ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.18</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:בקשות לסמכות מפעיל מערכת</title>
    <ns>4</ns>
    <id>3731</id>
    <revision>
      <id>3080232</id>
      <parentid>3080022</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T17:42:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשת הרשאה - מו יו הו */ תגובה</comment>
      <origin>3080232</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9430" sha1="p0py90dpi2rpkbmrom8ppvyoanlctxu" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:ויקיטקסט - בקשות]]
{{תיבת ארכיון|
*[[/ארכיון א|ארכיון א]]
*[[/ארכיון ב|ארכיון ב]]
}}
בדף זה מתקיימים הדיונים וההצעות לגבי מינויים של [[ויקיטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]. ההחלטה היא של מפעילי המערכת והביורקרטים, אולם מובן שאלו לא ימנו או יימנעו מלמנות מפעילים כנגד דעת הקהילה. גם דיונים לגבי מינויים של ביורוקרטים מתקיימים בדף זה, וכן דיונים להסרת הרשאות. מדיניות הסרת ההרשאות נקבעה ב[[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון מרץ 2021#הסרת הרשאות למשתמשים לא פעילים|דיון במזנון]].

הצבעות עבר נשמרות בארכיון: [[/ארכיון א#הצעה מ-LOOXIS לגבי מפעיל מערכת ראשון|Dovi]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Avichai]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;
, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עשהאל]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Fuzzy]], {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|יודא]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Rotemliss]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עמרם]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|נבוכדנצר &lt;small&gt;(נחום)&lt;/small&gt;]], [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Ori229]]‏, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Erel Segal]]‏, &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון א#הצבעות שלא עברו|Odedee]]&lt;/s&gt; (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Pashute|Pashute]]‏, [[/ארכיון ב#תולדות אדם|תולדות אדם]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#ELAD3|ELAD3]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#Uziel302|Uziel302]]‏, [[/ארכיון ב#Amire80|Amire80]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Effib|Effib]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:החבלן|החבלן]]}} &lt;small&gt;(לא מפעיל)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar ‏&lt;small&gt;(Roxette5)&lt;/small&gt;]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Inkbug|Inkbug]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:אור שפירא|אור שפירא]]}} &lt;small&gt;(לא פעילה, הרשאתה הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#Guycn2|Guycn2]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#ציון הלוי|ציון הלוי]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#איתן 96|איתן 96]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, &lt;small&gt;{{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#יוחאי-שראל|יוחאי שראל]]}} (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#מושך בשבט|מושך בשבט]], [[/ארכיון ב#Neriah|Neriah]]{{כ}}, [[/ארכיון ב#משתמש:Shahar9261|Shahar9261]], [[/ארכיון ב#Shalomori123|Shalomori123]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;.

כרגע יש בוויקיטקסט [[מיוחד:רשימת משתמשים/sysop|'''{{NUMBERINGROUP:sysop}}''' מפעילי מערכת]], מתוכם [[מיוחד:רשימת משתמשים/bureaucrat|'''{{NUMBERINGROUP:bureaucrat}}''' ביורוקרטים]].

==בקשת הרשאה - {{א|מו יו הו}}==

מבקש הרשאת מפעיל מערכת עבורי, לשם ייעול תרומתי לוויקיטקסט. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:28, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום לכבודו. בבקשה לפרט מה בפועל יאפשר לך סמכות של מפעיל מערכת שאין ביכולתך לתרום כרגע? מבחינתי - מפעיל מערכת מאפשר &quot;פיקוח&quot; של האתר, חסימת משתמשים משחיתים ושחזור דפים שהושחתו. עד כה מהמעט שאני יודע כבודו מתעסק בעיקר בפרויקטים של הפיוטים.  לכן אני שואל למה הנך מבקש סמכויות אלו. תודה רבה וחזק וברוך על הכל. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:43, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
::התרומה שלי בוויקיטקסט, כרגע, מתרכזת בעיקר ב-3 תחומים: 1. ספרי דקדוק לשון הקודש (רשימה מלאה בדף המשתמש שלי). 2. סידור התפילה, כרגע בעיקר [[סידור/נוסח אשכנז]], אבל הוספתי לא מעט גם לסידורים האחרים. 3. כפי שכתבת, מאגר הפיוטים בוויקיטקסט. מדובר בעריכה ואירגון של אלפי (!) דפים, עשרות רבות של דפי קטגוריות וכו'. אני עוסק רבות גם בהשקה שבין תחומים 2 ו-3 וייעול הדרך שבה הדבר נעשה. דוגמה טובה לתחום בו ההרשאה הזו יכולה לייעל את העבודה שלי היא במחיקת דפים מיותרים שהצטברו במשך שנים ארוכות ושכבות רבות של עריכה, למשל בסידור. בקשה ממפעילי מערכת אחרים לא תמיד יעילה, כי לעתים הם מתקשים 'להיכנס' לנושא שהם לא מתמצאים בו במידה הנדרשת. אולי כשאני מדבר על מחיקה אני מקפיץ אצל חלקכם 'נורה אדומה', אבל אני חושב שמי שעוקב אחר העבודה שלי בשנים האחרונות יוכל לתת בי אמון שאנקוט בזהירות הנדרשת, אנהל דיון במקרה שיש בו מקום לשיקול-דעת, ואוותר על ההליך אף אם יתקיים ספק קל שבקלים לגרימת נזק. כיוצא בזה: העברה של דפים, במקרה שבשם הדף יש טעות של ממש (למעשה מבחינת משמעות הפעולה היא די דומה למחיקה). אני חושב שפה ושם גם האפשרות להפעיל הגנה עשויה להועיל. כפי שאתה רומז, אני כנראה פחות חושב כרגע על פעילות של קונטרול, אבל אני משער שאם וכאשר ההרשאה תהיה בידי אני בהחלט אגיע גם לכך. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:16, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:::אני פחות פעיל באתר, אבל לא זכור לי על מקרים שבהם בקשת מחיקות של דפים (או שאולי פנית אל מפעילי מערכת בפרטי...).
:::האם נסית במקרים כאלה להציב תבנית {{תב|מחק}} בדף? האמת שפחות הסתכלתי בדפים העומדים למחיקה לאחרונה אבל חושב שהייתי יכול לבצע מחיקות אלו בקלות אם ידעתי שזה חשוב לך. 
:::אני אישית הייתי מעדיף שתציב את התבנית בדפים שונים שבהם בכוונה שלך למחוק בלי קשר לענין של סמכות מפעיל מערכת.
:::זכותו של נחום בעמדה שלו - אבל אני אישית רואה בתפקיד של מפעיל מערכת יותר תפקיד של ניטור וניהול של האתר, קרי חסימות משתמשים, שחזור דפים שהושחתו, וכולי. למה שאתן סמכות למישהו בעיקר למחוק דפים אם עד היום לא ראיתי דוגמאות של הדפים שלדעתו יש למחוק? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:42, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:: בנוסף לדבריו של מו יו הו, ארשה לעצמי לציין שבקשתו נעשתה בין השאר גם בעקבות פנייה שלי אליו ובקשה שישקול להגיש מועמדות לתפקיד. אני סבור שהתפקיד ייעל את עבודתו הנוכחית, ויאפשר לו גם, בנוסף, להשתמש בסמכויותיו לניטור. מטבע הדברים, כאשר יש צורך לבדוק עריכות וכיו&quot;ב שעלולות להיות השחתה או לנבוע מחוסר הבנה וידיעה, כשמדובר בפיוטים וספרים מהתחומים שמו יו הו עוסק בהם, יכולתו להגיב בזמן אמת יכולה לסייע רבות.&lt;br&gt; בנוסף על האמור לעיל, אני באופן כללי בעד קידום משתמשים ותיקים ואחראיים שהוכיחו שניתן לסמוך עליהם ועל שיקול דעתם (ובעיניי, מו יו הו הוא בהחלט כזה). כככל שיהיו לנו יותר מפעילים (ובירוקרטים) פעילים (ושניתן לסמוך עליהם) באתר, יותר טוב.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 1 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>p0py90dpi2rpkbmrom8ppvyoanlctxu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080234</id>
      <parentid>3080232</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T18:32:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשת הרשאה - מו יו הו */ תגובה</comment>
      <origin>3080234</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11524" sha1="5tfxddp52pnbg3uhz6h18o69evvts5a" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:ויקיטקסט - בקשות]]
{{תיבת ארכיון|
*[[/ארכיון א|ארכיון א]]
*[[/ארכיון ב|ארכיון ב]]
}}
בדף זה מתקיימים הדיונים וההצעות לגבי מינויים של [[ויקיטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]. ההחלטה היא של מפעילי המערכת והביורקרטים, אולם מובן שאלו לא ימנו או יימנעו מלמנות מפעילים כנגד דעת הקהילה. גם דיונים לגבי מינויים של ביורוקרטים מתקיימים בדף זה, וכן דיונים להסרת הרשאות. מדיניות הסרת ההרשאות נקבעה ב[[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון מרץ 2021#הסרת הרשאות למשתמשים לא פעילים|דיון במזנון]].

הצבעות עבר נשמרות בארכיון: [[/ארכיון א#הצעה מ-LOOXIS לגבי מפעיל מערכת ראשון|Dovi]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Avichai]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;
, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עשהאל]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Fuzzy]], {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|יודא]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Rotemliss]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עמרם]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|נבוכדנצר &lt;small&gt;(נחום)&lt;/small&gt;]], [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Ori229]]‏, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Erel Segal]]‏, &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון א#הצבעות שלא עברו|Odedee]]&lt;/s&gt; (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Pashute|Pashute]]‏, [[/ארכיון ב#תולדות אדם|תולדות אדם]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#ELAD3|ELAD3]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#Uziel302|Uziel302]]‏, [[/ארכיון ב#Amire80|Amire80]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Effib|Effib]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:החבלן|החבלן]]}} &lt;small&gt;(לא מפעיל)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar ‏&lt;small&gt;(Roxette5)&lt;/small&gt;]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Inkbug|Inkbug]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:אור שפירא|אור שפירא]]}} &lt;small&gt;(לא פעילה, הרשאתה הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#Guycn2|Guycn2]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#ציון הלוי|ציון הלוי]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#איתן 96|איתן 96]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, &lt;small&gt;{{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#יוחאי-שראל|יוחאי שראל]]}} (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#מושך בשבט|מושך בשבט]], [[/ארכיון ב#Neriah|Neriah]]{{כ}}, [[/ארכיון ב#משתמש:Shahar9261|Shahar9261]], [[/ארכיון ב#Shalomori123|Shalomori123]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;.

כרגע יש בוויקיטקסט [[מיוחד:רשימת משתמשים/sysop|'''{{NUMBERINGROUP:sysop}}''' מפעילי מערכת]], מתוכם [[מיוחד:רשימת משתמשים/bureaucrat|'''{{NUMBERINGROUP:bureaucrat}}''' ביורוקרטים]].

==בקשת הרשאה - {{א|מו יו הו}}==

מבקש הרשאת מפעיל מערכת עבורי, לשם ייעול תרומתי לוויקיטקסט. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:28, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום לכבודו. בבקשה לפרט מה בפועל יאפשר לך סמכות של מפעיל מערכת שאין ביכולתך לתרום כרגע? מבחינתי - מפעיל מערכת מאפשר &quot;פיקוח&quot; של האתר, חסימת משתמשים משחיתים ושחזור דפים שהושחתו. עד כה מהמעט שאני יודע כבודו מתעסק בעיקר בפרויקטים של הפיוטים.  לכן אני שואל למה הנך מבקש סמכויות אלו. תודה רבה וחזק וברוך על הכל. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:43, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
::התרומה שלי בוויקיטקסט, כרגע, מתרכזת בעיקר ב-3 תחומים: 1. ספרי דקדוק לשון הקודש (רשימה מלאה בדף המשתמש שלי). 2. סידור התפילה, כרגע בעיקר [[סידור/נוסח אשכנז]], אבל הוספתי לא מעט גם לסידורים האחרים. 3. כפי שכתבת, מאגר הפיוטים בוויקיטקסט. מדובר בעריכה ואירגון של אלפי (!) דפים, עשרות רבות של דפי קטגוריות וכו'. אני עוסק רבות גם בהשקה שבין תחומים 2 ו-3 וייעול הדרך שבה הדבר נעשה. דוגמה טובה לתחום בו ההרשאה הזו יכולה לייעל את העבודה שלי היא במחיקת דפים מיותרים שהצטברו במשך שנים ארוכות ושכבות רבות של עריכה, למשל בסידור. בקשה ממפעילי מערכת אחרים לא תמיד יעילה, כי לעתים הם מתקשים 'להיכנס' לנושא שהם לא מתמצאים בו במידה הנדרשת. אולי כשאני מדבר על מחיקה אני מקפיץ אצל חלקכם 'נורה אדומה', אבל אני חושב שמי שעוקב אחר העבודה שלי בשנים האחרונות יוכל לתת בי אמון שאנקוט בזהירות הנדרשת, אנהל דיון במקרה שיש בו מקום לשיקול-דעת, ואוותר על ההליך אף אם יתקיים ספק קל שבקלים לגרימת נזק. כיוצא בזה: העברה של דפים, במקרה שבשם הדף יש טעות של ממש (למעשה מבחינת משמעות הפעולה היא די דומה למחיקה). אני חושב שפה ושם גם האפשרות להפעיל הגנה עשויה להועיל. כפי שאתה רומז, אני כנראה פחות חושב כרגע על פעילות של קונטרול, אבל אני משער שאם וכאשר ההרשאה תהיה בידי אני בהחלט אגיע גם לכך. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:16, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:::אני פחות פעיל באתר, אבל לא זכור לי על מקרים שבהם בקשת מחיקות של דפים (או שאולי פנית אל מפעילי מערכת בפרטי...).
:::האם נסית במקרים כאלה להציב תבנית {{תב|מחק}} בדף? האמת שפחות הסתכלתי בדפים העומדים למחיקה לאחרונה אבל חושב שהייתי יכול לבצע מחיקות אלו בקלות אם ידעתי שזה חשוב לך. 
:::אני אישית הייתי מעדיף שתציב את התבנית בדפים שונים שבהם בכוונה שלך למחוק בלי קשר לענין של סמכות מפעיל מערכת.
:::זכותו של נחום בעמדה שלו - אבל אני אישית רואה בתפקיד של מפעיל מערכת יותר תפקיד של ניטור וניהול של האתר, קרי חסימות משתמשים, שחזור דפים שהושחתו, וכולי. למה שאתן סמכות למישהו בעיקר למחוק דפים אם עד היום לא ראיתי דוגמאות של הדפים שלדעתו יש למחוק? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:42, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
::::מציע לך לבדוק בהיסטוריה של [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות]] ולחפש שם את הבקשה שלי מה-17 במרץ, ולעכוב אחר הטיפול בה (שים לב לתאריכים!) עשה זאת בבקשה בתשומת לב הנדרשת, שים לב לטיעון הפשוט שהצגתי שם לטובת מחיקת הדפים (=הקטגוריה הראשית נמחקה, אז אין הגיון בכך שדפי המשנה שלה יוסיפו להתקיים), ולחוסר ההתייחסות אליה. אני ממש לא מאשים אף אחד, אבל שים לב שכאשר עורך נדרש להסביר למפעילי מערכת עניין מורכב שהוא עצמו עסוק בו למעלה מראשו אבל הם לא מכירים אותו בכלל, מה שבדרך כלל יקרה הוא: העורך יעדיף להשאיר זאת לפעם אחרת (שכנראה לא באמת תבוא) ולהתקדם עם מה שהוא יכול לעשות בעצמו. זה לפחות מה שקורה אצלי. אני יכול להמשיך ולכתוב ולהסביר בפרוטרוט את דעתי בנושא באופן שאולי יניח את דעתך, אבל אין לי את המוטיבציה הנדרשת. אולי במקום זאת תסביר ממה אתה חושש כל כך, מה התרחיש הכי גרוע שעשוי להיווצר כתוצאה מנתינת ההרשאה הזו. עיין נא בעבודות שעשיתי בעבר (קישורים בדף המשתמש), האם יש בהם משהו שעשוי להעיד על התנהגות פזיזה / לא-שקולה / חסרת-מחשבה או משהו קרוב לכך? מבחינתי סיימתי להציג את עמדתי כאן, לכן, לאחר שתכתוב את תשובתך אני מקווה שגם מפעילי המערכת האחרים (אלו מהם שפעילים) ימצאו זמן להביע את דעתם ולהכריע לכאן או לכאן. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:: בנוסף לדבריו של מו יו הו, ארשה לעצמי לציין שבקשתו נעשתה בין השאר גם בעקבות פנייה שלי אליו ובקשה שישקול להגיש מועמדות לתפקיד. אני סבור שהתפקיד ייעל את עבודתו הנוכחית, ויאפשר לו גם, בנוסף, להשתמש בסמכויותיו לניטור. מטבע הדברים, כאשר יש צורך לבדוק עריכות וכיו&quot;ב שעלולות להיות השחתה או לנבוע מחוסר הבנה וידיעה, כשמדובר בפיוטים וספרים מהתחומים שמו יו הו עוסק בהם, יכולתו להגיב בזמן אמת יכולה לסייע רבות.&lt;br&gt; בנוסף על האמור לעיל, אני באופן כללי בעד קידום משתמשים ותיקים ואחראיים שהוכיחו שניתן לסמוך עליהם ועל שיקול דעתם (ובעיניי, מו יו הו הוא בהחלט כזה). כככל שיהיו לנו יותר מפעילים (ובירוקרטים) פעילים (ושניתן לסמוך עליהם) באתר, יותר טוב.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 1 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>5tfxddp52pnbg3uhz6h18o69evvts5a</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080235</id>
      <parentid>3080234</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T18:37:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080235</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11524" sha1="pahkvs21f1zdopqplripf80rw38nrld" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:ויקיטקסט - בקשות]]
{{תיבת ארכיון|
*[[/ארכיון א|ארכיון א]]
*[[/ארכיון ב|ארכיון ב]]
}}
בדף זה מתקיימים הדיונים וההצעות לגבי מינויים של [[ויקיטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]. ההחלטה היא של מפעילי המערכת והביורקרטים, אולם מובן שאלו לא ימנו או יימנעו מלמנות מפעילים כנגד דעת הקהילה. גם דיונים לגבי מינויים של ביורוקרטים מתקיימים בדף זה, וכן דיונים להסרת הרשאות. מדיניות הסרת ההרשאות נקבעה ב[[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון מרץ 2021#הסרת הרשאות למשתמשים לא פעילים|דיון במזנון]].

הצבעות עבר נשמרות בארכיון: [[/ארכיון א#הצעה מ-LOOXIS לגבי מפעיל מערכת ראשון|Dovi]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Avichai]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;
, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עשהאל]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Fuzzy]], {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|יודא]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Rotemliss]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עמרם]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|נבוכדנצר &lt;small&gt;(נחום)&lt;/small&gt;]], [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Ori229]]‏, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Erel Segal]]‏, &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון א#הצבעות שלא עברו|Odedee]]&lt;/s&gt; (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Pashute|Pashute]]‏, [[/ארכיון ב#תולדות אדם|תולדות אדם]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#ELAD3|ELAD3]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#Uziel302|Uziel302]]‏, [[/ארכיון ב#Amire80|Amire80]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Effib|Effib]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:החבלן|החבלן]]}} &lt;small&gt;(לא מפעיל)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar ‏&lt;small&gt;(Roxette5)&lt;/small&gt;]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Inkbug|Inkbug]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:אור שפירא|אור שפירא]]}} &lt;small&gt;(לא פעילה, הרשאתה הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#Guycn2|Guycn2]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#ציון הלוי|ציון הלוי]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#איתן 96|איתן 96]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, &lt;small&gt;{{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#יוחאי-שראל|יוחאי שראל]]}} (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#מושך בשבט|מושך בשבט]], [[/ארכיון ב#Neriah|Neriah]]{{כ}}, [[/ארכיון ב#משתמש:Shahar9261|Shahar9261]], [[/ארכיון ב#Shalomori123|Shalomori123]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;.

כרגע יש בוויקיטקסט [[מיוחד:רשימת משתמשים/sysop|'''{{NUMBERINGROUP:sysop}}''' מפעילי מערכת]], מתוכם [[מיוחד:רשימת משתמשים/bureaucrat|'''{{NUMBERINGROUP:bureaucrat}}''' ביורוקרטים]].

==בקשת הרשאה - {{א|מו יו הו}}==

מבקש הרשאת מפעיל מערכת עבורי, לשם ייעול תרומתי לוויקיטקסט. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:28, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום לכבודו. בבקשה לפרט מה בפועל יאפשר לך סמכות של מפעיל מערכת שאין ביכולתך לתרום כרגע? מבחינתי - מפעיל מערכת מאפשר &quot;פיקוח&quot; של האתר, חסימת משתמשים משחיתים ושחזור דפים שהושחתו. עד כה מהמעט שאני יודע כבודו מתעסק בעיקר בפרויקטים של הפיוטים.  לכן אני שואל למה הנך מבקש סמכויות אלו. תודה רבה וחזק וברוך על הכל. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:43, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
::התרומה שלי בוויקיטקסט, כרגע, מתרכזת בעיקר ב-3 תחומים: 1. ספרי דקדוק לשון הקודש (רשימה מלאה בדף המשתמש שלי). 2. סידור התפילה, כרגע בעיקר [[סידור/נוסח אשכנז]], אבל הוספתי לא מעט גם לסידורים האחרים. 3. כפי שכתבת, מאגר הפיוטים בוויקיטקסט. מדובר בעריכה ואירגון של אלפי (!) דפים, עשרות רבות של דפי קטגוריות וכו'. אני עוסק רבות גם בהשקה שבין תחומים 2 ו-3 וייעול הדרך שבה הדבר נעשה. דוגמה טובה לתחום בו ההרשאה הזו יכולה לייעל את העבודה שלי היא במחיקת דפים מיותרים שהצטברו במשך שנים ארוכות ושכבות רבות של עריכה, למשל בסידור. בקשה ממפעילי מערכת אחרים לא תמיד יעילה, כי לעתים הם מתקשים 'להיכנס' לנושא שהם לא מתמצאים בו במידה הנדרשת. אולי כשאני מדבר על מחיקה אני מקפיץ אצל חלקכם 'נורה אדומה', אבל אני חושב שמי שעוקב אחר העבודה שלי בשנים האחרונות יוכל לתת בי אמון שאנקוט בזהירות הנדרשת, אנהל דיון במקרה שיש בו מקום לשיקול-דעת, ואוותר על ההליך אף אם יתקיים ספק קל שבקלים לגרימת נזק. כיוצא בזה: העברה של דפים, במקרה שבשם הדף יש טעות של ממש (למעשה מבחינת משמעות הפעולה היא די דומה למחיקה). אני חושב שפה ושם גם האפשרות להפעיל הגנה עשויה להועיל. כפי שאתה רומז, אני כנראה פחות חושב כרגע על פעילות של קונטרול, אבל אני משער שאם וכאשר ההרשאה תהיה בידי אני בהחלט אגיע גם לכך. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:16, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:::אני פחות פעיל באתר, אבל לא זכור לי על מקרים שבהם בקשת מחיקות של דפים (או שאולי פנית אל מפעילי מערכת בפרטי...).
:::האם נסית במקרים כאלה להציב תבנית {{תב|מחק}} בדף? האמת שפחות הסתכלתי בדפים העומדים למחיקה לאחרונה אבל חושב שהייתי יכול לבצע מחיקות אלו בקלות אם ידעתי שזה חשוב לך. 
:::אני אישית הייתי מעדיף שתציב את התבנית בדפים שונים שבהם בכוונה שלך למחוק בלי קשר לענין של סמכות מפעיל מערכת.
:::זכותו של נחום בעמדה שלו - אבל אני אישית רואה בתפקיד של מפעיל מערכת יותר תפקיד של ניטור וניהול של האתר, קרי חסימות משתמשים, שחזור דפים שהושחתו, וכולי. למה שאתן סמכות למישהו בעיקר למחוק דפים אם עד היום לא ראיתי דוגמאות של הדפים שלדעתו יש למחוק? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:42, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
::::מציע לך לבדוק בהיסטוריה של [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות]] ולחפש שם את הבקשה שלי מה-17 במרץ, ולעקוב אחר הטיפול בה (שים לב לתאריכים!) עשה זאת בבקשה בתשומת לב הנדרשת, שים לב לטיעון הפשוט שהצגתי שם לטובת מחיקת הדפים (=הקטגוריה הראשית נמחקה, אז אין הגיון בכך שדפי המשנה שלה יוסיפו להתקיים), ולחוסר ההתייחסות אליה. אני ממש לא מאשים אף אחד, אבל שים לב שכאשר עורך נדרש להסביר למפעילי מערכת עניין מורכב שהוא עצמו עסוק בו למעלה מראשו אבל הם לא מכירים אותו בכלל, מה שבדרך כלל יקרה הוא: העורך יעדיף להשאיר זאת לפעם אחרת (שכנראה לא באמת תבוא) ולהתקדם עם מה שהוא יכול לעשות בעצמו. זה לפחות מה שקורה אצלי. אני יכול להמשיך ולכתוב ולהסביר בפרוטרוט את דעתי בנושא באופן שאולי יניח את דעתך, אבל אין לי את המוטיבציה הנדרשת. אולי במקום זאת תסביר ממה אתה חושש כל כך, מה התרחיש הכי גרוע שעשוי להיווצר כתוצאה מנתינת ההרשאה הזו. עיין נא בעבודות שעשיתי בעבר (קישורים בדף המשתמש), האם יש בהם משהו שעשוי להעיד על התנהגות פזיזה / לא-שקולה / חסרת-מחשבה או משהו קרוב לכך? מבחינתי סיימתי להציג את עמדתי כאן, לכן, לאחר שתכתוב את תשובתך אני מקווה שגם מפעילי המערכת האחרים (אלו מהם שפעילים) ימצאו זמן להביע את דעתם ולהכריע לכאן או לכאן. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:: בנוסף לדבריו של מו יו הו, ארשה לעצמי לציין שבקשתו נעשתה בין השאר גם בעקבות פנייה שלי אליו ובקשה שישקול להגיש מועמדות לתפקיד. אני סבור שהתפקיד ייעל את עבודתו הנוכחית, ויאפשר לו גם, בנוסף, להשתמש בסמכויותיו לניטור. מטבע הדברים, כאשר יש צורך לבדוק עריכות וכיו&quot;ב שעלולות להיות השחתה או לנבוע מחוסר הבנה וידיעה, כשמדובר בפיוטים וספרים מהתחומים שמו יו הו עוסק בהם, יכולתו להגיב בזמן אמת יכולה לסייע רבות.&lt;br&gt; בנוסף על האמור לעיל, אני באופן כללי בעד קידום משתמשים ותיקים ואחראיים שהוכיחו שניתן לסמוך עליהם ועל שיקול דעתם (ובעיניי, מו יו הו הוא בהחלט כזה). כככל שיהיו לנו יותר מפעילים (ובירוקרטים) פעילים (ושניתן לסמוך עליהם) באתר, יותר טוב.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 1 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>pahkvs21f1zdopqplripf80rw38nrld</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080254</id>
      <parentid>3080235</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T20:49:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשת הרשאה - {{א|מו יו הו}} */</comment>
      <origin>3080254</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12744" sha1="albk6kuza8evhnbdo7coijn43lg8l39" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:ויקיטקסט - בקשות]]
{{תיבת ארכיון|
*[[/ארכיון א|ארכיון א]]
*[[/ארכיון ב|ארכיון ב]]
}}
בדף זה מתקיימים הדיונים וההצעות לגבי מינויים של [[ויקיטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]. ההחלטה היא של מפעילי המערכת והביורקרטים, אולם מובן שאלו לא ימנו או יימנעו מלמנות מפעילים כנגד דעת הקהילה. גם דיונים לגבי מינויים של ביורוקרטים מתקיימים בדף זה, וכן דיונים להסרת הרשאות. מדיניות הסרת ההרשאות נקבעה ב[[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון מרץ 2021#הסרת הרשאות למשתמשים לא פעילים|דיון במזנון]].

הצבעות עבר נשמרות בארכיון: [[/ארכיון א#הצעה מ-LOOXIS לגבי מפעיל מערכת ראשון|Dovi]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Avichai]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;
, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עשהאל]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Fuzzy]], {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|יודא]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Rotemliss]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עמרם]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|נבוכדנצר &lt;small&gt;(נחום)&lt;/small&gt;]], [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Ori229]]‏, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Erel Segal]]‏, &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון א#הצבעות שלא עברו|Odedee]]&lt;/s&gt; (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Pashute|Pashute]]‏, [[/ארכיון ב#תולדות אדם|תולדות אדם]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#ELAD3|ELAD3]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#Uziel302|Uziel302]]‏, [[/ארכיון ב#Amire80|Amire80]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Effib|Effib]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:החבלן|החבלן]]}} &lt;small&gt;(לא מפעיל)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar ‏&lt;small&gt;(Roxette5)&lt;/small&gt;]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Inkbug|Inkbug]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:אור שפירא|אור שפירא]]}} &lt;small&gt;(לא פעילה, הרשאתה הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#Guycn2|Guycn2]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#ציון הלוי|ציון הלוי]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#איתן 96|איתן 96]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, &lt;small&gt;{{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#יוחאי-שראל|יוחאי שראל]]}} (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#מושך בשבט|מושך בשבט]], [[/ארכיון ב#Neriah|Neriah]]{{כ}}, [[/ארכיון ב#משתמש:Shahar9261|Shahar9261]], [[/ארכיון ב#Shalomori123|Shalomori123]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;.

כרגע יש בוויקיטקסט [[מיוחד:רשימת משתמשים/sysop|'''{{NUMBERINGROUP:sysop}}''' מפעילי מערכת]], מתוכם [[מיוחד:רשימת משתמשים/bureaucrat|'''{{NUMBERINGROUP:bureaucrat}}''' ביורוקרטים]].

==בקשת הרשאה - {{א|מו יו הו}}==

מבקש הרשאת מפעיל מערכת עבורי, לשם ייעול תרומתי לוויקיטקסט. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:28, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום לכבודו. בבקשה לפרט מה בפועל יאפשר לך סמכות של מפעיל מערכת שאין ביכולתך לתרום כרגע? מבחינתי - מפעיל מערכת מאפשר &quot;פיקוח&quot; של האתר, חסימת משתמשים משחיתים ושחזור דפים שהושחתו. עד כה מהמעט שאני יודע כבודו מתעסק בעיקר בפרויקטים של הפיוטים.  לכן אני שואל למה הנך מבקש סמכויות אלו. תודה רבה וחזק וברוך על הכל. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:43, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
::התרומה שלי בוויקיטקסט, כרגע, מתרכזת בעיקר ב-3 תחומים: 1. ספרי דקדוק לשון הקודש (רשימה מלאה בדף המשתמש שלי). 2. סידור התפילה, כרגע בעיקר [[סידור/נוסח אשכנז]], אבל הוספתי לא מעט גם לסידורים האחרים. 3. כפי שכתבת, מאגר הפיוטים בוויקיטקסט. מדובר בעריכה ואירגון של אלפי (!) דפים, עשרות רבות של דפי קטגוריות וכו'. אני עוסק רבות גם בהשקה שבין תחומים 2 ו-3 וייעול הדרך שבה הדבר נעשה. דוגמה טובה לתחום בו ההרשאה הזו יכולה לייעל את העבודה שלי היא במחיקת דפים מיותרים שהצטברו במשך שנים ארוכות ושכבות רבות של עריכה, למשל בסידור. בקשה ממפעילי מערכת אחרים לא תמיד יעילה, כי לעתים הם מתקשים 'להיכנס' לנושא שהם לא מתמצאים בו במידה הנדרשת. אולי כשאני מדבר על מחיקה אני מקפיץ אצל חלקכם 'נורה אדומה', אבל אני חושב שמי שעוקב אחר העבודה שלי בשנים האחרונות יוכל לתת בי אמון שאנקוט בזהירות הנדרשת, אנהל דיון במקרה שיש בו מקום לשיקול-דעת, ואוותר על ההליך אף אם יתקיים ספק קל שבקלים לגרימת נזק. כיוצא בזה: העברה של דפים, במקרה שבשם הדף יש טעות של ממש (למעשה מבחינת משמעות הפעולה היא די דומה למחיקה). אני חושב שפה ושם גם האפשרות להפעיל הגנה עשויה להועיל. כפי שאתה רומז, אני כנראה פחות חושב כרגע על פעילות של קונטרול, אבל אני משער שאם וכאשר ההרשאה תהיה בידי אני בהחלט אגיע גם לכך. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:16, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:::אני פחות פעיל באתר, אבל לא זכור לי על מקרים שבהם בקשת מחיקות של דפים (או שאולי פנית אל מפעילי מערכת בפרטי...).
:::האם נסית במקרים כאלה להציב תבנית {{תב|מחק}} בדף? האמת שפחות הסתכלתי בדפים העומדים למחיקה לאחרונה אבל חושב שהייתי יכול לבצע מחיקות אלו בקלות אם ידעתי שזה חשוב לך. 
:::אני אישית הייתי מעדיף שתציב את התבנית בדפים שונים שבהם בכוונה שלך למחוק בלי קשר לענין של סמכות מפעיל מערכת.
:::זכותו של נחום בעמדה שלו - אבל אני אישית רואה בתפקיד של מפעיל מערכת יותר תפקיד של ניטור וניהול של האתר, קרי חסימות משתמשים, שחזור דפים שהושחתו, וכולי. למה שאתן סמכות למישהו בעיקר למחוק דפים אם עד היום לא ראיתי דוגמאות של הדפים שלדעתו יש למחוק? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:42, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
::::מציע לך לבדוק בהיסטוריה של [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות]] ולחפש שם את הבקשה שלי מה-17 במרץ, ולעקוב אחר הטיפול בה (שים לב לתאריכים!) עשה זאת בבקשה בתשומת לב הנדרשת, שים לב לטיעון הפשוט שהצגתי שם לטובת מחיקת הדפים (=הקטגוריה הראשית נמחקה, אז אין הגיון בכך שדפי המשנה שלה יוסיפו להתקיים), ולחוסר ההתייחסות אליה. אני ממש לא מאשים אף אחד, אבל שים לב שכאשר עורך נדרש להסביר למפעילי מערכת עניין מורכב שהוא עצמו עסוק בו למעלה מראשו אבל הם לא מכירים אותו בכלל, מה שבדרך כלל יקרה הוא: העורך יעדיף להשאיר זאת לפעם אחרת (שכנראה לא באמת תבוא) ולהתקדם עם מה שהוא יכול לעשות בעצמו. זה לפחות מה שקורה אצלי. אני יכול להמשיך ולכתוב ולהסביר בפרוטרוט את דעתי בנושא באופן שאולי יניח את דעתך, אבל אין לי את המוטיבציה הנדרשת. אולי במקום זאת תסביר ממה אתה חושש כל כך, מה התרחיש הכי גרוע שעשוי להיווצר כתוצאה מנתינת ההרשאה הזו. עיין נא בעבודות שעשיתי בעבר (קישורים בדף המשתמש), האם יש בהם משהו שעשוי להעיד על התנהגות פזיזה / לא-שקולה / חסרת-מחשבה או משהו קרוב לכך? מבחינתי סיימתי להציג את עמדתי כאן, לכן, לאחר שתכתוב את תשובתך אני מקווה שגם מפעילי המערכת האחרים (אלו מהם שפעילים) ימצאו זמן להביע את דעתם ולהכריע לכאן או לכאן. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::מפתיח הדף אני מבין שהרשות להשתתף בדיון נתונה גם למי שאין בידיו הרשאות. אם יותר לי להביע את דעתי, הדוגמא שציין מו יו הו כעת ממחישה מצוין את הצורך בכך שתינתנה לו הרשאות מחיקה. הבקשה הפשוטה שלו, שהיא הגיונית ומתבקשת לכל מי שקצת מכיר את מצב דפי הסידור, לא נענתה במשך חודשים (!), ולבסוף לא בוצעה כלל בשל חוסר הבנה. בנוסף על כך, נדמה שיש יתרון גם בעצם העובדה שיהיו יותר מפעילים מבין העורכים הפעילים באתר כיום שיוכלו להגיב ולהשתמש בהרשאות במקרה הצורך, ואין ספק שמו יו הו הוא בין העורכים הפעילים ביותר. לשם השוואה, בין 15 מפעילי המערכת כרגע, שלושה לא ביצעו כל עריכה בחצי השנה האחרונה, ועוד אחד ביצע עריכה בודדת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:49, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:: בנוסף לדבריו של מו יו הו, ארשה לעצמי לציין שבקשתו נעשתה בין השאר גם בעקבות פנייה שלי אליו ובקשה שישקול להגיש מועמדות לתפקיד. אני סבור שהתפקיד ייעל את עבודתו הנוכחית, ויאפשר לו גם, בנוסף, להשתמש בסמכויותיו לניטור. מטבע הדברים, כאשר יש צורך לבדוק עריכות וכיו&quot;ב שעלולות להיות השחתה או לנבוע מחוסר הבנה וידיעה, כשמדובר בפיוטים וספרים מהתחומים שמו יו הו עוסק בהם, יכולתו להגיב בזמן אמת יכולה לסייע רבות.&lt;br&gt; בנוסף על האמור לעיל, אני באופן כללי בעד קידום משתמשים ותיקים ואחראיים שהוכיחו שניתן לסמוך עליהם ועל שיקול דעתם (ובעיניי, מו יו הו הוא בהחלט כזה). כככל שיהיו לנו יותר מפעילים (ובירוקרטים) פעילים (ושניתן לסמוך עליהם) באתר, יותר טוב.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 1 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>albk6kuza8evhnbdo7coijn43lg8l39</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080258</id>
      <parentid>3080254</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:04:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשת הרשאה - {{א|מו יו הו}} */</comment>
      <origin>3080258</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14570" sha1="q3yu47qt7bn26gi6s5ab54n9csejfxu" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:ויקיטקסט - בקשות]]
{{תיבת ארכיון|
*[[/ארכיון א|ארכיון א]]
*[[/ארכיון ב|ארכיון ב]]
}}
בדף זה מתקיימים הדיונים וההצעות לגבי מינויים של [[ויקיטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]. ההחלטה היא של מפעילי המערכת והביורקרטים, אולם מובן שאלו לא ימנו או יימנעו מלמנות מפעילים כנגד דעת הקהילה. גם דיונים לגבי מינויים של ביורוקרטים מתקיימים בדף זה, וכן דיונים להסרת הרשאות. מדיניות הסרת ההרשאות נקבעה ב[[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון מרץ 2021#הסרת הרשאות למשתמשים לא פעילים|דיון במזנון]].

הצבעות עבר נשמרות בארכיון: [[/ארכיון א#הצעה מ-LOOXIS לגבי מפעיל מערכת ראשון|Dovi]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Avichai]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;
, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עשהאל]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Fuzzy]], {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|יודא]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Rotemliss]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עמרם]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|נבוכדנצר &lt;small&gt;(נחום)&lt;/small&gt;]], [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Ori229]]‏, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Erel Segal]]‏, &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון א#הצבעות שלא עברו|Odedee]]&lt;/s&gt; (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Pashute|Pashute]]‏, [[/ארכיון ב#תולדות אדם|תולדות אדם]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#ELAD3|ELAD3]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#Uziel302|Uziel302]]‏, [[/ארכיון ב#Amire80|Amire80]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Effib|Effib]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:החבלן|החבלן]]}} &lt;small&gt;(לא מפעיל)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar ‏&lt;small&gt;(Roxette5)&lt;/small&gt;]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Inkbug|Inkbug]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:אור שפירא|אור שפירא]]}} &lt;small&gt;(לא פעילה, הרשאתה הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#Guycn2|Guycn2]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#ציון הלוי|ציון הלוי]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#איתן 96|איתן 96]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, &lt;small&gt;{{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#יוחאי-שראל|יוחאי שראל]]}} (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#מושך בשבט|מושך בשבט]], [[/ארכיון ב#Neriah|Neriah]]{{כ}}, [[/ארכיון ב#משתמש:Shahar9261|Shahar9261]], [[/ארכיון ב#Shalomori123|Shalomori123]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;.

כרגע יש בוויקיטקסט [[מיוחד:רשימת משתמשים/sysop|'''{{NUMBERINGROUP:sysop}}''' מפעילי מערכת]], מתוכם [[מיוחד:רשימת משתמשים/bureaucrat|'''{{NUMBERINGROUP:bureaucrat}}''' ביורוקרטים]].

==בקשת הרשאה - {{א|מו יו הו}}==

מבקש הרשאת מפעיל מערכת עבורי, לשם ייעול תרומתי לוויקיטקסט. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:28, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום לכבודו. בבקשה לפרט מה בפועל יאפשר לך סמכות של מפעיל מערכת שאין ביכולתך לתרום כרגע? מבחינתי - מפעיל מערכת מאפשר &quot;פיקוח&quot; של האתר, חסימת משתמשים משחיתים ושחזור דפים שהושחתו. עד כה מהמעט שאני יודע כבודו מתעסק בעיקר בפרויקטים של הפיוטים.  לכן אני שואל למה הנך מבקש סמכויות אלו. תודה רבה וחזק וברוך על הכל. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:43, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
::התרומה שלי בוויקיטקסט, כרגע, מתרכזת בעיקר ב-3 תחומים: 1. ספרי דקדוק לשון הקודש (רשימה מלאה בדף המשתמש שלי). 2. סידור התפילה, כרגע בעיקר [[סידור/נוסח אשכנז]], אבל הוספתי לא מעט גם לסידורים האחרים. 3. כפי שכתבת, מאגר הפיוטים בוויקיטקסט. מדובר בעריכה ואירגון של אלפי (!) דפים, עשרות רבות של דפי קטגוריות וכו'. אני עוסק רבות גם בהשקה שבין תחומים 2 ו-3 וייעול הדרך שבה הדבר נעשה. דוגמה טובה לתחום בו ההרשאה הזו יכולה לייעל את העבודה שלי היא במחיקת דפים מיותרים שהצטברו במשך שנים ארוכות ושכבות רבות של עריכה, למשל בסידור. בקשה ממפעילי מערכת אחרים לא תמיד יעילה, כי לעתים הם מתקשים 'להיכנס' לנושא שהם לא מתמצאים בו במידה הנדרשת. אולי כשאני מדבר על מחיקה אני מקפיץ אצל חלקכם 'נורה אדומה', אבל אני חושב שמי שעוקב אחר העבודה שלי בשנים האחרונות יוכל לתת בי אמון שאנקוט בזהירות הנדרשת, אנהל דיון במקרה שיש בו מקום לשיקול-דעת, ואוותר על ההליך אף אם יתקיים ספק קל שבקלים לגרימת נזק. כיוצא בזה: העברה של דפים, במקרה שבשם הדף יש טעות של ממש (למעשה מבחינת משמעות הפעולה היא די דומה למחיקה). אני חושב שפה ושם גם האפשרות להפעיל הגנה עשויה להועיל. כפי שאתה רומז, אני כנראה פחות חושב כרגע על פעילות של קונטרול, אבל אני משער שאם וכאשר ההרשאה תהיה בידי אני בהחלט אגיע גם לכך. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:16, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:::אני פחות פעיל באתר, אבל לא זכור לי על מקרים שבהם בקשת מחיקות של דפים (או שאולי פנית אל מפעילי מערכת בפרטי...).
:::האם נסית במקרים כאלה להציב תבנית {{תב|מחק}} בדף? האמת שפחות הסתכלתי בדפים העומדים למחיקה לאחרונה אבל חושב שהייתי יכול לבצע מחיקות אלו בקלות אם ידעתי שזה חשוב לך. 
:::אני אישית הייתי מעדיף שתציב את התבנית בדפים שונים שבהם בכוונה שלך למחוק בלי קשר לענין של סמכות מפעיל מערכת.
:::זכותו של נחום בעמדה שלו - אבל אני אישית רואה בתפקיד של מפעיל מערכת יותר תפקיד של ניטור וניהול של האתר, קרי חסימות משתמשים, שחזור דפים שהושחתו, וכולי. למה שאתן סמכות למישהו בעיקר למחוק דפים אם עד היום לא ראיתי דוגמאות של הדפים שלדעתו יש למחוק? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:42, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
::::מציע לך לבדוק בהיסטוריה של [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות]] ולחפש שם את הבקשה שלי מה-17 במרץ, ולעקוב אחר הטיפול בה (שים לב לתאריכים!) עשה זאת בבקשה בתשומת לב הנדרשת, שים לב לטיעון הפשוט שהצגתי שם לטובת מחיקת הדפים (=הקטגוריה הראשית נמחקה, אז אין הגיון בכך שדפי המשנה שלה יוסיפו להתקיים), ולחוסר ההתייחסות אליה. אני ממש לא מאשים אף אחד, אבל שים לב שכאשר עורך נדרש להסביר למפעילי מערכת עניין מורכב שהוא עצמו עסוק בו למעלה מראשו אבל הם לא מכירים אותו בכלל, מה שבדרך כלל יקרה הוא: העורך יעדיף להשאיר זאת לפעם אחרת (שכנראה לא באמת תבוא) ולהתקדם עם מה שהוא יכול לעשות בעצמו. זה לפחות מה שקורה אצלי. אני יכול להמשיך ולכתוב ולהסביר בפרוטרוט את דעתי בנושא באופן שאולי יניח את דעתך, אבל אין לי את המוטיבציה הנדרשת. אולי במקום זאת תסביר ממה אתה חושש כל כך, מה התרחיש הכי גרוע שעשוי להיווצר כתוצאה מנתינת ההרשאה הזו. עיין נא בעבודות שעשיתי בעבר (קישורים בדף המשתמש), האם יש בהם משהו שעשוי להעיד על התנהגות פזיזה / לא-שקולה / חסרת-מחשבה או משהו קרוב לכך? מבחינתי סיימתי להציג את עמדתי כאן, לכן, לאחר שתכתוב את תשובתך אני מקווה שגם מפעילי המערכת האחרים (אלו מהם שפעילים) ימצאו זמן להביע את דעתם ולהכריע לכאן או לכאן. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::מפתיח הדף אני מבין שהרשות להשתתף בדיון נתונה גם למי שאין בידיו הרשאות. אם יותר לי להביע את דעתי, הדוגמא שציין מו יו הו כעת ממחישה מצוין את הצורך בכך שתינתנה לו הרשאות מחיקה. הבקשה הפשוטה שלו, שהיא הגיונית ומתבקשת לכל מי שקצת מכיר את מצב דפי הסידור, לא נענתה במשך חודשים (!), ולבסוף לא בוצעה כלל בשל חוסר הבנה. בנוסף על כך, נדמה שיש יתרון גם בעצם העובדה שיהיו יותר מפעילים מבין העורכים הפעילים באתר כיום שיוכלו להגיב ולהשתמש בהרשאות במקרה הצורך, ואין ספק שמו יו הו הוא בין העורכים הפעילים ביותר. לשם השוואה, בין 15 מפעילי המערכת כרגע, שלושה לא ביצעו כל עריכה בחצי השנה האחרונה, ועוד אחד ביצע עריכה בודדת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:49, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:: בנוסף לדבריו של מו יו הו, ארשה לעצמי לציין שבקשתו נעשתה בין השאר גם בעקבות פנייה שלי אליו ובקשה שישקול להגיש מועמדות לתפקיד. אני סבור שהתפקיד ייעל את עבודתו הנוכחית, ויאפשר לו גם, בנוסף, להשתמש בסמכויותיו לניטור. מטבע הדברים, כאשר יש צורך לבדוק עריכות וכיו&quot;ב שעלולות להיות השחתה או לנבוע מחוסר הבנה וידיעה, כשמדובר בפיוטים וספרים מהתחומים שמו יו הו עוסק בהם, יכולתו להגיב בזמן אמת יכולה לסייע רבות.&lt;br&gt; בנוסף על האמור לעיל, אני באופן כללי בעד קידום משתמשים ותיקים ואחראיים שהוכיחו שניתן לסמוך עליהם ועל שיקול דעתם (ובעיניי, מו יו הו הוא בהחלט כזה). כככל שיהיו לנו יותר מפעילים (ובירוקרטים) פעילים (ושניתן לסמוך עליהם) באתר, יותר טוב.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

{{א|מו יו הו}} - המטרה שלי כאן הוא להבין ולהעביר את מה אני חושב בלבד. בסופו של דבר אני מאמין שהקהילה תערוך הצבעה בדבר ותמיד שמור אצלי אפשרות פשוט להיות &quot;נמנע&quot;. אני קצת מתקשה להבין את התגובה שלך - גם כאן וגם אז בדיון בחודש מרץ. קשה תמיד לתקשר בטקסט - אבל התחושה שלי היא שאתה תופס את השאלות שלי כסוג של &quot;העלבה&quot; או חוסר הכרה בעבודות שלך כאן. הריני להדגיש שאני מכיר ומעריך מאוד בכל מה שאתה פעיל ומוסיף באתר.  וזה כמובן העיקר מעל הכל.  עם זאת -  אם יש לי שאלות במשהו - זאת לא סיבה פשוט ש&quot;תזרוק את הכל&quot; ותצא מהדיון. אתה אומר שאין לך כוח לקיים דיונים אינסופיים - אבל בפועל אני רק שאלתי שאלה פעם אחת(!) - גם עכשיו וגם אז במרץ - ואתה מגיב באופן מהיר מדאי להרים ידים או לפרוש.  בבקשה תן לי זמן להבין - לא בגלל שאני לא סומך עליך או חושד בך - אלא פשוט אני מנסה להבין את הדברים.  

לטובת כולם אני שחזרתי את הבקשה שלך דאז - יחד עם ההערות של משתמש {{א|Neriah}} דאז (הוא כתב אותם בתוך ההערות של עריכת הדף. אולי לא ראית. אז אני כתבתי אותם כחלק של הטקסט של הדיון). אפשר לראות את הבקשות שלך שם. 

בכבוד רב, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:04, 3 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>q3yu47qt7bn26gi6s5ab54n9csejfxu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080271</id>
      <parentid>3080258</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T04:53:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשת הרשאה - {{א|מו יו הו}} */</comment>
      <origin>3080271</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15444" sha1="qnxylskbexrs66er0aevsm4z2ycgkzv" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:ויקיטקסט - בקשות]]
{{תיבת ארכיון|
*[[/ארכיון א|ארכיון א]]
*[[/ארכיון ב|ארכיון ב]]
}}
בדף זה מתקיימים הדיונים וההצעות לגבי מינויים של [[ויקיטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]. ההחלטה היא של מפעילי המערכת והביורקרטים, אולם מובן שאלו לא ימנו או יימנעו מלמנות מפעילים כנגד דעת הקהילה. גם דיונים לגבי מינויים של ביורוקרטים מתקיימים בדף זה, וכן דיונים להסרת הרשאות. מדיניות הסרת ההרשאות נקבעה ב[[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון מרץ 2021#הסרת הרשאות למשתמשים לא פעילים|דיון במזנון]].

הצבעות עבר נשמרות בארכיון: [[/ארכיון א#הצעה מ-LOOXIS לגבי מפעיל מערכת ראשון|Dovi]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Avichai]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;
, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עשהאל]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Fuzzy]], {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|יודא]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Rotemliss]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עמרם]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|נבוכדנצר &lt;small&gt;(נחום)&lt;/small&gt;]], [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Ori229]]‏, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Erel Segal]]‏, &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון א#הצבעות שלא עברו|Odedee]]&lt;/s&gt; (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Pashute|Pashute]]‏, [[/ארכיון ב#תולדות אדם|תולדות אדם]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#ELAD3|ELAD3]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#Uziel302|Uziel302]]‏, [[/ארכיון ב#Amire80|Amire80]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Effib|Effib]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:החבלן|החבלן]]}} &lt;small&gt;(לא מפעיל)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar ‏&lt;small&gt;(Roxette5)&lt;/small&gt;]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Inkbug|Inkbug]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:אור שפירא|אור שפירא]]}} &lt;small&gt;(לא פעילה, הרשאתה הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#Guycn2|Guycn2]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#ציון הלוי|ציון הלוי]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#איתן 96|איתן 96]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, &lt;small&gt;{{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#יוחאי-שראל|יוחאי שראל]]}} (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#מושך בשבט|מושך בשבט]], [[/ארכיון ב#Neriah|Neriah]]{{כ}}, [[/ארכיון ב#משתמש:Shahar9261|Shahar9261]], [[/ארכיון ב#Shalomori123|Shalomori123]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;.

כרגע יש בוויקיטקסט [[מיוחד:רשימת משתמשים/sysop|'''{{NUMBERINGROUP:sysop}}''' מפעילי מערכת]], מתוכם [[מיוחד:רשימת משתמשים/bureaucrat|'''{{NUMBERINGROUP:bureaucrat}}''' ביורוקרטים]].

==בקשת הרשאה - {{א|מו יו הו}}==

מבקש הרשאת מפעיל מערכת עבורי, לשם ייעול תרומתי לוויקיטקסט. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:28, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום לכבודו. בבקשה לפרט מה בפועל יאפשר לך סמכות של מפעיל מערכת שאין ביכולתך לתרום כרגע? מבחינתי - מפעיל מערכת מאפשר &quot;פיקוח&quot; של האתר, חסימת משתמשים משחיתים ושחזור דפים שהושחתו. עד כה מהמעט שאני יודע כבודו מתעסק בעיקר בפרויקטים של הפיוטים.  לכן אני שואל למה הנך מבקש סמכויות אלו. תודה רבה וחזק וברוך על הכל. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:43, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
::התרומה שלי בוויקיטקסט, כרגע, מתרכזת בעיקר ב-3 תחומים: 1. ספרי דקדוק לשון הקודש (רשימה מלאה בדף המשתמש שלי). 2. סידור התפילה, כרגע בעיקר [[סידור/נוסח אשכנז]], אבל הוספתי לא מעט גם לסידורים האחרים. 3. כפי שכתבת, מאגר הפיוטים בוויקיטקסט. מדובר בעריכה ואירגון של אלפי (!) דפים, עשרות רבות של דפי קטגוריות וכו'. אני עוסק רבות גם בהשקה שבין תחומים 2 ו-3 וייעול הדרך שבה הדבר נעשה. דוגמה טובה לתחום בו ההרשאה הזו יכולה לייעל את העבודה שלי היא במחיקת דפים מיותרים שהצטברו במשך שנים ארוכות ושכבות רבות של עריכה, למשל בסידור. בקשה ממפעילי מערכת אחרים לא תמיד יעילה, כי לעתים הם מתקשים 'להיכנס' לנושא שהם לא מתמצאים בו במידה הנדרשת. אולי כשאני מדבר על מחיקה אני מקפיץ אצל חלקכם 'נורה אדומה', אבל אני חושב שמי שעוקב אחר העבודה שלי בשנים האחרונות יוכל לתת בי אמון שאנקוט בזהירות הנדרשת, אנהל דיון במקרה שיש בו מקום לשיקול-דעת, ואוותר על ההליך אף אם יתקיים ספק קל שבקלים לגרימת נזק. כיוצא בזה: העברה של דפים, במקרה שבשם הדף יש טעות של ממש (למעשה מבחינת משמעות הפעולה היא די דומה למחיקה). אני חושב שפה ושם גם האפשרות להפעיל הגנה עשויה להועיל. כפי שאתה רומז, אני כנראה פחות חושב כרגע על פעילות של קונטרול, אבל אני משער שאם וכאשר ההרשאה תהיה בידי אני בהחלט אגיע גם לכך. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:16, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:::אני פחות פעיל באתר, אבל לא זכור לי על מקרים שבהם בקשת מחיקות של דפים (או שאולי פנית אל מפעילי מערכת בפרטי...).
:::האם נסית במקרים כאלה להציב תבנית {{תב|מחק}} בדף? האמת שפחות הסתכלתי בדפים העומדים למחיקה לאחרונה אבל חושב שהייתי יכול לבצע מחיקות אלו בקלות אם ידעתי שזה חשוב לך. 
:::אני אישית הייתי מעדיף שתציב את התבנית בדפים שונים שבהם בכוונה שלך למחוק בלי קשר לענין של סמכות מפעיל מערכת.
:::זכותו של נחום בעמדה שלו - אבל אני אישית רואה בתפקיד של מפעיל מערכת יותר תפקיד של ניטור וניהול של האתר, קרי חסימות משתמשים, שחזור דפים שהושחתו, וכולי. למה שאתן סמכות למישהו בעיקר למחוק דפים אם עד היום לא ראיתי דוגמאות של הדפים שלדעתו יש למחוק? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:42, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
::::מציע לך לבדוק בהיסטוריה של [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות]] ולחפש שם את הבקשה שלי מה-17 במרץ, ולעקוב אחר הטיפול בה (שים לב לתאריכים!) עשה זאת בבקשה בתשומת לב הנדרשת, שים לב לטיעון הפשוט שהצגתי שם לטובת מחיקת הדפים (=הקטגוריה הראשית נמחקה, אז אין הגיון בכך שדפי המשנה שלה יוסיפו להתקיים), ולחוסר ההתייחסות אליה. אני ממש לא מאשים אף אחד, אבל שים לב שכאשר עורך נדרש להסביר למפעילי מערכת עניין מורכב שהוא עצמו עסוק בו למעלה מראשו אבל הם לא מכירים אותו בכלל, מה שבדרך כלל יקרה הוא: העורך יעדיף להשאיר זאת לפעם אחרת (שכנראה לא באמת תבוא) ולהתקדם עם מה שהוא יכול לעשות בעצמו. זה לפחות מה שקורה אצלי. אני יכול להמשיך ולכתוב ולהסביר בפרוטרוט את דעתי בנושא באופן שאולי יניח את דעתך, אבל אין לי את המוטיבציה הנדרשת. אולי במקום זאת תסביר ממה אתה חושש כל כך, מה התרחיש הכי גרוע שעשוי להיווצר כתוצאה מנתינת ההרשאה הזו. עיין נא בעבודות שעשיתי בעבר (קישורים בדף המשתמש), האם יש בהם משהו שעשוי להעיד על התנהגות פזיזה / לא-שקולה / חסרת-מחשבה או משהו קרוב לכך? מבחינתי סיימתי להציג את עמדתי כאן, לכן, לאחר שתכתוב את תשובתך אני מקווה שגם מפעילי המערכת האחרים (אלו מהם שפעילים) ימצאו זמן להביע את דעתם ולהכריע לכאן או לכאן. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::מפתיח הדף אני מבין שהרשות להשתתף בדיון נתונה גם למי שאין בידיו הרשאות. אם יותר לי להביע את דעתי, הדוגמא שציין מו יו הו כעת ממחישה מצוין את הצורך בכך שתינתנה לו הרשאות מחיקה. הבקשה הפשוטה שלו, שהיא הגיונית ומתבקשת לכל מי שקצת מכיר את מצב דפי הסידור, לא נענתה במשך חודשים (!), ולבסוף לא בוצעה כלל בשל חוסר הבנה. בנוסף על כך, נדמה שיש יתרון גם בעצם העובדה שיהיו יותר מפעילים מבין העורכים הפעילים באתר כיום שיוכלו להגיב ולהשתמש בהרשאות במקרה הצורך, ואין ספק שמו יו הו הוא בין העורכים הפעילים ביותר. לשם השוואה, בין 15 מפעילי המערכת כרגע, שלושה לא ביצעו כל עריכה בחצי השנה האחרונה, ועוד אחד ביצע עריכה בודדת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:49, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:: בנוסף לדבריו של מו יו הו, ארשה לעצמי לציין שבקשתו נעשתה בין השאר גם בעקבות פנייה שלי אליו ובקשה שישקול להגיש מועמדות לתפקיד. אני סבור שהתפקיד ייעל את עבודתו הנוכחית, ויאפשר לו גם, בנוסף, להשתמש בסמכויותיו לניטור. מטבע הדברים, כאשר יש צורך לבדוק עריכות וכיו&quot;ב שעלולות להיות השחתה או לנבוע מחוסר הבנה וידיעה, כשמדובר בפיוטים וספרים מהתחומים שמו יו הו עוסק בהם, יכולתו להגיב בזמן אמת יכולה לסייע רבות.&lt;br&gt; בנוסף על האמור לעיל, אני באופן כללי בעד קידום משתמשים ותיקים ואחראיים שהוכיחו שניתן לסמוך עליהם ועל שיקול דעתם (ובעיניי, מו יו הו הוא בהחלט כזה). כככל שיהיו לנו יותר מפעילים (ובירוקרטים) פעילים (ושניתן לסמוך עליהם) באתר, יותר טוב.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:::{{א|מו יו הו}} - המטרה שלי כאן הוא להבין ולהעביר את מה אני חושב בלבד. בסופו של דבר אני מאמין שהקהילה תערוך הצבעה בדבר ותמיד שמור אצלי אפשרות פשוט להיות &quot;נמנע&quot;. אני קצת מתקשה להבין את התגובה שלך - גם כאן וגם אז בדיון בחודש מרץ. קשה תמיד לתקשר בטקסט - אבל התחושה שלי היא שאתה תופס את השאלות שלי כסוג של &quot;העלבה&quot; או חוסר הכרה בעבודות שלך כאן. הריני להדגיש שאני מכיר ומעריך מאוד בכל מה שאתה פעיל ומוסיף באתר.  וזה כמובן העיקר מעל הכל.  עם זאת -  אם יש לי שאלות במשהו - זאת לא סיבה פשוט ש&quot;תזרוק את הכל&quot; ותצא מהדיון. אתה אומר שאין לך כוח לקיים דיונים אינסופיים - אבל בפועל אני רק שאלתי שאלה פעם אחת(!) - גם עכשיו וגם אז במרץ - ואתה מגיב באופן מהיר מדאי להרים ידים או לפרוש.  בבקשה תן לי זמן להבין - לא בגלל שאני לא סומך עליך או חושד בך - אלא פשוט אני מנסה להבין את הדברים.  
:::לטובת כולם אני שחזרתי את הבקשה שלך דאז - יחד עם ההערות של משתמש {{א|Neriah}} דאז (הוא כתב אותם בתוך ההערות של עריכת הדף. אולי לא ראית. אז אני כתבתי אותם כחלק של הטקסט של הדיון). אפשר לראות את הבקשות שלך שם. 
:::בכבוד רב, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:04, 3 בספטמבר 2026 (IDT)

:::רק אוסיף את דעתי לענין הנושא של ההרשאה עצמה. אני כרגע לא רואה באמת את הצורך בהרשאה הזאת כפי מה שנטען (כמובן אני יכול פשוט שלא להבין דברים לעומקם) - אבל אם הנושא הזה עלול לגרום למשתמש {{א|מו יו הו}} להיות נעלב ולפרוש מעבודתו כאן - אז הייתי בעד לתת את ההרשאה, ולו בכדי שלא יפסיק את תרומותיו החשובות לאתר. כמובן שאני עדיין מצפה ממנו במקרים של מחיקות  משמעותיות - שהוא יביא את הדברים בפני הקהילה לפני שהוא עושה מחיקות גדולות.  --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:53, 3 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>qnxylskbexrs66er0aevsm4z2ycgkzv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080272</id>
      <parentid>3080271</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T05:27:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשת הרשאה - מו יו הו */ תגובה</comment>
      <origin>3080272</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15846" sha1="n72i7qmo262y11vmecqtcluvsh8o3v6" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:ויקיטקסט - בקשות]]
{{תיבת ארכיון|
*[[/ארכיון א|ארכיון א]]
*[[/ארכיון ב|ארכיון ב]]
}}
בדף זה מתקיימים הדיונים וההצעות לגבי מינויים של [[ויקיטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]. ההחלטה היא של מפעילי המערכת והביורקרטים, אולם מובן שאלו לא ימנו או יימנעו מלמנות מפעילים כנגד דעת הקהילה. גם דיונים לגבי מינויים של ביורוקרטים מתקיימים בדף זה, וכן דיונים להסרת הרשאות. מדיניות הסרת ההרשאות נקבעה ב[[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון מרץ 2021#הסרת הרשאות למשתמשים לא פעילים|דיון במזנון]].

הצבעות עבר נשמרות בארכיון: [[/ארכיון א#הצעה מ-LOOXIS לגבי מפעיל מערכת ראשון|Dovi]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Avichai]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;
, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עשהאל]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Fuzzy]], {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|יודא]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Rotemliss]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עמרם]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|נבוכדנצר &lt;small&gt;(נחום)&lt;/small&gt;]], [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Ori229]]‏, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Erel Segal]]‏, &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון א#הצבעות שלא עברו|Odedee]]&lt;/s&gt; (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Pashute|Pashute]]‏, [[/ארכיון ב#תולדות אדם|תולדות אדם]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#ELAD3|ELAD3]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#Uziel302|Uziel302]]‏, [[/ארכיון ב#Amire80|Amire80]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Effib|Effib]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:החבלן|החבלן]]}} &lt;small&gt;(לא מפעיל)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar ‏&lt;small&gt;(Roxette5)&lt;/small&gt;]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Inkbug|Inkbug]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:אור שפירא|אור שפירא]]}} &lt;small&gt;(לא פעילה, הרשאתה הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#Guycn2|Guycn2]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#ציון הלוי|ציון הלוי]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#איתן 96|איתן 96]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, &lt;small&gt;{{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#יוחאי-שראל|יוחאי שראל]]}} (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#מושך בשבט|מושך בשבט]], [[/ארכיון ב#Neriah|Neriah]]{{כ}}, [[/ארכיון ב#משתמש:Shahar9261|Shahar9261]], [[/ארכיון ב#Shalomori123|Shalomori123]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;.

כרגע יש בוויקיטקסט [[מיוחד:רשימת משתמשים/sysop|'''{{NUMBERINGROUP:sysop}}''' מפעילי מערכת]], מתוכם [[מיוחד:רשימת משתמשים/bureaucrat|'''{{NUMBERINGROUP:bureaucrat}}''' ביורוקרטים]].

==בקשת הרשאה - {{א|מו יו הו}}==

מבקש הרשאת מפעיל מערכת עבורי, לשם ייעול תרומתי לוויקיטקסט. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:28, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום לכבודו. בבקשה לפרט מה בפועל יאפשר לך סמכות של מפעיל מערכת שאין ביכולתך לתרום כרגע? מבחינתי - מפעיל מערכת מאפשר &quot;פיקוח&quot; של האתר, חסימת משתמשים משחיתים ושחזור דפים שהושחתו. עד כה מהמעט שאני יודע כבודו מתעסק בעיקר בפרויקטים של הפיוטים.  לכן אני שואל למה הנך מבקש סמכויות אלו. תודה רבה וחזק וברוך על הכל. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:43, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
::התרומה שלי בוויקיטקסט, כרגע, מתרכזת בעיקר ב-3 תחומים: 1. ספרי דקדוק לשון הקודש (רשימה מלאה בדף המשתמש שלי). 2. סידור התפילה, כרגע בעיקר [[סידור/נוסח אשכנז]], אבל הוספתי לא מעט גם לסידורים האחרים. 3. כפי שכתבת, מאגר הפיוטים בוויקיטקסט. מדובר בעריכה ואירגון של אלפי (!) דפים, עשרות רבות של דפי קטגוריות וכו'. אני עוסק רבות גם בהשקה שבין תחומים 2 ו-3 וייעול הדרך שבה הדבר נעשה. דוגמה טובה לתחום בו ההרשאה הזו יכולה לייעל את העבודה שלי היא במחיקת דפים מיותרים שהצטברו במשך שנים ארוכות ושכבות רבות של עריכה, למשל בסידור. בקשה ממפעילי מערכת אחרים לא תמיד יעילה, כי לעתים הם מתקשים 'להיכנס' לנושא שהם לא מתמצאים בו במידה הנדרשת. אולי כשאני מדבר על מחיקה אני מקפיץ אצל חלקכם 'נורה אדומה', אבל אני חושב שמי שעוקב אחר העבודה שלי בשנים האחרונות יוכל לתת בי אמון שאנקוט בזהירות הנדרשת, אנהל דיון במקרה שיש בו מקום לשיקול-דעת, ואוותר על ההליך אף אם יתקיים ספק קל שבקלים לגרימת נזק. כיוצא בזה: העברה של דפים, במקרה שבשם הדף יש טעות של ממש (למעשה מבחינת משמעות הפעולה היא די דומה למחיקה). אני חושב שפה ושם גם האפשרות להפעיל הגנה עשויה להועיל. כפי שאתה רומז, אני כנראה פחות חושב כרגע על פעילות של קונטרול, אבל אני משער שאם וכאשר ההרשאה תהיה בידי אני בהחלט אגיע גם לכך. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:16, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:::אני פחות פעיל באתר, אבל לא זכור לי על מקרים שבהם בקשת מחיקות של דפים (או שאולי פנית אל מפעילי מערכת בפרטי...).
:::האם נסית במקרים כאלה להציב תבנית {{תב|מחק}} בדף? האמת שפחות הסתכלתי בדפים העומדים למחיקה לאחרונה אבל חושב שהייתי יכול לבצע מחיקות אלו בקלות אם ידעתי שזה חשוב לך. 
:::אני אישית הייתי מעדיף שתציב את התבנית בדפים שונים שבהם בכוונה שלך למחוק בלי קשר לענין של סמכות מפעיל מערכת.
:::זכותו של נחום בעמדה שלו - אבל אני אישית רואה בתפקיד של מפעיל מערכת יותר תפקיד של ניטור וניהול של האתר, קרי חסימות משתמשים, שחזור דפים שהושחתו, וכולי. למה שאתן סמכות למישהו בעיקר למחוק דפים אם עד היום לא ראיתי דוגמאות של הדפים שלדעתו יש למחוק? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:42, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
::::מציע לך לבדוק בהיסטוריה של [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות]] ולחפש שם את הבקשה שלי מה-17 במרץ, ולעקוב אחר הטיפול בה (שים לב לתאריכים!) עשה זאת בבקשה בתשומת לב הנדרשת, שים לב לטיעון הפשוט שהצגתי שם לטובת מחיקת הדפים (=הקטגוריה הראשית נמחקה, אז אין הגיון בכך שדפי המשנה שלה יוסיפו להתקיים), ולחוסר ההתייחסות אליה. אני ממש לא מאשים אף אחד, אבל שים לב שכאשר עורך נדרש להסביר למפעילי מערכת עניין מורכב שהוא עצמו עסוק בו למעלה מראשו אבל הם לא מכירים אותו בכלל, מה שבדרך כלל יקרה הוא: העורך יעדיף להשאיר זאת לפעם אחרת (שכנראה לא באמת תבוא) ולהתקדם עם מה שהוא יכול לעשות בעצמו. זה לפחות מה שקורה אצלי. אני יכול להמשיך ולכתוב ולהסביר בפרוטרוט את דעתי בנושא באופן שאולי יניח את דעתך, אבל אין לי את המוטיבציה הנדרשת. אולי במקום זאת תסביר ממה אתה חושש כל כך, מה התרחיש הכי גרוע שעשוי להיווצר כתוצאה מנתינת ההרשאה הזו. עיין נא בעבודות שעשיתי בעבר (קישורים בדף המשתמש), האם יש בהם משהו שעשוי להעיד על התנהגות פזיזה / לא-שקולה / חסרת-מחשבה או משהו קרוב לכך? מבחינתי סיימתי להציג את עמדתי כאן, לכן, לאחר שתכתוב את תשובתך אני מקווה שגם מפעילי המערכת האחרים (אלו מהם שפעילים) ימצאו זמן להביע את דעתם ולהכריע לכאן או לכאן. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::מפתיח הדף אני מבין שהרשות להשתתף בדיון נתונה גם למי שאין בידיו הרשאות. אם יותר לי להביע את דעתי, הדוגמא שציין מו יו הו כעת ממחישה מצוין את הצורך בכך שתינתנה לו הרשאות מחיקה. הבקשה הפשוטה שלו, שהיא הגיונית ומתבקשת לכל מי שקצת מכיר את מצב דפי הסידור, לא נענתה במשך חודשים (!), ולבסוף לא בוצעה כלל בשל חוסר הבנה. בנוסף על כך, נדמה שיש יתרון גם בעצם העובדה שיהיו יותר מפעילים מבין העורכים הפעילים באתר כיום שיוכלו להגיב ולהשתמש בהרשאות במקרה הצורך, ואין ספק שמו יו הו הוא בין העורכים הפעילים ביותר. לשם השוואה, בין 15 מפעילי המערכת כרגע, שלושה לא ביצעו כל עריכה בחצי השנה האחרונה, ועוד אחד ביצע עריכה בודדת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:49, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:: בנוסף לדבריו של מו יו הו, ארשה לעצמי לציין שבקשתו נעשתה בין השאר גם בעקבות פנייה שלי אליו ובקשה שישקול להגיש מועמדות לתפקיד. אני סבור שהתפקיד ייעל את עבודתו הנוכחית, ויאפשר לו גם, בנוסף, להשתמש בסמכויותיו לניטור. מטבע הדברים, כאשר יש צורך לבדוק עריכות וכיו&quot;ב שעלולות להיות השחתה או לנבוע מחוסר הבנה וידיעה, כשמדובר בפיוטים וספרים מהתחומים שמו יו הו עוסק בהם, יכולתו להגיב בזמן אמת יכולה לסייע רבות.&lt;br&gt; בנוסף על האמור לעיל, אני באופן כללי בעד קידום משתמשים ותיקים ואחראיים שהוכיחו שניתן לסמוך עליהם ועל שיקול דעתם (ובעיניי, מו יו הו הוא בהחלט כזה). כככל שיהיו לנו יותר מפעילים (ובירוקרטים) פעילים (ושניתן לסמוך עליהם) באתר, יותר טוב.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:::{{א|מו יו הו}} - המטרה שלי כאן הוא להבין ולהעביר את מה אני חושב בלבד. בסופו של דבר אני מאמין שהקהילה תערוך הצבעה בדבר ותמיד שמור אצלי אפשרות פשוט להיות &quot;נמנע&quot;. אני קצת מתקשה להבין את התגובה שלך - גם כאן וגם אז בדיון בחודש מרץ. קשה תמיד לתקשר בטקסט - אבל התחושה שלי היא שאתה תופס את השאלות שלי כסוג של &quot;העלבה&quot; או חוסר הכרה בעבודות שלך כאן. הריני להדגיש שאני מכיר ומעריך מאוד בכל מה שאתה פעיל ומוסיף באתר.  וזה כמובן העיקר מעל הכל.  עם זאת -  אם יש לי שאלות במשהו - זאת לא סיבה פשוט ש&quot;תזרוק את הכל&quot; ותצא מהדיון. אתה אומר שאין לך כוח לקיים דיונים אינסופיים - אבל בפועל אני רק שאלתי שאלה פעם אחת(!) - גם עכשיו וגם אז במרץ - ואתה מגיב באופן מהיר מדאי להרים ידים או לפרוש.  בבקשה תן לי זמן להבין - לא בגלל שאני לא סומך עליך או חושד בך - אלא פשוט אני מנסה להבין את הדברים.  
:::לטובת כולם אני שחזרתי את הבקשה שלך דאז - יחד עם ההערות של משתמש {{א|Neriah}} דאז (הוא כתב אותם בתוך ההערות של עריכת הדף. אולי לא ראית. אז אני כתבתי אותם כחלק של הטקסט של הדיון). אפשר לראות את הבקשות שלך שם. 
:::בכבוד רב, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:04, 3 בספטמבר 2026 (IDT)

:::רק אוסיף את דעתי לענין הנושא של ההרשאה עצמה. אני כרגע לא רואה באמת את הצורך בהרשאה הזאת כפי מה שנטען (כמובן אני יכול פשוט שלא להבין דברים לעומקם) - אבל אם הנושא הזה עלול לגרום למשתמש {{א|מו יו הו}} להיות נעלב ולפרוש מעבודתו כאן - אז הייתי בעד לתת את ההרשאה, ולו בכדי שלא יפסיק את תרומותיו החשובות לאתר. כמובן שאני עדיין מצפה ממנו במקרים של מחיקות  משמעותיות - שהוא יביא את הדברים בפני הקהילה לפני שהוא עושה מחיקות גדולות.  --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:53, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
::::אני מקבל את דבריך, כנראה שאכן ראוי שאפרט יותר, בפרט לאור זאת שהתגובות שלי התפרשו כעלבון, ואני מבין למה, אבל לא זו היתה כוונתי. בעזרת ה' אכתוב שוב הערב. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 08:27, 3 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>n72i7qmo262y11vmecqtcluvsh8o3v6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080283</id>
      <parentid>3080272</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T05:45:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשת הרשאה - {{א|מו יו הו}} */</comment>
      <origin>3080283</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16529" sha1="65fywoh81aek17vulvc2nlp8kffew6z" xml:space="preserve">__NEWSECTIONLINK__
[[קטגוריה:ויקיטקסט - בקשות]]
{{תיבת ארכיון|
*[[/ארכיון א|ארכיון א]]
*[[/ארכיון ב|ארכיון ב]]
}}
בדף זה מתקיימים הדיונים וההצעות לגבי מינויים של [[ויקיטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]. ההחלטה היא של מפעילי המערכת והביורקרטים, אולם מובן שאלו לא ימנו או יימנעו מלמנות מפעילים כנגד דעת הקהילה. גם דיונים לגבי מינויים של ביורוקרטים מתקיימים בדף זה, וכן דיונים להסרת הרשאות. מדיניות הסרת ההרשאות נקבעה ב[[ויקיטקסט:מזנון/ארכיון מרץ 2021#הסרת הרשאות למשתמשים לא פעילים|דיון במזנון]].

הצבעות עבר נשמרות בארכיון: [[/ארכיון א#הצעה מ-LOOXIS לגבי מפעיל מערכת ראשון|Dovi]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Avichai]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;
, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עשהאל]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Fuzzy]], {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|יודא]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Rotemliss]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון א#מפעילי מערכת|עמרם]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|נבוכדנצר &lt;small&gt;(נחום)&lt;/small&gt;]], [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Ori229]]‏, [[/ארכיון א#מפעילי מערכת|Erel Segal]]‏, &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון א#הצבעות שלא עברו|Odedee]]&lt;/s&gt; (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Pashute|Pashute]]‏, [[/ארכיון ב#תולדות אדם|תולדות אדם]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#ELAD3|ELAD3]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#Uziel302|Uziel302]]‏, [[/ארכיון ב#Amire80|Amire80]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Effib|Effib]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:החבלן|החבלן]]}} &lt;small&gt;(לא מפעיל)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#משתמש:Dmokhtar|Dmokhtar ‏&lt;small&gt;(Roxette5)&lt;/small&gt;]]‏, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:Inkbug|Inkbug]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#משתמש:אור שפירא|אור שפירא]]}} &lt;small&gt;(לא פעילה, הרשאתה הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#Guycn2|Guycn2]]}} &lt;small&gt;(פרש)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#ציון הלוי|ציון הלוי]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, {{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#איתן 96|איתן 96]]}} &lt;small&gt;(לא פעיל, הרשאתו הוסרה)&lt;/small&gt;, &lt;small&gt;{{כתב מחוק|[[/ארכיון ב#יוחאי-שראל|יוחאי שראל]]}} (לא עבר)&lt;/small&gt;, [[/ארכיון ב#מושך בשבט|מושך בשבט]], [[/ארכיון ב#Neriah|Neriah]]{{כ}}, [[/ארכיון ב#משתמש:Shahar9261|Shahar9261]], [[/ארכיון ב#Shalomori123|Shalomori123]], &lt;small&gt;&lt;s&gt;[[/ארכיון ב#איתן טרנופולסקי|איתן טרנופולסקי]]&lt;/s&gt;‏ (לא עבר)&lt;/small&gt;.

כרגע יש בוויקיטקסט [[מיוחד:רשימת משתמשים/sysop|'''{{NUMBERINGROUP:sysop}}''' מפעילי מערכת]], מתוכם [[מיוחד:רשימת משתמשים/bureaucrat|'''{{NUMBERINGROUP:bureaucrat}}''' ביורוקרטים]].

==בקשת הרשאה - {{א|מו יו הו}}==

מבקש הרשאת מפעיל מערכת עבורי, לשם ייעול תרומתי לוויקיטקסט. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:28, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:שלום לכבודו. בבקשה לפרט מה בפועל יאפשר לך סמכות של מפעיל מערכת שאין ביכולתך לתרום כרגע? מבחינתי - מפעיל מערכת מאפשר &quot;פיקוח&quot; של האתר, חסימת משתמשים משחיתים ושחזור דפים שהושחתו. עד כה מהמעט שאני יודע כבודו מתעסק בעיקר בפרויקטים של הפיוטים.  לכן אני שואל למה הנך מבקש סמכויות אלו. תודה רבה וחזק וברוך על הכל. [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:43, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
::התרומה שלי בוויקיטקסט, כרגע, מתרכזת בעיקר ב-3 תחומים: 1. ספרי דקדוק לשון הקודש (רשימה מלאה בדף המשתמש שלי). 2. סידור התפילה, כרגע בעיקר [[סידור/נוסח אשכנז]], אבל הוספתי לא מעט גם לסידורים האחרים. 3. כפי שכתבת, מאגר הפיוטים בוויקיטקסט. מדובר בעריכה ואירגון של אלפי (!) דפים, עשרות רבות של דפי קטגוריות וכו'. אני עוסק רבות גם בהשקה שבין תחומים 2 ו-3 וייעול הדרך שבה הדבר נעשה. דוגמה טובה לתחום בו ההרשאה הזו יכולה לייעל את העבודה שלי היא במחיקת דפים מיותרים שהצטברו במשך שנים ארוכות ושכבות רבות של עריכה, למשל בסידור. בקשה ממפעילי מערכת אחרים לא תמיד יעילה, כי לעתים הם מתקשים 'להיכנס' לנושא שהם לא מתמצאים בו במידה הנדרשת. אולי כשאני מדבר על מחיקה אני מקפיץ אצל חלקכם 'נורה אדומה', אבל אני חושב שמי שעוקב אחר העבודה שלי בשנים האחרונות יוכל לתת בי אמון שאנקוט בזהירות הנדרשת, אנהל דיון במקרה שיש בו מקום לשיקול-דעת, ואוותר על ההליך אף אם יתקיים ספק קל שבקלים לגרימת נזק. כיוצא בזה: העברה של דפים, במקרה שבשם הדף יש טעות של ממש (למעשה מבחינת משמעות הפעולה היא די דומה למחיקה). אני חושב שפה ושם גם האפשרות להפעיל הגנה עשויה להועיל. כפי שאתה רומז, אני כנראה פחות חושב כרגע על פעילות של קונטרול, אבל אני משער שאם וכאשר ההרשאה תהיה בידי אני בהחלט אגיע גם לכך. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:16, 1 בספטמבר 2026 (IDT)
:::אני פחות פעיל באתר, אבל לא זכור לי על מקרים שבהם בקשת מחיקות של דפים (או שאולי פנית אל מפעילי מערכת בפרטי...).
:::האם נסית במקרים כאלה להציב תבנית {{תב|מחק}} בדף? האמת שפחות הסתכלתי בדפים העומדים למחיקה לאחרונה אבל חושב שהייתי יכול לבצע מחיקות אלו בקלות אם ידעתי שזה חשוב לך. 
:::אני אישית הייתי מעדיף שתציב את התבנית בדפים שונים שבהם בכוונה שלך למחוק בלי קשר לענין של סמכות מפעיל מערכת.
:::זכותו של נחום בעמדה שלו - אבל אני אישית רואה בתפקיד של מפעיל מערכת יותר תפקיד של ניטור וניהול של האתר, קרי חסימות משתמשים, שחזור דפים שהושחתו, וכולי. למה שאתן סמכות למישהו בעיקר למחוק דפים אם עד היום לא ראיתי דוגמאות של הדפים שלדעתו יש למחוק? [[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:42, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
::::מציע לך לבדוק בהיסטוריה של [[ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות]] ולחפש שם את הבקשה שלי מה-17 במרץ, ולעקוב אחר הטיפול בה (שים לב לתאריכים!) עשה זאת בבקשה בתשומת לב הנדרשת, שים לב לטיעון הפשוט שהצגתי שם לטובת מחיקת הדפים (=הקטגוריה הראשית נמחקה, אז אין הגיון בכך שדפי המשנה שלה יוסיפו להתקיים), ולחוסר ההתייחסות אליה. אני ממש לא מאשים אף אחד, אבל שים לב שכאשר עורך נדרש להסביר למפעילי מערכת עניין מורכב שהוא עצמו עסוק בו למעלה מראשו אבל הם לא מכירים אותו בכלל, מה שבדרך כלל יקרה הוא: העורך יעדיף להשאיר זאת לפעם אחרת (שכנראה לא באמת תבוא) ולהתקדם עם מה שהוא יכול לעשות בעצמו. זה לפחות מה שקורה אצלי. אני יכול להמשיך ולכתוב ולהסביר בפרוטרוט את דעתי בנושא באופן שאולי יניח את דעתך, אבל אין לי את המוטיבציה הנדרשת. אולי במקום זאת תסביר ממה אתה חושש כל כך, מה התרחיש הכי גרוע שעשוי להיווצר כתוצאה מנתינת ההרשאה הזו. עיין נא בעבודות שעשיתי בעבר (קישורים בדף המשתמש), האם יש בהם משהו שעשוי להעיד על התנהגות פזיזה / לא-שקולה / חסרת-מחשבה או משהו קרוב לכך? מבחינתי סיימתי להציג את עמדתי כאן, לכן, לאחר שתכתוב את תשובתך אני מקווה שגם מפעילי המערכת האחרים (אלו מהם שפעילים) ימצאו זמן להביע את דעתם ולהכריע לכאן או לכאן. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:32, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:::::מפתיח הדף אני מבין שהרשות להשתתף בדיון נתונה גם למי שאין בידיו הרשאות. אם יותר לי להביע את דעתי, הדוגמא שציין מו יו הו כעת ממחישה מצוין את הצורך בכך שתינתנה לו הרשאות מחיקה. הבקשה הפשוטה שלו, שהיא הגיונית ומתבקשת לכל מי שקצת מכיר את מצב דפי הסידור, לא נענתה במשך חודשים (!), ולבסוף לא בוצעה כלל בשל חוסר הבנה. בנוסף על כך, נדמה שיש יתרון גם בעצם העובדה שיהיו יותר מפעילים מבין העורכים הפעילים באתר כיום שיוכלו להגיב ולהשתמש בהרשאות במקרה הצורך, ואין ספק שמו יו הו הוא בין העורכים הפעילים ביותר. לשם השוואה, בין 15 מפעילי המערכת כרגע, שלושה לא ביצעו כל עריכה בחצי השנה האחרונה, ועוד אחד ביצע עריכה בודדת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 23:49, 2 בספטמבר 2026 (IDT)
:: בנוסף לדבריו של מו יו הו, ארשה לעצמי לציין שבקשתו נעשתה בין השאר גם בעקבות פנייה שלי אליו ובקשה שישקול להגיש מועמדות לתפקיד. אני סבור שהתפקיד ייעל את עבודתו הנוכחית, ויאפשר לו גם, בנוסף, להשתמש בסמכויותיו לניטור. מטבע הדברים, כאשר יש צורך לבדוק עריכות וכיו&quot;ב שעלולות להיות השחתה או לנבוע מחוסר הבנה וידיעה, כשמדובר בפיוטים וספרים מהתחומים שמו יו הו עוסק בהם, יכולתו להגיב בזמן אמת יכולה לסייע רבות.&lt;br&gt; בנוסף על האמור לעיל, אני באופן כללי בעד קידום משתמשים ותיקים ואחראיים שהוכיחו שניתן לסמוך עליהם ועל שיקול דעתם (ובעיניי, מו יו הו הוא בהחלט כזה). כככל שיהיו לנו יותר מפעילים (ובירוקרטים) פעילים (ושניתן לסמוך עליהם) באתר, יותר טוב.&lt;br&gt; בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:42, 1 בספטמבר 2026 (IDT)

:::{{א|מו יו הו}} - המטרה שלי כאן הוא להבין ולהעביר את מה אני חושב בלבד. בסופו של דבר אני מאמין שהקהילה תערוך הצבעה בדבר ותמיד שמור אצלי אפשרות פשוט להיות &quot;נמנע&quot;. אני קצת מתקשה להבין את התגובה שלך - גם כאן וגם אז בדיון בחודש מרץ. קשה תמיד לתקשר בטקסט - אבל התחושה שלי היא שאתה תופס את השאלות שלי כסוג של &quot;העלבה&quot; או חוסר הכרה בעבודות שלך כאן. הריני להדגיש שאני מכיר ומעריך מאוד בכל מה שאתה פעיל ומוסיף באתר.  וזה כמובן העיקר מעל הכל.  עם זאת -  אם יש לי שאלות במשהו - זאת לא סיבה פשוט ש&quot;תזרוק את הכל&quot; ותצא מהדיון. אתה אומר שאין לך כוח לקיים דיונים אינסופיים - אבל בפועל אני רק שאלתי שאלה פעם אחת(!) - גם עכשיו וגם אז במרץ - ואתה מגיב באופן מהיר מדאי להרים ידים או לפרוש.  בבקשה תן לי זמן להבין - לא בגלל שאני לא סומך עליך או חושד בך - אלא פשוט אני מנסה להבין את הדברים.  
:::לטובת כולם אני שחזרתי את הבקשה שלך דאז - יחד עם ההערות של משתמש {{א|Neriah}} דאז (הוא כתב אותם בתוך ההערות של עריכת הדף. אולי לא ראית. אז אני כתבתי אותם כחלק של הטקסט של הדיון). אפשר לראות את הבקשות שלך שם. 
:::בכבוד רב, --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 02:04, 3 בספטמבר 2026 (IDT)

:::רק אוסיף את דעתי לענין הנושא של ההרשאה עצמה. אני כרגע לא רואה באמת את הצורך בהרשאה הזאת כפי מה שנטען (כמובן אני יכול פשוט שלא להבין דברים לעומקם) - אבל אם הנושא הזה עלול לגרום למשתמש {{א|מו יו הו}} להיות נעלב ולפרוש מעבודתו כאן - אז הייתי בעד לתת את ההרשאה, ולו בכדי שלא יפסיק את תרומותיו החשובות לאתר. כמובן שאני עדיין מצפה ממנו במקרים של מחיקות  משמעותיות - שהוא יביא את הדברים בפני הקהילה לפני שהוא עושה מחיקות גדולות.  --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 07:53, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
::::אני מקבל את דבריך, כנראה שאכן ראוי שאפרט יותר, בפרט לאור זאת שהתגובות שלי התפרשו כעלבון, ואני מבין למה, אבל לא זו היתה כוונתי. בעזרת ה' אכתוב שוב הערב. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 08:27, 3 בספטמבר 2026 (IDT)

===הצבעה===

{{בעד}}. המועמד אחראי, מקצועי, פעיל, חרוץ, ידען עצום, והעיקר: הוא תורם המון ספרות איכותית לאתר. הספריה כאן יותר עשירה באופן ניכר בגלל תרומותיו. למען עתידו של ויקיטקסט, חשוב שלכמה שיותר אנשים כמוהו יהיו הרשאות לעת הצורך. הדיון העקרוני כאן על מהות התפקיד מכובד וראוי; אני נוטה לדעתם של נחום ובן עדריאל, ולכן הצבעתי בעד. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:45, 3 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>65fywoh81aek17vulvc2nlp8kffew6z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנא בכח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9808</id>
    <revision>
      <id>3080267</id>
      <parentid>3003146</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:53:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מ. שלום</username>
        <id>687</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3080267</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2044" sha1="so0w4ieu6s41w9yaz0w1nk9tr497z66" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
{|
|-
|{{סי|אָ}}נָּא {{סי|בְּ}}כֹֽחַ {{סי|גְּ}}דֻלַּת {{סי|יְ}}מִינְךָ {{סי|תַּ}}תִּיר {{סי|צְ}}רוּרָה||{{שמאל|{{הור|אב״ג ית״ץ}}}}
|-
|{{סי|קַ}}בֵּל {{סי|רִ}}נַּת {{סי|עַ}}מְּךָ, {{סי|שַׂ}}גְּבֵֽנוּ, {{סי|טַ}}הֲרֵֽנוּ {{סי|נ}}וֹרָא||{{שמאל|{{הור|קר״ע שט״ן}}}}
|-
|{{סי|נָ}}א {{סי|גִ}}בּוֹר, {{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי {{סי|יִ}}חוּדְךָ {{סי|כְּ}}בָבַת {{סי|שׇׁ}}מְרֵם||{{שמאל|{{הור|נג״ד יכ״ש}}}}
|-
|{{סי|בָּ}}רְכֵם, {{סי|טַ}}הֲרֵם, {{סי|רַ}}חֲמֵי {{שוליים|(1)}} {{סי|צִ}}דְקָתְךָ {{סי|תָּ}}מִיד {{סי|גׇּ}}מְלֵם{{ש-רווח|0.5em}}||{{שמאל|{{הור|בט״ר צת״ג}}}}
|-
|{{סי|חָ}}סִין {{סי|קָ}}דוֹשׁ, {{סי|בְּ}}רוֹב {{סי|ט}}וּבְךָ {{סי|נַ}}הֵל {{סי|עֲ}}דָתֶֽךָ||{{שמאל|{{הור|חק״ב טנ״ע}}}}
|-
|{{סי|יָ}}חִיד {{סי|גֵּ}}אֶה, {{סי|לְ}}עַמְּךָ {{סי|פְּ}}נֵה, {{סי|ז}}וֹכְרֵי {{סי|קְ}}דֻשָּׁתֶֽךָ||{{שמאל|{{הור|יג״ל פז״ק}}}}
|-
|{{סי|שַׁ}}וְעָתֵֽנוּ {{סי|קַ}}בֵּל {{סי|וּ}}שְׁמַע {{סי|צַ}}עֲקָתֵֽנוּ, {{סי|י}}וֹדֵֽעַ {{סי|תַּ}}עֲלוּמוֹת||{{שמאל|{{הור|שק״ו צי״ת}}}}
|}
{{הור|בלחש:}} בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

&lt;sup&gt;{{שוליים למטה עם מספור חופשי|(1)}}&lt;/sup&gt; נ&quot;א: {{סי|רַ}}חֲמֵם.&lt;noinclude&gt;
==ראו גם==
[[שירים בעקבות אנא בכח]]

{{מיזמים|ויקיפדיה=אנא בכח}}

[[קטגוריה:פיוטים]]
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]
[[קטגוריה:תפילות המיוסדות על שמות קודש]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>so0w4ieu6s41w9yaz0w1nk9tr497z66</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זכור ה' מה היה לנו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>162946</id>
    <revision>
      <id>3080206</id>
      <parentid>3080188</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T13:47:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080206</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6836" sha1="oax9rlyjl5s7sm40ymw70hnnz0uogu3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = 
| מיוחס ל = [[:מחבר:ירמיהו|ירמיהו הנביא]]
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ז-97|אינה נחשבת כפיוט]]{{הערה|קינה זו שימשה דוגמא לכמה פיוטי קינות שנתחברו באותו סגנון, כגון [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב]] הנאמרת במקומה למנהג אשכנז המזרחי, ו-[[זכור ה' - אקונן בכל שנה]] הנאמרת במקומה למנהג הספרדים ועדות המזרח.}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בליל תשעה באב מיד אחר קריאת [[מגילת איכה]].
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;הקינה מיוסדת&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;וחוזרים&lt;/includeonly&gt; על פסוקי [[איכה ה]], כשהקהל נאנח לסירוגין {{צ|אוי}} ו{{צ|אוי מה היה לנו}} אחר כל משפט שקורא החזן.}}
{|&lt;includeonly&gt;
|-
|{{הור|חזן:}}||{{שמאל|{{הור|קהל:}}}}&lt;/includeonly&gt;
|-
|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}בָּתֵּינוּ לְנׇכְרִים||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַח לָנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}וַאֲנַחְנוּ עֲוֺנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָלוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;אַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם'''}}}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:זכור ה' (קינות)]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>oax9rlyjl5s7sm40ymw70hnnz0uogu3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080222</id>
      <parentid>3080206</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T16:56:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080222</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6717" sha1="bxnvzoasbcpgxg9y85jdkp03srigrlq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על החורבן והגלות]]
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = 
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון =
| צורה =
| אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#ז-97|אינה נחשבת כפיוט]]{{הערה|קינה זו שימשה דוגמא לכמה פיוטי קינות שנתחברו באותו סגנון, כגון [[זכור ה' - אמותינו מקוננות בחודש אב]] הנאמרת במקומה למנהג אשכנז המזרחי, ו-[[זכור ה' - אקונן בכל שנה]] הנאמרת במקומה למנהג הספרדים ועדות המזרח.}}
| מנהגים = נאמרת למנהג אשכנז המערבי בליל תשעה באב מיד אחר קריאת [[מגילת איכה]].
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה = 
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|&lt;noinclude&gt;הקינה מיוסדת&lt;/noinclude&gt;&lt;includeonly&gt;וחוזרים&lt;/includeonly&gt; על פסוקי [[איכה ה]], כשהקהל נאנח לסירוגין {{צ|אוי}} ו{{צ|אוי מה היה לנו}} אחר כל משפט שקורא החזן.}}
{|&lt;includeonly&gt;
|-
|{{הור|חזן:}}||{{שמאל|{{הור|קהל:}}}}&lt;/includeonly&gt;
|-
|זְכֹר יְיָ מֶה הָיָה לָנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}בָּתֵּינוּ לְנׇכְרִים||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}עֵצֵינוּ בִּמְחִיר יָבֹאוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַח לָנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}אַשּׁוּר לִשְׂבֹּעַ לָחֶם||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}וַאֲנַחְנוּ עֲוֺנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}פֹּרֵק אֵין מִיָּדָם||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}מִפְּנֵי זַלְעֲפוֹת רָעָב||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}פְּנֵי זְקֵנִים לֹא נֶהְדָּרוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}וּנְעָרִים בָּעֵץ כָּשָלוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}אוֹי נָא לָנוּ כִּי חָטָאנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי'''}}}}
|-
|{{ש-רווח|1em}}שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ||{{שמאל|{{ק|'''אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ'''}}}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;אַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|&lt;includeonly&gt;{{הור|קו&quot;ח:}} &lt;/includeonly&gt;{{ק|'''הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם'''}}}}
|}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:קינות המיוסדות על פסוקי איכה]]
[[קטגוריה:זכור ה' (קינות)]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>bxnvzoasbcpgxg9y85jdkp03srigrlq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על שבת ב נ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164778</id>
    <revision>
      <id>3080207</id>
      <parentid>2948590</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T15:04:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף חפץ</username>
        <id>44598</id>
      </contributor>
      <origin>3080207</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4849" sha1="2cs2aapyh15y0dalen377eo84bebe69" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על שבת|ב|מט|נ|נא}}
{{צתב|וילכו לאהליהם, שמצאו נשותיהם בטהרה שמחים, שנהנו מזיו השכינה. וטובי לב, שנתעברו נשותיהן של כל אחד ואחד וילדה זכר.|שבת|ל|א}}.

ההתעלות הרוחנית כשתארע ביחיד או בציבור, יש שתצר להנטיות הטבעיות למעט עז החיים שבהן. לא זאת היא אמנם דרך ד' השלמה, העליה הרוחנית שתבא בשלימותה ע&quot;י ברכת ד' שעל עמו, היא לא תמעיט את הצביון של כל נטיה טבעית כ&quot;א תכשיר אותה, לפנקה, לטהרה, שתהיה פונה למעלה לצד הטהר האנושי ולא לצד הזיהום הבהמי הגס. ובהיות הנטיות הטבעיות מטוהרות ע&quot;י כח ההנהגה השלמה והזיכוך השכלי והמוסרי של בעליהן, הם אז מוכשרים להשיג על ידי אותן הנטיות את המטרה היותר שלמה של הכונה הטבעית שיש בנטיות ההנה ע&quot;פ החכמה האלהית. וחסד עליון בשעה המאושרה של רוממות קרן ישראל, אז בעת יסוד בית תפארתנו, הכל נקבץ יחד מהשמחה האלהית, שמחת המצוה היותר עליונה, קביעת הבית הגדול והקדוש שממנו תצא תורה ואורה לישראל ולעולם כולו עדי עד. הנה הורו המאורעות את התוכן של ההשלמה האלהית הרוחנית, שאיננה פונה למעט את עדן החיים כ&quot;א לצחצחם ולטהרם. ובהיות הנטיות הטבעיות לא ממועטות כ&quot;א מטוהרות, הן אינן כלל סותרות את המאור האלהי מלמלאות את הנפש הטהורה. והאור האלהי, הזיו הטהור הממלא נפשות טהורות, הוא עצמו פועל שיהיו המטרות של הנטיות הטבעיות מוצלחות בתכלית המעלה שלהן. הם מצאו נשותיהם כטהרה, הטהרה של הנטיות החושיות זאת היא המטרה האלהית, העלאתן משפלותן ומאפשרות עיוותן לדרכי חושך. ע&quot;כ דוקא עם הסידור הטבעי של החיים הפרטיים הטהורים היו יכולים להיות שמחים מזיו השכינה, באהבת צור העולמים, בהכרה שכלית והרגשית, ללכת בדרכיו באהבת אמת והכרה עמוקה פנימית. וטובי לב, טוב הלב יבוא כשהנטיות הטבעיות הן קולעות את מטרתן, לא רק להשלים את התביעה הטבעית, שהיא בעיקרה נוסדה רק בשביל גודל הערך של תכליתה, ע&quot;כ ע&quot;י קדושת החיים יובל הענין אל הצד העליון שבתכלית הנטיה. וזה נתברר ממה שנתעברה אשתו של כל אחד וילדה זכר. וכמה טוב לדורות השפיעו העובדים הנולדים, בהיותם ממולאים ברגשי קודש בנטיות להוד אור אל עליון ואהבת עמו על הצד היותר נעלה. העובדים העקריים המה הזכרים, אם שהנקבות הנה עוזרות נאמנות, אבל בשעה הרוממה והמוכשרת הזאת שרחוק רחוק הוא להמצא כמוה, כך היא הטובה השלמה שפועלים עיקריים, זכרים, יולדו בהכנה מתאמת כולה לחפץ האלהי השלם שהיה חי אז בלב הגוי כולו. גם זה הוא כחו של ישראל להגביר תמיד את הצד השכלי על ההרגשי, והשכל ינהל את הרגש וישביעהו מטובו. לב רגש נתן ד' לנשים, הנה מרגישות יפה את הדברים בטעם, בנועם ויופי, בזה בינה יתירה נתן הקב&quot;ה באשה יותר מבאיש. אבל האב לכל חמודות, הכח הנותן מדה גם לחוקי הרגש עצמם הוא השכל הטהור, שהוא הפועל העקרי והוא המתגבר באנשים הזכרים. ע&quot;כ ע&quot;י הפעולה העזה של הרושם של ההשפעה האלהית השלמה, מחנוכת הבית, מקביעות מקום האורה לישראל ולעולם, הוכר אופיין של ישראל שהוא הגברת השכל על הרגש, שאז תצא ההצלחה ואור האמת והשלום לשכלול הגמור. ע&quot;כ ילדה כל אחת מנשותיהם זכר, המוכן לעבודה שכלית היותר רוממה וטהורה, השולטת ג&quot;כ על עז הרגש.

{{סרגל ניווט|עין איה על שבת|ב|מט|נ|נא}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|שבת ב נ]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2cs2aapyh15y0dalen377eo84bebe69</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקרא רבה כז ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>185341</id>
    <revision>
      <id>3080230</id>
      <parentid>276896</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T17:41:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-47807-69</username>
        <id>46391</id>
      </contributor>
      <comment>תיקנתי את מיקום סוף הפסוק</comment>
      <origin>3080230</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1818" sha1="c8iqssjh7l69b2sger9ptvua6robt1o" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|ויקרא רבה|כז|ג|ד|ה|}}{{פמ|ויקרא רבה|כז|ד}}	ד&quot;א {{צמד|שור או כשב או עז}} הה&quot;ד {{צמפ|קהלת ג|טו|מה שהיה כבר הוא}} ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר אם יאמר לך אדם שאלו לא חטא אדם הראשון ואכל מאותו העץ היה חי וקים לעולם אמור לו אתה כבר היה אליהו שלא חטא הוא חי וקים לעולם.{{ש}}{{צמפ|ואשר להיות כבר היה}} אם יאמר לך אדם שהקדוש ברוך הוא עתיד להחיות לנו מתים אמור לו כבר היה ע&quot;י אליהו ועל ידי אלישע וע&quot;י יחזקאל ר' אחא אמר בשם ר' אליעזר בן חלפתא כל מה שהקב&quot;ה עתיד לעשות ולחדש בעולמו לעתיד לבא כבר הקדים ועשה מקצתו על ידי נביאיו הצדיקים בעוה&quot;ז אמר הקדוש ברוך הוא אני הוא שאני עתיד לעשות ים יבשה ולא כבר עשיתי ע&quot;י משה דכתיב {{מצ|שמות יד|טז|ואתה הרם את מטך וגו'}} אני הוא שעתיד לפקוד עקרות כבר עשיתי שנאמר {{מצ|בראשית כא|א|וה' פקד את שרה}} אני הוא שעתיד לעשות מלכים שישתחוו לכם שנאמר {{מצ|ישעיה|מט|כג|והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך}} כבר עשיתי על ידי דניאל שהשתחוה נבוכדנצר לדניאל שנאמר {{מצ|דניאל ב|מו|באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סְגִד}} אני פוקח עורים לעתיד לבא כבר עשיתי שנאמר {{מצ|מ&quot;ב|ו|יז|ויפקח ה' את עיני הנער}} של אלישע:</text>
      <sha1>c8iqssjh7l69b2sger9ptvua6robt1o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>187380</id>
    <revision>
      <id>3080210</id>
      <parentid>2830093</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T15:23:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף חפץ</username>
        <id>44598</id>
      </contributor>
      <comment>/* דפוס */</comment>
      <origin>3080210</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10447" sha1="fs7xx9xv00rdf9i6rcayxlobrm8ethv" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות חובל ומזיק|פרק שני|הלכות חובל ומזיק א|הלכות חובל ומזיק ג|b402|11|67|2|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;החובל בחבירו חבלה שהוא ראוי לשלם החמשה דברים כולם משלם חמשה. הזיקו נזק שאין בו אלא ארבעה משלם ארבעה. שלשה משלם שלשה. שנים משלם שנים. אחד משלם אחד.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;כיצד קטע ידו או רגלו או אצבע מהן או שסימא עינו משלם חמשה נזק וצער וריפוי ושבת ובושת. הכהו על ידו וצבתה וסופה לחזור. על עינו ומרדה וסופה לחיות. משלם ארבעה צער ורפוי ושבת ובושת. הכהו על ראשו וצבה משלם שלשה צער ורפוי ובושת. הכהו  במקום שאינו נראה כגון שהכה על ברכיו או בגבו משלם שנים צער ורפוי.  הכהו במטפחת שבידו או בשטר וכיוצא באלו נותן אחת והיא הבושת בלבד.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;כוואהו בשפוד או במסמר על צפורניו במקום שאינו עושה חבורה ולא מעכב מלאכה משלם הצער בלבד. השקהו סם או סכו סם ושינה מראה עורו משלם לו רפוי בלבד עד שיחזור מראהו כשהיה. אסרו בחדר נותן לו דמי שבת בלבד. וכן כל כיוצא באלו.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;המגלח שיער ראש חבירו נותן לו דמי בשתו בלבד מפני שסופו לחזור. גלחו בסם או שכוואהו עד שאין סוף השיער לחזור חייב בחמשה דברים. בנזק בצער ורפוי שהרי יתחמם ראשו מן הכויה או מן הסם ונמצא חש בראשו. ומשלם לו שבת שהרי הוא ראוי לרקד ולנדנד דלת ראשו בשעת רקוד ונמצא בטל ממלאכה זו. ובושת שאין לך בושת גדול מזה.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;הא למדת שכל המחסר חבירו אבר שאינו חוזר חייב בכל החמשה דברים. אפילו הפיל שינו חייב בכל שאי אפשר שלא יחלה פיו שעה אחת. אע&quot;פ שהשן אין לו רפואה בשר השינים צריך רפואה.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;אפילו חסרו כשערה מעור בשרו חייב בחמשה דברים. שהעור אינו חוזר אלא צלקת. לפיכך החובל בחבירו וקרע העור והוציא ממנו דם חייב בחמשה דברים.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;המבעית חבירו אע&quot;פ שחלה מן הפחד הרי זה פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. והוא שלא נגע בו אלא כגון שצעק מאחוריו או שנתראה [לו] באפילה וכיוצא בזה. וכן אם צעק באזנו וחרשו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. אחזו ותקע באזנו וחרשו או שנגע בו ודחפו בעת שהבעיתו. או שאחז בבגדיו וכיוצא בדברים אלו חייב בתשלומין.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;יראה לי שהנחבל שאמר נתחרשתי או נסמית עיני והרי איני רואה או איני שומע אינו נאמן. שהרי אין אנו מכירין הדבר שמא יערים. ואינו נוטל הנזק עד שיבדק זמן מרובה ויהיה מוחזק שאבד מאור עיניו או נתחרש ואח&quot;כ ישלם זה.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;כמה הוא הצער הכל הוא לפי הניזק. יש אדם שהוא רך וענוג מאד ובעל ממון ואילו נתנו לו ממון הרבה לא היה מצטער מעט. ויש אדם שהוא עמלן וחזק ועני ומפני זוז אחד מצטער צער הרבה. ועל פי הדברים האלה אומדין ופוסקין הצער.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;כיצד משערין הצער במקום שחסרו אבר. הרי שקטע ידו או אצבעו אומדים כמה אדם כזה רוצה ליתן בין לקטוע לו אבר זה בסייף או לקטוע אותו בסם אם גזר עליו המלך לקטוע ידו או רגלו. ואומדין כמה יש בין זה לזה ומשלם המזיק.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;כיצד משערין השבת. אם לא חסרו אבר אלא חלה ונפל למשכב או שצבתה ידו וסופה לחזור נותן לו דמי שבתו של כל יום ויום כפועל בטל של אותה מלאכה שבטל ממנו. ואם חסרו אבר או שקטע ידו נותן דמי ידו שהוא הנזק ושבת רואין אותו כאילו הוא שומר קישואים ורואין כמה הוא שכר שומר קישואין בכל יום ועושין חשבון כל ימי חליו של זה ונותן לו. וכן אם קטע רגלו רואין אותו כאילו הוא שומר על הפתח. סימא עינו רואין אותו כאילו הוא טוחן ברחיים וכן כל כיוצא בזה.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;הכה את חבירו על אזנו או אחזו ותקע באזנו וחרשו נותן לו דמי כולו שהרי אינו ראוי למלאכה כלל.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;סימא את עינו ולא אמדוהו קטע את ידו ולא אמדוהו וקטע את רגלו ולא אמדוהו ואחר כך חרשו הואיל ולא אמדוהו לכל נזק ונזק נותן לו דמי כולו. אמדוהו לכל נזק ונזק ואחר כך אמדוהו לכולו אין גובין ממנו אלא דמי כולו בלבד. ואם תפש הניזק נזק כל אבר ואבר ודמי כולו  אין מוציאין מידו.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;כיצד משערין הריפוי. אומדין כמה ימים יחיה זה מחולי זה וכמה הוא צריך ונותן לו מיד. ואין מחייבין אותו ליתן דבר יום ביומו. ודבר זה תקנה היא למזיק.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;וכן השבת אומדין אותה ונותן הכל מיד. אם היה מתגלגל בחליו והולך וארך בו החולי יתר על מה שאמדוהו אינו מוסיף לו כלום. וכן אם הבריא מיד אין פוחתין לו ממה שאמדוהו.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב טז|הלכה טז]]===

&lt;קטע התחלה=טז דפוס/&gt;במה דברים אמורים בשרצה המזיק שזו תקנה היא לו. אבל אם אמר המזיק אין רצוני בתקנה זו אלא ארפאנו דבר יום ביומו שומעין לו.&lt;קטע סוף=טז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב יז|הלכה יז]]===

&lt;קטע התחלה=יז דפוס/&gt;אמר לו הניזק פסוק עמי ותן על ידי ואני ארפא את עצמי אין שומעין לו שהרי אומר לו שמא לא תרפא עצמך ואחזק אני כמזיק אלא נותן לו דבר יום ביומו. או פוסק על הכל ונותן דמי הריפוי על ידי בית דין.&lt;קטע סוף=יז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב יח|הלכה יח]]===

&lt;קטע התחלה=יח דפוס/&gt;אמר לו המזיק אני ארפא אותך או יש לי רופא שמרפא בחנם אין שומעין לו אלא מביא רופא אומן ומרפאהו בשכר.&lt;קטע סוף=יח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב יט|הלכה יט]]===

&lt;קטע התחלה=יט דפוס/&gt;הרי שלא פסק עמו אלא היה מרפא יום ויום ועלו בו צמחים מחמת המכה. או נסתרה המכה אחר שחיתה חייב לרפאותו ולתת לו דמ.י שבתו. עלו בו צמחים שלא מחמת המכה חייב לרפאותו ואינו נותן לו דמי שבתו. עבר על דברי רופא והכביד עליו החולי אינו חייב לרפאותו.&lt;קטע סוף=יט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות חובל ומזיק ב כ|הלכה כ]]===

&lt;קטע התחלה=כ דפוס/&gt;כשפוסקין בית דין על המזיק ומחייבין אותו לשלם גובין ממנו הכל מיד ואין קובעין לו זמן כלל. ואם נתחייב בבושת בלבד קובעין לו זמן לשלם שהרי לא חסרו ממון.&lt;קטע סוף=כ דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות חובל ומזיק|פרק שני|הלכות חובל ומזיק א|הלכות חובל ומזיק ג|b402|11|67|2}}</text>
      <sha1>fs7xx9xv00rdf9i6rcayxlobrm8ethv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמואל ב יח/טעמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>237067</id>
    <revision>
      <id>3080256</id>
      <parentid>2987865</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T21:30:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Bdenckla</username>
        <id>26771</id>
      </contributor>
      <comment>make it clear that dagesh is not part of the set of orphan points</comment>
      <origin>3080256</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15429" sha1="ttqzppv6s0jvbljb627n5rnmhxoj1q7" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{ניווט טעמים|שמואל ב|יח}}
{{טעמי המקרא באינטרנט}}
{{מ:שוליים|5}}
{{מ:טעמי המקרא}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=פרק יח/&gt;{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|א}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=א/&gt;וַיִּפְקֹ֣ד דָּוִ֔ד אֶת־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וַיָּ֣שֶׂם עֲלֵיהֶ֔ם שָׂרֵ֥י אֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י מֵאֽוֹת׃&lt;קטע סוף=א/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|ב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ב/&gt;וַיְשַׁלַּ֨ח דָּוִ֜ד אֶת־הָעָ֗ם הַשְּׁלִשִׁ֤ית בְּיַד־יוֹאָב֙ וְ֠הַשְּׁלִשִׁ֠ית בְּיַ֨ד אֲבִישַׁ֤י בֶּן־צְרוּיָה֙ אֲחִ֣י יוֹאָ֔ב וְהַ֨שְּׁלִשִׁ֔ת בְּיַ֖ד אִתַּ֣י הַגִּתִּ֑י{{ססס|פסקא באמצע פסוק}}וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־הָעָ֔ם יָצֹ֥א אֵצֵ֛א גַּם־אֲנִ֖י עִמָּכֶֽם׃&lt;קטע סוף=ב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|ג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ג/&gt;וַיֹּ֨אמֶר הָעָ֜ם לֹ֣א תֵצֵ֗א כִּי֩ אִם־נֹ֨ס נָנ֜וּס לֹֽא־יָשִׂ֧ימוּ אֵלֵ֣ינוּ לֵ֗ב וְאִם־יָמֻ֤תוּ חֶצְיֵ֙נוּ֙ לֹא־יָשִׂ֤ימוּ אֵלֵ֙ינוּ֙ לֵ֔ב כִּֽי־עַתָּ֥ה כָמֹ֖נוּ עֲשָׂרָ֣ה אֲלָפִ֑ים וְעַתָּ֣ה ט֔וֹב כִּֽי־תִֽהְיֶה־לָּ֥נוּ מֵעִ֖יר {{כו&quot;ק|לעזיר|לַעְזֽוֹר}}׃&lt;קטע סוף=ג/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|ד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ד/&gt;וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁר־יִיטַ֥ב בְּעֵינֵיכֶ֖ם אֶעֱשֶׂ֑ה וַיַּעֲמֹ֤ד הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־יַ֣ד הַשַּׁ֔עַר וְכׇל־הָעָם֙ יָֽצְא֔וּ לְמֵא֖וֹת וְלַאֲלָפִֽים׃&lt;קטע סוף=ד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|ה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ה/&gt;וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־י֠וֹאָ֠ב וְאֶת־אֲבִישַׁ֤י וְאֶת־אִתַּי֙ לֵאמֹ֔ר לְאַט־לִ֖י לַנַּ֣עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וְכׇל־הָעָ֣ם שָׁמְע֗וּ בְּצַוֺּ֥ת הַמֶּ֛לֶךְ אֶת־כׇּל־הַשָּׂרִ֖ים עַל־דְּבַ֥ר אַבְשָׁלֽוֹם׃&lt;קטע סוף=ה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|ו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ו/&gt;וַיֵּצֵ֥א הָעָ֛ם הַשָּׂדֶ֖ה לִקְרַ֣את יִשְׂרָאֵ֑ל וַתְּהִ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה בְּיַ֥עַר אֶפְרָֽיִם׃&lt;קטע סוף=ו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|ז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ז/&gt;וַיִּנָּ֤גְפוּ שָׁם֙ עַ֣ם יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֖י עַבְדֵ֣י דָוִ֑ד וַתְּהִי־שָׁ֞ם הַמַּגֵּפָ֧ה גְדוֹלָ֛ה בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא עֶשְׂרִ֥ים אָֽלֶף׃&lt;קטע סוף=ז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|ח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ח/&gt;וַתְּהִי־שָׁ֧ם הַמִּלְחָמָ֛ה {{כו&quot;ק|נפצות|נָפ֖וֹצֶת}} עַל־פְּנֵ֣י כׇל־הָאָ֑רֶץ וַיֶּ֤רֶב הַיַּ֙עַר֙ לֶאֱכֹ֣ל בָּעָ֔ם מֵאֲשֶׁ֥ר אָכְלָ֛ה הַחֶ֖רֶב בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃&lt;קטע סוף=ח/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|ט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ט/&gt;וַיִּקָּרֵא֙ אַבְשָׁל֔וֹם לִפְנֵ֖י עַבְדֵ֣י דָוִ֑ד וְאַבְשָׁל֞וֹם רֹכֵ֣ב עַל־הַפֶּ֗רֶד וַיָּבֹ֣א הַפֶּ֡רֶד תַּ֣חַת שׂ֩וֹבֶךְ֩ הָאֵלָ֨ה הַגְּדוֹלָ֜ה וַיֶּחֱזַ֧ק רֹאשׁ֣וֹ בָאֵלָ֗ה וַיֻּתַּן֙ בֵּ֤ין הַשָּׁמַ֙יִם֙ וּבֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְהַפֶּ֥רֶד אֲשֶׁר־תַּחְתָּ֖יו עָבָֽר׃&lt;קטע סוף=ט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|י}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=י/&gt;וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד וַיַּגֵּ֖ד לְיוֹאָ֑ב וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה֙ רָאִ֣יתִי אֶת־אַבְשָׁלֹ֔ם תָּל֖וּי בָּאֵלָֽה׃&lt;קטע סוף=י/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|יא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יא/&gt;וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֗ב לָאִישׁ֙ הַמַּגִּ֣יד ל֔וֹ וְהִנֵּ֣ה רָאִ֔יתָ וּמַדּ֛וּעַ לֹא־הִכִּית֥וֹ שָׁ֖ם אָ֑רְצָה וְעָלַ֗י לָ֤תֶת לְךָ֙ עֲשָׂ֣רָה כֶ֔סֶף וַחֲגֹרָ֖ה אֶחָֽת׃&lt;קטע סוף=יא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|יב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יב/&gt;וַיֹּ֤אמֶר הָאִישׁ֙ אֶל־יוֹאָ֔ב {{נוסח|{{כו&quot;ק|ולא|וְל֨וּ}}|2=א-כתיב=וְלֻ֨א}} אָנֹכִ֜י שֹׁקֵ֤ל עַל־כַּפַּי֙ אֶ֣לֶף כֶּ֔סֶף לֹא־אֶשְׁלַ֥ח יָדִ֖י אֶל־בֶּן־הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י בְאׇזְנֵ֜ינוּ צִוָּ֣ה הַמֶּ֗לֶךְ אֹ֠תְךָ֠ וְאֶת־אֲבִישַׁ֤י וְאֶת־אִתַּי֙ לֵאמֹ֔ר שִׁמְרוּ־מִ֕י בַּנַּ֖עַר בְּאַבְשָׁלֽוֹם׃&lt;קטע סוף=יב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|יג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יג/&gt;אֽוֹ־עָשִׂ֤יתִי {{כו&quot;ק|בנפשו|בְנַפְשִׁי֙}} שֶׁ֔קֶר וְכׇל־דָּבָ֖ר לֹא־יִכָּחֵ֣ד מִן־הַמֶּ֑לֶךְ וְאַתָּ֖ה תִּתְיַצֵּ֥ב מִנֶּֽגֶד׃&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|יד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יד/&gt;וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֔ב לֹא־כֵ֖ן אֹחִ֣ילָה לְפָנֶ֑יךָ וַיִּקַּח֩ שְׁלֹשָׁ֨ה שְׁבָטִ֜ים בְּכַפּ֗וֹ וַיִּתְקָעֵם֙ בְּלֵ֣ב אַבְשָׁל֔וֹם עוֹדֶ֥נּוּ חַ֖י בְּלֵ֥ב הָאֵלָֽה׃&lt;קטע סוף=יד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|טו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טו/&gt;וַיָּסֹ֙בּוּ֙ עֲשָׂרָ֣ה נְעָרִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֣י יוֹאָ֑ב וַיַּכּ֥וּ אֶת־אַבְשָׁל֖וֹם וַיְמִתֻֽהוּ׃&lt;קטע סוף=טו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|טז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=טז/&gt;וַיִּתְקַ֤ע יוֹאָב֙ בַּשֹּׁפָ֔ר וַיָּ֣שׇׁב הָעָ֔ם מִרְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־חָשַׂ֥ךְ יוֹאָ֖ב אֶת־הָעָֽם׃&lt;קטע סוף=טז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|יז}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יז/&gt;וַיִּקְח֣וּ אֶת־אַבְשָׁל֗וֹם וַיַּשְׁלִ֨כוּ אֹת֤וֹ בַיַּ֙עַר֙ אֶל־הַפַּ֣חַת הַגָּד֔וֹל וַיַּצִּ֧בוּ עָלָ֛יו גַּל־אֲבָנִ֖ים גָּד֣וֹל מְאֹ֑ד וְכׇ֨ל־יִשְׂרָאֵ֔ל נָ֖סוּ אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽו׃&lt;קטע סוף=יז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|יח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יח/&gt;וְאַבְשָׁלֹ֣ם לָקַ֗ח וַיַּצֶּב־ל֤וֹ בְחַיָּו֙ אֶת־מַצֶּ֙בֶת֙ אֲשֶׁ֣ר בְּעֵֽמֶק־הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֤י אָמַר֙ אֵֽין־לִ֣י בֵ֔ן בַּעֲב֖וּר הַזְכִּ֣יר שְׁמִ֑י וַיִּקְרָ֤א לַמַּצֶּ֙בֶת֙ עַל־שְׁמ֔וֹ וַיִּקָּ֤רֵא לָהּ֙ יַ֣ד אַבְשָׁל֔וֹם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃&lt;קטע סוף=יח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|יט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=יט/&gt;וַאֲחִימַ֤עַץ בֶּן־צָדוֹק֙ אָמַ֔ר אָר֣וּצָה נָּ֔א וַאֲבַשְּׂרָ֖ה אֶת־הַמֶּ֑לֶךְ כִּֽי־שְׁפָט֥וֹ יְהֹוָ֖ה מִיַּ֥ד אֹיְבָֽיו׃&lt;קטע סוף=יט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|כ}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כ/&gt;וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יוֹאָ֗ב לֹא֩ אִ֨ישׁ בְּשֹׂרָ֤ה אַתָּה֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וּבִשַּׂרְתָּ֖ בְּי֣וֹם אַחֵ֑ר וְהַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ לֹ֣א תְבַשֵּׂ֔ר כִּֽי־עַל־{{נוסח|{{קרי ולא כתיב|[כֵּ֥ן]|כֵּ֥ן}}|2=א=אין רווח לתיבת &quot;כֵּ֥ן&quot; הנקראת ולא נכתבת, אבל נכתבו הצֵרי והמרכא (ולא הדגש, כצפוי) בין התיבות למטה.}} בֶּן־הַמֶּ֖לֶךְ מֵֽת׃&lt;קטע סוף=כ/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|כא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כא/&gt;וַיֹּ֤אמֶר יוֹאָב֙ לַכּוּשִׁ֔י לֵ֛ךְ הַגֵּ֥ד לַמֶּ֖לֶךְ אֲשֶׁ֣ר רָאִ֑יתָה וַיִּשְׁתַּ֧חוּ כוּשִׁ֛י לְיוֹאָ֖ב וַיָּרֹֽץ׃&lt;קטע סוף=כא/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|כב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כב/&gt;וַיֹּ֨סֶף ע֜וֹד אֲחִימַ֤עַץ בֶּן־צָדוֹק֙ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־יוֹאָ֔ב וִ֣יהִי מָ֔ה אָרֻֽצָה־נָּ֥א גַם־אָ֖נִי אַחֲרֵ֣י הַכּוּשִׁ֑י וַיֹּ֣אמֶר יוֹאָ֗ב לָֽמָּה־זֶּ֞ה אַתָּ֥ה רָץ֙ בְּנִ֔י וּלְכָ֖ה אֵין־בְּשׂוֹרָ֥ה מֹצֵֽאת׃&lt;קטע סוף=כב/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|כג}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כג/&gt;וִיהִי־מָ֣ה אָר֔וּץ וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ ר֑וּץ וַיָּ֤רׇץ אֲחִימַ֙עַץ֙ דֶּ֣רֶךְ הַכִּכָּ֔ר וַֽיַּעֲבֹ֖ר אֶת־הַכּוּשִֽׁי׃&lt;קטע סוף=כג/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|כד}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כד/&gt;וְדָוִ֥ד יוֹשֵׁ֖ב בֵּין־שְׁנֵ֣י הַשְּׁעָרִ֑ים וַיֵּ֨לֶךְ הַצֹּפֶ֜ה אֶל־גַּ֤ג הַשַּׁ֙עַר֙ אֶל־הַ֣חוֹמָ֔ה וַיִּשָּׂ֤א אֶת־עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּה־אִ֖ישׁ רָ֥ץ לְבַדּֽוֹ׃&lt;קטע סוף=כד/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|כה}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כה/&gt;וַיִּקְרָ֤א הַצֹּפֶה֙ וַיַּגֵּ֣ד לַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ אִם־לְבַדּ֖וֹ בְּשׂוֹרָ֣ה בְּפִ֑יו וַיֵּ֥לֶךְ הָל֖וֹךְ וְקָרֵֽב׃&lt;קטע סוף=כה/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|כו}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כו/&gt;וַיַּ֣רְא הַצֹּפֶה֮ אִישׁ־אַחֵ֣ר רָץ֒ וַיִּקְרָ֤א הַצֹּפֶה֙ אֶל־הַשֹּׁעֵ֔ר וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּה־אִ֖ישׁ רָ֣ץ לְבַדּ֑וֹ וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ גַּם־זֶ֥ה מְבַשֵּֽׂר׃&lt;קטע סוף=כו/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|כז|סדר=לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כז/&gt;וַיֹּ֙אמֶר֙ הַצֹּפֶ֔ה אֲנִ֤י רֹאֶה֙ אֶת־מְרוּצַ֣ת הָרִאשׁ֔וֹן כִּמְרֻצַ֖ת אֲחִימַ֣עַץ בֶּן־צָד֑וֹק וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אִֽישׁ־ט֣וֹב זֶ֔ה וְאֶל־בְּשׂוֹרָ֥ה טוֹבָ֖ה יָבֽוֹא׃&lt;קטע סוף=כז/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|כח}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כח/&gt;וַיִּקְרָ֣א אֲחִימַ֗עַץ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ שָׁל֔וֹם וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לַמֶּ֛לֶךְ לְאַפָּ֖יו אָ֑רְצָה{{ססס|פסקא באמצע פסוק}}וַיֹּ֗אמֶר בָּרוּךְ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֤ר סִגַּר֙ אֶת־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־נָשְׂא֥וּ אֶת־יָדָ֖ם בַּאדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃&lt;קטע סוף=כח/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|כט}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=כט/&gt;וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ שָׁל֥וֹם לַנַּ֖עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר אֲחִימַ֡עַץ רָאִ֩יתִי֩ הֶהָמ֨וֹן הַגָּד֜וֹל לִ֠שְׁלֹ֠חַ אֶת־עֶ֨בֶד הַמֶּ֤לֶךְ יוֹאָב֙ וְאֶת־עַבְדֶּ֔ךָ וְלֹ֥א יָדַ֖עְתִּי מָֽה׃&lt;קטע סוף=כט/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|ל}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=ל/&gt;וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ סֹ֖ב הִתְיַצֵּ֣ב כֹּ֑ה וַיִּסֹּ֖ב וַֽיַּעֲמֹֽד׃&lt;קטע סוף=ל/&gt;
&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|לא}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לא/&gt;וְהִנֵּ֥ה הַכּוּשִׁ֖י בָּ֑א וַיֹּ֣אמֶר הַכּוּשִׁ֗י יִתְבַּשֵּׂר֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּֽי־שְׁפָטְךָ֤ יְהֹוָה֙ הַיּ֔וֹם מִיַּ֖ד כׇּל־הַקָּמִ֥ים עָלֶֽיךָ׃&lt;קטע סוף=לא/&gt;
{{סס}}&lt;קטע התחלה=סימן/&gt;{{מ:פסוק|שמואל ב|יח|לב}}&lt;קטע סוף=סימן/&gt;&lt;קטע התחלה=לב/&gt;וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶל־הַכּוּשִׁ֔י הֲשָׁל֥וֹם לַנַּ֖עַר לְאַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֣אמֶר הַכּוּשִׁ֗י יִהְי֤וּ כַנַּ֙עַר֙ אֹֽיְבֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־קָ֥מוּ עָלֶ֖יךָ לְרָעָֽה׃&lt;קטע סוף=לב/&gt;&lt;קטע סוף=פרק יח/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
{{מ:שוליים-סוף}}
==הפרק ללא אותיות הפסוקים==
{{מ:טעמי המקרא}}
{{#בלי קטע:{{שם הדף המלא}}|סימן}}
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:שמואל ב יח]]</text>
      <sha1>ttqzppv6s0jvbljb627n5rnmhxoj1q7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:בקשות מבעלי הרשאות</title>
    <ns>4</ns>
    <id>251576</id>
    <revision>
      <id>3080257</id>
      <parentid>3021790</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T22:59:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשות מחיקה */ שחזור הבקשה של מו יו הו לטובת הדיון בענין סמכות מפעיל מערכת</comment>
      <origin>3080257</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3324" sha1="aprwhv1312n8kaamj9iv21todpyw77w" xml:space="preserve">{{/פתיח}}
== בקשות מחיקה ==
{{/מחיקה}}

== בקשות מחיקה ==
{{/מחיקה}}
שלום!{{ש}}
בעבר נמחק מהאתר הדף [[:קטגוריה:סידור כללי]] כנראה משום שהוא היה מיותר. {{ש}}
אלא שבנוסף לדף זה קיימים עוד 9 דפי קטגוריה דלהלן שכנראה נועדו להיות כעין דפי משנה, והם מיותרים לא פחות, אך הם לא נמחקו.
*[[:קטגוריה:סידור כללי - קטעים מהסידור]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - קטעים מהסידור - אשכנז]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - קידוש]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - כלל העדות]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - אשכנז - פסח]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - ספרד]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - מזרח]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - מזרח - ראש השנה]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - מזרח - ערבית]]
במידה והעורכים יסכימו למחוק אותם, אוכל לקחת על עצמי את העבודה להסיר את הקישורים לקטגוריות מכל הדפים המקושרים אליהם. {{שכח לחתום|מו יו הו}}

: לא הבנתי למה הם מיותרים?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 17 במרץ 2026 (IST)

:אני מנסה לטפל בכאוס הקיים בקטגוריות של הסידורים והתפילות (המון כפילויות, קטגוריות לא מוגדרות וכאלו המכילות רק חלק קטן מהדפים השייכים אליהן). ברצוני לבנות עץ מסודר של קטגוריות, וכחלק מכך מעונין למחוק את המיותרות (אולי זה לא הכרחי, אבל בעיני אין טעם רק לרוקן ולהשאיר אותן כך). התחלתי מאלו משום שאני לא פנוי כרגע לדיונים אינסופיים וחשבתי שדי בתקדים של מחיקת קטגורית-האֵם בכדי לשכנע בייתורן של קטגוריות-המשנה. אבל אולי זה לא כל כך פשוט, אז אני מושך את הבקשות. לכשאתפנה אפתח דיון מסודר בדף-שיחה, או אגיש בקשה לקבלת ההרשאה הנדרשת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:58, 18 במרץ 2026 (IST)

:: מו יו הו, במבנה הנוכחי הקטגוריות נדרשות. אם יש לך הצעה למבנה אחר, מוזמן להציע אותה במזנון ואם תהיה הסכמה נוכל להתקדם עם זה {{שכח לחתום|Neriah}}

== בקשות חסימה / הסרת חסימה ==
{{/חסימה}}

== בקשות הגנה / הסרת הגנה ==
{{/הגנה}}

== בקשות שינוי שם משתמש ==
{{/שינוי שם}}

== בקשות מחיקת גרסאות מסוימות ==
{{/גרסאות}}

== בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת ==
{{/עריכת מוגנים}}

== בקשות שחזור או בדיקת דף מחוק ==
{{/שחזור}}

== בקשת הרשאות ==
{{/הרשאות}}

== דפים עם עריכות הממתינות לסקירה ==
{{/סקירה}}</text>
      <sha1>aprwhv1312n8kaamj9iv21todpyw77w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080269</id>
      <parentid>3080257</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T00:06:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשות מחיקה */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3080269</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3788" sha1="gwco2g2pu3d32p2uxha4me86kvhy01h" xml:space="preserve">{{/פתיח}}
== בקשות מחיקה ==
{{/מחיקה}}

== בקשות מחיקה ==
{{/מחיקה}}
שלום!{{ש}}
בעבר נמחק מהאתר הדף [[:קטגוריה:סידור כללי]] כנראה משום שהוא היה מיותר. {{ש}}
אלא שבנוסף לדף זה קיימים עוד 9 דפי קטגוריה דלהלן שכנראה נועדו להיות כעין דפי משנה, והם מיותרים לא פחות, אך הם לא נמחקו.
*[[:קטגוריה:סידור כללי - קטעים מהסידור]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - קטעים מהסידור - אשכנז]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - קידוש]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - כלל העדות]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - אשכנז - פסח]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - ספרד]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - מזרח]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - מזרח - ראש השנה]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - מזרח - ערבית]]
במידה והעורכים יסכימו למחוק אותם, אוכל לקחת על עצמי את העבודה להסיר את הקישורים לקטגוריות מכל הדפים המקושרים אליהם. {{שכח לחתום|מו יו הו}}

: לא הבנתי למה הם מיותרים?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 17 במרץ 2026 (IST)

:אני מנסה לטפל בכאוס הקיים בקטגוריות של הסידורים והתפילות (המון כפילויות, קטגוריות לא מוגדרות וכאלו המכילות רק חלק קטן מהדפים השייכים אליהן). ברצוני לבנות עץ מסודר של קטגוריות, וכחלק מכך מעונין למחוק את המיותרות (אולי זה לא הכרחי, אבל בעיני אין טעם רק לרוקן ולהשאיר אותן כך). התחלתי מאלו משום שאני לא פנוי כרגע לדיונים אינסופיים וחשבתי שדי בתקדים של מחיקת קטגורית-האֵם בכדי לשכנע בייתורן של קטגוריות-המשנה. אבל אולי זה לא כל כך פשוט, אז אני מושך את הבקשות. לכשאתפנה אפתח דיון מסודר בדף-שיחה, או אגיש בקשה לקבלת ההרשאה הנדרשת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:58, 18 במרץ 2026 (IST)

:: מו יו הו, במבנה הנוכחי הקטגוריות נדרשות. אם יש לך הצעה למבנה אחר, מוזמן להציע אותה במזנון ואם תהיה הסכמה נוכל להתקדם עם זה {{שכח לחתום|Neriah}}
: {{א|מו יו הו}}, כשמוחקים קטגוריה, הסדר הוא שקודם כל מסירים את כל הדפים וקטגוריות־המשנה מן הקטגוריה (ומשלבים אותם בקטגוריה חלופית לפי הצורך) ורק אז מוחקים, כשהקטגוריה למעשה ריקה. רק רציתי להבהיר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 03:06, 3 בספטמבר 2026 (IDT)

== בקשות חסימה / הסרת חסימה ==
{{/חסימה}}

== בקשות הגנה / הסרת הגנה ==
{{/הגנה}}

== בקשות שינוי שם משתמש ==
{{/שינוי שם}}

== בקשות מחיקת גרסאות מסוימות ==
{{/גרסאות}}

== בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת ==
{{/עריכת מוגנים}}

== בקשות שחזור או בדיקת דף מחוק ==
{{/שחזור}}

== בקשת הרשאות ==
{{/הרשאות}}

== דפים עם עריכות הממתינות לסקירה ==
{{/סקירה}}</text>
      <sha1>gwco2g2pu3d32p2uxha4me86kvhy01h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080274</id>
      <parentid>3080269</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T05:28:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* בקשות מחיקה 2 */ תגובה</comment>
      <origin>3080274</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4024" sha1="bylngxr4ruvla71wqndzywzvts9jg4g" xml:space="preserve">{{/פתיח}}
== בקשות מחיקה ==
{{/מחיקה}}

== בקשות מחיקה ==
{{/מחיקה}}
שלום!{{ש}}
בעבר נמחק מהאתר הדף [[:קטגוריה:סידור כללי]] כנראה משום שהוא היה מיותר. {{ש}}
אלא שבנוסף לדף זה קיימים עוד 9 דפי קטגוריה דלהלן שכנראה נועדו להיות כעין דפי משנה, והם מיותרים לא פחות, אך הם לא נמחקו.
*[[:קטגוריה:סידור כללי - קטעים מהסידור]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - קטעים מהסידור - אשכנז]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - קידוש]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - כלל העדות]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - אשכנז - פסח]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - ספרד]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - מזרח]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - מזרח - ראש השנה]]
*[[:קטגוריה:סידור כללי - מזרח - ערבית]]
במידה והעורכים יסכימו למחוק אותם, אוכל לקחת על עצמי את העבודה להסיר את הקישורים לקטגוריות מכל הדפים המקושרים אליהם. {{שכח לחתום|מו יו הו}}

: לא הבנתי למה הם מיותרים?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:48, 17 במרץ 2026 (IST)

:אני מנסה לטפל בכאוס הקיים בקטגוריות של הסידורים והתפילות (המון כפילויות, קטגוריות לא מוגדרות וכאלו המכילות רק חלק קטן מהדפים השייכים אליהן). ברצוני לבנות עץ מסודר של קטגוריות, וכחלק מכך מעונין למחוק את המיותרות (אולי זה לא הכרחי, אבל בעיני אין טעם רק לרוקן ולהשאיר אותן כך). התחלתי מאלו משום שאני לא פנוי כרגע לדיונים אינסופיים וחשבתי שדי בתקדים של מחיקת קטגורית-האֵם בכדי לשכנע בייתורן של קטגוריות-המשנה. אבל אולי זה לא כל כך פשוט, אז אני מושך את הבקשות. לכשאתפנה אפתח דיון מסודר בדף-שיחה, או אגיש בקשה לקבלת ההרשאה הנדרשת. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 20:58, 18 במרץ 2026 (IST)

:: מו יו הו, במבנה הנוכחי הקטגוריות נדרשות. אם יש לך הצעה למבנה אחר, מוזמן להציע אותה במזנון ואם תהיה הסכמה נוכל להתקדם עם זה {{שכח לחתום|Neriah}}
: {{א|מו יו הו}}, כשמוחקים קטגוריה, הסדר הוא שקודם כל מסירים את כל הדפים וקטגוריות־המשנה מן הקטגוריה (ומשלבים אותם בקטגוריה חלופית לפי הצורך) ורק אז מוחקים, כשהקטגוריה למעשה ריקה. רק רציתי להבהיר. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 03:06, 3 בספטמבר 2026 (IDT)
::אכן. אבל לא רציתי לעשות זאת לפני '''הסכמה''' עקרונית למחיקה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 08:28, 3 בספטמבר 2026 (IDT)

== בקשות חסימה / הסרת חסימה ==
{{/חסימה}}

== בקשות הגנה / הסרת הגנה ==
{{/הגנה}}

== בקשות שינוי שם משתמש ==
{{/שינוי שם}}

== בקשות מחיקת גרסאות מסוימות ==
{{/גרסאות}}

== בקשות עריכת דף מוגן או הודעת מערכת ==
{{/עריכת מוגנים}}

== בקשות שחזור או בדיקת דף מחוק ==
{{/שחזור}}

== בקשת הרשאות ==
{{/הרשאות}}

== דפים עם עריכות הממתינות לסקירה ==
{{/סקירה}}</text>
      <sha1>bylngxr4ruvla71wqndzywzvts9jg4g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קל&quot;ח פתחי חכמה/פתח ע</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259271</id>
    <revision>
      <id>3080204</id>
      <parentid>3079855</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T13:10:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>1אברהם1</username>
        <id>4446</id>
      </contributor>
      <origin>3080204</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4710" sha1="0v5i9jkn48syl57qo3fzmoau620g8tn" xml:space="preserve">{{ניווט ספר|שם הספר=קל&amp;#34;ח פתחי חכמה/פתח|ע}}


פתח ע

&lt;ענין תיקון הפרצוף [ע -עג]&gt;:

&lt;הפרטים הנבחנים בפרצוף&gt;:

פרצוף הוא מה שאור אחד מתפשט ומתגלה בכל פרטיו, בסדר אחד, שבו איזה חלקים נשארים פנימים, ואיזה חיצונים, איזה עליונים, ואיזה תחתונים. וכולם מקושרים בסדר אחד, להיות מתחברים אלה באלה, ומתנהגים על פי הנהגה אחת כללית, כל אחד לפי ענינו. וכללותם הם תרי&quot;ג חלקים, כל אחד בנוי אחר כך מכמה חלקים קטנים, כמו שצריך לשלמותו. 

אחר התיקון היה הענין שהספירות נעשו פרצופים, וזה מה שנבאר עתה. אך בתחלה צריך לבאר מהו ענין הפרצוף:

חלקי המאמר הזה ב'. ח&quot;א, פרצוף, והוא מה צריך להיות ליקרא פרצוף. ח&quot;ב, וכללותם הם תרי&quot;ג, והוא מה הם אורות של הפרצוף:

חלק א:

א. '''פרצוף הוא מה שאור אחד מתפשט ומתגלה בכל פרטיו''', כבר נתבאר למעלה ההפרש שיש בין ספירה לפרצוף. ושם נאמר ענין זה לבאר ההבדל שבין זה לזה, לפי ענין צפיית המרכבה. אך עתה צריך לפרש בפרט ענין הפרצוף, לפי מה שצריך להבין אחר כך ההנהגה. ושם אמרנו כבר, שהוא אחד מן הכחות שמפרט חלקיו ותנאיו בגילוי:

ב. '''בסדר אחד''' - הסדר של הפרטים של דמות אדם הנזכר למעלה:

ג. '''שבו איזה חלקים נשארים פנימים, ואיזה חיצונים''', היינו כללות מה שצריך להבחין לפי דמות אדם - הוא מה שתלוי בפנימיות וחיצוניות, דהיינו החלקים פנימים וחיצונים. ובכאן נכלל ענין נשמה וגוף. ובגוף עצמו ג' כלים - פנימי חיצון ותיכון, וכן גוף ולבושים, וכן אור פנימי ואור מקיף, וכל מה שנדרש בענין זה מצד המצב של המדרגות, זה בתוך זה. ונקרא זה &quot;שיעור העובי&quot;, ומובן בזה התלבשות הדברים. ועוד שתלוי בענין ראש וסוף, עליון ותחתון. וזהו:

ד. '''איזה עליונים ואיזה תחתונים''', דהיינו מה קרוב להשורש, או מה מתפשט יותר לגבי מטה. וזהו &quot;שיעור הקומה&quot;, שכל עליון גבוה בענינו מן התחתון ממנו, ומובן בזה ההשתלשלות. ועוד שתלוי בהם קשר האורות זה בזה. וזהו:

ה. '''כולם מקושרים בסדר אחד''', באותו הדמות הפרטי, שהוא דמות אדם. ומובן בזה ענין קשר המדרגות זה בזה, וכן הסמכם זה בזה בסוד הכונניות. ועוד מה שתלו בענין החבורים וההרכבות:

ו. '''להיות מתחברים אלה באלה''', שנרכב חלק אחד עם חבירו, לעמוד בחיבור לפי ההנהגה. ומובן בזה חיבורי המדרגות בהנהגתם, שבהתעורר אחת - מתעוררת אותה שמתחברת עמה. ועוד מה שתלוי ברוח הסובב בכל הגוף:

ז. '''ומתנהגים על פי הנהגה אחת כללית''', והוא ענין הלב המנהג כל האברים לפי ענינם, בדם שלו וברוח שבו. כן הנהגת כל הפרצוף יוצא משורש, שהוא קשר הפרצוף ההוא בסוד הלב מבין, והוא פרטיות אחד עומד לצורך זה, שבו מתחברים בינה ת&quot;ת ומלכות ביחד, ומשם ההנהגה יוצא בעומק ואמת:

ח. '''כל אחד לפי ענינו''', זה פשוט, שהרי הוא כמו הלב ממש שמנהיג כל האברים, כמ&quot;ש:

חלק ב:

א. '''וכללותם הם תרי&quot;ג חלקים''', להיות פרצוף צריך שיהיה מפורט בפרטיו. אך האמת הוא, שהפרטים הם תרי&quot;ג, והם סוד דמות אדם, שכך שיערה המחשבה העליונה שצריך להעמיד העולם בתכונה שצריך:

ב. '''כל אחד בנוי אחר כך מכמה חלקים קטנים''', גם זה בסוד דמות אדם, שכל חלק בנוי מפרטים קטנים רבים:

ג. '''כמו שצריך לשלמותו''', גם זה משוער בשיעור זה ששיערה המחשבה העליונה, להביא אל השלמות:</text>
      <sha1>0v5i9jkn48syl57qo3fzmoau620g8tn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קל&quot;ח פתחי חכמה/פתח עא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259272</id>
    <revision>
      <id>3080205</id>
      <parentid>2900448</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T13:16:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>1אברהם1</username>
        <id>4446</id>
      </contributor>
      <origin>3080205</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2359" sha1="67wqduj9pkkiqvttit7jmlwjiro3kkr" xml:space="preserve">{{ניווט ספר|שם הספר=קל&amp;#34;ח פתחי חכמה/פתח|עא}}


פתח עא

&lt;הקבלה הגמורה בין סדר הפרצוף לדמות אדם&gt;:

סדר אורות הפרצוף וקשריהם וכל עניניהם, הוא ממש כסדר אברי הגוף באדם. כל מה שיש באדם - יש כנגדו בענין האורות בפרצופים למעלה:

אחר שנתבאר ענין הפרצופים, שהם בסוד דמות אדם, עתה נוסיף עוד ביאור בזה, בענין ההקבלה של סוד הפרצופים ודמות אדם:

חלקי המאמר הזה ב'. ח&quot;א, סדר אורות הפרצוף, והוא הקבלת הפרצופים ודמות האדם לגמרי. ח&quot;ב, כל מה שיש באדם, והוא סוד &quot;מבשרי אחזה אלוה&quot;:

חלק א:

א. '''סדר אורות הפרצוף''', שהוא כל מה שפירשנו למעלה בענין השיעורים:

ב. '''קשריהם''', הוא מה שפירשנו בענין הקשרים והחיבורים:

ג. '''וכל עניניהם, הוא ממש כסדר אברי הגוף באדם''': וכל עניניהם, פירוש - כל מה שיש לדבר מן הטבע, כגון כל עניני המזגים, סוף דבר כל מה שאפשר להבחין בדמות אדם בכל ענינים שבעולם, הנה כל זה נשרש למעלה. וסודם - כל עניני השפע המקיים כל עניני העבודה של בני האדם, המקיימים ההשראות וכל תכונות האורות, כל מה שאפשר לדבר בפרצופים העליונים, שכולם הם לפי הענינים האלה בדמות אדם:

חלק ב:

א. '''כל מה שיש באדם - יש כנגדו בענין האורות''', זה סוד, &quot;ומבשרי אחזה אלוה&quot;, שכך הוא הדרך לחקור ולמצוא מה שיש בספירות - בתחתונים, כמו מה שיש בתחתונים - בספירות. ואדרבא, מה שנופל תחת ההבחנה בתחלה, הוא מה שיש בתחתונים, וצריך להתעלות עד השורש, להבין הדברים כראוי בקשר עולם התחתון עם העליון, דהיינו קשר המסובב עם סיבתו:

ב. '''בפרצופים למעלה''', היינו שבפרצופים הוא שנבחן פרטיות זה, ולא בספירות:</text>
      <sha1>67wqduj9pkkiqvttit7jmlwjiro3kkr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>284685</id>
    <revision>
      <id>3080280</id>
      <parentid>3076858</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T05:41:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון סכומים</comment>
      <origin>3080280</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="104652" sha1="1bi2yd2ngtz9vhnv5qya6hin0b75bt8" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995

&lt;מאגר 2000418 תיקון 2204149 תקן 174310 קוד a163Y00000DuHFWQA3&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשנ&quot;ה, 170|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|13:211698)); ((תשנ&quot;ו, 352|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|13:211339)); ((תשס&quot;ג, 568|תיקון מס' 2|16:299743)); ((תשס&quot;ה, 419|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ו, 167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|16:299993)); ((תשס&quot;ח, 146|תיקון מס' 5|17:300740)), ((218|חוק המפלגות (גביית סכומים לאוצר המדינה) (הוראת שעה)|17:300681)), ((594|תיקון מס' 14 לחוק המפלגות|17:300880)), ((784|חוק אוויר נקי|17:299971)); ((תשס&quot;ט, 205|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 296|תיקון מס' 9|18:301123)), ((385|תיקון מס' 104 לחוק העונשין|18:301127)); ((תשע&quot;א, 726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|18:301125)), ((1067|תיקון מס' 20 לחוק שמירת הניקיון|18:301287)); ((תשע&quot;ב, 26|תיקון מס' 13|18:301306)), ((170|תיקון מס' 14|18:301010)); ((תשע&quot;ד, 593|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|19:303815)); ((תשע&quot;ה, 79|תיקון מס' 16|19:306604)); ((תשע&quot;ז, 520|תיקון מס' 35 לחוק מימון מפלגות|20:382388)); ((תשע&quot;ח, 439|חוק לצמצום השימוש במזומן|20:491932)), ((684|תיקון מס' 19 והוראת שעה|20:501349)); ((תשע&quot;ט, 40|תיקון מס' 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|20:519394)), ((224|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ב, 748|תיקון מס' 69 לחוק ההוצאה לפועל|24:619528)), ((888|תיקון מס' 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|24:628378)), ((962|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)), ((1010|תיקון מס' 25|24:648915)); ((תשפ&quot;ג, 32|תיקון מס' 19 והוראת שעה (תיקון)|25:1783709)), ((148, 152|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2572039)); ((תשפ&quot;ד, 168|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((426|ת&quot;ט|25:3842265)), ((883|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|25:4328606)), ((1350|חוק הפרות תעבורה מינהליות|25:4765655)); ((תשפ&quot;ה, 386|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)); ((תשפ&quot;ו, 768|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|25:14147458)), ((1030|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|10534)); ((תשפ&quot;ו, 2448|צו הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) (דחיית היום הקובע)|12481)).

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-4, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;בית משפט&quot; - לרבות בית דין לעבודה, בית דין דתי, ראש הוצאה לפועל לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]] (להלן - חוק ההוצאה לפועל), ולמעט בית דין צבאי כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;גובה&quot; - בעל תפקיד לפי [[סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל]] וכן עובד ציבור שמינה מנהל המרכז לצורך גביית חוב לפי חוק זה;
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - אחד מאלה -
:: (1) משרד ממשלתי;
:: (2) רשות מקומית;
:: (3) המוסד לביטוח לאומי, &quot;בזק&quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ, חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, חברת החשמל מחוז ירושלים בע&quot;מ;
:: (4) תאגיד הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;,
:- &quot;דמי פיגורים&quot;, &quot;הפרשי הצמדה&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot;  כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;המצאה&quot; - המצאה לפי [[פרק י&quot;ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]] או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;המצאה&quot; - (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו)]]):)) כל אחת מאלה:
:: (1) המצאה לפי [[פרק י&quot;ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]];
:: (2) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]];
:: (3) המצאה בהתאם להוראות [[סעיף 5ד]];
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוב&quot; - אחד מאלה לרבות הפרשי הצמדה, ריבית ודמי פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית, (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):)) שאינו חוב כאמור בפסקה (16א) -
:: (1) קנס, שהטיל בית משפט, המשולם לאוצר המדינה או לקרן;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה), התשס&quot;ד-2004 (ק&quot;ת תשס&quot;ד, 198 [6289]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה, לגבי הוצאות, תהיה ביום ו' בשבט התשס&quot;ד (29 בינואר 2004).))
:: (2) קנס מינהלי כמשמעותו [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]] (בהגדרה זו - קנס מינהלי) אף אם הוא משולם לתאגיד שהוקם לפי חוק, ששר המשפטים קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ&quot;ח-1998 (ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 656 [5894]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ&quot;ב-1992]], תהיה ביום י&quot;ד באייר התשנ&quot;ח (10 במאי 1998).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי בענין בטיחות בעבודה ובענין שעות עבודה ומנוחה), התשנ&quot;ט-1999 (ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 656 [5966]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות בעבודה), התשנ&quot;ו-1995]] [[ותקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - שעות עבודה ומנוחה), התשנ&quot;ח-1998]], תהיה ביום ט&quot;ז באייר התשנ&quot;ט (2 במאי 1999).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות הפיקוח על המטבע), התש&quot;ס-1999 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 3 [5999]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - עבירות פיקוח על המטבע), התש&quot;ס-1999]], תהיה ביום כ' בתשרי התש&quot;ס (30 בספטמבר 1999).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות בטיחות השיט), התש&quot;ס-2000 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 350 [6021]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות בטיחות השיט, משיטים ונמלים)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות השיט), התשמ&quot;ח-1988]], תהיה ביום כ&quot;ב באדר ב' התש&quot;ס (29 במרס 2000).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות אי תשלום שכר מינימום), התש&quot;ס-2000 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 922 [6057]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שכר מינימום)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - אי תשלום שכר מינימום), התשנ&quot;ב-1992]], תהיה ביום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות עבודת נוער), התש&quot;ס-2000 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 922 [6057]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - עבודת נוער), התשנ&quot;ד-1994]], תהיה ביום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עבירות מינהליות), התשס&quot;א-2001 (ק&quot;ת תשס&quot;א, 1044 [6124]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1986]], בעבירות שהחוק טרם הוחל לגבי חוב בשלהן, ולמעט חוב שהוא קנס מינהלי בשל עבירה המנויה [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים)|בתקנות העבירות המינהליות ((([צ&quot;ל: קנס מינהלי -])) חיקוקי מסים), התשמ&quot;ז-1987]], תהיה ביום כ&quot;ב בתשרי התשס&quot;ב (9 באוקטובר 2001).))
:: (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו [[בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת ברירת משפט על הפרת חיקוקים הנוגעים לגנים לאומיים, שמורות טבע והגנת חיית הבר), התש&quot;ס-2000 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 851 [6052]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום), התשמ&quot;ט-1989]], ולפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירת קנס - הגנת חיית הבר)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - הגנת חיית הבר), התשמ&quot;ו-1986]], תהיה ביום  כ&quot;ז באלול התש&quot;ס (27 בספטמבר 2000).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט), התשס&quot;א-2001 (ק&quot;ת תשס&quot;א, 274 [6077]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט לפי [[סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], תהיה ביום ח' בניסן התשס&quot;א (1 באפריל 2001).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנסות המוטלים על ידי רשות שדות התעופה), התשע&quot;ט-2019 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 1766 [8143]; תשפ&quot;ב, 3686 [10287]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו [[בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], לעניין עבירות על [[+|תקנות 22(א)]], [[+|69(א), (ג) ו-(ו)]], [[+|69א]], [[+|71]], [[+|72(א) עד (ג)]], [[+|73]], [[+|75]], [[+|76(ג)]] [[ו-516(ג) לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]], בשיעור קנס הקבוע לעבירות אלה [[בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס&quot;ב-2002]], בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום כ&quot;ו בטבת התשע&quot;ט (3 בינואר 2019); ולעניין עבירה על [[תקנה 516(ב) לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]], בשיעור קנס הקבוע לעבירה זו [[בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס&quot;ב-2022]], בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום ז' באב התשפ&quot;ב  (4 באוגוסט 2022).))
:: (4) קנס אזרחי או עיצום כספי שנקבע בחיקוק;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס אזרחי על הפרת הוראות פקודת מחלות בעלי חיים), התש&quot;ס-2000 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 806 [6049]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי כמשמעותו [[בסעיף 27א לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]], תהיה ביום ח' באלול התש&quot;ס (8 בספטמבר 2000).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת משמעת לפי חוק העובדים הסוציאליים), התשס&quot;ג-2003 (ק&quot;ת תשס&quot;ג, 820 [6248]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס לפי [[סעיף 40(3) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ&quot;ו-1996]], תהיה ביום ג' באב התשס&quot;ג (1 באוגוסט 2003).))
:: (5) קנס כמשמעותו [[בפקודת בזיון בית משפט]];
:: (5א) התחייבות להימנע מעבירה, כמשמעותה [[בסעיף 72 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), והערבות לכך אם ניתנה, ובלבד שהתקיימה עילה לגבייתן לפי [[סעיף 76 לחוק האמור]];
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי התחייבות, ערבות וערובה), התשס&quot;ד-2003 (ק&quot;ת תשס&quot;ד, 16 [6270]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא התחייבות או ערבות כמשמעותה בפסקה (5א) להגדרה &quot;חוב&quot; או ערובה כמשמעותה בפסקאות (5ב) ו-(5ג) לאותה הגדרה, ביום א' בחשון התשס&quot;ד (27 באוקטובר 2003).))
:: (5ב) ערובה לדחיית ביצועו של עונש שניתנה לפי [[סעיף 87 לחוק העונשין]], ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
:: (5ג) ערובה כהגדרתה [[בסעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]] (בחוק זה - חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)), שניתנה לפי [[סימן ו' לפרק ב' לחוק האמור]], ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
:: (6) פיצוי כמשמעותו -
::: (א) [[בסעיף 77 לחוק העונשין]], [[ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)]];
::: (ב) [[בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
::: (ג) [[בסעיף 11(1) ו-(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:: (7) אגרה לפי -
::: (א) [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
::: (ב) [[חוק ההוצאה לפועל]];
::: (ג) [[חוק הדיינים, התשט&quot;ו-1955]];
::: (ד) [[חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ&quot;ג-1962]];
::: (ה) [[חוק הקאדים, התשכ&quot;א-1961]];
::: (ו) [[חוק בית דין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]];
::: (ו1) [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]];
::: (ז) חוק המנוי [[בתוספת הרביעית]]; חוב מכוח פסקת משנה זו לא ייגבה באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]] אף אם [[אותה פקודה]] חלה עליו;
:: (8) הוצאות שפסק בית משפט או גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס אזרחי או עיצום כספי לטובת אוצר המדינה או קרן;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי בשל עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון), התשס&quot;ז-2007 (ק&quot;ת תשס&quot;ז, 736 [6580]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי לפי [[פרק ה' לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], תהיה ביום ב' בסיון התשס&quot;ז  (18 במאי 2007).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים המוטלים על ידי רשות ניירות ערך או ועדת האכיפה המינהלית שהוקמה לפי חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968), התשע&quot;ב-2011 (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 312 [7061]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי או קנס אזרחי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום י&quot;ט בכסלו התשע&quot;ב (15 בדצמבר 2011): {{עמודות|2| (1) עיצום כספי לפי [[+|פרקים ח'3]], [[+|ח'4]] [[ו-ט'1 לחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]]; {{ש}} (2) עיצום כספי לפי [[+|פרקים ז'1]], [[+|ז'2]], [[=חוק הסדרת הייעוץ|ו{{מוקטן|-}}ח'1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - חוק הסדרת הייעוץ); {{ש}} (3) עיצום כספי לפי [[+|פרקים י']], [[+#פרק י1|י'1]], [[=חוק השקעות משותפות|{{מוקטן|ו-}}י&quot;א1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]] (להלן - חוק השקעות משותפות); {{ש}} (4) קנס אזרחי לפי [[פרק ז'1 לחוק הסדרת הייעוץ]], כנוסחו ערב תחילת [[18:301186|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע&quot;א-2011]] (להלן - חוק ייעול הליכי האכיפה); {{ש}} (5) קנס לפי [[פרק ז' לחוק הסדרת הייעוץ]], כנוסחו ערב תחילת [[18:301186|חוק ייעול הליכי האכיפה]]; (6) קנס אזרחי לפי [[פרק י' לחוק השקעות משותפות]], כנוסחו ערב תחילת [[18:301186|חוק ייעול הליכי האכיפה]].}}))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי על הפרת הוראות חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)&lt;nowiki/&gt;), התשע&quot;ב-2012 (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 1152 [7120]), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בסעיף 4ב לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל&quot;ה-1974]], שלא ישולם במועד הקבוע כאמור [[בסעיף 4ט לחוק האמור]], תהיה ביום כ&quot;ו בסיון התשע&quot;ב (16 ביוני 2012).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמוטל על ידי הרשות להגבלים עסקיים לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ&quot;ח-1988), התשע&quot;ב-2012, (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 1658 [7160]), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ז'1 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ&quot;ח-1998]], שלא שולם במועד הקובע כאמור [[בסעיף 50י לחוק האמור]], תהיה ביום י&quot;ג בתשרי התשע&quot;ג (29 בספטמבר 2012).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשע&quot;ד-2014 (ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1460 [7392]), לפיו תחילתו של החוק לגבי עיצום כספי המפורט להלן שמטילה רשות התעופה האזרחית, כמשמעותה [[בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]], תהיה ביום כ' באב התשע&quot;ח (1 באוגוסט 2014): (1) עיצום כספי כמשמעו [[בפרק י' לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]]; (2) עיצום כספי לפי [[סעיף 10א לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]].))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס שהוטל לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969), התשע&quot;ד-2014 (ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1460 [7392]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי לפי [[סעיף 8א(א)(3) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]], שלא שולם במועדו, תהיה ביום כ' באב התשע&quot;ח (1 באוגוסט 2014).))
&lt;!-- ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל המשרד להגנת הסביבה) (הוראת שעה), התשע&quot;ה-2015 (ק&quot;ת תשע&quot;ה, 1850 [7547]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט או עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום י' באלול התשע&quot;ה (25 באוגוסט 2015) ולמשך שנה: (1) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - שמירת הניקיון), התש&quot;ס-2000]], שמפורטת [[+#$ לתוספת|בפרטים 2]], [[+#$ לתוספת|10]], [[+#$ לתוספת|12]] [[ו-14 לתוספת לצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון), התש&quot;ס-2000]]; (2) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - מניעת רעש), התש&quot;ס-2000]], שמפורטת [[+#$ לתוספת|בפרטים 5]], [[+#$ לתוספת|8]], [[+#$ לתוספת|10]], [[+#$ לתוספת|11]] [[ו-31 לתוספת לצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש), התש&quot;ס-2000]]; (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשס&quot;א-2001]]; (4) עיצום כספי לפי [[סעיף 5ד לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ&quot;ח-1988]]; (5) עיצום כספי לפי [[סעיף 14ה לחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]]; (6) עיצום כספי לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ&quot;ט-1999]]; (7) עיצום כספי לפי [[סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס&quot;ז-2007]]; (8) עיצום כספי לפי [[סעיף 53 לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]]; (9) עיצום כספי לפי [[סעיף 58 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]]; (10) עיצום כספי לפי [[סעיף 34 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]]; (11) עיצום כספי לפי [[סעיף 16 לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע&quot;ב-2012]]; (12) עיצום כספי לפי [[סעיף 46 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע&quot;ב-2012]].)) --&gt;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה הרשות הממשלתית למים ולביוב), התשע&quot;ו-2015 (ק&quot;ת תשע&quot;ו, 160 [7570]), לפיו  תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[#130|בסעיף 130 בסימן ב' {{מוקטן|לפרק ט'}} לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ביום כ&quot;ט בחשוון התשע&quot;ו (11 בנובמבר 2015).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן), התשע&quot;ו-2015 (ק&quot;ת תשע&quot;ו, 160 [7570]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ה1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]], שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, היא ביום כ&quot;ט בחשוון התשע&quot;ו (11 בנובמבר 2015).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התאגידים), התשע&quot;ו-2016 (ק&quot;ת תשע&quot;ו, 999 [7645]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בסימן ב' לפרק הרביעי בחלק התשיעי של חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], ובכלל זה לפי [[סעיף 360 לחוק האמור]], תהיה ביום ג' בניסן התשע&quot;ו (11 באפריל 2016).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע&quot;ב-2011), התשע&quot;ו-2016 (ק&quot;ת תשע&quot;ו, 2223 [7710]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ב' לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע&quot;ב-2011]], שלא שולם או שלא ישולם במועד הקובע לתשלום, היא מיום כ&quot;ח בשבט התשע&quot;ד (29 בינואר 2014).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל המשרד להגנת הסביבה), התשע&quot;ז-2016 (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 54 [7724]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט, עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן ולגבי חוב שהוא כפל הוצאות שהוצאו כמפורט להלן, תהיה ביום ב' בחשוון התשע&quot;ז (3 בנובמבר 2016): {{עמודות|2| (1) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - שמירת הניקיון), התש&quot;ס-2000]]; {{ש}} (2) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - מניעת רעש), התש&quot;ס-2000]]; {{ש}} (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - תנאים תברואיים בתחנות דלק)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - תנאים תברואיים בתחנות דלק), התשס&quot;א-2001]]; {{ש}} (4) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת מפגעי יתושים)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - מניעת מפגעי יתושים), התשס&quot;א-2001]]; {{ש}} (5) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - פיקדון על מכלי משקה)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - פיקדון על מכלי משקה), התשס&quot;ב-2002]]; {{ש}} (6) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - פינוי יריעות פלסטיק)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - פינוי יריעות פלסטיק), התשס&quot;ד-2003]]; {{ש}} (7) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמן משומש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - שמן משומש), התשס&quot;ז-2006]]; {{ש}} (8) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - סילוק ומיחזור צמיגים)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - סילוק ומיחזור צמיגים), התשס&quot;ח-2008]]; {{ש}} (9) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - זיהום אוויר מכלי רכב)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע&quot;ו-2016]]; {{ש}} (10) עיצום כספי לפי [[סעיף 129 לפקודת המכרות]]; {{ש}} (11) עיצום כספי לפי [[סעיף 5ד לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ&quot;ח-1988]]; {{ש}} (12) עיצום כספי לפי [[סעיף 14ה לחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]] (להלן - חוק החומרים המסוכנים); {{ש}} (13) עיצום כספי לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ&quot;ט-1999]]; {{ש}} (14) עיצום כספי לפי [[סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס&quot;ז-2007]]; {{ש}} (15) עיצום כספי לפי [[סעיף 50 לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]] (להלן - חוק אוויר נקי); {{ש}} (16) עיצום כספי לפי [[=החוק למניעת מפגעי אסבסט|סעיף 58 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק למניעת מפגעי אסבסט); {{ש}} (17) עיצום כספי לפי [[סעיף 34 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]]; {{ש}} (18) עיצום כספי לפי [[סעיף 16 לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע&quot;ב-2012]]; {{ש}} (19) עיצום כספי לפי [[סעיף 46 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע&quot;ב-2012]]; {{ש}} (20) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בעניין מפגע לפי [[סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940]]; {{ש}} (21) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי [[סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]]; {{ש}} (22) כפל ההוצאות שהוצאו לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי [[סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ&quot;ו-1966]]; {{ש}} (23) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי [[סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]]; {{ש}} (24) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי [[סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים]]; {{ש}} (25) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי [[סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2005]]; {{ש}} (26) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צווים לפי [[+|סעיפים 45]], [[+|46]] [[ו-48 לחוק אוויר נקי]]; (27) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי [[סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט]].}}))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל משרד החינוך), התשע&quot;ז-2016 (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 298 [7741]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ג' לחוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע&quot;ד-2014]], ביום י&quot;ג בכסלו התשע&quot;ז (13 בדצמבר 2016).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות המים), התשע&quot;ז-2017 (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 1760 [7866]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק חמישי א' לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]], תהיה ביום כ&quot;ח באלול התשע&quot;ז (19 בספטמבר 2017).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון), התשע&quot;ז-2017 (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 1760 [7866]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי או עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום כ&quot;ח באלול התשע&quot;ז (19 בספטמבר 2017): {{עמודות|2| (1) עיצום כספי לפי [[#92א|סעיף 92א לפרק ט'1 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]]; {{ש}} (2) עיצום כספי לפי [[#32|סעיף 32 לפרק ו' בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]]; {{ש}} (3) קנס אזרחי לפי [[#34|סעיף 34 לפרק ו' בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]]; {{ש}} (4) עיצום כספי לפי [[#43|סעיף 43 לפרק ה' בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]]; {{ש}} (5) עיצום כספי לפי [[+#3א|סעיפים 3א(ו) לפרק ב']] [[#11ב|ו-11ב לפרק ג' בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]].}}))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001), התשע&quot;ט-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 1334 [8107]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בסעיף 14א לחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]], ביום י&quot;א בכסלו התשע&quot;ט (19 בנובמבר 2018).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצומים שמטילה רשות החדשנות), התש&quot;ף-2020 (ק&quot;ת תש&quot;ף, 1986 [8694]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ח' לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ&quot;ד-1984]], תהיה ביום כ&quot;ג באב התש&quot;ף (13 באוגוסט 2020).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל משרד התקשורת), התשפ&quot;א-2020 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 68 [8794]), לפיו תחילתו של החוק לגבי החוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ז' לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], ביום י&quot;ב בתשרי התשפ&quot;א (30 בספטמבר 2020).))
:: (9) כפל ההוצאות שהוצאו כמפורט להלן:
::: (א) לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בענין מפגע לפי [[סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940]];
::: (ב) לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי [[סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]];
::: (ג) לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי [[סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ&quot;ו-1966]];
::: (ד) לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי [[סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]];
::: (ה) לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי [[סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
:::: (((החל מיום 5.9.2027):)) לשם ביצוע צו מינהלי, לפי [[סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
::: (ו) לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי [[סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2005]];
::: (ז) לשם ביצוע צווים לפי [[+|סעיפים 45]], [[+|46]], [[ו-48 לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
::: (ח) לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי [[סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]];
:: (10) הוצאות הרחקה שנקבעו בצו הרחקה לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
:: (11) תשלומים שבהם חבים זכאים לייצוג לפי [[סעיף 23 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ&quot;ו-1995]];
:: (12) סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 28כה2 לחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]];
:: (13) סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין [[ושפקודת המסים (גבייה)]] חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר (להלן - השרים) אישרו לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישרו השרים כאמור, לא ייגבה החוב באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]];
:: (14) מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, [[ושפקודת המסים (גבייה)]] לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר, קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהשרים אישרו לגבותו באמצעות המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון שנתיות של רואי חשבון שמוטלות מכוח חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955), התשע&quot;ח-2017 (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 92 [7871]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי [[סעיף 5 לחוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]], ששיעורה נקבע [[בתקנה 47(א)(4) לתקנות רואי חשבון, התשט&quot;ז-1955]], תהיה ביום י&quot;ג בתשרי התשע&quot;ח (3 אוקטובר 2017).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון רכב שנתיות שמוטלות מכוח פקודת התעבורה), התשע&quot;ט-2019 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 1914 [8158]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה כמשמעותה [[בסעיף 3(ג) לפקודת התעבורה]], ששיעורה נקבע [[בחלק ג' לתוספת הראשונה לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]], שחייב נתחייב בו מיום כ&quot;ו בניסן התשע&quot;ה (15 באפריל 2015) ואילך, תהיה ביום כ&quot;ז באייר התשע&quot;ט (1 ביוני 2019).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרה שנתית שמוטלת מכוח פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975), התשפ&quot;א-2021 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 4084 [9602]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי [[סעיף 71(1) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]], שסכומה נקבע [[בפרט 6 לתוספת הראשונה לתקנות השותפויות (רישום ואגרות)]], תהיה ביום כ&quot;ג באלול התשפ&quot;א (31 באוגוסט 2021).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרות ותשלום חובה שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשפ&quot;ב-2022 (ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3115 [10196]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב בעד אגרה לפי [[תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש&quot;ע-2009]], ולגבי תשלום כמשמעותו [[בתקנות האמורות]], שהוא תשלום חובה לפי פסקה (14) להגדרת &quot;חוב&quot;, תהיה ביום ז' בתמוז התשפ&quot;ב (6 ביולי 2022).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרה המוטלת מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957), התשפ&quot;ב-2022 (ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3148 [10201]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שמוטלת מכוח [[סעיף 38 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]], וסכומה נקבע [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), התשכ&quot;ח-1968]], תהיה ביום ט' בסיוון התשפ&quot;ב (8 ביוני 2022).))
:: (15) סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 10ג(טו) לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]];
:: (16) קנס שהטיל בית משפט או קנס מינהלי, המשולם לקופת ועדה מקומית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]] (בחוק זה - ועדה מקומית), ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז ויושב ראש הוועדה המקומית; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]];
:: (16א) (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):)) קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי, קנס בשל הפרת תעבורה לפי [[חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ&quot;ד-2024]], וכן הוצאות שפסק בית דין לתעבורה לפי [[החוק האמור]] או קנס כאמור בפסקה (3), המשולם לקופת רשות מקומית, ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותם לפי הצעת מנהל המרכז וראש הרשות המקומית; אישר השר כאמור, לא ייגבו הקנס או ההוצאות כאמור באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]]; השר רשאי לבטל את האישור בכל עת, והוא יבטלו לבקשת ראש הרשות המקומית אלא אם כן סבר שיש טעמים המצדיקים אחרת; הודעה על אישור והודעה על ביטול אישור כאמור יפורסמו ברשומות;
:: (16ב) קנס או הוצאות שהטילו ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין מכוח חוק המנוי [[בתוספת החמישית]];
:: (17) כל חוב אחר שנקבע בחוק שיחולו עליו הוראות חוק זה;
:- &quot;חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים&quot; - (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו)]]):)) [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;חייב&quot; - מי שבמועד שנקבע, על פי דין או על פי פסק דין של בית משפט, לא שילם חוב, כולו או מקצתו;
:- &quot;מידע&quot; - אחד מאלה -
:: (1) נתונים מרישום שחובה לנהל על פי חוק לגבי רכושו של אדם;
:: (2) נתונים ממאגר מידע כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], ככל שהם מתייחסים לזכויותיו של חייב, ובכלל זה מספרי חשבון בנק מכל סוג שהוא ופרטים מזהים אחרים של חשבון בנק, ככל שהם מתייחסים לזכויות החייב בחשבון הבנק;
:: (3) מקום עבודתו של החייב;
:: (4) פרטי הזהות הבאים: השם, השם הקודם, מספר הזהות ופרטים על דרכון ישראלי או זר, המען לרבות מען קודם ומספר הטלפון;
:: (5) לענין חייב שהוא תאגיד, העובדה שהתאגיד פעיל ושיש לו מחזור עסקים;
:: (6) נתונים המצביעים על מקום הימצאו של החייב;
:- &quot;קרן&quot; - קרן שהוקמה לפי חוק באחריות משרד ממשרדי הממשלה, שלה יועדו כספי חוב וששר המשפטים קבע אותה בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:: ((פורסם [[צו המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (קביעת קרן), התשע״ה–2015]].))
:- &quot;רשם לענייני המרכז&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6א(א)]];
:- &quot;תוספת פיגורים&quot; - קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי-תשלום במועד, ובכלל זה תוספת פיגורים לפי [[סעיף 67 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ודמי פיגורים.

@ 2. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2)
: (א) שר המשפטים יקים מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בחוק זה - המרכז), אשר תפקידו לגבות חובות; הוא ימנה, בהתייעצות עם שר האוצר, מנהל למרכז.
: (ב) מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, והוא רשאי למנותו להיות ממלא מקומו בעת העדרו.
: (ב1) מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו גם לעובד המרכז בעל ותק מקצועי של חמש שנים לפחות, שעבר הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו, ובלבד שלא יאצול לעובד כאמור את הסמכויות האלה:
:: (1) הסמכות למינוי גובה;
:: (2) הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור [[1|בפסקאות (13), (14) או (16) להגדרה &quot;חוב&quot;]];
::: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):)) הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור [[1|בפסקאות (13), (14), (16) או (16א) להגדרה &quot;חוב&quot;]];
:: (3) הסמכות למתן הצעה לקבלת תשלום לפי [[סעיף 2ב]];
:: (4) הסמכות לפנות לרשם לענייני המרכז בבקשה לפי [[סעיפים 5(ד)]], [[7]], [[7א]] [[או 8]];
:: (5) הסמכות לקבוע כללים לפי [[סעיף 5ב(ב)]];
:: (6) הסמכות להורות על ביצוע תחליף המצאה לפי [[סעיף 5(ג)]].
: (ג) למנהל המרכז יהיו גם הסמכויות הנתונות לסגנו; לסגן מנהל המרכז יהיו הסמכויות הנתונות לגובה.

@ 2א. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשס&quot;ג, תשפ&quot;ד)
: באין הוראה אחרת בדין או בהחלטה של בית משפט, לענין פיגור בתשלום החוב, ייווספו על סכום החוב ריבית שקלית ודמי פיגורים ממועד שנקבע על פי דין או בהחלטה, לפי הענין, ואם לא נקבע מועד כאמור מיום מתן ההחלטה, והכל עד מועד התשלום בפועל, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], בשינויים המחויבים.

@ 2ב. קבלת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) המרכז רשאי לקבל מאדם תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר אישרו לקבלו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב הגוף הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות.
: (ב) מידע שהגיע למרכז לפי סעיף קטן (א) ישמש רק לצורך קבלת תשלום כאמור באותו סעיף קטן.
: (ג) הסמכויות לפי חוק זה, למעט הסמכות לקבל תשלום בעד חוב לפי סעיף זה, יחולו לעניין חוב כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שחלף המועד לתשלומו.

@ 3. גביית חוב (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-2, תשע״ט)
: (א) חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז.
: (ב) חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות [[פקודת המסים (גביה)]]; לענין זה, יראו את החוב כמס וסמכויותיהם של גובה מסים, של פקיד גביה ושל הממונה על הגביה לפי [[הפקודה האמורה]] יהיו נתונות בהתאמה לגובה, לסגן מנהל המרכז ולמנהל המרכז.
: (ג) מנהל המרכז יקבע מה הם ההליכים שיש לנקוט לשם גביית החוב שהמרכז מופקד על גבייתו, ואת סדר נקיטתם.
: (ד) חייב אדם בחובות מסוגים שונים כמפורט בהגדרה &quot;חוב&quot;, יהיה סדר זקיפת הכספים שישולמו לחשבון כל חוב בשיעור יחסי לגובה החובות, אלא אם כן ביקש החייב כי תשלום ייזקף לחשבון חוב מסוים.
: (ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), חייב אדם גם בחוב שהוא פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]], ייזקפו כספים שישולמו לחשבון החוב תחילה לחשבון חוב הפיצוי כאמור.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק.
: (ו) לשם גביית חוב לפי סעיף קטן (ב), רשאי מנהל המרכז לעקל גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
:: (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה:
::: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי ונשלחה לחייב הודעה על כך;
::: (ב) מנהל המרכז עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
::: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
: (ז) קיבלה רשות האכיפה והגבייה הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], רשאי מנהל המרכז להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.
: (ח) בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ז), ישקול מנהל המרכז שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם לענייני המרכז שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
: (ט) חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], יבטל מנהל המרכז את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
: (י) בסעיף זה -
::- &quot;חוק הפיקוח על הביטוח&quot; - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- &quot;רכב באובדן&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]].

@ 3א. פיצוי לניזוק מעבירה (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ה, תשפ&quot;ב-4)
: (א) הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]] לניזוק מעבירה המנויה [[בתוספת השלישית]], ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של 10,000 שקלים חדשים, בניכוי הסכום ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע״ג–2012]].))
: (ב) שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
: (ג) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו -
:: (1) להוסיף עבירות [[לתוספת השלישית]];
:: (2) להגדיל את הסכום האמור בסעיף קטן (א).

@ 4. הוצאות גבייה ותשלום החוב
: (א) ההוצאות לנקיטת הליכי הגביה על פי חוק זה, כפי שייקבעו, יחולו על החייב, ודינן, לכל דבר וענין, כדין החוב.
: (ב) כספים ששולמו על חשבון החוב, עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון ההוצאות לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן לחשבון החוב לפי הסדר הבא: תוספת פיגורים, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה.
: (ג) הוראת סעיף קטן (ב), בדבר זקיפת תשלום לחשבון ההוצאות תחילה, לא תחול על חוב שהוא פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרת &quot;חוב&quot; שבסעיף 1]].

@ 5. דרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה)
: (א) לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב במקביל בשתי דרכים - האחת בדואר רגיל והשנייה בהמצאה, ובהן יצוין המועד שבו על החייב לשלם את החוב (להלן - הדרישה לתשלום החוב).
: (א1) (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו)]]):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), הומצאה דרישה לתשלום חוב בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי [[סעיף 5ד]] או נעשה ניסיון להמציאה כאמור, ישלחה המרכז גם בדואר רשום, אולם אין בהוראות אלה כדי להטיל על המרכז חובת המצאה; בוצעה המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]], יהיה המרכז פטור משליחת דואר רשום כאמור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), פנה חייב למרכז בקשר לחוב מסוים ומפרטי הפנייה עולה כי קיבל את הדרישה לתשלום החוב, יראו אותו כמי שהומצאה לו דרישת התשלום הנוספת לעניין אותו חוב, אלא אם כן הורה מנהל המרכז אחרת; במעמד פניית החייב למרכז כאמור, יימסרו לו, ככל הניתן, פרטי החוב המעודכנים והסבר על משמעות פנייתו כאמור בסעיף קטן זה.
: (ג)(1) מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת התשלום הנוספת כאמור [[בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]]  או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]]; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לשם אימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מנהל המרכז או סגנו רשאי להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת תשלום החוב כאמור [[בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]], אם התקיימו כל אלה:
::: (א) הוטל קנס על ידי בית המשפט, והחייב נכח בעת מתן גזר הדין;
::: (ב) לא חלפו שנתיים ממתן גזר הדין;
::: (ג) לא היה ניתן לבצע המצאה של דרישת התשלום לחייב בכל אחת מכתובות החייב שיש באפשרות מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך לקבל לפי [[סעיף 6]].
:: (3) מנהל המרכז או סגנו יורה על דרך ביצוע תחליף ההמצאה כאמור בפסקה (2) בדרך הנראית לו מתאימה ביותר להבאת דרישת התשלום לידיעת החייב, לאחר שבחן את מאפייני החייב ואת הסיבות למניעת ההמצאה, וינמק את החלטתו.
:: (4) מנהל רשות האכיפה והגבייה, כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל]], ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, על אופן היישום של פסקאות (2) ו-(3).
: (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מנהל המרכז כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה לקבלת אישור לנקיטת הליכים לגביית חוב בטרם שתישלח לחייב הדרישה לתשלום החוב (בסעיף זה - אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום):
::: (א) קיים חשש סביר כי החייב יעלים נכסים עם קבלת דרישת התשלום;
::: (ב) קיים חשש סביר שהחייב עומד לצאת את הארץ.
:: (2) לבקשה כאמור בפסקה (1) יצרף מנהל המרכז תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה.
:: (3) הרשם לענייני מרכז ייתן אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת.

@ 5א. החלטה הטעונה הבהרה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) סבר מנהל המרכז שהחלטה לענין תשלום חוב, או חלק ממנה, טעונה הבהרה לשם ביצועה, רשאי הוא או מי שהוא הסמיך לכך, לפנות בכתב לבית המשפט או לגוף שנתן את ההחלטה, לפי הענין, כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב את ביצועו של אותו חלק של ההחלטה שלא התבקשה לגביו הבהרה.
: (ב) התקיים דיון בבקשת הבהרה כאמור בסעיף קטן (א), יזמין בית המשפט או הגוף שלפניו מתבררת הבקשה, את החייב.

@ 5ב. סמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חוב (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ד)
: (א) מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, באחד מאלה:
:: (1) בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ב);
:: (2) אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי–תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחייה של התשלום כאמור.
: (א1) פרס או דחה המנהל חוב לתשלומים כאמור בסעיף קטן (א), לא תתווסף לחוב תוספת פיגורים בעד התקופה שבה חלה הפריסה או הדחייה כאמור; הפסיק החייב לשלם את התשלומים כאמור והפריסה או הדחייה של תשלום החוב בוטלה, תתווסף תוספת פיגורים, לפי העניין, החל ממועד התשלום האחרון לפי הפריסה או הדחייה, שלא שולם.
: (ב) מנהל המרכז רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף זה; הכללים יפורסמו ברשומות.

@ 5ג. סמכות לפטור מתשלום ריבית ותוספת פיגורים (תיקון: תשס&quot;ג, תש&quot;ע, תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ד)
: מנהל המרכז רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום, ריבית ותוספת פיגורים, כולן או חלקן, שהתווספו על פי דין לחוב כהגדרתו [[בסעיף 1]], למעט לפי [[1|פסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]], אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, כי החייב שילם את החוב או חלקו בהתאם לפריסה או לדחייה שנקבעה לו לפי [[סעיף 5ב]] או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור.

@ 5ד. המצאה בדרך של הזדהות דיגיטלית (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 5ד(ו)):))
: (א) אישר חייב את צפייתו בהודעה מקוונת של דרישה לתשלום חוב, לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין, יראו אותו כמי שהומצאה לו הדרישה לתשלום החוב; על הודעה מקוונת כאמור יחולו הוראות [[סעיף 3ג(א)(2), (5), (6) ו-(7) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]], בשינויים המחויבים.
: (ב) המרכז יתעד את אישור החייב כי צפה בהודעה המקוונת כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) ההודעה המקוונת תוצג באופן בולט ויצוין בה כי היא מהווה המצאה לפי דין, באופן ברור ושאין בו כדי להטעות, לרבות הסבר בשפה פשוטה מה משמעותה של המצאה זו.
: (ד) אישור החייב את הצפייה בהודעה מקוונת כאמור בסעיף קטן (א) לא יהיה תנאי לקבלת שירותים או לביצוע פעולות באופן מקוון.
: (ה) נקבע בחוק זה או בהחלטת הרשם לענייני המרכז כי יש לבצע המצאה אישית או בדואר רשום, יראו המצאה בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי סעיף זה כביצוע המצאה כאמור.
: (ו) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.

@ 6. מסירת מידע (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-2)
: (א) מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש מגוף ציבורי מידע על חייב לצורך גביית חוב או לצורך איתור נכסיו, במידה הנדרשת לצורך פעולות אלה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, ימסור הגוף הציבורי את המידע שנתבקש למסור לפי סעיף קטן (א) ואשר נמצא ברשותו.
: (ב1) נוכח מנהל המרכז כי כתובתו של החייב אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא לדרוש מהגורמים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט [[בתוספת השנייה]].
: (ב2)(1) מנהל המרכז רשאי לדרוש מספק מורשה כהגדרתו [[בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - ספק מורשה), המספק שירות טלפוניה כהגדרתו [[בחוק האמור]], למסור לו את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הספק המורשה המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהספק המורשה כי מספרים אלה יישארו חסויים, והכול בהתאם להוראות לפי פסקה (3).
:: (2) מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את המרכז לצורך יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי הגבייה המתנהלים נגדו.
:: (3) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מבעל רישיון או מגורם אחר מטעמו להיחשף למידע על זהות חייב במסירת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
:: (4) אין ביידוע טלפוני על הליכי גבייה לפי סעיף קטן זה כדי להוות המצאת דרישת תשלום החוב לפי [[סעיף 5]].
: (ב3) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו -
:: (1) גורמים נוספים שייכללו [[בתוספת הראשונה]];
:: (2) כתובות נוספות שייכללו [[בתוספת השנייה]].
: (ב4) מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (ב2) בדבר פרטי ההתקשרות של ניזוק מעבירה, אפוטרופסו, מנהל עיזבונו, יורשיו או בני משפחתו, לפי העניין, לשם העברת כספי פיצוי שנגבו מהחייב בעבור אותו ניזוק או פיצוי שהניזוק זכאי לו לפי [[סעיף 3א]], והוראות הסעיפים הקטנים האמורים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סעיף קטן זה.
: (ג) מידע כאמור ישמש רק לצורך ביצוע חוק זה; מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב4) ישמש רק לתכלית האמורה באותו סעיף קטן ויימחק עם תום השימוש בו.

@ 6א. רשמים לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-2)
: (א) שר המשפטים יקבע בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שהרשמים בה ישמשו גם כרשמי המרכז ויהיו להם הסמכויות הנתונות לרשמים לענייני מרכז לפי חוק זה; הודעה על כך תפורסם ברשומות; בהפעלת הסמכויות כאמור ישמש רשם ההוצאה לפועל כרשם לענייני המרכז.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 3א עד 3ד]] [[ו-73א לחוק ההוצאה לפועל]] יחולו על רשם לענייני המרכז ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ישמשו הממונה על הרשמים והאחראי על בירור תלונות, כהגדרתם [[בחוק ההוצאה לפועל]], כממונה על הרשמים לענייני המרכז וכאחראי על בירור תלונות הנוגעות לרשמים לענייני המרכז.
: (ג) בכל לשכת הוצאה לפועל, לרבות בלשכה שלא נקבעה לפי סעיף קטן (א), יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בתיקים שנפתחו לפי [[סעיפים 7]] [[ו-7א לחוק זה]].
: (ד) בסעיף זה, &quot;מחוז&quot; - מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי [[סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].

@ 7. מינוי כונס נכסים בידי הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) מנהל המרכז רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם גביית חוב, לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, ובלבד שהחוב או החובות במצטבר של החייב עולים על 50,000 שקלים חדשים.
: (ב) מצא הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי מתקיים התנאי האמור באותו סעיף קטן בחוב או בחובות במצטבר של החייב וכי יש צורך או תועלת במינוי כונס נכסים לשם גביית החוב או החובות, הוא רשאי למנות כונס נכסים לנכסו של החייב.
: (ג) בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל פה, בצורה, במועד ובאופן לפי הוראות [[סעיף 7ה]].
: (ד) טען החייב בדיון או בכתב כי אינו בעל יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או ביקש פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות [[סעיף 7ד]], בשינויים המחויבים.
: (ה) על מינויו ופעולתו של כונס הנכסים יחולו הוראות [[+|סעיפים 38 עד 42]] [[ופרק ה' לחוק ההוצאה לפועל]], בשינויים המחויבים.
: (ו) נפרע החוב, יורה הרשם לענייני המרכז על סיום תפקידו של כונס הנכסים ועל ביטול כל ההליכים נגד החייב.
: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

@ 7א. הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב, תשע״ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: (א) מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
:: (1) מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;
:: (2) החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה, דרישה לתשלום החוב לפי הוראות [[סעיף 5]], ולעניין פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]] - בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין;
:: (3) החייב לא הגיש בקשה לפי [[סעיף 5ב]], [[5ג]] [[או 7ד]], או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים;
:: (4) החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו-(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]] - פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות.
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א)(2) ו-(4).
: (ג) שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
:: (1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי [[חוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]], מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
:: (2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
:: (3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו [[בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
:: (4)(א) מיום הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו [[בחוק ההוצאה לפועל]]; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה, על אף הוראות [[סעיף 6(א)(1) לחוק האמור]];
::: (ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
:: (5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד - מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, &quot;בעל עניין&quot; - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות - מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד;
:: (6) (((נמחקה).))
: (ד) לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם לפני הרשם לענייני המרכז; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, אלא אם כן ייפרע החוב וכן כי החייב רשאי לבקש, לפי [[סעיף 5ב]], [[5ג]] [[או 7ד]], פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים.
: (ה) טען החייב בדיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, או ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות [[סעיף 7ד]], בשינויים המחויבים.

@ 7ב. סייג להגבלה על כרטיס חיוב (תיקון: תשע&quot;ב, תשע״ח)
: (א) הגבלה לפי [[סעיף 7א]] לא תחול על כרטיס חיוב מיידי כהגדרתו [[בחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד או על כרטיס חיוב כהגדרתו [[בחוק האמור]], שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו לפי פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
:: (1) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
:: (2) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ב) חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.

@ 7ג. ביטול הגבלות (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) נפרע החוב או נוכח הרשם לענייני המרכז כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה הרשם על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות [[סעיף 7א]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות [[סעיף 7א]], אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין.
: (ג)(1) בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור.
:: (2) הגבלה שהוטלה מחדש וטרם חלפה שנה מיום ביטולה, תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח הזמנה לדיון לפי [[סעיף 7א(ד)]] או במשלוח התראה לפי פסקה (3); הודעה בדבר חידוש ההגבלה תישלח לחייב בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום 15 ימים מיום שנשלחה.
:: (3) חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר ובה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל מחדש את ההגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או שהרשם או מנהל המרכז ישוכנע, על יסוד בקשה לפי [[סעיף 5ב]], [[5ג]] [[או 7ד]], כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב או כי מתקיימות נסיבות אחרות לפריסה או לדחייה של תשלום החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים או כי יש סיבות אחרות לביטול ההגבלה או לשינויה, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם.
: (ד) הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות [[סעיף 7א]], מיוזמתו או לבקשת הצדדים, ורשאי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ה) בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא מנהל המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב; בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלום כאמור, רשאי הרשם לענייני המרכז להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך בהזמנה לדיון או במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ג).

@ 7ד. סמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור [[בסעיף 7]] [[או 7א]] וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם או החליט להטיל הגבלה מחדש לאחר שבוטלה בהתאם להוראות [[סעיף 7ג(ג)]], הוא רשאי, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו או ליתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות [[סעיף 5ב]] [[או 5ג]], בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי העניין.
: (ב) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה לפריסת החוב, דחיית מועד תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, הוא רשאי, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב; לשם ביצוע סעיף זה, יהיו נתונות לרשם סמכויות כאמור [[בסעיף 6]]; בדיקת יכולתו של חייב תיעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, כפי שיורה הרשם.

@ 7ה. סדרי דין לפני הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב)
: השר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר.

@ 7ו. ערעור על החלטות הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום; ואולם החלטות שניתנו לפי [[סעיף 7]] לעניין כינוס נכסים של דירת מגורים לפי [[סעיף 7א(ג)(1) או (2)]] או לפי [[סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל]], כפי שהוחל [[בסעיף 7(ה)]], ניתנות לערעור בזכות.
: (ב) הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם, הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהערעור או בקשת רשות הערעור הוגשו לפניו רשאי להורות על עיכוב ההליך, והוא רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.

@ 8. עיכוב יציאה מן הארץ לשם מניעת סיכול הגבייה (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-2)
: (א) היה למנהל המרכז יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב או הליך לשם גבייתו, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז ולבקשו לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.
: (ב) הרשם לענייני מרכז לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן סכום החוב אינו פחות מהסכום שקבע שר המשפטים, והרשם שוכנע כי יציאתו של החייב לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת.
: (ג) תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, לפי סעיף זה, לא יעלה על שנה, אולם רשאי הרשם לענייני מרכז, על פי בקשתו של מנהל המרכז, להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו.
: (ד) היה החייב תאגיד, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לפי סעיף זה נגד מנהל בתאגיד; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש לבית משפט השלום; בסעיף קטן זה, &quot;מנהל בתאגיד&quot; - מי שמשמש כמנהל הכללי של החברה, או בעלי המניות העיקריים שלה הרשומים אצל רשם החברות, ובכל תאגיד אחר - מנהלו הכללי, חבר ועד או שותף.

@ 9. סודיות (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: אדם שהגיע אליו מידע לצורך ביצוע חוק זה, לא יגלה את תוכנו, אלא לצורך ביצוע חוק זה או לפי צו של בית משפט.

@ 10. עונשין
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
: (1) סיכל פעולה שננקטה לפי חוק זה או הפריע לביצועה;
: (2) גילה מידע או השתמש במידע בניגוד להוראות [[סעיפים 6(ג)]] [[או 9]].

@ 11. סייג לשימוש בסמכות
: (א) קבלת מידע לפי [[סעיף 6]] מאת רשות מס כמשמעותה [[בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ&quot;ז-1967]], תהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר האוצר.
: (ב) השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה, ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאישר שר הביטחון, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון.
: (ג) השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר המשטרה.
: (ד) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס), התשס״ג–2003]].))

@ 12. גבייה בעבור קרן, תאגיד, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ג)
: (((הנוסח הקבוע):))
: (א) כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד או ועדה מקומית לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד או לוועדה המקומית לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור [[בסעיף 4]], וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
: (ב) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (11) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
: (ג) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (16) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
: (ד) (((פקע).))

@ 12. גביה בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ג)
: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):))
: (א) כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית או ועדה מקומית, לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד, לרשות מקומית או לוועדה המקומית, לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור [[בסעיף 4]], וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
: (ב) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (11) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
: (ג) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (16) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
: (ד) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (16א) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לרשות המקומית.

@ 13. ביצוע ותקנות (תיקון: תשפ&quot;ג-2)
: (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור [[1|בפסקאות (13) ו-(14) להגדרה &quot;חוב&quot; שבסעיף 1]], שר המשפטים רשאי, בהסכמת השר הנוגע בדבר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את [[התוספת הרביעית]] ואת [[התוספת החמישית]].

@ 14. תחילה (תיקון: תשס&quot;ג)
: תחילתו של חוק זה 14 ימים מיום פרסומו; ואולם לגבי חוב שהוא קנס מינהלי, קנס על עבירת ברירת משפט, קנס אזרחי, עיצום כספי, התחייבות, ערבות, ערובה, אגרה או אגרה המשולמת בבית דין דתי או הוצאות שנפסקו על ידיו, הוצאות שנפסקו על ידי גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס או עיצום כספי, וכן כפל הוצאות כאמור [[סעיף 1|בפסקאות (2), (3), (4), (5א) עד (5ג), (7)(ג) עד (ה), (8)]] למעט לענין הוצאות שפסק בית המשפט לטובת אוצר המדינה, [[סעיף 1|ו-(9) להגדרת &quot;חוב&quot; שבסעיף 1]], תהיה תחילתו במועד שיקבע שר המשפטים בצו.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ח-2) ==
==== ((([[סעיף 6(ב1)]]))) ====
@ (1) : גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע;
@ (2) : בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
@ (3) (תיקון: תשפ&quot;ב-3) : בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] ([[בתוספת זו]] - חוק התקשורת);
@ (4) (תיקון: תשפ&quot;ב-3) : ספק מורשה המספק לפי [[חוק התקשורת]] שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ח-2) ==
==== ((([[סעיף 6(ב1)]]))) ====
=== כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב ===
@ (1) : כתובת במעון או מקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים;
@ (2) : כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב-4) ==
==== ((([[סעיף 3א]]))) ====
@ (1) : עבירה שהניזוק ממנה היה קטין בעת ביצוע העבירה;
@ (2) : &lt;!-- (((יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):)) --&gt; עבירה לפי [[סעיפים 300 עד 304 לחוק העונשין]], ולפי [[סעיף 298 לחוק האמור]] כנוסחו ערב יום התחילה של [[20:528388|חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע&quot;ט-2019]];
@ (3) : &lt;!-- (((יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):)) --&gt; עבירה לפי [[סעיף 305 לחוק העונשין]];
@ (4) : &lt;!-- (((יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):)) --&gt; עבירה לפי [[סימן ה' לפרק י' בחוק העונשין]], למעט עבירה לפי [[+|סעיפים 349]] [[ו-352 לחוק האמור]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ג-2) ==
==== ((([[1|פסקה (7)(ז) להגדרה &quot;חוב&quot; בסעיף 1]]))) ====
@ (1) : [[פקודת המדידות]];
@ (2) : [[פקודת המיילדות]];
@ (3) : [[פקודת המכס]];
@ (4) : [[פקודת המכרות]];
@ (5) : [[פקודת בריאות העם, 1940]];
@ (6) : [[חוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]]
@ (7) : [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]];
@ (8) : [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]];
@ (9) : [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]];
@ (10) : [[חוק רישום ציוד הנדסי, התשי&quot;ז-1957]];
@ (11) : [[חוק הבלו על הדלק, התשי&quot;ח-1958]];
@ (12) : [[חוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
@ (13) : [[חוק הספנות (כלי שיט), התש&quot;ך-1960]];
@ (14) : [[פקודת התעבורה]];
@ (15) : [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]];
@ (16) : [[חוק הפטנטים, התשכ&quot;ז-1967]];
@ (17) : [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
@ (18) : [[חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]];
@ (19) : [[פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
@ (20) : [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]];
@ (21) : [[חוק הספנות (ימאים), התשל&quot;ג-1973]];
@ (22) : [[חוק הנוטריונים, התשל&quot;ו-1976]];
@ (23) : [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
@ (24) : [[חוק הפסיכולוגים, התשל&quot;ז-1977]];
@ (25) : [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
@ (26) : [[פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
@ (27) : [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
@ (28) : [[פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
@ (29) : [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
@ (30) : [[חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ&quot;ד-1984]];
@ (31) : [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]];
@ (32) : [[חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]];
@ (33) : [[חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ&quot;א-1991]];
@ (34) : [[חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ&quot;א-1991]];
@ (35) : [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
@ (36) : [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]];
@ (37) : [[חוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]];
@ (38) : [[חוק שמאי מקרקעין, התשס&quot;א-2001]];
@ (39) : [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
@ (40) : [[חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2006]];
@ (41) : [[חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
@ (42) : [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]];
@ (43) : [[חוק הפיקוח על שירותים ((פיננסיים)) (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו–2016]];
@ (44) : [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו–2016]];
@ (45) (תיקון: תשפ&quot;ד-3) : [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]].

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ג-2) ==
==== ((([[1|פסקה (16ב) להגדרה &quot;חוב&quot; בסעיף 1]]))) ====
@ (1) : [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]];
@ (2) : [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]];
@ (3) : [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]];
@ (4) : [[חוק הנוטריונים, התשל&quot;ו-1976]];
@ (5) : [[חוק הפסיכולוגים, התשל&quot;ז-1977]];
@ (6) : [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
@ (7) : [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]];
@ (8) : [[חוק שמאי מקרקעין, התשס&quot;א-2001]];
@ (9) : [[חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]].

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ז באדר ב' התשנ&quot;ה (29 במרס 1995).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק רבין, ראש הממשלה
* דוד ליבאי, שר המשפטים
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* שבח וייס, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>1bi2yd2ngtz9vhnv5qya6hin0b75bt8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080281</id>
      <parentid>3080280</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T05:41:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3080281</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="104653" sha1="ov53ghzivf7qft54xzoo3od12tjew1v" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995

&lt;מאגר 2000418 תיקון 2204149 תקן 174310 קוד a163Y00000DuHFWQA3&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשנ&quot;ה, 170|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|13:211698)); ((תשנ&quot;ו, 352|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|13:211339)); ((תשס&quot;ג, 568|תיקון מס' 2|16:299743)); ((תשס&quot;ה, 419|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ו, 167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|16:299993)); ((תשס&quot;ח, 146|תיקון מס' 5|17:300740)), ((218|חוק המפלגות (גביית סכומים לאוצר המדינה) (הוראת שעה)|17:300681)), ((594|תיקון מס' 14 לחוק המפלגות|17:300880)), ((784|חוק אוויר נקי|17:299971)); ((תשס&quot;ט, 205|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 296|תיקון מס' 9|18:301123)), ((385|תיקון מס' 104 לחוק העונשין|18:301127)); ((תשע&quot;א, 726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|18:301125)), ((1067|תיקון מס' 20 לחוק שמירת הניקיון|18:301287)); ((תשע&quot;ב, 26|תיקון מס' 13|18:301306)), ((170|תיקון מס' 14|18:301010)); ((תשע&quot;ד, 593|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|19:303815)); ((תשע&quot;ה, 79|תיקון מס' 16|19:306604)); ((תשע&quot;ז, 520|תיקון מס' 35 לחוק מימון מפלגות|20:382388)); ((תשע&quot;ח, 439|חוק לצמצום השימוש במזומן|20:491932)), ((684|תיקון מס' 19 והוראת שעה|20:501349)); ((תשע&quot;ט, 40|תיקון מס' 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|20:519394)), ((224|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ב, 748|תיקון מס' 69 לחוק ההוצאה לפועל|24:619528)), ((888|תיקון מס' 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|24:628378)), ((962|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)), ((1010|תיקון מס' 25|24:648915)); ((תשפ&quot;ג, 32|תיקון מס' 19 והוראת שעה (תיקון)|25:1783709)), ((148, 152|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2572039)); ((תשפ&quot;ד, 168|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((426|ת&quot;ט|25:3842265)), ((883|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|25:4328606)), ((1350|חוק הפרות תעבורה מינהליות|25:4765655)); ((תשפ&quot;ה, 386|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)); ((תשפ&quot;ו, 768|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|25:14147458)), ((1030|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|10534)); ((תשפ&quot;ו, 2448|צו הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) (דחיית היום הקובע)|12481)). 

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-4, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;בית משפט&quot; - לרבות בית דין לעבודה, בית דין דתי, ראש הוצאה לפועל לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]] (להלן - חוק ההוצאה לפועל), ולמעט בית דין צבאי כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;גובה&quot; - בעל תפקיד לפי [[סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל]] וכן עובד ציבור שמינה מנהל המרכז לצורך גביית חוב לפי חוק זה;
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - אחד מאלה -
:: (1) משרד ממשלתי;
:: (2) רשות מקומית;
:: (3) המוסד לביטוח לאומי, &quot;בזק&quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ, חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, חברת החשמל מחוז ירושלים בע&quot;מ;
:: (4) תאגיד הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;,
:- &quot;דמי פיגורים&quot;, &quot;הפרשי הצמדה&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot;  כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;המצאה&quot; - המצאה לפי [[פרק י&quot;ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]] או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;המצאה&quot; - (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו)]]):)) כל אחת מאלה:
:: (1) המצאה לפי [[פרק י&quot;ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]];
:: (2) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]];
:: (3) המצאה בהתאם להוראות [[סעיף 5ד]];
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוב&quot; - אחד מאלה לרבות הפרשי הצמדה, ריבית ודמי פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית, (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):)) שאינו חוב כאמור בפסקה (16א) -
:: (1) קנס, שהטיל בית משפט, המשולם לאוצר המדינה או לקרן;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה), התשס&quot;ד-2004 (ק&quot;ת תשס&quot;ד, 198 [6289]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה, לגבי הוצאות, תהיה ביום ו' בשבט התשס&quot;ד (29 בינואר 2004).))
:: (2) קנס מינהלי כמשמעותו [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]] (בהגדרה זו - קנס מינהלי) אף אם הוא משולם לתאגיד שהוקם לפי חוק, ששר המשפטים קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ&quot;ח-1998 (ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 656 [5894]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ&quot;ב-1992]], תהיה ביום י&quot;ד באייר התשנ&quot;ח (10 במאי 1998).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי בענין בטיחות בעבודה ובענין שעות עבודה ומנוחה), התשנ&quot;ט-1999 (ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 656 [5966]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות בעבודה), התשנ&quot;ו-1995]] [[ותקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - שעות עבודה ומנוחה), התשנ&quot;ח-1998]], תהיה ביום ט&quot;ז באייר התשנ&quot;ט (2 במאי 1999).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות הפיקוח על המטבע), התש&quot;ס-1999 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 3 [5999]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - עבירות פיקוח על המטבע), התש&quot;ס-1999]], תהיה ביום כ' בתשרי התש&quot;ס (30 בספטמבר 1999).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות בטיחות השיט), התש&quot;ס-2000 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 350 [6021]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות בטיחות השיט, משיטים ונמלים)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות השיט), התשמ&quot;ח-1988]], תהיה ביום כ&quot;ב באדר ב' התש&quot;ס (29 במרס 2000).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות אי תשלום שכר מינימום), התש&quot;ס-2000 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 922 [6057]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שכר מינימום)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - אי תשלום שכר מינימום), התשנ&quot;ב-1992]], תהיה ביום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות עבודת נוער), התש&quot;ס-2000 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 922 [6057]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - עבודת נוער), התשנ&quot;ד-1994]], תהיה ביום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עבירות מינהליות), התשס&quot;א-2001 (ק&quot;ת תשס&quot;א, 1044 [6124]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1986]], בעבירות שהחוק טרם הוחל לגבי חוב בשלהן, ולמעט חוב שהוא קנס מינהלי בשל עבירה המנויה [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים)|בתקנות העבירות המינהליות ((([צ&quot;ל: קנס מינהלי -])) חיקוקי מסים), התשמ&quot;ז-1987]], תהיה ביום כ&quot;ב בתשרי התשס&quot;ב (9 באוקטובר 2001).))
:: (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו [[בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת ברירת משפט על הפרת חיקוקים הנוגעים לגנים לאומיים, שמורות טבע והגנת חיית הבר), התש&quot;ס-2000 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 851 [6052]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום), התשמ&quot;ט-1989]], ולפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירת קנס - הגנת חיית הבר)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - הגנת חיית הבר), התשמ&quot;ו-1986]], תהיה ביום  כ&quot;ז באלול התש&quot;ס (27 בספטמבר 2000).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט), התשס&quot;א-2001 (ק&quot;ת תשס&quot;א, 274 [6077]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט לפי [[סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], תהיה ביום ח' בניסן התשס&quot;א (1 באפריל 2001).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנסות המוטלים על ידי רשות שדות התעופה), התשע&quot;ט-2019 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 1766 [8143]; תשפ&quot;ב, 3686 [10287]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו [[בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], לעניין עבירות על [[+|תקנות 22(א)]], [[+|69(א), (ג) ו-(ו)]], [[+|69א]], [[+|71]], [[+|72(א) עד (ג)]], [[+|73]], [[+|75]], [[+|76(ג)]] [[ו-516(ג) לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]], בשיעור קנס הקבוע לעבירות אלה [[בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס&quot;ב-2002]], בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום כ&quot;ו בטבת התשע&quot;ט (3 בינואר 2019); ולעניין עבירה על [[תקנה 516(ב) לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]], בשיעור קנס הקבוע לעבירה זו [[בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס&quot;ב-2022]], בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום ז' באב התשפ&quot;ב  (4 באוגוסט 2022).))
:: (4) קנס אזרחי או עיצום כספי שנקבע בחיקוק;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס אזרחי על הפרת הוראות פקודת מחלות בעלי חיים), התש&quot;ס-2000 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 806 [6049]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי כמשמעותו [[בסעיף 27א לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]], תהיה ביום ח' באלול התש&quot;ס (8 בספטמבר 2000).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת משמעת לפי חוק העובדים הסוציאליים), התשס&quot;ג-2003 (ק&quot;ת תשס&quot;ג, 820 [6248]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס לפי [[סעיף 40(3) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ&quot;ו-1996]], תהיה ביום ג' באב התשס&quot;ג (1 באוגוסט 2003).))
:: (5) קנס כמשמעותו [[בפקודת בזיון בית משפט]];
:: (5א) התחייבות להימנע מעבירה, כמשמעותה [[בסעיף 72 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), והערבות לכך אם ניתנה, ובלבד שהתקיימה עילה לגבייתן לפי [[סעיף 76 לחוק האמור]];
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי התחייבות, ערבות וערובה), התשס&quot;ד-2003 (ק&quot;ת תשס&quot;ד, 16 [6270]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא התחייבות או ערבות כמשמעותה בפסקה (5א) להגדרה &quot;חוב&quot; או ערובה כמשמעותה בפסקאות (5ב) ו-(5ג) לאותה הגדרה, ביום א' בחשון התשס&quot;ד (27 באוקטובר 2003).))
:: (5ב) ערובה לדחיית ביצועו של עונש שניתנה לפי [[סעיף 87 לחוק העונשין]], ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
:: (5ג) ערובה כהגדרתה [[בסעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]] (בחוק זה - חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)), שניתנה לפי [[סימן ו' לפרק ב' לחוק האמור]], ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
:: (6) פיצוי כמשמעותו -
::: (א) [[בסעיף 77 לחוק העונשין]], [[ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)]];
::: (ב) [[בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
::: (ג) [[בסעיף 11(1) ו-(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:: (7) אגרה לפי -
::: (א) [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
::: (ב) [[חוק ההוצאה לפועל]];
::: (ג) [[חוק הדיינים, התשט&quot;ו-1955]];
::: (ד) [[חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ&quot;ג-1962]];
::: (ה) [[חוק הקאדים, התשכ&quot;א-1961]];
::: (ו) [[חוק בית דין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]];
::: (ו1) [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]];
::: (ז) חוק המנוי [[בתוספת הרביעית]]; חוב מכוח פסקת משנה זו לא ייגבה באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]] אף אם [[אותה פקודה]] חלה עליו;
:: (8) הוצאות שפסק בית משפט או גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס אזרחי או עיצום כספי לטובת אוצר המדינה או קרן;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי בשל עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון), התשס&quot;ז-2007 (ק&quot;ת תשס&quot;ז, 736 [6580]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי לפי [[פרק ה' לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], תהיה ביום ב' בסיון התשס&quot;ז  (18 במאי 2007).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים המוטלים על ידי רשות ניירות ערך או ועדת האכיפה המינהלית שהוקמה לפי חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968), התשע&quot;ב-2011 (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 312 [7061]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי או קנס אזרחי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום י&quot;ט בכסלו התשע&quot;ב (15 בדצמבר 2011): {{עמודות|2| (1) עיצום כספי לפי [[+|פרקים ח'3]], [[+|ח'4]] [[ו-ט'1 לחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]]; {{ש}} (2) עיצום כספי לפי [[+|פרקים ז'1]], [[+|ז'2]], [[=חוק הסדרת הייעוץ|ו{{מוקטן|-}}ח'1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - חוק הסדרת הייעוץ); {{ש}} (3) עיצום כספי לפי [[+|פרקים י']], [[+#פרק י1|י'1]], [[=חוק השקעות משותפות|{{מוקטן|ו-}}י&quot;א1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]] (להלן - חוק השקעות משותפות); {{ש}} (4) קנס אזרחי לפי [[פרק ז'1 לחוק הסדרת הייעוץ]], כנוסחו ערב תחילת [[18:301186|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע&quot;א-2011]] (להלן - חוק ייעול הליכי האכיפה); {{ש}} (5) קנס לפי [[פרק ז' לחוק הסדרת הייעוץ]], כנוסחו ערב תחילת [[18:301186|חוק ייעול הליכי האכיפה]]; (6) קנס אזרחי לפי [[פרק י' לחוק השקעות משותפות]], כנוסחו ערב תחילת [[18:301186|חוק ייעול הליכי האכיפה]].}}))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי על הפרת הוראות חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)&lt;nowiki/&gt;), התשע&quot;ב-2012 (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 1152 [7120]), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בסעיף 4ב לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל&quot;ה-1974]], שלא ישולם במועד הקבוע כאמור [[בסעיף 4ט לחוק האמור]], תהיה ביום כ&quot;ו בסיון התשע&quot;ב (16 ביוני 2012).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמוטל על ידי הרשות להגבלים עסקיים לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ&quot;ח-1988), התשע&quot;ב-2012, (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 1658 [7160]), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ז'1 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ&quot;ח-1998]], שלא שולם במועד הקובע כאמור [[בסעיף 50י לחוק האמור]], תהיה ביום י&quot;ג בתשרי התשע&quot;ג (29 בספטמבר 2012).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשע&quot;ד-2014 (ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1460 [7392]), לפיו תחילתו של החוק לגבי עיצום כספי המפורט להלן שמטילה רשות התעופה האזרחית, כמשמעותה [[בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]], תהיה ביום כ' באב התשע&quot;ח (1 באוגוסט 2014): (1) עיצום כספי כמשמעו [[בפרק י' לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]]; (2) עיצום כספי לפי [[סעיף 10א לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]].))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס שהוטל לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969), התשע&quot;ד-2014 (ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1460 [7392]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי לפי [[סעיף 8א(א)(3) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]], שלא שולם במועדו, תהיה ביום כ' באב התשע&quot;ח (1 באוגוסט 2014).))
&lt;!-- ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל המשרד להגנת הסביבה) (הוראת שעה), התשע&quot;ה-2015 (ק&quot;ת תשע&quot;ה, 1850 [7547]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט או עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום י' באלול התשע&quot;ה (25 באוגוסט 2015) ולמשך שנה: (1) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - שמירת הניקיון), התש&quot;ס-2000]], שמפורטת [[+#$ לתוספת|בפרטים 2]], [[+#$ לתוספת|10]], [[+#$ לתוספת|12]] [[ו-14 לתוספת לצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון), התש&quot;ס-2000]]; (2) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - מניעת רעש), התש&quot;ס-2000]], שמפורטת [[+#$ לתוספת|בפרטים 5]], [[+#$ לתוספת|8]], [[+#$ לתוספת|10]], [[+#$ לתוספת|11]] [[ו-31 לתוספת לצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש), התש&quot;ס-2000]]; (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשס&quot;א-2001]]; (4) עיצום כספי לפי [[סעיף 5ד לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ&quot;ח-1988]]; (5) עיצום כספי לפי [[סעיף 14ה לחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]]; (6) עיצום כספי לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ&quot;ט-1999]]; (7) עיצום כספי לפי [[סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס&quot;ז-2007]]; (8) עיצום כספי לפי [[סעיף 53 לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]]; (9) עיצום כספי לפי [[סעיף 58 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]]; (10) עיצום כספי לפי [[סעיף 34 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]]; (11) עיצום כספי לפי [[סעיף 16 לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע&quot;ב-2012]]; (12) עיצום כספי לפי [[סעיף 46 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע&quot;ב-2012]].)) --&gt;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה הרשות הממשלתית למים ולביוב), התשע&quot;ו-2015 (ק&quot;ת תשע&quot;ו, 160 [7570]), לפיו  תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[#130|בסעיף 130 בסימן ב' {{מוקטן|לפרק ט'}} לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ביום כ&quot;ט בחשוון התשע&quot;ו (11 בנובמבר 2015).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן), התשע&quot;ו-2015 (ק&quot;ת תשע&quot;ו, 160 [7570]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ה1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]], שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, היא ביום כ&quot;ט בחשוון התשע&quot;ו (11 בנובמבר 2015).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התאגידים), התשע&quot;ו-2016 (ק&quot;ת תשע&quot;ו, 999 [7645]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בסימן ב' לפרק הרביעי בחלק התשיעי של חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], ובכלל זה לפי [[סעיף 360 לחוק האמור]], תהיה ביום ג' בניסן התשע&quot;ו (11 באפריל 2016).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע&quot;ב-2011), התשע&quot;ו-2016 (ק&quot;ת תשע&quot;ו, 2223 [7710]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ב' לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע&quot;ב-2011]], שלא שולם או שלא ישולם במועד הקובע לתשלום, היא מיום כ&quot;ח בשבט התשע&quot;ד (29 בינואר 2014).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל המשרד להגנת הסביבה), התשע&quot;ז-2016 (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 54 [7724]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט, עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן ולגבי חוב שהוא כפל הוצאות שהוצאו כמפורט להלן, תהיה ביום ב' בחשוון התשע&quot;ז (3 בנובמבר 2016): {{עמודות|2| (1) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - שמירת הניקיון), התש&quot;ס-2000]]; {{ש}} (2) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - מניעת רעש), התש&quot;ס-2000]]; {{ש}} (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - תנאים תברואיים בתחנות דלק)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - תנאים תברואיים בתחנות דלק), התשס&quot;א-2001]]; {{ש}} (4) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת מפגעי יתושים)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - מניעת מפגעי יתושים), התשס&quot;א-2001]]; {{ש}} (5) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - פיקדון על מכלי משקה)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - פיקדון על מכלי משקה), התשס&quot;ב-2002]]; {{ש}} (6) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - פינוי יריעות פלסטיק)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - פינוי יריעות פלסטיק), התשס&quot;ד-2003]]; {{ש}} (7) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמן משומש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - שמן משומש), התשס&quot;ז-2006]]; {{ש}} (8) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - סילוק ומיחזור צמיגים)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - סילוק ומיחזור צמיגים), התשס&quot;ח-2008]]; {{ש}} (9) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - זיהום אוויר מכלי רכב)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע&quot;ו-2016]]; {{ש}} (10) עיצום כספי לפי [[סעיף 129 לפקודת המכרות]]; {{ש}} (11) עיצום כספי לפי [[סעיף 5ד לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ&quot;ח-1988]]; {{ש}} (12) עיצום כספי לפי [[סעיף 14ה לחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]] (להלן - חוק החומרים המסוכנים); {{ש}} (13) עיצום כספי לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ&quot;ט-1999]]; {{ש}} (14) עיצום כספי לפי [[סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס&quot;ז-2007]]; {{ש}} (15) עיצום כספי לפי [[סעיף 50 לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]] (להלן - חוק אוויר נקי); {{ש}} (16) עיצום כספי לפי [[=החוק למניעת מפגעי אסבסט|סעיף 58 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק למניעת מפגעי אסבסט); {{ש}} (17) עיצום כספי לפי [[סעיף 34 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]]; {{ש}} (18) עיצום כספי לפי [[סעיף 16 לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע&quot;ב-2012]]; {{ש}} (19) עיצום כספי לפי [[סעיף 46 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע&quot;ב-2012]]; {{ש}} (20) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בעניין מפגע לפי [[סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940]]; {{ש}} (21) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי [[סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]]; {{ש}} (22) כפל ההוצאות שהוצאו לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי [[סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ&quot;ו-1966]]; {{ש}} (23) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי [[סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]]; {{ש}} (24) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי [[סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים]]; {{ש}} (25) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי [[סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2005]]; {{ש}} (26) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צווים לפי [[+|סעיפים 45]], [[+|46]] [[ו-48 לחוק אוויר נקי]]; (27) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי [[סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט]].}}))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל משרד החינוך), התשע&quot;ז-2016 (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 298 [7741]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ג' לחוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע&quot;ד-2014]], ביום י&quot;ג בכסלו התשע&quot;ז (13 בדצמבר 2016).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות המים), התשע&quot;ז-2017 (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 1760 [7866]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק חמישי א' לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]], תהיה ביום כ&quot;ח באלול התשע&quot;ז (19 בספטמבר 2017).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון), התשע&quot;ז-2017 (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 1760 [7866]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי או עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום כ&quot;ח באלול התשע&quot;ז (19 בספטמבר 2017): {{עמודות|2| (1) עיצום כספי לפי [[#92א|סעיף 92א לפרק ט'1 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]]; {{ש}} (2) עיצום כספי לפי [[#32|סעיף 32 לפרק ו' בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]]; {{ש}} (3) קנס אזרחי לפי [[#34|סעיף 34 לפרק ו' בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]]; {{ש}} (4) עיצום כספי לפי [[#43|סעיף 43 לפרק ה' בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]]; {{ש}} (5) עיצום כספי לפי [[+#3א|סעיפים 3א(ו) לפרק ב']] [[#11ב|ו-11ב לפרק ג' בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]].}}))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001), התשע&quot;ט-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 1334 [8107]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בסעיף 14א לחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]], ביום י&quot;א בכסלו התשע&quot;ט (19 בנובמבר 2018).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצומים שמטילה רשות החדשנות), התש&quot;ף-2020 (ק&quot;ת תש&quot;ף, 1986 [8694]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ח' לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ&quot;ד-1984]], תהיה ביום כ&quot;ג באב התש&quot;ף (13 באוגוסט 2020).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל משרד התקשורת), התשפ&quot;א-2020 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 68 [8794]), לפיו תחילתו של החוק לגבי החוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ז' לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], ביום י&quot;ב בתשרי התשפ&quot;א (30 בספטמבר 2020).))
:: (9) כפל ההוצאות שהוצאו כמפורט להלן:
::: (א) לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בענין מפגע לפי [[סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940]];
::: (ב) לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי [[סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]];
::: (ג) לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי [[סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ&quot;ו-1966]];
::: (ד) לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי [[סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]];
::: (ה) לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי [[סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
:::: (((החל מיום 5.9.2027):)) לשם ביצוע צו מינהלי, לפי [[סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
::: (ו) לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי [[סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2005]];
::: (ז) לשם ביצוע צווים לפי [[+|סעיפים 45]], [[+|46]], [[ו-48 לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
::: (ח) לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי [[סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]];
:: (10) הוצאות הרחקה שנקבעו בצו הרחקה לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
:: (11) תשלומים שבהם חבים זכאים לייצוג לפי [[סעיף 23 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ&quot;ו-1995]];
:: (12) סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 28כה2 לחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]];
:: (13) סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין [[ושפקודת המסים (גבייה)]] חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר (להלן - השרים) אישרו לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישרו השרים כאמור, לא ייגבה החוב באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]];
:: (14) מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, [[ושפקודת המסים (גבייה)]] לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר, קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהשרים אישרו לגבותו באמצעות המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון שנתיות של רואי חשבון שמוטלות מכוח חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955), התשע&quot;ח-2017 (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 92 [7871]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי [[סעיף 5 לחוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]], ששיעורה נקבע [[בתקנה 47(א)(4) לתקנות רואי חשבון, התשט&quot;ז-1955]], תהיה ביום י&quot;ג בתשרי התשע&quot;ח (3 אוקטובר 2017).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון רכב שנתיות שמוטלות מכוח פקודת התעבורה), התשע&quot;ט-2019 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 1914 [8158]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה כמשמעותה [[בסעיף 3(ג) לפקודת התעבורה]], ששיעורה נקבע [[בחלק ג' לתוספת הראשונה לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]], שחייב נתחייב בו מיום כ&quot;ו בניסן התשע&quot;ה (15 באפריל 2015) ואילך, תהיה ביום כ&quot;ז באייר התשע&quot;ט (1 ביוני 2019).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרה שנתית שמוטלת מכוח פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975), התשפ&quot;א-2021 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 4084 [9602]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי [[סעיף 71(1) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]], שסכומה נקבע [[בפרט 6 לתוספת הראשונה לתקנות השותפויות (רישום ואגרות)]], תהיה ביום כ&quot;ג באלול התשפ&quot;א (31 באוגוסט 2021).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרות ותשלום חובה שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשפ&quot;ב-2022 (ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3115 [10196]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב בעד אגרה לפי [[תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש&quot;ע-2009]], ולגבי תשלום כמשמעותו [[בתקנות האמורות]], שהוא תשלום חובה לפי פסקה (14) להגדרת &quot;חוב&quot;, תהיה ביום ז' בתמוז התשפ&quot;ב (6 ביולי 2022).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרה המוטלת מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957), התשפ&quot;ב-2022 (ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3148 [10201]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שמוטלת מכוח [[סעיף 38 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]], וסכומה נקבע [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), התשכ&quot;ח-1968]], תהיה ביום ט' בסיוון התשפ&quot;ב (8 ביוני 2022).))
:: (15) סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 10ג(טו) לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]];
:: (16) קנס שהטיל בית משפט או קנס מינהלי, המשולם לקופת ועדה מקומית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]] (בחוק זה - ועדה מקומית), ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז ויושב ראש הוועדה המקומית; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]];
:: (16א) (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):)) קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי, קנס בשל הפרת תעבורה לפי [[חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ&quot;ד-2024]], וכן הוצאות שפסק בית דין לתעבורה לפי [[החוק האמור]] או קנס כאמור בפסקה (3), המשולם לקופת רשות מקומית, ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותם לפי הצעת מנהל המרכז וראש הרשות המקומית; אישר השר כאמור, לא ייגבו הקנס או ההוצאות כאמור באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]]; השר רשאי לבטל את האישור בכל עת, והוא יבטלו לבקשת ראש הרשות המקומית אלא אם כן סבר שיש טעמים המצדיקים אחרת; הודעה על אישור והודעה על ביטול אישור כאמור יפורסמו ברשומות;
:: (16ב) קנס או הוצאות שהטילו ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין מכוח חוק המנוי [[בתוספת החמישית]];
:: (17) כל חוב אחר שנקבע בחוק שיחולו עליו הוראות חוק זה;
:- &quot;חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים&quot; - (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו)]]):)) [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;חייב&quot; - מי שבמועד שנקבע, על פי דין או על פי פסק דין של בית משפט, לא שילם חוב, כולו או מקצתו;
:- &quot;מידע&quot; - אחד מאלה -
:: (1) נתונים מרישום שחובה לנהל על פי חוק לגבי רכושו של אדם;
:: (2) נתונים ממאגר מידע כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], ככל שהם מתייחסים לזכויותיו של חייב, ובכלל זה מספרי חשבון בנק מכל סוג שהוא ופרטים מזהים אחרים של חשבון בנק, ככל שהם מתייחסים לזכויות החייב בחשבון הבנק;
:: (3) מקום עבודתו של החייב;
:: (4) פרטי הזהות הבאים: השם, השם הקודם, מספר הזהות ופרטים על דרכון ישראלי או זר, המען לרבות מען קודם ומספר הטלפון;
:: (5) לענין חייב שהוא תאגיד, העובדה שהתאגיד פעיל ושיש לו מחזור עסקים;
:: (6) נתונים המצביעים על מקום הימצאו של החייב;
:- &quot;קרן&quot; - קרן שהוקמה לפי חוק באחריות משרד ממשרדי הממשלה, שלה יועדו כספי חוב וששר המשפטים קבע אותה בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:: ((פורסם [[צו המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (קביעת קרן), התשע״ה–2015]].))
:- &quot;רשם לענייני המרכז&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6א(א)]];
:- &quot;תוספת פיגורים&quot; - קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי-תשלום במועד, ובכלל זה תוספת פיגורים לפי [[סעיף 67 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ודמי פיגורים.

@ 2. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2)
: (א) שר המשפטים יקים מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בחוק זה - המרכז), אשר תפקידו לגבות חובות; הוא ימנה, בהתייעצות עם שר האוצר, מנהל למרכז.
: (ב) מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, והוא רשאי למנותו להיות ממלא מקומו בעת העדרו.
: (ב1) מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו גם לעובד המרכז בעל ותק מקצועי של חמש שנים לפחות, שעבר הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו, ובלבד שלא יאצול לעובד כאמור את הסמכויות האלה:
:: (1) הסמכות למינוי גובה;
:: (2) הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור [[1|בפסקאות (13), (14) או (16) להגדרה &quot;חוב&quot;]];
::: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):)) הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור [[1|בפסקאות (13), (14), (16) או (16א) להגדרה &quot;חוב&quot;]];
:: (3) הסמכות למתן הצעה לקבלת תשלום לפי [[סעיף 2ב]];
:: (4) הסמכות לפנות לרשם לענייני המרכז בבקשה לפי [[סעיפים 5(ד)]], [[7]], [[7א]] [[או 8]];
:: (5) הסמכות לקבוע כללים לפי [[סעיף 5ב(ב)]];
:: (6) הסמכות להורות על ביצוע תחליף המצאה לפי [[סעיף 5(ג)]].
: (ג) למנהל המרכז יהיו גם הסמכויות הנתונות לסגנו; לסגן מנהל המרכז יהיו הסמכויות הנתונות לגובה.

@ 2א. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשס&quot;ג, תשפ&quot;ד)
: באין הוראה אחרת בדין או בהחלטה של בית משפט, לענין פיגור בתשלום החוב, ייווספו על סכום החוב ריבית שקלית ודמי פיגורים ממועד שנקבע על פי דין או בהחלטה, לפי הענין, ואם לא נקבע מועד כאמור מיום מתן ההחלטה, והכל עד מועד התשלום בפועל, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], בשינויים המחויבים.

@ 2ב. קבלת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) המרכז רשאי לקבל מאדם תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר אישרו לקבלו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב הגוף הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות.
: (ב) מידע שהגיע למרכז לפי סעיף קטן (א) ישמש רק לצורך קבלת תשלום כאמור באותו סעיף קטן.
: (ג) הסמכויות לפי חוק זה, למעט הסמכות לקבל תשלום בעד חוב לפי סעיף זה, יחולו לעניין חוב כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שחלף המועד לתשלומו.

@ 3. גביית חוב (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-2, תשע״ט)
: (א) חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז.
: (ב) חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות [[פקודת המסים (גביה)]]; לענין זה, יראו את החוב כמס וסמכויותיהם של גובה מסים, של פקיד גביה ושל הממונה על הגביה לפי [[הפקודה האמורה]] יהיו נתונות בהתאמה לגובה, לסגן מנהל המרכז ולמנהל המרכז.
: (ג) מנהל המרכז יקבע מה הם ההליכים שיש לנקוט לשם גביית החוב שהמרכז מופקד על גבייתו, ואת סדר נקיטתם.
: (ד) חייב אדם בחובות מסוגים שונים כמפורט בהגדרה &quot;חוב&quot;, יהיה סדר זקיפת הכספים שישולמו לחשבון כל חוב בשיעור יחסי לגובה החובות, אלא אם כן ביקש החייב כי תשלום ייזקף לחשבון חוב מסוים.
: (ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), חייב אדם גם בחוב שהוא פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]], ייזקפו כספים שישולמו לחשבון החוב תחילה לחשבון חוב הפיצוי כאמור.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק.
: (ו) לשם גביית חוב לפי סעיף קטן (ב), רשאי מנהל המרכז לעקל גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
:: (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה:
::: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי ונשלחה לחייב הודעה על כך;
::: (ב) מנהל המרכז עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
::: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
: (ז) קיבלה רשות האכיפה והגבייה הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], רשאי מנהל המרכז להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.
: (ח) בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ז), ישקול מנהל המרכז שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם לענייני המרכז שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
: (ט) חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], יבטל מנהל המרכז את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
: (י) בסעיף זה -
::- &quot;חוק הפיקוח על הביטוח&quot; - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- &quot;רכב באובדן&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]].

@ 3א. פיצוי לניזוק מעבירה (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ה, תשפ&quot;ב-4)
: (א) הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]] לניזוק מעבירה המנויה [[בתוספת השלישית]], ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של 10,000 שקלים חדשים, בניכוי הסכום ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע״ג–2012]].))
: (ב) שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
: (ג) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו -
:: (1) להוסיף עבירות [[לתוספת השלישית]];
:: (2) להגדיל את הסכום האמור בסעיף קטן (א).

@ 4. הוצאות גבייה ותשלום החוב
: (א) ההוצאות לנקיטת הליכי הגביה על פי חוק זה, כפי שייקבעו, יחולו על החייב, ודינן, לכל דבר וענין, כדין החוב.
: (ב) כספים ששולמו על חשבון החוב, עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון ההוצאות לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן לחשבון החוב לפי הסדר הבא: תוספת פיגורים, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה.
: (ג) הוראת סעיף קטן (ב), בדבר זקיפת תשלום לחשבון ההוצאות תחילה, לא תחול על חוב שהוא פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרת &quot;חוב&quot; שבסעיף 1]].

@ 5. דרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה)
: (א) לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב במקביל בשתי דרכים - האחת בדואר רגיל והשנייה בהמצאה, ובהן יצוין המועד שבו על החייב לשלם את החוב (להלן - הדרישה לתשלום החוב).
: (א1) (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו)]]):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), הומצאה דרישה לתשלום חוב בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי [[סעיף 5ד]] או נעשה ניסיון להמציאה כאמור, ישלחה המרכז גם בדואר רשום, אולם אין בהוראות אלה כדי להטיל על המרכז חובת המצאה; בוצעה המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]], יהיה המרכז פטור משליחת דואר רשום כאמור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), פנה חייב למרכז בקשר לחוב מסוים ומפרטי הפנייה עולה כי קיבל את הדרישה לתשלום החוב, יראו אותו כמי שהומצאה לו דרישת התשלום הנוספת לעניין אותו חוב, אלא אם כן הורה מנהל המרכז אחרת; במעמד פניית החייב למרכז כאמור, יימסרו לו, ככל הניתן, פרטי החוב המעודכנים והסבר על משמעות פנייתו כאמור בסעיף קטן זה.
: (ג)(1) מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת התשלום הנוספת כאמור [[בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]]  או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]]; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לשם אימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מנהל המרכז או סגנו רשאי להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת תשלום החוב כאמור [[בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]], אם התקיימו כל אלה:
::: (א) הוטל קנס על ידי בית המשפט, והחייב נכח בעת מתן גזר הדין;
::: (ב) לא חלפו שנתיים ממתן גזר הדין;
::: (ג) לא היה ניתן לבצע המצאה של דרישת התשלום לחייב בכל אחת מכתובות החייב שיש באפשרות מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך לקבל לפי [[סעיף 6]].
:: (3) מנהל המרכז או סגנו יורה על דרך ביצוע תחליף ההמצאה כאמור בפסקה (2) בדרך הנראית לו מתאימה ביותר להבאת דרישת התשלום לידיעת החייב, לאחר שבחן את מאפייני החייב ואת הסיבות למניעת ההמצאה, וינמק את החלטתו.
:: (4) מנהל רשות האכיפה והגבייה, כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל]], ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, על אופן היישום של פסקאות (2) ו-(3).
: (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מנהל המרכז כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה לקבלת אישור לנקיטת הליכים לגביית חוב בטרם שתישלח לחייב הדרישה לתשלום החוב (בסעיף זה - אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום):
::: (א) קיים חשש סביר כי החייב יעלים נכסים עם קבלת דרישת התשלום;
::: (ב) קיים חשש סביר שהחייב עומד לצאת את הארץ.
:: (2) לבקשה כאמור בפסקה (1) יצרף מנהל המרכז תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה.
:: (3) הרשם לענייני מרכז ייתן אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת.

@ 5א. החלטה הטעונה הבהרה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) סבר מנהל המרכז שהחלטה לענין תשלום חוב, או חלק ממנה, טעונה הבהרה לשם ביצועה, רשאי הוא או מי שהוא הסמיך לכך, לפנות בכתב לבית המשפט או לגוף שנתן את ההחלטה, לפי הענין, כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב את ביצועו של אותו חלק של ההחלטה שלא התבקשה לגביו הבהרה.
: (ב) התקיים דיון בבקשת הבהרה כאמור בסעיף קטן (א), יזמין בית המשפט או הגוף שלפניו מתבררת הבקשה, את החייב.

@ 5ב. סמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חוב (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ד)
: (א) מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, באחד מאלה:
:: (1) בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ב);
:: (2) אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי–תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחייה של התשלום כאמור.
: (א1) פרס או דחה המנהל חוב לתשלומים כאמור בסעיף קטן (א), לא תתווסף לחוב תוספת פיגורים בעד התקופה שבה חלה הפריסה או הדחייה כאמור; הפסיק החייב לשלם את התשלומים כאמור והפריסה או הדחייה של תשלום החוב בוטלה, תתווסף תוספת פיגורים, לפי העניין, החל ממועד התשלום האחרון לפי הפריסה או הדחייה, שלא שולם.
: (ב) מנהל המרכז רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף זה; הכללים יפורסמו ברשומות.

@ 5ג. סמכות לפטור מתשלום ריבית ותוספת פיגורים (תיקון: תשס&quot;ג, תש&quot;ע, תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ד)
: מנהל המרכז רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום, ריבית ותוספת פיגורים, כולן או חלקן, שהתווספו על פי דין לחוב כהגדרתו [[בסעיף 1]], למעט לפי [[1|פסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]], אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, כי החייב שילם את החוב או חלקו בהתאם לפריסה או לדחייה שנקבעה לו לפי [[סעיף 5ב]] או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור.

@ 5ד. המצאה בדרך של הזדהות דיגיטלית (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 5ד(ו)):))
: (א) אישר חייב את צפייתו בהודעה מקוונת של דרישה לתשלום חוב, לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין, יראו אותו כמי שהומצאה לו הדרישה לתשלום החוב; על הודעה מקוונת כאמור יחולו הוראות [[סעיף 3ג(א)(2), (5), (6) ו-(7) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]], בשינויים המחויבים.
: (ב) המרכז יתעד את אישור החייב כי צפה בהודעה המקוונת כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) ההודעה המקוונת תוצג באופן בולט ויצוין בה כי היא מהווה המצאה לפי דין, באופן ברור ושאין בו כדי להטעות, לרבות הסבר בשפה פשוטה מה משמעותה של המצאה זו.
: (ד) אישור החייב את הצפייה בהודעה מקוונת כאמור בסעיף קטן (א) לא יהיה תנאי לקבלת שירותים או לביצוע פעולות באופן מקוון.
: (ה) נקבע בחוק זה או בהחלטת הרשם לענייני המרכז כי יש לבצע המצאה אישית או בדואר רשום, יראו המצאה בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי סעיף זה כביצוע המצאה כאמור.
: (ו) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.

@ 6. מסירת מידע (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-2)
: (א) מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש מגוף ציבורי מידע על חייב לצורך גביית חוב או לצורך איתור נכסיו, במידה הנדרשת לצורך פעולות אלה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, ימסור הגוף הציבורי את המידע שנתבקש למסור לפי סעיף קטן (א) ואשר נמצא ברשותו.
: (ב1) נוכח מנהל המרכז כי כתובתו של החייב אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא לדרוש מהגורמים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט [[בתוספת השנייה]].
: (ב2)(1) מנהל המרכז רשאי לדרוש מספק מורשה כהגדרתו [[בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - ספק מורשה), המספק שירות טלפוניה כהגדרתו [[בחוק האמור]], למסור לו את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הספק המורשה המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהספק המורשה כי מספרים אלה יישארו חסויים, והכול בהתאם להוראות לפי פסקה (3).
:: (2) מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את המרכז לצורך יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי הגבייה המתנהלים נגדו.
:: (3) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מבעל רישיון או מגורם אחר מטעמו להיחשף למידע על זהות חייב במסירת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
:: (4) אין ביידוע טלפוני על הליכי גבייה לפי סעיף קטן זה כדי להוות המצאת דרישת תשלום החוב לפי [[סעיף 5]].
: (ב3) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו -
:: (1) גורמים נוספים שייכללו [[בתוספת הראשונה]];
:: (2) כתובות נוספות שייכללו [[בתוספת השנייה]].
: (ב4) מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (ב2) בדבר פרטי ההתקשרות של ניזוק מעבירה, אפוטרופסו, מנהל עיזבונו, יורשיו או בני משפחתו, לפי העניין, לשם העברת כספי פיצוי שנגבו מהחייב בעבור אותו ניזוק או פיצוי שהניזוק זכאי לו לפי [[סעיף 3א]], והוראות הסעיפים הקטנים האמורים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סעיף קטן זה.
: (ג) מידע כאמור ישמש רק לצורך ביצוע חוק זה; מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב4) ישמש רק לתכלית האמורה באותו סעיף קטן ויימחק עם תום השימוש בו.

@ 6א. רשמים לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-2)
: (א) שר המשפטים יקבע בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שהרשמים בה ישמשו גם כרשמי המרכז ויהיו להם הסמכויות הנתונות לרשמים לענייני מרכז לפי חוק זה; הודעה על כך תפורסם ברשומות; בהפעלת הסמכויות כאמור ישמש רשם ההוצאה לפועל כרשם לענייני המרכז.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 3א עד 3ד]] [[ו-73א לחוק ההוצאה לפועל]] יחולו על רשם לענייני המרכז ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ישמשו הממונה על הרשמים והאחראי על בירור תלונות, כהגדרתם [[בחוק ההוצאה לפועל]], כממונה על הרשמים לענייני המרכז וכאחראי על בירור תלונות הנוגעות לרשמים לענייני המרכז.
: (ג) בכל לשכת הוצאה לפועל, לרבות בלשכה שלא נקבעה לפי סעיף קטן (א), יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בתיקים שנפתחו לפי [[סעיפים 7]] [[ו-7א לחוק זה]].
: (ד) בסעיף זה, &quot;מחוז&quot; - מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי [[סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].

@ 7. מינוי כונס נכסים בידי הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) מנהל המרכז רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם גביית חוב, לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, ובלבד שהחוב או החובות במצטבר של החייב עולים על 50,000 שקלים חדשים.
: (ב) מצא הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי מתקיים התנאי האמור באותו סעיף קטן בחוב או בחובות במצטבר של החייב וכי יש צורך או תועלת במינוי כונס נכסים לשם גביית החוב או החובות, הוא רשאי למנות כונס נכסים לנכסו של החייב.
: (ג) בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל פה, בצורה, במועד ובאופן לפי הוראות [[סעיף 7ה]].
: (ד) טען החייב בדיון או בכתב כי אינו בעל יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או ביקש פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות [[סעיף 7ד]], בשינויים המחויבים.
: (ה) על מינויו ופעולתו של כונס הנכסים יחולו הוראות [[+|סעיפים 38 עד 42]] [[ופרק ה' לחוק ההוצאה לפועל]], בשינויים המחויבים.
: (ו) נפרע החוב, יורה הרשם לענייני המרכז על סיום תפקידו של כונס הנכסים ועל ביטול כל ההליכים נגד החייב.
: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

@ 7א. הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב, תשע״ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: (א) מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
:: (1) מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;
:: (2) החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה, דרישה לתשלום החוב לפי הוראות [[סעיף 5]], ולעניין פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]] - בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין;
:: (3) החייב לא הגיש בקשה לפי [[סעיף 5ב]], [[5ג]] [[או 7ד]], או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים;
:: (4) החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו-(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]] - פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות.
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א)(2) ו-(4).
: (ג) שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
:: (1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי [[חוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]], מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
:: (2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
:: (3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו [[בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
:: (4)(א) מיום הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו [[בחוק ההוצאה לפועל]]; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה, על אף הוראות [[סעיף 6(א)(1) לחוק האמור]];
::: (ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
:: (5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד - מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, &quot;בעל עניין&quot; - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות - מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד;
:: (6) (((נמחקה).))
: (ד) לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם לפני הרשם לענייני המרכז; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, אלא אם כן ייפרע החוב וכן כי החייב רשאי לבקש, לפי [[סעיף 5ב]], [[5ג]] [[או 7ד]], פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים.
: (ה) טען החייב בדיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, או ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות [[סעיף 7ד]], בשינויים המחויבים.

@ 7ב. סייג להגבלה על כרטיס חיוב (תיקון: תשע&quot;ב, תשע״ח)
: (א) הגבלה לפי [[סעיף 7א]] לא תחול על כרטיס חיוב מיידי כהגדרתו [[בחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד או על כרטיס חיוב כהגדרתו [[בחוק האמור]], שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו לפי פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
:: (1) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
:: (2) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ב) חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.

@ 7ג. ביטול הגבלות (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) נפרע החוב או נוכח הרשם לענייני המרכז כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה הרשם על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות [[סעיף 7א]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות [[סעיף 7א]], אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין.
: (ג)(1) בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור.
:: (2) הגבלה שהוטלה מחדש וטרם חלפה שנה מיום ביטולה, תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח הזמנה לדיון לפי [[סעיף 7א(ד)]] או במשלוח התראה לפי פסקה (3); הודעה בדבר חידוש ההגבלה תישלח לחייב בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום 15 ימים מיום שנשלחה.
:: (3) חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר ובה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל מחדש את ההגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או שהרשם או מנהל המרכז ישוכנע, על יסוד בקשה לפי [[סעיף 5ב]], [[5ג]] [[או 7ד]], כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב או כי מתקיימות נסיבות אחרות לפריסה או לדחייה של תשלום החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים או כי יש סיבות אחרות לביטול ההגבלה או לשינויה, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם.
: (ד) הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות [[סעיף 7א]], מיוזמתו או לבקשת הצדדים, ורשאי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ה) בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא מנהל המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב; בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלום כאמור, רשאי הרשם לענייני המרכז להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך בהזמנה לדיון או במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ג).

@ 7ד. סמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור [[בסעיף 7]] [[או 7א]] וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם או החליט להטיל הגבלה מחדש לאחר שבוטלה בהתאם להוראות [[סעיף 7ג(ג)]], הוא רשאי, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו או ליתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות [[סעיף 5ב]] [[או 5ג]], בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי העניין.
: (ב) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה לפריסת החוב, דחיית מועד תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, הוא רשאי, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב; לשם ביצוע סעיף זה, יהיו נתונות לרשם סמכויות כאמור [[בסעיף 6]]; בדיקת יכולתו של חייב תיעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, כפי שיורה הרשם.

@ 7ה. סדרי דין לפני הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב)
: השר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר.

@ 7ו. ערעור על החלטות הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום; ואולם החלטות שניתנו לפי [[סעיף 7]] לעניין כינוס נכסים של דירת מגורים לפי [[סעיף 7א(ג)(1) או (2)]] או לפי [[סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל]], כפי שהוחל [[בסעיף 7(ה)]], ניתנות לערעור בזכות.
: (ב) הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם, הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהערעור או בקשת רשות הערעור הוגשו לפניו רשאי להורות על עיכוב ההליך, והוא רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.

@ 8. עיכוב יציאה מן הארץ לשם מניעת סיכול הגבייה (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-2)
: (א) היה למנהל המרכז יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב או הליך לשם גבייתו, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז ולבקשו לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.
: (ב) הרשם לענייני מרכז לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן סכום החוב אינו פחות מהסכום שקבע שר המשפטים, והרשם שוכנע כי יציאתו של החייב לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת.
: (ג) תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, לפי סעיף זה, לא יעלה על שנה, אולם רשאי הרשם לענייני מרכז, על פי בקשתו של מנהל המרכז, להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו.
: (ד) היה החייב תאגיד, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לפי סעיף זה נגד מנהל בתאגיד; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש לבית משפט השלום; בסעיף קטן זה, &quot;מנהל בתאגיד&quot; - מי שמשמש כמנהל הכללי של החברה, או בעלי המניות העיקריים שלה הרשומים אצל רשם החברות, ובכל תאגיד אחר - מנהלו הכללי, חבר ועד או שותף.

@ 9. סודיות (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: אדם שהגיע אליו מידע לצורך ביצוע חוק זה, לא יגלה את תוכנו, אלא לצורך ביצוע חוק זה או לפי צו של בית משפט.

@ 10. עונשין
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
: (1) סיכל פעולה שננקטה לפי חוק זה או הפריע לביצועה;
: (2) גילה מידע או השתמש במידע בניגוד להוראות [[סעיפים 6(ג)]] [[או 9]].

@ 11. סייג לשימוש בסמכות
: (א) קבלת מידע לפי [[סעיף 6]] מאת רשות מס כמשמעותה [[בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ&quot;ז-1967]], תהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר האוצר.
: (ב) השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה, ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאישר שר הביטחון, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון.
: (ג) השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר המשטרה.
: (ד) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס), התשס״ג–2003]].))

@ 12. גבייה בעבור קרן, תאגיד, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ג)
: (((הנוסח הקבוע):))
: (א) כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד או ועדה מקומית לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד או לוועדה המקומית לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור [[בסעיף 4]], וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
: (ב) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (11) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
: (ג) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (16) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
: (ד) (((פקע).))

@ 12. גביה בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ג)
: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):))
: (א) כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית או ועדה מקומית, לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד, לרשות מקומית או לוועדה המקומית, לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור [[בסעיף 4]], וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
: (ב) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (11) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
: (ג) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (16) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
: (ד) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (16א) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לרשות המקומית.

@ 13. ביצוע ותקנות (תיקון: תשפ&quot;ג-2)
: (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור [[1|בפסקאות (13) ו-(14) להגדרה &quot;חוב&quot; שבסעיף 1]], שר המשפטים רשאי, בהסכמת השר הנוגע בדבר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את [[התוספת הרביעית]] ואת [[התוספת החמישית]].

@ 14. תחילה (תיקון: תשס&quot;ג)
: תחילתו של חוק זה 14 ימים מיום פרסומו; ואולם לגבי חוב שהוא קנס מינהלי, קנס על עבירת ברירת משפט, קנס אזרחי, עיצום כספי, התחייבות, ערבות, ערובה, אגרה או אגרה המשולמת בבית דין דתי או הוצאות שנפסקו על ידיו, הוצאות שנפסקו על ידי גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס או עיצום כספי, וכן כפל הוצאות כאמור [[סעיף 1|בפסקאות (2), (3), (4), (5א) עד (5ג), (7)(ג) עד (ה), (8)]] למעט לענין הוצאות שפסק בית המשפט לטובת אוצר המדינה, [[סעיף 1|ו-(9) להגדרת &quot;חוב&quot; שבסעיף 1]], תהיה תחילתו במועד שיקבע שר המשפטים בצו.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ח-2) ==
==== ((([[סעיף 6(ב1)]]))) ====
@ (1) : גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע;
@ (2) : בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
@ (3) (תיקון: תשפ&quot;ב-3) : בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] ([[בתוספת זו]] - חוק התקשורת);
@ (4) (תיקון: תשפ&quot;ב-3) : ספק מורשה המספק לפי [[חוק התקשורת]] שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ח-2) ==
==== ((([[סעיף 6(ב1)]]))) ====
=== כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב ===
@ (1) : כתובת במעון או מקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים;
@ (2) : כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב-4) ==
==== ((([[סעיף 3א]]))) ====
@ (1) : עבירה שהניזוק ממנה היה קטין בעת ביצוע העבירה;
@ (2) : &lt;!-- (((יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):)) --&gt; עבירה לפי [[סעיפים 300 עד 304 לחוק העונשין]], ולפי [[סעיף 298 לחוק האמור]] כנוסחו ערב יום התחילה של [[20:528388|חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע&quot;ט-2019]];
@ (3) : &lt;!-- (((יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):)) --&gt; עבירה לפי [[סעיף 305 לחוק העונשין]];
@ (4) : &lt;!-- (((יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):)) --&gt; עבירה לפי [[סימן ה' לפרק י' בחוק העונשין]], למעט עבירה לפי [[+|סעיפים 349]] [[ו-352 לחוק האמור]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ג-2) ==
==== ((([[1|פסקה (7)(ז) להגדרה &quot;חוב&quot; בסעיף 1]]))) ====
@ (1) : [[פקודת המדידות]];
@ (2) : [[פקודת המיילדות]];
@ (3) : [[פקודת המכס]];
@ (4) : [[פקודת המכרות]];
@ (5) : [[פקודת בריאות העם, 1940]];
@ (6) : [[חוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]]
@ (7) : [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]];
@ (8) : [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]];
@ (9) : [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]];
@ (10) : [[חוק רישום ציוד הנדסי, התשי&quot;ז-1957]];
@ (11) : [[חוק הבלו על הדלק, התשי&quot;ח-1958]];
@ (12) : [[חוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
@ (13) : [[חוק הספנות (כלי שיט), התש&quot;ך-1960]];
@ (14) : [[פקודת התעבורה]];
@ (15) : [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]];
@ (16) : [[חוק הפטנטים, התשכ&quot;ז-1967]];
@ (17) : [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
@ (18) : [[חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]];
@ (19) : [[פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
@ (20) : [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]];
@ (21) : [[חוק הספנות (ימאים), התשל&quot;ג-1973]];
@ (22) : [[חוק הנוטריונים, התשל&quot;ו-1976]];
@ (23) : [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
@ (24) : [[חוק הפסיכולוגים, התשל&quot;ז-1977]];
@ (25) : [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
@ (26) : [[פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
@ (27) : [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
@ (28) : [[פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
@ (29) : [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
@ (30) : [[חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ&quot;ד-1984]];
@ (31) : [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]];
@ (32) : [[חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]];
@ (33) : [[חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ&quot;א-1991]];
@ (34) : [[חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ&quot;א-1991]];
@ (35) : [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
@ (36) : [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]];
@ (37) : [[חוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]];
@ (38) : [[חוק שמאי מקרקעין, התשס&quot;א-2001]];
@ (39) : [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
@ (40) : [[חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2006]];
@ (41) : [[חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
@ (42) : [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]];
@ (43) : [[חוק הפיקוח על שירותים ((פיננסיים)) (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו–2016]];
@ (44) : [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו–2016]];
@ (45) (תיקון: תשפ&quot;ד-3) : [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]].

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ג-2) ==
==== ((([[1|פסקה (16ב) להגדרה &quot;חוב&quot; בסעיף 1]]))) ====
@ (1) : [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]];
@ (2) : [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]];
@ (3) : [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]];
@ (4) : [[חוק הנוטריונים, התשל&quot;ו-1976]];
@ (5) : [[חוק הפסיכולוגים, התשל&quot;ז-1977]];
@ (6) : [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
@ (7) : [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]];
@ (8) : [[חוק שמאי מקרקעין, התשס&quot;א-2001]];
@ (9) : [[חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]].

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ז באדר ב' התשנ&quot;ה (29 במרס 1995).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק רבין, ראש הממשלה
* דוד ליבאי, שר המשפטים
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* שבח וייס, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>ov53ghzivf7qft54xzoo3od12tjew1v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080282</id>
      <parentid>3080281</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T05:41:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>דחיית כניסה לתוקף</comment>
      <origin>3080282</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="104652" sha1="1bi2yd2ngtz9vhnv5qya6hin0b75bt8" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995

&lt;מאגר 2000418 תיקון 2204149 תקן 174310 קוד a163Y00000DuHFWQA3&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשנ&quot;ה, 170|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|13:211698)); ((תשנ&quot;ו, 352|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|13:211339)); ((תשס&quot;ג, 568|תיקון מס' 2|16:299743)); ((תשס&quot;ה, 419|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ו, 167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|16:299993)); ((תשס&quot;ח, 146|תיקון מס' 5|17:300740)), ((218|חוק המפלגות (גביית סכומים לאוצר המדינה) (הוראת שעה)|17:300681)), ((594|תיקון מס' 14 לחוק המפלגות|17:300880)), ((784|חוק אוויר נקי|17:299971)); ((תשס&quot;ט, 205|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 296|תיקון מס' 9|18:301123)), ((385|תיקון מס' 104 לחוק העונשין|18:301127)); ((תשע&quot;א, 726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|18:301125)), ((1067|תיקון מס' 20 לחוק שמירת הניקיון|18:301287)); ((תשע&quot;ב, 26|תיקון מס' 13|18:301306)), ((170|תיקון מס' 14|18:301010)); ((תשע&quot;ד, 593|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|19:303815)); ((תשע&quot;ה, 79|תיקון מס' 16|19:306604)); ((תשע&quot;ז, 520|תיקון מס' 35 לחוק מימון מפלגות|20:382388)); ((תשע&quot;ח, 439|חוק לצמצום השימוש במזומן|20:491932)), ((684|תיקון מס' 19 והוראת שעה|20:501349)); ((תשע&quot;ט, 40|תיקון מס' 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|20:519394)), ((224|חוק שירותי תשלום|20:528386)); ((תש&quot;ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ&quot;ב, 748|תיקון מס' 69 לחוק ההוצאה לפועל|24:619528)), ((888|תיקון מס' 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|24:628378)), ((962|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)), ((1010|תיקון מס' 25|24:648915)); ((תשפ&quot;ג, 32|תיקון מס' 19 והוראת שעה (תיקון)|25:1783709)), ((148, 152|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2572039)); ((תשפ&quot;ד, 168|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((426|ת&quot;ט|25:3842265)), ((883|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|25:4328606)), ((1350|חוק הפרות תעבורה מינהליות|25:4765655)); ((תשפ&quot;ה, 386|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)); ((תשפ&quot;ו, 768|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|25:14147458)), ((1030|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|10534)); ((תשפ&quot;ו, 2448|צו הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) (דחיית היום הקובע)|12481)).

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ח-4, תשס&quot;ט, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;בית משפט&quot; - לרבות בית דין לעבודה, בית דין דתי, ראש הוצאה לפועל לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]] (להלן - חוק ההוצאה לפועל), ולמעט בית דין צבאי כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;גובה&quot; - בעל תפקיד לפי [[סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל]] וכן עובד ציבור שמינה מנהל המרכז לצורך גביית חוב לפי חוק זה;
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - אחד מאלה -
:: (1) משרד ממשלתי;
:: (2) רשות מקומית;
:: (3) המוסד לביטוח לאומי, &quot;בזק&quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ, חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, חברת החשמל מחוז ירושלים בע&quot;מ;
:: (4) תאגיד הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;,
:- &quot;דמי פיגורים&quot;, &quot;הפרשי הצמדה&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot;  כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;המצאה&quot; - המצאה לפי [[פרק י&quot;ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]] או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;המצאה&quot; - (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו)]]):)) כל אחת מאלה:
:: (1) המצאה לפי [[פרק י&quot;ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]];
:: (2) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]];
:: (3) המצאה בהתאם להוראות [[סעיף 5ד]];
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;חוב&quot; - אחד מאלה לרבות הפרשי הצמדה, ריבית ודמי פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית, (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):)) שאינו חוב כאמור בפסקה (16א) -
:: (1) קנס, שהטיל בית משפט, המשולם לאוצר המדינה או לקרן;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה), התשס&quot;ד-2004 (ק&quot;ת תשס&quot;ד, 198 [6289]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה, לגבי הוצאות, תהיה ביום ו' בשבט התשס&quot;ד (29 בינואר 2004).))
:: (2) קנס מינהלי כמשמעותו [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1985]] (בהגדרה זו - קנס מינהלי) אף אם הוא משולם לתאגיד שהוקם לפי חוק, ששר המשפטים קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ&quot;ח-1998 (ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 656 [5894]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ&quot;ב-1992]], תהיה ביום י&quot;ד באייר התשנ&quot;ח (10 במאי 1998).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי בענין בטיחות בעבודה ובענין שעות עבודה ומנוחה), התשנ&quot;ט-1999 (ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 656 [5966]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות בעבודה), התשנ&quot;ו-1995]] [[ותקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - שעות עבודה ומנוחה), התשנ&quot;ח-1998]], תהיה ביום ט&quot;ז באייר התשנ&quot;ט (2 במאי 1999).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות הפיקוח על המטבע), התש&quot;ס-1999 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 3 [5999]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - עבירות פיקוח על המטבע), התש&quot;ס-1999]], תהיה ביום כ' בתשרי התש&quot;ס (30 בספטמבר 1999).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות בטיחות השיט), התש&quot;ס-2000 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 350 [6021]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות בטיחות השיט, משיטים ונמלים)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - בטיחות השיט), התשמ&quot;ח-1988]], תהיה ביום כ&quot;ב באדר ב' התש&quot;ס (29 במרס 2000).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות אי תשלום שכר מינימום), התש&quot;ס-2000 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 922 [6057]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שכר מינימום)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - אי תשלום שכר מינימום), התשנ&quot;ב-1992]], תהיה ביום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות עבודת נוער), התש&quot;ס-2000 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 922 [6057]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - עבודת נוער), התשנ&quot;ד-1994]], תהיה ביום ו' בטבת התשס&quot;א (1 בינואר 2001).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עבירות מינהליות), התשס&quot;א-2001 (ק&quot;ת תשס&quot;א, 1044 [6124]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ&quot;ו-1986]], בעבירות שהחוק טרם הוחל לגבי חוב בשלהן, ולמעט חוב שהוא קנס מינהלי בשל עבירה המנויה [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים)|בתקנות העבירות המינהליות ((([צ&quot;ל: קנס מינהלי -])) חיקוקי מסים), התשמ&quot;ז-1987]], תהיה ביום כ&quot;ב בתשרי התשס&quot;ב (9 באוקטובר 2001).))
:: (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו [[בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת ברירת משפט על הפרת חיקוקים הנוגעים לגנים לאומיים, שמורות טבע והגנת חיית הבר), התש&quot;ס-2000 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 851 [6052]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום), התשמ&quot;ט-1989]], ולפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירת קנס - הגנת חיית הבר)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - הגנת חיית הבר), התשמ&quot;ו-1986]], תהיה ביום  כ&quot;ז באלול התש&quot;ס (27 בספטמבר 2000).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט), התשס&quot;א-2001 (ק&quot;ת תשס&quot;א, 274 [6077]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט לפי [[סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], תהיה ביום ח' בניסן התשס&quot;א (1 באפריל 2001).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנסות המוטלים על ידי רשות שדות התעופה), התשע&quot;ט-2019 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 1766 [8143]; תשפ&quot;ב, 3686 [10287]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו [[בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], לעניין עבירות על [[+|תקנות 22(א)]], [[+|69(א), (ג) ו-(ו)]], [[+|69א]], [[+|71]], [[+|72(א) עד (ג)]], [[+|73]], [[+|75]], [[+|76(ג)]] [[ו-516(ג) לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]], בשיעור קנס הקבוע לעבירות אלה [[בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס&quot;ב-2002]], בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום כ&quot;ו בטבת התשע&quot;ט (3 בינואר 2019); ולעניין עבירה על [[תקנה 516(ב) לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]], בשיעור קנס הקבוע לעבירה זו [[בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס&quot;ב-2022]], בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום ז' באב התשפ&quot;ב  (4 באוגוסט 2022).))
:: (4) קנס אזרחי או עיצום כספי שנקבע בחיקוק;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס אזרחי על הפרת הוראות פקודת מחלות בעלי חיים), התש&quot;ס-2000 (ק&quot;ת תש&quot;ס, 806 [6049]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי כמשמעותו [[בסעיף 27א לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]], תהיה ביום ח' באלול התש&quot;ס (8 בספטמבר 2000).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת משמעת לפי חוק העובדים הסוציאליים), התשס&quot;ג-2003 (ק&quot;ת תשס&quot;ג, 820 [6248]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס לפי [[סעיף 40(3) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ&quot;ו-1996]], תהיה ביום ג' באב התשס&quot;ג (1 באוגוסט 2003).))
:: (5) קנס כמשמעותו [[בפקודת בזיון בית משפט]];
:: (5א) התחייבות להימנע מעבירה, כמשמעותה [[בסעיף 72 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), והערבות לכך אם ניתנה, ובלבד שהתקיימה עילה לגבייתן לפי [[סעיף 76 לחוק האמור]];
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי התחייבות, ערבות וערובה), התשס&quot;ד-2003 (ק&quot;ת תשס&quot;ד, 16 [6270]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא התחייבות או ערבות כמשמעותה בפסקה (5א) להגדרה &quot;חוב&quot; או ערובה כמשמעותה בפסקאות (5ב) ו-(5ג) לאותה הגדרה, ביום א' בחשון התשס&quot;ד (27 באוקטובר 2003).))
:: (5ב) ערובה לדחיית ביצועו של עונש שניתנה לפי [[סעיף 87 לחוק העונשין]], ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
:: (5ג) ערובה כהגדרתה [[בסעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]] (בחוק זה - חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)), שניתנה לפי [[סימן ו' לפרק ב' לחוק האמור]], ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
:: (6) פיצוי כמשמעותו -
::: (א) [[בסעיף 77 לחוק העונשין]], [[ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)]];
::: (ב) [[בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
::: (ג) [[בסעיף 11(1) ו-(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:: (7) אגרה לפי -
::: (א) [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
::: (ב) [[חוק ההוצאה לפועל]];
::: (ג) [[חוק הדיינים, התשט&quot;ו-1955]];
::: (ד) [[חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ&quot;ג-1962]];
::: (ה) [[חוק הקאדים, התשכ&quot;א-1961]];
::: (ו) [[חוק בית דין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]];
::: (ו1) [[חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי&quot;ט-1959]];
::: (ז) חוק המנוי [[בתוספת הרביעית]]; חוב מכוח פסקת משנה זו לא ייגבה באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]] אף אם [[אותה פקודה]] חלה עליו;
:: (8) הוצאות שפסק בית משפט או גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס אזרחי או עיצום כספי לטובת אוצר המדינה או קרן;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי בשל עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון), התשס&quot;ז-2007 (ק&quot;ת תשס&quot;ז, 736 [6580]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי לפי [[פרק ה' לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]], תהיה ביום ב' בסיון התשס&quot;ז  (18 במאי 2007).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים המוטלים על ידי רשות ניירות ערך או ועדת האכיפה המינהלית שהוקמה לפי חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968), התשע&quot;ב-2011 (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 312 [7061]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי או קנס אזרחי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום י&quot;ט בכסלו התשע&quot;ב (15 בדצמבר 2011): {{עמודות|2| (1) עיצום כספי לפי [[+|פרקים ח'3]], [[+|ח'4]] [[ו-ט'1 לחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]]; {{ש}} (2) עיצום כספי לפי [[+|פרקים ז'1]], [[+|ז'2]], [[=חוק הסדרת הייעוץ|ו{{מוקטן|-}}ח'1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - חוק הסדרת הייעוץ); {{ש}} (3) עיצום כספי לפי [[+|פרקים י']], [[+#פרק י1|י'1]], [[=חוק השקעות משותפות|{{מוקטן|ו-}}י&quot;א1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]] (להלן - חוק השקעות משותפות); {{ש}} (4) קנס אזרחי לפי [[פרק ז'1 לחוק הסדרת הייעוץ]], כנוסחו ערב תחילת [[18:301186|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע&quot;א-2011]] (להלן - חוק ייעול הליכי האכיפה); {{ש}} (5) קנס לפי [[פרק ז' לחוק הסדרת הייעוץ]], כנוסחו ערב תחילת [[18:301186|חוק ייעול הליכי האכיפה]]; (6) קנס אזרחי לפי [[פרק י' לחוק השקעות משותפות]], כנוסחו ערב תחילת [[18:301186|חוק ייעול הליכי האכיפה]].}}))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי על הפרת הוראות חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)&lt;nowiki/&gt;), התשע&quot;ב-2012 (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 1152 [7120]), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בסעיף 4ב לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל&quot;ה-1974]], שלא ישולם במועד הקבוע כאמור [[בסעיף 4ט לחוק האמור]], תהיה ביום כ&quot;ו בסיון התשע&quot;ב (16 ביוני 2012).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמוטל על ידי הרשות להגבלים עסקיים לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ&quot;ח-1988), התשע&quot;ב-2012, (ק&quot;ת תשע&quot;ב, 1658 [7160]), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ז'1 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ&quot;ח-1998]], שלא שולם במועד הקובע כאמור [[בסעיף 50י לחוק האמור]], תהיה ביום י&quot;ג בתשרי התשע&quot;ג (29 בספטמבר 2012).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשע&quot;ד-2014 (ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1460 [7392]), לפיו תחילתו של החוק לגבי עיצום כספי המפורט להלן שמטילה רשות התעופה האזרחית, כמשמעותה [[בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס&quot;ה-2005]], תהיה ביום כ' באב התשע&quot;ח (1 באוגוסט 2014): (1) עיצום כספי כמשמעו [[בפרק י' לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]]; (2) עיצום כספי לפי [[סעיף 10א לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]].))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס שהוטל לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969), התשע&quot;ד-2014 (ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1460 [7392]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי לפי [[סעיף 8א(א)(3) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]], שלא שולם במועדו, תהיה ביום כ' באב התשע&quot;ח (1 באוגוסט 2014).))
&lt;!-- ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל המשרד להגנת הסביבה) (הוראת שעה), התשע&quot;ה-2015 (ק&quot;ת תשע&quot;ה, 1850 [7547]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט או עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום י' באלול התשע&quot;ה (25 באוגוסט 2015) ולמשך שנה: (1) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - שמירת הניקיון), התש&quot;ס-2000]], שמפורטת [[+#$ לתוספת|בפרטים 2]], [[+#$ לתוספת|10]], [[+#$ לתוספת|12]] [[ו-14 לתוספת לצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון), התש&quot;ס-2000]]; (2) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - מניעת רעש), התש&quot;ס-2000]], שמפורטת [[+#$ לתוספת|בפרטים 5]], [[+#$ לתוספת|8]], [[+#$ לתוספת|10]], [[+#$ לתוספת|11]] [[ו-31 לתוספת לצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש), התש&quot;ס-2000]]; (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשס&quot;א-2001]]; (4) עיצום כספי לפי [[סעיף 5ד לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ&quot;ח-1988]]; (5) עיצום כספי לפי [[סעיף 14ה לחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]]; (6) עיצום כספי לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ&quot;ט-1999]]; (7) עיצום כספי לפי [[סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס&quot;ז-2007]]; (8) עיצום כספי לפי [[סעיף 53 לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]]; (9) עיצום כספי לפי [[סעיף 58 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]]; (10) עיצום כספי לפי [[סעיף 34 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]]; (11) עיצום כספי לפי [[סעיף 16 לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע&quot;ב-2012]]; (12) עיצום כספי לפי [[סעיף 46 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע&quot;ב-2012]].)) --&gt;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה הרשות הממשלתית למים ולביוב), התשע&quot;ו-2015 (ק&quot;ת תשע&quot;ו, 160 [7570]), לפיו  תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[#130|בסעיף 130 בסימן ב' {{מוקטן|לפרק ט'}} לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ביום כ&quot;ט בחשוון התשע&quot;ו (11 בנובמבר 2015).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן), התשע&quot;ו-2015 (ק&quot;ת תשע&quot;ו, 160 [7570]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ה1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]], שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, היא ביום כ&quot;ט בחשוון התשע&quot;ו (11 בנובמבר 2015).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התאגידים), התשע&quot;ו-2016 (ק&quot;ת תשע&quot;ו, 999 [7645]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בסימן ב' לפרק הרביעי בחלק התשיעי של חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], ובכלל זה לפי [[סעיף 360 לחוק האמור]], תהיה ביום ג' בניסן התשע&quot;ו (11 באפריל 2016).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע&quot;ב-2011), התשע&quot;ו-2016 (ק&quot;ת תשע&quot;ו, 2223 [7710]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ב' לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע&quot;ב-2011]], שלא שולם או שלא ישולם במועד הקובע לתשלום, היא מיום כ&quot;ח בשבט התשע&quot;ד (29 בינואר 2014).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל המשרד להגנת הסביבה), התשע&quot;ז-2016 (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 54 [7724]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט, עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן ולגבי חוב שהוא כפל הוצאות שהוצאו כמפורט להלן, תהיה ביום ב' בחשוון התשע&quot;ז (3 בנובמבר 2016): {{עמודות|2| (1) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - שמירת הניקיון), התש&quot;ס-2000]]; {{ש}} (2) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת רעש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - מניעת רעש), התש&quot;ס-2000]]; {{ש}} (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - תנאים תברואיים בתחנות דלק)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - תנאים תברואיים בתחנות דלק), התשס&quot;א-2001]]; {{ש}} (4) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - מניעת מפגעי יתושים)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - מניעת מפגעי יתושים), התשס&quot;א-2001]]; {{ש}} (5) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - פיקדון על מכלי משקה)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - פיקדון על מכלי משקה), התשס&quot;ב-2002]]; {{ש}} (6) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - פינוי יריעות פלסטיק)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - פינוי יריעות פלסטיק), התשס&quot;ד-2003]]; {{ש}} (7) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמן משומש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - שמן משומש), התשס&quot;ז-2006]]; {{ש}} (8) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - סילוק ומיחזור צמיגים)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - סילוק ומיחזור צמיגים), התשס&quot;ח-2008]]; {{ש}} (9) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - זיהום אוויר מכלי רכב)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע&quot;ו-2016]]; {{ש}} (10) עיצום כספי לפי [[סעיף 129 לפקודת המכרות]]; {{ש}} (11) עיצום כספי לפי [[סעיף 5ד לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ&quot;ח-1988]]; {{ש}} (12) עיצום כספי לפי [[סעיף 14ה לחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]] (להלן - חוק החומרים המסוכנים); {{ש}} (13) עיצום כספי לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ&quot;ט-1999]]; {{ש}} (14) עיצום כספי לפי [[סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס&quot;ז-2007]]; {{ש}} (15) עיצום כספי לפי [[סעיף 50 לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]] (להלן - חוק אוויר נקי); {{ש}} (16) עיצום כספי לפי [[=החוק למניעת מפגעי אסבסט|סעיף 58 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע&quot;א-2011]] (להלן - החוק למניעת מפגעי אסבסט); {{ש}} (17) עיצום כספי לפי [[סעיף 34 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]]; {{ש}} (18) עיצום כספי לפי [[סעיף 16 לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע&quot;ב-2012]]; {{ש}} (19) עיצום כספי לפי [[סעיף 46 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע&quot;ב-2012]]; {{ש}} (20) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בעניין מפגע לפי [[סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940]]; {{ש}} (21) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי [[סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]]; {{ש}} (22) כפל ההוצאות שהוצאו לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי [[סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ&quot;ו-1966]]; {{ש}} (23) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי [[סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]]; {{ש}} (24) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי [[סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים]]; {{ש}} (25) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי [[סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2005]]; {{ש}} (26) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צווים לפי [[+|סעיפים 45]], [[+|46]] [[ו-48 לחוק אוויר נקי]]; (27) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי [[סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט]].}}))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל משרד החינוך), התשע&quot;ז-2016 (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 298 [7741]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ג' לחוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע&quot;ד-2014]], ביום י&quot;ג בכסלו התשע&quot;ז (13 בדצמבר 2016).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות המים), התשע&quot;ז-2017 (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 1760 [7866]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק חמישי א' לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]], תהיה ביום כ&quot;ח באלול התשע&quot;ז (19 בספטמבר 2017).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון), התשע&quot;ז-2017 (ק&quot;ת תשע&quot;ז, 1760 [7866]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי או עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום כ&quot;ח באלול התשע&quot;ז (19 בספטמבר 2017): {{עמודות|2| (1) עיצום כספי לפי [[#92א|סעיף 92א לפרק ט'1 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]]; {{ש}} (2) עיצום כספי לפי [[#32|סעיף 32 לפרק ו' בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]]; {{ש}} (3) קנס אזרחי לפי [[#34|סעיף 34 לפרק ו' בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]]; {{ש}} (4) עיצום כספי לפי [[#43|סעיף 43 לפרק ה' בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]]; {{ש}} (5) עיצום כספי לפי [[+#3א|סעיפים 3א(ו) לפרק ב']] [[#11ב|ו-11ב לפרק ג' בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]].}}))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001), התשע&quot;ט-2018 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 1334 [8107]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בסעיף 14א לחוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001]], ביום י&quot;א בכסלו התשע&quot;ט (19 בנובמבר 2018).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצומים שמטילה רשות החדשנות), התש&quot;ף-2020 (ק&quot;ת תש&quot;ף, 1986 [8694]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ח' לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ&quot;ד-1984]], תהיה ביום כ&quot;ג באב התש&quot;ף (13 באוגוסט 2020).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל משרד התקשורת), התשפ&quot;א-2020 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 68 [8794]), לפיו תחילתו של החוק לגבי החוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו [[בפרק ז' לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], ביום י&quot;ב בתשרי התשפ&quot;א (30 בספטמבר 2020).))
:: (9) כפל ההוצאות שהוצאו כמפורט להלן:
::: (א) לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בענין מפגע לפי [[סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940]];
::: (ב) לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי [[סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]];
::: (ג) לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי [[סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ&quot;ו-1966]];
::: (ד) לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי [[סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]];
::: (ה) לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי [[סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
:::: (((החל מיום 5.9.2027):)) לשם ביצוע צו מינהלי, לפי [[סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
::: (ו) לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי [[סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2005]];
::: (ז) לשם ביצוע צווים לפי [[+|סעיפים 45]], [[+|46]], [[ו-48 לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
::: (ח) לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי [[סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]];
:: (10) הוצאות הרחקה שנקבעו בצו הרחקה לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
:: (11) תשלומים שבהם חבים זכאים לייצוג לפי [[סעיף 23 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ&quot;ו-1995]];
:: (12) סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 28כה2 לחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]];
:: (13) סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין [[ושפקודת המסים (גבייה)]] חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר (להלן - השרים) אישרו לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישרו השרים כאמור, לא ייגבה החוב באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]];
:: (14) מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, [[ושפקודת המסים (גבייה)]] לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר, קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהשרים אישרו לגבותו באמצעות המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר;
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון שנתיות של רואי חשבון שמוטלות מכוח חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955), התשע&quot;ח-2017 (ק&quot;ת תשע&quot;ח, 92 [7871]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי [[סעיף 5 לחוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]], ששיעורה נקבע [[בתקנה 47(א)(4) לתקנות רואי חשבון, התשט&quot;ז-1955]], תהיה ביום י&quot;ג בתשרי התשע&quot;ח (3 אוקטובר 2017).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון רכב שנתיות שמוטלות מכוח פקודת התעבורה), התשע&quot;ט-2019 (ק&quot;ת תשע&quot;ט, 1914 [8158]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה כמשמעותה [[בסעיף 3(ג) לפקודת התעבורה]], ששיעורה נקבע [[בחלק ג' לתוספת הראשונה לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]], שחייב נתחייב בו מיום כ&quot;ו בניסן התשע&quot;ה (15 באפריל 2015) ואילך, תהיה ביום כ&quot;ז באייר התשע&quot;ט (1 ביוני 2019).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרה שנתית שמוטלת מכוח פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975), התשפ&quot;א-2021 (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 4084 [9602]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי [[סעיף 71(1) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]], שסכומה נקבע [[בפרט 6 לתוספת הראשונה לתקנות השותפויות (רישום ואגרות)]], תהיה ביום כ&quot;ג באלול התשפ&quot;א (31 באוגוסט 2021).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרות ותשלום חובה שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשפ&quot;ב-2022 (ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3115 [10196]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב בעד אגרה לפי [[תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש&quot;ע-2009]], ולגבי תשלום כמשמעותו [[בתקנות האמורות]], שהוא תשלום חובה לפי פסקה (14) להגדרת &quot;חוב&quot;, תהיה ביום ז' בתמוז התשפ&quot;ב (6 ביולי 2022).))
::: ((פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרה המוטלת מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957), התשפ&quot;ב-2022 (ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3148 [10201]), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שמוטלת מכוח [[סעיף 38 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]], וסכומה נקבע [[בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), התשכ&quot;ח-1968]], תהיה ביום ט' בסיוון התשפ&quot;ב (8 ביוני 2022).))
:: (15) סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי [[סעיף 10ג(טו) לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973]];
:: (16) קנס שהטיל בית משפט או קנס מינהלי, המשולם לקופת ועדה מקומית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]] (בחוק זה - ועדה מקומית), ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז ויושב ראש הוועדה המקומית; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]];
:: (16א) (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):)) קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי, קנס בשל הפרת תעבורה לפי [[חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ&quot;ד-2024]], וכן הוצאות שפסק בית דין לתעבורה לפי [[החוק האמור]] או קנס כאמור בפסקה (3), המשולם לקופת רשות מקומית, ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותם לפי הצעת מנהל המרכז וראש הרשות המקומית; אישר השר כאמור, לא ייגבו הקנס או ההוצאות כאמור באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]]; השר רשאי לבטל את האישור בכל עת, והוא יבטלו לבקשת ראש הרשות המקומית אלא אם כן סבר שיש טעמים המצדיקים אחרת; הודעה על אישור והודעה על ביטול אישור כאמור יפורסמו ברשומות;
:: (16ב) קנס או הוצאות שהטילו ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין מכוח חוק המנוי [[בתוספת החמישית]];
:: (17) כל חוב אחר שנקבע בחוק שיחולו עליו הוראות חוק זה;
:- &quot;חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים&quot; - (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו)]]):)) [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;חייב&quot; - מי שבמועד שנקבע, על פי דין או על פי פסק דין של בית משפט, לא שילם חוב, כולו או מקצתו;
:- &quot;מידע&quot; - אחד מאלה -
:: (1) נתונים מרישום שחובה לנהל על פי חוק לגבי רכושו של אדם;
:: (2) נתונים ממאגר מידע כמשמעותו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], ככל שהם מתייחסים לזכויותיו של חייב, ובכלל זה מספרי חשבון בנק מכל סוג שהוא ופרטים מזהים אחרים של חשבון בנק, ככל שהם מתייחסים לזכויות החייב בחשבון הבנק;
:: (3) מקום עבודתו של החייב;
:: (4) פרטי הזהות הבאים: השם, השם הקודם, מספר הזהות ופרטים על דרכון ישראלי או זר, המען לרבות מען קודם ומספר הטלפון;
:: (5) לענין חייב שהוא תאגיד, העובדה שהתאגיד פעיל ושיש לו מחזור עסקים;
:: (6) נתונים המצביעים על מקום הימצאו של החייב;
:- &quot;קרן&quot; - קרן שהוקמה לפי חוק באחריות משרד ממשרדי הממשלה, שלה יועדו כספי חוב וששר המשפטים קבע אותה בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:: ((פורסם [[צו המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (קביעת קרן), התשע״ה–2015]].))
:- &quot;רשם לענייני המרכז&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6א(א)]];
:- &quot;תוספת פיגורים&quot; - קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי-תשלום במועד, ובכלל זה תוספת פיגורים לפי [[סעיף 67 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ודמי פיגורים.

@ 2. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2)
: (א) שר המשפטים יקים מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בחוק זה - המרכז), אשר תפקידו לגבות חובות; הוא ימנה, בהתייעצות עם שר האוצר, מנהל למרכז.
: (ב) מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, והוא רשאי למנותו להיות ממלא מקומו בעת העדרו.
: (ב1) מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו גם לעובד המרכז בעל ותק מקצועי של חמש שנים לפחות, שעבר הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו, ובלבד שלא יאצול לעובד כאמור את הסמכויות האלה:
:: (1) הסמכות למינוי גובה;
:: (2) הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור [[1|בפסקאות (13), (14) או (16) להגדרה &quot;חוב&quot;]];
::: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):)) הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור [[1|בפסקאות (13), (14), (16) או (16א) להגדרה &quot;חוב&quot;]];
:: (3) הסמכות למתן הצעה לקבלת תשלום לפי [[סעיף 2ב]];
:: (4) הסמכות לפנות לרשם לענייני המרכז בבקשה לפי [[סעיפים 5(ד)]], [[7]], [[7א]] [[או 8]];
:: (5) הסמכות לקבוע כללים לפי [[סעיף 5ב(ב)]];
:: (6) הסמכות להורות על ביצוע תחליף המצאה לפי [[סעיף 5(ג)]].
: (ג) למנהל המרכז יהיו גם הסמכויות הנתונות לסגנו; לסגן מנהל המרכז יהיו הסמכויות הנתונות לגובה.

@ 2א. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשס&quot;ג, תשפ&quot;ד)
: באין הוראה אחרת בדין או בהחלטה של בית משפט, לענין פיגור בתשלום החוב, ייווספו על סכום החוב ריבית שקלית ודמי פיגורים ממועד שנקבע על פי דין או בהחלטה, לפי הענין, ואם לא נקבע מועד כאמור מיום מתן ההחלטה, והכל עד מועד התשלום בפועל, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], בשינויים המחויבים.

@ 2ב. קבלת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) המרכז רשאי לקבל מאדם תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר אישרו לקבלו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב הגוף הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות.
: (ב) מידע שהגיע למרכז לפי סעיף קטן (א) ישמש רק לצורך קבלת תשלום כאמור באותו סעיף קטן.
: (ג) הסמכויות לפי חוק זה, למעט הסמכות לקבל תשלום בעד חוב לפי סעיף זה, יחולו לעניין חוב כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שחלף המועד לתשלומו.

@ 3. גביית חוב (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ח-3, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-2, תשע״ט)
: (א) חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז.
: (ב) חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות [[פקודת המסים (גביה)]]; לענין זה, יראו את החוב כמס וסמכויותיהם של גובה מסים, של פקיד גביה ושל הממונה על הגביה לפי [[הפקודה האמורה]] יהיו נתונות בהתאמה לגובה, לסגן מנהל המרכז ולמנהל המרכז.
: (ג) מנהל המרכז יקבע מה הם ההליכים שיש לנקוט לשם גביית החוב שהמרכז מופקד על גבייתו, ואת סדר נקיטתם.
: (ד) חייב אדם בחובות מסוגים שונים כמפורט בהגדרה &quot;חוב&quot;, יהיה סדר זקיפת הכספים שישולמו לחשבון כל חוב בשיעור יחסי לגובה החובות, אלא אם כן ביקש החייב כי תשלום ייזקף לחשבון חוב מסוים.
: (ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), חייב אדם גם בחוב שהוא פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]], ייזקפו כספים שישולמו לחשבון החוב תחילה לחשבון חוב הפיצוי כאמור.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק.
: (ו) לשם גביית חוב לפי סעיף קטן (ב), רשאי מנהל המרכז לעקל גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
:: (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה:
::: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי ונשלחה לחייב הודעה על כך;
::: (ב) מנהל המרכז עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
::: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
: (ז) קיבלה רשות האכיפה והגבייה הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], רשאי מנהל המרכז להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.
: (ח) בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ז), ישקול מנהל המרכז שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם לענייני המרכז שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
: (ט) חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי [[סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]], יבטל מנהל המרכז את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
: (י) בסעיף זה -
::- &quot;חוק הפיקוח על הביטוח&quot; - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
::- &quot;רכב באובדן&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח]].

@ 3א. פיצוי לניזוק מעבירה (תיקון: תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ה, תשפ&quot;ב-4)
: (א) הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]] לניזוק מעבירה המנויה [[בתוספת השלישית]], ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של 10,000 שקלים חדשים, בניכוי הסכום ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע״ג–2012]].))
: (ב) שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
: (ג) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו -
:: (1) להוסיף עבירות [[לתוספת השלישית]];
:: (2) להגדיל את הסכום האמור בסעיף קטן (א).

@ 4. הוצאות גבייה ותשלום החוב
: (א) ההוצאות לנקיטת הליכי הגביה על פי חוק זה, כפי שייקבעו, יחולו על החייב, ודינן, לכל דבר וענין, כדין החוב.
: (ב) כספים ששולמו על חשבון החוב, עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון ההוצאות לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן לחשבון החוב לפי הסדר הבא: תוספת פיגורים, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה.
: (ג) הוראת סעיף קטן (ב), בדבר זקיפת תשלום לחשבון ההוצאות תחילה, לא תחול על חוב שהוא פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרת &quot;חוב&quot; שבסעיף 1]].

@ 5. דרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה)
: (א) לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב במקביל בשתי דרכים - האחת בדואר רגיל והשנייה בהמצאה, ובהן יצוין המועד שבו על החייב לשלם את החוב (להלן - הדרישה לתשלום החוב).
: (א1) (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 5ד(ו)]]):)) על אף האמור בסעיף קטן (א), הומצאה דרישה לתשלום חוב בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי [[סעיף 5ד]] או נעשה ניסיון להמציאה כאמור, ישלחה המרכז גם בדואר רשום, אולם אין בהוראות אלה כדי להטיל על המרכז חובת המצאה; בוצעה המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]], יהיה המרכז פטור משליחת דואר רשום כאמור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), פנה חייב למרכז בקשר לחוב מסוים ומפרטי הפנייה עולה כי קיבל את הדרישה לתשלום החוב, יראו אותו כמי שהומצאה לו דרישת התשלום הנוספת לעניין אותו חוב, אלא אם כן הורה מנהל המרכז אחרת; במעמד פניית החייב למרכז כאמור, יימסרו לו, ככל הניתן, פרטי החוב המעודכנים והסבר על משמעות פנייתו כאמור בסעיף קטן זה.
: (ג)(1) מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת התשלום הנוספת כאמור [[בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]]  או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים [[+|בסעיפים 3ו]] [[או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]]; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לשם אימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מנהל המרכז או סגנו רשאי להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת תשלום החוב כאמור [[בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע&quot;ט-2018]], אם התקיימו כל אלה:
::: (א) הוטל קנס על ידי בית המשפט, והחייב נכח בעת מתן גזר הדין;
::: (ב) לא חלפו שנתיים ממתן גזר הדין;
::: (ג) לא היה ניתן לבצע המצאה של דרישת התשלום לחייב בכל אחת מכתובות החייב שיש באפשרות מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך לקבל לפי [[סעיף 6]].
:: (3) מנהל המרכז או סגנו יורה על דרך ביצוע תחליף ההמצאה כאמור בפסקה (2) בדרך הנראית לו מתאימה ביותר להבאת דרישת התשלום לידיעת החייב, לאחר שבחן את מאפייני החייב ואת הסיבות למניעת ההמצאה, וינמק את החלטתו.
:: (4) מנהל רשות האכיפה והגבייה, כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל]], ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, על אופן היישום של פסקאות (2) ו-(3).
: (ד)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מנהל המרכז כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה לקבלת אישור לנקיטת הליכים לגביית חוב בטרם שתישלח לחייב הדרישה לתשלום החוב (בסעיף זה - אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום):
::: (א) קיים חשש סביר כי החייב יעלים נכסים עם קבלת דרישת התשלום;
::: (ב) קיים חשש סביר שהחייב עומד לצאת את הארץ.
:: (2) לבקשה כאמור בפסקה (1) יצרף מנהל המרכז תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה.
:: (3) הרשם לענייני מרכז ייתן אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת.

@ 5א. החלטה הטעונה הבהרה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) סבר מנהל המרכז שהחלטה לענין תשלום חוב, או חלק ממנה, טעונה הבהרה לשם ביצועה, רשאי הוא או מי שהוא הסמיך לכך, לפנות בכתב לבית המשפט או לגוף שנתן את ההחלטה, לפי הענין, כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב את ביצועו של אותו חלק של ההחלטה שלא התבקשה לגביו הבהרה.
: (ב) התקיים דיון בבקשת הבהרה כאמור בסעיף קטן (א), יזמין בית המשפט או הגוף שלפניו מתבררת הבקשה, את החייב.

@ 5ב. סמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חוב (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ד)
: (א) מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, באחד מאלה:
:: (1) בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ב);
:: (2) אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי–תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחייה של התשלום כאמור.
: (א1) פרס או דחה המנהל חוב לתשלומים כאמור בסעיף קטן (א), לא תתווסף לחוב תוספת פיגורים בעד התקופה שבה חלה הפריסה או הדחייה כאמור; הפסיק החייב לשלם את התשלומים כאמור והפריסה או הדחייה של תשלום החוב בוטלה, תתווסף תוספת פיגורים, לפי העניין, החל ממועד התשלום האחרון לפי הפריסה או הדחייה, שלא שולם.
: (ב) מנהל המרכז רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף זה; הכללים יפורסמו ברשומות.

@ 5ג. סמכות לפטור מתשלום ריבית ותוספת פיגורים (תיקון: תשס&quot;ג, תש&quot;ע, תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ד)
: מנהל המרכז רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום, ריבית ותוספת פיגורים, כולן או חלקן, שהתווספו על פי דין לחוב כהגדרתו [[בסעיף 1]], למעט לפי [[1|פסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]], אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, כי החייב שילם את החוב או חלקו בהתאם לפריסה או לדחייה שנקבעה לו לפי [[סעיף 5ב]] או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור.

@ 5ד. המצאה בדרך של הזדהות דיגיטלית (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (((החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 5ד(ו)):))
: (א) אישר חייב את צפייתו בהודעה מקוונת של דרישה לתשלום חוב, לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין, יראו אותו כמי שהומצאה לו הדרישה לתשלום החוב; על הודעה מקוונת כאמור יחולו הוראות [[סעיף 3ג(א)(2), (5), (6) ו-(7) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים]], בשינויים המחויבים.
: (ב) המרכז יתעד את אישור החייב כי צפה בהודעה המקוונת כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) ההודעה המקוונת תוצג באופן בולט ויצוין בה כי היא מהווה המצאה לפי דין, באופן ברור ושאין בו כדי להטעות, לרבות הסבר בשפה פשוטה מה משמעותה של המצאה זו.
: (ד) אישור החייב את הצפייה בהודעה מקוונת כאמור בסעיף קטן (א) לא יהיה תנאי לקבלת שירותים או לביצוע פעולות באופן מקוון.
: (ה) נקבע בחוק זה או בהחלטת הרשם לענייני המרכז כי יש לבצע המצאה אישית או בדואר רשום, יראו המצאה בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי סעיף זה כביצוע המצאה כאמור.
: (ו) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.

@ 6. מסירת מידע (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-2)
: (א) מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש מגוף ציבורי מידע על חייב לצורך גביית חוב או לצורך איתור נכסיו, במידה הנדרשת לצורך פעולות אלה.
: (ב) על אף האמור בכל דין, ימסור הגוף הציבורי את המידע שנתבקש למסור לפי סעיף קטן (א) ואשר נמצא ברשותו.
: (ב1) נוכח מנהל המרכז כי כתובתו של החייב אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא לדרוש מהגורמים המפורטים [[בתוספת הראשונה]] למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט [[בתוספת השנייה]].
: (ב2)(1) מנהל המרכז רשאי לדרוש מספק מורשה כהגדרתו [[בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - ספק מורשה), המספק שירות טלפוניה כהגדרתו [[בחוק האמור]], למסור לו את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הספק המורשה המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהספק המורשה כי מספרים אלה יישארו חסויים, והכול בהתאם להוראות לפי פסקה (3).
:: (2) מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את המרכז לצורך יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי הגבייה המתנהלים נגדו.
:: (3) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מבעל רישיון או מגורם אחר מטעמו להיחשף למידע על זהות חייב במסירת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
:: (4) אין ביידוע טלפוני על הליכי גבייה לפי סעיף קטן זה כדי להוות המצאת דרישת תשלום החוב לפי [[סעיף 5]].
: (ב3) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו -
:: (1) גורמים נוספים שייכללו [[בתוספת הראשונה]];
:: (2) כתובות נוספות שייכללו [[בתוספת השנייה]].
: (ב4) מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (ב2) בדבר פרטי ההתקשרות של ניזוק מעבירה, אפוטרופסו, מנהל עיזבונו, יורשיו או בני משפחתו, לפי העניין, לשם העברת כספי פיצוי שנגבו מהחייב בעבור אותו ניזוק או פיצוי שהניזוק זכאי לו לפי [[סעיף 3א]], והוראות הסעיפים הקטנים האמורים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סעיף קטן זה.
: (ג) מידע כאמור ישמש רק לצורך ביצוע חוק זה; מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב4) ישמש רק לתכלית האמורה באותו סעיף קטן ויימחק עם תום השימוש בו.

@ 6א. רשמים לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-2)
: (א) שר המשפטים יקבע בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שהרשמים בה ישמשו גם כרשמי המרכז ויהיו להם הסמכויות הנתונות לרשמים לענייני מרכז לפי חוק זה; הודעה על כך תפורסם ברשומות; בהפעלת הסמכויות כאמור ישמש רשם ההוצאה לפועל כרשם לענייני המרכז.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 3א עד 3ד]] [[ו-73א לחוק ההוצאה לפועל]] יחולו על רשם לענייני המרכז ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ישמשו הממונה על הרשמים והאחראי על בירור תלונות, כהגדרתם [[בחוק ההוצאה לפועל]], כממונה על הרשמים לענייני המרכז וכאחראי על בירור תלונות הנוגעות לרשמים לענייני המרכז.
: (ג) בכל לשכת הוצאה לפועל, לרבות בלשכה שלא נקבעה לפי סעיף קטן (א), יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בתיקים שנפתחו לפי [[סעיפים 7]] [[ו-7א לחוק זה]].
: (ד) בסעיף זה, &quot;מחוז&quot; - מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי [[סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].

@ 7. מינוי כונס נכסים בידי הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) מנהל המרכז רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם גביית חוב, לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, ובלבד שהחוב או החובות במצטבר של החייב עולים על 50,000 שקלים חדשים.
: (ב) מצא הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי מתקיים התנאי האמור באותו סעיף קטן בחוב או בחובות במצטבר של החייב וכי יש צורך או תועלת במינוי כונס נכסים לשם גביית החוב או החובות, הוא רשאי למנות כונס נכסים לנכסו של החייב.
: (ג) בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל פה, בצורה, במועד ובאופן לפי הוראות [[סעיף 7ה]].
: (ד) טען החייב בדיון או בכתב כי אינו בעל יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או ביקש פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות [[סעיף 7ד]], בשינויים המחויבים.
: (ה) על מינויו ופעולתו של כונס הנכסים יחולו הוראות [[+|סעיפים 38 עד 42]] [[ופרק ה' לחוק ההוצאה לפועל]], בשינויים המחויבים.
: (ו) נפרע החוב, יורה הרשם לענייני המרכז על סיום תפקידו של כונס הנכסים ועל ביטול כל ההליכים נגד החייב.
: (ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

@ 7א. הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב, תשע״ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: (א) מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
:: (1) מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;
:: (2) החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה, דרישה לתשלום החוב לפי הוראות [[סעיף 5]], ולעניין פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]] - בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין;
:: (3) החייב לא הגיש בקשה לפי [[סעיף 5ב]], [[5ג]] [[או 7ד]], או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים;
:: (4) החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו-(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור [[1|בפסקה (6) להגדרה &quot;חוב&quot;]] - פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות.
: (ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א)(2) ו-(4).
: (ג) שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
:: (1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי [[חוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]], מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
:: (2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
:: (3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו [[בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981]];
:: (4)(א) מיום הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו [[בחוק ההוצאה לפועל]]; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו [[בחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה, על אף הוראות [[סעיף 6(א)(1) לחוק האמור]];
::: (ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
:: (5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד - מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, &quot;בעל עניין&quot; - כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות - מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד;
:: (6) (((נמחקה).))
: (ד) לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם לפני הרשם לענייני המרכז; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, אלא אם כן ייפרע החוב וכן כי החייב רשאי לבקש, לפי [[סעיף 5ב]], [[5ג]] [[או 7ד]], פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים.
: (ה) טען החייב בדיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, או ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות [[סעיף 7ד]], בשינויים המחויבים.

@ 7ב. סייג להגבלה על כרטיס חיוב (תיקון: תשע&quot;ב, תשע״ח)
: (א) הגבלה לפי [[סעיף 7א]] לא תחול על כרטיס חיוב מיידי כהגדרתו [[בחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד או על כרטיס חיוב כהגדרתו [[בחוק האמור]], שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו לפי פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
:: (1) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
:: (2) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
: (ב) חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.

@ 7ג. ביטול הגבלות (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) נפרע החוב או נוכח הרשם לענייני המרכז כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה הרשם על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות [[סעיף 7א]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות [[סעיף 7א]], אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין.
: (ג)(1) בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור.
:: (2) הגבלה שהוטלה מחדש וטרם חלפה שנה מיום ביטולה, תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח הזמנה לדיון לפי [[סעיף 7א(ד)]] או במשלוח התראה לפי פסקה (3); הודעה בדבר חידוש ההגבלה תישלח לחייב בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום 15 ימים מיום שנשלחה.
:: (3) חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר ובה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל מחדש את ההגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או שהרשם או מנהל המרכז ישוכנע, על יסוד בקשה לפי [[סעיף 5ב]], [[5ג]] [[או 7ד]], כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב או כי מתקיימות נסיבות אחרות לפריסה או לדחייה של תשלום החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים או כי יש סיבות אחרות לביטול ההגבלה או לשינויה, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם.
: (ד) הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות [[סעיף 7א]], מיוזמתו או לבקשת הצדדים, ורשאי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
: (ה) בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא מנהל המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב; בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלום כאמור, רשאי הרשם לענייני המרכז להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך בהזמנה לדיון או במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ג).

@ 7ד. סמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור [[בסעיף 7]] [[או 7א]] וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם או החליט להטיל הגבלה מחדש לאחר שבוטלה בהתאם להוראות [[סעיף 7ג(ג)]], הוא רשאי, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו או ליתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות [[סעיף 5ב]] [[או 5ג]], בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי העניין.
: (ב) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה לפריסת החוב, דחיית מועד תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, הוא רשאי, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב; לשם ביצוע סעיף זה, יהיו נתונות לרשם סמכויות כאמור [[בסעיף 6]]; בדיקת יכולתו של חייב תיעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, כפי שיורה הרשם.

@ 7ה. סדרי דין לפני הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב)
: השר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר.

@ 7ו. ערעור על החלטות הרשם לענייני המרכז (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום; ואולם החלטות שניתנו לפי [[סעיף 7]] לעניין כינוס נכסים של דירת מגורים לפי [[סעיף 7א(ג)(1) או (2)]] או לפי [[סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל]], כפי שהוחל [[בסעיף 7(ה)]], ניתנות לערעור בזכות.
: (ב) הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם, הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהערעור או בקשת רשות הערעור הוגשו לפניו רשאי להורות על עיכוב ההליך, והוא רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.

@ 8. עיכוב יציאה מן הארץ לשם מניעת סיכול הגבייה (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ח-2)
: (א) היה למנהל המרכז יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב או הליך לשם גבייתו, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז ולבקשו לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.
: (ב) הרשם לענייני מרכז לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן סכום החוב אינו פחות מהסכום שקבע שר המשפטים, והרשם שוכנע כי יציאתו של החייב לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת.
: (ג) תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, לפי סעיף זה, לא יעלה על שנה, אולם רשאי הרשם לענייני מרכז, על פי בקשתו של מנהל המרכז, להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו.
: (ד) היה החייב תאגיד, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לפי סעיף זה נגד מנהל בתאגיד; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש לבית משפט השלום; בסעיף קטן זה, &quot;מנהל בתאגיד&quot; - מי שמשמש כמנהל הכללי של החברה, או בעלי המניות העיקריים שלה הרשומים אצל רשם החברות, ובכל תאגיד אחר - מנהלו הכללי, חבר ועד או שותף.

@ 9. סודיות (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: אדם שהגיע אליו מידע לצורך ביצוע חוק זה, לא יגלה את תוכנו, אלא לצורך ביצוע חוק זה או לפי צו של בית משפט.

@ 10. עונשין
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
: (1) סיכל פעולה שננקטה לפי חוק זה או הפריע לביצועה;
: (2) גילה מידע או השתמש במידע בניגוד להוראות [[סעיפים 6(ג)]] [[או 9]].

@ 11. סייג לשימוש בסמכות
: (א) קבלת מידע לפי [[סעיף 6]] מאת רשות מס כמשמעותה [[בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ&quot;ז-1967]], תהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר האוצר.
: (ב) השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה, ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאישר שר הביטחון, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון.
: (ג) השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר המשטרה.
: (ד) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
: ((פורסמו [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס), התשס״ג–2003]].))

@ 12. גבייה בעבור קרן, תאגיד, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ג)
: (((הנוסח הקבוע):))
: (א) כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד או ועדה מקומית לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד או לוועדה המקומית לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור [[בסעיף 4]], וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
: (ב) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (11) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
: (ג) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (16) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
: (ד) (((פקע).))

@ 12. גביה בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;ג)
: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2026):))
: (א) כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית או ועדה מקומית, לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד, לרשות מקומית או לוועדה המקומית, לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור [[בסעיף 4]], וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
: (ב) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (11) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
: (ג) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (16) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
: (ד) כספי חוב כהגדרתו [[1|בפסקה (16א) להגדרה &quot;חוב&quot;]], שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לרשות המקומית.

@ 13. ביצוע ותקנות (תיקון: תשפ&quot;ג-2)
: (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
: (ב) בלי לגרוע מהאמור [[1|בפסקאות (13) ו-(14) להגדרה &quot;חוב&quot; שבסעיף 1]], שר המשפטים רשאי, בהסכמת השר הנוגע בדבר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את [[התוספת הרביעית]] ואת [[התוספת החמישית]].

@ 14. תחילה (תיקון: תשס&quot;ג)
: תחילתו של חוק זה 14 ימים מיום פרסומו; ואולם לגבי חוב שהוא קנס מינהלי, קנס על עבירת ברירת משפט, קנס אזרחי, עיצום כספי, התחייבות, ערבות, ערובה, אגרה או אגרה המשולמת בבית דין דתי או הוצאות שנפסקו על ידיו, הוצאות שנפסקו על ידי גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס או עיצום כספי, וכן כפל הוצאות כאמור [[סעיף 1|בפסקאות (2), (3), (4), (5א) עד (5ג), (7)(ג) עד (ה), (8)]] למעט לענין הוצאות שפסק בית המשפט לטובת אוצר המדינה, [[סעיף 1|ו-(9) להגדרת &quot;חוב&quot; שבסעיף 1]], תהיה תחילתו במועד שיקבע שר המשפטים בצו.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ח-2) ==
==== ((([[סעיף 6(ב1)]]))) ====
@ (1) : גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע;
@ (2) : בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
@ (3) (תיקון: תשפ&quot;ב-3) : בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]] ([[בתוספת זו]] - חוק התקשורת);
@ (4) (תיקון: תשפ&quot;ב-3) : ספק מורשה המספק לפי [[חוק התקשורת]] שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.

== תוספת שנייה (תיקון: תשע&quot;ח-2) ==
==== ((([[סעיף 6(ב1)]]))) ====
=== כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב ===
@ (1) : כתובת במעון או מקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים;
@ (2) : כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ב-4) ==
==== ((([[סעיף 3א]]))) ====
@ (1) : עבירה שהניזוק ממנה היה קטין בעת ביצוע העבירה;
@ (2) : &lt;!-- (((יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):)) --&gt; עבירה לפי [[סעיפים 300 עד 304 לחוק העונשין]], ולפי [[סעיף 298 לחוק האמור]] כנוסחו ערב יום התחילה של [[20:528388|חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע&quot;ט-2019]];
@ (3) : &lt;!-- (((יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):)) --&gt; עבירה לפי [[סעיף 305 לחוק העונשין]];
@ (4) : &lt;!-- (((יחול על פיצוי שנקבע בהחלטת בית משפט שניתנה מיום 6.10.2022 ואילך):)) --&gt; עבירה לפי [[סימן ה' לפרק י' בחוק העונשין]], למעט עבירה לפי [[+|סעיפים 349]] [[ו-352 לחוק האמור]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ג-2) ==
==== ((([[1|פסקה (7)(ז) להגדרה &quot;חוב&quot; בסעיף 1]]))) ====
@ (1) : [[פקודת המדידות]];
@ (2) : [[פקודת המיילדות]];
@ (3) : [[פקודת המכס]];
@ (4) : [[פקודת המכרות]];
@ (5) : [[פקודת בריאות העם, 1940]];
@ (6) : [[חוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]]
@ (7) : [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]];
@ (8) : [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]];
@ (9) : [[חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי&quot;ח-1957]];
@ (10) : [[חוק רישום ציוד הנדסי, התשי&quot;ז-1957]];
@ (11) : [[חוק הבלו על הדלק, התשי&quot;ח-1958]];
@ (12) : [[חוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
@ (13) : [[חוק הספנות (כלי שיט), התש&quot;ך-1960]];
@ (14) : [[פקודת התעבורה]];
@ (15) : [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]];
@ (16) : [[חוק הפטנטים, התשכ&quot;ז-1967]];
@ (17) : [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
@ (18) : [[חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]];
@ (19) : [[פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
@ (20) : [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]];
@ (21) : [[חוק הספנות (ימאים), התשל&quot;ג-1973]];
@ (22) : [[חוק הנוטריונים, התשל&quot;ו-1976]];
@ (23) : [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976]];
@ (24) : [[חוק הפסיכולוגים, התשל&quot;ז-1977]];
@ (25) : [[פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
@ (26) : [[פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]];
@ (27) : [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
@ (28) : [[פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
@ (29) : [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
@ (30) : [[חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ&quot;ד-1984]];
@ (31) : [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ&quot;ה-1985]];
@ (32) : [[חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]];
@ (33) : [[חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ&quot;א-1991]];
@ (34) : [[חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ&quot;א-1991]];
@ (35) : [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
@ (36) : [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]];
@ (37) : [[חוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]];
@ (38) : [[חוק שמאי מקרקעין, התשס&quot;א-2001]];
@ (39) : [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
@ (40) : [[חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס&quot;ו-2006]];
@ (41) : [[חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]];
@ (42) : [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]];
@ (43) : [[חוק הפיקוח על שירותים ((פיננסיים)) (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו–2016]];
@ (44) : [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו–2016]];
@ (45) (תיקון: תשפ&quot;ד-3) : [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]].

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ג-2) ==
==== ((([[1|פסקה (16ב) להגדרה &quot;חוב&quot; בסעיף 1]]))) ====
@ (1) : [[חוק רואי חשבון, התשט&quot;ו-1955]];
@ (2) : [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]];
@ (3) : [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]];
@ (4) : [[חוק הנוטריונים, התשל&quot;ו-1976]];
@ (5) : [[חוק הפסיכולוגים, התשל&quot;ז-1977]];
@ (6) : [[פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]];
@ (7) : [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]];
@ (8) : [[חוק שמאי מקרקעין, התשס&quot;א-2001]];
@ (9) : [[חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס&quot;ח-2008]].

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ז באדר ב' התשנ&quot;ה (29 במרס 1995).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק רבין, ראש הממשלה
* דוד ליבאי, שר המשפטים
* עזר ויצמן, נשיא המדינה
* שבח וייס, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>1bi2yd2ngtz9vhnv5qya6hin0b75bt8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>284686</id>
    <revision>
      <id>3080288</id>
      <parentid>3076918</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T06:01:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3080282] דחיית כניסה לתוקף</comment>
      <origin>3080288</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="134058" sha1="k1j3n07z2fhotcxhhhq9lc0jw16gc2p" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000418}} {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 170|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211698.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 352|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211339.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 568|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299743.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 419|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 167|חוק הקרינה הבלתי מייננת|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299993.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 146|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300740.pdf}}, {{ח:תיבה|218|חוק המפלגות (גביית סכומים לאוצר המדינה) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300681.pdf}}, {{ח:תיבה|594|תיקון מס׳ 14 לחוק המפלגות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300880.pdf}}, {{ח:תיבה|784|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 205|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 296|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301123.pdf}}, {{ח:תיבה|385|תיקון מס׳ 104 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301125.pdf}}, {{ח:תיבה|1067|תיקון מס׳ 20 לחוק שמירת הניקיון|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301287.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 26|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301306.pdf}}, {{ח:תיבה|170|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301010.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 593|חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 79|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306604.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 520|תיקון מס׳ 35 לחוק מימון מפלגות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382388.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 439|חוק לצמצום השימוש במזומן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491932.pdf}}, {{ח:תיבה|684|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501349.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 40|תיקון מס׳ 38 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519394.pdf}}, {{ח:תיבה|224|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 748|תיקון מס׳ 69 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_619528.pdf}}, {{ח:תיבה|888|תיקון מס׳ 2 והוראת שעה לחוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628378.pdf}}, {{ח:תיבה|962|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}, {{ח:תיבה|1010|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648915.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 32|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783709.pdf}}, {{ח:תיבה|148, 152|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 168|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|426|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3842265.pdf}}, {{ח:תיבה|883|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4328606.pdf}}, {{ח:תיבה|1350|חוק הפרות תעבורה מינהליות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4765655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 386|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 768|חוק הבחירות לכנסת העשרים ושש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14147458.pdf}}, {{ח:תיבה|1030|חוק התקשורת (שידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14308264.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;amp;fileName{{=}}ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;amp;type{{=}}4}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ג, 962|צו פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס׳ 2 והוראת שעה) (דחיית יום התחילה לעניין יחיד)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10534.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2448|צו הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) (דחיית היום הקובע)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12481.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ח־4, תשס״ט, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ז, תשע״ח־2, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ד־4, תשפ״ה, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – לרבות בית דין לעבודה, בית דין דתי, ראש הוצאה לפועל לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}} (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ולמעט בית דין צבאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה“ – בעל תפקיד לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 5|סעיף 5 לחוק ההוצאה לפועל}} וכן עובד ציבור שמינה מנהל המרכז לצורך גביית חוב לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – אחד מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} משרד ממשלתי;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית;
{{ח:תתת|(3)}} המוסד לביטוח לאומי, ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ, חברת החשמל לישראל בע״מ, חברת החשמל מחוז ירושלים בע״מ;
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד הממלא תפקיד ציבורי על פי דין, שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;,
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“, ”הפרשי הצמדה“ ו”ריבית שקלית“ כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המצאה“ – המצאה לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|פרק י״ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}} או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המצאה“ – {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו)}}):}} כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המצאה לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#פרק יט|פרק י״ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}};
{{ח:תתת|(2)}} המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}};
{{ח:תתת|(3)}} המצאה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ד|סעיף 5ד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב“ – אחד מאלה לרבות הפרשי הצמדה, ריבית ודמי פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית, {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):}} שאינו חוב כאמור בפסקה (16א) –
{{ח:תתת|(1)}} קנס, שהטיל בית משפט, המשולם לאוצר המדינה או לקרן;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה), התשס״ד–2004 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6289.pdf|ק״ת תשס״ד, 198}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא הוצאות שפסק בית דין דתי לטובת אוצר המדינה, לגבי הוצאות, תהיה ביום ו׳ בשבט התשס״ד (29 בינואר 2004).}}
{{ח:תתת|(2)}} קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}} (בהגדרה זו – קנס מינהלי) אף אם הוא משולם לתאגיד שהוקם לפי חוק, ששר המשפטים קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ״ח–1998 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5894.pdf|ק״ת תשנ״ח, 656}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – העסקת עובדים זרים שלא כדין)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ״ב–1992}}, תהיה ביום י״ד באייר התשנ״ח (10 במאי 1998).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי בענין בטיחות בעבודה ובענין שעות עבודה ומנוחה), התשנ״ט–1999 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5966.pdf|ק״ת תשנ״ט, 656}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – בטיחות בעבודה)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – בטיחות בעבודה), התשנ״ו–1995}} {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שעות עבודה ומנוחה)|ותקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שעות עבודה ומנוחה), התשנ״ח–1998}}, תהיה ביום ט״ז באייר התשנ״ט (2 במאי 1999).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות הפיקוח על המטבע), התש״ס–1999 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5999.pdf|ק״ת תש״ס, 3}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות פיקוח על המטבע)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות פיקוח על המטבע), התש״ס–1999}}, תהיה ביום כ׳ בתשרי התש״ס (30 בספטמבר 1999).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות בטיחות השיט), התש״ס–2000 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6021.pdf|ק״ת תש״ס, 350}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבירות בטיחות השיט, משיטים ונמלים)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – בטיחות השיט), התשמ״ח–1988}}, תהיה ביום כ״ב באדר ב׳ התש״ס (29 במרס 2000).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות אי תשלום שכר מינימום), התש״ס–2000 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6057.pdf|ק״ת תש״ס, 922}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – שכר מינימום)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – אי תשלום שכר מינימום), התשנ״ב–1992}}, תהיה ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס מינהלי על עבירות עבודת נוער), התש״ס–2000 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6057.pdf|ק״ת תש״ס, 922}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבודת נוער)|בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עבודת נוער), התשנ״ד–1994}}, תהיה ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עבירות מינהליות), התשס״א–2001 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6124.pdf|ק״ת תשס״א, 1044}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס מינהלי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1986}}, בעבירות שהחוק טרם הוחל לגבי חוב בשלהן, ולמעט חוב שהוא קנס מינהלי בשל עבירה המנויה {{ח:חיצוני|תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים)|בתקנות העבירות המינהליות {{מוקטן|([צ״ל: קנס מינהלי –]}} חיקוקי מסים), התשמ״ז–1987}}, תהיה ביום כ״ב בתשרי התשס״ב (9 באוקטובר 2001).}}
{{ח:תתת|(3)}} קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת ברירת משפט על הפרת חיקוקים הנוגעים לגנים לאומיים, שמורות טבע והגנת חיית הבר), התש״ס–2000 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6052.pdf|ק״ת תש״ס, 851}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום), התשמ״ט–1989}}, ולפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירת קנס – הגנת חיית הבר)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – הגנת חיית הבר), התשמ״ו–1986}}, תהיה ביום כ״ז באלול התש״ס (27 בספטמבר 2000).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט), התשס״א–2001 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6077.pdf|ק״ת תשס״א, 274}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירת תעבורה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, תהיה ביום ח׳ בניסן התשס״א (1 באפריל 2001).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנסות המוטלים על ידי רשות שדות התעופה), התשע״ט–2019 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8143.pdf|ק״ת תשע״ט, 1766}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10287.pdf|תשפ״ב, 3686}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|בסעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, לעניין עבירות על {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 22|תקנות 22(א)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69|69(א), (ג) ו־(ו)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 69א|69א}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 71|71}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 72|72(א) עד (ג)}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 73|73}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 75|75}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 76|76(ג)}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 516|ו־516(ג) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, בשיעור קנס הקבוע לעבירות אלה {{ח:חיצוני|צו התעבורה (עבירות קנס)|בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2002}}, בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום כ״ו בטבת התשע״ט (3 בינואר 2019); ולעניין עבירה על {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 516|תקנה 516(ב) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, בשיעור קנס הקבוע לעבירה זו {{ח:חיצוני|צו התעבורה (עבירות קנס)|בצו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2022}}, בתחום נמל התעופה בן גוריון, תהיה ביום ז׳ באב התשפ״ב (4 באוגוסט 2022).}}
{{ח:תתת|(4)}} קנס אזרחי או עיצום כספי שנקבע בחיקוק;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס אזרחי על הפרת הוראות פקודת מחלות בעלי חיים), התש״ס–2000 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6049.pdf|ק״ת תש״ס, 806}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים#סעיף 27א|בסעיף 27א לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}, תהיה ביום ח׳ באלול התש״ס (8 בספטמבר 2000).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס בשל עבירת משמעת לפי חוק העובדים הסוציאליים), התשס״ג–2003 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6248.pdf|ק״ת תשס״ג, 820}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס לפי {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים#סעיף 40|סעיף 40(3) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}}, תהיה ביום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003).}}
{{ח:תתת|(5)}} קנס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית משפט|בפקודת בזיון בית משפט}};
{{ח:תתת|(5א)}} התחייבות להימנע מעבירה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 72|בסעיף 72 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין), והערבות לכך אם ניתנה, ובלבד שהתקיימה עילה לגבייתן לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 76|סעיף 76 לחוק האמור}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי התחייבות, ערבות וערובה), התשס״ד–2003 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6270.pdf|ק״ת תשס״ד, 16}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא התחייבות או ערבות כמשמעותה בפסקה (5א) להגדרה ”חוב“ או ערובה כמשמעותה בפסקאות (5ב) ו־(5ג) לאותה הגדרה, ביום א׳ בחשון התשס״ד (27 באוקטובר 2003).}}
{{ח:תתת|(5ב)}} ערובה לדחיית ביצועו של עונש שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 87|סעיף 87 לחוק העונשין}}, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
{{ח:תתת|(5ג)}} ערובה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 41|בסעיף 41 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}} (בחוק זה – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)), שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק ב סימן ו|סימן ו׳ לפרק ב׳ לחוק האמור}}, ובלבד שבית המשפט נתן החלטת חילוט לגביה;
{{ח:תתת|(6)}} פיצוי כמשמעותו –
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 77|בסעיף 77 לחוק העונשין}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 38|ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 26|בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#סעיף 11|בסעיף 11(1) ו־(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(7)}} אגרה לפי –
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|חוק הדיינים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}};
{{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|חוק הקאדים, התשכ״א–1961}};
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק בית דין לעבודה|חוק בית דין לעבודה, התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתתת|(ו1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות (דרכי תעמולה)|חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959}};
{{ח:תתתת|(ז)}} חוק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}; חוב מכוח פסקת משנה זו לא ייגבה באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}} אף אם {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|אותה פקודה}} חלה עליו;
{{ח:תתת|(8)}} הוצאות שפסק בית משפט או גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס אזרחי או עיצום כספי לטובת אוצר המדינה או קרן;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי בשל עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון), התשס״ז–2007 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6580.pdf|ק״ת תשס״ז, 736}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#פרק ה|פרק ה׳ לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, תהיה ביום ב׳ בסיון התשס״ז (18 במאי 2007).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים המוטלים על ידי רשות ניירות ערך או ועדת האכיפה המינהלית שהוקמה לפי חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968), התשע״ב–2011 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7061.pdf|ק״ת תשע״ב, 312}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי או קנס אזרחי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום י״ט בכסלו התשע״ב (15 בדצמבר 2011): {{עמודות|2| (1) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח3|פרקים ח׳3}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|ח׳4}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ט1|ו־ט׳1 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ש}} (2) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#פרק ז1|פרקים ז׳1}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#פרק ז2|ז׳2}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#פרק ו|ו{{מוקטן|-}}ח׳1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק הסדרת הייעוץ); {{ש}} (3) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י|פרקים י׳}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י1|י׳1}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|{{מוקטן|ו־}}י״א1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}} (להלן – חוק השקעות משותפות); {{ש}} (4) קנס אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק הסדרת הייעוץ}}, כנוסחו ערב תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf|חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע״א–2011}} (להלן – חוק ייעול הליכי האכיפה); {{ש}} (5) קנס לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#פרק ז|פרק ז׳ לחוק הסדרת הייעוץ}}, כנוסחו ערב תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf|חוק ייעול הליכי האכיפה}}; (6) קנס אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#פרק י|פרק י׳ לחוק השקעות משותפות}}, כנוסחו ערב תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301186.pdf|חוק ייעול הליכי האכיפה}}.}}}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי על הפרת הוראות חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)&lt;nowiki/&gt;), התשע״ב–2012 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7120.pdf|ק״ת תשע״ב, 1152}}), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ב|בסעיף 4ב לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל״ה–1974}}, שלא ישולם במועד הקבוע כאמור {{ח:חיצוני|חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)#סעיף 4ט|בסעיף 4ט לחוק האמור}}, תהיה ביום כ״ו בסיון התשע״ב (16 ביוני 2012).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמוטל על ידי הרשות להגבלים עסקיים לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988), התשע״ב–2012, ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7160.pdf|ק״ת תשע״ב, 1658}}), לפיו תחילת החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים#פרק ז1|בפרק ז׳1 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1998}}, שלא שולם במועד הקובע כאמור {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים#סעיף 50י|בסעיף 50י לחוק האמור}}, תהיה ביום י״ג בתשרי התשע״ג (29 בספטמבר 2012).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשע״ד–2014 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7392.pdf|ק״ת תשע״ד, 1460}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי עיצום כספי המפורט להלן שמטילה רשות התעופה האזרחית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית|בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}}, תהיה ביום כ׳ באב התשע״ח (1 באוגוסט 2014): (1) עיצום כספי כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#פרק י|בפרק י׳ לחוק הטיס, התשע״א–2011}}; (2) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 10א|סעיף 10א לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי קנס שהוטל לפי חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969), התשע״ד–2014 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7392.pdf|ק״ת תשע״ד, 1460}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות#סעיף 8א|סעיף 8א(א)(3) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}, שלא שולם במועדו, תהיה ביום כ׳ באב התשע״ח (1 באוגוסט 2014).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה הרשות הממשלתית למים ולביוב), התשע״ו–2015 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7570.pdf|ק״ת תשע״ו, 160}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 130|בסעיף 130 בסימן ב׳ {{מוקטן|לפרק ט׳}} לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ביום כ״ט בחשוון התשע״ו (11 בנובמבר 2015).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן), התשע״ו–2015 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7570.pdf|ק״ת תשע״ו, 160}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#פרק ה1|בפרק ה1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, שמטיל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן, היא ביום כ״ט בחשוון התשע״ו (11 בנובמבר 2015).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטילה רשות התאגידים), התשע״ו–2016 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7645.pdf|ק״ת תשע״ו, 999}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 4 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק הרביעי בחלק התשיעי של חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, ובכלל זה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 360|סעיף 360 לחוק האמור}}, תהיה ביום ג׳ בניסן התשע״ו (11 באפריל 2016).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011), התשע״ו–2016 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7710.pdf|ק״ת תשע״ו, 2223}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה#פרק ב|בפרק ב׳ לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011}}, שלא שולם או שלא ישולם במועד הקובע לתשלום, היא מיום כ״ח בשבט התשע״ד (29 בינואר 2014).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל המשרד להגנת הסביבה), התשע״ז–2016 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7724.pdf|ק״ת תשע״ז, 54}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס בשל עבירה של ברירת משפט, עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן ולגבי חוב שהוא כפל הוצאות שהוצאו כמפורט להלן, תהיה ביום ב׳ בחשוון התשע״ז (3 בנובמבר 2016): {{עמודות|2| (1) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – שמירת הניקיון), התש״ס–2000}}; {{ש}} (2) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – מניעת רעש), התש״ס–2000}}; {{ש}} (3) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – תנאים תברואיים בתחנות דלק)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – תנאים תברואיים בתחנות דלק), התשס״א–2001}}; {{ש}} (4) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת מפגעי יתושים)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – מניעת מפגעי יתושים), התשס״א–2001}}; {{ש}} (5) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פיקדון על מכלי משקה)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – פיקדון על מכלי משקה), התשס״ב–2002}}; {{ש}} (6) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פינוי יריעות פלסטיק)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – פינוי יריעות פלסטיק), התשס״ד–2003}}; {{ש}} (7) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמן משומש)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – שמן משומש), התשס״ז–2006}}; {{ש}} (8) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – סילוק ומיחזור צמיגים)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – סילוק ומיחזור צמיגים), התשס״ח–2008}}; {{ש}} (9) קנס בשל עבירה של ברירת משפט לפי {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב)|צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ו–2016}}; {{ש}} (10) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#סעיף 129|סעיף 129 לפקודת המכרות}}; {{ש}} (11) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 5ד|סעיף 5ד לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988}}; {{ש}} (12) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 14ה|סעיף 14ה לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}} (להלן – חוק החומרים המסוכנים); {{ש}} (13) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999}}; {{ש}} (14) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים#סעיף 12|סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007}}; {{ש}} (15) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 50|סעיף 50 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}} (להלן – חוק אוויר נקי); {{ש}} (16) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק#סעיף 58|סעיף 58 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע״א–2011}} (להלן – החוק למניעת מפגעי אסבסט); {{ש}} (17) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות#סעיף 34|סעיף 34 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011}}; {{ש}} (18) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)#סעיף 16|סעיף 16 לחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע״ב–2012}}; {{ש}} (19) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות#סעיף 46|סעיף 46 לחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע״ב–2012}}; {{ש}} (20) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בעניין מפגע לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 71ב|סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940}}; {{ש}} (21) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 11ב|סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}}; {{ש}} (22) כפל ההוצאות שהוצאו לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)#סעיף 8|סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966}}; {{ש}} (23) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13ב|סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}}; {{ש}} (24) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 16א|סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים}}; {{ש}} (25) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2005}}; {{ש}} (26) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 45|סעיפים 45}}, {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 46|46}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 48|ו־48 לחוק אוויר נקי}}; (27) כפל ההוצאות שהוצאו לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק#סעיף 49|סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט}}.}}}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטיל משרד החינוך), התשע״ז–2016 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7741.pdf|ק״ת תשע״ז, 298}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך#פרק ג|בפרק ג׳ לחוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה במוסדות חינוך, התשע״ד–2014}}, ביום י״ג בכסלו התשע״ז (13 בדצמבר 2016).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות המים), התשע״ז–2017 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7866.pdf|ק״ת תשע״ז, 1760}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 5א|בפרק חמישי א׳ לחוק המים, התשי״ט–1959}}, תהיה ביום כ״ח באלול התשע״ז (19 בספטמבר 2017).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי חיובים שמטילה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון), התשע״ז–2017 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7866.pdf|ק״ת תשע״ז, 1760}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא קנס אזרחי או עיצום כספי כמשמעותו בחיקוקים המפורטים להלן, תהיה ביום כ״ח באלול התשע״ז (19 בספטמבר 2017): {{עמודות|2| (1) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92א|סעיף 92א לפרק ט׳1 בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ש}} (2) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 32|סעיף 32 לפרק ו׳ בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}; {{ש}} (3) קנס אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 34|סעיף 34 לפרק ו׳ בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}; {{ש}} (4) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 43|סעיף 43 לפרק ה׳ בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}; {{ש}} (5) עיצום כספי לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 3א|סעיפים 3א(ו) לפרק ב׳}} {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי#סעיף 11ב|ו־11ב לפרק ג׳ בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.}}}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי המוטל לפי חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001), התשע״ט–2018 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8107.pdf|ק״ת תשע״ט, 1334}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית#סעיף 14א|בסעיף 14א לחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}, ביום י״א בכסלו התשע״ט (19 בנובמבר 2018).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצומים שמטילה רשות החדשנות), התש״ף–2020 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8694.pdf|ק״ת תש״ף, 1986}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה#פרק ח|בפרק ח׳ לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984}}, תהיה ביום כ״ג באב התש״ף (13 באוגוסט 2020).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי עיצום כספי שמטיל משרד התקשורת), התשפ״א–2020 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8794.pdf|ק״ת תשפ״א, 68}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי החוב שהוא עיצום כספי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי#פרק ז|בפרק ז׳ לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, ביום י״ב בתשרי התשפ״א (30 בספטמבר 2020).}}
{{ח:תתת|(9)}} כפל ההוצאות שהוצאו כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} לשם ביצוע הוראה, הודעה או צו בענין מפגע לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 71ב|סעיף 71ב לפקודת בריאות העם, 1940}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לשם ביצוע צו לסילוק מפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 11ב|סעיף 11ב(ב) לחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}};
{{ח:תתתת|(ג)}} לשם הריסתו, הסרתו או סילוקו של שלט לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)#סעיף 8|סעיף 8(ב) לחוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966}};
{{ח:תתתת|(ד)}} לשם ביצוע צו לשמירת הניקיון לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13ב|סעיף 13ב(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתתת|(ה)}} לשם ביצוע צו פינוי רעלים או צו להחזרת המצב לקדמותו, לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 16א|סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} לשם ביצוע צו מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 16א|סעיף 16א(ב) לחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:תתתת|(ו)}} לשם ביצוע צו לסילוק מקור קרינה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2005}};
{{ח:תתתת|(ז)}} לשם ביצוע צווים לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 45|סעיפים 45}}, {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 48|ו־48 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתתת|(ח)}} לשם ביצוע צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק#סעיף 49|סעיף 49 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011}};
{{ח:תתת|(10)}} הוצאות הרחקה שנקבעו בצו הרחקה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:תתת|(11)}} תשלומים שבהם חבים זכאים לייצוג לפי {{ח:חיצוני|חוק הסניגוריה הציבורית#סעיף 23|סעיף 23 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995}};
{{ח:תתת|(12)}} סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות#סעיף 28כה2|סעיף 28כה2 לחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתת|(13)}} סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|ושפקודת המסים (גבייה)}} חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר (להלן – השרים) אישרו לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישרו השרים כאמור, לא ייגבה החוב באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תתת|(14)}} מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|ושפקודת המסים (גבייה)}} לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר, קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהשרים אישרו לגבותו באמצעות המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון שנתיות של רואי חשבון שמוטלות מכוח חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955), התשע״ח–2017 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7871.pdf|ק״ת תשע״ח, 92}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון#סעיף 5|סעיף 5 לחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}}, ששיעורה נקבע {{ח:חיצוני|תקנות רואי חשבון#סעיף 47|בתקנה 47(א)(4) לתקנות רואי חשבון, התשט״ז–1955}}, תהיה ביום י״ג בתשרי התשע״ח (3 אוקטובר 2017).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרות רישיון רכב שנתיות שמוטלות מכוח פקודת התעבורה), התשע״ט–2019 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8158.pdf|ק״ת תשע״ט, 1914}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 3|בסעיף 3(ג) לפקודת התעבורה}}, ששיעורה נקבע {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת הראשונה לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}, שחייב נתחייב בו מיום כ״ו בניסן התשע״ה (15 באפריל 2015) ואילך, תהיה ביום כ״ז באייר התשע״ט (1 ביוני 2019).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחולה לגבי אגרה שנתית שמוטלת מכוח פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975), התשפ״א–2021 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9602.pdf|ק״ת תשפ״א, 4084}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שנתית לפי {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 71|סעיף 71(1) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}, שסכומה נקבע {{ח:חיצוני|תקנות השותפויות (רישום ואגרות)#תוספת 1 פרט 6|בפרט 6 לתוספת הראשונה לתקנות השותפויות (רישום ואגרות)}}, תהיה ביום כ״ג באלול התשפ״א (31 באוגוסט 2021).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרות ותשלום חובה שמטילה רשות התעופה האזרחית), התשפ״ב–2022 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10196.pdf|ק״ת תשפ״ב, 3115}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב בעד אגרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש״ע–2009}}, ולגבי תשלום כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)|בתקנות האמורות}}, שהוא תשלום חובה לפי פסקה (14) להגדרת ”חוב“, תהיה ביום ז׳ בתמוז התשפ״ב (6 ביולי 2022).}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תחילת החוק לגבי אגרה המוטלת מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957), התשפ״ב–2022 ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10201.pdf|ק״ת תשפ״ב, 3148}}), לפיו תחילתו של החוק לגבי חוב שהוא אגרה שמוטלת מכוח {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 38|סעיף 38 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, וסכומה נקבע {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי)|בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), התשכ״ח–1968}}, תהיה ביום ט׳ בסיוון התשפ״ב (8 ביוני 2022).}}
{{ח:תתת|(15)}} סכום שיש להעבירו לאוצר המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות#סעיף 10ג|סעיף 10ג(טו) לחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתת|(16)}} קנס שהטיל בית משפט או קנס מינהלי, המשולם לקופת ועדה מקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} (בחוק זה – ועדה מקומית), ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז ויושב ראש הוועדה המקומית; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישר השר כאמור, לא ייגבה הקנס באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תתת|(16א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):}} קנס שהטיל בית משפט, קנס מינהלי, קנס בשל הפרת תעבורה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|חוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024}}, וכן הוצאות שפסק בית דין לתעבורה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|החוק האמור}} או קנס כאמור בפסקה (3), המשולם לקופת רשות מקומית, ובלבד ששר המשפטים אישר לגבותם לפי הצעת מנהל המרכז וראש הרשות המקומית; אישר השר כאמור, לא ייגבו הקנס או ההוצאות כאמור באמצעות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}; השר רשאי לבטל את האישור בכל עת, והוא יבטלו לבקשת ראש הרשות המקומית אלא אם כן סבר שיש טעמים המצדיקים אחרת; הודעה על אישור והודעה על ביטול אישור כאמור יפורסמו ברשומות;
{{ח:תתת|(16ב)}} קנס או הוצאות שהטילו ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין מכוח חוק המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}};
{{ח:תתת|(17)}} כל חוב אחר שנקבע בחוק שיחולו עליו הוראות חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים“ – {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו)}}):}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – מי שבמועד שנקבע, על פי דין או על פי פסק דין של בית משפט, לא שילם חוב, כולו או מקצתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע“ – אחד מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} נתונים מרישום שחובה לנהל על פי חוק לגבי רכושו של אדם;
{{ח:תתת|(2)}} נתונים ממאגר מידע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, ככל שהם מתייחסים לזכויותיו של חייב, ובכלל זה מספרי חשבון בנק מכל סוג שהוא ופרטים מזהים אחרים של חשבון בנק, ככל שהם מתייחסים לזכויות החייב בחשבון הבנק;
{{ח:תתת|(3)}} מקום עבודתו של החייב;
{{ח:תתת|(4)}} פרטי הזהות הבאים: השם, השם הקודם, מספר הזהות ופרטים על דרכון ישראלי או זר, המען לרבות מען קודם ומספר הטלפון;
{{ח:תתת|(5)}} לענין חייב שהוא תאגיד, העובדה שהתאגיד פעיל ושיש לו מחזור עסקים;
{{ח:תתת|(6)}} נתונים המצביעים על מקום הימצאו של החייב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן“ – קרן שהוקמה לפי חוק באחריות משרד ממשרדי הממשלה, שלה יועדו כספי חוב וששר המשפטים קבע אותה בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (קביעת קרן)|צו המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (קביעת קרן), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם לענייני המרכז“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת פיגורים“ – קנס פיגורים או תשלום דומה לזה, יהא כינויו אשר יהא, בשל אי־תשלום במועד, ובכלל זה תוספת פיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 67|סעיף 67 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ודמי פיגורים.

{{ח:סעיף|2|המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות|תיקון: תש״ע, תשע״ח־2, תשפ״ג, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקים מרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (בחוק זה – המרכז), אשר תפקידו לגבות חובות; הוא ימנה, בהתייעצות עם שר האוצר, מנהל למרכז.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו לסגנו, והוא רשאי למנותו להיות ממלא מקומו בעת העדרו.
{{ח:תת|(ב1)}} מנהל המרכז רשאי לאצול מסמכויותיו גם לעובד המרכז בעל ותק מקצועי של חמש שנים לפחות, שעבר הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו, ובלבד שלא יאצול לעובד כאמור את הסמכויות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסמכות למינוי גובה;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (13), (14) או (16) להגדרה ”חוב“}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):}} הסמכות למתן הצעה לגביית חוב באמצעות המרכז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (13), (14), (16) או (16א) להגדרה ”חוב“}};
{{ח:תתת|(3)}} הסמכות למתן הצעה לקבלת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 2ב|סעיף 2ב}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות לפנות לרשם לענייני המרכז בבקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}} {{ח:פנימי|סעיף 8|או 8}};
{{ח:תתת|(5)}} הסמכות לקבוע כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} הסמכות להורות על ביצוע תחליף המצאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} למנהל המרכז יהיו גם הסמכויות הנתונות לסגנו; לסגן מנהל המרכז יהיו הסמכויות הנתונות לגובה.

{{ח:סעיף|2א|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשס״ג, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} באין הוראה אחרת בדין או בהחלטה של בית משפט, לענין פיגור בתשלום החוב, ייווספו על סכום החוב ריבית שקלית ודמי פיגורים ממועד שנקבע על פי דין או בהחלטה, לפי הענין, ואם לא נקבע מועד כאמור מיום מתן ההחלטה, והכל עד מועד התשלום בפועל, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|2ב|קבלת תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} המרכז רשאי לקבל מאדם תשלום בעד חוב שטרם חלף המועד לתשלומו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר אישרו לקבלו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב הגוף הנוגע בדבר; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} מידע שהגיע למרכז לפי סעיף קטן (א) ישמש רק לצורך קבלת תשלום כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} הסמכויות לפי חוק זה, למעט הסמכות לקבל תשלום בעד חוב לפי סעיף זה, יחולו לעניין חוב כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שחלף המועד לתשלומו.

{{ח:סעיף|3|גביית חוב|תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ח־3, תשס״ט, תשע״ד, תשע״ח־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז.
{{ח:תת|(ב)}} חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}; לענין זה, יראו את החוב כמס וסמכויותיהם של גובה מסים, של פקיד גביה ושל הממונה על הגביה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}} יהיו נתונות בהתאמה לגובה, לסגן מנהל המרכז ולמנהל המרכז.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל המרכז יקבע מה הם ההליכים שיש לנקוט לשם גביית החוב שהמרכז מופקד על גבייתו, ואת סדר נקיטתם.
{{ח:תת|(ד)}} חייב אדם בחובות מסוגים שונים כמפורט בהגדרה ”חוב“, יהיה סדר זקיפת הכספים שישולמו לחשבון כל חוב בשיעור יחסי לגובה החובות, אלא אם כן ביקש החייב כי תשלום ייזקף לחשבון חוב מסוים.
{{ח:תת|(ד1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), חייב אדם גם בחוב שהוא פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}}, ייזקפו כספים שישולמו לחשבון החוב תחילה לחשבון חוב הפיצוי כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק.
{{ח:תת|(ו)}} לשם גביית חוב לפי סעיף קטן (ב), רשאי מנהל המרכז לעקל גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;
{{ח:תתת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי ונשלחה לחייב הודעה על כך;
{{ח:תתתת|(ב)}} מנהל המרכז עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;
{{ח:תתתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.
{{ח:תת|(ז)}} קיבלה רשות האכיפה והגבייה הודעה ממבטח על שינוי מצבו של רכב מעוקל לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, רשאי מנהל המרכז להטיל עיקול בידי צד שלישי על זכות החייב לתגמולים אצל המבטח.
{{ח:תת|(ח)}} בהליך למימוש תגמולים שהם חלף רכב שנגנב או רכב באובדן שהוטל עליהם עיקול כאמור בסעיף קטן (ז), ישקול מנהל המרכז שיקולים דומים לאלה שהיה שוקל בהליך למימוש רכב שעוקל, בשינויים המחויבים; פירעון החוב באמצעות מימוש התגמולים כפוף להעברת הבעלות ברכב למבטח על פי ייפוי כוח מטעם החייב להעברת הבעלות ברכב או על פי צו של הרשם לענייני המרכז שיורה כאמור לרשות הרישוי אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת ומטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ט)}} חלפו 60 ימים מיום שהתקבלה הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|סעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, יבטל מנהל המרכז את העיקול, ויודיע על כך לרשות הרישוי ולצדדים הנוגעים בדבר.
{{ח:תת|(י)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב באובדן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 108ב|בסעיף 108ב לחוק הפיקוח על הביטוח}}.

{{ח:סעיף|3א|פיצוי לניזוק מעבירה|תיקון: תשע״ב־2, תשע״ה, תשפ״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}} לניזוק מעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ישלם המרכז לניזוק את סכום הפיצוי שנפסק, עד לתקרה של 10,000 שקלים חדשים, בניכוי הסכום ששילם החייב, במועד ובתנאים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה), התשע״ג–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שילם המרכז פיצוי לניזוק לפי סעיף קטן (א), ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב, עד לסכום הפיצוי ששילם המרכז כאמור, לטובת אוצר המדינה, בתוספת ריבית החשב הכללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו –
{{ח:תתת|(1)}} להוסיף עבירות {{ח:פנימי|תוספת 3|לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(2)}} להגדיל את הסכום האמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|4|הוצאות גבייה ותשלום החוב}}
{{ח:תת|(א)}} ההוצאות לנקיטת הליכי הגביה על פי חוק זה, כפי שייקבעו, יחולו על החייב, ודינן, לכל דבר וענין, כדין החוב.
{{ח:תת|(ב)}} כספים ששולמו על חשבון החוב, עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון ההוצאות לפי סעיף קטן (א), ולאחר מכן לחשבון החוב לפי הסדר הבא: תוספת פיגורים, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראת סעיף קטן (ב), בדבר זקיפת תשלום לחשבון ההוצאות תחילה, לא תחול על חוב שהוא פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרת ”חוב“ שבסעיף 1}}.

{{ח:סעיף|5|דרישת תשלום|תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד־2, תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינקטו הליכים לגביית החוב לפי חוק זה בטרם תישלח לחייב דרישה לתשלום החוב במקביל בשתי דרכים – האחת בדואר רגיל והשנייה בהמצאה, ובהן יצוין המועד שבו על החייב לשלם את החוב (להלן – הדרישה לתשלום החוב).
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ד|סעיף 5ד(ו)}}):}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הומצאה דרישה לתשלום חוב בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ד|סעיף 5ד}} או נעשה ניסיון להמציאה כאמור, ישלחה המרכז גם בדואר רשום, אולם אין בהוראות אלה כדי להטיל על המרכז חובת המצאה; בוצעה המצאה שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}}, יהיה המרכז פטור משליחת דואר רשום כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), פנה חייב למרכז בקשר לחוב מסוים ומפרטי הפנייה עולה כי קיבל את הדרישה לתשלום החוב, יראו אותו כמי שהומצאה לו דרישת התשלום הנוספת לעניין אותו חוב, אלא אם כן הורה מנהל המרכז אחרת; במעמד פניית החייב למרכז כאמור, יימסרו לו, ככל הניתן, פרטי החוב המעודכנים והסבר על משמעות פנייתו כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת התשלום הנוספת כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 164|בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}} או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ו|בסעיפים 3ו}} {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ז|או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}}; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בכתב ויצורף לה תצהיר לשם אימות הסיבה המונעת את ביצוע ההמצאה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מנהל המרכז או סגנו רשאי להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת תשלום החוב כאמור {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי#סעיף 164|בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018}}, אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוטל קנס על ידי בית המשפט, והחייב נכח בעת מתן גזר הדין;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא חלפו שנתיים ממתן גזר הדין;
{{ח:תתתת|(ג)}} לא היה ניתן לבצע המצאה של דרישת התשלום לחייב בכל אחת מכתובות החייב שיש באפשרות מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך לקבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המרכז או סגנו יורה על דרך ביצוע תחליף ההמצאה כאמור בפסקה (2) בדרך הנראית לו מתאימה ביותר להבאת דרישת התשלום לידיעת החייב, לאחר שבחן את מאפייני החייב ואת הסיבות למניעת ההמצאה, וינמק את החלטתו.
{{ח:תתת|(4)}} מנהל רשות האכיפה והגבייה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל}}, ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, על אופן היישום של פסקאות (2) ו־(3).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא מנהל המרכז כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז בבקשה לקבלת אישור לנקיטת הליכים לגביית חוב בטרם שתישלח לחייב הדרישה לתשלום החוב (בסעיף זה – אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום):
{{ח:תתתת|(א)}} קיים חשש סביר כי החייב יעלים נכסים עם קבלת דרישת התשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיים חשש סביר שהחייב עומד לצאת את הארץ.
{{ח:תתת|(2)}} לבקשה כאמור בפסקה (1) יצרף מנהל המרכז תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} הרשם לענייני מרכז ייתן אישור לנקיטת הליכים בטרם משלוח דרישת תשלום אם ראה שנסיבות העניין מצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|5א|החלטה הטעונה הבהרה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} סבר מנהל המרכז שהחלטה לענין תשלום חוב, או חלק ממנה, טעונה הבהרה לשם ביצועה, רשאי הוא או מי שהוא הסמיך לכך, לפנות בכתב לבית המשפט או לגוף שנתן את ההחלטה, לפי הענין, כדי לקבל הבהרה; אין בפניה זו כדי לעכב את ביצועו של אותו חלק של ההחלטה שלא התבקשה לגביו הבהרה.
{{ח:תת|(ב)}} התקיים דיון בבקשת הבהרה כאמור בסעיף קטן (א), יזמין בית המשפט או הגוף שלפניו מתבררת הבקשה, את החייב.

{{ח:סעיף|5ב|סמכות המנהל לפרוס או לדחות תשלום חוב|תיקון: תשס״ג, תשע״ח־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז רשאי, על פי בקשתו של חייב, לפרוס או לדחות את תשלומו של חוב, באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי–תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פריסה או דחייה של התשלום כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} פרס או דחה המנהל חוב לתשלומים כאמור בסעיף קטן (א), לא תתווסף לחוב תוספת פיגורים בעד התקופה שבה חלה הפריסה או הדחייה כאמור; הפסיק החייב לשלם את התשלומים כאמור והפריסה או הדחייה של תשלום החוב בוטלה, תתווסף תוספת פיגורים, לפי העניין, החל ממועד התשלום האחרון לפי הפריסה או הדחייה, שלא שולם.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המרכז רשאי לקבוע בכללים הוראות לעניין פריסה או דחייה של תשלום חוב לפי הוראות סעיף זה; הכללים יפורסמו ברשומות.

{{ח:סעיף|5ג|סמכות לפטור מתשלום ריבית ותוספת פיגורים|תיקון: תשס״ג, תש״ע, תשע״ב, תשע״ח־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} מנהל המרכז רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום, ריבית ותוספת פיגורים, כולן או חלקן, שהתווספו על פי דין לחוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (6) להגדרה ”חוב“}}, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, כי החייב שילם את החוב או חלקו בהתאם לפריסה או לדחייה שנקבעה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}} או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור.

{{ח:סעיף|5ד|המצאה בדרך של הזדהות דיגיטלית|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 5ד(ו)):}}
{{ח:תת|(א)}} אישר חייב את צפייתו בהודעה מקוונת של דרישה לתשלום חוב, לאחר שהזדהה באמצעות אמצעי דיגיטלי שמאפשר הזדהות ברמת ודאות גבוהה בנסיבות העניין, יראו אותו כמי שהומצאה לו הדרישה לתשלום החוב; על הודעה מקוונת כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים#סעיף 3ג|סעיף 3ג(א)(2), (5), (6) ו־(7) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} המרכז יתעד את אישור החייב כי צפה בהודעה המקוונת כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} ההודעה המקוונת תוצג באופן בולט ויצוין בה כי היא מהווה המצאה לפי דין, באופן ברור ושאין בו כדי להטעות, לרבות הסבר בשפה פשוטה מה משמעותה של המצאה זו.
{{ח:תת|(ד)}} אישור החייב את הצפייה בהודעה מקוונת כאמור בסעיף קטן (א) לא יהיה תנאי לקבלת שירותים או לביצוע פעולות באופן מקוון.
{{ח:תת|(ה)}} נקבע בחוק זה או בהחלטת הרשם לענייני המרכז כי יש לבצע המצאה אישית או בדואר רשום, יראו המצאה בדרך של הזדהות דיגיטלית לפי סעיף זה כביצוע המצאה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה.

{{ח:סעיף|6|מסירת מידע|תיקון: תשע״ח־2, תשפ״ב־3, תשפ״ב־4, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש מגוף ציבורי מידע על חייב לצורך גביית חוב או לצורך איתור נכסיו, במידה הנדרשת לצורך פעולות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, ימסור הגוף הציבורי את המידע שנתבקש למסור לפי סעיף קטן (א) ואשר נמצא ברשותו.
{{ח:תת|(ב1)}} נוכח מנהל המרכז כי כתובתו של החייב אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא לדרוש מהגורמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} מנהל המרכז רשאי לדרוש מספק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – ספק מורשה), המספק שירות טלפוניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק האמור}}, למסור לו את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הספק המורשה המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהספק המורשה כי מספרים אלה יישארו חסויים, והכול בהתאם להוראות לפי פסקה (3).
{{ח:תתת|(2)}} מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את המרכז לצורך יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי הגבייה המתנהלים נגדו.
{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מבעל רישיון או מגורם אחר מטעמו להיחשף למידע על זהות חייב במסירת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.
{{ח:תתת|(4)}} אין ביידוע טלפוני על הליכי גבייה לפי סעיף קטן זה כדי להוות המצאת דרישת תשלום החוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.
{{ח:תת|(ב3)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו –
{{ח:תתת|(1)}} גורמים נוספים שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} כתובות נוספות שייכללו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב4)}} מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (ב2) בדבר פרטי ההתקשרות של ניזוק מעבירה, אפוטרופסו, מנהל עיזבונו, יורשיו או בני משפחתו, לפי העניין, לשם העברת כספי פיצוי שנגבו מהחייב בעבור אותו ניזוק או פיצוי שהניזוק זכאי לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, והוראות הסעיפים הקטנים האמורים יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור ישמש רק לצורך ביצוע חוק זה; מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב4) ישמש רק לתכלית האמורה באותו סעיף קטן ויימחק עם תום השימוש בו.

{{ח:סעיף|6א|רשמים לענייני המרכז|תיקון: תשע״ב, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע בכל מחוז, לשכת הוצאה לפועל שהרשמים בה ישמשו גם כרשמי המרכז ויהיו להם הסמכויות הנתונות לרשמים לענייני מרכז לפי חוק זה; הודעה על כך תפורסם ברשומות; בהפעלת הסמכויות כאמור ישמש רשם ההוצאה לפועל כרשם לענייני המרכז.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 3א|סעיפים 3א עד 3ד}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 73א|ו־73א לחוק ההוצאה לפועל}} יחולו על רשם לענייני המרכז ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ישמשו הממונה על הרשמים והאחראי על בירור תלונות, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל}}, כממונה על הרשמים לענייני המרכז וכאחראי על בירור תלונות הנוגעות לרשמים לענייני המרכז.
{{ח:תת|(ג)}} בכל לשכת הוצאה לפועל, לרבות בלשכה שלא נקבעה לפי סעיף קטן (א), יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בתיקים שנפתחו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ו־7א לחוק זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מחוז“ – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 33|סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.

{{ח:סעיף|7|מינוי כונס נכסים בידי הרשם לענייני המרכז|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם גביית חוב, לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה שימנה כונס נכסים לנכס מסוים של החייב, ובלבד שהחוב או החובות במצטבר של החייב עולים על 50,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), כי מתקיים התנאי האמור באותו סעיף קטן בחוב או בחובות במצטבר של החייב וכי יש צורך או תועלת במינוי כונס נכסים לשם גביית החוב או החובות, הוא רשאי למנות כונס נכסים לנכסו של החייב.
{{ח:תת|(ג)}} בהליך לפי סעיף זה ייתן הרשם לענייני המרכז הזדמנות לצדדים לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם בכתב או בעל פה, בצורה, במועד ובאופן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ה|סעיף 7ה}}.
{{ח:תת|(ד)}} טען החייב בדיון או בכתב כי אינו בעל יכולת לשלם את החוב, ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או ביקש פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ד|סעיף 7ד}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} על מינויו ופעולתו של כונס הנכסים יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 38|סעיפים 38 עד 42}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק ה|ופרק ה׳ לחוק ההוצאה לפועל}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ו)}} נפרע החוב, יורה הרשם לענייני המרכז על סיום תפקידו של כונס הנכסים ועל ביטול כל ההליכים נגד החייב.
{{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|7א|הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז|תיקון: תשע״ב, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;
{{ח:תתת|(2)}} החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה, דרישה לתשלום החוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ולעניין פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}} – בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין;
{{ח:תתת|(3)}} החייב לא הגיש בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ג|5ג}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד}}, או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים;
{{ח:תתת|(4)}} החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו־(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (6) להגדרה ”חוב“}} – פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א)(2) ו־(4).
{{ח:תת|(ג)}} שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
{{ח:תתת|(1)}} הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}, מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
{{ח:תתת|(2)}} עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
{{ח:תתת|(3)}} הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שיקים ללא כיסוי#סעיף 3ג|בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(4)|(א)}} מיום הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל}}; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה, על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 6|סעיף 6(א)(1) לחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(ב)}} לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
{{ח:תתת|(5)}} הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ד)}} לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם לפני הרשם לענייני המרכז; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, אלא אם כן ייפרע החוב וכן כי החייב רשאי לבקש, לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ג|5ג}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד}}, פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים.
{{ח:תת|(ה)}} טען החייב בדיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, או ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ד|סעיף 7ד}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|7ב|סייג להגבלה על כרטיס חיוב|תיקון: תשע״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} לא תחול על כרטיס חיוב מיידי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, שניתן לבצע בו עסקאות כנגד יתרת זכות בלבד או על כרטיס חיוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק האמור}}, שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו לפי פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
{{ח:תתת|(1)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
{{ח:תתת|(2)}} גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:תת|(ב)}} חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב מיידי או כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|7ג|ביטול הגבלות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נפרע החוב או נוכח הרשם לענייני המרכז כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה הרשם על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} הגבלה שהוטלה מחדש וטרם חלפה שנה מיום ביטולה, תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח הזמנה לדיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ד)}} או במשלוח התראה לפי פסקה (3); הודעה בדבר חידוש ההגבלה תישלח לחייב בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום 15 ימים מיום שנשלחה.
{{ח:תתת|(3)}} חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר ובה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל מחדש את ההגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או שהרשם או מנהל המרכז ישוכנע, על יסוד בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 5ג|5ג}} {{ח:פנימי|סעיף 7ד|או 7ד}}, כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב או כי מתקיימות נסיבות אחרות לפריסה או לדחייה של תשלום החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים או כי יש סיבות אחרות לביטול ההגבלה או לשינויה, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם.
{{ח:תת|(ד)}} הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, מיוזמתו או לבקשת הצדדים, ורשאי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ה)}} בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא מנהל המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב; בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלום כאמור, רשאי הרשם לענייני המרכז להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך בהזמנה לדיון או במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|7ד|סמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|או 7א}} וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם או החליט להטיל הגבלה מחדש לאחר שבוטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיף 7ג(ג)}}, הוא רשאי, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו או ליתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}} {{ח:פנימי|סעיף 5ג|או 5ג}}, בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה לפריסת החוב, דחיית מועד תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, הוא רשאי, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב; לשם ביצוע סעיף זה, יהיו נתונות לרשם סמכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}; בדיקת יכולתו של חייב תיעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, כפי שיורה הרשם.

{{ח:סעיף|7ה|סדרי דין לפני הרשם לענייני המרכז|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} השר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר.

{{ח:סעיף|7ו|ערעור על החלטות הרשם לענייני המרכז|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום; ואולם החלטות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} לעניין כינוס נכסים של דירת מגורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ג)(1) או (2)}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 58|סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ה)}}, ניתנות לערעור בזכות.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם, הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהערעור או בקשת רשות הערעור הוגשו לפניו רשאי להורות על עיכוב ההליך, והוא רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.

{{ח:סעיף|8|עיכוב יציאה מן הארץ לשם מניעת סיכול הגבייה|תיקון: תשע״ב, תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל המרכז יסוד סביר להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את גביית החוב או הליך לשם גבייתו, רשאי הוא לפנות לרשם לענייני מרכז ולבקשו לצוות על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם לענייני מרכז לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן סכום החוב אינו פחות מהסכום שקבע שר המשפטים, והרשם שוכנע כי יציאתו של החייב לחוץ לארץ עלולה לסכל את גביית החוב וכי לא ניתן להבטיח את גבייתו בדרך של מתן ערובה מתאימה, או בדרך אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, לפי סעיף זה, לא יעלה על שנה, אולם רשאי הרשם לענייני מרכז, על פי בקשתו של מנהל המרכז, להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} היה החייב תאגיד, ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לפי סעיף זה נגד מנהל בתאגיד; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש לבית משפט השלום; בסעיף קטן זה, ”מנהל בתאגיד“ – מי שמשמש כמנהל הכללי של החברה, או בעלי המניות העיקריים שלה הרשומים אצל רשם החברות, ובכל תאגיד אחר – מנהלו הכללי, חבר ועד או שותף.

{{ח:סעיף|9|סודיות|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:ת}} אדם שהגיע אליו מידע לצורך ביצוע חוק זה, לא יגלה את תוכנו, אלא לצורך ביצוע חוק זה או לפי צו של בית משפט.

{{ח:סעיף|10|עונשין}}
{{ח:ת}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:
{{ח:תת|(1)}} סיכל פעולה שננקטה לפי חוק זה או הפריע לביצועה;
{{ח:תת|(2)}} גילה מידע או השתמש במידע בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}.

{{ח:סעיף|11|סייג לשימוש בסמכות}}
{{ח:תת|(א)}} קבלת מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} מאת רשות מס כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס)|בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות מס), התשכ״ז–1967}}, תהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ב)}} השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה, ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל או לשלוחה אחרת של מערכת הביטחון שאישר שר הביטחון, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון.
{{ח:תת|(ג)}} השימוש בסמכויות הנתונות לפי חוק זה ככל שהן מתייחסות למתקן המוחזק על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, או למידע המצוי ברשותם, יהיה על פי תקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר המשטרה.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס)|תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (קבלת מידע מאת רשות מס), התשס״ג–2003}}.}}

{{ח:סעיף|12|גבייה בעבור קרן, תאגיד, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית|תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשע״ח־2, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}}
{{ח:תת|(א)}} כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד או ועדה מקומית לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד או לוועדה המקומית לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
{{ח:תת|(ב)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (11) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
{{ח:תת|(ג)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (16) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|12|גביה בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית, ועדה מקומית או הסניגוריה הציבורית|תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשע״ח־2, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} כספי חוב, שנגבו בעבור קרן, תאגיד, רשות מקומית או ועדה מקומית, לפי הוראות חוק זה, יועברו לקרן, לתאגיד, לרשות מקומית או לוועדה המקומית, לפי הענין, בניכוי ההוצאות לנקיטת הליכי גביה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, וכן בניכוי סכום בשיעור של 3% מכספי החוב שנותרו לאחר ניכוי ההוצאות כאמור, לשם כיסוי ההוצאות לתפעול המרכז.
{{ח:תת|(ב)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (11) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יעוברו לסניגוריה הציבורית.
{{ח:תת|(ג)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (16) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לוועדה המקומית.
{{ח:תת|(ד)}} כספי חוב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (16א) להגדרה ”חוב“}}, שנגבו בידי המרכז לפי הוראות חוק זה, יועברו לרשות המקומית.

{{ח:סעיף|13|ביצוע ותקנות|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (13) ו־(14) להגדרה ”חוב“ שבסעיף 1}}, שר המשפטים רשאי, בהסכמת השר הנוגע בדבר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|14|תחילה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה 14 ימים מיום פרסומו; ואולם לגבי חוב שהוא קנס מינהלי, קנס על עבירת ברירת משפט, קנס אזרחי, עיצום כספי, התחייבות, ערבות, ערובה, אגרה או אגרה המשולמת בבית דין דתי או הוצאות שנפסקו על ידיו, הוצאות שנפסקו על ידי גוף המוסמך להטיל על פי דין קנס או עיצום כספי, וכן כפל הוצאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (2), (3), (4), (5א) עד (5ג), (7)(ג) עד (ה), (8)}} למעט לענין הוצאות שפסק בית המשפט לטובת אוצר המדינה, {{ח:פנימי|סעיף 1|ו־(9) להגדרת ”חוב“ שבסעיף 1}}, תהיה תחילתו במועד שיקבע שר המשפטים בצו.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} גוף המספק לרשות מקומית שירותי ניהול מידע;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשפ״ב־3|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} ({{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} – חוק התקשורת);

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשפ״ב־3|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} ספק מורשה המספק לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת}} שירות טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב1)}})}}}}
{{ח:קטע3||כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} כתובת במעון או מקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ב־4}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירה שהניזוק ממנה היה קטין בעת ביצוע העבירה;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300 עד 304 לחוק העונשין}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 298|סעיף 298 לחוק האמור}} כנוסחו ערב יום התחילה של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf|חוק העונשין (תיקון מס׳ 137), התשע״ט–2019}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|סעיף 305 לחוק העונשין}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|סימן ה׳ לפרק י׳ בחוק העונשין}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 349|סעיפים 349}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 352|ו־352 לחוק האמור}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (7)(ז) להגדרה ”חוב“ בסעיף 1}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המדידות|פקודת המדידות}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המיילדות|פקודת המיילדות}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט, התשי״ב–1952}}

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 4 פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}};

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 4 פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי|חוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}};

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 4 פרט 11}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הבלו על הדלק|חוק הבלו על הדלק, התשי״ח–1958}};

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 4 פרט 12}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}};

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 4 פרט 13}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960}};

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 4 פרט 14}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 4 פרט 15}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}};

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 4 פרט 16}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967}};

{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 4 פרט 17}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 4 פרט 18}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}};

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 4 פרט 19}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}};

{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 4 פרט 20}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972}};

{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 4 פרט 21}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)|חוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973}};

{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 4 פרט 22}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הנוטריונים|חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976}};

{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 4 פרט 23}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};

{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 4 פרט 24}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים|חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}};

{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 4 פרט 25}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת רופאי השיניים|פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};

{{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 4 פרט 26}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};

{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 4 פרט 27}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};

{{ח:סעיף*|(28)||עוגן=תוספת 4 פרט 28}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת ההסגר|פקודת ההסגר [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};

{{ח:סעיף*|(29)||עוגן=תוספת 4 פרט 29}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};

{{ח:סעיף*|(30)||עוגן=תוספת 4 פרט 30}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק השימוש בהיפנוזה|חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ״ד–1984}};

{{ח:סעיף*|(31)||עוגן=תוספת 4 פרט 31}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}};

{{ח:סעיף*|(32)||עוגן=תוספת 4 פרט 32}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}};

{{ח:סעיף*|(33)||עוגן=תוספת 4 פרט 33}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העיסוק באופטומטריה|חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ״א–1991}};

{{ח:סעיף*|(34)||עוגן=תוספת 4 פרט 34}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הרופאים הווטרינרים|חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991}};

{{ח:סעיף*|(35)||עוגן=תוספת 4 פרט 35}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};

{{ח:סעיף*|(36)||עוגן=תוספת 4 פרט 36}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין|חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996}};

{{ח:סעיף*|(37)||עוגן=תוספת 4 פרט 37}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}};

{{ח:סעיף*|(38)||עוגן=תוספת 4 פרט 38}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}};

{{ח:סעיף*|(39)||עוגן=תוספת 4 פרט 39}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};

{{ח:סעיף*|(40)||עוגן=תוספת 4 פרט 40}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הקרינה הבלתי מייננת|חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006}};

{{ח:סעיף*|(41)||עוגן=תוספת 4 פרט 41}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}};

{{ח:סעיף*|(42)||עוגן=תוספת 4 פרט 42}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}};

{{ח:סעיף*|(43)||עוגן=תוספת 4 פרט 43}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים {{ח:הערה|פיננסיים}} (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};

{{ח:סעיף*|(44)||עוגן=תוספת 4 פרט 44}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}};

{{ח:סעיף*|(45)||תיקון: תשפ״ד־3|עוגן=תוספת 4 פרט 45}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשפ״ג־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (16ב) להגדרה ”חוב“ בסעיף 1}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הנוטריונים|חוק הנוטריונים, התשל״ו–1976}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים|חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין|חוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 5 פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין|חוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 5 פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|חוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008}}.

{{ח:חתימות|כ״ז באדר ב׳ התשנ״ה (29 במרס 1995).}}
* '''יצחק רבין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''דוד ליבאי'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''עזר ויצמן'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''שבח וייס'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>k1j3n07z2fhotcxhhhq9lc0jw16gc2p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שמירת הנקיון</title>
    <ns>116</ns>
    <id>284697</id>
    <revision>
      <id>3080284</id>
      <parentid>3070024</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T05:52:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3080284</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="201791" sha1="a28j32yl212btvqjjg6jswtoulff9hf" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שמירת הנקיון, התשמ&quot;ד-1984

&lt;מאגר 2000017 תיקון 2209387 תקן 149942 קוד a163Y00000DuDRnQAN&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2001242 --&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;ו, 824|חוק שמירת הנקיון|8:209700)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000017 --&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ד, 142|חוק שמירת הנקיון|10:210225)); ((תשמ&quot;ה, 58|ת&quot;ט|ec:11:317269)); ((תשמ&quot;ח, 52|תיקון|11:210617)); ((תשנ&quot;ב, 22|תיקון מס' 2|12:210873)); ((תשנ&quot;ג, 118|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|13:210815)); ((תשנ&quot;ז, 132|חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה)|14:211405)); ((תש&quot;ס, 75|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((271|תיקון מס' 6|15:300255)), ((276|תיקון מס' 2 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה|15:300256)); ((תשס&quot;ד, 545|חוק שמירת הסביבה החופית|16:300986)); ((תשס&quot;ז, 88|תיקון מס' 9|17:300084)); ((תשס&quot;ח, 537|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים)|17:300698)), ((864|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תשס&quot;ט, 94|תיקון מס' 12|17:300635)), ((146|תיקון מס' 2 לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים)|18:301058)), ((164|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((330|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תש&quot;ע, 330|תיקון מס' 4 לחוק הפיקדון על מכלי משקה|18:300720)), ((425|תיקון מס' 16|18:301036)); ((תשע&quot;א, 298|חוק להסדרת הטיפול באריזות|18:301233)), ((726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|18:301125)), ((745|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|18:301171)), ((1063|תיקון מס' 20|18:301287)), ((1203|תיקון מס' 6 לפקודת מסילות הברזל|18:301316)); ((תשע&quot;ג, 205|הוראת שעה|19:301580)); ((תשע&quot;ז, 502|תיקון מס' 78 לחוק סדר הדין הפלילי|20:382381)), ((990|הוראת שעה (תיקון)|20:387465)); ((תשע&quot;ח, 830|תיקון מס' 23|20:504418)); ((תש&quot;ף, 22|הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (מענק לרשויות מקומיות)|23:570698)); ((תשפ&quot;א, 386|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|24:606240)); ((תשפ&quot;ב, 868|תיקון מס' 24|24:628366)); ((תשפ&quot;ד, 4|תיקון מס' 25 והוראת שעה|25:3418045)), ((164|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 948|תיקון מס' 27 והוראת שעה|25:14270421)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 469|שינוי התוספת לחוק|6962)); ((תשע&quot;ו, 1462|שינוי התוספת לחוק|7678)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ג, 1690|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)), ((2496|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשע&quot;ד, 3499|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשע&quot;ו, 3705|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשע&quot;ז, 3791|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשע&quot;ח, 6256|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשע&quot;ט, 4644|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תש&quot;ף, 3430|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשפ&quot;א, 3673|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשפ&quot;ב, 3279|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשפ&quot;ג, 4334|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשפ&quot;ה, 2712|הודעה בדבר עדכון סכום היטל|13085)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ז, תשע&quot;א-3, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אתר טיפול בפסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) מקום, מפעל או מיתקן מורשה לפי כל דין שמתבצע בו טיפול בפסולת, לרבות אחסון ביניים;
:- &quot;גזם&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) חלקים של הצמח, כגון גזעי עצים, ענפים, זרדים ועלים, שנגזמו, נתלשו או נשרו ממנו, למעט תוצרת חקלאית;
:- &quot;גרוטות רכב&quot; - רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק או שנקבע כרכב באובדן גמור, וכן שלד של רכב או חלקים ממנו;
:- &quot;השבה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) פעולה שנועדה לאפשר שימוש בפסולת, בין השאר כתחליף לחומר אחר, לרבות מיחזור או השבה לאנרגיה;
:- &quot;השבה לאנרגיה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) הפקת אנרגיה מפסולת באמצעות תהליך מבוקר או עיבוד חומרים לדלק או לחומר אחר לייצור אנרגיה;
:- &quot;השלכה&quot; - לרבות זריקה, שפיכה, נטישה, השארה או גרם לכלוך באופן אחר;
:- &quot;חוק אוויר נקי&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;חוק הגנת הסביבה&quot; - [[=חוק הגנת הסביבה|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק פסולת אלקטרונית&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) [[=חוק פסולת אלקטרונית|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע&quot;ב-2012]];
:- &quot;חוק רישוי עסקים&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק שירותי הובלה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) [[חוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]];
:- &quot;טיפול&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) השבה או סילוק של פסולת, וכן פעולות הכנה ושלבי ביניים בתהליך כאמור;
:- &quot;יצרן פסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שפסולת נוצרת מפעילותו, בין כתוצר של עיסוקו ובין שלא כתוצר של עיסוק כאמור, באופן מכוון או כתוצר לוואי;
:- &quot;כלי אצירה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) כלי קיבול מכל חומר שהוא, המשמש או מיועד לשמש לאצירת פסולת לכל פרק זמן;
:- &quot;כלי שיט&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;מוביל פסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) עוסק בפסולת שעיסוקו בהובלת פסולת;
:- &quot;מיחזור&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) עיבוד של פסולת למוצרים, לחומרים או לחומרי גלם, למטרה שלשמה יועד החומר או המוצר לראשונה או למטרה אחרת, למעט השבה לאנרגיה או מילוי חוזר;
:- &quot;מילוי חוזר&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) פעולת השבה שבה נעשה שימוש בפסולת לשיקום קרקע חפורה או לפעולות הנדסיות, כתחליף לשימוש בחומרים שאינם פסולת;
:- &quot;מכל למשקה&quot; - כלי קיבול לשימוש חד-פעמי עשוי מתכת, זכוכית, פלסטיק, נייר או חומר אחר, שמשווקים בו משקה, למעט חלב ומוצריו, בין שהוא ריק ובין שהוא מלא;
:- &quot;הממונה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) עובד המשרד שהשר הסמיך לעניין חוק זה, למעט לעניין [[סעיף 2א]];
:- &quot;המנהל&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) עובד בכיר של המשרד שהשר הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, בכל שטח המדינה, ולעניין [[סעיפים 7י(1) ו-(2)]] [[ו-15ד עד 15יט]] - עובד כאמור הכפוף במישרין למנהל הכללי של המשרד;
:- &quot;מעבדה מוסמכת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) מעבדה שהרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ&quot;ז-1997]], הסמיכה אותה לבצע בדיקות כאמור [[בסעיפים 7כא(א)]] [[או 7לז(ב)]], והיא מחזיקה תעודה המעידה על כך;
:- &quot;המרשם&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) כמשמעותו [[בסעיף 7ב]];
:- &quot;סילוק&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) פעולה בפסולת ובכלל זה הטמנה ושריפה שלא לשם הפקת אנרגיה, גם אם יש בפעולה תוצר לוואי של הפקת חומר או אנרגיה, למעט השבה;
:- &quot;עודפי עפר&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) אדמה שאינה מזוהמת ואינה מעורבת בפסולת אחרת, שהיא תוצר של חפירה בקרקע, לרבות חציבה, יישור הקרקע או פעולות כיוצא באלה, ואינה מיועדת לשימוש בתחומי האתר שממנו נחפרה;
:- &quot;עוסק בפסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שעושה פעולה הטעונה רישום או רישוי דרך עיסוק, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר
:- &quot;פסולת&quot; - לרבות שיירי מזון, קליפות, ניירות, בקבוקים, תיבות, קופסאות, קרטונים, אריזות למיניהן, גרוטאות, פסדים, צמיגים, גזם, גזרי עץ, קרשים, סמרטוטים, בדלי סיגריות, אשפה מכל סוג וכן כל דבר אחר העלול לגרום אי נקיון או אי סדר, (((הסיפה תימחק ביום 27.1.2028):)) למעט פסולת בנין וגרוטות רכב;
:- &quot;פסולת בנין&quot;, &quot;פסולת גושית&quot; - (((תוחלף ביום 27.1.2028):)) חמרים ושיירי חמרים המשמשים לבניה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בניה, לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות של מבנים;
:- &quot;פסולת בנין&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) חמרים ושיירי חמרים המשמשים לבניה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בניה, לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות של מבנים;
:- &quot;פסולת גושית&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) פסולת שמרכיביה הם בעלי נפח גדול, כגון רהיטים, אביזרים וציוד ביתי, ולמעט פסולת ציוד וסוללות, גזם ופסולת בניין;
:- &quot;פסולת ציוד וסוללות&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) כהגדרתה [[בחוק פסולת אלקטרונית]];
:- &quot;פעולה טעונה רישוי&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) טיפול בפסולת, או פעולה אחרת בפסולת, מסוגים המנויים [[בחלק ב' לתוספת השנייה]];
:- &quot;פעולה טעונה רישום&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) פעולה בפסולת מסוגים המנויים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:- &quot;פעולה בפסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) הצבה או אספקה של כלי אצירה, או פינוי או הובלה של פסולת או טיפול בפסולת; לעניין הגדרה זו, &quot;אספקה&quot; - העמדת כלי אצירה לשימושו של אדם אחר, באופן קבוע או זמני, הנעשית דרך עיסוק, למעט מכירה;
:- &quot;רישיון&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) רישיון עוסק בפסולת שניתן לפי [[סימן ג' בפרק ג']];
:- &quot;רישיון מפעיל&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) רישיון להפעלת אתר טיפול בפסולת בניין שניתן לפי [[סימן ז' בפרק ג']];
:- &quot;רכב&quot;, &quot;רכב מסחרי&quot; ו&quot;רכב ציבורי&quot; - כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;רכב להובלת פסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) רכב מסחרי, רכב משא או רכב עבודה כהגדרתם לפי [[פקודת התעבורה]], המשמש או מיועד לשמש להובלת פסולת, בכמות העולה על מטר מעוקב, למעט רכב של משווק המוביל פסולת ציוד וסוללות שנמסרה לו לפי [[סעיף 30 לחוק פסולת אלקטרונית]];
:- &quot;רשות הרבים&quot; - כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו או לעבור בו או שהציבור משתמש או עובר בו למעשה;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - למעט ועד מקומי;
:- &quot;שימוש חוזר&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) שימוש נוסף במוצר או ברכיב מתוך מוצר, שאינם פסולת, לאותה מטרה שלשמה יועדו בראשונה;
:- &quot;תקן ישראלי&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) כמשמעותו [[בחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;המשרד&quot; - המשרד להגנת הסביבה;
:- &quot;השר&quot; - השר להגנת הסביבה.

== פרק ב': השלכת פסולת והבערתה ולכלוך ברשות הרבים (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ח) ==

@ 2. איסור לכלוך והשלכת פסולת
: לא ישליך אדם פסולת, פסולת בנין או גרוטות רכב ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים.

@ 2א. הבערת פסולת (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אירוע כבאות והצלה&quot; ו&quot;רשות הכבאות וההצלה&quot; - כהגדרתם [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה]];
::- &quot;הבערה&quot; - שרפה של פסולת באש פתוחה או לא מבוקרת, לרבות בכלי קיבול או במכל אצירה שאינם אטומים, ולמעט שרפת פסולת מבוקרת במיתקן המיועד לכך והמורשה לפי כל דין;
::- &quot;זיהום אוויר חזק או בלתי סביר&quot; - כמשמעותו [[בחוק אוויר נקי]];
::- &quot;חוק אוויר נקי&quot; - (((תימחק ביום 27.1.2028):)) [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה&quot; - [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]];
::- &quot;הממונה&quot; - כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]];
::- &quot;פסולת&quot; - (((תימחק ביום 27.1.2028):)) לרבות פסולת בניין וגרוטות רכב.
: (ב) לא יבעיר אדם פסולת אלא כמפורט להלן:
:: (1) הבערת גזם לשימוש פרטי לשם בישול, הסקה או פעילות פנאי, ובלבד שהיא עומדת בהוראות כל דין וכמות הגזם אינה עולה על הדרוש באופן סביר;
:: (2) הבערת גזם לפי רישיון או היתר שניתן לפי כל דין;
:: (3) הבערת פסולת לצורכי דת, ובלבד שהיא עומדת בהוראות כל דין;
:: (4)(א) הבערת פסולת לשם ביצוע תפקידי הרשות לכבאות והצלה, וכן הבערת פסולת לשם הכשרה ותרגול של גורמים אחרים לטיפול באירועים כאמור בהגדרה &quot;אירוע כבאות והצלה&quot;, או לשם מחקר ופיתוח של דרכים ואמצעים לטיפול באירוע כאמור, ובלבד שרשות הכבאות וההצלה הכירה בכתב בהבערת הפסולת למטרות כאמור או שהבערת הפסולת נעשית בהנחיית מדריך, ממונה בטיחות אש, חבר צוות כיבוי והצלה מפעלי או חבר צוות כיבוי לשטחים פתוחים לפי הוראות [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה]];
::: (ב) הובא לידיעת הרשות לכבאות והצלה כי הבערת פסולת למטרות האמורות בפסקת משנה (א) עלולה לגרום לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, רשאית היא, לאחר התייעצות עם הממונה, לבטל את ההכרה שנתנה להבערת הפסולת או לקבוע תנאים להבערה כאמור.
: (ג) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות ותנאים נוספים על האמור בסעיף קטן (ב), שבהם תותר הבערת פסולת, ובלבד שיובטח שהבערת הפסולת לא תגרום לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.

@ 3. אחריות לגבי קטינים ברכב
: כל מי שבידו השגחה על קטין שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים, הנמצא עמו ברכב, לא יניח לקטין להשליך פסולת מהרכב.

@ 4. חזקות לענין השלכת פסולת ופסולת בנין מתוך רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לענין [[סעיף 2]], את בעל הרכב או את האדם האחראי לרכב, כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של האדם שהרכב היה ברשותו בעת ההשלכה, או שהרכב נלקח ללא הסכמתו.
: (ב) הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לענין [[סעיף 2]], את מי שנהג בו אותה עת כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של המשליך; הוראה זו לא תחול לגבי מי שנוהג באוטובוס או ברכב ציבורי, למעט מונית, וכן לא תחול על מי שנוהג ברכב מסחרי בלתי אחוד כאשר הפסולת הושלכה מתוך החלק הנפרד מתא הנהג.
: (ג) הוכח כי פסולת הושלכה מכלי שיט, רואים לענין [[סעיף 2]] את בעל כלי השיט, קברניטו, מפעילו או האחראי לו, כאילו הוא השליך את הפסולת, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן וכי המעשה נעשה שלא בידיעתו והוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ההשלכה ולגלות את זהותו של משליך הפסולת.

@ 5. חזקה לענין גרוטות רכב
: הושלכה גרוטת רכב, רואים, לענין [[סעיף 2]], את בעלה כאילו הוא שהשליכה, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן וברשות מי היתה גרוטת הרכב אותה עת, או שגרוטת הרכב נלקחה ללא הסכמתו.

@ 5א. חזקות לענין לכלוך רשות הרבים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז)
: (א) הכותב, מצייר, משרטט או חורט על מקרקעין של זולתו, שלא כדין, או מדביק, תולה, מניח או קובע עליהם, שלא כדין, כל כתב, מודעה או שלט, רואים אותו, לענין [[סעיף 2]], כמלכלך את רשות הרבים.
: (ב) הודבקו או נקבעו כתב, מודעה או שלט כאמור בסעיף קטן (א), רואים לענין [[סעיף 2]], גם מי שתכנם של הכתב, המודעה או השלט מצביע עליו כמי שהזמין את הכנתם או הדבקתם או הורה על כך, זולת אם הוכיח כי לא הוא עשה כן וכי המעשה נעשה שלא בידיעתו והוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע המעשה.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בסעיף זה, &quot;כתב&quot; - לרבות ציור, שרטוט או חריטה.

@ 6. חובת שילוט ברכב (תיקון: תשע&quot;א-5)
: באוטובוס, ברכב ציבורי, ברכבת וברכב מסחרי בלתי אחוד בחלק הנפרד מתא הנהג, יקבע לעניין רכב - בעל הרכב או נהגו, ולעניין רכבת - בעל הרכבת; לעניין זה, &quot;רכבת&quot; - כהגדרתה [[בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], בצורה גלוייה לעין, שלטים המורים על איסור השלכת פסולת מהרכב.

== פרק ג': סילוק פסולת וגרוטות רכב (תיקון: תשס&quot;ז) ==
=== סימן א': אתרים לטיפול בפסולת (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7. אתרים לסילוק פסולת בנין, גזם, צמגים וגרוטות רכב (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) רשות מקומית תקבע, בכפוף לכל דין, אתרים לסילוק או לריכוז וטיפול בפסולת בנין, גזם, צמיגים או גרוטות רכב, בין בתחומה ובין מחוצה לו בתאום עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר; קביעה כאמור יכול שתיעשה במשותף בידי מספר רשויות מקומיות ויכול שתיעשה על פי הוראת השר לאיכות הסביבה.
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) רשות מקומית תקבע, בכפוף לכל דין, אתרים לריכוז או לטיפול בפסולת בנין, גזם, צמיגים או גרוטות רכב, בין בתחומה ובין מחוצה לו בתאום עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר; קביעה כאמור יכול שתיעשה במשותף בידי מספר רשויות מקומיות ויכול שתיעשה על פי הוראת השר לאיכות הסביבה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הרשות המקומית תפרסם ברבים הודעה על מקומם של אתרים שנקבעו כאמור.
: (ד) לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א), אלא לאתר שנקבע לכך, למפעל טיפול באשפה, למפעל מיחזור או למישרפה, או בהתאם להוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית הנוגעת בדבר.
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א), אלא לאתר ריכוז או טיפול בפסולת בעל רישיון לטפל באותו סוג פסולת לפי כל דין, ואם האתר אינו טעון רישוי כאמור - הוא מיועד לכך לפי הוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית שהאתר בתחומה, אולם לעניין פינוי פסולת בניין, יחולו הוראות [[סימן ז']].
: (ה) לענין סעיף זה, &quot;רשות מקומית&quot; - עיריה או מועצה מקומית.

=== סימן ב': מרשם (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7א. חובת רישום במרשם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לא יעשה אדם, כדרך עיסוק, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, בעצמו או באמצעות אחר, פעולה הטעונה רישום, אלא אם כן הוא רשום במרשם.
: (ב) לא יעשה אדם שימוש כדרך עיסוק כאמור בסעיף קטן (א), אלא בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת מהסוגים המנויים [[בחלק ג' לתוספת השנייה]] שנרשמו במרשם ובהתאם להוראות לפי חוק זה.
: (ג) בעל כלי אצירה או בעל רכב להובלת פסולת מהסוגים המנויים [[בחלק ג' לתוספת השנייה]] ירשום במרשם כלי כאמור המיועד להצבה או לשימוש כדרך עיסוק, ואשר נפחו גדול ממטר מעוקב.
: (ד) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לרישום במרשם, והכול כדי להבטיח את האצירה, הפינוי וההובלה של הפסולת והטיפול בה, וכדי למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור.

@ 7ב. ניהול המרשם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הממונה ינהל מרשם של עוסקים בפסולת, של כלי אצירה ושל רכב להובלת פסולת, מהסוגים המנויים [[בחלק ג' לתוספת השנייה]]; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד, למעט לעניין כלי האצירה.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול המרשם ולעניין הגשת הבקשה לרישום במרשם, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
: (ג) הממונה רשאי לכלול במרשם נתונים מעובדים על פעילות העוסקים בפסולת, בין השאר בהתבסס על מידע שדווח לו, ויחולו לעניין המידע הוראות [[סעיף 15יז(ד)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) מי שרשום במרשם ידווח לממונה לאלתר אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים לרישום במרשם לפי סעיף זה או אם חדל להיות עוסק בפסולת לפי הוראות חוק זה.

@ 7ג. בקשה לרישום במרשם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המבקש להירשם במרשם יגיש לממונה בקשה מקוונת, במתכונת שפרסם הממונה ובצירוף אסמכתאות להוכחת עמידתו בתנאי הרישום; הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.
: (ב) המבקש לרשום כלי אצירה או רכב להובלת פסולת כאמור [[בסעיף 7א(ב) או (ג)]] יכלול בבקשה את פרטי כלי האצירה או הרכב, פרטי הבעלים ואמצעי האיכון והבקרה שיותקנו בהם; החליט הממונה לרשום את כלי האצירה או הרכב במרשם, יודיע למבקש את מספר הרישום של הכלי או הרכב; בעל הכלי או הרכב יסמן את מספר הרישום על הכלי או הרכב באופן בולט שאינו ניתן להסרה, במתכונת שעליה הודיע לו הממונה המאפשרת את זיהוי הכלי או הרכב.

@ 7ד. הרישום במרשם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) נוכח הממונה כי התמלאו התנאים לרישום במרשם לפי הוראות חוק זה, ירשום את המבקש במרשם.
: (ב) מצא הממונה כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום את המבקש במרשם, יודיע על כך למבקש בהודעה מנומקת בכתב, וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן ההודעה; הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין הנסיבות כאמור [[בסעיף 7ח]].
: (ג) החלטת הממונה בבקשה לפי סעיף זה תינתן למבקש בתוך 30 ימים מיום שהוגשה, אולם הממונה רשאי לדחות את המועד למתן תשובה ב-30 ימים נוספים, אם נוכח כי הדבר דרוש לו לשם השלמת בדיקת הבקשה; דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים, לא יובא במניין התקופה כאמור פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור.

@ 7ה. ביטול או התליה של רישום במרשם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת ולאחר שנתן לעוסק בפסולת הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את הרישום במרשם או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה, בהתקיים אחד מאלה:
: (1) הרישום במרשם נעשה על יסוד מידע כוזב או מטעה;
: (2) חדל להתקיים בעוסק בפסולת אחד מהתנאים לרישום במרשם או שהוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישום.

=== סימן ג': רישוי (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7ו. חובת קבלת רישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 7א]], לא יעשה אדם, כדרך עיסוק, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, בעצמו או באמצעות אחר, פעולה בפסולת הטעונה רישוי, אלא אם כן יש בידו רישיון לכך ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה, ובהתקיים כל אלה:
: (1) הוא אינו קטין או פסול דין;
: (2) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל או תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
: (3) לא מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון או פשיטת רגל כהגדרתם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]], או לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], בהתאמה;
: (4) היה המבקש תאגיד - הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו או מתקיימים לגביו הליכים כאמור;
: (5) הוא הפקיד בידי הממונה ערבות של תאגיד בנקאי או של גוף מוסדי בסכום שלא יפחת, בכל עת, מהסכום הנקוב [[בתוספת השלישית]], אם נקבע, לשם הבטחת טיפול בפסולת בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה טיפול בפסולת שפינה בניגוד להוראות לפי חוק זה; ואולם, מבקש שהוא רשות מקומית יהיה פטור מהוראות פסקה זו; בפסקה זו, &quot;גוף מוסדי&quot; - מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], או חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
: (6) לעניין עיסוק בהובלת פסולת - יש בידו רישיון מוביל לפי [[חוק שירותי הובלה]], אם נדרש רישיון כאמור;
: (7) לא מתנהלת בעניינו חקירה פלילית, לא תלוי ועומד נגדו כתב אישום והוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל את הרישיון.

@ 7ז. בקשה לרישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המבקש רישיון יגיש לממונה בקשה מקוונת, במתכונת שפרסם הממונה ובצירוף אסמכתאות להוכחת עמידתו בתנאים למתן רישיון; הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.
: (ב)(1) המבקש רישיון לאתר טיפול בפסולת ימסור העתק מהבקשה ומכל מסמך שנלווה אליה או שנמסר לממונה לאחר הגשת הבקשה, עם הגשתם לממונה, לאיגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, שבתחומו נמצא או יימצא אתר הטיפול נושא הבקשה, ובאין איגוד ערים כאמור - ליחידה סביבתית ברשות המקומית שבתחומה האתר נמצא או יימצא.
:: (2) גורם כאמור בפסקה (1) שנמסר לו העתק בקשה או מסמך כאמור רשאי למסור לממונה את חוות דעתו לבקשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבל את הבקשה.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;יחידה סביבתית ברשות מקומית&quot; - אגף או יחידה לאיכות הסביבה ברשות מקומית, שהשר הסמיך לעניין זה לפי בקשת ראש הרשות המקומית.
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר הפרטים שיש לכלול בבקשה לרישיון.

@ 7ח. שיקולים שבטובת הציבור (תיקון: תשפ&quot;ו) 
: שוכנע הממונה, על בסיס המלצה בכתב ממשטרת ישראל שנתן קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, כי המבקש להירשם במרשם או המבקש רישיון מעורב במעשים העלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה מהותית בענף הפסולת, רשאי הוא לסרב לרושמו במרשם או לתת לו רישיון; בהחלטתו יתחשב הממונה, בין השאר, בשיקולים אלו:
: (1) מהותם, חומרתם ונסיבותיהם של המעשים המפורטים בהמלצת המשטרה והיותם מעשים המהווים עבירה;
: (2) הזיקה בין הנסיבות והמעשים לפעילות בענף הפסולת;
: (3) ביצוע המעשים הוא בשל השפעה שלא כדין של גורם המעורב בפשיעה חמורה;
: (4) חלוף הזמן מביצוע המעשים;
: (5) היקף המעשים.

@ 7ט. חובות, הגבלות ותנאים נוספים החלים על עוסק בפסולת (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על עוסק בפסולת ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של עוסקים בפסולת, לרבות כתנאי לרישום במרשם או למתן רישיון או לחידושם, והכול כדי להבטיח את האצירה, הפינוי, ההובלה של הפסולת והטיפול בה באופן שימנע או יצמצם ככל האפשר פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור, ובכלל זה במקורות מים, בקרקע, באיכות האוויר או בערכי טבע, גרימת מטרדי ריח או רעש, ומניעת השלכת פסולת או הבערתה שלא כדין, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:
:: (1) החובה להחזיק ולהשתמש במיתקנים או בציוד מתאימים במסגרת העיסוק בפסולת, ולהפעיל מערכת להבטחת איכות;
:: (2) החובה למסור למזמין הובלה של פסולת או שירות אחר מידע בדבר אופן ההובלה, סוג הטיפול בפסולת או התנאים לביצוע טיפול מיטבי בפסולת;
:: (3) דרישות שנועדו להבטיח טיפול נאות בפסולת, ולאפשר שימוש חוזר או שימוש נוסף בפסולת או בתוצרי הטיפול בה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרדת סוגי פסולת ואיכות תוצרי הטיפול;
:: (4) דרישות לעניין תיעוד, רישום ודיווח.
: (ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו לאחר התייעצות עם שר האוצר לעניין היבטי עלות משקית; לא השיב שר האוצר לפניית השר בתוך 30 ימים, יראו אותו כאילו נתן את הסכמתו.
: (ג) הממונה רשאי לתת לעוסק בפסולת הוראות נוספות בעניינים שבסמכות השר לקבוע בהם תקנות לפי סעיף קטן (א), אם מצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים מתן הוראה פרטנית לאותו עוסק, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; המנהל יפרסם נהלים ומדיניות כללית להפעלת סמכויותיו של הממונה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].

@ 7י. מתן הוראות ברישיון לעיסוק בפסולת לעניין אספקת שירות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: המנהל יקבע ברישיון את סוג הפסולת המותרת לטיפול ואת סוג הטיפול המותר בפסולת ורשאי הוא לקבוע ברישיון כאמור הוראות כדי להבטיח את תפקוד משק הפסולת ומתן שירות נאות לציבור בתחום העיסוק, בעניינים אלו:
: (1) הבטחת המשכיות במתן השירות לציבור, לרבות זמני פעילות לשם הבטחת המשכיות כאמור;
: (2) כמות הפסולת המותרת או המיועדת לטיפול;
: (3) יעדים איכותיים וכמותיים של הטיפול, ובכלל זה תנאים שיבטיחו כי תוצרי הטיפול בפסולת באתר טיפול בפסולת שמתבצעות בו פעולות השבה או מיחזור יהיו מתאימים לשימוש ויתקיימו בהם התנאים הקבועים [[בסעיף 7כח(ד)]];
: (4) הוראות לעניין המסחר בתוצרי טיפול בפסולת ולעניין העברתם והובלתם, ובכלל זה מסירת מידע לרוכש, ולמעט הוראות לעניין קביעת המחיר.

@ 7יא. תנאים ברישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הממונה רשאי להתנות מתן רישיון בתנאים, לרבות בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון, לשם מתן הגנה נאותה לסביבה או לבריאות הציבור, ומניעת מפגעים או מטרדים מהפעילות נושא הרישיון; המנהל יפרסם הוראות לעניין האסדרה האירופית, כהגדרתה [[בחוק אוויר נקי]], שיש להתבסס עליה בקביעת התנאים ברישיון, ובעניינים שלגביהם לא ניתן להורות על אסדרה אירופית מסוימת - הוראות לעניין אופן הבחירה בהסדר שעליו יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור.
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לקבוע ברישיון הוראות בעניינים המנויים [[בסעיפים 7ט]] [[ו-7כו]], בשינויים המחויבים, וכן בעניינים אלו:
:: (1) מניעה וצמצום של סיכונים, זיהומים או השפעות שליליות אחרות על הסביבה מפעילות האתר או המיתקן, לרבות במצבי הפעלה שונים ובתנאי הפעלה לא אופייניים, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני הפעילות ולאחר סיום הפעילות;
:: (2) אמצעים ופעולות לתחזוקה ובטיחות נאותים של האתר או המיתקן;
:: (3) חובות מדידה, בדיקה, ניטור ודיגום, באתר או במיתקן ובסביבתו, של כל נתון הנדרש להערכת ההשפעה הסביבתית של האתר או המיתקן ופעילותו, ובכלל זה הדרכים והמועדים לביצוען, והאמצעים והשיטות לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;
:: (4) חובות לעניין עריכת רישום ותיעוד בכל הנוגע לקיום ההוראות לפי חוק זה בקשר להפעלת האתר או המיתקן, לרבות רישום קנייה או מכירה של פסולת ושל תוצרי הטיפול ושמירת מסמכים;
:: (5) חובות דיווח ומסירת מידע לממונה ולמנהל.

@ 7יב. סירוב לתת רישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הממונה, בהסכמת המנהל, רשאי לסרב לתת רישיון, אם מצא כי יש נסיבות שבשלהן אין לתת למבקש רישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 7יג. שינוי תנאים ברישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הממונה רשאי לשנות תנאים ברישיון, אם נוכח כי הדבר דרוש לשם עמידה בהוראות לפי חוק זה ולאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, או לבקשת בעל הרישיון, ובלבד שלעניין הוראות שקבע המנהל - לא ישונו ההוראות אלא בהסכמתו.

@ 7יד. השגה על תנאי או הוראה שיש להם השפעה משקית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) עוסק בפסולת רשאי להגיש השגה בכתב על תנאי שקבע הממונה לפי הוראות [[סעיף 7יא]], או על הוראה שנתן המנהל לפי [[סעיף 7י]] [[או 7כח]], או על שינוי תנאים כאמור [[בסעיף 7יג]], אם התקיים לטענתו אחד מאלה:
:: (1) התנאי או ההוראה עלולים לפגוע באופן משמעותי באיכות השירות לציבור בתחום הפסולת או למשק או לאספקת השירות;
:: (2) התנאי או ההוראה עלולים לייקר במידה ניכרת את עלות השירותים בתחום הפסולת באופן שיביא לעלייה משמעותית ביוקר המחיה בתחום;
:: (3) התנאי או ההוראה שונים באופן ניכר מתנאי או מהוראה באותו עניין שנקבע ברישיון אחר לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים;
:: (4) התנאי אינו מתיישב עם אמות מידה מקובלות לקביעת תנאים לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים, הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7יא]];
:: (5) יש פער ניכר בין העלות הכרוכה בעמידה בתנאי ובין התועלת הסביבתית הצפויה מיישומו על פי אמות המידה המקובלות לעניין זה הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7יא]];
:: (6) יש פער ניכר בין המועד שנקבע ברישיון ליישום התנאי או למתן ההוראה ובין התקופה הדרושה לכך, לדעת מבקש הרישיון או בעל הרישיון.
: (ב) השגה תוגש לוועדת ההשגות בתוך 21 ימים ממועד קביעת התנאי או מתן ההוראה; השגה תהיה מנומקת ויצורפו לה תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בהתקיימות התנאים להגשתה.
: (ג) נוכחה ועדת ההשגות כי השגה שהוגשה אינה עומדת בתנאים לפי סעיף קטן (א), רשאית היא לדחותה על הסף.
: (ד) חברי ועדת ההשגות יהיו המנהל הכללי של המשרד והוא יהיה היושב ראש, הגורם המקצועי הבכיר במשרד האחראי לתחום הפסולת והממונה על התקציבים או מי שהמנהל הכללי של משרד האוצר מינה מקרב עובדי משרדו.
: (ה) המניין החוקי לישיבת ועדת ההשגות יהיה רוב חבריה ובהם היושב ראש.
: (ו) החלטת ועדת ההשגות תתקבל ברוב דעות המשתתפים בישיבת הוועדה שבה התקבלה ההחלטה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.
: (ז) ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה ואת סדרי דיוניה, אם לא נקבעו לפי חוק זה.
: (ח) קיום ועדת ההשגות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שיכהנו בה רוב חבריה ובהם היושב ראש.

@ 7טו. תקופת רישיון וחידושו (תיקון: תשפ&quot;ו)
: תוקפו של רישיון יהיה לעשר שנים, וניתן לחדשו לתקופות נוספות של עשר שנים בכל פעם.

@ 7טז. סירוב לחדש רישיון, ביטולו או התלייתו (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הממונה, בהסכמת המנהל, רשאי, לאחר שנתן לעוסק בפסולת הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לחדש את רישיונו, לבטלו או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה, בהתקיים אחד מאלה:
: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;
: (2) חדל להתקיים בעוסק בפסולת אחד מהתנאים למתן הרישיון או שהוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;
: (3) העוסק בפסולת הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הוראה מהותית מהוראות לפי חוק זה;
: (4) פעילות העוסק בפסולת גורמת זיהום ניכר, מתמשך או חוזר ונשנה, או סיכון לסביבה או לציבור או מפגע אחר, והממונה נוכח כי לא ניתן למנוע באופן סביר את המשך הזיהום, הסיכון או המפגע בדרך אחרת;
: (5) בשל שיקולים שבטובת הציבור כאמור [[בסעיף 7ח]].

=== סימן ד': היתר אחוד ורישיון עסק (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7יז. בקשה להיתר פליטה אחוד או להיתר רעלים אחוד (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;היתר אחוד&quot; - היתר הכולל תנאים והוראות שהממונה או המנהל רשאי לקבוע ברישיון או ברישיון מפעיל לפי חוק זה, וכן תנאים והוראות כאמור בפסקה (1) או (2), או שתיהן, ויכול שיכלול גם תנאים והוראות לפי פסקה (3):
::: (1) תנאים והוראות לעניין כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר כמשמעותו [[בסעיף 17 לחוק אוויר נקי]], לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד' בחוק אוויר נקי]];
::: (2) תנאים והוראות לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי [[חוק החומרים המסוכנים]];
::: (3) תנאים והוראות לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה או מניעת מפגעים ומטרדים לפי [[חוק רישוי עסקים]];
::- &quot;היתר פליטה&quot; - כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]], לרבות היתר פליטה אחוד כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::- &quot;היתר רעלים&quot; - כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים]], לרבות היתר רעלים אחוד כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::- &quot;חוק החומרים המסוכנים&quot; - [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 7א]] [[ו-7ו]] -
:: (1) עוסק בפסולת המבקש לבצע פעולה בפסולת הטעונה רישיון לפי חוק זה, הטעונה, כולה או חלקה, גם היתר פליטה או היתר רעלים, יגיש לממונה כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]] או [[בחוק החומרים המסוכנים]], לפי העניין, בקשה להיתר אחוד לפי העניין, ולא יגיש בקשה לרישיון לפי חוק זה; ואולם, התנאים למתן רישיון לפי חוק זה יחולו גם לעניין בקשה להיתר אחוד כאמור;
:: (2) בבקשה להיתר אחוד ייכללו מידע ופרטים לפי [[סעיף 7ז]];
:: (3) ניתן לעוסק בפסולת היתר פליטה או היתר רעלים, יהיה הממונה כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]] או [[בחוק החומרים המסוכנים]], לפי העניין, רשאי לקבוע בהיתר כאמור תנאים שניתן לקבוע ברישיון לפי חוק זה, ויראו את ההיתר ותנאיו כרישיון לפי חוק זה, ובלבד שלעניין הוראות שבסמכות המנהל לקבוע לפי חוק זה - לא ייקבעו התנאים אלא בהסכמת המנהל;
:: (4) תנאים בהיתר אחוד שנקבעו בהסכמת המנהל, לא ישונו אלא בהסכמתו;
:: (5) לא יחודש, יבוטל או יותלה היתר אחוד, אלא בהסכמת המנהל.

@ 7יח. בקשה לרישיון עסק (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] (בסעיף זה - רישיון עסק), ושהפעילות בו טעונה גם רישיון לפי חוק זה, אלא לאחר שניתן רישיון לפי חוק זה.
: (ב) ניתן לאדם רישיון לפי חוק זה, יראו את הרישיון האמור ותנאיו כאישור למתן רישיון עסק ותנאים שנקבעו בו בידי נותן האישור, לשם הבטחת המטרה האמורה [[בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים]]; לא יידרש לגבי אותו עסק אישור אחר לפי [[חוק רישוי עסקים]] ולא ייקבעו ברישיון העסק שלו תנאים אחרים להבטחת המטרה האמורה; בסעיף זה, &quot;נותן האישור&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים]], מטעם השר.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יחולו לעניין רישיון שרואים אותו כאישור לפי [[חוק רישוי עסקים]], ולעניין תנאיו, ההוראות לפי [[חוק רישוי עסקים]]; ואולם -
:: (1) הסמכויות לפי [[+|סעיפים 19א]] [[ו-19ב לחוק רישוי עסקים]] יהיו נתונות לגורם אכיפה מוסמך כאמור [[בסעיף 19א לאותו חוק]], גם לעניין אכיפת תנאיו של רישיון לפי חוק זה;
:: (2) הסמכויות לפי [[סעיף 28א לחוק רישוי עסקים]] יהיו נתונות לעובד רשות מקומית שהוסמך למפקח לפי [[סעיף 28(א)(2) לאותו חוק]], גם לעניין רישיון לפי חוק זה, ובלבד שבהפעלת סמכויותיו כאמור יפעל עובד הרשות המקומית לפי הנחיותיו של הממונה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 28ב לחוק האמור]].


=== סימן ה': אמצעי איכון ובקרה על הובלת פסולת (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7יט. חובות מוביל פסולת (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סימנים ב']] [[ו-ג']], מוביל פסולת לא יוביל פסולת מהסוגים המנויים [[בתוספת השנייה]], אלא ברכב להובלת פסולת הרשום במרשם והנושא בכל עת אמצעי איכון ובקרה כמפורט [[בחלק א' לתוספת הרביעית]], המופעלים באופן רציף ומחוברים למערכת המקוונת המאובטחת לאיכון ובקרה לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - המערכת המקוונת), ובלבד שהתקיימו גם אלה:
:: (1) אם הממונה פרסם תקנים או הוראות לפי [[סעיף 7כא(א)]] - אמצעי האיכון והבקרה תואמים את התקנים או ההוראות האמורים;
:: (2) אם הרכב נושא כלי אצירה, מתקיימות גם לגבי כלי האצירה דרישות האיכון והבקרה כאמור [[בפרט 1 בחלק א' לתוספת הרביעית]] והוראות [[סעיף 7כא]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל, בהסכמת המפקח על התעבורה כהגדרתו בפקודת התעבורה, רשאי לפטור סוגי כלי רכב מהתקנה של אמצעי איכון ובקרה מסוים המנוי [[בחלק א' לתוספת הרביעית]], אם נוכח כי ההתקנה אינה מעשית בהתחשב בסוג כלי הרכב וסוג אמצעי האיכון והבקרה, ובלבד שאין בכך כדי לסכל את אפשרות האיכון והבקרה של כלי הרכב; הודעה על פטור כאמור תפורסם ברשומות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מוביל פסולת הרשום במרשם, רשאי להפסיק את האיכון הרציף של רכב להובלת פסולת אשר משקלו או סיווגו בהתאם לרישיון הרכב הוא כמפורט [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], או של כלי אצירה המותקן על רכב כאמור, בעת שימוש ברכב שאינו שימוש של הובלה של פסולת מסוגי הפסולת המנויים [[בתוספת השנייה]]; בלי לגרוע מכל סמכות לפי סעיף זה, הממונה רשאי לתת לבעל רכב כאמור הוראות להבטחת התיעוד, הבקרה והדיווח על הפעלת והפסקת איכון כאמור.
: (ד) מוביל פסולת ימסור לנהג רכב להובלת פסולת הודעה על איכון של הרכב ועל העברת הנתונים בזמן אמת למערכת המקוונת, וכן על שמירת הנתונים לתקופה של שלוש שנים; בהודעה יצוינו הפרטים לפי [[סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות]].
: (ה) מוביל הפסולת ישמור העתק מההודעה כאמור בסעיף קטן (ד) לתקופה של שלוש שנים לפחות, אולם אי-מסירת הודעה לנהג או אי-שמירת ההעתק אין בהן כדי לפגוע בתוקפם של הנתונים.

@ 7כ. שטר מטען (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) על הובלת פסולת יחולו הוראות לפי [[+|סעיפים 13א]] [[ו-14 לחוק שירותי הובלה]]; בלי לגרוע מהוראות [[החוק האמור]], ייכללו בשטר המטען פרטים לשם בקרה על הובלת הפסולת מנקודת המוצא ועד יעד הפריקה, ובכלל זה פרטי יצרן הפסולת וסיווג הפסולת והרכבה.
: (ב) פרטים כאמור בסעיף קטן (א) ימולאו במתכונת שפרסם הממונה לפי [[סעיף 7כא(א)(2)]], וידווחו באופן מקוון למערכת המקוונת, בין השאר על בסיס אמצעי איכון ובקרה שהותקנו על כלי האצירה או על הרכב להובלת פסולת לפי [[סעיף 7יט]].
: (ג) מוביל הפסולת ימלא את הפרטים הנדרשים כאמור בסעיף קטן (א), ויקבל את אישורו בכתב של יצרן הפסולת ושל מפעיל האתר שבו נקלטה הפסולת, לפי העניין, על גבי שטר המטען.
: (ד) לאחר פריקת הפסולת, ישלח מוביל הפסולת העתק של שטר המטען ליצרן הפסולת ולאתר שבו נפרקה הפסולת.
: (ה) הממונה רשאי לדרוש לעיין ולקבל העתק של שטר מטען המצוי בידי יצרן פסולת, מוביל פסולת או בעל אתר לטיפול בפסולת; נדרש יצרן פסולת, מוביל פסולת או בעל אתר לטיפול בפסולת להמציא שטר מטען כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
: (ו) השר, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאי -
:: (1) להסמיך מפקחים מקרב עובדי המשרד לפי [[חוק הגנת הסביבה]] בסמכויות פיקוח לפי [[סעיף 15 לחוק שירותי הובלה]] לעניין הוראות לפי [[+|סעיפים 13א]] [[ו-14 לחוק שירותי הובלה]];
:: (2) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 12]], להסמיך פקחים מקרב עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוסמכו לפי [[סעיף 15 לחוק שירותי הובלה]], לפקח על קיום הוראות חוק זה לעניין שטר מטען.
: (ז) אכיפת הוראות לעניין שטר מטען באמצעות מפקחים או פקחים כאמור בסעיף קטן (ו) תיעשה בהתאם לנוהל משותף שיקבעו המפקח לפי [[חוק שירותי הובלה]] והמנהל.

@ 7כא. אמצעי איכון ובקרה והתחברות למערכת המקוונת (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הממונה רשאי לפרסם באתר האינטרנט של המשרד את כל אלה:
:: (1) תקנים ישראליים שעל אמצעי איכון ובקרה לעמוד בדרישותיהם, ושיטות בדיקה לעמידה בדרישותיהם באמצעות מעבדה מוסמכת;
:: (2) לאחר התייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות - הוראות לעניין אופן התחברות למערכת המקוונת שבאמצעותה יועבר לממונה מידע מאמצעי האיכון והבקרה, וכן מידע משטרי מטען על ידי מוביל פסולת.
: (ב) הממונה יפרסם ברשומות הודעה בדבר פרסום תקנים או הוראות כאמור בסעיף קטן (א), וכן בדבר עדכונם.
: (ג)(1) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות על האמור בסעיף קטן (א) והוראות לעניין תקנים בין-לאומיים שעל אמצעי האיכון והבקרה לעמוד בדרישותיהם; הוראות כאמור לעניין היבטים של הגנת הפרטיות ואבטחת מידע ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.
:: (2) נקבעה בתקנות חובה כאמור בפסקה (1), יראו החזקה באישור מסוג שקבע השר באותן תקנות כעמידה בחובה.

@ 7כב. מטרות השימוש במידע אישי והגנה על מידע אישי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) מידע אישי במערכת המקוונת יישמר תוך שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המקנות רמה גבוהה של זמינות ואמינות ומעניקות הגנה ברמה גבוהה מפני חדירה, גישה לא מורשית, דליפה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למידע.
: (ב) פרטים מזהים במערכת המקוונת יישמרו בנפרד (בסעיף זה - מאגר הפרטים המזהים), ייאספו וישמשו למטרות אלה בלבד:
:: (1) חקירה או העמדה לדין בשל עבירות לפי חוק זה או עבירות לפי דין אחר שעניינן אצירה, פינוי, הובלה של פסולת, טיפול בה או השלכתה שלא כדין;
:: (2) אכיפה בשל הפרות לפי חוק זה או לפי דין אחר שעניינן אצירה, פינוי, הובלה של פסולת, טיפול בה או השלכתה שלא כדין.
: (ג) גישה לפרטים המזהים ושימוש בהם יתאפשרו רק אם היה יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
: (ד)(1) המנהל ייתן הרשאות גישה למידע אישי, בהתאם למדיניות שיגבש, למי שהמידע נדרש לו למטרות המנויות בסעיף קטן (ב) או למטרות של זיהוי, מניעה או סיכול של עבירות או הפרות כאמור באותו סעיף קטן, לשם מילוי תפקיד שהוסמך לבצעו לפי דין, ובאופן שימזער, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיותו של אדם, בשים לב לחלופות טכנולוגיות אפשריות למתן הרשאות גישה כאמור.
:: (2) לא תותר גישה לפרטים מזהים במערכת אלא למי שקיבל הרשאה כאמור בפסקה (1) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג).
:: (3) המנהל רשאי לתת הרשאת גישה לעובד של רשות מקומית שהוסמך לביצוע פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, לגבי תחום הרשות המקומית שלגביה הוסמך, אולם פרטים מזהים השמורים במערכת המקוונת יימסרו לעובד כאמור בלי שתינתן לו הרשאת גישה למאגר הפרטים המזהים; לא ייגבה תשלום מרשות מקומית בעד מסירת פרטים כאמור.
: (ה) אדם שקיבל מידע אישי לפי [[סימן זה]] ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא למטרות המנויות בסעיף קטן (ב) או לפי צו של בית משפט.
: (ו) המידע במערכת המקוונת יישמר לתקופה של שלוש שנים, ולאחריה יימחק ממנה מידע אישי, אלא אם כן נמצא כי הוא נדרש לחקירה, להעמדה לדין או לאכיפה של עבירות או הפרות מסוימות.
: (ז) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין התנאים לשימוש במידע אישי שנאסף לפי [[סימן זה]], ובכלל זה החזקתו, שמירתו ומחיקתו.
: (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות עובדי המשרד לעשות שימוש במידע במערכת המקוונת גם למטרות סטטיסטיות לשם מילוי תפקידם לפי דין, ובלבד שתוצרי השימוש לא יכללו מידע אישי.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;מידע אישי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
::- &quot;פרט מזהה&quot; - שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית ליחיד.

=== סימן ו': סייגים ותנאים לעניין רשויות מקומיות (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7כג. סייג לתחולה על רשויות מקומיות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לעניין הוראות [[סימנים ב']], [[ג']] [[ו-ה']], לא יראו רשות מקומית כעוסק בפסולת אם היא מציבה כלי אצירה, מפנה פסולת, מובילה אותה או מטפלת בה, ומתקיים אחד מאלה:
:: (1) הפסולת נוצרת בתחומה, ולעניין טיפול בפסולת - אף אם נוצרה בחלקה בתחום רשות מקומית אחרת;
:: (2) היא פועלת לפי הוראות [[סעיף 233א לפקודת העיריות]] או בתחומי רשות מקומית שבה מכהנת מועצה ראשונה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ביצעה רשות מקומית את הפעולות המנויות באותו סעיף קטן באמצעות אדם אחר מטעמה, שאינו עובד שלה, לא יהיה אותו אדם פטור מחובת רישום או רישיון או מכל חובה אחרת המוטלת על עוסק לפי חוק זה.

@ 7כד. תנאים לפעולת רשות מקומית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הייתה רשות מקומית פטורה מחובת רישום או רישוי לפי [[סעיף 7כג]], רשאי הממונה לקבוע את אותם תנאים לעיסוקה שהיה מוסמך להטילם לפי [[סעיפים 7ט]] [[ו-7יא]], לולא היה העוסק רשות מקומית, והרשות המקומית חייבת לקיים תנאים אלה; ואולם -
:: (1) לעניין רכב בבעלות רשות מקומית המיועד להובלת פסולת בניין יחולו חובת התקנת הרכיבים המופיעים [[תוספת 4 חלק א פרט 2|בפרטים 2]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת הרביעית]], והוראות [[סעיף 7כ]];
:: (2) לעניין אתר לטיפול בפסולת בניין המופעל בידי רשות מקומית יחולו הוראות [[סעיף 7כח(ג) עד (ח)]], ולעניין [[סעיף 7כח(ג)]] - רשות מקומית תהיה רשאית להעביר פסולת גם לאתר טיפול שרשות מקומית אחרת הקימה ומפעילה.
: (ב) תשלומים שעל רשות מקומית לשלם למובילי פסולת בניין או למפעילי אתרים לטיפול בפסולת בניין ישולמו לפי הוראות [[סעיף 7כב]].
: (ג) בלי לגרוע מכל תוצאה שנקבעה בדין אחר לאי-קיום חובה המוטלת על רשות מקומית, דין אי-קיום תקנות או תנאים כאמור בסעיף קטן (א) בידי רשות מקומית כדין אי-קיום תקנות או תנאים בידי מי שעוסק בעסק טעון מרשם או רישיון.

=== סימן ז': פעולות בפסולת שהיא פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7כה. הגדרות - [[סימן ז']] (תיקון: תשפ&quot;ו)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אתר&quot; - לרבות מיתקן או מפעל;
:- &quot;אתר מורשה&quot; - אתר טיפול בפסולת בניין, שמפעילו הוא בעל רישיון מפעיל;
:- &quot;יצרן פסולת בניין&quot; - מי שמבצע עבודת בנייה שבמהלכה נוצרת פסולת בניין, לפי הסכם בינו ובין בעל הנכס, המחזיק בנכס או מי מטעמם, לביצוע אותה עבודה (בהגדרה זו - קבלן), ובהיעדר קבלן - בעל הנכס, המחזיק בנכס או מי מטעמם, המבצע בעצמו עבודת בנייה גם אם הסתייע במהלך העבודה כאמור באנשי מקצוע;
:- &quot;כלי אצירה רשום&quot; - כלי קיבול לאצירת פסולת בניין, שנושא אמצעי זיהוי, סימון, מעקב ובקרה בהתאם להוראות [[סעיף 7ל]], הרשום במרשם;
:- &quot;מוביל מורשה&quot; - עוסק בהובלת פסולת בניין הרשום במרשם;
:- &quot;מנגנון תשלומים&quot; - מנגנון תשלומים מורשה לפי הוראות [[סעיף 7כט]];
:- &quot;רשות מקומית&quot; - כל אחד מאלה: עירייה, מועצה מקומית, וכן איגוד ערים שבין תפקידיו איסוף ופינוי של פסולת.

@ 7כו. בקשה למתן רישיון להפעלת אתר טיפול בפסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) נוסף על האמור [[בסימן ג']], המבקש להפעיל אתר טיפול בפסולת בניין יגיש לממונה בקשה לרישיון מפעיל הכוללת את כל אלה (בסעיף זה - בקשה):
:: (1) פרטים על המבקש ועל האתר, ובכלל זה תיאור האתר שבו תתקיים הפעילות נושא הבקשה, וכן התשתיות, התהליכים, המיתקנים והפעילויות הכלולים באתר וההשפעות הצפויות על הסביבה מפעילות האתר, ולעניין אתר נייח - תנאי האתר וסביבתו;
:: (2) הטכניקה המוצעת ליישום באתר וטכניקות אחרות למניעה ולצמצום של השפעות שליליות על הסביבה או על בריאות הציבור הנובעות מהטיפול בפסולת הבניין;
:: (3) תוצרי הטיפול בפסולת הבניין ואפשרויות השימוש בהם.
: (ב) עוסק בפסולת בניין יערוך את הבקשה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה לפי מודלים, דוגמאות, טפסים, שיטות, הוראות ונהלים מקצועיים המשקפים את המידע הנדרש לפי סעיף קטן (א), והכול לפי הנחיות שפרסם הממונה באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על פרסום הנחיות כאמור ועל כל שינוי שלהן תפורסם ברשומות.
: (ג) הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם קבלת החלטה בבקשה, וכן רשאי הוא לפטור את מגיש הבקשה מהגשת מידע או פרט מהפרטים המנויים בסעיף זה, אם ראה שיש בידיו מידע מספק לשם קבלת החלטה בבקשה.

@ 7כז. תנאים למתן רישיון מפעיל (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הממונה ייתן רישיון מפעיל למבקש, לאחר ששוכנע כי מתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא מחזיק, לגבי האתר, בהיתר לפי הוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], אם הוא נדרש;
:: (2) המבקש או בעל השפעה ניכרת בו אינו בעל עניין במוביל מורשה;
:: (3) מוביל מורשה אינו בעל השפעה ניכרת במבקש.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
::: (1) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
::: (2) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
::: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
::: (4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
::- &quot;בעל עניין&quot; ו&quot;החזקה&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25 אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו או מזכויות רכושיות כלשהן בתאגיד.

@ 7כח. חובות בעל רישיון מפעיל (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א)(1) בעל רישיון מפעיל יתקשר בתנאים שוויוניים עם כל יצרן פסולת שיפנה אליו לשם טיפול בפסולת הבניין שברשות יצרן הפסולת האמור, באתר מורשה שבעל הרישיון מחזיק ברישיון לגביו ולטיפול בפסולת, כאמור [[בסעיף 7כז]].
:: (2) בעל רישיון מפעיל לא יתנה את מתן השירות או את ביצוע ההתקשרות בכל תנאי שאינו תנאי מסחרי סביר ושוויוני, ובכלל זה אינו רשאי להתנות תנאים לעניין זהות המוביל המורשה.
:: (3) נוכח המנהל כי בעל רישיון מפעיל אינו מקיים את חובותיו לפי סעיף זה, רשאי הוא לתת לו הוראות לשם הבטחת מתן השירותים על ידו בתנאים שוויוניים, לרבות לעניין איסור הפליה במחיר השירות, איכות השירות ואספקתו.
: (ב) בעל רישיון מפעיל יקבל פסולת בניין מכל מוביל מורשה שיפנה אליו פסולת בניין שלגביה התקשר עימו יצרן פסולת, בתנאים שוויוניים; נוכח המנהל כי בעל רישיון אינו מקיים את חובותיו לפי סעיף זה, רשאי הוא לתת לבעל הרישיון הוראות לשם הבטחת מתן השירותים על ידו בתנאים שוויוניים, לרבות לעניין מחיר השירות, בהתייעצות עם חשב המשרד, איכות השירות ואספקתו.
: (ג) בעל רישיון מפעיל לא יעביר פסולת בניין מהאתר המורשה אלא לאתר מורשה אחר.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), בעל רישיון מפעיל רשאי להעביר לאחר תוצרי מיחזור של פסולת בניין העומדים בדרישות הטכניות לשימוש לאותן מטרות ובאופן שעומד בהוראות כל תקן או דרישה חוקית לגבי אותו תוצר, אם ישנה; ואולם, בעל רישיון מפעיל לא יעביר את תוצרי המיחזור כאמור אם המנהל הודיע לו כי השימוש בתוצר, על כל צורותיו, עלול לגרום להשפעה שלילית עודפת על הבריאות או הסביבה.
: (ה) בעל רישיון מפעיל ינהל רישום מלא ומפורט של כל אלה:
:: (1) כמויות פסולת הבניין שנכנסו לאתר המורשה שלגביו ניתן הרישיון והמועד שנכנסו לאתר, פרטי כלי האצירה, פרטי המוביל המורשה וכלי הרכב המוביל את כלי האצירה, שם הנהג, פרטי יצרן פסולת הבניין ומשקל פסולת הבניין;
:: (2) כמויות פסולת הבניין שטופלו או סולקו באתר המורשה, כמויות פסולת הבניין שמוחזרו, סולקו, הוטמנו או טופלו באופן אחר באתר, וכמויות פסולת הבניין או תוצרי הטיפול בפסולת הבניין שהועברו למקום אחר, ופרטי המקום האחר כאמור, והכול לפי משקל וסוג פסולת הבניין או תוצרי הטיפול בפסולת, לפי העניין.
: (ו) ערך בעל רישיון מפעיל רישום לפי סעיף זה, יראו אותו כמי שקיים חובתו לעניין [[סעיף 11ה]].
: (ז) בעל רישיון מפעיל יגיש לממונה ולחשב המשרד, במתכונת שהורו לו, דיווח על הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה), לגבי כל שנה, לא יאוחר מ-1 באפריל של השנה שלאחריה, וכן יעביר למערכת המקוונת פרטים בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7כ]] [[או 7כא]], לפי העניין.
: (ח) בעל רישיון מפעיל ישמור את הרישום לפי סעיף קטן (ה), את שטרי המטען ואת המסמכים ששימשו אסמכתה לרישום לתקופה של שלוש שנים.

@ 7כט. מנגנון תשלומים בעד פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 28.7.2029):))
: (א) לא ישלם אדם בעד פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין שנוצרת במהלך עבודת בנייה, לא ישלם אדם או יצרן פסולת בניין בעד שירות כאמור ולא יקבל תשלום כאמור, אלא באמצעות מנגנון תשלומים לפי הוראות חוק זה, ולעניין שירות של הובלת פסולת בניין או טיפול בה יבוצע התשלום גם לאחר שהפסולת התקבלה באתר מורשה ונשקלה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יצרן פסולת בניין שאין עיסוקו בכך, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, רשאי לשלם לרשות מקומית בעד שירות של פעולה בפסולת ורשות מקומית תהיה רשאית לקבל תשלום כאמור שלא באמצעות מנגנון תשלומים, ובלבד שפסולת בניין נוצרה בתחום הרשות המקומית או בתחום רשות מקומית סמוכה שהקימה איתה אתר כאמור [[בסעיף 7לו]], ושהרשות המקומית פטורה מחובת רישום או רישיון לגבי השירות; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובת הרשות המקומית לשלם לעוסק בפסולת בעד ביצוע שירותים או רכישת שירותים כאמור באמצעות מנגנון תשלומים.
: (ג) המנהל יורה על הקמתו והפעלתו של מנגנון תשלומים, ורשאי הוא להורות על הקמה והפעלה בשלבים.
: (ד) על מנגנון תשלומים יחולו הוראות אלו:
:: (1) המנגנון יכול שיופעל בידי המשרד או בידי חברה שקיבלה הרשאה לכך מאת המנהל והחשב הכללי במשרד האוצר;
:: (2) המנגנון יופעל באמצעות בעל רישיון של חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]], או של תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק האמור]] (בחוק זה - חברת תשלומים);
:: (3) חברת התשלומים תהיה רשאית לגבות תשלום מהמשתמשים במנגנון בעד פעולותיה; השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בצו את שיעור התשלום ויכול שיקבע שיעורים שונים בשים לב לסוג השירות וסוגי הפסולת;
:: (4) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה על משתמשים במנגנון למימון עלויות הקמתו והפעלתו, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר שיעור מופחת או פטור לעניין זה.
: (ה) המנהל וחשב המשרד יורו לחברת התשלומים על התנאים להעברת תשלום לפי חוק זה, באמצעות מנגנון תשלומים, ובכלל זה על אופן קבלת אסמכתאות מהימנות על מתן שירות של פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין לפי הוראות חוק זה כתנאי לביצוע התשלום, על קבלת מידע מהמערכת המקוונת, על דרך הבירור של מידע הנדרש לביצוע התשלומים, וכל הוראה אחרת הדרושה כדי להבטיח את הבקרה ואת אמינות המנגנון בכל הקשור להתקיימות התנאים להעברת תשלום בין המשתמשים כאמור; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את התנאים להעברת תשלום באמצעות מנגנון תשלומים.
: (ו) משתמש במערכת התשלומים רשאי להשיג לפני המנהל וחשב המשרד, או מי שהם הסמיכו לעניין זה, על תשלום או על סכומו, אם סבר כי אין התאמה בין כמות הפסולת, שיוך הפסולת או עיתוי העברת הפסולת ובין התשלום, בניגוד לתנאים שעליהם הורו המנהל והחשב; ההשגה תוגש בתוך 30 ימים מיום ביצוע התשלום או מהיום שבו ניתן השירות נושא התשלום, לפי המאוחר, בצירוף אסמכתאות התומכות בטענותיו של המשיג.
: (ז) טרם קבלת החלטה בהשגה, ישלח המנהל, או מי שהוא הסמיך לכך, לחברת התשלומים ולכל משתמש אחר הנוגע בדבר לדעתו את ההשגה, ואם סבר כי יש מניעה לכך - תמצית של ההשגה, וייתן להם הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו, כפי שיורה.
: (ח) אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ביצוע התשלום נושא ההשגה.
: (ט) המנהל וחשב המשרד, או מי שהם הסמיכו לכך, יודיעו למשיג, לחברת התשלומים ולכל משתמש הנוגע בדבר את החלטתם בהשגה בתוך 60 ימים מיום קבלתה; המנהל יציין בהחלטתו את תמצית ממצאיו.
: (י) בירור השגה יהיה בדרך שתיראה למנהל ולחשב המשרד, והם לא יהיו קשורים להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות; המנהל וחשב המשרד רשאים לתת הוראות לעניין אופן בירור ההשגה על ידם, לרבות דרישה לקבל את כל מידע הנדרש להם מאת הנוגעים בדבר.

@ 7ל. הצבת כלי אצירה רשום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לא יציב אדם כלי אצירה לשם איסוף של פסולת בניין, אלא בהתקיים תנאים אלה:
:: (1) כלי האצירה הוא כלי אצירה רשום;
:: (2) כלי האצירה נושא בכל עת אמצעי איכון ובקרה כמפורט [[בפרט 1 בחלק א' לתוספת הרביעית]] ועומד בהוראות שנקבעו לפי [[סעיף 7יט]];
:: (3) הוא קיבל אישור לכך מראש הרשות המקומית שכלי האצירה יוצב בתחומה או ממי שראש הרשות המקומית הסמיכו לעניין זה;
:: (4) הצבת כלי האצירה היא בהתאם לתנאים שנקבעו באישור כאמור בפסקה (3), אם נקבעו.
: (ב) אישור בקשה להצבת כלי אצירה ברשות מקומית, כאמור בסעיף קטן (א)(3), יכלול תנאים והוראות לעניין סימון כלי האצירה, אופן הצבתו ופינויו בתום השימוש, וכן תנאים נוספים הנדרשים להבטחת פינויה הסדיר של פסולת הבניין והפיקוח על הצבת כלי האצירה ופינוי הפסולת.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הצבת כלי אצירה, פינוים ופיקוח עליהם, ובכלל זה הוראות לעניין אמצעי זיהוי, סימון, מעקב ובקרה שיותקנו בכלי אצירה רשום.

@ 7לא. איסור השלכת פסולת אחרת לכלי אצירה רשום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: לא ישליך אדם פסולת שאינה פסולת בניין לכלי אצירה רשום.

@ 7לב. נקיטת אמצעי פיקוח בידי רשות מקומית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) רשות מקומית תנקוט אמצעים סבירים לפיקוח על הצבת כלי אצירה ועל כלי אצירה רשומים המוצבים בתחומה, ועל קיום התנאים להצבת כלי אצירה רשום שקבעה כאמור [[בסעיף 7ל(א)(3)]].
: (ב) הוצב כלי אצירה בתחום רשות מקומית בלא שניתן לכך אישור בהתאם להוראות [[סעיף 7ל]] או בניגוד לתנאי האישור, יחולו על כלי האצירה הוראות [[סעיפים 8 עד 8ד]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: [[בסעיף 8(ג)]], המילים &quot;ואם בנסיבות העניין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה&quot; - יימחקו.

@ 7לג. הובלת פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו)
: מוביל מורשה יוביל פסולת בניין -
: (1) רק לאתר מורשה של בעל רישיון מפעיל שעימו התקשר יצרן פסולת הבניין, בהתאם להוראות [[סעיף 7לד]];
: (2) בכלי אצירה רשום, ואם כלי האצירה אינו טעון רישום לפי חוק זה - ובלבד שכלי האצירה מסומן באופן שהורה הממונה.

@ 7לד. חובות יצרן פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 7כט]], יצרן פסולת בניין יתקשר עם בעל רישיון מפעיל ועם מוביל מורשה לשם פינוי פסולת הבניין שברשותו לאתר מורשה כדי לטפל בה באתר האמור; התקשרות עם בעל רישיון מפעיל יכול שתיעשה באמצעות המוביל המורשה, ובלבד שיצרן פסולת הבניין ישלם למפעיל את התמורה בעד הטיפול בפסולת הבניין.
: (ב) לא ישליך יצרן פסולת בניין את פסולת הבניין שברשותו אלא לכלי אצירה רשום.
: (ג) יצרן פסולת בניין ינקוט אמצעים למניעת פיזור פסולת הבניין מכלי האצירה ולמניעת מפגעים ממנו, ויוודא שכמות הפסולת בכלי האצירה אינה חורגת מקיבולתו.
: (ד) התקשר יצרן פסולת הבניין עם בעל רישיון מפעיל שלא באמצעות מוביל מורשה, יודיע למוביל המורשה מהו האתר המורשה שאליו יש להוביל את הפסולת.
: (ה) יצרן פסולת בניין ידרוש מהמוביל המורשה למסור לו את שטר המטען המאושר בידי בעל רישיון המפעיל, המעיד שפסולת הבניין נקלטה באתר, בציון מועד הקליטה וכמות הפסולת.
: (ו) יצרן פסולת בניין ישמור תיעוד של שטרי המטען שמסר לו המוביל המורשה, אישור על קבלת פסולת הבניין באתר מורשה לטיפול בפסולת, ותוכנית, סקר או תיעוד שערך לפי הוראות [[סעיף 7לז]], לתקופה של שלוש שנים לפחות.
: (ז) השר רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על יצרן פסולת בניין, כדי להבטיח את הטיפול המיטבי בפסולת וכדי למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור, בעניינים אלו:
:: (1) החובה למסור מידע בדבר פסולת הבניין לעוסק בפסולת שעימו התקשר לשם אצירה, פינוי או הובלה של פסולת בניין או טיפול בה, ובכלל זה לעניין אופן התיעוד ומתכונתו והעברת המידע;
:: (2) חובות לעניין אופן האצירה והאחסון של פסולת הבניין, ובכלל זה הפרדה של סוגי פסולת ומניעת זיהום;
:: (3) חובות לעניין הכשרה ייעודית;
:: (4) בהסכמת שר האוצר, חובות ויעדים לשימוש בחומר ממוחזר.

@ 7לה. יצרן פסולת בניין בכמות קטנה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: על אף האמור [[בסעיף 7לד]], יצרן פסולת בניין שאין עיסוקו בכך, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, רשאי לעשות אחד מאלה:
: (1) לפנות פסולת בניין בכמות כוללת שאינה עולה על 0.5 מטר מעוקב לעבודת בנייה מסוימת, שנוצרה בנכס שבבעלותו או בהחזקתו ([[בסימן זה]] - כמות קטנה), ברכבו שאינו רכב משא או רכב עבודה לאתר שהרשות המקומית שהוא מתגורר בתחומה קבעה למתן השירות למטרה זו, או לאתר מורשה אחר; בפסקה זו, &quot;רכב משא&quot; ו&quot;רכב עבודה&quot; - כהגדרתם [[בפקודת התעבורה]] ולפיה, בהתאמה;
: (2) למסור פסולת בניין, אף אם היא בכמות שאינה כמות קטנה, לרשות המקומית שבתחומה היא נוצרה, אם הודיעה הרשות המקומית שהיא מספקת שירותי פינוי או ריכוז פסולת או טיפול בה, ובהתאם להוראותיה.

@ 7לו. חובות רשות מקומית לעניין פינוי או ריכוז פסולת בניין בכמות קטנה או טיפול בה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לשם ביצוע הוראות [[סעיף 7לה(1)]], רשות מקומית תקים ותפעיל בתחומה, בעצמה או יחד עם רשות מקומית סמוכה, אתר לריכוז פסולת בניין או לטיפול בפסולת בניין או שתספק, בעצמה או באמצעות אחר, שירותי פינוי פסולת בניין בכמות קטנה לתושבי הרשות המקומית.
: (ב) פינתה רשות מקומית פסולת בניין מיצרן פסולת כאמור [[בסעיף 7לה]], שלא באמצעות עובדיה, תפנה את הפסולת לאתר מורשה באמצעות מוביל מורשה בהתאם להוראות [[סעיפים 7כט]] [[ו-7לד]].
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיה של רשות מקומית לגבות אגרה או תשלום בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א) לפי כל דין.

@ 7לז. פעולות הכנה והפרדה במקור של יצרן פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) יצרן פסולת בניין המבצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע [[בחלק א' לתוספת החמישית]], יבצע את כל אלה:
:: (1) טרם תחילתה של העבודה - יכין תוכנית, במתכונת שפרסם הממונה באתר האינטרנט של המשרד, לטיפול בפסולת הבניין שצפוי שתיווצר במהלך העבודה (בחוק זה - תוכנית טיפול בפסולת בניין); התוכנית תכלול את הפרטים המנויים [[בחלק ב' לתוספת החמישית]], ובעבודה הכוללת הריסה או שיפוץ של בנייה קיימת - גם סקר לזיהוי חומרים מסוכנים או חומרים המתאימים לשימוש חוזר ולמיחזור, המפורטים [[תוספת 5 חלק ג|בחלק ג']] [[תוספת 5 חלק ד|או ד' לתוספת החמישית]] (בסעיף זה - חומרים למיחזור), שיש להפרידם טרם תחילת העבודה או במהלכה;
:: (2) יבצע הפרדה של חומרים מסוכנים או חומרים למיחזור, בהתאם לתוכנית הטיפול בפסולת בניין, ויפנה את הפסולת לטיפול לפי סוגיה, תוך מתן עדיפות ככל האפשר לשימוש חוזר ולמיחזור, ובכלל זה רשאי הוא למחזר פסולת בניין באתר עבודת הבנייה באמצעות בעל רישיון מפעיל מתאים לשם כך;
:: (3) נוכח יצרן הפסולת במהלך העבודה כי נדרש שינוי בתוכנית הטיפול בפסולת בניין, יעדכנה ויתעד את השינוי, סיבותיו ומועדו;
:: (4) יצרן פסולת בניין יתעד את אופן ביצוע העבודה בהתאם לתוכנית הטיפול בפסולת בניין ולסקר שערך לפי סעיף זה, ויציג את המסמכים האמורים לממונה או למפקח שמונה לפי חוק זה, או לממונה הגנת הסביבה או למפקח הגנת הסביבה כהגדרתם [[בחוק הגנת הסביבה]], לפי דרישתו.
: (ב) תוכנית טיפול בפסולת בניין תעמוד בדרישות תקנים ישראליים שפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד, לרבות שיטות הבדיקה לעמידה בתקן ישראלי באמצעות מעבדה מוסמכת או בדרישות לעמידה בתקנים בין-לאומיים, אם השר קבע תקנות לעניין זה; נקבעה בתקנות חובה כאמור, יראו החזקה באישור מסוג שקבע השר כעמידה בחובה האמורה.
: (ג) הממונה רשאי להורות ליצרן פסולת בניין בכתב לתקן את תוכנית הטיפול בפסולת בניין ולבצע פעולות הדרושות למילוי אחר הוראות סעיף זה.

@ 7לח. [[סימן ז']] - סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הוראות [[סעיפים 7כז(א)(2) ו-(3)]], [[7כט]] [[ו-7לג(1)]], לא יחולו על עודפי עפר, ובלבד שקליטתם נעשתה בהתאם להוראות לפי [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], והמחזיק ביעד שאליו הם מפונים אישר מראש ובכתב את השימוש בהם, ובלבד שפינוי עודפי עפר ליעד שהוא קרקע חקלאית לא ייעשה אלא לפי הוראות שקבע שר החקלאות וביטחון המזון, בהסכמת השר להגנת הסביבה ולאחר התייעצות עם שר הפנים; אין באמור כדי לגרוע מהחובה לבצע את התשלום בעד פינוי עודפי העפר באמצעות מנגנון תשלומים.
: (ב) הוראות [[סעיף 7לד]] יחולו על עודפי עפר, ובלבד שלעניין עודפי עפר המפונים כאמור בסעיף קטן (א), יראו את המחזיק באתר כבעל רישיון מפעיל.
: (ג) על אף האמור בהגדרה &quot;אתר מורשה&quot;, לא יראו מפעיל של תחנת מעבר לפסולת בניין שלא מתבצע בה טיפול בפסולת כבעל רישיון מפעיל לעניין הוראות [[סימן זה]], למעט אתר לאחסון ביניים של עודפי עפר.
: (ד) המנהל רשאי להורות על שיטות לבדיקה ולחישוב של סיווג הפסולת כעודפי עפר לעניין סעיף זה; הוראות שנתן המנהל יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף ועל כל שינוי בהן תפורסם ברשומות.

@ 7לט. שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, אולם בכל מקרה של סתירה בין הוראות [[סימן זה]] להוראות [[חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]], יגברו ההוראות לפי [[החוק האמור]].

=== סימן ח': סילוק גרוטות רכב (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 8. סמכות סילוק גרוטות רכב (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א) רשות מקומית או מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן - רשות מוסמכת), רשאית לסלק גרוטות רכב שהושלכו ברשות הרבים או ברשות היחיד, למעט גרוטאות המצויות בחצריו של מי שמחזיק בהן כדין, או מנהל בהן כדין עסק בגרוטות רכב.
: (ב) לא תשתמש רשות מוסמכת בסמכותה לסלק גרוטת רכב לפי סעיף זה אלא לאחר שדרשה בכתב מבעלה או מהמחזיק בה לפנותה תוך תקופה שקבעה בדרישה והוא לא עשה כן, ולאחר שהודעה בדבר כוונתה לסלק את הגרוטה הודבקה עליה במקום הנראה לעין, 48 שעות לפחות לפני ביצוע הסילוק.
: (ג) לא ניתן לזהות את בעלה של גרוטת הרכב, רשאית הרשות המוסמכת לסלקה אם היא נמצאת באותו מקום לפחות חודש ימים ואם בנסיבות הענין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה.
: (ד) סולקה גרוטת רכב כאמור בסעיף קטן (א), זכאית הרשות המוסמכת שסילקה את הגרוטה להחזר הוצאותיה ממי שנמסרה לו דרישה כאמור בסעיף קטן (ב); תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת הוצאות אלו, תהא ראיה לכך.

@ 8. סמכות פינוי גרוטות רכב (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 27.1.2028):))
: (א) רשות מקומית או מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן - רשות מוסמכת), רשאית לפנות גרוטות רכב שהושלכו ברשות הרבים או ברשות היחיד, למעט גרוטאות המצויות בחצריו של מי שמחזיק בהן כדין, או מנהל בהן כדין עסק בגרוטות רכב.
: (ב) לא תשתמש רשות מוסמכת בסמכותה לפנות גרוטת רכב לפי סעיף זה אלא לאחר שדרשה בכתב מבעלה או מהמחזיק בה לפנותה תוך תקופה שקבעה בדרישה והוא לא עשה כן, ולאחר שהודעה בדבר כוונתה לפנות את הגרוטה הודבקה עליה במקום הנראה לעין, 48 שעות לפחות לפני ביצוע הפינוי.
: (ג) לא ניתן לזהות את בעלה של גרוטת הרכב, רשאית הרשות המוסמכת לפנותה אם היא נמצאת באותו מקום לפחות חודש ימים ואם בנסיבות הענין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה.
: (ד) פונתה גרוטת רכב כאמור בסעיף קטן (א), זכאית הרשות המוסמכת שפונתה את הגרוטה להחזר הוצאותיה ממי שנמסרה לו דרישה כאמור בסעיף קטן (ב); תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת הוצאות אלו, תהא ראיה לכך.

@ 8א. השארת רכב ברשות הרבים (תיקון: תשמ&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) הושאר ברשות הרבים רכב שנחזה להיות רכב נטוש, רשאית הרשות המוסמכת להודיע לבעל הרכב כי רכבו נחזה להיות רכב נטוש וכי אם לא יוכיח לה אחרת להנחת דעתה, היא רשאית לפעול בהתאם לסמכויותיה לפי סעיף זה.
:: (2) חלפו שלושים ימים מיום מתן ההודעה לפי פסקה (1) והרכב עדיין נחזה להיות רכב נטוש, ובעל הרכב לא פנה לרשות המוסמכת כאמור באותה פסקה, רשאית הרשות המוסמכת להורות על גרירתו מהמקום.
: (ב) לא תשתמש הרשות המוסמכת בסמכותה כאמור בסעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שדרשה מבעל הרכב לפנותו תוך תקופה שתקבע בדרישה ולא תעלה על 21 ימים, והודיעה לו כי אם לא יעשה כן בכוונתה לגרור את הרכב ולהעמידו במקום שיפורט בהודעה; הודעה לפי סעיף קטן זה תימסר 14 ימים לפחות לפני הגרירה.
: (ג) הודעות כאמור בסעיף זה יודבקו על הרכב במקום הנראה לעין ויישלחו בדואר רשום לבעל הרשום של הרכב, אם ניתן לזהותו; הודעות לבעל רכב כאמור שניתן לזהותו יימסרו ככל הניתן גם בדרך מקוונת, ובלבד שבידי הרשות המוסמכת פרטי בעל הרכב להתקשרות עימו בדרך זו.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;דרך מקוונת&quot; - דואר אלקטרוני או מסרון הנשלחים לכתובת הדואר האלקטרוני או למספר הטלפון הנייד של בעל הרכב הרשום;
::- &quot;רכב שנחזה להיות רכב נטוש&quot; - לרבות רכב שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא אינו נושא לוחית זיהוי כמחויב לפי [[פקודת התעבורה]];
::: (2) אין לו רישיון רכב תקף שניתן לפי [[פקודת התעבורה]], במשך שלושים ימים לפחות;
::: (3) ניכר כי הוא מושאר במקום אחד או שאינו מוזז ממקומו מרחק של ממש, ובנסיבות העניין סביר להניח כי אינו משמש למטרות נסיעה באופן תדיר.

@ 8ב. מכירת רכב שנגרר או החזרתו לבעליו (תיקון: תשמ&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א) נגרר רכב לפי האמור [[בסעיף 8א]], ובעליו לא בא לקבלו בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה כאמור [[בסעיף 8א(ג)]], תהא הרשות המוסמכת רשאית למכור את הרכב.
: (ב) ביקש בעל רכב לקבל את רכבו, תהא הרשות המוסמכת זכאית לדרוש החזר כל הוצאותיה בגין גרירת הרכב והחזקתו ותשלום כל קנס בגין עבירה הכרוכה בשימוש באותו רכב.
: (ג) נמכר רכב כאמור בסעיף זה, תעמוד תמורת מכירתו לרשות בעל הרכב, בניכוי הסכומים המפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ד) תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת את ההוצאות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), תהא ראיה להוצאותיה.

@ 8ג. עידוד מסירה לסילוק (תיקון: תשמ&quot;ח)
: רשות מוסמכת רשאית, לשם עידוד סילוק גרוטות רכב ורכב שאינו בשימוש, לשלם לבעל רכב אשר יביא את רכבו לאתר לסילוק גרוטאות, סכום שייקבע על ידה.
: ((פורסמה הודעה בדבר קביעת סכום לתשלום לבעל רכב &lt;!-- (י&quot;פ תש&quot;ע, 2885; תשע&quot;ג, 3947) --&gt; (י&quot;פ תשע&quot;ח, 7052).))

@ 8ד. דין גרוטות רכב (תיקון: תשמ&quot;ח)
: רכב שהובא או נגרר כאמור [[בסעיפים 8 עד 8ג]], יראו אותו כגרוטאה לענין חוק זה ולענין [[פקודת התעבורה]], והוא יהיה לקנינה של הרשות המוסמכת.

== פרק ד': מכלים למשקה (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 9. סימון מכלים למשקה
: לא ייצר אדם ולא ישווק יבואן מכלים למשקה, אלא אם כן מודפס או מוטבע עליהם או על תווית שעליהם, סימון נראה לעין בדבר איסור השלכת פסולת, הכל לפי קביעת שר התעשיה והמסחר, בהתייעצות עם שר הבריאות.
: ((פורסמו [[תקנות שמירת הנקיון (סימון מכלים למשקה), התשמ&quot;ז-1987]].))

== פרק ה': קרן לשמירת הניקיון (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 10. קרן לשמירת הנקיון (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשפ&quot;ד)
: (א) מוקמת בזה קרן לשמירת הנקיון במסגרת המשרד לאיכות הסביבה (להלן - הקרן).
: (ב) מטרת הקרן תהיה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות נאותה של הסביבה ובכלל זה לשמירה על הנקיון, למניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת, למיחזור, למניעת מפגעים, למניעת שילוט בלתי חוקי ולמניעת עבירות לפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]] (להלן - חוק החומרים המסוכנים) וכן להגנה על הסביבה החופית כהגדרתה [[בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס&quot;ד-2004]], למניעת פגיעה בה ולשיקומה וליישום הוראות [[חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]], ולקידום מטרותיו.
: (ג) השר לאיכות הסביבה יתקין תקנות בדבר סדרי הפעלת הקרן.
:: ((פורסמו [[תקנות שמירת הנקיון (קרן לשמירת הנקיון), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ד) כספי הקרן ייועדו למטרותיה בלבד ויוצאו לפי הוראות השר לאיכות הסביבה בהסכמת שר האוצר.
: (ה) כספי הקרן יבואו מהיטל על הטמנת פסולת לפי [[סעיף 11ב]], קנסות לפי [[סעיף 13]], הקצבות מתקציב המדינה תרומות, וכל מקור אחר שנקבע לפי דין.
: (ו) השר להגנת הסביבה יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בסוף כל שנת תקציב ולא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה העוקבת, דיווח על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.

== פרק ו': היטלים (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 11. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תש&quot;ס, תש&quot;ס-3, תש&quot;ע, תשע&quot;א) : (((בוטל).))

@ 11א. הגדרות ((-)) [[פרק ו']] (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אתר לסילוק פסולת&quot; - מקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת המפורטת [[תוספת 1|בתוספת]];
:- &quot;אתר לסילוק פסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) מקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת המפורטת [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;היטל הטמנה&quot; - היטל בשל הטמנת פסולת באתר לסילוק פסולת בסכום המפורט [[תוספת 1|בטור ג' לתוספת]], לפי סוג הפסולת וסוג האתר כמפורט [[תוספת 1|בטורים א' ו-ב' לתוספת]] בהתאמה;
:- &quot;היטל הטמנה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) היטל בשל הטמנת פסולת באתר לסילוק פסולת בסכום המפורט [[תוספת 1|בטור ג' לתוספת הראשונה]], לפי סוג הפסולת וסוג האתר כמפורט [[תוספת 1|בטורים א' ו-ב' לתוספת הראשונה]] בהתאמה;
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;מפעיל&quot; - מחזיק או מנהל של אתר לסילוק פסולת;
:- &quot;פסולת&quot; - (((תימחק ביום 27.1.2028):)) לרבות פסולת בנין וגרוטות רכב.

@ 11ב. היטל על הטמנת פסולת (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) מפעיל אתר לסילוק פסולת ישלם היטל הטמנה לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) היו לאתר לסילוק פסולת שני מפעילים או יותר, חייבים הם בתשלום היטל הטמנה, יחד ולחוד.

@ 11ג. ייעוד כספי היטל הטמנה (תיקון: תשס״ז, תשס״ט–3, תשע״ג, תשע״ז–2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) היטל הטמנה ישולם לקרן.
: (ב) כספי היטל ההטמנה שיתקבלו בקרן לפי הוראות סעיף זה יתנהלו בחשבון נפרד וישמשו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), למטרות אלה:
:: (1) פיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ועידוד השימוש בהם (בסעיף זה - מטרות פיתוח);
:: (2)(א) שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני יום ט' בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה (בסעיף זה – מטרות נוספות);
:::: (((החל מיום 27.1.2028):)) שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני יום ט' בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, פיקוח ואכיפה בתחום הפסולת, ובכלל זה מימון עלויות של אמצעים לאיכון ובקרה להובלת פסולת בידי רשות מקומית, ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה (בסעיף זה – מטרות נוספות);
::: (ב) (((הוראת שעה מיום 17.10.2023 עד יום 31.12.2027):)) לעניין סעיף זה, יראו כמטרות נוספות גם טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 5 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וסיוע, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, בהסדרת הטיפול השוטף בפסולת ברשויות מקומיות כאמור.
: (ב1) כספי היטל ההטמנה שיתקבלו בקרן ישמשו למטרות פיתוח; הוקצו, בשנה מסוימת, כספים למטרות האמורות, ובתום אותה שנה נותרה יתרה מכספי היטל ההטמנה, תוכל היתרה לשמש למטרות הנוספות, ובלבד שהסכום המיועד למטרות הנוספות לא יעלה על 25% מכספי היטל ההטמנה שהתקבלו באותה שנה.
: (ג) הנהלת הקרן רשאית להחליט על סיוע למטרות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), לפי אמות מידה שתקבע, ובלבד שאמות מידה שלפיהן יינתן סיוע לרשויות מקומיות ייקבעו, בין היתר, בהתחשב במצבן הכלכלי.
: (ד) (((פקע).))

@ 11ד. תשלום היטל הטמנה וגבייתו (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ד-2)
: (א) היטל הטמנה ישולם לא יאוחר מיום ה-15 בכל חודש, בעד הפסולת שהוטמנה באתר לסילוק פסולת בחודש הקודם.
: (ב) לא שולם היטל הטמנה במועד כאמור בסעיף קטן (א), ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד למועד תשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) על גביית היטל הטמנה יחולו הוראות [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 11ה. רישום כניסת פסולת לאתר לסילוק פסולת (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) מפעיל אתר לסילוק פסולת ינהל, לגבי כל רכב מוביל פסולת הנכנס לאתר, רישום הכולל את הפרטים האלה:
:: (1) מספר רישוי של הרכב;
:: (2) שם הנהג;
:: (3) מועד כניסת הרכב לאתר;
:: (4) סוג הפסולת המובלת ברכב, כמות הפסולת לפי משקלה, ומקור הפסולת על פי הרשום בתעודת המשלוח.
::: (((החל מיום 27.1.2028):)) סוג הפסולת המובלת ברכב, כמות הפסולת לפי משקלה, ומקור הפסולת על פי הרשום בשטר המטען.
: (ב) הרישום כאמור בסעיף קטן (א) ישמש בסיס לחישוב סכום היטל ההטמנה שהמפעיל חייב בתשלומו לפי [[תוספת 1|התוספת]].
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) הרישום כאמור בסעיף קטן (א) ישמש בסיס לחישוב סכום היטל ההטמנה שהמפעיל חייב בתשלומו לפי [[התוספת הראשונה]].

@ 11ו. דיווח לענין תשלום היטל הטמנה (תיקון: תשס&quot;ז)
: במועד תשלום היטל הטמנה, ימסור כל מפעיל לחשב המשרד דיווח בדבר פירוט החישוב לקביעת הסכום ששולם, במתכונת שיורה עליה חשב המשרד; כן ימציא כל מפעיל לחשב המשרד, בתום כל שנת כספים ולא יאוחר מששה חודשים מתום שנת הכספים, דיווח שנתי הכולל פירוט של סכומי היטל ההטמנה ששילם בשנה הקודמת והחישוב לקביעת הסכומים כאמור; הדיווח השנתי יוגש כשהוא מאומת בתצהיר ומאושר בידי רואה חשבון.

@ 11ז. דרישת מידע ששימש לעריכת דיווח (תיקון: תשס&quot;ז)
: חשב המשרד או נציג מטעמו רשאים לדרוש ממפעיל אתר לסילוק פסולת להמציא להם כל מידע ששימש בסיס לעריכת הדיווח לפי [[סעיף 11ו]]; נדרש מפעיל אתר לסילוק פסולת להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.

@ 11ח. קביעת סכום היטל הטמנה על ידי חשב המשרד (תיקון: תשס&quot;ז)
: לא מסר מפעיל אתר לסילוק פסולת דיווח כאמור [[בסעיף 11ו]], או שמסר דיווח כאמור אך לחשב המשרד יש טעמים סבירים להניח שהדיווח אינו נכון, רשאי חשב המשרד, לאחר שנתן למפעיל האתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את סכום היטל ההטמנה שעל מפעיל האתר לשלם.

@ 11ט. עיכוב תשלום ההיטל והחזרתו (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;א-4, תשפ&quot;ד-2)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים כדי לעכב תשלום היטל הטמנה, אלא אם כן הסכים לכך חשב המשרד או שהורה בית המשפט אחרת.
: (ג) התקבלה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, יוחזר היטל ההטמנה בהתאם לקביעת בית המשפט בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ד) (((בוטל).))

@ 11י. הצמדה למדד (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) סכומי היטל ההטמנה הנקובים [[תוספת 1|בטור ג' לתוספת]], יהיו צמודים למדד ויעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) סכומי היטל ההטמנה הנקובים [[תוספת 1|בטור ג' לתוספת הראשונה]], יהיו צמודים למדד ויעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון - המדד שפורסם בחודש ינואר 2007;
::- &quot;יום העדכון הראשון&quot; - כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008).

@ 11יא. תשלום קנס אינו פוטר מהיטל הטמנה (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: אין בתשלום קנס שהוטל לפי [[סעיף 13(א)(6) עד (9)]] כדי לפטור מתשלום היטל הטמנה.
: (((החל מיום 27.1.2028):)) אין בתשלום קנס שהוטל לפי [[סעיף 13(א)(7) עד (9) ו-(ג)(1)(ב)]] כדי לפטור מתשלום היטל הטמנה.

@ 11יב. שינוי [[תוספת 1|התוספת]] (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את [[תוספת 1|התוספת]].

@ 11יב. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 27.1.2028):)) השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 11יג. דיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ד)
: הנהלת הקרן תדווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על יישום מטרות הקרן לפי חוק זה פעמיים בשנה; דיווח לעניין המחצית הראשונה של כל שנה יוגש לא יאוחר מיום 30 בספטמבר באותה שנה, ודיווח לעניין המחצית השנייה של כל שנה יוגש לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה העוקבת.

== פרק ז': אכיפה ועונשין (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 12. מפקחים ונאמני נקיון (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט-2, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-3)
: (א) בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחים מבין עובדי משרדו לפי [[חוק הגנת הסביבה]], רשאי השר להסמיך מפקחים לעניין חוק זה מקרב כל אחד מאלה:
:: (1) עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו;
:: (2) עובדי רשויות נחלים ומעיינות;
:: (3) עובדי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.
: (ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו התנאים המנויים [[בסעיף 4 לחוק הגנת הסביבה]], בשינויים המחויבים, ובשינוי זה:
::: במקום האמור [[בסעיף 4(1) לחוק האמור]] יבוא &quot;הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה לדעת השר כדי למנוע את הסמכתו&quot;.
: (ב1) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה - מפקח) -
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
:: (3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כהגדרתו [[בחוק הגנת הסביבה]] כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
: (ג) השר לאיכות הסביבה או ראש רשות מקומית, לגבי תחום אותה רשות ובהסכמת מפקד מחוז במשטרת ישראל, רשאים למנות כל אדם להיות נאמן נקיון; נאמן נקיון שמונה כאמור רשאי, לאחר שהציג תעודת מינויו כנאמן נקיון, לדרוש ממי שעבר לנגד עיניו עבירה על חוק זה להזדהות בפניו; מי שנדרש להזדהות כאמור חייב לעשות כן.
: (ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוא עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים.
: (ה) מפקח לא יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה [[בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה]].

@ 12א. איסור מינהלי על שימוש ברכב (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשפ&quot;ו)
: (א) היה למפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי [[סעיף 13(ג)(1א)(א)]] באמצעות רכב או מרכב, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) היה למפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי [[סעיף 13(ב)(4ב) ו-(4טז) ו-(ג)]] באמצעות רכב או מרכב, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 57א(ב) עד (ו)]], [[+|57ב]], [[+|57ד]], [[+|57ה]], [[+|57ו]] [[ו-57ז לפקודת התעבורה]], יחולו, לעניין זה, בשינויים המחוייבים; הסמכות הנתונה בסעיפים אלה לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לעניין סעיף זה לבית משפט השלום, והסמכויות הנתונות באותם סעיפים לקצין משטרה יהיו נתונות לעניין סעיף זה למפקח כאמור בסעיף קטן (א) שהשר הסמיך לעניין זה.

@ 12ב. סמכות עיכוב רכב מנועי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 27.1.2028):))
: (א) שוטר או מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] רשאים לעכב רכב מנועי שעשוי לשמש כרכב להובלת פסולת דרך עיסוק, לשם בדיקת עמידה בהוראות חוק זה ובכלל זה בדיקת המטען המובל בו (בסעיף זה - בדיקה ראשונית), ולבצע בו בדיקה ראשונית, ובלבד שהבדיקה תבוצע במהירות האפשרית; עיכוב לפי סעיף קטן זה על ידי מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] ייערך בתיאום עם משטרת ישראל.
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) שוטר, מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] או פקח שיטור מקומי רשאים לעכב רכב מנועי שעשוי לשמש כרכב להובלת פסולת דרך עיסוק, לשם בדיקת עמידה בהוראות חוק זה ובכלל זה בדיקת המטען המובל בו (בסעיף זה - בדיקה ראשונית), ולבצע בו בדיקה ראשונית, ובלבד שהבדיקה תבוצע במהירות האפשרית; עיכוב לפי סעיף קטן זה על ידי מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] ייערך בתיאום עם משטרת ישראל.
: (ב) התעורר חשד בעקבות בדיקה ראשונית לביצוע עבירה ונדרשת בדיקה נוספת, רשאי שוטר או מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] לעכב את הרכב לשם כך, ובלבד שהבדיקה הנוספת תבוצע במהירות האפשרית.
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) התעורר חשד בעקבות בדיקה ראשונית לביצוע עבירה ונדרשת בדיקה נוספת, רשאי שוטר, מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] או פקח שיטור מקומי לעכב את הרכב לשם כך, ובלבד שהבדיקה הנוספת תבוצע במהירות האפשרית.
: (ג) לא יעשה מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] שימוש בסמכויות לפי סעיף זה אלא לאחר שהתקיימו כל אלה:
:: (1) נוסף על הכשרתו לפי [[סעיף 4(2) לחוק הגנת הסביבה]], הוא עבר הכשרה לעניין דרך הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
:: (2) הוא הזדהה כאמור [[בסעיף 8 לחוק הגנת הסביבה]].
: (ד) שוטר או מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] רשאי לדרוש מנוהג רכב, לשם מילוי הוראות סעיף זה -
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) שוטר, מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] או פקח שיטור מקומי רשאי לדרוש מנוהג רכב, לשם מילוי הוראות סעיף זה -
:: (1) לעצור את רכבו;
:: (2) להציג לפניו את רישיון הרכב, רישיון הנהיגה, תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה לפי דין, וכן כל רישיון, רישום או מסמך הנדרשים לפי הוראות חוק זה לשם בדיקת עמידתו בהוראות החוק.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשוטר או למפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] לפי כל דין.
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשוטר, למפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] או לפקח שיטור מקומי לפי כל דין.
: (ו) (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) לא יעשה פקח שיטור מקומי שימוש בסמכויות לפי סעיף זה אלא לאחר שהתקיימו כל אלה:
:: (1) נוסף על הכשרתו לפי [[סעיף 3(א)(2) לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים), התשס&quot;ח-2008]], הוא עבר הכשרה לעניין דרך הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה, כפי שהורה השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
:: (2) התקיימו כל התנאים להפעלת סמכויות פקח שיטור מקומי לפי [[סעיף 11 לחוק מערכי אכיפה מקומיים]];
:: (3) הרשות המקומית שבתחום שיפוטה פועל פקח שיטור מקומי לפי סעיף זה מפעילה מערך אכיפה מקומי בהתאם להוראות [[חוק מערכי אכיפה מקומיים]] שנתיים לפחות.
: (ז) (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) בסעיף זה -
::- &quot;חוק מערכי אכיפה מקומיים&quot; - [[חוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע&quot;א-2011]];
::- &quot;פקח שיטור מקומי&quot; - כהגדרתו [[בחוק מערכי אכיפה מקומיים]].

@ 13. עונשין (תיקון: תשנ&quot;ז, תש&quot;ס, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) אינו מקיים חובת שילוט ברכב בניגוד להוראות [[סעיף 6]];
:: (3) אינו מקיים חובת סימון מכלים למשקה בהתאם להוראות [[סעיף 9]];
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((תימחק ביום 27.1.2028):)) אינו מקיים חובת תשלום היטל הטמנה, בניגוד להוראות [[סעיפים 11ב]] [[או 11ד]];
:: (7) אינו מנהל רישום לענין כניסת פסולת לאתר לסילוק פסולת, בניגוד להוראות [[סעיף 11ה]];
:: (8) אינו מוסר לחשב המשרד דיווח לענין תשלום היטל הטמנה, בניגוד להוראות [[סעיף 11ו]];
:: (9) אינו ממציא לחשב המשרד או לנציג מטעמו מידע שנדרש ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 11ז]].
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור:
:: (1) משליך פסולת או מלכלך את רשות הרבים בניגוד להוראות [[סעיף 2]], למעט השלכת פסולת כאמור בסעיף קטן (ג);
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (3א) מבעיר פסולת בניגוד להוראות לפי [[סעיף 2א]];
:: (4) אינו קובע אתרים לסילוק או לריכוז וטיפול בפסולת לפי הוראות [[סעיף 7(א)]];
::: (((החל מיום 27.1.2028):)) אינו קובע אתרים לריכוז פסולת או לטיפול בפסולת ((&lt;s&gt;בפסולת&lt;/s&gt;)) לפי הוראות [[סעיף 7(א)]];
:: (4א) מפנה פסולת בניגוד להוראות [[סעיף 7(ד)]];
:: (4ב) (((החל מיום 27.1.2028):)) עושה, בעצמו או באמצעות אחר, דרך עיסוק, פעולה הטעונה רישום, בלא שהיה רשום במרשם, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(א)]];
:: (4ג) (((החל מיום 27.1.2028):)) עושה שימוש, דרך עיסוק, בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת שאינו רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(ב)]];
:: (4ד) (((החל מיום 27.1.2028):)) בעליו של כלי אצירה או של רכב להובלת פסולת המיועד לשימוש כלי אצירה או רכב להובלת פסולת, דרך עיסוק, בלא שרשם במרשם את כלי האצירה או את הרכב, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(ג)]];
:: (4ה) (((החל מיום 27.1.2028):)) עוסק בפסולת הרשום במרשם שאינו מדווח לממונה על אי-קיום תנאים, בניגוד להוראות [[סעיף 7ב(ד)]];
:: (4ו) (((החל מיום 27.1.2028):)) עושה, בעצמו או באמצעות אחר, דרך עיסוק, פעולה בפסולת הטעונה רישוי, בלא רישיון לכך או בניגוד לתנאי או הוראות הרישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 7ו]], [[7י]] [[או 7יא]];
:: (4ז) (((החל מיום 27.1.2028):)) עוסק בפסולת הרשום במרשם שאינו מקיים הוראה שניתנה בכתב, מהוראות הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 7ט(ג)]] [[או 7יט(ג)]];
:: (4ח) (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שמוביל פסולת מהסוגים המנויים [[בתוספת השנייה]], בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת שאינו רשום או שאינו נושא אמצעי איכון ובקרה המחוברים למערכת מקוונת, בניגוד להוראות [[סעיף 7יט(א)]], ובכלל זה אמצעים שאינם תואמים תקנים ישראליים שפרסם הממונה לפי [[סעיף 7כא(א)(1)]];
:: (4ט) (((החל מיום 27.1.2028):)) מוביל פסולת המוביל פסולת בניין בלי שמולאו בשטר המטען פרטים כנדרש לפי חוק זה, למעט הפרטים לפי הוראות [[+|סעיפים 13]] [[או 14 לחוק שירותי הובלה]], או בלי שהתקבל אישור בכתב, או שאינו שולח העתק משטר המטען, בניגוד להוראות [[סעיף 7כ]];
:: (4י) (((החל מיום 27.1.2028):)) בעל רישיון מפעיל שלא מקיים הוראה מהוראות או מהודעות המנהל, שניתנו בכתב, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(א), (ב) או (ד)]];
:: (4יא) (((החל מיום 27.1.2028):)) בעל רישיון מפעיל המעביר פסולת בניין לאתר שאינו אתר מורשה, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ג)]];
:: (4יב) (((החל מיום 27.1.2028):)) בעל רישיון מפעיל שאינו מנהל רישום כנדרש או לא שומר רישום כאמור או שטרי מטען או מסמכים אחרים, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ה) או (ח)]];
:: (4יג) (((החל מיום 27.1.2028):)) בעל רישיון מפעיל שלא מגיש דיווח לממונה ולחשב המשרד או לא מעביר למערכת המקוונת פרטים בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7כא]], בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ז)]];
:: (4יד) (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שמעביר או מקבל תשלום בעד שירות פינוי או הובלה של פסולת בניין או טיפול בה, בניגוד להוראות [[סעיף 7כט(א)]];
:: (4טו) (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שמציב כלי אצירה לשם איסוף פסולת בניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7ל(א)]];
:: (4טז) (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שמשליך פסולת שאינה פסולת בניין לכלי אצירה רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 7לא]];
:: (4יז) (((החל מיום 27.1.2028):)) יצרן פסולת בניין שלא מתקשר עם בעל רישיון מפעיל ועם מוביל מורשה לשם פינוי פסולת בניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7לד(א)]];
:: (4יח) (((החל מיום 27.1.2028):)) יצרן פסולת בניין המשליך פסולת בניין לכלי שאינו כלי אצירה רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 7לד(ב)]], או שפסולת הבניין בכלי האצירה שהוא מציב חורגת מקיבולתו של כלי האצירה, בניגוד להוראות [[סעיף 7לד(ג)]];
:: (4יט) (((החל מיום 27.1.2028):)) יצרן פסולת בניין שלא מודיע למוביל מורשה מהו האתר שיש להוביל אליו את הפסולת, לא דורש ממנו למסור לו שטר מטען, או לא שומר תוכנית טיפול בפסולת בניין, סקר או תיעוד, בניגוד להוראות [[סעיף 7לד(ד) עד (ו)]];
:: (4כ) (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שעוסק בפסולת בניגוד לתקנה מהתקנות לפי [[סעיף 7ט]], המנויה [[בתוספת השישית]];
:: (4כא) (((החל מיום 27.1.2028):)) יצרן פסולת בניין שאינו מקיים הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 7לד(ז)]], המנויה [[בתוספת השישית]];
:: (5) אינו מבצע צו לשמירת הניקיון לפי הוראות [[סעיף 13ב]].
: (ג) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) משליך פסולת המכילה חומר מסוכן או אריזה של חומר מסוכן כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים]], בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
:: (1א)(א) משליך פסולת גושית, פסולת בניין, גרוטאות, גרוטות רכב, פסדים או צמיגים, בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
:::: (((החל מיום 27.1.2028):)) משליך פסולת מעורבת, פסולת גושית, פסולת בניין, גרוטאות, גרוטות רכב, פסדים או צמיגים, בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
::: (ב) השליך אדם פסולת כאמור בפסקת משנה (א) מרכב, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש ועל אף האמור בכל דין -
:::: (1) לפסול אותו אדם מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת;
:::: (2) לפסול אדם מהחזיק ברישיון הרכב שממנו הושלכה הפסולת, וזאת בין אם אותו אדם הוא המורשע ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; ואולם לא יחליט בית המשפט על פסילת אדם שאינו המורשע מהחזיק ברישיון הרכב, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו;
:::: (3) הורה בית המשפט על פסילת אדם מהחזיק ברישיון הרכב, יורה על מקום הימצא הרכב במהלך תקופת הפסילה;
:: (1ב) (((החל מיום 27.1.2028):)) אינו משלם היטל הטמנה, בניגוד להוראות [[סעיף 11ב]] [[או 11ד]];
:: (2) עובר עבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום ממשי של הסביבה;
:: (3) (((החל מיום 27.1.2028):)) מפעיל אתר לטיפול בפסולת בניין בלא רישיון מפעיל, בניגוד להוראות [[סעיפים 7ו]] [[ו-7כז]].
: (ג1) (((החל מיום 27.1.2028):)) העובר עבירה לפי פסקאות (7) עד (9) בסעיף קטן (א), פסקאות (4יב) או (4יג) בסעיף קטן (ב) או פסקה (1ב) בסעיף קטן (ג) - אם העבירה נעברה מתוך כוונה להתחמק מתשלום ההיטל או לעזור לאדם אחר להתחמק מתשלום ההיטל, או לפי פסקאות (1), (3א), (4א), (4ב), (4ד) או (5) בסעיף קטן (ב) או פסקאות (1), (1א) או (3) בסעיף קטן (ג), בנסיבות המנויות להלן, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - קנס פי שמונה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) סכום הרווח או טובת ההנאה מביצוע העבירה הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות בתקופה של חודש או 500,000 שקלים חדשים בתקופה של שנה, לפי הנמוך;
:: (2) היקף הפסולת שלגביה בוצעה העבירה הוא בכמות של 2,500 טונות לפחות;
:: (3) מחצית השווי או ההיקף האמורים בפסקאות (1) או (2), ובלבד שכתוצאה מביצוע העבירה נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום חמור של הסביבה.
: (ד) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הניקוי לפי [[סעיף 13ב]].
: (ה) הורשע אדם, בתוך שנתיים, פעם נוספת בעבירה לפי סעיף זה, דינו - מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) או בסעיף קטן (ג), לפי הענין, או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו, לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע.
: (ו) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) עבירה לפי סעיף זה, למעט עבירות לפי סעיף קטן (ג1), היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
: (ז) קנס שהוטל בשל עבירה לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הנקיון.
: (ח)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א)(1), (ב) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

@ 13א. שיעורי קנסות (תיקון: תשנ&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: על אף הוראות [[סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע [[בסעיף האמור]] לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.
: (((החל מיום 27.1.2028):)) על אף הוראות [[סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע [[בסעיף האמור]] לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרים אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.
: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון), התש&quot;ס-2000]].))

@ 13ב. צו לשמירת ניקיון (תיקון: תשנ&quot;ז, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-4, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה כי מתקיים אחד מאלה, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לתת צו לשמירת הניקיון לפי הוראות סעיף זה:
::: (א) הושלכו פסולת, פסולת בניין או גרוטות רכב או לוכלכה רשות הרבים, בניגוד להוראות [[סעיף 2]], או שקיים יסוד סביר להניח כי תושלך פסולת, פסולת בניין או גרוטות רכב או תלוכלך רשות הרבים כאמור;
::: (ב) פונתה פסולת מאחד הסוגים המפורטים [[בסעיף 7(א)]] שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7(ד)]], או שקיים יסוד סביר להניח כי תפונה פסולת כאמור;
::: (ג) (((החל מיום 27.1.2028):)) יש יסוד סביר להניח כי מתבצע או עלול להתבצע עיסוק בפסולת מסוג המנוי [[בתוספת השנייה]], בלא רישום או רישיון או בניגוד לתנאים או להוראות לפי חוק זה.
:: (2) צו לשמירת הניקיון יכול שיינתן לכל אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) מי שהשליך את הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות הרכב או מי שלכלך את רשות הרבים, כאמור בפסקה (1)(א), או מי שקיים יסוד סביר להניח כי הוא עומד לבצע פעולה מהפעולות כאמור;
::: (ב) מי שפינה את הפסולת כאמור בפסקה (1)(ב), או מי שקיים יסוד סביר להניח כי הוא עומד לבצע פינוי כאמור;
::: (ג) בעל הנכס או מחזיק הנכס שבו בוצעה או עומדת להתבצע פעולה מהפעולות כאמור בפסקאות (1)(א) או (1)(ב), ובלבד שלא יינתן צו כאמור אם נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, כי בעל הנכס או מחזיק הנכס נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולה כאמור באותן פסקאות;
::: (ד) הרשות המקומית שבתחומה בוצעה או עומדת להתבצע פעולה מהפעולות המנויות בפסקה (1)(א);
::: (ה) מי שהזמין את פינוי הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות הרכב שהושלכו או שקיים יסוד סביר להניח כי יושלכו, כאמור בפסקה (1)(א), או מי שהזמין את פינוי הפסולת שפונתה או שיש יסוד סביר להניח כי תפונה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יינתן צו כאמור אם נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, כי מי שהזמין את הפינוי כאמור נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולה כאמור באותן פסקאות;
::: (ו) בעל הרכב או האחראי לרכב שממנו הושלכו הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות רכב או שקיים יסוד סביר להניח כי יושלכו ממנו, כאמור בפסקה (1)(א), או בעל הרכב או האחראי לרכב אשר הוביל פסולת שפונתה או שיש יסוד סביר להניח כי תפונה, כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יינתן צו כאמור אם נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, כי בעל הרכב או האחראי לרכב נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולה כאמור באותן פסקאות;
::: (ז) (((החל מיום 27.1.2028):)) ליצרן פסולת בניין או לעוסק בפסולת שיש יסוד סביר להניח שאינו מקיים את חובותיו לפי חוק זה.
:: (3) בצו לשמירת הניקיון רשאי השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה לצוות על ביצוע פעולות כמפורט להלן, לפי העניין, במועד ובאופן שייקבעו בצו -
::: (א) להפסיק את הפעולה שלגביה ניתן הצו, להימנע ממנה או לצמצמה, ולנקוט אמצעים סבירים אחרים הדרושים בנסיבות העניין למניעה או לצמצום של הפעולה כאמור, לסילוק הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות הרכב, או לניקוי הלכלוך, ולעניין צו הניתן לבעל נכס או למחזיק נכס כאמור בפסקה (2)(ג) - לצוות עליו לנקוט אמצעים סבירים שימנעו מאדם אחר לבצע את הפעולה שלגביה ניתן הצו בנכס שבבעלותו או בהחזקתו;
::: (ב) להחזיר, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, את המצב לקדמותו;
::: (ג) (((החל מיום 27.1.2028):)) להפסיק את העיסוק בפסולת, כולו או חלקו.
: (א1)(1) נוכח ראש רשות מקומית או מי שהוא הסמיך לענין זה, כי מתקיים האמור בסעיף קטן (א)(1)(א) או (א)(1)(ב), בתחום שיפוט הרשות המקומית וטרם הוגש כתב אישום, ולא הופעלה הסמכות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לצוות כאמור בסעיף קטן (א)(3) על המנויים בסעיף קטן (א)(2), לפי העניין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של השר או של מי שהוא הסמיך לענין זה לצוות על הרשות המקומית כאמור בסעיף קטן (א)(3) באותו ענין;
:: (2) ניתן לרשות מקומית צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אין בהוצאת צו על ידי הרשות המקומית לפי הוראות סעיף קטן זה, באותו ענין, כדי לגרוע מחובתה למלא אחר הוראות הצו שניתן לה.
: (א2) הוצא צו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) על ידי השר, ראש הרשות המקומית או מי שהוסמך לכך, ימציא העתק הצו לבעל הסמכות להוציא צווים כאמור שלא השתמש בסמכותו; הוצא נגד אדם צו לפי סעיף קטן (א) וכן צו לפי סעיף קטן (א1), באותו ענין, יחייבו הראשון מבין הצווים שהומצאו לו.
: (ב) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי השר, ראש הרשות המקומית או מי שכל אחד מהם הסמיך לענין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; בוצע הנדרש כאמור, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו; בוצע הצו על ידי השר או מי שהוא הסמיך לכך, יהיה התשלום לקרן לשמירת הניקיון; בוצע הצו על ידי ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך לכך, יהיה התשלום לקופת הרשות המקומית; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]].
: (ג) מי שהשר או ראש רשות מקומית הסמיך לענין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית המשפט.
: (ד) על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי]] בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי מי שמוסמך לתת צו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) להורות, בעל פה, לאדם המשליך לנגד עיניו פסולת, פסולת בניין או גרוטות רכב או המלכלך לנגד עיניו את רשות הרבים, בניגוד להוראות [[סעיף 2]], או המפנה לנגד עיניו פסולת בניגוד להוראות [[סעיף 7(ד)]], להימנע באופן מיידי מביצוע הפעולה כאמור או להורות לו, בעל פה, כיצד לבצעה; הוראה כאמור תעמוד בתוקפה עד למתן צו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) או עד תום שבעה ימים מהמועד שבו ניתנה ההוראה, לפי המוקדם; מי שנתן הוראה כאמור בסעיף קטן זה יתעדה בכתב סמוך ככל האפשר למועד נתינתה.

@ 13ב1. בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-4)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות [[סעיף 13ב]], רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו, ולעניין צו לפי [[סעיף 13ב(א1)]] - לבית משפט השלום או לבית המשפט לעניינים מקומיים.
: (ב) הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
: (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

@ 13ג. התיישנות (תיקון: תשנ&quot;ז)
: על אף האמור [[בסעיף 225א(א) לחוק סדר הדין הפלילי]], ניתן להגיש כתב אישום, להמציא הזמנה, או להמציא הודעת תשלום קנס כאמור [[באותו סעיף]], בשל עבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, אם טרם חלפו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

@ 14. חיוב בהוצאות ניקוי
: (א) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה על חוק זה רשאי, בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו בתשלום הוצאות הניקוי, אם הוגשה לו על כך בקשה מאת מי שהוציאן.
: (ב) לענין גביית הסכום שנפסק, החלטה לפי סעיף זה כמוה כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית.
: (ג) הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה לפי סעיף זה, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שנראה לבית המשפט בנסיבות הענין.
: (ד) לא פסק בית המשפט בבקשה לפי סעיף זה לגופה, לא יגרע הדבר מזכותו של מי שהוציא את ההוצאות לתבען בתובענה רגילה.

@ 14א. סמכויות בית משפט (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות לביצוע צו לפי [[סעיף 13ב]], והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את לכלוך רשות הרבים.
: (ב) על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]], בשינויים המחויבים.

@ 15. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 13]] על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 13]] על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 15א. תשלום למודיע על השלכת פסולת בניין שלא כדין (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ז)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הרשעה&quot; - לרבות קביעה של בית המשפט שהנאשם ביצע את העבירה בלא הרשעה;
::- &quot;השלכת פסולת&quot; - השלכת פסולת בניין או פסולת גושית מתוך רכב הנעשית שלא בדרך של פינוי כאמור [[בסעיף 7(ד)]] ובניגוד להוראות [[סעיף 2]];
::- &quot;מתעד&quot; - אדם שביצע בעצמו תיעוד, לרבות מי שמונה כאמור [[בסעיף 12(ג)]] ולמעט כל אחד מאלה -
::: (1) שוטר;
::: (2) מי שמונה כדין כפקח או כמפקח מכוח חיקוק;
::: (3) עובד המשרד או עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]];
::- &quot;עובד מוסמך&quot; - עובד המשרד שהשר הסמיכו לעניין זה והודעה על מינויו פורסמה ברשומות;
::- &quot;תיעוד&quot; - צילום של השלכת פסולת באופן שניתן לזהות בו את הרכב שממנו בוצעה ואת אופן השלכתה, או את מי שנהג ברכב האמור, בצירוף דוח חתום בידי המצלם המפרט את מועד השלכת הפסולת ומקומה, את אופן השלכתה ואת פרטי הזיהוי של הרכב האמור או של מי שנהג בו.
: (ב) הגיש מתעד לעובד מוסמך תיעוד, ימסור לו העובד אישור על הגשת התיעוד והסבר על זכויותיו לפי הוראות סעיף זה שבו יצוין, בין השאר, כי יכול שהמתעד יידרש להעיד בכל הליך שבו ישמש התיעוד כראיה.
: (ג) קבע בית המשפט כי תיעוד שהוגש לפי סעיף קטן (ב) תרם תרומה ממשית להרשעתו של אדם בעבירה לפי [[סעיף 13(ב)(4א)]] או לפי [[סעיף 13(ג)(1א)(א)]], בשל השלכת פסולת, יורה בית המשפט לקרן לשלם למתעד סכום של 5,000 שקלים חדשים; קבע בית המשפט כאמור לגבי כמה מתעדים של אותה עבירה, יחולק הסכום האמור ביניהם, כפי שיורה בית המשפט.
: (ד) הסכום כאמור בסעיף קטן (ג) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; בסעיף קטן זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליך שהחל בהודעת תשלום קנס לפי [[סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ו) השר רשאי להורות בדבר ביצוע סעיף זה, בהנחיות שעליהן יורה.
: (ז) השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנתיים, על יישומו של סעיף זה בשנתיים שקדמו למועד הדיווח; דיווח כאמור יכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) מספר התיעודים שהוגשו בידי מתעדים;
:: (2) מספר החקירות שנפתחו בעקבות תיעוד;
:: (3) מספר החקירות כאמור בפסקה (2) שהסתיימו בלא הגשת כתב אישום והעילות לכך;
:: (4) כתבי אישום שהוגשו בעקבות חקירות כאמור בפסקה (2), בשל עבירות כאמור בסעיף קטן (ג);
:: (5) פסקי דין וגזרי דין בהליכים כאמור בפסקה (4);
:: (6) מספר הקביעות שקבע בית המשפט לפי סעיף קטן (ג), והסכום המצטבר של תשלומים ששילמה הקרן למתעדים לפי אותו סעיף קטן.

== פרק ז'1: הוראות חילוט (תיקון: תשע&quot;א-4) ==

@ 15ב. חילוט חפץ ששימש לביצוע עבירה (תיקון: תשע&quot;א-4)
: (א) הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש, לצוות על חילוט חפץ ששימש לביצוע עבירה כאמור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורשע אדם בביצוע עבירה לפי [[סעיף 13(ג)(1א)(א)]] (בסעיף זה - העבירה הראשונה), וביצע את אותה עבירה פעם נוספת בשלוש השנים ממועד ביצוע העבירה הראשונה (בסעיף זה - העבירה השנייה), יצווה בית המשפט לאחר שהרשיעו בעבירה השנייה, נוסף על כל עונש, על חילוט הרכב שממנו הושלכה הפסולת כאמור [[בסעיף 13(ג)(1א)(א)]], אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) על חילוט לפי סעיף זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 10 רישה]], [[+|11(א) ו-(ג)]], [[+|12]], [[+|13]], [[+|18(א)(2)]], [[ו-20 עד 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס&quot;ג-2003]] (בסעיף זה - חוק מאבק בארגוני פשיעה), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) [[בסעיף 13(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה]], במקום &quot;בבית משפט מחוזי&quot; יקראו &quot;בבית משפט השלום&quot;;
:: (2) [[בסעיף 21 לחוק מאבק בארגוני פשיעה]], במקום &quot;פרקליט מחוז&quot; יקראו &quot;תובע&quot;, במקום &quot;לאפוטרופוס הכללי&quot; יקראו &quot;לחשב המשרד להגנת הסביבה&quot; ובהגדרה &quot;בית המשפט&quot;, במקום האמור בה יקראו &quot;בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום&quot;;
:: (3) [[בסעיף 23 לחוק מאבק בארגוני פשיעה]] -
::: (א) בסעיף קטן (א), במקום &quot;פרקליט מחוז&quot; יקראו &quot;תובע&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב), במקום &quot;שישה חודשים&quot; יקראו &quot;שלושה חודשים&quot;;
::: (ג) בסעיף קטן (ג), במקום &quot;שופט של בית המשפט העליון&quot; יקראו &quot;שופט של בית משפט מחוזי&quot;;
:: (4) [[+|בסעיפים 27]] [[ו-28(ג) ו-(ד) לחוק מאבק בארגוני פשיעה]], בכל מקום, במקום &quot;מאוצר המדינה&quot; יקראו &quot;מהקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי [[חוק זה|סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]]&quot;;
:: (5) [[בסעיף 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה]], במקום &quot;לבית המשפט העליון&quot; יקראו &quot;לבית משפט מחוזי&quot; ובמקום &quot;בית המשפט העליון&quot; יקראו &quot;בית משפט מחוזי&quot;.

@ 15ג. ניהול הרכוש המחולט (תיקון: תשע&quot;א-4)
: החלטת בית המשפט על חילוט לפי [[פרק זה]] תהיה אסמכתה בידי חשב המשרד או מי מטעמו לתפוס את הרכוש המחולט; הרכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לקרן.

== פרק ז'2: עיצומים כספיים (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
: (((תחילתו של [[פרק זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 15ד. הגדרות - [[פרק ז'2]] (תיקון: תשפ&quot;ו)
: [[בפרק זה]], &quot;יצרן פסולת בניין רשום&quot; - יצרן פסולת בניין שהוא קבלן לעבודות הנדסה בנאיות כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]], והוא רשום במרשם המתנהל לפי [[אותו חוק]].

@ 15ה. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) עשה אדם פעולה בפסולת הטעונה רישוי דרך עיסוק, בלא רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 7ו]] [[או 7כח(א)]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 250,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 500,000 שקלים חדשים.
: (ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 200,000 שקלים חדשים:
:: (1) עשה פעולה בפסולת הטעונה רישום, דרך עיסוק, בלא רישום, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(א)]];
:: (2) עשה שימוש, דרך עיסוק, בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת שאינו רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(ב)]];
:: (3) בעל כלי אצירה או בעל רכב להובלת פסולת המיועד לשמש בעיסוקו, שלא רשם את כלי האצירה או הרכב במרשם, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(ג)]];
:: (4) בעל כלי אצירה או בעל רכב להובלת פסולת המיועד לשמש בעיסוקו שלא סימן את כלי האצירה או את הרכב בהתאם להוראות [[סעיף 7ג(ב)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (5) מוביל מורשה שהוביל פסולת או פסולת בניין שלא בכלי אצירה רשום או ברכב להובלת פסולת רשום, או שאינו נושא אמצעי איכון ובקרה המחוברים למערכת מקוונת, בניגוד להוראות [[סעיף 7יט(א)(2) או (ב)]] [[או 7לג(2)]];
:: (6) יצרן פסולת בניין רשום שהעביר תשלום בעד שירות של פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין שלא באמצעות מנגנון תשלומים, בניגוד להוראות [[סעיף 7כט]];
:: (7) יצרן פסולת בניין שהציב כלי אצירה שאינו כלי אצירה רשום, או בלא אישור, בניגוד להוראות [[סעיף 7ל(א)]];
:: (8) בעל רישיון שהעביר פסולת בניין מאתר מורשה לאתר שאינו אתר מורשה, בניגוד להוראות [[סעיף 7לג(1)]];
:: (9) מוביל מורשה שהוביל פסולת בניין לאתר שאינו אתר מורשה שעימו התקשר יצרן פסולת הבניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7לג(1)]];
:: (10) יצרן פסולת בניין שביצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע [[בחלק א' לתוספת החמישית]] בלא תוכנית טיפול בפסולת בניין שעומדת בדרישות תקנים ישראליים שנקבעו לעניין זה, או שלא בהתאם לתוכנית כאמור על עדכוניה או בלא תיעוד מתאים לשינויים בתוכנית או הצגתם כנדרש, בניגוד להוראות [[סעיף 7לז(א)(1), (3) או (4) או (ב)]];
:: (11) יצרן פסולת בניין שביצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע [[בחלק א' לתוספת החמישית]] בלי שביצע הפרדה של חומרים מסוכנים או של חומרים למיחזור לפי תוכנית טיפול בפסולת בניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7לז(א)(2)]];
:: (12) יצרן פסולת בניין שביצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע [[בחלק א' לתוספת החמישית]] שלא קיים הוראה מהוראות הממונה לתיקון תוכנית טיפול בפסולת בניין או לביצוע הפעולות הנדרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 7לז(ג)]].
: (ג) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 75,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 150,000 שקלים חדשים:
:: (1) בעל רישיון שלא קיים תנאי או הוראה הקבועים ברישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 7ו]];
:: (2) עוסק בפסולת הרשום במרשם שלא קיים הוראה מהוראות הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 7ט(ג)]] [[או 7יט(ג)]];
:: (3) בעל רישיון שלא קיים הוראה מהוראות המנהל שניתנו לו לשם הבטחת מתן השירותים על ידו בתנאים שוויוניים, לפי [[סעיף 7כח(א) או (ב)]];
:: (4) בעל רישיון שהעביר תוצרי מיחזור לאחר, לאחר שקיבל הודעה של המנהל לעניין זה, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ד)]];
:: (5) יצרן פסולת בניין רשום שלא קיים חובה המוטלת עליו בדבר הכנת תוכנית טיפול בפסולת בניין או סקר, ביצוע פעולות לפיהם, עדכון התוכנית, ביצוע שינוי או תיעוד של אופן ביצוע העבודה, בניגוד להוראות [[סעיף 7לז]].
: (ד) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 50,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 100,000 שקלים חדשים:
:: (1) עוסק בפסולת הרשום במרשם שלא דיווח לממונה על אי-קיום תנאים, בניגוד להוראות [[סעיף 7ב(ד)]];
:: (2) בעל רישיון מפעיל שלא הגיש לממונה דיווח שנתי, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ז)]].
: (ה) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 50,000 שקלים חדשים:
:: (1) מוביל מורשה שהוביל פסולת בכלי אצירה רשום או ברכב להובלת פסולת רשום, הנושא אמצעי איכון ובקרה שאינו תואם את דרישות התקנים הישראליים שפרסם הממונה לפי [[סעיף 7כא(א)(1)]], בניגוד להוראות [[סעיף 7יט(א)(1)]];
:: (2) מוביל מורשה שהוביל פסולת בכלי אצירה רשום או ברכב להובלת פסולת רשום, הנושא אמצעי איכון ובקרה, שאינו מחזיק בתעודה המאשרת את התאמת האמצעים לדרישות תקנים בין-לאומיים שקבע השר לפי [[סעיף 7כא(ג)]];
:: (3) עוסק בפסולת הרשום במרשם או יצרן פסולת בניין רשום שלא ניהל רישום, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ה)]], או לא שמר מסמכים שעליו לשמור, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ח)]] [[או 7לד(ו)]].
: (ו) מוביל פסולת שלא מסר הודעה לנהג רכב להובלת פסולת, בניגוד להוראות [[סעיף 7יט(ד)]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 2,500 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 5,000 שקלים חדשים.
: (ז) הפר עוסק בפסולת או יצרן פסולת בניין רשום הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 7יט]], [[7כא(ג)]] [[או 7לד(ז)]], שהשר, בהסכמת שר המשפטים, קבע כי ניתן להטיל עיצום כספי בשל הפרתה, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום שקבע השר, בהסכמת שר המשפטים, ובלבד שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (ג).

@ 15ו. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 15ה]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 15ז]], וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום, אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[באותו סעיף]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי הוראות [[סעיף 15ט]], ושיעור התוספת.

@ 15ז. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 15ו]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 15ח. החלטת המנהל ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי הוראות [[סעיף 15ז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 15י]].
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 15ז]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 15ט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל שבוע שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 15ה]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 15י. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסעיף 15ה]] ובשיעורים שיקבע.

@ 15יא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור [[בסעיף 15ז]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים לפי [[סעיף 15טז]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 15ה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד היסודי; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה -
::- &quot;יום העדכון הראשון&quot; - המדד שפורסם בחודש ינואר שלאחר יום תחילתו של [[25:14270421|תיקון מס' 27]];
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון - המדד שפורסם בחודש ינואר הקודם ליום תחילתו של [[25:14270421|תיקון מס' 27]];
::- &quot;תיקון מס' 27&quot; - [[25:14270421|חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 27 והוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026]].
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 15יב. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 15ח]].

@ 15יג. פריסת תשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המנהל רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
: (ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת המנהל על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות [[סעיף 15יד]].

@ 15יד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - חוק פסיקת ריבית והצמדה), בשינויים המחויבים.

@ 15טו. גבייה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) עיצום כספי ייגבה לקרן לשמירת הניקיון, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ב) כספי העיצום הכספי שייגבו לקרן לשמירת הניקיון לפי הוראות סעיף זה ינוהלו בחשבון הנפרד לפי [[סעיף 11ג]].

@ 15טז. עתירה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי [[סימן זה]] כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה, לאחר ששולם עיצום כספי, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 15יז. פרסום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם הוא תאגיד.
: (ב) הוגשה עתירה לפי [[סעיף 15טז]] על החלטת המנהל להטיל עיצום כספי או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, יפרסם המנהל בפרסום לפי סעיף קטן (א) את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 15ז]] ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 15ו]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 15יח. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ו)
: על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 15ה]] או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 15יט. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 15ה]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]] בשל ההפרה.

== פרק ח': הוראות שונות (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 16. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשע&quot;א-4)
: (א) השר לאיכות הסביבה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות למניעת לכלוך רשות הרבים.
:: ((פורסמו [[תקנות שמירת הנקיון (שלטים ברכב), התשמ&quot;ז-1987]].))
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין סדרי דין לענין ביצוע [[סעיף 13(ג)(1א)(ב)(2)]].

@ 16א. אגרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 27.1.2028):)) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרה בעד הגשת בקשה לרישום במרשם או למתן רישיון לפי חוק זה.

@ 17. תחולה על המדינה
: חוק זה יחול גם על המדינה.

@ 18. שמירת דינים
: הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

@ 19. חוקי עזר (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשפ&quot;ו)
: (א) רשות מקומית רשאית להתקין חוקי עזר בכל ענין שחוק זה דן בו, למעט בעניינים הנידונים [[בסעיפים 9]], [[10]] [[ו-11א]] ולרבות -
:: (1) קביעת הוראות בדבר אחריותו של בעל מגרש לנקיון מגרשו והטלת אחריות זו גם על מי שמייצג את בעל המגרש לצורך תשלום מסים או לענין ניצולו המסחרי או שמירת ערכו;
:: (2) התנאת מתן תעודה לפי [[סעיף 324 לפקודת העיריות]], בתשלום כל קנס שהוטל לפי חוק זה או לפי חוק עזר שהותקן לפי סעיף זה.
: (ב) (((החל מיום 27.1.2028):)) הסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי [[סעיף 258 לפקודת העיריות]], לפי [[סעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות]], ולפי [[סעיף 14 לחוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]], יהיו נתונות, לגבי התקנת חוק עזר לעניין טיפול בפסולת ושמירת הניקיון ברשות הרבים, גם לשר.

@ 20. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט, התשי&quot;ז-1957]].))
@ 21. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].))

@ 21א. קובלנה (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) על עבירה לפי חוק זה, רשאים המנויים להלן, להגיש קובלנה כאמור [[בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי]]:
:: (1) כל אדם - לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק;
:: (2) רשות מקומית - לגבי עבירה שנעברה בתחומה;
:: (3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים הקבועים [[בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ&quot;ב-1992]].
: (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך 60 ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 21ב. יום ניקיון ארצי (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) השר יקבע יום ניקיון ארצי במטרה להגביר את המודעות בקרב הציבור לשמירה על הניקיון בשטחים הפתוחים והציבוריים ולהגנה על הסביבה; יום הניקיון הארצי יתקיים בכל שנה בחודש שלפני ט&quot;ו בניסן.
:: ((פורסם צו שמירת הניקיון (יום ניקיון ארצי), התש&quot;ע-2010 (ק&quot;ת תש&quot;ע, 877), לפיו יום הניקיון הארצי יחול אחת לשנה, ביום שלישי האחרון של חודש אדר, ובשנה מעוברת ביום שלישי האחרון של חודש אדר ב'.))
: (ב) ביום הניקיון הארצי יקוימו ברחבי הארץ במחנות צה&quot;ל, ברשויות המקומיות ובמוסדות החינוך פעולות חינוך והסברה בנושא שמירת הניקיון והגנה על הסביבה, לרבות בנושא מיחזור, שיכללו השתתפות בפעולות ניקיון מיוחדות.

@ 22. ביטול
: חוק שמירת הנקיון, התשל&quot;ו-1976 - בטל.

@ 23. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה למעט [[סעיף 9]], בתום 60 ימים מיום פרסומו; תחילתו של [[סעיף 9]] בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) קביעת אתר כאמור [[בסעיף 7]] תיעשה לא יאוחר מתום שנה מיום פרסום חוק זה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ף, תשפ&quot;ו) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 11ב]]))) ====
=== (היטל הטמנה) ===

@ (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;בוצה&quot; - חומר שהוא תוצר לוואי של תהליך טיפול בשפכים במפעל טיפול בשפכים, למעט חומר כאמור המתקבל בתהליך המקדמי של טיפול בשפכים שמבוצעים בו סינון גס והפרדת חול ושמנים, ואשר אינו מכיל חומר מסוכן;
:- &quot;בוצה תעשייתית&quot; - בוצה הנוצרת בתהליך טיפול בשפכי תעשיה;
:- &quot;גניזה&quot; - ספרי קודש ותשמישי קדושה לאחר שימוש;
:- &quot;חומר מסוכן&quot; - כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים]];
:- &quot;פסולת מעורבת&quot; - פסולת מוצקה, מכל מקור שהוא, לרבות ממשק בית, מבית עסק, מתעשייה או מחקלאות, המכילה מרכיבים אורגניים ואנאורגניים מעורבים, כגון שאריות מזון, אריזות פלסטיק או גזם, ואשר אינה מכילה חומר מסוכן, ולמעט גניזה;
:- &quot;פסולת יבשה&quot; - פסולת מוצקה, מכל מקור שהוא, שאינה מכילה מרכיבים אורגניים רקבוביים, כגון גרוטות, צמיגים או עץ מעובד, ואשר אינה מכילה פסולת בניין או חומר מסוכן, ולמעט גניזה;
:- &quot;שאריות מיון פסולת&quot; - פסולת הנוצרת בתהליך מיון והפרדה של פסולת מעורבת ואשר חומר אורגני רקבובי מהווה עד חמישה אחוזים ממשקלה.

=== סכומי היטל הטמנה לפי סוגי פסולת וסוגי אתרים לסילוק פסולת ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, [י&quot;פ הודעות])

: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}}&lt;br&gt;סוג הפסולת !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}}&lt;br&gt;סוג האתר לסילוק פסולת !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}}&lt;br&gt;סכום היטל ההטמנה (בשקלים חדשים לטון)
|-
! בשנת 2007 !! בשנת 2008 !! בשנת 2009 !! בשנת 2010 !! ינואר 2011 !! פברואר עד דצמבר 2011
|-
| 1. || פסולת מעורבת או פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 10 || 20 || 30 || 40 || 50 || 50
|-
| 2. || פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת יבשה || 0.80 || 1.60 || 2.40 || 3.20 || 4 || 10
|-
| 3. || שאריות מיון פסולת || אתר לסילוק פסולת || 0.80 || 1.60 || 2.40 || 3.20 || 4 || 50
|-
| 4. || בוצה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 24 || 48 || 72 || 96 || 120 || 120
|-
| 5. || בוצה תעשייתית || אתר לסילוק פסולת || 8 || 16 || 24 || 32 || 40 || 40
|-
| 6. || פסולת בנין || אתר לסילוק פסולת || 0.80 || 1.60 || 2.40 || 3.20 || 4 || 4
|}

{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}}&lt;br&gt;סוג הפסולת !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}}&lt;br&gt;סוג האתר לסילוק פסולת !! colspan=&quot;4&quot; | {{מוקטן|טור ג'}}&lt;br&gt;סכום היטל ההטמנה (בשקלים חדשים לטון)
|-
! בשנת 2012 !! בשנת 2013 !! בשנת 2014 !! בשנת 2015 ואילך
|-
| 1. || פסולת מעורבת או פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 70.19 || 83.07 || 102.80 || 90
|-
| 2. || פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת יבשה || 23.40 || 35.60 || 54.42 || 60
|-
| 3. || שאריות מיון פסולת || אתר לסילוק פסולת || 70.19 || 83.07 || 102.80 || 90
|-
| 4. || בוצה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 140.38 || 142.21 || 145.13 || 120
|-
| 5. || בוצה תעשייתית || אתר לסילוק פסולת || 46.79 || 47.47 || 48.38 || 40
|-
| 6. || פסולת בנין || אתר לסילוק פסולת || 4.68 || 4.75 || 4.84 || 4
|}

{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}}&lt;br&gt;סוג הפסולת !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}}&lt;br&gt;סוג האתר לסילוק פסולת !! colspan=&quot;9&quot; | {{מוקטן|טור ג'}}&lt;br&gt;סכום היטל ההטמנה (בשקלים חדשים לטון)
|-
! בשנת 2016 !! בשנת 2017 !! בשנת 2018 !! בשנת 2019 !! בשנת 2020 !! בשנת 2021 !! בשנת 2022 !! בשנת 2023 !! בשנת 2025
|-
| 1. || פסולת מעורבת או פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 107.76 || 107.43 || 107.76 || 109.05 || 109.38 || 108.73 || 111.34 || 117.22 || 125.29
|-
| 2. || פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת יבשה || 71.84 || 71.62 || 71.84 || 72.70 || 72.92 || 72.49 || 74.23 || 78.15 || 83.52
|-
| 3. || שאריות מיון פסולת || אתר לסילוק פסולת || 107.76 || 107.43 || 107.76 || 109.05 || 109.38 || 108.73 || 111.34 || 117.22 || 125.29
|-
| 4. || בוצה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 143.68 || 143.24 || 143.38 || 145.40 || 145.84 || 144.97 || 148.45 || 156.29 || 167.05
|-
| 5. || בוצה תעשייתית || אתר לסילוק פסולת || 47.89 || 47.75 || 47.89 || 48.47 || 48.61 || 48.32 || 49.48 || 52.10 || 55.68
|-
| 6. || פסולת בניין || אתר לסילוק פסולת || 4.79 || 4.77 || 4.79 || 4.85 || 4.86 || 4.83 || 4.95 || 5.21 || 5.57
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[ההגדרות &quot;פעולה טעונה רישום&quot; ו&quot;פעולה טעונה רישוי&quot; שבסעיף 1]], [[וסעיפים 7א]], [[7ב]] [[ו-7יט]]))) ====
=== מרשם עוסקים בפסולת ===
: (((החל מיום 27.1.2028):))
=== חלק א' ===

@ 1. : הצבת כלי אצירה לפסולת בניין.

=== חלק ב' ===

@ 1. : הפעלת אתר לטיפול בפסולת בניין.
@ 2. : הובלה של פסולת בניין בכמות העולה על מטר מעוקב.

=== חלק ג' ===

@ 1. : כלי אצירה לפסולת בניין בכמות העולה על מטר מעוקב, או המיועד לשמש לאצירה בכמות כאמור - אם הוא מיועד להיות מותקן על רכב להובלת פסולת באופן קבוע או זמני.
@ 2. : רכב להובלת פסולת בניין בכמות העולה על מטר מעוקב, או המיועד לשמש להובלה בכמות כאמור.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 7ו(5)]]))) ====
=== סכומי ערבות ===
: (((החל מיום 27.1.2028):))

@ 1. : סכום ערבות למוביל מורשה - בעבור כל רכב להובלת פסולת של המוביל המורשה - 50,000 שקלים חדשים, ואם למוביל המורשה יותר מארבעה כלי רכב להובלת פסולת - 200,000 שקלים חדשים.

@ 2. : סכום ערבות לאתר טיפול בפסולת בניין - 500,000 שקלים חדשים.

: הוראות [[סעיף 15יא]] לעניין הצמדה יחולו גם לעניין הסכומים הנקובים [[בתוספת זו]].


== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 7יט]]))) ====
=== אמצעי איכון ובקרה ===
: (((החל מיום 27.1.2028):))
=== חלק א' ===

@ 1. : נווטן (GPS) הכולל זיהוי שעה.

@ 2. : חיישן פריקה.

@ 3. : מד עומס.

@ 4. : מצלמה אחורית, ובלבד שלא יהיה ניתן לצפות בצילומים ממצלמה אחורית והם לא יישמרו אלא באופן שלא יאפשר זיהוי של נוסעים בכלי רכב אחרים או עוברי דרך אחרים.

=== חלק ב' ===

@ 1. : רכב שסיווגו ברישיון הרכב הוא N1.

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 7לז]]))) ====
: (((החל מיום 27.1.2028):))

=== חלק א': היקפי עבודות בנייה ===

@ 1. : בעבודה של בנייה חדשה, הריסה או שיפוץ של בנייה קיימת - שטח הבנייה שווה או עולה על 2,000 מטרים מרובעים.

=== חלק ב': פרטים שיש לכלול בתוכנית טיפול בפסולת בניין ===

@ 1. : פרטי יצרן הפסולת ופרטי העבודה, וכן פרטי עורך התוכנית והאחראי ליישומה.

@ 2. : הערכת כמות הפסולת במשקל ובנפח, וציון אופן ביצוע ההערכה כגון סקר ויזואלי, בדיקת מסמכים או שימוש במקדמים מקצועיים.

@ 3. : אמצעים להפחתת כמויות פסולת שתיווצר במהלך העבודה, ככל האפשר.

@ 4. : זיהוי ומיפוי חומרים המפורטים [[תוספת 5 חלק ג|בחלק ג']] באתר העבודה שעלולים לזהם את הפסולת, לרבות הערכת כמויותיהם, תכנון פעולות ההסרה וההפרדה שלהם באתר הבנייה, ואמצעים שיינקטו למניעת זיהום.

@ 5. : זיהוי ומיפוי חומרים המפורטים [[תוספת 5 חלק ד|בחלק ד']], לרבות הערכת כמויותיהם, תכנון פעולות ההסרה וההפרדה שלהם באתר הבנייה, ככל האפשר, לשם מיחזור באתר או לשם פינוים למיחזור או לשימוש חוזר, ואם הדבר אינו אפשרי - לסילוק.

@ 6. : תוכנית להפרדה במקור ופינוי של פסולת אריזות כהגדרתה [[בחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]].

@ 7. : תוכנית לפינוי הפסולת מאתר העבודה, לפי סוגיה, וכן פירוט המובילים המורשים ואתרי הטיפול בפסולת שאליהם תפונה, בפירוט המועדים הצפויים.

=== חלק ג': סוגי חומרים שיש לזהות טרם תחילת עבודה של הריסה או שיפוץ בנייה קיימת ולהסירם בנפרד ===

@ 1. : אסבסט.

@ 2. : חומרים מסוכנים מאוחסנים, לרבות במערכות קירור.

@ 3. : לוחות צמנט מרוכבים.

@ 4. : חומרים מעכבי בעירה ברכיבים בנויים.

@ 5. : חומרי בידוד.

@ 6. : חומרי איטום, כגון זפת.

@ 7. : שיש מלאכותי.

@ 8. : חומרים מסוכנים ברכיבים בנויים העלולים להשתחרר בתהליך ההריסה או בתהליכי טיפול בפסולת, כגון חומרים לחיסון עץ.

=== חלק ד': סוגי חומרים ורכיבים שיש להפריד במקור, ככל האפשר באתר הבנייה ===

@ 1. : עודפי עפר.

@ 2. : אספלט.

@ 3. : בטון ומוצריו, בלוקים, אריחים, קרמיקה, רעפים, אבן.

@ 4. : פסולת אלקטרונית, לרבות פסולת ציוד וסוללות, וכן רכיבים חשמליים ואלקטרוניים המותקנים במבנה, גופי תאורה ונורות להט.

@ 5. : זכוכית.

@ 6. : פלסטיק.

@ 7. : גבס.

@ 8. : עץ ומוצרי עץ.

@ 9. : מתכות ומוצרי מתכת, לרבות קונסטרוקציות פלדה, פרופילי אלומיניום ומתכות אחרות, קורות, דלתות ומעליות.

@ 10. : ריהוט וציוד נייד.

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 13]]))) ====
: (((החל מיום 27.1.2028):))

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז באייר התשמ&quot;ד (29 במאי 1984).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* יוסף בורג, שר הפנים
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>a28j32yl212btvqjjg6jswtoulff9hf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080285</id>
      <parentid>3080284</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T05:57:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>/* סימן ז': פעולות בפסולת שהיא פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו) */</comment>
      <origin>3080285</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="201791" sha1="m4df2yl32w6rs43q8iri5m64gouoqqx" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שמירת הנקיון, התשמ&quot;ד-1984

&lt;מאגר 2000017 תיקון 2209387 תקן 149942 קוד a163Y00000DuDRnQAN&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2001242 --&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;ו, 824|חוק שמירת הנקיון|8:209700)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000017 --&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ד, 142|חוק שמירת הנקיון|10:210225)); ((תשמ&quot;ה, 58|ת&quot;ט|ec:11:317269)); ((תשמ&quot;ח, 52|תיקון|11:210617)); ((תשנ&quot;ב, 22|תיקון מס' 2|12:210873)); ((תשנ&quot;ג, 118|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|13:210815)); ((תשנ&quot;ז, 132|חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה)|14:211405)); ((תש&quot;ס, 75|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((271|תיקון מס' 6|15:300255)), ((276|תיקון מס' 2 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה|15:300256)); ((תשס&quot;ד, 545|חוק שמירת הסביבה החופית|16:300986)); ((תשס&quot;ז, 88|תיקון מס' 9|17:300084)); ((תשס&quot;ח, 537|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים)|17:300698)), ((864|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תשס&quot;ט, 94|תיקון מס' 12|17:300635)), ((146|תיקון מס' 2 לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים)|18:301058)), ((164|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((330|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תש&quot;ע, 330|תיקון מס' 4 לחוק הפיקדון על מכלי משקה|18:300720)), ((425|תיקון מס' 16|18:301036)); ((תשע&quot;א, 298|חוק להסדרת הטיפול באריזות|18:301233)), ((726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|18:301125)), ((745|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|18:301171)), ((1063|תיקון מס' 20|18:301287)), ((1203|תיקון מס' 6 לפקודת מסילות הברזל|18:301316)); ((תשע&quot;ג, 205|הוראת שעה|19:301580)); ((תשע&quot;ז, 502|תיקון מס' 78 לחוק סדר הדין הפלילי|20:382381)), ((990|הוראת שעה (תיקון)|20:387465)); ((תשע&quot;ח, 830|תיקון מס' 23|20:504418)); ((תש&quot;ף, 22|הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (מענק לרשויות מקומיות)|23:570698)); ((תשפ&quot;א, 386|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|24:606240)); ((תשפ&quot;ב, 868|תיקון מס' 24|24:628366)); ((תשפ&quot;ד, 4|תיקון מס' 25 והוראת שעה|25:3418045)), ((164|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 948|תיקון מס' 27 והוראת שעה|25:14270421)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 469|שינוי התוספת לחוק|6962)); ((תשע&quot;ו, 1462|שינוי התוספת לחוק|7678)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ג, 1690|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)), ((2496|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשע&quot;ד, 3499|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשע&quot;ו, 3705|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשע&quot;ז, 3791|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשע&quot;ח, 6256|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשע&quot;ט, 4644|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תש&quot;ף, 3430|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשפ&quot;א, 3673|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשפ&quot;ב, 3279|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשפ&quot;ג, 4334|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשפ&quot;ה, 2712|הודעה בדבר עדכון סכום היטל|13085)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ז, תשע&quot;א-3, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אתר טיפול בפסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) מקום, מפעל או מיתקן מורשה לפי כל דין שמתבצע בו טיפול בפסולת, לרבות אחסון ביניים;
:- &quot;גזם&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) חלקים של הצמח, כגון גזעי עצים, ענפים, זרדים ועלים, שנגזמו, נתלשו או נשרו ממנו, למעט תוצרת חקלאית;
:- &quot;גרוטות רכב&quot; - רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק או שנקבע כרכב באובדן גמור, וכן שלד של רכב או חלקים ממנו;
:- &quot;השבה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) פעולה שנועדה לאפשר שימוש בפסולת, בין השאר כתחליף לחומר אחר, לרבות מיחזור או השבה לאנרגיה;
:- &quot;השבה לאנרגיה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) הפקת אנרגיה מפסולת באמצעות תהליך מבוקר או עיבוד חומרים לדלק או לחומר אחר לייצור אנרגיה;
:- &quot;השלכה&quot; - לרבות זריקה, שפיכה, נטישה, השארה או גרם לכלוך באופן אחר;
:- &quot;חוק אוויר נקי&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;חוק הגנת הסביבה&quot; - [[=חוק הגנת הסביבה|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק פסולת אלקטרונית&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) [[=חוק פסולת אלקטרונית|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע&quot;ב-2012]];
:- &quot;חוק רישוי עסקים&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק שירותי הובלה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) [[חוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]];
:- &quot;טיפול&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) השבה או סילוק של פסולת, וכן פעולות הכנה ושלבי ביניים בתהליך כאמור;
:- &quot;יצרן פסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שפסולת נוצרת מפעילותו, בין כתוצר של עיסוקו ובין שלא כתוצר של עיסוק כאמור, באופן מכוון או כתוצר לוואי;
:- &quot;כלי אצירה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) כלי קיבול מכל חומר שהוא, המשמש או מיועד לשמש לאצירת פסולת לכל פרק זמן;
:- &quot;כלי שיט&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;מוביל פסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) עוסק בפסולת שעיסוקו בהובלת פסולת;
:- &quot;מיחזור&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) עיבוד של פסולת למוצרים, לחומרים או לחומרי גלם, למטרה שלשמה יועד החומר או המוצר לראשונה או למטרה אחרת, למעט השבה לאנרגיה או מילוי חוזר;
:- &quot;מילוי חוזר&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) פעולת השבה שבה נעשה שימוש בפסולת לשיקום קרקע חפורה או לפעולות הנדסיות, כתחליף לשימוש בחומרים שאינם פסולת;
:- &quot;מכל למשקה&quot; - כלי קיבול לשימוש חד-פעמי עשוי מתכת, זכוכית, פלסטיק, נייר או חומר אחר, שמשווקים בו משקה, למעט חלב ומוצריו, בין שהוא ריק ובין שהוא מלא;
:- &quot;הממונה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) עובד המשרד שהשר הסמיך לעניין חוק זה, למעט לעניין [[סעיף 2א]];
:- &quot;המנהל&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) עובד בכיר של המשרד שהשר הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, בכל שטח המדינה, ולעניין [[סעיפים 7י(1) ו-(2)]] [[ו-15ד עד 15יט]] - עובד כאמור הכפוף במישרין למנהל הכללי של המשרד;
:- &quot;מעבדה מוסמכת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) מעבדה שהרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ&quot;ז-1997]], הסמיכה אותה לבצע בדיקות כאמור [[בסעיפים 7כא(א)]] [[או 7לז(ב)]], והיא מחזיקה תעודה המעידה על כך;
:- &quot;המרשם&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) כמשמעותו [[בסעיף 7ב]];
:- &quot;סילוק&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) פעולה בפסולת ובכלל זה הטמנה ושריפה שלא לשם הפקת אנרגיה, גם אם יש בפעולה תוצר לוואי של הפקת חומר או אנרגיה, למעט השבה;
:- &quot;עודפי עפר&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) אדמה שאינה מזוהמת ואינה מעורבת בפסולת אחרת, שהיא תוצר של חפירה בקרקע, לרבות חציבה, יישור הקרקע או פעולות כיוצא באלה, ואינה מיועדת לשימוש בתחומי האתר שממנו נחפרה;
:- &quot;עוסק בפסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שעושה פעולה הטעונה רישום או רישוי דרך עיסוק, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר
:- &quot;פסולת&quot; - לרבות שיירי מזון, קליפות, ניירות, בקבוקים, תיבות, קופסאות, קרטונים, אריזות למיניהן, גרוטאות, פסדים, צמיגים, גזם, גזרי עץ, קרשים, סמרטוטים, בדלי סיגריות, אשפה מכל סוג וכן כל דבר אחר העלול לגרום אי נקיון או אי סדר, (((הסיפה תימחק ביום 27.1.2028):)) למעט פסולת בנין וגרוטות רכב;
:- &quot;פסולת בנין&quot;, &quot;פסולת גושית&quot; - (((תוחלף ביום 27.1.2028):)) חמרים ושיירי חמרים המשמשים לבניה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בניה, לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות של מבנים;
:- &quot;פסולת בנין&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) חמרים ושיירי חמרים המשמשים לבניה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בניה, לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות של מבנים;
:- &quot;פסולת גושית&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) פסולת שמרכיביה הם בעלי נפח גדול, כגון רהיטים, אביזרים וציוד ביתי, ולמעט פסולת ציוד וסוללות, גזם ופסולת בניין;
:- &quot;פסולת ציוד וסוללות&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) כהגדרתה [[בחוק פסולת אלקטרונית]];
:- &quot;פעולה טעונה רישוי&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) טיפול בפסולת, או פעולה אחרת בפסולת, מסוגים המנויים [[בחלק ב' לתוספת השנייה]];
:- &quot;פעולה טעונה רישום&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) פעולה בפסולת מסוגים המנויים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:- &quot;פעולה בפסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) הצבה או אספקה של כלי אצירה, או פינוי או הובלה של פסולת או טיפול בפסולת; לעניין הגדרה זו, &quot;אספקה&quot; - העמדת כלי אצירה לשימושו של אדם אחר, באופן קבוע או זמני, הנעשית דרך עיסוק, למעט מכירה;
:- &quot;רישיון&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) רישיון עוסק בפסולת שניתן לפי [[סימן ג' בפרק ג']];
:- &quot;רישיון מפעיל&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) רישיון להפעלת אתר טיפול בפסולת בניין שניתן לפי [[סימן ז' בפרק ג']];
:- &quot;רכב&quot;, &quot;רכב מסחרי&quot; ו&quot;רכב ציבורי&quot; - כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;רכב להובלת פסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) רכב מסחרי, רכב משא או רכב עבודה כהגדרתם לפי [[פקודת התעבורה]], המשמש או מיועד לשמש להובלת פסולת, בכמות העולה על מטר מעוקב, למעט רכב של משווק המוביל פסולת ציוד וסוללות שנמסרה לו לפי [[סעיף 30 לחוק פסולת אלקטרונית]];
:- &quot;רשות הרבים&quot; - כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו או לעבור בו או שהציבור משתמש או עובר בו למעשה;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - למעט ועד מקומי;
:- &quot;שימוש חוזר&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) שימוש נוסף במוצר או ברכיב מתוך מוצר, שאינם פסולת, לאותה מטרה שלשמה יועדו בראשונה;
:- &quot;תקן ישראלי&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) כמשמעותו [[בחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;המשרד&quot; - המשרד להגנת הסביבה;
:- &quot;השר&quot; - השר להגנת הסביבה.

== פרק ב': השלכת פסולת והבערתה ולכלוך ברשות הרבים (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ח) ==

@ 2. איסור לכלוך והשלכת פסולת
: לא ישליך אדם פסולת, פסולת בנין או גרוטות רכב ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים.

@ 2א. הבערת פסולת (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אירוע כבאות והצלה&quot; ו&quot;רשות הכבאות וההצלה&quot; - כהגדרתם [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה]];
::- &quot;הבערה&quot; - שרפה של פסולת באש פתוחה או לא מבוקרת, לרבות בכלי קיבול או במכל אצירה שאינם אטומים, ולמעט שרפת פסולת מבוקרת במיתקן המיועד לכך והמורשה לפי כל דין;
::- &quot;זיהום אוויר חזק או בלתי סביר&quot; - כמשמעותו [[בחוק אוויר נקי]];
::- &quot;חוק אוויר נקי&quot; - (((תימחק ביום 27.1.2028):)) [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה&quot; - [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]];
::- &quot;הממונה&quot; - כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]];
::- &quot;פסולת&quot; - (((תימחק ביום 27.1.2028):)) לרבות פסולת בניין וגרוטות רכב.
: (ב) לא יבעיר אדם פסולת אלא כמפורט להלן:
:: (1) הבערת גזם לשימוש פרטי לשם בישול, הסקה או פעילות פנאי, ובלבד שהיא עומדת בהוראות כל דין וכמות הגזם אינה עולה על הדרוש באופן סביר;
:: (2) הבערת גזם לפי רישיון או היתר שניתן לפי כל דין;
:: (3) הבערת פסולת לצורכי דת, ובלבד שהיא עומדת בהוראות כל דין;
:: (4)(א) הבערת פסולת לשם ביצוע תפקידי הרשות לכבאות והצלה, וכן הבערת פסולת לשם הכשרה ותרגול של גורמים אחרים לטיפול באירועים כאמור בהגדרה &quot;אירוע כבאות והצלה&quot;, או לשם מחקר ופיתוח של דרכים ואמצעים לטיפול באירוע כאמור, ובלבד שרשות הכבאות וההצלה הכירה בכתב בהבערת הפסולת למטרות כאמור או שהבערת הפסולת נעשית בהנחיית מדריך, ממונה בטיחות אש, חבר צוות כיבוי והצלה מפעלי או חבר צוות כיבוי לשטחים פתוחים לפי הוראות [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה]];
::: (ב) הובא לידיעת הרשות לכבאות והצלה כי הבערת פסולת למטרות האמורות בפסקת משנה (א) עלולה לגרום לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, רשאית היא, לאחר התייעצות עם הממונה, לבטל את ההכרה שנתנה להבערת הפסולת או לקבוע תנאים להבערה כאמור.
: (ג) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות ותנאים נוספים על האמור בסעיף קטן (ב), שבהם תותר הבערת פסולת, ובלבד שיובטח שהבערת הפסולת לא תגרום לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.

@ 3. אחריות לגבי קטינים ברכב
: כל מי שבידו השגחה על קטין שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים, הנמצא עמו ברכב, לא יניח לקטין להשליך פסולת מהרכב.

@ 4. חזקות לענין השלכת פסולת ופסולת בנין מתוך רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לענין [[סעיף 2]], את בעל הרכב או את האדם האחראי לרכב, כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של האדם שהרכב היה ברשותו בעת ההשלכה, או שהרכב נלקח ללא הסכמתו.
: (ב) הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לענין [[סעיף 2]], את מי שנהג בו אותה עת כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של המשליך; הוראה זו לא תחול לגבי מי שנוהג באוטובוס או ברכב ציבורי, למעט מונית, וכן לא תחול על מי שנוהג ברכב מסחרי בלתי אחוד כאשר הפסולת הושלכה מתוך החלק הנפרד מתא הנהג.
: (ג) הוכח כי פסולת הושלכה מכלי שיט, רואים לענין [[סעיף 2]] את בעל כלי השיט, קברניטו, מפעילו או האחראי לו, כאילו הוא השליך את הפסולת, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן וכי המעשה נעשה שלא בידיעתו והוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ההשלכה ולגלות את זהותו של משליך הפסולת.

@ 5. חזקה לענין גרוטות רכב
: הושלכה גרוטת רכב, רואים, לענין [[סעיף 2]], את בעלה כאילו הוא שהשליכה, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן וברשות מי היתה גרוטת הרכב אותה עת, או שגרוטת הרכב נלקחה ללא הסכמתו.

@ 5א. חזקות לענין לכלוך רשות הרבים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז)
: (א) הכותב, מצייר, משרטט או חורט על מקרקעין של זולתו, שלא כדין, או מדביק, תולה, מניח או קובע עליהם, שלא כדין, כל כתב, מודעה או שלט, רואים אותו, לענין [[סעיף 2]], כמלכלך את רשות הרבים.
: (ב) הודבקו או נקבעו כתב, מודעה או שלט כאמור בסעיף קטן (א), רואים לענין [[סעיף 2]], גם מי שתכנם של הכתב, המודעה או השלט מצביע עליו כמי שהזמין את הכנתם או הדבקתם או הורה על כך, זולת אם הוכיח כי לא הוא עשה כן וכי המעשה נעשה שלא בידיעתו והוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע המעשה.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בסעיף זה, &quot;כתב&quot; - לרבות ציור, שרטוט או חריטה.

@ 6. חובת שילוט ברכב (תיקון: תשע&quot;א-5)
: באוטובוס, ברכב ציבורי, ברכבת וברכב מסחרי בלתי אחוד בחלק הנפרד מתא הנהג, יקבע לעניין רכב - בעל הרכב או נהגו, ולעניין רכבת - בעל הרכבת; לעניין זה, &quot;רכבת&quot; - כהגדרתה [[בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], בצורה גלוייה לעין, שלטים המורים על איסור השלכת פסולת מהרכב.

== פרק ג': סילוק פסולת וגרוטות רכב (תיקון: תשס&quot;ז) ==
=== סימן א': אתרים לטיפול בפסולת (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7. אתרים לסילוק פסולת בנין, גזם, צמגים וגרוטות רכב (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) רשות מקומית תקבע, בכפוף לכל דין, אתרים לסילוק או לריכוז וטיפול בפסולת בנין, גזם, צמיגים או גרוטות רכב, בין בתחומה ובין מחוצה לו בתאום עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר; קביעה כאמור יכול שתיעשה במשותף בידי מספר רשויות מקומיות ויכול שתיעשה על פי הוראת השר לאיכות הסביבה.
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) רשות מקומית תקבע, בכפוף לכל דין, אתרים לריכוז או לטיפול בפסולת בנין, גזם, צמיגים או גרוטות רכב, בין בתחומה ובין מחוצה לו בתאום עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר; קביעה כאמור יכול שתיעשה במשותף בידי מספר רשויות מקומיות ויכול שתיעשה על פי הוראת השר לאיכות הסביבה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הרשות המקומית תפרסם ברבים הודעה על מקומם של אתרים שנקבעו כאמור.
: (ד) לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א), אלא לאתר שנקבע לכך, למפעל טיפול באשפה, למפעל מיחזור או למישרפה, או בהתאם להוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית הנוגעת בדבר.
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א), אלא לאתר ריכוז או טיפול בפסולת בעל רישיון לטפל באותו סוג פסולת לפי כל דין, ואם האתר אינו טעון רישוי כאמור - הוא מיועד לכך לפי הוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית שהאתר בתחומה, אולם לעניין פינוי פסולת בניין, יחולו הוראות [[סימן ז']].
: (ה) לענין סעיף זה, &quot;רשות מקומית&quot; - עיריה או מועצה מקומית.

=== סימן ב': מרשם (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7א. חובת רישום במרשם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לא יעשה אדם, כדרך עיסוק, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, בעצמו או באמצעות אחר, פעולה הטעונה רישום, אלא אם כן הוא רשום במרשם.
: (ב) לא יעשה אדם שימוש כדרך עיסוק כאמור בסעיף קטן (א), אלא בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת מהסוגים המנויים [[בחלק ג' לתוספת השנייה]] שנרשמו במרשם ובהתאם להוראות לפי חוק זה.
: (ג) בעל כלי אצירה או בעל רכב להובלת פסולת מהסוגים המנויים [[בחלק ג' לתוספת השנייה]] ירשום במרשם כלי כאמור המיועד להצבה או לשימוש כדרך עיסוק, ואשר נפחו גדול ממטר מעוקב.
: (ד) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לרישום במרשם, והכול כדי להבטיח את האצירה, הפינוי וההובלה של הפסולת והטיפול בה, וכדי למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור.

@ 7ב. ניהול המרשם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הממונה ינהל מרשם של עוסקים בפסולת, של כלי אצירה ושל רכב להובלת פסולת, מהסוגים המנויים [[בחלק ג' לתוספת השנייה]]; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד, למעט לעניין כלי האצירה.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול המרשם ולעניין הגשת הבקשה לרישום במרשם, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
: (ג) הממונה רשאי לכלול במרשם נתונים מעובדים על פעילות העוסקים בפסולת, בין השאר בהתבסס על מידע שדווח לו, ויחולו לעניין המידע הוראות [[סעיף 15יז(ד)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) מי שרשום במרשם ידווח לממונה לאלתר אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים לרישום במרשם לפי סעיף זה או אם חדל להיות עוסק בפסולת לפי הוראות חוק זה.

@ 7ג. בקשה לרישום במרשם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המבקש להירשם במרשם יגיש לממונה בקשה מקוונת, במתכונת שפרסם הממונה ובצירוף אסמכתאות להוכחת עמידתו בתנאי הרישום; הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.
: (ב) המבקש לרשום כלי אצירה או רכב להובלת פסולת כאמור [[בסעיף 7א(ב) או (ג)]] יכלול בבקשה את פרטי כלי האצירה או הרכב, פרטי הבעלים ואמצעי האיכון והבקרה שיותקנו בהם; החליט הממונה לרשום את כלי האצירה או הרכב במרשם, יודיע למבקש את מספר הרישום של הכלי או הרכב; בעל הכלי או הרכב יסמן את מספר הרישום על הכלי או הרכב באופן בולט שאינו ניתן להסרה, במתכונת שעליה הודיע לו הממונה המאפשרת את זיהוי הכלי או הרכב.

@ 7ד. הרישום במרשם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) נוכח הממונה כי התמלאו התנאים לרישום במרשם לפי הוראות חוק זה, ירשום את המבקש במרשם.
: (ב) מצא הממונה כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום את המבקש במרשם, יודיע על כך למבקש בהודעה מנומקת בכתב, וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן ההודעה; הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין הנסיבות כאמור [[בסעיף 7ח]].
: (ג) החלטת הממונה בבקשה לפי סעיף זה תינתן למבקש בתוך 30 ימים מיום שהוגשה, אולם הממונה רשאי לדחות את המועד למתן תשובה ב-30 ימים נוספים, אם נוכח כי הדבר דרוש לו לשם השלמת בדיקת הבקשה; דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים, לא יובא במניין התקופה כאמור פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור.

@ 7ה. ביטול או התליה של רישום במרשם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת ולאחר שנתן לעוסק בפסולת הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את הרישום במרשם או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה, בהתקיים אחד מאלה:
: (1) הרישום במרשם נעשה על יסוד מידע כוזב או מטעה;
: (2) חדל להתקיים בעוסק בפסולת אחד מהתנאים לרישום במרשם או שהוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישום.

=== סימן ג': רישוי (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7ו. חובת קבלת רישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 7א]], לא יעשה אדם, כדרך עיסוק, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, בעצמו או באמצעות אחר, פעולה בפסולת הטעונה רישוי, אלא אם כן יש בידו רישיון לכך ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה, ובהתקיים כל אלה:
: (1) הוא אינו קטין או פסול דין;
: (2) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל או תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
: (3) לא מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון או פשיטת רגל כהגדרתם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]], או לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], בהתאמה;
: (4) היה המבקש תאגיד - הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו או מתקיימים לגביו הליכים כאמור;
: (5) הוא הפקיד בידי הממונה ערבות של תאגיד בנקאי או של גוף מוסדי בסכום שלא יפחת, בכל עת, מהסכום הנקוב [[בתוספת השלישית]], אם נקבע, לשם הבטחת טיפול בפסולת בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה טיפול בפסולת שפינה בניגוד להוראות לפי חוק זה; ואולם, מבקש שהוא רשות מקומית יהיה פטור מהוראות פסקה זו; בפסקה זו, &quot;גוף מוסדי&quot; - מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], או חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
: (6) לעניין עיסוק בהובלת פסולת - יש בידו רישיון מוביל לפי [[חוק שירותי הובלה]], אם נדרש רישיון כאמור;
: (7) לא מתנהלת בעניינו חקירה פלילית, לא תלוי ועומד נגדו כתב אישום והוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל את הרישיון.

@ 7ז. בקשה לרישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המבקש רישיון יגיש לממונה בקשה מקוונת, במתכונת שפרסם הממונה ובצירוף אסמכתאות להוכחת עמידתו בתנאים למתן רישיון; הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.
: (ב)(1) המבקש רישיון לאתר טיפול בפסולת ימסור העתק מהבקשה ומכל מסמך שנלווה אליה או שנמסר לממונה לאחר הגשת הבקשה, עם הגשתם לממונה, לאיגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, שבתחומו נמצא או יימצא אתר הטיפול נושא הבקשה, ובאין איגוד ערים כאמור - ליחידה סביבתית ברשות המקומית שבתחומה האתר נמצא או יימצא.
:: (2) גורם כאמור בפסקה (1) שנמסר לו העתק בקשה או מסמך כאמור רשאי למסור לממונה את חוות דעתו לבקשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבל את הבקשה.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;יחידה סביבתית ברשות מקומית&quot; - אגף או יחידה לאיכות הסביבה ברשות מקומית, שהשר הסמיך לעניין זה לפי בקשת ראש הרשות המקומית.
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר הפרטים שיש לכלול בבקשה לרישיון.

@ 7ח. שיקולים שבטובת הציבור (תיקון: תשפ&quot;ו) 
: שוכנע הממונה, על בסיס המלצה בכתב ממשטרת ישראל שנתן קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, כי המבקש להירשם במרשם או המבקש רישיון מעורב במעשים העלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה מהותית בענף הפסולת, רשאי הוא לסרב לרושמו במרשם או לתת לו רישיון; בהחלטתו יתחשב הממונה, בין השאר, בשיקולים אלו:
: (1) מהותם, חומרתם ונסיבותיהם של המעשים המפורטים בהמלצת המשטרה והיותם מעשים המהווים עבירה;
: (2) הזיקה בין הנסיבות והמעשים לפעילות בענף הפסולת;
: (3) ביצוע המעשים הוא בשל השפעה שלא כדין של גורם המעורב בפשיעה חמורה;
: (4) חלוף הזמן מביצוע המעשים;
: (5) היקף המעשים.

@ 7ט. חובות, הגבלות ותנאים נוספים החלים על עוסק בפסולת (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על עוסק בפסולת ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של עוסקים בפסולת, לרבות כתנאי לרישום במרשם או למתן רישיון או לחידושם, והכול כדי להבטיח את האצירה, הפינוי, ההובלה של הפסולת והטיפול בה באופן שימנע או יצמצם ככל האפשר פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור, ובכלל זה במקורות מים, בקרקע, באיכות האוויר או בערכי טבע, גרימת מטרדי ריח או רעש, ומניעת השלכת פסולת או הבערתה שלא כדין, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:
:: (1) החובה להחזיק ולהשתמש במיתקנים או בציוד מתאימים במסגרת העיסוק בפסולת, ולהפעיל מערכת להבטחת איכות;
:: (2) החובה למסור למזמין הובלה של פסולת או שירות אחר מידע בדבר אופן ההובלה, סוג הטיפול בפסולת או התנאים לביצוע טיפול מיטבי בפסולת;
:: (3) דרישות שנועדו להבטיח טיפול נאות בפסולת, ולאפשר שימוש חוזר או שימוש נוסף בפסולת או בתוצרי הטיפול בה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרדת סוגי פסולת ואיכות תוצרי הטיפול;
:: (4) דרישות לעניין תיעוד, רישום ודיווח.
: (ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו לאחר התייעצות עם שר האוצר לעניין היבטי עלות משקית; לא השיב שר האוצר לפניית השר בתוך 30 ימים, יראו אותו כאילו נתן את הסכמתו.
: (ג) הממונה רשאי לתת לעוסק בפסולת הוראות נוספות בעניינים שבסמכות השר לקבוע בהם תקנות לפי סעיף קטן (א), אם מצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים מתן הוראה פרטנית לאותו עוסק, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; המנהל יפרסם נהלים ומדיניות כללית להפעלת סמכויותיו של הממונה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].

@ 7י. מתן הוראות ברישיון לעיסוק בפסולת לעניין אספקת שירות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: המנהל יקבע ברישיון את סוג הפסולת המותרת לטיפול ואת סוג הטיפול המותר בפסולת ורשאי הוא לקבוע ברישיון כאמור הוראות כדי להבטיח את תפקוד משק הפסולת ומתן שירות נאות לציבור בתחום העיסוק, בעניינים אלו:
: (1) הבטחת המשכיות במתן השירות לציבור, לרבות זמני פעילות לשם הבטחת המשכיות כאמור;
: (2) כמות הפסולת המותרת או המיועדת לטיפול;
: (3) יעדים איכותיים וכמותיים של הטיפול, ובכלל זה תנאים שיבטיחו כי תוצרי הטיפול בפסולת באתר טיפול בפסולת שמתבצעות בו פעולות השבה או מיחזור יהיו מתאימים לשימוש ויתקיימו בהם התנאים הקבועים [[בסעיף 7כח(ד)]];
: (4) הוראות לעניין המסחר בתוצרי טיפול בפסולת ולעניין העברתם והובלתם, ובכלל זה מסירת מידע לרוכש, ולמעט הוראות לעניין קביעת המחיר.

@ 7יא. תנאים ברישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הממונה רשאי להתנות מתן רישיון בתנאים, לרבות בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון, לשם מתן הגנה נאותה לסביבה או לבריאות הציבור, ומניעת מפגעים או מטרדים מהפעילות נושא הרישיון; המנהל יפרסם הוראות לעניין האסדרה האירופית, כהגדרתה [[בחוק אוויר נקי]], שיש להתבסס עליה בקביעת התנאים ברישיון, ובעניינים שלגביהם לא ניתן להורות על אסדרה אירופית מסוימת - הוראות לעניין אופן הבחירה בהסדר שעליו יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור.
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לקבוע ברישיון הוראות בעניינים המנויים [[בסעיפים 7ט]] [[ו-7כו]], בשינויים המחויבים, וכן בעניינים אלו:
:: (1) מניעה וצמצום של סיכונים, זיהומים או השפעות שליליות אחרות על הסביבה מפעילות האתר או המיתקן, לרבות במצבי הפעלה שונים ובתנאי הפעלה לא אופייניים, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני הפעילות ולאחר סיום הפעילות;
:: (2) אמצעים ופעולות לתחזוקה ובטיחות נאותים של האתר או המיתקן;
:: (3) חובות מדידה, בדיקה, ניטור ודיגום, באתר או במיתקן ובסביבתו, של כל נתון הנדרש להערכת ההשפעה הסביבתית של האתר או המיתקן ופעילותו, ובכלל זה הדרכים והמועדים לביצוען, והאמצעים והשיטות לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;
:: (4) חובות לעניין עריכת רישום ותיעוד בכל הנוגע לקיום ההוראות לפי חוק זה בקשר להפעלת האתר או המיתקן, לרבות רישום קנייה או מכירה של פסולת ושל תוצרי הטיפול ושמירת מסמכים;
:: (5) חובות דיווח ומסירת מידע לממונה ולמנהל.

@ 7יב. סירוב לתת רישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הממונה, בהסכמת המנהל, רשאי לסרב לתת רישיון, אם מצא כי יש נסיבות שבשלהן אין לתת למבקש רישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 7יג. שינוי תנאים ברישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הממונה רשאי לשנות תנאים ברישיון, אם נוכח כי הדבר דרוש לשם עמידה בהוראות לפי חוק זה ולאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, או לבקשת בעל הרישיון, ובלבד שלעניין הוראות שקבע המנהל - לא ישונו ההוראות אלא בהסכמתו.

@ 7יד. השגה על תנאי או הוראה שיש להם השפעה משקית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) עוסק בפסולת רשאי להגיש השגה בכתב על תנאי שקבע הממונה לפי הוראות [[סעיף 7יא]], או על הוראה שנתן המנהל לפי [[סעיף 7י]] [[או 7כח]], או על שינוי תנאים כאמור [[בסעיף 7יג]], אם התקיים לטענתו אחד מאלה:
:: (1) התנאי או ההוראה עלולים לפגוע באופן משמעותי באיכות השירות לציבור בתחום הפסולת או למשק או לאספקת השירות;
:: (2) התנאי או ההוראה עלולים לייקר במידה ניכרת את עלות השירותים בתחום הפסולת באופן שיביא לעלייה משמעותית ביוקר המחיה בתחום;
:: (3) התנאי או ההוראה שונים באופן ניכר מתנאי או מהוראה באותו עניין שנקבע ברישיון אחר לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים;
:: (4) התנאי אינו מתיישב עם אמות מידה מקובלות לקביעת תנאים לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים, הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7יא]];
:: (5) יש פער ניכר בין העלות הכרוכה בעמידה בתנאי ובין התועלת הסביבתית הצפויה מיישומו על פי אמות המידה המקובלות לעניין זה הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7יא]];
:: (6) יש פער ניכר בין המועד שנקבע ברישיון ליישום התנאי או למתן ההוראה ובין התקופה הדרושה לכך, לדעת מבקש הרישיון או בעל הרישיון.
: (ב) השגה תוגש לוועדת ההשגות בתוך 21 ימים ממועד קביעת התנאי או מתן ההוראה; השגה תהיה מנומקת ויצורפו לה תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בהתקיימות התנאים להגשתה.
: (ג) נוכחה ועדת ההשגות כי השגה שהוגשה אינה עומדת בתנאים לפי סעיף קטן (א), רשאית היא לדחותה על הסף.
: (ד) חברי ועדת ההשגות יהיו המנהל הכללי של המשרד והוא יהיה היושב ראש, הגורם המקצועי הבכיר במשרד האחראי לתחום הפסולת והממונה על התקציבים או מי שהמנהל הכללי של משרד האוצר מינה מקרב עובדי משרדו.
: (ה) המניין החוקי לישיבת ועדת ההשגות יהיה רוב חבריה ובהם היושב ראש.
: (ו) החלטת ועדת ההשגות תתקבל ברוב דעות המשתתפים בישיבת הוועדה שבה התקבלה ההחלטה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.
: (ז) ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה ואת סדרי דיוניה, אם לא נקבעו לפי חוק זה.
: (ח) קיום ועדת ההשגות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שיכהנו בה רוב חבריה ובהם היושב ראש.

@ 7טו. תקופת רישיון וחידושו (תיקון: תשפ&quot;ו)
: תוקפו של רישיון יהיה לעשר שנים, וניתן לחדשו לתקופות נוספות של עשר שנים בכל פעם.

@ 7טז. סירוב לחדש רישיון, ביטולו או התלייתו (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הממונה, בהסכמת המנהל, רשאי, לאחר שנתן לעוסק בפסולת הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לחדש את רישיונו, לבטלו או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה, בהתקיים אחד מאלה:
: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;
: (2) חדל להתקיים בעוסק בפסולת אחד מהתנאים למתן הרישיון או שהוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;
: (3) העוסק בפסולת הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הוראה מהותית מהוראות לפי חוק זה;
: (4) פעילות העוסק בפסולת גורמת זיהום ניכר, מתמשך או חוזר ונשנה, או סיכון לסביבה או לציבור או מפגע אחר, והממונה נוכח כי לא ניתן למנוע באופן סביר את המשך הזיהום, הסיכון או המפגע בדרך אחרת;
: (5) בשל שיקולים שבטובת הציבור כאמור [[בסעיף 7ח]].

=== סימן ד': היתר אחוד ורישיון עסק (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7יז. בקשה להיתר פליטה אחוד או להיתר רעלים אחוד (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;היתר אחוד&quot; - היתר הכולל תנאים והוראות שהממונה או המנהל רשאי לקבוע ברישיון או ברישיון מפעיל לפי חוק זה, וכן תנאים והוראות כאמור בפסקה (1) או (2), או שתיהן, ויכול שיכלול גם תנאים והוראות לפי פסקה (3):
::: (1) תנאים והוראות לעניין כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר כמשמעותו [[בסעיף 17 לחוק אוויר נקי]], לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד' בחוק אוויר נקי]];
::: (2) תנאים והוראות לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי [[חוק החומרים המסוכנים]];
::: (3) תנאים והוראות לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה או מניעת מפגעים ומטרדים לפי [[חוק רישוי עסקים]];
::- &quot;היתר פליטה&quot; - כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]], לרבות היתר פליטה אחוד כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::- &quot;היתר רעלים&quot; - כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים]], לרבות היתר רעלים אחוד כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::- &quot;חוק החומרים המסוכנים&quot; - [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 7א]] [[ו-7ו]] -
:: (1) עוסק בפסולת המבקש לבצע פעולה בפסולת הטעונה רישיון לפי חוק זה, הטעונה, כולה או חלקה, גם היתר פליטה או היתר רעלים, יגיש לממונה כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]] או [[בחוק החומרים המסוכנים]], לפי העניין, בקשה להיתר אחוד לפי העניין, ולא יגיש בקשה לרישיון לפי חוק זה; ואולם, התנאים למתן רישיון לפי חוק זה יחולו גם לעניין בקשה להיתר אחוד כאמור;
:: (2) בבקשה להיתר אחוד ייכללו מידע ופרטים לפי [[סעיף 7ז]];
:: (3) ניתן לעוסק בפסולת היתר פליטה או היתר רעלים, יהיה הממונה כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]] או [[בחוק החומרים המסוכנים]], לפי העניין, רשאי לקבוע בהיתר כאמור תנאים שניתן לקבוע ברישיון לפי חוק זה, ויראו את ההיתר ותנאיו כרישיון לפי חוק זה, ובלבד שלעניין הוראות שבסמכות המנהל לקבוע לפי חוק זה - לא ייקבעו התנאים אלא בהסכמת המנהל;
:: (4) תנאים בהיתר אחוד שנקבעו בהסכמת המנהל, לא ישונו אלא בהסכמתו;
:: (5) לא יחודש, יבוטל או יותלה היתר אחוד, אלא בהסכמת המנהל.

@ 7יח. בקשה לרישיון עסק (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] (בסעיף זה - רישיון עסק), ושהפעילות בו טעונה גם רישיון לפי חוק זה, אלא לאחר שניתן רישיון לפי חוק זה.
: (ב) ניתן לאדם רישיון לפי חוק זה, יראו את הרישיון האמור ותנאיו כאישור למתן רישיון עסק ותנאים שנקבעו בו בידי נותן האישור, לשם הבטחת המטרה האמורה [[בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים]]; לא יידרש לגבי אותו עסק אישור אחר לפי [[חוק רישוי עסקים]] ולא ייקבעו ברישיון העסק שלו תנאים אחרים להבטחת המטרה האמורה; בסעיף זה, &quot;נותן האישור&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים]], מטעם השר.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יחולו לעניין רישיון שרואים אותו כאישור לפי [[חוק רישוי עסקים]], ולעניין תנאיו, ההוראות לפי [[חוק רישוי עסקים]]; ואולם -
:: (1) הסמכויות לפי [[+|סעיפים 19א]] [[ו-19ב לחוק רישוי עסקים]] יהיו נתונות לגורם אכיפה מוסמך כאמור [[בסעיף 19א לאותו חוק]], גם לעניין אכיפת תנאיו של רישיון לפי חוק זה;
:: (2) הסמכויות לפי [[סעיף 28א לחוק רישוי עסקים]] יהיו נתונות לעובד רשות מקומית שהוסמך למפקח לפי [[סעיף 28(א)(2) לאותו חוק]], גם לעניין רישיון לפי חוק זה, ובלבד שבהפעלת סמכויותיו כאמור יפעל עובד הרשות המקומית לפי הנחיותיו של הממונה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 28ב לחוק האמור]].


=== סימן ה': אמצעי איכון ובקרה על הובלת פסולת (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7יט. חובות מוביל פסולת (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סימנים ב']] [[ו-ג']], מוביל פסולת לא יוביל פסולת מהסוגים המנויים [[בתוספת השנייה]], אלא ברכב להובלת פסולת הרשום במרשם והנושא בכל עת אמצעי איכון ובקרה כמפורט [[בחלק א' לתוספת הרביעית]], המופעלים באופן רציף ומחוברים למערכת המקוונת המאובטחת לאיכון ובקרה לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - המערכת המקוונת), ובלבד שהתקיימו גם אלה:
:: (1) אם הממונה פרסם תקנים או הוראות לפי [[סעיף 7כא(א)]] - אמצעי האיכון והבקרה תואמים את התקנים או ההוראות האמורים;
:: (2) אם הרכב נושא כלי אצירה, מתקיימות גם לגבי כלי האצירה דרישות האיכון והבקרה כאמור [[בפרט 1 בחלק א' לתוספת הרביעית]] והוראות [[סעיף 7כא]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל, בהסכמת המפקח על התעבורה כהגדרתו בפקודת התעבורה, רשאי לפטור סוגי כלי רכב מהתקנה של אמצעי איכון ובקרה מסוים המנוי [[בחלק א' לתוספת הרביעית]], אם נוכח כי ההתקנה אינה מעשית בהתחשב בסוג כלי הרכב וסוג אמצעי האיכון והבקרה, ובלבד שאין בכך כדי לסכל את אפשרות האיכון והבקרה של כלי הרכב; הודעה על פטור כאמור תפורסם ברשומות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מוביל פסולת הרשום במרשם, רשאי להפסיק את האיכון הרציף של רכב להובלת פסולת אשר משקלו או סיווגו בהתאם לרישיון הרכב הוא כמפורט [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], או של כלי אצירה המותקן על רכב כאמור, בעת שימוש ברכב שאינו שימוש של הובלה של פסולת מסוגי הפסולת המנויים [[בתוספת השנייה]]; בלי לגרוע מכל סמכות לפי סעיף זה, הממונה רשאי לתת לבעל רכב כאמור הוראות להבטחת התיעוד, הבקרה והדיווח על הפעלת והפסקת איכון כאמור.
: (ד) מוביל פסולת ימסור לנהג רכב להובלת פסולת הודעה על איכון של הרכב ועל העברת הנתונים בזמן אמת למערכת המקוונת, וכן על שמירת הנתונים לתקופה של שלוש שנים; בהודעה יצוינו הפרטים לפי [[סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות]].
: (ה) מוביל הפסולת ישמור העתק מההודעה כאמור בסעיף קטן (ד) לתקופה של שלוש שנים לפחות, אולם אי-מסירת הודעה לנהג או אי-שמירת ההעתק אין בהן כדי לפגוע בתוקפם של הנתונים.

@ 7כ. שטר מטען (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) על הובלת פסולת יחולו הוראות לפי [[+|סעיפים 13א]] [[ו-14 לחוק שירותי הובלה]]; בלי לגרוע מהוראות [[החוק האמור]], ייכללו בשטר המטען פרטים לשם בקרה על הובלת הפסולת מנקודת המוצא ועד יעד הפריקה, ובכלל זה פרטי יצרן הפסולת וסיווג הפסולת והרכבה.
: (ב) פרטים כאמור בסעיף קטן (א) ימולאו במתכונת שפרסם הממונה לפי [[סעיף 7כא(א)(2)]], וידווחו באופן מקוון למערכת המקוונת, בין השאר על בסיס אמצעי איכון ובקרה שהותקנו על כלי האצירה או על הרכב להובלת פסולת לפי [[סעיף 7יט]].
: (ג) מוביל הפסולת ימלא את הפרטים הנדרשים כאמור בסעיף קטן (א), ויקבל את אישורו בכתב של יצרן הפסולת ושל מפעיל האתר שבו נקלטה הפסולת, לפי העניין, על גבי שטר המטען.
: (ד) לאחר פריקת הפסולת, ישלח מוביל הפסולת העתק של שטר המטען ליצרן הפסולת ולאתר שבו נפרקה הפסולת.
: (ה) הממונה רשאי לדרוש לעיין ולקבל העתק של שטר מטען המצוי בידי יצרן פסולת, מוביל פסולת או בעל אתר לטיפול בפסולת; נדרש יצרן פסולת, מוביל פסולת או בעל אתר לטיפול בפסולת להמציא שטר מטען כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
: (ו) השר, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאי -
:: (1) להסמיך מפקחים מקרב עובדי המשרד לפי [[חוק הגנת הסביבה]] בסמכויות פיקוח לפי [[סעיף 15 לחוק שירותי הובלה]] לעניין הוראות לפי [[+|סעיפים 13א]] [[ו-14 לחוק שירותי הובלה]];
:: (2) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 12]], להסמיך פקחים מקרב עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוסמכו לפי [[סעיף 15 לחוק שירותי הובלה]], לפקח על קיום הוראות חוק זה לעניין שטר מטען.
: (ז) אכיפת הוראות לעניין שטר מטען באמצעות מפקחים או פקחים כאמור בסעיף קטן (ו) תיעשה בהתאם לנוהל משותף שיקבעו המפקח לפי [[חוק שירותי הובלה]] והמנהל.

@ 7כא. אמצעי איכון ובקרה והתחברות למערכת המקוונת (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הממונה רשאי לפרסם באתר האינטרנט של המשרד את כל אלה:
:: (1) תקנים ישראליים שעל אמצעי איכון ובקרה לעמוד בדרישותיהם, ושיטות בדיקה לעמידה בדרישותיהם באמצעות מעבדה מוסמכת;
:: (2) לאחר התייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות - הוראות לעניין אופן התחברות למערכת המקוונת שבאמצעותה יועבר לממונה מידע מאמצעי האיכון והבקרה, וכן מידע משטרי מטען על ידי מוביל פסולת.
: (ב) הממונה יפרסם ברשומות הודעה בדבר פרסום תקנים או הוראות כאמור בסעיף קטן (א), וכן בדבר עדכונם.
: (ג)(1) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות על האמור בסעיף קטן (א) והוראות לעניין תקנים בין-לאומיים שעל אמצעי האיכון והבקרה לעמוד בדרישותיהם; הוראות כאמור לעניין היבטים של הגנת הפרטיות ואבטחת מידע ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.
:: (2) נקבעה בתקנות חובה כאמור בפסקה (1), יראו החזקה באישור מסוג שקבע השר באותן תקנות כעמידה בחובה.

@ 7כב. מטרות השימוש במידע אישי והגנה על מידע אישי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) מידע אישי במערכת המקוונת יישמר תוך שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המקנות רמה גבוהה של זמינות ואמינות ומעניקות הגנה ברמה גבוהה מפני חדירה, גישה לא מורשית, דליפה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למידע.
: (ב) פרטים מזהים במערכת המקוונת יישמרו בנפרד (בסעיף זה - מאגר הפרטים המזהים), ייאספו וישמשו למטרות אלה בלבד:
:: (1) חקירה או העמדה לדין בשל עבירות לפי חוק זה או עבירות לפי דין אחר שעניינן אצירה, פינוי, הובלה של פסולת, טיפול בה או השלכתה שלא כדין;
:: (2) אכיפה בשל הפרות לפי חוק זה או לפי דין אחר שעניינן אצירה, פינוי, הובלה של פסולת, טיפול בה או השלכתה שלא כדין.
: (ג) גישה לפרטים המזהים ושימוש בהם יתאפשרו רק אם היה יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
: (ד)(1) המנהל ייתן הרשאות גישה למידע אישי, בהתאם למדיניות שיגבש, למי שהמידע נדרש לו למטרות המנויות בסעיף קטן (ב) או למטרות של זיהוי, מניעה או סיכול של עבירות או הפרות כאמור באותו סעיף קטן, לשם מילוי תפקיד שהוסמך לבצעו לפי דין, ובאופן שימזער, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיותו של אדם, בשים לב לחלופות טכנולוגיות אפשריות למתן הרשאות גישה כאמור.
:: (2) לא תותר גישה לפרטים מזהים במערכת אלא למי שקיבל הרשאה כאמור בפסקה (1) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג).
:: (3) המנהל רשאי לתת הרשאת גישה לעובד של רשות מקומית שהוסמך לביצוע פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, לגבי תחום הרשות המקומית שלגביה הוסמך, אולם פרטים מזהים השמורים במערכת המקוונת יימסרו לעובד כאמור בלי שתינתן לו הרשאת גישה למאגר הפרטים המזהים; לא ייגבה תשלום מרשות מקומית בעד מסירת פרטים כאמור.
: (ה) אדם שקיבל מידע אישי לפי [[סימן זה]] ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא למטרות המנויות בסעיף קטן (ב) או לפי צו של בית משפט.
: (ו) המידע במערכת המקוונת יישמר לתקופה של שלוש שנים, ולאחריה יימחק ממנה מידע אישי, אלא אם כן נמצא כי הוא נדרש לחקירה, להעמדה לדין או לאכיפה של עבירות או הפרות מסוימות.
: (ז) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין התנאים לשימוש במידע אישי שנאסף לפי [[סימן זה]], ובכלל זה החזקתו, שמירתו ומחיקתו.
: (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות עובדי המשרד לעשות שימוש במידע במערכת המקוונת גם למטרות סטטיסטיות לשם מילוי תפקידם לפי דין, ובלבד שתוצרי השימוש לא יכללו מידע אישי.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;מידע אישי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
::- &quot;פרט מזהה&quot; - שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית ליחיד.

=== סימן ו': סייגים ותנאים לעניין רשויות מקומיות (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7כג. סייג לתחולה על רשויות מקומיות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לעניין הוראות [[סימנים ב']], [[ג']] [[ו-ה']], לא יראו רשות מקומית כעוסק בפסולת אם היא מציבה כלי אצירה, מפנה פסולת, מובילה אותה או מטפלת בה, ומתקיים אחד מאלה:
:: (1) הפסולת נוצרת בתחומה, ולעניין טיפול בפסולת - אף אם נוצרה בחלקה בתחום רשות מקומית אחרת;
:: (2) היא פועלת לפי הוראות [[סעיף 233א לפקודת העיריות]] או בתחומי רשות מקומית שבה מכהנת מועצה ראשונה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ביצעה רשות מקומית את הפעולות המנויות באותו סעיף קטן באמצעות אדם אחר מטעמה, שאינו עובד שלה, לא יהיה אותו אדם פטור מחובת רישום או רישיון או מכל חובה אחרת המוטלת על עוסק לפי חוק זה.

@ 7כד. תנאים לפעולת רשות מקומית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הייתה רשות מקומית פטורה מחובת רישום או רישוי לפי [[סעיף 7כג]], רשאי הממונה לקבוע את אותם תנאים לעיסוקה שהיה מוסמך להטילם לפי [[סעיפים 7ט]] [[ו-7יא]], לולא היה העוסק רשות מקומית, והרשות המקומית חייבת לקיים תנאים אלה; ואולם -
:: (1) לעניין רכב בבעלות רשות מקומית המיועד להובלת פסולת בניין יחולו חובת התקנת הרכיבים המופיעים [[תוספת 4 חלק א פרט 2|בפרטים 2]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת הרביעית]], והוראות [[סעיף 7כ]];
:: (2) לעניין אתר לטיפול בפסולת בניין המופעל בידי רשות מקומית יחולו הוראות [[סעיף 7כח(ג) עד (ח)]], ולעניין [[סעיף 7כח(ג)]] - רשות מקומית תהיה רשאית להעביר פסולת גם לאתר טיפול שרשות מקומית אחרת הקימה ומפעילה.
: (ב) תשלומים שעל רשות מקומית לשלם למובילי פסולת בניין או למפעילי אתרים לטיפול בפסולת בניין ישולמו לפי הוראות [[סעיף 7כב]].
: (ג) בלי לגרוע מכל תוצאה שנקבעה בדין אחר לאי-קיום חובה המוטלת על רשות מקומית, דין אי-קיום תקנות או תנאים כאמור בסעיף קטן (א) בידי רשות מקומית כדין אי-קיום תקנות או תנאים בידי מי שעוסק בעסק טעון מרשם או רישיון.

=== סימן ז': פעולות בפסולת שהיא פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7כה. הגדרות - [[סימן ז']] (תיקון: תשפ&quot;ו)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אתר&quot; - לרבות מיתקן או מפעל;
:- &quot;אתר מורשה&quot; - אתר טיפול בפסולת בניין, שמפעילו הוא בעל רישיון מפעיל;
:- &quot;יצרן פסולת בניין&quot; - מי שמבצע עבודת בנייה שבמהלכה נוצרת פסולת בניין, לפי הסכם בינו ובין בעל הנכס, המחזיק בנכס או מי מטעמם, לביצוע אותה עבודה (בהגדרה זו - קבלן), ובהיעדר קבלן - בעל הנכס, המחזיק בנכס או מי מטעמם, המבצע בעצמו עבודת בנייה גם אם הסתייע במהלך העבודה כאמור באנשי מקצוע;
:- &quot;כלי אצירה רשום&quot; - כלי קיבול לאצירת פסולת בניין, שנושא אמצעי זיהוי, סימון, מעקב ובקרה בהתאם להוראות [[סעיף 7ל]], הרשום במרשם;
:- &quot;מוביל מורשה&quot; - עוסק בהובלת פסולת בניין הרשום במרשם;
:- &quot;מנגנון תשלומים&quot; - מנגנון תשלומים מורשה לפי הוראות [[סעיף 7כט]];
:- &quot;רשות מקומית&quot; - כל אחד מאלה: עירייה, מועצה מקומית, וכן איגוד ערים שבין תפקידיו איסוף ופינוי של פסולת.

@ 7כו. בקשה למתן רישיון להפעלת אתר טיפול בפסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) נוסף על האמור [[בסימן ג']], המבקש להפעיל אתר טיפול בפסולת בניין יגיש לממונה בקשה לרישיון מפעיל הכוללת את כל אלה (בסעיף זה - בקשה):
:: (1) פרטים על המבקש ועל האתר, ובכלל זה תיאור האתר שבו תתקיים הפעילות נושא הבקשה, וכן התשתיות, התהליכים, המיתקנים והפעילויות הכלולים באתר וההשפעות הצפויות על הסביבה מפעילות האתר, ולעניין אתר נייח - תנאי האתר וסביבתו;
:: (2) הטכניקה המוצעת ליישום באתר וטכניקות אחרות למניעה ולצמצום של השפעות שליליות על הסביבה או על בריאות הציבור הנובעות מהטיפול בפסולת הבניין;
:: (3) תוצרי הטיפול בפסולת הבניין ואפשרויות השימוש בהם.
: (ב) עוסק בפסולת בניין יערוך את הבקשה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה לפי מודלים, דוגמאות, טפסים, שיטות, הוראות ונהלים מקצועיים המשקפים את המידע הנדרש לפי סעיף קטן (א), והכול לפי הנחיות שפרסם הממונה באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על פרסום הנחיות כאמור ועל כל שינוי שלהן תפורסם ברשומות.
: (ג) הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם קבלת החלטה בבקשה, וכן רשאי הוא לפטור את מגיש הבקשה מהגשת מידע או פרט מהפרטים המנויים בסעיף זה, אם ראה שיש בידיו מידע מספק לשם קבלת החלטה בבקשה.

@ 7כז. תנאים למתן רישיון מפעיל (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הממונה ייתן רישיון מפעיל למבקש, לאחר ששוכנע כי מתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא מחזיק, לגבי האתר, בהיתר לפי הוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], אם הוא נדרש;
:: (2) המבקש או בעל השפעה ניכרת בו אינו בעל עניין במוביל מורשה;
:: (3) מוביל מורשה אינו בעל השפעה ניכרת במבקש.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
::: (1) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
::: (2) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
::: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
::: (4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
::- &quot;בעל עניין&quot; ו&quot;החזקה&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25 אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו או מזכויות רכושיות כלשהן בתאגיד.

@ 7כח. חובות בעל רישיון מפעיל (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א)(1) בעל רישיון מפעיל יתקשר בתנאים שוויוניים עם כל יצרן פסולת שיפנה אליו לשם טיפול בפסולת הבניין שברשות יצרן הפסולת האמור, באתר מורשה שבעל הרישיון מחזיק ברישיון לגביו ולטיפול בפסולת, כאמור [[בסעיף 7כז]].
:: (2) בעל רישיון מפעיל לא יתנה את מתן השירות או את ביצוע ההתקשרות בכל תנאי שאינו תנאי מסחרי סביר ושוויוני, ובכלל זה אינו רשאי להתנות תנאים לעניין זהות המוביל המורשה.
:: (3) נוכח המנהל כי בעל רישיון מפעיל אינו מקיים את חובותיו לפי סעיף זה, רשאי הוא לתת לו הוראות לשם הבטחת מתן השירותים על ידו בתנאים שוויוניים, לרבות לעניין איסור הפליה במחיר השירות, איכות השירות ואספקתו.
: (ב) בעל רישיון מפעיל יקבל פסולת בניין מכל מוביל מורשה שיפנה אליו פסולת בניין שלגביה התקשר עימו יצרן פסולת, בתנאים שוויוניים; נוכח המנהל כי בעל רישיון אינו מקיים את חובותיו לפי סעיף זה, רשאי הוא לתת לבעל הרישיון הוראות לשם הבטחת מתן השירותים על ידו בתנאים שוויוניים, לרבות לעניין מחיר השירות, בהתייעצות עם חשב המשרד, איכות השירות ואספקתו.
: (ג) בעל רישיון מפעיל לא יעביר פסולת בניין מהאתר המורשה אלא לאתר מורשה אחר.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), בעל רישיון מפעיל רשאי להעביר לאחר תוצרי מיחזור של פסולת בניין העומדים בדרישות הטכניות לשימוש לאותן מטרות ובאופן שעומד בהוראות כל תקן או דרישה חוקית לגבי אותו תוצר, אם ישנה; ואולם, בעל רישיון מפעיל לא יעביר את תוצרי המיחזור כאמור אם המנהל הודיע לו כי השימוש בתוצר, על כל צורותיו, עלול לגרום להשפעה שלילית עודפת על הבריאות או הסביבה.
: (ה) בעל רישיון מפעיל ינהל רישום מלא ומפורט של כל אלה:
:: (1) כמויות פסולת הבניין שנכנסו לאתר המורשה שלגביו ניתן הרישיון והמועד שנכנסו לאתר, פרטי כלי האצירה, פרטי המוביל המורשה וכלי הרכב המוביל את כלי האצירה, שם הנהג, פרטי יצרן פסולת הבניין ומשקל פסולת הבניין;
:: (2) כמויות פסולת הבניין שטופלו או סולקו באתר המורשה, כמויות פסולת הבניין שמוחזרו, סולקו, הוטמנו או טופלו באופן אחר באתר, וכמויות פסולת הבניין או תוצרי הטיפול בפסולת הבניין שהועברו למקום אחר, ופרטי המקום האחר כאמור, והכול לפי משקל וסוג פסולת הבניין או תוצרי הטיפול בפסולת, לפי העניין.
: (ו) ערך בעל רישיון מפעיל רישום לפי סעיף זה, יראו אותו כמי שקיים חובתו לעניין [[סעיף 11ה]].
: (ז) בעל רישיון מפעיל יגיש לממונה ולחשב המשרד, במתכונת שהורו לו, דיווח על הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה), לגבי כל שנה, לא יאוחר מ-1 באפריל של השנה שלאחריה, וכן יעביר למערכת המקוונת פרטים בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7כ]] [[או 7כא]], לפי העניין.
: (ח) בעל רישיון מפעיל ישמור את הרישום לפי סעיף קטן (ה), את שטרי המטען ואת המסמכים ששימשו אסמכתה לרישום לתקופה של שלוש שנים.

@ 7כט. מנגנון תשלומים בעד פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 27.7.2029):))
: (א) לא ישלם אדם בעד פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין שנוצרת במהלך עבודת בנייה, לא ישלם אדם או יצרן פסולת בניין בעד שירות כאמור ולא יקבל תשלום כאמור, אלא באמצעות מנגנון תשלומים לפי הוראות חוק זה, ולעניין שירות של הובלת פסולת בניין או טיפול בה יבוצע התשלום גם לאחר שהפסולת התקבלה באתר מורשה ונשקלה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יצרן פסולת בניין שאין עיסוקו בכך, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, רשאי לשלם לרשות מקומית בעד שירות של פעולה בפסולת ורשות מקומית תהיה רשאית לקבל תשלום כאמור שלא באמצעות מנגנון תשלומים, ובלבד שפסולת בניין נוצרה בתחום הרשות המקומית או בתחום רשות מקומית סמוכה שהקימה איתה אתר כאמור [[בסעיף 7לו]], ושהרשות המקומית פטורה מחובת רישום או רישיון לגבי השירות; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובת הרשות המקומית לשלם לעוסק בפסולת בעד ביצוע שירותים או רכישת שירותים כאמור באמצעות מנגנון תשלומים.
: (ג) המנהל יורה על הקמתו והפעלתו של מנגנון תשלומים, ורשאי הוא להורות על הקמה והפעלה בשלבים.
: (ד) על מנגנון תשלומים יחולו הוראות אלו:
:: (1) המנגנון יכול שיופעל בידי המשרד או בידי חברה שקיבלה הרשאה לכך מאת המנהל והחשב הכללי במשרד האוצר;
:: (2) המנגנון יופעל באמצעות בעל רישיון של חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]], או של תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק האמור]] (בחוק זה - חברת תשלומים);
:: (3) חברת התשלומים תהיה רשאית לגבות תשלום מהמשתמשים במנגנון בעד פעולותיה; השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בצו את שיעור התשלום ויכול שיקבע שיעורים שונים בשים לב לסוג השירות וסוגי הפסולת;
:: (4) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה על משתמשים במנגנון למימון עלויות הקמתו והפעלתו, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר שיעור מופחת או פטור לעניין זה.
: (ה) המנהל וחשב המשרד יורו לחברת התשלומים על התנאים להעברת תשלום לפי חוק זה, באמצעות מנגנון תשלומים, ובכלל זה על אופן קבלת אסמכתאות מהימנות על מתן שירות של פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין לפי הוראות חוק זה כתנאי לביצוע התשלום, על קבלת מידע מהמערכת המקוונת, על דרך הבירור של מידע הנדרש לביצוע התשלומים, וכל הוראה אחרת הדרושה כדי להבטיח את הבקרה ואת אמינות המנגנון בכל הקשור להתקיימות התנאים להעברת תשלום בין המשתמשים כאמור; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את התנאים להעברת תשלום באמצעות מנגנון תשלומים.
: (ו) משתמש במערכת התשלומים רשאי להשיג לפני המנהל וחשב המשרד, או מי שהם הסמיכו לעניין זה, על תשלום או על סכומו, אם סבר כי אין התאמה בין כמות הפסולת, שיוך הפסולת או עיתוי העברת הפסולת ובין התשלום, בניגוד לתנאים שעליהם הורו המנהל והחשב; ההשגה תוגש בתוך 30 ימים מיום ביצוע התשלום או מהיום שבו ניתן השירות נושא התשלום, לפי המאוחר, בצירוף אסמכתאות התומכות בטענותיו של המשיג.
: (ז) טרם קבלת החלטה בהשגה, ישלח המנהל, או מי שהוא הסמיך לכך, לחברת התשלומים ולכל משתמש אחר הנוגע בדבר לדעתו את ההשגה, ואם סבר כי יש מניעה לכך - תמצית של ההשגה, וייתן להם הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו, כפי שיורה.
: (ח) אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ביצוע התשלום נושא ההשגה.
: (ט) המנהל וחשב המשרד, או מי שהם הסמיכו לכך, יודיעו למשיג, לחברת התשלומים ולכל משתמש הנוגע בדבר את החלטתם בהשגה בתוך 60 ימים מיום קבלתה; המנהל יציין בהחלטתו את תמצית ממצאיו.
: (י) בירור השגה יהיה בדרך שתיראה למנהל ולחשב המשרד, והם לא יהיו קשורים להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות; המנהל וחשב המשרד רשאים לתת הוראות לעניין אופן בירור ההשגה על ידם, לרבות דרישה לקבל את כל מידע הנדרש להם מאת הנוגעים בדבר.

@ 7ל. הצבת כלי אצירה רשום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לא יציב אדם כלי אצירה לשם איסוף של פסולת בניין, אלא בהתקיים תנאים אלה:
:: (1) כלי האצירה הוא כלי אצירה רשום;
:: (2) כלי האצירה נושא בכל עת אמצעי איכון ובקרה כמפורט [[בפרט 1 בחלק א' לתוספת הרביעית]] ועומד בהוראות שנקבעו לפי [[סעיף 7יט]];
:: (3) הוא קיבל אישור לכך מראש הרשות המקומית שכלי האצירה יוצב בתחומה או ממי שראש הרשות המקומית הסמיכו לעניין זה;
:: (4) הצבת כלי האצירה היא בהתאם לתנאים שנקבעו באישור כאמור בפסקה (3), אם נקבעו.
: (ב) אישור בקשה להצבת כלי אצירה ברשות מקומית, כאמור בסעיף קטן (א)(3), יכלול תנאים והוראות לעניין סימון כלי האצירה, אופן הצבתו ופינויו בתום השימוש, וכן תנאים נוספים הנדרשים להבטחת פינויה הסדיר של פסולת הבניין והפיקוח על הצבת כלי האצירה ופינוי הפסולת.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הצבת כלי אצירה, פינוים ופיקוח עליהם, ובכלל זה הוראות לעניין אמצעי זיהוי, סימון, מעקב ובקרה שיותקנו בכלי אצירה רשום.

@ 7לא. איסור השלכת פסולת אחרת לכלי אצירה רשום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: לא ישליך אדם פסולת שאינה פסולת בניין לכלי אצירה רשום.

@ 7לב. נקיטת אמצעי פיקוח בידי רשות מקומית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) רשות מקומית תנקוט אמצעים סבירים לפיקוח על הצבת כלי אצירה ועל כלי אצירה רשומים המוצבים בתחומה, ועל קיום התנאים להצבת כלי אצירה רשום שקבעה כאמור [[בסעיף 7ל(א)(3)]].
: (ב) הוצב כלי אצירה בתחום רשות מקומית בלא שניתן לכך אישור בהתאם להוראות [[סעיף 7ל]] או בניגוד לתנאי האישור, יחולו על כלי האצירה הוראות [[סעיפים 8 עד 8ד]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: [[בסעיף 8(ג)]], המילים &quot;ואם בנסיבות העניין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה&quot; - יימחקו.

@ 7לג. הובלת פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו)
: מוביל מורשה יוביל פסולת בניין -
: (1) רק לאתר מורשה של בעל רישיון מפעיל שעימו התקשר יצרן פסולת הבניין, בהתאם להוראות [[סעיף 7לד]];
: (2) בכלי אצירה רשום, ואם כלי האצירה אינו טעון רישום לפי חוק זה - ובלבד שכלי האצירה מסומן באופן שהורה הממונה.

@ 7לד. חובות יצרן פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 7כט]], יצרן פסולת בניין יתקשר עם בעל רישיון מפעיל ועם מוביל מורשה לשם פינוי פסולת הבניין שברשותו לאתר מורשה כדי לטפל בה באתר האמור; התקשרות עם בעל רישיון מפעיל יכול שתיעשה באמצעות המוביל המורשה, ובלבד שיצרן פסולת הבניין ישלם למפעיל את התמורה בעד הטיפול בפסולת הבניין.
: (ב) לא ישליך יצרן פסולת בניין את פסולת הבניין שברשותו אלא לכלי אצירה רשום.
: (ג) יצרן פסולת בניין ינקוט אמצעים למניעת פיזור פסולת הבניין מכלי האצירה ולמניעת מפגעים ממנו, ויוודא שכמות הפסולת בכלי האצירה אינה חורגת מקיבולתו.
: (ד) התקשר יצרן פסולת הבניין עם בעל רישיון מפעיל שלא באמצעות מוביל מורשה, יודיע למוביל המורשה מהו האתר המורשה שאליו יש להוביל את הפסולת.
: (ה) יצרן פסולת בניין ידרוש מהמוביל המורשה למסור לו את שטר המטען המאושר בידי בעל רישיון המפעיל, המעיד שפסולת הבניין נקלטה באתר, בציון מועד הקליטה וכמות הפסולת.
: (ו) יצרן פסולת בניין ישמור תיעוד של שטרי המטען שמסר לו המוביל המורשה, אישור על קבלת פסולת הבניין באתר מורשה לטיפול בפסולת, ותוכנית, סקר או תיעוד שערך לפי הוראות [[סעיף 7לז]], לתקופה של שלוש שנים לפחות.
: (ז) השר רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על יצרן פסולת בניין, כדי להבטיח את הטיפול המיטבי בפסולת וכדי למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור, בעניינים אלו:
:: (1) החובה למסור מידע בדבר פסולת הבניין לעוסק בפסולת שעימו התקשר לשם אצירה, פינוי או הובלה של פסולת בניין או טיפול בה, ובכלל זה לעניין אופן התיעוד ומתכונתו והעברת המידע;
:: (2) חובות לעניין אופן האצירה והאחסון של פסולת הבניין, ובכלל זה הפרדה של סוגי פסולת ומניעת זיהום;
:: (3) חובות לעניין הכשרה ייעודית;
:: (4) בהסכמת שר האוצר, חובות ויעדים לשימוש בחומר ממוחזר.

@ 7לה. יצרן פסולת בניין בכמות קטנה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: על אף האמור [[בסעיף 7לד]], יצרן פסולת בניין שאין עיסוקו בכך, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, רשאי לעשות אחד מאלה:
: (1) לפנות פסולת בניין בכמות כוללת שאינה עולה על 0.5 מטר מעוקב לעבודת בנייה מסוימת, שנוצרה בנכס שבבעלותו או בהחזקתו ([[בסימן זה]] - כמות קטנה), ברכבו שאינו רכב משא או רכב עבודה לאתר שהרשות המקומית שהוא מתגורר בתחומה קבעה למתן השירות למטרה זו, או לאתר מורשה אחר; בפסקה זו, &quot;רכב משא&quot; ו&quot;רכב עבודה&quot; - כהגדרתם [[בפקודת התעבורה]] ולפיה, בהתאמה;
: (2) למסור פסולת בניין, אף אם היא בכמות שאינה כמות קטנה, לרשות המקומית שבתחומה היא נוצרה, אם הודיעה הרשות המקומית שהיא מספקת שירותי פינוי או ריכוז פסולת או טיפול בה, ובהתאם להוראותיה.

@ 7לו. חובות רשות מקומית לעניין פינוי או ריכוז פסולת בניין בכמות קטנה או טיפול בה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לשם ביצוע הוראות [[סעיף 7לה(1)]], רשות מקומית תקים ותפעיל בתחומה, בעצמה או יחד עם רשות מקומית סמוכה, אתר לריכוז פסולת בניין או לטיפול בפסולת בניין או שתספק, בעצמה או באמצעות אחר, שירותי פינוי פסולת בניין בכמות קטנה לתושבי הרשות המקומית.
: (ב) פינתה רשות מקומית פסולת בניין מיצרן פסולת כאמור [[בסעיף 7לה]], שלא באמצעות עובדיה, תפנה את הפסולת לאתר מורשה באמצעות מוביל מורשה בהתאם להוראות [[סעיפים 7כט]] [[ו-7לד]].
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיה של רשות מקומית לגבות אגרה או תשלום בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א) לפי כל דין.

@ 7לז. פעולות הכנה והפרדה במקור של יצרן פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) יצרן פסולת בניין המבצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע [[בחלק א' לתוספת החמישית]], יבצע את כל אלה:
:: (1) טרם תחילתה של העבודה - יכין תוכנית, במתכונת שפרסם הממונה באתר האינטרנט של המשרד, לטיפול בפסולת הבניין שצפוי שתיווצר במהלך העבודה (בחוק זה - תוכנית טיפול בפסולת בניין); התוכנית תכלול את הפרטים המנויים [[בחלק ב' לתוספת החמישית]], ובעבודה הכוללת הריסה או שיפוץ של בנייה קיימת - גם סקר לזיהוי חומרים מסוכנים או חומרים המתאימים לשימוש חוזר ולמיחזור, המפורטים [[תוספת 5 חלק ג|בחלק ג']] [[תוספת 5 חלק ד|או ד' לתוספת החמישית]] (בסעיף זה - חומרים למיחזור), שיש להפרידם טרם תחילת העבודה או במהלכה;
:: (2) יבצע הפרדה של חומרים מסוכנים או חומרים למיחזור, בהתאם לתוכנית הטיפול בפסולת בניין, ויפנה את הפסולת לטיפול לפי סוגיה, תוך מתן עדיפות ככל האפשר לשימוש חוזר ולמיחזור, ובכלל זה רשאי הוא למחזר פסולת בניין באתר עבודת הבנייה באמצעות בעל רישיון מפעיל מתאים לשם כך;
:: (3) נוכח יצרן הפסולת במהלך העבודה כי נדרש שינוי בתוכנית הטיפול בפסולת בניין, יעדכנה ויתעד את השינוי, סיבותיו ומועדו;
:: (4) יצרן פסולת בניין יתעד את אופן ביצוע העבודה בהתאם לתוכנית הטיפול בפסולת בניין ולסקר שערך לפי סעיף זה, ויציג את המסמכים האמורים לממונה או למפקח שמונה לפי חוק זה, או לממונה הגנת הסביבה או למפקח הגנת הסביבה כהגדרתם [[בחוק הגנת הסביבה]], לפי דרישתו.
: (ב) תוכנית טיפול בפסולת בניין תעמוד בדרישות תקנים ישראליים שפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד, לרבות שיטות הבדיקה לעמידה בתקן ישראלי באמצעות מעבדה מוסמכת או בדרישות לעמידה בתקנים בין-לאומיים, אם השר קבע תקנות לעניין זה; נקבעה בתקנות חובה כאמור, יראו החזקה באישור מסוג שקבע השר כעמידה בחובה האמורה.
: (ג) הממונה רשאי להורות ליצרן פסולת בניין בכתב לתקן את תוכנית הטיפול בפסולת בניין ולבצע פעולות הדרושות למילוי אחר הוראות סעיף זה.

@ 7לח. [[סימן ז']] - סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הוראות [[סעיפים 7כז(א)(2) ו-(3)]], [[7כט]] [[ו-7לג(1)]], לא יחולו על עודפי עפר, ובלבד שקליטתם נעשתה בהתאם להוראות לפי [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], והמחזיק ביעד שאליו הם מפונים אישר מראש ובכתב את השימוש בהם, ובלבד שפינוי עודפי עפר ליעד שהוא קרקע חקלאית לא ייעשה אלא לפי הוראות שקבע שר החקלאות וביטחון המזון, בהסכמת השר להגנת הסביבה ולאחר התייעצות עם שר הפנים; אין באמור כדי לגרוע מהחובה לבצע את התשלום בעד פינוי עודפי העפר באמצעות מנגנון תשלומים.
: (ב) הוראות [[סעיף 7לד]] יחולו על עודפי עפר, ובלבד שלעניין עודפי עפר המפונים כאמור בסעיף קטן (א), יראו את המחזיק באתר כבעל רישיון מפעיל.
: (ג) על אף האמור בהגדרה &quot;אתר מורשה&quot;, לא יראו מפעיל של תחנת מעבר לפסולת בניין שלא מתבצע בה טיפול בפסולת כבעל רישיון מפעיל לעניין הוראות [[סימן זה]], למעט אתר לאחסון ביניים של עודפי עפר.
: (ד) המנהל רשאי להורות על שיטות לבדיקה ולחישוב של סיווג הפסולת כעודפי עפר לעניין סעיף זה; הוראות שנתן המנהל יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף ועל כל שינוי בהן תפורסם ברשומות.

@ 7לט. שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, אולם בכל מקרה של סתירה בין הוראות [[סימן זה]] להוראות [[חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]], יגברו ההוראות לפי [[החוק האמור]].

=== סימן ח': סילוק גרוטות רכב (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 8. סמכות סילוק גרוטות רכב (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א) רשות מקומית או מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן - רשות מוסמכת), רשאית לסלק גרוטות רכב שהושלכו ברשות הרבים או ברשות היחיד, למעט גרוטאות המצויות בחצריו של מי שמחזיק בהן כדין, או מנהל בהן כדין עסק בגרוטות רכב.
: (ב) לא תשתמש רשות מוסמכת בסמכותה לסלק גרוטת רכב לפי סעיף זה אלא לאחר שדרשה בכתב מבעלה או מהמחזיק בה לפנותה תוך תקופה שקבעה בדרישה והוא לא עשה כן, ולאחר שהודעה בדבר כוונתה לסלק את הגרוטה הודבקה עליה במקום הנראה לעין, 48 שעות לפחות לפני ביצוע הסילוק.
: (ג) לא ניתן לזהות את בעלה של גרוטת הרכב, רשאית הרשות המוסמכת לסלקה אם היא נמצאת באותו מקום לפחות חודש ימים ואם בנסיבות הענין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה.
: (ד) סולקה גרוטת רכב כאמור בסעיף קטן (א), זכאית הרשות המוסמכת שסילקה את הגרוטה להחזר הוצאותיה ממי שנמסרה לו דרישה כאמור בסעיף קטן (ב); תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת הוצאות אלו, תהא ראיה לכך.

@ 8. סמכות פינוי גרוטות רכב (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 27.1.2028):))
: (א) רשות מקומית או מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן - רשות מוסמכת), רשאית לפנות גרוטות רכב שהושלכו ברשות הרבים או ברשות היחיד, למעט גרוטאות המצויות בחצריו של מי שמחזיק בהן כדין, או מנהל בהן כדין עסק בגרוטות רכב.
: (ב) לא תשתמש רשות מוסמכת בסמכותה לפנות גרוטת רכב לפי סעיף זה אלא לאחר שדרשה בכתב מבעלה או מהמחזיק בה לפנותה תוך תקופה שקבעה בדרישה והוא לא עשה כן, ולאחר שהודעה בדבר כוונתה לפנות את הגרוטה הודבקה עליה במקום הנראה לעין, 48 שעות לפחות לפני ביצוע הפינוי.
: (ג) לא ניתן לזהות את בעלה של גרוטת הרכב, רשאית הרשות המוסמכת לפנותה אם היא נמצאת באותו מקום לפחות חודש ימים ואם בנסיבות הענין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה.
: (ד) פונתה גרוטת רכב כאמור בסעיף קטן (א), זכאית הרשות המוסמכת שפונתה את הגרוטה להחזר הוצאותיה ממי שנמסרה לו דרישה כאמור בסעיף קטן (ב); תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת הוצאות אלו, תהא ראיה לכך.

@ 8א. השארת רכב ברשות הרבים (תיקון: תשמ&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) הושאר ברשות הרבים רכב שנחזה להיות רכב נטוש, רשאית הרשות המוסמכת להודיע לבעל הרכב כי רכבו נחזה להיות רכב נטוש וכי אם לא יוכיח לה אחרת להנחת דעתה, היא רשאית לפעול בהתאם לסמכויותיה לפי סעיף זה.
:: (2) חלפו שלושים ימים מיום מתן ההודעה לפי פסקה (1) והרכב עדיין נחזה להיות רכב נטוש, ובעל הרכב לא פנה לרשות המוסמכת כאמור באותה פסקה, רשאית הרשות המוסמכת להורות על גרירתו מהמקום.
: (ב) לא תשתמש הרשות המוסמכת בסמכותה כאמור בסעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שדרשה מבעל הרכב לפנותו תוך תקופה שתקבע בדרישה ולא תעלה על 21 ימים, והודיעה לו כי אם לא יעשה כן בכוונתה לגרור את הרכב ולהעמידו במקום שיפורט בהודעה; הודעה לפי סעיף קטן זה תימסר 14 ימים לפחות לפני הגרירה.
: (ג) הודעות כאמור בסעיף זה יודבקו על הרכב במקום הנראה לעין ויישלחו בדואר רשום לבעל הרשום של הרכב, אם ניתן לזהותו; הודעות לבעל רכב כאמור שניתן לזהותו יימסרו ככל הניתן גם בדרך מקוונת, ובלבד שבידי הרשות המוסמכת פרטי בעל הרכב להתקשרות עימו בדרך זו.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;דרך מקוונת&quot; - דואר אלקטרוני או מסרון הנשלחים לכתובת הדואר האלקטרוני או למספר הטלפון הנייד של בעל הרכב הרשום;
::- &quot;רכב שנחזה להיות רכב נטוש&quot; - לרבות רכב שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא אינו נושא לוחית זיהוי כמחויב לפי [[פקודת התעבורה]];
::: (2) אין לו רישיון רכב תקף שניתן לפי [[פקודת התעבורה]], במשך שלושים ימים לפחות;
::: (3) ניכר כי הוא מושאר במקום אחד או שאינו מוזז ממקומו מרחק של ממש, ובנסיבות העניין סביר להניח כי אינו משמש למטרות נסיעה באופן תדיר.

@ 8ב. מכירת רכב שנגרר או החזרתו לבעליו (תיקון: תשמ&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א) נגרר רכב לפי האמור [[בסעיף 8א]], ובעליו לא בא לקבלו בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה כאמור [[בסעיף 8א(ג)]], תהא הרשות המוסמכת רשאית למכור את הרכב.
: (ב) ביקש בעל רכב לקבל את רכבו, תהא הרשות המוסמכת זכאית לדרוש החזר כל הוצאותיה בגין גרירת הרכב והחזקתו ותשלום כל קנס בגין עבירה הכרוכה בשימוש באותו רכב.
: (ג) נמכר רכב כאמור בסעיף זה, תעמוד תמורת מכירתו לרשות בעל הרכב, בניכוי הסכומים המפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ד) תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת את ההוצאות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), תהא ראיה להוצאותיה.

@ 8ג. עידוד מסירה לסילוק (תיקון: תשמ&quot;ח)
: רשות מוסמכת רשאית, לשם עידוד סילוק גרוטות רכב ורכב שאינו בשימוש, לשלם לבעל רכב אשר יביא את רכבו לאתר לסילוק גרוטאות, סכום שייקבע על ידה.
: ((פורסמה הודעה בדבר קביעת סכום לתשלום לבעל רכב &lt;!-- (י&quot;פ תש&quot;ע, 2885; תשע&quot;ג, 3947) --&gt; (י&quot;פ תשע&quot;ח, 7052).))

@ 8ד. דין גרוטות רכב (תיקון: תשמ&quot;ח)
: רכב שהובא או נגרר כאמור [[בסעיפים 8 עד 8ג]], יראו אותו כגרוטאה לענין חוק זה ולענין [[פקודת התעבורה]], והוא יהיה לקנינה של הרשות המוסמכת.

== פרק ד': מכלים למשקה (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 9. סימון מכלים למשקה
: לא ייצר אדם ולא ישווק יבואן מכלים למשקה, אלא אם כן מודפס או מוטבע עליהם או על תווית שעליהם, סימון נראה לעין בדבר איסור השלכת פסולת, הכל לפי קביעת שר התעשיה והמסחר, בהתייעצות עם שר הבריאות.
: ((פורסמו [[תקנות שמירת הנקיון (סימון מכלים למשקה), התשמ&quot;ז-1987]].))

== פרק ה': קרן לשמירת הניקיון (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 10. קרן לשמירת הנקיון (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשפ&quot;ד)
: (א) מוקמת בזה קרן לשמירת הנקיון במסגרת המשרד לאיכות הסביבה (להלן - הקרן).
: (ב) מטרת הקרן תהיה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות נאותה של הסביבה ובכלל זה לשמירה על הנקיון, למניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת, למיחזור, למניעת מפגעים, למניעת שילוט בלתי חוקי ולמניעת עבירות לפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]] (להלן - חוק החומרים המסוכנים) וכן להגנה על הסביבה החופית כהגדרתה [[בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס&quot;ד-2004]], למניעת פגיעה בה ולשיקומה וליישום הוראות [[חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]], ולקידום מטרותיו.
: (ג) השר לאיכות הסביבה יתקין תקנות בדבר סדרי הפעלת הקרן.
:: ((פורסמו [[תקנות שמירת הנקיון (קרן לשמירת הנקיון), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ד) כספי הקרן ייועדו למטרותיה בלבד ויוצאו לפי הוראות השר לאיכות הסביבה בהסכמת שר האוצר.
: (ה) כספי הקרן יבואו מהיטל על הטמנת פסולת לפי [[סעיף 11ב]], קנסות לפי [[סעיף 13]], הקצבות מתקציב המדינה תרומות, וכל מקור אחר שנקבע לפי דין.
: (ו) השר להגנת הסביבה יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בסוף כל שנת תקציב ולא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה העוקבת, דיווח על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.

== פרק ו': היטלים (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 11. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תש&quot;ס, תש&quot;ס-3, תש&quot;ע, תשע&quot;א) : (((בוטל).))

@ 11א. הגדרות ((-)) [[פרק ו']] (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אתר לסילוק פסולת&quot; - מקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת המפורטת [[תוספת 1|בתוספת]];
:- &quot;אתר לסילוק פסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) מקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת המפורטת [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;היטל הטמנה&quot; - היטל בשל הטמנת פסולת באתר לסילוק פסולת בסכום המפורט [[תוספת 1|בטור ג' לתוספת]], לפי סוג הפסולת וסוג האתר כמפורט [[תוספת 1|בטורים א' ו-ב' לתוספת]] בהתאמה;
:- &quot;היטל הטמנה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) היטל בשל הטמנת פסולת באתר לסילוק פסולת בסכום המפורט [[תוספת 1|בטור ג' לתוספת הראשונה]], לפי סוג הפסולת וסוג האתר כמפורט [[תוספת 1|בטורים א' ו-ב' לתוספת הראשונה]] בהתאמה;
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;מפעיל&quot; - מחזיק או מנהל של אתר לסילוק פסולת;
:- &quot;פסולת&quot; - (((תימחק ביום 27.1.2028):)) לרבות פסולת בנין וגרוטות רכב.

@ 11ב. היטל על הטמנת פסולת (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) מפעיל אתר לסילוק פסולת ישלם היטל הטמנה לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) היו לאתר לסילוק פסולת שני מפעילים או יותר, חייבים הם בתשלום היטל הטמנה, יחד ולחוד.

@ 11ג. ייעוד כספי היטל הטמנה (תיקון: תשס״ז, תשס״ט–3, תשע״ג, תשע״ז–2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) היטל הטמנה ישולם לקרן.
: (ב) כספי היטל ההטמנה שיתקבלו בקרן לפי הוראות סעיף זה יתנהלו בחשבון נפרד וישמשו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), למטרות אלה:
:: (1) פיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ועידוד השימוש בהם (בסעיף זה - מטרות פיתוח);
:: (2)(א) שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני יום ט' בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה (בסעיף זה – מטרות נוספות);
:::: (((החל מיום 27.1.2028):)) שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני יום ט' בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, פיקוח ואכיפה בתחום הפסולת, ובכלל זה מימון עלויות של אמצעים לאיכון ובקרה להובלת פסולת בידי רשות מקומית, ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה (בסעיף זה – מטרות נוספות);
::: (ב) (((הוראת שעה מיום 17.10.2023 עד יום 31.12.2027):)) לעניין סעיף זה, יראו כמטרות נוספות גם טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 5 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וסיוע, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, בהסדרת הטיפול השוטף בפסולת ברשויות מקומיות כאמור.
: (ב1) כספי היטל ההטמנה שיתקבלו בקרן ישמשו למטרות פיתוח; הוקצו, בשנה מסוימת, כספים למטרות האמורות, ובתום אותה שנה נותרה יתרה מכספי היטל ההטמנה, תוכל היתרה לשמש למטרות הנוספות, ובלבד שהסכום המיועד למטרות הנוספות לא יעלה על 25% מכספי היטל ההטמנה שהתקבלו באותה שנה.
: (ג) הנהלת הקרן רשאית להחליט על סיוע למטרות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), לפי אמות מידה שתקבע, ובלבד שאמות מידה שלפיהן יינתן סיוע לרשויות מקומיות ייקבעו, בין היתר, בהתחשב במצבן הכלכלי.
: (ד) (((פקע).))

@ 11ד. תשלום היטל הטמנה וגבייתו (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ד-2)
: (א) היטל הטמנה ישולם לא יאוחר מיום ה-15 בכל חודש, בעד הפסולת שהוטמנה באתר לסילוק פסולת בחודש הקודם.
: (ב) לא שולם היטל הטמנה במועד כאמור בסעיף קטן (א), ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד למועד תשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) על גביית היטל הטמנה יחולו הוראות [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 11ה. רישום כניסת פסולת לאתר לסילוק פסולת (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) מפעיל אתר לסילוק פסולת ינהל, לגבי כל רכב מוביל פסולת הנכנס לאתר, רישום הכולל את הפרטים האלה:
:: (1) מספר רישוי של הרכב;
:: (2) שם הנהג;
:: (3) מועד כניסת הרכב לאתר;
:: (4) סוג הפסולת המובלת ברכב, כמות הפסולת לפי משקלה, ומקור הפסולת על פי הרשום בתעודת המשלוח.
::: (((החל מיום 27.1.2028):)) סוג הפסולת המובלת ברכב, כמות הפסולת לפי משקלה, ומקור הפסולת על פי הרשום בשטר המטען.
: (ב) הרישום כאמור בסעיף קטן (א) ישמש בסיס לחישוב סכום היטל ההטמנה שהמפעיל חייב בתשלומו לפי [[תוספת 1|התוספת]].
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) הרישום כאמור בסעיף קטן (א) ישמש בסיס לחישוב סכום היטל ההטמנה שהמפעיל חייב בתשלומו לפי [[התוספת הראשונה]].

@ 11ו. דיווח לענין תשלום היטל הטמנה (תיקון: תשס&quot;ז)
: במועד תשלום היטל הטמנה, ימסור כל מפעיל לחשב המשרד דיווח בדבר פירוט החישוב לקביעת הסכום ששולם, במתכונת שיורה עליה חשב המשרד; כן ימציא כל מפעיל לחשב המשרד, בתום כל שנת כספים ולא יאוחר מששה חודשים מתום שנת הכספים, דיווח שנתי הכולל פירוט של סכומי היטל ההטמנה ששילם בשנה הקודמת והחישוב לקביעת הסכומים כאמור; הדיווח השנתי יוגש כשהוא מאומת בתצהיר ומאושר בידי רואה חשבון.

@ 11ז. דרישת מידע ששימש לעריכת דיווח (תיקון: תשס&quot;ז)
: חשב המשרד או נציג מטעמו רשאים לדרוש ממפעיל אתר לסילוק פסולת להמציא להם כל מידע ששימש בסיס לעריכת הדיווח לפי [[סעיף 11ו]]; נדרש מפעיל אתר לסילוק פסולת להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.

@ 11ח. קביעת סכום היטל הטמנה על ידי חשב המשרד (תיקון: תשס&quot;ז)
: לא מסר מפעיל אתר לסילוק פסולת דיווח כאמור [[בסעיף 11ו]], או שמסר דיווח כאמור אך לחשב המשרד יש טעמים סבירים להניח שהדיווח אינו נכון, רשאי חשב המשרד, לאחר שנתן למפעיל האתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את סכום היטל ההטמנה שעל מפעיל האתר לשלם.

@ 11ט. עיכוב תשלום ההיטל והחזרתו (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;א-4, תשפ&quot;ד-2)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים כדי לעכב תשלום היטל הטמנה, אלא אם כן הסכים לכך חשב המשרד או שהורה בית המשפט אחרת.
: (ג) התקבלה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, יוחזר היטל ההטמנה בהתאם לקביעת בית המשפט בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ד) (((בוטל).))

@ 11י. הצמדה למדד (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) סכומי היטל ההטמנה הנקובים [[תוספת 1|בטור ג' לתוספת]], יהיו צמודים למדד ויעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) סכומי היטל ההטמנה הנקובים [[תוספת 1|בטור ג' לתוספת הראשונה]], יהיו צמודים למדד ויעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון - המדד שפורסם בחודש ינואר 2007;
::- &quot;יום העדכון הראשון&quot; - כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008).

@ 11יא. תשלום קנס אינו פוטר מהיטל הטמנה (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: אין בתשלום קנס שהוטל לפי [[סעיף 13(א)(6) עד (9)]] כדי לפטור מתשלום היטל הטמנה.
: (((החל מיום 27.1.2028):)) אין בתשלום קנס שהוטל לפי [[סעיף 13(א)(7) עד (9) ו-(ג)(1)(ב)]] כדי לפטור מתשלום היטל הטמנה.

@ 11יב. שינוי [[תוספת 1|התוספת]] (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את [[תוספת 1|התוספת]].

@ 11יב. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 27.1.2028):)) השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 11יג. דיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ד)
: הנהלת הקרן תדווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על יישום מטרות הקרן לפי חוק זה פעמיים בשנה; דיווח לעניין המחצית הראשונה של כל שנה יוגש לא יאוחר מיום 30 בספטמבר באותה שנה, ודיווח לעניין המחצית השנייה של כל שנה יוגש לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה העוקבת.

== פרק ז': אכיפה ועונשין (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 12. מפקחים ונאמני נקיון (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט-2, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-3)
: (א) בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחים מבין עובדי משרדו לפי [[חוק הגנת הסביבה]], רשאי השר להסמיך מפקחים לעניין חוק זה מקרב כל אחד מאלה:
:: (1) עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו;
:: (2) עובדי רשויות נחלים ומעיינות;
:: (3) עובדי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.
: (ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו התנאים המנויים [[בסעיף 4 לחוק הגנת הסביבה]], בשינויים המחויבים, ובשינוי זה:
::: במקום האמור [[בסעיף 4(1) לחוק האמור]] יבוא &quot;הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה לדעת השר כדי למנוע את הסמכתו&quot;.
: (ב1) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה - מפקח) -
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
:: (3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כהגדרתו [[בחוק הגנת הסביבה]] כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
: (ג) השר לאיכות הסביבה או ראש רשות מקומית, לגבי תחום אותה רשות ובהסכמת מפקד מחוז במשטרת ישראל, רשאים למנות כל אדם להיות נאמן נקיון; נאמן נקיון שמונה כאמור רשאי, לאחר שהציג תעודת מינויו כנאמן נקיון, לדרוש ממי שעבר לנגד עיניו עבירה על חוק זה להזדהות בפניו; מי שנדרש להזדהות כאמור חייב לעשות כן.
: (ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוא עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים.
: (ה) מפקח לא יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה [[בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה]].

@ 12א. איסור מינהלי על שימוש ברכב (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשפ&quot;ו)
: (א) היה למפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי [[סעיף 13(ג)(1א)(א)]] באמצעות רכב או מרכב, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) היה למפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי [[סעיף 13(ב)(4ב) ו-(4טז) ו-(ג)]] באמצעות רכב או מרכב, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 57א(ב) עד (ו)]], [[+|57ב]], [[+|57ד]], [[+|57ה]], [[+|57ו]] [[ו-57ז לפקודת התעבורה]], יחולו, לעניין זה, בשינויים המחוייבים; הסמכות הנתונה בסעיפים אלה לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לעניין סעיף זה לבית משפט השלום, והסמכויות הנתונות באותם סעיפים לקצין משטרה יהיו נתונות לעניין סעיף זה למפקח כאמור בסעיף קטן (א) שהשר הסמיך לעניין זה.

@ 12ב. סמכות עיכוב רכב מנועי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 27.1.2028):))
: (א) שוטר או מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] רשאים לעכב רכב מנועי שעשוי לשמש כרכב להובלת פסולת דרך עיסוק, לשם בדיקת עמידה בהוראות חוק זה ובכלל זה בדיקת המטען המובל בו (בסעיף זה - בדיקה ראשונית), ולבצע בו בדיקה ראשונית, ובלבד שהבדיקה תבוצע במהירות האפשרית; עיכוב לפי סעיף קטן זה על ידי מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] ייערך בתיאום עם משטרת ישראל.
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) שוטר, מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] או פקח שיטור מקומי רשאים לעכב רכב מנועי שעשוי לשמש כרכב להובלת פסולת דרך עיסוק, לשם בדיקת עמידה בהוראות חוק זה ובכלל זה בדיקת המטען המובל בו (בסעיף זה - בדיקה ראשונית), ולבצע בו בדיקה ראשונית, ובלבד שהבדיקה תבוצע במהירות האפשרית; עיכוב לפי סעיף קטן זה על ידי מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] ייערך בתיאום עם משטרת ישראל.
: (ב) התעורר חשד בעקבות בדיקה ראשונית לביצוע עבירה ונדרשת בדיקה נוספת, רשאי שוטר או מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] לעכב את הרכב לשם כך, ובלבד שהבדיקה הנוספת תבוצע במהירות האפשרית.
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) התעורר חשד בעקבות בדיקה ראשונית לביצוע עבירה ונדרשת בדיקה נוספת, רשאי שוטר, מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] או פקח שיטור מקומי לעכב את הרכב לשם כך, ובלבד שהבדיקה הנוספת תבוצע במהירות האפשרית.
: (ג) לא יעשה מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] שימוש בסמכויות לפי סעיף זה אלא לאחר שהתקיימו כל אלה:
:: (1) נוסף על הכשרתו לפי [[סעיף 4(2) לחוק הגנת הסביבה]], הוא עבר הכשרה לעניין דרך הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
:: (2) הוא הזדהה כאמור [[בסעיף 8 לחוק הגנת הסביבה]].
: (ד) שוטר או מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] רשאי לדרוש מנוהג רכב, לשם מילוי הוראות סעיף זה -
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) שוטר, מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] או פקח שיטור מקומי רשאי לדרוש מנוהג רכב, לשם מילוי הוראות סעיף זה -
:: (1) לעצור את רכבו;
:: (2) להציג לפניו את רישיון הרכב, רישיון הנהיגה, תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה לפי דין, וכן כל רישיון, רישום או מסמך הנדרשים לפי הוראות חוק זה לשם בדיקת עמידתו בהוראות החוק.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשוטר או למפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] לפי כל דין.
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשוטר, למפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] או לפקח שיטור מקומי לפי כל דין.
: (ו) (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) לא יעשה פקח שיטור מקומי שימוש בסמכויות לפי סעיף זה אלא לאחר שהתקיימו כל אלה:
:: (1) נוסף על הכשרתו לפי [[סעיף 3(א)(2) לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים), התשס&quot;ח-2008]], הוא עבר הכשרה לעניין דרך הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה, כפי שהורה השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
:: (2) התקיימו כל התנאים להפעלת סמכויות פקח שיטור מקומי לפי [[סעיף 11 לחוק מערכי אכיפה מקומיים]];
:: (3) הרשות המקומית שבתחום שיפוטה פועל פקח שיטור מקומי לפי סעיף זה מפעילה מערך אכיפה מקומי בהתאם להוראות [[חוק מערכי אכיפה מקומיים]] שנתיים לפחות.
: (ז) (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) בסעיף זה -
::- &quot;חוק מערכי אכיפה מקומיים&quot; - [[חוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע&quot;א-2011]];
::- &quot;פקח שיטור מקומי&quot; - כהגדרתו [[בחוק מערכי אכיפה מקומיים]].

@ 13. עונשין (תיקון: תשנ&quot;ז, תש&quot;ס, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) אינו מקיים חובת שילוט ברכב בניגוד להוראות [[סעיף 6]];
:: (3) אינו מקיים חובת סימון מכלים למשקה בהתאם להוראות [[סעיף 9]];
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((תימחק ביום 27.1.2028):)) אינו מקיים חובת תשלום היטל הטמנה, בניגוד להוראות [[סעיפים 11ב]] [[או 11ד]];
:: (7) אינו מנהל רישום לענין כניסת פסולת לאתר לסילוק פסולת, בניגוד להוראות [[סעיף 11ה]];
:: (8) אינו מוסר לחשב המשרד דיווח לענין תשלום היטל הטמנה, בניגוד להוראות [[סעיף 11ו]];
:: (9) אינו ממציא לחשב המשרד או לנציג מטעמו מידע שנדרש ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 11ז]].
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור:
:: (1) משליך פסולת או מלכלך את רשות הרבים בניגוד להוראות [[סעיף 2]], למעט השלכת פסולת כאמור בסעיף קטן (ג);
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (3א) מבעיר פסולת בניגוד להוראות לפי [[סעיף 2א]];
:: (4) אינו קובע אתרים לסילוק או לריכוז וטיפול בפסולת לפי הוראות [[סעיף 7(א)]];
::: (((החל מיום 27.1.2028):)) אינו קובע אתרים לריכוז פסולת או לטיפול בפסולת ((&lt;s&gt;בפסולת&lt;/s&gt;)) לפי הוראות [[סעיף 7(א)]];
:: (4א) מפנה פסולת בניגוד להוראות [[סעיף 7(ד)]];
:: (4ב) (((החל מיום 27.1.2028):)) עושה, בעצמו או באמצעות אחר, דרך עיסוק, פעולה הטעונה רישום, בלא שהיה רשום במרשם, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(א)]];
:: (4ג) (((החל מיום 27.1.2028):)) עושה שימוש, דרך עיסוק, בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת שאינו רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(ב)]];
:: (4ד) (((החל מיום 27.1.2028):)) בעליו של כלי אצירה או של רכב להובלת פסולת המיועד לשימוש כלי אצירה או רכב להובלת פסולת, דרך עיסוק, בלא שרשם במרשם את כלי האצירה או את הרכב, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(ג)]];
:: (4ה) (((החל מיום 27.1.2028):)) עוסק בפסולת הרשום במרשם שאינו מדווח לממונה על אי-קיום תנאים, בניגוד להוראות [[סעיף 7ב(ד)]];
:: (4ו) (((החל מיום 27.1.2028):)) עושה, בעצמו או באמצעות אחר, דרך עיסוק, פעולה בפסולת הטעונה רישוי, בלא רישיון לכך או בניגוד לתנאי או הוראות הרישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 7ו]], [[7י]] [[או 7יא]];
:: (4ז) (((החל מיום 27.1.2028):)) עוסק בפסולת הרשום במרשם שאינו מקיים הוראה שניתנה בכתב, מהוראות הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 7ט(ג)]] [[או 7יט(ג)]];
:: (4ח) (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שמוביל פסולת מהסוגים המנויים [[בתוספת השנייה]], בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת שאינו רשום או שאינו נושא אמצעי איכון ובקרה המחוברים למערכת מקוונת, בניגוד להוראות [[סעיף 7יט(א)]], ובכלל זה אמצעים שאינם תואמים תקנים ישראליים שפרסם הממונה לפי [[סעיף 7כא(א)(1)]];
:: (4ט) (((החל מיום 27.1.2028):)) מוביל פסולת המוביל פסולת בניין בלי שמולאו בשטר המטען פרטים כנדרש לפי חוק זה, למעט הפרטים לפי הוראות [[+|סעיפים 13]] [[או 14 לחוק שירותי הובלה]], או בלי שהתקבל אישור בכתב, או שאינו שולח העתק משטר המטען, בניגוד להוראות [[סעיף 7כ]];
:: (4י) (((החל מיום 27.1.2028):)) בעל רישיון מפעיל שלא מקיים הוראה מהוראות או מהודעות המנהל, שניתנו בכתב, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(א), (ב) או (ד)]];
:: (4יא) (((החל מיום 27.1.2028):)) בעל רישיון מפעיל המעביר פסולת בניין לאתר שאינו אתר מורשה, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ג)]];
:: (4יב) (((החל מיום 27.1.2028):)) בעל רישיון מפעיל שאינו מנהל רישום כנדרש או לא שומר רישום כאמור או שטרי מטען או מסמכים אחרים, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ה) או (ח)]];
:: (4יג) (((החל מיום 27.1.2028):)) בעל רישיון מפעיל שלא מגיש דיווח לממונה ולחשב המשרד או לא מעביר למערכת המקוונת פרטים בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7כא]], בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ז)]];
:: (4יד) (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שמעביר או מקבל תשלום בעד שירות פינוי או הובלה של פסולת בניין או טיפול בה, בניגוד להוראות [[סעיף 7כט(א)]];
:: (4טו) (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שמציב כלי אצירה לשם איסוף פסולת בניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7ל(א)]];
:: (4טז) (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שמשליך פסולת שאינה פסולת בניין לכלי אצירה רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 7לא]];
:: (4יז) (((החל מיום 27.1.2028):)) יצרן פסולת בניין שלא מתקשר עם בעל רישיון מפעיל ועם מוביל מורשה לשם פינוי פסולת בניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7לד(א)]];
:: (4יח) (((החל מיום 27.1.2028):)) יצרן פסולת בניין המשליך פסולת בניין לכלי שאינו כלי אצירה רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 7לד(ב)]], או שפסולת הבניין בכלי האצירה שהוא מציב חורגת מקיבולתו של כלי האצירה, בניגוד להוראות [[סעיף 7לד(ג)]];
:: (4יט) (((החל מיום 27.1.2028):)) יצרן פסולת בניין שלא מודיע למוביל מורשה מהו האתר שיש להוביל אליו את הפסולת, לא דורש ממנו למסור לו שטר מטען, או לא שומר תוכנית טיפול בפסולת בניין, סקר או תיעוד, בניגוד להוראות [[סעיף 7לד(ד) עד (ו)]];
:: (4כ) (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שעוסק בפסולת בניגוד לתקנה מהתקנות לפי [[סעיף 7ט]], המנויה [[בתוספת השישית]];
:: (4כא) (((החל מיום 27.1.2028):)) יצרן פסולת בניין שאינו מקיים הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 7לד(ז)]], המנויה [[בתוספת השישית]];
:: (5) אינו מבצע צו לשמירת הניקיון לפי הוראות [[סעיף 13ב]].
: (ג) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) משליך פסולת המכילה חומר מסוכן או אריזה של חומר מסוכן כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים]], בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
:: (1א)(א) משליך פסולת גושית, פסולת בניין, גרוטאות, גרוטות רכב, פסדים או צמיגים, בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
:::: (((החל מיום 27.1.2028):)) משליך פסולת מעורבת, פסולת גושית, פסולת בניין, גרוטאות, גרוטות רכב, פסדים או צמיגים, בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
::: (ב) השליך אדם פסולת כאמור בפסקת משנה (א) מרכב, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש ועל אף האמור בכל דין -
:::: (1) לפסול אותו אדם מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת;
:::: (2) לפסול אדם מהחזיק ברישיון הרכב שממנו הושלכה הפסולת, וזאת בין אם אותו אדם הוא המורשע ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; ואולם לא יחליט בית המשפט על פסילת אדם שאינו המורשע מהחזיק ברישיון הרכב, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו;
:::: (3) הורה בית המשפט על פסילת אדם מהחזיק ברישיון הרכב, יורה על מקום הימצא הרכב במהלך תקופת הפסילה;
:: (1ב) (((החל מיום 27.1.2028):)) אינו משלם היטל הטמנה, בניגוד להוראות [[סעיף 11ב]] [[או 11ד]];
:: (2) עובר עבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום ממשי של הסביבה;
:: (3) (((החל מיום 27.1.2028):)) מפעיל אתר לטיפול בפסולת בניין בלא רישיון מפעיל, בניגוד להוראות [[סעיפים 7ו]] [[ו-7כז]].
: (ג1) (((החל מיום 27.1.2028):)) העובר עבירה לפי פסקאות (7) עד (9) בסעיף קטן (א), פסקאות (4יב) או (4יג) בסעיף קטן (ב) או פסקה (1ב) בסעיף קטן (ג) - אם העבירה נעברה מתוך כוונה להתחמק מתשלום ההיטל או לעזור לאדם אחר להתחמק מתשלום ההיטל, או לפי פסקאות (1), (3א), (4א), (4ב), (4ד) או (5) בסעיף קטן (ב) או פסקאות (1), (1א) או (3) בסעיף קטן (ג), בנסיבות המנויות להלן, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - קנס פי שמונה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) סכום הרווח או טובת ההנאה מביצוע העבירה הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות בתקופה של חודש או 500,000 שקלים חדשים בתקופה של שנה, לפי הנמוך;
:: (2) היקף הפסולת שלגביה בוצעה העבירה הוא בכמות של 2,500 טונות לפחות;
:: (3) מחצית השווי או ההיקף האמורים בפסקאות (1) או (2), ובלבד שכתוצאה מביצוע העבירה נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום חמור של הסביבה.
: (ד) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הניקוי לפי [[סעיף 13ב]].
: (ה) הורשע אדם, בתוך שנתיים, פעם נוספת בעבירה לפי סעיף זה, דינו - מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) או בסעיף קטן (ג), לפי הענין, או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו, לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע.
: (ו) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) עבירה לפי סעיף זה, למעט עבירות לפי סעיף קטן (ג1), היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
: (ז) קנס שהוטל בשל עבירה לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הנקיון.
: (ח)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א)(1), (ב) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

@ 13א. שיעורי קנסות (תיקון: תשנ&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: על אף הוראות [[סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע [[בסעיף האמור]] לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.
: (((החל מיום 27.1.2028):)) על אף הוראות [[סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע [[בסעיף האמור]] לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרים אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.
: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון), התש&quot;ס-2000]].))

@ 13ב. צו לשמירת ניקיון (תיקון: תשנ&quot;ז, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-4, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה כי מתקיים אחד מאלה, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לתת צו לשמירת הניקיון לפי הוראות סעיף זה:
::: (א) הושלכו פסולת, פסולת בניין או גרוטות רכב או לוכלכה רשות הרבים, בניגוד להוראות [[סעיף 2]], או שקיים יסוד סביר להניח כי תושלך פסולת, פסולת בניין או גרוטות רכב או תלוכלך רשות הרבים כאמור;
::: (ב) פונתה פסולת מאחד הסוגים המפורטים [[בסעיף 7(א)]] שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7(ד)]], או שקיים יסוד סביר להניח כי תפונה פסולת כאמור;
::: (ג) (((החל מיום 27.1.2028):)) יש יסוד סביר להניח כי מתבצע או עלול להתבצע עיסוק בפסולת מסוג המנוי [[בתוספת השנייה]], בלא רישום או רישיון או בניגוד לתנאים או להוראות לפי חוק זה.
:: (2) צו לשמירת הניקיון יכול שיינתן לכל אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) מי שהשליך את הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות הרכב או מי שלכלך את רשות הרבים, כאמור בפסקה (1)(א), או מי שקיים יסוד סביר להניח כי הוא עומד לבצע פעולה מהפעולות כאמור;
::: (ב) מי שפינה את הפסולת כאמור בפסקה (1)(ב), או מי שקיים יסוד סביר להניח כי הוא עומד לבצע פינוי כאמור;
::: (ג) בעל הנכס או מחזיק הנכס שבו בוצעה או עומדת להתבצע פעולה מהפעולות כאמור בפסקאות (1)(א) או (1)(ב), ובלבד שלא יינתן צו כאמור אם נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, כי בעל הנכס או מחזיק הנכס נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולה כאמור באותן פסקאות;
::: (ד) הרשות המקומית שבתחומה בוצעה או עומדת להתבצע פעולה מהפעולות המנויות בפסקה (1)(א);
::: (ה) מי שהזמין את פינוי הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות הרכב שהושלכו או שקיים יסוד סביר להניח כי יושלכו, כאמור בפסקה (1)(א), או מי שהזמין את פינוי הפסולת שפונתה או שיש יסוד סביר להניח כי תפונה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יינתן צו כאמור אם נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, כי מי שהזמין את הפינוי כאמור נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולה כאמור באותן פסקאות;
::: (ו) בעל הרכב או האחראי לרכב שממנו הושלכו הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות רכב או שקיים יסוד סביר להניח כי יושלכו ממנו, כאמור בפסקה (1)(א), או בעל הרכב או האחראי לרכב אשר הוביל פסולת שפונתה או שיש יסוד סביר להניח כי תפונה, כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יינתן צו כאמור אם נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, כי בעל הרכב או האחראי לרכב נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולה כאמור באותן פסקאות;
::: (ז) (((החל מיום 27.1.2028):)) ליצרן פסולת בניין או לעוסק בפסולת שיש יסוד סביר להניח שאינו מקיים את חובותיו לפי חוק זה.
:: (3) בצו לשמירת הניקיון רשאי השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה לצוות על ביצוע פעולות כמפורט להלן, לפי העניין, במועד ובאופן שייקבעו בצו -
::: (א) להפסיק את הפעולה שלגביה ניתן הצו, להימנע ממנה או לצמצמה, ולנקוט אמצעים סבירים אחרים הדרושים בנסיבות העניין למניעה או לצמצום של הפעולה כאמור, לסילוק הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות הרכב, או לניקוי הלכלוך, ולעניין צו הניתן לבעל נכס או למחזיק נכס כאמור בפסקה (2)(ג) - לצוות עליו לנקוט אמצעים סבירים שימנעו מאדם אחר לבצע את הפעולה שלגביה ניתן הצו בנכס שבבעלותו או בהחזקתו;
::: (ב) להחזיר, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, את המצב לקדמותו;
::: (ג) (((החל מיום 27.1.2028):)) להפסיק את העיסוק בפסולת, כולו או חלקו.
: (א1)(1) נוכח ראש רשות מקומית או מי שהוא הסמיך לענין זה, כי מתקיים האמור בסעיף קטן (א)(1)(א) או (א)(1)(ב), בתחום שיפוט הרשות המקומית וטרם הוגש כתב אישום, ולא הופעלה הסמכות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לצוות כאמור בסעיף קטן (א)(3) על המנויים בסעיף קטן (א)(2), לפי העניין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של השר או של מי שהוא הסמיך לענין זה לצוות על הרשות המקומית כאמור בסעיף קטן (א)(3) באותו ענין;
:: (2) ניתן לרשות מקומית צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אין בהוצאת צו על ידי הרשות המקומית לפי הוראות סעיף קטן זה, באותו ענין, כדי לגרוע מחובתה למלא אחר הוראות הצו שניתן לה.
: (א2) הוצא צו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) על ידי השר, ראש הרשות המקומית או מי שהוסמך לכך, ימציא העתק הצו לבעל הסמכות להוציא צווים כאמור שלא השתמש בסמכותו; הוצא נגד אדם צו לפי סעיף קטן (א) וכן צו לפי סעיף קטן (א1), באותו ענין, יחייבו הראשון מבין הצווים שהומצאו לו.
: (ב) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי השר, ראש הרשות המקומית או מי שכל אחד מהם הסמיך לענין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; בוצע הנדרש כאמור, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו; בוצע הצו על ידי השר או מי שהוא הסמיך לכך, יהיה התשלום לקרן לשמירת הניקיון; בוצע הצו על ידי ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך לכך, יהיה התשלום לקופת הרשות המקומית; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]].
: (ג) מי שהשר או ראש רשות מקומית הסמיך לענין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית המשפט.
: (ד) על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי]] בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי מי שמוסמך לתת צו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) להורות, בעל פה, לאדם המשליך לנגד עיניו פסולת, פסולת בניין או גרוטות רכב או המלכלך לנגד עיניו את רשות הרבים, בניגוד להוראות [[סעיף 2]], או המפנה לנגד עיניו פסולת בניגוד להוראות [[סעיף 7(ד)]], להימנע באופן מיידי מביצוע הפעולה כאמור או להורות לו, בעל פה, כיצד לבצעה; הוראה כאמור תעמוד בתוקפה עד למתן צו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) או עד תום שבעה ימים מהמועד שבו ניתנה ההוראה, לפי המוקדם; מי שנתן הוראה כאמור בסעיף קטן זה יתעדה בכתב סמוך ככל האפשר למועד נתינתה.

@ 13ב1. בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-4)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות [[סעיף 13ב]], רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו, ולעניין צו לפי [[סעיף 13ב(א1)]] - לבית משפט השלום או לבית המשפט לעניינים מקומיים.
: (ב) הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
: (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

@ 13ג. התיישנות (תיקון: תשנ&quot;ז)
: על אף האמור [[בסעיף 225א(א) לחוק סדר הדין הפלילי]], ניתן להגיש כתב אישום, להמציא הזמנה, או להמציא הודעת תשלום קנס כאמור [[באותו סעיף]], בשל עבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, אם טרם חלפו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

@ 14. חיוב בהוצאות ניקוי
: (א) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה על חוק זה רשאי, בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו בתשלום הוצאות הניקוי, אם הוגשה לו על כך בקשה מאת מי שהוציאן.
: (ב) לענין גביית הסכום שנפסק, החלטה לפי סעיף זה כמוה כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית.
: (ג) הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה לפי סעיף זה, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שנראה לבית המשפט בנסיבות הענין.
: (ד) לא פסק בית המשפט בבקשה לפי סעיף זה לגופה, לא יגרע הדבר מזכותו של מי שהוציא את ההוצאות לתבען בתובענה רגילה.

@ 14א. סמכויות בית משפט (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות לביצוע צו לפי [[סעיף 13ב]], והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את לכלוך רשות הרבים.
: (ב) על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]], בשינויים המחויבים.

@ 15. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 13]] על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 13]] על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 15א. תשלום למודיע על השלכת פסולת בניין שלא כדין (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ז)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הרשעה&quot; - לרבות קביעה של בית המשפט שהנאשם ביצע את העבירה בלא הרשעה;
::- &quot;השלכת פסולת&quot; - השלכת פסולת בניין או פסולת גושית מתוך רכב הנעשית שלא בדרך של פינוי כאמור [[בסעיף 7(ד)]] ובניגוד להוראות [[סעיף 2]];
::- &quot;מתעד&quot; - אדם שביצע בעצמו תיעוד, לרבות מי שמונה כאמור [[בסעיף 12(ג)]] ולמעט כל אחד מאלה -
::: (1) שוטר;
::: (2) מי שמונה כדין כפקח או כמפקח מכוח חיקוק;
::: (3) עובד המשרד או עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]];
::- &quot;עובד מוסמך&quot; - עובד המשרד שהשר הסמיכו לעניין זה והודעה על מינויו פורסמה ברשומות;
::- &quot;תיעוד&quot; - צילום של השלכת פסולת באופן שניתן לזהות בו את הרכב שממנו בוצעה ואת אופן השלכתה, או את מי שנהג ברכב האמור, בצירוף דוח חתום בידי המצלם המפרט את מועד השלכת הפסולת ומקומה, את אופן השלכתה ואת פרטי הזיהוי של הרכב האמור או של מי שנהג בו.
: (ב) הגיש מתעד לעובד מוסמך תיעוד, ימסור לו העובד אישור על הגשת התיעוד והסבר על זכויותיו לפי הוראות סעיף זה שבו יצוין, בין השאר, כי יכול שהמתעד יידרש להעיד בכל הליך שבו ישמש התיעוד כראיה.
: (ג) קבע בית המשפט כי תיעוד שהוגש לפי סעיף קטן (ב) תרם תרומה ממשית להרשעתו של אדם בעבירה לפי [[סעיף 13(ב)(4א)]] או לפי [[סעיף 13(ג)(1א)(א)]], בשל השלכת פסולת, יורה בית המשפט לקרן לשלם למתעד סכום של 5,000 שקלים חדשים; קבע בית המשפט כאמור לגבי כמה מתעדים של אותה עבירה, יחולק הסכום האמור ביניהם, כפי שיורה בית המשפט.
: (ד) הסכום כאמור בסעיף קטן (ג) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; בסעיף קטן זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליך שהחל בהודעת תשלום קנס לפי [[סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ו) השר רשאי להורות בדבר ביצוע סעיף זה, בהנחיות שעליהן יורה.
: (ז) השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנתיים, על יישומו של סעיף זה בשנתיים שקדמו למועד הדיווח; דיווח כאמור יכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) מספר התיעודים שהוגשו בידי מתעדים;
:: (2) מספר החקירות שנפתחו בעקבות תיעוד;
:: (3) מספר החקירות כאמור בפסקה (2) שהסתיימו בלא הגשת כתב אישום והעילות לכך;
:: (4) כתבי אישום שהוגשו בעקבות חקירות כאמור בפסקה (2), בשל עבירות כאמור בסעיף קטן (ג);
:: (5) פסקי דין וגזרי דין בהליכים כאמור בפסקה (4);
:: (6) מספר הקביעות שקבע בית המשפט לפי סעיף קטן (ג), והסכום המצטבר של תשלומים ששילמה הקרן למתעדים לפי אותו סעיף קטן.

== פרק ז'1: הוראות חילוט (תיקון: תשע&quot;א-4) ==

@ 15ב. חילוט חפץ ששימש לביצוע עבירה (תיקון: תשע&quot;א-4)
: (א) הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש, לצוות על חילוט חפץ ששימש לביצוע עבירה כאמור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורשע אדם בביצוע עבירה לפי [[סעיף 13(ג)(1א)(א)]] (בסעיף זה - העבירה הראשונה), וביצע את אותה עבירה פעם נוספת בשלוש השנים ממועד ביצוע העבירה הראשונה (בסעיף זה - העבירה השנייה), יצווה בית המשפט לאחר שהרשיעו בעבירה השנייה, נוסף על כל עונש, על חילוט הרכב שממנו הושלכה הפסולת כאמור [[בסעיף 13(ג)(1א)(א)]], אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) על חילוט לפי סעיף זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 10 רישה]], [[+|11(א) ו-(ג)]], [[+|12]], [[+|13]], [[+|18(א)(2)]], [[ו-20 עד 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס&quot;ג-2003]] (בסעיף זה - חוק מאבק בארגוני פשיעה), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) [[בסעיף 13(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה]], במקום &quot;בבית משפט מחוזי&quot; יקראו &quot;בבית משפט השלום&quot;;
:: (2) [[בסעיף 21 לחוק מאבק בארגוני פשיעה]], במקום &quot;פרקליט מחוז&quot; יקראו &quot;תובע&quot;, במקום &quot;לאפוטרופוס הכללי&quot; יקראו &quot;לחשב המשרד להגנת הסביבה&quot; ובהגדרה &quot;בית המשפט&quot;, במקום האמור בה יקראו &quot;בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום&quot;;
:: (3) [[בסעיף 23 לחוק מאבק בארגוני פשיעה]] -
::: (א) בסעיף קטן (א), במקום &quot;פרקליט מחוז&quot; יקראו &quot;תובע&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב), במקום &quot;שישה חודשים&quot; יקראו &quot;שלושה חודשים&quot;;
::: (ג) בסעיף קטן (ג), במקום &quot;שופט של בית המשפט העליון&quot; יקראו &quot;שופט של בית משפט מחוזי&quot;;
:: (4) [[+|בסעיפים 27]] [[ו-28(ג) ו-(ד) לחוק מאבק בארגוני פשיעה]], בכל מקום, במקום &quot;מאוצר המדינה&quot; יקראו &quot;מהקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי [[חוק זה|סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]]&quot;;
:: (5) [[בסעיף 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה]], במקום &quot;לבית המשפט העליון&quot; יקראו &quot;לבית משפט מחוזי&quot; ובמקום &quot;בית המשפט העליון&quot; יקראו &quot;בית משפט מחוזי&quot;.

@ 15ג. ניהול הרכוש המחולט (תיקון: תשע&quot;א-4)
: החלטת בית המשפט על חילוט לפי [[פרק זה]] תהיה אסמכתה בידי חשב המשרד או מי מטעמו לתפוס את הרכוש המחולט; הרכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לקרן.

== פרק ז'2: עיצומים כספיים (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
: (((תחילתו של [[פרק זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 15ד. הגדרות - [[פרק ז'2]] (תיקון: תשפ&quot;ו)
: [[בפרק זה]], &quot;יצרן פסולת בניין רשום&quot; - יצרן פסולת בניין שהוא קבלן לעבודות הנדסה בנאיות כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]], והוא רשום במרשם המתנהל לפי [[אותו חוק]].

@ 15ה. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) עשה אדם פעולה בפסולת הטעונה רישוי דרך עיסוק, בלא רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 7ו]] [[או 7כח(א)]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 250,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 500,000 שקלים חדשים.
: (ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 200,000 שקלים חדשים:
:: (1) עשה פעולה בפסולת הטעונה רישום, דרך עיסוק, בלא רישום, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(א)]];
:: (2) עשה שימוש, דרך עיסוק, בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת שאינו רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(ב)]];
:: (3) בעל כלי אצירה או בעל רכב להובלת פסולת המיועד לשמש בעיסוקו, שלא רשם את כלי האצירה או הרכב במרשם, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(ג)]];
:: (4) בעל כלי אצירה או בעל רכב להובלת פסולת המיועד לשמש בעיסוקו שלא סימן את כלי האצירה או את הרכב בהתאם להוראות [[סעיף 7ג(ב)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (5) מוביל מורשה שהוביל פסולת או פסולת בניין שלא בכלי אצירה רשום או ברכב להובלת פסולת רשום, או שאינו נושא אמצעי איכון ובקרה המחוברים למערכת מקוונת, בניגוד להוראות [[סעיף 7יט(א)(2) או (ב)]] [[או 7לג(2)]];
:: (6) יצרן פסולת בניין רשום שהעביר תשלום בעד שירות של פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין שלא באמצעות מנגנון תשלומים, בניגוד להוראות [[סעיף 7כט]];
:: (7) יצרן פסולת בניין שהציב כלי אצירה שאינו כלי אצירה רשום, או בלא אישור, בניגוד להוראות [[סעיף 7ל(א)]];
:: (8) בעל רישיון שהעביר פסולת בניין מאתר מורשה לאתר שאינו אתר מורשה, בניגוד להוראות [[סעיף 7לג(1)]];
:: (9) מוביל מורשה שהוביל פסולת בניין לאתר שאינו אתר מורשה שעימו התקשר יצרן פסולת הבניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7לג(1)]];
:: (10) יצרן פסולת בניין שביצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע [[בחלק א' לתוספת החמישית]] בלא תוכנית טיפול בפסולת בניין שעומדת בדרישות תקנים ישראליים שנקבעו לעניין זה, או שלא בהתאם לתוכנית כאמור על עדכוניה או בלא תיעוד מתאים לשינויים בתוכנית או הצגתם כנדרש, בניגוד להוראות [[סעיף 7לז(א)(1), (3) או (4) או (ב)]];
:: (11) יצרן פסולת בניין שביצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע [[בחלק א' לתוספת החמישית]] בלי שביצע הפרדה של חומרים מסוכנים או של חומרים למיחזור לפי תוכנית טיפול בפסולת בניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7לז(א)(2)]];
:: (12) יצרן פסולת בניין שביצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע [[בחלק א' לתוספת החמישית]] שלא קיים הוראה מהוראות הממונה לתיקון תוכנית טיפול בפסולת בניין או לביצוע הפעולות הנדרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 7לז(ג)]].
: (ג) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 75,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 150,000 שקלים חדשים:
:: (1) בעל רישיון שלא קיים תנאי או הוראה הקבועים ברישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 7ו]];
:: (2) עוסק בפסולת הרשום במרשם שלא קיים הוראה מהוראות הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 7ט(ג)]] [[או 7יט(ג)]];
:: (3) בעל רישיון שלא קיים הוראה מהוראות המנהל שניתנו לו לשם הבטחת מתן השירותים על ידו בתנאים שוויוניים, לפי [[סעיף 7כח(א) או (ב)]];
:: (4) בעל רישיון שהעביר תוצרי מיחזור לאחר, לאחר שקיבל הודעה של המנהל לעניין זה, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ד)]];
:: (5) יצרן פסולת בניין רשום שלא קיים חובה המוטלת עליו בדבר הכנת תוכנית טיפול בפסולת בניין או סקר, ביצוע פעולות לפיהם, עדכון התוכנית, ביצוע שינוי או תיעוד של אופן ביצוע העבודה, בניגוד להוראות [[סעיף 7לז]].
: (ד) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 50,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 100,000 שקלים חדשים:
:: (1) עוסק בפסולת הרשום במרשם שלא דיווח לממונה על אי-קיום תנאים, בניגוד להוראות [[סעיף 7ב(ד)]];
:: (2) בעל רישיון מפעיל שלא הגיש לממונה דיווח שנתי, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ז)]].
: (ה) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 50,000 שקלים חדשים:
:: (1) מוביל מורשה שהוביל פסולת בכלי אצירה רשום או ברכב להובלת פסולת רשום, הנושא אמצעי איכון ובקרה שאינו תואם את דרישות התקנים הישראליים שפרסם הממונה לפי [[סעיף 7כא(א)(1)]], בניגוד להוראות [[סעיף 7יט(א)(1)]];
:: (2) מוביל מורשה שהוביל פסולת בכלי אצירה רשום או ברכב להובלת פסולת רשום, הנושא אמצעי איכון ובקרה, שאינו מחזיק בתעודה המאשרת את התאמת האמצעים לדרישות תקנים בין-לאומיים שקבע השר לפי [[סעיף 7כא(ג)]];
:: (3) עוסק בפסולת הרשום במרשם או יצרן פסולת בניין רשום שלא ניהל רישום, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ה)]], או לא שמר מסמכים שעליו לשמור, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ח)]] [[או 7לד(ו)]].
: (ו) מוביל פסולת שלא מסר הודעה לנהג רכב להובלת פסולת, בניגוד להוראות [[סעיף 7יט(ד)]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 2,500 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 5,000 שקלים חדשים.
: (ז) הפר עוסק בפסולת או יצרן פסולת בניין רשום הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 7יט]], [[7כא(ג)]] [[או 7לד(ז)]], שהשר, בהסכמת שר המשפטים, קבע כי ניתן להטיל עיצום כספי בשל הפרתה, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום שקבע השר, בהסכמת שר המשפטים, ובלבד שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (ג).

@ 15ו. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 15ה]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 15ז]], וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום, אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[באותו סעיף]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי הוראות [[סעיף 15ט]], ושיעור התוספת.

@ 15ז. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 15ו]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 15ח. החלטת המנהל ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי הוראות [[סעיף 15ז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 15י]].
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 15ז]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 15ט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל שבוע שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 15ה]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 15י. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסעיף 15ה]] ובשיעורים שיקבע.

@ 15יא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור [[בסעיף 15ז]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים לפי [[סעיף 15טז]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 15ה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד היסודי; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה -
::- &quot;יום העדכון הראשון&quot; - המדד שפורסם בחודש ינואר שלאחר יום תחילתו של [[25:14270421|תיקון מס' 27]];
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון - המדד שפורסם בחודש ינואר הקודם ליום תחילתו של [[25:14270421|תיקון מס' 27]];
::- &quot;תיקון מס' 27&quot; - [[25:14270421|חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 27 והוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026]].
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 15יב. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 15ח]].

@ 15יג. פריסת תשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המנהל רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
: (ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת המנהל על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות [[סעיף 15יד]].

@ 15יד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - חוק פסיקת ריבית והצמדה), בשינויים המחויבים.

@ 15טו. גבייה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) עיצום כספי ייגבה לקרן לשמירת הניקיון, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ב) כספי העיצום הכספי שייגבו לקרן לשמירת הניקיון לפי הוראות סעיף זה ינוהלו בחשבון הנפרד לפי [[סעיף 11ג]].

@ 15טז. עתירה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי [[סימן זה]] כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה, לאחר ששולם עיצום כספי, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 15יז. פרסום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם הוא תאגיד.
: (ב) הוגשה עתירה לפי [[סעיף 15טז]] על החלטת המנהל להטיל עיצום כספי או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, יפרסם המנהל בפרסום לפי סעיף קטן (א) את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 15ז]] ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 15ו]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 15יח. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ו)
: על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 15ה]] או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 15יט. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 15ה]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]] בשל ההפרה.

== פרק ח': הוראות שונות (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 16. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשע&quot;א-4)
: (א) השר לאיכות הסביבה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות למניעת לכלוך רשות הרבים.
:: ((פורסמו [[תקנות שמירת הנקיון (שלטים ברכב), התשמ&quot;ז-1987]].))
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין סדרי דין לענין ביצוע [[סעיף 13(ג)(1א)(ב)(2)]].

@ 16א. אגרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 27.1.2028):)) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרה בעד הגשת בקשה לרישום במרשם או למתן רישיון לפי חוק זה.

@ 17. תחולה על המדינה
: חוק זה יחול גם על המדינה.

@ 18. שמירת דינים
: הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

@ 19. חוקי עזר (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשפ&quot;ו)
: (א) רשות מקומית רשאית להתקין חוקי עזר בכל ענין שחוק זה דן בו, למעט בעניינים הנידונים [[בסעיפים 9]], [[10]] [[ו-11א]] ולרבות -
:: (1) קביעת הוראות בדבר אחריותו של בעל מגרש לנקיון מגרשו והטלת אחריות זו גם על מי שמייצג את בעל המגרש לצורך תשלום מסים או לענין ניצולו המסחרי או שמירת ערכו;
:: (2) התנאת מתן תעודה לפי [[סעיף 324 לפקודת העיריות]], בתשלום כל קנס שהוטל לפי חוק זה או לפי חוק עזר שהותקן לפי סעיף זה.
: (ב) (((החל מיום 27.1.2028):)) הסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי [[סעיף 258 לפקודת העיריות]], לפי [[סעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות]], ולפי [[סעיף 14 לחוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]], יהיו נתונות, לגבי התקנת חוק עזר לעניין טיפול בפסולת ושמירת הניקיון ברשות הרבים, גם לשר.

@ 20. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט, התשי&quot;ז-1957]].))
@ 21. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].))

@ 21א. קובלנה (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) על עבירה לפי חוק זה, רשאים המנויים להלן, להגיש קובלנה כאמור [[בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי]]:
:: (1) כל אדם - לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק;
:: (2) רשות מקומית - לגבי עבירה שנעברה בתחומה;
:: (3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים הקבועים [[בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ&quot;ב-1992]].
: (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך 60 ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 21ב. יום ניקיון ארצי (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) השר יקבע יום ניקיון ארצי במטרה להגביר את המודעות בקרב הציבור לשמירה על הניקיון בשטחים הפתוחים והציבוריים ולהגנה על הסביבה; יום הניקיון הארצי יתקיים בכל שנה בחודש שלפני ט&quot;ו בניסן.
:: ((פורסם צו שמירת הניקיון (יום ניקיון ארצי), התש&quot;ע-2010 (ק&quot;ת תש&quot;ע, 877), לפיו יום הניקיון הארצי יחול אחת לשנה, ביום שלישי האחרון של חודש אדר, ובשנה מעוברת ביום שלישי האחרון של חודש אדר ב'.))
: (ב) ביום הניקיון הארצי יקוימו ברחבי הארץ במחנות צה&quot;ל, ברשויות המקומיות ובמוסדות החינוך פעולות חינוך והסברה בנושא שמירת הניקיון והגנה על הסביבה, לרבות בנושא מיחזור, שיכללו השתתפות בפעולות ניקיון מיוחדות.

@ 22. ביטול
: חוק שמירת הנקיון, התשל&quot;ו-1976 - בטל.

@ 23. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה למעט [[סעיף 9]], בתום 60 ימים מיום פרסומו; תחילתו של [[סעיף 9]] בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) קביעת אתר כאמור [[בסעיף 7]] תיעשה לא יאוחר מתום שנה מיום פרסום חוק זה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ף, תשפ&quot;ו) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 11ב]]))) ====
=== (היטל הטמנה) ===

@ (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;בוצה&quot; - חומר שהוא תוצר לוואי של תהליך טיפול בשפכים במפעל טיפול בשפכים, למעט חומר כאמור המתקבל בתהליך המקדמי של טיפול בשפכים שמבוצעים בו סינון גס והפרדת חול ושמנים, ואשר אינו מכיל חומר מסוכן;
:- &quot;בוצה תעשייתית&quot; - בוצה הנוצרת בתהליך טיפול בשפכי תעשיה;
:- &quot;גניזה&quot; - ספרי קודש ותשמישי קדושה לאחר שימוש;
:- &quot;חומר מסוכן&quot; - כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים]];
:- &quot;פסולת מעורבת&quot; - פסולת מוצקה, מכל מקור שהוא, לרבות ממשק בית, מבית עסק, מתעשייה או מחקלאות, המכילה מרכיבים אורגניים ואנאורגניים מעורבים, כגון שאריות מזון, אריזות פלסטיק או גזם, ואשר אינה מכילה חומר מסוכן, ולמעט גניזה;
:- &quot;פסולת יבשה&quot; - פסולת מוצקה, מכל מקור שהוא, שאינה מכילה מרכיבים אורגניים רקבוביים, כגון גרוטות, צמיגים או עץ מעובד, ואשר אינה מכילה פסולת בניין או חומר מסוכן, ולמעט גניזה;
:- &quot;שאריות מיון פסולת&quot; - פסולת הנוצרת בתהליך מיון והפרדה של פסולת מעורבת ואשר חומר אורגני רקבובי מהווה עד חמישה אחוזים ממשקלה.

=== סכומי היטל הטמנה לפי סוגי פסולת וסוגי אתרים לסילוק פסולת ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, [י&quot;פ הודעות])

: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}}&lt;br&gt;סוג הפסולת !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}}&lt;br&gt;סוג האתר לסילוק פסולת !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}}&lt;br&gt;סכום היטל ההטמנה (בשקלים חדשים לטון)
|-
! בשנת 2007 !! בשנת 2008 !! בשנת 2009 !! בשנת 2010 !! ינואר 2011 !! פברואר עד דצמבר 2011
|-
| 1. || פסולת מעורבת או פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 10 || 20 || 30 || 40 || 50 || 50
|-
| 2. || פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת יבשה || 0.80 || 1.60 || 2.40 || 3.20 || 4 || 10
|-
| 3. || שאריות מיון פסולת || אתר לסילוק פסולת || 0.80 || 1.60 || 2.40 || 3.20 || 4 || 50
|-
| 4. || בוצה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 24 || 48 || 72 || 96 || 120 || 120
|-
| 5. || בוצה תעשייתית || אתר לסילוק פסולת || 8 || 16 || 24 || 32 || 40 || 40
|-
| 6. || פסולת בנין || אתר לסילוק פסולת || 0.80 || 1.60 || 2.40 || 3.20 || 4 || 4
|}

{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}}&lt;br&gt;סוג הפסולת !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}}&lt;br&gt;סוג האתר לסילוק פסולת !! colspan=&quot;4&quot; | {{מוקטן|טור ג'}}&lt;br&gt;סכום היטל ההטמנה (בשקלים חדשים לטון)
|-
! בשנת 2012 !! בשנת 2013 !! בשנת 2014 !! בשנת 2015 ואילך
|-
| 1. || פסולת מעורבת או פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 70.19 || 83.07 || 102.80 || 90
|-
| 2. || פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת יבשה || 23.40 || 35.60 || 54.42 || 60
|-
| 3. || שאריות מיון פסולת || אתר לסילוק פסולת || 70.19 || 83.07 || 102.80 || 90
|-
| 4. || בוצה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 140.38 || 142.21 || 145.13 || 120
|-
| 5. || בוצה תעשייתית || אתר לסילוק פסולת || 46.79 || 47.47 || 48.38 || 40
|-
| 6. || פסולת בנין || אתר לסילוק פסולת || 4.68 || 4.75 || 4.84 || 4
|}

{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}}&lt;br&gt;סוג הפסולת !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}}&lt;br&gt;סוג האתר לסילוק פסולת !! colspan=&quot;9&quot; | {{מוקטן|טור ג'}}&lt;br&gt;סכום היטל ההטמנה (בשקלים חדשים לטון)
|-
! בשנת 2016 !! בשנת 2017 !! בשנת 2018 !! בשנת 2019 !! בשנת 2020 !! בשנת 2021 !! בשנת 2022 !! בשנת 2023 !! בשנת 2025
|-
| 1. || פסולת מעורבת או פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 107.76 || 107.43 || 107.76 || 109.05 || 109.38 || 108.73 || 111.34 || 117.22 || 125.29
|-
| 2. || פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת יבשה || 71.84 || 71.62 || 71.84 || 72.70 || 72.92 || 72.49 || 74.23 || 78.15 || 83.52
|-
| 3. || שאריות מיון פסולת || אתר לסילוק פסולת || 107.76 || 107.43 || 107.76 || 109.05 || 109.38 || 108.73 || 111.34 || 117.22 || 125.29
|-
| 4. || בוצה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 143.68 || 143.24 || 143.38 || 145.40 || 145.84 || 144.97 || 148.45 || 156.29 || 167.05
|-
| 5. || בוצה תעשייתית || אתר לסילוק פסולת || 47.89 || 47.75 || 47.89 || 48.47 || 48.61 || 48.32 || 49.48 || 52.10 || 55.68
|-
| 6. || פסולת בניין || אתר לסילוק פסולת || 4.79 || 4.77 || 4.79 || 4.85 || 4.86 || 4.83 || 4.95 || 5.21 || 5.57
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[ההגדרות &quot;פעולה טעונה רישום&quot; ו&quot;פעולה טעונה רישוי&quot; שבסעיף 1]], [[וסעיפים 7א]], [[7ב]] [[ו-7יט]]))) ====
=== מרשם עוסקים בפסולת ===
: (((החל מיום 27.1.2028):))
=== חלק א' ===

@ 1. : הצבת כלי אצירה לפסולת בניין.

=== חלק ב' ===

@ 1. : הפעלת אתר לטיפול בפסולת בניין.
@ 2. : הובלה של פסולת בניין בכמות העולה על מטר מעוקב.

=== חלק ג' ===

@ 1. : כלי אצירה לפסולת בניין בכמות העולה על מטר מעוקב, או המיועד לשמש לאצירה בכמות כאמור - אם הוא מיועד להיות מותקן על רכב להובלת פסולת באופן קבוע או זמני.
@ 2. : רכב להובלת פסולת בניין בכמות העולה על מטר מעוקב, או המיועד לשמש להובלה בכמות כאמור.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 7ו(5)]]))) ====
=== סכומי ערבות ===
: (((החל מיום 27.1.2028):))

@ 1. : סכום ערבות למוביל מורשה - בעבור כל רכב להובלת פסולת של המוביל המורשה - 50,000 שקלים חדשים, ואם למוביל המורשה יותר מארבעה כלי רכב להובלת פסולת - 200,000 שקלים חדשים.

@ 2. : סכום ערבות לאתר טיפול בפסולת בניין - 500,000 שקלים חדשים.

: הוראות [[סעיף 15יא]] לעניין הצמדה יחולו גם לעניין הסכומים הנקובים [[בתוספת זו]].


== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 7יט]]))) ====
=== אמצעי איכון ובקרה ===
: (((החל מיום 27.1.2028):))
=== חלק א' ===

@ 1. : נווטן (GPS) הכולל זיהוי שעה.

@ 2. : חיישן פריקה.

@ 3. : מד עומס.

@ 4. : מצלמה אחורית, ובלבד שלא יהיה ניתן לצפות בצילומים ממצלמה אחורית והם לא יישמרו אלא באופן שלא יאפשר זיהוי של נוסעים בכלי רכב אחרים או עוברי דרך אחרים.

=== חלק ב' ===

@ 1. : רכב שסיווגו ברישיון הרכב הוא N1.

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 7לז]]))) ====
: (((החל מיום 27.1.2028):))

=== חלק א': היקפי עבודות בנייה ===

@ 1. : בעבודה של בנייה חדשה, הריסה או שיפוץ של בנייה קיימת - שטח הבנייה שווה או עולה על 2,000 מטרים מרובעים.

=== חלק ב': פרטים שיש לכלול בתוכנית טיפול בפסולת בניין ===

@ 1. : פרטי יצרן הפסולת ופרטי העבודה, וכן פרטי עורך התוכנית והאחראי ליישומה.

@ 2. : הערכת כמות הפסולת במשקל ובנפח, וציון אופן ביצוע ההערכה כגון סקר ויזואלי, בדיקת מסמכים או שימוש במקדמים מקצועיים.

@ 3. : אמצעים להפחתת כמויות פסולת שתיווצר במהלך העבודה, ככל האפשר.

@ 4. : זיהוי ומיפוי חומרים המפורטים [[תוספת 5 חלק ג|בחלק ג']] באתר העבודה שעלולים לזהם את הפסולת, לרבות הערכת כמויותיהם, תכנון פעולות ההסרה וההפרדה שלהם באתר הבנייה, ואמצעים שיינקטו למניעת זיהום.

@ 5. : זיהוי ומיפוי חומרים המפורטים [[תוספת 5 חלק ד|בחלק ד']], לרבות הערכת כמויותיהם, תכנון פעולות ההסרה וההפרדה שלהם באתר הבנייה, ככל האפשר, לשם מיחזור באתר או לשם פינוים למיחזור או לשימוש חוזר, ואם הדבר אינו אפשרי - לסילוק.

@ 6. : תוכנית להפרדה במקור ופינוי של פסולת אריזות כהגדרתה [[בחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]].

@ 7. : תוכנית לפינוי הפסולת מאתר העבודה, לפי סוגיה, וכן פירוט המובילים המורשים ואתרי הטיפול בפסולת שאליהם תפונה, בפירוט המועדים הצפויים.

=== חלק ג': סוגי חומרים שיש לזהות טרם תחילת עבודה של הריסה או שיפוץ בנייה קיימת ולהסירם בנפרד ===

@ 1. : אסבסט.

@ 2. : חומרים מסוכנים מאוחסנים, לרבות במערכות קירור.

@ 3. : לוחות צמנט מרוכבים.

@ 4. : חומרים מעכבי בעירה ברכיבים בנויים.

@ 5. : חומרי בידוד.

@ 6. : חומרי איטום, כגון זפת.

@ 7. : שיש מלאכותי.

@ 8. : חומרים מסוכנים ברכיבים בנויים העלולים להשתחרר בתהליך ההריסה או בתהליכי טיפול בפסולת, כגון חומרים לחיסון עץ.

=== חלק ד': סוגי חומרים ורכיבים שיש להפריד במקור, ככל האפשר באתר הבנייה ===

@ 1. : עודפי עפר.

@ 2. : אספלט.

@ 3. : בטון ומוצריו, בלוקים, אריחים, קרמיקה, רעפים, אבן.

@ 4. : פסולת אלקטרונית, לרבות פסולת ציוד וסוללות, וכן רכיבים חשמליים ואלקטרוניים המותקנים במבנה, גופי תאורה ונורות להט.

@ 5. : זכוכית.

@ 6. : פלסטיק.

@ 7. : גבס.

@ 8. : עץ ומוצרי עץ.

@ 9. : מתכות ומוצרי מתכת, לרבות קונסטרוקציות פלדה, פרופילי אלומיניום ומתכות אחרות, קורות, דלתות ומעליות.

@ 10. : ריהוט וציוד נייד.

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 13]]))) ====
: (((החל מיום 27.1.2028):))

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז באייר התשמ&quot;ד (29 במאי 1984).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* יוסף בורג, שר הפנים
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>m4df2yl32w6rs43q8iri5m64gouoqqx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080286</id>
      <parentid>3080285</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T05:59:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080286</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="201801" sha1="njfgbxf21814byhnzcxkx5jbx19bwtr" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שמירת הנקיון, התשמ&quot;ד-1984

&lt;מאגר 2000017 תיקון 2209387 תקן 149942 קוד a163Y00000DuDRnQAN&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2001242 --&gt; ((ס&quot;ח תשל&quot;ו, 824|חוק שמירת הנקיון|8:209700)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000017 --&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ד, 142|חוק שמירת הנקיון|10:210225)); ((תשמ&quot;ה, 58|ת&quot;ט|ec:11:317269)); ((תשמ&quot;ח, 52|תיקון|11:210617)); ((תשנ&quot;ב, 22|תיקון מס' 2|12:210873)); ((תשנ&quot;ג, 118|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|13:210815)); ((תשנ&quot;ז, 132|חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה)|14:211405)); ((תש&quot;ס, 75|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((271|תיקון מס' 6|15:300255)), ((276|תיקון מס' 2 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה|15:300256)); ((תשס&quot;ד, 545|חוק שמירת הסביבה החופית|16:300986)); ((תשס&quot;ז, 88|תיקון מס' 9|17:300084)); ((תשס&quot;ח, 537|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים)|17:300698)), ((864|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תשס&quot;ט, 94|תיקון מס' 12|17:300635)), ((146|תיקון מס' 2 לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים)|18:301058)), ((164|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((330|תיקון מס' 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|18:301074)); ((תש&quot;ע, 330|תיקון מס' 4 לחוק הפיקדון על מכלי משקה|18:300720)), ((425|תיקון מס' 16|18:301036)); ((תשע&quot;א, 298|חוק להסדרת הטיפול באריזות|18:301233)), ((726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|18:301125)), ((745|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|18:301171)), ((1063|תיקון מס' 20|18:301287)), ((1203|תיקון מס' 6 לפקודת מסילות הברזל|18:301316)); ((תשע&quot;ג, 205|הוראת שעה|19:301580)); ((תשע&quot;ז, 502|תיקון מס' 78 לחוק סדר הדין הפלילי|20:382381)), ((990|הוראת שעה (תיקון)|20:387465)); ((תשע&quot;ח, 830|תיקון מס' 23|20:504418)); ((תש&quot;ף, 22|הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (מענק לרשויות מקומיות)|23:570698)); ((תשפ&quot;א, 386|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|24:606240)); ((תשפ&quot;ב, 868|תיקון מס' 24|24:628366)); ((תשפ&quot;ד, 4|תיקון מס' 25 והוראת שעה|25:3418045)), ((164|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 948|תיקון מס' 27 והוראת שעה|25:14270421)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 469|שינוי התוספת לחוק|6962)); ((תשע&quot;ו, 1462|שינוי התוספת לחוק|7678)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ג, 1690|הודעה בדבר עדכון סכום היטל|6518)), ((2496|הודעה בדבר עדכון סכום היטל|6540)); ((תשע&quot;ד, 3499|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשע&quot;ו, 3705|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשע&quot;ז, 3791|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשע&quot;ח, 6256|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשע&quot;ט, 4644|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תש&quot;ף, 3430|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשפ&quot;א, 3673|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשפ&quot;ב, 3279|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשפ&quot;ג, 4334|הודעה בדבר עדכון סכום היטל)); ((תשפ&quot;ה, 2712|הודעה בדבר עדכון סכום היטל|13085)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ז, תשע&quot;א-3, תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אתר טיפול בפסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) מקום, מפעל או מיתקן מורשה לפי כל דין שמתבצע בו טיפול בפסולת, לרבות אחסון ביניים;
:- &quot;גזם&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) חלקים של הצמח, כגון גזעי עצים, ענפים, זרדים ועלים, שנגזמו, נתלשו או נשרו ממנו, למעט תוצרת חקלאית;
:- &quot;גרוטות רכב&quot; - רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק או שנקבע כרכב באובדן גמור, וכן שלד של רכב או חלקים ממנו;
:- &quot;השבה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) פעולה שנועדה לאפשר שימוש בפסולת, בין השאר כתחליף לחומר אחר, לרבות מיחזור או השבה לאנרגיה;
:- &quot;השבה לאנרגיה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) הפקת אנרגיה מפסולת באמצעות תהליך מבוקר או עיבוד חומרים לדלק או לחומר אחר לייצור אנרגיה;
:- &quot;השלכה&quot; - לרבות זריקה, שפיכה, נטישה, השארה או גרם לכלוך באופן אחר;
:- &quot;חוק אוויר נקי&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;חוק הגנת הסביבה&quot; - [[=חוק הגנת הסביבה|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;חוק הגנת הפרטיות&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק פסולת אלקטרונית&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) [[=חוק פסולת אלקטרונית|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע&quot;ב-2012]];
:- &quot;חוק רישוי עסקים&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק שירותי הובלה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) [[חוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]];
:- &quot;טיפול&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) השבה או סילוק של פסולת, וכן פעולות הכנה ושלבי ביניים בתהליך כאמור;
:- &quot;יצרן פסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שפסולת נוצרת מפעילותו, בין כתוצר של עיסוקו ובין שלא כתוצר של עיסוק כאמור, באופן מכוון או כתוצר לוואי;
:- &quot;כלי אצירה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) כלי קיבול מכל חומר שהוא, המשמש או מיועד לשמש לאצירת פסולת לכל פרק זמן;
:- &quot;כלי שיט&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;מוביל פסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) עוסק בפסולת שעיסוקו בהובלת פסולת;
:- &quot;מיחזור&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) עיבוד של פסולת למוצרים, לחומרים או לחומרי גלם, למטרה שלשמה יועד החומר או המוצר לראשונה או למטרה אחרת, למעט השבה לאנרגיה או מילוי חוזר;
:- &quot;מילוי חוזר&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) פעולת השבה שבה נעשה שימוש בפסולת לשיקום קרקע חפורה או לפעולות הנדסיות, כתחליף לשימוש בחומרים שאינם פסולת;
:- &quot;מכל למשקה&quot; - כלי קיבול לשימוש חד-פעמי עשוי מתכת, זכוכית, פלסטיק, נייר או חומר אחר, שמשווקים בו משקה, למעט חלב ומוצריו, בין שהוא ריק ובין שהוא מלא;
:- &quot;הממונה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) עובד המשרד שהשר הסמיך לעניין חוק זה, למעט לעניין [[סעיף 2א]];
:- &quot;המנהל&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) עובד בכיר של המשרד שהשר הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, בכל שטח המדינה, ולעניין [[סעיפים 7י(1) ו-(2)]] [[ו-15ד עד 15יט]] - עובד כאמור הכפוף במישרין למנהל הכללי של המשרד;
:- &quot;מעבדה מוסמכת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) מעבדה שהרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ&quot;ז-1997]], הסמיכה אותה לבצע בדיקות כאמור [[בסעיפים 7כא(א)]] [[או 7לז(ב)]], והיא מחזיקה תעודה המעידה על כך;
:- &quot;המרשם&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) כמשמעותו [[בסעיף 7ב]];
:- &quot;סילוק&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) פעולה בפסולת ובכלל זה הטמנה ושריפה שלא לשם הפקת אנרגיה, גם אם יש בפעולה תוצר לוואי של הפקת חומר או אנרגיה, למעט השבה;
:- &quot;עודפי עפר&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) אדמה שאינה מזוהמת ואינה מעורבת בפסולת אחרת, שהיא תוצר של חפירה בקרקע, לרבות חציבה, יישור הקרקע או פעולות כיוצא באלה, ואינה מיועדת לשימוש בתחומי האתר שממנו נחפרה;
:- &quot;עוסק בפסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שעושה פעולה הטעונה רישום או רישוי דרך עיסוק, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר
:- &quot;פסולת&quot; - לרבות שיירי מזון, קליפות, ניירות, בקבוקים, תיבות, קופסאות, קרטונים, אריזות למיניהן, גרוטאות, פסדים, צמיגים, גזם, גזרי עץ, קרשים, סמרטוטים, בדלי סיגריות, אשפה מכל סוג וכן כל דבר אחר העלול לגרום אי נקיון או אי סדר, (((הסיפה תימחק ביום 27.1.2028):)) למעט פסולת בנין וגרוטות רכב;
:- &quot;פסולת בנין&quot;, &quot;פסולת גושית&quot; - (((תוחלף ביום 27.1.2028):)) חמרים ושיירי חמרים המשמשים לבניה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בניה, לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות של מבנים;
:- &quot;פסולת בנין&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) חמרים ושיירי חמרים המשמשים לבניה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בניה, לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות של מבנים;
:- &quot;פסולת גושית&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) פסולת שמרכיביה הם בעלי נפח גדול, כגון רהיטים, אביזרים וציוד ביתי, ולמעט פסולת ציוד וסוללות, גזם ופסולת בניין;
:- &quot;פסולת ציוד וסוללות&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) כהגדרתה [[בחוק פסולת אלקטרונית]];
:- &quot;פעולה טעונה רישוי&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) טיפול בפסולת, או פעולה אחרת בפסולת, מסוגים המנויים [[בחלק ב' לתוספת השנייה]];
:- &quot;פעולה טעונה רישום&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) פעולה בפסולת מסוגים המנויים [[בחלק א' לתוספת השנייה]];
:- &quot;פעולה בפסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) הצבה או אספקה של כלי אצירה, או פינוי או הובלה של פסולת או טיפול בפסולת; לעניין הגדרה זו, &quot;אספקה&quot; - העמדת כלי אצירה לשימושו של אדם אחר, באופן קבוע או זמני, הנעשית דרך עיסוק, למעט מכירה;
:- &quot;רישיון&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) רישיון עוסק בפסולת שניתן לפי [[סימן ג' בפרק ג']];
:- &quot;רישיון מפעיל&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) רישיון להפעלת אתר טיפול בפסולת בניין שניתן לפי [[סימן ז' בפרק ג']];
:- &quot;רכב&quot;, &quot;רכב מסחרי&quot; ו&quot;רכב ציבורי&quot; - כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;רכב להובלת פסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) רכב מסחרי, רכב משא או רכב עבודה כהגדרתם לפי [[פקודת התעבורה]], המשמש או מיועד לשמש להובלת פסולת, בכמות העולה על מטר מעוקב, למעט רכב של משווק המוביל פסולת ציוד וסוללות שנמסרה לו לפי [[סעיף 30 לחוק פסולת אלקטרונית]];
:- &quot;רשות הרבים&quot; - כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו או לעבור בו או שהציבור משתמש או עובר בו למעשה;
:- &quot;רשות מקומית&quot; - למעט ועד מקומי;
:- &quot;שימוש חוזר&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) שימוש נוסף במוצר או ברכיב מתוך מוצר, שאינם פסולת, לאותה מטרה שלשמה יועדו בראשונה;
:- &quot;תקן ישראלי&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) כמשמעותו [[בחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]];
:- &quot;המשרד&quot; - המשרד להגנת הסביבה;
:- &quot;השר&quot; - השר להגנת הסביבה.

== פרק ב': השלכת פסולת והבערתה ולכלוך ברשות הרבים (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ח) ==

@ 2. איסור לכלוך והשלכת פסולת
: לא ישליך אדם פסולת, פסולת בנין או גרוטות רכב ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים.

@ 2א. הבערת פסולת (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אירוע כבאות והצלה&quot; ו&quot;רשות הכבאות וההצלה&quot; - כהגדרתם [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה]];
::- &quot;הבערה&quot; - שרפה של פסולת באש פתוחה או לא מבוקרת, לרבות בכלי קיבול או במכל אצירה שאינם אטומים, ולמעט שרפת פסולת מבוקרת במיתקן המיועד לכך והמורשה לפי כל דין;
::- &quot;זיהום אוויר חזק או בלתי סביר&quot; - כמשמעותו [[בחוק אוויר נקי]];
::- &quot;חוק אוויר נקי&quot; - (((תימחק ביום 27.1.2028):)) [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
::- &quot;חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה&quot; - [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]];
::- &quot;הממונה&quot; - כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]];
::- &quot;פסולת&quot; - (((תימחק ביום 27.1.2028):)) לרבות פסולת בניין וגרוטות רכב.
: (ב) לא יבעיר אדם פסולת אלא כמפורט להלן:
:: (1) הבערת גזם לשימוש פרטי לשם בישול, הסקה או פעילות פנאי, ובלבד שהיא עומדת בהוראות כל דין וכמות הגזם אינה עולה על הדרוש באופן סביר;
:: (2) הבערת גזם לפי רישיון או היתר שניתן לפי כל דין;
:: (3) הבערת פסולת לצורכי דת, ובלבד שהיא עומדת בהוראות כל דין;
:: (4)(א) הבערת פסולת לשם ביצוע תפקידי הרשות לכבאות והצלה, וכן הבערת פסולת לשם הכשרה ותרגול של גורמים אחרים לטיפול באירועים כאמור בהגדרה &quot;אירוע כבאות והצלה&quot;, או לשם מחקר ופיתוח של דרכים ואמצעים לטיפול באירוע כאמור, ובלבד שרשות הכבאות וההצלה הכירה בכתב בהבערת הפסולת למטרות כאמור או שהבערת הפסולת נעשית בהנחיית מדריך, ממונה בטיחות אש, חבר צוות כיבוי והצלה מפעלי או חבר צוות כיבוי לשטחים פתוחים לפי הוראות [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה]];
::: (ב) הובא לידיעת הרשות לכבאות והצלה כי הבערת פסולת למטרות האמורות בפסקת משנה (א) עלולה לגרום לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, רשאית היא, לאחר התייעצות עם הממונה, לבטל את ההכרה שנתנה להבערת הפסולת או לקבוע תנאים להבערה כאמור.
: (ג) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות ותנאים נוספים על האמור בסעיף קטן (ב), שבהם תותר הבערת פסולת, ובלבד שיובטח שהבערת הפסולת לא תגרום לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.

@ 3. אחריות לגבי קטינים ברכב
: כל מי שבידו השגחה על קטין שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים, הנמצא עמו ברכב, לא יניח לקטין להשליך פסולת מהרכב.

@ 4. חזקות לענין השלכת פסולת ופסולת בנין מתוך רכב (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לענין [[סעיף 2]], את בעל הרכב או את האדם האחראי לרכב, כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של האדם שהרכב היה ברשותו בעת ההשלכה, או שהרכב נלקח ללא הסכמתו.
: (ב) הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לענין [[סעיף 2]], את מי שנהג בו אותה עת כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של המשליך; הוראה זו לא תחול לגבי מי שנוהג באוטובוס או ברכב ציבורי, למעט מונית, וכן לא תחול על מי שנוהג ברכב מסחרי בלתי אחוד כאשר הפסולת הושלכה מתוך החלק הנפרד מתא הנהג.
: (ג) הוכח כי פסולת הושלכה מכלי שיט, רואים לענין [[סעיף 2]] את בעל כלי השיט, קברניטו, מפעילו או האחראי לו, כאילו הוא השליך את הפסולת, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן וכי המעשה נעשה שלא בידיעתו והוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ההשלכה ולגלות את זהותו של משליך הפסולת.

@ 5. חזקה לענין גרוטות רכב
: הושלכה גרוטת רכב, רואים, לענין [[סעיף 2]], את בעלה כאילו הוא שהשליכה, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן וברשות מי היתה גרוטת הרכב אותה עת, או שגרוטת הרכב נלקחה ללא הסכמתו.

@ 5א. חזקות לענין לכלוך רשות הרבים (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז)
: (א) הכותב, מצייר, משרטט או חורט על מקרקעין של זולתו, שלא כדין, או מדביק, תולה, מניח או קובע עליהם, שלא כדין, כל כתב, מודעה או שלט, רואים אותו, לענין [[סעיף 2]], כמלכלך את רשות הרבים.
: (ב) הודבקו או נקבעו כתב, מודעה או שלט כאמור בסעיף קטן (א), רואים לענין [[סעיף 2]], גם מי שתכנם של הכתב, המודעה או השלט מצביע עליו כמי שהזמין את הכנתם או הדבקתם או הורה על כך, זולת אם הוכיח כי לא הוא עשה כן וכי המעשה נעשה שלא בידיעתו והוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע המעשה.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בסעיף זה, &quot;כתב&quot; - לרבות ציור, שרטוט או חריטה.

@ 6. חובת שילוט ברכב (תיקון: תשע&quot;א-5)
: באוטובוס, ברכב ציבורי, ברכבת וברכב מסחרי בלתי אחוד בחלק הנפרד מתא הנהג, יקבע לעניין רכב - בעל הרכב או נהגו, ולעניין רכבת - בעל הרכבת; לעניין זה, &quot;רכבת&quot; - כהגדרתה [[בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]], בצורה גלוייה לעין, שלטים המורים על איסור השלכת פסולת מהרכב.

== פרק ג': סילוק פסולת וגרוטות רכב (תיקון: תשס&quot;ז) ==
=== סימן א': אתרים לטיפול בפסולת (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7. אתרים לסילוק פסולת בנין, גזם, צמגים וגרוטות רכב (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) רשות מקומית תקבע, בכפוף לכל דין, אתרים לסילוק או לריכוז וטיפול בפסולת בנין, גזם, צמיגים או גרוטות רכב, בין בתחומה ובין מחוצה לו בתאום עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר; קביעה כאמור יכול שתיעשה במשותף בידי מספר רשויות מקומיות ויכול שתיעשה על פי הוראת השר לאיכות הסביבה.
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) רשות מקומית תקבע, בכפוף לכל דין, אתרים לריכוז או לטיפול בפסולת בנין, גזם, צמיגים או גרוטות רכב, בין בתחומה ובין מחוצה לו בתאום עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר; קביעה כאמור יכול שתיעשה במשותף בידי מספר רשויות מקומיות ויכול שתיעשה על פי הוראת השר לאיכות הסביבה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הרשות המקומית תפרסם ברבים הודעה על מקומם של אתרים שנקבעו כאמור.
: (ד) לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א), אלא לאתר שנקבע לכך, למפעל טיפול באשפה, למפעל מיחזור או למישרפה, או בהתאם להוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית הנוגעת בדבר.
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א), אלא לאתר ריכוז או טיפול בפסולת בעל רישיון לטפל באותו סוג פסולת לפי כל דין, ואם האתר אינו טעון רישוי כאמור - הוא מיועד לכך לפי הוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית שהאתר בתחומה, אולם לעניין פינוי פסולת בניין, יחולו הוראות [[סימן ז']].
: (ה) לענין סעיף זה, &quot;רשות מקומית&quot; - עיריה או מועצה מקומית.

=== סימן ב': מרשם (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7א. חובת רישום במרשם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לא יעשה אדם, כדרך עיסוק, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, בעצמו או באמצעות אחר, פעולה הטעונה רישום, אלא אם כן הוא רשום במרשם.
: (ב) לא יעשה אדם שימוש כדרך עיסוק כאמור בסעיף קטן (א), אלא בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת מהסוגים המנויים [[בחלק ג' לתוספת השנייה]] שנרשמו במרשם ובהתאם להוראות לפי חוק זה.
: (ג) בעל כלי אצירה או בעל רכב להובלת פסולת מהסוגים המנויים [[בחלק ג' לתוספת השנייה]] ירשום במרשם כלי כאמור המיועד להצבה או לשימוש כדרך עיסוק, ואשר נפחו גדול ממטר מעוקב.
: (ד) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לרישום במרשם, והכול כדי להבטיח את האצירה, הפינוי וההובלה של הפסולת והטיפול בה, וכדי למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור.

@ 7ב. ניהול המרשם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הממונה ינהל מרשם של עוסקים בפסולת, של כלי אצירה ושל רכב להובלת פסולת, מהסוגים המנויים [[בחלק ג' לתוספת השנייה]]; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד, למעט לעניין כלי האצירה.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול המרשם ולעניין הגשת הבקשה לרישום במרשם, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
: (ג) הממונה רשאי לכלול במרשם נתונים מעובדים על פעילות העוסקים בפסולת, בין השאר בהתבסס על מידע שדווח לו, ויחולו לעניין המידע הוראות [[סעיף 15יז(ד)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) מי שרשום במרשם ידווח לממונה לאלתר אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים לרישום במרשם לפי סעיף זה או אם חדל להיות עוסק בפסולת לפי הוראות חוק זה.

@ 7ג. בקשה לרישום במרשם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המבקש להירשם במרשם יגיש לממונה בקשה מקוונת, במתכונת שפרסם הממונה ובצירוף אסמכתאות להוכחת עמידתו בתנאי הרישום; הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.
: (ב) המבקש לרשום כלי אצירה או רכב להובלת פסולת כאמור [[בסעיף 7א(ב) או (ג)]] יכלול בבקשה את פרטי כלי האצירה או הרכב, פרטי הבעלים ואמצעי האיכון והבקרה שיותקנו בהם; החליט הממונה לרשום את כלי האצירה או הרכב במרשם, יודיע למבקש את מספר הרישום של הכלי או הרכב; בעל הכלי או הרכב יסמן את מספר הרישום על הכלי או הרכב באופן בולט שאינו ניתן להסרה, במתכונת שעליה הודיע לו הממונה המאפשרת את זיהוי הכלי או הרכב.

@ 7ד. הרישום במרשם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) נוכח הממונה כי התמלאו התנאים לרישום במרשם לפי הוראות חוק זה, ירשום את המבקש במרשם.
: (ב) מצא הממונה כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום את המבקש במרשם, יודיע על כך למבקש בהודעה מנומקת בכתב, וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן ההודעה; הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין הנסיבות כאמור [[בסעיף 7ח]].
: (ג) החלטת הממונה בבקשה לפי סעיף זה תינתן למבקש בתוך 30 ימים מיום שהוגשה, אולם הממונה רשאי לדחות את המועד למתן תשובה ב-30 ימים נוספים, אם נוכח כי הדבר דרוש לו לשם השלמת בדיקת הבקשה; דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים, לא יובא במניין התקופה כאמור פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור.

@ 7ה. ביטול או התליה של רישום במרשם (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת ולאחר שנתן לעוסק בפסולת הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את הרישום במרשם או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה, בהתקיים אחד מאלה:
: (1) הרישום במרשם נעשה על יסוד מידע כוזב או מטעה;
: (2) חדל להתקיים בעוסק בפסולת אחד מהתנאים לרישום במרשם או שהוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישום.

=== סימן ג': רישוי (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7ו. חובת קבלת רישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 7א]], לא יעשה אדם, כדרך עיסוק, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, בעצמו או באמצעות אחר, פעולה בפסולת הטעונה רישוי, אלא אם כן יש בידו רישיון לכך ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה, ובהתקיים כל אלה:
: (1) הוא אינו קטין או פסול דין;
: (2) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל או תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי [[סעיף 346 לחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
: (3) לא מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון או פשיטת רגל כהגדרתם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]], או לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], בהתאמה;
: (4) היה המבקש תאגיד - הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו או מתקיימים לגביו הליכים כאמור;
: (5) הוא הפקיד בידי הממונה ערבות של תאגיד בנקאי או של גוף מוסדי בסכום שלא יפחת, בכל עת, מהסכום הנקוב [[בתוספת השלישית]], אם נקבע, לשם הבטחת טיפול בפסולת בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה טיפול בפסולת שפינה בניגוד להוראות לפי חוק זה; ואולם, מבקש שהוא רשות מקומית יהיה פטור מהוראות פסקה זו; בפסקה זו, &quot;גוף מוסדי&quot; - מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], או חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
: (6) לעניין עיסוק בהובלת פסולת - יש בידו רישיון מוביל לפי [[חוק שירותי הובלה]], אם נדרש רישיון כאמור;
: (7) לא מתנהלת בעניינו חקירה פלילית, לא תלוי ועומד נגדו כתב אישום והוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל את הרישיון.

@ 7ז. בקשה לרישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המבקש רישיון יגיש לממונה בקשה מקוונת, במתכונת שפרסם הממונה ובצירוף אסמכתאות להוכחת עמידתו בתנאים למתן רישיון; הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.
: (ב)(1) המבקש רישיון לאתר טיפול בפסולת ימסור העתק מהבקשה ומכל מסמך שנלווה אליה או שנמסר לממונה לאחר הגשת הבקשה, עם הגשתם לממונה, לאיגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, שבתחומו נמצא או יימצא אתר הטיפול נושא הבקשה, ובאין איגוד ערים כאמור - ליחידה סביבתית ברשות המקומית שבתחומה האתר נמצא או יימצא.
:: (2) גורם כאמור בפסקה (1) שנמסר לו העתק בקשה או מסמך כאמור רשאי למסור לממונה את חוות דעתו לבקשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבל את הבקשה.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;יחידה סביבתית ברשות מקומית&quot; - אגף או יחידה לאיכות הסביבה ברשות מקומית, שהשר הסמיך לעניין זה לפי בקשת ראש הרשות המקומית.
: (ג) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר הפרטים שיש לכלול בבקשה לרישיון.

@ 7ח. שיקולים שבטובת הציבור (תיקון: תשפ&quot;ו) 
: שוכנע הממונה, על בסיס המלצה בכתב ממשטרת ישראל שנתן קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, כי המבקש להירשם במרשם או המבקש רישיון מעורב במעשים העלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה מהותית בענף הפסולת, רשאי הוא לסרב לרושמו במרשם או לתת לו רישיון; בהחלטתו יתחשב הממונה, בין השאר, בשיקולים אלו:
: (1) מהותם, חומרתם ונסיבותיהם של המעשים המפורטים בהמלצת המשטרה והיותם מעשים המהווים עבירה;
: (2) הזיקה בין הנסיבות והמעשים לפעילות בענף הפסולת;
: (3) ביצוע המעשים הוא בשל השפעה שלא כדין של גורם המעורב בפשיעה חמורה;
: (4) חלוף הזמן מביצוע המעשים;
: (5) היקף המעשים.

@ 7ט. חובות, הגבלות ותנאים נוספים החלים על עוסק בפסולת (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על עוסק בפסולת ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של עוסקים בפסולת, לרבות כתנאי לרישום במרשם או למתן רישיון או לחידושם, והכול כדי להבטיח את האצירה, הפינוי, ההובלה של הפסולת והטיפול בה באופן שימנע או יצמצם ככל האפשר פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור, ובכלל זה במקורות מים, בקרקע, באיכות האוויר או בערכי טבע, גרימת מטרדי ריח או רעש, ומניעת השלכת פסולת או הבערתה שלא כדין, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:
:: (1) החובה להחזיק ולהשתמש במיתקנים או בציוד מתאימים במסגרת העיסוק בפסולת, ולהפעיל מערכת להבטחת איכות;
:: (2) החובה למסור למזמין הובלה של פסולת או שירות אחר מידע בדבר אופן ההובלה, סוג הטיפול בפסולת או התנאים לביצוע טיפול מיטבי בפסולת;
:: (3) דרישות שנועדו להבטיח טיפול נאות בפסולת, ולאפשר שימוש חוזר או שימוש נוסף בפסולת או בתוצרי הטיפול בה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרדת סוגי פסולת ואיכות תוצרי הטיפול;
:: (4) דרישות לעניין תיעוד, רישום ודיווח.
: (ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו לאחר התייעצות עם שר האוצר לעניין היבטי עלות משקית; לא השיב שר האוצר לפניית השר בתוך 30 ימים, יראו אותו כאילו נתן את הסכמתו.
: (ג) הממונה רשאי לתת לעוסק בפסולת הוראות נוספות בעניינים שבסמכות השר לקבוע בהם תקנות לפי סעיף קטן (א), אם מצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים מתן הוראה פרטנית לאותו עוסק, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; המנהל יפרסם נהלים ומדיניות כללית להפעלת סמכויותיו של הממונה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].

@ 7י. מתן הוראות ברישיון לעיסוק בפסולת לעניין אספקת שירות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: המנהל יקבע ברישיון את סוג הפסולת המותרת לטיפול ואת סוג הטיפול המותר בפסולת ורשאי הוא לקבוע ברישיון כאמור הוראות כדי להבטיח את תפקוד משק הפסולת ומתן שירות נאות לציבור בתחום העיסוק, בעניינים אלו:
: (1) הבטחת המשכיות במתן השירות לציבור, לרבות זמני פעילות לשם הבטחת המשכיות כאמור;
: (2) כמות הפסולת המותרת או המיועדת לטיפול;
: (3) יעדים איכותיים וכמותיים של הטיפול, ובכלל זה תנאים שיבטיחו כי תוצרי הטיפול בפסולת באתר טיפול בפסולת שמתבצעות בו פעולות השבה או מיחזור יהיו מתאימים לשימוש ויתקיימו בהם התנאים הקבועים [[בסעיף 7כח(ד)]];
: (4) הוראות לעניין המסחר בתוצרי טיפול בפסולת ולעניין העברתם והובלתם, ובכלל זה מסירת מידע לרוכש, ולמעט הוראות לעניין קביעת המחיר.

@ 7יא. תנאים ברישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הממונה רשאי להתנות מתן רישיון בתנאים, לרבות בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון, לשם מתן הגנה נאותה לסביבה או לבריאות הציבור, ומניעת מפגעים או מטרדים מהפעילות נושא הרישיון; המנהל יפרסם הוראות לעניין האסדרה האירופית, כהגדרתה [[בחוק אוויר נקי]], שיש להתבסס עליה בקביעת התנאים ברישיון, ובעניינים שלגביהם לא ניתן להורות על אסדרה אירופית מסוימת - הוראות לעניין אופן הבחירה בהסדר שעליו יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור.
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לקבוע ברישיון הוראות בעניינים המנויים [[בסעיפים 7ט]] [[ו-7כו]], בשינויים המחויבים, וכן בעניינים אלו:
:: (1) מניעה וצמצום של סיכונים, זיהומים או השפעות שליליות אחרות על הסביבה מפעילות האתר או המיתקן, לרבות במצבי הפעלה שונים ובתנאי הפעלה לא אופייניים, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני הפעילות ולאחר סיום הפעילות;
:: (2) אמצעים ופעולות לתחזוקה ובטיחות נאותים של האתר או המיתקן;
:: (3) חובות מדידה, בדיקה, ניטור ודיגום, באתר או במיתקן ובסביבתו, של כל נתון הנדרש להערכת ההשפעה הסביבתית של האתר או המיתקן ופעילותו, ובכלל זה הדרכים והמועדים לביצוען, והאמצעים והשיטות לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;
:: (4) חובות לעניין עריכת רישום ותיעוד בכל הנוגע לקיום ההוראות לפי חוק זה בקשר להפעלת האתר או המיתקן, לרבות רישום קנייה או מכירה של פסולת ושל תוצרי הטיפול ושמירת מסמכים;
:: (5) חובות דיווח ומסירת מידע לממונה ולמנהל.

@ 7יב. סירוב לתת רישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הממונה, בהסכמת המנהל, רשאי לסרב לתת רישיון, אם מצא כי יש נסיבות שבשלהן אין לתת למבקש רישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

@ 7יג. שינוי תנאים ברישיון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הממונה רשאי לשנות תנאים ברישיון, אם נוכח כי הדבר דרוש לשם עמידה בהוראות לפי חוק זה ולאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, או לבקשת בעל הרישיון, ובלבד שלעניין הוראות שקבע המנהל - לא ישונו ההוראות אלא בהסכמתו.

@ 7יד. השגה על תנאי או הוראה שיש להם השפעה משקית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) עוסק בפסולת רשאי להגיש השגה בכתב על תנאי שקבע הממונה לפי הוראות [[סעיף 7יא]], או על הוראה שנתן המנהל לפי [[סעיף 7י]] [[או 7כח]], או על שינוי תנאים כאמור [[בסעיף 7יג]], אם התקיים לטענתו אחד מאלה:
:: (1) התנאי או ההוראה עלולים לפגוע באופן משמעותי באיכות השירות לציבור בתחום הפסולת או למשק או לאספקת השירות;
:: (2) התנאי או ההוראה עלולים לייקר במידה ניכרת את עלות השירותים בתחום הפסולת באופן שיביא לעלייה משמעותית ביוקר המחיה בתחום;
:: (3) התנאי או ההוראה שונים באופן ניכר מתנאי או מהוראה באותו עניין שנקבע ברישיון אחר לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים;
:: (4) התנאי אינו מתיישב עם אמות מידה מקובלות לקביעת תנאים לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים, הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7יא]];
:: (5) יש פער ניכר בין העלות הכרוכה בעמידה בתנאי ובין התועלת הסביבתית הצפויה מיישומו על פי אמות המידה המקובלות לעניין זה הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7יא]];
:: (6) יש פער ניכר בין המועד שנקבע ברישיון ליישום התנאי או למתן ההוראה ובין התקופה הדרושה לכך, לדעת מבקש הרישיון או בעל הרישיון.
: (ב) השגה תוגש לוועדת ההשגות בתוך 21 ימים ממועד קביעת התנאי או מתן ההוראה; השגה תהיה מנומקת ויצורפו לה תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בהתקיימות התנאים להגשתה.
: (ג) נוכחה ועדת ההשגות כי השגה שהוגשה אינה עומדת בתנאים לפי סעיף קטן (א), רשאית היא לדחותה על הסף.
: (ד) חברי ועדת ההשגות יהיו המנהל הכללי של המשרד והוא יהיה היושב ראש, הגורם המקצועי הבכיר במשרד האחראי לתחום הפסולת והממונה על התקציבים או מי שהמנהל הכללי של משרד האוצר מינה מקרב עובדי משרדו.
: (ה) המניין החוקי לישיבת ועדת ההשגות יהיה רוב חבריה ובהם היושב ראש.
: (ו) החלטת ועדת ההשגות תתקבל ברוב דעות המשתתפים בישיבת הוועדה שבה התקבלה ההחלטה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.
: (ז) ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה ואת סדרי דיוניה, אם לא נקבעו לפי חוק זה.
: (ח) קיום ועדת ההשגות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שיכהנו בה רוב חבריה ובהם היושב ראש.

@ 7טו. תקופת רישיון וחידושו (תיקון: תשפ&quot;ו)
: תוקפו של רישיון יהיה לעשר שנים, וניתן לחדשו לתקופות נוספות של עשר שנים בכל פעם.

@ 7טז. סירוב לחדש רישיון, ביטולו או התלייתו (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הממונה, בהסכמת המנהל, רשאי, לאחר שנתן לעוסק בפסולת הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לחדש את רישיונו, לבטלו או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה, בהתקיים אחד מאלה:
: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;
: (2) חדל להתקיים בעוסק בפסולת אחד מהתנאים למתן הרישיון או שהוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;
: (3) העוסק בפסולת הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הוראה מהותית מהוראות לפי חוק זה;
: (4) פעילות העוסק בפסולת גורמת זיהום ניכר, מתמשך או חוזר ונשנה, או סיכון לסביבה או לציבור או מפגע אחר, והממונה נוכח כי לא ניתן למנוע באופן סביר את המשך הזיהום, הסיכון או המפגע בדרך אחרת;
: (5) בשל שיקולים שבטובת הציבור כאמור [[בסעיף 7ח]].

=== סימן ד': היתר אחוד ורישיון עסק (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7יז. בקשה להיתר פליטה אחוד או להיתר רעלים אחוד (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;היתר אחוד&quot; - היתר הכולל תנאים והוראות שהממונה או המנהל רשאי לקבוע ברישיון או ברישיון מפעיל לפי חוק זה, וכן תנאים והוראות כאמור בפסקה (1) או (2), או שתיהן, ויכול שיכלול גם תנאים והוראות לפי פסקה (3):
::: (1) תנאים והוראות לעניין כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר כמשמעותו [[בסעיף 17 לחוק אוויר נקי]], לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד' בחוק אוויר נקי]];
::: (2) תנאים והוראות לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי [[חוק החומרים המסוכנים]];
::: (3) תנאים והוראות לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה או מניעת מפגעים ומטרדים לפי [[חוק רישוי עסקים]];
::- &quot;היתר פליטה&quot; - כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]], לרבות היתר פליטה אחוד כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::- &quot;היתר רעלים&quot; - כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים]], לרבות היתר רעלים אחוד כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::- &quot;חוק החומרים המסוכנים&quot; - [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]].
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 7א]] [[ו-7ו]] -
:: (1) עוסק בפסולת המבקש לבצע פעולה בפסולת הטעונה רישיון לפי חוק זה, הטעונה, כולה או חלקה, גם היתר פליטה או היתר רעלים, יגיש לממונה כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]] או [[בחוק החומרים המסוכנים]], לפי העניין, בקשה להיתר אחוד לפי העניין, ולא יגיש בקשה לרישיון לפי חוק זה; ואולם, התנאים למתן רישיון לפי חוק זה יחולו גם לעניין בקשה להיתר אחוד כאמור;
:: (2) בבקשה להיתר אחוד ייכללו מידע ופרטים לפי [[סעיף 7ז]];
:: (3) ניתן לעוסק בפסולת היתר פליטה או היתר רעלים, יהיה הממונה כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]] או [[בחוק החומרים המסוכנים]], לפי העניין, רשאי לקבוע בהיתר כאמור תנאים שניתן לקבוע ברישיון לפי חוק זה, ויראו את ההיתר ותנאיו כרישיון לפי חוק זה, ובלבד שלעניין הוראות שבסמכות המנהל לקבוע לפי חוק זה - לא ייקבעו התנאים אלא בהסכמת המנהל;
:: (4) תנאים בהיתר אחוד שנקבעו בהסכמת המנהל, לא ישונו אלא בהסכמתו;
:: (5) לא יחודש, יבוטל או יותלה היתר אחוד, אלא בהסכמת המנהל.

@ 7יח. בקשה לרישיון עסק (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] (בסעיף זה - רישיון עסק), ושהפעילות בו טעונה גם רישיון לפי חוק זה, אלא לאחר שניתן רישיון לפי חוק זה.
: (ב) ניתן לאדם רישיון לפי חוק זה, יראו את הרישיון האמור ותנאיו כאישור למתן רישיון עסק ותנאים שנקבעו בו בידי נותן האישור, לשם הבטחת המטרה האמורה [[בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים]]; לא יידרש לגבי אותו עסק אישור אחר לפי [[חוק רישוי עסקים]] ולא ייקבעו ברישיון העסק שלו תנאים אחרים להבטחת המטרה האמורה; בסעיף זה, &quot;נותן האישור&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים]], מטעם השר.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יחולו לעניין רישיון שרואים אותו כאישור לפי [[חוק רישוי עסקים]], ולעניין תנאיו, ההוראות לפי [[חוק רישוי עסקים]]; ואולם -
:: (1) הסמכויות לפי [[+|סעיפים 19א]] [[ו-19ב לחוק רישוי עסקים]] יהיו נתונות לגורם אכיפה מוסמך כאמור [[בסעיף 19א לאותו חוק]], גם לעניין אכיפת תנאיו של רישיון לפי חוק זה;
:: (2) הסמכויות לפי [[סעיף 28א לחוק רישוי עסקים]] יהיו נתונות לעובד רשות מקומית שהוסמך למפקח לפי [[סעיף 28(א)(2) לאותו חוק]], גם לעניין רישיון לפי חוק זה, ובלבד שבהפעלת סמכויותיו כאמור יפעל עובד הרשות המקומית לפי הנחיותיו של הממונה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 28ב לחוק האמור]].


=== סימן ה': אמצעי איכון ובקרה על הובלת פסולת (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7יט. חובות מוביל פסולת (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סימנים ב']] [[ו-ג']], מוביל פסולת לא יוביל פסולת מהסוגים המנויים [[בתוספת השנייה]], אלא ברכב להובלת פסולת הרשום במרשם והנושא בכל עת אמצעי איכון ובקרה כמפורט [[בחלק א' לתוספת הרביעית]], המופעלים באופן רציף ומחוברים למערכת המקוונת המאובטחת לאיכון ובקרה לפי הוראות [[סימן זה]] (בחוק זה - המערכת המקוונת), ובלבד שהתקיימו גם אלה:
:: (1) אם הממונה פרסם תקנים או הוראות לפי [[סעיף 7כא(א)]] - אמצעי האיכון והבקרה תואמים את התקנים או ההוראות האמורים;
:: (2) אם הרכב נושא כלי אצירה, מתקיימות גם לגבי כלי האצירה דרישות האיכון והבקרה כאמור [[בפרט 1 בחלק א' לתוספת הרביעית]] והוראות [[סעיף 7כא]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל, בהסכמת המפקח על התעבורה כהגדרתו בפקודת התעבורה, רשאי לפטור סוגי כלי רכב מהתקנה של אמצעי איכון ובקרה מסוים המנוי [[בחלק א' לתוספת הרביעית]], אם נוכח כי ההתקנה אינה מעשית בהתחשב בסוג כלי הרכב וסוג אמצעי האיכון והבקרה, ובלבד שאין בכך כדי לסכל את אפשרות האיכון והבקרה של כלי הרכב; הודעה על פטור כאמור תפורסם ברשומות.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מוביל פסולת הרשום במרשם, רשאי להפסיק את האיכון הרציף של רכב להובלת פסולת אשר משקלו או סיווגו בהתאם לרישיון הרכב הוא כמפורט [[בחלק ב' לתוספת הרביעית]], או של כלי אצירה המותקן על רכב כאמור, בעת שימוש ברכב שאינו שימוש של הובלה של פסולת מסוגי הפסולת המנויים [[בתוספת השנייה]]; בלי לגרוע מכל סמכות לפי סעיף זה, הממונה רשאי לתת לבעל רכב כאמור הוראות להבטחת התיעוד, הבקרה והדיווח על הפעלת והפסקת איכון כאמור.
: (ד) מוביל פסולת ימסור לנהג רכב להובלת פסולת הודעה על איכון של הרכב ועל העברת הנתונים בזמן אמת למערכת המקוונת, וכן על שמירת הנתונים לתקופה של שלוש שנים; בהודעה יצוינו הפרטים לפי [[סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות]].
: (ה) מוביל הפסולת ישמור העתק מההודעה כאמור בסעיף קטן (ד) לתקופה של שלוש שנים לפחות, אולם אי-מסירת הודעה לנהג או אי-שמירת ההעתק אין בהן כדי לפגוע בתוקפם של הנתונים.

@ 7כ. שטר מטען (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) על הובלת פסולת יחולו הוראות לפי [[+|סעיפים 13א]] [[ו-14 לחוק שירותי הובלה]]; בלי לגרוע מהוראות [[החוק האמור]], ייכללו בשטר המטען פרטים לשם בקרה על הובלת הפסולת מנקודת המוצא ועד יעד הפריקה, ובכלל זה פרטי יצרן הפסולת וסיווג הפסולת והרכבה.
: (ב) פרטים כאמור בסעיף קטן (א) ימולאו במתכונת שפרסם הממונה לפי [[סעיף 7כא(א)(2)]], וידווחו באופן מקוון למערכת המקוונת, בין השאר על בסיס אמצעי איכון ובקרה שהותקנו על כלי האצירה או על הרכב להובלת פסולת לפי [[סעיף 7יט]].
: (ג) מוביל הפסולת ימלא את הפרטים הנדרשים כאמור בסעיף קטן (א), ויקבל את אישורו בכתב של יצרן הפסולת ושל מפעיל האתר שבו נקלטה הפסולת, לפי העניין, על גבי שטר המטען.
: (ד) לאחר פריקת הפסולת, ישלח מוביל הפסולת העתק של שטר המטען ליצרן הפסולת ולאתר שבו נפרקה הפסולת.
: (ה) הממונה רשאי לדרוש לעיין ולקבל העתק של שטר מטען המצוי בידי יצרן פסולת, מוביל פסולת או בעל אתר לטיפול בפסולת; נדרש יצרן פסולת, מוביל פסולת או בעל אתר לטיפול בפסולת להמציא שטר מטען כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
: (ו) השר, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאי -
:: (1) להסמיך מפקחים מקרב עובדי המשרד לפי [[חוק הגנת הסביבה]] בסמכויות פיקוח לפי [[סעיף 15 לחוק שירותי הובלה]] לעניין הוראות לפי [[+|סעיפים 13א]] [[ו-14 לחוק שירותי הובלה]];
:: (2) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 12]], להסמיך פקחים מקרב עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוסמכו לפי [[סעיף 15 לחוק שירותי הובלה]], לפקח על קיום הוראות חוק זה לעניין שטר מטען.
: (ז) אכיפת הוראות לעניין שטר מטען באמצעות מפקחים או פקחים כאמור בסעיף קטן (ו) תיעשה בהתאם לנוהל משותף שיקבעו המפקח לפי [[חוק שירותי הובלה]] והמנהל.

@ 7כא. אמצעי איכון ובקרה והתחברות למערכת המקוונת (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הממונה רשאי לפרסם באתר האינטרנט של המשרד את כל אלה:
:: (1) תקנים ישראליים שעל אמצעי איכון ובקרה לעמוד בדרישותיהם, ושיטות בדיקה לעמידה בדרישותיהם באמצעות מעבדה מוסמכת;
:: (2) לאחר התייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות - הוראות לעניין אופן התחברות למערכת המקוונת שבאמצעותה יועבר לממונה מידע מאמצעי האיכון והבקרה, וכן מידע משטרי מטען על ידי מוביל פסולת.
: (ב) הממונה יפרסם ברשומות הודעה בדבר פרסום תקנים או הוראות כאמור בסעיף קטן (א), וכן בדבר עדכונם.
: (ג)(1) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות על האמור בסעיף קטן (א) והוראות לעניין תקנים בין-לאומיים שעל אמצעי האיכון והבקרה לעמוד בדרישותיהם; הוראות כאמור לעניין היבטים של הגנת הפרטיות ואבטחת מידע ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.
:: (2) נקבעה בתקנות חובה כאמור בפסקה (1), יראו החזקה באישור מסוג שקבע השר באותן תקנות כעמידה בחובה.

@ 7כב. מטרות השימוש במידע אישי והגנה על מידע אישי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) מידע אישי במערכת המקוונת יישמר תוך שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המקנות רמה גבוהה של זמינות ואמינות ומעניקות הגנה ברמה גבוהה מפני חדירה, גישה לא מורשית, דליפה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למידע.
: (ב) פרטים מזהים במערכת המקוונת יישמרו בנפרד (בסעיף זה - מאגר הפרטים המזהים), ייאספו וישמשו למטרות אלה בלבד:
:: (1) חקירה או העמדה לדין בשל עבירות לפי חוק זה או עבירות לפי דין אחר שעניינן אצירה, פינוי, הובלה של פסולת, טיפול בה או השלכתה שלא כדין;
:: (2) אכיפה בשל הפרות לפי חוק זה או לפי דין אחר שעניינן אצירה, פינוי, הובלה של פסולת, טיפול בה או השלכתה שלא כדין.
: (ג) גישה לפרטים המזהים ושימוש בהם יתאפשרו רק אם היה יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
: (ד)(1) המנהל ייתן הרשאות גישה למידע אישי, בהתאם למדיניות שיגבש, למי שהמידע נדרש לו למטרות המנויות בסעיף קטן (ב) או למטרות של זיהוי, מניעה או סיכול של עבירות או הפרות כאמור באותו סעיף קטן, לשם מילוי תפקיד שהוסמך לבצעו לפי דין, ובאופן שימזער, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיותו של אדם, בשים לב לחלופות טכנולוגיות אפשריות למתן הרשאות גישה כאמור.
:: (2) לא תותר גישה לפרטים מזהים במערכת אלא למי שקיבל הרשאה כאמור בפסקה (1) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג).
:: (3) המנהל רשאי לתת הרשאת גישה לעובד של רשות מקומית שהוסמך לביצוע פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, לגבי תחום הרשות המקומית שלגביה הוסמך, אולם פרטים מזהים השמורים במערכת המקוונת יימסרו לעובד כאמור בלי שתינתן לו הרשאת גישה למאגר הפרטים המזהים; לא ייגבה תשלום מרשות מקומית בעד מסירת פרטים כאמור.
: (ה) אדם שקיבל מידע אישי לפי [[סימן זה]] ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא למטרות המנויות בסעיף קטן (ב) או לפי צו של בית משפט.
: (ו) המידע במערכת המקוונת יישמר לתקופה של שלוש שנים, ולאחריה יימחק ממנה מידע אישי, אלא אם כן נמצא כי הוא נדרש לחקירה, להעמדה לדין או לאכיפה של עבירות או הפרות מסוימות.
: (ז) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין התנאים לשימוש במידע אישי שנאסף לפי [[סימן זה]], ובכלל זה החזקתו, שמירתו ומחיקתו.
: (ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות עובדי המשרד לעשות שימוש במידע במערכת המקוונת גם למטרות סטטיסטיות לשם מילוי תפקידם לפי דין, ובלבד שתוצרי השימוש לא יכללו מידע אישי.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;מידע אישי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות]];
::- &quot;פרט מזהה&quot; - שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית ליחיד.

=== סימן ו': סייגים ותנאים לעניין רשויות מקומיות (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7כג. סייג לתחולה על רשויות מקומיות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לעניין הוראות [[סימנים ב']], [[ג']] [[ו-ה']], לא יראו רשות מקומית כעוסק בפסולת אם היא מציבה כלי אצירה, מפנה פסולת, מובילה אותה או מטפלת בה, ומתקיים אחד מאלה:
:: (1) הפסולת נוצרת בתחומה, ולעניין טיפול בפסולת - אף אם נוצרה בחלקה בתחום רשות מקומית אחרת;
:: (2) היא פועלת לפי הוראות [[סעיף 233א לפקודת העיריות]] או בתחומי רשות מקומית שבה מכהנת מועצה ראשונה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ביצעה רשות מקומית את הפעולות המנויות באותו סעיף קטן באמצעות אדם אחר מטעמה, שאינו עובד שלה, לא יהיה אותו אדם פטור מחובת רישום או רישיון או מכל חובה אחרת המוטלת על עוסק לפי חוק זה.

@ 7כד. תנאים לפעולת רשות מקומית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הייתה רשות מקומית פטורה מחובת רישום או רישוי לפי [[סעיף 7כג]], רשאי הממונה לקבוע את אותם תנאים לעיסוקה שהיה מוסמך להטילם לפי [[סעיפים 7ט]] [[ו-7יא]], לולא היה העוסק רשות מקומית, והרשות המקומית חייבת לקיים תנאים אלה; ואולם -
:: (1) לעניין רכב בבעלות רשות מקומית המיועד להובלת פסולת בניין יחולו חובת התקנת הרכיבים המופיעים [[תוספת 4 חלק א פרט 2|בפרטים 2]] [[ו-3 בחלק א' לתוספת הרביעית]], והוראות [[סעיף 7כ]];
:: (2) לעניין אתר לטיפול בפסולת בניין המופעל בידי רשות מקומית יחולו הוראות [[סעיף 7כח(ג) עד (ח)]], ולעניין [[סעיף 7כח(ג)]] - רשות מקומית תהיה רשאית להעביר פסולת גם לאתר טיפול שרשות מקומית אחרת הקימה ומפעילה.
: (ב) תשלומים שעל רשות מקומית לשלם למובילי פסולת בניין או למפעילי אתרים לטיפול בפסולת בניין ישולמו לפי הוראות [[סעיף 7כב]].
: (ג) בלי לגרוע מכל תוצאה שנקבעה בדין אחר לאי-קיום חובה המוטלת על רשות מקומית, דין אי-קיום תקנות או תנאים כאמור בסעיף קטן (א) בידי רשות מקומית כדין אי-קיום תקנות או תנאים בידי מי שעוסק בעסק טעון מרשם או רישיון.

=== סימן ז': פעולות בפסולת שהיא פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתו של [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 7כה. הגדרות - [[סימן ז']] (תיקון: תשפ&quot;ו)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אתר&quot; - לרבות מיתקן או מפעל;
:- &quot;אתר מורשה&quot; - אתר טיפול בפסולת בניין, שמפעילו הוא בעל רישיון מפעיל;
:- &quot;יצרן פסולת בניין&quot; - מי שמבצע עבודת בנייה שבמהלכה נוצרת פסולת בניין, לפי הסכם בינו ובין בעל הנכס, המחזיק בנכס או מי מטעמם, לביצוע אותה עבודה (בהגדרה זו - קבלן), ובהיעדר קבלן - בעל הנכס, המחזיק בנכס או מי מטעמם, המבצע בעצמו עבודת בנייה גם אם הסתייע במהלך העבודה כאמור באנשי מקצוע;
:- &quot;כלי אצירה רשום&quot; - כלי קיבול לאצירת פסולת בניין, שנושא אמצעי זיהוי, סימון, מעקב ובקרה בהתאם להוראות [[סעיף 7ל]], הרשום במרשם;
:- &quot;מוביל מורשה&quot; - עוסק בהובלת פסולת בניין הרשום במרשם;
:- &quot;מנגנון תשלומים&quot; - מנגנון תשלומים מורשה לפי הוראות [[סעיף 7כט]];
:- &quot;רשות מקומית&quot; - כל אחד מאלה: עירייה, מועצה מקומית, וכן איגוד ערים שבין תפקידיו איסוף ופינוי של פסולת.

@ 7כו. בקשה למתן רישיון להפעלת אתר טיפול בפסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) נוסף על האמור [[בסימן ג']], המבקש להפעיל אתר טיפול בפסולת בניין יגיש לממונה בקשה לרישיון מפעיל הכוללת את כל אלה (בסעיף זה - בקשה):
:: (1) פרטים על המבקש ועל האתר, ובכלל זה תיאור האתר שבו תתקיים הפעילות נושא הבקשה, וכן התשתיות, התהליכים, המיתקנים והפעילויות הכלולים באתר וההשפעות הצפויות על הסביבה מפעילות האתר, ולעניין אתר נייח - תנאי האתר וסביבתו;
:: (2) הטכניקה המוצעת ליישום באתר וטכניקות אחרות למניעה ולצמצום של השפעות שליליות על הסביבה או על בריאות הציבור הנובעות מהטיפול בפסולת הבניין;
:: (3) תוצרי הטיפול בפסולת הבניין ואפשרויות השימוש בהם.
: (ב) עוסק בפסולת בניין יערוך את הבקשה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה לפי מודלים, דוגמאות, טפסים, שיטות, הוראות ונהלים מקצועיים המשקפים את המידע הנדרש לפי סעיף קטן (א), והכול לפי הנחיות שפרסם הממונה באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על פרסום הנחיות כאמור ועל כל שינוי שלהן תפורסם ברשומות.
: (ג) הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם קבלת החלטה בבקשה, וכן רשאי הוא לפטור את מגיש הבקשה מהגשת מידע או פרט מהפרטים המנויים בסעיף זה, אם ראה שיש בידיו מידע מספק לשם קבלת החלטה בבקשה.

@ 7כז. תנאים למתן רישיון מפעיל (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הממונה ייתן רישיון מפעיל למבקש, לאחר ששוכנע כי מתקיימים לגביו כל אלה:
:: (1) הוא מחזיק, לגבי האתר, בהיתר לפי הוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], אם הוא נדרש;
:: (2) המבקש או בעל השפעה ניכרת בו אינו בעל עניין במוביל מורשה;
:: (3) מוביל מורשה אינו בעל השפעה ניכרת במבקש.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
::: (1) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
::: (2) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
::: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
::: (4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
::- &quot;בעל עניין&quot; ו&quot;החזקה&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
::- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25 אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו או מזכויות רכושיות כלשהן בתאגיד.

@ 7כח. חובות בעל רישיון מפעיל (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א)(1) בעל רישיון מפעיל יתקשר בתנאים שוויוניים עם כל יצרן פסולת שיפנה אליו לשם טיפול בפסולת הבניין שברשות יצרן הפסולת האמור, באתר מורשה שבעל הרישיון מחזיק ברישיון לגביו ולטיפול בפסולת, כאמור [[בסעיף 7כז]].
:: (2) בעל רישיון מפעיל לא יתנה את מתן השירות או את ביצוע ההתקשרות בכל תנאי שאינו תנאי מסחרי סביר ושוויוני, ובכלל זה אינו רשאי להתנות תנאים לעניין זהות המוביל המורשה.
:: (3) נוכח המנהל כי בעל רישיון מפעיל אינו מקיים את חובותיו לפי סעיף זה, רשאי הוא לתת לו הוראות לשם הבטחת מתן השירותים על ידו בתנאים שוויוניים, לרבות לעניין איסור הפליה במחיר השירות, איכות השירות ואספקתו.
: (ב) בעל רישיון מפעיל יקבל פסולת בניין מכל מוביל מורשה שיפנה אליו פסולת בניין שלגביה התקשר עימו יצרן פסולת, בתנאים שוויוניים; נוכח המנהל כי בעל רישיון אינו מקיים את חובותיו לפי סעיף זה, רשאי הוא לתת לבעל הרישיון הוראות לשם הבטחת מתן השירותים על ידו בתנאים שוויוניים, לרבות לעניין מחיר השירות, בהתייעצות עם חשב המשרד, איכות השירות ואספקתו.
: (ג) בעל רישיון מפעיל לא יעביר פסולת בניין מהאתר המורשה אלא לאתר מורשה אחר.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), בעל רישיון מפעיל רשאי להעביר לאחר תוצרי מיחזור של פסולת בניין העומדים בדרישות הטכניות לשימוש לאותן מטרות ובאופן שעומד בהוראות כל תקן או דרישה חוקית לגבי אותו תוצר, אם ישנה; ואולם, בעל רישיון מפעיל לא יעביר את תוצרי המיחזור כאמור אם המנהל הודיע לו כי השימוש בתוצר, על כל צורותיו, עלול לגרום להשפעה שלילית עודפת על הבריאות או הסביבה.
: (ה) בעל רישיון מפעיל ינהל רישום מלא ומפורט של כל אלה:
:: (1) כמויות פסולת הבניין שנכנסו לאתר המורשה שלגביו ניתן הרישיון והמועד שנכנסו לאתר, פרטי כלי האצירה, פרטי המוביל המורשה וכלי הרכב המוביל את כלי האצירה, שם הנהג, פרטי יצרן פסולת הבניין ומשקל פסולת הבניין;
:: (2) כמויות פסולת הבניין שטופלו או סולקו באתר המורשה, כמויות פסולת הבניין שמוחזרו, סולקו, הוטמנו או טופלו באופן אחר באתר, וכמויות פסולת הבניין או תוצרי הטיפול בפסולת הבניין שהועברו למקום אחר, ופרטי המקום האחר כאמור, והכול לפי משקל וסוג פסולת הבניין או תוצרי הטיפול בפסולת, לפי העניין.
: (ו) ערך בעל רישיון מפעיל רישום לפי סעיף זה, יראו אותו כמי שקיים חובתו לעניין [[סעיף 11ה]].
: (ז) בעל רישיון מפעיל יגיש לממונה ולחשב המשרד, במתכונת שהורו לו, דיווח על הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה), לגבי כל שנה, לא יאוחר מ-1 באפריל של השנה שלאחריה, וכן יעביר למערכת המקוונת פרטים בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7כ]] [[או 7כא]], לפי העניין.
: (ח) בעל רישיון מפעיל ישמור את הרישום לפי סעיף קטן (ה), את שטרי המטען ואת המסמכים ששימשו אסמכתה לרישום לתקופה של שלוש שנים.

@ 7כט. מנגנון תשלומים בעד פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 27.7.2029):))
: (א) לא ישלם אדם בעד פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין שנוצרת במהלך עבודת בנייה, לא ישלם אדם או יצרן פסולת בניין בעד שירות כאמור ולא יקבל תשלום כאמור, אלא באמצעות מנגנון תשלומים לפי הוראות חוק זה, ולעניין שירות של הובלת פסולת בניין או טיפול בה יבוצע התשלום גם לאחר שהפסולת התקבלה באתר מורשה ונשקלה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יצרן פסולת בניין שאין עיסוקו בכך, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, רשאי לשלם לרשות מקומית בעד שירות של פעולה בפסולת ורשות מקומית תהיה רשאית לקבל תשלום כאמור שלא באמצעות מנגנון תשלומים, ובלבד שפסולת בניין נוצרה בתחום הרשות המקומית או בתחום רשות מקומית סמוכה שהקימה איתה אתר כאמור [[בסעיף 7לו]], ושהרשות המקומית פטורה מחובת רישום או רישיון לגבי השירות; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובת הרשות המקומית לשלם לעוסק בפסולת בעד ביצוע שירותים או רכישת שירותים כאמור באמצעות מנגנון תשלומים.
: (ג) המנהל יורה על הקמתו והפעלתו של מנגנון תשלומים, ורשאי הוא להורות על הקמה והפעלה בשלבים.
: (ד) על מנגנון תשלומים יחולו הוראות אלו:
:: (1) המנגנון יכול שיופעל בידי המשרד או בידי חברה שקיבלה הרשאה לכך מאת המנהל והחשב הכללי במשרד האוצר;
:: (2) המנגנון יופעל באמצעות בעל רישיון של חברת תשלומים כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]], או של תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק האמור]] (בחוק זה - חברת תשלומים);
:: (3) חברת התשלומים תהיה רשאית לגבות תשלום מהמשתמשים במנגנון בעד פעולותיה; השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בצו את שיעור התשלום ויכול שיקבע שיעורים שונים בשים לב לסוג השירות וסוגי הפסולת;
:: (4) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה על משתמשים במנגנון למימון עלויות הקמתו והפעלתו, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר שיעור מופחת או פטור לעניין זה.
: (ה) המנהל וחשב המשרד יורו לחברת התשלומים על התנאים להעברת תשלום לפי חוק זה, באמצעות מנגנון תשלומים, ובכלל זה על אופן קבלת אסמכתאות מהימנות על מתן שירות של פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין לפי הוראות חוק זה כתנאי לביצוע התשלום, על קבלת מידע מהמערכת המקוונת, על דרך הבירור של מידע הנדרש לביצוע התשלומים, וכל הוראה אחרת הדרושה כדי להבטיח את הבקרה ואת אמינות המנגנון בכל הקשור להתקיימות התנאים להעברת תשלום בין המשתמשים כאמור; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את התנאים להעברת תשלום באמצעות מנגנון תשלומים.
: (ו) משתמש במערכת התשלומים רשאי להשיג לפני המנהל וחשב המשרד, או מי שהם הסמיכו לעניין זה, על תשלום או על סכומו, אם סבר כי אין התאמה בין כמות הפסולת, שיוך הפסולת או עיתוי העברת הפסולת ובין התשלום, בניגוד לתנאים שעליהם הורו המנהל והחשב; ההשגה תוגש בתוך 30 ימים מיום ביצוע התשלום או מהיום שבו ניתן השירות נושא התשלום, לפי המאוחר, בצירוף אסמכתאות התומכות בטענותיו של המשיג.
: (ז) טרם קבלת החלטה בהשגה, ישלח המנהל, או מי שהוא הסמיך לכך, לחברת התשלומים ולכל משתמש אחר הנוגע בדבר לדעתו את ההשגה, ואם סבר כי יש מניעה לכך - תמצית של ההשגה, וייתן להם הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו, כפי שיורה.
: (ח) אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ביצוע התשלום נושא ההשגה.
: (ט) המנהל וחשב המשרד, או מי שהם הסמיכו לכך, יודיעו למשיג, לחברת התשלומים ולכל משתמש הנוגע בדבר את החלטתם בהשגה בתוך 60 ימים מיום קבלתה; המנהל יציין בהחלטתו את תמצית ממצאיו.
: (י) בירור השגה יהיה בדרך שתיראה למנהל ולחשב המשרד, והם לא יהיו קשורים להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות; המנהל וחשב המשרד רשאים לתת הוראות לעניין אופן בירור ההשגה על ידם, לרבות דרישה לקבל את כל מידע הנדרש להם מאת הנוגעים בדבר.

@ 7ל. הצבת כלי אצירה רשום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לא יציב אדם כלי אצירה לשם איסוף של פסולת בניין, אלא בהתקיים תנאים אלה:
:: (1) כלי האצירה הוא כלי אצירה רשום;
:: (2) כלי האצירה נושא בכל עת אמצעי איכון ובקרה כמפורט [[בפרט 1 בחלק א' לתוספת הרביעית]] ועומד בהוראות שנקבעו לפי [[סעיף 7יט]];
:: (3) הוא קיבל אישור לכך מראש הרשות המקומית שכלי האצירה יוצב בתחומה או ממי שראש הרשות המקומית הסמיכו לעניין זה;
:: (4) הצבת כלי האצירה היא בהתאם לתנאים שנקבעו באישור כאמור בפסקה (3), אם נקבעו.
: (ב) אישור בקשה להצבת כלי אצירה ברשות מקומית, כאמור בסעיף קטן (א)(3), יכלול תנאים והוראות לעניין סימון כלי האצירה, אופן הצבתו ופינויו בתום השימוש, וכן תנאים נוספים הנדרשים להבטחת פינויה הסדיר של פסולת הבניין והפיקוח על הצבת כלי האצירה ופינוי הפסולת.
: (ג) השר, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הצבת כלי אצירה, פינוים ופיקוח עליהם, ובכלל זה הוראות לעניין אמצעי זיהוי, סימון, מעקב ובקרה שיותקנו בכלי אצירה רשום.

@ 7לא. איסור השלכת פסולת אחרת לכלי אצירה רשום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: לא ישליך אדם פסולת שאינה פסולת בניין לכלי אצירה רשום.

@ 7לב. נקיטת אמצעי פיקוח בידי רשות מקומית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) רשות מקומית תנקוט אמצעים סבירים לפיקוח על הצבת כלי אצירה ועל כלי אצירה רשומים המוצבים בתחומה, ועל קיום התנאים להצבת כלי אצירה רשום שקבעה כאמור [[בסעיף 7ל(א)(3)]].
: (ב) הוצב כלי אצירה בתחום רשות מקומית בלא שניתן לכך אישור בהתאם להוראות [[סעיף 7ל]] או בניגוד לתנאי האישור, יחולו על כלי האצירה הוראות [[סעיפים 8 עד 8ד]], בשינויים המחויבים ובשינוי זה: [[בסעיף 8(ג)]], המילים &quot;ואם בנסיבות העניין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה&quot; - יימחקו.

@ 7לג. הובלת פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו)
: מוביל מורשה יוביל פסולת בניין -
: (1) רק לאתר מורשה של בעל רישיון מפעיל שעימו התקשר יצרן פסולת הבניין, בהתאם להוראות [[סעיף 7לד]];
: (2) בכלי אצירה רשום, ואם כלי האצירה אינו טעון רישום לפי חוק זה - ובלבד שכלי האצירה מסומן באופן שהורה הממונה.

@ 7לד. חובות יצרן פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 7כט]], יצרן פסולת בניין יתקשר עם בעל רישיון מפעיל ועם מוביל מורשה לשם פינוי פסולת הבניין שברשותו לאתר מורשה כדי לטפל בה באתר האמור; התקשרות עם בעל רישיון מפעיל יכול שתיעשה באמצעות המוביל המורשה, ובלבד שיצרן פסולת הבניין ישלם למפעיל את התמורה בעד הטיפול בפסולת הבניין.
: (ב) לא ישליך יצרן פסולת בניין את פסולת הבניין שברשותו אלא לכלי אצירה רשום.
: (ג) יצרן פסולת בניין ינקוט אמצעים למניעת פיזור פסולת הבניין מכלי האצירה ולמניעת מפגעים ממנו, ויוודא שכמות הפסולת בכלי האצירה אינה חורגת מקיבולתו.
: (ד) התקשר יצרן פסולת הבניין עם בעל רישיון מפעיל שלא באמצעות מוביל מורשה, יודיע למוביל המורשה מהו האתר המורשה שאליו יש להוביל את הפסולת.
: (ה) יצרן פסולת בניין ידרוש מהמוביל המורשה למסור לו את שטר המטען המאושר בידי בעל רישיון המפעיל, המעיד שפסולת הבניין נקלטה באתר, בציון מועד הקליטה וכמות הפסולת.
: (ו) יצרן פסולת בניין ישמור תיעוד של שטרי המטען שמסר לו המוביל המורשה, אישור על קבלת פסולת הבניין באתר מורשה לטיפול בפסולת, ותוכנית, סקר או תיעוד שערך לפי הוראות [[סעיף 7לז]], לתקופה של שלוש שנים לפחות.
: (ז) השר רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על יצרן פסולת בניין, כדי להבטיח את הטיפול המיטבי בפסולת וכדי למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור, בעניינים אלו:
:: (1) החובה למסור מידע בדבר פסולת הבניין לעוסק בפסולת שעימו התקשר לשם אצירה, פינוי או הובלה של פסולת בניין או טיפול בה, ובכלל זה לעניין אופן התיעוד ומתכונתו והעברת המידע;
:: (2) חובות לעניין אופן האצירה והאחסון של פסולת הבניין, ובכלל זה הפרדה של סוגי פסולת ומניעת זיהום;
:: (3) חובות לעניין הכשרה ייעודית;
:: (4) בהסכמת שר האוצר, חובות ויעדים לשימוש בחומר ממוחזר.

@ 7לה. יצרן פסולת בניין בכמות קטנה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: על אף האמור [[בסעיף 7לד]], יצרן פסולת בניין שאין עיסוקו בכך, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, רשאי לעשות אחד מאלה:
: (1) לפנות פסולת בניין בכמות כוללת שאינה עולה על 0.5 מטר מעוקב לעבודת בנייה מסוימת, שנוצרה בנכס שבבעלותו או בהחזקתו ([[בסימן זה]] - כמות קטנה), ברכבו שאינו רכב משא או רכב עבודה לאתר שהרשות המקומית שהוא מתגורר בתחומה קבעה למתן השירות למטרה זו, או לאתר מורשה אחר; בפסקה זו, &quot;רכב משא&quot; ו&quot;רכב עבודה&quot; - כהגדרתם [[בפקודת התעבורה]] ולפיה, בהתאמה;
: (2) למסור פסולת בניין, אף אם היא בכמות שאינה כמות קטנה, לרשות המקומית שבתחומה היא נוצרה, אם הודיעה הרשות המקומית שהיא מספקת שירותי פינוי או ריכוז פסולת או טיפול בה, ובהתאם להוראותיה.

@ 7לו. חובות רשות מקומית לעניין פינוי או ריכוז פסולת בניין בכמות קטנה או טיפול בה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) לשם ביצוע הוראות [[סעיף 7לה(1)]], רשות מקומית תקים ותפעיל בתחומה, בעצמה או יחד עם רשות מקומית סמוכה, אתר לריכוז פסולת בניין או לטיפול בפסולת בניין או שתספק, בעצמה או באמצעות אחר, שירותי פינוי פסולת בניין בכמות קטנה לתושבי הרשות המקומית.
: (ב) פינתה רשות מקומית פסולת בניין מיצרן פסולת כאמור [[בסעיף 7לה]], שלא באמצעות עובדיה, תפנה את הפסולת לאתר מורשה באמצעות מוביל מורשה בהתאם להוראות [[סעיפים 7כט]] [[ו-7לד]].
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיה של רשות מקומית לגבות אגרה או תשלום בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א) לפי כל דין.

@ 7לז. פעולות הכנה והפרדה במקור של יצרן פסולת בניין (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) יצרן פסולת בניין המבצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע [[בחלק א' לתוספת החמישית]], יבצע את כל אלה:
:: (1) טרם תחילתה של העבודה - יכין תוכנית, במתכונת שפרסם הממונה באתר האינטרנט של המשרד, לטיפול בפסולת הבניין שצפוי שתיווצר במהלך העבודה (בחוק זה - תוכנית טיפול בפסולת בניין); התוכנית תכלול את הפרטים המנויים [[בחלק ב' לתוספת החמישית]], ובעבודה הכוללת הריסה או שיפוץ של בנייה קיימת - גם סקר לזיהוי חומרים מסוכנים או חומרים המתאימים לשימוש חוזר ולמיחזור, המפורטים [[תוספת 5 חלק ג|בחלק ג']] [[תוספת 5 חלק ד|או ד' לתוספת החמישית]] (בסעיף זה - חומרים למיחזור), שיש להפרידם טרם תחילת העבודה או במהלכה;
:: (2) יבצע הפרדה של חומרים מסוכנים או חומרים למיחזור, בהתאם לתוכנית הטיפול בפסולת בניין, ויפנה את הפסולת לטיפול לפי סוגיה, תוך מתן עדיפות ככל האפשר לשימוש חוזר ולמיחזור, ובכלל זה רשאי הוא למחזר פסולת בניין באתר עבודת הבנייה באמצעות בעל רישיון מפעיל מתאים לשם כך;
:: (3) נוכח יצרן הפסולת במהלך העבודה כי נדרש שינוי בתוכנית הטיפול בפסולת בניין, יעדכנה ויתעד את השינוי, סיבותיו ומועדו;
:: (4) יצרן פסולת בניין יתעד את אופן ביצוע העבודה בהתאם לתוכנית הטיפול בפסולת בניין ולסקר שערך לפי סעיף זה, ויציג את המסמכים האמורים לממונה או למפקח שמונה לפי חוק זה, או לממונה הגנת הסביבה או למפקח הגנת הסביבה כהגדרתם [[בחוק הגנת הסביבה]], לפי דרישתו.
: (ב) תוכנית טיפול בפסולת בניין תעמוד בדרישות תקנים ישראליים שפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד, לרבות שיטות הבדיקה לעמידה בתקן ישראלי באמצעות מעבדה מוסמכת או בדרישות לעמידה בתקנים בין-לאומיים, אם השר קבע תקנות לעניין זה; נקבעה בתקנות חובה כאמור, יראו החזקה באישור מסוג שקבע השר כעמידה בחובה האמורה.
: (ג) הממונה רשאי להורות ליצרן פסולת בניין בכתב לתקן את תוכנית הטיפול בפסולת בניין ולבצע פעולות הדרושות למילוי אחר הוראות סעיף זה.

@ 7לח. [[סימן ז']] - סייג לתחולה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הוראות [[סעיפים 7כז(א)(2) ו-(3)]], [[7כט]] [[ו-7לג(1)]], לא יחולו על עודפי עפר, ובלבד שקליטתם נעשתה בהתאם להוראות לפי [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], והמחזיק ביעד שאליו הם מפונים אישר מראש ובכתב את השימוש בהם, ובלבד שפינוי עודפי עפר ליעד שהוא קרקע חקלאית לא ייעשה אלא לפי הוראות שקבע שר החקלאות וביטחון המזון, בהסכמת השר להגנת הסביבה ולאחר התייעצות עם שר הפנים; אין באמור כדי לגרוע מהחובה לבצע את התשלום בעד פינוי עודפי העפר באמצעות מנגנון תשלומים.
: (ב) הוראות [[סעיף 7לד]] יחולו על עודפי עפר, ובלבד שלעניין עודפי עפר המפונים כאמור בסעיף קטן (א), יראו את המחזיק באתר כבעל רישיון מפעיל.
: (ג) על אף האמור בהגדרה &quot;אתר מורשה&quot;, לא יראו מפעיל של תחנת מעבר לפסולת בניין שלא מתבצע בה טיפול בפסולת כבעל רישיון מפעיל לעניין הוראות [[סימן זה]], למעט אתר לאחסון ביניים של עודפי עפר.
: (ד) המנהל רשאי להורות על שיטות לבדיקה ולחישוב של סיווג הפסולת כעודפי עפר לעניין סעיף זה; הוראות שנתן המנהל יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף ועל כל שינוי בהן תפורסם ברשומות.

@ 7לט. שמירת דינים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, אולם בכל מקרה של סתירה בין הוראות [[סימן זה]] להוראות [[חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]], יגברו ההוראות לפי [[החוק האמור]].

=== סימן ח': סילוק גרוטות רכב (תיקון: תשפ&quot;ו) ===
: (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 8. סמכות סילוק גרוטות רכב (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (א) רשות מקומית או מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן - רשות מוסמכת), רשאית לסלק גרוטות רכב שהושלכו ברשות הרבים או ברשות היחיד, למעט גרוטאות המצויות בחצריו של מי שמחזיק בהן כדין, או מנהל בהן כדין עסק בגרוטות רכב.
: (ב) לא תשתמש רשות מוסמכת בסמכותה לסלק גרוטת רכב לפי סעיף זה אלא לאחר שדרשה בכתב מבעלה או מהמחזיק בה לפנותה תוך תקופה שקבעה בדרישה והוא לא עשה כן, ולאחר שהודעה בדבר כוונתה לסלק את הגרוטה הודבקה עליה במקום הנראה לעין, 48 שעות לפחות לפני ביצוע הסילוק.
: (ג) לא ניתן לזהות את בעלה של גרוטת הרכב, רשאית הרשות המוסמכת לסלקה אם היא נמצאת באותו מקום לפחות חודש ימים ואם בנסיבות הענין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה.
: (ד) סולקה גרוטת רכב כאמור בסעיף קטן (א), זכאית הרשות המוסמכת שסילקה את הגרוטה להחזר הוצאותיה ממי שנמסרה לו דרישה כאמור בסעיף קטן (ב); תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת הוצאות אלו, תהא ראיה לכך.

@ 8. סמכות פינוי גרוטות רכב (תיקון: תשמ&quot;ה, תשנ&quot;ב, תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 27.1.2028):))
: (א) רשות מקומית או מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן - רשות מוסמכת), רשאית לפנות גרוטות רכב שהושלכו ברשות הרבים או ברשות היחיד, למעט גרוטאות המצויות בחצריו של מי שמחזיק בהן כדין, או מנהל בהן כדין עסק בגרוטות רכב.
: (ב) לא תשתמש רשות מוסמכת בסמכותה לפנות גרוטת רכב לפי סעיף זה אלא לאחר שדרשה בכתב מבעלה או מהמחזיק בה לפנותה תוך תקופה שקבעה בדרישה והוא לא עשה כן, ולאחר שהודעה בדבר כוונתה לפנות את הגרוטה הודבקה עליה במקום הנראה לעין, 48 שעות לפחות לפני ביצוע הפינוי.
: (ג) לא ניתן לזהות את בעלה של גרוטת הרכב, רשאית הרשות המוסמכת לפנותה אם היא נמצאת באותו מקום לפחות חודש ימים ואם בנסיבות הענין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה.
: (ד) פונתה גרוטת רכב כאמור בסעיף קטן (א), זכאית הרשות המוסמכת שפונתה את הגרוטה להחזר הוצאותיה ממי שנמסרה לו דרישה כאמור בסעיף קטן (ב); תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת הוצאות אלו, תהא ראיה לכך.

@ 8א. השארת רכב ברשות הרבים (תיקון: תשמ&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) הושאר ברשות הרבים רכב שנחזה להיות רכב נטוש, רשאית הרשות המוסמכת להודיע לבעל הרכב כי רכבו נחזה להיות רכב נטוש וכי אם לא יוכיח לה אחרת להנחת דעתה, היא רשאית לפעול בהתאם לסמכויותיה לפי סעיף זה.
:: (2) חלפו שלושים ימים מיום מתן ההודעה לפי פסקה (1) והרכב עדיין נחזה להיות רכב נטוש, ובעל הרכב לא פנה לרשות המוסמכת כאמור באותה פסקה, רשאית הרשות המוסמכת להורות על גרירתו מהמקום.
: (ב) לא תשתמש הרשות המוסמכת בסמכותה כאמור בסעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שדרשה מבעל הרכב לפנותו תוך תקופה שתקבע בדרישה ולא תעלה על 21 ימים, והודיעה לו כי אם לא יעשה כן בכוונתה לגרור את הרכב ולהעמידו במקום שיפורט בהודעה; הודעה לפי סעיף קטן זה תימסר 14 ימים לפחות לפני הגרירה.
: (ג) הודעות כאמור בסעיף זה יודבקו על הרכב במקום הנראה לעין ויישלחו בדואר רשום לבעל הרשום של הרכב, אם ניתן לזהותו; הודעות לבעל רכב כאמור שניתן לזהותו יימסרו ככל הניתן גם בדרך מקוונת, ובלבד שבידי הרשות המוסמכת פרטי בעל הרכב להתקשרות עימו בדרך זו.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;דרך מקוונת&quot; - דואר אלקטרוני או מסרון הנשלחים לכתובת הדואר האלקטרוני או למספר הטלפון הנייד של בעל הרכב הרשום;
::- &quot;רכב שנחזה להיות רכב נטוש&quot; - לרבות רכב שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא אינו נושא לוחית זיהוי כמחויב לפי [[פקודת התעבורה]];
::: (2) אין לו רישיון רכב תקף שניתן לפי [[פקודת התעבורה]], במשך שלושים ימים לפחות;
::: (3) ניכר כי הוא מושאר במקום אחד או שאינו מוזז ממקומו מרחק של ממש, ובנסיבות העניין סביר להניח כי אינו משמש למטרות נסיעה באופן תדיר.

@ 8ב. מכירת רכב שנגרר או החזרתו לבעליו (תיקון: תשמ&quot;ח, תשפ&quot;ב)
: (א) נגרר רכב לפי האמור [[בסעיף 8א]], ובעליו לא בא לקבלו בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה כאמור [[בסעיף 8א(ג)]], תהא הרשות המוסמכת רשאית למכור את הרכב.
: (ב) ביקש בעל רכב לקבל את רכבו, תהא הרשות המוסמכת זכאית לדרוש החזר כל הוצאותיה בגין גרירת הרכב והחזקתו ותשלום כל קנס בגין עבירה הכרוכה בשימוש באותו רכב.
: (ג) נמכר רכב כאמור בסעיף זה, תעמוד תמורת מכירתו לרשות בעל הרכב, בניכוי הסכומים המפורטים בסעיף קטן (ב).
: (ד) תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת את ההוצאות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), תהא ראיה להוצאותיה.

@ 8ג. עידוד מסירה לסילוק (תיקון: תשמ&quot;ח)
: רשות מוסמכת רשאית, לשם עידוד סילוק גרוטות רכב ורכב שאינו בשימוש, לשלם לבעל רכב אשר יביא את רכבו לאתר לסילוק גרוטאות, סכום שייקבע על ידה.
: ((פורסמה הודעה בדבר קביעת סכום לתשלום לבעל רכב &lt;!-- (י&quot;פ תש&quot;ע, 2885; תשע&quot;ג, 3947) --&gt; (י&quot;פ תשע&quot;ח, 7052).))

@ 8ד. דין גרוטות רכב (תיקון: תשמ&quot;ח)
: רכב שהובא או נגרר כאמור [[בסעיפים 8 עד 8ג]], יראו אותו כגרוטאה לענין חוק זה ולענין [[פקודת התעבורה]], והוא יהיה לקנינה של הרשות המוסמכת.

== פרק ד': מכלים למשקה (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 9. סימון מכלים למשקה
: לא ייצר אדם ולא ישווק יבואן מכלים למשקה, אלא אם כן מודפס או מוטבע עליהם או על תווית שעליהם, סימון נראה לעין בדבר איסור השלכת פסולת, הכל לפי קביעת שר התעשיה והמסחר, בהתייעצות עם שר הבריאות.
: ((פורסמו [[תקנות שמירת הנקיון (סימון מכלים למשקה), התשמ&quot;ז-1987]].))

== פרק ה': קרן לשמירת הניקיון (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 10. קרן לשמירת הנקיון (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ד, תשס&quot;ז, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשפ&quot;ד)
: (א) מוקמת בזה קרן לשמירת הנקיון במסגרת המשרד לאיכות הסביבה (להלן - הקרן).
: (ב) מטרת הקרן תהיה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות נאותה של הסביבה ובכלל זה לשמירה על הנקיון, למניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת, למיחזור, למניעת מפגעים, למניעת שילוט בלתי חוקי ולמניעת עבירות לפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]] (להלן - חוק החומרים המסוכנים) וכן להגנה על הסביבה החופית כהגדרתה [[בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס&quot;ד-2004]], למניעת פגיעה בה ולשיקומה וליישום הוראות [[חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע&quot;א-2011]], ולקידום מטרותיו.
: (ג) השר לאיכות הסביבה יתקין תקנות בדבר סדרי הפעלת הקרן.
:: ((פורסמו [[תקנות שמירת הנקיון (קרן לשמירת הנקיון), התשמ&quot;ו-1986]].))
: (ד) כספי הקרן ייועדו למטרותיה בלבד ויוצאו לפי הוראות השר לאיכות הסביבה בהסכמת שר האוצר.
: (ה) כספי הקרן יבואו מהיטל על הטמנת פסולת לפי [[סעיף 11ב]], קנסות לפי [[סעיף 13]], הקצבות מתקציב המדינה תרומות, וכל מקור אחר שנקבע לפי דין.
: (ו) השר להגנת הסביבה יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בסוף כל שנת תקציב ולא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה העוקבת, דיווח על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.

== פרק ו': היטלים (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 11. (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תש&quot;ס, תש&quot;ס-3, תש&quot;ע, תשע&quot;א) : (((בוטל).))

@ 11א. הגדרות ((-)) [[פרק ו']] (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ז, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אתר לסילוק פסולת&quot; - מקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת המפורטת [[תוספת 1|בתוספת]];
:- &quot;אתר לסילוק פסולת&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) מקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת המפורטת [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;היטל הטמנה&quot; - היטל בשל הטמנת פסולת באתר לסילוק פסולת בסכום המפורט [[תוספת 1|בטור ג' לתוספת]], לפי סוג הפסולת וסוג האתר כמפורט [[תוספת 1|בטורים א' ו-ב' לתוספת]] בהתאמה;
:- &quot;היטל הטמנה&quot; - (((החל מיום 27.1.2028):)) היטל בשל הטמנת פסולת באתר לסילוק פסולת בסכום המפורט [[תוספת 1|בטור ג' לתוספת הראשונה]], לפי סוג הפסולת וסוג האתר כמפורט [[תוספת 1|בטורים א' ו-ב' לתוספת הראשונה]] בהתאמה;
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;מפעיל&quot; - מחזיק או מנהל של אתר לסילוק פסולת;
:- &quot;פסולת&quot; - (((תימחק ביום 27.1.2028):)) לרבות פסולת בנין וגרוטות רכב.

@ 11ב. היטל על הטמנת פסולת (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) מפעיל אתר לסילוק פסולת ישלם היטל הטמנה לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) היו לאתר לסילוק פסולת שני מפעילים או יותר, חייבים הם בתשלום היטל הטמנה, יחד ולחוד.

@ 11ג. ייעוד כספי היטל הטמנה (תיקון: תשס״ז, תשס״ט–3, תשע״ג, תשע״ז–2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ו)
: (א) היטל הטמנה ישולם לקרן.
: (ב) כספי היטל ההטמנה שיתקבלו בקרן לפי הוראות סעיף זה יתנהלו בחשבון נפרד וישמשו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), למטרות אלה:
:: (1) פיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ועידוד השימוש בהם (בסעיף זה - מטרות פיתוח);
:: (2)(א) שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני יום ט' בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה (בסעיף זה – מטרות נוספות);
:::: (((החל מיום 27.1.2028):)) שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני יום ט' בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, פיקוח ואכיפה בתחום הפסולת, ובכלל זה מימון עלויות של אמצעים לאיכון ובקרה להובלת פסולת בידי רשות מקומית, ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה (בסעיף זה – מטרות נוספות);
::: (ב) (((הוראת שעה מיום 17.10.2023 עד יום 31.12.2027):)) לעניין סעיף זה, יראו כמטרות נוספות גם טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 5 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וסיוע, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, בהסדרת הטיפול השוטף בפסולת ברשויות מקומיות כאמור.
: (ב1) כספי היטל ההטמנה שיתקבלו בקרן ישמשו למטרות פיתוח; הוקצו, בשנה מסוימת, כספים למטרות האמורות, ובתום אותה שנה נותרה יתרה מכספי היטל ההטמנה, תוכל היתרה לשמש למטרות הנוספות, ובלבד שהסכום המיועד למטרות הנוספות לא יעלה על 25% מכספי היטל ההטמנה שהתקבלו באותה שנה.
: (ג) הנהלת הקרן רשאית להחליט על סיוע למטרות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), לפי אמות מידה שתקבע, ובלבד שאמות מידה שלפיהן יינתן סיוע לרשויות מקומיות ייקבעו, בין היתר, בהתחשב במצבן הכלכלי.
: (ד) (((פקע).))

@ 11ד. תשלום היטל הטמנה וגבייתו (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ד-2)
: (א) היטל הטמנה ישולם לא יאוחר מיום ה-15 בכל חודש, בעד הפסולת שהוטמנה באתר לסילוק פסולת בחודש הקודם.
: (ב) לא שולם היטל הטמנה במועד כאמור בסעיף קטן (א), ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד למועד תשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) על גביית היטל הטמנה יחולו הוראות [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 11ה. רישום כניסת פסולת לאתר לסילוק פסולת (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) מפעיל אתר לסילוק פסולת ינהל, לגבי כל רכב מוביל פסולת הנכנס לאתר, רישום הכולל את הפרטים האלה:
:: (1) מספר רישוי של הרכב;
:: (2) שם הנהג;
:: (3) מועד כניסת הרכב לאתר;
:: (4) סוג הפסולת המובלת ברכב, כמות הפסולת לפי משקלה, ומקור הפסולת על פי הרשום בתעודת המשלוח.
::: (((החל מיום 27.1.2028):)) סוג הפסולת המובלת ברכב, כמות הפסולת לפי משקלה, ומקור הפסולת על פי הרשום בשטר המטען.
: (ב) הרישום כאמור בסעיף קטן (א) ישמש בסיס לחישוב סכום היטל ההטמנה שהמפעיל חייב בתשלומו לפי [[תוספת 1|התוספת]].
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) הרישום כאמור בסעיף קטן (א) ישמש בסיס לחישוב סכום היטל ההטמנה שהמפעיל חייב בתשלומו לפי [[התוספת הראשונה]].

@ 11ו. דיווח לענין תשלום היטל הטמנה (תיקון: תשס&quot;ז)
: במועד תשלום היטל הטמנה, ימסור כל מפעיל לחשב המשרד דיווח בדבר פירוט החישוב לקביעת הסכום ששולם, במתכונת שיורה עליה חשב המשרד; כן ימציא כל מפעיל לחשב המשרד, בתום כל שנת כספים ולא יאוחר מששה חודשים מתום שנת הכספים, דיווח שנתי הכולל פירוט של סכומי היטל ההטמנה ששילם בשנה הקודמת והחישוב לקביעת הסכומים כאמור; הדיווח השנתי יוגש כשהוא מאומת בתצהיר ומאושר בידי רואה חשבון.

@ 11ז. דרישת מידע ששימש לעריכת דיווח (תיקון: תשס&quot;ז)
: חשב המשרד או נציג מטעמו רשאים לדרוש ממפעיל אתר לסילוק פסולת להמציא להם כל מידע ששימש בסיס לעריכת הדיווח לפי [[סעיף 11ו]]; נדרש מפעיל אתר לסילוק פסולת להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.

@ 11ח. קביעת סכום היטל הטמנה על ידי חשב המשרד (תיקון: תשס&quot;ז)
: לא מסר מפעיל אתר לסילוק פסולת דיווח כאמור [[בסעיף 11ו]], או שמסר דיווח כאמור אך לחשב המשרד יש טעמים סבירים להניח שהדיווח אינו נכון, רשאי חשב המשרד, לאחר שנתן למפעיל האתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את סכום היטל ההטמנה שעל מפעיל האתר לשלם.

@ 11ט. עיכוב תשלום ההיטל והחזרתו (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;א-4, תשפ&quot;ד-2)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים כדי לעכב תשלום היטל הטמנה, אלא אם כן הסכים לכך חשב המשרד או שהורה בית המשפט אחרת.
: (ג) התקבלה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, יוחזר היטל ההטמנה בהתאם לקביעת בית המשפט בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
: (ד) (((בוטל).))

@ 11י. הצמדה למדד (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (א) סכומי היטל ההטמנה הנקובים [[תוספת 1|בטור ג' לתוספת]], יהיו צמודים למדד ויעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) סכומי היטל ההטמנה הנקובים [[תוספת 1|בטור ג' לתוספת הראשונה]], יהיו צמודים למדד ויעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון - המדד שפורסם בחודש ינואר 2007;
::- &quot;יום העדכון הראשון&quot; - כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008).

@ 11יא. תשלום קנס אינו פוטר מהיטל הטמנה (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: אין בתשלום קנס שהוטל לפי [[סעיף 13(א)(6) עד (9)]] כדי לפטור מתשלום היטל הטמנה.
: (((החל מיום 27.1.2028):)) אין בתשלום קנס שהוטל לפי [[סעיף 13(א)(7) עד (9) ו-(ג)(1)(ב)]] כדי לפטור מתשלום היטל הטמנה.

@ 11יב. שינוי [[תוספת 1|התוספת]] (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את [[תוספת 1|התוספת]].

@ 11יב. שינוי [[התוספת הראשונה]] (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 27.1.2028):)) השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 11יג. דיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (תיקון: תשס&quot;ז, תשפ&quot;ד)
: הנהלת הקרן תדווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על יישום מטרות הקרן לפי חוק זה פעמיים בשנה; דיווח לעניין המחצית הראשונה של כל שנה יוגש לא יאוחר מיום 30 בספטמבר באותה שנה, ודיווח לעניין המחצית השנייה של כל שנה יוגש לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה העוקבת.

== פרק ז': אכיפה ועונשין (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 12. מפקחים ונאמני נקיון (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2, תשס&quot;ט-2, תשס&quot;ט-4, תשע&quot;א-3)
: (א) בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחים מבין עובדי משרדו לפי [[חוק הגנת הסביבה]], רשאי השר להסמיך מפקחים לעניין חוק זה מקרב כל אחד מאלה:
:: (1) עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו;
:: (2) עובדי רשויות נחלים ומעיינות;
:: (3) עובדי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.
: (ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו התנאים המנויים [[בסעיף 4 לחוק הגנת הסביבה]], בשינויים המחויבים, ובשינוי זה:
::: במקום האמור [[בסעיף 4(1) לחוק האמור]] יבוא &quot;הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה לדעת השר כדי למנוע את הסמכתו&quot;.
: (ב1) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה - מפקח) -
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
:: (3) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כהגדרתו [[בחוק הגנת הסביבה]] כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
: (ג) השר לאיכות הסביבה או ראש רשות מקומית, לגבי תחום אותה רשות ובהסכמת מפקד מחוז במשטרת ישראל, רשאים למנות כל אדם להיות נאמן נקיון; נאמן נקיון שמונה כאמור רשאי, לאחר שהציג תעודת מינויו כנאמן נקיון, לדרוש ממי שעבר לנגד עיניו עבירה על חוק זה להזדהות בפניו; מי שנדרש להזדהות כאמור חייב לעשות כן.
: (ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוא עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים.
: (ה) מפקח לא יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה [[בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה]].

@ 12א. איסור מינהלי על שימוש ברכב (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשפ&quot;ו)
: (א) היה למפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי [[סעיף 13(ג)(1א)(א)]] באמצעות רכב או מרכב, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) היה למפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי [[סעיף 13(ב)(4ב) ו-(4טז) ו-(ג)]] באמצעות רכב או מרכב, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 57א(ב) עד (ו)]], [[+|57ב]], [[+|57ד]], [[+|57ה]], [[+|57ו]] [[ו-57ז לפקודת התעבורה]], יחולו, לעניין זה, בשינויים המחוייבים; הסמכות הנתונה בסעיפים אלה לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לעניין סעיף זה לבית משפט השלום, והסמכויות הנתונות באותם סעיפים לקצין משטרה יהיו נתונות לעניין סעיף זה למפקח כאמור בסעיף קטן (א) שהשר הסמיך לעניין זה.

@ 12ב. סמכות עיכוב רכב מנועי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 27.1.2028):))
: (א) שוטר או מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] רשאים לעכב רכב מנועי שעשוי לשמש כרכב להובלת פסולת דרך עיסוק, לשם בדיקת עמידה בהוראות חוק זה ובכלל זה בדיקת המטען המובל בו (בסעיף זה - בדיקה ראשונית), ולבצע בו בדיקה ראשונית, ובלבד שהבדיקה תבוצע במהירות האפשרית; עיכוב לפי סעיף קטן זה על ידי מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] ייערך בתיאום עם משטרת ישראל.
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) שוטר, מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] או פקח שיטור מקומי רשאים לעכב רכב מנועי שעשוי לשמש כרכב להובלת פסולת דרך עיסוק, לשם בדיקת עמידה בהוראות חוק זה ובכלל זה בדיקת המטען המובל בו (בסעיף זה - בדיקה ראשונית), ולבצע בו בדיקה ראשונית, ובלבד שהבדיקה תבוצע במהירות האפשרית; עיכוב לפי סעיף קטן זה על ידי מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] ייערך בתיאום עם משטרת ישראל.
: (ב) התעורר חשד בעקבות בדיקה ראשונית לביצוע עבירה ונדרשת בדיקה נוספת, רשאי שוטר או מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] לעכב את הרכב לשם כך, ובלבד שהבדיקה הנוספת תבוצע במהירות האפשרית.
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) התעורר חשד בעקבות בדיקה ראשונית לביצוע עבירה ונדרשת בדיקה נוספת, רשאי שוטר, מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] או פקח שיטור מקומי לעכב את הרכב לשם כך, ובלבד שהבדיקה הנוספת תבוצע במהירות האפשרית.
: (ג) לא יעשה מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] שימוש בסמכויות לפי סעיף זה אלא לאחר שהתקיימו כל אלה:
:: (1) נוסף על הכשרתו לפי [[סעיף 4(2) לחוק הגנת הסביבה]], הוא עבר הכשרה לעניין דרך הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
:: (2) הוא הזדהה כאמור [[בסעיף 8 לחוק הגנת הסביבה]].
: (ד) שוטר או מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] רשאי לדרוש מנוהג רכב, לשם מילוי הוראות סעיף זה -
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) שוטר, מפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] או פקח שיטור מקומי רשאי לדרוש מנוהג רכב, לשם מילוי הוראות סעיף זה -
:: (1) לעצור את רכבו;
:: (2) להציג לפניו את רישיון הרכב, רישיון הנהיגה, תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה לפי דין, וכן כל רישיון, רישום או מסמך הנדרשים לפי הוראות חוק זה לשם בדיקת עמידתו בהוראות החוק.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשוטר או למפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] לפי כל דין.
:: (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשוטר, למפקח שמונה לפי [[חוק הגנת הסביבה]] או לפקח שיטור מקומי לפי כל דין.
: (ו) (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) לא יעשה פקח שיטור מקומי שימוש בסמכויות לפי סעיף זה אלא לאחר שהתקיימו כל אלה:
:: (1) נוסף על הכשרתו לפי [[סעיף 3(א)(2) לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים), התשס&quot;ח-2008]], הוא עבר הכשרה לעניין דרך הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה, כפי שהורה השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
:: (2) התקיימו כל התנאים להפעלת סמכויות פקח שיטור מקומי לפי [[סעיף 11 לחוק מערכי אכיפה מקומיים]];
:: (3) הרשות המקומית שבתחום שיפוטה פועל פקח שיטור מקומי לפי סעיף זה מפעילה מערך אכיפה מקומי בהתאם להוראות [[חוק מערכי אכיפה מקומיים]] שנתיים לפחות.
: (ז) (((הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):)) בסעיף זה -
::- &quot;חוק מערכי אכיפה מקומיים&quot; - [[חוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע&quot;א-2011]];
::- &quot;פקח שיטור מקומי&quot; - כהגדרתו [[בחוק מערכי אכיפה מקומיים]].

@ 13. עונשין (תיקון: תשנ&quot;ז, תש&quot;ס, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ח, תשפ&quot;ו)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (להלן - חוק העונשין), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) אינו מקיים חובת שילוט ברכב בניגוד להוראות [[סעיף 6]];
:: (3) אינו מקיים חובת סימון מכלים למשקה בהתאם להוראות [[סעיף 9]];
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) (((תימחק ביום 27.1.2028):)) אינו מקיים חובת תשלום היטל הטמנה, בניגוד להוראות [[סעיפים 11ב]] [[או 11ד]];
:: (7) אינו מנהל רישום לענין כניסת פסולת לאתר לסילוק פסולת, בניגוד להוראות [[סעיף 11ה]];
:: (8) אינו מוסר לחשב המשרד דיווח לענין תשלום היטל הטמנה, בניגוד להוראות [[סעיף 11ו]];
:: (9) אינו ממציא לחשב המשרד או לנציג מטעמו מידע שנדרש ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 11ז]].
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור:
:: (1) משליך פסולת או מלכלך את רשות הרבים בניגוד להוראות [[סעיף 2]], למעט השלכת פסולת כאמור בסעיף קטן (ג);
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) (((נמחקה);))
:: (3א) מבעיר פסולת בניגוד להוראות לפי [[סעיף 2א]];
:: (4) אינו קובע אתרים לסילוק או לריכוז וטיפול בפסולת לפי הוראות [[סעיף 7(א)]];
::: (((החל מיום 27.1.2028):)) אינו קובע אתרים לריכוז פסולת או לטיפול בפסולת ((&lt;s&gt;בפסולת&lt;/s&gt;)) לפי הוראות [[סעיף 7(א)]];
:: (4א) מפנה פסולת בניגוד להוראות [[סעיף 7(ד)]];
:: (4ב) (((החל מיום 27.1.2028):)) עושה, בעצמו או באמצעות אחר, דרך עיסוק, פעולה הטעונה רישום, בלא שהיה רשום במרשם, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(א)]];
:: (4ג) (((החל מיום 27.1.2028):)) עושה שימוש, דרך עיסוק, בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת שאינו רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(ב)]];
:: (4ד) (((החל מיום 27.1.2028):)) בעליו של כלי אצירה או של רכב להובלת פסולת המיועד לשימוש כלי אצירה או רכב להובלת פסולת, דרך עיסוק, בלא שרשם במרשם את כלי האצירה או את הרכב, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(ג)]];
:: (4ה) (((החל מיום 27.1.2028):)) עוסק בפסולת הרשום במרשם שאינו מדווח לממונה על אי-קיום תנאים, בניגוד להוראות [[סעיף 7ב(ד)]];
:: (4ו) (((החל מיום 27.1.2028):)) עושה, בעצמו או באמצעות אחר, דרך עיסוק, פעולה בפסולת הטעונה רישוי, בלא רישיון לכך או בניגוד לתנאי או הוראות הרישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 7ו]], [[7י]] [[או 7יא]];
:: (4ז) (((החל מיום 27.1.2028):)) עוסק בפסולת הרשום במרשם שאינו מקיים הוראה שניתנה בכתב, מהוראות הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 7ט(ג)]] [[או 7יט(ג)]];
:: (4ח) (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שמוביל פסולת מהסוגים המנויים [[בתוספת השנייה]], בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת שאינו רשום או שאינו נושא אמצעי איכון ובקרה המחוברים למערכת מקוונת, בניגוד להוראות [[סעיף 7יט(א)]], ובכלל זה אמצעים שאינם תואמים תקנים ישראליים שפרסם הממונה לפי [[סעיף 7כא(א)(1)]];
:: (4ט) (((החל מיום 27.1.2028):)) מוביל פסולת המוביל פסולת בניין בלי שמולאו בשטר המטען פרטים כנדרש לפי חוק זה, למעט הפרטים לפי הוראות [[+|סעיפים 13]] [[או 14 לחוק שירותי הובלה]], או בלי שהתקבל אישור בכתב, או שאינו שולח העתק משטר המטען, בניגוד להוראות [[סעיף 7כ]];
:: (4י) (((החל מיום 27.1.2028):)) בעל רישיון מפעיל שלא מקיים הוראה מהוראות או מהודעות המנהל, שניתנו בכתב, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(א), (ב) או (ד)]];
:: (4יא) (((החל מיום 27.1.2028):)) בעל רישיון מפעיל המעביר פסולת בניין לאתר שאינו אתר מורשה, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ג)]];
:: (4יב) (((החל מיום 27.1.2028):)) בעל רישיון מפעיל שאינו מנהל רישום כנדרש או לא שומר רישום כאמור או שטרי מטען או מסמכים אחרים, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ה) או (ח)]];
:: (4יג) (((החל מיום 27.1.2028):)) בעל רישיון מפעיל שלא מגיש דיווח לממונה ולחשב המשרד או לא מעביר למערכת המקוונת פרטים בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7כא]], בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ז)]];
:: (4יד) (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שמעביר או מקבל תשלום בעד שירות פינוי או הובלה של פסולת בניין או טיפול בה, בניגוד להוראות [[סעיף 7כט(א)]];
:: (4טו) (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שמציב כלי אצירה לשם איסוף פסולת בניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7ל(א)]];
:: (4טז) (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שמשליך פסולת שאינה פסולת בניין לכלי אצירה רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 7לא]];
:: (4יז) (((החל מיום 27.1.2028):)) יצרן פסולת בניין שלא מתקשר עם בעל רישיון מפעיל ועם מוביל מורשה לשם פינוי פסולת בניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7לד(א)]];
:: (4יח) (((החל מיום 27.1.2028):)) יצרן פסולת בניין המשליך פסולת בניין לכלי שאינו כלי אצירה רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 7לד(ב)]], או שפסולת הבניין בכלי האצירה שהוא מציב חורגת מקיבולתו של כלי האצירה, בניגוד להוראות [[סעיף 7לד(ג)]];
:: (4יט) (((החל מיום 27.1.2028):)) יצרן פסולת בניין שלא מודיע למוביל מורשה מהו האתר שיש להוביל אליו את הפסולת, לא דורש ממנו למסור לו שטר מטען, או לא שומר תוכנית טיפול בפסולת בניין, סקר או תיעוד, בניגוד להוראות [[סעיף 7לד(ד) עד (ו)]];
:: (4כ) (((החל מיום 27.1.2028):)) מי שעוסק בפסולת בניגוד לתקנה מהתקנות לפי [[סעיף 7ט]], המנויה [[בתוספת השישית]];
:: (4כא) (((החל מיום 27.1.2028):)) יצרן פסולת בניין שאינו מקיים הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 7לד(ז)]], המנויה [[בתוספת השישית]];
:: (5) אינו מבצע צו לשמירת הניקיון לפי הוראות [[סעיף 13ב]].
: (ג) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) משליך פסולת המכילה חומר מסוכן או אריזה של חומר מסוכן כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים]], בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
:: (1א)(א) משליך פסולת גושית, פסולת בניין, גרוטאות, גרוטות רכב, פסדים או צמיגים, בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
:::: (((החל מיום 27.1.2028):)) משליך פסולת מעורבת, פסולת גושית, פסולת בניין, גרוטאות, גרוטות רכב, פסדים או צמיגים, בניגוד להוראות [[סעיף 2]];
::: (ב) השליך אדם פסולת כאמור בפסקת משנה (א) מרכב, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש ועל אף האמור בכל דין -
:::: (1) לפסול אותו אדם מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת;
:::: (2) לפסול אדם מהחזיק ברישיון הרכב שממנו הושלכה הפסולת, וזאת בין אם אותו אדם הוא המורשע ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; ואולם לא יחליט בית המשפט על פסילת אדם שאינו המורשע מהחזיק ברישיון הרכב, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו;
:::: (3) הורה בית המשפט על פסילת אדם מהחזיק ברישיון הרכב, יורה על מקום הימצא הרכב במהלך תקופת הפסילה;
:: (1ב) (((החל מיום 27.1.2028):)) אינו משלם היטל הטמנה, בניגוד להוראות [[סעיף 11ב]] [[או 11ד]];
:: (2) עובר עבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום ממשי של הסביבה;
:: (3) (((החל מיום 27.1.2028):)) מפעיל אתר לטיפול בפסולת בניין בלא רישיון מפעיל, בניגוד להוראות [[סעיפים 7ו]] [[ו-7כז]].
: (ג1) (((החל מיום 27.1.2028):)) העובר עבירה לפי פסקאות (7) עד (9) בסעיף קטן (א), פסקאות (4יב) או (4יג) בסעיף קטן (ב) או פסקה (1ב) בסעיף קטן (ג) - אם העבירה נעברה מתוך כוונה להתחמק מתשלום ההיטל או לעזור לאדם אחר להתחמק מתשלום ההיטל, או לפי פסקאות (1), (3א), (4א), (4ב), (4ד) או (5) בסעיף קטן (ב) או פסקאות (1), (1א) או (3) בסעיף קטן (ג), בנסיבות המנויות להלן, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - קנס פי שמונה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) סכום הרווח או טובת ההנאה מביצוע העבירה הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות בתקופה של חודש או 500,000 שקלים חדשים בתקופה של שנה, לפי הנמוך;
:: (2) היקף הפסולת שלגביה בוצעה העבירה הוא בכמות של 2,500 טונות לפחות;
:: (3) מחצית השווי או ההיקף האמורים בפסקאות (1) או (2), ובלבד שכתוצאה מביצוע העבירה נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום חמור של הסביבה.
: (ד) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הניקוי לפי [[סעיף 13ב]].
: (ה) הורשע אדם, בתוך שנתיים, פעם נוספת בעבירה לפי סעיף זה, דינו - מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) או בסעיף קטן (ג), לפי הענין, או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו, לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע.
: (ו) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
:: (((החל מיום 27.1.2028):)) עבירה לפי סעיף זה, למעט עבירות לפי סעיף קטן (ג1), היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
: (ז) קנס שהוטל בשל עבירה לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הנקיון.
: (ח)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א)(1), (ב) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

@ 13א. שיעורי קנסות (תיקון: תשנ&quot;ז, תשפ&quot;ו)
: על אף הוראות [[סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע [[בסעיף האמור]] לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.
: (((החל מיום 27.1.2028):)) על אף הוראות [[סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]] (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע [[בסעיף האמור]] לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרים אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.
: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת הניקיון), התש&quot;ס-2000]].))

@ 13ב. צו לשמירת ניקיון (תיקון: תשנ&quot;ז, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-4, תשפ&quot;ו)
: (א)(1) נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה כי מתקיים אחד מאלה, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לתת צו לשמירת הניקיון לפי הוראות סעיף זה:
::: (א) הושלכו פסולת, פסולת בניין או גרוטות רכב או לוכלכה רשות הרבים, בניגוד להוראות [[סעיף 2]], או שקיים יסוד סביר להניח כי תושלך פסולת, פסולת בניין או גרוטות רכב או תלוכלך רשות הרבים כאמור;
::: (ב) פונתה פסולת מאחד הסוגים המפורטים [[בסעיף 7(א)]] שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיף 7(ד)]], או שקיים יסוד סביר להניח כי תפונה פסולת כאמור;
::: (ג) (((החל מיום 27.1.2028):)) יש יסוד סביר להניח כי מתבצע או עלול להתבצע עיסוק בפסולת מסוג המנוי [[בתוספת השנייה]], בלא רישום או רישיון או בניגוד לתנאים או להוראות לפי חוק זה.
:: (2) צו לשמירת הניקיון יכול שיינתן לכל אחד מאלה, לפי העניין:
::: (א) מי שהשליך את הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות הרכב או מי שלכלך את רשות הרבים, כאמור בפסקה (1)(א), או מי שקיים יסוד סביר להניח כי הוא עומד לבצע פעולה מהפעולות כאמור;
::: (ב) מי שפינה את הפסולת כאמור בפסקה (1)(ב), או מי שקיים יסוד סביר להניח כי הוא עומד לבצע פינוי כאמור;
::: (ג) בעל הנכס או מחזיק הנכס שבו בוצעה או עומדת להתבצע פעולה מהפעולות כאמור בפסקאות (1)(א) או (1)(ב), ובלבד שלא יינתן צו כאמור אם נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, כי בעל הנכס או מחזיק הנכס נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולה כאמור באותן פסקאות;
::: (ד) הרשות המקומית שבתחומה בוצעה או עומדת להתבצע פעולה מהפעולות המנויות בפסקה (1)(א);
::: (ה) מי שהזמין את פינוי הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות הרכב שהושלכו או שקיים יסוד סביר להניח כי יושלכו, כאמור בפסקה (1)(א), או מי שהזמין את פינוי הפסולת שפונתה או שיש יסוד סביר להניח כי תפונה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יינתן צו כאמור אם נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, כי מי שהזמין את הפינוי כאמור נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולה כאמור באותן פסקאות;
::: (ו) בעל הרכב או האחראי לרכב שממנו הושלכו הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות רכב או שקיים יסוד סביר להניח כי יושלכו ממנו, כאמור בפסקה (1)(א), או בעל הרכב או האחראי לרכב אשר הוביל פסולת שפונתה או שיש יסוד סביר להניח כי תפונה, כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יינתן צו כאמור אם נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, כי בעל הרכב או האחראי לרכב נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולה כאמור באותן פסקאות;
::: (ז) (((החל מיום 27.1.2028):)) ליצרן פסולת בניין או לעוסק בפסולת שיש יסוד סביר להניח שאינו מקיים את חובותיו לפי חוק זה.
:: (3) בצו לשמירת הניקיון רשאי השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה לצוות על ביצוע פעולות כמפורט להלן, לפי העניין, במועד ובאופן שייקבעו בצו -
::: (א) להפסיק את הפעולה שלגביה ניתן הצו, להימנע ממנה או לצמצמה, ולנקוט אמצעים סבירים אחרים הדרושים בנסיבות העניין למניעה או לצמצום של הפעולה כאמור, לסילוק הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות הרכב, או לניקוי הלכלוך, ולעניין צו הניתן לבעל נכס או למחזיק נכס כאמור בפסקה (2)(ג) - לצוות עליו לנקוט אמצעים סבירים שימנעו מאדם אחר לבצע את הפעולה שלגביה ניתן הצו בנכס שבבעלותו או בהחזקתו;
::: (ב) להחזיר, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, את המצב לקדמותו;
::: (ג) (((החל מיום 27.1.2028):)) להפסיק את העיסוק בפסולת, כולו או חלקו.
: (א1)(1) נוכח ראש רשות מקומית או מי שהוא הסמיך לענין זה, כי מתקיים האמור בסעיף קטן (א)(1)(א) או (א)(1)(ב), בתחום שיפוט הרשות המקומית וטרם הוגש כתב אישום, ולא הופעלה הסמכות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לצוות כאמור בסעיף קטן (א)(3) על המנויים בסעיף קטן (א)(2), לפי העניין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של השר או של מי שהוא הסמיך לענין זה לצוות על הרשות המקומית כאמור בסעיף קטן (א)(3) באותו ענין;
:: (2) ניתן לרשות מקומית צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אין בהוצאת צו על ידי הרשות המקומית לפי הוראות סעיף קטן זה, באותו ענין, כדי לגרוע מחובתה למלא אחר הוראות הצו שניתן לה.
: (א2) הוצא צו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) על ידי השר, ראש הרשות המקומית או מי שהוסמך לכך, ימציא העתק הצו לבעל הסמכות להוציא צווים כאמור שלא השתמש בסמכותו; הוצא נגד אדם צו לפי סעיף קטן (א) וכן צו לפי סעיף קטן (א1), באותו ענין, יחייבו הראשון מבין הצווים שהומצאו לו.
: (ב) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי השר, ראש הרשות המקומית או מי שכל אחד מהם הסמיך לענין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; בוצע הנדרש כאמור, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו; בוצע הצו על ידי השר או מי שהוא הסמיך לכך, יהיה התשלום לקרן לשמירת הניקיון; בוצע הצו על ידי ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך לכך, יהיה התשלום לקופת הרשות המקומית; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]].
: (ג) מי שהשר או ראש רשות מקומית הסמיך לענין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית המשפט.
: (ד) על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי]] בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי מי שמוסמך לתת צו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) להורות, בעל פה, לאדם המשליך לנגד עיניו פסולת, פסולת בניין או גרוטות רכב או המלכלך לנגד עיניו את רשות הרבים, בניגוד להוראות [[סעיף 2]], או המפנה לנגד עיניו פסולת בניגוד להוראות [[סעיף 7(ד)]], להימנע באופן מיידי מביצוע הפעולה כאמור או להורות לו, בעל פה, כיצד לבצעה; הוראה כאמור תעמוד בתוקפה עד למתן צו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) או עד תום שבעה ימים מהמועד שבו ניתנה ההוראה, לפי המוקדם; מי שנתן הוראה כאמור בסעיף קטן זה יתעדה בכתב סמוך ככל האפשר למועד נתינתה.

@ 13ב1. בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט (תיקון: תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-4)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות [[סעיף 13ב]], רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו, ולעניין צו לפי [[סעיף 13ב(א1)]] - לבית משפט השלום או לבית המשפט לעניינים מקומיים.
: (ב) הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
: (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

@ 13ג. התיישנות (תיקון: תשנ&quot;ז)
: על אף האמור [[בסעיף 225א(א) לחוק סדר הדין הפלילי]], ניתן להגיש כתב אישום, להמציא הזמנה, או להמציא הודעת תשלום קנס כאמור [[באותו סעיף]], בשל עבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, אם טרם חלפו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

@ 14. חיוב בהוצאות ניקוי
: (א) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה על חוק זה רשאי, בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו בתשלום הוצאות הניקוי, אם הוגשה לו על כך בקשה מאת מי שהוציאן.
: (ב) לענין גביית הסכום שנפסק, החלטה לפי סעיף זה כמוה כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית.
: (ג) הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה לפי סעיף זה, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שנראה לבית המשפט בנסיבות הענין.
: (ד) לא פסק בית המשפט בבקשה לפי סעיף זה לגופה, לא יגרע הדבר מזכותו של מי שהוציא את ההוצאות לתבען בתובענה רגילה.

@ 14א. סמכויות בית משפט (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות לביצוע צו לפי [[סעיף 13ב]], והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את לכלוך רשות הרבים.
: (ב) על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]], בשינויים המחויבים.

@ 15. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיף 13]] על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 13]] על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 15א. תשלום למודיע על השלכת פסולת בניין שלא כדין (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ז)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הרשעה&quot; - לרבות קביעה של בית המשפט שהנאשם ביצע את העבירה בלא הרשעה;
::- &quot;השלכת פסולת&quot; - השלכת פסולת בניין או פסולת גושית מתוך רכב הנעשית שלא בדרך של פינוי כאמור [[בסעיף 7(ד)]] ובניגוד להוראות [[סעיף 2]];
::- &quot;מתעד&quot; - אדם שביצע בעצמו תיעוד, לרבות מי שמונה כאמור [[בסעיף 12(ג)]] ולמעט כל אחד מאלה -
::: (1) שוטר;
::: (2) מי שמונה כדין כפקח או כמפקח מכוח חיקוק;
::: (3) עובד המשרד או עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, כהגדרתה [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]];
::- &quot;עובד מוסמך&quot; - עובד המשרד שהשר הסמיכו לעניין זה והודעה על מינויו פורסמה ברשומות;
::- &quot;תיעוד&quot; - צילום של השלכת פסולת באופן שניתן לזהות בו את הרכב שממנו בוצעה ואת אופן השלכתה, או את מי שנהג ברכב האמור, בצירוף דוח חתום בידי המצלם המפרט את מועד השלכת הפסולת ומקומה, את אופן השלכתה ואת פרטי הזיהוי של הרכב האמור או של מי שנהג בו.
: (ב) הגיש מתעד לעובד מוסמך תיעוד, ימסור לו העובד אישור על הגשת התיעוד והסבר על זכויותיו לפי הוראות סעיף זה שבו יצוין, בין השאר, כי יכול שהמתעד יידרש להעיד בכל הליך שבו ישמש התיעוד כראיה.
: (ג) קבע בית המשפט כי תיעוד שהוגש לפי סעיף קטן (ב) תרם תרומה ממשית להרשעתו של אדם בעבירה לפי [[סעיף 13(ב)(4א)]] או לפי [[סעיף 13(ג)(1א)(א)]], בשל השלכת פסולת, יורה בית המשפט לקרן לשלם למתעד סכום של 5,000 שקלים חדשים; קבע בית המשפט כאמור לגבי כמה מתעדים של אותה עבירה, יחולק הסכום האמור ביניהם, כפי שיורה בית המשפט.
: (ד) הסכום כאמור בסעיף קטן (ג) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; בסעיף קטן זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על הליך שהחל בהודעת תשלום קנס לפי [[סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ו) השר רשאי להורות בדבר ביצוע סעיף זה, בהנחיות שעליהן יורה.
: (ז) השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנתיים, על יישומו של סעיף זה בשנתיים שקדמו למועד הדיווח; דיווח כאמור יכלול, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) מספר התיעודים שהוגשו בידי מתעדים;
:: (2) מספר החקירות שנפתחו בעקבות תיעוד;
:: (3) מספר החקירות כאמור בפסקה (2) שהסתיימו בלא הגשת כתב אישום והעילות לכך;
:: (4) כתבי אישום שהוגשו בעקבות חקירות כאמור בפסקה (2), בשל עבירות כאמור בסעיף קטן (ג);
:: (5) פסקי דין וגזרי דין בהליכים כאמור בפסקה (4);
:: (6) מספר הקביעות שקבע בית המשפט לפי סעיף קטן (ג), והסכום המצטבר של תשלומים ששילמה הקרן למתעדים לפי אותו סעיף קטן.

== פרק ז'1: הוראות חילוט (תיקון: תשע&quot;א-4) ==

@ 15ב. חילוט חפץ ששימש לביצוע עבירה (תיקון: תשע&quot;א-4)
: (א) הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש, לצוות על חילוט חפץ ששימש לביצוע עבירה כאמור.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הורשע אדם בביצוע עבירה לפי [[סעיף 13(ג)(1א)(א)]] (בסעיף זה - העבירה הראשונה), וביצע את אותה עבירה פעם נוספת בשלוש השנים ממועד ביצוע העבירה הראשונה (בסעיף זה - העבירה השנייה), יצווה בית המשפט לאחר שהרשיעו בעבירה השנייה, נוסף על כל עונש, על חילוט הרכב שממנו הושלכה הפסולת כאמור [[בסעיף 13(ג)(1א)(א)]], אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) על חילוט לפי סעיף זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 10 רישה]], [[+|11(א) ו-(ג)]], [[+|12]], [[+|13]], [[+|18(א)(2)]], [[ו-20 עד 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס&quot;ג-2003]] (בסעיף זה - חוק מאבק בארגוני פשיעה), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) [[בסעיף 13(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה]], במקום &quot;בבית משפט מחוזי&quot; יקראו &quot;בבית משפט השלום&quot;;
:: (2) [[בסעיף 21 לחוק מאבק בארגוני פשיעה]], במקום &quot;פרקליט מחוז&quot; יקראו &quot;תובע&quot;, במקום &quot;לאפוטרופוס הכללי&quot; יקראו &quot;לחשב המשרד להגנת הסביבה&quot; ובהגדרה &quot;בית המשפט&quot;, במקום האמור בה יקראו &quot;בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום&quot;;
:: (3) [[בסעיף 23 לחוק מאבק בארגוני פשיעה]] -
::: (א) בסעיף קטן (א), במקום &quot;פרקליט מחוז&quot; יקראו &quot;תובע&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב), במקום &quot;שישה חודשים&quot; יקראו &quot;שלושה חודשים&quot;;
::: (ג) בסעיף קטן (ג), במקום &quot;שופט של בית המשפט העליון&quot; יקראו &quot;שופט של בית משפט מחוזי&quot;;
:: (4) [[+|בסעיפים 27]] [[ו-28(ג) ו-(ד) לחוק מאבק בארגוני פשיעה]], בכל מקום, במקום &quot;מאוצר המדינה&quot; יקראו &quot;מהקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי [[חוק זה|סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]]&quot;;
:: (5) [[בסעיף 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה]], במקום &quot;לבית המשפט העליון&quot; יקראו &quot;לבית משפט מחוזי&quot; ובמקום &quot;בית המשפט העליון&quot; יקראו &quot;בית משפט מחוזי&quot;.

@ 15ג. ניהול הרכוש המחולט (תיקון: תשע&quot;א-4)
: החלטת בית המשפט על חילוט לפי [[פרק זה]] תהיה אסמכתה בידי חשב המשרד או מי מטעמו לתפוס את הרכוש המחולט; הרכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לקרן.

== פרק ז'2: עיצומים כספיים (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
: (((תחילתו של [[פרק זה]] ביום 27.1.2028).))

@ 15ד. הגדרות - [[פרק ז'2]] (תיקון: תשפ&quot;ו)
: [[בפרק זה]], &quot;יצרן פסולת בניין רשום&quot; - יצרן פסולת בניין שהוא קבלן לעבודות הנדסה בנאיות כהגדרתו [[בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]], והוא רשום במרשם המתנהל לפי [[אותו חוק]].

@ 15ה. עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) עשה אדם פעולה בפסולת הטעונה רישוי דרך עיסוק, בלא רישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 7ו]] [[או 7כח(א)]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 250,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 500,000 שקלים חדשים.
: (ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 200,000 שקלים חדשים:
:: (1) עשה פעולה בפסולת הטעונה רישום, דרך עיסוק, בלא רישום, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(א)]];
:: (2) עשה שימוש, דרך עיסוק, בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת שאינו רשום, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(ב)]];
:: (3) בעל כלי אצירה או בעל רכב להובלת פסולת המיועד לשמש בעיסוקו, שלא רשם את כלי האצירה או הרכב במרשם, בניגוד להוראות [[סעיף 7א(ג)]];
:: (4) בעל כלי אצירה או בעל רכב להובלת פסולת המיועד לשמש בעיסוקו שלא סימן את כלי האצירה או את הרכב בהתאם להוראות [[סעיף 7ג(ב)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (5) מוביל מורשה שהוביל פסולת או פסולת בניין שלא בכלי אצירה רשום או ברכב להובלת פסולת רשום, או שאינו נושא אמצעי איכון ובקרה המחוברים למערכת מקוונת, בניגוד להוראות [[סעיף 7יט(א)(2) או (ב)]] [[או 7לג(2)]];
:: (6) יצרן פסולת בניין רשום שהעביר תשלום בעד שירות של פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין שלא באמצעות מנגנון תשלומים, בניגוד להוראות [[סעיף 7כט]];
:: (7) יצרן פסולת בניין שהציב כלי אצירה שאינו כלי אצירה רשום, או בלא אישור, בניגוד להוראות [[סעיף 7ל(א)]];
:: (8) בעל רישיון שהעביר פסולת בניין מאתר מורשה לאתר שאינו אתר מורשה, בניגוד להוראות [[סעיף 7לג(1)]];
:: (9) מוביל מורשה שהוביל פסולת בניין לאתר שאינו אתר מורשה שעימו התקשר יצרן פסולת הבניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7לג(1)]];
:: (10) יצרן פסולת בניין שביצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע [[בחלק א' לתוספת החמישית]] בלא תוכנית טיפול בפסולת בניין שעומדת בדרישות תקנים ישראליים שנקבעו לעניין זה, או שלא בהתאם לתוכנית כאמור על עדכוניה או בלא תיעוד מתאים לשינויים בתוכנית או הצגתם כנדרש, בניגוד להוראות [[סעיף 7לז(א)(1), (3) או (4) או (ב)]];
:: (11) יצרן פסולת בניין שביצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע [[בחלק א' לתוספת החמישית]] בלי שביצע הפרדה של חומרים מסוכנים או של חומרים למיחזור לפי תוכנית טיפול בפסולת בניין, בניגוד להוראות [[סעיף 7לז(א)(2)]];
:: (12) יצרן פסולת בניין שביצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע [[בחלק א' לתוספת החמישית]] שלא קיים הוראה מהוראות הממונה לתיקון תוכנית טיפול בפסולת בניין או לביצוע הפעולות הנדרשות, בניגוד להוראות [[סעיף 7לז(ג)]].
: (ג) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 75,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 150,000 שקלים חדשים:
:: (1) בעל רישיון שלא קיים תנאי או הוראה הקבועים ברישיון, בניגוד להוראות [[סעיף 7ו]];
:: (2) עוסק בפסולת הרשום במרשם שלא קיים הוראה מהוראות הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 7ט(ג)]] [[או 7יט(ג)]];
:: (3) בעל רישיון שלא קיים הוראה מהוראות המנהל שניתנו לו לשם הבטחת מתן השירותים על ידו בתנאים שוויוניים, לפי [[סעיף 7כח(א) או (ב)]];
:: (4) בעל רישיון שהעביר תוצרי מיחזור לאחר, לאחר שקיבל הודעה של המנהל לעניין זה, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ד)]];
:: (5) יצרן פסולת בניין רשום שלא קיים חובה המוטלת עליו בדבר הכנת תוכנית טיפול בפסולת בניין או סקר, ביצוע פעולות לפיהם, עדכון התוכנית, ביצוע שינוי או תיעוד של אופן ביצוע העבודה, בניגוד להוראות [[סעיף 7לז]].
: (ד) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 50,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 100,000 שקלים חדשים:
:: (1) עוסק בפסולת הרשום במרשם שלא דיווח לממונה על אי-קיום תנאים, בניגוד להוראות [[סעיף 7ב(ד)]];
:: (2) בעל רישיון מפעיל שלא הגיש לממונה דיווח שנתי, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ז)]].
: (ה) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 50,000 שקלים חדשים:
:: (1) מוביל מורשה שהוביל פסולת בכלי אצירה רשום או ברכב להובלת פסולת רשום, הנושא אמצעי איכון ובקרה שאינו תואם את דרישות התקנים הישראליים שפרסם הממונה לפי [[סעיף 7כא(א)(1)]], בניגוד להוראות [[סעיף 7יט(א)(1)]];
:: (2) מוביל מורשה שהוביל פסולת בכלי אצירה רשום או ברכב להובלת פסולת רשום, הנושא אמצעי איכון ובקרה, שאינו מחזיק בתעודה המאשרת את התאמת האמצעים לדרישות תקנים בין-לאומיים שקבע השר לפי [[סעיף 7כא(ג)]];
:: (3) עוסק בפסולת הרשום במרשם או יצרן פסולת בניין רשום שלא ניהל רישום, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ה)]], או לא שמר מסמכים שעליו לשמור, בניגוד להוראות [[סעיף 7כח(ח)]] [[או 7לד(ו)]].
: (ו) מוביל פסולת שלא מסר הודעה לנהג רכב להובלת פסולת, בניגוד להוראות [[סעיף 7יט(ד)]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 2,500 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 5,000 שקלים חדשים.
: (ז) הפר עוסק בפסולת או יצרן פסולת בניין רשום הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 7יט]], [[7כא(ג)]] [[או 7לד(ז)]], שהשר, בהסכמת שר המשפטים, קבע כי ניתן להטיל עיצום כספי בשל הפרתה, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום שקבע השר, בהסכמת שר המשפטים, ובלבד שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (ג).

@ 15ו. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 15ה]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 15ז]], וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום, אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[באותו סעיף]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי הוראות [[סעיף 15ט]], ושיעור התוספת.

@ 15ז. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;ו)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 15ו]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 15ח. החלטת המנהל ודרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי הוראות [[סעיף 15ז]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 15י]].
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 15ז]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 15ט. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל שבוע שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 15ה]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 15י. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסעיף 15ה]] ובשיעורים שיקבע.

@ 15יא. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור [[בסעיף 15ז]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים לפי [[סעיף 15טז]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 15ה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד היסודי; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה -
::- &quot;יום העדכון הראשון&quot; - המדד שפורסם בחודש ינואר שלאחר יום תחילתו של [[25:14270421|תיקון מס' 27]];
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון - המדד שפורסם בחודש ינואר הקודם ליום תחילתו של [[25:14270421|תיקון מס' 27]];
::- &quot;תיקון מס' 27&quot; - [[25:14270421|חוק שמירת הניקיון (תיקון מס' 27 והוראת שעה), התשפ&quot;ו-2026]].
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 15יב. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 15ח]].

@ 15יג. פריסת תשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) המנהל רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
: (ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת המנהל על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות [[סעיף 15יד]].

@ 15יד. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - חוק פסיקת ריבית והצמדה), בשינויים המחויבים.

@ 15טו. גבייה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) עיצום כספי ייגבה לקרן לשמירת הניקיון, ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ב) כספי העיצום הכספי שייגבו לקרן לשמירת הניקיון לפי הוראות סעיף זה ינוהלו בחשבון הנפרד לפי [[סעיף 11ג]].

@ 15טז. עתירה (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי [[סימן זה]] כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה, לאחר ששולם עיצום כספי, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 15יז. פרסום (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם הוא תאגיד.
: (ב) הוגשה עתירה לפי [[סעיף 15טז]] על החלטת המנהל להטיל עיצום כספי או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, יפרסם המנהל בפרסום לפי סעיף קטן (א) את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 15ז]] ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 15ו]].
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 15יח. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ו)
: על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 15ה]] או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 15יט. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[פרק זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 15ה]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]] בשל ההפרה.

== פרק ח': הוראות שונות (תיקון: תשס&quot;ז) ==

@ 16. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ז, תשע&quot;א-4)
: (א) השר לאיכות הסביבה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות למניעת לכלוך רשות הרבים.
:: ((פורסמו [[תקנות שמירת הנקיון (שלטים ברכב), התשמ&quot;ז-1987]].))
: (ב) שר המשפטים רשאי להתקין סדרי דין לענין ביצוע [[סעיף 13(ג)(1א)(ב)(2)]].

@ 16א. אגרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 27.1.2028):)) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרה בעד הגשת בקשה לרישום במרשם או למתן רישיון לפי חוק זה.

@ 17. תחולה על המדינה
: חוק זה יחול גם על המדינה.

@ 18. שמירת דינים
: הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

@ 19. חוקי עזר (תיקון: תש&quot;ס, תשע&quot;א, תשפ&quot;ו)
: (א) רשות מקומית רשאית להתקין חוקי עזר בכל ענין שחוק זה דן בו, למעט בעניינים הנידונים [[בסעיפים 9]], [[10]] [[ו-11א]] ולרבות -
:: (1) קביעת הוראות בדבר אחריותו של בעל מגרש לנקיון מגרשו והטלת אחריות זו גם על מי שמייצג את בעל המגרש לצורך תשלום מסים או לענין ניצולו המסחרי או שמירת ערכו;
:: (2) התנאת מתן תעודה לפי [[סעיף 324 לפקודת העיריות]], בתשלום כל קנס שהוטל לפי חוק זה או לפי חוק עזר שהותקן לפי סעיף זה.
: (ב) (((החל מיום 27.1.2028):)) הסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי [[סעיף 258 לפקודת העיריות]], לפי [[סעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות]], ולפי [[סעיף 14 לחוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]], יהיו נתונות, לגבי התקנת חוק עזר לעניין טיפול בפסולת ושמירת הניקיון ברשות הרבים, גם לשר.

@ 20. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט, התשי&quot;ז-1957]].))
@ 21. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].))

@ 21א. קובלנה (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) על עבירה לפי חוק זה, רשאים המנויים להלן, להגיש קובלנה כאמור [[בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי]]:
:: (1) כל אדם - לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק;
:: (2) רשות מקומית - לגבי עבירה שנעברה בתחומה;
:: (3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים הקבועים [[בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ&quot;ב-1992]].
: (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך 60 ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 21ב. יום ניקיון ארצי (תיקון: תשס&quot;ט)
: (א) השר יקבע יום ניקיון ארצי במטרה להגביר את המודעות בקרב הציבור לשמירה על הניקיון בשטחים הפתוחים והציבוריים ולהגנה על הסביבה; יום הניקיון הארצי יתקיים בכל שנה בחודש שלפני ט&quot;ו בניסן.
:: ((פורסם צו שמירת הניקיון (יום ניקיון ארצי), התש&quot;ע-2010 (ק&quot;ת תש&quot;ע, 877), לפיו יום הניקיון הארצי יחול אחת לשנה, ביום שלישי האחרון של חודש אדר, ובשנה מעוברת ביום שלישי האחרון של חודש אדר ב'.))
: (ב) ביום הניקיון הארצי יקוימו ברחבי הארץ במחנות צה&quot;ל, ברשויות המקומיות ובמוסדות החינוך פעולות חינוך והסברה בנושא שמירת הניקיון והגנה על הסביבה, לרבות בנושא מיחזור, שיכללו השתתפות בפעולות ניקיון מיוחדות.

@ 22. ביטול
: חוק שמירת הנקיון, התשל&quot;ו-1976 - בטל.

@ 23. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה למעט [[סעיף 9]], בתום 60 ימים מיום פרסומו; תחילתו של [[סעיף 9]] בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) קביעת אתר כאמור [[בסעיף 7]] תיעשה לא יאוחר מתום שנה מיום פרסום חוק זה.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ף, תשפ&quot;ו) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 11ב]]))) ====
=== (היטל הטמנה) ===

@ (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;בוצה&quot; - חומר שהוא תוצר לוואי של תהליך טיפול בשפכים במפעל טיפול בשפכים, למעט חומר כאמור המתקבל בתהליך המקדמי של טיפול בשפכים שמבוצעים בו סינון גס והפרדת חול ושמנים, ואשר אינו מכיל חומר מסוכן;
:- &quot;בוצה תעשייתית&quot; - בוצה הנוצרת בתהליך טיפול בשפכי תעשיה;
:- &quot;גניזה&quot; - ספרי קודש ותשמישי קדושה לאחר שימוש;
:- &quot;חומר מסוכן&quot; - כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים]];
:- &quot;פסולת מעורבת&quot; - פסולת מוצקה, מכל מקור שהוא, לרבות ממשק בית, מבית עסק, מתעשייה או מחקלאות, המכילה מרכיבים אורגניים ואנאורגניים מעורבים, כגון שאריות מזון, אריזות פלסטיק או גזם, ואשר אינה מכילה חומר מסוכן, ולמעט גניזה;
:- &quot;פסולת יבשה&quot; - פסולת מוצקה, מכל מקור שהוא, שאינה מכילה מרכיבים אורגניים רקבוביים, כגון גרוטות, צמיגים או עץ מעובד, ואשר אינה מכילה פסולת בניין או חומר מסוכן, ולמעט גניזה;
:- &quot;שאריות מיון פסולת&quot; - פסולת הנוצרת בתהליך מיון והפרדה של פסולת מעורבת ואשר חומר אורגני רקבובי מהווה עד חמישה אחוזים ממשקלה.

=== סכומי היטל הטמנה לפי סוגי פסולת וסוגי אתרים לסילוק פסולת ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, [י&quot;פ הודעות])

: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}}&lt;br&gt;סוג הפסולת !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}}&lt;br&gt;סוג האתר לסילוק פסולת !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}}&lt;br&gt;סכום היטל ההטמנה (בשקלים חדשים לטון)
|-
! בשנת 2007 !! בשנת 2008 !! בשנת 2009 !! בשנת 2010 !! ינואר 2011 !! פברואר עד דצמבר 2011
|-
| 1. || פסולת מעורבת או פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 10 || 20 || 30 || 40 || 50 || 50
|-
| 2. || פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת יבשה || 0.80 || 1.60 || 2.40 || 3.20 || 4 || 10
|-
| 3. || שאריות מיון פסולת || אתר לסילוק פסולת || 0.80 || 1.60 || 2.40 || 3.20 || 4 || 50
|-
| 4. || בוצה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 24 || 48 || 72 || 96 || 120 || 120
|-
| 5. || בוצה תעשייתית || אתר לסילוק פסולת || 8 || 16 || 24 || 32 || 40 || 40
|-
| 6. || פסולת בנין || אתר לסילוק פסולת || 0.80 || 1.60 || 2.40 || 3.20 || 4 || 4
|}

{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}}&lt;br&gt;סוג הפסולת !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}}&lt;br&gt;סוג האתר לסילוק פסולת !! colspan=&quot;4&quot; | {{מוקטן|טור ג'}}&lt;br&gt;סכום היטל ההטמנה (בשקלים חדשים לטון)
|-
! בשנת 2012 !! בשנת 2013 !! בשנת 2014 !! בשנת 2015 ואילך
|-
| 1. || פסולת מעורבת או פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 70.19 || 83.07 || 102.80 || 90
|-
| 2. || פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת יבשה || 23.40 || 35.60 || 54.42 || 60
|-
| 3. || שאריות מיון פסולת || אתר לסילוק פסולת || 70.19 || 83.07 || 102.80 || 90
|-
| 4. || בוצה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 140.38 || 142.21 || 145.13 || 120
|-
| 5. || בוצה תעשייתית || אתר לסילוק פסולת || 46.79 || 47.47 || 48.38 || 40
|-
| 6. || פסולת בנין || אתר לסילוק פסולת || 4.68 || 4.75 || 4.84 || 4
|}

{|
! rowspan=&quot;2&quot; | !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}}&lt;br&gt;סוג הפסולת !! rowspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}}&lt;br&gt;סוג האתר לסילוק פסולת !! colspan=&quot;9&quot; | {{מוקטן|טור ג'}}&lt;br&gt;סכום היטל ההטמנה (בשקלים חדשים לטון)
|-
! בשנת 2016 !! בשנת 2017 !! בשנת 2018 !! בשנת 2019 !! בשנת 2020 !! בשנת 2021 !! בשנת 2022 !! בשנת 2023 !! בשנת 2025
|-
| 1. || פסולת מעורבת או פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 107.76 || 107.43 || 107.76 || 109.05 || 109.38 || 108.73 || 111.34 || 117.22 || 125.29
|-
| 2. || פסולת יבשה || אתר לסילוק פסולת יבשה || 71.84 || 71.62 || 71.84 || 72.70 || 72.92 || 72.49 || 74.23 || 78.15 || 83.52
|-
| 3. || שאריות מיון פסולת || אתר לסילוק פסולת || 107.76 || 107.43 || 107.76 || 109.05 || 109.38 || 108.73 || 111.34 || 117.22 || 125.29
|-
| 4. || בוצה || אתר לסילוק פסולת מעורבת || 143.68 || 143.24 || 143.38 || 145.40 || 145.84 || 144.97 || 148.45 || 156.29 || 167.05
|-
| 5. || בוצה תעשייתית || אתר לסילוק פסולת || 47.89 || 47.75 || 47.89 || 48.47 || 48.61 || 48.32 || 49.48 || 52.10 || 55.68
|-
| 6. || פסולת בניין || אתר לסילוק פסולת || 4.79 || 4.77 || 4.79 || 4.85 || 4.86 || 4.83 || 4.95 || 5.21 || 5.57
|}

== תוספת שנייה (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[ההגדרות &quot;פעולה טעונה רישום&quot; ו&quot;פעולה טעונה רישוי&quot; שבסעיף 1]], [[וסעיפים 7א]], [[7ב]] [[ו-7יט]]))) ====
=== מרשם עוסקים בפסולת ===
: (((החל מיום 27.1.2028):))
=== חלק א' ===

@ 1. : הצבת כלי אצירה לפסולת בניין.

=== חלק ב' ===

@ 1. : הפעלת אתר לטיפול בפסולת בניין.
@ 2. : הובלה של פסולת בניין בכמות העולה על מטר מעוקב.

=== חלק ג' ===

@ 1. : כלי אצירה לפסולת בניין בכמות העולה על מטר מעוקב, או המיועד לשמש לאצירה בכמות כאמור - אם הוא מיועד להיות מותקן על רכב להובלת פסולת באופן קבוע או זמני.
@ 2. : רכב להובלת פסולת בניין בכמות העולה על מטר מעוקב, או המיועד לשמש להובלה בכמות כאמור.

== תוספת שלישית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 7ו(5)]]))) ====
=== סכומי ערבות ===
: (((החל מיום 27.1.2028):))

@ 1. : סכום ערבות למוביל מורשה - בעבור כל רכב להובלת פסולת של המוביל המורשה - 50,000 שקלים חדשים, ואם למוביל המורשה יותר מארבעה כלי רכב להובלת פסולת - 200,000 שקלים חדשים.

@ 2. : סכום ערבות לאתר טיפול בפסולת בניין - 500,000 שקלים חדשים.

: הוראות [[סעיף 15יא]] לעניין הצמדה יחולו גם לעניין הסכומים הנקובים [[בתוספת זו]].


== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 7יט]]))) ====
=== אמצעי איכון ובקרה ===
: (((החל מיום 27.1.2028):))
=== חלק א' ===

@ 1. : נווטן (GPS) הכולל זיהוי שעה.

@ 2. : חיישן פריקה.

@ 3. : מד עומס.

@ 4. : מצלמה אחורית, ובלבד שלא יהיה ניתן לצפות בצילומים ממצלמה אחורית והם לא יישמרו אלא באופן שלא יאפשר זיהוי של נוסעים בכלי רכב אחרים או עוברי דרך אחרים.

=== חלק ב' ===

@ 1. : רכב שסיווגו ברישיון הרכב הוא N1.

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 7לז]]))) ====
: (((החל מיום 27.1.2028):))

=== חלק א': היקפי עבודות בנייה ===

@ 1. : בעבודה של בנייה חדשה, הריסה או שיפוץ של בנייה קיימת - שטח הבנייה שווה או עולה על 2,000 מטרים מרובעים.

=== חלק ב': פרטים שיש לכלול בתוכנית טיפול בפסולת בניין ===

@ 1. : פרטי יצרן הפסולת ופרטי העבודה, וכן פרטי עורך התוכנית והאחראי ליישומה.

@ 2. : הערכת כמות הפסולת במשקל ובנפח, וציון אופן ביצוע ההערכה כגון סקר ויזואלי, בדיקת מסמכים או שימוש במקדמים מקצועיים.

@ 3. : אמצעים להפחתת כמויות פסולת שתיווצר במהלך העבודה, ככל האפשר.

@ 4. : זיהוי ומיפוי חומרים המפורטים [[תוספת 5 חלק ג|בחלק ג']] באתר העבודה שעלולים לזהם את הפסולת, לרבות הערכת כמויותיהם, תכנון פעולות ההסרה וההפרדה שלהם באתר הבנייה, ואמצעים שיינקטו למניעת זיהום.

@ 5. : זיהוי ומיפוי חומרים המפורטים [[תוספת 5 חלק ד|בחלק ד']], לרבות הערכת כמויותיהם, תכנון פעולות ההסרה וההפרדה שלהם באתר הבנייה, ככל האפשר, לשם מיחזור באתר או לשם פינוים למיחזור או לשימוש חוזר, ואם הדבר אינו אפשרי - לסילוק.

@ 6. : תוכנית להפרדה במקור ופינוי של פסולת אריזות כהגדרתה [[בחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]].

@ 7. : תוכנית לפינוי הפסולת מאתר העבודה, לפי סוגיה, וכן פירוט המובילים המורשים ואתרי הטיפול בפסולת שאליהם תפונה, בפירוט המועדים הצפויים.

=== חלק ג': סוגי חומרים שיש לזהות טרם תחילת עבודה של הריסה או שיפוץ בנייה קיימת ולהסירם בנפרד ===

@ 1. : אסבסט.

@ 2. : חומרים מסוכנים מאוחסנים, לרבות במערכות קירור.

@ 3. : לוחות צמנט מרוכבים.

@ 4. : חומרים מעכבי בעירה ברכיבים בנויים.

@ 5. : חומרי בידוד.

@ 6. : חומרי איטום, כגון זפת.

@ 7. : שיש מלאכותי.

@ 8. : חומרים מסוכנים ברכיבים בנויים העלולים להשתחרר בתהליך ההריסה או בתהליכי טיפול בפסולת, כגון חומרים לחיסון עץ.

=== חלק ד': סוגי חומרים ורכיבים שיש להפריד במקור, ככל האפשר באתר הבנייה ===

@ 1. : עודפי עפר.

@ 2. : אספלט.

@ 3. : בטון ומוצריו, בלוקים, אריחים, קרמיקה, רעפים, אבן.

@ 4. : פסולת אלקטרונית, לרבות פסולת ציוד וסוללות, וכן רכיבים חשמליים ואלקטרוניים המותקנים במבנה, גופי תאורה ונורות להט.

@ 5. : זכוכית.

@ 6. : פלסטיק.

@ 7. : גבס.

@ 8. : עץ ומוצרי עץ.

@ 9. : מתכות ומוצרי מתכת, לרבות קונסטרוקציות פלדה, פרופילי אלומיניום ומתכות אחרות, קורות, דלתות ומעליות.

@ 10. : ריהוט וציוד נייד.

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;ו) ==
==== ((([[סעיף 13]]))) ====
: (((החל מיום 27.1.2028):))

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ז באייר התשמ&quot;ד (29 במאי 1984).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, ראש הממשלה
* יוסף בורג, שר הפנים
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>njfgbxf21814byhnzcxkx5jbx19bwtr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק שמירת הנקיון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>284698</id>
    <revision>
      <id>3080287</id>
      <parentid>3070027</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T06:01:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3080286]</comment>
      <origin>3080287</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="245727" sha1="gj517dwnrn0ervhwvfy9qarsiwhiy3b" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000017}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ו, 824|חוק שמירת הנקיון|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209700.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ד, 142|חוק שמירת הנקיון|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210225.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 58|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317269.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 52|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210617.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 22|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210873.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 118|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 132|חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211405.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 75|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|271|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300255.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 2 לחוק הפיקדון על מיכלי משקה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300256.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 545|חוק שמירת הסביבה החופית|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 88|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300084.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 537|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300698.pdf}}, {{ח:תיבה|864|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 94|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300635.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 2 לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301058.pdf}}, {{ח:תיבה|164|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}, {{ח:תיבה|330|תיקון מס׳ 7 לחוק מינהל מקרקעי ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301074.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 330|תיקון מס׳ 4 לחוק הפיקדון על מכלי משקה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300720.pdf}}, {{ח:תיבה|425|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301036.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 298|חוק להסדרת הטיפול באריזות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301233.pdf}}, {{ח:תיבה|726|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301125.pdf}}, {{ח:תיבה|745|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301171.pdf}}, {{ח:תיבה|1063|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301287.pdf}}, {{ח:תיבה|1203|תיקון מס׳ 6 לפקודת מסילות הברזל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301316.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 205|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301580.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 502|תיקון מס׳ 78 לחוק סדר הדין הפלילי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382381.pdf}}, {{ח:תיבה|990|הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387465.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 830|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504418.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 22|הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש (מענק לרשויות מקומיות)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_570698.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 386|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_606240.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 868|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628366.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 4|תיקון מס׳ 25 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3418045.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 948|תיקון מס׳ 27 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14270421.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 469|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6962.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1462|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7678.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ג, 1690|הודעה בדבר עדכון סכום היטל|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6518.pdf}}, {{ח:תיבה|2496|הודעה בדבר עדכון סכום היטל|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6540.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 3499|הודעה בדבר עדכון סכום היטל}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 3705|הודעה בדבר עדכון סכום היטל}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 3791|הודעה בדבר עדכון סכום היטל}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 6256|הודעה בדבר עדכון סכום היטל}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 4644|הודעה בדבר עדכון סכום היטל}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 3430|הודעה בדבר עדכון סכום היטל}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3673|הודעה בדבר עדכון סכום היטל}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3279|הודעה בדבר עדכון סכום היטל}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 4334|הודעה בדבר עדכון סכום היטל}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2712|הודעה בדבר עדכון סכום היטל|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13085.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: השלכת פסולת והבערתה ולכלוך ברשות הרבים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: סילוק פסולת וגרוטות רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: אתרים לטיפול בפסולת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מרשם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: היתר אחוד ורישיון עסק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: אמצעי איכון ובקרה על הובלת פסולת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: סייגים ותנאים לעניין רשויות מקומיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: פעולות בפסולת שהיא פסולת בניין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: סילוק גרוטות רכב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מכלים למשקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: קרן לשמירת הניקיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: היטלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: אכיפה ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: הוראות חילוט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: עיצומים כספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|מרשם עוסקים בפסולת}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|סכומי ערבות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|אמצעי איכון ובקרה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|חלק א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: היקפי עבודות בנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: פרטים שיש לכלול בתוכנית טיפול בפסולת בניין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: סוגי חומרים שיש לזהות טרם תחילת עבודה של הריסה או שיפוץ בנייה קיימת ולהסירם בנפרד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|חלק ד׳: סוגי חומרים ורכיבים שיש להפריד במקור, ככל האפשר באתר הבנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות|תיקון: תשס״ז}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשנ״ז, תשס״ז, תשע״א־3, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר טיפול בפסולת“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} מקום, מפעל או מיתקן מורשה לפי כל דין שמתבצע בו טיפול בפסולת, לרבות אחסון ביניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גזם“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} חלקים של הצמח, כגון גזעי עצים, ענפים, זרדים ועלים, שנגזמו, נתלשו או נשרו ממנו, למעט תוצרת חקלאית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גרוטות רכב“ – רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק או שנקבע כרכב באובדן גמור, וכן שלד של רכב או חלקים ממנו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השבה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} פעולה שנועדה לאפשר שימוש בפסולת, בין השאר כתחליף לחומר אחר, לרבות מיחזור או השבה לאנרגיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השבה לאנרגיה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} הפקת אנרגיה מפסולת באמצעות תהליך מבוקר או עיבוד חומרים לדלק או לחומר אחר לייצור אנרגיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השלכה“ – לרבות זריקה, שפיכה, נטישה, השארה או גרם לכלוך באופן אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק אוויר נקי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הסביבה“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הפרטיות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסולת אלקטרונית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי הובלה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} השבה או סילוק של פסולת, וכן פעולות הכנה ושלבי ביניים בתהליך כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן פסולת“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} מי שפסולת נוצרת מפעילותו, בין כתוצר של עיסוקו ובין שלא כתוצר של עיסוק כאמור, באופן מכוון או כתוצר לוואי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי אצירה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} כלי קיבול מכל חומר שהוא, המשמש או מיועד לשמש לאצירת פסולת לכל פרק זמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוביל פסולת“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} עוסק בפסולת שעיסוקו בהובלת פסולת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיחזור“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} עיבוד של פסולת למוצרים, לחומרים או לחומרי גלם, למטרה שלשמה יועד החומר או המוצר לראשונה או למטרה אחרת, למעט השבה לאנרגיה או מילוי חוזר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מילוי חוזר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} פעולת השבה שבה נעשה שימוש בפסולת לשיקום קרקע חפורה או לפעולות הנדסיות, כתחליף לשימוש בחומרים שאינם פסולת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכל למשקה“ – כלי קיבול לשימוש חד־פעמי עשוי מתכת, זכוכית, פלסטיק, נייר או חומר אחר, שמשווקים בו משקה, למעט חלב ומוצריו, בין שהוא ריק ובין שהוא מלא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} עובד המשרד שהשר הסמיך לעניין חוק זה, למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} עובד בכיר של המשרד שהשר הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, בכל שטח המדינה, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 7י|סעיפים 7י(1) ו־(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 15ד|ו־15ד עד 15יט}} – עובד כאמור הכפוף במישרין למנהל הכללי של המשרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} מעבדה שהרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}}, הסמיכה אותה לבצע בדיקות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7כא|בסעיפים 7כא(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7לז|או 7לז(ב)}}, והיא מחזיקה תעודה המעידה על כך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המרשם“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סילוק“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} פעולה בפסולת ובכלל זה הטמנה ושריפה שלא לשם הפקת אנרגיה, גם אם יש בפעולה תוצר לוואי של הפקת חומר או אנרגיה, למעט השבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עודפי עפר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} אדמה שאינה מזוהמת ואינה מעורבת בפסולת אחרת, שהיא תוצר של חפירה בקרקע, לרבות חציבה, יישור הקרקע או פעולות כיוצא באלה, ואינה מיועדת לשימוש בתחומי האתר שממנו נחפרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק בפסולת“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} מי שעושה פעולה הטעונה רישום או רישוי דרך עיסוק, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת“ – לרבות שיירי מזון, קליפות, ניירות, בקבוקים, תיבות, קופסאות, קרטונים, אריזות למיניהן, גרוטאות, פסדים, צמיגים, גזם, גזרי עץ, קרשים, סמרטוטים, בדלי סיגריות, אשפה מכל סוג וכן כל דבר אחר העלול לגרום אי נקיון או אי סדר, {{ח:הערה|(הסיפה תימחק ביום 27.1.2028):}} למעט פסולת בנין וגרוטות רכב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת בנין“, ”פסולת גושית“ – {{ח:הערה|(תוחלף ביום 27.1.2028):}} חמרים ושיירי חמרים המשמשים לבניה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בניה, לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות של מבנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת בנין“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} חמרים ושיירי חמרים המשמשים לבניה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בניה, לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות של מבנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת גושית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} פסולת שמרכיביה הם בעלי נפח גדול, כגון רהיטים, אביזרים וציוד ביתי, ולמעט פסולת ציוד וסוללות, גזם ופסולת בניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת ציוד וסוללות“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות|בחוק פסולת אלקטרונית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה טעונה רישוי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} טיפול בפסולת, או פעולה אחרת בפסולת, מסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה טעונה רישום“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} פעולה בפסולת מסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה בפסולת“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} הצבה או אספקה של כלי אצירה, או פינוי או הובלה של פסולת או טיפול בפסולת; לעניין הגדרה זו, ”אספקה“ – העמדת כלי אצירה לשימושו של אדם אחר, באופן קבוע או זמני, הנעשית דרך עיסוק, למעט מכירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} רישיון עוסק בפסולת שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ בפרק ג׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מפעיל“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} רישיון להפעלת אתר טיפול בפסולת בניין שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳ בפרק ג׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“, ”רכב מסחרי“ ו”רכב ציבורי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב להובלת פסולת“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} רכב מסחרי, רכב משא או רכב עבודה כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, המשמש או מיועד לשמש להובלת פסולת, בכמות העולה על מטר מעוקב, למעט רכב של משווק המוביל פסולת ציוד וסוללות שנמסרה לו לפי {{ח:חיצוני|חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק פסולת אלקטרונית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרבים“ – כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו או לעבור בו או שהציבור משתמש או עובר בו למעשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – למעט ועד מקומי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש חוזר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} שימוש נוסף במוצר או ברכיב מתוך מוצר, שאינם פסולת, לאותה מטרה שלשמה יועדו בראשונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן ישראלי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – השר להגנת הסביבה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: השלכת פסולת והבערתה ולכלוך ברשות הרבים|תיקון: תשס״ז, תשע״ח}}

{{ח:סעיף|2|איסור לכלוך והשלכת פסולת}}
{{ח:ת}} לא ישליך אדם פסולת, פסולת בנין או גרוטות רכב ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים.

{{ח:סעיף|2א|הבערת פסולת|תיקון: תשע״ח, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע כבאות והצלה“ ו”רשות הכבאות וההצלה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הבערה“ – שרפה של פסולת באש פתוחה או לא מבוקרת, לרבות בכלי קיבול או במכל אצירה שאינם אטומים, ולמעט שרפת פסולת מבוקרת במיתקן המיועד לכך והמורשה לפי כל דין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זיהום אוויר חזק או בלתי סביר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק אוויר נקי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק אוויר נקי“ – {{ח:הערה|(תימחק ביום 27.1.2028):}} {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק אוויר נקי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פסולת“ – {{ח:הערה|(תימחק ביום 27.1.2028):}} לרבות פסולת בניין וגרוטות רכב.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבעיר אדם פסולת אלא כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} הבערת גזם לשימוש פרטי לשם בישול, הסקה או פעילות פנאי, ובלבד שהיא עומדת בהוראות כל דין וכמות הגזם אינה עולה על הדרוש באופן סביר;
{{ח:תתת|(2)}} הבערת גזם לפי רישיון או היתר שניתן לפי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} הבערת פסולת לצורכי דת, ובלבד שהיא עומדת בהוראות כל דין;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} הבערת פסולת לשם ביצוע תפקידי הרשות לכבאות והצלה, וכן הבערת פסולת לשם הכשרה ותרגול של גורמים אחרים לטיפול באירועים כאמור בהגדרה ”אירוע כבאות והצלה“, או לשם מחקר ופיתוח של דרכים ואמצעים לטיפול באירוע כאמור, ובלבד שרשות הכבאות וההצלה הכירה בכתב בהבערת הפסולת למטרות כאמור או שהבערת הפסולת נעשית בהנחיית מדריך, ממונה בטיחות אש, חבר צוות כיבוי והצלה מפעלי או חבר צוות כיבוי לשטחים פתוחים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הובא לידיעת הרשות לכבאות והצלה כי הבערת פסולת למטרות האמורות בפסקת משנה (א) עלולה לגרום לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, רשאית היא, לאחר התייעצות עם הממונה, לבטל את ההכרה שנתנה להבערת הפסולת או לקבוע תנאים להבערה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות ותנאים נוספים על האמור בסעיף קטן (ב), שבהם תותר הבערת פסולת, ובלבד שיובטח שהבערת הפסולת לא תגרום לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.

{{ח:סעיף|3|אחריות לגבי קטינים ברכב}}
{{ח:ת}} כל מי שבידו השגחה על קטין שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים, הנמצא עמו ברכב, לא יניח לקטין להשליך פסולת מהרכב.

{{ח:סעיף|4|חזקות לענין השלכת פסולת ופסולת בנין מתוך רכב|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, את בעל הרכב או את האדם האחראי לרכב, כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של האדם שהרכב היה ברשותו בעת ההשלכה, או שהרכב נלקח ללא הסכמתו.
{{ח:תת|(ב)}} הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, את מי שנהג בו אותה עת כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של המשליך; הוראה זו לא תחול לגבי מי שנוהג באוטובוס או ברכב ציבורי, למעט מונית, וכן לא תחול על מי שנוהג ברכב מסחרי בלתי אחוד כאשר הפסולת הושלכה מתוך החלק הנפרד מתא הנהג.
{{ח:תת|(ג)}} הוכח כי פסולת הושלכה מכלי שיט, רואים לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} את בעל כלי השיט, קברניטו, מפעילו או האחראי לו, כאילו הוא השליך את הפסולת, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן וכי המעשה נעשה שלא בידיעתו והוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ההשלכה ולגלות את זהותו של משליך הפסולת.

{{ח:סעיף|5|חזקה לענין גרוטות רכב}}
{{ח:ת}} הושלכה גרוטת רכב, רואים, לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, את בעלה כאילו הוא שהשליכה, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן וברשות מי היתה גרוטת הרכב אותה עת, או שגרוטת הרכב נלקחה ללא הסכמתו.

{{ח:סעיף|5א|חזקות לענין לכלוך רשות הרבים|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הכותב, מצייר, משרטט או חורט על מקרקעין של זולתו, שלא כדין, או מדביק, תולה, מניח או קובע עליהם, שלא כדין, כל כתב, מודעה או שלט, רואים אותו, לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, כמלכלך את רשות הרבים.
{{ח:תת|(ב)}} הודבקו או נקבעו כתב, מודעה או שלט כאמור בסעיף קטן (א), רואים לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, גם מי שתכנם של הכתב, המודעה או השלט מצביע עליו כמי שהזמין את הכנתם או הדבקתם או הורה על כך, זולת אם הוכיח כי לא הוא עשה כן וכי המעשה נעשה שלא בידיעתו והוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע המעשה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”כתב“ – לרבות ציור, שרטוט או חריטה.

{{ח:סעיף|6|חובת שילוט ברכב|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:ת}} באוטובוס, ברכב ציבורי, ברכבת וברכב מסחרי בלתי אחוד בחלק הנפרד מתא הנהג, יקבע לעניין רכב – בעל הרכב או נהגו, ולעניין רכבת – בעל הרכבת; לעניין זה, ”רכבת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, בצורה גלוייה לעין, שלטים המורים על איסור השלכת פסולת מהרכב.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: סילוק פסולת וגרוטות רכב|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: אתרים לטיפול בפסולת|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתה של כותרת {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן זה}} ביום 27.1.2028).}}

{{ח:סעיף|7|אתרים לסילוק פסולת בנין, גזם, צמגים וגרוטות רכב|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תקבע, בכפוף לכל דין, אתרים לסילוק או לריכוז וטיפול בפסולת בנין, גזם, צמיגים או גרוטות רכב, בין בתחומה ובין מחוצה לו בתאום עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר; קביעה כאמור יכול שתיעשה במשותף בידי מספר רשויות מקומיות ויכול שתיעשה על פי הוראת השר לאיכות הסביבה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} רשות מקומית תקבע, בכפוף לכל דין, אתרים לריכוז או לטיפול בפסולת בנין, גזם, צמיגים או גרוטות רכב, בין בתחומה ובין מחוצה לו בתאום עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר; קביעה כאמור יכול שתיעשה במשותף בידי מספר רשויות מקומיות ויכול שתיעשה על פי הוראת השר לאיכות הסביבה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הרשות המקומית תפרסם ברבים הודעה על מקומם של אתרים שנקבעו כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א), אלא לאתר שנקבע לכך, למפעל טיפול באשפה, למפעל מיחזור או למישרפה, או בהתאם להוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית הנוגעת בדבר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א), אלא לאתר ריכוז או טיפול בפסולת בעל רישיון לטפל באותו סוג פסולת לפי כל דין, ואם האתר אינו טעון רישוי כאמור – הוא מיועד לכך לפי הוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית שהאתר בתחומה, אולם לעניין פינוי פסולת בניין, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}}.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה, ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מרשם|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}} ביום 27.1.2028).}}

{{ח:סעיף|7א|חובת רישום במרשם|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם, כדרך עיסוק, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, בעצמו או באמצעות אחר, פעולה הטעונה רישום, אלא אם כן הוא רשום במרשם.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם שימוש כדרך עיסוק כאמור בסעיף קטן (א), אלא בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השנייה}} שנרשמו במרשם ובהתאם להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל כלי אצירה או בעל רכב להובלת פסולת מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השנייה}} ירשום במרשם כלי כאמור המיועד להצבה או לשימוש כדרך עיסוק, ואשר נפחו גדול ממטר מעוקב.
{{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים נוספים לרישום במרשם, והכול כדי להבטיח את האצירה, הפינוי וההובלה של הפסולת והטיפול בה, וכדי למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור.

{{ח:סעיף|7ב|ניהול המרשם|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה ינהל מרשם של עוסקים בפסולת, של כלי אצירה ושל רכב להובלת פסולת, מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השנייה}}; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד, למעט לעניין כלי האצירה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן ניהול המרשם ולעניין הגשת הבקשה לרישום במרשם, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לכלול במרשם נתונים מעובדים על פעילות העוסקים בפסולת, בין השאר בהתבסס על מידע שדווח לו, ויחולו לעניין המידע הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15יז|סעיף 15יז(ד)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} מי שרשום במרשם ידווח לממונה לאלתר אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים לרישום במרשם לפי סעיף זה או אם חדל להיות עוסק בפסולת לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|7ג|בקשה לרישום במרשם|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש להירשם במרשם יגיש לממונה בקשה מקוונת, במתכונת שפרסם הממונה ובצירוף אסמכתאות להוכחת עמידתו בתנאי הרישום; הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.
{{ח:תת|(ב)}} המבקש לרשום כלי אצירה או רכב להובלת פסולת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(ב) או (ג)}} יכלול בבקשה את פרטי כלי האצירה או הרכב, פרטי הבעלים ואמצעי האיכון והבקרה שיותקנו בהם; החליט הממונה לרשום את כלי האצירה או הרכב במרשם, יודיע למבקש את מספר הרישום של הכלי או הרכב; בעל הכלי או הרכב יסמן את מספר הרישום על הכלי או הרכב באופן בולט שאינו ניתן להסרה, במתכונת שעליה הודיע לו הממונה המאפשרת את זיהוי הכלי או הרכב.

{{ח:סעיף|7ד|הרישום במרשם|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה כי התמלאו התנאים לרישום במרשם לפי הוראות חוק זה, ירשום את המבקש במרשם.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הממונה כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום את המבקש במרשם, יודיע על כך למבקש בהודעה מנומקת בכתב, וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן ההודעה; הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין הנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ח|בסעיף 7ח}}.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת הממונה בבקשה לפי סעיף זה תינתן למבקש בתוך 30 ימים מיום שהוגשה, אולם הממונה רשאי לדחות את המועד למתן תשובה ב־30 ימים נוספים, אם נוכח כי הדבר דרוש לו לשם השלמת בדיקת הבקשה; דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים, לא יובא במניין התקופה כאמור פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור.

{{ח:סעיף|7ה|ביטול או התליה של רישום במרשם|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי, בהחלטה מנומקת ולאחר שנתן לעוסק בפסולת הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את הרישום במרשם או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הרישום במרשם נעשה על יסוד מידע כוזב או מטעה;
{{ח:תת|(2)}} חדל להתקיים בעוסק בפסולת אחד מהתנאים לרישום במרשם או שהוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישום.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: רישוי|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} ביום 27.1.2028).}}

{{ח:סעיף|7ו|חובת קבלת רישיון|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, לא יעשה אדם, כדרך עיסוק, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, בעצמו או באמצעות אחר, פעולה בפסולת הטעונה רישוי, אלא אם כן יש בידו רישיון לכך ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה, ובהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אינו קטין או פסול דין;
{{ח:תת|(2)}} הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל או תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 346 לחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תת|(3)}} לא מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון או פשיטת רגל כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, בהתאמה;
{{ח:תת|(4)}} היה המבקש תאגיד – הוא לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו או מתקיימים לגביו הליכים כאמור;
{{ח:תת|(5)}} הוא הפקיד בידי הממונה ערבות של תאגיד בנקאי או של גוף מוסדי בסכום שלא יפחת, בכל עת, מהסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, אם נקבע, לשם הבטחת טיפול בפסולת בהתאם להוראות לפי חוק זה, ובכלל זה טיפול בפסולת שפינה בניגוד להוראות לפי חוק זה; ואולם, מבקש שהוא רשות מקומית יהיה פטור מהוראות פסקה זו; בפסקה זו, ”גוף מוסדי“ – מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, או חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:תת|(6)}} לעניין עיסוק בהובלת פסולת – יש בידו רישיון מוביל לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}, אם נדרש רישיון כאמור;
{{ח:תת|(7)}} לא מתנהלת בעניינו חקירה פלילית, לא תלוי ועומד נגדו כתב אישום והוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל את הרישיון.

{{ח:סעיף|7ז|בקשה לרישיון|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המבקש רישיון יגיש לממונה בקשה מקוונת, במתכונת שפרסם הממונה ובצירוף אסמכתאות להוכחת עמידתו בתנאים למתן רישיון; הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המבקש רישיון לאתר טיפול בפסולת ימסור העתק מהבקשה ומכל מסמך שנלווה אליה או שנמסר לממונה לאחר הגשת הבקשה, עם הגשתם לממונה, לאיגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, שבתחומו נמצא או יימצא אתר הטיפול נושא הבקשה, ובאין איגוד ערים כאמור – ליחידה סביבתית ברשות המקומית שבתחומה האתר נמצא או יימצא.
{{ח:תתת|(2)}} גורם כאמור בפסקה (1) שנמסר לו העתק בקשה או מסמך כאמור רשאי למסור לממונה את חוות דעתו לבקשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבל את הבקשה.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”יחידה סביבתית ברשות מקומית“ – אגף או יחידה לאיכות הסביבה ברשות מקומית, שהשר הסמיך לעניין זה לפי בקשת ראש הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר הפרטים שיש לכלול בבקשה לרישיון.

{{ח:סעיף|7ח|שיקולים שבטובת הציבור|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} שוכנע הממונה, על בסיס המלצה בכתב ממשטרת ישראל שנתן קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה, כי המבקש להירשם במרשם או המבקש רישיון מעורב במעשים העלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה מהותית בענף הפסולת, רשאי הוא לסרב לרושמו במרשם או לתת לו רישיון; בהחלטתו יתחשב הממונה, בין השאר, בשיקולים אלו:
{{ח:תת|(1)}} מהותם, חומרתם ונסיבותיהם של המעשים המפורטים בהמלצת המשטרה והיותם מעשים המהווים עבירה;
{{ח:תת|(2)}} הזיקה בין הנסיבות והמעשים לפעילות בענף הפסולת;
{{ח:תת|(3)}} ביצוע המעשים הוא בשל השפעה שלא כדין של גורם המעורב בפשיעה חמורה;
{{ח:תת|(4)}} חלוף הזמן מביצוע המעשים;
{{ח:תת|(5)}} היקף המעשים.

{{ח:סעיף|7ט|חובות, הגבלות ותנאים נוספים החלים על עוסק בפסולת|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על עוסק בפסולת ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של עוסקים בפסולת, לרבות כתנאי לרישום במרשם או למתן רישיון או לחידושם, והכול כדי להבטיח את האצירה, הפינוי, ההובלה של הפסולת והטיפול בה באופן שימנע או יצמצם ככל האפשר פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור, ובכלל זה במקורות מים, בקרקע, באיכות האוויר או בערכי טבע, גרימת מטרדי ריח או רעש, ומניעת השלכת פסולת או הבערתה שלא כדין, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו:
{{ח:תתת|(1)}} החובה להחזיק ולהשתמש במיתקנים או בציוד מתאימים במסגרת העיסוק בפסולת, ולהפעיל מערכת להבטחת איכות;
{{ח:תתת|(2)}} החובה למסור למזמין הובלה של פסולת או שירות אחר מידע בדבר אופן ההובלה, סוג הטיפול בפסולת או התנאים לביצוע טיפול מיטבי בפסולת;
{{ח:תתת|(3)}} דרישות שנועדו להבטיח טיפול נאות בפסולת, ולאפשר שימוש חוזר או שימוש נוסף בפסולת או בתוצרי הטיפול בה, ובכלל זה הוראות בעניין הפרדת סוגי פסולת ואיכות תוצרי הטיפול;
{{ח:תתת|(4)}} דרישות לעניין תיעוד, רישום ודיווח.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו לאחר התייעצות עם שר האוצר לעניין היבטי עלות משקית; לא השיב שר האוצר לפניית השר בתוך 30 ימים, יראו אותו כאילו נתן את הסכמתו.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לתת לעוסק בפסולת הוראות נוספות בעניינים שבסמכות השר לקבוע בהם תקנות לפי סעיף קטן (א), אם מצא כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים מתן הוראה פרטנית לאותו עוסק, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו; המנהל יפרסם נהלים ומדיניות כללית להפעלת סמכויותיו של הממונה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|7י|מתן הוראות ברישיון לעיסוק בפסולת לעניין אספקת שירות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} המנהל יקבע ברישיון את סוג הפסולת המותרת לטיפול ואת סוג הטיפול המותר בפסולת ורשאי הוא לקבוע ברישיון כאמור הוראות כדי להבטיח את תפקוד משק הפסולת ומתן שירות נאות לציבור בתחום העיסוק, בעניינים אלו:
{{ח:תת|(1)}} הבטחת המשכיות במתן השירות לציבור, לרבות זמני פעילות לשם הבטחת המשכיות כאמור;
{{ח:תת|(2)}} כמות הפסולת המותרת או המיועדת לטיפול;
{{ח:תת|(3)}} יעדים איכותיים וכמותיים של הטיפול, ובכלל זה תנאים שיבטיחו כי תוצרי הטיפול בפסולת באתר טיפול בפסולת שמתבצעות בו פעולות השבה או מיחזור יהיו מתאימים לשימוש ויתקיימו בהם התנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 7כח|בסעיף 7כח(ד)}};
{{ח:תת|(4)}} הוראות לעניין המסחר בתוצרי טיפול בפסולת ולעניין העברתם והובלתם, ובכלל זה מסירת מידע לרוכש, ולמעט הוראות לעניין קביעת המחיר.

{{ח:סעיף|7יא|תנאים ברישיון|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להתנות מתן רישיון בתנאים, לרבות בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון, לשם מתן הגנה נאותה לסביבה או לבריאות הציבור, ומניעת מפגעים או מטרדים מהפעילות נושא הרישיון; המנהל יפרסם הוראות לעניין האסדרה האירופית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק אוויר נקי}}, שיש להתבסס עליה בקביעת התנאים ברישיון, ובעניינים שלגביהם לא ניתן להורות על אסדרה אירופית מסוימת – הוראות לעניין אופן הבחירה בהסדר שעליו יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לקבוע ברישיון הוראות בעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 7ט|בסעיפים 7ט}} {{ח:פנימי|סעיף 7כו|ו־7כו}}, בשינויים המחויבים, וכן בעניינים אלו:
{{ח:תתת|(1)}} מניעה וצמצום של סיכונים, זיהומים או השפעות שליליות אחרות על הסביבה מפעילות האתר או המיתקן, לרבות במצבי הפעלה שונים ובתנאי הפעלה לא אופייניים, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני הפעילות ולאחר סיום הפעילות;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעים ופעולות לתחזוקה ובטיחות נאותים של האתר או המיתקן;
{{ח:תתת|(3)}} חובות מדידה, בדיקה, ניטור ודיגום, באתר או במיתקן ובסביבתו, של כל נתון הנדרש להערכת ההשפעה הסביבתית של האתר או המיתקן ופעילותו, ובכלל זה הדרכים והמועדים לביצוען, והאמצעים והשיטות לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;
{{ח:תתת|(4)}} חובות לעניין עריכת רישום ותיעוד בכל הנוגע לקיום ההוראות לפי חוק זה בקשר להפעלת האתר או המיתקן, לרבות רישום קנייה או מכירה של פסולת ושל תוצרי הטיפול ושמירת מסמכים;
{{ח:תתת|(5)}} חובות דיווח ומסירת מידע לממונה ולמנהל.

{{ח:סעיף|7יב|סירוב לתת רישיון|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הממונה, בהסכמת המנהל, רשאי לסרב לתת רישיון, אם מצא כי יש נסיבות שבשלהן אין לתת למבקש רישיון ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

{{ח:סעיף|7יג|שינוי תנאים ברישיון|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לשנות תנאים ברישיון, אם נוכח כי הדבר דרוש לשם עמידה בהוראות לפי חוק זה ולאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, או לבקשת בעל הרישיון, ובלבד שלעניין הוראות שקבע המנהל – לא ישונו ההוראות אלא בהסכמתו.

{{ח:סעיף|7יד|השגה על תנאי או הוראה שיש להם השפעה משקית|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עוסק בפסולת רשאי להגיש השגה בכתב על תנאי שקבע הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7יא|סעיף 7יא}}, או על הוראה שנתן המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 7י|סעיף 7י}} {{ח:פנימי|סעיף 7כח|או 7כח}}, או על שינוי תנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7יג|בסעיף 7יג}}, אם התקיים לטענתו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאי או ההוראה עלולים לפגוע באופן משמעותי באיכות השירות לציבור בתחום הפסולת או למשק או לאספקת השירות;
{{ח:תתת|(2)}} התנאי או ההוראה עלולים לייקר במידה ניכרת את עלות השירותים בתחום הפסולת באופן שיביא לעלייה משמעותית ביוקר המחיה בתחום;
{{ח:תתת|(3)}} התנאי או ההוראה שונים באופן ניכר מתנאי או מהוראה באותו עניין שנקבע ברישיון אחר לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים;
{{ח:תתת|(4)}} התנאי אינו מתיישב עם אמות מידה מקובלות לקביעת תנאים לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים, הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7יא|סעיף 7יא}};
{{ח:תתת|(5)}} יש פער ניכר בין העלות הכרוכה בעמידה בתנאי ובין התועלת הסביבתית הצפויה מיישומו על פי אמות המידה המקובלות לעניין זה הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7יא|סעיף 7יא}};
{{ח:תתת|(6)}} יש פער ניכר בין המועד שנקבע ברישיון ליישום התנאי או למתן ההוראה ובין התקופה הדרושה לכך, לדעת מבקש הרישיון או בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} השגה תוגש לוועדת ההשגות בתוך 21 ימים ממועד קביעת התנאי או מתן ההוראה; השגה תהיה מנומקת ויצורפו לה תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בהתקיימות התנאים להגשתה.
{{ח:תת|(ג)}} נוכחה ועדת ההשגות כי השגה שהוגשה אינה עומדת בתנאים לפי סעיף קטן (א), רשאית היא לדחותה על הסף.
{{ח:תת|(ד)}} חברי ועדת ההשגות יהיו המנהל הכללי של המשרד והוא יהיה היושב ראש, הגורם המקצועי הבכיר במשרד האחראי לתחום הפסולת והממונה על התקציבים או מי שהמנהל הכללי של משרד האוצר מינה מקרב עובדי משרדו.
{{ח:תת|(ה)}} המניין החוקי לישיבת ועדת ההשגות יהיה רוב חבריה ובהם היושב ראש.
{{ח:תת|(ו)}} החלטת ועדת ההשגות תתקבל ברוב דעות המשתתפים בישיבת הוועדה שבה התקבלה ההחלטה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ז)}} ועדת ההשגות תקבע את סדרי עבודתה ואת סדרי דיוניה, אם לא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ח)}} קיום ועדת ההשגות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שיכהנו בה רוב חבריה ובהם היושב ראש.

{{ח:סעיף|7טו|תקופת רישיון וחידושו|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} תוקפו של רישיון יהיה לעשר שנים, וניתן לחדשו לתקופות נוספות של עשר שנים בכל פעם.

{{ח:סעיף|7טז|סירוב לחדש רישיון, ביטולו או התלייתו|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הממונה, בהסכמת המנהל, רשאי, לאחר שנתן לעוסק בפסולת הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לחדש את רישיונו, לבטלו או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;
{{ח:תת|(2)}} חדל להתקיים בעוסק בפסולת אחד מהתנאים למתן הרישיון או שהוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;
{{ח:תת|(3)}} העוסק בפסולת הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הוראה מהותית מהוראות לפי חוק זה;
{{ח:תת|(4)}} פעילות העוסק בפסולת גורמת זיהום ניכר, מתמשך או חוזר ונשנה, או סיכון לסביבה או לציבור או מפגע אחר, והממונה נוכח כי לא ניתן למנוע באופן סביר את המשך הזיהום, הסיכון או המפגע בדרך אחרת;
{{ח:תת|(5)}} בשל שיקולים שבטובת הציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ח|בסעיף 7ח}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: היתר אחוד ורישיון עסק|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}} ביום 27.1.2028).}}

{{ח:סעיף|7יז|בקשה להיתר פליטה אחוד או להיתר רעלים אחוד|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתר אחוד“ – היתר הכולל תנאים והוראות שהממונה או המנהל רשאי לקבוע ברישיון או ברישיון מפעיל לפי חוק זה, וכן תנאים והוראות כאמור בפסקה (1) או (2), או שתיהן, ויכול שיכלול גם תנאים והוראות לפי פסקה (3):
{{ח:תתתת|(1)}} תנאים והוראות לעניין כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק אוויר נקי}}, לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳ בחוק אוויר נקי}};
{{ח:תתתת|(2)}} תנאים והוראות לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים}};
{{ח:תתתת|(3)}} תנאים והוראות לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה או מניעת מפגעים ומטרדים לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתר פליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק אוויר נקי}}, לרבות היתר פליטה אחוד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היתר רעלים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים}}, לרבות היתר רעלים אחוד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק החומרים המסוכנים“ – {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיפים 7א}} {{ח:פנימי|סעיף 7ו|ו־7ו}} –
{{ח:תתת|(1)}} עוסק בפסולת המבקש לבצע פעולה בפסולת הטעונה רישיון לפי חוק זה, הטעונה, כולה או חלקה, גם היתר פליטה או היתר רעלים, יגיש לממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק אוויר נקי}} או {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים}}, לפי העניין, בקשה להיתר אחוד לפי העניין, ולא יגיש בקשה לרישיון לפי חוק זה; ואולם, התנאים למתן רישיון לפי חוק זה יחולו גם לעניין בקשה להיתר אחוד כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה להיתר אחוד ייכללו מידע ופרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ז|סעיף 7ז}};
{{ח:תתת|(3)}} ניתן לעוסק בפסולת היתר פליטה או היתר רעלים, יהיה הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק אוויר נקי}} או {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים}}, לפי העניין, רשאי לקבוע בהיתר כאמור תנאים שניתן לקבוע ברישיון לפי חוק זה, ויראו את ההיתר ותנאיו כרישיון לפי חוק זה, ובלבד שלעניין הוראות שבסמכות המנהל לקבוע לפי חוק זה – לא ייקבעו התנאים אלא בהסכמת המנהל;
{{ח:תתת|(4)}} תנאים בהיתר אחוד שנקבעו בהסכמת המנהל, לא ישונו אלא בהסכמתו;
{{ח:תתת|(5)}} לא יחודש, יבוטל או יותלה היתר אחוד, אלא בהסכמת המנהל.

{{ח:סעיף|7יח|בקשה לרישיון עסק|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} (בסעיף זה – רישיון עסק), ושהפעילות בו טעונה גם רישיון לפי חוק זה, אלא לאחר שניתן רישיון לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן לאדם רישיון לפי חוק זה, יראו את הרישיון האמור ותנאיו כאישור למתן רישיון עסק ותנאים שנקבעו בו בידי נותן האישור, לשם הבטחת המטרה האמורה {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים}}; לא יידרש לגבי אותו עסק אישור אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} ולא ייקבעו ברישיון העסק שלו תנאים אחרים להבטחת המטרה האמורה; בסעיף זה, ”נותן האישור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים}}, מטעם השר.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יחולו לעניין רישיון שרואים אותו כאישור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, ולעניין תנאיו, ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 19א|סעיפים 19א}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 19ב|ו־19ב לחוק רישוי עסקים}} יהיו נתונות לגורם אכיפה מוסמך כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 19א|בסעיף 19א לאותו חוק}}, גם לעניין אכיפת תנאיו של רישיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק רישוי עסקים}} יהיו נתונות לעובד רשות מקומית שהוסמך למפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 28|סעיף 28(א)(2) לאותו חוק}}, גם לעניין רישיון לפי חוק זה, ובלבד שבהפעלת סמכויותיו כאמור יפעל עובד הרשות המקומית לפי הנחיותיו של הממונה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 28ב|סעיף 28ב לחוק האמור}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: אמצעי איכון ובקרה על הובלת פסולת|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} ביום 27.1.2028).}}

{{ח:סעיף|7יט|חובות מוביל פסולת|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|ו־ג׳}}, מוביל פסולת לא יוביל פסולת מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, אלא ברכב להובלת פסולת הרשום במרשם והנושא בכל עת אמצעי איכון ובקרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הרביעית}}, המופעלים באופן רציף ומחוברים למערכת המקוונת המאובטחת לאיכון ובקרה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} (בחוק זה – המערכת המקוונת), ובלבד שהתקיימו גם אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הממונה פרסם תקנים או הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7כא|סעיף 7כא(א)}} – אמצעי האיכון והבקרה תואמים את התקנים או ההוראות האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} אם הרכב נושא כלי אצירה, מתקיימות גם לגבי כלי האצירה דרישות האיכון והבקרה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א פרט 1|בפרט 1 בחלק א׳ לתוספת הרביעית}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כא|סעיף 7כא}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל, בהסכמת המפקח על התעבורה כהגדרתו בפקודת התעבורה, רשאי לפטור סוגי כלי רכב מהתקנה של אמצעי איכון ובקרה מסוים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א|בחלק א׳ לתוספת הרביעית}}, אם נוכח כי ההתקנה אינה מעשית בהתחשב בסוג כלי הרכב וסוג אמצעי האיכון והבקרה, ובלבד שאין בכך כדי לסכל את אפשרות האיכון והבקרה של כלי הרכב; הודעה על פטור כאמור תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מוביל פסולת הרשום במרשם, רשאי להפסיק את האיכון הרציף של רכב להובלת פסולת אשר משקלו או סיווגו בהתאם לרישיון הרכב הוא כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הרביעית}}, או של כלי אצירה המותקן על רכב כאמור, בעת שימוש ברכב שאינו שימוש של הובלה של פסולת מסוגי הפסולת המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}; בלי לגרוע מכל סמכות לפי סעיף זה, הממונה רשאי לתת לבעל רכב כאמור הוראות להבטחת התיעוד, הבקרה והדיווח על הפעלת והפסקת איכון כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} מוביל פסולת ימסור לנהג רכב להובלת פסולת הודעה על איכון של הרכב ועל העברת הנתונים בזמן אמת למערכת המקוונת, וכן על שמירת הנתונים לתקופה של שלוש שנים; בהודעה יצוינו הפרטים לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות}}.
{{ח:תת|(ה)}} מוביל הפסולת ישמור העתק מההודעה כאמור בסעיף קטן (ד) לתקופה של שלוש שנים לפחות, אולם אי־מסירת הודעה לנהג או אי־שמירת ההעתק אין בהן כדי לפגוע בתוקפם של הנתונים.

{{ח:סעיף|7כ|שטר מטען|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על הובלת פסולת יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 13א|סעיפים 13א}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 14|ו־14 לחוק שירותי הובלה}}; בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|החוק האמור}}, ייכללו בשטר המטען פרטים לשם בקרה על הובלת הפסולת מנקודת המוצא ועד יעד הפריקה, ובכלל זה פרטי יצרן הפסולת וסיווג הפסולת והרכבה.
{{ח:תת|(ב)}} פרטים כאמור בסעיף קטן (א) ימולאו במתכונת שפרסם הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7כא|סעיף 7כא(א)(2)}}, וידווחו באופן מקוון למערכת המקוונת, בין השאר על בסיס אמצעי איכון ובקרה שהותקנו על כלי האצירה או על הרכב להובלת פסולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 7יט|סעיף 7יט}}.
{{ח:תת|(ג)}} מוביל הפסולת ימלא את הפרטים הנדרשים כאמור בסעיף קטן (א), ויקבל את אישורו בכתב של יצרן הפסולת ושל מפעיל האתר שבו נקלטה הפסולת, לפי העניין, על גבי שטר המטען.
{{ח:תת|(ד)}} לאחר פריקת הפסולת, ישלח מוביל הפסולת העתק של שטר המטען ליצרן הפסולת ולאתר שבו נפרקה הפסולת.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה רשאי לדרוש לעיין ולקבל העתק של שטר מטען המצוי בידי יצרן פסולת, מוביל פסולת או בעל אתר לטיפול בפסולת; נדרש יצרן פסולת, מוביל פסולת או בעל אתר לטיפול בפסולת להמציא שטר מטען כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להסמיך מפקחים מקרב עובדי המשרד לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}} בסמכויות פיקוח לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 15|סעיף 15 לחוק שירותי הובלה}} לעניין הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 13א|סעיפים 13א}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 14|ו־14 לחוק שירותי הובלה}};
{{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, להסמיך פקחים מקרב עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוסמכו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 15|סעיף 15 לחוק שירותי הובלה}}, לפקח על קיום הוראות חוק זה לעניין שטר מטען.
{{ח:תת|(ז)}} אכיפת הוראות לעניין שטר מטען באמצעות מפקחים או פקחים כאמור בסעיף קטן (ו) תיעשה בהתאם לנוהל משותף שיקבעו המפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}} והמנהל.

{{ח:סעיף|7כא|אמצעי איכון ובקרה והתחברות למערכת המקוונת|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לפרסם באתר האינטרנט של המשרד את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקנים ישראליים שעל אמצעי איכון ובקרה לעמוד בדרישותיהם, ושיטות בדיקה לעמידה בדרישותיהם באמצעות מעבדה מוסמכת;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר התייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות – הוראות לעניין אופן התחברות למערכת המקוונת שבאמצעותה יועבר לממונה מידע מאמצעי האיכון והבקרה, וכן מידע משטרי מטען על ידי מוביל פסולת.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה בדבר פרסום תקנים או הוראות כאמור בסעיף קטן (א), וכן בדבר עדכונם.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות על האמור בסעיף קטן (א) והוראות לעניין תקנים בין־לאומיים שעל אמצעי האיכון והבקרה לעמוד בדרישותיהם; הוראות כאמור לעניין היבטים של הגנת הפרטיות ואבטחת מידע ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.
{{ח:תתת|(2)}} נקבעה בתקנות חובה כאמור בפסקה (1), יראו החזקה באישור מסוג שקבע השר באותן תקנות כעמידה בחובה.

{{ח:סעיף|7כב|מטרות השימוש במידע אישי והגנה על מידע אישי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מידע אישי במערכת המקוונת יישמר תוך שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המקנות רמה גבוהה של זמינות ואמינות ומעניקות הגנה ברמה גבוהה מפני חדירה, גישה לא מורשית, דליפה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למידע.
{{ח:תת|(ב)}} פרטים מזהים במערכת המקוונת יישמרו בנפרד (בסעיף זה – מאגר הפרטים המזהים), ייאספו וישמשו למטרות אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} חקירה או העמדה לדין בשל עבירות לפי חוק זה או עבירות לפי דין אחר שעניינן אצירה, פינוי, הובלה של פסולת, טיפול בה או השלכתה שלא כדין;
{{ח:תתת|(2)}} אכיפה בשל הפרות לפי חוק זה או לפי דין אחר שעניינן אצירה, פינוי, הובלה של פסולת, טיפול בה או השלכתה שלא כדין.
{{ח:תת|(ג)}} גישה לפרטים המזהים ושימוש בהם יתאפשרו רק אם היה יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} המנהל ייתן הרשאות גישה למידע אישי, בהתאם למדיניות שיגבש, למי שהמידע נדרש לו למטרות המנויות בסעיף קטן (ב) או למטרות של זיהוי, מניעה או סיכול של עבירות או הפרות כאמור באותו סעיף קטן, לשם מילוי תפקיד שהוסמך לבצעו לפי דין, ובאופן שימזער, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיותו של אדם, בשים לב לחלופות טכנולוגיות אפשריות למתן הרשאות גישה כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} לא תותר גישה לפרטים מזהים במערכת אלא למי שקיבל הרשאה כאמור בפסקה (1) ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג).
{{ח:תתת|(3)}} המנהל רשאי לתת הרשאת גישה לעובד של רשות מקומית שהוסמך לביצוע פיקוח ואכיפה לפי חוק זה, לגבי תחום הרשות המקומית שלגביה הוסמך, אולם פרטים מזהים השמורים במערכת המקוונת יימסרו לעובד כאמור בלי שתינתן לו הרשאת גישה למאגר הפרטים המזהים; לא ייגבה תשלום מרשות מקומית בעד מסירת פרטים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} אדם שקיבל מידע אישי לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא למטרות המנויות בסעיף קטן (ב) או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ו)}} המידע במערכת המקוונת יישמר לתקופה של שלוש שנים, ולאחריה יימחק ממנה מידע אישי, אלא אם כן נמצא כי הוא נדרש לחקירה, להעמדה לדין או לאכיפה של עבירות או הפרות מסוימות.
{{ח:תת|(ז)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין התנאים לשימוש במידע אישי שנאסף לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}}, ובכלל זה החזקתו, שמירתו ומחיקתו.
{{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות עובדי המשרד לעשות שימוש במידע במערכת המקוונת גם למטרות סטטיסטיות לשם מילוי תפקידם לפי דין, ובלבד שתוצרי השימוש לא יכללו מידע אישי.
{{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע אישי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרט מזהה“ – שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית ליחיד.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: סייגים ותנאים לעניין רשויות מקומיות|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן זה}} ביום 27.1.2028).}}

{{ח:סעיף|7כג|סייג לתחולה על רשויות מקומיות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימנים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|ו־ה׳}}, לא יראו רשות מקומית כעוסק בפסולת אם היא מציבה כלי אצירה, מפנה פסולת, מובילה אותה או מטפלת בה, ומתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפסולת נוצרת בתחומה, ולעניין טיפול בפסולת – אף אם נוצרה בחלקה בתחום רשות מקומית אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} היא פועלת לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 233א|סעיף 233א לפקודת העיריות}} או בתחומי רשות מקומית שבה מכהנת מועצה ראשונה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ביצעה רשות מקומית את הפעולות המנויות באותו סעיף קטן באמצעות אדם אחר מטעמה, שאינו עובד שלה, לא יהיה אותו אדם פטור מחובת רישום או רישיון או מכל חובה אחרת המוטלת על עוסק לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|7כד|תנאים לפעולת רשות מקומית|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הייתה רשות מקומית פטורה מחובת רישום או רישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 7כג|סעיף 7כג}}, רשאי הממונה לקבוע את אותם תנאים לעיסוקה שהיה מוסמך להטילם לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ט|סעיפים 7ט}} {{ח:פנימי|סעיף 7יא|ו־7יא}}, לולא היה העוסק רשות מקומית, והרשות המקומית חייבת לקיים תנאים אלה; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין רכב בבעלות רשות מקומית המיועד להובלת פסולת בניין יחולו חובת התקנת הרכיבים המופיעים {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א פרט 2|בפרטים 2}} {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א פרט 3|ו־3 בחלק א׳ לתוספת הרביעית}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כ|סעיף 7כ}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין אתר לטיפול בפסולת בניין המופעל בידי רשות מקומית יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כח|סעיף 7כח(ג) עד (ח)}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 7כח|סעיף 7כח(ג)}} – רשות מקומית תהיה רשאית להעביר פסולת גם לאתר טיפול שרשות מקומית אחרת הקימה ומפעילה.
{{ח:תת|(ב)}} תשלומים שעל רשות מקומית לשלם למובילי פסולת בניין או למפעילי אתרים לטיפול בפסולת בניין ישולמו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כב|סעיף 7כב}}.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מכל תוצאה שנקבעה בדין אחר לאי־קיום חובה המוטלת על רשות מקומית, דין אי־קיום תקנות או תנאים כאמור בסעיף קטן (א) בידי רשות מקומית כדין אי־קיום תקנות או תנאים בידי מי שעוסק בעסק טעון מרשם או רישיון.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: פעולות בפסולת שהיא פסולת בניין|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן זה}} ביום 27.1.2028).}}

{{ח:סעיף|7כה|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}}|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר“ – לרבות מיתקן או מפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר מורשה“ – אתר טיפול בפסולת בניין, שמפעילו הוא בעל רישיון מפעיל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן פסולת בניין“ – מי שמבצע עבודת בנייה שבמהלכה נוצרת פסולת בניין, לפי הסכם בינו ובין בעל הנכס, המחזיק בנכס או מי מטעמם, לביצוע אותה עבודה (בהגדרה זו – קבלן), ובהיעדר קבלן – בעל הנכס, המחזיק בנכס או מי מטעמם, המבצע בעצמו עבודת בנייה גם אם הסתייע במהלך העבודה כאמור באנשי מקצוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי אצירה רשום“ – כלי קיבול לאצירת פסולת בניין, שנושא אמצעי זיהוי, סימון, מעקב ובקרה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ל|סעיף 7ל}}, הרשום במרשם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוביל מורשה“ – עוסק בהובלת פסולת בניין הרשום במרשם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנגנון תשלומים“ – מנגנון תשלומים מורשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כט|סעיף 7כט}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – כל אחד מאלה: עירייה, מועצה מקומית, וכן איגוד ערים שבין תפקידיו איסוף ופינוי של פסולת.

{{ח:סעיף|7כו|בקשה למתן רישיון להפעלת אתר טיפול בפסולת בניין|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן ג׳}}, המבקש להפעיל אתר טיפול בפסולת בניין יגיש לממונה בקשה לרישיון מפעיל הכוללת את כל אלה (בסעיף זה – בקשה):
{{ח:תתת|(1)}} פרטים על המבקש ועל האתר, ובכלל זה תיאור האתר שבו תתקיים הפעילות נושא הבקשה, וכן התשתיות, התהליכים, המיתקנים והפעילויות הכלולים באתר וההשפעות הצפויות על הסביבה מפעילות האתר, ולעניין אתר נייח – תנאי האתר וסביבתו;
{{ח:תתת|(2)}} הטכניקה המוצעת ליישום באתר וטכניקות אחרות למניעה ולצמצום של השפעות שליליות על הסביבה או על בריאות הציבור הנובעות מהטיפול בפסולת הבניין;
{{ח:תתת|(3)}} תוצרי הטיפול בפסולת הבניין ואפשרויות השימוש בהם.
{{ח:תת|(ב)}} עוסק בפסולת בניין יערוך את הבקשה לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה לפי מודלים, דוגמאות, טפסים, שיטות, הוראות ונהלים מקצועיים המשקפים את המידע הנדרש לפי סעיף קטן (א), והכול לפי הנחיות שפרסם הממונה באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על פרסום הנחיות כאמור ועל כל שינוי שלהן תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם קבלת החלטה בבקשה, וכן רשאי הוא לפטור את מגיש הבקשה מהגשת מידע או פרט מהפרטים המנויים בסעיף זה, אם ראה שיש בידיו מידע מספק לשם קבלת החלטה בבקשה.

{{ח:סעיף|7כז|תנאים למתן רישיון מפעיל|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה ייתן רישיון מפעיל למבקש, לאחר ששוכנע כי מתקיימים לגביו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק, לגבי האתר, בהיתר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, אם הוא נדרש;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש או בעל השפעה ניכרת בו אינו בעל עניין במוביל מורשה;
{{ח:תתת|(3)}} מוביל מורשה אינו בעל השפעה ניכרת במבקש.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
{{ח:תתתת|(2)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
{{ח:תתתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתתת|(4)}} הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ ו”החזקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25 אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו או מזכויות רכושיות כלשהן בתאגיד.

{{ח:סעיף|7כח|חובות בעל רישיון מפעיל|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעל רישיון מפעיל יתקשר בתנאים שוויוניים עם כל יצרן פסולת שיפנה אליו לשם טיפול בפסולת הבניין שברשות יצרן הפסולת האמור, באתר מורשה שבעל הרישיון מחזיק ברישיון לגביו ולטיפול בפסולת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7כז|בסעיף 7כז}}.
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון מפעיל לא יתנה את מתן השירות או את ביצוע ההתקשרות בכל תנאי שאינו תנאי מסחרי סביר ושוויוני, ובכלל זה אינו רשאי להתנות תנאים לעניין זהות המוביל המורשה.
{{ח:תתת|(3)}} נוכח המנהל כי בעל רישיון מפעיל אינו מקיים את חובותיו לפי סעיף זה, רשאי הוא לתת לו הוראות לשם הבטחת מתן השירותים על ידו בתנאים שוויוניים, לרבות לעניין איסור הפליה במחיר השירות, איכות השירות ואספקתו.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון מפעיל יקבל פסולת בניין מכל מוביל מורשה שיפנה אליו פסולת בניין שלגביה התקשר עימו יצרן פסולת, בתנאים שוויוניים; נוכח המנהל כי בעל רישיון אינו מקיים את חובותיו לפי סעיף זה, רשאי הוא לתת לבעל הרישיון הוראות לשם הבטחת מתן השירותים על ידו בתנאים שוויוניים, לרבות לעניין מחיר השירות, בהתייעצות עם חשב המשרד, איכות השירות ואספקתו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון מפעיל לא יעביר פסולת בניין מהאתר המורשה אלא לאתר מורשה אחר.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), בעל רישיון מפעיל רשאי להעביר לאחר תוצרי מיחזור של פסולת בניין העומדים בדרישות הטכניות לשימוש לאותן מטרות ובאופן שעומד בהוראות כל תקן או דרישה חוקית לגבי אותו תוצר, אם ישנה; ואולם, בעל רישיון מפעיל לא יעביר את תוצרי המיחזור כאמור אם המנהל הודיע לו כי השימוש בתוצר, על כל צורותיו, עלול לגרום להשפעה שלילית עודפת על הבריאות או הסביבה.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון מפעיל ינהל רישום מלא ומפורט של כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמויות פסולת הבניין שנכנסו לאתר המורשה שלגביו ניתן הרישיון והמועד שנכנסו לאתר, פרטי כלי האצירה, פרטי המוביל המורשה וכלי הרכב המוביל את כלי האצירה, שם הנהג, פרטי יצרן פסולת הבניין ומשקל פסולת הבניין;
{{ח:תתת|(2)}} כמויות פסולת הבניין שטופלו או סולקו באתר המורשה, כמויות פסולת הבניין שמוחזרו, סולקו, הוטמנו או טופלו באופן אחר באתר, וכמויות פסולת הבניין או תוצרי הטיפול בפסולת הבניין שהועברו למקום אחר, ופרטי המקום האחר כאמור, והכול לפי משקל וסוג פסולת הבניין או תוצרי הטיפול בפסולת, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} ערך בעל רישיון מפעיל רישום לפי סעיף זה, יראו אותו כמי שקיים חובתו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 11ה|סעיף 11ה}}.
{{ח:תת|(ז)}} בעל רישיון מפעיל יגיש לממונה ולחשב המשרד, במתכונת שהורו לו, דיווח על הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה), לגבי כל שנה, לא יאוחר מ־1 באפריל של השנה שלאחריה, וכן יעביר למערכת המקוונת פרטים בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7כ|סעיף 7כ}} {{ח:פנימי|סעיף 7כא|או 7כא}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ח)}} בעל רישיון מפעיל ישמור את הרישום לפי סעיף קטן (ה), את שטרי המטען ואת המסמכים ששימשו אסמכתה לרישום לתקופה של שלוש שנים.

{{ח:סעיף|7כט|מנגנון תשלומים בעד פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.7.2029):}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישלם אדם בעד פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין שנוצרת במהלך עבודת בנייה, לא ישלם אדם או יצרן פסולת בניין בעד שירות כאמור ולא יקבל תשלום כאמור, אלא באמצעות מנגנון תשלומים לפי הוראות חוק זה, ולעניין שירות של הובלת פסולת בניין או טיפול בה יבוצע התשלום גם לאחר שהפסולת התקבלה באתר מורשה ונשקלה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), יצרן פסולת בניין שאין עיסוקו בכך, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, רשאי לשלם לרשות מקומית בעד שירות של פעולה בפסולת ורשות מקומית תהיה רשאית לקבל תשלום כאמור שלא באמצעות מנגנון תשלומים, ובלבד שפסולת בניין נוצרה בתחום הרשות המקומית או בתחום רשות מקומית סמוכה שהקימה איתה אתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7לו|בסעיף 7לו}}, ושהרשות המקומית פטורה מחובת רישום או רישיון לגבי השירות; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מחובת הרשות המקומית לשלם לעוסק בפסולת בעד ביצוע שירותים או רכישת שירותים כאמור באמצעות מנגנון תשלומים.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יורה על הקמתו והפעלתו של מנגנון תשלומים, ורשאי הוא להורות על הקמה והפעלה בשלבים.
{{ח:תת|(ד)}} על מנגנון תשלומים יחולו הוראות אלו:
{{ח:תתת|(1)}} המנגנון יכול שיופעל בידי המשרד או בידי חברה שקיבלה הרשאה לכך מאת המנהל והחשב הכללי במשרד האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} המנגנון יופעל באמצעות בעל רישיון של חברת תשלומים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}, או של תאגיד בנקאי או תאגיד עזר כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק האמור}} (בחוק זה – חברת תשלומים);
{{ח:תתת|(3)}} חברת התשלומים תהיה רשאית לגבות תשלום מהמשתמשים במנגנון בעד פעולותיה; השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בצו את שיעור התשלום ויכול שיקבע שיעורים שונים בשים לב לסוג השירות וסוגי הפסולת;
{{ח:תתת|(4)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה על משתמשים במנגנון למימון עלויות הקמתו והפעלתו, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר שיעור מופחת או פטור לעניין זה.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל וחשב המשרד יורו לחברת התשלומים על התנאים להעברת תשלום לפי חוק זה, באמצעות מנגנון תשלומים, ובכלל זה על אופן קבלת אסמכתאות מהימנות על מתן שירות של פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין לפי הוראות חוק זה כתנאי לביצוע התשלום, על קבלת מידע מהמערכת המקוונת, על דרך הבירור של מידע הנדרש לביצוע התשלומים, וכל הוראה אחרת הדרושה כדי להבטיח את הבקרה ואת אמינות המנגנון בכל הקשור להתקיימות התנאים להעברת תשלום בין המשתמשים כאמור; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את התנאים להעברת תשלום באמצעות מנגנון תשלומים.
{{ח:תת|(ו)}} משתמש במערכת התשלומים רשאי להשיג לפני המנהל וחשב המשרד, או מי שהם הסמיכו לעניין זה, על תשלום או על סכומו, אם סבר כי אין התאמה בין כמות הפסולת, שיוך הפסולת או עיתוי העברת הפסולת ובין התשלום, בניגוד לתנאים שעליהם הורו המנהל והחשב; ההשגה תוגש בתוך 30 ימים מיום ביצוע התשלום או מהיום שבו ניתן השירות נושא התשלום, לפי המאוחר, בצירוף אסמכתאות התומכות בטענותיו של המשיג.
{{ח:תת|(ז)}} טרם קבלת החלטה בהשגה, ישלח המנהל, או מי שהוא הסמיך לכך, לחברת התשלומים ולכל משתמש אחר הנוגע בדבר לדעתו את ההשגה, ואם סבר כי יש מניעה לכך – תמצית של ההשגה, וייתן להם הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו, כפי שיורה.
{{ח:תת|(ח)}} אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ביצוע התשלום נושא ההשגה.
{{ח:תת|(ט)}} המנהל וחשב המשרד, או מי שהם הסמיכו לכך, יודיעו למשיג, לחברת התשלומים ולכל משתמש הנוגע בדבר את החלטתם בהשגה בתוך 60 ימים מיום קבלתה; המנהל יציין בהחלטתו את תמצית ממצאיו.
{{ח:תת|(י)}} בירור השגה יהיה בדרך שתיראה למנהל ולחשב המשרד, והם לא יהיו קשורים להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות; המנהל וחשב המשרד רשאים לתת הוראות לעניין אופן בירור ההשגה על ידם, לרבות דרישה לקבל את כל מידע הנדרש להם מאת הנוגעים בדבר.

{{ח:סעיף|7ל|הצבת כלי אצירה רשום|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יציב אדם כלי אצירה לשם איסוף של פסולת בניין, אלא בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כלי האצירה הוא כלי אצירה רשום;
{{ח:תתת|(2)}} כלי האצירה נושא בכל עת אמצעי איכון ובקרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 חלק א פרט 1|בפרט 1 בחלק א׳ לתוספת הרביעית}} ועומד בהוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7יט|סעיף 7יט}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיבל אישור לכך מראש הרשות המקומית שכלי האצירה יוצב בתחומה או ממי שראש הרשות המקומית הסמיכו לעניין זה;
{{ח:תתת|(4)}} הצבת כלי האצירה היא בהתאם לתנאים שנקבעו באישור כאמור בפסקה (3), אם נקבעו.
{{ח:תת|(ב)}} אישור בקשה להצבת כלי אצירה ברשות מקומית, כאמור בסעיף קטן (א)(3), יכלול תנאים והוראות לעניין סימון כלי האצירה, אופן הצבתו ופינויו בתום השימוש, וכן תנאים נוספים הנדרשים להבטחת פינויה הסדיר של פסולת הבניין והפיקוח על הצבת כלי האצירה ופינוי הפסולת.
{{ח:תת|(ג)}} השר, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הצבת כלי אצירה, פינוים ופיקוח עליהם, ובכלל זה הוראות לעניין אמצעי זיהוי, סימון, מעקב ובקרה שיותקנו בכלי אצירה רשום.

{{ח:סעיף|7לא|איסור השלכת פסולת אחרת לכלי אצירה רשום|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} לא ישליך אדם פסולת שאינה פסולת בניין לכלי אצירה רשום.

{{ח:סעיף|7לב|נקיטת אמצעי פיקוח בידי רשות מקומית|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תנקוט אמצעים סבירים לפיקוח על הצבת כלי אצירה ועל כלי אצירה רשומים המוצבים בתחומה, ועל קיום התנאים להצבת כלי אצירה רשום שקבעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7ל|בסעיף 7ל(א)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוצב כלי אצירה בתחום רשות מקומית בלא שניתן לכך אישור בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ל|סעיף 7ל}} או בניגוד לתנאי האישור, יחולו על כלי האצירה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8 עד 8ד}}, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ג)}}, המילים ”ואם בנסיבות העניין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה“ – יימחקו.

{{ח:סעיף|7לג|הובלת פסולת בניין|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} מוביל מורשה יוביל פסולת בניין –
{{ח:תת|(1)}} רק לאתר מורשה של בעל רישיון מפעיל שעימו התקשר יצרן פסולת הבניין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7לד|סעיף 7לד}};
{{ח:תת|(2)}} בכלי אצירה רשום, ואם כלי האצירה אינו טעון רישום לפי חוק זה – ובלבד שכלי האצירה מסומן באופן שהורה הממונה.

{{ח:סעיף|7לד|חובות יצרן פסולת בניין|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כט|סעיף 7כט}}, יצרן פסולת בניין יתקשר עם בעל רישיון מפעיל ועם מוביל מורשה לשם פינוי פסולת הבניין שברשותו לאתר מורשה כדי לטפל בה באתר האמור; התקשרות עם בעל רישיון מפעיל יכול שתיעשה באמצעות המוביל המורשה, ובלבד שיצרן פסולת הבניין ישלם למפעיל את התמורה בעד הטיפול בפסולת הבניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישליך יצרן פסולת בניין את פסולת הבניין שברשותו אלא לכלי אצירה רשום.
{{ח:תת|(ג)}} יצרן פסולת בניין ינקוט אמצעים למניעת פיזור פסולת הבניין מכלי האצירה ולמניעת מפגעים ממנו, ויוודא שכמות הפסולת בכלי האצירה אינה חורגת מקיבולתו.
{{ח:תת|(ד)}} התקשר יצרן פסולת הבניין עם בעל רישיון מפעיל שלא באמצעות מוביל מורשה, יודיע למוביל המורשה מהו האתר המורשה שאליו יש להוביל את הפסולת.
{{ח:תת|(ה)}} יצרן פסולת בניין ידרוש מהמוביל המורשה למסור לו את שטר המטען המאושר בידי בעל רישיון המפעיל, המעיד שפסולת הבניין נקלטה באתר, בציון מועד הקליטה וכמות הפסולת.
{{ח:תת|(ו)}} יצרן פסולת בניין ישמור תיעוד של שטרי המטען שמסר לו המוביל המורשה, אישור על קבלת פסולת הבניין באתר מורשה לטיפול בפסולת, ותוכנית, סקר או תיעוד שערך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7לז|סעיף 7לז}}, לתקופה של שלוש שנים לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} השר רשאי לקבוע חובות, הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על יצרן פסולת בניין, כדי להבטיח את הטיפול המיטבי בפסולת וכדי למנוע פגיעה בסביבה או בבריאות הציבור, בעניינים אלו:
{{ח:תתת|(1)}} החובה למסור מידע בדבר פסולת הבניין לעוסק בפסולת שעימו התקשר לשם אצירה, פינוי או הובלה של פסולת בניין או טיפול בה, ובכלל זה לעניין אופן התיעוד ומתכונתו והעברת המידע;
{{ח:תתת|(2)}} חובות לעניין אופן האצירה והאחסון של פסולת הבניין, ובכלל זה הפרדה של סוגי פסולת ומניעת זיהום;
{{ח:תתת|(3)}} חובות לעניין הכשרה ייעודית;
{{ח:תתת|(4)}} בהסכמת שר האוצר, חובות ויעדים לשימוש בחומר ממוחזר.

{{ח:סעיף|7לה|יצרן פסולת בניין בכמות קטנה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 7לד|בסעיף 7לד}}, יצרן פסולת בניין שאין עיסוקו בכך, בין כעיסוק עיקרי ובין כעיסוק נלווה לו, רשאי לעשות אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לפנות פסולת בניין בכמות כוללת שאינה עולה על 0.5 מטר מעוקב לעבודת בנייה מסוימת, שנוצרה בנכס שבבעלותו או בהחזקתו ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}} – כמות קטנה), ברכבו שאינו רכב משא או רכב עבודה לאתר שהרשות המקומית שהוא מתגורר בתחומה קבעה למתן השירות למטרה זו, או לאתר מורשה אחר; בפסקה זו, ”רכב משא“ ו”רכב עבודה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} ולפיה, בהתאמה;
{{ח:תת|(2)}} למסור פסולת בניין, אף אם היא בכמות שאינה כמות קטנה, לרשות המקומית שבתחומה היא נוצרה, אם הודיעה הרשות המקומית שהיא מספקת שירותי פינוי או ריכוז פסולת או טיפול בה, ובהתאם להוראותיה.

{{ח:סעיף|7לו|חובות רשות מקומית לעניין פינוי או ריכוז פסולת בניין בכמות קטנה או טיפול בה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7לה|סעיף 7לה(1)}}, רשות מקומית תקים ותפעיל בתחומה, בעצמה או יחד עם רשות מקומית סמוכה, אתר לריכוז פסולת בניין או לטיפול בפסולת בניין או שתספק, בעצמה או באמצעות אחר, שירותי פינוי פסולת בניין בכמות קטנה לתושבי הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} פינתה רשות מקומית פסולת בניין מיצרן פסולת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7לה|בסעיף 7לה}}, שלא באמצעות עובדיה, תפנה את הפסולת לאתר מורשה באמצעות מוביל מורשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כט|סעיפים 7כט}} {{ח:פנימי|סעיף 7לד|ו־7לד}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיה של רשות מקומית לגבות אגרה או תשלום בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א) לפי כל דין.

{{ח:סעיף|7לז|פעולות הכנה והפרדה במקור של יצרן פסולת בניין|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן פסולת בניין המבצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בחלק א׳ לתוספת החמישית}}, יבצע את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טרם תחילתה של העבודה – יכין תוכנית, במתכונת שפרסם הממונה באתר האינטרנט של המשרד, לטיפול בפסולת הבניין שצפוי שתיווצר במהלך העבודה (בחוק זה – תוכנית טיפול בפסולת בניין); התוכנית תכלול את הפרטים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת החמישית}}, ובעבודה הכוללת הריסה או שיפוץ של בנייה קיימת – גם סקר לזיהוי חומרים מסוכנים או חומרים המתאימים לשימוש חוזר ולמיחזור, המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|בחלק ג׳}} {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|או ד׳ לתוספת החמישית}} (בסעיף זה – חומרים למיחזור), שיש להפרידם טרם תחילת העבודה או במהלכה;
{{ח:תתת|(2)}} יבצע הפרדה של חומרים מסוכנים או חומרים למיחזור, בהתאם לתוכנית הטיפול בפסולת בניין, ויפנה את הפסולת לטיפול לפי סוגיה, תוך מתן עדיפות ככל האפשר לשימוש חוזר ולמיחזור, ובכלל זה רשאי הוא למחזר פסולת בניין באתר עבודת הבנייה באמצעות בעל רישיון מפעיל מתאים לשם כך;
{{ח:תתת|(3)}} נוכח יצרן הפסולת במהלך העבודה כי נדרש שינוי בתוכנית הטיפול בפסולת בניין, יעדכנה ויתעד את השינוי, סיבותיו ומועדו;
{{ח:תתת|(4)}} יצרן פסולת בניין יתעד את אופן ביצוע העבודה בהתאם לתוכנית הטיפול בפסולת בניין ולסקר שערך לפי סעיף זה, ויציג את המסמכים האמורים לממונה או למפקח שמונה לפי חוק זה, או לממונה הגנת הסביבה או למפקח הגנת הסביבה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|בחוק הגנת הסביבה}}, לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ב)}} תוכנית טיפול בפסולת בניין תעמוד בדרישות תקנים ישראליים שפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד, לרבות שיטות הבדיקה לעמידה בתקן ישראלי באמצעות מעבדה מוסמכת או בדרישות לעמידה בתקנים בין־לאומיים, אם השר קבע תקנות לעניין זה; נקבעה בתקנות חובה כאמור, יראו החזקה באישור מסוג שקבע השר כעמידה בחובה האמורה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להורות ליצרן פסולת בניין בכתב לתקן את תוכנית הטיפול בפסולת בניין ולבצע פעולות הדרושות למילוי אחר הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|7לח|{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}} – סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כז|סעיפים 7כז(א)(2) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7כט|7כט}} {{ח:פנימי|סעיף 7לג|ו־7לג(1)}}, לא יחולו על עודפי עפר, ובלבד שקליטתם נעשתה בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, והמחזיק ביעד שאליו הם מפונים אישר מראש ובכתב את השימוש בהם, ובלבד שפינוי עודפי עפר ליעד שהוא קרקע חקלאית לא ייעשה אלא לפי הוראות שקבע שר החקלאות וביטחון המזון, בהסכמת השר להגנת הסביבה ולאחר התייעצות עם שר הפנים; אין באמור כדי לגרוע מהחובה לבצע את התשלום בעד פינוי עודפי העפר באמצעות מנגנון תשלומים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7לד|סעיף 7לד}} יחולו על עודפי עפר, ובלבד שלעניין עודפי עפר המפונים כאמור בסעיף קטן (א), יראו את המחזיק באתר כבעל רישיון מפעיל.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בהגדרה ”אתר מורשה“, לא יראו מפעיל של תחנת מעבר לפסולת בניין שלא מתבצע בה טיפול בפסולת כבעל רישיון מפעיל לעניין הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן זה}}, למעט אתר לאחסון ביניים של עודפי עפר.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי להורות על שיטות לבדיקה ולחישוב של סיווג הפסולת כעודפי עפר לעניין סעיף זה; הוראות שנתן המנהל יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף ועל כל שינוי בהן תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|7לט|שמירת דינים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, אולם בכל מקרה של סתירה בין הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן זה}} להוראות {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011}}, יגברו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|החוק האמור}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: סילוק גרוטות רכב|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתה של כותרת {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן זה}} ביום 27.1.2028).}}

{{ח:סעיף|8|סמכות סילוק גרוטות רכב|תיקון: תשמ״ה, תשנ״ב, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית או מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – רשות מוסמכת), רשאית לסלק גרוטות רכב שהושלכו ברשות הרבים או ברשות היחיד, למעט גרוטאות המצויות בחצריו של מי שמחזיק בהן כדין, או מנהל בהן כדין עסק בגרוטות רכב.
{{ח:תת|(ב)}} לא תשתמש רשות מוסמכת בסמכותה לסלק גרוטת רכב לפי סעיף זה אלא לאחר שדרשה בכתב מבעלה או מהמחזיק בה לפנותה תוך תקופה שקבעה בדרישה והוא לא עשה כן, ולאחר שהודעה בדבר כוונתה לסלק את הגרוטה הודבקה עליה במקום הנראה לעין, 48 שעות לפחות לפני ביצוע הסילוק.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתן לזהות את בעלה של גרוטת הרכב, רשאית הרשות המוסמכת לסלקה אם היא נמצאת באותו מקום לפחות חודש ימים ואם בנסיבות הענין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה.
{{ח:תת|(ד)}} סולקה גרוטת רכב כאמור בסעיף קטן (א), זכאית הרשות המוסמכת שסילקה את הגרוטה להחזר הוצאותיה ממי שנמסרה לו דרישה כאמור בסעיף קטן (ב); תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת הוצאות אלו, תהא ראיה לכך.

{{ח:סעיף|8|סמכות פינוי גרוטות רכב|תיקון: תשמ״ה, תשנ״ב, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית או מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – רשות מוסמכת), רשאית לפנות גרוטות רכב שהושלכו ברשות הרבים או ברשות היחיד, למעט גרוטאות המצויות בחצריו של מי שמחזיק בהן כדין, או מנהל בהן כדין עסק בגרוטות רכב.
{{ח:תת|(ב)}} לא תשתמש רשות מוסמכת בסמכותה לפנות גרוטת רכב לפי סעיף זה אלא לאחר שדרשה בכתב מבעלה או מהמחזיק בה לפנותה תוך תקופה שקבעה בדרישה והוא לא עשה כן, ולאחר שהודעה בדבר כוונתה לפנות את הגרוטה הודבקה עליה במקום הנראה לעין, 48 שעות לפחות לפני ביצוע הפינוי.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתן לזהות את בעלה של גרוטת הרכב, רשאית הרשות המוסמכת לפנותה אם היא נמצאת באותו מקום לפחות חודש ימים ואם בנסיבות הענין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה.
{{ח:תת|(ד)}} פונתה גרוטת רכב כאמור בסעיף קטן (א), זכאית הרשות המוסמכת שפונתה את הגרוטה להחזר הוצאותיה ממי שנמסרה לו דרישה כאמור בסעיף קטן (ב); תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת הוצאות אלו, תהא ראיה לכך.

{{ח:סעיף|8א|השארת רכב ברשות הרבים|תיקון: תשמ״ח, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הושאר ברשות הרבים רכב שנחזה להיות רכב נטוש, רשאית הרשות המוסמכת להודיע לבעל הרכב כי רכבו נחזה להיות רכב נטוש וכי אם לא יוכיח לה אחרת להנחת דעתה, היא רשאית לפעול בהתאם לסמכויותיה לפי סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} חלפו שלושים ימים מיום מתן ההודעה לפי פסקה (1) והרכב עדיין נחזה להיות רכב נטוש, ובעל הרכב לא פנה לרשות המוסמכת כאמור באותה פסקה, רשאית הרשות המוסמכת להורות על גרירתו מהמקום.
{{ח:תת|(ב)}} לא תשתמש הרשות המוסמכת בסמכותה כאמור בסעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שדרשה מבעל הרכב לפנותו תוך תקופה שתקבע בדרישה ולא תעלה על 21 ימים, והודיעה לו כי אם לא יעשה כן בכוונתה לגרור את הרכב ולהעמידו במקום שיפורט בהודעה; הודעה לפי סעיף קטן זה תימסר 14 ימים לפחות לפני הגרירה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעות כאמור בסעיף זה יודבקו על הרכב במקום הנראה לעין ויישלחו בדואר רשום לבעל הרשום של הרכב, אם ניתן לזהותו; הודעות לבעל רכב כאמור שניתן לזהותו יימסרו ככל הניתן גם בדרך מקוונת, ובלבד שבידי הרשות המוסמכת פרטי בעל הרכב להתקשרות עימו בדרך זו.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרך מקוונת“ – דואר אלקטרוני או מסרון הנשלחים לכתובת הדואר האלקטרוני או למספר הטלפון הנייד של בעל הרכב הרשום;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב שנחזה להיות רכב נטוש“ – לרבות רכב שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא אינו נושא לוחית זיהוי כמחויב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:תתתת|(2)}} אין לו רישיון רכב תקף שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, במשך שלושים ימים לפחות;
{{ח:תתתת|(3)}} ניכר כי הוא מושאר במקום אחד או שאינו מוזז ממקומו מרחק של ממש, ובנסיבות העניין סביר להניח כי אינו משמש למטרות נסיעה באופן תדיר.

{{ח:סעיף|8ב|מכירת רכב שנגרר או החזרתו לבעליו|תיקון: תשמ״ח, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נגרר רכב לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 8א|בסעיף 8א}}, ובעליו לא בא לקבלו בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8א|בסעיף 8א(ג)}}, תהא הרשות המוסמכת רשאית למכור את הרכב.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש בעל רכב לקבל את רכבו, תהא הרשות המוסמכת זכאית לדרוש החזר כל הוצאותיה בגין גרירת הרכב והחזקתו ותשלום כל קנס בגין עבירה הכרוכה בשימוש באותו רכב.
{{ח:תת|(ג)}} נמכר רכב כאמור בסעיף זה, תעמוד תמורת מכירתו לרשות בעל הרכב, בניכוי הסכומים המפורטים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת את ההוצאות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), תהא ראיה להוצאותיה.

{{ח:סעיף|8ג|עידוד מסירה לסילוק|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} רשות מוסמכת רשאית, לשם עידוד סילוק גרוטות רכב ורכב שאינו בשימוש, לשלם לבעל רכב אשר יביא את רכבו לאתר לסילוק גרוטאות, סכום שייקבע על ידה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה בדבר קביעת סכום לתשלום לבעל רכב (י״פ תשע״ח, 7052).}}

{{ח:סעיף|8ד|דין גרוטות רכב|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} רכב שהובא או נגרר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיפים 8 עד 8ג}}, יראו אותו כגרוטאה לענין חוק זה ולענין {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, והוא יהיה לקנינה של הרשות המוסמכת.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מכלים למשקה|תיקון: תשס״ז}}

{{ח:סעיף|9|סימון מכלים למשקה}}
{{ח:ת}} לא ייצר אדם ולא ישווק יבואן מכלים למשקה, אלא אם כן מודפס או מוטבע עליהם או על תווית שעליהם, סימון נראה לעין בדבר איסור השלכת פסולת, הכל לפי קביעת שר התעשיה והמסחר, בהתייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שמירת הנקיון (סימון מכלים למשקה)|תקנות שמירת הנקיון (סימון מכלים למשקה), התשמ״ז–1987}}.}}

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: קרן לשמירת הניקיון|תיקון: תשס״ז}}

{{ח:סעיף|10|קרן לשמירת הנקיון|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ז, תשס״ד, תשס״ז, תשע״א, תשע״א־2, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה קרן לשמירת הנקיון במסגרת המשרד לאיכות הסביבה (להלן – הקרן).
{{ח:תת|(ב)}} מטרת הקרן תהיה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות נאותה של הסביבה ובכלל זה לשמירה על הנקיון, למניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת, למיחזור, למניעת מפגעים, למניעת שילוט בלתי חוקי ולמניעת עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}} (להלן – חוק החומרים המסוכנים) וכן להגנה על הסביבה החופית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית|בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}}, למניעת פגיעה בה ולשיקומה וליישום הוראות {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק|חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011}}, ולקידום מטרותיו.
{{ח:תת|(ג)}} השר לאיכות הסביבה יתקין תקנות בדבר סדרי הפעלת הקרן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שמירת הנקיון (קרן לשמירת הנקיון)|תקנות שמירת הנקיון (קרן לשמירת הנקיון), התשמ״ו–1986}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} כספי הקרן ייועדו למטרותיה בלבד ויוצאו לפי הוראות השר לאיכות הסביבה בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת|(ה)}} כספי הקרן יבואו מהיטל על הטמנת פסולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב}}, קנסות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, הקצבות מתקציב המדינה תרומות, וכל מקור אחר שנקבע לפי דין.
{{ח:תת|(ו)}} השר להגנת הסביבה יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בסוף כל שנת תקציב ולא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה העוקבת, דיווח על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: היטלים|תיקון: תשס״ז}}

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז, תש״ס, תש״ס־3, תש״ע, תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11א|הגדרות {{ח:הערה|-}} {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}|תיקון: תש״ס, תשס״ז, תשפ״ד־2, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר לסילוק פסולת“ – מקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר לסילוק פסולת“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} מקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל הטמנה“ – היטל בשל הטמנת פסולת באתר לסילוק פסולת בסכום המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ לתוספת}}, לפי סוג הפסולת וסוג האתר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטורים א׳ ו־ב׳ לתוספת}} בהתאמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל הטמנה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} היטל בשל הטמנת פסולת באתר לסילוק פסולת בסכום המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ לתוספת הראשונה}}, לפי סוג הפסולת וסוג האתר כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בטורים א׳ ו־ב׳ לתוספת הראשונה}} בהתאמה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“ – מחזיק או מנהל של אתר לסילוק פסולת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת“ – {{ח:הערה|(תימחק ביום 27.1.2028):}} לרבות פסולת בנין וגרוטות רכב.

{{ח:סעיף|11ב|היטל על הטמנת פסולת|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל אתר לסילוק פסולת ישלם היטל הטמנה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} היו לאתר לסילוק פסולת שני מפעילים או יותר, חייבים הם בתשלום היטל הטמנה, יחד ולחוד.

{{ח:סעיף|11ג|ייעוד כספי היטל הטמנה|תיקון: תשס״ז, תשס״ט־3, תשע״ג, תשע״ז־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ד, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} היטל הטמנה ישולם לקרן.
{{ח:תת|(ב)}} כספי היטל ההטמנה שיתקבלו בקרן לפי הוראות סעיף זה יתנהלו בחשבון נפרד וישמשו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), למטרות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ועידוד השימוש בהם (בסעיף זה – מטרות פיתוח);
{{ח:תתת|(2)|(א)}} שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני יום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה (בסעיף זה – מטרות נוספות);
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני יום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, פיקוח ואכיפה בתחום הפסולת, ובכלל זה מימון עלויות של אמצעים לאיכון ובקרה להובלת פסולת בידי רשות מקומית, ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה (בסעיף זה – מטרות נוספות);
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 17.10.2023 עד יום 31.12.2027):}} לעניין סעיף זה, יראו כמטרות נוספות גם טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 5 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וסיוע, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, בהסדרת הטיפול השוטף בפסולת ברשויות מקומיות כאמור.
{{ח:תת|(ב1)}} כספי היטל ההטמנה שיתקבלו בקרן ישמשו למטרות פיתוח; הוקצו, בשנה מסוימת, כספים למטרות האמורות, ובתום אותה שנה נותרה יתרה מכספי היטל ההטמנה, תוכל היתרה לשמש למטרות הנוספות, ובלבד שהסכום המיועד למטרות הנוספות לא יעלה על 25% מכספי היטל ההטמנה שהתקבלו באותה שנה.
{{ח:תת|(ג)}} הנהלת הקרן רשאית להחליט על סיוע למטרות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), לפי אמות מידה שתקבע, ובלבד שאמות מידה שלפיהן יינתן סיוע לרשויות מקומיות ייקבעו, בין היתר, בהתחשב במצבן הכלכלי.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|11ד|תשלום היטל הטמנה וגבייתו|תיקון: תשס״ז, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היטל הטמנה ישולם לא יאוחר מיום ה־15 בכל חודש, בעד הפסולת שהוטמנה באתר לסילוק פסולת בחודש הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} לא שולם היטל הטמנה במועד כאמור בסעיף קטן (א), ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד למועד תשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} על גביית היטל הטמנה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:סעיף|11ה|רישום כניסת פסולת לאתר לסילוק פסולת|תיקון: תשס״ז, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל אתר לסילוק פסולת ינהל, לגבי כל רכב מוביל פסולת הנכנס לאתר, רישום הכולל את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר רישוי של הרכב;
{{ח:תתת|(2)}} שם הנהג;
{{ח:תתת|(3)}} מועד כניסת הרכב לאתר;
{{ח:תתת|(4)}} סוג הפסולת המובלת ברכב, כמות הפסולת לפי משקלה, ומקור הפסולת על פי הרשום בתעודת המשלוח.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} סוג הפסולת המובלת ברכב, כמות הפסולת לפי משקלה, ומקור הפסולת על פי הרשום בשטר המטען.
{{ח:תת|(ב)}} הרישום כאמור בסעיף קטן (א) ישמש בסיס לחישוב סכום היטל ההטמנה שהמפעיל חייב בתשלומו לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} הרישום כאמור בסעיף קטן (א) ישמש בסיס לחישוב סכום היטל ההטמנה שהמפעיל חייב בתשלומו לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|11ו|דיווח לענין תשלום היטל הטמנה|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} במועד תשלום היטל הטמנה, ימסור כל מפעיל לחשב המשרד דיווח בדבר פירוט החישוב לקביעת הסכום ששולם, במתכונת שיורה עליה חשב המשרד; כן ימציא כל מפעיל לחשב המשרד, בתום כל שנת כספים ולא יאוחר מששה חודשים מתום שנת הכספים, דיווח שנתי הכולל פירוט של סכומי היטל ההטמנה ששילם בשנה הקודמת והחישוב לקביעת הסכומים כאמור; הדיווח השנתי יוגש כשהוא מאומת בתצהיר ומאושר בידי רואה חשבון.

{{ח:סעיף|11ז|דרישת מידע ששימש לעריכת דיווח|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} חשב המשרד או נציג מטעמו רשאים לדרוש ממפעיל אתר לסילוק פסולת להמציא להם כל מידע ששימש בסיס לעריכת הדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ו|סעיף 11ו}}; נדרש מפעיל אתר לסילוק פסולת להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.

{{ח:סעיף|11ח|קביעת סכום היטל הטמנה על ידי חשב המשרד|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} לא מסר מפעיל אתר לסילוק פסולת דיווח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11ו|בסעיף 11ו}}, או שמסר דיווח כאמור אך לחשב המשרד יש טעמים סבירים להניח שהדיווח אינו נכון, רשאי חשב המשרד, לאחר שנתן למפעיל האתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את סכום היטל ההטמנה שעל מפעיל האתר לשלם.

{{ח:סעיף|11ט|עיכוב תשלום ההיטל והחזרתו|תיקון: תשס״ז, תשע״א־4, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים כדי לעכב תשלום היטל הטמנה, אלא אם כן הסכים לכך חשב המשרד או שהורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} התקבלה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, יוחזר היטל ההטמנה בהתאם לקביעת בית המשפט בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11י|הצמדה למדד|תיקון: תשס״ז, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} סכומי היטל ההטמנה הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ לתוספת}}, יהיו צמודים למדד ויעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} סכומי היטל ההטמנה הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ לתוספת הראשונה}}, יהיו צמודים למדד ויעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון – המדד שפורסם בחודש ינואר 2007;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום העדכון הראשון“ – כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008).

{{ח:סעיף|11יא|תשלום קנס אינו פוטר מהיטל הטמנה|תיקון: תשס״ז, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} אין בתשלום קנס שהוטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(6) עד (9)}} כדי לפטור מתשלום היטל הטמנה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} אין בתשלום קנס שהוטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(7) עד (9) ו־(ג)(1)(ב)}} כדי לפטור מתשלום היטל הטמנה.

{{ח:סעיף|11יב|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת}}|תיקון: תשס״ז, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת}}.

{{ח:סעיף|11יב|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}|תיקון: תשס״ז, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|11יג|דיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת|תיקון: תשס״ז, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} הנהלת הקרן תדווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על יישום מטרות הקרן לפי חוק זה פעמיים בשנה; דיווח לעניין המחצית הראשונה של כל שנה יוגש לא יאוחר מיום 30 בספטמבר באותה שנה, ודיווח לעניין המחצית השנייה של כל שנה יוגש לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה העוקבת.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: אכיפה ועונשין|תיקון: תשס״ז}}

{{ח:סעיף|12|מפקחים ונאמני נקיון|תיקון: תשנ״ב, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תשס״ט־4, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחים מבין עובדי משרדו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}}, רשאי השר להסמיך מפקחים לעניין חוק זה מקרב כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו;
{{ח:תתת|(2)}} עובדי רשויות נחלים ומעיינות;
{{ח:תתת|(3)}} עובדי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו התנאים המנויים {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק הגנת הסביבה}}, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה:
{{ח:תתת}} במקום האמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 4|בסעיף 4(1) לחוק האמור}} יבוא ”הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה לדעת השר כדי למנוע את הסמכתו“.
{{ח:תת|(ב1)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – מפקח) –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|בחוק הגנת הסביבה}} כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ג)}} השר לאיכות הסביבה או ראש רשות מקומית, לגבי תחום אותה רשות ובהסכמת מפקד מחוז במשטרת ישראל, רשאים למנות כל אדם להיות נאמן נקיון; נאמן נקיון שמונה כאמור רשאי, לאחר שהציג תעודת מינויו כנאמן נקיון, לדרוש ממי שעבר לנגד עיניו עבירה על חוק זה להזדהות בפניו; מי שנדרש להזדהות כאמור חייב לעשות כן.
{{ח:תת|(ד)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוא עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} מפקח לא יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה}}.

{{ח:סעיף|12א|איסור מינהלי על שימוש ברכב|תיקון: תשס״ח־2, תשע״א־3, תשע״א־4, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}} יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)(1א)(א)}} באמצעות רכב או מרכב, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} היה למפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}} יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(4ב) ו־(4טז) ו־(ג)}} באמצעות רכב או מרכב, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|סעיפים 57א(ב) עד (ו)}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ב|57ב}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ד|57ד}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ה|57ה}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ו|57ו}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ז|ו־57ז לפקודת התעבורה}}, יחולו, לעניין זה, בשינויים המחוייבים; הסמכות הנתונה בסעיפים אלה לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לעניין סעיף זה לבית משפט השלום, והסמכויות הנתונות באותם סעיפים לקצין משטרה יהיו נתונות לעניין סעיף זה למפקח כאמור בסעיף קטן (א) שהשר הסמיך לעניין זה.

{{ח:סעיף|12ב|סמכות עיכוב רכב מנועי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר או מפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}} רשאים לעכב רכב מנועי שעשוי לשמש כרכב להובלת פסולת דרך עיסוק, לשם בדיקת עמידה בהוראות חוק זה ובכלל זה בדיקת המטען המובל בו (בסעיף זה – בדיקה ראשונית), ולבצע בו בדיקה ראשונית, ובלבד שהבדיקה תבוצע במהירות האפשרית; עיכוב לפי סעיף קטן זה על ידי מפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}} ייערך בתיאום עם משטרת ישראל.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):}} שוטר, מפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}} או פקח שיטור מקומי רשאים לעכב רכב מנועי שעשוי לשמש כרכב להובלת פסולת דרך עיסוק, לשם בדיקת עמידה בהוראות חוק זה ובכלל זה בדיקת המטען המובל בו (בסעיף זה – בדיקה ראשונית), ולבצע בו בדיקה ראשונית, ובלבד שהבדיקה תבוצע במהירות האפשרית; עיכוב לפי סעיף קטן זה על ידי מפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}} ייערך בתיאום עם משטרת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד בעקבות בדיקה ראשונית לביצוע עבירה ונדרשת בדיקה נוספת, רשאי שוטר או מפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}} לעכב את הרכב לשם כך, ובלבד שהבדיקה הנוספת תבוצע במהירות האפשרית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):}} התעורר חשד בעקבות בדיקה ראשונית לביצוע עבירה ונדרשת בדיקה נוספת, רשאי שוטר, מפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}} או פקח שיטור מקומי לעכב את הרכב לשם כך, ובלבד שהבדיקה הנוספת תבוצע במהירות האפשרית.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעשה מפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}} שימוש בסמכויות לפי סעיף זה אלא לאחר שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נוסף על הכשרתו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 4|סעיף 4(2) לחוק הגנת הסביבה}}, הוא עבר הכשרה לעניין דרך הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הזדהה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק הגנת הסביבה}}.
{{ח:תת|(ד)}} שוטר או מפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}} רשאי לדרוש מנוהג רכב, לשם מילוי הוראות סעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):}} שוטר, מפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}} או פקח שיטור מקומי רשאי לדרוש מנוהג רכב, לשם מילוי הוראות סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} לעצור את רכבו;
{{ח:תתת|(2)}} להציג לפניו את רישיון הרכב, רישיון הנהיגה, תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה לפי דין, וכן כל רישיון, רישום או מסמך הנדרשים לפי הוראות חוק זה לשם בדיקת עמידתו בהוראות החוק.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשוטר או למפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}} לפי כל דין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשוטר, למפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}} או לפקח שיטור מקומי לפי כל דין.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):}} לא יעשה פקח שיטור מקומי שימוש בסמכויות לפי סעיף זה אלא לאחר שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נוסף על הכשרתו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)#סעיף 3|סעיף 3(א)(2) לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס״ח–2008}}, הוא עבר הכשרה לעניין דרך הפעלת הסמכויות לפי סעיף זה, כפי שהורה השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו כל התנאים להפעלת סמכויות פקח שיטור מקומי לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 11|סעיף 11 לחוק מערכי אכיפה מקומיים}};
{{ח:תתת|(3)}} הרשות המקומית שבתחום שיפוטה פועל פקח שיטור מקומי לפי סעיף זה מפעילה מערך אכיפה מקומי בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים|חוק מערכי אכיפה מקומיים}} שנתיים לפחות.
{{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 27.1.2028):}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק מערכי אכיפה מקומיים“ – {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים|חוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע״א–2011}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקח שיטור מקומי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים|בחוק מערכי אכיפה מקומיים}}.

{{ח:סעיף|13|עונשין|תיקון: תשנ״ז, תש״ס, תשס״ז, תשס״ח־2, תשע״א, תשע״א־4, תשע״ח, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} אינו מקיים חובת שילוט ברכב בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:תתת|(3)}} אינו מקיים חובת סימון מכלים למשקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 27.1.2028):}} אינו מקיים חובת תשלום היטל הטמנה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיפים 11ב}} {{ח:פנימי|סעיף 11ד|או 11ד}};
{{ח:תתת|(7)}} אינו מנהל רישום לענין כניסת פסולת לאתר לסילוק פסולת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ה|סעיף 11ה}};
{{ח:תתת|(8)}} אינו מוסר לחשב המשרד דיווח לענין תשלום היטל הטמנה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ו|סעיף 11ו}};
{{ח:תתת|(9)}} אינו ממציא לחשב המשרד או לנציג מטעמו מידע שנדרש ממנו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ז|סעיף 11ז}}.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} משליך פסולת או מלכלך את רשות הרבים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, למעט השלכת פסולת כאמור בסעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3א)}} מבעיר פסולת בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2א|סעיף 2א}};
{{ח:תתת|(4)}} אינו קובע אתרים לסילוק או לריכוז וטיפול בפסולת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} אינו קובע אתרים לריכוז פסולת או לטיפול בפסולת {{ח:הערה|&lt;s&gt;בפסולת&lt;/s&gt;}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)}};
{{ח:תתת|(4א)}} מפנה פסולת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)}};
{{ח:תתת|(4ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} עושה, בעצמו או באמצעות אחר, דרך עיסוק, פעולה הטעונה רישום, בלא שהיה רשום במרשם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(א)}};
{{ח:תתת|(4ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} עושה שימוש, דרך עיסוק, בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת שאינו רשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}};
{{ח:תתת|(4ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} בעליו של כלי אצירה או של רכב להובלת פסולת המיועד לשימוש כלי אצירה או רכב להובלת פסולת, דרך עיסוק, בלא שרשם במרשם את כלי האצירה או את הרכב, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ג)}};
{{ח:תתת|(4ה)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} עוסק בפסולת הרשום במרשם שאינו מדווח לממונה על אי־קיום תנאים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(ד)}};
{{ח:תתת|(4ו)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} עושה, בעצמו או באמצעות אחר, דרך עיסוק, פעולה בפסולת הטעונה רישוי, בלא רישיון לכך או בניגוד לתנאי או הוראות הרישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ו|סעיף 7ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 7י|7י}} {{ח:פנימי|סעיף 7יא|או 7יא}};
{{ח:תתת|(4ז)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} עוסק בפסולת הרשום במרשם שאינו מקיים הוראה שניתנה בכתב, מהוראות הממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ט|סעיף 7ט(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 7יט|או 7יט(ג)}};
{{ח:תתת|(4ח)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} מי שמוביל פסולת מהסוגים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת שאינו רשום או שאינו נושא אמצעי איכון ובקרה המחוברים למערכת מקוונת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7יט|סעיף 7יט(א)}}, ובכלל זה אמצעים שאינם תואמים תקנים ישראליים שפרסם הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7כא|סעיף 7כא(א)(1)}};
{{ח:תתת|(4ט)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} מוביל פסולת המוביל פסולת בניין בלי שמולאו בשטר המטען פרטים כנדרש לפי חוק זה, למעט הפרטים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 14|או 14 לחוק שירותי הובלה}}, או בלי שהתקבל אישור בכתב, או שאינו שולח העתק משטר המטען, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כ|סעיף 7כ}};
{{ח:תתת|(4י)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} בעל רישיון מפעיל שלא מקיים הוראה מהוראות או מהודעות המנהל, שניתנו בכתב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כח|סעיף 7כח(א), (ב) או (ד)}};
{{ח:תתת|(4יא)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} בעל רישיון מפעיל המעביר פסולת בניין לאתר שאינו אתר מורשה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כח|סעיף 7כח(ג)}};
{{ח:תתת|(4יב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} בעל רישיון מפעיל שאינו מנהל רישום כנדרש או לא שומר רישום כאמור או שטרי מטען או מסמכים אחרים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כח|סעיף 7כח(ה) או (ח)}};
{{ח:תתת|(4יג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} בעל רישיון מפעיל שלא מגיש דיווח לממונה ולחשב המשרד או לא מעביר למערכת המקוונת פרטים בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7כא|סעיף 7כא}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כח|סעיף 7כח(ז)}};
{{ח:תתת|(4יד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} מי שמעביר או מקבל תשלום בעד שירות פינוי או הובלה של פסולת בניין או טיפול בה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כט|סעיף 7כט(א)}};
{{ח:תתת|(4טו)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} מי שמציב כלי אצירה לשם איסוף פסולת בניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ל|סעיף 7ל(א)}};
{{ח:תתת|(4טז)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} מי שמשליך פסולת שאינה פסולת בניין לכלי אצירה רשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7לא|סעיף 7לא}};
{{ח:תתת|(4יז)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} יצרן פסולת בניין שלא מתקשר עם בעל רישיון מפעיל ועם מוביל מורשה לשם פינוי פסולת בניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7לד|סעיף 7לד(א)}};
{{ח:תתת|(4יח)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} יצרן פסולת בניין המשליך פסולת בניין לכלי שאינו כלי אצירה רשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7לד|סעיף 7לד(ב)}}, או שפסולת הבניין בכלי האצירה שהוא מציב חורגת מקיבולתו של כלי האצירה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7לד|סעיף 7לד(ג)}};
{{ח:תתת|(4יט)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} יצרן פסולת בניין שלא מודיע למוביל מורשה מהו האתר שיש להוביל אליו את הפסולת, לא דורש ממנו למסור לו שטר מטען, או לא שומר תוכנית טיפול בפסולת בניין, סקר או תיעוד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7לד|סעיף 7לד(ד) עד (ו)}};
{{ח:תתת|(4כ)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} מי שעוסק בפסולת בניגוד לתקנה מהתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ט|סעיף 7ט}}, המנויה {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}};
{{ח:תתת|(4כא)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} יצרן פסולת בניין שאינו מקיים הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7לד|סעיף 7לד(ז)}}, המנויה {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}};
{{ח:תתת|(5)}} אינו מבצע צו לשמירת הניקיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}}.
{{ח:תת|(ג)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} משליך פסולת המכילה חומר מסוכן או אריזה של חומר מסוכן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תתת|(1א)|(א)}} משליך פסולת גושית, פסולת בניין, גרוטאות, גרוטות רכב, פסדים או צמיגים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} משליך פסולת מעורבת, פסולת גושית, פסולת בניין, גרוטאות, גרוטות רכב, פסדים או צמיגים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תתתת|(ב)}} השליך אדם פסולת כאמור בפסקת משנה (א) מרכב, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש ועל אף האמור בכל דין –
{{ח:תתתתת|(1)}} לפסול אותו אדם מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת;
{{ח:תתתתת|(2)}} לפסול אדם מהחזיק ברישיון הרכב שממנו הושלכה הפסולת, וזאת בין אם אותו אדם הוא המורשע ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; ואולם לא יחליט בית המשפט על פסילת אדם שאינו המורשע מהחזיק ברישיון הרכב, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו;
{{ח:תתתתת|(3)}} הורה בית המשפט על פסילת אדם מהחזיק ברישיון הרכב, יורה על מקום הימצא הרכב במהלך תקופת הפסילה;
{{ח:תתת|(1ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} אינו משלם היטל הטמנה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב}} {{ח:פנימי|סעיף 11ד|או 11ד}};
{{ח:תתת|(2)}} עובר עבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום ממשי של הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} מפעיל אתר לטיפול בפסולת בניין בלא רישיון מפעיל, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ו|סעיפים 7ו}} {{ח:פנימי|סעיף 7כז|ו־7כז}}.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} העובר עבירה לפי פסקאות (7) עד (9) בסעיף קטן (א), פסקאות (4יב) או (4יג) בסעיף קטן (ב) או פסקה (1ב) בסעיף קטן (ג) – אם העבירה נעברה מתוך כוונה להתחמק מתשלום ההיטל או לעזור לאדם אחר להתחמק מתשלום ההיטל, או לפי פסקאות (1), (3א), (4א), (4ב), (4ד) או (5) בסעיף קטן (ב) או פסקאות (1), (1א) או (3) בסעיף קטן (ג), בנסיבות המנויות להלן, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – קנס פי שמונה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} סכום הרווח או טובת ההנאה מביצוע העבירה הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות בתקופה של חודש או 500,000 שקלים חדשים בתקופה של שנה, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(2)}} היקף הפסולת שלגביה בוצעה העבירה הוא בכמות של 2,500 טונות לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} מחצית השווי או ההיקף האמורים בפסקאות (1) או (2), ובלבד שכתוצאה מביצוע העבירה נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום חמור של הסביבה.
{{ח:תת|(ד)}} היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הניקוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}}.
{{ח:תת|(ה)}} הורשע אדם, בתוך שנתיים, פעם נוספת בעבירה לפי סעיף זה, דינו – מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) או בסעיף קטן (ג), לפי הענין, או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו, לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע.
{{ח:תת|(ו)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} עבירה לפי סעיף זה, למעט עבירות לפי סעיף קטן (ג1), היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
{{ח:תת|(ז)}} קנס שהוטל בשל עבירה לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הנקיון.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א)(1), (ב) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|13א|שיעורי קנסות|תיקון: תשנ״ז, תשפ״ו}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|בסעיף האמור}} לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|בסעיף האמור}} לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרים אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון), התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|13ב|צו לשמירת ניקיון|תיקון: תשנ״ז, תש״ס־2, תשס״ח־2, תשע״א־4, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה כי מתקיים אחד מאלה, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לתת צו לשמירת הניקיון לפי הוראות סעיף זה:
{{ח:תתתת|(א)}} הושלכו פסולת, פסולת בניין או גרוטות רכב או לוכלכה רשות הרבים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, או שקיים יסוד סביר להניח כי תושלך פסולת, פסולת בניין או גרוטות רכב או תלוכלך רשות הרבים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} פונתה פסולת מאחד הסוגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)}} שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)}}, או שקיים יסוד סביר להניח כי תפונה פסולת כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} יש יסוד סביר להניח כי מתבצע או עלול להתבצע עיסוק בפסולת מסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, בלא רישום או רישיון או בניגוד לתנאים או להוראות לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(2)}} צו לשמירת הניקיון יכול שיינתן לכל אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} מי שהשליך את הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות הרכב או מי שלכלך את רשות הרבים, כאמור בפסקה (1)(א), או מי שקיים יסוד סביר להניח כי הוא עומד לבצע פעולה מהפעולות כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שפינה את הפסולת כאמור בפסקה (1)(ב), או מי שקיים יסוד סביר להניח כי הוא עומד לבצע פינוי כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)}} בעל הנכס או מחזיק הנכס שבו בוצעה או עומדת להתבצע פעולה מהפעולות כאמור בפסקאות (1)(א) או (1)(ב), ובלבד שלא יינתן צו כאמור אם נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, כי בעל הנכס או מחזיק הנכס נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולה כאמור באותן פסקאות;
{{ח:תתתת|(ד)}} הרשות המקומית שבתחומה בוצעה או עומדת להתבצע פעולה מהפעולות המנויות בפסקה (1)(א);
{{ח:תתתת|(ה)}} מי שהזמין את פינוי הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות הרכב שהושלכו או שקיים יסוד סביר להניח כי יושלכו, כאמור בפסקה (1)(א), או מי שהזמין את פינוי הפסולת שפונתה או שיש יסוד סביר להניח כי תפונה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יינתן צו כאמור אם נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, כי מי שהזמין את הפינוי כאמור נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולה כאמור באותן פסקאות;
{{ח:תתתת|(ו)}} בעל הרכב או האחראי לרכב שממנו הושלכו הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות רכב או שקיים יסוד סביר להניח כי יושלכו ממנו, כאמור בפסקה (1)(א), או בעל הרכב או האחראי לרכב אשר הוביל פסולת שפונתה או שיש יסוד סביר להניח כי תפונה, כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יינתן צו כאמור אם נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, כי בעל הרכב או האחראי לרכב נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולה כאמור באותן פסקאות;
{{ח:תתתת|(ז)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} ליצרן פסולת בניין או לעוסק בפסולת שיש יסוד סביר להניח שאינו מקיים את חובותיו לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(3)}} בצו לשמירת הניקיון רשאי השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה לצוות על ביצוע פעולות כמפורט להלן, לפי העניין, במועד ובאופן שייקבעו בצו –
{{ח:תתתת|(א)}} להפסיק את הפעולה שלגביה ניתן הצו, להימנע ממנה או לצמצמה, ולנקוט אמצעים סבירים אחרים הדרושים בנסיבות העניין למניעה או לצמצום של הפעולה כאמור, לסילוק הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות הרכב, או לניקוי הלכלוך, ולעניין צו הניתן לבעל נכס או למחזיק נכס כאמור בפסקה (2)(ג) – לצוות עליו לנקוט אמצעים סבירים שימנעו מאדם אחר לבצע את הפעולה שלגביה ניתן הצו בנכס שבבעלותו או בהחזקתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} להחזיר, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, את המצב לקדמותו;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} להפסיק את העיסוק בפסולת, כולו או חלקו.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} נוכח ראש רשות מקומית או מי שהוא הסמיך לענין זה, כי מתקיים האמור בסעיף קטן (א)(1)(א) או (א)(1)(ב), בתחום שיפוט הרשות המקומית וטרם הוגש כתב אישום, ולא הופעלה הסמכות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לצוות כאמור בסעיף קטן (א)(3) על המנויים בסעיף קטן (א)(2), לפי העניין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של השר או של מי שהוא הסמיך לענין זה לצוות על הרשות המקומית כאמור בסעיף קטן (א)(3) באותו ענין;
{{ח:תתת|(2)}} ניתן לרשות מקומית צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אין בהוצאת צו על ידי הרשות המקומית לפי הוראות סעיף קטן זה, באותו ענין, כדי לגרוע מחובתה למלא אחר הוראות הצו שניתן לה.
{{ח:תת|(א2)}} הוצא צו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) על ידי השר, ראש הרשות המקומית או מי שהוסמך לכך, ימציא העתק הצו לבעל הסמכות להוציא צווים כאמור שלא השתמש בסמכותו; הוצא נגד אדם צו לפי סעיף קטן (א) וכן צו לפי סעיף קטן (א1), באותו ענין, יחייבו הראשון מבין הצווים שהומצאו לו.
{{ח:תת|(ב)}} מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי השר, ראש הרשות המקומית או מי שכל אחד מהם הסמיך לענין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; בוצע הנדרש כאמור, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו; בוצע הצו על ידי השר או מי שהוא הסמיך לכך, יהיה התשלום לקרן לשמירת הניקיון; בוצע הצו על ידי ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך לכך, יהיה התשלום לקופת הרשות המקומית; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שהשר או ראש רשות מקומית הסמיך לענין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי}} בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי מי שמוסמך לתת צו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) להורות, בעל פה, לאדם המשליך לנגד עיניו פסולת, פסולת בניין או גרוטות רכב או המלכלך לנגד עיניו את רשות הרבים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, או המפנה לנגד עיניו פסולת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)}}, להימנע באופן מיידי מביצוע הפעולה כאמור או להורות לו, בעל פה, כיצד לבצעה; הוראה כאמור תעמוד בתוקפה עד למתן צו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) או עד תום שבעה ימים מהמועד שבו ניתנה ההוראה, לפי המוקדם; מי שנתן הוראה כאמור בסעיף קטן זה יתעדה בכתב סמוך ככל האפשר למועד נתינתה.

{{ח:סעיף|13ב1|בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט|תיקון: תשס״ח־2, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}}, רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו, ולעניין צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב(א1)}} – לבית משפט השלום או לבית המשפט לעניינים מקומיים.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

{{ח:סעיף|13ג|התיישנות|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 225א|בסעיף 225א(א) לחוק סדר הדין הפלילי}}, ניתן להגיש כתב אישום, להמציא הזמנה, או להמציא הודעת תשלום קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 225א|באותו סעיף}}, בשל עבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, אם טרם חלפו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

{{ח:סעיף|14|חיוב בהוצאות ניקוי}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט שהרשיע אדם בעבירה על חוק זה רשאי, בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו בתשלום הוצאות הניקוי, אם הוגשה לו על כך בקשה מאת מי שהוציאן.
{{ח:תת|(ב)}} לענין גביית הסכום שנפסק, החלטה לפי סעיף זה כמוה כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית.
{{ח:תת|(ג)}} הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה לפי סעיף זה, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שנראה לבית המשפט בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ד)}} לא פסק בית המשפט בבקשה לפי סעיף זה לגופה, לא יגרע הדבר מזכותו של מי שהוציא את ההוצאות לתבען בתובענה רגילה.

{{ח:סעיף|14א|סמכויות בית משפט|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות לביצוע צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}}, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את לכלוך רשות הרבים.
{{ח:תת|(ב)}} על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20כג|סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי״ט–1959}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|15|אחריות נושא משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|15א|תשלום למודיע על השלכת פסולת בניין שלא כדין|תיקון: תש״ע־2, תשע״א־4, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הרשעה“ – לרבות קביעה של בית המשפט שהנאשם ביצע את העבירה בלא הרשעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השלכת פסולת“ – השלכת פסולת בניין או פסולת גושית מתוך רכב הנעשית שלא בדרך של פינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ד)}} ובניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתעד“ – אדם שביצע בעצמו תיעוד, לרבות מי שמונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ג)}} ולמעט כל אחד מאלה –
{{ח:תתתת|(1)}} שוטר;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שמונה כדין כפקח או כמפקח מכוח חיקוק;
{{ח:תתתת|(3)}} עובד המשרד או עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד מוסמך“ – עובד המשרד שהשר הסמיכו לעניין זה והודעה על מינויו פורסמה ברשומות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיעוד“ – צילום של השלכת פסולת באופן שניתן לזהות בו את הרכב שממנו בוצעה ואת אופן השלכתה, או את מי שנהג ברכב האמור, בצירוף דוח חתום בידי המצלם המפרט את מועד השלכת הפסולת ומקומה, את אופן השלכתה ואת פרטי הזיהוי של הרכב האמור או של מי שנהג בו.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש מתעד לעובד מוסמך תיעוד, ימסור לו העובד אישור על הגשת התיעוד והסבר על זכויותיו לפי הוראות סעיף זה שבו יצוין, בין השאר, כי יכול שהמתעד יידרש להעיד בכל הליך שבו ישמש התיעוד כראיה.
{{ח:תת|(ג)}} קבע בית המשפט כי תיעוד שהוגש לפי סעיף קטן (ב) תרם תרומה ממשית להרשעתו של אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(4א)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)(1א)(א)}}, בשל השלכת פסולת, יורה בית המשפט לקרן לשלם למתעד סכום של 5,000 שקלים חדשים; קבע בית המשפט כאמור לגבי כמה מתעדים של אותה עבירה, יחולק הסכום האמור ביניהם, כפי שיורה בית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} הסכום כאמור בסעיף קטן (ג) יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; בסעיף קטן זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הליך שהחל בהודעת תשלום קנס לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 228|סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי}}.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי להורות בדבר ביצוע סעיף זה, בהנחיות שעליהן יורה.
{{ח:תת|(ז)}} השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנתיים, על יישומו של סעיף זה בשנתיים שקדמו למועד הדיווח; דיווח כאמור יכלול, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר התיעודים שהוגשו בידי מתעדים;
{{ח:תתת|(2)}} מספר החקירות שנפתחו בעקבות תיעוד;
{{ח:תתת|(3)}} מספר החקירות כאמור בפסקה (2) שהסתיימו בלא הגשת כתב אישום והעילות לכך;
{{ח:תתת|(4)}} כתבי אישום שהוגשו בעקבות חקירות כאמור בפסקה (2), בשל עבירות כאמור בסעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(5)}} פסקי דין וגזרי דין בהליכים כאמור בפסקה (4);
{{ח:תתת|(6)}} מספר הקביעות שקבע בית המשפט לפי סעיף קטן (ג), והסכום המצטבר של תשלומים ששילמה הקרן למתעדים לפי אותו סעיף קטן.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: הוראות חילוט|תיקון: תשע״א־4}}

{{ח:סעיף|15ב|חילוט חפץ ששימש לביצוע עבירה|תיקון: תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש, לצוות על חילוט חפץ ששימש לביצוע עבירה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הורשע אדם בביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)(1א)(א)}} (בסעיף זה – העבירה הראשונה), וביצע את אותה עבירה פעם נוספת בשלוש השנים ממועד ביצוע העבירה הראשונה (בסעיף זה – העבירה השנייה), יצווה בית המשפט לאחר שהרשיעו בעבירה השנייה, נוסף על כל עונש, על חילוט הרכב שממנו הושלכה הפסולת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(ג)(1א)(א)}}, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} על חילוט לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 10|סעיפים 10 רישה}}, {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 11|11(א) ו־(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 12|12}}, {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 13|13}}, {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 18|18(א)(2)}}, {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 20|ו־20 עד 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}} (בסעיף זה – חוק מאבק בארגוני פשיעה), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 13|בסעיף 13(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה}}, במקום ”בבית משפט מחוזי“ יקראו ”בבית משפט השלום“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק מאבק בארגוני פשיעה}}, במקום ”פרקליט מחוז“ יקראו ”תובע“, במקום ”לאפוטרופוס הכללי“ יקראו ”לחשב המשרד להגנת הסביבה“ ובהגדרה ”בית המשפט“, במקום האמור בה יקראו ”בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק מאבק בארגוני פשיעה}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (א), במקום ”פרקליט מחוז“ יקראו ”תובע“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב), במקום ”שישה חודשים“ יקראו ”שלושה חודשים“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף קטן (ג), במקום ”שופט של בית המשפט העליון“ יקראו ”שופט של בית משפט מחוזי“;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 27|בסעיפים 27}} {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 28|ו־28(ג) ו־(ד) לחוק מאבק בארגוני פשיעה}}, בכל מקום, במקום ”מאוצר המדינה“ יקראו ”מהקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}}“;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 30|בסעיף 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה}}, במקום ”לבית המשפט העליון“ יקראו ”לבית משפט מחוזי“ ובמקום ”בית המשפט העליון“ יקראו ”בית משפט מחוזי“.

{{ח:סעיף|15ג|ניהול הרכוש המחולט|תיקון: תשע״א־4}}
{{ח:ת}} החלטת בית המשפט על חילוט לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} תהיה אסמכתה בידי חשב המשרד או מי מטעמו לתפוס את הרכוש המחולט; הרכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לקרן.

{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: עיצומים כספיים|תיקון: תשפ״ו}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}} ביום 27.1.2028).}}

{{ח:סעיף|15ד|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}}, ”יצרן פסולת בניין רשום“ – יצרן פסולת בניין שהוא קבלן לעבודות הנדסה בנאיות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}}, והוא רשום במרשם המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות|אותו חוק}}.

{{ח:סעיף|15ה|עיצום כספי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עשה אדם פעולה בפסולת הטעונה רישוי דרך עיסוק, בלא רישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ו|סעיף 7ו}} {{ח:פנימי|סעיף 7כח|או 7כח(א)}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, בסכום של 250,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 500,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 200,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} עשה פעולה בפסולת הטעונה רישום, דרך עיסוק, בלא רישום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} עשה שימוש, דרך עיסוק, בכלי אצירה או ברכב להובלת פסולת שאינו רשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל כלי אצירה או בעל רכב להובלת פסולת המיועד לשמש בעיסוקו, שלא רשם את כלי האצירה או הרכב במרשם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} בעל כלי אצירה או בעל רכב להובלת פסולת המיועד לשמש בעיסוקו שלא סימן את כלי האצירה או את הרכב בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיף 7ג(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ג|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(5)}} מוביל מורשה שהוביל פסולת או פסולת בניין שלא בכלי אצירה רשום או ברכב להובלת פסולת רשום, או שאינו נושא אמצעי איכון ובקרה המחוברים למערכת מקוונת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7יט|סעיף 7יט(א)(2) או (ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 7לג|או 7לג(2)}};
{{ח:תתת|(6)}} יצרן פסולת בניין רשום שהעביר תשלום בעד שירות של פעולה בפסולת שהיא פסולת בניין שלא באמצעות מנגנון תשלומים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כט|סעיף 7כט}};
{{ח:תתת|(7)}} יצרן פסולת בניין שהציב כלי אצירה שאינו כלי אצירה רשום, או בלא אישור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ל|סעיף 7ל(א)}};
{{ח:תתת|(8)}} בעל רישיון שהעביר פסולת בניין מאתר מורשה לאתר שאינו אתר מורשה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7לג|סעיף 7לג(1)}};
{{ח:תתת|(9)}} מוביל מורשה שהוביל פסולת בניין לאתר שאינו אתר מורשה שעימו התקשר יצרן פסולת הבניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7לג|סעיף 7לג(1)}};
{{ח:תתת|(10)}} יצרן פסולת בניין שביצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בחלק א׳ לתוספת החמישית}} בלא תוכנית טיפול בפסולת בניין שעומדת בדרישות תקנים ישראליים שנקבעו לעניין זה, או שלא בהתאם לתוכנית כאמור על עדכוניה או בלא תיעוד מתאים לשינויים בתוכנית או הצגתם כנדרש, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7לז|סעיף 7לז(א)(1), (3) או (4) או (ב)}};
{{ח:תתת|(11)}} יצרן פסולת בניין שביצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בחלק א׳ לתוספת החמישית}} בלי שביצע הפרדה של חומרים מסוכנים או של חומרים למיחזור לפי תוכנית טיפול בפסולת בניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7לז|סעיף 7לז(א)(2)}};
{{ח:תתת|(12)}} יצרן פסולת בניין שביצע עבודת בנייה בהיקף העולה על הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק א|בחלק א׳ לתוספת החמישית}} שלא קיים הוראה מהוראות הממונה לתיקון תוכנית טיפול בפסולת בניין או לביצוע הפעולות הנדרשות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7לז|סעיף 7לז(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, בסכום של 75,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 150,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון שלא קיים תנאי או הוראה הקבועים ברישיון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ו|סעיף 7ו}};
{{ח:תתת|(2)}} עוסק בפסולת הרשום במרשם שלא קיים הוראה מהוראות הממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ט|סעיף 7ט(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 7יט|או 7יט(ג)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון שלא קיים הוראה מהוראות המנהל שניתנו לו לשם הבטחת מתן השירותים על ידו בתנאים שוויוניים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 7כח|סעיף 7כח(א) או (ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון שהעביר תוצרי מיחזור לאחר, לאחר שקיבל הודעה של המנהל לעניין זה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כח|סעיף 7כח(ד)}};
{{ח:תתת|(5)}} יצרן פסולת בניין רשום שלא קיים חובה המוטלת עליו בדבר הכנת תוכנית טיפול בפסולת בניין או סקר, ביצוע פעולות לפיהם, עדכון התוכנית, ביצוע שינוי או תיעוד של אופן ביצוע העבודה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7לז|סעיף 7לז}}.
{{ח:תת|(ד)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, בסכום של 50,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 100,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} עוסק בפסולת הרשום במרשם שלא דיווח לממונה על אי־קיום תנאים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב(ד)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון מפעיל שלא הגיש לממונה דיווח שנתי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כח|סעיף 7כח(ז)}}.
{{ח:תת|(ה)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 50,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מוביל מורשה שהוביל פסולת בכלי אצירה רשום או ברכב להובלת פסולת רשום, הנושא אמצעי איכון ובקרה שאינו תואם את דרישות התקנים הישראליים שפרסם הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7כא|סעיף 7כא(א)(1)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7יט|סעיף 7יט(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} מוביל מורשה שהוביל פסולת בכלי אצירה רשום או ברכב להובלת פסולת רשום, הנושא אמצעי איכון ובקרה, שאינו מחזיק בתעודה המאשרת את התאמת האמצעים לדרישות תקנים בין־לאומיים שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7כא|סעיף 7כא(ג)}};
{{ח:תתת|(3)}} עוסק בפסולת הרשום במרשם או יצרן פסולת בניין רשום שלא ניהל רישום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כח|סעיף 7כח(ה)}}, או לא שמר מסמכים שעליו לשמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7כח|סעיף 7כח(ח)}} {{ח:פנימי|סעיף 7לד|או 7לד(ו)}}.
{{ח:תת|(ו)}} מוביל פסולת שלא מסר הודעה לנהג רכב להובלת פסולת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7יט|סעיף 7יט(ד)}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, בסכום של 2,500 שקלים חדשים, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 5,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ז)}} הפר עוסק בפסולת או יצרן פסולת בניין רשום הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7יט|סעיף 7יט}}, {{ח:פנימי|סעיף 7כא|7כא(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 7לד|או 7לד(ז)}}, שהשר, בהסכמת שר המשפטים, קבע כי ניתן להטיל עיצום כספי בשל הפרתה, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}} בסכום שקבע השר, בהסכמת שר המשפטים, ובלבד שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|15ו|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15ה|בסעיף 15ה}} ({{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ה|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה ומועד ביצועו;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15ז|סעיף 15ז}}, וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום, אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15ז|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15ט|סעיף 15ט}}, ושיעור התוספת.

{{ח:סעיף|15ז|זכות טיעון|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15ו|סעיף 15ו}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|15ח|החלטת המנהל ודרישת תשלום|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15ז|סעיף 15ז}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15י|סעיף 15י}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15ז|סעיף 15ז}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 15ז|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|15ט|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל שבוע שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15ה|בסעיף 15ה}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|15י|סכומים מופחתים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 15ה|בסעיף 15ה}} ובשיעורים שיקבע.

{{ח:סעיף|15יא|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15ז|בסעיף 15ז}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15טז|סעיף 15טז}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 15ה|בסעיף 15ה}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד היסודי; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום העדכון הראשון“ – המדד שפורסם בחודש ינואר שלאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14270421.pdf|תיקון מס׳ 27}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון – המדד שפורסם בחודש ינואר הקודם ליום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14270421.pdf|תיקון מס׳ 27}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 27“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14270421.pdf|חוק שמירת הניקיון (תיקון מס׳ 27 והוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|15יב|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15ח|בסעיף 15ח}}.

{{ח:סעיף|15יג|פריסת תשלום העיצום הכספי|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת המנהל על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15יד|סעיף 15יד}}.

{{ח:סעיף|15יד|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} – חוק פסיקת ריבית והצמדה), בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|15טו|גבייה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי ייגבה לקרן לשמירת הניקיון, ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ב)}} כספי העיצום הכספי שייגבו לקרן לשמירת הניקיון לפי הוראות סעיף זה ינוהלו בחשבון הנפרד לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ג|סעיף 11ג}}.

{{ח:סעיף|15טז|עתירה|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|סימן זה}} כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה עתירה, לאחר ששולם עיצום כספי, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|15יז|פרסום|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, יפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה עתירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15טז|סעיף 15טז}} על החלטת המנהל להטיל עיצום כספי או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, יפרסם המנהל בפרסום לפי סעיף קטן (א) את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ז|סעיף 15ז}} ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ו|סעיף 15ו}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|15יח|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 15ה|בסעיף 15ה}} או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|15יט|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}} לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות {{ח:פנימי|סעיף 15ה|בסעיף 15ה}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} מסר המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}} בשל ההפרה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הוראות שונות|תיקון: תשס״ז}}

{{ח:סעיף|16|ביצוע ותקנות|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז, תשע״א־4}}
{{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות למניעת לכלוך רשות הרבים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שמירת הנקיון (שלטים ברכב)|תקנות שמירת הנקיון (שלטים ברכב), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין סדרי דין לענין ביצוע {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)(1א)(ב)(2)}}.

{{ח:סעיף|16א|אגרות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אגרה בעד הגשת בקשה לרישום במרשם או למתן רישיון לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|17|תחולה על המדינה}}
{{ח:ת}} חוק זה יחול גם על המדינה.

{{ח:סעיף|18|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|19|חוקי עזר|תיקון: תש״ס, תשע״א, תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית רשאית להתקין חוקי עזר בכל ענין שחוק זה דן בו, למעט בעניינים הנידונים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}} {{ח:פנימי|סעיף 11א|ו־11א}} ולרבות –
{{ח:תתת|(1)}} קביעת הוראות בדבר אחריותו של בעל מגרש לנקיון מגרשו והטלת אחריות זו גם על מי שמייצג את בעל המגרש לצורך תשלום מסים או לענין ניצולו המסחרי או שמירת ערכו;
{{ח:תתת|(2)}} התנאת מתן תעודה לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 324|סעיף 324 לפקודת העיריות}}, בתשלום כל קנס שהוטל לפי חוק זה או לפי חוק עזר שהותקן לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}} הסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 258|סעיף 258 לפקודת העיריות}}, לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 22|סעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 14|סעיף 14 לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}, יהיו נתונות, לגבי התקנת חוק עזר לעניין טיפול בפסולת ושמירת הניקיון ברשות הרבים, גם לשר.

{{ח:סעיף|20|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט, התשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|21|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|21א|קובלנה|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על עבירה לפי חוק זה, רשאים המנויים להלן, להגיש קובלנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי}}:
{{ח:תתת|(1)}} כל אדם – לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה;
{{ח:תתת|(3)}} כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)#תוספת|בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך 60 ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|21ב|יום ניקיון ארצי|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע יום ניקיון ארצי במטרה להגביר את המודעות בקרב הציבור לשמירה על הניקיון בשטחים הפתוחים והציבוריים ולהגנה על הסביבה; יום הניקיון הארצי יתקיים בכל שנה בחודש שלפני ט״ו בניסן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו שמירת הניקיון (יום ניקיון ארצי), התש״ע–2010 (ק״ת תש״ע, 877), לפיו יום הניקיון הארצי יחול אחת לשנה, ביום שלישי האחרון של חודש אדר, ובשנה מעוברת ביום שלישי האחרון של חודש אדר ב׳.}}
{{ח:תת|(ב)}} ביום הניקיון הארצי יקוימו ברחבי הארץ במחנות צה״ל, ברשויות המקומיות ובמוסדות החינוך פעולות חינוך והסברה בנושא שמירת הניקיון והגנה על הסביבה, לרבות בנושא מיחזור, שיכללו השתתפות בפעולות ניקיון מיוחדות.

{{ח:סעיף|22|ביטול}}
{{ח:ת}} חוק שמירת הנקיון, התשל״ו–1976 – בטל.

{{ח:סעיף|23|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה למעט {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, בתום 60 ימים מיום פרסומו; תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} קביעת אתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7}} תיעשה לא יאוחר מתום שנה מיום פרסום חוק זה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ז, תש״ף, תשפ״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב}})}}}}
{{ח:קטע3||(היטל הטמנה)}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוצה“ – חומר שהוא תוצר לוואי של תהליך טיפול בשפכים במפעל טיפול בשפכים, למעט חומר כאמור המתקבל בתהליך המקדמי של טיפול בשפכים שמבוצעים בו סינון גס והפרדת חול ושמנים, ואשר אינו מכיל חומר מסוכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוצה תעשייתית“ – בוצה הנוצרת בתהליך טיפול בשפכי תעשיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גניזה“ – ספרי קודש ותשמישי קדושה לאחר שימוש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת מעורבת“ – פסולת מוצקה, מכל מקור שהוא, לרבות ממשק בית, מבית עסק, מתעשייה או מחקלאות, המכילה מרכיבים אורגניים ואנאורגניים מעורבים, כגון שאריות מזון, אריזות פלסטיק או גזם, ואשר אינה מכילה חומר מסוכן, ולמעט גניזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת יבשה“ – פסולת מוצקה, מכל מקור שהוא, שאינה מכילה מרכיבים אורגניים רקבוביים, כגון גרוטות, צמיגים או עץ מעובד, ואשר אינה מכילה פסולת בניין או חומר מסוכן, ולמעט גניזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שאריות מיון פסולת“ – פסולת הנוצרת בתהליך מיון והפרדה של פסולת מעורבת ואשר חומר אורגני רקבובי מהווה עד חמישה אחוזים ממשקלה.

{{ח:קטע3||סכומי היטל הטמנה לפי סוגי פסולת וסוגי אתרים לסילוק פסולת}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשע״א, [י״פ הודעות]}}

{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;br&gt;סוג הפסולת&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;br&gt;סוג האתר לסילוק פסולת&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;br&gt;סכום היטל ההטמנה (בשקלים חדשים לטון)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;בשנת 2007&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשנת 2008&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשנת 2009&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשנת 2010&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ינואר 2011&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פברואר עד דצמבר 2011&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת מעורבת או פסולת יבשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת מעורבת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת יבשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת יבשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שאריות מיון פסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בוצה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת מעורבת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בוצה תעשייתית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת בנין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;br&gt;סוג הפסולת&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;br&gt;סוג האתר לסילוק פסולת&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;br&gt;סכום היטל ההטמנה (בשקלים חדשים לטון)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;בשנת 2012&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשנת 2013&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשנת 2014&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשנת 2015 ואילך&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת מעורבת או פסולת יבשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת מעורבת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;83.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;102.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת יבשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת יבשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;54.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שאריות מיון פסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;83.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;102.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בוצה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת מעורבת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;140.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;142.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;145.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;120&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בוצה תעשייתית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת בנין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;br&gt;סוג הפסולת&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;br&gt;סוג האתר לסילוק פסולת&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;9&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;br&gt;סכום היטל ההטמנה (בשקלים חדשים לטון)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;בשנת 2016&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשנת 2017&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשנת 2018&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשנת 2019&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשנת 2020&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשנת 2021&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשנת 2022&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשנת 2023&lt;/th&gt;&lt;th&gt;בשנת 2025&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת מעורבת או פסולת יבשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת מעורבת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;107.76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;107.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;107.76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;109.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;109.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;108.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;111.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;117.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;125.29&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת יבשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת יבשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;71.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;71.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;71.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;74.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;78.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;83.52&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שאריות מיון פסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;107.76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;107.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;107.76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;109.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;109.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;108.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;111.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;117.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;125.29&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בוצה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת מעורבת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;143.68&lt;/td&gt;&lt;td&gt;143.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;143.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;145.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;145.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;144.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;148.45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;156.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;167.05&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בוצה תעשייתית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;48.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55.68&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת בניין&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תש״ף, תשפ״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרות ”פעולה טעונה רישום“ ו”פעולה טעונה רישוי“ שבסעיף 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|וסעיפים 7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 7ב|7ב}} {{ח:פנימי|סעיף 7יט|ו־7יט}})}}}}
{{ח:קטע3||מרשם עוסקים בפסולת}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}}

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} הצבת כלי אצירה לפסולת בניין.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} הפעלת אתר לטיפול בפסולת בניין.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הובלה של פסולת בניין בכמות העולה על מטר מעוקב.

{{ח:קטע3|תוספת 2 חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} כלי אצירה לפסולת בניין בכמות העולה על מטר מעוקב, או המיועד לשמש לאצירה בכמות כאמור – אם הוא מיועד להיות מותקן על רכב להובלת פסולת באופן קבוע או זמני.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} רכב להובלת פסולת בניין בכמות העולה על מטר מעוקב, או המיועד לשמש להובלה בכמות כאמור.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7ו|סעיף 7ו(5)}})}}}}
{{ח:קטע3||סכומי ערבות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} סכום ערבות למוביל מורשה – בעבור כל רכב להובלת פסולת של המוביל המורשה – 50,000 שקלים חדשים, ואם למוביל המורשה יותר מארבעה כלי רכב להובלת פסולת – 200,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} סכום ערבות לאתר טיפול בפסולת בניין – 500,000 שקלים חדשים.

{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15יא|סעיף 15יא}} לעניין הצמדה יחולו גם לעניין הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7יט|סעיף 7יט}})}}}}
{{ח:קטע3||אמצעי איכון ובקרה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}}

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} נווטן (GPS) הכולל זיהוי שעה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} חיישן פריקה.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} מד עומס.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} מצלמה אחורית, ובלבד שלא יהיה ניתן לצפות בצילומים ממצלמה אחורית והם לא יישמרו אלא באופן שלא יאפשר זיהוי של נוסעים בכלי רכב אחרים או עוברי דרך אחרים.

{{ח:קטע3|תוספת 4 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} רכב שסיווגו ברישיון הרכב הוא N1.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7לז|סעיף 7לז}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}}

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק א|חלק א׳: היקפי עבודות בנייה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} בעבודה של בנייה חדשה, הריסה או שיפוץ של בנייה קיימת – שטח הבנייה שווה או עולה על 2,000 מטרים מרובעים.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ב|חלק ב׳: פרטים שיש לכלול בתוכנית טיפול בפסולת בניין}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} פרטי יצרן הפסולת ופרטי העבודה, וכן פרטי עורך התוכנית והאחראי ליישומה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הערכת כמות הפסולת במשקל ובנפח, וציון אופן ביצוע ההערכה כגון סקר ויזואלי, בדיקת מסמכים או שימוש במקדמים מקצועיים.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} אמצעים להפחתת כמויות פסולת שתיווצר במהלך העבודה, ככל האפשר.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} זיהוי ומיפוי חומרים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ג|בחלק ג׳}} באתר העבודה שעלולים לזהם את הפסולת, לרבות הערכת כמויותיהם, תכנון פעולות ההסרה וההפרדה שלהם באתר הבנייה, ואמצעים שיינקטו למניעת זיהום.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} זיהוי ומיפוי חומרים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5 חלק ד|בחלק ד׳}}, לרבות הערכת כמויותיהם, תכנון פעולות ההסרה וההפרדה שלהם באתר הבנייה, ככל האפשר, לשם מיחזור באתר או לשם פינוים למיחזור או לשימוש חוזר, ואם הדבר אינו אפשרי – לסילוק.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} תוכנית להפרדה במקור ופינוי של פסולת אריזות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות|בחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 5 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} תוכנית לפינוי הפסולת מאתר העבודה, לפי סוגיה, וכן פירוט המובילים המורשים ואתרי הטיפול בפסולת שאליהם תפונה, בפירוט המועדים הצפויים.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ג|חלק ג׳: סוגי חומרים שיש לזהות טרם תחילת עבודה של הריסה או שיפוץ בנייה קיימת ולהסירם בנפרד}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} אסבסט.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} חומרים מסוכנים מאוחסנים, לרבות במערכות קירור.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} לוחות צמנט מרוכבים.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} חומרים מעכבי בעירה ברכיבים בנויים.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} חומרי בידוד.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} חומרי איטום, כגון זפת.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} שיש מלאכותי.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 5 חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} חומרים מסוכנים ברכיבים בנויים העלולים להשתחרר בתהליך ההריסה או בתהליכי טיפול בפסולת, כגון חומרים לחיסון עץ.

{{ח:קטע3|תוספת 5 חלק ד|חלק ד׳: סוגי חומרים ורכיבים שיש להפריד במקור, ככל האפשר באתר הבנייה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 1}}
{{ח:ת}} עודפי עפר.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 2}}
{{ח:ת}} אספלט.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 3}}
{{ח:ת}} בטון ומוצריו, בלוקים, אריחים, קרמיקה, רעפים, אבן.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 4}}
{{ח:ת}} פסולת אלקטרונית, לרבות פסולת ציוד וסוללות, וכן רכיבים חשמליים ואלקטרוניים המותקנים במבנה, גופי תאורה ונורות להט.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 5}}
{{ח:ת}} זכוכית.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 6}}
{{ח:ת}} פלסטיק.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 7}}
{{ח:ת}} גבס.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 8}}
{{ח:ת}} עץ ומוצרי עץ.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 9}}
{{ח:ת}} מתכות ומוצרי מתכת, לרבות קונסטרוקציות פלדה, פרופילי אלומיניום ומתכות אחרות, קורות, דלתות ומעליות.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 5 חלק ד פרט 10}}
{{ח:ת}} ריהוט וציוד נייד.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 27.1.2028):}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ז באייר התשמ״ד (29 במאי 1984).}}
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יוסף בורג'''&lt;br&gt;שר הפנים
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>gj517dwnrn0ervhwvfy9qarsiwhiy3b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק להסדרת הטיפול באריזות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>285370</id>
    <revision>
      <id>3080273</id>
      <parentid>2934132</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T05:28:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון סכומים</comment>
      <origin>3080273</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="84381" sha1="h8knu8hsub0pucfnbmcyvsu5woobb0u" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011

&lt;מאגר 2000741 תיקון 2199304 תקן 362527 קוד a163Y00000DuIxFQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;א, 278|חוק להסדרת הטיפול באריזות|18:301233)), ((749|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|18:301171)); ((תשפ&quot;ג, 22|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)); ((תשפ&quot;ד, 179|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)).
''הודעות:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ב, 1448|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשע&quot;ג, 5376|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשע&quot;ד, 3498|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשע&quot;ו, 3382|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשע&quot;ז, 3848|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשע&quot;ח, 4459|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשע&quot;ט, 4838|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תש&quot;ף, 3307|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;א, 3451|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;ב, 3346|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;ג, 3921|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;ד, 3263|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|12022)); ((תשפ&quot;ה, 2713|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|13085)); ((תשפ&quot;ו, 9518|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|14909)).

__TOC__

== פרק א': מטרה והגדרות ==

@ 1. מטרה
: מטרת חוק זה לקבוע הסדרים לעניין ייצור אריזות וטיפול בפסולת אריזות, שנועדו לצמצם את כמות פסולת האריזות, למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר באריזות, לשם הקטנת ההשפעה השלילית הסביבתית של אריזות ופסולת אריזות, ובכלל זה -
: (1) הסמכת השר לקבוע הסדרים לעניין אמצעי הפחתה במקור, שעל יצרנים של אריזות לפעול לפיהם;
: (2) הטלת אחריות מורחבת על יצרנים של מוצרים ארוזים, על יצרנים של אריזות שירות ועל יבואנים של מוצרים ואריזות כאמור, בכל הנוגע לסימון האריזות ולביצוע מיחזור מוכר של פסולת האריזות הנובעת מהן, לרבות קביעת יעדים מחייבים למיחזור כאמור, והסדרת גופים מוכרים שיפעלו בשמם של היצרנים והיבואנים האמורים;
: (3) הטלת אחריות על אחראים לפינוי פסולת לקבוע הסדרים לעניין הפרדה של פסולת אריזות ולעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות, וקביעת איסור על השלכת פסולת אריזות ועל איסוף או פינוי של פסולת אריזות שלא על פי ההסדרים האמורים;
: (4) קביעת איסור הטמנה של פסולת אריזות.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: בחוק זה -
:- &quot;אחראי לפינוי פסולת&quot; - רשות מקומית, וכן כל מי שחייב לפי כל דין, למעט חובה מכוח חוק עזר, באיסוף ובפינוי של פסולת משטח שבבעלותו או בהחזקתו;
:- &quot;אמצעי הפחתה במקור&quot; - אמצעים שיש לנקוט בשלבי הייצור של אריזה, אשר נועדו לצמצם אחד מאלה:
:: (1) כמות פסולת אריזות, לרבות באמצעות התאמת החומרים שמהם עשויה האריזה לשימוש חוזר;
:: (2) ההשפעות השליליות - הסביבתיות והבריאותיות - של פסולת אריזות, לרבות התאמת החומרים שמהם עשויה האריזה למיחזור או להשבה;
:: (3) תכולת החומרים המסוכנים באריזה;
:- &quot;אריזה&quot; - חפץ וכל חומר שהוא, המשמש או שנועד לשמש עטיפה או כלי קיבול למוצר או המשמש או שנועד לשמש לנשיאת מוצר, להצגתו או להגנה עליו, ושמתקיימים לגביו תנאים אלה:
:: (1) הוא אינו מהווה חלק בלתי נפרד מהמוצר ואינו חיוני לצורך השימוש במוצר;
:: (2) הוא אחד מאלה:
::: (א) אריזת מכירה - אריזה שנועדה לצורכי מכירה למשתמש סופי או לצרכן, בנקודת מכירה;
::: (ב) אריזה קבוצתית - אריזה שנועדה לרכז בנקודת מכירה כמה מוצרים למכירה, שאפשר להפרידה מהמוצרים בלי להשפיע על תכונותיו של כל מוצר או על אריזת המכירה שלו, בין שהמוצרים נמכרים בנקודת המכירה למשתמש סופי או לצרכן יחד עם האריזה הקבוצתית ובין שהיא משמשת לחידוש מלאי המוצרים בנקודת המכירה;
::: (ג) אריזת הובלה - אריזה שנועדה לאפשר נשיאה או הובלה של כמה מוצרים למכירה או של אריזות קבוצתיות, כחלופה לטיפול ידני בהם ולשם מניעת גרימת נזק כתוצאה מהובלתם, והכל למעט מכולות המיועדות להובלה ביבשה, באוויר או בים;
:- &quot;אריזה חד-פעמית&quot; - אריזה שאינה אריזה רב-פעמית;
:- &quot;אריזה רב-פעמית&quot; - אריזה שנועדה לשימוש חוזר בידי יצרן או יבואן;
:- &quot;אריזת שירות&quot; - אריזה המיועדת למכירה או לשיווק בישראל, שהשימוש בה לאריזת המוצר מתבצע שלא בעת הייצור;
:- &quot;גוף מוכר&quot; - חברה שהמנהל הכיר בה לפי הוראות [[סעיף 12]];
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;הכרה&quot; - הכרה בחברה כגוף מוכר לפי הוראות [[סימן א' בפרק ד']];
:- &quot;הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי&quot; - הסדר להפרדת פסולת אריזות והסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת, שנקבעו לפי [[סעיף 23]];
:- &quot;השבה&quot; - הפקת אנרגיה מפסולת אריזות או תהליך עיבוד של פסולת אריזות לחומר המשמש להפקת אנרגיה;
:- &quot;השבה מוכרת&quot; - השבה במפעל השבה המורשה על פי כל דין;
:- &quot;חומר מסוכן&quot; - כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;יבואן&quot; - יבואן של אריזות שירות או יבואן של מוצרים ארוזים;
:- &quot;יבואן של אריזות שירות&quot; - מי שמייבא אריזות שירות;
:- &quot;יבואן של מוצרים ארוזים&quot; - מי שמייבא מוצרים ארוזים;
:- &quot;יעדי מיחזור&quot; - יעדי מיחזור לפי סוג חומר ויעד מיחזור כולל, כמשמעותם [[בסעיף 6]];
:- &quot;יצרן&quot; - יצרן של אריזות שירות או יצרן של מוצרים ארוזים;
:- &quot;יצרן של אריזות שירות&quot; - מי שמייצר אריזות שירות;
:- &quot;יצרן של מוצרים ארוזים&quot; - מי שמייצר, בעצמו או באמצעות אחר, מוצרים ארוזים;
:- &quot;מוצר ארוז&quot; - מוצר שארוז באריזה שאינה אריזת שירות, המיועד למכירה, לשיווק או לייצור מוצר אחר בישראל;
:- &quot;מיחזור&quot; - תהליך עיבוד של פסולת אריזות למוצרים, לחומרים או לחומרי גלם, למטרה שלשמה יועדה האריזה בראשונה או למטרה אחרת, לרבות מיחזור חומר אורגני, ולמעט השבה;
:- &quot;מיחזור מוכר&quot; - מיחזור במפעל מיחזור המורשה על פי כל דין;
:- &quot;מכירה&quot; - לרבות העברה למשתמש סופי, בתמורה או שלא בתמורה;
:- &quot;המנהל&quot; - מי שמונה כאחראי על תחום האריזות במשרד, לפי [[סעיף 47]];
:- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון;
:: (2) צבא הגנה לישראל;
:: (3) שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:: (4) מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית והמכון הביולוגי;
:: (5) ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (4), ששר הביטחון הודיע עליהם למנהל; לעניין זה, &quot;ציוד ביטחוני&quot; - כהגדרתו [[בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס&quot;ו-2006]];
:: (6) משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
:- &quot;המשרד&quot; - המשרד להגנת הסביבה;
:- &quot;פסולת אריזות&quot; - אריזות לאחר שימוש בהן למטרה שלשמה יועדו בראשונה, ולעניין אריזות רב-פעמיות - לאחר תום השימוש החוזר בהן;
:- &quot;הקרן לשמירת הניקיון&quot; - הקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי [[סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]];
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים שבין תפקידיו איסוף ופינוי של פסולת;
:- &quot;שימוש חוזר&quot; - שימוש נוסף באריזה למטרה שלשמה יועדה בראשונה;
:- &quot;השר&quot; - השר להגנת הסביבה.

== פרק ב': נקיטת אמצעי הפחתה במקור ==

@ 3. הוראות לעניין אמצעי הפחתה במקור (תיקון: תשפ&quot;ג)
: השר, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אמצעי הפחתה במקור.

@ 4. ייצור אריזה בהתאם לאמצעי הפחתה במקור
: קבע השר הוראות לפי [[סעיף 3]], לא ייצר אדם אריזה אלא בהתאם להוראות אלה, אלא אם כן האריזה מיועדת לייצוא.

== פרק ג': חובות יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים או של אריזות שירות ==

@ 5. חובת סימון אריזות (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סימון אריזות, לרבות אופן הסימון, תוכנו, גודלו ומיקומו.
: (ב) קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) לא ייצר יצרן ולא ישווק יבואן מוצר ארוז או אריזת שירות, אלא אם כן סומנו בהתאם להוראות אלה;
:: (2) לא ימכור אדם שעיסוקו במכירה של אריזות, של מוצרים ארוזים או של מוצרים הנמכרים באריזת שירות, מוצר ארוז או מוצר באריזת שירות, אלא אם כן סומנו בהתאם להוראות אלה.

@ 6. חובת מיחזור פסולת אריזות
: (א) יצרן ויבואן יבצעו מיחזור מוכר של פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות, לפי העניין, שייצרו או שייבאו כאמור, בשיעורים המפורטים להלן, לפחות, בהתאם לסוג חומר האריזה, מסך משקל האריזות החד-פעמיות של המוצרים מאותו סוג חומר שמכר היצרן או היבואן באותה שנה ([[בפרק זה]] - יעדי מיחזור לפי סוג חומר):
:: (1) זכוכית, נייר או קרטון - 60 אחוזים;
:: (2) מתכת - 50 אחוזים;
:: (3) פלסטיק - 22.5 אחוזים;
:: (4) עץ - 15 אחוזים.
: (ב) סך פסולת האריזות שימחזר יצרן או יבואן לפי הוראות סעיף קטן (א) לא יפחת מ-60 אחוזים מסך משקל האריזות החד-פעמיות של כלל המוצרים שמכר היצרן או היבואן באותה שנה ([[בפרק זה]] - יעד מיחזור כולל).
: (ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בתקופה שמיום כ&quot;ט בסיוון התשע&quot;א (1 ביולי 2011) ועד יום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014) יהיו יעדי המיחזור לפי סוג חומר ויעד המיחזור הכולל, כמפורט להלן:
:: (1) בתקופה שמיום כ&quot;ט בסיוון התשע&quot;א (1 ביולי 2011) עד ליום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011) - יהיו יעדי המיחזור לפי סוג חומר כמפורט להלן, ובלבד ששיעור יעד המיחזור הכולל לא יפחת מ-30 אחוזים:
::: (א) זכוכית, נייר או קרטון - 30 אחוזים;
::: (ב) מתכת - 20 אחוזים;
::: (ג) פלסטיק - 15 אחוזים;
::: (ד) עץ - 15 אחוזים;
:: (2) בשנת 2012 - יהיו יעדי המיחזור לפי סוג חומר כמפורט להלן, ובלבד ששיעור יעד המיחזור הכולל לא יפחת מ-40 אחוזים:
::: (א) זכוכית, נייר או קרטון - 40 אחוזים;
::: (ב) מתכת - 30 אחוזים;
::: (ג) פלסטיק - 22.5 אחוזים;
::: (ד) עץ - 15 אחוזים;
:: (3) בשנת 2013 - יהיו יעדי המיחזור לפי סוג חומר כמפורט להלן, ובלבד ששיעור יעד המיחזור הכולל לא יפחת מ-50 אחוזים:
::: (א) זכוכית, נייר או קרטון - 50 אחוזים;
::: (ב) מתכת - 40 אחוזים;
::: (ג) פלסטיק - 22.5 אחוזים;
::: (ד) עץ - 15 אחוזים;
:: (4) בשנת 2014 - יהיו יעדי המיחזור לפי סוג חומר כמפורט להלן, ובלבד ששיעור יעד המיחזור הכולל לא יפחת מ-55 אחוזים:
::: (א) זכוכית, נייר או קרטון - 55 אחוזים;
::: (ב) מתכת - 45 אחוזים;
::: (ג) פלסטיק - 22.5 אחוזים;
::: (ד) עץ - 15 אחוזים.
: (ד) ביצע יצרן או יבואן השבה מוכרת של פסולת אריזות, יראו את שיעור פסולת האריזות שלגביו ביצע השבה כאמור כאילו בוצע לגביו מיחזור מוכר לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לעניין יעד המיחזור הכולל, וזאת עד לשיעור של 10 אחוזים מסך משקל האריזות החד-פעמיות של כלל המוצרים שמכר היצרן או היבואן באותה שנה.
: (ה)(1) ייצא יצרן או יבואן, בהתאם להוראות לפי כל דין, פסולת אריזות למטרות מיחזור או השבה, רשאי המנהל להכיר במשקל פסולת האריזות כאמור, כולו או חלקו, כפסולת אריזות שבוצע לגביה מיחזור מוכר לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), עד לשיעור של 20 אחוזים מיעדי המיחזור לפי סוג חומר, לכל סוג חומר.
:: (2) נוכח המנהל, בנסיבות מיוחדות, כי אין חלופות מיחזור או השבה סבירות בישראל וננקטו מאמצים סבירים ליצירת חלופות אלה, רשאי הוא להכיר בייצוא פסולת אריזות מעבר לשיעור האמור בפסקה (1).

@ 7. חובת דיווח למנהל של יצרן ויבואן
: (א) יצרן ויבואן ידווחו למנהל, פעמיים בשנה (בסעיף זה - דוח חצי שנתי) ובתום כל שנה (בסעיף זה - דוח שנתי), על כל אלה:
:: (1) מספר המוצרים הארוזים או אריזות השירות שמכרו ומשקלם, סוגי החומר שממנו עשויות האריזות של המוצרים הארוזים או אריזות השירות כאמור, קיבולתן, משקלן והיותן אריזות חד-פעמיות או רב-פעמיות, ולגבי האריזות של המוצרים הארוזים - גם היותן אריזות מכירה, אריזות קבוצתיות או אריזות הובלה;
:: (2) משקל פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שאספו, בעצמם או באמצעות אחר, וכן פרטי אחראים לפינוי פסולת או גורם אחר שמהם נאספו וסוגי החומר שממנו עשויה פסולת האריזות כאמור;
:: (3) משקל פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שמכרו, אשר אותה מיחזרו או השיבו, וכן אופן מיחזורה או השבתה ופרטי מפעל המיחזור או ההשבה, וסוגי החומר שממנו עשויה פסולת האריזות כאמור.
: (ב) דוח חצי שנתי יוגש למנהל בתוך חודשיים מתום התקופה שלגביה מוגש הדוח, במתכונת שיורה עליה המנהל.
: (ג) דוח שנתי יוגש למנהל לא יאוחר משישה חודשים מתום כל שנת כספים, כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון, במתכונת שיורה עליה המנהל.
: (ד) המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש מיצרן או מיבואן להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת הדוח לפי סעיף זה וכן כל מידע הנמצא ברשותו ששימש לעריכת דיווח לפי [[סעיף 18]] של גוף מוכר שהוא התקשר עמו בהתאם להוראות [[סעיף 9]]; נדרש יצרן או יבואן להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
: (ה) לא מסר יצרן או יבואן דוח חצי שנתי או דוח שנתי, או שמסר דוח כאמור אך למנהל יש טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון, רשאי המנהל, לאחר שנתן ליצרן או ליבואן הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את שיעורי פסולת האריזות שלגביה ביצע היצרן או היבואן מיחזור מוכר או השבה מוכרת במהלך תקופת הדיווח.
: (ו) לעניין סעיף זה, דוח חצי שנתי יוגש לגבי תקופה של שישה חודשים הכוללת את החודשים ינואר עד יוני, או יולי עד דצמבר, בכל שנה.
: (ז) בסעיף זה, &quot;סוגי חומר&quot; - הסוגים האמורים [[בסעיף 6]].

@ 8. חובת רישום של יצרן ויבואן
: (א) יצרן ויבואן ינהלו רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי [[סעיף 7]].
: (ב) המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לעיין ברישומים כאמור בסעיף זה ולקבל העתק נכון מהם.

@ 9. חובת התקשרות עם גוף מוכר
: (א) לשם קיום חובות יצרנים או יבואנים לפי [[פרק זה]], למעט חובת סימון אריזות לפי [[סעיף 5]], על יצרן ועל יבואן להתקשר בחוזה התקשרות עם גוף מוכר; התקשר יצרן או יבואן עם גוף מוכר, יהיה הגוף המוכר אחראי לקיום חובות היצרן או היבואן כאמור, כל עוד ההתקשרות עומדת בתוקפה.
: (ב) יצרן ויבואן יהיו אחראים למימון כל העלויות של הגוף המוכר שעמו התקשרו בהתאם להוראות סעיף קטן (א), בתנאים שוויוניים, ובהתחשב, בין השאר, בחלקם מתוך משקל וסוג החומר ובאפשרות מיחזור האריזות שיוצרו או שיובאו בידי כלל היצרנים והיבואנים אשר התקשרו עם אותו גוף מוכר.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) סיפה, יצרן או יבואן שהתקשר עם גוף מוכר, ינהל רישום מלא ומפורט של המידע האמור [[בסעיף 7(א)(1)]], והמנהל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לעיין ברישום כאמור ולקבל העתק נכון ממנו.
: (ד) מצא יצרן או יבואן כי גוף מוכר שעמו התקשר בהתאם להוראות סעיף קטן (א) אינו מקיים חובות יצרנים או יבואנים כאמור באותו סעיף קטן, כולן או חלקן, או סבר כי קיים חשש שהגוף המוכר לא יקיים חובות אלה, ינקוט היצרן או היבואן את כל האמצעים הסבירים העומדים לרשותו כדי להבטיח קיומן של החובות כאמור בידי הגוף המוכר.
: (ה) המנהל רשאי לפטור יצרן או יבואן מהחובות לפי סעיף זה, אם שוכנע כי אותו יצרן או יבואן יכול לקיים את חובותיו לפי [[פרק זה]] שלא באמצעות גוף מוכר, בתנאים שיקבע בהוראת הפטור; המנהל רשאי לקבוע מתכונת להגשת בקשה לפטור כאמור, ורשאי הוא להורות כי יראו מבקש פטור כמבקש הכרה לפי [[סעיף 13]], בשינויים המחויבים.

@ 10. פטור למשקל אריזות מזערי
: הוראות לפי [[פרק זה]] לא יחולו על יצרן או על יבואן שמשקל האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שמכר בשנה אינו עולה על 1,000 קילוגרמים; היצרן או היבואן ימסור למנהל הודעה כי מתקיים בו התנאי האמור, ואולם רשאי הוא להודיע למנהל כי הוא מבקש שההוראות לפי [[פרק זה]] יחולו עליו.

@ 11. היטל על יצרנים או יבואנים פטורים (תיקון: תשפ&quot;ג)
: השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע היטל שיוטל על יצרן או על יבואן הפטור מההוראות לפי [[פרק זה]] בהתאם להוראות לפי [[סעיף 10]], ורשאי הוא לקבוע שיעורי היטל שונים לסוגים של אריזות של מוצרים ארוזים, לסוגים של אריזות שירות או לסוגי חומר שממנו עשויות האריזות, וכן, בין השאר, הוראות לעניין הצמדת ההיטל, אופן תשלומו, דרכי גבייתו ודיווחים שעל יצרן או יבואן לדווח לעניין ההיטל; קביעת שיעור ההיטל והצמדתו טעונים אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

== פרק ד': גוף מוכר ==

=== סימן א': הכרה ===

@ 12. הכרה בחברה כגוף מוכר
: (א) המנהל רשאי להכיר בחברה כגוף האחראי לקיום חובות יצרנים או יבואנים לפי חוק זה שיתקשרו עמה, אם מתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:: (2) מטרתה היחידה היא קיום חובות יצרנים או יבואנים לפי חוק זה וביצוע הפעולות הנדרשות לשם כך;
:: (3) אם הוקמה למטרות רווח - תקנונה מגביל את האפשרות לחלק רווחים אם לא עמדה ביעדי המיחזור של היצרנים או היבואנים שהיא אחראית לביצוע חובותיהם או אם לא התקיימו הוראות [[סעיף 21(ו)(1)]]; על אף הוראות פסקה זו, בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, רשאי המנהל להכיר רק בחברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק החברות]]; השר רשאי, בצו, לקצר את התקופה האמורה או להאריכה בתקופות של שנה בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על שנתיים רצופות.
:: (4) היא הציגה תכנית עסקית להנחת דעתו של המנהל ולפיה סמוך למועד ההכרה היא תיתן שירותים ליצרנים וליבואנים שמשקל חומר האריזות שייצרו או ייבאו לא יפחת מ-10 אחוזים מסך משקל חומר האריזות שיוצר או יובא בידי כלל היצרנים והיבואנים שהוראות [[פרק ג' לחוק]] חלות עליהם, ובתוך שלוש שנים ממועד ההכרה תיתן שירותים ליצרנים וליבואנים שמשקל חומר האריזות שייצרו או ייבאו לא יפחת מ-25 אחוזים מהסך האמור (להלן - שיעור היקף השירותים לעניין הכרה);
:: (5) היא התחייבה לתת שירותים ליצרנים וליבואנים שיתקשרו עמה, בהתאם להוראות [[סעיפים 9(א)]] [[ו-16(א)]], לכלל פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות, לפי העניין, שייצר או ייבא כל יצרן או יבואן שיתקשר עמה כאמור;
:: (6) היא בעלת הון עצמי מספיק, להנחת דעתו של המנהל, והמציאה בטוחות לשם הבטחת עמידתה במטרה כאמור בפסקה (2);
:: (7) המנהל הכללי של החברה ובעל שליטה בה לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין החברה ראויה להיות גוף מוכר; לעניין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:: (8) תנאים נוספים ככל שקבע השר.
: (ב) המנהל רשאי לסרב לתת למבקש הכרה, מנימוקים שימסור למבקש ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לקבל הכרה, או אם נוכח כי קיים חשש ממשי שמתן ההכרה למבקש יפגע ביישום מטרות חוק זה בהתחשב, בין השאר, באלה:
:: (1) מספר הגופים המוכרים הפועלים בישראל;
:: (2) חלקם של היצרנים או היבואנים הקשורים עם גופים מוכרים בייצור או בייבוא של סוג חומר האריזות שיוצרו או יובאו בידי כלל היצרנים והיבואנים שהוראות [[פרק ג' לחוק]] חלות עליהם (בסעיף קטן זה - חלק בייצור או בייבוא סך סוג חומר האריזות);
:: (3) סוג האריזות שיצרנים או יבואנים כאמור בפסקה (2) מייצרים או מייבאים;
:: (4) מספר היצרנים או היבואנים שיתקשרו עם המבקש, חלקם בייצור או בייבוא מסך סוג חומר האריזות, או סוג האריזות שהם מייצרים או מייבאים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5), רשאי המנהל להכיר בחברה כגוף האחראי לקיום חובות יצרנים או יבואנים לפי חוק זה שיתקשרו עמה גם אם שיעור היקף השירותים שלה לעניין ההכרה נמוך מהשיעור האמור בסעיף קטן (א)(4), אם נוכח כי קיימות נסיבות חריגות שבשלהן ראוי שהחברה תהיה אחראית לקיום חובות יצרנים או יבואנים כאמור בכל הנוגע לפסולת אריזות מסוג מסוים או מסוגים מסוימים בלבד; הכרה כאמור תיעשה באופן שלא יפגע בכדאיותה הכלכלית של החברה ובהשגת יעדי המיחזור של כלל פסולת האריזות.
: (ד) לשם הבטחת עמידתו של הגוף המוכר במטרה כאמור בסעיף קטן (א)(2), רשאי המנהל לקבוע בהכרה תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפה של ההכרה, כולה או חלקה, ובכלל זה תנאים לעניין פעילות הסברה לקידום מטרות החוק, ורשאי הוא לשנות את התנאים כאמור, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ה) הכרה תינתן לתקופה של חמש שנים ([[בפרק זה]] - תקופת ההכרה).
: (ו) תקנון הגוף המוכר וכל שינוי בו טעונים את אישור המנהל.
: (ז) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד הודעה על הכרה בחברה כגוף מוכר ועל מועד ההכרה.

@ 13. בקשה להכרה
: (א) חברה המבקשת לקבל הכרה תגיש למנהל בקשה שתכלול את המסמכים והפרטים האלה:
:: (1) מסמכי ההתאגדות של החברה;
:: (2) תכנית עסקית ותכנית תקציב לתקופת ההכרה, ובכלל זה הסדרים מתוכננים לעניין סימון אריזות;
:: (3) פריסה גאוגרפית מתוכננת לפעילותה בתקופת ההכרה;
:: (4) חוזה לדוגמה להתקשרות בין המבקש ליצרן או ליבואן;
:: (5) חוזה לדוגמה להתקשרות בין המבקש לאחראי לפינוי פסולת;
:: (6) פרטים ומידע נוספים ככל שקבע השר.
: (ב) המנהל רשאי לדרוש ממבקש הכרה פרטים ומסמכים נוספים ככל שיראה לנכון, לשם בדיקת הבקשה.
: (ג) החלטת המנהל בבקשה לפי סעיף זה תינתן בתוך שלושה חודשים מיום שקיבל את מסמכי הבקשה, לרבות הפרטים או המסמכים שדרש לפי הוראות סעיף קטן (ב).

@ 14. ביטול הכרה
: (א) המנהל, באישור המנהל הכללי של המשרד, רשאי לבטל הכרה, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב או מטעה;
:: (2) חדל להתקיים בגוף המוכר תנאי מהתנאים למתן ההכרה לפי [[סעיף 12]];
:: (3) הגוף המוכר הפר תנאי מתנאי ההכרה או הוראה מההוראות לפי [[פרק זה]] או שהפר הוראת חיקוק אחר בקשר עם פעילותו;
:: (4) ניתן לגבי הגוף המוכר צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהוגשה בקשה לכל אחד מאלה, או שהוא החליט על פירוקו מרצון.
: (ב) ביטל המנהל הכרה, רשאי הוא לתת לחברה שלגביה בוטלה ההכרה וכן לכל יצרן או יבואן שהיה קשור עמה בחוזה התקשרות לפי חוק זה ערב הביטול, הוראות לשם הבטחת המשך קיום חובות היצרנים או היבואנים לפי חוק זה, לרבות המועד והאופן שבהם על היצרנים והיבואנים כאמור לבצע פעולות הנדרשות לשם כך.

=== סימן ב': חובות גוף מוכר ===

@ 15. ביצוע פעולות לקיום חובות יצרנים או יבואנים
: (א) גוף מוכר יבצע את כל הפעולות הנדרשות לקיום חובות יצרנים או יבואנים כאמור [[בסעיף 9]] שהתקשרו עמו לשם כך, ויפעל בהתאם להוראות לפי [[סימן זה]].
: (ב) גוף מוכר רשאי, לשם קיום חובת יצרנים או יבואנים לפי [[סעיף 6]], למחזר או להשיב פסולת אריזות של מוצרים ארוזים או של אריזות שירות שמכרו יצרנים או יבואנים שלא התקשרו עמו.

@ 16. חובת התקשרות עם יצרנים ויבואנים וחובת דיווח להם
: (א) גוף מוכר יתקשר בחוזה התקשרות עם כל יצרן או יבואן שיפנה אליו לשם קיום חובותיו, שתואמים את תנאי ההכרה של אותו גוף מוכר, בתנאים שוויוניים; ההתקשרות תיעשה בהתאם לחוזה לדוגמה שאישר המנהל בהכרה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה.
: (ב) גוף מוכר ידווח, פעמיים בשנה לפחות, במתכונת שיורה עליה המנהל, לכל יצרן ויבואן שעמם התקשר, על הפעולות שביצע לשם קיום חובותיהם, ובכלל זה על שיעור המיחזור של פסולת אריזות שביצע במהלך תקופת הדיווח, מתוך יעדי המיחזור לפי [[סעיף 6]].

@ 17. חובת התקשרות עם אחראי לפינוי פסולת וביצוע פעולות איסוף ופינוי של פסולת אריזות
: (א) בלי לגרוע מחובות גוף מוכר לפי הוראות חוק זה, גוף מוכר אחראי למימון כל העלויות הדרושות לטיפול בפסולת האריזות שהופרדה ונאספה בתחומו של כל אחראי לפינוי פסולת שעמו התקשר, למעט פסולת אריזות שנאספה מבית עסק לפי [[סעיף 26]], ובכלל זה מימון של -
:: (1) הפרדת פסולת אריזות;
:: (2) איסוף ופינוי של פסולת אריזות;
:: (3) מיון פסולת אריזות;
:: (4) מיחזור, השבה או סילוק של פסולת אריזות, לפי הוראות כל דין.
: (ב) לא הופרדה פסולת אריזות מפסולת אחרת, יהיה גוף מוכר אחראי למימון העלויות המפורטות בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) ביחס לפסולת האריזות בלבד.
: (ג) גוף מוכר יציע לכל אחראי לפינוי פסולת להתקשר עמו בחוזה התקשרות, בעניין הפרדת פסולת אריזות ואיסוף ופינוי של פסולת אריזות בתחומו, בתנאים שוויוניים; חוזה ההתקשרות ינוסח באופן התואם את החוזה לדוגמה שאישר המנהל בהכרה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה.
: (ד) גוף מוכר יתקשר בחוזה התקשרות כאמור בסעיף קטן (ג), עם כל אחראי לפינוי פסולת שיפנה אליו, בעניין הפרדת פסולת אריזות ואיסוף ופינוי של פסולת אריזות בתחומו, התואמים את תנאי ההכרה של אותו גוף מוכר.
: (ה) גוף מוכר יהיה אחראי ליישום הסדר איסוף ופינוי של פסולת אריזות בתחומם של כל האחראים לפינוי פסולת שעמם התקשר, בהתאם לתנאי ההתקשרות ולתנאי ההכרה; איסוף ופינוי כאמור ייעשו באופן שוויוני, בתדירות ובאופן שיבטיחו איסוף ופינוי סדירים וזמינים לציבור וימנעו הצטברות של פסולת אריזות, והכל בהתאם להסדרי הפרדה, איסוף ופינוי שקבעו האחראים לפינוי פסולת לפי [[סעיף 23(א)]] ובכפוף לכל דין.
: (ו) המנהל רשאי לתת הוראות לעניין התדירות של איסוף ופינוי פסולת אריזות לפי סעיף קטן (ה) וכמויות פסולת האריזות שייאספו ויפונו כאמור, וכן לעניין פינוי פסולת אריזות מבית עסק לפי [[סעיף 26]], לרבות קביעת אמות מידה לאיסוף ולפינוי; הוראות המנהל לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
: (ז) המנהל, באישור המנהל הכללי של המשרד, רשאי לפטור גוף מוכר שקיבל הכרה לפי הוראות [[סעיף 12(ג)]], מההוראות לפי סעיף זה, כולן או חלקן, אם שוכנע כי גם לאחר מתן הפטור כאמור יתבצע איסוף ופינוי של פסולת אריזות בהיקף כלל ארצי.

@ 18. חובת דיווח למנהל של גוף מוכר
: (א) גוף מוכר ידווח למנהל, פעמיים בשנה (בסעיף זה - דוח חצי שנתי), בתום חודשיים מתום התקופה שלגביה מוגש הדוח, במתכונת שיורה עליה המנהל, על כל אלה:
:: (1) היצרנים והיבואנים שעמם הוא קשור בחוזה התקשרות בתקופה שלגביה מוגש הדוח;
:: (2) הפרטים כאמור [[בסעיף 7(א)(1)]], לגבי כל אחד מהיצרנים והיבואנים שעמם הוא קשור כאמור;
:: (3) האחראים לפינוי פסולת שעמם הוא קשור בחוזה התקשרות בתקופה שלגביה מוגש הדוח;
:: (4) הפרטים כאמור [[בסעיף 7(א)(2) ו-(3)]], לגבי פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שאסף, מיחזר או השיב.
: (ב) גוף מוכר ידווח למנהל בתום כל שנה (בסעיף זה - דוח שנתי), לא יאוחר משישה חודשים מתום השנה שלגביה מוגש הדוח, כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון, במתכונת שיורה עליה המנהל, על כל אלה:
:: (1) העניינים כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) המאזן הכספי של הגוף המוכר לשנה החולפת.
: (ג) גוף מוכר ידווח למנהל בתום כל שנה, לא יאוחר מחודשיים מתום כל שנת כספים, במתכונת שיורה עליה המנהל, על תכנית תקציב ותכנית עבודה לשנה הבאה.
: (ד) המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש מגוף מוכר להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת דוח לפי סעיף זה; נדרש גוף מוכר להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
: (ה) לא מסר גוף מוכר דוח חצי שנתי או דוח שנתי, או שמסר דוח כאמור אך למנהל יש טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון, רשאי המנהל, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את שיעורי פסולת האריזות שלגביהם בוצעו מיחזור מוכר או השבה מוכרת במהלך תקופת הדיווח.
: (ו) לעניין סעיף זה, דוח חצי שנתי יוגש לגבי תקופה של שישה חודשים הכוללת את החודשים ינואר עד יוני, או יולי עד דצמבר, בכל שנה.

@ 19. חובת רישום של גוף מוכר
: (א) גוף מוכר ינהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי [[סעיף 18]].
: (ב) המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לעיין ברישומים כאמור בסעיף זה ולקבל העתק נכון מהם.

@ 20. קביעת משקל מופחת של פסולת אריזות בשל הפרת הוראות בידי אחראי לפינוי פסולת
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 18(ה)]], הוצא צו לפי [[סעיף 24(א)]] כלפי אחראי לפינוי פסולת או הוטל עליו עיצום כספי בשל אי-התקשרות עם גוף מוכר אחד לפחות לעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות מתחומו לפי [[סעיף 34(ב)]], רשאי המנהל לקבוע, לעניין פסולת אריזות בתחומו של אותו אחראי לפינוי פסולת, משקל שיופחת ממשקל פסולת האריזות שגוף מוכר חב לגביו חובת מיחזור לפי [[סעיף 6]].
: (ב) היו כמה גופים מוכרים, יקבע המנהל את החלק היחסי מתוך המשקל המופחת של פסולת האריזות כאמור בסעיף קטן (א), שניתן להפחית לכל גוף מוכר ביחס לסך משקל חומר האריזות אשר יוצר או יובא בידי כלל היצרנים והיבואנים שהוראות [[פרק ג']] חלות עליהם.

@ 21. אסיפת יצרנים ויבואנים
: (א) גוף מוכר יכנס, אחת לשנה לפחות, אסיפה של יצרנים ויבואנים שקשורים עמו בחוזה התקשרות ואינם בעלי מניות בגוף המוכר ([[בפרק זה]] - אסיפת יצרנים ויבואנים).
: (ב) אסיפת יצרנים ויבואנים תהיה אורגן של הגוף המוכר, והחלטותיה יחייבו את הגוף המוכר בעניינים המפורטים בסעיף זה.
: (ג) באסיפת יצרנים ויבואנים יציג הגוף המוכר את העניינים שדווחו למנהל לפי [[סעיף 18]], למעט הפרטים האמורים [[הסעיף האמור|בסעיף קטן (א)(2) שבו]].
: (ד) מצאה אסיפת יצרנים ויבואנים, על פי דיווחים שהוצגו לפניה לפי סעיף קטן (ג), כי הגוף המוכר אינו מקיים את חובות היצרנים והיבואנים הקשורים עמו כאמור [[בסעיף 9]] ובחוזה ההתקשרות או חובות אחרות המוטלות עליו לפי כל דין, או כי קיים חשש שלא יקיים את החובות כאמור, רשאית היא לדרוש קיום ישיבה מיוחדת של דירקטוריון הגוף המוכר, בתוך תקופה שתקבע ושלא תפחת משבעה ימים, שבה יידונו העניינים המפורטים בדרישה; הדרישה תובא לידיעת המנהל והחלטת הדירקטוריון תובא לידיעת אסיפת היצרנים והיבואנים והמנהל.
: (ה) בגוף מוכר שאינו חברה ציבורית ימונו שני דירקטורים שמתקיימים בהם תנאי [[סעיף 240(ב) לחוק החברות]], כאילו היו דירקטורים חיצוניים, שיכהנו בדירקטוריון הגוף המוכר, ומינוים טעון אישור של אסיפת היצרנים והיבואנים.
: (ו)(1) החלטת גוף מוכר על חלוקה טעונה אישור של אסיפת יצרנים ויבואנים; אסיפת יצרנים ויבואנים רשאית שלא לאשר חלוקה אם סברה כי קיים חשש ממשי שביצוע החלוקה יפגע ביכולת הגוף המוכר לקיים את חובות היצרנים והיבואנים כאמור [[בסעיף 9]] ובחוזה ההתקשרות בהגיע מועד קיומם.
:: (2) על החלטת אסיפת יצרנים ויבואנים לעניין חלוקה אפשר לערער לבית משפט מחוזי.
: (ז) החלטות אסיפת יצרנים ויבואנים יתקבלו ברוב קולות של חברי היצרנים והיבואנים המשתתפים בהצבעה, אלא אם כן נקבע אחרת לפי סעיף קטן (ח); גוף מוכר יעביר לידיעת המנהל את ההחלטות שהתקבלו באסיפת יצרנים ויבואנים.
: (ח) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין סדרי כינוסה, דיוניה ועבודתה של אסיפת יצרנים ויבואנים, מועדי התכנסותה, המניין החוקי בישיבותיה, משלוח הודעות ליצרנים וליבואנים הזכאים להשתתף בישיבותיה ואופן ההצבעה, לרבות באמצעות כתבי הצבעה.
: (ט) השר רשאי לפטור גוף מוכר מהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, אם מצא כי לפי תקנון ההתאגדות של אותו גוף מוכר, כל יצרן או יבואן הקשור עמו בחוזה התקשרות יכול להיות בעל מניות בו, בתנאים סבירים בנסיבות העניין, וכי רוב היצרנים והיבואנים שקשורים עמו בחוזה התקשרות הם בעלי מניות בו.
: (י) בסעיף זה, &quot;חברה ציבורית&quot;, &quot;חלוקה&quot; ו&quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]].

@ 22. נציג המנהל
: (א) הזמנה לישיבות דירקטוריון הגוף המוכר וועדות הדירקטוריון וכן לישיבות של אסיפת יצרנים ויבואנים, תימסר למנהל, והוא רשאי לשלוח לכל ישיבה כאמור נציג מטעמו, שיהיה רשאי להשתתף בישיבה אך לא תהיה לו זכות הצבעה בה.
: (ב) הנציג האמור בסעיף קטן (א) יהיה רשאי לדרוש קיום ישיבת דירקטוריון, ועדת דירקטוריון או אסיפת יצרנים ויבואנים ולבקש לכלול נושא בסדר היום של הישיבה וכן לבדוק את מסמכי הגוף המוכר, רישומיו ונכסיו, ולקבל העתקים לפי [[+|סעיפים 98(ב)(2) ו-(ד)]], [[+|99(3)]] [[ו-265 לחוק החברות]], בהתאמה.

== פרק ה': הוראות לעניין הפרדה, איסוף, פינוי והטמנה של פסולת אריזות ==

@ 23. קביעת הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי וחובת התקשרות עם גוף מוכר
: (א) אחראי לפינוי פסולת יקבע, בכפוף להוראות לפי סעיף קטן (ד), הסדר לעניין הפרדת פסולת אריזות מפסולת אחרת בתחומו, ורשאי הוא להתיר בהסדר כאמור עירוב של פסולת אריזות עם פסולת בעלת מאפיינים דומים למאפיינים של פסולת האריזות (בחוק זה - הסדר להפרדת פסולת אריזות), וכן הסדר לעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות שהופרדה כאמור (בחוק זה - הסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת); ואולם אין בהסדרים שנקבעו לעניין עירוב פסולת, כדי להגדיל את המימון של גוף מוכר מעבר לחובת המימון לפי [[סעיף 17(א) ו-(ב)]].
: (ב)(1) אחראי לפינוי פסולת יהיה אחראי לבצע הפרדת פסולת אריזות ואיסוף ופינוי של פסולת אריזות מתחומו, בהתאם להסדרי הפרדה, איסוף ופינוי שקבע לעניין זה לפי סעיף קטן (א) ולהוראות לפי חוק זה.
:: (2) לשם קיום חובתו כאמור בפסקה (1), יתקשר אחראי לפינוי פסולת בחוזה התקשרות עם גוף מוכר אחד לפחות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מאחראי לפינוי פסולת להתקשר גם עם יצרן או עם יבואן שקיבל פטור מחובת התקשרות לפי [[סעיף 9(ה)]], לשם ביצוע איסוף ופינוי של פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שייצר או ייבא.
: (ג) אחראי לפינוי פסולת יעביר את פסולת האריזות שנאספה מתחומו בהתאם לחובותיו לפי סעיף זה לגוף מוכר שעמו התקשר, בלא תמורה נוספת מעבר לעלות המימון כאמור [[בסעיף 17(א) או (ב)]], לפי העניין.
: (ד)(1) השר רשאי לקבוע אמות מידה לעניין הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי, ורשאי הוא שלא להתיר בהסדרים כאמור עירוב של פסולת אריזות עם פסולת בעלת מאפיינים דומים למאפיינים של פסולת האריזות.
:: (2) בקביעת הוראות לפי סעיף קטן זה, ישקול השר, בין השאר, אם עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בכמות ובאיכות של פסולת אריזות ופסולת בעלת מאפיינים דומים למאפיינים של פסולת אריזות שמוחזרה ערב תחילתו של חוק זה.
:: (3) תקנות לפי סעיף קטן זה בכל הנוגע לרשויות מקומיות ייקבעו בהסכמת שר הפנים.
: (ה)(1) השר, על פי המלצת ועדת המחירים ובאישור שר האוצר, רשאי לקבוע מחירים לעניין התקשרות עם גוף מוכר לשם ביצוע הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי לפי הוראות סעיף קטן (ב).
:: (2) ועדת המחירים תהיה בת שמונה חברים, שהם ארבעה עובדי משרד האוצר שימנה המנהל הכללי של משרד האוצר, ואחד מהם יהיה היושב ראש, עובד משרד התעשייה המסחר והתעסוקה שימנה המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, עובד משרד הפנים שימנה המנהל הכללי של משרד הפנים ושני עובדי המשרד שימנה המנהל הכללי של המשרד.
:: (3) בתוך 90 ימים מיום שהמנהל הכיר לראשונה בגוף מוכר לפי [[סעיף 12]], תמסור ועדת המחירים המלצה לשר כאמור בפסקה (1).
: (ו) הסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי [[סעיף 258 לפקודת העיריות]], [[סעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות]], [[וסעיף 14 לחוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]], יהיו נתונות לשר לעניין חוק עזר בדבר הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי, שקבע אחראי לפינוי פסולת שהוא רשות מקומית בהתאם להוראות לפי סעיף זה.

@ 24. צו לעניין קביעת הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי או התקשרות עם גוף מוכר
: (א) לא קבע אחראי לפינוי פסולת הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי או לא התקשר עם גוף מוכר אחד לפחות, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 23]], רשאי המנהל, בהתייעצות עם מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים, לצוות עליו, לקבוע הסדרים כאמור או להתקשר עם גוף מוכר, לפי העניין, בהתאם להוראות שיקבע בצו, ובכלל זה האופן, המועד והמחיר לקביעת ההסדרים או להתקשרות כאמור; הוראות הצו לפי סעיף קטן זה ייקבעו בכפוף להוראות השר לפי [[סעיף 23(ד) ו-(ה)]], ככל שנקבעו; לא השיב מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים למנהל בתוך 14 ימים מיום פנייתו אליו לפי סעיף זה, יראו את המנהל כאילו קיים את חובת ההיוועצות האמורה.
: (ב) הוראות [[סעיף 23(ו)]] יחולו לעניין חוק עזר בדבר הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי, שקבע אחראי לפינוי פסולת שהוא רשות מקומית בהתאם להוראות לפי סעיף זה.

@ 25. איסור השלכה, איסוף או פינוי של פסולת אריזות שלא בהתאם להסדרי הפרדה, איסוף ופינוי
: (א) קבע אחראי לפינוי פסולת הסדר להפרדת פסולת אריזות, לא ישליך אדם פסולת אריזות בתחומו של האחראי לפינוי פסולת אלא בהתאם לאותו הסדר.
: (ב) קבע אחראי לפינוי פסולת הסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת, לא יאסוף אדם פסולת אריזות בתחומו של האחראי לפינוי פסולת ולא יפנה פסולת אריזות מתחומו, אלא בהתאם לאותו הסדר.

@ 26. איסוף ופינוי פסולת אריזות מבית עסק
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בית עסק&quot; - מקום שבמהלך העבודה או העסקים מצטברת בו פסולת אריזות;
::- &quot;בעל בית עסק&quot; - בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלת בית העסק או לניהולו או לעיסוק בעסק, או מי שמוטלת עליו חובה לקבל היתר או רישיון לשם הפעלה או ניהול כאמור.
: (ב) על אף האמור [[בפרק זה]], רשאי בעל בית עסק להתקשר עם גוף מוכר לעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות המצטברת בבית העסק, כולה או חלקה, בהתאם לתנאי ההכרה של אותו גוף מוכר.
: (ג) בעל בית עסק שהתקשר עם גוף מוכר כאמור בסעיף קטן (ב), ינהל רישום מלא ומפורט של משקל פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שהצטברה בבית העסק המיועדת לפינוי וסוגי החומר האמורים [[בסעיף 6]] שממנו עשויה פסולת האריזות, ויספק מידע זה לגוף המוכר, לפי דרישתו.
: (ד) המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לעיין ברישומים בבית העסק כאמור בסעיף קטן (ג) ולקבל העתק נכון מהם, וכן לדרוש מבעל בית עסק להמציא לו כל מידע הנוגע לעניין סעיף זה; נדרש בעל בית עסק להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
: (ה) איסוף ופינוי מבית עסק לפי סעיף זה ייעשו בתדירות ובאופן שיבטיחו איסוף ופינוי סדירים וימנעו הצטברות של פסולת אריזות, ובכפוף לכל דין.
: (ו) לגבי פסולת אריזות שלא נאספה על ידי גוף מוכר או בכל עת שההתקשרות עם הגוף המוכר אינה עומדת בתוקפה, יחולו על בעל בית העסק האיסורים האמורים [[בסעיף 25]].

@ 27. איסור הטמנת פסולת אריזות
: (א) החל ביום ד' בטבת התש&quot;פ (1 בינואר 2020), לא יטמין אדם פסולת אריזות, לרבות במקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל, באישור השר, לאשר, בכתב, הטמנת פסולת אריזות במקום מסוים, אם נוכח, במקרים מסוימים, כי אין חלופות מיחזור או השבה סבירות; אישור כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.

== פרק ו': מפקחים (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;א) ==

@ 28. (תיקון: תשע&quot;א) : (((בוטל).))
@ 29. (תיקון: תשע&quot;א) : (((בוטל).))
@ 30. (תיקון: תשע&quot;א) : (((בוטל).))

== פרק ז': עונשין ==

@ 31. עונשין
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור:
:: (1) השליך פסולת אריזות בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר להפרדת פסולת אריזות שקבע האחראי לפינוי פסולת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 25(א)]];
:: (2) אסף או פינה פסולת אריזות בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת שקבע האחראי לפינוי פסולת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 25(ב)]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור:
:: (1) ייצר אריזה שלא בהתאם להוראות שקבע השר לעניין אמצעי הפחתה במקור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 4]];
:: (2) ייצר או שיווק מוצר ארוז או אריזת שירות, או מכר מוצר ארוז או מוצר באריזת שירות, בלי שסומנו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 5]];
:: (3) לא מסר דיווח למנהל או לא המציא מידע למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 7]] [[או 18]];
:: (4) לא ניהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי [[סעיפים 7]] [[או 18]] או לא נתן למנהל או למי שהוא הסמיך לכך לעיין ברישום כאמור או לקבל העתק נכון ממנו, בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 8]] [[או 19]];
:: (5) לא התקשר עם גוף מוכר בניגוד להוראות לפי [[סעיף 9(א)]];
:: (6) לא ניהל רישום מלא ומפורט של המידע האמור [[בסעיף 7(א)(1)]] או לא נתן למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך לעיין ברישום כאמור או לקבל העתק נכון ממנו, בניגוד להוראות [[סעיף 9(ג)]];
:: (7) לא שילם היטל שהיה חייב בתשלומו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 11]];
:: (8) לא קיים תנאי שקבע המנהל בהכרה לפי הוראות [[סעיף 12(ד)]];
:: (9) לא פעל ליישום הסדר איסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שעמו התקשר בהתאם להוראות לפי [[סעיף 17(ה)]];
:: (10) לא קבע הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי בהתאם לאחד מאלה -
::: (א) הוראות לפי [[סעיף 23(א)]];
::: (ב) צו של המנהל לפי [[סעיף 24(א)]];
:: (11) לא התקשר עם גוף מוכר אחד לפחות בניגוד להוראות [[סעיף 23(ב)(2)]].
: (ג) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור:
:: (1) לא עמד ביעדי המיחזור לפי הוראות [[סעיף 6]];
:: (2) הטמין פסולת אריזות, בניגוד להוראות [[סעיף 27]];
:: (3) גילה מידע או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 52(ב)]].
: (ד) אחראי לפינוי פסולת לא יישא באחריות פלילית על עבירה לפי סעיף קטן (ג)(2), אם הוכיח כי מתקיימים התנאים המפורטים להלן וכי נקט אמצעים סבירים לשם מניעת הטמנה של פסולת אריזות, ובכלל זה קבע הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי, ונקט אמצעי פיקוח ואכיפה לשם הבטחת יישומם:
:: (1) פסולת האריזות הוטמנה, שלא בידיעתו, יחד עם פסולת אחרת ומהווה חלק מזערי מכלל הפסולת שהוטמנה;
:: (2) פסולת האריזות הושלכה יחד עם הפסולת האחרת, לפני הטמנתה, בידי אדם שאינו עובדו ושאינו נותן לו שירותים לעניין פסולת.

@ 32. אחריות נושא משרה בתאגיד
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי [[סעיף 31]], בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולעניין עבירות לפי [[פסקאות (1), (3), (5), (6), (9), (10) או (11) של סעיף 31(ב)]] ועבירות לפי [[סעיף 31(ג)]] - גם דירקטור.

@ 33. שיעורי קנסות
: על אף הוראות [[סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע [[בסעיף האמור]], לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס וכן לעבירת קנס נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.

== פרק ח': עיצום כספי ==

@ 34. עיצום כספי (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 75,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 93,140 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - בסכום של 150,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 186,290 ש&quot;ח))):
:: (1) הפר את הוראות [[סעיף 9(ד)]]; לעניין זה חזקה היא כי יצרן או יבואן שקיים את חובותיו לפי [[סעיפים 7(ד)]] [[ו-9(א) עד (ג)]], לא הפר את הוראות [[סעיף 9(ד)]], אלא אם כן הוכח אחרת;
:: (2) לא התקשר בחוזה התקשרות עם יצרן או יבואן שפנה אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 16(א)]];
:: (3) לא התקשר בחוזה התקשרות עם אחראי לפינוי פסולת שפנה אליו, בניגוד להוראות [[סעיף 17(ד)]];
:: (4) השליך פסולת אריזות בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר להפרדת פסולת אריזות שקבע האחראי לפינוי פסולת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 25(א)]];
:: (5) אסף או פינה פסולת אריזות מתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 25(ב)]];
:: (6) הפר הוראה מההוראות המפורטות [[בסעיף 31(ב)]], למעט לפי [[סעיף 31(ב)(10)(ב) ו-(11)]].
: (ב) לא התקשר אחראי לפינוי פסולת עם גוף מוכר אחד לפחות לעניין הפרדת פסולת אריזות ואיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת מתחומו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(ב)(2)]], או לא קבע הסדר בהתאם לצו של המנהל לפי [[סעיף 24(א)]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 500,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 620,960 ש&quot;ח))).
: (ג) הטמין אדם פסולת אריזות, בניגוד להוראות [[סעיף 27]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 226,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 280,670 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - בסכום של 452,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 561,350 ש&quot;ח))).
: (ד) לא עמד יצרן, יבואן או גוף מוכר ביעדי המיחזור לפי [[סעיף 6]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 2,500 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 3,100 ש&quot;ח))) בשל כל טון של פסולת אריזות שלא ביצע לגביו מיחזור מוכר בהתאם ליעדים האמורים; ואולם לא עמד אדם ביעדי המיחזור לפי סוג חומר וביעד המיחזור הכולל, יחד, יוטל עיצום כספי על הפרת יעד המיחזור הכולל בלבד.
: (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ד), בשנים 2011 ו-2012 יהיה סכום העיצום הכספי שרשאי המנהל להטיל בשל כל טון של פסולת אריזות שלא בוצע לגביו מיחזור מוכר בהתאם ליעדי המיחזור לפי [[סעיף 6]], כמפורט להלן:
:: (1) בשנת 2011 - 1,500 שקלים חדשים;
:: (2) בשנת 2012 - 2,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2012, 2,040 ש&quot;ח))).
: (ו) בסעיפים קטנים (א)(4) ו-(5) ו-(ג), &quot;פסולת אריזות&quot; - פסולת אריזות שנוצרה עקב פעילות של תאגיד או עקב פעילות של עסק או עיסוק של יחיד, למעט עיסוק של יחיד הנעשה בדירת מגורים המשמשת את העוסק.

@ 35. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 34]] ([[בפרק זה]] - מפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 36]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 38]].

@ 36. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 35]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

@ 37. החלטת המנהל ודרישת תשלום
: (א) טען המפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 36]], יחליט המנהל, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 39]].
: (ב)(1) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את נימוקי החלטתו, סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
:: (2) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
: (ג) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 36]], בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 38. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 34]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 39. סכומים מופחתים
: (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע [[בסעיף 34]], בשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות להסדרת הטיפול באריזות (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע&quot;א–2011]].))

@ 40. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור [[בסעיף 36]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[סעיף 43(ג)]], יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכום העיצום הכספי כאמור [[בסעיף 34]], יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

@ 41. המועד לתשלום העיצום הכספי
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 37]].

@ 42. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 43. ערעור לבית משפט שלום (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על דרישת תשלום אפשר לערער לבית משפט השלום, בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למפר.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה אחרת.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בידי בית המשפט, בתוספת בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 44. פרסום בדבר הטלת עיצום כספי
: (א) הוטל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], יפרסם המנהל באתר המשרד פרטים כמפורט להלן, באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת החלטה בדבר הטלת העיצום הכספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, שיעור ההפחתה של סכום העיצום הכספי - אם הופחת לפי הוראות [[סעיף 39]] והנסיבות שבשלן הופחת כאמור;
:: (2) פרטים לגבי עיסוק המפר ושם העסק;
:: (3) שם המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
: (ב) הוראות [[סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], יחולו לעניין פרסום לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.
: (ג) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים וחצי.
: (ד) הוטל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] והוגש עליו ערעור, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

@ 45. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריות פלילית בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 31]].
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 31]], לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]], ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

== פרק ט': הוראות שונות ==

@ 46. אגרות (תיקון: תשפ&quot;ג)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לפטור מחובת התקשרות עם גוף מוכר לפי [[סעיף 9(ה)]] ובעד בקשה להכרה בגוף מוכר לפי [[סעיף 13]], וכן אגרה שנתית שישלמו יצרן, יבואן וגוף מוכר בעד פעולות המנהל לשם יישום ההוראות לפי חוק זה.

@ 47. מינוי המנהל
: השר ימנה, מבין עובדי משרדו, מנהל שיהיה אחראי על תחום האריזות במשרד, שתפקידיו יהיו לפי הוראות חוק זה.

@ 48. ייעוד כספים לקרן לשמירת הניקיון
: היטל, קנס ועיצום כספי שהוטלו לפי חוק זה ישולמו לקרן לשמירת הניקיון.

@ 49. גבייה
: (א) על גבייה של קנס, היטל או עיצום כספי לפי חוק זה תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ב) קנס או עיצום כספי שהוטלו על גוף מוכר לפי חוק זה ולא שולמו על ידו (בסעיף זה - חוב), ניתן לגבותם מכל יצרן ויבואן שהיה קשור עם הגוף המוכר בחוזה התקשרות במועד ביצוע המעשה המהווה את העבירה או ההפרה שבשלה הוטלו; הסכום שייגבה מכל יצרן ויבואן לפי סעיף קטן זה יהיה פי שניים מהסכום השווה לחלקו בחוב בהתאם לחלקו היחסי בסך משקל חומר האריזות שיוצר או יובא בידי כלל היצרנים והיבואנים שהתקשרו עם אותו גוף מוכר.

@ 50. סייג לתחולה
: חוק זה לא יחול לעניין -
: (1) מכל משקה כהגדרתו [[בחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ&quot;ט-1999]];
: (2) אריזה של מוצר שהוא חומר מסוכן, לרבות חומר רדיואקטיבי וחומר ציטוטוקסי, אלא אם כן הוא מיועד לשימוש ביתי;
: (3) אריזה של חומר נפץ כהגדרתו [[בחוק חומרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]];
: (4) אריזה שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, בהסכמת השר, קבע, בצו, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביה מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה; צו כאמור אינו חייב פרסום ברשומות.

@ 51. תחולה על המדינה (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) חוק זה יחול על המדינה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) בקשות, מסמכים וכל מידע אחר שמערכת הביטחון חייבת במסירתו למנהל לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה - מידע), והם מסווגים, יימסרו רק למנהל שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה, ואם לא היה בעל התאמה כאמור - למנהל הכללי של המשרד, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה.
: (ה) לא יפרסם אדם מידע אשר יש בפרסומו כדי לפגוע בביטחון המדינה.

@ 52. איסור גילוי מידע
: (א) המנהל או מי מטעמו לא יגלה דיווחים או ידיעות כאמור [[בסעיפים 7(א)(1)]] [[ו-18(א)(1) ו-(2), (ב)(2) ו-(ג)]], אלא כן אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) גילוי המידע דרוש לשם ביצוע הוראות חוק זה;
:: (2) גילוי המידע הוא לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי כל דין.
: (ב) גוף מוכר או מי מטעמו לא יגלה ולא יעשה כל שימוש בדיווחים או בידיעות שהגיעו אליו מאת יצרן או יבואן מכוח חוק זה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) גילוי המידע או השימוש בו דרושים לשם ביצוע הוראות חוק זה;
:: (2) גילוי המידע הוא לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי כל דין.
: (ג) לעניין סעיף זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים.

@ 53. שמירת דינים
: הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, למעט מהוראות [[סעיף 7 לחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ&quot;ג-1993]].

@ 54. ביצוע ותקנות (תיקון: תשפ&quot;ג)
: השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובין השאר בעניינים אלה:
: (1) בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת - העלאת השיעורים של יעדי המיחזור ושינוי השיעור המרבי של השבה מוכרת שיראו אותה כמיחזור מוכר לפי הוראות [[סעיף 6(א) עד (ד)]];
: (2) תנאים להכרה בייצוא של פסולת אריזות למטרות מיחזור או השבה כמיחזור מוכר, לפי הוראות [[סעיף 6(ה)]];
: (3) באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שינוי, בצו, של אלה:
:: (א) המשקל המזערי של אריזות שלגביו יהיה יצרן או יבואן פטור מהוראות [[פרק ג']], כאמור [[בסעיף 10]];
:: (ב) שיעור היקף השירותים לעניין הכרה כאמור [[בסעיף 12(א)(4)]].

@ 55. דיווח לכנסת (תיקון: תשפ&quot;ג)
: השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, לרבות על יעדי המיחזור וההשבה שהושגו בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

@ 56. : ((הנוסח שולב [[בחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]].))
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))
@ 58. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים), התשס&quot;ח-2008]].))
@ 59. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ&quot;ט-1999]].))

@ 60. תחילה
: (א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תחילתו של חוק זה ביום כ&quot;ה באדר א' התשע&quot;א (1 במרס 2011).
: (ב) תחילתם של [[סעיפים 12 עד 14]] ביום פרסומו של חוק זה.
: (ג) תחילתם של סעיפים אלה ביום כ&quot;ט בסיוון התשע&quot;א (1 ביולי 2011):
:: (1) [[סעיפים 6]] [[ו-7(א)(2) ו-(3)]], [[וסעיף 8]] לעניין רישום של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי [[סעיף 7(א)(2) ו-(3)]];
:: (2) [[סעיפים 9]], [[23(ב)(2)]], [[31(ב)(5) ו-(11)]], [[ו-34(א)(1) ו-(ב)]] לעניין חובת התקשרות עם גוף מוכר;
:: (3) [[סעיפים 23(ג)]], [[25(ב)]], [[26]], [[31(א)(2)]] [[ו-34(א)(5)]] לעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות.
: (ד) תחילתו של [[סעיף 20]] ביום י' בטבת התשע&quot;ה (1 בינואר 2015).

@ 61. הוראת מעבר
: חובות שחלו על יצרנים ויבואנים של מכלים למשקאות, לפי הוראות [[סעיף 11 לחוק שמירת הניקיון]] כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, ימשיכו לחול עליהם לגבי מכלים למשקאות שנמכרו לפני תחילתו של חוק זה.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ד בטבת התשע&quot;א (19 בינואר 2011).

&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>h8knu8hsub0pucfnbmcyvsu5woobb0u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק להסדרת הטיפול באריזות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285374</id>
    <revision>
      <id>3080275</id>
      <parentid>2924531</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T05:30:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3080273] עדכון סכומים</comment>
      <origin>3080275</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="98188" sha1="cpohbfq01zslbhfouwm5poltnlrc13p" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000741}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״א, 278|חוק להסדרת הטיפול באריזות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301233.pdf}}, {{ח:תיבה|749|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301171.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 22|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 179|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}.

''הודעות:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ב, 1448|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 5376|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 3498|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 3382|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 3848|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 4459|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 4838|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 3307|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3451|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3346|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 3921|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3263|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12022.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2713|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13085.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 9518|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14909.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: נקיטת אמצעי הפחתה במקור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: חובות יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים או של אריזות שירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: גוף מוכר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: הכרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: חובות גוף מוכר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הוראות לעניין הפרדה, איסוף, פינוי והטמנה של פסולת אריזות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: מפקחים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} מטרת חוק זה לקבוע הסדרים לעניין ייצור אריזות וטיפול בפסולת אריזות, שנועדו לצמצם את כמות פסולת האריזות, למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר באריזות, לשם הקטנת ההשפעה השלילית הסביבתית של אריזות ופסולת אריזות, ובכלל זה –
{{ח:תת|(1)}} הסמכת השר לקבוע הסדרים לעניין אמצעי הפחתה במקור, שעל יצרנים של אריזות לפעול לפיהם;
{{ח:תת|(2)}} הטלת אחריות מורחבת על יצרנים של מוצרים ארוזים, על יצרנים של אריזות שירות ועל יבואנים של מוצרים ואריזות כאמור, בכל הנוגע לסימון האריזות ולביצוע מיחזור מוכר של פסולת האריזות הנובעת מהן, לרבות קביעת יעדים מחייבים למיחזור כאמור, והסדרת גופים מוכרים שיפעלו בשמם של היצרנים והיבואנים האמורים;
{{ח:תת|(3)}} הטלת אחריות על אחראים לפינוי פסולת לקבוע הסדרים לעניין הפרדה של פסולת אריזות ולעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות, וקביעת איסור על השלכת פסולת אריזות ועל איסוף או פינוי של פסולת אריזות שלא על פי ההסדרים האמורים;
{{ח:תת|(4)}} קביעת איסור הטמנה של פסולת אריזות.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחראי לפינוי פסולת“ – רשות מקומית, וכן כל מי שחייב לפי כל דין, למעט חובה מכוח חוק עזר, באיסוף ובפינוי של פסולת משטח שבבעלותו או בהחזקתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי הפחתה במקור“ – אמצעים שיש לנקוט בשלבי הייצור של אריזה, אשר נועדו לצמצם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות פסולת אריזות, לרבות באמצעות התאמת החומרים שמהם עשויה האריזה לשימוש חוזר;
{{ח:תתת|(2)}} ההשפעות השליליות – הסביבתיות והבריאותיות – של פסולת אריזות, לרבות התאמת החומרים שמהם עשויה האריזה למיחזור או להשבה;
{{ח:תתת|(3)}} תכולת החומרים המסוכנים באריזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזה“ – חפץ וכל חומר שהוא, המשמש או שנועד לשמש עטיפה או כלי קיבול למוצר או המשמש או שנועד לשמש לנשיאת מוצר, להצגתו או להגנה עליו, ושמתקיימים לגביו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אינו מהווה חלק בלתי נפרד מהמוצר ואינו חיוני לצורך השימוש במוצר;
{{ח:תתת|(2)}} הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אריזת מכירה – אריזה שנועדה לצורכי מכירה למשתמש סופי או לצרכן, בנקודת מכירה;
{{ח:תתתת|(ב)}} אריזה קבוצתית – אריזה שנועדה לרכז בנקודת מכירה כמה מוצרים למכירה, שאפשר להפרידה מהמוצרים בלי להשפיע על תכונותיו של כל מוצר או על אריזת המכירה שלו, בין שהמוצרים נמכרים בנקודת המכירה למשתמש סופי או לצרכן יחד עם האריזה הקבוצתית ובין שהיא משמשת לחידוש מלאי המוצרים בנקודת המכירה;
{{ח:תתתת|(ג)}} אריזת הובלה – אריזה שנועדה לאפשר נשיאה או הובלה של כמה מוצרים למכירה או של אריזות קבוצתיות, כחלופה לטיפול ידני בהם ולשם מניעת גרימת נזק כתוצאה מהובלתם, והכל למעט מכולות המיועדות להובלה ביבשה, באוויר או בים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזה חד־פעמית“ – אריזה שאינה אריזה רב־פעמית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזה רב־פעמית“ – אריזה שנועדה לשימוש חוזר בידי יצרן או יבואן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אריזת שירות“ – אריזה המיועדת למכירה או לשיווק בישראל, שהשימוש בה לאריזת המוצר מתבצע שלא בעת הייצור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוכר“ – חברה שהמנהל הכיר בה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכרה“ – הכרה בחברה כגוף מוכר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳ בפרק ד׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי“ – הסדר להפרדת פסולת אריזות והסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת, שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השבה“ – הפקת אנרגיה מפסולת אריזות או תהליך עיבוד של פסולת אריזות לחומר המשמש להפקת אנרגיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השבה מוכרת“ – השבה במפעל השבה המורשה על פי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן“ – יבואן של אריזות שירות או יבואן של מוצרים ארוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן של אריזות שירות“ – מי שמייבא אריזות שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יבואן של מוצרים ארוזים“ – מי שמייבא מוצרים ארוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יעדי מיחזור“ – יעדי מיחזור לפי סוג חומר ויעד מיחזור כולל, כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן“ – יצרן של אריזות שירות או יצרן של מוצרים ארוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן של אריזות שירות“ – מי שמייצר אריזות שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יצרן של מוצרים ארוזים“ – מי שמייצר, בעצמו או באמצעות אחר, מוצרים ארוזים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר ארוז“ – מוצר שארוז באריזה שאינה אריזת שירות, המיועד למכירה, לשיווק או לייצור מוצר אחר בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיחזור“ – תהליך עיבוד של פסולת אריזות למוצרים, לחומרים או לחומרי גלם, למטרה שלשמה יועדה האריזה בראשונה או למטרה אחרת, לרבות מיחזור חומר אורגני, ולמעט השבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיחזור מוכר“ – מיחזור במפעל מיחזור המורשה על פי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכירה“ – לרבות העברה למשתמש סופי, בתמורה או שלא בתמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מי שמונה כאחראי על תחום האריזות במשרד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 47|סעיף 47}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון;
{{ח:תתת|(2)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(3)}} שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:תתת|(4)}} מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית והמכון הביולוגי;
{{ח:תתת|(5)}} ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (4), ששר הביטחון הודיע עליהם למנהל; לעניין זה, ”ציוד ביטחוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|(6)}} משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת אריזות“ – אריזות לאחר שימוש בהן למטרה שלשמה יועדו בראשונה, ולעניין אריזות רב־פעמיות – לאחר תום השימוש החוזר בהן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקרן לשמירת הניקיון“ – הקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 10|סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים שבין תפקידיו איסוף ופינוי של פסולת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש חוזר“ – שימוש נוסף באריזה למטרה שלשמה יועדה בראשונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – השר להגנת הסביבה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: נקיטת אמצעי הפחתה במקור}}

{{ח:סעיף|3|הוראות לעניין אמצעי הפחתה במקור|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אמצעי הפחתה במקור.

{{ח:סעיף|4|ייצור אריזה בהתאם לאמצעי הפחתה במקור}}
{{ח:ת}} קבע השר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, לא ייצר אדם אריזה אלא בהתאם להוראות אלה, אלא אם כן האריזה מיועדת לייצוא.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: חובות יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים או של אריזות שירות}}

{{ח:סעיף|5|חובת סימון אריזות|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סימון אריזות, לרבות אופן הסימון, תוכנו, גודלו ומיקומו.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} לא ייצר יצרן ולא ישווק יבואן מוצר ארוז או אריזת שירות, אלא אם כן סומנו בהתאם להוראות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} לא ימכור אדם שעיסוקו במכירה של אריזות, של מוצרים ארוזים או של מוצרים הנמכרים באריזת שירות, מוצר ארוז או מוצר באריזת שירות, אלא אם כן סומנו בהתאם להוראות אלה.

{{ח:סעיף|6|חובת מיחזור פסולת אריזות}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן ויבואן יבצעו מיחזור מוכר של פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות, לפי העניין, שייצרו או שייבאו כאמור, בשיעורים המפורטים להלן, לפחות, בהתאם לסוג חומר האריזה, מסך משקל האריזות החד־פעמיות של המוצרים מאותו סוג חומר שמכר היצרן או היבואן באותה שנה ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – יעדי מיחזור לפי סוג חומר):
{{ח:תתת|(1)}} זכוכית, נייר או קרטון – 60 אחוזים;
{{ח:תתת|(2)}} מתכת – 50 אחוזים;
{{ח:תתת|(3)}} פלסטיק – 22.5 אחוזים;
{{ח:תתת|(4)}} עץ – 15 אחוזים.
{{ח:תת|(ב)}} סך פסולת האריזות שימחזר יצרן או יבואן לפי הוראות סעיף קטן (א) לא יפחת מ־60 אחוזים מסך משקל האריזות החד־פעמיות של כלל המוצרים שמכר היצרן או היבואן באותה שנה ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – יעד מיחזור כולל).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), בתקופה שמיום כ״ט בסיוון התשע״א (1 ביולי 2011) ועד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) יהיו יעדי המיחזור לפי סוג חומר ויעד המיחזור הכולל, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בתקופה שמיום כ״ט בסיוון התשע״א (1 ביולי 2011) עד ליום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) – יהיו יעדי המיחזור לפי סוג חומר כמפורט להלן, ובלבד ששיעור יעד המיחזור הכולל לא יפחת מ־30 אחוזים:
{{ח:תתתת|(א)}} זכוכית, נייר או קרטון – 30 אחוזים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתכת – 20 אחוזים;
{{ח:תתתת|(ג)}} פלסטיק – 15 אחוזים;
{{ח:תתתת|(ד)}} עץ – 15 אחוזים;
{{ח:תתת|(2)}} בשנת 2012 – יהיו יעדי המיחזור לפי סוג חומר כמפורט להלן, ובלבד ששיעור יעד המיחזור הכולל לא יפחת מ־40 אחוזים:
{{ח:תתתת|(א)}} זכוכית, נייר או קרטון – 40 אחוזים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתכת – 30 אחוזים;
{{ח:תתתת|(ג)}} פלסטיק – 22.5 אחוזים;
{{ח:תתתת|(ד)}} עץ – 15 אחוזים;
{{ח:תתת|(3)}} בשנת 2013 – יהיו יעדי המיחזור לפי סוג חומר כמפורט להלן, ובלבד ששיעור יעד המיחזור הכולל לא יפחת מ־50 אחוזים:
{{ח:תתתת|(א)}} זכוכית, נייר או קרטון – 50 אחוזים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתכת – 40 אחוזים;
{{ח:תתתת|(ג)}} פלסטיק – 22.5 אחוזים;
{{ח:תתתת|(ד)}} עץ – 15 אחוזים;
{{ח:תתת|(4)}} בשנת 2014 – יהיו יעדי המיחזור לפי סוג חומר כמפורט להלן, ובלבד ששיעור יעד המיחזור הכולל לא יפחת מ־55 אחוזים:
{{ח:תתתת|(א)}} זכוכית, נייר או קרטון – 55 אחוזים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתכת – 45 אחוזים;
{{ח:תתתת|(ג)}} פלסטיק – 22.5 אחוזים;
{{ח:תתתת|(ד)}} עץ – 15 אחוזים.
{{ח:תת|(ד)}} ביצע יצרן או יבואן השבה מוכרת של פסולת אריזות, יראו את שיעור פסולת האריזות שלגביו ביצע השבה כאמור כאילו בוצע לגביו מיחזור מוכר לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לעניין יעד המיחזור הכולל, וזאת עד לשיעור של 10 אחוזים מסך משקל האריזות החד־פעמיות של כלל המוצרים שמכר היצרן או היבואן באותה שנה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} ייצא יצרן או יבואן, בהתאם להוראות לפי כל דין, פסולת אריזות למטרות מיחזור או השבה, רשאי המנהל להכיר במשקל פסולת האריזות כאמור, כולו או חלקו, כפסולת אריזות שבוצע לגביה מיחזור מוכר לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), עד לשיעור של 20 אחוזים מיעדי המיחזור לפי סוג חומר, לכל סוג חומר.
{{ח:תתת|(2)}} נוכח המנהל, בנסיבות מיוחדות, כי אין חלופות מיחזור או השבה סבירות בישראל וננקטו מאמצים סבירים ליצירת חלופות אלה, רשאי הוא להכיר בייצוא פסולת אריזות מעבר לשיעור האמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|7|חובת דיווח למנהל של יצרן ויבואן}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן ויבואן ידווחו למנהל, פעמיים בשנה (בסעיף זה – דוח חצי שנתי) ובתום כל שנה (בסעיף זה – דוח שנתי), על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר המוצרים הארוזים או אריזות השירות שמכרו ומשקלם, סוגי החומר שממנו עשויות האריזות של המוצרים הארוזים או אריזות השירות כאמור, קיבולתן, משקלן והיותן אריזות חד־פעמיות או רב־פעמיות, ולגבי האריזות של המוצרים הארוזים – גם היותן אריזות מכירה, אריזות קבוצתיות או אריזות הובלה;
{{ח:תתת|(2)}} משקל פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שאספו, בעצמם או באמצעות אחר, וכן פרטי אחראים לפינוי פסולת או גורם אחר שמהם נאספו וסוגי החומר שממנו עשויה פסולת האריזות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} משקל פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שמכרו, אשר אותה מיחזרו או השיבו, וכן אופן מיחזורה או השבתה ופרטי מפעל המיחזור או ההשבה, וסוגי החומר שממנו עשויה פסולת האריזות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} דוח חצי שנתי יוגש למנהל בתוך חודשיים מתום התקופה שלגביה מוגש הדוח, במתכונת שיורה עליה המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} דוח שנתי יוגש למנהל לא יאוחר משישה חודשים מתום כל שנת כספים, כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון, במתכונת שיורה עליה המנהל.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש מיצרן או מיבואן להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת הדוח לפי סעיף זה וכן כל מידע הנמצא ברשותו ששימש לעריכת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} של גוף מוכר שהוא התקשר עמו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; נדרש יצרן או יבואן להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
{{ח:תת|(ה)}} לא מסר יצרן או יבואן דוח חצי שנתי או דוח שנתי, או שמסר דוח כאמור אך למנהל יש טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון, רשאי המנהל, לאחר שנתן ליצרן או ליבואן הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את שיעורי פסולת האריזות שלגביה ביצע היצרן או היבואן מיחזור מוכר או השבה מוכרת במהלך תקופת הדיווח.
{{ח:תת|(ו)}} לעניין סעיף זה, דוח חצי שנתי יוגש לגבי תקופה של שישה חודשים הכוללת את החודשים ינואר עד יוני, או יולי עד דצמבר, בכל שנה.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”סוגי חומר“ – הסוגים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}.

{{ח:סעיף|8|חובת רישום של יצרן ויבואן}}
{{ח:תת|(א)}} יצרן ויבואן ינהלו רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לעיין ברישומים כאמור בסעיף זה ולקבל העתק נכון מהם.

{{ח:סעיף|9|חובת התקשרות עם גוף מוכר}}
{{ח:תת|(א)}} לשם קיום חובות יצרנים או יבואנים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, למעט חובת סימון אריזות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, על יצרן ועל יבואן להתקשר בחוזה התקשרות עם גוף מוכר; התקשר יצרן או יבואן עם גוף מוכר, יהיה הגוף המוכר אחראי לקיום חובות היצרן או היבואן כאמור, כל עוד ההתקשרות עומדת בתוקפה.
{{ח:תת|(ב)}} יצרן ויבואן יהיו אחראים למימון כל העלויות של הגוף המוכר שעמו התקשרו בהתאם להוראות סעיף קטן (א), בתנאים שוויוניים, ובהתחשב, בין השאר, בחלקם מתוך משקל וסוג החומר ובאפשרות מיחזור האריזות שיוצרו או שיובאו בידי כלל היצרנים והיבואנים אשר התקשרו עם אותו גוף מוכר.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) סיפה, יצרן או יבואן שהתקשר עם גוף מוכר, ינהל רישום מלא ומפורט של המידע האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(1)}}, והמנהל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לעיין ברישום כאמור ולקבל העתק נכון ממנו.
{{ח:תת|(ד)}} מצא יצרן או יבואן כי גוף מוכר שעמו התקשר בהתאם להוראות סעיף קטן (א) אינו מקיים חובות יצרנים או יבואנים כאמור באותו סעיף קטן, כולן או חלקן, או סבר כי קיים חשש שהגוף המוכר לא יקיים חובות אלה, ינקוט היצרן או היבואן את כל האמצעים הסבירים העומדים לרשותו כדי להבטיח קיומן של החובות כאמור בידי הגוף המוכר.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל רשאי לפטור יצרן או יבואן מהחובות לפי סעיף זה, אם שוכנע כי אותו יצרן או יבואן יכול לקיים את חובותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} שלא באמצעות גוף מוכר, בתנאים שיקבע בהוראת הפטור; המנהל רשאי לקבוע מתכונת להגשת בקשה לפטור כאמור, ורשאי הוא להורות כי יראו מבקש פטור כמבקש הכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|10|פטור למשקל אריזות מזערי}}
{{ח:ת}} הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} לא יחולו על יצרן או על יבואן שמשקל האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שמכר בשנה אינו עולה על 1,000 קילוגרמים; היצרן או היבואן ימסור למנהל הודעה כי מתקיים בו התנאי האמור, ואולם רשאי הוא להודיע למנהל כי הוא מבקש שההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו עליו.

{{ח:סעיף|11|היטל על יצרנים או יבואנים פטורים|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע היטל שיוטל על יצרן או על יבואן הפטור מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, ורשאי הוא לקבוע שיעורי היטל שונים לסוגים של אריזות של מוצרים ארוזים, לסוגים של אריזות שירות או לסוגי חומר שממנו עשויות האריזות, וכן, בין השאר, הוראות לעניין הצמדת ההיטל, אופן תשלומו, דרכי גבייתו ודיווחים שעל יצרן או יבואן לדווח לעניין ההיטל; קביעת שיעור ההיטל והצמדתו טעונים אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: גוף מוכר}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: הכרה}}

{{ח:סעיף|12|הכרה בחברה כגוף מוכר}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להכיר בחברה כגוף האחראי לקיום חובות יצרנים או יבואנים לפי חוק זה שיתקשרו עמה, אם מתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תתת|(2)}} מטרתה היחידה היא קיום חובות יצרנים או יבואנים לפי חוק זה וביצוע הפעולות הנדרשות לשם כך;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוקמה למטרות רווח – תקנונה מגביל את האפשרות לחלק רווחים אם לא עמדה ביעדי המיחזור של היצרנים או היבואנים שהיא אחראית לביצוע חובותיהם או אם לא התקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ו)(1)}}; על אף הוראות פסקה זו, בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, רשאי המנהל להכיר רק בחברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}; השר רשאי, בצו, לקצר את התקופה האמורה או להאריכה בתקופות של שנה בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על שנתיים רצופות.
{{ח:תתת|(4)}} היא הציגה תכנית עסקית להנחת דעתו של המנהל ולפיה סמוך למועד ההכרה היא תיתן שירותים ליצרנים וליבואנים שמשקל חומר האריזות שייצרו או ייבאו לא יפחת מ־10 אחוזים מסך משקל חומר האריזות שיוצר או יובא בידי כלל היצרנים והיבואנים שהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ לחוק}} חלות עליהם, ובתוך שלוש שנים ממועד ההכרה תיתן שירותים ליצרנים וליבואנים שמשקל חומר האריזות שייצרו או ייבאו לא יפחת מ־25 אחוזים מהסך האמור (להלן – שיעור היקף השירותים לעניין הכרה);
{{ח:תתת|(5)}} היא התחייבה לתת שירותים ליצרנים וליבואנים שיתקשרו עמה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 16|ו־16(א)}}, לכלל פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות, לפי העניין, שייצר או ייבא כל יצרן או יבואן שיתקשר עמה כאמור;
{{ח:תתת|(6)}} היא בעלת הון עצמי מספיק, להנחת דעתו של המנהל, והמציאה בטוחות לשם הבטחת עמידתה במטרה כאמור בפסקה (2);
{{ח:תתת|(7)}} המנהל הכללי של החברה ובעל שליטה בה לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין החברה ראויה להיות גוף מוכר; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:תתת|(8)}} תנאים נוספים ככל שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לסרב לתת למבקש הכרה, מנימוקים שימסור למבקש ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לקבל הכרה, או אם נוכח כי קיים חשש ממשי שמתן ההכרה למבקש יפגע ביישום מטרות חוק זה בהתחשב, בין השאר, באלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הגופים המוכרים הפועלים בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} חלקם של היצרנים או היבואנים הקשורים עם גופים מוכרים בייצור או בייבוא של סוג חומר האריזות שיוצרו או יובאו בידי כלל היצרנים והיבואנים שהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ לחוק}} חלות עליהם (בסעיף קטן זה – חלק בייצור או בייבוא סך סוג חומר האריזות);
{{ח:תתת|(3)}} סוג האריזות שיצרנים או יבואנים כאמור בפסקה (2) מייצרים או מייבאים;
{{ח:תתת|(4)}} מספר היצרנים או היבואנים שיתקשרו עם המבקש, חלקם בייצור או בייבוא מסך סוג חומר האריזות, או סוג האריזות שהם מייצרים או מייבאים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(4) ו־(5), רשאי המנהל להכיר בחברה כגוף האחראי לקיום חובות יצרנים או יבואנים לפי חוק זה שיתקשרו עמה גם אם שיעור היקף השירותים שלה לעניין ההכרה נמוך מהשיעור האמור בסעיף קטן (א)(4), אם נוכח כי קיימות נסיבות חריגות שבשלהן ראוי שהחברה תהיה אחראית לקיום חובות יצרנים או יבואנים כאמור בכל הנוגע לפסולת אריזות מסוג מסוים או מסוגים מסוימים בלבד; הכרה כאמור תיעשה באופן שלא יפגע בכדאיותה הכלכלית של החברה ובהשגת יעדי המיחזור של כלל פסולת האריזות.
{{ח:תת|(ד)}} לשם הבטחת עמידתו של הגוף המוכר במטרה כאמור בסעיף קטן (א)(2), רשאי המנהל לקבוע בהכרה תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפה של ההכרה, כולה או חלקה, ובכלל זה תנאים לעניין פעילות הסברה לקידום מטרות החוק, ורשאי הוא לשנות את התנאים כאמור, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ה)}} הכרה תינתן לתקופה של חמש שנים ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – תקופת ההכרה).
{{ח:תת|(ו)}} תקנון הגוף המוכר וכל שינוי בו טעונים את אישור המנהל.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד הודעה על הכרה בחברה כגוף מוכר ועל מועד ההכרה.

{{ח:סעיף|13|בקשה להכרה}}
{{ח:תת|(א)}} חברה המבקשת לקבל הכרה תגיש למנהל בקשה שתכלול את המסמכים והפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמכי ההתאגדות של החברה;
{{ח:תתת|(2)}} תכנית עסקית ותכנית תקציב לתקופת ההכרה, ובכלל זה הסדרים מתוכננים לעניין סימון אריזות;
{{ח:תתת|(3)}} פריסה גאוגרפית מתוכננת לפעילותה בתקופת ההכרה;
{{ח:תתת|(4)}} חוזה לדוגמה להתקשרות בין המבקש ליצרן או ליבואן;
{{ח:תתת|(5)}} חוזה לדוגמה להתקשרות בין המבקש לאחראי לפינוי פסולת;
{{ח:תתת|(6)}} פרטים ומידע נוספים ככל שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לדרוש ממבקש הכרה פרטים ומסמכים נוספים ככל שיראה לנכון, לשם בדיקת הבקשה.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת המנהל בבקשה לפי סעיף זה תינתן בתוך שלושה חודשים מיום שקיבל את מסמכי הבקשה, לרבות הפרטים או המסמכים שדרש לפי הוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|14|ביטול הכרה}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל, באישור המנהל הכללי של המשרד, רשאי לבטל הכרה, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב או מטעה;
{{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בגוף המוכר תנאי מהתנאים למתן ההכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תתת|(3)}} הגוף המוכר הפר תנאי מתנאי ההכרה או הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} או שהפר הוראת חיקוק אחר בקשר עם פעילותו;
{{ח:תתת|(4)}} ניתן לגבי הגוף המוכר צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהוגשה בקשה לכל אחד מאלה, או שהוא החליט על פירוקו מרצון.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל המנהל הכרה, רשאי הוא לתת לחברה שלגביה בוטלה ההכרה וכן לכל יצרן או יבואן שהיה קשור עמה בחוזה התקשרות לפי חוק זה ערב הביטול, הוראות לשם הבטחת המשך קיום חובות היצרנים או היבואנים לפי חוק זה, לרבות המועד והאופן שבהם על היצרנים והיבואנים כאמור לבצע פעולות הנדרשות לשם כך.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: חובות גוף מוכר}}

{{ח:סעיף|15|ביצוע פעולות לקיום חובות יצרנים או יבואנים}}
{{ח:תת|(א)}} גוף מוכר יבצע את כל הפעולות הנדרשות לקיום חובות יצרנים או יבואנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} שהתקשרו עמו לשם כך, ויפעל בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} גוף מוכר רשאי, לשם קיום חובת יצרנים או יבואנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, למחזר או להשיב פסולת אריזות של מוצרים ארוזים או של אריזות שירות שמכרו יצרנים או יבואנים שלא התקשרו עמו.

{{ח:סעיף|16|חובת התקשרות עם יצרנים ויבואנים וחובת דיווח להם}}
{{ח:תת|(א)}} גוף מוכר יתקשר בחוזה התקשרות עם כל יצרן או יבואן שיפנה אליו לשם קיום חובותיו, שתואמים את תנאי ההכרה של אותו גוף מוכר, בתנאים שוויוניים; ההתקשרות תיעשה בהתאם לחוזה לדוגמה שאישר המנהל בהכרה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה.
{{ח:תת|(ב)}} גוף מוכר ידווח, פעמיים בשנה לפחות, במתכונת שיורה עליה המנהל, לכל יצרן ויבואן שעמם התקשר, על הפעולות שביצע לשם קיום חובותיהם, ובכלל זה על שיעור המיחזור של פסולת אריזות שביצע במהלך תקופת הדיווח, מתוך יעדי המיחזור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.

{{ח:סעיף|17|חובת התקשרות עם אחראי לפינוי פסולת וביצוע פעולות איסוף ופינוי של פסולת אריזות}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מחובות גוף מוכר לפי הוראות חוק זה, גוף מוכר אחראי למימון כל העלויות הדרושות לטיפול בפסולת האריזות שהופרדה ונאספה בתחומו של כל אחראי לפינוי פסולת שעמו התקשר, למעט פסולת אריזות שנאספה מבית עסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, ובכלל זה מימון של –
{{ח:תתת|(1)}} הפרדת פסולת אריזות;
{{ח:תתת|(2)}} איסוף ופינוי של פסולת אריזות;
{{ח:תתת|(3)}} מיון פסולת אריזות;
{{ח:תתת|(4)}} מיחזור, השבה או סילוק של פסולת אריזות, לפי הוראות כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} לא הופרדה פסולת אריזות מפסולת אחרת, יהיה גוף מוכר אחראי למימון העלויות המפורטות בסעיף קטן (א)(1) ו־(2) ביחס לפסולת האריזות בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} גוף מוכר יציע לכל אחראי לפינוי פסולת להתקשר עמו בחוזה התקשרות, בעניין הפרדת פסולת אריזות ואיסוף ופינוי של פסולת אריזות בתחומו, בתנאים שוויוניים; חוזה ההתקשרות ינוסח באופן התואם את החוזה לדוגמה שאישר המנהל בהכרה ובהתאם לתנאים שנקבעו בה.
{{ח:תת|(ד)}} גוף מוכר יתקשר בחוזה התקשרות כאמור בסעיף קטן (ג), עם כל אחראי לפינוי פסולת שיפנה אליו, בעניין הפרדת פסולת אריזות ואיסוף ופינוי של פסולת אריזות בתחומו, התואמים את תנאי ההכרה של אותו גוף מוכר.
{{ח:תת|(ה)}} גוף מוכר יהיה אחראי ליישום הסדר איסוף ופינוי של פסולת אריזות בתחומם של כל האחראים לפינוי פסולת שעמם התקשר, בהתאם לתנאי ההתקשרות ולתנאי ההכרה; איסוף ופינוי כאמור ייעשו באופן שוויוני, בתדירות ובאופן שיבטיחו איסוף ופינוי סדירים וזמינים לציבור וימנעו הצטברות של פסולת אריזות, והכל בהתאם להסדרי הפרדה, איסוף ופינוי שקבעו האחראים לפינוי פסולת לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}} ובכפוף לכל דין.
{{ח:תת|(ו)}} המנהל רשאי לתת הוראות לעניין התדירות של איסוף ופינוי פסולת אריזות לפי סעיף קטן (ה) וכמויות פסולת האריזות שייאספו ויפונו כאמור, וכן לעניין פינוי פסולת אריזות מבית עסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, לרבות קביעת אמות מידה לאיסוף ולפינוי; הוראות המנהל לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל, באישור המנהל הכללי של המשרד, רשאי לפטור גוף מוכר שקיבל הכרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ג)}}, מההוראות לפי סעיף זה, כולן או חלקן, אם שוכנע כי גם לאחר מתן הפטור כאמור יתבצע איסוף ופינוי של פסולת אריזות בהיקף כלל ארצי.

{{ח:סעיף|18|חובת דיווח למנהל של גוף מוכר}}
{{ח:תת|(א)}} גוף מוכר ידווח למנהל, פעמיים בשנה (בסעיף זה – דוח חצי שנתי), בתום חודשיים מתום התקופה שלגביה מוגש הדוח, במתכונת שיורה עליה המנהל, על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היצרנים והיבואנים שעמם הוא קשור בחוזה התקשרות בתקופה שלגביה מוגש הדוח;
{{ח:תתת|(2)}} הפרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(1)}}, לגבי כל אחד מהיצרנים והיבואנים שעמם הוא קשור כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} האחראים לפינוי פסולת שעמם הוא קשור בחוזה התקשרות בתקופה שלגביה מוגש הדוח;
{{ח:תתת|(4)}} הפרטים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(2) ו־(3)}}, לגבי פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שאסף, מיחזר או השיב.
{{ח:תת|(ב)}} גוף מוכר ידווח למנהל בתום כל שנה (בסעיף זה – דוח שנתי), לא יאוחר משישה חודשים מתום השנה שלגביה מוגש הדוח, כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון, במתכונת שיורה עליה המנהל, על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העניינים כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} המאזן הכספי של הגוף המוכר לשנה החולפת.
{{ח:תת|(ג)}} גוף מוכר ידווח למנהל בתום כל שנה, לא יאוחר מחודשיים מתום כל שנת כספים, במתכונת שיורה עליה המנהל, על תכנית תקציב ותכנית עבודה לשנה הבאה.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש מגוף מוכר להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת דוח לפי סעיף זה; נדרש גוף מוכר להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
{{ח:תת|(ה)}} לא מסר גוף מוכר דוח חצי שנתי או דוח שנתי, או שמסר דוח כאמור אך למנהל יש טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון, רשאי המנהל, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את שיעורי פסולת האריזות שלגביהם בוצעו מיחזור מוכר או השבה מוכרת במהלך תקופת הדיווח.
{{ח:תת|(ו)}} לעניין סעיף זה, דוח חצי שנתי יוגש לגבי תקופה של שישה חודשים הכוללת את החודשים ינואר עד יוני, או יולי עד דצמבר, בכל שנה.

{{ח:סעיף|19|חובת רישום של גוף מוכר}}
{{ח:תת|(א)}} גוף מוכר ינהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לעיין ברישומים כאמור בסעיף זה ולקבל העתק נכון מהם.

{{ח:סעיף|20|קביעת משקל מופחת של פסולת אריזות בשל הפרת הוראות בידי אחראי לפינוי פסולת}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ה)}}, הוצא צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}} כלפי אחראי לפינוי פסולת או הוטל עליו עיצום כספי בשל אי־התקשרות עם גוף מוכר אחד לפחות לעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות מתחומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ב)}}, רשאי המנהל לקבוע, לעניין פסולת אריזות בתחומו של אותו אחראי לפינוי פסולת, משקל שיופחת ממשקל פסולת האריזות שגוף מוכר חב לגביו חובת מיחזור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}.
{{ח:תת|(ב)}} היו כמה גופים מוכרים, יקבע המנהל את החלק היחסי מתוך המשקל המופחת של פסולת האריזות כאמור בסעיף קטן (א), שניתן להפחית לכל גוף מוכר ביחס לסך משקל חומר האריזות אשר יוצר או יובא בידי כלל היצרנים והיבואנים שהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} חלות עליהם.

{{ח:סעיף|21|אסיפת יצרנים ויבואנים}}
{{ח:תת|(א)}} גוף מוכר יכנס, אחת לשנה לפחות, אסיפה של יצרנים ויבואנים שקשורים עמו בחוזה התקשרות ואינם בעלי מניות בגוף המוכר ({{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – אסיפת יצרנים ויבואנים).
{{ח:תת|(ב)}} אסיפת יצרנים ויבואנים תהיה אורגן של הגוף המוכר, והחלטותיה יחייבו את הגוף המוכר בעניינים המפורטים בסעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} באסיפת יצרנים ויבואנים יציג הגוף המוכר את העניינים שדווחו למנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, למעט הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף קטן (א)(2) שבו}}.
{{ח:תת|(ד)}} מצאה אסיפת יצרנים ויבואנים, על פי דיווחים שהוצגו לפניה לפי סעיף קטן (ג), כי הגוף המוכר אינו מקיים את חובות היצרנים והיבואנים הקשורים עמו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} ובחוזה ההתקשרות או חובות אחרות המוטלות עליו לפי כל דין, או כי קיים חשש שלא יקיים את החובות כאמור, רשאית היא לדרוש קיום ישיבה מיוחדת של דירקטוריון הגוף המוכר, בתוך תקופה שתקבע ושלא תפחת משבעה ימים, שבה יידונו העניינים המפורטים בדרישה; הדרישה תובא לידיעת המנהל והחלטת הדירקטוריון תובא לידיעת אסיפת היצרנים והיבואנים והמנהל.
{{ח:תת|(ה)}} בגוף מוכר שאינו חברה ציבורית ימונו שני דירקטורים שמתקיימים בהם תנאי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיף 240(ב) לחוק החברות}}, כאילו היו דירקטורים חיצוניים, שיכהנו בדירקטוריון הגוף המוכר, ומינוים טעון אישור של אסיפת היצרנים והיבואנים.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} החלטת גוף מוכר על חלוקה טעונה אישור של אסיפת יצרנים ויבואנים; אסיפת יצרנים ויבואנים רשאית שלא לאשר חלוקה אם סברה כי קיים חשש ממשי שביצוע החלוקה יפגע ביכולת הגוף המוכר לקיים את חובות היצרנים והיבואנים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}} ובחוזה ההתקשרות בהגיע מועד קיומם.
{{ח:תתת|(2)}} על החלטת אסיפת יצרנים ויבואנים לעניין חלוקה אפשר לערער לבית משפט מחוזי.
{{ח:תת|(ז)}} החלטות אסיפת יצרנים ויבואנים יתקבלו ברוב קולות של חברי היצרנים והיבואנים המשתתפים בהצבעה, אלא אם כן נקבע אחרת לפי סעיף קטן (ח); גוף מוכר יעביר לידיעת המנהל את ההחלטות שהתקבלו באסיפת יצרנים ויבואנים.
{{ח:תת|(ח)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין סדרי כינוסה, דיוניה ועבודתה של אסיפת יצרנים ויבואנים, מועדי התכנסותה, המניין החוקי בישיבותיה, משלוח הודעות ליצרנים וליבואנים הזכאים להשתתף בישיבותיה ואופן ההצבעה, לרבות באמצעות כתבי הצבעה.
{{ח:תת|(ט)}} השר רשאי לפטור גוף מוכר מהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, אם מצא כי לפי תקנון ההתאגדות של אותו גוף מוכר, כל יצרן או יבואן הקשור עמו בחוזה התקשרות יכול להיות בעל מניות בו, בתנאים סבירים בנסיבות העניין, וכי רוב היצרנים והיבואנים שקשורים עמו בחוזה התקשרות הם בעלי מניות בו.
{{ח:תת|(י)}} בסעיף זה, ”חברה ציבורית“, ”חלוקה“ ו”נושא משרה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.

{{ח:סעיף|22|נציג המנהל}}
{{ח:תת|(א)}} הזמנה לישיבות דירקטוריון הגוף המוכר וועדות הדירקטוריון וכן לישיבות של אסיפת יצרנים ויבואנים, תימסר למנהל, והוא רשאי לשלוח לכל ישיבה כאמור נציג מטעמו, שיהיה רשאי להשתתף בישיבה אך לא תהיה לו זכות הצבעה בה.
{{ח:תת|(ב)}} הנציג האמור בסעיף קטן (א) יהיה רשאי לדרוש קיום ישיבת דירקטוריון, ועדת דירקטוריון או אסיפת יצרנים ויבואנים ולבקש לכלול נושא בסדר היום של הישיבה וכן לבדוק את מסמכי הגוף המוכר, רישומיו ונכסיו, ולקבל העתקים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 98|סעיפים 98(ב)(2) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 99|99(3)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 265|ו־265 לחוק החברות}}, בהתאמה.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הוראות לעניין הפרדה, איסוף, פינוי והטמנה של פסולת אריזות}}

{{ח:סעיף|23|קביעת הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי וחובת התקשרות עם גוף מוכר}}
{{ח:תת|(א)}} אחראי לפינוי פסולת יקבע, בכפוף להוראות לפי סעיף קטן (ד), הסדר לעניין הפרדת פסולת אריזות מפסולת אחרת בתחומו, ורשאי הוא להתיר בהסדר כאמור עירוב של פסולת אריזות עם פסולת בעלת מאפיינים דומים למאפיינים של פסולת האריזות (בחוק זה – הסדר להפרדת פסולת אריזות), וכן הסדר לעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות שהופרדה כאמור (בחוק זה – הסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת); ואולם אין בהסדרים שנקבעו לעניין עירוב פסולת, כדי להגדיל את המימון של גוף מוכר מעבר לחובת המימון לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א) ו־(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} אחראי לפינוי פסולת יהיה אחראי לבצע הפרדת פסולת אריזות ואיסוף ופינוי של פסולת אריזות מתחומו, בהתאם להסדרי הפרדה, איסוף ופינוי שקבע לעניין זה לפי סעיף קטן (א) ולהוראות לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(2)}} לשם קיום חובתו כאמור בפסקה (1), יתקשר אחראי לפינוי פסולת בחוזה התקשרות עם גוף מוכר אחד לפחות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מאחראי לפינוי פסולת להתקשר גם עם יצרן או עם יבואן שקיבל פטור מחובת התקשרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)}}, לשם ביצוע איסוף ופינוי של פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שייצר או ייבא.
{{ח:תת|(ג)}} אחראי לפינוי פסולת יעביר את פסולת האריזות שנאספה מתחומו בהתאם לחובותיו לפי סעיף זה לגוף מוכר שעמו התקשר, בלא תמורה נוספת מעבר לעלות המימון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א) או (ב)}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} השר רשאי לקבוע אמות מידה לעניין הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי, ורשאי הוא שלא להתיר בהסדרים כאמור עירוב של פסולת אריזות עם פסולת בעלת מאפיינים דומים למאפיינים של פסולת האריזות.
{{ח:תתת|(2)}} בקביעת הוראות לפי סעיף קטן זה, ישקול השר, בין השאר, אם עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בכמות ובאיכות של פסולת אריזות ופסולת בעלת מאפיינים דומים למאפיינים של פסולת אריזות שמוחזרה ערב תחילתו של חוק זה.
{{ח:תתת|(3)}} תקנות לפי סעיף קטן זה בכל הנוגע לרשויות מקומיות ייקבעו בהסכמת שר הפנים.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} השר, על פי המלצת ועדת המחירים ובאישור שר האוצר, רשאי לקבוע מחירים לעניין התקשרות עם גוף מוכר לשם ביצוע הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} ועדת המחירים תהיה בת שמונה חברים, שהם ארבעה עובדי משרד האוצר שימנה המנהל הכללי של משרד האוצר, ואחד מהם יהיה היושב ראש, עובד משרד התעשייה המסחר והתעסוקה שימנה המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, עובד משרד הפנים שימנה המנהל הכללי של משרד הפנים ושני עובדי המשרד שימנה המנהל הכללי של המשרד.
{{ח:תתת|(3)}} בתוך 90 ימים מיום שהמנהל הכיר לראשונה בגוף מוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, תמסור ועדת המחירים המלצה לשר כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ו)}} הסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 258|סעיף 258 לפקודת העיריות}}, {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 22|סעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות}}, {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 14|וסעיף 14 לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}, יהיו נתונות לשר לעניין חוק עזר בדבר הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי, שקבע אחראי לפינוי פסולת שהוא רשות מקומית בהתאם להוראות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|24|צו לעניין קביעת הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי או התקשרות עם גוף מוכר}}
{{ח:תת|(א)}} לא קבע אחראי לפינוי פסולת הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי או לא התקשר עם גוף מוכר אחד לפחות, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, רשאי המנהל, בהתייעצות עם מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים, לצוות עליו, לקבוע הסדרים כאמור או להתקשר עם גוף מוכר, לפי העניין, בהתאם להוראות שיקבע בצו, ובכלל זה האופן, המועד והמחיר לקביעת ההסדרים או להתקשרות כאמור; הוראות הצו לפי סעיף קטן זה ייקבעו בכפוף להוראות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ד) ו־(ה)}}, ככל שנקבעו; לא השיב מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים למנהל בתוך 14 ימים מיום פנייתו אליו לפי סעיף זה, יראו את המנהל כאילו קיים את חובת ההיוועצות האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ו)}} יחולו לעניין חוק עזר בדבר הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי, שקבע אחראי לפינוי פסולת שהוא רשות מקומית בהתאם להוראות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|25|איסור השלכה, איסוף או פינוי של פסולת אריזות שלא בהתאם להסדרי הפרדה, איסוף ופינוי}}
{{ח:תת|(א)}} קבע אחראי לפינוי פסולת הסדר להפרדת פסולת אריזות, לא ישליך אדם פסולת אריזות בתחומו של האחראי לפינוי פסולת אלא בהתאם לאותו הסדר.
{{ח:תת|(ב)}} קבע אחראי לפינוי פסולת הסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת, לא יאסוף אדם פסולת אריזות בתחומו של האחראי לפינוי פסולת ולא יפנה פסולת אריזות מתחומו, אלא בהתאם לאותו הסדר.

{{ח:סעיף|26|איסוף ופינוי פסולת אריזות מבית עסק}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית עסק“ – מקום שבמהלך העבודה או העסקים מצטברת בו פסולת אריזות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל בית עסק“ – בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלת בית העסק או לניהולו או לעיסוק בעסק, או מי שמוטלת עליו חובה לקבל היתר או רישיון לשם הפעלה או ניהול כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, רשאי בעל בית עסק להתקשר עם גוף מוכר לעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות המצטברת בבית העסק, כולה או חלקה, בהתאם לתנאי ההכרה של אותו גוף מוכר.
{{ח:תת|(ג)}} בעל בית עסק שהתקשר עם גוף מוכר כאמור בסעיף קטן (ב), ינהל רישום מלא ומפורט של משקל פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות שהצטברה בבית העסק המיועדת לפינוי וסוגי החומר האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} שממנו עשויה פסולת האריזות, ויספק מידע זה לגוף המוכר, לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי לעיין ברישומים בבית העסק כאמור בסעיף קטן (ג) ולקבל העתק נכון מהם, וכן לדרוש מבעל בית עסק להמציא לו כל מידע הנוגע לעניין סעיף זה; נדרש בעל בית עסק להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
{{ח:תת|(ה)}} איסוף ופינוי מבית עסק לפי סעיף זה ייעשו בתדירות ובאופן שיבטיחו איסוף ופינוי סדירים וימנעו הצטברות של פסולת אריזות, ובכפוף לכל דין.
{{ח:תת|(ו)}} לגבי פסולת אריזות שלא נאספה על ידי גוף מוכר או בכל עת שההתקשרות עם הגוף המוכר אינה עומדת בתוקפה, יחולו על בעל בית העסק האיסורים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25}}.

{{ח:סעיף|27|איסור הטמנת פסולת אריזות}}
{{ח:תת|(א)}} החל ביום ד׳ בטבת התש״פ (1 בינואר 2020), לא יטמין אדם פסולת אריזות, לרבות במקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל, באישור השר, לאשר, בכתב, הטמנת פסולת אריזות במקום מסוים, אם נוכח, במקרים מסוימים, כי אין חלופות מיחזור או השבה סבירות; אישור כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: מפקחים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״א}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|31|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} השליך פסולת אריזות בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר להפרדת פסולת אריזות שקבע האחראי לפינוי פסולת, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} אסף או פינה פסולת אריזות בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת שקבע האחראי לפינוי פסולת, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} ייצר אריזה שלא בהתאם להוראות שקבע השר לעניין אמצעי הפחתה במקור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(2)}} ייצר או שיווק מוצר ארוז או אריזת שירות, או מכר מוצר ארוז או מוצר באריזת שירות, בלי שסומנו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תתת|(3)}} לא מסר דיווח למנהל או לא המציא מידע למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18}};
{{ח:תתת|(4)}} לא ניהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 18|או 18}} או לא נתן למנהל או למי שהוא הסמיך לכך לעיין ברישום כאמור או לקבל העתק נכון ממנו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 19|או 19}};
{{ח:תתת|(5)}} לא התקשר עם גוף מוכר בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}};
{{ח:תתת|(6)}} לא ניהל רישום מלא ומפורט של המידע האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(1)}} או לא נתן למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך לעיין ברישום כאמור או לקבל העתק נכון ממנו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא שילם היטל שהיה חייב בתשלומו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תתת|(8)}} לא קיים תנאי שקבע המנהל בהכרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ד)}};
{{ח:תתת|(9)}} לא פעל ליישום הסדר איסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שעמו התקשר בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ה)}};
{{ח:תתת|(10)}} לא קבע הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי בהתאם לאחד מאלה –
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} צו של המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}};
{{ח:תתת|(11)}} לא התקשר עם גוף מוכר אחד לפחות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} לא עמד ביעדי המיחזור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:תתת|(2)}} הטמין פסולת אריזות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(3)}} גילה מידע או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)}} אחראי לפינוי פסולת לא יישא באחריות פלילית על עבירה לפי סעיף קטן (ג)(2), אם הוכיח כי מתקיימים התנאים המפורטים להלן וכי נקט אמצעים סבירים לשם מניעת הטמנה של פסולת אריזות, ובכלל זה קבע הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי, ונקט אמצעי פיקוח ואכיפה לשם הבטחת יישומם:
{{ח:תתת|(1)}} פסולת האריזות הוטמנה, שלא בידיעתו, יחד עם פסולת אחרת ומהווה חלק מזערי מכלל הפסולת שהוטמנה;
{{ח:תתת|(2)}} פסולת האריזות הושלכה יחד עם הפסולת האחרת, לפני הטמנתה, בידי אדם שאינו עובדו ושאינו נותן לו שירותים לעניין פסולת.

{{ח:סעיף|32|אחריות נושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולעניין עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|פסקאות (1), (3), (5), (6), (9), (10) או (11) של סעיף 31(ב)}} ועבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(ג)}} – גם דירקטור.

{{ח:סעיף|33|שיעורי קנסות}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|בסעיף האמור}}, לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס וכן לעבירת קנס נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|34|עיצום כספי|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, בסכום של 75,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 93,140 ש״ח)}}, ואם הוא תאגיד – בסכום של 150,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 186,290 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}}; לעניין זה חזקה היא כי יצרן או יבואן שקיים את חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9(א) עד (ג)}}, לא הפר את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}}, אלא אם כן הוכח אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} לא התקשר בחוזה התקשרות עם יצרן או יבואן שפנה אליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא התקשר בחוזה התקשרות עם אחראי לפינוי פסולת שפנה אליו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} השליך פסולת אריזות בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר להפרדת פסולת אריזות שקבע האחראי לפינוי פסולת, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} אסף או פינה פסולת אריזות מתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה מההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31(ב)}}, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(ב)(10)(ב) ו־(11)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא התקשר אחראי לפינוי פסולת עם גוף מוכר אחד לפחות לעניין הפרדת פסולת אריזות ואיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת מתחומו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)(2)}}, או לא קבע הסדר בהתאם לצו של המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} בסכום של 500,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 620,960 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הטמין אדם פסולת אריזות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} בסכום של 226,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 280,670 ש״ח)}}, ואם הוא תאגיד – בסכום של 452,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 561,350 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ד)}} לא עמד יצרן, יבואן או גוף מוכר ביעדי המיחזור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} בסכום של 2,500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2026, 3,100 ש״ח)}} בשל כל טון של פסולת אריזות שלא ביצע לגביו מיחזור מוכר בהתאם ליעדים האמורים; ואולם לא עמד אדם ביעדי המיחזור לפי סוג חומר וביעד המיחזור הכולל, יחד, יוטל עיצום כספי על הפרת יעד המיחזור הכולל בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ד), בשנים 2011 ו־2012 יהיה סכום העיצום הכספי שרשאי המנהל להטיל בשל כל טון של פסולת אריזות שלא בוצע לגביו מיחזור מוכר בהתאם ליעדי המיחזור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2011 – 1,500 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} בשנת 2012 – 2,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2012, 2,040 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיפים קטנים (א)(4) ו־(5) ו־(ג), ”פסולת אריזות“ – פסולת אריזות שנוצרה עקב פעילות של תאגיד או עקב פעילות של עסק או עיסוק של יחיד, למעט עיסוק של יחיד הנעשה בדירת מגורים המשמשת את העוסק.

{{ח:סעיף|35|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מהוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}} ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – מפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}.

{{ח:סעיף|36|זכות טיעון}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|37|החלטת המנהל ודרישת תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} טען המפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, יחליט המנהל, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את נימוקי החלטתו, סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
{{ח:תתת|(2)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|38|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|39|סכומים מופחתים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}}, בשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות להסדרת הטיפול באריזות (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות להסדרת הטיפול באריזות (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|40|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43(ג)}}, יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34}}, יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|41|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}}.

{{ח:סעיף|42|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|43|ערעור לבית משפט שלום|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום אפשר לערער לבית משפט השלום, בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה למפר.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בידי בית המשפט, בתוספת בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|44|פרסום בדבר הטלת עיצום כספי}}
{{ח:תת|(א)}} הוטל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, יפרסם המנהל באתר המשרד פרטים כמפורט להלן, באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת החלטה בדבר הטלת העיצום הכספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, שיעור ההפחתה של סכום העיצום הכספי – אם הופחת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} והנסיבות שבשלן הופחת כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים לגבי עיסוק המפר ושם העסק;
{{ח:תתת|(3)}} שם המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, יחולו לעניין פרסום לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים וחצי.
{{ח:תת|(ד)}} הוטל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} והוגש עליו ערעור, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|45|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריות פלילית בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31}}, לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|46|אגרות|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לפטור מחובת התקשרות עם גוף מוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ה)}} ובעד בקשה להכרה בגוף מוכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, וכן אגרה שנתית שישלמו יצרן, יבואן וגוף מוכר בעד פעולות המנהל לשם יישום ההוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|47|מינוי המנהל}}
{{ח:ת}} השר ימנה, מבין עובדי משרדו, מנהל שיהיה אחראי על תחום האריזות במשרד, שתפקידיו יהיו לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|48|ייעוד כספים לקרן לשמירת הניקיון}}
{{ח:ת}} היטל, קנס ועיצום כספי שהוטלו לפי חוק זה ישולמו לקרן לשמירת הניקיון.

{{ח:סעיף|49|גבייה}}
{{ח:תת|(א)}} על גבייה של קנס, היטל או עיצום כספי לפי חוק זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} קנס או עיצום כספי שהוטלו על גוף מוכר לפי חוק זה ולא שולמו על ידו (בסעיף זה – חוב), ניתן לגבותם מכל יצרן ויבואן שהיה קשור עם הגוף המוכר בחוזה התקשרות במועד ביצוע המעשה המהווה את העבירה או ההפרה שבשלה הוטלו; הסכום שייגבה מכל יצרן ויבואן לפי סעיף קטן זה יהיה פי שניים מהסכום השווה לחלקו בחוב בהתאם לחלקו היחסי בסך משקל חומר האריזות שיוצר או יובא בידי כלל היצרנים והיבואנים שהתקשרו עם אותו גוף מוכר.

{{ח:סעיף|50|סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} חוק זה לא יחול לעניין –
{{ח:תת|(1)}} מכל משקה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה|בחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תת|(2)}} אריזה של מוצר שהוא חומר מסוכן, לרבות חומר רדיואקטיבי וחומר ציטוטוקסי, אלא אם כן הוא מיועד לשימוש ביתי;
{{ח:תת|(3)}} אריזה של חומר נפץ כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}};
{{ח:תת|(4)}} אריזה שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, בהסכמת השר, קבע, בצו, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביה מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה; צו כאמור אינו חייב פרסום ברשומות.

{{ח:סעיף|51|תחולה על המדינה|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה יחול על המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} בקשות, מסמכים וכל מידע אחר שמערכת הביטחון חייבת במסירתו למנהל לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – מידע), והם מסווגים, יימסרו רק למנהל שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה, ואם לא היה בעל התאמה כאמור – למנהל הכללי של המשרד, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה.
{{ח:תת|(ה)}} לא יפרסם אדם מידע אשר יש בפרסומו כדי לפגוע בביטחון המדינה.

{{ח:סעיף|52|איסור גילוי מידע}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל או מי מטעמו לא יגלה דיווחים או ידיעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיפים 7(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18(א)(1) ו־(2), (ב)(2) ו־(ג)}}, אלא כן אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} גילוי המידע דרוש לשם ביצוע הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} גילוי המידע הוא לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} גוף מוכר או מי מטעמו לא יגלה ולא יעשה כל שימוש בדיווחים או בידיעות שהגיעו אליו מאת יצרן או יבואן מכוח חוק זה, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} גילוי המידע או השימוש בו דרושים לשם ביצוע הוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} גילוי המידע הוא לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לשם ביצוע תפקידיו לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה, ”גוף ציבורי“ – משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים.

{{ח:סעיף|53|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, למעט מהוראות {{ח:חיצוני|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור#סעיף 7|סעיף 7 לחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993}}.

{{ח:סעיף|54|ביצוע ותקנות|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובין השאר בעניינים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת – העלאת השיעורים של יעדי המיחזור ושינוי השיעור המרבי של השבה מוכרת שיראו אותה כמיחזור מוכר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א) עד (ד)}};
{{ח:תת|(2)}} תנאים להכרה בייצוא של פסולת אריזות למטרות מיחזור או השבה כמיחזור מוכר, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ה)}};
{{ח:תת|(3)}} באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שינוי, בצו, של אלה:
{{ח:תתת|(א)}} המשקל המזערי של אריזות שלגביו יהיה יצרן או יבואן פטור מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}};
{{ח:תתת|(ב)}} שיעור היקף השירותים לעניין הכרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(4)}}.

{{ח:סעיף|55|דיווח לכנסת|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראות חוק זה, לרבות על יעדי המיחזור וההשבה שהושגו בשנה שקדמה למועד הדיווח; דיווח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

{{ח:סעיף|56|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון|בחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|57|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|58|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)|בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:סעיף|59|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה|בחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|60|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תחילתו של חוק זה ביום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12 עד 14}} ביום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתם של סעיפים אלה ביום כ״ט בסיוון התשע״א (1 ביולי 2011):
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7(א)(2) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|וסעיף 8}} לעניין רישום של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(2) ו־(3)}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31(ב)(5) ו־(11)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34(א)(1) ו־(ב)}} לעניין חובת התקשרות עם גוף מוכר;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיפים 23(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34(א)(5)}} לעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות.
{{ח:תת|(ד)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} ביום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015).

{{ח:סעיף|61|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} חובות שחלו על יצרנים ויבואנים של מכלים למשקאות, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שמירת הניקיון}} כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, ימשיכו לחול עליהם לגבי מכלים למשקאות שנמכרו לפני תחילתו של חוק זה.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ד בטבת התשע״א (19 בינואר 2011).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גלעד ארדן'''&lt;br&gt;השר להגנת הסביבה
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>cpohbfq01zslbhfouwm5poltnlrc13p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק אוויר נקי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>295681</id>
    <revision>
      <id>3080279</id>
      <parentid>3025653</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T05:36:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3080279</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="264462" sha1="bzdlv03p5p1sr23uhc323gd9oyh5hek" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008

&lt;מאגר 2000055 תיקון 2204149 תקן 98122 קוד a163Y00000DuC5mQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשס&quot;ח, 752|חוק אוויר נקי|17:299971)); ((תשס&quot;ט, 119|ת&quot;ט|2192)), ((307|ת&quot;ט|18:301088)); ((תשע&quot;א, 200|ת&quot;ט|2272)), ((749|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|18:301171)); ((תשע&quot;ב, 450|תיקון מס' 2 והוראת שעה|18:301482)); ((תשפ&quot;ג, 293|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)); ((תשפ&quot;ד, 178|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((798|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|25:4328606)), ((1070|ת&quot;ט|25:4690532)).
''דחיית מועדים'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ו, 2448|צו אוויר נקי (דחיית מועדים)|12481)), ((2448|צו הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) (דחיית היום הקובע)|12481)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ב, 6129|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ג, 3144|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ד, 3614|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ו, 3380|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ז, 3903|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ח, 4853|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תשע&quot;ט, 4837|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי)); ((תש&quot;ף, 3628|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;א, 3673|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;ב, 3279|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;ג, 3920|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;ד, 3262|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|12022)); ((תשפ&quot;ה, 2712|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|13085)).

__TOC__

== פרק א': מטרות ופרשנות ==

@ 1. מטרות החוק (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.
: (((החל מיום 5.9.2027):)) חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, ועל ידי האסדרה של הקמתם והפעלתם של מקורות פליטה נייחים טעוני היתר בהתאם לגישה סביבתית משולבת המבוססת ככלל על האסדרה האירופית, וייעול הליכי רישוים של מקורות פליטה אלה, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-2, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: בחוק זה -
:- &quot;אוויר&quot; - לרבות כל שכבות האטמוספירה העוטפות את כדור הארץ;
:- &quot;האסדרה האירופית&quot; - ההסדרים המקובלים באסדרה הנוהגת במדינות האיחוד האירופי, כתוקפה מעת לעת, לעניין מקורות פליטה טעוני היתר, ובכלל זה בדירקטיבות, תקנות, מודלים, שיטות, תקנים ונהלים מקצועיים;
:- &quot;בעל מקור פליטה&quot; - לרבות כל אחד מהמפורטים להלן, ואחת היא אם הוא מקים, מחזיק, מפעיל או משתמש במקור פליטה בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, ואם אינו תאגיד - לרבות המנהל בפועל של מקור הפליטה:
:: (1) מחזיק במקור פליטה;
:: (2) מי שהוא בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מקור פליטה או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל היתר או רישיון כאמור;
:- &quot;גורם ביטחוני בכיר&quot; -
:: (1) לעניין משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו - עובד משרד הביטחון ששר הביטחון הסמיך לעניין זה ודרגתו ראש אגף לפחות;
:: (2) לעניין יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה - עובד משרד ראש הממשלה או משרד הביטחון, שראש הממשלה הסמיך לעניין זה ודרגתו ראש אגף לפחות;
:: (3) לעניין צבא הגנה לישראל - קצין בדרגת תת אלוף לפחות, שראש המטה הכללי הסמיך לעניין זה;
:- &quot;גישה סביבתית משולבת&quot; - בחינת כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר, לרבות השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים, לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות חוק זה, לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי [[חוק החומרים המסוכנים]] או לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים לפי [[חוק רישוי עסקים]], והכול כדי להשיג רמה גבוהה של הגנה על הסביבה בכללה;
:- &quot;דיגום&quot; - נטילת דוגמה של חומר הנפלט ממקור פליטה, חומר דלק או חומר המשמש כחומר גלם בתהליך, בדיקתה ורישום הרכבה ותכונותיה באופן מבודד;
:- &quot;דלק&quot; - חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה בדרך של בעירה או בדרך אחרת העלולה לגרום לזיהום האוויר, לרבות נפט גולמי או חומר אורגני אחר ומוצריהם;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;היתר בניה&quot; - היתר כמשמעותו [[בחוק התכנון והבניה]], לרבות הרשאה לפי [[סעיף 145(ו) לחוק האמור]];
:- &quot;היתר פליטה&quot; - היתר שניתן לפי הוראות [[פרק ד']], למקור פליטה טעון היתר;
:- &quot;היתר פליטה אחוד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 29א]];
:- &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]];
:- &quot;זיהום האוויר&quot; - נוכחות באוויר של מזהם, לרבות נוכחות כאמור המהווה חריגה מערכי איכות האוויר, או פליטה של מזהם המהווה חריגה מערכי פליטה;
:- &quot;זיהום אוויר חריג&quot; - נוכחות באוויר של מזהם המהווה חריגה מערכי התרעה או שיש בה חשש לפגיעה בבריאות הציבור;
:- &quot;חוק הגנת הסביבה&quot; - [[=חוק הגנת הסביבה|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;חוק החומרים המסוכנים&quot; - [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]];
:- &quot;חוק למניעת מפגעים&quot; - [[חוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק סדר הדין הפלילי&quot; - [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק רישוי עסקים&quot; - [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חוק התכנון והבניה&quot; - [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;טכניקה&quot; - (((החל מיום 5.9.2027):)) טכנולוגיה, אמצעים ושיטות המשמשים בתכנון, בבנייה, בהפעלה, בתחזוקה או בפירוק של מקור פליטה או של פעילות המתבצעת בו;
:- &quot;הטכניקה המיטבית הזמינה&quot; - (((תוחלף ביום 5.9.2027):)) הטכנולוגיה והאמצעים האחרים המתקדמים ביותר, המשמשים בתכנון, בבניה, בהפעלה ובתחזוקה של מקור פליטה ושל פעילות המתבצעת בו, או טכנולוגיה ואמצעים כאמור שייעודם מניעה או צמצום של זיהום האוויר, המוספים למקור פליטה, והכל ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה:
:: (1) יישומם מביא למניעה או לצמצום מרבי של פליטת מזהמים לאוויר ממקור הפליטה ולמזעור הפגיעה בסביבה בכללה;
:: (2) הם בשלב פיתוח הניתן ליישום מבחינה טכנית וכלכלית, במקור הפליטה או בפעילויות המתבצעת בו, או במקורות פליטה או בפעילויות מסוגם באותו מגזר, בהתחשב ביתרונותיהם ובעלויותיהם של הטכנולוגיה והאמצעים כאמור;
:: (3) הם זמינים באורח סביר אף אם טרם יושמו בישראל בפועל;
:- &quot;טכניקה מיטבית זמינה&quot; - (((החל מיום 5.9.2027):)) טכניקה שהיא אחת מהטכניקות המיטביות והמתקדמות ביותר הזמינות ליישום מעשי ומקובלות כבסיס לקביעת ערכי פליטה ותנאים אחרים בהיתר, ואשר מיועדות למניעה של פליטה והשפעות שליליות על הסביבה בכללה, ובנסיבות שבהן מניעה כאמור אינה אפשרית - לצמצום פליטה והשפעות כאמור; לעניין זה -
:: (1) יראו טכניקה כזמינה ליישום מעשי אם רמת הפיתוח שלה מאפשרת יישום מבחינה טכנית וכלכלית במגזר התעשייתי שאותו סוג של מקור פליטה או פעילות נמנים עימו, בהתחשב בעלותה וביתרונותיה, בין שהיא מיוצרת או שנעשה בה שימוש בישראל ובין שלא, ובלבד שבעל מקור הפליטה יכול להשיגה באופן סביר;
:: (2) יראו טכניקה כמיטבית אם היא הטכניקה האפקטיבית ביותר בהשגת רמה גבוהה של הגנה על הסביבה בכללה, ובכלל זה על בריאות הציבור;
:- &quot;כלי טיס&quot; - כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לטיסה;
:- &quot;כלי שיט&quot; - כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לשיט;
:- &quot;מזהם&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) חומר המנוי [[בתוספת הראשונה]];
:: (2) חומר, לרבות חומר כימי או ביולוגי, וכן חומר מוצא לחומר כאמור, שנוכחותם באוויר גורמת או עלולה לגרום -
::: (א) לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכס או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח;
::: (ב) לשינוי באקלים, במזג האוויר או במידת הראות;
:- &quot;הממונה&quot; - ראש אגף איכות אוויר במשרד או עובד המשרד הכפוף אליו, מקצועית או ניהולית, שהשר, בהמלצת ראש האגף, הסמיכו לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן;
:- &quot;הממונה&quot; - (((החל מיום 5.9.2027):)) עובד המשרד שהשר, לפי המלצת המנהל, הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלעניין היתר פליטה אחוד, ובכלל זה מתן היתר כאמור וקביעת תנאיו או סירוב למתן היתר כאמור, ביטולו או התלייתו, לגבי הפרטים [[בתוספת השלישית]] שלצידם מצוין &quot;(בסמכות ממונה בכיר)&quot; - יוסמך עובד בכיר של המשרד;
:- &quot;המנהל&quot; - (((החל מיום 5.9.2027):)) עובד בכיר של המשרד שהשר הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, בכל שטח המדינה;
:- &quot;המנהל הכללי של משרד הבריאות&quot; - לרבות רופא עובד המדינה שהוא הסמיכו לעניין חוק זה;
:- &quot;מערכת הביטחון&quot; -
:: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
:: (2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
:: (3) צבא הגנה לישראל;
:: (4) מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני כהגדרתו [[בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס&quot;ו-2005]], עבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (3), ששר הביטחון הודיע עליהם לממונה, ובלבד שהודעה כאמור תחול רק על מקור פליטה המשמש לייצור ציוד ביטחוני כאמור;
:- &quot;מפקח&quot; - מי שהוסמך בהתאם להוראות [[סעיף 42]];
:- &quot;מפקח הגנת הסביבה&quot; - עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך לפי [[חוק הגנת הסביבה]];
:- &quot;מקור פליטה&quot; - מיתקן או מערך מיתקנים, נייח או נייד, לרבות מכונה, מכשיר או חפץ, וכן מקום, שנפלטים מהם מזהמים לאוויר או הגורמים או העלולים לגרום לפליטת מזהמים לאוויר, עקב פעולה או תהליך המתבצעים בהם או באמצעותם, לרבות כל פעולה או תהליך נלווים שיש להם או שעלולה להיות להם השפעה על פליטת מזהמים, ולמעט אם זיהום האוויר הנגרם או עלול להיגרם מהם זניח;
:- &quot;מקור פליטה טעון היתר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 17]];
:- &quot;מקור פליטה נייד&quot; - מקור פליטה שהוא כלי תחבורה או שניתן להעבירו ממקום למקום באמצעות מנוע בעירה פנימית, המנוי [[בתוספת השנייה]];
:- &quot;מקור פליטה נייח&quot; - מקור פליטה שאינו מקור פליטה נייד, לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) מקור פליטה טעון היתר;
:: (2) מקור פליטה החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]];
:: (3) מקור פליטה המנוי [[בתוספת הרביעית]];
:- &quot;המשרד&quot; - המשרד להגנת הסביבה;
:- &quot;נותן האישור&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים]], מטעם השר;
:- &quot;ניטור האוויר&quot; - מדידה ורישום שיטתיים, רציפים או תקופתיים, של ריכוז או כמות של מזהם באוויר או של תכונות אחרות של האוויר;
:- &quot;ניטור פליטה&quot; - מדידה ורישום שיטתיים, רציפים או תקופתיים של ריכוז, כמות או תכונות אחרות של מזהם הנפלט ממקור פליטה;
:- &quot;ערכי איכות האוויר&quot; - ערכים שנקבעו לפי [[סעיף 6]], ובכלל זה ערכי יעד, ערכי סביבה, ערכי התרעה וערכי ייחוס;
:- &quot;ערכי פליטה&quot; - ריכוז או כמות מרביים נמדדים בפרקי זמן נתונים של מזהם או קבוצת מזהמים שפליטתם מותרת ממקור פליטה בקצב או באופן אחר, שנקבעו לפי חוק זה או לפי כל דין;
:- &quot;פליטה&quot; - פעולה המביאה לנוכחות מזהם באוויר, לרבות בדרך של התנדפות, אידוי או שחרור לאוויר של חומר במצב צבירה מוצק, נוזלי או גזי, במישרין או בעקיפין;
:- &quot;הקרן&quot; - הקרן לשמירת הניקיון כמשמעותה [[בחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]];
:- &quot;רכב מנועי&quot;, &quot;רשות הרישוי&quot; לעניין רכב מנועי - כהגדרתם [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;רשות מקומית&quot; - עיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה;
:- &quot;תחנת ניטור אוויר&quot; - מכשיר מדידה וציוד עזר המשמשים לניטור האוויר, לרבות מבנה או חלק במבנה, נייח או נייד, שנמצאים בו מכשיר וציוד עזר כאמור;
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
:- &quot;השר&quot; - השר להגנת הסביבה.

== פרק ב': איסור זיהום אוויר חזק או בלתי סביר ==

@ 3. איסור זיהום אוויר חזק או בלתי סביר
: (א) לא יגרום אדם לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו זיהום אוויר כחזק או כבלתי סביר, בין השאר, כל אחד מאלה:
:: (1) חריגה מערכי סביבה שנקבעו לפי [[סעיף 6(א)(2)]];
:: (2) פליטת מזהם לאוויר בניגוד להוראות חוק זה.

@ 4. הוראות לעניין איסור זיהום האוויר
: (א) בכפוף להוראות חוק זה, השר יקבע הוראות לשם מניעת הפרתו של [[סעיף 3]] ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) הוראות הקובעות מהו זיהום אוויר חזק או בלתי סביר;
:: (2) צעדים ואמצעים שיש לנקוט למניעת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ב–2012]].))
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע&quot;ז-2017]].))
: (ב) אין באי-קביעתן של הוראות לפי סעיף קטן (א) כדי להתיר גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר האסור לפי כל דין.

== פרק ג': פעולות הרשויות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ולניטורו ==

=== סימן א': תכנית לאומית ===

@ 5. תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר
: (א) בתוך שנה מיום התחילה, תאשר הממשלה, לפי הצעת השר, תכנית רב-שנתית לשם קידום מטרותיו של חוק זה, שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
:: (1) יעדים ארציים ואזוריים לצמצום זיהום האוויר בתוך פרק הזמן שייקבע בתכנית, בשים לב לערכי היעד שנקבעו לפי [[סעיף 6(א)(1)]];
:: (2) אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור בפסקה (1);
:: (3) הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם, לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים.
: (ב) שרי הממשלה ידווחו לממשלה, בכל שנה, לא יאוחר מ-31 במרס, על הפעולות שננקטו על ידי משרדיהם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ג) השר יציג את התכנית בפני הוועדה, ויגיש לה, בכל שנה, לא יאוחר מ-30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
: (ד) הממשלה, לפי הצעת השר או שרים אחרים, תעדכן את התכנית מעת לעת ולפחות אחת לחמש שנים.

=== סימן ב': ערכי איכות האוויר והמערך הארצי לניטור האוויר ===

@ 6. ערכי איכות האוויר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר יקבע ערכים מרביים, כמפורט להלן, לנוכחותם באוויר של מזהמים המנויים [[בתוספת הראשונה]], בפרקי זמן נתונים (בחוק זה - ערכי איכות האוויר):
:: (1) ערכים שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכסים או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח, שיש לשאוף להשיגם כיעד (בחוק זה - ערכי יעד); ערכי היעד ישמשו בסיס לקביעת היעדים בתכנית כמשמעותה [[בסעיף 5]];
:: (2) ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, שייקבעו על בסיס ערכי היעד והידע המדעי והטכנולוגי העדכני, ובהתחשב באפשרות המעשית למניעת חריגה מערכי היעד (בחוק זה - ערכי סביבה);
:: (3) ערכים שחריגה מהם, בחשיפה לזמן קצר, גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם של בני אדם, ושיש לנקוט אמצעים מידיים למניעת החריגה מהם או למניעת הנזק הנובע מהחריגה (בחוק זה - ערכי התרעה).
: (ב) השר רשאי -
:: (1) לקבוע את ערכי איכות האוויר לפרקי זמן שונים ולאזורים שונים;
:: (2) לקבוע סוגים נוספים של ערכי איכות האוויר;
:: (3) להוסיף, בצו, מזהמים [[לתוספת הראשונה]].
: (ג) ערכי איכות האוויר ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכים מקבילים לערכי איכות האוויר, הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בינלאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי, בעניינים אלה.
: (ד) השר יבחן מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים, את הצורך בעדכון ערכי איכות האוויר שקבע.
: (ה) הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))) רשאי לקבוע הנחיות לעניין ערכי יעד לחומרים שאינם מנויים [[בתוספת הראשונה]] (בחוק זה - ערכי ייחוס); הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))) יפרסם את ערכי הייחוס באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (איכות אויר), התשנ&quot;ב-1992]].))
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה), התשע״א–2011]].))

@ 7. מדידה והערכה של איכות האוויר
: (א) השר יורה על הקמתו והפעלתו של מערך ארצי לניטור האוויר, שיורכב, בין השאר, מתחנות ניטור אוויר (בחוק זה - המערך הארצי); הקמתו והפעלתו של המערך הארצי יכול שתיעשה בהדרגה, לפי סדרי עדיפויות שעליהם יורה השר.
: (ב) הממונה ינהל את המערך הארצי וימלא באמצעותו תפקידים אלה:
:: (1) איסוף, עיבוד ותיעוד של נתוני ניטור האוויר מתחנות ניטור האוויר;
:: (2) תיאום וריכוז של פעולות ניטור האוויר;
:: (3) פרסום נתונים על איכות האוויר ותחזית איכות האוויר, כאמור [[בסעיף 8]];
:: (4) תפקידים נוספים, כפי שיורה השר.
: (ג) בכפוף להוראות כל דין, רשאי השר, בהסכמת שר הפנים, להורות לרשות מקומית להקים ולהפעיל תחנות ניטור אוויר שיהיו חלק מהמערך הארצי.
: (ד) הממונה רשאי להורות לבעל מקור פליטה נייח המנוי [[בתוספת השלישית]] או [[בתוספת הרביעית]], או החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]], להקים ולהפעיל תחנות ניטור אוויר שיהיו חלק מהמערך הארצי.
: (ה) ניתנה הוראה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד) להקמה ולהפעלה של תחנת ניטור אוויר בתחומי מקום המוחזק בפועל על ידי מערכת הביטחון, רשאי שר הביטחון לבקש מהשר לשקול מחדש את ההוראה, מטעמים מיוחדים של חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
: (ו) השר יקבע הוראות לעניין הקמה והפעלה של תחנות ניטור אוויר שהן חלק מהמערך הארצי, לרבות הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אמות המידה לקביעת מיקום ופריסה של תחנות ניטור האוויר בהתחשב, בין השאר, בדפוסים מטאורולוגיים אזוריים, ריכוזי אוכלוסייה וריכוז מקורות פליטה;
:: (2) אופן הביצוע של ניטור האוויר בתחנות ניטור האוויר, לרבות המכשירים וציוד העזר שישמשו לביצועו;
:: (3) אופן התיעוד של נתוני ניטור האוויר ועיבודם;
:: (4) דרכי הדיווח והמסירה של נתוני ניטור האוויר לממונה, לרבות מועדי הדיווח.
: (ז) המקים או מפעיל תחנת ניטור אוויר שהיא חלק מהמערך הארצי, יפעל על פי ההוראות שקבע השר לפי סעיף זה ובהתאם להנחיות הממונה.

@ 8. פרסום נתונים ותחזיות על איכות האוויר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))) יפרסם לציבור, באופן סדיר, נתונים על איכות האוויר ואת תחזית איכות האוויר, על בסיס נתונים שהתקבלו מהמערך הארצי, באתר האינטרנט של המשרד ובדרך נוספת שיקבע, הנגישה לציבור ללא תשלום.
: (ב) הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))), לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות, יקבע נהלים לעניין התרעה לציבור על זיהום אוויר חריג ולעניין המלצות לציבור על דרכי התנהגות במצב כאמור.
: (ג) ראה הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))), לפי הנהלים שנקבעו בהתאם לסעיף קטן (ב), כי קיים או עלול להתקיים זיהום אוויר חריג באזור מסוים, יפרסם על כך התרעה לציבור בתקשורת האלקטרונית, וכן רשאי הוא -
:: (1) לפרסם המלצות לציבור על דרכי התנהגות במצב כאמור;
:: (2) אם ראה כי יש בכך כדי להביא למניעת זיהום האוויר החריג או לצמצומו - להורות לבעל מקור פליטה המנוי [[בתוספת השלישית]] או [[בתוספת הרביעית]] או לבעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]], לנקוט אמצעים סבירים כפי שיפרט בכתב, בהתאם להוראות לעניין זה בהיתר פליטה שניתן לו או בהתאם לתנאי הרישוי שנקבעו לגביו לפי [[חוק רישוי עסקים]] או בהתאם להוראות שניתנו לפי [[סעיף 41]], לפי העניין;
:: (3) היה מקור פליטה מוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון, לא תינתן הוראה כאמור בפסקה (2) אלא לאחר התייעצות עם הגורם הביטחוני הבכיר הנוגע בדבר;
:: (4) להורות לראש רשות מקומית לנקוט באמצעים סבירים בהתאם להוראות לעניין בתכנית פעולה שהוכנה לפי [[סעיף 12]].

=== סימן ג': רשויות מקומיות ===

@ 9. מניעה וצמצום של זיהום האוויר על ידי רשויות מקומיות
: (א) רשות מקומית תפעל למניעה ולצמצום של זיהום האוויר הנגרם בתחומה.
: (ב) בהפעלת סמכויותיה לפי כל דין, תיתן רשות מקומית משקל, ככל שהדבר נוגע לעניין, לחובתה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות שהוטלו על רשות מקומית או מסמכויותיה לפי כל דין.

@ 10. חוקי עזר
: רשות מקומית רשאית, בחוק עזר, לקבוע הוראות מיוחדות לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר בתחומה, בהתחשב בתנאים המיוחדים של המקום ובתושביו, והסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי [[סעיף 258 לפקודת העיריות]], [[ובסעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות]], יהיו נתונות, לגבי חוקי עזר כאמור, גם לשר.

@ 11. הכרזה על אזור נפגע זיהום אוויר
: (א) נוכח השר כי באזור מסוים קיימים חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או זיהום אוויר חריג, יכריז, בצו, על האזור כאזור נפגע זיהום אוויר (בחוק זה - אזור נפגע זיהום אוויר) ויודיע על כך לרשויות המקומיות שבתחום האזור נפגע זיהום האוויר (בחוק זה - רשויות באזור נפגע זיהום אוויר); הכרזה כאמור לעניין זיהום אוויר חריג הנובע מחשש לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או בסביבה, תיעשה לאחר שהשר פנה למנהל הכללי של משרד הבריאות וקיבל את חוות דעתו בעניין.
: (ב) תוקפה של הכרזה לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על שנתיים, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף ההכרזה מעת לעת לתקופות נוספות כאמור, אם נוכח כי ממשיכות להתקיים הנסיבות שהביאו להכרזה.
: (ג) נוכח השר כי חדלו להתקיים הנסיבות שהביאו להכרזה, יבטל את הצו ויודיע על כך כאמור בסעיף קטן (א).

@ 12. נקיטת אמצעים באזור נפגע זיהום אוויר
: (א) הכריז השר על אזור כאזור נפגע זיהום אוויר, תכין רשות באזור נפגע זיהום אוויר, שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 30,000, תכנית פעולה לנקיטת אמצעים בתחומה, במסגרת סמכויותיה לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה בתחומה או להפסקת החריגה, או למניעת הישנות זיהום האוויר החריג, לפי העניין; תכנית כאמור, הכוללת הוראות לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומה של הרשות, תוכן לפי הוראות [[סעיף 77א לפקודת התעבורה]] בשינויים המחויבים.
: (ב) נוכח השר כי זיהום האוויר באזור נפגע זיהום אוויר נובע, בין השאר, מזיהום האוויר הנגרם בתחומה של רשות מקומית שמחוץ לאזור הנפגע, יקבע זאת בצו כאמור [[בסעיף 11(א)]], ויודיע על כך לאותה רשות מקומית ויחולו עליה הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
: (ג) סבר השר כי נקיטת אמצעים כאמור בסעיף קטן (א) באזור נפגע זיהום אוויר מחייבת שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות במטרופולין, יקבע זאת בצו כאמור [[בסעיף 11(א)]] ויודיע על כך לרשויות המקומיות במטרופולין; הרשויות המקומיות במטרופולין יכינו תכנית פעולה משותפת כאמור בסעיף קטן (א); בסעיף קטן זה, &quot;מטרופולין&quot; - אזור שבו כמה רשויות מקומיות הגובלות זו בזו, או רשויות מקומיות המקיימות ביניהן זיקה עירונית.
: (ד)(1) תכנית פעולה לפי סעיף זה תכלול, בין השאר, יעדים לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה או להפסקת החריגה, או למניעת הישנות זיהום אוויר חריג, בפרק הזמן שייקבע בתכנית הפעולה, וכן אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור.
:: (2) קבע השר בצו כאמור [[בסעיף 11(א)]] כי זיהום האוויר באזור נפגע זיהום אוויר נובע בעיקרו מתחבורה, יכללו הרשויות המקומיות החייבות בהכנת תכנית כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) הוראות בתכנית לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומן.
: (ה) תכנית הפעולה תובא לאישורו של השר בתוך שישה חודשים מיום ההכרזה והשר רשאי לאשרה או לאשרה בתנאים.
: (ו) אישר השר תכנית פעולה לפי סעיף זה, יפעלו הרשויות המקומיות שהתכנית חלה עליהן, במסגרת סמכויותיהן, לביצוע תכנית הפעולה בפרקי הזמן הקבועים בה.
: (ז) לא הוגשה או לא אושרה תכנית פעולה שחובה להגישה לפי סעיף זה, או לא בוצעו הוראות מהותיות של תכנית פעולה לאחר שאושרה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, להורות לרשות מקומית על הצעדים והאמצעים שעליה לנקוט לצמצום זיהום האוויר בתחומה.

== פרק ד': מקורות פליטה נייחים ==

=== סימן א': כללי ===

@ 13. הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים
: (א) השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים; הוראות כאמור יכול שיקבעו דרך כלל, לסוגי מקורות פליטה נייחים או לעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור.
: (ב) השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות כאמור.
: ((פורסמו [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר מחצרים), תשכ&quot;ב-1962]].))
: ((פורסמו [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר ממבערי מזוט להסקה ביתית), תשל&quot;ג-1972]].))
: ((פורסמו [[תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש&quot;ן-1990]].))
: ((פורסמו [[תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה), התשנ&quot;ח-1998]].))
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע&quot;ז-2017]].))

@ 14. הגבלות ואיסורים לגבי מקורות פליטה נייחים
: (א) לא יעשה אדם אחד מאלה אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 13]], לפי העניין:
:: (1) ייצר מקור פליטה נייח המיועד לשימוש בישראל, ייבאו או ישווקו;
:: (2) יפעיל מקור פליטה נייח או ישתמש בו.
: (ב) כל רישיון או היתר זמני הנדרש לפי [[חוק רישוי עסקים]] להפעלה של מקור פליטה נייח לפי חוק זה יראוהו כאילו הוא מותנה בקיום הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו לפיו.

@ 15. ניטור ודיגום
: (א) בעל היתר פליטה, בעל מקור פליטה המנוי [[בתוספת הרביעית]] או בעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] יבצע, בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה, בהוראות לפי [[סעיף 41]] או בתנאי רישיון העסק או ההיתר הזמני לפי [[חוק רישוי עסקים]], לפי העניין, ניטור פליטה ודיגום לשם מדידה של פליטת מזהמים ממקור הפליטה, וכן ניטור אוויר כאמור [[בסעיף 7(ד)]]; נתוני הניטור או הדיגום יימסרו לממונה וכן לאיגוד ערים או ליחידה סביבתית כאמור [[בסעיף 18(ד)]], והכל בדרך ובמועדים שהממונה יורה עליהם.
: (ב) הממונה יפרסם לציבור באופן סדיר את נתוני הניטור והדיגום שנמסרו לו כאמור בסעיף קטן (א), באתר האינטרנט של המשרד, ורשאי הוא לערוך את הנתונים ולפרסמם בדוחות.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), נתוני ניטור פליטה ודיגום ממקור פליטה המוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון שניתן לגביו אישור כאמור [[בסעיף 21(ד)(1)]], לא יפורסמו, לא יימסרו לאיגוד ערים או ליחידה סביבתית ויימסרו לממונה או למי שהוא הסמיך לעניין זה, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה, והכל בכפוף להוראות [[הסעיף האמור]].
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ניטור פליטה או דיגום לפי סעיף זה ולעניין דרכי מסירת הדיווח עליהם לממונה, ומועדי הדיווח.
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע&quot;ז-2017]].))

@ 16. רישום ודיווח (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) בעל היתר פליטה, בעל מקור פליטה המנוי [[בתוספת הרביעית]] או בעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] ינהל רישום מלא ומפורט לעניין מקור הפליטה, לרבות ממצאי ניטור ודיגום שבוצעו לפי הוראות [[סעיף 15]], בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה, בהוראות לפי [[סעיף 41]] או בתנאי רישיון העסק או ההיתר הזמני לפי [[חוק רישוי עסקים]], לפי העניין, וידווח עליו לממונה לפחות אחת לשנה, לא יאוחר מ-31 בדצמבר, או במועד אחר כפי שיורה הממונה.
: (ב) בעל מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (א) יאפשר לממונה, למפקח הגנת הסביבה ולמפקח לעיין ברישום שהוא מנהל לפי סעיף קטן (א), בשעות העבודה המקובלות, וימסור להם, לפי דרישתם, העתק מרישום זה.

@ 16א. עקרונות ושיקולים לאסדרת מקורות פליטה טעוני היתר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 5.9.2027):))
: (א) הסמכויות לפי [[פרק זה]], לגבי מקורות פליטה טעוני היתר, לעניין התקנת תקנות, מתן הנחיות, בחינת בקשות או השגות והחלטה בהן, ומתן היתרים או אישורים או קביעת תנאים בהם, יופעלו על בסיס גישה סביבתית משולבת ובהתאם לאסדרה האירופית, ובלבד שבעניין שבו האסדרה האירופית אינה מתאימה לתנאי הארץ, יופעלו הסמכויות על בסיס אמות מידה מקצועיות המיושמות במדינות מפותחות; הסמכויות כאמור בסעיף קטן זה יופעלו גם בשים לב לכל אלה:
:: (1) בחינת השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים ובחינת השפעות על הסביבה ועל בריאות הציבור כמכלול;
:: (2) ניהול סיכונים;
:: (3) העדפת הפחתה במקור המיועדת למניעה של השפעות שליליות על הסביבה העלולות להיווצר, טרם היווצרותן, ובמקום שמניעה אינה אפשרית - צמצום השפעות כאמור; מניעה או צמצום כאמור יכול שייעשו בין השאר בשלבי הבחירה של החומרים ובאפיון התהליכים;
:: (4) הפחתת נטל אסדרה עודף ככל האפשר, ובכלל זה צמצום עלויות עודפות הכרוכות בציות לאסדרה, וכן יצירת ודאות ויציבות אסדרתית.
: (ב)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), המנהל יפרסם הוראות לעניין האסדרה האירופית שעליה יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור באותו סעיף קטן, ובעניינים שלגביהם לא ניתן להורות על אסדרה אירופית מסוימת - הוראות לעניין אופן הבחירה בהסדר שעליו יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור.
:: (2) הוראות שנתן המנהל לפי פסקה (1) יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל ובמשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף ועל כל שינוי בהן תפורסם ברשומות.
: (ג) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכל שיקול אחר שיש לשקול לפי [[פרק זה]] בהפעלת הסמכויות כאמור באותו סעיף קטן.

@ 16ב. שינוי תנאי בהיתר פליטה קיים על פי תקנות או הנחיות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 5.9.2027):))
: (א) בקביעת הוראות לפי חוק זה שיש בהן משום שינוי של תנאים הקבועים בהיתרי פליטה שהיו בתוקף ערב קביעת ההוראות האמורות (בסעיף קטן זה - היתרים קיימים), יבחן השר את מועד כניסתן לתוקף של הוראות כאמור לגבי היתרים קיימים, ורשאי הוא לקבוע כי הן ייכנסו לתוקף לגבי היתרים כאמור, לפני מועד חידושם, רק אם נוכח כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) עלות יישום השינוי האמור בידי כלל בעלי ההיתרים הקיימים הנוגעים לעניין אינה עולה על 30 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת, על פי המסקנות מתהליך הערכת השפעות אסדרה, כהגדרתו [[בחוק עקרונות האסדרה, התשפ&quot;ב-2021]], שנערך לגבי ההוראות;
:: (2) כניסת ההוראות לתוקף, לגבי כלל ההיתרים הקיימים הנוגעים לעניין, במועד חידושם ולא קודם לכן, עלולה לגרום לפגיעה ניכרת בהגנה על הסביבה או על בריאות הציבור או לסיכון משמעותי לציבור או לסביבה;
:: (3) כניסת ההוראות לתוקף, לגבי היתר קיים, במועד חידוש ההיתר ולא קודם לכן, עלולה להביא לאי-עמידה של מדינת ישראל בדרישה מחייבת לפי הסכם בין-לאומי שישראל צד לו.
: (ב) במתן הנחיות לפי חוק זה, אשר יישומן כרוך בשינוי תנאים שנקבעו בהיתר פליטה שהוא היתר פליטה שהיה בתוקף ערב מתן ההנחיות (בסעיף קטן זה - היתר קיים) או בשינוי אופן יישומם, רשאי המנהל להורות כי הנחיות כאמור ייכנסו לתוקף לגבי היתר קיים, לפני מועד חידושו, רק אם ניתן לכך אישור מאת השר; השר ייתן אישור כאמור רק אם נוכח כי מתקיים לגבי ההנחיות האמור בפסקאות (1), (2) או (3) של סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
: (ג) הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(1) יתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; סכום שעודכן כאמור יעוגל ל-1,000 השקלים החדשים הקרובים; לעניין זה -
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם ביום ו' באדר א' התשפ&quot;ד (15 בפברואר 2024).

@ 16ג. הפעלת סמכויות הממונה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 5.9.2027):)) המנהל יפרסם נהלים ומדיניות כללית להפעלת סמכויותיו של הממונה בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]].

@ 16ד. תוכנית פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 5.9.2027):))
: (א) המנהל יורה בנוהל על אופן הביצוע של פיקוח על כלל מקורות הפליטה טעוני ההיתר לפי חוק זה.
: (ב) המנהל יורה בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) הוראות לעניין הכנת תוכנית פיקוח בידי הממונה, ולעניין המתכונת להכנת תוכנית הפיקוח ואמות המידה להפעלתה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) בחינת כלל ההשפעות על הסביבה של פעילות מקורות הפליטה טעוני ההיתר;
:: (2) אמות מידה לעניין תדירות הפיקוח, בשים לב למידת הסיכון או הזיהום הכרוכים בפעילות מקורות הפליטה ומורכבותם, לאופי הסביבה המושפעת מפעילויות אלה ולהפרות קודמות או תלונות; תדירות הפיקוח לא תפחת מביצוע פעילות פיקוח אחת לשנה במקורות הפליטה היוצרים את ההשפעות החמורות ביותר על הסביבה וביצוע פעילות פיקוח אחת לשלוש שנים במקורות פליטה היוצרים את ההשפעות הקלות ביותר על הסביבה מבין מקורות הפליטה טעוני ההיתר;
:: (3) הוראות שיבטיחו שתוכנית הפיקוח תוכן כך שיהיה אפשר לזהות, ככל הניתן, הפרות של תנאי ההיתר;
:: (4) בחינת תוכנית פיקוח ועדכונה מעת לעת.
: (ג) הממונה יכין תוכנית פיקוח בהתאם להוראות המנהל, שתכלול את כל אלה:
:: (1) האזור הגאוגרפי שהתוכנית חלה עליו ורשימת בעלי ההיתרים שהתוכנית חלה עליהם באותו אזור;
:: (2) הערכה כללית של השפעות משמעותיות על הסביבה;
:: (3) תקופת התוכנית והוראות לעניין תדירות הפיקוח, ובכלל זה הוראות לגבי פיקוח שגרתי באתר שמתקיימת בו פעילות מקור הפליטה, הוראות לביצוע ביקורות פתע והוראות לביצוע בדיקות לא שגרתיות בנסיבות שבהן נדרשת בדיקת אירועים או תלונות חמורות שיש בהם חשש לפגיעה בסביבה או הפרת תנאים בהיתר.
: (ד) הממונה יפרסם את תוכנית הפיקוח שהכין לפי הוראות סעיף קטן (ג), באתר האינטרנט של המשרד, וכן יפרסם את סיכום פעילות הפיקוח שבוצעה לפי תוכנית הפיקוח, לגבי כל שנה, עד 30 באפריל של השנה העוקבת, ובכלל זה מידע בדבר עיקרי הממצאים מפעילות הפיקוח ומקורות הפליטה שבהם בוצעה פעילות פיקוח בשנה שקדמה למועד הדיווח.

=== סימן ב': מקורות פליטה טעוני היתר ===

@ 17. חובת היתר פליטה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) לא יתקין אדם מקור פליטה שמבוצעת בו פעילות מהפעילויות המפורטות [[בתוספת השלישית]] או שיש בו מיתקן מהמיתקנים המפורטים [[בתוספת האמורה]], בכל היקף, או בהספק, בכושר ייצור, בכמויות או ביחידות מדידה אחרות כמפורט בה, לא יחזיקו, לא יפעילו ולא ישתמש בו, ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא אם כן יש לו היתר פליטה תקף ובהתאם לתנאיו.
: (א1) ההספק, כושר הייצור, הכמויות או יחידות המדידה האחרות, כאמור בסעיף קטן (א), יחושבו בהתאם להספק, לכושר הייצור, לכמויות או למספר יחידות המדידה המרביים אשר ניתן להגיע אליהם באמצעות מקור הפליטה, אף אם בפועל מופעל מקור הפליטה בהספק, בכושר ייצור, בכמויות או במספר יחידות מדידה נמוכים יותר.
: (א2) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), הממונה רשאי לאשר, לבקשת בעל מקור פליטה, כי מקור הפליטה אינו טעון היתר, אם הוכח להנחת דעתו כי בשל מגבלה פיזית במקור הפליטה או הגבלה החלה עליו לפי דין אחר, לא יתאפשר לבצע בו בפועל פעילות בהספק, בכושר הייצור, בכמויות או במספר יחידות המדידה המרביים כאמור בסעיף קטן (א1); אישור כאמור יעמוד בתוקפו כל עוד קיימת המגבלה הפיזית או חלה ההגבלה לפי הדין האחר, לפי העניין.
: (ב) היתר פליטה יכול שיינתן לגבי כמה מקורות פליטה טעוני היתר ובלבד שמקורות הפליטה נמצאים באתר אחד; היתר פליטה כאמור יכול שיחול גם על מקור פליטה אחר באותו אתר, אף אם אותו מקור אינו טעון היתר.
: (ג) השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת השלישית]].

@ 18. בקשה להיתר פליטה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בקשה להיתר פליטה ([[בסימן זה]] - בקשה) תוגש לממונה וייכללו בה פרטים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב); (((החל מיום 5.9.2027):)) בקשה תוגש באופן דיגיטלי, במתכונת שפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד, ואשר תעמוד לעיון הציבור במשרד; הודעה על פרסום מתכונת הגשת הבקשה, וכל שינוי שלה, תפורסם ברשומות; השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן הגשת בקשה כאמור.
: (ב)(1) השר יקבע הוראות בדבר הפרטים שיש לכלול בבקשה, לרבות הוראות בעניינים אלה:
::: (א) פרטים על בעל מקור הפליטה;
::: (ב) תיאור מקור הפליטה, רכיביו והפעילויות בו;
::: (ג) החומרים שייעשה בהם שימוש במקור הפליטה, סוגם וכמותם, ואלה המיוצרים בו, לרבות דלק ומקורות אנרגיה אחרים, וכן אופן ניצול החומרים ותוצרי הלוואי שלהם;
::: (ד) פירוט המזהמים שצפויים להיפלט ממקור הפליטה, סוגם וכמותם, לרבות במצבי הפעלה שונים ובתנאי הפעלה לא אופייניים, ובכלל זה התנעה וכיבוי של מיתקנים, דליפה, עצירות רגעיות והפסקת פעילות, והשפעתם הצפויה על הסביבה;
::: (ה) הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת ליישום במקור הפליטה, למניעה או לצמצום מרבי של זיהום האוויר והשיקולים לבחירתה, בהתחשב, בין השאר, ביתרונותיה הסביבתיים ובעלויותיה לעומת חלופות אחרות;
:::: (((החל מיום 5.9.2027):)) הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת ליישום במקור הפליטה, למניעה או לצמצום מרבי של זיהום האוויר מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות והשיקולים לבחירתה, בהתחשב, בין השאר, ביתרונותיה הסביבתיים ובעלויותיה לעומת חלופות אחרות, ואם ניתן לקבוע את ערך הפליטה המוצע לכל מזהם, המשויך לאותה טכניקה - ערך הפליטה המוצע כאמור;
::: (ו) אמצעים נוספים המוצעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקור הפליטה;
::: (ז) אמצעים שינקוט בעל מקור הפליטה או מי מטעמו לפיקוח ולבקרה על פליטת המזהמים ממקור הפליטה;
::: (ח) תאור כללי של הסביבה וכן פירוט השפעות שליליות על הסביבה עקב נקיטת האמצעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר.
:: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), רשאי השר לקבוע הוראות בעניינים אלה:
::: (א) חובת צירוף מסמכים וחוות דעת לבקשה ודרכי הגשתה;
:::: (((החל מיום 5.9.2027):)) חובת צירוף מסמכים וחוות דעת לבקשה;
::: (ב) הגשת בקשה בשלבים ובלבד שמספרם לא יעלה על שלושה; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את השינויים שבהם יחולו הוראות סעיף זה [[וסעיפים 20]] [[ו-21]], לעניין בקשה כאמור.
: (ג)(1) הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לדעתו לשם החלטה בבקשה.
:: (2) הממונה רשאי לפטור מגיש בקשה מהגשת מידע הנדרש לפי סעיף קטן (ב), כולו או חלקו, אם המידע האמור מצוי בתסקיר השפעה על הסביבה כהגדרתו [[בחוק התכנון והבניה]] (בחוק זה - תסקיר השפעה על הסביבה), שצורף לבקשה ונערך לגבי מקור הפליטה נושא הבקשה שנתיים לכל היותר לפני מועד הגשת הבקשה, או שהוא מצוי בתסקיר כאמור שנערך קודם לכן, אם הממונה שוכנע כי הנתונים הכלולים בתסקיר עדיין עדכניים ולא חל שינוי נסיבות שיש בו כדי להשפיע על ממצאי התסקיר.
: (ד) מגיש בקשה ימסור העתק ממנה ומכל מסמך שנלווה אליה או שנמסר לממונה לאחר הגשת הבקשה, עם הגשתם לממונה, למעט מידע שאין לפרסמו לפי הוראות [[סעיף 21(ד)(1)]] לאיגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, שבתחומו נמצא או יימצא מקור הפליטה נושא הבקשה, ובהיעדר איגוד ערים כאמור - ליחידה סביבתית ברשות המקומית שבתחומה הוא נמצא או יימצא; מי שנמסר לו העתק בקשה או מסמך כאמור רשאי למסור לממונה את חוות דעתו לבקשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבלו; לעניין זה, &quot;יחידה סביבתית ברשות מקומית&quot; - אגף או יחידה לאיכות הסביבה ברשות מקומית, שהשר הסמיך לעניין זה לפי בקשת ראש הרשות המקומית.
:: (((החל מיום 5.9.2027):)) מגיש בקשה ימסור העתק ממנה, מכל מסמך שנלווה אליה ומכל מסמך שנמסר לממונה לאחר הגשת הבקשה לפי דרישתו כאמור בסעיף קטן (ג)(1), עם הגשתם לממונה, למעט מידע שאין לפרסמו לפי הוראות [[סעיף 21(ד)(1)]] לאיגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, שבתחומו נמצא או יימצא מקור הפליטה נושא הבקשה, ובהיעדר איגוד ערים כאמור - ליחידה סביבתית ברשות המקומית שבתחומה הוא נמצא או יימצא; מי שנמסר לו העתק בקשה או מסמך כאמור רשאי למסור לממונה את חוות דעתו לבקשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבלו; לעניין זה, &quot;יחידה סביבתית ברשות מקומית&quot; - אגף או יחידה לאיכות הסביבה ברשות מקומית, שהשר הסמיך לעניין זה לפי בקשת ראש הרשות המקומית.
: (ה) בקשה לגבי מקור פליטה שיוחזק ויופעל על ידי מערכת הביטחון תוגש לממונה או למי שהוא הסמיך לעניין זה, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה, והמידע שיימסר יאובטח בהתאם להוראות הקצין המוסמך כמשמעותו [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]].
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), התש״ע–2009]].))

@ 19. כללים ואמות מידה למתן היתר פליטה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר יקבע בתקנות כללים ואמות מידה, דרך כלל או לסוג מסוים של מקורות פליטה, לעניין מתן היתר פליטה.
: (ב) אמות מידה כאמור בסעיף קטן (א) יכללו, בין השאר, הוראות לעניין קביעת הטכניקה המיטבית הזמינה שלפיה ייקבעו התנאים בהיתר הפליטה, בהתחשב בעניינים אלה:
:: (1) שימוש בחומרים מעוטי סיכון;
:: (2) תהליכים, מיתקנים או שיטות פעולה דומים שנוסו בהצלחה במגזר תעשייתי בישראל או מחוצה לה;
:: (3) התפתחות הידע המדעי והטכנולוגי;
:: (4) הכמות, הריכוז, התכונות וההשפעות של המזהמים הנפלטים;
:: (5) הזמן הנדרש להתקנה ולהטמעה של הטכנולוגיה והאמצעים האחרים במיתקנים קיימים וחדשים;
:: (6) צריכת חומרי גלם ואופיים ויעילות שימוש באנרגיה;
:: (7) הפחתת ההשפעות של כלל הפליטות על הסביבה כמכלול והפחתת סיכונים מהן;
:: (8) מניעת תקלות ואירועי פליטה חריגים ומזעור השפעתם;
:: (9) העלות והתועלת של אמצעים למניעת פליטה של מזהמים או לצמצומה המרבי.
: (ג) (((יבוטל ביום 5.9.2027):)) הוראות כאמור ייקבעו בשים לב, בין השאר, לנהוג בקרב המדינות המפותחות בעולם, ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין-לאומיים, לרבות האיחוד האירופי, בעניינים אלה.
: (ד) השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות לפי סעיף זה.
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), התש״ע–2009]].))
: ((פורסמו [[תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), התשפ&quot;ד-2024]].))

@ 20. החלטה בבקשה להיתר פליטה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הוגשה בקשה, ישקול הממונה אם ליתן היתר פליטה, לתיתו בתנאים או לסרב לתיתו.
: (ב) בבואו לשקול בקשה להיתר פליטה, יביא הממונה בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
:: (1) הסתברות לגרימת חריגה מערכי סביבה בעקבות מתן ההיתר והשפעת פליטת המזהמים הצפויה ממקור הפליטה על אפשרות השגת ערכי יעד או ערכי ייחוס;
:: (2) הימצאות מקור הפליטה בתחום אזור נפגע זיהום אוויר;
:: (3) קיומן של תכניות פעולה לנקיטת אמצעים למניעת זיהום האוויר ולצמצומו וליישום הטכניקה המיטבית הזמינה של מגיש הבקשה ויכולתו לעמוד בדרישות תכניות כאמור;
:: (4) עמידה ביעדי התכנית הלאומית כאמור [[בסעיף 5]] בעקבות מתן ההיתר.
: (ג)(1) הממונה יודיע על החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה, כנדרש בהוראות לפי חוק זה; הממונה רשאי, במקרים חריגים ובהודעה מנומקת בכתב, להאריך את המועד האמור בשלושה חודשים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על בקשה שנקבע לפי [[סעיף 18(ב)(2)(ב)]] כי ניתן להגישה בשלבים.
::: (((החל מיום 5.9.2027):)) הממונה יודיע על החלטתו כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), בתוך שנה מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה, כנדרש בהוראות לפי חוק זה; הממונה רשאי, בהודעה בכתב, להאריך את המועד האמור בשישה חודשים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על בקשה שנקבע לפי [[סעיף 18(ב)(2)(ב)]] כי ניתן להגישה בשלבים.
:: (2) דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים לפי [[סעיף 18(ג)]], לא יובא במניין התקופה כאמור בפסקה (1) פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור.
: (ד) החליט הממונה לשקול ליתן היתר פליטה או לתיתו בתנאים, יכין טיוטת היתר ויקיים הליך לפי [[סעיף 21]], ורשאי הוא, לאחר קיום הליך כאמור, גם לסרב ליתן היתר פליטה, לדחות את המועד למתן היתר פליטה או לשנות את תנאיו כפי שנקבעו בטיוטת ההיתר.
:: (((החל מיום 5.9.2027):)) החליט הממונה לשקול ליתן היתר פליטה או לתיתו בתנאים, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הממונה יכין טיוטת היתר וימסור אותה למגיש הבקשה; מגיש הבקשה רשאי לטעון את טענותיו לגבי טיוטת ההיתר, ובכלל זה לבקש מהממונה הסבר לעניין השיקולים בקביעת תנאי מסוים שמגיש הבקשה טען לגביו, בתוך 30 ימים מיום קבלתה; פרק הזמן האמור בפסקה זו לא יבוא במניין התקופה כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
:: (2) כללו טענות מגיש הבקשה בקשה להסבר כאמור בפסקה (1), יצרף הממונה להיתר הסבר לעניין החלטתו לגבי אותו תנאי; הסבר כאמור יתייחס בין השאר ליישום השיקולים לפי חוק זה, ובכלל זה להתאמת התנאי למקובל בהסדר מתוך האסדרה האירופית, שקביעת התנאי התבססה עליו, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 16א(ב)]];
:: (3) הממונה יפרסם את טיוטת ההיתר לפי [[סעיף 21]], ורשאי הוא, לאחר קיום הליך כאמור [[באותו סעיף]], גם לסרב ליתן היתר פליטה, לדחות את המועד למתן היתר פליטה או לשנות את תנאיו כפי שנקבעו בטיוטת ההיתר.
: (ה) החליט הממונה לשקול לסרב ליתן היתר פליטה, לא יחליט בבקשה אלא לאחר שנתן למגיש הבקשה הזדמנות לטעון את טענותיו; התקיים דיון לפי [[סעיף 21(ו)]], יראו את מגיש הבקשה כמי שניתנה לו הזדמנות כאמור.
: (ו) היתה הבקשה לגבי מקור פליטה שאינו מקור פליטה שפעל כדין או שניתן לגביו היתר בניה עד ליום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) והמקום שבו יימצא מקור הפליטה האמור הוא בתחום אזור נפגע זיהום אוויר, לא יחליט הממונה ליתן היתר פליטה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ז) הוגשה הבקשה בשלבים, כאמור [[בסעיף 18(ב)(2)(ב)]], רשאי הממונה ליתן החלטות ביניים בתום כל שלב משלבי הגשת הבקשה; הוראות סעיף זה יחולו לעניין החלטות ביניים כאמור.

@ 21. שיתוף הציבור (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א)(1) בקשה למתן היתר פליטה וכל צרופה שצורפה אליה לפי [[סעיף 18(ב)]] יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ממועד הגשתם.
:: (2) מידע ופרטים נוספים שהוגשו לממונה לפי דרישתו כאמור [[בסעיף 18(ג)(1)]] וחוות דעת שנמסרו לממונה לפי [[סעיף 18(ד)]] יפורסמו ויועמדו לעיון הציבור כאמור לא יאוחר ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב).
:: (3) בפרסום כאמור בפסקה (1) או (2) יצוין קיומו של מידע שהוחלט שאין לפרסמו ויצוינו הטעמים לכך, לפי סעיף קטן (ד)(1) או (2), לפי העניין, למעט אם קבע הגורם הביטחוני הבכיר כי ציון קיומו של המידע שהוחלט שאין לפרסמו לפי סעיף קטן (ד)(1) עלול לפגוע בביטחון המדינה.
: (ב) החליט הממונה לשקול לתת היתר פליטה או לתיתו בתנאים, כאמור [[בסעיף 20(ד) רישה]], יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד; בהודעה שתפורסם כאמור יצוינו הדרכים לעיון במסמכי הבקשה ובטיוטת היתר הפליטה, וכן האופן והמועד שבהם רשאי כל אדם להגיש הערות בקשר לטיוטת היתר הפליטה לפי סעיף זה.
: (ג) טיוטת היתר הפליטה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד ותעמוד לעיון הציבור במשרדי הממונה ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב); בפרסום כאמור יצוין קיומו של מידע שהוחלט שאין לפרסמו ויצוינו הטעמים לכך, לפי סעיף קטן (ד)(1) או (2), לפי העניין, למעט אם קבע הגורם הביטחוני הבכיר כי ציון קיומו של המידע שהוחלט שאין לפרסמו לפי סעיף קטן (ד)(1) עלול לפגוע בביטחון המדינה.
: (ד)(1) הממונה לא יפרסם פרט שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה וגורם ביטחוני בכיר אישר בחתימת ידו כי יש בגילויו פגיעה כאמור; על החלטה לעניין אישור גורם ביטחוני בכיר ופרסום מידע כאמור יחולו הוראות [[+|סעיפים 10]] [[ו-11 לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], בשינויים המחויבים, ואולם, הוראת [[סעיף 11 לחוק האמור]] לעניין אי-גילוי עובדת אי-הפרסום לא תחול.
:: (2)(א) הודיע מגיש הבקשה, עם הגשתה, כי גילויים של פרטים בבקשה עלול לחשוף סוד מסחרי והצהיר על העובדות המקיימות זאת, רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם ולא להעמיד לעיון הציבור פרטים מהבקשה או מטיוטת היתר הפליטה, שלדעתו העיון בהם עלול לחשוף סוד מסחרי כאמור; על החלטה לעניין פרסום מידע כאמור יחולו הוראות [[+|סעיפים 10]] [[ו-11 לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], בשינויים המחויבים.
::: (ב) לשם בירור טענה לפי פסקת משנה (א) רשאי הממונה להיעזר ביועץ או מומחה, בין אם הוא עובד המדינה ובין אם לאו; הוצאות הממונה לבירור טענה לפי פסקה זו יחולו על מגיש הבקשה.
::: (ב1) הודיע מגיש הבקשה כאמור בפסקת משנה (א), רשאי הממונה לפרסם את הבקשה ולהעמידה לעיון הציבור, כאמור בסעיף קטן (א), בלי הפרטים שמגיש הבקשה טען לגביהם כאמור בפסקת משנה (א), עד לקבלת החלטתו בעניין הטענה האמורה, ובלבד שיפרסם את החלטתו באתר האינטרנט של המשרד לא יאוחר ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב).
::: (ג) לעניין פסקה זו, &quot;סוד מסחרי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ&quot;ט-1999]], ואולם בשום מקרה לא יראו כסוד מסחרי פרטים על בעל מקור הפליטה ועל הסוגים, הכמויות והריכוז של המזהמים הנפלטים או הצפויים להיפלט ממקור הפליטה וקצב פליטתם.
: (ה) כל אדם רשאי להגיש לממונה הערות לעניין טיוטת היתר פליטה בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ב); הערות שהוגשו יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
: (ה1) (((פקע).))
: (ו) הממונה לא ייתן היתר פליטה אלא לאחר שחלף המועד להגשת הערות לפי סעיף קטן (ה) ולאחר שדן בהערות שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ה), ורשאי הוא לדון בהערות בדיון פומבי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה ומגישי ההערות, ורשאי הוא לסרב ליתן היתר פליטה, לדחות את מועד מתן היתר הפליטה או לשנות את תנאיו, בהתחשב בהערות שהוגשו לו; הממונה רשאי שלא לדון בטענה שהוגשה לו אם מצא כי יש בה חזרה על טענות שהוגשו קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.
: (ז) הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) לא יחולו על מתן היתר פליטה למקור פליטה שיוחזק ויופעל על ידי מערכת הביטחון.
: (ח) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר ניהול ההליך לפי סעיף זה, סדרי הגשת הערות והדיון בהן.

@ 22. היתר פליטה ותנאיו (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי להתנות היתר פליטה בתנאים, לרבות בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההיתר, והכל כדי להבטיח את קיומן של מטרות חוק זה.
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), הממונה יקבע בהיתר פליטה הוראות בעניינים אלה:
:: (1) ערכי הפליטה למזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, ובייחוד למזהמים או לקבוצות מזהמים המפורטים [[בתוספת החמישית]], או אם לא ניתן, לדעת הממונה, לקבוע ערכי פליטה - הוראות אחרות שעניינן הגבלה על פליטת מזהמים ממקור הפליטה;
:: (((החל מיום 5.9.2027):)) ערכי הפליטה המותרים למזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, ובייחוד למזהמים או לקבוצות מזהמים המפורטים [[בתוספת החמישית]], ערכים אחרים או אמצעים טכניים שיש ליישם במקור הפליטה, המבוססים על הטכניקה המיטבית הזמינה כאמור בסעיף קטן (ד), ככל האפשר בלי לחייב ביישום של טכניקה או אמצעי מסוים, ואם לא ניתן, לדעת הממונה, לקבוע ערכי פליטה או ערכים או אמצעים כאמור - תנאים אחרים שקביעתם תביא להשגת רמה שווה של הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור, ובכלל זה תנאים לעניין הגבלת פליטת מזהמים ממקור הפליטה;
:: (2) מניעת חריגות מערכי פליטה, הפסקת חריגות שאירעו ומניעת הישנותן;
:: (3) חובות ניטור פליטה, דיגום ודיווח, לרבות הדרכים והמועדים לביצועם, ודרכים לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;
:: (4) חובות מסירת מידע לממונה.
: (ג) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) וככל שהדבר נדרש כתוצאה מהפעילות המתבצעת במקור הפליטה, יקבע הממונה בהיתר הפליטה, הוראות בעניינים אלה:
:: (1) מניעה וצמצום של פליטות מזהמים שלא דרך ארובה;
:: (2) מניעה וצמצום של פליטות לא שגרתיות ותקלות, והטיפול בהן;
:: (3) מגבלות בדבר שימוש בחומרים, לרבות סוגי דלק;
:: (4) אמצעים כאמור [[בסעיף 8(ג)(2)]], שיינקטו במקרה של התרעה על זיהום אוויר חריג;
:: (5) תנאים שיש לקיימם לפני תחילת הפעילות נושא היתר הפליטה ולאחר סיומה;
:: (6) מגבלות לגבי התנעה וכיבוי של מיתקנים, דליפה מהם, עצירות רגעיות שלהם והפסקת פעילותם;
:: (7) חובות דיגום וניטור האוויר בסביבה, ודיווח, לרבות הדרכים והמועדים לביצועם, ודרכים לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;
:: (8) תחזוקה נאותה של מקור הפליטה או של כל חלק ממנו.
: (ד) תנאי היתר הפליטה ייקבעו על פי הטכניקה המיטבית הזמינה, בשים לב למאפיינים הטכניים של מקור הפליטה, מיקומו הגיאוגרפי והתנאים הסביבתיים המקומיים; ואולם הממונה רשאי לקבוע תנאים נוספים, לרבות תנאים מחמירים על הטכניקה המיטבית הזמינה, במטרה למנוע ולצמצם חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס.
:: (((החל מיום 5.9.2027):)) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), תנאי היתר הפליטה ייקבעו על פי טכניקה שהיא אחת מהטכניקות המיטביות הזמינות, בשים לב לבקשת בעל מקור הפליטה, ובהתחשב במאפיינים הטכניים של מקור הפליטה, מיקומו הגיאוגרפי והתנאים הסביבתיים המקומיים וכן ברמת הסיכון של המזהם וקצב הפליטה הצפוי, בהיותו של מקור הפליטה קיים או מתוכנן, ובהיבטי עלות ותועלת, והכול בהתאם להסדר מתוך האסדרה האירופית שיש להתבסס עליו לפי הוראות [[סעיף 16א(ב)]]; ואולם הממונה רשאי לקבוע תנאים נוספים, לרבות תנאים מחמירים על הטכניקה המיטבית הזמינה, במטרה למנוע ולצמצם חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס.
: (ה) היתר פליטה אינו ניתן להעברה אלא באישור הממונה מראש ובכתב.
: (ו) נקבעו בחיקוק, לרבות בתקנות לפי [[סעיף 13]], ולמעט תכנית כמשמעותה [[בחוק התכנון והבניה]], הוראות להסדרת פליטה של מזהמים ממקור הפליטה, לא ייקבעו בהיתר הפליטה הוראות מחמירות מהן, אלא מטעמים מיוחדים שיימסרו לבעל היתר הפליטה.
: (ז) ניתן היתר פליטה, יפורסם נוסחו המלא באתר האינטרנט של המשרד ויעמוד לעיון הציבור במשרדי הממונה ובמשרדי בעל היתר הפליטה, והכל בכפוף להוראות [[סעיף 21(ד)]].

@ 22א. טכניקה חדשנית (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 5.9.2027):))
: (א)(1) לשם ניסוי בהפעלה של טכניקה חדשנית במקור פליטה טעון היתר, רשאי הממונה, בתנאים שיקבע בהיתר הפליטה, לאשר לבעל מקור הפליטה לעשות שימוש באותה טכניקה, גם אם היא טרם התקבלה כטכניקה מיטבית זמינה, והכול לתקופה מוגבלת ובתנאים שיאפשרו לבחון אם הטכניקה החדשנית מספקת הגנה ברמה שווה על הסביבה ובריאות הציבור להגנה כאמור שמספקת הטכניקה המיטבית הזמינה.
:: (2) תנאים כאמור בפסקה (1) יכללו הוראות הנדרשות להבטחת הבקרה על אופן התקדמות הניסוי ובחינת תוצאותיו.
: (ב) ראה הממונה כי שימוש בטכניקה חדשנית שאישר עלול להביא לפגיעה ניכרת בסביבה או בבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות או לבטל את האישור שנתן, ובלבד שנתן לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;טכניקה חדשנית&quot; - טכניקה חדשה שטרם נבחנה בקנה מידה תעשייתי ושהוכח, להנחת דעתו של הממונה, כי מתקיימים לגביה שני אלה:
:: (1) היא עשויה לספק הגנה על הסביבה ובריאות הציבור ברמה גבוהה מזו שמספקות הטכניקות המיטביות הזמינות או לספק הגנה ברמה שווה על הסביבה ובריאות הציבור בעלות פחותה;
:: (2) יש אפשרות, מבחינה כלכלית, לעשות בה שימוש בקנה מידה תעשייתי.

@ 22ב. השגה למנהל על תנאי בהיתר פליטה או על סירוב לתת היתר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 5.9.2027):))
: (א) בעל מקור פליטה רשאי להגיש למנהל, בתוך 21 ימים מיום קבלת היתר הפליטה או מיום שנמסרה לו החלטה על שינוי בתנאי היתר הפליטה (בסעיף זה - מועד ההחלטה), השגה בכתב על תנאי מסוים בהיתר, בטענה שמתקיים אחד מאלה, בשים לב, בין השאר, להוראות [[סעיף 22ג(א)]], ובלבד שטענותיו בעניין התנאי האמור הוגשו לממונה לפני מועד ההחלטה, או שלא ניתנה לו הזדמנות סבירה לטעון לעניין התנאי האמור לפני מועד ההחלטה:
:: (1) יש פער ניכר בין העלות הכרוכה בעמידה בתנאי נושא ההשגה ובין התועלת הסביבתית הצפויה מיישומו על פי אמות המידה המקובלות לעניין זה הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 16א(ב)]];
:: (2) יש פער ניכר בין המועד שנקבע בהיתר ליישום התנאי ובין התקופה הדרושה לכך לדעת בעל מקור הפליטה;
:: (3) התנאי אינו מתיישב עם אמות מידה מקובלות לקביעת תנאים לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים, הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי [[סעיף 16א(ב)]];
:: (4) התנאי שונה באופן ניכר מתנאי באותו עניין שנקבע בהיתר פליטה אחר לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים.
: (ב) החליט הממונה לסרב לתת היתר פליטה, רשאי מגיש הבקשה להיתר להגיש למנהל, בתוך 21 ימים מיום שנמסרה לו החלטת הממונה, השגה בכתב על ההחלטה, בטענה שההחלטה ניתנה שלא בהתאם להוראות לפי [[סעיפים 16א]] [[או 19]] או בלי שנשקלו השיקולים האמורים [[בסעיף 20(ב)]], ובשים לב, בין השאר, להוראות [[סעיף 22ג(א)]].
: (ג) בהשגה לפי סעיף קטן (א) או (ב), לא ניתן לטעון לעניין הוראות המנהל לפי [[סעיף 16א(ב)]].
: (ד)(1) נוכח המנהל כי השגה שהוגשה אינה עומדת בתנאים לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לדחותה על הסף.
:: (2) נוכח המנהל, כי התקיים תנאי מן התנאים להגשת השגה לפי סעיף קטן (א) או (ב), יבחן אם יש לשנות את תנאי היתר הפליטה או לתת היתר כאמור, לפי העניין, בהתאם לשיקולים למתן היתר או לקביעת תנאיו לפי [[פרק זה]]; מצא המנהל, לאחר בחינה כאמור, כי יש לשנות את תנאי היתר הפליטה או לתת היתר כאמור, יורה לממונה לעשות כן.
:: (3) המנהל לא יורה כאמור בפסקה (2) אלא לאחר חלוף התקופה להגשת הערות כאמור [[בסעיף 22ה(ב)]], ואם הוגשו הערות כאמור - לאחר שדן בהערות שהוגשו, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 21(ו) סיפה]].
:: (4) המנהל ימסור למגיש ההשגה את החלטתו המנומקת בהשגה, בכתב, בתוך 60 ימים מיום הגשתה, אולם רשאי הוא, בהודעה בכתב, לדחות את המועד למתן החלטתו ב-30 ימים נוספים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות ההשגה.

@ 22ג. השגה למנהל הכללי של המשרד (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 5.9.2027):))
: (א) על החלטת המנהל בהשגה כאמור [[בסעיף 22ב(ד)]], רשאי בעל מקור הפליטה להשיג בכתב לפני המנהל הכללי של המשרד (בסעיף זה - המנהל הכללי), בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה, בטענה שמתקיים, נוסף על האמור [[בסעיף 22ב(א) או (ב)]], אחד מאלה, ובלבד שטענה כאמור נכללה בהשגה לפי אותו סעיף:
:: (1) יש חשש סביר שתנאי ההיתר נושא ההשגה כאמור [[בסעיף 22ב(א)]] או החלטה על סירוב למתן היתר לפי [[סעיף 22ב(ב)]], עלולים לסכן את המשך קיומו של קו ייצור במקור פליטה או את פעילות מקור הפליטה כולו; לעניין זה, &quot;קו ייצור&quot; - מיתקן או כמה מיתקנים המשמשים בתהליך ייצור שבסופו מיוצר מוצר;
:: (2) ההיתר ניתן למקור פליטה שמופעל על ידי בעל מקור פליטה שהוא תשתית לאומית כמפורט להלן לצורך אותה תשתית, או מתבקש לגבי מקור פליטה כאמור, ותנאי ההיתר כאמור [[בסעיף 22ב(א)]] או החלטה על סירוב למתן היתר כאמור [[בסעיף 22ב(ב)]], עלולים לפגוע באופן משמעותי באיכות השירות לציבור או למשק או באספקתו או להביא לעלייה משמעותית ביוקר המחיה בתחום התשתית:
::: (א) רכבת;
::: (ב) נמל;
::: (ג) תחנת כוח;
::: (ד) מיתקן להתפלת מים;
::: (ה) שדה תעופה;
::: (ו) מיתקני אחסון והולכה של נפט, גז או דלק;
::: (ז) בית חולים.
: (ב)(1) הוגשה למנהל הכללי השגה כאמור בסעיף קטן (א), יקיים המנהל הכללי התייעצות בכתב לגבי קיומה והיקפה של השפעה משקית בקשר להשגה, עם המנהל הכללי של המשרד הממשלתי האחראי לתחום פעילותו של מגיש ההשגה, או - אם הוקמה בחוק רשות האחראית לפי דין לאסדרת תחום הפעילות של מגיש ההשגה - עם ראש הרשות האמורה; אם האחריות לאסדרת תחום הפעילות כאמור אינה נתונה לפי דין בידי שום משרד ממשלתי או רשות כאמור, יקיים המנהל הכללי את ההתייעצות לפי פסקה זו עם המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה.
:: (2) לא השיב מנהל כללי של משרד או ראש רשות, או המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה, לפי העניין, בכתב, על פנייתו של המנהל הכללי כאמור בפסקה (1), בתוך 21 ימים מיום שנמסרה לו הפנייה, יראו את חובת ההתייעצות לפי אותה פסקה, בתום התקופה האמורה, כאילו קוימה.
:: (3) המנהל הכללי ייתן את החלטתו בהשגה לאחר שפנה לקיום התייעצות כאמור בפסקה (1) והתקבלה תשובה לפנייתו או שחלף הזמן למתן התשובה כאמור בפסקה (2).
:: (4) הוראות [[סעיף 22ב(ד)]] יחולו על החלטת המנהל הכללי, בשינויים המחויבים.

@ 22ד. תוקף היתר שהוגשה לגביו השגה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 5.9.2027):))
: (א) היה בידי מגיש ההשגה לפי [[סעיף 22ב]] [[או 22ג]], ערב החלטת הממונה בבקשה להיתר נושא ההשגה, היתר פליטה, יעמוד ההיתר האמור בתוקף עד למתן החלטה בהשגה לפי [[אותם סעיפים]], ולכל היותר עד תום המועדים הקבועים בחוק לקבלת החלטה בהשגה, לפי העניין, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
:: (1) מגיש ההשגה ביקש כי ההיתר נושא ההשגה ייכנס לתוקף אף לפני מתן החלטה בהשגה;
:: (2) המנהל או המנהל הכללי, לפי העניין, הורה כי ההיתר נושא ההשגה ייכנס לתוקף, במלואו, בחלקו, או בשינויים שעליהם יורה, לפני מתן ההחלטה בהשגה; המנהל או המנהל הכללי, לפי העניין, יורה כאמור רק אם נוכח כי ניתן לקיים את ההיתר נושא ההשגה גם בלא קיום התנאי שלגביו הוגשה השגה או סבר כי הדבר נדרש כדי למנוע את אחד מאלה, והכול בהתחשב בעלות יישום התנאי שלגביו הוגשה ההשגה והמועד שנקבע ליישומו לעומת המועד לקבלת החלטה בהשגה, ובשים לב לקיומן של דרכים חלופיות ליישום התנאי ועלותן:
::: (א) פגיעה ניכרת בבריאות הציבור או בסביבה;
::: (ב) זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בבריאות הציבור או בסביבה;
::: (ג) סיכון משמעותי לציבור או לסביבה.
: (ב) חלפו המועדים לקבלת החלטה בהשגה ולא ניתנה החלטה בהשגה, יחול ההיתר נושא ההשגה עם התנאים שנקבעו או ששונו בו.

@ 22ה. הוראות לעניין הגשת השגה ושיתוף הציבור (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 5.9.2027):))
: (א) השגה כאמור [[בסעיף 22ב]] [[או 22ג]] (בסעיף זה - השגה) תהיה מנומקת ויצורפו לה תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בהתקיימות התנאים לפי [[22ב|אותם סעיפים]], ולעניין השגה כאמור [[בסעיף 22ב(א)(1)]] - גם תוצאות בדיקת העלות הכרוכה בעמידה בתנאי נושא ההשגה והתועלת הסביבתית הצפויה מיישומו, כאמור [[באותו סעיף]], שמסר מגיש ההשגה לממונה, לפני מתן ההיתר; ההוראות לפי [[סעיף 18(א) סיפה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת השגה.
: (ב) השגה תפורסם להערות הציבור באתר האינטרנט של המשרד; כל אדם רשאי להגיש למנהל או למנהל הכללי, לפי העניין, הערות לעניין ההשגה בתוך 21 ימים ממועד פרסומה, ולעניין הפרסום יחולו הוראות [[סעיף 21(ד)]], בשינויים המחויבים.

@ 22ו. פרסום ודיווח לכנסת בעניין השגות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 5.9.2027):))
: (א) החלטות המנהל והמנהל הכללי לפי [[סעיפים 22ב]] [[ו-22ג]] וכן תשובות שניתנו במסגרת התייעצות לפי הוראות [[סעיף 22ג(ב)]], יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד, והוראות [[סעיף 21(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הפרסום.
: (ב) השר יגיש לוועדה, לא יאוחר מ-30 באפריל מדי שנה, דיווח על השגות שהוגשו לפי סעיף זה והחלטות שהתקבלו בעניינן בשנה שקדמה למועד הדיווח.

@ 23. הוראות בעניין תכנון ובניה
: (א) בסעיף זה, &quot;מוסד תכנון&quot;, &quot;תכנית&quot;, &quot;תכנית מפורטת&quot;, &quot;תכנית מתאר ארצית&quot;, &quot;ועדה מחוזית&quot;, &quot;יועץ סביבתי&quot; - כמשמעותם לפי [[חוק התכנון והבניה]].
: (ב) המגיש למוסד תכנון תכנית הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, שנכללות בה הוראות המאפשרות בניה או שימוש בקרקע לשם הקמה או הפעלה של מקור פליטה טעון היתר (בסעיף זה - תכנית למיתקן טעון היתר) או מוסד תכנון שהחליט על הכנת תכנית כאמור, יודיע על כך לממונה בכתב במועד הגשת התכנית או ההחלטה על הכנת התכנית, לפי העניין.
: (ג) הממונה ימליץ למוסד תכנון שהחליט על הכנת תכנית למיתקן טעון היתר, אם לקיים הליך משותף לדיון בתכנית ובבקשה להיתר פליטה, לפי הוראות סעיף זה (בחוק זה - הליך משותף).
: (ד) החליט מוסד התכנון לקיים הליך משותף, יחולו הוראות אלה על אף האמור [[בחוק התכנון והבניה]] ובחוק זה:
:: (1) מגיש התכנית או בעל מקור פליטה נושא התכנית יגיש בקשה להיתר פליטה, והוראות לפי [[סעיף 18]], לרבות דרישות הממונה לפי [[סעיף 18(ג)]], יהוו גם הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה בנושא איכות האוויר; מוסד התכנון יהא רשאי לקבוע הנחיות נוספות להכנת התסקיר כאמור;
:: (2) יוכן תסקיר השפעה על הסביבה לעניין תכנית למיתקן טעון היתר; הבקשה להיתר פליטה תהווה את פרק איכות האוויר בתסקיר כאמור;
:: (3) חוות דעת היועץ הסביבתי בעניין פרק איכות האוויר בתסקיר ההשפעה על הסביבה, תכלול את קביעת הממונה לפי [[סעיף 20]], בשינויים המחויבים, ותונח בפני מוסד התכנון בתוך שבעה ימים מהמועד הנקוב [[בסעיף האמור]];
:: (4) מוסד תכנון לא יחליט על הפקדת תכנית למיתקן טעון היתר או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, אלא לאחר שדן בחוות הדעת של היועץ הסביבתי לעניין תסקיר ההשפעה על הסביבה;
:: (5) החליט מוסד התכנון על הפקדת התכנית או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
::: (א) הוראות [[סעיף 21(ב)]] לא יחולו, ואולם ההודעה על הפקדת התכנית או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, תכלול גם את פרטי ההודעה שיש לפרסם בעיתון לפי [[הסעיף האמור]];
::: (ב) המועד להגשת התנגדות או השגה לתכנית והמועד להגשת הערות לטיוטת היתר הפליטה יהיה לפי המועד הקבוע [[בחוק התכנון והבניה]] או בחוק זה, לפי המאוחר;
::: (ג) הדיון הפומבי בהתנגדויות או בהשגות לתכנית ובהערות לטיוטת היתר הפליטה יתקיים במועד אחד; מוסד התכנון יחליט בתכנית והממונה יחליט בבקשה להיתר הפליטה; השר ושר הפנים רשאים לקבוע הוראות בדבר סדרי הדיון בפני מוסד התכנון ובפני הממונה בהתנגדויות או בהשגות לפי [[חוק התכנון והבניה]] ובהערות לפי חוק זה;
:: (6) בכל עניין אחר שלא נקבעה לגביו הוראה מפורשת בסעיף זה, ימשיכו לחול הוראות לפי [[חוק התכנון והבניה]] לעניין תכנית למיתקן טעון היתר והוראות לפי חוק זה לעניין הבקשה להיתר פליטה.
: (ה) החליט מוסד התכנון שלא לקיים הליך משותף, יחולו הוראות לפי [[חוק התכנון והבניה]] לעניין תכנית למיתקן טעון היתר והוראות לפי חוק זה לעניין הבקשה להיתר פליטה, ואולם -
:: (1) לפני שמוסד התכנון יחליט על הפקדת התכנית למיתקן טעון היתר או על העברת תכנית מתאר ארצית למיתקן טעון היתר, לרבות תכנית לתשתיות לאומיות, להערות הוועדות המחוזיות, יציג הממונה למוסד התכנון, בתוך 90 ימים מיום פניית המוסד, חוות דעת בעניינים הנוגעים לחוק זה;
:: (2) החליט הממונה על שינוי בקביעתו בעניין מתן היתר פליטה, סירוב ליתן היתר פליטה או שינוי בתנאי היתר פליטה, יביא היועץ הסביבתי את השינוי לידיעת מוסד התכנון הדן בתכנית למיתקן טעון היתר.
: (ו) לא יחליט מוסד תכנון לאשר תכנית למיתקן טעון היתר שהממונה סירב ליתן לגביו היתר פליטה ולא יקבע בתכנית למיתקן טעון היתר שהממונה החליט ליתן לגביו היתר פליטה, הוראות שונות מההוראות שנקבעו בהיתר הפליטה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 24. התניית רישיונות או היתרים לפי חיקוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) לא יינתן היתר בניה למקור פליטה טעון היתר שלהקמתו נדרש היתר בניה, אלא לאחר הגשת הבקשה להיתר פליטה.
: (ב) (((יבוטל ביום 5.9.2027):))
:: (1) לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] שהוא מקור פליטה טעון היתר, אלא לאחר קבלת היתר פליטה.
:: (2) ניתן היתר פליטה למקור פליטה שהוא עסק כאמור בפסקה (1), יראו את הוראות היתר הפליטה כתנאים ברישיון או בהיתר זמני לפי [[חוק רישוי עסקים]], ולא ייקבעו ברישיון או בהיתר זמני כאמור או באישור מוקדם הנדרש לפי [[החוק האמור]] תנאים אחרים בעניינים הנוגעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר.
: (ג) ניתן היתר פליטה לפי חוק זה, לא ייקבעו בתכנית פעולה כאמור [[בסעיף 12]] הוראות הנוגעות למקור הפליטה האמור, ואם נקבעו הוראות כאמור עובר למתן היתר הפליטה יבואו הוראות היתר הפליטה במקומן, והכל כפי שייקבע בהיתר הפליטה.

@ 25. תוקף היתר פליטה וחידושו (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3)
: (א) היתר פליטה יינתן לתקופה של שבע שנים.
: (ב) בקשה לחידוש היתר פליטה תוגש לפחות שנה ולא מוקדם מ-18 חודשים לפני תום תקופת תוקפו; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים להגשת בקשה לחידוש היתר פליטה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לחידוש היתר פליטה בהתאם לסעיף קטן (ב), והממונה לא קבע, לפני תום תקופת תוקפו של היתר הפליטה, כי הוא מסרב לחדשו, יעמוד ההיתר בתוקפו עד להחלטת הממונה בבקשה או עד תום ארבעה חודשים מתום תקופת תוקפו של ההיתר, לפי המוקדם.
: (ד) על בקשה לחידוש היתר פליטה יחולו הוראות [[סעיפים 18 עד 22]] בשינויים המחויבים, ואולם רשאי הממונה לקבוע כי הוראות [[סעיף 21(ה) ו-(ו)]], כולן או חלקן, לא יחולו אם הוכח להנחת דעתו כי בנסיבות העניין צודק לעשות כן, בשים לב, בין השאר, לשינויים שחלו בנתונים שפורסמו עובר למתן ההיתר שחידושו מתבקש.

@ 25. תוקף היתר, חידושו וסיום פעילות (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3)
: (((החל מיום 5.9.2027):)) 
: (א) היתר פליטה יינתן לתקופה של עשר שנים.
: (ב) בקשה לחידוש היתר פליטה תוגש לפחות שנה ולא מוקדם מ-18 חודשים לפני תום תקופת תוקפו; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים להגשת בקשה לחידוש היתר פליטה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א):
:: (1) הוגשה בקשה לחידוש היתר פליטה בהתאם לסעיף קטן (ב), והממונה לא קבע, לפני תום תקופת תוקפו של היתר הפליטה, כי הוא מסרב לחדשו, יעמוד ההיתר בתוקפו עד להחלטת הממונה בבקשה או עד תום שנה מתום תקופת תוקפו של ההיתר, לפי המוקדם; אין בהגשת בקשה לקבלת הסבר לפי [[סעיף 20(ד)(1)]] כדי להביא להארכת התקופה האמורה בתקופות נוספות.
:: (2) הממונה רשאי, לבקשת מגיש הבקשה להיתר או לחידושו, לתת היתר פליטה לתקופה של חמש שנים או פחות, אם נוכח שהפעילות שלגביה מבוקש ההיתר היא פעילות זמנית מטבעה, או שצפוי שתימשך פחות מחמש שנים, לפי הצהרת מגיש הבקשה; מגיש הבקשה יצרף אסמכתאות לתמיכה בהצהרתו לפי פסקה זו.
: (ד) עעל בקשה לחידוש היתר פליטה יחולו הוראות [[סעיפים 18 עד 22ו]] בשינויים המחויבים, ואולם רשאי הממונה לקבוע כי הוראות [[סעיף 21(ה) ו-(ו)]], כולן או חלקן, לא יחולו אם הוכח להנחת דעתו כי בנסיבות העניין צודק לעשות כן, בשים לב, בין השאר, לשינויים שחלו בנתונים שפורסמו עובר למתן ההיתר שחידושו מתבקש.
: (ה) פקע תוקפו של היתר פליטה, יפסיק בעל ההיתר את הפעילות לאלתר ויפעל למניעת סיכונים, זיהומים או השפעות שליליות אחרות על הסביבה ממקור הפליטה כל עוד לא פונו ממנו לפי כל דין כל המיתקנים והחומרים שבו; אין באמור כדי לגרוע מחובתו של בעל ההיתר לפעול לפי התנאים שנקבעו בהיתר הפליטה לעניין חובותיו בסיום הפעילות ולאחריה.

@ 25א. דרישה להפעלה חריגה של יחידת ייצור חשמל במצב סיכון (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;החלטה על מצב סיכון&quot; - החלטה של מנהל המערכת על מצב סיכון, על פי המידע שבידו ובהתאם למסמך מצבי הסיכון;
::- &quot;הפעלה חריגה&quot; - הפעלת יחידת ייצור מוגבלת לפי סעיף קטן (ב)(1)(א) או הפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח בעת תקלה לפי סעיף קטן (ב)(1)(ב);
::- &quot;חוק משק החשמל&quot; - [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;יחידת ייצור&quot;, &quot;רישיון ייצור&quot;, &quot;תחנת כוח&quot; - כהגדרתם [[בחוק משק החשמל]];
::- &quot;יחידת ייצור מוגבלת&quot; - מקור פליטה, שהוא יחידת ייצור המופעלת מכוח רישיון ייצור אשר בהיתר הפליטה החל לגביה נקבעו תנאים המגבילים את משך הזמן המותר להפעלתה בתקופה מסוימת;
::- &quot;מנהל המערכת&quot; - בעל רישיון לניהול המערכת כהגדרתו [[בחוק משק החשמל]];
::- &quot;מצב סיכון&quot; - מצב שבו קיים או צפוי להתקיים חשש ממשי לפגיעה, שבשלו עלולה להידרש הפעלה חריגה;
::- &quot;מסמך מצבי הסיכון&quot; - מסמך שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ג) ונמסר לממונה (((החל מיום 5.9.2027: למנהל)));
::- &quot;הנוהל&quot; - הנוהל שנקבע לפי סעיף קטן (יג);
::- &quot;פגיעה&quot; - פגיעה באספקת החשמל לצרכנים עקב חוסר ביכולת הייצור או ההולכה של חשמל או פגיעה בשרידות מערכת החשמל.
: (ב)(1) מנהל המערכת רשאי, לאחר שמסר לממונה (((החל מיום 5.9.2027: למנהל))) את מסמך מצבי הסיכון, לשם מניעת פגיעה -
::: (א) לדרוש מבעל יחידת ייצור מוגבלת להפעיל את יחידת הייצור מעבר לפרק הזמן המותר להפעלתה לפי היתר הפליטה (בסעיף זה - דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת); דרש מנהל המערכת כאמור, לא יראו את הפעלת יחידת הייצור המוגבלת בהתאם לדרישה כהפרת התנאי בהיתר הפליטה לעניין פרק הזמן המותר להפעלתה;
::: (ב) לדרוש מבעל תחנת כוח להפעיל יחידת ייצור הנמצאת בה שיש בה או באמצעי טיפול בה תקלה, אשר עלולה לגרום לחריגה מערכי הפליטה שנקבעו בהיתר הפליטה החל לגביה (בסעיף זה - דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה); דרישה לפי פסקה זו יכול שתינתן גם לעניין יחידת ייצור מוגבלת שניתנה לגביה דרישה לפי פסקת משנה (א); דרש מנהל המערכת כאמור בפסקת משנה זו, לא יראו את הפעלת יחידת הייצור בתחנת הכוח שיש בה תקלה, בהתאם לדרישה, כהפרת תנאי היתר הפליטה.
:: (2) לא תינתן דרישה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן מנהל המערכת קיבל החלטה על מצב סיכון; קבלת החלטה על מצב סיכון תיעשה על ידי מנהל המערכת בהקדם האפשרי לאחר המועד שבו צפה את האפשרות להתרחשותו, בהתאם למסמך מצבי הסיכון שמסר לממונה (((החל מיום 5.9.2027: למנהל))) לפי הוראות סעיף קטן (ג); מנהל המערכת יתעד ברישומיו את החלטתו על מצב סיכון ומשכו הצפוי על פי ההחלטה, ואת הנימוקים להחלטה אשר יתייחסו למצב הסיכון המסוים מתוך מסמך מצבי הסיכון שבשלו התקבלה ההחלטה.
: (ג)(1) מנהל המערכת יכין מסמך המפרט את סוגי המצבים שבהם יש חשש ממשי לפגיעה שבשלו עלולה להידרש הפעלת יחידות ייצור מוגבלות (בסעיף זה - מסמך מצבי הסיכון).
:: (2) מנהל המערכת יקבע במסמך מצבי הסיכון את סוגי מצבי הסיכון ואופן זיהוים, במדדים כמותיים, ואם לא ניתן לקבוע מדדים כמותיים - במדדים איכותניים הכוללים תנאים או נסיבות לזיהוי מצב הסיכון כאמור, וכן יפרט בו שיקולים שיש להביא בחשבון בעת קבלת החלטה על קיומו של מצב סיכון המפורט במסמך ועל משכו הצפוי.
:: (3) מנהל המערכת יביא את מסמך מצבי הסיכון שהכין לאישור רשות החשמל כמשמעותה [[בחוק משק החשמל]]; אישרה רשות החשמל את מסמך מצבי הסיכון, ימסור מנהל המערכת את המסמך לממונה (((החל מיום 5.9.2027: למנהל))).
:: (4) מסמך מצבי הסיכון שמסר מנהל המערכת לממונה (((החל מיום 5.9.2027: למנהל))) יפורסם באתרי האינטרנט של מנהל המערכת, של המשרד להגנת הסביבה ושל רשות החשמל.
: (ד) בטרם מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת יבדוק מנהל המערכת, על בסיס המידע שבידו, את החלופות למתן דרישה כאמור, בהתחשב בפרק הזמן העומד לרשותו, ובאפשרויות לתת מענה למצב הסיכון באמצעות הפעלת יחידות ייצור שאינן יחידות ייצור מוגבלות, ובכל מקרה לא ידרוש הפעלת יחידת ייצור מוגבלת אם מצא שאפשר לתת מענה למצב הסיכון באמצעות הפעלת יחידת ייצור שאינה יחידת ייצור מוגבלת; מנהל המערכת יתעד ברישומיו את בדיקת החלופות שערך לפי סעיף קטן זה.
: (ה) בחירת יחידת הייצור המוגבלת בידי מנהל המערכת, מבין יחידות הייצור המוגבלות אשר יש ביכולתן לתת מענה למצב הסיכון, תיעשה על פי סדר העדיפות לעניין הפעלת יחידות הייצור המוגבלות מעבר לפרק הזמן המותר להפעלתן לפי היתר הפליטה, כפי שנקבע בנוהל.
: (ו) מנהל המערכת ידווח לממונה על כל אלה:
:: (1) החלטה על מצב סיכון, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ-36 שעות ממועד החלטה;
:: (2) מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד מתן הדרישה;
:: (3) מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ-12 שעות ממועד מתן הדרישה.
: (ז) דיווח על מתן דרישה להפעלה חריגה כאמור בסעיף קטן (ו), יכלול את אלה:
:: (1) פירוט הנסיבות שהצדיקו את מתן הדרישה, והנימוקים להחלטה על מצב הסיכון שבשלו ניתנה הדרישה ומשכו הצפוי על פי ההחלטה, תוך התייחסות למצב הסיכון המסוים שבשלו התקבלה ההחלטה מתוך מסמך מצבי הסיכון;
:: (2) עובדות המבססות את החשש לפגיעה שבשלו נדרשה הפעלה חריגה, על פי המידע שבידי מנהל המערכת;
:: (3) בדיווח על מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת - החלופות שבדק מנהל המערכת, ואם לא צפה את מצב הסיכון 48 שעות מראש - פירוט הנסיבות שיצרו את מצב הסיכון במועד שבו התרחש והסבר מדוע לא צפה אותו מראש.
: (ח)(1) מנהל המערכת ייתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת, כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(א), לפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש לדעתו לשם מניעת חשש לפגיעה, על פי המידע שבידו; דרישה כאמור לא תעמוד בתוקפה לפרק זמן העולה על 21 ימים, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
::: (א) מנהל המערכת החליט כי מצב הסיכון הדורש הפעלת יחידת ייצור מוגבלת, אחת או יותר, הנמצאת באותה תחנת כוח, צפוי להימשך לתקופה העולה על 21 ימים;
::: (ב) ניתן אישור בכתב מאת שר האנרגיה והתשתיות, בתוך 21 ימים מתחילת הפעלת יחידת הייצור המוגבלת, להמשך הפעלתה מעבר ל-21 הימים כאמור, לפרק הזמן שיאשר, בהסתמך על בקשת מנהל המערכת, בהתאם למשכו הצפוי של מצב הסיכון והקצר ביותר הדרוש לדעתו לשם מניעת חשש לפגיעה, ולכל היותר - עד קבלת החלטת הממונה בבקשה לפי סעיף קטן זה;
::: (ג) מנהל המערכת הודיע לבעל היתר הפליטה החל על יחידת הייצור המוגבלת (בסעיף זה - בעל יחידת הייצור המוגבלת) כי מצב הסיכון דורש הפעלה של יחידת הייצור בהתאם לאישורו של שר האנרגיה והתשתיות כאמור בפסקת משנה (ב);
::: (ד)(1) מנהל המערכת הגיש לממונה מסמך המתייחס למצב הסיכון ולצורך המשקי בהמשך הפעלת יחידת הייצור המוגבלת, ובעל יחידת הייצור הגיש לממונה בקשה לאישור המשך ההפעלה של יחידת הייצור המוגבלת (בסעיף זה - בקשה לאישור הפעלה), ואם נדרש - גם בקשה לשינוי היתר הפליטה; מסמך ההתייחסות והבקשה לאישור הפעלה או לשינוי היתר הפליטה יוגשו לממונה עם מתן הדרישה, ואם הדבר אינו אפשרי - מוקדם ככל האפשר לאחר תחילת ההפעלה, ולכל המאוחר בתוך 90 ימים ממועד תחילת ההפעלה;
:::: (2) על אף האמור בפסקת משנה (1) - לעניין יחידת ייצור מוגבלת הפועלת בטכנולוגיה קיטורית - יוגשו הבקשות כאמור באותה פסקת משנה לכל המאוחר בתוך 60 ימים ממועד תחילת ההפעלה; לעניין זה, &quot;יחידת ייצור מוגבלת הפועלת בטכנולוגיה קיטורית&quot; - יחידת ייצור מוגבלת שאינה יחידת ייצור במחזור פתוח ואינה יחידת ייצור במחזור משולב;
:::: (3) הממונה רשאי להאריך את המועדים להגשת הבקשות.
:: (2) אישר הממונה את המשך ההפעלה של יחידת הייצור המוגבלת, יהיה המשך הפעלתה בהתאם לתנאים שהורה עליהם הממונה ויראו אותם כתנאים בהיתר הפליטה.
:: (3) היה המשך הפעלת יחידת הייצור המוגבלת טעון שינוי בהיתר הפליטה, יגיש בעל יחידת הייצור בקשה לשינוי היתר הפליטה בהתאם להוראות [[סעיפים 26]] [[או 27]], לפי העניין, במועדים האמורים בפסקה (1)(ד); לבקשה להיתר פליטה כאמור תצורף חוות דעת של מנהל המערכת לעניין היקף הפעילות הנדרש לעמדתו להפעלת יחידת הייצור בהתחשב בצורך לתת מענה למצבי הסיכון.
:: (4) לא הוגשה בקשה לשינוי ההיתר או לא הוגשה בקשה לאישור הפעלה כאמור בפסקה (1)(ד) במועדים האמורים באותה פסקה, תפקע הדרישה להפעלת יחידת הייצור המוגבלת.
:: (5) סירב הממונה לבקשה לאישור ההפעלה כאמור בפסקה (1)(ד), יקבע בהחלטתו את המועד להפסקת ההפעלה בהתחשב בזמן היערכות סביר לשם מתן מענה למצב הסיכון בנסיבות העניין, ויראו את המועד שקבע כאמור כמועד שבו תפקע הדרישה להפעלת יחידת הייצור המוגבלת.
:: (6) לא החליט הממונה בעניין הבקשה לאישור ההפעלה כאמור בפסקה (1)(ד), רשאי מנהל המערכת, אם נוכח כי נמשך מצב הסיכון, להאריך את תקופת הדרישה להפעלת יחידת הייצור המוגבלת, ובלבד שניתן לכך אישור בכתב מאת שר האנרגיה והתשתיות.
: (ט) בבואו לקבל החלטה לפי סעיף קטן (ח) ישקול הממונה, בין היתר, את אלה:
:: (1) הסתברות לגרימת חריגה מערכי סביבה בעקבות מתן ההחלטה והשפעת פליטת המזהמים הצפויה ממקור הפליטה על אפשרות השגת ערכי יעד או ערכי ייחוס;
:: (2) הימצאות מקור הפליטה בתחום אזור נפגע זיהום אוויר;
:: (3) קיומן של תוכניות פעולה לנקיטת אמצעים למניעת זיהום האוויר ולצמצומו וליישום הטכניקה המיטבית הזמינה של בעל היתר הפליטה ויכולתו לעמוד בדרישות תוכניות כאמור;
:: (4) הצורך לתת מענה למצב סיכון שהציג לפניו מנהל המערכת.
: (י) בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי הוראות [[סעיף 26]], הממונה רשאי להורות לבעל יחידת הייצור על הגשת בקשה לשינוי היתר הפליטה, אם נוכח כי ניתנו דרישות להפעלת יחידת הייצור כאמור בסעיף קטן (ח) בנסיבות חוזרות ונשנות.
: (יא) מנהל המערכת ייתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(ב), לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מתחילת התקלה או עד לקבלת החלטת הממונה לגבי המשך הפעלתה, לפי המוקדם; אישר הממונה להמשיך את ההפעלה של תחנת הכוח כאמור, יהיה המשך הפעלתה בהתאם לתנאים שהורה עליהם הממונה ויראו אותם כתנאים בהיתר הפליטה; אין באמור כדי לגרוע מתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה ומאפשרים את הפעלת יחידת הייצור בזמן תקלה לזמן ממושך יותר.
: (יב) נתן מנהל המערכת דרישה להפעלה חריגה, יפרסם הודעה לציבור באמצעי תקשורת אלקטרוניים בדבר מתן הדרישה והתקופה הצפויה להפעלה כאמור.
: (יג)(1) הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))) יורה בנוהל בהסכמת מנהל המערכת על הפעולות שמנהל המערכת נדרש לבצע בקשר למתן דרישה להפעלה חריגה, במטרה לצמצם את זיהום האוויר וההשפעה על איכות האוויר הנובעת מההפעלה החריגה, ובכלל זה ייתן הוראות על אופן הליך בחינת חלופות למתן הדרישה להפעלה חריגה וקביעת סדר עדיפות להפעלת יחידות ייצור מוגבלות, ועל רישום ותיעוד של ביצוע הפעולות, פרטים מהותיים שעל מנהל המערכת לכלול בדיווח לפי סעיף זה ושמירת מסמכים.
:: (2) הנוהל ייקבע בשים לב לשמירה על אמינות אספקת החשמל, למגבלות שרידות מערכת החשמל, למידת ההשפעה של היחידות המוגבלות על איכות האוויר והאמצעים למניעת זיהום אוויר המותקנים בהן, ובאופן שלא יהיה בפעולה על פי הוראותיו כדי לגרום פגיעה.
:: (3) במתן דרישה להפעלה חריגה וכן בכל פעולה אחרת לפי סעיף זה יפעל מנהל המערכת בהתאם לנוהל.
:: (4) הנוהל ייקבע עד יום י&quot;ח בכסלו התשפ&quot;ד (1 בדצמבר 2023); הממונה ומנהל המערכת יפרסמו את הנוהל באתרי האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה ושל מנהל המערכת.
: (יד)(1) מנהל המערכת יודיע לבעל יחידת ייצור מוגבלת שניתנה לגביה דרישה להפעלה חריגה, על ביטול הדרישה או על פקיעתה, בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) מנהל המערכת החליט כי מצב הסיכון חדל להתקיים או כי אין חשש לקיומה של הפגיעה שבשלו ניתנה הדרישה;
::: (ב) הדרישה פקעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ח)(4) או (5) או שחלף פרק הזמן לפי סעיף קטן (ח)(1) רישה, ולא ניתן אישור שר האנרגיה והתשתיות להמשך הפעלת יחידת הייצור המוגבלת לפי סעיף קטן (ח)(1)(ב) או שלא ניתן אישור שר האנרגיה והתשתיות להארכת תקופת הדרישה להפעלה לפי סעיף קטן (ח)(6).
:: (2) הודעה על ביטול הדרישה או על פקיעתה, כאמור בפסקה (1), תימסר בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך 24 שעות ממועד החלטה או ממועד הפקיעה, לפי העניין.
: (טו) מנהל המערכת יעביר לממונה (((החל מיום 5.9.2027: לממונה או למנהל))), על פי דרישתו, מידע או מסמכים הנמצאים ברשותו הנוגעים למצב סיכון, אשר דרושים לממונה (((החל מיום 5.9.2027: לממונה או למנהל))) לשם בחינת עמידת מנהל המערכת בהוראות סעיף זה.
: (טז) מנהל המערכת ידווח לממונה (((החל מיום 5.9.2027: למנהל))), אחת לשנה עד 31 במרץ, על אלה:
:: (1) הערכתו לעניין היקף ההפעלה של יחידות ייצור מוגבלות מעבר לפרק הזמן המותר להפעלתן לפי היתר הפליטה, הצפוי בשנה העוקבת, והאמצעים שבכוונתו לנקוט לשם צמצום הצורך בהפעלה כאמור;
:: (2) אמצעים שנקט בשנה שקדמה למועד הדיווח, אם נקט, לצמצום הצורך בהפעלה חריגה בשנים הבאות, והוראות שנכללו בתוכנית הפיתוח שאישרו השרים כאמור [[בסעיף 19 לחוק משק החשמל]], בשנת הדיווח, אם אושרה, וכן פעולות שבחן לשם נקיטת אמצעים כאמור;
:: (3) סך כל הדרישות לפי סעיף קטן (ב)(1) שנתן בשנה שקדמה למועד הדיווח, לרבות היקף ההפעלה של יחידות הייצור המוגבלות או של יחידות הייצור בתחנות הכוח שיש בהן תקלה והיקף ייצור החשמל שנעשו בהתאם לדרישות כאמור, ביחס להערכה השנתית כאמור בפסקה (1) וביחס להחלטות על מצבי סיכון לפי סעיף קטן (ב)(2).
: (יז) השר, בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה.

@ 26. שינויים בתנאים בהיתר פליטה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה רשאי, בכל עת, לפי הוראות סעיף זה, ביוזמתו או לבקשת בעל היתר פליטה, להוסיף על תנאיו של היתר פליטה, לשנותם או לגרוע מהם; החליט הממונה לשנות תנאים בהיתר הפליטה, יפרסם החלטתו כאמור [[בסעיף 22(ז)]] בסמוך להיתר הפליטה.
: (ב) הממונה לא ישנה באופן מהותי תנאים בהיתר פליטה שעניינם יישום הטכניקה המיטבית הזמינה, אלא אם כן סבר כי קיימת חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס, או צפויה חריגה כאמור ובמטרה למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, או אם סבר כי השינוי חיוני לקידום מטרות חוק זה.
: (ג) לא יחליט הממונה על שינויים בהיתר פליטה אלא לאחר שניתנה לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון טענותיו.
: (ד) על שינוי בתנאים בהיתר פליטה שעניינו הקלה בערכי הפליטה שנקבעו לפי [[סעיף 22(ב)(1)]], או שינוי מהותי אחר בתנאי היתר הפליטה יחולו הוראות [[סעיף 21]] בשינויים המחויבים, ורשאי הממונה לשנות את דרכי הפרסום והמועדים הקבועים [[בסעיף 21]], וכן רשאי הוא לדון בהערות שהוגשו לו, שלא בפומבי, כפי שימצא מתאים בנסיבות העניין.
: (((החל מיום 5.9.2027):))
: (א) הממונה רשאי, לפי הוראות סעיף זה, ביוזמתו או לבקשת בעל היתר פליטה, לשנות את תנאיו של היתר פליטה, ובכלל זה להוסיף עליהם או לגרוע מהם; החליט הממונה לשנות תנאים בהיתר הפליטה, יפרסם החלטתו כאמור [[בסעיף 22(ז)]] בסמוך להיתר הפליטה.
: (א1) בקשת בעל היתר פליטה לשינוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה מנומקת ויחולו לעניין הגשתה ההוראות לפי [[סעיף 18]], בשינויים המחויבים.
: (ב) הממונה לא ישנה ביוזמתו תנאי בהיתר פליטה אלא אם כן סבר שהשינוי נדרש כדי למנוע פגיעה ניכרת בבריאות הציבור או בסביבה, או כדי למנוע זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בסביבה או סיכון משמעותי לציבור או לסביבה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הממונה לשנות תנאי בהיתר פליטה לבקשת בעל ההיתר, וכן לערוך, ביוזמתו, שינוי של תנאי כאמור שאין לו השפעה משמעותית על בעל ההיתר, כגון דרישת ניטור או דיגום שיישומה אינו כרוך בהקמת תשתית, או דרישה לדיווח, רישום, שילוט או סימון.
: (ג) לא יחליט הממונה על שינויים בהיתר פליטה אלא לאחר שניתנה לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון טענותיו.
: (ד) על שינוי בתנאים בהיתר פליטה שעניינו הקלה בערכי הפליטה שנקבעו לפי [[סעיף 22(ב)(1)]], או שינוי מהותי אחר בתנאי היתר הפליטה אשר צפוי להביא להגדלת פליטת המזהמים ממקור הפליטה או להגדלת ההשפעה השלילית על הסביבה של מקור הפליטה או להגדלת הסיכון לציבור או לסביבה ממנו, יחולו הוראות [[סעיף 21]] בשינויים המחויבים, ורשאי הממונה לשנות את דרכי הפרסום והמועדים הקבועים [[בסעיף 21]], וכן רשאי הוא לדון בהערות שהוגשו לו, שלא בפומבי, כפי שימצא מתאים בנסיבות העניין.
: (ה) הממונה יודיע לבעל היתר הפליטה על החלטתו בבקשתו לפי סעיף קטן (א), עד תום התקופה שלהלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין בקשה שעניינה שינוי כאמור בסעיף קטן (ד) - ארבעה חודשים מיום הגשת הבקשה כנדרש לפי סעיף קטן (א1); הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה ב-75 ימים נוספים;
:: (2) לעניין בקשה שעניינה שינוי שאינו שינוי כאמור בפסקה (1) - חודשיים מיום הגשת הבקשה כנדרש לפי סעיף קטן (א1); הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה ב-30 ימים נוספים.
: (ו) דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים לפי סעיף קטן (א1), לא יבואו במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(1) או (2) כל אלה:
:: (1) פרק הזמן עד להגשת מידע ופרטים כאמור;
:: (2) פרק הזמן שניתן לבעל היתר הפליטה כדי לטעון את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ג);
:: (3) לעניין התקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(1) - פרק הזמן להגשת הערות הציבור לטיוטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) ולדיון בהן.
: (ז) על שינוי תנאי בהיתר פליטה יחולו הוראות [[סעיפים 22ב עד 22ו]], בשינויים המחויבים.

@ 27. שינוי הפעלה משמעותי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בעל היתר פליטה לא יבצע, בעצמו או באמצעות אחר, שינוי במקור הפליטה נושא היתר הפליטה או באופן הפעלתו, לרבות בחומרי גלם שבהם נעשה שימוש במקור הפליטה, שיש בו כדי לשנות באופן משמעותי את פליטת המזהמים ממקור הפליטה לעומת ערכי הפליטה או שיש בו משום סטייה משמעותית מהגבלות אחרות שנקבעו בהיתר הפליטה, ולא יבצע הוספה או הרחבה של מיתקן במקור הפליטה, שאינה הוספה כאמור בסעיף קטן (ג) (בחוק זה - שינוי הפעלה משמעותי), אלא לאחר קבלת אישור הממונה בכתב; הממונה רשאי לאשר את הבקשה, לסרב לאשרה או לאשרה בתנאים, כפי שיורה.
: (ב) על בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי יחולו הוראות [[סעיפים 18 עד 22]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הוספה של מקור פליטה טעון היתר למקור פליטה קיים טעונה היתר פליטה למקור הפליטה שהוסף.
: (((החל מיום 5.9.2027):))
: (א) בעל היתר פליטה לא יבצע, בעצמו או באמצעות אחר, שינוי במקור הפליטה נושא היתר הפליטה, לרבות הרחבתו, או שינוי באופן הפעלתו של מקור פליטה שניתן לגביו היתר פליטה, שעלול להגדיל במידה ניכרת את ההשפעות השליליות על הסביבה של מקור הפליטה, כולן או חלקן, או את הסיכון לציבור או לסביבה הנובע ממנו, למעט הוספת מיתקן מהמיתקנים המפורטים [[בתוספת השלישית]] או פעילות מהפעילויות המפורטות בה (בחוק זה - שינוי הפעלה משמעותי), אלא לאחר קבלת אישור הממונה בכתב; הממונה רשאי לאשר את הבקשה, לסרב לאשרה או לאשרה בתנאים הנוגעים לשינוי המבוקש לפי הוראות [[סעיף 22]], כפי שיורה.
: (ב) על בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי יחולו הוראות [[סעיפים 18 עד 20]], [[21]] בשינויים האמורים [[בסעיף 26(ד)]], [[ו-22 עד 22ו]], בשינויים המחויבים.
: (ג) הוספה של מיתקן מהמיתקנים כמפורט [[בתוספת השלישית]] או של פעילות מהפעילויות כמפורט בה, למקור פליטה שניתן לגביו היתר פליטה, טעונה היתר פליטה; ואולם, אם נוכח הממונה כי הוספה כאמור אינה משנה במידה ניכרת את אופי הפעילות או את היקף המיתקנים במקור הפליטה, רשאי הוא לדון בבקשה שעניינה הוספה כאמור כאילו הייתה בקשה לאישור שינוי הפעלה משמעותי.
: (ד) הממונה יודיע לבעל היתר הפליטה על החלטתו בבקשתו לפי סעיף קטן (א) בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה; הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה בחודשיים נוספים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 26(ו)]].
: (ה) השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן שינוי כאמור בסעיף קטן (א) ייחשב שינוי הפעלה משמעותי.
: (ו) הממונה רשאי לתת לבעל היתר פליטה הוראות לעניין נסיבות שבהן שינוי כאמור בסעיף קטן (א) ייחשב שינוי הפעלה משמעותי וכן לעניין אופן הערכת ההשפעות על הסביבה של השינוי האמור, ובכלל זה השפעתו על הסיכון לציבור או לסביבה.
: (ז) בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי סעיף קטן (ו), המנהל רשאי לתת הוראות כאמור באותו סעיף קטן גם לכלל בעלי היתרי הפליטה או לבעלי היתרי פליטה שניתנו לשם עיסוק בסוגי פעילות או מיתקנים מסוימים; הוראות שניתנו לפי סעיף קטן זה יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל, במשרדי הממונה ובאתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף, ועל כל שינוי בהן, תפורסם ברשומות, והשר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

@ 27א. הודעה על שינוי שאינו שינוי הפעלה משמעותי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 5.9.2027):))
: (א)(1) בעל היתר פליטה יודיע לממונה על כל שינוי שבכוונתו לבצע במקור הפליטה נושא היתר הפליטה או באופן הפעלתו לעומת הנתונים שצוינו בבקשה להיתר הפליטה, שאינו שינוי הפעלה משמעותי ושאינו כרוך בשינוי תנאי ההיתר, 45 ימים לפחות לפני ביצוע השינוי, או במועד מאוחר יותר אם אישר זאת הממונה.
:: (2) להודעה כאמור בפסקה (1) יצרף בעל היתר הפליטה פירוט בדבר השינוי המתוכנן, ואם צפוי שינוי בהשפעות על הסביבה של מקור הפליטה עקב אותו שינוי - פירוט ההשפעות הצפויות; ההודעה תכלול תיקון של המידע והמסמכים הנוגעים לעניין אשר הוגשו במסגרת הבקשה להיתר הפליטה.
:: (3) הממונה רשאי לדרוש מבעל היתר הפליטה שהודיע על שינוי לפי סעיף זה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם בחינה של השינוי המתוכנן והשלכותיו.
: (ב) מצא הממונה כי שינוי שהודיע עליו בעל היתר הפליטה לפי הוראות סעיף קטן (א), הוא שינוי הפעלה משמעותי, יודיע לבעל היתר הפליטה, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה, כי עליו להגיש בקשה לשינוי הפעלה משמעותי לפני ביצוע השינוי; הודיע הממונה כאמור, יחולו לעניין השינוי והבקשה כאמור הוראות [[סעיף 27(א) ו-(ב)]].
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מסר הממונה לבעל היתר פליטה הודעה כאמור באותו סעיף קטן, לאחר שחלפו 45 ימים ממועד הודעת בעל היתר הפליטה לפי סעיף קטן (א), ועד מועד המסירה של הודעת הממונה טרם ביצע בעל היתר הפליטה את השינוי, הוא לא יבצע את השינוי אלא לפי הוראות [[סעיף 27(א) ו-(ב)]]; ואולם, אם הודעת הממונה נמסרה לבעל היתר הפליטה לאחר שבוצע השינוי, רשאי הממונה לתת לבעל היתר הפליטה הוראות והגבלות שיחולו עד מועד ההחלטה בבקשה לשינוי הפעלה משמעותי.

@ 28. ביטול היתר פליטה או התלייתו
: (א) הממונה רשאי, בכל עת, לבטל היתר פליטה או להתלותו, לאחר שנתן לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון טענותיו, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) היתר הפליטה ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;
:: (2) בעל היתר הפליטה הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, או תנאי מתנאי היתר הפליטה;
:: (3) הפעלת מקור הפליטה גורמת לחריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה.
: (ב) היה הפגם שבשלו נדרשו ביטול היתר הפליטה או התלייתו לפי סעיף קטן (א), ניתן לתיקון, לא יבטל הממונה את היתר הפליטה ולא יתלה אותו, אלא לאחר שהודיע לבעל היתר הפליטה על הפגם, ובעל היתר הפליטה לא תיקן את הפגם באופן ובפרק הזמן שקבע הממונה בהודעתו.
: (ג) החלטות שקיבל הממונה לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה, בכפוף להוראות [[סעיף 21(ד)(1)]].

@ 29. סייג לתחולה על מערכת הביטחון
: (א) ראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, רשאים, לאחר התייעצות עם השר ולתקופה קצובה שעליה יורו ואשר לא תעלה על פרק הזמן הנדרש להשלמת פעילות ביטחונית חיונית, להתיר לגבי מקור פליטה טעון היתר המוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון כל אחד מאלה:
:: (1) הפעלת מקור הפליטה ללא היתר ובלבד שבקשה למתן היתר פליטה תוגש בלא דיחוי; ניתן היתר לפי פסקה זו לא תחול הוראת [[סעיף 24(א)]] למשך תקופת תוקפו.
:: (2) סטייה מתנאי שנקבע בהיתר פליטה;
:: (3) ביצוע שינוי הפעלה משמעותי בלא אישור הממונה ובלבד שבקשה לאישור כאמור תוגש בלא דיחוי.
: (ב) היתר כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים בכל פעם.
: (ג) פעילות ביטחונית חיונית שניתן לגביה היתר כאמור בסעיף קטן (א), תבוצע ככל האפשר בהתאם להוראות חוק זה ולפי כללים שיקבע כל אחד מגופי מערכת הביטחון, בהתייעצות עם הממונה.
: (ד) בסעיף זה, &quot;פעילות ביטחונית חיונית&quot; - פעילות המתבצעת בידי גוף המנוי בהגדרה &quot;מערכת הביטחון&quot;, שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, קבע כי היא חיונית וכי הפסקתה או צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה וכי יש הכרח להבטיח את ביצועה.

=== סימן ב'1: היתר פליטה אחוד למקורות פליטה טעוני היתר (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 29א. בקשה להיתר פליטה אחוד, מתן ההיתר ותנאיו (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 5.9.2027):))
: (א) בעל מקור פליטה טעון היתר, שהפעילות שהוא מבקש לבצע במקור הפליטה, כולה או חלקה, טעונה, נוסף על היתר פליטה, גם היתר רעלים לפי [[חוק החומרים המסוכנים]] (להלן - היתר רעלים), או שנדרש לגביה אישור מאת נותן האישור לשם מתן רישיון לפי [[חוק רישוי עסקים]], יגיש לממונה, לפי הוראות סעיף זה, בקשה להיתר פליטה אחוד; בחוק זה, &quot;היתר פליטה אחוד&quot; - היתר הכולל תנאים והוראות לעניין כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר, לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות [[סימן זה]], לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי [[חוק החומרים המסוכנים]] או לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים לפי [[חוק רישוי עסקים]].
: (ב) ההוראות לפי [[פרק זה]] [[ופרקים ח']], [[ט']] [[ו-י']] לעניין היתר פליטה, ובכלל זה בקשה להיתר פליטה, מתן היתר פליטה ותנאיו, ובעל היתר פליטה, יחולו לעניין היתר פליטה שהוא היתר פליטה אחוד, בקשה להיתר כאמור, מתן היתר כאמור ותנאיו, ובעל היתר כאמור, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) יראו הוראות לעניין היתר כאמור המתייחסות לזיהום האוויר כהגדרתו [[בסעיף 2]] או לחריגה מערכי סביבה או מערכי ייחוס, כהגדרתם [[בסעיף 6]], כמתייחסות לזיהום או לסיכון של הסביבה, לרבות בשל עיסוק בחומר מסוכן כהגדרתו [[בחוק החומרים המסוכנים]] ולרבות גרימת מפגעים או מטרדים כאמור [[בחוק רישוי עסקים]];
:: (2) יראו כמזהם כהגדרתו [[בסעיף 2]], גם חומר כאמור [[2|בפסקה (2) לאותה הגדרה]], שנוכחותו בסביבה או בנכס גורמת או עלולה לגרום לאמור [[2|בפסקאות משנה (א) או (ב) של אותה פסקה]];
:: (3) יראו הוראות כאמור לעניין פליטה כהגדרתה [[בסעיף 2]], גם כהוראות לעניין פליטה כהגדרתה [[בחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע&quot;ב-2012]], לרבות העברה כהגדרתה [[בחוק האמור]] ולרבות פעולה הגורמת למפגע או למטרד;
:: (4) בקשה להיתר פליטה אחוד תכלול, נוסף על המידע והפרטים לפי [[סעיף 18(א) ו-(ב)]], בשינויים שבפסקאות (1) עד (3), מידע ופרטים לפי [[סעיף 3א לחוק החומרים המסוכנים]] ומידע ופרטים מהסוגים המפורטים לפי אותם סעיפים, בשינויים המחויבים, שעניינם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים כאמור [[בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים]], הנוגעים למקור הפליטה נושא הבקשה;
:: (5) בלי לגרוע מכלליות האמור [[בסעיף 22(א)]], נוסף על התנאים לפי [[סעיף 22]], בשינויים שבפסקאות (1) עד (3), יכללו התנאים שהממונה רשאי לקבוע כתנאים למתן היתר פליטה אחוד או כתנאים בהיתר כאמור, תנאים לפי [[+|סעיף 3ד]] [[או 3טז לחוק החומרים המסוכנים]] או תנאים לפי אותם סעיפים ודרישות מתאימות להבטחת הגנה על הקרקע ומקורות המים ולשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים כאמור [[בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים]].
: (ג) בעל מקור פליטה שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליו יגיש בקשה להיתר פליטה אחוד לפי הוראות סעיף זה ולא יגיש בקשה להיתר רעלים לפי [[חוק החומרים המסוכנים]].
: (ד) הוראות לפי [[חוק החומרים המסוכנים]] לעניין פעילות בלא היתר רעלים או בניגוד לתנאיו לא יחולו על פעילות הטעונה היתר פליטה אחוד לפי סעיף זה; הוראות לפי [[חוק החומרים המסוכנים]] שאינן הוראות כאמור יוסיפו לחול על הפעילות האמורה.

@ 29ב. התניית רישיון או היתר זמני לפי [[חוק רישוי עסקים]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 5.9.2027):)) לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] שהוא מקור פליטה טעון היתר, אלא לאחר קבלת היתר פליטה אחוד.

@ 29ג. תוצאות קבלת היתר פליטה אחוד (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 5.9.2027):))
: (א) ניתן לבעל מקור פליטה היתר פליטה אחוד כאמור [[בסעיף 29א]] -
:: (1) לא יידרש בעל מקור הפליטה להיתר רעלים לפי [[חוק החומרים המסוכנים]] לגבי הפעילות נושא היתר הפליטה האחוד;
:: (2) יראו את היתר הפליטה האחוד ותנאיו כאישור למתן רישיון או היתר לפי [[חוק רישוי עסקים]] (בסעיף זה - רישיון עסק) ותנאים שנקבעו לגביו בידי נותן האישור, לשם הבטחת המטרה האמורה [[בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים]]; לא יידרש לגבי אותו עסק אישור אחר לפי [[החוק האמור]] לעניין המטרה האמורה ולא ייקבעו לגבי רישיון עסק לפי [[אותו חוק]], לגבי אותו עסק, תנאים אחרים להבטחת המטרה האמורה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), לא יחולו לעניין היתר פליטה אחוד, שרואים אותו לפי אותו סעיף קטן כאישור כאמור בו, ולעניין תנאיו, ההוראות לפי [[חוק רישוי עסקים]]; ואולם -
:: (1) הסמכויות לפי [[+|סעיפים 19א]] [[ו-19ב לחוק רישוי עסקים]] יהיו נתונות לגורם אכיפה מוסמך כאמור [[בסעיף 19א לאותו חוק]], גם לעניין אכיפת תנאיו של היתר פליטה אחוד;
:: (2) הסמכויות לפי [[סעיף 28א לחוק רישוי עסקים]] יהיו נתונות לעובד רשות מקומית שהוסמך למפקח לפי [[סעיף 28(א)(2) לאותו חוק]], גם לעניין היתר כאמור, ובלבד שבהפעלת סמכויותיו כאמור יפעל עובד הרשות המקומית לפי הנחיותיו של הממונה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 28ב לחוק האמור]].
: (ג) ניתן לגבי מקור פליטה היתר פליטה אחוד, ונעשה שינוי במקור הפליטה באופן שהוא אינו טעון עוד היתר פליטה, ימשיך ההיתר לעמוד בתוקף עד תום תקופת תוקפו, אלא אם כן בוטל קודם לכן בידי הממונה או שהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
:: (1) לעניין פעילות שנדרש לביצועה היתר רעלים - ניתן היתר רעלים לגבי הפעילות;
: (2) לעניין פעילות שלא נדרש לביצועה היתר פליטה או היתר רעלים, אשר מתקיימת בעסק שנדרש לגביו אישור השר לשם מתן רישיון עסק - ניתן אישור מאת נותן האישור לפי [[חוק רישוי עסקים]] ונקבעו תנאים ברישיון העסק לעניין שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים.

=== סימן ג': אגרות והיטלים למקורות פליטה טעוני היתר ===

@ 30. אגרות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) לצורך מימון פעולות המשרד לשם קיום הוראות לפי חוק זה ואכיפתן ולשם הפעלת המערך הארצי, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע, אגרה בעד הגשת בקשות או השגות ובעד קבלת היתרים או אישורים לפי חוק זה.
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעורי האגרות, אופן ומועד תשלומן, הצמדתן ודרכי גבייתן.
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (אגרות), התשע״א–2010]].))

@ 31. היטל על פליטת מזהמים לאוויר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע היטל על פליטה של מזהמים, שיוטל על בעל מקור פליטה.
: (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעור ההיטל, אופן ומועד תשלומו, הצמדתו, דרכי גבייתו, ריבית פיגורים והוצאות גבייה; שיעור ההיטל ייקבע בהתחשב, בין השאר, בסוג המזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, בכמותם או במידת השפעתם על הסביבה, וכן רשאי השר לקבוע הוראות בדבר שיעור מופחת של היטל לפי סעיף זה, אשר ייקבע בהתחשב, בין השאר, באגרות ובמסים אחרים המשולמים לפי כל דין, ישירות או בעקיפין, בשל פליטה של מזהמים ממקור פליטה, וכן הוראות בדבר החזר היטל שנגבה או מתן תשלום בשל התייעלות או הפחתה של פליטת מזהמים לאוויר.
: (ג) תשלום היטל לפי הוראות סעיף זה, יהיה תנאי לתוקפו של היתר פליטה.
: (ד) אין בתקנות שייקבעו לפי סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוקי עזר לפי [[חוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]], לעניין אגרות בעד ניטור פליטה או ניטור האוויר, ואולם בקביעת היטל לפי סעיף זה, יביא השר בחשבון, בין השאר, אגרות שנקבעו בחוקי עזר לפי [[החוק האמור]].
: (ה) על גביית היטל לפי סעיף זה יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

=== סימן ד': מקורות פליטה נייחים החייבים ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===
: (((החל מיום 5.9.2027, כותרת [[הסימן]] תהיה: &quot;מקורות פליטה נייחים שאינם טעוני היתר החייבים ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]]&quot;)))

@ 32. כללים ואמות מידה לאישור לפי [[חוק רישוי עסקים]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר, באישור הוועדה, יקבע כללים ואמות מידה שלפיהם יפעל נותן האישור בבואו ליתן אישור או להתנות תנאים לעסק החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]], שנמצא או מופעל בו מקור פליטה (((החל מיום 5.9.2027: שאינו טעון היתר))), לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר, לרבות קביעת ערכי פליטה; כן יקבע השר בתקנות כאמור הוראות בעניינים המפורטים [[בסעיף 22(ב)(2) עד (4) ו-(ג)]].
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע&quot;ז-2017]].))
: (ב) כללים ואמת מידה שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בשים לב, בין השאר, לנהוג בקרב המדינות המפותחות בעולם, להמלצות ולהנחיות שפרסמו האיחוד האירופי והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה-OECD) ולתנאי מדינת ישראל, בעניינים אלה, והכל כדי להגשים את מטרותיו של חוק זה בדרך מיטבית.
: (ג) השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות לפי סעיף זה, והכל בכפוף להוראות לפי [[חוק רישוי עסקים]].

@ 33. תנאים למתן אישור לעסק החייב ברישוי
: (א) בבואו לשקול מתן אישור או להתנותו בתנאים, לפי [[סעיף 32(א)]], יביא נותן האישור בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים [[בסעיף 20(ב)]].
: (ב) נותן האישור רשאי לקבוע תנאים משלימים למתן האישור לעסק כאמור [[בסעיף 32(א)]], נוסף על התנאים שנקבעו לפי הוראות חוק זה, ורשאי הוא לקבוע תנאים מחמירים מהם, מטעמים מיוחדים שיירשמו, או אם קיימת חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס, והכל בכפוף להוראות לפי [[חוק רישוי עסקים]].
: (ג) ניתן אישור לעסק לפי [[סעיף 32(א)]], יפורסמו תנאיו באתר האינטרנט של המשרד, בכפוף להוראות [[סעיף 21(ד)(1)]].

@ 34. תנאים בטרם מתן רישוי
: (א) נותן האישור רשאי ליתן לעסק החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] שנמצא או מופעל בו מקור פליטה, הוראות אף בטרם ניתן לו רישיון או היתר זמני לפי [[החוק האמור]], ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 32]] [[ו-33]], בשינויים המחויבים.
: (ב) מי שניתנו לו הוראות לפי סעיף קטן (א) חייב לקיימן כאילו היו תנאים ברישיון או בהיתר זמני שניתן לו לפי [[חוק רישוי עסקים]], ויראו הפרה של הוראות כאמור כהפרת תנאים ברישיון או בהיתר זמני לפי [[החוק האמור]].
: (ג) אין במתן הוראות לפי סעיף זה כדי לפטור אדם מקיום הוראות [[חוק רישוי עסקים]], כולן או חלקן.

== פרק ה': מקורות פליטה ניידים ==

@ 35. הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה ניידים
: (א) השר יקבע הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה ניידים, לרבות הוראות לעניין ערכי פליטה ושיטות למדידה ולבדיקה של פליטת מזהמים, רישום תוצאותיהן ודיווח עליהן; הוראות כאמור יכול שייקבעו דרך כלל, לסוגי מקורות פליטה ניידים או לעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור.
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע״ב–2012]].))
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ב–2012]].))
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בינלאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכי פליטה ממקורות פליטה ניידים הנהוגים במדינות מפותחות בעולם, ולהמלצות והנחיות שפרסמו ארגונים בינלאומיים, לרבות האיחוד האירופי, בעניינים אלה.
: (ג) השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון התקנות לעניין פליטת מזהמים ממקורות פליטה ניידים.
: (ד) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ואולם -
:: (1) תקנות הנוגעות לכלי טיס צבאי, כלי שיט של צבא הגנה לישראל ולרכב מבצעי יותקנו גם לאחר התייעצות עם שר הביטחון; לעניין זה -
:::- &quot;כלי טיס צבאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל&quot;א-1971]];
:::- &quot;רכב מבצעי&quot; - רכב מנועי של צבא הגנה לישראל, שהשר, באישור הוועדה, קבע כי הוא רכב מבצעי;
:: (2) תקנות הנוגעות לכלי טיס ולכלי שיט של משטרת ישראל יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים;
:: (3) תקנות הנוגעות למקורות פליטה ניידים שפעילותם אינה בתחום האחריות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, יותקנו לאחר התייעצות עם השר שפעילות מקור הפליטה כאמור היא בתחום האחריות של משרדו.
: (ה) השר, לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, להוסיף מקורות פליטה ניידים [[לתוספת השנייה]].

@ 36. הגבלות ואיסורים לגבי מקורות פליטה ניידים
: (א) לא יעשה אדם אחד מאלה אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 35]], לפי העניין:
:: (1) ייצר מקור פליטה נייד, ימכרנו, ייבאו או ישווקו;
:: (2) יפעיל מקור פליטה נייד או ישתמש בו.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מכירה של מקור פליטה נייד שלא מתקיימות לגביו ההוראות שנקבעו לפי [[סעיף 35]], אם המכירה היא שלא דרך עיסוק או לשם גריטתו או מיחזור חומריו בלבד.

@ 37. הוראות לגבי רכב מנועי
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 35]], לא יירשם רכב מנועי, לא יינתן לו רישיון ולא יחודש רישיונו, על ידי רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך, אלא אם כן הוא עומד בהוראות שנקבעו לפי חוק זה; בבדיקת רכב מנועי לצורך רישומו, קבלת רישיון רכב או חידושו לפי [[פקודת התעבורה]] (בסעיף זה - בדיקת רכב מנועי) תימדד ותירשם הפליטה מהרכב לעומת ערכי הפליטה; השר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאי לקבוע את הדרכים לביצוע בדיקת רכב מנועי, רישום תוצאותיה ודיווח עליה.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר התשתיות הלאומיות ועם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, יקבע כללים לדירוג וסימון רכב מנועי לסוגיו, בהתאם להשפעה הצפויה עקב השימוש בו על זיהום האוויר.
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע״ב–2012]].))

@ 38. גילוי נתונים בפרסומת בדבר זיהום אוויר מרכב מנועי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;פרסומת&quot; - פרסומת בכתב, בדפוס, או באמצעים אלקטרוניים חזותיים המיועדת או הזמינה לציבור;
::- &quot;רכב חדש&quot; - רכב מנועי שטרם נרשם או טרם ניתן עליו רישיון רכב לראשונה לפי [[פקודת התעבורה]];
::- &quot;רכב מנועי&quot; - רכב מנועי, לרבות רכב מסחרי, רכב עבודה ואופנוע כהגדרתם לפי [[פקודת התעבורה]], שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 קילוגרמים.
: (ב) לא יעשה אדם המוכר או משווק רכב חדש דרך עיסוק, פרסומת לרכב חדש, אלא אם כן מופיעה בגוף הפרסומת מודעה שבה יפורטו -
:: (1) דרגת זיהום האוויר, בהתבסס על פליטת המזהמים של הרכב נושא הפרסומת בשעת פעולתו, ככל שהם נוגעים לסוג הרכב נושא הפרסומת כפי שקבע השר, לפי יחידות המדידה המקובלות של כל מזהם; בפסקה זו, &quot;מזהם&quot; - כל אחד מאלה: פחמן דו-חמצני (CO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;), פחמן חד-חמצני (CO), תחמוצות חנקן (NO&lt;sub&gt;x&lt;/sub&gt;), פחמימנים (HC), חלקיקים נשימים (PM), וכל מזהם אחר שקבע השר לעניין זה;
:: (2) נתונים על צריכת האנרגיה של הרכב, לפי יחידות מדידה תקניות המקובלות בישראל לכל סוג של מקור אנרגיה.
: (ג) נעשתה פרסומת לרכב חדש, רואים אותה כאילו עשאה היצרן, ואם הרכב מיובא - היבואן, או נעשתה לפי הוראותיהם כל עוד לא הוכח אחרת, ובלבד שלא יראו בפרסומת שמקורה מחוץ לישראל כפרסומת אסורה לפי הוראות חוק זה, אם מהדרך שבה היא משודרת או מפורסמת, לפי העניין, עולה כי היא לא מיועדת בעיקרה לציבור בישראל.
: (ד) בעסק שבו נמכר או משווק רכב חדש, תוצג במקום בולט ובצבע ובגודל ברורים לעין, הודעה הכוללת את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב).
: (ה) מודעה כאמור בסעיף קטן (ב), בפרסומת תהיה כמפורט להלן:
:: (1) בכתב או בדפוס - בגודל של 7% לפחות משטח הפרסום הכולל של הפרסומת;
:: (2) בשידורי טלווזיה במסגרת שידורים המוסדרים לפי כל דין - בצבע ובגודל ברורים לעין, לפי כללים שקבע הגוף המפקח על אותם שידורים (בסעיף זה - גוף מפקח);
:: (3) באמצעי אלקטרוני חזותי אחר - באחת מפינות המסך, לכל משכה של הפרסומת, בצבע ובגודל ברורים לעין;
:: (4) במודעה כאמור בפסקאות (2) ו-(3), ניתן שלא לכלול את הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) ובלבד שיתקיימו כל אלה:
::: (א) מצוינת בה כתובת אתר אינטרנט של המפרסם שבו יפורסמו הפרטים כאמור;
::: (ב) כלולים בה צבע או סימן המציינים את דרגת הזיהום של הרכב נושא הפרסומת, כפי שנקבעו בתקנות.
: (ו) השר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה, לרבות בעניינים אלה:
:: (1) דרגות הזיהום ודרך הצגתן לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו-(ד), ובכלל זה הצבע או הסימן שיסמנו את דרגות הזיהום במודעה;
:: (2) יחידות המדידה התקניות שעל פיהן יפורסם המידע האמור בסעיפים קטנים (ב)(2) ו-(ד);
:: (3) גודל המודעה, מיקומה, צורתה וצבעה, וכן גודל האותיות במודעה וצורתן;
:: (4) פרטים נוספים על הפרטים שבסעיף קטן (ב) שיש לכלול בפרסומת לרכב מנועי.
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (גילוי נתוני זיהום אוויר מרכב מנועי בפרסומת), התשס&quot;ט-2009]].))
: (ז) גוף מפקח, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לעניין סעיף זה, התואמים את ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ו), בשינויים המחויבים.

== פרק ו': דלק ==

@ 39. הוראות לגבי דלק
: (א) השר, לאחר התייעצות עם שר התשתיות הלאומיות, יקבע הוראות לגבי תכונות, מרכיבים ואיכות של סוגי דלק ותוספי דלק כדי להפחית, ככל הניתן, פליטת מזהמים כתוצאה מצריכת דלק או תוספי דלק, ולמנוע פגיעה ביעילות ובתפקוד של מיתקן או מערכת שנועדו לצמצם פליטת מזהמים ממקור פליטה העושה שימוש בדלק או בתוספי דלק; ואולם, הוראות כאמור לעניין דלק שחל עליו [[חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ&quot;א-1960]], ייקבעו על ידי השר ושר התשתיות הלאומיות יחד, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
:: ((פורסמו [[תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש), התשנ&quot;ג-1993]].))
: (ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שייקבעו דרך כלל, לסוגים של דלק או תוספי דלק או בעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור.
: (ג) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן ובשים לב, בין השאר לנהוג במדינות מפותחות בעולם.
: (ד) השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות כאמור בסעיף קטן (א).
: (ה) הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על כל תקן רשמי שנקבע לסוגי דלק ולתוספי דלק, ככל שנקבע; לעניין זה, &quot;תקן רשמי&quot; - כמשמעותו [[בחוק התקנים, התשי&quot;ג-1953]].
: (ו) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות לפי [[פרקים ד']] [[פרק ה|ו-ה']], לעניין מקורות פליטה.

@ 40. הגבלות ואיסורים לגבי דלק
: (א) לא יעשה אדם אחד מאלה אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 39]], לפי העניין -
:: (1) ייצר דלק או תוספי דלק, ימכרם, ייבאם או ישווקם;
:: (2) יפעיל מקור פליטה באמצעות דלק או ישתמש בדלק ובתוספי דלק בקשר למקור פליטה.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א)(1) לא יחולו על דלק ותוספי דלק שאינם מיועדים לשימוש בישראל לצורך הפקת אנרגיה.

== פרק ז': הוראות נוספות למקורות פליטה ==

@ 41. הוראות נוספות לעניין מקורות פליטה
: (א) הממונה רשאי ליתן לאדם או לגוף המנוי [[בתוספת הרביעית]], שהוא בעל מקור פליטה, הוראות לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר ממקור הפליטה ולשם קידום מטרות חוק זה, לרבות הוראות בכל עניין שניתן לקבוע לגביו תנאים בהיתר פליטה למקור פליטה טעון היתר.
: (ב) במתן הוראות לפי סעיף קטן (א), יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את העניינים והשיקולים המנויים [[בסעיפים 19(ב)]] [[ו-20(ב)]].
: (ג) אין בהוראות שנקבעו בחיקוק החלות על מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרוע מסמכות הממונה לפי הסעיף הקטן האמור.
: (ד) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות לפי [[פרקים ד' עד ו']], לעניין מקורות פליטה.
: (ה) השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הרביעית]].

== פרק ח': פיקוח, אכיפה ועונשין ==

=== סימן א': פיקוח ===

@ 42. הסמכת מפקחים (תיקון: תשע&quot;א-2)
: בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחי הגנת הסביבה, רשאי השר להסמיך מפקחים מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו, בסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 ימים ממועד פנייתו של השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.

@ 43. סמכויות מפקח (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח, לאחר שהזדהה לפי [[סעיף 44]] -
:: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
:: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (3) לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
:: (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי טיס, לכלי שיט או לרכב מנועי, ובלבד שלא ייכנס -
::: (א) למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
::: (ב) למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון, לבית סוהר או למקום המוחזק על ידי משטרת ישראל - כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת כניסת הממונה או המפקח פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
: (ב) מפקח לא יפעיל סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה [[בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))

@ 44. זיהוי מפקח (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בהתקיים כל אלה:
:: (1) הוא בעת מילוי תפקידו;
:: (2) הוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה השר, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
:: (3) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

=== סימן ב': צווים למניעה, לצמצום או להפסקה של זיהום האוויר ===

@ 45. צו מינהלי למניעה או לצמצום של זיהום האוויר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) נוכח הממונה כי נגרם זיהום האוויר, במעשה או במחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה, לרבות בניגוד לתנאי היתר, או כי קיים יסוד סביר להניח שייגרם זיהום אוויר כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות, בכתב, על מי שגרם זיהום אוויר כאמור או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את הפעולה הגורמת לזיהום האוויר, להימנע מעשיית הפעולה או לנקוט את האמצעים הדרושים למניעתו או לצמצומו של זיהום האוויר שנגרם או שעלול להיגרם או להחזרת המצב לקדמותו, לפי העניין.
: (ב) לא קוימו הוראות צו שניתן לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה או מי שהוא הסמיך לעניין זה לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקרן.
: (ג) הממונה או מי שהוא הסמיך לעניין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום כאמור [[בסעיף 43(א)(4)]], אלא בהתאם להוראות [[אותו סעיף]].
: (ד) צו שניתן לפי סעיף זה יומצא למי שהצו ניתן כלפיו או למחזיק של מקור הפליטה בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי, ואם לא ניתן לאתרו בשקידה סבירה, יוצג הצו במקום שעליו הוא חל.

@ 46. צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה יורה, בצו, על הפסקת השימוש במקור פליטה, כולו או חלקו, לאלתר, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) ניתן צו למניעה או לצמצום של זיהום האוויר לפי [[סעיף 45]] מאותו מקור פליטה, ומי שניתן כלפיו הצו לא מילא אחר הוראותיו;
:: (2) מקור הפליטה הוא מקור פליטה טעון היתר ולא ניתן לגביו היתר פליטה, (((החל מיום 5.9.2027):)) או שבוצע בו שינוי הפעלה משמעותי בלי שניתן לכך אישור מאת הממונה מראש ובכתב;
:: (3) הממונה נוכח, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות, כי קיים חשש לפגיעה ממשית בבריאות הציבור בשל השימוש במקור הפליטה;
:: (4) השימוש במקור הפליטה נעשה תוך הפרה מתמשכת או חוזרת ונשנית של הוראות לפי חוק זה.
: (ב) על ביצוע צו לפי הוראות סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 45(ב) עד (ד)]] בשינויים המחויבים.
: (ג) תוקפו של צו כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לשלושים ימים מיום שניתן; בתום התקופה של שלושים הימים רשאי הממונה, אם שוכנע כי לא תוקן הליקוי שבשלו ניתן הצו, להאריך את תוקפו של הצו האמור לתקופה נוספת של שלושים ימים; בתום התקופות האמורות יפקע תוקפו של הצו אלא אם כן אושר על ידי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו.

@ 46א. פרסום צו מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (((החל מיום 5.9.2027):))
: (א) ניתן צו מינהלי כאמור [[בסעיף 45]] [[או 46]], יפרסמו נותן הצו באתר האינטרנט של המשרד, אולם בפרסום כאמור לא יפרסם נותן הצו פרטים שהם מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם מידע הכלול בצו אם לדעתו הוא עלול לחשוף סוד מסחרי; בסעיף זה, &quot;סוד מסחרי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ&quot;ט-1999]], ואולם בשום מקרה לא יראו כסוד מסחרי פרטים על מי שהצו הופנה כלפיו, מידע על חומרים שנפלטו, נשפכו, סולקו או הושלכו לסביבה ותוצאות של מדידה שנערכה שלא ברשות היחיד.
: (ב) ניתנה החלטה של בית המשפט להתליית צו שפורסם כאמור בסעיף קטן (א), לביטולו או לשינויו, יציין זאת נותן הצו לצד הצו המינהלי שפורסם כאמור באותו סעיף קטן.

@ 47. בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות [[סעיף 45]] [[או 46]], רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו בקשה לביטולו.
: (ב) הגשת בקשה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
: (ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

@ 48. צו הגבלה שיפוטי
: (א)(1) בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה או תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]] (בסעיף זה - תובע), להורות על הפסקת השימוש במקור פליטה, כולו או חלקו, לתקופה שיורה, אם התקיימו הנסיבות האמורות [[בסעיף 46(א)]] או שהשימוש הנעשה בו מהווה עבירה אחרת לפי הוראות חוק זה, וכן רשאי הוא להורות על הגבלת השימוש במקום אם שוכנע כי קיים יסוד סביר לחשש שהמקום ישמש לביצוע עבירה לפי חוק זה אם לא יינתן הצו (בסעיף זה - צו הגבלה שיפוטי).
:: (2) בבואו ליתן צו הגבלה שיפוטי ישקול בית המשפט, בין השאר, ביצוע עבירות קודמות באמצעות מקור הפליטה, את ידיעת בעל מקור הפליטה או המחזיק בו על ביצוע עבירה באמצעות מקור הפליטה או על הכוונה לבצע עבירה כאמור ואת מידת הפגיעה שיגרום להם הצו.
: (ב)(1) בית משפט שנתן צו הגבלה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת הממונה או תובע, או מי שרואה את עצמו נפגע מהצו ואשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו.
:: (2) בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הגבלה שיפוטי שנתן אם ראה שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו לאחר מתן הצו.
: (ג) על ביצוע צו הגבלה שיפוטי יחולו הוראות [[סעיף 45(ב) עד (ד)]], בשינויים המחויבים.

@ 49. בדיקת רכב מנועי והודעת אי-שימוש (תיקון: תשע&quot;א-2)
: (א) מפקח או מפקח הגנת הסביבה (בסעיף זה - מפקח) ושוטר רשאים לעכב רכב מנועי לצורך בדיקת זיהום האוויר הנפלט ממנו (בסעיף זה - בדיקה ראשונית) ולבצע בו בדיקה כאמור, ובלבד שהבדיקה תבוצע במהירות האפשרית; עיכוב לפי סעיף קטן זה על ידי מפקח ייערך במקום ובדרך שתואמו עם משטרת ישראל; בסעיף זה((,)) &quot;בדיקה&quot; - בדיקה באמצעות מכשיר, כפי שקבע השר.
:: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ב–2012]].))
: (ב) התעורר חשד, בעקבות הבדיקה הראשונית, לביצוע עבירה לפי חוק זה ונדרשת בדיקה נוספת, רשאי מפקח או שוטר לעכב את הרכב לבדיקה נוספת, ובלבד שבדיקה נוספת תבוצע במהירות האפשרית.
: (ג) מצא מפקח או שוטר בבדיקה נוספת כאמור בסעיף קטן (ב), כי הרכב מזהם את האוויר במידה העולה על המותר, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו עד לתיקון הליקוי (בסעיף זה - הודעת אי-שימוש) וליטול את רישיון הרכב; בהודעת אי-שימוש יפורטו הליקויים שנמצאו בבדיקה, וכן החובה למסור את הרכב לבדיקה לאחר תיקון הליקוי במקום ובמועד שייקבעו, לפי העניין; מסר מפקח או שוטר הודעת אי-שימוש יודיע על כך לרשות הרישוי; העתק מהודעת אי-שימוש יישלח לבעל הרכב אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת אי-השימוש; הממונה, בתיאום עם רשות הרישוי ועם ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל, יקבע נהלים לעניין מסירת הודעות ונטילת רישיון כאמור בסעיף קטן זה.
: (ד) ניתנה הודעת אי-שימוש ולא ניטל רישיון הרכב, ימסור בעל הרכב את רישיון הרכב למי שנקבע בהודעת אי-השימוש ובמועד שנקבע בה.
: (ה) ניתנה הודעת אי-שימוש, לא ישתמש אדם ברכב שלגביו נמסרה ההודעה אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות הדרושות לתיקון הליקוי ובדיקתו לאחר מכן על ידי רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך, במקום ובמועד שנקבעו בהודעה.
: (ו)(1) נוכחה רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך, על פי בדיקה לפי סעיף קטן (ה), כי הליקויים שפורטו בהודעת אי-שימוש תוקנו, תבטל את ההודעה ותחזיר את רישיון הרכב.
:: (2) רשות הרישוי לא תחדש את רישיון הרכב ולא תיתן כפל רישיון, כל עוד לא נמסרה לה הודעה על כך שהרכב נבדק ונמצא תקין, או על תיקון הליקוי שפורט בהודעת אי-השימוש, לפי העניין.
: (ז) לא יעשה מפקח שימוש בסמכויות לפי סעיף זה אלא לאחר שנתקיימו כל אלה:
:: (1) הוא עבר הכשרה נוספת, לעניין דרך הפעלת הסמכויות על פי סעיף זה, כפי שהורו השר לביטחון הפנים והשר וזאת מלבד הכשרתו כמפקח לפי [[סעיף 42]], או לפי [[סעיף 3 לחוק הגנת הסביבה]], לפי העניין;
:: (2) הוא הזדהה כאמור [[בסעיף 44]] או [[בסעיף 7 לחוק הגנת הסביבה]], לפי העניין.
: (ח) מפקח או שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב, לשם מילוי הוראות סעיף זה:
:: (1) לעצור את רכבו;
:: (2) להציג לפניו את רישיון הרכב, רישיון הנהיגה, תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
:: (3) למסור לו את רישיון הרכב.
: (ט) מפקח לא יפעיל סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי רכב הנהוג בידי חייל, שוטר או סוהר וכן בידי ממונה ביטחון או מאבטח כהגדרתם [[בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]], בעת פעילות מבצעית.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשוטר לפי כל דין.

=== סימן ג': עיצום כספי ===

@ 50. הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-3)
: היה לממונה (((החל מיום 5.9.2027: למנהל))) יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות המנויות [[בסעיף 53]] ([[בסימן זה]] - מפר) רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בסימן זה]] - הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))), בין השאר, את אלה:
: (1) המעשה המהווה את ההפרה;
: (2) שיעור העיצום הכספי והמועד לתשלומו;
: (3) זכותו של המפר לטעון טענותיו לפי הוראות [[סעיף 51]];
: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות [[סעיף 55]].

@ 51. זכות טיעון (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי להגיש טענותיו, בכתב, לממונה (((החל מיום 5.9.2027: למנהל))), לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה.

@ 52. דרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))) יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו לפי [[סעיף 51]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 54]].
: (ב)(1) החליט הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))) לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בסימן זה]] - דרישת תשלום); בדרישת תשלום יציין הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))), בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור [[בסעיף 57(א)]] והמועד לתשלומו.
:: (2) החליט הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))) לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.
: (ג) לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 51]], בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום שלושים הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 53. סכום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד-2, [י&quot;פ הודעות])
: (א) סכום העיצום הכספי יהיה 400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 526,700 ש&quot;ח))), ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 800,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 1,018,500 ש&quot;ח))), בשל הפרת הוראה מהוראות אלה:
:: (1) אי־הכנת תכנית פעולה או אי־ביצועה, בניגוד להוראות [[סעיף 12]];
:: (2) התקנה, הפעלה או החזקה של מקור פליטה טעון היתר או שימוש בו, או הרשאה לאחר לעשות כן, בלא היתר פליטה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 17(א)]];
:: (3) ביצוע שינוי הפעלה משמעותי במקור פליטה בלא אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א)]], (((החל מיום 5.9.2027):)) או מבצע שינוי כאמור בניגוד לתנאי האישור; ואולם לא יוטל עיצום כספי בשל ביצוע שינוי הפעלה משמעותי בלי אישור הממונה אלא אם כן נקבעו תקנות לפי [[סעיף 27(ה)]], ניתנה למפר הוראה כאמור [[בסעיף 27(ו)]], או שחלה על המפר הוראה שנתן המנהל לפי [[סעיף 27(ז)]], ולפי אותן תקנות או הוראות השינוי שביצע המפר הוא שינוי הפעלה משמעותי;
:: (4) אי־קיום הוראה שניתנה לו לפי הוראות [[סעיף 41(א)]].
: (ב) סכום העיצום הכספי יהיה 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 263,400 ש&quot;ח))), ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 400,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 526,700 ש&quot;ח))), בשל הפרת הוראה מהוראות אלה:
:: (1) אי־קיום הוראות לגבי הקמה או הפעלה של תחנת ניטור אוויר, בניגוד להוראות [[סעיף 7]];
:: (2) אי־קיום הוראות שניתנו לפי [[סעיף 8(ג)(2)]];
:: (3) ייצור, ייבוא או שיווק של מקור פליטה נייח, בניגוד להוראות [[סעיף 14(א)(1)]];
:: (4) הפעלה של מקור פליטה נייח או שימוש בו בניגוד להוראות [[סעיף 14(א)(2)]];
:: (5) אי־ביצוע ניטור או דיגום או אי־מסירת נתוני הניטור או הדיגום, בניגוד להוראות [[סעיף 15]];
:: (6) אי־קיום תנאי ברישיון העסק או בהיתר הזמני לפי [[חוק רישוי עסקים]], שנקבעו לפי [[סעיף 33]];
:: (7) ייצור, ייבוא, שיווק או מכירה של מקור פליטה נייד, בניגוד להוראות [[סעיף 36(א)(1)]];
:: (8) הפעלת מקור פליטה נייד או שימוש בו, בניגוד להוראות [[סעיף 36(א)(2)]];
:: (9) ייצור, ייבוא, שיווק או מכירה של דלק או תוסף דלק בניגוד להוראות [[סעיף 40(א)(1)]];
:: (10) הפעלת מקור פליטה באמצעות דלק או תוסף דלק או שימוש בדלק בניגוד להוראות [[סעיף 40(א)(2)]].
: (ג) סכום העיצום הכספי יהיה 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 131,700 ש&quot;ח))), ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד - 200,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 363,400 {{מוקטן|[צ&quot;ל: 263,400]}} ש&quot;ח))), בשל הפרת הוראה מהוראות אלה:
:: (1) אי־ניהול רישום או אי־דיווח לממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 16(א)]];
:: (1א) (((החל מיום 5.9.2027):)) אי-מתן הודעה מראש לממונה על שינוי במקור הפליטה או באופן הפעלתו, בניגוד להוראות [[סעיף 27א]];
:: (2) אי־קיום הוראות לעניין בדיקת רכב מנועי, רישום תוצאותיה ודיווח עליה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 37(א)]], על ידי מי שרשות הרישוי הסמיכה לכך;
:: (3) אי־קיום הוראות בדבר פרסומת או הודעה, בניגוד להוראות [[סעיף 38]].
: (ד) סכום העיצום הכספי יהיה 492,800 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023))), בשל הפרת הוראה מהוראות אלה, בידי מנהל המערכת:
:: (1) מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת או דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה לפי [[סעיף 25א(ב)(1)]] - אם מצב הסיכון מבוסס על מדד כמותי - בלא שהתקיים המדד הכמותי לקביעת מצב הסיכון, ואם מצב הסיכון מבוסס על מדד איכותני - בלא שהציג בכתב כי התקיימו התנאים או הנסיבות לקביעת מצב הסיכון מתוך מסמך מצבי הסיכון, והכול בניגוד להוראות [[סעיף 25א(ב)(2)]];
:: (2) מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת בלי שבדק חלופות למתן הדרישה, כאשר הוא החליט על מצב הסיכון 48 שעות מראש לפחות, בניגוד להוראות [[סעיף 25א(ד)]];
:: (3) מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת שנבחרה מבין יחידות הייצור המוגבלות שיש ביכולתן לתת מענה למצב הסיכון, שלא לפי סדר העדיפות שנקבע בנוהל לפי [[סעיף 25א(יג)]], בניגוד להוראת [[סעיף 25א(ה)]];
:: (4) אי-מסירת הודעה לבעל יחידת ייצור מוגבלת שניתנה לגביה דרישה, על ביטול הדרישה או על פקיעתה, בתוך 24 שעות מהמועד שבו מצב הסיכון חדל להתקיים או ממועד הפקיעה, לפי העניין, בניגוד להוראות [[סעיף 25א(יד)(2)]]. 
: (ה) סכום העיצום הכספי יהיה 246,400 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2023))), בשל הפרת הוראה מהוראות אלה בידי מנהל המערכת:
:: (1) אי-תיעוד ברישומיו של החלטתו על מצב סיכון ומשכו הצפוי או של הנימוקים להחלטה הכוללים התייחסות למצב הסיכון המסוים מתוך מסמך מצבי הסיכון שבשלו התקבלה ההחלטה, בניגוד להוראות [[סעיף 25א(ב)(2)]];
:: (2) אי-תיעוד ברישומיו של בדיקת החלופות להפעלת יחידת ייצור מוגבלת שערך בטרם מתן דרישה כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 25א(ד)]];
:: (3) אי-מסירת דיווח לממונה על החלטה על מצב סיכון, בתוך 36 שעות ממועד ההחלטה, אי-מסירת דיווח לממונה על מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת בתוך 24 שעות ממועד מתן הדרישה, או אי-מסירת דיווח לממונה על מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, בתוך 12 שעות ממועד מתן הדרישה, והכול בניגוד להוראות [[סעיף 25א(ו)]], או אי-הכללת פרט מהותי מתוך המידע הנדרש בדיווח כאמור כמפורט [[בסעיף 25א(ז)]];
:: (4) מסירת מידע לא נכון בנוגע לפרט מהותי בדיווח לממונה לגבי מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת או בנוגע לפרט מהותי בדיווח לממונה לגבי מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, בניגוד להוראות [[סעיף 25א(ז)]];
:: (5) אי-העברה לממונה (((החל מיום 5.9.2027: לממונה או למנהל))) של מסמך שדרש ממנהל המערכת לשם בחינת עמידתו בהוראות [[סעיף 25א]], אשר בהתאם לנוהל שנקבע לפי [[סעיף 25א(יג)]] על מנהל המערכת לשמור אותו, בניגוד להוראות [[סעיף 25א(טו)]];
:: (6) אי-מסירת דיווח שנתי לממונה (((החל מיום 5.9.2027: למנהל))), בניגוד להוראות [[סעיף 25א(טז)]].
: (ו) לעניין סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) -
::- &quot;דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת&quot;, &quot;דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה&quot;, &quot;החלטה על מצב סיכון&quot;, &quot;הפעלה חריגה&quot;, &quot;מנהל המערכת&quot;, &quot;מסמך מצבי הסיכון&quot; ו&quot;מצב סיכון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 25א]];
::- &quot;פרט מהותי&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מצב הסיכון המסוים שבשלו התקבלה החלטה על מצב סיכון מתוך מסמך מצבי הסיכון ועובדות המבססות את החשש לפגיעה שבשלו נדרשה הפעלה חריגה, על פי המידע שבידי מנהל המערכת;
::: (2) משכו הצפוי של מצב הסיכון על פי ההחלטה על מצב סיכון;
::: (3) החלופות למתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת שבדק מנהל המערכת לפי [[סעיף 25א(ד)]];
::: (4) אם לא צפה מנהל המערכת את מצב הסיכון 48 שעות מראש - פירוט הנסיבות שיצרו את מצב הסיכון במועד שבו התרחש, והסבר מדוע לא צפה אותו מראש;
::: (5) פרט מהותי אחר שנקבע בנוהל לפי [[סעיף 25א(יג)]].

@ 54. סכומים מופחתים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))) אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע [[בסימן זה]], בשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות אוויר נקי (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע״ב–2011]].))

@ 55. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק העשרים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לסכום העיצום הכספי; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות המפורטות [[בסעיף 53]] בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע המפר.

@ 56. המועד לתשלום העיצום הכספי
: העיצום הכספי ישולם בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 52]].

@ 57. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא הגיש טענותיו כאמור [[בסעיף 51]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
: (ב) סכומי העיצום הכספי כאמור [[בסעיף 53]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע בכ&quot;ח בסיוון התשס&quot;ח (1 ביולי 2008); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של מאה שקלים חדשים; בחוק זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.

@ 58. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 59. עתירה (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: (א) אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי [[סימן זה]], כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))) או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 60. פרסום (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: הוטל עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יורה הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))) למפר לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה את דבר הטלת העיצום, את שמו של המפר, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום העיצום, והכל בכפוף להוראות [[סעיף 21(ד)(1)]].

@ 61. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה [[בסעיף 53]].
: (ב) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה, לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 61א. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 53]], או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 62. ערובה זמנית ועיכוב כלי שיט מזהם (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) התבצעה הפרה של הוראה מההוראות האמורות [[בסעיף 53]] בכלי שיט או בקשר אליו, יהיה הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))) רשאי להטיל על המפר להפקיד ערובה זמנית כפי שיקבע, עד להחלטה בעניין העיצום הכספי או עד תשלום העיצום הכספי, לפי המאוחר.
: (ב) הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))) יקבע את גובה הערובה הזמנית ומשך הזמן שעליה להיות בתוקף ויודיע על כך למפר עם משלוח ההודעה על כוונת החיוב; הערובה תהיה בגובה העיצום הכספי שצוין בהודעה על כוונת החיוב.
: (ג) נשלחה הודעה לפי סעיף קטן (ב) לגבי כלי שיט, יורה הממונה (((החל מיום 5.9.2027: המנהל))) למנהל הנמל שכלי השיט נמצא בו להפעיל את סמכותו לפי [[פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], שלא להרשות לכלי השיט, שבו או בקשר אליו, הופרה ההוראה, לצאת מתחום הנמל כל עוד לא הופקדה הערובה או שולם העיצום הכספי, לפי המוקדם מביניהם.

=== סימן ד': עונשין ===

@ 63. עונשין (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד-2)
: (א) העושה אחד מאלה, דינו מאסר שנתיים או קנס פי שלושה מהקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - קנס פי שישה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור]]:
:: (1) גורם זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד להוראות [[סעיף 3]];
:: (2) אינו מקיים הוראות שניתנו לו לפי [[סעיף 8(ג)(2)]];
:: (3) מתקין, מחזיק, או מפעיל מקור פליטה טעון היתר או משתמש בו בלא היתר פליטה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 17(א)]];
:: (4) מבצע שינוי הפעלה משמעותי במקור פליטה בלא אישור הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 27(א)]];
::: (((החל מיום 5.9.2027):)) מבצע שינוי במקור פליטה שניתן לגביו היתר פליטה, שהוא שינוי הפעלה משמעותי, בלי קבלת אישור הממונה מראש ובכתב, בניגוד להוראות [[סעיף 27]];
:: (5) מייצר, מייבא, משווק או מוכר דלק או תוסף דלק, בניגוד להוראות [[סעיף 40(א)(1)]];
:: (6) אינו מקיים הוראה שניתנה לו לפי הוראות [[סעיף 41(א)]], למעט חובה כאמור לפי [[סעיף 25א]];
:: (7) אינו מקיים הוראות צו שניתן לפי [[סעיף 45]], [[46]], [[48]] [[או 67]], או בהודעת אי-שימוש לפי [[סעיף 49]], לפי העניין.
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור]]:
:: (1) מייצר, מייבא או משווק מקור פליטה נייח, בניגוד להוראות [[סעיף 14(א)(1)]];
:: (2) מפעיל מקור פליטה נייח או משתמש בו, בניגוד להוראות [[סעיף 14(א)(2)]];
:: (3) מייצר, מייבא, מוכר או משווק מקור פליטה נייד, בניגוד להוראות [[סעיף 36(א)(1)]];
:: (4) מפעיל מקור פליטה נייד או משתמש בו, בניגוד להוראות [[סעיף 36(א)(2)]];
:: (5) מפעיל מקור פליטה באמצעות דלק או משתמש בדלק או בתוסף דלק בקשר למקור פליטה, בניגוד להוראות [[סעיף 40(א)(2)]];
:: (6) מפריע לממונה או למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה או אינו מקיים חובה המוטלת עליו לפי חוק זה למסור נתונים, ידיעות או מסמכים.
: (ג) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - הקנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור]]:
:: (1) אינו מבצע ניטור או דיגום, בניגוד להוראות [[סעיף 15(א)]];
:: (2) אינו מנהל רישום, בניגוד להוראות [[סעיף 16(א)]];
:: (2א) (((החל מיום 5.9.2027):)) מבצע שינוי במקור הפליטה או באופן הפעלתו בלי שהודיע על כך לממונה מראש ובכתב, בניגוד להוראות [[סעיף 27א]];
:: (3) אינו מקיים הוראות בדבר פרסומת או הודעה, בניגוד להוראות [[סעיף 38]].
: (ד) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם זיהום ממשי של הסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין.
:: (((החל מיום 5.9.2027):)) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם זיהום ממשי של הסביבה, או עבירה כאמור בסעיף קטן (א)(3) במקור פליטה הטעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות [[סעיף 29א]], דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין.
: (ה) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס כאמור בסעיף קטן (א), לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ו)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי חוק זה, שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].
: (ז) עבירה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב)(1) עד (4), היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
:: (((החל מיום 5.9.2027):)) עבירה לפי סעיפים קטנים (א), למעט פסקה (4) שבו, (ב)(1) עד (4) ו-(ג), היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

@ 64. אחריות מעביד ונושא משרה בתאגיד
: (א) מעביד ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה בידי עובד מעובדיו, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד, בידי תאגיד או בידי עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה, וכן דירקטור לעניין עבירה כאמור [[בסעיף 63(א)]].

@ 65. סמכויות בית משפט (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, לרבות פעילות בלא היתר או בניגוד לתנאיו, רשאי בית המשפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, לרבות צו הגבלה שיפוטי לפי [[סעיף 45]] [[או 48]], ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכל כדי למנוע או לצמצם את זיהום האוויר הנגרם כתוצאה מביצוע העבירה או למנוע את הישנותה.
: (ב) על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]], בשינויים המחויבים.
: (ג) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה, רשאי בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל -
:: (1) לצוות עליו לתקן או לשקם כל פגיעה שגרם לסביבה או לתקן או לשקם מפגע סביבתי אחר כפי שיורה בית המשפט;
:: (2) לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו לתיקון הפגיעה או לשיקום הסביבה, כאמור בפסקה (1), אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה על כך לבית המשפט.
: (ד) הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ג)(2), להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכל כפי שיראה לו בנסיבות העניין.

@ 66. הוראה לעניין כלי שיט
: (א) הוגש כתב אישום בעבירה לפי חוק זה בשל עבירה שבוצעה בכלי שיט או בקשר אליו, רשאי מנהל הנמל שכלי השיט נמצא בו, בבואו להשתמש בסמכויותיו לפי [[פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], שלא להרשות לכלי השיט לצאת מתחום הנמל כל עוד לא נמסרה למנהל הנמל ערובה לתשלום הקנס במקרה של הרשעה בעבירה.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאי לקבוע הוראות בעניין סכום הערובה, צורתה, תקופתה, תנאיה ודרכי גבייתה.

@ 67. צו שיפוטי לאיסור שימוש ברכב
: (א) הורשע אדם בעבירה בקשר לרכב מנועי לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר ועל אף האמור בכל דין, להורות בצו על איסור שימוש ברכב שבקשר אליו נעברה העבירה, לתקופה שלא תעלה על 120 ימים, ועל מקום העמדת הרכב במהלך תקופת איסור השימוש (בסעיף זה - צו איסור שימוש).
: (ב) בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש לפני שניתנה לבעל הרכב המנועי הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין איסור השימוש.
: (ג) ניתן צו איסור שימוש, לא ישתמש אדם ברכב מנועי שלגביו ניתן הצו אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות הדרושות לתיקון הליקוי, במקומות ובמועדים שצוינו בצו, ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדת הרכב אלא לאחר אישור בכתב מהממונה או מי מטעמו.
: (ד) הוראות [[+|סעיפים 57ג(ד) ו-(ו)]], [[+|57ד]], [[+|57ה]], [[+|57ו]] [[ו-57ז לפקודת התעבורה]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין צו איסור שימוש והערעור עליו.

@ 68. שיעורי קנסות
: על אף הוראות [[סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי]], רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע [[בסעיף האמור]] לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס נמשכת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה; קנס כאמור יכול שיהיה בסכומים או בשיעורים שונים לגבי תאגידים, לגבי עבירה נמשכת ולגבי נסיבות שונות של ביצוע העבירה.
: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמן משומש), התשס״ז–2006]].))
: ((פורסם [[צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ו–2016]].))

@ 69. קובלנה
: (א) על עבירה לפי חוק זה רשאים המנויים להלן להגיש קובלנה כאמור [[בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי]]:
:: (1) כל אדם - לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק;
:: (2) כל אחד מהגופים המנויים [[בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ&quot;ב-1992]].
: (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, בתוך שישים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

== פרק ט': תביעות אזרחיות ==

@ 70. עוולה בנזיקין
: מעשה או מחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה, הם עוולה אזרחית, והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליהם, בכפוף להוראות חוק זה.

@ 71. גופים שעניינם בשמירת איכות הסביבה
: (א) תובענה בשל עוולה לפי חוק זה יכול שתוגש בידי גוף שזכאי להגיש תובענה לפי [[סעיף 6 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ&quot;ב-1992]], ובלבד שאם עילת התביעה היא מעשה או מחדל שגרמו נזק לאדם מסוים, אותו אדם הסכים לכך.
: (ב) בתובענה בשל עוולה לפי חוק זה רשאי בית המשפט לתת לגוף כאמור בסעיף קטן (א) להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

@ 72. אחריות נושא משרה בתאגיד
: נעשתה עוולה כאמור [[בסעיף 70]] על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לתחום שבו נעשתה העוולה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
: (1) העוולה נעשתה שלא בידיעתו;
: (2) הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את העוולה.

== פרק י': הוראות שונות ==

@ 73. חזקה לעניין מקרקעין
: נעשה מעשה או מחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה ממקרקעין, רואים את המחזיק במקרקעין או מי שהמקרקעין נתונים לשליטתו או לפיקוחו כאילו הוא עשה את המעשה או המחדל, זולת אם הוכיח כי עשה כל שניתן למניעת ביצועו.

@ 74. חזקה לעניין רכב מנועי, כלי שיט וכלי טיס
: נעשה מעשה או מחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה מרכב מנועי, מכלי שיט או מכלי טיס, רואים את בעל הרכב, כלי השיט או כלי הטיס, לפי העניין, כאילו הוא עשה את המעשה או המחדל, זולת אם הוכיח שהרכב, כלי השיט או כלי הטיס נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

@ 75. ייעוד כספים
: אגרה, היטל, עיצום כספי או קנס שהוטלו לפי חוק זה יועברו לאוצר המדינה.

@ 76. (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 77. סמכויות המכס
: (א) לעניין סמכויותיהם של רשות המכס ושל פקידי המכס, יראו ייבוא בניגוד להוראות לפי [[סעיפים 14(א)(1)]], [[36(א)(1)]] [[ו-40(א)(1)]] כעבירה על דיני המכס, ופקיד המכס יהא רשאי לתפוס את הטובין שנעברה העבירה בהם או לגביהם בחזקת טובין מחולטים כמשמעותם [[בפקודת המכס]].
: (ב) תקנות לפי [[סעיפים 13]], [[35]] [[ו-39]], לעניין ייבוא, יותקנו לאחר התייעצות עם שר האוצר.

@ 78. שמירת דינים
: הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, ואין בהן כדי למנוע מרשות של המדינה או מרשות מקומית לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה בתחום סמכויותיהן כדין.

@ 79. תחולה על עובדים
: על אף האמור [[בסעיף 78]], הוראות חוק זה לא יחולו על חשיפה של עובד לזיהום אוויר במקום עבודתו, מקום שנקבעו לעניין זה הוראות לפי [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]].

@ 80. תחולה על המדינה
: (א) הוראות לפי חוק זה יחולו גם על המדינה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון הפנים, לפי העניין, רשאי להורות, בצו, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו על פעילות המתבצעת בידי גוף המנוי בהגדרה &quot;מערכת הביטחון&quot; או בידי משטרת ישראל, שהשר קבע כי היא חיונית וכי הפסקתה או צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה וכי יש הכרח להבטיח את ביצועה.
: (ג) תוקפו של צו לפי סעיף קטן (ב) לא יעלה על שנה, ורשאי השר, אם נוכח כי אין דרך אחרת להבטחת הפעילות האמורה, להאריך את תוקפו לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שנה; חדלו להתקיים הנסיבות בשלן ניתן הצו, יפקע תוקפו אף במועד מוקדם מהמועד שנקבע בו.
: (ד) פעילות שניתן לגביה צו כאמור בסעיף זה תבוצע ככל האפשר בהתאם להוראות חוק זה ולפי כללים שיקבעו כל אחד מגופי מערכת הביטחון או משטרת ישראל, לפי העניין, בהתייעצות עם הממונה.
: (ה) צו לפי סעיף זה והודעה על פקיעת תוקפו לפי סעיף קטן (ג) יפורסמו ברשומות, אלא אם כן קבע השר מטעמים של ביטחון המדינה שלא לפרסמם, כולם או חלקם.

@ 81. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

== פרק י&quot;א: תיקונים עקיפים ==

@ 82. : ((הנוסח שולב [[בפקודת בריאות העם, 1940]].))
@ 83. : ((הנוסח שולב [[בפקודת התעבורה]].))
@ 84. : ((הנוסח שולב [[בחוק למניעת מפגעים, התשכ&quot;א-1961]].))
@ 85. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 86. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].))
@ 87. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]].))
@ 88. : ((הנוסח שולב [[בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ&quot;ב-1992]].))
@ 89. : ((הנוסח שולב [[בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].))
@ 90. : ((הנוסח שולב [[בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]].))
@ 91. (תיקון: תשע&quot;א) : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))
@ 92. : ((הנוסח שולב [[בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים), התשס&quot;ח-2008]].))

== פרק י&quot;ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר ==

@ 93. תחילה
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תחילתו של חוק זה ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2011) (בחוק זה - יום התחילה).
: (ב) תחילתו של [[סעיף 38]] ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

@ 94. תקנות ראשונות
: (א) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 38]] יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
: (ב) תקנות ראשונות לפי [[סעיפים 6]], [[18(ב)]] [[ו-19(א)]] יותקנו עד יום י&quot;ט בתמוז התש&quot;ע (1 ביולי 2010); עד למועד האמור יובאו תקנות לפי [[סעיף 30]] לאישור הוועדה.

@ 95. הוראות מעבר
: (א) על אף הוראות [[סעיף 17]], מי שערב יום התחילה הפעיל כדין מקור פליטה שמתבצעת בו פעילות מהפעילויות המנויות [[בתוספת השלישית]] על פי רישיון עסק לפי [[חוק רישוי עסקים]], או צו שניתן לו לפי [[סעיף 8(א) לחוק למניעת מפגעים]] (בסעיף זה - מקור פליטה פעיל), רשאי להמשיך בהפעלתו אף בלא היתר לפי חוק זה בתנאים ועל פי ההוראות שחלו עליו ערב יום התחילה, ויחולו עליו הוראות [[חוק רישוי עסקים]] או [[חוק למניעת מפגעים]], לפי העניין, והכל עד להחלטת הממונה בבקשה להיתר או עד ליום כ&quot;ז באלול התשע&quot;ו (30 בספטמבר 2016), לפי המוקדם, ובלבד שהבקשה להיתר הוגשה עד המועד המפורט להלן, בהתאם לסוג הפעילות (בסעיף זה - המועד הקובע):
:: (1) לעניין פעילות כאמור [[תוספת 3 פרט 2|בפרטים 2.3, 2.4 ו-2.5 לתוספת השלישית]] - כ&quot;ה באדר א' התשע&quot;א (1 במרס 2011);
:: (2) לעניין פעילות כאמור [[תוספת 3 פרט 2|בפרטים 2.1, 2.2, 2.6]] [[ו-3 לתוספת השלישית]] - ז' באדר התשע&quot;ב (1 במרס 2012);
:: (3) לעניין פעילות כאמור [[תוספת 3 פרט 5|בפרטים 5]] [[ו-6 לתוספת השלישית]] - י&quot;ט באדר התשע&quot;ג (1 במרס 2013);
:: (4) לעניין פעילות כאמור [[תוספת 3 פרט 4|בפרטים 4.1, 4.2, 4.3, 4.4 ו-4.6 לתוספת השלישית]] - י' באדר התשע&quot;ה (1 במרס 2014);
:: (5) לעניין פעילות כאמור [[תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1]] [[תוספת 3 פרט 4|ו-4.5 לתוספת השלישית]] - י' באדר התשע&quot;ה (1 במרס 2015).
: (ב)(1) המועדים האמורים [[בסימן ב' לפרק ד']] יימנו החל מהמועד הקובע, גם אם הבקשה להיתר פליטה הוגשה במועד מוקדם יותר.
:: (2) לגבי מקור פליטה שמתבצעת בו יותר מפעילות אחת מהפעילויות המנויות [[בתוספת השלישית]], יהיה המועד הקובע המועד המוקדם מבין המועדים שנקבעו לפעילויות שמתבצעות בו לפי סעיף קטן (א).
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה, רשאי הממונה להורות לבעל מקור פליטה להגיש בקשה להיתר פליטה במועד מוקדם מהמועד הקובע אם החליט מוסד תכנון על קיום הליך משותף לפי [[סעיף 23]].
: (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מקור פליטה כאמור [[תוספת 3 פרט 1|בפרט 1.1 לתוספת השלישית]], שהוא תחנת כוח כהגדרתה [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], שמתקיימים בו שניים אלה:
:: (1) לפני יום התחילה אושרה ופורסמה למתן תוקף לגביו תכנית לפי [[חוק התכנון והבניה]] שהוכן לגביה תסקיר השפעה על הסביבה, והיא כוללת הוראות לעניין מניעה וצמצום של זיהום האוויר;
:: (2) מקור האנרגיה העיקרי המשמש את מקור הפליטה הוא גז טבעי או אנרגיית שמש.
: (ד) הוראות [[סעיף 24(א)]] לא יחולו על מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (ג), עד המועד האמור בסעיף קטן (א).
: (ה) הוראות שניתנו לפי [[סעיף 8 לחוק למניעת מפגעים]], למקור פליטה החייב ברישוי לפי [[חוק רישוי עסקים]] או המנוי [[בתוספת הרביעית]], יוסיפו לעמוד בתוקפן כל עוד לא שונו או בוטלו, ויראו אותן כהוראות שניתנו לפי [[סעיפים 34]] [[או 41 לחוק זה]], לפי העניין.
: (ו) על אף האמור [[בסעיף 93(א)]], בקשה להיתר פליטה לגבי מקור פליטה שאינו מקור פליטה פעיל, שהוכח לגביה, להנחת דעתו של הממונה, כי התחלת הפעלתו של מקור הפליטה צפויה בתוך שנה מיום התחילה, ניתן להגיש החל מיום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010); תקנות לפי [[סעיפים 18]] [[ו-19]] שהותקנו החל מהמועד האמור יחולו על בקשה כאמור בסעיף קטן זה; לא הותקנו תקנות, יחולו על בקשה כאמור הנחיות שיקבע הממונה, בהתאמה לעקרונות המפורטים [[18|בסעיפים האמורים]]; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
: (ז) השר רשאי להורות כי תחנת ניטור אוויר שהקימו רשות מקומית או בעל מקור פליטה האמור [[בסעיף 7(ד)]], לפני יום התחילה תהיה חלק מהמערך הארצי.
: (ח) הוראות [[סעיף 23]] והוראות [[חוק התכנון והבניה]], כנוסחן [[בסעיף 85 לחוק זה]], לא יחולו על תכנית שניתנו לגביה הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה או שניתנה החלטה על הפקדתה או העברתה לוועדות מחוזיות לפני יום התחילה.

@ 96. תוקף תקנות
: תקנות שהותקנו לפי [[חוק למניעת מפגעים]] יראו אותן כאילו הותקנו לפי חוק זה, והכל לפי המפורט להלן:
: (1) [[תקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר), התשנ&quot;ב-1992]] - [[סעיף 6(א)(2)]];
: (2) [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מחצרים), התשכ&quot;ב-1962]] - [[סעיף 13]];
: (3) [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב), התשכ&quot;ג-1963]] - [[סעיף 35]];
: (4) [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב) (תקן של מבחן הרטרידג'), התשכ&quot;ד-1963]] - [[סעיף 35]];
: (5) [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשס&quot;א-2001]] - [[סעיפים 35]] [[ו-49]];
: (6) [[תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר ממבערי מזוט להסקה ביתית), התשל&quot;ג-1972]] - [[סעיף 13]];
: (7) [[תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש&quot;ן-1990]] - [[סעיף 13]];
: (8) [[תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה), התשנ&quot;ח-1998]] - [[סעיף 13]];
: (9) תקנות למניעת מפגעים (פליטת חומר חלקיקי לאוויר), התשל&quot;ג-1972 - [[סעיף 13]];
: (10) [[תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש), התשנ&quot;ג-1993]] - [[סעיף 39]].

@ 97. דיווח לוועדה
: השר ידווח לוועדה, אחת לשישה חודשים החל מתום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ועד יום התחילה, על ההתקדמות בהיערכות המשרד ליישום הוראות חוק זה.

== פרק י&quot;ג: [[חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)]] - הוראות מעבר (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ==

@ 98. הגדרות - [[פרק י&quot;ג]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;הדין החדש&quot; - חוק זה כנוסחו [[בחוק רישוי סביבתי]] מיום התחילה או מהיום הקובע ואילך, לפי העניין;
:- &quot;הדין הישן&quot; - חוק זה כנוסחו ערב יום התחילה;
:- &quot;היתר פליטה אחוד&quot; - היתר פליטה אחוד שניתן לפי [[סימן ב'1 בפרק ד']], כנוסחו בדין החדש, לרבות היתר פליטה קיים או אישור קיים שרואים אותם כהיתר פליטה אחוד לפי הוראות [[סעיף 101(ב)]] או לפי הוראות [[סעיף 102(ב)]];
:- &quot;היתר פליטה קיים&quot; - היתר פליטה שניתן לפי [[סימן ב' לפרק ד']], כנוסחו בדין הישן;
:- &quot;חוק רישוי סביבתי&quot; - [[=חוק רישוי סביבתי|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ&quot;ד-2024]];
:- &quot;היום הקובע&quot; - המועד כאמור [[בסעיף 6(ב) לחוק רישוי סביבתי]]: כ&quot;ב בטבת התשפ&quot;ז (1 בינואר 2027), או המועד שנקבע בצו לפי [[סעיף 6(ג) לחוק האמור]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - יום התחילה כאמור [[בסעיף 6(א) לחוק רישוי סביבתי]]: יום כ&quot;ח באב התשפ&quot;ד (1 בספטמבר 2024);
:- &quot;מפעל קיים&quot; - מקור פליטה טעון היתר, שהיה בידי בעליו, ערב יום התחילה, היתר פליטה קיים.

@ 99. הוראות מעבר לעניין בעל מקור פליטה טעון היתר שהוא מפעל קיים (תיקון: תשפ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו)
: (א) על אף האמור [[חוק זה|בסעיף 25 לדין החדש]], בעל מקור פליטה טעון היתר שהוא מפעל קיים רשאי להפעיל את מקור הפליטה, לפי היתר הפליטה הקיים שבידו, בתקופה שמיום התחילה עד למועד מתן החלטה בבקשה לחידוש היתר פליטה לפי [[אותו סעיף]] או בבקשה לקבלת היתר פליטה אחוד לפי [[חוק זה|סעיף 29א לדין החדש]], גם אם תקופת תוקפו של היתר הפליטה הקיים שבידו הסתיימה במהלך אותה תקופה, ויראו כאילו הוארך תוקפו של היתר הפליטה הקיים עד למועד מתן ההחלטה בבקשה כאמור (בסעיף זה - תקופת הארכת התוקף), ובלבד שהתקיימו הוראות סעיף קטן (ב), (ג) או (ד), לפי העניין, והכול אלא אם כן היתר הפליטה הקיים בוטל או הותלה לפני תום תקופת הארכת התוקף.
: (ב) בעל מקור הפליטה כאמור בסעיף קטן (א) הגיש בקשה לחידוש היתר פליטה לפי [[חוק זה|סעיף 25 לדין החדש]], ובכלל זה לשם קבלת היתר פליטה אחוד לפי [[חוק זה|סעיף 29א לדין החדש]], עד המועדים המפורטים להלן לגבי הפעילות או המיתקן נושא היתר הפליטה או עד תום תשע שנים מתחילת תוקפו של היתר הפליטה הקיים, לפי המוקדם:
:: (1) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.4]], [[תוספת 3 פרט 2|2.1, 2.2, 2.3.1, 2.3.2, 2.3.3, 2.4, 2.5.1 ו-2.5.2, לתוספת השלישית]] - היום הקובע;
:: (2) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.3]], [[תוספת 3 פרט 5|5.1]], [[תוספת 3 פרט 6|6.1 ו-6.2 לתוספת השלישית]] - ה' באייר התשפ&quot;ח (1 במאי 2028);
:: (3) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.2]], [[תוספת 3 פרט 2|2.6]], [[תוספת 3 פרט 3|3.1, 3.2, 3.3, 3.4]], [[תוספת 3 פרט 4|4.1.11]] [[תוספת 3 פרט 6|ו-6.3 לתוספת השלישית]] - ט&quot;ז באייר התשפ&quot;ט (1 במאי 2029);
:: (4) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 4|בפרטים 4.1.1, 4.1.8, 4.2 למעט פרט משנה 4.2.4, 4.3 ו-4.6 לתוספת השלישית]] - כ&quot;ח בניסן התש&quot;ץ (1 במאי 2030);
:: (5) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 4|בפרט 4.1, למעט פרטי משנה 4.1.1, 4.1.8 ו-4.1.11, לתוספת השלישית]] - ח' באייר התשצ&quot;א (1 במאי 2031);
:: (6) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 4|בפרטים 4.2.4, 4.4 ו-4.5 לתוספת השלישית]] - כ' באייר התשצ&quot;ב (1 במאי 2032);
:: (7) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.1]], [[תוספת 3 פרט 5|5.2]] [[תוספת 3 פרט 6|ו-6.4 לתוספת השלישית]] - א' בשבט התשצ&quot;ג (1 בינואר 2033).
: (ג) לעניין מפעל קיים שמתבצעת בו יותר מפעילות אחת מהפעילויות המפורטות בסעיף קטן (ב), או שיש בו יותר ממיתקן אחד מהמיתקנים המנויים באותו סעיף קטן, יהיה המועד להגשת הבקשה לגביו, המועד המוקדם מהמועדים המפורטים בפסקאות שבאותו סעיף קטן, לעניין אותם פעילויות או מיתקנים, אלא אם כן קבע הממונה אחרת לבקשת בעל מקור הפליטה.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעל מפעל קיים שהמועד להגשת בקשה לגביו כאמור באותו סעיף קטן חל בטרם חלפו שש שנים מיום שקיבל את היתר הפליטה הקיים שבידו, רשאי להגיש את הבקשה לחידוש ההיתר שנה לפחות, ולא מוקדם מ-18 חודשים, לפני תום תקופת תוקפו של ההיתר שבידו.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל מקור פליטה שביום התחילה נותרה פחות משנה עד לתום תקופת תוקפו של ההיתר שבידו, והוא לא הגיש בקשה לחידוש ההיתר לפי הוראות [[חוק זה|סעיף 25 לדין הישן]].

@ 100. הוראות לעניין בקשות שהוגשו לפי הדין הישן (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הוראות הדין הישן יחולו על בקשה להיתר פליטה שהגיש בעל מקור פליטה שאינו מפעל קיים לפני היום הקובע, ועל ההיתר שיינתן יחולו הוראות הדין החדש כאילו היה מפעל קיים.
: (ב) הוראות הדין הישן יחולו על בקשה לחידוש היתר לפי הוראות [[חוק זה|סעיף 25 לדין הישן]], שהגיש בעל מקור פליטה ערב יום התחילה, ועל ההיתר שיינתן יחולו הוראות הדין החדש כאילו היה מפעל קיים.

@ 101. תחולת הדין החדש על מפעל קיים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) לעניין היתר של מפעל קיים שאינו טעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות הדין החדש החל מהיום הקובע.
: (ב) היה מפעל קיים טעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות אלה:
:: (1) החל מהיום הקובע ועד תום תקופת הארכת התוקף החלה לגביו, יראו את היתר הפליטה הקיים, יחד עם היתר הרעלים או התנאים שנתן נותן אישור לעניין [[סעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים]], ברישיון או בהיתר הזמני לפי הוראות [[החוק האמור]] שבידי בעל מקור הפליטה, לפי העניין, כהיתר פליטה אחוד ויחולו לגביו הוראות הדין החדש;
:: (2) הסמכויות הנתונות לממונה לעניין היתר פליטה אחוד לפי הדין החדש, יהיו נתונות לו לעניין היתר שרואים אותו לפי הוראות פסקה (1) כהיתר פליטה אחוד, אולם על אף האמור בפסקה (1), הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויותיו לפי הדין הישן, ובכלל זה לפי הוראות [[חוק זה|סעיף 26(א) ו-(ב) לדין הישן]].

@ 102. הוראות לעניין מקור פליטה שלא היה טעון היתר לפי הדין הישן (תיקון: תשפ&quot;ד-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו)
: (א) מי שערב יום התחילה הפעיל כדין מקור פליטה שמתבצעת בו פעילות מהפעילויות המנויות [[תוספת 3 פרט 5|בפרט 5.3 או 5.4 לתוספת השלישית]] כנוסחה בדין החדש, על פי רישיון או היתר לפי [[חוק רישוי עסקים]], בהתאם לאישור נותן האישור לפי [[סעיף 1(א)(1) לחוק האמור]] ולתנאים שנקבעו על ידו (בסעיף קטן זה - אישור קיים), רשאי להמשיך להפעיל את מקור הפליטה אף בלא היתר לפי חוק זה, בתנאים ועל פי ההוראות שחלו עליו ערב יום התחילה, ואם נדרש חידוש הרישיון לפי [[חוק רישוי עסקים]] יראו את האישור הקיים כאילו ניתן לצורך חידוש הרישיון, והכול עד להחלטת הממונה בבקשה להיתר פליטה לפי הדין החדש, ובלבד שהבקשה להיתר הוגשה עד המועד המפורט להלן בהתאם לסוג הפעילות, ושרישיון העסק לא בוטל או הותלה לפני שניתנה החלטת הממונה בבקשה להיתר פליטה:
:: (1) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 5|בפרט 5.4 לתוספת השלישית]] - כ&quot;ח בניסן התש&quot;ץ (1 במאי 2030);
:: (2) לעניין פעילות או מיתקן כמפורט [[תוספת 3 פרט 5|בפרט 5.3 לתוספת השלישית]] - כ' באייר התשצ&quot;ב (1 במאי 2032).
: (ב) על מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
:: (1) החל מהיום הקובע ועד מועד קבלת החלטת הממונה בבקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א), יראו את האישור הקיים כהיתר פליטה אחוד, ויחולו לגביו הוראות הדין החדש;
:: (2) הסמכויות הנתונות לממונה לעניין היתר פליטה אחוד לפי הדין החדש יהיו נתונות לו לעניין האישור הקיים שרואים אותו לפי הוראות פסקה (1) כהיתר פליטה אחוד; ואולם, על אף האמור בפסקה (1), הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויותיו לפי חוק זה, כנוסחו בדין הישן, ובכלל זה לפי הוראות [[סעיף 26(א) ו-(ב)]], כנוסחו בדין הישן.
: (ג) [[תקנות אוויר נקי (אגרות), התשע&quot;א-2010]], כנוסחן ערב יום התחילה, וכל עוד לא תוקנו, לא יחולו על הגשת בקשה להיתר לפי סעיף זה.

@ 103. הוראות לעניין היתר פליטה אחוד (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 14(א) ו-(ב) לתקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), התש&quot;ע-2010]], וכל עוד לא תוקנה [[התקנה האמורה]], בקשה להיתר פליטה אחוד תכלול את הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת ליישום במקור הפליטה מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות; בקשה כאמור תכלול את השיקולים לבחירתה של הטכניקה המוצעת כאמור וישימותה בנסיבות העניין, בהתאם לאסדרה האירופית ובהתחשב, בין השאר, ביתרונותיה הסביבתיים ובעלויותיה לעומת חלופות אחרות, והכול בהתאם להנחיות שיפרסם הממונה.
: (ב) על אף האמור [[חוק זה|בסעיף 25(א) לדין החדש]], תקופת תוקפו של היתר פליטה אחוד שיינתן למבקש לראשונה מהיום הקובע ואילך, תהיה שבע שנים.

@ 104. דחיית מועדים (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: השר רשאי, בצו, לשנות מועד מהמועדים הקבועים [[בפסקאות (1) עד (7) שבסעיף 99(ב)]] או [[בפסקאות (1) או (2) שבסעיף 102(א)]], לגבי פרט מסוים [[מהתוספת השלישית]] ולקבוע לגבי אותו פרט מועד אחר מהמועדים המנויים בפסקאות האמורות, אם מצא כי השינוי כאמור נדרש לשם היערכות ליישום הוראות החוק, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לקצר את התקופה להגשת בקשה לפי [[חוק זה|סעיף 25 לדין החדש]] ושהמועד האחרון להגשת בקשות כאמור [[בסעיף 99(ב)]] [[או 102(א)]] לא יהיה מאוחר מיום א' בשבט התשצ&quot;ג (1 בינואר 2033).

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 6]]))) ====

: {| width=&quot;100%&quot;
| {{דוכיווני|אוזון|Ozone}} || align=&quot;center&quot; width=&quot;100px&quot; | width=O&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|גופרית דו-חמצנית|Sulfur Dioxide}} || align=&quot;center&quot; | SO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|2,1 דיכלורואתאן|1,2 Dichloroethane}} || align=&quot;center&quot; | C&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;Cl&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|דיכלורומתאן|Dichloromethane}} || align=&quot;center&quot; | CH&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;Cl&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|טולואן|Toluene}} || align=&quot;center&quot; | C&lt;sub&gt;7&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;8&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|טטרכלורואתילן|Tetrachloroethylene}} || align=&quot;center&quot; | C&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;Cl&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|טריכלורואתילן|Trichloroethylene}} || align=&quot;center&quot; | C&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;HCl&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|מימן גופרי|Hydrogen Sulfide}} || align=&quot;center&quot; | H&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;S
|-
| {{דוכיווני|סטירן|Styrene}} || align=&quot;center&quot; | C&lt;sub&gt;8&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;8&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|פורמאלדהיד|Formaldehyde}} || align=&quot;center&quot; | CH&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;O
|-
| {{דוכיווני|פחמן חד-חמצני|Carbon Monoxide}} || align=&quot;center&quot; | CO
|-
| {{דוכיווני|תחמוצות חנקן {{מוקטן|(מחושבות כ-NO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}}|Nitrogen Oxides {{מוקטן|(as NO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}}}} || align=&quot;center&quot; | NO&lt;sub&gt;x&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|חנקן דו-חמצני|Nitrogen Dioxide}} || align=&quot;center&quot; | NO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|פחממנים פוליארומטיים {{מוקטן|(מחושב כבנזו-א-פירן)}}|Polyaromatic Hydrocarbons {{מוקטן|((())as benzo(a)pyrene C&lt;sub&gt;20&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt;(()))}}}} || align=&quot;center&quot; | P.A.H
|-
| {{דוכיווני|1,3 בוטדיאן|1,3 Butadiene}} || align=&quot;center&quot; | C&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|בנזן|Benzene}} || align=&quot;center&quot; | C&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף|Suspended Particulate Matter}} || align=&quot;center&quot; | S.P.M
|-
| {{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף, שקוטר חלקיקיו קטן מ-10 מיקרומטר|Respirable Particulate Matter}} || align=&quot;center&quot; | P.M.10
|-
| {{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-2.5 מיקרומטר|Respirable Particulate Matter}} || align=&quot;center&quot; | P.M.2.5
|-
| {{דוכיווני|מילחי גופרה|Sulfate Salts}} || align=&quot;center&quot; | SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;
|-
| {{דוכיווני|ואנאדיום {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Vanadium {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}} || align=&quot;center&quot; | V
|-
| {{דוכיווני|עופרת {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Lead {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}} || align=&quot;center&quot; | Pb
|-
| {{דוכיווני|קדמיום {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Cadmium {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}} || align=&quot;center&quot; | Cd
|-
| {{דוכיווני|ניקל {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Nickel {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}} || align=&quot;center&quot; | Ni
|-
| {{דוכיווני|כרום {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Chromiun {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}} || align=&quot;center&quot; | Cr
|-
| {{דוכיווני|ארסן {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Arsenic {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}} || align=&quot;center&quot; | As
|-
| {{דוכיווני|כספית {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Mercury {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}} || align=&quot;center&quot; | Hg
|-
| {{דוכיווני|אבק שוקע|Settling Dust}} ||
|}

== תוספת שניה  ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====
=== ההגדרה &quot;מקור פליטה נייד&quot; ===
@ 1. : רכב מנועי.
@ 2. : כלי שיט.
@ 3. : כלי טיס.

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====
=== ההגדרה &quot;מקור פליטה טעון היתר&quot; ===

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : (((תימחק ביום 5.9.2027):)) [[בתוספת זו]], בכל מקום שבו נקבעו הספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות, יחושבו אלה בהתאם להספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות מרביים אשר ניתן להגיע אליהם באמצעות מקור הפליטה, אף אם בפועל מופעל מקור הפליטה בהספק, בכושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות נמוכים יותר.

@ 1. (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ד-2) : '''תעשיות אנרגיה'''
: 1.1 מתקני שריפה עם הספק תרמי העולה על 50 מגה-וואט (((החל מיום 5.9.2027):)) (בסמכות ממונה בכיר);
: 1.2 זיקוק גז ודלק (((החל מיום 5.9.2027):)) (בסמכות ממונה בכיר);
: 1.3 תנורי קוק (Coke Ovens);
: 1.4 ניזול או גזיפיקציה של פחם;
@ 2. (תיקון: תשס&quot;ט-2) : '''ייצור ועיבוד מתכות'''
: 2.1 קלייה וסינטור (ייצור גושים חדירים על ידי לחץ וחום) של עופרות מתכת, לרבות סולפיד;
: 2.2 ייצור ברזל גולמי או פלדה (התכה ראשונית או שניונית) ובכלל זה יציקה רציפה, בכושר עבודה העולה על 2.5 טון לשעה;
: 2.3 עיבוד מתכות ברזליות:
:: 2.3.1 הפעלת מתקני ערגול בעלי כושר עבודה העולה על 20 טון פלדה גולמית לשעה;
:: 2.3.2 הפעלת נפחיות עם פטישים או מכבשים שהאנרגיה שלהם עולה על 50 קילו ג'אול לפטיש והערך הקלורי (calorific power) שבו משתמשים עולה על 20 מגה-וואט תרמי;
:: 2.3.3 יישום ציפוי מגן על ידי מתכות מותכות (fused metal coats) עם תשומת פלדה גולמית (crude) בכמות העולה על 2 טון לשעה;
: 2.4 יציקה של מתכות ברזליות בכושר ייצור העולה על 20 טון ליום;
: 2.5 עיבוד מתכות לא ברזיליות:
:: 2.5.1 ייצור והפקת מתכות לא ברזליות גולמיות ממחצבים, עופרות, תרכיזים, או חומרי גלם שניוניים על ידי תהליכים מטא-לורגיים, כימיים, אלקטרוליטיים או אחרים;
:: 2.5.2 התכה, ובכלל זה ייצור סגסוגות (alloyage), של מתכות לא ברזליות, כולל מוצרים מוחזרים (שאריות זקוק, תבניות יציקה וכדומה) בכושר התכה העולה על 4 טון ליום לעופרת וקדמיום ו-20 טון ליום לכל שאר המתכות;
: 2.6 טיפול שטח של מתכות וחומרים פלסטיים על ידי תהליך כימי או אלקטרוליטי באמבטיות טיפול שנפחן הכולל עולה על 30 מ&quot;ק;
@ 3. (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ד-2) : '''תעשייה מינרלית'''
: 3.1 ייצור מלט באמצעות כבשנים סובבים (Rotary Kilns) בעלי כושר ייצור העולה על 500 טון ליום, או סיד (lime) בכבשנים סובבים בעלי כושר ייצור העולה על 50 טון ליום, או בכבשנים אחרים (furnaces) בעלי כושר ייצור העולה על 50 טון ליום (((החל מיום 5.9.2027):)) (בסמכות ממונה בכיר);
: 3.2 ייצור זכוכית כולל סיבי זכוכית בכושר התכה העולה על 20 טון ליום;
: 3.3 התכה של חומרים מינרלים כולל ייצור סיבים מינרליים בכושר התכה העולה על 20 טון ליום;
: 3.4 ייצור מוצרים קרמים על ידי שריפה, כגון רעפים, לבנים, אריחים, פורצלן, בכושר ייצור העולה על 75 טון ליום או בכבשנים בעלי נפח העולה על 4 מ&quot;ק ועם צפיפות השמה לכבשן העולה על 300 ק&quot;ג למ&quot;ק;
@ 4. (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ד-2) : '''תעשייה כימית''' (((החל מיום 5.9.2027):)) (בסמכות ממונה בכיר)
: ייצור בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי של חומרים או קבוצות חומרים לפי הפירוט שלהלן:
: 4.1 ייצור חומרים אורגנים בסיסיים כגון:
:: 4.1.1 פחממנים פשוטים (לינארים או ציקלים, רוויים ושאינם רוויים, אליפטים או ארומטיים);
:: 4.1.2 פחממנים המכילים חמצן, כגון אלכוהולים, אלדהידים, קטונים, חומצות קרבוקסיליות, אסטרים, אצטטים, אתרים, פרוקסידים, שרפים אפוקסים;
:: 4.1.3 פחממנים סולפורים;
:: 4.1.4 פחממנים חנקתיים, כגון אמינים, אמידים, תרכובות חנקתיות (Nitrous, nitro, nitrate), ניטרילים, ציאנטים, ואיזוציאנטים (Cyanates Isocyanates);
:: 4.1.5 פחממנים המכילים זרחן;
:: 4.1.6 פחממנים הלוגנים;
:: 4.1.7 תרכובות אורגנו-מתכתיות;
:: 4.1.8 מוצרי פלסטיק בסיסיים (סיבים פולימרים סינתטיים וסיבים המבוססים על צלולוס);
:: 4.1.9 גומי סינתטי;
:: 4.1.10 צבעים ופיגמנטים;
:: 4.1.11 חומרים פעילי שטח ודטרגנטים;
: 4.2 ייצור חומרים אנאורגנים בסיסיים כגון:
:: 4.2.1 גזים כגון אמוניה, כלור או מימן כלורי, פלואור או מימן פלואורי, תחמוצות פחמן, תרכובות גופרית, תחמוצות חנקן, מימן, דו-תחמוצת הגפרית, קרבוניל כלוריד;
:: 4.2.2 חומצות כגון חומצה כרומית, חומצה הידרופלואורית, חומצה זרחתית, חומצה חנקתית, חומצה הידרוכלורית, חומצה גפרתית, אולאום (Oleum), חומצות גפריתיות;
:: 4.2.3 בסיסים כגון אמוניום הדרוקסיד, פוטסיום הדרוקסיד, סודיום הידרוקסיד;
:: 4.2.4 מלחים כגון אמוניום כלוריד, פוטסיום כלורט, פוטסיום קרבונט, סודיום קרבונט, פרבורט, ניטרט כסף (Silver nitrate);
:: 4.2.5 תרכובות אנאורגניות לא מתכתיות או תחמוצות מתכת או תרכובות אנאורגניות אחרות כגון קלציום קרביד, סיליקון, סיליקון קרביד;
: 4.3 ייצור דשנים המבוססים על זרחן, חנקן או אשלגן (תרכובות פשוטות או מורכבות);
: 4.4 ייצור ביוצידים (נגד מיקרואורגניזמים) ומוצרים בסיסיים להגנה על בריאות הצומח;
: 4.5 ייצור מוצרים פרמצבטיים בסיסיים, תוך עשיית שימוש בתהליכים כימיים או ביולוגיים;
: 4.6 ייצור חומרי נפץ;
@ 5. (תיקון: תשס&quot;ט-2, תשפ&quot;ד-2) : '''ניהול פסולת'''
: 5.1 השבה וסילוק של פסולת מסוכנת בכמות העולה על 10 טון ליום;
: 5.2 טיפול תרמי בפסולת מוצקה לא מסוכנת בכמות העולה על 3 טון לשעה;
: 5.3 (((החל מיום 5.9.2027):)) סילוק או טיפול בפסולת לא מסוכנת:
:: 5.3.1 סילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת העולה על 50 טון ליום, הכוללת אחת או יותר מהפעילויות שלהלן, למעט טיפול בשפכים עירוניים:
::: (1) טיפול ביולוגי;
::: (2) טיפול פיסיקו-כימי;
::: (3) טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
::: (4) טיפול בבוצה או אפר;
::: (5) טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם;
:: 5.3.2 טיפול או שילוב של טיפול וסילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת העולה על 75 טון ליום, הכוללת אחת או יותר מהפעילויות שלהלן, למעט טיפול בשפכים עירוניים, אולם אם הפעילות היחידה שנעשית היא עיכול אנאירובי, הקיבולת הקובעת לפעילות זו תהיה 100 טון ליום:
::: (1) טיפול ביולוגי;
::: (2) טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
::: (3) טיפול בבוצה או אפר;
::: (4) טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם;
:: 5.4 (((החל מיום 5.9.2027):)) תפעול מטמנה בקיבולת העולה על 10 טון ליום או בקיבולת כללית העולה על 25,000 טון, למעט מטמנה לפסולת אינרטית.
@ 6. (תיקון: תשס&quot;ט-2) : '''פעילויות אחרות'''
: 6.1 טיפול ועיבוד המיועד לייצור תוצרי מזון מחומרי הגלם מהצומח ביכולת ייצור העולה על 300 טון ליום (ערך ממוצע על בסיס רבעוני);
: 6.2 כילוי או מיחזור של פגרי בעלי חיים ופסדים בהספק העולה על 10 טון ליום;
: 6.3 טיפול שטח של חומרים, רכיבים או מוצרים בעזרת ממיסים אורגניים, במיוחד להדפסה, לצביעה, לציפוי, לשימון, לניקוי, לאימפרגנציה וכדומה, הצורך ממיסים בכמות העולה על 150 ק&quot;ג לשעה או 200 טון לשנה;
: 6.4 ייצור פחם (hard burnt coal) או אלקטרוגרפיט על ידי אינסינרציה או גרפיטיזציה.

== תוספת רביעית  ==
==== ((([[סעיף 41]]))) ====
=== מקורות פליטה שניתן לתת בעניינם הוראות נוספות ===

@ 1. : בית חולים.
@ 2. : מעבדה.
@ 3. : בעל צי כלי רכב; לעניין זה -
:- &quot;צי כלי רכב&quot; - כלי רכב במספר ומסוג בפסקה (1), (2) או (3) שלהלן, המצויים בבעלותו, בניהולו, בחכירתו, בשליטתו או המופעלים בידי אדם אחד, לרבות כלי רכב כאמור המצויים בבעלות, בניהול, בחכירה, בשליטה או בהפעלה של אדם השולט באדם כאמור או הנשלט על ידיו או שהשליטה בו ובאדם אחר היא בידי אותו אדם:
:: (1) 10 כלי רכב מסוג רכב מסחרי המשמש לשירות הובלה; בפסקה זו((,)) &quot;רכב מסחרי&quot;, &quot;שירות הובלה&quot; - כהגדרתם [[בחוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]];
:: (2) 50 כלי רכב מאחד או יותר מסוגים אלה: רכב ציבורי, רכב מסחרי, רכב עבודה או אוטובוס, כהגדרתם [[בפקודת התעבורה]];
:: (3) 100 כלי רכב מסוג רכב פרטי כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]].
@ 4. : רכבת כהגדרתה [[בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]].
@ 5. : נמל כהגדרתו [[בפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל&quot;א-1971]].

== תוספת חמישית  ==
==== ((([[סעיף 22]]))) ====
=== מזהמים שיש להביא בחשבון בקביעת ערכי פליטה בהיתר ===

@ : {{דוכיווני|גופרית דו חמצנית ותרכובות גופרית אחרות|Sulphur dioxide and other sulphur compounds}}
@ : {{דוכיווני|תחמוצות חנקן ותרכובות חנקן אחרות|Oxides of Nitrogen and other Nitrogen compounds}}
@ : {{דוכיווני|פחמן חד חמצני|Carbon Monoxide}}
@ : {{דוכיווני|חומרים אורגניים נדיפים|Volatile organic compounds}}
@ : {{דוכיווני|מתכות ותרכובותיהן|Metals and their compounds}}
@ : {{דוכיווני|אבק|Dust}}
@ : {{דוכיווני|כלור ותרכובותיו|Chlorine and its compounds}}
@ : {{דוכיווני|פלואור ותרכובותיו|Fluorine and its compounds}}
@ : {{דוכיווני|ארסן ותרכובותיו|Arsenic and its compounds}}
@ : {{דוכיווני|ציאנידים|Cyanides}}
@ : {{דוכיווני|חומרים אשר הוכחו כקרצינוגניים או כמוטוגניים או שיש להם השפעה על הרבייה אם הם נישאים באוויר, וכן חומרי המוצא של חומרים כאמור|Substances and preparations which have been proved to posses carcinogenic or mutagenic properties or properties which may affect reproduction via the air}}
@ (תיקון: תשס&quot;ט) : {{דוכיווני|דיאוקסינים ופוראנים|Polychlorinated dibenzodioxins and polychlorinated dibenzofurans}}

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ט בתמוז התשס&quot;ח (22 ביולי 2008).

&lt;חתימות&gt;
* אהוד אולמרט, ראש הממשלה
* גדעון עזרא, השר להגנת הסביבה
* שמעון פרס, נשיא המדינה
* דליה איציק, יושבת ראש הכנסת</text>
      <sha1>bzdlv03p5p1sr23uhc323gd9oyh5hek</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק אוויר נקי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>295787</id>
    <revision>
      <id>3080289</id>
      <parentid>3025662</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T06:01:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3080279]</comment>
      <origin>3080289</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="310385" sha1="rqn53exao8yry9ewslepjfrcioqc8dx" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000055}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ח, 752|חוק אוויר נקי|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 119|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2192.pdf}}, {{ח:תיבה|307|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301088.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 200|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2272.pdf}}, {{ח:תיבה|749|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301171.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 450|תיקון מס׳ 2 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301482.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 293|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 178|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|798|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4328606.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4690532.pdf}}.

''דחיית מועדים'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2448|צו אוויר נקי (דחיית מועדים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12481.pdf}}, {{ח:תיבה|2448|צו הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) (דחיית היום הקובע)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12481.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ב, 6129|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 3144|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 3614|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 3380|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 3903|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 4853|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 4837|הודעה בדבר עדכון סכום עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 3628|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3673|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3279|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 3920|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3262|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12022.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2712|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13085.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרות ופרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: איסור זיהום אוויר חזק או בלתי סביר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פעולות הרשויות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ולניטורו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: תכנית לאומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: ערכי איכות האוויר והמערך הארצי לניטור האוויר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: רשויות מקומיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מקורות פליטה נייחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: מקורות פליטה טעוני היתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב1|סימן ב׳1: היתר פליטה אחוד למקורות פליטה טעוני היתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: אגרות והיטלים למקורות פליטה טעוני היתר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מקורות פליטה נייחים החייבים ברישוי לפי חוק רישוי עסקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: מקורות פליטה ניידים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: דלק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות נוספות למקורות פליטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: פיקוח, אכיפה ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: צווים למניעה, לצמצום או להפסקה של זיהום האוויר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: תביעות אזרחיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) – הוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה: {{מוקטן|ההגדרה ”מקור פליטה נייד“}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|ההגדרה ”מקור פליטה טעון היתר“}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|מקורות פליטה שניתן לתת בעניינם הוראות נוספות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|מזהמים שיש להביא בחשבון בקביעת ערכי פליטה בהיתר}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרות ופרשנות}}

{{ח:סעיף|1|מטרות החוק|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} חוק זה מטרתו להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, ועל ידי האסדרה של הקמתם והפעלתם של מקורות פליטה נייחים טעוני היתר בהתאם לגישה סביבתית משולבת המבוססת ככלל על האסדרה האירופית, וייעול הליכי רישוים של מקורות פליטה אלה, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״א־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אוויר“ – לרבות כל שכבות האטמוספירה העוטפות את כדור הארץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האסדרה האירופית“ – ההסדרים המקובלים באסדרה הנוהגת במדינות האיחוד האירופי, כתוקפה מעת לעת, לעניין מקורות פליטה טעוני היתר, ובכלל זה בדירקטיבות, תקנות, מודלים, שיטות, תקנים ונהלים מקצועיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקור פליטה“ – לרבות כל אחד מהמפורטים להלן, ואחת היא אם הוא מקים, מחזיק, מפעיל או משתמש במקור פליטה בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, ואם אינו תאגיד – לרבות המנהל בפועל של מקור הפליטה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק במקור פליטה;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מקור פליטה או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל היתר או רישיון כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם ביטחוני בכיר“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו – עובד משרד הביטחון ששר הביטחון הסמיך לעניין זה ודרגתו ראש אגף לפחות;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה – עובד משרד ראש הממשלה או משרד הביטחון, שראש הממשלה הסמיך לעניין זה ודרגתו ראש אגף לפחות;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין צבא הגנה לישראל – קצין בדרגת תת אלוף לפחות, שראש המטה הכללי הסמיך לעניין זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישה סביבתית משולבת“ – בחינת כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר, לרבות השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים, לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות חוק זה, לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים}} או לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, והכול כדי להשיג רמה גבוהה של הגנה על הסביבה בכללה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיגום“ – נטילת דוגמה של חומר הנפלט ממקור פליטה, חומר דלק או חומר המשמש כחומר גלם בתהליך, בדיקתה ורישום הרכבה ותכונותיה באופן מבודד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלק“ – חומר העשוי לשמש מקור להפקת אנרגיה בדרך של בעירה או בדרך אחרת העלולה לגרום לזיהום האוויר, לרבות נפט גולמי או חומר אורגני אחר ומוצריהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר בניה“ – היתר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}}, לרבות הרשאה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 145|סעיף 145(ו) לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר פליטה“ – היתר שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, למקור פליטה טעון היתר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר פליטה אחוד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 29א|בסעיף 29א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי|בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום האוויר“ – נוכחות באוויר של מזהם, לרבות נוכחות כאמור המהווה חריגה מערכי איכות האוויר, או פליטה של מזהם המהווה חריגה מערכי פליטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום אוויר חריג“ – נוכחות באוויר של מזהם המהווה חריגה מערכי התרעה או שיש בה חשש לפגיעה בבריאות הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הסביבה“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החומרים המסוכנים“ – {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק למניעת מפגעים“ – {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סדר הדין הפלילי“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבניה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טכניקה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} טכנולוגיה, אמצעים ושיטות המשמשים בתכנון, בבנייה, בהפעלה, בתחזוקה או בפירוק של מקור פליטה או של פעילות המתבצעת בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הטכניקה המיטבית הזמינה“ – {{ח:הערה|(תוחלף ביום 5.9.2027):}} הטכנולוגיה והאמצעים האחרים המתקדמים ביותר, המשמשים בתכנון, בבניה, בהפעלה ובתחזוקה של מקור פליטה ושל פעילות המתבצעת בו, או טכנולוגיה ואמצעים כאמור שייעודם מניעה או צמצום של זיהום האוויר, המוספים למקור פליטה, והכל ובלבד שמתקיימים בהם כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יישומם מביא למניעה או לצמצום מרבי של פליטת מזהמים לאוויר ממקור הפליטה ולמזעור הפגיעה בסביבה בכללה;
{{ח:תתת|(2)}} הם בשלב פיתוח הניתן ליישום מבחינה טכנית וכלכלית, במקור הפליטה או בפעילויות המתבצעת בו, או במקורות פליטה או בפעילויות מסוגם באותו מגזר, בהתחשב ביתרונותיהם ובעלויותיהם של הטכנולוגיה והאמצעים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הם זמינים באורח סביר אף אם טרם יושמו בישראל בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טכניקה מיטבית זמינה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} טכניקה שהיא אחת מהטכניקות המיטביות והמתקדמות ביותר הזמינות ליישום מעשי ומקובלות כבסיס לקביעת ערכי פליטה ותנאים אחרים בהיתר, ואשר מיועדות למניעה של פליטה והשפעות שליליות על הסביבה בכללה, ובנסיבות שבהן מניעה כאמור אינה אפשרית – לצמצום פליטה והשפעות כאמור; לעניין זה –
{{ח:תתת|(1)}} יראו טכניקה כזמינה ליישום מעשי אם רמת הפיתוח שלה מאפשרת יישום מבחינה טכנית וכלכלית במגזר התעשייתי שאותו סוג של מקור פליטה או פעילות נמנים עימו, בהתחשב בעלותה וביתרונותיה, בין שהיא מיוצרת או שנעשה בה שימוש בישראל ובין שלא, ובלבד שבעל מקור הפליטה יכול להשיגה באופן סביר;
{{ח:תתת|(2)}} יראו טכניקה כמיטבית אם היא הטכניקה האפקטיבית ביותר בהשגת רמה גבוהה של הגנה על הסביבה בכללה, ובכלל זה על בריאות הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס“ – כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לטיסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי שיט“ – כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לשיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזהם“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חומר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} חומר, לרבות חומר כימי או ביולוגי, וכן חומר מוצא לחומר כאמור, שנוכחותם באוויר גורמת או עלולה לגרום –
{{ח:תתתת|(א)}} לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכס או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח;
{{ח:תתתת|(ב)}} לשינוי באקלים, במזג האוויר או במידת הראות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – ראש אגף איכות אוויר במשרד או עובד המשרד הכפוף אליו, מקצועית או ניהולית, שהשר, בהמלצת ראש האגף, הסמיכו לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} עובד המשרד שהשר, לפי המלצת המנהל, הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלעניין היתר פליטה אחוד, ובכלל זה מתן היתר כאמור וקביעת תנאיו או סירוב למתן היתר כאמור, ביטולו או התלייתו, לגבי הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} שלצידם מצוין ”(בסמכות ממונה בכיר)“ – יוסמך עובד בכיר של המשרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} עובד בכיר של המשרד שהשר הסמיך לעניין הוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, בכל שטח המדינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל הכללי של משרד הבריאות“ – לרבות רופא עובד המדינה שהוא הסמיכו לעניין חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ –
{{ח:תתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
{{ח:תתת|(2)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(4)}} מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים)|בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2005}}, עבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (3), ששר הביטחון הודיע עליהם לממונה, ובלבד שהודעה כאמור תחול רק על מקור פליטה המשמש לייצור ציוד ביטחוני כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שהוסמך בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח הגנת הסביבה“ – עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור פליטה“ – מיתקן או מערך מיתקנים, נייח או נייד, לרבות מכונה, מכשיר או חפץ, וכן מקום, שנפלטים מהם מזהמים לאוויר או הגורמים או העלולים לגרום לפליטת מזהמים לאוויר, עקב פעולה או תהליך המתבצעים בהם או באמצעותם, לרבות כל פעולה או תהליך נלווים שיש להם או שעלולה להיות להם השפעה על פליטת מזהמים, ולמעט אם זיהום האוויר הנגרם או עלול להיגרם מהם זניח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור פליטה טעון היתר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור פליטה נייד“ – מקור פליטה שהוא כלי תחבורה או שניתן להעבירו ממקום למקום באמצעות מנוע בעירה פנימית, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור פליטה נייח“ – מקור פליטה שאינו מקור פליטה נייד, לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מקור פליטה טעון היתר;
{{ח:תתת|(2)}} מקור פליטה החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}};
{{ח:תתת|(3)}} מקור פליטה המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן האישור“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים}}, מטעם השר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניטור האוויר“ – מדידה ורישום שיטתיים, רציפים או תקופתיים, של ריכוז או כמות של מזהם באוויר או של תכונות אחרות של האוויר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניטור פליטה“ – מדידה ורישום שיטתיים, רציפים או תקופתיים של ריכוז, כמות או תכונות אחרות של מזהם הנפלט ממקור פליטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערכי איכות האוויר“ – ערכים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, ובכלל זה ערכי יעד, ערכי סביבה, ערכי התרעה וערכי ייחוס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערכי פליטה“ – ריכוז או כמות מרביים נמדדים בפרקי זמן נתונים של מזהם או קבוצת מזהמים שפליטתם מותרת ממקור פליטה בקצב או באופן אחר, שנקבעו לפי חוק זה או לפי כל דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פליטה“ – פעולה המביאה לנוכחות מזהם באוויר, לרבות בדרך של התנדפות, אידוי או שחרור לאוויר של חומר במצב צבירה מוצק, נוזלי או גזי, במישרין או בעקיפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקרן“ – הקרן לשמירת הניקיון כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון|בחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב מנועי“, ”רשות הרישוי“ לעניין רכב מנועי – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – עיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת ניטור אוויר“ – מכשיר מדידה וציוד עזר המשמשים לניטור האוויר, לרבות מבנה או חלק במבנה, נייח או נייד, שנמצאים בו מכשיר וציוד עזר כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – השר להגנת הסביבה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: איסור זיהום אוויר חזק או בלתי סביר}}

{{ח:סעיף|3|איסור זיהום אוויר חזק או בלתי סביר}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגרום אדם לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), יראו זיהום אוויר כחזק או כבלתי סביר, בין השאר, כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חריגה מערכי סביבה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} פליטת מזהם לאוויר בניגוד להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|4|הוראות לעניין איסור זיהום האוויר}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות חוק זה, השר יקבע הוראות לשם מניעת הפרתו של {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות הקובעות מהו זיהום אוויר חזק או בלתי סביר;
{{ח:תתת|(2)}} צעדים ואמצעים שיש לנקוט למניעת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק)|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} אין באי־קביעתן של הוראות לפי סעיף קטן (א) כדי להתיר גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי סביר האסור לפי כל דין.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פעולות הרשויות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ולניטורו}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: תכנית לאומית}}

{{ח:סעיף|5|תכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך שנה מיום התחילה, תאשר הממשלה, לפי הצעת השר, תכנית רב־שנתית לשם קידום מטרותיו של חוק זה, שבה ייכללו, בין השאר, אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יעדים ארציים ואזוריים לצמצום זיהום האוויר בתוך פרק הזמן שייקבע בתכנית, בשים לב לערכי היעד שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} הוראות לפעילות שרי הממשלה ומשרדיהם, לעניין ביצוע התכנית, בהתאם לשטחי הפעולה שעליהם הם ממונים.
{{ח:תת|(ב)}} שרי הממשלה ידווחו לממשלה, בכל שנה, לא יאוחר מ־31 במרס, על הפעולות שננקטו על ידי משרדיהם בהתאם לתכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תת|(ג)}} השר יציג את התכנית בפני הוועדה, ויגיש לה, בכל שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח בדבר יישום התכנית בשנה שקדמה למועד הדיווח.
{{ח:תת|(ד)}} הממשלה, לפי הצעת השר או שרים אחרים, תעדכן את התכנית מעת לעת ולפחות אחת לחמש שנים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: ערכי איכות האוויר והמערך הארצי לניטור האוויר}}

{{ח:סעיף|6|ערכי איכות האוויר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע ערכים מרביים, כמפורט להלן, לנוכחותם באוויר של מזהמים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בפרקי זמן נתונים (בחוק זה – ערכי איכות האוויר):
{{ח:תתת|(1)}} ערכים שחריגה מהם מהווה חשש לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכסים או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח, שיש לשאוף להשיגם כיעד (בחוק זה – ערכי יעד); ערכי היעד ישמשו בסיס לקביעת היעדים בתכנית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:תתת|(2)}} ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, שייקבעו על בסיס ערכי היעד והידע המדעי והטכנולוגי העדכני, ובהתחשב באפשרות המעשית למניעת חריגה מערכי היעד (בחוק זה – ערכי סביבה);
{{ח:תתת|(3)}} ערכים שחריגה מהם, בחשיפה לזמן קצר, גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם של בני אדם, ושיש לנקוט אמצעים מידיים למניעת החריגה מהם או למניעת הנזק הנובע מהחריגה (בחוק זה – ערכי התרעה).
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע את ערכי איכות האוויר לפרקי זמן שונים ולאזורים שונים;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע סוגים נוספים של ערכי איכות האוויר;
{{ח:תתת|(3)}} להוסיף, בצו, מזהמים {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ג)}} ערכי איכות האוויר ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין־לאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכים מקבילים לערכי איכות האוויר, הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בינלאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי, בעניינים אלה.
{{ח:תת|(ד)}} השר יבחן מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים, את הצורך בעדכון ערכי איכות האוויר שקבע.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}} רשאי לקבוע הנחיות לעניין ערכי יעד לחומרים שאינם מנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} (בחוק זה – ערכי ייחוס); הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}} יפרסם את ערכי הייחוס באתר האינטרנט של המשרד וכן בדרך נוספת שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (איכות אויר)|תקנות אוויר נקי (איכות אויר), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה)|תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|7|מדידה והערכה של איכות האוויר}}
{{ח:תת|(א)}} השר יורה על הקמתו והפעלתו של מערך ארצי לניטור האוויר, שיורכב, בין השאר, מתחנות ניטור אוויר (בחוק זה – המערך הארצי); הקמתו והפעלתו של המערך הארצי יכול שתיעשה בהדרגה, לפי סדרי עדיפויות שעליהם יורה השר.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ינהל את המערך הארצי וימלא באמצעותו תפקידים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} איסוף, עיבוד ותיעוד של נתוני ניטור האוויר מתחנות ניטור האוויר;
{{ח:תתת|(2)}} תיאום וריכוז של פעולות ניטור האוויר;
{{ח:תתת|(3)}} פרסום נתונים על איכות האוויר ותחזית איכות האוויר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}};
{{ח:תתת|(4)}} תפקידים נוספים, כפי שיורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} בכפוף להוראות כל דין, רשאי השר, בהסכמת שר הפנים, להורות לרשות מקומית להקים ולהפעיל תחנות ניטור אוויר שיהיו חלק מהמערך הארצי.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי להורות לבעל מקור פליטה נייח המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, או החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, להקים ולהפעיל תחנות ניטור אוויר שיהיו חלק מהמערך הארצי.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה הוראה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד) להקמה ולהפעלה של תחנת ניטור אוויר בתחומי מקום המוחזק בפועל על ידי מערכת הביטחון, רשאי שר הביטחון לבקש מהשר לשקול מחדש את ההוראה, מטעמים מיוחדים של חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
{{ח:תת|(ו)}} השר יקבע הוראות לעניין הקמה והפעלה של תחנות ניטור אוויר שהן חלק מהמערך הארצי, לרבות הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אמות המידה לקביעת מיקום ופריסה של תחנות ניטור האוויר בהתחשב, בין השאר, בדפוסים מטאורולוגיים אזוריים, ריכוזי אוכלוסייה וריכוז מקורות פליטה;
{{ח:תתת|(2)}} אופן הביצוע של ניטור האוויר בתחנות ניטור האוויר, לרבות המכשירים וציוד העזר שישמשו לביצועו;
{{ח:תתת|(3)}} אופן התיעוד של נתוני ניטור האוויר ועיבודם;
{{ח:תתת|(4)}} דרכי הדיווח והמסירה של נתוני ניטור האוויר לממונה, לרבות מועדי הדיווח.
{{ח:תת|(ז)}} המקים או מפעיל תחנת ניטור אוויר שהיא חלק מהמערך הארצי, יפעל על פי ההוראות שקבע השר לפי סעיף זה ובהתאם להנחיות הממונה.

{{ח:סעיף|8|פרסום נתונים ותחזיות על איכות האוויר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}} יפרסם לציבור, באופן סדיר, נתונים על איכות האוויר ואת תחזית איכות האוויר, על בסיס נתונים שהתקבלו מהמערך הארצי, באתר האינטרנט של המשרד ובדרך נוספת שיקבע, הנגישה לציבור ללא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}}, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות, יקבע נהלים לעניין התרעה לציבור על זיהום אוויר חריג ולעניין המלצות לציבור על דרכי התנהגות במצב כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} ראה הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}}, לפי הנהלים שנקבעו בהתאם לסעיף קטן (ב), כי קיים או עלול להתקיים זיהום אוויר חריג באזור מסוים, יפרסם על כך התרעה לציבור בתקשורת האלקטרונית, וכן רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} לפרסם המלצות לציבור על דרכי התנהגות במצב כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} אם ראה כי יש בכך כדי להביא למניעת זיהום האוויר החריג או לצמצומו – להורות לבעל מקור פליטה המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או לבעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, לנקוט אמצעים סבירים כפי שיפרט בכתב, בהתאם להוראות לעניין זה בהיתר פליטה שניתן לו או בהתאם לתנאי הרישוי שנקבעו לגביו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} או בהתאם להוראות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} היה מקור פליטה מוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון, לא תינתן הוראה כאמור בפסקה (2) אלא לאחר התייעצות עם הגורם הביטחוני הבכיר הנוגע בדבר;
{{ח:תתת|(4)}} להורות לראש רשות מקומית לנקוט באמצעים סבירים בהתאם להוראות לעניין בתכנית פעולה שהוכנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: רשויות מקומיות}}

{{ח:סעיף|9|מניעה וצמצום של זיהום האוויר על ידי רשויות מקומיות}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תפעל למניעה ולצמצום של זיהום האוויר הנגרם בתחומה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפעלת סמכויותיה לפי כל דין, תיתן רשות מקומית משקל, ככל שהדבר נוגע לעניין, לחובתה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות שהוטלו על רשות מקומית או מסמכויותיה לפי כל דין.

{{ח:סעיף|10|חוקי עזר}}
{{ח:ת}} רשות מקומית רשאית, בחוק עזר, לקבוע הוראות מיוחדות לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר בתחומה, בהתחשב בתנאים המיוחדים של המקום ובתושביו, והסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 258|סעיף 258 לפקודת העיריות}}, {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 22|ובסעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות}}, יהיו נתונות, לגבי חוקי עזר כאמור, גם לשר.

{{ח:סעיף|11|הכרזה על אזור נפגע זיהום אוויר}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח השר כי באזור מסוים קיימים חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או זיהום אוויר חריג, יכריז, בצו, על האזור כאזור נפגע זיהום אוויר (בחוק זה – אזור נפגע זיהום אוויר) ויודיע על כך לרשויות המקומיות שבתחום האזור נפגע זיהום האוויר (בחוק זה – רשויות באזור נפגע זיהום אוויר); הכרזה כאמור לעניין זיהום אוויר חריג הנובע מחשש לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או בסביבה, תיעשה לאחר שהשר פנה למנהל הכללי של משרד הבריאות וקיבל את חוות דעתו בעניין.
{{ח:תת|(ב)}} תוקפה של הכרזה לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על שנתיים, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף ההכרזה מעת לעת לתקופות נוספות כאמור, אם נוכח כי ממשיכות להתקיים הנסיבות שהביאו להכרזה.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח השר כי חדלו להתקיים הנסיבות שהביאו להכרזה, יבטל את הצו ויודיע על כך כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|12|נקיטת אמצעים באזור נפגע זיהום אוויר}}
{{ח:תת|(א)}} הכריז השר על אזור כאזור נפגע זיהום אוויר, תכין רשות באזור נפגע זיהום אוויר, שמספר תושביה הרשומים במרשם האוכלוסין עולה על 30,000, תכנית פעולה לנקיטת אמצעים בתחומה, במסגרת סמכויותיה לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה בתחומה או להפסקת החריגה, או למניעת הישנות זיהום האוויר החריג, לפי העניין; תכנית כאמור, הכוללת הוראות לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומה של הרשות, תוכן לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77א|סעיף 77א לפקודת התעבורה}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח השר כי זיהום האוויר באזור נפגע זיהום אוויר נובע, בין השאר, מזיהום האוויר הנגרם בתחומה של רשות מקומית שמחוץ לאזור הנפגע, יקבע זאת בצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}}, ויודיע על כך לאותה רשות מקומית ויחולו עליה הוראות סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} סבר השר כי נקיטת אמצעים כאמור בסעיף קטן (א) באזור נפגע זיהום אוויר מחייבת שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות במטרופולין, יקבע זאת בצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}} ויודיע על כך לרשויות המקומיות במטרופולין; הרשויות המקומיות במטרופולין יכינו תכנית פעולה משותפת כאמור בסעיף קטן (א); בסעיף קטן זה, ”מטרופולין“ – אזור שבו כמה רשויות מקומיות הגובלות זו בזו, או רשויות מקומיות המקיימות ביניהן זיקה עירונית.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} תכנית פעולה לפי סעיף זה תכלול, בין השאר, יעדים לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה או להפסקת החריגה, או למניעת הישנות זיהום אוויר חריג, בפרק הזמן שייקבע בתכנית הפעולה, וכן אמצעים ודרכים לעמידה ביעדים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} קבע השר בצו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}} כי זיהום האוויר באזור נפגע זיהום אוויר נובע בעיקרו מתחבורה, יכללו הרשויות המקומיות החייבות בהכנת תכנית כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) הוראות בתכנית לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומן.
{{ח:תת|(ה)}} תכנית הפעולה תובא לאישורו של השר בתוך שישה חודשים מיום ההכרזה והשר רשאי לאשרה או לאשרה בתנאים.
{{ח:תת|(ו)}} אישר השר תכנית פעולה לפי סעיף זה, יפעלו הרשויות המקומיות שהתכנית חלה עליהן, במסגרת סמכויותיהן, לביצוע תכנית הפעולה בפרקי הזמן הקבועים בה.
{{ח:תת|(ז)}} לא הוגשה או לא אושרה תכנית פעולה שחובה להגישה לפי סעיף זה, או לא בוצעו הוראות מהותיות של תכנית פעולה לאחר שאושרה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, להורות לרשות מקומית על הצעדים והאמצעים שעליה לנקוט לצמצום זיהום האוויר בתחומה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מקורות פליטה נייחים}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|13|הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, יקבע הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה נייחים; הוראות כאמור יכול שיקבעו דרך כלל, לסוגי מקורות פליטה נייחים או לעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות כאמור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר מחצרים)|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר מחצרים), תשכ״ב–1962}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר ממבערי מזוט להסקה ביתית)|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר ממבערי מזוט להסקה ביתית), תשל״ג–1972}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת)|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש״ן–1990}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה)|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק)|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|14|הגבלות ואיסורים לגבי מקורות פליטה נייחים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם אחד מאלה אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} ייצר מקור פליטה נייח המיועד לשימוש בישראל, ייבאו או ישווקו;
{{ח:תתת|(2)}} יפעיל מקור פליטה נייח או ישתמש בו.
{{ח:תת|(ב)}} כל רישיון או היתר זמני הנדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} להפעלה של מקור פליטה נייח לפי חוק זה יראוהו כאילו הוא מותנה בקיום הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו לפיו.

{{ח:סעיף|15|ניטור ודיגום}}
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר פליטה, בעל מקור פליטה המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או בעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} יבצע, בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה, בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} או בתנאי רישיון העסק או ההיתר הזמני לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, לפי העניין, ניטור פליטה ודיגום לשם מדידה של פליטת מזהמים ממקור הפליטה, וכן ניטור אוויר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ד)}}; נתוני הניטור או הדיגום יימסרו לממונה וכן לאיגוד ערים או ליחידה סביבתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ד)}}, והכל בדרך ובמועדים שהממונה יורה עליהם.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם לציבור באופן סדיר את נתוני הניטור והדיגום שנמסרו לו כאמור בסעיף קטן (א), באתר האינטרנט של המשרד, ורשאי הוא לערוך את הנתונים ולפרסמם בדוחות.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), נתוני ניטור פליטה ודיגום ממקור פליטה המוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון שניתן לגביו אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(ד)(1)}}, לא יפורסמו, לא יימסרו לאיגוד ערים או ליחידה סביבתית ויימסרו לממונה או למי שהוא הסמיך לעניין זה, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה, והכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ניטור פליטה או דיגום לפי סעיף זה ולעניין דרכי מסירת הדיווח עליהם לממונה, ומועדי הדיווח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק)|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|16|רישום ודיווח|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר פליטה, בעל מקור פליטה המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} או בעל מקור פליטה החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} ינהל רישום מלא ומפורט לעניין מקור הפליטה, לרבות ממצאי ניטור ודיגום שבוצעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה, בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}} או בתנאי רישיון העסק או ההיתר הזמני לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, לפי העניין, וידווח עליו לממונה לפחות אחת לשנה, לא יאוחר מ־31 בדצמבר, או במועד אחר כפי שיורה הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (א) יאפשר לממונה, למפקח הגנת הסביבה ולמפקח לעיין ברישום שהוא מנהל לפי סעיף קטן (א), בשעות העבודה המקובלות, וימסור להם, לפי דרישתם, העתק מרישום זה.

{{ח:סעיף|16א|עקרונות ושיקולים לאסדרת מקורות פליטה טעוני היתר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, לגבי מקורות פליטה טעוני היתר, לעניין התקנת תקנות, מתן הנחיות, בחינת בקשות או השגות והחלטה בהן, ומתן היתרים או אישורים או קביעת תנאים בהם, יופעלו על בסיס גישה סביבתית משולבת ובהתאם לאסדרה האירופית, ובלבד שבעניין שבו האסדרה האירופית אינה מתאימה לתנאי הארץ, יופעלו הסמכויות על בסיס אמות מידה מקצועיות המיושמות במדינות מפותחות; הסמכויות כאמור בסעיף קטן זה יופעלו גם בשים לב לכל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחינת השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים ובחינת השפעות על הסביבה ועל בריאות הציבור כמכלול;
{{ח:תתת|(2)}} ניהול סיכונים;
{{ח:תתת|(3)}} העדפת הפחתה במקור המיועדת למניעה של השפעות שליליות על הסביבה העלולות להיווצר, טרם היווצרותן, ובמקום שמניעה אינה אפשרית – צמצום השפעות כאמור; מניעה או צמצום כאמור יכול שייעשו בין השאר בשלבי הבחירה של החומרים ובאפיון התהליכים;
{{ח:תתת|(4)}} הפחתת נטל אסדרה עודף ככל האפשר, ובכלל זה צמצום עלויות עודפות הכרוכות בציות לאסדרה, וכן יצירת ודאות ויציבות אסדרתית.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), המנהל יפרסם הוראות לעניין האסדרה האירופית שעליה יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור באותו סעיף קטן, ובעניינים שלגביהם לא ניתן להורות על אסדרה אירופית מסוימת – הוראות לעניין אופן הבחירה בהסדר שעליו יש להתבסס בהפעלת הסמכויות כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות שנתן המנהל לפי פסקה (1) יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל ובמשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף ועל כל שינוי בהן תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכל שיקול אחר שיש לשקול לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} בהפעלת הסמכויות כאמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|16ב|שינוי תנאי בהיתר פליטה קיים על פי תקנות או הנחיות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} בקביעת הוראות לפי חוק זה שיש בהן משום שינוי של תנאים הקבועים בהיתרי פליטה שהיו בתוקף ערב קביעת ההוראות האמורות (בסעיף קטן זה – היתרים קיימים), יבחן השר את מועד כניסתן לתוקף של הוראות כאמור לגבי היתרים קיימים, ורשאי הוא לקבוע כי הן ייכנסו לתוקף לגבי היתרים כאמור, לפני מועד חידושם, רק אם נוכח כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלות יישום השינוי האמור בידי כלל בעלי ההיתרים הקיימים הנוגעים לעניין אינה עולה על 30 מיליון שקלים חדשים בשנה מסוימת, על פי המסקנות מתהליך הערכת השפעות אסדרה, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|בחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, שנערך לגבי ההוראות;
{{ח:תתת|(2)}} כניסת ההוראות לתוקף, לגבי כלל ההיתרים הקיימים הנוגעים לעניין, במועד חידושם ולא קודם לכן, עלולה לגרום לפגיעה ניכרת בהגנה על הסביבה או על בריאות הציבור או לסיכון משמעותי לציבור או לסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} כניסת ההוראות לתוקף, לגבי היתר קיים, במועד חידוש ההיתר ולא קודם לכן, עלולה להביא לאי־עמידה של מדינת ישראל בדרישה מחייבת לפי הסכם בין־לאומי שישראל צד לו.
{{ח:תת|(ב)}} במתן הנחיות לפי חוק זה, אשר יישומן כרוך בשינוי תנאים שנקבעו בהיתר פליטה שהוא היתר פליטה שהיה בתוקף ערב מתן ההנחיות (בסעיף קטן זה – היתר קיים) או בשינוי אופן יישומם, רשאי המנהל להורות כי הנחיות כאמור ייכנסו לתוקף לגבי היתר קיים, לפני מועד חידושו, רק אם ניתן לכך אישור מאת השר; השר ייתן אישור כאמור רק אם נוכח כי מתקיים לגבי ההנחיות האמור בפסקאות (1), (2) או (3) של סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(1) יתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; סכום שעודכן כאמור יעוגל ל־1,000 השקלים החדשים הקרובים; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם ביום ו׳ באדר א׳ התשפ״ד (15 בפברואר 2024).

{{ח:סעיף|16ג|הפעלת סמכויות הממונה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} המנהל יפרסם נהלים ומדיניות כללית להפעלת סמכויותיו של הממונה בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|16ד|תוכנית פיקוח|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יורה בנוהל על אופן הביצוע של פיקוח על כלל מקורות הפליטה טעוני ההיתר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יורה בנוהל כאמור בסעיף קטן (א) הוראות לעניין הכנת תוכנית פיקוח בידי הממונה, ולעניין המתכונת להכנת תוכנית הפיקוח ואמות המידה להפעלתה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בחינת כלל ההשפעות על הסביבה של פעילות מקורות הפליטה טעוני ההיתר;
{{ח:תתת|(2)}} אמות מידה לעניין תדירות הפיקוח, בשים לב למידת הסיכון או הזיהום הכרוכים בפעילות מקורות הפליטה ומורכבותם, לאופי הסביבה המושפעת מפעילויות אלה ולהפרות קודמות או תלונות; תדירות הפיקוח לא תפחת מביצוע פעילות פיקוח אחת לשנה במקורות הפליטה היוצרים את ההשפעות החמורות ביותר על הסביבה וביצוע פעילות פיקוח אחת לשלוש שנים במקורות פליטה היוצרים את ההשפעות הקלות ביותר על הסביבה מבין מקורות הפליטה טעוני ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} הוראות שיבטיחו שתוכנית הפיקוח תוכן כך שיהיה אפשר לזהות, ככל הניתן, הפרות של תנאי ההיתר;
{{ח:תתת|(4)}} בחינת תוכנית פיקוח ועדכונה מעת לעת.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יכין תוכנית פיקוח בהתאם להוראות המנהל, שתכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} האזור הגאוגרפי שהתוכנית חלה עליו ורשימת בעלי ההיתרים שהתוכנית חלה עליהם באותו אזור;
{{ח:תתת|(2)}} הערכה כללית של השפעות משמעותיות על הסביבה;
{{ח:תתת|(3)}} תקופת התוכנית והוראות לעניין תדירות הפיקוח, ובכלל זה הוראות לגבי פיקוח שגרתי באתר שמתקיימת בו פעילות מקור הפליטה, הוראות לביצוע ביקורות פתע והוראות לביצוע בדיקות לא שגרתיות בנסיבות שבהן נדרשת בדיקת אירועים או תלונות חמורות שיש בהם חשש לפגיעה בסביבה או הפרת תנאים בהיתר.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יפרסם את תוכנית הפיקוח שהכין לפי הוראות סעיף קטן (ג), באתר האינטרנט של המשרד, וכן יפרסם את סיכום פעילות הפיקוח שבוצעה לפי תוכנית הפיקוח, לגבי כל שנה, עד 30 באפריל של השנה העוקבת, ובכלל זה מידע בדבר עיקרי הממצאים מפעילות הפיקוח ומקורות הפליטה שבהם בוצעה פעילות פיקוח בשנה שקדמה למועד הדיווח.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: מקורות פליטה טעוני היתר}}

{{ח:סעיף|17|חובת היתר פליטה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתקין אדם מקור פליטה שמבוצעת בו פעילות מהפעילויות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או שיש בו מיתקן מהמיתקנים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת האמורה}}, בכל היקף, או בהספק, בכושר ייצור, בכמויות או ביחידות מדידה אחרות כמפורט בה, לא יחזיקו, לא יפעילו ולא ישתמש בו, ולא ירשה לאחר לעשות כן, אלא אם כן יש לו היתר פליטה תקף ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(א1)}} ההספק, כושר הייצור, הכמויות או יחידות המדידה האחרות, כאמור בסעיף קטן (א), יחושבו בהתאם להספק, לכושר הייצור, לכמויות או למספר יחידות המדידה המרביים אשר ניתן להגיע אליהם באמצעות מקור הפליטה, אף אם בפועל מופעל מקור הפליטה בהספק, בכושר ייצור, בכמויות או במספר יחידות מדידה נמוכים יותר.
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), הממונה רשאי לאשר, לבקשת בעל מקור פליטה, כי מקור הפליטה אינו טעון היתר, אם הוכח להנחת דעתו כי בשל מגבלה פיזית במקור הפליטה או הגבלה החלה עליו לפי דין אחר, לא יתאפשר לבצע בו בפועל פעילות בהספק, בכושר הייצור, בכמויות או במספר יחידות המדידה המרביים כאמור בסעיף קטן (א1); אישור כאמור יעמוד בתוקפו כל עוד קיימת המגבלה הפיזית או חלה ההגבלה לפי הדין האחר, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} היתר פליטה יכול שיינתן לגבי כמה מקורות פליטה טעוני היתר ובלבד שמקורות הפליטה נמצאים באתר אחד; היתר פליטה כאמור יכול שיחול גם על מקור פליטה אחר באותו אתר, אף אם אותו מקור אינו טעון היתר.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|18|בקשה להיתר פליטה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להיתר פליטה ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}} – בקשה) תוגש לממונה וייכללו בה פרטים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב); {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} בקשה תוגש באופן דיגיטלי, במתכונת שפרסם המנהל באתר האינטרנט של המשרד, ואשר תעמוד לעיון הציבור במשרד; הודעה על פרסום מתכונת הגשת הבקשה, וכל שינוי שלה, תפורסם ברשומות; השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן הגשת בקשה כאמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השר יקבע הוראות בדבר הפרטים שיש לכלול בבקשה, לרבות הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פרטים על בעל מקור הפליטה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תיאור מקור הפליטה, רכיביו והפעילויות בו;
{{ח:תתתת|(ג)}} החומרים שייעשה בהם שימוש במקור הפליטה, סוגם וכמותם, ואלה המיוצרים בו, לרבות דלק ומקורות אנרגיה אחרים, וכן אופן ניצול החומרים ותוצרי הלוואי שלהם;
{{ח:תתתת|(ד)}} פירוט המזהמים שצפויים להיפלט ממקור הפליטה, סוגם וכמותם, לרבות במצבי הפעלה שונים ובתנאי הפעלה לא אופייניים, ובכלל זה התנעה וכיבוי של מיתקנים, דליפה, עצירות רגעיות והפסקת פעילות, והשפעתם הצפויה על הסביבה;
{{ח:תתתת|(ה)}} הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת ליישום במקור הפליטה, למניעה או לצמצום מרבי של זיהום האוויר והשיקולים לבחירתה, בהתחשב, בין השאר, ביתרונותיה הסביבתיים ובעלויותיה לעומת חלופות אחרות;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת ליישום במקור הפליטה, למניעה או לצמצום מרבי של זיהום האוויר מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות והשיקולים לבחירתה, בהתחשב, בין השאר, ביתרונותיה הסביבתיים ובעלויותיה לעומת חלופות אחרות, ואם ניתן לקבוע את ערך הפליטה המוצע לכל מזהם, המשויך לאותה טכניקה – ערך הפליטה המוצע כאמור;
{{ח:תתתת|(ו)}} אמצעים נוספים המוצעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקור הפליטה;
{{ח:תתתת|(ז)}} אמצעים שינקוט בעל מקור הפליטה או מי מטעמו לפיקוח ולבקרה על פליטת המזהמים ממקור הפליטה;
{{ח:תתתת|(ח)}} תאור כללי של הסביבה וכן פירוט השפעות שליליות על הסביבה עקב נקיטת האמצעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר.
{{ח:תתת|(2)}} נוסף על הוראות פסקה (1), רשאי השר לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} חובת צירוף מסמכים וחוות דעת לבקשה ודרכי הגשתה;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} חובת צירוף מסמכים וחוות דעת לבקשה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגשת בקשה בשלבים ובלבד שמספרם לא יעלה על שלושה; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע את השינויים שבהם יחולו הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 20|וסעיפים 20}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}}, לעניין בקשה כאמור.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הממונה רשאי לדרוש ממגיש בקשה מידע ופרטים נוספים הדרושים לדעתו לשם החלטה בבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} הממונה רשאי לפטור מגיש בקשה מהגשת מידע הנדרש לפי סעיף קטן (ב), כולו או חלקו, אם המידע האמור מצוי בתסקיר השפעה על הסביבה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}} (בחוק זה – תסקיר השפעה על הסביבה), שצורף לבקשה ונערך לגבי מקור הפליטה נושא הבקשה שנתיים לכל היותר לפני מועד הגשת הבקשה, או שהוא מצוי בתסקיר כאמור שנערך קודם לכן, אם הממונה שוכנע כי הנתונים הכלולים בתסקיר עדיין עדכניים ולא חל שינוי נסיבות שיש בו כדי להשפיע על ממצאי התסקיר.
{{ח:תת|(ד)}} מגיש בקשה ימסור העתק ממנה ומכל מסמך שנלווה אליה או שנמסר לממונה לאחר הגשת הבקשה, עם הגשתם לממונה, למעט מידע שאין לפרסמו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)(1)}} לאיגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, שבתחומו נמצא או יימצא מקור הפליטה נושא הבקשה, ובהיעדר איגוד ערים כאמור – ליחידה סביבתית ברשות המקומית שבתחומה הוא נמצא או יימצא; מי שנמסר לו העתק בקשה או מסמך כאמור רשאי למסור לממונה את חוות דעתו לבקשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבלו; לעניין זה, ”יחידה סביבתית ברשות מקומית“ – אגף או יחידה לאיכות הסביבה ברשות מקומית, שהשר הסמיך לעניין זה לפי בקשת ראש הרשות המקומית.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} מגיש בקשה ימסור העתק ממנה, מכל מסמך שנלווה אליה ומכל מסמך שנמסר לממונה לאחר הגשת הבקשה לפי דרישתו כאמור בסעיף קטן (ג)(1), עם הגשתם לממונה, למעט מידע שאין לפרסמו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)(1)}} לאיגוד ערים שעיקר עיסוקו שמירה על איכות הסביבה, שבתחומו נמצא או יימצא מקור הפליטה נושא הבקשה, ובהיעדר איגוד ערים כאמור – ליחידה סביבתית ברשות המקומית שבתחומה הוא נמצא או יימצא; מי שנמסר לו העתק בקשה או מסמך כאמור רשאי למסור לממונה את חוות דעתו לבקשה בתוך 90 ימים מהמועד שבו קיבלו; לעניין זה, ”יחידה סביבתית ברשות מקומית“ – אגף או יחידה לאיכות הסביבה ברשות מקומית, שהשר הסמיך לעניין זה לפי בקשת ראש הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ה)}} בקשה לגבי מקור פליטה שיוחזק ויופעל על ידי מערכת הביטחון תוגש לממונה או למי שהוא הסמיך לעניין זה, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה, והמידע שיימסר יאובטח בהתאם להוראות הקצין המוסמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה)|תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), התש״ע–2009}}.}}

{{ח:סעיף|19|כללים ואמות מידה למתן היתר פליטה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע בתקנות כללים ואמות מידה, דרך כלל או לסוג מסוים של מקורות פליטה, לעניין מתן היתר פליטה.
{{ח:תת|(ב)}} אמות מידה כאמור בסעיף קטן (א) יכללו, בין השאר, הוראות לעניין קביעת הטכניקה המיטבית הזמינה שלפיה ייקבעו התנאים בהיתר הפליטה, בהתחשב בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שימוש בחומרים מעוטי סיכון;
{{ח:תתת|(2)}} תהליכים, מיתקנים או שיטות פעולה דומים שנוסו בהצלחה במגזר תעשייתי בישראל או מחוצה לה;
{{ח:תתת|(3)}} התפתחות הידע המדעי והטכנולוגי;
{{ח:תתת|(4)}} הכמות, הריכוז, התכונות וההשפעות של המזהמים הנפלטים;
{{ח:תתת|(5)}} הזמן הנדרש להתקנה ולהטמעה של הטכנולוגיה והאמצעים האחרים במיתקנים קיימים וחדשים;
{{ח:תתת|(6)}} צריכת חומרי גלם ואופיים ויעילות שימוש באנרגיה;
{{ח:תתת|(7)}} הפחתת ההשפעות של כלל הפליטות על הסביבה כמכלול והפחתת סיכונים מהן;
{{ח:תתת|(8)}} מניעת תקלות ואירועי פליטה חריגים ומזעור השפעתם;
{{ח:תתת|(9)}} העלות והתועלת של אמצעים למניעת פליטה של מזהמים או לצמצומה המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 5.9.2027):}} הוראות כאמור ייקבעו בשים לב, בין השאר, לנהוג בקרב המדינות המפותחות בעולם, ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין־לאומיים, לרבות האיחוד האירופי, בעניינים אלה.
{{ח:תת|(ד)}} השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות לפי סעיף זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה)|תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית)|תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|20|החלטה בבקשה להיתר פליטה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה, ישקול הממונה אם ליתן היתר פליטה, לתיתו בתנאים או לסרב לתיתו.
{{ח:תת|(ב)}} בבואו לשקול בקשה להיתר פליטה, יביא הממונה בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסתברות לגרימת חריגה מערכי סביבה בעקבות מתן ההיתר והשפעת פליטת המזהמים הצפויה ממקור הפליטה על אפשרות השגת ערכי יעד או ערכי ייחוס;
{{ח:תתת|(2)}} הימצאות מקור הפליטה בתחום אזור נפגע זיהום אוויר;
{{ח:תתת|(3)}} קיומן של תכניות פעולה לנקיטת אמצעים למניעת זיהום האוויר ולצמצומו וליישום הטכניקה המיטבית הזמינה של מגיש הבקשה ויכולתו לעמוד בדרישות תכניות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} עמידה ביעדי התכנית הלאומית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} בעקבות מתן ההיתר.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הממונה יודיע על החלטתו כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה, כנדרש בהוראות לפי חוק זה; הממונה רשאי, במקרים חריגים ובהודעה מנומקת בכתב, להאריך את המועד האמור בשלושה חודשים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על בקשה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)(2)(ב)}} כי ניתן להגישה בשלבים.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} הממונה יודיע על החלטתו כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), בתוך שנה מיום הגשת הבקשה על כל פרטיה, כנדרש בהוראות לפי חוק זה; הממונה רשאי, בהודעה בכתב, להאריך את המועד האמור בשישה חודשים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על בקשה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)(2)(ב)}} כי ניתן להגישה בשלבים.
{{ח:תתת|(2)}} דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג)}}, לא יובא במניין התקופה כאמור בפסקה (1) פרק הזמן שעד להגשת מידע ופרטים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} החליט הממונה לשקול ליתן היתר פליטה או לתיתו בתנאים, יכין טיוטת היתר ויקיים הליך לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, ורשאי הוא, לאחר קיום הליך כאמור, גם לסרב ליתן היתר פליטה, לדחות את המועד למתן היתר פליטה או לשנות את תנאיו כפי שנקבעו בטיוטת ההיתר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} החליט הממונה לשקול ליתן היתר פליטה או לתיתו בתנאים, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממונה יכין טיוטת היתר וימסור אותה למגיש הבקשה; מגיש הבקשה רשאי לטעון את טענותיו לגבי טיוטת ההיתר, ובכלל זה לבקש מהממונה הסבר לעניין השיקולים בקביעת תנאי מסוים שמגיש הבקשה טען לגביו, בתוך 30 ימים מיום קבלתה; פרק הזמן האמור בפסקה זו לא יבוא במניין התקופה כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
{{ח:תתת|(2)}} כללו טענות מגיש הבקשה בקשה להסבר כאמור בפסקה (1), יצרף הממונה להיתר הסבר לעניין החלטתו לגבי אותו תנאי; הסבר כאמור יתייחס בין השאר ליישום השיקולים לפי חוק זה, ובכלל זה להתאמת התנאי למקובל בהסדר מתוך האסדרה האירופית, שקביעת התנאי התבססה עליו, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} הממונה יפרסם את טיוטת ההיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, ורשאי הוא, לאחר קיום הליך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|באותו סעיף}}, גם לסרב ליתן היתר פליטה, לדחות את המועד למתן היתר פליטה או לשנות את תנאיו כפי שנקבעו בטיוטת ההיתר.
{{ח:תת|(ה)}} החליט הממונה לשקול לסרב ליתן היתר פליטה, לא יחליט בבקשה אלא לאחר שנתן למגיש הבקשה הזדמנות לטעון את טענותיו; התקיים דיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ו)}}, יראו את מגיש הבקשה כמי שניתנה לו הזדמנות כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} היתה הבקשה לגבי מקור פליטה שאינו מקור פליטה שפעל כדין או שניתן לגביו היתר בניה עד ליום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) והמקום שבו יימצא מקור הפליטה האמור הוא בתחום אזור נפגע זיהום אוויר, לא יחליט הממונה ליתן היתר פליטה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ז)}} הוגשה הבקשה בשלבים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ב)(2)(ב)}}, רשאי הממונה ליתן החלטות ביניים בתום כל שלב משלבי הגשת הבקשה; הוראות סעיף זה יחולו לעניין החלטות ביניים כאמור.

{{ח:סעיף|21|שיתוף הציבור|תיקון: תשע״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בקשה למתן היתר פליטה וכל צרופה שצורפה אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}} יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ממועד הגשתם.
{{ח:תתת|(2)}} מידע ופרטים נוספים שהוגשו לממונה לפי דרישתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)(1)}} וחוות דעת שנמסרו לממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ד)}} יפורסמו ויועמדו לעיון הציבור כאמור לא יאוחר ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(3)}} בפרסום כאמור בפסקה (1) או (2) יצוין קיומו של מידע שהוחלט שאין לפרסמו ויצוינו הטעמים לכך, לפי סעיף קטן (ד)(1) או (2), לפי העניין, למעט אם קבע הגורם הביטחוני הבכיר כי ציון קיומו של המידע שהוחלט שאין לפרסמו לפי סעיף קטן (ד)(1) עלול לפגוע בביטחון המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לשקול לתת היתר פליטה או לתיתו בתנאים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ד) רישה}}, יפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של המשרד; בהודעה שתפורסם כאמור יצוינו הדרכים לעיון במסמכי הבקשה ובטיוטת היתר הפליטה, וכן האופן והמועד שבהם רשאי כל אדם להגיש הערות בקשר לטיוטת היתר הפליטה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} טיוטת היתר הפליטה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד ותעמוד לעיון הציבור במשרדי הממונה ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב); בפרסום כאמור יצוין קיומו של מידע שהוחלט שאין לפרסמו ויצוינו הטעמים לכך, לפי סעיף קטן (ד)(1) או (2), לפי העניין, למעט אם קבע הגורם הביטחוני הבכיר כי ציון קיומו של המידע שהוחלט שאין לפרסמו לפי סעיף קטן (ד)(1) עלול לפגוע בביטחון המדינה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הממונה לא יפרסם פרט שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה וגורם ביטחוני בכיר אישר בחתימת ידו כי יש בגילויו פגיעה כאמור; על החלטה לעניין אישור גורם ביטחוני בכיר ופרסום מידע כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 11|ו־11 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, בשינויים המחויבים, ואולם, הוראת {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 11|סעיף 11 לחוק האמור}} לעניין אי־גילוי עובדת אי־הפרסום לא תחול.
{{ח:תתת|(2)|(א)}} הודיע מגיש הבקשה, עם הגשתה, כי גילויים של פרטים בבקשה עלול לחשוף סוד מסחרי והצהיר על העובדות המקיימות זאת, רשאי הממונה, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לפרסם ולא להעמיד לעיון הציבור פרטים מהבקשה או מטיוטת היתר הפליטה, שלדעתו העיון בהם עלול לחשוף סוד מסחרי כאמור; על החלטה לעניין פרסום מידע כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 11|ו־11 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתתת|(ב)}} לשם בירור טענה לפי פסקת משנה (א) רשאי הממונה להיעזר ביועץ או מומחה, בין אם הוא עובד המדינה ובין אם לאו; הוצאות הממונה לבירור טענה לפי פסקה זו יחולו על מגיש הבקשה.
{{ח:תתתת|(ב1)}} הודיע מגיש הבקשה כאמור בפסקת משנה (א), רשאי הממונה לפרסם את הבקשה ולהעמידה לעיון הציבור, כאמור בסעיף קטן (א), בלי הפרטים שמגיש הבקשה טען לגביהם כאמור בפסקת משנה (א), עד לקבלת החלטתו בעניין הטענה האמורה, ובלבד שיפרסם את החלטתו באתר האינטרנט של המשרד לא יאוחר ממועד פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין פסקה זו, ”סוד מסחרי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עוולות מסחריות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999}}, ואולם בשום מקרה לא יראו כסוד מסחרי פרטים על בעל מקור הפליטה ועל הסוגים, הכמויות והריכוז של המזהמים הנפלטים או הצפויים להיפלט ממקור הפליטה וקצב פליטתם.
{{ח:תת|(ה)}} כל אדם רשאי להגיש לממונה הערות לעניין טיוטת היתר פליטה בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה לפי סעיף קטן (ב); הערות שהוגשו יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת|(ה1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו)}} הממונה לא ייתן היתר פליטה אלא לאחר שחלף המועד להגשת הערות לפי סעיף קטן (ה) ולאחר שדן בהערות שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ה), ורשאי הוא לדון בהערות בדיון פומבי שאליו הוזמנו מגיש הבקשה ומגישי ההערות, ורשאי הוא לסרב ליתן היתר פליטה, לדחות את מועד מתן היתר הפליטה או לשנות את תנאיו, בהתחשב בהערות שהוגשו לו; הממונה רשאי שלא לדון בטענה שהוגשה לו אם מצא כי יש בה חזרה על טענות שהוגשו קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו) לא יחולו על מתן היתר פליטה למקור פליטה שיוחזק ויופעל על ידי מערכת הביטחון.
{{ח:תת|(ח)}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר ניהול ההליך לפי סעיף זה, סדרי הגשת הערות והדיון בהן.

{{ח:סעיף|22|היתר פליטה ותנאיו|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להתנות היתר פליטה בתנאים, לרבות בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההיתר, והכל כדי להבטיח את קיומן של מטרות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), הממונה יקבע בהיתר פליטה הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ערכי הפליטה למזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, ובייחוד למזהמים או לקבוצות מזהמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, או אם לא ניתן, לדעת הממונה, לקבוע ערכי פליטה – הוראות אחרות שעניינן הגבלה על פליטת מזהמים ממקור הפליטה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} ערכי הפליטה המותרים למזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, ובייחוד למזהמים או לקבוצות מזהמים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, ערכים אחרים או אמצעים טכניים שיש ליישם במקור הפליטה, המבוססים על הטכניקה המיטבית הזמינה כאמור בסעיף קטן (ד), ככל האפשר בלי לחייב ביישום של טכניקה או אמצעי מסוים, ואם לא ניתן, לדעת הממונה, לקבוע ערכי פליטה או ערכים או אמצעים כאמור – תנאים אחרים שקביעתם תביא להשגת רמה שווה של הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור, ובכלל זה תנאים לעניין הגבלת פליטת מזהמים ממקור הפליטה;
{{ח:תתת|(2)}} מניעת חריגות מערכי פליטה, הפסקת חריגות שאירעו ומניעת הישנותן;
{{ח:תתת|(3)}} חובות ניטור פליטה, דיגום ודיווח, לרבות הדרכים והמועדים לביצועם, ודרכים לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;
{{ח:תתת|(4)}} חובות מסירת מידע לממונה.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) וככל שהדבר נדרש כתוצאה מהפעילות המתבצעת במקור הפליטה, יקבע הממונה בהיתר הפליטה, הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מניעה וצמצום של פליטות מזהמים שלא דרך ארובה;
{{ח:תתת|(2)}} מניעה וצמצום של פליטות לא שגרתיות ותקלות, והטיפול בהן;
{{ח:תתת|(3)}} מגבלות בדבר שימוש בחומרים, לרבות סוגי דלק;
{{ח:תתת|(4)}} אמצעים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ג)(2)}}, שיינקטו במקרה של התרעה על זיהום אוויר חריג;
{{ח:תתת|(5)}} תנאים שיש לקיימם לפני תחילת הפעילות נושא היתר הפליטה ולאחר סיומה;
{{ח:תתת|(6)}} מגבלות לגבי התנעה וכיבוי של מיתקנים, דליפה מהם, עצירות רגעיות שלהם והפסקת פעילותם;
{{ח:תתת|(7)}} חובות דיגום וניטור האוויר בסביבה, ודיווח, לרבות הדרכים והמועדים לביצועם, ודרכים לאיסוף, לעיבוד, לתיעוד ולהערכה של הנתונים;
{{ח:תתת|(8)}} תחזוקה נאותה של מקור הפליטה או של כל חלק ממנו.
{{ח:תת|(ד)}} תנאי היתר הפליטה ייקבעו על פי הטכניקה המיטבית הזמינה, בשים לב למאפיינים הטכניים של מקור הפליטה, מיקומו הגיאוגרפי והתנאים הסביבתיים המקומיים; ואולם הממונה רשאי לקבוע תנאים נוספים, לרבות תנאים מחמירים על הטכניקה המיטבית הזמינה, במטרה למנוע ולצמצם חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), תנאי היתר הפליטה ייקבעו על פי טכניקה שהיא אחת מהטכניקות המיטביות הזמינות, בשים לב לבקשת בעל מקור הפליטה, ובהתחשב במאפיינים הטכניים של מקור הפליטה, מיקומו הגיאוגרפי והתנאים הסביבתיים המקומיים וכן ברמת הסיכון של המזהם וקצב הפליטה הצפוי, בהיותו של מקור הפליטה קיים או מתוכנן, ובהיבטי עלות ותועלת, והכול בהתאם להסדר מתוך האסדרה האירופית שיש להתבסס עליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)}}; ואולם הממונה רשאי לקבוע תנאים נוספים, לרבות תנאים מחמירים על הטכניקה המיטבית הזמינה, במטרה למנוע ולצמצם חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס.
{{ח:תת|(ה)}} היתר פליטה אינו ניתן להעברה אלא באישור הממונה מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ו)}} נקבעו בחיקוק, לרבות בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, ולמעט תכנית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}}, הוראות להסדרת פליטה של מזהמים ממקור הפליטה, לא ייקבעו בהיתר הפליטה הוראות מחמירות מהן, אלא מטעמים מיוחדים שיימסרו לבעל היתר הפליטה.
{{ח:תת|(ז)}} ניתן היתר פליטה, יפורסם נוסחו המלא באתר האינטרנט של המשרד ויעמוד לעיון הציבור במשרדי הממונה ובמשרדי בעל היתר הפליטה, והכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)}}.

{{ח:סעיף|22א|טכניקה חדשנית|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} לשם ניסוי בהפעלה של טכניקה חדשנית במקור פליטה טעון היתר, רשאי הממונה, בתנאים שיקבע בהיתר הפליטה, לאשר לבעל מקור הפליטה לעשות שימוש באותה טכניקה, גם אם היא טרם התקבלה כטכניקה מיטבית זמינה, והכול לתקופה מוגבלת ובתנאים שיאפשרו לבחון אם הטכניקה החדשנית מספקת הגנה ברמה שווה על הסביבה ובריאות הציבור להגנה כאמור שמספקת הטכניקה המיטבית הזמינה.
{{ח:תתת|(2)}} תנאים כאמור בפסקה (1) יכללו הוראות הנדרשות להבטחת הבקרה על אופן התקדמות הניסוי ובחינת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ב)}} ראה הממונה כי שימוש בטכניקה חדשנית שאישר עלול להביא לפגיעה ניכרת בסביבה או בבריאות הציבור, רשאי הוא להתלות או לבטל את האישור שנתן, ובלבד שנתן לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”טכניקה חדשנית“ – טכניקה חדשה שטרם נבחנה בקנה מידה תעשייתי ושהוכח, להנחת דעתו של הממונה, כי מתקיימים לגביה שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא עשויה לספק הגנה על הסביבה ובריאות הציבור ברמה גבוהה מזו שמספקות הטכניקות המיטביות הזמינות או לספק הגנה ברמה שווה על הסביבה ובריאות הציבור בעלות פחותה;
{{ח:תתת|(2)}} יש אפשרות, מבחינה כלכלית, לעשות בה שימוש בקנה מידה תעשייתי.

{{ח:סעיף|22ב|השגה למנהל על תנאי בהיתר פליטה או על סירוב לתת היתר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מקור פליטה רשאי להגיש למנהל, בתוך 21 ימים מיום קבלת היתר הפליטה או מיום שנמסרה לו החלטה על שינוי בתנאי היתר הפליטה (בסעיף זה – מועד ההחלטה), השגה בכתב על תנאי מסוים בהיתר, בטענה שמתקיים אחד מאלה, בשים לב, בין השאר, להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)}}, ובלבד שטענותיו בעניין התנאי האמור הוגשו לממונה לפני מועד ההחלטה, או שלא ניתנה לו הזדמנות סבירה לטעון לעניין התנאי האמור לפני מועד ההחלטה:
{{ח:תתת|(1)}} יש פער ניכר בין העלות הכרוכה בעמידה בתנאי נושא ההשגה ובין התועלת הסביבתית הצפויה מיישומו על פי אמות המידה המקובלות לעניין זה הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} יש פער ניכר בין המועד שנקבע בהיתר ליישום התנאי ובין התקופה הדרושה לכך לדעת בעל מקור הפליטה;
{{ח:תתת|(3)}} התנאי אינו מתיישב עם אמות מידה מקובלות לקביעת תנאים לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים, הקבועות בהסדר מתוך האסדרה האירופית שקביעת התנאי התבססה עליו בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} התנאי שונה באופן ניכר מתנאי באותו עניין שנקבע בהיתר פליטה אחר לגבי פעילות בעלת מאפיינים דומים בתנאים דומים.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לסרב לתת היתר פליטה, רשאי מגיש הבקשה להיתר להגיש למנהל, בתוך 21 ימים מיום שנמסרה לו החלטת הממונה, השגה בכתב על ההחלטה, בטענה שההחלטה ניתנה שלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיפים 16א}} {{ח:פנימי|סעיף 19|או 19}} או בלי שנשקלו השיקולים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ב)}}, ובשים לב, בין השאר, להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} בהשגה לפי סעיף קטן (א) או (ב), לא ניתן לטעון לעניין הוראות המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א(ב)}}.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} נוכח המנהל כי השגה שהוגשה אינה עומדת בתנאים לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לדחותה על הסף.
{{ח:תתת|(2)}} נוכח המנהל, כי התקיים תנאי מן התנאים להגשת השגה לפי סעיף קטן (א) או (ב), יבחן אם יש לשנות את תנאי היתר הפליטה או לתת היתר כאמור, לפי העניין, בהתאם לשיקולים למתן היתר או לקביעת תנאיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}; מצא המנהל, לאחר בחינה כאמור, כי יש לשנות את תנאי היתר הפליטה או לתת היתר כאמור, יורה לממונה לעשות כן.
{{ח:תתת|(3)}} המנהל לא יורה כאמור בפסקה (2) אלא לאחר חלוף התקופה להגשת הערות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ה|בסעיף 22ה(ב)}}, ואם הוגשו הערות כאמור – לאחר שדן בהערות שהוגשו, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ו) סיפה}}.
{{ח:תתת|(4)}} המנהל ימסור למגיש ההשגה את החלטתו המנומקת בהשגה, בכתב, בתוך 60 ימים מיום הגשתה, אולם רשאי הוא, בהודעה בכתב, לדחות את המועד למתן החלטתו ב־30 ימים נוספים, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות ההשגה.

{{ח:סעיף|22ג|השגה למנהל הכללי של המשרד|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטת המנהל בהשגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב(ד)}}, רשאי בעל מקור הפליטה להשיג בכתב לפני המנהל הכללי של המשרד (בסעיף זה – המנהל הכללי), בתוך 21 ימים ממועד מתן ההחלטה, בטענה שמתקיים, נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב(א) או (ב)}}, אחד מאלה, ובלבד שטענה כאמור נכללה בהשגה לפי אותו סעיף:
{{ח:תתת|(1)}} יש חשש סביר שתנאי ההיתר נושא ההשגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב(א)}} או החלטה על סירוב למתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב(ב)}}, עלולים לסכן את המשך קיומו של קו ייצור במקור פליטה או את פעילות מקור הפליטה כולו; לעניין זה, ”קו ייצור“ – מיתקן או כמה מיתקנים המשמשים בתהליך ייצור שבסופו מיוצר מוצר;
{{ח:תתת|(2)}} ההיתר ניתן למקור פליטה שמופעל על ידי בעל מקור פליטה שהוא תשתית לאומית כמפורט להלן לצורך אותה תשתית, או מתבקש לגבי מקור פליטה כאמור, ותנאי ההיתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב(א)}} או החלטה על סירוב למתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב(ב)}}, עלולים לפגוע באופן משמעותי באיכות השירות לציבור או למשק או באספקתו או להביא לעלייה משמעותית ביוקר המחיה בתחום התשתית:
{{ח:תתתת|(א)}} רכבת;
{{ח:תתתת|(ב)}} נמל;
{{ח:תתתת|(ג)}} תחנת כוח;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיתקן להתפלת מים;
{{ח:תתתת|(ה)}} שדה תעופה;
{{ח:תתתת|(ו)}} מיתקני אחסון והולכה של נפט, גז או דלק;
{{ח:תתתת|(ז)}} בית חולים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוגשה למנהל הכללי השגה כאמור בסעיף קטן (א), יקיים המנהל הכללי התייעצות בכתב לגבי קיומה והיקפה של השפעה משקית בקשר להשגה, עם המנהל הכללי של המשרד הממשלתי האחראי לתחום פעילותו של מגיש ההשגה, או – אם הוקמה בחוק רשות האחראית לפי דין לאסדרת תחום הפעילות של מגיש ההשגה – עם ראש הרשות האמורה; אם האחריות לאסדרת תחום הפעילות כאמור אינה נתונה לפי דין בידי שום משרד ממשלתי או רשות כאמור, יקיים המנהל הכללי את ההתייעצות לפי פסקה זו עם המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה.
{{ח:תתת|(2)}} לא השיב מנהל כללי של משרד או ראש רשות, או המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה, לפי העניין, בכתב, על פנייתו של המנהל הכללי כאמור בפסקה (1), בתוך 21 ימים מיום שנמסרה לו הפנייה, יראו את חובת ההתייעצות לפי אותה פסקה, בתום התקופה האמורה, כאילו קוימה.
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי ייתן את החלטתו בהשגה לאחר שפנה לקיום התייעצות כאמור בפסקה (1) והתקבלה תשובה לפנייתו או שחלף הזמן למתן התשובה כאמור בפסקה (2).
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב(ד)}} יחולו על החלטת המנהל הכללי, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|22ד|תוקף היתר שהוגשה לגביו השגה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} היה בידי מגיש ההשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיף 22ב}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|או 22ג}}, ערב החלטת הממונה בבקשה להיתר נושא ההשגה, היתר פליטה, יעמוד ההיתר האמור בתוקף עד למתן החלטה בהשגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ג|אותם סעיפים}}, ולכל היותר עד תום המועדים הקבועים בחוק לקבלת החלטה בהשגה, לפי העניין, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מגיש ההשגה ביקש כי ההיתר נושא ההשגה ייכנס לתוקף אף לפני מתן החלטה בהשגה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל או המנהל הכללי, לפי העניין, הורה כי ההיתר נושא ההשגה ייכנס לתוקף, במלואו, בחלקו, או בשינויים שעליהם יורה, לפני מתן ההחלטה בהשגה; המנהל או המנהל הכללי, לפי העניין, יורה כאמור רק אם נוכח כי ניתן לקיים את ההיתר נושא ההשגה גם בלא קיום התנאי שלגביו הוגשה השגה או סבר כי הדבר נדרש כדי למנוע את אחד מאלה, והכול בהתחשב בעלות יישום התנאי שלגביו הוגשה ההשגה והמועד שנקבע ליישומו לעומת המועד לקבלת החלטה בהשגה, ובשים לב לקיומן של דרכים חלופיות ליישום התנאי ועלותן:
{{ח:תתתת|(א)}} פגיעה ניכרת בבריאות הציבור או בסביבה;
{{ח:תתתת|(ב)}} זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בבריאות הציבור או בסביבה;
{{ח:תתתת|(ג)}} סיכון משמעותי לציבור או לסביבה.
{{ח:תת|(ב)}} חלפו המועדים לקבלת החלטה בהשגה ולא ניתנה החלטה בהשגה, יחול ההיתר נושא ההשגה עם התנאים שנקבעו או ששונו בו.

{{ח:סעיף|22ה|הוראות לעניין הגשת השגה ושיתוף הציבור|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} השגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|או 22ג}} (בסעיף זה – השגה) תהיה מנומקת ויצורפו לה תצהיר ואסמכתאות לתמיכה בהתקיימות התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|אותם סעיפים}}, ולעניין השגה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|בסעיף 22ב(א)(1)}} – גם תוצאות בדיקת העלות הכרוכה בעמידה בתנאי נושא ההשגה והתועלת הסביבתית הצפויה מיישומו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22ב|באותו סעיף}}, שמסר מגיש ההשגה לממונה, לפני מתן ההיתר; ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א) סיפה}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הגשת השגה.
{{ח:תת|(ב)}} השגה תפורסם להערות הציבור באתר האינטרנט של המשרד; כל אדם רשאי להגיש למנהל או למנהל הכללי, לפי העניין, הערות לעניין ההשגה בתוך 21 ימים ממועד פרסומה, ולעניין הפרסום יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|22ו|פרסום ודיווח לכנסת בעניין השגות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות המנהל והמנהל הכללי לפי {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיפים 22ב}} {{ח:פנימי|סעיף 22ג|ו־22ג}} וכן תשובות שניתנו במסגרת התייעצות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ג|סעיף 22ג(ב)}}, יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} השר יגיש לוועדה, לא יאוחר מ־30 באפריל מדי שנה, דיווח על השגות שהוגשו לפי סעיף זה והחלטות שהתקבלו בעניינן בשנה שקדמה למועד הדיווח.

{{ח:סעיף|23|הוראות בעניין תכנון ובניה}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מוסד תכנון“, ”תכנית“, ”תכנית מפורטת“, ”תכנית מתאר ארצית“, ”ועדה מחוזית“, ”יועץ סביבתי“ – כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} המגיש למוסד תכנון תכנית הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, שנכללות בה הוראות המאפשרות בניה או שימוש בקרקע לשם הקמה או הפעלה של מקור פליטה טעון היתר (בסעיף זה – תכנית למיתקן טעון היתר) או מוסד תכנון שהחליט על הכנת תכנית כאמור, יודיע על כך לממונה בכתב במועד הגשת התכנית או ההחלטה על הכנת התכנית, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה ימליץ למוסד תכנון שהחליט על הכנת תכנית למיתקן טעון היתר, אם לקיים הליך משותף לדיון בתכנית ובבקשה להיתר פליטה, לפי הוראות סעיף זה (בחוק זה – הליך משותף).
{{ח:תת|(ד)}} החליט מוסד התכנון לקיים הליך משותף, יחולו הוראות אלה על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}} ובחוק זה:
{{ח:תתת|(1)}} מגיש התכנית או בעל מקור פליטה נושא התכנית יגיש בקשה להיתר פליטה, והוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, לרבות דרישות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג)}}, יהוו גם הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה בנושא איכות האוויר; מוסד התכנון יהא רשאי לקבוע הנחיות נוספות להכנת התסקיר כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} יוכן תסקיר השפעה על הסביבה לעניין תכנית למיתקן טעון היתר; הבקשה להיתר פליטה תהווה את פרק איכות האוויר בתסקיר כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} חוות דעת היועץ הסביבתי בעניין פרק איכות האוויר בתסקיר ההשפעה על הסביבה, תכלול את קביעת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}}, בשינויים המחויבים, ותונח בפני מוסד התכנון בתוך שבעה ימים מהמועד הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} מוסד תכנון לא יחליט על הפקדת תכנית למיתקן טעון היתר או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, אלא לאחר שדן בחוות הדעת של היועץ הסביבתי לעניין תסקיר ההשפעה על הסביבה;
{{ח:תתת|(5)}} החליט מוסד התכנון על הפקדת התכנית או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ב)}} לא יחולו, ואולם ההודעה על הפקדת התכנית או על העברתה להערות הוועדות המחוזיות, לפי העניין, תכלול גם את פרטי ההודעה שיש לפרסם בעיתון לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|הסעיף האמור}};
{{ח:תתתת|(ב)}} המועד להגשת התנגדות או השגה לתכנית והמועד להגשת הערות לטיוטת היתר הפליטה יהיה לפי המועד הקבוע {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה}} או בחוק זה, לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הדיון הפומבי בהתנגדויות או בהשגות לתכנית ובהערות לטיוטת היתר הפליטה יתקיים במועד אחד; מוסד התכנון יחליט בתכנית והממונה יחליט בבקשה להיתר הפליטה; השר ושר הפנים רשאים לקבוע הוראות בדבר סדרי הדיון בפני מוסד התכנון ובפני הממונה בהתנגדויות או בהשגות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}} ובהערות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} בכל עניין אחר שלא נקבעה לגביו הוראה מפורשת בסעיף זה, ימשיכו לחול הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}} לעניין תכנית למיתקן טעון היתר והוראות לפי חוק זה לעניין הבקשה להיתר פליטה.
{{ח:תת|(ה)}} החליט מוסד התכנון שלא לקיים הליך משותף, יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}} לעניין תכנית למיתקן טעון היתר והוראות לפי חוק זה לעניין הבקשה להיתר פליטה, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} לפני שמוסד התכנון יחליט על הפקדת התכנית למיתקן טעון היתר או על העברת תכנית מתאר ארצית למיתקן טעון היתר, לרבות תכנית לתשתיות לאומיות, להערות הוועדות המחוזיות, יציג הממונה למוסד התכנון, בתוך 90 ימים מיום פניית המוסד, חוות דעת בעניינים הנוגעים לחוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} החליט הממונה על שינוי בקביעתו בעניין מתן היתר פליטה, סירוב ליתן היתר פליטה או שינוי בתנאי היתר פליטה, יביא היועץ הסביבתי את השינוי לידיעת מוסד התכנון הדן בתכנית למיתקן טעון היתר.
{{ח:תת|(ו)}} לא יחליט מוסד תכנון לאשר תכנית למיתקן טעון היתר שהממונה סירב ליתן לגביו היתר פליטה ולא יקבע בתכנית למיתקן טעון היתר שהממונה החליט ליתן לגביו היתר פליטה, הוראות שונות מההוראות שנקבעו בהיתר הפליטה, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|24|התניית רישיונות או היתרים לפי חיקוק אחר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן היתר בניה למקור פליטה טעון היתר שלהקמתו נדרש היתר בניה, אלא לאחר הגשת הבקשה להיתר פליטה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 5.9.2027):}}
{{ח:תתת|(1)}} לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} שהוא מקור פליטה טעון היתר, אלא לאחר קבלת היתר פליטה.
{{ח:תתת|(2)}} ניתן היתר פליטה למקור פליטה שהוא עסק כאמור בפסקה (1), יראו את הוראות היתר הפליטה כתנאים ברישיון או בהיתר זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, ולא ייקבעו ברישיון או בהיתר זמני כאמור או באישור מוקדם הנדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}} תנאים אחרים בעניינים הנוגעים למניעה ולצמצום של זיהום האוויר.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן היתר פליטה לפי חוק זה, לא ייקבעו בתכנית פעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} הוראות הנוגעות למקור הפליטה האמור, ואם נקבעו הוראות כאמור עובר למתן היתר הפליטה יבואו הוראות היתר הפליטה במקומן, והכל כפי שייקבע בהיתר הפליטה.

{{ח:סעיף|25|תוקף היתר פליטה וחידושו|תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} היתר פליטה יינתן לתקופה של שבע שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לחידוש היתר פליטה תוגש לפחות שנה ולא מוקדם מ־18 חודשים לפני תום תקופת תוקפו; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים להגשת בקשה לחידוש היתר פליטה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לחידוש היתר פליטה בהתאם לסעיף קטן (ב), והממונה לא קבע, לפני תום תקופת תוקפו של היתר הפליטה, כי הוא מסרב לחדשו, יעמוד ההיתר בתוקפו עד להחלטת הממונה בבקשה או עד תום ארבעה חודשים מתום תקופת תוקפו של ההיתר, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ד)}} על בקשה לחידוש היתר פליטה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 22}} בשינויים המחויבים, ואולם רשאי הממונה לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ה) ו־(ו)}}, כולן או חלקן, לא יחולו אם הוכח להנחת דעתו כי בנסיבות העניין צודק לעשות כן, בשים לב, בין השאר, לשינויים שחלו בנתונים שפורסמו עובר למתן ההיתר שחידושו מתבקש.

{{ח:סעיף|25|תוקף היתר, חידושו וסיום פעילות|תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} היתר פליטה יינתן לתקופה של עשר שנים.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לחידוש היתר פליטה תוגש לפחות שנה ולא מוקדם מ־18 חודשים לפני תום תקופת תוקפו; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים להגשת בקשה לחידוש היתר פליטה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א):
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה בקשה לחידוש היתר פליטה בהתאם לסעיף קטן (ב), והממונה לא קבע, לפני תום תקופת תוקפו של היתר הפליטה, כי הוא מסרב לחדשו, יעמוד ההיתר בתוקפו עד להחלטת הממונה בבקשה או עד תום שנה מתום תקופת תוקפו של ההיתר, לפי המוקדם; אין בהגשת בקשה לקבלת הסבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ד)(1)}} כדי להביא להארכת התקופה האמורה בתקופות נוספות.
{{ח:תתת|(2)}} הממונה רשאי, לבקשת מגיש הבקשה להיתר או לחידושו, לתת היתר פליטה לתקופה של חמש שנים או פחות, אם נוכח שהפעילות שלגביה מבוקש ההיתר היא פעילות זמנית מטבעה, או שצפוי שתימשך פחות מחמש שנים, לפי הצהרת מגיש הבקשה; מגיש הבקשה יצרף אסמכתאות לתמיכה בהצהרתו לפי פסקה זו.
{{ח:תת|(ד)}} עעל בקשה לחידוש היתר פליטה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 22ו}} בשינויים המחויבים, ואולם רשאי הממונה לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ה) ו־(ו)}}, כולן או חלקן, לא יחולו אם הוכח להנחת דעתו כי בנסיבות העניין צודק לעשות כן, בשים לב, בין השאר, לשינויים שחלו בנתונים שפורסמו עובר למתן ההיתר שחידושו מתבקש.
{{ח:תת|(ה)}} פקע תוקפו של היתר פליטה, יפסיק בעל ההיתר את הפעילות לאלתר ויפעל למניעת סיכונים, זיהומים או השפעות שליליות אחרות על הסביבה ממקור הפליטה כל עוד לא פונו ממנו לפי כל דין כל המיתקנים והחומרים שבו; אין באמור כדי לגרוע מחובתו של בעל ההיתר לפעול לפי התנאים שנקבעו בהיתר הפליטה לעניין חובותיו בסיום הפעילות ולאחריה.

{{ח:סעיף|25א|דרישה להפעלה חריגה של יחידת ייצור חשמל במצב סיכון|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלטה על מצב סיכון“ – החלטה של מנהל המערכת על מצב סיכון, על פי המידע שבידו ובהתאם למסמך מצבי הסיכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה חריגה“ – הפעלת יחידת ייצור מוגבלת לפי סעיף קטן (ב)(1)(א) או הפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח בעת תקלה לפי סעיף קטן (ב)(1)(ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק משק החשמל“ – {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור“, ”רישיון ייצור“, ”תחנת כוח“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחידת ייצור מוגבלת“ – מקור פליטה, שהוא יחידת ייצור המופעלת מכוח רישיון ייצור אשר בהיתר הפליטה החל לגביה נקבעו תנאים המגבילים את משך הזמן המותר להפעלתה בתקופה מסוימת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המערכת“ – בעל רישיון לניהול המערכת כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מצב סיכון“ – מצב שבו קיים או צפוי להתקיים חשש ממשי לפגיעה, שבשלו עלולה להידרש הפעלה חריגה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך מצבי הסיכון“ – מסמך שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ג) ונמסר לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: למנהל)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הנוהל“ – הנוהל שנקבע לפי סעיף קטן (יג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה“ – פגיעה באספקת החשמל לצרכנים עקב חוסר ביכולת הייצור או ההולכה של חשמל או פגיעה בשרידות מערכת החשמל.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} מנהל המערכת רשאי, לאחר שמסר לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: למנהל)}} את מסמך מצבי הסיכון, לשם מניעת פגיעה –
{{ח:תתתת|(א)}} לדרוש מבעל יחידת ייצור מוגבלת להפעיל את יחידת הייצור מעבר לפרק הזמן המותר להפעלתה לפי היתר הפליטה (בסעיף זה – דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת); דרש מנהל המערכת כאמור, לא יראו את הפעלת יחידת הייצור המוגבלת בהתאם לדרישה כהפרת התנאי בהיתר הפליטה לעניין פרק הזמן המותר להפעלתה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לדרוש מבעל תחנת כוח להפעיל יחידת ייצור הנמצאת בה שיש בה או באמצעי טיפול בה תקלה, אשר עלולה לגרום לחריגה מערכי הפליטה שנקבעו בהיתר הפליטה החל לגביה (בסעיף זה – דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה); דרישה לפי פסקה זו יכול שתינתן גם לעניין יחידת ייצור מוגבלת שניתנה לגביה דרישה לפי פסקת משנה (א); דרש מנהל המערכת כאמור בפסקת משנה זו, לא יראו את הפעלת יחידת הייצור בתחנת הכוח שיש בה תקלה, בהתאם לדרישה, כהפרת תנאי היתר הפליטה.
{{ח:תתת|(2)}} לא תינתן דרישה לפי סעיף קטן זה אלא אם כן מנהל המערכת קיבל החלטה על מצב סיכון; קבלת החלטה על מצב סיכון תיעשה על ידי מנהל המערכת בהקדם האפשרי לאחר המועד שבו צפה את האפשרות להתרחשותו, בהתאם למסמך מצבי הסיכון שמסר לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: למנהל)}} לפי הוראות סעיף קטן (ג); מנהל המערכת יתעד ברישומיו את החלטתו על מצב סיכון ומשכו הצפוי על פי ההחלטה, ואת הנימוקים להחלטה אשר יתייחסו למצב הסיכון המסוים מתוך מסמך מצבי הסיכון שבשלו התקבלה ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מנהל המערכת יכין מסמך המפרט את סוגי המצבים שבהם יש חשש ממשי לפגיעה שבשלו עלולה להידרש הפעלת יחידות ייצור מוגבלות (בסעיף זה – מסמך מצבי הסיכון).
{{ח:תתת|(2)}} מנהל המערכת יקבע במסמך מצבי הסיכון את סוגי מצבי הסיכון ואופן זיהוים, במדדים כמותיים, ואם לא ניתן לקבוע מדדים כמותיים – במדדים איכותניים הכוללים תנאים או נסיבות לזיהוי מצב הסיכון כאמור, וכן יפרט בו שיקולים שיש להביא בחשבון בעת קבלת החלטה על קיומו של מצב סיכון המפורט במסמך ועל משכו הצפוי.
{{ח:תתת|(3)}} מנהל המערכת יביא את מסמך מצבי הסיכון שהכין לאישור רשות החשמל כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל}}; אישרה רשות החשמל את מסמך מצבי הסיכון, ימסור מנהל המערכת את המסמך לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: למנהל)}}.
{{ח:תתת|(4)}} מסמך מצבי הסיכון שמסר מנהל המערכת לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: למנהל)}} יפורסם באתרי האינטרנט של מנהל המערכת, של המשרד להגנת הסביבה ושל רשות החשמל.
{{ח:תת|(ד)}} בטרם מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת יבדוק מנהל המערכת, על בסיס המידע שבידו, את החלופות למתן דרישה כאמור, בהתחשב בפרק הזמן העומד לרשותו, ובאפשרויות לתת מענה למצב הסיכון באמצעות הפעלת יחידות ייצור שאינן יחידות ייצור מוגבלות, ובכל מקרה לא ידרוש הפעלת יחידת ייצור מוגבלת אם מצא שאפשר לתת מענה למצב הסיכון באמצעות הפעלת יחידת ייצור שאינה יחידת ייצור מוגבלת; מנהל המערכת יתעד ברישומיו את בדיקת החלופות שערך לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ה)}} בחירת יחידת הייצור המוגבלת בידי מנהל המערכת, מבין יחידות הייצור המוגבלות אשר יש ביכולתן לתת מענה למצב הסיכון, תיעשה על פי סדר העדיפות לעניין הפעלת יחידות הייצור המוגבלות מעבר לפרק הזמן המותר להפעלתן לפי היתר הפליטה, כפי שנקבע בנוהל.
{{ח:תת|(ו)}} מנהל המערכת ידווח לממונה על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה על מצב סיכון, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ־36 שעות ממועד החלטה;
{{ח:תתת|(2)}} מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד מתן הדרישה;
{{ח:תתת|(3)}} מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ־12 שעות ממועד מתן הדרישה.
{{ח:תת|(ז)}} דיווח על מתן דרישה להפעלה חריגה כאמור בסעיף קטן (ו), יכלול את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט הנסיבות שהצדיקו את מתן הדרישה, והנימוקים להחלטה על מצב הסיכון שבשלו ניתנה הדרישה ומשכו הצפוי על פי ההחלטה, תוך התייחסות למצב הסיכון המסוים שבשלו התקבלה ההחלטה מתוך מסמך מצבי הסיכון;
{{ח:תתת|(2)}} עובדות המבססות את החשש לפגיעה שבשלו נדרשה הפעלה חריגה, על פי המידע שבידי מנהל המערכת;
{{ח:תתת|(3)}} בדיווח על מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת – החלופות שבדק מנהל המערכת, ואם לא צפה את מצב הסיכון 48 שעות מראש – פירוט הנסיבות שיצרו את מצב הסיכון במועד שבו התרחש והסבר מדוע לא צפה אותו מראש.
{{ח:תת|(ח)|(1)}} מנהל המערכת ייתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת, כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(א), לפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש לדעתו לשם מניעת חשש לפגיעה, על פי המידע שבידו; דרישה כאמור לא תעמוד בתוקפה לפרק זמן העולה על 21 ימים, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת החליט כי מצב הסיכון הדורש הפעלת יחידת ייצור מוגבלת, אחת או יותר, הנמצאת באותה תחנת כוח, צפוי להימשך לתקופה העולה על 21 ימים;
{{ח:תתתת|(ב)}} ניתן אישור בכתב מאת שר האנרגיה והתשתיות, בתוך 21 ימים מתחילת הפעלת יחידת הייצור המוגבלת, להמשך הפעלתה מעבר ל־21 הימים כאמור, לפרק הזמן שיאשר, בהסתמך על בקשת מנהל המערכת, בהתאם למשכו הצפוי של מצב הסיכון והקצר ביותר הדרוש לדעתו לשם מניעת חשש לפגיעה, ולכל היותר – עד קבלת החלטת הממונה בבקשה לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתתת|(ג)}} מנהל המערכת הודיע לבעל היתר הפליטה החל על יחידת הייצור המוגבלת (בסעיף זה – בעל יחידת הייצור המוגבלת) כי מצב הסיכון דורש הפעלה של יחידת הייצור בהתאם לאישורו של שר האנרגיה והתשתיות כאמור בפסקת משנה (ב);
{{ח:תתתת|(ד)|(1)}} מנהל המערכת הגיש לממונה מסמך המתייחס למצב הסיכון ולצורך המשקי בהמשך הפעלת יחידת הייצור המוגבלת, ובעל יחידת הייצור הגיש לממונה בקשה לאישור המשך ההפעלה של יחידת הייצור המוגבלת (בסעיף זה – בקשה לאישור הפעלה), ואם נדרש – גם בקשה לשינוי היתר הפליטה; מסמך ההתייחסות והבקשה לאישור הפעלה או לשינוי היתר הפליטה יוגשו לממונה עם מתן הדרישה, ואם הדבר אינו אפשרי – מוקדם ככל האפשר לאחר תחילת ההפעלה, ולכל המאוחר בתוך 90 ימים ממועד תחילת ההפעלה;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף האמור בפסקת משנה (1) – לעניין יחידת ייצור מוגבלת הפועלת בטכנולוגיה קיטורית – יוגשו הבקשות כאמור באותה פסקת משנה לכל המאוחר בתוך 60 ימים ממועד תחילת ההפעלה; לעניין זה, ”יחידת ייצור מוגבלת הפועלת בטכנולוגיה קיטורית“ – יחידת ייצור מוגבלת שאינה יחידת ייצור במחזור פתוח ואינה יחידת ייצור במחזור משולב;
{{ח:תתתתת|(3)}} הממונה רשאי להאריך את המועדים להגשת הבקשות.
{{ח:תתת|(2)}} אישר הממונה את המשך ההפעלה של יחידת הייצור המוגבלת, יהיה המשך הפעלתה בהתאם לתנאים שהורה עליהם הממונה ויראו אותם כתנאים בהיתר הפליטה.
{{ח:תתת|(3)}} היה המשך הפעלת יחידת הייצור המוגבלת טעון שינוי בהיתר הפליטה, יגיש בעל יחידת הייצור בקשה לשינוי היתר הפליטה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|או 27}}, לפי העניין, במועדים האמורים בפסקה (1)(ד); לבקשה להיתר פליטה כאמור תצורף חוות דעת של מנהל המערכת לעניין היקף הפעילות הנדרש לעמדתו להפעלת יחידת הייצור בהתחשב בצורך לתת מענה למצבי הסיכון.
{{ח:תתת|(4)}} לא הוגשה בקשה לשינוי ההיתר או לא הוגשה בקשה לאישור הפעלה כאמור בפסקה (1)(ד) במועדים האמורים באותה פסקה, תפקע הדרישה להפעלת יחידת הייצור המוגבלת.
{{ח:תתת|(5)}} סירב הממונה לבקשה לאישור ההפעלה כאמור בפסקה (1)(ד), יקבע בהחלטתו את המועד להפסקת ההפעלה בהתחשב בזמן היערכות סביר לשם מתן מענה למצב הסיכון בנסיבות העניין, ויראו את המועד שקבע כאמור כמועד שבו תפקע הדרישה להפעלת יחידת הייצור המוגבלת.
{{ח:תתת|(6)}} לא החליט הממונה בעניין הבקשה לאישור ההפעלה כאמור בפסקה (1)(ד), רשאי מנהל המערכת, אם נוכח כי נמשך מצב הסיכון, להאריך את תקופת הדרישה להפעלת יחידת הייצור המוגבלת, ובלבד שניתן לכך אישור בכתב מאת שר האנרגיה והתשתיות.
{{ח:תת|(ט)}} בבואו לקבל החלטה לפי סעיף קטן (ח) ישקול הממונה, בין היתר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסתברות לגרימת חריגה מערכי סביבה בעקבות מתן ההחלטה והשפעת פליטת המזהמים הצפויה ממקור הפליטה על אפשרות השגת ערכי יעד או ערכי ייחוס;
{{ח:תתת|(2)}} הימצאות מקור הפליטה בתחום אזור נפגע זיהום אוויר;
{{ח:תתת|(3)}} קיומן של תוכניות פעולה לנקיטת אמצעים למניעת זיהום האוויר ולצמצומו וליישום הטכניקה המיטבית הזמינה של בעל היתר הפליטה ויכולתו לעמוד בדרישות תוכניות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} הצורך לתת מענה למצב סיכון שהציג לפניו מנהל המערכת.
{{ח:תת|(י)}} בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, הממונה רשאי להורות לבעל יחידת הייצור על הגשת בקשה לשינוי היתר הפליטה, אם נוכח כי ניתנו דרישות להפעלת יחידת הייצור כאמור בסעיף קטן (ח) בנסיבות חוזרות ונשנות.
{{ח:תת|(יא)}} מנהל המערכת ייתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(ב), לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מתחילת התקלה או עד לקבלת החלטת הממונה לגבי המשך הפעלתה, לפי המוקדם; אישר הממונה להמשיך את ההפעלה של תחנת הכוח כאמור, יהיה המשך הפעלתה בהתאם לתנאים שהורה עליהם הממונה ויראו אותם כתנאים בהיתר הפליטה; אין באמור כדי לגרוע מתנאים שנקבעו בהיתר הפליטה ומאפשרים את הפעלת יחידת הייצור בזמן תקלה לזמן ממושך יותר.
{{ח:תת|(יב)}} נתן מנהל המערכת דרישה להפעלה חריגה, יפרסם הודעה לציבור באמצעי תקשורת אלקטרוניים בדבר מתן הדרישה והתקופה הצפויה להפעלה כאמור.
{{ח:תת|(יג)|(1)}} הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}} יורה בנוהל בהסכמת מנהל המערכת על הפעולות שמנהל המערכת נדרש לבצע בקשר למתן דרישה להפעלה חריגה, במטרה לצמצם את זיהום האוויר וההשפעה על איכות האוויר הנובעת מההפעלה החריגה, ובכלל זה ייתן הוראות על אופן הליך בחינת חלופות למתן הדרישה להפעלה חריגה וקביעת סדר עדיפות להפעלת יחידות ייצור מוגבלות, ועל רישום ותיעוד של ביצוע הפעולות, פרטים מהותיים שעל מנהל המערכת לכלול בדיווח לפי סעיף זה ושמירת מסמכים.
{{ח:תתת|(2)}} הנוהל ייקבע בשים לב לשמירה על אמינות אספקת החשמל, למגבלות שרידות מערכת החשמל, למידת ההשפעה של היחידות המוגבלות על איכות האוויר והאמצעים למניעת זיהום אוויר המותקנים בהן, ובאופן שלא יהיה בפעולה על פי הוראותיו כדי לגרום פגיעה.
{{ח:תתת|(3)}} במתן דרישה להפעלה חריגה וכן בכל פעולה אחרת לפי סעיף זה יפעל מנהל המערכת בהתאם לנוהל.
{{ח:תתת|(4)}} הנוהל ייקבע עד יום י״ח בכסלו התשפ״ד (1 בדצמבר 2023); הממונה ומנהל המערכת יפרסמו את הנוהל באתרי האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה ושל מנהל המערכת.
{{ח:תת|(יד)|(1)}} מנהל המערכת יודיע לבעל יחידת ייצור מוגבלת שניתנה לגביה דרישה להפעלה חריגה, על ביטול הדרישה או על פקיעתה, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנהל המערכת החליט כי מצב הסיכון חדל להתקיים או כי אין חשש לקיומה של הפגיעה שבשלו ניתנה הדרישה;
{{ח:תתתת|(ב)}} הדרישה פקעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ח)(4) או (5) או שחלף פרק הזמן לפי סעיף קטן (ח)(1) רישה, ולא ניתן אישור שר האנרגיה והתשתיות להמשך הפעלת יחידת הייצור המוגבלת לפי סעיף קטן (ח)(1)(ב) או שלא ניתן אישור שר האנרגיה והתשתיות להארכת תקופת הדרישה להפעלה לפי סעיף קטן (ח)(6).
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על ביטול הדרישה או על פקיעתה, כאמור בפסקה (1), תימסר בהקדם האפשרי ולכל המאוחר בתוך 24 שעות ממועד החלטה או ממועד הפקיעה, לפי העניין.
{{ח:תת|(טו)}} מנהל המערכת יעביר לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: לממונה או למנהל)}}, על פי דרישתו, מידע או מסמכים הנמצאים ברשותו הנוגעים למצב סיכון, אשר דרושים לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: לממונה או למנהל)}} לשם בחינת עמידת מנהל המערכת בהוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(טז)}} מנהל המערכת ידווח לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: למנהל)}}, אחת לשנה עד 31 במרץ, על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הערכתו לעניין היקף ההפעלה של יחידות ייצור מוגבלות מעבר לפרק הזמן המותר להפעלתן לפי היתר הפליטה, הצפוי בשנה העוקבת, והאמצעים שבכוונתו לנקוט לשם צמצום הצורך בהפעלה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} אמצעים שנקט בשנה שקדמה למועד הדיווח, אם נקט, לצמצום הצורך בהפעלה חריגה בשנים הבאות, והוראות שנכללו בתוכנית הפיתוח שאישרו השרים כאמור {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק משק החשמל}}, בשנת הדיווח, אם אושרה, וכן פעולות שבחן לשם נקיטת אמצעים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} סך כל הדרישות לפי סעיף קטן (ב)(1) שנתן בשנה שקדמה למועד הדיווח, לרבות היקף ההפעלה של יחידות הייצור המוגבלות או של יחידות הייצור בתחנות הכוח שיש בהן תקלה והיקף ייצור החשמל שנעשו בהתאם לדרישות כאמור, ביחס להערכה השנתית כאמור בפסקה (1) וביחס להחלטות על מצבי סיכון לפי סעיף קטן (ב)(2).
{{ח:תת|(יז)}} השר, בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה.

{{ח:סעיף|26|שינויים בתנאים בהיתר פליטה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, בכל עת, לפי הוראות סעיף זה, ביוזמתו או לבקשת בעל היתר פליטה, להוסיף על תנאיו של היתר פליטה, לשנותם או לגרוע מהם; החליט הממונה לשנות תנאים בהיתר הפליטה, יפרסם החלטתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ז)}} בסמוך להיתר הפליטה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא ישנה באופן מהותי תנאים בהיתר פליטה שעניינם יישום הטכניקה המיטבית הזמינה, אלא אם כן סבר כי קיימת חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס, או צפויה חריגה כאמור ובמטרה למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, או אם סבר כי השינוי חיוני לקידום מטרות חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} לא יחליט הממונה על שינויים בהיתר פליטה אלא לאחר שניתנה לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} על שינוי בתנאים בהיתר פליטה שעניינו הקלה בערכי הפליטה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)(1)}}, או שינוי מהותי אחר בתנאי היתר הפליטה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} בשינויים המחויבים, ורשאי הממונה לשנות את דרכי הפרסום והמועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, וכן רשאי הוא לדון בהערות שהוגשו לו, שלא בפומבי, כפי שימצא מתאים בנסיבות העניין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לפי הוראות סעיף זה, ביוזמתו או לבקשת בעל היתר פליטה, לשנות את תנאיו של היתר פליטה, ובכלל זה להוסיף עליהם או לגרוע מהם; החליט הממונה לשנות תנאים בהיתר הפליטה, יפרסם החלטתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ז)}} בסמוך להיתר הפליטה.
{{ח:תת|(א1)}} בקשת בעל היתר פליטה לשינוי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה מנומקת ויחולו לעניין הגשתה ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא ישנה ביוזמתו תנאי בהיתר פליטה אלא אם כן סבר שהשינוי נדרש כדי למנוע פגיעה ניכרת בבריאות הציבור או בסביבה, או כדי למנוע זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנים בסביבה או סיכון משמעותי לציבור או לסביבה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הממונה לשנות תנאי בהיתר פליטה לבקשת בעל ההיתר, וכן לערוך, ביוזמתו, שינוי של תנאי כאמור שאין לו השפעה משמעותית על בעל ההיתר, כגון דרישת ניטור או דיגום שיישומה אינו כרוך בהקמת תשתית, או דרישה לדיווח, רישום, שילוט או סימון.
{{ח:תת|(ג)}} לא יחליט הממונה על שינויים בהיתר פליטה אלא לאחר שניתנה לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} על שינוי בתנאים בהיתר פליטה שעניינו הקלה בערכי הפליטה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ב)(1)}}, או שינוי מהותי אחר בתנאי היתר הפליטה אשר צפוי להביא להגדלת פליטת המזהמים ממקור הפליטה או להגדלת ההשפעה השלילית על הסביבה של מקור הפליטה או להגדלת הסיכון לציבור או לסביבה ממנו, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}} בשינויים המחויבים, ורשאי הממונה לשנות את דרכי הפרסום והמועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, וכן רשאי הוא לדון בהערות שהוגשו לו, שלא בפומבי, כפי שימצא מתאים בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה יודיע לבעל היתר הפליטה על החלטתו בבקשתו לפי סעיף קטן (א), עד תום התקופה שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בקשה שעניינה שינוי כאמור בסעיף קטן (ד) – ארבעה חודשים מיום הגשת הבקשה כנדרש לפי סעיף קטן (א1); הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה ב־75 ימים נוספים;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בקשה שעניינה שינוי שאינו שינוי כאמור בפסקה (1) – חודשיים מיום הגשת הבקשה כנדרש לפי סעיף קטן (א1); הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה ב־30 ימים נוספים.
{{ח:תת|(ו)}} דרש הממונה ממגיש הבקשה מידע ופרטים נוספים לפי סעיף קטן (א1), לא יבואו במניין התקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(1) או (2) כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרק הזמן עד להגשת מידע ופרטים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} פרק הזמן שניתן לבעל היתר הפליטה כדי לטעון את טענותיו כאמור בסעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(3)}} לעניין התקופה האמורה בסעיף קטן (ה)(1) – פרק הזמן להגשת הערות הציבור לטיוטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) ולדיון בהן.
{{ח:תת|(ז)}} על שינוי תנאי בהיתר פליטה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22ב|סעיפים 22ב עד 22ו}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|27|שינוי הפעלה משמעותי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר פליטה לא יבצע, בעצמו או באמצעות אחר, שינוי במקור הפליטה נושא היתר הפליטה או באופן הפעלתו, לרבות בחומרי גלם שבהם נעשה שימוש במקור הפליטה, שיש בו כדי לשנות באופן משמעותי את פליטת המזהמים ממקור הפליטה לעומת ערכי הפליטה או שיש בו משום סטייה משמעותית מהגבלות אחרות שנקבעו בהיתר הפליטה, ולא יבצע הוספה או הרחבה של מיתקן במקור הפליטה, שאינה הוספה כאמור בסעיף קטן (ג) (בחוק זה – שינוי הפעלה משמעותי), אלא לאחר קבלת אישור הממונה בכתב; הממונה רשאי לאשר את הבקשה, לסרב לאשרה או לאשרה בתנאים, כפי שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} על בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 22}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הוספה של מקור פליטה טעון היתר למקור פליטה קיים טעונה היתר פליטה למקור הפליטה שהוסף.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} בעל היתר פליטה לא יבצע, בעצמו או באמצעות אחר, שינוי במקור הפליטה נושא היתר הפליטה, לרבות הרחבתו, או שינוי באופן הפעלתו של מקור פליטה שניתן לגביו היתר פליטה, שעלול להגדיל במידה ניכרת את ההשפעות השליליות על הסביבה של מקור הפליטה, כולן או חלקן, או את הסיכון לציבור או לסביבה הנובע ממנו, למעט הוספת מיתקן מהמיתקנים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או פעילות מהפעילויות המפורטות בה (בחוק זה – שינוי הפעלה משמעותי), אלא לאחר קבלת אישור הממונה בכתב; הממונה רשאי לאשר את הבקשה, לסרב לאשרה או לאשרה בתנאים הנוגעים לשינוי המבוקש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, כפי שיורה.
{{ח:תת|(ב)}} על בקשה לערוך שינוי הפעלה משמעותי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}} בשינויים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיף 26(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22 עד 22ו}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} הוספה של מיתקן מהמיתקנים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או של פעילות מהפעילויות כמפורט בה, למקור פליטה שניתן לגביו היתר פליטה, טעונה היתר פליטה; ואולם, אם נוכח הממונה כי הוספה כאמור אינה משנה במידה ניכרת את אופי הפעילות או את היקף המיתקנים במקור הפליטה, רשאי הוא לדון בבקשה שעניינה הוספה כאמור כאילו הייתה בקשה לאישור שינוי הפעלה משמעותי.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה יודיע לבעל היתר הפליטה על החלטתו בבקשתו לפי סעיף קטן (א) בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה; הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך בשל מורכבות הבקשה, להאריך את התקופה האמורה בחודשיים נוספים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(ו)}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן שינוי כאמור בסעיף קטן (א) ייחשב שינוי הפעלה משמעותי.
{{ח:תת|(ו)}} הממונה רשאי לתת לבעל היתר פליטה הוראות לעניין נסיבות שבהן שינוי כאמור בסעיף קטן (א) ייחשב שינוי הפעלה משמעותי וכן לעניין אופן הערכת ההשפעות על הסביבה של השינוי האמור, ובכלל זה השפעתו על הסיכון לציבור או לסביבה.
{{ח:תת|(ז)}} בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי סעיף קטן (ו), המנהל רשאי לתת הוראות כאמור באותו סעיף קטן גם לכלל בעלי היתרי הפליטה או לבעלי היתרי פליטה שניתנו לשם עיסוק בסוגי פעילות או מיתקנים מסוימים; הוראות שניתנו לפי סעיף קטן זה יועמדו לעיון הציבור במשרדי המנהל, במשרדי הממונה ובאתר האינטרנט של המשרד; הודעה על מתן הוראות כאמור, על מועד כניסתן לתוקף, ועל כל שינוי בהן, תפורסם ברשומות, והשר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

{{ח:סעיף|27א|הודעה על שינוי שאינו שינוי הפעלה משמעותי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בעל היתר פליטה יודיע לממונה על כל שינוי שבכוונתו לבצע במקור הפליטה נושא היתר הפליטה או באופן הפעלתו לעומת הנתונים שצוינו בבקשה להיתר הפליטה, שאינו שינוי הפעלה משמעותי ושאינו כרוך בשינוי תנאי ההיתר, 45 ימים לפחות לפני ביצוע השינוי, או במועד מאוחר יותר אם אישר זאת הממונה.
{{ח:תתת|(2)}} להודעה כאמור בפסקה (1) יצרף בעל היתר הפליטה פירוט בדבר השינוי המתוכנן, ואם צפוי שינוי בהשפעות על הסביבה של מקור הפליטה עקב אותו שינוי – פירוט ההשפעות הצפויות; ההודעה תכלול תיקון של המידע והמסמכים הנוגעים לעניין אשר הוגשו במסגרת הבקשה להיתר הפליטה.
{{ח:תתת|(3)}} הממונה רשאי לדרוש מבעל היתר הפליטה שהודיע על שינוי לפי סעיף זה מידע ופרטים נוספים הדרושים לו לשם בחינה של השינוי המתוכנן והשלכותיו.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הממונה כי שינוי שהודיע עליו בעל היתר הפליטה לפי הוראות סעיף קטן (א), הוא שינוי הפעלה משמעותי, יודיע לבעל היתר הפליטה, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה, כי עליו להגיש בקשה לשינוי הפעלה משמעותי לפני ביצוע השינוי; הודיע הממונה כאמור, יחולו לעניין השינוי והבקשה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א) ו־(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מסר הממונה לבעל היתר פליטה הודעה כאמור באותו סעיף קטן, לאחר שחלפו 45 ימים ממועד הודעת בעל היתר הפליטה לפי סעיף קטן (א), ועד מועד המסירה של הודעת הממונה טרם ביצע בעל היתר הפליטה את השינוי, הוא לא יבצע את השינוי אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א) ו־(ב)}}; ואולם, אם הודעת הממונה נמסרה לבעל היתר הפליטה לאחר שבוצע השינוי, רשאי הממונה לתת לבעל היתר הפליטה הוראות והגבלות שיחולו עד מועד ההחלטה בבקשה לשינוי הפעלה משמעותי.

{{ח:סעיף|28|ביטול היתר פליטה או התלייתו}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, בכל עת, לבטל היתר פליטה או להתלותו, לאחר שנתן לבעל היתר הפליטה הזדמנות לטעון טענותיו, אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} היתר הפליטה ניתן על יסוד מידע כוזב או מטעה;
{{ח:תתת|(2)}} בעל היתר הפליטה הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, או תנאי מתנאי היתר הפליטה;
{{ח:תתת|(3)}} הפעלת מקור הפליטה גורמת לחריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה.
{{ח:תת|(ב)}} היה הפגם שבשלו נדרשו ביטול היתר הפליטה או התלייתו לפי סעיף קטן (א), ניתן לתיקון, לא יבטל הממונה את היתר הפליטה ולא יתלה אותו, אלא לאחר שהודיע לבעל היתר הפליטה על הפגם, ובעל היתר הפליטה לא תיקן את הפגם באופן ובפרק הזמן שקבע הממונה בהודעתו.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות שקיבל הממונה לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)(1)}}.

{{ח:סעיף|29|סייג לתחולה על מערכת הביטחון}}
{{ח:תת|(א)}} ראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, רשאים, לאחר התייעצות עם השר ולתקופה קצובה שעליה יורו ואשר לא תעלה על פרק הזמן הנדרש להשלמת פעילות ביטחונית חיונית, להתיר לגבי מקור פליטה טעון היתר המוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפעלת מקור הפליטה ללא היתר ובלבד שבקשה למתן היתר פליטה תוגש בלא דיחוי; ניתן היתר לפי פסקה זו לא תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}} למשך תקופת תוקפו.
{{ח:תתת|(2)}} סטייה מתנאי שנקבע בהיתר פליטה;
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע שינוי הפעלה משמעותי בלא אישור הממונה ובלבד שבקשה לאישור כאמור תוגש בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ב)}} היתר כאמור בסעיף קטן (א) יינתן לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, וניתן להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים בכל פעם.
{{ח:תת|(ג)}} פעילות ביטחונית חיונית שניתן לגביה היתר כאמור בסעיף קטן (א), תבוצע ככל האפשר בהתאם להוראות חוק זה ולפי כללים שיקבע כל אחד מגופי מערכת הביטחון, בהתייעצות עם הממונה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”פעילות ביטחונית חיונית“ – פעילות המתבצעת בידי גוף המנוי בהגדרה ”מערכת הביטחון“, שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, קבע כי היא חיונית וכי הפסקתה או צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה וכי יש הכרח להבטיח את ביצועה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב1|סימן ב׳1: היתר פליטה אחוד למקורות פליטה טעוני היתר|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|29א|בקשה להיתר פליטה אחוד, מתן ההיתר ותנאיו|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מקור פליטה טעון היתר, שהפעילות שהוא מבקש לבצע במקור הפליטה, כולה או חלקה, טעונה, נוסף על היתר פליטה, גם היתר רעלים לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים}} (להלן – היתר רעלים), או שנדרש לגביה אישור מאת נותן האישור לשם מתן רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, יגיש לממונה, לפי הוראות סעיף זה, בקשה להיתר פליטה אחוד; בחוק זה, ”היתר פליטה אחוד“ – היתר הכולל תנאים והוראות לעניין כלל ההיבטים הסביבתיים הנוגעים למקור פליטה טעון היתר, לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב1|סימן זה}}, לשם הגנה על הסביבה או על בריאות הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים}} או לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} {{ח:פנימי|פרק ח|ופרקים ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק י|ו־י׳}} לעניין היתר פליטה, ובכלל זה בקשה להיתר פליטה, מתן היתר פליטה ותנאיו, ובעל היתר פליטה, יחולו לעניין היתר פליטה שהוא היתר פליטה אחוד, בקשה להיתר כאמור, מתן היתר כאמור ותנאיו, ובעל היתר כאמור, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} יראו הוראות לעניין היתר כאמור המתייחסות לזיהום האוויר כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} או לחריגה מערכי סביבה או מערכי ייחוס, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, כמתייחסות לזיהום או לסיכון של הסביבה, לרבות בשל עיסוק בחומר מסוכן כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים}} ולרבות גרימת מפגעים או מטרדים כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים}};
{{ח:תתת|(2)}} יראו כמזהם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, גם חומר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקה (2) לאותה הגדרה}}, שנוכחותו בסביבה או בנכס גורמת או עלולה לגרום לאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בפסקאות משנה (א) או (ב) של אותה פסקה}};
{{ח:תתת|(3)}} יראו הוראות כאמור לעניין פליטה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, גם כהוראות לעניין פליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)|בחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע״ב–2012}}, לרבות העברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)|בחוק האמור}} ולרבות פעולה הגורמת למפגע או למטרד;
{{ח:תתת|(4)}} בקשה להיתר פליטה אחוד תכלול, נוסף על המידע והפרטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א) ו־(ב)}}, בשינויים שבפסקאות (1) עד (3), מידע ופרטים לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק החומרים המסוכנים}} ומידע ופרטים מהסוגים המפורטים לפי אותם סעיפים, בשינויים המחויבים, שעניינם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים}}, הנוגעים למקור הפליטה נושא הבקשה;
{{ח:תתת|(5)}} בלי לגרוע מכלליות האמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(א)}}, נוסף על התנאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, בשינויים שבפסקאות (1) עד (3), יכללו התנאים שהממונה רשאי לקבוע כתנאים למתן היתר פליטה אחוד או כתנאים בהיתר כאמור, תנאים לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 3ד|סעיף 3ד}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 3טז|או 3טז לחוק החומרים המסוכנים}} או תנאים לפי אותם סעיפים ודרישות מתאימות להבטחת הגנה על הקרקע ומקורות המים ולשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעל מקור פליטה שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליו יגיש בקשה להיתר פליטה אחוד לפי הוראות סעיף זה ולא יגיש בקשה להיתר רעלים לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים}} לעניין פעילות בלא היתר רעלים או בניגוד לתנאיו לא יחולו על פעילות הטעונה היתר פליטה אחוד לפי סעיף זה; הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים}} שאינן הוראות כאמור יוסיפו לחול על הפעילות האמורה.

{{ח:סעיף|29ב|התניית רישיון או היתר זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} לא יינתן רישיון או היתר זמני לעסק החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} שהוא מקור פליטה טעון היתר, אלא לאחר קבלת היתר פליטה אחוד.

{{ח:סעיף|29ג|תוצאות קבלת היתר פליטה אחוד|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן לבעל מקור פליטה היתר פליטה אחוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29א|בסעיף 29א}} –
{{ח:תתת|(1)}} לא יידרש בעל מקור הפליטה להיתר רעלים לפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים}} לגבי הפעילות נושא היתר הפליטה האחוד;
{{ח:תתת|(2)}} יראו את היתר הפליטה האחוד ותנאיו כאישור למתן רישיון או היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} (בסעיף זה – רישיון עסק) ותנאים שנקבעו לגביו בידי נותן האישור, לשם הבטחת המטרה האמורה {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|בסעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים}}; לא יידרש לגבי אותו עסק אישור אחר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}} לעניין המטרה האמורה ולא ייקבעו לגבי רישיון עסק לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|אותו חוק}}, לגבי אותו עסק, תנאים אחרים להבטחת המטרה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), לא יחולו לעניין היתר פליטה אחוד, שרואים אותו לפי אותו סעיף קטן כאישור כאמור בו, ולעניין תנאיו, ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 19א|סעיפים 19א}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 19ב|ו־19ב לחוק רישוי עסקים}} יהיו נתונות לגורם אכיפה מוסמך כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 19א|בסעיף 19א לאותו חוק}}, גם לעניין אכיפת תנאיו של היתר פליטה אחוד;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק רישוי עסקים}} יהיו נתונות לעובד רשות מקומית שהוסמך למפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 28|סעיף 28(א)(2) לאותו חוק}}, גם לעניין היתר כאמור, ובלבד שבהפעלת סמכויותיו כאמור יפעל עובד הרשות המקומית לפי הנחיותיו של הממונה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 28ב|סעיף 28ב לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן לגבי מקור פליטה היתר פליטה אחוד, ונעשה שינוי במקור הפליטה באופן שהוא אינו טעון עוד היתר פליטה, ימשיך ההיתר לעמוד בתוקף עד תום תקופת תוקפו, אלא אם כן בוטל קודם לכן בידי הממונה או שהתקיים אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין פעילות שנדרש לביצועה היתר רעלים – ניתן היתר רעלים לגבי הפעילות;
{{ח:תת|(2)}} לעניין פעילות שלא נדרש לביצועה היתר פליטה או היתר רעלים, אשר מתקיימת בעסק שנדרש לגביו אישור השר לשם מתן רישיון עסק – ניתן אישור מאת נותן האישור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} ונקבעו תנאים ברישיון העסק לעניין שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: אגרות והיטלים למקורות פליטה טעוני היתר}}

{{ח:סעיף|30|אגרות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך מימון פעולות המשרד לשם קיום הוראות לפי חוק זה ואכיפתן ולשם הפעלת המערך הארצי, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע, אגרה בעד הגשת בקשות או השגות ובעד קבלת היתרים או אישורים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעורי האגרות, אופן ומועד תשלומן, הצמדתן ודרכי גבייתן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (אגרות)|תקנות אוויר נקי (אגרות), התשע״א–2010}}.}}

{{ח:סעיף|31|היטל על פליטת מזהמים לאוויר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע היטל על פליטה של מזהמים, שיוטל על בעל מקור פליטה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעור ההיטל, אופן ומועד תשלומו, הצמדתו, דרכי גבייתו, ריבית פיגורים והוצאות גבייה; שיעור ההיטל ייקבע בהתחשב, בין השאר, בסוג המזהמים הנפלטים ממקור הפליטה, בכמותם או במידת השפעתם על הסביבה, וכן רשאי השר לקבוע הוראות בדבר שיעור מופחת של היטל לפי סעיף זה, אשר ייקבע בהתחשב, בין השאר, באגרות ובמסים אחרים המשולמים לפי כל דין, ישירות או בעקיפין, בשל פליטה של מזהמים ממקור פליטה, וכן הוראות בדבר החזר היטל שנגבה או מתן תשלום בשל התייעלות או הפחתה של פליטת מזהמים לאוויר.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום היטל לפי הוראות סעיף זה, יהיה תנאי לתוקפו של היתר פליטה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בתקנות שייקבעו לפי סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוקי עזר לפי {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|חוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}, לעניין אגרות בעד ניטור פליטה או ניטור האוויר, ואולם בקביעת היטל לפי סעיף זה, יביא השר בחשבון, בין השאר, אגרות שנקבעו בחוקי עזר לפי {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} על גביית היטל לפי סעיף זה יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מקורות פליטה נייחים החייבים ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027, כותרת {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|הסימן}} תהיה: ”מקורות פליטה נייחים שאינם טעוני היתר החייבים ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}“)}}

{{ח:סעיף|32|כללים ואמות מידה לאישור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור הוועדה, יקבע כללים ואמות מידה שלפיהם יפעל נותן האישור בבואו ליתן אישור או להתנות תנאים לעסק החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, שנמצא או מופעל בו מקור פליטה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: שאינו טעון היתר)}}, לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר, לרבות קביעת ערכי פליטה; כן יקבע השר בתקנות כאמור הוראות בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)(2) עד (4) ו־(ג)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק)|תקנות אוויר נקי (מניעת זיהום אוויר וריח מתחנות דלק), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} כללים ואמת מידה שנקבעו כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בשים לב, בין השאר, לנהוג בקרב המדינות המפותחות בעולם, להמלצות ולהנחיות שפרסמו האיחוד האירופי והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה־OECD) ולתנאי מדינת ישראל, בעניינים אלה, והכל כדי להגשים את מטרותיו של חוק זה בדרך מיטבית.
{{ח:תת|(ג)}} השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות לפי סעיף זה, והכל בכפוף להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}.

{{ח:סעיף|33|תנאים למתן אישור לעסק החייב ברישוי}}
{{ח:תת|(א)}} בבואו לשקול מתן אישור או להתנותו בתנאים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א)}}, יביא נותן האישור בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} נותן האישור רשאי לקבוע תנאים משלימים למתן האישור לעסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}}, נוסף על התנאים שנקבעו לפי הוראות חוק זה, ורשאי הוא לקבוע תנאים מחמירים מהם, מטעמים מיוחדים שיירשמו, או אם קיימת חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או מערכי ייחוס, והכל בכפוף להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן אישור לעסק לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א)}}, יפורסמו תנאיו באתר האינטרנט של המשרד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)(1)}}.

{{ח:סעיף|34|תנאים בטרם מתן רישוי}}
{{ח:תת|(א)}} נותן האישור רשאי ליתן לעסק החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} שנמצא או מופעל בו מקור פליטה, הוראות אף בטרם ניתן לו רישיון או היתר זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}}, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיפים 32}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שניתנו לו הוראות לפי סעיף קטן (א) חייב לקיימן כאילו היו תנאים ברישיון או בהיתר זמני שניתן לו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, ויראו הפרה של הוראות כאמור כהפרת תנאים ברישיון או בהיתר זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין במתן הוראות לפי סעיף זה כדי לפטור אדם מקיום הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, כולן או חלקן.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: מקורות פליטה ניידים}}

{{ח:סעיף|35|הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה ניידים}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקבע הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה ניידים, לרבות הוראות לעניין ערכי פליטה ושיטות למדידה ולבדיקה של פליטת מזהמים, רישום תוצאותיהן ודיווח עליהן; הוראות כאמור יכול שייקבעו דרך כלל, לסוגי מקורות פליטה ניידים או לעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב)|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בינלאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכי פליטה ממקורות פליטה ניידים הנהוגים במדינות מפותחות בעולם, ולהמלצות והנחיות שפרסמו ארגונים בינלאומיים, לרבות האיחוד האירופי, בעניינים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון התקנות לעניין פליטת מזהמים ממקורות פליטה ניידים.
{{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} תקנות הנוגעות לכלי טיס צבאי, כלי שיט של צבא הגנה לישראל ולרכב מבצעי יותקנו גם לאחר התייעצות עם שר הביטחון; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס צבאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס (עבירות ושיפוט)|בחוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רכב מבצעי“ – רכב מנועי של צבא הגנה לישראל, שהשר, באישור הוועדה, קבע כי הוא רכב מבצעי;
{{ח:תתת|(2)}} תקנות הנוגעות לכלי טיס ולכלי שיט של משטרת ישראל יותקנו גם לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} תקנות הנוגעות למקורות פליטה ניידים שפעילותם אינה בתחום האחריות של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, יותקנו לאחר התייעצות עם השר שפעילות מקור הפליטה כאמור היא בתחום האחריות של משרדו.
{{ח:תת|(ה)}} השר, לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, להוסיף מקורות פליטה ניידים {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת השנייה}}.

{{ח:סעיף|36|הגבלות ואיסורים לגבי מקורות פליטה ניידים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם אחד מאלה אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} ייצר מקור פליטה נייד, ימכרנו, ייבאו או ישווקו;
{{ח:תתת|(2)}} יפעיל מקור פליטה נייד או ישתמש בו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מכירה של מקור פליטה נייד שלא מתקיימות לגביו ההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, אם המכירה היא שלא דרך עיסוק או לשם גריטתו או מיחזור חומריו בלבד.

{{ח:סעיף|37|הוראות לגבי רכב מנועי}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}}, לא יירשם רכב מנועי, לא יינתן לו רישיון ולא יחודש רישיונו, על ידי רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך, אלא אם כן הוא עומד בהוראות שנקבעו לפי חוק זה; בבדיקת רכב מנועי לצורך רישומו, קבלת רישיון רכב או חידושו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} (בסעיף זה – בדיקת רכב מנועי) תימדד ותירשם הפליטה מהרכב לעומת ערכי הפליטה; השר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאי לקבוע את הדרכים לביצוע בדיקת רכב מנועי, רישום תוצאותיה ודיווח עליה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר התשתיות הלאומיות ועם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, יקבע כללים לדירוג וסימון רכב מנועי לסוגיו, בהתאם להשפעה הצפויה עקב השימוש בו על זיהום האוויר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב)|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע״ב–2012}}.}}

{{ח:סעיף|38|גילוי נתונים בפרסומת בדבר זיהום אוויר מרכב מנועי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרסומת“ – פרסומת בכתב, בדפוס, או באמצעים אלקטרוניים חזותיים המיועדת או הזמינה לציבור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב חדש“ – רכב מנועי שטרם נרשם או טרם ניתן עליו רישיון רכב לראשונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מנועי“ – רכב מנועי, לרבות רכב מסחרי, רכב עבודה ואופנוע כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 3,500 קילוגרמים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעשה אדם המוכר או משווק רכב חדש דרך עיסוק, פרסומת לרכב חדש, אלא אם כן מופיעה בגוף הפרסומת מודעה שבה יפורטו –
{{ח:תתת|(1)}} דרגת זיהום האוויר, בהתבסס על פליטת המזהמים של הרכב נושא הפרסומת בשעת פעולתו, ככל שהם נוגעים לסוג הרכב נושא הפרסומת כפי שקבע השר, לפי יחידות המדידה המקובלות של כל מזהם; בפסקה זו, ”מזהם“ – כל אחד מאלה: פחמן דו־חמצני (CO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;), פחמן חד־חמצני (CO), תחמוצות חנקן (NO&lt;sub&gt;x&lt;/sub&gt;), פחמימנים (HC), חלקיקים נשימים (PM), וכל מזהם אחר שקבע השר לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} נתונים על צריכת האנרגיה של הרכב, לפי יחידות מדידה תקניות המקובלות בישראל לכל סוג של מקור אנרגיה.
{{ח:תת|(ג)}} נעשתה פרסומת לרכב חדש, רואים אותה כאילו עשאה היצרן, ואם הרכב מיובא – היבואן, או נעשתה לפי הוראותיהם כל עוד לא הוכח אחרת, ובלבד שלא יראו בפרסומת שמקורה מחוץ לישראל כפרסומת אסורה לפי הוראות חוק זה, אם מהדרך שבה היא משודרת או מפורסמת, לפי העניין, עולה כי היא לא מיועדת בעיקרה לציבור בישראל.
{{ח:תת|(ד)}} בעסק שבו נמכר או משווק רכב חדש, תוצג במקום בולט ובצבע ובגודל ברורים לעין, הודעה הכוללת את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ה)}} מודעה כאמור בסעיף קטן (ב), בפרסומת תהיה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בכתב או בדפוס – בגודל של 7% לפחות משטח הפרסום הכולל של הפרסומת;
{{ח:תתת|(2)}} בשידורי טלווזיה במסגרת שידורים המוסדרים לפי כל דין – בצבע ובגודל ברורים לעין, לפי כללים שקבע הגוף המפקח על אותם שידורים (בסעיף זה – גוף מפקח);
{{ח:תתת|(3)}} באמצעי אלקטרוני חזותי אחר – באחת מפינות המסך, לכל משכה של הפרסומת, בצבע ובגודל ברורים לעין;
{{ח:תתת|(4)}} במודעה כאמור בפסקאות (2) ו־(3), ניתן שלא לכלול את הפרטים המפורטים בסעיף קטן (ב) ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מצוינת בה כתובת אתר אינטרנט של המפרסם שבו יפורסמו הפרטים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כלולים בה צבע או סימן המציינים את דרגת הזיהום של הרכב נושא הפרסומת, כפי שנקבעו בתקנות.
{{ח:תת|(ו)}} השר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה, לרבות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דרגות הזיהום ודרך הצגתן לעניין סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ד), ובכלל זה הצבע או הסימן שיסמנו את דרגות הזיהום במודעה;
{{ח:תתת|(2)}} יחידות המדידה התקניות שעל פיהן יפורסם המידע האמור בסעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד);
{{ח:תתת|(3)}} גודל המודעה, מיקומה, צורתה וצבעה, וכן גודל האותיות במודעה וצורתן;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים נוספים על הפרטים שבסעיף קטן (ב) שיש לכלול בפרסומת לרכב מנועי.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (גילוי נתוני זיהום אוויר מרכב מנועי בפרסומת)|תקנות אוויר נקי (גילוי נתוני זיהום אוויר מרכב מנועי בפרסומת), התשס״ט–2009}}.}}
{{ח:תת|(ז)}} גוף מפקח, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לעניין סעיף זה, התואמים את ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ו), בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: דלק}}

{{ח:סעיף|39|הוראות לגבי דלק}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר התשתיות הלאומיות, יקבע הוראות לגבי תכונות, מרכיבים ואיכות של סוגי דלק ותוספי דלק כדי להפחית, ככל הניתן, פליטת מזהמים כתוצאה מצריכת דלק או תוספי דלק, ולמנוע פגיעה ביעילות ובתפקוד של מיתקן או מערכת שנועדו לצמצם פליטת מזהמים ממקור פליטה העושה שימוש בדלק או בתוספי דלק; ואולם, הוראות כאמור לעניין דלק שחל עליו {{ח:חיצוני|חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק)|חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ״א–1960}}, ייקבעו על ידי השר ושר התשתיות הלאומיות יחד, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש)|תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שייקבעו דרך כלל, לסוגים של דלק או תוספי דלק או בעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין־לאומיות שישראל צד להן ובשים לב, בין השאר לנהוג במדינות מפותחות בעולם.
{{ח:תת|(ד)}} השר יבחן מעת לעת ובהתאם להתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות את הצורך בעדכון ההוראות כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} הוראות לפי סעיף זה באות להוסיף על כל תקן רשמי שנקבע לסוגי דלק ולתוספי דלק, ככל שנקבע; לעניין זה, ”תקן רשמי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התקנים|בחוק התקנים, התשי״ג–1953}}.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרקים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}}, לעניין מקורות פליטה.

{{ח:סעיף|40|הגבלות ואיסורים לגבי דלק}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשה אדם אחד מאלה אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}, לפי העניין –
{{ח:תתת|(1)}} ייצר דלק או תוספי דלק, ימכרם, ייבאם או ישווקם;
{{ח:תתת|(2)}} יפעיל מקור פליטה באמצעות דלק או ישתמש בדלק ובתוספי דלק בקשר למקור פליטה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א)(1) לא יחולו על דלק ותוספי דלק שאינם מיועדים לשימוש בישראל לצורך הפקת אנרגיה.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות נוספות למקורות פליטה}}

{{ח:סעיף|41|הוראות נוספות לעניין מקורות פליטה}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי ליתן לאדם או לגוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, שהוא בעל מקור פליטה, הוראות לשם מניעה וצמצום של זיהום האוויר ממקור הפליטה ולשם קידום מטרות חוק זה, לרבות הוראות בכל עניין שניתן לקבוע לגביו תנאים בהיתר פליטה למקור פליטה טעון היתר.
{{ח:תת|(ב)}} במתן הוראות לפי סעיף קטן (א), יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את העניינים והשיקולים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיפים 19(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות שנקבעו בחיקוק החלות על מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרוע מסמכות הממונה לפי הסעיף הקטן האמור.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרקים ד׳ עד ו׳}}, לעניין מקורות פליטה.
{{ח:תת|(ה)}} השר, באישור הוועדה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: פיקוח, אכיפה ועונשין}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: פיקוח}}

{{ח:סעיף|42|הסמכת מפקחים|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחי הגנת הסביבה, רשאי השר להסמיך מפקחים מבין עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו, בסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא יוסמך מפקח, אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך 90 ימים ממועד פנייתו של השר אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|43|סמכויות מפקח|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מפקח, לאחר שהזדהה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}} –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות לפי חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות או ליטול דוגמאות לשם בדיקה וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(4)}} להיכנס למקום, לרבות לכלי טיס, לכלי שיט או לרכב מנועי, ובלבד שלא ייכנס –
{{ח:תתתת|(א)}} למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תתתת|(ב)}} למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון, לבית סוהר או למקום המוחזק על ידי משטרת ישראל – כל עוד מתרחשות באותו מקום ובעת כניסת הממונה או המפקח פעילות מבצעית או פעילות עוינת.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח לא יפעיל סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44|זיהוי מפקח|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעת מילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה השר, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: צווים למניעה, לצמצום או להפסקה של זיהום האוויר}}

{{ח:סעיף|45|צו מינהלי למניעה או לצמצום של זיהום האוויר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה כי נגרם זיהום האוויר, במעשה או במחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה, לרבות בניגוד לתנאי היתר, או כי קיים יסוד סביר להניח שייגרם זיהום אוויר כאמור, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות, בכתב, על מי שגרם זיהום אוויר כאמור או על מי שעומד לעשות כן, להפסיק את הפעולה הגורמת לזיהום האוויר, להימנע מעשיית הפעולה או לנקוט את האמצעים הדרושים למניעתו או לצמצומו של זיהום האוויר שנגרם או שעלול להיגרם או להחזרת המצב לקדמותו, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא קוימו הוראות צו שניתן לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה או מי שהוא הסמיך לעניין זה לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקרן.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה או מי שהוא הסמיך לעניין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43(א)(4)}}, אלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ד)}} צו שניתן לפי סעיף זה יומצא למי שהצו ניתן כלפיו או למחזיק של מקור הפליטה בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי, ואם לא ניתן לאתרו בשקידה סבירה, יוצג הצו במקום שעליו הוא חל.

{{ח:סעיף|46|צו מינהלי להפסקת שימוש|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יורה, בצו, על הפסקת השימוש במקור פליטה, כולו או חלקו, לאלתר, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ניתן צו למניעה או לצמצום של זיהום האוויר לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} מאותו מקור פליטה, ומי שניתן כלפיו הצו לא מילא אחר הוראותיו;
{{ח:תתת|(2)}} מקור הפליטה הוא מקור פליטה טעון היתר ולא ניתן לגביו היתר פליטה, {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} או שבוצע בו שינוי הפעלה משמעותי בלי שניתן לכך אישור מאת הממונה מראש ובכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הממונה נוכח, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של משרד הבריאות, כי קיים חשש לפגיעה ממשית בבריאות הציבור בשל השימוש במקור הפליטה;
{{ח:תתת|(4)}} השימוש במקור הפליטה נעשה תוך הפרה מתמשכת או חוזרת ונשנית של הוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על ביצוע צו לפי הוראות סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(ב) עד (ד)}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לשלושים ימים מיום שניתן; בתום התקופה של שלושים הימים רשאי הממונה, אם שוכנע כי לא תוקן הליקוי שבשלו ניתן הצו, להאריך את תוקפו של הצו האמור לתקופה נוספת של שלושים ימים; בתום התקופות האמורות יפקע תוקפו של הצו אלא אם כן אושר על ידי בית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו.

{{ח:סעיף|46א|פרסום צו מינהלי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן צו מינהלי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}} {{ח:פנימי|סעיף 46|או 46}}, יפרסמו נותן הצו באתר האינטרנט של המשרד, אולם בפרסום כאמור לא יפרסם נותן הצו פרטים שהם מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם מידע הכלול בצו אם לדעתו הוא עלול לחשוף סוד מסחרי; בסעיף זה, ”סוד מסחרי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עוולות מסחריות#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999}}, ואולם בשום מקרה לא יראו כסוד מסחרי פרטים על מי שהצו הופנה כלפיו, מידע על חומרים שנפלטו, נשפכו, סולקו או הושלכו לסביבה ותוצאות של מדידה שנערכה שלא ברשות היחיד.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה החלטה של בית המשפט להתליית צו שפורסם כאמור בסעיף קטן (א), לביטולו או לשינויו, יציין זאת נותן הצו לצד הצו המינהלי שפורסם כאמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|47|בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} {{ח:פנימי|סעיף 46|או 46}}, רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו בקשה לביטולו.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

{{ח:סעיף|48|צו הגבלה שיפוטי}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה או תובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי}} (בסעיף זה – תובע), להורות על הפסקת השימוש במקור פליטה, כולו או חלקו, לתקופה שיורה, אם התקיימו הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)}} או שהשימוש הנעשה בו מהווה עבירה אחרת לפי הוראות חוק זה, וכן רשאי הוא להורות על הגבלת השימוש במקום אם שוכנע כי קיים יסוד סביר לחשש שהמקום ישמש לביצוע עבירה לפי חוק זה אם לא יינתן הצו (בסעיף זה – צו הגבלה שיפוטי).
{{ח:תתת|(2)}} בבואו ליתן צו הגבלה שיפוטי ישקול בית המשפט, בין השאר, ביצוע עבירות קודמות באמצעות מקור הפליטה, את ידיעת בעל מקור הפליטה או המחזיק בו על ביצוע עבירה באמצעות מקור הפליטה או על הכוונה לבצע עבירה כאמור ואת מידת הפגיעה שיגרום להם הצו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בית משפט שנתן צו הגבלה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת הממונה או תובע, או מי שרואה את עצמו נפגע מהצו ואשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו.
{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו הגבלה שיפוטי שנתן אם ראה שהדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו לאחר מתן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} על ביצוע צו הגבלה שיפוטי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(ב) עד (ד)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|49|בדיקת רכב מנועי והודעת אי־&lt;wbr&gt;שימוש|תיקון: תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח או מפקח הגנת הסביבה (בסעיף זה – מפקח) ושוטר רשאים לעכב רכב מנועי לצורך בדיקת זיהום האוויר הנפלט ממנו (בסעיף זה – בדיקה ראשונית) ולבצע בו בדיקה כאמור, ובלבד שהבדיקה תבוצע במהירות האפשרית; עיכוב לפי סעיף קטן זה על ידי מפקח ייערך במקום ובדרך שתואמו עם משטרת ישראל; בסעיף זה{{ח:הערה|,}} ”בדיקה“ – בדיקה באמצעות מכשיר, כפי שקבע השר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד, בעקבות הבדיקה הראשונית, לביצוע עבירה לפי חוק זה ונדרשת בדיקה נוספת, רשאי מפקח או שוטר לעכב את הרכב לבדיקה נוספת, ובלבד שבדיקה נוספת תבוצע במהירות האפשרית.
{{ח:תת|(ג)}} מצא מפקח או שוטר בבדיקה נוספת כאמור בסעיף קטן (ב), כי הרכב מזהם את האוויר במידה העולה על המותר, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו עד לתיקון הליקוי (בסעיף זה – הודעת אי־שימוש) וליטול את רישיון הרכב; בהודעת אי־שימוש יפורטו הליקויים שנמצאו בבדיקה, וכן החובה למסור את הרכב לבדיקה לאחר תיקון הליקוי במקום ובמועד שייקבעו, לפי העניין; מסר מפקח או שוטר הודעת אי־שימוש יודיע על כך לרשות הרישוי; העתק מהודעת אי־שימוש יישלח לבעל הרכב אם לא נמסר לו במעמד מסירת הודעת אי־השימוש; הממונה, בתיאום עם רשות הרישוי ועם ראש מחלקת התנועה במשטרת ישראל, יקבע נהלים לעניין מסירת הודעות ונטילת רישיון כאמור בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} ניתנה הודעת אי־שימוש ולא ניטל רישיון הרכב, ימסור בעל הרכב את רישיון הרכב למי שנקבע בהודעת אי־השימוש ובמועד שנקבע בה.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה הודעת אי־שימוש, לא ישתמש אדם ברכב שלגביו נמסרה ההודעה אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות הדרושות לתיקון הליקוי ובדיקתו לאחר מכן על ידי רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך, במקום ובמועד שנקבעו בהודעה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} נוכחה רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך, על פי בדיקה לפי סעיף קטן (ה), כי הליקויים שפורטו בהודעת אי־שימוש תוקנו, תבטל את ההודעה ותחזיר את רישיון הרכב.
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי לא תחדש את רישיון הרכב ולא תיתן כפל רישיון, כל עוד לא נמסרה לה הודעה על כך שהרכב נבדק ונמצא תקין, או על תיקון הליקוי שפורט בהודעת אי־השימוש, לפי העניין.
{{ח:תת|(ז)}} לא יעשה מפקח שימוש בסמכויות לפי סעיף זה אלא לאחר שנתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עבר הכשרה נוספת, לעניין דרך הפעלת הסמכויות על פי סעיף זה, כפי שהורו השר לביטחון הפנים והשר וזאת מלבד הכשרתו כמפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הגנת הסביבה}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הזדהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיף 44}} או {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק הגנת הסביבה}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ח)}} מפקח או שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב, לשם מילוי הוראות סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} לעצור את רכבו;
{{ח:תתת|(2)}} להציג לפניו את רישיון הרכב, רישיון הנהיגה, תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} למסור לו את רישיון הרכב.
{{ח:תת|(ט)}} מפקח לא יפעיל סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי רכב הנהוג בידי חייל, שוטר או סוהר וכן בידי ממונה ביטחון או מאבטח כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, בעת פעילות מבצעית.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לשוטר לפי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|50|הודעה על כוונת חיוב בעיצום כספי|תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ד־3}}
{{ח:ת}} היה לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: למנהל)}} יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}} ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} – מפר) רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}}, בין השאר, את אלה:
{{ח:תת|(1)}} המעשה המהווה את ההפרה;
{{ח:תת|(2)}} שיעור העיצום הכספי והמועד לתשלומו;
{{ח:תת|(3)}} זכותו של המפר לטעון טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:תת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}}.

{{ח:סעיף|51|זכות טיעון|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי להגיש טענותיו, בכתב, לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: למנהל)}}, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|52|דרישת תשלום|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}} יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}} לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}} – דרישת תשלום); בדרישת תשלום יציין הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}}, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(א)}} והמועד לתשלומו.
{{ח:תתת|(2)}} החליט הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}} לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.
{{ח:תת|(ג)}} לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}}, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום שלושים הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|53|סכום העיצום הכספי|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד־2, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} סכום העיצום הכספי יהיה 400,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 526,700 ש״ח)}}, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 800,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 1,018,500 ש״ח)}}, בשל הפרת הוראה מהוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אי־הכנת תכנית פעולה או אי־ביצועה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}};
{{ח:תתת|(2)}} התקנה, הפעלה או החזקה של מקור פליטה טעון היתר או שימוש בו, או הרשאה לאחר לעשות כן, בלא היתר פליטה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע שינוי הפעלה משמעותי במקור פליטה בלא אישור הממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א)}}, {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} או מבצע שינוי כאמור בניגוד לתנאי האישור; ואולם לא יוטל עיצום כספי בשל ביצוע שינוי הפעלה משמעותי בלי אישור הממונה אלא אם כן נקבעו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ה)}}, ניתנה למפר הוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(ו)}}, או שחלה על המפר הוראה שנתן המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(ז)}}, ולפי אותן תקנות או הוראות השינוי שביצע המפר הוא שינוי הפעלה משמעותי;
{{ח:תתת|(4)}} אי־קיום הוראה שניתנה לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי יהיה 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 263,400 ש״ח)}}, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 400,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 526,700 ש״ח)}}, בשל הפרת הוראה מהוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אי־קיום הוראות לגבי הקמה או הפעלה של תחנת ניטור אוויר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(2)}} אי־קיום הוראות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} ייצור, ייבוא או שיווק של מקור פליטה נייח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} הפעלה של מקור פליטה נייח או שימוש בו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} אי־ביצוע ניטור או דיגום או אי־מסירת נתוני הניטור או הדיגום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:תתת|(6)}} אי־קיום תנאי ברישיון העסק או בהיתר הזמני לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};
{{ח:תתת|(7)}} ייצור, ייבוא, שיווק או מכירה של מקור פליטה נייד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)(1)}};
{{ח:תתת|(8)}} הפעלת מקור פליטה נייד או שימוש בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)(2)}};
{{ח:תתת|(9)}} ייצור, ייבוא, שיווק או מכירה של דלק או תוסף דלק בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(1)}};
{{ח:תתת|(10)}} הפעלת מקור פליטה באמצעות דלק או תוסף דלק או שימוש בדלק בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} סכום העיצום הכספי יהיה 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 131,700 ש״ח)}}, ואם בוצעה ההפרה על ידי תאגיד – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2025, 363,400 {{מוקטן|[צ״ל: 263,400]}} ש״ח)}}, בשל הפרת הוראה מהוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אי־ניהול רישום או אי־דיווח לממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}};
{{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} אי־מתן הודעה מראש לממונה על שינוי במקור הפליטה או באופן הפעלתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27א|סעיף 27א}};
{{ח:תתת|(2)}} אי־קיום הוראות לעניין בדיקת רכב מנועי, רישום תוצאותיה ודיווח עליה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א)}}, על ידי מי שרשות הרישוי הסמיכה לכך;
{{ח:תתת|(3)}} אי־קיום הוראות בדבר פרסומת או הודעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}.
{{ח:תת|(ד)}} סכום העיצום הכספי יהיה 492,800 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023)}}, בשל הפרת הוראה מהוראות אלה, בידי מנהל המערכת:
{{ח:תתת|(1)}} מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת או דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ב)(1)}} – אם מצב הסיכון מבוסס על מדד כמותי – בלא שהתקיים המדד הכמותי לקביעת מצב הסיכון, ואם מצב הסיכון מבוסס על מדד איכותני – בלא שהציג בכתב כי התקיימו התנאים או הנסיבות לקביעת מצב הסיכון מתוך מסמך מצבי הסיכון, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת בלי שבדק חלופות למתן הדרישה, כאשר הוא החליט על מצב הסיכון 48 שעות מראש לפחות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ד)}};
{{ח:תתת|(3)}} מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת שנבחרה מבין יחידות הייצור המוגבלות שיש ביכולתן לתת מענה למצב הסיכון, שלא לפי סדר העדיפות שנקבע בנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(יג)}}, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ה)}};
{{ח:תתת|(4)}} אי־מסירת הודעה לבעל יחידת ייצור מוגבלת שניתנה לגביה דרישה, על ביטול הדרישה או על פקיעתה, בתוך 24 שעות מהמועד שבו מצב הסיכון חדל להתקיים או ממועד הפקיעה, לפי העניין, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(יד)(2)}}.
{{ח:תת|(ה)}} סכום העיצום הכספי יהיה 246,400 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2023)}}, בשל הפרת הוראה מהוראות אלה בידי מנהל המערכת:
{{ח:תתת|(1)}} אי־תיעוד ברישומיו של החלטתו על מצב סיכון ומשכו הצפוי או של הנימוקים להחלטה הכוללים התייחסות למצב הסיכון המסוים מתוך מסמך מצבי הסיכון שבשלו התקבלה ההחלטה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} אי־תיעוד ברישומיו של בדיקת החלופות להפעלת יחידת ייצור מוגבלת שערך בטרם מתן דרישה כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ד)}};
{{ח:תתת|(3)}} אי־מסירת דיווח לממונה על החלטה על מצב סיכון, בתוך 36 שעות ממועד ההחלטה, אי־מסירת דיווח לממונה על מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת בתוך 24 שעות ממועד מתן הדרישה, או אי־מסירת דיווח לממונה על מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, בתוך 12 שעות ממועד מתן הדרישה, והכול בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ו)}}, או אי־הכללת פרט מהותי מתוך המידע הנדרש בדיווח כאמור כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 25א|בסעיף 25א(ז)}};
{{ח:תתת|(4)}} מסירת מידע לא נכון בנוגע לפרט מהותי בדיווח לממונה לגבי מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת או בנוגע לפרט מהותי בדיווח לממונה לגבי מתן דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ז)}};
{{ח:תתת|(5)}} אי־העברה לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: לממונה או למנהל)}} של מסמך שדרש ממנהל המערכת לשם בחינת עמידתו בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א}}, אשר בהתאם לנוהל שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(יג)}} על מנהל המערכת לשמור אותו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(טו)}};
{{ח:תתת|(6)}} אי־מסירת דיווח שנתי לממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: למנהל)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(טז)}}.
{{ח:תת|(ו)}} לעניין סעיפים קטנים (ד) ו־(ה) –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת“, ”דרישה להפעלת יחידת ייצור בתחנת כוח שיש בה תקלה“, ”החלטה על מצב סיכון“, ”הפעלה חריגה“, ”מנהל המערכת“, ”מסמך מצבי הסיכון“ ו”מצב סיכון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 25א|בסעיף 25א}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרט מהותי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מצב הסיכון המסוים שבשלו התקבלה החלטה על מצב סיכון מתוך מסמך מצבי הסיכון ועובדות המבססות את החשש לפגיעה שבשלו נדרשה הפעלה חריגה, על פי המידע שבידי מנהל המערכת;
{{ח:תתתת|(2)}} משכו הצפוי של מצב הסיכון על פי ההחלטה על מצב סיכון;
{{ח:תתתת|(3)}} החלופות למתן דרישה להפעלת יחידת ייצור מוגבלת שבדק מנהל המערכת לפי {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(ד)}};
{{ח:תתתת|(4)}} אם לא צפה מנהל המערכת את מצב הסיכון 48 שעות מראש – פירוט הנסיבות שיצרו את מצב הסיכון במועד שבו התרחש, והסבר מדוע לא צפה אותו מראש;
{{ח:תתתת|(5)}} פרט מהותי אחר שנקבע בנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א(יג)}}.

{{ח:סעיף|54|סכומים מופחתים|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}} אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|בסימן זה}}, בשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)|תקנות אוויר נקי (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|55|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק העשרים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לסכום העיצום הכספי; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}} בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע המפר.

{{ח:סעיף|56|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיף 52}}.

{{ח:סעיף|57|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא הגיש טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע בכ״ח בסיוון התשס״ח (1 ביולי 2008); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של מאה שקלים חדשים; בחוק זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|58|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|59|עתירה|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}} או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו ועד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|60|פרסום|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן זה}}, יורה הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}} למפר לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה את דבר הטלת העיצום, את שמו של המפר, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום העיצום, והכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ד)(1)}}.

{{ח:סעיף|61|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה, לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|61א|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה, המנויות {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}}, או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|62|ערובה זמנית ועיכוב כלי שיט מזהם|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} התבצעה הפרה של הוראה מההוראות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53}} בכלי שיט או בקשר אליו, יהיה הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}} רשאי להטיל על המפר להפקיד ערובה זמנית כפי שיקבע, עד להחלטה בעניין העיצום הכספי או עד תשלום העיצום הכספי, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}} יקבע את גובה הערובה הזמנית ומשך הזמן שעליה להיות בתוקף ויודיע על כך למפר עם משלוח ההודעה על כוונת החיוב; הערובה תהיה בגובה העיצום הכספי שצוין בהודעה על כוונת החיוב.
{{ח:תת|(ג)}} נשלחה הודעה לפי סעיף קטן (ב) לגבי כלי שיט, יורה הממונה {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027: המנהל)}} למנהל הנמל שכלי השיט נמצא בו להפעיל את סמכותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, שלא להרשות לכלי השיט, שבו או בקשר אליו, הופרה ההוראה, לצאת מתחום הנמל כל עוד לא הופקדה הערובה או שולם העיצום הכספי, לפי המוקדם מביניהם.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ד|סימן ד׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|63|עונשין|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו מאסר שנתיים או קנס פי שלושה מהקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – קנס פי שישה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור}}:
{{ח:תתת|(1)}} גורם זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תתת|(2)}} אינו מקיים הוראות שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} מתקין, מחזיק, או מפעיל מקור פליטה טעון היתר או משתמש בו בלא היתר פליטה או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} מבצע שינוי הפעלה משמעותי במקור פליטה בלא אישור הממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27(א)}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} מבצע שינוי במקור פליטה שניתן לגביו היתר פליטה, שהוא שינוי הפעלה משמעותי, בלי קבלת אישור הממונה מראש ובכתב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}};
{{ח:תתת|(5)}} מייצר, מייבא, משווק או מוכר דלק או תוסף דלק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(1)}};
{{ח:תתת|(6)}} אינו מקיים הוראה שניתנה לו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)}}, למעט חובה כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 25א|סעיף 25א}};
{{ח:תתת|(7)}} אינו מקיים הוראות צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}} {{ח:פנימי|סעיף 67|או 67}}, או בהודעת אי־שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור}}:
{{ח:תתת|(1)}} מייצר, מייבא או משווק מקור פליטה נייח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} מפעיל מקור פליטה נייח או משתמש בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} מייצר, מייבא, מוכר או משווק מקור פליטה נייד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)(1)}};
{{ח:תתת|(4)}} מפעיל מקור פליטה נייד או משתמש בו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(א)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} מפעיל מקור פליטה באמצעות דלק או משתמש בדלק או בתוסף דלק בקשר למקור פליטה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(2)}};
{{ח:תתת|(6)}} מפריע לממונה או למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה או אינו מקיים חובה המוטלת עליו לפי חוק זה למסור נתונים, ידיעות או מסמכים.
{{ח:תת|(ג)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק האמור}}:
{{ח:תתת|(1)}} אינו מבצע ניטור או דיגום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} אינו מנהל רישום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16(א)}};
{{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} מבצע שינוי במקור הפליטה או באופן הפעלתו בלי שהודיע על כך לממונה מראש ובכתב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27א|סעיף 27א}};
{{ח:תתת|(3)}} אינו מקיים הוראות בדבר פרסומת או הודעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}.
{{ח:תת|(ד)}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם זיהום ממשי של הסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם זיהום ממשי של הסביבה, או עבירה כאמור בסעיף קטן (א)(3) במקור פליטה הטעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29א|סעיף 29א}}, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)}} היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס כאמור בסעיף קטן (א), לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי חוק זה, שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ז)}} עבירה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב)(1) עד (4), היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} עבירה לפי סעיפים קטנים (א), למעט פסקה (4) שבו, (ב)(1) עד (4) ו־(ג), היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

{{ח:סעיף|64|אחריות מעביד ונושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} מעביד ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה בידי עובד מעובדיו, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדי התאגיד, לפי העניין; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד, בידי תאגיד או בידי עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, או נושא המשרה בתאגיד, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה, וכן דירקטור לעניין עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(א)}}.

{{ח:סעיף|65|סמכויות בית משפט|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, לרבות פעילות בלא היתר או בניגוד לתנאיו, רשאי בית המשפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, לרבות צו הגבלה שיפוטי לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}} {{ח:פנימי|סעיף 48|או 48}}, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכל כדי למנוע או לצמצם את זיהום האוויר הנגרם כתוצאה מביצוע העבירה או למנוע את הישנותה.
{{ח:תת|(ב)}} על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20כג|סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי״ט–1959}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה, רשאי בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל –
{{ח:תתת|(1)}} לצוות עליו לתקן או לשקם כל פגיעה שגרם לסביבה או לתקן או לשקם מפגע סביבתי אחר כפי שיורה בית המשפט;
{{ח:תתת|(2)}} לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו לתיקון הפגיעה או לשיקום הסביבה, כאמור בפסקה (1), אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה על כך לבית המשפט.
{{ח:תת|(ד)}} הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ג)(2), להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכל כפי שיראה לו בנסיבות העניין.

{{ח:סעיף|66|הוראה לעניין כלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום בעבירה לפי חוק זה בשל עבירה שבוצעה בכלי שיט או בקשר אליו, רשאי מנהל הנמל שכלי השיט נמצא בו, בבואו להשתמש בסמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, שלא להרשות לכלי השיט לצאת מתחום הנמל כל עוד לא נמסרה למנהל הנמל ערובה לתשלום הקנס במקרה של הרשעה בעבירה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאי לקבוע הוראות בעניין סכום הערובה, צורתה, תקופתה, תנאיה ודרכי גבייתה.

{{ח:סעיף|67|צו שיפוטי לאיסור שימוש ברכב}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה בקשר לרכב מנועי לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר ועל אף האמור בכל דין, להורות בצו על איסור שימוש ברכב שבקשר אליו נעברה העבירה, לתקופה שלא תעלה על 120 ימים, ועל מקום העמדת הרכב במהלך תקופת איסור השימוש (בסעיף זה – צו איסור שימוש).
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לא יתן צו איסור שימוש לפני שניתנה לבעל הרכב המנועי הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין איסור השימוש.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן צו איסור שימוש, לא ישתמש אדם ברכב מנועי שלגביו ניתן הצו אלא לצורך נסיעה לשם ביצוע הפעולות הדרושות לתיקון הליקוי, במקומות ובמועדים שצוינו בצו, ולא יעבירו מהמקום שנקבע להעמדת הרכב אלא לאחר אישור בכתב מהממונה או מי מטעמו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ג|סעיפים 57ג(ד) ו־(ו)}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ד|57ד}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ה|57ה}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ו|57ו}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ז|ו־57ז לפקודת התעבורה}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין צו איסור שימוש והערעור עליו.

{{ח:סעיף|68|שיעורי קנסות}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי}}, רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 221|בסעיף האמור}} לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס נמשכת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה; קנס כאמור יכול שיהיה בסכומים או בשיעורים שונים לגבי תאגידים, לגבי עבירה נמשכת ולגבי נסיבות שונות של ביצוע העבירה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמן משומש)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמן משומש), התשס״ז–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ו–2016}}.}}

{{ח:סעיף|69|קובלנה}}
{{ח:תת|(א)}} על עבירה לפי חוק זה רשאים המנויים להלן להגיש קובלנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי}}:
{{ח:תתת|(1)}} כל אדם – לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק;
{{ח:תתת|(2)}} כל אחד מהגופים המנויים {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)#תוספת|בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, בתוך שישים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: תביעות אזרחיות}}

{{ח:סעיף|70|עוולה בנזיקין}}
{{ח:ת}} מעשה או מחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה, הם עוולה אזרחית, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליהם, בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|71|גופים שעניינם בשמירת איכות הסביבה}}
{{ח:תת|(א)}} תובענה בשל עוולה לפי חוק זה יכול שתוגש בידי גוף שזכאי להגיש תובענה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)#סעיף 6|סעיף 6 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992}}, ובלבד שאם עילת התביעה היא מעשה או מחדל שגרמו נזק לאדם מסוים, אותו אדם הסכים לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בתובענה בשל עוולה לפי חוק זה רשאי בית המשפט לתת לגוף כאמור בסעיף קטן (א) להשמיע את דברו, בדרך שיורה.

{{ח:סעיף|72|אחריות נושא משרה בתאגיד}}
{{ח:ת}} נעשתה עוולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיף 70}} על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לתחום שבו נעשתה העוולה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} העוולה נעשתה שלא בידיעתו;
{{ח:תת|(2)}} הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע את העוולה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|73|חזקה לעניין מקרקעין}}
{{ח:ת}} נעשה מעשה או מחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה ממקרקעין, רואים את המחזיק במקרקעין או מי שהמקרקעין נתונים לשליטתו או לפיקוחו כאילו הוא עשה את המעשה או המחדל, זולת אם הוכיח כי עשה כל שניתן למניעת ביצועו.

{{ח:סעיף|74|חזקה לעניין רכב מנועי, כלי שיט וכלי טיס}}
{{ח:ת}} נעשה מעשה או מחדל בניגוד להוראות לפי חוק זה מרכב מנועי, מכלי שיט או מכלי טיס, רואים את בעל הרכב, כלי השיט או כלי הטיס, לפי העניין, כאילו הוא עשה את המעשה או המחדל, זולת אם הוכיח שהרכב, כלי השיט או כלי הטיס נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

{{ח:סעיף|75|ייעוד כספים}}
{{ח:ת}} אגרה, היטל, עיצום כספי או קנס שהוטלו לפי חוק זה יועברו לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|76||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77|סמכויות המכס}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין סמכויותיהם של רשות המכס ושל פקידי המכס, יראו ייבוא בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14(א)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40(א)(1)}} כעבירה על דיני המכס, ופקיד המכס יהא רשאי לתפוס את הטובין שנעברה העבירה בהם או לגביהם בחזקת טובין מחולטים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39}}, לעניין ייבוא, יותקנו לאחר התייעצות עם שר האוצר.

{{ח:סעיף|78|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, ואין בהן כדי למנוע מרשות של המדינה או מרשות מקומית לקבוע הוראות נוספות על הוראות חוק זה בתחום סמכויותיהן כדין.

{{ח:סעיף|79|תחולה על עובדים}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, הוראות חוק זה לא יחולו על חשיפה של עובד לזיהום אוויר במקום עבודתו, מקום שנקבעו לעניין זה הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}}.

{{ח:סעיף|80|תחולה על המדינה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות לפי חוק זה יחולו גם על המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון הפנים, לפי העניין, רשאי להורות, בצו, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו על פעילות המתבצעת בידי גוף המנוי בהגדרה ”מערכת הביטחון“ או בידי משטרת ישראל, שהשר קבע כי היא חיונית וכי הפסקתה או צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה וכי יש הכרח להבטיח את ביצועה.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו לפי סעיף קטן (ב) לא יעלה על שנה, ורשאי השר, אם נוכח כי אין דרך אחרת להבטחת הפעילות האמורה, להאריך את תוקפו לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שנה; חדלו להתקיים הנסיבות בשלן ניתן הצו, יפקע תוקפו אף במועד מוקדם מהמועד שנקבע בו.
{{ח:תת|(ד)}} פעילות שניתן לגביה צו כאמור בסעיף זה תבוצע ככל האפשר בהתאם להוראות חוק זה ולפי כללים שיקבעו כל אחד מגופי מערכת הביטחון או משטרת ישראל, לפי העניין, בהתייעצות עם הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} צו לפי סעיף זה והודעה על פקיעת תוקפו לפי סעיף קטן (ג) יפורסמו ברשומות, אלא אם כן קבע השר מטעמים של ביטחון המדינה שלא לפרסמם, כולם או חלקם.

{{ח:סעיף|81|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: תיקונים עקיפים}}

{{ח:סעיף|82|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.}}

{{ח:סעיף|83|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.}}

{{ח:סעיף|84|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|בחוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}}.}}

{{ח:סעיף|85|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|86|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|87|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|88|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)|בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:סעיף|89|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.}}

{{ח:סעיף|90|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|91||תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|92|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)|בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס״ח–2008}}.}}

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תחילה, תחולה והוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|93|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תחילתו של חוק זה ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) (בחוק זה – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:סעיף|94|תקנות ראשונות}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}} יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19(א)}} יותקנו עד יום י״ט בתמוז התש״ע (1 ביולי 2010); עד למועד האמור יובאו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} לאישור הוועדה.

{{ח:סעיף|95|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, מי שערב יום התחילה הפעיל כדין מקור פליטה שמתבצעת בו פעילות מהפעילויות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} על פי רישיון עסק לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, או צו שניתן לו לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 8|סעיף 8(א) לחוק למניעת מפגעים}} (בסעיף זה – מקור פליטה פעיל), רשאי להמשיך בהפעלתו אף בלא היתר לפי חוק זה בתנאים ועל פי ההוראות שחלו עליו ערב יום התחילה, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} או {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}}, לפי העניין, והכל עד להחלטת הממונה בבקשה להיתר או עד ליום כ״ז באלול התשע״ו (30 בספטמבר 2016), לפי המוקדם, ובלבד שהבקשה להיתר הוגשה עד המועד המפורט להלן, בהתאם לסוג הפעילות (בסעיף זה – המועד הקובע):
{{ח:תתת|(1)}} לעניין פעילות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בפרטים 2.3, 2.4 ו־2.5 לתוספת השלישית}} – כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין פעילות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בפרטים 2.1, 2.2, 2.6}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|ו־3 לתוספת השלישית}} – ז׳ באדר התשע״ב (1 במרס 2012);
{{ח:תתת|(3)}} לעניין פעילות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|בפרטים 5}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|ו־6 לתוספת השלישית}} – י״ט באדר התשע״ג (1 במרס 2013);
{{ח:תתת|(4)}} לעניין פעילות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|בפרטים 4.1, 4.2, 4.3, 4.4 ו־4.6 לתוספת השלישית}} – י׳ באדר התשע״ה (1 במרס 2014);
{{ח:תתת|(5)}} לעניין פעילות כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|ו־4.5 לתוספת השלישית}} – י׳ באדר התשע״ה (1 במרס 2015).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המועדים האמורים {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ד׳}} יימנו החל מהמועד הקובע, גם אם הבקשה להיתר פליטה הוגשה במועד מוקדם יותר.
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מקור פליטה שמתבצעת בו יותר מפעילות אחת מהפעילויות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, יהיה המועד הקובע המועד המוקדם מבין המועדים שנקבעו לפעילויות שמתבצעות בו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה, רשאי הממונה להורות לבעל מקור פליטה להגיש בקשה להיתר פליטה במועד מוקדם מהמועד הקובע אם החליט מוסד תכנון על קיום הליך משותף לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מקור פליטה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרט 1.1 לתוספת השלישית}}, שהוא תחנת כוח כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, שמתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפני יום התחילה אושרה ופורסמה למתן תוקף לגביו תכנית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}} שהוכן לגביה תסקיר השפעה על הסביבה, והיא כוללת הוראות לעניין מניעה וצמצום של זיהום האוויר;
{{ח:תתת|(2)}} מקור האנרגיה העיקרי המשמש את מקור הפליטה הוא גז טבעי או אנרגיית שמש.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}} לא יחולו על מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (ג), עד המועד האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} הוראות שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק למניעת מפגעים}}, למקור פליטה החייב ברישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} או המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, יוסיפו לעמוד בתוקפן כל עוד לא שונו או בוטלו, ויראו אותן כהוראות שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34}} {{ח:פנימי|סעיף 41|או 41 לחוק זה}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף 93(א)}}, בקשה להיתר פליטה לגבי מקור פליטה שאינו מקור פליטה פעיל, שהוכח לגביה, להנחת דעתו של הממונה, כי התחלת הפעלתו של מקור הפליטה צפויה בתוך שנה מיום התחילה, ניתן להגיש החל מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010); תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} שהותקנו החל מהמועד האמור יחולו על בקשה כאמור בסעיף קטן זה; לא הותקנו תקנות, יחולו על בקשה כאמור הנחיות שיקבע הממונה, בהתאמה לעקרונות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיפים האמורים}}; הנחיות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת|(ז)}} השר רשאי להורות כי תחנת ניטור אוויר שהקימו רשות מקומית או בעל מקור פליטה האמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(ד)}}, לפני יום התחילה תהיה חלק מהמערך הארצי.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} והוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}, כנוסחן {{ח:פנימי|סעיף 85|בסעיף 85 לחוק זה}}, לא יחולו על תכנית שניתנו לגביה הנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה או שניתנה החלטה על הפקדתה או העברתה לוועדות מחוזיות לפני יום התחילה.

{{ח:סעיף|96|תוקף תקנות}}
{{ח:ת}} תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים}} יראו אותן כאילו הותקנו לפי חוק זה, והכל לפי המפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר)|תקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר), התשנ״ב–1992}} – {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)(2)}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מחצרים)|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מחצרים), התשכ״ב–1962}} – {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב)|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב), התשכ״ג–1963}} – {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב) (תקן של מבחן הרטרידג')|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב) (תקן של מבחן הרטרידג׳), התשכ״ד–1963}} – {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשס״א–2001}} – {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיפים 35}} {{ח:פנימי|סעיף 49|ו־49}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר ממבערי מזוט להסקה ביתית)|תקנות למניעת מפגעים (זיהום אוויר ממבערי מזוט להסקה ביתית), התשל״ג–1972}} – {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת)|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש״ן–1990}} – {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה)|תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה), התשנ״ח–1998}} – {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(9)}} תקנות למניעת מפגעים (פליטת חומר חלקיקי לאוויר), התשל״ג–1972 – {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש)|תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש), התשנ״ג–1993}} – {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}.

{{ח:סעיף|97|דיווח לוועדה}}
{{ח:ת}} השר ידווח לוועדה, אחת לשישה חודשים החל מתום שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ועד יום התחילה, על ההתקדמות בהיערכות המשרד ליישום הוראות חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)}} – הוראות מעבר|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|98|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדין החדש“ – חוק זה כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|בחוק רישוי סביבתי}} מיום התחילה או מהיום הקובע ואילך, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הדין הישן“ – חוק זה כנוסחו ערב יום התחילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר פליטה אחוד“ – היתר פליטה אחוד שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב1|סימן ב׳1 בפרק ד׳}}, כנוסחו בדין החדש, לרבות היתר פליטה קיים או אישור קיים שרואים אותם כהיתר פליטה אחוד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ב)}} או לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר פליטה קיים“ – היתר פליטה שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳}}, כנוסחו בדין הישן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי סביבתי“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה), התשפ״ד–2024}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – המועד כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)#סעיף 6|בסעיף 6(ב) לחוק רישוי סביבתי}}: כ״ב בטבת התשפ״ז (1 בינואר 2027), או המועד שנקבע בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)#סעיף 6|סעיף 6(ג) לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום התחילה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה)#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק רישוי סביבתי}}: יום כ״ח באב התשפ״ד (1 בספטמבר 2024);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל קיים“ – מקור פליטה טעון היתר, שהיה בידי בעליו, ערב יום התחילה, היתר פליטה קיים.

{{ח:סעיף|99|הוראות מעבר לעניין בעל מקור פליטה טעון היתר שהוא מפעל קיים|תיקון: תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25 לדין החדש}}, בעל מקור פליטה טעון היתר שהוא מפעל קיים רשאי להפעיל את מקור הפליטה, לפי היתר הפליטה הקיים שבידו, בתקופה שמיום התחילה עד למועד מתן החלטה בבקשה לחידוש היתר פליטה לפי אותו סעיף או בבקשה לקבלת היתר פליטה אחוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 29א|סעיף 29א לדין החדש}}, גם אם תקופת תוקפו של היתר הפליטה הקיים שבידו הסתיימה במהלך אותה תקופה, ויראו כאילו הוארך תוקפו של היתר הפליטה הקיים עד למועד מתן ההחלטה בבקשה כאמור (בסעיף זה – תקופת הארכת התוקף), ובלבד שהתקיימו הוראות סעיף קטן (ב), (ג) או (ד), לפי העניין, והכול אלא אם כן היתר הפליטה הקיים בוטל או הותלה לפני תום תקופת הארכת התוקף.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מקור הפליטה כאמור בסעיף קטן (א) הגיש בקשה לחידוש היתר פליטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25 לדין החדש}}, ובכלל זה לשם קבלת היתר פליטה אחוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 29א|סעיף 29א לדין החדש}}, עד המועדים המפורטים להלן לגבי הפעילות או המיתקן נושא היתר הפליטה או עד תום תשע שנים מתחילת תוקפו של היתר הפליטה הקיים, לפי המוקדם:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|2.1, 2.2, 2.3.1, 2.3.2, 2.3.3, 2.4, 2.5.1 ו־2.5.2, לתוספת השלישית}} – היום הקובע;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.3}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|5.1}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|6.1 ו־6.2 לתוספת השלישית}} – ה׳ באייר התשפ״ח (1 במאי 2028);
{{ח:תתת|(3)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.2}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|2.6}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|3.1, 3.2, 3.3, 3.4}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|4.1.11}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|ו־6.3 לתוספת השלישית}} – ט״ז באייר התשפ״ט (1 במאי 2029);
{{ח:תתת|(4)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|בפרטים 4.1.1, 4.1.8, 4.2 למעט פרט משנה 4.2.4, 4.3 ו־4.6 לתוספת השלישית}} – כ״ח בניסן התש״ץ (1 במאי 2030);
{{ח:תתת|(5)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|בפרט 4.1, למעט פרטי משנה 4.1.1, 4.1.8 ו־4.1.11, לתוספת השלישית}} – ח׳ באייר התשצ״א (1 במאי 2031);
{{ח:תתת|(6)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 4|בפרטים 4.2.4, 4.4 ו־4.5 לתוספת השלישית}} – כ׳ באייר התשצ״ב (1 במאי 2032);
{{ח:תתת|(7)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1.1}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|5.2}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|ו־6.4 לתוספת השלישית}} – א׳ בשבט התשצ״ג (1 בינואר 2033).
{{ח:תת|(ג)}} לעניין מפעל קיים שמתבצעת בו יותר מפעילות אחת מהפעילויות המפורטות בסעיף קטן (ב), או שיש בו יותר ממיתקן אחד מהמיתקנים המנויים באותו סעיף קטן, יהיה המועד להגשת הבקשה לגביו, המועד המוקדם מהמועדים המפורטים בפסקאות שבאותו סעיף קטן, לעניין אותם פעילויות או מיתקנים, אלא אם כן קבע הממונה אחרת לבקשת בעל מקור הפליטה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעל מפעל קיים שהמועד להגשת בקשה לגביו כאמור באותו סעיף קטן חל בטרם חלפו שש שנים מיום שקיבל את היתר הפליטה הקיים שבידו, רשאי להגיש את הבקשה לחידוש ההיתר שנה לפחות, ולא מוקדם מ־18 חודשים, לפני תום תקופת תוקפו של ההיתר שבידו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על בעל מקור פליטה שביום התחילה נותרה פחות משנה עד לתום תקופת תוקפו של ההיתר שבידו, והוא לא הגיש בקשה לחידוש ההיתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25 לדין הישן}}.

{{ח:סעיף|100|הוראות לעניין בקשות שהוגשו לפי הדין הישן|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות הדין הישן יחולו על בקשה להיתר פליטה שהגיש בעל מקור פליטה שאינו מפעל קיים לפני היום הקובע, ועל ההיתר שיינתן יחולו הוראות הדין החדש כאילו היה מפעל קיים.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הדין הישן יחולו על בקשה לחידוש היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25 לדין הישן}}, שהגיש בעל מקור פליטה ערב יום התחילה, ועל ההיתר שיינתן יחולו הוראות הדין החדש כאילו היה מפעל קיים.

{{ח:סעיף|101|תחולת הדין החדש על מפעל קיים|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לעניין היתר של מפעל קיים שאינו טעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות הדין החדש החל מהיום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} היה מפעל קיים טעון היתר פליטה אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החל מהיום הקובע ועד תום תקופת הארכת התוקף החלה לגביו, יראו את היתר הפליטה הקיים, יחד עם היתר הרעלים או התנאים שנתן נותן אישור לעניין {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|סעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים}}, ברישיון או בהיתר הזמני לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}} שבידי בעל מקור הפליטה, לפי העניין, כהיתר פליטה אחוד ויחולו לגביו הוראות הדין החדש;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכויות הנתונות לממונה לעניין היתר פליטה אחוד לפי הדין החדש, יהיו נתונות לו לעניין היתר שרואים אותו לפי הוראות פסקה (1) כהיתר פליטה אחוד, אולם על אף האמור בפסקה (1), הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויותיו לפי הדין הישן, ובכלל זה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א) ו־(ב) לדין הישן}}.

{{ח:סעיף|102|הוראות לעניין מקור פליטה שלא היה טעון היתר לפי הדין הישן|תיקון: תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שערב יום התחילה הפעיל כדין מקור פליטה שמתבצעת בו פעילות מהפעילויות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|בפרט 5.3 או 5.4 לתוספת השלישית}} כנוסחה בדין החדש, על פי רישיון או היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, בהתאם לאישור נותן האישור לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|סעיף 1(א)(1) לחוק האמור}} ולתנאים שנקבעו על ידו (בסעיף קטן זה – אישור קיים), רשאי להמשיך להפעיל את מקור הפליטה אף בלא היתר לפי חוק זה, בתנאים ועל פי ההוראות שחלו עליו ערב יום התחילה, ואם נדרש חידוש הרישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} יראו את האישור הקיים כאילו ניתן לצורך חידוש הרישיון, והכול עד להחלטת הממונה בבקשה להיתר פליטה לפי הדין החדש, ובלבד שהבקשה להיתר הוגשה עד המועד המפורט להלן בהתאם לסוג הפעילות, ושרישיון העסק לא בוטל או הותלה לפני שניתנה החלטת הממונה בבקשה להיתר פליטה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|בפרט 5.4 לתוספת השלישית}} – כ״ח בניסן התש״ץ (1 במאי 2030);
{{ח:תתת|(2)}} לעניין פעילות או מיתקן כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 5|בפרט 5.3 לתוספת השלישית}} – כ׳ באייר התשצ״ב (1 במאי 2032).
{{ח:תת|(ב)}} על מקור פליטה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} החל מהיום הקובע ועד מועד קבלת החלטת הממונה בבקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (א), יראו את האישור הקיים כהיתר פליטה אחוד, ויחולו לגביו הוראות הדין החדש;
{{ח:תתת|(2)}} הסמכויות הנתונות לממונה לעניין היתר פליטה אחוד לפי הדין החדש יהיו נתונות לו לעניין האישור הקיים שרואים אותו לפי הוראות פסקה (1) כהיתר פליטה אחוד; ואולם, על אף האמור בפסקה (1), הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויותיו לפי חוק זה, כנוסחו בדין הישן, ובכלל זה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26(א) ו־(ב)}}, כנוסחו בדין הישן.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (אגרות)|תקנות אוויר נקי (אגרות), התשע״א–2010}}, כנוסחן ערב יום התחילה, וכל עוד לא תוקנו, לא יחולו על הגשת בקשה להיתר לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|103|הוראות לעניין היתר פליטה אחוד|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה)#סעיף 14|בתקנה 14(א) ו־(ב) לתקנות אוויר נקי (היתרי פליטה), התש״ע–2010}}, וכל עוד לא תוקנה {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (היתרי פליטה)#סעיף 14|התקנה האמורה}}, בקשה להיתר פליטה אחוד תכלול את הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת ליישום במקור הפליטה מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות; בקשה כאמור תכלול את השיקולים לבחירתה של הטכניקה המוצעת כאמור וישימותה בנסיבות העניין, בהתאם לאסדרה האירופית ובהתחשב, בין השאר, ביתרונותיה הסביבתיים ובעלויותיה לעומת חלופות אחרות, והכול בהתאם להנחיות שיפרסם הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(א) לדין החדש}}, תקופת תוקפו של היתר פליטה אחוד שיינתן למבקש לראשונה מהיום הקובע ואילך, תהיה שבע שנים.

{{ח:סעיף|104|דחיית מועדים|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בצו, לשנות מועד מהמועדים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 99|בפסקאות (1) עד (7) שבסעיף 99(ב)}} או {{ח:פנימי|סעיף 102|בפסקאות (1) או (2) שבסעיף 102(א)}}, לגבי פרט מסוים {{ח:פנימי|תוספת 3|מהתוספת השלישית}} ולקבוע לגבי אותו פרט מועד אחר מהמועדים המנויים בפסקאות האמורות, אם מצא כי השינוי כאמור נדרש לשם היערכות ליישום הוראות החוק, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לקצר את התקופה להגשת בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25 לדין החדש}} ושהמועד האחרון להגשת בקשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בסעיף 99(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 102|או 102(א)}} לא יהיה מאוחר מיום א׳ בשבט התשצ״ג (1 בינואר 2033).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table width=&quot;100%&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אוזון|Ozone}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot; width=&quot;100px&quot;&gt;width=O&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|גופרית דו־חמצנית|Sulfur Dioxide}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;SO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|2,1 דיכלורואתאן|1,2 Dichloroethane}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;C&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;Cl&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|דיכלורומתאן|Dichloromethane}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;CH&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;Cl&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טולואן|Toluene}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;C&lt;sub&gt;7&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;8&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טטרכלורואתילן|Tetrachloro&lt;wbr&gt;ethylene}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;C&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;Cl&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טריכלורואתילן|Trichloroethylene}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;C&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;HCl&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|מימן גופרי|Hydrogen Sulfide}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;H&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;S&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|סטירן|Styrene}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;C&lt;sub&gt;8&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;8&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פורמאלדהיד|Formaldehyde}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;CH&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;O&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פחמן חד־חמצני|Carbon Monoxide}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;CO&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|תחמוצות חנקן {{מוקטן|(מחושבות כ־NO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}}|Nitrogen Oxides {{מוקטן|(as NO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;NO&lt;sub&gt;x&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|חנקן דו־חמצני|Nitrogen Dioxide}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;NO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פחממנים פוליארומטיים {{מוקטן|(מחושב כבנזו־א־פירן)}}|Polyaromatic Hydrocarbons {{מוקטן|{{ח:הערה|(}}as benzo(a)pyrene C&lt;sub&gt;20&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;12&lt;/sub&gt;{{ח:הערה|)}}}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;P.A.H&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|1,3 בוטדיאן|1,3 Butadiene}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;C&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|בנזן|Benzene}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;C&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;H&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף|Suspended Particulate Matter}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;S.P.M&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף, שקוטר חלקיקיו קטן מ־10 מיקרומטר|Respirable Particulate Matter}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;P.M.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ־2.5 מיקרומטר|Respirable Particulate Matter}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;P.M.2.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|מילחי גופרה|Sulfate Salts}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|ואנאדיום {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Vanadium {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;V&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|עופרת {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Lead {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;Pb&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|קדמיום {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Cadmium {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;Cd&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|ניקל {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Nickel {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;Ni&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כרום {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Chromiun {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;Cr&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|ארסן {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Arsenic {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;As&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כספית {{מוקטן|(בחומר חלקיקי מרחף)}}|Mercury {{מוקטן|(in Suspended Particulate Matter)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td align=&quot;center&quot;&gt;Hg&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אבק שוקע|Settling Dust}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}}
{{ח:קטע3||ההגדרה ”מקור פליטה נייד“}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} רכב מנועי.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} כלי שיט.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} כלי טיס.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}}
{{ח:קטע3||ההגדרה ”מקור פליטה טעון היתר“}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תימחק ביום 5.9.2027):}} {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}}, בכל מקום שבו נקבעו הספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות, יחושבו אלה בהתאם להספק, כושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות מרביים אשר ניתן להגיע אליהם באמצעות מקור הפליטה, אף אם בפועל מופעל מקור הפליטה בהספק, בכושר ייצור, כמויות או יחידות מדידה אחרות נמוכים יותר.

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} '''תעשיות אנרגיה'''
{{ח:תת|1.1}} מתקני שריפה עם הספק תרמי העולה על 50 מגה־וואט {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} (בסמכות ממונה בכיר);
{{ח:תת|1.2}} זיקוק גז ודלק {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} (בסמכות ממונה בכיר);
{{ח:תת|1.3}} תנורי קוק (Coke Ovens);
{{ח:תת|1.4}} ניזול או גזיפיקציה של פחם;

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ט־2|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} '''ייצור ועיבוד מתכות'''
{{ח:תת|2.1}} קלייה וסינטור (ייצור גושים חדירים על ידי לחץ וחום) של עופרות מתכת, לרבות סולפיד;
{{ח:תת|2.2}} ייצור ברזל גולמי או פלדה (התכה ראשונית או שניונית) ובכלל זה יציקה רציפה, בכושר עבודה העולה על 2.5 טון לשעה;
{{ח:תת|2.3}} עיבוד מתכות ברזליות:
{{ח:תתת|2.3.1}} הפעלת מתקני ערגול בעלי כושר עבודה העולה על 20 טון פלדה גולמית לשעה;
{{ח:תתת|2.3.2}} הפעלת נפחיות עם פטישים או מכבשים שהאנרגיה שלהם עולה על 50 קילו ג׳אול לפטיש והערך הקלורי (calorific power) שבו משתמשים עולה על 20 מגה־וואט תרמי;
{{ח:תתת|2.3.3}} יישום ציפוי מגן על ידי מתכות מותכות (fused metal coats) עם תשומת פלדה גולמית (crude) בכמות העולה על 2 טון לשעה;
{{ח:תת|2.4}} יציקה של מתכות ברזליות בכושר ייצור העולה על 20 טון ליום;
{{ח:תת|2.5}} עיבוד מתכות לא ברזיליות:
{{ח:תתת|2.5.1}} ייצור והפקת מתכות לא ברזליות גולמיות ממחצבים, עופרות, תרכיזים, או חומרי גלם שניוניים על ידי תהליכים מטא־לורגיים, כימיים, אלקטרוליטיים או אחרים;
{{ח:תתת|2.5.2}} התכה, ובכלל זה ייצור סגסוגות (alloyage), של מתכות לא ברזליות, כולל מוצרים מוחזרים (שאריות זקוק, תבניות יציקה וכדומה) בכושר התכה העולה על 4 טון ליום לעופרת וקדמיום ו־20 טון ליום לכל שאר המתכות;
{{ח:תת|2.6}} טיפול שטח של מתכות וחומרים פלסטיים על ידי תהליך כימי או אלקטרוליטי באמבטיות טיפול שנפחן הכולל עולה על 30 מ״ק;

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} '''תעשייה מינרלית'''
{{ח:תת|3.1}} ייצור מלט באמצעות כבשנים סובבים (Rotary Kilns) בעלי כושר ייצור העולה על 500 טון ליום, או סיד (lime) בכבשנים סובבים בעלי כושר ייצור העולה על 50 טון ליום, או בכבשנים אחרים (furnaces) בעלי כושר ייצור העולה על 50 טון ליום {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} (בסמכות ממונה בכיר);
{{ח:תת|3.2}} ייצור זכוכית כולל סיבי זכוכית בכושר התכה העולה על 20 טון ליום;
{{ח:תת|3.3}} התכה של חומרים מינרלים כולל ייצור סיבים מינרליים בכושר התכה העולה על 20 טון ליום;
{{ח:תת|3.4}} ייצור מוצרים קרמים על ידי שריפה, כגון רעפים, לבנים, אריחים, פורצלן, בכושר ייצור העולה על 75 טון ליום או בכבשנים בעלי נפח העולה על 4 מ״ק ועם צפיפות השמה לכבשן העולה על 300 ק״ג למ״ק;

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} '''תעשייה כימית''' {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} (בסמכות ממונה בכיר)
{{ח:ת}} ייצור בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי של חומרים או קבוצות חומרים לפי הפירוט שלהלן:
{{ח:תת|4.1}} ייצור חומרים אורגנים בסיסיים כגון:
{{ח:תתת|4.1.1}} פחממנים פשוטים (לינארים או ציקלים, רוויים ושאינם רוויים, אליפטים או ארומטיים);
{{ח:תתת|4.1.2}} פחממנים המכילים חמצן, כגון אלכוהולים, אלדהידים, קטונים, חומצות קרבוקסיליות, אסטרים, אצטטים, אתרים, פרוקסידים, שרפים אפוקסים;
{{ח:תתת|4.1.3}} פחממנים סולפורים;
{{ח:תתת|4.1.4}} פחממנים חנקתיים, כגון אמינים, אמידים, תרכובות חנקתיות (Nitrous, nitro, nitrate), ניטרילים, ציאנטים, ואיזוציאנטים (Cyanates Isocyanates);
{{ח:תתת|4.1.5}} פחממנים המכילים זרחן;
{{ח:תתת|4.1.6}} פחממנים הלוגנים;
{{ח:תתת|4.1.7}} תרכובות אורגנו־מתכתיות;
{{ח:תתת|4.1.8}} מוצרי פלסטיק בסיסיים (סיבים פולימרים סינתטיים וסיבים המבוססים על צלולוס);
{{ח:תתת|4.1.9}} גומי סינתטי;
{{ח:תתת|4.1.10}} צבעים ופיגמנטים;
{{ח:תתת|4.1.11}} חומרים פעילי שטח ודטרגנטים;
{{ח:תת|4.2}} ייצור חומרים אנאורגנים בסיסיים כגון:
{{ח:תתת|4.2.1}} גזים כגון אמוניה, כלור או מימן כלורי, פלואור או מימן פלואורי, תחמוצות פחמן, תרכובות גופרית, תחמוצות חנקן, מימן, דו־תחמוצת הגפרית, קרבוניל כלוריד;
{{ח:תתת|4.2.2}} חומצות כגון חומצה כרומית, חומצה הידרופלואורית, חומצה זרחתית, חומצה חנקתית, חומצה הידרוכלורית, חומצה גפרתית, אולאום (Oleum), חומצות גפריתיות;
{{ח:תתת|4.2.3}} בסיסים כגון אמוניום הדרוקסיד, פוטסיום הדרוקסיד, סודיום הידרוקסיד;
{{ח:תתת|4.2.4}} מלחים כגון אמוניום כלוריד, פוטסיום כלורט, פוטסיום קרבונט, סודיום קרבונט, פרבורט, ניטרט כסף (Silver nitrate);
{{ח:תתת|4.2.5}} תרכובות אנאורגניות לא מתכתיות או תחמוצות מתכת או תרכובות אנאורגניות אחרות כגון קלציום קרביד, סיליקון, סיליקון קרביד;
{{ח:תת|4.3}} ייצור דשנים המבוססים על זרחן, חנקן או אשלגן (תרכובות פשוטות או מורכבות);
{{ח:תת|4.4}} ייצור ביוצידים (נגד מיקרואורגניזמים) ומוצרים בסיסיים להגנה על בריאות הצומח;
{{ח:תת|4.5}} ייצור מוצרים פרמצבטיים בסיסיים, תוך עשיית שימוש בתהליכים כימיים או ביולוגיים;
{{ח:תת|4.6}} ייצור חומרי נפץ;

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשס״ט־2, תשפ״ד־2|עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} '''ניהול פסולת'''
{{ח:תת|5.1}} השבה וסילוק של פסולת מסוכנת בכמות העולה על 10 טון ליום;
{{ח:תת|5.2}} טיפול תרמי בפסולת מוצקה לא מסוכנת בכמות העולה על 3 טון לשעה;
{{ח:תת|5.3}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} סילוק או טיפול בפסולת לא מסוכנת:
{{ח:תתת|5.3.1}} סילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת העולה על 50 טון ליום, הכוללת אחת או יותר מהפעילויות שלהלן, למעט טיפול בשפכים עירוניים:
{{ח:תתתת|(1)}} טיפול ביולוגי;
{{ח:תתתת|(2)}} טיפול פיסיקו־כימי;
{{ח:תתתת|(3)}} טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
{{ח:תתתת|(4)}} טיפול בבוצה או אפר;
{{ח:תתתת|(5)}} טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם;
{{ח:תתת|5.3.2}} טיפול או שילוב של טיפול וסילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת העולה על 75 טון ליום, הכוללת אחת או יותר מהפעילויות שלהלן, למעט טיפול בשפכים עירוניים, אולם אם הפעילות היחידה שנעשית היא עיכול אנאירובי, הקיבולת הקובעת לפעילות זו תהיה 100 טון ליום:
{{ח:תתתת|(1)}} טיפול ביולוגי;
{{ח:תתתת|(2)}} טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
{{ח:תתתת|(3)}} טיפול בבוצה או אפר;
{{ח:תתתת|(4)}} טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם;
{{ח:תתת|5.4}} {{ח:הערה|(החל מיום 5.9.2027):}} תפעול מטמנה בקיבולת העולה על 10 טון ליום או בקיבולת כללית העולה על 25,000 טון, למעט מטמנה לפסולת אינרטית.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: תשס״ט־2|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} '''פעילויות אחרות'''
{{ח:תת|6.1}} טיפול ועיבוד המיועד לייצור תוצרי מזון מחומרי הגלם מהצומח ביכולת ייצור העולה על 300 טון ליום (ערך ממוצע על בסיס רבעוני);
{{ח:תת|6.2}} כילוי או מיחזור של פגרי בעלי חיים ופסדים בהספק העולה על 10 טון ליום;
{{ח:תת|6.3}} טיפול שטח של חומרים, רכיבים או מוצרים בעזרת ממיסים אורגניים, במיוחד להדפסה, לצביעה, לציפוי, לשימון, לניקוי, לאימפרגנציה וכדומה, הצורך ממיסים בכמות העולה על 150 ק״ג לשעה או 200 טון לשנה;
{{ח:תת|6.4}} ייצור פחם (hard burnt coal) או אלקטרוגרפיט על ידי אינסינרציה או גרפיטיזציה.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}})}}}}
{{ח:קטע3||מקורות פליטה שניתן לתת בעניינם הוראות נוספות}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} בית חולים.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} מעבדה.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעל צי כלי רכב; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צי כלי רכב“ – כלי רכב במספר ומסוג בפסקה (1), (2) או (3) שלהלן, המצויים בבעלותו, בניהולו, בחכירתו, בשליטתו או המופעלים בידי אדם אחד, לרבות כלי רכב כאמור המצויים בבעלות, בניהול, בחכירה, בשליטה או בהפעלה של אדם השולט באדם כאמור או הנשלט על ידיו או שהשליטה בו ובאדם אחר היא בידי אותו אדם:
{{ח:תתת|(1)}} 10 כלי רכב מסוג רכב מסחרי המשמש לשירות הובלה; בפסקה זו{{ח:הערה|,}} ”רכב מסחרי“, ”שירות הובלה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בחוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}};
{{ח:תתת|(2)}} 50 כלי רכב מאחד או יותר מסוגים אלה: רכב ציבורי, רכב מסחרי, רכב עבודה או אוטובוס, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:תתת|(3)}} 100 כלי רכב מסוג רכב פרטי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} רכבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל|בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} נמל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל״א–1971}}.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}})}}}}
{{ח:קטע3||מזהמים שיש להביא בחשבון בקביעת ערכי פליטה בהיתר}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|גופרית דו חמצנית ותרכובות גופרית אחרות|Sulphur dioxide and other sulphur compounds}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|תחמוצות חנקן ותרכובות חנקן אחרות|Oxides of Nitrogen and other Nitrogen compounds}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|פחמן חד חמצני|Carbon Monoxide}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|חומרים אורגניים נדיפים|Volatile organic compounds}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|מתכות ותרכובותיהן|Metals and their compounds}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|אבק|Dust}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|כלור ותרכובותיו|Chlorine and its compounds}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|פלואור ותרכובותיו|Fluorine and its compounds}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|ארסן ותרכובותיו|Arsenic and its compounds}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|ציאנידים|Cyanides}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|חומרים אשר הוכחו כקרצינוגניים או כמוטוגניים או שיש להם השפעה על הרבייה אם הם נישאים באוויר, וכן חומרי המוצא של חומרים כאמור|Substances and preparations which have been proved to posses carcinogenic or mutagenic properties or properties which may affect reproduction via the air}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט}}
{{ח:ת}} {{דוכיווני|דיאוקסינים ופוראנים|Polychlorinated dibenzodioxins and polychlorinated dibenzofurans}}

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ט בתמוז התשס״ח (22 ביולי 2008).}}
* '''אהוד אולמרט'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גדעון עזרא'''&lt;br&gt;השר להגנת הסביבה
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''דליה איציק'''&lt;br&gt;יושבת ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rqn53exao8yry9ewslepjfrcioqc8dx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק שיקים ללא כיסוי</title>
    <ns>116</ns>
    <id>296467</id>
    <revision>
      <id>3080293</id>
      <parentid>2934205</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T06:35:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3080293</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31952" sha1="6pyq4ktxqw9hufvchi6pr1rykngk3aa" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ&quot;א-1981

&lt;מאגר 2001237 תיקון 2151996 תקן 148751 קוד a163Y00000DuDBgQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 136|חוק שיקים ללא כיסוי|9:209697)); ((תש&quot;ן, 128|תיקון מס' 9 לחוק ההוצאה לפועל|12:210798)); ((תשנ&quot;ב, 74|תיקון מס' 2|12:210891)), ((187|ת&quot;ט|ec:12:317480)); ((תשנ&quot;ד, 297|תיקון מס' 15 לחוק ההוצאה לפועל|13:211479)); ((תשנ&quot;ו, 69|תיקון מס' 3 לפקודת פשיטת הרגל|13:211260)); ((תשס&quot;ב, 116|חוק שירות נתוני אשראי|15:300453)); ((תשס&quot;ד, 91|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ח, 569|תיקון מס' 7|17:300672)); ((תשס&quot;ט, 65|תיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל|17:300665)); ((תשע&quot;ב, 376|תיקון מס' 9|18:301397)), ((582|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)); ((תשע&quot;ד, 736|חוק להעמקת גביית המסים והבגרת האכיפה (תיקוני חקיקה)|19:303848)); ((תשע&quot;ו, 868|חוק נתוני אשראי|20:340802)); ((תשע&quot;ח, 252|תיקון מס' 34 לפקודת המשטרה|20:491909)); ((ק&quot;ת תש&quot;ף, 856|תקנות שעת חירום (שיקים ללא כיסוי)|8409)); ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 398|תיקון מס' 14|23:580732)); ((תשפ&quot;א, 311|חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה)|23:597194)); ((תשפ&quot;ב, 833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)).

''קביעת תחילה:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 83|תחילת סעיף 14(ב) לחוק|5862)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ד, 242|צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק)|6292)); ((תשע&quot;ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|8074)).

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח, תשע״ח, ק&quot;ת תש&quot;ף, תשפ&quot;א)
: בחוק זה -
:- &quot;בנק&quot; - תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], המקבל פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה;
:- &quot;בנק נמשך&quot; - כהגדרתו [[בחוק סליקת שיקים, התשע&quot;ו-2016]];
:- &quot;שיק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 73 לפקודת השטרות]];
:- &quot;שיק שסורב&quot; - שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סירב לפרעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם היתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול;
:- &quot;חשבון&quot; - חשבון במטבע ישראלי שמושכים עליו בשיק;
:- &quot;בעל חשבון&quot; - מי שרשום בבנק כבעל חשבון;
:- &quot;מיופה כוח&quot; - מי שבעל החשבון ייפה את כוחו למשוך שיקים על החשבון והוא אינו בעל החשבון;
:- &quot;מורשה חתימה&quot; - מיופה כוח בחשבון של תאגיד;
:- &quot;פתיחת חשבון&quot; - לרבות רישום בחשבון של מיופה כוח או של מורשה חתימה, לענין משיכת שיקים מהחשבון;
:- &quot;חשבון משותף&quot; - חשבון שלגביו רשומים בבנק יותר מבעל אחד;
:- &quot;הכרזה על שעת חירום&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
:: (2) הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:: (3) קריאה לשירות מילואים בנסיבות חירום או קריאה לשירות מילואים במצב מיוחד לפי [[+|סעיפים 8]] [[או 9 לחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]];
:: (4) (((פקעה);))
:- &quot;המפקח&quot; - המפקח על הבנקים לפי [[פקודת הבנקאות, 1941]];
:- &quot;השר&quot; - שר המשפטים.

@ 2. הגבלת חשבון והגבלת לקוח (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ף)
: (א) חשבון יהיה מוגבל (להלן - חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן - לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.
: (א1) סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות, ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות.
: (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוכרזה שעת חירום וסבר המפקח כי יש להשעות בהקדם האפשרי הגבלה של חשבון ובעליו כאמור בסעיף זה, רשאי הוא לקבוע, לגבי המדינה כולה או לגבי שטח מסוים, כי בנק לא יגביל חשבון או בעל חשבון בשל שיקים שסורבו בתקופה שיקבע, ובלבד שהתקופה לא תעלה על 90 ימים; המפקח רשאי לקבוע כאמור מיום ההכרזה על שעת חירום ולא יאוחר משלושים ימים לאחר שהסתיימה.
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את מספר השיקים והתקופות הקבועים בסעיף קטן (א).
: (ג) (((נמחק).))
: (ד) (((נמחק).))

@ 2א. חשבון מעוקל (תיקון: תשנ&quot;ב)
: סירב הבנק לפרוע שיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון, לא ייחשב השיק כמסורב אם הוצג תוך ששים ימים מהיום שבו קיבל הבנק את הודעת העיקול.

@ 3. לקוח מוגבל חמור (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ב-2)
: (א) מי שהתקיים בו אחת מאלה הוא לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות (להלן - לקוח מוגבל חמור):
:: (1) לקוח מוגבל שחשבון נוסף שלו הוגבל;
:: (2) מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל שנית תוך שלוש שנים מיום שנסתיימה התקופה שבה היה לקוח מוגבל.
: (ב) מי שהוא לקוח מוגבל חמור, יוגבלו כל חשבונותיו, וכן החשבונות המשותפים לו ולאחרים והחשבונות שבהם הוא מיופה כוח, למעט החשבונות שבהם הוא מורשה חתימה.
: (ג) שותפיו לחשבון של לקוח מוגבל חמור ובעלי החשבון שבו הוא מיופה כוח כאמור בסעיף קטן (ב), יוגבלו רק במשיכת שיקים מהחשבון, אך הם יהיו רשאים לפתוח חשבון אחר.
: (ד) הוגבל חשבון בגלל היותו של לקוח מוגבל חמור מיופה כוח באותו חשבון, והודיע בעל החשבון על ביטול יפוי הכוח של הלקוח האמור, תבוטל הגבלת החשבון.

@ 3א. הודעה על הגבלה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) הבנק יודיע בכתב על חשבון מוגבל או על לקוח מוגבל לכל אחד מאלה: למפקח, לבעל החשבון, למיופה הכוח ולמורשה החתימה.
: (ב) המפקח יודיע על לקוח מוגבל חמור לבעל החשבון, למיופה הכוח ולמורשה החתימה.
: (ג) המפקח יודיע לכל הבנקים על חשבון מוגבל, על לקוח מוגבל או על לקוח מוגבל חמור.

@ 3א1. הודעה לאדם המבקש להצטרף לחשבון (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חשבון&quot; - חשבון שסורבו בו שיקים במספר שנקבע לפי [[סעיף 2(א1)]], חשבון מוגבל או חשבון שאחד מבעליו הוא לקוח מוגבל;
::- &quot;הגבלה מיוחדת&quot; - הגבלה של אדם כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו [[בסעיף 3ג]].
: (ב) בנק לא יצרף אדם לחשבון כבעל חשבון או כמיופה כוח אלא לאחר שמסר לו הודעה על כל אלה:
:: (1) מספר השיקים שסורבו בחשבון בשנים עשר החודשים שקדמו למועד הצירוף;
:: (2) הגבלה, שאינה הגבלה מיוחדת, שהוטלה על החשבון או על בעליו, כולם או מקצתם, בשלוש השנים שקדמו למועד הצירוף, וסוג ההגבלה שהוטלה, לפי העניין;
:: (3) הגבלה מיוחדת המוטלת על בעלי החשבון, כולם או מקצתם, במועד הצירוף.

@ 3ב. תקופת ההגבלה ותחילתה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ב-2)
: (א) תקופת ההגבלה של חשבון מוגבל או של לקוח מוגבל היא שנה אחת.
: (ב) תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל חמור ושל חשבונותיו, כאמור [[בסעיף 3]], היא שנתיים.
: (ג) תחילת ההגבלה ביום שצוין בהודעה של הבנק או של המפקח, לפי הענין, שיהיה לפחות חמישה עשר ימים מיום שההודעה נשלחה ללקוח.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), בנק שהודיע על הגבלה ובנק שקיבל הודעה על הגבלה, לא יפתח חשבון למי שלגביו נמסרה ההודעה מיום שהודיע או מיום שקיבל את ההודעה, לפי הענין.

@ 3ג. לקוח מוגבל מיוחד (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו, תשס&quot;ט, תשע&quot;ד)
: (א)(1) חייב שראש ההוצאה לפועל הטיל עליו הגבלה לפי [[+|סעיפים 66א(3)]] [[או 69ד(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], יהיה לקוח מוגבל בנסיבות מיוחדות (להלן - לקוח מוגבל מיוחד).
:: (2) חייב שרשם לעניני המרכז כמשמעותו [[בסעיף 6א(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]] (בסעיף זה - רשם לענייני המרכז), הטיל עליו הגבלה לפי [[סעיף 7א(ג)(3) לחוק האמור]], יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
: (א1) חייב שבית משפט הכריז עליו שהוא פושט רגל לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
: (א2) אדם שבית דין רבני נתן נגדו צו הגבלה לפי [[סעיף 2(6) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (הוראת שעה), התשנ&quot;ה-1995]], יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
: (ב) דינו של לקוח מוגבל מיוחד כדין לקוח מוגבל חמור, למעט לענין [[סעיף 14(ב)]], ולענין [[סעיף 3(א)(2)]] לא יראוהו כלקוח מוגבל, ואולם המפקח לא יידרש למסור לבעל חשבון שהוא לקוח מוגבל מיוחד לפי סעיף קטן (א) הודעה לפי [[סעיף 3א(ב)]].
: (ג) תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל מיוחד ושל חשבונותיו תהיה כפי שקבעה הרשות המוסמכת, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; לא קבעה הרשות המוסמכת תקופה כאמור, תהיה התקופה בת שנה אחת; בסעיף קטן זה, &quot;הרשות המוסמכת&quot; - רשם ההוצאה לפועל, רשם לענייני המרכז, בית משפט או בית דין רבני.

@ 4. מהות ההגבלה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לקוח מוגבל לא יפתח חשבון.
: (ב) לא ימשוך אדם שיק על חשבון מוגבל.
: (ג) לקוח מוגבל חמור לא ימשוך שיק על שום חשבון.

@ 5. חובות הבנק בחשבון מוגבל
: (א) לא יפרע בנק שיק שנמשך על חשבון מוגבל.
: (ב) לא יספק בנק טופסי שיקים למשיכה מחשבון מוגבל.
: (ג) לא יפתח בנק חשבון ללקוח מוגבל.

@ 6. סייגים
: (א) על אף האמור [[בסעיף 5(א)]] רשאי בנק לפרוע שיק במשך חמישה עשר ימים מתחילת ההגבלה ובלבד שהתאריך הנקוב בו הוא מוקדם מתאריך תחילת ההגבלה.
: (ב) אי פרעון שיק מחמת הוראות חוק זה אינו גורע מכל זכות של אוחז לתבוע על פי השיק.

@ 7. סימון שיק (תיקון: תשנ&quot;ב)
: שיק שהוצג לפרעון ולא נפרע מחמת הוראת [[סעיף 5(א)]], וכן שיק שסורב, יסמנו הבנק הנמשך, לפי העניין.

@ 7א. הודעה בדבר הצורך בהפקדת כספים בחשבון (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) הוצג שיק לפירעון ולא הייתה יתרה מספקת בחשבון שתאפשר את פירעונו, ישלח הבנק הודעה לבעל החשבון שעליו משוך השיק כדי ליידע אותו בדבר הצורך להפקיד כספים בחשבונו כדי למנוע את סירוב השיק עד שעתיים וחצי לפני תום יום העסקים (להלן - המועד האחרון); ההודעה תישלח מוקדם ככל האפשר כדי לאפשר לבעל החשבון להפקיד בו כספים עד למועד האחרון.
: (ב) לא הופקדו בחשבון כספים המאפשרים את פירעון השיק עד המועד האחרון, יראו את השיק כשיק שסורב.
: (ג) המפקח רשאי לקבוע שהמועד להפקדת כספים בחשבון יהיה מאוחר יותר מהמועד האחרון, ובלבד שלא יהיה מאוחר מתום יום העסקים.

@ 8. הגבלת חשבון בידי המפקח
: ראה המפקח שבנק לא הגביל בעל חשבון או חשבון שלפי הוראות חוק זה היה עליו להגבילו, רשאי הוא, במקום הבנק, לנקוט כל פעולה הדרושה לביצוע ההגבלה.

@ 9. תיקון טעויות
: הודיע בנק בטעות על הגבלה, יתקן את הטעות ויודיע על כך לבנק ישראל, וההגבלה תהיה בטלה.

@ 10. ערעור (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ף, תש&quot;ף)
: (א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
:: (1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;
:: (2) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים [[בסעיף 2א]];
:: (3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;
:: (4) נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק;
:: (5) הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה &quot;הכרזה על שעת חירום&quot;, ובין המועד שבו נמשך השיק ובין המועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב השיק;
:: (6) הבנק לא שלח הודעה ללקוח על הצורך בהפקדת כספים בחשבון לפי [[סעיף 7א]] (בפסקה זו - הודעה), הבנק שלח הודעה לפרטי התקשרות שאינם תואמים את הפרטים שהלקוח מסר לו או שהמועד האחרון טרם חלף, ובשל כך סורב השיק.
: (א1) בית המשפט לא יקבל בקשה כאמור בסעיף קטן (א)(6), אלא אם כן התרשם שהלקוח היה יכול להפקיד בחשבון כספים שיאפשרו את פירעון השיק.
: (ב) לא יהוו עילה לערעור או לביטול הבאת שיק במנין השיקים שסורבו -
:: (1) פגם שנפל בהתראה;
:: (2) אי קבלת התראה, ובלבד שהבנק שלח התראה.

@ 10א. סעד זמני (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בית המשפט רשאי, לבקשת מי שהגיש ערעור, לתת צו שימנע את תחילת ההגבלה; משניתן הצו יחולו הוראות אלה:
:: (1) המבקש לא יהיה רשאי לפתוח חשבון ובנק לא יפתח לו חשבון בתקופה שהצו עומד בתקפו;
:: (2) התקופה שבה הצו עמד בתקפו לא תובא בחשבון תקופות ההגבלה שנקבעו [[בסעיף 3ב]].
: (ב) שיקים שסורבו בתקופה שבה הצו בתקפו, ייכללו במנין השיקים לענין [[סעיף 10]].
: (ג) הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום שניתנה על פי [[סעיפים 10]] [[או 10א]], רשאי בית משפט שלערעור, אם ראה זאת לנכון, לקבוע כי הוראות פסקה (1) לסעיף קטן (א) לא תחול, או כי על אף האמור בפסקה (2) לסעיף קטן (א), תובא התקופה שבה עמד הצו בתקפו, כולה או מקצתה, בחשבון תקופת ההגבלה.

@ 11. פרטי זיהוי (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) לא יפתח בנק חשבון בלי לרשום פרטי זיהוי של בעל החשבון כפי שקבע השר בתקנות.
: (א1) לא ירשום בנק מיופה כוח או מורשה חתימה בחשבון בלי לרשום את פרטי הזיהוי שלהם, כפי שקבע השר בתקנות.
: (ב) ראה המפקח שבנק לא רשם את פרטי הזיהוי של בעל חשבון, של מיופה כוח או של מורשה חתימה, מחמת שסירבו למוסרם או מחמת שלא מסרו אותם, רשאי הוא להורות לבנק שלא לספק טפסי שיקים לאותו חשבון.

@ 11א. הטבעת פרטים אישיים (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ב)
: לא ימסור בנק טפסי שיקים, אלא אם כן מוטבעים עליהם פרטי זיהוי של בעל החשבון כפי שקבע המפקח בכללים (להלן - פרטים אישיים).

@ 11ב. איסור הנפקה ללא אישור (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ב)
: (א) לא ינפיק אדם טפסי שיקים, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) הוא קיבל את אישור הבנק שבו מתנהל החשבון שעליו מיועדים להימשך שיקים בטפסים האמורים;
:: (2) על גבי טפסי השיקים מוטבעים הפרטים האישיים שאישר הבנק האמור למנפיק.
: (ב) לא יסרב בנק סירוב בלתי סביר לתת אישור כאמור.
: (ג) בנק שאישר למנפיק להנפיק טפסי שיקים, ימסור לו את הפרטים האישיים.

@ 12. גילוי זהות המושך (תיקון: תשנ&quot;ב)
: אוחז בשיק שלא נפרע מכל סיבה שהיא, ימסור לו הבנק הנמשך, לפי בקשתו, פרטי זיהוי של המושך או של בעל החשבון כפי שקבע השר בתקנות.

@ 13. דיווח
: בנק שהגביל בעל חשבון ידווח על כך לבנק ישראל, ובנק ישראל יעביר לכל בנק את הפרטים בדבר ההגבלות, הכל כפי שקבע המפקח.

@ 14. פרסום (תיקון: תשנ&quot;ב, ק&quot;ת תשנ&quot;ח)
: (א) בנק ישראל רשאי לפרסם את מספרי החשבונות המוגבלים, עם ציון שם הבנק שבו מתנהל כל חשבון ותאריך סיום ההגבלה.
: (ב) בנק ישראל רשאי לפרסם את שמות הלקוחות המוגבלים החמורים, בציון פרטי הזיהוי כפי שנקבעו בתקנות ואת תאריך סיום ההגבלה, בהתקיים אחת מאלה:
:: (1) עברו ששים ימים מיום משלוח ההודעה לפי [[סעיף 3א(ב)]] ובתקופה זו לא הודיע בעל החשבון לבנק ישראל בדואר רשום על הגשת ערעור בצירוף העתק ממנו;
:: (2) הערעור בוטל, נמחק או נדחה.

@ 14א. פרסום מוטעה (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) היה הפרסום כאמור [[בסעיף 14(ב)]] מוטעה, יפרסם בנק ישראל תיקון טעות באופן שבו נעשה הפרסום.
: (ב) נתבע בנק בשל פרסום מוטעה, יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה.
: (ג) חוייב בנק לפצות את מי ששמו פורסם בשל פרסום מוטעה שנעשה בתום לב, ישפה אותו אוצר המדינה; שיפוי לפי סעיף זה יהיה בשיעור של שמונים אחוזים מהסכום שבו חוייב הבנק.
: (ד) חוייב בנק בפיצוי על פי הסדר על דרך של פשרה, בוררות או הסדר אחר, לא יהיה זכאי לשיפוי על פי סעיף קטן (ג), אלא אם כן קיבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להסדר האמור.

@ 15. סמכות גילוי (תיקון: תשס&quot;ב, ק&quot;ת תשס&quot;ד, תשע&quot;ו, ק&quot;ת תשע&quot;ט)
: בנק ובנק ישראל רשאים לגלות שלקוח או חשבון שלו הוגבלו, אם הגילוי דרוש לצורך ניהול חקירה פלילית על פי דין או לצורך ביצוע [[חוק נתוני אשראי, התשע&quot;ו-2016]].

@ 15א. העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הועברה פעילות פיננסית של לקוח מבנק מקורי לבנק קולט לפי הוראות [[סעיף 5ב1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)]], יחולו לגבי ההעברה ההוראות שלהלן, עד תום התקופה שקבע הנגיד לעניין פעילות בשיק ובשיק ממוחשב לפי [[סעיף 5ב1(ג) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)]]:
:: (1) אם סורבו בחשבון הבנק הקולט שיקים שסורבו קודם לכן בחשבון הבנק המקורי, לא יימנו שיקים אלה בידי הבנק הקולט לעניין [[סעיפים 2(א) ו-(א1)]] [[ו-3א1(ב)(1)]];
:: (2) הבנק הקולט ימסור לבנק ישראל, בעצמו או באמצעות גורם אחר שאישר המפקח, את פרטי החשבון של הלקוח בבנק המקורי ובבנק הקולט;
:: (3) על אף האמור [[בסעיף 14(א)]] -
::: (א) הוגבל החשבון בבנק המקורי ולא הוגבל החשבון בבנק הקולט, לא יפרסם בנק ישראל את פרטי החשבון בבנק המקורי כחשבון מוגבל לפי [[סעיף 14(א)]];
::: (ב) הוגבל חשבון בבנק הקולט, יפרסם בנק ישראל את פרטי החשבון בבנק המקורי כחשבון מוגבל לפי [[סעיף 14(א)]], גם אם לא הוגבל החשבון בבנק המקורי, בציון תאריך סיום ההגבלה בחשבון בבנק הקולט.
: (ב) ההוראות לפי סעיף זה יחולו נוסף על הוראות [[סעיף 5ב(א)(1) לחוק סליקת שיקים, התשע&quot;ו-2016]], שלפיהן רואים בנק קולט כבנק נמשך, ממועד העברת הפעילות כאמור בסעיף קטן (א) רישה.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;בנק מקורי&quot; - בנק שהוא בנק מקורי כמשמעותו [[בסעיף 5ב1(ב) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)]];
::- &quot;בנק קולט&quot; - בנק שהוא בנק קולט כמשמעותו [[בסעיף 5ב1(ב) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)]];
::- &quot;חוק הבנקאות (שירות ללקוח)&quot; - [[חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].

@ 16. עונשין (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ד)
: (א) המושך שיק מחשבון מוגבל בתקופה שהוא לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור או לקוח מוגבל מיוחד, דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], או פי ארבעה מסכום השיק, לפי הסכום הגדול יותר.
: (ב) העובר על הוראות [[סעיף 11ב(א)]], דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 17. פטור מאחריות פלילית (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ד, תשע&quot;ב-2, תשפ&quot;ב)
: לא ישאו בנק, בנק ישראל, החברה, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], בנותנה שירותים לפי הוראת [[סעיף 88א לחוק האמור]] ועובדיהם באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל שעשו בתום לב לביצוע חוק זה.
: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) לא ישאו בנק, בנק ישראל, החברה הבת, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]] ועובדיהם באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל שעשו בתום לב לביצוע חוק זה.

@ 18. פגם
: בנק שלא מילא הוראה מהוראות חוק זה, רשאי המפקח לראות בכך פגם לענין [[+|סעיפים 8א]] [[ו־8ג לפקודת הבנקאות, 1941]].

@ 19. הגבלה כעונש נוסף (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) בית משפט בדונו בעבירה לפי [[סימן ו' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], שכרוכים בה שיקים, רשאי, בנוסף לכל עונש אחר, להורות שהנאשם או חשבונו או כל חשבונותיו, לרבות חשבון משותף והשותפים בו, יהיה מוגבלים לפי חוק זה, מתאריך שקבע.
: (ב) בית המשפט רשאי להטיל תקופת הגבלה ארוכה מזו הקבועה בחוק זה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
: (ג) בית המשפט רשאי לקבוע כי לענין [[סעיף 14(ב)]] יראו את הנאשם כלקוח מוגבל חמור.
: (ד) (((בוטל).))

@ 19א. הודעה לבנק ישראל (תיקון: תשנ&quot;ב)
: בית המשפט ימציא לבנק ישראל הודעה -
: (1) על כל עונש שהטיל לפי [[סעיף 19]] או [[סעיף 436 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
: (2) על החלטות שניתנו בערעורים לפי [[סעיף 10]].

@ 20. סמכויות המפקח (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח, תש&quot;ף, תשפ&quot;א)
: (א) המפקח רשאי לקבוע בכללים -
:: (1) לענין [[סעיף 7]] - דרכי סימון שיק;
:: (1א) הוראות ביצוע לעניין הפעלת סמכותו לפי [[סעיף 2(א2)]];
:: (1ב) פרטי ההודעה בדבר הצורך בהפקדת כספים בחשבון לפי [[סעיף 7א]], הגורמים שאליהם תישלח ההודעה והמועד שבו תישלח, וכן דרכי מסירתה ללקוח, ובלבד שדרכי המסירה יהיו אוטומטיות ויתאימו למגוון סוגי הלקוחות;
:: (2) פרטים אישיים של בעל החשבון לפי [[סעיפים 11א]] [[ו־11ב]];
:: (3) פרטי דיווחים לענין [[סעיפים 13]] [[ו-15א(א)(2)]];
:: (4) דרכי המסירה וההצגה של פרסומים לפי [[סעיף 14]].
: (ב) המפקח רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד בנק ישראל, למעט סמכויותיו לפי [[סעיפים 18]] [[ו־20(א)]].

@ 20א. בנק הדואר (תיקון: תשנ&quot;ב)
: (א) הוראות חוק זה יחולו על בנק הדואר כמשמעותו [[פרק ו1 לחוק הדואר|בחוק בנק הדואר, התשי&quot;א-1951]]; לענין חוק זה, הוראת תשלום של בנק הדואר תיחשב כשיק.
: (ב) לצורך ביצוע חוק זה יהיו נתונות למפקח הסמכויות הנתונות לו [[בסעיף 5(א) לפקודת הבנקאות, 1941]], גם לגבי בנק הדואר.
: (ג) הפעיל המפקח סמכויותיו לפי חוק זה לגבי בנק הדואר, יודיע על כך למנהל בנק הדואר.

@ 21. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ח, תשע&quot;ב)
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתקין תקנות לביצועו, ובין השאר, לקבוע -
:: (1) באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת - סייגים לתחולת חוק זה;
:: (2) את מי ירשום בנק כבעל החשבון לענין חוק זה בנסיבות מיוחדות;
:: (3) פרטי הודעות לפי [[סעיף 3א]], דרכי קביעת המועד לתחילת ההגבלה ודרכי המצאת ההודעות;
:: (3א) פרטי הודעה לפי [[סעיף 3א1]] ודרכי מסירתה;
:: (4) את התנאים למשלוח התראות למושך שיקים שסורבו, מספרן, פרטיהן והמועדים והדרכים לשליחתן;
:: (5) לענין ערעור לפי [[סעיף 10]] - מועד להגשתו וסדרי דין ודיני ראיות מיוחדים לו.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), רשאי השר לקבוע סייגים לתחולת חוק זה, שיחולו בעתות חירום, לרבות בתקופת הכרזה על שעת חירום, אם סבר כי בשל דחיפות העניין לא ניתן לקבוע את הסייגים בדרך הקבועה בסעיף קטן (א)(1); תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות את אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ואולם לא החליטה הוועדה בדבר אישור התקנות או דחייתן בתוך 21 ימים מן היום שהתקנות נמסרו לה, יראו את התקנות כאילו אושרו.
:: ((פורסמו [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק – שירות חירום), התשמ״ב–1982]].))
:: ((פורסמו [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק בשל התמשכות משבר הקורונה), התש״ף–2020]].))
:: ((פורסמו [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק בשל התמשכות משבר הקורונה) (מס׳ 2), התש״ף–2020]].))
:: ((פורסמו [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ&quot;ד-2023]].))

@ 22. תחילה
: תחילתו של חוק זה תשעה חדשים מיום קבלתו בכנסת, אולם -
: (1) [[סעיף 11]] תחילתו עם פרסום החוק;
: (2) [[סעיף 14(ב)]] תחילתו ביום שיקבע השר בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

&lt;פרסום&gt; נתקבל נכנסת ביום כ&quot;ז באדר א' התשמ&quot;א (3 במרס 1981).
&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* משה נסים, שר המשפטים
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>6pyq4ktxqw9hufvchi6pr1rykngk3aa</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק שיקים ללא כיסוי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>296469</id>
    <revision>
      <id>3080299</id>
      <parentid>2924608</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T07:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3080293]</comment>
      <origin>3080299</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="39323" sha1="4vsr5inb0vjv1f8osywsd0vmoim3p5o" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001237}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״א, 136|חוק שיקים ללא כיסוי|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209697.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 128|תיקון מס׳ 9 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210798.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 74|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210891.pdf}}, {{ח:תיבה|187|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317480.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 297|תיקון מס׳ 15 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211479.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 69|תיקון מס׳ 3 לפקודת פשיטת הרגל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211260.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 116|חוק שירות נתוני אשראי|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300453.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 91|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 569|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300672.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 65|תיקון מס׳ 29 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300665.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 376|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301397.pdf}}, {{ח:תיבה|582|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 736|חוק להעמקת גביית המסים והבגרת האכיפה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303848.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 868|חוק נתוני אשראי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340802.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 252|תיקון מס׳ 34 לפקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491909.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 856|תקנות שעת חירום (שיקים ללא כיסוי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8409.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 398|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_580732.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 311|חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_597194.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}.

''קביעת תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ח, 83|תחילת סעיף 14(ב) לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5862.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ד, 242|צו שירות נתוני אשראי (דחיית תחילתו של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6292.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 54|צו נתוני אשראי (דחיית יום התחילה של החוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8074.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשס״ח, תשע״ח, ק״ת תש״ף, תשפ״א}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק“ – תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, המקבל פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק נמשך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סליקת שיקים|בחוק סליקת שיקים, התשע״ו–2016}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת השטרות#סעיף 73|בסעיף 73 לפקודת השטרות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיק שסורב“ – שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סירב לפרעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם היתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון“ – חשבון במטבע ישראלי שמושכים עליו בשיק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל חשבון“ – מי שרשום בבנק כבעל חשבון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיופה כוח“ – מי שבעל החשבון ייפה את כוחו למשוך שיקים על החשבון והוא אינו בעל החשבון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מורשה חתימה“ – מיופה כוח בחשבון של תאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פתיחת חשבון“ – לרבות רישום בחשבון של מיופה כוח או של מורשה חתימה, לענין משיכת שיקים מהחשבון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חשבון משותף“ – חשבון שלגביו רשומים בבנק יותר מבעל אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכרזה על שעת חירום“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתת|(2)}} הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(3)}} קריאה לשירות מילואים בנסיבות חירום או קריאה לשירות מילואים במצב מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 9|או 9 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – המפקח על הבנקים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|פקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים.

{{ח:סעיף|2|הגבלת חשבון והגבלת לקוח|תיקון: תשנ״ב, תשס״ח, ק״ת תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.
{{ח:תת|(א1)}} סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות, ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות.
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוכרזה שעת חירום וסבר המפקח כי יש להשעות בהקדם האפשרי הגבלה של חשבון ובעליו כאמור בסעיף זה, רשאי הוא לקבוע, לגבי המדינה כולה או לגבי שטח מסוים, כי בנק לא יגביל חשבון או בעל חשבון בשל שיקים שסורבו בתקופה שיקבע, ובלבד שהתקופה לא תעלה על 90 ימים; המפקח רשאי לקבוע כאמור מיום ההכרזה על שעת חירום ולא יאוחר משלושים ימים לאחר שהסתיימה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את מספר השיקים והתקופות הקבועים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:סעיף|2א|חשבון מעוקל|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} סירב הבנק לפרוע שיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון, לא ייחשב השיק כמסורב אם הוצג תוך ששים ימים מהיום שבו קיבל הבנק את הודעת העיקול.

{{ח:סעיף|3|לקוח מוגבל חמור|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהתקיים בו אחת מאלה הוא לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות (להלן – לקוח מוגבל חמור):
{{ח:תתת|(1)}} לקוח מוגבל שחשבון נוסף שלו הוגבל;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל שנית תוך שלוש שנים מיום שנסתיימה התקופה שבה היה לקוח מוגבל.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהוא לקוח מוגבל חמור, יוגבלו כל חשבונותיו, וכן החשבונות המשותפים לו ולאחרים והחשבונות שבהם הוא מיופה כוח, למעט החשבונות שבהם הוא מורשה חתימה.
{{ח:תת|(ג)}} שותפיו לחשבון של לקוח מוגבל חמור ובעלי החשבון שבו הוא מיופה כוח כאמור בסעיף קטן (ב), יוגבלו רק במשיכת שיקים מהחשבון, אך הם יהיו רשאים לפתוח חשבון אחר.
{{ח:תת|(ד)}} הוגבל חשבון בגלל היותו של לקוח מוגבל חמור מיופה כוח באותו חשבון, והודיע בעל החשבון על ביטול יפוי הכוח של הלקוח האמור, תבוטל הגבלת החשבון.

{{ח:סעיף|3א|הודעה על הגבלה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הבנק יודיע בכתב על חשבון מוגבל או על לקוח מוגבל לכל אחד מאלה: למפקח, לבעל החשבון, למיופה הכוח ולמורשה החתימה.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח יודיע על לקוח מוגבל חמור לבעל החשבון, למיופה הכוח ולמורשה החתימה.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח יודיע לכל הבנקים על חשבון מוגבל, על לקוח מוגבל או על לקוח מוגבל חמור.

{{ח:סעיף|3א1|הודעה לאדם המבקש להצטרף לחשבון|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשבון“ – חשבון שסורבו בו שיקים במספר שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א1)}}, חשבון מוגבל או חשבון שאחד מבעליו הוא לקוח מוגבל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הגבלה מיוחדת“ – הגבלה של אדם כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3ג|בסעיף 3ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} בנק לא יצרף אדם לחשבון כבעל חשבון או כמיופה כוח אלא לאחר שמסר לו הודעה על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר השיקים שסורבו בחשבון בשנים עשר החודשים שקדמו למועד הצירוף;
{{ח:תתת|(2)}} הגבלה, שאינה הגבלה מיוחדת, שהוטלה על החשבון או על בעליו, כולם או מקצתם, בשלוש השנים שקדמו למועד הצירוף, וסוג ההגבלה שהוטלה, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} הגבלה מיוחדת המוטלת על בעלי החשבון, כולם או מקצתם, במועד הצירוף.

{{ח:סעיף|3ב|תקופת ההגבלה ותחילתה|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת ההגבלה של חשבון מוגבל או של לקוח מוגבל היא שנה אחת.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל חמור ושל חשבונותיו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, היא שנתיים.
{{ח:תת|(ג)}} תחילת ההגבלה ביום שצוין בהודעה של הבנק או של המפקח, לפי הענין, שיהיה לפחות חמישה עשר ימים מיום שההודעה נשלחה ללקוח.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), בנק שהודיע על הגבלה ובנק שקיבל הודעה על הגבלה, לא יפתח חשבון למי שלגביו נמסרה ההודעה מיום שהודיע או מיום שקיבל את ההודעה, לפי הענין.

{{ח:סעיף|3ג|לקוח מוגבל מיוחד|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו, תשס״ט, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} חייב שראש ההוצאה לפועל הטיל עליו הגבלה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 66א|סעיפים 66א(3)}} {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 69ד|או 69ד(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, יהיה לקוח מוגבל בנסיבות מיוחדות (להלן – לקוח מוגבל מיוחד).
{{ח:תתת|(2)}} חייב שרשם לעניני המרכז כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 6א|בסעיף 6א(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}} (בסעיף זה – רשם לענייני המרכז), הטיל עליו הגבלה לפי {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 7א|סעיף 7א(ג)(3) לחוק האמור}}, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
{{ח:תת|(א1)}} חייב שבית משפט הכריז עליו שהוא פושט רגל לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
{{ח:תת|(א2)}} אדם שבית דין רבני נתן נגדו צו הגבלה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (הוראת שעה)#סעיף 2|סעיף 2(6) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (הוראת שעה), התשנ״ה–1995}}, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
{{ח:תת|(ב)}} דינו של לקוח מוגבל מיוחד כדין לקוח מוגבל חמור, למעט לענין {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}}, ולענין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)(2)}} לא יראוהו כלקוח מוגבל, ואולם המפקח לא יידרש למסור לבעל חשבון שהוא לקוח מוגבל מיוחד לפי סעיף קטן (א) הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל מיוחד ושל חשבונותיו תהיה כפי שקבעה הרשות המוסמכת, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; לא קבעה הרשות המוסמכת תקופה כאמור, תהיה התקופה בת שנה אחת; בסעיף קטן זה, ”הרשות המוסמכת“ – רשם ההוצאה לפועל, רשם לענייני המרכז, בית משפט או בית דין רבני.

{{ח:סעיף|4|מהות ההגבלה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לקוח מוגבל לא יפתח חשבון.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימשוך אדם שיק על חשבון מוגבל.
{{ח:תת|(ג)}} לקוח מוגבל חמור לא ימשוך שיק על שום חשבון.

{{ח:סעיף|5|חובות הבנק בחשבון מוגבל}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפרע בנק שיק שנמשך על חשבון מוגבל.
{{ח:תת|(ב)}} לא יספק בנק טופסי שיקים למשיכה מחשבון מוגבל.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפתח בנק חשבון ללקוח מוגבל.

{{ח:סעיף|6|סייגים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}} רשאי בנק לפרוע שיק במשך חמישה עשר ימים מתחילת ההגבלה ובלבד שהתאריך הנקוב בו הוא מוקדם מתאריך תחילת ההגבלה.
{{ח:תת|(ב)}} אי פרעון שיק מחמת הוראות חוק זה אינו גורע מכל זכות של אוחז לתבוע על פי השיק.

{{ח:סעיף|7|סימון שיק|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} שיק שהוצג לפרעון ולא נפרע מחמת הוראת {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)}}, וכן שיק שסורב, יסמנו הבנק הנמשך, לפי העניין.

{{ח:סעיף|7א|הודעה בדבר הצורך בהפקדת כספים בחשבון|תיקון: תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} הוצג שיק לפירעון ולא הייתה יתרה מספקת בחשבון שתאפשר את פירעונו, ישלח הבנק הודעה לבעל החשבון שעליו משוך השיק כדי ליידע אותו בדבר הצורך להפקיד כספים בחשבונו כדי למנוע את סירוב השיק עד שעתיים וחצי לפני תום יום העסקים (להלן – המועד האחרון); ההודעה תישלח מוקדם ככל האפשר כדי לאפשר לבעל החשבון להפקיד בו כספים עד למועד האחרון.
{{ח:תת|(ב)}} לא הופקדו בחשבון כספים המאפשרים את פירעון השיק עד המועד האחרון, יראו את השיק כשיק שסורב.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח רשאי לקבוע שהמועד להפקדת כספים בחשבון יהיה מאוחר יותר מהמועד האחרון, ובלבד שלא יהיה מאוחר מתום יום העסקים.

{{ח:סעיף|8|הגבלת חשבון בידי המפקח}}
{{ח:ת}} ראה המפקח שבנק לא הגביל בעל חשבון או חשבון שלפי הוראות חוק זה היה עליו להגבילו, רשאי הוא, במקום הבנק, לנקוט כל פעולה הדרושה לביצוע ההגבלה.

{{ח:סעיף|9|תיקון טעויות}}
{{ח:ת}} הודיע בנק בטעות על הגבלה, יתקן את הטעות ויודיע על כך לבנק ישראל, וההגבלה תהיה בטלה.

{{ח:סעיף|10|ערעור|תיקון: תשנ״ב, תשס״ח, ק״ת תש״ף, תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;
{{ח:תתת|(2)}} הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2א|בסעיף 2א}};
{{ח:תתת|(3)}} ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;
{{ח:תתת|(4)}} נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק;
{{ח:תתת|(5)}} הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”הכרזה על שעת חירום“, ובין המועד שבו נמשך השיק ובין המועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב השיק;
{{ח:תתת|(6)}} הבנק לא שלח הודעה ללקוח על הצורך בהפקדת כספים בחשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}} (בפסקה זו – הודעה), הבנק שלח הודעה לפרטי התקשרות שאינם תואמים את הפרטים שהלקוח מסר לו או שהמועד האחרון טרם חלף, ובשל כך סורב השיק.
{{ח:תת|(א1)}} בית המשפט לא יקבל בקשה כאמור בסעיף קטן (א)(6), אלא אם כן התרשם שהלקוח היה יכול להפקיד בחשבון כספים שיאפשרו את פירעון השיק.
{{ח:תת|(ב)}} לא יהוו עילה לערעור או לביטול הבאת שיק במנין השיקים שסורבו –
{{ח:תתת|(1)}} פגם שנפל בהתראה;
{{ח:תתת|(2)}} אי קבלת התראה, ובלבד שהבנק שלח התראה.

{{ח:סעיף|10א|סעד זמני|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, לבקשת מי שהגיש ערעור, לתת צו שימנע את תחילת ההגבלה; משניתן הצו יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש לא יהיה רשאי לפתוח חשבון ובנק לא יפתח לו חשבון בתקופה שהצו עומד בתקפו;
{{ח:תתת|(2)}} התקופה שבה הצו עמד בתקפו לא תובא בחשבון תקופות ההגבלה שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 3ב|בסעיף 3ב}}.
{{ח:תת|(ב)}} שיקים שסורבו בתקופה שבה הצו בתקפו, ייכללו במנין השיקים לענין {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום שניתנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 10א|או 10א}}, רשאי בית משפט שלערעור, אם ראה זאת לנכון, לקבוע כי הוראות פסקה (1) לסעיף קטן (א) לא תחול, או כי על אף האמור בפסקה (2) לסעיף קטן (א), תובא התקופה שבה עמד הצו בתקפו, כולה או מקצתה, בחשבון תקופת ההגבלה.

{{ח:סעיף|11|פרטי זיהוי|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפתח בנק חשבון בלי לרשום פרטי זיהוי של בעל החשבון כפי שקבע השר בתקנות.
{{ח:תת|(א1)}} לא ירשום בנק מיופה כוח או מורשה חתימה בחשבון בלי לרשום את פרטי הזיהוי שלהם, כפי שקבע השר בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} ראה המפקח שבנק לא רשם את פרטי הזיהוי של בעל חשבון, של מיופה כוח או של מורשה חתימה, מחמת שסירבו למוסרם או מחמת שלא מסרו אותם, רשאי הוא להורות לבנק שלא לספק טפסי שיקים לאותו חשבון.

{{ח:סעיף|11א|הטבעת פרטים אישיים|תיקון: תש״ן, תשנ״ב}}
{{ח:ת}} לא ימסור בנק טפסי שיקים, אלא אם כן מוטבעים עליהם פרטי זיהוי של בעל החשבון כפי שקבע המפקח בכללים (להלן – פרטים אישיים).

{{ח:סעיף|11ב|איסור הנפקה ללא אישור|תיקון: תש״ן, תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא ינפיק אדם טפסי שיקים, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא קיבל את אישור הבנק שבו מתנהל החשבון שעליו מיועדים להימשך שיקים בטפסים האמורים;
{{ח:תתת|(2)}} על גבי טפסי השיקים מוטבעים הפרטים האישיים שאישר הבנק האמור למנפיק.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסרב בנק סירוב בלתי סביר לתת אישור כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בנק שאישר למנפיק להנפיק טפסי שיקים, ימסור לו את הפרטים האישיים.

{{ח:סעיף|12|גילוי זהות המושך|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} אוחז בשיק שלא נפרע מכל סיבה שהיא, ימסור לו הבנק הנמשך, לפי בקשתו, פרטי זיהוי של המושך או של בעל החשבון כפי שקבע השר בתקנות.

{{ח:סעיף|13|דיווח}}
{{ח:ת}} בנק שהגביל בעל חשבון ידווח על כך לבנק ישראל, ובנק ישראל יעביר לכל בנק את הפרטים בדבר ההגבלות, הכל כפי שקבע המפקח.

{{ח:סעיף|14|פרסום|תיקון: תשנ״ב, ק״ת תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בנק ישראל רשאי לפרסם את מספרי החשבונות המוגבלים, עם ציון שם הבנק שבו מתנהל כל חשבון ותאריך סיום ההגבלה.
{{ח:תת|(ב)}} בנק ישראל רשאי לפרסם את שמות הלקוחות המוגבלים החמורים, בציון פרטי הזיהוי כפי שנקבעו בתקנות ואת תאריך סיום ההגבלה, בהתקיים אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עברו ששים ימים מיום משלוח ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(ב)}} ובתקופה זו לא הודיע בעל החשבון לבנק ישראל בדואר רשום על הגשת ערעור בצירוף העתק ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} הערעור בוטל, נמחק או נדחה.

{{ח:סעיף|14א|פרסום מוטעה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היה הפרסום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)}} מוטעה, יפרסם בנק ישראל תיקון טעות באופן שבו נעשה הפרסום.
{{ח:תת|(ב)}} נתבע בנק בשל פרסום מוטעה, יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} חוייב בנק לפצות את מי ששמו פורסם בשל פרסום מוטעה שנעשה בתום לב, ישפה אותו אוצר המדינה; שיפוי לפי סעיף זה יהיה בשיעור של שמונים אחוזים מהסכום שבו חוייב הבנק.
{{ח:תת|(ד)}} חוייב בנק בפיצוי על פי הסדר על דרך של פשרה, בוררות או הסדר אחר, לא יהיה זכאי לשיפוי על פי סעיף קטן (ג), אלא אם כן קיבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להסדר האמור.

{{ח:סעיף|15|סמכות גילוי|תיקון: תשס״ב, ק״ת תשס״ד, תשע״ו, ק״ת תשע״ט}}
{{ח:ת}} בנק ובנק ישראל רשאים לגלות שלקוח או חשבון שלו הוגבלו, אם הגילוי דרוש לצורך ניהול חקירה פלילית על פי דין או לצורך ביצוע {{ח:חיצוני|חוק נתוני אשראי|חוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף|15א|העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הועברה פעילות פיננסית של לקוח מבנק מקורי לבנק קולט לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 5ב1|סעיף 5ב1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)}}, יחולו לגבי ההעברה ההוראות שלהלן, עד תום התקופה שקבע הנגיד לעניין פעילות בשיק ובשיק ממוחשב לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 5ב1|סעיף 5ב1(ג) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} אם סורבו בחשבון הבנק הקולט שיקים שסורבו קודם לכן בחשבון הבנק המקורי, לא יימנו שיקים אלה בידי הבנק הקולט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(א) ו־(א1)}} {{ח:פנימי|סעיף 3א1|ו־3א1(ב)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} הבנק הקולט ימסור לבנק ישראל, בעצמו או באמצעות גורם אחר שאישר המפקח, את פרטי החשבון של הלקוח בבנק המקורי ובבנק הקולט;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(א)}} –
{{ח:תתתת|(א)}} הוגבל החשבון בבנק המקורי ולא הוגבל החשבון בבנק הקולט, לא יפרסם בנק ישראל את פרטי החשבון בבנק המקורי כחשבון מוגבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}};
{{ח:תתתת|(ב)}} הוגבל חשבון בבנק הקולט, יפרסם בנק ישראל את פרטי החשבון בבנק המקורי כחשבון מוגבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, גם אם לא הוגבל החשבון בבנק המקורי, בציון תאריך סיום ההגבלה בחשבון בבנק הקולט.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי סעיף זה יחולו נוסף על הוראות {{ח:חיצוני|חוק סליקת שיקים#סעיף 5ב|סעיף 5ב(א)(1) לחוק סליקת שיקים, התשע״ו–2016}}, שלפיהן רואים בנק קולט כבנק נמשך, ממועד העברת הפעילות כאמור בסעיף קטן (א) רישה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק מקורי“ – בנק שהוא בנק מקורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 5ב1|בסעיף 5ב1(ב) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בנק קולט“ – בנק שהוא בנק קולט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 5ב1|בסעיף 5ב1(ב) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (שירות ללקוח)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|16|עונשין|תיקון: תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} המושך שיק מחשבון מוגבל בתקופה שהוא לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור או לקוח מוגבל מיוחד, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או פי ארבעה מסכום השיק, לפי הסכום הגדול יותר.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב(א)}}, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|17|פטור מאחריות פלילית|תיקון: תשנ״ב, תשס״ד, תשע״ב־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישאו בנק, בנק ישראל, החברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי הוראת {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לחוק האמור}} ועובדיהם באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל שעשו בתום לב לביצוע חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} לא ישאו בנק, בנק ישראל, החברה הבת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}} ועובדיהם באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל שעשו בתום לב לביצוע חוק זה.

{{ח:סעיף|18|פגם}}
{{ח:ת}} בנק שלא מילא הוראה מהוראות חוק זה, רשאי המפקח לראות בכך פגם לענין {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 8א|סעיפים 8א}} {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 8ג|ו־8ג לפקודת הבנקאות, 1941}}.

{{ח:סעיף|19|הגבלה כעונש נוסף|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט בדונו בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ו|סימן ו׳ של פרק י״א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שכרוכים בה שיקים, רשאי, בנוסף לכל עונש אחר, להורות שהנאשם או חשבונו או כל חשבונותיו, לרבות חשבון משותף והשותפים בו, יהיה מוגבלים לפי חוק זה, מתאריך שקבע.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להטיל תקופת הגבלה ארוכה מזו הקבועה בחוק זה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לקבוע כי לענין {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}} יראו את הנאשם כלקוח מוגבל חמור.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19א|הודעה לבנק ישראל|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} בית המשפט ימציא לבנק ישראל הודעה –
{{ח:תת|(1)}} על כל עונש שהטיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} או {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 436|סעיף 436 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:תת|(2)}} על החלטות שניתנו בערעורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.

{{ח:סעיף|20|סמכויות המפקח|תיקון: תשנ״ב, תשס״ח, תש״ף, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי לקבוע בכללים –
{{ח:תתת|(1)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} – דרכי סימון שיק;
{{ח:תתת|(1א)}} הוראות ביצוע לעניין הפעלת סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א2)}};
{{ח:תתת|(1ב)}} פרטי ההודעה בדבר הצורך בהפקדת כספים בחשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א}}, הגורמים שאליהם תישלח ההודעה והמועד שבו תישלח, וכן דרכי מסירתה ללקוח, ובלבד שדרכי המסירה יהיו אוטומטיות ויתאימו למגוון סוגי הלקוחות;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים אישיים של בעל החשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיפים 11א}} {{ח:פנימי|סעיף 11ב|ו־11ב}};
{{ח:תתת|(3)}} פרטי דיווחים לענין {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:פנימי|סעיף 15א|ו־15א(א)(2)}};
{{ח:תתת|(4)}} דרכי המסירה וההצגה של פרסומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה לעובד בנק ישראל, למעט סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20(א)}}.

{{ח:סעיף|20א|בנק הדואר|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה יחולו על בנק הדואר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הדואר#פרק ו1|בחוק בנק הדואר, התשי״א–1951}}; לענין חוק זה, הוראת תשלום של בנק הדואר תיחשב כשיק.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך ביצוע חוק זה יהיו נתונות למפקח הסמכויות הנתונות לו {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|בסעיף 5(א) לפקודת הבנקאות, 1941}}, גם לגבי בנק הדואר.
{{ח:תת|(ג)}} הפעיל המפקח סמכויותיו לפי חוק זה לגבי בנק הדואר, יודיע על כך למנהל בנק הדואר.

{{ח:סעיף|21|ביצוע ותקנות|תיקון: תשנ״ב, תשס״ח, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתקין תקנות לביצועו, ובין השאר, לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת – סייגים לתחולת חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} את מי ירשום בנק כבעל החשבון לענין חוק זה בנסיבות מיוחדות;
{{ח:תתת|(3)}} פרטי הודעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}, דרכי קביעת המועד לתחילת ההגבלה ודרכי המצאת ההודעות;
{{ח:תתת|(3א)}} פרטי הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3א1|סעיף 3א1}} ודרכי מסירתה;
{{ח:תתת|(4)}} את התנאים למשלוח התראות למושך שיקים שסורבו, מספרן, פרטיהן והמועדים והדרכים לשליחתן;
{{ח:תתת|(5)}} לענין ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} – מועד להגשתו וסדרי דין ודיני ראיות מיוחדים לו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), רשאי השר לקבוע סייגים לתחולת חוק זה, שיחולו בעתות חירום, לרבות בתקופת הכרזה על שעת חירום, אם סבר כי בשל דחיפות העניין לא ניתן לקבוע את הסייגים בדרך הקבועה בסעיף קטן (א)(1); תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות את אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ואולם לא החליטה הוועדה בדבר אישור התקנות או דחייתן בתוך 21 ימים מן היום שהתקנות נמסרו לה, יראו את התקנות כאילו אושרו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק – שירות חירום)|תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק – שירות חירום), התשמ״ב–1982}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק בשל התמשכות משבר הקורונה)|תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק בשל התמשכות משבר הקורונה), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק בשל התמשכות משבר הקורונה) (מס' 2)|תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק בשל התמשכות משבר הקורונה) (מס׳ 2), התש״ף–2020}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)|תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023}}.}}

{{ח:סעיף|22|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה תשעה חדשים מיום קבלתו בכנסת, אולם –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} תחילתו עם פרסום החוק;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}} תחילתו ביום שיקבע השר בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:חתימות|נתקבל נכנסת ביום כ״ז באדר א׳ התשמ״א (3 במרס 1981).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''משה נסים'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>4vsr5inb0vjv1f8osywsd0vmoim3p5o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סוכות/שחרית יום א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>302333</id>
    <revision>
      <id>3080309</id>
      <parentid>3003179</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T09:38:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080309</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6116" sha1="ssds6zc8svylxpud2ywt9xyq5t4pyry" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=שחרית ליום טוב ראשון של סוכות=
{{ברכות השחר אשכנז|שבת}}
{{קרבנות אשכנז|שחרית|חודש=לא|תחינות=לא|עשי&quot;ת=לא}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|חג|הוראה=למנהג אשכנז המזרחי החזן מתחיל מכאן, ולמנהג המערבי מ{{צ|הַגָּדוֹל}}.}}
{{יוצרות|נוסח=אשכנז|שבת=אולי
|יוצר={{:אכתיר זר תהילה}}
|אופן={{:אאמיר אותך סלה}}
|זולת={{:אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה}}}}
==תפילת לחש==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|א א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ג ת}}
===קדושת היום===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשֹוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת|אלהי א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} שָׁלוֹם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}
{{קרובות|חגים|אוימתי בחיל כיפור}}
===קדושה===
{{מסגרת-סידור}}
[{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש}}]{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|קדוש}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אז}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ממקומך}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}
{{סוף}}

===קדושת השם===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}}
{{סוף}}
===קדושת היום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה {{הור1|בשבת|שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ}}מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשֹוֹן, אֶת יוֹם {{הור1|בשבת|הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ {{הור1|בשבת|בְּאַהֲבָה}} מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{טורים|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|הקהל אומר:}}{{ש}}&lt;small&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}&lt;/small&gt;{{סוף}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לברך|יברכך}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}
{{סוף}}
==נטילת לולב==
{{הור2|כשחל בשבת אין נוטלים לולב וממשיכים בקריאת ההלל.}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר נטילת לולב|ראשון}}
==הלל==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|סוכות}}
==קדיש שלם==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}

[[קטגוריה:יוצרות על סדר התפילה]]
[[קטגוריה:קרובות על סדר התפילה]]</text>
      <sha1>ssds6zc8svylxpud2ywt9xyq5t4pyry</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סוכות/שחרית יום ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>302337</id>
    <revision>
      <id>3080310</id>
      <parentid>3003180</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T09:45:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080310</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5607" sha1="eba7s6mbr6hyyirxcfbm2a7wxop05m3" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=שחרית ליום טוב שני של סוכות=
{{ברכות השחר אשכנז|שבת}}
{{קרבנות אשכנז|שחרית|חודש=לא|תחינות=לא|עשי&quot;ת=לא|שבת=לא}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|חג|הוראה=למנהג אשכנז המזרחי החזן מתחיל מכאן, ולמנהג המערבי מ{{צ|הַגָּדוֹל}}.}}
{{יוצרות|נוסח=אשכנז|שבת=לא
|יוצר={{:אאמיץ לנורא ואיום}}
|אופן={{:אאמיר אותך סלה}}
|זולת={{הור|במנהג אשכנז המערבי אומרים 'זולת' זה, ובמנהג אשכנז המזרחי אומרים {{צ|אנא תרב עליצותך}} (למטה).}}{{ש}}{{:אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה}}
{{רקע אפור}}
{{:אנא תרב עליצותך}}
{{סוף}}}}
==תפילת לחש==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|א א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ג ת}}
===קדושת היום===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשֹוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת|אלהי א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} שָׁלוֹם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}
{{קרובות|חגים|ארחץ בנקיון כפות}}
===קדושה===
===קדושה===
{{מסגרת-סידור}}
[{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש}}]{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|קדוש}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אז}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ממקומך}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}
{{סוף}}

===קדושת השם===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}}
{{סוף}}
===קדושת היום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשֹוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{טורים|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|הקהל אומר:}}{{ש}}&lt;small&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}&lt;/small&gt;{{סוף}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לברך|יברכך}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:תפילת שחרית]]</text>
      <sha1>eba7s6mbr6hyyirxcfbm2a7wxop05m3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080317</id>
      <parentid>3080310</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T10:09:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080317</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5928" sha1="b8tdydgtrpr097z7o7frcmwjyf9stv4" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=שחרית ליום טוב שני של סוכות=
{{ברכות השחר אשכנז|שבת}}
{{קרבנות אשכנז|שחרית|חודש=לא|תחינות=לא|עשי&quot;ת=לא|שבת=לא}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|חג|הוראה=למנהג אשכנז המזרחי החזן מתחיל מכאן, ולמנהג המערבי מ{{צ|הַגָּדוֹל}}.}}
{{יוצרות|נוסח=אשכנז|שבת=לא
|יוצר={{:אאמיץ לנורא ואיום}}
|אופן={{:אאמיר אותך סלה}}
|זולת={{הור|במנהג אשכנז המערבי אומרים 'זולת' זה, ובמנהג אשכנז המזרחי אומרים {{צ|אנא תרב עליצותך}} (למטה).}}{{ש}}{{:אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה}}
{{רקע אפור}}
{{:אנא תרב עליצותך}}
{{סוף}}}}
==תפילת לחש==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|א א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ג כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ג ת}}
===קדושת היום===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשֹוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת|אלהי א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} שָׁלוֹם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}
{{קרובות|חגים|ארחץ בנקיון כפות}}
===קדושה===
===קדושה===
{{מסגרת-סידור}}
[{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|נקדש}}]{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ככתוב}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|קדוש}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אז}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לעומתם}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ברוך}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ממקומך}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ימלוך}}
{{סוף}}

===קדושת השם===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}}
{{סוף}}
===קדושת היום===
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשֹוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=סוכות}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ת}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{טורים|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{הור|הקהל אומר:}}{{ש}}&lt;small&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}&lt;/small&gt;{{סוף}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ת}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לברך|יברכך}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת}}
{{סוף}}
==נטילת לולב==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר נטילת לולב|שני}}
==הלל==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|סוכות}}
==קדיש שלם==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}

[[קטגוריה:יוצרות על סדר התפילה]]
[[קטגוריה:קרובות על סדר התפילה]]</text>
      <sha1>b8tdydgtrpr097z7o7frcmwjyf9stv4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איך נפתח פה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313228</id>
    <revision>
      <id>3080223</id>
      <parentid>3079976</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T17:22:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080223</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3255" sha1="nwy5f1ne003n3rjuv46xorxij2lw1hr" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''בנימין''' (בן זרח)}}&lt;includeonly&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ&lt;/includeonly&gt;

{{סי|אֵ}}יךְ נִפְתַּח פֶּה לְפָנֶיךָ דָּר מְתוּחִים{{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|בְּ}}אֵילוּ פָנִים נִשְׁפֹּךְ שִׂיחִים|מערבי={{סי|בַּ}}יָּמִים הָאֵלֶּה לִשְׁפֹּךְ שִׂיחִים}}{{ש}}
{{סי|גָּ}}עַלְנוּ נְתִיבוֹתֶיךָ הַיְשָׁרִים וְהַנְּכוֹחִים{{ש}}
{{סי|דָּ}}בַקְנוּ בְתוֹעֵבוֹת וּבְמַעֲשִׂים זְנוּחִים{{ש}}
{{סי|הָ}}לַכְנוּ אַחֲרֵי מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים{{ש}}
{{סי|וְ}}הִקְשִׁינוּ עֹרֶף וְהֵעַזְנוּ מְצָחִים{{ש}}
{{סי|זָ}}עַמְתָּ בְשֶׁלָּנוּ בֵּית מִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים{{ש}}
{{סי|חָ}}רֵב, וּפַס רֵיחַ נִיחוֹחִים{{ש}}
{{סי|טֹ}}רְדוּ וְטֻלְטְלוּ כֹּהֲנִים מְשׁוּחִים{{ש}}
{{סי|י}}וֹדְעֵי עֵרֶךְ עוֹלוֹת וּזְבָחִים{{ש}}
{{סי|כַּ}}מָּה יִסַּרְתָּנוּ עַל יְדֵי צִירִים וּשְׁלוּחִים{{ש}}
{{סי|לֹ}}א הִקְשַׁבְנוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=לִשְׁמֹעַ לְמוֹכִיחִים|מערבי=לְמוֹרִים וּמוֹכִיחִים}}{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז וְעַד עַתָּה אָנוּ נִדָּחִים{{ש}}
{{סי|נֶ}}הֱרָגִים נִשְׁחָטִים וְנִטְבָּחִים{{ש}}
{{סי|שֹׂ}}רַדְנוּ מְתֵי מְעָט בֵּין קוֹצִים כְּסוּחִים{{ש}}
{{סי|עֵ}}ינֵינוּ כָלוֹת {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=בְּלִי}} מְצֹא רְוָחִים{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹרְכֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר לַמֵּת שׁוֹחֲחִים{{ש}}
{{סי|צֶ}}פֶר וָעֶרֶב, {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=לָמָּה|מערבי=הֵמָּה}} מַצְלִיחִים{{ש}}
{{סי|קָ}}מִים לְמוּלְךָ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=וְ}}נֶאָצוֹת שׂוֹחֲחִים{{ש}}
{{סי|רְ}}צוּצִים בַּמֶּה אַתֶּם בּוֹטְחִים{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}כֵן עַד וְקָדוֹשׁ צְפֵה בְּעֶלְבּוֹן אֲנוּחִים{{ש}}
{{סי|תְּ}}מוּכִים עָלֶיךָ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=וּבְךָ מֻתְאָחִים|מערבי=וּלְךָ מִתְאַחִים}}{{ש}}
{{סי|בְּנ}}וֹרָאוֹת {{סי|יְמִינְ}}ךָ נִוָּשֵׁעַ לִנְצָחִים{{ר1}}
כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְטוּחִים.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פתיחה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:בנימין בן זרח]]</text>
      <sha1>nwy5f1ne003n3rjuv46xorxij2lw1hr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080231</id>
      <parentid>3080223</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T17:41:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080231</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3279" sha1="e9ik5odw2vgom6ukngo257xrx29xz7o" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''בנימין''' (בן זרח)}}&lt;includeonly&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ&lt;/includeonly&gt;

{{סי|אֵ}}יךְ נִפְתַּח פֶּה לְפָנֶיךָ דָּר מְתוּחִים {{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|בְּ}}אֵילוּ פָנִים נִשְׁפֹּךְ שִׂיחִים|מערבי={{סי|בַּ}}יָּמִים הָאֵלֶּה לִשְׁפֹּךְ שִׂיחִים}} {{ש}}
{{סי|גָּ}}עַלְנוּ נְתִיבוֹתֶיךָ הַיְשָׁרִים וְהַנְּכוֹחִים {{ש}}
{{סי|דָּ}}בַקְנוּ בְתוֹעֵבוֹת וּבְמַעֲשִׂים זְנוּחִים {{ש}}
{{סי|הָ}}לַכְנוּ אַחֲרֵי מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים {{ש}}
{{סי|וְ}}הִקְשִׁינוּ עֹרֶף וְהֵעַזְנוּ מְצָחִים {{ש}}
{{סי|זָ}}עַמְתָּ בְשֶׁלָּנוּ בֵּית מִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים {{ש}}
{{סי|חָ}}רֵב, וּפַס רֵיחַ נִיחוֹחִים {{ש}}
{{סי|טֹ}}רְדוּ וְטֻלְטְלוּ כֹּהֲנִים מְשׁוּחִים {{ש}}
{{סי|י}}וֹדְעֵי עֵרֶךְ עוֹלוֹת וּזְבָחִים {{ש}}
{{סי|כַּ}}מָּה יִסַּרְתָּנוּ עַל יְדֵי צִירִים וּשְׁלוּחִים {{ש}}
{{סי|לֹ}}א הִקְשַׁבְנוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=לִשְׁמֹעַ לְמוֹכִיחִים|מערבי=לְמוֹרִים וּמוֹכִיחִים}} {{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז וְעַד עַתָּה אָנוּ נִדָּחִים {{ש}}
{{סי|נֶ}}הֱרָגִים נִשְׁחָטִים וְנִטְבָּחִים {{ש}}
{{סי|שֹׂ}}רַדְנוּ מְתֵי מְעָט בֵּין קוֹצִים כְּסוּחִים {{ש}}
{{סי|עֵ}}ינֵינוּ כָלוֹת {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=בְּלִי}} מְצֹא רְוָחִים {{ש}}
{{סי|פּ}}וֹרְכֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר לַמֵּת שׁוֹחֲחִים {{ש}}
{{סי|צֶ}}פֶר וָעֶרֶב, {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=לָמָּה|מערבי=הֵמָּה}} מַצְלִיחִים {{ש}}
{{סי|קָ}}מִים לְמוּלְךָ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=וְ}}נֶאָצוֹת שׂוֹחֲחִים {{ש}}
{{סי|רְ}}צוּצִים בַּמֶּה אַתֶּם בּוֹטְחִים {{ש}}
{{סי|שֹׁ}}כֵן עַד וְקָדוֹשׁ צְפֵה בְּעֶלְבּוֹן אֲנוּחִים {{ש}}
{{סי|תְּ}}מוּכִים עָלֶיךָ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=וּבְךָ מֻתְאָחִים|מערבי=וּלְךָ מִתְאַחִים}} {{ש}}
{{סי|בְּנ}}וֹרָאוֹת {{סי|יְמִינְ}}ךָ נִוָּשֵׁעַ לִנְצָחִים {{ר1}}
כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְטוּחִים. &lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פתיחה (סליחות)]]
[[קטגוריה:בנימין בן זרח]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>e9ik5odw2vgom6ukngo257xrx29xz7o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבוא לפניך שועת חנון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313255</id>
    <revision>
      <id>3080225</id>
      <parentid>3079990</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T17:30:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080225</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4873" sha1="1kx112wcr6gt0j6n51wxirurbuy5t49" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול, '''שלמה הקטן והצעיר יחי''' (ר&quot;ש הבבלי)}}

&lt;includeonly&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

&lt;/includeonly&gt;{{סי|תָּ}}בוֹא לְפָנֶיךָ שַׁוְעַת חִנּוּן {{ש}}
{{סי|תְּ}}הִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת תַּחֲנוּן {{ש}}
{{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנּוּן {{ש}}
{{סי|שָׁ}}ר מֵישָׁרִים וּמַעֲלִים מֵרִנּוּן

{{סי|רֹ}}אשׁ לְהָרִים נִכְלַמְנוּ בֹּשְׁנוּ {{ש}}
{{סי|רֵ}}יחַ נִרְדֵּנוּ כִּי הִבְאַשְׁנוּ {{ש}}
{{סי|קִ}}לְקַלְנוּ יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת שִׁבַּשְׁנוּ {{ש}}
{{סי|קַ}}רְקַע פָּנֵינוּ בְּכֵן כָּבַשְׁנוּ

{{סי|צַ}}ר וּמָצוֹק מִכָּל צַד {{ש}}
{{סי|צֹ}}אן נִדָּחָה מֵאֵין מְצָד {{ש}}
{{סי|פָּ}}נָה לִימִין וַיִּגְזֹר מַעֲצָד {{ש}}
{{סי|פַּ}}חַד מִשְּׂמֹאל וְצַיָּד הַצָּד

{{סי|עֵ}}ינֶיךָ רוֹאוֹת תִּהְיֶינָה פְקוּחוֹת {{ש}}
{{סי|עֹ}}נִי וְעִנּוּי מִצָּרוֹת הַמְּתוּחוֹת {{ש}}
{{סי|סֶ}}פֶד לְרִנָּה לְרִצּוּי תּוֹכָחוֹת {{ש}}
{{סי|סַ}}בּוֹת וַהֲפֹךְ בִּדְרָכֶיךָ הַנְּכוֹחוֹת

{{סי|נֻ}}תַּנּוּ בַּעֲוֹנֵינוּ לִשְׁבִי וּלְבִזָּה {{ש}}
{{סי|נַ}}חְנוּ מְלָכֵינוּ וכֹהֲנֵינוּ לְבוּזָה {{ש}}
{{סי|מֵ}}רוּם נִכְבָּדוֹת וְאַהֲבָה עַזָּה {{ש}}
{{סי|מִ}}גַּרְתָּ לָאָרֶץ לְשַׁמָּה וּלְעִיזָה

{{סי|לֹ}}א חִלִּינוּ פָנֶיךָ לְהַפִּיל תְּחִנָּה {{ש}}
{{סי|לְ}}הַשְׂכִּיל בַּאֲמִתְּךָ מֵעֲלוֹת צַחֲנָה {{ש}}
{{סי|כָּ}}לִינוּ כִּסְדֹם בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה {{ש}}
{{סי|כִּ}}מְעַט רֶגַע, לוּלֵא תְחִנָּה

{{סי|יֶ}}תֶר הַפְּלֵטָה לְהַשְׁאִיר חַסְתָּ {{ש}}
{{סי|יָ}}תֵד וְגָדֵר תַּתָּה וְכִנַּסְתָּ {{ש}}
{{סי|טִ}}לְטַלְתָּנוּ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מָאַסְתָּ {{ש}}
{{סי|טִ}}ירַת כֹּסֶף בִּגְלָלֵנוּ רָמַסְתָּ

{{סי|חָ}}בוֹל חָבַלְנוּ מַעַל לִמְעֹל {{ש}}
{{סי|חֻ}}בַּלְנוּ מֵעֹל אֶל עֹל {{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר צִוִּיתָ בְּלִי לִגְעֹל {{ש}}
{{סי|זְ}}רוּיִם לְקַבֵּץ וּבָם לִבְעֹל

{{סי|וְ}}אַתָּה, אַחֲרֵי כָּל הַבָּא {{ש}}
{{סי|וַ}}דַּאי וְצַדִּיק, וְלָנוּ הַדִּבָּה {{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹם כְּמֵאָז בְּלִי סִבָּה {{ש}}
{{סי|הִ}}נְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה רַבָּה

{{סי|דַּ}}לַּת עַם לְקֶלֶס וְחֵרוּף {{ש}}
{{סי|דְּ}}חוּפִים סְחוּפִים נְתוּנִים לְטֵרוּף {{ש}}
{{סי|גָּ}}לוּת וְשִׁעְבּוּד בְּנִסָּיוֹן וְצֵרוּף {{ש}}
{{סי|גַּ}}לְגֵּל בְּחֶסֶד לִסְלִיחָה וְתֵרוּף

{{סי|בְּ}}רַחֲמֶיךָ עוֹד בִּרְבוֹת עִתִּים {{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ נִוָּשֵׁעָה קַיֵּם וְהוֹשַׁעְתִּים {{ש}}
{{סי|אֵ}}לֶּה מֵרָחוֹק יָבוֹאוּ כִתִּים {{ש}}
{{סי|אֵ}}לֶּה מִצָּפוֹן וּמִצִּיִּים וְכִתִּים

{{סי|שֶׁ}}לְּךָ הֵם עֲבָדֶיךָ וְעַמֶּךָ {{ש}}
{{סי|לַ}}בֵּב כִּימֵי קֶדֶם מַנְעִימֶיךָ {{ש}}
{{סי|מָ}}שְׁכֵנוּ אַחֲרֶיךָ שִׂימֵנוּ בִּרְשׁוּמֶיךָ {{ש}}
{{סי|הַ}}כֹּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ

{{סי|הַקָּטֹן}} לְאֶלֶף גַּדֵּל רְחוּמֵנוּ {{ש}}
{{סי|וְהַצָּעִיר}} לְגוֹי לְהַעֲצִים בִּתְחוּמֵנוּ {{ש}}
{{סי|יַחַ}}ד בְּכָל צִדְקֹתֶיךָ לְרַחֲמֵנוּ {{ר1}}
{{סי|יָ}}שָׁב נָא אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו יב א}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1kx112wcr6gt0j6n51wxirurbuy5t49</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313256</id>
    <revision>
      <id>3080228</id>
      <parentid>3079519</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T17:38:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080228</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3953" sha1="h02hnqovnb7egnegx6689cnjv02bcy3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

&lt;קטע התחלה=נעילה/&gt;בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה {{ש}}
הַט אָזְנְךָ מִמָּרוֹם יוֹשֵׁב תְּהִלָּה {{ר1}}
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה{{ממס|מ&quot;א ח כח}}&lt;קטע סוף=נעילה/&gt;

{{סי|אֶ}}ת יְמִין עֹז עוֹרְרָה לַעֲשׂוֹת חַיִל {{ש}}
{{סי|בְּ}}צֶדֶק נֶעֱקַד וְנִשְׁחַט תְּמוּרוֹ אַיִל {{ש}}
{{סי|גְּ}}נֹן נָא גִזְעוֹ בְּזַעֲקָם בְּעוֹד לָיִל{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}}

{{סי|דְּ}}רוֹשׁ נָא דֹרְשֶׁיךָ בְּדָרְשָׁם פָּנֶיךָ {{ש}}
{{סי|הִ}}דָּרֶשׁ לָמוֹ מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ {{ש}}
{{סי|וּ}}לְשַׁוְעַת חִנּוּנָם אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}}

{{סי|ז}}וֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים מִיּוֹם בּוֹאֶךָ {{ש}}
{{סי|חָ}}לִים כְּמַבְכִּירָה מֵעֶבְרַת מַשָּׂאֶךָ {{ש}}
{{סי|טִ}}נּוּפָם מְחֵה נָא וְיוֹדוּ פִלְאֶךָ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}}

{{סי|י}}וֹצֵר אַתָּה לְכָל יְצִיר נוֹצָר {{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנַנְתָּ מֵאָז תֶּרֶף לְחַלְּצָם מִמֵּצָר {{ש}}
{{סי|לְ}}חָנְנָם חִנָּם מֵאוֹצָר הַמְנֻצָּר{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}}

{{סי|מָ}}רוֹם אִם עָצְמוּ פִּשְׁעֵי קְהָלֶךָ {{ש}}
{{סי|נָ}}א {{סי|שַׂ}}גְּבֵם מֵאוֹצָר הַמּוּכָן בִּזְבוּלֶךָ {{ש}}
{{סי|עָ}}דֶיךָ לָחֹן חִנָּם בָּאִים אֵלֶיךָ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}}

{{סי|פְּ}}נֵה נָא אֶל הַתְּלָאוֹת וְאַל לַחֲטָאוֹת {{ש}}
{{סי|צַ}}דֵּק צוֹעֲקֶיךָ מַפְלִיא פְלָאוֹת {{ש}}
{{סי|קְ}}שֹׁב נָא חִנּוּנָם אֱלֹהִים יְיָ צְבָאוֹת{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}}

{{סי|רְ}}צֵה עֲתִירָתָם בְּעָמְדָם בַּלֵּילוֹת {{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה נָא בְרָצוֹן כְּקָרְבָּן כָּלִיל וְעוֹלוֹת {{ש}}
{{סי|תַּ}}רְאֵם נִסֶּיךָ עֹשֶׂה גְדֹלוֹת{{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}{{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה|הַט אָזְנְךָ מִמָּרוֹם יוֹשֵׁב תְּהִלָּה|לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>h02hnqovnb7egnegx6689cnjv02bcy3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אין מי יקרא בצדק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313631</id>
    <revision>
      <id>3080224</id>
      <parentid>3079985</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T17:25:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080224</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4271" sha1="3si937d55df13r9ox9m56fn16b7x6ku" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול, '''שלמה''' (הבבלי)}}

&lt;includeonly&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

&lt;/includeonly&gt;{{סי|אֵ}}ין מִי יִקְרָא בְצֶדֶק {{ש}}
{{סי|אִ}}ישׁ טוֹב נִמְשָׁל כְּחֶדֶק {{ש}}
{{סי|בַּ}}קֵּשׁ רַחֲמִים בְּעַד שְׁחוּקֵי הָדֵק {{ש}}
{{סי|בְּ}}שׁוּם פָּנִים אֵין בֶּדֶק

{{סי|גֶּ}}בֶר תָּמִים וְנָבָר אָפַס {{ש}}
{{סי|גָּ}}מַר חָסִיד וְצַדִּיק נִרְפַּשׂ {{ש}}
{{סי|דּ}}וֹר עָנִי בַּעֲוֹנוֹ נִתְפַּשׂ {{ש}}
{{סי|דְּ}}בָרָיו לְהַגִּיד מִי יְחֻפָּשׂ

{{סי|ה}}וֹסַפְנוּ בַּחֲטָאֵינוּ חֵמָה לְהַבְעִיר {{ש}}
{{סי|הַ}}מִּתְנַדְּבִים כִּבְנֵי בַיִת לְהַפְעִיר {{ש}}
{{סי|וּ}}מַה יַּעֲצָר כֹּחַ רַב וְצָעִיר {{ש}}
{{סי|וִ}}דּוּי וּפֶלֶל לְקַדִּישׁ וָעִיר

{{סי|זָ}}חַלְתִּי וָאִירָא בְּעַד מַחַן {{ש}}
{{סי|זַ}}עַק לְחַוֹּת לְחוֹקֵר וּבוֹחֵן {{ש}}
{{סי|חֲ}}סַר חֶסֶד וִיתוּר צַחַן {{ש}}
{{סי|חֵ}}ן אֵיךְ אֶמְצָא בְּתַחַן

{{סי|ט}}וֹב לְקוֹרְאֶיךָ בְּנֶפֶשׁ רַהַב {{ש}}
{{סי|טָ}}רְחָם נְשֹׂא וּלְכַלְכֵּל יַהַב {{ש}}
{{סי|יְ}}קָר חַסְדְּךָ עָלַי יֻרְהַב {{ש}}
{{סי|יַ}}עַן קוֹלִי לְהַאֲזִין בְּאַהַב

{{סי|כַּ}}הֲגוּן מִדּוֹת וּבִתְפִלָּה שָׁלֵם {{ש}}
{{סי|כְּ}}זָקֵן וְרָגִיל וְלֹא כְגֹלֶם {{ש}}
{{סי|לְ}}הֵחָשֵׁב נֶגְדְּךָ דִּכְאִי מִלְּהִכָּלֵם {{ש}}
{{סי|לְ}}רַוְחָתִי זָכְרָה רַחֲמֶיךָ מֵהִתְעַלֵּם

{{סי|מְ}}רֻבִּים צְרָכֵינוּ וְאֵין לְהֵאָמֵר {{ש}}
{{סי|מִ}}קֹּצֶר דֵּעָה וּמֵרֹב מֶמֶר {{ש}}
{{סי|נֶ}}גְדְּךָ הַכֹּל יוֹצֵר חֹמֶר {{ש}}
{{סי|נ}}וֹהֵג וְרוֹעֶה צֵל וְשׁוֹמֵר

{{סי|שֹׂ}}רַדְנוּ כְּתֹרֶן הַר בְּדוּדֵנוּ {{ש}}
{{סי|סְ}}חִי וּמָאוֹס הוּשַׁם כְּבוֹדֵנוּ {{ש}}
{{סי|עֲ}}נֵנוּ וּתְנֵנוּ מִחְיָה בְּשִׁעְבּוּדֵנוּ {{ש}}
{{סי|ע}}וֹד לְמִנְיָנְךָ בַּקֵּשׁ אֲבוּדֵינוּ

{{סי|פְּ}}גִיעַת נִגְעֵי תוֹכְחוֹתֶיךָ שְׁבוּטִים {{ש}}
{{סי|פְּ}}זוּרִים פְּרוּדִים וּבַגּוֹיִם עֲבוּטִים {{ש}}
{{סי|צָ}}פְנֵם בְּסֻכְּךָ מֵרִיב וּשְׁפָטִים {{ש}}
{{סי|צְ}}פִיַּת תִּפְאַרְתְּךָ לָמוֹ מַבָּטִים

{{סי|ק}}וֹל כֹּחֲךָ לַהַב חוֹצֵב {{ש}}
{{סי|קֶ}}צֶב טוֹב וְחִלּוּפוֹ קוֹצֵב {{ש}}
{{סי|רֵ}}עֶיךָ דּוֹפְקִים בְּקוֹל עָצֵב {{ש}}
{{סי|רְ}}צוֹת נִדְבָתָם וּבְקִרְבָּם הִתְיַצֵּב

{{סי|שׁ}}וֹקְדִים בְּצוֹם לִבָּם לְהַכְנִיעַ {{ש}}
{{סי|שְׁ}}אוֹנָם מִזַּעַם בַּחֲדָרֶיךָ תַצְנִיעַ {{ש}}
{{סי|תּ}}וֹבְעִים בְּלַחַשׁ שָׂפָה לְהָנִיעַ {{ש}}
{{סי|תַּ}}אֲוָתָם אַל נָא תַמְנִיעַ

{{סי|שִׁ}}מְךָ אֱלֹהִים חַיִּים מִתְפָּאֵר {{ש}}
{{סי|לְ}}חַיִּים טוֹבִים מִמְּךָ נִשָּׁאֵר {{ש}}
{{סי|מְ}}קוֹר חַיִּים עִמְּךָ מִתְבָּאֵר {{ש}}
{{סי|הַ}}בִּיטָה וַעֲנֵנוּ וְעֵינֵינוּ הָאֵר.&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]]</text>
      <sha1>3si937d55df13r9ox9m56fn16b7x6ku</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות ליום שני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313640</id>
    <revision>
      <id>3080240</id>
      <parentid>3073833</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T19:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* ז. פזמון */</comment>
      <origin>3080240</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1922" sha1="pl0sdone6srx7ebk1df7e7ddq6aw2un" xml:space="preserve">==סליחות ליום שני==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=אלול}}
===ה. סליחה===
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה, לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן׃ לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד#יד ח|ירמיהו יד ח-ט}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אם עוונינו רבו להגדיל}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===ו. סליחה===
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ממס|תהלים קל ג}}{{ש}}
אִם בָּנֶיךָ חָטְאוּ לָךְ, אַל תְּשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב ח ד}}{{ש}}
נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא׃{{ממס|תהלים לג כ}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אין כמדת בשר מדתך}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ז. פזמון===
{{:מלאכי רחמים|נוסח=מזרחי}}
{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=אלול}}</text>
      <sha1>pl0sdone6srx7ebk1df7e7ddq6aw2un</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אם עוונינו רבו להגדיל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313641</id>
    <revision>
      <id>3080229</id>
      <parentid>3000596</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T17:41:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080229</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2575" sha1="kimnqhw5qnhqri3hulhp4al4wo2hm3o" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''שלמה הקטן יחי'''}}

&lt;includeonly&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

&lt;/includeonly&gt;{{סי|אִ}}ם עֲוֹנֵינוּ רַבּוּ לְהַגְדִּיל {{ש}}
{{סי|בָּ}}נוּ עָנוּ עֲבוֹת כְּגָדִיל {{ש}}
{{סי|גָּ}}רְמוּ לָנוּ בֵּינָתַיִם לְהַבְדִּיל {{ש}}
{{סי|דַּ}}רְכֵי רַחֲמֶיךָ לֹא תַחֲדִיל

{{סי|הִ}}תְנַהֵג בְמִדַּת חֶסֶד הִתְנֵיתָ {{ש}}
{{סי|וְ}}אַתָּה הוּא לֹא שָׁנִיתָ {{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר עֲדָתְךָ אֲשֶׁר קָנִיתָ {{ש}}
{{סי|חֹ}}ן שְיָרֵי בְּכוֹר כִּנִּיתָ

{{סי|טִ}}עַנְתָּנוּ גַּפֵּי קֶרֶת נְתוּנִים {{ש}}
{{סי|יִ}}שַּׁבְתָּנוּ שֵׁן סֶלַע אֵיתָנִים {{ש}}
{{סי|כְּ}}אַחַת דִּכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים {{ש}}
{{סי|לָ}}רְוָיָה צֵאת כַּמָּה מְתוּנִים

{{סי|מֵ}}רֹב פְּקֻדּוֹת וּבֶהָלָה מְחַלְחֶלֶת {{ש}}
{{סי|נָ}}קְטָה נַפְשִׁי לֶעָפָר בּוֹחֶלֶת {{ש}}
{{סי|סָ}}מְכָה בֶּטֶן לָאָרֶץ נִשְׁחֶלֶת {{ש}}
{{סי|ע}}וּרָה לָמָּה תִישַׁן תּוֹחֶלֶת

{{סי|פְּ}}קַח קוֹחַ קְרֹא אֲסִירֶיךָ חֲפֹץ {{ש}}
{{סי|צ}}וֹק הָעִתִּים חֶשְׁבּוֹנָם קְפֹץ {{ש}}
{{סי|קַ}}בֵּץ פְּזוּרֶיךָ עֵדֶר הַנָּפוֹץ {{ש}}
{{סי|רְ}}אוֹת עַוְלָתָה פִּיהָ תִקְפֹּץ

{{סי|שְׁ}}מֹר שְׁבוּעַת חֶסֶד וּתְנַאי {{ש}}
{{סי|תָּ}}ם וְצָבוּר בַּנַּאי אֵיתָנַי {{ש}}
{{סי|שְׁלֹמוֹ}} יְצַוֶּה לִבְלִי גְּנַאי {{ש}}
{{סי|הֲ}}פֹךְ וְשַׁנּוֹת לְטוֹבָה הַפְּנַאי

{{סי|קָטֹן}} כִּי יַעֲקֹב וָדָל {{ש}}
{{סי|יְ}}דוּעַ חֹלִי נִבְזֶה וַחֲדַל {{ש}}
{{סי|חַיִּ}}ים וָחָסֶד מָעוֹז וּמִגְדָּל {{ש}}
כַּאֲשֶׁר עַתָּה כֹּחֲךָ יִגְדָּל. &lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>kimnqhw5qnhqri3hulhp4al4wo2hm3o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אין כמדת בשר מדתך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313642</id>
    <revision>
      <id>3080233</id>
      <parentid>3077100</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T17:43:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080233</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3922" sha1="qxw4k38b9yf4e5p8fb3a4cgmtwo2eq8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

&lt;includeonly&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

&lt;/includeonly&gt;{{סי|אֵ}}ין כְמִדַּת בָּשָׂר מִדָּתֶךָ {{ש}}
{{סי|אַ}}יֵּה קִנְאָתְךָ וַעֲצַת עֲמִידָתֶךָ {{ש}}
{{סי|בַּ}}ת בֵּרַרְתָּ לְבֵית חֶמְדָּתֶךָ {{ש}}
{{סי|בְּ}}עָלוּהָ אֲדוֹנִים וְאֵין לְצִמְדָּתֶךָ

{{סי|גּ}}וֹעָה לְדוֹדִי אֲנִי מְאֹרֶסֶת {{ש}}
{{סי|גּ}}וֹעֵל רוֹדִי אֵיך נִדְרֶסֶת {{ש}}
{{סי|דִּ}}ין הֶרֶג לְעַצְמָהּ מַקְנֶסֶת {{ש}}
{{סי|דְ}}חוּיָה גַּם כִּי נֶאֱנֶסֶת

{{סי|הָ}}אֵם בְּלִי סֵפֶר שָׁלוּחַ {{ש}}
{{סי|הַ}}בֵּן כְּיָתוֹם אוֹבֵד שָׁלוּחַ {{ש}}
{{סי|וְ}}גַן נָעוּל הֶפְקֵר כְּמַלּוּחַ {{ש}}
{{סי|וּ}}מַעְיָן חָתוּם נִרְפָּס דָּלוּחַ

{{סי|זַ}}עַם כְּרֶגַע וְעַתָּה לְהִפּוּךְ {{ש}}
{{סי|זֵ}}רֵי קֹדֶשׁ עַתָּה לְשִׁפּוּךְ {{ש}}
{{סי|חִ}}בַּת רֵעַ כְּקֶרֶן הַפּוּךְ {{ש}}
{{סי|חֲ}}שׁוּבָה עֲזוּבָה כְּקוֹרַעַת בַּפּוּךְ

{{סי|ט}}וֹבַת הַתֹּאַר קְדוֹרַנִּית מִפֶּרֶךְ {{ש}}
{{סי|טְ}}רִיָּה מַכָּה מִבְּלִי אֶרֶךְ {{ש}}
{{סי|י}}וֹם נָקָם נִסְתַּם דֶּרֶךְ {{ש}}
{{סי|י}}וֹם שִׁלּוּם נֶחְתַּם חֶרֶךְ

{{סי|כֹּ}}חַ הַסַּבָּל הִכְשִׁיל נֶטֶל {{ש}}
{{סי|כָּ}}סוּל וְשָׁחוּל הַנִּשְׁאָר מִקֶּטֶל {{ש}}
{{סי|לֹ}}א לְמַרְגּוֹעַ נָד וּמִטַּלְטֵל {{ש}}
{{סי|לְ}}עָמָל וְיָגֵעַ, וְאַחֵר נוֹטֵל

{{סי|מַ}}טַּע קֶרֶן שֶׁמֶן הַמְדֻשָּׁן {{ש}}
{{סי|מִ}}רְמָס מַדּוּעַ כַּחֲרֻלֵּי כִּבְשָׁן {{ש}}
{{סי|נ}}וֹצֵר לְמַעְלָה לֹא יִישָׁן {{ש}}
{{סי|נִ}}טְעוֹ לְמִשְׁלוֹחַ פָּרוֹת הַבָּשָׁן

{{סי|שׂ}}וֹרֵקָה מַה בֶּצַע וְנִקְטֶפֶת {{ש}}
{{סי|ס}}וֹרַחַת מַה יִּתְרוֹן וְנֶחֱטֶפֶת {{ש}}
{{סי|עַ}}ל יָד חֲקוּקָה וְטוֹטֶפֶת {{ש}}
{{סי|עַ}}ל מָה אַהֲבָתָהּ נִשְׁטֶפֶת

{{סי|פְּ}}עֻלַּת הָרוֹבִים מִעוּט מְלֶאכֶת {{ש}}
{{סי|פְּ}}רִיעַת שָׂכָר רַבָּה וְהוֹלֶכֶת {{ש}}
{{סי|צ}}וֹפֶה הִפָּנוֹת וְעִתָּהּ נִמְשֶׁכֶת {{ש}}
{{סי|צָ}}רָה פְקוּדָה וְאַחֶרֶת נִסְמֶכֶת

{{סי|קֹ}}דֶשׁ רֵאשִׁית עֲרֵמַת שְׁעָרִים {{ש}}
{{סי|קַ}}צְוֵי אֶרֶץ זְרוּיִים כִּשְׂעוֹרִים {{ש}}
{{סי|ר}}וּחַ מְנַשֶּׁבֶת בַּעֲלֵי יְעָרִים {{ש}}
{{סי|רִ}}דּוּף נִשְׁמֶטֶת נָסִים וְנִסְעָרִים

{{סי|שְׁ}}מֹנֶה וְתִשְׁעִים הָאָלוֹת הָאֵלֶּה {{ש}}
{{סי|שָׁ}}לְמוּ אֵלֶּה מֵאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה {{ש}}
{{סי|תְּ}}רַחֵם {{סי|תְּ}}קַבְּצֵנוּ מִקְּרָנוֹת אֵלֶּה{{ר1}}
אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה.{{ממס|תהלים קכו ב}} &lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]</text>
      <sha1>qxw4k38b9yf4e5p8fb3a4cgmtwo2eq8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלאכי רחמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313645</id>
    <revision>
      <id>3080237</id>
      <parentid>3080034</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T18:57:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080237</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6329" sha1="058qhu48l9ae1mjfjqvwhm8eg6j8uae" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל''' (מרובע) '''כהן יחי'''}}

&lt;קטע התחלה=נעילה/&gt;מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן{{ש}}
חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן{{ר1}}
אוּלַי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=יָחוֹס|מערבי=יָחוּס}} עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}}&lt;קטע סוף=נעילה/&gt;

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|שְׁ}}אֵרִית יוֹסֵף{{ש}}
{{סי|שְׁ}}פָלִים וְנִבְזִים פְּשׁוּחֵי שֶׁסֶף{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בוּיֵי חִנָּם מְכוּרֵי בְלֹא כֶסֶף{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹאֲגִים בִּתְפִלָּה וּמְבַקְשִׁים רִשָּׁיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|מְ}}עֻנֵּי כֶבֶל{{ש}}
{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי מַכּוֹת בְּעִנּוּי סֶבֶל{{ש}}
{{סי|מְ}}נוֹד רֹאשׁ נְתוּנִים לְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל{{ר1}}
{{סי|מָ}}שָׁל {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=בָּעַמִּים בְּקֶצֶף|מערבי=בַּגּוֹיִם לַעַג}} וּבִזָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|וְ}}יִרְאֶה בָּעֳנִי עַמּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}יַקְשֵׁב וְיִשְׁמַע הַצָּגִים לְעֻמּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}עוּדִים בְּלַחַשׁ מוּסָר לָמוֹ{{ר1}}
{{סי|וְ}}עֵינֵיהֶם תּוֹלִים לִמְצֹא רִצָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|א}}וֹמְרֵי סְלַח נָא{{ש}}
{{סי|א}}וֹמְצֵי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=שְׁבָחוֹ|מערבי=שִׁבְחוֹ}} בְּכָל עֵת {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=וְעוֹנָה|מערבי=וּבְכָל עוֹנָה}}{{ש}}
{{סי|אֲ}}גוּדִים בַּצָּרָה לִשְׁפֹּךְ תְּחִנָּה{{ר1}}
{{סי|אֶ}}ת פְּנֵי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=אֱלֹהֵיהֶם|מערבי=הָאֱלֹהִים}} שׁוֹפְכִים לֵב דִּוָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|לָ}}קְתָה בְּכִפְלַיִם{{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|לְ}}עוּטָה אֲרָיוֹת כְּמוֹ בְּפִי שַׁחֲלַיִם}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{ש}}}}
{{סי|ל}}וֹקָה וּמִשְׁתַּלֶּמֶת בַּעֲוֹן שׁוּלַיִם{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{סי|לְ}}עוּטָה בְּפִי אֲרָיוֹת כְּמוֹ בְּפִי שַׁחֲלַיִם'''}}&lt;/noinclude&gt;{{ר1}}
{{סי|לֹ}}א שָׁכְחָה בְּכָל זֹאת מִכְתַּב עֹז חֶבְיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|כְּ}}בוּשֵׁי פָנִים{{ש}}
{{סי|הַ}}שּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְלֹא מְשִׁיבִים וְעוֹנִים{{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|נִ}}צְחוֹ מְקַוִּים וּלְיִשְׁעוֹ נִשְׁעָנִים|מערבי=נֶצַח מְקַוִּים לְיִשְׁעוֹ וְנִשְׁעָנִים}}&lt;/noinclude&gt;{{ר1}}
כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו בְּכִלָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|יְ}}חַלֵּץ עָנִי בְּעָנְיוֹ{{ש}}
{{סי|חֲ}}בוּשׁוֹ יַתִּיר מֵאֶרֶץ שִׁבְיוֹ{{ש}}
{{סי|יִ}}גְהֶה מְזוֹרוֹ וְיַחֲבֹשׁ חָלְיוֹ{{ר1}}
צַעֲקָתוֹ יִשְמַע וְיָחִישׁ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=עֵת|מערבי=יוֹם}} פִּדְיוֹן
{{רפרן|הזחה=2|אוּלַי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=יָחוֹס|מערבי=יָחוּס}} עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|{{הור|קהל:}} מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן|חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלאכי רחמים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שירים מהמאה ה-11]]
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]]
[[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]]
[[קטגוריה:שמואל בן יהודה הכהן]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>058qhu48l9ae1mjfjqvwhm8eg6j8uae</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080239</id>
      <parentid>3080237</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T18:58:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080239</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6338" sha1="1h5m73321cg6yy27w1pn5udwt7p13iv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל''' (מרובע) '''כהן יחי'''}}

&lt;קטע התחלה=נעילה/&gt;מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן{{ש}}
חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן{{ר1}}
אוּלַי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=יָחוֹס|מערבי=יָחוּס}} עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}}&lt;קטע סוף=נעילה/&gt;

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|שְׁ}}אֵרִית יוֹסֵף{{ש}}
{{סי|שְׁ}}פָלִים וְנִבְזִים פְּשׁוּחֵי שֶׁסֶף{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בוּיֵי חִנָּם מְכוּרֵי בְלֹא כֶסֶף{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹאֲגִים בִּתְפִלָּה וּמְבַקְשִׁים רִשָּׁיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|מְ}}עֻנֵּי כֶבֶל{{ש}}
{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי מַכּוֹת בְּעִנּוּי סֶבֶל{{ש}}
{{סי|מְ}}נוֹד רֹאשׁ נְתוּנִים לְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל{{ר1}}
{{סי|מָ}}שָׁל {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=בָּעַמִּים בְּקֶצֶף|מערבי=בַּגּוֹיִם לַעַג}} וּבִזָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|וְ}}יִרְאֶה בָּעֳנִי עַמּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}יַקְשֵׁב וְיִשְׁמַע הַצָּגִים לְעֻמּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}עוּדִים בְּלַחַשׁ מוּסָר לָמוֹ{{ר1}}
{{סי|וְ}}עֵינֵיהֶם תּוֹלִים לִמְצֹא רִצָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|א}}וֹמְרֵי סְלַח נָא{{ש}}
{{סי|א}}וֹמְצֵי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=שְׁבָחוֹ|מערבי=שִׁבְחוֹ}} בְּכָל עֵת {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=וְעוֹנָה|מערבי=וּבְכָל עוֹנָה}}{{ש}}
{{סי|אֲ}}גוּדִים בַּצָּרָה לִשְׁפֹּךְ תְּחִנָּה{{ר1}}
{{סי|אֶ}}ת פְּנֵי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=אֱלֹהֵיהֶם|מערבי=הָאֱלֹהִים}} שׁוֹפְכִים לֵב דִּוָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|לָ}}קְתָה בְּכִפְלַיִם{{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|לְ}}עוּטָה אֲרָיוֹת כְּמוֹ בְּפִי שַׁחֲלַיִם}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{ש}}}}
{{סי|ל}}וֹקָה וּמִשְׁתַּלֶּמֶת בַּעֲוֹן שׁוּלַיִם{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{סי|לְ}}עוּטָה בְּפִי אֲרָיוֹת כְּמוֹ בְּפִי שַׁחֲלַיִם'''}}&lt;/noinclude&gt;{{ר1}}
{{סי|לֹ}}א שָׁכְחָה בְּכָל זֹאת מִכְתַּב עֹז חֶבְיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|כְּ}}בוּשֵׁי פָנִים{{ש}}
{{סי|הַ}}שּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְלֹא מְשִׁיבִים וְעוֹנִים{{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|נִ}}צְחוֹ מְקַוִּים וּלְיִשְׁעוֹ נִשְׁעָנִים|מערבי={{סי|נֶ}}צַח מְקַוִּים לְיִשְׁעוֹ וְנִשְׁעָנִים}}&lt;/noinclude&gt;{{ר1}}
כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו בְּכִלָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|יְ}}חַלֵּץ עָנִי בְּעָנְיוֹ{{ש}}
{{סי|חֲ}}בוּשׁוֹ יַתִּיר מֵאֶרֶץ שִׁבְיוֹ{{ש}}
{{סי|יִ}}גְהֶה מְזוֹרוֹ וְיַחֲבֹשׁ חָלְיוֹ{{ר1}}
צַעֲקָתוֹ יִשְמַע וְיָחִישׁ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=עֵת|מערבי=יוֹם}} פִּדְיוֹן
{{רפרן|הזחה=2|אוּלַי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=יָחוֹס|מערבי=יָחוּס}} עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|{{הור|קהל:}} מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן|חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלאכי רחמים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שירים מהמאה ה-11]]
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]]
[[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]]
[[קטגוריה:שמואל בן יהודה הכהן]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1h5m73321cg6yy27w1pn5udwt7p13iv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080242</id>
      <parentid>3080239</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T19:01:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080242</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6314" sha1="aqzgukgunkku7b150ev1f8ujilpmwk6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל''' (מרובע) '''כהן יחי'''}}

&lt;קטע התחלה=נעילה/&gt;מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן{{ש}}
חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן{{ר1}}
אוּלַי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=יָחוֹס|מערבי=יָחוּס}} עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}}&lt;קטע סוף=נעילה/&gt;

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|שְׁ}}אֵרִית יוֹסֵף{{ש}}
{{סי|שְׁ}}פָלִים וְנִבְזִים פְּשׁוּחֵי שֶׁסֶף{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בוּיֵי חִנָּם מְכוּרֵי בְלֹא כֶסֶף{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹאֲגִים בִּתְפִלָּה וּמְבַקְשִׁים רִשָּׁיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|מְ}}עֻנֵּי כֶבֶל{{ש}}
{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי מַכּוֹת בְּעִנּוּי סֶבֶל{{ש}}
{{סי|מְ}}נוֹד רֹאשׁ נְתוּנִים לְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל{{ר1}}
{{סי|מָ}}שָׁל {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=בָּעַמִּים בְּקֶצֶף|מערבי=בַּגּוֹיִם לַעַג}} וּבִזָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|וְ}}יִרְאֶה בָּעֳנִי עַמּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}יַקְשֵׁב וְיִשְׁמַע הַצָּגִים לְעֻמּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}עוּדִים בְּלַחַשׁ מוּסָר לָמוֹ{{ר1}}
{{סי|וְ}}עֵינֵיהֶם תּוֹלִים לִמְצֹא רִצָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|א}}וֹמְרֵי סְלַח נָא{{ש}}
{{סי|א}}וֹמְצֵי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=שְׁבָחוֹ|מערבי=שִׁבְחוֹ}} בְּכָל עֵת {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=וְעוֹנָה|מערבי=וּבְכָל עוֹנָה}}{{ש}}
{{סי|אֲ}}גוּדִים בַּצָּרָה לִשְׁפֹּךְ תְּחִנָּה{{ר1}}
{{סי|אֶ}}ת פְּנֵי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=אֱלֹהֵיהֶם|מערבי=הָאֱלֹהִים}} שׁוֹפְכִים לֵב דִּוָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|לָ}}קְתָה בְּכִפְלַיִם{{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|לְ}}עוּטָה אֲרָיוֹת כְּמוֹ בְּפִי שַׁחֲלַיִם}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{ש}}}}
{{סי|ל}}וֹקָה וּמִשְׁתַּלֶּמֶת בַּעֲוֹן שׁוּלַיִם{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{סי|לְ}}עוּטָה בְּפִי אֲרָיוֹת כְּמוֹ בְּפִי שַׁחֲלַיִם'''}}{{ר1}}
{{סי|לֹ}}א שָׁכְחָה בְּכָל זֹאת מִכְתַּב עֹז חֶבְיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|כְּ}}בוּשֵׁי פָנִים{{ש}}
{{סי|הַ}}שּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְלֹא מְשִׁיבִים וְעוֹנִים{{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|נִ}}צְחוֹ מְקַוִּים וּלְיִשְׁעוֹ נִשְׁעָנִים|מערבי={{סי|נֶ}}צַח מְקַוִּים לְיִשְׁעוֹ וְנִשְׁעָנִים}}{{ר1}}
כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו בְּכִלָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|יְ}}חַלֵּץ עָנִי בְּעָנְיוֹ{{ש}}
{{סי|חֲ}}בוּשׁוֹ יַתִּיר מֵאֶרֶץ שִׁבְיוֹ{{ש}}
{{סי|יִ}}גְהֶה מְזוֹרוֹ וְיַחֲבֹשׁ חָלְיוֹ{{ר1}}
צַעֲקָתוֹ יִשְמַע וְיָחִישׁ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=עֵת|מערבי=יוֹם}} פִּדְיוֹן
{{רפרן|הזחה=2|אוּלַי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=יָחוֹס|מערבי=יָחוּס}} עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|{{הור|קהל:}} מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן|חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלאכי רחמים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שירים מהמאה ה-11]]
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]]
[[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]]
[[קטגוריה:שמואל בן יהודה הכהן]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>aqzgukgunkku7b150ev1f8ujilpmwk6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הדואר</title>
    <ns>116</ns>
    <id>318608</id>
    <revision>
      <id>3080294</id>
      <parentid>3076854</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T06:41:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3080294</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200381" sha1="pu8q1yu50y6rymx9npyqlqgkh6dvy7y" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986 (תיקון: תשס&quot;ד)
&lt;שם קודם&gt; חוק רשות הדואר, התשמ&quot;ו-1986

&lt;מאגר 2001203 תיקון 2158478 תקן 151356 קוד a163Y00000DuDmYQAV&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' &lt;!-- 2000840 --&gt; ''פקודת בתי הדואר:'' ((חא&quot;י כרך ב' פרק קט&quot;ו, עמ' 115|פקודת בתי הדואר|0:563547)); ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 96|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 1142|תקון|0:561626)); ((1941, תוס' 1, 68|תקון|0:561746)), ((129|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)); ((1945, תוס' 1, 121|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((1948, תוס' 1, 27 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Amendment)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|3:208189)); ((תשכ&quot;ב, 103|תיקון מס' 3|5:208190)); ((תשכ&quot;ג, 44|תיקון מס' 4|5:208191)); ((תשכ&quot;ה, 44|תיקון מס' 5|5:208193)), ((234|תיקון מס' 6|5:208192)), ((352|ת&quot;ט|ec:5:317753)); ((תשכ&quot;ח, 17|תיקון מס' 7|6:208194)); ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 57|תקנות-שעת-חירום (תיקון פקודת בתי הדואר)|3066)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ד, 40|חוק לקיום תקפן של תקנות-שעת-חירום שונות|8:210076)). &lt;!-- 2000853 --&gt; ''פקודת הדואר [נוסח חדש]:'' ((דמ&quot;י תשל&quot;ז, 567|פקודת הדואר|vn:8:525762)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 222|ת&quot;ט|ec:8:317405)); ((תשל&quot;ח, 118|ת&quot;ט|ec:9:317799)), ((118|ת&quot;ט|ec:9:317800)); ((תשמ&quot;א, 92|תיקון|9:208195)), ((174|תיקון מס' 2|9:208196)); ((תשמ&quot;ב, 218|חוק הבזק|10:208164)). &lt;!-- 2001368 --&gt; ''פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של ישראל, 1941:'' ((ע&quot;ר 1941 תוס' 1, 125|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)). &lt;!-- 2000126 --&gt; ''חוק בנק הדואר, תשי&quot;א-1951:'' ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון|3:208189)); ((תשי&quot;ח, 114|חוק ההתיישנות|3:208303)); ((תשל&quot;ו, 2|תיקון מס' 3|8:306557)); ((תשמ&quot;ו, 100|חוק רשות הדואר|11:210472)); ((תשנ&quot;ח, 63|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ד, 91|חוק מדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2001203 --&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ו, 79|חוק רשות הדואר|11:210472)), ((162|ת&quot;ט|ec:11:317476)); ((תשמ&quot;ז, 26|ת&quot;ט|ec:11:317477)); ((תש&quot;ן, 121|תיקון|12:211618)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)); ((תשנ&quot;א, 218|תיקון מס' 3|12:210895)); ((תשנ&quot;ב, 42|תיקון מס' 2 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:211668)); ((תשנ&quot;ד, 36|תיקון מס' 5|13:211018)), ((39|תיקון מס' 6|13:211659)); ((תשנ&quot;ח, 162|תיקון מס' 7|14:211565)); ((תשס&quot;ב, 170|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)); ((תשס&quot;ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((524|תיקון לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:300999)); ((תשס&quot;ו, 96|ת&quot;ט|2040)); ((תשע&quot;א, 143|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)); ((תשע&quot;ב, 566|תיקון מס' 11|18:301460)); ((תשע&quot;ז, 450|תיקון מס׳ 12|20:381149)); ((תשפ&quot;ב, 816|תיקון מס' 13|24:622725)), ((961|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ד, 165|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 1029|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 889|שינוי התוספת לחוק|5428)); ((תשע&quot;ב, 1566|שינוי התוספת לחוק|7150)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 2651|עדכון סכומים|6726)); ((תשע&quot;ו, 3201|עדכון סכומים|7199)); ((תשע&quot;ז, 1911|עדכון סכומים|7411)); ((תשע&quot;ט, 7043|עדכון סכומים|8098)); ((תש&quot;ף, 2639|עדכון סכומים|8611)); ((תשפ&quot;א, 2557|עדכון סכומים|9328)); ((תשפ&quot;ב, 2733|עדכון סכומים|10121)); ((תשפ&quot;ג, 2671|עדכון סכומים|11021)); ((תשפ&quot;ד, 2350|עדכון סכומים|11952)); ((תשפ&quot;ה, 6081|עדכון סכומים|13356)); ((תשפ&quot;ו, 2781|עדכון סכומים|14129)). ''דחיית המועד הקובע:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1564|דחיית היום הקובע|7273)); ((תשע&quot;ד, 585|דחיית היום הקובע|7335)), ((1570|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7403)); ((תשע&quot;ה, 832|דחיית היום הקובע|7488)), ((1384|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ו, 683|דחיית היום הקובע|7611)), ((1704|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ז, 643|דחיית היום הקובע|7771)), ((1386|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7841)); ((תשע&quot;ח, 898|דחיית היום הקובע|7937)), ((2584|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8050)); ((תשע&quot;ט, 1912|דחיית היום הקובע|8157)), ((3520|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8251)); ((תש&quot;ף, 454|דחיית היום הקובע|8332)), ((1822|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8662)); ((תשפ&quot;א, 1764|דחיית היום הקובע|9129)), ((3830|דחיית היום הקובע (מס' 2)|9523)); ((תשפ&quot;ב, 1864|דחיית היום הקובע|9958)).

&lt;מבוא&gt; ((המועד הקובע לתחילתו של [[18:301460|תיקון מס' 11]] (&quot;'''המועד הקובע'''&quot;), שעניינו הסמכת בנק הדואר למתן שירותים כספיים, נדחה &lt;s&gt;ליום 31.7.2022 (120 חודשים מיום 31.7.2012)&lt;/s&gt; ליום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).))

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==


@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;בעל ענין&quot;, ו&quot;החזקה&quot; - כהגדרתם [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בול&quot; - בול דביק או תווית אחרת, מיטבע או סימן שאישר השר או מינהל דואר-חוץ לציון תשלומם של דמי דואר;
:- &quot;בזק&quot; - כהגדרתו [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בית דואר&quot; - מבנה או מקום אחר, לרבות תיבת דואר, שייעד בעל רישיון לקבלת דבר דואר, להעברתו או למסירתו, או לעיסוק בעניני בעל הרישיון;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר כללי לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) המדינה ומוסדותיה;
:: (2) רשות מקומית או תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי רשות מקומית, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהם נותנים לציבור;
:: (3) תאגיד שהוקם בחוק;
:- &quot;דברי בולים&quot; - מעטפה, איגרת, גלויה, וכל אריזה אחרת שעליהן מוטבע בול;
:- &quot;דברי דואר&quot; - מכתב, גלויה, עיתון, דבר דפוס, דוגמה, חבילה וכל צרור וחפץ אחרים הניתנים להעברה בדואר ולרבות מברק;
:- &quot;דמי דואר&quot; - התשלום בעד העברת דבר דואר;
:- &quot;היתר&quot; - (((תוחלף במועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר כללי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר לשירותים כספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר שניתן לחברה הבת לפי [[סעיף 88ב]];
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;החברה&quot; - חברת דואר לישראל בע&quot;מ;
:- &quot;החברה הבת&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;הכללים&quot; - הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 53]];
:- &quot;המפקח&quot; - המפקח לענייני השירותים הכספיים שמונה לפי [[סעיף 88יג]];
:- &quot;המועצה&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;המנהל&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הדואר שהוקמה ופעלה לפי חוק זה כנוסחו ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (6)]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (9)]];
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת;
:- &quot;השרים&quot; - השר יחד עם שר האוצר;
:- &quot;חוק החברות&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק התקשורת&quot; - [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;יוצא&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - היוצא מישראל;
:- &quot;לקוח עסקי&quot; - לקוח שהוא אחד מאלה:
:: (1) תאגיד;
:: (2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
:: (3) עוסק מורשה כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (4) גוף שהוקם לפי חוק;
:- &quot;מברק&quot; - מסר בכתב או בדרך אחרת המועבר, או המיועד להעברה, באמצעי בזק או בדרך מהירה אחרת;
:- &quot;מדריך הדואר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מפעיל&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - לרבות הבעלים, השוכר, המסיע, המטיס או המשיט, או מי מטעמם;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נכנס&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - הנכנס לישראל;
:- &quot;סוכן דואר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 46(א)]];
:- &quot;פנים&quot;, לענין דבר דואר - מדוור בישראל וממוען למקום בישראל, ולענין דמי דואר - דמי הדואר המוטלים על דבר דואר כאמור;
:- &quot;פקיד דואר&quot; - כל המועסק בכל ענין של בעל רישיון;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון כללי או רישיון מיוחד;
:- &quot;רישיון כללי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, ולענין החברה - גם למתן שירותים כמפורט [[בסעיף 5א(א)]];
:- &quot;רישיון מיוחד&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, המוגבל לפי סוגי השירותים, סוגים של דברי דואר, מועדי מתן השירותים, מקומות מתן השירותים או הסוגים של מקבלי השירותים;
:- &quot;שירותי דואר&quot; - השירותים להעברת דברי דואר בישראל, מישראל לארצות חוץ ומארצות חוץ לישראל, לרבות שירותי דואר בתחום המוסדר ותברוקה;
:- &quot;שירותי דואר בסיסיים&quot; - שירותי דואר הכלולים ברשימה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, לפי הוראות [[סעיף 5ג]];
:- &quot;שירותי דואר בתחום המוסדר&quot; - איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גרם, למען הזולת, וכן תברוקה, והשירותים הכרוכים בפעולות אלה;
:- &quot;שירותי דואר בתחום השמור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירותים פיננסיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות שתאגיד בנקאי רשאי לתת לפי [[סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], למעט שירותים המנויים [[בפסקאות (5), (6), (12) ו-(13) של הסעיף האמור]], ולמעט קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר כאמור [[בפסקה (9) של אותו סעיף]];
:- &quot;שק דואר&quot; - שק, ארגז, חבילה וכל כלי קיבול אחר שבהם מובילים דברי דואר במהלך העברתם בדואר, בין שיש בהם ובין שאין בהם דברי דואר;
:- &quot;תברוקה&quot; - שירות למען הזולת לקבלת מברקים, העברתם ומסירתם;
:- &quot;תיבת דואר&quot; - כל תיבה או כלי קיבול אחר של בעל רישיון לקבלת דואר לשם העברתו בדואר;
:- &quot;תיקון מס' 8&quot; - [[16:299603|פרק ד' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תיקון מס' 13&quot; - [[24:622725|חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק א'1: רישוי שירותי דואר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ==

@ 1א. זכות המדינה וחובת רישוי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) למדינה הזכות לתת שירותי דואר.
: (ב) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי חוק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר כללי שהוענק לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - היתר), ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:
:: (1) דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;
:: (2) כתב בי-דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;
:: (3) דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו.

@ 1ב. מתן רישיון, ביטולו, הגבלתו התלייתו או שינויו (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים; רישיון יכול שיינתן גם לגבי שירותים שהוענק לגביהם היתר.
: (ב) במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;
:: (2) התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;
:: (3) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור.
: (ג) בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
: (ד) השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.
: (ה) לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.
: (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ח), ומהוראות לפי [[סעיפים 88י]] [[ו-126]], ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
:: (1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון או בבעל הרישיון;
:: (2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;
:: (3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
: (ז) רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
: (ח) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).
: (ט) השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
:: (1) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
:: (1א) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;
:: (2) בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק זה או לפיו;
:: (3) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת או הוראה שניתנה לפיהם, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - לרבות הפרה של תנאים שונים שאינם מהותיים;
:: (4) בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;
:: (5) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או שמתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון כהגדרתם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]], או הליכי פשיטת רגל לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - גם אם החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.

@ 1ג. מתן היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: (א) השר רשאי להעניק היתר כללי למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ולקבוע בו תנאים; ההיתר יכול שיוענק גם לגבי שירותים שניתן לגביהם רישיון, וכן יכול שיהיה מוגבל לפי מועד מתן השירותים, סוג השירותים, סוג דברי הדואר, מקום מתן השירותים או סוג מקבלי השירותים; היתר יפורסם ברשומות.
: (ב) ההיתר יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לתת מכוחו שירותי דואר בתחום המוסדר.
: (ג) על ההיתר, על מבקש הרישום ועל מי שרשום לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 1ב]] בשינויים המחויבים.

@ 1ד. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 1ה. חובת מתן שרותי דואר באופן תקין וסדיר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון ייתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, על פי הרישיון או ההיתר ועל פי ההוראות שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי להורות לבעל רישיון על פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט לשם מניעת פגיעה או נזק כמפורט להלן, באופן ובתנאים שיורה, אף בלי שנתן הזדמנות לבעל הרישיון לטעון את טענותיו, אם ראה כי בעל הרישיון פועל באופן העלול לגרום לאחד או יותר מאלה:
::: (א) פגיעה מיידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר;
::: (ב) נזק בלתי הפיך לדברי דואר;
::: (ג) פגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום שירותי הדואר.
:: (2) הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקפן עם נתינתן ויהיו בתוקף לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על תשעה חודשים מיום שניתנו; השר ייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר מתן ההוראות ולא יאוחר מתום 15 ימים לאחר כניסת ההוראות לתוקפן.

@ 1ו. חובת בעל רישיון למסור מידע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי לדרוש בכתב ולקבל מבעל רישיון, כל מסמך וכל מידע הנדרש, לדעת השר, לצורך פיקוח או ביקורת על בעל הרישיון או לשם הסדרת תחום הדואר; בעל רישיון שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה, בכתב, בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לענין זה, &quot;מסמך&quot; ו&quot;מידע&quot; - לרבות &quot;חומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 1ז. התניית שירות בשירות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: בעל רישיון לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, אלא אם כן השר אישר לו לעשות כן, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף זה, &quot;שירות&quot; - שירות דואר או שירות אחר הניתן על ידי בעל רישיון.

@ 1ח. אגרות בעד מתן רישיונות או בעד רישום לפעול לפי היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: השרים רשאים לקבוע -
: (1) אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישום לפעול לפי היתר;
: (2) אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן;
: (3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאות גביה.

== פרק ב': רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': מתן שירותי דואר על פי רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 3. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 4. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 5א. מתן רישיון כללי לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן:
:: (1) שירותי דואר;
:: (2) שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו, והכל תוך שמירה על תחרות הוגנת, ובלבד שלא יהיה במידע או בדרך הצגתו או הפצתו משום פרסומת מסחרית; לענין זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - לרבות גוף או מוסד אחר שאישר השר, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהוא נותן לציבור, ורשאי השר להתנות מתן האישור בתנאים, לרבות בדבר מהות המידע; הודעה על גוף ציבורי תפורסם ברשומות;
:: (3) השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
::: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות לחברה הבת, הניתן לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) החברה לא תיתן, במישרין או בעקיפין, שירותים שלא הותרו לה במפורש לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג); לענין זה, &quot;החברה&quot; - בין בעצמה ובין באמצעות אחר מטעמה.
: (ה) ביטל השר לפי הוראות [[1ב|סעיף קטן 1ב(ט)]] את הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן השר רישיון כללי לפי סעיף זה, בדרך של מכרז; ניתן רישיון כללי כאמור, יחולו על בעל הרישיון כל ההוראות לפי חוק זה החלות על החברה, ויהיו לו הסמכויות, הזכויות והחובות, לרבות החובה למתן שירותי דואר בסיסיים לפי הוראות [[סעיף 5ג]], שחלות על החברה לפי הוראות חוק זה.

@ 5א1. מתן שירות חדש על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות חדש&quot; - שירות נוסף על השירותים המנויים [[בסעיף 5א(א)]] שאינו שירות הדפסת דבר דואר ואינו שירות מהשירותים הכספיים.
: (ב) החברה רשאית לתת שירות חדש אם הודיעה לשר על כך 14 ימים לפחות לפני תחילת מתן השירות החדש, ובלבד שאין במתן השירות החדש כדי לפגוע במתן שירותי הדואר והשירותים הכספיים באורח תקין וסדיר או כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) ראה השר כי מתן שירות חדש פוגע או עלול לפגוע במתן שירות דואר או שירות כספי באורח תקין וסדיר או בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לחברה שלא לתת את השירות או לתת אותו בכפוף לתנאים והגבלות שיורה לה.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאפשרות החברה לתת שירותים שהותרו לה לפי [[סעיף 5א(ג)]] כנוסחו ערב ביטולו [[24:622725|בתיקון מס' 13]].

@ 5א2. מתן שירות הדפסת דבר דואר על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) החברה רשאית לתת שירות הדפסת דברי דואר רק באמצעות תאגיד אחר המספק שירותי הדפסה שהחברה אינה מחזיקה באמצעי שליטה בו, אלא אם כן הותר לה לעשות כן לפי סעיף קטן (ב); השר רשאי לקבוע ברישיון הכללי של החברה תנאים והגבלות לעניין שירות כאמור.
: (ב) החברה אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה, אלא אם כן השר התיר זאת מראש ובכתב, לאחר שנוכח שאין בכך כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר ובכפוף לתנאים שקבע ברישיונה הכללי, אם קבע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), החברה רשאית לתת שירות הדפסת דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בהתקיים כל אלה:
:: (1) שירות ההדפסה יכלול הדפסה של עד 1,000 דברי דואר לכל משלוח;
:: (2) דברי הדואר יישלחו על ידי החברה.

@ 5ב. חובת מתן שירותי דואר בידי בעל רישיון כללי לבעל רישיון אחר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לשם הגברת התחרות בתחום שירותי הדואר והבטחת רמת השירותים בתחום האמור, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, רשאי השר לקבוע כי בעל רישיון כללי חייב לתת לבעל רישיון אחר שירותים המבוססים על התשתיות של בעל הרישיון הכללי, לרבות גישה למרכזי חלוקה או לתאי חלוקה, וליתן הוראות בדבר אופן מתן השירותים או הגישה וההסדרים לביצועם; קביעה או מתן הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייעשו ברישיון, בהוראת מינהל או בתקנות, ובלבד שקביעה שענינה תשלום בעד שירותים לפי סעיף קטן זה תהיה בהסכמת שר האוצר; לענין זה, &quot;תשתית&quot; - ציוד, מיתקנים או מבנים המשמשים לשם מתן שירותי דואר.
: (ב) לא קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר התשלומים לבעל רישיון כללי בעד מתן השירותים כאמור באותו סעיף קטן, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, בהסכמה, את התשלומים כאמור, ובאין הסכמה - יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, את התשלומים; קביעת השר כאמור יכול שתיעשה בהוראת מינהל או ברישיון.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))

@ 5ב1. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((פקע).))

@ 5ג. חובת מתן שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים בסיסיים לכלל הציבור בכל המדינה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים וכן השירותים הכספיים הבסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה.
:: (2) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון.
::: (((החל מהמועד הקובע):)) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון או בהיתר לשירותים כספיים.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
: (ב) בעל רישיון כללי חייב לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בעל רישיון כללי, והחברה הבת, לפי העניין, חייבים לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
: (ג) נוכחו השרים כי התקיימו כל אלה:
:: (1) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול ברשימת שירותי הדואר הבסיסיים;
:: (2) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות הנכלל ברשימת השירותים הבסיסיים, על ידי בעל רישיון כללי בלבד;
:: (3) עלות מתן השירות כאמור בפסקה (2) עולה על התועלת של בעל הרישיון הכללי ממתן אותו שירות;
:: רשאים הם לקבוע כי על בעל רישיון הנותן את שירותי הדואר הבסיסיים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא לכלל הציבור בכל המדינה, להשתתף במימון מתן שירותי הדואר הבסיסיים כאמור, הניתנים על ידי בעל רישיון כללי; קבעו השרים כאמור, רשאים הם לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.

=== סימן ב': התקשרויות וחובות במישור הבין-לאומי ===

@ 6. חובות מכוח המשפט הבין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: חובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין-לאומיות בענין שירותי דואר, יקויימו בידי החברה או בידי מי שהשר יקבע בתקנות.

@ 7. ביצוע פעולות במישור בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי ליפות כוחה של החברה להתקשר לצורך ביצוע תפקידיה עם מינהלים הנותנים שירותי דואר במדינות אחרות, בהתאם לאמנות בין-לאומיות שמדינת ישראל צד להן, או את כוחו של מי שקבע השר בתקנות לשם ביצוע התפקידים כאמור.

=== סימן ג': מועצת הרשות (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 13. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 14. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 19. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 20. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ד': תפקידי המועצה וסמכויותיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 21. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 22. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 23. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ה': מנהל הרשות ועובדיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 26. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 29. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 30. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 31. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 32. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 33. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ו': תשלומים ותמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
@ : (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] במועד הקובע):)) 

@ 37. קביעת תשלומים בעד שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי ידרוש תשלום סביר בעד שירות דואר שהוא נותן, ובכלל זה שירות דואר הכלול במקבץ שירותים או במקבץ שירותי דואר, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כללי ידרוש תשלום אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי; בסעיף קטן זה, &quot;לקוח פרטי&quot; - לקוח שאינו לקוח עסקי.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התשלום שהוא דורש בעד שירות דואר, מקבץ שירותי דואר ומקבץ שירותים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי בעד שירות דואר כאמור באותו סעיף קטן ישולם תשלום, ובכלל זה תשלום מרבי או תשלום מזערי, והכול בהתאם להוראות שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות בדבר עדכון סכומי התשלומים לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי להודיע לו, באופן ובמועד שיקבע, על תשלום שבעל הרישיון הכללי דורש או שבכוונתו לדרוש בעד שירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן על כל שינוי בתשלום כאמור.
: (ו)(1) ראה השר כי בעל רישיון כללי דורש תשלום שאינו סביר או אינו אחיד, או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום שירותי הדואר, בעד שירות דואר שלא נקבע לו תשלום, בעד שירות דואר שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי, בעד מקבץ שירותי דואר או בעד מקבץ שירותים, רשאי הוא להורות לו כל אחד מאלה:
::: (א) התשלום שידרוש בעד אותו שירות דואר או מקבץ שירותי דואר; תוקפה של הוראה לפי פסקה זו לא יעלה על תשעה חודשים מיום שניתנה;
::: (ב) להפריד את התשלום בעד שירות הדואר הנכלל במקבץ שירותים, ובכלל זה במקבץ שירותי דואר, מהתשלום בעד מקבץ השירותים שאותו שירות דואר נכלל בו.
:: (2) לא ייתן השר הוראה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן נתן לבעל רישיון כללי הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראה כאמור תינתן בהחלטה מנומקת בכתב ותחילתה תהיה במועד שהשר יקבע בה.
: (ז) בחינת השר לפי סעיף קטן (ו) רישה אם תשלום בעד שירות דואר, ובכלל זה שירות דואר הנכלל במקבץ שירותי דואר או במקבץ שירותים, הוא תשלום שאינו סביר יכול שתיעשה בהתבסס על עלות מתן שירות הדואר בתוספת רווח סביר או על תשלום בעד אותו שירות דואר או בעד שירות דואר אחר בר-השוואה שבעל רישיון כללי או בעל רישיון אחר נותן, ולעניין שירות דואר הנכלל במקבץ שירותים - גם על עלות מקבץ השירותים.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;מקבץ שירותים&quot; - כמה שירותים הכוללים לפחות שירות דואר אחד, שנקבע להם תשלום כולל אחד;
::- &quot;מקבץ שירותי דואר&quot; - כמה שירותי דואר שנקבע להם תשלום כולל אחד.

@ 37א. תמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תשלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיה, כמפורט להלן:
:: (1) בתקופה שמיום תחילת [[16:299603|תיקון מס' 8]] עד יום כ&quot;ג בסיון התשס&quot;ה (30 ביוני 2005) - 3%;
:: (2) בתקופה שמיום כ&quot;ד בסיון התשס&quot;ה (1 ביולי 2005) עד יום י&quot;ד בתמוז התשס&quot;ז (30 ביוני 2007) - 2%;
:: (3) בתקופה שתחילתה ביום ט&quot;ו בתמוז התשס&quot;ז (1 ביולי 2007) - 1%;
:: לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הכספיים שהתשלומים בעדם נקבעו לפי הוראות [[סעיף 88י]].
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הניתנים לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים.
: (ב) בעל רישיון כללי שאינו החברה ישלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיו, הכל כפי שקבעו השרים באישור הועדה.
: (ג) השרים רשאים לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לתשלום התמלוגים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לרבות לענין שינוי שיעור התמלוגים, מועדי תשלומם, הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים; קביעה לענין שינוי שיעור התמלוגים טעונה אישור הועדה.

@ 37א1. הנחה בתשלום בעד שירות דואר ללקוח עסקי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי רשאי לתת הנחה בעד שירות דואר ללקוח עסקי בהתאם לאמות מידה שיקבע לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה - אמות המידה), ובלבד שההנחה תינתן באופן בלתי מפלה ושהתשלום לאחר מתן ההנחה יהיה תשלום סביר כאמור [[בסעיף 37(א)]].
: (ב) אמות המידה יתבססו על השוני בעלות מתן השירות, במאפייניו, באופן אספקתו, היקפו ובאופן התשלום בעדו, ולא יהיה בהן כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם את אמות המידה וכל שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו, וימסור הודעה על הפרסום לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, והכול 14 ימים לפחות לפני יום הכניסה לתוקף של אמות המידה או השינוי, לפי העניין; לא פרסם בעל רישיון את אמות המידה או שינוי שלהן או לא מסר הודעה על פרסומם בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לא ייכנסו אמות המידה או השינוי לתוקף, ובעל הרישיון לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג]], השר רשאי לדרוש בכתב מבעל רישיון כללי כל מידע לגבי אמות המידה וההנחות הניתנות לפיהן, ובכלל זה פירוט לגבי ההנחות ושיעורן; בעל רישיון כללי לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אם לא מסר מידע כאמור, אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לבטל או לשנות אמת מידה, או לתת לו כל הוראה אחרת בעניינה, אם ראה כי היא אינה תואמת את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ו) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לנקוט או להימנע מלנקוט פעולות אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון כללי לא ייתן הנחה ללקוח עסקי בעד תשלום שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(א), (ג) ו-(ד)]] כנוסחו ערב [[24:622725|תיקון מס' 13]] ולפי [[סעיף 126(א)]], כל עוד הן עומדות בתוקף לפי [[24:622725|סעיף 62 לתיקון מס' 13]], או על תשלום או תשלום מזערי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(ד)]] כנוסחו אחרי [[24:622725|תיקון מס' 13]].

@ 38. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 39. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 40. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44א. (תיקון: תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

== פרק ג': פעולות בעל רישיון ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 45. חזקות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: לענין חוק זה -
: (1) יראו מסירת דבר דואר לאדם המורשה לקבל אותו דבר דואר בשביל בעל רישיון, כמסירה לבית הדואר;
: (2) יראו דבר דואר כמצוי במהלך העברה משעה שנמסר לבית הדואר עד זמן מסירתו לנמען;
: (3) יראו כמסירת דבר דואר לנמען - הכנסה של דבר דואר לתיבת המכתבים שלו או לתיבת מכתבים שהקצה לו בעל רישיון במיתקן לחלוקת דברי דואר וכן מסירה לידיו של הנמען או לידי אדם הנחזה כרשאי לקבלו עבור הנמען כמקובל במסירת דברי דואר הממוענים אליו, בין אם המסירה נעשתה בבית דואר ובין בביתו של הנמען, במקום עסקו או במקום אחר שאותו הועיד הנמען לצורך זה.

@ 46. סוכני דואר ומחלקי דואר (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ד)
: (א) החברה רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר; היחסים שבין החברה לבין סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.
: (ב) היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.

=== סימן ב': ייחוד פעולות וזכויות ===

@ 47. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 49. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 50. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 51. זכות המדינה בבולים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) למדינה הזכות הייחודית להנפיק בולים דביקים ודברי בולים והיא תספקם לחברה במחיר העלות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של בעל רישיון להשתמש בסימן אחר לציון תשלומם של דמי דואר, ובלבד שסימן כאמור אינו נחזה להיות בול.
: (ב) הקנין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים, ובבולים, שבידי השירות הבולאי, הם קנין המדינה.
: (ג) המדינה רשאית להתקשר עם החברה לצורך קבלת שירותי הנפקת הבולים והפצתם, ובלבד שבהתקשרות כאמור תשמש החברה כנאמן בעבור המדינה; ואולם רשאי השר בכל עת להורות לחברה על ביטול התקשרות כאמור וכן להורות לה להשיב למדינה את נכסי המדינה המוחזקים על ידה או המשמשים אותה לצורך הנפקת בולים; הורה השר כאמור, רשאית המדינה להעניק את הזכות להנפיק בולים בעבורה, בדרך של מכרז.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לבולים, לרבות לענין הדרכים שבהן יפעל השירות הבולאי, אופן הנפקת הבולים והתשלומים בעדם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת דואר ומסירתו ===

@ 52. חובת סימון (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון יסמן את דברי הדואר המועברים על ידו, וכן את בתי הדואר שלו ואת כלי רכבו, בסימן אשר יאפשר את זיהוים כמועברים על ידו או כשייכים לו.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין דרך הסימון כאמור בסעיף קטן (א); הוראות כאמור יכול שייעשו בהוראות מינהל.

@ 53. כללים לענין טיפול בדברי דואר (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי יקבע כללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר לרבות בענין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם, ומסירתם וכל ענין אחר הנוגע לטיפול בהם ויפרסם אותם ואת מועד תחילתם באתר האינטרנט שלו כל תקופת תוקפם.
: (א1) ביקש בעל רישיון כללי לקבוע כלל לפי סעיף קטן (א) או לשנות כלל שקבע כאמור, ימסור הודעה בעניין לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, בצירוף נוסח הכלל או השינוי המוצע, לפי העניין, ויפרסם את הכלל או את השינוי באתר האינטרנט שלו 14 ימים לפחות לפני כניסתו לתוקף; נוסח הכלל או השינוי בו כאמור יפורסם גם באתר האינטרנט של משרד התקשורת, בסמוך לאחר קבלת הודעת בעל הרישיון הכללי לפי סעיף קטן זה.
: (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע ברישיון של בעל רישיון כללי עניינים כאמור באותו סעיף קטן שקביעת כללים לגביהם טעונה את אישורו מראש ובכתב.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע הוראות בענינים האמורים באותו סעיף קטן שיחולו על בעל רישיון; הוראות כאמור יכול שיהיו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון; היתה סתירה בין הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי סעיף קטן (א), ההוראות שקבע השר - עדיפות.

@ 54. דבר דואר שנמענו נפטר (תיקון: תשס&quot;ד)
: נודע לבעל רישיון כי נמענו של דבר דואר נפטר לפני מסירתו, רשאי הוא להחזיר את דבר הדואר לשולחו או למסרו למי שיורה השולח, תמורת תשלום הקבוע לאותו דבר דואר.

@ 55. טובין חבי-מכס (תיקון: תשס&quot;ד)
: דבר דואר המכיל טובין חבי-מכס, לא ייפתח ולא ייבדק בידי פקיד המכס אלא בנוכחות פקיד דואר ולענין החברה, בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין-לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56. משלוח בניגוד לכללים (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון כללי בניגוד לכללים, או שאינו ניתן למסירה או להחזרה רשאי בעל הרישיון הכללי לעשות בו כפי שימצא לנכון, לרבות השמדתו, הכל בהתאם לכללים.
: (ב) החליט בעל רישיון כללי למסור דבר דואר שנשלח בניגוד לכללים לנמען או להחזירו לשולח, ישלם הנמען, אם ירצה בדבר הדואר, או השולח - לפי הענין - תשלום כפי שייקבע בכללים; התשלום לא יעלה על סכום הגדול פי חמישה מדמי הדואר בשל אותו דבר דואר - אם הוא דבר דואר פנים, ואם הוא דבר דואר חוץ - יהיה התשלום בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56א. רישום פרטי השולח על גבי דבר דואר רשום (תיקון: תשע״ז)
: (א) שולח יציין על גבי דבר דואר רשום, באופן בולט לעין, ברור ושאין בו כדי להטעות, פרטים אלה:
:: (1) שם השולח, ואם דבר הדואר נשלח בידי השולח כמיופה כוח של אדם אחר – גם שמו של האדם שייפה את כוחו, ואולם אם דבר הדואר נשלח בידי המדינה ומוסדותיה, יירשם שם השולח – ”מדינת ישראל”;
:: (2) מען השולח, למעט אם הוא המדינה ומוסדותיה;
:: (3) האפשרות שחזקת מסירה לפי כל דין תחול לגבי דבר הדואר.
: (ב) בעל רישיון לא יקבל למשלוח דבר דואר רשום שלא מצוינים על גביו הפרטים האמורים בסעיף קטן (א).
: (ג) בעל רישיון המוסר הודעת דואר רשום לנמען, יציין בה באופן ברור את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר כאמור בסעיף קטן (א); השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגים מסוימים של הודעות דואר רשום.
: (ד) בסעיף זה –
::- ”דבר דואר רשום” – דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון, באופן הכולל, בין השאר, רישום בעת הקבלה, ניסיון מסירה במען הנמען, מסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה ומסירת הודעת דואר רשום במקרה שבו לא התאפשרה מסירה כנגד חתימה כאמור;
::- ”הודעת דואר רשום” – הודעה על משלוח דואר רשום שימסור בעל רישיון לנמען ומזמינה אותו לאסוף את דבר הדואר, במקרה שבו לא התאפשרה מסירת דבר דואר רשום במענו כנגד חתימתו;
::- ”המדינה ומוסדותיה” – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתי משפט ובתי דין;
::- ”שולח” – אדם המשלם לבעל רישיון בעבור משלוח דבר הדואר הרשום על ידי בעל הרישיון או באמצעות בעל רישיון אחר.

@ 57. גביית תשלומים שלא שולמו כדין (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא שילם השולח את דמי הדואר בעד משלוח דבר דואר או ששילם אותם בחסר, רשאי בעל רישיון כללי לגבות את כפל התשלום החסר מאת השולח, או מאת הנמען אם ירצה בדבר הדואר, בצירוף ההוצאות הכרוכות בגביה, הכל לפי הכללים.

@ 58. ראיות בתובענת דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בכל הליך לתשלום דמי דואר או תשלומים אחרים בשל דברי דואר לפי חוק זה -
: (1) הצגתו של דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום כשעליו חותמת בעל הרישיון המציינת שהנמען סירב לקבלו או שהנמען נפטר או שאי אפשר למצאו, תהיה ראיה לכאורה על העובדה שצויינה;
: (2) האדם שממנו לכאורה בא דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום, חזקה שהוא השולח.

@ 59. סימון רשמי - ראיה לסכום דמי הדואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: סימון רשמי על דבר דואר שסכום פלוני מגיע בעדו לבעל רישיון כללי או למינהל דואר מחוץ לישראל יהיה ראיה לכאורה שדבר הדואר חב בסכום שצויין.

== פרק ד': הובלת דואר ==

=== סימן א': הובלה בארץ ===

@ 60. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;כלי תעבורה&quot; - אוטובוס ציבורי או מונית, כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]], או [[תקנות התעבורה|בתקנות שהותקנו לפיה]];
:- &quot;בעל שירות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) בעל רשיון קו באוטובוס לפי [[תקנה 386 לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:: (2) בעל מונית המסיעה נוסעים בקו קבוע;
:: (3) מי שמנהל עסק של הסעת נוסעים במונית בקו קבוע;
:: (4) בעל רשיון לפי [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]], הרשאי להטיס נוסעים בקו סדיר וקבוע על-פי תנאי רשיונו.

@ 61. דרישה מבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה רשאית לדרוש מבעל שירות (להלן - בעל שירות נדרש), בהודעה בכתב, שהחל ביום הנקוב בהודעה יוביל ויעביר שקי דואר בימים ובשעות הנהוגים בקו, כפי שתורה החברה, ובלבד שמשקל השקים ומספרם לא יעלה על הקבוע בתקנות לענין זה.

@ 62. ביצוע הוראות הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות נדרש יעשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתה של החברה, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה, ומכאן ואילך יקבל, יאסוף ויוביל את כל שקי הדואר שפקיד הדואר של החברה ימסור לו, לעובדיו או לשלוחיו לשם כך, ויקבל, יאסוף, ימסור ויניח את שקי הדואר הנתונים לו במקומות שלאורך מסלול נסיעתו ובכפיפות להנחיות ולהגבלות סבירות שתקבע החברה.

@ 63. סייג להטלת חובות
: החובות שיוטלו על בעל שירות נדרש לפי [[פרק זה]] יהיו כפופות לתנאי הרשיון שלו ולהוראות כל דין.

@ 64. אחריות לאבדן ונזק (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות יהא אחראי לשמירתו הבטוחה של כל שק דואר שנמסר לו להובלה; במקרה של נזק, גניבה או אבדן של דבר דואר הנמצא בשק, ישפה בעל השירות את החברה על כל סכום פיצויים ששילמה בשל כך.

@ 65. תשלום לבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה תשלם לבעל שירות נדרש תמורה ראויה בעד שירותיו לפי [[סימן זה]].

=== סימן ב': הובלה בין-לאומית ===

@ 66. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל יקבל, על כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא, כל שק דואר שפקיד דואר של החברה נותן לו להובלה, ומשקיבלו יובילו בהקדם האפשרי וימסור אותו ללא השהיה בהגיע כלי הטיס או כלי השיט ליעדו.

@ 67. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל של כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס ימסור ללא השהייה את כל דברי הדואר שבו, שנמסרו לו לשם העברתם לחברה, לפקיד דואר של החברה המוסמך לדרוש אותם, ובאין דרישה - לבית דואר של החברה.

@ 68. תשלום למפעיל ולאחרים (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: החברה תשלם תמורה ראויה למפעיל כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא בעד דברי דואר שמסרה לו החברה להובלה.

=== סימן ג': תנאי שירות ===

@ 69. הובלה הסכם בין מוביל לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: תנאי שירות הובלה לפי [[פרק זה]] וכן התמורה בעדם כאמור [[בסעיפים 65]] [[ו-68]] ייקבעו, בכפוף להוראות כל דין, בהסכם; באין הסכם יכריע השר בדבר.

@ 69א. הוראות לענין הפעלת סמכויות החברה לפי [[פרק ד']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על החברה בכל הנוגע להפעלת סמכויותיה לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר חובת מתן הודעה לשר על הפעלת סמכות מסמכויותיה כאמור, וביטול דרישות שדרשה לפי [[פרק זה]]; הוראות כאמור יכול שייעשו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון.

@ 70. ערעור על החלטת השר
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי [[סעיף 69]] רשאי לערער עליה בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקיו של המערער בישראל.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת השר, לדחותה או לשנותה.
: (ג) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים, ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ד) הגשת ערעור לבית המשפט אינה פוטרת את המערער ממילוי חובותיו על פי [[פרק זה]].

== פרק ה': סמכויות הקשורות במקרקעין ==

@ 71. הצבת תיבות דואר ותאי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי רשאי -
: (1) להקים תיבות דואר לפי צרכיו בכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
: (2) להתקין תאי דואר בקירות של בית דואר הפונים כלפי חוץ.

@ 72. הודעה למחזיק במקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) התכוון בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכותו לפי [[סעיף 71]], ימסור למחזיק במקרקעין הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש.
: (ב) לא ניתן למצוא את המחזיק במקרקעין, יפרסם בעל הרישיון הכללי הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

@ 73. השגה וערעור (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בסעיף זה, &quot;הודעה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 72]].
: (ב) מחזיק במקרקעין הרואה עצמו נפגע מכוונת בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכויות המנויות [[בסעיף 71]], רשאי להשיג על ההודעה בפני בעל הרישיון הכללי תוך ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה.
: (ג) דחה בעל הרישיון הכללי את ההשגה, רשאי המחזיק במקרקעין לערער על החלטת בעל הרישיון הכללי בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
: (ד) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים או לאסרו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.

@ 74. סדרי ערעור
: (א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות, חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 75. תיבות דואר המחוברות למקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1979]], תיבת דואר שחוברה למקרקעין של אחר תהא בבעלות בעל הרישיון הכללי שחיבר את תיבת הדואר כדין.

@ 75א. הוראות לענין הפעלת סמכויות בעל רישיון כללי לפי [[פרק ה']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על בעל רישיון כללי בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר האפיונים של תיבות דואר ותאי דואר שבעל רישיון כללי רשאי להקים או להתקין במקרקעין של אחר.

@ 76. שמירת דיני תכנון ובניה
: הוראות [[פרק זה]] אינן באות לגרוע מהוראה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

== פרק ו': אחריות וחסינות ==

@ 77. אחריות לדבר דואר פנים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, לא יהיו בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק, גניבה או אבדן של דבר דואר פנים, כולו או חלקו, שאירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר המועסק על ידי בעל הרישיון כאמור בתפקידו ועקב שירותים אלה, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) דבר הדואר נתקבל למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור תמורת קבלה ומסירתו טעונה אישור;
:: (2) במקרה של נזק, אבדן חלקי או גניבה מתוך דבר הדואר - הדבר הובא לידיעת פקיד הדואר בעת מסירת דבר הדואר או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן;
:: (3) במקרה של גניבה או אבדן של דבר הדואר כולו - השולח או הנמען הביא את הדבר לידיעת פקיד דואר מיד לאחר שנודע לו;
:: (4) הנזק או האבדן לא נגרמו מחמת אריזה בלתי מספקת או בלתי מתאימה, או מחמת טיבו של דבר הדואר, או באשמתם של השולח או של גורמים שבידי שמים.
: (ב) בעל רישיון כללי יהיה אחראי לנזק שנגרם לדבר הדואר, אם הוכיח השולח כי בעת שנתקבל דבר הדואר למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור טיפל בו פקיד דואר בצורה רשלנית.

@ 78. הגבלת אחריות לאיחורים וטעויות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק שנגרם -
: (1) בשל איחור במסירה או מסירה מוטעית של דבר דואר;
: (2) בשל טעות במברק או השמטה ממנו, או בשל אי-מסירת מברק.

@ 78א. הוראות לענין אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות לענין אחריותו של בעל רישיון לנזק, גניבה או אבדן לפי [[פרק זה]], ובכלל זה צמצום היקף הפטור מאחריות הקבוע [[בסעיפים 77]] [[או 78]].
: (ב) קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע, באישור הועדה, את שיעור הפיצויים לענין [[סעיף 78]], בשים לב, בין השאר, לשיעור דמי המשלוח בעבור העברת דבר הדואר.

@ 79. ראיות
: הראיה שנזק, גניבה או אבדן כאמור [[בסעיף 77]] אירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר בתפקידו ועקב שירותים אלה, היא על התובע; אולם -
: (1) אם בעת מסירת דבר הדואר ניתן לראות - בלי לפתוח את אריזתו - שהוא ניזק או שיש יסוד סביר להניח שהוא ניזק, חזקה שהנזק אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים;
: (2) אם הוכחה קבלת דבר הדואר למשלוח על ידי המצאת קבלה, ודבר הדואר לא נמסר, חזקה שהאבדן אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים.

@ 80. אחריות - כלפי מי (תיקון: תשמ&quot;ז)
: השולח הוא הזכאי לתבוע פיצויים לפי [[סעיף 77]] והוא רשאי להעביר את זכותו לאחר.

@ 81. היקף האחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי חייב בפיצויים לפי [[סעיף 77]] אלא כדי שווי הנזק לדבר הדואר או כדי ערכו של דבר הדואר אם נגנב או אבד, אך לא למעלה מן הסכום שיקבע השר לענין אותו סוג של דבר דואר.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים), התשס״ו–2006]].))

@ 82. אחריות לדבר דואר בשירות בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי אחראי לדבר דואר שנשלח על ידו - למעט חבילה - הנשלח לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית בתוקף אותה שעה ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.

@ 83. אחריות לחבילה בשירות בין-לאומי (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון כללי אחראי לחבילה הנשלחת באמצעותו לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית כפי שהיא בתוקף אותה שעה (להלן - אמנת הדואר) ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.
: (ב)(1) חבילה שנשלחה משטח של מינהל דואר שאינו מכיר באחריות לפי אמנת הדואר, וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי ועקב שירותים אלה, דינה, לענין אחריות בעל הרישיון הכללי, כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.
:: (2) חבילה שנשלחה לשטח של מינהל דואר כאמור בפסקה (1) וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה, דינה לענין אחריות בעל רישיון כללי כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

@ 84. התיישנות (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא ייזקק בית המשפט לתובענה על פי [[סעיפים 77 עד 83]], אם תוך פרק הזמן המפורט להלן מיום שנתקבל דבר הדואר למשלוח לא דרש התובע, בכתב, פיצויים מבעל הרישיון הכללי, או שדרש כאמור אך לא הגיש תובענה תוך תשעים ימים מתאריך ההודעה על דחיית דרישתו:
:: שירות דואר פנים - שנה אחת;
:: שירות דואר בין-לאומי - שישה חודשים.

@ 85. הגבלת אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: נזק שגרם פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי במתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה - לא ישא בו הפקיד במידה העולה על אחריות בעל רישין כאמור, אלא אם כן גרם לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה.

@ 86. פטור מאחריות בשל עבירה או עוולה (תיקון: תש&quot;ן)
: לא יישא פקיד דואר באחריות פלילית או אזרחית על כך שבתום לב, בתוקף תפקידו, שידר או העביר במברק דבר שהוא עבירה או עוולה לפי כל דין או נטל חלק בשידור או בהעברה כאמור.

@ 86א. פטור מאחריות בשל לשון הרע (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון, עובדיו ופקידי הדואר מטעמו לא יישאו באחריות פלילית או אזרחית בשל לשון הרע הנכללת בדברי הדואר אך בשל כך שנאספו, הועברו, חולקו או נמסרו בידיו בהתאם לתנאי רישיונו והוראות חוק זה.

@ 87. תוכן מברק לא יימסר במשפט (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי לקבוע בתעודה כי פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי לא יעיד בהליך משפטי או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מברק שהועבר על ידי בעל הרישיון כאמור או נמסר לו להעברה, ולא יציג את המקור של מברק כאמור שנחתם בידי השולח או מטעמו.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחת מאלה:
:: (1) בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת;
:: (2) שולח המברק או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרישיון הכללי על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
:: (3) בית משפט ציווה על הצגה כאמור.

@ 88. תעתיק מברק ישמש ראיה (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב)
: תעתיק של מברק, החתום בחותמת של בעל רישיון כללי, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המברק המקורי ושהמברק האמור היה חתום ונמסר להעברה בידי האדם שבידיו הוא אמור להיות חתום ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המברק המקורי או את מסירת המברק להעברה, או את החותמת של בעל הרישיון כאמור שקיבל את התעתיק למסירה.

== פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ==
: (((החל מהמועד הקובע תוחלף כותרת הפרק: פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת).))

=== סימן א': מתן השירותים הכספיים על פי היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
: (((תחילתה של כותרת הסימן במועד הקובע).))

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר לשירותים הכספיים המנויים בפסקאות (1) עד (4) המתאפשרים מניהול החשבונות על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
: (א1)(1) (((אינה חלה).))
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר.
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף האמור בכל דין, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, באמצעות החברה, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א); העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר הנלווים לשירותים המנויים בפסקאות (1) עד (3), המתאפשרים מאופן מתן השירותים האמורים או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) הפצת שירותים פיננסיים הניתנים על ידי גורם אחר מכוח סמכותו לפי דין, כפי שאישרו השרים; חלפו 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להפצת שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות מתן אשראי;
:: (8) שירותים פיננסיים שאישרו השרים לפי בקשת החברה הבת שהוגשה באישור דירקטוריון החברה; חלפו 90 ימים ממועד הגשת הבקשה למתן שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה;
:: (9) שירותים פיננסיים שעליהם החליט השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה הבת, הנדרשים לדעת השר לשם קידום המטרות המפורטות [[בסעיף 88ב(ג)(1) ו-(2)]] ובשים לב למצב הכספי של החברה והחברה הבת.
: (א1)(1) החברה הבת תיתן את השירותים הכספיים בעצמה או באמצעות החברה, לרבות באמצעות סוכני דואר שעמם התקשרה; ואולם החברה הבת לא תפתח בעצמה יותר מ-35 סניפים או סוכנויות דואר לשם מתן השירותים הכספיים; השר רשאי, באישור הוועדה, להגדיל את מספר הסניפים או הסוכנויות כאמור, אחת ל-12 חודשים.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות, לפי [[16:299603|תיקון מס' 8]] [[16:300999|ותיקון מס' 9]], למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר; לעניין זה, &quot;תיקון מס' 9&quot; - [[16:300999|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון), התשס&quot;ד-2004]].
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה הבת, כל עוד החברה היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot; בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה הבת להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף הוראות [[סעיף 48 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקה (1) של סעיף קטן (א) וכן שירותי עזר הנלווים לשירותים האמורים; העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88ב. היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, ייתן לחברה הבת היתר למתן השירותים הכספיים, והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע בהיתר תנאים וכן לשנות תנאי מתנאי ההיתר, ובכלל זה להוסיף עליו או לגרוע ממנו.
: (ב) ההיתר וכל שינוי בו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ג) בקביעת תנאים ובשינוים לפי סעיף קטן (א) יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים [[בסעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים, וכן השיקולים והמטרות המפורטים להלן:
:: (1) קידום ושיפור מתן השירותים הכספיים לציבור, ובכלל זה מתן אפשרות לציבור לקבל ייעוץ בנוגע לשירותים הכספיים, ובלבד שייעוץ החייב ברישוי לפי דין ייעשה על ידי מי שמורשה לכך, וכן הפצת שירותים פיננסיים, בעבור גורם הרשאי לתת שירותים כאמור על פי דין; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות שירות מתן אשראי;
:: (2) הרחבת הנגישות של השירותים הכספיים לציבור בשים לב, בין השאר, לפערים הכלכליים בחברה בישראל ובהתחשב בצרכים ייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסייה.
: (ד) השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לבטל, להגביל או להתלות היתר לשירותים כספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 1ב(ט)]], בשינויים המחויבים.

@ 88ב1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ג. איסור תשלום ריבית והפרשי הצמדה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.
: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה הבת זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.

@ 88ד. איסור מתן אשראי או משיכת יתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בחברה הבת.
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בה.

@ 88ה. שירותי עזר (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה הבת לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
: (ב) החברה בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.

=== סימן ב': שירות ללקוח (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ה1. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]], &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות כספי מהחברה.
: (((החל מהמועד הקובע):)) [[בפרק זה]], &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות כספי מהחברה הבת.

@ 88ה2. חובה לתת שירותים כספיים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מחובתה של החברה לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3) או (6)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מחובתה של החברה הבת לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה הבת סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3), (6) או (9)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
: (ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי, דינה כדין סירוב בלתי סביר לתתו.
: (ג) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין מתן השירותים הכספיים, ואם לא התקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב סירוב הנובע מאותה מדיניות כסביר.

@ 88ה3. איסור הטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות כספי ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים:
: (1) המהות והטיב של השירות;
: (2) מועד מתן השירות;
: (3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
: (4) זהות נותן השירות;
: (5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
: (6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
: (7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
: (8) תנאי האחריות לשירות;
: (9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

@ 88ה4. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי-ידיעתו את השפה או חוסר ניסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, והכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות כספי בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

@ 88ה5. גילוי נאות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לפי הפירוט והדרך שיקבע -
:: (1) לגלות ללקוחותיה כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות כספי שהיא נותנת והסיכונים הכרוכים בו;
:: (2) לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלה בדבר השירותים הכספיים;
:: (3) לתת ללקוחותיה, במועדים קבועים, דוחות על שירותים כספיים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.
: (ב) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או למניעת פגיעה בלקוח כאמור [[בסעיף 88ה4]], רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שקבע ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; בתקנות כאמור רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה לעניין גודלן המזערי, היחס בינן ובין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.

@ 88ה6. מסירת מידע על התשלומים הנגבים בעד שירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 88ה5]], החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תמסור ללקוחותיה מידע בכתב על התשלום שהיא גובה בעד כל שירות כספי הניתן ללקוח.
: (ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל מקום שבו ניתנים שירותי החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות באתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))).
: (ג) מדי שישה חודשים תשלח החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לכל בעל חשבון שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו תשלומים בעד שירותים כספיים שקיבל, הודעה ובה מידע מרוכז וסיכום של כל התשלומים שנגבו ממנו; קיבל בעל חשבון הודעה כאמור באמצעות מחשב, תהיה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) פטורה מהחובה לשלחה לבעל החשבון.

@ 88ה7. התניית שירות בשירות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא תתנה החברה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ציינה, אלא אם כן קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין התנאת מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש ובין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 88ה8. מועדים לזקיפת חיובים לחשבון לקוח (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו חיובים לחשבון של לקוח המתנהל אצל החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בשל תשלום שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) גובה בעד מתן שירות כספי.

@ 88ה9. אחריות להטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: היתה הטעיה בפרסומת של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), יראו כמטעים את החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 88ה10. פרסומת המכוונת לקטינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל או עד גיל מסוים.

=== סימן ג': הוראות כלליות לעניין מתן השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ו. הגבלה על העברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: מסמך המשמש להעברת כספים או להוצאת כספים מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בנותנה את השירותים הכספיים לא יהיה עביר אלא לשם גביה על ידי בנקאי כמשמעותו [[בפקודת השטרות [נוסח חדש]]] (בחוק זה - בנקאי); ואולם רשאים השרים להורות שסוג מסוים של מסמכים כאמור יהא סחיר, ומשהורו כן יהא דין מסמכים אלה כדין שיקים כמשמעותם [[בפקודה האמורה]].

@ 88ז. פטור ממס בולים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: מסמך המשמש לעסקאות במסגרת השירותים הכספיים יהיה פטור ממס בולים.

@ 88ז1. שמירת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, לרבות מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, שבע שנים לפחות מיום מתן השירותים הכספיים, בהתאם להוראות שייתן המפקח לעניין זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון שבע שנים לפחות ממועד הסגירה.

@ 88ח. אחריות החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור; ואולם החברה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור.

@ 88ח. אחריות החברה הבת והחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה הבת תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, ((&lt;s&gt;וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור&lt;/s&gt;)), לרבות בנותנה את השירותים כאמור באמצעות החברה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה החברה הבת לחדלת פירעון כאמור [[סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בסעיף 258(3) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], תהיה גם החברה אחראית לכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), השרים רשאים, לאחר קבלת חוות דעתו של המפקח, לפטור בצו את החברה מאחריות לפי סעיף קטן (ב); קביעת צו לפי סעיף קטן זה תיעשה בהתחשב באיתנות הפיננסית של החברה הבת ובמנגנוני הפיקוח והבקרה עליה, ובלבד שצו כאמור לא ייקבע בטרם חלפו 18 חודשים לפחות מיום תחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]].

@ 88ט. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ט1. שמירת דינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: אין בהוראות [[פרק זה]], לעניין הסדרת שירותים כספיים ובכלל זה לעניין הגשת דוחות, כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.

@ 88ט2. סמכות השר לדרוש מידע (תיקון: תשע&quot;ב)
: הסמכות הנתונה לשר כלפי בעל רישיון לפי [[סעיף 1ו]] תהיה נתונה לו גם כלפי החברה הבת או החברה לשם הסדרת תחום השירותים הכספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[הסעיף האמור]], בשינויים המחויבים.

@ 88י. תקנות וביצוע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה לענין פסקאות (1) ו-(2), רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע [[פרק זה]], לרבות תקנות בדבר -
:: (1) תשלומים ובכלל זה תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד השירותים הכספיים;
:: (2) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים הכספיים;
::: (((החל מהמועד הקובע):)) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים או העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה שירות לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (3) השירותים הכספיים, ולרבות לענין פעילותן של החברה והחברה הבת לפי [[פרק זה]] והפיקוח והבקרה עליהן;
:: (4) תנאי הכשירות הנדרשים מנושאי משרה בחברה הבת או מנושאי משרה בחברה העוסקים במתן השירותים הכספיים.
: (ב) (((בוטל).))
: ((פורסמו [[תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל&quot;ה-1974]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע&quot;א-2011]].))

@ 88יא. החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;החברה הבת&quot; - (((תימחק במועד הקובע):)) כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
::- &quot;החזקת כספים&quot; - לרבות רישומי הזכאים והחייבים לכספים;
::- &quot;הכספים&quot; - כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת באמצעות החברה בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה תמורת מתן שירותים כאמור.
::- &quot;הכספים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה הבת תמורת מתן שירותים כאמור.
: (ב) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת שלא יהיו לה רווחים.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת.
: (ג) החברה תחזיק את כל מניות החברה הבת ולא תהיה רשאית להעביר לאחר מניות בחברה הבת, למשכנן או לשעבדן.
: (ג1) (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מההוראות לפי [[חוק החברות]], לא תתקבל החלטה על חלוקה כהגדרתה [[בחוק האמור]], בחברה הבת, אלא לאחר שדירקטוריון החברה הבת קבע כי אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה הבת את היכולת לעמוד בחובות המוטלות עליה לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים.
: (ג2) לפחות שליש מחברי הדירקטוריון של החברה הבת יהיו בעלי השכלה וניסיון בתחום פעילותה של החברה הבת, ויחולו עליהם תנאי הכשירות החלים לגבי דירקטור חיצוני לפי [[סעיף 240(א1), (ב), (ג), (ד) ו-(ו) לחוק החברות]].
: (ג3)(1) דירקטוריון החברה הבת ימנה, מבין חבריו, ועדת השקעות שבה יכהנו מספר אי-זוגי של חברים שלא יפחת משלושה, ובהם לפחות אישה אחת, ובלבד שיושב ראש דירקטוריון החברה הבת יהיה יושב ראש ועדת ההשקעות, ולפחות אחד מחבריה יהיה דירקטור שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ג2).
:: (2) תפקידי ועדת ההשקעות הם:
::: (א) להמליץ לדירקטוריון החברה הבת על מדיניות השקעת הכספים באפיקי השקעה כאמור בסעיף קטן (ה)(2);
::: (ב) להנחות את המנהל הכללי של החברה הבת ביישום מדיניות ההשקעות שקבע דירקטוריון החברה הבת לאחר שקיבל את ההמלצות כאמור בפסקת משנה (א).
:: (3) לא ימונה לחבר בוועדת ההשקעות ולא יכהן בה מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר ועדת ההשקעות או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר כאמור.
: (ד) לחברה ולחברה הבת לא יהיו זכויות כלשהן בכספים, אך הן יהיו רשאיות לבצע בהם פעולות הנדרשות לצורך מתן השירותים הכספיים, החזקת הכספים, קבלת הכספים או העברתם, לפי הענין.
: (ד1) החברה תקיים הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת לחברה הוראות לעניין זה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה או החברה הבת, לפי העניין, יקיימו הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת להן הוראות לעניין זה.
: (ה) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תפקיד את הכספים, למעט הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה, באפיקים המפורטים להלן:
:: (1) בבנק ישראל, לפי [[סעיף 50 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:: (2) באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח.

@ 88יב. גביית תשלום (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה, בנותנה שירותים כספיים מטעם החברה הבת לפי [[סעיף 88א(א)]], רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
:- &quot;החברה הבת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;שירות כספי&quot; - למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(5) ו-(6)]].
:- &quot;שירות כספי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(2), (3) ו-(5) עד (8)]].

=== סימן ד': פיקוח וביקורת על השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===

@ 88יג. מינוי המפקח לענייני השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותן של החברה הבת והחברה בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי הרישיון שניתן לחברה; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].
: (((החל מהמועד הקובע):)) השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותה של החברה הבת, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים, בידי החברה הבת; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].

@ 88יד. הוראות ניהול תקין (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותן וניהולן של החברה והחברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ואת השמירה על עניינם של הלקוחות וכדי למנוע פגיעה ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותה וניהולה התקינים של החברה הבת ואת השמירה על עניינם של הלקוחות, וכדי למנוע פגיעה ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
: (ב) הוראות ניהול תקין יכול שיינתנו גם בעניינים אלה:
:: (1) קיום שיעור יחסי בפריטים או בסוגי פריטים שבפסקאות משנה (א) עד (ג) לעומת פריטים או סוגי פריטים שבפסקת משנה (ד):
::: (א) התחייבויות החברה הבת;
::: (ב) פיקדונות המופקדים בחברה הבת;
::: (ג) הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים שלא חולקו, של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת)));
::: (ד) נכסים של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות חובות המגיעים לה;
:: (2) ההון העצמי המזערי הנדרש מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) כתנאי למתן השירותים הכספיים, כולם או חלקם; הוראות ניהול תקין לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם החשב הכללי במשרד האוצר.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות ניהול תקין, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ד) הוראות ניהול תקין וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))).

@ 88טו. תיקון ליקויים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה הבת או החברה הפרה הוראה מהוראות ניהול תקין, רשאי הוא לשלוח לה הודעה בכתב שבה יפרט את ההפרה, ידרוש את תיקונה בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה לגבי ההפרה ולגבי הדרישה לתיקונה, בתוך התקופה שיקבע בהודעה.
: (ב) הגישה החברה הבת או החברה, לפי העניין, הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח ויודיע לה על החלטתו.
: (ג) סבר המפקח כי החברה הבת או החברה לא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות לה, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להימנע מהפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כל עוד לא תוקנה, בהתאם לתנאים שיקבע.
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן בכל הנוגע לשירותים הכספיים, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.

@ 88טז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יח.(תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88יט. דוחות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה והחברה הבת יגישו למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליהן, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תגיש למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליה, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
: (ב) החברה והחברה הבת יפרסמו פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלהן, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תפרסם פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלה, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
: (ג) המפקח רשאי להורות לחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) להגיש לו דוחות נוספים, ובכלל זה דוחות תמחיר, באופן, במועדים ולתקופות שיורה או בהתרחש אירוע שיורה.

@ 88כ. דיווח החברה הבת על מעילה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) נודע לחברה או לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיהן, סוכן דואר או נושא משרה בהן היה מעורב במעילה הנוגעת לשירותים הכספיים או לכספים כמשמעותם [[בסעיף 88יא]] שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה או של החברה הבת ולמפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) נודע לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיה או מעובדי החברה, סוכן דואר או נושא משרה בה או בחברה, היה מעורב במעילה שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה הבת ולמפקח.
: (ב) הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כמו כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסים של החברה והחברה הבת ונכסים המוחזקים בהן או המנוהלים על ידיהן.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסי החברה הבת ונכסים המוחזקים בה או המנוהלים על ידה.

@ 88כא. חובת סודיות על המפקח או מי מטעמו (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המפקח, פקח או אדם אחר הפועל מטעמו של המפקח מידע ולא יראה מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותים הכספיים לפי חוק זה, אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני החברה או החברה הבת, בלבד - אם ניתנה לכך הסכמת החברה או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המפקח רשאי לגלות מידע או להראות מסמך לנגיד כהגדרתו [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], ובלבד שנוכח כי המידע או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידי בנק ישראל.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח או פקח רשאי לגלות מסמך שהגיע לידיו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אם ראה כי הדבר נדרש לצורכי הליך פלילי.
: (ג) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו, בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ו'2: פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 88כב. הסמכת פקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, פקחים שיהיו נתונות להם סמכויות הפיקוח לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - פקח); הודעה על הסמכת פקח לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
: (ב) לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש פקח, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

@ 88כג. סמכויות המפקח או פקח (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי פקח, ולעניין פסקה (1) לגבי השירותים הכספיים ופסקה (3) - גם המפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לשם פיקוח כאמור ברישה, למעט בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבעל רישיון, סוכן דואר או מי מטעמם פועל בו או מנהל את עסקיו, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מבעל רישיון, מכל נושא משרה בו, מסוכן דואר, מפקיד דואר או מגורם אחר הפועל מטעמו של בעל רישיון למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בסעיף זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (ג) לערוך בדיקות או מדידות במקום כאמור בפסקת משנה (א) או במיתקן המשמש לאספקה או לניטור של שירותים הניתנים בידי בעל רישיון או בידי מי מטעמו, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (3) לשם פיקוח על פעילותה של החברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבו החברה, החברה הבת או סוכן דואר מנהלים את עסקיהם, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מהחברה או מהחברה הבת, מכל נושא משרה בהן, ממי שמועסק על ידן, לרבות רואה החשבון המבקר שלהן או סוכן דואר, ומגורם אחר הפועל מטעמה של החברה הבת למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה.

@ 88כד. בירור מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל הכללי של משרד התקשורת ([[בפרק זה]] - המנהל) יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, למעט לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בבעל הרישיון שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה או החברה הבת הפרה הוראה מההוראות לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בחברה או בחברה הבת, לפי העניין, שלדעת המפקח עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ג) מי שזומן כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יתייצב במועד שזומן אליו; זימון לפי סעיף קטן (א) או (ב) ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם נושא המשרה.
: (ד) זומן נושא משרה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), יודיע המנהל, המפקח או הפקח, לפי העניין, לנושא המשרה שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שעל הפרתם יישאל; נושא המשרה שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

@ 88כה. זיהוי המפקח והפקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המפקח או פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]] אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן יש בידו תעודה החתומה בידי השר המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 88כו. חובת סודיות בכל הנוגע לשירותי דואר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המנהל, פקח או אדם אחר הפועל מטעמם מידע ולא יראה מסמך שהגיע אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותי דואר לפי חוק זה אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני בעל רישיון או החברה הבת בלבד - אם ניתנה לכך הסכמה של בעל הרישיון או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ז': עבירות, עונשין וסדרי דין ==

=== סימן א': עבירות בשירות הדואר והפרת חובת סודיות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 89. גניבת דבר דואר
: פקיד דואר שגנב דבר דואר או מתוכו, הסתירו או השמידו במהלך העברתו, דינו - מאסר חמש שנים; הכיל דבר הדואר כסף, שטר, נייר ערך או חפץ, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 90. עשייה שלא כדין (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) פקיד דואר של בעל רישיון כללי שללא סמכות כדין פתח, עיכב או השהה דבר דואר או עשה לגביו מעשה אחר שאינו רשאי לעשות בתוקף תפקידו, או שביודעין התיר לאחר לעשות מעשה כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לאסור על בעל רישיון כללי את פתיחתו, עיכובו או השהייתו של דבר דואר בדרך שנקבעה בכללים מחמת אחד מאלה:
:: (1) העדר מען נכון;
:: (2) הנמען נפטר או אי אפשר למצאו;
:: (3) הנמען סירב לקבלו או סירב לשלם או לא שילם את דמי הדואר בעדו;
:: (4) דבר הדואר מכיל פריטים שהעברתם בדואר אסורה לפי האמנה וההסכמים של איגוד הדואר העולמי או לפי הכללים;
:: (5) קיים חשד סביר כי נעברה עבירה לגבי דבר הדואר או באמצעותו לפי חוק זה או לפי דין אחר.
: (ג) דבר דואר שנפתח, עוכב או הושהה כאמור ינהג בו פקיד הדואר בהתאם לאמור בכללים.

@ 91. הפרת חובת סודיות בנוגע למתן השירותים הכספיים או בנוגע לדבר דואר או תוכנו (תיקון: תשפ&quot;ב) 
: (א) אדם שהגיע אליו מידע במסגרת מילוי תפקידו לפי חוק זה על אדם אחר, בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים או בכל הנוגע לדבר דואר או תוכנו, לא יגלה אותו לאחר שלא היה מוסמך לקבלו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהחובות החלות על החברה והחברה הבת במתן השירותים הכספיים לפי כל דין.
: (ג) אדם שגילה מידע על אדם אחר או על דבר דואר או תוכנו, שהגיע אליו לפי חוק זה במסגרת מילוי תפקידו או שעשה בו שימוש בניגוד לסעיף קטן (א), דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 92. הפרת איסור מתן שירותי דואר בלא רישיון או היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הנותן שירות דואר בתחום המוסדר בלא רישיון או הפועל שלא לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))), בניגוד להוראות [[סעיף 1א(ב)]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (א1) היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף פי שניים מן הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) בית המשפט רשאי לצוות על החרמת כל דבר דואר שלגביו נעברה עבירה על [[סעיף 1א(ב)]] ולהורות מה ייעשה בו.

@ 93. רשלנות המעביר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מועסק בהובלה, בשמירה או במסירה של שק דואר או של דבר דואר, שבמהלך ההעברה עשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
: (1) התיר לאדם שאינו מוסמך לכך לנסוע ברכב שאינו מורשה להסיע נוסעים והמשמש להובלת שק דואר או דבר דואר;
: (2) תוך כדי העסקתו כאמור או בהיות שק הדואר או דבר הדואר בשמירתו או בהחזקתו, הניח אותו ללא שמירה או הניח לאדם שאינו מוסמך לכך לשמור עליו;
: (3) סיכן את בטיחותו של שק דואר או דבר דואר מחמת אי-זהירות, התרשלות או התנהגות שלא כשורה;
: (4) אסף, קיבל, הוביל או מסר דבר דואר שלא במהלך הרגיל של בעל רישיון כללי, ואין לו רשות לכך;
: (5) האיט במזיד הובלתם של שק דואר או דבר דואר, או לא נקט זהירות ושקידה כראוי להובילם בבטיחות ובמהירות הראויה.

@ 94. בעל שירות נדרש שסירב להסדיר הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל שירות נדרש שסירב לעשות, או לא עשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתו של השר, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה שנמסרה לו לפי [[סעיף 61]], או שהוא, עובדו או שלוחו עשו אחת מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) סירב להוביל, או לא הוביל, שקי דואר שמסר לו פקיד דואר;
:: (2) סירב לקבל, לאסוף, למסור או להניח שקי דואר, או שלא עשה כן במקומות, בימים ובשעות הנהוגים בקו - כפי שהורתה לו החברה.
: (ב) אחריות פלילית לפי סעיף זה לא תגרע מאחריותו של בעל שירות נדרש על פי [[סעיף 64]].

@ 95. עבירות מפעיל (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) אלה דינם קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) מפעיל שלא קיים את הוראות [[סעיף 66]];
:: (2) מפעיל שלא מסר דבר דואר כאמור [[בסעיף 67]];
:: (3) מפעיל שפתח שק דואר שהופקד בידו להובלה, או שהוציא כל דבר מתוך שק כאמור;
:: (4) מי שקיבל מידי מפעיל או מטעמו שק דואר או דבר דואר, כדי שיביאם לבית דואר ובמזיד שבר את החותם של שק הדואר או פתח את דבר הדואר.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ב': עבירות כלפי הדואר ===

@ 96. הגדרת מוביל דואר
: [[בסימן זה]], &quot;מוביל דואר&quot; - אמצעי הובלה שדברי דואר נישאים בו וכן אדם המועסק בהובלת דברי דואר או במסירתם.

@ 97. גניבה או פגיעה בשק דואר או בדבר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) גנב שק דואר;
: (2) גנב דבר דואר משק דואר, מבית דואר, מפקיד דואר או ממוביל דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (3) גנב כסף, שטר, נייר ערך או חפץ מתוך דבר דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (4) עצר מוביל דואר בכוונה לשדוד אותו או לחפש בו;
: (5) סילק או פתח שלא כדין שק דואר שנשלח באמצעות מוביל דואר;
: (6) הוציא שלא כדין דבר דואר במהלך העברתו מתוך שק דואר שנשלח כאמור.

@ 98. משלוח חמרים מסוכנים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו חומר נפץ, חומר מסוכן אחר, יצור חי מסוכן או כל דבר אחר העלול לפגוע באדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 99. הסתרת דברי דואר
: מי שמצא דבר דואר או שנמסר לו שלא כשורה דבר דואר, ובידיעה, שהיה צריך להימסר לאדם אחר, החביאו או עיכבו במזיד, או סירב למסרו או לא מסרו לאחר שפקיד דואר דרש זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים.

@ 100. משלוח חמרים מזיקים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
: (1) מכשיר חד שאינו מוגן כיאות, חומר מזיק, יצור חי מזיק או כל דבר אחר העלול לפגוע בדברי דואר אחרים;
: (2) סמים מסוכנים שהכנסתם בדבר דואר לא הורשתה במפורש באמנה ובהסכמים של איגוד הדואר העולמי.

@ 101. פתיחה או עיכוב של דבר דואר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שאינו מועסק על ידי בעל רישיון ועשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) פתח דבר דואר שהיה צריך להימסר לאחר או גרם לפתיחתו;
:: (2) הפריע או עיכב הובלת דבר דואר או מסירתו לנמען.
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוא אפוטרופסו של קטין או של פסול דין שאליו ממוען דבר הדואר.

@ 102. ביול שלא כדין (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) הסיר שלא כדין בול מדבר דואר במהלך העברתו בחברה, או ממסמך של החברה;
:: (2) השתמש לצורך תשלום דמי דואר בבול דואר שבוטל בחותם או בסימן אחר שנעשה בו בבית דואר;
:: (3) השתמש בבולים או בדברי בולים שלא הונפקו כדין או שלא אושרו, תוך הימנעות מתשלום דמי דואר.
: (ב) יראו כעושה עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) ו-(3) גם מי שהמען הרשום על דבר הדואר או שסימן המופיע על דבר הדואר מצביע עליו כמי ששלח את דבר הדואר או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו.

@ 102א. הפרת איסור הנפקת בולים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: המנפיק בול שלא אושר כאמור [[בסעיף 1]] והנחזה לציין תשלומם של דמי דואר, או המנפיק דברי בולים שעליהם הוטבע בול כאמור, דינו - מאסר שנה אחת; הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סימן שהנפיק בעל רישיון כדין לצורך ציון תשלום דמי דואר.

@ 103. התחמקות מתשלום דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהשיג שירות משירותי בעל רישיון כללי בתחבולה כדי להשתמט מתשלום המגיע תמורתו, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 104. נזק לנכסי בעל רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) מי שכתב על נכס של בעל רישיון כללי או הדביק עליו שלא כדין כרזה או מודעה, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ב) יראו כמבצע עבירה לפי סעיף זה גם מי שתכנה של הכרזה או המודעה מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:
:: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;נכס של בעל רישיון כללי&quot; - בית דואר, תיבת דואר, לוחיות או שלט של בעל רישיון כללי וכל נכס שבעל רישיון כללי מחזיק בו או המשמש אותו.

@ 105. הפרעה לעבודת פקיד דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהפריע לפקיד דואר במילוי תפקידו לאחר שהוזהר שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 106. מרמה
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס:
: (1) רשם במזיד על גבי דבר דואר שנשלח בדואר אמרה כוזבת בדבר תכולתו;
: (2) בכוונת מרמה שם בבית דואר דבר דואר הנחזה כאילו חל עליו פטור או זכות יתר לפי כל דין הנוגע לדברי דואר.

@ 107. משלוח דואר בניגוד לכללים (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שעבר על הוראות [[סעיפים 56]] [[ו-57]], לאחר שבעל הרישיון הכללי הזהירו בכתב שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 108. התראּות כבית דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לא יסמן אדם מקום השייך לו או הנמצא בשליטתו, בסימנים, מלים או אותיות המצביעים או המרמזים, כי יש במקום תיבת דואר או כי המקום הוא בית דואר של בעל רישיון, ולא ירשה בו את קיומם, אלא בהרשאת בעל הרישיון.
: (ב) מי שהפר הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[#סעיף 61|בסעיף 60(א)(1) (([צ&quot;ל: בסעיף 61(א)(1)])) לחוק העונשין]].

@ 109. עיסוק בבית דואר או לידו
: מי שעסק במסחר, במלאכה או ברוכלות, בתוך בית דואר או סמוך לפתחו, דינו - קנס.

== פרק ז'1: אמצעי אכיפה מינהלית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;רישיון&quot; - לרבות היתר כללי לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד התקשורת;
:- &quot;הכנסה שנתית&quot; - סך ההכנסות של המפר בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב כמשמעותה [[בסעיף 109ב1]], בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לאותה שנת כספים, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 109ב. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשע״ז, תשפ&quot;ב, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 400,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 460,730 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-2% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) הפר הוראה שניתנה כאמור [[בסעיף 1ה(ב)]] ושנועדה למנוע פגיעה במתן שירותי הדואר באורח תקין וסדיר או פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר;
:: (1א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 1ה(ג)]] ושנועדה למנוע פגיעה או נזק כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2) התנה שירות ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, והכל בניגוד להוראת [[סעיף 1ז]] או תנאי מתנאי אישור שניתן לפיו;
:: (2א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 5א1(ג)]] בעניין שירות חדש;
:: (2ב) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(א)]] או בניגוד לתנאים והגבלות שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2ג) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בלי שהתקיים תנאי מהתנאים כאמור [[בסעיף 5א2(ג)]];
:: (2ד) החזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה ללא קבלת היתר מהשר או בניגוד לתנאים שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה, כאמור [[בסעיף 5א2(ב)]];
:: (3) לא סיפק לבעל רישיון אחר שירות המבוסס על התשתית שלו בהתאם לקביעה או הוראה לפי [[סעיף 5ב(א)]];
:: (4) לא סיפק לציבור שירות דואר שנקבע כשירות דואר בסיסי בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]] או חרג מתקני איכות או שירות שנקבעו לפי [[הסעיף האמור]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) דרש תשלום לא אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי, בניגוד להוראות [[סעיף 37(ב)]];
:: (7) הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 37(ד)]] בעניין תשלום בעד שירות דואר או עדכון סכום התשלום;
:: (8) הפר הוראה שנתן השר בעניין תשלום בעד שירות דואר, תשלום בעד מקבץ שירותי דואר או הפרדת תשלום, לפי [[סעיף 37(ו)]];
:: (9) נתן הנחה ללקוח עסקי בעד שירות דואר באופן מפלה, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(א)]];
:: (10) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ה)]] בעניין ביטול אמות מידה כאמור [[באותו סעיף]], שינוי שלהן או הוראה אחרת בעניינן;
:: (11) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ו)]] בעניין פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן;
:: (12) קבע כלל בעניין מהעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]], הטעון את אישורו של השר מראש ובכתב בלי לקבל אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א2)]];
:: (13) פעל בניגוד להוראת השר לפי [[סעיף 53(ב) רישה]] שנקבעה בעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]].
: (א1) (((פקע).))
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) לא מסר בכתב מידע בתוך התקופה שנקבעה לכך או באופן הקבוע לכך בדרישת השר בכתב לפי [[סעיף 1ו]];
:: (1א) לא מסר הודעה לשר לפני תחילת מתן שירות חדש, בניגוד להוראות [[סעיף 5א1(ב)]];
:: (1ב) לא פרסם באתר האינטרנט שלו תשלום שקבע לפי [[סעיף 37(ג)]];
:: (1ג) לא מסר הודעה באופן או במועד שעליו הורה השר, על תשלומים שהוא דורש או שבכוונתו לדרוש או על כל שינוי בתשלומים כאמור בניגוד להוראות [[סעיף 37(ה)]];
:: (1ד) לא פרסם את אמות המידה או שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו או לא מסר הודעה על הפרסום, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(ג)]];
:: (1ה) לא מסר מידע שהשר דרש לפי [[סעיף 37א1(ד)]] לגבי אמות המידה או ההנחות הניתנות לפיהן, או נתן הנחה לאחר שלא מסר מידע כאמור;
:: (2) לא סימן דבר דואר המועבר על ידו או בית דואר שלו, בניגוד להוראת [[סעיף 52(ב)]];
:: (2א) לא פרסם באתר האינטרנט שלו כלל שקבע או שינה כאמור [[בסעיף 53(א)]] כל תקופת תוקפו, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)]];
:: (2ב) לא מסר הודעה בעניין כלל או שינוי בכלל שביקש לקבוע, או לא פרסם אותו באתר האינטרנט שלו, במועד שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א1)]];
:: (3) קיבל דבר דואר רשום למשלוח כשלא מצוינים על גביו הפרטים שיש לציינם לפי [[סעיף 56א(א)(1) ו־(2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ב)]];
:: (4) לא ציין בהודעת דואר רשום את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר הרשום, בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ג)]];
:: (5) לא מסר לפקח, בכתב, מידע או מסמך לפי דרישה שנמסרה לו בכתב, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88כג(2)(ב)]];
:: (6) הפר תנאי מתנאי רישיונו או לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל לפי תנאי כאמור, בכל הנוגע לשירותים שאינם השירותים הכספיים, בפרק הזמן שנקבע בהוראה.
: (ב1) סיפק אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, בלא רישיון או היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 1א]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית שלו, לפי הנמוך.
: (ב2) הפרה החברה הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 126(א)]], כמפורט [[בטור א' לתוספת]], רשאי המנהל להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הקבוע [[תוספת|בטור ב' לצידה]].
: (ג) (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת תנאי מתנאי ההיתר לשירותים כספיים שנקבע לפי [[סעיף 88ב]], רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))).
: (ד) הפרה החברה, ואם החברה הבת נותנת את השירותים הכספיים בעצמה - החברה הבת, הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (1) לא סיפקה לציבור שירות כספי בסיסי או חרגה מתקני איכות או שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]];
:: (2) הפרה הוראה מההוראות שנקבעו לפי [[סעיף 88ה5]] לעניין גילוי נאות;
:: (3) לא מסרה ללקוח מידע, בהתאם להוראות [[סעיף 88ה6]];
:: (3א) התנתה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 88ה7]];
:: (4) הפרה הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 88ה8]] לעניין מועד זקיפת חיובים לחשבון של לקוח;
:: (4א) לא שמרה מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(א)]], או לא שמרה מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(ב)]];
:: (5) לא מסרה בכתב מידע או מסמך, לפי דרישה שנמסרה לה בכתב, בניגוד להוראות [[סעיף 88ט2]] [[או 88כג(3)(ב)]];
:: (6) גבתה תשלום בעד שירות כספי בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88י(א)(1)]];
:: (7) לא קיימה הפרדה חשבונאית, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88יא(ד1)]];
:: (8) הפרה הוראה שנתן המפקח לפי [[סעיפים 88יד]] [[או 88טו]];
:: (9) לא הגישה דוח למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(א) או (ג)]], או לא פרסמה פרטים מהדוח הכספי, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(ב)]];
:: (10)  הפרה תנאי מתנאי רישיונה בנוגע לשירותים הכספיים.

@ 109ב1. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, החברה הבת או החברה הפרו הוראה החלה עליהם כאמור [[בסעיף 109ב]], או כי אדם הפר הוראה החלה עליו לפי [[סעיף 109ב(ב1)]] ([[בפרק זה]] - המפר) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה, ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות [[סעיף 109ב2]] וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[בסעיף 109ב3(ד)]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 109ד]], ושיעור התוספת.

@ 109ב2. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ב)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 109ב1]] רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, בכתב או בעל פה כפי שיקבע המנהל או המפקח, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה ב-30 ימים נוספים.

@ 109ב3. החלטת המנהל או המפקח ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 109ב2]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 109ג1]].
: (ב) החליט המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל או המפקח, לפי העניין, את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 109ב2]], בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[הסעיף האמור]], יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 109ג. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 109ג1. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) או המפקח, לפי העניין, אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[סימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[פרק זה]], ובשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשע״ד–2013]].))

@ 109ד. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה חצי אחוז ממנו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה כאמור [[בסעיף 109ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 109ה. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 109ב2]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 109ט]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[אותו סעיף]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי לפי [[פרק זה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 109ה1. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 109ב3]].

@ 109ו. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 109ו1. פריסת תשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות את הפריסה, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
: (ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את ההחלטה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות [[סעיף 109ו]].

@ 109ז. גביה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרישיון לפי הוראות רישיונו, כולן או מקצתן, ורשאי הוא לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

@ 109ז1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז2. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 109ב]], והתקיימו נסיבות שקבע המנהל או המפקח, לפי העניין, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[סימן ב']], להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]((;)) בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 109ד]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 109ז3]].
: (ג) נהלים לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 109ז3. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 109ז2]], רשאי הוא לפנות למנהל או למפקח, לפי העניין, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) קיבל המנהל או המפקח, לפי העניין, בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 109ז4. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 109ד(א)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 109ד(ב)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 109ב2]] [[ו-109ב3]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז5. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] או על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 109ח. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי [[פרק זה]] לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר המנהל או המפקח, לפי העניין, למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל או המפקח, לפי העניין, הליכים לפי [[פרק זה]] בשל ההפרה.

@ 109ט. ערעור (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי [[פרק זה]], ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או המפקח, לפי העניין, או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 109ט1. פרסום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הטיל המנהל או המפקח עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי מועד ביצוע ההפרה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 109ט]] על החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א).
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 109ב2]], ובלבד שהמנהל או המפקח, לפי העניין, הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 109ב1]].
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד, יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל או המפקח אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 109ט2. אצילת סמכויות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הממונה על תחום הדואר במשרד התקשורת את סמכותו לנקוט אמצעי אכיפה מינהלית לפי חוק זה; הודעה על אצילת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 109י. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב) : (((בוטל).))

== פרק ח': העברת עובדים, נכסים, זכויות וחובות, התחייבויות ותביעות (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': העברת עובדים מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 110. הסכם להעברת עובדים
: נחתם בין המדינה לבין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות הרשות יחולו הוראות אלה מיום תחילתו של ההסכם (להלן - הסכם להעברת עובדים):
: (1) עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר;
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד המדינה שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) עובד שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) ולא הסתגל לעבודה ברשות בתנאים ובתקופה שנקבעו בהסכם להעברת עובדים, לא יחולו עליו הוראות פסקה (2) וזכויותיו יהיו כפי שנקבע בהסכם להעברת עובדים;
: (4) זכויותיו של עובד שהועבר כאמור כלפי המדינה מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד המדינה, שהרשות קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת עובדים - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן מן המדינה.

@ 111. הסכם עבודה
: תנאי הסכם עבודה בין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, שעניינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, טעונים אישור השר ושר האוצר, וזאת לתקופה של שנה אחת מיום העברת רוב עובדי שירותי הדואר במשרד התקשורת לרשות.

=== סימן א'1: העברת עובדים מהרשות לחברה (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 111א. הסכם להעברת עובדים לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: נחתם בין הרשות לבין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, לאחר שקוים משא ומתן בין הצדדים, הסכם בדבר העברת עובדים משירות הרשות לשירות החברה, יחולו ההוראות כמפורט להלן מיום תחילתו של ההסכם (בסעיף זה - הסכם להעברת עובדים לחברה):
: (1) עובד הרשות שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שקבע השר;
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (היום שבו יחל עובד הרשות להיות עובד החברה), התשס״ו–2006]].))
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד הרשות שהפך להיות עובד החברה כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה - עובד מועבר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) זכויותיו של עובד מועבר כלפי הרשות מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותו עובד הרשות, שהחברה קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת העובדים לחברה - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן אלא מהחברה;
: (4) עובד מועבר שערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]] היה זכאי לגמלאות לפי [[חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (בסעיף זה - חוק שירות המדינה ((())גמלאות(())){{ריק}}), ימשיך להיות זכאי לגמלאות כאמור;
: (5) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, כל העלאה של המשכורת, לרבות באמצעות קידום בדרגה או מתן תוספות שכר, שתינתן לעובדים המועברים לחברה במסגרת ההסכם להעברת עובדים לחברה, לא תביא לשינוי בגמלה המשולמת למי שפרש מהרשות לפני יום ההעברה לחברה, ושהוראות [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]] הוחלו לענין גמלתו.

@ 111ב. קרן להבטחת תשלומי פנסיה לעובדים (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) החברה תעביר לקרן לצבירת תשלומי גמלאות לעובדי החברה שתאושר בידי שר האוצר (בסעיף זה - הקרן), שיעור מתוך הכנסות החברה כלהלן:
:: (1) בשנת 2005 - 1.5%;
:: (2) בשנים 2006 ו-2007 - 2.5%;
:: (3) החל בשנת 2008 ועד הפקדת יתרת הגירעון האקטוארי - 3.5%.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסות החברה&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 37א(א)]];
::- &quot;יתרת הגירעון האקטוארי&quot; - סכום יתרת הגירעון ביעודות הצבורות בחברה לצורך תשלומי הגמלאות לעובדיה שעליהם חל [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]], ביחס להתחייבויות לגמלאות לעובדים אלה, לאחר הפקדת סכומים שונים שהוסכמו, כפי שייקבע בין החברה לבין נציגות העובדים, באישור החשב הכללי במשרד האוצר ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]].
: (ג) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכויות החברה או העובדים לפי כל דין או הסכם.

=== סימן ב': העברת נכסים, זכויות, חובות ותקציב מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 112. הסכם להעברת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ו, תש&quot;ן)
: (א) [[בסימן זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר, בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לרשות את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי השירותים אשר יינתנו בידי הרשות, החל ביום שייקבע לפי [[סעיף 127(ג)]], ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי השירותים האמורים ערב היום האמור; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים.
: (ג) העברת זכויות לרשות לפי ההסכם להעברת נכסים או רישום הזכויות על שמה, פטורים מתשלום החל לפי כל דין או הסכם על העברה או רישום כאמור; שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות גם מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.

@ 113. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות
: משנחתם ההסכם להעברת נכסים רשאי השר לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

@ 114. העברת תקציב
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;היום הקובע&quot; - היום שנקבע לפי [[סעיף 127(ג)]];
::- &quot;השנה השוטפת&quot; - שנת הכספים שבה היום הקובע.
: (ב) הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים אשר הוקצבו בחוק התקציב לשנה השוטפת לפעולותיהן של יחידות משרד התקשורת המועברות לרשות וטרם הוצאו ביום הקובע; עד לסיומה של שנת הכספים השוטפת יהיה התקציב לפעולות הרשות לפי התקציב שהועבר לרשות כאמור, בשינויים הנובעים מהקמת הרשות.

@ 115. תביעות תלויות ועומדות
: השר רשאי לקבוע בצו כי הרשות תבוא במקום המדינה לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, שהן בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור [[בסעיף 112(ב)]], וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה.

=== סימן ב'1: העברת נכסים, זכויות, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה ומהמדינה או מבנק הדואר לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ===

@ 115א. העברת נכסים, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
::- &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו ערב יום התחילה של הרשות יהיו החל ביום התחילה של המדינה.
: (ג) כל תביעה של הרשות או נגדה שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.

@ 115ב. העברת נכסים מהמדינה לחברה בהסכם (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לחברה את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעברו מהרשות למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], והדרושים לשם מתן השירותים אשר יינתנו בידי החברה לפי הוראות חוק זה ([[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים).

@ 115ג. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לענין העברת הפעילות, הנכסים, החובות וההתחיבויות מהרשות למדינה ומבנק הדואר ומהמדינה לחברה, הוראות, על אף האמור בכל דין, בכל אחד מאלה:
: (1) פטור מלא או חלקי ממסים, מתשלומי אגרות או מתשלומי חובה אחרים, בתנאים שקבע;
: (2) הוראות ותיאומים לענין חבות המס, לרבות לענין קביעת יום רכישה, מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה או יתרת שווי רכישה;
: (3) הוראות מיוחדות לענין קביעת ההכנסה החייבת וחישובה, והמסים החלים על החברה, לרבות בנוגע להסדרי הפרישה והגמלאות של עובדי הרשות.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הוראות מס), התשס״ו–2006]].))

@ 115ד. העברת זכויות, חובות והתחייבוית, מהמדינה לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור הועדה, יקבע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]].
: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, כי החברה תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של הרשות או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], כולן או חלקן.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ה. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות מבנק הדואר לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או בהסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום בנק הדואר, הן לגבי הזכויות והסמכויות של בנק הדואר והן לגבי החבויות וההתחייבויות שהיו מוטלות על הבנק ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ו. תביעות תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר בהסכמת השר, רשאי, לקבוע בצו, כי החברה תבוא במקום בנק הדואר לענין תביעות שהיו תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו, כולן או חלקן, ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת פעילות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 115ו1. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב)
: הוראות [[סעיף 115ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין העברת פעילות, נכסים, חובות והתחייבויות מהחברה לחברה הבת.

== פרק ט': הוראות שונות ==

@ 116. המדינה כמקבל שירות
: דין המדינה כדין כל מקבל שירות לענין קבלת שירותים על פי חוק זה.

@ 117. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 117א. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;א, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 121. היתרים קיימים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היתר שניתן לפי פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976, ושהיה בתוקף ערב קבלתו של חוק זה בכנסת רואים אותו כהיתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) שניתן לפי חוק זה.
: (ב) מי שנרשם כבעל היתר, מכוח ההיתר הכללי לאיסוף, העברה או מסירה של מכתבים, שניתן לפי הוראות [[סעיף 50 לחוק זה]], כנוסחו לפני יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]], ורישומו כאמור היה בתוקף ערב היום האמור, יראו אותו כמי שפועל לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לאחר היום האמור.
: (ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי הוראות [[סעיף 1ב]] [[או 1ג]], לפי הענין, לשנות היתר שהוענק כאמור, להגבילו, להתלותו או לבטלו, ובכלל זה ליתן תחתיו רישיון או להעניק היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לפעילויות שניתן לגביהן היתר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), כולן או מקצתן.

@ 122. שמירת דינים
: אין האמור בחוק זה גורע מסמכויות בדיקה ופיקוח על דברי דואר מכוח כל חיקוק.

@ 123. ביטול
: פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976 - בטלה.

@ 124. : ((הנוסח שולב בחוק בנק הדואר, התשי&quot;א-1951.))
@ 125. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]].))

@ 126. ביצוע ותקנות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) שר התקשורת אחראי לביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ורשאי הוא, באישור הועדה, להתקין תקנות בדבר פיקוח על בעל רישיון, על פעולותיו של בעל רישיון והבאים מטעמו, על אופן מתן שירותים על ידי בעל רישיון, וכן בדבר התנאים שבהם רשאי בעל רישיון להגביל או להפסיק את מתן השירותים הניתנים על ידו, כולם או מקצתם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ״ה–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ב) (((בוטל).))

@ 126א. שינוי [[התוספת]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לשנות בצו את [[התוספת]], ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע [[בטור ב' לתוספת]] לא יעלה על 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022))).

@ 126ב. נוהל דרישת מידע (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]], [[88כג(2)(ב)]] [[ו-37א1(ד)]].
: (ב) המפקח יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג(3)(ב)]].
: (ג) נהלים שנקבעו לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 127. תחילה
: (א) תחילתם של [[סעיפים 2 עד 4]], [[8 עד 20]], [[25]], [[26]], [[29(ב)]], [[34]], [[112]], [[117]] [[ו-126]] ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות.
: (ב) תחילתו של [[סעיף 125(2)]] ביום תחילתו של [[חוק הבזק]].
: (ג) תחילתם של יתר סעיפי חוק זה ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו, באישור שר האוצר, ההסכמים האמורים [[בסעיפים 110]] [[ו-111]] וההסכם להעברת נכסים האמור [[בסעיף 112]], ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום החתימה על ההסכמים האמורים.

@ 128. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך עשרים ימים מקבלתו בכנסת.

== תוספת (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 109ב(ב2)]]))) ====
: [[בתוספת זו]], &quot;התקנות&quot; - [[=תקנות|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ&quot;ה-1995]].
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) החברה לא מסרה דיווח על אירוע מיוחד בסמוך לאחר התרחשות האירוע בניגוד [[לתקנה 8 לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) החברה לא המציאה תוכניות, דינים וחשבונות ומסמכים אחרים כמפורט [[בתוספת לתקנות]], במועדים הקבועים [[בתקנות]], בנושאים ובמתכונת כפי שנקבעו, בניגוד [[לתקנה 9(א) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) החברה לא מסרה דוח שנתי או רבעוני בניגוד [[לתקנה 9(ב) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) החברה לא המציאה דוחות מיוחדים שעניינם שירותי דואר לציבור במועד שנקבע בניגוד [[לתקנה 10 לתקנות]]. || 200,000
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ד' בשבט התשמ&quot;ו (14 בינואר 1986).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, שר החוץ, ממלא מקום ראש הממשלה
* אמנון רובינשטיין, שר התקשורת
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>pu8q1yu50y6rymx9npyqlqgkh6dvy7y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080295</id>
      <parentid>3080294</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T06:52:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3080295</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200370" sha1="a89vi0yr2pwoa05shjyypz0ig0ujpzr" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986 (תיקון: תשס&quot;ד)
&lt;שם קודם&gt; חוק רשות הדואר, התשמ&quot;ו-1986

&lt;מאגר 2001203 תיקון 2158478 תקן 151356 קוד a163Y00000DuDmYQAV&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' &lt;!-- 2000840 --&gt; ''פקודת בתי הדואר:'' ((חא&quot;י כרך ב' פרק קט&quot;ו, עמ' 115|פקודת בתי הדואר|0:563547)); ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 96|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 1142|תקון|0:561626)); ((1941, תוס' 1, 68|תקון|0:561746)), ((129|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)); ((1945, תוס' 1, 121|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((1948, תוס' 1, 27 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Amendment)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|3:208189)); ((תשכ&quot;ב, 103|תיקון מס' 3|5:208190)); ((תשכ&quot;ג, 44|תיקון מס' 4|5:208191)); ((תשכ&quot;ה, 44|תיקון מס' 5|5:208193)), ((234|תיקון מס' 6|5:208192)), ((352|ת&quot;ט|ec:5:317753)); ((תשכ&quot;ח, 17|תיקון מס' 7|6:208194)); ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 57|תקנות-שעת-חירום (תיקון פקודת בתי הדואר)|3066)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ד, 40|חוק לקיום תקפן של תקנות-שעת-חירום שונות|8:210076)). &lt;!-- 2000853 --&gt; ''פקודת הדואר [נוסח חדש]:'' ((דמ&quot;י תשל&quot;ז, 567|פקודת הדואר|vn:8:525762)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 222|ת&quot;ט|ec:8:317405)); ((תשל&quot;ח, 118|ת&quot;ט|ec:9:317799)), ((118|ת&quot;ט|ec:9:317800)); ((תשמ&quot;א, 92|תיקון|9:208195)), ((174|תיקון מס' 2|9:208196)); ((תשמ&quot;ב, 218|חוק הבזק|10:208164)). &lt;!-- 2001368 --&gt; ''פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של ישראל, 1941:'' ((ע&quot;ר 1941 תוס' 1, 125|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)). &lt;!-- 2000126 --&gt; ''חוק בנק הדואר, תשי&quot;א-1951:'' ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון|3:208189)); ((תשי&quot;ח, 114|חוק ההתיישנות|3:208303)); ((תשל&quot;ו, 2|תיקון מס' 3|8:306557)); ((תשמ&quot;ו, 100|חוק רשות הדואר|11:210472)); ((תשנ&quot;ח, 63|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ד, 91|חוק מדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2001203 --&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ו, 79|חוק רשות הדואר|11:210472)), ((162|ת&quot;ט|ec:11:317476)); ((תשמ&quot;ז, 26|ת&quot;ט|ec:11:317477)); ((תש&quot;ן, 121|תיקון|12:211618)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)); ((תשנ&quot;א, 218|תיקון מס' 3|12:210895)); ((תשנ&quot;ב, 42|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 2)|12:211668)); ((תשנ&quot;ד, 36|תיקון מס' 5|13:211018)), ((39|תיקון מס' 6|13:211659)); ((תשנ&quot;ח, 162|תיקון מס' 7|14:211565)); ((תשס&quot;ב, 170|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)); ((תשס&quot;ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((524|תיקון לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:300999)); ((תשס&quot;ו, 96|ת&quot;ט|2040)); ((תשע&quot;א, 143|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)); ((תשע&quot;ב, 566|תיקון מס' 11|18:301460)); ((תשע&quot;ז, 450|תיקון מס׳ 12|20:381149)); ((תשפ&quot;ב, 816|תיקון מס' 13|24:622725)), ((961|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ד, 165|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 1029|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 889|שינוי התוספת לחוק|5428)); ((תשע&quot;ב, 1566|שינוי התוספת לחוק|7150)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 2651|עדכון סכומים|6726)); ((תשע&quot;ו, 3201|עדכון סכומים|7199)); ((תשע&quot;ז, 1911|עדכון סכומים|7411)); ((תשע&quot;ט, 7043|עדכון סכומים|8098)); ((תש&quot;ף, 2639|עדכון סכומים|8611)); ((תשפ&quot;א, 2557|עדכון סכומים|9328)); ((תשפ&quot;ב, 2733|עדכון סכומים|10121)); ((תשפ&quot;ג, 2671|עדכון סכומים|11021)); ((תשפ&quot;ד, 2350|עדכון סכומים|11952)); ((תשפ&quot;ה, 6081|עדכון סכומים|13356)); ((תשפ&quot;ו, 2781|עדכון סכומים|14129)). ''דחיית המועד הקובע:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1564|דחיית היום הקובע|7273)); ((תשע&quot;ד, 585|דחיית היום הקובע|7335)), ((1570|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7403)); ((תשע&quot;ה, 832|דחיית היום הקובע|7488)), ((1384|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ו, 683|דחיית היום הקובע|7611)), ((1704|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ז, 643|דחיית היום הקובע|7771)), ((1386|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7841)); ((תשע&quot;ח, 898|דחיית היום הקובע|7937)), ((2584|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8050)); ((תשע&quot;ט, 1912|דחיית היום הקובע|8157)), ((3520|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8251)); ((תש&quot;ף, 454|דחיית היום הקובע|8332)), ((1822|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8662)); ((תשפ&quot;א, 1764|דחיית היום הקובע|9129)), ((3830|דחיית היום הקובע (מס' 2)|9523)); ((תשפ&quot;ב, 1864|דחיית היום הקובע|9958)).

&lt;מבוא&gt; ((המועד הקובע לתחילתו של [[18:301460|תיקון מס' 11]] (&quot;'''המועד הקובע'''&quot;), שעניינו הסמכת בנק הדואר למתן שירותים כספיים, נדחה &lt;s&gt;ליום 31.7.2022 (120 חודשים מיום 31.7.2012)&lt;/s&gt; ליום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).))

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==


@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;בעל ענין&quot;, ו&quot;החזקה&quot; - כהגדרתם [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בול&quot; - בול דביק או תווית אחרת, מיטבע או סימן שאישר השר או מינהל דואר-חוץ לציון תשלומם של דמי דואר;
:- &quot;בזק&quot; - כהגדרתו [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בית דואר&quot; - מבנה או מקום אחר, לרבות תיבת דואר, שייעד בעל רישיון לקבלת דבר דואר, להעברתו או למסירתו, או לעיסוק בעניני בעל הרישיון;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר כללי לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) המדינה ומוסדותיה;
:: (2) רשות מקומית או תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי רשות מקומית, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהם נותנים לציבור;
:: (3) תאגיד שהוקם בחוק;
:- &quot;דברי בולים&quot; - מעטפה, איגרת, גלויה, וכל אריזה אחרת שעליהן מוטבע בול;
:- &quot;דברי דואר&quot; - מכתב, גלויה, עיתון, דבר דפוס, דוגמה, חבילה וכל צרור וחפץ אחרים הניתנים להעברה בדואר ולרבות מברק;
:- &quot;דמי דואר&quot; - התשלום בעד העברת דבר דואר;
:- &quot;היתר&quot; - (((תוחלף במועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר כללי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר לשירותים כספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר שניתן לחברה הבת לפי [[סעיף 88ב]];
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;החברה&quot; - חברת דואר לישראל בע&quot;מ;
:- &quot;החברה הבת&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;הכללים&quot; - הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 53]];
:- &quot;המפקח&quot; - המפקח לענייני השירותים הכספיים שמונה לפי [[סעיף 88יג]];
:- &quot;המועצה&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;המנהל&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הדואר שהוקמה ופעלה לפי חוק זה כנוסחו ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (6)]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (9)]];
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת;
:- &quot;השרים&quot; - השר יחד עם שר האוצר;
:- &quot;חוק החברות&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק התקשורת&quot; - [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;יוצא&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - היוצא מישראל;
:- &quot;לקוח עסקי&quot; - לקוח שהוא אחד מאלה:
:: (1) תאגיד;
:: (2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
:: (3) עוסק מורשה כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (4) גוף שהוקם לפי חוק;
:- &quot;מברק&quot; - מסר בכתב או בדרך אחרת המועבר, או המיועד להעברה, באמצעי בזק או בדרך מהירה אחרת;
:- &quot;מדריך הדואר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מפעיל&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - לרבות הבעלים, השוכר, המסיע, המטיס או המשיט, או מי מטעמם;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נכנס&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - הנכנס לישראל;
:- &quot;סוכן דואר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 46(א)]];
:- &quot;פנים&quot;, לענין דבר דואר - מדוור בישראל וממוען למקום בישראל, ולענין דמי דואר - דמי הדואר המוטלים על דבר דואר כאמור;
:- &quot;פקיד דואר&quot; - כל המועסק בכל ענין של בעל רישיון;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון כללי או רישיון מיוחד;
:- &quot;רישיון כללי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, ולענין החברה - גם למתן שירותים כמפורט [[בסעיף 5א(א)]];
:- &quot;רישיון מיוחד&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, המוגבל לפי סוגי השירותים, סוגים של דברי דואר, מועדי מתן השירותים, מקומות מתן השירותים או הסוגים של מקבלי השירותים;
:- &quot;שירותי דואר&quot; - השירותים להעברת דברי דואר בישראל, מישראל לארצות חוץ ומארצות חוץ לישראל, לרבות שירותי דואר בתחום המוסדר ותברוקה;
:- &quot;שירותי דואר בסיסיים&quot; - שירותי דואר הכלולים ברשימה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, לפי הוראות [[סעיף 5ג]];
:- &quot;שירותי דואר בתחום המוסדר&quot; - איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גרם, למען הזולת, וכן תברוקה, והשירותים הכרוכים בפעולות אלה;
:- &quot;שירותי דואר בתחום השמור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירותים פיננסיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות שתאגיד בנקאי רשאי לתת לפי [[סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], למעט שירותים המנויים [[בפסקאות (5), (6), (12) ו-(13) של הסעיף האמור]], ולמעט קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר כאמור [[בפסקה (9) של אותו סעיף]];
:- &quot;שק דואר&quot; - שק, ארגז, חבילה וכל כלי קיבול אחר שבהם מובילים דברי דואר במהלך העברתם בדואר, בין שיש בהם ובין שאין בהם דברי דואר;
:- &quot;תברוקה&quot; - שירות למען הזולת לקבלת מברקים, העברתם ומסירתם;
:- &quot;תיבת דואר&quot; - כל תיבה או כלי קיבול אחר של בעל רישיון לקבלת דואר לשם העברתו בדואר;
:- &quot;תיקון מס' 8&quot; - [[16:299603|פרק ד' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תיקון מס' 13&quot; - [[24:622725|חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק א'1: רישוי שירותי דואר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ==

@ 1א. זכות המדינה וחובת רישוי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) למדינה הזכות לתת שירותי דואר.
: (ב) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי חוק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר כללי שהוענק לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - היתר), ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:
:: (1) דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;
:: (2) כתב בי-דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;
:: (3) דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו.

@ 1ב. מתן רישיון, ביטולו, הגבלתו התלייתו או שינויו (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים; רישיון יכול שיינתן גם לגבי שירותים שהוענק לגביהם היתר.
: (ב) במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;
:: (2) התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;
:: (3) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור.
: (ג) בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
: (ד) השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.
: (ה) לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.
: (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ח), ומהוראות לפי [[סעיפים 88י]] [[ו-126]], ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
:: (1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון או בבעל הרישיון;
:: (2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;
:: (3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
: (ז) רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
: (ח) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).
: (ט) השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
:: (1) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
:: (1א) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;
:: (2) בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק זה או לפיו;
:: (3) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת או הוראה שניתנה לפיהם, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - לרבות הפרה של תנאים שונים שאינם מהותיים;
:: (4) בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;
:: (5) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או שמתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון כהגדרתם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]], או הליכי פשיטת רגל לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - גם אם החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.

@ 1ג. מתן היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: (א) השר רשאי להעניק היתר כללי למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ולקבוע בו תנאים; ההיתר יכול שיוענק גם לגבי שירותים שניתן לגביהם רישיון, וכן יכול שיהיה מוגבל לפי מועד מתן השירותים, סוג השירותים, סוג דברי הדואר, מקום מתן השירותים או סוג מקבלי השירותים; היתר יפורסם ברשומות.
: (ב) ההיתר יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לתת מכוחו שירותי דואר בתחום המוסדר.
: (ג) על ההיתר, על מבקש הרישום ועל מי שרשום לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 1ב]] בשינויים המחויבים.

@ 1ד. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 1ה. חובת מתן שרותי דואר באופן תקין וסדיר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון ייתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, על פי הרישיון או ההיתר ועל פי ההוראות שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי להורות לבעל רישיון על פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט לשם מניעת פגיעה או נזק כמפורט להלן, באופן ובתנאים שיורה, אף בלי שנתן הזדמנות לבעל הרישיון לטעון את טענותיו, אם ראה כי בעל הרישיון פועל באופן העלול לגרום לאחד או יותר מאלה:
::: (א) פגיעה מיידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר;
::: (ב) נזק בלתי הפיך לדברי דואר;
::: (ג) פגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום שירותי הדואר.
:: (2) הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקפן עם נתינתן ויהיו בתוקף לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על תשעה חודשים מיום שניתנו; השר ייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר מתן ההוראות ולא יאוחר מתום 15 ימים לאחר כניסת ההוראות לתוקפן.

@ 1ו. חובת בעל רישיון למסור מידע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי לדרוש בכתב ולקבל מבעל רישיון, כל מסמך וכל מידע הנדרש, לדעת השר, לצורך פיקוח או ביקורת על בעל הרישיון או לשם הסדרת תחום הדואר; בעל רישיון שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה, בכתב, בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לענין זה, &quot;מסמך&quot; ו&quot;מידע&quot; - לרבות &quot;חומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 1ז. התניית שירות בשירות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: בעל רישיון לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, אלא אם כן השר אישר לו לעשות כן, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף זה, &quot;שירות&quot; - שירות דואר או שירות אחר הניתן על ידי בעל רישיון.

@ 1ח. אגרות בעד מתן רישיונות או בעד רישום לפעול לפי היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: השרים רשאים לקבוע -
: (1) אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישום לפעול לפי היתר;
: (2) אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן;
: (3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאות גביה.

== פרק ב': רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': מתן שירותי דואר על פי רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 3. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 4. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 5א. מתן רישיון כללי לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן:
:: (1) שירותי דואר;
:: (2) שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו, והכל תוך שמירה על תחרות הוגנת, ובלבד שלא יהיה במידע או בדרך הצגתו או הפצתו משום פרסומת מסחרית; לענין זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - לרבות גוף או מוסד אחר שאישר השר, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהוא נותן לציבור, ורשאי השר להתנות מתן האישור בתנאים, לרבות בדבר מהות המידע; הודעה על גוף ציבורי תפורסם ברשומות;
:: (3) השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
::: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות לחברה הבת, הניתן לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) החברה לא תיתן, במישרין או בעקיפין, שירותים שלא הותרו לה במפורש לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג); לענין זה, &quot;החברה&quot; - בין בעצמה ובין באמצעות אחר מטעמה.
: (ה) ביטל השר לפי הוראות [[1ב|סעיף קטן 1ב(ט)]] את הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן השר רישיון כללי לפי סעיף זה, בדרך של מכרז; ניתן רישיון כללי כאמור, יחולו על בעל הרישיון כל ההוראות לפי חוק זה החלות על החברה, ויהיו לו הסמכויות, הזכויות והחובות, לרבות החובה למתן שירותי דואר בסיסיים לפי הוראות [[סעיף 5ג]], שחלות על החברה לפי הוראות חוק זה.

@ 5א1. מתן שירות חדש על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות חדש&quot; - שירות נוסף על השירותים המנויים [[בסעיף 5א(א)]] שאינו שירות הדפסת דבר דואר ואינו שירות מהשירותים הכספיים.
: (ב) החברה רשאית לתת שירות חדש אם הודיעה לשר על כך 14 ימים לפחות לפני תחילת מתן השירות החדש, ובלבד שאין במתן השירות החדש כדי לפגוע במתן שירותי הדואר והשירותים הכספיים באורח תקין וסדיר או כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) ראה השר כי מתן שירות חדש פוגע או עלול לפגוע במתן שירות דואר או שירות כספי באורח תקין וסדיר או בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לחברה שלא לתת את השירות או לתת אותו בכפוף לתנאים והגבלות שיורה לה.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאפשרות החברה לתת שירותים שהותרו לה לפי [[סעיף 5א(ג)]] כנוסחו ערב ביטולו [[24:622725|בתיקון מס' 13]].

@ 5א2. מתן שירות הדפסת דבר דואר על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) החברה רשאית לתת שירות הדפסת דברי דואר רק באמצעות תאגיד אחר המספק שירותי הדפסה שהחברה אינה מחזיקה באמצעי שליטה בו, אלא אם כן הותר לה לעשות כן לפי סעיף קטן (ב); השר רשאי לקבוע ברישיון הכללי של החברה תנאים והגבלות לעניין שירות כאמור.
: (ב) החברה אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה, אלא אם כן השר התיר זאת מראש ובכתב, לאחר שנוכח שאין בכך כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר ובכפוף לתנאים שקבע ברישיונה הכללי, אם קבע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), החברה רשאית לתת שירות הדפסת דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בהתקיים כל אלה:
:: (1) שירות ההדפסה יכלול הדפסה של עד 1,000 דברי דואר לכל משלוח;
:: (2) דברי הדואר יישלחו על ידי החברה.

@ 5ב. חובת מתן שירותי דואר בידי בעל רישיון כללי לבעל רישיון אחר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לשם הגברת התחרות בתחום שירותי הדואר והבטחת רמת השירותים בתחום האמור, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, רשאי השר לקבוע כי בעל רישיון כללי חייב לתת לבעל רישיון אחר שירותים המבוססים על התשתיות של בעל הרישיון הכללי, לרבות גישה למרכזי חלוקה או לתאי חלוקה, וליתן הוראות בדבר אופן מתן השירותים או הגישה וההסדרים לביצועם; קביעה או מתן הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייעשו ברישיון, בהוראת מינהל או בתקנות, ובלבד שקביעה שענינה תשלום בעד שירותים לפי סעיף קטן זה תהיה בהסכמת שר האוצר; לענין זה, &quot;תשתית&quot; - ציוד, מיתקנים או מבנים המשמשים לשם מתן שירותי דואר.
: (ב) לא קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר התשלומים לבעל רישיון כללי בעד מתן השירותים כאמור באותו סעיף קטן, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, בהסכמה, את התשלומים כאמור, ובאין הסכמה - יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, את התשלומים; קביעת השר כאמור יכול שתיעשה בהוראת מינהל או ברישיון.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))

@ 5ב1. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((פקע).))

@ 5ג. חובת מתן שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים בסיסיים לכלל הציבור בכל המדינה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים וכן השירותים הכספיים הבסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה.
:: (2) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון.
::: (((החל מהמועד הקובע):)) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון או בהיתר לשירותים כספיים.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
: (ב) בעל רישיון כללי חייב לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בעל רישיון כללי, והחברה הבת, לפי העניין, חייבים לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
: (ג) נוכחו השרים כי התקיימו כל אלה:
:: (1) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול ברשימת שירותי הדואר הבסיסיים;
:: (2) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות הנכלל ברשימת השירותים הבסיסיים, על ידי בעל רישיון כללי בלבד;
:: (3) עלות מתן השירות כאמור בפסקה (2) עולה על התועלת של בעל הרישיון הכללי ממתן אותו שירות;
:: רשאים הם לקבוע כי על בעל רישיון הנותן את שירותי הדואר הבסיסיים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא לכלל הציבור בכל המדינה, להשתתף במימון מתן שירותי הדואר הבסיסיים כאמור, הניתנים על ידי בעל רישיון כללי; קבעו השרים כאמור, רשאים הם לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.

=== סימן ב': התקשרויות וחובות במישור הבין-לאומי ===

@ 6. חובות מכוח המשפט הבין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: חובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין-לאומיות בענין שירותי דואר, יקויימו בידי החברה או בידי מי שהשר יקבע בתקנות.

@ 7. ביצוע פעולות במישור בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי ליפות כוחה של החברה להתקשר לצורך ביצוע תפקידיה עם מינהלים הנותנים שירותי דואר במדינות אחרות, בהתאם לאמנות בין-לאומיות שמדינת ישראל צד להן, או את כוחו של מי שקבע השר בתקנות לשם ביצוע התפקידים כאמור.

=== סימן ג': מועצת הרשות (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 13. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 14. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 19. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 20. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ד': תפקידי המועצה וסמכויותיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 21. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 22. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 23. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ה': מנהל הרשות ועובדיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 26. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 29. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 30. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 31. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 32. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 33. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ו': תשלומים ותמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
@ : (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] במועד הקובע):)) 

@ 37. קביעת תשלומים בעד שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי ידרוש תשלום סביר בעד שירות דואר שהוא נותן, ובכלל זה שירות דואר הכלול במקבץ שירותים או במקבץ שירותי דואר, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כללי ידרוש תשלום אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי; בסעיף קטן זה, &quot;לקוח פרטי&quot; - לקוח שאינו לקוח עסקי.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התשלום שהוא דורש בעד שירות דואר, מקבץ שירותי דואר ומקבץ שירותים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי בעד שירות דואר כאמור באותו סעיף קטן ישולם תשלום, ובכלל זה תשלום מרבי או תשלום מזערי, והכול בהתאם להוראות שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות בדבר עדכון סכומי התשלומים לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי להודיע לו, באופן ובמועד שיקבע, על תשלום שבעל הרישיון הכללי דורש או שבכוונתו לדרוש בעד שירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן על כל שינוי בתשלום כאמור.
: (ו)(1) ראה השר כי בעל רישיון כללי דורש תשלום שאינו סביר או אינו אחיד, או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום שירותי הדואר, בעד שירות דואר שלא נקבע לו תשלום, בעד שירות דואר שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי, בעד מקבץ שירותי דואר או בעד מקבץ שירותים, רשאי הוא להורות לו כל אחד מאלה:
::: (א) התשלום שידרוש בעד אותו שירות דואר או מקבץ שירותי דואר; תוקפה של הוראה לפי פסקה זו לא יעלה על תשעה חודשים מיום שניתנה;
::: (ב) להפריד את התשלום בעד שירות הדואר הנכלל במקבץ שירותים, ובכלל זה במקבץ שירותי דואר, מהתשלום בעד מקבץ השירותים שאותו שירות דואר נכלל בו.
:: (2) לא ייתן השר הוראה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן נתן לבעל רישיון כללי הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראה כאמור תינתן בהחלטה מנומקת בכתב ותחילתה תהיה במועד שהשר יקבע בה.
: (ז) בחינת השר לפי סעיף קטן (ו) רישה אם תשלום בעד שירות דואר, ובכלל זה שירות דואר הנכלל במקבץ שירותי דואר או במקבץ שירותים, הוא תשלום שאינו סביר יכול שתיעשה בהתבסס על עלות מתן שירות הדואר בתוספת רווח סביר או על תשלום בעד אותו שירות דואר או בעד שירות דואר אחר בר-השוואה שבעל רישיון כללי או בעל רישיון אחר נותן, ולעניין שירות דואר הנכלל במקבץ שירותים - גם על עלות מקבץ השירותים.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;מקבץ שירותים&quot; - כמה שירותים הכוללים לפחות שירות דואר אחד, שנקבע להם תשלום כולל אחד;
::- &quot;מקבץ שירותי דואר&quot; - כמה שירותי דואר שנקבע להם תשלום כולל אחד.

@ 37א. תמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תשלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיה, כמפורט להלן:
:: (1) בתקופה שמיום תחילת [[16:299603|תיקון מס' 8]] עד יום כ&quot;ג בסיון התשס&quot;ה (30 ביוני 2005) - 3%;
:: (2) בתקופה שמיום כ&quot;ד בסיון התשס&quot;ה (1 ביולי 2005) עד יום י&quot;ד בתמוז התשס&quot;ז (30 ביוני 2007) - 2%;
:: (3) בתקופה שתחילתה ביום ט&quot;ו בתמוז התשס&quot;ז (1 ביולי 2007) - 1%;
:: לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הכספיים שהתשלומים בעדם נקבעו לפי הוראות [[סעיף 88י]].
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הניתנים לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים.
: (ב) בעל רישיון כללי שאינו החברה ישלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיו, הכל כפי שקבעו השרים באישור הועדה.
: (ג) השרים רשאים לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לתשלום התמלוגים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לרבות לענין שינוי שיעור התמלוגים, מועדי תשלומם, הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים; קביעה לענין שינוי שיעור התמלוגים טעונה אישור הועדה.

@ 37א1. הנחה בתשלום בעד שירות דואר ללקוח עסקי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי רשאי לתת הנחה בעד שירות דואר ללקוח עסקי בהתאם לאמות מידה שיקבע לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה - אמות המידה), ובלבד שההנחה תינתן באופן בלתי מפלה ושהתשלום לאחר מתן ההנחה יהיה תשלום סביר כאמור [[בסעיף 37(א)]].
: (ב) אמות המידה יתבססו על השוני בעלות מתן השירות, במאפייניו, באופן אספקתו, היקפו ובאופן התשלום בעדו, ולא יהיה בהן כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם את אמות המידה וכל שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו, וימסור הודעה על הפרסום לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, והכול 14 ימים לפחות לפני יום הכניסה לתוקף של אמות המידה או השינוי, לפי העניין; לא פרסם בעל רישיון את אמות המידה או שינוי שלהן או לא מסר הודעה על פרסומם בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לא ייכנסו אמות המידה או השינוי לתוקף, ובעל הרישיון לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג]], השר רשאי לדרוש בכתב מבעל רישיון כללי כל מידע לגבי אמות המידה וההנחות הניתנות לפיהן, ובכלל זה פירוט לגבי ההנחות ושיעורן; בעל רישיון כללי לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אם לא מסר מידע כאמור, אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לבטל או לשנות אמת מידה, או לתת לו כל הוראה אחרת בעניינה, אם ראה כי היא אינה תואמת את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ו) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לנקוט או להימנע מלנקוט פעולות אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון כללי לא ייתן הנחה ללקוח עסקי בעד תשלום שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(א), (ג) ו-(ד)]] כנוסחו ערב [[24:622725|תיקון מס' 13]] ולפי [[סעיף 126(א)]], כל עוד הן עומדות בתוקף לפי [[24:622725|סעיף 62 לתיקון מס' 13]], או על תשלום או תשלום מזערי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(ד)]] כנוסחו אחרי [[24:622725|תיקון מס' 13]].

@ 38. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 39. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 40. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44א. (תיקון: תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

== פרק ג': פעולות בעל רישיון ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 45. חזקות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: לענין חוק זה -
: (1) יראו מסירת דבר דואר לאדם המורשה לקבל אותו דבר דואר בשביל בעל רישיון, כמסירה לבית הדואר;
: (2) יראו דבר דואר כמצוי במהלך העברה משעה שנמסר לבית הדואר עד זמן מסירתו לנמען;
: (3) יראו כמסירת דבר דואר לנמען - הכנסה של דבר דואר לתיבת המכתבים שלו או לתיבת מכתבים שהקצה לו בעל רישיון במיתקן לחלוקת דברי דואר וכן מסירה לידיו של הנמען או לידי אדם הנחזה כרשאי לקבלו עבור הנמען כמקובל במסירת דברי דואר הממוענים אליו, בין אם המסירה נעשתה בבית דואר ובין בביתו של הנמען, במקום עסקו או במקום אחר שאותו הועיד הנמען לצורך זה.

@ 46. סוכני דואר ומחלקי דואר (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ד)
: (א) החברה רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר; היחסים שבין החברה לבין סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.
: (ב) היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.

=== סימן ב': ייחוד פעולות וזכויות ===

@ 47. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 49. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 50. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 51. זכות המדינה בבולים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) למדינה הזכות הייחודית להנפיק בולים דביקים ודברי בולים והיא תספקם לחברה במחיר העלות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של בעל רישיון להשתמש בסימן אחר לציון תשלומם של דמי דואר, ובלבד שסימן כאמור אינו נחזה להיות בול.
: (ב) הקנין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים, ובבולים, שבידי השירות הבולאי, הם קנין המדינה.
: (ג) המדינה רשאית להתקשר עם החברה לצורך קבלת שירותי הנפקת הבולים והפצתם, ובלבד שבהתקשרות כאמור תשמש החברה כנאמן בעבור המדינה; ואולם רשאי השר בכל עת להורות לחברה על ביטול התקשרות כאמור וכן להורות לה להשיב למדינה את נכסי המדינה המוחזקים על ידה או המשמשים אותה לצורך הנפקת בולים; הורה השר כאמור, רשאית המדינה להעניק את הזכות להנפיק בולים בעבורה, בדרך של מכרז.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לבולים, לרבות לענין הדרכים שבהן יפעל השירות הבולאי, אופן הנפקת הבולים והתשלומים בעדם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת דואר ומסירתו ===

@ 52. חובת סימון (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון יסמן את דברי הדואר המועברים על ידו, וכן את בתי הדואר שלו ואת כלי רכבו, בסימן אשר יאפשר את זיהוים כמועברים על ידו או כשייכים לו.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין דרך הסימון כאמור בסעיף קטן (א); הוראות כאמור יכול שייעשו בהוראות מינהל.

@ 53. כללים לענין טיפול בדברי דואר (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי יקבע כללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר לרבות בענין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם, ומסירתם וכל ענין אחר הנוגע לטיפול בהם ויפרסם אותם ואת מועד תחילתם באתר האינטרנט שלו כל תקופת תוקפם.
: (א1) ביקש בעל רישיון כללי לקבוע כלל לפי סעיף קטן (א) או לשנות כלל שקבע כאמור, ימסור הודעה בעניין לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, בצירוף נוסח הכלל או השינוי המוצע, לפי העניין, ויפרסם את הכלל או את השינוי באתר האינטרנט שלו 14 ימים לפחות לפני כניסתו לתוקף; נוסח הכלל או השינוי בו כאמור יפורסם גם באתר האינטרנט של משרד התקשורת, בסמוך לאחר קבלת הודעת בעל הרישיון הכללי לפי סעיף קטן זה.
: (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע ברישיון של בעל רישיון כללי עניינים כאמור באותו סעיף קטן שקביעת כללים לגביהם טעונה את אישורו מראש ובכתב.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע הוראות בענינים האמורים באותו סעיף קטן שיחולו על בעל רישיון; הוראות כאמור יכול שיהיו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון; היתה סתירה בין הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי סעיף קטן (א), ההוראות שקבע השר - עדיפות.

@ 54. דבר דואר שנמענו נפטר (תיקון: תשס&quot;ד)
: נודע לבעל רישיון כי נמענו של דבר דואר נפטר לפני מסירתו, רשאי הוא להחזיר את דבר הדואר לשולחו או למסרו למי שיורה השולח, תמורת תשלום הקבוע לאותו דבר דואר.

@ 55. טובין חבי-מכס (תיקון: תשס&quot;ד)
: דבר דואר המכיל טובין חבי-מכס, לא ייפתח ולא ייבדק בידי פקיד המכס אלא בנוכחות פקיד דואר ולענין החברה, בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין-לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56. משלוח בניגוד לכללים (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון כללי בניגוד לכללים, או שאינו ניתן למסירה או להחזרה רשאי בעל הרישיון הכללי לעשות בו כפי שימצא לנכון, לרבות השמדתו, הכל בהתאם לכללים.
: (ב) החליט בעל רישיון כללי למסור דבר דואר שנשלח בניגוד לכללים לנמען או להחזירו לשולח, ישלם הנמען, אם ירצה בדבר הדואר, או השולח - לפי הענין - תשלום כפי שייקבע בכללים; התשלום לא יעלה על סכום הגדול פי חמישה מדמי הדואר בשל אותו דבר דואר - אם הוא דבר דואר פנים, ואם הוא דבר דואר חוץ - יהיה התשלום בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56א. רישום פרטי השולח על גבי דבר דואר רשום (תיקון: תשע״ז)
: (א) שולח יציין על גבי דבר דואר רשום, באופן בולט לעין, ברור ושאין בו כדי להטעות, פרטים אלה:
:: (1) שם השולח, ואם דבר הדואר נשלח בידי השולח כמיופה כוח של אדם אחר – גם שמו של האדם שייפה את כוחו, ואולם אם דבר הדואר נשלח בידי המדינה ומוסדותיה, יירשם שם השולח – ”מדינת ישראל”;
:: (2) מען השולח, למעט אם הוא המדינה ומוסדותיה;
:: (3) האפשרות שחזקת מסירה לפי כל דין תחול לגבי דבר הדואר.
: (ב) בעל רישיון לא יקבל למשלוח דבר דואר רשום שלא מצוינים על גביו הפרטים האמורים בסעיף קטן (א).
: (ג) בעל רישיון המוסר הודעת דואר רשום לנמען, יציין בה באופן ברור את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר כאמור בסעיף קטן (א); השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגים מסוימים של הודעות דואר רשום.
: (ד) בסעיף זה –
::- ”דבר דואר רשום” – דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון, באופן הכולל, בין השאר, רישום בעת הקבלה, ניסיון מסירה במען הנמען, מסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה ומסירת הודעת דואר רשום במקרה שבו לא התאפשרה מסירה כנגד חתימה כאמור;
::- ”הודעת דואר רשום” – הודעה על משלוח דואר רשום שימסור בעל רישיון לנמען ומזמינה אותו לאסוף את דבר הדואר, במקרה שבו לא התאפשרה מסירת דבר דואר רשום במענו כנגד חתימתו;
::- ”המדינה ומוסדותיה” – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתי משפט ובתי דין;
::- ”שולח” – אדם המשלם לבעל רישיון בעבור משלוח דבר הדואר הרשום על ידי בעל הרישיון או באמצעות בעל רישיון אחר.

@ 57. גביית תשלומים שלא שולמו כדין (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא שילם השולח את דמי הדואר בעד משלוח דבר דואר או ששילם אותם בחסר, רשאי בעל רישיון כללי לגבות את כפל התשלום החסר מאת השולח, או מאת הנמען אם ירצה בדבר הדואר, בצירוף ההוצאות הכרוכות בגביה, הכל לפי הכללים.

@ 58. ראיות בתובענת דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בכל הליך לתשלום דמי דואר או תשלומים אחרים בשל דברי דואר לפי חוק זה -
: (1) הצגתו של דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום כשעליו חותמת בעל הרישיון המציינת שהנמען סירב לקבלו או שהנמען נפטר או שאי אפשר למצאו, תהיה ראיה לכאורה על העובדה שצויינה;
: (2) האדם שממנו לכאורה בא דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום, חזקה שהוא השולח.

@ 59. סימון רשמי - ראיה לסכום דמי הדואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: סימון רשמי על דבר דואר שסכום פלוני מגיע בעדו לבעל רישיון כללי או למינהל דואר מחוץ לישראל יהיה ראיה לכאורה שדבר הדואר חב בסכום שצויין.

== פרק ד': הובלת דואר ==

=== סימן א': הובלה בארץ ===

@ 60. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;כלי תעבורה&quot; - אוטובוס ציבורי או מונית, כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]], או [[תקנות התעבורה|בתקנות שהותקנו לפיה]];
:- &quot;בעל שירות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) בעל רשיון קו באוטובוס לפי [[תקנה 386 לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:: (2) בעל מונית המסיעה נוסעים בקו קבוע;
:: (3) מי שמנהל עסק של הסעת נוסעים במונית בקו קבוע;
:: (4) בעל רשיון לפי [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]], הרשאי להטיס נוסעים בקו סדיר וקבוע על-פי תנאי רשיונו.

@ 61. דרישה מבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה רשאית לדרוש מבעל שירות (להלן - בעל שירות נדרש), בהודעה בכתב, שהחל ביום הנקוב בהודעה יוביל ויעביר שקי דואר בימים ובשעות הנהוגים בקו, כפי שתורה החברה, ובלבד שמשקל השקים ומספרם לא יעלה על הקבוע בתקנות לענין זה.

@ 62. ביצוע הוראות הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות נדרש יעשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתה של החברה, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה, ומכאן ואילך יקבל, יאסוף ויוביל את כל שקי הדואר שפקיד הדואר של החברה ימסור לו, לעובדיו או לשלוחיו לשם כך, ויקבל, יאסוף, ימסור ויניח את שקי הדואר הנתונים לו במקומות שלאורך מסלול נסיעתו ובכפיפות להנחיות ולהגבלות סבירות שתקבע החברה.

@ 63. סייג להטלת חובות
: החובות שיוטלו על בעל שירות נדרש לפי [[פרק זה]] יהיו כפופות לתנאי הרשיון שלו ולהוראות כל דין.

@ 64. אחריות לאבדן ונזק (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות יהא אחראי לשמירתו הבטוחה של כל שק דואר שנמסר לו להובלה; במקרה של נזק, גניבה או אבדן של דבר דואר הנמצא בשק, ישפה בעל השירות את החברה על כל סכום פיצויים ששילמה בשל כך.

@ 65. תשלום לבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה תשלם לבעל שירות נדרש תמורה ראויה בעד שירותיו לפי [[סימן זה]].

=== סימן ב': הובלה בין-לאומית ===

@ 66. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל יקבל, על כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא, כל שק דואר שפקיד דואר של החברה נותן לו להובלה, ומשקיבלו יובילו בהקדם האפשרי וימסור אותו ללא השהיה בהגיע כלי הטיס או כלי השיט ליעדו.

@ 67. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל של כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס ימסור ללא השהייה את כל דברי הדואר שבו, שנמסרו לו לשם העברתם לחברה, לפקיד דואר של החברה המוסמך לדרוש אותם, ובאין דרישה - לבית דואר של החברה.

@ 68. תשלום למפעיל ולאחרים (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: החברה תשלם תמורה ראויה למפעיל כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא בעד דברי דואר שמסרה לו החברה להובלה.

=== סימן ג': תנאי שירות ===

@ 69. הובלה הסכם בין מוביל לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: תנאי שירות הובלה לפי [[פרק זה]] וכן התמורה בעדם כאמור [[בסעיפים 65]] [[ו-68]] ייקבעו, בכפוף להוראות כל דין, בהסכם; באין הסכם יכריע השר בדבר.

@ 69א. הוראות לענין הפעלת סמכויות החברה לפי [[פרק ד']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על החברה בכל הנוגע להפעלת סמכויותיה לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר חובת מתן הודעה לשר על הפעלת סמכות מסמכויותיה כאמור, וביטול דרישות שדרשה לפי [[פרק זה]]; הוראות כאמור יכול שייעשו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון.

@ 70. ערעור על החלטת השר
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי [[סעיף 69]] רשאי לערער עליה בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקיו של המערער בישראל.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת השר, לדחותה או לשנותה.
: (ג) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים, ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ד) הגשת ערעור לבית המשפט אינה פוטרת את המערער ממילוי חובותיו על פי [[פרק זה]].

== פרק ה': סמכויות הקשורות במקרקעין ==

@ 71. הצבת תיבות דואר ותאי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי רשאי -
: (1) להקים תיבות דואר לפי צרכיו בכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
: (2) להתקין תאי דואר בקירות של בית דואר הפונים כלפי חוץ.

@ 72. הודעה למחזיק במקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) התכוון בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכותו לפי [[סעיף 71]], ימסור למחזיק במקרקעין הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש.
: (ב) לא ניתן למצוא את המחזיק במקרקעין, יפרסם בעל הרישיון הכללי הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

@ 73. השגה וערעור (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בסעיף זה, &quot;הודעה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 72]].
: (ב) מחזיק במקרקעין הרואה עצמו נפגע מכוונת בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכויות המנויות [[בסעיף 71]], רשאי להשיג על ההודעה בפני בעל הרישיון הכללי תוך ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה.
: (ג) דחה בעל הרישיון הכללי את ההשגה, רשאי המחזיק במקרקעין לערער על החלטת בעל הרישיון הכללי בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
: (ד) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים או לאסרו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.

@ 74. סדרי ערעור
: (א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות, חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 75. תיבות דואר המחוברות למקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1979]], תיבת דואר שחוברה למקרקעין של אחר תהא בבעלות בעל הרישיון הכללי שחיבר את תיבת הדואר כדין.

@ 75א. הוראות לענין הפעלת סמכויות בעל רישיון כללי לפי [[פרק ה']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על בעל רישיון כללי בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר האפיונים של תיבות דואר ותאי דואר שבעל רישיון כללי רשאי להקים או להתקין במקרקעין של אחר.

@ 76. שמירת דיני תכנון ובניה
: הוראות [[פרק זה]] אינן באות לגרוע מהוראה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

== פרק ו': אחריות וחסינות ==

@ 77. אחריות לדבר דואר פנים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, לא יהיו בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק, גניבה או אבדן של דבר דואר פנים, כולו או חלקו, שאירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר המועסק על ידי בעל הרישיון כאמור בתפקידו ועקב שירותים אלה, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) דבר הדואר נתקבל למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור תמורת קבלה ומסירתו טעונה אישור;
:: (2) במקרה של נזק, אבדן חלקי או גניבה מתוך דבר הדואר - הדבר הובא לידיעת פקיד הדואר בעת מסירת דבר הדואר או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן;
:: (3) במקרה של גניבה או אבדן של דבר הדואר כולו - השולח או הנמען הביא את הדבר לידיעת פקיד דואר מיד לאחר שנודע לו;
:: (4) הנזק או האבדן לא נגרמו מחמת אריזה בלתי מספקת או בלתי מתאימה, או מחמת טיבו של דבר הדואר, או באשמתם של השולח או של גורמים שבידי שמים.
: (ב) בעל רישיון כללי יהיה אחראי לנזק שנגרם לדבר הדואר, אם הוכיח השולח כי בעת שנתקבל דבר הדואר למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור טיפל בו פקיד דואר בצורה רשלנית.

@ 78. הגבלת אחריות לאיחורים וטעויות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק שנגרם -
: (1) בשל איחור במסירה או מסירה מוטעית של דבר דואר;
: (2) בשל טעות במברק או השמטה ממנו, או בשל אי-מסירת מברק.

@ 78א. הוראות לענין אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות לענין אחריותו של בעל רישיון לנזק, גניבה או אבדן לפי [[פרק זה]], ובכלל זה צמצום היקף הפטור מאחריות הקבוע [[בסעיפים 77]] [[או 78]].
: (ב) קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע, באישור הועדה, את שיעור הפיצויים לענין [[סעיף 78]], בשים לב, בין השאר, לשיעור דמי המשלוח בעבור העברת דבר הדואר.

@ 79. ראיות
: הראיה שנזק, גניבה או אבדן כאמור [[בסעיף 77]] אירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר בתפקידו ועקב שירותים אלה, היא על התובע; אולם -
: (1) אם בעת מסירת דבר הדואר ניתן לראות - בלי לפתוח את אריזתו - שהוא ניזק או שיש יסוד סביר להניח שהוא ניזק, חזקה שהנזק אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים;
: (2) אם הוכחה קבלת דבר הדואר למשלוח על ידי המצאת קבלה, ודבר הדואר לא נמסר, חזקה שהאבדן אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים.

@ 80. אחריות - כלפי מי (תיקון: תשמ&quot;ז)
: השולח הוא הזכאי לתבוע פיצויים לפי [[סעיף 77]] והוא רשאי להעביר את זכותו לאחר.

@ 81. היקף האחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי חייב בפיצויים לפי [[סעיף 77]] אלא כדי שווי הנזק לדבר הדואר או כדי ערכו של דבר הדואר אם נגנב או אבד, אך לא למעלה מן הסכום שיקבע השר לענין אותו סוג של דבר דואר.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים), התשס״ו–2006]].))

@ 82. אחריות לדבר דואר בשירות בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי אחראי לדבר דואר שנשלח על ידו - למעט חבילה - הנשלח לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית בתוקף אותה שעה ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.

@ 83. אחריות לחבילה בשירות בין-לאומי (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון כללי אחראי לחבילה הנשלחת באמצעותו לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית כפי שהיא בתוקף אותה שעה (להלן - אמנת הדואר) ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.
: (ב)(1) חבילה שנשלחה משטח של מינהל דואר שאינו מכיר באחריות לפי אמנת הדואר, וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי ועקב שירותים אלה, דינה, לענין אחריות בעל הרישיון הכללי, כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.
:: (2) חבילה שנשלחה לשטח של מינהל דואר כאמור בפסקה (1) וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה, דינה לענין אחריות בעל רישיון כללי כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

@ 84. התיישנות (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא ייזקק בית המשפט לתובענה על פי [[סעיפים 77 עד 83]], אם תוך פרק הזמן המפורט להלן מיום שנתקבל דבר הדואר למשלוח לא דרש התובע, בכתב, פיצויים מבעל הרישיון הכללי, או שדרש כאמור אך לא הגיש תובענה תוך תשעים ימים מתאריך ההודעה על דחיית דרישתו:
:: שירות דואר פנים - שנה אחת;
:: שירות דואר בין-לאומי - שישה חודשים.

@ 85. הגבלת אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: נזק שגרם פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי במתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה - לא ישא בו הפקיד במידה העולה על אחריות בעל רישין כאמור, אלא אם כן גרם לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה.

@ 86. פטור מאחריות בשל עבירה או עוולה (תיקון: תש&quot;ן)
: לא יישא פקיד דואר באחריות פלילית או אזרחית על כך שבתום לב, בתוקף תפקידו, שידר או העביר במברק דבר שהוא עבירה או עוולה לפי כל דין או נטל חלק בשידור או בהעברה כאמור.

@ 86א. פטור מאחריות בשל לשון הרע (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון, עובדיו ופקידי הדואר מטעמו לא יישאו באחריות פלילית או אזרחית בשל לשון הרע הנכללת בדברי הדואר אך בשל כך שנאספו, הועברו, חולקו או נמסרו בידיו בהתאם לתנאי רישיונו והוראות חוק זה.

@ 87. תוכן מברק לא יימסר במשפט (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי לקבוע בתעודה כי פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי לא יעיד בהליך משפטי או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מברק שהועבר על ידי בעל הרישיון כאמור או נמסר לו להעברה, ולא יציג את המקור של מברק כאמור שנחתם בידי השולח או מטעמו.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחת מאלה:
:: (1) בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת;
:: (2) שולח המברק או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרישיון הכללי על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
:: (3) בית משפט ציווה על הצגה כאמור.

@ 88. תעתיק מברק ישמש ראיה (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב)
: תעתיק של מברק, החתום בחותמת של בעל רישיון כללי, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המברק המקורי ושהמברק האמור היה חתום ונמסר להעברה בידי האדם שבידיו הוא אמור להיות חתום ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המברק המקורי או את מסירת המברק להעברה, או את החותמת של בעל הרישיון כאמור שקיבל את התעתיק למסירה.

== פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ==
: (((החל מהמועד הקובע תוחלף כותרת הפרק: פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת).))

=== סימן א': מתן השירותים הכספיים על פי היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
: (((תחילתה של כותרת הסימן במועד הקובע).))

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר לשירותים הכספיים המנויים בפסקאות (1) עד (4) המתאפשרים מניהול החשבונות על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
: (א1)(1) (((אינה חלה).))
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר.
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף האמור בכל דין, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, באמצעות החברה, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א); העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר הנלווים לשירותים המנויים בפסקאות (1) עד (3), המתאפשרים מאופן מתן השירותים האמורים או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) הפצת שירותים פיננסיים הניתנים על ידי גורם אחר מכוח סמכותו לפי דין, כפי שאישרו השרים; חלפו 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להפצת שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות מתן אשראי;
:: (8) שירותים פיננסיים שאישרו השרים לפי בקשת החברה הבת שהוגשה באישור דירקטוריון החברה; חלפו 90 ימים ממועד הגשת הבקשה למתן שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה;
:: (9) שירותים פיננסיים שעליהם החליט השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה הבת, הנדרשים לדעת השר לשם קידום המטרות המפורטות [[בסעיף 88ב(ג)(1) ו-(2)]] ובשים לב למצב הכספי של החברה והחברה הבת.
: (א1)(1) החברה הבת תיתן את השירותים הכספיים בעצמה או באמצעות החברה, לרבות באמצעות סוכני דואר שעמם התקשרה; ואולם החברה הבת לא תפתח בעצמה יותר מ-35 סניפים או סוכנויות דואר לשם מתן השירותים הכספיים; השר רשאי, באישור הוועדה, להגדיל את מספר הסניפים או הסוכנויות כאמור, אחת ל-12 חודשים.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות, לפי [[16:299603|תיקון מס' 8]] [[16:300999|ותיקון מס' 9]], למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר; לעניין זה, &quot;תיקון מס' 9&quot; - [[16:300999|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון), התשס&quot;ד-2004]].
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה הבת, כל עוד החברה היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot; בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה הבת להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף הוראות [[סעיף 48 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקה (1) של סעיף קטן (א) וכן שירותי עזר הנלווים לשירותים האמורים; העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88ב. היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, ייתן לחברה הבת היתר למתן השירותים הכספיים, והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע בהיתר תנאים וכן לשנות תנאי מתנאי ההיתר, ובכלל זה להוסיף עליו או לגרוע ממנו.
: (ב) ההיתר וכל שינוי בו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ג) בקביעת תנאים ובשינוים לפי סעיף קטן (א) יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים [[בסעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים, וכן השיקולים והמטרות המפורטים להלן:
:: (1) קידום ושיפור מתן השירותים הכספיים לציבור, ובכלל זה מתן אפשרות לציבור לקבל ייעוץ בנוגע לשירותים הכספיים, ובלבד שייעוץ החייב ברישוי לפי דין ייעשה על ידי מי שמורשה לכך, וכן הפצת שירותים פיננסיים, בעבור גורם הרשאי לתת שירותים כאמור על פי דין; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות שירות מתן אשראי;
:: (2) הרחבת הנגישות של השירותים הכספיים לציבור בשים לב, בין השאר, לפערים הכלכליים בחברה בישראל ובהתחשב בצרכים ייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסייה.
: (ד) השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לבטל, להגביל או להתלות היתר לשירותים כספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 1ב(ט)]], בשינויים המחויבים.

@ 88ב1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ג. איסור תשלום ריבית והפרשי הצמדה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.
: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה הבת זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.

@ 88ד. איסור מתן אשראי או משיכת יתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בחברה הבת.
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בה.

@ 88ה. שירותי עזר (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה הבת לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
: (ב) החברה בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.

=== סימן ב': שירות ללקוח (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ה1. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]], &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות כספי מהחברה.
: (((החל מהמועד הקובע):)) [[בפרק זה]], &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות כספי מהחברה הבת.

@ 88ה2. חובה לתת שירותים כספיים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מחובתה של החברה לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3) או (6)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מחובתה של החברה הבת לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה הבת סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3), (6) או (9)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
: (ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי, דינה כדין סירוב בלתי סביר לתתו.
: (ג) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין מתן השירותים הכספיים, ואם לא התקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב סירוב הנובע מאותה מדיניות כסביר.

@ 88ה3. איסור הטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות כספי ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים:
: (1) המהות והטיב של השירות;
: (2) מועד מתן השירות;
: (3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
: (4) זהות נותן השירות;
: (5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
: (6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
: (7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
: (8) תנאי האחריות לשירות;
: (9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

@ 88ה4. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי-ידיעתו את השפה או חוסר ניסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, והכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות כספי בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

@ 88ה5. גילוי נאות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לפי הפירוט והדרך שיקבע -
:: (1) לגלות ללקוחותיה כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות כספי שהיא נותנת והסיכונים הכרוכים בו;
:: (2) לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלה בדבר השירותים הכספיים;
:: (3) לתת ללקוחותיה, במועדים קבועים, דוחות על שירותים כספיים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.
: (ב) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או למניעת פגיעה בלקוח כאמור [[בסעיף 88ה4]], רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שקבע ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; בתקנות כאמור רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה לעניין גודלן המזערי, היחס בינן ובין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.

@ 88ה6. מסירת מידע על התשלומים הנגבים בעד שירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 88ה5]], החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תמסור ללקוחותיה מידע בכתב על התשלום שהיא גובה בעד כל שירות כספי הניתן ללקוח.
: (ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל מקום שבו ניתנים שירותי החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות באתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))).
: (ג) מדי שישה חודשים תשלח החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לכל בעל חשבון שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו תשלומים בעד שירותים כספיים שקיבל, הודעה ובה מידע מרוכז וסיכום של כל התשלומים שנגבו ממנו; קיבל בעל חשבון הודעה כאמור באמצעות מחשב, תהיה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) פטורה מהחובה לשלחה לבעל החשבון.

@ 88ה7. התניית שירות בשירות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא תתנה החברה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ציינה, אלא אם כן קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין התנאת מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש ובין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 88ה8. מועדים לזקיפת חיובים לחשבון לקוח (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו חיובים לחשבון של לקוח המתנהל אצל החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בשל תשלום שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) גובה בעד מתן שירות כספי.

@ 88ה9. אחריות להטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: היתה הטעיה בפרסומת של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), יראו כמטעים את החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 88ה10. פרסומת המכוונת לקטינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל או עד גיל מסוים.

=== סימן ג': הוראות כלליות לעניין מתן השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ו. הגבלה על העברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: מסמך המשמש להעברת כספים או להוצאת כספים מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בנותנה את השירותים הכספיים לא יהיה עביר אלא לשם גביה על ידי בנקאי כמשמעותו [[בפקודת השטרות [נוסח חדש]]] (בחוק זה - בנקאי); ואולם רשאים השרים להורות שסוג מסוים של מסמכים כאמור יהא סחיר, ומשהורו כן יהא דין מסמכים אלה כדין שיקים כמשמעותם [[בפקודה האמורה]].

@ 88ז. פטור ממס בולים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: מסמך המשמש לעסקאות במסגרת השירותים הכספיים יהיה פטור ממס בולים.

@ 88ז1. שמירת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, לרבות מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, שבע שנים לפחות מיום מתן השירותים הכספיים, בהתאם להוראות שייתן המפקח לעניין זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון שבע שנים לפחות ממועד הסגירה.

@ 88ח. אחריות החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור; ואולם החברה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור.

@ 88ח. אחריות החברה הבת והחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה הבת תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, ((&lt;s&gt;וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור&lt;/s&gt;)), לרבות בנותנה את השירותים כאמור באמצעות החברה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה החברה הבת לחדלת פירעון כאמור [[סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בסעיף 258(3) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], תהיה גם החברה אחראית לכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), השרים רשאים, לאחר קבלת חוות דעתו של המפקח, לפטור בצו את החברה מאחריות לפי סעיף קטן (ב); קביעת צו לפי סעיף קטן זה תיעשה בהתחשב באיתנות הפיננסית של החברה הבת ובמנגנוני הפיקוח והבקרה עליה, ובלבד שצו כאמור לא ייקבע בטרם חלפו 18 חודשים לפחות מיום תחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]].

@ 88ט. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ט1. שמירת דינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: אין בהוראות [[פרק זה]], לעניין הסדרת שירותים כספיים ובכלל זה לעניין הגשת דוחות, כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.

@ 88ט2. סמכות השר לדרוש מידע (תיקון: תשע&quot;ב)
: הסמכות הנתונה לשר כלפי בעל רישיון לפי [[סעיף 1ו]] תהיה נתונה לו גם כלפי החברה הבת או החברה לשם הסדרת תחום השירותים הכספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[הסעיף האמור]], בשינויים המחויבים.

@ 88י. תקנות וביצוע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה לענין פסקאות (1) ו-(2), רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע [[פרק זה]], לרבות תקנות בדבר -
:: (1) תשלומים ובכלל זה תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד השירותים הכספיים;
:: (2) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים הכספיים;
::: (((החל מהמועד הקובע):)) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים או העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה שירות לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (3) השירותים הכספיים, ולרבות לענין פעילותן של החברה והחברה הבת לפי [[פרק זה]] והפיקוח והבקרה עליהן;
:: (4) תנאי הכשירות הנדרשים מנושאי משרה בחברה הבת או מנושאי משרה בחברה העוסקים במתן השירותים הכספיים.
: (ב) (((בוטל).))
: ((פורסמו [[תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל&quot;ה-1974]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע&quot;א-2011]].))

@ 88יא. החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;החברה הבת&quot; - (((תימחק במועד הקובע):)) כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
::- &quot;החזקת כספים&quot; - לרבות רישומי הזכאים והחייבים לכספים;
::- &quot;הכספים&quot; - כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת באמצעות החברה בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה תמורת מתן שירותים כאמור.
::- &quot;הכספים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה הבת תמורת מתן שירותים כאמור.
: (ב) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת שלא יהיו לה רווחים.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת.
: (ג) החברה תחזיק את כל מניות החברה הבת ולא תהיה רשאית להעביר לאחר מניות בחברה הבת, למשכנן או לשעבדן.
: (ג1) (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מההוראות לפי [[חוק החברות]], לא תתקבל החלטה על חלוקה כהגדרתה [[בחוק האמור]], בחברה הבת, אלא לאחר שדירקטוריון החברה הבת קבע כי אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה הבת את היכולת לעמוד בחובות המוטלות עליה לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים.
: (ג2) לפחות שליש מחברי הדירקטוריון של החברה הבת יהיו בעלי השכלה וניסיון בתחום פעילותה של החברה הבת, ויחולו עליהם תנאי הכשירות החלים לגבי דירקטור חיצוני לפי [[סעיף 240(א1), (ב), (ג), (ד) ו-(ו) לחוק החברות]].
: (ג3)(1) דירקטוריון החברה הבת ימנה, מבין חבריו, ועדת השקעות שבה יכהנו מספר אי-זוגי של חברים שלא יפחת משלושה, ובהם לפחות אישה אחת, ובלבד שיושב ראש דירקטוריון החברה הבת יהיה יושב ראש ועדת ההשקעות, ולפחות אחד מחבריה יהיה דירקטור שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ג2).
:: (2) תפקידי ועדת ההשקעות הם:
::: (א) להמליץ לדירקטוריון החברה הבת על מדיניות השקעת הכספים באפיקי השקעה כאמור בסעיף קטן (ה)(2);
::: (ב) להנחות את המנהל הכללי של החברה הבת ביישום מדיניות ההשקעות שקבע דירקטוריון החברה הבת לאחר שקיבל את ההמלצות כאמור בפסקת משנה (א).
:: (3) לא ימונה לחבר בוועדת ההשקעות ולא יכהן בה מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר ועדת ההשקעות או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר כאמור.
: (ד) לחברה ולחברה הבת לא יהיו זכויות כלשהן בכספים, אך הן יהיו רשאיות לבצע בהם פעולות הנדרשות לצורך מתן השירותים הכספיים, החזקת הכספים, קבלת הכספים או העברתם, לפי הענין.
: (ד1) החברה תקיים הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת לחברה הוראות לעניין זה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה או החברה הבת, לפי העניין, יקיימו הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת להן הוראות לעניין זה.
: (ה) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תפקיד את הכספים, למעט הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה, באפיקים המפורטים להלן:
:: (1) בבנק ישראל, לפי [[סעיף 50 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:: (2) באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח.

@ 88יב. גביית תשלום (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה, בנותנה שירותים כספיים מטעם החברה הבת לפי [[סעיף 88א(א)]], רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
:- &quot;החברה הבת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;שירות כספי&quot; - למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(5) ו-(6)]].
:- &quot;שירות כספי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(2), (3) ו-(5) עד (8)]].

=== סימן ד': פיקוח וביקורת על השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===

@ 88יג. מינוי המפקח לענייני השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותן של החברה הבת והחברה בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי הרישיון שניתן לחברה; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].
: (((החל מהמועד הקובע):)) השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותה של החברה הבת, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים, בידי החברה הבת; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].

@ 88יד. הוראות ניהול תקין (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותן וניהולן של החברה והחברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ואת השמירה על עניינם של הלקוחות וכדי למנוע פגיעה ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותה וניהולה התקינים של החברה הבת ואת השמירה על עניינם של הלקוחות, וכדי למנוע פגיעה ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
: (ב) הוראות ניהול תקין יכול שיינתנו גם בעניינים אלה:
:: (1) קיום שיעור יחסי בפריטים או בסוגי פריטים שבפסקאות משנה (א) עד (ג) לעומת פריטים או סוגי פריטים שבפסקת משנה (ד):
::: (א) התחייבויות החברה הבת;
::: (ב) פיקדונות המופקדים בחברה הבת;
::: (ג) הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים שלא חולקו, של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת)));
::: (ד) נכסים של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות חובות המגיעים לה;
:: (2) ההון העצמי המזערי הנדרש מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) כתנאי למתן השירותים הכספיים, כולם או חלקם; הוראות ניהול תקין לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם החשב הכללי במשרד האוצר.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות ניהול תקין, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ד) הוראות ניהול תקין וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))).

@ 88טו. תיקון ליקויים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה הבת או החברה הפרה הוראה מהוראות ניהול תקין, רשאי הוא לשלוח לה הודעה בכתב שבה יפרט את ההפרה, ידרוש את תיקונה בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה לגבי ההפרה ולגבי הדרישה לתיקונה, בתוך התקופה שיקבע בהודעה.
: (ב) הגישה החברה הבת או החברה, לפי העניין, הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח ויודיע לה על החלטתו.
: (ג) סבר המפקח כי החברה הבת או החברה לא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות לה, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להימנע מהפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כל עוד לא תוקנה, בהתאם לתנאים שיקבע.
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן בכל הנוגע לשירותים הכספיים, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.

@ 88טז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יח.(תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88יט. דוחות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה והחברה הבת יגישו למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליהן, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תגיש למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליה, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
: (ב) החברה והחברה הבת יפרסמו פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלהן, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תפרסם פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלה, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
: (ג) המפקח רשאי להורות לחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) להגיש לו דוחות נוספים, ובכלל זה דוחות תמחיר, באופן, במועדים ולתקופות שיורה או בהתרחש אירוע שיורה.

@ 88כ. דיווח החברה הבת על מעילה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) נודע לחברה או לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיהן, סוכן דואר או נושא משרה בהן היה מעורב במעילה הנוגעת לשירותים הכספיים או לכספים כמשמעותם [[בסעיף 88יא]] שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה או של החברה הבת ולמפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) נודע לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיה או מעובדי החברה, סוכן דואר או נושא משרה בה או בחברה, היה מעורב במעילה שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה הבת ולמפקח.
: (ב) הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כמו כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסים של החברה והחברה הבת ונכסים המוחזקים בהן או המנוהלים על ידיהן.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסי החברה הבת ונכסים המוחזקים בה או המנוהלים על ידה.

@ 88כא. חובת סודיות על המפקח או מי מטעמו (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המפקח, פקח או אדם אחר הפועל מטעמו של המפקח מידע ולא יראה מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותים הכספיים לפי חוק זה, אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני החברה או החברה הבת, בלבד - אם ניתנה לכך הסכמת החברה או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המפקח רשאי לגלות מידע או להראות מסמך לנגיד כהגדרתו [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], ובלבד שנוכח כי המידע או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידי בנק ישראל.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח או פקח רשאי לגלות מסמך שהגיע לידיו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אם ראה כי הדבר נדרש לצורכי הליך פלילי.
: (ג) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו, בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ו'2: פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 88כב. הסמכת פקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, פקחים שיהיו נתונות להם סמכויות הפיקוח לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - פקח); הודעה על הסמכת פקח לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
: (ב) לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש פקח, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

@ 88כג. סמכויות המפקח או פקח (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי פקח, ולעניין פסקה (1) לגבי השירותים הכספיים ופסקה (3) - גם המפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לשם פיקוח כאמור ברישה, למעט בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבעל רישיון, סוכן דואר או מי מטעמם פועל בו או מנהל את עסקיו, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מבעל רישיון, מכל נושא משרה בו, מסוכן דואר, מפקיד דואר או מגורם אחר הפועל מטעמו של בעל רישיון למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בסעיף זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (ג) לערוך בדיקות או מדידות במקום כאמור בפסקת משנה (א) או במיתקן המשמש לאספקה או לניטור של שירותים הניתנים בידי בעל רישיון או בידי מי מטעמו, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (3) לשם פיקוח על פעילותה של החברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבו החברה, החברה הבת או סוכן דואר מנהלים את עסקיהם, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מהחברה או מהחברה הבת, מכל נושא משרה בהן, ממי שמועסק על ידן, לרבות רואה החשבון המבקר שלהן או סוכן דואר, ומגורם אחר הפועל מטעמה של החברה הבת למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה.

@ 88כד. בירור מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל הכללי של משרד התקשורת ([[בפרק זה]] - המנהל) יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, למעט לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בבעל הרישיון שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה או החברה הבת הפרה הוראה מההוראות לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בחברה או בחברה הבת, לפי העניין, שלדעת המפקח עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ג) מי שזומן כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יתייצב במועד שזומן אליו; זימון לפי סעיף קטן (א) או (ב) ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם נושא המשרה.
: (ד) זומן נושא משרה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), יודיע המנהל, המפקח או הפקח, לפי העניין, לנושא המשרה שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שעל הפרתם יישאל; נושא המשרה שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

@ 88כה. זיהוי המפקח והפקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המפקח או פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]] אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן יש בידו תעודה החתומה בידי השר המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 88כו. חובת סודיות בכל הנוגע לשירותי דואר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המנהל, פקח או אדם אחר הפועל מטעמם מידע ולא יראה מסמך שהגיע אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותי דואר לפי חוק זה אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני בעל רישיון או החברה הבת בלבד - אם ניתנה לכך הסכמה של בעל הרישיון או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ז': עבירות, עונשין וסדרי דין ==

=== סימן א': עבירות בשירות הדואר והפרת חובת סודיות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 89. גניבת דבר דואר
: פקיד דואר שגנב דבר דואר או מתוכו, הסתירו או השמידו במהלך העברתו, דינו - מאסר חמש שנים; הכיל דבר הדואר כסף, שטר, נייר ערך או חפץ, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 90. עשייה שלא כדין (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) פקיד דואר של בעל רישיון כללי שללא סמכות כדין פתח, עיכב או השהה דבר דואר או עשה לגביו מעשה אחר שאינו רשאי לעשות בתוקף תפקידו, או שביודעין התיר לאחר לעשות מעשה כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לאסור על בעל רישיון כללי את פתיחתו, עיכובו או השהייתו של דבר דואר בדרך שנקבעה בכללים מחמת אחד מאלה:
:: (1) העדר מען נכון;
:: (2) הנמען נפטר או אי אפשר למצאו;
:: (3) הנמען סירב לקבלו או סירב לשלם או לא שילם את דמי הדואר בעדו;
:: (4) דבר הדואר מכיל פריטים שהעברתם בדואר אסורה לפי האמנה וההסכמים של איגוד הדואר העולמי או לפי הכללים;
:: (5) קיים חשד סביר כי נעברה עבירה לגבי דבר הדואר או באמצעותו לפי חוק זה או לפי דין אחר.
: (ג) דבר דואר שנפתח, עוכב או הושהה כאמור ינהג בו פקיד הדואר בהתאם לאמור בכללים.

@ 91. הפרת חובת סודיות בנוגע למתן השירותים הכספיים או בנוגע לדבר דואר או תוכנו (תיקון: תשפ&quot;ב) 
: (א) אדם שהגיע אליו מידע במסגרת מילוי תפקידו לפי חוק זה על אדם אחר, בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים או בכל הנוגע לדבר דואר או תוכנו, לא יגלה אותו לאחר שלא היה מוסמך לקבלו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהחובות החלות על החברה והחברה הבת במתן השירותים הכספיים לפי כל דין.
: (ג) אדם שגילה מידע על אדם אחר או על דבר דואר או תוכנו, שהגיע אליו לפי חוק זה במסגרת מילוי תפקידו או שעשה בו שימוש בניגוד לסעיף קטן (א), דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 92. הפרת איסור מתן שירותי דואר בלא רישיון או היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הנותן שירות דואר בתחום המוסדר בלא רישיון או הפועל שלא לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))), בניגוד להוראות [[סעיף 1א(ב)]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (א1) היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף פי שניים מן הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) בית המשפט רשאי לצוות על החרמת כל דבר דואר שלגביו נעברה עבירה על [[סעיף 1א(ב)]] ולהורות מה ייעשה בו.

@ 93. רשלנות המעביר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מועסק בהובלה, בשמירה או במסירה של שק דואר או של דבר דואר, שבמהלך ההעברה עשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
: (1) התיר לאדם שאינו מוסמך לכך לנסוע ברכב שאינו מורשה להסיע נוסעים והמשמש להובלת שק דואר או דבר דואר;
: (2) תוך כדי העסקתו כאמור או בהיות שק הדואר או דבר הדואר בשמירתו או בהחזקתו, הניח אותו ללא שמירה או הניח לאדם שאינו מוסמך לכך לשמור עליו;
: (3) סיכן את בטיחותו של שק דואר או דבר דואר מחמת אי-זהירות, התרשלות או התנהגות שלא כשורה;
: (4) אסף, קיבל, הוביל או מסר דבר דואר שלא במהלך הרגיל של בעל רישיון כללי, ואין לו רשות לכך;
: (5) האיט במזיד הובלתם של שק דואר או דבר דואר, או לא נקט זהירות ושקידה כראוי להובילם בבטיחות ובמהירות הראויה.

@ 94. בעל שירות נדרש שסירב להסדיר הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל שירות נדרש שסירב לעשות, או לא עשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתו של השר, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה שנמסרה לו לפי [[סעיף 61]], או שהוא, עובדו או שלוחו עשו אחת מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) סירב להוביל, או לא הוביל, שקי דואר שמסר לו פקיד דואר;
:: (2) סירב לקבל, לאסוף, למסור או להניח שקי דואר, או שלא עשה כן במקומות, בימים ובשעות הנהוגים בקו - כפי שהורתה לו החברה.
: (ב) אחריות פלילית לפי סעיף זה לא תגרע מאחריותו של בעל שירות נדרש על פי [[סעיף 64]].

@ 95. עבירות מפעיל (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) אלה דינם קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) מפעיל שלא קיים את הוראות [[סעיף 66]];
:: (2) מפעיל שלא מסר דבר דואר כאמור [[בסעיף 67]];
:: (3) מפעיל שפתח שק דואר שהופקד בידו להובלה, או שהוציא כל דבר מתוך שק כאמור;
:: (4) מי שקיבל מידי מפעיל או מטעמו שק דואר או דבר דואר, כדי שיביאם לבית דואר ובמזיד שבר את החותם של שק הדואר או פתח את דבר הדואר.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ב': עבירות כלפי הדואר ===

@ 96. הגדרת מוביל דואר
: [[בסימן זה]], &quot;מוביל דואר&quot; - אמצעי הובלה שדברי דואר נישאים בו וכן אדם המועסק בהובלת דברי דואר או במסירתם.

@ 97. גניבה או פגיעה בשק דואר או בדבר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) גנב שק דואר;
: (2) גנב דבר דואר משק דואר, מבית דואר, מפקיד דואר או ממוביל דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (3) גנב כסף, שטר, נייר ערך או חפץ מתוך דבר דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (4) עצר מוביל דואר בכוונה לשדוד אותו או לחפש בו;
: (5) סילק או פתח שלא כדין שק דואר שנשלח באמצעות מוביל דואר;
: (6) הוציא שלא כדין דבר דואר במהלך העברתו מתוך שק דואר שנשלח כאמור.

@ 98. משלוח חמרים מסוכנים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו חומר נפץ, חומר מסוכן אחר, יצור חי מסוכן או כל דבר אחר העלול לפגוע באדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 99. הסתרת דברי דואר
: מי שמצא דבר דואר או שנמסר לו שלא כשורה דבר דואר, ובידיעה, שהיה צריך להימסר לאדם אחר, החביאו או עיכבו במזיד, או סירב למסרו או לא מסרו לאחר שפקיד דואר דרש זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים.

@ 100. משלוח חמרים מזיקים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
: (1) מכשיר חד שאינו מוגן כיאות, חומר מזיק, יצור חי מזיק או כל דבר אחר העלול לפגוע בדברי דואר אחרים;
: (2) סמים מסוכנים שהכנסתם בדבר דואר לא הורשתה במפורש באמנה ובהסכמים של איגוד הדואר העולמי.

@ 101. פתיחה או עיכוב של דבר דואר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שאינו מועסק על ידי בעל רישיון ועשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) פתח דבר דואר שהיה צריך להימסר לאחר או גרם לפתיחתו;
:: (2) הפריע או עיכב הובלת דבר דואר או מסירתו לנמען.
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוא אפוטרופסו של קטין או של פסול דין שאליו ממוען דבר הדואר.

@ 102. ביול שלא כדין (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) הסיר שלא כדין בול מדבר דואר במהלך העברתו בחברה, או ממסמך של החברה;
:: (2) השתמש לצורך תשלום דמי דואר בבול דואר שבוטל בחותם או בסימן אחר שנעשה בו בבית דואר;
:: (3) השתמש בבולים או בדברי בולים שלא הונפקו כדין או שלא אושרו, תוך הימנעות מתשלום דמי דואר.
: (ב) יראו כעושה עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) ו-(3) גם מי שהמען הרשום על דבר הדואר או שסימן המופיע על דבר הדואר מצביע עליו כמי ששלח את דבר הדואר או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו.

@ 102א. הפרת איסור הנפקת בולים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: המנפיק בול שלא אושר כאמור [[בסעיף 1]] והנחזה לציין תשלומם של דמי דואר, או המנפיק דברי בולים שעליהם הוטבע בול כאמור, דינו - מאסר שנה אחת; הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סימן שהנפיק בעל רישיון כדין לצורך ציון תשלום דמי דואר.

@ 103. התחמקות מתשלום דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהשיג שירות משירותי בעל רישיון כללי בתחבולה כדי להשתמט מתשלום המגיע תמורתו, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 104. נזק לנכסי בעל רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) מי שכתב על נכס של בעל רישיון כללי או הדביק עליו שלא כדין כרזה או מודעה, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ב) יראו כמבצע עבירה לפי סעיף זה גם מי שתכנה של הכרזה או המודעה מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:
:: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;נכס של בעל רישיון כללי&quot; - בית דואר, תיבת דואר, לוחיות או שלט של בעל רישיון כללי וכל נכס שבעל רישיון כללי מחזיק בו או המשמש אותו.

@ 105. הפרעה לעבודת פקיד דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהפריע לפקיד דואר במילוי תפקידו לאחר שהוזהר שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 106. מרמה
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס:
: (1) רשם במזיד על גבי דבר דואר שנשלח בדואר אמרה כוזבת בדבר תכולתו;
: (2) בכוונת מרמה שם בבית דואר דבר דואר הנחזה כאילו חל עליו פטור או זכות יתר לפי כל דין הנוגע לדברי דואר.

@ 107. משלוח דואר בניגוד לכללים (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שעבר על הוראות [[סעיפים 56]] [[ו-57]], לאחר שבעל הרישיון הכללי הזהירו בכתב שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 108. התראּות כבית דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לא יסמן אדם מקום השייך לו או הנמצא בשליטתו, בסימנים, מלים או אותיות המצביעים או המרמזים, כי יש במקום תיבת דואר או כי המקום הוא בית דואר של בעל רישיון, ולא ירשה בו את קיומם, אלא בהרשאת בעל הרישיון.
: (ב) מי שהפר הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[#סעיף 61|בסעיף 60(א)(1) (([צ&quot;ל: בסעיף 61(א)(1)])) לחוק העונשין]].

@ 109. עיסוק בבית דואר או לידו
: מי שעסק במסחר, במלאכה או ברוכלות, בתוך בית דואר או סמוך לפתחו, דינו - קנס.

== פרק ז'1: אמצעי אכיפה מינהלית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;רישיון&quot; - לרבות היתר כללי לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד התקשורת;
:- &quot;הכנסה שנתית&quot; - סך ההכנסות של המפר בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב כמשמעותה [[בסעיף 109ב1]], בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לאותה שנת כספים, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 109ב. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשע״ז, תשפ&quot;ב, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 400,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 460,730 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-2% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) הפר הוראה שניתנה כאמור [[בסעיף 1ה(ב)]] ושנועדה למנוע פגיעה במתן שירותי הדואר באורח תקין וסדיר או פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר;
:: (1א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 1ה(ג)]] ושנועדה למנוע פגיעה או נזק כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2) התנה שירות ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, והכל בניגוד להוראת [[סעיף 1ז]] או תנאי מתנאי אישור שניתן לפיו;
:: (2א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 5א1(ג)]] בעניין שירות חדש;
:: (2ב) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(א)]] או בניגוד לתנאים והגבלות שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2ג) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בלי שהתקיים תנאי מהתנאים כאמור [[בסעיף 5א2(ג)]];
:: (2ד) החזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה ללא קבלת היתר מהשר או בניגוד לתנאים שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה, כאמור [[בסעיף 5א2(ב)]];
:: (3) לא סיפק לבעל רישיון אחר שירות המבוסס על התשתית שלו בהתאם לקביעה או הוראה לפי [[סעיף 5ב(א)]];
:: (4) לא סיפק לציבור שירות דואר שנקבע כשירות דואר בסיסי בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]] או חרג מתקני איכות או שירות שנקבעו לפי [[הסעיף האמור]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) דרש תשלום לא אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי, בניגוד להוראות [[סעיף 37(ב)]];
:: (7) הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 37(ד)]] בעניין תשלום בעד שירות דואר או עדכון סכום התשלום;
:: (8) הפר הוראה שנתן השר בעניין תשלום בעד שירות דואר, תשלום בעד מקבץ שירותי דואר או הפרדת תשלום, לפי [[סעיף 37(ו)]];
:: (9) נתן הנחה ללקוח עסקי בעד שירות דואר באופן מפלה, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(א)]];
:: (10) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ה)]] בעניין ביטול אמות מידה כאמור [[באותו סעיף]], שינוי שלהן או הוראה אחרת בעניינן;
:: (11) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ו)]] בעניין פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן;
:: (12) קבע כלל בעניין מהעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]], הטעון את אישורו של השר מראש ובכתב בלי לקבל אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א2)]];
:: (13) פעל בניגוד להוראת השר לפי [[סעיף 53(ב) רישה]] שנקבעה בעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]].
: (א1) (((פקע).))
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) לא מסר בכתב מידע בתוך התקופה שנקבעה לכך או באופן הקבוע לכך בדרישת השר בכתב לפי [[סעיף 1ו]];
:: (1א) לא מסר הודעה לשר לפני תחילת מתן שירות חדש, בניגוד להוראות [[סעיף 5א1(ב)]];
:: (1ב) לא פרסם באתר האינטרנט שלו תשלום שקבע לפי [[סעיף 37(ג)]];
:: (1ג) לא מסר הודעה באופן או במועד שעליו הורה השר, על תשלומים שהוא דורש או שבכוונתו לדרוש או על כל שינוי בתשלומים כאמור בניגוד להוראות [[סעיף 37(ה)]];
:: (1ד) לא פרסם את אמות המידה או שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו או לא מסר הודעה על הפרסום, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(ג)]];
:: (1ה) לא מסר מידע שהשר דרש לפי [[סעיף 37א1(ד)]] לגבי אמות המידה או ההנחות הניתנות לפיהן, או נתן הנחה לאחר שלא מסר מידע כאמור;
:: (2) לא סימן דבר דואר המועבר על ידו או בית דואר שלו, בניגוד להוראת [[סעיף 52(ב)]];
:: (2א) לא פרסם באתר האינטרנט שלו כלל שקבע או שינה כאמור [[בסעיף 53(א)]] כל תקופת תוקפו, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)]];
:: (2ב) לא מסר הודעה בעניין כלל או שינוי בכלל שביקש לקבוע, או לא פרסם אותו באתר האינטרנט שלו, במועד שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א1)]];
:: (3) קיבל דבר דואר רשום למשלוח כשלא מצוינים על גביו הפרטים שיש לציינם לפי [[סעיף 56א(א)(1) ו־(2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ב)]];
:: (4) לא ציין בהודעת דואר רשום את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר הרשום, בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ג)]];
:: (5) לא מסר לפקח, בכתב, מידע או מסמך לפי דרישה שנמסרה לו בכתב, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88כג(2)(ב)]];
:: (6) הפר תנאי מתנאי רישיונו או לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל לפי תנאי כאמור, בכל הנוגע לשירותים שאינם השירותים הכספיים, בפרק הזמן שנקבע בהוראה.
: (ב1) סיפק אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, בלא רישיון או היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 1א]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית שלו, לפי הנמוך.
: (ב2) הפרה החברה הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 126(א)]], כמפורט [[בטור א' לתוספת]], רשאי המנהל להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הקבוע [[תוספת|בטור ב' לצידה]].
: (ג) (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת תנאי מתנאי ההיתר לשירותים כספיים שנקבע לפי [[סעיף 88ב]], רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))).
: (ד) הפרה החברה, ואם החברה הבת נותנת את השירותים הכספיים בעצמה - החברה הבת, הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (1) לא סיפקה לציבור שירות כספי בסיסי או חרגה מתקני איכות או שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]];
:: (2) הפרה הוראה מההוראות שנקבעו לפי [[סעיף 88ה5]] לעניין גילוי נאות;
:: (3) לא מסרה ללקוח מידע, בהתאם להוראות [[סעיף 88ה6]];
:: (3א) התנתה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 88ה7]];
:: (4) הפרה הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 88ה8]] לעניין מועד זקיפת חיובים לחשבון של לקוח;
:: (4א) לא שמרה מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(א)]], או לא שמרה מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(ב)]];
:: (5) לא מסרה בכתב מידע או מסמך, לפי דרישה שנמסרה לה בכתב, בניגוד להוראות [[סעיף 88ט2]] [[או 88כג(3)(ב)]];
:: (6) גבתה תשלום בעד שירות כספי בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88י(א)(1)]];
:: (7) לא קיימה הפרדה חשבונאית, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88יא(ד1)]];
:: (8) הפרה הוראה שנתן המפקח לפי [[סעיפים 88יד]] [[או 88טו]];
:: (9) לא הגישה דוח למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(א) או (ג)]], או לא פרסמה פרטים מהדוח הכספי, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(ב)]];
:: (10)  הפרה תנאי מתנאי רישיונה בנוגע לשירותים הכספיים.

@ 109ב1. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, החברה הבת או החברה הפרו הוראה החלה עליהם כאמור [[בסעיף 109ב]], או כי אדם הפר הוראה החלה עליו לפי [[סעיף 109ב(ב1)]] ([[בפרק זה]] - המפר) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה, ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות [[סעיף 109ב2]] וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[בסעיף 109ב3(ד)]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 109ד]], ושיעור התוספת.

@ 109ב2. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ב)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 109ב1]] רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, בכתב או בעל פה כפי שיקבע המנהל או המפקח, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה ב-30 ימים נוספים.

@ 109ב3. החלטת המנהל או המפקח ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 109ב2]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 109ג1]].
: (ב) החליט המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל או המפקח, לפי העניין, את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 109ב2]], בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[הסעיף האמור]], יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 109ג. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 109ג1. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) או המפקח, לפי העניין, אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[סימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[פרק זה]], ובשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשע״ד–2013]].))

@ 109ד. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה חצי אחוז ממנו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה כאמור [[בסעיף 109ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 109ה. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 109ב2]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 109ט]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[אותו סעיף]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי לפי [[פרק זה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 109ה1. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 109ב3]].

@ 109ו. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 109ו1. פריסת תשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות את הפריסה, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
: (ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את ההחלטה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות [[סעיף 109ו]].

@ 109ז. גביה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרישיון לפי הוראות רישיונו, כולן או מקצתן, ורשאי הוא לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

@ 109ז1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז2. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 109ב]], והתקיימו נסיבות שקבע המנהל או המפקח, לפי העניין, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[סימן ב']], להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]((;)) בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 109ד]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 109ז3]].
: (ג) נהלים לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 109ז3. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 109ז2]], רשאי הוא לפנות למנהל או למפקח, לפי העניין, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) קיבל המנהל או המפקח, לפי העניין, בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 109ז4. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 109ד(א)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 109ד(ב)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 109ב2]] [[ו-109ב3]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז5. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] או על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 109ח. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי [[פרק זה]] לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר המנהל או המפקח, לפי העניין, למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל או המפקח, לפי העניין, הליכים לפי [[פרק זה]] בשל ההפרה.

@ 109ט. ערעור (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי [[פרק זה]], ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או המפקח, לפי העניין, או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 109ט1. פרסום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הטיל המנהל או המפקח עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי מועד ביצוע ההפרה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 109ט]] על החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א).
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 109ב2]], ובלבד שהמנהל או המפקח, לפי העניין, הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 109ב1]].
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד, יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל או המפקח אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 109ט2. אצילת סמכויות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הממונה על תחום הדואר במשרד התקשורת את סמכותו לנקוט אמצעי אכיפה מינהלית לפי חוק זה; הודעה על אצילת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 109י. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב) : (((בוטל).))

== פרק ח': העברת עובדים, נכסים, זכויות וחובות, התחייבויות ותביעות (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': העברת עובדים מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 110. הסכם להעברת עובדים
: נחתם בין המדינה לבין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות הרשות יחולו הוראות אלה מיום תחילתו של ההסכם (להלן - הסכם להעברת עובדים):
: (1) עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר;
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד המדינה שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) עובד שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) ולא הסתגל לעבודה ברשות בתנאים ובתקופה שנקבעו בהסכם להעברת עובדים, לא יחולו עליו הוראות פסקה (2) וזכויותיו יהיו כפי שנקבע בהסכם להעברת עובדים;
: (4) זכויותיו של עובד שהועבר כאמור כלפי המדינה מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד המדינה, שהרשות קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת עובדים - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן מן המדינה.

@ 111. הסכם עבודה
: תנאי הסכם עבודה בין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, שעניינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, טעונים אישור השר ושר האוצר, וזאת לתקופה של שנה אחת מיום העברת רוב עובדי שירותי הדואר במשרד התקשורת לרשות.

=== סימן א'1: העברת עובדים מהרשות לחברה (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 111א. הסכם להעברת עובדים לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: נחתם בין הרשות לבין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, לאחר שקוים משא ומתן בין הצדדים, הסכם בדבר העברת עובדים משירות הרשות לשירות החברה, יחולו ההוראות כמפורט להלן מיום תחילתו של ההסכם (בסעיף זה - הסכם להעברת עובדים לחברה):
: (1) עובד הרשות שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שקבע השר;
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (היום שבו יחל עובד הרשות להיות עובד החברה), התשס״ו–2006]].))
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד הרשות שהפך להיות עובד החברה כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה - עובד מועבר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) זכויותיו של עובד מועבר כלפי הרשות מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותו עובד הרשות, שהחברה קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת העובדים לחברה - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן אלא מהחברה;
: (4) עובד מועבר שערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]] היה זכאי לגמלאות לפי [[חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (בסעיף זה - חוק שירות המדינה ((())גמלאות(())){{ריק}}), ימשיך להיות זכאי לגמלאות כאמור;
: (5) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, כל העלאה של המשכורת, לרבות באמצעות קידום בדרגה או מתן תוספות שכר, שתינתן לעובדים המועברים לחברה במסגרת ההסכם להעברת עובדים לחברה, לא תביא לשינוי בגמלה המשולמת למי שפרש מהרשות לפני יום ההעברה לחברה, ושהוראות [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]] הוחלו לענין גמלתו.

@ 111ב. קרן להבטחת תשלומי פנסיה לעובדים (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) החברה תעביר לקרן לצבירת תשלומי גמלאות לעובדי החברה שתאושר בידי שר האוצר (בסעיף זה - הקרן), שיעור מתוך הכנסות החברה כלהלן:
:: (1) בשנת 2005 - 1.5%;
:: (2) בשנים 2006 ו-2007 - 2.5%;
:: (3) החל בשנת 2008 ועד הפקדת יתרת הגירעון האקטוארי - 3.5%.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסות החברה&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 37א(א)]];
::- &quot;יתרת הגירעון האקטוארי&quot; - סכום יתרת הגירעון ביעודות הצבורות בחברה לצורך תשלומי הגמלאות לעובדיה שעליהם חל [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]], ביחס להתחייבויות לגמלאות לעובדים אלה, לאחר הפקדת סכומים שונים שהוסכמו, כפי שייקבע בין החברה לבין נציגות העובדים, באישור החשב הכללי במשרד האוצר ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]].
: (ג) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכויות החברה או העובדים לפי כל דין או הסכם.

=== סימן ב': העברת נכסים, זכויות, חובות ותקציב מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 112. הסכם להעברת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ו, תש&quot;ן)
: (א) [[בסימן זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר, בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לרשות את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי השירותים אשר יינתנו בידי הרשות, החל ביום שייקבע לפי [[סעיף 127(ג)]], ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי השירותים האמורים ערב היום האמור; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים.
: (ג) העברת זכויות לרשות לפי ההסכם להעברת נכסים או רישום הזכויות על שמה, פטורים מתשלום החל לפי כל דין או הסכם על העברה או רישום כאמור; שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות גם מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.

@ 113. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות
: משנחתם ההסכם להעברת נכסים רשאי השר לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

@ 114. העברת תקציב
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;היום הקובע&quot; - היום שנקבע לפי [[סעיף 127(ג)]];
::- &quot;השנה השוטפת&quot; - שנת הכספים שבה היום הקובע.
: (ב) הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים אשר הוקצבו בחוק התקציב לשנה השוטפת לפעולותיהן של יחידות משרד התקשורת המועברות לרשות וטרם הוצאו ביום הקובע; עד לסיומה של שנת הכספים השוטפת יהיה התקציב לפעולות הרשות לפי התקציב שהועבר לרשות כאמור, בשינויים הנובעים מהקמת הרשות.

@ 115. תביעות תלויות ועומדות
: השר רשאי לקבוע בצו כי הרשות תבוא במקום המדינה לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, שהן בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור [[בסעיף 112(ב)]], וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה.

=== סימן ב'1: העברת נכסים, זכויות, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה ומהמדינה או מבנק הדואר לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ===

@ 115א. העברת נכסים, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
::- &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו ערב יום התחילה של הרשות יהיו החל ביום התחילה של המדינה.
: (ג) כל תביעה של הרשות או נגדה שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.

@ 115ב. העברת נכסים מהמדינה לחברה בהסכם (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לחברה את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעברו מהרשות למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], והדרושים לשם מתן השירותים אשר יינתנו בידי החברה לפי הוראות חוק זה ([[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים).

@ 115ג. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לענין העברת הפעילות, הנכסים, החובות וההתחיבויות מהרשות למדינה ומבנק הדואר ומהמדינה לחברה, הוראות, על אף האמור בכל דין, בכל אחד מאלה:
: (1) פטור מלא או חלקי ממסים, מתשלומי אגרות או מתשלומי חובה אחרים, בתנאים שקבע;
: (2) הוראות ותיאומים לענין חבות המס, לרבות לענין קביעת יום רכישה, מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה או יתרת שווי רכישה;
: (3) הוראות מיוחדות לענין קביעת ההכנסה החייבת וחישובה, והמסים החלים על החברה, לרבות בנוגע להסדרי הפרישה והגמלאות של עובדי הרשות.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הוראות מס), התשס״ו–2006]].))

@ 115ד. העברת זכויות, חובות והתחייבוית, מהמדינה לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור הועדה, יקבע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]].
: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, כי החברה תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של הרשות או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], כולן או חלקן.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ה. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות מבנק הדואר לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או בהסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום בנק הדואר, הן לגבי הזכויות והסמכויות של בנק הדואר והן לגבי החבויות וההתחייבויות שהיו מוטלות על הבנק ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ו. תביעות תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר בהסכמת השר, רשאי, לקבוע בצו, כי החברה תבוא במקום בנק הדואר לענין תביעות שהיו תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו, כולן או חלקן, ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת פעילות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 115ו1. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב)
: הוראות [[סעיף 115ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין העברת פעילות, נכסים, חובות והתחייבויות מהחברה לחברה הבת.

== פרק ט': הוראות שונות ==

@ 116. המדינה כמקבל שירות
: דין המדינה כדין כל מקבל שירות לענין קבלת שירותים על פי חוק זה.

@ 117. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 117א. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;א, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 121. היתרים קיימים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היתר שניתן לפי פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976, ושהיה בתוקף ערב קבלתו של חוק זה בכנסת רואים אותו כהיתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) שניתן לפי חוק זה.
: (ב) מי שנרשם כבעל היתר, מכוח ההיתר הכללי לאיסוף, העברה או מסירה של מכתבים, שניתן לפי הוראות [[סעיף 50 לחוק זה]], כנוסחו לפני יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]], ורישומו כאמור היה בתוקף ערב היום האמור, יראו אותו כמי שפועל לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לאחר היום האמור.
: (ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי הוראות [[סעיף 1ב]] [[או 1ג]], לפי הענין, לשנות היתר שהוענק כאמור, להגבילו, להתלותו או לבטלו, ובכלל זה ליתן תחתיו רישיון או להעניק היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לפעילויות שניתן לגביהן היתר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), כולן או מקצתן.

@ 122. שמירת דינים
: אין האמור בחוק זה גורע מסמכויות בדיקה ופיקוח על דברי דואר מכוח כל חיקוק.

@ 123. ביטול
: פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976 - בטלה.

@ 124. : ((הנוסח שולב בחוק בנק הדואר, התשי&quot;א-1951.))
@ 125. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]].))

@ 126. ביצוע ותקנות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) שר התקשורת אחראי לביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ורשאי הוא, באישור הועדה, להתקין תקנות בדבר פיקוח על בעל רישיון, על פעולותיו של בעל רישיון והבאים מטעמו, על אופן מתן שירותים על ידי בעל רישיון, וכן בדבר התנאים שבהם רשאי בעל רישיון להגביל או להפסיק את מתן השירותים הניתנים על ידו, כולם או מקצתם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ״ה–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ב) (((בוטל).))

@ 126א. שינוי [[התוספת]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לשנות בצו את [[התוספת]], ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע [[בטור ב' לתוספת]] לא יעלה על 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022))).

@ 126ב. נוהל דרישת מידע (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]], [[88כג(2)(ב)]] [[ו-37א1(ד)]].
: (ב) המפקח יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג(3)(ב)]].
: (ג) נהלים שנקבעו לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 127. תחילה
: (א) תחילתם של [[סעיפים 2 עד 4]], [[8 עד 20]], [[25]], [[26]], [[29(ב)]], [[34]], [[112]], [[117]] [[ו-126]] ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות.
: (ב) תחילתו של [[סעיף 125(2)]] ביום תחילתו של [[חוק הבזק]].
: (ג) תחילתם של יתר סעיפי חוק זה ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו, באישור שר האוצר, ההסכמים האמורים [[בסעיפים 110]] [[ו-111]] וההסכם להעברת נכסים האמור [[בסעיף 112]], ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום החתימה על ההסכמים האמורים.

@ 128. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך עשרים ימים מקבלתו בכנסת.

== תוספת (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 109ב(ב2)]]))) ====
: [[בתוספת זו]], &quot;התקנות&quot; - [[=תקנות|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ&quot;ה-1995]].
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) החברה לא מסרה דיווח על אירוע מיוחד בסמוך לאחר התרחשות האירוע בניגוד [[לתקנה 8 לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) החברה לא המציאה תוכניות, דינים וחשבונות ומסמכים אחרים כמפורט [[בתוספת לתקנות]], במועדים הקבועים [[בתקנות]], בנושאים ובמתכונת כפי שנקבעו, בניגוד [[לתקנה 9(א) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) החברה לא מסרה דוח שנתי או רבעוני בניגוד [[לתקנה 9(ב) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) החברה לא המציאה דוחות מיוחדים שעניינם שירותי דואר לציבור במועד שנקבע בניגוד [[לתקנה 10 לתקנות]]. || 200,000
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ד' בשבט התשמ&quot;ו (14 בינואר 1986).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, שר החוץ, ממלא מקום ראש הממשלה
* אמנון רובינשטיין, שר התקשורת
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>a89vi0yr2pwoa05shjyypz0ig0ujpzr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080296</id>
      <parentid>3080295</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T06:53:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3080296</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200381" sha1="49nt2r01wxs0hdhd5yk37qqbxdf5x3y" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986 (תיקון: תשס&quot;ד)
&lt;שם קודם&gt; חוק רשות הדואר, התשמ&quot;ו-1986

&lt;מאגר 2001203 תיקון 2158478 תקן 151356 קוד a163Y00000DuDmYQAV&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' &lt;!-- 2000840 --&gt; ''פקודת בתי הדואר:'' ((חא&quot;י כרך ב' פרק קט&quot;ו, עמ' 115|פקודת בתי הדואר|0:563547)); ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 96|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 1142|תקון|0:561626)); ((1941, תוס' 1, 68|תקון|0:561746)), ((129|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)); ((1945, תוס' 1, 121|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((1948, תוס' 1, 27 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Amendment)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|3:208189)); ((תשכ&quot;ב, 103|תיקון מס' 3|5:208190)); ((תשכ&quot;ג, 44|תיקון מס' 4|5:208191)); ((תשכ&quot;ה, 44|תיקון מס' 5|5:208193)), ((234|תיקון מס' 6|5:208192)), ((352|ת&quot;ט|ec:5:317753)); ((תשכ&quot;ח, 17|תיקון מס' 7|6:208194)); ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 57|תקנות-שעת-חירום (תיקון פקודת בתי הדואר)|3066)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ד, 40|חוק לקיום תקפן של תקנות-שעת-חירום שונות|8:210076)). &lt;!-- 2000853 --&gt; ''פקודת הדואר [נוסח חדש]:'' ((דמ&quot;י תשל&quot;ז, 567|פקודת הדואר|vn:8:525762)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 222|ת&quot;ט|ec:8:317405)); ((תשל&quot;ח, 118|ת&quot;ט|ec:9:317799)), ((118|ת&quot;ט|ec:9:317800)); ((תשמ&quot;א, 92|תיקון|9:208195)), ((174|תיקון מס' 2|9:208196)); ((תשמ&quot;ב, 218|חוק הבזק|10:208164)). &lt;!-- 2001368 --&gt; ''פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של ישראל, 1941:'' ((ע&quot;ר 1941 תוס' 1, 125|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)). &lt;!-- 2000126 --&gt; ''חוק בנק הדואר, תשי&quot;א-1951:'' ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון|3:208189)); ((תשי&quot;ח, 114|חוק ההתיישנות|3:208303)); ((תשל&quot;ו, 2|תיקון מס' 3|8:306557)); ((תשמ&quot;ו, 100|חוק רשות הדואר|11:210472)); ((תשנ&quot;ח, 63|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ד, 91|חוק מדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2001203 --&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ו, 79|חוק רשות הדואר|11:210472)), ((162|ת&quot;ט|ec:11:317476)); ((תשמ&quot;ז, 26|ת&quot;ט|ec:11:317477)); ((תש&quot;ן, 121|תיקון|12:211618)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)); ((תשנ&quot;א, 218|תיקון מס' 3|12:210895)); ((תשנ&quot;ב, 42|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 2)|12:211668)); ((תשנ&quot;ד, 36|תיקון מס' 5|13:211018)), ((39|תיקון מס' 6|13:211659)); ((תשנ&quot;ח, 162|תיקון מס' 7|14:211565)); ((תשס&quot;ב, 170|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)); ((תשס&quot;ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((524|תיקון לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:300999)); ((תשס&quot;ו, 96|ת&quot;ט|2040)); ((תשע&quot;א, 143|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)); ((תשע&quot;ב, 566|תיקון מס' 11|18:301460)); ((תשע&quot;ז, 450|תיקון מס׳ 12|20:381149)); ((תשפ&quot;ב, 816|תיקון מס' 13|24:622725)), ((961|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ד, 165|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 1029|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 889|שינוי התוספת לחוק|5428)); ((תשע&quot;ב, 1566|שינוי התוספת לחוק|7150)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 2651|עדכון סכומים|6726)); ((תשע&quot;ו, 3201|עדכון סכומים|7199)); ((תשע&quot;ז, 1911|עדכון סכומים|7411)); ((תשע&quot;ט, 7043|עדכון סכומים|8098)); ((תש&quot;ף, 2639|עדכון סכומים|8611)); ((תשפ&quot;א, 2557|עדכון סכומים|9328)); ((תשפ&quot;ב, 2733|עדכון סכומים|10121)); ((תשפ&quot;ג, 2671|עדכון סכומים|11021)); ((תשפ&quot;ד, 2350|עדכון סכומים|11952)); ((תשפ&quot;ה, 6081|עדכון סכומים|13356)); ((תשפ&quot;ו, 2781|עדכון סכומים|14129)). ''דחיית המועד הקובע:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1564|דחיית היום הקובע|7273)); ((תשע&quot;ד, 585|דחיית היום הקובע|7335)), ((1570|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7403)); ((תשע&quot;ה, 832|דחיית היום הקובע|7488)), ((1384|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ו, 683|דחיית היום הקובע|7611)), ((1704|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ז, 643|דחיית היום הקובע|7771)), ((1386|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7841)); ((תשע&quot;ח, 898|דחיית היום הקובע|7937)), ((2584|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8050)); ((תשע&quot;ט, 1912|דחיית היום הקובע|8157)), ((3520|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8251)); ((תש&quot;ף, 454|דחיית היום הקובע|8332)), ((1822|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8662)); ((תשפ&quot;א, 1764|דחיית היום הקובע|9129)), ((3830|דחיית היום הקובע (מס' 2)|9523)); ((תשפ&quot;ב, 1864|דחיית היום הקובע|9958)).

&lt;מבוא&gt; ((המועד הקובע לתחילתו של [[18:301460|תיקון מס' 11]] (&quot;'''המועד הקובע'''&quot;), שעניינו הסמכת בנק הדואר למתן שירותים כספיים, נדחה &lt;s&gt;ליום 31.7.2022 (120 חודשים מיום 31.7.2012)&lt;/s&gt; ליום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).))

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==


@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;בעל ענין&quot;, ו&quot;החזקה&quot; - כהגדרתם [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בול&quot; - בול דביק או תווית אחרת, מיטבע או סימן שאישר השר או מינהל דואר-חוץ לציון תשלומם של דמי דואר;
:- &quot;בזק&quot; - כהגדרתו [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בית דואר&quot; - מבנה או מקום אחר, לרבות תיבת דואר, שייעד בעל רישיון לקבלת דבר דואר, להעברתו או למסירתו, או לעיסוק בעניני בעל הרישיון;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר כללי לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) המדינה ומוסדותיה;
:: (2) רשות מקומית או תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי רשות מקומית, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהם נותנים לציבור;
:: (3) תאגיד שהוקם בחוק;
:- &quot;דברי בולים&quot; - מעטפה, איגרת, גלויה, וכל אריזה אחרת שעליהן מוטבע בול;
:- &quot;דברי דואר&quot; - מכתב, גלויה, עיתון, דבר דפוס, דוגמה, חבילה וכל צרור וחפץ אחרים הניתנים להעברה בדואר ולרבות מברק;
:- &quot;דמי דואר&quot; - התשלום בעד העברת דבר דואר;
:- &quot;היתר&quot; - (((תוחלף במועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר כללי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר לשירותים כספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר שניתן לחברה הבת לפי [[סעיף 88ב]];
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;החברה&quot; - חברת דואר לישראל בע&quot;מ;
:- &quot;החברה הבת&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;הכללים&quot; - הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 53]];
:- &quot;המפקח&quot; - המפקח לענייני השירותים הכספיים שמונה לפי [[סעיף 88יג]];
:- &quot;המועצה&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;המנהל&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הדואר שהוקמה ופעלה לפי חוק זה כנוסחו ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (6)]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (9)]];
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת;
:- &quot;השרים&quot; - השר יחד עם שר האוצר;
:- &quot;חוק החברות&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק התקשורת&quot; - [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;יוצא&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - היוצא מישראל;
:- &quot;לקוח עסקי&quot; - לקוח שהוא אחד מאלה:
:: (1) תאגיד;
:: (2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
:: (3) עוסק מורשה כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (4) גוף שהוקם לפי חוק;
:- &quot;מברק&quot; - מסר בכתב או בדרך אחרת המועבר, או המיועד להעברה, באמצעי בזק או בדרך מהירה אחרת;
:- &quot;מדריך הדואר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מפעיל&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - לרבות הבעלים, השוכר, המסיע, המטיס או המשיט, או מי מטעמם;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נכנס&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - הנכנס לישראל;
:- &quot;סוכן דואר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 46(א)]];
:- &quot;פנים&quot;, לענין דבר דואר - מדוור בישראל וממוען למקום בישראל, ולענין דמי דואר - דמי הדואר המוטלים על דבר דואר כאמור;
:- &quot;פקיד דואר&quot; - כל המועסק בכל ענין של בעל רישיון;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון כללי או רישיון מיוחד;
:- &quot;רישיון כללי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, ולענין החברה - גם למתן שירותים כמפורט [[בסעיף 5א(א)]];
:- &quot;רישיון מיוחד&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, המוגבל לפי סוגי השירותים, סוגים של דברי דואר, מועדי מתן השירותים, מקומות מתן השירותים או הסוגים של מקבלי השירותים;
:- &quot;שירותי דואר&quot; - השירותים להעברת דברי דואר בישראל, מישראל לארצות חוץ ומארצות חוץ לישראל, לרבות שירותי דואר בתחום המוסדר ותברוקה;
:- &quot;שירותי דואר בסיסיים&quot; - שירותי דואר הכלולים ברשימה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, לפי הוראות [[סעיף 5ג]];
:- &quot;שירותי דואר בתחום המוסדר&quot; - איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גרם, למען הזולת, וכן תברוקה, והשירותים הכרוכים בפעולות אלה;
:- &quot;שירותי דואר בתחום השמור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירותים פיננסיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות שתאגיד בנקאי רשאי לתת לפי [[סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], למעט שירותים המנויים [[בפסקאות (5), (6), (12) ו-(13) של הסעיף האמור]], ולמעט קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר כאמור [[בפסקה (9) של אותו סעיף]];
:- &quot;שק דואר&quot; - שק, ארגז, חבילה וכל כלי קיבול אחר שבהם מובילים דברי דואר במהלך העברתם בדואר, בין שיש בהם ובין שאין בהם דברי דואר;
:- &quot;תברוקה&quot; - שירות למען הזולת לקבלת מברקים, העברתם ומסירתם;
:- &quot;תיבת דואר&quot; - כל תיבה או כלי קיבול אחר של בעל רישיון לקבלת דואר לשם העברתו בדואר;
:- &quot;תיקון מס' 8&quot; - [[16:299603|פרק ד' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תיקון מס' 13&quot; - [[24:622725|חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק א'1: רישוי שירותי דואר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ==

@ 1א. זכות המדינה וחובת רישוי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) למדינה הזכות לתת שירותי דואר.
: (ב) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי חוק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר כללי שהוענק לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - היתר), ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:
:: (1) דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;
:: (2) כתב בי-דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;
:: (3) דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו.

@ 1ב. מתן רישיון, ביטולו, הגבלתו התלייתו או שינויו (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים; רישיון יכול שיינתן גם לגבי שירותים שהוענק לגביהם היתר.
: (ב) במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;
:: (2) התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;
:: (3) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור.
: (ג) בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
: (ד) השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.
: (ה) לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.
: (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ח), ומהוראות לפי [[סעיפים 88י]] [[ו-126]], ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
:: (1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון או בבעל הרישיון;
:: (2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;
:: (3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
: (ז) רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
: (ח) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).
: (ט) השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
:: (1) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
:: (1א) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;
:: (2) בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק זה או לפיו;
:: (3) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת או הוראה שניתנה לפיהם, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - לרבות הפרה של תנאים שונים שאינם מהותיים;
:: (4) בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;
:: (5) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או שמתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון כהגדרתם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]], או הליכי פשיטת רגל לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - גם אם החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.

@ 1ג. מתן היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: (א) השר רשאי להעניק היתר כללי למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ולקבוע בו תנאים; ההיתר יכול שיוענק גם לגבי שירותים שניתן לגביהם רישיון, וכן יכול שיהיה מוגבל לפי מועד מתן השירותים, סוג השירותים, סוג דברי הדואר, מקום מתן השירותים או סוג מקבלי השירותים; היתר יפורסם ברשומות.
: (ב) ההיתר יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לתת מכוחו שירותי דואר בתחום המוסדר.
: (ג) על ההיתר, על מבקש הרישום ועל מי שרשום לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 1ב]] בשינויים המחויבים.

@ 1ד. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 1ה. חובת מתן שרותי דואר באופן תקין וסדיר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון ייתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, על פי הרישיון או ההיתר ועל פי ההוראות שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי להורות לבעל רישיון על פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט לשם מניעת פגיעה או נזק כמפורט להלן, באופן ובתנאים שיורה, אף בלי שנתן הזדמנות לבעל הרישיון לטעון את טענותיו, אם ראה כי בעל הרישיון פועל באופן העלול לגרום לאחד או יותר מאלה:
::: (א) פגיעה מיידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר;
::: (ב) נזק בלתי הפיך לדברי דואר;
::: (ג) פגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום שירותי הדואר.
:: (2) הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקפן עם נתינתן ויהיו בתוקף לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על תשעה חודשים מיום שניתנו; השר ייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר מתן ההוראות ולא יאוחר מתום 15 ימים לאחר כניסת ההוראות לתוקפן.

@ 1ו. חובת בעל רישיון למסור מידע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי לדרוש בכתב ולקבל מבעל רישיון, כל מסמך וכל מידע הנדרש, לדעת השר, לצורך פיקוח או ביקורת על בעל הרישיון או לשם הסדרת תחום הדואר; בעל רישיון שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה, בכתב, בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לענין זה, &quot;מסמך&quot; ו&quot;מידע&quot; - לרבות &quot;חומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 1ז. התניית שירות בשירות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: בעל רישיון לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, אלא אם כן השר אישר לו לעשות כן, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף זה, &quot;שירות&quot; - שירות דואר או שירות אחר הניתן על ידי בעל רישיון.

@ 1ח. אגרות בעד מתן רישיונות או בעד רישום לפעול לפי היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: השרים רשאים לקבוע -
: (1) אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישום לפעול לפי היתר;
: (2) אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן;
: (3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאות גביה.

== פרק ב': רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': מתן שירותי דואר על פי רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 3. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 4. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 5א. מתן רישיון כללי לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן:
:: (1) שירותי דואר;
:: (2) שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו, והכל תוך שמירה על תחרות הוגנת, ובלבד שלא יהיה במידע או בדרך הצגתו או הפצתו משום פרסומת מסחרית; לענין זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - לרבות גוף או מוסד אחר שאישר השר, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהוא נותן לציבור, ורשאי השר להתנות מתן האישור בתנאים, לרבות בדבר מהות המידע; הודעה על גוף ציבורי תפורסם ברשומות;
:: (3) השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
::: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות לחברה הבת, הניתן לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) החברה לא תיתן, במישרין או בעקיפין, שירותים שלא הותרו לה במפורש לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג); לענין זה, &quot;החברה&quot; - בין בעצמה ובין באמצעות אחר מטעמה.
: (ה) ביטל השר לפי הוראות [[1ב|סעיף קטן 1ב(ט)]] את הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן השר רישיון כללי לפי סעיף זה, בדרך של מכרז; ניתן רישיון כללי כאמור, יחולו על בעל הרישיון כל ההוראות לפי חוק זה החלות על החברה, ויהיו לו הסמכויות, הזכויות והחובות, לרבות החובה למתן שירותי דואר בסיסיים לפי הוראות [[סעיף 5ג]], שחלות על החברה לפי הוראות חוק זה.

@ 5א1. מתן שירות חדש על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות חדש&quot; - שירות נוסף על השירותים המנויים [[בסעיף 5א(א)]] שאינו שירות הדפסת דבר דואר ואינו שירות מהשירותים הכספיים.
: (ב) החברה רשאית לתת שירות חדש אם הודיעה לשר על כך 14 ימים לפחות לפני תחילת מתן השירות החדש, ובלבד שאין במתן השירות החדש כדי לפגוע במתן שירותי הדואר והשירותים הכספיים באורח תקין וסדיר או כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) ראה השר כי מתן שירות חדש פוגע או עלול לפגוע במתן שירות דואר או שירות כספי באורח תקין וסדיר או בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לחברה שלא לתת את השירות או לתת אותו בכפוף לתנאים והגבלות שיורה לה.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאפשרות החברה לתת שירותים שהותרו לה לפי [[סעיף 5א(ג)]] כנוסחו ערב ביטולו [[24:622725|בתיקון מס' 13]].

@ 5א2. מתן שירות הדפסת דבר דואר על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) החברה רשאית לתת שירות הדפסת דברי דואר רק באמצעות תאגיד אחר המספק שירותי הדפסה שהחברה אינה מחזיקה באמצעי שליטה בו, אלא אם כן הותר לה לעשות כן לפי סעיף קטן (ב); השר רשאי לקבוע ברישיון הכללי של החברה תנאים והגבלות לעניין שירות כאמור.
: (ב) החברה אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה, אלא אם כן השר התיר זאת מראש ובכתב, לאחר שנוכח שאין בכך כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר ובכפוף לתנאים שקבע ברישיונה הכללי, אם קבע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), החברה רשאית לתת שירות הדפסת דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בהתקיים כל אלה:
:: (1) שירות ההדפסה יכלול הדפסה של עד 1,000 דברי דואר לכל משלוח;
:: (2) דברי הדואר יישלחו על ידי החברה.

@ 5ב. חובת מתן שירותי דואר בידי בעל רישיון כללי לבעל רישיון אחר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לשם הגברת התחרות בתחום שירותי הדואר והבטחת רמת השירותים בתחום האמור, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, רשאי השר לקבוע כי בעל רישיון כללי חייב לתת לבעל רישיון אחר שירותים המבוססים על התשתיות של בעל הרישיון הכללי, לרבות גישה למרכזי חלוקה או לתאי חלוקה, וליתן הוראות בדבר אופן מתן השירותים או הגישה וההסדרים לביצועם; קביעה או מתן הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייעשו ברישיון, בהוראת מינהל או בתקנות, ובלבד שקביעה שענינה תשלום בעד שירותים לפי סעיף קטן זה תהיה בהסכמת שר האוצר; לענין זה, &quot;תשתית&quot; - ציוד, מיתקנים או מבנים המשמשים לשם מתן שירותי דואר.
: (ב) לא קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר התשלומים לבעל רישיון כללי בעד מתן השירותים כאמור באותו סעיף קטן, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, בהסכמה, את התשלומים כאמור, ובאין הסכמה - יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, את התשלומים; קביעת השר כאמור יכול שתיעשה בהוראת מינהל או ברישיון.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))

@ 5ב1. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((פקע).))

@ 5ג. חובת מתן שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים בסיסיים לכלל הציבור בכל המדינה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים וכן השירותים הכספיים הבסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה.
:: (2) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון.
::: (((החל מהמועד הקובע):)) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון או בהיתר לשירותים כספיים.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
: (ב) בעל רישיון כללי חייב לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בעל רישיון כללי, והחברה הבת, לפי העניין, חייבים לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
: (ג) נוכחו השרים כי התקיימו כל אלה:
:: (1) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול ברשימת שירותי הדואר הבסיסיים;
:: (2) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות הנכלל ברשימת השירותים הבסיסיים, על ידי בעל רישיון כללי בלבד;
:: (3) עלות מתן השירות כאמור בפסקה (2) עולה על התועלת של בעל הרישיון הכללי ממתן אותו שירות;
:: רשאים הם לקבוע כי על בעל רישיון הנותן את שירותי הדואר הבסיסיים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא לכלל הציבור בכל המדינה, להשתתף במימון מתן שירותי הדואר הבסיסיים כאמור, הניתנים על ידי בעל רישיון כללי; קבעו השרים כאמור, רשאים הם לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.

=== סימן ב': התקשרויות וחובות במישור הבין-לאומי ===

@ 6. חובות מכוח המשפט הבין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: חובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין-לאומיות בענין שירותי דואר, יקויימו בידי החברה או בידי מי שהשר יקבע בתקנות.

@ 7. ביצוע פעולות במישור בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי ליפות כוחה של החברה להתקשר לצורך ביצוע תפקידיה עם מינהלים הנותנים שירותי דואר במדינות אחרות, בהתאם לאמנות בין-לאומיות שמדינת ישראל צד להן, או את כוחו של מי שקבע השר בתקנות לשם ביצוע התפקידים כאמור.

=== סימן ג': מועצת הרשות (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 13. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 14. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 19. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 20. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ד': תפקידי המועצה וסמכויותיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 21. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 22. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 23. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ה': מנהל הרשות ועובדיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 26. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 29. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 30. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 31. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 32. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 33. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ו': תשלומים ותמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
@ : (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] במועד הקובע):)) 

@ 37. קביעת תשלומים בעד שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי ידרוש תשלום סביר בעד שירות דואר שהוא נותן, ובכלל זה שירות דואר הכלול במקבץ שירותים או במקבץ שירותי דואר, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כללי ידרוש תשלום אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי; בסעיף קטן זה, &quot;לקוח פרטי&quot; - לקוח שאינו לקוח עסקי.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התשלום שהוא דורש בעד שירות דואר, מקבץ שירותי דואר ומקבץ שירותים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי בעד שירות דואר כאמור באותו סעיף קטן ישולם תשלום, ובכלל זה תשלום מרבי או תשלום מזערי, והכול בהתאם להוראות שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות בדבר עדכון סכומי התשלומים לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי להודיע לו, באופן ובמועד שיקבע, על תשלום שבעל הרישיון הכללי דורש או שבכוונתו לדרוש בעד שירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן על כל שינוי בתשלום כאמור.
: (ו)(1) ראה השר כי בעל רישיון כללי דורש תשלום שאינו סביר או אינו אחיד, או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום שירותי הדואר, בעד שירות דואר שלא נקבע לו תשלום, בעד שירות דואר שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי, בעד מקבץ שירותי דואר או בעד מקבץ שירותים, רשאי הוא להורות לו כל אחד מאלה:
::: (א) התשלום שידרוש בעד אותו שירות דואר או מקבץ שירותי דואר; תוקפה של הוראה לפי פסקה זו לא יעלה על תשעה חודשים מיום שניתנה;
::: (ב) להפריד את התשלום בעד שירות הדואר הנכלל במקבץ שירותים, ובכלל זה במקבץ שירותי דואר, מהתשלום בעד מקבץ השירותים שאותו שירות דואר נכלל בו.
:: (2) לא ייתן השר הוראה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן נתן לבעל רישיון כללי הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראה כאמור תינתן בהחלטה מנומקת בכתב ותחילתה תהיה במועד שהשר יקבע בה.
: (ז) בחינת השר לפי סעיף קטן (ו) רישה אם תשלום בעד שירות דואר, ובכלל זה שירות דואר הנכלל במקבץ שירותי דואר או במקבץ שירותים, הוא תשלום שאינו סביר יכול שתיעשה בהתבסס על עלות מתן שירות הדואר בתוספת רווח סביר או על תשלום בעד אותו שירות דואר או בעד שירות דואר אחר בר-השוואה שבעל רישיון כללי או בעל רישיון אחר נותן, ולעניין שירות דואר הנכלל במקבץ שירותים - גם על עלות מקבץ השירותים.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;מקבץ שירותים&quot; - כמה שירותים הכוללים לפחות שירות דואר אחד, שנקבע להם תשלום כולל אחד;
::- &quot;מקבץ שירותי דואר&quot; - כמה שירותי דואר שנקבע להם תשלום כולל אחד.

@ 37א. תמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תשלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיה, כמפורט להלן:
:: (1) בתקופה שמיום תחילת [[16:299603|תיקון מס' 8]] עד יום כ&quot;ג בסיון התשס&quot;ה (30 ביוני 2005) - 3%;
:: (2) בתקופה שמיום כ&quot;ד בסיון התשס&quot;ה (1 ביולי 2005) עד יום י&quot;ד בתמוז התשס&quot;ז (30 ביוני 2007) - 2%;
:: (3) בתקופה שתחילתה ביום ט&quot;ו בתמוז התשס&quot;ז (1 ביולי 2007) - 1%;
:: לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הכספיים שהתשלומים בעדם נקבעו לפי הוראות [[סעיף 88י]].
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הניתנים לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים.
: (ב) בעל רישיון כללי שאינו החברה ישלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיו, הכל כפי שקבעו השרים באישור הועדה.
: (ג) השרים רשאים לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לתשלום התמלוגים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לרבות לענין שינוי שיעור התמלוגים, מועדי תשלומם, הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים; קביעה לענין שינוי שיעור התמלוגים טעונה אישור הועדה.

@ 37א1. הנחה בתשלום בעד שירות דואר ללקוח עסקי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי רשאי לתת הנחה בעד שירות דואר ללקוח עסקי בהתאם לאמות מידה שיקבע לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה - אמות המידה), ובלבד שההנחה תינתן באופן בלתי מפלה ושהתשלום לאחר מתן ההנחה יהיה תשלום סביר כאמור [[בסעיף 37(א)]].
: (ב) אמות המידה יתבססו על השוני בעלות מתן השירות, במאפייניו, באופן אספקתו, היקפו ובאופן התשלום בעדו, ולא יהיה בהן כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם את אמות המידה וכל שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו, וימסור הודעה על הפרסום לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, והכול 14 ימים לפחות לפני יום הכניסה לתוקף של אמות המידה או השינוי, לפי העניין; לא פרסם בעל רישיון את אמות המידה או שינוי שלהן או לא מסר הודעה על פרסומם בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לא ייכנסו אמות המידה או השינוי לתוקף, ובעל הרישיון לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג]], השר רשאי לדרוש בכתב מבעל רישיון כללי כל מידע לגבי אמות המידה וההנחות הניתנות לפיהן, ובכלל זה פירוט לגבי ההנחות ושיעורן; בעל רישיון כללי לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אם לא מסר מידע כאמור, אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לבטל או לשנות אמת מידה, או לתת לו כל הוראה אחרת בעניינה, אם ראה כי היא אינה תואמת את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ו) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לנקוט או להימנע מלנקוט פעולות אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון כללי לא ייתן הנחה ללקוח עסקי בעד תשלום שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(א), (ג) ו-(ד)]] כנוסחו ערב [[24:622725|תיקון מס' 13]] ולפי [[סעיף 126(א)]], כל עוד הן עומדות בתוקף לפי [[24:622725|סעיף 62 לתיקון מס' 13]], או על תשלום או תשלום מזערי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(ד)]] כנוסחו אחרי [[24:622725|תיקון מס' 13]].

@ 38. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 39. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 40. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44א. (תיקון: תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

== פרק ג': פעולות בעל רישיון ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 45. חזקות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: לענין חוק זה -
: (1) יראו מסירת דבר דואר לאדם המורשה לקבל אותו דבר דואר בשביל בעל רישיון, כמסירה לבית הדואר;
: (2) יראו דבר דואר כמצוי במהלך העברה משעה שנמסר לבית הדואר עד זמן מסירתו לנמען;
: (3) יראו כמסירת דבר דואר לנמען - הכנסה של דבר דואר לתיבת המכתבים שלו או לתיבת מכתבים שהקצה לו בעל רישיון במיתקן לחלוקת דברי דואר וכן מסירה לידיו של הנמען או לידי אדם הנחזה כרשאי לקבלו עבור הנמען כמקובל במסירת דברי דואר הממוענים אליו, בין אם המסירה נעשתה בבית דואר ובין בביתו של הנמען, במקום עסקו או במקום אחר שאותו הועיד הנמען לצורך זה.

@ 46. סוכני דואר ומחלקי דואר (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ד)
: (א) החברה רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר; היחסים שבין החברה לבין סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.
: (ב) היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.

=== סימן ב': ייחוד פעולות וזכויות ===

@ 47. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 49. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 50. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 51. זכות המדינה בבולים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) למדינה הזכות הייחודית להנפיק בולים דביקים ודברי בולים והיא תספקם לחברה במחיר העלות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של בעל רישיון להשתמש בסימן אחר לציון תשלומם של דמי דואר, ובלבד שסימן כאמור אינו נחזה להיות בול.
: (ב) הקנין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים, ובבולים, שבידי השירות הבולאי, הם קנין המדינה.
: (ג) המדינה רשאית להתקשר עם החברה לצורך קבלת שירותי הנפקת הבולים והפצתם, ובלבד שבהתקשרות כאמור תשמש החברה כנאמן בעבור המדינה; ואולם רשאי השר בכל עת להורות לחברה על ביטול התקשרות כאמור וכן להורות לה להשיב למדינה את נכסי המדינה המוחזקים על ידה או המשמשים אותה לצורך הנפקת בולים; הורה השר כאמור, רשאית המדינה להעניק את הזכות להנפיק בולים בעבורה, בדרך של מכרז.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לבולים, לרבות לענין הדרכים שבהן יפעל השירות הבולאי, אופן הנפקת הבולים והתשלומים בעדם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת דואר ומסירתו ===

@ 52. חובת סימון (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון יסמן את דברי הדואר המועברים על ידו, וכן את בתי הדואר שלו ואת כלי רכבו, בסימן אשר יאפשר את זיהוים כמועברים על ידו או כשייכים לו.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין דרך הסימון כאמור בסעיף קטן (א); הוראות כאמור יכול שייעשו בהוראות מינהל.

@ 53. כללים לענין טיפול בדברי דואר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי יקבע כללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר לרבות בענין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם, ומסירתם וכל ענין אחר הנוגע לטיפול בהם ויפרסם אותם ואת מועד תחילתם באתר האינטרנט שלו כל תקופת תוקפם.
: (א1) ביקש בעל רישיון כללי לקבוע כלל לפי סעיף קטן (א) או לשנות כלל שקבע כאמור, ימסור הודעה בעניין לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, בצירוף נוסח הכלל או השינוי המוצע, לפי העניין, ויפרסם את הכלל או את השינוי באתר האינטרנט שלו 14 ימים לפחות לפני כניסתו לתוקף; נוסח הכלל או השינוי בו כאמור יפורסם גם באתר האינטרנט של משרד התקשורת, בסמוך לאחר קבלת הודעת בעל הרישיון הכללי לפי סעיף קטן זה.
: (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע ברישיון של בעל רישיון כללי עניינים כאמור באותו סעיף קטן שקביעת כללים לגביהם טעונה את אישורו מראש ובכתב.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע הוראות בענינים האמורים באותו סעיף קטן שיחולו על בעל רישיון; הוראות כאמור יכול שיהיו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון; היתה סתירה בין הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי סעיף קטן (א), ההוראות שקבע השר - עדיפות.

@ 54. דבר דואר שנמענו נפטר (תיקון: תשס&quot;ד)
: נודע לבעל רישיון כי נמענו של דבר דואר נפטר לפני מסירתו, רשאי הוא להחזיר את דבר הדואר לשולחו או למסרו למי שיורה השולח, תמורת תשלום הקבוע לאותו דבר דואר.

@ 55. טובין חבי-מכס (תיקון: תשס&quot;ד)
: דבר דואר המכיל טובין חבי-מכס, לא ייפתח ולא ייבדק בידי פקיד המכס אלא בנוכחות פקיד דואר ולענין החברה, בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין-לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56. משלוח בניגוד לכללים (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון כללי בניגוד לכללים, או שאינו ניתן למסירה או להחזרה רשאי בעל הרישיון הכללי לעשות בו כפי שימצא לנכון, לרבות השמדתו, הכל בהתאם לכללים.
: (ב) החליט בעל רישיון כללי למסור דבר דואר שנשלח בניגוד לכללים לנמען או להחזירו לשולח, ישלם הנמען, אם ירצה בדבר הדואר, או השולח - לפי הענין - תשלום כפי שייקבע בכללים; התשלום לא יעלה על סכום הגדול פי חמישה מדמי הדואר בשל אותו דבר דואר - אם הוא דבר דואר פנים, ואם הוא דבר דואר חוץ - יהיה התשלום בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56א. רישום פרטי השולח על גבי דבר דואר רשום (תיקון: תשע״ז)
: (א) שולח יציין על גבי דבר דואר רשום, באופן בולט לעין, ברור ושאין בו כדי להטעות, פרטים אלה:
:: (1) שם השולח, ואם דבר הדואר נשלח בידי השולח כמיופה כוח של אדם אחר – גם שמו של האדם שייפה את כוחו, ואולם אם דבר הדואר נשלח בידי המדינה ומוסדותיה, יירשם שם השולח – ”מדינת ישראל”;
:: (2) מען השולח, למעט אם הוא המדינה ומוסדותיה;
:: (3) האפשרות שחזקת מסירה לפי כל דין תחול לגבי דבר הדואר.
: (ב) בעל רישיון לא יקבל למשלוח דבר דואר רשום שלא מצוינים על גביו הפרטים האמורים בסעיף קטן (א).
: (ג) בעל רישיון המוסר הודעת דואר רשום לנמען, יציין בה באופן ברור את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר כאמור בסעיף קטן (א); השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגים מסוימים של הודעות דואר רשום.
: (ד) בסעיף זה –
::- ”דבר דואר רשום” – דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון, באופן הכולל, בין השאר, רישום בעת הקבלה, ניסיון מסירה במען הנמען, מסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה ומסירת הודעת דואר רשום במקרה שבו לא התאפשרה מסירה כנגד חתימה כאמור;
::- ”הודעת דואר רשום” – הודעה על משלוח דואר רשום שימסור בעל רישיון לנמען ומזמינה אותו לאסוף את דבר הדואר, במקרה שבו לא התאפשרה מסירת דבר דואר רשום במענו כנגד חתימתו;
::- ”המדינה ומוסדותיה” – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתי משפט ובתי דין;
::- ”שולח” – אדם המשלם לבעל רישיון בעבור משלוח דבר הדואר הרשום על ידי בעל הרישיון או באמצעות בעל רישיון אחר.

@ 57. גביית תשלומים שלא שולמו כדין (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא שילם השולח את דמי הדואר בעד משלוח דבר דואר או ששילם אותם בחסר, רשאי בעל רישיון כללי לגבות את כפל התשלום החסר מאת השולח, או מאת הנמען אם ירצה בדבר הדואר, בצירוף ההוצאות הכרוכות בגביה, הכל לפי הכללים.

@ 58. ראיות בתובענת דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בכל הליך לתשלום דמי דואר או תשלומים אחרים בשל דברי דואר לפי חוק זה -
: (1) הצגתו של דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום כשעליו חותמת בעל הרישיון המציינת שהנמען סירב לקבלו או שהנמען נפטר או שאי אפשר למצאו, תהיה ראיה לכאורה על העובדה שצויינה;
: (2) האדם שממנו לכאורה בא דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום, חזקה שהוא השולח.

@ 59. סימון רשמי - ראיה לסכום דמי הדואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: סימון רשמי על דבר דואר שסכום פלוני מגיע בעדו לבעל רישיון כללי או למינהל דואר מחוץ לישראל יהיה ראיה לכאורה שדבר הדואר חב בסכום שצויין.

== פרק ד': הובלת דואר ==

=== סימן א': הובלה בארץ ===

@ 60. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;כלי תעבורה&quot; - אוטובוס ציבורי או מונית, כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]], או [[תקנות התעבורה|בתקנות שהותקנו לפיה]];
:- &quot;בעל שירות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) בעל רשיון קו באוטובוס לפי [[תקנה 386 לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:: (2) בעל מונית המסיעה נוסעים בקו קבוע;
:: (3) מי שמנהל עסק של הסעת נוסעים במונית בקו קבוע;
:: (4) בעל רשיון לפי [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]], הרשאי להטיס נוסעים בקו סדיר וקבוע על-פי תנאי רשיונו.

@ 61. דרישה מבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה רשאית לדרוש מבעל שירות (להלן - בעל שירות נדרש), בהודעה בכתב, שהחל ביום הנקוב בהודעה יוביל ויעביר שקי דואר בימים ובשעות הנהוגים בקו, כפי שתורה החברה, ובלבד שמשקל השקים ומספרם לא יעלה על הקבוע בתקנות לענין זה.

@ 62. ביצוע הוראות הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות נדרש יעשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתה של החברה, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה, ומכאן ואילך יקבל, יאסוף ויוביל את כל שקי הדואר שפקיד הדואר של החברה ימסור לו, לעובדיו או לשלוחיו לשם כך, ויקבל, יאסוף, ימסור ויניח את שקי הדואר הנתונים לו במקומות שלאורך מסלול נסיעתו ובכפיפות להנחיות ולהגבלות סבירות שתקבע החברה.

@ 63. סייג להטלת חובות
: החובות שיוטלו על בעל שירות נדרש לפי [[פרק זה]] יהיו כפופות לתנאי הרשיון שלו ולהוראות כל דין.

@ 64. אחריות לאבדן ונזק (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות יהא אחראי לשמירתו הבטוחה של כל שק דואר שנמסר לו להובלה; במקרה של נזק, גניבה או אבדן של דבר דואר הנמצא בשק, ישפה בעל השירות את החברה על כל סכום פיצויים ששילמה בשל כך.

@ 65. תשלום לבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה תשלם לבעל שירות נדרש תמורה ראויה בעד שירותיו לפי [[סימן זה]].

=== סימן ב': הובלה בין-לאומית ===

@ 66. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל יקבל, על כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא, כל שק דואר שפקיד דואר של החברה נותן לו להובלה, ומשקיבלו יובילו בהקדם האפשרי וימסור אותו ללא השהיה בהגיע כלי הטיס או כלי השיט ליעדו.

@ 67. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל של כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס ימסור ללא השהייה את כל דברי הדואר שבו, שנמסרו לו לשם העברתם לחברה, לפקיד דואר של החברה המוסמך לדרוש אותם, ובאין דרישה - לבית דואר של החברה.

@ 68. תשלום למפעיל ולאחרים (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: החברה תשלם תמורה ראויה למפעיל כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא בעד דברי דואר שמסרה לו החברה להובלה.

=== סימן ג': תנאי שירות ===

@ 69. הובלה הסכם בין מוביל לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: תנאי שירות הובלה לפי [[פרק זה]] וכן התמורה בעדם כאמור [[בסעיפים 65]] [[ו-68]] ייקבעו, בכפוף להוראות כל דין, בהסכם; באין הסכם יכריע השר בדבר.

@ 69א. הוראות לענין הפעלת סמכויות החברה לפי [[פרק ד']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על החברה בכל הנוגע להפעלת סמכויותיה לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר חובת מתן הודעה לשר על הפעלת סמכות מסמכויותיה כאמור, וביטול דרישות שדרשה לפי [[פרק זה]]; הוראות כאמור יכול שייעשו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון.

@ 70. ערעור על החלטת השר
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי [[סעיף 69]] רשאי לערער עליה בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקיו של המערער בישראל.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת השר, לדחותה או לשנותה.
: (ג) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים, ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ד) הגשת ערעור לבית המשפט אינה פוטרת את המערער ממילוי חובותיו על פי [[פרק זה]].

== פרק ה': סמכויות הקשורות במקרקעין ==

@ 71. הצבת תיבות דואר ותאי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי רשאי -
: (1) להקים תיבות דואר לפי צרכיו בכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
: (2) להתקין תאי דואר בקירות של בית דואר הפונים כלפי חוץ.

@ 72. הודעה למחזיק במקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) התכוון בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכותו לפי [[סעיף 71]], ימסור למחזיק במקרקעין הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש.
: (ב) לא ניתן למצוא את המחזיק במקרקעין, יפרסם בעל הרישיון הכללי הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

@ 73. השגה וערעור (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בסעיף זה, &quot;הודעה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 72]].
: (ב) מחזיק במקרקעין הרואה עצמו נפגע מכוונת בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכויות המנויות [[בסעיף 71]], רשאי להשיג על ההודעה בפני בעל הרישיון הכללי תוך ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה.
: (ג) דחה בעל הרישיון הכללי את ההשגה, רשאי המחזיק במקרקעין לערער על החלטת בעל הרישיון הכללי בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
: (ד) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים או לאסרו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.

@ 74. סדרי ערעור
: (א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות, חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 75. תיבות דואר המחוברות למקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1979]], תיבת דואר שחוברה למקרקעין של אחר תהא בבעלות בעל הרישיון הכללי שחיבר את תיבת הדואר כדין.

@ 75א. הוראות לענין הפעלת סמכויות בעל רישיון כללי לפי [[פרק ה']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על בעל רישיון כללי בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר האפיונים של תיבות דואר ותאי דואר שבעל רישיון כללי רשאי להקים או להתקין במקרקעין של אחר.

@ 76. שמירת דיני תכנון ובניה
: הוראות [[פרק זה]] אינן באות לגרוע מהוראה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

== פרק ו': אחריות וחסינות ==

@ 77. אחריות לדבר דואר פנים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, לא יהיו בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק, גניבה או אבדן של דבר דואר פנים, כולו או חלקו, שאירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר המועסק על ידי בעל הרישיון כאמור בתפקידו ועקב שירותים אלה, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) דבר הדואר נתקבל למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור תמורת קבלה ומסירתו טעונה אישור;
:: (2) במקרה של נזק, אבדן חלקי או גניבה מתוך דבר הדואר - הדבר הובא לידיעת פקיד הדואר בעת מסירת דבר הדואר או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן;
:: (3) במקרה של גניבה או אבדן של דבר הדואר כולו - השולח או הנמען הביא את הדבר לידיעת פקיד דואר מיד לאחר שנודע לו;
:: (4) הנזק או האבדן לא נגרמו מחמת אריזה בלתי מספקת או בלתי מתאימה, או מחמת טיבו של דבר הדואר, או באשמתם של השולח או של גורמים שבידי שמים.
: (ב) בעל רישיון כללי יהיה אחראי לנזק שנגרם לדבר הדואר, אם הוכיח השולח כי בעת שנתקבל דבר הדואר למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור טיפל בו פקיד דואר בצורה רשלנית.

@ 78. הגבלת אחריות לאיחורים וטעויות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק שנגרם -
: (1) בשל איחור במסירה או מסירה מוטעית של דבר דואר;
: (2) בשל טעות במברק או השמטה ממנו, או בשל אי-מסירת מברק.

@ 78א. הוראות לענין אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות לענין אחריותו של בעל רישיון לנזק, גניבה או אבדן לפי [[פרק זה]], ובכלל זה צמצום היקף הפטור מאחריות הקבוע [[בסעיפים 77]] [[או 78]].
: (ב) קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע, באישור הועדה, את שיעור הפיצויים לענין [[סעיף 78]], בשים לב, בין השאר, לשיעור דמי המשלוח בעבור העברת דבר הדואר.

@ 79. ראיות
: הראיה שנזק, גניבה או אבדן כאמור [[בסעיף 77]] אירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר בתפקידו ועקב שירותים אלה, היא על התובע; אולם -
: (1) אם בעת מסירת דבר הדואר ניתן לראות - בלי לפתוח את אריזתו - שהוא ניזק או שיש יסוד סביר להניח שהוא ניזק, חזקה שהנזק אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים;
: (2) אם הוכחה קבלת דבר הדואר למשלוח על ידי המצאת קבלה, ודבר הדואר לא נמסר, חזקה שהאבדן אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים.

@ 80. אחריות - כלפי מי (תיקון: תשמ&quot;ז)
: השולח הוא הזכאי לתבוע פיצויים לפי [[סעיף 77]] והוא רשאי להעביר את זכותו לאחר.

@ 81. היקף האחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי חייב בפיצויים לפי [[סעיף 77]] אלא כדי שווי הנזק לדבר הדואר או כדי ערכו של דבר הדואר אם נגנב או אבד, אך לא למעלה מן הסכום שיקבע השר לענין אותו סוג של דבר דואר.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים), התשס״ו–2006]].))

@ 82. אחריות לדבר דואר בשירות בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי אחראי לדבר דואר שנשלח על ידו - למעט חבילה - הנשלח לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית בתוקף אותה שעה ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.

@ 83. אחריות לחבילה בשירות בין-לאומי (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון כללי אחראי לחבילה הנשלחת באמצעותו לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית כפי שהיא בתוקף אותה שעה (להלן - אמנת הדואר) ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.
: (ב)(1) חבילה שנשלחה משטח של מינהל דואר שאינו מכיר באחריות לפי אמנת הדואר, וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי ועקב שירותים אלה, דינה, לענין אחריות בעל הרישיון הכללי, כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.
:: (2) חבילה שנשלחה לשטח של מינהל דואר כאמור בפסקה (1) וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה, דינה לענין אחריות בעל רישיון כללי כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

@ 84. התיישנות (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא ייזקק בית המשפט לתובענה על פי [[סעיפים 77 עד 83]], אם תוך פרק הזמן המפורט להלן מיום שנתקבל דבר הדואר למשלוח לא דרש התובע, בכתב, פיצויים מבעל הרישיון הכללי, או שדרש כאמור אך לא הגיש תובענה תוך תשעים ימים מתאריך ההודעה על דחיית דרישתו:
:: שירות דואר פנים - שנה אחת;
:: שירות דואר בין-לאומי - שישה חודשים.

@ 85. הגבלת אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: נזק שגרם פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי במתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה - לא ישא בו הפקיד במידה העולה על אחריות בעל רישין כאמור, אלא אם כן גרם לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה.

@ 86. פטור מאחריות בשל עבירה או עוולה (תיקון: תש&quot;ן)
: לא יישא פקיד דואר באחריות פלילית או אזרחית על כך שבתום לב, בתוקף תפקידו, שידר או העביר במברק דבר שהוא עבירה או עוולה לפי כל דין או נטל חלק בשידור או בהעברה כאמור.

@ 86א. פטור מאחריות בשל לשון הרע (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון, עובדיו ופקידי הדואר מטעמו לא יישאו באחריות פלילית או אזרחית בשל לשון הרע הנכללת בדברי הדואר אך בשל כך שנאספו, הועברו, חולקו או נמסרו בידיו בהתאם לתנאי רישיונו והוראות חוק זה.

@ 87. תוכן מברק לא יימסר במשפט (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי לקבוע בתעודה כי פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי לא יעיד בהליך משפטי או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מברק שהועבר על ידי בעל הרישיון כאמור או נמסר לו להעברה, ולא יציג את המקור של מברק כאמור שנחתם בידי השולח או מטעמו.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחת מאלה:
:: (1) בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת;
:: (2) שולח המברק או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרישיון הכללי על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
:: (3) בית משפט ציווה על הצגה כאמור.

@ 88. תעתיק מברק ישמש ראיה (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב)
: תעתיק של מברק, החתום בחותמת של בעל רישיון כללי, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המברק המקורי ושהמברק האמור היה חתום ונמסר להעברה בידי האדם שבידיו הוא אמור להיות חתום ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המברק המקורי או את מסירת המברק להעברה, או את החותמת של בעל הרישיון כאמור שקיבל את התעתיק למסירה.

== פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ==
: (((החל מהמועד הקובע תוחלף כותרת הפרק: פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת).))

=== סימן א': מתן השירותים הכספיים על פי היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
: (((תחילתה של כותרת הסימן במועד הקובע).))

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר לשירותים הכספיים המנויים בפסקאות (1) עד (4) המתאפשרים מניהול החשבונות על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
: (א1)(1) (((אינה חלה).))
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר.
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף האמור בכל דין, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, באמצעות החברה, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א); העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר הנלווים לשירותים המנויים בפסקאות (1) עד (3), המתאפשרים מאופן מתן השירותים האמורים או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) הפצת שירותים פיננסיים הניתנים על ידי גורם אחר מכוח סמכותו לפי דין, כפי שאישרו השרים; חלפו 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להפצת שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות מתן אשראי;
:: (8) שירותים פיננסיים שאישרו השרים לפי בקשת החברה הבת שהוגשה באישור דירקטוריון החברה; חלפו 90 ימים ממועד הגשת הבקשה למתן שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה;
:: (9) שירותים פיננסיים שעליהם החליט השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה הבת, הנדרשים לדעת השר לשם קידום המטרות המפורטות [[בסעיף 88ב(ג)(1) ו-(2)]] ובשים לב למצב הכספי של החברה והחברה הבת.
: (א1)(1) החברה הבת תיתן את השירותים הכספיים בעצמה או באמצעות החברה, לרבות באמצעות סוכני דואר שעמם התקשרה; ואולם החברה הבת לא תפתח בעצמה יותר מ-35 סניפים או סוכנויות דואר לשם מתן השירותים הכספיים; השר רשאי, באישור הוועדה, להגדיל את מספר הסניפים או הסוכנויות כאמור, אחת ל-12 חודשים.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות, לפי [[16:299603|תיקון מס' 8]] [[16:300999|ותיקון מס' 9]], למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר; לעניין זה, &quot;תיקון מס' 9&quot; - [[16:300999|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון), התשס&quot;ד-2004]].
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה הבת, כל עוד החברה היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot; בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה הבת להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף הוראות [[סעיף 48 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקה (1) של סעיף קטן (א) וכן שירותי עזר הנלווים לשירותים האמורים; העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88ב. היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, ייתן לחברה הבת היתר למתן השירותים הכספיים, והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע בהיתר תנאים וכן לשנות תנאי מתנאי ההיתר, ובכלל זה להוסיף עליו או לגרוע ממנו.
: (ב) ההיתר וכל שינוי בו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ג) בקביעת תנאים ובשינוים לפי סעיף קטן (א) יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים [[בסעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים, וכן השיקולים והמטרות המפורטים להלן:
:: (1) קידום ושיפור מתן השירותים הכספיים לציבור, ובכלל זה מתן אפשרות לציבור לקבל ייעוץ בנוגע לשירותים הכספיים, ובלבד שייעוץ החייב ברישוי לפי דין ייעשה על ידי מי שמורשה לכך, וכן הפצת שירותים פיננסיים, בעבור גורם הרשאי לתת שירותים כאמור על פי דין; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות שירות מתן אשראי;
:: (2) הרחבת הנגישות של השירותים הכספיים לציבור בשים לב, בין השאר, לפערים הכלכליים בחברה בישראל ובהתחשב בצרכים ייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסייה.
: (ד) השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לבטל, להגביל או להתלות היתר לשירותים כספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 1ב(ט)]], בשינויים המחויבים.

@ 88ב1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ג. איסור תשלום ריבית והפרשי הצמדה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.
: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה הבת זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.

@ 88ד. איסור מתן אשראי או משיכת יתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בחברה הבת.
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בה.

@ 88ה. שירותי עזר (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה הבת לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
: (ב) החברה בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.

=== סימן ב': שירות ללקוח (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ה1. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]], &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות כספי מהחברה.
: (((החל מהמועד הקובע):)) [[בפרק זה]], &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות כספי מהחברה הבת.

@ 88ה2. חובה לתת שירותים כספיים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מחובתה של החברה לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3) או (6)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מחובתה של החברה הבת לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה הבת סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3), (6) או (9)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
: (ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי, דינה כדין סירוב בלתי סביר לתתו.
: (ג) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין מתן השירותים הכספיים, ואם לא התקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב סירוב הנובע מאותה מדיניות כסביר.

@ 88ה3. איסור הטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות כספי ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים:
: (1) המהות והטיב של השירות;
: (2) מועד מתן השירות;
: (3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
: (4) זהות נותן השירות;
: (5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
: (6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
: (7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
: (8) תנאי האחריות לשירות;
: (9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

@ 88ה4. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי-ידיעתו את השפה או חוסר ניסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, והכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות כספי בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

@ 88ה5. גילוי נאות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לפי הפירוט והדרך שיקבע -
:: (1) לגלות ללקוחותיה כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות כספי שהיא נותנת והסיכונים הכרוכים בו;
:: (2) לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלה בדבר השירותים הכספיים;
:: (3) לתת ללקוחותיה, במועדים קבועים, דוחות על שירותים כספיים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.
: (ב) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או למניעת פגיעה בלקוח כאמור [[בסעיף 88ה4]], רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שקבע ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; בתקנות כאמור רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה לעניין גודלן המזערי, היחס בינן ובין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.

@ 88ה6. מסירת מידע על התשלומים הנגבים בעד שירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 88ה5]], החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תמסור ללקוחותיה מידע בכתב על התשלום שהיא גובה בעד כל שירות כספי הניתן ללקוח.
: (ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל מקום שבו ניתנים שירותי החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות באתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))).
: (ג) מדי שישה חודשים תשלח החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לכל בעל חשבון שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו תשלומים בעד שירותים כספיים שקיבל, הודעה ובה מידע מרוכז וסיכום של כל התשלומים שנגבו ממנו; קיבל בעל חשבון הודעה כאמור באמצעות מחשב, תהיה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) פטורה מהחובה לשלחה לבעל החשבון.

@ 88ה7. התניית שירות בשירות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא תתנה החברה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ציינה, אלא אם כן קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין התנאת מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש ובין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 88ה8. מועדים לזקיפת חיובים לחשבון לקוח (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו חיובים לחשבון של לקוח המתנהל אצל החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בשל תשלום שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) גובה בעד מתן שירות כספי.

@ 88ה9. אחריות להטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: היתה הטעיה בפרסומת של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), יראו כמטעים את החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 88ה10. פרסומת המכוונת לקטינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל או עד גיל מסוים.

=== סימן ג': הוראות כלליות לעניין מתן השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ו. הגבלה על העברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: מסמך המשמש להעברת כספים או להוצאת כספים מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בנותנה את השירותים הכספיים לא יהיה עביר אלא לשם גביה על ידי בנקאי כמשמעותו [[בפקודת השטרות [נוסח חדש]]] (בחוק זה - בנקאי); ואולם רשאים השרים להורות שסוג מסוים של מסמכים כאמור יהא סחיר, ומשהורו כן יהא דין מסמכים אלה כדין שיקים כמשמעותם [[בפקודה האמורה]].

@ 88ז. פטור ממס בולים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: מסמך המשמש לעסקאות במסגרת השירותים הכספיים יהיה פטור ממס בולים.

@ 88ז1. שמירת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, לרבות מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, שבע שנים לפחות מיום מתן השירותים הכספיים, בהתאם להוראות שייתן המפקח לעניין זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון שבע שנים לפחות ממועד הסגירה.

@ 88ח. אחריות החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור; ואולם החברה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור.

@ 88ח. אחריות החברה הבת והחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה הבת תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, ((&lt;s&gt;וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור&lt;/s&gt;)), לרבות בנותנה את השירותים כאמור באמצעות החברה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה החברה הבת לחדלת פירעון כאמור [[סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בסעיף 258(3) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], תהיה גם החברה אחראית לכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), השרים רשאים, לאחר קבלת חוות דעתו של המפקח, לפטור בצו את החברה מאחריות לפי סעיף קטן (ב); קביעת צו לפי סעיף קטן זה תיעשה בהתחשב באיתנות הפיננסית של החברה הבת ובמנגנוני הפיקוח והבקרה עליה, ובלבד שצו כאמור לא ייקבע בטרם חלפו 18 חודשים לפחות מיום תחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]].

@ 88ט. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ט1. שמירת דינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: אין בהוראות [[פרק זה]], לעניין הסדרת שירותים כספיים ובכלל זה לעניין הגשת דוחות, כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.

@ 88ט2. סמכות השר לדרוש מידע (תיקון: תשע&quot;ב)
: הסמכות הנתונה לשר כלפי בעל רישיון לפי [[סעיף 1ו]] תהיה נתונה לו גם כלפי החברה הבת או החברה לשם הסדרת תחום השירותים הכספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[הסעיף האמור]], בשינויים המחויבים.

@ 88י. תקנות וביצוע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה לענין פסקאות (1) ו-(2), רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע [[פרק זה]], לרבות תקנות בדבר -
:: (1) תשלומים ובכלל זה תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד השירותים הכספיים;
:: (2) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים הכספיים;
::: (((החל מהמועד הקובע):)) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים או העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה שירות לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (3) השירותים הכספיים, ולרבות לענין פעילותן של החברה והחברה הבת לפי [[פרק זה]] והפיקוח והבקרה עליהן;
:: (4) תנאי הכשירות הנדרשים מנושאי משרה בחברה הבת או מנושאי משרה בחברה העוסקים במתן השירותים הכספיים.
: (ב) (((בוטל).))
: ((פורסמו [[תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל&quot;ה-1974]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע&quot;א-2011]].))

@ 88יא. החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;החברה הבת&quot; - (((תימחק במועד הקובע):)) כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
::- &quot;החזקת כספים&quot; - לרבות רישומי הזכאים והחייבים לכספים;
::- &quot;הכספים&quot; - כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת באמצעות החברה בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה תמורת מתן שירותים כאמור.
::- &quot;הכספים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה הבת תמורת מתן שירותים כאמור.
: (ב) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת שלא יהיו לה רווחים.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת.
: (ג) החברה תחזיק את כל מניות החברה הבת ולא תהיה רשאית להעביר לאחר מניות בחברה הבת, למשכנן או לשעבדן.
: (ג1) (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מההוראות לפי [[חוק החברות]], לא תתקבל החלטה על חלוקה כהגדרתה [[בחוק האמור]], בחברה הבת, אלא לאחר שדירקטוריון החברה הבת קבע כי אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה הבת את היכולת לעמוד בחובות המוטלות עליה לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים.
: (ג2) לפחות שליש מחברי הדירקטוריון של החברה הבת יהיו בעלי השכלה וניסיון בתחום פעילותה של החברה הבת, ויחולו עליהם תנאי הכשירות החלים לגבי דירקטור חיצוני לפי [[סעיף 240(א1), (ב), (ג), (ד) ו-(ו) לחוק החברות]].
: (ג3)(1) דירקטוריון החברה הבת ימנה, מבין חבריו, ועדת השקעות שבה יכהנו מספר אי-זוגי של חברים שלא יפחת משלושה, ובהם לפחות אישה אחת, ובלבד שיושב ראש דירקטוריון החברה הבת יהיה יושב ראש ועדת ההשקעות, ולפחות אחד מחבריה יהיה דירקטור שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ג2).
:: (2) תפקידי ועדת ההשקעות הם:
::: (א) להמליץ לדירקטוריון החברה הבת על מדיניות השקעת הכספים באפיקי השקעה כאמור בסעיף קטן (ה)(2);
::: (ב) להנחות את המנהל הכללי של החברה הבת ביישום מדיניות ההשקעות שקבע דירקטוריון החברה הבת לאחר שקיבל את ההמלצות כאמור בפסקת משנה (א).
:: (3) לא ימונה לחבר בוועדת ההשקעות ולא יכהן בה מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר ועדת ההשקעות או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר כאמור.
: (ד) לחברה ולחברה הבת לא יהיו זכויות כלשהן בכספים, אך הן יהיו רשאיות לבצע בהם פעולות הנדרשות לצורך מתן השירותים הכספיים, החזקת הכספים, קבלת הכספים או העברתם, לפי הענין.
: (ד1) החברה תקיים הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת לחברה הוראות לעניין זה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה או החברה הבת, לפי העניין, יקיימו הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת להן הוראות לעניין זה.
: (ה) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תפקיד את הכספים, למעט הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה, באפיקים המפורטים להלן:
:: (1) בבנק ישראל, לפי [[סעיף 50 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:: (2) באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח.

@ 88יב. גביית תשלום (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה, בנותנה שירותים כספיים מטעם החברה הבת לפי [[סעיף 88א(א)]], רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
:- &quot;החברה הבת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;שירות כספי&quot; - למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(5) ו-(6)]].
:- &quot;שירות כספי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(2), (3) ו-(5) עד (8)]].

=== סימן ד': פיקוח וביקורת על השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===

@ 88יג. מינוי המפקח לענייני השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותן של החברה הבת והחברה בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי הרישיון שניתן לחברה; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].
: (((החל מהמועד הקובע):)) השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותה של החברה הבת, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים, בידי החברה הבת; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].

@ 88יד. הוראות ניהול תקין (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותן וניהולן של החברה והחברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ואת השמירה על עניינם של הלקוחות וכדי למנוע פגיעה ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותה וניהולה התקינים של החברה הבת ואת השמירה על עניינם של הלקוחות, וכדי למנוע פגיעה ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
: (ב) הוראות ניהול תקין יכול שיינתנו גם בעניינים אלה:
:: (1) קיום שיעור יחסי בפריטים או בסוגי פריטים שבפסקאות משנה (א) עד (ג) לעומת פריטים או סוגי פריטים שבפסקת משנה (ד):
::: (א) התחייבויות החברה הבת;
::: (ב) פיקדונות המופקדים בחברה הבת;
::: (ג) הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים שלא חולקו, של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת)));
::: (ד) נכסים של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות חובות המגיעים לה;
:: (2) ההון העצמי המזערי הנדרש מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) כתנאי למתן השירותים הכספיים, כולם או חלקם; הוראות ניהול תקין לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם החשב הכללי במשרד האוצר.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות ניהול תקין, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ד) הוראות ניהול תקין וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))).

@ 88טו. תיקון ליקויים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה הבת או החברה הפרה הוראה מהוראות ניהול תקין, רשאי הוא לשלוח לה הודעה בכתב שבה יפרט את ההפרה, ידרוש את תיקונה בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה לגבי ההפרה ולגבי הדרישה לתיקונה, בתוך התקופה שיקבע בהודעה.
: (ב) הגישה החברה הבת או החברה, לפי העניין, הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח ויודיע לה על החלטתו.
: (ג) סבר המפקח כי החברה הבת או החברה לא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות לה, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להימנע מהפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כל עוד לא תוקנה, בהתאם לתנאים שיקבע.
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן בכל הנוגע לשירותים הכספיים, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.

@ 88טז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יח.(תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88יט. דוחות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה והחברה הבת יגישו למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליהן, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תגיש למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליה, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
: (ב) החברה והחברה הבת יפרסמו פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלהן, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תפרסם פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלה, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
: (ג) המפקח רשאי להורות לחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) להגיש לו דוחות נוספים, ובכלל זה דוחות תמחיר, באופן, במועדים ולתקופות שיורה או בהתרחש אירוע שיורה.

@ 88כ. דיווח החברה הבת על מעילה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) נודע לחברה או לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיהן, סוכן דואר או נושא משרה בהן היה מעורב במעילה הנוגעת לשירותים הכספיים או לכספים כמשמעותם [[בסעיף 88יא]] שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה או של החברה הבת ולמפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) נודע לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיה או מעובדי החברה, סוכן דואר או נושא משרה בה או בחברה, היה מעורב במעילה שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה הבת ולמפקח.
: (ב) הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כמו כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסים של החברה והחברה הבת ונכסים המוחזקים בהן או המנוהלים על ידיהן.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסי החברה הבת ונכסים המוחזקים בה או המנוהלים על ידה.

@ 88כא. חובת סודיות על המפקח או מי מטעמו (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המפקח, פקח או אדם אחר הפועל מטעמו של המפקח מידע ולא יראה מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותים הכספיים לפי חוק זה, אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני החברה או החברה הבת, בלבד - אם ניתנה לכך הסכמת החברה או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המפקח רשאי לגלות מידע או להראות מסמך לנגיד כהגדרתו [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], ובלבד שנוכח כי המידע או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידי בנק ישראל.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח או פקח רשאי לגלות מסמך שהגיע לידיו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אם ראה כי הדבר נדרש לצורכי הליך פלילי.
: (ג) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו, בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ו'2: פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 88כב. הסמכת פקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, פקחים שיהיו נתונות להם סמכויות הפיקוח לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - פקח); הודעה על הסמכת פקח לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
: (ב) לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש פקח, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

@ 88כג. סמכויות המפקח או פקח (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי פקח, ולעניין פסקה (1) לגבי השירותים הכספיים ופסקה (3) - גם המפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לשם פיקוח כאמור ברישה, למעט בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבעל רישיון, סוכן דואר או מי מטעמם פועל בו או מנהל את עסקיו, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מבעל רישיון, מכל נושא משרה בו, מסוכן דואר, מפקיד דואר או מגורם אחר הפועל מטעמו של בעל רישיון למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בסעיף זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (ג) לערוך בדיקות או מדידות במקום כאמור בפסקת משנה (א) או במיתקן המשמש לאספקה או לניטור של שירותים הניתנים בידי בעל רישיון או בידי מי מטעמו, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (3) לשם פיקוח על פעילותה של החברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבו החברה, החברה הבת או סוכן דואר מנהלים את עסקיהם, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מהחברה או מהחברה הבת, מכל נושא משרה בהן, ממי שמועסק על ידן, לרבות רואה החשבון המבקר שלהן או סוכן דואר, ומגורם אחר הפועל מטעמה של החברה הבת למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה.

@ 88כד. בירור מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל הכללי של משרד התקשורת ([[בפרק זה]] - המנהל) יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, למעט לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בבעל הרישיון שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה או החברה הבת הפרה הוראה מההוראות לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בחברה או בחברה הבת, לפי העניין, שלדעת המפקח עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ג) מי שזומן כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יתייצב במועד שזומן אליו; זימון לפי סעיף קטן (א) או (ב) ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם נושא המשרה.
: (ד) זומן נושא משרה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), יודיע המנהל, המפקח או הפקח, לפי העניין, לנושא המשרה שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שעל הפרתם יישאל; נושא המשרה שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

@ 88כה. זיהוי המפקח והפקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המפקח או פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]] אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן יש בידו תעודה החתומה בידי השר המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 88כו. חובת סודיות בכל הנוגע לשירותי דואר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המנהל, פקח או אדם אחר הפועל מטעמם מידע ולא יראה מסמך שהגיע אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותי דואר לפי חוק זה אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני בעל רישיון או החברה הבת בלבד - אם ניתנה לכך הסכמה של בעל הרישיון או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ז': עבירות, עונשין וסדרי דין ==

=== סימן א': עבירות בשירות הדואר והפרת חובת סודיות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 89. גניבת דבר דואר
: פקיד דואר שגנב דבר דואר או מתוכו, הסתירו או השמידו במהלך העברתו, דינו - מאסר חמש שנים; הכיל דבר הדואר כסף, שטר, נייר ערך או חפץ, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 90. עשייה שלא כדין (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) פקיד דואר של בעל רישיון כללי שללא סמכות כדין פתח, עיכב או השהה דבר דואר או עשה לגביו מעשה אחר שאינו רשאי לעשות בתוקף תפקידו, או שביודעין התיר לאחר לעשות מעשה כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לאסור על בעל רישיון כללי את פתיחתו, עיכובו או השהייתו של דבר דואר בדרך שנקבעה בכללים מחמת אחד מאלה:
:: (1) העדר מען נכון;
:: (2) הנמען נפטר או אי אפשר למצאו;
:: (3) הנמען סירב לקבלו או סירב לשלם או לא שילם את דמי הדואר בעדו;
:: (4) דבר הדואר מכיל פריטים שהעברתם בדואר אסורה לפי האמנה וההסכמים של איגוד הדואר העולמי או לפי הכללים;
:: (5) קיים חשד סביר כי נעברה עבירה לגבי דבר הדואר או באמצעותו לפי חוק זה או לפי דין אחר.
: (ג) דבר דואר שנפתח, עוכב או הושהה כאמור ינהג בו פקיד הדואר בהתאם לאמור בכללים.

@ 91. הפרת חובת סודיות בנוגע למתן השירותים הכספיים או בנוגע לדבר דואר או תוכנו (תיקון: תשפ&quot;ב) 
: (א) אדם שהגיע אליו מידע במסגרת מילוי תפקידו לפי חוק זה על אדם אחר, בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים או בכל הנוגע לדבר דואר או תוכנו, לא יגלה אותו לאחר שלא היה מוסמך לקבלו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהחובות החלות על החברה והחברה הבת במתן השירותים הכספיים לפי כל דין.
: (ג) אדם שגילה מידע על אדם אחר או על דבר דואר או תוכנו, שהגיע אליו לפי חוק זה במסגרת מילוי תפקידו או שעשה בו שימוש בניגוד לסעיף קטן (א), דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 92. הפרת איסור מתן שירותי דואר בלא רישיון או היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הנותן שירות דואר בתחום המוסדר בלא רישיון או הפועל שלא לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))), בניגוד להוראות [[סעיף 1א(ב)]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (א1) היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף פי שניים מן הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) בית המשפט רשאי לצוות על החרמת כל דבר דואר שלגביו נעברה עבירה על [[סעיף 1א(ב)]] ולהורות מה ייעשה בו.

@ 93. רשלנות המעביר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מועסק בהובלה, בשמירה או במסירה של שק דואר או של דבר דואר, שבמהלך ההעברה עשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
: (1) התיר לאדם שאינו מוסמך לכך לנסוע ברכב שאינו מורשה להסיע נוסעים והמשמש להובלת שק דואר או דבר דואר;
: (2) תוך כדי העסקתו כאמור או בהיות שק הדואר או דבר הדואר בשמירתו או בהחזקתו, הניח אותו ללא שמירה או הניח לאדם שאינו מוסמך לכך לשמור עליו;
: (3) סיכן את בטיחותו של שק דואר או דבר דואר מחמת אי-זהירות, התרשלות או התנהגות שלא כשורה;
: (4) אסף, קיבל, הוביל או מסר דבר דואר שלא במהלך הרגיל של בעל רישיון כללי, ואין לו רשות לכך;
: (5) האיט במזיד הובלתם של שק דואר או דבר דואר, או לא נקט זהירות ושקידה כראוי להובילם בבטיחות ובמהירות הראויה.

@ 94. בעל שירות נדרש שסירב להסדיר הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל שירות נדרש שסירב לעשות, או לא עשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתו של השר, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה שנמסרה לו לפי [[סעיף 61]], או שהוא, עובדו או שלוחו עשו אחת מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) סירב להוביל, או לא הוביל, שקי דואר שמסר לו פקיד דואר;
:: (2) סירב לקבל, לאסוף, למסור או להניח שקי דואר, או שלא עשה כן במקומות, בימים ובשעות הנהוגים בקו - כפי שהורתה לו החברה.
: (ב) אחריות פלילית לפי סעיף זה לא תגרע מאחריותו של בעל שירות נדרש על פי [[סעיף 64]].

@ 95. עבירות מפעיל (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) אלה דינם קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) מפעיל שלא קיים את הוראות [[סעיף 66]];
:: (2) מפעיל שלא מסר דבר דואר כאמור [[בסעיף 67]];
:: (3) מפעיל שפתח שק דואר שהופקד בידו להובלה, או שהוציא כל דבר מתוך שק כאמור;
:: (4) מי שקיבל מידי מפעיל או מטעמו שק דואר או דבר דואר, כדי שיביאם לבית דואר ובמזיד שבר את החותם של שק הדואר או פתח את דבר הדואר.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ב': עבירות כלפי הדואר ===

@ 96. הגדרת מוביל דואר
: [[בסימן זה]], &quot;מוביל דואר&quot; - אמצעי הובלה שדברי דואר נישאים בו וכן אדם המועסק בהובלת דברי דואר או במסירתם.

@ 97. גניבה או פגיעה בשק דואר או בדבר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) גנב שק דואר;
: (2) גנב דבר דואר משק דואר, מבית דואר, מפקיד דואר או ממוביל דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (3) גנב כסף, שטר, נייר ערך או חפץ מתוך דבר דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (4) עצר מוביל דואר בכוונה לשדוד אותו או לחפש בו;
: (5) סילק או פתח שלא כדין שק דואר שנשלח באמצעות מוביל דואר;
: (6) הוציא שלא כדין דבר דואר במהלך העברתו מתוך שק דואר שנשלח כאמור.

@ 98. משלוח חמרים מסוכנים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו חומר נפץ, חומר מסוכן אחר, יצור חי מסוכן או כל דבר אחר העלול לפגוע באדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 99. הסתרת דברי דואר
: מי שמצא דבר דואר או שנמסר לו שלא כשורה דבר דואר, ובידיעה, שהיה צריך להימסר לאדם אחר, החביאו או עיכבו במזיד, או סירב למסרו או לא מסרו לאחר שפקיד דואר דרש זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים.

@ 100. משלוח חמרים מזיקים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
: (1) מכשיר חד שאינו מוגן כיאות, חומר מזיק, יצור חי מזיק או כל דבר אחר העלול לפגוע בדברי דואר אחרים;
: (2) סמים מסוכנים שהכנסתם בדבר דואר לא הורשתה במפורש באמנה ובהסכמים של איגוד הדואר העולמי.

@ 101. פתיחה או עיכוב של דבר דואר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שאינו מועסק על ידי בעל רישיון ועשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) פתח דבר דואר שהיה צריך להימסר לאחר או גרם לפתיחתו;
:: (2) הפריע או עיכב הובלת דבר דואר או מסירתו לנמען.
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוא אפוטרופסו של קטין או של פסול דין שאליו ממוען דבר הדואר.

@ 102. ביול שלא כדין (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) הסיר שלא כדין בול מדבר דואר במהלך העברתו בחברה, או ממסמך של החברה;
:: (2) השתמש לצורך תשלום דמי דואר בבול דואר שבוטל בחותם או בסימן אחר שנעשה בו בבית דואר;
:: (3) השתמש בבולים או בדברי בולים שלא הונפקו כדין או שלא אושרו, תוך הימנעות מתשלום דמי דואר.
: (ב) יראו כעושה עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) ו-(3) גם מי שהמען הרשום על דבר הדואר או שסימן המופיע על דבר הדואר מצביע עליו כמי ששלח את דבר הדואר או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו.

@ 102א. הפרת איסור הנפקת בולים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: המנפיק בול שלא אושר כאמור [[בסעיף 1]] והנחזה לציין תשלומם של דמי דואר, או המנפיק דברי בולים שעליהם הוטבע בול כאמור, דינו - מאסר שנה אחת; הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סימן שהנפיק בעל רישיון כדין לצורך ציון תשלום דמי דואר.

@ 103. התחמקות מתשלום דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהשיג שירות משירותי בעל רישיון כללי בתחבולה כדי להשתמט מתשלום המגיע תמורתו, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 104. נזק לנכסי בעל רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) מי שכתב על נכס של בעל רישיון כללי או הדביק עליו שלא כדין כרזה או מודעה, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ב) יראו כמבצע עבירה לפי סעיף זה גם מי שתכנה של הכרזה או המודעה מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:
:: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;נכס של בעל רישיון כללי&quot; - בית דואר, תיבת דואר, לוחיות או שלט של בעל רישיון כללי וכל נכס שבעל רישיון כללי מחזיק בו או המשמש אותו.

@ 105. הפרעה לעבודת פקיד דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהפריע לפקיד דואר במילוי תפקידו לאחר שהוזהר שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 106. מרמה
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס:
: (1) רשם במזיד על גבי דבר דואר שנשלח בדואר אמרה כוזבת בדבר תכולתו;
: (2) בכוונת מרמה שם בבית דואר דבר דואר הנחזה כאילו חל עליו פטור או זכות יתר לפי כל דין הנוגע לדברי דואר.

@ 107. משלוח דואר בניגוד לכללים (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שעבר על הוראות [[סעיפים 56]] [[ו-57]], לאחר שבעל הרישיון הכללי הזהירו בכתב שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 108. התראּות כבית דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לא יסמן אדם מקום השייך לו או הנמצא בשליטתו, בסימנים, מלים או אותיות המצביעים או המרמזים, כי יש במקום תיבת דואר או כי המקום הוא בית דואר של בעל רישיון, ולא ירשה בו את קיומם, אלא בהרשאת בעל הרישיון.
: (ב) מי שהפר הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[#סעיף 61|בסעיף 60(א)(1) (([צ&quot;ל: בסעיף 61(א)(1)])) לחוק העונשין]].

@ 109. עיסוק בבית דואר או לידו
: מי שעסק במסחר, במלאכה או ברוכלות, בתוך בית דואר או סמוך לפתחו, דינו - קנס.

== פרק ז'1: אמצעי אכיפה מינהלית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;רישיון&quot; - לרבות היתר כללי לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד התקשורת;
:- &quot;הכנסה שנתית&quot; - סך ההכנסות של המפר בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב כמשמעותה [[בסעיף 109ב1]], בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לאותה שנת כספים, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 109ב. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשע״ז, תשפ&quot;ב, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 400,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 460,730 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-2% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) הפר הוראה שניתנה כאמור [[בסעיף 1ה(ב)]] ושנועדה למנוע פגיעה במתן שירותי הדואר באורח תקין וסדיר או פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר;
:: (1א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 1ה(ג)]] ושנועדה למנוע פגיעה או נזק כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2) התנה שירות ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, והכל בניגוד להוראת [[סעיף 1ז]] או תנאי מתנאי אישור שניתן לפיו;
:: (2א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 5א1(ג)]] בעניין שירות חדש;
:: (2ב) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(א)]] או בניגוד לתנאים והגבלות שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2ג) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בלי שהתקיים תנאי מהתנאים כאמור [[בסעיף 5א2(ג)]];
:: (2ד) החזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה ללא קבלת היתר מהשר או בניגוד לתנאים שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה, כאמור [[בסעיף 5א2(ב)]];
:: (3) לא סיפק לבעל רישיון אחר שירות המבוסס על התשתית שלו בהתאם לקביעה או הוראה לפי [[סעיף 5ב(א)]];
:: (4) לא סיפק לציבור שירות דואר שנקבע כשירות דואר בסיסי בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]] או חרג מתקני איכות או שירות שנקבעו לפי [[הסעיף האמור]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) דרש תשלום לא אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי, בניגוד להוראות [[סעיף 37(ב)]];
:: (7) הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 37(ד)]] בעניין תשלום בעד שירות דואר או עדכון סכום התשלום;
:: (8) הפר הוראה שנתן השר בעניין תשלום בעד שירות דואר, תשלום בעד מקבץ שירותי דואר או הפרדת תשלום, לפי [[סעיף 37(ו)]];
:: (9) נתן הנחה ללקוח עסקי בעד שירות דואר באופן מפלה, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(א)]];
:: (10) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ה)]] בעניין ביטול אמות מידה כאמור [[באותו סעיף]], שינוי שלהן או הוראה אחרת בעניינן;
:: (11) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ו)]] בעניין פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן;
:: (12) קבע כלל בעניין מהעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]], הטעון את אישורו של השר מראש ובכתב בלי לקבל אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א2)]];
:: (13) פעל בניגוד להוראת השר לפי [[סעיף 53(ב) רישה]] שנקבעה בעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]].
: (א1) (((פקע).))
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) לא מסר בכתב מידע בתוך התקופה שנקבעה לכך או באופן הקבוע לכך בדרישת השר בכתב לפי [[סעיף 1ו]];
:: (1א) לא מסר הודעה לשר לפני תחילת מתן שירות חדש, בניגוד להוראות [[סעיף 5א1(ב)]];
:: (1ב) לא פרסם באתר האינטרנט שלו תשלום שקבע לפי [[סעיף 37(ג)]];
:: (1ג) לא מסר הודעה באופן או במועד שעליו הורה השר, על תשלומים שהוא דורש או שבכוונתו לדרוש או על כל שינוי בתשלומים כאמור בניגוד להוראות [[סעיף 37(ה)]];
:: (1ד) לא פרסם את אמות המידה או שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו או לא מסר הודעה על הפרסום, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(ג)]];
:: (1ה) לא מסר מידע שהשר דרש לפי [[סעיף 37א1(ד)]] לגבי אמות המידה או ההנחות הניתנות לפיהן, או נתן הנחה לאחר שלא מסר מידע כאמור;
:: (2) לא סימן דבר דואר המועבר על ידו או בית דואר שלו, בניגוד להוראת [[סעיף 52(ב)]];
:: (2א) לא פרסם באתר האינטרנט שלו כלל שקבע או שינה כאמור [[בסעיף 53(א)]] כל תקופת תוקפו, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)]];
:: (2ב) לא מסר הודעה בעניין כלל או שינוי בכלל שביקש לקבוע, או לא פרסם אותו באתר האינטרנט שלו, במועד שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א1)]];
:: (3) קיבל דבר דואר רשום למשלוח כשלא מצוינים על גביו הפרטים שיש לציינם לפי [[סעיף 56א(א)(1) ו־(2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ב)]];
:: (4) לא ציין בהודעת דואר רשום את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר הרשום, בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ג)]];
:: (5) לא מסר לפקח, בכתב, מידע או מסמך לפי דרישה שנמסרה לו בכתב, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88כג(2)(ב)]];
:: (6) הפר תנאי מתנאי רישיונו או לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל לפי תנאי כאמור, בכל הנוגע לשירותים שאינם השירותים הכספיים, בפרק הזמן שנקבע בהוראה.
: (ב1) סיפק אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, בלא רישיון או היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 1א]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית שלו, לפי הנמוך.
: (ב2) הפרה החברה הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 126(א)]], כמפורט [[בטור א' לתוספת]], רשאי המנהל להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הקבוע [[תוספת|בטור ב' לצידה]].
: (ג) (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת תנאי מתנאי ההיתר לשירותים כספיים שנקבע לפי [[סעיף 88ב]], רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))).
: (ד) הפרה החברה, ואם החברה הבת נותנת את השירותים הכספיים בעצמה - החברה הבת, הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (1) לא סיפקה לציבור שירות כספי בסיסי או חרגה מתקני איכות או שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]];
:: (2) הפרה הוראה מההוראות שנקבעו לפי [[סעיף 88ה5]] לעניין גילוי נאות;
:: (3) לא מסרה ללקוח מידע, בהתאם להוראות [[סעיף 88ה6]];
:: (3א) התנתה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 88ה7]];
:: (4) הפרה הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 88ה8]] לעניין מועד זקיפת חיובים לחשבון של לקוח;
:: (4א) לא שמרה מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(א)]], או לא שמרה מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(ב)]];
:: (5) לא מסרה בכתב מידע או מסמך, לפי דרישה שנמסרה לה בכתב, בניגוד להוראות [[סעיף 88ט2]] [[או 88כג(3)(ב)]];
:: (6) גבתה תשלום בעד שירות כספי בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88י(א)(1)]];
:: (7) לא קיימה הפרדה חשבונאית, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88יא(ד1)]];
:: (8) הפרה הוראה שנתן המפקח לפי [[סעיפים 88יד]] [[או 88טו]];
:: (9) לא הגישה דוח למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(א) או (ג)]], או לא פרסמה פרטים מהדוח הכספי, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(ב)]];
:: (10)  הפרה תנאי מתנאי רישיונה בנוגע לשירותים הכספיים.

@ 109ב1. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, החברה הבת או החברה הפרו הוראה החלה עליהם כאמור [[בסעיף 109ב]], או כי אדם הפר הוראה החלה עליו לפי [[סעיף 109ב(ב1)]] ([[בפרק זה]] - המפר) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה, ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות [[סעיף 109ב2]] וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[בסעיף 109ב3(ד)]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 109ד]], ושיעור התוספת.

@ 109ב2. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ב)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 109ב1]] רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, בכתב או בעל פה כפי שיקבע המנהל או המפקח, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה ב-30 ימים נוספים.

@ 109ב3. החלטת המנהל או המפקח ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 109ב2]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 109ג1]].
: (ב) החליט המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל או המפקח, לפי העניין, את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 109ב2]], בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[הסעיף האמור]], יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 109ג. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 109ג1. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) או המפקח, לפי העניין, אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[סימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[פרק זה]], ובשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשע״ד–2013]].))

@ 109ד. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה חצי אחוז ממנו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה כאמור [[בסעיף 109ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 109ה. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 109ב2]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 109ט]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[אותו סעיף]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי לפי [[פרק זה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 109ה1. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 109ב3]].

@ 109ו. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 109ו1. פריסת תשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות את הפריסה, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
: (ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את ההחלטה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות [[סעיף 109ו]].

@ 109ז. גביה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרישיון לפי הוראות רישיונו, כולן או מקצתן, ורשאי הוא לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

@ 109ז1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז2. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 109ב]], והתקיימו נסיבות שקבע המנהל או המפקח, לפי העניין, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[סימן ב']], להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]((;)) בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 109ד]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 109ז3]].
: (ג) נהלים לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 109ז3. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 109ז2]], רשאי הוא לפנות למנהל או למפקח, לפי העניין, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) קיבל המנהל או המפקח, לפי העניין, בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 109ז4. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 109ד(א)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 109ד(ב)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 109ב2]] [[ו-109ב3]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז5. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] או על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 109ח. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי [[פרק זה]] לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר המנהל או המפקח, לפי העניין, למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל או המפקח, לפי העניין, הליכים לפי [[פרק זה]] בשל ההפרה.

@ 109ט. ערעור (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי [[פרק זה]], ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או המפקח, לפי העניין, או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 109ט1. פרסום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הטיל המנהל או המפקח עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי מועד ביצוע ההפרה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 109ט]] על החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א).
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 109ב2]], ובלבד שהמנהל או המפקח, לפי העניין, הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 109ב1]].
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד, יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל או המפקח אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 109ט2. אצילת סמכויות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הממונה על תחום הדואר במשרד התקשורת את סמכותו לנקוט אמצעי אכיפה מינהלית לפי חוק זה; הודעה על אצילת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 109י. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב) : (((בוטל).))

== פרק ח': העברת עובדים, נכסים, זכויות וחובות, התחייבויות ותביעות (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': העברת עובדים מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 110. הסכם להעברת עובדים
: נחתם בין המדינה לבין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות הרשות יחולו הוראות אלה מיום תחילתו של ההסכם (להלן - הסכם להעברת עובדים):
: (1) עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר;
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד המדינה שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) עובד שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) ולא הסתגל לעבודה ברשות בתנאים ובתקופה שנקבעו בהסכם להעברת עובדים, לא יחולו עליו הוראות פסקה (2) וזכויותיו יהיו כפי שנקבע בהסכם להעברת עובדים;
: (4) זכויותיו של עובד שהועבר כאמור כלפי המדינה מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד המדינה, שהרשות קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת עובדים - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן מן המדינה.

@ 111. הסכם עבודה
: תנאי הסכם עבודה בין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, שעניינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, טעונים אישור השר ושר האוצר, וזאת לתקופה של שנה אחת מיום העברת רוב עובדי שירותי הדואר במשרד התקשורת לרשות.

=== סימן א'1: העברת עובדים מהרשות לחברה (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 111א. הסכם להעברת עובדים לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: נחתם בין הרשות לבין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, לאחר שקוים משא ומתן בין הצדדים, הסכם בדבר העברת עובדים משירות הרשות לשירות החברה, יחולו ההוראות כמפורט להלן מיום תחילתו של ההסכם (בסעיף זה - הסכם להעברת עובדים לחברה):
: (1) עובד הרשות שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שקבע השר;
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (היום שבו יחל עובד הרשות להיות עובד החברה), התשס״ו–2006]].))
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד הרשות שהפך להיות עובד החברה כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה - עובד מועבר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) זכויותיו של עובד מועבר כלפי הרשות מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותו עובד הרשות, שהחברה קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת העובדים לחברה - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן אלא מהחברה;
: (4) עובד מועבר שערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]] היה זכאי לגמלאות לפי [[חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (בסעיף זה - חוק שירות המדינה ((())גמלאות(())){{ריק}}), ימשיך להיות זכאי לגמלאות כאמור;
: (5) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, כל העלאה של המשכורת, לרבות באמצעות קידום בדרגה או מתן תוספות שכר, שתינתן לעובדים המועברים לחברה במסגרת ההסכם להעברת עובדים לחברה, לא תביא לשינוי בגמלה המשולמת למי שפרש מהרשות לפני יום ההעברה לחברה, ושהוראות [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]] הוחלו לענין גמלתו.

@ 111ב. קרן להבטחת תשלומי פנסיה לעובדים (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) החברה תעביר לקרן לצבירת תשלומי גמלאות לעובדי החברה שתאושר בידי שר האוצר (בסעיף זה - הקרן), שיעור מתוך הכנסות החברה כלהלן:
:: (1) בשנת 2005 - 1.5%;
:: (2) בשנים 2006 ו-2007 - 2.5%;
:: (3) החל בשנת 2008 ועד הפקדת יתרת הגירעון האקטוארי - 3.5%.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסות החברה&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 37א(א)]];
::- &quot;יתרת הגירעון האקטוארי&quot; - סכום יתרת הגירעון ביעודות הצבורות בחברה לצורך תשלומי הגמלאות לעובדיה שעליהם חל [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]], ביחס להתחייבויות לגמלאות לעובדים אלה, לאחר הפקדת סכומים שונים שהוסכמו, כפי שייקבע בין החברה לבין נציגות העובדים, באישור החשב הכללי במשרד האוצר ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]].
: (ג) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכויות החברה או העובדים לפי כל דין או הסכם.

=== סימן ב': העברת נכסים, זכויות, חובות ותקציב מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 112. הסכם להעברת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ו, תש&quot;ן)
: (א) [[בסימן זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר, בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לרשות את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי השירותים אשר יינתנו בידי הרשות, החל ביום שייקבע לפי [[סעיף 127(ג)]], ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי השירותים האמורים ערב היום האמור; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים.
: (ג) העברת זכויות לרשות לפי ההסכם להעברת נכסים או רישום הזכויות על שמה, פטורים מתשלום החל לפי כל דין או הסכם על העברה או רישום כאמור; שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות גם מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.

@ 113. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות
: משנחתם ההסכם להעברת נכסים רשאי השר לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

@ 114. העברת תקציב
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;היום הקובע&quot; - היום שנקבע לפי [[סעיף 127(ג)]];
::- &quot;השנה השוטפת&quot; - שנת הכספים שבה היום הקובע.
: (ב) הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים אשר הוקצבו בחוק התקציב לשנה השוטפת לפעולותיהן של יחידות משרד התקשורת המועברות לרשות וטרם הוצאו ביום הקובע; עד לסיומה של שנת הכספים השוטפת יהיה התקציב לפעולות הרשות לפי התקציב שהועבר לרשות כאמור, בשינויים הנובעים מהקמת הרשות.

@ 115. תביעות תלויות ועומדות
: השר רשאי לקבוע בצו כי הרשות תבוא במקום המדינה לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, שהן בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור [[בסעיף 112(ב)]], וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה.

=== סימן ב'1: העברת נכסים, זכויות, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה ומהמדינה או מבנק הדואר לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ===

@ 115א. העברת נכסים, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
::- &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו ערב יום התחילה של הרשות יהיו החל ביום התחילה של המדינה.
: (ג) כל תביעה של הרשות או נגדה שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.

@ 115ב. העברת נכסים מהמדינה לחברה בהסכם (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לחברה את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעברו מהרשות למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], והדרושים לשם מתן השירותים אשר יינתנו בידי החברה לפי הוראות חוק זה ([[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים).

@ 115ג. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לענין העברת הפעילות, הנכסים, החובות וההתחיבויות מהרשות למדינה ומבנק הדואר ומהמדינה לחברה, הוראות, על אף האמור בכל דין, בכל אחד מאלה:
: (1) פטור מלא או חלקי ממסים, מתשלומי אגרות או מתשלומי חובה אחרים, בתנאים שקבע;
: (2) הוראות ותיאומים לענין חבות המס, לרבות לענין קביעת יום רכישה, מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה או יתרת שווי רכישה;
: (3) הוראות מיוחדות לענין קביעת ההכנסה החייבת וחישובה, והמסים החלים על החברה, לרבות בנוגע להסדרי הפרישה והגמלאות של עובדי הרשות.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הוראות מס), התשס״ו–2006]].))

@ 115ד. העברת זכויות, חובות והתחייבוית, מהמדינה לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור הועדה, יקבע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]].
: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, כי החברה תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של הרשות או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], כולן או חלקן.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ה. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות מבנק הדואר לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או בהסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום בנק הדואר, הן לגבי הזכויות והסמכויות של בנק הדואר והן לגבי החבויות וההתחייבויות שהיו מוטלות על הבנק ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ו. תביעות תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר בהסכמת השר, רשאי, לקבוע בצו, כי החברה תבוא במקום בנק הדואר לענין תביעות שהיו תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו, כולן או חלקן, ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת פעילות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 115ו1. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב)
: הוראות [[סעיף 115ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין העברת פעילות, נכסים, חובות והתחייבויות מהחברה לחברה הבת.

== פרק ט': הוראות שונות ==

@ 116. המדינה כמקבל שירות
: דין המדינה כדין כל מקבל שירות לענין קבלת שירותים על פי חוק זה.

@ 117. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 117א. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;א, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 121. היתרים קיימים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היתר שניתן לפי פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976, ושהיה בתוקף ערב קבלתו של חוק זה בכנסת רואים אותו כהיתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) שניתן לפי חוק זה.
: (ב) מי שנרשם כבעל היתר, מכוח ההיתר הכללי לאיסוף, העברה או מסירה של מכתבים, שניתן לפי הוראות [[סעיף 50 לחוק זה]], כנוסחו לפני יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]], ורישומו כאמור היה בתוקף ערב היום האמור, יראו אותו כמי שפועל לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לאחר היום האמור.
: (ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי הוראות [[סעיף 1ב]] [[או 1ג]], לפי הענין, לשנות היתר שהוענק כאמור, להגבילו, להתלותו או לבטלו, ובכלל זה ליתן תחתיו רישיון או להעניק היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לפעילויות שניתן לגביהן היתר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), כולן או מקצתן.

@ 122. שמירת דינים
: אין האמור בחוק זה גורע מסמכויות בדיקה ופיקוח על דברי דואר מכוח כל חיקוק.

@ 123. ביטול
: פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976 - בטלה.

@ 124. : ((הנוסח שולב בחוק בנק הדואר, התשי&quot;א-1951.))
@ 125. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]].))

@ 126. ביצוע ותקנות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) שר התקשורת אחראי לביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ורשאי הוא, באישור הועדה, להתקין תקנות בדבר פיקוח על בעל רישיון, על פעולותיו של בעל רישיון והבאים מטעמו, על אופן מתן שירותים על ידי בעל רישיון, וכן בדבר התנאים שבהם רשאי בעל רישיון להגביל או להפסיק את מתן השירותים הניתנים על ידו, כולם או מקצתם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ״ה–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ב) (((בוטל).))

@ 126א. שינוי [[התוספת]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לשנות בצו את [[התוספת]], ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע [[בטור ב' לתוספת]] לא יעלה על 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022))).

@ 126ב. נוהל דרישת מידע (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]], [[88כג(2)(ב)]] [[ו-37א1(ד)]].
: (ב) המפקח יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג(3)(ב)]].
: (ג) נהלים שנקבעו לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 127. תחילה
: (א) תחילתם של [[סעיפים 2 עד 4]], [[8 עד 20]], [[25]], [[26]], [[29(ב)]], [[34]], [[112]], [[117]] [[ו-126]] ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות.
: (ב) תחילתו של [[סעיף 125(2)]] ביום תחילתו של [[חוק הבזק]].
: (ג) תחילתם של יתר סעיפי חוק זה ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו, באישור שר האוצר, ההסכמים האמורים [[בסעיפים 110]] [[ו-111]] וההסכם להעברת נכסים האמור [[בסעיף 112]], ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום החתימה על ההסכמים האמורים.

@ 128. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך עשרים ימים מקבלתו בכנסת.

== תוספת (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 109ב(ב2)]]))) ====
: [[בתוספת זו]], &quot;התקנות&quot; - [[=תקנות|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ&quot;ה-1995]].
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) החברה לא מסרה דיווח על אירוע מיוחד בסמוך לאחר התרחשות האירוע בניגוד [[לתקנה 8 לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) החברה לא המציאה תוכניות, דינים וחשבונות ומסמכים אחרים כמפורט [[בתוספת לתקנות]], במועדים הקבועים [[בתקנות]], בנושאים ובמתכונת כפי שנקבעו, בניגוד [[לתקנה 9(א) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) החברה לא מסרה דוח שנתי או רבעוני בניגוד [[לתקנה 9(ב) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) החברה לא המציאה דוחות מיוחדים שעניינם שירותי דואר לציבור במועד שנקבע בניגוד [[לתקנה 10 לתקנות]]. || 200,000
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ד' בשבט התשמ&quot;ו (14 בינואר 1986).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, שר החוץ, ממלא מקום ראש הממשלה
* אמנון רובינשטיין, שר התקשורת
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>49nt2r01wxs0hdhd5yk37qqbxdf5x3y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080297</id>
      <parentid>3080296</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T06:55:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3080297</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200405" sha1="tb1y0r7j5aof8c6mxtzoxu5c9sdb4bx" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986 (תיקון: תשס&quot;ד)
&lt;שם קודם&gt; חוק רשות הדואר, התשמ&quot;ו-1986

&lt;מאגר 2001203 תיקון 2158478 תקן 151356 קוד a163Y00000DuDmYQAV&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' &lt;!-- 2000840 --&gt; ''פקודת בתי הדואר:'' ((חא&quot;י כרך ב' פרק קט&quot;ו, עמ' 115|פקודת בתי הדואר|0:563547)); ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 96|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 1142|תקון|0:561626)); ((1941, תוס' 1, 68|תקון|0:561746)), ((129|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)); ((1945, תוס' 1, 121|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((1948, תוס' 1, 27 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Amendment)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|3:208189)); ((תשכ&quot;ב, 103|תיקון מס' 3|5:208190)); ((תשכ&quot;ג, 44|תיקון מס' 4|5:208191)); ((תשכ&quot;ה, 44|תיקון מס' 5|5:208193)), ((234|תיקון מס' 6|5:208192)), ((352|ת&quot;ט|ec:5:317753)); ((תשכ&quot;ח, 17|תיקון מס' 7|6:208194)); ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 57|תקנות-שעת-חירום (תיקון פקודת בתי הדואר)|3066)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ד, 40|חוק לקיום תקפן של תקנות-שעת-חירום שונות|8:210076)). &lt;!-- 2000853 --&gt; ''פקודת הדואר [נוסח חדש]:'' ((דמ&quot;י תשל&quot;ז, 567|פקודת הדואר|vn:8:525762)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 222|ת&quot;ט|ec:8:317405)); ((תשל&quot;ח, 118|ת&quot;ט|ec:9:317799)), ((118|ת&quot;ט|ec:9:317800)); ((תשמ&quot;א, 92|תיקון|9:208195)), ((174|תיקון מס' 2|9:208196)); ((תשמ&quot;ב, 218|חוק הבזק|10:208164)). &lt;!-- 2001368 --&gt; ''פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של ישראל, 1941:'' ((ע&quot;ר 1941 תוס' 1, 125|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)). &lt;!-- 2000126 --&gt; ''חוק בנק הדואר, תשי&quot;א-1951:'' ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון|3:208189)); ((תשי&quot;ח, 114|חוק ההתיישנות|3:208303)); ((תשל&quot;ו, 2|תיקון מס' 3|8:306557)); ((תשמ&quot;ו, 100|חוק רשות הדואר|11:210472)); ((תשנ&quot;ח, 63|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ד, 91|חוק מדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2001203 --&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ו, 79|חוק רשות הדואר|11:210472)), ((162|ת&quot;ט|ec:11:317476)); ((תשמ&quot;ז, 26|ת&quot;ט|ec:11:317477)); ((תש&quot;ן, 121|תיקון|12:211618)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)); ((תשנ&quot;א, 218|תיקון מס' 3|12:210895)); ((תשנ&quot;ב, 42|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 2)|12:211668)); ((תשנ&quot;ד, 36|תיקון מס' 5|13:211018)), ((39|תיקון מס' 6|13:211659)); ((תשנ&quot;ח, 162|תיקון מס' 7|14:211565)); ((תשס&quot;ב, 170|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)); ((תשס&quot;ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((524|תיקון לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:300999)); ((תשס&quot;ו, 96|ת&quot;ט|2040)); ((תשע&quot;א, 143|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)); ((תשע&quot;ב, 566|תיקון מס' 11|18:301460)); ((תשע&quot;ז, 450|תיקון מס׳ 12|20:381149)); ((תשפ&quot;ב, 816|תיקון מס' 13|24:622725)), ((961|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ד, 165|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 1029|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 889|שינוי התוספת לחוק|5428)); ((תשע&quot;ב, 1566|שינוי התוספת לחוק|7150)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 2651|עדכון סכומים|6726)); ((תשע&quot;ו, 3201|עדכון סכומים|7199)); ((תשע&quot;ז, 1911|עדכון סכומים|7411)); ((תשע&quot;ט, 7043|עדכון סכומים|8098)); ((תש&quot;ף, 2639|עדכון סכומים|8611)); ((תשפ&quot;א, 2557|עדכון סכומים|9328)); ((תשפ&quot;ב, 2733|עדכון סכומים|10121)); ((תשפ&quot;ג, 2671|עדכון סכומים|11021)); ((תשפ&quot;ד, 2350|עדכון סכומים|11952)); ((תשפ&quot;ה, 6081|עדכון סכומים|13356)); ((תשפ&quot;ו, 2781|עדכון סכומים|14129)). ''דחיית המועד הקובע:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1564|דחיית היום הקובע|7273)); ((תשע&quot;ד, 585|דחיית היום הקובע|7335)), ((1570|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7403)); ((תשע&quot;ה, 832|דחיית היום הקובע|7488)), ((1384|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ו, 683|דחיית היום הקובע|7611)), ((1704|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ז, 643|דחיית היום הקובע|7771)), ((1386|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7841)); ((תשע&quot;ח, 898|דחיית היום הקובע|7937)), ((2584|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8050)); ((תשע&quot;ט, 1912|דחיית היום הקובע|8157)), ((3520|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8251)); ((תש&quot;ף, 454|דחיית היום הקובע|8332)), ((1822|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8662)); ((תשפ&quot;א, 1764|דחיית היום הקובע|9129)), ((3830|דחיית היום הקובע (מס' 2)|9523)); ((תשפ&quot;ב, 1864|דחיית היום הקובע|9958)).

&lt;מבוא&gt; ((המועד הקובע לתחילתו של [[18:301460|תיקון מס' 11]] (&quot;'''המועד הקובע'''&quot;), שעניינו הסמכת בנק הדואר למתן שירותים כספיים, נדחה &lt;s&gt;ליום 31.7.2022 (120 חודשים מיום 31.7.2012)&lt;/s&gt; ליום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).))

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==


@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;בעל ענין&quot;, ו&quot;החזקה&quot; - כהגדרתם [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בול&quot; - בול דביק או תווית אחרת, מיטבע או סימן שאישר השר או מינהל דואר-חוץ לציון תשלומם של דמי דואר;
:- &quot;בזק&quot; - כהגדרתו [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בית דואר&quot; - מבנה או מקום אחר, לרבות תיבת דואר, שייעד בעל רישיון לקבלת דבר דואר, להעברתו או למסירתו, או לעיסוק בעניני בעל הרישיון;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר כללי לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) המדינה ומוסדותיה;
:: (2) רשות מקומית או תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי רשות מקומית, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהם נותנים לציבור;
:: (3) תאגיד שהוקם בחוק;
:- &quot;דברי בולים&quot; - מעטפה, איגרת, גלויה, וכל אריזה אחרת שעליהן מוטבע בול;
:- &quot;דברי דואר&quot; - מכתב, גלויה, עיתון, דבר דפוס, דוגמה, חבילה וכל צרור וחפץ אחרים הניתנים להעברה בדואר ולרבות מברק;
:- &quot;דמי דואר&quot; - התשלום בעד העברת דבר דואר;
:- &quot;היתר&quot; - (((תוחלף במועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר כללי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר לשירותים כספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר שניתן לחברה הבת לפי [[סעיף 88ב]];
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;החברה&quot; - חברת דואר לישראל בע&quot;מ;
:- &quot;החברה הבת&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;הכללים&quot; - הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 53]];
:- &quot;המפקח&quot; - המפקח לענייני השירותים הכספיים שמונה לפי [[סעיף 88יג]];
:- &quot;המועצה&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;המנהל&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הדואר שהוקמה ופעלה לפי חוק זה כנוסחו ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (6)]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (9)]];
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת;
:- &quot;השרים&quot; - השר יחד עם שר האוצר;
:- &quot;חוק החברות&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק התקשורת&quot; - [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;יוצא&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - היוצא מישראל;
:- &quot;לקוח עסקי&quot; - לקוח שהוא אחד מאלה:
:: (1) תאגיד;
:: (2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
:: (3) עוסק מורשה כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (4) גוף שהוקם לפי חוק;
:- &quot;מברק&quot; - מסר בכתב או בדרך אחרת המועבר, או המיועד להעברה, באמצעי בזק או בדרך מהירה אחרת;
:- &quot;מדריך הדואר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מפעיל&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - לרבות הבעלים, השוכר, המסיע, המטיס או המשיט, או מי מטעמם;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נכנס&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - הנכנס לישראל;
:- &quot;סוכן דואר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 46(א)]];
:- &quot;פנים&quot;, לענין דבר דואר - מדוור בישראל וממוען למקום בישראל, ולענין דמי דואר - דמי הדואר המוטלים על דבר דואר כאמור;
:- &quot;פקיד דואר&quot; - כל המועסק בכל ענין של בעל רישיון;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון כללי או רישיון מיוחד;
:- &quot;רישיון כללי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, ולענין החברה - גם למתן שירותים כמפורט [[בסעיף 5א(א)]];
:- &quot;רישיון מיוחד&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, המוגבל לפי סוגי השירותים, סוגים של דברי דואר, מועדי מתן השירותים, מקומות מתן השירותים או הסוגים של מקבלי השירותים;
:- &quot;שירותי דואר&quot; - השירותים להעברת דברי דואר בישראל, מישראל לארצות חוץ ומארצות חוץ לישראל, לרבות שירותי דואר בתחום המוסדר ותברוקה;
:- &quot;שירותי דואר בסיסיים&quot; - שירותי דואר הכלולים ברשימה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, לפי הוראות [[סעיף 5ג]];
:- &quot;שירותי דואר בתחום המוסדר&quot; - איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גרם, למען הזולת, וכן תברוקה, והשירותים הכרוכים בפעולות אלה;
:- &quot;שירותי דואר בתחום השמור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירותים פיננסיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות שתאגיד בנקאי רשאי לתת לפי [[סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], למעט שירותים המנויים [[בפסקאות (5), (6), (12) ו-(13) של הסעיף האמור]], ולמעט קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר כאמור [[בפסקה (9) של אותו סעיף]];
:- &quot;שק דואר&quot; - שק, ארגז, חבילה וכל כלי קיבול אחר שבהם מובילים דברי דואר במהלך העברתם בדואר, בין שיש בהם ובין שאין בהם דברי דואר;
:- &quot;תברוקה&quot; - שירות למען הזולת לקבלת מברקים, העברתם ומסירתם;
:- &quot;תיבת דואר&quot; - כל תיבה או כלי קיבול אחר של בעל רישיון לקבלת דואר לשם העברתו בדואר;
:- &quot;תיקון מס' 8&quot; - [[16:299603|פרק ד' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תיקון מס' 13&quot; - [[24:622725|חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק א'1: רישוי שירותי דואר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ==

@ 1א. זכות המדינה וחובת רישוי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) למדינה הזכות לתת שירותי דואר.
: (ב) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי חוק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר כללי שהוענק לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - היתר), ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:
:: (1) דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;
:: (2) כתב בי-דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;
:: (3) דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו.

@ 1ב. מתן רישיון, ביטולו, הגבלתו התלייתו או שינויו (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים; רישיון יכול שיינתן גם לגבי שירותים שהוענק לגביהם היתר.
: (ב) במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;
:: (2) התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;
:: (3) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור.
: (ג) בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
: (ד) השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.
: (ה) לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.
: (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ח), ומהוראות לפי [[סעיפים 88י]] [[ו-126]], ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
:: (1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון או בבעל הרישיון;
:: (2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;
:: (3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
: (ז) רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
: (ח) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).
: (ט) השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
:: (1) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
:: (1א) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;
:: (2) בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק זה או לפיו;
:: (3) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת או הוראה שניתנה לפיהם, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - לרבות הפרה של תנאים שונים שאינם מהותיים;
:: (4) בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;
:: (5) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או שמתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון כהגדרתם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]], או הליכי פשיטת רגל לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - גם אם החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.

@ 1ג. מתן היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: (א) השר רשאי להעניק היתר כללי למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ולקבוע בו תנאים; ההיתר יכול שיוענק גם לגבי שירותים שניתן לגביהם רישיון, וכן יכול שיהיה מוגבל לפי מועד מתן השירותים, סוג השירותים, סוג דברי הדואר, מקום מתן השירותים או סוג מקבלי השירותים; היתר יפורסם ברשומות.
: (ב) ההיתר יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לתת מכוחו שירותי דואר בתחום המוסדר.
: (ג) על ההיתר, על מבקש הרישום ועל מי שרשום לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 1ב]] בשינויים המחויבים.

@ 1ד. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 1ה. חובת מתן שרותי דואר באופן תקין וסדיר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון ייתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, על פי הרישיון או ההיתר ועל פי ההוראות שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי להורות לבעל רישיון על פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט לשם מניעת פגיעה או נזק כמפורט להלן, באופן ובתנאים שיורה, אף בלי שנתן הזדמנות לבעל הרישיון לטעון את טענותיו, אם ראה כי בעל הרישיון פועל באופן העלול לגרום לאחד או יותר מאלה:
::: (א) פגיעה מיידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר;
::: (ב) נזק בלתי הפיך לדברי דואר;
::: (ג) פגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום שירותי הדואר.
:: (2) הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקפן עם נתינתן ויהיו בתוקף לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על תשעה חודשים מיום שניתנו; השר ייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר מתן ההוראות ולא יאוחר מתום 15 ימים לאחר כניסת ההוראות לתוקפן.

@ 1ו. חובת בעל רישיון למסור מידע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי לדרוש בכתב ולקבל מבעל רישיון, כל מסמך וכל מידע הנדרש, לדעת השר, לצורך פיקוח או ביקורת על בעל הרישיון או לשם הסדרת תחום הדואר; בעל רישיון שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה, בכתב, בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לענין זה, &quot;מסמך&quot; ו&quot;מידע&quot; - לרבות &quot;חומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 1ז. התניית שירות בשירות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: בעל רישיון לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, אלא אם כן השר אישר לו לעשות כן, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף זה, &quot;שירות&quot; - שירות דואר או שירות אחר הניתן על ידי בעל רישיון.

@ 1ח. אגרות בעד מתן רישיונות או בעד רישום לפעול לפי היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: השרים רשאים לקבוע -
: (1) אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישום לפעול לפי היתר;
: (2) אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן;
: (3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאות גביה.

== פרק ב': רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': מתן שירותי דואר על פי רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 3. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 4. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 5א. מתן רישיון כללי לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן:
:: (1) שירותי דואר;
:: (2) שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו, והכל תוך שמירה על תחרות הוגנת, ובלבד שלא יהיה במידע או בדרך הצגתו או הפצתו משום פרסומת מסחרית; לענין זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - לרבות גוף או מוסד אחר שאישר השר, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהוא נותן לציבור, ורשאי השר להתנות מתן האישור בתנאים, לרבות בדבר מהות המידע; הודעה על גוף ציבורי תפורסם ברשומות;
:: (3) השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
::: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות לחברה הבת, הניתן לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) החברה לא תיתן, במישרין או בעקיפין, שירותים שלא הותרו לה במפורש לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג); לענין זה, &quot;החברה&quot; - בין בעצמה ובין באמצעות אחר מטעמה.
: (ה) ביטל השר לפי הוראות [[1ב|סעיף קטן 1ב(ט)]] את הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן השר רישיון כללי לפי סעיף זה, בדרך של מכרז; ניתן רישיון כללי כאמור, יחולו על בעל הרישיון כל ההוראות לפי חוק זה החלות על החברה, ויהיו לו הסמכויות, הזכויות והחובות, לרבות החובה למתן שירותי דואר בסיסיים לפי הוראות [[סעיף 5ג]], שחלות על החברה לפי הוראות חוק זה.

@ 5א1. מתן שירות חדש על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות חדש&quot; - שירות נוסף על השירותים המנויים [[בסעיף 5א(א)]] שאינו שירות הדפסת דבר דואר ואינו שירות מהשירותים הכספיים.
: (ב) החברה רשאית לתת שירות חדש אם הודיעה לשר על כך 14 ימים לפחות לפני תחילת מתן השירות החדש, ובלבד שאין במתן השירות החדש כדי לפגוע במתן שירותי הדואר והשירותים הכספיים באורח תקין וסדיר או כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) ראה השר כי מתן שירות חדש פוגע או עלול לפגוע במתן שירות דואר או שירות כספי באורח תקין וסדיר או בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לחברה שלא לתת את השירות או לתת אותו בכפוף לתנאים והגבלות שיורה לה.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאפשרות החברה לתת שירותים שהותרו לה לפי [[סעיף 5א(ג)]] כנוסחו ערב ביטולו [[24:622725|בתיקון מס' 13]].

@ 5א2. מתן שירות הדפסת דבר דואר על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) החברה רשאית לתת שירות הדפסת דברי דואר רק באמצעות תאגיד אחר המספק שירותי הדפסה שהחברה אינה מחזיקה באמצעי שליטה בו, אלא אם כן הותר לה לעשות כן לפי סעיף קטן (ב); השר רשאי לקבוע ברישיון הכללי של החברה תנאים והגבלות לעניין שירות כאמור.
: (ב) החברה אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה, אלא אם כן השר התיר זאת מראש ובכתב, לאחר שנוכח שאין בכך כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר ובכפוף לתנאים שקבע ברישיונה הכללי, אם קבע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), החברה רשאית לתת שירות הדפסת דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בהתקיים כל אלה:
:: (1) שירות ההדפסה יכלול הדפסה של עד 1,000 דברי דואר לכל משלוח;
:: (2) דברי הדואר יישלחו על ידי החברה.

@ 5ב. חובת מתן שירותי דואר בידי בעל רישיון כללי לבעל רישיון אחר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לשם הגברת התחרות בתחום שירותי הדואר והבטחת רמת השירותים בתחום האמור, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, רשאי השר לקבוע כי בעל רישיון כללי חייב לתת לבעל רישיון אחר שירותים המבוססים על התשתיות של בעל הרישיון הכללי, לרבות גישה למרכזי חלוקה או לתאי חלוקה, וליתן הוראות בדבר אופן מתן השירותים או הגישה וההסדרים לביצועם; קביעה או מתן הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייעשו ברישיון, בהוראת מינהל או בתקנות, ובלבד שקביעה שענינה תשלום בעד שירותים לפי סעיף קטן זה תהיה בהסכמת שר האוצר; לענין זה, &quot;תשתית&quot; - ציוד, מיתקנים או מבנים המשמשים לשם מתן שירותי דואר.
: (ב) לא קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר התשלומים לבעל רישיון כללי בעד מתן השירותים כאמור באותו סעיף קטן, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, בהסכמה, את התשלומים כאמור, ובאין הסכמה - יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, את התשלומים; קביעת השר כאמור יכול שתיעשה בהוראת מינהל או ברישיון.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))

@ 5ב1. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((פקע).))

@ 5ג. חובת מתן שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים בסיסיים לכלל הציבור בכל המדינה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים וכן השירותים הכספיים הבסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה.
:: (2) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון.
::: (((החל מהמועד הקובע):)) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון או בהיתר לשירותים כספיים.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
: (ב) בעל רישיון כללי חייב לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בעל רישיון כללי, והחברה הבת, לפי העניין, חייבים לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
: (ג) נוכחו השרים כי התקיימו כל אלה:
:: (1) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול ברשימת שירותי הדואר הבסיסיים;
:: (2) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות הנכלל ברשימת השירותים הבסיסיים, על ידי בעל רישיון כללי בלבד;
:: (3) עלות מתן השירות כאמור בפסקה (2) עולה על התועלת של בעל הרישיון הכללי ממתן אותו שירות;
:: רשאים הם לקבוע כי על בעל רישיון הנותן את שירותי הדואר הבסיסיים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא לכלל הציבור בכל המדינה, להשתתף במימון מתן שירותי הדואר הבסיסיים כאמור, הניתנים על ידי בעל רישיון כללי; קבעו השרים כאמור, רשאים הם לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.

=== סימן ב': התקשרויות וחובות במישור הבין-לאומי ===

@ 6. חובות מכוח המשפט הבין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: חובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין-לאומיות בענין שירותי דואר, יקויימו בידי החברה או בידי מי שהשר יקבע בתקנות.

@ 7. ביצוע פעולות במישור בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי ליפות כוחה של החברה להתקשר לצורך ביצוע תפקידיה עם מינהלים הנותנים שירותי דואר במדינות אחרות, בהתאם לאמנות בין-לאומיות שמדינת ישראל צד להן, או את כוחו של מי שקבע השר בתקנות לשם ביצוע התפקידים כאמור.

=== סימן ג': מועצת הרשות (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 13. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 14. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 19. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 20. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ד': תפקידי המועצה וסמכויותיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 21. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 22. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 23. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ה': מנהל הרשות ועובדיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 26. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 29. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 30. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 31. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 32. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 33. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ו': תשלומים ותמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
@ : (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] במועד הקובע):)) 

@ 37. קביעת תשלומים בעד שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי ידרוש תשלום סביר בעד שירות דואר שהוא נותן, ובכלל זה שירות דואר הכלול במקבץ שירותים או במקבץ שירותי דואר, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כללי ידרוש תשלום אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי; בסעיף קטן זה, &quot;לקוח פרטי&quot; - לקוח שאינו לקוח עסקי.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התשלום שהוא דורש בעד שירות דואר, מקבץ שירותי דואר ומקבץ שירותים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי בעד שירות דואר כאמור באותו סעיף קטן ישולם תשלום, ובכלל זה תשלום מרבי או תשלום מזערי, והכול בהתאם להוראות שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות בדבר עדכון סכומי התשלומים לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי להודיע לו, באופן ובמועד שיקבע, על תשלום שבעל הרישיון הכללי דורש או שבכוונתו לדרוש בעד שירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן על כל שינוי בתשלום כאמור.
: (ו)(1) ראה השר כי בעל רישיון כללי דורש תשלום שאינו סביר או אינו אחיד, או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום שירותי הדואר, בעד שירות דואר שלא נקבע לו תשלום, בעד שירות דואר שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי, בעד מקבץ שירותי דואר או בעד מקבץ שירותים, רשאי הוא להורות לו כל אחד מאלה:
::: (א) התשלום שידרוש בעד אותו שירות דואר או מקבץ שירותי דואר; תוקפה של הוראה לפי פסקה זו לא יעלה על תשעה חודשים מיום שניתנה;
::: (ב) להפריד את התשלום בעד שירות הדואר הנכלל במקבץ שירותים, ובכלל זה במקבץ שירותי דואר, מהתשלום בעד מקבץ השירותים שאותו שירות דואר נכלל בו.
:: (2) לא ייתן השר הוראה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן נתן לבעל רישיון כללי הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראה כאמור תינתן בהחלטה מנומקת בכתב ותחילתה תהיה במועד שהשר יקבע בה.
: (ז) בחינת השר לפי סעיף קטן (ו) רישה אם תשלום בעד שירות דואר, ובכלל זה שירות דואר הנכלל במקבץ שירותי דואר או במקבץ שירותים, הוא תשלום שאינו סביר יכול שתיעשה בהתבסס על עלות מתן שירות הדואר בתוספת רווח סביר או על תשלום בעד אותו שירות דואר או בעד שירות דואר אחר בר-השוואה שבעל רישיון כללי או בעל רישיון אחר נותן, ולעניין שירות דואר הנכלל במקבץ שירותים - גם על עלות מקבץ השירותים.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;מקבץ שירותים&quot; - כמה שירותים הכוללים לפחות שירות דואר אחד, שנקבע להם תשלום כולל אחד;
::- &quot;מקבץ שירותי דואר&quot; - כמה שירותי דואר שנקבע להם תשלום כולל אחד.

@ 37א. תמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תשלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיה, כמפורט להלן:
:: (1) בתקופה שמיום תחילת [[16:299603|תיקון מס' 8]] עד יום כ&quot;ג בסיון התשס&quot;ה (30 ביוני 2005) - 3%;
:: (2) בתקופה שמיום כ&quot;ד בסיון התשס&quot;ה (1 ביולי 2005) עד יום י&quot;ד בתמוז התשס&quot;ז (30 ביוני 2007) - 2%;
:: (3) בתקופה שתחילתה ביום ט&quot;ו בתמוז התשס&quot;ז (1 ביולי 2007) - 1%;
:: לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הכספיים שהתשלומים בעדם נקבעו לפי הוראות [[סעיף 88י]].
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הניתנים לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים.
: (ב) בעל רישיון כללי שאינו החברה ישלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיו, הכל כפי שקבעו השרים באישור הועדה.
: (ג) השרים רשאים לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לתשלום התמלוגים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לרבות לענין שינוי שיעור התמלוגים, מועדי תשלומם, הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים; קביעה לענין שינוי שיעור התמלוגים טעונה אישור הועדה.

@ 37א1. הנחה בתשלום בעד שירות דואר ללקוח עסקי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי רשאי לתת הנחה בעד שירות דואר ללקוח עסקי בהתאם לאמות מידה שיקבע לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה - אמות המידה), ובלבד שההנחה תינתן באופן בלתי מפלה ושהתשלום לאחר מתן ההנחה יהיה תשלום סביר כאמור [[בסעיף 37(א)]].
: (ב) אמות המידה יתבססו על השוני בעלות מתן השירות, במאפייניו, באופן אספקתו, היקפו ובאופן התשלום בעדו, ולא יהיה בהן כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם את אמות המידה וכל שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו, וימסור הודעה על הפרסום לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, והכול 14 ימים לפחות לפני יום הכניסה לתוקף של אמות המידה או השינוי, לפי העניין; לא פרסם בעל רישיון את אמות המידה או שינוי שלהן או לא מסר הודעה על פרסומם בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לא ייכנסו אמות המידה או השינוי לתוקף, ובעל הרישיון לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג]], השר רשאי לדרוש בכתב מבעל רישיון כללי כל מידע לגבי אמות המידה וההנחות הניתנות לפיהן, ובכלל זה פירוט לגבי ההנחות ושיעורן; בעל רישיון כללי לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אם לא מסר מידע כאמור, אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לבטל או לשנות אמת מידה, או לתת לו כל הוראה אחרת בעניינה, אם ראה כי היא אינה תואמת את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ו) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לנקוט או להימנע מלנקוט פעולות אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון כללי לא ייתן הנחה ללקוח עסקי בעד תשלום שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(א), (ג) ו-(ד)]] כנוסחו ערב [[24:622725|תיקון מס' 13]] ולפי [[סעיף 126(א)]], כל עוד הן עומדות בתוקף לפי [[24:622725|סעיף 62 לתיקון מס' 13]], או על תשלום או תשלום מזערי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(ד)]] כנוסחו אחרי [[24:622725|תיקון מס' 13]].

@ 38. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 39. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 40. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44א. (תיקון: תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

== פרק ג': פעולות בעל רישיון (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 45. חזקות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: לענין חוק זה -
: (1) יראו מסירת דבר דואר לאדם המורשה לקבל אותו דבר דואר בשביל בעל רישיון, כמסירה לבית הדואר;
: (2) יראו דבר דואר כמצוי במהלך העברה משעה שנמסר לבית הדואר עד זמן מסירתו לנמען;
: (3) יראו כמסירת דבר דואר לנמען - הכנסה של דבר דואר לתיבת המכתבים שלו או לתיבת מכתבים שהקצה לו בעל רישיון במיתקן לחלוקת דברי דואר וכן מסירה לידיו של הנמען או לידי אדם הנחזה כרשאי לקבלו עבור הנמען כמקובל במסירת דברי דואר הממוענים אליו, בין אם המסירה נעשתה בבית דואר ובין בביתו של הנמען, במקום עסקו או במקום אחר שאותו הועיד הנמען לצורך זה.

@ 46. סוכני דואר ומחלקי דואר (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ד)
: (א) החברה רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר; היחסים שבין החברה לבין סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.
: (ב) היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.

=== סימן ב': ייחוד פעולות וזכויות ===

@ 47. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 49. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 50. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 51. זכות המדינה בבולים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) למדינה הזכות הייחודית להנפיק בולים דביקים ודברי בולים והיא תספקם לחברה במחיר העלות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של בעל רישיון להשתמש בסימן אחר לציון תשלומם של דמי דואר, ובלבד שסימן כאמור אינו נחזה להיות בול.
: (ב) הקנין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים, ובבולים, שבידי השירות הבולאי, הם קנין המדינה.
: (ג) המדינה רשאית להתקשר עם החברה לצורך קבלת שירותי הנפקת הבולים והפצתם, ובלבד שבהתקשרות כאמור תשמש החברה כנאמן בעבור המדינה; ואולם רשאי השר בכל עת להורות לחברה על ביטול התקשרות כאמור וכן להורות לה להשיב למדינה את נכסי המדינה המוחזקים על ידה או המשמשים אותה לצורך הנפקת בולים; הורה השר כאמור, רשאית המדינה להעניק את הזכות להנפיק בולים בעבורה, בדרך של מכרז.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לבולים, לרבות לענין הדרכים שבהן יפעל השירות הבולאי, אופן הנפקת הבולים והתשלומים בעדם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת דואר ומסירתו ===

@ 52. חובת סימון (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון יסמן את דברי הדואר המועברים על ידו, וכן את בתי הדואר שלו ואת כלי רכבו, בסימן אשר יאפשר את זיהוים כמועברים על ידו או כשייכים לו.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין דרך הסימון כאמור בסעיף קטן (א); הוראות כאמור יכול שייעשו בהוראות מינהל.

@ 53. כללים לענין טיפול בדברי דואר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי יקבע כללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר לרבות בענין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם, ומסירתם וכל ענין אחר הנוגע לטיפול בהם ויפרסם אותם ואת מועד תחילתם באתר האינטרנט שלו כל תקופת תוקפם.
: (א1) ביקש בעל רישיון כללי לקבוע כלל לפי סעיף קטן (א) או לשנות כלל שקבע כאמור, ימסור הודעה בעניין לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, בצירוף נוסח הכלל או השינוי המוצע, לפי העניין, ויפרסם את הכלל או את השינוי באתר האינטרנט שלו 14 ימים לפחות לפני כניסתו לתוקף; נוסח הכלל או השינוי בו כאמור יפורסם גם באתר האינטרנט של משרד התקשורת, בסמוך לאחר קבלת הודעת בעל הרישיון הכללי לפי סעיף קטן זה.
: (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע ברישיון של בעל רישיון כללי עניינים כאמור באותו סעיף קטן שקביעת כללים לגביהם טעונה את אישורו מראש ובכתב.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע הוראות בענינים האמורים באותו סעיף קטן שיחולו על בעל רישיון; הוראות כאמור יכול שיהיו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון; היתה סתירה בין הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי סעיף קטן (א), ההוראות שקבע השר - עדיפות.

@ 54. דבר דואר שנמענו נפטר (תיקון: תשס&quot;ד)
: נודע לבעל רישיון כי נמענו של דבר דואר נפטר לפני מסירתו, רשאי הוא להחזיר את דבר הדואר לשולחו או למסרו למי שיורה השולח, תמורת תשלום הקבוע לאותו דבר דואר.

@ 55. טובין חבי-מכס (תיקון: תשס&quot;ד)
: דבר דואר המכיל טובין חבי-מכס, לא ייפתח ולא ייבדק בידי פקיד המכס אלא בנוכחות פקיד דואר ולענין החברה, בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין-לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56. משלוח בניגוד לכללים (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון כללי בניגוד לכללים, או שאינו ניתן למסירה או להחזרה רשאי בעל הרישיון הכללי לעשות בו כפי שימצא לנכון, לרבות השמדתו, הכל בהתאם לכללים.
: (ב) החליט בעל רישיון כללי למסור דבר דואר שנשלח בניגוד לכללים לנמען או להחזירו לשולח, ישלם הנמען, אם ירצה בדבר הדואר, או השולח - לפי הענין - תשלום כפי שייקבע בכללים; התשלום לא יעלה על סכום הגדול פי חמישה מדמי הדואר בשל אותו דבר דואר - אם הוא דבר דואר פנים, ואם הוא דבר דואר חוץ - יהיה התשלום בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56א. רישום פרטי השולח על גבי דבר דואר רשום (תיקון: תשע״ז)
: (א) שולח יציין על גבי דבר דואר רשום, באופן בולט לעין, ברור ושאין בו כדי להטעות, פרטים אלה:
:: (1) שם השולח, ואם דבר הדואר נשלח בידי השולח כמיופה כוח של אדם אחר – גם שמו של האדם שייפה את כוחו, ואולם אם דבר הדואר נשלח בידי המדינה ומוסדותיה, יירשם שם השולח – ”מדינת ישראל”;
:: (2) מען השולח, למעט אם הוא המדינה ומוסדותיה;
:: (3) האפשרות שחזקת מסירה לפי כל דין תחול לגבי דבר הדואר.
: (ב) בעל רישיון לא יקבל למשלוח דבר דואר רשום שלא מצוינים על גביו הפרטים האמורים בסעיף קטן (א).
: (ג) בעל רישיון המוסר הודעת דואר רשום לנמען, יציין בה באופן ברור את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר כאמור בסעיף קטן (א); השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגים מסוימים של הודעות דואר רשום.
: (ד) בסעיף זה –
::- ”דבר דואר רשום” – דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון, באופן הכולל, בין השאר, רישום בעת הקבלה, ניסיון מסירה במען הנמען, מסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה ומסירת הודעת דואר רשום במקרה שבו לא התאפשרה מסירה כנגד חתימה כאמור;
::- ”הודעת דואר רשום” – הודעה על משלוח דואר רשום שימסור בעל רישיון לנמען ומזמינה אותו לאסוף את דבר הדואר, במקרה שבו לא התאפשרה מסירת דבר דואר רשום במענו כנגד חתימתו;
::- ”המדינה ומוסדותיה” – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתי משפט ובתי דין;
::- ”שולח” – אדם המשלם לבעל רישיון בעבור משלוח דבר הדואר הרשום על ידי בעל הרישיון או באמצעות בעל רישיון אחר.

@ 57. גביית תשלומים שלא שולמו כדין (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא שילם השולח את דמי הדואר בעד משלוח דבר דואר או ששילם אותם בחסר, רשאי בעל רישיון כללי לגבות את כפל התשלום החסר מאת השולח, או מאת הנמען אם ירצה בדבר הדואר, בצירוף ההוצאות הכרוכות בגביה, הכל לפי הכללים.

@ 58. ראיות בתובענת דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בכל הליך לתשלום דמי דואר או תשלומים אחרים בשל דברי דואר לפי חוק זה -
: (1) הצגתו של דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום כשעליו חותמת בעל הרישיון המציינת שהנמען סירב לקבלו או שהנמען נפטר או שאי אפשר למצאו, תהיה ראיה לכאורה על העובדה שצויינה;
: (2) האדם שממנו לכאורה בא דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום, חזקה שהוא השולח.

@ 59. סימון רשמי - ראיה לסכום דמי הדואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: סימון רשמי על דבר דואר שסכום פלוני מגיע בעדו לבעל רישיון כללי או למינהל דואר מחוץ לישראל יהיה ראיה לכאורה שדבר הדואר חב בסכום שצויין.

== פרק ד': הובלת דואר ==

=== סימן א': הובלה בארץ ===

@ 60. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;כלי תעבורה&quot; - אוטובוס ציבורי או מונית, כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]], או [[תקנות התעבורה|בתקנות שהותקנו לפיה]];
:- &quot;בעל שירות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) בעל רשיון קו באוטובוס לפי [[תקנה 386 לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:: (2) בעל מונית המסיעה נוסעים בקו קבוע;
:: (3) מי שמנהל עסק של הסעת נוסעים במונית בקו קבוע;
:: (4) בעל רשיון לפי [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]], הרשאי להטיס נוסעים בקו סדיר וקבוע על-פי תנאי רשיונו.

@ 61. דרישה מבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה רשאית לדרוש מבעל שירות (להלן - בעל שירות נדרש), בהודעה בכתב, שהחל ביום הנקוב בהודעה יוביל ויעביר שקי דואר בימים ובשעות הנהוגים בקו, כפי שתורה החברה, ובלבד שמשקל השקים ומספרם לא יעלה על הקבוע בתקנות לענין זה.

@ 62. ביצוע הוראות הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות נדרש יעשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתה של החברה, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה, ומכאן ואילך יקבל, יאסוף ויוביל את כל שקי הדואר שפקיד הדואר של החברה ימסור לו, לעובדיו או לשלוחיו לשם כך, ויקבל, יאסוף, ימסור ויניח את שקי הדואר הנתונים לו במקומות שלאורך מסלול נסיעתו ובכפיפות להנחיות ולהגבלות סבירות שתקבע החברה.

@ 63. סייג להטלת חובות
: החובות שיוטלו על בעל שירות נדרש לפי [[פרק זה]] יהיו כפופות לתנאי הרשיון שלו ולהוראות כל דין.

@ 64. אחריות לאבדן ונזק (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות יהא אחראי לשמירתו הבטוחה של כל שק דואר שנמסר לו להובלה; במקרה של נזק, גניבה או אבדן של דבר דואר הנמצא בשק, ישפה בעל השירות את החברה על כל סכום פיצויים ששילמה בשל כך.

@ 65. תשלום לבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה תשלם לבעל שירות נדרש תמורה ראויה בעד שירותיו לפי [[סימן זה]].

=== סימן ב': הובלה בין-לאומית ===

@ 66. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל יקבל, על כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא, כל שק דואר שפקיד דואר של החברה נותן לו להובלה, ומשקיבלו יובילו בהקדם האפשרי וימסור אותו ללא השהיה בהגיע כלי הטיס או כלי השיט ליעדו.

@ 67. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל של כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס ימסור ללא השהייה את כל דברי הדואר שבו, שנמסרו לו לשם העברתם לחברה, לפקיד דואר של החברה המוסמך לדרוש אותם, ובאין דרישה - לבית דואר של החברה.

@ 68. תשלום למפעיל ולאחרים (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: החברה תשלם תמורה ראויה למפעיל כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא בעד דברי דואר שמסרה לו החברה להובלה.

=== סימן ג': תנאי שירות ===

@ 69. הובלה הסכם בין מוביל לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: תנאי שירות הובלה לפי [[פרק זה]] וכן התמורה בעדם כאמור [[בסעיפים 65]] [[ו-68]] ייקבעו, בכפוף להוראות כל דין, בהסכם; באין הסכם יכריע השר בדבר.

@ 69א. הוראות לענין הפעלת סמכויות החברה לפי [[פרק ד']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על החברה בכל הנוגע להפעלת סמכויותיה לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר חובת מתן הודעה לשר על הפעלת סמכות מסמכויותיה כאמור, וביטול דרישות שדרשה לפי [[פרק זה]]; הוראות כאמור יכול שייעשו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון.

@ 70. ערעור על החלטת השר
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי [[סעיף 69]] רשאי לערער עליה בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקיו של המערער בישראל.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת השר, לדחותה או לשנותה.
: (ג) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים, ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ד) הגשת ערעור לבית המשפט אינה פוטרת את המערער ממילוי חובותיו על פי [[פרק זה]].

== פרק ה': סמכויות הקשורות במקרקעין ==

@ 71. הצבת תיבות דואר ותאי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי רשאי -
: (1) להקים תיבות דואר לפי צרכיו בכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
: (2) להתקין תאי דואר בקירות של בית דואר הפונים כלפי חוץ.

@ 72. הודעה למחזיק במקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) התכוון בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכותו לפי [[סעיף 71]], ימסור למחזיק במקרקעין הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש.
: (ב) לא ניתן למצוא את המחזיק במקרקעין, יפרסם בעל הרישיון הכללי הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

@ 73. השגה וערעור (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בסעיף זה, &quot;הודעה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 72]].
: (ב) מחזיק במקרקעין הרואה עצמו נפגע מכוונת בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכויות המנויות [[בסעיף 71]], רשאי להשיג על ההודעה בפני בעל הרישיון הכללי תוך ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה.
: (ג) דחה בעל הרישיון הכללי את ההשגה, רשאי המחזיק במקרקעין לערער על החלטת בעל הרישיון הכללי בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
: (ד) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים או לאסרו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.

@ 74. סדרי ערעור
: (א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות, חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 75. תיבות דואר המחוברות למקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1979]], תיבת דואר שחוברה למקרקעין של אחר תהא בבעלות בעל הרישיון הכללי שחיבר את תיבת הדואר כדין.

@ 75א. הוראות לענין הפעלת סמכויות בעל רישיון כללי לפי [[פרק ה']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על בעל רישיון כללי בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר האפיונים של תיבות דואר ותאי דואר שבעל רישיון כללי רשאי להקים או להתקין במקרקעין של אחר.

@ 76. שמירת דיני תכנון ובניה
: הוראות [[פרק זה]] אינן באות לגרוע מהוראה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

== פרק ו': אחריות וחסינות ==

@ 77. אחריות לדבר דואר פנים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, לא יהיו בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק, גניבה או אבדן של דבר דואר פנים, כולו או חלקו, שאירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר המועסק על ידי בעל הרישיון כאמור בתפקידו ועקב שירותים אלה, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) דבר הדואר נתקבל למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור תמורת קבלה ומסירתו טעונה אישור;
:: (2) במקרה של נזק, אבדן חלקי או גניבה מתוך דבר הדואר - הדבר הובא לידיעת פקיד הדואר בעת מסירת דבר הדואר או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן;
:: (3) במקרה של גניבה או אבדן של דבר הדואר כולו - השולח או הנמען הביא את הדבר לידיעת פקיד דואר מיד לאחר שנודע לו;
:: (4) הנזק או האבדן לא נגרמו מחמת אריזה בלתי מספקת או בלתי מתאימה, או מחמת טיבו של דבר הדואר, או באשמתם של השולח או של גורמים שבידי שמים.
: (ב) בעל רישיון כללי יהיה אחראי לנזק שנגרם לדבר הדואר, אם הוכיח השולח כי בעת שנתקבל דבר הדואר למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור טיפל בו פקיד דואר בצורה רשלנית.

@ 78. הגבלת אחריות לאיחורים וטעויות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק שנגרם -
: (1) בשל איחור במסירה או מסירה מוטעית של דבר דואר;
: (2) בשל טעות במברק או השמטה ממנו, או בשל אי-מסירת מברק.

@ 78א. הוראות לענין אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות לענין אחריותו של בעל רישיון לנזק, גניבה או אבדן לפי [[פרק זה]], ובכלל זה צמצום היקף הפטור מאחריות הקבוע [[בסעיפים 77]] [[או 78]].
: (ב) קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע, באישור הועדה, את שיעור הפיצויים לענין [[סעיף 78]], בשים לב, בין השאר, לשיעור דמי המשלוח בעבור העברת דבר הדואר.

@ 79. ראיות
: הראיה שנזק, גניבה או אבדן כאמור [[בסעיף 77]] אירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר בתפקידו ועקב שירותים אלה, היא על התובע; אולם -
: (1) אם בעת מסירת דבר הדואר ניתן לראות - בלי לפתוח את אריזתו - שהוא ניזק או שיש יסוד סביר להניח שהוא ניזק, חזקה שהנזק אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים;
: (2) אם הוכחה קבלת דבר הדואר למשלוח על ידי המצאת קבלה, ודבר הדואר לא נמסר, חזקה שהאבדן אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים.

@ 80. אחריות - כלפי מי (תיקון: תשמ&quot;ז)
: השולח הוא הזכאי לתבוע פיצויים לפי [[סעיף 77]] והוא רשאי להעביר את זכותו לאחר.

@ 81. היקף האחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי חייב בפיצויים לפי [[סעיף 77]] אלא כדי שווי הנזק לדבר הדואר או כדי ערכו של דבר הדואר אם נגנב או אבד, אך לא למעלה מן הסכום שיקבע השר לענין אותו סוג של דבר דואר.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים), התשס״ו–2006]].))

@ 82. אחריות לדבר דואר בשירות בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי אחראי לדבר דואר שנשלח על ידו - למעט חבילה - הנשלח לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית בתוקף אותה שעה ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.

@ 83. אחריות לחבילה בשירות בין-לאומי (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון כללי אחראי לחבילה הנשלחת באמצעותו לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית כפי שהיא בתוקף אותה שעה (להלן - אמנת הדואר) ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.
: (ב)(1) חבילה שנשלחה משטח של מינהל דואר שאינו מכיר באחריות לפי אמנת הדואר, וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי ועקב שירותים אלה, דינה, לענין אחריות בעל הרישיון הכללי, כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.
:: (2) חבילה שנשלחה לשטח של מינהל דואר כאמור בפסקה (1) וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה, דינה לענין אחריות בעל רישיון כללי כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

@ 84. התיישנות (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא ייזקק בית המשפט לתובענה על פי [[סעיפים 77 עד 83]], אם תוך פרק הזמן המפורט להלן מיום שנתקבל דבר הדואר למשלוח לא דרש התובע, בכתב, פיצויים מבעל הרישיון הכללי, או שדרש כאמור אך לא הגיש תובענה תוך תשעים ימים מתאריך ההודעה על דחיית דרישתו:
:: שירות דואר פנים - שנה אחת;
:: שירות דואר בין-לאומי - שישה חודשים.

@ 85. הגבלת אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: נזק שגרם פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי במתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה - לא ישא בו הפקיד במידה העולה על אחריות בעל רישין כאמור, אלא אם כן גרם לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה.

@ 86. פטור מאחריות בשל עבירה או עוולה (תיקון: תש&quot;ן)
: לא יישא פקיד דואר באחריות פלילית או אזרחית על כך שבתום לב, בתוקף תפקידו, שידר או העביר במברק דבר שהוא עבירה או עוולה לפי כל דין או נטל חלק בשידור או בהעברה כאמור.

@ 86א. פטור מאחריות בשל לשון הרע (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון, עובדיו ופקידי הדואר מטעמו לא יישאו באחריות פלילית או אזרחית בשל לשון הרע הנכללת בדברי הדואר אך בשל כך שנאספו, הועברו, חולקו או נמסרו בידיו בהתאם לתנאי רישיונו והוראות חוק זה.

@ 87. תוכן מברק לא יימסר במשפט (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי לקבוע בתעודה כי פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי לא יעיד בהליך משפטי או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מברק שהועבר על ידי בעל הרישיון כאמור או נמסר לו להעברה, ולא יציג את המקור של מברק כאמור שנחתם בידי השולח או מטעמו.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחת מאלה:
:: (1) בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת;
:: (2) שולח המברק או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרישיון הכללי על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
:: (3) בית משפט ציווה על הצגה כאמור.

@ 88. תעתיק מברק ישמש ראיה (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב)
: תעתיק של מברק, החתום בחותמת של בעל רישיון כללי, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המברק המקורי ושהמברק האמור היה חתום ונמסר להעברה בידי האדם שבידיו הוא אמור להיות חתום ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המברק המקורי או את מסירת המברק להעברה, או את החותמת של בעל הרישיון כאמור שקיבל את התעתיק למסירה.

== פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ==
: (((החל מהמועד הקובע תוחלף כותרת הפרק: פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת).))

=== סימן א': מתן השירותים הכספיים על פי היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
: (((תחילתה של כותרת הסימן במועד הקובע).))

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר לשירותים הכספיים המנויים בפסקאות (1) עד (4) המתאפשרים מניהול החשבונות על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
: (א1)(1) (((אינה חלה).))
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר.
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף האמור בכל דין, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, באמצעות החברה, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א); העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר הנלווים לשירותים המנויים בפסקאות (1) עד (3), המתאפשרים מאופן מתן השירותים האמורים או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) הפצת שירותים פיננסיים הניתנים על ידי גורם אחר מכוח סמכותו לפי דין, כפי שאישרו השרים; חלפו 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להפצת שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות מתן אשראי;
:: (8) שירותים פיננסיים שאישרו השרים לפי בקשת החברה הבת שהוגשה באישור דירקטוריון החברה; חלפו 90 ימים ממועד הגשת הבקשה למתן שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה;
:: (9) שירותים פיננסיים שעליהם החליט השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה הבת, הנדרשים לדעת השר לשם קידום המטרות המפורטות [[בסעיף 88ב(ג)(1) ו-(2)]] ובשים לב למצב הכספי של החברה והחברה הבת.
: (א1)(1) החברה הבת תיתן את השירותים הכספיים בעצמה או באמצעות החברה, לרבות באמצעות סוכני דואר שעמם התקשרה; ואולם החברה הבת לא תפתח בעצמה יותר מ-35 סניפים או סוכנויות דואר לשם מתן השירותים הכספיים; השר רשאי, באישור הוועדה, להגדיל את מספר הסניפים או הסוכנויות כאמור, אחת ל-12 חודשים.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות, לפי [[16:299603|תיקון מס' 8]] [[16:300999|ותיקון מס' 9]], למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר; לעניין זה, &quot;תיקון מס' 9&quot; - [[16:300999|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון), התשס&quot;ד-2004]].
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה הבת, כל עוד החברה היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot; בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה הבת להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף הוראות [[סעיף 48 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקה (1) של סעיף קטן (א) וכן שירותי עזר הנלווים לשירותים האמורים; העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88ב. היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, ייתן לחברה הבת היתר למתן השירותים הכספיים, והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע בהיתר תנאים וכן לשנות תנאי מתנאי ההיתר, ובכלל זה להוסיף עליו או לגרוע ממנו.
: (ב) ההיתר וכל שינוי בו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ג) בקביעת תנאים ובשינוים לפי סעיף קטן (א) יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים [[בסעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים, וכן השיקולים והמטרות המפורטים להלן:
:: (1) קידום ושיפור מתן השירותים הכספיים לציבור, ובכלל זה מתן אפשרות לציבור לקבל ייעוץ בנוגע לשירותים הכספיים, ובלבד שייעוץ החייב ברישוי לפי דין ייעשה על ידי מי שמורשה לכך, וכן הפצת שירותים פיננסיים, בעבור גורם הרשאי לתת שירותים כאמור על פי דין; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות שירות מתן אשראי;
:: (2) הרחבת הנגישות של השירותים הכספיים לציבור בשים לב, בין השאר, לפערים הכלכליים בחברה בישראל ובהתחשב בצרכים ייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסייה.
: (ד) השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לבטל, להגביל או להתלות היתר לשירותים כספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 1ב(ט)]], בשינויים המחויבים.

@ 88ב1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ג. איסור תשלום ריבית והפרשי הצמדה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.
: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה הבת זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.

@ 88ד. איסור מתן אשראי או משיכת יתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בחברה הבת.
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בה.

@ 88ה. שירותי עזר (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה הבת לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
: (ב) החברה בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.

=== סימן ב': שירות ללקוח (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ה1. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]], &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות כספי מהחברה.
: (((החל מהמועד הקובע):)) [[בפרק זה]], &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות כספי מהחברה הבת.

@ 88ה2. חובה לתת שירותים כספיים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מחובתה של החברה לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3) או (6)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מחובתה של החברה הבת לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה הבת סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3), (6) או (9)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
: (ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי, דינה כדין סירוב בלתי סביר לתתו.
: (ג) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין מתן השירותים הכספיים, ואם לא התקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב סירוב הנובע מאותה מדיניות כסביר.

@ 88ה3. איסור הטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות כספי ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים:
: (1) המהות והטיב של השירות;
: (2) מועד מתן השירות;
: (3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
: (4) זהות נותן השירות;
: (5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
: (6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
: (7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
: (8) תנאי האחריות לשירות;
: (9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

@ 88ה4. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי-ידיעתו את השפה או חוסר ניסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, והכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות כספי בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

@ 88ה5. גילוי נאות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לפי הפירוט והדרך שיקבע -
:: (1) לגלות ללקוחותיה כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות כספי שהיא נותנת והסיכונים הכרוכים בו;
:: (2) לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלה בדבר השירותים הכספיים;
:: (3) לתת ללקוחותיה, במועדים קבועים, דוחות על שירותים כספיים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.
: (ב) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או למניעת פגיעה בלקוח כאמור [[בסעיף 88ה4]], רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שקבע ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; בתקנות כאמור רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה לעניין גודלן המזערי, היחס בינן ובין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.

@ 88ה6. מסירת מידע על התשלומים הנגבים בעד שירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 88ה5]], החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תמסור ללקוחותיה מידע בכתב על התשלום שהיא גובה בעד כל שירות כספי הניתן ללקוח.
: (ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל מקום שבו ניתנים שירותי החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות באתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))).
: (ג) מדי שישה חודשים תשלח החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לכל בעל חשבון שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו תשלומים בעד שירותים כספיים שקיבל, הודעה ובה מידע מרוכז וסיכום של כל התשלומים שנגבו ממנו; קיבל בעל חשבון הודעה כאמור באמצעות מחשב, תהיה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) פטורה מהחובה לשלחה לבעל החשבון.

@ 88ה7. התניית שירות בשירות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא תתנה החברה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ציינה, אלא אם כן קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין התנאת מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש ובין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 88ה8. מועדים לזקיפת חיובים לחשבון לקוח (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו חיובים לחשבון של לקוח המתנהל אצל החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בשל תשלום שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) גובה בעד מתן שירות כספי.

@ 88ה9. אחריות להטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: היתה הטעיה בפרסומת של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), יראו כמטעים את החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 88ה10. פרסומת המכוונת לקטינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל או עד גיל מסוים.

=== סימן ג': הוראות כלליות לעניין מתן השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ו. הגבלה על העברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: מסמך המשמש להעברת כספים או להוצאת כספים מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בנותנה את השירותים הכספיים לא יהיה עביר אלא לשם גביה על ידי בנקאי כמשמעותו [[בפקודת השטרות [נוסח חדש]]] (בחוק זה - בנקאי); ואולם רשאים השרים להורות שסוג מסוים של מסמכים כאמור יהא סחיר, ומשהורו כן יהא דין מסמכים אלה כדין שיקים כמשמעותם [[בפקודה האמורה]].

@ 88ז. פטור ממס בולים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: מסמך המשמש לעסקאות במסגרת השירותים הכספיים יהיה פטור ממס בולים.

@ 88ז1. שמירת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, לרבות מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, שבע שנים לפחות מיום מתן השירותים הכספיים, בהתאם להוראות שייתן המפקח לעניין זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון שבע שנים לפחות ממועד הסגירה.

@ 88ח. אחריות החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור; ואולם החברה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור.

@ 88ח. אחריות החברה הבת והחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה הבת תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, ((&lt;s&gt;וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור&lt;/s&gt;)), לרבות בנותנה את השירותים כאמור באמצעות החברה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה החברה הבת לחדלת פירעון כאמור [[סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בסעיף 258(3) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], תהיה גם החברה אחראית לכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), השרים רשאים, לאחר קבלת חוות דעתו של המפקח, לפטור בצו את החברה מאחריות לפי סעיף קטן (ב); קביעת צו לפי סעיף קטן זה תיעשה בהתחשב באיתנות הפיננסית של החברה הבת ובמנגנוני הפיקוח והבקרה עליה, ובלבד שצו כאמור לא ייקבע בטרם חלפו 18 חודשים לפחות מיום תחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]].

@ 88ט. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ט1. שמירת דינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: אין בהוראות [[פרק זה]], לעניין הסדרת שירותים כספיים ובכלל זה לעניין הגשת דוחות, כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.

@ 88ט2. סמכות השר לדרוש מידע (תיקון: תשע&quot;ב)
: הסמכות הנתונה לשר כלפי בעל רישיון לפי [[סעיף 1ו]] תהיה נתונה לו גם כלפי החברה הבת או החברה לשם הסדרת תחום השירותים הכספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[הסעיף האמור]], בשינויים המחויבים.

@ 88י. תקנות וביצוע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה לענין פסקאות (1) ו-(2), רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע [[פרק זה]], לרבות תקנות בדבר -
:: (1) תשלומים ובכלל זה תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד השירותים הכספיים;
:: (2) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים הכספיים;
::: (((החל מהמועד הקובע):)) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים או העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה שירות לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (3) השירותים הכספיים, ולרבות לענין פעילותן של החברה והחברה הבת לפי [[פרק זה]] והפיקוח והבקרה עליהן;
:: (4) תנאי הכשירות הנדרשים מנושאי משרה בחברה הבת או מנושאי משרה בחברה העוסקים במתן השירותים הכספיים.
: (ב) (((בוטל).))
: ((פורסמו [[תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל&quot;ה-1974]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע&quot;א-2011]].))

@ 88יא. החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;החברה הבת&quot; - (((תימחק במועד הקובע):)) כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
::- &quot;החזקת כספים&quot; - לרבות רישומי הזכאים והחייבים לכספים;
::- &quot;הכספים&quot; - כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת באמצעות החברה בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה תמורת מתן שירותים כאמור.
::- &quot;הכספים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה הבת תמורת מתן שירותים כאמור.
: (ב) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת שלא יהיו לה רווחים.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת.
: (ג) החברה תחזיק את כל מניות החברה הבת ולא תהיה רשאית להעביר לאחר מניות בחברה הבת, למשכנן או לשעבדן.
: (ג1) (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מההוראות לפי [[חוק החברות]], לא תתקבל החלטה על חלוקה כהגדרתה [[בחוק האמור]], בחברה הבת, אלא לאחר שדירקטוריון החברה הבת קבע כי אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה הבת את היכולת לעמוד בחובות המוטלות עליה לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים.
: (ג2) לפחות שליש מחברי הדירקטוריון של החברה הבת יהיו בעלי השכלה וניסיון בתחום פעילותה של החברה הבת, ויחולו עליהם תנאי הכשירות החלים לגבי דירקטור חיצוני לפי [[סעיף 240(א1), (ב), (ג), (ד) ו-(ו) לחוק החברות]].
: (ג3)(1) דירקטוריון החברה הבת ימנה, מבין חבריו, ועדת השקעות שבה יכהנו מספר אי-זוגי של חברים שלא יפחת משלושה, ובהם לפחות אישה אחת, ובלבד שיושב ראש דירקטוריון החברה הבת יהיה יושב ראש ועדת ההשקעות, ולפחות אחד מחבריה יהיה דירקטור שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ג2).
:: (2) תפקידי ועדת ההשקעות הם:
::: (א) להמליץ לדירקטוריון החברה הבת על מדיניות השקעת הכספים באפיקי השקעה כאמור בסעיף קטן (ה)(2);
::: (ב) להנחות את המנהל הכללי של החברה הבת ביישום מדיניות ההשקעות שקבע דירקטוריון החברה הבת לאחר שקיבל את ההמלצות כאמור בפסקת משנה (א).
:: (3) לא ימונה לחבר בוועדת ההשקעות ולא יכהן בה מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר ועדת ההשקעות או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר כאמור.
: (ד) לחברה ולחברה הבת לא יהיו זכויות כלשהן בכספים, אך הן יהיו רשאיות לבצע בהם פעולות הנדרשות לצורך מתן השירותים הכספיים, החזקת הכספים, קבלת הכספים או העברתם, לפי הענין.
: (ד1) החברה תקיים הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת לחברה הוראות לעניין זה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה או החברה הבת, לפי העניין, יקיימו הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת להן הוראות לעניין זה.
: (ה) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תפקיד את הכספים, למעט הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה, באפיקים המפורטים להלן:
:: (1) בבנק ישראל, לפי [[סעיף 50 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:: (2) באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח.

@ 88יב. גביית תשלום (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה, בנותנה שירותים כספיים מטעם החברה הבת לפי [[סעיף 88א(א)]], רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
:- &quot;החברה הבת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;שירות כספי&quot; - למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(5) ו-(6)]].
:- &quot;שירות כספי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(2), (3) ו-(5) עד (8)]].

=== סימן ד': פיקוח וביקורת על השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===

@ 88יג. מינוי המפקח לענייני השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותן של החברה הבת והחברה בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי הרישיון שניתן לחברה; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].
: (((החל מהמועד הקובע):)) השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותה של החברה הבת, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים, בידי החברה הבת; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].

@ 88יד. הוראות ניהול תקין (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותן וניהולן של החברה והחברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ואת השמירה על עניינם של הלקוחות וכדי למנוע פגיעה ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותה וניהולה התקינים של החברה הבת ואת השמירה על עניינם של הלקוחות, וכדי למנוע פגיעה ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
: (ב) הוראות ניהול תקין יכול שיינתנו גם בעניינים אלה:
:: (1) קיום שיעור יחסי בפריטים או בסוגי פריטים שבפסקאות משנה (א) עד (ג) לעומת פריטים או סוגי פריטים שבפסקת משנה (ד):
::: (א) התחייבויות החברה הבת;
::: (ב) פיקדונות המופקדים בחברה הבת;
::: (ג) הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים שלא חולקו, של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת)));
::: (ד) נכסים של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות חובות המגיעים לה;
:: (2) ההון העצמי המזערי הנדרש מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) כתנאי למתן השירותים הכספיים, כולם או חלקם; הוראות ניהול תקין לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם החשב הכללי במשרד האוצר.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות ניהול תקין, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ד) הוראות ניהול תקין וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))).

@ 88טו. תיקון ליקויים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה הבת או החברה הפרה הוראה מהוראות ניהול תקין, רשאי הוא לשלוח לה הודעה בכתב שבה יפרט את ההפרה, ידרוש את תיקונה בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה לגבי ההפרה ולגבי הדרישה לתיקונה, בתוך התקופה שיקבע בהודעה.
: (ב) הגישה החברה הבת או החברה, לפי העניין, הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח ויודיע לה על החלטתו.
: (ג) סבר המפקח כי החברה הבת או החברה לא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות לה, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להימנע מהפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כל עוד לא תוקנה, בהתאם לתנאים שיקבע.
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן בכל הנוגע לשירותים הכספיים, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.

@ 88טז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יח.(תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88יט. דוחות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה והחברה הבת יגישו למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליהן, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תגיש למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליה, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
: (ב) החברה והחברה הבת יפרסמו פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלהן, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תפרסם פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלה, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
: (ג) המפקח רשאי להורות לחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) להגיש לו דוחות נוספים, ובכלל זה דוחות תמחיר, באופן, במועדים ולתקופות שיורה או בהתרחש אירוע שיורה.

@ 88כ. דיווח החברה הבת על מעילה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) נודע לחברה או לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיהן, סוכן דואר או נושא משרה בהן היה מעורב במעילה הנוגעת לשירותים הכספיים או לכספים כמשמעותם [[בסעיף 88יא]] שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה או של החברה הבת ולמפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) נודע לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיה או מעובדי החברה, סוכן דואר או נושא משרה בה או בחברה, היה מעורב במעילה שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה הבת ולמפקח.
: (ב) הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כמו כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסים של החברה והחברה הבת ונכסים המוחזקים בהן או המנוהלים על ידיהן.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסי החברה הבת ונכסים המוחזקים בה או המנוהלים על ידה.

@ 88כא. חובת סודיות על המפקח או מי מטעמו (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המפקח, פקח או אדם אחר הפועל מטעמו של המפקח מידע ולא יראה מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותים הכספיים לפי חוק זה, אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני החברה או החברה הבת, בלבד - אם ניתנה לכך הסכמת החברה או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המפקח רשאי לגלות מידע או להראות מסמך לנגיד כהגדרתו [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], ובלבד שנוכח כי המידע או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידי בנק ישראל.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח או פקח רשאי לגלות מסמך שהגיע לידיו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אם ראה כי הדבר נדרש לצורכי הליך פלילי.
: (ג) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו, בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ו'2: פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 88כב. הסמכת פקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, פקחים שיהיו נתונות להם סמכויות הפיקוח לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - פקח); הודעה על הסמכת פקח לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
: (ב) לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש פקח, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

@ 88כג. סמכויות המפקח או פקח (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי פקח, ולעניין פסקה (1) לגבי השירותים הכספיים ופסקה (3) - גם המפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לשם פיקוח כאמור ברישה, למעט בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבעל רישיון, סוכן דואר או מי מטעמם פועל בו או מנהל את עסקיו, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מבעל רישיון, מכל נושא משרה בו, מסוכן דואר, מפקיד דואר או מגורם אחר הפועל מטעמו של בעל רישיון למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בסעיף זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (ג) לערוך בדיקות או מדידות במקום כאמור בפסקת משנה (א) או במיתקן המשמש לאספקה או לניטור של שירותים הניתנים בידי בעל רישיון או בידי מי מטעמו, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (3) לשם פיקוח על פעילותה של החברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבו החברה, החברה הבת או סוכן דואר מנהלים את עסקיהם, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מהחברה או מהחברה הבת, מכל נושא משרה בהן, ממי שמועסק על ידן, לרבות רואה החשבון המבקר שלהן או סוכן דואר, ומגורם אחר הפועל מטעמה של החברה הבת למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה.

@ 88כד. בירור מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל הכללי של משרד התקשורת ([[בפרק זה]] - המנהל) יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, למעט לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בבעל הרישיון שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה או החברה הבת הפרה הוראה מההוראות לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בחברה או בחברה הבת, לפי העניין, שלדעת המפקח עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ג) מי שזומן כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יתייצב במועד שזומן אליו; זימון לפי סעיף קטן (א) או (ב) ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם נושא המשרה.
: (ד) זומן נושא משרה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), יודיע המנהל, המפקח או הפקח, לפי העניין, לנושא המשרה שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שעל הפרתם יישאל; נושא המשרה שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

@ 88כה. זיהוי המפקח והפקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המפקח או פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]] אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן יש בידו תעודה החתומה בידי השר המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 88כו. חובת סודיות בכל הנוגע לשירותי דואר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המנהל, פקח או אדם אחר הפועל מטעמם מידע ולא יראה מסמך שהגיע אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותי דואר לפי חוק זה אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני בעל רישיון או החברה הבת בלבד - אם ניתנה לכך הסכמה של בעל הרישיון או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ז': עבירות, עונשין וסדרי דין ==

=== סימן א': עבירות בשירות הדואר והפרת חובת סודיות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 89. גניבת דבר דואר
: פקיד דואר שגנב דבר דואר או מתוכו, הסתירו או השמידו במהלך העברתו, דינו - מאסר חמש שנים; הכיל דבר הדואר כסף, שטר, נייר ערך או חפץ, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 90. עשייה שלא כדין (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) פקיד דואר של בעל רישיון כללי שללא סמכות כדין פתח, עיכב או השהה דבר דואר או עשה לגביו מעשה אחר שאינו רשאי לעשות בתוקף תפקידו, או שביודעין התיר לאחר לעשות מעשה כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לאסור על בעל רישיון כללי את פתיחתו, עיכובו או השהייתו של דבר דואר בדרך שנקבעה בכללים מחמת אחד מאלה:
:: (1) העדר מען נכון;
:: (2) הנמען נפטר או אי אפשר למצאו;
:: (3) הנמען סירב לקבלו או סירב לשלם או לא שילם את דמי הדואר בעדו;
:: (4) דבר הדואר מכיל פריטים שהעברתם בדואר אסורה לפי האמנה וההסכמים של איגוד הדואר העולמי או לפי הכללים;
:: (5) קיים חשד סביר כי נעברה עבירה לגבי דבר הדואר או באמצעותו לפי חוק זה או לפי דין אחר.
: (ג) דבר דואר שנפתח, עוכב או הושהה כאמור ינהג בו פקיד הדואר בהתאם לאמור בכללים.

@ 91. הפרת חובת סודיות בנוגע למתן השירותים הכספיים או בנוגע לדבר דואר או תוכנו (תיקון: תשפ&quot;ב) 
: (א) אדם שהגיע אליו מידע במסגרת מילוי תפקידו לפי חוק זה על אדם אחר, בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים או בכל הנוגע לדבר דואר או תוכנו, לא יגלה אותו לאחר שלא היה מוסמך לקבלו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהחובות החלות על החברה והחברה הבת במתן השירותים הכספיים לפי כל דין.
: (ג) אדם שגילה מידע על אדם אחר או על דבר דואר או תוכנו, שהגיע אליו לפי חוק זה במסגרת מילוי תפקידו או שעשה בו שימוש בניגוד לסעיף קטן (א), דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 92. הפרת איסור מתן שירותי דואר בלא רישיון או היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הנותן שירות דואר בתחום המוסדר בלא רישיון או הפועל שלא לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))), בניגוד להוראות [[סעיף 1א(ב)]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (א1) היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף פי שניים מן הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) בית המשפט רשאי לצוות על החרמת כל דבר דואר שלגביו נעברה עבירה על [[סעיף 1א(ב)]] ולהורות מה ייעשה בו.

@ 93. רשלנות המעביר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מועסק בהובלה, בשמירה או במסירה של שק דואר או של דבר דואר, שבמהלך ההעברה עשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
: (1) התיר לאדם שאינו מוסמך לכך לנסוע ברכב שאינו מורשה להסיע נוסעים והמשמש להובלת שק דואר או דבר דואר;
: (2) תוך כדי העסקתו כאמור או בהיות שק הדואר או דבר הדואר בשמירתו או בהחזקתו, הניח אותו ללא שמירה או הניח לאדם שאינו מוסמך לכך לשמור עליו;
: (3) סיכן את בטיחותו של שק דואר או דבר דואר מחמת אי-זהירות, התרשלות או התנהגות שלא כשורה;
: (4) אסף, קיבל, הוביל או מסר דבר דואר שלא במהלך הרגיל של בעל רישיון כללי, ואין לו רשות לכך;
: (5) האיט במזיד הובלתם של שק דואר או דבר דואר, או לא נקט זהירות ושקידה כראוי להובילם בבטיחות ובמהירות הראויה.

@ 94. בעל שירות נדרש שסירב להסדיר הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל שירות נדרש שסירב לעשות, או לא עשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתו של השר, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה שנמסרה לו לפי [[סעיף 61]], או שהוא, עובדו או שלוחו עשו אחת מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) סירב להוביל, או לא הוביל, שקי דואר שמסר לו פקיד דואר;
:: (2) סירב לקבל, לאסוף, למסור או להניח שקי דואר, או שלא עשה כן במקומות, בימים ובשעות הנהוגים בקו - כפי שהורתה לו החברה.
: (ב) אחריות פלילית לפי סעיף זה לא תגרע מאחריותו של בעל שירות נדרש על פי [[סעיף 64]].

@ 95. עבירות מפעיל (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) אלה דינם קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) מפעיל שלא קיים את הוראות [[סעיף 66]];
:: (2) מפעיל שלא מסר דבר דואר כאמור [[בסעיף 67]];
:: (3) מפעיל שפתח שק דואר שהופקד בידו להובלה, או שהוציא כל דבר מתוך שק כאמור;
:: (4) מי שקיבל מידי מפעיל או מטעמו שק דואר או דבר דואר, כדי שיביאם לבית דואר ובמזיד שבר את החותם של שק הדואר או פתח את דבר הדואר.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ב': עבירות כלפי הדואר ===

@ 96. הגדרת מוביל דואר
: [[בסימן זה]], &quot;מוביל דואר&quot; - אמצעי הובלה שדברי דואר נישאים בו וכן אדם המועסק בהובלת דברי דואר או במסירתם.

@ 97. גניבה או פגיעה בשק דואר או בדבר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) גנב שק דואר;
: (2) גנב דבר דואר משק דואר, מבית דואר, מפקיד דואר או ממוביל דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (3) גנב כסף, שטר, נייר ערך או חפץ מתוך דבר דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (4) עצר מוביל דואר בכוונה לשדוד אותו או לחפש בו;
: (5) סילק או פתח שלא כדין שק דואר שנשלח באמצעות מוביל דואר;
: (6) הוציא שלא כדין דבר דואר במהלך העברתו מתוך שק דואר שנשלח כאמור.

@ 98. משלוח חמרים מסוכנים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו חומר נפץ, חומר מסוכן אחר, יצור חי מסוכן או כל דבר אחר העלול לפגוע באדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 99. הסתרת דברי דואר
: מי שמצא דבר דואר או שנמסר לו שלא כשורה דבר דואר, ובידיעה, שהיה צריך להימסר לאדם אחר, החביאו או עיכבו במזיד, או סירב למסרו או לא מסרו לאחר שפקיד דואר דרש זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים.

@ 100. משלוח חמרים מזיקים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
: (1) מכשיר חד שאינו מוגן כיאות, חומר מזיק, יצור חי מזיק או כל דבר אחר העלול לפגוע בדברי דואר אחרים;
: (2) סמים מסוכנים שהכנסתם בדבר דואר לא הורשתה במפורש באמנה ובהסכמים של איגוד הדואר העולמי.

@ 101. פתיחה או עיכוב של דבר דואר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שאינו מועסק על ידי בעל רישיון ועשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) פתח דבר דואר שהיה צריך להימסר לאחר או גרם לפתיחתו;
:: (2) הפריע או עיכב הובלת דבר דואר או מסירתו לנמען.
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוא אפוטרופסו של קטין או של פסול דין שאליו ממוען דבר הדואר.

@ 102. ביול שלא כדין (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) הסיר שלא כדין בול מדבר דואר במהלך העברתו בחברה, או ממסמך של החברה;
:: (2) השתמש לצורך תשלום דמי דואר בבול דואר שבוטל בחותם או בסימן אחר שנעשה בו בבית דואר;
:: (3) השתמש בבולים או בדברי בולים שלא הונפקו כדין או שלא אושרו, תוך הימנעות מתשלום דמי דואר.
: (ב) יראו כעושה עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) ו-(3) גם מי שהמען הרשום על דבר הדואר או שסימן המופיע על דבר הדואר מצביע עליו כמי ששלח את דבר הדואר או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו.

@ 102א. הפרת איסור הנפקת בולים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: המנפיק בול שלא אושר כאמור [[בסעיף 1]] והנחזה לציין תשלומם של דמי דואר, או המנפיק דברי בולים שעליהם הוטבע בול כאמור, דינו - מאסר שנה אחת; הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סימן שהנפיק בעל רישיון כדין לצורך ציון תשלום דמי דואר.

@ 103. התחמקות מתשלום דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהשיג שירות משירותי בעל רישיון כללי בתחבולה כדי להשתמט מתשלום המגיע תמורתו, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 104. נזק לנכסי בעל רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) מי שכתב על נכס של בעל רישיון כללי או הדביק עליו שלא כדין כרזה או מודעה, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ב) יראו כמבצע עבירה לפי סעיף זה גם מי שתכנה של הכרזה או המודעה מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:
:: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;נכס של בעל רישיון כללי&quot; - בית דואר, תיבת דואר, לוחיות או שלט של בעל רישיון כללי וכל נכס שבעל רישיון כללי מחזיק בו או המשמש אותו.

@ 105. הפרעה לעבודת פקיד דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהפריע לפקיד דואר במילוי תפקידו לאחר שהוזהר שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 106. מרמה
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס:
: (1) רשם במזיד על גבי דבר דואר שנשלח בדואר אמרה כוזבת בדבר תכולתו;
: (2) בכוונת מרמה שם בבית דואר דבר דואר הנחזה כאילו חל עליו פטור או זכות יתר לפי כל דין הנוגע לדברי דואר.

@ 107. משלוח דואר בניגוד לכללים (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שעבר על הוראות [[סעיפים 56]] [[ו-57]], לאחר שבעל הרישיון הכללי הזהירו בכתב שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 108. התראּות כבית דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לא יסמן אדם מקום השייך לו או הנמצא בשליטתו, בסימנים, מלים או אותיות המצביעים או המרמזים, כי יש במקום תיבת דואר או כי המקום הוא בית דואר של בעל רישיון, ולא ירשה בו את קיומם, אלא בהרשאת בעל הרישיון.
: (ב) מי שהפר הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[#סעיף 61|בסעיף 60(א)(1) (([צ&quot;ל: בסעיף 61(א)(1)])) לחוק העונשין]].

@ 109. עיסוק בבית דואר או לידו
: מי שעסק במסחר, במלאכה או ברוכלות, בתוך בית דואר או סמוך לפתחו, דינו - קנס.

== פרק ז'1: אמצעי אכיפה מינהלית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;רישיון&quot; - לרבות היתר כללי לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד התקשורת;
:- &quot;הכנסה שנתית&quot; - סך ההכנסות של המפר בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב כמשמעותה [[בסעיף 109ב1]], בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לאותה שנת כספים, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 109ב. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשע״ז, תשפ&quot;ב, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 400,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 460,730 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-2% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) הפר הוראה שניתנה כאמור [[בסעיף 1ה(ב)]] ושנועדה למנוע פגיעה במתן שירותי הדואר באורח תקין וסדיר או פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר;
:: (1א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 1ה(ג)]] ושנועדה למנוע פגיעה או נזק כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2) התנה שירות ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, והכל בניגוד להוראת [[סעיף 1ז]] או תנאי מתנאי אישור שניתן לפיו;
:: (2א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 5א1(ג)]] בעניין שירות חדש;
:: (2ב) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(א)]] או בניגוד לתנאים והגבלות שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2ג) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בלי שהתקיים תנאי מהתנאים כאמור [[בסעיף 5א2(ג)]];
:: (2ד) החזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה ללא קבלת היתר מהשר או בניגוד לתנאים שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה, כאמור [[בסעיף 5א2(ב)]];
:: (3) לא סיפק לבעל רישיון אחר שירות המבוסס על התשתית שלו בהתאם לקביעה או הוראה לפי [[סעיף 5ב(א)]];
:: (4) לא סיפק לציבור שירות דואר שנקבע כשירות דואר בסיסי בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]] או חרג מתקני איכות או שירות שנקבעו לפי [[הסעיף האמור]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) דרש תשלום לא אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי, בניגוד להוראות [[סעיף 37(ב)]];
:: (7) הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 37(ד)]] בעניין תשלום בעד שירות דואר או עדכון סכום התשלום;
:: (8) הפר הוראה שנתן השר בעניין תשלום בעד שירות דואר, תשלום בעד מקבץ שירותי דואר או הפרדת תשלום, לפי [[סעיף 37(ו)]];
:: (9) נתן הנחה ללקוח עסקי בעד שירות דואר באופן מפלה, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(א)]];
:: (10) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ה)]] בעניין ביטול אמות מידה כאמור [[באותו סעיף]], שינוי שלהן או הוראה אחרת בעניינן;
:: (11) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ו)]] בעניין פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן;
:: (12) קבע כלל בעניין מהעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]], הטעון את אישורו של השר מראש ובכתב בלי לקבל אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א2)]];
:: (13) פעל בניגוד להוראת השר לפי [[סעיף 53(ב) רישה]] שנקבעה בעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]].
: (א1) (((פקע).))
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) לא מסר בכתב מידע בתוך התקופה שנקבעה לכך או באופן הקבוע לכך בדרישת השר בכתב לפי [[סעיף 1ו]];
:: (1א) לא מסר הודעה לשר לפני תחילת מתן שירות חדש, בניגוד להוראות [[סעיף 5א1(ב)]];
:: (1ב) לא פרסם באתר האינטרנט שלו תשלום שקבע לפי [[סעיף 37(ג)]];
:: (1ג) לא מסר הודעה באופן או במועד שעליו הורה השר, על תשלומים שהוא דורש או שבכוונתו לדרוש או על כל שינוי בתשלומים כאמור בניגוד להוראות [[סעיף 37(ה)]];
:: (1ד) לא פרסם את אמות המידה או שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו או לא מסר הודעה על הפרסום, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(ג)]];
:: (1ה) לא מסר מידע שהשר דרש לפי [[סעיף 37א1(ד)]] לגבי אמות המידה או ההנחות הניתנות לפיהן, או נתן הנחה לאחר שלא מסר מידע כאמור;
:: (2) לא סימן דבר דואר המועבר על ידו או בית דואר שלו, בניגוד להוראת [[סעיף 52(ב)]];
:: (2א) לא פרסם באתר האינטרנט שלו כלל שקבע או שינה כאמור [[בסעיף 53(א)]] כל תקופת תוקפו, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)]];
:: (2ב) לא מסר הודעה בעניין כלל או שינוי בכלל שביקש לקבוע, או לא פרסם אותו באתר האינטרנט שלו, במועד שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א1)]];
:: (3) קיבל דבר דואר רשום למשלוח כשלא מצוינים על גביו הפרטים שיש לציינם לפי [[סעיף 56א(א)(1) ו־(2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ב)]];
:: (4) לא ציין בהודעת דואר רשום את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר הרשום, בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ג)]];
:: (5) לא מסר לפקח, בכתב, מידע או מסמך לפי דרישה שנמסרה לו בכתב, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88כג(2)(ב)]];
:: (6) הפר תנאי מתנאי רישיונו או לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל לפי תנאי כאמור, בכל הנוגע לשירותים שאינם השירותים הכספיים, בפרק הזמן שנקבע בהוראה.
: (ב1) סיפק אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, בלא רישיון או היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 1א]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית שלו, לפי הנמוך.
: (ב2) הפרה החברה הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 126(א)]], כמפורט [[בטור א' לתוספת]], רשאי המנהל להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הקבוע [[תוספת|בטור ב' לצידה]].
: (ג) (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת תנאי מתנאי ההיתר לשירותים כספיים שנקבע לפי [[סעיף 88ב]], רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))).
: (ד) הפרה החברה, ואם החברה הבת נותנת את השירותים הכספיים בעצמה - החברה הבת, הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (1) לא סיפקה לציבור שירות כספי בסיסי או חרגה מתקני איכות או שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]];
:: (2) הפרה הוראה מההוראות שנקבעו לפי [[סעיף 88ה5]] לעניין גילוי נאות;
:: (3) לא מסרה ללקוח מידע, בהתאם להוראות [[סעיף 88ה6]];
:: (3א) התנתה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 88ה7]];
:: (4) הפרה הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 88ה8]] לעניין מועד זקיפת חיובים לחשבון של לקוח;
:: (4א) לא שמרה מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(א)]], או לא שמרה מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(ב)]];
:: (5) לא מסרה בכתב מידע או מסמך, לפי דרישה שנמסרה לה בכתב, בניגוד להוראות [[סעיף 88ט2]] [[או 88כג(3)(ב)]];
:: (6) גבתה תשלום בעד שירות כספי בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88י(א)(1)]];
:: (7) לא קיימה הפרדה חשבונאית, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88יא(ד1)]];
:: (8) הפרה הוראה שנתן המפקח לפי [[סעיפים 88יד]] [[או 88טו]];
:: (9) לא הגישה דוח למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(א) או (ג)]], או לא פרסמה פרטים מהדוח הכספי, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(ב)]];
:: (10)  הפרה תנאי מתנאי רישיונה בנוגע לשירותים הכספיים.

@ 109ב1. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, החברה הבת או החברה הפרו הוראה החלה עליהם כאמור [[בסעיף 109ב]], או כי אדם הפר הוראה החלה עליו לפי [[סעיף 109ב(ב1)]] ([[בפרק זה]] - המפר) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה, ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות [[סעיף 109ב2]] וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[בסעיף 109ב3(ד)]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 109ד]], ושיעור התוספת.

@ 109ב2. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ב)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 109ב1]] רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, בכתב או בעל פה כפי שיקבע המנהל או המפקח, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה ב-30 ימים נוספים.

@ 109ב3. החלטת המנהל או המפקח ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 109ב2]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 109ג1]].
: (ב) החליט המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל או המפקח, לפי העניין, את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 109ב2]], בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[הסעיף האמור]], יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 109ג. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 109ג1. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) או המפקח, לפי העניין, אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[סימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[פרק זה]], ובשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשע״ד–2013]].))

@ 109ד. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה חצי אחוז ממנו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה כאמור [[בסעיף 109ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 109ה. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 109ב2]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 109ט]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[אותו סעיף]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי לפי [[פרק זה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 109ה1. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 109ב3]].

@ 109ו. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 109ו1. פריסת תשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות את הפריסה, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
: (ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את ההחלטה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות [[סעיף 109ו]].

@ 109ז. גביה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרישיון לפי הוראות רישיונו, כולן או מקצתן, ורשאי הוא לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

@ 109ז1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז2. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 109ב]], והתקיימו נסיבות שקבע המנהל או המפקח, לפי העניין, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[סימן ב']], להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]((;)) בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 109ד]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 109ז3]].
: (ג) נהלים לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 109ז3. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 109ז2]], רשאי הוא לפנות למנהל או למפקח, לפי העניין, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) קיבל המנהל או המפקח, לפי העניין, בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 109ז4. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 109ד(א)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 109ד(ב)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 109ב2]] [[ו-109ב3]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז5. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] או על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 109ח. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי [[פרק זה]] לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר המנהל או המפקח, לפי העניין, למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל או המפקח, לפי העניין, הליכים לפי [[פרק זה]] בשל ההפרה.

@ 109ט. ערעור (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי [[פרק זה]], ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או המפקח, לפי העניין, או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 109ט1. פרסום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הטיל המנהל או המפקח עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי מועד ביצוע ההפרה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 109ט]] על החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א).
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 109ב2]], ובלבד שהמנהל או המפקח, לפי העניין, הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 109ב1]].
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד, יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל או המפקח אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 109ט2. אצילת סמכויות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הממונה על תחום הדואר במשרד התקשורת את סמכותו לנקוט אמצעי אכיפה מינהלית לפי חוק זה; הודעה על אצילת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 109י. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב) : (((בוטל).))

== פרק ח': העברת עובדים, נכסים, זכויות וחובות, התחייבויות ותביעות (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': העברת עובדים מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 110. הסכם להעברת עובדים
: נחתם בין המדינה לבין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות הרשות יחולו הוראות אלה מיום תחילתו של ההסכם (להלן - הסכם להעברת עובדים):
: (1) עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר;
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד המדינה שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) עובד שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) ולא הסתגל לעבודה ברשות בתנאים ובתקופה שנקבעו בהסכם להעברת עובדים, לא יחולו עליו הוראות פסקה (2) וזכויותיו יהיו כפי שנקבע בהסכם להעברת עובדים;
: (4) זכויותיו של עובד שהועבר כאמור כלפי המדינה מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד המדינה, שהרשות קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת עובדים - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן מן המדינה.

@ 111. הסכם עבודה
: תנאי הסכם עבודה בין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, שעניינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, טעונים אישור השר ושר האוצר, וזאת לתקופה של שנה אחת מיום העברת רוב עובדי שירותי הדואר במשרד התקשורת לרשות.

=== סימן א'1: העברת עובדים מהרשות לחברה (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 111א. הסכם להעברת עובדים לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: נחתם בין הרשות לבין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, לאחר שקוים משא ומתן בין הצדדים, הסכם בדבר העברת עובדים משירות הרשות לשירות החברה, יחולו ההוראות כמפורט להלן מיום תחילתו של ההסכם (בסעיף זה - הסכם להעברת עובדים לחברה):
: (1) עובד הרשות שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שקבע השר;
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (היום שבו יחל עובד הרשות להיות עובד החברה), התשס״ו–2006]].))
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד הרשות שהפך להיות עובד החברה כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה - עובד מועבר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) זכויותיו של עובד מועבר כלפי הרשות מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותו עובד הרשות, שהחברה קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת העובדים לחברה - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן אלא מהחברה;
: (4) עובד מועבר שערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]] היה זכאי לגמלאות לפי [[חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (בסעיף זה - חוק שירות המדינה ((())גמלאות(())){{ריק}}), ימשיך להיות זכאי לגמלאות כאמור;
: (5) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, כל העלאה של המשכורת, לרבות באמצעות קידום בדרגה או מתן תוספות שכר, שתינתן לעובדים המועברים לחברה במסגרת ההסכם להעברת עובדים לחברה, לא תביא לשינוי בגמלה המשולמת למי שפרש מהרשות לפני יום ההעברה לחברה, ושהוראות [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]] הוחלו לענין גמלתו.

@ 111ב. קרן להבטחת תשלומי פנסיה לעובדים (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) החברה תעביר לקרן לצבירת תשלומי גמלאות לעובדי החברה שתאושר בידי שר האוצר (בסעיף זה - הקרן), שיעור מתוך הכנסות החברה כלהלן:
:: (1) בשנת 2005 - 1.5%;
:: (2) בשנים 2006 ו-2007 - 2.5%;
:: (3) החל בשנת 2008 ועד הפקדת יתרת הגירעון האקטוארי - 3.5%.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסות החברה&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 37א(א)]];
::- &quot;יתרת הגירעון האקטוארי&quot; - סכום יתרת הגירעון ביעודות הצבורות בחברה לצורך תשלומי הגמלאות לעובדיה שעליהם חל [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]], ביחס להתחייבויות לגמלאות לעובדים אלה, לאחר הפקדת סכומים שונים שהוסכמו, כפי שייקבע בין החברה לבין נציגות העובדים, באישור החשב הכללי במשרד האוצר ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]].
: (ג) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכויות החברה או העובדים לפי כל דין או הסכם.

=== סימן ב': העברת נכסים, זכויות, חובות ותקציב מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 112. הסכם להעברת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ו, תש&quot;ן)
: (א) [[בסימן זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר, בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לרשות את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי השירותים אשר יינתנו בידי הרשות, החל ביום שייקבע לפי [[סעיף 127(ג)]], ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי השירותים האמורים ערב היום האמור; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים.
: (ג) העברת זכויות לרשות לפי ההסכם להעברת נכסים או רישום הזכויות על שמה, פטורים מתשלום החל לפי כל דין או הסכם על העברה או רישום כאמור; שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות גם מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.

@ 113. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות
: משנחתם ההסכם להעברת נכסים רשאי השר לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

@ 114. העברת תקציב
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;היום הקובע&quot; - היום שנקבע לפי [[סעיף 127(ג)]];
::- &quot;השנה השוטפת&quot; - שנת הכספים שבה היום הקובע.
: (ב) הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים אשר הוקצבו בחוק התקציב לשנה השוטפת לפעולותיהן של יחידות משרד התקשורת המועברות לרשות וטרם הוצאו ביום הקובע; עד לסיומה של שנת הכספים השוטפת יהיה התקציב לפעולות הרשות לפי התקציב שהועבר לרשות כאמור, בשינויים הנובעים מהקמת הרשות.

@ 115. תביעות תלויות ועומדות
: השר רשאי לקבוע בצו כי הרשות תבוא במקום המדינה לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, שהן בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור [[בסעיף 112(ב)]], וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה.

=== סימן ב'1: העברת נכסים, זכויות, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה ומהמדינה או מבנק הדואר לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ===

@ 115א. העברת נכסים, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
::- &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו ערב יום התחילה של הרשות יהיו החל ביום התחילה של המדינה.
: (ג) כל תביעה של הרשות או נגדה שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.

@ 115ב. העברת נכסים מהמדינה לחברה בהסכם (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לחברה את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעברו מהרשות למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], והדרושים לשם מתן השירותים אשר יינתנו בידי החברה לפי הוראות חוק זה ([[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים).

@ 115ג. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לענין העברת הפעילות, הנכסים, החובות וההתחיבויות מהרשות למדינה ומבנק הדואר ומהמדינה לחברה, הוראות, על אף האמור בכל דין, בכל אחד מאלה:
: (1) פטור מלא או חלקי ממסים, מתשלומי אגרות או מתשלומי חובה אחרים, בתנאים שקבע;
: (2) הוראות ותיאומים לענין חבות המס, לרבות לענין קביעת יום רכישה, מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה או יתרת שווי רכישה;
: (3) הוראות מיוחדות לענין קביעת ההכנסה החייבת וחישובה, והמסים החלים על החברה, לרבות בנוגע להסדרי הפרישה והגמלאות של עובדי הרשות.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הוראות מס), התשס״ו–2006]].))

@ 115ד. העברת זכויות, חובות והתחייבוית, מהמדינה לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור הועדה, יקבע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]].
: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, כי החברה תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של הרשות או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], כולן או חלקן.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ה. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות מבנק הדואר לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או בהסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום בנק הדואר, הן לגבי הזכויות והסמכויות של בנק הדואר והן לגבי החבויות וההתחייבויות שהיו מוטלות על הבנק ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ו. תביעות תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר בהסכמת השר, רשאי, לקבוע בצו, כי החברה תבוא במקום בנק הדואר לענין תביעות שהיו תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו, כולן או חלקן, ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת פעילות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 115ו1. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב)
: הוראות [[סעיף 115ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין העברת פעילות, נכסים, חובות והתחייבויות מהחברה לחברה הבת.

== פרק ט': הוראות שונות ==

@ 116. המדינה כמקבל שירות
: דין המדינה כדין כל מקבל שירות לענין קבלת שירותים על פי חוק זה.

@ 117. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 117א. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;א, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 121. היתרים קיימים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היתר שניתן לפי פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976, ושהיה בתוקף ערב קבלתו של חוק זה בכנסת רואים אותו כהיתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) שניתן לפי חוק זה.
: (ב) מי שנרשם כבעל היתר, מכוח ההיתר הכללי לאיסוף, העברה או מסירה של מכתבים, שניתן לפי הוראות [[סעיף 50 לחוק זה]], כנוסחו לפני יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]], ורישומו כאמור היה בתוקף ערב היום האמור, יראו אותו כמי שפועל לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לאחר היום האמור.
: (ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי הוראות [[סעיף 1ב]] [[או 1ג]], לפי הענין, לשנות היתר שהוענק כאמור, להגבילו, להתלותו או לבטלו, ובכלל זה ליתן תחתיו רישיון או להעניק היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לפעילויות שניתן לגביהן היתר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), כולן או מקצתן.

@ 122. שמירת דינים
: אין האמור בחוק זה גורע מסמכויות בדיקה ופיקוח על דברי דואר מכוח כל חיקוק.

@ 123. ביטול
: פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976 - בטלה.

@ 124. : ((הנוסח שולב בחוק בנק הדואר, התשי&quot;א-1951.))
@ 125. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]].))

@ 126. ביצוע ותקנות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) שר התקשורת אחראי לביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ורשאי הוא, באישור הועדה, להתקין תקנות בדבר פיקוח על בעל רישיון, על פעולותיו של בעל רישיון והבאים מטעמו, על אופן מתן שירותים על ידי בעל רישיון, וכן בדבר התנאים שבהם רשאי בעל רישיון להגביל או להפסיק את מתן השירותים הניתנים על ידו, כולם או מקצתם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ״ה–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ב) (((בוטל).))

@ 126א. שינוי [[התוספת]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לשנות בצו את [[התוספת]], ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע [[בטור ב' לתוספת]] לא יעלה על 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022))).

@ 126ב. נוהל דרישת מידע (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]], [[88כג(2)(ב)]] [[ו-37א1(ד)]].
: (ב) המפקח יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג(3)(ב)]].
: (ג) נהלים שנקבעו לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 127. תחילה
: (א) תחילתם של [[סעיפים 2 עד 4]], [[8 עד 20]], [[25]], [[26]], [[29(ב)]], [[34]], [[112]], [[117]] [[ו-126]] ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות.
: (ב) תחילתו של [[סעיף 125(2)]] ביום תחילתו של [[חוק הבזק]].
: (ג) תחילתם של יתר סעיפי חוק זה ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו, באישור שר האוצר, ההסכמים האמורים [[בסעיפים 110]] [[ו-111]] וההסכם להעברת נכסים האמור [[בסעיף 112]], ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום החתימה על ההסכמים האמורים.

@ 128. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך עשרים ימים מקבלתו בכנסת.

== תוספת (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 109ב(ב2)]]))) ====
: [[בתוספת זו]], &quot;התקנות&quot; - [[=תקנות|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ&quot;ה-1995]].
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) החברה לא מסרה דיווח על אירוע מיוחד בסמוך לאחר התרחשות האירוע בניגוד [[לתקנה 8 לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) החברה לא המציאה תוכניות, דינים וחשבונות ומסמכים אחרים כמפורט [[בתוספת לתקנות]], במועדים הקבועים [[בתקנות]], בנושאים ובמתכונת כפי שנקבעו, בניגוד [[לתקנה 9(א) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) החברה לא מסרה דוח שנתי או רבעוני בניגוד [[לתקנה 9(ב) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) החברה לא המציאה דוחות מיוחדים שעניינם שירותי דואר לציבור במועד שנקבע בניגוד [[לתקנה 10 לתקנות]]. || 200,000
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ד' בשבט התשמ&quot;ו (14 בינואר 1986).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, שר החוץ, ממלא מקום ראש הממשלה
* אמנון רובינשטיין, שר התקשורת
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>tb1y0r7j5aof8c6mxtzoxu5c9sdb4bx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080300</id>
      <parentid>3080297</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T07:07:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3080300</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200405" sha1="qq4k179o3wen0esx6zp5brimm5u5hwy" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986 (תיקון: תשס&quot;ד)
&lt;שם קודם&gt; חוק רשות הדואר, התשמ&quot;ו-1986

&lt;מאגר 2001203 תיקון 2158478 תקן 151356 קוד a163Y00000DuDmYQAV&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' &lt;!-- 2000840 --&gt; ''פקודת בתי הדואר:'' ((חא&quot;י כרך ב' פרק קט&quot;ו, עמ' 115|פקודת בתי הדואר|0:563547)); ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 96|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 1142|תקון|0:561626)); ((1941, תוס' 1, 68|תקון|0:561746)), ((129|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)); ((1945, תוס' 1, 121|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((1948, תוס' 1, 27 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Amendment)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|3:208189)); ((תשכ&quot;ב, 103|תיקון מס' 3|5:208190)); ((תשכ&quot;ג, 44|תיקון מס' 4|5:208191)); ((תשכ&quot;ה, 44|תיקון מס' 5|5:208193)), ((234|תיקון מס' 6|5:208192)), ((352|ת&quot;ט|ec:5:317753)); ((תשכ&quot;ח, 17|תיקון מס' 7|6:208194)); ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 57|תקנות-שעת-חירום (תיקון פקודת בתי הדואר)|3066)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ד, 40|חוק לקיום תקפן של תקנות-שעת-חירום שונות|8:210076)). &lt;!-- 2000853 --&gt; ''פקודת הדואר [נוסח חדש]:'' ((דמ&quot;י תשל&quot;ז, 567|פקודת הדואר|vn:8:525762)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 222|ת&quot;ט|ec:8:317405)); ((תשל&quot;ח, 118|ת&quot;ט|ec:9:317799)), ((118|ת&quot;ט|ec:9:317800)); ((תשמ&quot;א, 92|תיקון|9:208195)), ((174|תיקון מס' 2|9:208196)); ((תשמ&quot;ב, 218|חוק הבזק|10:208164)). &lt;!-- 2001368 --&gt; ''פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של ישראל, 1941:'' ((ע&quot;ר 1941 תוס' 1, 125|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)). &lt;!-- 2000126 --&gt; ''חוק בנק הדואר, תשי&quot;א-1951:'' ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון|3:208189)); ((תשי&quot;ח, 114|חוק ההתיישנות|3:208303)); ((תשל&quot;ו, 2|תיקון מס' 3|8:306557)); ((תשמ&quot;ו, 100|חוק רשות הדואר|11:210472)); ((תשנ&quot;ח, 63|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ד, 91|חוק מדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2001203 --&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ו, 79|חוק רשות הדואר|11:210472)), ((162|ת&quot;ט|ec:11:317476)); ((תשמ&quot;ז, 26|ת&quot;ט|ec:11:317477)); ((תש&quot;ן, 121|תיקון|12:211618)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)); ((תשנ&quot;א, 218|תיקון מס' 3|12:210895)); ((תשנ&quot;ב, 42|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 2)|12:211668)); ((תשנ&quot;ד, 36|תיקון מס' 5|13:211018)), ((39|תיקון מס' 6|13:211659)); ((תשנ&quot;ח, 162|תיקון מס' 7|14:211565)); ((תשס&quot;ב, 170|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)); ((תשס&quot;ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((524|תיקון לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:300999)); ((תשס&quot;ו, 96|ת&quot;ט|2040)); ((תשע&quot;א, 143|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)); ((תשע&quot;ב, 566|תיקון מס' 11|18:301460)); ((תשע&quot;ז, 450|תיקון מס׳ 12|20:381149)); ((תשפ&quot;ב, 816|תיקון מס' 13|24:622725)), ((961|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ד, 165|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 1029|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 889|שינוי התוספת לחוק|5428)); ((תשע&quot;ב, 1566|שינוי התוספת לחוק|7150)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 2651|עדכון סכומים|6726)); ((תשע&quot;ו, 3201|עדכון סכומים|7199)); ((תשע&quot;ז, 1911|עדכון סכומים|7411)); ((תשע&quot;ט, 7043|עדכון סכומים|8098)); ((תש&quot;ף, 2639|עדכון סכומים|8611)); ((תשפ&quot;א, 2557|עדכון סכומים|9328)); ((תשפ&quot;ב, 2733|עדכון סכומים|10121)); ((תשפ&quot;ג, 2671|עדכון סכומים|11021)); ((תשפ&quot;ד, 2350|עדכון סכומים|11952)); ((תשפ&quot;ה, 6081|עדכון סכומים|13356)); ((תשפ&quot;ו, 2781|עדכון סכומים|14129)). ''דחיית המועד הקובע:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1564|דחיית היום הקובע|7273)); ((תשע&quot;ד, 585|דחיית היום הקובע|7335)), ((1570|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7403)); ((תשע&quot;ה, 832|דחיית היום הקובע|7488)), ((1384|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ו, 683|דחיית היום הקובע|7611)), ((1704|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ז, 643|דחיית היום הקובע|7771)), ((1386|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7841)); ((תשע&quot;ח, 898|דחיית היום הקובע|7937)), ((2584|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8050)); ((תשע&quot;ט, 1912|דחיית היום הקובע|8157)), ((3520|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8251)); ((תש&quot;ף, 454|דחיית היום הקובע|8332)), ((1822|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8662)); ((תשפ&quot;א, 1764|דחיית היום הקובע|9129)), ((3830|דחיית היום הקובע (מס' 2)|9523)); ((תשפ&quot;ב, 1864|דחיית היום הקובע|9958)).

&lt;מבוא&gt; ((המועד הקובע לתחילתו של [[18:301460|תיקון מס' 11]] (&quot;'''המועד הקובע'''&quot;), שעניינו הסמכת בנק הדואר למתן שירותים כספיים, נדחה &lt;s&gt;ליום 31.7.2022 (120 חודשים מיום 31.7.2012)&lt;/s&gt; ליום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).))

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==


@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;בעל ענין&quot;, ו&quot;החזקה&quot; - כהגדרתם [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בול&quot; - בול דביק או תווית אחרת, מיטבע או סימן שאישר השר או מינהל דואר-חוץ לציון תשלומם של דמי דואר;
:- &quot;בזק&quot; - כהגדרתו [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בית דואר&quot; - מבנה או מקום אחר, לרבות תיבת דואר, שייעד בעל רישיון לקבלת דבר דואר, להעברתו או למסירתו, או לעיסוק בעניני בעל הרישיון;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר כללי לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) המדינה ומוסדותיה;
:: (2) רשות מקומית או תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי רשות מקומית, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהם נותנים לציבור;
:: (3) תאגיד שהוקם בחוק;
:- &quot;דברי בולים&quot; - מעטפה, איגרת, גלויה, וכל אריזה אחרת שעליהן מוטבע בול;
:- &quot;דברי דואר&quot; - מכתב, גלויה, עיתון, דבר דפוס, דוגמה, חבילה וכל צרור וחפץ אחרים הניתנים להעברה בדואר ולרבות מברק;
:- &quot;דמי דואר&quot; - התשלום בעד העברת דבר דואר;
:- &quot;היתר&quot; - (((תוחלף במועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר כללי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר לשירותים כספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר שניתן לחברה הבת לפי [[סעיף 88ב]];
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;החברה&quot; - חברת דואר לישראל בע&quot;מ;
:- &quot;החברה הבת&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;הכללים&quot; - הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 53]];
:- &quot;המפקח&quot; - המפקח לענייני השירותים הכספיים שמונה לפי [[סעיף 88יג]];
:- &quot;המועצה&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;המנהל&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הדואר שהוקמה ופעלה לפי חוק זה כנוסחו ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (6)]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (9)]];
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת;
:- &quot;השרים&quot; - השר יחד עם שר האוצר;
:- &quot;חוק החברות&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק התקשורת&quot; - [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;יוצא&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - היוצא מישראל;
:- &quot;לקוח עסקי&quot; - לקוח שהוא אחד מאלה:
:: (1) תאגיד;
:: (2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
:: (3) עוסק מורשה כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (4) גוף שהוקם לפי חוק;
:- &quot;מברק&quot; - מסר בכתב או בדרך אחרת המועבר, או המיועד להעברה, באמצעי בזק או בדרך מהירה אחרת;
:- &quot;מדריך הדואר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מפעיל&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - לרבות הבעלים, השוכר, המסיע, המטיס או המשיט, או מי מטעמם;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נכנס&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - הנכנס לישראל;
:- &quot;סוכן דואר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 46(א)]];
:- &quot;פנים&quot;, לענין דבר דואר - מדוור בישראל וממוען למקום בישראל, ולענין דמי דואר - דמי הדואר המוטלים על דבר דואר כאמור;
:- &quot;פקיד דואר&quot; - כל המועסק בכל ענין של בעל רישיון;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון כללי או רישיון מיוחד;
:- &quot;רישיון כללי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, ולענין החברה - גם למתן שירותים כמפורט [[בסעיף 5א(א)]];
:- &quot;רישיון מיוחד&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, המוגבל לפי סוגי השירותים, סוגים של דברי דואר, מועדי מתן השירותים, מקומות מתן השירותים או הסוגים של מקבלי השירותים;
:- &quot;שירותי דואר&quot; - השירותים להעברת דברי דואר בישראל, מישראל לארצות חוץ ומארצות חוץ לישראל, לרבות שירותי דואר בתחום המוסדר ותברוקה;
:- &quot;שירותי דואר בסיסיים&quot; - שירותי דואר הכלולים ברשימה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, לפי הוראות [[סעיף 5ג]];
:- &quot;שירותי דואר בתחום המוסדר&quot; - איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גרם, למען הזולת, וכן תברוקה, והשירותים הכרוכים בפעולות אלה;
:- &quot;שירותי דואר בתחום השמור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירותים פיננסיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות שתאגיד בנקאי רשאי לתת לפי [[סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], למעט שירותים המנויים [[בפסקאות (5), (6), (12) ו-(13) של הסעיף האמור]], ולמעט קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר כאמור [[בפסקה (9) של אותו סעיף]];
:- &quot;שק דואר&quot; - שק, ארגז, חבילה וכל כלי קיבול אחר שבהם מובילים דברי דואר במהלך העברתם בדואר, בין שיש בהם ובין שאין בהם דברי דואר;
:- &quot;תברוקה&quot; - שירות למען הזולת לקבלת מברקים, העברתם ומסירתם;
:- &quot;תיבת דואר&quot; - כל תיבה או כלי קיבול אחר של בעל רישיון לקבלת דואר לשם העברתו בדואר;
:- &quot;תיקון מס' 8&quot; - [[16:299603|פרק ד' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תיקון מס' 13&quot; - [[24:622725|חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק א'1: רישוי שירותי דואר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ==

@ 1א. זכות המדינה וחובת רישוי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) למדינה הזכות לתת שירותי דואר.
: (ב) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי חוק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר כללי שהוענק לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - היתר), ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:
:: (1) דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;
:: (2) כתב בי-דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;
:: (3) דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו.

@ 1ב. מתן רישיון, ביטולו, הגבלתו התלייתו או שינויו (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים; רישיון יכול שיינתן גם לגבי שירותים שהוענק לגביהם היתר.
: (ב) במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;
:: (2) התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;
:: (3) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור.
: (ג) בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
: (ד) השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.
: (ה) לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.
: (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ח), ומהוראות לפי [[סעיפים 88י]] [[ו-126]], ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
:: (1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון או בבעל הרישיון;
:: (2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;
:: (3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
: (ז) רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
: (ח) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).
: (ט) השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
:: (1) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
:: (1א) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;
:: (2) בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק זה או לפיו;
:: (3) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת או הוראה שניתנה לפיהם, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - לרבות הפרה של תנאים שונים שאינם מהותיים;
:: (4) בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;
:: (5) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או שמתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון כהגדרתם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]], או הליכי פשיטת רגל לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - גם אם החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.

@ 1ג. מתן היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: (א) השר רשאי להעניק היתר כללי למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ולקבוע בו תנאים; ההיתר יכול שיוענק גם לגבי שירותים שניתן לגביהם רישיון, וכן יכול שיהיה מוגבל לפי מועד מתן השירותים, סוג השירותים, סוג דברי הדואר, מקום מתן השירותים או סוג מקבלי השירותים; היתר יפורסם ברשומות.
: (ב) ההיתר יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לתת מכוחו שירותי דואר בתחום המוסדר.
: (ג) על ההיתר, על מבקש הרישום ועל מי שרשום לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 1ב]] בשינויים המחויבים.

@ 1ד. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 1ה. חובת מתן שרותי דואר באופן תקין וסדיר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון ייתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, על פי הרישיון או ההיתר ועל פי ההוראות שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי להורות לבעל רישיון על פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט לשם מניעת פגיעה או נזק כמפורט להלן, באופן ובתנאים שיורה, אף בלי שנתן הזדמנות לבעל הרישיון לטעון את טענותיו, אם ראה כי בעל הרישיון פועל באופן העלול לגרום לאחד או יותר מאלה:
::: (א) פגיעה מיידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר;
::: (ב) נזק בלתי הפיך לדברי דואר;
::: (ג) פגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום שירותי הדואר.
:: (2) הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקפן עם נתינתן ויהיו בתוקף לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על תשעה חודשים מיום שניתנו; השר ייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר מתן ההוראות ולא יאוחר מתום 15 ימים לאחר כניסת ההוראות לתוקפן.

@ 1ו. חובת בעל רישיון למסור מידע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי לדרוש בכתב ולקבל מבעל רישיון, כל מסמך וכל מידע הנדרש, לדעת השר, לצורך פיקוח או ביקורת על בעל הרישיון או לשם הסדרת תחום הדואר; בעל רישיון שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה, בכתב, בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לענין זה, &quot;מסמך&quot; ו&quot;מידע&quot; - לרבות &quot;חומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 1ז. התניית שירות בשירות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: בעל רישיון לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, אלא אם כן השר אישר לו לעשות כן, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף זה, &quot;שירות&quot; - שירות דואר או שירות אחר הניתן על ידי בעל רישיון.

@ 1ח. אגרות בעד מתן רישיונות או בעד רישום לפעול לפי היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: השרים רשאים לקבוע -
: (1) אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישום לפעול לפי היתר;
: (2) אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן;
: (3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאות גביה.

== פרק ב': רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': מתן שירותי דואר על פי רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 3. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 4. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 5א. מתן רישיון כללי לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן:
:: (1) שירותי דואר;
:: (2) שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו, והכל תוך שמירה על תחרות הוגנת, ובלבד שלא יהיה במידע או בדרך הצגתו או הפצתו משום פרסומת מסחרית; לענין זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - לרבות גוף או מוסד אחר שאישר השר, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהוא נותן לציבור, ורשאי השר להתנות מתן האישור בתנאים, לרבות בדבר מהות המידע; הודעה על גוף ציבורי תפורסם ברשומות;
:: (3) השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
::: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות לחברה הבת, הניתן לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) החברה לא תיתן, במישרין או בעקיפין, שירותים שלא הותרו לה במפורש לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג); לענין זה, &quot;החברה&quot; - בין בעצמה ובין באמצעות אחר מטעמה.
: (ה) ביטל השר לפי הוראות [[1ב|סעיף קטן 1ב(ט)]] את הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן השר רישיון כללי לפי סעיף זה, בדרך של מכרז; ניתן רישיון כללי כאמור, יחולו על בעל הרישיון כל ההוראות לפי חוק זה החלות על החברה, ויהיו לו הסמכויות, הזכויות והחובות, לרבות החובה למתן שירותי דואר בסיסיים לפי הוראות [[סעיף 5ג]], שחלות על החברה לפי הוראות חוק זה.

@ 5א1. מתן שירות חדש על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות חדש&quot; - שירות נוסף על השירותים המנויים [[בסעיף 5א(א)]] שאינו שירות הדפסת דבר דואר ואינו שירות מהשירותים הכספיים.
: (ב) החברה רשאית לתת שירות חדש אם הודיעה לשר על כך 14 ימים לפחות לפני תחילת מתן השירות החדש, ובלבד שאין במתן השירות החדש כדי לפגוע במתן שירותי הדואר והשירותים הכספיים באורח תקין וסדיר או כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) ראה השר כי מתן שירות חדש פוגע או עלול לפגוע במתן שירות דואר או שירות כספי באורח תקין וסדיר או בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לחברה שלא לתת את השירות או לתת אותו בכפוף לתנאים והגבלות שיורה לה.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאפשרות החברה לתת שירותים שהותרו לה לפי [[סעיף 5א(ג)]] כנוסחו ערב ביטולו [[24:622725|בתיקון מס' 13]].

@ 5א2. מתן שירות הדפסת דבר דואר על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) החברה רשאית לתת שירות הדפסת דברי דואר רק באמצעות תאגיד אחר המספק שירותי הדפסה שהחברה אינה מחזיקה באמצעי שליטה בו, אלא אם כן הותר לה לעשות כן לפי סעיף קטן (ב); השר רשאי לקבוע ברישיון הכללי של החברה תנאים והגבלות לעניין שירות כאמור.
: (ב) החברה אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה, אלא אם כן השר התיר זאת מראש ובכתב, לאחר שנוכח שאין בכך כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר ובכפוף לתנאים שקבע ברישיונה הכללי, אם קבע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), החברה רשאית לתת שירות הדפסת דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בהתקיים כל אלה:
:: (1) שירות ההדפסה יכלול הדפסה של עד 1,000 דברי דואר לכל משלוח;
:: (2) דברי הדואר יישלחו על ידי החברה.

@ 5ב. חובת מתן שירותי דואר בידי בעל רישיון כללי לבעל רישיון אחר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לשם הגברת התחרות בתחום שירותי הדואר והבטחת רמת השירותים בתחום האמור, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, רשאי השר לקבוע כי בעל רישיון כללי חייב לתת לבעל רישיון אחר שירותים המבוססים על התשתיות של בעל הרישיון הכללי, לרבות גישה למרכזי חלוקה או לתאי חלוקה, וליתן הוראות בדבר אופן מתן השירותים או הגישה וההסדרים לביצועם; קביעה או מתן הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייעשו ברישיון, בהוראת מינהל או בתקנות, ובלבד שקביעה שענינה תשלום בעד שירותים לפי סעיף קטן זה תהיה בהסכמת שר האוצר; לענין זה, &quot;תשתית&quot; - ציוד, מיתקנים או מבנים המשמשים לשם מתן שירותי דואר.
: (ב) לא קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר התשלומים לבעל רישיון כללי בעד מתן השירותים כאמור באותו סעיף קטן, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, בהסכמה, את התשלומים כאמור, ובאין הסכמה - יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, את התשלומים; קביעת השר כאמור יכול שתיעשה בהוראת מינהל או ברישיון.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))

@ 5ב1. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((פקע).))

@ 5ג. חובת מתן שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים בסיסיים לכלל הציבור בכל המדינה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים וכן השירותים הכספיים הבסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה.
:: (2) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון.
::: (((החל מהמועד הקובע):)) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון או בהיתר לשירותים כספיים.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
: (ב) בעל רישיון כללי חייב לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בעל רישיון כללי, והחברה הבת, לפי העניין, חייבים לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
: (ג) נוכחו השרים כי התקיימו כל אלה:
:: (1) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול ברשימת שירותי הדואר הבסיסיים;
:: (2) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות הנכלל ברשימת השירותים הבסיסיים, על ידי בעל רישיון כללי בלבד;
:: (3) עלות מתן השירות כאמור בפסקה (2) עולה על התועלת של בעל הרישיון הכללי ממתן אותו שירות;
:: רשאים הם לקבוע כי על בעל רישיון הנותן את שירותי הדואר הבסיסיים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא לכלל הציבור בכל המדינה, להשתתף במימון מתן שירותי הדואר הבסיסיים כאמור, הניתנים על ידי בעל רישיון כללי; קבעו השרים כאמור, רשאים הם לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.

=== סימן ב': התקשרויות וחובות במישור הבין-לאומי ===

@ 6. חובות מכוח המשפט הבין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: חובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין-לאומיות בענין שירותי דואר, יקויימו בידי החברה או בידי מי שהשר יקבע בתקנות.

@ 7. ביצוע פעולות במישור בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי ליפות כוחה של החברה להתקשר לצורך ביצוע תפקידיה עם מינהלים הנותנים שירותי דואר במדינות אחרות, בהתאם לאמנות בין-לאומיות שמדינת ישראל צד להן, או את כוחו של מי שקבע השר בתקנות לשם ביצוע התפקידים כאמור.

=== סימן ג': מועצת הרשות (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 13. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 14. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 19. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 20. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ד': תפקידי המועצה וסמכויותיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 21. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 22. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 23. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ה': מנהל הרשות ועובדיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 26. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 29. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 30. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 31. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 32. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 33. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ו': תשלומים ותמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
@ : (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] במועד הקובע):)) 

@ 37. קביעת תשלומים בעד שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי ידרוש תשלום סביר בעד שירות דואר שהוא נותן, ובכלל זה שירות דואר הכלול במקבץ שירותים או במקבץ שירותי דואר, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כללי ידרוש תשלום אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי; בסעיף קטן זה, &quot;לקוח פרטי&quot; - לקוח שאינו לקוח עסקי.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התשלום שהוא דורש בעד שירות דואר, מקבץ שירותי דואר ומקבץ שירותים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי בעד שירות דואר כאמור באותו סעיף קטן ישולם תשלום, ובכלל זה תשלום מרבי או תשלום מזערי, והכול בהתאם להוראות שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות בדבר עדכון סכומי התשלומים לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי להודיע לו, באופן ובמועד שיקבע, על תשלום שבעל הרישיון הכללי דורש או שבכוונתו לדרוש בעד שירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן על כל שינוי בתשלום כאמור.
: (ו)(1) ראה השר כי בעל רישיון כללי דורש תשלום שאינו סביר או אינו אחיד, או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום שירותי הדואר, בעד שירות דואר שלא נקבע לו תשלום, בעד שירות דואר שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי, בעד מקבץ שירותי דואר או בעד מקבץ שירותים, רשאי הוא להורות לו כל אחד מאלה:
::: (א) התשלום שידרוש בעד אותו שירות דואר או מקבץ שירותי דואר; תוקפה של הוראה לפי פסקה זו לא יעלה על תשעה חודשים מיום שניתנה;
::: (ב) להפריד את התשלום בעד שירות הדואר הנכלל במקבץ שירותים, ובכלל זה במקבץ שירותי דואר, מהתשלום בעד מקבץ השירותים שאותו שירות דואר נכלל בו.
:: (2) לא ייתן השר הוראה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן נתן לבעל רישיון כללי הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראה כאמור תינתן בהחלטה מנומקת בכתב ותחילתה תהיה במועד שהשר יקבע בה.
: (ז) בחינת השר לפי סעיף קטן (ו) רישה אם תשלום בעד שירות דואר, ובכלל זה שירות דואר הנכלל במקבץ שירותי דואר או במקבץ שירותים, הוא תשלום שאינו סביר יכול שתיעשה בהתבסס על עלות מתן שירות הדואר בתוספת רווח סביר או על תשלום בעד אותו שירות דואר או בעד שירות דואר אחר בר-השוואה שבעל רישיון כללי או בעל רישיון אחר נותן, ולעניין שירות דואר הנכלל במקבץ שירותים - גם על עלות מקבץ השירותים.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;מקבץ שירותים&quot; - כמה שירותים הכוללים לפחות שירות דואר אחד, שנקבע להם תשלום כולל אחד;
::- &quot;מקבץ שירותי דואר&quot; - כמה שירותי דואר שנקבע להם תשלום כולל אחד.

@ 37א. תמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תשלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיה, כמפורט להלן:
:: (1) בתקופה שמיום תחילת [[16:299603|תיקון מס' 8]] עד יום כ&quot;ג בסיון התשס&quot;ה (30 ביוני 2005) - 3%;
:: (2) בתקופה שמיום כ&quot;ד בסיון התשס&quot;ה (1 ביולי 2005) עד יום י&quot;ד בתמוז התשס&quot;ז (30 ביוני 2007) - 2%;
:: (3) בתקופה שתחילתה ביום ט&quot;ו בתמוז התשס&quot;ז (1 ביולי 2007) - 1%;
:: לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הכספיים שהתשלומים בעדם נקבעו לפי הוראות [[סעיף 88י]].
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הניתנים לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים.
: (ב) בעל רישיון כללי שאינו החברה ישלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיו, הכל כפי שקבעו השרים באישור הועדה.
: (ג) השרים רשאים לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לתשלום התמלוגים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לרבות לענין שינוי שיעור התמלוגים, מועדי תשלומם, הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים; קביעה לענין שינוי שיעור התמלוגים טעונה אישור הועדה.

@ 37א1. הנחה בתשלום בעד שירות דואר ללקוח עסקי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי רשאי לתת הנחה בעד שירות דואר ללקוח עסקי בהתאם לאמות מידה שיקבע לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה - אמות המידה), ובלבד שההנחה תינתן באופן בלתי מפלה ושהתשלום לאחר מתן ההנחה יהיה תשלום סביר כאמור [[בסעיף 37(א)]].
: (ב) אמות המידה יתבססו על השוני בעלות מתן השירות, במאפייניו, באופן אספקתו, היקפו ובאופן התשלום בעדו, ולא יהיה בהן כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם את אמות המידה וכל שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו, וימסור הודעה על הפרסום לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, והכול 14 ימים לפחות לפני יום הכניסה לתוקף של אמות המידה או השינוי, לפי העניין; לא פרסם בעל רישיון את אמות המידה או שינוי שלהן או לא מסר הודעה על פרסומם בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לא ייכנסו אמות המידה או השינוי לתוקף, ובעל הרישיון לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג]], השר רשאי לדרוש בכתב מבעל רישיון כללי כל מידע לגבי אמות המידה וההנחות הניתנות לפיהן, ובכלל זה פירוט לגבי ההנחות ושיעורן; בעל רישיון כללי לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אם לא מסר מידע כאמור, אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לבטל או לשנות אמת מידה, או לתת לו כל הוראה אחרת בעניינה, אם ראה כי היא אינה תואמת את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ו) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לנקוט או להימנע מלנקוט פעולות אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון כללי לא ייתן הנחה ללקוח עסקי בעד תשלום שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(א), (ג) ו-(ד)]] כנוסחו ערב [[24:622725|תיקון מס' 13]] ולפי [[סעיף 126(א)]], כל עוד הן עומדות בתוקף לפי [[24:622725|סעיף 62 לתיקון מס' 13]], או על תשלום או תשלום מזערי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(ד)]] כנוסחו אחרי [[24:622725|תיקון מס' 13]].

@ 38. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 39. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 40. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44א. (תיקון: תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

== פרק ג': פעולות בעל רישיון (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 45. חזקות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: לענין חוק זה -
: (1) יראו מסירת דבר דואר לאדם המורשה לקבל אותו דבר דואר בשביל בעל רישיון, כמסירה לבית הדואר;
: (2) יראו דבר דואר כמצוי במהלך העברה משעה שנמסר לבית הדואר עד זמן מסירתו לנמען;
: (3) יראו כמסירת דבר דואר לנמען - הכנסה של דבר דואר לתיבת המכתבים שלו או לתיבת מכתבים שהקצה לו בעל רישיון במיתקן לחלוקת דברי דואר וכן מסירה לידיו של הנמען או לידי אדם הנחזה כרשאי לקבלו עבור הנמען כמקובל במסירת דברי דואר הממוענים אליו, בין אם המסירה נעשתה בבית דואר ובין בביתו של הנמען, במקום עסקו או במקום אחר שאותו הועיד הנמען לצורך זה.

@ 46. סוכני דואר ומחלקי דואר (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ד)
: (א) החברה רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר; היחסים שבין החברה לבין סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.
: (ב) היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.

=== סימן ב': ייחוד פעולות וזכויות ===

@ 47. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 49. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 50. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 51. זכות המדינה בבולים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) למדינה הזכות הייחודית להנפיק בולים דביקים ודברי בולים והיא תספקם לחברה במחיר העלות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של בעל רישיון להשתמש בסימן אחר לציון תשלומם של דמי דואר, ובלבד שסימן כאמור אינו נחזה להיות בול.
: (ב) הקנין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים, ובבולים, שבידי השירות הבולאי, הם קנין המדינה.
: (ג) המדינה רשאית להתקשר עם החברה לצורך קבלת שירותי הנפקת הבולים והפצתם, ובלבד שבהתקשרות כאמור תשמש החברה כנאמן בעבור המדינה; ואולם רשאי השר בכל עת להורות לחברה על ביטול התקשרות כאמור וכן להורות לה להשיב למדינה את נכסי המדינה המוחזקים על ידה או המשמשים אותה לצורך הנפקת בולים; הורה השר כאמור, רשאית המדינה להעניק את הזכות להנפיק בולים בעבורה, בדרך של מכרז.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לבולים, לרבות לענין הדרכים שבהן יפעל השירות הבולאי, אופן הנפקת הבולים והתשלומים בעדם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת דואר ומסירתו ===

@ 52. חובת סימון (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון יסמן את דברי הדואר המועברים על ידו, וכן את בתי הדואר שלו ואת כלי רכבו, בסימן אשר יאפשר את זיהוים כמועברים על ידו או כשייכים לו.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין דרך הסימון כאמור בסעיף קטן (א); הוראות כאמור יכול שייעשו בהוראות מינהל.

@ 53. כללים לענין טיפול בדברי דואר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי יקבע כללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר לרבות בענין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם, ומסירתם וכל ענין אחר הנוגע לטיפול בהם ויפרסם אותם ואת מועד תחילתם באתר האינטרנט שלו כל תקופת תוקפם.
: (א1) ביקש בעל רישיון כללי לקבוע כלל לפי סעיף קטן (א) או לשנות כלל שקבע כאמור, ימסור הודעה בעניין לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, בצירוף נוסח הכלל או השינוי המוצע, לפי העניין, ויפרסם את הכלל או את השינוי באתר האינטרנט שלו 14 ימים לפחות לפני כניסתו לתוקף; נוסח הכלל או השינוי בו כאמור יפורסם גם באתר האינטרנט של משרד התקשורת, בסמוך לאחר קבלת הודעת בעל הרישיון הכללי לפי סעיף קטן זה.
: (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע ברישיון של בעל רישיון כללי עניינים כאמור באותו סעיף קטן שקביעת כללים לגביהם טעונה את אישורו מראש ובכתב.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע הוראות בענינים האמורים באותו סעיף קטן שיחולו על בעל רישיון; הוראות כאמור יכול שיהיו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון; היתה סתירה בין הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי סעיף קטן (א), ההוראות שקבע השר - עדיפות.

@ 54. דבר דואר שנמענו נפטר (תיקון: תשס&quot;ד)
: נודע לבעל רישיון כי נמענו של דבר דואר נפטר לפני מסירתו, רשאי הוא להחזיר את דבר הדואר לשולחו או למסרו למי שיורה השולח, תמורת תשלום הקבוע לאותו דבר דואר.

@ 55. טובין חבי-מכס (תיקון: תשס&quot;ד)
: דבר דואר המכיל טובין חבי-מכס, לא ייפתח ולא ייבדק בידי פקיד המכס אלא בנוכחות פקיד דואר ולענין החברה, בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין-לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56. משלוח בניגוד לכללים (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון כללי בניגוד לכללים, או שאינו ניתן למסירה או להחזרה רשאי בעל הרישיון הכללי לעשות בו כפי שימצא לנכון, לרבות השמדתו, הכל בהתאם לכללים.
: (ב) החליט בעל רישיון כללי למסור דבר דואר שנשלח בניגוד לכללים לנמען או להחזירו לשולח, ישלם הנמען, אם ירצה בדבר הדואר, או השולח - לפי הענין - תשלום כפי שייקבע בכללים; התשלום לא יעלה על סכום הגדול פי חמישה מדמי הדואר בשל אותו דבר דואר - אם הוא דבר דואר פנים, ואם הוא דבר דואר חוץ - יהיה התשלום בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56א. רישום פרטי השולח על גבי דבר דואר רשום (תיקון: תשע״ז)
: (א) שולח יציין על גבי דבר דואר רשום, באופן בולט לעין, ברור ושאין בו כדי להטעות, פרטים אלה:
:: (1) שם השולח, ואם דבר הדואר נשלח בידי השולח כמיופה כוח של אדם אחר – גם שמו של האדם שייפה את כוחו, ואולם אם דבר הדואר נשלח בידי המדינה ומוסדותיה, יירשם שם השולח – ”מדינת ישראל”;
:: (2) מען השולח, למעט אם הוא המדינה ומוסדותיה;
:: (3) האפשרות שחזקת מסירה לפי כל דין תחול לגבי דבר הדואר.
: (ב) בעל רישיון לא יקבל למשלוח דבר דואר רשום שלא מצוינים על גביו הפרטים האמורים בסעיף קטן (א).
: (ג) בעל רישיון המוסר הודעת דואר רשום לנמען, יציין בה באופן ברור את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר כאמור בסעיף קטן (א); השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגים מסוימים של הודעות דואר רשום.
: (ד) בסעיף זה –
::- ”דבר דואר רשום” – דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון, באופן הכולל, בין השאר, רישום בעת הקבלה, ניסיון מסירה במען הנמען, מסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה ומסירת הודעת דואר רשום במקרה שבו לא התאפשרה מסירה כנגד חתימה כאמור;
::- ”הודעת דואר רשום” – הודעה על משלוח דואר רשום שימסור בעל רישיון לנמען ומזמינה אותו לאסוף את דבר הדואר, במקרה שבו לא התאפשרה מסירת דבר דואר רשום במענו כנגד חתימתו;
::- ”המדינה ומוסדותיה” – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתי משפט ובתי דין;
::- ”שולח” – אדם המשלם לבעל רישיון בעבור משלוח דבר הדואר הרשום על ידי בעל הרישיון או באמצעות בעל רישיון אחר.

@ 57. גביית תשלומים שלא שולמו כדין (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא שילם השולח את דמי הדואר בעד משלוח דבר דואר או ששילם אותם בחסר, רשאי בעל רישיון כללי לגבות את כפל התשלום החסר מאת השולח, או מאת הנמען אם ירצה בדבר הדואר, בצירוף ההוצאות הכרוכות בגביה, הכל לפי הכללים.

@ 58. ראיות בתובענת דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בכל הליך לתשלום דמי דואר או תשלומים אחרים בשל דברי דואר לפי חוק זה -
: (1) הצגתו של דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום כשעליו חותמת בעל הרישיון המציינת שהנמען סירב לקבלו או שהנמען נפטר או שאי אפשר למצאו, תהיה ראיה לכאורה על העובדה שצויינה;
: (2) האדם שממנו לכאורה בא דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום, חזקה שהוא השולח.

@ 59. סימון רשמי - ראיה לסכום דמי הדואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: סימון רשמי על דבר דואר שסכום פלוני מגיע בעדו לבעל רישיון כללי או למינהל דואר מחוץ לישראל יהיה ראיה לכאורה שדבר הדואר חב בסכום שצויין.

== פרק ד': הובלת דואר ==

=== סימן א': הובלה בארץ ===

@ 60. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;כלי תעבורה&quot; - אוטובוס ציבורי או מונית, כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]], או [[תקנות התעבורה|בתקנות שהותקנו לפיה]];
:- &quot;בעל שירות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) בעל רשיון קו באוטובוס לפי [[תקנה 386 לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:: (2) בעל מונית המסיעה נוסעים בקו קבוע;
:: (3) מי שמנהל עסק של הסעת נוסעים במונית בקו קבוע;
:: (4) בעל רשיון לפי [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]], הרשאי להטיס נוסעים בקו סדיר וקבוע על-פי תנאי רשיונו.

@ 61. דרישה מבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה רשאית לדרוש מבעל שירות (להלן - בעל שירות נדרש), בהודעה בכתב, שהחל ביום הנקוב בהודעה יוביל ויעביר שקי דואר בימים ובשעות הנהוגים בקו, כפי שתורה החברה, ובלבד שמשקל השקים ומספרם לא יעלה על הקבוע בתקנות לענין זה.

@ 62. ביצוע הוראות הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות נדרש יעשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתה של החברה, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה, ומכאן ואילך יקבל, יאסוף ויוביל את כל שקי הדואר שפקיד הדואר של החברה ימסור לו, לעובדיו או לשלוחיו לשם כך, ויקבל, יאסוף, ימסור ויניח את שקי הדואר הנתונים לו במקומות שלאורך מסלול נסיעתו ובכפיפות להנחיות ולהגבלות סבירות שתקבע החברה.

@ 63. סייג להטלת חובות
: החובות שיוטלו על בעל שירות נדרש לפי [[פרק זה]] יהיו כפופות לתנאי הרשיון שלו ולהוראות כל דין.

@ 64. אחריות לאבדן ונזק (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות יהא אחראי לשמירתו הבטוחה של כל שק דואר שנמסר לו להובלה; במקרה של נזק, גניבה או אבדן של דבר דואר הנמצא בשק, ישפה בעל השירות את החברה על כל סכום פיצויים ששילמה בשל כך.

@ 65. תשלום לבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה תשלם לבעל שירות נדרש תמורה ראויה בעד שירותיו לפי [[סימן זה]].

=== סימן ב': הובלה בין-לאומית ===

@ 66. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל יקבל, על כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא, כל שק דואר שפקיד דואר של החברה נותן לו להובלה, ומשקיבלו יובילו בהקדם האפשרי וימסור אותו ללא השהיה בהגיע כלי הטיס או כלי השיט ליעדו.

@ 67. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל של כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס ימסור ללא השהייה את כל דברי הדואר שבו, שנמסרו לו לשם העברתם לחברה, לפקיד דואר של החברה המוסמך לדרוש אותם, ובאין דרישה - לבית דואר של החברה.

@ 68. תשלום למפעיל ולאחרים (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: החברה תשלם תמורה ראויה למפעיל כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא בעד דברי דואר שמסרה לו החברה להובלה.

=== סימן ג': תנאי שירות ===

@ 69. הובלה הסכם בין מוביל לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: תנאי שירות הובלה לפי [[פרק זה]] וכן התמורה בעדם כאמור [[בסעיפים 65]] [[ו-68]] ייקבעו, בכפוף להוראות כל דין, בהסכם; באין הסכם יכריע השר בדבר.

@ 69א. הוראות לענין הפעלת סמכויות החברה לפי [[פרק ד']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על החברה בכל הנוגע להפעלת סמכויותיה לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר חובת מתן הודעה לשר על הפעלת סמכות מסמכויותיה כאמור, וביטול דרישות שדרשה לפי [[פרק זה]]; הוראות כאמור יכול שייעשו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון.

@ 70. ערעור על החלטת השר
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי [[סעיף 69]] רשאי לערער עליה בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקיו של המערער בישראל.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת השר, לדחותה או לשנותה.
: (ג) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים, ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ד) הגשת ערעור לבית המשפט אינה פוטרת את המערער ממילוי חובותיו על פי [[פרק זה]].

== פרק ה': סמכויות הקשורות במקרקעין ==

@ 71. הצבת תיבות דואר ותאי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי רשאי -
: (1) להקים תיבות דואר לפי צרכיו בכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
: (2) להתקין תאי דואר בקירות של בית דואר הפונים כלפי חוץ.

@ 72. הודעה למחזיק במקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) התכוון בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכותו לפי [[סעיף 71]], ימסור למחזיק במקרקעין הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש.
: (ב) לא ניתן למצוא את המחזיק במקרקעין, יפרסם בעל הרישיון הכללי הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

@ 73. השגה וערעור (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בסעיף זה, &quot;הודעה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 72]].
: (ב) מחזיק במקרקעין הרואה עצמו נפגע מכוונת בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכויות המנויות [[בסעיף 71]], רשאי להשיג על ההודעה בפני בעל הרישיון הכללי תוך ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה.
: (ג) דחה בעל הרישיון הכללי את ההשגה, רשאי המחזיק במקרקעין לערער על החלטת בעל הרישיון הכללי בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
: (ד) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים או לאסרו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.

@ 74. סדרי ערעור
: (א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות, חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 75. תיבות דואר המחוברות למקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1979]], תיבת דואר שחוברה למקרקעין של אחר תהא בבעלות בעל הרישיון הכללי שחיבר את תיבת הדואר כדין.

@ 75א. הוראות לענין הפעלת סמכויות בעל רישיון כללי לפי [[פרק ה']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על בעל רישיון כללי בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר האפיונים של תיבות דואר ותאי דואר שבעל רישיון כללי רשאי להקים או להתקין במקרקעין של אחר.

@ 76. שמירת דיני תכנון ובניה
: הוראות [[פרק זה]] אינן באות לגרוע מהוראה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

== פרק ו': אחריות וחסינות ==

@ 77. אחריות לדבר דואר פנים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, לא יהיו בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק, גניבה או אבדן של דבר דואר פנים, כולו או חלקו, שאירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר המועסק על ידי בעל הרישיון כאמור בתפקידו ועקב שירותים אלה, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) דבר הדואר נתקבל למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור תמורת קבלה ומסירתו טעונה אישור;
:: (2) במקרה של נזק, אבדן חלקי או גניבה מתוך דבר הדואר - הדבר הובא לידיעת פקיד הדואר בעת מסירת דבר הדואר או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן;
:: (3) במקרה של גניבה או אבדן של דבר הדואר כולו - השולח או הנמען הביא את הדבר לידיעת פקיד דואר מיד לאחר שנודע לו;
:: (4) הנזק או האבדן לא נגרמו מחמת אריזה בלתי מספקת או בלתי מתאימה, או מחמת טיבו של דבר הדואר, או באשמתם של השולח או של גורמים שבידי שמים.
: (ב) בעל רישיון כללי יהיה אחראי לנזק שנגרם לדבר הדואר, אם הוכיח השולח כי בעת שנתקבל דבר הדואר למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור טיפל בו פקיד דואר בצורה רשלנית.

@ 78. הגבלת אחריות לאיחורים וטעויות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק שנגרם -
: (1) בשל איחור במסירה או מסירה מוטעית של דבר דואר;
: (2) בשל טעות במברק או השמטה ממנו, או בשל אי-מסירת מברק.

@ 78א. הוראות לענין אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות לענין אחריותו של בעל רישיון לנזק, גניבה או אבדן לפי [[פרק זה]], ובכלל זה צמצום היקף הפטור מאחריות הקבוע [[בסעיפים 77]] [[או 78]].
: (ב) קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע, באישור הועדה, את שיעור הפיצויים לענין [[סעיף 78]], בשים לב, בין השאר, לשיעור דמי המשלוח בעבור העברת דבר הדואר.

@ 79. ראיות
: הראיה שנזק, גניבה או אבדן כאמור [[בסעיף 77]] אירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר בתפקידו ועקב שירותים אלה, היא על התובע; אולם -
: (1) אם בעת מסירת דבר הדואר ניתן לראות - בלי לפתוח את אריזתו - שהוא ניזק או שיש יסוד סביר להניח שהוא ניזק, חזקה שהנזק אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים;
: (2) אם הוכחה קבלת דבר הדואר למשלוח על ידי המצאת קבלה, ודבר הדואר לא נמסר, חזקה שהאבדן אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים.

@ 80. אחריות - כלפי מי (תיקון: תשמ&quot;ז)
: השולח הוא הזכאי לתבוע פיצויים לפי [[סעיף 77]] והוא רשאי להעביר את זכותו לאחר.

@ 81. היקף האחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי חייב בפיצויים לפי [[סעיף 77]] אלא כדי שווי הנזק לדבר הדואר או כדי ערכו של דבר הדואר אם נגנב או אבד, אך לא למעלה מן הסכום שיקבע השר לענין אותו סוג של דבר דואר.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים), התשס״ו–2006]].))

@ 82. אחריות לדבר דואר בשירות בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי אחראי לדבר דואר שנשלח על ידו - למעט חבילה - הנשלח לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית בתוקף אותה שעה ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.

@ 83. אחריות לחבילה בשירות בין-לאומי (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון כללי אחראי לחבילה הנשלחת באמצעותו לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית כפי שהיא בתוקף אותה שעה (להלן - אמנת הדואר) ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.
: (ב)(1) חבילה שנשלחה משטח של מינהל דואר שאינו מכיר באחריות לפי אמנת הדואר, וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי ועקב שירותים אלה, דינה, לענין אחריות בעל הרישיון הכללי, כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.
:: (2) חבילה שנשלחה לשטח של מינהל דואר כאמור בפסקה (1) וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה, דינה לענין אחריות בעל רישיון כללי כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

@ 84. התיישנות (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא ייזקק בית המשפט לתובענה על פי [[סעיפים 77 עד 83]], אם תוך פרק הזמן המפורט להלן מיום שנתקבל דבר הדואר למשלוח לא דרש התובע, בכתב, פיצויים מבעל הרישיון הכללי, או שדרש כאמור אך לא הגיש תובענה תוך תשעים ימים מתאריך ההודעה על דחיית דרישתו:
:: שירות דואר פנים - שנה אחת;
:: שירות דואר בין-לאומי - שישה חודשים.

@ 85. הגבלת אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: נזק שגרם פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי במתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה - לא ישא בו הפקיד במידה העולה על אחריות בעל רישין כאמור, אלא אם כן גרם לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה.

@ 86. פטור מאחריות בשל עבירה או עוולה (תיקון: תש&quot;ן)
: לא יישא פקיד דואר באחריות פלילית או אזרחית על כך שבתום לב, בתוקף תפקידו, שידר או העביר במברק דבר שהוא עבירה או עוולה לפי כל דין או נטל חלק בשידור או בהעברה כאמור.

@ 86א. פטור מאחריות בשל לשון הרע (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון, עובדיו ופקידי הדואר מטעמו לא יישאו באחריות פלילית או אזרחית בשל לשון הרע הנכללת בדברי הדואר אך בשל כך שנאספו, הועברו, חולקו או נמסרו בידיו בהתאם לתנאי רישיונו והוראות חוק זה.

@ 87. תוכן מברק לא יימסר במשפט (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי לקבוע בתעודה כי פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי לא יעיד בהליך משפטי או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מברק שהועבר על ידי בעל הרישיון כאמור או נמסר לו להעברה, ולא יציג את המקור של מברק כאמור שנחתם בידי השולח או מטעמו.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחת מאלה:
:: (1) בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת;
:: (2) שולח המברק או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרישיון הכללי על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
:: (3) בית משפט ציווה על הצגה כאמור.

@ 88. תעתיק מברק ישמש ראיה (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב)
: תעתיק של מברק, החתום בחותמת של בעל רישיון כללי, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המברק המקורי ושהמברק האמור היה חתום ונמסר להעברה בידי האדם שבידיו הוא אמור להיות חתום ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המברק המקורי או את מסירת המברק להעברה, או את החותמת של בעל הרישיון כאמור שקיבל את התעתיק למסירה.

== פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ==
: (((החל מהמועד הקובע תוחלף כותרת הפרק: פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת).))

=== סימן א': מתן השירותים הכספיים על פי היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
: (((תחילתה של כותרת הסימן במועד הקובע).))

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר לשירותים הכספיים המנויים בפסקאות (1) עד (4) המתאפשרים מניהול החשבונות על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
: (א1)(1) (((אינה חלה).))
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר.
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף האמור בכל דין, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, באמצעות החברה, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א); העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר הנלווים לשירותים המנויים בפסקאות (1) עד (3), המתאפשרים מאופן מתן השירותים האמורים או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) הפצת שירותים פיננסיים הניתנים על ידי גורם אחר מכוח סמכותו לפי דין, כפי שאישרו השרים; חלפו 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להפצת שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות מתן אשראי;
:: (8) שירותים פיננסיים שאישרו השרים לפי בקשת החברה הבת שהוגשה באישור דירקטוריון החברה; חלפו 90 ימים ממועד הגשת הבקשה למתן שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה;
:: (9) שירותים פיננסיים שעליהם החליט השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה הבת, הנדרשים לדעת השר לשם קידום המטרות המפורטות [[בסעיף 88ב(ג)(1) ו-(2)]] ובשים לב למצב הכספי של החברה והחברה הבת.
: (א1)(1) החברה הבת תיתן את השירותים הכספיים בעצמה או באמצעות החברה, לרבות באמצעות סוכני דואר שעמם התקשרה; ואולם החברה הבת לא תפתח בעצמה יותר מ-35 סניפים או סוכנויות דואר לשם מתן השירותים הכספיים; השר רשאי, באישור הוועדה, להגדיל את מספר הסניפים או הסוכנויות כאמור, אחת ל-12 חודשים.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות, לפי [[16:299603|תיקון מס' 8]] [[16:300999|ותיקון מס' 9]], למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר; לעניין זה, &quot;תיקון מס' 9&quot; - [[16:300999|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון), התשס&quot;ד-2004]].
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה הבת, כל עוד החברה היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot; בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה הבת להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף הוראות [[סעיף 48 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקה (1) של סעיף קטן (א) וכן שירותי עזר הנלווים לשירותים האמורים; העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88ב. היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, ייתן לחברה הבת היתר למתן השירותים הכספיים, והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע בהיתר תנאים וכן לשנות תנאי מתנאי ההיתר, ובכלל זה להוסיף עליו או לגרוע ממנו.
: (ב) ההיתר וכל שינוי בו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ג) בקביעת תנאים ובשינוים לפי סעיף קטן (א) יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים [[בסעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים, וכן השיקולים והמטרות המפורטים להלן:
:: (1) קידום ושיפור מתן השירותים הכספיים לציבור, ובכלל זה מתן אפשרות לציבור לקבל ייעוץ בנוגע לשירותים הכספיים, ובלבד שייעוץ החייב ברישוי לפי דין ייעשה על ידי מי שמורשה לכך, וכן הפצת שירותים פיננסיים, בעבור גורם הרשאי לתת שירותים כאמור על פי דין; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות שירות מתן אשראי;
:: (2) הרחבת הנגישות של השירותים הכספיים לציבור בשים לב, בין השאר, לפערים הכלכליים בחברה בישראל ובהתחשב בצרכים ייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסייה.
: (ד) השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לבטל, להגביל או להתלות היתר לשירותים כספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 1ב(ט)]], בשינויים המחויבים.

@ 88ב1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ג. איסור תשלום ריבית והפרשי הצמדה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.
: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה הבת זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.

@ 88ד. איסור מתן אשראי או משיכת יתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בחברה הבת.
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בה.

@ 88ה. שירותי עזר (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה הבת לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
: (ב) החברה בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.

=== סימן ב': שירות ללקוח (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ה1. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]], &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות כספי מהחברה.
: (((החל מהמועד הקובע):)) [[בפרק זה]], &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות כספי מהחברה הבת.

@ 88ה2. חובה לתת שירותים כספיים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מחובתה של החברה לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3) או (6)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מחובתה של החברה הבת לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה הבת סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3), (6) או (9)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
: (ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי, דינה כדין סירוב בלתי סביר לתתו.
: (ג) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין מתן השירותים הכספיים, ואם לא התקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב סירוב הנובע מאותה מדיניות כסביר.

@ 88ה3. איסור הטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות כספי ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים:
: (1) המהות והטיב של השירות;
: (2) מועד מתן השירות;
: (3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
: (4) זהות נותן השירות;
: (5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
: (6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
: (7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
: (8) תנאי האחריות לשירות;
: (9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

@ 88ה4. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי-ידיעתו את השפה או חוסר ניסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, והכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות כספי בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

@ 88ה5. גילוי נאות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לפי הפירוט והדרך שיקבע -
:: (1) לגלות ללקוחותיה כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות כספי שהיא נותנת והסיכונים הכרוכים בו;
:: (2) לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלה בדבר השירותים הכספיים;
:: (3) לתת ללקוחותיה, במועדים קבועים, דוחות על שירותים כספיים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.
: (ב) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או למניעת פגיעה בלקוח כאמור [[בסעיף 88ה4]], רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שקבע ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; בתקנות כאמור רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה לעניין גודלן המזערי, היחס בינן ובין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.

@ 88ה6. מסירת מידע על התשלומים הנגבים בעד שירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 88ה5]], החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תמסור ללקוחותיה מידע בכתב על התשלום שהיא גובה בעד כל שירות כספי הניתן ללקוח.
: (ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל מקום שבו ניתנים שירותי החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות באתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))).
: (ג) מדי שישה חודשים תשלח החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לכל בעל חשבון שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו תשלומים בעד שירותים כספיים שקיבל, הודעה ובה מידע מרוכז וסיכום של כל התשלומים שנגבו ממנו; קיבל בעל חשבון הודעה כאמור באמצעות מחשב, תהיה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) פטורה מהחובה לשלחה לבעל החשבון.

@ 88ה7. התניית שירות בשירות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא תתנה החברה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ציינה, אלא אם כן קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין התנאת מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש ובין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 88ה8. מועדים לזקיפת חיובים לחשבון לקוח (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו חיובים לחשבון של לקוח המתנהל אצל החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בשל תשלום שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) גובה בעד מתן שירות כספי.

@ 88ה9. אחריות להטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: היתה הטעיה בפרסומת של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), יראו כמטעים את החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 88ה10. פרסומת המכוונת לקטינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל או עד גיל מסוים.

=== סימן ג': הוראות כלליות לעניין מתן השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ו. הגבלה על העברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: מסמך המשמש להעברת כספים או להוצאת כספים מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בנותנה את השירותים הכספיים לא יהיה עביר אלא לשם גביה על ידי בנקאי כמשמעותו [[בפקודת השטרות [נוסח חדש]]] (בחוק זה - בנקאי); ואולם רשאים השרים להורות שסוג מסוים של מסמכים כאמור יהא סחיר, ומשהורו כן יהא דין מסמכים אלה כדין שיקים כמשמעותם [[בפקודה האמורה]].

@ 88ז. פטור ממס בולים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: מסמך המשמש לעסקאות במסגרת השירותים הכספיים יהיה פטור ממס בולים.

@ 88ז1. שמירת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, לרבות מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, שבע שנים לפחות מיום מתן השירותים הכספיים, בהתאם להוראות שייתן המפקח לעניין זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון שבע שנים לפחות ממועד הסגירה.

@ 88ח. אחריות החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור; ואולם החברה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור.

@ 88ח. אחריות החברה הבת והחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה הבת תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, ((&lt;s&gt;וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור&lt;/s&gt;)), לרבות בנותנה את השירותים כאמור באמצעות החברה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה החברה הבת לחדלת פירעון כאמור [[סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בסעיף 258(3) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], תהיה גם החברה אחראית לכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), השרים רשאים, לאחר קבלת חוות דעתו של המפקח, לפטור בצו את החברה מאחריות לפי סעיף קטן (ב); קביעת צו לפי סעיף קטן זה תיעשה בהתחשב באיתנות הפיננסית של החברה הבת ובמנגנוני הפיקוח והבקרה עליה, ובלבד שצו כאמור לא ייקבע בטרם חלפו 18 חודשים לפחות מיום תחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]].

@ 88ט. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ט1. שמירת דינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: אין בהוראות [[פרק זה]], לעניין הסדרת שירותים כספיים ובכלל זה לעניין הגשת דוחות, כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.

@ 88ט2. סמכות השר לדרוש מידע (תיקון: תשע&quot;ב)
: הסמכות הנתונה לשר כלפי בעל רישיון לפי [[סעיף 1ו]] תהיה נתונה לו גם כלפי החברה הבת או החברה לשם הסדרת תחום השירותים הכספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[הסעיף האמור]], בשינויים המחויבים.

@ 88י. תקנות וביצוע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה לענין פסקאות (1) ו-(2), רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע [[פרק זה]], לרבות תקנות בדבר -
:: (1) תשלומים ובכלל זה תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד השירותים הכספיים;
:: (2) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים הכספיים;
::: (((החל מהמועד הקובע):)) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים או העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה שירות לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (3) השירותים הכספיים, ולרבות לענין פעילותן של החברה והחברה הבת לפי [[פרק זה]] והפיקוח והבקרה עליהן;
:: (4) תנאי הכשירות הנדרשים מנושאי משרה בחברה הבת או מנושאי משרה בחברה העוסקים במתן השירותים הכספיים.
: (ב) (((בוטל).))
: ((פורסמו [[תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל&quot;ה-1974]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע&quot;א-2011]].))

@ 88יא. החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;החברה הבת&quot; - (((תימחק במועד הקובע):)) כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
::- &quot;החזקת כספים&quot; - לרבות רישומי הזכאים והחייבים לכספים;
::- &quot;הכספים&quot; - כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת באמצעות החברה בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה תמורת מתן שירותים כאמור.
::- &quot;הכספים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה הבת תמורת מתן שירותים כאמור.
: (ב) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת שלא יהיו לה רווחים.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת.
: (ג) החברה תחזיק את כל מניות החברה הבת ולא תהיה רשאית להעביר לאחר מניות בחברה הבת, למשכנן או לשעבדן.
: (ג1) (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מההוראות לפי [[חוק החברות]], לא תתקבל החלטה על חלוקה כהגדרתה [[בחוק האמור]], בחברה הבת, אלא לאחר שדירקטוריון החברה הבת קבע כי אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה הבת את היכולת לעמוד בחובות המוטלות עליה לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים.
: (ג2) לפחות שליש מחברי הדירקטוריון של החברה הבת יהיו בעלי השכלה וניסיון בתחום פעילותה של החברה הבת, ויחולו עליהם תנאי הכשירות החלים לגבי דירקטור חיצוני לפי [[סעיף 240(א1), (ב), (ג), (ד) ו-(ו) לחוק החברות]].
: (ג3)(1) דירקטוריון החברה הבת ימנה, מבין חבריו, ועדת השקעות שבה יכהנו מספר אי-זוגי של חברים שלא יפחת משלושה, ובהם לפחות אישה אחת, ובלבד שיושב ראש דירקטוריון החברה הבת יהיה יושב ראש ועדת ההשקעות, ולפחות אחד מחבריה יהיה דירקטור שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ג2).
:: (2) תפקידי ועדת ההשקעות הם:
::: (א) להמליץ לדירקטוריון החברה הבת על מדיניות השקעת הכספים באפיקי השקעה כאמור בסעיף קטן (ה)(2);
::: (ב) להנחות את המנהל הכללי של החברה הבת ביישום מדיניות ההשקעות שקבע דירקטוריון החברה הבת לאחר שקיבל את ההמלצות כאמור בפסקת משנה (א).
:: (3) לא ימונה לחבר בוועדת ההשקעות ולא יכהן בה מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר ועדת ההשקעות או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר כאמור.
: (ד) לחברה ולחברה הבת לא יהיו זכויות כלשהן בכספים, אך הן יהיו רשאיות לבצע בהם פעולות הנדרשות לצורך מתן השירותים הכספיים, החזקת הכספים, קבלת הכספים או העברתם, לפי הענין.
: (ד1) החברה תקיים הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת לחברה הוראות לעניין זה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה או החברה הבת, לפי העניין, יקיימו הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת להן הוראות לעניין זה.
: (ה) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תפקיד את הכספים, למעט הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה, באפיקים המפורטים להלן:
:: (1) בבנק ישראל, לפי [[סעיף 50 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:: (2) באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח.

@ 88יב. גביית תשלום (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה, בנותנה שירותים כספיים מטעם החברה הבת לפי [[סעיף 88א(א)]], רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
:- &quot;החברה הבת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;שירות כספי&quot; - למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(5) ו-(6)]].
:- &quot;שירות כספי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(2), (3) ו-(5) עד (8)]].

=== סימן ד': פיקוח וביקורת על השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===

@ 88יג. מינוי המפקח לענייני השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותן של החברה הבת והחברה בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי הרישיון שניתן לחברה; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].
: (((החל מהמועד הקובע):)) השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותה של החברה הבת, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים, בידי החברה הבת; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].

@ 88יד. הוראות ניהול תקין (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותן וניהולן של החברה והחברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ואת השמירה על עניינם של הלקוחות וכדי למנוע פגיעה ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותה וניהולה התקינים של החברה הבת ואת השמירה על עניינם של הלקוחות, וכדי למנוע פגיעה ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
: (ב) הוראות ניהול תקין יכול שיינתנו גם בעניינים אלה:
:: (1) קיום שיעור יחסי בפריטים או בסוגי פריטים שבפסקאות משנה (א) עד (ג) לעומת פריטים או סוגי פריטים שבפסקת משנה (ד):
::: (א) התחייבויות החברה הבת;
::: (ב) פיקדונות המופקדים בחברה הבת;
::: (ג) הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים שלא חולקו, של החברה (((החל מהמועד הקובע):)) הבת;
::: (ד) נכסים של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות חובות המגיעים לה;
:: (2) ההון העצמי המזערי הנדרש מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) כתנאי למתן השירותים הכספיים, כולם או חלקם; הוראות ניהול תקין לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם החשב הכללי במשרד האוצר.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות ניהול תקין, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ד) הוראות ניהול תקין וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע):)) הבת.

@ 88טו. תיקון ליקויים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה הבת או החברה הפרה הוראה מהוראות ניהול תקין, רשאי הוא לשלוח לה הודעה בכתב שבה יפרט את ההפרה, ידרוש את תיקונה בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה לגבי ההפרה ולגבי הדרישה לתיקונה, בתוך התקופה שיקבע בהודעה.
: (ב) הגישה החברה הבת או החברה, לפי העניין, הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח ויודיע לה על החלטתו.
: (ג) סבר המפקח כי החברה הבת או החברה לא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות לה, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להימנע מהפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כל עוד לא תוקנה, בהתאם לתנאים שיקבע.
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן בכל הנוגע לשירותים הכספיים, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.

@ 88טז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יח.(תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88יט. דוחות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה והחברה הבת יגישו למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליהן, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תגיש למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליה, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
: (ב) החברה והחברה הבת יפרסמו פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלהן, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תפרסם פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלה, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
: (ג) המפקח רשאי להורות לחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) להגיש לו דוחות נוספים, ובכלל זה דוחות תמחיר, באופן, במועדים ולתקופות שיורה או בהתרחש אירוע שיורה.

@ 88כ. דיווח החברה הבת על מעילה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) נודע לחברה או לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיהן, סוכן דואר או נושא משרה בהן היה מעורב במעילה הנוגעת לשירותים הכספיים או לכספים כמשמעותם [[בסעיף 88יא]] שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה או של החברה הבת ולמפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) נודע לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיה או מעובדי החברה, סוכן דואר או נושא משרה בה או בחברה, היה מעורב במעילה שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה הבת ולמפקח.
: (ב) הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כמו כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסים של החברה והחברה הבת ונכסים המוחזקים בהן או המנוהלים על ידיהן.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסי החברה הבת ונכסים המוחזקים בה או המנוהלים על ידה.

@ 88כא. חובת סודיות על המפקח או מי מטעמו (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המפקח, פקח או אדם אחר הפועל מטעמו של המפקח מידע ולא יראה מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותים הכספיים לפי חוק זה, אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני החברה או החברה הבת, בלבד - אם ניתנה לכך הסכמת החברה או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המפקח רשאי לגלות מידע או להראות מסמך לנגיד כהגדרתו [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], ובלבד שנוכח כי המידע או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידי בנק ישראל.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח או פקח רשאי לגלות מסמך שהגיע לידיו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אם ראה כי הדבר נדרש לצורכי הליך פלילי.
: (ג) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו, בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ו'2: פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 88כב. הסמכת פקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, פקחים שיהיו נתונות להם סמכויות הפיקוח לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - פקח); הודעה על הסמכת פקח לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
: (ב) לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש פקח, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

@ 88כג. סמכויות המפקח או פקח (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי פקח, ולעניין פסקה (1) לגבי השירותים הכספיים ופסקה (3) - גם המפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לשם פיקוח כאמור ברישה, למעט בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבעל רישיון, סוכן דואר או מי מטעמם פועל בו או מנהל את עסקיו, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מבעל רישיון, מכל נושא משרה בו, מסוכן דואר, מפקיד דואר או מגורם אחר הפועל מטעמו של בעל רישיון למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בסעיף זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (ג) לערוך בדיקות או מדידות במקום כאמור בפסקת משנה (א) או במיתקן המשמש לאספקה או לניטור של שירותים הניתנים בידי בעל רישיון או בידי מי מטעמו, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (3) לשם פיקוח על פעילותה של החברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבו החברה, החברה הבת או סוכן דואר מנהלים את עסקיהם, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מהחברה או מהחברה הבת, מכל נושא משרה בהן, ממי שמועסק על ידן, לרבות רואה החשבון המבקר שלהן או סוכן דואר, ומגורם אחר הפועל מטעמה של החברה הבת למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה.

@ 88כד. בירור מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל הכללי של משרד התקשורת ([[בפרק זה]] - המנהל) יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, למעט לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בבעל הרישיון שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה או החברה הבת הפרה הוראה מההוראות לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בחברה או בחברה הבת, לפי העניין, שלדעת המפקח עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ג) מי שזומן כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יתייצב במועד שזומן אליו; זימון לפי סעיף קטן (א) או (ב) ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם נושא המשרה.
: (ד) זומן נושא משרה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), יודיע המנהל, המפקח או הפקח, לפי העניין, לנושא המשרה שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שעל הפרתם יישאל; נושא המשרה שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

@ 88כה. זיהוי המפקח והפקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המפקח או פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]] אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן יש בידו תעודה החתומה בידי השר המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 88כו. חובת סודיות בכל הנוגע לשירותי דואר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המנהל, פקח או אדם אחר הפועל מטעמם מידע ולא יראה מסמך שהגיע אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותי דואר לפי חוק זה אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני בעל רישיון או החברה הבת בלבד - אם ניתנה לכך הסכמה של בעל הרישיון או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ז': עבירות, עונשין וסדרי דין ==

=== סימן א': עבירות בשירות הדואר והפרת חובת סודיות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 89. גניבת דבר דואר
: פקיד דואר שגנב דבר דואר או מתוכו, הסתירו או השמידו במהלך העברתו, דינו - מאסר חמש שנים; הכיל דבר הדואר כסף, שטר, נייר ערך או חפץ, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 90. עשייה שלא כדין (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) פקיד דואר של בעל רישיון כללי שללא סמכות כדין פתח, עיכב או השהה דבר דואר או עשה לגביו מעשה אחר שאינו רשאי לעשות בתוקף תפקידו, או שביודעין התיר לאחר לעשות מעשה כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לאסור על בעל רישיון כללי את פתיחתו, עיכובו או השהייתו של דבר דואר בדרך שנקבעה בכללים מחמת אחד מאלה:
:: (1) העדר מען נכון;
:: (2) הנמען נפטר או אי אפשר למצאו;
:: (3) הנמען סירב לקבלו או סירב לשלם או לא שילם את דמי הדואר בעדו;
:: (4) דבר הדואר מכיל פריטים שהעברתם בדואר אסורה לפי האמנה וההסכמים של איגוד הדואר העולמי או לפי הכללים;
:: (5) קיים חשד סביר כי נעברה עבירה לגבי דבר הדואר או באמצעותו לפי חוק זה או לפי דין אחר.
: (ג) דבר דואר שנפתח, עוכב או הושהה כאמור ינהג בו פקיד הדואר בהתאם לאמור בכללים.

@ 91. הפרת חובת סודיות בנוגע למתן השירותים הכספיים או בנוגע לדבר דואר או תוכנו (תיקון: תשפ&quot;ב) 
: (א) אדם שהגיע אליו מידע במסגרת מילוי תפקידו לפי חוק זה על אדם אחר, בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים או בכל הנוגע לדבר דואר או תוכנו, לא יגלה אותו לאחר שלא היה מוסמך לקבלו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהחובות החלות על החברה והחברה הבת במתן השירותים הכספיים לפי כל דין.
: (ג) אדם שגילה מידע על אדם אחר או על דבר דואר או תוכנו, שהגיע אליו לפי חוק זה במסגרת מילוי תפקידו או שעשה בו שימוש בניגוד לסעיף קטן (א), דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 92. הפרת איסור מתן שירותי דואר בלא רישיון או היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הנותן שירות דואר בתחום המוסדר בלא רישיון או הפועל שלא לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))), בניגוד להוראות [[סעיף 1א(ב)]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (א1) היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף פי שניים מן הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) בית המשפט רשאי לצוות על החרמת כל דבר דואר שלגביו נעברה עבירה על [[סעיף 1א(ב)]] ולהורות מה ייעשה בו.

@ 93. רשלנות המעביר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מועסק בהובלה, בשמירה או במסירה של שק דואר או של דבר דואר, שבמהלך ההעברה עשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
: (1) התיר לאדם שאינו מוסמך לכך לנסוע ברכב שאינו מורשה להסיע נוסעים והמשמש להובלת שק דואר או דבר דואר;
: (2) תוך כדי העסקתו כאמור או בהיות שק הדואר או דבר הדואר בשמירתו או בהחזקתו, הניח אותו ללא שמירה או הניח לאדם שאינו מוסמך לכך לשמור עליו;
: (3) סיכן את בטיחותו של שק דואר או דבר דואר מחמת אי-זהירות, התרשלות או התנהגות שלא כשורה;
: (4) אסף, קיבל, הוביל או מסר דבר דואר שלא במהלך הרגיל של בעל רישיון כללי, ואין לו רשות לכך;
: (5) האיט במזיד הובלתם של שק דואר או דבר דואר, או לא נקט זהירות ושקידה כראוי להובילם בבטיחות ובמהירות הראויה.

@ 94. בעל שירות נדרש שסירב להסדיר הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל שירות נדרש שסירב לעשות, או לא עשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתו של השר, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה שנמסרה לו לפי [[סעיף 61]], או שהוא, עובדו או שלוחו עשו אחת מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) סירב להוביל, או לא הוביל, שקי דואר שמסר לו פקיד דואר;
:: (2) סירב לקבל, לאסוף, למסור או להניח שקי דואר, או שלא עשה כן במקומות, בימים ובשעות הנהוגים בקו - כפי שהורתה לו החברה.
: (ב) אחריות פלילית לפי סעיף זה לא תגרע מאחריותו של בעל שירות נדרש על פי [[סעיף 64]].

@ 95. עבירות מפעיל (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) אלה דינם קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) מפעיל שלא קיים את הוראות [[סעיף 66]];
:: (2) מפעיל שלא מסר דבר דואר כאמור [[בסעיף 67]];
:: (3) מפעיל שפתח שק דואר שהופקד בידו להובלה, או שהוציא כל דבר מתוך שק כאמור;
:: (4) מי שקיבל מידי מפעיל או מטעמו שק דואר או דבר דואר, כדי שיביאם לבית דואר ובמזיד שבר את החותם של שק הדואר או פתח את דבר הדואר.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ב': עבירות כלפי הדואר ===

@ 96. הגדרת מוביל דואר
: [[בסימן זה]], &quot;מוביל דואר&quot; - אמצעי הובלה שדברי דואר נישאים בו וכן אדם המועסק בהובלת דברי דואר או במסירתם.

@ 97. גניבה או פגיעה בשק דואר או בדבר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) גנב שק דואר;
: (2) גנב דבר דואר משק דואר, מבית דואר, מפקיד דואר או ממוביל דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (3) גנב כסף, שטר, נייר ערך או חפץ מתוך דבר דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (4) עצר מוביל דואר בכוונה לשדוד אותו או לחפש בו;
: (5) סילק או פתח שלא כדין שק דואר שנשלח באמצעות מוביל דואר;
: (6) הוציא שלא כדין דבר דואר במהלך העברתו מתוך שק דואר שנשלח כאמור.

@ 98. משלוח חמרים מסוכנים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו חומר נפץ, חומר מסוכן אחר, יצור חי מסוכן או כל דבר אחר העלול לפגוע באדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 99. הסתרת דברי דואר
: מי שמצא דבר דואר או שנמסר לו שלא כשורה דבר דואר, ובידיעה, שהיה צריך להימסר לאדם אחר, החביאו או עיכבו במזיד, או סירב למסרו או לא מסרו לאחר שפקיד דואר דרש זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים.

@ 100. משלוח חמרים מזיקים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
: (1) מכשיר חד שאינו מוגן כיאות, חומר מזיק, יצור חי מזיק או כל דבר אחר העלול לפגוע בדברי דואר אחרים;
: (2) סמים מסוכנים שהכנסתם בדבר דואר לא הורשתה במפורש באמנה ובהסכמים של איגוד הדואר העולמי.

@ 101. פתיחה או עיכוב של דבר דואר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שאינו מועסק על ידי בעל רישיון ועשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) פתח דבר דואר שהיה צריך להימסר לאחר או גרם לפתיחתו;
:: (2) הפריע או עיכב הובלת דבר דואר או מסירתו לנמען.
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוא אפוטרופסו של קטין או של פסול דין שאליו ממוען דבר הדואר.

@ 102. ביול שלא כדין (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) הסיר שלא כדין בול מדבר דואר במהלך העברתו בחברה, או ממסמך של החברה;
:: (2) השתמש לצורך תשלום דמי דואר בבול דואר שבוטל בחותם או בסימן אחר שנעשה בו בבית דואר;
:: (3) השתמש בבולים או בדברי בולים שלא הונפקו כדין או שלא אושרו, תוך הימנעות מתשלום דמי דואר.
: (ב) יראו כעושה עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) ו-(3) גם מי שהמען הרשום על דבר הדואר או שסימן המופיע על דבר הדואר מצביע עליו כמי ששלח את דבר הדואר או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו.

@ 102א. הפרת איסור הנפקת בולים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: המנפיק בול שלא אושר כאמור [[בסעיף 1]] והנחזה לציין תשלומם של דמי דואר, או המנפיק דברי בולים שעליהם הוטבע בול כאמור, דינו - מאסר שנה אחת; הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סימן שהנפיק בעל רישיון כדין לצורך ציון תשלום דמי דואר.

@ 103. התחמקות מתשלום דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהשיג שירות משירותי בעל רישיון כללי בתחבולה כדי להשתמט מתשלום המגיע תמורתו, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 104. נזק לנכסי בעל רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) מי שכתב על נכס של בעל רישיון כללי או הדביק עליו שלא כדין כרזה או מודעה, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ב) יראו כמבצע עבירה לפי סעיף זה גם מי שתכנה של הכרזה או המודעה מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:
:: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;נכס של בעל רישיון כללי&quot; - בית דואר, תיבת דואר, לוחיות או שלט של בעל רישיון כללי וכל נכס שבעל רישיון כללי מחזיק בו או המשמש אותו.

@ 105. הפרעה לעבודת פקיד דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהפריע לפקיד דואר במילוי תפקידו לאחר שהוזהר שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 106. מרמה
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס:
: (1) רשם במזיד על גבי דבר דואר שנשלח בדואר אמרה כוזבת בדבר תכולתו;
: (2) בכוונת מרמה שם בבית דואר דבר דואר הנחזה כאילו חל עליו פטור או זכות יתר לפי כל דין הנוגע לדברי דואר.

@ 107. משלוח דואר בניגוד לכללים (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שעבר על הוראות [[סעיפים 56]] [[ו-57]], לאחר שבעל הרישיון הכללי הזהירו בכתב שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 108. התראּות כבית דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לא יסמן אדם מקום השייך לו או הנמצא בשליטתו, בסימנים, מלים או אותיות המצביעים או המרמזים, כי יש במקום תיבת דואר או כי המקום הוא בית דואר של בעל רישיון, ולא ירשה בו את קיומם, אלא בהרשאת בעל הרישיון.
: (ב) מי שהפר הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[#סעיף 61|בסעיף 60(א)(1) (([צ&quot;ל: בסעיף 61(א)(1)])) לחוק העונשין]].

@ 109. עיסוק בבית דואר או לידו
: מי שעסק במסחר, במלאכה או ברוכלות, בתוך בית דואר או סמוך לפתחו, דינו - קנס.

== פרק ז'1: אמצעי אכיפה מינהלית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;רישיון&quot; - לרבות היתר כללי לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד התקשורת;
:- &quot;הכנסה שנתית&quot; - סך ההכנסות של המפר בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב כמשמעותה [[בסעיף 109ב1]], בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לאותה שנת כספים, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 109ב. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשע״ז, תשפ&quot;ב, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 400,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 460,730 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-2% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) הפר הוראה שניתנה כאמור [[בסעיף 1ה(ב)]] ושנועדה למנוע פגיעה במתן שירותי הדואר באורח תקין וסדיר או פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר;
:: (1א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 1ה(ג)]] ושנועדה למנוע פגיעה או נזק כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2) התנה שירות ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, והכל בניגוד להוראת [[סעיף 1ז]] או תנאי מתנאי אישור שניתן לפיו;
:: (2א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 5א1(ג)]] בעניין שירות חדש;
:: (2ב) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(א)]] או בניגוד לתנאים והגבלות שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2ג) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בלי שהתקיים תנאי מהתנאים כאמור [[בסעיף 5א2(ג)]];
:: (2ד) החזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה ללא קבלת היתר מהשר או בניגוד לתנאים שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה, כאמור [[בסעיף 5א2(ב)]];
:: (3) לא סיפק לבעל רישיון אחר שירות המבוסס על התשתית שלו בהתאם לקביעה או הוראה לפי [[סעיף 5ב(א)]];
:: (4) לא סיפק לציבור שירות דואר שנקבע כשירות דואר בסיסי בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]] או חרג מתקני איכות או שירות שנקבעו לפי [[הסעיף האמור]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) דרש תשלום לא אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי, בניגוד להוראות [[סעיף 37(ב)]];
:: (7) הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 37(ד)]] בעניין תשלום בעד שירות דואר או עדכון סכום התשלום;
:: (8) הפר הוראה שנתן השר בעניין תשלום בעד שירות דואר, תשלום בעד מקבץ שירותי דואר או הפרדת תשלום, לפי [[סעיף 37(ו)]];
:: (9) נתן הנחה ללקוח עסקי בעד שירות דואר באופן מפלה, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(א)]];
:: (10) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ה)]] בעניין ביטול אמות מידה כאמור [[באותו סעיף]], שינוי שלהן או הוראה אחרת בעניינן;
:: (11) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ו)]] בעניין פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן;
:: (12) קבע כלל בעניין מהעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]], הטעון את אישורו של השר מראש ובכתב בלי לקבל אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א2)]];
:: (13) פעל בניגוד להוראת השר לפי [[סעיף 53(ב) רישה]] שנקבעה בעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]].
: (א1) (((פקע).))
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) לא מסר בכתב מידע בתוך התקופה שנקבעה לכך או באופן הקבוע לכך בדרישת השר בכתב לפי [[סעיף 1ו]];
:: (1א) לא מסר הודעה לשר לפני תחילת מתן שירות חדש, בניגוד להוראות [[סעיף 5א1(ב)]];
:: (1ב) לא פרסם באתר האינטרנט שלו תשלום שקבע לפי [[סעיף 37(ג)]];
:: (1ג) לא מסר הודעה באופן או במועד שעליו הורה השר, על תשלומים שהוא דורש או שבכוונתו לדרוש או על כל שינוי בתשלומים כאמור בניגוד להוראות [[סעיף 37(ה)]];
:: (1ד) לא פרסם את אמות המידה או שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו או לא מסר הודעה על הפרסום, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(ג)]];
:: (1ה) לא מסר מידע שהשר דרש לפי [[סעיף 37א1(ד)]] לגבי אמות המידה או ההנחות הניתנות לפיהן, או נתן הנחה לאחר שלא מסר מידע כאמור;
:: (2) לא סימן דבר דואר המועבר על ידו או בית דואר שלו, בניגוד להוראת [[סעיף 52(ב)]];
:: (2א) לא פרסם באתר האינטרנט שלו כלל שקבע או שינה כאמור [[בסעיף 53(א)]] כל תקופת תוקפו, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)]];
:: (2ב) לא מסר הודעה בעניין כלל או שינוי בכלל שביקש לקבוע, או לא פרסם אותו באתר האינטרנט שלו, במועד שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א1)]];
:: (3) קיבל דבר דואר רשום למשלוח כשלא מצוינים על גביו הפרטים שיש לציינם לפי [[סעיף 56א(א)(1) ו־(2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ב)]];
:: (4) לא ציין בהודעת דואר רשום את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר הרשום, בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ג)]];
:: (5) לא מסר לפקח, בכתב, מידע או מסמך לפי דרישה שנמסרה לו בכתב, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88כג(2)(ב)]];
:: (6) הפר תנאי מתנאי רישיונו או לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל לפי תנאי כאמור, בכל הנוגע לשירותים שאינם השירותים הכספיים, בפרק הזמן שנקבע בהוראה.
: (ב1) סיפק אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, בלא רישיון או היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 1א]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית שלו, לפי הנמוך.
: (ב2) הפרה החברה הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 126(א)]], כמפורט [[בטור א' לתוספת]], רשאי המנהל להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הקבוע [[תוספת|בטור ב' לצידה]].
: (ג) (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת תנאי מתנאי ההיתר לשירותים כספיים שנקבע לפי [[סעיף 88ב]], רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))).
: (ד) הפרה החברה, ואם החברה הבת נותנת את השירותים הכספיים בעצמה - החברה הבת, הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (1) לא סיפקה לציבור שירות כספי בסיסי או חרגה מתקני איכות או שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]];
:: (2) הפרה הוראה מההוראות שנקבעו לפי [[סעיף 88ה5]] לעניין גילוי נאות;
:: (3) לא מסרה ללקוח מידע, בהתאם להוראות [[סעיף 88ה6]];
:: (3א) התנתה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 88ה7]];
:: (4) הפרה הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 88ה8]] לעניין מועד זקיפת חיובים לחשבון של לקוח;
:: (4א) לא שמרה מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(א)]], או לא שמרה מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(ב)]];
:: (5) לא מסרה בכתב מידע או מסמך, לפי דרישה שנמסרה לה בכתב, בניגוד להוראות [[סעיף 88ט2]] [[או 88כג(3)(ב)]];
:: (6) גבתה תשלום בעד שירות כספי בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88י(א)(1)]];
:: (7) לא קיימה הפרדה חשבונאית, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88יא(ד1)]];
:: (8) הפרה הוראה שנתן המפקח לפי [[סעיפים 88יד]] [[או 88טו]];
:: (9) לא הגישה דוח למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(א) או (ג)]], או לא פרסמה פרטים מהדוח הכספי, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(ב)]];
:: (10)  הפרה תנאי מתנאי רישיונה בנוגע לשירותים הכספיים.

@ 109ב1. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, החברה הבת או החברה הפרו הוראה החלה עליהם כאמור [[בסעיף 109ב]], או כי אדם הפר הוראה החלה עליו לפי [[סעיף 109ב(ב1)]] ([[בפרק זה]] - המפר) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה, ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות [[סעיף 109ב2]] וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[בסעיף 109ב3(ד)]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 109ד]], ושיעור התוספת.

@ 109ב2. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ב)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 109ב1]] רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, בכתב או בעל פה כפי שיקבע המנהל או המפקח, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה ב-30 ימים נוספים.

@ 109ב3. החלטת המנהל או המפקח ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 109ב2]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 109ג1]].
: (ב) החליט המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל או המפקח, לפי העניין, את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 109ב2]], בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[הסעיף האמור]], יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 109ג. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 109ג1. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) או המפקח, לפי העניין, אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[סימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[פרק זה]], ובשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשע״ד–2013]].))

@ 109ד. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה חצי אחוז ממנו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה כאמור [[בסעיף 109ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 109ה. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 109ב2]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 109ט]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[אותו סעיף]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי לפי [[פרק זה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 109ה1. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 109ב3]].

@ 109ו. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 109ו1. פריסת תשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות את הפריסה, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
: (ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את ההחלטה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות [[סעיף 109ו]].

@ 109ז. גביה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרישיון לפי הוראות רישיונו, כולן או מקצתן, ורשאי הוא לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

@ 109ז1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז2. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 109ב]], והתקיימו נסיבות שקבע המנהל או המפקח, לפי העניין, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[סימן ב']], להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]((;)) בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 109ד]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 109ז3]].
: (ג) נהלים לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 109ז3. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 109ז2]], רשאי הוא לפנות למנהל או למפקח, לפי העניין, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) קיבל המנהל או המפקח, לפי העניין, בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 109ז4. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 109ד(א)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 109ד(ב)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 109ב2]] [[ו-109ב3]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז5. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] או על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 109ח. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי [[פרק זה]] לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר המנהל או המפקח, לפי העניין, למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל או המפקח, לפי העניין, הליכים לפי [[פרק זה]] בשל ההפרה.

@ 109ט. ערעור (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי [[פרק זה]], ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או המפקח, לפי העניין, או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 109ט1. פרסום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הטיל המנהל או המפקח עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי מועד ביצוע ההפרה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 109ט]] על החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א).
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 109ב2]], ובלבד שהמנהל או המפקח, לפי העניין, הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 109ב1]].
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד, יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל או המפקח אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 109ט2. אצילת סמכויות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הממונה על תחום הדואר במשרד התקשורת את סמכותו לנקוט אמצעי אכיפה מינהלית לפי חוק זה; הודעה על אצילת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 109י. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב) : (((בוטל).))

== פרק ח': העברת עובדים, נכסים, זכויות וחובות, התחייבויות ותביעות (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': העברת עובדים מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 110. הסכם להעברת עובדים
: נחתם בין המדינה לבין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות הרשות יחולו הוראות אלה מיום תחילתו של ההסכם (להלן - הסכם להעברת עובדים):
: (1) עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר;
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד המדינה שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) עובד שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) ולא הסתגל לעבודה ברשות בתנאים ובתקופה שנקבעו בהסכם להעברת עובדים, לא יחולו עליו הוראות פסקה (2) וזכויותיו יהיו כפי שנקבע בהסכם להעברת עובדים;
: (4) זכויותיו של עובד שהועבר כאמור כלפי המדינה מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד המדינה, שהרשות קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת עובדים - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן מן המדינה.

@ 111. הסכם עבודה
: תנאי הסכם עבודה בין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, שעניינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, טעונים אישור השר ושר האוצר, וזאת לתקופה של שנה אחת מיום העברת רוב עובדי שירותי הדואר במשרד התקשורת לרשות.

=== סימן א'1: העברת עובדים מהרשות לחברה (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 111א. הסכם להעברת עובדים לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: נחתם בין הרשות לבין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, לאחר שקוים משא ומתן בין הצדדים, הסכם בדבר העברת עובדים משירות הרשות לשירות החברה, יחולו ההוראות כמפורט להלן מיום תחילתו של ההסכם (בסעיף זה - הסכם להעברת עובדים לחברה):
: (1) עובד הרשות שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שקבע השר;
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (היום שבו יחל עובד הרשות להיות עובד החברה), התשס״ו–2006]].))
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד הרשות שהפך להיות עובד החברה כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה - עובד מועבר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) זכויותיו של עובד מועבר כלפי הרשות מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותו עובד הרשות, שהחברה קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת העובדים לחברה - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן אלא מהחברה;
: (4) עובד מועבר שערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]] היה זכאי לגמלאות לפי [[חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (בסעיף זה - חוק שירות המדינה ((())גמלאות(())){{ריק}}), ימשיך להיות זכאי לגמלאות כאמור;
: (5) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, כל העלאה של המשכורת, לרבות באמצעות קידום בדרגה או מתן תוספות שכר, שתינתן לעובדים המועברים לחברה במסגרת ההסכם להעברת עובדים לחברה, לא תביא לשינוי בגמלה המשולמת למי שפרש מהרשות לפני יום ההעברה לחברה, ושהוראות [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]] הוחלו לענין גמלתו.

@ 111ב. קרן להבטחת תשלומי פנסיה לעובדים (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) החברה תעביר לקרן לצבירת תשלומי גמלאות לעובדי החברה שתאושר בידי שר האוצר (בסעיף זה - הקרן), שיעור מתוך הכנסות החברה כלהלן:
:: (1) בשנת 2005 - 1.5%;
:: (2) בשנים 2006 ו-2007 - 2.5%;
:: (3) החל בשנת 2008 ועד הפקדת יתרת הגירעון האקטוארי - 3.5%.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסות החברה&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 37א(א)]];
::- &quot;יתרת הגירעון האקטוארי&quot; - סכום יתרת הגירעון ביעודות הצבורות בחברה לצורך תשלומי הגמלאות לעובדיה שעליהם חל [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]], ביחס להתחייבויות לגמלאות לעובדים אלה, לאחר הפקדת סכומים שונים שהוסכמו, כפי שייקבע בין החברה לבין נציגות העובדים, באישור החשב הכללי במשרד האוצר ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]].
: (ג) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכויות החברה או העובדים לפי כל דין או הסכם.

=== סימן ב': העברת נכסים, זכויות, חובות ותקציב מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 112. הסכם להעברת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ו, תש&quot;ן)
: (א) [[בסימן זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר, בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לרשות את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי השירותים אשר יינתנו בידי הרשות, החל ביום שייקבע לפי [[סעיף 127(ג)]], ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי השירותים האמורים ערב היום האמור; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים.
: (ג) העברת זכויות לרשות לפי ההסכם להעברת נכסים או רישום הזכויות על שמה, פטורים מתשלום החל לפי כל דין או הסכם על העברה או רישום כאמור; שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות גם מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.

@ 113. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות
: משנחתם ההסכם להעברת נכסים רשאי השר לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

@ 114. העברת תקציב
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;היום הקובע&quot; - היום שנקבע לפי [[סעיף 127(ג)]];
::- &quot;השנה השוטפת&quot; - שנת הכספים שבה היום הקובע.
: (ב) הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים אשר הוקצבו בחוק התקציב לשנה השוטפת לפעולותיהן של יחידות משרד התקשורת המועברות לרשות וטרם הוצאו ביום הקובע; עד לסיומה של שנת הכספים השוטפת יהיה התקציב לפעולות הרשות לפי התקציב שהועבר לרשות כאמור, בשינויים הנובעים מהקמת הרשות.

@ 115. תביעות תלויות ועומדות
: השר רשאי לקבוע בצו כי הרשות תבוא במקום המדינה לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, שהן בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור [[בסעיף 112(ב)]], וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה.

=== סימן ב'1: העברת נכסים, זכויות, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה ומהמדינה או מבנק הדואר לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ===

@ 115א. העברת נכסים, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
::- &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו ערב יום התחילה של הרשות יהיו החל ביום התחילה של המדינה.
: (ג) כל תביעה של הרשות או נגדה שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.

@ 115ב. העברת נכסים מהמדינה לחברה בהסכם (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לחברה את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעברו מהרשות למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], והדרושים לשם מתן השירותים אשר יינתנו בידי החברה לפי הוראות חוק זה ([[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים).

@ 115ג. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לענין העברת הפעילות, הנכסים, החובות וההתחיבויות מהרשות למדינה ומבנק הדואר ומהמדינה לחברה, הוראות, על אף האמור בכל דין, בכל אחד מאלה:
: (1) פטור מלא או חלקי ממסים, מתשלומי אגרות או מתשלומי חובה אחרים, בתנאים שקבע;
: (2) הוראות ותיאומים לענין חבות המס, לרבות לענין קביעת יום רכישה, מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה או יתרת שווי רכישה;
: (3) הוראות מיוחדות לענין קביעת ההכנסה החייבת וחישובה, והמסים החלים על החברה, לרבות בנוגע להסדרי הפרישה והגמלאות של עובדי הרשות.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הוראות מס), התשס״ו–2006]].))

@ 115ד. העברת זכויות, חובות והתחייבוית, מהמדינה לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור הועדה, יקבע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]].
: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, כי החברה תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של הרשות או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], כולן או חלקן.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ה. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות מבנק הדואר לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או בהסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום בנק הדואר, הן לגבי הזכויות והסמכויות של בנק הדואר והן לגבי החבויות וההתחייבויות שהיו מוטלות על הבנק ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ו. תביעות תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר בהסכמת השר, רשאי, לקבוע בצו, כי החברה תבוא במקום בנק הדואר לענין תביעות שהיו תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו, כולן או חלקן, ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת פעילות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 115ו1. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב)
: הוראות [[סעיף 115ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין העברת פעילות, נכסים, חובות והתחייבויות מהחברה לחברה הבת.

== פרק ט': הוראות שונות ==

@ 116. המדינה כמקבל שירות
: דין המדינה כדין כל מקבל שירות לענין קבלת שירותים על פי חוק זה.

@ 117. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 117א. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;א, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 121. היתרים קיימים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היתר שניתן לפי פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976, ושהיה בתוקף ערב קבלתו של חוק זה בכנסת רואים אותו כהיתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) שניתן לפי חוק זה.
: (ב) מי שנרשם כבעל היתר, מכוח ההיתר הכללי לאיסוף, העברה או מסירה של מכתבים, שניתן לפי הוראות [[סעיף 50 לחוק זה]], כנוסחו לפני יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]], ורישומו כאמור היה בתוקף ערב היום האמור, יראו אותו כמי שפועל לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לאחר היום האמור.
: (ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי הוראות [[סעיף 1ב]] [[או 1ג]], לפי הענין, לשנות היתר שהוענק כאמור, להגבילו, להתלותו או לבטלו, ובכלל זה ליתן תחתיו רישיון או להעניק היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לפעילויות שניתן לגביהן היתר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), כולן או מקצתן.

@ 122. שמירת דינים
: אין האמור בחוק זה גורע מסמכויות בדיקה ופיקוח על דברי דואר מכוח כל חיקוק.

@ 123. ביטול
: פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976 - בטלה.

@ 124. : ((הנוסח שולב בחוק בנק הדואר, התשי&quot;א-1951.))
@ 125. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]].))

@ 126. ביצוע ותקנות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) שר התקשורת אחראי לביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ורשאי הוא, באישור הועדה, להתקין תקנות בדבר פיקוח על בעל רישיון, על פעולותיו של בעל רישיון והבאים מטעמו, על אופן מתן שירותים על ידי בעל רישיון, וכן בדבר התנאים שבהם רשאי בעל רישיון להגביל או להפסיק את מתן השירותים הניתנים על ידו, כולם או מקצתם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ״ה–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ב) (((בוטל).))

@ 126א. שינוי [[התוספת]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לשנות בצו את [[התוספת]], ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע [[בטור ב' לתוספת]] לא יעלה על 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022))).

@ 126ב. נוהל דרישת מידע (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]], [[88כג(2)(ב)]] [[ו-37א1(ד)]].
: (ב) המפקח יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג(3)(ב)]].
: (ג) נהלים שנקבעו לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 127. תחילה
: (א) תחילתם של [[סעיפים 2 עד 4]], [[8 עד 20]], [[25]], [[26]], [[29(ב)]], [[34]], [[112]], [[117]] [[ו-126]] ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות.
: (ב) תחילתו של [[סעיף 125(2)]] ביום תחילתו של [[חוק הבזק]].
: (ג) תחילתם של יתר סעיפי חוק זה ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו, באישור שר האוצר, ההסכמים האמורים [[בסעיפים 110]] [[ו-111]] וההסכם להעברת נכסים האמור [[בסעיף 112]], ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום החתימה על ההסכמים האמורים.

@ 128. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך עשרים ימים מקבלתו בכנסת.

== תוספת (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 109ב(ב2)]]))) ====
: [[בתוספת זו]], &quot;התקנות&quot; - [[=תקנות|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ&quot;ה-1995]].
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) החברה לא מסרה דיווח על אירוע מיוחד בסמוך לאחר התרחשות האירוע בניגוד [[לתקנה 8 לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) החברה לא המציאה תוכניות, דינים וחשבונות ומסמכים אחרים כמפורט [[בתוספת לתקנות]], במועדים הקבועים [[בתקנות]], בנושאים ובמתכונת כפי שנקבעו, בניגוד [[לתקנה 9(א) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) החברה לא מסרה דוח שנתי או רבעוני בניגוד [[לתקנה 9(ב) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) החברה לא המציאה דוחות מיוחדים שעניינם שירותי דואר לציבור במועד שנקבע בניגוד [[לתקנה 10 לתקנות]]. || 200,000
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ד' בשבט התשמ&quot;ו (14 בינואר 1986).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, שר החוץ, ממלא מקום ראש הממשלה
* אמנון רובינשטיין, שר התקשורת
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>qq4k179o3wen0esx6zp5brimm5u5hwy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080301</id>
      <parentid>3080300</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T07:08:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3080301</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200405" sha1="i1fbpylado75wu22udxuubrsai2pwlt" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986 (תיקון: תשס&quot;ד)
&lt;שם קודם&gt; חוק רשות הדואר, התשמ&quot;ו-1986

&lt;מאגר 2001203 תיקון 2158478 תקן 151356 קוד a163Y00000DuDmYQAV&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' &lt;!-- 2000840 --&gt; ''פקודת בתי הדואר:'' ((חא&quot;י כרך ב' פרק קט&quot;ו, עמ' 115|פקודת בתי הדואר|0:563547)); ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 96|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 1142|תקון|0:561626)); ((1941, תוס' 1, 68|תקון|0:561746)), ((129|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)); ((1945, תוס' 1, 121|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((1948, תוס' 1, 27 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Amendment)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|3:208189)); ((תשכ&quot;ב, 103|תיקון מס' 3|5:208190)); ((תשכ&quot;ג, 44|תיקון מס' 4|5:208191)); ((תשכ&quot;ה, 44|תיקון מס' 5|5:208193)), ((234|תיקון מס' 6|5:208192)), ((352|ת&quot;ט|ec:5:317753)); ((תשכ&quot;ח, 17|תיקון מס' 7|6:208194)); ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 57|תקנות-שעת-חירום (תיקון פקודת בתי הדואר)|3066)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ד, 40|חוק לקיום תקפן של תקנות-שעת-חירום שונות|8:210076)). &lt;!-- 2000853 --&gt; ''פקודת הדואר [נוסח חדש]:'' ((דמ&quot;י תשל&quot;ז, 567|פקודת הדואר|vn:8:525762)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 222|ת&quot;ט|ec:8:317405)); ((תשל&quot;ח, 118|ת&quot;ט|ec:9:317799)), ((118|ת&quot;ט|ec:9:317800)); ((תשמ&quot;א, 92|תיקון|9:208195)), ((174|תיקון מס' 2|9:208196)); ((תשמ&quot;ב, 218|חוק הבזק|10:208164)). &lt;!-- 2001368 --&gt; ''פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של ישראל, 1941:'' ((ע&quot;ר 1941 תוס' 1, 125|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)). &lt;!-- 2000126 --&gt; ''חוק בנק הדואר, תשי&quot;א-1951:'' ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון|3:208189)); ((תשי&quot;ח, 114|חוק ההתיישנות|3:208303)); ((תשל&quot;ו, 2|תיקון מס' 3|8:306557)); ((תשמ&quot;ו, 100|חוק רשות הדואר|11:210472)); ((תשנ&quot;ח, 63|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ד, 91|חוק מדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2001203 --&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ו, 79|חוק רשות הדואר|11:210472)), ((162|ת&quot;ט|ec:11:317476)); ((תשמ&quot;ז, 26|ת&quot;ט|ec:11:317477)); ((תש&quot;ן, 121|תיקון|12:211618)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)); ((תשנ&quot;א, 218|תיקון מס' 3|12:210895)); ((תשנ&quot;ב, 42|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 2)|12:211668)); ((תשנ&quot;ד, 36|תיקון מס' 5|13:211018)), ((39|תיקון מס' 6|13:211659)); ((תשנ&quot;ח, 162|תיקון מס' 7|14:211565)); ((תשס&quot;ב, 170|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)); ((תשס&quot;ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((524|תיקון לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:300999)); ((תשס&quot;ו, 96|ת&quot;ט|2040)); ((תשע&quot;א, 143|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)); ((תשע&quot;ב, 566|תיקון מס' 11|18:301460)); ((תשע&quot;ז, 450|תיקון מס׳ 12|20:381149)); ((תשפ&quot;ב, 816|תיקון מס' 13|24:622725)), ((961|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ד, 165|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 1029|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 889|שינוי התוספת לחוק|5428)); ((תשע&quot;ב, 1566|שינוי התוספת לחוק|7150)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 2651|עדכון סכומים|6726)); ((תשע&quot;ו, 3201|עדכון סכומים|7199)); ((תשע&quot;ז, 1911|עדכון סכומים|7411)); ((תשע&quot;ט, 7043|עדכון סכומים|8098)); ((תש&quot;ף, 2639|עדכון סכומים|8611)); ((תשפ&quot;א, 2557|עדכון סכומים|9328)); ((תשפ&quot;ב, 2733|עדכון סכומים|10121)); ((תשפ&quot;ג, 2671|עדכון סכומים|11021)); ((תשפ&quot;ד, 2350|עדכון סכומים|11952)); ((תשפ&quot;ה, 6081|עדכון סכומים|13356)); ((תשפ&quot;ו, 2781|עדכון סכומים|14129)). ''דחיית המועד הקובע:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1564|דחיית היום הקובע|7273)); ((תשע&quot;ד, 585|דחיית היום הקובע|7335)), ((1570|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7403)); ((תשע&quot;ה, 832|דחיית היום הקובע|7488)), ((1384|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ו, 683|דחיית היום הקובע|7611)), ((1704|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ז, 643|דחיית היום הקובע|7771)), ((1386|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7841)); ((תשע&quot;ח, 898|דחיית היום הקובע|7937)), ((2584|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8050)); ((תשע&quot;ט, 1912|דחיית היום הקובע|8157)), ((3520|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8251)); ((תש&quot;ף, 454|דחיית היום הקובע|8332)), ((1822|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8662)); ((תשפ&quot;א, 1764|דחיית היום הקובע|9129)), ((3830|דחיית היום הקובע (מס' 2)|9523)); ((תשפ&quot;ב, 1864|דחיית היום הקובע|9958)).

&lt;מבוא&gt; ((המועד הקובע לתחילתו של [[18:301460|תיקון מס' 11]] (&quot;'''המועד הקובע'''&quot;), שעניינו הסמכת בנק הדואר למתן שירותים כספיים, נדחה &lt;s&gt;ליום 31.7.2022 (120 חודשים מיום 31.7.2012)&lt;/s&gt; ליום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).))

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==


@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;בעל ענין&quot;, ו&quot;החזקה&quot; - כהגדרתם [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בול&quot; - בול דביק או תווית אחרת, מיטבע או סימן שאישר השר או מינהל דואר-חוץ לציון תשלומם של דמי דואר;
:- &quot;בזק&quot; - כהגדרתו [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בית דואר&quot; - מבנה או מקום אחר, לרבות תיבת דואר, שייעד בעל רישיון לקבלת דבר דואר, להעברתו או למסירתו, או לעיסוק בעניני בעל הרישיון;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר כללי לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) המדינה ומוסדותיה;
:: (2) רשות מקומית או תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי רשות מקומית, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהם נותנים לציבור;
:: (3) תאגיד שהוקם בחוק;
:- &quot;דברי בולים&quot; - מעטפה, איגרת, גלויה, וכל אריזה אחרת שעליהן מוטבע בול;
:- &quot;דברי דואר&quot; - מכתב, גלויה, עיתון, דבר דפוס, דוגמה, חבילה וכל צרור וחפץ אחרים הניתנים להעברה בדואר ולרבות מברק;
:- &quot;דמי דואר&quot; - התשלום בעד העברת דבר דואר;
:- &quot;היתר&quot; - (((תוחלף במועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר כללי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר לשירותים כספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר שניתן לחברה הבת לפי [[סעיף 88ב]];
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;החברה&quot; - חברת דואר לישראל בע&quot;מ;
:- &quot;החברה הבת&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;הכללים&quot; - הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 53]];
:- &quot;המפקח&quot; - המפקח לענייני השירותים הכספיים שמונה לפי [[סעיף 88יג]];
:- &quot;המועצה&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;המנהל&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הדואר שהוקמה ופעלה לפי חוק זה כנוסחו ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (6)]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (9)]];
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת;
:- &quot;השרים&quot; - השר יחד עם שר האוצר;
:- &quot;חוק החברות&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק התקשורת&quot; - [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;יוצא&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - היוצא מישראל;
:- &quot;לקוח עסקי&quot; - לקוח שהוא אחד מאלה:
:: (1) תאגיד;
:: (2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
:: (3) עוסק מורשה כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (4) גוף שהוקם לפי חוק;
:- &quot;מברק&quot; - מסר בכתב או בדרך אחרת המועבר, או המיועד להעברה, באמצעי בזק או בדרך מהירה אחרת;
:- &quot;מדריך הדואר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מפעיל&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - לרבות הבעלים, השוכר, המסיע, המטיס או המשיט, או מי מטעמם;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נכנס&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - הנכנס לישראל;
:- &quot;סוכן דואר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 46(א)]];
:- &quot;פנים&quot;, לענין דבר דואר - מדוור בישראל וממוען למקום בישראל, ולענין דמי דואר - דמי הדואר המוטלים על דבר דואר כאמור;
:- &quot;פקיד דואר&quot; - כל המועסק בכל ענין של בעל רישיון;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון כללי או רישיון מיוחד;
:- &quot;רישיון כללי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, ולענין החברה - גם למתן שירותים כמפורט [[בסעיף 5א(א)]];
:- &quot;רישיון מיוחד&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, המוגבל לפי סוגי השירותים, סוגים של דברי דואר, מועדי מתן השירותים, מקומות מתן השירותים או הסוגים של מקבלי השירותים;
:- &quot;שירותי דואר&quot; - השירותים להעברת דברי דואר בישראל, מישראל לארצות חוץ ומארצות חוץ לישראל, לרבות שירותי דואר בתחום המוסדר ותברוקה;
:- &quot;שירותי דואר בסיסיים&quot; - שירותי דואר הכלולים ברשימה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, לפי הוראות [[סעיף 5ג]];
:- &quot;שירותי דואר בתחום המוסדר&quot; - איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גרם, למען הזולת, וכן תברוקה, והשירותים הכרוכים בפעולות אלה;
:- &quot;שירותי דואר בתחום השמור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירותים פיננסיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות שתאגיד בנקאי רשאי לתת לפי [[סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], למעט שירותים המנויים [[בפסקאות (5), (6), (12) ו-(13) של הסעיף האמור]], ולמעט קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר כאמור [[בפסקה (9) של אותו סעיף]];
:- &quot;שק דואר&quot; - שק, ארגז, חבילה וכל כלי קיבול אחר שבהם מובילים דברי דואר במהלך העברתם בדואר, בין שיש בהם ובין שאין בהם דברי דואר;
:- &quot;תברוקה&quot; - שירות למען הזולת לקבלת מברקים, העברתם ומסירתם;
:- &quot;תיבת דואר&quot; - כל תיבה או כלי קיבול אחר של בעל רישיון לקבלת דואר לשם העברתו בדואר;
:- &quot;תיקון מס' 8&quot; - [[16:299603|פרק ד' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תיקון מס' 13&quot; - [[24:622725|חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק א'1: רישוי שירותי דואר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ==

@ 1א. זכות המדינה וחובת רישוי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) למדינה הזכות לתת שירותי דואר.
: (ב) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי חוק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר כללי שהוענק לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - היתר), ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:
:: (1) דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;
:: (2) כתב בי-דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;
:: (3) דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו.

@ 1ב. מתן רישיון, ביטולו, הגבלתו התלייתו או שינויו (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים; רישיון יכול שיינתן גם לגבי שירותים שהוענק לגביהם היתר.
: (ב) במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;
:: (2) התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;
:: (3) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור.
: (ג) בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
: (ד) השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.
: (ה) לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.
: (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ח), ומהוראות לפי [[סעיפים 88י]] [[ו-126]], ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
:: (1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון או בבעל הרישיון;
:: (2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;
:: (3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
: (ז) רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
: (ח) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).
: (ט) השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
:: (1) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
:: (1א) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;
:: (2) בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק זה או לפיו;
:: (3) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת או הוראה שניתנה לפיהם, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - לרבות הפרה של תנאים שונים שאינם מהותיים;
:: (4) בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;
:: (5) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או שמתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון כהגדרתם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]], או הליכי פשיטת רגל לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - גם אם החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.

@ 1ג. מתן היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: (א) השר רשאי להעניק היתר כללי למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ולקבוע בו תנאים; ההיתר יכול שיוענק גם לגבי שירותים שניתן לגביהם רישיון, וכן יכול שיהיה מוגבל לפי מועד מתן השירותים, סוג השירותים, סוג דברי הדואר, מקום מתן השירותים או סוג מקבלי השירותים; היתר יפורסם ברשומות.
: (ב) ההיתר יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לתת מכוחו שירותי דואר בתחום המוסדר.
: (ג) על ההיתר, על מבקש הרישום ועל מי שרשום לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 1ב]] בשינויים המחויבים.

@ 1ד. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 1ה. חובת מתן שרותי דואר באופן תקין וסדיר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון ייתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, על פי הרישיון או ההיתר ועל פי ההוראות שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי להורות לבעל רישיון על פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט לשם מניעת פגיעה או נזק כמפורט להלן, באופן ובתנאים שיורה, אף בלי שנתן הזדמנות לבעל הרישיון לטעון את טענותיו, אם ראה כי בעל הרישיון פועל באופן העלול לגרום לאחד או יותר מאלה:
::: (א) פגיעה מיידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר;
::: (ב) נזק בלתי הפיך לדברי דואר;
::: (ג) פגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום שירותי הדואר.
:: (2) הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקפן עם נתינתן ויהיו בתוקף לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על תשעה חודשים מיום שניתנו; השר ייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר מתן ההוראות ולא יאוחר מתום 15 ימים לאחר כניסת ההוראות לתוקפן.

@ 1ו. חובת בעל רישיון למסור מידע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי לדרוש בכתב ולקבל מבעל רישיון, כל מסמך וכל מידע הנדרש, לדעת השר, לצורך פיקוח או ביקורת על בעל הרישיון או לשם הסדרת תחום הדואר; בעל רישיון שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה, בכתב, בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לענין זה, &quot;מסמך&quot; ו&quot;מידע&quot; - לרבות &quot;חומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 1ז. התניית שירות בשירות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: בעל רישיון לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, אלא אם כן השר אישר לו לעשות כן, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף זה, &quot;שירות&quot; - שירות דואר או שירות אחר הניתן על ידי בעל רישיון.

@ 1ח. אגרות בעד מתן רישיונות או בעד רישום לפעול לפי היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: השרים רשאים לקבוע -
: (1) אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישום לפעול לפי היתר;
: (2) אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן;
: (3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאות גביה.

== פרק ב': רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': מתן שירותי דואר על פי רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 3. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 4. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 5א. מתן רישיון כללי לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן:
:: (1) שירותי דואר;
:: (2) שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו, והכל תוך שמירה על תחרות הוגנת, ובלבד שלא יהיה במידע או בדרך הצגתו או הפצתו משום פרסומת מסחרית; לענין זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - לרבות גוף או מוסד אחר שאישר השר, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהוא נותן לציבור, ורשאי השר להתנות מתן האישור בתנאים, לרבות בדבר מהות המידע; הודעה על גוף ציבורי תפורסם ברשומות;
:: (3) השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
::: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות לחברה הבת, הניתן לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) החברה לא תיתן, במישרין או בעקיפין, שירותים שלא הותרו לה במפורש לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג); לענין זה, &quot;החברה&quot; - בין בעצמה ובין באמצעות אחר מטעמה.
: (ה) ביטל השר לפי הוראות [[1ב|סעיף קטן 1ב(ט)]] את הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן השר רישיון כללי לפי סעיף זה, בדרך של מכרז; ניתן רישיון כללי כאמור, יחולו על בעל הרישיון כל ההוראות לפי חוק זה החלות על החברה, ויהיו לו הסמכויות, הזכויות והחובות, לרבות החובה למתן שירותי דואר בסיסיים לפי הוראות [[סעיף 5ג]], שחלות על החברה לפי הוראות חוק זה.

@ 5א1. מתן שירות חדש על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות חדש&quot; - שירות נוסף על השירותים המנויים [[בסעיף 5א(א)]] שאינו שירות הדפסת דבר דואר ואינו שירות מהשירותים הכספיים.
: (ב) החברה רשאית לתת שירות חדש אם הודיעה לשר על כך 14 ימים לפחות לפני תחילת מתן השירות החדש, ובלבד שאין במתן השירות החדש כדי לפגוע במתן שירותי הדואר והשירותים הכספיים באורח תקין וסדיר או כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) ראה השר כי מתן שירות חדש פוגע או עלול לפגוע במתן שירות דואר או שירות כספי באורח תקין וסדיר או בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לחברה שלא לתת את השירות או לתת אותו בכפוף לתנאים והגבלות שיורה לה.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאפשרות החברה לתת שירותים שהותרו לה לפי [[סעיף 5א(ג)]] כנוסחו ערב ביטולו [[24:622725|בתיקון מס' 13]].

@ 5א2. מתן שירות הדפסת דבר דואר על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) החברה רשאית לתת שירות הדפסת דברי דואר רק באמצעות תאגיד אחר המספק שירותי הדפסה שהחברה אינה מחזיקה באמצעי שליטה בו, אלא אם כן הותר לה לעשות כן לפי סעיף קטן (ב); השר רשאי לקבוע ברישיון הכללי של החברה תנאים והגבלות לעניין שירות כאמור.
: (ב) החברה אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה, אלא אם כן השר התיר זאת מראש ובכתב, לאחר שנוכח שאין בכך כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר ובכפוף לתנאים שקבע ברישיונה הכללי, אם קבע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), החברה רשאית לתת שירות הדפסת דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בהתקיים כל אלה:
:: (1) שירות ההדפסה יכלול הדפסה של עד 1,000 דברי דואר לכל משלוח;
:: (2) דברי הדואר יישלחו על ידי החברה.

@ 5ב. חובת מתן שירותי דואר בידי בעל רישיון כללי לבעל רישיון אחר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לשם הגברת התחרות בתחום שירותי הדואר והבטחת רמת השירותים בתחום האמור, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, רשאי השר לקבוע כי בעל רישיון כללי חייב לתת לבעל רישיון אחר שירותים המבוססים על התשתיות של בעל הרישיון הכללי, לרבות גישה למרכזי חלוקה או לתאי חלוקה, וליתן הוראות בדבר אופן מתן השירותים או הגישה וההסדרים לביצועם; קביעה או מתן הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייעשו ברישיון, בהוראת מינהל או בתקנות, ובלבד שקביעה שענינה תשלום בעד שירותים לפי סעיף קטן זה תהיה בהסכמת שר האוצר; לענין זה, &quot;תשתית&quot; - ציוד, מיתקנים או מבנים המשמשים לשם מתן שירותי דואר.
: (ב) לא קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר התשלומים לבעל רישיון כללי בעד מתן השירותים כאמור באותו סעיף קטן, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, בהסכמה, את התשלומים כאמור, ובאין הסכמה - יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, את התשלומים; קביעת השר כאמור יכול שתיעשה בהוראת מינהל או ברישיון.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))

@ 5ב1. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((פקע).))

@ 5ג. חובת מתן שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים בסיסיים לכלל הציבור בכל המדינה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים וכן השירותים הכספיים הבסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה.
:: (2) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון.
::: (((החל מהמועד הקובע):)) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון או בהיתר לשירותים כספיים.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
: (ב) בעל רישיון כללי חייב לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בעל רישיון כללי, והחברה הבת, לפי העניין, חייבים לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
: (ג) נוכחו השרים כי התקיימו כל אלה:
:: (1) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול ברשימת שירותי הדואר הבסיסיים;
:: (2) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות הנכלל ברשימת השירותים הבסיסיים, על ידי בעל רישיון כללי בלבד;
:: (3) עלות מתן השירות כאמור בפסקה (2) עולה על התועלת של בעל הרישיון הכללי ממתן אותו שירות;
:: רשאים הם לקבוע כי על בעל רישיון הנותן את שירותי הדואר הבסיסיים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא לכלל הציבור בכל המדינה, להשתתף במימון מתן שירותי הדואר הבסיסיים כאמור, הניתנים על ידי בעל רישיון כללי; קבעו השרים כאמור, רשאים הם לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.

=== סימן ב': התקשרויות וחובות במישור הבין-לאומי ===

@ 6. חובות מכוח המשפט הבין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: חובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין-לאומיות בענין שירותי דואר, יקויימו בידי החברה או בידי מי שהשר יקבע בתקנות.

@ 7. ביצוע פעולות במישור בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי ליפות כוחה של החברה להתקשר לצורך ביצוע תפקידיה עם מינהלים הנותנים שירותי דואר במדינות אחרות, בהתאם לאמנות בין-לאומיות שמדינת ישראל צד להן, או את כוחו של מי שקבע השר בתקנות לשם ביצוע התפקידים כאמור.

=== סימן ג': מועצת הרשות (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 13. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 14. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 19. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 20. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ד': תפקידי המועצה וסמכויותיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 21. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 22. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 23. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ה': מנהל הרשות ועובדיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 26. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 29. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 30. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 31. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 32. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 33. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ו': תשלומים ותמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
@ : (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] במועד הקובע):)) 

@ 37. קביעת תשלומים בעד שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי ידרוש תשלום סביר בעד שירות דואר שהוא נותן, ובכלל זה שירות דואר הכלול במקבץ שירותים או במקבץ שירותי דואר, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כללי ידרוש תשלום אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי; בסעיף קטן זה, &quot;לקוח פרטי&quot; - לקוח שאינו לקוח עסקי.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התשלום שהוא דורש בעד שירות דואר, מקבץ שירותי דואר ומקבץ שירותים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי בעד שירות דואר כאמור באותו סעיף קטן ישולם תשלום, ובכלל זה תשלום מרבי או תשלום מזערי, והכול בהתאם להוראות שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות בדבר עדכון סכומי התשלומים לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי להודיע לו, באופן ובמועד שיקבע, על תשלום שבעל הרישיון הכללי דורש או שבכוונתו לדרוש בעד שירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן על כל שינוי בתשלום כאמור.
: (ו)(1) ראה השר כי בעל רישיון כללי דורש תשלום שאינו סביר או אינו אחיד, או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום שירותי הדואר, בעד שירות דואר שלא נקבע לו תשלום, בעד שירות דואר שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי, בעד מקבץ שירותי דואר או בעד מקבץ שירותים, רשאי הוא להורות לו כל אחד מאלה:
::: (א) התשלום שידרוש בעד אותו שירות דואר או מקבץ שירותי דואר; תוקפה של הוראה לפי פסקה זו לא יעלה על תשעה חודשים מיום שניתנה;
::: (ב) להפריד את התשלום בעד שירות הדואר הנכלל במקבץ שירותים, ובכלל זה במקבץ שירותי דואר, מהתשלום בעד מקבץ השירותים שאותו שירות דואר נכלל בו.
:: (2) לא ייתן השר הוראה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן נתן לבעל רישיון כללי הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראה כאמור תינתן בהחלטה מנומקת בכתב ותחילתה תהיה במועד שהשר יקבע בה.
: (ז) בחינת השר לפי סעיף קטן (ו) רישה אם תשלום בעד שירות דואר, ובכלל זה שירות דואר הנכלל במקבץ שירותי דואר או במקבץ שירותים, הוא תשלום שאינו סביר יכול שתיעשה בהתבסס על עלות מתן שירות הדואר בתוספת רווח סביר או על תשלום בעד אותו שירות דואר או בעד שירות דואר אחר בר-השוואה שבעל רישיון כללי או בעל רישיון אחר נותן, ולעניין שירות דואר הנכלל במקבץ שירותים - גם על עלות מקבץ השירותים.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;מקבץ שירותים&quot; - כמה שירותים הכוללים לפחות שירות דואר אחד, שנקבע להם תשלום כולל אחד;
::- &quot;מקבץ שירותי דואר&quot; - כמה שירותי דואר שנקבע להם תשלום כולל אחד.

@ 37א. תמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תשלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיה, כמפורט להלן:
:: (1) בתקופה שמיום תחילת [[16:299603|תיקון מס' 8]] עד יום כ&quot;ג בסיון התשס&quot;ה (30 ביוני 2005) - 3%;
:: (2) בתקופה שמיום כ&quot;ד בסיון התשס&quot;ה (1 ביולי 2005) עד יום י&quot;ד בתמוז התשס&quot;ז (30 ביוני 2007) - 2%;
:: (3) בתקופה שתחילתה ביום ט&quot;ו בתמוז התשס&quot;ז (1 ביולי 2007) - 1%;
:: לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הכספיים שהתשלומים בעדם נקבעו לפי הוראות [[סעיף 88י]].
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הניתנים לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים.
: (ב) בעל רישיון כללי שאינו החברה ישלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיו, הכל כפי שקבעו השרים באישור הועדה.
: (ג) השרים רשאים לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לתשלום התמלוגים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לרבות לענין שינוי שיעור התמלוגים, מועדי תשלומם, הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים; קביעה לענין שינוי שיעור התמלוגים טעונה אישור הועדה.

@ 37א1. הנחה בתשלום בעד שירות דואר ללקוח עסקי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי רשאי לתת הנחה בעד שירות דואר ללקוח עסקי בהתאם לאמות מידה שיקבע לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה - אמות המידה), ובלבד שההנחה תינתן באופן בלתי מפלה ושהתשלום לאחר מתן ההנחה יהיה תשלום סביר כאמור [[בסעיף 37(א)]].
: (ב) אמות המידה יתבססו על השוני בעלות מתן השירות, במאפייניו, באופן אספקתו, היקפו ובאופן התשלום בעדו, ולא יהיה בהן כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם את אמות המידה וכל שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו, וימסור הודעה על הפרסום לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, והכול 14 ימים לפחות לפני יום הכניסה לתוקף של אמות המידה או השינוי, לפי העניין; לא פרסם בעל רישיון את אמות המידה או שינוי שלהן או לא מסר הודעה על פרסומם בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לא ייכנסו אמות המידה או השינוי לתוקף, ובעל הרישיון לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג]], השר רשאי לדרוש בכתב מבעל רישיון כללי כל מידע לגבי אמות המידה וההנחות הניתנות לפיהן, ובכלל זה פירוט לגבי ההנחות ושיעורן; בעל רישיון כללי לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אם לא מסר מידע כאמור, אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לבטל או לשנות אמת מידה, או לתת לו כל הוראה אחרת בעניינה, אם ראה כי היא אינה תואמת את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ו) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לנקוט או להימנע מלנקוט פעולות אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון כללי לא ייתן הנחה ללקוח עסקי בעד תשלום שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(א), (ג) ו-(ד)]] כנוסחו ערב [[24:622725|תיקון מס' 13]] ולפי [[סעיף 126(א)]], כל עוד הן עומדות בתוקף לפי [[24:622725|סעיף 62 לתיקון מס' 13]], או על תשלום או תשלום מזערי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(ד)]] כנוסחו אחרי [[24:622725|תיקון מס' 13]].

@ 38. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 39. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 40. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44א. (תיקון: תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

== פרק ג': פעולות בעל רישיון (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 45. חזקות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: לענין חוק זה -
: (1) יראו מסירת דבר דואר לאדם המורשה לקבל אותו דבר דואר בשביל בעל רישיון, כמסירה לבית הדואר;
: (2) יראו דבר דואר כמצוי במהלך העברה משעה שנמסר לבית הדואר עד זמן מסירתו לנמען;
: (3) יראו כמסירת דבר דואר לנמען - הכנסה של דבר דואר לתיבת המכתבים שלו או לתיבת מכתבים שהקצה לו בעל רישיון במיתקן לחלוקת דברי דואר וכן מסירה לידיו של הנמען או לידי אדם הנחזה כרשאי לקבלו עבור הנמען כמקובל במסירת דברי דואר הממוענים אליו, בין אם המסירה נעשתה בבית דואר ובין בביתו של הנמען, במקום עסקו או במקום אחר שאותו הועיד הנמען לצורך זה.

@ 46. סוכני דואר ומחלקי דואר (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ד)
: (א) החברה רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר; היחסים שבין החברה לבין סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.
: (ב) היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.

=== סימן ב': ייחוד פעולות וזכויות ===

@ 47. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 49. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 50. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 51. זכות המדינה בבולים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) למדינה הזכות הייחודית להנפיק בולים דביקים ודברי בולים והיא תספקם לחברה במחיר העלות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של בעל רישיון להשתמש בסימן אחר לציון תשלומם של דמי דואר, ובלבד שסימן כאמור אינו נחזה להיות בול.
: (ב) הקנין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים, ובבולים, שבידי השירות הבולאי, הם קנין המדינה.
: (ג) המדינה רשאית להתקשר עם החברה לצורך קבלת שירותי הנפקת הבולים והפצתם, ובלבד שבהתקשרות כאמור תשמש החברה כנאמן בעבור המדינה; ואולם רשאי השר בכל עת להורות לחברה על ביטול התקשרות כאמור וכן להורות לה להשיב למדינה את נכסי המדינה המוחזקים על ידה או המשמשים אותה לצורך הנפקת בולים; הורה השר כאמור, רשאית המדינה להעניק את הזכות להנפיק בולים בעבורה, בדרך של מכרז.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לבולים, לרבות לענין הדרכים שבהן יפעל השירות הבולאי, אופן הנפקת הבולים והתשלומים בעדם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת דואר ומסירתו ===

@ 52. חובת סימון (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון יסמן את דברי הדואר המועברים על ידו, וכן את בתי הדואר שלו ואת כלי רכבו, בסימן אשר יאפשר את זיהוים כמועברים על ידו או כשייכים לו.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין דרך הסימון כאמור בסעיף קטן (א); הוראות כאמור יכול שייעשו בהוראות מינהל.

@ 53. כללים לענין טיפול בדברי דואר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי יקבע כללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר לרבות בענין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם, ומסירתם וכל ענין אחר הנוגע לטיפול בהם ויפרסם אותם ואת מועד תחילתם באתר האינטרנט שלו כל תקופת תוקפם.
: (א1) ביקש בעל רישיון כללי לקבוע כלל לפי סעיף קטן (א) או לשנות כלל שקבע כאמור, ימסור הודעה בעניין לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, בצירוף נוסח הכלל או השינוי המוצע, לפי העניין, ויפרסם את הכלל או את השינוי באתר האינטרנט שלו 14 ימים לפחות לפני כניסתו לתוקף; נוסח הכלל או השינוי בו כאמור יפורסם גם באתר האינטרנט של משרד התקשורת, בסמוך לאחר קבלת הודעת בעל הרישיון הכללי לפי סעיף קטן זה.
: (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע ברישיון של בעל רישיון כללי עניינים כאמור באותו סעיף קטן שקביעת כללים לגביהם טעונה את אישורו מראש ובכתב.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע הוראות בענינים האמורים באותו סעיף קטן שיחולו על בעל רישיון; הוראות כאמור יכול שיהיו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון; היתה סתירה בין הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי סעיף קטן (א), ההוראות שקבע השר - עדיפות.

@ 54. דבר דואר שנמענו נפטר (תיקון: תשס&quot;ד)
: נודע לבעל רישיון כי נמענו של דבר דואר נפטר לפני מסירתו, רשאי הוא להחזיר את דבר הדואר לשולחו או למסרו למי שיורה השולח, תמורת תשלום הקבוע לאותו דבר דואר.

@ 55. טובין חבי-מכס (תיקון: תשס&quot;ד)
: דבר דואר המכיל טובין חבי-מכס, לא ייפתח ולא ייבדק בידי פקיד המכס אלא בנוכחות פקיד דואר ולענין החברה, בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין-לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56. משלוח בניגוד לכללים (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון כללי בניגוד לכללים, או שאינו ניתן למסירה או להחזרה רשאי בעל הרישיון הכללי לעשות בו כפי שימצא לנכון, לרבות השמדתו, הכל בהתאם לכללים.
: (ב) החליט בעל רישיון כללי למסור דבר דואר שנשלח בניגוד לכללים לנמען או להחזירו לשולח, ישלם הנמען, אם ירצה בדבר הדואר, או השולח - לפי הענין - תשלום כפי שייקבע בכללים; התשלום לא יעלה על סכום הגדול פי חמישה מדמי הדואר בשל אותו דבר דואר - אם הוא דבר דואר פנים, ואם הוא דבר דואר חוץ - יהיה התשלום בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56א. רישום פרטי השולח על גבי דבר דואר רשום (תיקון: תשע״ז)
: (א) שולח יציין על גבי דבר דואר רשום, באופן בולט לעין, ברור ושאין בו כדי להטעות, פרטים אלה:
:: (1) שם השולח, ואם דבר הדואר נשלח בידי השולח כמיופה כוח של אדם אחר – גם שמו של האדם שייפה את כוחו, ואולם אם דבר הדואר נשלח בידי המדינה ומוסדותיה, יירשם שם השולח – ”מדינת ישראל”;
:: (2) מען השולח, למעט אם הוא המדינה ומוסדותיה;
:: (3) האפשרות שחזקת מסירה לפי כל דין תחול לגבי דבר הדואר.
: (ב) בעל רישיון לא יקבל למשלוח דבר דואר רשום שלא מצוינים על גביו הפרטים האמורים בסעיף קטן (א).
: (ג) בעל רישיון המוסר הודעת דואר רשום לנמען, יציין בה באופן ברור את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר כאמור בסעיף קטן (א); השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגים מסוימים של הודעות דואר רשום.
: (ד) בסעיף זה –
::- ”דבר דואר רשום” – דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון, באופן הכולל, בין השאר, רישום בעת הקבלה, ניסיון מסירה במען הנמען, מסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה ומסירת הודעת דואר רשום במקרה שבו לא התאפשרה מסירה כנגד חתימה כאמור;
::- ”הודעת דואר רשום” – הודעה על משלוח דואר רשום שימסור בעל רישיון לנמען ומזמינה אותו לאסוף את דבר הדואר, במקרה שבו לא התאפשרה מסירת דבר דואר רשום במענו כנגד חתימתו;
::- ”המדינה ומוסדותיה” – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתי משפט ובתי דין;
::- ”שולח” – אדם המשלם לבעל רישיון בעבור משלוח דבר הדואר הרשום על ידי בעל הרישיון או באמצעות בעל רישיון אחר.

@ 57. גביית תשלומים שלא שולמו כדין (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא שילם השולח את דמי הדואר בעד משלוח דבר דואר או ששילם אותם בחסר, רשאי בעל רישיון כללי לגבות את כפל התשלום החסר מאת השולח, או מאת הנמען אם ירצה בדבר הדואר, בצירוף ההוצאות הכרוכות בגביה, הכל לפי הכללים.

@ 58. ראיות בתובענת דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בכל הליך לתשלום דמי דואר או תשלומים אחרים בשל דברי דואר לפי חוק זה -
: (1) הצגתו של דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום כשעליו חותמת בעל הרישיון המציינת שהנמען סירב לקבלו או שהנמען נפטר או שאי אפשר למצאו, תהיה ראיה לכאורה על העובדה שצויינה;
: (2) האדם שממנו לכאורה בא דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום, חזקה שהוא השולח.

@ 59. סימון רשמי - ראיה לסכום דמי הדואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: סימון רשמי על דבר דואר שסכום פלוני מגיע בעדו לבעל רישיון כללי או למינהל דואר מחוץ לישראל יהיה ראיה לכאורה שדבר הדואר חב בסכום שצויין.

== פרק ד': הובלת דואר ==

=== סימן א': הובלה בארץ ===

@ 60. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;כלי תעבורה&quot; - אוטובוס ציבורי או מונית, כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]], או [[תקנות התעבורה|בתקנות שהותקנו לפיה]];
:- &quot;בעל שירות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) בעל רשיון קו באוטובוס לפי [[תקנה 386 לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:: (2) בעל מונית המסיעה נוסעים בקו קבוע;
:: (3) מי שמנהל עסק של הסעת נוסעים במונית בקו קבוע;
:: (4) בעל רשיון לפי [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]], הרשאי להטיס נוסעים בקו סדיר וקבוע על-פי תנאי רשיונו.

@ 61. דרישה מבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה רשאית לדרוש מבעל שירות (להלן - בעל שירות נדרש), בהודעה בכתב, שהחל ביום הנקוב בהודעה יוביל ויעביר שקי דואר בימים ובשעות הנהוגים בקו, כפי שתורה החברה, ובלבד שמשקל השקים ומספרם לא יעלה על הקבוע בתקנות לענין זה.

@ 62. ביצוע הוראות הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות נדרש יעשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתה של החברה, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה, ומכאן ואילך יקבל, יאסוף ויוביל את כל שקי הדואר שפקיד הדואר של החברה ימסור לו, לעובדיו או לשלוחיו לשם כך, ויקבל, יאסוף, ימסור ויניח את שקי הדואר הנתונים לו במקומות שלאורך מסלול נסיעתו ובכפיפות להנחיות ולהגבלות סבירות שתקבע החברה.

@ 63. סייג להטלת חובות
: החובות שיוטלו על בעל שירות נדרש לפי [[פרק זה]] יהיו כפופות לתנאי הרשיון שלו ולהוראות כל דין.

@ 64. אחריות לאבדן ונזק (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות יהא אחראי לשמירתו הבטוחה של כל שק דואר שנמסר לו להובלה; במקרה של נזק, גניבה או אבדן של דבר דואר הנמצא בשק, ישפה בעל השירות את החברה על כל סכום פיצויים ששילמה בשל כך.

@ 65. תשלום לבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה תשלם לבעל שירות נדרש תמורה ראויה בעד שירותיו לפי [[סימן זה]].

=== סימן ב': הובלה בין-לאומית ===

@ 66. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל יקבל, על כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא, כל שק דואר שפקיד דואר של החברה נותן לו להובלה, ומשקיבלו יובילו בהקדם האפשרי וימסור אותו ללא השהיה בהגיע כלי הטיס או כלי השיט ליעדו.

@ 67. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל של כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס ימסור ללא השהייה את כל דברי הדואר שבו, שנמסרו לו לשם העברתם לחברה, לפקיד דואר של החברה המוסמך לדרוש אותם, ובאין דרישה - לבית דואר של החברה.

@ 68. תשלום למפעיל ולאחרים (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: החברה תשלם תמורה ראויה למפעיל כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא בעד דברי דואר שמסרה לו החברה להובלה.

=== סימן ג': תנאי שירות ===

@ 69. הובלה הסכם בין מוביל לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: תנאי שירות הובלה לפי [[פרק זה]] וכן התמורה בעדם כאמור [[בסעיפים 65]] [[ו-68]] ייקבעו, בכפוף להוראות כל דין, בהסכם; באין הסכם יכריע השר בדבר.

@ 69א. הוראות לענין הפעלת סמכויות החברה לפי [[פרק ד']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על החברה בכל הנוגע להפעלת סמכויותיה לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר חובת מתן הודעה לשר על הפעלת סמכות מסמכויותיה כאמור, וביטול דרישות שדרשה לפי [[פרק זה]]; הוראות כאמור יכול שייעשו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון.

@ 70. ערעור על החלטת השר
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי [[סעיף 69]] רשאי לערער עליה בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקיו של המערער בישראל.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת השר, לדחותה או לשנותה.
: (ג) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים, ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ד) הגשת ערעור לבית המשפט אינה פוטרת את המערער ממילוי חובותיו על פי [[פרק זה]].

== פרק ה': סמכויות הקשורות במקרקעין ==

@ 71. הצבת תיבות דואר ותאי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי רשאי -
: (1) להקים תיבות דואר לפי צרכיו בכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
: (2) להתקין תאי דואר בקירות של בית דואר הפונים כלפי חוץ.

@ 72. הודעה למחזיק במקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) התכוון בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכותו לפי [[סעיף 71]], ימסור למחזיק במקרקעין הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש.
: (ב) לא ניתן למצוא את המחזיק במקרקעין, יפרסם בעל הרישיון הכללי הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

@ 73. השגה וערעור (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בסעיף זה, &quot;הודעה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 72]].
: (ב) מחזיק במקרקעין הרואה עצמו נפגע מכוונת בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכויות המנויות [[בסעיף 71]], רשאי להשיג על ההודעה בפני בעל הרישיון הכללי תוך ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה.
: (ג) דחה בעל הרישיון הכללי את ההשגה, רשאי המחזיק במקרקעין לערער על החלטת בעל הרישיון הכללי בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
: (ד) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים או לאסרו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.

@ 74. סדרי ערעור
: (א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות, חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 75. תיבות דואר המחוברות למקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1979]], תיבת דואר שחוברה למקרקעין של אחר תהא בבעלות בעל הרישיון הכללי שחיבר את תיבת הדואר כדין.

@ 75א. הוראות לענין הפעלת סמכויות בעל רישיון כללי לפי [[פרק ה']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על בעל רישיון כללי בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר האפיונים של תיבות דואר ותאי דואר שבעל רישיון כללי רשאי להקים או להתקין במקרקעין של אחר.

@ 76. שמירת דיני תכנון ובניה
: הוראות [[פרק זה]] אינן באות לגרוע מהוראה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

== פרק ו': אחריות וחסינות ==

@ 77. אחריות לדבר דואר פנים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, לא יהיו בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק, גניבה או אבדן של דבר דואר פנים, כולו או חלקו, שאירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר המועסק על ידי בעל הרישיון כאמור בתפקידו ועקב שירותים אלה, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) דבר הדואר נתקבל למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור תמורת קבלה ומסירתו טעונה אישור;
:: (2) במקרה של נזק, אבדן חלקי או גניבה מתוך דבר הדואר - הדבר הובא לידיעת פקיד הדואר בעת מסירת דבר הדואר או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן;
:: (3) במקרה של גניבה או אבדן של דבר הדואר כולו - השולח או הנמען הביא את הדבר לידיעת פקיד דואר מיד לאחר שנודע לו;
:: (4) הנזק או האבדן לא נגרמו מחמת אריזה בלתי מספקת או בלתי מתאימה, או מחמת טיבו של דבר הדואר, או באשמתם של השולח או של גורמים שבידי שמים.
: (ב) בעל רישיון כללי יהיה אחראי לנזק שנגרם לדבר הדואר, אם הוכיח השולח כי בעת שנתקבל דבר הדואר למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור טיפל בו פקיד דואר בצורה רשלנית.

@ 78. הגבלת אחריות לאיחורים וטעויות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק שנגרם -
: (1) בשל איחור במסירה או מסירה מוטעית של דבר דואר;
: (2) בשל טעות במברק או השמטה ממנו, או בשל אי-מסירת מברק.

@ 78א. הוראות לענין אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות לענין אחריותו של בעל רישיון לנזק, גניבה או אבדן לפי [[פרק זה]], ובכלל זה צמצום היקף הפטור מאחריות הקבוע [[בסעיפים 77]] [[או 78]].
: (ב) קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע, באישור הועדה, את שיעור הפיצויים לענין [[סעיף 78]], בשים לב, בין השאר, לשיעור דמי המשלוח בעבור העברת דבר הדואר.

@ 79. ראיות
: הראיה שנזק, גניבה או אבדן כאמור [[בסעיף 77]] אירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר בתפקידו ועקב שירותים אלה, היא על התובע; אולם -
: (1) אם בעת מסירת דבר הדואר ניתן לראות - בלי לפתוח את אריזתו - שהוא ניזק או שיש יסוד סביר להניח שהוא ניזק, חזקה שהנזק אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים;
: (2) אם הוכחה קבלת דבר הדואר למשלוח על ידי המצאת קבלה, ודבר הדואר לא נמסר, חזקה שהאבדן אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים.

@ 80. אחריות - כלפי מי (תיקון: תשמ&quot;ז)
: השולח הוא הזכאי לתבוע פיצויים לפי [[סעיף 77]] והוא רשאי להעביר את זכותו לאחר.

@ 81. היקף האחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי חייב בפיצויים לפי [[סעיף 77]] אלא כדי שווי הנזק לדבר הדואר או כדי ערכו של דבר הדואר אם נגנב או אבד, אך לא למעלה מן הסכום שיקבע השר לענין אותו סוג של דבר דואר.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים), התשס״ו–2006]].))

@ 82. אחריות לדבר דואר בשירות בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי אחראי לדבר דואר שנשלח על ידו - למעט חבילה - הנשלח לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית בתוקף אותה שעה ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.

@ 83. אחריות לחבילה בשירות בין-לאומי (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון כללי אחראי לחבילה הנשלחת באמצעותו לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית כפי שהיא בתוקף אותה שעה (להלן - אמנת הדואר) ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.
: (ב)(1) חבילה שנשלחה משטח של מינהל דואר שאינו מכיר באחריות לפי אמנת הדואר, וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי ועקב שירותים אלה, דינה, לענין אחריות בעל הרישיון הכללי, כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.
:: (2) חבילה שנשלחה לשטח של מינהל דואר כאמור בפסקה (1) וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה, דינה לענין אחריות בעל רישיון כללי כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

@ 84. התיישנות (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא ייזקק בית המשפט לתובענה על פי [[סעיפים 77 עד 83]], אם תוך פרק הזמן המפורט להלן מיום שנתקבל דבר הדואר למשלוח לא דרש התובע, בכתב, פיצויים מבעל הרישיון הכללי, או שדרש כאמור אך לא הגיש תובענה תוך תשעים ימים מתאריך ההודעה על דחיית דרישתו:
:: שירות דואר פנים - שנה אחת;
:: שירות דואר בין-לאומי - שישה חודשים.

@ 85. הגבלת אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: נזק שגרם פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי במתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה - לא ישא בו הפקיד במידה העולה על אחריות בעל רישין כאמור, אלא אם כן גרם לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה.

@ 86. פטור מאחריות בשל עבירה או עוולה (תיקון: תש&quot;ן)
: לא יישא פקיד דואר באחריות פלילית או אזרחית על כך שבתום לב, בתוקף תפקידו, שידר או העביר במברק דבר שהוא עבירה או עוולה לפי כל דין או נטל חלק בשידור או בהעברה כאמור.

@ 86א. פטור מאחריות בשל לשון הרע (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון, עובדיו ופקידי הדואר מטעמו לא יישאו באחריות פלילית או אזרחית בשל לשון הרע הנכללת בדברי הדואר אך בשל כך שנאספו, הועברו, חולקו או נמסרו בידיו בהתאם לתנאי רישיונו והוראות חוק זה.

@ 87. תוכן מברק לא יימסר במשפט (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי לקבוע בתעודה כי פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי לא יעיד בהליך משפטי או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מברק שהועבר על ידי בעל הרישיון כאמור או נמסר לו להעברה, ולא יציג את המקור של מברק כאמור שנחתם בידי השולח או מטעמו.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחת מאלה:
:: (1) בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת;
:: (2) שולח המברק או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרישיון הכללי על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
:: (3) בית משפט ציווה על הצגה כאמור.

@ 88. תעתיק מברק ישמש ראיה (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב)
: תעתיק של מברק, החתום בחותמת של בעל רישיון כללי, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המברק המקורי ושהמברק האמור היה חתום ונמסר להעברה בידי האדם שבידיו הוא אמור להיות חתום ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המברק המקורי או את מסירת המברק להעברה, או את החותמת של בעל הרישיון כאמור שקיבל את התעתיק למסירה.

== פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ==
: (((החל מהמועד הקובע תוחלף כותרת הפרק: פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת).))

=== סימן א': מתן השירותים הכספיים על פי היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
: (((תחילתה של כותרת הסימן במועד הקובע).))

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר לשירותים הכספיים המנויים בפסקאות (1) עד (4) המתאפשרים מניהול החשבונות על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
: (א1)(1) (((אינה חלה).))
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר.
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף האמור בכל דין, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, באמצעות החברה, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א); העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר הנלווים לשירותים המנויים בפסקאות (1) עד (3), המתאפשרים מאופן מתן השירותים האמורים או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) הפצת שירותים פיננסיים הניתנים על ידי גורם אחר מכוח סמכותו לפי דין, כפי שאישרו השרים; חלפו 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להפצת שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות מתן אשראי;
:: (8) שירותים פיננסיים שאישרו השרים לפי בקשת החברה הבת שהוגשה באישור דירקטוריון החברה; חלפו 90 ימים ממועד הגשת הבקשה למתן שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה;
:: (9) שירותים פיננסיים שעליהם החליט השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה הבת, הנדרשים לדעת השר לשם קידום המטרות המפורטות [[בסעיף 88ב(ג)(1) ו-(2)]] ובשים לב למצב הכספי של החברה והחברה הבת.
: (א1)(1) החברה הבת תיתן את השירותים הכספיים בעצמה או באמצעות החברה, לרבות באמצעות סוכני דואר שעמם התקשרה; ואולם החברה הבת לא תפתח בעצמה יותר מ-35 סניפים או סוכנויות דואר לשם מתן השירותים הכספיים; השר רשאי, באישור הוועדה, להגדיל את מספר הסניפים או הסוכנויות כאמור, אחת ל-12 חודשים.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות, לפי [[16:299603|תיקון מס' 8]] [[16:300999|ותיקון מס' 9]], למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר; לעניין זה, &quot;תיקון מס' 9&quot; - [[16:300999|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון), התשס&quot;ד-2004]].
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה הבת, כל עוד החברה היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot; בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה הבת להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף הוראות [[סעיף 48 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקה (1) של סעיף קטן (א) וכן שירותי עזר הנלווים לשירותים האמורים; העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88ב. היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, ייתן לחברה הבת היתר למתן השירותים הכספיים, והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע בהיתר תנאים וכן לשנות תנאי מתנאי ההיתר, ובכלל זה להוסיף עליו או לגרוע ממנו.
: (ב) ההיתר וכל שינוי בו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ג) בקביעת תנאים ובשינוים לפי סעיף קטן (א) יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים [[בסעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים, וכן השיקולים והמטרות המפורטים להלן:
:: (1) קידום ושיפור מתן השירותים הכספיים לציבור, ובכלל זה מתן אפשרות לציבור לקבל ייעוץ בנוגע לשירותים הכספיים, ובלבד שייעוץ החייב ברישוי לפי דין ייעשה על ידי מי שמורשה לכך, וכן הפצת שירותים פיננסיים, בעבור גורם הרשאי לתת שירותים כאמור על פי דין; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות שירות מתן אשראי;
:: (2) הרחבת הנגישות של השירותים הכספיים לציבור בשים לב, בין השאר, לפערים הכלכליים בחברה בישראל ובהתחשב בצרכים ייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסייה.
: (ד) השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לבטל, להגביל או להתלות היתר לשירותים כספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 1ב(ט)]], בשינויים המחויבים.

@ 88ב1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ג. איסור תשלום ריבית והפרשי הצמדה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.
: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה הבת זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.

@ 88ד. איסור מתן אשראי או משיכת יתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בחברה הבת.
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בה.

@ 88ה. שירותי עזר (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה הבת לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
: (ב) החברה בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.

=== סימן ב': שירות ללקוח (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ה1. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]], &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות כספי מהחברה.
: (((החל מהמועד הקובע):)) [[בפרק זה]], &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות כספי מהחברה הבת.

@ 88ה2. חובה לתת שירותים כספיים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מחובתה של החברה לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3) או (6)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מחובתה של החברה הבת לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה הבת סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3), (6) או (9)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
: (ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי, דינה כדין סירוב בלתי סביר לתתו.
: (ג) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין מתן השירותים הכספיים, ואם לא התקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב סירוב הנובע מאותה מדיניות כסביר.

@ 88ה3. איסור הטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות כספי ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים:
: (1) המהות והטיב של השירות;
: (2) מועד מתן השירות;
: (3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
: (4) זהות נותן השירות;
: (5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
: (6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
: (7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
: (8) תנאי האחריות לשירות;
: (9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

@ 88ה4. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי-ידיעתו את השפה או חוסר ניסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, והכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות כספי בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

@ 88ה5. גילוי נאות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לפי הפירוט והדרך שיקבע -
:: (1) לגלות ללקוחותיה כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות כספי שהיא נותנת והסיכונים הכרוכים בו;
:: (2) לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלה בדבר השירותים הכספיים;
:: (3) לתת ללקוחותיה, במועדים קבועים, דוחות על שירותים כספיים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.
: (ב) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או למניעת פגיעה בלקוח כאמור [[בסעיף 88ה4]], רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שקבע ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; בתקנות כאמור רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה לעניין גודלן המזערי, היחס בינן ובין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.

@ 88ה6. מסירת מידע על התשלומים הנגבים בעד שירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 88ה5]], החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תמסור ללקוחותיה מידע בכתב על התשלום שהיא גובה בעד כל שירות כספי הניתן ללקוח.
: (ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל מקום שבו ניתנים שירותי החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות באתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע):)) הבת.
: (ג) מדי שישה חודשים תשלח החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לכל בעל חשבון שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו תשלומים בעד שירותים כספיים שקיבל, הודעה ובה מידע מרוכז וסיכום של כל התשלומים שנגבו ממנו; קיבל בעל חשבון הודעה כאמור באמצעות מחשב, תהיה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) פטורה מהחובה לשלחה לבעל החשבון.

@ 88ה7. התניית שירות בשירות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא תתנה החברה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ציינה, אלא אם כן קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין התנאת מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש ובין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 88ה8. מועדים לזקיפת חיובים לחשבון לקוח (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו חיובים לחשבון של לקוח המתנהל אצל החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בשל תשלום שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) גובה בעד מתן שירות כספי.

@ 88ה9. אחריות להטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: היתה הטעיה בפרסומת של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), יראו כמטעים את החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 88ה10. פרסומת המכוונת לקטינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל או עד גיל מסוים.

=== סימן ג': הוראות כלליות לעניין מתן השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ו. הגבלה על העברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: מסמך המשמש להעברת כספים או להוצאת כספים מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בנותנה את השירותים הכספיים לא יהיה עביר אלא לשם גביה על ידי בנקאי כמשמעותו [[בפקודת השטרות [נוסח חדש]]] (בחוק זה - בנקאי); ואולם רשאים השרים להורות שסוג מסוים של מסמכים כאמור יהא סחיר, ומשהורו כן יהא דין מסמכים אלה כדין שיקים כמשמעותם [[בפקודה האמורה]].

@ 88ז. פטור ממס בולים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: מסמך המשמש לעסקאות במסגרת השירותים הכספיים יהיה פטור ממס בולים.

@ 88ז1. שמירת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, לרבות מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, שבע שנים לפחות מיום מתן השירותים הכספיים, בהתאם להוראות שייתן המפקח לעניין זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון שבע שנים לפחות ממועד הסגירה.

@ 88ח. אחריות החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור; ואולם החברה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור.

@ 88ח. אחריות החברה הבת והחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה הבת תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, ((&lt;s&gt;וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור&lt;/s&gt;)), לרבות בנותנה את השירותים כאמור באמצעות החברה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה החברה הבת לחדלת פירעון כאמור [[סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בסעיף 258(3) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], תהיה גם החברה אחראית לכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), השרים רשאים, לאחר קבלת חוות דעתו של המפקח, לפטור בצו את החברה מאחריות לפי סעיף קטן (ב); קביעת צו לפי סעיף קטן זה תיעשה בהתחשב באיתנות הפיננסית של החברה הבת ובמנגנוני הפיקוח והבקרה עליה, ובלבד שצו כאמור לא ייקבע בטרם חלפו 18 חודשים לפחות מיום תחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]].

@ 88ט. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ט1. שמירת דינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: אין בהוראות [[פרק זה]], לעניין הסדרת שירותים כספיים ובכלל זה לעניין הגשת דוחות, כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.

@ 88ט2. סמכות השר לדרוש מידע (תיקון: תשע&quot;ב)
: הסמכות הנתונה לשר כלפי בעל רישיון לפי [[סעיף 1ו]] תהיה נתונה לו גם כלפי החברה הבת או החברה לשם הסדרת תחום השירותים הכספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[הסעיף האמור]], בשינויים המחויבים.

@ 88י. תקנות וביצוע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה לענין פסקאות (1) ו-(2), רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע [[פרק זה]], לרבות תקנות בדבר -
:: (1) תשלומים ובכלל זה תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד השירותים הכספיים;
:: (2) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים הכספיים;
::: (((החל מהמועד הקובע):)) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים או העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה שירות לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (3) השירותים הכספיים, ולרבות לענין פעילותן של החברה והחברה הבת לפי [[פרק זה]] והפיקוח והבקרה עליהן;
:: (4) תנאי הכשירות הנדרשים מנושאי משרה בחברה הבת או מנושאי משרה בחברה העוסקים במתן השירותים הכספיים.
: (ב) (((בוטל).))
: ((פורסמו [[תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל&quot;ה-1974]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע&quot;א-2011]].))

@ 88יא. החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;החברה הבת&quot; - (((תימחק במועד הקובע):)) כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
::- &quot;החזקת כספים&quot; - לרבות רישומי הזכאים והחייבים לכספים;
::- &quot;הכספים&quot; - כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת באמצעות החברה בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה תמורת מתן שירותים כאמור.
::- &quot;הכספים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה הבת תמורת מתן שירותים כאמור.
: (ב) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת שלא יהיו לה רווחים.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת.
: (ג) החברה תחזיק את כל מניות החברה הבת ולא תהיה רשאית להעביר לאחר מניות בחברה הבת, למשכנן או לשעבדן.
: (ג1) (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מההוראות לפי [[חוק החברות]], לא תתקבל החלטה על חלוקה כהגדרתה [[בחוק האמור]], בחברה הבת, אלא לאחר שדירקטוריון החברה הבת קבע כי אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה הבת את היכולת לעמוד בחובות המוטלות עליה לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים.
: (ג2) לפחות שליש מחברי הדירקטוריון של החברה הבת יהיו בעלי השכלה וניסיון בתחום פעילותה של החברה הבת, ויחולו עליהם תנאי הכשירות החלים לגבי דירקטור חיצוני לפי [[סעיף 240(א1), (ב), (ג), (ד) ו-(ו) לחוק החברות]].
: (ג3)(1) דירקטוריון החברה הבת ימנה, מבין חבריו, ועדת השקעות שבה יכהנו מספר אי-זוגי של חברים שלא יפחת משלושה, ובהם לפחות אישה אחת, ובלבד שיושב ראש דירקטוריון החברה הבת יהיה יושב ראש ועדת ההשקעות, ולפחות אחד מחבריה יהיה דירקטור שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ג2).
:: (2) תפקידי ועדת ההשקעות הם:
::: (א) להמליץ לדירקטוריון החברה הבת על מדיניות השקעת הכספים באפיקי השקעה כאמור בסעיף קטן (ה)(2);
::: (ב) להנחות את המנהל הכללי של החברה הבת ביישום מדיניות ההשקעות שקבע דירקטוריון החברה הבת לאחר שקיבל את ההמלצות כאמור בפסקת משנה (א).
:: (3) לא ימונה לחבר בוועדת ההשקעות ולא יכהן בה מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר ועדת ההשקעות או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר כאמור.
: (ד) לחברה ולחברה הבת לא יהיו זכויות כלשהן בכספים, אך הן יהיו רשאיות לבצע בהם פעולות הנדרשות לצורך מתן השירותים הכספיים, החזקת הכספים, קבלת הכספים או העברתם, לפי הענין.
: (ד1) החברה תקיים הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת לחברה הוראות לעניין זה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה או החברה הבת, לפי העניין, יקיימו הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת להן הוראות לעניין זה.
: (ה) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תפקיד את הכספים, למעט הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה, באפיקים המפורטים להלן:
:: (1) בבנק ישראל, לפי [[סעיף 50 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:: (2) באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח.

@ 88יב. גביית תשלום (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה, בנותנה שירותים כספיים מטעם החברה הבת לפי [[סעיף 88א(א)]], רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
:- &quot;החברה הבת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;שירות כספי&quot; - למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(5) ו-(6)]].
:- &quot;שירות כספי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(2), (3) ו-(5) עד (8)]].

=== סימן ד': פיקוח וביקורת על השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===

@ 88יג. מינוי המפקח לענייני השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותן של החברה הבת והחברה בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי הרישיון שניתן לחברה; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].
: (((החל מהמועד הקובע):)) השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותה של החברה הבת, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים, בידי החברה הבת; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].

@ 88יד. הוראות ניהול תקין (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותן וניהולן של החברה והחברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ואת השמירה על עניינם של הלקוחות וכדי למנוע פגיעה ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותה וניהולה התקינים של החברה הבת ואת השמירה על עניינם של הלקוחות, וכדי למנוע פגיעה ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
: (ב) הוראות ניהול תקין יכול שיינתנו גם בעניינים אלה:
:: (1) קיום שיעור יחסי בפריטים או בסוגי פריטים שבפסקאות משנה (א) עד (ג) לעומת פריטים או סוגי פריטים שבפסקת משנה (ד):
::: (א) התחייבויות החברה הבת;
::: (ב) פיקדונות המופקדים בחברה הבת;
::: (ג) הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים שלא חולקו, של החברה (((החל מהמועד הקובע):)) הבת;
::: (ד) נכסים של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות חובות המגיעים לה;
:: (2) ההון העצמי המזערי הנדרש מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) כתנאי למתן השירותים הכספיים, כולם או חלקם; הוראות ניהול תקין לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם החשב הכללי במשרד האוצר.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות ניהול תקין, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ד) הוראות ניהול תקין וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע):)) הבת.

@ 88טו. תיקון ליקויים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה הבת או החברה הפרה הוראה מהוראות ניהול תקין, רשאי הוא לשלוח לה הודעה בכתב שבה יפרט את ההפרה, ידרוש את תיקונה בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה לגבי ההפרה ולגבי הדרישה לתיקונה, בתוך התקופה שיקבע בהודעה.
: (ב) הגישה החברה הבת או החברה, לפי העניין, הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח ויודיע לה על החלטתו.
: (ג) סבר המפקח כי החברה הבת או החברה לא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות לה, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להימנע מהפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כל עוד לא תוקנה, בהתאם לתנאים שיקבע.
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן בכל הנוגע לשירותים הכספיים, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.

@ 88טז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יח.(תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88יט. דוחות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה והחברה הבת יגישו למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליהן, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תגיש למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליה, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
: (ב) החברה והחברה הבת יפרסמו פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלהן, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תפרסם פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלה, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
: (ג) המפקח רשאי להורות לחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) להגיש לו דוחות נוספים, ובכלל זה דוחות תמחיר, באופן, במועדים ולתקופות שיורה או בהתרחש אירוע שיורה.

@ 88כ. דיווח החברה הבת על מעילה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) נודע לחברה או לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיהן, סוכן דואר או נושא משרה בהן היה מעורב במעילה הנוגעת לשירותים הכספיים או לכספים כמשמעותם [[בסעיף 88יא]] שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה או של החברה הבת ולמפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) נודע לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיה או מעובדי החברה, סוכן דואר או נושא משרה בה או בחברה, היה מעורב במעילה שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה הבת ולמפקח.
: (ב) הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כמו כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסים של החברה והחברה הבת ונכסים המוחזקים בהן או המנוהלים על ידיהן.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסי החברה הבת ונכסים המוחזקים בה או המנוהלים על ידה.

@ 88כא. חובת סודיות על המפקח או מי מטעמו (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המפקח, פקח או אדם אחר הפועל מטעמו של המפקח מידע ולא יראה מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותים הכספיים לפי חוק זה, אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני החברה או החברה הבת, בלבד - אם ניתנה לכך הסכמת החברה או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המפקח רשאי לגלות מידע או להראות מסמך לנגיד כהגדרתו [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], ובלבד שנוכח כי המידע או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידי בנק ישראל.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח או פקח רשאי לגלות מסמך שהגיע לידיו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אם ראה כי הדבר נדרש לצורכי הליך פלילי.
: (ג) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו, בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ו'2: פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 88כב. הסמכת פקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, פקחים שיהיו נתונות להם סמכויות הפיקוח לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - פקח); הודעה על הסמכת פקח לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
: (ב) לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש פקח, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

@ 88כג. סמכויות המפקח או פקח (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי פקח, ולעניין פסקה (1) לגבי השירותים הכספיים ופסקה (3) - גם המפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לשם פיקוח כאמור ברישה, למעט בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבעל רישיון, סוכן דואר או מי מטעמם פועל בו או מנהל את עסקיו, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מבעל רישיון, מכל נושא משרה בו, מסוכן דואר, מפקיד דואר או מגורם אחר הפועל מטעמו של בעל רישיון למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בסעיף זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (ג) לערוך בדיקות או מדידות במקום כאמור בפסקת משנה (א) או במיתקן המשמש לאספקה או לניטור של שירותים הניתנים בידי בעל רישיון או בידי מי מטעמו, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (3) לשם פיקוח על פעילותה של החברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבו החברה, החברה הבת או סוכן דואר מנהלים את עסקיהם, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מהחברה או מהחברה הבת, מכל נושא משרה בהן, ממי שמועסק על ידן, לרבות רואה החשבון המבקר שלהן או סוכן דואר, ומגורם אחר הפועל מטעמה של החברה הבת למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה.

@ 88כד. בירור מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל הכללי של משרד התקשורת ([[בפרק זה]] - המנהל) יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, למעט לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בבעל הרישיון שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה או החברה הבת הפרה הוראה מההוראות לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בחברה או בחברה הבת, לפי העניין, שלדעת המפקח עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ג) מי שזומן כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יתייצב במועד שזומן אליו; זימון לפי סעיף קטן (א) או (ב) ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם נושא המשרה.
: (ד) זומן נושא משרה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), יודיע המנהל, המפקח או הפקח, לפי העניין, לנושא המשרה שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שעל הפרתם יישאל; נושא המשרה שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

@ 88כה. זיהוי המפקח והפקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המפקח או פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]] אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן יש בידו תעודה החתומה בידי השר המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 88כו. חובת סודיות בכל הנוגע לשירותי דואר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המנהל, פקח או אדם אחר הפועל מטעמם מידע ולא יראה מסמך שהגיע אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותי דואר לפי חוק זה אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני בעל רישיון או החברה הבת בלבד - אם ניתנה לכך הסכמה של בעל הרישיון או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ז': עבירות, עונשין וסדרי דין ==

=== סימן א': עבירות בשירות הדואר והפרת חובת סודיות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 89. גניבת דבר דואר
: פקיד דואר שגנב דבר דואר או מתוכו, הסתירו או השמידו במהלך העברתו, דינו - מאסר חמש שנים; הכיל דבר הדואר כסף, שטר, נייר ערך או חפץ, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 90. עשייה שלא כדין (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) פקיד דואר של בעל רישיון כללי שללא סמכות כדין פתח, עיכב או השהה דבר דואר או עשה לגביו מעשה אחר שאינו רשאי לעשות בתוקף תפקידו, או שביודעין התיר לאחר לעשות מעשה כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לאסור על בעל רישיון כללי את פתיחתו, עיכובו או השהייתו של דבר דואר בדרך שנקבעה בכללים מחמת אחד מאלה:
:: (1) העדר מען נכון;
:: (2) הנמען נפטר או אי אפשר למצאו;
:: (3) הנמען סירב לקבלו או סירב לשלם או לא שילם את דמי הדואר בעדו;
:: (4) דבר הדואר מכיל פריטים שהעברתם בדואר אסורה לפי האמנה וההסכמים של איגוד הדואר העולמי או לפי הכללים;
:: (5) קיים חשד סביר כי נעברה עבירה לגבי דבר הדואר או באמצעותו לפי חוק זה או לפי דין אחר.
: (ג) דבר דואר שנפתח, עוכב או הושהה כאמור ינהג בו פקיד הדואר בהתאם לאמור בכללים.

@ 91. הפרת חובת סודיות בנוגע למתן השירותים הכספיים או בנוגע לדבר דואר או תוכנו (תיקון: תשפ&quot;ב) 
: (א) אדם שהגיע אליו מידע במסגרת מילוי תפקידו לפי חוק זה על אדם אחר, בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים או בכל הנוגע לדבר דואר או תוכנו, לא יגלה אותו לאחר שלא היה מוסמך לקבלו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהחובות החלות על החברה והחברה הבת במתן השירותים הכספיים לפי כל דין.
: (ג) אדם שגילה מידע על אדם אחר או על דבר דואר או תוכנו, שהגיע אליו לפי חוק זה במסגרת מילוי תפקידו או שעשה בו שימוש בניגוד לסעיף קטן (א), דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 92. הפרת איסור מתן שירותי דואר בלא רישיון או היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הנותן שירות דואר בתחום המוסדר בלא רישיון או הפועל שלא לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))), בניגוד להוראות [[סעיף 1א(ב)]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (א1) היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף פי שניים מן הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) בית המשפט רשאי לצוות על החרמת כל דבר דואר שלגביו נעברה עבירה על [[סעיף 1א(ב)]] ולהורות מה ייעשה בו.

@ 93. רשלנות המעביר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מועסק בהובלה, בשמירה או במסירה של שק דואר או של דבר דואר, שבמהלך ההעברה עשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
: (1) התיר לאדם שאינו מוסמך לכך לנסוע ברכב שאינו מורשה להסיע נוסעים והמשמש להובלת שק דואר או דבר דואר;
: (2) תוך כדי העסקתו כאמור או בהיות שק הדואר או דבר הדואר בשמירתו או בהחזקתו, הניח אותו ללא שמירה או הניח לאדם שאינו מוסמך לכך לשמור עליו;
: (3) סיכן את בטיחותו של שק דואר או דבר דואר מחמת אי-זהירות, התרשלות או התנהגות שלא כשורה;
: (4) אסף, קיבל, הוביל או מסר דבר דואר שלא במהלך הרגיל של בעל רישיון כללי, ואין לו רשות לכך;
: (5) האיט במזיד הובלתם של שק דואר או דבר דואר, או לא נקט זהירות ושקידה כראוי להובילם בבטיחות ובמהירות הראויה.

@ 94. בעל שירות נדרש שסירב להסדיר הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל שירות נדרש שסירב לעשות, או לא עשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתו של השר, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה שנמסרה לו לפי [[סעיף 61]], או שהוא, עובדו או שלוחו עשו אחת מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) סירב להוביל, או לא הוביל, שקי דואר שמסר לו פקיד דואר;
:: (2) סירב לקבל, לאסוף, למסור או להניח שקי דואר, או שלא עשה כן במקומות, בימים ובשעות הנהוגים בקו - כפי שהורתה לו החברה.
: (ב) אחריות פלילית לפי סעיף זה לא תגרע מאחריותו של בעל שירות נדרש על פי [[סעיף 64]].

@ 95. עבירות מפעיל (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) אלה דינם קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) מפעיל שלא קיים את הוראות [[סעיף 66]];
:: (2) מפעיל שלא מסר דבר דואר כאמור [[בסעיף 67]];
:: (3) מפעיל שפתח שק דואר שהופקד בידו להובלה, או שהוציא כל דבר מתוך שק כאמור;
:: (4) מי שקיבל מידי מפעיל או מטעמו שק דואר או דבר דואר, כדי שיביאם לבית דואר ובמזיד שבר את החותם של שק הדואר או פתח את דבר הדואר.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ב': עבירות כלפי הדואר ===

@ 96. הגדרת מוביל דואר
: [[בסימן זה]], &quot;מוביל דואר&quot; - אמצעי הובלה שדברי דואר נישאים בו וכן אדם המועסק בהובלת דברי דואר או במסירתם.

@ 97. גניבה או פגיעה בשק דואר או בדבר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) גנב שק דואר;
: (2) גנב דבר דואר משק דואר, מבית דואר, מפקיד דואר או ממוביל דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (3) גנב כסף, שטר, נייר ערך או חפץ מתוך דבר דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (4) עצר מוביל דואר בכוונה לשדוד אותו או לחפש בו;
: (5) סילק או פתח שלא כדין שק דואר שנשלח באמצעות מוביל דואר;
: (6) הוציא שלא כדין דבר דואר במהלך העברתו מתוך שק דואר שנשלח כאמור.

@ 98. משלוח חמרים מסוכנים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו חומר נפץ, חומר מסוכן אחר, יצור חי מסוכן או כל דבר אחר העלול לפגוע באדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 99. הסתרת דברי דואר
: מי שמצא דבר דואר או שנמסר לו שלא כשורה דבר דואר, ובידיעה, שהיה צריך להימסר לאדם אחר, החביאו או עיכבו במזיד, או סירב למסרו או לא מסרו לאחר שפקיד דואר דרש זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים.

@ 100. משלוח חמרים מזיקים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
: (1) מכשיר חד שאינו מוגן כיאות, חומר מזיק, יצור חי מזיק או כל דבר אחר העלול לפגוע בדברי דואר אחרים;
: (2) סמים מסוכנים שהכנסתם בדבר דואר לא הורשתה במפורש באמנה ובהסכמים של איגוד הדואר העולמי.

@ 101. פתיחה או עיכוב של דבר דואר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שאינו מועסק על ידי בעל רישיון ועשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) פתח דבר דואר שהיה צריך להימסר לאחר או גרם לפתיחתו;
:: (2) הפריע או עיכב הובלת דבר דואר או מסירתו לנמען.
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוא אפוטרופסו של קטין או של פסול דין שאליו ממוען דבר הדואר.

@ 102. ביול שלא כדין (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) הסיר שלא כדין בול מדבר דואר במהלך העברתו בחברה, או ממסמך של החברה;
:: (2) השתמש לצורך תשלום דמי דואר בבול דואר שבוטל בחותם או בסימן אחר שנעשה בו בבית דואר;
:: (3) השתמש בבולים או בדברי בולים שלא הונפקו כדין או שלא אושרו, תוך הימנעות מתשלום דמי דואר.
: (ב) יראו כעושה עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) ו-(3) גם מי שהמען הרשום על דבר הדואר או שסימן המופיע על דבר הדואר מצביע עליו כמי ששלח את דבר הדואר או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו.

@ 102א. הפרת איסור הנפקת בולים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: המנפיק בול שלא אושר כאמור [[בסעיף 1]] והנחזה לציין תשלומם של דמי דואר, או המנפיק דברי בולים שעליהם הוטבע בול כאמור, דינו - מאסר שנה אחת; הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סימן שהנפיק בעל רישיון כדין לצורך ציון תשלום דמי דואר.

@ 103. התחמקות מתשלום דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהשיג שירות משירותי בעל רישיון כללי בתחבולה כדי להשתמט מתשלום המגיע תמורתו, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 104. נזק לנכסי בעל רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) מי שכתב על נכס של בעל רישיון כללי או הדביק עליו שלא כדין כרזה או מודעה, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ב) יראו כמבצע עבירה לפי סעיף זה גם מי שתכנה של הכרזה או המודעה מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:
:: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;נכס של בעל רישיון כללי&quot; - בית דואר, תיבת דואר, לוחיות או שלט של בעל רישיון כללי וכל נכס שבעל רישיון כללי מחזיק בו או המשמש אותו.

@ 105. הפרעה לעבודת פקיד דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהפריע לפקיד דואר במילוי תפקידו לאחר שהוזהר שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 106. מרמה
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס:
: (1) רשם במזיד על גבי דבר דואר שנשלח בדואר אמרה כוזבת בדבר תכולתו;
: (2) בכוונת מרמה שם בבית דואר דבר דואר הנחזה כאילו חל עליו פטור או זכות יתר לפי כל דין הנוגע לדברי דואר.

@ 107. משלוח דואר בניגוד לכללים (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שעבר על הוראות [[סעיפים 56]] [[ו-57]], לאחר שבעל הרישיון הכללי הזהירו בכתב שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 108. התראּות כבית דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לא יסמן אדם מקום השייך לו או הנמצא בשליטתו, בסימנים, מלים או אותיות המצביעים או המרמזים, כי יש במקום תיבת דואר או כי המקום הוא בית דואר של בעל רישיון, ולא ירשה בו את קיומם, אלא בהרשאת בעל הרישיון.
: (ב) מי שהפר הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[#סעיף 61|בסעיף 60(א)(1) (([צ&quot;ל: בסעיף 61(א)(1)])) לחוק העונשין]].

@ 109. עיסוק בבית דואר או לידו
: מי שעסק במסחר, במלאכה או ברוכלות, בתוך בית דואר או סמוך לפתחו, דינו - קנס.

== פרק ז'1: אמצעי אכיפה מינהלית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;רישיון&quot; - לרבות היתר כללי לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד התקשורת;
:- &quot;הכנסה שנתית&quot; - סך ההכנסות של המפר בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב כמשמעותה [[בסעיף 109ב1]], בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לאותה שנת כספים, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 109ב. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשע״ז, תשפ&quot;ב, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 400,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 460,730 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-2% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) הפר הוראה שניתנה כאמור [[בסעיף 1ה(ב)]] ושנועדה למנוע פגיעה במתן שירותי הדואר באורח תקין וסדיר או פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר;
:: (1א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 1ה(ג)]] ושנועדה למנוע פגיעה או נזק כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2) התנה שירות ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, והכל בניגוד להוראת [[סעיף 1ז]] או תנאי מתנאי אישור שניתן לפיו;
:: (2א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 5א1(ג)]] בעניין שירות חדש;
:: (2ב) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(א)]] או בניגוד לתנאים והגבלות שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2ג) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בלי שהתקיים תנאי מהתנאים כאמור [[בסעיף 5א2(ג)]];
:: (2ד) החזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה ללא קבלת היתר מהשר או בניגוד לתנאים שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה, כאמור [[בסעיף 5א2(ב)]];
:: (3) לא סיפק לבעל רישיון אחר שירות המבוסס על התשתית שלו בהתאם לקביעה או הוראה לפי [[סעיף 5ב(א)]];
:: (4) לא סיפק לציבור שירות דואר שנקבע כשירות דואר בסיסי בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]] או חרג מתקני איכות או שירות שנקבעו לפי [[הסעיף האמור]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) דרש תשלום לא אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי, בניגוד להוראות [[סעיף 37(ב)]];
:: (7) הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 37(ד)]] בעניין תשלום בעד שירות דואר או עדכון סכום התשלום;
:: (8) הפר הוראה שנתן השר בעניין תשלום בעד שירות דואר, תשלום בעד מקבץ שירותי דואר או הפרדת תשלום, לפי [[סעיף 37(ו)]];
:: (9) נתן הנחה ללקוח עסקי בעד שירות דואר באופן מפלה, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(א)]];
:: (10) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ה)]] בעניין ביטול אמות מידה כאמור [[באותו סעיף]], שינוי שלהן או הוראה אחרת בעניינן;
:: (11) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ו)]] בעניין פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן;
:: (12) קבע כלל בעניין מהעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]], הטעון את אישורו של השר מראש ובכתב בלי לקבל אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א2)]];
:: (13) פעל בניגוד להוראת השר לפי [[סעיף 53(ב) רישה]] שנקבעה בעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]].
: (א1) (((פקע).))
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) לא מסר בכתב מידע בתוך התקופה שנקבעה לכך או באופן הקבוע לכך בדרישת השר בכתב לפי [[סעיף 1ו]];
:: (1א) לא מסר הודעה לשר לפני תחילת מתן שירות חדש, בניגוד להוראות [[סעיף 5א1(ב)]];
:: (1ב) לא פרסם באתר האינטרנט שלו תשלום שקבע לפי [[סעיף 37(ג)]];
:: (1ג) לא מסר הודעה באופן או במועד שעליו הורה השר, על תשלומים שהוא דורש או שבכוונתו לדרוש או על כל שינוי בתשלומים כאמור בניגוד להוראות [[סעיף 37(ה)]];
:: (1ד) לא פרסם את אמות המידה או שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו או לא מסר הודעה על הפרסום, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(ג)]];
:: (1ה) לא מסר מידע שהשר דרש לפי [[סעיף 37א1(ד)]] לגבי אמות המידה או ההנחות הניתנות לפיהן, או נתן הנחה לאחר שלא מסר מידע כאמור;
:: (2) לא סימן דבר דואר המועבר על ידו או בית דואר שלו, בניגוד להוראת [[סעיף 52(ב)]];
:: (2א) לא פרסם באתר האינטרנט שלו כלל שקבע או שינה כאמור [[בסעיף 53(א)]] כל תקופת תוקפו, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)]];
:: (2ב) לא מסר הודעה בעניין כלל או שינוי בכלל שביקש לקבוע, או לא פרסם אותו באתר האינטרנט שלו, במועד שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א1)]];
:: (3) קיבל דבר דואר רשום למשלוח כשלא מצוינים על גביו הפרטים שיש לציינם לפי [[סעיף 56א(א)(1) ו־(2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ב)]];
:: (4) לא ציין בהודעת דואר רשום את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר הרשום, בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ג)]];
:: (5) לא מסר לפקח, בכתב, מידע או מסמך לפי דרישה שנמסרה לו בכתב, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88כג(2)(ב)]];
:: (6) הפר תנאי מתנאי רישיונו או לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל לפי תנאי כאמור, בכל הנוגע לשירותים שאינם השירותים הכספיים, בפרק הזמן שנקבע בהוראה.
: (ב1) סיפק אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, בלא רישיון או היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 1א]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית שלו, לפי הנמוך.
: (ב2) הפרה החברה הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 126(א)]], כמפורט [[בטור א' לתוספת]], רשאי המנהל להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הקבוע [[תוספת|בטור ב' לצידה]].
: (ג) (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת תנאי מתנאי ההיתר לשירותים כספיים שנקבע לפי [[סעיף 88ב]], רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))).
: (ד) הפרה החברה, ואם החברה הבת נותנת את השירותים הכספיים בעצמה - החברה הבת, הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (1) לא סיפקה לציבור שירות כספי בסיסי או חרגה מתקני איכות או שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]];
:: (2) הפרה הוראה מההוראות שנקבעו לפי [[סעיף 88ה5]] לעניין גילוי נאות;
:: (3) לא מסרה ללקוח מידע, בהתאם להוראות [[סעיף 88ה6]];
:: (3א) התנתה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 88ה7]];
:: (4) הפרה הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 88ה8]] לעניין מועד זקיפת חיובים לחשבון של לקוח;
:: (4א) לא שמרה מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(א)]], או לא שמרה מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(ב)]];
:: (5) לא מסרה בכתב מידע או מסמך, לפי דרישה שנמסרה לה בכתב, בניגוד להוראות [[סעיף 88ט2]] [[או 88כג(3)(ב)]];
:: (6) גבתה תשלום בעד שירות כספי בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88י(א)(1)]];
:: (7) לא קיימה הפרדה חשבונאית, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88יא(ד1)]];
:: (8) הפרה הוראה שנתן המפקח לפי [[סעיפים 88יד]] [[או 88טו]];
:: (9) לא הגישה דוח למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(א) או (ג)]], או לא פרסמה פרטים מהדוח הכספי, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(ב)]];
:: (10)  הפרה תנאי מתנאי רישיונה בנוגע לשירותים הכספיים.

@ 109ב1. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, החברה הבת או החברה הפרו הוראה החלה עליהם כאמור [[בסעיף 109ב]], או כי אדם הפר הוראה החלה עליו לפי [[סעיף 109ב(ב1)]] ([[בפרק זה]] - המפר) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה, ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות [[סעיף 109ב2]] וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[בסעיף 109ב3(ד)]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 109ד]], ושיעור התוספת.

@ 109ב2. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ב)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 109ב1]] רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, בכתב או בעל פה כפי שיקבע המנהל או המפקח, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה ב-30 ימים נוספים.

@ 109ב3. החלטת המנהל או המפקח ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 109ב2]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 109ג1]].
: (ב) החליט המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל או המפקח, לפי העניין, את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 109ב2]], בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[הסעיף האמור]], יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 109ג. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 109ג1. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) או המפקח, לפי העניין, אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[סימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[פרק זה]], ובשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשע״ד–2013]].))

@ 109ד. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה חצי אחוז ממנו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה כאמור [[בסעיף 109ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 109ה. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 109ב2]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 109ט]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[אותו סעיף]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי לפי [[פרק זה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 109ה1. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 109ב3]].

@ 109ו. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 109ו1. פריסת תשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות את הפריסה, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
: (ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את ההחלטה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות [[סעיף 109ו]].

@ 109ז. גביה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרישיון לפי הוראות רישיונו, כולן או מקצתן, ורשאי הוא לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

@ 109ז1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז2. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 109ב]], והתקיימו נסיבות שקבע המנהל או המפקח, לפי העניין, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[סימן ב']], להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]((;)) בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 109ד]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 109ז3]].
: (ג) נהלים לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 109ז3. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 109ז2]], רשאי הוא לפנות למנהל או למפקח, לפי העניין, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) קיבל המנהל או המפקח, לפי העניין, בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 109ז4. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 109ד(א)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 109ד(ב)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 109ב2]] [[ו-109ב3]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז5. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] או על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 109ח. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי [[פרק זה]] לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר המנהל או המפקח, לפי העניין, למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל או המפקח, לפי העניין, הליכים לפי [[פרק זה]] בשל ההפרה.

@ 109ט. ערעור (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי [[פרק זה]], ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או המפקח, לפי העניין, או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 109ט1. פרסום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הטיל המנהל או המפקח עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי מועד ביצוע ההפרה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 109ט]] על החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א).
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 109ב2]], ובלבד שהמנהל או המפקח, לפי העניין, הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 109ב1]].
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד, יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל או המפקח אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 109ט2. אצילת סמכויות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הממונה על תחום הדואר במשרד התקשורת את סמכותו לנקוט אמצעי אכיפה מינהלית לפי חוק זה; הודעה על אצילת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 109י. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב) : (((בוטל).))

== פרק ח': העברת עובדים, נכסים, זכויות וחובות, התחייבויות ותביעות (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': העברת עובדים מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 110. הסכם להעברת עובדים
: נחתם בין המדינה לבין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות הרשות יחולו הוראות אלה מיום תחילתו של ההסכם (להלן - הסכם להעברת עובדים):
: (1) עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר;
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד המדינה שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) עובד שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) ולא הסתגל לעבודה ברשות בתנאים ובתקופה שנקבעו בהסכם להעברת עובדים, לא יחולו עליו הוראות פסקה (2) וזכויותיו יהיו כפי שנקבע בהסכם להעברת עובדים;
: (4) זכויותיו של עובד שהועבר כאמור כלפי המדינה מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד המדינה, שהרשות קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת עובדים - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן מן המדינה.

@ 111. הסכם עבודה
: תנאי הסכם עבודה בין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, שעניינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, טעונים אישור השר ושר האוצר, וזאת לתקופה של שנה אחת מיום העברת רוב עובדי שירותי הדואר במשרד התקשורת לרשות.

=== סימן א'1: העברת עובדים מהרשות לחברה (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 111א. הסכם להעברת עובדים לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: נחתם בין הרשות לבין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, לאחר שקוים משא ומתן בין הצדדים, הסכם בדבר העברת עובדים משירות הרשות לשירות החברה, יחולו ההוראות כמפורט להלן מיום תחילתו של ההסכם (בסעיף זה - הסכם להעברת עובדים לחברה):
: (1) עובד הרשות שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שקבע השר;
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (היום שבו יחל עובד הרשות להיות עובד החברה), התשס״ו–2006]].))
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד הרשות שהפך להיות עובד החברה כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה - עובד מועבר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) זכויותיו של עובד מועבר כלפי הרשות מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותו עובד הרשות, שהחברה קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת העובדים לחברה - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן אלא מהחברה;
: (4) עובד מועבר שערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]] היה זכאי לגמלאות לפי [[חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (בסעיף זה - חוק שירות המדינה ((())גמלאות(())){{ריק}}), ימשיך להיות זכאי לגמלאות כאמור;
: (5) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, כל העלאה של המשכורת, לרבות באמצעות קידום בדרגה או מתן תוספות שכר, שתינתן לעובדים המועברים לחברה במסגרת ההסכם להעברת עובדים לחברה, לא תביא לשינוי בגמלה המשולמת למי שפרש מהרשות לפני יום ההעברה לחברה, ושהוראות [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]] הוחלו לענין גמלתו.

@ 111ב. קרן להבטחת תשלומי פנסיה לעובדים (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) החברה תעביר לקרן לצבירת תשלומי גמלאות לעובדי החברה שתאושר בידי שר האוצר (בסעיף זה - הקרן), שיעור מתוך הכנסות החברה כלהלן:
:: (1) בשנת 2005 - 1.5%;
:: (2) בשנים 2006 ו-2007 - 2.5%;
:: (3) החל בשנת 2008 ועד הפקדת יתרת הגירעון האקטוארי - 3.5%.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסות החברה&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 37א(א)]];
::- &quot;יתרת הגירעון האקטוארי&quot; - סכום יתרת הגירעון ביעודות הצבורות בחברה לצורך תשלומי הגמלאות לעובדיה שעליהם חל [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]], ביחס להתחייבויות לגמלאות לעובדים אלה, לאחר הפקדת סכומים שונים שהוסכמו, כפי שייקבע בין החברה לבין נציגות העובדים, באישור החשב הכללי במשרד האוצר ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]].
: (ג) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכויות החברה או העובדים לפי כל דין או הסכם.

=== סימן ב': העברת נכסים, זכויות, חובות ותקציב מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 112. הסכם להעברת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ו, תש&quot;ן)
: (א) [[בסימן זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר, בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לרשות את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי השירותים אשר יינתנו בידי הרשות, החל ביום שייקבע לפי [[סעיף 127(ג)]], ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי השירותים האמורים ערב היום האמור; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים.
: (ג) העברת זכויות לרשות לפי ההסכם להעברת נכסים או רישום הזכויות על שמה, פטורים מתשלום החל לפי כל דין או הסכם על העברה או רישום כאמור; שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות גם מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.

@ 113. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות
: משנחתם ההסכם להעברת נכסים רשאי השר לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

@ 114. העברת תקציב
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;היום הקובע&quot; - היום שנקבע לפי [[סעיף 127(ג)]];
::- &quot;השנה השוטפת&quot; - שנת הכספים שבה היום הקובע.
: (ב) הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים אשר הוקצבו בחוק התקציב לשנה השוטפת לפעולותיהן של יחידות משרד התקשורת המועברות לרשות וטרם הוצאו ביום הקובע; עד לסיומה של שנת הכספים השוטפת יהיה התקציב לפעולות הרשות לפי התקציב שהועבר לרשות כאמור, בשינויים הנובעים מהקמת הרשות.

@ 115. תביעות תלויות ועומדות
: השר רשאי לקבוע בצו כי הרשות תבוא במקום המדינה לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, שהן בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור [[בסעיף 112(ב)]], וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה.

=== סימן ב'1: העברת נכסים, זכויות, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה ומהמדינה או מבנק הדואר לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ===

@ 115א. העברת נכסים, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
::- &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו ערב יום התחילה של הרשות יהיו החל ביום התחילה של המדינה.
: (ג) כל תביעה של הרשות או נגדה שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.

@ 115ב. העברת נכסים מהמדינה לחברה בהסכם (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לחברה את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעברו מהרשות למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], והדרושים לשם מתן השירותים אשר יינתנו בידי החברה לפי הוראות חוק זה ([[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים).

@ 115ג. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לענין העברת הפעילות, הנכסים, החובות וההתחיבויות מהרשות למדינה ומבנק הדואר ומהמדינה לחברה, הוראות, על אף האמור בכל דין, בכל אחד מאלה:
: (1) פטור מלא או חלקי ממסים, מתשלומי אגרות או מתשלומי חובה אחרים, בתנאים שקבע;
: (2) הוראות ותיאומים לענין חבות המס, לרבות לענין קביעת יום רכישה, מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה או יתרת שווי רכישה;
: (3) הוראות מיוחדות לענין קביעת ההכנסה החייבת וחישובה, והמסים החלים על החברה, לרבות בנוגע להסדרי הפרישה והגמלאות של עובדי הרשות.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הוראות מס), התשס״ו–2006]].))

@ 115ד. העברת זכויות, חובות והתחייבוית, מהמדינה לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור הועדה, יקבע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]].
: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, כי החברה תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של הרשות או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], כולן או חלקן.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ה. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות מבנק הדואר לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או בהסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום בנק הדואר, הן לגבי הזכויות והסמכויות של בנק הדואר והן לגבי החבויות וההתחייבויות שהיו מוטלות על הבנק ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ו. תביעות תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר בהסכמת השר, רשאי, לקבוע בצו, כי החברה תבוא במקום בנק הדואר לענין תביעות שהיו תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו, כולן או חלקן, ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת פעילות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 115ו1. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב)
: הוראות [[סעיף 115ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין העברת פעילות, נכסים, חובות והתחייבויות מהחברה לחברה הבת.

== פרק ט': הוראות שונות ==

@ 116. המדינה כמקבל שירות
: דין המדינה כדין כל מקבל שירות לענין קבלת שירותים על פי חוק זה.

@ 117. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 117א. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;א, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 121. היתרים קיימים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היתר שניתן לפי פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976, ושהיה בתוקף ערב קבלתו של חוק זה בכנסת רואים אותו כהיתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) שניתן לפי חוק זה.
: (ב) מי שנרשם כבעל היתר, מכוח ההיתר הכללי לאיסוף, העברה או מסירה של מכתבים, שניתן לפי הוראות [[סעיף 50 לחוק זה]], כנוסחו לפני יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]], ורישומו כאמור היה בתוקף ערב היום האמור, יראו אותו כמי שפועל לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לאחר היום האמור.
: (ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי הוראות [[סעיף 1ב]] [[או 1ג]], לפי הענין, לשנות היתר שהוענק כאמור, להגבילו, להתלותו או לבטלו, ובכלל זה ליתן תחתיו רישיון או להעניק היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לפעילויות שניתן לגביהן היתר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), כולן או מקצתן.

@ 122. שמירת דינים
: אין האמור בחוק זה גורע מסמכויות בדיקה ופיקוח על דברי דואר מכוח כל חיקוק.

@ 123. ביטול
: פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976 - בטלה.

@ 124. : ((הנוסח שולב בחוק בנק הדואר, התשי&quot;א-1951.))
@ 125. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]].))

@ 126. ביצוע ותקנות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) שר התקשורת אחראי לביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ורשאי הוא, באישור הועדה, להתקין תקנות בדבר פיקוח על בעל רישיון, על פעולותיו של בעל רישיון והבאים מטעמו, על אופן מתן שירותים על ידי בעל רישיון, וכן בדבר התנאים שבהם רשאי בעל רישיון להגביל או להפסיק את מתן השירותים הניתנים על ידו, כולם או מקצתם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ״ה–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ב) (((בוטל).))

@ 126א. שינוי [[התוספת]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לשנות בצו את [[התוספת]], ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע [[בטור ב' לתוספת]] לא יעלה על 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022))).

@ 126ב. נוהל דרישת מידע (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]], [[88כג(2)(ב)]] [[ו-37א1(ד)]].
: (ב) המפקח יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג(3)(ב)]].
: (ג) נהלים שנקבעו לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 127. תחילה
: (א) תחילתם של [[סעיפים 2 עד 4]], [[8 עד 20]], [[25]], [[26]], [[29(ב)]], [[34]], [[112]], [[117]] [[ו-126]] ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות.
: (ב) תחילתו של [[סעיף 125(2)]] ביום תחילתו של [[חוק הבזק]].
: (ג) תחילתם של יתר סעיפי חוק זה ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו, באישור שר האוצר, ההסכמים האמורים [[בסעיפים 110]] [[ו-111]] וההסכם להעברת נכסים האמור [[בסעיף 112]], ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום החתימה על ההסכמים האמורים.

@ 128. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך עשרים ימים מקבלתו בכנסת.

== תוספת (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 109ב(ב2)]]))) ====
: [[בתוספת זו]], &quot;התקנות&quot; - [[=תקנות|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ&quot;ה-1995]].
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) החברה לא מסרה דיווח על אירוע מיוחד בסמוך לאחר התרחשות האירוע בניגוד [[לתקנה 8 לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) החברה לא המציאה תוכניות, דינים וחשבונות ומסמכים אחרים כמפורט [[בתוספת לתקנות]], במועדים הקבועים [[בתקנות]], בנושאים ובמתכונת כפי שנקבעו, בניגוד [[לתקנה 9(א) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) החברה לא מסרה דוח שנתי או רבעוני בניגוד [[לתקנה 9(ב) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) החברה לא המציאה דוחות מיוחדים שעניינם שירותי דואר לציבור במועד שנקבע בניגוד [[לתקנה 10 לתקנות]]. || 200,000
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ד' בשבט התשמ&quot;ו (14 בינואר 1986).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, שר החוץ, ממלא מקום ראש הממשלה
* אמנון רובינשטיין, שר התקשורת
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>i1fbpylado75wu22udxuubrsai2pwlt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080302</id>
      <parentid>3080301</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T07:09:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3080302</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200319" sha1="cbwl2fybnpfat7jrn7tasa2axa5icgo" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986 (תיקון: תשס&quot;ד)
&lt;שם קודם&gt; חוק רשות הדואר, התשמ&quot;ו-1986

&lt;מאגר 2001203 תיקון 2158478 תקן 151356 קוד a163Y00000DuDmYQAV&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' &lt;!-- 2000840 --&gt; ''פקודת בתי הדואר:'' ((חא&quot;י כרך ב' פרק קט&quot;ו, עמ' 115|פקודת בתי הדואר|0:563547)); ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 96|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 1142|תקון|0:561626)); ((1941, תוס' 1, 68|תקון|0:561746)), ((129|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)); ((1945, תוס' 1, 121|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((1948, תוס' 1, 27 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Amendment)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|3:208189)); ((תשכ&quot;ב, 103|תיקון מס' 3|5:208190)); ((תשכ&quot;ג, 44|תיקון מס' 4|5:208191)); ((תשכ&quot;ה, 44|תיקון מס' 5|5:208193)), ((234|תיקון מס' 6|5:208192)), ((352|ת&quot;ט|ec:5:317753)); ((תשכ&quot;ח, 17|תיקון מס' 7|6:208194)); ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 57|תקנות-שעת-חירום (תיקון פקודת בתי הדואר)|3066)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ד, 40|חוק לקיום תקפן של תקנות-שעת-חירום שונות|8:210076)). &lt;!-- 2000853 --&gt; ''פקודת הדואר [נוסח חדש]:'' ((דמ&quot;י תשל&quot;ז, 567|פקודת הדואר|vn:8:525762)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 222|ת&quot;ט|ec:8:317405)); ((תשל&quot;ח, 118|ת&quot;ט|ec:9:317799)), ((118|ת&quot;ט|ec:9:317800)); ((תשמ&quot;א, 92|תיקון|9:208195)), ((174|תיקון מס' 2|9:208196)); ((תשמ&quot;ב, 218|חוק הבזק|10:208164)). &lt;!-- 2001368 --&gt; ''פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של ישראל, 1941:'' ((ע&quot;ר 1941 תוס' 1, 125|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)). &lt;!-- 2000126 --&gt; ''חוק בנק הדואר, תשי&quot;א-1951:'' ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון|3:208189)); ((תשי&quot;ח, 114|חוק ההתיישנות|3:208303)); ((תשל&quot;ו, 2|תיקון מס' 3|8:306557)); ((תשמ&quot;ו, 100|חוק רשות הדואר|11:210472)); ((תשנ&quot;ח, 63|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ד, 91|חוק מדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2001203 --&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ו, 79|חוק רשות הדואר|11:210472)), ((162|ת&quot;ט|ec:11:317476)); ((תשמ&quot;ז, 26|ת&quot;ט|ec:11:317477)); ((תש&quot;ן, 121|תיקון|12:211618)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)); ((תשנ&quot;א, 218|תיקון מס' 3|12:210895)); ((תשנ&quot;ב, 42|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 2)|12:211668)); ((תשנ&quot;ד, 36|תיקון מס' 5|13:211018)), ((39|תיקון מס' 6|13:211659)); ((תשנ&quot;ח, 162|תיקון מס' 7|14:211565)); ((תשס&quot;ב, 170|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)); ((תשס&quot;ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((524|תיקון לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:300999)); ((תשס&quot;ו, 96|ת&quot;ט|2040)); ((תשע&quot;א, 143|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)); ((תשע&quot;ב, 566|תיקון מס' 11|18:301460)); ((תשע&quot;ז, 450|תיקון מס׳ 12|20:381149)); ((תשפ&quot;ב, 816|תיקון מס' 13|24:622725)), ((961|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ד, 165|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 1029|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 889|שינוי התוספת לחוק|5428)); ((תשע&quot;ב, 1566|שינוי התוספת לחוק|7150)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 2651|עדכון סכומים|6726)); ((תשע&quot;ו, 3201|עדכון סכומים|7199)); ((תשע&quot;ז, 1911|עדכון סכומים|7411)); ((תשע&quot;ט, 7043|עדכון סכומים|8098)); ((תש&quot;ף, 2639|עדכון סכומים|8611)); ((תשפ&quot;א, 2557|עדכון סכומים|9328)); ((תשפ&quot;ב, 2733|עדכון סכומים|10121)); ((תשפ&quot;ג, 2671|עדכון סכומים|11021)); ((תשפ&quot;ד, 2350|עדכון סכומים|11952)); ((תשפ&quot;ה, 6081|עדכון סכומים|13356)); ((תשפ&quot;ו, 2781|עדכון סכומים|14129)). ''דחיית המועד הקובע:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1564|דחיית היום הקובע|7273)); ((תשע&quot;ד, 585|דחיית היום הקובע|7335)), ((1570|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7403)); ((תשע&quot;ה, 832|דחיית היום הקובע|7488)), ((1384|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ו, 683|דחיית היום הקובע|7611)), ((1704|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ז, 643|דחיית היום הקובע|7771)), ((1386|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7841)); ((תשע&quot;ח, 898|דחיית היום הקובע|7937)), ((2584|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8050)); ((תשע&quot;ט, 1912|דחיית היום הקובע|8157)), ((3520|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8251)); ((תש&quot;ף, 454|דחיית היום הקובע|8332)), ((1822|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8662)); ((תשפ&quot;א, 1764|דחיית היום הקובע|9129)), ((3830|דחיית היום הקובע (מס' 2)|9523)); ((תשפ&quot;ב, 1864|דחיית היום הקובע|9958)).

&lt;מבוא&gt; ((המועד הקובע לתחילתו של [[18:301460|תיקון מס' 11]] (&quot;'''המועד הקובע'''&quot;), שעניינו הסמכת בנק הדואר למתן שירותים כספיים, נדחה &lt;s&gt;ליום 31.7.2022 (120 חודשים מיום 31.7.2012)&lt;/s&gt; ליום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).))

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==


@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;בעל ענין&quot;, ו&quot;החזקה&quot; - כהגדרתם [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בול&quot; - בול דביק או תווית אחרת, מיטבע או סימן שאישר השר או מינהל דואר-חוץ לציון תשלומם של דמי דואר;
:- &quot;בזק&quot; - כהגדרתו [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בית דואר&quot; - מבנה או מקום אחר, לרבות תיבת דואר, שייעד בעל רישיון לקבלת דבר דואר, להעברתו או למסירתו, או לעיסוק בעניני בעל הרישיון;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר כללי לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) המדינה ומוסדותיה;
:: (2) רשות מקומית או תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי רשות מקומית, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהם נותנים לציבור;
:: (3) תאגיד שהוקם בחוק;
:- &quot;דברי בולים&quot; - מעטפה, איגרת, גלויה, וכל אריזה אחרת שעליהן מוטבע בול;
:- &quot;דברי דואר&quot; - מכתב, גלויה, עיתון, דבר דפוס, דוגמה, חבילה וכל צרור וחפץ אחרים הניתנים להעברה בדואר ולרבות מברק;
:- &quot;דמי דואר&quot; - התשלום בעד העברת דבר דואר;
:- &quot;היתר&quot; - (((תוחלף במועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר כללי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר לשירותים כספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר שניתן לחברה הבת לפי [[סעיף 88ב]];
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;החברה&quot; - חברת דואר לישראל בע&quot;מ;
:- &quot;החברה הבת&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;הכללים&quot; - הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 53]];
:- &quot;המפקח&quot; - המפקח לענייני השירותים הכספיים שמונה לפי [[סעיף 88יג]];
:- &quot;המועצה&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;המנהל&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הדואר שהוקמה ופעלה לפי חוק זה כנוסחו ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (6)]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (9)]];
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת;
:- &quot;השרים&quot; - השר יחד עם שר האוצר;
:- &quot;חוק החברות&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק התקשורת&quot; - [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;יוצא&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - היוצא מישראל;
:- &quot;לקוח עסקי&quot; - לקוח שהוא אחד מאלה:
:: (1) תאגיד;
:: (2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
:: (3) עוסק מורשה כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (4) גוף שהוקם לפי חוק;
:- &quot;מברק&quot; - מסר בכתב או בדרך אחרת המועבר, או המיועד להעברה, באמצעי בזק או בדרך מהירה אחרת;
:- &quot;מדריך הדואר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מפעיל&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - לרבות הבעלים, השוכר, המסיע, המטיס או המשיט, או מי מטעמם;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נכנס&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - הנכנס לישראל;
:- &quot;סוכן דואר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 46(א)]];
:- &quot;פנים&quot;, לענין דבר דואר - מדוור בישראל וממוען למקום בישראל, ולענין דמי דואר - דמי הדואר המוטלים על דבר דואר כאמור;
:- &quot;פקיד דואר&quot; - כל המועסק בכל ענין של בעל רישיון;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון כללי או רישיון מיוחד;
:- &quot;רישיון כללי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, ולענין החברה - גם למתן שירותים כמפורט [[בסעיף 5א(א)]];
:- &quot;רישיון מיוחד&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, המוגבל לפי סוגי השירותים, סוגים של דברי דואר, מועדי מתן השירותים, מקומות מתן השירותים או הסוגים של מקבלי השירותים;
:- &quot;שירותי דואר&quot; - השירותים להעברת דברי דואר בישראל, מישראל לארצות חוץ ומארצות חוץ לישראל, לרבות שירותי דואר בתחום המוסדר ותברוקה;
:- &quot;שירותי דואר בסיסיים&quot; - שירותי דואר הכלולים ברשימה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, לפי הוראות [[סעיף 5ג]];
:- &quot;שירותי דואר בתחום המוסדר&quot; - איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גרם, למען הזולת, וכן תברוקה, והשירותים הכרוכים בפעולות אלה;
:- &quot;שירותי דואר בתחום השמור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירותים פיננסיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות שתאגיד בנקאי רשאי לתת לפי [[סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], למעט שירותים המנויים [[בפסקאות (5), (6), (12) ו-(13) של הסעיף האמור]], ולמעט קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר כאמור [[בפסקה (9) של אותו סעיף]];
:- &quot;שק דואר&quot; - שק, ארגז, חבילה וכל כלי קיבול אחר שבהם מובילים דברי דואר במהלך העברתם בדואר, בין שיש בהם ובין שאין בהם דברי דואר;
:- &quot;תברוקה&quot; - שירות למען הזולת לקבלת מברקים, העברתם ומסירתם;
:- &quot;תיבת דואר&quot; - כל תיבה או כלי קיבול אחר של בעל רישיון לקבלת דואר לשם העברתו בדואר;
:- &quot;תיקון מס' 8&quot; - [[16:299603|פרק ד' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תיקון מס' 13&quot; - [[24:622725|חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק א'1: רישוי שירותי דואר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ==

@ 1א. זכות המדינה וחובת רישוי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) למדינה הזכות לתת שירותי דואר.
: (ב) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי חוק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר כללי שהוענק לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - היתר), ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:
:: (1) דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;
:: (2) כתב בי-דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;
:: (3) דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו.

@ 1ב. מתן רישיון, ביטולו, הגבלתו התלייתו או שינויו (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים; רישיון יכול שיינתן גם לגבי שירותים שהוענק לגביהם היתר.
: (ב) במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;
:: (2) התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;
:: (3) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור.
: (ג) בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
: (ד) השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.
: (ה) לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.
: (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ח), ומהוראות לפי [[סעיפים 88י]] [[ו-126]], ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
:: (1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון או בבעל הרישיון;
:: (2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;
:: (3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
: (ז) רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
: (ח) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).
: (ט) השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
:: (1) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
:: (1א) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;
:: (2) בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק זה או לפיו;
:: (3) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת או הוראה שניתנה לפיהם, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - לרבות הפרה של תנאים שונים שאינם מהותיים;
:: (4) בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;
:: (5) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או שמתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון כהגדרתם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]], או הליכי פשיטת רגל לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - גם אם החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.

@ 1ג. מתן היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: (א) השר רשאי להעניק היתר כללי למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ולקבוע בו תנאים; ההיתר יכול שיוענק גם לגבי שירותים שניתן לגביהם רישיון, וכן יכול שיהיה מוגבל לפי מועד מתן השירותים, סוג השירותים, סוג דברי הדואר, מקום מתן השירותים או סוג מקבלי השירותים; היתר יפורסם ברשומות.
: (ב) ההיתר יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לתת מכוחו שירותי דואר בתחום המוסדר.
: (ג) על ההיתר, על מבקש הרישום ועל מי שרשום לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 1ב]] בשינויים המחויבים.

@ 1ד. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 1ה. חובת מתן שרותי דואר באופן תקין וסדיר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון ייתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, על פי הרישיון או ההיתר ועל פי ההוראות שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי להורות לבעל רישיון על פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט לשם מניעת פגיעה או נזק כמפורט להלן, באופן ובתנאים שיורה, אף בלי שנתן הזדמנות לבעל הרישיון לטעון את טענותיו, אם ראה כי בעל הרישיון פועל באופן העלול לגרום לאחד או יותר מאלה:
::: (א) פגיעה מיידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר;
::: (ב) נזק בלתי הפיך לדברי דואר;
::: (ג) פגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום שירותי הדואר.
:: (2) הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקפן עם נתינתן ויהיו בתוקף לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על תשעה חודשים מיום שניתנו; השר ייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר מתן ההוראות ולא יאוחר מתום 15 ימים לאחר כניסת ההוראות לתוקפן.

@ 1ו. חובת בעל רישיון למסור מידע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי לדרוש בכתב ולקבל מבעל רישיון, כל מסמך וכל מידע הנדרש, לדעת השר, לצורך פיקוח או ביקורת על בעל הרישיון או לשם הסדרת תחום הדואר; בעל רישיון שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה, בכתב, בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לענין זה, &quot;מסמך&quot; ו&quot;מידע&quot; - לרבות &quot;חומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 1ז. התניית שירות בשירות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: בעל רישיון לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, אלא אם כן השר אישר לו לעשות כן, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף זה, &quot;שירות&quot; - שירות דואר או שירות אחר הניתן על ידי בעל רישיון.

@ 1ח. אגרות בעד מתן רישיונות או בעד רישום לפעול לפי היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: השרים רשאים לקבוע -
: (1) אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישום לפעול לפי היתר;
: (2) אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן;
: (3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאות גביה.

== פרק ב': רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': מתן שירותי דואר על פי רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 3. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 4. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 5א. מתן רישיון כללי לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן:
:: (1) שירותי דואר;
:: (2) שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו, והכל תוך שמירה על תחרות הוגנת, ובלבד שלא יהיה במידע או בדרך הצגתו או הפצתו משום פרסומת מסחרית; לענין זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - לרבות גוף או מוסד אחר שאישר השר, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהוא נותן לציבור, ורשאי השר להתנות מתן האישור בתנאים, לרבות בדבר מהות המידע; הודעה על גוף ציבורי תפורסם ברשומות;
:: (3) השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
::: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות לחברה הבת, הניתן לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) החברה לא תיתן, במישרין או בעקיפין, שירותים שלא הותרו לה במפורש לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג); לענין זה, &quot;החברה&quot; - בין בעצמה ובין באמצעות אחר מטעמה.
: (ה) ביטל השר לפי הוראות [[1ב|סעיף קטן 1ב(ט)]] את הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן השר רישיון כללי לפי סעיף זה, בדרך של מכרז; ניתן רישיון כללי כאמור, יחולו על בעל הרישיון כל ההוראות לפי חוק זה החלות על החברה, ויהיו לו הסמכויות, הזכויות והחובות, לרבות החובה למתן שירותי דואר בסיסיים לפי הוראות [[סעיף 5ג]], שחלות על החברה לפי הוראות חוק זה.

@ 5א1. מתן שירות חדש על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות חדש&quot; - שירות נוסף על השירותים המנויים [[בסעיף 5א(א)]] שאינו שירות הדפסת דבר דואר ואינו שירות מהשירותים הכספיים.
: (ב) החברה רשאית לתת שירות חדש אם הודיעה לשר על כך 14 ימים לפחות לפני תחילת מתן השירות החדש, ובלבד שאין במתן השירות החדש כדי לפגוע במתן שירותי הדואר והשירותים הכספיים באורח תקין וסדיר או כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) ראה השר כי מתן שירות חדש פוגע או עלול לפגוע במתן שירות דואר או שירות כספי באורח תקין וסדיר או בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לחברה שלא לתת את השירות או לתת אותו בכפוף לתנאים והגבלות שיורה לה.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאפשרות החברה לתת שירותים שהותרו לה לפי [[סעיף 5א(ג)]] כנוסחו ערב ביטולו [[24:622725|בתיקון מס' 13]].

@ 5א2. מתן שירות הדפסת דבר דואר על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) החברה רשאית לתת שירות הדפסת דברי דואר רק באמצעות תאגיד אחר המספק שירותי הדפסה שהחברה אינה מחזיקה באמצעי שליטה בו, אלא אם כן הותר לה לעשות כן לפי סעיף קטן (ב); השר רשאי לקבוע ברישיון הכללי של החברה תנאים והגבלות לעניין שירות כאמור.
: (ב) החברה אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה, אלא אם כן השר התיר זאת מראש ובכתב, לאחר שנוכח שאין בכך כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר ובכפוף לתנאים שקבע ברישיונה הכללי, אם קבע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), החברה רשאית לתת שירות הדפסת דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בהתקיים כל אלה:
:: (1) שירות ההדפסה יכלול הדפסה של עד 1,000 דברי דואר לכל משלוח;
:: (2) דברי הדואר יישלחו על ידי החברה.

@ 5ב. חובת מתן שירותי דואר בידי בעל רישיון כללי לבעל רישיון אחר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לשם הגברת התחרות בתחום שירותי הדואר והבטחת רמת השירותים בתחום האמור, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, רשאי השר לקבוע כי בעל רישיון כללי חייב לתת לבעל רישיון אחר שירותים המבוססים על התשתיות של בעל הרישיון הכללי, לרבות גישה למרכזי חלוקה או לתאי חלוקה, וליתן הוראות בדבר אופן מתן השירותים או הגישה וההסדרים לביצועם; קביעה או מתן הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייעשו ברישיון, בהוראת מינהל או בתקנות, ובלבד שקביעה שענינה תשלום בעד שירותים לפי סעיף קטן זה תהיה בהסכמת שר האוצר; לענין זה, &quot;תשתית&quot; - ציוד, מיתקנים או מבנים המשמשים לשם מתן שירותי דואר.
: (ב) לא קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר התשלומים לבעל רישיון כללי בעד מתן השירותים כאמור באותו סעיף קטן, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, בהסכמה, את התשלומים כאמור, ובאין הסכמה - יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, את התשלומים; קביעת השר כאמור יכול שתיעשה בהוראת מינהל או ברישיון.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))

@ 5ב1. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((פקע).))

@ 5ג. חובת מתן שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים בסיסיים לכלל הציבור בכל המדינה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים וכן השירותים הכספיים הבסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה.
:: (2) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון.
::: (((החל מהמועד הקובע):)) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון או בהיתר לשירותים כספיים.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
: (ב) בעל רישיון כללי חייב לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בעל רישיון כללי, והחברה הבת, לפי העניין, חייבים לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
: (ג) נוכחו השרים כי התקיימו כל אלה:
:: (1) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול ברשימת שירותי הדואר הבסיסיים;
:: (2) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות הנכלל ברשימת השירותים הבסיסיים, על ידי בעל רישיון כללי בלבד;
:: (3) עלות מתן השירות כאמור בפסקה (2) עולה על התועלת של בעל הרישיון הכללי ממתן אותו שירות;
:: רשאים הם לקבוע כי על בעל רישיון הנותן את שירותי הדואר הבסיסיים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא לכלל הציבור בכל המדינה, להשתתף במימון מתן שירותי הדואר הבסיסיים כאמור, הניתנים על ידי בעל רישיון כללי; קבעו השרים כאמור, רשאים הם לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.

=== סימן ב': התקשרויות וחובות במישור הבין-לאומי ===

@ 6. חובות מכוח המשפט הבין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: חובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין-לאומיות בענין שירותי דואר, יקויימו בידי החברה או בידי מי שהשר יקבע בתקנות.

@ 7. ביצוע פעולות במישור בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי ליפות כוחה של החברה להתקשר לצורך ביצוע תפקידיה עם מינהלים הנותנים שירותי דואר במדינות אחרות, בהתאם לאמנות בין-לאומיות שמדינת ישראל צד להן, או את כוחו של מי שקבע השר בתקנות לשם ביצוע התפקידים כאמור.

=== סימן ג': מועצת הרשות (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 13. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 14. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 19. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 20. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ד': תפקידי המועצה וסמכויותיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 21. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 22. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 23. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ה': מנהל הרשות ועובדיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 26. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 29. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 30. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 31. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 32. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 33. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ו': תשלומים ותמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
@ : (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] במועד הקובע):)) 

@ 37. קביעת תשלומים בעד שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי ידרוש תשלום סביר בעד שירות דואר שהוא נותן, ובכלל זה שירות דואר הכלול במקבץ שירותים או במקבץ שירותי דואר, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כללי ידרוש תשלום אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי; בסעיף קטן זה, &quot;לקוח פרטי&quot; - לקוח שאינו לקוח עסקי.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התשלום שהוא דורש בעד שירות דואר, מקבץ שירותי דואר ומקבץ שירותים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי בעד שירות דואר כאמור באותו סעיף קטן ישולם תשלום, ובכלל זה תשלום מרבי או תשלום מזערי, והכול בהתאם להוראות שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות בדבר עדכון סכומי התשלומים לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי להודיע לו, באופן ובמועד שיקבע, על תשלום שבעל הרישיון הכללי דורש או שבכוונתו לדרוש בעד שירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן על כל שינוי בתשלום כאמור.
: (ו)(1) ראה השר כי בעל רישיון כללי דורש תשלום שאינו סביר או אינו אחיד, או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום שירותי הדואר, בעד שירות דואר שלא נקבע לו תשלום, בעד שירות דואר שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי, בעד מקבץ שירותי דואר או בעד מקבץ שירותים, רשאי הוא להורות לו כל אחד מאלה:
::: (א) התשלום שידרוש בעד אותו שירות דואר או מקבץ שירותי דואר; תוקפה של הוראה לפי פסקה זו לא יעלה על תשעה חודשים מיום שניתנה;
::: (ב) להפריד את התשלום בעד שירות הדואר הנכלל במקבץ שירותים, ובכלל זה במקבץ שירותי דואר, מהתשלום בעד מקבץ השירותים שאותו שירות דואר נכלל בו.
:: (2) לא ייתן השר הוראה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן נתן לבעל רישיון כללי הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראה כאמור תינתן בהחלטה מנומקת בכתב ותחילתה תהיה במועד שהשר יקבע בה.
: (ז) בחינת השר לפי סעיף קטן (ו) רישה אם תשלום בעד שירות דואר, ובכלל זה שירות דואר הנכלל במקבץ שירותי דואר או במקבץ שירותים, הוא תשלום שאינו סביר יכול שתיעשה בהתבסס על עלות מתן שירות הדואר בתוספת רווח סביר או על תשלום בעד אותו שירות דואר או בעד שירות דואר אחר בר-השוואה שבעל רישיון כללי או בעל רישיון אחר נותן, ולעניין שירות דואר הנכלל במקבץ שירותים - גם על עלות מקבץ השירותים.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;מקבץ שירותים&quot; - כמה שירותים הכוללים לפחות שירות דואר אחד, שנקבע להם תשלום כולל אחד;
::- &quot;מקבץ שירותי דואר&quot; - כמה שירותי דואר שנקבע להם תשלום כולל אחד.

@ 37א. תמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תשלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיה, כמפורט להלן:
:: (1) בתקופה שמיום תחילת [[16:299603|תיקון מס' 8]] עד יום כ&quot;ג בסיון התשס&quot;ה (30 ביוני 2005) - 3%;
:: (2) בתקופה שמיום כ&quot;ד בסיון התשס&quot;ה (1 ביולי 2005) עד יום י&quot;ד בתמוז התשס&quot;ז (30 ביוני 2007) - 2%;
:: (3) בתקופה שתחילתה ביום ט&quot;ו בתמוז התשס&quot;ז (1 ביולי 2007) - 1%;
:: לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הכספיים שהתשלומים בעדם נקבעו לפי הוראות [[סעיף 88י]].
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הניתנים לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים.
: (ב) בעל רישיון כללי שאינו החברה ישלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיו, הכל כפי שקבעו השרים באישור הועדה.
: (ג) השרים רשאים לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לתשלום התמלוגים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לרבות לענין שינוי שיעור התמלוגים, מועדי תשלומם, הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים; קביעה לענין שינוי שיעור התמלוגים טעונה אישור הועדה.

@ 37א1. הנחה בתשלום בעד שירות דואר ללקוח עסקי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי רשאי לתת הנחה בעד שירות דואר ללקוח עסקי בהתאם לאמות מידה שיקבע לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה - אמות המידה), ובלבד שההנחה תינתן באופן בלתי מפלה ושהתשלום לאחר מתן ההנחה יהיה תשלום סביר כאמור [[בסעיף 37(א)]].
: (ב) אמות המידה יתבססו על השוני בעלות מתן השירות, במאפייניו, באופן אספקתו, היקפו ובאופן התשלום בעדו, ולא יהיה בהן כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם את אמות המידה וכל שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו, וימסור הודעה על הפרסום לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, והכול 14 ימים לפחות לפני יום הכניסה לתוקף של אמות המידה או השינוי, לפי העניין; לא פרסם בעל רישיון את אמות המידה או שינוי שלהן או לא מסר הודעה על פרסומם בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לא ייכנסו אמות המידה או השינוי לתוקף, ובעל הרישיון לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג]], השר רשאי לדרוש בכתב מבעל רישיון כללי כל מידע לגבי אמות המידה וההנחות הניתנות לפיהן, ובכלל זה פירוט לגבי ההנחות ושיעורן; בעל רישיון כללי לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אם לא מסר מידע כאמור, אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לבטל או לשנות אמת מידה, או לתת לו כל הוראה אחרת בעניינה, אם ראה כי היא אינה תואמת את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ו) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לנקוט או להימנע מלנקוט פעולות אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון כללי לא ייתן הנחה ללקוח עסקי בעד תשלום שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(א), (ג) ו-(ד)]] כנוסחו ערב [[24:622725|תיקון מס' 13]] ולפי [[סעיף 126(א)]], כל עוד הן עומדות בתוקף לפי [[24:622725|סעיף 62 לתיקון מס' 13]], או על תשלום או תשלום מזערי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(ד)]] כנוסחו אחרי [[24:622725|תיקון מס' 13]].

@ 38. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 39. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 40. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44א. (תיקון: תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

== פרק ג': פעולות בעל רישיון (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 45. חזקות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: לענין חוק זה -
: (1) יראו מסירת דבר דואר לאדם המורשה לקבל אותו דבר דואר בשביל בעל רישיון, כמסירה לבית הדואר;
: (2) יראו דבר דואר כמצוי במהלך העברה משעה שנמסר לבית הדואר עד זמן מסירתו לנמען;
: (3) יראו כמסירת דבר דואר לנמען - הכנסה של דבר דואר לתיבת המכתבים שלו או לתיבת מכתבים שהקצה לו בעל רישיון במיתקן לחלוקת דברי דואר וכן מסירה לידיו של הנמען או לידי אדם הנחזה כרשאי לקבלו עבור הנמען כמקובל במסירת דברי דואר הממוענים אליו, בין אם המסירה נעשתה בבית דואר ובין בביתו של הנמען, במקום עסקו או במקום אחר שאותו הועיד הנמען לצורך זה.

@ 46. סוכני דואר ומחלקי דואר (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ד)
: (א) החברה רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר; היחסים שבין החברה לבין סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.
: (ב) היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.

=== סימן ב': ייחוד פעולות וזכויות ===

@ 47. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 49. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 50. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 51. זכות המדינה בבולים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) למדינה הזכות הייחודית להנפיק בולים דביקים ודברי בולים והיא תספקם לחברה במחיר העלות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של בעל רישיון להשתמש בסימן אחר לציון תשלומם של דמי דואר, ובלבד שסימן כאמור אינו נחזה להיות בול.
: (ב) הקנין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים, ובבולים, שבידי השירות הבולאי, הם קנין המדינה.
: (ג) המדינה רשאית להתקשר עם החברה לצורך קבלת שירותי הנפקת הבולים והפצתם, ובלבד שבהתקשרות כאמור תשמש החברה כנאמן בעבור המדינה; ואולם רשאי השר בכל עת להורות לחברה על ביטול התקשרות כאמור וכן להורות לה להשיב למדינה את נכסי המדינה המוחזקים על ידה או המשמשים אותה לצורך הנפקת בולים; הורה השר כאמור, רשאית המדינה להעניק את הזכות להנפיק בולים בעבורה, בדרך של מכרז.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לבולים, לרבות לענין הדרכים שבהן יפעל השירות הבולאי, אופן הנפקת הבולים והתשלומים בעדם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת דואר ומסירתו ===

@ 52. חובת סימון (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון יסמן את דברי הדואר המועברים על ידו, וכן את בתי הדואר שלו ואת כלי רכבו, בסימן אשר יאפשר את זיהוים כמועברים על ידו או כשייכים לו.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין דרך הסימון כאמור בסעיף קטן (א); הוראות כאמור יכול שייעשו בהוראות מינהל.

@ 53. כללים לענין טיפול בדברי דואר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי יקבע כללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר לרבות בענין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם, ומסירתם וכל ענין אחר הנוגע לטיפול בהם ויפרסם אותם ואת מועד תחילתם באתר האינטרנט שלו כל תקופת תוקפם.
: (א1) ביקש בעל רישיון כללי לקבוע כלל לפי סעיף קטן (א) או לשנות כלל שקבע כאמור, ימסור הודעה בעניין לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, בצירוף נוסח הכלל או השינוי המוצע, לפי העניין, ויפרסם את הכלל או את השינוי באתר האינטרנט שלו 14 ימים לפחות לפני כניסתו לתוקף; נוסח הכלל או השינוי בו כאמור יפורסם גם באתר האינטרנט של משרד התקשורת, בסמוך לאחר קבלת הודעת בעל הרישיון הכללי לפי סעיף קטן זה.
: (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע ברישיון של בעל רישיון כללי עניינים כאמור באותו סעיף קטן שקביעת כללים לגביהם טעונה את אישורו מראש ובכתב.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע הוראות בענינים האמורים באותו סעיף קטן שיחולו על בעל רישיון; הוראות כאמור יכול שיהיו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון; היתה סתירה בין הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי סעיף קטן (א), ההוראות שקבע השר - עדיפות.

@ 54. דבר דואר שנמענו נפטר (תיקון: תשס&quot;ד)
: נודע לבעל רישיון כי נמענו של דבר דואר נפטר לפני מסירתו, רשאי הוא להחזיר את דבר הדואר לשולחו או למסרו למי שיורה השולח, תמורת תשלום הקבוע לאותו דבר דואר.

@ 55. טובין חבי-מכס (תיקון: תשס&quot;ד)
: דבר דואר המכיל טובין חבי-מכס, לא ייפתח ולא ייבדק בידי פקיד המכס אלא בנוכחות פקיד דואר ולענין החברה, בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין-לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56. משלוח בניגוד לכללים (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון כללי בניגוד לכללים, או שאינו ניתן למסירה או להחזרה רשאי בעל הרישיון הכללי לעשות בו כפי שימצא לנכון, לרבות השמדתו, הכל בהתאם לכללים.
: (ב) החליט בעל רישיון כללי למסור דבר דואר שנשלח בניגוד לכללים לנמען או להחזירו לשולח, ישלם הנמען, אם ירצה בדבר הדואר, או השולח - לפי הענין - תשלום כפי שייקבע בכללים; התשלום לא יעלה על סכום הגדול פי חמישה מדמי הדואר בשל אותו דבר דואר - אם הוא דבר דואר פנים, ואם הוא דבר דואר חוץ - יהיה התשלום בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56א. רישום פרטי השולח על גבי דבר דואר רשום (תיקון: תשע״ז)
: (א) שולח יציין על גבי דבר דואר רשום, באופן בולט לעין, ברור ושאין בו כדי להטעות, פרטים אלה:
:: (1) שם השולח, ואם דבר הדואר נשלח בידי השולח כמיופה כוח של אדם אחר – גם שמו של האדם שייפה את כוחו, ואולם אם דבר הדואר נשלח בידי המדינה ומוסדותיה, יירשם שם השולח – ”מדינת ישראל”;
:: (2) מען השולח, למעט אם הוא המדינה ומוסדותיה;
:: (3) האפשרות שחזקת מסירה לפי כל דין תחול לגבי דבר הדואר.
: (ב) בעל רישיון לא יקבל למשלוח דבר דואר רשום שלא מצוינים על גביו הפרטים האמורים בסעיף קטן (א).
: (ג) בעל רישיון המוסר הודעת דואר רשום לנמען, יציין בה באופן ברור את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר כאמור בסעיף קטן (א); השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגים מסוימים של הודעות דואר רשום.
: (ד) בסעיף זה –
::- ”דבר דואר רשום” – דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון, באופן הכולל, בין השאר, רישום בעת הקבלה, ניסיון מסירה במען הנמען, מסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה ומסירת הודעת דואר רשום במקרה שבו לא התאפשרה מסירה כנגד חתימה כאמור;
::- ”הודעת דואר רשום” – הודעה על משלוח דואר רשום שימסור בעל רישיון לנמען ומזמינה אותו לאסוף את דבר הדואר, במקרה שבו לא התאפשרה מסירת דבר דואר רשום במענו כנגד חתימתו;
::- ”המדינה ומוסדותיה” – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתי משפט ובתי דין;
::- ”שולח” – אדם המשלם לבעל רישיון בעבור משלוח דבר הדואר הרשום על ידי בעל הרישיון או באמצעות בעל רישיון אחר.

@ 57. גביית תשלומים שלא שולמו כדין (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא שילם השולח את דמי הדואר בעד משלוח דבר דואר או ששילם אותם בחסר, רשאי בעל רישיון כללי לגבות את כפל התשלום החסר מאת השולח, או מאת הנמען אם ירצה בדבר הדואר, בצירוף ההוצאות הכרוכות בגביה, הכל לפי הכללים.

@ 58. ראיות בתובענת דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בכל הליך לתשלום דמי דואר או תשלומים אחרים בשל דברי דואר לפי חוק זה -
: (1) הצגתו של דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום כשעליו חותמת בעל הרישיון המציינת שהנמען סירב לקבלו או שהנמען נפטר או שאי אפשר למצאו, תהיה ראיה לכאורה על העובדה שצויינה;
: (2) האדם שממנו לכאורה בא דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום, חזקה שהוא השולח.

@ 59. סימון רשמי - ראיה לסכום דמי הדואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: סימון רשמי על דבר דואר שסכום פלוני מגיע בעדו לבעל רישיון כללי או למינהל דואר מחוץ לישראל יהיה ראיה לכאורה שדבר הדואר חב בסכום שצויין.

== פרק ד': הובלת דואר ==

=== סימן א': הובלה בארץ ===

@ 60. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;כלי תעבורה&quot; - אוטובוס ציבורי או מונית, כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]], או [[תקנות התעבורה|בתקנות שהותקנו לפיה]];
:- &quot;בעל שירות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) בעל רשיון קו באוטובוס לפי [[תקנה 386 לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:: (2) בעל מונית המסיעה נוסעים בקו קבוע;
:: (3) מי שמנהל עסק של הסעת נוסעים במונית בקו קבוע;
:: (4) בעל רשיון לפי [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]], הרשאי להטיס נוסעים בקו סדיר וקבוע על-פי תנאי רשיונו.

@ 61. דרישה מבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה רשאית לדרוש מבעל שירות (להלן - בעל שירות נדרש), בהודעה בכתב, שהחל ביום הנקוב בהודעה יוביל ויעביר שקי דואר בימים ובשעות הנהוגים בקו, כפי שתורה החברה, ובלבד שמשקל השקים ומספרם לא יעלה על הקבוע בתקנות לענין זה.

@ 62. ביצוע הוראות הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות נדרש יעשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתה של החברה, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה, ומכאן ואילך יקבל, יאסוף ויוביל את כל שקי הדואר שפקיד הדואר של החברה ימסור לו, לעובדיו או לשלוחיו לשם כך, ויקבל, יאסוף, ימסור ויניח את שקי הדואר הנתונים לו במקומות שלאורך מסלול נסיעתו ובכפיפות להנחיות ולהגבלות סבירות שתקבע החברה.

@ 63. סייג להטלת חובות
: החובות שיוטלו על בעל שירות נדרש לפי [[פרק זה]] יהיו כפופות לתנאי הרשיון שלו ולהוראות כל דין.

@ 64. אחריות לאבדן ונזק (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות יהא אחראי לשמירתו הבטוחה של כל שק דואר שנמסר לו להובלה; במקרה של נזק, גניבה או אבדן של דבר דואר הנמצא בשק, ישפה בעל השירות את החברה על כל סכום פיצויים ששילמה בשל כך.

@ 65. תשלום לבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה תשלם לבעל שירות נדרש תמורה ראויה בעד שירותיו לפי [[סימן זה]].

=== סימן ב': הובלה בין-לאומית ===

@ 66. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל יקבל, על כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא, כל שק דואר שפקיד דואר של החברה נותן לו להובלה, ומשקיבלו יובילו בהקדם האפשרי וימסור אותו ללא השהיה בהגיע כלי הטיס או כלי השיט ליעדו.

@ 67. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל של כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס ימסור ללא השהייה את כל דברי הדואר שבו, שנמסרו לו לשם העברתם לחברה, לפקיד דואר של החברה המוסמך לדרוש אותם, ובאין דרישה - לבית דואר של החברה.

@ 68. תשלום למפעיל ולאחרים (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: החברה תשלם תמורה ראויה למפעיל כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא בעד דברי דואר שמסרה לו החברה להובלה.

=== סימן ג': תנאי שירות ===

@ 69. הובלה הסכם בין מוביל לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: תנאי שירות הובלה לפי [[פרק זה]] וכן התמורה בעדם כאמור [[בסעיפים 65]] [[ו-68]] ייקבעו, בכפוף להוראות כל דין, בהסכם; באין הסכם יכריע השר בדבר.

@ 69א. הוראות לענין הפעלת סמכויות החברה לפי [[פרק ד']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על החברה בכל הנוגע להפעלת סמכויותיה לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר חובת מתן הודעה לשר על הפעלת סמכות מסמכויותיה כאמור, וביטול דרישות שדרשה לפי [[פרק זה]]; הוראות כאמור יכול שייעשו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון.

@ 70. ערעור על החלטת השר
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי [[סעיף 69]] רשאי לערער עליה בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקיו של המערער בישראל.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת השר, לדחותה או לשנותה.
: (ג) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים, ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ד) הגשת ערעור לבית המשפט אינה פוטרת את המערער ממילוי חובותיו על פי [[פרק זה]].

== פרק ה': סמכויות הקשורות במקרקעין ==

@ 71. הצבת תיבות דואר ותאי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי רשאי -
: (1) להקים תיבות דואר לפי צרכיו בכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
: (2) להתקין תאי דואר בקירות של בית דואר הפונים כלפי חוץ.

@ 72. הודעה למחזיק במקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) התכוון בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכותו לפי [[סעיף 71]], ימסור למחזיק במקרקעין הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש.
: (ב) לא ניתן למצוא את המחזיק במקרקעין, יפרסם בעל הרישיון הכללי הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

@ 73. השגה וערעור (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בסעיף זה, &quot;הודעה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 72]].
: (ב) מחזיק במקרקעין הרואה עצמו נפגע מכוונת בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכויות המנויות [[בסעיף 71]], רשאי להשיג על ההודעה בפני בעל הרישיון הכללי תוך ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה.
: (ג) דחה בעל הרישיון הכללי את ההשגה, רשאי המחזיק במקרקעין לערער על החלטת בעל הרישיון הכללי בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
: (ד) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים או לאסרו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.

@ 74. סדרי ערעור
: (א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות, חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 75. תיבות דואר המחוברות למקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1979]], תיבת דואר שחוברה למקרקעין של אחר תהא בבעלות בעל הרישיון הכללי שחיבר את תיבת הדואר כדין.

@ 75א. הוראות לענין הפעלת סמכויות בעל רישיון כללי לפי [[פרק ה']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על בעל רישיון כללי בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר האפיונים של תיבות דואר ותאי דואר שבעל רישיון כללי רשאי להקים או להתקין במקרקעין של אחר.

@ 76. שמירת דיני תכנון ובניה
: הוראות [[פרק זה]] אינן באות לגרוע מהוראה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

== פרק ו': אחריות וחסינות ==

@ 77. אחריות לדבר דואר פנים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, לא יהיו בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק, גניבה או אבדן של דבר דואר פנים, כולו או חלקו, שאירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר המועסק על ידי בעל הרישיון כאמור בתפקידו ועקב שירותים אלה, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) דבר הדואר נתקבל למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור תמורת קבלה ומסירתו טעונה אישור;
:: (2) במקרה של נזק, אבדן חלקי או גניבה מתוך דבר הדואר - הדבר הובא לידיעת פקיד הדואר בעת מסירת דבר הדואר או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן;
:: (3) במקרה של גניבה או אבדן של דבר הדואר כולו - השולח או הנמען הביא את הדבר לידיעת פקיד דואר מיד לאחר שנודע לו;
:: (4) הנזק או האבדן לא נגרמו מחמת אריזה בלתי מספקת או בלתי מתאימה, או מחמת טיבו של דבר הדואר, או באשמתם של השולח או של גורמים שבידי שמים.
: (ב) בעל רישיון כללי יהיה אחראי לנזק שנגרם לדבר הדואר, אם הוכיח השולח כי בעת שנתקבל דבר הדואר למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור טיפל בו פקיד דואר בצורה רשלנית.

@ 78. הגבלת אחריות לאיחורים וטעויות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק שנגרם -
: (1) בשל איחור במסירה או מסירה מוטעית של דבר דואר;
: (2) בשל טעות במברק או השמטה ממנו, או בשל אי-מסירת מברק.

@ 78א. הוראות לענין אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות לענין אחריותו של בעל רישיון לנזק, גניבה או אבדן לפי [[פרק זה]], ובכלל זה צמצום היקף הפטור מאחריות הקבוע [[בסעיפים 77]] [[או 78]].
: (ב) קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע, באישור הועדה, את שיעור הפיצויים לענין [[סעיף 78]], בשים לב, בין השאר, לשיעור דמי המשלוח בעבור העברת דבר הדואר.

@ 79. ראיות
: הראיה שנזק, גניבה או אבדן כאמור [[בסעיף 77]] אירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר בתפקידו ועקב שירותים אלה, היא על התובע; אולם -
: (1) אם בעת מסירת דבר הדואר ניתן לראות - בלי לפתוח את אריזתו - שהוא ניזק או שיש יסוד סביר להניח שהוא ניזק, חזקה שהנזק אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים;
: (2) אם הוכחה קבלת דבר הדואר למשלוח על ידי המצאת קבלה, ודבר הדואר לא נמסר, חזקה שהאבדן אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים.

@ 80. אחריות - כלפי מי (תיקון: תשמ&quot;ז)
: השולח הוא הזכאי לתבוע פיצויים לפי [[סעיף 77]] והוא רשאי להעביר את זכותו לאחר.

@ 81. היקף האחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי חייב בפיצויים לפי [[סעיף 77]] אלא כדי שווי הנזק לדבר הדואר או כדי ערכו של דבר הדואר אם נגנב או אבד, אך לא למעלה מן הסכום שיקבע השר לענין אותו סוג של דבר דואר.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים), התשס״ו–2006]].))

@ 82. אחריות לדבר דואר בשירות בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי אחראי לדבר דואר שנשלח על ידו - למעט חבילה - הנשלח לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית בתוקף אותה שעה ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.

@ 83. אחריות לחבילה בשירות בין-לאומי (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון כללי אחראי לחבילה הנשלחת באמצעותו לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית כפי שהיא בתוקף אותה שעה (להלן - אמנת הדואר) ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.
: (ב)(1) חבילה שנשלחה משטח של מינהל דואר שאינו מכיר באחריות לפי אמנת הדואר, וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי ועקב שירותים אלה, דינה, לענין אחריות בעל הרישיון הכללי, כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.
:: (2) חבילה שנשלחה לשטח של מינהל דואר כאמור בפסקה (1) וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה, דינה לענין אחריות בעל רישיון כללי כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

@ 84. התיישנות (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא ייזקק בית המשפט לתובענה על פי [[סעיפים 77 עד 83]], אם תוך פרק הזמן המפורט להלן מיום שנתקבל דבר הדואר למשלוח לא דרש התובע, בכתב, פיצויים מבעל הרישיון הכללי, או שדרש כאמור אך לא הגיש תובענה תוך תשעים ימים מתאריך ההודעה על דחיית דרישתו:
:: שירות דואר פנים - שנה אחת;
:: שירות דואר בין-לאומי - שישה חודשים.

@ 85. הגבלת אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: נזק שגרם פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי במתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה - לא ישא בו הפקיד במידה העולה על אחריות בעל רישין כאמור, אלא אם כן גרם לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה.

@ 86. פטור מאחריות בשל עבירה או עוולה (תיקון: תש&quot;ן)
: לא יישא פקיד דואר באחריות פלילית או אזרחית על כך שבתום לב, בתוקף תפקידו, שידר או העביר במברק דבר שהוא עבירה או עוולה לפי כל דין או נטל חלק בשידור או בהעברה כאמור.

@ 86א. פטור מאחריות בשל לשון הרע (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון, עובדיו ופקידי הדואר מטעמו לא יישאו באחריות פלילית או אזרחית בשל לשון הרע הנכללת בדברי הדואר אך בשל כך שנאספו, הועברו, חולקו או נמסרו בידיו בהתאם לתנאי רישיונו והוראות חוק זה.

@ 87. תוכן מברק לא יימסר במשפט (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי לקבוע בתעודה כי פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי לא יעיד בהליך משפטי או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מברק שהועבר על ידי בעל הרישיון כאמור או נמסר לו להעברה, ולא יציג את המקור של מברק כאמור שנחתם בידי השולח או מטעמו.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחת מאלה:
:: (1) בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת;
:: (2) שולח המברק או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרישיון הכללי על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
:: (3) בית משפט ציווה על הצגה כאמור.

@ 88. תעתיק מברק ישמש ראיה (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב)
: תעתיק של מברק, החתום בחותמת של בעל רישיון כללי, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המברק המקורי ושהמברק האמור היה חתום ונמסר להעברה בידי האדם שבידיו הוא אמור להיות חתום ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המברק המקורי או את מסירת המברק להעברה, או את החותמת של בעל הרישיון כאמור שקיבל את התעתיק למסירה.

== פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ==
: (((החל מהמועד הקובע תוחלף כותרת הפרק: פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת).))

=== סימן א': מתן השירותים הכספיים על פי היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
: (((תחילתה של כותרת הסימן במועד הקובע).))

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר לשירותים הכספיים המנויים בפסקאות (1) עד (4) המתאפשרים מניהול החשבונות על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
: (א1)(1) (((אינה חלה).))
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר.
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף האמור בכל דין, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, באמצעות החברה, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א); העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר הנלווים לשירותים המנויים בפסקאות (1) עד (3), המתאפשרים מאופן מתן השירותים האמורים או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) הפצת שירותים פיננסיים הניתנים על ידי גורם אחר מכוח סמכותו לפי דין, כפי שאישרו השרים; חלפו 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להפצת שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות מתן אשראי;
:: (8) שירותים פיננסיים שאישרו השרים לפי בקשת החברה הבת שהוגשה באישור דירקטוריון החברה; חלפו 90 ימים ממועד הגשת הבקשה למתן שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה;
:: (9) שירותים פיננסיים שעליהם החליט השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה הבת, הנדרשים לדעת השר לשם קידום המטרות המפורטות [[בסעיף 88ב(ג)(1) ו-(2)]] ובשים לב למצב הכספי של החברה והחברה הבת.
: (א1)(1) החברה הבת תיתן את השירותים הכספיים בעצמה או באמצעות החברה, לרבות באמצעות סוכני דואר שעמם התקשרה; ואולם החברה הבת לא תפתח בעצמה יותר מ-35 סניפים או סוכנויות דואר לשם מתן השירותים הכספיים; השר רשאי, באישור הוועדה, להגדיל את מספר הסניפים או הסוכנויות כאמור, אחת ל-12 חודשים.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות, לפי [[16:299603|תיקון מס' 8]] [[16:300999|ותיקון מס' 9]], למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר; לעניין זה, &quot;תיקון מס' 9&quot; - [[16:300999|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון), התשס&quot;ד-2004]].
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה הבת, כל עוד החברה היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot; בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה הבת להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף הוראות [[סעיף 48 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקה (1) של סעיף קטן (א) וכן שירותי עזר הנלווים לשירותים האמורים; העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88ב. היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, ייתן לחברה הבת היתר למתן השירותים הכספיים, והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע בהיתר תנאים וכן לשנות תנאי מתנאי ההיתר, ובכלל זה להוסיף עליו או לגרוע ממנו.
: (ב) ההיתר וכל שינוי בו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ג) בקביעת תנאים ובשינוים לפי סעיף קטן (א) יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים [[בסעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים, וכן השיקולים והמטרות המפורטים להלן:
:: (1) קידום ושיפור מתן השירותים הכספיים לציבור, ובכלל זה מתן אפשרות לציבור לקבל ייעוץ בנוגע לשירותים הכספיים, ובלבד שייעוץ החייב ברישוי לפי דין ייעשה על ידי מי שמורשה לכך, וכן הפצת שירותים פיננסיים, בעבור גורם הרשאי לתת שירותים כאמור על פי דין; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות שירות מתן אשראי;
:: (2) הרחבת הנגישות של השירותים הכספיים לציבור בשים לב, בין השאר, לפערים הכלכליים בחברה בישראל ובהתחשב בצרכים ייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסייה.
: (ד) השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לבטל, להגביל או להתלות היתר לשירותים כספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 1ב(ט)]], בשינויים המחויבים.

@ 88ב1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ג. איסור תשלום ריבית והפרשי הצמדה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.
: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה הבת זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.

@ 88ד. איסור מתן אשראי או משיכת יתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בחברה הבת.
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בה.

@ 88ה. שירותי עזר (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה הבת לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
: (ב) החברה בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.

=== סימן ב': שירות ללקוח (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ה1. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]], &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות כספי מהחברה (((החל מהמועד הקובע):)) הבת.

@ 88ה2. חובה לתת שירותים כספיים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מחובתה של החברה לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3) או (6)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מחובתה של החברה הבת לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה הבת סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3), (6) או (9)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
: (ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי, דינה כדין סירוב בלתי סביר לתתו.
: (ג) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין מתן השירותים הכספיים, ואם לא התקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב סירוב הנובע מאותה מדיניות כסביר.

@ 88ה3. איסור הטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות כספי ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים:
: (1) המהות והטיב של השירות;
: (2) מועד מתן השירות;
: (3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
: (4) זהות נותן השירות;
: (5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
: (6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
: (7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
: (8) תנאי האחריות לשירות;
: (9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

@ 88ה4. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי-ידיעתו את השפה או חוסר ניסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, והכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות כספי בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

@ 88ה5. גילוי נאות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לפי הפירוט והדרך שיקבע -
:: (1) לגלות ללקוחותיה כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות כספי שהיא נותנת והסיכונים הכרוכים בו;
:: (2) לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלה בדבר השירותים הכספיים;
:: (3) לתת ללקוחותיה, במועדים קבועים, דוחות על שירותים כספיים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.
: (ב) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או למניעת פגיעה בלקוח כאמור [[בסעיף 88ה4]], רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שקבע ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; בתקנות כאמור רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה לעניין גודלן המזערי, היחס בינן ובין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.

@ 88ה6. מסירת מידע על התשלומים הנגבים בעד שירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 88ה5]], החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תמסור ללקוחותיה מידע בכתב על התשלום שהיא גובה בעד כל שירות כספי הניתן ללקוח.
: (ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל מקום שבו ניתנים שירותי החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות באתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע):)) הבת.
: (ג) מדי שישה חודשים תשלח החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לכל בעל חשבון שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו תשלומים בעד שירותים כספיים שקיבל, הודעה ובה מידע מרוכז וסיכום של כל התשלומים שנגבו ממנו; קיבל בעל חשבון הודעה כאמור באמצעות מחשב, תהיה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) פטורה מהחובה לשלחה לבעל החשבון.

@ 88ה7. התניית שירות בשירות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא תתנה החברה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ציינה, אלא אם כן קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין התנאת מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש ובין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 88ה8. מועדים לזקיפת חיובים לחשבון לקוח (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו חיובים לחשבון של לקוח המתנהל אצל החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בשל תשלום שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) גובה בעד מתן שירות כספי.

@ 88ה9. אחריות להטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: היתה הטעיה בפרסומת של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), יראו כמטעים את החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 88ה10. פרסומת המכוונת לקטינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל או עד גיל מסוים.

=== סימן ג': הוראות כלליות לעניין מתן השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ו. הגבלה על העברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: מסמך המשמש להעברת כספים או להוצאת כספים מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בנותנה את השירותים הכספיים לא יהיה עביר אלא לשם גביה על ידי בנקאי כמשמעותו [[בפקודת השטרות [נוסח חדש]]] (בחוק זה - בנקאי); ואולם רשאים השרים להורות שסוג מסוים של מסמכים כאמור יהא סחיר, ומשהורו כן יהא דין מסמכים אלה כדין שיקים כמשמעותם [[בפקודה האמורה]].

@ 88ז. פטור ממס בולים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: מסמך המשמש לעסקאות במסגרת השירותים הכספיים יהיה פטור ממס בולים.

@ 88ז1. שמירת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, לרבות מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, שבע שנים לפחות מיום מתן השירותים הכספיים, בהתאם להוראות שייתן המפקח לעניין זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון שבע שנים לפחות ממועד הסגירה.

@ 88ח. אחריות החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור; ואולם החברה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור.

@ 88ח. אחריות החברה הבת והחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה הבת תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, ((&lt;s&gt;וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור&lt;/s&gt;)), לרבות בנותנה את השירותים כאמור באמצעות החברה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה החברה הבת לחדלת פירעון כאמור [[סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בסעיף 258(3) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], תהיה גם החברה אחראית לכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), השרים רשאים, לאחר קבלת חוות דעתו של המפקח, לפטור בצו את החברה מאחריות לפי סעיף קטן (ב); קביעת צו לפי סעיף קטן זה תיעשה בהתחשב באיתנות הפיננסית של החברה הבת ובמנגנוני הפיקוח והבקרה עליה, ובלבד שצו כאמור לא ייקבע בטרם חלפו 18 חודשים לפחות מיום תחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]].

@ 88ט. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ט1. שמירת דינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: אין בהוראות [[פרק זה]], לעניין הסדרת שירותים כספיים ובכלל זה לעניין הגשת דוחות, כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.

@ 88ט2. סמכות השר לדרוש מידע (תיקון: תשע&quot;ב)
: הסמכות הנתונה לשר כלפי בעל רישיון לפי [[סעיף 1ו]] תהיה נתונה לו גם כלפי החברה הבת או החברה לשם הסדרת תחום השירותים הכספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[הסעיף האמור]], בשינויים המחויבים.

@ 88י. תקנות וביצוע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה לענין פסקאות (1) ו-(2), רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע [[פרק זה]], לרבות תקנות בדבר -
:: (1) תשלומים ובכלל זה תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד השירותים הכספיים;
:: (2) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים הכספיים;
::: (((החל מהמועד הקובע):)) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים או העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה שירות לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (3) השירותים הכספיים, ולרבות לענין פעילותן של החברה והחברה הבת לפי [[פרק זה]] והפיקוח והבקרה עליהן;
:: (4) תנאי הכשירות הנדרשים מנושאי משרה בחברה הבת או מנושאי משרה בחברה העוסקים במתן השירותים הכספיים.
: (ב) (((בוטל).))
: ((פורסמו [[תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל&quot;ה-1974]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע&quot;א-2011]].))

@ 88יא. החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;החברה הבת&quot; - (((תימחק במועד הקובע):)) כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
::- &quot;החזקת כספים&quot; - לרבות רישומי הזכאים והחייבים לכספים;
::- &quot;הכספים&quot; - כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת באמצעות החברה בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה תמורת מתן שירותים כאמור.
::- &quot;הכספים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה הבת תמורת מתן שירותים כאמור.
: (ב) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת שלא יהיו לה רווחים.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת.
: (ג) החברה תחזיק את כל מניות החברה הבת ולא תהיה רשאית להעביר לאחר מניות בחברה הבת, למשכנן או לשעבדן.
: (ג1) (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מההוראות לפי [[חוק החברות]], לא תתקבל החלטה על חלוקה כהגדרתה [[בחוק האמור]], בחברה הבת, אלא לאחר שדירקטוריון החברה הבת קבע כי אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה הבת את היכולת לעמוד בחובות המוטלות עליה לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים.
: (ג2) לפחות שליש מחברי הדירקטוריון של החברה הבת יהיו בעלי השכלה וניסיון בתחום פעילותה של החברה הבת, ויחולו עליהם תנאי הכשירות החלים לגבי דירקטור חיצוני לפי [[סעיף 240(א1), (ב), (ג), (ד) ו-(ו) לחוק החברות]].
: (ג3)(1) דירקטוריון החברה הבת ימנה, מבין חבריו, ועדת השקעות שבה יכהנו מספר אי-זוגי של חברים שלא יפחת משלושה, ובהם לפחות אישה אחת, ובלבד שיושב ראש דירקטוריון החברה הבת יהיה יושב ראש ועדת ההשקעות, ולפחות אחד מחבריה יהיה דירקטור שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ג2).
:: (2) תפקידי ועדת ההשקעות הם:
::: (א) להמליץ לדירקטוריון החברה הבת על מדיניות השקעת הכספים באפיקי השקעה כאמור בסעיף קטן (ה)(2);
::: (ב) להנחות את המנהל הכללי של החברה הבת ביישום מדיניות ההשקעות שקבע דירקטוריון החברה הבת לאחר שקיבל את ההמלצות כאמור בפסקת משנה (א).
:: (3) לא ימונה לחבר בוועדת ההשקעות ולא יכהן בה מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר ועדת ההשקעות או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר כאמור.
: (ד) לחברה ולחברה הבת לא יהיו זכויות כלשהן בכספים, אך הן יהיו רשאיות לבצע בהם פעולות הנדרשות לצורך מתן השירותים הכספיים, החזקת הכספים, קבלת הכספים או העברתם, לפי הענין.
: (ד1) החברה תקיים הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת לחברה הוראות לעניין זה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה או החברה הבת, לפי העניין, יקיימו הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת להן הוראות לעניין זה.
: (ה) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תפקיד את הכספים, למעט הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה, באפיקים המפורטים להלן:
:: (1) בבנק ישראל, לפי [[סעיף 50 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:: (2) באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח.

@ 88יב. גביית תשלום (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה, בנותנה שירותים כספיים מטעם החברה הבת לפי [[סעיף 88א(א)]], רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
:- &quot;החברה הבת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;שירות כספי&quot; - למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(5) ו-(6)]].
:- &quot;שירות כספי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(2), (3) ו-(5) עד (8)]].

=== סימן ד': פיקוח וביקורת על השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===

@ 88יג. מינוי המפקח לענייני השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותן של החברה הבת והחברה בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי הרישיון שניתן לחברה; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].
: (((החל מהמועד הקובע):)) השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותה של החברה הבת, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים, בידי החברה הבת; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].

@ 88יד. הוראות ניהול תקין (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותן וניהולן של החברה והחברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ואת השמירה על עניינם של הלקוחות וכדי למנוע פגיעה ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותה וניהולה התקינים של החברה הבת ואת השמירה על עניינם של הלקוחות, וכדי למנוע פגיעה ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
: (ב) הוראות ניהול תקין יכול שיינתנו גם בעניינים אלה:
:: (1) קיום שיעור יחסי בפריטים או בסוגי פריטים שבפסקאות משנה (א) עד (ג) לעומת פריטים או סוגי פריטים שבפסקת משנה (ד):
::: (א) התחייבויות החברה הבת;
::: (ב) פיקדונות המופקדים בחברה הבת;
::: (ג) הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים שלא חולקו, של החברה (((החל מהמועד הקובע):)) הבת;
::: (ד) נכסים של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות חובות המגיעים לה;
:: (2) ההון העצמי המזערי הנדרש מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) כתנאי למתן השירותים הכספיים, כולם או חלקם; הוראות ניהול תקין לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם החשב הכללי במשרד האוצר.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות ניהול תקין, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ד) הוראות ניהול תקין וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע):)) הבת.

@ 88טו. תיקון ליקויים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה הבת או החברה הפרה הוראה מהוראות ניהול תקין, רשאי הוא לשלוח לה הודעה בכתב שבה יפרט את ההפרה, ידרוש את תיקונה בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה לגבי ההפרה ולגבי הדרישה לתיקונה, בתוך התקופה שיקבע בהודעה.
: (ב) הגישה החברה הבת או החברה, לפי העניין, הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח ויודיע לה על החלטתו.
: (ג) סבר המפקח כי החברה הבת או החברה לא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות לה, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להימנע מהפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כל עוד לא תוקנה, בהתאם לתנאים שיקבע.
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן בכל הנוגע לשירותים הכספיים, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.

@ 88טז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יח.(תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88יט. דוחות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה והחברה הבת יגישו למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליהן, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תגיש למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליה, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
: (ב) החברה והחברה הבת יפרסמו פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלהן, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תפרסם פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלה, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
: (ג) המפקח רשאי להורות לחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) להגיש לו דוחות נוספים, ובכלל זה דוחות תמחיר, באופן, במועדים ולתקופות שיורה או בהתרחש אירוע שיורה.

@ 88כ. דיווח החברה הבת על מעילה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) נודע לחברה או לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיהן, סוכן דואר או נושא משרה בהן היה מעורב במעילה הנוגעת לשירותים הכספיים או לכספים כמשמעותם [[בסעיף 88יא]] שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה או של החברה הבת ולמפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) נודע לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיה או מעובדי החברה, סוכן דואר או נושא משרה בה או בחברה, היה מעורב במעילה שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה הבת ולמפקח.
: (ב) הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כמו כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסים של החברה והחברה הבת ונכסים המוחזקים בהן או המנוהלים על ידיהן.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסי החברה הבת ונכסים המוחזקים בה או המנוהלים על ידה.

@ 88כא. חובת סודיות על המפקח או מי מטעמו (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המפקח, פקח או אדם אחר הפועל מטעמו של המפקח מידע ולא יראה מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותים הכספיים לפי חוק זה, אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני החברה או החברה הבת, בלבד - אם ניתנה לכך הסכמת החברה או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המפקח רשאי לגלות מידע או להראות מסמך לנגיד כהגדרתו [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], ובלבד שנוכח כי המידע או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידי בנק ישראל.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח או פקח רשאי לגלות מסמך שהגיע לידיו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אם ראה כי הדבר נדרש לצורכי הליך פלילי.
: (ג) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו, בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ו'2: פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 88כב. הסמכת פקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, פקחים שיהיו נתונות להם סמכויות הפיקוח לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - פקח); הודעה על הסמכת פקח לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
: (ב) לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש פקח, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

@ 88כג. סמכויות המפקח או פקח (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי פקח, ולעניין פסקה (1) לגבי השירותים הכספיים ופסקה (3) - גם המפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לשם פיקוח כאמור ברישה, למעט בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבעל רישיון, סוכן דואר או מי מטעמם פועל בו או מנהל את עסקיו, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מבעל רישיון, מכל נושא משרה בו, מסוכן דואר, מפקיד דואר או מגורם אחר הפועל מטעמו של בעל רישיון למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בסעיף זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (ג) לערוך בדיקות או מדידות במקום כאמור בפסקת משנה (א) או במיתקן המשמש לאספקה או לניטור של שירותים הניתנים בידי בעל רישיון או בידי מי מטעמו, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (3) לשם פיקוח על פעילותה של החברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבו החברה, החברה הבת או סוכן דואר מנהלים את עסקיהם, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מהחברה או מהחברה הבת, מכל נושא משרה בהן, ממי שמועסק על ידן, לרבות רואה החשבון המבקר שלהן או סוכן דואר, ומגורם אחר הפועל מטעמה של החברה הבת למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה.

@ 88כד. בירור מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל הכללי של משרד התקשורת ([[בפרק זה]] - המנהל) יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, למעט לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בבעל הרישיון שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה או החברה הבת הפרה הוראה מההוראות לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בחברה או בחברה הבת, לפי העניין, שלדעת המפקח עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ג) מי שזומן כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יתייצב במועד שזומן אליו; זימון לפי סעיף קטן (א) או (ב) ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם נושא המשרה.
: (ד) זומן נושא משרה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), יודיע המנהל, המפקח או הפקח, לפי העניין, לנושא המשרה שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שעל הפרתם יישאל; נושא המשרה שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

@ 88כה. זיהוי המפקח והפקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המפקח או פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]] אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן יש בידו תעודה החתומה בידי השר המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 88כו. חובת סודיות בכל הנוגע לשירותי דואר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המנהל, פקח או אדם אחר הפועל מטעמם מידע ולא יראה מסמך שהגיע אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותי דואר לפי חוק זה אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני בעל רישיון או החברה הבת בלבד - אם ניתנה לכך הסכמה של בעל הרישיון או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ז': עבירות, עונשין וסדרי דין ==

=== סימן א': עבירות בשירות הדואר והפרת חובת סודיות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 89. גניבת דבר דואר
: פקיד דואר שגנב דבר דואר או מתוכו, הסתירו או השמידו במהלך העברתו, דינו - מאסר חמש שנים; הכיל דבר הדואר כסף, שטר, נייר ערך או חפץ, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 90. עשייה שלא כדין (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) פקיד דואר של בעל רישיון כללי שללא סמכות כדין פתח, עיכב או השהה דבר דואר או עשה לגביו מעשה אחר שאינו רשאי לעשות בתוקף תפקידו, או שביודעין התיר לאחר לעשות מעשה כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לאסור על בעל רישיון כללי את פתיחתו, עיכובו או השהייתו של דבר דואר בדרך שנקבעה בכללים מחמת אחד מאלה:
:: (1) העדר מען נכון;
:: (2) הנמען נפטר או אי אפשר למצאו;
:: (3) הנמען סירב לקבלו או סירב לשלם או לא שילם את דמי הדואר בעדו;
:: (4) דבר הדואר מכיל פריטים שהעברתם בדואר אסורה לפי האמנה וההסכמים של איגוד הדואר העולמי או לפי הכללים;
:: (5) קיים חשד סביר כי נעברה עבירה לגבי דבר הדואר או באמצעותו לפי חוק זה או לפי דין אחר.
: (ג) דבר דואר שנפתח, עוכב או הושהה כאמור ינהג בו פקיד הדואר בהתאם לאמור בכללים.

@ 91. הפרת חובת סודיות בנוגע למתן השירותים הכספיים או בנוגע לדבר דואר או תוכנו (תיקון: תשפ&quot;ב) 
: (א) אדם שהגיע אליו מידע במסגרת מילוי תפקידו לפי חוק זה על אדם אחר, בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים או בכל הנוגע לדבר דואר או תוכנו, לא יגלה אותו לאחר שלא היה מוסמך לקבלו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהחובות החלות על החברה והחברה הבת במתן השירותים הכספיים לפי כל דין.
: (ג) אדם שגילה מידע על אדם אחר או על דבר דואר או תוכנו, שהגיע אליו לפי חוק זה במסגרת מילוי תפקידו או שעשה בו שימוש בניגוד לסעיף קטן (א), דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 92. הפרת איסור מתן שירותי דואר בלא רישיון או היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הנותן שירות דואר בתחום המוסדר בלא רישיון או הפועל שלא לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))), בניגוד להוראות [[סעיף 1א(ב)]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (א1) היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף פי שניים מן הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) בית המשפט רשאי לצוות על החרמת כל דבר דואר שלגביו נעברה עבירה על [[סעיף 1א(ב)]] ולהורות מה ייעשה בו.

@ 93. רשלנות המעביר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מועסק בהובלה, בשמירה או במסירה של שק דואר או של דבר דואר, שבמהלך ההעברה עשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
: (1) התיר לאדם שאינו מוסמך לכך לנסוע ברכב שאינו מורשה להסיע נוסעים והמשמש להובלת שק דואר או דבר דואר;
: (2) תוך כדי העסקתו כאמור או בהיות שק הדואר או דבר הדואר בשמירתו או בהחזקתו, הניח אותו ללא שמירה או הניח לאדם שאינו מוסמך לכך לשמור עליו;
: (3) סיכן את בטיחותו של שק דואר או דבר דואר מחמת אי-זהירות, התרשלות או התנהגות שלא כשורה;
: (4) אסף, קיבל, הוביל או מסר דבר דואר שלא במהלך הרגיל של בעל רישיון כללי, ואין לו רשות לכך;
: (5) האיט במזיד הובלתם של שק דואר או דבר דואר, או לא נקט זהירות ושקידה כראוי להובילם בבטיחות ובמהירות הראויה.

@ 94. בעל שירות נדרש שסירב להסדיר הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל שירות נדרש שסירב לעשות, או לא עשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתו של השר, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה שנמסרה לו לפי [[סעיף 61]], או שהוא, עובדו או שלוחו עשו אחת מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) סירב להוביל, או לא הוביל, שקי דואר שמסר לו פקיד דואר;
:: (2) סירב לקבל, לאסוף, למסור או להניח שקי דואר, או שלא עשה כן במקומות, בימים ובשעות הנהוגים בקו - כפי שהורתה לו החברה.
: (ב) אחריות פלילית לפי סעיף זה לא תגרע מאחריותו של בעל שירות נדרש על פי [[סעיף 64]].

@ 95. עבירות מפעיל (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) אלה דינם קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) מפעיל שלא קיים את הוראות [[סעיף 66]];
:: (2) מפעיל שלא מסר דבר דואר כאמור [[בסעיף 67]];
:: (3) מפעיל שפתח שק דואר שהופקד בידו להובלה, או שהוציא כל דבר מתוך שק כאמור;
:: (4) מי שקיבל מידי מפעיל או מטעמו שק דואר או דבר דואר, כדי שיביאם לבית דואר ובמזיד שבר את החותם של שק הדואר או פתח את דבר הדואר.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ב': עבירות כלפי הדואר ===

@ 96. הגדרת מוביל דואר
: [[בסימן זה]], &quot;מוביל דואר&quot; - אמצעי הובלה שדברי דואר נישאים בו וכן אדם המועסק בהובלת דברי דואר או במסירתם.

@ 97. גניבה או פגיעה בשק דואר או בדבר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) גנב שק דואר;
: (2) גנב דבר דואר משק דואר, מבית דואר, מפקיד דואר או ממוביל דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (3) גנב כסף, שטר, נייר ערך או חפץ מתוך דבר דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (4) עצר מוביל דואר בכוונה לשדוד אותו או לחפש בו;
: (5) סילק או פתח שלא כדין שק דואר שנשלח באמצעות מוביל דואר;
: (6) הוציא שלא כדין דבר דואר במהלך העברתו מתוך שק דואר שנשלח כאמור.

@ 98. משלוח חמרים מסוכנים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו חומר נפץ, חומר מסוכן אחר, יצור חי מסוכן או כל דבר אחר העלול לפגוע באדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 99. הסתרת דברי דואר
: מי שמצא דבר דואר או שנמסר לו שלא כשורה דבר דואר, ובידיעה, שהיה צריך להימסר לאדם אחר, החביאו או עיכבו במזיד, או סירב למסרו או לא מסרו לאחר שפקיד דואר דרש זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים.

@ 100. משלוח חמרים מזיקים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
: (1) מכשיר חד שאינו מוגן כיאות, חומר מזיק, יצור חי מזיק או כל דבר אחר העלול לפגוע בדברי דואר אחרים;
: (2) סמים מסוכנים שהכנסתם בדבר דואר לא הורשתה במפורש באמנה ובהסכמים של איגוד הדואר העולמי.

@ 101. פתיחה או עיכוב של דבר דואר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שאינו מועסק על ידי בעל רישיון ועשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) פתח דבר דואר שהיה צריך להימסר לאחר או גרם לפתיחתו;
:: (2) הפריע או עיכב הובלת דבר דואר או מסירתו לנמען.
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוא אפוטרופסו של קטין או של פסול דין שאליו ממוען דבר הדואר.

@ 102. ביול שלא כדין (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) הסיר שלא כדין בול מדבר דואר במהלך העברתו בחברה, או ממסמך של החברה;
:: (2) השתמש לצורך תשלום דמי דואר בבול דואר שבוטל בחותם או בסימן אחר שנעשה בו בבית דואר;
:: (3) השתמש בבולים או בדברי בולים שלא הונפקו כדין או שלא אושרו, תוך הימנעות מתשלום דמי דואר.
: (ב) יראו כעושה עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) ו-(3) גם מי שהמען הרשום על דבר הדואר או שסימן המופיע על דבר הדואר מצביע עליו כמי ששלח את דבר הדואר או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו.

@ 102א. הפרת איסור הנפקת בולים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: המנפיק בול שלא אושר כאמור [[בסעיף 1]] והנחזה לציין תשלומם של דמי דואר, או המנפיק דברי בולים שעליהם הוטבע בול כאמור, דינו - מאסר שנה אחת; הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סימן שהנפיק בעל רישיון כדין לצורך ציון תשלום דמי דואר.

@ 103. התחמקות מתשלום דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהשיג שירות משירותי בעל רישיון כללי בתחבולה כדי להשתמט מתשלום המגיע תמורתו, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 104. נזק לנכסי בעל רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) מי שכתב על נכס של בעל רישיון כללי או הדביק עליו שלא כדין כרזה או מודעה, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ב) יראו כמבצע עבירה לפי סעיף זה גם מי שתכנה של הכרזה או המודעה מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:
:: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;נכס של בעל רישיון כללי&quot; - בית דואר, תיבת דואר, לוחיות או שלט של בעל רישיון כללי וכל נכס שבעל רישיון כללי מחזיק בו או המשמש אותו.

@ 105. הפרעה לעבודת פקיד דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהפריע לפקיד דואר במילוי תפקידו לאחר שהוזהר שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 106. מרמה
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס:
: (1) רשם במזיד על גבי דבר דואר שנשלח בדואר אמרה כוזבת בדבר תכולתו;
: (2) בכוונת מרמה שם בבית דואר דבר דואר הנחזה כאילו חל עליו פטור או זכות יתר לפי כל דין הנוגע לדברי דואר.

@ 107. משלוח דואר בניגוד לכללים (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שעבר על הוראות [[סעיפים 56]] [[ו-57]], לאחר שבעל הרישיון הכללי הזהירו בכתב שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 108. התראּות כבית דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לא יסמן אדם מקום השייך לו או הנמצא בשליטתו, בסימנים, מלים או אותיות המצביעים או המרמזים, כי יש במקום תיבת דואר או כי המקום הוא בית דואר של בעל רישיון, ולא ירשה בו את קיומם, אלא בהרשאת בעל הרישיון.
: (ב) מי שהפר הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[#סעיף 61|בסעיף 60(א)(1) (([צ&quot;ל: בסעיף 61(א)(1)])) לחוק העונשין]].

@ 109. עיסוק בבית דואר או לידו
: מי שעסק במסחר, במלאכה או ברוכלות, בתוך בית דואר או סמוך לפתחו, דינו - קנס.

== פרק ז'1: אמצעי אכיפה מינהלית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;רישיון&quot; - לרבות היתר כללי לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד התקשורת;
:- &quot;הכנסה שנתית&quot; - סך ההכנסות של המפר בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב כמשמעותה [[בסעיף 109ב1]], בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לאותה שנת כספים, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 109ב. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשע״ז, תשפ&quot;ב, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 400,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 460,730 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-2% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) הפר הוראה שניתנה כאמור [[בסעיף 1ה(ב)]] ושנועדה למנוע פגיעה במתן שירותי הדואר באורח תקין וסדיר או פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר;
:: (1א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 1ה(ג)]] ושנועדה למנוע פגיעה או נזק כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2) התנה שירות ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, והכל בניגוד להוראת [[סעיף 1ז]] או תנאי מתנאי אישור שניתן לפיו;
:: (2א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 5א1(ג)]] בעניין שירות חדש;
:: (2ב) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(א)]] או בניגוד לתנאים והגבלות שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2ג) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בלי שהתקיים תנאי מהתנאים כאמור [[בסעיף 5א2(ג)]];
:: (2ד) החזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה ללא קבלת היתר מהשר או בניגוד לתנאים שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה, כאמור [[בסעיף 5א2(ב)]];
:: (3) לא סיפק לבעל רישיון אחר שירות המבוסס על התשתית שלו בהתאם לקביעה או הוראה לפי [[סעיף 5ב(א)]];
:: (4) לא סיפק לציבור שירות דואר שנקבע כשירות דואר בסיסי בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]] או חרג מתקני איכות או שירות שנקבעו לפי [[הסעיף האמור]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) דרש תשלום לא אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי, בניגוד להוראות [[סעיף 37(ב)]];
:: (7) הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 37(ד)]] בעניין תשלום בעד שירות דואר או עדכון סכום התשלום;
:: (8) הפר הוראה שנתן השר בעניין תשלום בעד שירות דואר, תשלום בעד מקבץ שירותי דואר או הפרדת תשלום, לפי [[סעיף 37(ו)]];
:: (9) נתן הנחה ללקוח עסקי בעד שירות דואר באופן מפלה, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(א)]];
:: (10) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ה)]] בעניין ביטול אמות מידה כאמור [[באותו סעיף]], שינוי שלהן או הוראה אחרת בעניינן;
:: (11) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ו)]] בעניין פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן;
:: (12) קבע כלל בעניין מהעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]], הטעון את אישורו של השר מראש ובכתב בלי לקבל אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א2)]];
:: (13) פעל בניגוד להוראת השר לפי [[סעיף 53(ב) רישה]] שנקבעה בעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]].
: (א1) (((פקע).))
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) לא מסר בכתב מידע בתוך התקופה שנקבעה לכך או באופן הקבוע לכך בדרישת השר בכתב לפי [[סעיף 1ו]];
:: (1א) לא מסר הודעה לשר לפני תחילת מתן שירות חדש, בניגוד להוראות [[סעיף 5א1(ב)]];
:: (1ב) לא פרסם באתר האינטרנט שלו תשלום שקבע לפי [[סעיף 37(ג)]];
:: (1ג) לא מסר הודעה באופן או במועד שעליו הורה השר, על תשלומים שהוא דורש או שבכוונתו לדרוש או על כל שינוי בתשלומים כאמור בניגוד להוראות [[סעיף 37(ה)]];
:: (1ד) לא פרסם את אמות המידה או שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו או לא מסר הודעה על הפרסום, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(ג)]];
:: (1ה) לא מסר מידע שהשר דרש לפי [[סעיף 37א1(ד)]] לגבי אמות המידה או ההנחות הניתנות לפיהן, או נתן הנחה לאחר שלא מסר מידע כאמור;
:: (2) לא סימן דבר דואר המועבר על ידו או בית דואר שלו, בניגוד להוראת [[סעיף 52(ב)]];
:: (2א) לא פרסם באתר האינטרנט שלו כלל שקבע או שינה כאמור [[בסעיף 53(א)]] כל תקופת תוקפו, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)]];
:: (2ב) לא מסר הודעה בעניין כלל או שינוי בכלל שביקש לקבוע, או לא פרסם אותו באתר האינטרנט שלו, במועד שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א1)]];
:: (3) קיבל דבר דואר רשום למשלוח כשלא מצוינים על גביו הפרטים שיש לציינם לפי [[סעיף 56א(א)(1) ו־(2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ב)]];
:: (4) לא ציין בהודעת דואר רשום את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר הרשום, בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ג)]];
:: (5) לא מסר לפקח, בכתב, מידע או מסמך לפי דרישה שנמסרה לו בכתב, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88כג(2)(ב)]];
:: (6) הפר תנאי מתנאי רישיונו או לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל לפי תנאי כאמור, בכל הנוגע לשירותים שאינם השירותים הכספיים, בפרק הזמן שנקבע בהוראה.
: (ב1) סיפק אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, בלא רישיון או היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 1א]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית שלו, לפי הנמוך.
: (ב2) הפרה החברה הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 126(א)]], כמפורט [[בטור א' לתוספת]], רשאי המנהל להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הקבוע [[תוספת|בטור ב' לצידה]].
: (ג) (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת תנאי מתנאי ההיתר לשירותים כספיים שנקבע לפי [[סעיף 88ב]], רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))).
: (ד) הפרה החברה, ואם החברה הבת נותנת את השירותים הכספיים בעצמה - החברה הבת, הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (1) לא סיפקה לציבור שירות כספי בסיסי או חרגה מתקני איכות או שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]];
:: (2) הפרה הוראה מההוראות שנקבעו לפי [[סעיף 88ה5]] לעניין גילוי נאות;
:: (3) לא מסרה ללקוח מידע, בהתאם להוראות [[סעיף 88ה6]];
:: (3א) התנתה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 88ה7]];
:: (4) הפרה הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 88ה8]] לעניין מועד זקיפת חיובים לחשבון של לקוח;
:: (4א) לא שמרה מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(א)]], או לא שמרה מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(ב)]];
:: (5) לא מסרה בכתב מידע או מסמך, לפי דרישה שנמסרה לה בכתב, בניגוד להוראות [[סעיף 88ט2]] [[או 88כג(3)(ב)]];
:: (6) גבתה תשלום בעד שירות כספי בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88י(א)(1)]];
:: (7) לא קיימה הפרדה חשבונאית, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88יא(ד1)]];
:: (8) הפרה הוראה שנתן המפקח לפי [[סעיפים 88יד]] [[או 88טו]];
:: (9) לא הגישה דוח למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(א) או (ג)]], או לא פרסמה פרטים מהדוח הכספי, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(ב)]];
:: (10)  הפרה תנאי מתנאי רישיונה בנוגע לשירותים הכספיים.

@ 109ב1. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, החברה הבת או החברה הפרו הוראה החלה עליהם כאמור [[בסעיף 109ב]], או כי אדם הפר הוראה החלה עליו לפי [[סעיף 109ב(ב1)]] ([[בפרק זה]] - המפר) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה, ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות [[סעיף 109ב2]] וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[בסעיף 109ב3(ד)]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 109ד]], ושיעור התוספת.

@ 109ב2. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ב)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 109ב1]] רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, בכתב או בעל פה כפי שיקבע המנהל או המפקח, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה ב-30 ימים נוספים.

@ 109ב3. החלטת המנהל או המפקח ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 109ב2]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 109ג1]].
: (ב) החליט המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל או המפקח, לפי העניין, את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 109ב2]], בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[הסעיף האמור]], יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 109ג. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 109ג1. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) או המפקח, לפי העניין, אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[סימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[פרק זה]], ובשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשע״ד–2013]].))

@ 109ד. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה חצי אחוז ממנו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה כאמור [[בסעיף 109ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 109ה. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 109ב2]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 109ט]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[אותו סעיף]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי לפי [[פרק זה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 109ה1. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 109ב3]].

@ 109ו. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 109ו1. פריסת תשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות את הפריסה, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
: (ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את ההחלטה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות [[סעיף 109ו]].

@ 109ז. גביה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרישיון לפי הוראות רישיונו, כולן או מקצתן, ורשאי הוא לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

@ 109ז1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז2. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 109ב]], והתקיימו נסיבות שקבע המנהל או המפקח, לפי העניין, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[סימן ב']], להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]((;)) בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 109ד]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 109ז3]].
: (ג) נהלים לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 109ז3. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 109ז2]], רשאי הוא לפנות למנהל או למפקח, לפי העניין, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) קיבל המנהל או המפקח, לפי העניין, בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 109ז4. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 109ד(א)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 109ד(ב)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 109ב2]] [[ו-109ב3]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז5. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] או על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 109ח. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי [[פרק זה]] לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר המנהל או המפקח, לפי העניין, למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל או המפקח, לפי העניין, הליכים לפי [[פרק זה]] בשל ההפרה.

@ 109ט. ערעור (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי [[פרק זה]], ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או המפקח, לפי העניין, או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 109ט1. פרסום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הטיל המנהל או המפקח עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי מועד ביצוע ההפרה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 109ט]] על החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א).
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 109ב2]], ובלבד שהמנהל או המפקח, לפי העניין, הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 109ב1]].
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד, יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל או המפקח אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 109ט2. אצילת סמכויות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הממונה על תחום הדואר במשרד התקשורת את סמכותו לנקוט אמצעי אכיפה מינהלית לפי חוק זה; הודעה על אצילת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 109י. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב) : (((בוטל).))

== פרק ח': העברת עובדים, נכסים, זכויות וחובות, התחייבויות ותביעות (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': העברת עובדים מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 110. הסכם להעברת עובדים
: נחתם בין המדינה לבין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות הרשות יחולו הוראות אלה מיום תחילתו של ההסכם (להלן - הסכם להעברת עובדים):
: (1) עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר;
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד המדינה שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) עובד שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) ולא הסתגל לעבודה ברשות בתנאים ובתקופה שנקבעו בהסכם להעברת עובדים, לא יחולו עליו הוראות פסקה (2) וזכויותיו יהיו כפי שנקבע בהסכם להעברת עובדים;
: (4) זכויותיו של עובד שהועבר כאמור כלפי המדינה מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד המדינה, שהרשות קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת עובדים - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן מן המדינה.

@ 111. הסכם עבודה
: תנאי הסכם עבודה בין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, שעניינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, טעונים אישור השר ושר האוצר, וזאת לתקופה של שנה אחת מיום העברת רוב עובדי שירותי הדואר במשרד התקשורת לרשות.

=== סימן א'1: העברת עובדים מהרשות לחברה (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 111א. הסכם להעברת עובדים לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: נחתם בין הרשות לבין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, לאחר שקוים משא ומתן בין הצדדים, הסכם בדבר העברת עובדים משירות הרשות לשירות החברה, יחולו ההוראות כמפורט להלן מיום תחילתו של ההסכם (בסעיף זה - הסכם להעברת עובדים לחברה):
: (1) עובד הרשות שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שקבע השר;
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (היום שבו יחל עובד הרשות להיות עובד החברה), התשס״ו–2006]].))
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד הרשות שהפך להיות עובד החברה כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה - עובד מועבר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) זכויותיו של עובד מועבר כלפי הרשות מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותו עובד הרשות, שהחברה קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת העובדים לחברה - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן אלא מהחברה;
: (4) עובד מועבר שערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]] היה זכאי לגמלאות לפי [[חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (בסעיף זה - חוק שירות המדינה ((())גמלאות(())){{ריק}}), ימשיך להיות זכאי לגמלאות כאמור;
: (5) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, כל העלאה של המשכורת, לרבות באמצעות קידום בדרגה או מתן תוספות שכר, שתינתן לעובדים המועברים לחברה במסגרת ההסכם להעברת עובדים לחברה, לא תביא לשינוי בגמלה המשולמת למי שפרש מהרשות לפני יום ההעברה לחברה, ושהוראות [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]] הוחלו לענין גמלתו.

@ 111ב. קרן להבטחת תשלומי פנסיה לעובדים (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) החברה תעביר לקרן לצבירת תשלומי גמלאות לעובדי החברה שתאושר בידי שר האוצר (בסעיף זה - הקרן), שיעור מתוך הכנסות החברה כלהלן:
:: (1) בשנת 2005 - 1.5%;
:: (2) בשנים 2006 ו-2007 - 2.5%;
:: (3) החל בשנת 2008 ועד הפקדת יתרת הגירעון האקטוארי - 3.5%.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסות החברה&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 37א(א)]];
::- &quot;יתרת הגירעון האקטוארי&quot; - סכום יתרת הגירעון ביעודות הצבורות בחברה לצורך תשלומי הגמלאות לעובדיה שעליהם חל [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]], ביחס להתחייבויות לגמלאות לעובדים אלה, לאחר הפקדת סכומים שונים שהוסכמו, כפי שייקבע בין החברה לבין נציגות העובדים, באישור החשב הכללי במשרד האוצר ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]].
: (ג) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכויות החברה או העובדים לפי כל דין או הסכם.

=== סימן ב': העברת נכסים, זכויות, חובות ותקציב מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 112. הסכם להעברת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ו, תש&quot;ן)
: (א) [[בסימן זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר, בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לרשות את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי השירותים אשר יינתנו בידי הרשות, החל ביום שייקבע לפי [[סעיף 127(ג)]], ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי השירותים האמורים ערב היום האמור; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים.
: (ג) העברת זכויות לרשות לפי ההסכם להעברת נכסים או רישום הזכויות על שמה, פטורים מתשלום החל לפי כל דין או הסכם על העברה או רישום כאמור; שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות גם מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.

@ 113. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות
: משנחתם ההסכם להעברת נכסים רשאי השר לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

@ 114. העברת תקציב
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;היום הקובע&quot; - היום שנקבע לפי [[סעיף 127(ג)]];
::- &quot;השנה השוטפת&quot; - שנת הכספים שבה היום הקובע.
: (ב) הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים אשר הוקצבו בחוק התקציב לשנה השוטפת לפעולותיהן של יחידות משרד התקשורת המועברות לרשות וטרם הוצאו ביום הקובע; עד לסיומה של שנת הכספים השוטפת יהיה התקציב לפעולות הרשות לפי התקציב שהועבר לרשות כאמור, בשינויים הנובעים מהקמת הרשות.

@ 115. תביעות תלויות ועומדות
: השר רשאי לקבוע בצו כי הרשות תבוא במקום המדינה לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, שהן בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור [[בסעיף 112(ב)]], וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה.

=== סימן ב'1: העברת נכסים, זכויות, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה ומהמדינה או מבנק הדואר לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ===

@ 115א. העברת נכסים, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
::- &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו ערב יום התחילה של הרשות יהיו החל ביום התחילה של המדינה.
: (ג) כל תביעה של הרשות או נגדה שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.

@ 115ב. העברת נכסים מהמדינה לחברה בהסכם (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לחברה את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעברו מהרשות למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], והדרושים לשם מתן השירותים אשר יינתנו בידי החברה לפי הוראות חוק זה ([[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים).

@ 115ג. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לענין העברת הפעילות, הנכסים, החובות וההתחיבויות מהרשות למדינה ומבנק הדואר ומהמדינה לחברה, הוראות, על אף האמור בכל דין, בכל אחד מאלה:
: (1) פטור מלא או חלקי ממסים, מתשלומי אגרות או מתשלומי חובה אחרים, בתנאים שקבע;
: (2) הוראות ותיאומים לענין חבות המס, לרבות לענין קביעת יום רכישה, מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה או יתרת שווי רכישה;
: (3) הוראות מיוחדות לענין קביעת ההכנסה החייבת וחישובה, והמסים החלים על החברה, לרבות בנוגע להסדרי הפרישה והגמלאות של עובדי הרשות.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הוראות מס), התשס״ו–2006]].))

@ 115ד. העברת זכויות, חובות והתחייבוית, מהמדינה לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור הועדה, יקבע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]].
: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, כי החברה תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של הרשות או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], כולן או חלקן.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ה. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות מבנק הדואר לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או בהסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום בנק הדואר, הן לגבי הזכויות והסמכויות של בנק הדואר והן לגבי החבויות וההתחייבויות שהיו מוטלות על הבנק ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ו. תביעות תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר בהסכמת השר, רשאי, לקבוע בצו, כי החברה תבוא במקום בנק הדואר לענין תביעות שהיו תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו, כולן או חלקן, ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת פעילות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 115ו1. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב)
: הוראות [[סעיף 115ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין העברת פעילות, נכסים, חובות והתחייבויות מהחברה לחברה הבת.

== פרק ט': הוראות שונות ==

@ 116. המדינה כמקבל שירות
: דין המדינה כדין כל מקבל שירות לענין קבלת שירותים על פי חוק זה.

@ 117. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 117א. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;א, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 121. היתרים קיימים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היתר שניתן לפי פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976, ושהיה בתוקף ערב קבלתו של חוק זה בכנסת רואים אותו כהיתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) שניתן לפי חוק זה.
: (ב) מי שנרשם כבעל היתר, מכוח ההיתר הכללי לאיסוף, העברה או מסירה של מכתבים, שניתן לפי הוראות [[סעיף 50 לחוק זה]], כנוסחו לפני יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]], ורישומו כאמור היה בתוקף ערב היום האמור, יראו אותו כמי שפועל לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לאחר היום האמור.
: (ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי הוראות [[סעיף 1ב]] [[או 1ג]], לפי הענין, לשנות היתר שהוענק כאמור, להגבילו, להתלותו או לבטלו, ובכלל זה ליתן תחתיו רישיון או להעניק היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לפעילויות שניתן לגביהן היתר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), כולן או מקצתן.

@ 122. שמירת דינים
: אין האמור בחוק זה גורע מסמכויות בדיקה ופיקוח על דברי דואר מכוח כל חיקוק.

@ 123. ביטול
: פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976 - בטלה.

@ 124. : ((הנוסח שולב בחוק בנק הדואר, התשי&quot;א-1951.))
@ 125. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]].))

@ 126. ביצוע ותקנות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) שר התקשורת אחראי לביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ורשאי הוא, באישור הועדה, להתקין תקנות בדבר פיקוח על בעל רישיון, על פעולותיו של בעל רישיון והבאים מטעמו, על אופן מתן שירותים על ידי בעל רישיון, וכן בדבר התנאים שבהם רשאי בעל רישיון להגביל או להפסיק את מתן השירותים הניתנים על ידו, כולם או מקצתם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ״ה–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ב) (((בוטל).))

@ 126א. שינוי [[התוספת]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לשנות בצו את [[התוספת]], ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע [[בטור ב' לתוספת]] לא יעלה על 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022))).

@ 126ב. נוהל דרישת מידע (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]], [[88כג(2)(ב)]] [[ו-37א1(ד)]].
: (ב) המפקח יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג(3)(ב)]].
: (ג) נהלים שנקבעו לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 127. תחילה
: (א) תחילתם של [[סעיפים 2 עד 4]], [[8 עד 20]], [[25]], [[26]], [[29(ב)]], [[34]], [[112]], [[117]] [[ו-126]] ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות.
: (ב) תחילתו של [[סעיף 125(2)]] ביום תחילתו של [[חוק הבזק]].
: (ג) תחילתם של יתר סעיפי חוק זה ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו, באישור שר האוצר, ההסכמים האמורים [[בסעיפים 110]] [[ו-111]] וההסכם להעברת נכסים האמור [[בסעיף 112]], ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום החתימה על ההסכמים האמורים.

@ 128. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך עשרים ימים מקבלתו בכנסת.

== תוספת (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 109ב(ב2)]]))) ====
: [[בתוספת זו]], &quot;התקנות&quot; - [[=תקנות|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ&quot;ה-1995]].
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) החברה לא מסרה דיווח על אירוע מיוחד בסמוך לאחר התרחשות האירוע בניגוד [[לתקנה 8 לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) החברה לא המציאה תוכניות, דינים וחשבונות ומסמכים אחרים כמפורט [[בתוספת לתקנות]], במועדים הקבועים [[בתקנות]], בנושאים ובמתכונת כפי שנקבעו, בניגוד [[לתקנה 9(א) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) החברה לא מסרה דוח שנתי או רבעוני בניגוד [[לתקנה 9(ב) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) החברה לא המציאה דוחות מיוחדים שעניינם שירותי דואר לציבור במועד שנקבע בניגוד [[לתקנה 10 לתקנות]]. || 200,000
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ד' בשבט התשמ&quot;ו (14 בינואר 1986).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, שר החוץ, ממלא מקום ראש הממשלה
* אמנון רובינשטיין, שר התקשורת
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>cbwl2fybnpfat7jrn7tasa2axa5icgo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080318</id>
      <parentid>3080302</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T11:56:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>אחידות</comment>
      <origin>3080318</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200319" sha1="l38hq9bih7g49hl1rkem9zue7iq26ma" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986 (תיקון: תשס&quot;ד)
&lt;שם קודם&gt; חוק רשות הדואר, התשמ&quot;ו-1986

&lt;מאגר 2001203 תיקון 2158478 תקן 151356 קוד a163Y00000DuDmYQAV&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוקים קודמים:''' &lt;!-- 2000840 --&gt; ''פקודת בתי הדואר:'' ((חא&quot;י כרך ב' פרק קט&quot;ו, עמ' 115|פקודת בתי הדואר|0:563547)); ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 96|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1940, תוס' 1, 1142|תקון|0:561626)); ((1941, תוס' 1, 68|תקון|0:561746)), ((129|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)); ((1945, תוס' 1, 121|פקודת תחוקת-הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|0:562175)); ((1948, תוס' 1, 27 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Amendment)); ((ע&quot;ר תש&quot;ח, תוס' א', 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|0:312670)); ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|3:208189)); ((תשכ&quot;ב, 103|תיקון מס' 3|5:208190)); ((תשכ&quot;ג, 44|תיקון מס' 4|5:208191)); ((תשכ&quot;ה, 44|תיקון מס' 5|5:208193)), ((234|תיקון מס' 6|5:208192)), ((352|ת&quot;ט|ec:5:317753)); ((תשכ&quot;ח, 17|תיקון מס' 7|6:208194)); ((ק&quot;ת תשל&quot;ד, 57|תקנות-שעת-חירום (תיקון פקודת בתי הדואר)|3066)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ד, 40|חוק לקיום תקפן של תקנות-שעת-חירום שונות|8:210076)). &lt;!-- 2000853 --&gt; ''פקודת הדואר [נוסח חדש]:'' ((דמ&quot;י תשל&quot;ז, 567|פקודת הדואר|vn:8:525762)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ז, 222|ת&quot;ט|ec:8:317405)); ((תשל&quot;ח, 118|ת&quot;ט|ec:9:317799)), ((118|ת&quot;ט|ec:9:317800)); ((תשמ&quot;א, 92|תיקון|9:208195)), ((174|תיקון מס' 2|9:208196)); ((תשמ&quot;ב, 218|חוק הבזק|10:208164)). &lt;!-- 2001368 --&gt; ''פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של ישראל, 1941:'' ((ע&quot;ר 1941 תוס' 1, 125|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א&quot;י)|0:561791)). &lt;!-- 2000126 --&gt; ''חוק בנק הדואר, תשי&quot;א-1951:'' ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 219|חוק בנק הדואר|1:208188)); ((תשט&quot;ז, 85|תיקון|3:208189)); ((תשי&quot;ח, 114|חוק ההתיישנות|3:208303)); ((תשל&quot;ו, 2|תיקון מס' 3|8:306557)); ((תשמ&quot;ו, 100|חוק רשות הדואר|11:210472)); ((תשנ&quot;ח, 63|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ד, 91|חוק מדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2001203 --&gt; ((ס&quot;ח תשמ&quot;ו, 79|חוק רשות הדואר|11:210472)), ((162|ת&quot;ט|ec:11:317476)); ((תשמ&quot;ז, 26|ת&quot;ט|ec:11:317477)); ((תש&quot;ן, 121|תיקון|12:211618)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)); ((תשנ&quot;א, 218|תיקון מס' 3|12:210895)); ((תשנ&quot;ב, 42|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס' 2)|12:211668)); ((תשנ&quot;ד, 36|תיקון מס' 5|13:211018)), ((39|תיקון מס' 6|13:211659)); ((תשנ&quot;ח, 162|תיקון מס' 7|14:211565)); ((תשס&quot;ב, 170|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)); ((תשס&quot;ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((524|תיקון לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:300999)); ((תשס&quot;ו, 96|ת&quot;ט|2040)); ((תשע&quot;א, 143|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)); ((תשע&quot;ב, 566|תיקון מס' 11|18:301460)); ((תשע&quot;ז, 450|תיקון מס׳ 12|20:381149)); ((תשפ&quot;ב, 816|תיקון מס' 13|24:622725)), ((961|תיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|24:644019)); ((תשפ&quot;ד, 165|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)); ((תשפ&quot;ו, 1029|חוק התקשורת (שידורים)|25:14308264)), ((בג&quot;ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;fileName=ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;type=4)).

''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ב, 889|שינוי התוספת לחוק|5428)); ((תשע&quot;ב, 1566|שינוי התוספת לחוק|7150)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 2651|עדכון סכומים|6726)); ((תשע&quot;ו, 3201|עדכון סכומים|7199)); ((תשע&quot;ז, 1911|עדכון סכומים|7411)); ((תשע&quot;ט, 7043|עדכון סכומים|8098)); ((תש&quot;ף, 2639|עדכון סכומים|8611)); ((תשפ&quot;א, 2557|עדכון סכומים|9328)); ((תשפ&quot;ב, 2733|עדכון סכומים|10121)); ((תשפ&quot;ג, 2671|עדכון סכומים|11021)); ((תשפ&quot;ד, 2350|עדכון סכומים|11952)); ((תשפ&quot;ה, 6081|עדכון סכומים|13356)); ((תשפ&quot;ו, 2781|עדכון סכומים|14129)). ''דחיית המועד הקובע:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1564|דחיית היום הקובע|7273)); ((תשע&quot;ד, 585|דחיית היום הקובע|7335)), ((1570|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7403)); ((תשע&quot;ה, 832|דחיית היום הקובע|7488)), ((1384|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ו, 683|דחיית היום הקובע|7611)), ((1704|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7695)); ((תשע&quot;ז, 643|דחיית היום הקובע|7771)), ((1386|דחיית היום הקובע (מס' 2)|7841)); ((תשע&quot;ח, 898|דחיית היום הקובע|7937)), ((2584|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8050)); ((תשע&quot;ט, 1912|דחיית היום הקובע|8157)), ((3520|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8251)); ((תש&quot;ף, 454|דחיית היום הקובע|8332)), ((1822|דחיית היום הקובע (מס' 2)|8662)); ((תשפ&quot;א, 1764|דחיית היום הקובע|9129)), ((3830|דחיית היום הקובע (מס' 2)|9523)); ((תשפ&quot;ב, 1864|דחיית היום הקובע|9958)).

&lt;מבוא&gt; ((המועד הקובע לתחילתו של [[18:301460|תיקון מס' 11]] (&quot;'''המועד הקובע'''&quot;), שעניינו הסמכת בנק הדואר למתן שירותים כספיים, נדחה &lt;s&gt;ליום 31.7.2022 (120 חודשים מיום 31.7.2012)&lt;/s&gt; ליום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).))

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==


@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;בעל ענין&quot;, ו&quot;החזקה&quot; - כהגדרתם [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בול&quot; - בול דביק או תווית אחרת, מיטבע או סימן שאישר השר או מינהל דואר-חוץ לציון תשלומם של דמי דואר;
:- &quot;בזק&quot; - כהגדרתו [[בחוק התקשורת]];
:- &quot;בית דואר&quot; - מבנה או מקום אחר, לרבות תיבת דואר, שייעד בעל רישיון לקבלת דבר דואר, להעברתו או למסירתו, או לעיסוק בעניני בעל הרישיון;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;בעל רישיון&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר כללי לפי חוק זה, וכן החברה;
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) המדינה ומוסדותיה;
:: (2) רשות מקומית או תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי רשות מקומית, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהם נותנים לציבור;
:: (3) תאגיד שהוקם בחוק;
:- &quot;דברי בולים&quot; - מעטפה, איגרת, גלויה, וכל אריזה אחרת שעליהן מוטבע בול;
:- &quot;דברי דואר&quot; - מכתב, גלויה, עיתון, דבר דפוס, דוגמה, חבילה וכל צרור וחפץ אחרים הניתנים להעברה בדואר ולרבות מברק;
:- &quot;דמי דואר&quot; - התשלום בעד העברת דבר דואר;
:- &quot;היתר&quot; - (((תוחלף במועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר כללי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר כללי שהוענק לפי [[סעיף 1ג]];
:- &quot;היתר לשירותים כספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) היתר שניתן לחברה הבת לפי [[סעיף 88ב]];
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;החברה&quot; - חברת דואר לישראל בע&quot;מ;
:- &quot;החברה הבת&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;הכללים&quot; - הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 53]];
:- &quot;המפקח&quot; - המפקח לענייני השירותים הכספיים שמונה לפי [[סעיף 88יג]];
:- &quot;המועצה&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;המנהל&quot; - (((בוטלה);))
:- &quot;הרשות&quot; - רשות הדואר שהוקמה ופעלה לפי חוק זה כנוסחו ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (6)]];
:- &quot;השירותים הכספיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) השירותים המנויים [[בסעיף 88א(א)(1) עד (9)]];
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת;
:- &quot;השרים&quot; - השר יחד עם שר האוצר;
:- &quot;חוק החברות&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק התקשורת&quot; - [[=חוק התקשורת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;יוצא&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - היוצא מישראל;
:- &quot;לקוח עסקי&quot; - לקוח שהוא אחד מאלה:
:: (1) תאגיד;
:: (2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
:: (3) עוסק מורשה כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]];
:: (4) גוף שהוקם לפי חוק;
:- &quot;מברק&quot; - מסר בכתב או בדרך אחרת המועבר, או המיועד להעברה, באמצעי בזק או בדרך מהירה אחרת;
:- &quot;מדריך הדואר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מפעיל&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - לרבות הבעלים, השוכר, המסיע, המטיס או המשיט, או מי מטעמם;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נכנס&quot;, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט - הנכנס לישראל;
:- &quot;סוכן דואר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 46(א)]];
:- &quot;פנים&quot;, לענין דבר דואר - מדוור בישראל וממוען למקום בישראל, ולענין דמי דואר - דמי הדואר המוטלים על דבר דואר כאמור;
:- &quot;פקיד דואר&quot; - כל המועסק בכל ענין של בעל רישיון;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון כללי או רישיון מיוחד;
:- &quot;רישיון כללי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, ולענין החברה - גם למתן שירותים כמפורט [[בסעיף 5א(א)]];
:- &quot;רישיון מיוחד&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, המוגבל לפי סוגי השירותים, סוגים של דברי דואר, מועדי מתן השירותים, מקומות מתן השירותים או הסוגים של מקבלי השירותים;
:- &quot;שירותי דואר&quot; - השירותים להעברת דברי דואר בישראל, מישראל לארצות חוץ ומארצות חוץ לישראל, לרבות שירותי דואר בתחום המוסדר ותברוקה;
:- &quot;שירותי דואר בסיסיים&quot; - שירותי דואר הכלולים ברשימה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, לפי הוראות [[סעיף 5ג]];
:- &quot;שירותי דואר בתחום המוסדר&quot; - איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גרם, למען הזולת, וכן תברוקה, והשירותים הכרוכים בפעולות אלה;
:- &quot;שירותי דואר בתחום השמור&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שירותים פיננסיים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות שתאגיד בנקאי רשאי לתת לפי [[סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], למעט שירותים המנויים [[בפסקאות (5), (6), (12) ו-(13) של הסעיף האמור]], ולמעט קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר כאמור [[בפסקה (9) של אותו סעיף]];
:- &quot;שק דואר&quot; - שק, ארגז, חבילה וכל כלי קיבול אחר שבהם מובילים דברי דואר במהלך העברתם בדואר, בין שיש בהם ובין שאין בהם דברי דואר;
:- &quot;תברוקה&quot; - שירות למען הזולת לקבלת מברקים, העברתם ומסירתם;
:- &quot;תיבת דואר&quot; - כל תיבה או כלי קיבול אחר של בעל רישיון לקבלת דואר לשם העברתו בדואר;
:- &quot;תיקון מס' 8&quot; - [[16:299603|פרק ד' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תיקון מס' 13&quot; - [[24:622725|חוק הדואר (תיקון מס' 13), התשפ&quot;ב-2022]].

== פרק א'1: רישוי שירותי דואר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ==

@ 1א. זכות המדינה וחובת רישוי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) למדינה הזכות לתת שירותי דואר.
: (ב) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי חוק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר כללי שהוענק לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - היתר), ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
: (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:
:: (1) דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;
:: (2) כתב בי-דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;
:: (3) דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.
: (ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו.

@ 1ב. מתן רישיון, ביטולו, הגבלתו התלייתו או שינויו (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים; רישיון יכול שיינתן גם לגבי שירותים שהוענק לגביהם היתר.
: (ב) במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;
:: (2) התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;
:: (3) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;
:: (4) שיקולים שבטובת הציבור.
: (ג) בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
: (ד) השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.
: (ה) לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.
: (ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ח), ומהוראות לפי [[סעיפים 88י]] [[ו-126]], ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
:: (1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון או בבעל הרישיון;
:: (2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;
:: (3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
: (ז) רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
: (ח) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).
: (ט) השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
:: (1) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
:: (1א) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;
:: (2) בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק זה או לפיו;
:: (3) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת או הוראה שניתנה לפיהם, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - לרבות הפרה של תנאים שונים שאינם מהותיים;
:: (4) בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;
:: (5) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או שמתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון כהגדרתם [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]], או הליכי פשיטת רגל לפי [[פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ואם הוא תאגיד - גם אם החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
:: (6) (((נמחקה);))
:: (7) לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.

@ 1ג. מתן היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: (א) השר רשאי להעניק היתר כללי למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ולקבוע בו תנאים; ההיתר יכול שיוענק גם לגבי שירותים שניתן לגביהם רישיון, וכן יכול שיהיה מוגבל לפי מועד מתן השירותים, סוג השירותים, סוג דברי הדואר, מקום מתן השירותים או סוג מקבלי השירותים; היתר יפורסם ברשומות.
: (ב) ההיתר יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לתת מכוחו שירותי דואר בתחום המוסדר.
: (ג) על ההיתר, על מבקש הרישום ועל מי שרשום לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 1ב]] בשינויים המחויבים.

@ 1ד. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 1ה. חובת מתן שרותי דואר באופן תקין וסדיר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון ייתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, על פי הרישיון או ההיתר ועל פי ההוראות שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי להורות לבעל רישיון על פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט לשם מניעת פגיעה או נזק כמפורט להלן, באופן ובתנאים שיורה, אף בלי שנתן הזדמנות לבעל הרישיון לטעון את טענותיו, אם ראה כי בעל הרישיון פועל באופן העלול לגרום לאחד או יותר מאלה:
::: (א) פגיעה מיידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר;
::: (ב) נזק בלתי הפיך לדברי דואר;
::: (ג) פגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום שירותי הדואר.
:: (2) הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקפן עם נתינתן ויהיו בתוקף לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על תשעה חודשים מיום שניתנו; השר ייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר מתן ההוראות ולא יאוחר מתום 15 ימים לאחר כניסת ההוראות לתוקפן.

@ 1ו. חובת בעל רישיון למסור מידע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי לדרוש בכתב ולקבל מבעל רישיון, כל מסמך וכל מידע הנדרש, לדעת השר, לצורך פיקוח או ביקורת על בעל הרישיון או לשם הסדרת תחום הדואר; בעל רישיון שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה, בכתב, בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לענין זה, &quot;מסמך&quot; ו&quot;מידע&quot; - לרבות &quot;חומר מחשב&quot; ו&quot;פלט&quot; כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 1ז. התניית שירות בשירות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: בעל רישיון לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, אלא אם כן השר אישר לו לעשות כן, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף זה, &quot;שירות&quot; - שירות דואר או שירות אחר הניתן על ידי בעל רישיון.

@ 1ח. אגרות בעד מתן רישיונות או בעד רישום לפעול לפי היתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: השרים רשאים לקבוע -
: (1) אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישום לפעול לפי היתר;
: (2) אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן;
: (3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאות גביה.

== פרק ב': רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': מתן שירותי דואר על פי רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 2. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 3. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 4. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 5. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

@ 5א. מתן רישיון כללי לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן:
:: (1) שירותי דואר;
:: (2) שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו, והכל תוך שמירה על תחרות הוגנת, ובלבד שלא יהיה במידע או בדרך הצגתו או הפצתו משום פרסומת מסחרית; לענין זה, &quot;גוף ציבורי&quot; - לרבות גוף או מוסד אחר שאישר השר, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהוא נותן לציבור, ורשאי השר להתנות מתן האישור בתנאים, לרבות בדבר מהות המידע; הודעה על גוף ציבורי תפורסם ברשומות;
:: (3) השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא]];
::: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות לחברה הבת, הניתן לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) החברה לא תיתן, במישרין או בעקיפין, שירותים שלא הותרו לה במפורש לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג); לענין זה, &quot;החברה&quot; - בין בעצמה ובין באמצעות אחר מטעמה.
: (ה) ביטל השר לפי הוראות [[1ב|סעיף קטן 1ב(ט)]] את הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן השר רישיון כללי לפי סעיף זה, בדרך של מכרז; ניתן רישיון כללי כאמור, יחולו על בעל הרישיון כל ההוראות לפי חוק זה החלות על החברה, ויהיו לו הסמכויות, הזכויות והחובות, לרבות החובה למתן שירותי דואר בסיסיים לפי הוראות [[סעיף 5ג]], שחלות על החברה לפי הוראות חוק זה.

@ 5א1. מתן שירות חדש על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה, &quot;שירות חדש&quot; - שירות נוסף על השירותים המנויים [[בסעיף 5א(א)]] שאינו שירות הדפסת דבר דואר ואינו שירות מהשירותים הכספיים.
: (ב) החברה רשאית לתת שירות חדש אם הודיעה לשר על כך 14 ימים לפחות לפני תחילת מתן השירות החדש, ובלבד שאין במתן השירות החדש כדי לפגוע במתן שירותי הדואר והשירותים הכספיים באורח תקין וסדיר או כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) ראה השר כי מתן שירות חדש פוגע או עלול לפגוע במתן שירות דואר או שירות כספי באורח תקין וסדיר או בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לחברה שלא לתת את השירות או לתת אותו בכפוף לתנאים והגבלות שיורה לה.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאפשרות החברה לתת שירותים שהותרו לה לפי [[סעיף 5א(ג)]] כנוסחו ערב ביטולו [[24:622725|בתיקון מס' 13]].

@ 5א2. מתן שירות הדפסת דבר דואר על ידי החברה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) החברה רשאית לתת שירות הדפסת דברי דואר רק באמצעות תאגיד אחר המספק שירותי הדפסה שהחברה אינה מחזיקה באמצעי שליטה בו, אלא אם כן הותר לה לעשות כן לפי סעיף קטן (ב); השר רשאי לקבוע ברישיון הכללי של החברה תנאים והגבלות לעניין שירות כאמור.
: (ב) החברה אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה, אלא אם כן השר התיר זאת מראש ובכתב, לאחר שנוכח שאין בכך כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר ובכפוף לתנאים שקבע ברישיונה הכללי, אם קבע.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), החברה רשאית לתת שירות הדפסת דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בהתקיים כל אלה:
:: (1) שירות ההדפסה יכלול הדפסה של עד 1,000 דברי דואר לכל משלוח;
:: (2) דברי הדואר יישלחו על ידי החברה.

@ 5ב. חובת מתן שירותי דואר בידי בעל רישיון כללי לבעל רישיון אחר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לשם הגברת התחרות בתחום שירותי הדואר והבטחת רמת השירותים בתחום האמור, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, רשאי השר לקבוע כי בעל רישיון כללי חייב לתת לבעל רישיון אחר שירותים המבוססים על התשתיות של בעל הרישיון הכללי, לרבות גישה למרכזי חלוקה או לתאי חלוקה, וליתן הוראות בדבר אופן מתן השירותים או הגישה וההסדרים לביצועם; קביעה או מתן הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייעשו ברישיון, בהוראת מינהל או בתקנות, ובלבד שקביעה שענינה תשלום בעד שירותים לפי סעיף קטן זה תהיה בהסכמת שר האוצר; לענין זה, &quot;תשתית&quot; - ציוד, מיתקנים או מבנים המשמשים לשם מתן שירותי דואר.
: (ב) לא קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר התשלומים לבעל רישיון כללי בעד מתן השירותים כאמור באותו סעיף קטן, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, בהסכמה, את התשלומים כאמור, ובאין הסכמה - יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, את התשלומים; קביעת השר כאמור יכול שתיעשה בהוראת מינהל או ברישיון.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))

@ 5ב1. (תיקון: תשפ&quot;ב) : (((פקע).))

@ 5ג. חובת מתן שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים בסיסיים לכלל הציבור בכל המדינה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א)(1) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים וכן השירותים הכספיים הבסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה.
:: (2) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון.
::: (((החל מהמועד הקובע):)) השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין-לאומיים, אמנות בין-לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון או בהיתר לשירותים כספיים.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
: (ב) בעל רישיון כללי חייב לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בעל רישיון כללי, והחברה הבת, לפי העניין, חייבים לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
: (ג) נוכחו השרים כי התקיימו כל אלה:
:: (1) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול ברשימת שירותי הדואר הבסיסיים;
:: (2) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות הנכלל ברשימת השירותים הבסיסיים, על ידי בעל רישיון כללי בלבד;
:: (3) עלות מתן השירות כאמור בפסקה (2) עולה על התועלת של בעל הרישיון הכללי ממתן אותו שירות;
:: רשאים הם לקבוע כי על בעל רישיון הנותן את שירותי הדואר הבסיסיים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא לכלל הציבור בכל המדינה, להשתתף במימון מתן שירותי הדואר הבסיסיים כאמור, הניתנים על ידי בעל רישיון כללי; קבעו השרים כאמור, רשאים הם לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.

=== סימן ב': התקשרויות וחובות במישור הבין-לאומי ===

@ 6. חובות מכוח המשפט הבין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: חובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין-לאומיות בענין שירותי דואר, יקויימו בידי החברה או בידי מי שהשר יקבע בתקנות.

@ 7. ביצוע פעולות במישור בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: השר רשאי ליפות כוחה של החברה להתקשר לצורך ביצוע תפקידיה עם מינהלים הנותנים שירותי דואר במדינות אחרות, בהתאם לאמנות בין-לאומיות שמדינת ישראל צד להן, או את כוחו של מי שקבע השר בתקנות לשם ביצוע התפקידים כאמור.

=== סימן ג': מועצת הרשות (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 13. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 14. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 15. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 16. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 18. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 19. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 20. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ד': תפקידי המועצה וסמכויותיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 21. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 22. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 23. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 24א. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ה': מנהל הרשות ועובדיה (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 26. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 29. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 30. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 31. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 32. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 33. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

=== סימן ו': תשלומים ותמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
@ : (((תחילתה של כותרת [[סימן זה]] במועד הקובע):)) 

@ 37. קביעת תשלומים בעד שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי ידרוש תשלום סביר בעד שירות דואר שהוא נותן, ובכלל זה שירות דואר הכלול במקבץ שירותים או במקבץ שירותי דואר, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כללי ידרוש תשלום אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי; בסעיף קטן זה, &quot;לקוח פרטי&quot; - לקוח שאינו לקוח עסקי.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התשלום שהוא דורש בעד שירות דואר, מקבץ שירותי דואר ומקבץ שירותים.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי בעד שירות דואר כאמור באותו סעיף קטן ישולם תשלום, ובכלל זה תשלום מרבי או תשלום מזערי, והכול בהתאם להוראות שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות בדבר עדכון סכומי התשלומים לפי סעיף זה.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי להודיע לו, באופן ובמועד שיקבע, על תשלום שבעל הרישיון הכללי דורש או שבכוונתו לדרוש בעד שירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן על כל שינוי בתשלום כאמור.
: (ו)(1) ראה השר כי בעל רישיון כללי דורש תשלום שאינו סביר או אינו אחיד, או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום שירותי הדואר, בעד שירות דואר שלא נקבע לו תשלום, בעד שירות דואר שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי, בעד מקבץ שירותי דואר או בעד מקבץ שירותים, רשאי הוא להורות לו כל אחד מאלה:
::: (א) התשלום שידרוש בעד אותו שירות דואר או מקבץ שירותי דואר; תוקפה של הוראה לפי פסקה זו לא יעלה על תשעה חודשים מיום שניתנה;
::: (ב) להפריד את התשלום בעד שירות הדואר הנכלל במקבץ שירותים, ובכלל זה במקבץ שירותי דואר, מהתשלום בעד מקבץ השירותים שאותו שירות דואר נכלל בו.
:: (2) לא ייתן השר הוראה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן נתן לבעל רישיון כללי הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראה כאמור תינתן בהחלטה מנומקת בכתב ותחילתה תהיה במועד שהשר יקבע בה.
: (ז) בחינת השר לפי סעיף קטן (ו) רישה אם תשלום בעד שירות דואר, ובכלל זה שירות דואר הנכלל במקבץ שירותי דואר או במקבץ שירותים, הוא תשלום שאינו סביר יכול שתיעשה בהתבסס על עלות מתן שירות הדואר בתוספת רווח סביר או על תשלום בעד אותו שירות דואר או בעד שירות דואר אחר בר-השוואה שבעל רישיון כללי או בעל רישיון אחר נותן, ולעניין שירות דואר הנכלל במקבץ שירותים - גם על עלות מקבץ השירותים.
: (ח) בסעיף זה -
::- &quot;מקבץ שירותים&quot; - כמה שירותים הכוללים לפחות שירות דואר אחד, שנקבע להם תשלום כולל אחד;
::- &quot;מקבץ שירותי דואר&quot; - כמה שירותי דואר שנקבע להם תשלום כולל אחד.

@ 37א. תמלוגים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תשלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיה, כמפורט להלן:
:: (1) בתקופה שמיום תחילת [[16:299603|תיקון מס' 8]] עד יום כ&quot;ג בסיון התשס&quot;ה (30 ביוני 2005) - 3%;
:: (2) בתקופה שמיום כ&quot;ד בסיון התשס&quot;ה (1 ביולי 2005) עד יום י&quot;ד בתמוז התשס&quot;ז (30 ביוני 2007) - 2%;
:: (3) בתקופה שתחילתה ביום ט&quot;ו בתמוז התשס&quot;ז (1 ביולי 2007) - 1%;
:: לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הכספיים שהתשלומים בעדם נקבעו לפי הוראות [[סעיף 88י]].
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לענין זה, &quot;הכנסות החברה&quot; - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות [[סעיף 37(א) או (ג)]], וכן הכנסותיה מהשירותים הניתנים לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים.
: (ב) בעל רישיון כללי שאינו החברה ישלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיו, הכל כפי שקבעו השרים באישור הועדה.
: (ג) השרים רשאים לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לתשלום התמלוגים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לרבות לענין שינוי שיעור התמלוגים, מועדי תשלומם, הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים; קביעה לענין שינוי שיעור התמלוגים טעונה אישור הועדה.

@ 37א1. הנחה בתשלום בעד שירות דואר ללקוח עסקי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי רשאי לתת הנחה בעד שירות דואר ללקוח עסקי בהתאם לאמות מידה שיקבע לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה - אמות המידה), ובלבד שההנחה תינתן באופן בלתי מפלה ושהתשלום לאחר מתן ההנחה יהיה תשלום סביר כאמור [[בסעיף 37(א)]].
: (ב) אמות המידה יתבססו על השוני בעלות מתן השירות, במאפייניו, באופן אספקתו, היקפו ובאופן התשלום בעדו, ולא יהיה בהן כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
: (ג) בעל רישיון כללי יפרסם את אמות המידה וכל שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו, וימסור הודעה על הפרסום לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, והכול 14 ימים לפחות לפני יום הכניסה לתוקף של אמות המידה או השינוי, לפי העניין; לא פרסם בעל רישיון את אמות המידה או שינוי שלהן או לא מסר הודעה על פרסומם בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לא ייכנסו אמות המידה או השינוי לתוקף, ובעל הרישיון לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג]], השר רשאי לדרוש בכתב מבעל רישיון כללי כל מידע לגבי אמות המידה וההנחות הניתנות לפיהן, ובכלל זה פירוט לגבי ההנחות ושיעורן; בעל רישיון כללי לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אם לא מסר מידע כאמור, אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
: (ה) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לבטל או לשנות אמת מידה, או לתת לו כל הוראה אחרת בעניינה, אם ראה כי היא אינה תואמת את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ו) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לנקוט או להימנע מלנקוט פעולות אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
: (ז) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון כללי לא ייתן הנחה ללקוח עסקי בעד תשלום שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(א), (ג) ו-(ד)]] כנוסחו ערב [[24:622725|תיקון מס' 13]] ולפי [[סעיף 126(א)]], כל עוד הן עומדות בתוקף לפי [[24:622725|סעיף 62 לתיקון מס' 13]], או על תשלום או תשלום מזערי שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 37(ד)]] כנוסחו אחרי [[24:622725|תיקון מס' 13]].

@ 38. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 39. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 40. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 41. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 42. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 43. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 44א. (תיקון: תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))

== פרק ג': פעולות בעל רישיון (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 45. חזקות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: לענין חוק זה -
: (1) יראו מסירת דבר דואר לאדם המורשה לקבל אותו דבר דואר בשביל בעל רישיון, כמסירה לבית הדואר;
: (2) יראו דבר דואר כמצוי במהלך העברה משעה שנמסר לבית הדואר עד זמן מסירתו לנמען;
: (3) יראו כמסירת דבר דואר לנמען - הכנסה של דבר דואר לתיבת המכתבים שלו או לתיבת מכתבים שהקצה לו בעל רישיון במיתקן לחלוקת דברי דואר וכן מסירה לידיו של הנמען או לידי אדם הנחזה כרשאי לקבלו עבור הנמען כמקובל במסירת דברי דואר הממוענים אליו, בין אם המסירה נעשתה בבית דואר ובין בביתו של הנמען, במקום עסקו או במקום אחר שאותו הועיד הנמען לצורך זה.

@ 46. סוכני דואר ומחלקי דואר (תיקון: תשנ&quot;ד-2, תשס&quot;ד)
: (א) החברה רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר; היחסים שבין החברה לבין סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.
: (ב) היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.

=== סימן ב': ייחוד פעולות וזכויות ===

@ 47. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 49. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))
@ 50. (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) : (((בוטל).))

@ 51. זכות המדינה בבולים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) למדינה הזכות הייחודית להנפיק בולים דביקים ודברי בולים והיא תספקם לחברה במחיר העלות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של בעל רישיון להשתמש בסימן אחר לציון תשלומם של דמי דואר, ובלבד שסימן כאמור אינו נחזה להיות בול.
: (ב) הקנין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים, ובבולים, שבידי השירות הבולאי, הם קנין המדינה.
: (ג) המדינה רשאית להתקשר עם החברה לצורך קבלת שירותי הנפקת הבולים והפצתם, ובלבד שבהתקשרות כאמור תשמש החברה כנאמן בעבור המדינה; ואולם רשאי השר בכל עת להורות לחברה על ביטול התקשרות כאמור וכן להורות לה להשיב למדינה את נכסי המדינה המוחזקים על ידה או המשמשים אותה לצורך הנפקת בולים; הורה השר כאמור, רשאית המדינה להעניק את הזכות להנפיק בולים בעבורה, בדרך של מכרז.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לבולים, לרבות לענין הדרכים שבהן יפעל השירות הבולאי, אופן הנפקת הבולים והתשלומים בעדם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת דואר ומסירתו ===

@ 52. חובת סימון (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון יסמן את דברי הדואר המועברים על ידו, וכן את בתי הדואר שלו ואת כלי רכבו, בסימן אשר יאפשר את זיהוים כמועברים על ידו או כשייכים לו.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין דרך הסימון כאמור בסעיף קטן (א); הוראות כאמור יכול שייעשו בהוראות מינהל.

@ 53. כללים לענין טיפול בדברי דואר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) בעל רישיון כללי יקבע כללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר לרבות בענין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם, ומסירתם וכל ענין אחר הנוגע לטיפול בהם ויפרסם אותם ואת מועד תחילתם באתר האינטרנט שלו כל תקופת תוקפם.
: (א1) ביקש בעל רישיון כללי לקבוע כלל לפי סעיף קטן (א) או לשנות כלל שקבע כאמור, ימסור הודעה בעניין לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, בצירוף נוסח הכלל או השינוי המוצע, לפי העניין, ויפרסם את הכלל או את השינוי באתר האינטרנט שלו 14 ימים לפחות לפני כניסתו לתוקף; נוסח הכלל או השינוי בו כאמור יפורסם גם באתר האינטרנט של משרד התקשורת, בסמוך לאחר קבלת הודעת בעל הרישיון הכללי לפי סעיף קטן זה.
: (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע ברישיון של בעל רישיון כללי עניינים כאמור באותו סעיף קטן שקביעת כללים לגביהם טעונה את אישורו מראש ובכתב.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע הוראות בענינים האמורים באותו סעיף קטן שיחולו על בעל רישיון; הוראות כאמור יכול שיהיו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון; היתה סתירה בין הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי סעיף קטן (א), ההוראות שקבע השר - עדיפות.

@ 54. דבר דואר שנמענו נפטר (תיקון: תשס&quot;ד)
: נודע לבעל רישיון כי נמענו של דבר דואר נפטר לפני מסירתו, רשאי הוא להחזיר את דבר הדואר לשולחו או למסרו למי שיורה השולח, תמורת תשלום הקבוע לאותו דבר דואר.

@ 55. טובין חבי-מכס (תיקון: תשס&quot;ד)
: דבר דואר המכיל טובין חבי-מכס, לא ייפתח ולא ייבדק בידי פקיד המכס אלא בנוכחות פקיד דואר ולענין החברה, בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין-לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56. משלוח בניגוד לכללים (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון כללי בניגוד לכללים, או שאינו ניתן למסירה או להחזרה רשאי בעל הרישיון הכללי לעשות בו כפי שימצא לנכון, לרבות השמדתו, הכל בהתאם לכללים.
: (ב) החליט בעל רישיון כללי למסור דבר דואר שנשלח בניגוד לכללים לנמען או להחזירו לשולח, ישלם הנמען, אם ירצה בדבר הדואר, או השולח - לפי הענין - תשלום כפי שייקבע בכללים; התשלום לא יעלה על סכום הגדול פי חמישה מדמי הדואר בשל אותו דבר דואר - אם הוא דבר דואר פנים, ואם הוא דבר דואר חוץ - יהיה התשלום בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

@ 56א. רישום פרטי השולח על גבי דבר דואר רשום (תיקון: תשע״ז)
: (א) שולח יציין על גבי דבר דואר רשום, באופן בולט לעין, ברור ושאין בו כדי להטעות, פרטים אלה:
:: (1) שם השולח, ואם דבר הדואר נשלח בידי השולח כמיופה כוח של אדם אחר – גם שמו של האדם שייפה את כוחו, ואולם אם דבר הדואר נשלח בידי המדינה ומוסדותיה, יירשם שם השולח – ”מדינת ישראל”;
:: (2) מען השולח, למעט אם הוא המדינה ומוסדותיה;
:: (3) האפשרות שחזקת מסירה לפי כל דין תחול לגבי דבר הדואר.
: (ב) בעל רישיון לא יקבל למשלוח דבר דואר רשום שלא מצוינים על גביו הפרטים האמורים בסעיף קטן (א).
: (ג) בעל רישיון המוסר הודעת דואר רשום לנמען, יציין בה באופן ברור את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר כאמור בסעיף קטן (א); השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגים מסוימים של הודעות דואר רשום.
: (ד) בסעיף זה –
::- ”דבר דואר רשום” – דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון, באופן הכולל, בין השאר, רישום בעת הקבלה, ניסיון מסירה במען הנמען, מסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה ומסירת הודעת דואר רשום במקרה שבו לא התאפשרה מסירה כנגד חתימה כאמור;
::- ”הודעת דואר רשום” – הודעה על משלוח דואר רשום שימסור בעל רישיון לנמען ומזמינה אותו לאסוף את דבר הדואר, במקרה שבו לא התאפשרה מסירת דבר דואר רשום במענו כנגד חתימתו;
::- ”המדינה ומוסדותיה” – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתי משפט ובתי דין;
::- ”שולח” – אדם המשלם לבעל רישיון בעבור משלוח דבר הדואר הרשום על ידי בעל הרישיון או באמצעות בעל רישיון אחר.

@ 57. גביית תשלומים שלא שולמו כדין (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא שילם השולח את דמי הדואר בעד משלוח דבר דואר או ששילם אותם בחסר, רשאי בעל רישיון כללי לגבות את כפל התשלום החסר מאת השולח, או מאת הנמען אם ירצה בדבר הדואר, בצירוף ההוצאות הכרוכות בגביה, הכל לפי הכללים.

@ 58. ראיות בתובענת דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בכל הליך לתשלום דמי דואר או תשלומים אחרים בשל דברי דואר לפי חוק זה -
: (1) הצגתו של דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום כשעליו חותמת בעל הרישיון המציינת שהנמען סירב לקבלו או שהנמען נפטר או שאי אפשר למצאו, תהיה ראיה לכאורה על העובדה שצויינה;
: (2) האדם שממנו לכאורה בא דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום, חזקה שהוא השולח.

@ 59. סימון רשמי - ראיה לסכום דמי הדואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: סימון רשמי על דבר דואר שסכום פלוני מגיע בעדו לבעל רישיון כללי או למינהל דואר מחוץ לישראל יהיה ראיה לכאורה שדבר הדואר חב בסכום שצויין.

== פרק ד': הובלת דואר ==

=== סימן א': הובלה בארץ ===

@ 60. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;כלי תעבורה&quot; - אוטובוס ציבורי או מונית, כמשמעותם [[בפקודת התעבורה]], או [[תקנות התעבורה|בתקנות שהותקנו לפיה]];
:- &quot;בעל שירות&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) בעל רשיון קו באוטובוס לפי [[תקנה 386 לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:: (2) בעל מונית המסיעה נוסעים בקו קבוע;
:: (3) מי שמנהל עסק של הסעת נוסעים במונית בקו קבוע;
:: (4) בעל רשיון לפי [[חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]], הרשאי להטיס נוסעים בקו סדיר וקבוע על-פי תנאי רשיונו.

@ 61. דרישה מבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה רשאית לדרוש מבעל שירות (להלן - בעל שירות נדרש), בהודעה בכתב, שהחל ביום הנקוב בהודעה יוביל ויעביר שקי דואר בימים ובשעות הנהוגים בקו, כפי שתורה החברה, ובלבד שמשקל השקים ומספרם לא יעלה על הקבוע בתקנות לענין זה.

@ 62. ביצוע הוראות הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות נדרש יעשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתה של החברה, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה, ומכאן ואילך יקבל, יאסוף ויוביל את כל שקי הדואר שפקיד הדואר של החברה ימסור לו, לעובדיו או לשלוחיו לשם כך, ויקבל, יאסוף, ימסור ויניח את שקי הדואר הנתונים לו במקומות שלאורך מסלול נסיעתו ובכפיפות להנחיות ולהגבלות סבירות שתקבע החברה.

@ 63. סייג להטלת חובות
: החובות שיוטלו על בעל שירות נדרש לפי [[פרק זה]] יהיו כפופות לתנאי הרשיון שלו ולהוראות כל דין.

@ 64. אחריות לאבדן ונזק (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל שירות יהא אחראי לשמירתו הבטוחה של כל שק דואר שנמסר לו להובלה; במקרה של נזק, גניבה או אבדן של דבר דואר הנמצא בשק, ישפה בעל השירות את החברה על כל סכום פיצויים ששילמה בשל כך.

@ 65. תשלום לבעל שירות (תיקון: תשס&quot;ד)
: החברה תשלם לבעל שירות נדרש תמורה ראויה בעד שירותיו לפי [[סימן זה]].

=== סימן ב': הובלה בין-לאומית ===

@ 66. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל יקבל, על כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא, כל שק דואר שפקיד דואר של החברה נותן לו להובלה, ומשקיבלו יובילו בהקדם האפשרי וימסור אותו ללא השהיה בהגיע כלי הטיס או כלי השיט ליעדו.

@ 67. כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: מפעיל של כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס ימסור ללא השהייה את כל דברי הדואר שבו, שנמסרו לו לשם העברתם לחברה, לפקיד דואר של החברה המוסמך לדרוש אותם, ובאין דרישה - לבית דואר של החברה.

@ 68. תשלום למפעיל ולאחרים (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: החברה תשלם תמורה ראויה למפעיל כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא בעד דברי דואר שמסרה לו החברה להובלה.

=== סימן ג': תנאי שירות ===

@ 69. הובלה הסכם בין מוביל לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: תנאי שירות הובלה לפי [[פרק זה]] וכן התמורה בעדם כאמור [[בסעיפים 65]] [[ו-68]] ייקבעו, בכפוף להוראות כל דין, בהסכם; באין הסכם יכריע השר בדבר.

@ 69א. הוראות לענין הפעלת סמכויות החברה לפי [[פרק ד']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על החברה בכל הנוגע להפעלת סמכויותיה לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר חובת מתן הודעה לשר על הפעלת סמכות מסמכויותיה כאמור, וביטול דרישות שדרשה לפי [[פרק זה]]; הוראות כאמור יכול שייעשו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון.

@ 70. ערעור על החלטת השר
: (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי [[סעיף 69]] רשאי לערער עליה בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקיו של המערער בישראל.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת השר, לדחותה או לשנותה.
: (ג) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים, ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ד) הגשת ערעור לבית המשפט אינה פוטרת את המערער ממילוי חובותיו על פי [[פרק זה]].

== פרק ה': סמכויות הקשורות במקרקעין ==

@ 71. הצבת תיבות דואר ותאי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי רשאי -
: (1) להקים תיבות דואר לפי צרכיו בכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
: (2) להתקין תאי דואר בקירות של בית דואר הפונים כלפי חוץ.

@ 72. הודעה למחזיק במקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) התכוון בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכותו לפי [[סעיף 71]], ימסור למחזיק במקרקעין הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש.
: (ב) לא ניתן למצוא את המחזיק במקרקעין, יפרסם בעל הרישיון הכללי הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

@ 73. השגה וערעור (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בסעיף זה, &quot;הודעה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 72]].
: (ב) מחזיק במקרקעין הרואה עצמו נפגע מכוונת בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכויות המנויות [[בסעיף 71]], רשאי להשיג על ההודעה בפני בעל הרישיון הכללי תוך ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה.
: (ג) דחה בעל הרישיון הכללי את ההשגה, רשאי המחזיק במקרקעין לערער על החלטת בעל הרישיון הכללי בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
: (ד) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים או לאסרו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.

@ 74. סדרי ערעור
: (א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; ובאין סדר דין מינהלי - בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות, חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].

@ 75. תיבות דואר המחוברות למקרקעין (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור [[בסעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1979]], תיבת דואר שחוברה למקרקעין של אחר תהא בבעלות בעל הרישיון הכללי שחיבר את תיבת הדואר כדין.

@ 75א. הוראות לענין הפעלת סמכויות בעל רישיון כללי לפי [[פרק ה']] (תיקון: תשס&quot;ד)
: השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על בעל רישיון כללי בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי [[פרק זה]], לרבות בדבר האפיונים של תיבות דואר ותאי דואר שבעל רישיון כללי רשאי להקים או להתקין במקרקעין של אחר.

@ 76. שמירת דיני תכנון ובניה
: הוראות [[פרק זה]] אינן באות לגרוע מהוראה לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

== פרק ו': אחריות וחסינות ==

@ 77. אחריות לדבר דואר פנים (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, לא יהיו בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק, גניבה או אבדן של דבר דואר פנים, כולו או חלקו, שאירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר המועסק על ידי בעל הרישיון כאמור בתפקידו ועקב שירותים אלה, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) דבר הדואר נתקבל למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור תמורת קבלה ומסירתו טעונה אישור;
:: (2) במקרה של נזק, אבדן חלקי או גניבה מתוך דבר הדואר - הדבר הובא לידיעת פקיד הדואר בעת מסירת דבר הדואר או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן;
:: (3) במקרה של גניבה או אבדן של דבר הדואר כולו - השולח או הנמען הביא את הדבר לידיעת פקיד דואר מיד לאחר שנודע לו;
:: (4) הנזק או האבדן לא נגרמו מחמת אריזה בלתי מספקת או בלתי מתאימה, או מחמת טיבו של דבר הדואר, או באשמתם של השולח או של גורמים שבידי שמים.
: (ב) בעל רישיון כללי יהיה אחראי לנזק שנגרם לדבר הדואר, אם הוכיח השולח כי בעת שנתקבל דבר הדואר למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור טיפל בו פקיד דואר בצורה רשלנית.

@ 78. הגבלת אחריות לאיחורים וטעויות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק שנגרם -
: (1) בשל איחור במסירה או מסירה מוטעית של דבר דואר;
: (2) בשל טעות במברק או השמטה ממנו, או בשל אי-מסירת מברק.

@ 78א. הוראות לענין אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות לענין אחריותו של בעל רישיון לנזק, גניבה או אבדן לפי [[פרק זה]], ובכלל זה צמצום היקף הפטור מאחריות הקבוע [[בסעיפים 77]] [[או 78]].
: (ב) קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע, באישור הועדה, את שיעור הפיצויים לענין [[סעיף 78]], בשים לב, בין השאר, לשיעור דמי המשלוח בעבור העברת דבר הדואר.

@ 79. ראיות
: הראיה שנזק, גניבה או אבדן כאמור [[בסעיף 77]] אירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר בתפקידו ועקב שירותים אלה, היא על התובע; אולם -
: (1) אם בעת מסירת דבר הדואר ניתן לראות - בלי לפתוח את אריזתו - שהוא ניזק או שיש יסוד סביר להניח שהוא ניזק, חזקה שהנזק אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים;
: (2) אם הוכחה קבלת דבר הדואר למשלוח על ידי המצאת קבלה, ודבר הדואר לא נמסר, חזקה שהאבדן אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים.

@ 80. אחריות - כלפי מי (תיקון: תשמ&quot;ז)
: השולח הוא הזכאי לתבוע פיצויים לפי [[סעיף 77]] והוא רשאי להעביר את זכותו לאחר.

@ 81. היקף האחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: אין בעל רישיון כללי חייב בפיצויים לפי [[סעיף 77]] אלא כדי שווי הנזק לדבר הדואר או כדי ערכו של דבר הדואר אם נגנב או אבד, אך לא למעלה מן הסכום שיקבע השר לענין אותו סוג של דבר דואר.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים), התשס״ו–2006]].))

@ 82. אחריות לדבר דואר בשירות בין-לאומי (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון כללי אחראי לדבר דואר שנשלח על ידו - למעט חבילה - הנשלח לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית בתוקף אותה שעה ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.

@ 83. אחריות לחבילה בשירות בין-לאומי (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) בעל רישיון כללי אחראי לחבילה הנשלחת באמצעותו לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית כפי שהיא בתוקף אותה שעה (להלן - אמנת הדואר) ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.
: (ב)(1) חבילה שנשלחה משטח של מינהל דואר שאינו מכיר באחריות לפי אמנת הדואר, וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי ועקב שירותים אלה, דינה, לענין אחריות בעל הרישיון הכללי, כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.
:: (2) חבילה שנשלחה לשטח של מינהל דואר כאמור בפסקה (1) וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה, דינה לענין אחריות בעל רישיון כללי כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

@ 84. התיישנות (תיקון: תשס&quot;ד)
: לא ייזקק בית המשפט לתובענה על פי [[סעיפים 77 עד 83]], אם תוך פרק הזמן המפורט להלן מיום שנתקבל דבר הדואר למשלוח לא דרש התובע, בכתב, פיצויים מבעל הרישיון הכללי, או שדרש כאמור אך לא הגיש תובענה תוך תשעים ימים מתאריך ההודעה על דחיית דרישתו:
:: שירות דואר פנים - שנה אחת;
:: שירות דואר בין-לאומי - שישה חודשים.

@ 85. הגבלת אחריות (תיקון: תשס&quot;ד)
: נזק שגרם פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי במתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה - לא ישא בו הפקיד במידה העולה על אחריות בעל רישין כאמור, אלא אם כן גרם לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה.

@ 86. פטור מאחריות בשל עבירה או עוולה (תיקון: תש&quot;ן)
: לא יישא פקיד דואר באחריות פלילית או אזרחית על כך שבתום לב, בתוקף תפקידו, שידר או העביר במברק דבר שהוא עבירה או עוולה לפי כל דין או נטל חלק בשידור או בהעברה כאמור.

@ 86א. פטור מאחריות בשל לשון הרע (תיקון: תשס&quot;ד)
: בעל רישיון, עובדיו ופקידי הדואר מטעמו לא יישאו באחריות פלילית או אזרחית בשל לשון הרע הנכללת בדברי הדואר אך בשל כך שנאספו, הועברו, חולקו או נמסרו בידיו בהתאם לתנאי רישיונו והוראות חוק זה.

@ 87. תוכן מברק לא יימסר במשפט (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) השר רשאי לקבוע בתעודה כי פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי לא יעיד בהליך משפטי או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מברק שהועבר על ידי בעל הרישיון כאמור או נמסר לו להעברה, ולא יציג את המקור של מברק כאמור שנחתם בידי השולח או מטעמו.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחת מאלה:
:: (1) בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת;
:: (2) שולח המברק או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרישיון הכללי על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
:: (3) בית משפט ציווה על הצגה כאמור.

@ 88. תעתיק מברק ישמש ראיה (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב)
: תעתיק של מברק, החתום בחותמת של בעל רישיון כללי, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המברק המקורי ושהמברק האמור היה חתום ונמסר להעברה בידי האדם שבידיו הוא אמור להיות חתום ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המברק המקורי או את מסירת המברק להעברה, או את החותמת של בעל הרישיון כאמור שקיבל את התעתיק למסירה.

== פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ==
: (((החל מהמועד הקובע תוחלף כותרת הפרק: פרק ו'1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת).))

=== סימן א': מתן השירותים הכספיים על פי היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===
: (((תחילתה של כותרת הסימן במועד הקובע).))

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר לשירותים הכספיים המנויים בפסקאות (1) עד (4) המתאפשרים מניהול החשבונות על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
: (א1)(1) (((אינה חלה).))
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר.
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף האמור בכל דין, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, באמצעות החברה, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א); העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88א. מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
:: (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
:: (2) העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
:: (2א) קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
:: (3) הנפקת המחאה בנקאית;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) שירותי עזר הנלווים לשירותים המנויים בפסקאות (1) עד (3), המתאפשרים מאופן מתן השירותים האמורים או מדרכי הבקרה עליהם ([[בפרק זה]] - שירותי עזר);
:: (6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם [[לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:: (7) הפצת שירותים פיננסיים הניתנים על ידי גורם אחר מכוח סמכותו לפי דין, כפי שאישרו השרים; חלפו 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להפצת שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות מתן אשראי;
:: (8) שירותים פיננסיים שאישרו השרים לפי בקשת החברה הבת שהוגשה באישור דירקטוריון החברה; חלפו 90 ימים ממועד הגשת הבקשה למתן שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה;
:: (9) שירותים פיננסיים שעליהם החליט השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה הבת, הנדרשים לדעת השר לשם קידום המטרות המפורטות [[בסעיף 88ב(ג)(1) ו-(2)]] ובשים לב למצב הכספי של החברה והחברה הבת.
: (א1)(1) החברה הבת תיתן את השירותים הכספיים בעצמה או באמצעות החברה, לרבות באמצעות סוכני דואר שעמם התקשרה; ואולם החברה הבת לא תפתח בעצמה יותר מ-35 סניפים או סוכנויות דואר לשם מתן השירותים הכספיים; השר רשאי, באישור הוועדה, להגדיל את מספר הסניפים או הסוכנויות כאמור, אחת ל-12 חודשים.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות, לפי [[16:299603|תיקון מס' 8]] [[16:300999|ותיקון מס' 9]], למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר; לעניין זה, &quot;תיקון מס' 9&quot; - [[16:300999|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון), התשס&quot;ד-2004]].
: (ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה הבת, כל עוד החברה היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot; בתנאים שיורה; לענין זה, &quot;חברה בבעלות ממשלתית מלאה&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה הבת להמשיך לעשות שימוש בשם &quot;בנק הדואר&quot;, בתנאים שיורה.
: (ה) על אף הוראות [[סעיף 48 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקה (1) של סעיף קטן (א) וכן שירותי עזר הנלווים לשירותים האמורים; העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 88ב. היתר לשירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, ייתן לחברה הבת היתר למתן השירותים הכספיים, והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע בהיתר תנאים וכן לשנות תנאי מתנאי ההיתר, ובכלל זה להוסיף עליו או לגרוע ממנו.
: (ב) ההיתר וכל שינוי בו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ג) בקביעת תנאים ובשינוים לפי סעיף קטן (א) יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים [[בסעיף 1ב(ב)]], בשינויים המחויבים, וכן השיקולים והמטרות המפורטים להלן:
:: (1) קידום ושיפור מתן השירותים הכספיים לציבור, ובכלל זה מתן אפשרות לציבור לקבל ייעוץ בנוגע לשירותים הכספיים, ובלבד שייעוץ החייב ברישוי לפי דין ייעשה על ידי מי שמורשה לכך, וכן הפצת שירותים פיננסיים, בעבור גורם הרשאי לתת שירותים כאמור על פי דין; לעניין זה, &quot;שירותים פיננסיים&quot; - לרבות שירות מתן אשראי;
:: (2) הרחבת הנגישות של השירותים הכספיים לציבור בשים לב, בין השאר, לפערים הכלכליים בחברה בישראל ובהתחשב בצרכים ייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסייה.
: (ד) השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לבטל, להגביל או להתלות היתר לשירותים כספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 1ב(ט)]], בשינויים המחויבים.

@ 88ב1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ג. איסור תשלום ריבית והפרשי הצמדה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.
: (((החל מהמועד הקובע):)) לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא(א)]]; החברה הבת זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.

@ 88ד. איסור מתן אשראי או משיכת יתר (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בחברה הבת.
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בה.

@ 88ה. שירותי עזר (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 1ז]], החברה הבת לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
: (ב) החברה בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת בנותנה שירותי עזר לפי [[סעיף 88א(א)(5)]] רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.

=== סימן ב': שירות ללקוח (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ה1. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: [[בפרק זה]], &quot;לקוח&quot; - אדם המקבל שירות כספי מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))).

@ 88ה2. חובה לתת שירותים כספיים מסוימים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מחובתה של החברה לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3) או (6)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מחובתה של החברה הבת לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי [[סעיף 5ג]], לא תסרב החברה הבת סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי [[בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3), (6) או (9)]]; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
: (ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי, דינה כדין סירוב בלתי סביר לתתו.
: (ג) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין מתן השירותים הכספיים, ואם לא התקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב סירוב הנובע מאותה מדיניות כסביר.

@ 88ה3. איסור הטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות כספי ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים:
: (1) המהות והטיב של השירות;
: (2) מועד מתן השירות;
: (3) התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
: (4) זהות נותן השירות;
: (5) החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
: (6) המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
: (7) חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
: (8) תנאי האחריות לשירות;
: (9) תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

@ 88ה4. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: לא תעשה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) - במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי-ידיעתו את השפה או חוסר ניסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, והכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות כספי בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

@ 88ה5. גילוי נאות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לפי הפירוט והדרך שיקבע -
:: (1) לגלות ללקוחותיה כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות כספי שהיא נותנת והסיכונים הכרוכים בו;
:: (2) לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלה בדבר השירותים הכספיים;
:: (3) לתת ללקוחותיה, במועדים קבועים, דוחות על שירותים כספיים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.
: (ב) היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או למניעת פגיעה בלקוח כאמור [[בסעיף 88ה4]], רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע חובה על החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שקבע ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; בתקנות כאמור רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה לעניין גודלן המזערי, היחס בינן ובין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.

@ 88ה6. מסירת מידע על התשלומים הנגבים בעד שירותים כספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 88ה5]], החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תמסור ללקוחותיה מידע בכתב על התשלום שהיא גובה בעד כל שירות כספי הניתן ללקוח.
: (ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל מקום שבו ניתנים שירותי החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות באתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))).
: (ג) מדי שישה חודשים תשלח החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) לכל בעל חשבון שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו תשלומים בעד שירותים כספיים שקיבל, הודעה ובה מידע מרוכז וסיכום של כל התשלומים שנגבו ממנו; קיבל בעל חשבון הודעה כאמור באמצעות מחשב, תהיה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) פטורה מהחובה לשלחה לבעל החשבון.

@ 88ה7. התניית שירות בשירות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא תתנה החברה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ציינה, אלא אם כן קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, תודיע החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין התנאת מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש ובין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 88ה8. מועדים לזקיפת חיובים לחשבון לקוח (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו חיובים לחשבון של לקוח המתנהל אצל החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בשל תשלום שהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) גובה בעד מתן שירות כספי.

@ 88ה9. אחריות להטעיה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: היתה הטעיה בפרסומת של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), יראו כמטעים את החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 88ה10. פרסומת המכוונת לקטינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל או עד גיל מסוים.

=== סימן ג': הוראות כלליות לעניין מתן השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 88ו. הגבלה על העברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: מסמך המשמש להעברת כספים או להוצאת כספים מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) בנותנה את השירותים הכספיים לא יהיה עביר אלא לשם גביה על ידי בנקאי כמשמעותו [[בפקודת השטרות [נוסח חדש]]] (בחוק זה - בנקאי); ואולם רשאים השרים להורות שסוג מסוים של מסמכים כאמור יהא סחיר, ומשהורו כן יהא דין מסמכים אלה כדין שיקים כמשמעותם [[בפקודה האמורה]].

@ 88ז. פטור ממס בולים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: מסמך המשמש לעסקאות במסגרת השירותים הכספיים יהיה פטור ממס בולים.

@ 88ז1. שמירת מסמכים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, לרבות מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, שבע שנים לפחות מיום מתן השירותים הכספיים, בהתאם להוראות שייתן המפקח לעניין זה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תשמור כל מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון שבע שנים לפחות ממועד הסגירה.

@ 88ח. אחריות החברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור; ואולם החברה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור.

@ 88ח. אחריות החברה הבת והחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (((החל מהמועד הקובע):))
: (א) החברה הבת תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, ((&lt;s&gt;וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור&lt;/s&gt;)), לרבות בנותנה את השירותים כאמור באמצעות החברה.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה החברה הבת לחדלת פירעון כאמור [[סעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בסעיף 258(3) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]], תהיה גם החברה אחראית לכספים כהגדרתם [[בסעיף 88יא]].
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), השרים רשאים, לאחר קבלת חוות דעתו של המפקח, לפטור בצו את החברה מאחריות לפי סעיף קטן (ב); קביעת צו לפי סעיף קטן זה תיעשה בהתחשב באיתנות הפיננסית של החברה הבת ובמנגנוני הפיקוח והבקרה עליה, ובלבד שצו כאמור לא ייקבע בטרם חלפו 18 חודשים לפחות מיום תחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע&quot;ב-2012]].

@ 88ט. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88ט1. שמירת דינים (תיקון: תשע&quot;ב)
: אין בהוראות [[פרק זה]], לעניין הסדרת שירותים כספיים ובכלל זה לעניין הגשת דוחות, כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.

@ 88ט2. סמכות השר לדרוש מידע (תיקון: תשע&quot;ב)
: הסמכות הנתונה לשר כלפי בעל רישיון לפי [[סעיף 1ו]] תהיה נתונה לו גם כלפי החברה הבת או החברה לשם הסדרת תחום השירותים הכספיים, ויחולו לעניין זה הוראות [[הסעיף האמור]], בשינויים המחויבים.

@ 88י. תקנות וביצוע (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה לענין פסקאות (1) ו-(2), רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע [[פרק זה]], לרבות תקנות בדבר -
:: (1) תשלומים ובכלל זה תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד השירותים הכספיים;
:: (2) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים הכספיים;
::: (((החל מהמועד הקובע):)) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים או העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה שירות לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים;
:: (3) השירותים הכספיים, ולרבות לענין פעילותן של החברה והחברה הבת לפי [[פרק זה]] והפיקוח והבקרה עליהן;
:: (4) תנאי הכשירות הנדרשים מנושאי משרה בחברה הבת או מנושאי משרה בחברה העוסקים במתן השירותים הכספיים.
: (ב) (((בוטל).))
: ((פורסמו [[תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל&quot;ה-1974]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע&quot;א-2011]].))

@ 88יא. החברה הבת (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;החברה הבת&quot; - (((תימחק במועד הקובע):)) כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
::- &quot;החזקת כספים&quot; - לרבות רישומי הזכאים והחייבים לכספים;
::- &quot;הכספים&quot; - כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת באמצעות החברה בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה תמורת מתן שירותים כאמור.
::- &quot;הכספים&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה הבת תמורת מתן שירותים כאמור.
: (ב) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת שלא יהיו לה רווחים.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת.
: (ג) החברה תחזיק את כל מניות החברה הבת ולא תהיה רשאית להעביר לאחר מניות בחברה הבת, למשכנן או לשעבדן.
: (ג1) (((החל מהמועד הקובע):)) בלי לגרוע מההוראות לפי [[חוק החברות]], לא תתקבל החלטה על חלוקה כהגדרתה [[בחוק האמור]], בחברה הבת, אלא לאחר שדירקטוריון החברה הבת קבע כי אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה הבת את היכולת לעמוד בחובות המוטלות עליה לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים.
: (ג2) לפחות שליש מחברי הדירקטוריון של החברה הבת יהיו בעלי השכלה וניסיון בתחום פעילותה של החברה הבת, ויחולו עליהם תנאי הכשירות החלים לגבי דירקטור חיצוני לפי [[סעיף 240(א1), (ב), (ג), (ד) ו-(ו) לחוק החברות]].
: (ג3)(1) דירקטוריון החברה הבת ימנה, מבין חבריו, ועדת השקעות שבה יכהנו מספר אי-זוגי של חברים שלא יפחת משלושה, ובהם לפחות אישה אחת, ובלבד שיושב ראש דירקטוריון החברה הבת יהיה יושב ראש ועדת ההשקעות, ולפחות אחד מחבריה יהיה דירקטור שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ג2).
:: (2) תפקידי ועדת ההשקעות הם:
::: (א) להמליץ לדירקטוריון החברה הבת על מדיניות השקעת הכספים באפיקי השקעה כאמור בסעיף קטן (ה)(2);
::: (ב) להנחות את המנהל הכללי של החברה הבת ביישום מדיניות ההשקעות שקבע דירקטוריון החברה הבת לאחר שקיבל את ההמלצות כאמור בפסקת משנה (א).
:: (3) לא ימונה לחבר בוועדת ההשקעות ולא יכהן בה מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר ועדת ההשקעות או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר כאמור.
: (ד) לחברה ולחברה הבת לא יהיו זכויות כלשהן בכספים, אך הן יהיו רשאיות לבצע בהם פעולות הנדרשות לצורך מתן השירותים הכספיים, החזקת הכספים, קבלת הכספים או העברתם, לפי הענין.
: (ד1) החברה תקיים הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת לחברה הוראות לעניין זה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה או החברה הבת, לפי העניין, יקיימו הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת להן הוראות לעניין זה.
: (ה) החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) תפקיד את הכספים, למעט הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה, באפיקים המפורטים להלן:
:: (1) בבנק ישראל, לפי [[סעיף 50 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
:: (2) באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח.

@ 88יב. גביית תשלום (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: החברה, בנותנה שירותים כספיים מטעם החברה הבת לפי [[סעיף 88א(א)]], רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי [[סעיף 88י(א)(1)]]; בסעיף זה -
:- &quot;החברה הבת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 88יא]];
:- &quot;שירות כספי&quot; - למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(5) ו-(6)]].
:- &quot;שירות כספי&quot; - (((החל מהמועד הקובע):)) למעט השירות האמור [[בסעיף 88א(א)(2), (3) ו-(5) עד (8)]].

=== סימן ד': פיקוח וביקורת על השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) ===

@ 88יג. מינוי המפקח לענייני השירותים הכספיים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותן של החברה הבת והחברה בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי הרישיון שניתן לחברה; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].
: (((החל מהמועד הקובע):)) השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותה של החברה הבת, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי [[סעיף 88כב]], פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים, בידי החברה הבת; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 88כב]].

@ 88יד. הוראות ניהול תקין (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותן וניהולן של החברה והחברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ואת השמירה על עניינם של הלקוחות וכדי למנוע פגיעה ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
:: (((החל מהמועד הקובע):)) המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותה וניהולה התקינים של החברה הבת ואת השמירה על עניינם של הלקוחות, וכדי למנוע פגיעה ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה ([[בסימן זה]] - הוראות ניהול תקין).
: (ב) הוראות ניהול תקין יכול שיינתנו גם בעניינים אלה:
:: (1) קיום שיעור יחסי בפריטים או בסוגי פריטים שבפסקאות משנה (א) עד (ג) לעומת פריטים או סוגי פריטים שבפסקת משנה (ד):
::: (א) התחייבויות החברה הבת;
::: (ב) פיקדונות המופקדים בחברה הבת;
::: (ג) הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים שלא חולקו, של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת)));
::: (ד) נכסים של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))), לרבות חובות המגיעים לה;
:: (2) ההון העצמי המזערי הנדרש מהחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) כתנאי למתן השירותים הכספיים, כולם או חלקם; הוראות ניהול תקין לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם החשב הכללי במשרד האוצר.
: (ג) אין חובה לפרסם ברשומות הוראות ניהול תקין, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
: (ד) הוראות ניהול תקין וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של החברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))).

@ 88טו. תיקון ליקויים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה הבת או החברה הפרה הוראה מהוראות ניהול תקין, רשאי הוא לשלוח לה הודעה בכתב שבה יפרט את ההפרה, ידרוש את תיקונה בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה לגבי ההפרה ולגבי הדרישה לתיקונה, בתוך התקופה שיקבע בהודעה.
: (ב) הגישה החברה הבת או החברה, לפי העניין, הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח ויודיע לה על החלטתו.
: (ג) סבר המפקח כי החברה הבת או החברה לא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות לה, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להימנע מהפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כל עוד לא תוקנה, בהתאם לתנאים שיקבע.
: (ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן בכל הנוגע לשירותים הכספיים, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.

@ 88טז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יז. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 88יח.(תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 88יט. דוחות (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) החברה והחברה הבת יגישו למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליהן, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תגיש למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליה, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
: (ב) החברה והחברה הבת יפרסמו פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלהן, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) החברה הבת תפרסם פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלה, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
: (ג) המפקח רשאי להורות לחברה (((החל מהמועד הקובע: הבת))) להגיש לו דוחות נוספים, ובכלל זה דוחות תמחיר, באופן, במועדים ולתקופות שיורה או בהתרחש אירוע שיורה.

@ 88כ. דיווח החברה הבת על מעילה (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) נודע לחברה או לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיהן, סוכן דואר או נושא משרה בהן היה מעורב במעילה הנוגעת לשירותים הכספיים או לכספים כמשמעותם [[בסעיף 88יא]] שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה או של החברה הבת ולמפקח.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) נודע לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיה או מעובדי החברה, סוכן דואר או נושא משרה בה או בחברה, היה מעורב במעילה שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה הבת ולמפקח.
: (ב) הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כמו כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
: (ג) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסים של החברה והחברה הבת ונכסים המוחזקים בהן או המנוהלים על ידיהן.
:: (((החל מהמועד הקובע):)) בסעיף זה, &quot;מעילה&quot; - עבירה על אחת מהעבירות המנויות [[+#פרק יא סימן א|בסימנים א']], [[+#פרק יא סימן ו|ו']] [[#פרק יא סימן ז|ו-ז' של פרק י&quot;א לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], והכל לגבי נכסי החברה הבת ונכסים המוחזקים בה או המנוהלים על ידה.

@ 88כא. חובת סודיות על המפקח או מי מטעמו (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המפקח, פקח או אדם אחר הפועל מטעמו של המפקח מידע ולא יראה מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותים הכספיים לפי חוק זה, אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני החברה או החברה הבת, בלבד - אם ניתנה לכך הסכמת החברה או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), המפקח רשאי לגלות מידע או להראות מסמך לנגיד כהגדרתו [[בחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]], ובלבד שנוכח כי המידע או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידי בנק ישראל.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח או פקח רשאי לגלות מסמך שהגיע לידיו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אם ראה כי הדבר נדרש לצורכי הליך פלילי.
: (ג) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו, בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ו'2: פיקוח (תיקון: תשפ&quot;ב) ==

@ 88כב. הסמכת פקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, פקחים שיהיו נתונות להם סמכויות הפיקוח לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - פקח); הודעה על הסמכת פקח לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
: (ב) לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש פקח, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

@ 88כג. סמכויות המפקח או פקח (תיקון: תשפ&quot;ב)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי פקח, ולעניין פסקה (1) לגבי השירותים הכספיים ופסקה (3) - גם המפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לשם פיקוח כאמור ברישה, למעט בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבעל רישיון, סוכן דואר או מי מטעמם פועל בו או מנהל את עסקיו, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מבעל רישיון, מכל נושא משרה בו, מסוכן דואר, מפקיד דואר או מגורם אחר הפועל מטעמו של בעל רישיון למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בסעיף זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:: (ג) לערוך בדיקות או מדידות במקום כאמור בפסקת משנה (א) או במיתקן המשמש לאספקה או לניטור של שירותים הניתנים בידי בעל רישיון או בידי מי מטעמו, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (3) לשם פיקוח על פעילותה של החברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים -
:: (א) להיכנס לכל מקום שבו החברה, החברה הבת או סוכן דואר מנהלים את עסקיהם, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
:: (ב) לדרוש בכתב מהחברה או מהחברה הבת, מכל נושא משרה בהן, ממי שמועסק על ידן, לרבות רואה החשבון המבקר שלהן או סוכן דואר, ומגורם אחר הפועל מטעמה של החברה הבת למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה.

@ 88כד. בירור מינהלי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל הכללי של משרד התקשורת ([[בפרק זה]] - המנהל) יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, למעט לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בבעל הרישיון שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה או החברה הבת הפרה הוראה מההוראות לפי [[פרק ו'1]], רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בחברה או בחברה הבת, לפי העניין, שלדעת המפקח עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
: (ג) מי שזומן כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יתייצב במועד שזומן אליו; זימון לפי סעיף קטן (א) או (ב) ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם נושא המשרה.
: (ד) זומן נושא משרה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), יודיע המנהל, המפקח או הפקח, לפי העניין, לנושא המשרה שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שעל הפרתם יישאל; נושא המשרה שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

@ 88כה. זיהוי המפקח והפקחים (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המפקח או פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]] אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן יש בידו תעודה החתומה בידי השר המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 88כו. חובת סודיות בכל הנוגע לשירותי דואר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) לא יגלה המנהל, פקח או אדם אחר הפועל מטעמם מידע ולא יראה מסמך שהגיע אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותי דואר לפי חוק זה אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני בעל רישיון או החברה הבת בלבד - אם ניתנה לכך הסכמה של בעל הרישיון או החברה הבת, לפי העניין.
: (ב) המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בניגוד להוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

== פרק ז': עבירות, עונשין וסדרי דין ==

=== סימן א': עבירות בשירות הדואר והפרת חובת סודיות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 89. גניבת דבר דואר
: פקיד דואר שגנב דבר דואר או מתוכו, הסתירו או השמידו במהלך העברתו, דינו - מאסר חמש שנים; הכיל דבר הדואר כסף, שטר, נייר ערך או חפץ, דינו - מאסר עשר שנים.

@ 90. עשייה שלא כדין (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) פקיד דואר של בעל רישיון כללי שללא סמכות כדין פתח, עיכב או השהה דבר דואר או עשה לגביו מעשה אחר שאינו רשאי לעשות בתוקף תפקידו, או שביודעין התיר לאחר לעשות מעשה כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לאסור על בעל רישיון כללי את פתיחתו, עיכובו או השהייתו של דבר דואר בדרך שנקבעה בכללים מחמת אחד מאלה:
:: (1) העדר מען נכון;
:: (2) הנמען נפטר או אי אפשר למצאו;
:: (3) הנמען סירב לקבלו או סירב לשלם או לא שילם את דמי הדואר בעדו;
:: (4) דבר הדואר מכיל פריטים שהעברתם בדואר אסורה לפי האמנה וההסכמים של איגוד הדואר העולמי או לפי הכללים;
:: (5) קיים חשד סביר כי נעברה עבירה לגבי דבר הדואר או באמצעותו לפי חוק זה או לפי דין אחר.
: (ג) דבר דואר שנפתח, עוכב או הושהה כאמור ינהג בו פקיד הדואר בהתאם לאמור בכללים.

@ 91. הפרת חובת סודיות בנוגע למתן השירותים הכספיים או בנוגע לדבר דואר או תוכנו (תיקון: תשפ&quot;ב) 
: (א) אדם שהגיע אליו מידע במסגרת מילוי תפקידו לפי חוק זה על אדם אחר, בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים או בכל הנוגע לדבר דואר או תוכנו, לא יגלה אותו לאחר שלא היה מוסמך לקבלו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
: (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהחובות החלות על החברה והחברה הבת במתן השירותים הכספיים לפי כל דין.
: (ג) אדם שגילה מידע על אדם אחר או על דבר דואר או תוכנו, שהגיע אליו לפי חוק זה במסגרת מילוי תפקידו או שעשה בו שימוש בניגוד לסעיף קטן (א), דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 92. הפרת איסור מתן שירותי דואר בלא רישיון או היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) (תיקון: תשס&quot;ד, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הנותן שירות דואר בתחום המוסדר בלא רישיון או הפועל שלא לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))), בניגוד להוראות [[סעיף 1א(ב)]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (א1) היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף פי שניים מן הקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) בית המשפט רשאי לצוות על החרמת כל דבר דואר שלגביו נעברה עבירה על [[סעיף 1א(ב)]] ולהורות מה ייעשה בו.

@ 93. רשלנות המעביר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מועסק בהובלה, בשמירה או במסירה של שק דואר או של דבר דואר, שבמהלך ההעברה עשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
: (1) התיר לאדם שאינו מוסמך לכך לנסוע ברכב שאינו מורשה להסיע נוסעים והמשמש להובלת שק דואר או דבר דואר;
: (2) תוך כדי העסקתו כאמור או בהיות שק הדואר או דבר הדואר בשמירתו או בהחזקתו, הניח אותו ללא שמירה או הניח לאדם שאינו מוסמך לכך לשמור עליו;
: (3) סיכן את בטיחותו של שק דואר או דבר דואר מחמת אי-זהירות, התרשלות או התנהגות שלא כשורה;
: (4) אסף, קיבל, הוביל או מסר דבר דואר שלא במהלך הרגיל של בעל רישיון כללי, ואין לו רשות לכך;
: (5) האיט במזיד הובלתם של שק דואר או דבר דואר, או לא נקט זהירות ושקידה כראוי להובילם בבטיחות ובמהירות הראויה.

@ 94. בעל שירות נדרש שסירב להסדיר הובלה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) בעל שירות נדרש שסירב לעשות, או לא עשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתו של השר, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה שנמסרה לו לפי [[סעיף 61]], או שהוא, עובדו או שלוחו עשו אחת מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) סירב להוביל, או לא הוביל, שקי דואר שמסר לו פקיד דואר;
:: (2) סירב לקבל, לאסוף, למסור או להניח שקי דואר, או שלא עשה כן במקומות, בימים ובשעות הנהוגים בקו - כפי שהורתה לו החברה.
: (ב) אחריות פלילית לפי סעיף זה לא תגרע מאחריותו של בעל שירות נדרש על פי [[סעיף 64]].

@ 95. עבירות מפעיל (תיקון: תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב)
: (א) אלה דינם קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]:
:: (1) מפעיל שלא קיים את הוראות [[סעיף 66]];
:: (2) מפעיל שלא מסר דבר דואר כאמור [[בסעיף 67]];
:: (3) מפעיל שפתח שק דואר שהופקד בידו להובלה, או שהוציא כל דבר מתוך שק כאמור;
:: (4) מי שקיבל מידי מפעיל או מטעמו שק דואר או דבר דואר, כדי שיביאם לבית דואר ובמזיד שבר את החותם של שק הדואר או פתח את דבר הדואר.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ב': עבירות כלפי הדואר ===

@ 96. הגדרת מוביל דואר
: [[בסימן זה]], &quot;מוביל דואר&quot; - אמצעי הובלה שדברי דואר נישאים בו וכן אדם המועסק בהובלת דברי דואר או במסירתם.

@ 97. גניבה או פגיעה בשק דואר או בדבר דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש שנים:
: (1) גנב שק דואר;
: (2) גנב דבר דואר משק דואר, מבית דואר, מפקיד דואר או ממוביל דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (3) גנב כסף, שטר, נייר ערך או חפץ מתוך דבר דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
: (4) עצר מוביל דואר בכוונה לשדוד אותו או לחפש בו;
: (5) סילק או פתח שלא כדין שק דואר שנשלח באמצעות מוביל דואר;
: (6) הוציא שלא כדין דבר דואר במהלך העברתו מתוך שק דואר שנשלח כאמור.

@ 98. משלוח חמרים מסוכנים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו חומר נפץ, חומר מסוכן אחר, יצור חי מסוכן או כל דבר אחר העלול לפגוע באדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 99. הסתרת דברי דואר
: מי שמצא דבר דואר או שנמסר לו שלא כשורה דבר דואר, ובידיעה, שהיה צריך להימסר לאדם אחר, החביאו או עיכבו במזיד, או סירב למסרו או לא מסרו לאחר שפקיד דואר דרש זאת ממנו, דינו - מאסר שנתיים.

@ 100. משלוח חמרים מזיקים
: מי ששלח דבר דואר שיש בו אחת מאלה, דינו - מאסר שנה:
: (1) מכשיר חד שאינו מוגן כיאות, חומר מזיק, יצור חי מזיק או כל דבר אחר העלול לפגוע בדברי דואר אחרים;
: (2) סמים מסוכנים שהכנסתם בדבר דואר לא הורשתה במפורש באמנה ובהסכמים של איגוד הדואר העולמי.

@ 101. פתיחה או עיכוב של דבר דואר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שאינו מועסק על ידי בעל רישיון ועשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) פתח דבר דואר שהיה צריך להימסר לאחר או גרם לפתיחתו;
:: (2) הפריע או עיכב הובלת דבר דואר או מסירתו לנמען.
: (ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוא אפוטרופסו של קטין או של פסול דין שאליו ממוען דבר הדואר.

@ 102. ביול שלא כדין (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
:: (1) הסיר שלא כדין בול מדבר דואר במהלך העברתו בחברה, או ממסמך של החברה;
:: (2) השתמש לצורך תשלום דמי דואר בבול דואר שבוטל בחותם או בסימן אחר שנעשה בו בבית דואר;
:: (3) השתמש בבולים או בדברי בולים שלא הונפקו כדין או שלא אושרו, תוך הימנעות מתשלום דמי דואר.
: (ב) יראו כעושה עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) ו-(3) גם מי שהמען הרשום על דבר הדואר או שסימן המופיע על דבר הדואר מצביע עליו כמי ששלח את דבר הדואר או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו.

@ 102א. הפרת איסור הנפקת בולים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד)
: המנפיק בול שלא אושר כאמור [[בסעיף 1]] והנחזה לציין תשלומם של דמי דואר, או המנפיק דברי בולים שעליהם הוטבע בול כאמור, דינו - מאסר שנה אחת; הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סימן שהנפיק בעל רישיון כדין לצורך ציון תשלום דמי דואר.

@ 103. התחמקות מתשלום דמי דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהשיג שירות משירותי בעל רישיון כללי בתחבולה כדי להשתמט מתשלום המגיע תמורתו, דינו - מאסר ששה חדשים.

@ 104. נזק לנכסי בעל רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) מי שכתב על נכס של בעל רישיון כללי או הדביק עליו שלא כדין כרזה או מודעה, דינו - מאסר שלושה חדשים.
: (ב) יראו כמבצע עבירה לפי סעיף זה גם מי שתכנה של הכרזה או המודעה מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:
:: (1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;
:: (2) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
: (ג) לענין סעיף זה, &quot;נכס של בעל רישיון כללי&quot; - בית דואר, תיבת דואר, לוחיות או שלט של בעל רישיון כללי וכל נכס שבעל רישיון כללי מחזיק בו או המשמש אותו.

@ 105. הפרעה לעבודת פקיד דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שהפריע לפקיד דואר במילוי תפקידו לאחר שהוזהר שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 106. מרמה
: מי שעשה אחת מאלה, דינו - קנס:
: (1) רשם במזיד על גבי דבר דואר שנשלח בדואר אמרה כוזבת בדבר תכולתו;
: (2) בכוונת מרמה שם בבית דואר דבר דואר הנחזה כאילו חל עליו פטור או זכות יתר לפי כל דין הנוגע לדברי דואר.

@ 107. משלוח דואר בניגוד לכללים (תיקון: תשס&quot;ד)
: מי שעבר על הוראות [[סעיפים 56]] [[ו-57]], לאחר שבעל הרישיון הכללי הזהירו בכתב שלא לעשות כן, דינו - קנס.

@ 108. התראּות כבית דואר (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) לא יסמן אדם מקום השייך לו או הנמצא בשליטתו, בסימנים, מלים או אותיות המצביעים או המרמזים, כי יש במקום תיבת דואר או כי המקום הוא בית דואר של בעל רישיון, ולא ירשה בו את קיומם, אלא בהרשאת בעל הרישיון.
: (ב) מי שהפר הוראות סעיף זה, דינו - קנס כאמור [[#סעיף 61|בסעיף 60(א)(1) (([צ&quot;ל: בסעיף 61(א)(1)])) לחוק העונשין]].

@ 109. עיסוק בבית דואר או לידו
: מי שעסק במסחר, במלאכה או ברוכלות, בתוך בית דואר או סמוך לפתחו, דינו - קנס.

== פרק ז'1: אמצעי אכיפה מינהלית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;רישיון&quot; - לרבות היתר כללי לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד התקשורת;
:- &quot;הכנסה שנתית&quot; - סך ההכנסות של המפר בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב כמשמעותה [[בסעיף 109ב1]], בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לאותה שנת כספים, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 109ב. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשע״ז, תשפ&quot;ב, [י&quot;פ הודעות])
: (א) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 400,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 460,730 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-2% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) הפר הוראה שניתנה כאמור [[בסעיף 1ה(ב)]] ושנועדה למנוע פגיעה במתן שירותי הדואר באורח תקין וסדיר או פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר;
:: (1א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 1ה(ג)]] ושנועדה למנוע פגיעה או נזק כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2) התנה שירות ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר או באי-קבלת שירות מבעל רישיון אחר, והכל בניגוד להוראת [[סעיף 1ז]] או תנאי מתנאי אישור שניתן לפיו;
:: (2א) הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 5א1(ג)]] בעניין שירות חדש;
:: (2ב) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר בניגוד להוראות [[סעיף 5א2(א)]] או בניגוד לתנאים והגבלות שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה כאמור [[באותו סעיף]];
:: (2ג) סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בלי שהתקיים תנאי מהתנאים כאמור [[בסעיף 5א2(ג)]];
:: (2ד) החזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה ללא קבלת היתר מהשר או בניגוד לתנאים שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה, כאמור [[בסעיף 5א2(ב)]];
:: (3) לא סיפק לבעל רישיון אחר שירות המבוסס על התשתית שלו בהתאם לקביעה או הוראה לפי [[סעיף 5ב(א)]];
:: (4) לא סיפק לציבור שירות דואר שנקבע כשירות דואר בסיסי בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]] או חרג מתקני איכות או שירות שנקבעו לפי [[הסעיף האמור]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) דרש תשלום לא אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי, בניגוד להוראות [[סעיף 37(ב)]];
:: (7) הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 37(ד)]] בעניין תשלום בעד שירות דואר או עדכון סכום התשלום;
:: (8) הפר הוראה שנתן השר בעניין תשלום בעד שירות דואר, תשלום בעד מקבץ שירותי דואר או הפרדת תשלום, לפי [[סעיף 37(ו)]];
:: (9) נתן הנחה ללקוח עסקי בעד שירות דואר באופן מפלה, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(א)]];
:: (10) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ה)]] בעניין ביטול אמות מידה כאמור [[באותו סעיף]], שינוי שלהן או הוראה אחרת בעניינן;
:: (11) הפר הוראה שנתן השר לפי [[סעיף 37א1(ו)]] בעניין פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן;
:: (12) קבע כלל בעניין מהעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]], הטעון את אישורו של השר מראש ובכתב בלי לקבל אישור כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א2)]];
:: (13) פעל בניגוד להוראת השר לפי [[סעיף 53(ב) רישה]] שנקבעה בעניינים המנויים [[בסעיף 53(א)]].
: (א1) (((פקע).))
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
:: (1) לא מסר בכתב מידע בתוך התקופה שנקבעה לכך או באופן הקבוע לכך בדרישת השר בכתב לפי [[סעיף 1ו]];
:: (1א) לא מסר הודעה לשר לפני תחילת מתן שירות חדש, בניגוד להוראות [[סעיף 5א1(ב)]];
:: (1ב) לא פרסם באתר האינטרנט שלו תשלום שקבע לפי [[סעיף 37(ג)]];
:: (1ג) לא מסר הודעה באופן או במועד שעליו הורה השר, על תשלומים שהוא דורש או שבכוונתו לדרוש או על כל שינוי בתשלומים כאמור בניגוד להוראות [[סעיף 37(ה)]];
:: (1ד) לא פרסם את אמות המידה או שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו או לא מסר הודעה על הפרסום, בניגוד להוראות [[סעיף 37א1(ג)]];
:: (1ה) לא מסר מידע שהשר דרש לפי [[סעיף 37א1(ד)]] לגבי אמות המידה או ההנחות הניתנות לפיהן, או נתן הנחה לאחר שלא מסר מידע כאמור;
:: (2) לא סימן דבר דואר המועבר על ידו או בית דואר שלו, בניגוד להוראת [[סעיף 52(ב)]];
:: (2א) לא פרסם באתר האינטרנט שלו כלל שקבע או שינה כאמור [[בסעיף 53(א)]] כל תקופת תוקפו, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א)]];
:: (2ב) לא מסר הודעה בעניין כלל או שינוי בכלל שביקש לקבוע, או לא פרסם אותו באתר האינטרנט שלו, במועד שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 53(א1)]];
:: (3) קיבל דבר דואר רשום למשלוח כשלא מצוינים על גביו הפרטים שיש לציינם לפי [[סעיף 56א(א)(1) ו־(2)]], בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ב)]];
:: (4) לא ציין בהודעת דואר רשום את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר הרשום, בניגוד להוראות [[סעיף 56א(ג)]];
:: (5) לא מסר לפקח, בכתב, מידע או מסמך לפי דרישה שנמסרה לו בכתב, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88כג(2)(ב)]];
:: (6) הפר תנאי מתנאי רישיונו או לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל לפי תנאי כאמור, בכל הנוגע לשירותים שאינם השירותים הכספיים, בפרק הזמן שנקבע בהוראה.
: (ב1) סיפק אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, בלא רישיון או היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 1א]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))) או בסכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית שלו, לפי הנמוך.
: (ב2) הפרה החברה הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי [[סעיף 126(א)]], כמפורט [[בטור א' לתוספת]], רשאי המנהל להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום הקבוע [[תוספת|בטור ב' לצידה]].
: (ג) (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת תנאי מתנאי ההיתר לשירותים כספיים שנקבע לפי [[סעיף 88ב]], רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))).
: (ד) הפרה החברה, ואם החברה הבת נותנת את השירותים הכספיים בעצמה - החברה הבת, הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (((החל מהמועד הקובע):)) הפרה החברה הבת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש&quot;ח))):
:: (1) לא סיפקה לציבור שירות כספי בסיסי או חרגה מתקני איכות או שירות, בניגוד להוראות [[סעיף 5ג]];
:: (2) הפרה הוראה מההוראות שנקבעו לפי [[סעיף 88ה5]] לעניין גילוי נאות;
:: (3) לא מסרה ללקוח מידע, בהתאם להוראות [[סעיף 88ה6]];
:: (3א) התנתה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר, בניגוד להוראות [[סעיף 88ה7]];
:: (4) הפרה הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 88ה8]] לעניין מועד זקיפת חיובים לחשבון של לקוח;
:: (4א) לא שמרה מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(א)]], או לא שמרה מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות [[סעיף 88ז1(ב)]];
:: (5) לא מסרה בכתב מידע או מסמך, לפי דרישה שנמסרה לה בכתב, בניגוד להוראות [[סעיף 88ט2]] [[או 88כג(3)(ב)]];
:: (6) גבתה תשלום בעד שירות כספי בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88י(א)(1)]];
:: (7) לא קיימה הפרדה חשבונאית, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 88יא(ד1)]];
:: (8) הפרה הוראה שנתן המפקח לפי [[סעיפים 88יד]] [[או 88טו]];
:: (9) לא הגישה דוח למפקח, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(א) או (ג)]], או לא פרסמה פרטים מהדוח הכספי, בניגוד להוראות [[סעיף 88יט(ב)]];
:: (10)  הפרה תנאי מתנאי רישיונה בנוגע לשירותים הכספיים.

@ 109ב1. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, החברה הבת או החברה הפרו הוראה החלה עליהם כאמור [[בסעיף 109ב]], או כי אדם הפר הוראה החלה עליו לפי [[סעיף 109ב(ב1)]] ([[בפרק זה]] - המפר) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה, ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות [[סעיף 109ב2]] וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור [[בסעיף 109ב3(ד)]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 109ד]], ושיעור התוספת.

@ 109ב2. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ב)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 109ב1]] רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, בכתב או בעל פה כפי שיקבע המנהל או המפקח, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה ב-30 ימים נוספים.

@ 109ב3. החלטת המנהל או המפקח ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 109ב2]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 109ג1]].
: (ב) החליט המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל או המפקח, לפי העניין, את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 109ב2]], בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[הסעיף האמור]], יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 109ג. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 109ג1. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) או המפקח, לפי העניין, אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[סימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי [[פרק זה]], ובשיעורים שיקבע.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשע״ד–2013]].))

@ 109ד. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה חצי אחוז ממנו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה כאמור [[בסעיף 109ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 109ה. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 109ב2]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 109ט]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[אותו סעיף]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי לפי [[פרק זה]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 109ה1. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 109ב3]].

@ 109ו. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 109ו1. פריסת תשלום העיצום הכספי (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות את הפריסה, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
: (ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את ההחלטה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות [[סעיף 109ו]].

@ 109ז. גביה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרישיון לפי הוראות רישיונו, כולן או מקצתן, ורשאי הוא לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

@ 109ז1. (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

=== סימן ב': התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז2. התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 109ב]], והתקיימו נסיבות שקבע המנהל או המפקח, לפי העניין, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות [[סימן ב']], להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]((;)) בסעיף קטן זה, &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 109ד]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 109ז3]].
: (ג) נהלים לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 109ז3. בקשה לביטול התראה מינהלית (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 109ז2]], רשאי הוא לפנות למנהל או למפקח, לפי העניין, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) קיבל המנהל או המפקח, לפי העניין, בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 109ז4. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין [[סעיף 109ד(א)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 109ד(ב)]], והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 109ב1]], בשינויים המחויבים.
: (ג) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 109ב2]] [[ו-109ב3]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ב) ===

@ 109ז5. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשפ&quot;ב)
: על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] או על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 109ח. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי [[פרק זה]] לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 109ב]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר המנהל או המפקח, לפי העניין, למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל או המפקח, לפי העניין, הליכים לפי [[פרק זה]] בשל ההפרה.

@ 109ט. ערעור (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי [[פרק זה]], ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או המפקח, לפי העניין, או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 109ט1. פרסום (תיקון: תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) הטיל המנהל או המפקח עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי מועד ביצוע ההפרה ואם אינו ידוע - המועד שבו נודע לו על ביצועה, ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 109ט]] על החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א).
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי [[סעיף 109ב2]], ובלבד שהמנהל או המפקח, לפי העניין, הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 109ב1]].
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד, יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל או המפקח אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 109ט2. אצילת סמכויות (תיקון: תשפ&quot;ב)
: המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הממונה על תחום הדואר במשרד התקשורת את סמכותו לנקוט אמצעי אכיפה מינהלית לפי חוק זה; הודעה על אצילת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 109י. (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב) : (((בוטל).))

== פרק ח': העברת עובדים, נכסים, זכויות וחובות, התחייבויות ותביעות (תיקון: תשס&quot;ד) ==

=== סימן א': העברת עובדים מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 110. הסכם להעברת עובדים
: נחתם בין המדינה לבין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות הרשות יחולו הוראות אלה מיום תחילתו של ההסכם (להלן - הסכם להעברת עובדים):
: (1) עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר;
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד המדינה שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) עובד שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) ולא הסתגל לעבודה ברשות בתנאים ובתקופה שנקבעו בהסכם להעברת עובדים, לא יחולו עליו הוראות פסקה (2) וזכויותיו יהיו כפי שנקבע בהסכם להעברת עובדים;
: (4) זכויותיו של עובד שהועבר כאמור כלפי המדינה מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד המדינה, שהרשות קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת עובדים - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן מן המדינה.

@ 111. הסכם עבודה
: תנאי הסכם עבודה בין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, שעניינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, טעונים אישור השר ושר האוצר, וזאת לתקופה של שנה אחת מיום העברת רוב עובדי שירותי הדואר במשרד התקשורת לרשות.

=== סימן א'1: העברת עובדים מהרשות לחברה (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 111א. הסכם להעברת עובדים לחברה (תיקון: תשס&quot;ד)
: נחתם בין הרשות לבין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, לאחר שקוים משא ומתן בין הצדדים, הסכם בדבר העברת עובדים משירות הרשות לשירות החברה, יחולו ההוראות כמפורט להלן מיום תחילתו של ההסכם (בסעיף זה - הסכם להעברת עובדים לחברה):
: (1) עובד הרשות שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שקבע השר;
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (היום שבו יחל עובד הרשות להיות עובד החברה), התשס״ו–2006]].))
: (2) על אף האמור בכל דין, עובד הרשות שהפך להיות עובד החברה כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה - עובד מועבר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
: (3) זכויותיו של עובד מועבר כלפי הרשות מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותו עובד הרשות, שהחברה קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת העובדים לחברה - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן אלא מהחברה;
: (4) עובד מועבר שערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]] היה זכאי לגמלאות לפי [[חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש&quot;ל-1970]] (בסעיף זה - חוק שירות המדינה ((())גמלאות(())){{ריק}}), ימשיך להיות זכאי לגמלאות כאמור;
: (5) על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, כל העלאה של המשכורת, לרבות באמצעות קידום בדרגה או מתן תוספות שכר, שתינתן לעובדים המועברים לחברה במסגרת ההסכם להעברת עובדים לחברה, לא תביא לשינוי בגמלה המשולמת למי שפרש מהרשות לפני יום ההעברה לחברה, ושהוראות [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]] הוחלו לענין גמלתו.

@ 111ב. קרן להבטחת תשלומי פנסיה לעובדים (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: (א) החברה תעביר לקרן לצבירת תשלומי גמלאות לעובדי החברה שתאושר בידי שר האוצר (בסעיף זה - הקרן), שיעור מתוך הכנסות החברה כלהלן:
:: (1) בשנת 2005 - 1.5%;
:: (2) בשנים 2006 ו-2007 - 2.5%;
:: (3) החל בשנת 2008 ועד הפקדת יתרת הגירעון האקטוארי - 3.5%.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;הכנסות החברה&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 37א(א)]];
::- &quot;יתרת הגירעון האקטוארי&quot; - סכום יתרת הגירעון ביעודות הצבורות בחברה לצורך תשלומי הגמלאות לעובדיה שעליהם חל [[חוק שירות המדינה (גמלאות)]], ביחס להתחייבויות לגמלאות לעובדים אלה, לאחר הפקדת סכומים שונים שהוסכמו, כפי שייקבע בין החברה לבין נציגות העובדים, באישור החשב הכללי במשרד האוצר ערב תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]].
: (ג) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכויות החברה או העובדים לפי כל דין או הסכם.

=== סימן ב': העברת נכסים, זכויות, חובות ותקציב מהמדינה לרשות (תיקון: תשס&quot;ד) ===

@ 112. הסכם להעברת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ו, תש&quot;ן)
: (א) [[בסימן זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר, בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לרשות את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי השירותים אשר יינתנו בידי הרשות, החל ביום שייקבע לפי [[סעיף 127(ג)]], ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי השירותים האמורים ערב היום האמור; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים.
: (ג) העברת זכויות לרשות לפי ההסכם להעברת נכסים או רישום הזכויות על שמה, פטורים מתשלום החל לפי כל דין או הסכם על העברה או רישום כאמור; שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות גם מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.

@ 113. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות
: משנחתם ההסכם להעברת נכסים רשאי השר לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

@ 114. העברת תקציב
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;היום הקובע&quot; - היום שנקבע לפי [[סעיף 127(ג)]];
::- &quot;השנה השוטפת&quot; - שנת הכספים שבה היום הקובע.
: (ב) הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים אשר הוקצבו בחוק התקציב לשנה השוטפת לפעולותיהן של יחידות משרד התקשורת המועברות לרשות וטרם הוצאו ביום הקובע; עד לסיומה של שנת הכספים השוטפת יהיה התקציב לפעולות הרשות לפי התקציב שהועבר לרשות כאמור, בשינויים הנובעים מהקמת הרשות.

@ 115. תביעות תלויות ועומדות
: השר רשאי לקבוע בצו כי הרשות תבוא במקום המדינה לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, שהן בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור [[בסעיף 112(ב)]], וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה.

=== סימן ב'1: העברת נכסים, זכויות, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה ומהמדינה או מבנק הדואר לחברה (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2) ===

@ 115א. העברת נכסים, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;יום התחילה&quot; - יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]];
::- &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו ערב יום התחילה של הרשות יהיו החל ביום התחילה של המדינה.
: (ג) כל תביעה של הרשות או נגדה שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.

@ 115ב. העברת נכסים מהמדינה לחברה בהסכם (תיקון: תשס&quot;ד)
: על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לחברה את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעברו מהרשות למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], והדרושים לשם מתן השירותים אשר יינתנו בידי החברה לפי הוראות חוק זה ([[בסימן זה]] - הסכם להעברת נכסים).

@ 115ג. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לענין העברת הפעילות, הנכסים, החובות וההתחיבויות מהרשות למדינה ומבנק הדואר ומהמדינה לחברה, הוראות, על אף האמור בכל דין, בכל אחד מאלה:
: (1) פטור מלא או חלקי ממסים, מתשלומי אגרות או מתשלומי חובה אחרים, בתנאים שקבע;
: (2) הוראות ותיאומים לענין חבות המס, לרבות לענין קביעת יום רכישה, מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה או יתרת שווי רכישה;
: (3) הוראות מיוחדות לענין קביעת ההכנסה החייבת וחישובה, והמסים החלים על החברה, לרבות בנוגע להסדרי הפרישה והגמלאות של עובדי הרשות.
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים), התשס״ו–2006]].))
: ((פורסמו [[תקנות הדואר (הוראות מס), התשס״ו–2006]].))

@ 115ד. העברת זכויות, חובות והתחייבוית, מהמדינה לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד)
: (א) שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור הועדה, יקבע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]].
: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, כי החברה תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של הרשות או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי הוראות [[סעיף 115א]], כולן או חלקן.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ה. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות מבנק הדואר לחברה, בצו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או בהסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום בנק הדואר, הן לגבי הזכויות והסמכויות של בנק הדואר והן לגבי החבויות וההתחייבויות שהיו מוטלות על הבנק ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

@ 115ו. תביעות תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: שר האוצר בהסכמת השר, רשאי, לקבוע בצו, כי החברה תבוא במקום בנק הדואר לענין תביעות שהיו תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו, כולן או חלקן, ערב יום התחילה.
: ((פורסם [[צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006]].))

=== סימן ג': העברת פעילות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב) ===

@ 115ו1. תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות מהחברה לחברה הבת (תיקון: תשע&quot;ב)
: הוראות [[סעיף 115ג]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין העברת פעילות, נכסים, חובות והתחייבויות מהחברה לחברה הבת.

== פרק ט': הוראות שונות ==

@ 116. המדינה כמקבל שירות
: דין המדינה כדין כל מקבל שירות לענין קבלת שירותים על פי חוק זה.

@ 117. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 117א. (תיקון: תש&quot;ן, תשנ&quot;א, תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשס&quot;ד) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ד, תשפ&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 121. היתרים קיימים (תיקון: תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ב, תשפ&quot;ב)
: (א) היתר שניתן לפי פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976, ושהיה בתוקף ערב קבלתו של חוק זה בכנסת רואים אותו כהיתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) שניתן לפי חוק זה.
: (ב) מי שנרשם כבעל היתר, מכוח ההיתר הכללי לאיסוף, העברה או מסירה של מכתבים, שניתן לפי הוראות [[סעיף 50 לחוק זה]], כנוסחו לפני יום תחילתו של [[16:299603|תיקון מס' 8]], ורישומו כאמור היה בתוקף ערב היום האמור, יראו אותו כמי שפועל לפי היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לאחר היום האמור.
: (ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי הוראות [[סעיף 1ב]] [[או 1ג]], לפי הענין, לשנות היתר שהוענק כאמור, להגבילו, להתלותו או לבטלו, ובכלל זה ליתן תחתיו רישיון או להעניק היתר (((החל מהמועד הקובע: כללי))) לפעילויות שניתן לגביהן היתר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), כולן או מקצתן.

@ 122. שמירת דינים
: אין האמור בחוק זה גורע מסמכויות בדיקה ופיקוח על דברי דואר מכוח כל חיקוק.

@ 123. ביטול
: פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל&quot;ז-1976 - בטלה.

@ 124. : ((הנוסח שולב בחוק בנק הדואר, התשי&quot;א-1951.))
@ 125. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבזק, התשמ&quot;ב-1982]].))

@ 126. ביצוע ותקנות (תיקון: תש&quot;ן, תשס&quot;ד)
: (א) שר התקשורת אחראי לביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ורשאי הוא, באישור הועדה, להתקין תקנות בדבר פיקוח על בעל רישיון, על פעולותיו של בעל רישיון והבאים מטעמו, על אופן מתן שירותים על ידי בעל רישיון, וכן בדבר התנאים שבהם רשאי בעל רישיון להגביל או להפסיק את מתן השירותים הניתנים על ידו, כולם או מקצתם.
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ״ה–1995]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס&quot;ח-2008]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022]].))
: (ב) (((בוטל).))

@ 126א. שינוי [[התוספת]] (תיקון: תשפ&quot;ב)
: השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לשנות בצו את [[התוספת]], ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע [[בטור ב' לתוספת]] לא יעלה על 200,000 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2022))).

@ 126ב. נוהל דרישת מידע (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (א) המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]], [[88כג(2)(ב)]] [[ו-37א1(ד)]].
: (ב) המפקח יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי [[סעיפים 1ו]] [[ו-88כג(3)(ב)]].
: (ג) נהלים שנקבעו לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 127. תחילה
: (א) תחילתם של [[סעיפים 2 עד 4]], [[8 עד 20]], [[25]], [[26]], [[29(ב)]], [[34]], [[112]], [[117]] [[ו-126]] ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות.
: (ב) תחילתו של [[סעיף 125(2)]] ביום תחילתו של [[חוק הבזק]].
: (ג) תחילתם של יתר סעיפי חוק זה ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו, באישור שר האוצר, ההסכמים האמורים [[בסעיפים 110]] [[ו-111]] וההסכם להעברת נכסים האמור [[בסעיף 112]], ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום החתימה על ההסכמים האמורים.

@ 128. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך עשרים ימים מקבלתו בכנסת.

== תוספת (תיקון: תשפ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 109ב(ב2)]]))) ====
: [[בתוספת זו]], &quot;התקנות&quot; - [[=תקנות|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ&quot;ה-1995]].
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} ההוראה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) החברה לא מסרה דיווח על אירוע מיוחד בסמוך לאחר התרחשות האירוע בניגוד [[לתקנה 8 לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) החברה לא המציאה תוכניות, דינים וחשבונות ומסמכים אחרים כמפורט [[בתוספת לתקנות]], במועדים הקבועים [[בתקנות]], בנושאים ובמתכונת כפי שנקבעו, בניגוד [[לתקנה 9(א) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) החברה לא מסרה דוח שנתי או רבעוני בניגוד [[לתקנה 9(ב) לתקנות]]; || 200,000
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) החברה לא המציאה דוחות מיוחדים שעניינם שירותי דואר לציבור במועד שנקבע בניגוד [[לתקנה 10 לתקנות]]. || 200,000
|}

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ד' בשבט התשמ&quot;ו (14 בינואר 1986).
&lt;חתימות&gt;
* יצחק שמיר, שר החוץ, ממלא מקום ראש הממשלה
* אמנון רובינשטיין, שר התקשורת
* חיים הרצוג, נשיא המדינה</text>
      <sha1>l38hq9bih7g49hl1rkem9zue7iq26ma</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הדואר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>318638</id>
    <revision>
      <id>3080298</id>
      <parentid>3076923</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T07:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3080297]</comment>
      <origin>3080298</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="240833" sha1="3wfr3fdjnnlobsgsg1gy3cn2lnap55g" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001203}} '''חוקים קודמים:''' ''פקודת בתי הדואר:'' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קט״ו, עמ׳ 115|פקודת בתי הדואר|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563547.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 96|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 1, 1142|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561626.pdf}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 1, 68|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561746.pdf}}, {{ח:תיבה|129|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א״י)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561791.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 121|פקודת תחוקת־הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562175.pdf}}; {{ח:תיבה|1948, תוס׳ 1, 27 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Amendment}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 219|חוק בנק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208188.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 85|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208189.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 103|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208190.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 44|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208191.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 44|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208193.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208192.pdf}}, {{ח:תיבה|352|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317753.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 17|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208194.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ד, 57|תקנות־שעת־חירום (תיקון פקודת בתי הדואר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3066.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ד, 40|חוק לקיום תקפן של תקנות־שעת־חירום שונות|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_210076.pdf}}. ''פקודת הדואר [נוסח חדש]:'' {{ח:תיבה|דמ״י תשל״ז, 567|פקודת הדואר|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_vn_525762.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ז, 222|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317405.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 118|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317799.pdf}}, {{ח:תיבה|118|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317800.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 92|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208195.pdf}}, {{ח:תיבה|174|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208196.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 218|חוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208164.pdf}}. ''פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של ישראל, 1941:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1941 תוס׳ 1, 125|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א״י)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561791.pdf}}. ''חוק בנק הדואר, תשי״א–1951:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 219|חוק בנק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208188.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 85|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208189.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 114|חוק ההתיישנות|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208303.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 2|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_306557.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 100|חוק רשות הדואר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210472.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 63|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 91|חוק מדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ו, 79|חוק רשות הדואר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210472.pdf}}, {{ח:תיבה|162|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317476.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 26|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317477.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 121|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211618.pdf}}, {{ח:תיבה|131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210812.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 218|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210895.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 42|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211668.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 36|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211018.pdf}}, {{ח:תיבה|39|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211659.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 162|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 170|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|524|תיקון לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300999.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 96|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2040.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 143|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 566|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 450|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381149.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 816|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|961|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 165|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1029|חוק התקשורת (שידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14308264.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;amp;fileName{{=}}ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;amp;type{{=}}4}}.

''שינוי התוספת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ב, 889|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5428.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1566|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7150.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ד, 2651|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6726.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 3201|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1911|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 7043|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8098.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2639|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2557|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9328.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2733|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10121.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2671|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11021.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2350|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11952.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 6081|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2781|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14129.pdf}}. ''דחיית המועד הקובע:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 1564|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7273.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 585|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7335.pdf}}, {{ח:תיבה|1570|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7403.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 832|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7488.pdf}}, {{ח:תיבה|1384|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 683|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7611.pdf}}, {{ח:תיבה|1704|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 643|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7771.pdf}}, {{ח:תיבה|1386|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 898|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7937.pdf}}, {{ח:תיבה|2584|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8050.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1912|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8157.pdf}}, {{ח:תיבה|3520|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8251.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 454|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8332.pdf}}, {{ח:תיבה|1822|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8662.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1764|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9129.pdf}}, {{ח:תיבה|3830|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9523.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1864|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9958.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|המועד הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|תיקון מס׳ 11}} (”'''המועד הקובע'''“), שעניינו הסמכת בנק הדואר למתן שירותים כספיים, נדחה &lt;s&gt;ליום 31.7.2022 (120 חודשים מיום 31.7.2012)&lt;/s&gt; ליום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1: רישוי שירותי דואר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רישיון כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: מתן שירותי דואר על פי רישיון כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: התקשרויות וחובות במישור הבין־לאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: מועצת הרשות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: תפקידי המועצה וסמכויותיה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: מנהל הרשות ועובדיה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: תשלומים ותמלוגים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פעולות בעל רישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: ייחוד פעולות וזכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: העברת דואר ומסירתו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הובלת דואר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: הובלה בארץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: הובלה בין־לאומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: תנאי שירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: סמכויות הקשורות במקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: אחריות וחסינות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן א|סימן א׳: מתן השירותים הכספיים על פי היתר לשירותים כספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ב|סימן ב׳: שירות ללקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות לעניין מתן השירותים הכספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ד|סימן ד׳: פיקוח וביקורת על השירותים הכספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבירות, עונשין וסדרי דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: עבירות בשירות הדואר והפרת חובת סודיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: עבירות כלפי הדואר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: אמצעי אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: העברת עובדים, נכסים, זכויות וחובות, התחייבויות ותביעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: העברת עובדים מהמדינה לרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א1|סימן א׳1: העברת עובדים מהרשות לחברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: העברת נכסים, זכויות, חובות ותקציב מהמדינה לרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב1|סימן ב׳1: העברת נכסים, זכויות, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה ומהמדינה או מבנק הדואר לחברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: העברת פעילות מהחברה לחברה הבת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״ד, תשס״ד־2, תשס״ו, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”בעל ענין“, ו”החזקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בול“ – בול דביק או תווית אחרת, מיטבע או סימן שאישר השר או מינהל דואר־חוץ לציון תשלומם של דמי דואר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בזק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דואר“ – מבנה או מקום אחר, לרבות תיבת דואר, שייעד בעל רישיון לקבלת דבר דואר, להעברתו או למסירתו, או לעיסוק בעניני בעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר לפי חוק זה, וכן החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר כללי לפי חוק זה, וכן החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המדינה ומוסדותיה;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית או תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי רשות מקומית, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהם נותנים לציבור;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד שהוקם בחוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דברי בולים“ – מעטפה, איגרת, גלויה, וכל אריזה אחרת שעליהן מוטבע בול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דברי דואר“ – מכתב, גלויה, עיתון, דבר דפוס, דוגמה, חבילה וכל צרור וחפץ אחרים הניתנים להעברה בדואר ולרבות מברק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי דואר“ – התשלום בעד העברת דבר דואר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – {{ח:הערה|(תוחלף במועד הקובע):}} היתר כללי שהוענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ג|סעיף 1ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר כללי“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} היתר כללי שהוענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ג|סעיף 1ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר לשירותים כספיים“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} היתר שניתן לחברה הבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 88ב|סעיף 88ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – חברת דואר לישראל בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה הבת“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 88יא|בסעיף 88יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכללים“ – הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – המפקח לענייני השירותים הכספיים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 88יג|סעיף 88יג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות הדואר שהוקמה ופעלה לפי חוק זה כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|תיקון מס׳ 8}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השירותים הכספיים“ – השירותים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 88א|בסעיף 88א(א)(1) עד (6)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השירותים הכספיים“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} השירותים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 88א|בסעיף 88א(א)(1) עד (9)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – השר יחד עם שר האוצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יוצא“, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט – היוצא מישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח עסקי“ – לקוח שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
{{ח:תתת|(3)}} עוסק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(4)}} גוף שהוקם לפי חוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מברק“ – מסר בכתב או בדרך אחרת המועבר, או המיועד להעברה, באמצעי בזק או בדרך מהירה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדריך הדואר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט – לרבות הבעלים, השוכר, המסיע, המטיס או המשיט, או מי מטעמם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכנס“, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט – הנכנס לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן דואר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנים“, לענין דבר דואר – מדוור בישראל וממוען למקום בישראל, ולענין דמי דואר – דמי הדואר המוטלים על דבר דואר כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד דואר“ – כל המועסק בכל ענין של בעל רישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון כללי או רישיון מיוחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי“ – רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, ולענין החברה – גם למתן שירותים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מיוחד“ – רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, המוגבל לפי סוגי השירותים, סוגים של דברי דואר, מועדי מתן השירותים, מקומות מתן השירותים או הסוגים של מקבלי השירותים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי דואר“ – השירותים להעברת דברי דואר בישראל, מישראל לארצות חוץ ומארצות חוץ לישראל, לרבות שירותי דואר בתחום המוסדר ותברוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי דואר בסיסיים“ – שירותי דואר הכלולים ברשימה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי דואר בתחום המוסדר“ – איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גרם, למען הזולת, וכן תברוקה, והשירותים הכרוכים בפעולות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי דואר בתחום השמור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים פיננסיים“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} כל שירות שתאגיד בנקאי רשאי לתת לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, למעט שירותים המנויים {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 10|בפסקאות (5), (6), (12) ו־(13) של הסעיף האמור}}, ולמעט קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 10|בפסקה (9) של אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שק דואר“ – שק, ארגז, חבילה וכל כלי קיבול אחר שבהם מובילים דברי דואר במהלך העברתם בדואר, בין שיש בהם ובין שאין בהם דברי דואר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תברוקה“ – שירות למען הזולת לקבלת מברקים, העברתם ומסירתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיבת דואר“ – כל תיבה או כלי קיבול אחר של בעל רישיון לקבלת דואר לשם העברתו בדואר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 8“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|פרק ד׳ בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 13“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 13), התשפ״ב–2022}}.

{{ח:קטע2|פרק א1|פרק א׳1: רישוי שירותי דואר|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}

{{ח:סעיף|1א|זכות המדינה וחובת רישוי|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} למדינה הזכות לתת שירותי דואר.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי חוק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר כללי שהוענק לפי חוק זה ({{ח:פנימי|פרק א1|בפרק זה}} – היתר), ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;
{{ח:תתת|(2)}} כתב בי־דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;
{{ח:תתת|(3)}} דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו.

{{ח:סעיף|1ב|מתן רישיון, ביטולו, הגבלתו התלייתו או שינויו|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים; רישיון יכול שיינתן גם לגבי שירותים שהוענק לגביהם היתר.
{{ח:תת|(ב)}} במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;
{{ח:תתת|(2)}} התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;
{{ח:תתת|(3)}} תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;
{{ח:תתת|(4)}} שיקולים שבטובת הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.
{{ח:תת|(ה)}} לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד – נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ח), ומהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 88י|סעיפים 88י}} {{ח:פנימי|סעיף 126|ו־126}}, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון או בבעל הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;
{{ח:תתת|(3)}} דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
{{ח:תת|(ז)}} רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
{{ח:תת|(ח)}} השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ט)}} השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
{{ח:תתת|(1א)}} חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק זה או לפיו;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת או הוראה שניתנה לפיהם, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – לרבות הפרה של תנאים שונים שאינם מהותיים;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;
{{ח:תתת|(5)}} בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או שמתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}, או הליכי פשיטת רגל לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, ואם הוא תאגיד – גם אם החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.

{{ח:סעיף|1ג|מתן היתר|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להעניק היתר כללי למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ולקבוע בו תנאים; ההיתר יכול שיוענק גם לגבי שירותים שניתן לגביהם רישיון, וכן יכול שיהיה מוגבל לפי מועד מתן השירותים, סוג השירותים, סוג דברי הדואר, מקום מתן השירותים או סוג מקבלי השירותים; היתר יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} ההיתר יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לתת מכוחו שירותי דואר בתחום המוסדר.
{{ח:תת|(ג)}} על ההיתר, על מבקש הרישום ועל מי שרשום לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף 1ב}} בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|1ד||תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|1ה|חובת מתן שרותי דואר באופן תקין וסדיר|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ייתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, על פי הרישיון או ההיתר ועל פי ההוראות שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי להורות לבעל רישיון על פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט לשם מניעת פגיעה או נזק כמפורט להלן, באופן ובתנאים שיורה, אף בלי שנתן הזדמנות לבעל הרישיון לטעון את טענותיו, אם ראה כי בעל הרישיון פועל באופן העלול לגרום לאחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פגיעה מיידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר;
{{ח:תתתת|(ב)}} נזק בלתי הפיך לדברי דואר;
{{ח:תתתת|(ג)}} פגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום שירותי הדואר.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקפן עם נתינתן ויהיו בתוקף לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על תשעה חודשים מיום שניתנו; השר ייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר מתן ההוראות ולא יאוחר מתום 15 ימים לאחר כניסת ההוראות לתוקפן.

{{ח:סעיף|1ו|חובת בעל רישיון למסור מידע|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} השר רשאי לדרוש בכתב ולקבל מבעל רישיון, כל מסמך וכל מידע הנדרש, לדעת השר, לצורך פיקוח או ביקורת על בעל הרישיון או לשם הסדרת תחום הדואר; בעל רישיון שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה, בכתב, בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לענין זה, ”מסמך“ ו”מידע“ – לרבות ”חומר מחשב“ ו”פלט“ כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|1ז|התניית שירות בשירות|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי־קבלת שירות מבעל רישיון אחר, אלא אם כן השר אישר לו לעשות כן, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף זה, ”שירות“ – שירות דואר או שירות אחר הניתן על ידי בעל רישיון.

{{ח:סעיף|1ח|אגרות בעד מתן רישיונות או בעד רישום לפעול לפי היתר|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} השרים רשאים לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישום לפעול לפי היתר;
{{ח:תת|(2)}} אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן;
{{ח:תת|(3)}} דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאות גביה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רישיון כללי|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: מתן שירותי דואר על פי רישיון כללי|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|2||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5א|מתן רישיון כללי לחברה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שירותי דואר;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו, והכל תוך שמירה על תחרות הוגנת, ובלבד שלא יהיה במידע או בדרך הצגתו או הפצתו משום פרסומת מסחרית; לענין זה, ”גוף ציבורי“ – לרבות גוף או מוסד אחר שאישר השר, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהוא נותן לציבור, ורשאי השר להתנות מתן האישור בתנאים, לרבות בדבר מהות המידע; הודעה על גוף ציבורי תפורסם ברשומות;
{{ח:תתת|(3)}} השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 88יא|בסעיף 88יא}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} כל שירות לחברה הבת, הניתן לשם מתן השירותים הכספיים;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} החברה לא תיתן, במישרין או בעקיפין, שירותים שלא הותרו לה במפורש לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג); לענין זה, ”החברה“ – בין בעצמה ובין באמצעות אחר מטעמה.
{{ח:תת|(ה)}} ביטל השר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף קטן 1ב(ט)}} את הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן השר רישיון כללי לפי סעיף זה, בדרך של מכרז; ניתן רישיון כללי כאמור, יחולו על בעל הרישיון כל ההוראות לפי חוק זה החלות על החברה, ויהיו לו הסמכויות, הזכויות והחובות, לרבות החובה למתן שירותי דואר בסיסיים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}}, שחלות על החברה לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|5א1|מתן שירות חדש על ידי החברה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שירות חדש“ – שירות נוסף על השירותים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א(א)}} שאינו שירות הדפסת דבר דואר ואינו שירות מהשירותים הכספיים.
{{ח:תת|(ב)}} החברה רשאית לתת שירות חדש אם הודיעה לשר על כך 14 ימים לפחות לפני תחילת מתן השירות החדש, ובלבד שאין במתן השירות החדש כדי לפגוע במתן שירותי הדואר והשירותים הכספיים באורח תקין וסדיר או כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
{{ח:תת|(ג)}} ראה השר כי מתן שירות חדש פוגע או עלול לפגוע במתן שירות דואר או שירות כספי באורח תקין וסדיר או בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לחברה שלא לתת את השירות או לתת אותו בכפוף לתנאים והגבלות שיורה לה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאפשרות החברה לתת שירותים שהותרו לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(ג)}} כנוסחו ערב ביטולו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf|בתיקון מס׳ 13}}.

{{ח:סעיף|5א2|מתן שירות הדפסת דבר דואר על ידי החברה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החברה רשאית לתת שירות הדפסת דברי דואר רק באמצעות תאגיד אחר המספק שירותי הדפסה שהחברה אינה מחזיקה באמצעי שליטה בו, אלא אם כן הותר לה לעשות כן לפי סעיף קטן (ב); השר רשאי לקבוע ברישיון הכללי של החברה תנאים והגבלות לעניין שירות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} החברה אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה, אלא אם כן השר התיר זאת מראש ובכתב, לאחר שנוכח שאין בכך כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר ובכפוף לתנאים שקבע ברישיונה הכללי, אם קבע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), החברה רשאית לתת שירות הדפסת דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות ההדפסה יכלול הדפסה של עד 1,000 דברי דואר לכל משלוח;
{{ח:תתת|(2)}} דברי הדואר יישלחו על ידי החברה.

{{ח:סעיף|5ב|חובת מתן שירותי דואר בידי בעל רישיון כללי לבעל רישיון אחר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם הגברת התחרות בתחום שירותי הדואר והבטחת רמת השירותים בתחום האמור, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, רשאי השר לקבוע כי בעל רישיון כללי חייב לתת לבעל רישיון אחר שירותים המבוססים על התשתיות של בעל הרישיון הכללי, לרבות גישה למרכזי חלוקה או לתאי חלוקה, וליתן הוראות בדבר אופן מתן השירותים או הגישה וההסדרים לביצועם; קביעה או מתן הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייעשו ברישיון, בהוראת מינהל או בתקנות, ובלבד שקביעה שענינה תשלום בעד שירותים לפי סעיף קטן זה תהיה בהסכמת שר האוצר; לענין זה, ”תשתית“ – ציוד, מיתקנים או מבנים המשמשים לשם מתן שירותי דואר.
{{ח:תת|(ב)}} לא קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר התשלומים לבעל רישיון כללי בעד מתן השירותים כאמור באותו סעיף קטן, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, בהסכמה, את התשלומים כאמור, ובאין הסכמה – יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, את התשלומים; קביעת השר כאמור יכול שתיעשה בהוראת מינהל או ברישיון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה)|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022}}.}}

{{ח:סעיף|5ב1||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|5ג|חובת מתן שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים בסיסיים לכלל הציבור בכל המדינה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים וכן השירותים הכספיים הבסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין־לאומיים, אמנות בין־לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין־לאומיים, אמנות בין־לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון או בהיתר לשירותים כספיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה)|תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי חייב לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} בעל רישיון כללי, והחברה הבת, לפי העניין, חייבים לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} נוכחו השרים כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול ברשימת שירותי הדואר הבסיסיים;
{{ח:תתת|(2)}} קיימים אזורים שבהם ניתן שירות הנכלל ברשימת השירותים הבסיסיים, על ידי בעל רישיון כללי בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} עלות מתן השירות כאמור בפסקה (2) עולה על התועלת של בעל הרישיון הכללי ממתן אותו שירות;
{{ח:תת}} רשאים הם לקבוע כי על בעל רישיון הנותן את שירותי הדואר הבסיסיים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא לכלל הציבור בכל המדינה, להשתתף במימון מתן שירותי הדואר הבסיסיים כאמור, הניתנים על ידי בעל רישיון כללי; קבעו השרים כאמור, רשאים הם לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: התקשרויות וחובות במישור הבין־לאומי}}

{{ח:סעיף|6|חובות מכוח המשפט הבין־&lt;wbr&gt;לאומי|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} חובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין־לאומיות בענין שירותי דואר, יקויימו בידי החברה או בידי מי שהשר יקבע בתקנות.

{{ח:סעיף|7|ביצוע פעולות במישור בין־&lt;wbr&gt;לאומי|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} השר רשאי ליפות כוחה של החברה להתקשר לצורך ביצוע תפקידיה עם מינהלים הנותנים שירותי דואר במדינות אחרות, בהתאם לאמנות בין־לאומיות שמדינת ישראל צד להן, או את כוחו של מי שקבע השר בתקנות לשם ביצוע התפקידים כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: מועצת הרשות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|13||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: תפקידי המועצה וסמכויותיה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|22||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24||תיקון: תש״ן, תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24א||תיקון: תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: מנהל הרשות ועובדיה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|26||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תש״ן, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35||תיקון: תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: תשלומים ותמלוגים|תיקון: תשס״ד, תשע״ב, תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתה של כותרת {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן זה}} במועד הקובע):}}

{{ח:סעיף|37|קביעת תשלומים בעד שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי|תיקון: תש״ן, תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי ידרוש תשלום סביר בעד שירות דואר שהוא נותן, ובכלל זה שירות דואר הכלול במקבץ שירותים או במקבץ שירותי דואר, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כללי ידרוש תשלום אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי; בסעיף קטן זה, ”לקוח פרטי“ – לקוח שאינו לקוח עסקי.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון כללי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התשלום שהוא דורש בעד שירות דואר, מקבץ שירותי דואר ומקבץ שירותים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי בעד שירות דואר כאמור באותו סעיף קטן ישולם תשלום, ובכלל זה תשלום מרבי או תשלום מזערי, והכול בהתאם להוראות שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות בדבר עדכון סכומי התשלומים לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה)|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי להודיע לו, באופן ובמועד שיקבע, על תשלום שבעל הרישיון הכללי דורש או שבכוונתו לדרוש בעד שירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן על כל שינוי בתשלום כאמור.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} ראה השר כי בעל רישיון כללי דורש תשלום שאינו סביר או אינו אחיד, או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום שירותי הדואר, בעד שירות דואר שלא נקבע לו תשלום, בעד שירות דואר שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי, בעד מקבץ שירותי דואר או בעד מקבץ שירותים, רשאי הוא להורות לו כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התשלום שידרוש בעד אותו שירות דואר או מקבץ שירותי דואר; תוקפה של הוראה לפי פסקה זו לא יעלה על תשעה חודשים מיום שניתנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} להפריד את התשלום בעד שירות הדואר הנכלל במקבץ שירותים, ובכלל זה במקבץ שירותי דואר, מהתשלום בעד מקבץ השירותים שאותו שירות דואר נכלל בו.
{{ח:תתת|(2)}} לא ייתן השר הוראה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן נתן לבעל רישיון כללי הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראה כאמור תינתן בהחלטה מנומקת בכתב ותחילתה תהיה במועד שהשר יקבע בה.
{{ח:תת|(ז)}} בחינת השר לפי סעיף קטן (ו) רישה אם תשלום בעד שירות דואר, ובכלל זה שירות דואר הנכלל במקבץ שירותי דואר או במקבץ שירותים, הוא תשלום שאינו סביר יכול שתיעשה בהתבסס על עלות מתן שירות הדואר בתוספת רווח סביר או על תשלום בעד אותו שירות דואר או בעד שירות דואר אחר בר־השוואה שבעל רישיון כללי או בעל רישיון אחר נותן, ולעניין שירות דואר הנכלל במקבץ שירותים – גם על עלות מקבץ השירותים.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקבץ שירותים“ – כמה שירותים הכוללים לפחות שירות דואר אחד, שנקבע להם תשלום כולל אחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקבץ שירותי דואר“ – כמה שירותי דואר שנקבע להם תשלום כולל אחד.

{{ח:סעיף|37א|תמלוגים|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החברה תשלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בתקופה שמיום תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|תיקון מס׳ 8}} עד יום כ״ג בסיון התשס״ה (30 ביוני 2005) – 3%;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופה שמיום כ״ד בסיון התשס״ה (1 ביולי 2005) עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007) – 2%;
{{ח:תתת|(3)}} בתקופה שתחילתה ביום ט״ו בתמוז התשס״ז (1 ביולי 2007) – 1%;
{{ח:תת}} לענין זה, ”הכנסות החברה“ – הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א) או (ג)}}, וכן הכנסותיה מהשירותים הכספיים שהתשלומים בעדם נקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 88י|סעיף 88י}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} לענין זה, ”הכנסות החברה“ – הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א) או (ג)}}, וכן הכנסותיה מהשירותים הניתנים לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי שאינו החברה ישלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיו, הכל כפי שקבעו השרים באישור הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} השרים רשאים לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לתשלום התמלוגים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לרבות לענין שינוי שיעור התמלוגים, מועדי תשלומם, הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים; קביעה לענין שינוי שיעור התמלוגים טעונה אישור הועדה.

{{ח:סעיף|37א1|הנחה בתשלום בעד שירות דואר ללקוח עסקי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי רשאי לתת הנחה בעד שירות דואר ללקוח עסקי בהתאם לאמות מידה שיקבע לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – אמות המידה), ובלבד שההנחה תינתן באופן בלתי מפלה ושהתשלום לאחר מתן ההנחה יהיה תשלום סביר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} אמות המידה יתבססו על השוני בעלות מתן השירות, במאפייניו, באופן אספקתו, היקפו ובאופן התשלום בעדו, ולא יהיה בהן כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון כללי יפרסם את אמות המידה וכל שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו, וימסור הודעה על הפרסום לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, והכול 14 ימים לפחות לפני יום הכניסה לתוקף של אמות המידה או השינוי, לפי העניין; לא פרסם בעל רישיון את אמות המידה או שינוי שלהן או לא מסר הודעה על פרסומם בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לא ייכנסו אמות המידה או השינוי לתוקף, ובעל הרישיון לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ו|סעיפים 1ו}} {{ח:פנימי|סעיף 88כג|ו־88כג}}, השר רשאי לדרוש בכתב מבעל רישיון כללי כל מידע לגבי אמות המידה וההנחות הניתנות לפיהן, ובכלל זה פירוט לגבי ההנחות ושיעורן; בעל רישיון כללי לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אם לא מסר מידע כאמור, אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לבטל או לשנות אמת מידה, או לתת לו כל הוראה אחרת בעניינה, אם ראה כי היא אינה תואמת את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לנקוט או להימנע מלנקוט פעולות אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון כללי לא ייתן הנחה ללקוח עסקי בעד תשלום שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א), (ג) ו־(ד)}} כנוסחו ערב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf|תיקון מס׳ 13}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126(א)}}, כל עוד הן עומדות בתוקף לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf|סעיף 62 לתיקון מס׳ 13}}, או על תשלום או תשלום מזערי שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ד)}} כנוסחו אחרי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf|תיקון מס׳ 13}}.

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|39||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|40||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|42||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44א||תיקון: תש״ן־2, תשנ״ב, תשנ״ד, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פעולות בעל רישיון|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|45|חזקות|תיקון: תש״ן, תשס״ד}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} יראו מסירת דבר דואר לאדם המורשה לקבל אותו דבר דואר בשביל בעל רישיון, כמסירה לבית הדואר;
{{ח:תת|(2)}} יראו דבר דואר כמצוי במהלך העברה משעה שנמסר לבית הדואר עד זמן מסירתו לנמען;
{{ח:תת|(3)}} יראו כמסירת דבר דואר לנמען – הכנסה של דבר דואר לתיבת המכתבים שלו או לתיבת מכתבים שהקצה לו בעל רישיון במיתקן לחלוקת דברי דואר וכן מסירה לידיו של הנמען או לידי אדם הנחזה כרשאי לקבלו עבור הנמען כמקובל במסירת דברי דואר הממוענים אליו, בין אם המסירה נעשתה בבית דואר ובין בביתו של הנמען, במקום עסקו או במקום אחר שאותו הועיד הנמען לצורך זה.

{{ח:סעיף|46|סוכני דואר ומחלקי דואר|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} החברה רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר; היחסים שבין החברה לבין סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.
{{ח:תת|(ב)}} היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: ייחוד פעולות וזכויות}}

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: תש״ן, תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51|זכות המדינה בבולים|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} למדינה הזכות הייחודית להנפיק בולים דביקים ודברי בולים והיא תספקם לחברה במחיר העלות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של בעל רישיון להשתמש בסימן אחר לציון תשלומם של דמי דואר, ובלבד שסימן כאמור אינו נחזה להיות בול.
{{ח:תת|(ב)}} הקנין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים, ובבולים, שבידי השירות הבולאי, הם קנין המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} המדינה רשאית להתקשר עם החברה לצורך קבלת שירותי הנפקת הבולים והפצתם, ובלבד שבהתקשרות כאמור תשמש החברה כנאמן בעבור המדינה; ואולם רשאי השר בכל עת להורות לחברה על ביטול התקשרות כאמור וכן להורות לה להשיב למדינה את נכסי המדינה המוחזקים על ידה או המשמשים אותה לצורך הנפקת בולים; הורה השר כאמור, רשאית המדינה להעניק את הזכות להנפיק בולים בעבורה, בדרך של מכרז.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לבולים, לרבות לענין הדרכים שבהן יפעל השירות הבולאי, אופן הנפקת הבולים והתשלומים בעדם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)|תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: העברת דואר ומסירתו}}

{{ח:סעיף|52|חובת סימון|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יסמן את דברי הדואר המועברים על ידו, וכן את בתי הדואר שלו ואת כלי רכבו, בסימן אשר יאפשר את זיהוים כמועברים על ידו או כשייכים לו.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין דרך הסימון כאמור בסעיף קטן (א); הוראות כאמור יכול שייעשו בהוראות מינהל.

{{ח:סעיף|53|כללים לענין טיפול בדברי דואר|תיקון: תשנ״ח, תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי יקבע כללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר לרבות בענין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם, ומסירתם וכל ענין אחר הנוגע לטיפול בהם ויפרסם אותם ואת מועד תחילתם באתר האינטרנט שלו כל תקופת תוקפם.
{{ח:תת|(א1)}} ביקש בעל רישיון כללי לקבוע כלל לפי סעיף קטן (א) או לשנות כלל שקבע כאמור, ימסור הודעה בעניין לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, בצירוף נוסח הכלל או השינוי המוצע, לפי העניין, ויפרסם את הכלל או את השינוי באתר האינטרנט שלו 14 ימים לפחות לפני כניסתו לתוקף; נוסח הכלל או השינוי בו כאמור יפורסם גם באתר האינטרנט של משרד התקשורת, בסמוך לאחר קבלת הודעת בעל הרישיון הכללי לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע ברישיון של בעל רישיון כללי עניינים כאמור באותו סעיף קטן שקביעת כללים לגביהם טעונה את אישורו מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע הוראות בענינים האמורים באותו סעיף קטן שיחולו על בעל רישיון; הוראות כאמור יכול שיהיו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון; היתה סתירה בין הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי סעיף קטן (א), ההוראות שקבע השר – עדיפות.

{{ח:סעיף|54|דבר דואר שנמענו נפטר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} נודע לבעל רישיון כי נמענו של דבר דואר נפטר לפני מסירתו, רשאי הוא להחזיר את דבר הדואר לשולחו או למסרו למי שיורה השולח, תמורת תשלום הקבוע לאותו דבר דואר.

{{ח:סעיף|55|טובין חבי־&lt;wbr&gt;מכס|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} דבר דואר המכיל טובין חבי־מכס, לא ייפתח ולא ייבדק בידי פקיד המכס אלא בנוכחות פקיד דואר ולענין החברה, בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

{{ח:סעיף|56|משלוח בניגוד לכללים|תיקון: תש״ן, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון כללי בניגוד לכללים, או שאינו ניתן למסירה או להחזרה רשאי בעל הרישיון הכללי לעשות בו כפי שימצא לנכון, לרבות השמדתו, הכל בהתאם לכללים.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בעל רישיון כללי למסור דבר דואר שנשלח בניגוד לכללים לנמען או להחזירו לשולח, ישלם הנמען, אם ירצה בדבר הדואר, או השולח – לפי הענין – תשלום כפי שייקבע בכללים; התשלום לא יעלה על סכום הגדול פי חמישה מדמי הדואר בשל אותו דבר דואר – אם הוא דבר דואר פנים, ואם הוא דבר דואר חוץ – יהיה התשלום בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

{{ח:סעיף|56א|רישום פרטי השולח על גבי דבר דואר רשום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שולח יציין על גבי דבר דואר רשום, באופן בולט לעין, ברור ושאין בו כדי להטעות, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם השולח, ואם דבר הדואר נשלח בידי השולח כמיופה כוח של אדם אחר – גם שמו של האדם שייפה את כוחו, ואולם אם דבר הדואר נשלח בידי המדינה ומוסדותיה, יירשם שם השולח – ”מדינת ישראל“;
{{ח:תתת|(2)}} מען השולח, למעט אם הוא המדינה ומוסדותיה;
{{ח:תתת|(3)}} האפשרות שחזקת מסירה לפי כל דין תחול לגבי דבר הדואר.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא יקבל למשלוח דבר דואר רשום שלא מצוינים על גביו הפרטים האמורים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון המוסר הודעת דואר רשום לנמען, יציין בה באופן ברור את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר כאמור בסעיף קטן (א); השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגים מסוימים של הודעות דואר רשום.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דבר דואר רשום“ – דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון, באופן הכולל, בין השאר, רישום בעת הקבלה, ניסיון מסירה במען הנמען, מסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה ומסירת הודעת דואר רשום במקרה שבו לא התאפשרה מסירה כנגד חתימה כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת דואר רשום“ – הודעה על משלוח דואר רשום שימסור בעל רישיון לנמען ומזמינה אותו לאסוף את דבר הדואר, במקרה שבו לא התאפשרה מסירת דבר דואר רשום במענו כנגד חתימתו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדינה ומוסדותיה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתי משפט ובתי דין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולח“ – אדם המשלם לבעל רישיון בעבור משלוח דבר הדואר הרשום על ידי בעל הרישיון או באמצעות בעל רישיון אחר.

{{ח:סעיף|57|גביית תשלומים שלא שולמו כדין|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} לא שילם השולח את דמי הדואר בעד משלוח דבר דואר או ששילם אותם בחסר, רשאי בעל רישיון כללי לגבות את כפל התשלום החסר מאת השולח, או מאת הנמען אם ירצה בדבר הדואר, בצירוף ההוצאות הכרוכות בגביה, הכל לפי הכללים.

{{ח:סעיף|58|ראיות בתובענת דמי דואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} בכל הליך לתשלום דמי דואר או תשלומים אחרים בשל דברי דואר לפי חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} הצגתו של דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום כשעליו חותמת בעל הרישיון המציינת שהנמען סירב לקבלו או שהנמען נפטר או שאי אפשר למצאו, תהיה ראיה לכאורה על העובדה שצויינה;
{{ח:תת|(2)}} האדם שממנו לכאורה בא דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום, חזקה שהוא השולח.

{{ח:סעיף|59|סימון רשמי – ראיה לסכום דמי הדואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} סימון רשמי על דבר דואר שסכום פלוני מגיע בעדו לבעל רישיון כללי או למינהל דואר מחוץ לישראל יהיה ראיה לכאורה שדבר הדואר חב בסכום שצויין.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הובלת דואר}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: הובלה בארץ}}

{{ח:סעיף|60|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי תעבורה“ – אוטובוס ציבורי או מונית, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, או {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות שהותקנו לפיה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שירות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רשיון קו באוטובוס לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 386|תקנה 386 לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל מונית המסיעה נוסעים בקו קבוע;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמנהל עסק של הסעת נוסעים במונית בקו קבוע;
{{ח:תתת|(4)}} בעל רשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}}, הרשאי להטיס נוסעים בקו סדיר וקבוע על־פי תנאי רשיונו.

{{ח:סעיף|61|דרישה מבעל שירות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} החברה רשאית לדרוש מבעל שירות (להלן – בעל שירות נדרש), בהודעה בכתב, שהחל ביום הנקוב בהודעה יוביל ויעביר שקי דואר בימים ובשעות הנהוגים בקו, כפי שתורה החברה, ובלבד שמשקל השקים ומספרם לא יעלה על הקבוע בתקנות לענין זה.

{{ח:סעיף|62|ביצוע הוראות הובלה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} בעל שירות נדרש יעשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתה של החברה, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה, ומכאן ואילך יקבל, יאסוף ויוביל את כל שקי הדואר שפקיד הדואר של החברה ימסור לו, לעובדיו או לשלוחיו לשם כך, ויקבל, יאסוף, ימסור ויניח את שקי הדואר הנתונים לו במקומות שלאורך מסלול נסיעתו ובכפיפות להנחיות ולהגבלות סבירות שתקבע החברה.

{{ח:סעיף|63|סייג להטלת חובות}}
{{ח:ת}} החובות שיוטלו על בעל שירות נדרש לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} יהיו כפופות לתנאי הרשיון שלו ולהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|64|אחריות לאבדן ונזק|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} בעל שירות יהא אחראי לשמירתו הבטוחה של כל שק דואר שנמסר לו להובלה; במקרה של נזק, גניבה או אבדן של דבר דואר הנמצא בשק, ישפה בעל השירות את החברה על כל סכום פיצויים ששילמה בשל כך.

{{ח:סעיף|65|תשלום לבעל שירות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} החברה תשלם לבעל שירות נדרש תמורה ראויה בעד שירותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: הובלה בין־לאומית}}

{{ח:סעיף|66|כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא|תיקון: תשנ״ח, תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל יקבל, על כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא, כל שק דואר שפקיד דואר של החברה נותן לו להובלה, ומשקיבלו יובילו בהקדם האפשרי וימסור אותו ללא השהיה בהגיע כלי הטיס או כלי השיט ליעדו.

{{ח:סעיף|67|כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל של כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס ימסור ללא השהייה את כל דברי הדואר שבו, שנמסרו לו לשם העברתם לחברה, לפקיד דואר של החברה המוסמך לדרוש אותם, ובאין דרישה – לבית דואר של החברה.

{{ח:סעיף|68|תשלום למפעיל ולאחרים|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} החברה תשלם תמורה ראויה למפעיל כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא בעד דברי דואר שמסרה לו החברה להובלה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: תנאי שירות}}

{{ח:סעיף|69|הובלה הסכם בין מוביל לחברה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} תנאי שירות הובלה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} וכן התמורה בעדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיפים 65}} {{ח:פנימי|סעיף 68|ו־68}} ייקבעו, בכפוף להוראות כל דין, בהסכם; באין הסכם יכריע השר בדבר.

{{ח:סעיף|69א|הוראות לענין הפעלת סמכויות החברה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על החברה בכל הנוגע להפעלת סמכויותיה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, לרבות בדבר חובת מתן הודעה לשר על הפעלת סמכות מסמכויותיה כאמור, וביטול דרישות שדרשה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}; הוראות כאמור יכול שייעשו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון.

{{ח:סעיף|70|ערעור על החלטת השר}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}} רשאי לערער עליה בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקיו של המערער בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת השר, לדחותה או לשנותה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים, ובאין סדר דין מינהלי – בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת|(ד)}} הגשת ערעור לבית המשפט אינה פוטרת את המערער ממילוי חובותיו על פי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: סמכויות הקשורות במקרקעין}}

{{ח:סעיף|71|הצבת תיבות דואר ותאי דואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להקים תיבות דואר לפי צרכיו בכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
{{ח:תת|(2)}} להתקין תאי דואר בקירות של בית דואר הפונים כלפי חוץ.

{{ח:סעיף|72|הודעה למחזיק במקרקעין|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} התכוון בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}}, ימסור למחזיק במקרקעין הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתן למצוא את המחזיק במקרקעין, יפרסם בעל הרישיון הכללי הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

{{ח:סעיף|73|השגה וערעור|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הודעה“ – הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקרקעין הרואה עצמו נפגע מכוונת בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71}}, רשאי להשיג על ההודעה בפני בעל הרישיון הכללי תוך ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} דחה בעל הרישיון הכללי את ההשגה, רשאי המחזיק במקרקעין לערער על החלטת בעל הרישיון הכללי בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים או לאסרו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.

{{ח:סעיף|74|סדרי ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; ובאין סדר דין מינהלי – בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות, חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

{{ח:סעיף|75|תיבות דואר המחוברות למקרקעין|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1979}}, תיבת דואר שחוברה למקרקעין של אחר תהא בבעלות בעל הרישיון הכללי שחיבר את תיבת הדואר כדין.

{{ח:סעיף|75א|הוראות לענין הפעלת סמכויות בעל רישיון כללי לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על בעל רישיון כללי בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, לרבות בדבר האפיונים של תיבות דואר ותאי דואר שבעל רישיון כללי רשאי להקים או להתקין במקרקעין של אחר.

{{ח:סעיף|76|שמירת דיני תכנון ובניה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אינן באות לגרוע מהוראה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: אחריות וחסינות}}

{{ח:סעיף|77|אחריות לדבר דואר פנים|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, לא יהיו בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק, גניבה או אבדן של דבר דואר פנים, כולו או חלקו, שאירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר המועסק על ידי בעל הרישיון כאמור בתפקידו ועקב שירותים אלה, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הדואר נתקבל למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור תמורת קבלה ומסירתו טעונה אישור;
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של נזק, אבדן חלקי או גניבה מתוך דבר הדואר – הדבר הובא לידיעת פקיד הדואר בעת מסירת דבר הדואר או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן;
{{ח:תתת|(3)}} במקרה של גניבה או אבדן של דבר הדואר כולו – השולח או הנמען הביא את הדבר לידיעת פקיד דואר מיד לאחר שנודע לו;
{{ח:תתת|(4)}} הנזק או האבדן לא נגרמו מחמת אריזה בלתי מספקת או בלתי מתאימה, או מחמת טיבו של דבר הדואר, או באשמתם של השולח או של גורמים שבידי שמים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי יהיה אחראי לנזק שנגרם לדבר הדואר, אם הוכיח השולח כי בעת שנתקבל דבר הדואר למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור טיפל בו פקיד דואר בצורה רשלנית.

{{ח:סעיף|78|הגבלת אחריות לאיחורים וטעויות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} אין בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק שנגרם –
{{ח:תת|(1)}} בשל איחור במסירה או מסירה מוטעית של דבר דואר;
{{ח:תת|(2)}} בשל טעות במברק או השמטה ממנו, או בשל אי־מסירת מברק.

{{ח:סעיף|78א|הוראות לענין אחריות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות לענין אחריותו של בעל רישיון לנזק, גניבה או אבדן לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, ובכלל זה צמצום היקף הפטור מאחריות הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיפים 77}} {{ח:פנימי|סעיף 78|או 78}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע, באישור הועדה, את שיעור הפיצויים לענין {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}, בשים לב, בין השאר, לשיעור דמי המשלוח בעבור העברת דבר הדואר.

{{ח:סעיף|79|ראיות}}
{{ח:ת}} הראיה שנזק, גניבה או אבדן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}} אירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר בתפקידו ועקב שירותים אלה, היא על התובע; אולם –
{{ח:תת|(1)}} אם בעת מסירת דבר הדואר ניתן לראות – בלי לפתוח את אריזתו – שהוא ניזק או שיש יסוד סביר להניח שהוא ניזק, חזקה שהנזק אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים;
{{ח:תת|(2)}} אם הוכחה קבלת דבר הדואר למשלוח על ידי המצאת קבלה, ודבר הדואר לא נמסר, חזקה שהאבדן אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים.

{{ח:סעיף|80|אחריות – כלפי מי|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} השולח הוא הזכאי לתבוע פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} והוא רשאי להעביר את זכותו לאחר.

{{ח:סעיף|81|היקף האחריות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} אין בעל רישיון כללי חייב בפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} אלא כדי שווי הנזק לדבר הדואר או כדי ערכו של דבר הדואר אם נגנב או אבד, אך לא למעלה מן הסכום שיקבע השר לענין אותו סוג של דבר דואר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים)|תקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|82|אחריות לדבר דואר בשירות בין־&lt;wbr&gt;לאומי|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי אחראי לדבר דואר שנשלח על ידו – למעט חבילה – הנשלח לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית בתוקף אותה שעה ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.

{{ח:סעיף|83|אחריות לחבילה בשירות בין־&lt;wbr&gt;לאומי|תיקון: תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי אחראי לחבילה הנשלחת באמצעותו לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית כפי שהיא בתוקף אותה שעה (להלן – אמנת הדואר) ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חבילה שנשלחה משטח של מינהל דואר שאינו מכיר באחריות לפי אמנת הדואר, וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי ועקב שירותים אלה, דינה, לענין אחריות בעל הרישיון הכללי, כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.
{{ח:תתת|(2)}} חבילה שנשלחה לשטח של מינהל דואר כאמור בפסקה (1) וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה, דינה לענין אחריות בעל רישיון כללי כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

{{ח:סעיף|84|התיישנות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} לא ייזקק בית המשפט לתובענה על פי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77 עד 83}}, אם תוך פרק הזמן המפורט להלן מיום שנתקבל דבר הדואר למשלוח לא דרש התובע, בכתב, פיצויים מבעל הרישיון הכללי, או שדרש כאמור אך לא הגיש תובענה תוך תשעים ימים מתאריך ההודעה על דחיית דרישתו:
{{ח:תת}} שירות דואר פנים – שנה אחת;
{{ח:תת}} שירות דואר בין־לאומי – שישה חודשים.

{{ח:סעיף|85|הגבלת אחריות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} נזק שגרם פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי במתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה – לא ישא בו הפקיד במידה העולה על אחריות בעל רישין כאמור, אלא אם כן גרם לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה.

{{ח:סעיף|86|פטור מאחריות בשל עבירה או עוולה|תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} לא יישא פקיד דואר באחריות פלילית או אזרחית על כך שבתום לב, בתוקף תפקידו, שידר או העביר במברק דבר שהוא עבירה או עוולה לפי כל דין או נטל חלק בשידור או בהעברה כאמור.

{{ח:סעיף|86א|פטור מאחריות בשל לשון הרע|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} בעל רישיון, עובדיו ופקידי הדואר מטעמו לא יישאו באחריות פלילית או אזרחית בשל לשון הרע הנכללת בדברי הדואר אך בשל כך שנאספו, הועברו, חולקו או נמסרו בידיו בהתאם לתנאי רישיונו והוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|87|תוכן מברק לא יימסר במשפט|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בתעודה כי פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי לא יעיד בהליך משפטי או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מברק שהועבר על ידי בעל הרישיון כאמור או נמסר לו להעברה, ולא יציג את המקור של מברק כאמור שנחתם בידי השולח או מטעמו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת;
{{ח:תתת|(2)}} שולח המברק או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרישיון הכללי על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} בית משפט ציווה על הצגה כאמור.

{{ח:סעיף|88|תעתיק מברק ישמש ראיה|תיקון: תשס״ד, תשע״ב}}
{{ח:ת}} תעתיק של מברק, החתום בחותמת של בעל רישיון כללי, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המברק המקורי ושהמברק האמור היה חתום ונמסר להעברה בידי האדם שבידיו הוא אמור להיות חתום ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המברק המקורי או את מסירת המברק להעברה, או את החותמת של בעל הרישיון כאמור שקיבל את התעתיק למסירה.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע תוחלף כותרת הפרק: פרק ו׳1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת).}}

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן א|סימן א׳: מתן השירותים הכספיים על פי היתר לשירותים כספיים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתה של כותרת הסימן במועד הקובע).}}

{{ח:סעיף|88א|מתן השירותים הכספיים על ידי החברה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
{{ח:תתת|(2)}} העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
{{ח:תתת|(2א)}} קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
{{ח:תתת|(3)}} הנפקת המחאה בנקאית;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} שירותי עזר לשירותים הכספיים המנויים בפסקאות (1) עד (4) המתאפשרים מניהול החשבונות על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה עליהם ({{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} – שירותי עזר);
{{ח:תתת|(6)}} טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} {{ח:הערה|(אינה חלה).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם ”בנק הדואר“, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה; לענין זה, ”חברה בבעלות ממשלתית מלאה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ד)}} חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך לעשות שימוש בשם ”בנק הדואר“, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בכל דין, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, באמצעות החברה, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א); העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|88א|מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}}
{{ח:תת|(א)}} החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
{{ח:תתת|(2)}} העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
{{ח:תתת|(2א)}} קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
{{ח:תתת|(3)}} הנפקת המחאה בנקאית;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} שירותי עזר הנלווים לשירותים המנויים בפסקאות (1) עד (3), המתאפשרים מאופן מתן השירותים האמורים או מדרכי הבקרה עליהם ({{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} – שירותי עזר);
{{ח:תתת|(6)}} טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(7)}} הפצת שירותים פיננסיים הניתנים על ידי גורם אחר מכוח סמכותו לפי דין, כפי שאישרו השרים; חלפו 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להפצת שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; לעניין זה, ”שירותים פיננסיים“ – לרבות מתן אשראי;
{{ח:תתת|(8)}} שירותים פיננסיים שאישרו השרים לפי בקשת החברה הבת שהוגשה באישור דירקטוריון החברה; חלפו 90 ימים ממועד הגשת הבקשה למתן שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה;
{{ח:תתת|(9)}} שירותים פיננסיים שעליהם החליט השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה הבת, הנדרשים לדעת השר לשם קידום המטרות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 88ב|בסעיף 88ב(ג)(1) ו־(2)}} ובשים לב למצב הכספי של החברה והחברה הבת.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} החברה הבת תיתן את השירותים הכספיים בעצמה או באמצעות החברה, לרבות באמצעות סוכני דואר שעמם התקשרה; ואולם החברה הבת לא תפתח בעצמה יותר מ־35 סניפים או סוכנויות דואר לשם מתן השירותים הכספיים; השר רשאי, באישור הוועדה, להגדיל את מספר הסניפים או הסוכנויות כאמור, אחת ל־12 חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות, לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|תיקון מס׳ 8}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300999.pdf|ותיקון מס׳ 9}}, למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר; לעניין זה, ”תיקון מס׳ 9“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300999.pdf|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון), התשס״ד–2004}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה הבת, כל עוד החברה היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם ”בנק הדואר“ בתנאים שיורה; לענין זה, ”חברה בבעלות ממשלתית מלאה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ד)}} חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה הבת להמשיך לעשות שימוש בשם ”בנק הדואר“, בתנאים שיורה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 48|סעיף 48 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקה (1) של סעיף קטן (א) וכן שירותי עזר הנלווים לשירותים האמורים; העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|88ב|היתר לשירותים כספיים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, ייתן לחברה הבת היתר למתן השירותים הכספיים, והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע בהיתר תנאים וכן לשנות תנאי מתנאי ההיתר, ובכלל זה להוסיף עליו או לגרוע ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} ההיתר וכל שינוי בו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ג)}} בקביעת תנאים ובשינוים לפי סעיף קטן (א) יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 1ב|בסעיף 1ב(ב)}}, בשינויים המחויבים, וכן השיקולים והמטרות המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} קידום ושיפור מתן השירותים הכספיים לציבור, ובכלל זה מתן אפשרות לציבור לקבל ייעוץ בנוגע לשירותים הכספיים, ובלבד שייעוץ החייב ברישוי לפי דין ייעשה על ידי מי שמורשה לכך, וכן הפצת שירותים פיננסיים, בעבור גורם הרשאי לתת שירותים כאמור על פי דין; לעניין זה, ”שירותים פיננסיים“ – לרבות שירות מתן אשראי;
{{ח:תתת|(2)}} הרחבת הנגישות של השירותים הכספיים לציבור בשים לב, בין השאר, לפערים הכלכליים בחברה בישראל ובהתחשב בצרכים ייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסייה.
{{ח:תת|(ד)}} השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לבטל, להגביל או להתלות היתר לשירותים כספיים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף 1ב(ט)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|88ב1||תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88ג|איסור תשלום ריבית והפרשי הצמדה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 88יא|בסעיף 88יא(א)}}; החברה זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 88יא|בסעיף 88יא(א)}}; החברה הבת זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.

{{ח:סעיף|88ד|איסור מתן אשראי או משיכת יתר|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} החברה בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בחברה הבת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בה.

{{ח:סעיף|88ה|שירותי עזר|תיקון: תשס״ד, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ז|סעיף 1ז}}, החברה לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ז|סעיף 1ז}}, החברה הבת לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} החברה בנותנה שירותי עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 88א|סעיף 88א(א)(5)}} רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} החברה הבת בנותנה שירותי עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 88א|סעיף 88א(א)(5)}} רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן ב|סימן ב׳: שירות ללקוח|תיקון: תשע״ב}}

{{ח:סעיף|88ה1|הגדרה|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}}, ”לקוח“ – אדם המקבל שירות כספי מהחברה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}}, ”לקוח“ – אדם המקבל שירות כספי מהחברה הבת.

{{ח:סעיף|88ה2|חובה לתת שירותים כספיים מסוימים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מחובתה של החברה לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}}, לא תסרב החברה סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 88א|בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3) או (6)}}; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} בלי לגרוע מחובתה של החברה הבת לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}}, לא תסרב החברה הבת סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 88א|בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3), (6) או (9)}}; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
{{ח:תת|(ב)}} התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי, דינה כדין סירוב בלתי סביר לתתו.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, תודיע החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין מתן השירותים הכספיים, ואם לא התקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב סירוב הנובע מאותה מדיניות כסביר.

{{ח:סעיף|88ה3|איסור הטעיה|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לא תעשה החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות כספי ללקוח (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים:
{{ח:תת|(1)}} המהות והטיב של השירות;
{{ח:תת|(2)}} מועד מתן השירות;
{{ח:תת|(3)}} התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
{{ח:תת|(4)}} זהות נותן השירות;
{{ח:תת|(5)}} החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
{{ח:תת|(6)}} המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
{{ח:תת|(7)}} חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
{{ח:תת|(8)}} תנאי האחריות לשירות;
{{ח:תת|(9)}} תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

{{ח:סעיף|88ה4|איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לא תעשה החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי־ידיעתו את השפה או חוסר ניסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, והכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות כספי בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

{{ח:סעיף|88ה5|גילוי נאות|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע חובה על החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}}, לפי הפירוט והדרך שיקבע –
{{ח:תתת|(1)}} לגלות ללקוחותיה כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות כספי שהיא נותנת והסיכונים הכרוכים בו;
{{ח:תתת|(2)}} לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלה בדבר השירותים הכספיים;
{{ח:תתת|(3)}} לתת ללקוחותיה, במועדים קבועים, דוחות על שירותים כספיים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.
{{ח:תת|(ב)}} היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או למניעת פגיעה בלקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 88ה4|בסעיף 88ה4}}, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע חובה על החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שקבע ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; בתקנות כאמור רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה לעניין גודלן המזערי, היחס בינן ובין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.

{{ח:סעיף|88ה6|מסירת מידע על התשלומים הנגבים בעד שירותים כספיים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 88ה5|סעיף 88ה5}}, החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} תמסור ללקוחותיה מידע בכתב על התשלום שהיא גובה בעד כל שירות כספי הניתן ללקוח.
{{ח:תת|(ב)}} מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל מקום שבו ניתנים שירותי החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}}, לרבות באתר האינטרנט של החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מדי שישה חודשים תשלח החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} לכל בעל חשבון שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו תשלומים בעד שירותים כספיים שקיבל, הודעה ובה מידע מרוכז וסיכום של כל התשלומים שנגבו ממנו; קיבל בעל חשבון הודעה כאמור באמצעות מחשב, תהיה החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} פטורה מהחובה לשלחה לבעל החשבון.

{{ח:סעיף|88ה7|התניית שירות בשירות|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא תתנה החברה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר שהחברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} ציינה, אלא אם כן קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, תודיע החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין התנאת מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש ובין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

{{ח:סעיף|88ה8|מועדים לזקיפת חיובים לחשבון לקוח|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו חיובים לחשבון של לקוח המתנהל אצל החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} בשל תשלום שהחברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} גובה בעד מתן שירות כספי.

{{ח:סעיף|88ה9|אחריות להטעיה|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} היתה הטעיה בפרסומת של החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}}, יראו כמטעים את החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה – יראו גם אותם כמטעים.

{{ח:סעיף|88ה10|פרסומת המכוונת לקטינים|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל או עד גיל מסוים.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות לעניין מתן השירותים הכספיים|תיקון: תשע״ב}}

{{ח:סעיף|88ו|הגבלה על העברה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} מסמך המשמש להעברת כספים או להוצאת כספים מהחברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} בנותנה את השירותים הכספיים לא יהיה עביר אלא לשם גביה על ידי בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות [נוסח חדש]}} (בחוק זה – בנקאי); ואולם רשאים השרים להורות שסוג מסוים של מסמכים כאמור יהא סחיר, ומשהורו כן יהא דין מסמכים אלה כדין שיקים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודה האמורה}}.

{{ח:סעיף|88ז|פטור ממס בולים|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} מסמך המשמש לעסקאות במסגרת השירותים הכספיים יהיה פטור ממס בולים.

{{ח:סעיף|88ז1|שמירת מסמכים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} תשמור כל מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, לרבות מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, שבע שנים לפחות מיום מתן השירותים הכספיים, בהתאם להוראות שייתן המפקח לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} תשמור כל מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון שבע שנים לפחות ממועד הסגירה.

{{ח:סעיף|88ח|אחריות החברה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור; ואולם החברה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור.

{{ח:סעיף|88ח|אחריות החברה הבת והחברה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}}
{{ח:תת|(א)}} החברה הבת תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, {{ח:הערה|&lt;s&gt;וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור&lt;/s&gt;}}, לרבות בנותנה את השירותים כאמור באמצעות החברה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה החברה הבת לחדלת פירעון כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 2|בסעיף 258(3) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, תהיה גם החברה אחראית לכספים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 88יא|בסעיף 88יא}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), השרים רשאים, לאחר קבלת חוות דעתו של המפקח, לפטור בצו את החברה מאחריות לפי סעיף קטן (ב); קביעת צו לפי סעיף קטן זה תיעשה בהתחשב באיתנות הפיננסית של החברה הבת ובמנגנוני הפיקוח והבקרה עליה, ובלבד שצו כאמור לא ייקבע בטרם חלפו 18 חודשים לפחות מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}.

{{ח:סעיף|88ט||תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88ט1|שמירת דינים|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}, לעניין הסדרת שירותים כספיים ובכלל זה לעניין הגשת דוחות, כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.

{{ח:סעיף|88ט2|סמכות השר לדרוש מידע|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} הסמכות הנתונה לשר כלפי בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ו|סעיף 1ו}} תהיה נתונה לו גם כלפי החברה הבת או החברה לשם הסדרת תחום השירותים הכספיים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ו|הסעיף האמור}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|88י|תקנות וביצוע|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה לענין פסקאות (1) ו־(2), רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}, לרבות תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תשלומים ובכלל זה תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד השירותים הכספיים;
{{ח:תתת|(2)}} הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים הכספיים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים או העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה שירות לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים;
{{ח:תתת|(3)}} השירותים הכספיים, ולרבות לענין פעילותן של החברה והחברה הבת לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}} והפיקוח והבקרה עליהן;
{{ח:תתת|(4)}} תנאי הכשירות הנדרשים מנושאי משרה בחברה הבת או מנושאי משרה בחברה העוסקים במתן השירותים הכספיים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר)|תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל״ה–1974}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים)|תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|88יא|החברה הבת|תיקון: תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החברה הבת“ – {{ח:הערה|(תימחק במועד הקובע):}} כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקת כספים“ – לרבות רישומי הזכאים והחייבים לכספים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכספים“ – כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת באמצעות החברה בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה תמורת מתן שירותים כאמור.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכספים“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה הבת תמורת מתן שירותים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת שלא יהיו לה רווחים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת.
{{ח:תת|(ג)}} החברה תחזיק את כל מניות החברה הבת ולא תהיה רשאית להעביר לאחר מניות בחברה הבת, למשכנן או לשעבדן.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} בלי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}, לא תתקבל החלטה על חלוקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק האמור}}, בחברה הבת, אלא לאחר שדירקטוריון החברה הבת קבע כי אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה הבת את היכולת לעמוד בחובות המוטלות עליה לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים.
{{ח:תת|(ג2)}} לפחות שליש מחברי הדירקטוריון של החברה הבת יהיו בעלי השכלה וניסיון בתחום פעילותה של החברה הבת, ויחולו עליהם תנאי הכשירות החלים לגבי דירקטור חיצוני לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיף 240(א1), (ב), (ג), (ד) ו־(ו) לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ג3)|(1)}} דירקטוריון החברה הבת ימנה, מבין חבריו, ועדת השקעות שבה יכהנו מספר אי־זוגי של חברים שלא יפחת משלושה, ובהם לפחות אישה אחת, ובלבד שיושב ראש דירקטוריון החברה הבת יהיה יושב ראש ועדת ההשקעות, ולפחות אחד מחבריה יהיה דירקטור שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ג2).
{{ח:תתת|(2)}} תפקידי ועדת ההשקעות הם:
{{ח:תתתת|(א)}} להמליץ לדירקטוריון החברה הבת על מדיניות השקעת הכספים באפיקי השקעה כאמור בסעיף קטן (ה)(2);
{{ח:תתתת|(ב)}} להנחות את המנהל הכללי של החברה הבת ביישום מדיניות ההשקעות שקבע דירקטוריון החברה הבת לאחר שקיבל את ההמלצות כאמור בפסקת משנה (א).
{{ח:תתת|(3)}} לא ימונה לחבר בוועדת ההשקעות ולא יכהן בה מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר ועדת ההשקעות או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לחברה ולחברה הבת לא יהיו זכויות כלשהן בכספים, אך הן יהיו רשאיות לבצע בהם פעולות הנדרשות לצורך מתן השירותים הכספיים, החזקת הכספים, קבלת הכספים או העברתם, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד1)}} החברה תקיים הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת לחברה הוראות לעניין זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} החברה או החברה הבת, לפי העניין, יקיימו הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת להן הוראות לעניין זה.
{{ח:תת|(ה)}} החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} תפקיד את הכספים, למעט הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה, באפיקים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בבנק ישראל, לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 50|סעיף 50 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}};
{{ח:תתת|(2)}} באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}}, כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח.

{{ח:סעיף|88יב|גביית תשלום|תיקון: תשע״א, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} החברה, בנותנה שירותים כספיים מטעם החברה הבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 88א|סעיף 88א(א)}}, רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 88י|סעיף 88י(א)(1)}}; בסעיף זה –
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} החברה הבת רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 88י|סעיף 88י(א)(1)}}; בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה הבת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 88יא|בסעיף 88יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות כספי“ – למעט השירות האמור {{ח:פנימי|סעיף 88א|בסעיף 88א(א)(5) ו־(6)}}.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות כספי“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} למעט השירות האמור {{ח:פנימי|סעיף 88א|בסעיף 88א(א)(2), (3) ו־(5) עד (8)}}.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן ד|סימן ד׳: פיקוח וביקורת על השירותים הכספיים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|88יג|מינוי המפקח לענייני השירותים הכספיים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותן של החברה הבת והחברה בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 88כב|סעיף 88כב}}, פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי הרישיון שניתן לחברה; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 88כב|בסעיף 88כב}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותה של החברה הבת, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 88כב|סעיף 88כב}}, פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים, בידי החברה הבת; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 88כב|בסעיף 88כב}}.

{{ח:סעיף|88יד|הוראות ניהול תקין|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותן וניהולן של החברה והחברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ואת השמירה על עניינם של הלקוחות וכדי למנוע פגיעה ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן ({{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ד|בסימן זה}} – הוראות ניהול תקין).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותה וניהולה התקינים של החברה הבת ואת השמירה על עניינם של הלקוחות, וכדי למנוע פגיעה ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה ({{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ד|בסימן זה}} – הוראות ניהול תקין).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות ניהול תקין יכול שיינתנו גם בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיום שיעור יחסי בפריטים או בסוגי פריטים שבפסקאות משנה (א) עד (ג) לעומת פריטים או סוגי פריטים שבפסקת משנה (ד):
{{ח:תתתת|(א)}} התחייבויות החברה הבת;
{{ח:תתתת|(ב)}} פיקדונות המופקדים בחברה הבת;
{{ח:תתתת|(ג)}} הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים שלא חולקו, של החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}};
{{ח:תתתת|(ד)}} נכסים של החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}}, לרבות חובות המגיעים לה;
{{ח:תתת|(2)}} ההון העצמי המזערי הנדרש מהחברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} כתנאי למתן השירותים הכספיים, כולם או חלקם; הוראות ניהול תקין לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם החשב הכללי במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} אין חובה לפרסם ברשומות הוראות ניהול תקין, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות ניהול תקין וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}}.

{{ח:סעיף|88טו|תיקון ליקויים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה הבת או החברה הפרה הוראה מהוראות ניהול תקין, רשאי הוא לשלוח לה הודעה בכתב שבה יפרט את ההפרה, ידרוש את תיקונה בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה לגבי ההפרה ולגבי הדרישה לתיקונה, בתוך התקופה שיקבע בהודעה.
{{ח:תת|(ב)}} הגישה החברה הבת או החברה, לפי העניין, הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח ויודיע לה על החלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} סבר המפקח כי החברה הבת או החברה לא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות לה, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להימנע מהפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כל עוד לא תוקנה, בהתאם לתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן בכל הנוגע לשירותים הכספיים, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.

{{ח:סעיף|88טז||תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88יז||תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88יח||תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88יט|דוחות|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החברה והחברה הבת יגישו למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליהן, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} החברה הבת תגיש למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליה, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} החברה והחברה הבת יפרסמו פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלהן, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} החברה הבת תפרסם פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלה, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח רשאי להורות לחברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} להגיש לו דוחות נוספים, ובכלל זה דוחות תמחיר, באופן, במועדים ולתקופות שיורה או בהתרחש אירוע שיורה.

{{ח:סעיף|88כ|דיווח החברה הבת על מעילה|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נודע לחברה או לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיהן, סוכן דואר או נושא משרה בהן היה מעורב במעילה הנוגעת לשירותים הכספיים או לכספים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 88יא|בסעיף 88יא}} שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה או של החברה הבת ולמפקח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} נודע לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיה או מעובדי החברה, סוכן דואר או נושא משרה בה או בחברה, היה מעורב במעילה שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה הבת ולמפקח.
{{ח:תת|(ב)}} הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כמו כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מעילה“ – עבירה על אחת מהעבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן א|בסימנים א׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ו|ו׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ז|ו־ז׳ של פרק י״א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, והכל לגבי נכסים של החברה והחברה הבת ונכסים המוחזקים בהן או המנוהלים על ידיהן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} בסעיף זה, ”מעילה“ – עבירה על אחת מהעבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן א|בסימנים א׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ו|ו׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ז|ו־ז׳ של פרק י״א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, והכל לגבי נכסי החברה הבת ונכסים המוחזקים בה או המנוהלים על ידה.

{{ח:סעיף|88כא|חובת סודיות על המפקח או מי מטעמו|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגלה המפקח, פקח או אדם אחר הפועל מטעמו של המפקח מידע ולא יראה מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותים הכספיים לפי חוק זה, אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני החברה או החברה הבת, בלבד – אם ניתנה לכך הסכמת החברה או החברה הבת, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), המפקח רשאי לגלות מידע או להראות מסמך לנגיד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}, ובלבד שנוכח כי המידע או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידי בנק ישראל.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח או פקח רשאי לגלות מסמך שהגיע לידיו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אם ראה כי הדבר נדרש לצורכי הליך פלילי.
{{ח:תת|(ג)}} המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו, בניגוד להוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.

{{ח:קטע2|פרק ו2|פרק ו׳2: פיקוח|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|88כב|הסמכת פקחים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, פקחים שיהיו נתונות להם סמכויות הפיקוח לפי {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה ({{ח:פנימי|פרק ו2|בפרק זה}} – פקח); הודעה על הסמכת פקח לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש פקח, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק זה}}, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

{{ח:סעיף|88כג|סמכויות המפקח או פקח|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי פקח, ולעניין פסקה (1) לגבי השירותים הכספיים ופסקה (3) – גם המפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לשם פיקוח כאמור ברישה, למעט בכל הנוגע לשירותים הכספיים –
{{ח:תתת|(א)}} להיכנס לכל מקום שבעל רישיון, סוכן דואר או מי מטעמם פועל בו או מנהל את עסקיו, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תתת|(ב)}} לדרוש בכתב מבעל רישיון, מכל נושא משרה בו, מסוכן דואר, מפקיד דואר או מגורם אחר הפועל מטעמו של בעל רישיון למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בסעיף זה, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(ג)}} לערוך בדיקות או מדידות במקום כאמור בפסקת משנה (א) או במיתקן המשמש לאספקה או לניטור של שירותים הניתנים בידי בעל רישיון או בידי מי מטעמו, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(3)}} לשם פיקוח על פעילותה של החברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים –
{{ח:תתת|(א)}} להיכנס לכל מקום שבו החברה, החברה הבת או סוכן דואר מנהלים את עסקיהם, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תתת|(ב)}} לדרוש בכתב מהחברה או מהחברה הבת, מכל נושא משרה בהן, ממי שמועסק על ידן, לרבות רואה החשבון המבקר שלהן או סוכן דואר, ומגורם אחר הפועל מטעמה של החברה הבת למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|88כד|בירור מינהלי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל הכללי של משרד התקשורת ({{ח:פנימי|פרק ו2|בפרק זה}} – המנהל) יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, למעט לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בבעל הרישיון שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה או החברה הבת הפרה הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בחברה או בחברה הבת, לפי העניין, שלדעת המפקח עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שזומן כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יתייצב במועד שזומן אליו; זימון לפי סעיף קטן (א) או (ב) ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם נושא המשרה.
{{ח:תת|(ד)}} זומן נושא משרה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), יודיע המנהל, המפקח או הפקח, לפי העניין, לנושא המשרה שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שעל הפרתם יישאל; נושא המשרה שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

{{ח:סעיף|88כה|זיהוי המפקח והפקחים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המפקח או פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק זה}} אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן יש בידו תעודה החתומה בידי השר המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|88כו|חובת סודיות בכל הנוגע לשירותי דואר|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגלה המנהל, פקח או אדם אחר הפועל מטעמם מידע ולא יראה מסמך שהגיע אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותי דואר לפי חוק זה אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני בעל רישיון או החברה הבת בלבד – אם ניתנה לכך הסכמה של בעל הרישיון או החברה הבת, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בניגוד להוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבירות, עונשין וסדרי דין}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: עבירות בשירות הדואר והפרת חובת סודיות|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|89|גניבת דבר דואר}}
{{ח:ת}} פקיד דואר שגנב דבר דואר או מתוכו, הסתירו או השמידו במהלך העברתו, דינו – מאסר חמש שנים; הכיל דבר הדואר כסף, שטר, נייר ערך או חפץ, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|90|עשייה שלא כדין|תיקון: תש״ן, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד דואר של בעל רישיון כללי שללא סמכות כדין פתח, עיכב או השהה דבר דואר או עשה לגביו מעשה אחר שאינו רשאי לעשות בתוקף תפקידו, או שביודעין התיר לאחר לעשות מעשה כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לאסור על בעל רישיון כללי את פתיחתו, עיכובו או השהייתו של דבר דואר בדרך שנקבעה בכללים מחמת אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העדר מען נכון;
{{ח:תתת|(2)}} הנמען נפטר או אי אפשר למצאו;
{{ח:תתת|(3)}} הנמען סירב לקבלו או סירב לשלם או לא שילם את דמי הדואר בעדו;
{{ח:תתת|(4)}} דבר הדואר מכיל פריטים שהעברתם בדואר אסורה לפי האמנה וההסכמים של איגוד הדואר העולמי או לפי הכללים;
{{ח:תתת|(5)}} קיים חשד סביר כי נעברה עבירה לגבי דבר הדואר או באמצעותו לפי חוק זה או לפי דין אחר.
{{ח:תת|(ג)}} דבר דואר שנפתח, עוכב או הושהה כאמור ינהג בו פקיד הדואר בהתאם לאמור בכללים.

{{ח:סעיף|91|הפרת חובת סודיות בנוגע למתן השירותים הכספיים או בנוגע לדבר דואר או תוכנו|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שהגיע אליו מידע במסגרת מילוי תפקידו לפי חוק זה על אדם אחר, בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים או בכל הנוגע לדבר דואר או תוכנו, לא יגלה אותו לאחר שלא היה מוסמך לקבלו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהחובות החלות על החברה והחברה הבת במתן השירותים הכספיים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שגילה מידע על אדם אחר או על דבר דואר או תוכנו, שהגיע אליו לפי חוק זה במסגרת מילוי תפקידו או שעשה בו שימוש בניגוד לסעיף קטן (א), דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|92|הפרת איסור מתן שירותי דואר בלא רישיון או היתר {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: כללי)}}|תיקון: תשס״ד, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הנותן שירות דואר בתחום המוסדר בלא רישיון או הפועל שלא לפי היתר {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: כללי)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א(ב)}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(א1)}} היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף פי שניים מן הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לצוות על החרמת כל דבר דואר שלגביו נעברה עבירה על {{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א(ב)}} ולהורות מה ייעשה בו.

{{ח:סעיף|93|רשלנות המעביר דואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מועסק בהובלה, בשמירה או במסירה של שק דואר או של דבר דואר, שבמהלך ההעברה עשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:
{{ח:תת|(1)}} התיר לאדם שאינו מוסמך לכך לנסוע ברכב שאינו מורשה להסיע נוסעים והמשמש להובלת שק דואר או דבר דואר;
{{ח:תת|(2)}} תוך כדי העסקתו כאמור או בהיות שק הדואר או דבר הדואר בשמירתו או בהחזקתו, הניח אותו ללא שמירה או הניח לאדם שאינו מוסמך לכך לשמור עליו;
{{ח:תת|(3)}} סיכן את בטיחותו של שק דואר או דבר דואר מחמת אי־זהירות, התרשלות או התנהגות שלא כשורה;
{{ח:תת|(4)}} אסף, קיבל, הוביל או מסר דבר דואר שלא במהלך הרגיל של בעל רישיון כללי, ואין לו רשות לכך;
{{ח:תת|(5)}} האיט במזיד הובלתם של שק דואר או דבר דואר, או לא נקט זהירות ושקידה כראוי להובילם בבטיחות ובמהירות הראויה.

{{ח:סעיף|94|בעל שירות נדרש שסירב להסדיר הובלה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בעל שירות נדרש שסירב לעשות, או לא עשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתו של השר, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה שנמסרה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61}}, או שהוא, עובדו או שלוחו עשו אחת מאלה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} סירב להוביל, או לא הוביל, שקי דואר שמסר לו פקיד דואר;
{{ח:תתת|(2)}} סירב לקבל, לאסוף, למסור או להניח שקי דואר, או שלא עשה כן במקומות, בימים ובשעות הנהוגים בקו – כפי שהורתה לו החברה.
{{ח:תת|(ב)}} אחריות פלילית לפי סעיף זה לא תגרע מאחריותו של בעל שירות נדרש על פי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}.

{{ח:סעיף|95|עבירות מפעיל|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} מפעיל שלא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66}};
{{ח:תתת|(2)}} מפעיל שלא מסר דבר דואר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}};
{{ח:תתת|(3)}} מפעיל שפתח שק דואר שהופקד בידו להובלה, או שהוציא כל דבר מתוך שק כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} מי שקיבל מידי מפעיל או מטעמו שק דואר או דבר דואר, כדי שיביאם לבית דואר ובמזיד שבר את החותם של שק הדואר או פתח את דבר הדואר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: עבירות כלפי הדואר}}

{{ח:סעיף|96|הגדרת מוביל דואר}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}}, ”מוביל דואר“ – אמצעי הובלה שדברי דואר נישאים בו וכן אדם המועסק בהובלת דברי דואר או במסירתם.

{{ח:סעיף|97|גניבה או פגיעה בשק דואר או בדבר דואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תת|(1)}} גנב שק דואר;
{{ח:תת|(2)}} גנב דבר דואר משק דואר, מבית דואר, מפקיד דואר או ממוביל דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
{{ח:תת|(3)}} גנב כסף, שטר, נייר ערך או חפץ מתוך דבר דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
{{ח:תת|(4)}} עצר מוביל דואר בכוונה לשדוד אותו או לחפש בו;
{{ח:תת|(5)}} סילק או פתח שלא כדין שק דואר שנשלח באמצעות מוביל דואר;
{{ח:תת|(6)}} הוציא שלא כדין דבר דואר במהלך העברתו מתוך שק דואר שנשלח כאמור.

{{ח:סעיף|98|משלוח חמרים מסוכנים}}
{{ח:ת}} מי ששלח דבר דואר שיש בו חומר נפץ, חומר מסוכן אחר, יצור חי מסוכן או כל דבר אחר העלול לפגוע באדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|99|הסתרת דברי דואר}}
{{ח:ת}} מי שמצא דבר דואר או שנמסר לו שלא כשורה דבר דואר, ובידיעה, שהיה צריך להימסר לאדם אחר, החביאו או עיכבו במזיד, או סירב למסרו או לא מסרו לאחר שפקיד דואר דרש זאת ממנו, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|100|משלוח חמרים מזיקים}}
{{ח:ת}} מי ששלח דבר דואר שיש בו אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:
{{ח:תת|(1)}} מכשיר חד שאינו מוגן כיאות, חומר מזיק, יצור חי מזיק או כל דבר אחר העלול לפגוע בדברי דואר אחרים;
{{ח:תת|(2)}} סמים מסוכנים שהכנסתם בדבר דואר לא הורשתה במפורש באמנה ובהסכמים של איגוד הדואר העולמי.

{{ח:סעיף|101|פתיחה או עיכוב של דבר דואר|תיקון: תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו מועסק על ידי בעל רישיון ועשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} פתח דבר דואר שהיה צריך להימסר לאחר או גרם לפתיחתו;
{{ח:תתת|(2)}} הפריע או עיכב הובלת דבר דואר או מסירתו לנמען.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוא אפוטרופסו של קטין או של פסול דין שאליו ממוען דבר הדואר.

{{ח:סעיף|102|ביול שלא כדין|תיקון: תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הסיר שלא כדין בול מדבר דואר במהלך העברתו בחברה, או ממסמך של החברה;
{{ח:תתת|(2)}} השתמש לצורך תשלום דמי דואר בבול דואר שבוטל בחותם או בסימן אחר שנעשה בו בבית דואר;
{{ח:תתת|(3)}} השתמש בבולים או בדברי בולים שלא הונפקו כדין או שלא אושרו, תוך הימנעות מתשלום דמי דואר.
{{ח:תת|(ב)}} יראו כעושה עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) ו־(3) גם מי שהמען הרשום על דבר הדואר או שסימן המופיע על דבר הדואר מצביע עליו כמי ששלח את דבר הדואר או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו.

{{ח:סעיף|102א|הפרת איסור הנפקת בולים|תיקון: תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:ת}} המנפיק בול שלא אושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} והנחזה לציין תשלומם של דמי דואר, או המנפיק דברי בולים שעליהם הוטבע בול כאמור, דינו – מאסר שנה אחת; הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סימן שהנפיק בעל רישיון כדין לצורך ציון תשלום דמי דואר.

{{ח:סעיף|103|התחמקות מתשלום דמי דואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מי שהשיג שירות משירותי בעל רישיון כללי בתחבולה כדי להשתמט מתשלום המגיע תמורתו, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|104|נזק לנכסי בעל רישיון כללי|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שכתב על נכס של בעל רישיון כללי או הדביק עליו שלא כדין כרזה או מודעה, דינו – מאסר שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} יראו כמבצע עבירה לפי סעיף זה גם מי שתכנה של הכרזה או המודעה מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”נכס של בעל רישיון כללי“ – בית דואר, תיבת דואר, לוחיות או שלט של בעל רישיון כללי וכל נכס שבעל רישיון כללי מחזיק בו או המשמש אותו.

{{ח:סעיף|105|הפרעה לעבודת פקיד דואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מי שהפריע לפקיד דואר במילוי תפקידו לאחר שהוזהר שלא לעשות כן, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|106|מרמה}}
{{ח:ת}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – קנס:
{{ח:תת|(1)}} רשם במזיד על גבי דבר דואר שנשלח בדואר אמרה כוזבת בדבר תכולתו;
{{ח:תת|(2)}} בכוונת מרמה שם בבית דואר דבר דואר הנחזה כאילו חל עליו פטור או זכות יתר לפי כל דין הנוגע לדברי דואר.

{{ח:סעיף|107|משלוח דואר בניגוד לכללים|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מי שעבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיפים 56}} {{ח:פנימי|סעיף 57|ו־57}}, לאחר שבעל הרישיון הכללי הזהירו בכתב שלא לעשות כן, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|108|התראּות כבית דואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסמן אדם מקום השייך לו או הנמצא בשליטתו, בסימנים, מלים או אותיות המצביעים או המרמזים, כי יש במקום תיבת דואר או כי המקום הוא בית דואר של בעל רישיון, ולא ירשה בו את קיומם, אלא בהרשאת בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהפר הוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 60(א)(1) {{ח:הערה|[צ״ל: בסעיף 61(א)(1)]}} לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|109|עיסוק בבית דואר או לידו}}
{{ח:ת}} מי שעסק במסחר, במלאכה או ברוכלות, בתוך בית דואר או סמוך לפתחו, דינו – קנס.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: אמצעי אכיפה מינהלית|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשפ״ב}}
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|109א|הגדרות|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – לרבות היתר כללי לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית“ – סך ההכנסות של המפר בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 109ב1|בסעיף 109ב1}}, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לאותה שנת כספים, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף|109ב|עיצום כספי|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשע״ז, תשפ״ב, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} בסכום של 400,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 460,730 ש״ח)}} או בסכום השווה ל־2% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה שניתנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1ה|בסעיף 1ה(ב)}} ושנועדה למנוע פגיעה במתן שירותי הדואר באורח תקין וסדיר או פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר;
{{ח:תתת|(1א)}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ה|סעיף 1ה(ג)}} ושנועדה למנוע פגיעה או נזק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1ה|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(2)}} התנה שירות ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר או באי־קבלת שירות מבעל רישיון אחר, והכל בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 1ז|סעיף 1ז}} או תנאי מתנאי אישור שניתן לפיו;
{{ח:תתת|(2א)}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א1|סעיף 5א1(ג)}} בעניין שירות חדש;
{{ח:תתת|(2ב)}} סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(א)}} או בניגוד לתנאים והגבלות שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5א2|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(2ג)}} סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בלי שהתקיים תנאי מהתנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5א2|בסעיף 5א2(ג)}};
{{ח:תתת|(2ד)}} החזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה ללא קבלת היתר מהשר או בניגוד לתנאים שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5א2|בסעיף 5א2(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא סיפק לבעל רישיון אחר שירות המבוסס על התשתית שלו בהתאם לקביעה או הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא סיפק לציבור שירות דואר שנקבע כשירות דואר בסיסי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}} או חרג מתקני איכות או שירות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ג|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} דרש תשלום לא אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} הפר הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ד)}} בעניין תשלום בעד שירות דואר או עדכון סכום התשלום;
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראה שנתן השר בעניין תשלום בעד שירות דואר, תשלום בעד מקבץ שירותי דואר או הפרדת תשלום, לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ו)}};
{{ח:תתת|(9)}} נתן הנחה ללקוח עסקי בעד שירות דואר באופן מפלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1(א)}};
{{ח:תתת|(10)}} הפר הוראה שנתן השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1(ה)}} בעניין ביטול אמות מידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א1|באותו סעיף}}, שינוי שלהן או הוראה אחרת בעניינן;
{{ח:תתת|(11)}} הפר הוראה שנתן השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1(ו)}} בעניין פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן;
{{ח:תתת|(12)}} קבע כלל בעניין מהעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53(א)}}, הטעון את אישורו של השר מראש ובכתב בלי לקבל אישור כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א2)}};
{{ח:תתת|(13)}} פעל בניגוד להוראת השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(ב) רישה}} שנקבעה בעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53(א)}}.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום של 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש״ח)}} או בסכום השווה ל־1% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
{{ח:תתת|(1)}} לא מסר בכתב מידע בתוך התקופה שנקבעה לכך או באופן הקבוע לכך בדרישת השר בכתב לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ו|סעיף 1ו}};
{{ח:תתת|(1א)}} לא מסר הודעה לשר לפני תחילת מתן שירות חדש, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א1|סעיף 5א1(ב)}};
{{ח:תתת|(1ב)}} לא פרסם באתר האינטרנט שלו תשלום שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ג)}};
{{ח:תתת|(1ג)}} לא מסר הודעה באופן או במועד שעליו הורה השר, על תשלומים שהוא דורש או שבכוונתו לדרוש או על כל שינוי בתשלומים כאמור בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ה)}};
{{ח:תתת|(1ד)}} לא פרסם את אמות המידה או שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו או לא מסר הודעה על הפרסום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1(ג)}};
{{ח:תתת|(1ה)}} לא מסר מידע שהשר דרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1(ד)}} לגבי אמות המידה או ההנחות הניתנות לפיהן, או נתן הנחה לאחר שלא מסר מידע כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לא סימן דבר דואר המועבר על ידו או בית דואר שלו, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ב)}};
{{ח:תתת|(2א)}} לא פרסם באתר האינטרנט שלו כלל שקבע או שינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53(א)}} כל תקופת תוקפו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)}};
{{ח:תתת|(2ב)}} לא מסר הודעה בעניין כלל או שינוי בכלל שביקש לקבוע, או לא פרסם אותו באתר האינטרנט שלו, במועד שנקבע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א1)}};
{{ח:תתת|(3)}} קיבל דבר דואר רשום למשלוח כשלא מצוינים על גביו הפרטים שיש לציינם לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א(א)(1) ו־(2)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא ציין בהודעת דואר רשום את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר הרשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא מסר לפקח, בכתב, מידע או מסמך לפי דרישה שנמסרה לו בכתב, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 88כג|סעיף 88כג(2)(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפר תנאי מתנאי רישיונו או לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל לפי תנאי כאמור, בכל הנוגע לשירותים שאינם השירותים הכספיים, בפרק הזמן שנקבע בהוראה.
{{ח:תת|(ב1)}} סיפק אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, בלא רישיון או היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} בסכום של 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש״ח)}} או בסכום השווה ל־1% מההכנסה השנתית שלו, לפי הנמוך.
{{ח:תת|(ב2)}} הפרה החברה הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126(א)}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ לתוספת}}, רשאי המנהל להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לצידה}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} הפרה החברה הבת תנאי מתנאי ההיתר לשירותים כספיים שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 88ב|סעיף 88ב}}, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום של 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הפרה החברה, ואם החברה הבת נותנת את השירותים הכספיים בעצמה – החברה הבת, הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום של 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש״ח)}}:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} הפרה החברה הבת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום של 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} לא סיפקה לציבור שירות כספי בסיסי או חרגה מתקני איכות או שירות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}};
{{ח:תתת|(2)}} הפרה הוראה מההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 88ה5|סעיף 88ה5}} לעניין גילוי נאות;
{{ח:תתת|(3)}} לא מסרה ללקוח מידע, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88ה6|סעיף 88ה6}};
{{ח:תתת|(3א)}} התנתה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88ה7|סעיף 88ה7}};
{{ח:תתת|(4)}} הפרה הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 88ה8|סעיף 88ה8}} לעניין מועד זקיפת חיובים לחשבון של לקוח;
{{ח:תתת|(4א)}} לא שמרה מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88ז1|סעיף 88ז1(א)}}, או לא שמרה מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88ז1|סעיף 88ז1(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא מסרה בכתב מידע או מסמך, לפי דרישה שנמסרה לה בכתב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88ט2|סעיף 88ט2}} {{ח:פנימי|סעיף 88כג|או 88כג(3)(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} גבתה תשלום בעד שירות כספי בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 88י|סעיף 88י(א)(1)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא קיימה הפרדה חשבונאית, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 88יא|סעיף 88יא(ד1)}};
{{ח:תתת|(8)}} הפרה הוראה שנתן המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 88יד|סעיפים 88יד}} {{ח:פנימי|סעיף 88טו|או 88טו}};
{{ח:תתת|(9)}} לא הגישה דוח למפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88יט|סעיף 88יט(א) או (ג)}}, או לא פרסמה פרטים מהדוח הכספי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88יט|סעיף 88יט(ב)}};
{{ח:תתת|(10)}} הפרה תנאי מתנאי רישיונה בנוגע לשירותים הכספיים.

{{ח:סעיף|109ב1|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, החברה הבת או החברה הפרו הוראה החלה עליהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ב|בסעיף 109ב}}, או כי אדם הפר הוראה החלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ב|סעיף 109ב(ב1)}} ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – המפר) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה, ואם אינו ידוע – המועד שבו נודע לו על ביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ב2|סעיף 109ב2}} וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ב3|בסעיף 109ב3(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ד|סעיף 109ד}}, ושיעור התוספת.

{{ח:סעיף|109ב2|זכות טיעון|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ב1|סעיף 109ב1}} רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, בכתב או בעל פה כפי שיקבע המנהל או המפקח, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה ב־30 ימים נוספים.

{{ח:סעיף|109ב3|החלטת המנהל או המפקח ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל או המפקח, לפי העניין, יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ב2|סעיף 109ב2}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ג1|סעיף 109ג1}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל או המפקח, לפי העניין, את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ב2|סעיף 109ב2}}, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ב2|הסעיף האמור}}, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|109ג||תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|109ג1|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} או המפקח, לפי העניין, אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, ובשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (הפחתה של סכום עיצום כספי)|תקנות הדואר (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשע״ד–2013}}.}}

{{ח:סעיף|109ד|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה חצי אחוז ממנו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ב|בסעיף 109ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|109ה|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ב2|בסעיף 109ב2}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ט|סעיף 109ט}}, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ט|אותו סעיף}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|109ה1|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ב3|בסעיף 109ב3}}.

{{ח:סעיף|109ו|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|109ו1|פריסת תשלום העיצום הכספי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות את הפריסה, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את ההחלטה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ו|סעיף 109ו}}.

{{ח:סעיף|109ז|גביה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרישיון לפי הוראות רישיונו, כולן או מקצתן, ורשאי הוא לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

{{ח:סעיף|109ז1||תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|109ז2|התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ב|בסעיף 109ב}}, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל או המפקח, לפי העניין, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳}}, להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}{{ח:הערה|;}} בסעיף קטן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה ואם אינו ידוע – המועד שבו נודע לו על ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ד|בסעיף 109ד}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ז3|סעיף 109ז3}}.
{{ח:תת|(ג)}} נהלים לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|109ז3|בקשה לביטול התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ז2|בסעיף 109ז2}}, רשאי הוא לפנות למנהל או למפקח, לפי העניין, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל המנהל או המפקח, לפי העניין, בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|109ז4|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 109ד|סעיף 109ד(א)}}, והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ב1|סעיף 109ב1}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 109ד|סעיף 109ד(ב)}}, והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ב1|סעיף 109ב1}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ב2|סעיפים 109ב2}} {{ח:פנימי|סעיף 109ב3|ו־109ב3}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|109ז5|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 109ב|בסעיף 109ב}} או על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 109ב|בסעיף 109ב}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|109ח|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 109ב|בסעיף 109ב}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} מסר המנהל או המפקח, לפי העניין, למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל או המפקח, לפי העניין, הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} בשל ההפרה.

{{ח:סעיף|109ט|ערעור|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או המפקח, לפי העניין, או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|109ט1|פרסום|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל או המפקח עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי מועד ביצוע ההפרה ואם אינו ידוע – המועד שבו נודע לו על ביצועה, ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ט|סעיף 109ט}} על החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ב2|סעיף 109ב2}}, ובלבד שהמנהל או המפקח, לפי העניין, הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ב1|סעיף 109ב1}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד, יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל או המפקח אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|109ט2|אצילת סמכויות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הממונה על תחום הדואר במשרד התקשורת את סמכותו לנקוט אמצעי אכיפה מינהלית לפי חוק זה; הודעה על אצילת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|109י||תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: העברת עובדים, נכסים, זכויות וחובות, התחייבויות ותביעות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: העברת עובדים מהמדינה לרשות|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|110|הסכם להעברת עובדים}}
{{ח:ת}} נחתם בין המדינה לבין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות הרשות יחולו הוראות אלה מיום תחילתו של ההסכם (להלן – הסכם להעברת עובדים):
{{ח:תת|(1)}} עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר;
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור בכל דין, עובד המדינה שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
{{ח:תת|(3)}} עובד שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) ולא הסתגל לעבודה ברשות בתנאים ובתקופה שנקבעו בהסכם להעברת עובדים, לא יחולו עליו הוראות פסקה (2) וזכויותיו יהיו כפי שנקבע בהסכם להעברת עובדים;
{{ח:תת|(4)}} זכויותיו של עובד שהועבר כאמור כלפי המדינה מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד המדינה, שהרשות קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת עובדים – לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן מן המדינה.

{{ח:סעיף|111|הסכם עבודה}}
{{ח:ת}} תנאי הסכם עבודה בין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, שעניינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, טעונים אישור השר ושר האוצר, וזאת לתקופה של שנה אחת מיום העברת רוב עובדי שירותי הדואר במשרד התקשורת לרשות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א1|סימן א׳1: העברת עובדים מהרשות לחברה|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|111א|הסכם להעברת עובדים לחברה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} נחתם בין הרשות לבין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, לאחר שקוים משא ומתן בין הצדדים, הסכם בדבר העברת עובדים משירות הרשות לשירות החברה, יחולו ההוראות כמפורט להלן מיום תחילתו של ההסכם (בסעיף זה – הסכם להעברת עובדים לחברה):
{{ח:תת|(1)}} עובד הרשות שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שקבע השר;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (היום שבו יחל עובד הרשות להיות עובד החברה)|תקנות רשות הדואר (היום שבו יחל עובד הרשות להיות עובד החברה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור בכל דין, עובד הרשות שהפך להיות עובד החברה כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה – עובד מועבר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
{{ח:תת|(3)}} זכויותיו של עובד מועבר כלפי הרשות מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותו עובד הרשות, שהחברה קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת העובדים לחברה – לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן אלא מהחברה;
{{ח:תת|(4)}} עובד מועבר שערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|תיקון מס׳ 8}} היה זכאי לגמלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} (בסעיף זה – חוק שירות המדינה {{ח:הערה|(}}גמלאות{{ח:הערה|)}}), ימשיך להיות זכאי לגמלאות כאמור;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, כל העלאה של המשכורת, לרבות באמצעות קידום בדרגה או מתן תוספות שכר, שתינתן לעובדים המועברים לחברה במסגרת ההסכם להעברת עובדים לחברה, לא תביא לשינוי בגמלה המשולמת למי שפרש מהרשות לפני יום ההעברה לחברה, ושהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות)}} הוחלו לענין גמלתו.

{{ח:סעיף|111ב|קרן להבטחת תשלומי פנסיה לעובדים|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} החברה תעביר לקרן לצבירת תשלומי גמלאות לעובדי החברה שתאושר בידי שר האוצר (בסעיף זה – הקרן), שיעור מתוך הכנסות החברה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2005 – 1.5%;
{{ח:תתת|(2)}} בשנים 2006 ו־2007 – 2.5%;
{{ח:תתת|(3)}} החל בשנת 2008 ועד הפקדת יתרת הגירעון האקטוארי – 3.5%.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות החברה“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 37א|בסעיף 37א(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת הגירעון האקטוארי“ – סכום יתרת הגירעון ביעודות הצבורות בחברה לצורך תשלומי הגמלאות לעובדיה שעליהם חל {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות)}}, ביחס להתחייבויות לגמלאות לעובדים אלה, לאחר הפקדת סכומים שונים שהוסכמו, כפי שייקבע בין החברה לבין נציגות העובדים, באישור החשב הכללי במשרד האוצר ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|תיקון מס׳ 8}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכויות החברה או העובדים לפי כל דין או הסכם.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: העברת נכסים, זכויות, חובות ותקציב מהמדינה לרשות|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|112|הסכם להעברת נכסים|תיקון: תשמ״ו, תש״ן}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}}, ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, מותר, בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לרשות את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי השירותים אשר יינתנו בידי הרשות, החל ביום שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127(ג)}}, ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי השירותים האמורים ערב היום האמור; להסכם כאמור ייקרא להלן {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} – הסכם להעברת נכסים.
{{ח:תת|(ג)}} העברת זכויות לרשות לפי ההסכם להעברת נכסים או רישום הזכויות על שמה, פטורים מתשלום החל לפי כל דין או הסכם על העברה או רישום כאמור; שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות גם מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.

{{ח:סעיף|113|העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות}}
{{ח:ת}} משנחתם ההסכם להעברת נכסים רשאי השר לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

{{ח:סעיף|114|העברת תקציב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – היום שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127(ג)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השנה השוטפת“ – שנת הכספים שבה היום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים אשר הוקצבו בחוק התקציב לשנה השוטפת לפעולותיהן של יחידות משרד התקשורת המועברות לרשות וטרם הוצאו ביום הקובע; עד לסיומה של שנת הכספים השוטפת יהיה התקציב לפעולות הרשות לפי התקציב שהועבר לרשות כאמור, בשינויים הנובעים מהקמת הרשות.

{{ח:סעיף|115|תביעות תלויות ועומדות}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בצו כי הרשות תבוא במקום המדינה לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, שהן בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 112|בסעיף 112(ב)}}, וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב1|סימן ב׳1: העברת נכסים, זכויות, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה ומהמדינה או מבנק הדואר לחברה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}

{{ח:סעיף|115א|העברת נכסים, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|תיקון מס׳ 8}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
{{ח:תת|(ב)}} כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו ערב יום התחילה של הרשות יהיו החל ביום התחילה של המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} כל תביעה של הרשות או נגדה שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.

{{ח:סעיף|115ב|העברת נכסים מהמדינה לחברה בהסכם|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, מותר בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לחברה את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעברו מהרשות למדינה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 115א|סעיף 115א}}, והדרושים לשם מתן השירותים אשר יינתנו בידי החברה לפי הוראות חוק זה ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ב1|בסימן זה}} – הסכם להעברת נכסים).

{{ח:סעיף|115ג|תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לענין העברת הפעילות, הנכסים, החובות וההתחיבויות מהרשות למדינה ומבנק הדואר ומהמדינה לחברה, הוראות, על אף האמור בכל דין, בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} פטור מלא או חלקי ממסים, מתשלומי אגרות או מתשלומי חובה אחרים, בתנאים שקבע;
{{ח:תת|(2)}} הוראות ותיאומים לענין חבות המס, לרבות לענין קביעת יום רכישה, מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה או יתרת שווי רכישה;
{{ח:תת|(3)}} הוראות מיוחדות לענין קביעת ההכנסה החייבת וחישובה, והמסים החלים על החברה, לרבות בנוגע להסדרי הפרישה והגמלאות של עובדי הרשות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)|תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (הוראות מס)|תקנות הדואר (הוראות מס), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|115ד|העברת זכויות, חובות והתחייבוית, מהמדינה לחברה, בצו|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור הועדה, יקבע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 115א|סעיף 115א}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, כי החברה תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של הרשות או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 115א|סעיף 115א}}, כולן או חלקן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה)|צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|115ה|העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות מבנק הדואר לחברה, בצו|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או בהסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום בנק הדואר, הן לגבי הזכויות והסמכויות של בנק הדואר והן לגבי החבויות וההתחייבויות שהיו מוטלות על הבנק ערב יום התחילה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה)|צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|115ו|תביעות תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר בהסכמת השר, רשאי, לקבוע בצו, כי החברה תבוא במקום בנק הדואר לענין תביעות שהיו תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו, כולן או חלקן, ערב יום התחילה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה)|צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: העברת פעילות מהחברה לחברה הבת|תיקון: תשע״ב}}

{{ח:סעיף|115ו1|תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות מהחברה לחברה הבת|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 115ג|סעיף 115ג}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין העברת פעילות, נכסים, חובות והתחייבויות מהחברה לחברה הבת.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|116|המדינה כמקבל שירות}}
{{ח:ת}} דין המדינה כדין כל מקבל שירות לענין קבלת שירותים על פי חוק זה.

{{ח:סעיף|117||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|117א||תיקון: תש״ן, תשנ״א, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|120||תיקון: תשנ״ח, תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|121|היתרים קיימים|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היתר שניתן לפי פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל״ז–1976, ושהיה בתוקף ערב קבלתו של חוק זה בכנסת רואים אותו כהיתר {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: כללי)}} שניתן לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנרשם כבעל היתר, מכוח ההיתר הכללי לאיסוף, העברה או מסירה של מכתבים, שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50 לחוק זה}}, כנוסחו לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|תיקון מס׳ 8}}, ורישומו כאמור היה בתוקף ערב היום האמור, יראו אותו כמי שפועל לפי היתר {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: כללי)}} לאחר היום האמור.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף 1ב}} {{ח:פנימי|סעיף 1ג|או 1ג}}, לפי הענין, לשנות היתר שהוענק כאמור, להגבילו, להתלותו או לבטלו, ובכלל זה ליתן תחתיו רישיון או להעניק היתר {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: כללי)}} לפעילויות שניתן לגביהן היתר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|122|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין האמור בחוק זה גורע מסמכויות בדיקה ופיקוח על דברי דואר מכוח כל חיקוק.

{{ח:סעיף|123|ביטול}}
{{ח:ת}} פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל״ז–1976 – בטלה.

{{ח:סעיף|124|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בחוק בנק הדואר, התשי״א–1951.}}

{{ח:סעיף|125|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבזק|בחוק הבזק, התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|126|ביצוע ותקנות|תיקון: תש״ן, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר התקשורת אחראי לביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ורשאי הוא, באישור הועדה, להתקין תקנות בדבר פיקוח על בעל רישיון, על פעולותיו של בעל רישיון והבאים מטעמו, על אופן מתן שירותים על ידי בעל רישיון, וכן בדבר התנאים שבהם רשאי בעל רישיון להגביל או להפסיק את מתן השירותים הניתנים על ידו, כולם או מקצתם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)|תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה)|תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה)|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|126א|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}, ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}} לא יעלה על 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2022)}}.

{{ח:סעיף|126ב|נוהל דרישת מידע|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ו|סעיפים 1ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 88כג|88כג(2)(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 37א1|ו־37א1(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ו|סעיפים 1ו}} {{ח:פנימי|סעיף 88כג|ו־88כג(3)(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} נהלים שנקבעו לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|127|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8 עד 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}, {{ח:פנימי|סעיף 117|117}} {{ח:פנימי|סעיף 126|ו־126}} ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125(2)}} ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הבזק|חוק הבזק}}.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתם של יתר סעיפי חוק זה ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו, באישור שר האוצר, ההסכמים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 110|בסעיפים 110}} {{ח:פנימי|סעיף 111|ו־111}} וההסכם להעברת נכסים האמור {{ח:פנימי|סעיף 112|בסעיף 112}}, ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום החתימה על ההסכמים האמורים.

{{ח:סעיף|128|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך עשרים ימים מקבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 109ב|סעיף 109ב(ב2)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}, ”התקנות“ – {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ״ה–1995}}.
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} ההוראה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} החברה לא מסרה דיווח על אירוע מיוחד בסמוך לאחר התרחשות האירוע בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)#סעיף 8|לתקנה 8 לתקנות}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} החברה לא המציאה תוכניות, דינים וחשבונות ומסמכים אחרים כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)#תוספת|בתוספת לתקנות}}, במועדים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)|בתקנות}}, בנושאים ובמתכונת כפי שנקבעו, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)#סעיף 9|לתקנה 9(א) לתקנות}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} החברה לא מסרה דוח שנתי או רבעוני בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)#סעיף 9|לתקנה 9(ב) לתקנות}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} החברה לא המציאה דוחות מיוחדים שעניינם שירותי דואר לציבור במועד שנקבע בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)#סעיף 10|לתקנה 10 לתקנות}}.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ד׳ בשבט התשמ״ו (14 בינואר 1986).}}
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;שר החוץ&lt;br&gt;ממלא מקום ראש הממשלה
* '''אמנון רובינשטיין'''&lt;br&gt;שר התקשורת
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3wfr3fdjnnlobsgsg1gy3cn2lnap55g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080303</id>
      <parentid>3080298</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T07:30:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3080302]</comment>
      <origin>3080303</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="240708" sha1="8mi3sccznwyrojpzg3xjv8k64ally49" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2001203}} '''חוקים קודמים:''' ''פקודת בתי הדואר:'' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קט״ו, עמ׳ 115|פקודת בתי הדואר|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563547.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 96|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 1, 1142|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561626.pdf}}; {{ח:תיבה|1941, תוס׳ 1, 68|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561746.pdf}}, {{ח:תיבה|129|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א״י)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561791.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 121|פקודת תחוקת־הגנה (הכללה בפקודות מסויימות)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562175.pdf}}; {{ח:תיבה|1948, תוס׳ 1, 27 {{מוקטן|[אנגלית]}}|Amendment}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1|פקודת סדרי השלטון והמשפט|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312670.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 219|חוק בנק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208188.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 85|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208189.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 103|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208190.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 44|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208191.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 44|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208193.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208192.pdf}}, {{ח:תיבה|352|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317753.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 17|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_208194.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ד, 57|תקנות־שעת־חירום (תיקון פקודת בתי הדואר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3066.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ד, 40|חוק לקיום תקפן של תקנות־שעת־חירום שונות|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_210076.pdf}}. ''פקודת הדואר [נוסח חדש]:'' {{ח:תיבה|דמ״י תשל״ז, 567|פקודת הדואר|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_vn_525762.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ז, 222|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317405.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 118|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317799.pdf}}, {{ח:תיבה|118|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317800.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 92|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208195.pdf}}, {{ח:תיבה|174|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208196.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 218|חוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208164.pdf}}. ''פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של ישראל, 1941:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1941 תוס׳ 1, 125|פקודת בנק החסכונות של בתי הדואר של פלשתינה (א״י)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561791.pdf}}. ''חוק בנק הדואר, תשי״א–1951:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 219|חוק בנק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_208188.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 85|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208189.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ח, 114|חוק ההתיישנות|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208303.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 2|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_306557.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 100|חוק רשות הדואר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210472.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 63|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 91|חוק מדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ו, 79|חוק רשות הדואר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210472.pdf}}, {{ח:תיבה|162|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317476.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 26|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317477.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 121|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211618.pdf}}, {{ח:תיבה|131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210812.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 218|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210895.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 42|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211668.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 36|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211018.pdf}}, {{ח:תיבה|39|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211659.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 162|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 170|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 71|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|524|תיקון לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300999.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 96|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2040.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 143|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 566|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 450|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381149.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 816|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|961|תיקון מס׳ 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_644019.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 165|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1029|חוק התקשורת (שידורים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_14308264.pdf}}, {{ח:תיבה|בג״ץ 49765-07-26|צו ארעי|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2026/7/19/2026-7-49765-3-1&amp;amp;fileName{{=}}ea8c03e142864c64bff62589d70b7f0a&amp;amp;type{{=}}4}}.

''שינוי התוספת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ב, 889|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5428.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1566|שינוי התוספת לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7150.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ד, 2651|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6726.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 3201|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1911|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 7043|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8098.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2639|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2557|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9328.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2733|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10121.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2671|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11021.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 2350|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11952.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 6081|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13356.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2781|עדכון סכומים|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14129.pdf}}. ''דחיית המועד הקובע:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 1564|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7273.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 585|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7335.pdf}}, {{ח:תיבה|1570|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7403.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 832|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7488.pdf}}, {{ח:תיבה|1384|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 683|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7611.pdf}}, {{ח:תיבה|1704|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7695.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 643|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7771.pdf}}, {{ח:תיבה|1386|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7841.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 898|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7937.pdf}}, {{ח:תיבה|2584|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8050.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1912|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8157.pdf}}, {{ח:תיבה|3520|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8251.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 454|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8332.pdf}}, {{ח:תיבה|1822|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8662.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1764|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9129.pdf}}, {{ח:תיבה|3830|דחיית היום הקובע (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9523.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1864|דחיית היום הקובע|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9958.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|המועד הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|תיקון מס׳ 11}} (”'''המועד הקובע'''“), שעניינו הסמכת בנק הדואר למתן שירותים כספיים, נדחה &lt;s&gt;ליום 31.7.2022 (120 חודשים מיום 31.7.2012)&lt;/s&gt; ליום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026).}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א1|פרק א׳1: רישוי שירותי דואר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רישיון כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: מתן שירותי דואר על פי רישיון כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: התקשרויות וחובות במישור הבין־לאומי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: מועצת הרשות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: תפקידי המועצה וסמכויותיה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: מנהל הרשות ועובדיה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: תשלומים ותמלוגים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פעולות בעל רישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: ייחוד פעולות וזכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: העברת דואר ומסירתו}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הובלת דואר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: הובלה בארץ}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: הובלה בין־לאומית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: תנאי שירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: סמכויות הקשורות במקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: אחריות וחסינות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן א|סימן א׳: מתן השירותים הכספיים על פי היתר לשירותים כספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ב|סימן ב׳: שירות ללקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות לעניין מתן השירותים הכספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ד|סימן ד׳: פיקוח וביקורת על השירותים הכספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו2|פרק ו׳2: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבירות, עונשין וסדרי דין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: עבירות בשירות הדואר והפרת חובת סודיות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: עבירות כלפי הדואר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: אמצעי אכיפה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: העברת עובדים, נכסים, זכויות וחובות, התחייבויות ותביעות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: העברת עובדים מהמדינה לרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א1|סימן א׳1: העברת עובדים מהרשות לחברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: העברת נכסים, זכויות, חובות ותקציב מהמדינה לרשות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב1|סימן ב׳1: העברת נכסים, זכויות, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה ומהמדינה או מבנק הדואר לחברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: העברת פעילות מהחברה לחברה הבת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״ד, תשס״ד־2, תשס״ו, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”בעל ענין“, ו”החזקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בול“ – בול דביק או תווית אחרת, מיטבע או סימן שאישר השר או מינהל דואר־חוץ לציון תשלומם של דמי דואר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בזק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק התקשורת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דואר“ – מבנה או מקום אחר, לרבות תיבת דואר, שייעד בעל רישיון לקבלת דבר דואר, להעברתו או למסירתו, או לעיסוק בעניני בעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר לפי חוק זה, וכן החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר כללי לפי חוק זה, וכן החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המדינה ומוסדותיה;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית או תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי רשות מקומית, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהם נותנים לציבור;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד שהוקם בחוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דברי בולים“ – מעטפה, איגרת, גלויה, וכל אריזה אחרת שעליהן מוטבע בול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דברי דואר“ – מכתב, גלויה, עיתון, דבר דפוס, דוגמה, חבילה וכל צרור וחפץ אחרים הניתנים להעברה בדואר ולרבות מברק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי דואר“ – התשלום בעד העברת דבר דואר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – {{ח:הערה|(תוחלף במועד הקובע):}} היתר כללי שהוענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ג|סעיף 1ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר כללי“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} היתר כללי שהוענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ג|סעיף 1ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר לשירותים כספיים“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} היתר שניתן לחברה הבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 88ב|סעיף 88ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – חברת דואר לישראל בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה הבת“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 88יא|בסעיף 88יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכללים“ – הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – המפקח לענייני השירותים הכספיים שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 88יג|סעיף 88יג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – רשות הדואר שהוקמה ופעלה לפי חוק זה כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|תיקון מס׳ 8}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השירותים הכספיים“ – השירותים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 88א|בסעיף 88א(א)(1) עד (6)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השירותים הכספיים“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} השירותים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 88א|בסעיף 88א(א)(1) עד (9)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – השר יחד עם שר האוצר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התקשורת“ – {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יוצא“, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט – היוצא מישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לקוח עסקי“ – לקוח שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
{{ח:תתת|(3)}} עוסק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}};
{{ח:תתת|(4)}} גוף שהוקם לפי חוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מברק“ – מסר בכתב או בדרך אחרת המועבר, או המיועד להעברה, באמצעי בזק או בדרך מהירה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדריך הדואר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל“, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט – לרבות הבעלים, השוכר, המסיע, המטיס או המשיט, או מי מטעמם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכנס“, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט – הנכנס לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן דואר“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנים“, לענין דבר דואר – מדוור בישראל וממוען למקום בישראל, ולענין דמי דואר – דמי הדואר המוטלים על דבר דואר כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד דואר“ – כל המועסק בכל ענין של בעל רישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון כללי או רישיון מיוחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי“ – רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, ולענין החברה – גם למתן שירותים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מיוחד“ – רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, המוגבל לפי סוגי השירותים, סוגים של דברי דואר, מועדי מתן השירותים, מקומות מתן השירותים או הסוגים של מקבלי השירותים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי דואר“ – השירותים להעברת דברי דואר בישראל, מישראל לארצות חוץ ומארצות חוץ לישראל, לרבות שירותי דואר בתחום המוסדר ותברוקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי דואר בסיסיים“ – שירותי דואר הכלולים ברשימה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי דואר בתחום המוסדר“ – איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גרם, למען הזולת, וכן תברוקה, והשירותים הכרוכים בפעולות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי דואר בתחום השמור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים פיננסיים“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} כל שירות שתאגיד בנקאי רשאי לתת לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, למעט שירותים המנויים {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 10|בפסקאות (5), (6), (12) ו־(13) של הסעיף האמור}}, ולמעט קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 10|בפסקה (9) של אותו סעיף}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שק דואר“ – שק, ארגז, חבילה וכל כלי קיבול אחר שבהם מובילים דברי דואר במהלך העברתם בדואר, בין שיש בהם ובין שאין בהם דברי דואר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תברוקה“ – שירות למען הזולת לקבלת מברקים, העברתם ומסירתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיבת דואר“ – כל תיבה או כלי קיבול אחר של בעל רישיון לקבלת דואר לשם העברתו בדואר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 8“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|פרק ד׳ בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 13“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 13), התשפ״ב–2022}}.

{{ח:קטע2|פרק א1|פרק א׳1: רישוי שירותי דואר|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}

{{ח:סעיף|1א|זכות המדינה וחובת רישוי|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} למדינה הזכות לתת שירותי דואר.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי חוק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר כללי שהוענק לפי חוק זה ({{ח:פנימי|פרק א1|בפרק זה}} – היתר), ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;
{{ח:תתת|(2)}} כתב בי־דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;
{{ח:תתת|(3)}} דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו.

{{ח:סעיף|1ב|מתן רישיון, ביטולו, הגבלתו התלייתו או שינויו|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים; רישיון יכול שיינתן גם לגבי שירותים שהוענק לגביהם היתר.
{{ח:תת|(ב)}} במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;
{{ח:תתת|(2)}} התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;
{{ח:תתת|(3)}} תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;
{{ח:תתת|(4)}} שיקולים שבטובת הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.
{{ח:תת|(ה)}} לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד – נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ח), ומהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 88י|סעיפים 88י}} {{ח:פנימי|סעיף 126|ו־126}}, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון או בבעל הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;
{{ח:תתת|(3)}} דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
{{ח:תת|(ז)}} רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
{{ח:תת|(ח)}} השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ט)}} השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
{{ח:תתת|(1א)}} חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק זה או לפיו;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת או הוראה שניתנה לפיהם, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – לרבות הפרה של תנאים שונים שאינם מהותיים;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;
{{ח:תתת|(5)}} בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או שמתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}, או הליכי פשיטת רגל לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, ואם הוא תאגיד – גם אם החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(7)}} לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.

{{ח:סעיף|1ג|מתן היתר|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להעניק היתר כללי למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ולקבוע בו תנאים; ההיתר יכול שיוענק גם לגבי שירותים שניתן לגביהם רישיון, וכן יכול שיהיה מוגבל לפי מועד מתן השירותים, סוג השירותים, סוג דברי הדואר, מקום מתן השירותים או סוג מקבלי השירותים; היתר יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} ההיתר יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לתת מכוחו שירותי דואר בתחום המוסדר.
{{ח:תת|(ג)}} על ההיתר, על מבקש הרישום ועל מי שרשום לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף 1ב}} בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|1ד||תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|1ה|חובת מתן שרותי דואר באופן תקין וסדיר|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ייתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, על פי הרישיון או ההיתר ועל פי ההוראות שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי להורות לבעל רישיון על פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט לשם מניעת פגיעה או נזק כמפורט להלן, באופן ובתנאים שיורה, אף בלי שנתן הזדמנות לבעל הרישיון לטעון את טענותיו, אם ראה כי בעל הרישיון פועל באופן העלול לגרום לאחד או יותר מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} פגיעה מיידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר;
{{ח:תתתת|(ב)}} נזק בלתי הפיך לדברי דואר;
{{ח:תתתת|(ג)}} פגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום שירותי הדואר.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקפן עם נתינתן ויהיו בתוקף לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על תשעה חודשים מיום שניתנו; השר ייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר מתן ההוראות ולא יאוחר מתום 15 ימים לאחר כניסת ההוראות לתוקפן.

{{ח:סעיף|1ו|חובת בעל רישיון למסור מידע|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} השר רשאי לדרוש בכתב ולקבל מבעל רישיון, כל מסמך וכל מידע הנדרש, לדעת השר, לצורך פיקוח או ביקורת על בעל הרישיון או לשם הסדרת תחום הדואר; בעל רישיון שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה, בכתב, בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לענין זה, ”מסמך“ ו”מידע“ – לרבות ”חומר מחשב“ ו”פלט“ כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|1ז|התניית שירות בשירות|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי־קבלת שירות מבעל רישיון אחר, אלא אם כן השר אישר לו לעשות כן, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף זה, ”שירות“ – שירות דואר או שירות אחר הניתן על ידי בעל רישיון.

{{ח:סעיף|1ח|אגרות בעד מתן רישיונות או בעד רישום לפעול לפי היתר|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} השרים רשאים לקבוע –
{{ח:תת|(1)}} אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישום לפעול לפי היתר;
{{ח:תת|(2)}} אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן;
{{ח:תת|(3)}} דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאות גביה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רישיון כללי|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: מתן שירותי דואר על פי רישיון כללי|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|2||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|5א|מתן רישיון כללי לחברה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} שירותי דואר;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו, והכל תוך שמירה על תחרות הוגנת, ובלבד שלא יהיה במידע או בדרך הצגתו או הפצתו משום פרסומת מסחרית; לענין זה, ”גוף ציבורי“ – לרבות גוף או מוסד אחר שאישר השר, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהוא נותן לציבור, ורשאי השר להתנות מתן האישור בתנאים, לרבות בדבר מהות המידע; הודעה על גוף ציבורי תפורסם ברשומות;
{{ח:תתת|(3)}} השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 88יא|בסעיף 88יא}};
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} כל שירות לחברה הבת, הניתן לשם מתן השירותים הכספיים;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} החברה לא תיתן, במישרין או בעקיפין, שירותים שלא הותרו לה במפורש לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג); לענין זה, ”החברה“ – בין בעצמה ובין באמצעות אחר מטעמה.
{{ח:תת|(ה)}} ביטל השר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף קטן 1ב(ט)}} את הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן השר רישיון כללי לפי סעיף זה, בדרך של מכרז; ניתן רישיון כללי כאמור, יחולו על בעל הרישיון כל ההוראות לפי חוק זה החלות על החברה, ויהיו לו הסמכויות, הזכויות והחובות, לרבות החובה למתן שירותי דואר בסיסיים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}}, שחלות על החברה לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|5א1|מתן שירות חדש על ידי החברה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”שירות חדש“ – שירות נוסף על השירותים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 5א|בסעיף 5א(א)}} שאינו שירות הדפסת דבר דואר ואינו שירות מהשירותים הכספיים.
{{ח:תת|(ב)}} החברה רשאית לתת שירות חדש אם הודיעה לשר על כך 14 ימים לפחות לפני תחילת מתן השירות החדש, ובלבד שאין במתן השירות החדש כדי לפגוע במתן שירותי הדואר והשירותים הכספיים באורח תקין וסדיר או כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
{{ח:תת|(ג)}} ראה השר כי מתן שירות חדש פוגע או עלול לפגוע במתן שירות דואר או שירות כספי באורח תקין וסדיר או בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לחברה שלא לתת את השירות או לתת אותו בכפוף לתנאים והגבלות שיורה לה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאפשרות החברה לתת שירותים שהותרו לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(ג)}} כנוסחו ערב ביטולו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf|בתיקון מס׳ 13}}.

{{ח:סעיף|5א2|מתן שירות הדפסת דבר דואר על ידי החברה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החברה רשאית לתת שירות הדפסת דברי דואר רק באמצעות תאגיד אחר המספק שירותי הדפסה שהחברה אינה מחזיקה באמצעי שליטה בו, אלא אם כן הותר לה לעשות כן לפי סעיף קטן (ב); השר רשאי לקבוע ברישיון הכללי של החברה תנאים והגבלות לעניין שירות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} החברה אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה, אלא אם כן השר התיר זאת מראש ובכתב, לאחר שנוכח שאין בכך כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר ובכפוף לתנאים שקבע ברישיונה הכללי, אם קבע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), החברה רשאית לתת שירות הדפסת דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות ההדפסה יכלול הדפסה של עד 1,000 דברי דואר לכל משלוח;
{{ח:תתת|(2)}} דברי הדואר יישלחו על ידי החברה.

{{ח:סעיף|5ב|חובת מתן שירותי דואר בידי בעל רישיון כללי לבעל רישיון אחר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לשם הגברת התחרות בתחום שירותי הדואר והבטחת רמת השירותים בתחום האמור, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, רשאי השר לקבוע כי בעל רישיון כללי חייב לתת לבעל רישיון אחר שירותים המבוססים על התשתיות של בעל הרישיון הכללי, לרבות גישה למרכזי חלוקה או לתאי חלוקה, וליתן הוראות בדבר אופן מתן השירותים או הגישה וההסדרים לביצועם; קביעה או מתן הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייעשו ברישיון, בהוראת מינהל או בתקנות, ובלבד שקביעה שענינה תשלום בעד שירותים לפי סעיף קטן זה תהיה בהסכמת שר האוצר; לענין זה, ”תשתית“ – ציוד, מיתקנים או מבנים המשמשים לשם מתן שירותי דואר.
{{ח:תת|(ב)}} לא קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר התשלומים לבעל רישיון כללי בעד מתן השירותים כאמור באותו סעיף קטן, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, בהסכמה, את התשלומים כאמור, ובאין הסכמה – יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, את התשלומים; קביעת השר כאמור יכול שתיעשה בהוראת מינהל או ברישיון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה)|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022}}.}}

{{ח:סעיף|5ב1||תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|5ג|חובת מתן שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים בסיסיים לכלל הציבור בכל המדינה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים וכן השירותים הכספיים הבסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין־לאומיים, אמנות בין־לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין־לאומיים, אמנות בין־לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון או בהיתר לשירותים כספיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה)|תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי חייב לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} בעל רישיון כללי, והחברה הבת, לפי העניין, חייבים לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).
{{ח:תת|(ג)}} נוכחו השרים כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול ברשימת שירותי הדואר הבסיסיים;
{{ח:תתת|(2)}} קיימים אזורים שבהם ניתן שירות הנכלל ברשימת השירותים הבסיסיים, על ידי בעל רישיון כללי בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} עלות מתן השירות כאמור בפסקה (2) עולה על התועלת של בעל הרישיון הכללי ממתן אותו שירות;
{{ח:תת}} רשאים הם לקבוע כי על בעל רישיון הנותן את שירותי הדואר הבסיסיים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא לכלל הציבור בכל המדינה, להשתתף במימון מתן שירותי הדואר הבסיסיים כאמור, הניתנים על ידי בעל רישיון כללי; קבעו השרים כאמור, רשאים הם לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: התקשרויות וחובות במישור הבין־לאומי}}

{{ח:סעיף|6|חובות מכוח המשפט הבין־&lt;wbr&gt;לאומי|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} חובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין־לאומיות בענין שירותי דואר, יקויימו בידי החברה או בידי מי שהשר יקבע בתקנות.

{{ח:סעיף|7|ביצוע פעולות במישור בין־&lt;wbr&gt;לאומי|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} השר רשאי ליפות כוחה של החברה להתקשר לצורך ביצוע תפקידיה עם מינהלים הנותנים שירותי דואר במדינות אחרות, בהתאם לאמנות בין־לאומיות שמדינת ישראל צד להן, או את כוחו של מי שקבע השר בתקנות לשם ביצוע התפקידים כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: מועצת הרשות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|13||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|16||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|19||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: תפקידי המועצה וסמכויותיה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|22||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24||תיקון: תש״ן, תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24א||תיקון: תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: מנהל הרשות ועובדיה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|26||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|29||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|30||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|31||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|33||תיקון: תש״ן, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35||תיקון: תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ו|סימן ו׳: תשלומים ותמלוגים|תיקון: תשס״ד, תשע״ב, תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתה של כותרת {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן זה}} במועד הקובע):}}

{{ח:סעיף|37|קביעת תשלומים בעד שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי|תיקון: תש״ן, תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי ידרוש תשלום סביר בעד שירות דואר שהוא נותן, ובכלל זה שירות דואר הכלול במקבץ שירותים או במקבץ שירותי דואר, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כללי ידרוש תשלום אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי; בסעיף קטן זה, ”לקוח פרטי“ – לקוח שאינו לקוח עסקי.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון כללי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התשלום שהוא דורש בעד שירות דואר, מקבץ שירותי דואר ומקבץ שירותים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי בעד שירות דואר כאמור באותו סעיף קטן ישולם תשלום, ובכלל זה תשלום מרבי או תשלום מזערי, והכול בהתאם להוראות שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות בדבר עדכון סכומי התשלומים לפי סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה)|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי להודיע לו, באופן ובמועד שיקבע, על תשלום שבעל הרישיון הכללי דורש או שבכוונתו לדרוש בעד שירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן על כל שינוי בתשלום כאמור.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} ראה השר כי בעל רישיון כללי דורש תשלום שאינו סביר או אינו אחיד, או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום שירותי הדואר, בעד שירות דואר שלא נקבע לו תשלום, בעד שירות דואר שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי, בעד מקבץ שירותי דואר או בעד מקבץ שירותים, רשאי הוא להורות לו כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התשלום שידרוש בעד אותו שירות דואר או מקבץ שירותי דואר; תוקפה של הוראה לפי פסקה זו לא יעלה על תשעה חודשים מיום שניתנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} להפריד את התשלום בעד שירות הדואר הנכלל במקבץ שירותים, ובכלל זה במקבץ שירותי דואר, מהתשלום בעד מקבץ השירותים שאותו שירות דואר נכלל בו.
{{ח:תתת|(2)}} לא ייתן השר הוראה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן נתן לבעל רישיון כללי הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראה כאמור תינתן בהחלטה מנומקת בכתב ותחילתה תהיה במועד שהשר יקבע בה.
{{ח:תת|(ז)}} בחינת השר לפי סעיף קטן (ו) רישה אם תשלום בעד שירות דואר, ובכלל זה שירות דואר הנכלל במקבץ שירותי דואר או במקבץ שירותים, הוא תשלום שאינו סביר יכול שתיעשה בהתבסס על עלות מתן שירות הדואר בתוספת רווח סביר או על תשלום בעד אותו שירות דואר או בעד שירות דואר אחר בר־השוואה שבעל רישיון כללי או בעל רישיון אחר נותן, ולעניין שירות דואר הנכלל במקבץ שירותים – גם על עלות מקבץ השירותים.
{{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקבץ שירותים“ – כמה שירותים הכוללים לפחות שירות דואר אחד, שנקבע להם תשלום כולל אחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקבץ שירותי דואר“ – כמה שירותי דואר שנקבע להם תשלום כולל אחד.

{{ח:סעיף|37א|תמלוגים|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החברה תשלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בתקופה שמיום תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|תיקון מס׳ 8}} עד יום כ״ג בסיון התשס״ה (30 ביוני 2005) – 3%;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופה שמיום כ״ד בסיון התשס״ה (1 ביולי 2005) עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007) – 2%;
{{ח:תתת|(3)}} בתקופה שתחילתה ביום ט״ו בתמוז התשס״ז (1 ביולי 2007) – 1%;
{{ח:תת}} לענין זה, ”הכנסות החברה“ – הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א) או (ג)}}, וכן הכנסותיה מהשירותים הכספיים שהתשלומים בעדם נקבעו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 88י|סעיף 88י}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} לענין זה, ”הכנסות החברה“ – הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א) או (ג)}}, וכן הכנסותיה מהשירותים הניתנים לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי שאינו החברה ישלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיו, הכל כפי שקבעו השרים באישור הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} השרים רשאים לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לתשלום התמלוגים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לרבות לענין שינוי שיעור התמלוגים, מועדי תשלומם, הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים; קביעה לענין שינוי שיעור התמלוגים טעונה אישור הועדה.

{{ח:סעיף|37א1|הנחה בתשלום בעד שירות דואר ללקוח עסקי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי רשאי לתת הנחה בעד שירות דואר ללקוח עסקי בהתאם לאמות מידה שיקבע לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – אמות המידה), ובלבד שההנחה תינתן באופן בלתי מפלה ושהתשלום לאחר מתן ההנחה יהיה תשלום סביר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} אמות המידה יתבססו על השוני בעלות מתן השירות, במאפייניו, באופן אספקתו, היקפו ובאופן התשלום בעדו, ולא יהיה בהן כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון כללי יפרסם את אמות המידה וכל שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו, וימסור הודעה על הפרסום לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, והכול 14 ימים לפחות לפני יום הכניסה לתוקף של אמות המידה או השינוי, לפי העניין; לא פרסם בעל רישיון את אמות המידה או שינוי שלהן או לא מסר הודעה על פרסומם בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לא ייכנסו אמות המידה או השינוי לתוקף, ובעל הרישיון לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ו|סעיפים 1ו}} {{ח:פנימי|סעיף 88כג|ו־88כג}}, השר רשאי לדרוש בכתב מבעל רישיון כללי כל מידע לגבי אמות המידה וההנחות הניתנות לפיהן, ובכלל זה פירוט לגבי ההנחות ושיעורן; בעל רישיון כללי לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אם לא מסר מידע כאמור, אלא אם כן הורה לו השר אחרת.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לבטל או לשנות אמת מידה, או לתת לו כל הוראה אחרת בעניינה, אם ראה כי היא אינה תואמת את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לנקוט או להימנע מלנקוט פעולות אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
{{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון כללי לא ייתן הנחה ללקוח עסקי בעד תשלום שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(א), (ג) ו־(ד)}} כנוסחו ערב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf|תיקון מס׳ 13}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126(א)}}, כל עוד הן עומדות בתוקף לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf|סעיף 62 לתיקון מס׳ 13}}, או על תשלום או תשלום מזערי שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ד)}} כנוסחו אחרי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf|תיקון מס׳ 13}}.

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|39||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|40||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|42||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|43||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44א||תיקון: תש״ן־2, תשנ״ב, תשנ״ד, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פעולות בעל רישיון|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|45|חזקות|תיקון: תש״ן, תשס״ד}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} יראו מסירת דבר דואר לאדם המורשה לקבל אותו דבר דואר בשביל בעל רישיון, כמסירה לבית הדואר;
{{ח:תת|(2)}} יראו דבר דואר כמצוי במהלך העברה משעה שנמסר לבית הדואר עד זמן מסירתו לנמען;
{{ח:תת|(3)}} יראו כמסירת דבר דואר לנמען – הכנסה של דבר דואר לתיבת המכתבים שלו או לתיבת מכתבים שהקצה לו בעל רישיון במיתקן לחלוקת דברי דואר וכן מסירה לידיו של הנמען או לידי אדם הנחזה כרשאי לקבלו עבור הנמען כמקובל במסירת דברי דואר הממוענים אליו, בין אם המסירה נעשתה בבית דואר ובין בביתו של הנמען, במקום עסקו או במקום אחר שאותו הועיד הנמען לצורך זה.

{{ח:סעיף|46|סוכני דואר ומחלקי דואר|תיקון: תשנ״ד־2, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} החברה רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר; היחסים שבין החברה לבין סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.
{{ח:תת|(ב)}} היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: ייחוד פעולות וזכויות}}

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|49||תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: תש״ן, תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51|זכות המדינה בבולים|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} למדינה הזכות הייחודית להנפיק בולים דביקים ודברי בולים והיא תספקם לחברה במחיר העלות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של בעל רישיון להשתמש בסימן אחר לציון תשלומם של דמי דואר, ובלבד שסימן כאמור אינו נחזה להיות בול.
{{ח:תת|(ב)}} הקנין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים, ובבולים, שבידי השירות הבולאי, הם קנין המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} המדינה רשאית להתקשר עם החברה לצורך קבלת שירותי הנפקת הבולים והפצתם, ובלבד שבהתקשרות כאמור תשמש החברה כנאמן בעבור המדינה; ואולם רשאי השר בכל עת להורות לחברה על ביטול התקשרות כאמור וכן להורות לה להשיב למדינה את נכסי המדינה המוחזקים על ידה או המשמשים אותה לצורך הנפקת בולים; הורה השר כאמור, רשאית המדינה להעניק את הזכות להנפיק בולים בעבורה, בדרך של מכרז.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לבולים, לרבות לענין הדרכים שבהן יפעל השירות הבולאי, אופן הנפקת הבולים והתשלומים בעדם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)|תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: העברת דואר ומסירתו}}

{{ח:סעיף|52|חובת סימון|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יסמן את דברי הדואר המועברים על ידו, וכן את בתי הדואר שלו ואת כלי רכבו, בסימן אשר יאפשר את זיהוים כמועברים על ידו או כשייכים לו.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין דרך הסימון כאמור בסעיף קטן (א); הוראות כאמור יכול שייעשו בהוראות מינהל.

{{ח:סעיף|53|כללים לענין טיפול בדברי דואר|תיקון: תשנ״ח, תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי יקבע כללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר לרבות בענין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם, ומסירתם וכל ענין אחר הנוגע לטיפול בהם ויפרסם אותם ואת מועד תחילתם באתר האינטרנט שלו כל תקופת תוקפם.
{{ח:תת|(א1)}} ביקש בעל רישיון כללי לקבוע כלל לפי סעיף קטן (א) או לשנות כלל שקבע כאמור, ימסור הודעה בעניין לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, בצירוף נוסח הכלל או השינוי המוצע, לפי העניין, ויפרסם את הכלל או את השינוי באתר האינטרנט שלו 14 ימים לפחות לפני כניסתו לתוקף; נוסח הכלל או השינוי בו כאמור יפורסם גם באתר האינטרנט של משרד התקשורת, בסמוך לאחר קבלת הודעת בעל הרישיון הכללי לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע ברישיון של בעל רישיון כללי עניינים כאמור באותו סעיף קטן שקביעת כללים לגביהם טעונה את אישורו מראש ובכתב.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע הוראות בענינים האמורים באותו סעיף קטן שיחולו על בעל רישיון; הוראות כאמור יכול שיהיו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון; היתה סתירה בין הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי סעיף קטן (א), ההוראות שקבע השר – עדיפות.

{{ח:סעיף|54|דבר דואר שנמענו נפטר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} נודע לבעל רישיון כי נמענו של דבר דואר נפטר לפני מסירתו, רשאי הוא להחזיר את דבר הדואר לשולחו או למסרו למי שיורה השולח, תמורת תשלום הקבוע לאותו דבר דואר.

{{ח:סעיף|55|טובין חבי־&lt;wbr&gt;מכס|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} דבר דואר המכיל טובין חבי־מכס, לא ייפתח ולא ייבדק בידי פקיד המכס אלא בנוכחות פקיד דואר ולענין החברה, בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

{{ח:סעיף|56|משלוח בניגוד לכללים|תיקון: תש״ן, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון כללי בניגוד לכללים, או שאינו ניתן למסירה או להחזרה רשאי בעל הרישיון הכללי לעשות בו כפי שימצא לנכון, לרבות השמדתו, הכל בהתאם לכללים.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בעל רישיון כללי למסור דבר דואר שנשלח בניגוד לכללים לנמען או להחזירו לשולח, ישלם הנמען, אם ירצה בדבר הדואר, או השולח – לפי הענין – תשלום כפי שייקבע בכללים; התשלום לא יעלה על סכום הגדול פי חמישה מדמי הדואר בשל אותו דבר דואר – אם הוא דבר דואר פנים, ואם הוא דבר דואר חוץ – יהיה התשלום בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

{{ח:סעיף|56א|רישום פרטי השולח על גבי דבר דואר רשום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שולח יציין על גבי דבר דואר רשום, באופן בולט לעין, ברור ושאין בו כדי להטעות, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם השולח, ואם דבר הדואר נשלח בידי השולח כמיופה כוח של אדם אחר – גם שמו של האדם שייפה את כוחו, ואולם אם דבר הדואר נשלח בידי המדינה ומוסדותיה, יירשם שם השולח – ”מדינת ישראל“;
{{ח:תתת|(2)}} מען השולח, למעט אם הוא המדינה ומוסדותיה;
{{ח:תתת|(3)}} האפשרות שחזקת מסירה לפי כל דין תחול לגבי דבר הדואר.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא יקבל למשלוח דבר דואר רשום שלא מצוינים על גביו הפרטים האמורים בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון המוסר הודעת דואר רשום לנמען, יציין בה באופן ברור את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר כאמור בסעיף קטן (א); השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגים מסוימים של הודעות דואר רשום.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דבר דואר רשום“ – דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון, באופן הכולל, בין השאר, רישום בעת הקבלה, ניסיון מסירה במען הנמען, מסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה ומסירת הודעת דואר רשום במקרה שבו לא התאפשרה מסירה כנגד חתימה כאמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת דואר רשום“ – הודעה על משלוח דואר רשום שימסור בעל רישיון לנמען ומזמינה אותו לאסוף את דבר הדואר, במקרה שבו לא התאפשרה מסירת דבר דואר רשום במענו כנגד חתימתו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדינה ומוסדותיה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתי משפט ובתי דין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולח“ – אדם המשלם לבעל רישיון בעבור משלוח דבר הדואר הרשום על ידי בעל הרישיון או באמצעות בעל רישיון אחר.

{{ח:סעיף|57|גביית תשלומים שלא שולמו כדין|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} לא שילם השולח את דמי הדואר בעד משלוח דבר דואר או ששילם אותם בחסר, רשאי בעל רישיון כללי לגבות את כפל התשלום החסר מאת השולח, או מאת הנמען אם ירצה בדבר הדואר, בצירוף ההוצאות הכרוכות בגביה, הכל לפי הכללים.

{{ח:סעיף|58|ראיות בתובענת דמי דואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} בכל הליך לתשלום דמי דואר או תשלומים אחרים בשל דברי דואר לפי חוק זה –
{{ח:תת|(1)}} הצגתו של דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום כשעליו חותמת בעל הרישיון המציינת שהנמען סירב לקבלו או שהנמען נפטר או שאי אפשר למצאו, תהיה ראיה לכאורה על העובדה שצויינה;
{{ח:תת|(2)}} האדם שממנו לכאורה בא דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום, חזקה שהוא השולח.

{{ח:סעיף|59|סימון רשמי – ראיה לסכום דמי הדואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} סימון רשמי על דבר דואר שסכום פלוני מגיע בעדו לבעל רישיון כללי או למינהל דואר מחוץ לישראל יהיה ראיה לכאורה שדבר הדואר חב בסכום שצויין.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הובלת דואר}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: הובלה בארץ}}

{{ח:סעיף|60|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כלי תעבורה“ – אוטובוס ציבורי או מונית, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, או {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות שהותקנו לפיה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שירות“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל רשיון קו באוטובוס לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 386|תקנה 386 לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל מונית המסיעה נוסעים בקו קבוע;
{{ח:תתת|(3)}} מי שמנהל עסק של הסעת נוסעים במונית בקו קבוע;
{{ח:תתת|(4)}} בעל רשיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה|חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}}, הרשאי להטיס נוסעים בקו סדיר וקבוע על־פי תנאי רשיונו.

{{ח:סעיף|61|דרישה מבעל שירות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} החברה רשאית לדרוש מבעל שירות (להלן – בעל שירות נדרש), בהודעה בכתב, שהחל ביום הנקוב בהודעה יוביל ויעביר שקי דואר בימים ובשעות הנהוגים בקו, כפי שתורה החברה, ובלבד שמשקל השקים ומספרם לא יעלה על הקבוע בתקנות לענין זה.

{{ח:סעיף|62|ביצוע הוראות הובלה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} בעל שירות נדרש יעשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתה של החברה, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה, ומכאן ואילך יקבל, יאסוף ויוביל את כל שקי הדואר שפקיד הדואר של החברה ימסור לו, לעובדיו או לשלוחיו לשם כך, ויקבל, יאסוף, ימסור ויניח את שקי הדואר הנתונים לו במקומות שלאורך מסלול נסיעתו ובכפיפות להנחיות ולהגבלות סבירות שתקבע החברה.

{{ח:סעיף|63|סייג להטלת חובות}}
{{ח:ת}} החובות שיוטלו על בעל שירות נדרש לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} יהיו כפופות לתנאי הרשיון שלו ולהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|64|אחריות לאבדן ונזק|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} בעל שירות יהא אחראי לשמירתו הבטוחה של כל שק דואר שנמסר לו להובלה; במקרה של נזק, גניבה או אבדן של דבר דואר הנמצא בשק, ישפה בעל השירות את החברה על כל סכום פיצויים ששילמה בשל כך.

{{ח:סעיף|65|תשלום לבעל שירות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} החברה תשלם לבעל שירות נדרש תמורה ראויה בעד שירותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: הובלה בין־לאומית}}

{{ח:סעיף|66|כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא|תיקון: תשנ״ח, תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל יקבל, על כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא, כל שק דואר שפקיד דואר של החברה נותן לו להובלה, ומשקיבלו יובילו בהקדם האפשרי וימסור אותו ללא השהיה בהגיע כלי הטיס או כלי השיט ליעדו.

{{ח:סעיף|67|כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} מפעיל של כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס ימסור ללא השהייה את כל דברי הדואר שבו, שנמסרו לו לשם העברתם לחברה, לפקיד דואר של החברה המוסמך לדרוש אותם, ובאין דרישה – לבית דואר של החברה.

{{ח:סעיף|68|תשלום למפעיל ולאחרים|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} החברה תשלם תמורה ראויה למפעיל כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא בעד דברי דואר שמסרה לו החברה להובלה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: תנאי שירות}}

{{ח:סעיף|69|הובלה הסכם בין מוביל לחברה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} תנאי שירות הובלה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} וכן התמורה בעדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיפים 65}} {{ח:פנימי|סעיף 68|ו־68}} ייקבעו, בכפוף להוראות כל דין, בהסכם; באין הסכם יכריע השר בדבר.

{{ח:סעיף|69א|הוראות לענין הפעלת סמכויות החברה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על החברה בכל הנוגע להפעלת סמכויותיה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, לרבות בדבר חובת מתן הודעה לשר על הפעלת סמכות מסמכויותיה כאמור, וביטול דרישות שדרשה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}; הוראות כאמור יכול שייעשו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון.

{{ח:סעיף|70|ערעור על החלטת השר}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}} רשאי לערער עליה בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקיו של המערער בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת השר, לדחותה או לשנותה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים, ובאין סדר דין מינהלי – בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת|(ד)}} הגשת ערעור לבית המשפט אינה פוטרת את המערער ממילוי חובותיו על פי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: סמכויות הקשורות במקרקעין}}

{{ח:סעיף|71|הצבת תיבות דואר ותאי דואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי רשאי –
{{ח:תת|(1)}} להקים תיבות דואר לפי צרכיו בכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
{{ח:תת|(2)}} להתקין תאי דואר בקירות של בית דואר הפונים כלפי חוץ.

{{ח:סעיף|72|הודעה למחזיק במקרקעין|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} התכוון בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 71|סעיף 71}}, ימסור למחזיק במקרקעין הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתן למצוא את המחזיק במקרקעין, יפרסם בעל הרישיון הכללי הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

{{ח:סעיף|73|השגה וערעור|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הודעה“ – הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק במקרקעין הרואה עצמו נפגע מכוונת בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71}}, רשאי להשיג על ההודעה בפני בעל הרישיון הכללי תוך ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} דחה בעל הרישיון הכללי את ההשגה, רשאי המחזיק במקרקעין לערער על החלטת בעל הרישיון הכללי בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים או לאסרו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.

{{ח:סעיף|74|סדרי ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; ובאין סדר דין מינהלי – בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות, חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

{{ח:סעיף|75|תיבות דואר המחוברות למקרקעין|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1979}}, תיבת דואר שחוברה למקרקעין של אחר תהא בבעלות בעל הרישיון הכללי שחיבר את תיבת הדואר כדין.

{{ח:סעיף|75א|הוראות לענין הפעלת סמכויות בעל רישיון כללי לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על בעל רישיון כללי בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, לרבות בדבר האפיונים של תיבות דואר ותאי דואר שבעל רישיון כללי רשאי להקים או להתקין במקרקעין של אחר.

{{ח:סעיף|76|שמירת דיני תכנון ובניה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אינן באות לגרוע מהוראה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: אחריות וחסינות}}

{{ח:סעיף|77|אחריות לדבר דואר פנים|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, לא יהיו בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק, גניבה או אבדן של דבר דואר פנים, כולו או חלקו, שאירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר המועסק על ידי בעל הרישיון כאמור בתפקידו ועקב שירותים אלה, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הדואר נתקבל למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור תמורת קבלה ומסירתו טעונה אישור;
{{ח:תתת|(2)}} במקרה של נזק, אבדן חלקי או גניבה מתוך דבר הדואר – הדבר הובא לידיעת פקיד הדואר בעת מסירת דבר הדואר או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן;
{{ח:תתת|(3)}} במקרה של גניבה או אבדן של דבר הדואר כולו – השולח או הנמען הביא את הדבר לידיעת פקיד דואר מיד לאחר שנודע לו;
{{ח:תתת|(4)}} הנזק או האבדן לא נגרמו מחמת אריזה בלתי מספקת או בלתי מתאימה, או מחמת טיבו של דבר הדואר, או באשמתם של השולח או של גורמים שבידי שמים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי יהיה אחראי לנזק שנגרם לדבר הדואר, אם הוכיח השולח כי בעת שנתקבל דבר הדואר למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור טיפל בו פקיד דואר בצורה רשלנית.

{{ח:סעיף|78|הגבלת אחריות לאיחורים וטעויות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} אין בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק שנגרם –
{{ח:תת|(1)}} בשל איחור במסירה או מסירה מוטעית של דבר דואר;
{{ח:תת|(2)}} בשל טעות במברק או השמטה ממנו, או בשל אי־מסירת מברק.

{{ח:סעיף|78א|הוראות לענין אחריות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות לענין אחריותו של בעל רישיון לנזק, גניבה או אבדן לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, ובכלל זה צמצום היקף הפטור מאחריות הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיפים 77}} {{ח:פנימי|סעיף 78|או 78}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע, באישור הועדה, את שיעור הפיצויים לענין {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}, בשים לב, בין השאר, לשיעור דמי המשלוח בעבור העברת דבר הדואר.

{{ח:סעיף|79|ראיות}}
{{ח:ת}} הראיה שנזק, גניבה או אבדן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}} אירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר בתפקידו ועקב שירותים אלה, היא על התובע; אולם –
{{ח:תת|(1)}} אם בעת מסירת דבר הדואר ניתן לראות – בלי לפתוח את אריזתו – שהוא ניזק או שיש יסוד סביר להניח שהוא ניזק, חזקה שהנזק אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים;
{{ח:תת|(2)}} אם הוכחה קבלת דבר הדואר למשלוח על ידי המצאת קבלה, ודבר הדואר לא נמסר, חזקה שהאבדן אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים.

{{ח:סעיף|80|אחריות – כלפי מי|תיקון: תשמ״ז}}
{{ח:ת}} השולח הוא הזכאי לתבוע פיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} והוא רשאי להעביר את זכותו לאחר.

{{ח:סעיף|81|היקף האחריות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} אין בעל רישיון כללי חייב בפיצויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} אלא כדי שווי הנזק לדבר הדואר או כדי ערכו של דבר הדואר אם נגנב או אבד, אך לא למעלה מן הסכום שיקבע השר לענין אותו סוג של דבר דואר.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים)|תקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|82|אחריות לדבר דואר בשירות בין־&lt;wbr&gt;לאומי|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} בעל רישיון כללי אחראי לדבר דואר שנשלח על ידו – למעט חבילה – הנשלח לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית בתוקף אותה שעה ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.

{{ח:סעיף|83|אחריות לחבילה בשירות בין־&lt;wbr&gt;לאומי|תיקון: תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי אחראי לחבילה הנשלחת באמצעותו לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית כפי שהיא בתוקף אותה שעה (להלן – אמנת הדואר) ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חבילה שנשלחה משטח של מינהל דואר שאינו מכיר באחריות לפי אמנת הדואר, וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי ועקב שירותים אלה, דינה, לענין אחריות בעל הרישיון הכללי, כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.
{{ח:תתת|(2)}} חבילה שנשלחה לשטח של מינהל דואר כאמור בפסקה (1) וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה, דינה לענין אחריות בעל רישיון כללי כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

{{ח:סעיף|84|התיישנות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} לא ייזקק בית המשפט לתובענה על פי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיפים 77 עד 83}}, אם תוך פרק הזמן המפורט להלן מיום שנתקבל דבר הדואר למשלוח לא דרש התובע, בכתב, פיצויים מבעל הרישיון הכללי, או שדרש כאמור אך לא הגיש תובענה תוך תשעים ימים מתאריך ההודעה על דחיית דרישתו:
{{ח:תת}} שירות דואר פנים – שנה אחת;
{{ח:תת}} שירות דואר בין־לאומי – שישה חודשים.

{{ח:סעיף|85|הגבלת אחריות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} נזק שגרם פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי במתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה – לא ישא בו הפקיד במידה העולה על אחריות בעל רישין כאמור, אלא אם כן גרם לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה.

{{ח:סעיף|86|פטור מאחריות בשל עבירה או עוולה|תיקון: תש״ן}}
{{ח:ת}} לא יישא פקיד דואר באחריות פלילית או אזרחית על כך שבתום לב, בתוקף תפקידו, שידר או העביר במברק דבר שהוא עבירה או עוולה לפי כל דין או נטל חלק בשידור או בהעברה כאמור.

{{ח:סעיף|86א|פטור מאחריות בשל לשון הרע|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} בעל רישיון, עובדיו ופקידי הדואר מטעמו לא יישאו באחריות פלילית או אזרחית בשל לשון הרע הנכללת בדברי הדואר אך בשל כך שנאספו, הועברו, חולקו או נמסרו בידיו בהתאם לתנאי רישיונו והוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|87|תוכן מברק לא יימסר במשפט|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בתעודה כי פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי לא יעיד בהליך משפטי או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מברק שהועבר על ידי בעל הרישיון כאמור או נמסר לו להעברה, ולא יציג את המקור של מברק כאמור שנחתם בידי השולח או מטעמו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת;
{{ח:תתת|(2)}} שולח המברק או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרישיון הכללי על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} בית משפט ציווה על הצגה כאמור.

{{ח:סעיף|88|תעתיק מברק ישמש ראיה|תיקון: תשס״ד, תשע״ב}}
{{ח:ת}} תעתיק של מברק, החתום בחותמת של בעל רישיון כללי, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המברק המקורי ושהמברק האמור היה חתום ונמסר להעברה בידי האדם שבידיו הוא אמור להיות חתום ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המברק המקורי או את מסירת המברק להעברה, או את החותמת של בעל הרישיון כאמור שקיבל את התעתיק למסירה.

{{ח:קטע2|פרק ו1|פרק ו׳1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע תוחלף כותרת הפרק: פרק ו׳1: מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת).}}

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן א|סימן א׳: מתן השירותים הכספיים על פי היתר לשירותים כספיים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(תחילתה של כותרת הסימן במועד הקובע).}}

{{ח:סעיף|88א|מתן השירותים הכספיים על ידי החברה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
{{ח:תתת|(2)}} העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
{{ח:תתת|(2א)}} קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
{{ח:תתת|(3)}} הנפקת המחאה בנקאית;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} שירותי עזר לשירותים הכספיים המנויים בפסקאות (1) עד (4) המתאפשרים מניהול החשבונות על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה עליהם ({{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} – שירותי עזר);
{{ח:תתת|(6)}} טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} {{ח:הערה|(אינה חלה).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם ”בנק הדואר“, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה; לענין זה, ”חברה בבעלות ממשלתית מלאה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ד)}} חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך לעשות שימוש בשם ”בנק הדואר“, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בכל דין, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, באמצעות החברה, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א); העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|88א|מתן השירותים הכספיים על ידי החברה הבת|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}}
{{ח:תת|(א)}} החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;
{{ח:תתת|(2)}} העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;
{{ח:תתת|(2א)}} קנייה ומכירה של מטבע חוץ;
{{ח:תתת|(3)}} הנפקת המחאה בנקאית;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} שירותי עזר הנלווים לשירותים המנויים בפסקאות (1) עד (3), המתאפשרים מאופן מתן השירותים האמורים או מדרכי הבקרה עליהם ({{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} – שירותי עזר);
{{ח:תתת|(6)}} טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(7)}} הפצת שירותים פיננסיים הניתנים על ידי גורם אחר מכוח סמכותו לפי דין, כפי שאישרו השרים; חלפו 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להפצת שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; לעניין זה, ”שירותים פיננסיים“ – לרבות מתן אשראי;
{{ח:תתת|(8)}} שירותים פיננסיים שאישרו השרים לפי בקשת החברה הבת שהוגשה באישור דירקטוריון החברה; חלפו 90 ימים ממועד הגשת הבקשה למתן שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה;
{{ח:תתת|(9)}} שירותים פיננסיים שעליהם החליט השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה הבת, הנדרשים לדעת השר לשם קידום המטרות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 88ב|בסעיף 88ב(ג)(1) ו־(2)}} ובשים לב למצב הכספי של החברה והחברה הבת.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} החברה הבת תיתן את השירותים הכספיים בעצמה או באמצעות החברה, לרבות באמצעות סוכני דואר שעמם התקשרה; ואולם החברה הבת לא תפתח בעצמה יותר מ־35 סניפים או סוכנויות דואר לשם מתן השירותים הכספיים; השר רשאי, באישור הוועדה, להגדיל את מספר הסניפים או הסוכנויות כאמור, אחת ל־12 חודשים.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות, לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|תיקון מס׳ 8}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300999.pdf|ותיקון מס׳ 9}}, למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר; לעניין זה, ”תיקון מס׳ 9“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300999.pdf|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון), התשס״ד–2004}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה הבת, כל עוד החברה היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם ”בנק הדואר“ בתנאים שיורה; לענין זה, ”חברה בבעלות ממשלתית מלאה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ד)}} חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה הבת להמשיך לעשות שימוש בשם ”בנק הדואר“, בתנאים שיורה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 48|סעיף 48 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקה (1) של סעיף קטן (א) וכן שירותי עזר הנלווים לשירותים האמורים; העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|88ב|היתר לשירותים כספיים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, ייתן לחברה הבת היתר למתן השירותים הכספיים, והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע בהיתר תנאים וכן לשנות תנאי מתנאי ההיתר, ובכלל זה להוסיף עליו או לגרוע ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} ההיתר וכל שינוי בו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ג)}} בקביעת תנאים ובשינוים לפי סעיף קטן (א) יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 1ב|בסעיף 1ב(ב)}}, בשינויים המחויבים, וכן השיקולים והמטרות המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} קידום ושיפור מתן השירותים הכספיים לציבור, ובכלל זה מתן אפשרות לציבור לקבל ייעוץ בנוגע לשירותים הכספיים, ובלבד שייעוץ החייב ברישוי לפי דין ייעשה על ידי מי שמורשה לכך, וכן הפצת שירותים פיננסיים, בעבור גורם הרשאי לתת שירותים כאמור על פי דין; לעניין זה, ”שירותים פיננסיים“ – לרבות שירות מתן אשראי;
{{ח:תתת|(2)}} הרחבת הנגישות של השירותים הכספיים לציבור בשים לב, בין השאר, לפערים הכלכליים בחברה בישראל ובהתחשב בצרכים ייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסייה.
{{ח:תת|(ד)}} השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לבטל, להגביל או להתלות היתר לשירותים כספיים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף 1ב(ט)}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|88ב1||תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88ג|איסור תשלום ריבית והפרשי הצמדה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 88יא|בסעיף 88יא(א)}}; החברה זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 88יא|בסעיף 88יא(א)}}; החברה הבת זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.

{{ח:סעיף|88ד|איסור מתן אשראי או משיכת יתר|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} החברה בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בחברה הבת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בה.

{{ח:סעיף|88ה|שירותי עזר|תיקון: תשס״ד, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ז|סעיף 1ז}}, החברה לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ז|סעיף 1ז}}, החברה הבת לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} החברה בנותנה שירותי עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 88א|סעיף 88א(א)(5)}} רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} החברה הבת בנותנה שירותי עזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 88א|סעיף 88א(א)(5)}} רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן ב|סימן ב׳: שירות ללקוח|תיקון: תשע״ב}}

{{ח:סעיף|88ה1|הגדרה|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}}, ”לקוח“ – אדם המקבל שירות כספי מהחברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} הבת.

{{ח:סעיף|88ה2|חובה לתת שירותים כספיים מסוימים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מחובתה של החברה לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}}, לא תסרב החברה סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 88א|בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3) או (6)}}; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} בלי לגרוע מחובתה של החברה הבת לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}}, לא תסרב החברה הבת סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 88א|בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3), (6) או (9)}}; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.
{{ח:תת|(ב)}} התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי, דינה כדין סירוב בלתי סביר לתתו.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, תודיע החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין מתן השירותים הכספיים, ואם לא התקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב סירוב הנובע מאותה מדיניות כסביר.

{{ח:סעיף|88ה3|איסור הטעיה|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לא תעשה החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות כספי ללקוח (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים:
{{ח:תת|(1)}} המהות והטיב של השירות;
{{ח:תת|(2)}} מועד מתן השירות;
{{ח:תת|(3)}} התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;
{{ח:תת|(4)}} זהות נותן השירות;
{{ח:תת|(5)}} החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;
{{ח:תת|(6)}} המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;
{{ח:תת|(7)}} חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;
{{ח:תת|(8)}} תנאי האחריות לשירות;
{{ח:תת|(9)}} תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

{{ח:סעיף|88ה4|איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לא תעשה החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי־ידיעתו את השפה או חוסר ניסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, והכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות כספי בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

{{ח:סעיף|88ה5|גילוי נאות|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע חובה על החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}}, לפי הפירוט והדרך שיקבע –
{{ח:תתת|(1)}} לגלות ללקוחותיה כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות כספי שהיא נותנת והסיכונים הכרוכים בו;
{{ח:תתת|(2)}} לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלה בדבר השירותים הכספיים;
{{ח:תתת|(3)}} לתת ללקוחותיה, במועדים קבועים, דוחות על שירותים כספיים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.
{{ח:תת|(ב)}} היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או למניעת פגיעה בלקוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 88ה4|בסעיף 88ה4}}, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע חובה על החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שקבע ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; בתקנות כאמור רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה לעניין גודלן המזערי, היחס בינן ובין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.

{{ח:סעיף|88ה6|מסירת מידע על התשלומים הנגבים בעד שירותים כספיים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 88ה5|סעיף 88ה5}}, החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} תמסור ללקוחותיה מידע בכתב על התשלום שהיא גובה בעד כל שירות כספי הניתן ללקוח.
{{ח:תת|(ב)}} מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל מקום שבו ניתנים שירותי החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}}, לרבות באתר האינטרנט של החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} הבת.
{{ח:תת|(ג)}} מדי שישה חודשים תשלח החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} לכל בעל חשבון שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו תשלומים בעד שירותים כספיים שקיבל, הודעה ובה מידע מרוכז וסיכום של כל התשלומים שנגבו ממנו; קיבל בעל חשבון הודעה כאמור באמצעות מחשב, תהיה החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} פטורה מהחובה לשלחה לבעל החשבון.

{{ח:סעיף|88ה7|התניית שירות בשירות|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא תתנה החברה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר שהחברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} ציינה, אלא אם כן קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, תודיע החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין התנאת מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש ובין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

{{ח:סעיף|88ה8|מועדים לזקיפת חיובים לחשבון לקוח|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו חיובים לחשבון של לקוח המתנהל אצל החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} בשל תשלום שהחברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} גובה בעד מתן שירות כספי.

{{ח:סעיף|88ה9|אחריות להטעיה|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} היתה הטעיה בפרסומת של החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}}, יראו כמטעים את החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה – יראו גם אותם כמטעים.

{{ח:סעיף|88ה10|פרסומת המכוונת לקטינים|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל או עד גיל מסוים.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות לעניין מתן השירותים הכספיים|תיקון: תשע״ב}}

{{ח:סעיף|88ו|הגבלה על העברה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} מסמך המשמש להעברת כספים או להוצאת כספים מהחברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} בנותנה את השירותים הכספיים לא יהיה עביר אלא לשם גביה על ידי בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודת השטרות [נוסח חדש]}} (בחוק זה – בנקאי); ואולם רשאים השרים להורות שסוג מסוים של מסמכים כאמור יהא סחיר, ומשהורו כן יהא דין מסמכים אלה כדין שיקים כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השטרות|בפקודה האמורה}}.

{{ח:סעיף|88ז|פטור ממס בולים|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} מסמך המשמש לעסקאות במסגרת השירותים הכספיים יהיה פטור ממס בולים.

{{ח:סעיף|88ז1|שמירת מסמכים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} תשמור כל מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, לרבות מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, שבע שנים לפחות מיום מתן השירותים הכספיים, בהתאם להוראות שייתן המפקח לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} תשמור כל מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון שבע שנים לפחות ממועד הסגירה.

{{ח:סעיף|88ח|אחריות החברה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור; ואולם החברה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור.

{{ח:סעיף|88ח|אחריות החברה הבת והחברה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}}
{{ח:תת|(א)}} החברה הבת תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, {{ח:הערה|&lt;s&gt;וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור&lt;/s&gt;}}, לרבות בנותנה את השירותים כאמור באמצעות החברה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה החברה הבת לחדלת פירעון כאמור {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#סעיף 2|בסעיף 258(3) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, תהיה גם החברה אחראית לכספים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 88יא|בסעיף 88יא}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), השרים רשאים, לאחר קבלת חוות דעתו של המפקח, לפטור בצו את החברה מאחריות לפי סעיף קטן (ב); קביעת צו לפי סעיף קטן זה תיעשה בהתחשב באיתנות הפיננסית של החברה הבת ובמנגנוני הפיקוח והבקרה עליה, ובלבד שצו כאמור לא ייקבע בטרם חלפו 18 חודשים לפחות מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}.

{{ח:סעיף|88ט||תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88ט1|שמירת דינים|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}, לעניין הסדרת שירותים כספיים ובכלל זה לעניין הגשת דוחות, כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.

{{ח:סעיף|88ט2|סמכות השר לדרוש מידע|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} הסמכות הנתונה לשר כלפי בעל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ו|סעיף 1ו}} תהיה נתונה לו גם כלפי החברה הבת או החברה לשם הסדרת תחום השירותים הכספיים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ו|הסעיף האמור}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|88י|תקנות וביצוע|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה לענין פסקאות (1) ו־(2), רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}, לרבות תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} תשלומים ובכלל זה תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד השירותים הכספיים;
{{ח:תתת|(2)}} הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים הכספיים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים או העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה שירות לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים;
{{ח:תתת|(3)}} השירותים הכספיים, ולרבות לענין פעילותן של החברה והחברה הבת לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}} והפיקוח והבקרה עליהן;
{{ח:תתת|(4)}} תנאי הכשירות הנדרשים מנושאי משרה בחברה הבת או מנושאי משרה בחברה העוסקים במתן השירותים הכספיים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר)|תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל״ה–1974}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים)|תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|88יא|החברה הבת|תיקון: תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החברה הבת“ – {{ח:הערה|(תימחק במועד הקובע):}} כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקת כספים“ – לרבות רישומי הזכאים והחייבים לכספים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכספים“ – כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת באמצעות החברה בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה תמורת מתן שירותים כאמור.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכספים“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה הבת תמורת מתן שירותים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת שלא יהיו לה רווחים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת.
{{ח:תת|(ג)}} החברה תחזיק את כל מניות החברה הבת ולא תהיה רשאית להעביר לאחר מניות בחברה הבת, למשכנן או לשעבדן.
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} בלי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}, לא תתקבל החלטה על חלוקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק האמור}}, בחברה הבת, אלא לאחר שדירקטוריון החברה הבת קבע כי אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה הבת את היכולת לעמוד בחובות המוטלות עליה לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים.
{{ח:תת|(ג2)}} לפחות שליש מחברי הדירקטוריון של החברה הבת יהיו בעלי השכלה וניסיון בתחום פעילותה של החברה הבת, ויחולו עליהם תנאי הכשירות החלים לגבי דירקטור חיצוני לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|סעיף 240(א1), (ב), (ג), (ד) ו־(ו) לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ג3)|(1)}} דירקטוריון החברה הבת ימנה, מבין חבריו, ועדת השקעות שבה יכהנו מספר אי־זוגי של חברים שלא יפחת משלושה, ובהם לפחות אישה אחת, ובלבד שיושב ראש דירקטוריון החברה הבת יהיה יושב ראש ועדת ההשקעות, ולפחות אחד מחבריה יהיה דירקטור שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ג2).
{{ח:תתת|(2)}} תפקידי ועדת ההשקעות הם:
{{ח:תתתת|(א)}} להמליץ לדירקטוריון החברה הבת על מדיניות השקעת הכספים באפיקי השקעה כאמור בסעיף קטן (ה)(2);
{{ח:תתתת|(ב)}} להנחות את המנהל הכללי של החברה הבת ביישום מדיניות ההשקעות שקבע דירקטוריון החברה הבת לאחר שקיבל את ההמלצות כאמור בפסקת משנה (א).
{{ח:תתת|(3)}} לא ימונה לחבר בוועדת ההשקעות ולא יכהן בה מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר ועדת ההשקעות או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לחברה ולחברה הבת לא יהיו זכויות כלשהן בכספים, אך הן יהיו רשאיות לבצע בהם פעולות הנדרשות לצורך מתן השירותים הכספיים, החזקת הכספים, קבלת הכספים או העברתם, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד1)}} החברה תקיים הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת לחברה הוראות לעניין זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} החברה או החברה הבת, לפי העניין, יקיימו הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת להן הוראות לעניין זה.
{{ח:תת|(ה)}} החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} תפקיד את הכספים, למעט הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה, באפיקים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בבנק ישראל, לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 50|סעיף 50 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}};
{{ח:תתת|(2)}} באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}}, כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח.

{{ח:סעיף|88יב|גביית תשלום|תיקון: תשע״א, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} החברה, בנותנה שירותים כספיים מטעם החברה הבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 88א|סעיף 88א(א)}}, רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 88י|סעיף 88י(א)(1)}}; בסעיף זה –
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} החברה הבת רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 88י|סעיף 88י(א)(1)}}; בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה הבת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 88יא|בסעיף 88יא}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות כספי“ – למעט השירות האמור {{ח:פנימי|סעיף 88א|בסעיף 88א(א)(5) ו־(6)}}.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות כספי“ – {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} למעט השירות האמור {{ח:פנימי|סעיף 88א|בסעיף 88א(א)(2), (3) ו־(5) עד (8)}}.

{{ח:קטע3|פרק ו1 סימן ד|סימן ד׳: פיקוח וביקורת על השירותים הכספיים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|88יג|מינוי המפקח לענייני השירותים הכספיים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותן של החברה הבת והחברה בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 88כב|סעיף 88כב}}, פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי הרישיון שניתן לחברה; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 88כב|בסעיף 88כב}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותה של החברה הבת, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 88כב|סעיף 88כב}}, פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים, בידי החברה הבת; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 88כב|בסעיף 88כב}}.

{{ח:סעיף|88יד|הוראות ניהול תקין|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותן וניהולן של החברה והחברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ואת השמירה על עניינם של הלקוחות וכדי למנוע פגיעה ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן ({{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ד|בסימן זה}} – הוראות ניהול תקין).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} המפקח רשאי, לשם ביצוע תפקידו, לתת לחברה הבת ולחברה, הוראות הנוגעות לדרכי פעילותן וניהולן בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה לדרכי פעילותם וניהולם של נושא משרה בהן וכל מי שמועסק על ידן או פועל מטעמן לרבות סוכן דואר, והכל כדי להבטיח את פעילותה וניהולה התקינים של החברה הבת ואת השמירה על עניינם של הלקוחות, וכדי למנוע פגיעה ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה ({{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ד|בסימן זה}} – הוראות ניהול תקין).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות ניהול תקין יכול שיינתנו גם בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קיום שיעור יחסי בפריטים או בסוגי פריטים שבפסקאות משנה (א) עד (ג) לעומת פריטים או סוגי פריטים שבפסקת משנה (ד):
{{ח:תתתת|(א)}} התחייבויות החברה הבת;
{{ח:תתתת|(ב)}} פיקדונות המופקדים בחברה הבת;
{{ח:תתתת|(ג)}} הון נפרע, קרנות הון וקרנות שמורות, לרבות יתרת רווחים שלא חולקו, של החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} הבת;
{{ח:תתתת|(ד)}} נכסים של החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}}, לרבות חובות המגיעים לה;
{{ח:תתת|(2)}} ההון העצמי המזערי הנדרש מהחברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} כתנאי למתן השירותים הכספיים, כולם או חלקם; הוראות ניהול תקין לפי פסקה זו ייקבעו בהתייעצות עם החשב הכללי במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} אין חובה לפרסם ברשומות הוראות ניהול תקין, ואולם המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות ניהול תקין וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של החברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} הבת.

{{ח:סעיף|88טו|תיקון ליקויים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה הבת או החברה הפרה הוראה מהוראות ניהול תקין, רשאי הוא לשלוח לה הודעה בכתב שבה יפרט את ההפרה, ידרוש את תיקונה בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה לגבי ההפרה ולגבי הדרישה לתיקונה, בתוך התקופה שיקבע בהודעה.
{{ח:תת|(ב)}} הגישה החברה הבת או החברה, לפי העניין, הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן המפקח ויודיע לה על החלטתו.
{{ח:תת|(ג)}} סבר המפקח כי החברה הבת או החברה לא תיקנה את ההפרה בתוך התקופה שנקבעה לכך לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות לה, לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להימנע מהפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כל עוד לא תוקנה, בהתאם לתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתן של החברה והחברה הבת לקיים את התחייבויותיהן בכל הנוגע לשירותים הכספיים, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), סבר המפקח כי בנסיבות העניין ומטעמים שבטובת הציבור, נדרשת באופן מיידי הפסקת הפעילות שבקשר אליה בוצעה ההפרה, כדי למנוע פגיעה מיידית בעניינם של הלקוחות או ביכולתה של החברה הבת לקיים את התחייבויותיה, רשאי הוא, באישור השר, לתת לחברה הבת או לחברה, לפי העניין, הוראה להימנע מהפעילות כאמור כל עוד לא תוקנה ההפרה, גם בלי שנתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה והשגותיה כאמור בסעיף קטן (א) או להשמיע את טענותיה כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שייתן לה הזדמנות כאמור, בסמוך, ככל האפשר בנסיבות העניין, לאחר מתן ההוראה.

{{ח:סעיף|88טז||תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88יז||תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88יח||תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88יט|דוחות|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} החברה והחברה הבת יגישו למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליהן, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} החברה הבת תגיש למפקח דוחות כספיים המבוקרים בידי רואה חשבון, הנערכים בהתאם למדיניות החשבונאית החלה עליה, במועדים ולתקופות שיורה המפקח.
{{ח:תת|(ב)}} החברה והחברה הבת יפרסמו פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלהן, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} החברה הבת תפרסם פרטים מהדוח הכספי השנתי המבוקר שלה, באופן, במועד ובהיקף שיורה המפקח.
{{ח:תת|(ג)}} המפקח רשאי להורות לחברה {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: הבת)}} להגיש לו דוחות נוספים, ובכלל זה דוחות תמחיר, באופן, במועדים ולתקופות שיורה או בהתרחש אירוע שיורה.

{{ח:סעיף|88כ|דיווח החברה הבת על מעילה|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נודע לחברה או לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיהן, סוכן דואר או נושא משרה בהן היה מעורב במעילה הנוגעת לשירותים הכספיים או לכספים כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 88יא|בסעיף 88יא}} שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה או של החברה הבת ולמפקח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} נודע לחברה הבת כי קיים חשש סביר שעובד מעובדיה או מעובדי החברה, סוכן דואר או נושא משרה בה או בחברה, היה מעורב במעילה שסכומה עולה על סכום שקבע המפקח, תדווח בהקדם האפשרי על המעילה למבקר הפנימי של החברה הבת ולמפקח.
{{ח:תת|(ב)}} הדיווח למפקח יכלול פרטים כפי שקבע המפקח; כמו כן יקבע המפקח את אופן הדיווח, את מועדו וכל פרט אחר שימצא לנכון.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”מעילה“ – עבירה על אחת מהעבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן א|בסימנים א׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ו|ו׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ז|ו־ז׳ של פרק י״א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, והכל לגבי נכסים של החברה והחברה הבת ונכסים המוחזקים בהן או המנוהלים על ידיהן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} בסעיף זה, ”מעילה“ – עבירה על אחת מהעבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן א|בסימנים א׳}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ו|ו׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ז|ו־ז׳ של פרק י״א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, והכל לגבי נכסי החברה הבת ונכסים המוחזקים בה או המנוהלים על ידה.

{{ח:סעיף|88כא|חובת סודיות על המפקח או מי מטעמו|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגלה המפקח, פקח או אדם אחר הפועל מטעמו של המפקח מידע ולא יראה מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותים הכספיים לפי חוק זה, אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני החברה או החברה הבת, בלבד – אם ניתנה לכך הסכמת החברה או החברה הבת, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), המפקח רשאי לגלות מידע או להראות מסמך לנגיד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}, ובלבד שנוכח כי המידע או המסמך מתבקשים לשם מילוי תפקידי בנק ישראל.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח או פקח רשאי לגלות מסמך שהגיע לידיו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אם ראה כי הדבר נדרש לצורכי הליך פלילי.
{{ח:תת|(ג)}} המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו, בניגוד להוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.

{{ח:קטע2|פרק ו2|פרק ו׳2: פיקוח|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|88כב|הסמכת פקחים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו, פקחים שיהיו נתונות להם סמכויות הפיקוח לפי {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה ({{ח:פנימי|פרק ו2|בפרק זה}} – פקח); הודעה על הסמכת פקח לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש פקח, ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק זה}}, כפי שהורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.

{{ח:סעיף|88כג|סמכויות המפקח או פקח|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי פקח, ולעניין פסקה (1) לגבי השירותים הכספיים ופסקה (3) – גם המפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לשם פיקוח כאמור ברישה, למעט בכל הנוגע לשירותים הכספיים –
{{ח:תתת|(א)}} להיכנס לכל מקום שבעל רישיון, סוכן דואר או מי מטעמם פועל בו או מנהל את עסקיו, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תתת|(ב)}} לדרוש בכתב מבעל רישיון, מכל נושא משרה בו, מסוכן דואר, מפקיד דואר או מגורם אחר הפועל מטעמו של בעל רישיון למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה; בסעיף זה, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תתת|(ג)}} לערוך בדיקות או מדידות במקום כאמור בפסקת משנה (א) או במיתקן המשמש לאספקה או לניטור של שירותים הניתנים בידי בעל רישיון או בידי מי מטעמו, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(3)}} לשם פיקוח על פעילותה של החברה הבת בכל הנוגע לשירותים הכספיים –
{{ח:תתת|(א)}} להיכנס לכל מקום שבו החברה, החברה הבת או סוכן דואר מנהלים את עסקיהם, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תתת|(ב)}} לדרוש בכתב מהחברה או מהחברה הבת, מכל נושא משרה בהן, ממי שמועסק על ידן, לרבות רואה החשבון המבקר שלהן או סוכן דואר, ומגורם אחר הפועל מטעמה של החברה הבת למסור לו בכתב כל מידע או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|88כד|בירור מינהלי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל הכללי של משרד התקשורת ({{ח:פנימי|פרק ו2|בפרק זה}} – המנהל) יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, למעט לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בבעל הרישיון שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} היה למפקח יסוד סביר להניח כי החברה או החברה הבת הפרה הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק ו׳1}}, רשאי הוא, מנימוקים שיפרט בהחלטתו, לזמן או להתיר לפקח לזמן נושא משרה בחברה או בחברה הבת, לפי העניין, שלדעת המפקח עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין לשם בירור ההפרה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שזומן כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) יתייצב במועד שזומן אליו; זימון לפי סעיף קטן (א) או (ב) ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עם נושא המשרה.
{{ח:תת|(ד)}} זומן נושא משרה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), יודיע המנהל, המפקח או הפקח, לפי העניין, לנושא המשרה שזומן, לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שעל הפרתם יישאל; נושא המשרה שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו ראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

{{ח:סעיף|88כה|זיהוי המפקח והפקחים|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המפקח או פקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו2|פרק זה}} אלא בעת מילוי תפקידו ואם הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן יש בידו תעודה החתומה בידי השר המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|88כו|חובת סודיות בכל הנוגע לשירותי דואר|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יגלה המנהל, פקח או אדם אחר הפועל מטעמם מידע ולא יראה מסמך שהגיע אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בכל הנוגע לשירותי דואר לפי חוק זה אלא לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה או לפי צו של בית משפט, ואם המידע או המסמך נוגעים לענייני בעל רישיון או החברה הבת בלבד – אם ניתנה לכך הסכמה של בעל הרישיון או החברה הבת, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} המגלה מידע או מסמך שהגיעו אליו מכוח תפקידו או סמכויותיו בניגוד להוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבירות, עונשין וסדרי דין}}
{{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: עבירות בשירות הדואר והפרת חובת סודיות|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|89|גניבת דבר דואר}}
{{ח:ת}} פקיד דואר שגנב דבר דואר או מתוכו, הסתירו או השמידו במהלך העברתו, דינו – מאסר חמש שנים; הכיל דבר הדואר כסף, שטר, נייר ערך או חפץ, דינו – מאסר עשר שנים.

{{ח:סעיף|90|עשייה שלא כדין|תיקון: תש״ן, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} פקיד דואר של בעל רישיון כללי שללא סמכות כדין פתח, עיכב או השהה דבר דואר או עשה לגביו מעשה אחר שאינו רשאי לעשות בתוקף תפקידו, או שביודעין התיר לאחר לעשות מעשה כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לאסור על בעל רישיון כללי את פתיחתו, עיכובו או השהייתו של דבר דואר בדרך שנקבעה בכללים מחמת אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} העדר מען נכון;
{{ח:תתת|(2)}} הנמען נפטר או אי אפשר למצאו;
{{ח:תתת|(3)}} הנמען סירב לקבלו או סירב לשלם או לא שילם את דמי הדואר בעדו;
{{ח:תתת|(4)}} דבר הדואר מכיל פריטים שהעברתם בדואר אסורה לפי האמנה וההסכמים של איגוד הדואר העולמי או לפי הכללים;
{{ח:תתת|(5)}} קיים חשד סביר כי נעברה עבירה לגבי דבר הדואר או באמצעותו לפי חוק זה או לפי דין אחר.
{{ח:תת|(ג)}} דבר דואר שנפתח, עוכב או הושהה כאמור ינהג בו פקיד הדואר בהתאם לאמור בכללים.

{{ח:סעיף|91|הפרת חובת סודיות בנוגע למתן השירותים הכספיים או בנוגע לדבר דואר או תוכנו|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שהגיע אליו מידע במסגרת מילוי תפקידו לפי חוק זה על אדם אחר, בכל הנוגע למתן השירותים הכספיים או בכל הנוגע לדבר דואר או תוכנו, לא יגלה אותו לאחר שלא היה מוסמך לקבלו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהחובות החלות על החברה והחברה הבת במתן השירותים הכספיים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שגילה מידע על אדם אחר או על דבר דואר או תוכנו, שהגיע אליו לפי חוק זה במסגרת מילוי תפקידו או שעשה בו שימוש בניגוד לסעיף קטן (א), דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|92|הפרת איסור מתן שירותי דואר בלא רישיון או היתר {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: כללי)}}|תיקון: תשס״ד, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הנותן שירות דואר בתחום המוסדר בלא רישיון או הפועל שלא לפי היתר {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: כללי)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א(ב)}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(א1)}} היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף פי שניים מן הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לצוות על החרמת כל דבר דואר שלגביו נעברה עבירה על {{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א(ב)}} ולהורות מה ייעשה בו.

{{ח:סעיף|93|רשלנות המעביר דואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מועסק בהובלה, בשמירה או במסירה של שק דואר או של דבר דואר, שבמהלך ההעברה עשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:
{{ח:תת|(1)}} התיר לאדם שאינו מוסמך לכך לנסוע ברכב שאינו מורשה להסיע נוסעים והמשמש להובלת שק דואר או דבר דואר;
{{ח:תת|(2)}} תוך כדי העסקתו כאמור או בהיות שק הדואר או דבר הדואר בשמירתו או בהחזקתו, הניח אותו ללא שמירה או הניח לאדם שאינו מוסמך לכך לשמור עליו;
{{ח:תת|(3)}} סיכן את בטיחותו של שק דואר או דבר דואר מחמת אי־זהירות, התרשלות או התנהגות שלא כשורה;
{{ח:תת|(4)}} אסף, קיבל, הוביל או מסר דבר דואר שלא במהלך הרגיל של בעל רישיון כללי, ואין לו רשות לכך;
{{ח:תת|(5)}} האיט במזיד הובלתם של שק דואר או דבר דואר, או לא נקט זהירות ושקידה כראוי להובילם בבטיחות ובמהירות הראויה.

{{ח:סעיף|94|בעל שירות נדרש שסירב להסדיר הובלה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בעל שירות נדרש שסירב לעשות, או לא עשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתו של השר, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה שנמסרה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 61|סעיף 61}}, או שהוא, עובדו או שלוחו עשו אחת מאלה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} סירב להוביל, או לא הוביל, שקי דואר שמסר לו פקיד דואר;
{{ח:תתת|(2)}} סירב לקבל, לאסוף, למסור או להניח שקי דואר, או שלא עשה כן במקומות, בימים ובשעות הנהוגים בקו – כפי שהורתה לו החברה.
{{ח:תת|(ב)}} אחריות פלילית לפי סעיף זה לא תגרע מאחריותו של בעל שירות נדרש על פי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}.

{{ח:סעיף|95|עבירות מפעיל|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} אלה דינם קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} מפעיל שלא קיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66}};
{{ח:תתת|(2)}} מפעיל שלא מסר דבר דואר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}};
{{ח:תתת|(3)}} מפעיל שפתח שק דואר שהופקד בידו להובלה, או שהוציא כל דבר מתוך שק כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} מי שקיבל מידי מפעיל או מטעמו שק דואר או דבר דואר, כדי שיביאם לבית דואר ובמזיד שבר את החותם של שק הדואר או פתח את דבר הדואר.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: עבירות כלפי הדואר}}

{{ח:סעיף|96|הגדרת מוביל דואר}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|בסימן זה}}, ”מוביל דואר“ – אמצעי הובלה שדברי דואר נישאים בו וכן אדם המועסק בהובלת דברי דואר או במסירתם.

{{ח:סעיף|97|גניבה או פגיעה בשק דואר או בדבר דואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
{{ח:תת|(1)}} גנב שק דואר;
{{ח:תת|(2)}} גנב דבר דואר משק דואר, מבית דואר, מפקיד דואר או ממוביל דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
{{ח:תת|(3)}} גנב כסף, שטר, נייר ערך או חפץ מתוך דבר דואר במהלך העברתו בבעל רישיון כללי;
{{ח:תת|(4)}} עצר מוביל דואר בכוונה לשדוד אותו או לחפש בו;
{{ח:תת|(5)}} סילק או פתח שלא כדין שק דואר שנשלח באמצעות מוביל דואר;
{{ח:תת|(6)}} הוציא שלא כדין דבר דואר במהלך העברתו מתוך שק דואר שנשלח כאמור.

{{ח:סעיף|98|משלוח חמרים מסוכנים}}
{{ח:ת}} מי ששלח דבר דואר שיש בו חומר נפץ, חומר מסוכן אחר, יצור חי מסוכן או כל דבר אחר העלול לפגוע באדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|99|הסתרת דברי דואר}}
{{ח:ת}} מי שמצא דבר דואר או שנמסר לו שלא כשורה דבר דואר, ובידיעה, שהיה צריך להימסר לאדם אחר, החביאו או עיכבו במזיד, או סירב למסרו או לא מסרו לאחר שפקיד דואר דרש זאת ממנו, דינו – מאסר שנתיים.

{{ח:סעיף|100|משלוח חמרים מזיקים}}
{{ח:ת}} מי ששלח דבר דואר שיש בו אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:
{{ח:תת|(1)}} מכשיר חד שאינו מוגן כיאות, חומר מזיק, יצור חי מזיק או כל דבר אחר העלול לפגוע בדברי דואר אחרים;
{{ח:תת|(2)}} סמים מסוכנים שהכנסתם בדבר דואר לא הורשתה במפורש באמנה ובהסכמים של איגוד הדואר העולמי.

{{ח:סעיף|101|פתיחה או עיכוב של דבר דואר|תיקון: תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו מועסק על ידי בעל רישיון ועשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} פתח דבר דואר שהיה צריך להימסר לאחר או גרם לפתיחתו;
{{ח:תתת|(2)}} הפריע או עיכב הובלת דבר דואר או מסירתו לנמען.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוא אפוטרופסו של קטין או של פסול דין שאליו ממוען דבר הדואר.

{{ח:סעיף|102|ביול שלא כדין|תיקון: תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הסיר שלא כדין בול מדבר דואר במהלך העברתו בחברה, או ממסמך של החברה;
{{ח:תתת|(2)}} השתמש לצורך תשלום דמי דואר בבול דואר שבוטל בחותם או בסימן אחר שנעשה בו בבית דואר;
{{ח:תתת|(3)}} השתמש בבולים או בדברי בולים שלא הונפקו כדין או שלא אושרו, תוך הימנעות מתשלום דמי דואר.
{{ח:תת|(ב)}} יראו כעושה עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) ו־(3) גם מי שהמען הרשום על דבר הדואר או שסימן המופיע על דבר הדואר מצביע עליו כמי ששלח את דבר הדואר או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו.

{{ח:סעיף|102א|הפרת איסור הנפקת בולים|תיקון: תשנ״ח, תשס״ד}}
{{ח:ת}} המנפיק בול שלא אושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}} והנחזה לציין תשלומם של דמי דואר, או המנפיק דברי בולים שעליהם הוטבע בול כאמור, דינו – מאסר שנה אחת; הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סימן שהנפיק בעל רישיון כדין לצורך ציון תשלום דמי דואר.

{{ח:סעיף|103|התחמקות מתשלום דמי דואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מי שהשיג שירות משירותי בעל רישיון כללי בתחבולה כדי להשתמט מתשלום המגיע תמורתו, דינו – מאסר ששה חדשים.

{{ח:סעיף|104|נזק לנכסי בעל רישיון כללי|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} מי שכתב על נכס של בעל רישיון כללי או הדביק עליו שלא כדין כרזה או מודעה, דינו – מאסר שלושה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} יראו כמבצע עבירה לפי סעיף זה גם מי שתכנה של הכרזה או המודעה מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העבירה נעברה שלא בידיעתו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”נכס של בעל רישיון כללי“ – בית דואר, תיבת דואר, לוחיות או שלט של בעל רישיון כללי וכל נכס שבעל רישיון כללי מחזיק בו או המשמש אותו.

{{ח:סעיף|105|הפרעה לעבודת פקיד דואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מי שהפריע לפקיד דואר במילוי תפקידו לאחר שהוזהר שלא לעשות כן, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|106|מרמה}}
{{ח:ת}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – קנס:
{{ח:תת|(1)}} רשם במזיד על גבי דבר דואר שנשלח בדואר אמרה כוזבת בדבר תכולתו;
{{ח:תת|(2)}} בכוונת מרמה שם בבית דואר דבר דואר הנחזה כאילו חל עליו פטור או זכות יתר לפי כל דין הנוגע לדברי דואר.

{{ח:סעיף|107|משלוח דואר בניגוד לכללים|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} מי שעבר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיפים 56}} {{ח:פנימי|סעיף 57|ו־57}}, לאחר שבעל הרישיון הכללי הזהירו בכתב שלא לעשות כן, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|108|התראּות כבית דואר|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יסמן אדם מקום השייך לו או הנמצא בשליטתו, בסימנים, מלים או אותיות המצביעים או המרמזים, כי יש במקום תיבת דואר או כי המקום הוא בית דואר של בעל רישיון, ולא ירשה בו את קיומם, אלא בהרשאת בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהפר הוראות סעיף זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 60(א)(1) {{ח:הערה|[צ״ל: בסעיף 61(א)(1)]}} לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|109|עיסוק בבית דואר או לידו}}
{{ח:ת}} מי שעסק במסחר, במלאכה או ברוכלות, בתוך בית דואר או סמוך לפתחו, דינו – קנס.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: אמצעי אכיפה מינהלית|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשפ״ב}}
{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|109א|הגדרות|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – לרבות היתר כללי לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית“ – סך ההכנסות של המפר בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 109ב1|בסעיף 109ב1}}, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לאותה שנת כספים, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף|109ב|עיצום כספי|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשע״ז, תשפ״ב, [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} בסכום של 400,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 460,730 ש״ח)}} או בסכום השווה ל־2% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה שניתנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1ה|בסעיף 1ה(ב)}} ושנועדה למנוע פגיעה במתן שירותי הדואר באורח תקין וסדיר או פגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר;
{{ח:תתת|(1א)}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ה|סעיף 1ה(ג)}} ושנועדה למנוע פגיעה או נזק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1ה|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(2)}} התנה שירות ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר או באי־קבלת שירות מבעל רישיון אחר, והכל בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 1ז|סעיף 1ז}} או תנאי מתנאי אישור שניתן לפיו;
{{ח:תתת|(2א)}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א1|סעיף 5א1(ג)}} בעניין שירות חדש;
{{ח:תתת|(2ב)}} סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א2|סעיף 5א2(א)}} או בניגוד לתנאים והגבלות שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5א2|באותו סעיף}};
{{ח:תתת|(2ג)}} סיפק שירות הדפסה של דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בלי שהתקיים תנאי מהתנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5א2|בסעיף 5א2(ג)}};
{{ח:תתת|(2ד)}} החזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה ללא קבלת היתר מהשר או בניגוד לתנאים שקבע השר לעניין זה ברישיון הכללי של החברה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5א2|בסעיף 5א2(ב)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא סיפק לבעל רישיון אחר שירות המבוסס על התשתית שלו בהתאם לקביעה או הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא סיפק לציבור שירות דואר שנקבע כשירות דואר בסיסי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}} או חרג מתקני איכות או שירות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ג|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} דרש תשלום לא אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} הפר הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ד)}} בעניין תשלום בעד שירות דואר או עדכון סכום התשלום;
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראה שנתן השר בעניין תשלום בעד שירות דואר, תשלום בעד מקבץ שירותי דואר או הפרדת תשלום, לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ו)}};
{{ח:תתת|(9)}} נתן הנחה ללקוח עסקי בעד שירות דואר באופן מפלה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1(א)}};
{{ח:תתת|(10)}} הפר הוראה שנתן השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1(ה)}} בעניין ביטול אמות מידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א1|באותו סעיף}}, שינוי שלהן או הוראה אחרת בעניינן;
{{ח:תתת|(11)}} הפר הוראה שנתן השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1(ו)}} בעניין פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן;
{{ח:תתת|(12)}} קבע כלל בעניין מהעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53(א)}}, הטעון את אישורו של השר מראש ובכתב בלי לקבל אישור כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א2)}};
{{ח:תתת|(13)}} פעל בניגוד להוראת השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(ב) רישה}} שנקבעה בעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53(א)}}.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ב)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום של 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש״ח)}} או בסכום השווה ל־1% מההכנסה השנתית של המפר, לפי הנמוך:
{{ח:תתת|(1)}} לא מסר בכתב מידע בתוך התקופה שנקבעה לכך או באופן הקבוע לכך בדרישת השר בכתב לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ו|סעיף 1ו}};
{{ח:תתת|(1א)}} לא מסר הודעה לשר לפני תחילת מתן שירות חדש, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א1|סעיף 5א1(ב)}};
{{ח:תתת|(1ב)}} לא פרסם באתר האינטרנט שלו תשלום שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ג)}};
{{ח:תתת|(1ג)}} לא מסר הודעה באופן או במועד שעליו הורה השר, על תשלומים שהוא דורש או שבכוונתו לדרוש או על כל שינוי בתשלומים כאמור בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ה)}};
{{ח:תתת|(1ד)}} לא פרסם את אמות המידה או שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו או לא מסר הודעה על הפרסום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1(ג)}};
{{ח:תתת|(1ה)}} לא מסר מידע שהשר דרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1(ד)}} לגבי אמות המידה או ההנחות הניתנות לפיהן, או נתן הנחה לאחר שלא מסר מידע כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לא סימן דבר דואר המועבר על ידו או בית דואר שלו, בניגוד להוראת {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ב)}};
{{ח:תתת|(2א)}} לא פרסם באתר האינטרנט שלו כלל שקבע או שינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53(א)}} כל תקופת תוקפו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)}};
{{ח:תתת|(2ב)}} לא מסר הודעה בעניין כלל או שינוי בכלל שביקש לקבוע, או לא פרסם אותו באתר האינטרנט שלו, במועד שנקבע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א1)}};
{{ח:תתת|(3)}} קיבל דבר דואר רשום למשלוח כשלא מצוינים על גביו הפרטים שיש לציינם לפי {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א(א)(1) ו־(2)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא ציין בהודעת דואר רשום את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר הרשום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 56א|סעיף 56א(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא מסר לפקח, בכתב, מידע או מסמך לפי דרישה שנמסרה לו בכתב, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 88כג|סעיף 88כג(2)(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפר תנאי מתנאי רישיונו או לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל לפי תנאי כאמור, בכל הנוגע לשירותים שאינם השירותים הכספיים, בפרק הזמן שנקבע בהוראה.
{{ח:תת|(ב1)}} סיפק אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, בלא רישיון או היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} בסכום של 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש״ח)}} או בסכום השווה ל־1% מההכנסה השנתית שלו, לפי הנמוך.
{{ח:תת|(ב2)}} הפרה החברה הוראה מהוראות התקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיף 126(א)}}, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ לתוספת}}, רשאי המנהל להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום הקבוע {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לצידה}}.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} הפרה החברה הבת תנאי מתנאי ההיתר לשירותים כספיים שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 88ב|סעיף 88ב}}, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום של 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הפרה החברה, ואם החברה הבת נותנת את השירותים הכספיים בעצמה – החברה הבת, הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום של 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש״ח)}}:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע):}} הפרה החברה הבת הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, בסכום של 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2022; בשנת 2026, 230,360 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} לא סיפקה לציבור שירות כספי בסיסי או חרגה מתקני איכות או שירות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}};
{{ח:תתת|(2)}} הפרה הוראה מההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 88ה5|סעיף 88ה5}} לעניין גילוי נאות;
{{ח:תתת|(3)}} לא מסרה ללקוח מידע, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88ה6|סעיף 88ה6}};
{{ח:תתת|(3א)}} התנתה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88ה7|סעיף 88ה7}};
{{ח:תתת|(4)}} הפרה הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 88ה8|סעיף 88ה8}} לעניין מועד זקיפת חיובים לחשבון של לקוח;
{{ח:תתת|(4א)}} לא שמרה מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, ובכלל זה מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88ז1|סעיף 88ז1(א)}}, או לא שמרה מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון, לפרק הזמן שנקבע, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88ז1|סעיף 88ז1(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא מסרה בכתב מידע או מסמך, לפי דרישה שנמסרה לה בכתב, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88ט2|סעיף 88ט2}} {{ח:פנימי|סעיף 88כג|או 88כג(3)(ב)}};
{{ח:תתת|(6)}} גבתה תשלום בעד שירות כספי בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 88י|סעיף 88י(א)(1)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא קיימה הפרדה חשבונאית, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 88יא|סעיף 88יא(ד1)}};
{{ח:תתת|(8)}} הפרה הוראה שנתן המפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 88יד|סעיפים 88יד}} {{ח:פנימי|סעיף 88טו|או 88טו}};
{{ח:תתת|(9)}} לא הגישה דוח למפקח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88יט|סעיף 88יט(א) או (ג)}}, או לא פרסמה פרטים מהדוח הכספי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 88יט|סעיף 88יט(ב)}};
{{ח:תתת|(10)}} הפרה תנאי מתנאי רישיונה בנוגע לשירותים הכספיים.

{{ח:סעיף|109ב1|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, החברה הבת או החברה הפרו הוראה החלה עליהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ב|בסעיף 109ב}}, או כי אדם הפר הוראה החלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ב|סעיף 109ב(ב1)}} ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – המפר) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה, ואם אינו ידוע – המועד שבו נודע לו על ביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ב2|סעיף 109ב2}} וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ב3|בסעיף 109ב3(ד)}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ד|סעיף 109ד}}, ושיעור התוספת.

{{ח:סעיף|109ב2|זכות טיעון|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ב1|סעיף 109ב1}} רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, בכתב או בעל פה כפי שיקבע המנהל או המפקח, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה; המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה ב־30 ימים נוספים.

{{ח:סעיף|109ב3|החלטת המנהל או המפקח ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל או המפקח, לפי העניין, יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ב2|סעיף 109ב2}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ג1|סעיף 109ג1}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה בכתב לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל או המפקח, לפי העניין, את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ב2|סעיף 109ב2}}, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ב2|הסעיף האמור}}, יראו הודעה זו, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|109ג||תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|109ג1|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} או המפקח, לפי העניין, אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ושר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, ובשיעורים שיקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (הפחתה של סכום עיצום כספי)|תקנות הדואר (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשע״ד–2013}}.}}

{{ח:סעיף|109ד|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה חצי אחוז ממנו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ב|בסעיף 109ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|109ה|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ב2|בסעיף 109ב2}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ט|סעיף 109ט}}, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ט|אותו סעיף}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|109ה1|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ב3|בסעיף 109ב3}}.

{{ח:סעיף|109ו|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו לו, לגבי תקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|109ו1|פריסת תשלום העיצום הכספי|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות את הפריסה, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את ההחלטה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ו|סעיף 109ו}}.

{{ח:סעיף|109ז|גביה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרישיון לפי הוראות רישיונו, כולן או מקצתן, ורשאי הוא לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

{{ח:סעיף|109ז1||תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|109ז2|התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל או למפקח, לפי העניין, יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ב|בסעיף 109ב}}, והתקיימו נסיבות שקבע המנהל או המפקח, לפי העניין, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳}}, להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}}{{ח:הערה|;}} בסעיף קטן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין המנהל או המפקח, לפי העניין, מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה ואם אינו ידוע – המועד שבו נודע לו על ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ד|בסעיף 109ד}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ז3|סעיף 109ז3}}.
{{ח:תת|(ג)}} נהלים לפי סעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|109ז3|בקשה לביטול התראה מינהלית|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109ז2|בסעיף 109ז2}}, רשאי הוא לפנות למנהל או למפקח, לפי העניין, בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל המנהל או המפקח, לפי העניין, בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|109ז4|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 109ד|סעיף 109ד(א)}}, והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ב1|סעיף 109ב1}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 109ד|סעיף 109ד(ב)}}, והמנהל או המפקח, לפי העניין, ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ב1|סעיף 109ב1}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל או המפקח, לפי העניין, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 109ב2|סעיפים 109ב2}} {{ח:פנימי|סעיף 109ב3|ו־109ב3}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות|תיקון: תשפ״ב}}

{{ח:סעיף|109ז5|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 109ב|בסעיף 109ב}} או על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 109ב|בסעיף 109ב}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|109ח|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי או מסירת התראה מינהלית לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 109ב|בסעיף 109ב}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} מסר המנהל או המפקח, לפי העניין, למפר הודעה על כוונת חיוב או התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו המנהל או המפקח, לפי העניין, הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} בשל ההפרה.

{{ח:סעיף|109ט|ערעור|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב, תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או המפקח, לפי העניין, או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי, לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|109ט1|פרסום|תיקון: תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל או המפקח עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי מועד ביצוע ההפרה ואם אינו ידוע – המועד שבו נודע לו על ביצועה, ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ט|סעיף 109ט}} על החלטת המנהל או המפקח, לפי העניין, יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו באותה הדרך שפרסם לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המנהל או המפקח, לפי העניין, רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ב2|סעיף 109ב2}}, ובלבד שהמנהל או המפקח, לפי העניין, הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 109ב1|סעיף 109ב1}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל או המפקח, לפי העניין, פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד, יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם המנהל או המפקח אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום, ובלבד שיש אמצעים מקובלים למניעת העיון כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|109ט2|אצילת סמכויות|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הממונה על תחום הדואר במשרד התקשורת את סמכותו לנקוט אמצעי אכיפה מינהלית לפי חוק זה; הודעה על אצילת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|109י||תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: העברת עובדים, נכסים, זכויות וחובות, התחייבויות ותביעות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: העברת עובדים מהמדינה לרשות|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|110|הסכם להעברת עובדים}}
{{ח:ת}} נחתם בין המדינה לבין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות הרשות יחולו הוראות אלה מיום תחילתו של ההסכם (להלן – הסכם להעברת עובדים):
{{ח:תת|(1)}} עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר;
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור בכל דין, עובד המדינה שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
{{ח:תת|(3)}} עובד שהפך להיות עובד הרשות כאמור בפסקה (1) ולא הסתגל לעבודה ברשות בתנאים ובתקופה שנקבעו בהסכם להעברת עובדים, לא יחולו עליו הוראות פסקה (2) וזכויותיו יהיו כפי שנקבע בהסכם להעברת עובדים;
{{ח:תת|(4)}} זכויותיו של עובד שהועבר כאמור כלפי המדינה מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד המדינה, שהרשות קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת עובדים – לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן מן המדינה.

{{ח:סעיף|111|הסכם עבודה}}
{{ח:ת}} תנאי הסכם עבודה בין הרשות לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, שעניינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, טעונים אישור השר ושר האוצר, וזאת לתקופה של שנה אחת מיום העברת רוב עובדי שירותי הדואר במשרד התקשורת לרשות.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א1|סימן א׳1: העברת עובדים מהרשות לחברה|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|111א|הסכם להעברת עובדים לחברה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} נחתם בין הרשות לבין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות, לאחר שקוים משא ומתן בין הצדדים, הסכם בדבר העברת עובדים משירות הרשות לשירות החברה, יחולו ההוראות כמפורט להלן מיום תחילתו של ההסכם (בסעיף זה – הסכם להעברת עובדים לחברה):
{{ח:תת|(1)}} עובד הרשות שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שקבע השר;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (היום שבו יחל עובד הרשות להיות עובד החברה)|תקנות רשות הדואר (היום שבו יחל עובד הרשות להיות עובד החברה), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת|(2)}} על אף האמור בכל דין, עובד הרשות שהפך להיות עובד החברה כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה – עובד מועבר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
{{ח:תת|(3)}} זכויותיו של עובד מועבר כלפי הרשות מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותו עובד הרשות, שהחברה קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת העובדים לחברה – לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן אלא מהחברה;
{{ח:תת|(4)}} עובד מועבר שערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|תיקון מס׳ 8}} היה זכאי לגמלאות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}} (בסעיף זה – חוק שירות המדינה {{ח:הערה|(}}גמלאות{{ח:הערה|)}}), ימשיך להיות זכאי לגמלאות כאמור;
{{ח:תת|(5)}} על אף האמור בכל דין, הסכם קיבוצי או הסכם אחר, כל העלאה של המשכורת, לרבות באמצעות קידום בדרגה או מתן תוספות שכר, שתינתן לעובדים המועברים לחברה במסגרת ההסכם להעברת עובדים לחברה, לא תביא לשינוי בגמלה המשולמת למי שפרש מהרשות לפני יום ההעברה לחברה, ושהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות)}} הוחלו לענין גמלתו.

{{ח:סעיף|111ב|קרן להבטחת תשלומי פנסיה לעובדים|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} החברה תעביר לקרן לצבירת תשלומי גמלאות לעובדי החברה שתאושר בידי שר האוצר (בסעיף זה – הקרן), שיעור מתוך הכנסות החברה כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בשנת 2005 – 1.5%;
{{ח:תתת|(2)}} בשנים 2006 ו־2007 – 2.5%;
{{ח:תתת|(3)}} החל בשנת 2008 ועד הפקדת יתרת הגירעון האקטוארי – 3.5%.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות החברה“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 37א|בסעיף 37א(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת הגירעון האקטוארי“ – סכום יתרת הגירעון ביעודות הצבורות בחברה לצורך תשלומי הגמלאות לעובדיה שעליהם חל {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות)}}, ביחס להתחייבויות לגמלאות לעובדים אלה, לאחר הפקדת סכומים שונים שהוסכמו, כפי שייקבע בין החברה לבין נציגות העובדים, באישור החשב הכללי במשרד האוצר ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|תיקון מס׳ 8}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכויות החברה או העובדים לפי כל דין או הסכם.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: העברת נכסים, זכויות, חובות ותקציב מהמדינה לרשות|תיקון: תשס״ד}}

{{ח:סעיף|112|הסכם להעברת נכסים|תיקון: תשמ״ו, תש״ן}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}}, ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, מותר, בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לרשות את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי השירותים אשר יינתנו בידי הרשות, החל ביום שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127(ג)}}, ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי השירותים האמורים ערב היום האמור; להסכם כאמור ייקרא להלן {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|בסימן זה}} – הסכם להעברת נכסים.
{{ח:תת|(ג)}} העברת זכויות לרשות לפי ההסכם להעברת נכסים או רישום הזכויות על שמה, פטורים מתשלום החל לפי כל דין או הסכם על העברה או רישום כאמור; שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות גם מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.

{{ח:סעיף|113|העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות}}
{{ח:ת}} משנחתם ההסכם להעברת נכסים רשאי השר לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

{{ח:סעיף|114|העברת תקציב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – היום שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיף 127(ג)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השנה השוטפת“ – שנת הכספים שבה היום הקובע.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה תעביר לרשות את כל הסכומים אשר הוקצבו בחוק התקציב לשנה השוטפת לפעולותיהן של יחידות משרד התקשורת המועברות לרשות וטרם הוצאו ביום הקובע; עד לסיומה של שנת הכספים השוטפת יהיה התקציב לפעולות הרשות לפי התקציב שהועבר לרשות כאמור, בשינויים הנובעים מהקמת הרשות.

{{ח:סעיף|115|תביעות תלויות ועומדות}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בצו כי הרשות תבוא במקום המדינה לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, שהן בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 112|בסעיף 112(ב)}}, וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב1|סימן ב׳1: העברת נכסים, זכויות, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה ומהמדינה או מבנק הדואר לחברה|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}

{{ח:סעיף|115א|העברת נכסים, חובות, התחייבויות ותביעות מהרשות למדינה|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|תיקון מס׳ 8}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
{{ח:תת|(ב)}} כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו ערב יום התחילה של הרשות יהיו החל ביום התחילה של המדינה.
{{ח:תת|(ג)}} כל תביעה של הרשות או נגדה שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.

{{ח:סעיף|115ב|העברת נכסים מהמדינה לחברה בהסכם|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, מותר בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לחברה את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעברו מהרשות למדינה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 115א|סעיף 115א}}, והדרושים לשם מתן השירותים אשר יינתנו בידי החברה לפי הוראות חוק זה ({{ח:פנימי|פרק ח סימן ב1|בסימן זה}} – הסכם להעברת נכסים).

{{ח:סעיף|115ג|תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לענין העברת הפעילות, הנכסים, החובות וההתחיבויות מהרשות למדינה ומבנק הדואר ומהמדינה לחברה, הוראות, על אף האמור בכל דין, בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} פטור מלא או חלקי ממסים, מתשלומי אגרות או מתשלומי חובה אחרים, בתנאים שקבע;
{{ח:תת|(2)}} הוראות ותיאומים לענין חבות המס, לרבות לענין קביעת יום רכישה, מחיר מקורי, יתרת מחיר מקורי, שווי רכישה או יתרת שווי רכישה;
{{ח:תת|(3)}} הוראות מיוחדות לענין קביעת ההכנסה החייבת וחישובה, והמסים החלים על החברה, לרבות בנוגע להסדרי הפרישה והגמלאות של עובדי הרשות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)|תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (הוראות מס)|תקנות הדואר (הוראות מס), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|115ד|העברת זכויות, חובות והתחייבוית, מהמדינה לחברה, בצו|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, בהתייעצות עם השר ובאישור הועדה, יקבע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 115א|סעיף 115א}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, כי החברה תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של הרשות או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 115א|סעיף 115א}}, כולן או חלקן.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה)|צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|115ה|העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות מבנק הדואר לחברה, בצו|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת השר, רשאי לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או בהסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום בנק הדואר, הן לגבי הזכויות והסמכויות של בנק הדואר והן לגבי החבויות וההתחייבויות שהיו מוטלות על הבנק ערב יום התחילה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה)|צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|115ו|תביעות תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} שר האוצר בהסכמת השר, רשאי, לקבוע בצו, כי החברה תבוא במקום בנק הדואר לענין תביעות שהיו תלויות ועומדות מטעם בנק הדואר או נגדו, כולן או חלקן, ערב יום התחילה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה)|צו הדואר (העברת זכויות, חובות, התחיבויות ותביעות מהמדינה לחברה ומבנק הדואר לחברה), התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ג|סימן ג׳: העברת פעילות מהחברה לחברה הבת|תיקון: תשע״ב}}

{{ח:סעיף|115ו1|תקנות בדבר פטור מתשלומי חובה בשל העברות מהחברה לחברה הבת|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 115ג|סעיף 115ג}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין העברת פעילות, נכסים, חובות והתחייבויות מהחברה לחברה הבת.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|116|המדינה כמקבל שירות}}
{{ח:ת}} דין המדינה כדין כל מקבל שירות לענין קבלת שירותים על פי חוק זה.

{{ח:סעיף|117||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|117א||תיקון: תש״ן, תשנ״א, תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: תשס״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|120||תיקון: תשנ״ח, תשס״ד, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|121|היתרים קיימים|תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} היתר שניתן לפי פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל״ז–1976, ושהיה בתוקף ערב קבלתו של חוק זה בכנסת רואים אותו כהיתר {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: כללי)}} שניתן לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנרשם כבעל היתר, מכוח ההיתר הכללי לאיסוף, העברה או מסירה של מכתבים, שניתן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50 לחוק זה}}, כנוסחו לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf|תיקון מס׳ 8}}, ורישומו כאמור היה בתוקף ערב היום האמור, יראו אותו כמי שפועל לפי היתר {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: כללי)}} לאחר היום האמור.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 1ב|סעיף 1ב}} {{ח:פנימי|סעיף 1ג|או 1ג}}, לפי הענין, לשנות היתר שהוענק כאמור, להגבילו, להתלותו או לבטלו, ובכלל זה ליתן תחתיו רישיון או להעניק היתר {{ח:הערה|(החל מהמועד הקובע: כללי)}} לפעילויות שניתן לגביהן היתר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|122|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין האמור בחוק זה גורע מסמכויות בדיקה ופיקוח על דברי דואר מכוח כל חיקוק.

{{ח:סעיף|123|ביטול}}
{{ח:ת}} פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל״ז–1976 – בטלה.

{{ח:סעיף|124|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בחוק בנק הדואר, התשי״א–1951.}}

{{ח:סעיף|125|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבזק|בחוק הבזק, התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|126|ביצוע ותקנות|תיקון: תש״ן, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} שר התקשורת אחראי לביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ורשאי הוא, באישור הועדה, להתקין תקנות בדבר פיקוח על בעל רישיון, על פעולותיו של בעל רישיון והבאים מטעמו, על אופן מתן שירותים על ידי בעל רישיון, וכן בדבר התנאים שבהם רשאי בעל רישיון להגביל או להפסיק את מתן השירותים הניתנים על ידו, כולם או מקצתם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)|תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ״ה–1995}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה)|תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס״ח–2008}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה)|תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|126א|שינוי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}, ובלבד שסכום העיצום הכספי שייקבע {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}} לא יעלה על 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2022)}}.

{{ח:סעיף|126ב|נוהל דרישת מידע|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ו|סעיפים 1ו}}, {{ח:פנימי|סעיף 88כג|88כג(2)(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 37א1|ו־37א1(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח יקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 1ו|סעיפים 1ו}} {{ח:פנימי|סעיף 88כג|ו־88כג(3)(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} נהלים שנקבעו לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|127|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8 עד 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 34|34}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}, {{ח:פנימי|סעיף 117|117}} {{ח:פנימי|סעיף 126|ו־126}} ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125(2)}} ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הבזק|חוק הבזק}}.
{{ח:תת|(ג)}} תחילתם של יתר סעיפי חוק זה ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו, באישור שר האוצר, ההסכמים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 110|בסעיפים 110}} {{ח:פנימי|סעיף 111|ו־111}} וההסכם להעברת נכסים האמור {{ח:פנימי|סעיף 112|בסעיף 112}}, ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום החתימה על ההסכמים האמורים.

{{ח:סעיף|128|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך עשרים ימים מקבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 109ב|סעיף 109ב(ב2)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}, ”התקנות“ – {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות), התשנ״ה–1995}}.
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} ההוראה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום העיצום הכספי {{ש}} (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} החברה לא מסרה דיווח על אירוע מיוחד בסמוך לאחר התרחשות האירוע בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)#סעיף 8|לתקנה 8 לתקנות}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} החברה לא המציאה תוכניות, דינים וחשבונות ומסמכים אחרים כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)#תוספת|בתוספת לתקנות}}, במועדים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)|בתקנות}}, בנושאים ובמתכונת כפי שנקבעו, בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)#סעיף 9|לתקנה 9(א) לתקנות}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} החברה לא מסרה דוח שנתי או רבעוני בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)#סעיף 9|לתקנה 9(ב) לתקנות}};
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} החברה לא המציאה דוחות מיוחדים שעניינם שירותי דואר לציבור במועד שנקבע בניגוד {{ח:חיצוני|תקנות רשות הדואר (הפיקוח על פעולותיה של הרשות)#סעיף 10|לתקנה 10 לתקנות}}.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ד׳ בשבט התשמ״ו (14 בינואר 1986).}}
* '''יצחק שמיר'''&lt;br&gt;שר החוץ&lt;br&gt;ממלא מקום ראש הממשלה
* '''אמנון רובינשטיין'''&lt;br&gt;שר התקשורת
* '''חיים הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>8mi3sccznwyrojpzg3xjv8k64ally49</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>320969</id>
    <revision>
      <id>3080276</id>
      <parentid>2933943</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T05:30:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון סכומים</comment>
      <origin>3080276</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="40772" sha1="cd8csd6v4xr8on2z8t32tl8xjqozky6" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, התשע&quot;ו-2016

&lt;מאגר 2002362 תיקון 558219 תקן 558219 קוד a163Y00000DuKP7QAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ו, 698|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות|20:338811)); ((תשפ&quot;ד, 185|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((1037|תיקון מס' 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|25:4642909)).
''הודעות:'' ((י&quot;פ תשע״ח, 4549|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|7683)); ((תשע&quot;ט, 4838|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תש&quot;ף, 3308|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;א, 3779|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;ב, 3280|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;ג, 3920|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי)); ((תשפ&quot;ד, 3263|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|12022)); ((תשפ&quot;ה, 2713|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|13085)); ((תשפ&quot;ו, 9518|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|14909)).

__TOC__

== פרק א': מטרה והגדרות ==

@ 1. מטרה
: מטרת חוק זה להביא לצמצום השימוש בשקיות נשיאה כדי להפחית את כמות הפסולת הנוצרת בעקבות השימוש בהן ואת ההשפעות הסביבתיות השליליות של פסולת זו, בין השאר באמצעות הגבלת החלוקה של שקיות נשיאה חד-פעמיות בידי עוסקים בלא תמורה ובאמצעות הטלת היטל בעד מכירתן, והכול לשם הבטחת קיומה של סביבה נאותה, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, להגנה על המגוון הביולוגי, למניעה ולצמצום של מפגעים סביבתיים ובריאותיים, לשיפור איכות החיים והסביבה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ד-2)
: בחוק זה -
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק להסדרת הטיפול באריזות&quot; - [[חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;חוק שמירת הניקיון&quot; - [[חוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]];
:- &quot;המנהל&quot; - כהגדרתו [[בחוק להסדרת הטיפול באריזות]], ולעניין [[פרק ג']] - עובד המשרד הכפוף במישרין למנהל הכללי של המשרד, שהשר הסמיכו לעניין [[אותו פרק]];
:- &quot;המשרד&quot; - המשרד להגנת הסביבה;
:- &quot;עוסק&quot; - מי שעוסק בממכר קמעונאי של מוצרים, לרבות באמצעות עסקת מכר מרחוק;
:- &quot;עסקת מכר מרחוק&quot; - כהגדרתה [[בחוק הגנת הצרכן]];
:- &quot;קמעונאי גדול&quot; - קמעונאי גדול כהגדרתו [[בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע&quot;ד-2014]], המנוי ברשימה המתפרסמת לפי [[סעיף 4 לחוק האמור]];
:- &quot;הקרן לשמירת הניקיון&quot; - הקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי [[סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון]];
:- &quot;רבעון&quot; - תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנה;
:- &quot;שקית נשיאה&quot; - שקית המיועדת לנשיאת מוצרים הנרכשים מעוסק, למעט -
:: (1) שקית הבאה במגע ישיר עם מזון, ולעניין מזון הנמכר בבית אוכל כמשמעותו לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]] - גם שקית המיועדת לנשיאת המזון כשהוא ארוז בשכבה אחת שהיא אריזת שירות כהגדרתה [[בחוק להסדרת הטיפול באריזות]];
:: (2) שקית לנשיאת תרופות;
:- &quot;שקית נשיאה חד-פעמית&quot; - שקית נשיאה שעובייה הוא בין 20 ל-50 מיקרון;
:- &quot;השר&quot; - השר להגנת הסביבה.

== פרק ב': חובות עוסקים ==

@ 3. חובות עוסק לעניין מסירה או מכירה של שקיות
: עוסק לא יעמיד לרשות לקוח, לא ימסור לו ולא ימכור לו שקית נשיאה שעובייה פחות מ-20 מיקרון.

@ 4. חובות קמעונאי גדול לעניין מסירה או מכירה של שקיות
: (א) קמעונאי גדול לא יעמיד לרשות לקוח ולא ימסור לו שקית נשיאה חד-פעמית, אלא אם כן גבה מהלקוח תשלום בעדה שלא יפחת מסכום ההיטל לפי [[סעיף 5]], בתוספת מס ערך מוסף החל על המכירה.
: (ב) קמעונאי גדול לא יעמיד לרשות לקוח, לא ימסור לו ולא ימכור לו שקית הבאה במגע ישיר עם מזון שיש לה ידיות.
: (ג)(1) קמעונאי גדול יציב במקום העסק, על יד כל קופה, מודעה בדבר כוונתו לגבות תשלום כאמור בסעיף קטן (א) בעד כל שקית נשיאה חד-פעמית שייקח לקוח או שתימסר לו; השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין נוסח המודעה, צורתה ואופן הצגתה, וכן מקרים, נסיבות ותנאים שבהם לא תחול חובת הצבת מודעה כאמור, דרך כלל או לסוג מסוים של עוסקים.
:: (2) בעסקת מכר מרחוק, יאפשר קמעונאי גדול ללקוח להודיע לו כמה שקיות נשיאה חד-פעמיות ברצונו לרכוש ולא ימכור לו שקיות נשיאה חד-פעמיות, אלא אם כן הודיע ללקוח מה מספר שקיות הנשיאה הסביר המרבי שבדעתו למכור לו וקיבל את הסכמתו של הלקוח לחיובו בתשלום כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) קמעונאי גדול יציין בחשבונית, בחשבונית מס או בסרט קופה רושמת כהגדרתם בהוראות לפי [[פקודת מס הכנסה]] (להלן - חשבונית), שהוא מוציא ללקוח, בנפרד, את מספר שקיות הנשיאה החד-פעמיות שמכר לו לפי סעיף קטן (א) ואת המחיר ששולם בעדן.

@ 5. היטל על שקית נשיאה חד-פעמית
: (א) קמעונאי גדול ישלם, בעד כל שקית נשיאה חד-פעמית שמכר, היטל בסכום של 8.54 אגורות.
: (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את סכום ההיטל הקבוע בסעיף קטן (א), בהתחשב בין השאר במידת צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, ובלבד שסכום ההיטל לא יעלה על 60 אגורות.
: (ג) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע יעדים לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות.
: (ד) השר יבחן מזמן לזמן, ולפחות אחת לשלוש שנים, את מידת צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, את העמידה ביעדים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג), ואת הצורך בעדכון היעדים או בשינוי סכום ההיטל כאמור בסעיף קטן (ב).

@ 6. ייעוד כספי ההיטל
: (א) היטל לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הניקיון.
: (ב)(1) כספי ההיטל שיועברו לקרן לשמירת הניקיון לפי הוראות סעיף זה יתנהלו בחשבון נפרד, וישמשו לעידוד צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות ולצמצום ההשפעות הסביבתיות השליליות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בהן, בין השאר על ידי עידוד השימוש באמצעי נשיאה חלופיים, הניתנים לשימוש רב-פעמי ואשר פגיעתם בסביבה פחותה, על ידי חינוך והסברה להטמעת מטרותיו של חוק זה בקרב הציבור ועל ידי ביצוע פעולות ניקיון לסילוק פסולת שקיות מהים ומחופיו, וכן יכול שישמשו למתן סיוע ליצרנים של שקיות נשיאה, בין השאר לשם התאמת פעילותם להוראות חוק זה, והכול כפי שיורה השר בהמלצת הקרן לשמירת הניקיון.
:: (2) הוקצו בשנה מסוימת כספים למטרות האמורות בפסקה (1), ובתום אותה שנה נותרה יתרה מכספי ההיטל, תשמש היתרה לשם קידום מטרותיו של [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]], או תועבר לתקציב החשבון הנפרד האמור בפסקה (1) של שנת התקציב שלאחרי אותה שנה, למימוש המטרות המנויות בסעיף קטן זה.

@ 7. תשלום ההיטל וגבייתו
: (א) היטל לפי חוק זה ישולם לא יאוחר מ-30 ימים מתום כל רבעון, בעד שקיות הנשיאה החד-פעמיות שקמעונאי גדול מכר, כאמור [[בסעיף 4(א)]], באותו רבעון.
: (ב) לא שולם היטל במועד כאמור בסעיף קטן (א), תיווסף עליו, לתקופת הפיגור, ריבית פיגורים בשיעור ריבית פיגורים החשב הכללי, עד למועד תשלומו; בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות.

@ 8. חובת דיווח למנהל
: (א) קמעונאי גדול יגיש למנהל דוח רבעוני ודוח שנתי, על מספר שקיות הנשיאה החד-פעמיות שבעדן הוא חייב בתשלום היטל לפי [[סעיף 5]], בתקופה שלגביה מוגש הדוח, מחירן ללקוח, סוגי החומרים שמהם עשויות השקיות, עוביין ומשקלן.
: (ב) דוח רבעוני יוגש למנהל לא יאוחר מ-30 ימים מתום כל רבעון.
: (ג) דוח שנתי יוגש למנהל לא יאוחר משלושה חודשים מתום כל שנת כספים, כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון.
: (ד) המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את המתכונת להגשת הדוחות לפי סעיף זה, וישלח לקמעונאים הגדולים הודעה עליה.
: (ה) המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לדרוש מקמעונאי גדול להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת דוח לפי סעיף זה; נדרש קמעונאי גדול להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.

@ 9. קביעת סכום ההיטל בידי המנהל (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) לא מסר קמעונאי גדול דוח כאמור [[בסעיף 8]], או שמסר דוח כאמור אך למנהל יש יסוד סביר להניח שהדוח אינו נכון, רשאי המנהל, לאחר שנתן לקמעונאי הגדול הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את סכום ההיטל שעל הקמעונאי הגדול לשלם לפי הוראות [[סעיף 5]].
: (ב) אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על החלטת המנהל לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום ההיטל, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה אחרת.
: (ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם ההיטל, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום ההיטל ששולם או על הפחתת ההיטל, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 10. חובת רישום
: (א) קמעונאי גדול ינהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי [[סעיף 8]].
: (ב) המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לעיין ברישום כאמור בסעיף זה ולקבל העתק ממנו.

@ 11. חובות נושא משרה בתאגיד
: (א) המנהל הכללי של עוסק שהוא תאגיד וכן שותף בתאגיד שהוא שותפות, למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו.
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), המנהל הכללי או שותף כאמור באותו סעיף קטן יקבע כללים ונהלים שיש בהם כדי למנוע הפרה של ההוראות לפי חוק זה.

@ 12. דיווח לכנסת
: (א) השר יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מ-30 ביוני, דוח המתייחס לשנה שקדמה למועד הגשתו, שיכלול בין השאר את כל אלה, ובלבד שלא יכלול נתונים שניתן לזהותם עם עוסק מסוים:
:: (1) סיכום הנתונים שדווחו למנהל בדוחות השנתיים והרבעוניים לפי [[סעיף 8]];
:: (2) מגמות בולטות בנתונים וניתוח והערכה נוספים של הנתונים ככל שנערכו על ידי המשרד;
:: (3) עמידה ביעדים שנקבעו לפי [[סעיף 5(ג)]];
:: (4) מחירים מרביים, מזעריים וממוצעים שבהם נמכרו שקיות נשיאה חד-פעמיות.
: (ב) דוח לפי סעיף זה יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
:: ((ראו [[page:reports/plastic_bags_annual_supermarkets_reports | דוחות יישום החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות]] באתר המשרד להגנת הסביבה.))

== פרק ג': עיצום כספי ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי ===

@ 13. עיצום כספי (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: (א) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 20,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 23,870 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - בסכום של 40,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 47,750 ש&quot;ח))):
:: (1) קמעונאי גדול שהעמיד לרשות לקוח או מסר לו שקית נשיאה חד-פעמית, בלי שגבה מהלקוח תשלום בעדה או שהתשלום שגבה נמוך מהסכום כאמור [[בסעיף 4(א)]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
:: (2) קמעונאי גדול שלא הגיש למנהל דוח או לא המציא למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך מידע ששימש לעריכת הדוח, בניגוד להוראות [[סעיף 8]];
:: (3) קמעונאי גדול שלא ניהל רישום מלא ומפורט או לא נתן למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך לעיין ברישום, בניגוד להוראות [[סעיף 10]].
: (ב) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 11,940 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - בסכום של 20,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 23,870 ש&quot;ח))):
:: (1) קמעונאי גדול שבעסקת מכר מרחוק לא אפשר ללקוח להודיע לו כמה שקיות נשיאה חד-פעמיות ברצונו לרכוש, לא הודיע ללקוח מה מספר שקיות הנשיאה הסביר המרבי שבדעתו למכור לו או לא קיבל את הסכמת הלקוח לחיובו בתשלום, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ג)(2)]];
:: (2) קמעונאי גדול שלא ציין בחשבונית שהוציא ללקוח, בנפרד, את מספר שקיות הנשיאה החד-פעמיות שמכר לו ואת המחיר ששולם בעדן, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ד)]].
: (ג) עוסק שהעמיד לרשות לקוח, מסר לו או מכר לו שקית נשיאה שעובייה פחות מ-20 מיקרון, בניגוד להוראות [[סעיף 3]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 1,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 1,190 ש&quot;ח))), אם הוא תאגיד - בסכום של 2,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 2,390 ש&quot;ח))), ואם הוא קמעונאי גדול - בסכום של 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 5,970 ש&quot;ח))).
: (ד) קמעונאי גדול שהעמיד לרשות לקוח, מסר לו או מכר לו שקית הבאה במגע ישיר עם מזון שיש לה ידיות, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ב)]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום של 5,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 5,970 ש&quot;ח))).
: (ה) נושא משרה בתאגיד שלא קבע כללים ונהלים לפי [[סעיף 11(ב)]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 11,940 ש&quot;ח))).
: (ו) מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בתוספת]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום המפורט [[בתוספת]] לעניין אותה הפרה.

@ 14. הפרה בנסיבות מחמירות
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי קמעונאי גדול או עוסק הפר הוראה מההוראות המפורטות [[בסעיף 13]] או [[בתוספת]], בנסיבות מחמירות, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] בסכום השווה לפי 1.5 מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי [[סעיף 13]] או לפי [[התוספת]]; בסעיף זה, &quot;נסיבות מחמירות&quot; - הפרה הנוגעת לכמה חנויות או נקודות מכירה של העוסק.

@ 15. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 13]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 16]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי הוראות [[סעיף 18]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 16. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 15]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

@ 17. החלטת המנהל ודרישת תשלום
: (א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי הוראות [[סעיף 16]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 19]].
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 16]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 18. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 13]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.
: (ג) הופרה הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 13]], שלוש פעמים או יותר בתוך חמש שנים, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לכפל העיצום הכספי כאמור.

@ 19. סכומים מופחתים
: (א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]] או [[בתוספת]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסעיף 13]] או [[בתוספת]], ובשיעורים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשפ״א–2020]].))

@ 20. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל, כאמור [[בסעיף 17(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת התשלום לפי [[סעיף 27]] ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט, יהיה העיצום הכספי לפי הסכום המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 13]] או [[בתוספת]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 21. המועד לתשלום העיצום הכספי
: המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 17]].

@ 22. פריסת תשלום העיצום הכספי
: (א) המנהל רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת המנהל על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות [[סעיף 23]].

@ 23. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ב': התראה מינהלית ===

@ 24. התראה מינהלית
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 13]] והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם המנהל, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]]; נהלים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; [[בסימן זה]], &quot;היועץ המשפטי לממשלה&quot; - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
: (ב) בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור [[בסעיף 18]], וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות [[סעיף 25]].

@ 25. בקשה לביטול התראה מינהלית
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור [[בסעיף 24]] רשאי הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
:: (1) המפר לא ביצע את ההפרה;
:: (2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
: (ב) קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

@ 26. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה
: (א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו המנהל דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור [[בסעיף 18(א)]]; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות [[סעיפים 16]] [[ו-17]], בשינויים המחויבים.
: (ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות [[סימן זה]] והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 18(ב) או (ג)]], והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 15]] בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות [[סעיפים 16]] [[ו-17]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ג': הוראות שונות ===

@ 27. ערעור (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) על החלטה סופית של המנהל לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת סכום העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 28. פרסום
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי או המציא התראה מינהלית לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של המשרד, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי או המצאת ההתראה המינהלית והנימוקים להחלטה;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי או הומצאה ההתראה המינהלית ונסיבות ההפרה;
:: (3) אם הוטל עיצום כספי - סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעור ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - אם המפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 27]], יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה לעניין תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ולעניין יחיד - לתקופה של שנתיים; המנהל יפעל לכך שיינקטו אמצעים שימנעו, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 29. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 13]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 30. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית לפי [[פרק זה]] לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 13]], המהווה עבירה.
: (ב) מסר המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

@ 31. ייעוד כספים
: עיצום כספי ששולם לפי חוק זה יועבר לקרן לשמירת הניקיון לחשבון הנפרד האמור [[בסעיף 6]].

== פרק ד': הוראות כלליות ==

@ 32. גבייה
: על גבייה של היטל ועיצום כספי לפי חוק זה יחולו הוראות [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]].

@ 33. תחולה על המדינה
: חוק זה יחול על המדינה.

@ 34. שמירת דינים
: הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, ובכלל זה הוראות [[חוק להסדרת הטיפול באריזות]] [[וחוק הגנת הצרכן]].

@ 35. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

@ 36. הרחבת התחולה על עוסקים נוספים
: (א) בהתבסס על הנתונים שנמסרו בדיווחים לפי חוק זה ואם היה לשר יסוד סביר להניח כי לשם קידום מטרותיו של חוק זה יש להחיל הוראות חוק זה על עוסקים נוספים שאינם קמעונאים גדולים, רשאי הוא, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע כאמור, ובלבד שלא יקבע כן לגבי עוסקים קטנים.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתוספת כי סכומי העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על עוסקים שנקבע לפי סעיף קטן (א) שחוק זה יחול עליהם, יהיו נמוכים מהסכומים הקבועים [[בסעיף 13]], בשים לב לסוגי העוסקים ולגודלם, בהתחשב בין השאר במחזור העסקאות השנתי שלהם.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;עוסק קטן&quot; - עוסק שמעסיק פחות מעשרים עובדים ומחזור העסקאות השנתי שלו, ובכלל זה מחזור העסקאות של אדם קשור לו, אינו עולה על 10 מיליון שקלים חדשים;
::- &quot;אדם קשור&quot;, לעוסק - כל אחד מאלה:
::: (1) בעל השליטה בו;
::: (2) תאגיד הנשלט על ידו או על ידי בעל השליטה בו;
::- &quot;מחזור עסקאות&quot; - מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], ולעניין מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו [[בחוק האמור]] - מחזור כהגדרתו [[בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש&quot;ם-1980]];
::- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 37. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))

@ 38. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]].))

@ 39. תחילה
: (א) תחילתו של חוק זה ביום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) (להלן - יום התחילה).
: (ב)(1) בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום התחילה, ימסור קמעונאי גדול למנהל מדי שלושה חודשים, דוח על מספר שקיות הנשיאה החד-פעמיות שרכש במהלך התקופה שלגביה מוגש הדוח או במועד הרכישה האחרון שלפני תחילת התקופה שלגביה מוגש הדוח, בהתבסס על תנועות המלאי כפי שיש לרשמן בספרי החשבונות שלו לפי כל דין; דוח ראשון לפי פסקה זו יימסר לא יאוחר מיום כ&quot;ה בסיוון התשע&quot;ו (1 ביולי 2016).
:: (2) המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לדרוש מקמעונאי גדול להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת דוח לפי סעיף קטן זה; נדרש קמעונאי גדול להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.

@ 40. קביעת יעדים ראשונים לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות
: יעדים ראשונים לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות כאמור [[בסעיף 5(ג)]] ייקבעו עד יום י&quot;ז בתמוז התשע&quot;ח (30 ביוני 2018).

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 36]]))) ====
: {|
! העוסק !! ההפרה !! סכום העיצום
|-
| || ||
|}

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י&quot;ט באדר ב' התשע&quot;ו (29 במרס 2016).

&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו, ראש הממשלה
* אבי גבאי השר, להגנת הסביבה
* ראובן ריבלין, נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין, יושב ראש הכנסת
&lt;ויקי&gt;{{ויקיפדיה|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>cd8csd6v4xr8on2z8t32tl8xjqozky6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>320970</id>
    <revision>
      <id>3080291</id>
      <parentid>2924546</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T06:02:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3080276] עדכון סכומים</comment>
      <origin>3080291</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49158" sha1="1x29yiq8bc26wblee9j3qzvuh837p7t" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות, התשע״ו–2016}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2002362}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ו, 698|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338811.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 185|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|1037|תיקון מס׳ 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזון|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642909.pdf}}.

''הודעות:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ח, 4549|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7683.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 4838|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 3308|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3779|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3280|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 3920|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3263|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12022.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2713|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13085.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 9518|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14909.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חובות עוסקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} מטרת חוק זה להביא לצמצום השימוש בשקיות נשיאה כדי להפחית את כמות הפסולת הנוצרת בעקבות השימוש בהן ואת ההשפעות הסביבתיות השליליות של פסולת זו, בין השאר באמצעות הגבלת החלוקה של שקיות נשיאה חד־פעמיות בידי עוסקים בלא תמורה ובאמצעות הטלת היטל בעד מכירתן, והכול לשם הבטחת קיומה של סביבה נאותה, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, להגנה על המגוון הביולוגי, למניעה ולצמצום של מפגעים סביבתיים ובריאותיים, לשיפור איכות החיים והסביבה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדרת הטיפול באריזות“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות|חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שמירת הניקיון“ – {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון|חוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות|בחוק להסדרת הטיפול באריזות}}, ולעניין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} – עובד המשרד הכפוף במישרין למנהל הכללי של המשרד, שהשר הסמיכו לעניין {{ח:פנימי|פרק ג|אותו פרק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שעוסק בממכר קמעונאי של מוצרים, לרבות באמצעות עסקת מכר מרחוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקת מכר מרחוק“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קמעונאי גדול“ – קמעונאי גדול כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם|בחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}}, המנוי ברשימה המתפרסמת לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם#סעיף 4|סעיף 4 לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקרן לשמירת הניקיון“ – הקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 10|סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שקית נשיאה“ – שקית המיועדת לנשיאת מוצרים הנרכשים מעוסק, למעט –
{{ח:תתת|(1)}} שקית הבאה במגע ישיר עם מזון, ולעניין מזון הנמכר בבית אוכל כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}} – גם שקית המיועדת לנשיאת המזון כשהוא ארוז בשכבה אחת שהיא אריזת שירות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות|בחוק להסדרת הטיפול באריזות}};
{{ח:תתת|(2)}} שקית לנשיאת תרופות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שקית נשיאה חד־פעמית“ – שקית נשיאה שעובייה הוא בין 20 ל־50 מיקרון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – השר להגנת הסביבה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חובות עוסקים}}

{{ח:סעיף|3|חובות עוסק לעניין מסירה או מכירה של שקיות}}
{{ח:ת}} עוסק לא יעמיד לרשות לקוח, לא ימסור לו ולא ימכור לו שקית נשיאה שעובייה פחות מ־20 מיקרון.

{{ח:סעיף|4|חובות קמעונאי גדול לעניין מסירה או מכירה של שקיות}}
{{ח:תת|(א)}} קמעונאי גדול לא יעמיד לרשות לקוח ולא ימסור לו שקית נשיאה חד־פעמית, אלא אם כן גבה מהלקוח תשלום בעדה שלא יפחת מסכום ההיטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, בתוספת מס ערך מוסף החל על המכירה.
{{ח:תת|(ב)}} קמעונאי גדול לא יעמיד לרשות לקוח, לא ימסור לו ולא ימכור לו שקית הבאה במגע ישיר עם מזון שיש לה ידיות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} קמעונאי גדול יציב במקום העסק, על יד כל קופה, מודעה בדבר כוונתו לגבות תשלום כאמור בסעיף קטן (א) בעד כל שקית נשיאה חד־פעמית שייקח לקוח או שתימסר לו; השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין נוסח המודעה, צורתה ואופן הצגתה, וכן מקרים, נסיבות ותנאים שבהם לא תחול חובת הצבת מודעה כאמור, דרך כלל או לסוג מסוים של עוסקים.
{{ח:תתת|(2)}} בעסקת מכר מרחוק, יאפשר קמעונאי גדול ללקוח להודיע לו כמה שקיות נשיאה חד־פעמיות ברצונו לרכוש ולא ימכור לו שקיות נשיאה חד־פעמיות, אלא אם כן הודיע ללקוח מה מספר שקיות הנשיאה הסביר המרבי שבדעתו למכור לו וקיבל את הסכמתו של הלקוח לחיובו בתשלום כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} קמעונאי גדול יציין בחשבונית, בחשבונית מס או בסרט קופה רושמת כהגדרתם בהוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} (להלן – חשבונית), שהוא מוציא ללקוח, בנפרד, את מספר שקיות הנשיאה החד־פעמיות שמכר לו לפי סעיף קטן (א) ואת המחיר ששולם בעדן.

{{ח:סעיף|5|היטל על שקית נשיאה חד־&lt;wbr&gt;פעמית}}
{{ח:תת|(א)}} קמעונאי גדול ישלם, בעד כל שקית נשיאה חד־פעמית שמכר, היטל בסכום של 8.54 אגורות.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את סכום ההיטל הקבוע בסעיף קטן (א), בהתחשב בין השאר במידת צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות, ובלבד שסכום ההיטל לא יעלה על 60 אגורות.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע יעדים לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות.
{{ח:תת|(ד)}} השר יבחן מזמן לזמן, ולפחות אחת לשלוש שנים, את מידת צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות, את העמידה ביעדים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג), ואת הצורך בעדכון היעדים או בשינוי סכום ההיטל כאמור בסעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|6|ייעוד כספי ההיטל}}
{{ח:תת|(א)}} היטל לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הניקיון.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} כספי ההיטל שיועברו לקרן לשמירת הניקיון לפי הוראות סעיף זה יתנהלו בחשבון נפרד, וישמשו לעידוד צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות ולצמצום ההשפעות הסביבתיות השליליות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בהן, בין השאר על ידי עידוד השימוש באמצעי נשיאה חלופיים, הניתנים לשימוש רב־פעמי ואשר פגיעתם בסביבה פחותה, על ידי חינוך והסברה להטמעת מטרותיו של חוק זה בקרב הציבור ועל ידי ביצוע פעולות ניקיון לסילוק פסולת שקיות מהים ומחופיו, וכן יכול שישמשו למתן סיוע ליצרנים של שקיות נשיאה, בין השאר לשם התאמת פעילותם להוראות חוק זה, והכול כפי שיורה השר בהמלצת הקרן לשמירת הניקיון.
{{ח:תתת|(2)}} הוקצו בשנה מסוימת כספים למטרות האמורות בפסקה (1), ובתום אותה שנה נותרה יתרה מכספי ההיטל, תשמש היתרה לשם קידום מטרותיו של {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}, או תועבר לתקציב החשבון הנפרד האמור בפסקה (1) של שנת התקציב שלאחרי אותה שנה, למימוש המטרות המנויות בסעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|7|תשלום ההיטל וגבייתו}}
{{ח:תת|(א)}} היטל לפי חוק זה ישולם לא יאוחר מ־30 ימים מתום כל רבעון, בעד שקיות הנשיאה החד־פעמיות שקמעונאי גדול מכר, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)}}, באותו רבעון.
{{ח:תת|(ב)}} לא שולם היטל במועד כאמור בסעיף קטן (א), תיווסף עליו, לתקופת הפיגור, ריבית פיגורים בשיעור ריבית פיגורים החשב הכללי, עד למועד תשלומו; בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות.

{{ח:סעיף|8|חובת דיווח למנהל}}
{{ח:תת|(א)}} קמעונאי גדול יגיש למנהל דוח רבעוני ודוח שנתי, על מספר שקיות הנשיאה החד־פעמיות שבעדן הוא חייב בתשלום היטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, בתקופה שלגביה מוגש הדוח, מחירן ללקוח, סוגי החומרים שמהם עשויות השקיות, עוביין ומשקלן.
{{ח:תת|(ב)}} דוח רבעוני יוגש למנהל לא יאוחר מ־30 ימים מתום כל רבעון.
{{ח:תת|(ג)}} דוח שנתי יוגש למנהל לא יאוחר משלושה חודשים מתום כל שנת כספים, כשהוא מבוקר בידי רואה חשבון.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את המתכונת להגשת הדוחות לפי סעיף זה, וישלח לקמעונאים הגדולים הודעה עליה.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לדרוש מקמעונאי גדול להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת דוח לפי סעיף זה; נדרש קמעונאי גדול להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.

{{ח:סעיף|9|קביעת סכום ההיטל בידי המנהל|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא מסר קמעונאי גדול דוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, או שמסר דוח כאמור אך למנהל יש יסוד סביר להניח שהדוח אינו נכון, רשאי המנהל, לאחר שנתן לקמעונאי הגדול הזדמנות לטעון את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את סכום ההיטל שעל הקמעונאי הגדול לשלם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על החלטת המנהל לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום ההיטל, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט, לאחר ששולם ההיטל, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) או ערעור על החלטה בעתירה כאמור, והורה על החזרת סכום ההיטל ששולם או על הפחתת ההיטל, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|10|חובת רישום}}
{{ח:תת|(א)}} קמעונאי גדול ינהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לעיין ברישום כאמור בסעיף זה ולקבל העתק ממנו.

{{ח:סעיף|11|חובות נושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של עוסק שהוא תאגיד וכן שותף בתאגיד שהוא שותפות, למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), המנהל הכללי או שותף כאמור באותו סעיף קטן יקבע כללים ונהלים שיש בהם כדי למנוע הפרה של ההוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|12|דיווח לכנסת}}
{{ח:תת|(א)}} השר יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, לא יאוחר מ־30 ביוני, דוח המתייחס לשנה שקדמה למועד הגשתו, שיכלול בין השאר את כל אלה, ובלבד שלא יכלול נתונים שניתן לזהותם עם עוסק מסוים:
{{ח:תתת|(1)}} סיכום הנתונים שדווחו למנהל בדוחות השנתיים והרבעוניים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}};
{{ח:תתת|(2)}} מגמות בולטות בנתונים וניתוח והערכה נוספים של הנתונים ככל שנערכו על ידי המשרד;
{{ח:תתת|(3)}} עמידה ביעדים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} מחירים מרביים, מזעריים וממוצעים שבהם נמכרו שקיות נשיאה חד־פעמיות.
{{ח:תת|(ב)}} דוח לפי סעיף זה יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/reports/plastic_bags_annual_supermarkets_reports|דוחות יישום החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות}} באתר המשרד להגנת הסביבה.}}

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עיצום כספי}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|13|עיצום כספי|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בסכום של 20,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 23,870 ש״ח)}}, ואם הוא תאגיד – בסכום של 40,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 47,750 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} קמעונאי גדול שהעמיד לרשות לקוח או מסר לו שקית נשיאה חד־פעמית, בלי שגבה מהלקוח תשלום בעדה או שהתשלום שגבה נמוך מהסכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(2)}} קמעונאי גדול שלא הגיש למנהל דוח או לא המציא למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך מידע ששימש לעריכת הדוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}};
{{ח:תתת|(3)}} קמעונאי גדול שלא ניהל רישום מלא ומפורט או לא נתן למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך לעיין ברישום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בסכום של 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 11,940 ש״ח)}}, ואם הוא תאגיד – בסכום של 20,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 23,870 ש״ח)}}:
{{ח:תתת|(1)}} קמעונאי גדול שבעסקת מכר מרחוק לא אפשר ללקוח להודיע לו כמה שקיות נשיאה חד־פעמיות ברצונו לרכוש, לא הודיע ללקוח מה מספר שקיות הנשיאה הסביר המרבי שבדעתו למכור לו או לא קיבל את הסכמת הלקוח לחיובו בתשלום, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(2)}} קמעונאי גדול שלא ציין בחשבונית שהוציא ללקוח, בנפרד, את מספר שקיות הנשיאה החד־פעמיות שמכר לו ואת המחיר ששולם בעדן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד)}}.
{{ח:תת|(ג)}} עוסק שהעמיד לרשות לקוח, מסר לו או מכר לו שקית נשיאה שעובייה פחות מ־20 מיקרון, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} בסכום של 1,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 1,190 ש״ח)}}, אם הוא תאגיד – בסכום של 2,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 2,390 ש״ח)}}, ואם הוא קמעונאי גדול – בסכום של 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 5,970 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ד)}} קמעונאי גדול שהעמיד לרשות לקוח, מסר לו או מכר לו שקית הבאה במגע ישיר עם מזון שיש לה ידיות, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ב)}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} בסכום של 5,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 5,970 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ה)}} נושא משרה בתאגיד שלא קבע כללים ונהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בסכום של 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2017; בשנת 2026, 11,940 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ו)}} מי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} בסכום המפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לעניין אותה הפרה.

{{ח:סעיף|14|הפרה בנסיבות מחמירות}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי קמעונאי גדול או עוסק הפר הוראה מההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} או {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, בנסיבות מחמירות, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} בסכום השווה לפי 1.5 מסכום העיצום הכספי שניתן להטיל בשל אותה הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או לפי {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}; בסעיף זה, ”נסיבות מחמירות“ – הפרה הנוגעת לכמה חנויות או נקודות מכירה של העוסק.

{{ח:סעיף|15|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 18|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|16|זכות טיעון}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המנהל להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:סעיף|17|החלטת המנהל ודרישת תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 16|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|18|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.
{{ח:תת|(ג)}} הופרה הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, שלוש פעמים או יותר בתוך חמש שנים, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לכפל העיצום הכספי כאמור.

{{ח:סעיף|19|סכומים מופחתים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} או {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} או {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, ובשיעורים שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|תקנות לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשפ״א–2020}}.}}

{{ח:סעיף|20|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת התשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}} ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המנהל או בית המשפט, יהיה העיצום הכספי לפי הסכום המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} או {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|21|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}.

{{ח:סעיף|22|פריסת תשלום העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת המנהל על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.

{{ח:סעיף|23|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: התראה מינהלית}}

{{ח:סעיף|24|התראה מינהלית}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם המנהל, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}}; נהלים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}}, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהוא הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} בהתראה מינהלית יציין המנהל מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}.

{{ח:סעיף|25|בקשה לביטול התראה מינהלית}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}} רשאי הוא לפנות למנהל בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפר לא ביצע את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל המנהל בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המנהל תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

{{ח:סעיף|26|הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה}}
{{ח:תת|(א)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}} והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, ימסור לו המנהל דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(א)}}; מפר שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, לעניין הימשכות ההפרה וסכום העיצום הכספי, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן זה}} והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב) או (ג)}}, והמנהל ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת; מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} בשל ההפרה החוזרת, רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|27|ערעור|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של המנהל לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת סכום העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|28|פרסום}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי או המציא התראה מינהלית לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי או המצאת ההתראה המינהלית והנימוקים להחלטה;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי או הומצאה ההתראה המינהלית ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוטל עיצום כספי – סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעור ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – אם המפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|סעיף 27}}, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום לפי סעיף זה לעניין תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ולעניין יחיד – לתקופה של שנתיים; המנהל יפעל לכך שיינקטו אמצעים שימנעו, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|29|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|30|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} מסר המנהל למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|31|ייעוד כספים}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ששולם לפי חוק זה יועבר לקרן לשמירת הניקיון לחשבון הנפרד האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|32|גבייה}}
{{ח:ת}} על גבייה של היטל ועיצום כספי לפי חוק זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:סעיף|33|תחולה על המדינה}}
{{ח:ת}} חוק זה יחול על המדינה.

{{ח:סעיף|34|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, ובכלל זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות|חוק להסדרת הטיפול באריזות}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|וחוק הגנת הצרכן}}.

{{ח:סעיף|35|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|36|הרחבת התחולה על עוסקים נוספים}}
{{ח:תת|(א)}} בהתבסס על הנתונים שנמסרו בדיווחים לפי חוק זה ואם היה לשר יסוד סביר להניח כי לשם קידום מטרותיו של חוק זה יש להחיל הוראות חוק זה על עוסקים נוספים שאינם קמעונאים גדולים, רשאי הוא, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע כאמור, ובלבד שלא יקבע כן לגבי עוסקים קטנים.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע בתוספת כי סכומי העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על עוסקים שנקבע לפי סעיף קטן (א) שחוק זה יחול עליהם, יהיו נמוכים מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, בשים לב לסוגי העוסקים ולגודלם, בהתחשב בין השאר במחזור העסקאות השנתי שלהם.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עוסק קטן“ – עוסק שמעסיק פחות מעשרים עובדים ומחזור העסקאות השנתי שלו, ובכלל זה מחזור העסקאות של אדם קשור לו, אינו עולה על 10 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם קשור“, לעוסק – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בעל השליטה בו;
{{ח:תתתת|(2)}} תאגיד הנשלט על ידו או על ידי בעל השליטה בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות“ – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, ולעניין מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק האמור}} – מחזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העמותות#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש״ם–1980}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|37|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|38|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|39|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום התחילה, ימסור קמעונאי גדול למנהל מדי שלושה חודשים, דוח על מספר שקיות הנשיאה החד־פעמיות שרכש במהלך התקופה שלגביה מוגש הדוח או במועד הרכישה האחרון שלפני תחילת התקופה שלגביה מוגש הדוח, בהתבסס על תנועות המלאי כפי שיש לרשמן בספרי החשבונות שלו לפי כל דין; דוח ראשון לפי פסקה זו יימסר לא יאוחר מיום כ״ה בסיוון התשע״ו (1 ביולי 2016).
{{ח:תתת|(2)}} המנהל או מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדי המשרד רשאי לדרוש מקמעונאי גדול להמציא לו כל מידע ששימש לעריכת דוח לפי סעיף קטן זה; נדרש קמעונאי גדול להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.

{{ח:סעיף|40|קביעת יעדים ראשונים לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־&lt;wbr&gt;פעמיות}}
{{ח:ת}} יעדים ראשונים לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ג)}} ייקבעו עד יום י״ז בתמוז התשע״ח (30 ביוני 2018).

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;העוסק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ההפרה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סכום העיצום&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ט באדר ב׳ התשע״ו (29 במרס 2016).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''אבי גבאי השר'''&lt;br&gt;להגנת הסביבה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
{{ויקיפדיה|חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>1x29yiq8bc26wblee9j3qzvuh837p7t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג ליטא/סליחות ליום שלישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>337312</id>
    <revision>
      <id>3080241</id>
      <parentid>3073953</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T19:00:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* י. פזמון */</comment>
      <origin>3080241</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2203" sha1="h2p3wdrrdjtnrv1pn5yr7r21ufbnsvc" xml:space="preserve">==סליחות ליום שלישי==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=ליטא|יום=אלול}}
===ח. סליחה===
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ לְהָרִים אֱלֹהֵינוּ פָּנֵינוּ אֵלֶיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עזרא ט ו}}{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אין כמדת בשר מדתך}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ט. סליחה===
נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|איכה ג מא}}{{ש}}
עֶזְרֵנוּ מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֵנוּ׃ הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קכא#קכא ב|תהלים קכא ב-ד}}{{ש}}
הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא ו}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אני יום אירא אליך אקרא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===י. פזמון===
{{:מלאכי רחמים|נוסח=ליטא}}
{{סליחות|סיום|נוסח=ליטא|יום=אלול}}</text>
      <sha1>h2p3wdrrdjtnrv1pn5yr7r21ufbnsvc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>350130</id>
    <revision>
      <id>3080277</id>
      <parentid>3070025</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T05:31:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>עדכון סכומים</comment>
      <origin>3080277</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="84105" sha1="cubgjvkvpr9cp2wlatowa1q9iysav8i" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע&quot;ב-2012

&lt;מאגר 2000233 תיקון 2001515 תקן 419714 קוד a163Y00000DuJFfQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ב, 238|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם)|18:301394)), ((451|ת&quot;ט)); ((תשפ&quot;ד, 182|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 990|שינוי התוספת השנייה לחוק|7359)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 4502|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|6773)); ((תשע&quot;ו, 3382|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|7202)); ((תשע&quot;ז, 2661|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|7433)); ((תשע&quot;ח, 4550|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|7683)); ((תשע&quot;ט, 4838|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|4838)); ((תש&quot;ף, 3307|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|8651)); ((תשפ&quot;א, 3236|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|9388)); ((תשפ&quot;ב, 3281|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|10175)), ((3346|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|10179)); ((תשפ&quot;ג, 3922|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|11131)); ((תשפ&quot;ד, 3603|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|12064)); ((תשפ&quot;ה, 2714|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|13085)); ((תשפ&quot;ו, 9518|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|14909)).

__TOC__

== פרק א': מטרות ופרשנות ==

@ 1. מטרות החוק
: מטרתו של חוק זה להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל, לעודד מפעלים להפחית פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת לסביבה וכן ליצור כלי מסייע לקבלת החלטות, למחקר ולקביעת מדיניות מקיימת המבוססת על צדק סביבתי, בין השאר באמצעות כל אלה:
: (1) הטלת חובות דיווח על מפעלים לעניין פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת מהמפעלים לסביבה;
: (2) יצירת מרשם פומבי ונגיש לציבור בכל עת, הכולל מידע על פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת ממפעלים לסביבה;
: (3) עריכתה ופרסומה של רשימת מצאי הכוללת מידע על חומרים מזהמים ופסולת שנפלטו או שהועברו ממקורות שונים לסביבה;
: והכל לשם הבטחת קיומה של סביבה נאותה, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, למניעה ולצמצום של מפגעים סביבתיים ובריאותיים, לשיפור איכות החיים והסביבה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: בחוק זה -
:- &quot;בעל מפעל&quot; - לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) מי שמפעיל מפעל או מחזיק בו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו;
:: (2) מי שהוא בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מפעל או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל היתר או רישיון כאמור;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;העברה&quot; - פינוי כדין של חומר מזהם או של פסולת אל מחוץ לתחום המפעל לשם סילוק או טיפול, לרבות הזרמת שפכים למיתקן טיהור שפכים;
:- &quot;חומר מזהם&quot; - חומר או קבוצה של חומרים, לרבות חומר כימי או ביולוגי, במצב צבירה מוצק, נוזלי או גזי, וכן חומר מוצא לחומר כאמור שנוכחותם בסביבה גורמת או עלולה לגרום -
:: (1) לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכס או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח;
:: (2) לשינוי באקלים, במזג האוויר או במידת הראות;
:- &quot;חוק אוויר נקי&quot; - [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;חוק חופש המידע&quot; - [[חוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;טיפול&quot; - פינוי של חומר או של חפץ מהמפעל כדי לעשות בו שימוש או להכינו לשימוש, לרבות טיהור, השבה, מיחזור או הפקת אנרגיה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן שלבי ביניים בתהליך כאמור;
:- &quot;מיתקן&quot; - מערך טכני במפעל, שבו מתבצעת פעילות שעשויה להשפיע על פליטה של חומרים מזהמים; לעניין זה, &quot;פעילות&quot; - לרבות פעילות עזר שיש לה קשר טכני עם הפעילות העיקרית;
:- &quot;מפעל&quot; - מקום שמתבצעת בו, או בחלק ממנו, פעילות בענף המנוי [[בטור א' שבתוספת השנייה]] בתחום פעילות המנוי לצדו באותו טור, שהיא מסוג הפעילויות המנוי [[בטור ב' שבתוספת האמורה]], וכן כל פעולה, מיתקן או תהליך נלווים המתקיימים באותו מקום, המשפיעים או העלולים להשפיע על פליטה או על העברה של חומרים מזהמים או של פסולת לסביבה, ובכלל זה צנרת הולכה של מפעל המצויה מחוצה לו;
:- &quot;מרכיבי הסביבה&quot; - קרקע, אוויר, ים או מקור מים;
:- &quot;המשרד&quot; - המשרד להגנת הסביבה;
:- &quot;סילוק&quot; - פינוי של חומר או חפץ מהמפעל שלא כדי לעשות בו שימוש או להכינו לשימוש, בין למטרה שנועד לה מלכתחילה ובין למטרה אחרת, לרבות הטמנה ושריפה שלא לשם הפקת אנרגיה;
:- &quot;פליטה&quot; - יציאה של חומר מזהם למרכיב ממרכיבי הסביבה שאינה תוצאה של העברה, בין שהיציאה כאמור צפויה ובין שאינה צפויה או נובעת מתקלה, בין שהיא מתבצעת ממיתקן המיועד לאותה פליטה ובין שאינה מתבצעת ממיתקן כאמור, לרבות פינוי שפכים שאינם מיועדים להזרמה למיתקן טיהור שפכים;
:- &quot;פסולת&quot; - חומר או חפץ שמתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) השימוש בו אסור לפי דין;
:: (2) יש כוונה להעבירו לסילוק או לטיפול;
:: (3) הוא סולק או טופל;
:: (4) יש חובה לפי דין להעבירו לסילוק או לטיפול;
:- &quot;צריכת אנרגיה&quot; - צריכה של חשמל, קיטור, או דלק כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]];
:- &quot;הרשם&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 29]];
:- &quot;שפכים&quot; - פסולת נוזלית המכילה חומר מזהם, בין בצורתה הגולמית ובין לאחר טיפול, לרבות מי קולחין;
:- &quot;השר&quot; - השר להגנת הסביבה.

== פרק ב': חובות דיווח ==

@ 3. חובת דיווח שנתי של מפעלים
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חומר מזהם&quot; - חומר או קבוצה של חומרים המנויים [[בטור א' שבתוספת הראשונה]];
::- &quot;כמות הסף&quot; - הכמות הקבועה לצד חומר מזהם [[בטור ב' שבתוספת הראשונה]], בהתאם למרכיב הסביבה שאליו נפלט אותו חומר מזהם, לרבות העברה בשפכים; לעניין כמות הסף, תחושב כמות החומר המזהם הנפלט לקרקע, לים, למקור מים או המועבר בשפכים, באופן מצטבר.
: (ב) בעל מפעל ימסור לרשם, אחת לשנה, לא יאוחר מיום 31 במרס של אותה שנה, דיווח על המפעל כמפורט להלן, לגבי שנת הכספים שקדמה למועד הדיווח (בחוק זה - דיווח שנתי):
:: (1) הכמות של כל חומר מזהם שנפלט לכל אחד ממרכיבי הסביבה במפעל או ממנו אם כמות זו שווה לכמות הסף או עולה עליה;
:: (2) הכמות של כל חומר מזהם שהועבר בשפכים מהמפעל אם כמות זו שווה לכמות הסף או עולה עליה;
:: (3) ציון קיומה של פליטה של חומר מזהם במפעל או ממנו או העברה של חומר מזהם בשפכים אם כמות הפליטה או ההעברה כאמור נמוכה מכמות הסף;
:: (4) פירוט אם פליטה של חומר מזהם או העברה של חומר מזהם בשפכים, כולה או חלקה, היא תוצאה של תקלה, ולעניין פסקאות (1) ו-(2) - כמות הפליטה או ההעברה שנבעה מהתקלה;
:: (5) כמות וסוג הפסולת שהועברה מהמפעל, פירוט הכמות שהועברה לסילוק והכמות שהועברה לטיפול, הגורם שאליו הועברה הפסולת וסוג הטיפול או הסילוק שיבצע, ולעניין העברה של שפכים - הגורם שאליו הועברו השפכים וסוג הטיפול שיבצע;
:: (6) צריכת המים וצריכת האנרגיה של המפעל;
:: (7) השיטה שלפיה חושבו הכמויות כאמור בפסקאות (1), (2) ו-(5) וכן צריכת המים וצריכת האנרגיה כאמור בפסקה (6);
:: (8) פרטים על המפעל, ובכלל זה שם המפעל, כתובת, נקודות ציון של מיקומו הגאוגרפי, תחום או תחומי פעילות, סוג פעילות ופרטי בעל המפעל.
: (ג) דיווח שנתי ייערך ויימסר במתכונת שהורה עליה הרשם, והוא ילווה בתצהיר מאת בעל המפעל, שבו הוא מצהיר כי המידע הנכלל בדיווח השנתי הוא אמיתי ושלם, ולעניין בעל מפעל שהוא תאגיד - ילווה הדיווח השנתי בתצהיר מאת המנהל הכללי.
: (ד) השר רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע כי על בעל מפעל להמציא סקירה, אישור או חוות דעת, לאימות הדיווח השנתי.
: (ה)(1) בעל מפעל רשאי להגיש לרשם, שישים ימים לפחות לפני המועד להגשת דיווח שנתי כאמור בסעיף קטן (ב), בקשה מנומקת בכתב לדחיית מועד הדיווח השנתי; לבקשה כאמור יצורף תצהיר מאת בעל המפעל המאמת את העובדות התומכות בבקשה.
:: (2) ראה הרשם כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, להיענות לבקשה לפי פסקה (1), כולה או חלקה, ורשאי הוא להתנות זאת בתנאים כפי שיראה לנכון; הרשם יחליט בבקשה כאמור בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו; החלטת הרשם והנימוקים לה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
: (ו) חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול על מי שהיה למפעל לאחר תחילתה של שנת כספים, לגבי אותה שנה.

@ 4. תקנות לעניין דיווחים נוספים
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת בעל מפעל למסור לרשם דיווחים נוספים על הדיווח השנתי, על אודות כמות של חומר מזהם, שפכים או פסולת, שנפלטו או שהועברו מהמפעל או ממיתקניו, וכן על אודות ריכוז או קצב הפליטה של חומר מזהם או שפכים, ובכלל זה הוראות לעניין דיגום או ניטור, וכן הוראות לעניין תדירות הדיווח ומתכונתו.

@ 5. הגשת דיווח מאוחד
: (א) הרשם רשאי להורות לכמה בעלי מפעלים למסור דיווח שנתי או דיווח לפי [[סעיף 4]], במשותף, לאחר שנתן להם הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם בכתב לעניין זה, אם ראה שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) המפעלים פועלים באותו מקום ופעילותם משותפת;
:: (2) הפליטות או ההעברות של אותם מפעלים, כולן או חלקן, משותפות.
: (ב) הרשם רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (א), אף אם פעילות אחד או יותר ממקבלי ההוראה באותו מקום היא בהיקף קטן מהערך הקבוע [[בטור ב' בתוספת השנייה]] לצד אותה פעילות, ובלבד שהיקף הפעילות המשותפת שווה לערך האמור או עולה עליו.

@ 6. שיטת חישוב מיטבית
: (א) בעל מפעל יחשב את הנתונים המפורטים להלן באמצעות שיטת חישוב מיטבית:
:: (1) כמויות החומרים המזהמים והפסולת שיש לדווח עליהם לפי הוראות [[סעיף 3(ב)(1), (2) ו-(5)]];
:: (2) צריכת המים וצריכת האנרגיה של המפעל, שיש לדווח עליהן לפי הוראות [[סעיף 3(ב)(6)]];
:: (3) כמויות, ריכוזים וקצב פליטה של חומרים מזהמים, שפכים ופסולת שיש לדווח עליהם לפי [[סעיף 4]].
: (ב) הרשם רשאי להורות על שיטת חישוב מיטבית שתכלול בין השאר שיטות חישוב לקביעת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), ורשאי הוא לקבוע לגבי כל שיטה את דרכי ביצועה; על אף הוראות סעיף קטן (א), הורה הרשם כאמור, יחושבו הנתונים לפי הוראותיו.
: (ג) שיטת חישוב מיטבית לפי סעיף קטן (א) או (ב) תיקבע, בין השאר, בהתאם לשיטות חישוב בין-לאומיות מקובלות בעניינים אלה.
: (ד) בסעיף זה, &quot;שיטת חישוב מיטבית&quot; - שיטת חישוב המביאה למידע מדויק ככל הניתן, בהתבסס על נתונים הזמינים באורח סביר למפעל המדווח; לעניין זה, &quot;שיטת חישוב&quot; - לרבות חישובים, דיגום, שקילה, ניטור, מדידה, מדידה לא ישירה, מקדמי פליטה, הערכות הנדסיות, או כל שיטה אחרת המשמשת לשם קביעת נתונים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3).

@ 7. מידע נוסף
: (א) הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, רשאים לדרוש מבעל מפעל להמציא להם -
:: (1) כל מידע, נתון או חישוב, לרבות נתונים ששימשו לעריכת דיווחים לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]], או נתונים כספיים, דוחות וחשבונות, הנדרשים לעריכה או לאימות של דיווחים לפי [[3|הסעיפים האמורים]];
:: (2) כל נתון הדרוש להערכת היעילות הסביבתית של המפעל; נתונים שנמסרו לפי פסקה זו לא יפורסמו.
: (ב) נדרש בעל מפעל להמציא מידע כאמור בסעיף קטן (א), ימציאו במועד, באופן ולגבי שנות הדיווח שצוינו בדרישה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;יעילות סביבתית&quot; - היחס שבין כמויות החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת הנפלטים או מועברים מהמפעל ובין היקף פעילותו של המפעל או היחס שבין צריכת האנרגיה של המפעל ובין היקף פעילותו.

@ 8. הוראת תיקון או השלמה
: (א) מצא הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, כי בעל מפעל מסר בדיווח לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]] מידע שאינו נכון או אינו שלם, רשאי הוא להורות לו לתקן את הדיווח האמור או להשלימו, במועד ובאופן שייקבעו בהוראה.
: (ב) על מסירת הוראה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

@ 9. שמירת מידע
: (א) בעל מפעל ישמור דיווח לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]], וכן מידע, נתון או חישוב שעליו התבסס לשם עריכת הדיווחים האמורים (בסעיף זה - מידע), במשך חמש שנים לפחות מיום מסירת הדיווח.
: (ב) הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, רשאים לעיין במידע כאמור בסעיף קטן (א), ולקבל העתק נכון ממנו.

== פרק ג': מרשם פליטות והעברות ורשימת מצאי, והעמדתם לעיון הציבור ==

@ 10. מרשם פליטות והעברות
: הרשם ינהל מרשם של פליטות והעברות של חומרים מזהמים והעברות של פסולת (בחוק זה - מרשם), שיכלול את הדיווחים השנתיים שנמסרו לרשם לפי הוראות [[סעיף 3]], וכן ציון או דירוג היעילות הסביבתית של מפעלים שלגביהם נדרשו נתונים לפי [[סעיף 7(א)(2)]].

@ 11. רשימת מצאי
: (א) הרשם יערוך, אחת לשבע שנים, רשימת מצאי הכוללת מידע על כמויות של חומרים מזהמים, שפכים ופסולת הנפלטים למרכיבי הסביבה השונים או מועברים, בין כתוצאה מפעילות מפעלים ובין ממקורות אחרים, הידועות לו על פי דיווחים שנתיים או ממקורות מידע אחרים, בכל שטח המדינה או בחלקה, וכן את שיטת החישוב של הכמויות האמורות (בחוק זה - רשימת מצאי).
: (ב) סוגי החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת שייכללו ברשימת המצאי וכן סוגי מקורות הפליטה או ההעברה (בסעיף זה - סוג המידע), ייקבעו על ידי הרשם, בין השאר, על פי מידת שכיחותם ומידת הסיכון לבריאות הציבור או לסביבה; בטרם יקבע את סוג המידע, יפרסם הרשם באתר האינטרנט של המשרד, את סוג המידע שבכוונתו לכלול ברשימת המצאי להערות הציבור, במשך זמן סביר.
: (ג) לשם ביצוע חובותיו לפי סעיף זה רשאי הרשם לדרוש מרשות ציבורית כהגדרתה [[בחוק חופש המידע]], למסור לו כל מידע בדבר פליטות או העברות של חומר מזהם, שפכים או פסולת, או מידע הנדרש לשם קביעת פליטות או העברות כאמור, וכן בדבר צריכת מים וצריכת אנרגיה; נדרשה רשות ציבורית להמציא מידע כאמור, תמציאו במועד, באופן ולגבי התקופות שצוינו בדרישה.

@ 12. העמדת המרשם ורשימת המצאי לעיון הציבור
: (א) המרשם ורשימת המצאי יועמדו לעיון הציבור, בלא תשלום, בין השאר באמצעות מערכת מידע גאוגרפי (GIS), באתר האינטרנט של המשרד, ויעודכנו לכל הפחות אחת לשנה, לא יאוחר מיום 1 בספטמבר, באופן שיבטיח את נגישותם, את יכולת שמירתם, ואת אחזור המידע והפקת פלט מהם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשם לא יעמיד לעיון הציבור נתון הנכלל במרשם שמתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) הוא מידע על אודות הגורם המטפל שאליו הועברה פסולת, למעט גורם מטפל בפסולת חומרים מסוכנים מחוץ לישראל;
:: (2) הוא נתון כאמור [[בסעיף 3(ב)(6)]];
:: (3) גורם ביטחוני בכיר, כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]], אישר בחתימת ידו שגילוי הנתון עלול לפגוע בביטחון המדינה ואישור זה צורף לדיווח השנתי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשם רשאי שלא להעמיד לעיון הציבור נתון הנכלל במרשם עד למועד בדיקתו ואימותו אם יש לו יסוד סביר להניח כי אינו נכון או אינו שלם.
: (ד) החליט הרשם שלא להעמיד נתון לעיון הציבור לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), למעט מידע כאמור בסעיף קטן (ב)(3), יפרסם במקום שבו היה אמור להתפרסם אותו נתון, הודעה בדבר החלטתו כאמור והנימוקים לה.
: (ה) לעניין נתון של סוג פסולת הנמסר לרשם לפי [[סעיף 3(ב)(5)]], רשאי הרשם להעמיד לעיון הציבור נתון מעובד.
: (ו) לא מסר בעל מפעל דיווח כנדרש לפי הוראות [[סעיפים 3]] [[או 4]], יפרסם הרשם הודעה על כך, במקום שבו היה אמור להתפרסם אותו דיווח, לאחר שנתן לבעל המפעל הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו בכתב לעניין זה.

@ 13. דיווח לכנסת
: (א) השר יגיש, אחת לשנה, לא יאוחר מיום 31 בדצמבר, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח שיכלול בין השאר את סיכום הנתונים שדווחו לרשם לפי [[סעיף 3]], מגמות בולטות בנתונים, וכן ניתוח והערכה נוספים של הנתונים - ככל שנערכו על ידי המשרד.
: (ב) הדוח האמור בסעיף קטן (א) יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

== פרק ד': עונשין ==

@ 14. עונשין
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), ואם הוא תאגיד - פי ארבעה מהקנס האמור:
:: (1) לא מסר לרשם דיווח שנתי בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3]], או מסר דיווח שנתי חלקי או שאינו נכון;
:: (2) לא מסר לרשם מסמכים נוספים שיש למוסרם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3]];
:: (3) לא מסר לרשם דיווח בהתאם להוראות לפי [[סעיף 4]];
:: (4) לא חישב את כמויות החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת הכלולות בדיווח השנתי, בהתאם לשיטת החישוב המיטבית שהורה עליה הרשם לפי הוראות [[סעיף 6(ב)]];
:: (5) לא המציא לרשם או לעובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, מידע, נתון או חישוב שנדרש להמציאו, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 7]];
:: (6) לא תיקן את הדיווח השנתי או לא השלימו בהתאם להוראת הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך לפי [[סעיף 8]].
: (ב) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ג)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; בסעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה או רווח&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה או כל רווח שנבע מכך שנתון לפי חוק זה לא הועמד לעיון הציבור בשל עבירה כאמור.
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

@ 15. אחריות נושא משרה בתאגיד
: (א) מעביד ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד, תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי המעביד או נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה, ולעניין עבירה לפי [[סעיף 14(א)(1) רישה]] - גם דירקטור.

== פרק ה': עיצום כספי ==

@ 16. עיצום כספי (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הרשם להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 12,180 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - בסכום של 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 121,800 ש&quot;ח))):
: (1) לא מסר לרשם דיווח שנתי בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3]], או מסר דיווח שנתי חלקי או שאינו נכון;
: (2) לא מסר לרשם מסמכים נוספים שיש למוסרם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3]];
: (3) לא מסר לרשם דיווח בהתאם להוראות לפי [[סעיף 4]];
: (4) לא חישב את כמויות החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת הכלולות בדיווח השנתי, בהתאם לשיטת החישוב המיטבית שהורה עליה הרשם לפי הוראות [[סעיף 6(ב)]];
: (5) לא המציא לרשם או לעובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, מידע, נתון או חישוב שנדרש להמציאו, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 7]];
: (6) לא תיקן את הדיווח השנתי או לא השלימו בהתאם להוראת הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך לפי [[סעיף 8]];
: (7) לא שמר דיווח לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]], או מידע, נתון או חישוב שעליו התבסס לשם עריכת הדיווחים האמורים, בהתאם להוראות [[סעיף 9]].

@ 17. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה לרשם יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 16]] ([[בפרק זה]] - מפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הרשם, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות [[סעיף 18]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 20]].

@ 18. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 17]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשם, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה.

@ 19. החלטת הרשם ודרישת תשלום
: (א) טען המפר את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות [[סעיף 18]], יחליט הרשם, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 21]].
: (ב)(1) החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הרשם, בין השאר, את נימוקי החלטתו, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור [[בסעיף 22]] ואת התקופה לתשלומו כאמור [[בסעיף 23]].
:: (2) החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
: (ג) לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 18]], בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום שלושים הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 20. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 16]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 21. סכומים מופחתים
: (א) הרשם אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע [[בסעיף 16]], בשיעורים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם) (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע״ד–2013]].))

@ 22. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הרשם, כאמור [[בסעיף 18]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 26]] והורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[הסעיף האמור]], יהיה סכום העיצום הכספי לפי הסכום המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי כאמור [[בסעיף 16]], יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הרשם יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 23. המועד לתשלום העיצום הכספי
: העיצום הכספי ישולם בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 19]].

@ 24. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הרשם רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי [[סעיף 21]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת ריבית שקלית, ממועד התשלום החודשי הראשון, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשם על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות [[סעיף 25]].

@ 25. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 26. ערעור על דרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום שבאזור שיפוטו ניתנה החלטת הרשם להטיל על המפר עיצום כספי; ערעור כאמור יוגש בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הרשם או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בידי בית המשפט, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 27. פרסום בדבר הטלת עיצום כספי
: (א) הוטל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], יפרסם הרשם באתר האינטרנט של המשרד, פרטים כמפורט להלן, באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה בדבר הטלת עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל, ואם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
:: (4) פרטים לגבי עיסוק המפר, ושמו - אם הוא תאגיד, ואולם הרשם רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ב) הוטל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] והוגש עליו ערעור, יפרסם הרשם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הרשם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]] או שמתקיים לגביהם סייג להעמדה לעיון הציבור לפי [[סעיף 12(ב)(3) לחוק זה]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].

@ 28. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 14]].
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 14]], לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

== פרק ו': הוראות שונות ==

@ 29. מינוי רשם
: השר ימנה, מבין עובדי המשרד, אדם שיהיו נתונות לו סמכויות הרשם לפי חוק זה.

@ 30. הוראות הרשם ופרסומן
: (א) הרשם רשאי לפרסם הוראות שנועדו להבטיח את שלמות המידע הכלול במרשם, מהימנותו ועקביותו.
: (ב) הוראות הרשם לעניין מתכונת הדיווח לפי [[סעיף 3]] ולעניין שיטת החישוב המיטבית לפי [[סעיף 6]], וכן הוראות כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהן, יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על פרסום הוראת הרשם באתר האינטרנט של המשרד ועל מועד כניסתה לתוקף, וכן על כל שינוי בה, תפורסם ברשומות.
:: ((פורסמה הודעה על מתן הוראות רשם לעניין שיטת חישוב מיטבית (י&quot;פ תשע&quot;ג, 5 [6474]; תשע&quot;ו, 2446 [7178]; תשע&quot;ז, 3652 [7451], 5973 [7504]).))
:: ((פורסמה הודעה על מתן הוראות רשם נוספות לעניין שיטת חישוב מיטבית (י&quot;פ תשע&quot;ג, 919 [6497].))
:: ((פורסמה הודעה על פרסום הוראות לעניין מתכונת הדיווח השנתי (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 1214 [11810]).))

@ 31. ייעוד כספים
: קנס ועיצום כספי שהוטלו לפי חוק זה ישולמו לקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי [[סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]].

@ 32. גבייה
: על גבייה של קנס או עיצום כספי לפי חוק זה תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 33. תחולה על המדינה
: (א) חוק זה יחול על המדינה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ראש הממשלה או שר הביטחון, רשאים לקבוע, בצו, בהסכמת השר, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגבי פליטות של חומרים מזהמים או העברות של חומרים מזהמים או של פסולת, שהן תוצאה של פעילות ביטחונית או מבצעית של גוף המשתייך למערכת הביטחון, מטעמים של חשש מהותי לפגיעה בביטחון המדינה או - לאחר התייעצות עם שר החוץ - ביחסי החוץ שלה; בהעדר הסכמה בין השרים לעניין צו לפי סעיף קטן זה, תובא המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה.
: (ג) תוקפו של צו לפי סעיף קטן (ב) לא יעלה על שלוש שנים, ורשאי מי שקבע צו כאמור, בהסכמת השר, להאריך את תוקפו לתקופות נוספות כאמור.
: (ד) צו לפי סעיף זה יפורסם ברשומות, אלא אם כן הורה ראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, שאין לפרסמו, כולו או חלקו, מטעמים של ביטחון המדינה.
: (ה) בקשות, מסמכים וכל מידע אחר שגוף המשתייך למערכת הביטחון חייב במסירתו לרשם או למי מטעמו לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה - מידע), או מידע לגבי גוף כאמור שחייבים במסירתו לפי [[סעיף 11(ג)]], שהם מסווגים, יימסרו רק למי שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה ולפי כללי אבטחת מידע הנהוגים בגוף החייב במסירת המידע, ואם לא היה בעל התאמה כאמור - למנהל הכללי של המשרד, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]];
::- &quot;התאמה ביטחונית מתאימה&quot; - התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

@ 34. שמירת דינים
: (א) הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, ואולם הוראות [[סעיף 6א לחוק חופש המידע]] לא יחולו לעניין מידע העומד לעיון הציבור לפי הוראות [[פרק ג']].
: (ב) אין בהכללת חומר או בציון כמות סף [[בתוספת הראשונה]] כדי להתיר את הפליטה או ההעברה של חומר כאמור או בכמות כאמור, אם היא אסורה לפי כל דין.
: (ג) אין בהכללת תחום פעילות או סוג פעילות [[בתוספת השנייה]] כדי להתיר את הפעילות האמורה אם היא אסורה לפי כל דין.

@ 35. ביצוע ותקנות
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
: (ב) השר רשאי לקבוע כי דיווח שאדם חייב למוסרו לשר, למשרד, או לעובד המשרד, לפי דין או לפי היתר, ייערך ויימסר בהתאם למתכונת הדיווח כאמור [[בסעיף 3]], וכי הנתונים שיימסרו יחושבו לפי שיטת חישוב מיטבית כאמור [[בסעיף 6]].
: (ג) קבע השר הוראות לפי [[סעיף 4]] או לפי סעיף קטן (ב), רשאי הוא לקבוע כי האמור בהן יחול על אף האמור בכל דין או היתר, למעט הוראות שנקבעו בחוק; קבע השר הוראות כאמור, הן יחולו רק לעניין דיווח לגורמים המנויים בסעיף קטן (ב), ואין בהן כדי לשנות מהוראות דיווח שנקבעו בכל דין או היתר לכל גורם אחר.
: (ד) בסעיף זה, &quot;היתר&quot; - לרבות צו, תכנית, רישיון עסק או רישיון אחר.

@ 36. שינוי התוספות
: השר רשאי, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את התוספות, לאחר שפרסם באתר האינטרנט של המשרד להערות הציבור, לתקופה שלא תפחת משלושים ימים, הודעה על כוונתו לעשות כן ועל תוכן השינוי, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור, כי לגבי סוגי מפעלים שייווספו בצו, יחולו חלק מהוראות חוק זה.

@ 37. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))
@ 38. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]].))

@ 39. דיווח שנתי, פרסום ורשימת מצאי ראשונים
: (א) על אף האמור [[בסעיף 3]], מפעל ימסור דיווח שנתי ראשון לעניין שנת הכספים 2012, לפי הוראות [[הסעיף האמור]], עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013).
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 12(א)]], המרשם לעניין שנת הכספים 2012, יועמד לעיון הציבור לא יאוחר מיום כ&quot;ח בכסלו התשע&quot;ד (1 בדצמבר 2013).
: (ג) רשימת מצאי ראשונה לפי [[סעיף 11]] תיערך עד יום י' בטבת התשע&quot;ה (1 בינואר 2015).

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיפים 3(א)]] [[ו-34(ב)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} רשימת החומרים המזהמים !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מרכיבי הסביבה וכמויות הסף לדיווח (בקילוגרם)
|-
! מס' !! {{דוכיווני|שם בעברית|שם באנגלית}} !! כמות הסף לאוויר !! כמות סף לקרקע, לים, למקור מים ובשפכים
|-
| 1. || {{דוכיווני|אלכלור|Alachlor}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 2. || {{דוכיווני|אלדרין|Aldrin}} || 1 || 0.1
|-
| 3. || {{דוכיווני|אלפא הקסהכלורוציקלוהקסן|ALPHA-BHC (alpha hexachlorocyclohexane)}} || 1 || 0.01
|-
| 4. || {{דוכיווני|אמוניה|Ammonia (NH&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;)}} || 200 || 30
|-
| 5. || {{דוכיווני|אנטרצן|Anthracene}} || 50 || 1
|-
| 6. || {{דוכיווני|אנטימון בכל תרכובותיו (מחושב כאנטימון)|Antimony &amp; compounds (as Sb)}} || 2 || 2
|-
| 7. || {{דוכיווני|ארסן בכל תרכובותיו (מחושב כארסן)|Arsenic &amp; compounds (as As)}} || 1 || 1
|-
| 8. || {{דוכיווני|אסבסט|Asbestos}} || 1 || 1
|-
| 9. || {{דוכיווני|אטרזין|Atrazine}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 10. || {{דוכיווני|בריום ותרכובות מסיסות (מחושב כבריום)|Barium &amp; soluble compounds (as Ba)}} || 2 || 1
|-
| 11. || {{דוכיווני|בנזן|Benzene}} || 5 || 10
|-
| 12. || {{דוכיווני|בנזו א פירן|Benzo (a) pyrene}} || 1 || 1
|-
| 13. || {{דוכיווני|בריליום בכל תרכובותיו (מחושב כבריליום)|Beryllium &amp; compounds (as Be)}} || 1 || 2
|-
| 14. || {{דוכיווני|בטא הקסהכלורוציקלוהקסן|BETA-BHC (beta hexachlorocyclohexane)}} || 1 || 0.01
|-
| 15. || {{דוכיווני|בורון|Boron}} || אין חובת דיווח || 10
|-
| 16. || {{דוכיווני|דיפניל אתרים רב-מוברמים|Brominated diphenylethers (PBDE)}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 17. || {{דוכיווני|ברום בכל תרכובותיו (מחושב כברום)|Bromine &amp; compounds (as Br)}} || 20 || אין חובת דיווח
|-
| 18. || {{דוכיווני|קדמיום בכל תרכובותיו (מחושב כקדמיום)|Cadmium &amp; compounds (as Cd)}} || 2 || 0.1
|-
| 19. || {{דוכיווני|פחמן דו-חמצני|Carbon dioxide (CO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}} || 1,000,000 || אין חובת דיווח
|-
| 20. || {{דוכיווני|פחמן חד-חמצני|Carbon monoxide (CO)}} || 10,000 || אין חובת דיווח
|-
| 21. || {{דוכיווני|פחמן טטרה כלורי (טטראכלורומתאן)|Carbon tetrachloride (Tetrachloromethane - TCM/CTC)}} || 20 || 1
|-
| 22. || {{דוכיווני|כלורדן|Chlordane}} || 1 || 0.1
|-
| 23. || {{דוכיווני|כלורדקון|Chlordecone}} || 1 || 1
|-
| 24. || {{דוכיווני|כלורפבינפוס|Chlorfenvinphos}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 25. || {{דוכיווני|כלורידים (מחושב ככלור כללי)|Chlorides (as total Cl)}} || אין חובת דיווח || 6,000
|-
| 26. || {{דוכיווני|כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות (מחושב כחומצת מלח)|Chlorine &amp; inorganic compounds (as HCl)}} || 30 || 10
|-
| 27. || {{דוכיווני|כלורו–אלקנים C10-C13|Chloro-alkanes, C10-C13}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 28. || {{דוכיווני|פחמנים כלורופלואורים|Chlorofluorocarbons (CFCs)}} || 1 || אין חובת דיווח
|-
| 29. || {{דוכיווני|כלורופורם (טריכלורומתאן)|Chloroform (Trichloromethane)}} || 20 || 5
|-
| 30. || {{דוכיווני|כלורפיריפוס|Chlorpyrifos}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 31. || {{דוכיווני|כרום בכל תרכובותיו (מחושב ככרום)|Chromium &amp; compounds (as Cr)}} || 10 || 1
|-
| 32. || {{דוכיווני|כרום שש ערכי בכל תרכובותיו (מחושב ככרום שש ערכי)|Chromium (VI) &amp; compounds (as Cr(VI))}} || 2 || 0.1
|-
| 33. || {{דוכיווני|קובלט בכל תרכובותיו (מחושב כקובלט)|Cobalt &amp; compounds (as Co)}} || 10 || 1
|-
| 34. || {{דוכיווני|נחושת בכל תרכובותיה (מחושב כנחושת)|Copper &amp; compounds (as Cu)}} || 20 || 0.5
|-
| 35. || {{דוכיווני|ציאנידים (מחושב כציאניד כללי)|Cyanides (as total CN)}} || אין חובת דיווח || 0.1
|-
| 36. || {{דוכיווני|די–די–טי|DDT}} || 1 || 1
|-
| 37. || {{דוכיווני|די–2–אתיל הקסיל פתלאט|Di-(2-ethyl hexyl) phthalate (DEHP)}} || 10 || 1
|-
| 38. || {{דוכיווני|2,1–דיכלורואתאן|1,2-dichloroethane (EDC)}} || 20 || 1
|-
| 39. || {{דוכיווני|2,1–דיכלורואתילן|1,2-dichloroethylene}} || 20 || 10
|-
| 40. || {{דוכיווני|דיכלורומתאן|Dichloromethane (DCM)}} || 20 || 10
|-
| 41. || {{דוכיווני|דיאלדרין|Dieldrin}} || 1 || 0.1
|-
| 42. || {{דוכיווני|דיאוקסינים ופוראנים (מחושב כ-WHO-Teq)|Dioxins and furans (PCDDs/PCDFs) - (as WHO-Teq)}} || 0.0001 || 0.0001
|-
| 43. || {{דוכיווני|פחמימנים הלוגניים מומסים|Dissolved Organic Halogens (DOX)}} || אין חובת דיווח || 10
|-
| 44. || {{דוכיווני|דיורון|Diuron}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 45. || {{דוכיווני|אנדוסולפן|Endosulphan}} || 1 || 1
|-
| 46. || {{דוכיווני|אנדרין|Endrin}} || 1 || 0.1
|-
| 47. || {{דוכיווני|אתיל בנזן|Ethyl benzene}} || 200 || 100
|-
| 48. || {{דוכיווני|אתילן אוקסיד|Ethylene Oxide}} || 5 || 10
|-
| 49. || {{דוכיווני|פלואורידים (מחושב כפלואור כללי)|Fluorides (as total F)}} || אין חובת דיווח || 25
|-
| 50. || {{דוכיווני|פלואור בכל תרכובותיו האנאורגאניות (מחושב כמימן פלואורי)|Fluorine &amp; inorganic compounds (as HF)}} || 5,000 || אין חובת דיווח
|-
| 51. || {{דוכיווני|פורמאלדהיד|Formaldehyde}} || 10 || 1
|-
| 52. || {{דוכיווני|תרכובות אורגניות הלוגניות (מחושב כ-AOX)|Halogenated organic compounds (as AOX)}} || אין חובת דיווח || 1,000
|-
| 53. || {{דוכיווני|הלונים|Halons}} || 1 || אין חובת דיווח
|-
| 54. || {{דוכיווני|הפטאכלור|Heptachlor}} || 1 || 1
|-
| 55. || {{דוכיווני|הקסהברומוביפניל|Hexabromobiphenyl (HBB)}} || 0.1 || 0.1
|-
| 56. || {{דוכיווני|הקסברומודיפניל אתר|Hexabromodiphenyl ether}} || 0.1 || 0.1
|-
| 57. || {{דוכיווני|הקסהכלורובנזן|Hexachlorobenzene (HCB)}} || 10 || 0.1
|-
| 58. || {{דוכיווני|הקסאכלורו בוטדיאן|Hexachlorobutadiene (HCBD)}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 59. || {{דוכיווני|1‏,2‏,3‏,4‏,5‏,6–הקסכלורוציקלוהקסן|1,2,3,4,5,6-hexachlorocyclohexane (HCH)}} || 10 || 1
|-
| 60. || {{דוכיווני|פחמנים הדרוכלורופלואורים|Hydrochlorofluorocarbons (HCFCs)}} || 1 || אין חובת דיווח
|-
| 61. || {{דוכיווני|פחמנים הידרופלואורים|Hydro-fluorocarbons (HFCs)}} || 100 || אין חובת דיווח
|-
| 62. || {{דוכיווני|מימן ציאנידי|Hydrogen cyanide (HCN)}} || 200 || אין חובת דיווח
|-
| 63. || {{דוכיווני|מימן גופרי|Hydrogen sulfide (H&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;S)}} || 1,000 || אין חובת דיווח
|-
| 64. || {{דוכיווני|איזופרוטורון|Isoproturon}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 65. || {{דוכיווני|עופרת בכל תרכובותיה (מחושב כעופרת)|Lead &amp; compounds (as Pb)}} || 10 || 0.2
|-
| 66. || {{דוכיווני|לינדן|Lindane}} || 1 || 1
|-
| 67. || {{דוכיווני|מנגן בכל תרכובותיו (מחושב כמנגן)|Manganese &amp; compounds (as Mn)}} || 2 || 25
|-
| 68. || {{דוכיווני|כספית בכל תרכובותיה (מחושב ככספית)|Mercury &amp; compounds (as Hg)}} || 0.5 || 0.01
|-
| 69. || {{דוכיווני|מתאן|Methane (CH&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;)}} || 10,000 || אין חובת דיווח
|-
| 70. || {{דוכיווני|מתיל איזובוטיל קטון|Methyl isobutyl ketone}} || 200 || 2,000
|-
| 71. || {{דוכיווני|שמן מינרלי|Mineral Oil}} || אין חובת דיווח || 500
|-
| 72. || {{דוכיווני|מירקס|Mirex}} || 1 || 0.1
|-
| 73. || {{דוכיווני|מוליבדן בכל תרכובותיו (מחושב כמוליבדן)|Molybdenum &amp; compounds (as Mo)}} || 2 || 0.2
|-
| 74. || {{דוכיווני|נפתלן|Naphthalene}} || 50 || 10
|-
| 75. || {{דוכיווני|ניקל בכל תרכובותיו (מחושב כניקל)|Nickel &amp; compounds (as Ni)}} || 2 || 1
|-
| 76. || {{דוכיווני|תחמוצות חנקן (מחושב כחנקן דו-חמצני)|Nitrogen oxides (as NO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}} || 50,000 || 250
|-
| 77. || {{דוכיווני|ניטרוס אוקסיד|Nitrous oxide (N&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;O)}} || 10,000 || אין חובת דיווח
|-
| 78. || {{דוכיווני|תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן|Non-methane Volatile organic compounds (NMVOC)}} || 1,000 || אין חובת דיווח
|-
| 79. || {{דוכיווני|נונילפנול אתוכסילט וחומרים דומים (חומרים פעילי שטח נוניוניים קשי פירוק אחרים)|Nonylphenol ethoxylates (NP/NPEs) and related substances}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 80. || {{דוכיווני|תרכובות אורגנו-טין (מחושב כבדיל כללי)|Organotin compounds (as total Sn)}} || אין חובת דיווח || 50
|-
| 81. || {{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-10 מיקרומטר|Particulate matter (PM10)}} || 10,000 || אין חובת דיווח
|-
| 82. || {{דוכיווני|פנטהברומודיפניל אתר|Pentabromodiphenyl ether}} || 1 || 1
|-
| 83. || {{דוכיווני|פנטהכלורובנזן|Pentachlorobenzene}} || 1 || 1
|-
| 84. || {{דוכיווני|פנטכלורופנול|Pentachlorophenol (PCP)}} || 10 || 1
|-
| 85. || {{דוכיווני|פחמנים רב-פלואורים|Perfluorocarbons (PFCs)}} || 100 || אין חובת דיווח
|-
| 86. || {{דוכיווני|פרפלואורואוקטניל גופריתי ופרפלואורואוקטן סולפוניל פלואורי |Perfluorooctanyl sulphate (PFOS) &amp; perfluorooctane sulfonyl fluoride (PFOS-F)}} || 1 || 0.1
|-
| 87. || {{דוכיווני|פנולים (מחושב כפחמן כללי)|Phenols (as total C)}} || 2 || 10
|-
| 88. || {{דוכיווני|בי-פנילים מוכלרים|Polychlorinated biphenyls (PCBs)}} || 0.1 || 0.1
|-
| 89. || {{דוכיווני|פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים|Polycyclic aromatic hydrocarbons (PAHs)}} || 25 || 1
|-
| 90. || {{דוכיווני|סלניום בכל תרכובותיו (מחושב כסלניום)|Selenium &amp; compounds (as Se)}} || 10 || 1
|-
| 91. || {{דוכיווני|כסף|Silver}} || 2 || 2
|-
| 92. || {{דוכיווני|סימזין|Simazine}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 93. || {{דוכיווני|נתרן|Sodium}} || אין חובת דיווח || 2,500
|-
| 94. || {{דוכיווני|סטירן|Styrene}} || 20 || 5
|-
| 95. || {{דוכיווני|תחמוצות גופרית (מחושב כגופרית דו-חמצנית)|Sulfur oxide (as SO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}} || 50,000 || אין חובת דיווח
|-
| 96. || {{דוכיווני|גופרית שש-פלואורית|Sulphur hexafluoride (SF&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;)}} || 50 || אין חובת דיווח
|-
| 97. || {{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף|Suspended particulate matter}} || 10,000 || אין חובת דיווח
|-
| 98. || {{דוכיווני|טטרכלורואתילן|Tetrachloroethylene (PERC)}} || 10 || 10
|-
| 99. || {{דוכיווני|טולואן|Toluene}} || 20 || 20
|-
| 100. || {{דוכיווני|חנקן כללי|Total Nitrogen}} || אין חובת דיווח || 250
|-
| 101. || {{דוכיווני|פחמן אורגני כללי (מחושב כפחמן כללי או כצריכת חמצן כימית (צח&quot;כ)/3)|Total organic carbon (TOC) (as total C or COD/3)}} || אין חובת דיווח || 1,000
|-
| 102. || {{דוכיווני|זרחן כללי|Total phosphorus}} || אין חובת דיווח || 25
|-
| 103. || {{דוכיווני|טוקסאפן|Toxaphene}} || 1 || 1
|-
| 104. || {{דוכיווני|טריבוטילטין בכל תרכובותיו|Tributyltin &amp; compounds}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 105. || {{דוכיווני|טריכלורובנזן|Trichlorobenzenes (TCBs)}} || 10 || אין חובת דיווח
|-
| 106. || {{דוכיווני|טריכלורואתילן|Trichloroethylene}} || 20 || 10
|-
| 107. || {{דוכיווני|1,1,1–טריכלורואתן|1,1,1-trichloroethane}} || 100 || 10
|-
| 108. || {{דוכיווני|2,2,1,1–טטרהכלורואתן|1,1,2,2-tetrachloroethane}} || 50 || אין חובת דיווח
|-
| 109. || {{דוכיווני|טריפלורלין|Trifluralin}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 110. || {{דוכיווני|טריפנילטין בכל תרכובותיו|Triphenyltin &amp; compounds}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 111. || {{דוכיווני|ואנאדיום בכל תרכובותיו (מחושב כוואנאדיום)|Vanadium &amp; compounds (as Va)}} || 20 || 2
|-
| 112. || {{דוכיווני|ויניל כלוריד|Vinyl Chloride}} || 2 || 1
|-
| 113. || {{דוכיווני|קסילן - כלל האיזומרים|Xylene - all isomers}} || 200 || 10
|-
| 114. || {{דוכיווני|אבץ בכל תרכובותיו (מחושב כאבץ)|Zinc &amp; compounds (as Zn)}} || 50 || 5
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;מפעל&quot; שבסעיף 2]] [[וסעיפים 5(ב)]] [[ו-34(ג)]]))) ====

: [[בתוספת זו]] -
: (1) בכל מקום שבו נקבעו הספק, כושר ייצור, קיבולת, כמויות או יחידות מדידה אחרות (להלן - הערכים), יחושבו אלה בהתאם לערכים מרביים אשר ניתן להגיע אליהם באמצעות המיתקנים במפעל או המפעל, אף אם בפועל מופעל המיתקן או המפעל בערכים נמוכים יותר;
: (2) פעילות תיחשב כסוג פעילות הנכלל בתוספת אם הערכים שווים לערך הקבוע לאותו סוג פעילות בטור ב' בה או עולים עליו, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

@ (תיקון: תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ד)
{|
! colspan=&quot;3&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
! מס' !! ענף !! תחום פעילות !! סוג פעילות
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || תעשיות אנרגיה || ייצור ועיבוד דלקים || זיקוק גז ודלקים
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || תעשיות אנרגיה || ייצור ועיבוד דלקים || הפקת דלקים במצב צבירה גז, נוזל או מוצק, בקנה מידה תעשייתי
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || תעשיות אנרגיה || ייצור ועיבוד דלקים || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקני ניזול או גזיפיקציה של פחם או דלקים אחרים
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || תעשיות אנרגיה || ייצור ועיבוד דלקים || טחינת פחם סיבובית (Coal rolling mills) בקיבולת של 1 טון פחם לשעה
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || תעשיות אנרגיה || ייצור ועיבוד דלקים || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקני תעשייה לייצור מוצרי פחם ודלק מוצק נטול עשן (Solid smokeless fuel)
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || תעשיות אנרגיה || שריפת דלקים || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקן שריפה בהספק תרמי של 50 מגה וואט
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || תעשיות אנרגיה || שריפת דלקים || פעילות שנעשה בה שימוש בתנורי קוק (Coke Ovens)
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || מתכות || ייצור ועיבוד מתכות || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לקלייה וסינטור של עופרות מתכת לרבות סולפיד
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || מתכות || ייצור ועיבוד מתכות || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לייצור ברזל גולמי או פלדה (התכה ראשונית או שניונית) ובכלל זה יציקה רציפה, בעלי כושר ייצור של 2.5 טון לשעה
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || מתכות || עיבוד מתכות ברזיליות || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקני ערגול בכושר ייצור של 20 טון פלדה גולמית לשעה
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| 11. || מתכות || עיבוד מתכות ברזיליות || פעילות של נפחות או מסגרות (עם פטישים או מכבשים בעלי אנרגיה העולה על 50 קילו ג'אול למכבש/פטיש) בה נעשה שימוש בערך קלורי של 20 מגה וואט
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| 12. || מתכות || עיבוד מתכות ברזיליות || יישום גלוון או ציפוי מתכת (fused metal coats) בכושר ייצור של 2 טון פלדה גולמית לשעה
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| 13. || מתכות || עיבוד מתכות ברזיליות || פעילות שנעשה בה שימוש בבתי יציקה של מתכות ברזיליות בכושר ייצור של 20 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| 14. || מתכות || עיבוד מתכות לא ברזיליות || ייצור והפקה של מתכות לא ברזיליות גולמיות ממחצבים, עופרות, תרכיזים, או חומרי גלם שניוניים על ידי תהליכים מטאלורגיים, כימיים או אלקטרוליטיים
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| 15. || מתכות || עיבוד מתכות לא ברזיליות || התכה, כולל סגסוגות (alloyage), של מתכות לא ברזיליות, כולל מוצרים מוחזרים והפעלת בתי יציקה למתכות לא ברזיליות בכושר התכה העולה על 4 טון ליום לעופרת וקדמיום ו-20 טון ליום לכל שאר המתכות
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| 16. || מתכות || טיפול פני השטח של מתכות וחומרים פלסטיים || טיפול פני השטח של מתכות וחומרים פלסטיים על ידי תהליך כימי או אלקטרוליטי באמבטיות טיפול שנפחן הכולל 30 מטר מעוקב
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| 17. || תעשייה מינרלית || חציבה וכרייה || חציבה תת-קרקעית ופעילויות קשורות
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| 18. || תעשייה מינרלית || חציבה וכרייה || מחצבות פתוחות (Open cast mining), אם שטח החציבה או הכרייה האפקטיבי עולה על 250 דונם
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| 19. || תעשייה מינרלית || ייצור אספלט || ייצור אספלט
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| 20. || תעשייה מינרלית || ייצור מלט, סיד ותחמוצת מגנזיום || ייצור מלט באמצעות כבשנים סובבים (Rotary Kilns) בעלי כושר ייצור של 500 טון ליום, או בכבשנים אחרים (furnaces) בעלי כושר ייצור של 50 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| 21. || תעשייה מינרלית || ייצור מלט, סיד ותחמוצת מגנזיום || ייצור סיד בכבשנים בעלי כושר ייצור של 50 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| 22. || תעשייה מינרלית || ייצור מלט, סיד ותחמוצת מגנזיום || ייצור תחמוצות מגנזיום בכבשנים בעלי כושר ייצור של 50 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| 23. || תעשייה מינרלית || תעשייה מינרלית || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים ליצור זכוכית כולל סיבי זכוכית, בעלי כושר המסה של 20 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| 24. || תעשייה מינרלית || תעשייה מינרלית || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים להמסה של חומרים מינרלים כולל יצור סיבים מינרליים, בעלי כושר המסה של 20 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| 25. || תעשייה מינרלית || תעשייה מינרלית || מיתקנים להפקת אסבסט וליצור המבוסס על מוצרי אסבסט
|- &lt;עוגן פרט 26&gt;
| 26. || תעשייה מינרלית || תעשייה מינרלית || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים ליצור מוצרים קרמים על ידי שריפה, כגון רעפים, לבנים, אריחים או פורצלן, בעלי כושר ייצור של 75 טון ליום או עם כבשנים בעלי נפח של 4 מטרים מעוקבים ועם צפיפות השמה לכבשן של 300 קילוגרם למטר מעוקב
|- &lt;עוגן פרט 27&gt;
| 27. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור פחמימנים פשוטים (לינאריים או ציקליים, רוויים ושאינם רוויים, אליפטיים או ארומטיים)
|- &lt;עוגן פרט 28&gt;
| 28. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור פחמימנים המכילים חמצן כגון אלכוהולים, אלדהידים, קטונים, חומצות קרבוקסיליות, אסטרים, אצטטים, אתרים, פרוקסידים, שרפים אפוקסים
|- &lt;עוגן פרט 29&gt;
| 29. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור פחמימנים סולפורים
|- &lt;עוגן פרט 30&gt;
| 30. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור פחמימנים חנקתיים כגון אמינים, אמידים, תרכובות חנקתיות (Nitrous, nitro, nitrate), ניטרילים, ציאנטים, ואיזוציאנטים (Cyanates Isocyanates)
|- &lt;עוגן פרט 31&gt;
| 31. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור פחמימנים המכילים זרחן
|- &lt;עוגן פרט 32&gt;
| 32. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור פחמימנים הלוגנים
|- &lt;עוגן פרט 33&gt;
| 33. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור תרכובות אורגנו–מתכתיות
|- &lt;עוגן פרט 34&gt;
| 34. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור חומרים פלסטיים (פולימרים, סיבים סינתטיים וסיבים המבוססים על צלולוס)
|- &lt;עוגן פרט 35&gt;
| 35. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור גומי סינתטי
|- &lt;עוגן פרט 36&gt;
| 36. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור צבעים ופיגמנטים
|- &lt;עוגן פרט 37&gt;
| 37. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור חומרים פעילי שטח ודטרגנטים
|- &lt;עוגן פרט 38&gt;
| 38. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור גזים כגון אמוניה, כלור או מימן כלורי, פלואור או מימן פלואורי, תחמוצות פחמן, תרכובות גופרית, תחמוצות חנקן, מימן, דו-תחמוצת הגופרית, קרבוניל כלוריד
|- &lt;עוגן פרט 39&gt;
| 39. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור חומצות כגון חומצה כרומית, חומצה הידרופלואורית, חומצה זרחתית, חומצה חנקתית, חומצה הידרוכלורית, חומצה גופרתית, אולאום (Oleum), חומצות גופריתיות
|- &lt;עוגן פרט 40&gt;
| 40. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור בסיסים כגון אמוניום הדרוקסיד, פוטסיום הדרוקסיד, סודיום הידרוקסיד
|- &lt;עוגן פרט 41&gt;
| 41. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור מלחים כגון אמוניום כלוריד, פוטסיום כלורט, פוטסיום קרבונט, סודיום קרבונט, פרבורט, ניטרט כסף (Silver nitrate)
|- &lt;עוגן פרט 42&gt;
| 42. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור תרכובות אנאורגניות לא מתכתיות או תחמוצות מתכת או תרכובות אנאורגניות אחרות כגון סידן קרביד, סיליקון, סיליקון קרביד
|- &lt;עוגן פרט 43&gt;
| 43. || תעשייה כימית || ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי || ייצור דשנים המבוססים על זרחן, חנקן או אשלגן (תרכובות פשוטות או מורכבות)
|- &lt;עוגן פרט 44&gt;
| 44. || תעשייה כימית || ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי || ייצור ביוצידים (נגד מיקרואורגניזמים) או מוצרים בסיסיים להגנת הצומח
|- &lt;עוגן פרט 45&gt;
| 45. || תעשייה כימית || ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי || תהליכים כימיים וביולוגיים לייצור מוצרים פרמצבטיים כולל חומרי ביניים
|- &lt;עוגן פרט 46&gt;
| 46. || תעשייה כימית || ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי || ייצור חומרי נפץ
|- &lt;עוגן פרט 47&gt;
| 47. || פסולת ושפכים || פסולת מסוכנת ||
: טיפול או סילוק של פסולת מסוכנת בכמות של 10 טון ליום באמצעות אחת או יותר מפעילויות אלה:
: (1) טיפול ביולוגי;
: (2) טיפול פיסיקו–כימי;
: (3) בחישה או ערבוב לפני העברה לפעילויות מהסוגים המפורטים [[פרט 43|בטור ב' של פרטים 43]] [[ו-46 לתוספת זו]];
: (4) אריזה מחודשת לפני העברה לפעילויות מהסוגים המפורטים [[פרט 43|בטור ב' של פרטים 43]] [[ו-46 לתוספת זו]];
: (5) השבה או חידוש של ממיסים;
: (6) מיחזור או השבה של חומרים אנאורגאניים שאינם מתכות או תרכובות מתכת;
: (7) ענף תחום פעילות סוג פעילות חידוש של חומצות או בסיסים;
: (8) טיפול של רכיבים המשמשים למניעת זיהום;
: (9) טיפול של רכיבים מקטליזאטורים;
: (10) זיקוק מחודש של שמנים או שימוש מחודש אחר של שמן;
: (11) קיבוע פני השטח
|- &lt;עוגן פרט 48&gt;
| 48. &lt;!-- תיקון תשע&quot;ב --&gt; || פסולת ושפכים || פסולת מסוכנת || אחסון זמני, שאינו נכלל בפעילות מהסוגים המפורטים [[פרט 49|בטור ב' בפרט 49 לתוספת זו]], של פסולת מסוכנת לקראת פעילויות מהסוגים המפורטים [[פרט 47|בטור ב' בפרטים 47]], [[פרט 49|49]], [[פרט 50|50]] [[או 53 לתוספת זו]], בקיבולת של 50 טון, למעט אחסון זמני לפני איסוף באתר שבו מיוצרת הפסולת
|- &lt;עוגן פרט 49&gt;
| 49. || פסולת ושפכים || פסולת מסוכנת || אחסון תת-קרקעי של פסולת מסוכנת בקיבולת של 50 טון לרבות אחסון זמני כאמור
|- &lt;עוגן פרט 50&gt;
| 50. || פסולת ושפכים || סילוק או טיפול בפסולת במיתקנים לשריפה או טיפול תרמי בפסולת || סילוק או טיפול בפסולת במיתקנים לשריפה או לטיפול תרמי, בפסולת לא מסוכנת - בקיבולת של 3 טון לשעה, ובפסולת מסוכנת - בקיבולת של 10 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 51&gt;
| 51. || פסולת ושפכים || פסולת לא מסוכנת ||
: סילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת של 50 טון ליום הכוללת אחת או יותר מפעילויות אלה, למעט טיפול בשפכים שאינם שפכי תעשייה:
: (1) טיפול ביולוגי;
: (2) טיפול פיסיקו–כימי;
: (3) טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
: (4) טיפול בבוצה או אפר;
: (5) טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם
|- &lt;עוגן פרט 52&gt;
| 52. || פסולת ושפכים || פסולת לא מסוכנת ||
: טיפול או שילוב של טיפול וסילוק, של פסולת לא מסוכנת בקיבולת של 50 טון ליום הכוללת אחת או יותר מפעילויות אלה, למעט טיפול בשפכים שאינם שפכי תעשייה:
: (1) טיפול ביולוגי;
: (2) טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
: (3) טיפול בבוצה או אפר;
: (4) טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם
|- &lt;עוגן פרט 53&gt;
| 53. || פסולת ושפכים || הטמנה || תפעול מטמנות בקיבולת של 10 טון ליום או בקיבולת כללית העולה על 25,000 טון
|- &lt;עוגן פרט 54&gt;
| 54. || פסולת ושפכים || תחנת מעבר לפסולת ||
: מיתקן נייח וקבוע שבו נעשה אחד מאלה:
: (1) העברה של פסולת במהלך פינויה וסילוקה מכלי קיבול אחד, לרבות רכב להובלת אשפה, לכלי קיבול אחר;
: (2) מיון של פסולת לרכיביה לצורכי מיחזור או לשימוש חוזר
|- &lt;עוגן פרט 55&gt;
| 55. || פסולת ושפכים || כילוי או מיחזור של פגרי בעלי חיים ופסדים || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לכילוי או מיחזור של פגרי בעלי חיים ופסדים, בקיבולת של 10 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 56&gt;
| 56. || פסולת ושפכים || טיפול או סילוק שפכים || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לטיפול או סילוק של שפכים בספיקה של 1,000 מטר מעוקב ליום
|- &lt;עוגן פרט 57&gt;
| 57. || פסולת ושפכים || טיפול או סילוק שפכים תעשייתיים || טיפול או סילוק של שפכים שהם תוצר של פעילויות מהסוגים המפורטים [[בטור ב' לתוספת זו]]
|- &lt;עוגן פרט 58&gt;
| 58. || אחר || ייצור תעשייתי של נייר ועץ || ייצור עיסה מעץ או מחומרים סיביים אחרים
|- &lt;עוגן פרט 59&gt;
| 59. || אחר || ייצור תעשייתי של נייר ועץ || ייצור נייר וקרטון בכושר ייצור העולה על 20 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 60&gt;
| 60. || אחר || ייצור תעשייתי של נייר ועץ || ייצור אחד או יותר מהלוחות מבוססי עץ להלן: שבבית (particleboard), סיבית (fibreboard) או לוח בנאים (oriented strand board) - ביכולת ייצור העולה על 600 מטר מעוקב ליום
|- &lt;עוגן פרט 61&gt;
| 61. || אחר || שימור וחיסום עץ || שימור וחיסום עץ ומוצרי עץ בעזרת כימיקלים בקיבולת העולה על 50 מטר מעוקב ליום
|- &lt;עוגן פרט 62&gt;
| 62. || אחר || טקסטיל || פעילויות מקדימות כגון שטיפה, הלבנה, מירצור או צביעת חוטים או טקסטיל, בכושר ייצור של 10 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 63&gt;
| 63. || אחר || עיבוד עורות || עיבוד עורות תעשייתי
|- &lt;עוגן פרט 64&gt;
| 64. || אחר || שימוש בממיסים || טיפול פני שטח של חומרים, רכיבים או מוצרים, באמצעות ממסים אורגניים בכמות של 150 קילוגרם לשעה או 200 טון לשנה, במיוחד להדפסה, ציפוי, ניקוי משמנים, עמידות למים, צביעה, ניקוי או אימפרגנציה וכדומה
|- &lt;עוגן פרט 65&gt;
| 65. || אחר || ייצור פחם || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לייצור פחם (hard burnt coal) או אלקטרוגרפיט על ידי שריפה או גרפיטיזציה
|- &lt;עוגן פרט 66&gt;
| 66. || אחר || בנייה, צביעה או הסרת צבע מאניות || בנייה, צביעה או הסרת צבע מאניות באורך של 100 מטר
|- &lt;עוגן פרט 67&gt;
| 67. || אחר || תפיסת זרמי CO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; || תפיסת זרמי פחמן דו-חמצני לאחסון גאולוגי, מפעילויות מהסוגים המפורטים [[בטור ב' בתוספת זו]]
|- &lt;עוגן פרט 68&gt;
| 68. || אחר || התפלת מים || התפלת מים בספיקה של 30 מיליון מטר מעוקב בשנה
|- &lt;עוגן פרט 69&gt;
| 69. || חקלאות || גידול מקנה אינטנסיבי || מיתקנים לגידול אינטנסיבי של חזירים בקיבולת של 2,000 חזירים (אשר משקלם עולה על 30 קילוגרם) או 750 חזירות (נקבות)
|- &lt;עוגן פרט 70&gt;
| 70. || חקלאות || גידול עופות אינטנסיבי || מיתקנים לגידול עופות בקיבולת של 40,000 עופות
|- &lt;עוגן פרט 71&gt;
| 71. &lt;!-- תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ד --&gt; || חקלאות || חקלאות מים || מיתקנים לגידול דגים או רכיכות, בים או ביבשה, בקיבולת של 1,000 טון דגים או רכיכות לשנה
|- &lt;עוגן פרט 72&gt;
| 72. || תעשיית מזון ומשקאות || ייצור מוצרי מזון ומשקאות || שחיטה של בעלי חיים בקיבולת של 50 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 73&gt;
| 73. || תעשיית מזון ומשקאות || ייצור מוצרי מזון ומשקאות ||
: טיפול ועיבוד, של חומרי גלם אלה, בין אם עובדו קודם לכן ובין אם לא, המיועדים לייצור מוצרי מזון, משקאות או מזון לבעלי חיים:
: (1) חומרי גלם מהחי (למעט חלב) בכושר ייצור של 75 טון ליום;
: (2) חומרי גלם מהצומח בכושר ייצור של 300 טון ליום, ואולם אם המפעל עובד לא יותר מ-90 ימים מצטברים בשנה, בכושר ייצור של 600 טון ליום;
: (3) חומרי גלם מהחי ומהצומח, במוצר אחד או במוצרים נפרדים, בכושר ייצור כמפורט להלן:
:: (1) 75 טון, אם A שווה או עולה על 10;
:: (2) &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;[300 &amp;minus; (22.5*A)]&lt;/span&gt; טון, אם A נמוך מ((-))10;
:: בפרט זה, &quot;A&quot; - החלק היחסי של חומר גלם מהחי (באחוז משקלי) מכושר הייצור של המוצרים הסופיים; אריזה לא תיכלל במשקל המוצר הסופי
:: פרט זה לא יחול אם חומר הגלם הוא חלב בלבד
|- &lt;עוגן פרט 74&gt;
| 74. || תעשיית מזון ומשקאות || ייצור מוצרי מזון ומשקאות || טיפול ועיבוד חלב בלבד, אם כמות תשומת החלב עולה על 200 טון ליום
|}

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ&quot;ה באדר התשע&quot;ב (19 במרס 2012).

&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* גלעד ארדן השר להגנת הסביבה
* שמעון פרס נשיא המדינה
* ראובן ריבלין יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>cubgjvkvpr9cp2wlatowa1q9iysav8i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080278</id>
      <parentid>3080277</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T05:35:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <origin>3080278</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="84110" sha1="mv1n2fbkqw6uci5432nsfme7898b4uk" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע&quot;ב-2012

&lt;מאגר 2000233 תיקון 2001515 תקן 419714 קוד a163Y00000DuJFfQAN&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשע&quot;ב, 238|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם)|18:301394)), ((451|ת&quot;ט|2362)); ((תשפ&quot;ד, 182|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 990|שינוי התוספת השנייה לחוק|7359)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 4502|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|6773)); ((תשע&quot;ו, 3382|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|7202)); ((תשע&quot;ז, 2661|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|7433)); ((תשע&quot;ח, 4550|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|7683)); ((תשע&quot;ט, 4838|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|4838)); ((תש&quot;ף, 3307|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|8651)); ((תשפ&quot;א, 3236|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|9388)); ((תשפ&quot;ב, 3281|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|10175)), ((3346|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|10179)); ((תשפ&quot;ג, 3922|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|11131)); ((תשפ&quot;ד, 3603|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|12064)); ((תשפ&quot;ה, 2714|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|13085)); ((תשפ&quot;ו, 9518|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|14909)).

__TOC__

== פרק א': מטרות ופרשנות ==

@ 1. מטרות החוק
: מטרתו של חוק זה להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל, לעודד מפעלים להפחית פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת לסביבה וכן ליצור כלי מסייע לקבלת החלטות, למחקר ולקביעת מדיניות מקיימת המבוססת על צדק סביבתי, בין השאר באמצעות כל אלה:
: (1) הטלת חובות דיווח על מפעלים לעניין פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת מהמפעלים לסביבה;
: (2) יצירת מרשם פומבי ונגיש לציבור בכל עת, הכולל מידע על פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת ממפעלים לסביבה;
: (3) עריכתה ופרסומה של רשימת מצאי הכוללת מידע על חומרים מזהמים ופסולת שנפלטו או שהועברו ממקורות שונים לסביבה;
: והכל לשם הבטחת קיומה של סביבה נאותה, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, למניעה ולצמצום של מפגעים סביבתיים ובריאותיים, לשיפור איכות החיים והסביבה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ד)
: בחוק זה -
:- &quot;בעל מפעל&quot; - לרבות כל אחד מאלה:
:: (1) מי שמפעיל מפעל או מחזיק בו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו;
:: (2) מי שהוא בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מפעל או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל היתר או רישיון כאמור;
:- &quot;דמי פיגורים&quot; ו&quot;ריבית שקלית&quot; - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה]];
:- &quot;העברה&quot; - פינוי כדין של חומר מזהם או של פסולת אל מחוץ לתחום המפעל לשם סילוק או טיפול, לרבות הזרמת שפכים למיתקן טיהור שפכים;
:- &quot;חומר מזהם&quot; - חומר או קבוצה של חומרים, לרבות חומר כימי או ביולוגי, במצב צבירה מוצק, נוזלי או גזי, וכן חומר מוצא לחומר כאמור שנוכחותם בסביבה גורמת או עלולה לגרום -
:: (1) לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכס או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח;
:: (2) לשינוי באקלים, במזג האוויר או במידת הראות;
:- &quot;חוק אוויר נקי&quot; - [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]];
:- &quot;חוק חופש המידע&quot; - [[חוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;חוק פסיקת ריבית והצמדה&quot; - [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;טיפול&quot; - פינוי של חומר או של חפץ מהמפעל כדי לעשות בו שימוש או להכינו לשימוש, לרבות טיהור, השבה, מיחזור או הפקת אנרגיה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן שלבי ביניים בתהליך כאמור;
:- &quot;מיתקן&quot; - מערך טכני במפעל, שבו מתבצעת פעילות שעשויה להשפיע על פליטה של חומרים מזהמים; לעניין זה, &quot;פעילות&quot; - לרבות פעילות עזר שיש לה קשר טכני עם הפעילות העיקרית;
:- &quot;מפעל&quot; - מקום שמתבצעת בו, או בחלק ממנו, פעילות בענף המנוי [[בטור א' שבתוספת השנייה]] בתחום פעילות המנוי לצדו באותו טור, שהיא מסוג הפעילויות המנוי [[בטור ב' שבתוספת האמורה]], וכן כל פעולה, מיתקן או תהליך נלווים המתקיימים באותו מקום, המשפיעים או העלולים להשפיע על פליטה או על העברה של חומרים מזהמים או של פסולת לסביבה, ובכלל זה צנרת הולכה של מפעל המצויה מחוצה לו;
:- &quot;מרכיבי הסביבה&quot; - קרקע, אוויר, ים או מקור מים;
:- &quot;המשרד&quot; - המשרד להגנת הסביבה;
:- &quot;סילוק&quot; - פינוי של חומר או חפץ מהמפעל שלא כדי לעשות בו שימוש או להכינו לשימוש, בין למטרה שנועד לה מלכתחילה ובין למטרה אחרת, לרבות הטמנה ושריפה שלא לשם הפקת אנרגיה;
:- &quot;פליטה&quot; - יציאה של חומר מזהם למרכיב ממרכיבי הסביבה שאינה תוצאה של העברה, בין שהיציאה כאמור צפויה ובין שאינה צפויה או נובעת מתקלה, בין שהיא מתבצעת ממיתקן המיועד לאותה פליטה ובין שאינה מתבצעת ממיתקן כאמור, לרבות פינוי שפכים שאינם מיועדים להזרמה למיתקן טיהור שפכים;
:- &quot;פסולת&quot; - חומר או חפץ שמתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) השימוש בו אסור לפי דין;
:: (2) יש כוונה להעבירו לסילוק או לטיפול;
:: (3) הוא סולק או טופל;
:: (4) יש חובה לפי דין להעבירו לסילוק או לטיפול;
:- &quot;צריכת אנרגיה&quot; - צריכה של חשמל, קיטור, או דלק כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]];
:- &quot;הרשם&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 29]];
:- &quot;שפכים&quot; - פסולת נוזלית המכילה חומר מזהם, בין בצורתה הגולמית ובין לאחר טיפול, לרבות מי קולחין;
:- &quot;השר&quot; - השר להגנת הסביבה.

== פרק ב': חובות דיווח ==

@ 3. חובת דיווח שנתי של מפעלים
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;חומר מזהם&quot; - חומר או קבוצה של חומרים המנויים [[בטור א' שבתוספת הראשונה]];
::- &quot;כמות הסף&quot; - הכמות הקבועה לצד חומר מזהם [[בטור ב' שבתוספת הראשונה]], בהתאם למרכיב הסביבה שאליו נפלט אותו חומר מזהם, לרבות העברה בשפכים; לעניין כמות הסף, תחושב כמות החומר המזהם הנפלט לקרקע, לים, למקור מים או המועבר בשפכים, באופן מצטבר.
: (ב) בעל מפעל ימסור לרשם, אחת לשנה, לא יאוחר מיום 31 במרס של אותה שנה, דיווח על המפעל כמפורט להלן, לגבי שנת הכספים שקדמה למועד הדיווח (בחוק זה - דיווח שנתי):
:: (1) הכמות של כל חומר מזהם שנפלט לכל אחד ממרכיבי הסביבה במפעל או ממנו אם כמות זו שווה לכמות הסף או עולה עליה;
:: (2) הכמות של כל חומר מזהם שהועבר בשפכים מהמפעל אם כמות זו שווה לכמות הסף או עולה עליה;
:: (3) ציון קיומה של פליטה של חומר מזהם במפעל או ממנו או העברה של חומר מזהם בשפכים אם כמות הפליטה או ההעברה כאמור נמוכה מכמות הסף;
:: (4) פירוט אם פליטה של חומר מזהם או העברה של חומר מזהם בשפכים, כולה או חלקה, היא תוצאה של תקלה, ולעניין פסקאות (1) ו-(2) - כמות הפליטה או ההעברה שנבעה מהתקלה;
:: (5) כמות וסוג הפסולת שהועברה מהמפעל, פירוט הכמות שהועברה לסילוק והכמות שהועברה לטיפול, הגורם שאליו הועברה הפסולת וסוג הטיפול או הסילוק שיבצע, ולעניין העברה של שפכים - הגורם שאליו הועברו השפכים וסוג הטיפול שיבצע;
:: (6) צריכת המים וצריכת האנרגיה של המפעל;
:: (7) השיטה שלפיה חושבו הכמויות כאמור בפסקאות (1), (2) ו-(5) וכן צריכת המים וצריכת האנרגיה כאמור בפסקה (6);
:: (8) פרטים על המפעל, ובכלל זה שם המפעל, כתובת, נקודות ציון של מיקומו הגאוגרפי, תחום או תחומי פעילות, סוג פעילות ופרטי בעל המפעל.
: (ג) דיווח שנתי ייערך ויימסר במתכונת שהורה עליה הרשם, והוא ילווה בתצהיר מאת בעל המפעל, שבו הוא מצהיר כי המידע הנכלל בדיווח השנתי הוא אמיתי ושלם, ולעניין בעל מפעל שהוא תאגיד - ילווה הדיווח השנתי בתצהיר מאת המנהל הכללי.
: (ד) השר רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע כי על בעל מפעל להמציא סקירה, אישור או חוות דעת, לאימות הדיווח השנתי.
: (ה)(1) בעל מפעל רשאי להגיש לרשם, שישים ימים לפחות לפני המועד להגשת דיווח שנתי כאמור בסעיף קטן (ב), בקשה מנומקת בכתב לדחיית מועד הדיווח השנתי; לבקשה כאמור יצורף תצהיר מאת בעל המפעל המאמת את העובדות התומכות בבקשה.
:: (2) ראה הרשם כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, להיענות לבקשה לפי פסקה (1), כולה או חלקה, ורשאי הוא להתנות זאת בתנאים כפי שיראה לנכון; הרשם יחליט בבקשה כאמור בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו; החלטת הרשם והנימוקים לה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
: (ו) חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול על מי שהיה למפעל לאחר תחילתה של שנת כספים, לגבי אותה שנה.

@ 4. תקנות לעניין דיווחים נוספים
: השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת בעל מפעל למסור לרשם דיווחים נוספים על הדיווח השנתי, על אודות כמות של חומר מזהם, שפכים או פסולת, שנפלטו או שהועברו מהמפעל או ממיתקניו, וכן על אודות ריכוז או קצב הפליטה של חומר מזהם או שפכים, ובכלל זה הוראות לעניין דיגום או ניטור, וכן הוראות לעניין תדירות הדיווח ומתכונתו.

@ 5. הגשת דיווח מאוחד
: (א) הרשם רשאי להורות לכמה בעלי מפעלים למסור דיווח שנתי או דיווח לפי [[סעיף 4]], במשותף, לאחר שנתן להם הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם בכתב לעניין זה, אם ראה שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) המפעלים פועלים באותו מקום ופעילותם משותפת;
:: (2) הפליטות או ההעברות של אותם מפעלים, כולן או חלקן, משותפות.
: (ב) הרשם רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (א), אף אם פעילות אחד או יותר ממקבלי ההוראה באותו מקום היא בהיקף קטן מהערך הקבוע [[בטור ב' בתוספת השנייה]] לצד אותה פעילות, ובלבד שהיקף הפעילות המשותפת שווה לערך האמור או עולה עליו.

@ 6. שיטת חישוב מיטבית
: (א) בעל מפעל יחשב את הנתונים המפורטים להלן באמצעות שיטת חישוב מיטבית:
:: (1) כמויות החומרים המזהמים והפסולת שיש לדווח עליהם לפי הוראות [[סעיף 3(ב)(1), (2) ו-(5)]];
:: (2) צריכת המים וצריכת האנרגיה של המפעל, שיש לדווח עליהן לפי הוראות [[סעיף 3(ב)(6)]];
:: (3) כמויות, ריכוזים וקצב פליטה של חומרים מזהמים, שפכים ופסולת שיש לדווח עליהם לפי [[סעיף 4]].
: (ב) הרשם רשאי להורות על שיטת חישוב מיטבית שתכלול בין השאר שיטות חישוב לקביעת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), ורשאי הוא לקבוע לגבי כל שיטה את דרכי ביצועה; על אף הוראות סעיף קטן (א), הורה הרשם כאמור, יחושבו הנתונים לפי הוראותיו.
: (ג) שיטת חישוב מיטבית לפי סעיף קטן (א) או (ב) תיקבע, בין השאר, בהתאם לשיטות חישוב בין-לאומיות מקובלות בעניינים אלה.
: (ד) בסעיף זה, &quot;שיטת חישוב מיטבית&quot; - שיטת חישוב המביאה למידע מדויק ככל הניתן, בהתבסס על נתונים הזמינים באורח סביר למפעל המדווח; לעניין זה, &quot;שיטת חישוב&quot; - לרבות חישובים, דיגום, שקילה, ניטור, מדידה, מדידה לא ישירה, מקדמי פליטה, הערכות הנדסיות, או כל שיטה אחרת המשמשת לשם קביעת נתונים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3).

@ 7. מידע נוסף
: (א) הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, רשאים לדרוש מבעל מפעל להמציא להם -
:: (1) כל מידע, נתון או חישוב, לרבות נתונים ששימשו לעריכת דיווחים לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]], או נתונים כספיים, דוחות וחשבונות, הנדרשים לעריכה או לאימות של דיווחים לפי [[3|הסעיפים האמורים]];
:: (2) כל נתון הדרוש להערכת היעילות הסביבתית של המפעל; נתונים שנמסרו לפי פסקה זו לא יפורסמו.
: (ב) נדרש בעל מפעל להמציא מידע כאמור בסעיף קטן (א), ימציאו במועד, באופן ולגבי שנות הדיווח שצוינו בדרישה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;יעילות סביבתית&quot; - היחס שבין כמויות החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת הנפלטים או מועברים מהמפעל ובין היקף פעילותו של המפעל או היחס שבין צריכת האנרגיה של המפעל ובין היקף פעילותו.

@ 8. הוראת תיקון או השלמה
: (א) מצא הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, כי בעל מפעל מסר בדיווח לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]] מידע שאינו נכון או אינו שלם, רשאי הוא להורות לו לתקן את הדיווח האמור או להשלימו, במועד ובאופן שייקבעו בהוראה.
: (ב) על מסירת הוראה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

@ 9. שמירת מידע
: (א) בעל מפעל ישמור דיווח לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]], וכן מידע, נתון או חישוב שעליו התבסס לשם עריכת הדיווחים האמורים (בסעיף זה - מידע), במשך חמש שנים לפחות מיום מסירת הדיווח.
: (ב) הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, רשאים לעיין במידע כאמור בסעיף קטן (א), ולקבל העתק נכון ממנו.

== פרק ג': מרשם פליטות והעברות ורשימת מצאי, והעמדתם לעיון הציבור ==

@ 10. מרשם פליטות והעברות
: הרשם ינהל מרשם של פליטות והעברות של חומרים מזהמים והעברות של פסולת (בחוק זה - מרשם), שיכלול את הדיווחים השנתיים שנמסרו לרשם לפי הוראות [[סעיף 3]], וכן ציון או דירוג היעילות הסביבתית של מפעלים שלגביהם נדרשו נתונים לפי [[סעיף 7(א)(2)]].

@ 11. רשימת מצאי
: (א) הרשם יערוך, אחת לשבע שנים, רשימת מצאי הכוללת מידע על כמויות של חומרים מזהמים, שפכים ופסולת הנפלטים למרכיבי הסביבה השונים או מועברים, בין כתוצאה מפעילות מפעלים ובין ממקורות אחרים, הידועות לו על פי דיווחים שנתיים או ממקורות מידע אחרים, בכל שטח המדינה או בחלקה, וכן את שיטת החישוב של הכמויות האמורות (בחוק זה - רשימת מצאי).
: (ב) סוגי החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת שייכללו ברשימת המצאי וכן סוגי מקורות הפליטה או ההעברה (בסעיף זה - סוג המידע), ייקבעו על ידי הרשם, בין השאר, על פי מידת שכיחותם ומידת הסיכון לבריאות הציבור או לסביבה; בטרם יקבע את סוג המידע, יפרסם הרשם באתר האינטרנט של המשרד, את סוג המידע שבכוונתו לכלול ברשימת המצאי להערות הציבור, במשך זמן סביר.
: (ג) לשם ביצוע חובותיו לפי סעיף זה רשאי הרשם לדרוש מרשות ציבורית כהגדרתה [[בחוק חופש המידע]], למסור לו כל מידע בדבר פליטות או העברות של חומר מזהם, שפכים או פסולת, או מידע הנדרש לשם קביעת פליטות או העברות כאמור, וכן בדבר צריכת מים וצריכת אנרגיה; נדרשה רשות ציבורית להמציא מידע כאמור, תמציאו במועד, באופן ולגבי התקופות שצוינו בדרישה.

@ 12. העמדת המרשם ורשימת המצאי לעיון הציבור
: (א) המרשם ורשימת המצאי יועמדו לעיון הציבור, בלא תשלום, בין השאר באמצעות מערכת מידע גאוגרפי (GIS), באתר האינטרנט של המשרד, ויעודכנו לכל הפחות אחת לשנה, לא יאוחר מיום 1 בספטמבר, באופן שיבטיח את נגישותם, את יכולת שמירתם, ואת אחזור המידע והפקת פלט מהם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשם לא יעמיד לעיון הציבור נתון הנכלל במרשם שמתקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) הוא מידע על אודות הגורם המטפל שאליו הועברה פסולת, למעט גורם מטפל בפסולת חומרים מסוכנים מחוץ לישראל;
:: (2) הוא נתון כאמור [[בסעיף 3(ב)(6)]];
:: (3) גורם ביטחוני בכיר, כהגדרתו [[בחוק אוויר נקי]], אישר בחתימת ידו שגילוי הנתון עלול לפגוע בביטחון המדינה ואישור זה צורף לדיווח השנתי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשם רשאי שלא להעמיד לעיון הציבור נתון הנכלל במרשם עד למועד בדיקתו ואימותו אם יש לו יסוד סביר להניח כי אינו נכון או אינו שלם.
: (ד) החליט הרשם שלא להעמיד נתון לעיון הציבור לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), למעט מידע כאמור בסעיף קטן (ב)(3), יפרסם במקום שבו היה אמור להתפרסם אותו נתון, הודעה בדבר החלטתו כאמור והנימוקים לה.
: (ה) לעניין נתון של סוג פסולת הנמסר לרשם לפי [[סעיף 3(ב)(5)]], רשאי הרשם להעמיד לעיון הציבור נתון מעובד.
: (ו) לא מסר בעל מפעל דיווח כנדרש לפי הוראות [[סעיפים 3]] [[או 4]], יפרסם הרשם הודעה על כך, במקום שבו היה אמור להתפרסם אותו דיווח, לאחר שנתן לבעל המפעל הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו בכתב לעניין זה.

@ 13. דיווח לכנסת
: (א) השר יגיש, אחת לשנה, לא יאוחר מיום 31 בדצמבר, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח שיכלול בין השאר את סיכום הנתונים שדווחו לרשם לפי [[סעיף 3]], מגמות בולטות בנתונים, וכן ניתוח והערכה נוספים של הנתונים - ככל שנערכו על ידי המשרד.
: (ב) הדוח האמור בסעיף קטן (א) יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

== פרק ד': עונשין ==

@ 14. עונשין
: (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או כפל הקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), ואם הוא תאגיד - פי ארבעה מהקנס האמור:
:: (1) לא מסר לרשם דיווח שנתי בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3]], או מסר דיווח שנתי חלקי או שאינו נכון;
:: (2) לא מסר לרשם מסמכים נוספים שיש למוסרם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3]];
:: (3) לא מסר לרשם דיווח בהתאם להוראות לפי [[סעיף 4]];
:: (4) לא חישב את כמויות החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת הכלולות בדיווח השנתי, בהתאם לשיטת החישוב המיטבית שהורה עליה הרשם לפי הוראות [[סעיף 6(ב)]];
:: (5) לא המציא לרשם או לעובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, מידע, נתון או חישוב שנדרש להמציאו, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 7]];
:: (6) לא תיקן את הדיווח השנתי או לא השלימו בהתאם להוראת הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך לפי [[סעיף 8]].
: (ב) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ג)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; בסעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה או רווח&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה או כל רווח שנבע מכך שנתון לפי חוק זה לא הועמד לעיון הציבור בשל עבירה כאמור.
:: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין]].

@ 15. אחריות נושא משרה בתאגיד
: (א) מעביד ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד, תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי המעביד או נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה בתאגיד&quot; - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה, ולעניין עבירה לפי [[סעיף 14(א)(1) רישה]] - גם דירקטור.

== פרק ה': עיצום כספי ==

@ 16. עיצום כספי (תיקון: [י&quot;פ הודעות])
: הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הרשם להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 10,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 12,180 ש&quot;ח))), ואם הוא תאגיד - בסכום של 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 121,800 ש&quot;ח))):
: (1) לא מסר לרשם דיווח שנתי בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3]], או מסר דיווח שנתי חלקי או שאינו נכון;
: (2) לא מסר לרשם מסמכים נוספים שיש למוסרם בהתאם להוראות לפי [[סעיף 3]];
: (3) לא מסר לרשם דיווח בהתאם להוראות לפי [[סעיף 4]];
: (4) לא חישב את כמויות החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת הכלולות בדיווח השנתי, בהתאם לשיטת החישוב המיטבית שהורה עליה הרשם לפי הוראות [[סעיף 6(ב)]];
: (5) לא המציא לרשם או לעובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, מידע, נתון או חישוב שנדרש להמציאו, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 7]];
: (6) לא תיקן את הדיווח השנתי או לא השלימו בהתאם להוראת הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך לפי [[סעיף 8]];
: (7) לא שמר דיווח לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]], או מידע, נתון או חישוב שעליו התבסס לשם עריכת הדיווחים האמורים, בהתאם להוראות [[סעיף 9]].

@ 17. הודעה על כוונת חיוב
: (א) היה לרשם יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 16]] ([[בפרק זה]] - מפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הרשם, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות [[סעיף 18]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 20]].

@ 18. זכות טיעון
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 17]] רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשם, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה.

@ 19. החלטת הרשם ודרישת תשלום
: (א) טען המפר את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות [[סעיף 18]], יחליט הרשם, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 21]].
: (ב)(1) החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הרשם, בין השאר, את נימוקי החלטתו, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור [[בסעיף 22]] ואת התקופה לתשלומו כאמור [[בסעיף 23]].
:: (2) החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
: (ג) לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 18]], בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום שלושים הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 20. הפרה נמשכת והפרה חוזרת
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 16]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 21. סכומים מופחתים
: (א) הרשם אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע [[בסעיף 16]], בשיעורים שיקבע.
:: ((פורסמו [[תקנות הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם) (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע״ד–2013]].))

@ 22. סכום מעודכן של העיצום הכספי
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הרשם, כאמור [[בסעיף 18]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי [[סעיף 26]] והורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי [[הסעיף האמור]], יהיה סכום העיצום הכספי לפי הסכום המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי כאמור [[בסעיף 16]], יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הרשם יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 23. המועד לתשלום העיצום הכספי
: העיצום הכספי ישולם בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 19]].

@ 24. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) הרשם רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי [[סעיף 21]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת ריבית שקלית, ממועד התשלום החודשי הראשון, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשם על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות [[סעיף 25]].

@ 25. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ&quot;ד)
: לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]], בשינויים המחויבים.

@ 26. ערעור על דרישת תשלום (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום שבאזור שיפוטו ניתנה החלטת הרשם להטיל על המפר עיצום כספי; ערעור כאמור יוגש בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הרשם או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בידי בית המשפט, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 27. פרסום בדבר הטלת עיצום כספי
: (א) הוטל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], יפרסם הרשם באתר האינטרנט של המשרד, פרטים כמפורט להלן, באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה בדבר הטלת עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל, ואם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
:: (4) פרטים לגבי עיסוק המפר, ושמו - אם הוא תאגיד, ואולם הרשם רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ב) הוטל עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]] והוגש עליו ערעור, יפרסם הרשם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הרשם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע]] או שמתקיים לגביהם סייג להעמדה לעיון הציבור לפי [[סעיף 12(ב)(3) לחוק זה]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].

@ 28. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשפ&quot;ד)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 14]].
: (ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 14]], לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המפר עיצום כספי - יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה]] לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

== פרק ו': הוראות שונות ==

@ 29. מינוי רשם
: השר ימנה, מבין עובדי המשרד, אדם שיהיו נתונות לו סמכויות הרשם לפי חוק זה.

@ 30. הוראות הרשם ופרסומן
: (א) הרשם רשאי לפרסם הוראות שנועדו להבטיח את שלמות המידע הכלול במרשם, מהימנותו ועקביותו.
: (ב) הוראות הרשם לעניין מתכונת הדיווח לפי [[סעיף 3]] ולעניין שיטת החישוב המיטבית לפי [[סעיף 6]], וכן הוראות כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהן, יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על פרסום הוראת הרשם באתר האינטרנט של המשרד ועל מועד כניסתה לתוקף, וכן על כל שינוי בה, תפורסם ברשומות.
:: ((פורסמה הודעה על מתן הוראות רשם לעניין שיטת חישוב מיטבית (י&quot;פ תשע&quot;ג, 5 [6474]; תשע&quot;ו, 2446 [7178]; תשע&quot;ז, 3652 [7451], 5973 [7504]).))
:: ((פורסמה הודעה על מתן הוראות רשם נוספות לעניין שיטת חישוב מיטבית (י&quot;פ תשע&quot;ג, 919 [6497].))
:: ((פורסמה הודעה על פרסום הוראות לעניין מתכונת הדיווח השנתי (י&quot;פ תשפ&quot;ד, 1214 [11810]).))

@ 31. ייעוד כספים
: קנס ועיצום כספי שהוטלו לפי חוק זה ישולמו לקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי [[סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ&quot;ד-1984]].

@ 32. גבייה
: על גבייה של קנס או עיצום כספי לפי חוק זה תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 33. תחולה על המדינה
: (א) חוק זה יחול על המדינה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ראש הממשלה או שר הביטחון, רשאים לקבוע, בצו, בהסכמת השר, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגבי פליטות של חומרים מזהמים או העברות של חומרים מזהמים או של פסולת, שהן תוצאה של פעילות ביטחונית או מבצעית של גוף המשתייך למערכת הביטחון, מטעמים של חשש מהותי לפגיעה בביטחון המדינה או - לאחר התייעצות עם שר החוץ - ביחסי החוץ שלה; בהעדר הסכמה בין השרים לעניין צו לפי סעיף קטן זה, תובא המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה.
: (ג) תוקפו של צו לפי סעיף קטן (ב) לא יעלה על שלוש שנים, ורשאי מי שקבע צו כאמור, בהסכמת השר, להאריך את תוקפו לתקופות נוספות כאמור.
: (ד) צו לפי סעיף זה יפורסם ברשומות, אלא אם כן הורה ראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, שאין לפרסמו, כולו או חלקו, מטעמים של ביטחון המדינה.
: (ה) בקשות, מסמכים וכל מידע אחר שגוף המשתייך למערכת הביטחון חייב במסירתו לרשם או למי מטעמו לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה - מידע), או מידע לגבי גוף כאמור שחייבים במסירתו לפי [[סעיף 11(ג)]], שהם מסווגים, יימסרו רק למי שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה ולפי כללי אבטחת מידע הנהוגים בגוף החייב במסירת המידע, ואם לא היה בעל התאמה כאמור - למנהל הכללי של המשרד, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע&quot;א-2011]];
::- &quot;התאמה ביטחונית מתאימה&quot; - התאמה ביטחונית כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

@ 34. שמירת דינים
: (א) הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, ואולם הוראות [[סעיף 6א לחוק חופש המידע]] לא יחולו לעניין מידע העומד לעיון הציבור לפי הוראות [[פרק ג']].
: (ב) אין בהכללת חומר או בציון כמות סף [[בתוספת הראשונה]] כדי להתיר את הפליטה או ההעברה של חומר כאמור או בכמות כאמור, אם היא אסורה לפי כל דין.
: (ג) אין בהכללת תחום פעילות או סוג פעילות [[בתוספת השנייה]] כדי להתיר את הפעילות האמורה אם היא אסורה לפי כל דין.

@ 35. ביצוע ותקנות
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
: (ב) השר רשאי לקבוע כי דיווח שאדם חייב למוסרו לשר, למשרד, או לעובד המשרד, לפי דין או לפי היתר, ייערך ויימסר בהתאם למתכונת הדיווח כאמור [[בסעיף 3]], וכי הנתונים שיימסרו יחושבו לפי שיטת חישוב מיטבית כאמור [[בסעיף 6]].
: (ג) קבע השר הוראות לפי [[סעיף 4]] או לפי סעיף קטן (ב), רשאי הוא לקבוע כי האמור בהן יחול על אף האמור בכל דין או היתר, למעט הוראות שנקבעו בחוק; קבע השר הוראות כאמור, הן יחולו רק לעניין דיווח לגורמים המנויים בסעיף קטן (ב), ואין בהן כדי לשנות מהוראות דיווח שנקבעו בכל דין או היתר לכל גורם אחר.
: (ד) בסעיף זה, &quot;היתר&quot; - לרבות צו, תכנית, רישיון עסק או רישיון אחר.

@ 36. שינוי התוספות
: השר רשאי, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את התוספות, לאחר שפרסם באתר האינטרנט של המשרד להערות הציבור, לתקופה שלא תפחת משלושים ימים, הודעה על כוונתו לעשות כן ועל תוכן השינוי, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור, כי לגבי סוגי מפעלים שייווספו בצו, יחולו חלק מהוראות חוק זה.

@ 37. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))
@ 38. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]].))

@ 39. דיווח שנתי, פרסום ורשימת מצאי ראשונים
: (א) על אף האמור [[בסעיף 3]], מפעל ימסור דיווח שנתי ראשון לעניין שנת הכספים 2012, לפי הוראות [[הסעיף האמור]], עד יום כ&quot;ב בתמוז התשע&quot;ג (30 ביוני 2013).
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 12(א)]], המרשם לעניין שנת הכספים 2012, יועמד לעיון הציבור לא יאוחר מיום כ&quot;ח בכסלו התשע&quot;ד (1 בדצמבר 2013).
: (ג) רשימת מצאי ראשונה לפי [[סעיף 11]] תיערך עד יום י' בטבת התשע&quot;ה (1 בינואר 2015).

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיפים 3(א)]] [[ו-34(ב)]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} רשימת החומרים המזהמים !! colspan=&quot;2&quot; | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מרכיבי הסביבה וכמויות הסף לדיווח (בקילוגרם)
|-
! מס' !! {{דוכיווני|שם בעברית|שם באנגלית}} !! כמות הסף לאוויר !! כמות סף לקרקע, לים, למקור מים ובשפכים
|-
| 1. || {{דוכיווני|אלכלור|Alachlor}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 2. || {{דוכיווני|אלדרין|Aldrin}} || 1 || 0.1
|-
| 3. || {{דוכיווני|אלפא הקסהכלורוציקלוהקסן|ALPHA-BHC (alpha hexachlorocyclohexane)}} || 1 || 0.01
|-
| 4. || {{דוכיווני|אמוניה|Ammonia (NH&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;)}} || 200 || 30
|-
| 5. || {{דוכיווני|אנטרצן|Anthracene}} || 50 || 1
|-
| 6. || {{דוכיווני|אנטימון בכל תרכובותיו (מחושב כאנטימון)|Antimony &amp; compounds (as Sb)}} || 2 || 2
|-
| 7. || {{דוכיווני|ארסן בכל תרכובותיו (מחושב כארסן)|Arsenic &amp; compounds (as As)}} || 1 || 1
|-
| 8. || {{דוכיווני|אסבסט|Asbestos}} || 1 || 1
|-
| 9. || {{דוכיווני|אטרזין|Atrazine}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 10. || {{דוכיווני|בריום ותרכובות מסיסות (מחושב כבריום)|Barium &amp; soluble compounds (as Ba)}} || 2 || 1
|-
| 11. || {{דוכיווני|בנזן|Benzene}} || 5 || 10
|-
| 12. || {{דוכיווני|בנזו א פירן|Benzo (a) pyrene}} || 1 || 1
|-
| 13. || {{דוכיווני|בריליום בכל תרכובותיו (מחושב כבריליום)|Beryllium &amp; compounds (as Be)}} || 1 || 2
|-
| 14. || {{דוכיווני|בטא הקסהכלורוציקלוהקסן|BETA-BHC (beta hexachlorocyclohexane)}} || 1 || 0.01
|-
| 15. || {{דוכיווני|בורון|Boron}} || אין חובת דיווח || 10
|-
| 16. || {{דוכיווני|דיפניל אתרים רב-מוברמים|Brominated diphenylethers (PBDE)}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 17. || {{דוכיווני|ברום בכל תרכובותיו (מחושב כברום)|Bromine &amp; compounds (as Br)}} || 20 || אין חובת דיווח
|-
| 18. || {{דוכיווני|קדמיום בכל תרכובותיו (מחושב כקדמיום)|Cadmium &amp; compounds (as Cd)}} || 2 || 0.1
|-
| 19. || {{דוכיווני|פחמן דו-חמצני|Carbon dioxide (CO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}} || 1,000,000 || אין חובת דיווח
|-
| 20. || {{דוכיווני|פחמן חד-חמצני|Carbon monoxide (CO)}} || 10,000 || אין חובת דיווח
|-
| 21. || {{דוכיווני|פחמן טטרה כלורי (טטראכלורומתאן)|Carbon tetrachloride (Tetrachloromethane - TCM/CTC)}} || 20 || 1
|-
| 22. || {{דוכיווני|כלורדן|Chlordane}} || 1 || 0.1
|-
| 23. || {{דוכיווני|כלורדקון|Chlordecone}} || 1 || 1
|-
| 24. || {{דוכיווני|כלורפבינפוס|Chlorfenvinphos}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 25. || {{דוכיווני|כלורידים (מחושב ככלור כללי)|Chlorides (as total Cl)}} || אין חובת דיווח || 6,000
|-
| 26. || {{דוכיווני|כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות (מחושב כחומצת מלח)|Chlorine &amp; inorganic compounds (as HCl)}} || 30 || 10
|-
| 27. || {{דוכיווני|כלורו–אלקנים C10-C13|Chloro-alkanes, C10-C13}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 28. || {{דוכיווני|פחמנים כלורופלואורים|Chlorofluorocarbons (CFCs)}} || 1 || אין חובת דיווח
|-
| 29. || {{דוכיווני|כלורופורם (טריכלורומתאן)|Chloroform (Trichloromethane)}} || 20 || 5
|-
| 30. || {{דוכיווני|כלורפיריפוס|Chlorpyrifos}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 31. || {{דוכיווני|כרום בכל תרכובותיו (מחושב ככרום)|Chromium &amp; compounds (as Cr)}} || 10 || 1
|-
| 32. || {{דוכיווני|כרום שש ערכי בכל תרכובותיו (מחושב ככרום שש ערכי)|Chromium (VI) &amp; compounds (as Cr(VI))}} || 2 || 0.1
|-
| 33. || {{דוכיווני|קובלט בכל תרכובותיו (מחושב כקובלט)|Cobalt &amp; compounds (as Co)}} || 10 || 1
|-
| 34. || {{דוכיווני|נחושת בכל תרכובותיה (מחושב כנחושת)|Copper &amp; compounds (as Cu)}} || 20 || 0.5
|-
| 35. || {{דוכיווני|ציאנידים (מחושב כציאניד כללי)|Cyanides (as total CN)}} || אין חובת דיווח || 0.1
|-
| 36. || {{דוכיווני|די–די–טי|DDT}} || 1 || 1
|-
| 37. || {{דוכיווני|די–2–אתיל הקסיל פתלאט|Di-(2-ethyl hexyl) phthalate (DEHP)}} || 10 || 1
|-
| 38. || {{דוכיווני|2,1–דיכלורואתאן|1,2-dichloroethane (EDC)}} || 20 || 1
|-
| 39. || {{דוכיווני|2,1–דיכלורואתילן|1,2-dichloroethylene}} || 20 || 10
|-
| 40. || {{דוכיווני|דיכלורומתאן|Dichloromethane (DCM)}} || 20 || 10
|-
| 41. || {{דוכיווני|דיאלדרין|Dieldrin}} || 1 || 0.1
|-
| 42. || {{דוכיווני|דיאוקסינים ופוראנים (מחושב כ-WHO-Teq)|Dioxins and furans (PCDDs/PCDFs) - (as WHO-Teq)}} || 0.0001 || 0.0001
|-
| 43. || {{דוכיווני|פחמימנים הלוגניים מומסים|Dissolved Organic Halogens (DOX)}} || אין חובת דיווח || 10
|-
| 44. || {{דוכיווני|דיורון|Diuron}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 45. || {{דוכיווני|אנדוסולפן|Endosulphan}} || 1 || 1
|-
| 46. || {{דוכיווני|אנדרין|Endrin}} || 1 || 0.1
|-
| 47. || {{דוכיווני|אתיל בנזן|Ethyl benzene}} || 200 || 100
|-
| 48. || {{דוכיווני|אתילן אוקסיד|Ethylene Oxide}} || 5 || 10
|-
| 49. || {{דוכיווני|פלואורידים (מחושב כפלואור כללי)|Fluorides (as total F)}} || אין חובת דיווח || 25
|-
| 50. || {{דוכיווני|פלואור בכל תרכובותיו האנאורגאניות (מחושב כמימן פלואורי)|Fluorine &amp; inorganic compounds (as HF)}} || 5,000 || אין חובת דיווח
|-
| 51. || {{דוכיווני|פורמאלדהיד|Formaldehyde}} || 10 || 1
|-
| 52. || {{דוכיווני|תרכובות אורגניות הלוגניות (מחושב כ-AOX)|Halogenated organic compounds (as AOX)}} || אין חובת דיווח || 1,000
|-
| 53. || {{דוכיווני|הלונים|Halons}} || 1 || אין חובת דיווח
|-
| 54. || {{דוכיווני|הפטאכלור|Heptachlor}} || 1 || 1
|-
| 55. || {{דוכיווני|הקסהברומוביפניל|Hexabromobiphenyl (HBB)}} || 0.1 || 0.1
|-
| 56. || {{דוכיווני|הקסברומודיפניל אתר|Hexabromodiphenyl ether}} || 0.1 || 0.1
|-
| 57. || {{דוכיווני|הקסהכלורובנזן|Hexachlorobenzene (HCB)}} || 10 || 0.1
|-
| 58. || {{דוכיווני|הקסאכלורו בוטדיאן|Hexachlorobutadiene (HCBD)}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 59. || {{דוכיווני|1‏,2‏,3‏,4‏,5‏,6–הקסכלורוציקלוהקסן|1,2,3,4,5,6-hexachlorocyclohexane (HCH)}} || 10 || 1
|-
| 60. || {{דוכיווני|פחמנים הדרוכלורופלואורים|Hydrochlorofluorocarbons (HCFCs)}} || 1 || אין חובת דיווח
|-
| 61. || {{דוכיווני|פחמנים הידרופלואורים|Hydro-fluorocarbons (HFCs)}} || 100 || אין חובת דיווח
|-
| 62. || {{דוכיווני|מימן ציאנידי|Hydrogen cyanide (HCN)}} || 200 || אין חובת דיווח
|-
| 63. || {{דוכיווני|מימן גופרי|Hydrogen sulfide (H&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;S)}} || 1,000 || אין חובת דיווח
|-
| 64. || {{דוכיווני|איזופרוטורון|Isoproturon}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 65. || {{דוכיווני|עופרת בכל תרכובותיה (מחושב כעופרת)|Lead &amp; compounds (as Pb)}} || 10 || 0.2
|-
| 66. || {{דוכיווני|לינדן|Lindane}} || 1 || 1
|-
| 67. || {{דוכיווני|מנגן בכל תרכובותיו (מחושב כמנגן)|Manganese &amp; compounds (as Mn)}} || 2 || 25
|-
| 68. || {{דוכיווני|כספית בכל תרכובותיה (מחושב ככספית)|Mercury &amp; compounds (as Hg)}} || 0.5 || 0.01
|-
| 69. || {{דוכיווני|מתאן|Methane (CH&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;)}} || 10,000 || אין חובת דיווח
|-
| 70. || {{דוכיווני|מתיל איזובוטיל קטון|Methyl isobutyl ketone}} || 200 || 2,000
|-
| 71. || {{דוכיווני|שמן מינרלי|Mineral Oil}} || אין חובת דיווח || 500
|-
| 72. || {{דוכיווני|מירקס|Mirex}} || 1 || 0.1
|-
| 73. || {{דוכיווני|מוליבדן בכל תרכובותיו (מחושב כמוליבדן)|Molybdenum &amp; compounds (as Mo)}} || 2 || 0.2
|-
| 74. || {{דוכיווני|נפתלן|Naphthalene}} || 50 || 10
|-
| 75. || {{דוכיווני|ניקל בכל תרכובותיו (מחושב כניקל)|Nickel &amp; compounds (as Ni)}} || 2 || 1
|-
| 76. || {{דוכיווני|תחמוצות חנקן (מחושב כחנקן דו-חמצני)|Nitrogen oxides (as NO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}} || 50,000 || 250
|-
| 77. || {{דוכיווני|ניטרוס אוקסיד|Nitrous oxide (N&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;O)}} || 10,000 || אין חובת דיווח
|-
| 78. || {{דוכיווני|תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן|Non-methane Volatile organic compounds (NMVOC)}} || 1,000 || אין חובת דיווח
|-
| 79. || {{דוכיווני|נונילפנול אתוכסילט וחומרים דומים (חומרים פעילי שטח נוניוניים קשי פירוק אחרים)|Nonylphenol ethoxylates (NP/NPEs) and related substances}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 80. || {{דוכיווני|תרכובות אורגנו-טין (מחושב כבדיל כללי)|Organotin compounds (as total Sn)}} || אין חובת דיווח || 50
|-
| 81. || {{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ-10 מיקרומטר|Particulate matter (PM10)}} || 10,000 || אין חובת דיווח
|-
| 82. || {{דוכיווני|פנטהברומודיפניל אתר|Pentabromodiphenyl ether}} || 1 || 1
|-
| 83. || {{דוכיווני|פנטהכלורובנזן|Pentachlorobenzene}} || 1 || 1
|-
| 84. || {{דוכיווני|פנטכלורופנול|Pentachlorophenol (PCP)}} || 10 || 1
|-
| 85. || {{דוכיווני|פחמנים רב-פלואורים|Perfluorocarbons (PFCs)}} || 100 || אין חובת דיווח
|-
| 86. || {{דוכיווני|פרפלואורואוקטניל גופריתי ופרפלואורואוקטן סולפוניל פלואורי |Perfluorooctanyl sulphate (PFOS) &amp; perfluorooctane sulfonyl fluoride (PFOS-F)}} || 1 || 0.1
|-
| 87. || {{דוכיווני|פנולים (מחושב כפחמן כללי)|Phenols (as total C)}} || 2 || 10
|-
| 88. || {{דוכיווני|בי-פנילים מוכלרים|Polychlorinated biphenyls (PCBs)}} || 0.1 || 0.1
|-
| 89. || {{דוכיווני|פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים|Polycyclic aromatic hydrocarbons (PAHs)}} || 25 || 1
|-
| 90. || {{דוכיווני|סלניום בכל תרכובותיו (מחושב כסלניום)|Selenium &amp; compounds (as Se)}} || 10 || 1
|-
| 91. || {{דוכיווני|כסף|Silver}} || 2 || 2
|-
| 92. || {{דוכיווני|סימזין|Simazine}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 93. || {{דוכיווני|נתרן|Sodium}} || אין חובת דיווח || 2,500
|-
| 94. || {{דוכיווני|סטירן|Styrene}} || 20 || 5
|-
| 95. || {{דוכיווני|תחמוצות גופרית (מחושב כגופרית דו-חמצנית)|Sulfur oxide (as SO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}} || 50,000 || אין חובת דיווח
|-
| 96. || {{דוכיווני|גופרית שש-פלואורית|Sulphur hexafluoride (SF&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;)}} || 50 || אין חובת דיווח
|-
| 97. || {{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף|Suspended particulate matter}} || 10,000 || אין חובת דיווח
|-
| 98. || {{דוכיווני|טטרכלורואתילן|Tetrachloroethylene (PERC)}} || 10 || 10
|-
| 99. || {{דוכיווני|טולואן|Toluene}} || 20 || 20
|-
| 100. || {{דוכיווני|חנקן כללי|Total Nitrogen}} || אין חובת דיווח || 250
|-
| 101. || {{דוכיווני|פחמן אורגני כללי (מחושב כפחמן כללי או כצריכת חמצן כימית (צח&quot;כ)/3)|Total organic carbon (TOC) (as total C or COD/3)}} || אין חובת דיווח || 1,000
|-
| 102. || {{דוכיווני|זרחן כללי|Total phosphorus}} || אין חובת דיווח || 25
|-
| 103. || {{דוכיווני|טוקסאפן|Toxaphene}} || 1 || 1
|-
| 104. || {{דוכיווני|טריבוטילטין בכל תרכובותיו|Tributyltin &amp; compounds}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 105. || {{דוכיווני|טריכלורובנזן|Trichlorobenzenes (TCBs)}} || 10 || אין חובת דיווח
|-
| 106. || {{דוכיווני|טריכלורואתילן|Trichloroethylene}} || 20 || 10
|-
| 107. || {{דוכיווני|1,1,1–טריכלורואתן|1,1,1-trichloroethane}} || 100 || 10
|-
| 108. || {{דוכיווני|2,2,1,1–טטרהכלורואתן|1,1,2,2-tetrachloroethane}} || 50 || אין חובת דיווח
|-
| 109. || {{דוכיווני|טריפלורלין|Trifluralin}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 110. || {{דוכיווני|טריפנילטין בכל תרכובותיו|Triphenyltin &amp; compounds}} || אין חובת דיווח || 1
|-
| 111. || {{דוכיווני|ואנאדיום בכל תרכובותיו (מחושב כוואנאדיום)|Vanadium &amp; compounds (as Va)}} || 20 || 2
|-
| 112. || {{דוכיווני|ויניל כלוריד|Vinyl Chloride}} || 2 || 1
|-
| 113. || {{דוכיווני|קסילן - כלל האיזומרים|Xylene - all isomers}} || 200 || 10
|-
| 114. || {{דוכיווני|אבץ בכל תרכובותיו (מחושב כאבץ)|Zinc &amp; compounds (as Zn)}} || 50 || 5
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[ההגדרה &quot;מפעל&quot; שבסעיף 2]] [[וסעיפים 5(ב)]] [[ו-34(ג)]]))) ====

: [[בתוספת זו]] -
: (1) בכל מקום שבו נקבעו הספק, כושר ייצור, קיבולת, כמויות או יחידות מדידה אחרות (להלן - הערכים), יחושבו אלה בהתאם לערכים מרביים אשר ניתן להגיע אליהם באמצעות המיתקנים במפעל או המפעל, אף אם בפועל מופעל המיתקן או המפעל בערכים נמוכים יותר;
: (2) פעילות תיחשב כסוג פעילות הנכלל בתוספת אם הערכים שווים לערך הקבוע לאותו סוג פעילות בטור ב' בה או עולים עליו, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

@ (תיקון: תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ד)
{|
! colspan=&quot;3&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}}
|-
! מס' !! ענף !! תחום פעילות !! סוג פעילות
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| 1. || תעשיות אנרגיה || ייצור ועיבוד דלקים || זיקוק גז ודלקים
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| 2. || תעשיות אנרגיה || ייצור ועיבוד דלקים || הפקת דלקים במצב צבירה גז, נוזל או מוצק, בקנה מידה תעשייתי
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| 3. || תעשיות אנרגיה || ייצור ועיבוד דלקים || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקני ניזול או גזיפיקציה של פחם או דלקים אחרים
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| 4. || תעשיות אנרגיה || ייצור ועיבוד דלקים || טחינת פחם סיבובית (Coal rolling mills) בקיבולת של 1 טון פחם לשעה
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| 5. || תעשיות אנרגיה || ייצור ועיבוד דלקים || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקני תעשייה לייצור מוצרי פחם ודלק מוצק נטול עשן (Solid smokeless fuel)
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| 6. || תעשיות אנרגיה || שריפת דלקים || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקן שריפה בהספק תרמי של 50 מגה וואט
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| 7. || תעשיות אנרגיה || שריפת דלקים || פעילות שנעשה בה שימוש בתנורי קוק (Coke Ovens)
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| 8. || מתכות || ייצור ועיבוד מתכות || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לקלייה וסינטור של עופרות מתכת לרבות סולפיד
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| 9. || מתכות || ייצור ועיבוד מתכות || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לייצור ברזל גולמי או פלדה (התכה ראשונית או שניונית) ובכלל זה יציקה רציפה, בעלי כושר ייצור של 2.5 טון לשעה
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| 10. || מתכות || עיבוד מתכות ברזיליות || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקני ערגול בכושר ייצור של 20 טון פלדה גולמית לשעה
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| 11. || מתכות || עיבוד מתכות ברזיליות || פעילות של נפחות או מסגרות (עם פטישים או מכבשים בעלי אנרגיה העולה על 50 קילו ג'אול למכבש/פטיש) בה נעשה שימוש בערך קלורי של 20 מגה וואט
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| 12. || מתכות || עיבוד מתכות ברזיליות || יישום גלוון או ציפוי מתכת (fused metal coats) בכושר ייצור של 2 טון פלדה גולמית לשעה
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| 13. || מתכות || עיבוד מתכות ברזיליות || פעילות שנעשה בה שימוש בבתי יציקה של מתכות ברזיליות בכושר ייצור של 20 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| 14. || מתכות || עיבוד מתכות לא ברזיליות || ייצור והפקה של מתכות לא ברזיליות גולמיות ממחצבים, עופרות, תרכיזים, או חומרי גלם שניוניים על ידי תהליכים מטאלורגיים, כימיים או אלקטרוליטיים
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| 15. || מתכות || עיבוד מתכות לא ברזיליות || התכה, כולל סגסוגות (alloyage), של מתכות לא ברזיליות, כולל מוצרים מוחזרים והפעלת בתי יציקה למתכות לא ברזיליות בכושר התכה העולה על 4 טון ליום לעופרת וקדמיום ו-20 טון ליום לכל שאר המתכות
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| 16. || מתכות || טיפול פני השטח של מתכות וחומרים פלסטיים || טיפול פני השטח של מתכות וחומרים פלסטיים על ידי תהליך כימי או אלקטרוליטי באמבטיות טיפול שנפחן הכולל 30 מטר מעוקב
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| 17. || תעשייה מינרלית || חציבה וכרייה || חציבה תת-קרקעית ופעילויות קשורות
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| 18. || תעשייה מינרלית || חציבה וכרייה || מחצבות פתוחות (Open cast mining), אם שטח החציבה או הכרייה האפקטיבי עולה על 250 דונם
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| 19. || תעשייה מינרלית || ייצור אספלט || ייצור אספלט
|- &lt;עוגן פרט 20&gt;
| 20. || תעשייה מינרלית || ייצור מלט, סיד ותחמוצת מגנזיום || ייצור מלט באמצעות כבשנים סובבים (Rotary Kilns) בעלי כושר ייצור של 500 טון ליום, או בכבשנים אחרים (furnaces) בעלי כושר ייצור של 50 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 21&gt;
| 21. || תעשייה מינרלית || ייצור מלט, סיד ותחמוצת מגנזיום || ייצור סיד בכבשנים בעלי כושר ייצור של 50 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 22&gt;
| 22. || תעשייה מינרלית || ייצור מלט, סיד ותחמוצת מגנזיום || ייצור תחמוצות מגנזיום בכבשנים בעלי כושר ייצור של 50 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 23&gt;
| 23. || תעשייה מינרלית || תעשייה מינרלית || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים ליצור זכוכית כולל סיבי זכוכית, בעלי כושר המסה של 20 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 24&gt;
| 24. || תעשייה מינרלית || תעשייה מינרלית || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים להמסה של חומרים מינרלים כולל יצור סיבים מינרליים, בעלי כושר המסה של 20 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 25&gt;
| 25. || תעשייה מינרלית || תעשייה מינרלית || מיתקנים להפקת אסבסט וליצור המבוסס על מוצרי אסבסט
|- &lt;עוגן פרט 26&gt;
| 26. || תעשייה מינרלית || תעשייה מינרלית || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים ליצור מוצרים קרמים על ידי שריפה, כגון רעפים, לבנים, אריחים או פורצלן, בעלי כושר ייצור של 75 טון ליום או עם כבשנים בעלי נפח של 4 מטרים מעוקבים ועם צפיפות השמה לכבשן של 300 קילוגרם למטר מעוקב
|- &lt;עוגן פרט 27&gt;
| 27. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור פחמימנים פשוטים (לינאריים או ציקליים, רוויים ושאינם רוויים, אליפטיים או ארומטיים)
|- &lt;עוגן פרט 28&gt;
| 28. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור פחמימנים המכילים חמצן כגון אלכוהולים, אלדהידים, קטונים, חומצות קרבוקסיליות, אסטרים, אצטטים, אתרים, פרוקסידים, שרפים אפוקסים
|- &lt;עוגן פרט 29&gt;
| 29. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור פחמימנים סולפורים
|- &lt;עוגן פרט 30&gt;
| 30. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור פחמימנים חנקתיים כגון אמינים, אמידים, תרכובות חנקתיות (Nitrous, nitro, nitrate), ניטרילים, ציאנטים, ואיזוציאנטים (Cyanates Isocyanates)
|- &lt;עוגן פרט 31&gt;
| 31. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור פחמימנים המכילים זרחן
|- &lt;עוגן פרט 32&gt;
| 32. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור פחמימנים הלוגנים
|- &lt;עוגן פרט 33&gt;
| 33. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור תרכובות אורגנו–מתכתיות
|- &lt;עוגן פרט 34&gt;
| 34. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור חומרים פלסטיים (פולימרים, סיבים סינתטיים וסיבים המבוססים על צלולוס)
|- &lt;עוגן פרט 35&gt;
| 35. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור גומי סינתטי
|- &lt;עוגן פרט 36&gt;
| 36. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור צבעים ופיגמנטים
|- &lt;עוגן פרט 37&gt;
| 37. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור חומרים פעילי שטח ודטרגנטים
|- &lt;עוגן פרט 38&gt;
| 38. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור גזים כגון אמוניה, כלור או מימן כלורי, פלואור או מימן פלואורי, תחמוצות פחמן, תרכובות גופרית, תחמוצות חנקן, מימן, דו-תחמוצת הגופרית, קרבוניל כלוריד
|- &lt;עוגן פרט 39&gt;
| 39. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור חומצות כגון חומצה כרומית, חומצה הידרופלואורית, חומצה זרחתית, חומצה חנקתית, חומצה הידרוכלורית, חומצה גופרתית, אולאום (Oleum), חומצות גופריתיות
|- &lt;עוגן פרט 40&gt;
| 40. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור בסיסים כגון אמוניום הדרוקסיד, פוטסיום הדרוקסיד, סודיום הידרוקסיד
|- &lt;עוגן פרט 41&gt;
| 41. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור מלחים כגון אמוניום כלוריד, פוטסיום כלורט, פוטסיום קרבונט, סודיום קרבונט, פרבורט, ניטרט כסף (Silver nitrate)
|- &lt;עוגן פרט 42&gt;
| 42. || תעשייה כימית || ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי || ייצור תרכובות אנאורגניות לא מתכתיות או תחמוצות מתכת או תרכובות אנאורגניות אחרות כגון סידן קרביד, סיליקון, סיליקון קרביד
|- &lt;עוגן פרט 43&gt;
| 43. || תעשייה כימית || ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי || ייצור דשנים המבוססים על זרחן, חנקן או אשלגן (תרכובות פשוטות או מורכבות)
|- &lt;עוגן פרט 44&gt;
| 44. || תעשייה כימית || ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי || ייצור ביוצידים (נגד מיקרואורגניזמים) או מוצרים בסיסיים להגנת הצומח
|- &lt;עוגן פרט 45&gt;
| 45. || תעשייה כימית || ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי || תהליכים כימיים וביולוגיים לייצור מוצרים פרמצבטיים כולל חומרי ביניים
|- &lt;עוגן פרט 46&gt;
| 46. || תעשייה כימית || ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי || ייצור חומרי נפץ
|- &lt;עוגן פרט 47&gt;
| 47. || פסולת ושפכים || פסולת מסוכנת ||
: טיפול או סילוק של פסולת מסוכנת בכמות של 10 טון ליום באמצעות אחת או יותר מפעילויות אלה:
: (1) טיפול ביולוגי;
: (2) טיפול פיסיקו–כימי;
: (3) בחישה או ערבוב לפני העברה לפעילויות מהסוגים המפורטים [[פרט 43|בטור ב' של פרטים 43]] [[ו-46 לתוספת זו]];
: (4) אריזה מחודשת לפני העברה לפעילויות מהסוגים המפורטים [[פרט 43|בטור ב' של פרטים 43]] [[ו-46 לתוספת זו]];
: (5) השבה או חידוש של ממיסים;
: (6) מיחזור או השבה של חומרים אנאורגאניים שאינם מתכות או תרכובות מתכת;
: (7) ענף תחום פעילות סוג פעילות חידוש של חומצות או בסיסים;
: (8) טיפול של רכיבים המשמשים למניעת זיהום;
: (9) טיפול של רכיבים מקטליזאטורים;
: (10) זיקוק מחודש של שמנים או שימוש מחודש אחר של שמן;
: (11) קיבוע פני השטח
|- &lt;עוגן פרט 48&gt;
| 48. &lt;!-- תיקון תשע&quot;ב --&gt; || פסולת ושפכים || פסולת מסוכנת || אחסון זמני, שאינו נכלל בפעילות מהסוגים המפורטים [[פרט 49|בטור ב' בפרט 49 לתוספת זו]], של פסולת מסוכנת לקראת פעילויות מהסוגים המפורטים [[פרט 47|בטור ב' בפרטים 47]], [[פרט 49|49]], [[פרט 50|50]] [[או 53 לתוספת זו]], בקיבולת של 50 טון, למעט אחסון זמני לפני איסוף באתר שבו מיוצרת הפסולת
|- &lt;עוגן פרט 49&gt;
| 49. || פסולת ושפכים || פסולת מסוכנת || אחסון תת-קרקעי של פסולת מסוכנת בקיבולת של 50 טון לרבות אחסון זמני כאמור
|- &lt;עוגן פרט 50&gt;
| 50. || פסולת ושפכים || סילוק או טיפול בפסולת במיתקנים לשריפה או טיפול תרמי בפסולת || סילוק או טיפול בפסולת במיתקנים לשריפה או לטיפול תרמי, בפסולת לא מסוכנת - בקיבולת של 3 טון לשעה, ובפסולת מסוכנת - בקיבולת של 10 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 51&gt;
| 51. || פסולת ושפכים || פסולת לא מסוכנת ||
: סילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת של 50 טון ליום הכוללת אחת או יותר מפעילויות אלה, למעט טיפול בשפכים שאינם שפכי תעשייה:
: (1) טיפול ביולוגי;
: (2) טיפול פיסיקו–כימי;
: (3) טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
: (4) טיפול בבוצה או אפר;
: (5) טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם
|- &lt;עוגן פרט 52&gt;
| 52. || פסולת ושפכים || פסולת לא מסוכנת ||
: טיפול או שילוב של טיפול וסילוק, של פסולת לא מסוכנת בקיבולת של 50 טון ליום הכוללת אחת או יותר מפעילויות אלה, למעט טיפול בשפכים שאינם שפכי תעשייה:
: (1) טיפול ביולוגי;
: (2) טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
: (3) טיפול בבוצה או אפר;
: (4) טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם
|- &lt;עוגן פרט 53&gt;
| 53. || פסולת ושפכים || הטמנה || תפעול מטמנות בקיבולת של 10 טון ליום או בקיבולת כללית העולה על 25,000 טון
|- &lt;עוגן פרט 54&gt;
| 54. || פסולת ושפכים || תחנת מעבר לפסולת ||
: מיתקן נייח וקבוע שבו נעשה אחד מאלה:
: (1) העברה של פסולת במהלך פינויה וסילוקה מכלי קיבול אחד, לרבות רכב להובלת אשפה, לכלי קיבול אחר;
: (2) מיון של פסולת לרכיביה לצורכי מיחזור או לשימוש חוזר
|- &lt;עוגן פרט 55&gt;
| 55. || פסולת ושפכים || כילוי או מיחזור של פגרי בעלי חיים ופסדים || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לכילוי או מיחזור של פגרי בעלי חיים ופסדים, בקיבולת של 10 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 56&gt;
| 56. || פסולת ושפכים || טיפול או סילוק שפכים || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לטיפול או סילוק של שפכים בספיקה של 1,000 מטר מעוקב ליום
|- &lt;עוגן פרט 57&gt;
| 57. || פסולת ושפכים || טיפול או סילוק שפכים תעשייתיים || טיפול או סילוק של שפכים שהם תוצר של פעילויות מהסוגים המפורטים [[בטור ב' לתוספת זו]]
|- &lt;עוגן פרט 58&gt;
| 58. || אחר || ייצור תעשייתי של נייר ועץ || ייצור עיסה מעץ או מחומרים סיביים אחרים
|- &lt;עוגן פרט 59&gt;
| 59. || אחר || ייצור תעשייתי של נייר ועץ || ייצור נייר וקרטון בכושר ייצור העולה על 20 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 60&gt;
| 60. || אחר || ייצור תעשייתי של נייר ועץ || ייצור אחד או יותר מהלוחות מבוססי עץ להלן: שבבית (particleboard), סיבית (fibreboard) או לוח בנאים (oriented strand board) - ביכולת ייצור העולה על 600 מטר מעוקב ליום
|- &lt;עוגן פרט 61&gt;
| 61. || אחר || שימור וחיסום עץ || שימור וחיסום עץ ומוצרי עץ בעזרת כימיקלים בקיבולת העולה על 50 מטר מעוקב ליום
|- &lt;עוגן פרט 62&gt;
| 62. || אחר || טקסטיל || פעילויות מקדימות כגון שטיפה, הלבנה, מירצור או צביעת חוטים או טקסטיל, בכושר ייצור של 10 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 63&gt;
| 63. || אחר || עיבוד עורות || עיבוד עורות תעשייתי
|- &lt;עוגן פרט 64&gt;
| 64. || אחר || שימוש בממיסים || טיפול פני שטח של חומרים, רכיבים או מוצרים, באמצעות ממסים אורגניים בכמות של 150 קילוגרם לשעה או 200 טון לשנה, במיוחד להדפסה, ציפוי, ניקוי משמנים, עמידות למים, צביעה, ניקוי או אימפרגנציה וכדומה
|- &lt;עוגן פרט 65&gt;
| 65. || אחר || ייצור פחם || פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לייצור פחם (hard burnt coal) או אלקטרוגרפיט על ידי שריפה או גרפיטיזציה
|- &lt;עוגן פרט 66&gt;
| 66. || אחר || בנייה, צביעה או הסרת צבע מאניות || בנייה, צביעה או הסרת צבע מאניות באורך של 100 מטר
|- &lt;עוגן פרט 67&gt;
| 67. || אחר || תפיסת זרמי CO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; || תפיסת זרמי פחמן דו-חמצני לאחסון גאולוגי, מפעילויות מהסוגים המפורטים [[בטור ב' בתוספת זו]]
|- &lt;עוגן פרט 68&gt;
| 68. || אחר || התפלת מים || התפלת מים בספיקה של 30 מיליון מטר מעוקב בשנה
|- &lt;עוגן פרט 69&gt;
| 69. || חקלאות || גידול מקנה אינטנסיבי || מיתקנים לגידול אינטנסיבי של חזירים בקיבולת של 2,000 חזירים (אשר משקלם עולה על 30 קילוגרם) או 750 חזירות (נקבות)
|- &lt;עוגן פרט 70&gt;
| 70. || חקלאות || גידול עופות אינטנסיבי || מיתקנים לגידול עופות בקיבולת של 40,000 עופות
|- &lt;עוגן פרט 71&gt;
| 71. &lt;!-- תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ד --&gt; || חקלאות || חקלאות מים || מיתקנים לגידול דגים או רכיכות, בים או ביבשה, בקיבולת של 1,000 טון דגים או רכיכות לשנה
|- &lt;עוגן פרט 72&gt;
| 72. || תעשיית מזון ומשקאות || ייצור מוצרי מזון ומשקאות || שחיטה של בעלי חיים בקיבולת של 50 טון ליום
|- &lt;עוגן פרט 73&gt;
| 73. || תעשיית מזון ומשקאות || ייצור מוצרי מזון ומשקאות ||
: טיפול ועיבוד, של חומרי גלם אלה, בין אם עובדו קודם לכן ובין אם לא, המיועדים לייצור מוצרי מזון, משקאות או מזון לבעלי חיים:
: (1) חומרי גלם מהחי (למעט חלב) בכושר ייצור של 75 טון ליום;
: (2) חומרי גלם מהצומח בכושר ייצור של 300 טון ליום, ואולם אם המפעל עובד לא יותר מ-90 ימים מצטברים בשנה, בכושר ייצור של 600 טון ליום;
: (3) חומרי גלם מהחי ומהצומח, במוצר אחד או במוצרים נפרדים, בכושר ייצור כמפורט להלן:
:: (1) 75 טון, אם A שווה או עולה על 10;
:: (2) &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;[300 &amp;minus; (22.5*A)]&lt;/span&gt; טון, אם A נמוך מ((-))10;
:: בפרט זה, &quot;A&quot; - החלק היחסי של חומר גלם מהחי (באחוז משקלי) מכושר הייצור של המוצרים הסופיים; אריזה לא תיכלל במשקל המוצר הסופי
:: פרט זה לא יחול אם חומר הגלם הוא חלב בלבד
|- &lt;עוגן פרט 74&gt;
| 74. || תעשיית מזון ומשקאות || ייצור מוצרי מזון ומשקאות || טיפול ועיבוד חלב בלבד, אם כמות תשומת החלב עולה על 200 טון ליום
|}

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ&quot;ה באדר התשע&quot;ב (19 במרס 2012).

&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* גלעד ארדן השר להגנת הסביבה
* שמעון פרס נשיא המדינה
* ראובן ריבלין יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>mv1n2fbkqw6uci5432nsfme7898b4uk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>352794</id>
    <revision>
      <id>3080290</id>
      <parentid>3070026</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T06:02:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3080278]</comment>
      <origin>3080290</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="99957" sha1="iq48hm6wcvwt2rwy3zu5r6moyaqcwtq" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע״ב–2012}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000233}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ב, 238|חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301394.pdf}}, {{ח:תיבה|451|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2362.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 182|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ד, 990|שינוי התוספת השנייה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7359.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ד, 4502|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6773.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 3382|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7202.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 2661|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7433.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 4550|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7683.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 4838|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-4838.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 3307|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-8651.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3236|הודעה על עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-9388.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3281|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10175.pdf}}, {{ח:תיבה|3346|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-10179.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 3922|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11131.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 3603|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12064.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 2714|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13085.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 9518|הודעה בדבר עדכון סכומי עיצום כספי|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-14909.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרות ופרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: חובות דיווח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מרשם פליטות והעברות ורשימת מצאי, והעמדתם לעיון הציבור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרות ופרשנות}}

{{ח:סעיף|1|מטרות החוק}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל, לעודד מפעלים להפחית פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת לסביבה וכן ליצור כלי מסייע לקבלת החלטות, למחקר ולקביעת מדיניות מקיימת המבוססת על צדק סביבתי, בין השאר באמצעות כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הטלת חובות דיווח על מפעלים לעניין פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת מהמפעלים לסביבה;
{{ח:תת|(2)}} יצירת מרשם פומבי ונגיש לציבור בכל עת, הכולל מידע על פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת ממפעלים לסביבה;
{{ח:תת|(3)}} עריכתה ופרסומה של רשימת מצאי הכוללת מידע על חומרים מזהמים ופסולת שנפלטו או שהועברו ממקורות שונים לסביבה;
{{ח:ת}} והכל לשם הבטחת קיומה של סביבה נאותה, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, למניעה ולצמצום של מפגעים סביבתיים ובריאותיים, לשיפור איכות החיים והסביבה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מפעל“ – לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מי שמפעיל מפעל או מחזיק בו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהוא בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מפעל או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל היתר או רישיון כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברה“ – פינוי כדין של חומר מזהם או של פסולת אל מחוץ לתחום המפעל לשם סילוק או טיפול, לרבות הזרמת שפכים למיתקן טיהור שפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מזהם“ – חומר או קבוצה של חומרים, לרבות חומר כימי או ביולוגי, במצב צבירה מוצק, נוזלי או גזי, וכן חומר מוצא לחומר כאמור שנוכחותם בסביבה גורמת או עלולה לגרום –
{{ח:תתת|(1)}} לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכס או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח;
{{ח:תתת|(2)}} לשינוי באקלים, במזג האוויר או במידת הראות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק אוויר נקי“ – {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופש המידע“ – {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול“ – פינוי של חומר או של חפץ מהמפעל כדי לעשות בו שימוש או להכינו לשימוש, לרבות טיהור, השבה, מיחזור או הפקת אנרגיה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן שלבי ביניים בתהליך כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מערך טכני במפעל, שבו מתבצעת פעילות שעשויה להשפיע על פליטה של חומרים מזהמים; לעניין זה, ”פעילות“ – לרבות פעילות עזר שיש לה קשר טכני עם הפעילות העיקרית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מקום שמתבצעת בו, או בחלק ממנו, פעילות בענף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ שבתוספת השנייה}} בתחום פעילות המנוי לצדו באותו טור, שהיא מסוג הפעילויות המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ שבתוספת האמורה}}, וכן כל פעולה, מיתקן או תהליך נלווים המתקיימים באותו מקום, המשפיעים או העלולים להשפיע על פליטה או על העברה של חומרים מזהמים או של פסולת לסביבה, ובכלל זה צנרת הולכה של מפעל המצויה מחוצה לו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרכיבי הסביבה“ – קרקע, אוויר, ים או מקור מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סילוק“ – פינוי של חומר או חפץ מהמפעל שלא כדי לעשות בו שימוש או להכינו לשימוש, בין למטרה שנועד לה מלכתחילה ובין למטרה אחרת, לרבות הטמנה ושריפה שלא לשם הפקת אנרגיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פליטה“ – יציאה של חומר מזהם למרכיב ממרכיבי הסביבה שאינה תוצאה של העברה, בין שהיציאה כאמור צפויה ובין שאינה צפויה או נובעת מתקלה, בין שהיא מתבצעת ממיתקן המיועד לאותה פליטה ובין שאינה מתבצעת ממיתקן כאמור, לרבות פינוי שפכים שאינם מיועדים להזרמה למיתקן טיהור שפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסולת“ – חומר או חפץ שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השימוש בו אסור לפי דין;
{{ח:תתת|(2)}} יש כוונה להעבירו לסילוק או לטיפול;
{{ח:תתת|(3)}} הוא סולק או טופל;
{{ח:תתת|(4)}} יש חובה לפי דין להעבירו לסילוק או לטיפול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צריכת אנרגיה“ – צריכה של חשמל, קיטור, או דלק כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק אוויר נקי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשם“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים“ – פסולת נוזלית המכילה חומר מזהם, בין בצורתה הגולמית ובין לאחר טיפול, לרבות מי קולחין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – השר להגנת הסביבה.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: חובות דיווח}}

{{ח:סעיף|3|חובת דיווח שנתי של מפעלים}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חומר מזהם“ – חומר או קבוצה של חומרים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור א׳ שבתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כמות הסף“ – הכמות הקבועה לצד חומר מזהם {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ שבתוספת הראשונה}}, בהתאם למרכיב הסביבה שאליו נפלט אותו חומר מזהם, לרבות העברה בשפכים; לעניין כמות הסף, תחושב כמות החומר המזהם הנפלט לקרקע, לים, למקור מים או המועבר בשפכים, באופן מצטבר.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מפעל ימסור לרשם, אחת לשנה, לא יאוחר מיום 31 במרס של אותה שנה, דיווח על המפעל כמפורט להלן, לגבי שנת הכספים שקדמה למועד הדיווח (בחוק זה – דיווח שנתי):
{{ח:תתת|(1)}} הכמות של כל חומר מזהם שנפלט לכל אחד ממרכיבי הסביבה במפעל או ממנו אם כמות זו שווה לכמות הסף או עולה עליה;
{{ח:תתת|(2)}} הכמות של כל חומר מזהם שהועבר בשפכים מהמפעל אם כמות זו שווה לכמות הסף או עולה עליה;
{{ח:תתת|(3)}} ציון קיומה של פליטה של חומר מזהם במפעל או ממנו או העברה של חומר מזהם בשפכים אם כמות הפליטה או ההעברה כאמור נמוכה מכמות הסף;
{{ח:תתת|(4)}} פירוט אם פליטה של חומר מזהם או העברה של חומר מזהם בשפכים, כולה או חלקה, היא תוצאה של תקלה, ולעניין פסקאות (1) ו־(2) – כמות הפליטה או ההעברה שנבעה מהתקלה;
{{ח:תתת|(5)}} כמות וסוג הפסולת שהועברה מהמפעל, פירוט הכמות שהועברה לסילוק והכמות שהועברה לטיפול, הגורם שאליו הועברה הפסולת וסוג הטיפול או הסילוק שיבצע, ולעניין העברה של שפכים – הגורם שאליו הועברו השפכים וסוג הטיפול שיבצע;
{{ח:תתת|(6)}} צריכת המים וצריכת האנרגיה של המפעל;
{{ח:תתת|(7)}} השיטה שלפיה חושבו הכמויות כאמור בפסקאות (1), (2) ו־(5) וכן צריכת המים וצריכת האנרגיה כאמור בפסקה (6);
{{ח:תתת|(8)}} פרטים על המפעל, ובכלל זה שם המפעל, כתובת, נקודות ציון של מיקומו הגאוגרפי, תחום או תחומי פעילות, סוג פעילות ופרטי בעל המפעל.
{{ח:תת|(ג)}} דיווח שנתי ייערך ויימסר במתכונת שהורה עליה הרשם, והוא ילווה בתצהיר מאת בעל המפעל, שבו הוא מצהיר כי המידע הנכלל בדיווח השנתי הוא אמיתי ושלם, ולעניין בעל מפעל שהוא תאגיד – ילווה הדיווח השנתי בתצהיר מאת המנהל הכללי.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע כי על בעל מפעל להמציא סקירה, אישור או חוות דעת, לאימות הדיווח השנתי.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בעל מפעל רשאי להגיש לרשם, שישים ימים לפחות לפני המועד להגשת דיווח שנתי כאמור בסעיף קטן (ב), בקשה מנומקת בכתב לדחיית מועד הדיווח השנתי; לבקשה כאמור יצורף תצהיר מאת בעל המפעל המאמת את העובדות התומכות בבקשה.
{{ח:תתת|(2)}} ראה הרשם כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, להיענות לבקשה לפי פסקה (1), כולה או חלקה, ורשאי הוא להתנות זאת בתנאים כפי שיראה לנכון; הרשם יחליט בבקשה כאמור בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו; החלטת הרשם והנימוקים לה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
{{ח:תת|(ו)}} חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול על מי שהיה למפעל לאחר תחילתה של שנת כספים, לגבי אותה שנה.

{{ח:סעיף|4|תקנות לעניין דיווחים נוספים}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת בעל מפעל למסור לרשם דיווחים נוספים על הדיווח השנתי, על אודות כמות של חומר מזהם, שפכים או פסולת, שנפלטו או שהועברו מהמפעל או ממיתקניו, וכן על אודות ריכוז או קצב הפליטה של חומר מזהם או שפכים, ובכלל זה הוראות לעניין דיגום או ניטור, וכן הוראות לעניין תדירות הדיווח ומתכונתו.

{{ח:סעיף|5|הגשת דיווח מאוחד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם רשאי להורות לכמה בעלי מפעלים למסור דיווח שנתי או דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, במשותף, לאחר שנתן להם הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם בכתב לעניין זה, אם ראה שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המפעלים פועלים באותו מקום ופעילותם משותפת;
{{ח:תתת|(2)}} הפליטות או ההעברות של אותם מפעלים, כולן או חלקן, משותפות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (א), אף אם פעילות אחד או יותר ממקבלי ההוראה באותו מקום היא בהיקף קטן מהערך הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ בתוספת השנייה}} לצד אותה פעילות, ובלבד שהיקף הפעילות המשותפת שווה לערך האמור או עולה עליו.

{{ח:סעיף|6|שיטת חישוב מיטבית}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מפעל יחשב את הנתונים המפורטים להלן באמצעות שיטת חישוב מיטבית:
{{ח:תתת|(1)}} כמויות החומרים המזהמים והפסולת שיש לדווח עליהם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)(1), (2) ו־(5)}};
{{ח:תתת|(2)}} צריכת המים וצריכת האנרגיה של המפעל, שיש לדווח עליהן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)(6)}};
{{ח:תתת|(3)}} כמויות, ריכוזים וקצב פליטה של חומרים מזהמים, שפכים ופסולת שיש לדווח עליהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי להורות על שיטת חישוב מיטבית שתכלול בין השאר שיטות חישוב לקביעת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), ורשאי הוא לקבוע לגבי כל שיטה את דרכי ביצועה; על אף הוראות סעיף קטן (א), הורה הרשם כאמור, יחושבו הנתונים לפי הוראותיו.
{{ח:תת|(ג)}} שיטת חישוב מיטבית לפי סעיף קטן (א) או (ב) תיקבע, בין השאר, בהתאם לשיטות חישוב בין־לאומיות מקובלות בעניינים אלה.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”שיטת חישוב מיטבית“ – שיטת חישוב המביאה למידע מדויק ככל הניתן, בהתבסס על נתונים הזמינים באורח סביר למפעל המדווח; לעניין זה, ”שיטת חישוב“ – לרבות חישובים, דיגום, שקילה, ניטור, מדידה, מדידה לא ישירה, מקדמי פליטה, הערכות הנדסיות, או כל שיטה אחרת המשמשת לשם קביעת נתונים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3).

{{ח:סעיף|7|מידע נוסף}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, רשאים לדרוש מבעל מפעל להמציא להם –
{{ח:תתת|(1)}} כל מידע, נתון או חישוב, לרבות נתונים ששימשו לעריכת דיווחים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}}, או נתונים כספיים, דוחות וחשבונות, הנדרשים לעריכה או לאימות של דיווחים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|הסעיפים האמורים}};
{{ח:תתת|(2)}} כל נתון הדרוש להערכת היעילות הסביבתית של המפעל; נתונים שנמסרו לפי פסקה זו לא יפורסמו.
{{ח:תת|(ב)}} נדרש בעל מפעל להמציא מידע כאמור בסעיף קטן (א), ימציאו במועד, באופן ולגבי שנות הדיווח שצוינו בדרישה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”יעילות סביבתית“ – היחס שבין כמויות החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת הנפלטים או מועברים מהמפעל ובין היקף פעילותו של המפעל או היחס שבין צריכת האנרגיה של המפעל ובין היקף פעילותו.

{{ח:סעיף|8|הוראת תיקון או השלמה}}
{{ח:תת|(א)}} מצא הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, כי בעל מפעל מסר בדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}} מידע שאינו נכון או אינו שלם, רשאי הוא להורות לו לתקן את הדיווח האמור או להשלימו, במועד ובאופן שייקבעו בהוראה.
{{ח:תת|(ב)}} על מסירת הוראה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|9|שמירת מידע}}
{{ח:תת|(א)}} בעל מפעל ישמור דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}}, וכן מידע, נתון או חישוב שעליו התבסס לשם עריכת הדיווחים האמורים (בסעיף זה – מידע), במשך חמש שנים לפחות מיום מסירת הדיווח.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, רשאים לעיין במידע כאמור בסעיף קטן (א), ולקבל העתק נכון ממנו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מרשם פליטות והעברות ורשימת מצאי, והעמדתם לעיון הציבור}}

{{ח:סעיף|10|מרשם פליטות והעברות}}
{{ח:ת}} הרשם ינהל מרשם של פליטות והעברות של חומרים מזהמים והעברות של פסולת (בחוק זה – מרשם), שיכלול את הדיווחים השנתיים שנמסרו לרשם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, וכן ציון או דירוג היעילות הסביבתית של מפעלים שלגביהם נדרשו נתונים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(2)}}.

{{ח:סעיף|11|רשימת מצאי}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם יערוך, אחת לשבע שנים, רשימת מצאי הכוללת מידע על כמויות של חומרים מזהמים, שפכים ופסולת הנפלטים למרכיבי הסביבה השונים או מועברים, בין כתוצאה מפעילות מפעלים ובין ממקורות אחרים, הידועות לו על פי דיווחים שנתיים או ממקורות מידע אחרים, בכל שטח המדינה או בחלקה, וכן את שיטת החישוב של הכמויות האמורות (בחוק זה – רשימת מצאי).
{{ח:תת|(ב)}} סוגי החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת שייכללו ברשימת המצאי וכן סוגי מקורות הפליטה או ההעברה (בסעיף זה – סוג המידע), ייקבעו על ידי הרשם, בין השאר, על פי מידת שכיחותם ומידת הסיכון לבריאות הציבור או לסביבה; בטרם יקבע את סוג המידע, יפרסם הרשם באתר האינטרנט של המשרד, את סוג המידע שבכוונתו לכלול ברשימת המצאי להערות הציבור, במשך זמן סביר.
{{ח:תת|(ג)}} לשם ביצוע חובותיו לפי סעיף זה רשאי הרשם לדרוש מרשות ציבורית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|בחוק חופש המידע}}, למסור לו כל מידע בדבר פליטות או העברות של חומר מזהם, שפכים או פסולת, או מידע הנדרש לשם קביעת פליטות או העברות כאמור, וכן בדבר צריכת מים וצריכת אנרגיה; נדרשה רשות ציבורית להמציא מידע כאמור, תמציאו במועד, באופן ולגבי התקופות שצוינו בדרישה.

{{ח:סעיף|12|העמדת המרשם ורשימת המצאי לעיון הציבור}}
{{ח:תת|(א)}} המרשם ורשימת המצאי יועמדו לעיון הציבור, בלא תשלום, בין השאר באמצעות מערכת מידע גאוגרפי (GIS), באתר האינטרנט של המשרד, ויעודכנו לכל הפחות אחת לשנה, לא יאוחר מיום 1 בספטמבר, באופן שיבטיח את נגישותם, את יכולת שמירתם, ואת אחזור המידע והפקת פלט מהם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשם לא יעמיד לעיון הציבור נתון הנכלל במרשם שמתקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מידע על אודות הגורם המטפל שאליו הועברה פסולת, למעט גורם מטפל בפסולת חומרים מסוכנים מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נתון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(6)}};
{{ח:תתת|(3)}} גורם ביטחוני בכיר, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי|בחוק אוויר נקי}}, אישר בחתימת ידו שגילוי הנתון עלול לפגוע בביטחון המדינה ואישור זה צורף לדיווח השנתי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשם רשאי שלא להעמיד לעיון הציבור נתון הנכלל במרשם עד למועד בדיקתו ואימותו אם יש לו יסוד סביר להניח כי אינו נכון או אינו שלם.
{{ח:תת|(ד)}} החליט הרשם שלא להעמיד נתון לעיון הציבור לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), למעט מידע כאמור בסעיף קטן (ב)(3), יפרסם במקום שבו היה אמור להתפרסם אותו נתון, הודעה בדבר החלטתו כאמור והנימוקים לה.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין נתון של סוג פסולת הנמסר לרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)(5)}}, רשאי הרשם להעמיד לעיון הציבור נתון מעובד.
{{ח:תת|(ו)}} לא מסר בעל מפעל דיווח כנדרש לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}}, יפרסם הרשם הודעה על כך, במקום שבו היה אמור להתפרסם אותו דיווח, לאחר שנתן לבעל המפעל הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו בכתב לעניין זה.

{{ח:סעיף|13|דיווח לכנסת}}
{{ח:תת|(א)}} השר יגיש, אחת לשנה, לא יאוחר מיום 31 בדצמבר, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח שיכלול בין השאר את סיכום הנתונים שדווחו לרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, מגמות בולטות בנתונים, וכן ניתוח והערכה נוספים של הנתונים – ככל שנערכו על ידי המשרד.
{{ח:תת|(ב)}} הדוח האמור בסעיף קטן (א) יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|14|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד – פי ארבעה מהקנס האמור:
{{ח:תתת|(1)}} לא מסר לרשם דיווח שנתי בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, או מסר דיווח שנתי חלקי או שאינו נכון;
{{ח:תתת|(2)}} לא מסר לרשם מסמכים נוספים שיש למוסרם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תתת|(3)}} לא מסר לרשם דיווח בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(4)}} לא חישב את כמויות החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת הכלולות בדיווח השנתי, בהתאם לשיטת החישוב המיטבית שהורה עליה הרשם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא המציא לרשם או לעובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, מידע, נתון או חישוב שנדרש להמציאו, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תתת|(6)}} לא תיקן את הדיווח השנתי או לא השלימו בהתאם להוראת הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}.
{{ח:תת|(ב)}} היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; בסעיף קטן זה, ”טובת הנאה או רווח“ – לרבות הוצאה שנחסכה או כל רווח שנבע מכך שנתון לפי חוק זה לא הועמד לעיון הציבור בשל עבירה כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|15|אחריות נושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} מעביד ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד, תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי המעביד או נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה, ולעניין עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)(1) רישה}} – גם דירקטור.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|16|עיצום כספי|תיקון: [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הרשם להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, בסכום של 10,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 12,180 ש״ח)}}, ואם הוא תאגיד – בסכום של 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2012; בשנת 2026, 121,800 ש״ח)}}:
{{ח:תת|(1)}} לא מסר לרשם דיווח שנתי בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, או מסר דיווח שנתי חלקי או שאינו נכון;
{{ח:תת|(2)}} לא מסר לרשם מסמכים נוספים שיש למוסרם בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תת|(3)}} לא מסר לרשם דיווח בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תת|(4)}} לא חישב את כמויות החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת הכלולות בדיווח השנתי, בהתאם לשיטת החישוב המיטבית שהורה עליה הרשם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}};
{{ח:תת|(5)}} לא המציא לרשם או לעובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, מידע, נתון או חישוב שנדרש להמציאו, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}};
{{ח:תת|(6)}} לא תיקן את הדיווח השנתי או לא השלימו בהתאם להוראת הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}};
{{ח:תת|(7)}} לא שמר דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}}, או מידע, נתון או חישוב שעליו התבסס לשם עריכת הדיווחים האמורים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.

{{ח:סעיף|17|הודעה על כוונת חיוב}}
{{ח:תת|(א)}} היה לרשם יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}} ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – מפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הרשם, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}}.

{{ח:סעיף|18|זכות טיעון}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}} רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשם, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|19|החלטת הרשם ודרישת תשלום}}
{{ח:תת|(א)}} טען המפר את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, יחליט הרשם, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הרשם, בין השאר, את נימוקי החלטתו, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}} ואת התקופה לתשלומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23|בסעיף 23}}.
{{ח:תתת|(2)}} החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום שלושים הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|20|הפרה נמשכת והפרה חוזרת}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|21|סכומים מופחתים}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, בשיעורים שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם) (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|תקנות הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם) (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשע״ד–2013}}.}}

{{ח:סעיף|22|סכום מעודכן של העיצום הכספי}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הרשם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} והורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|הסעיף האמור}}, יהיה סכום העיצום הכספי לפי הסכום המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|23|המועד לתשלום העיצום הכספי}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}.

{{ח:סעיף|24|פריסת תשלום עיצום כספי|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת ריבית שקלית, ממועד התשלום החודשי הראשון, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשם על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}.

{{ח:סעיף|25|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|26|ערעור על דרישת תשלום|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום שבאזור שיפוטו ניתנה החלטת הרשם להטיל על המפר עיצום כספי; ערעור כאמור יוגש בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הרשם או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת בידי בית המשפט, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|27|פרסום בדבר הטלת עיצום כספי}}
{{ח:תת|(א)}} הוטל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, יפרסם הרשם באתר האינטרנט של המשרד, פרטים כמפורט להלן, באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה בדבר הטלת עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל, ואם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים לגבי עיסוק המפר, ושמו – אם הוא תאגיד, ואולם הרשם רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} הוטל עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} והוגש עליו ערעור, יפרסם הרשם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הרשם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע}} או שמתקיים לגביהם סייג להעמדה לעיון הציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(3) לחוק זה}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|28|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשפ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}}, לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה}} לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|29|מינוי רשם}}
{{ח:ת}} השר ימנה, מבין עובדי המשרד, אדם שיהיו נתונות לו סמכויות הרשם לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|30|הוראות הרשם ופרסומן}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם רשאי לפרסם הוראות שנועדו להבטיח את שלמות המידע הכלול במרשם, מהימנותו ועקביותו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הרשם לעניין מתכונת הדיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ולעניין שיטת החישוב המיטבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, וכן הוראות כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהן, יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על פרסום הוראת הרשם באתר האינטרנט של המשרד ועל מועד כניסתה לתוקף, וכן על כל שינוי בה, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על מתן הוראות רשם לעניין שיטת חישוב מיטבית ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6474.pdf|י״פ תשע״ג, 5}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7178.pdf|תשע״ו, 2446}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7451.pdf|תשע״ז, 3652}}, {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-7504.pdf|5973}}).}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על מתן הוראות רשם נוספות לעניין שיטת חישוב מיטבית ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-6497.pdf|י״פ תשע״ג, 919}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על פרסום הוראות לעניין מתכונת הדיווח השנתי ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-11810.pdf|י״פ תשפ״ד, 1214}}).}}

{{ח:סעיף|31|ייעוד כספים}}
{{ח:ת}} קנס ועיצום כספי שהוטלו לפי חוק זה ישולמו לקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 10|סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}}.

{{ח:סעיף|32|גבייה}}
{{ח:ת}} על גבייה של קנס או עיצום כספי לפי חוק זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|33|תחולה על המדינה}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה יחול על המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), ראש הממשלה או שר הביטחון, רשאים לקבוע, בצו, בהסכמת השר, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגבי פליטות של חומרים מזהמים או העברות של חומרים מזהמים או של פסולת, שהן תוצאה של פעילות ביטחונית או מבצעית של גוף המשתייך למערכת הביטחון, מטעמים של חשש מהותי לפגיעה בביטחון המדינה או – לאחר התייעצות עם שר החוץ – ביחסי החוץ שלה; בהעדר הסכמה בין השרים לעניין צו לפי סעיף קטן זה, תובא המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו לפי סעיף קטן (ב) לא יעלה על שלוש שנים, ורשאי מי שקבע צו כאמור, בהסכמת השר, להאריך את תוקפו לתקופות נוספות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} צו לפי סעיף זה יפורסם ברשומות, אלא אם כן הורה ראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, שאין לפרסמו, כולו או חלקו, מטעמים של ביטחון המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} בקשות, מסמכים וכל מידע אחר שגוף המשתייך למערכת הביטחון חייב במסירתו לרשם או למי מטעמו לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – מידע), או מידע לגבי גוף כאמור שחייבים במסירתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ג)}}, שהם מסווגים, יימסרו רק למי שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה ולפי כללי אבטחת מידע הנהוגים בגוף החייב במסירת המידע, ואם לא היה בעל התאמה כאמור – למנהל הכללי של המשרד, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הטיפול באריזות#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התאמה ביטחונית מתאימה“ – התאמה ביטחונית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.

{{ח:סעיף|34|שמירת דינים}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, ואולם הוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק חופש המידע}} לא יחולו לעניין מידע העומד לעיון הציבור לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהכללת חומר או בציון כמות סף {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} כדי להתיר את הפליטה או ההעברה של חומר כאמור או בכמות כאמור, אם היא אסורה לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהכללת תחום פעילות או סוג פעילות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} כדי להתיר את הפעילות האמורה אם היא אסורה לפי כל דין.

{{ח:סעיף|35|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע כי דיווח שאדם חייב למוסרו לשר, למשרד, או לעובד המשרד, לפי דין או לפי היתר, ייערך ויימסר בהתאם למתכונת הדיווח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, וכי הנתונים שיימסרו יחושבו לפי שיטת חישוב מיטבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}.
{{ח:תת|(ג)}} קבע השר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} או לפי סעיף קטן (ב), רשאי הוא לקבוע כי האמור בהן יחול על אף האמור בכל דין או היתר, למעט הוראות שנקבעו בחוק; קבע השר הוראות כאמור, הן יחולו רק לעניין דיווח לגורמים המנויים בסעיף קטן (ב), ואין בהן כדי לשנות מהוראות דיווח שנקבעו בכל דין או היתר לכל גורם אחר.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”היתר“ – לרבות צו, תכנית, רישיון עסק או רישיון אחר.

{{ח:סעיף|36|שינוי התוספות}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את התוספות, לאחר שפרסם באתר האינטרנט של המשרד להערות הציבור, לתקופה שלא תפחת משלושים ימים, הודעה על כוונתו לעשות כן ועל תוכן השינוי, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור, כי לגבי סוגי מפעלים שייווספו בצו, יחולו חלק מהוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|37|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|38|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|39|דיווח שנתי, פרסום ורשימת מצאי ראשונים}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, מפעל ימסור דיווח שנתי ראשון לעניין שנת הכספים 2012, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|הסעיף האמור}}, עד יום כ״ב בתמוז התשע״ג (30 ביוני 2013).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)}}, המרשם לעניין שנת הכספים 2012, יועמד לעיון הציבור לא יאוחר מיום כ״ח בכסלו התשע״ד (1 בדצמבר 2013).
{{ח:תת|(ג)}} רשימת מצאי ראשונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} תיערך עד יום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} רשימת החומרים המזהמים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מרכיבי הסביבה וכמויות הסף לדיווח (בקילוגרם)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{דוכיווני|שם בעברית|שם באנגלית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות הסף לאוויר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות סף לקרקע, לים, למקור מים ובשפכים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אלכלור|Alachlor}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אלדרין|Aldrin}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אלפא הקסהכלורוציקלוהקסן|ALPHA-BHC (alpha hexachloro&lt;wbr&gt;cyclohexane)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אמוניה|Ammonia (NH&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אנטרצן|Anthracene}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אנטימון בכל תרכובותיו (מחושב כאנטימון)|Antimony &amp; compounds (as Sb)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|ארסן בכל תרכובותיו (מחושב כארסן)|Arsenic &amp; compounds (as As)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אסבסט|Asbestos}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אטרזין|Atrazine}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|בריום ותרכובות מסיסות (מחושב כבריום)|Barium &amp; soluble compounds (as Ba)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|בנזן|Benzene}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|בנזו א פירן|Benzo (a) pyrene}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|בריליום בכל תרכובותיו (מחושב כבריליום)|Beryllium &amp; compounds (as Be)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|בטא הקסהכלורוציקלוהקסן|BETA-BHC (beta hexachloro&lt;wbr&gt;cyclohexane)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|בורון|Boron}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|דיפניל אתרים רב־מוברמים|Brominated diphenylethers (PBDE)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|ברום בכל תרכובותיו (מחושב כברום)|Bromine &amp; compounds (as Br)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|קדמיום בכל תרכובותיו (מחושב כקדמיום)|Cadmium &amp; compounds (as Cd)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פחמן דו־חמצני|Carbon dioxide (CO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פחמן חד־חמצני|Carbon monoxide (CO)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;21.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פחמן טטרה כלורי (טטראכלורומתאן)|Carbon tetrachloride (Tetrachloromethane – TCM/CTC)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;22.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כלורדן|Chlordane}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;23.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כלורדקון|Chlordecone}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;24.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כלורפבינפוס|Chlorfenvinphos}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כלורידים (מחושב ככלור כללי)|Chlorides (as total Cl)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;26.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כלור בכל תרכובותיו האנאורגניות (מחושב כחומצת מלח)|Chlorine &amp; inorganic compounds (as HCl)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;27.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כלורו–אלקנים C10-C13|Chloro-alkanes, C10-C13}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;28.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פחמנים כלורופלואורים|Chlorofluorocarbons (CFCs)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;29.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כלורופורם (טריכלורומתאן)|Chloroform (Trichloro&lt;wbr&gt;methane)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;30.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כלורפיריפוס|Chlorpyrifos}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;31.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כרום בכל תרכובותיו (מחושב ככרום)|Chromium &amp; compounds (as Cr)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;32.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כרום שש ערכי בכל תרכובותיו (מחושב ככרום שש ערכי)|Chromium (VI) &amp; compounds (as Cr(VI))}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;33.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|קובלט בכל תרכובותיו (מחושב כקובלט)|Cobalt &amp; compounds (as Co)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;34.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|נחושת בכל תרכובותיה (מחושב כנחושת)|Copper &amp; compounds (as Cu)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;35.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|ציאנידים (מחושב כציאניד כללי)|Cyanides (as total CN)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;36.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|די–די–טי|DDT}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;37.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|די–2־אתיל הקסיל פתלאט|Di-(2-ethyl hexyl) phthalate (DEHP)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;38.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|2,1־דיכלורואתאן|1,2-dichloroethane (EDC)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;39.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|2,1־דיכלורואתילן|1,2-dichloro&lt;wbr&gt;ethylene}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;40.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|דיכלורומתאן|Dichloromethane (DCM)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;41.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|דיאלדרין|Dieldrin}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;42.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|דיאוקסינים ופוראנים (מחושב כ־WHO-Teq)|Dioxins and furans (PCDDs/PCDFs) – (as WHO-Teq)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0001&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.0001&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;43.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פחמימנים הלוגניים מומסים|Dissolved Organic Halogens (DOX)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;44.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|דיורון|Diuron}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;45.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אנדוסולפן|Endosulphan}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;46.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אנדרין|Endrin}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;47.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אתיל בנזן|Ethyl benzene}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;48.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אתילן אוקסיד|Ethylene Oxide}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;49.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פלואורידים (מחושב כפלואור כללי)|Fluorides (as total F)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;50.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פלואור בכל תרכובותיו האנאורגאניות (מחושב כמימן פלואורי)|Fluorine &amp; inorganic compounds (as HF)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;51.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פורמאלדהיד|Formaldehyde}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;52.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|תרכובות אורגניות הלוגניות (מחושב כ־AOX)|Halogenated organic compounds (as AOX)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;53.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|הלונים|Halons}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;54.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|הפטאכלור|Heptachlor}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;55.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|הקסהברומוביפניל|Hexabromobiphenyl (HBB)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;56.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|הקסברומודיפניל אתר|Hexabromodiphenyl ether}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;57.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|הקסהכלורובנזן|Hexachlorobenzene (HCB)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;58.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|הקסאכלורו בוטדיאן|Hexachlorobutadiene (HCBD)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;59.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|1‏,2‏,3‏,4‏,5‏,6־הקסכלורוציקלוהקסן|1,2,3,4,5,6-hexachloro&lt;wbr&gt;cyclohexane (HCH)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;60.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פחמנים הדרוכלורופלואורים|Hydro&lt;wbr&gt;chloro&lt;wbr&gt;fluoro&lt;wbr&gt;carbons (HCFCs)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;61.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פחמנים הידרופלואורים|Hydro-fluorocarbons (HFCs)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;62.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|מימן ציאנידי|Hydrogen cyanide (HCN)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;63.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|מימן גופרי|Hydrogen sulfide (H&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;S)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;64.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|איזופרוטורון|Isoproturon}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;65.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|עופרת בכל תרכובותיה (מחושב כעופרת)|Lead &amp; compounds (as Pb)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;66.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|לינדן|Lindane}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;67.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|מנגן בכל תרכובותיו (מחושב כמנגן)|Manganese &amp; compounds (as Mn)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;68.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כספית בכל תרכובותיה (מחושב ככספית)|Mercury &amp; compounds (as Hg)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;69.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|מתאן|Methane (CH&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;70.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|מתיל איזובוטיל קטון|Methyl isobutyl ketone}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;71.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|שמן מינרלי|Mineral Oil}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;72.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|מירקס|Mirex}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;73.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|מוליבדן בכל תרכובותיו (מחושב כמוליבדן)|Molybdenum &amp; compounds (as Mo)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;74.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|נפתלן|Naphthalene}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|ניקל בכל תרכובותיו (מחושב כניקל)|Nickel &amp; compounds (as Ni)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;76.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|תחמוצות חנקן (מחושב כחנקן דו־חמצני)|Nitrogen oxides (as NO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;77.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|ניטרוס אוקסיד|Nitrous oxide (N&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;O)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;78.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן|Non-methane Volatile organic compounds (NMVOC)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;79.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|נונילפנול אתוכסילט וחומרים דומים (חומרים פעילי שטח נוניוניים קשי פירוק אחרים)|Nonylphenol ethoxylates (NP/NPEs) and related substances}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|תרכובות אורגנו־טין (מחושב כבדיל כללי)|Organotin compounds (as total Sn)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;81.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ־10 מיקרומטר|Particulate matter (PM10)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;82.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פנטהברומודיפניל אתר|Pentabromodiphenyl ether}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;83.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פנטהכלורובנזן|Pentachloro&lt;wbr&gt;benzene}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;84.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פנטכלורופנול|Pentachlorophenol (PCP)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פחמנים רב־פלואורים|Perfluorocarbons (PFCs)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;86.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פרפלואורואוקטניל גופריתי ופרפלואורואוקטן סולפוניל פלואורי |Perfluorooctanyl sulphate (PFOS) &amp; perfluorooctane sulfonyl fluoride (PFOS-F)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;87.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פנולים (מחושב כפחמן כללי)|Phenols (as total C)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;88.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|בי־פנילים מוכלרים|Polychlorinated biphenyls (PCBs)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;89.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פחמימנים ארומטיים רב־טבעתיים|Polycyclic aromatic hydrocarbons (PAHs)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|סלניום בכל תרכובותיו (מחושב כסלניום)|Selenium &amp; compounds (as Se)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;91.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|כסף|Silver}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;92.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|סימזין|Simazine}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;93.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|נתרן|Sodium}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;94.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|סטירן|Styrene}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|תחמוצות גופרית (מחושב כגופרית דו־חמצנית)|Sulfur oxide (as SO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;96.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|גופרית שש־פלואורית|Sulphur hexafluoride (SF&lt;sub&gt;6&lt;/sub&gt;)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;97.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|חומר חלקיקי עדין מרחף|Suspended particulate matter}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;98.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טטרכלורואתילן|Tetrachloroethylene (PERC)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;99.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טולואן|Toluene}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;100.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|חנקן כללי|Total Nitrogen}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;101.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|פחמן אורגני כללי (מחושב כפחמן כללי או כצריכת חמצן כימית (צח״כ)/3)|Total organic carbon (TOC) (as total C or COD/3)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;102.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|זרחן כללי|Total phosphorus}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;103.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טוקסאפן|Toxaphene}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;104.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טריבוטילטין בכל תרכובותיו|Tributyltin &amp; compounds}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;105.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טריכלורובנזן|Trichlorobenzenes (TCBs)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;106.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טריכלורואתילן|Trichloroethylene}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;107.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|1,1,1־טריכלורואתן|1,1,1-trichloro&lt;wbr&gt;ethane}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;108.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|2,2,1,1־טטרהכלורואתן|1,1,2,2-tetrachloro&lt;wbr&gt;ethane}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;109.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טריפלורלין|Trifluralin}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;110.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|טריפנילטין בכל תרכובותיו|Triphenyltin &amp; compounds}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אין חובת דיווח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;111.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|ואנאדיום בכל תרכובותיו (מחושב כוואנאדיום)|Vanadium &amp; compounds (as Va)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;112.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|ויניל כלוריד|Vinyl Chloride}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;113.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|קסילן – כלל האיזומרים|Xylene – all isomers}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;114.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{דוכיווני|אבץ בכל תרכובותיו (מחושב כאבץ)|Zinc &amp; compounds (as Zn)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|ההגדרה ”מפעל“ שבסעיף 2}} {{ח:פנימי|סעיף 5|וסעיפים 5(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:תת|(1)}} בכל מקום שבו נקבעו הספק, כושר ייצור, קיבולת, כמויות או יחידות מדידה אחרות (להלן – הערכים), יחושבו אלה בהתאם לערכים מרביים אשר ניתן להגיע אליהם באמצעות המיתקנים במפעל או המפעל, אף אם בפועל מופעל המיתקן או המפעל בערכים נמוכים יותר;
{{ח:תת|(2)}} פעילות תיחשב כסוג פעילות הנכלל בתוספת אם הערכים שווים לערך הקבוע לאותו סוג פעילות בטור ב׳ בה או עולים עליו, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ב, ק״ת תשע״ד}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס׳&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ענף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תחום פעילות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג פעילות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיות אנרגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור ועיבוד דלקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זיקוק גז ודלקים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיות אנרגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור ועיבוד דלקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת דלקים במצב צבירה גז, נוזל או מוצק, בקנה מידה תעשייתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיות אנרגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור ועיבוד דלקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילות שנעשה בה שימוש במיתקני ניזול או גזיפיקציה של פחם או דלקים אחרים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיות אנרגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור ועיבוד דלקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טחינת פחם סיבובית (Coal rolling mills) בקיבולת של 1 טון פחם לשעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיות אנרגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור ועיבוד דלקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילות שנעשה בה שימוש במיתקני תעשייה לייצור מוצרי פחם ודלק מוצק נטול עשן (Solid smokeless fuel)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיות אנרגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שריפת דלקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילות שנעשה בה שימוש במיתקן שריפה בהספק תרמי של 50 מגה וואט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיות אנרגיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שריפת דלקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילות שנעשה בה שימוש בתנורי קוק (Coke Ovens)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור ועיבוד מתכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לקלייה וסינטור של עופרות מתכת לרבות סולפיד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור ועיבוד מתכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לייצור ברזל גולמי או פלדה (התכה ראשונית או שניונית) ובכלל זה יציקה רציפה, בעלי כושר ייצור של 2.5 טון לשעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;10.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיבוד מתכות ברזיליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילות שנעשה בה שימוש במיתקני ערגול בכושר ייצור של 20 טון פלדה גולמית לשעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;11.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיבוד מתכות ברזיליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילות של נפחות או מסגרות (עם פטישים או מכבשים בעלי אנרגיה העולה על 50 קילו ג׳אול למכבש/פטיש) בה נעשה שימוש בערך קלורי של 20 מגה וואט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;12.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיבוד מתכות ברזיליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יישום גלוון או ציפוי מתכת (fused metal coats) בכושר ייצור של 2 טון פלדה גולמית לשעה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;13.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיבוד מתכות ברזיליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילות שנעשה בה שימוש בבתי יציקה של מתכות ברזיליות בכושר ייצור של 20 טון ליום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;14.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיבוד מתכות לא ברזיליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור והפקה של מתכות לא ברזיליות גולמיות ממחצבים, עופרות, תרכיזים, או חומרי גלם שניוניים על ידי תהליכים מטאלורגיים, כימיים או אלקטרוליטיים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיבוד מתכות לא ברזיליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התכה, כולל סגסוגות (alloyage), של מתכות לא ברזיליות, כולל מוצרים מוחזרים והפעלת בתי יציקה למתכות לא ברזיליות בכושר התכה העולה על 4 טון ליום לעופרת וקדמיום ו־20 טון ליום לכל שאר המתכות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;16.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מתכות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול פני השטח של מתכות וחומרים פלסטיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול פני השטח של מתכות וחומרים פלסטיים על ידי תהליך כימי או אלקטרוליטי באמבטיות טיפול שנפחן הכולל 30 מטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;17.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה מינרלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חציבה וכרייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חציבה תת־קרקעית ופעילויות קשורות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;18.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה מינרלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חציבה וכרייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחצבות פתוחות (Open cast mining), אם שטח החציבה או הכרייה האפקטיבי עולה על 250 דונם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;19.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה מינרלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור אספלט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור אספלט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 20&quot;&gt;&lt;td&gt;20.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה מינרלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור מלט, סיד ותחמוצת מגנזיום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור מלט באמצעות כבשנים סובבים (Rotary Kilns) בעלי כושר ייצור של 500 טון ליום, או בכבשנים אחרים (furnaces) בעלי כושר ייצור של 50 טון ליום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 21&quot;&gt;&lt;td&gt;21.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה מינרלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור מלט, סיד ותחמוצת מגנזיום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור סיד בכבשנים בעלי כושר ייצור של 50 טון ליום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 22&quot;&gt;&lt;td&gt;22.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה מינרלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור מלט, סיד ותחמוצת מגנזיום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור תחמוצות מגנזיום בכבשנים בעלי כושר ייצור של 50 טון ליום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 23&quot;&gt;&lt;td&gt;23.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה מינרלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה מינרלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים ליצור זכוכית כולל סיבי זכוכית, בעלי כושר המסה של 20 טון ליום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 24&quot;&gt;&lt;td&gt;24.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה מינרלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה מינרלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים להמסה של חומרים מינרלים כולל יצור סיבים מינרליים, בעלי כושר המסה של 20 טון ליום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 25&quot;&gt;&lt;td&gt;25.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה מינרלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה מינרלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקנים להפקת אסבסט וליצור המבוסס על מוצרי אסבסט&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 26&quot;&gt;&lt;td&gt;26.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה מינרלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה מינרלית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים ליצור מוצרים קרמים על ידי שריפה, כגון רעפים, לבנים, אריחים או פורצלן, בעלי כושר ייצור של 75 טון ליום או עם כבשנים בעלי נפח של 4 מטרים מעוקבים ועם צפיפות השמה לכבשן של 300 קילוגרם למטר מעוקב&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 27&quot;&gt;&lt;td&gt;27.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור פחמימנים פשוטים (לינאריים או ציקליים, רוויים ושאינם רוויים, אליפטיים או ארומטיים)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 28&quot;&gt;&lt;td&gt;28.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור פחמימנים המכילים חמצן כגון אלכוהולים, אלדהידים, קטונים, חומצות קרבוקסיליות, אסטרים, אצטטים, אתרים, פרוקסידים, שרפים אפוקסים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 29&quot;&gt;&lt;td&gt;29.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור פחמימנים סולפורים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 30&quot;&gt;&lt;td&gt;30.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור פחמימנים חנקתיים כגון אמינים, אמידים, תרכובות חנקתיות (Nitrous, nitro, nitrate), ניטרילים, ציאנטים, ואיזוציאנטים (Cyanates Isocyanates)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 31&quot;&gt;&lt;td&gt;31.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור פחמימנים המכילים זרחן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 32&quot;&gt;&lt;td&gt;32.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור פחמימנים הלוגנים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 33&quot;&gt;&lt;td&gt;33.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור תרכובות אורגנו–מתכתיות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 34&quot;&gt;&lt;td&gt;34.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים פלסטיים (פולימרים, סיבים סינתטיים וסיבים המבוססים על צלולוס)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 35&quot;&gt;&lt;td&gt;35.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור גומי סינתטי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 36&quot;&gt;&lt;td&gt;36.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור צבעים ופיגמנטים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 37&quot;&gt;&lt;td&gt;37.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים פעילי שטח ודטרגנטים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 38&quot;&gt;&lt;td&gt;38.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור גזים כגון אמוניה, כלור או מימן כלורי, פלואור או מימן פלואורי, תחמוצות פחמן, תרכובות גופרית, תחמוצות חנקן, מימן, דו־תחמוצת הגופרית, קרבוניל כלוריד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 39&quot;&gt;&lt;td&gt;39.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומצות כגון חומצה כרומית, חומצה הידרופלואורית, חומצה זרחתית, חומצה חנקתית, חומצה הידרוכלורית, חומצה גופרתית, אולאום (Oleum), חומצות גופריתיות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 40&quot;&gt;&lt;td&gt;40.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור בסיסים כגון אמוניום הדרוקסיד, פוטסיום הדרוקסיד, סודיום הידרוקסיד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 41&quot;&gt;&lt;td&gt;41.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור מלחים כגון אמוניום כלוריד, פוטסיום כלורט, פוטסיום קרבונט, סודיום קרבונט, פרבורט, ניטרט כסף (Silver nitrate)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 42&quot;&gt;&lt;td&gt;42.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים אנאורגניים בקנה מידה תעשייתי על ידי עיבוד כימי או ביולוגי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור תרכובות אנאורגניות לא מתכתיות או תחמוצות מתכת או תרכובות אנאורגניות אחרות כגון סידן קרביד, סיליקון, סיליקון קרביד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 43&quot;&gt;&lt;td&gt;43.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור דשנים המבוססים על זרחן, חנקן או אשלגן (תרכובות פשוטות או מורכבות)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 44&quot;&gt;&lt;td&gt;44.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור ביוצידים (נגד מיקרואורגניזמים) או מוצרים בסיסיים להגנת הצומח&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 45&quot;&gt;&lt;td&gt;45.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תהליכים כימיים וביולוגיים לייצור מוצרים פרמצבטיים כולל חומרי ביניים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 46&quot;&gt;&lt;td&gt;46.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשייה כימית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרים כימיים בקנה מידה תעשייתי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור חומרי נפץ&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 47&quot;&gt;&lt;td&gt;47.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת ושפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת מסוכנת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} טיפול או סילוק של פסולת מסוכנת בכמות של 10 טון ליום באמצעות אחת או יותר מפעילויות אלה:
{{ח:תת|(1)}} טיפול ביולוגי;
{{ח:תת|(2)}} טיפול פיסיקו–כימי;
{{ח:תת|(3)}} בחישה או ערבוב לפני העברה לפעילויות מהסוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 43|בטור ב׳ של פרטים 43}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 46|ו־46 לתוספת זו}};
{{ח:תת|(4)}} אריזה מחודשת לפני העברה לפעילויות מהסוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 43|בטור ב׳ של פרטים 43}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 46|ו־46 לתוספת זו}};
{{ח:תת|(5)}} השבה או חידוש של ממיסים;
{{ח:תת|(6)}} מיחזור או השבה של חומרים אנאורגאניים שאינם מתכות או תרכובות מתכת;
{{ח:תת|(7)}} ענף תחום פעילות סוג פעילות חידוש של חומצות או בסיסים;
{{ח:תת|(8)}} טיפול של רכיבים המשמשים למניעת זיהום;
{{ח:תת|(9)}} טיפול של רכיבים מקטליזאטורים;
{{ח:תת|(10)}} זיקוק מחודש של שמנים או שימוש מחודש אחר של שמן;
{{ח:תת|(11)}} קיבוע פני השטח
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 48&quot;&gt;&lt;td&gt;48.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת ושפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת מסוכנת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסון זמני, שאינו נכלל בפעילות מהסוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 49|בטור ב׳ בפרט 49 לתוספת זו}}, של פסולת מסוכנת לקראת פעילויות מהסוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 47|בטור ב׳ בפרטים 47}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 49|49}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 50|50}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 53|או 53 לתוספת זו}}, בקיבולת של 50 טון, למעט אחסון זמני לפני איסוף באתר שבו מיוצרת הפסולת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 49&quot;&gt;&lt;td&gt;49.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת ושפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת מסוכנת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסון תת־קרקעי של פסולת מסוכנת בקיבולת של 50 טון לרבות אחסון זמני כאמור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 50&quot;&gt;&lt;td&gt;50.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת ושפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סילוק או טיפול בפסולת במיתקנים לשריפה או טיפול תרמי בפסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סילוק או טיפול בפסולת במיתקנים לשריפה או לטיפול תרמי, בפסולת לא מסוכנת – בקיבולת של 3 טון לשעה, ובפסולת מסוכנת – בקיבולת של 10 טון ליום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 51&quot;&gt;&lt;td&gt;51.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת ושפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת לא מסוכנת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} סילוק של פסולת לא מסוכנת בקיבולת של 50 טון ליום הכוללת אחת או יותר מפעילויות אלה, למעט טיפול בשפכים שאינם שפכי תעשייה:
{{ח:תת|(1)}} טיפול ביולוגי;
{{ח:תת|(2)}} טיפול פיסיקו–כימי;
{{ח:תת|(3)}} טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
{{ח:תת|(4)}} טיפול בבוצה או אפר;
{{ח:תת|(5)}} טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 52&quot;&gt;&lt;td&gt;52.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת ושפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת לא מסוכנת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} טיפול או שילוב של טיפול וסילוק, של פסולת לא מסוכנת בקיבולת של 50 טון ליום הכוללת אחת או יותר מפעילויות אלה, למעט טיפול בשפכים שאינם שפכי תעשייה:
{{ח:תת|(1)}} טיפול ביולוגי;
{{ח:תת|(2)}} טיפול מקדים בפסולת לפני שריפה או טיפול תרמי;
{{ח:תת|(3)}} טיפול בבוצה או אפר;
{{ח:תת|(4)}} טיפול באמצעות מגרסה בשאריות מתכת, כולל פסולת אלקטרונית או ציוד אלקטרוני, גרוטאות רכב ומרכיביהם
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 53&quot;&gt;&lt;td&gt;53.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת ושפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הטמנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפעול מטמנות בקיבולת של 10 טון ליום או בקיבולת כללית העולה על 25,000 טון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 54&quot;&gt;&lt;td&gt;54.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת ושפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת מעבר לפסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מיתקן נייח וקבוע שבו נעשה אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} העברה של פסולת במהלך פינויה וסילוקה מכלי קיבול אחד, לרבות רכב להובלת אשפה, לכלי קיבול אחר;
{{ח:תת|(2)}} מיון של פסולת לרכיביה לצורכי מיחזור או לשימוש חוזר
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 55&quot;&gt;&lt;td&gt;55.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת ושפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כילוי או מיחזור של פגרי בעלי חיים ופסדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לכילוי או מיחזור של פגרי בעלי חיים ופסדים, בקיבולת של 10 טון ליום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 56&quot;&gt;&lt;td&gt;56.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת ושפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול או סילוק שפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לטיפול או סילוק של שפכים בספיקה של 1,000 מטר מעוקב ליום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 57&quot;&gt;&lt;td&gt;57.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסולת ושפכים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול או סילוק שפכים תעשייתיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול או סילוק של שפכים שהם תוצר של פעילויות מהסוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ לתוספת זו}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 58&quot;&gt;&lt;td&gt;58.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור תעשייתי של נייר ועץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור עיסה מעץ או מחומרים סיביים אחרים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 59&quot;&gt;&lt;td&gt;59.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור תעשייתי של נייר ועץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור נייר וקרטון בכושר ייצור העולה על 20 טון ליום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 60&quot;&gt;&lt;td&gt;60.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור תעשייתי של נייר ועץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור אחד או יותר מהלוחות מבוססי עץ להלן: שבבית (particleboard), סיבית (fibreboard) או לוח בנאים (oriented strand board) – ביכולת ייצור העולה על 600 מטר מעוקב ליום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 61&quot;&gt;&lt;td&gt;61.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שימור וחיסום עץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שימור וחיסום עץ ומוצרי עץ בעזרת כימיקלים בקיבולת העולה על 50 מטר מעוקב ליום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 62&quot;&gt;&lt;td&gt;62.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טקסטיל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילויות מקדימות כגון שטיפה, הלבנה, מירצור או צביעת חוטים או טקסטיל, בכושר ייצור של 10 טון ליום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 63&quot;&gt;&lt;td&gt;63.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיבוד עורות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיבוד עורות תעשייתי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 64&quot;&gt;&lt;td&gt;64.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שימוש בממיסים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול פני שטח של חומרים, רכיבים או מוצרים, באמצעות ממסים אורגניים בכמות של 150 קילוגרם לשעה או 200 טון לשנה, במיוחד להדפסה, ציפוי, ניקוי משמנים, עמידות למים, צביעה, ניקוי או אימפרגנציה וכדומה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 65&quot;&gt;&lt;td&gt;65.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור פחם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פעילות שנעשה בה שימוש במיתקנים לייצור פחם (hard burnt coal) או אלקטרוגרפיט על ידי שריפה או גרפיטיזציה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 66&quot;&gt;&lt;td&gt;66.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בנייה, צביעה או הסרת צבע מאניות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בנייה, צביעה או הסרת צבע מאניות באורך של 100 מטר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 67&quot;&gt;&lt;td&gt;67.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפיסת זרמי CO&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תפיסת זרמי פחמן דו־חמצני לאחסון גאולוגי, מפעילויות מהסוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ בתוספת זו}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 68&quot;&gt;&lt;td&gt;68.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התפלת מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התפלת מים בספיקה של 30 מיליון מטר מעוקב בשנה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 69&quot;&gt;&lt;td&gt;69.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חקלאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גידול מקנה אינטנסיבי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקנים לגידול אינטנסיבי של חזירים בקיבולת של 2,000 חזירים (אשר משקלם עולה על 30 קילוגרם) או 750 חזירות (נקבות)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 70&quot;&gt;&lt;td&gt;70.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חקלאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גידול עופות אינטנסיבי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקנים לגידול עופות בקיבולת של 40,000 עופות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 71&quot;&gt;&lt;td&gt;71.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חקלאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חקלאות מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקנים לגידול דגים או רכיכות, בים או ביבשה, בקיבולת של 1,000 טון דגים או רכיכות לשנה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 72&quot;&gt;&lt;td&gt;72.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיית מזון ומשקאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור מוצרי מזון ומשקאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שחיטה של בעלי חיים בקיבולת של 50 טון ליום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 73&quot;&gt;&lt;td&gt;73.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיית מזון ומשקאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור מוצרי מזון ומשקאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} טיפול ועיבוד, של חומרי גלם אלה, בין אם עובדו קודם לכן ובין אם לא, המיועדים לייצור מוצרי מזון, משקאות או מזון לבעלי חיים:
{{ח:תת|(1)}} חומרי גלם מהחי (למעט חלב) בכושר ייצור של 75 טון ליום;
{{ח:תת|(2)}} חומרי גלם מהצומח בכושר ייצור של 300 טון ליום, ואולם אם המפעל עובד לא יותר מ־90 ימים מצטברים בשנה, בכושר ייצור של 600 טון ליום;
{{ח:תת|(3)}} חומרי גלם מהחי ומהצומח, במוצר אחד או במוצרים נפרדים, בכושר ייצור כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} 75 טון, אם A שווה או עולה על 10;
{{ח:תתת|(2)}} &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;[300 − (22.5*A)]&lt;/span&gt; טון, אם A נמוך מ{{ח:הערה|־}}10;
{{ח:תת}} בפרט זה, ”A“ – החלק היחסי של חומר גלם מהחי (באחוז משקלי) מכושר הייצור של המוצרים הסופיים; אריזה לא תיכלל במשקל המוצר הסופי
{{ח:תת}} פרט זה לא יחול אם חומר הגלם הוא חלב בלבד
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 2 פרט 74&quot;&gt;&lt;td&gt;74.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תעשיית מזון ומשקאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור מוצרי מזון ומשקאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול ועיבוד חלב בלבד, אם כמות תשומת החלב עולה על 200 טון ליום&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ה באדר התשע״ב (19 במרס 2012).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גלעד ארדן'''&lt;br&gt;השר להגנת הסביבה
* '''שמעון פרס'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>iq48hm6wcvwt2rwy3zu5r6moyaqcwtq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/שחרית ליום טוב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>363088</id>
    <revision>
      <id>3080313</id>
      <parentid>3003197</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T10:05:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>כיון שהדף מיועד לשני הימים</comment>
      <origin>3080313</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5190" sha1="bsb3as9mgg0sjkihmwhzyeo762hgc20" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{ברכות השחר אשכנז|שבת}}
{{קרבנות אשכנז|שחרית|חודש=לא|תחינות=לא|עשי&quot;ת=לא}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|חג|הוראה=למנהג אשכנז המזרחי החזן מתחיל מכאן. למנהג המערבי, בשבועות מתחיל ב{{צ|הָאֵל}}, בסוכות ב{{צ|הַגָּדוֹל}}, ובפסח ב{{צ|הַגִּבּוֹר}}.}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרות}}&lt;קטע סוף=א/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ברכו}}
===יוצר אור===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|חג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|והאופנים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|לאל ברוך|אמת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|על הראשונים}}&lt;P&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|עזרת|גאל}}
==עמידה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|א א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ|ב מכלכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}}{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|בחזרת הש&quot;ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}{{קדושה אשכנז|שחרית}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ג ת}}
===קדושת היום===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}}}
|}
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ|אדיר}}{{ש}}{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת|אלהי א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} שָׁלוֹם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}

==סדר נטילת לולב==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר נטילת לולב|רגיל}}
==הלל==
{{הור|בשביעי (ובשמיני) של פסח אומרים 'חצי הלל'.}}
{{:סידור/נוסח אשכנז/הלל}}
==קדיש שלם==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}
==קריאת התורה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הוצאה א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|אין כמוך}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ויהי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ריבונו א|ריבונו ב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ריבונו ג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ריבונו ו}}

{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|בריך|שמע}}|וְנוֹרָא |}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|גדלו|ויעזור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכל הבו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|קריאת התורה}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגומל}}{{ש}}{{הור|עולים חמישה [ובשבת שבעה], ואחר כך אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת=לא}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגבהה}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הפטרות}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הפטרה יום טוב}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בשבת:}}{{ש}}
===יקום פורקן===
{{:יקום פורקן}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/מי שברך|מי שברך לקהל}}
{{סוף}}</text>
      <sha1>bsb3as9mgg0sjkihmwhzyeo762hgc20</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080314</id>
      <parentid>3080313</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T10:06:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* סדר נטילת לולב */</comment>
      <origin>3080314</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5341" sha1="r528xzbuzypep1l6jfcznvgjhh4jx4v" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{ברכות השחר אשכנז|שבת}}
{{קרבנות אשכנז|שחרית|חודש=לא|תחינות=לא|עשי&quot;ת=לא}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|חג|הוראה=למנהג אשכנז המזרחי החזן מתחיל מכאן. למנהג המערבי, בשבועות מתחיל ב{{צ|הָאֵל}}, בסוכות ב{{צ|הַגָּדוֹל}}, ובפסח ב{{צ|הַגִּבּוֹר}}.}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרות}}&lt;קטע סוף=א/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ברכו}}
===יוצר אור===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|חג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|והאופנים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|לאל ברוך|אמת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|על הראשונים}}&lt;P&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|עזרת|גאל}}
==עמידה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אדני|א א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|א ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב כ|ב מכלכל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ב ת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ}}{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|בחזרת הש&quot;ץ אומרים כאן קדושה:}}{{ש}}{{קדושה אשכנז|שחרית}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|לדור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}}
{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ג ת}}
===קדושת היום===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ותתן רגלים}}

{{יעלה ויבוא אשכנז|יום=רגלים}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז כ|יז א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יז ותחזינה|יח כ}}
{|
|-
|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח ועל}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יח וכל|יח ת}}
|{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3|{{הור|בחזרת הש&quot;ץ, הקהל אומר:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מודים דרבנן}}}}
|}
{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כהנים כ|אדיר}}{{ש}}{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט שים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט וטוב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יט ת|אלהי א}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|יהיו לרצון}} שָׁלוֹם {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|במרומיו}}

{{הור2|ביום טוב של סוכות, כשלא חל בשבת, נוטלים לולב. בשאר הימים ממשיכים באמירת ההלל.}}
==סדר נטילת לולב==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר נטילת לולב|רגיל}}

==הלל==
{{הור|בשביעי (ובשמיני) של פסח אומרים 'חצי הלל'.}}
{{:סידור/נוסח אשכנז/הלל}}
==קדיש שלם==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}
==קריאת התורה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הוצאה א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|אין כמוך}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ויהי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ריבונו א|ריבונו ב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ריבונו ג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ריבונו ו}}

{{החלף|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|בריך|שמע}}|וְנוֹרָא |}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|גדלו|ויעזור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הכל הבו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|קריאת התורה}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגומל}}{{ש}}{{הור|עולים חמישה [ובשבת שבעה], ואחר כך אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת=לא}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגבהה}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הפטרות}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הפטרה יום טוב}}
{{רקע אפור}}
{{הור|בשבת:}}{{ש}}
===יקום פורקן===
{{:יקום פורקן}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/מי שברך|מי שברך לקהל}}
{{סוף}}</text>
      <sha1>r528xzbuzypep1l6jfcznvgjhh4jx4v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:והיא תהלתך</title>
    <ns>106</ns>
    <id>370469</id>
    <revision>
      <id>3080208</id>
      <parentid>930165</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T15:23:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בן עדריאל העביר את הדף [[והיא תהלתך]] לשם [[ביאור:והיא תהלתך]]: לא מתאים למרחב הראשי</comment>
      <origin>930165</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7472" sha1="5r7q5s5q3y423cwzshtc549hpdk6mc6" xml:space="preserve">{{בעבודה}}

{{להשלים}}

פיוט '''והיא תהלתך'''  נקרא גם '''אשר אימתך''' על שם מילות הפתיחה.

'''פיוט קדום   - מהדורה מעומדת ומבוארת'''

= על הפיוט = 

הניקוד להלן על פי מחזור מנהג צרפת הנמצא בכתב יד, באוסף פאלטינה, ומחזור נירנברג 1113.  

== פיוט קדום וזהות כותבו == 
מאמר מפורט על מבנה הפיוט במאמר [https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song/pages/articles/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%AA%D7%9A_%D7%91%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%9F__%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A8.aspx אשר אימתך באראלי אומן - אמנות השיר] מאת איתי מרינברג, מביא את רשימת המחקרים על פיוט זה, וביניהם של אפרים חזן, של דניאל גולדשמידט ומנחם זולאי, ובהרחבה מתוך ספרו של אהרן מירסקי הפיוט 
המתאר את משמעות הפיוט כדגש על בקשת התהילה לאל מפי בני האנוש השפלים דווקא, ולא ממלאכי הרום הנפלאים המונגדים לאדם. הפיוט מופיע עם פירוש קצר במחזור קורן, במהדורת חוקר הפיוטים דניאל גולדשמיט. היות שבגניזת קהיר, פיוט זה נמצא בין פיוטים של [[w:he:יניי|הפיטן יניי]], אך היותה בלתי מחורזת גרמה לחוקרים אלו לסמן זיהוי זה בסימן שאלה, ולחוקרים וביניהם ד&quot;ר יהושע גרנט מן האוניברסיטה העברית ואחרים, להקדימה לתקופת הפיוט הקדם-קלאסי, ולקבוע שהיא אחד הפיוטים הקדומים.

== מבנה הפיוט ומשמעותו ==
תבנית הפיוט בנוי ארבעה טורים עם צירופי קבע פותחים וסוגרים כל שני טורים (המשמשים כרפרן מתחלפים). לפי אהרן מירסקי זהו ''רהיט'' - כלומר החלק השביעי של תשע חלקי ''קרובות הקדושתא'' - פיוטים הנאמרים עד ל''קדושה'', בתחילת חזרת הש&quot;ץ של תפילת עמידה בימי הקודש (&quot;מקראי קודש&quot;). ה''רהיט'', פותח במילה ''ובכן'' ובחלק מפסוק בנושא החג, מיוסד על פי אקרוסטיכון א&quot;ב כסדרו, ערוך על פי תבנית אחת, ונאמר במהירות. (ראו [http://www.daat.ac.il/daat/sifrut/maamarim/reshit7-2.htm אהרן מירסקי על הפיוט] - באתר דעת)

== הצפנות == 
=== אתבש ===
:'''אתבש''': '''אש'''ר אימ'''ת'''ך '''ב'''...
:'''גר''': מ'''גרי''' גיא
:'''דק''': מבדודי '''קד'''ח
:'''הצ''': מ'''ה'''בל ותוהו  מח'''צ'''יר יבש
:'''ופ''': ב'''פו'''תחי קדוש / ב'''פו'''צחי ברוך (בט'''פו'''ח ערבות  )
:'''זע''': 
:'''חס''':
:'''טנ''':
:'''ימ''':
:'''כל''':

=== שמות ===
:'''אשר בן משה ותהילה חזק''': 
::'''אשר'''...
'''ב'''אראלי אמ'''נ''' / '''ב'''המו'''ן''' / '''בִּ'''ירִיעַת מְעוֹ'''נָ'''ה (מעונה - ביטוי מסוף ברכת משה)
::'''מ'''גלומי גו'''ש''' / '''מ'''דלי מע'''ש''' / מזיו שונה / 
::ו'''ה'''יא תהלתך

:'''מרדכי''': מל'''כ'''ו'''די''' פח מלעוני '''מר'''

= הפיוט = 
{|
|-
| אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ || ||  || {{קטן|אתבש: '''א'''שר אימ'''ת'''ך}}
|-
| || בְּאֶרְאֶלֵּי אֹמֶן  || בְּאַבִּירֵי אֹמֶץ || 
|-
| || בִּבְלוּלֵי קֶרַח || {{ב|בִּבְדוּדֵי|בודדים - האש מופרדת מן המים}} {{ב|קֶדַח|חום, כמו קדחת}} || 
|-
|  ||  ||  ||  וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
|-
| וְאָבִיתָ תְהִלָּה || ||  || 
|-
| || מִגְּלוּמֵי גוּשׁ || מִגָּרֵי גַיְא ||
|-
| || מִדְּלוּלֵי פֹעַל || מִדַּלֵּי מַעַשׂ ||
|-
|  ||  ||  ||  וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
|-
| אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ || ||  || 
|-
| || בַּהֲמוֹן מַלְאָכִים || בְּהִלּוּךְ מַחֲנוֹת ||
|-
| || בְּוַעַד אֲלָפִים || בְּוֶכַח רְבָבוֹת ||
|-
|  ||  ||  ||  וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
|-
| וְאָבִיתָ תְהִלָּה || ||  || 
|-
| || מִזִּיו שׁוֹנֶה || מִזֹּהַר כָּבֶה ||
|-
| || מֵחֲסֵרֵי שֵׂכֶל || מֵחוֹרְשֵׁי רֶשַׁע ||
|-
|  ||  ||  ||  וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
|-
| אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ || ||  || 
|-
| || בְּטִפּוּחַ עֲרָבוֹת || בְּטִכּוּס שְׁחָקִים ||
|-
| || בְּיִקְרַת עֲרָפֶל || בִּירִיעַת מְעוֹנָה ||
|-
|  ||  ||  ||  וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
|-
| וְאָבִיתָ תְהִלָּה || ||  || 
|-
| || מִכְּתוּמֵי שֶׁמֶץ || מִכְּמוּסֵי כֶתֶם ||
|-
| || מִלְּכוּדֵי פַח || מִלְּעוּנֵי מַר ||
|-
|  ||  ||  ||  וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
|-
| אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ || ||  || 
|-
| || בְּמַסְלוּלֵי זְבוּל || בִּמְרוֹמֵי שְׁפַר ||
|-
| || בִּנְטִיַּת דֹּק || בִּנְחִיַּת עָבִים ||
|-
|  ||  ||  ||  וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
|-
| וְאָבִיתָ תְהִלָּה || ||  || 
|-
| || מִסְּרוּחֵי מַעַשׂ || מִשְּׂבֵעֵי רֹגֶז ||
|-
| || מֵעֲדוּרֵי אֱמֶת || מֵעֲמוּסֵי בָטֶן ||
|-
|  ||  ||  ||  וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
|-
| אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ || ||  || 
|-
| || בְּפוֹתְחֵי קָדוֹשׁ || בְּפוֹצְחֵי בָרוּךְ ||
|-
| || בִּצְדוּדֵי אַרְבַּע	 || בִּצְנוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ ||
|-
|  ||  ||  ||  וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
|-
| וְאָבִיתָ תְהִלָּה || ||  || 
|-
| || מִקְּרוּאֵי עַיִן || מִקּוֹרְאֵי בְחִנּוּף ||
|-
| || מֵרְחֵקֵי אֱמֶת || מֵרֵיקֵי צֶדֶק ||
|-
|  ||  ||  ||  וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
|-
| אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ || ||  || 
|-
| || בִּשְׁבִיבֵי אֵשׁ || בִּשְׁבִילֵי מַיִם ||
|-
| || בִּתְלוּלֵי רוֹם || בְּתַלְתַּלֵּי גֹבַהּ ||
|-
|  ||  ||  ||  וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם
|-
| וְאָבִיתָ תְהִלָּה || ||  || 
|-
| || מִבָּשָׂר וָדָם || מֵהֶבֶל וָתֹהוּ || מֵחָצִיר יָבֵשׁ
|-
|  || מִצֵּל עוֹבֵר || וּמִצִּיץ נוֹבֵל ||
|-
| || מַשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ || מַפְרִיחֵי רוּחַ || וּמְעִיפֵי חַיָּה
|-
| || וַחֲנִיטֵי נְשָׁמָה|| וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה || 
|-
| || וְנִשְׁמָעִים בַּדִּין || וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט || וְחַיִּים בְּרַחֲמִים
|-
| || וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר || חַי עוֹלָמִים || 
|-
|  ||  ||  ||  וְהִיא תְהִלָּתֶךָ
|}</text>
      <sha1>5r7q5s5q3y423cwzshtc549hpdk6mc6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/הלל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1716385</id>
    <revision>
      <id>3080307</id>
      <parentid>3002746</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T09:34:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080307</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14673" sha1="ai7yacthrng0ito7euyzg9oyft2ftgt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|
אומרים הלל בשלושה רגלים, בראש חודש ובחנוכה. בראש חודש, וכן בפסח מא' דחול-המועד ואילך, אומרים 'חצי הלל'.

בהלל שאומרים בבית הכנסת בליל פסח, יש שמברכים לפניו ואחריו, ויש שאין מברכים.
}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרוֹא אֶת הַהַלֵּל.

&lt;קטע התחלה=ליל הסדר א/&gt;הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ׃ {{ש}}יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃ {{ש}}רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃ {{ש}}מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָבֶת׃ {{ש}}הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׃ {{ש}}מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן׃ {{ש}}לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ׃ {{ש}}מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קיג}}

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז׃ {{ש}}הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו׃ {{ש}}הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃ {{ש}}הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ {{ש}}מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר׃ {{ש}}הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ {{ש}}מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׃ {{ש}}הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם׃{{ממס|תהלים קיד}}&lt;קטע סוף=ליל הסדר א/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃ {{ש}}לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ {{ש}}וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָה׃ {{ש}}עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ {{ש}}פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ {{ש}}אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃ {{ש}}יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃ {{ש}}כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ {{ש}}יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃{{ממס|תהלים קטו|תהלים קטו א-יא}}

&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׃ {{ש}}יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים׃ {{ש}}יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׃ {{ש}}בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ש}}הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׃ {{ש}}לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה׃ {{ש}}וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו#קטו יב|תהלים קטו יב-יח}}

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ {{ש}}כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ {{ש}}אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ {{ש}}וּבְשֵם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִי׃ {{ש}}חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ {{ש}}שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ, דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִיעַ׃ {{ש}}שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ {{ש}}כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי׃ {{ש}}אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ {{ש}}הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ {{ש}}אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי, כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב׃{{ממס|תהלים קטז|תהלים קטז א-יא}}

&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;מָה אָשִׁיב לַייָ, כׇּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ {{ש}}כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ {{ש}}אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ {{ש}}לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטז#קטז יב|תהלים קטז יב-יט}}

הַלְלוּ אֶת יְיָ כׇּל גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כׇּל הָאֻמִּים׃ {{ש}}כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קיז}}&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;

&lt;div style=&quot;background-color: #F3F6FB; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;&quot;&gt;&lt;small&gt;
בארבעת הפסוקים הראשונים החזן אומר והקהל עונים {{צ|הודו…}} (ונוהגים לומר גם את הפסוק הבא). כשמגיעים ל{{צ|אנא…}} החזן אומר בקול ואחריו הקהל.&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;

&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;בסוכות &lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;מנענעים בכל פעם שאומרים {{צ|הודו...}}, והחזן ב{{צ|הודו}} וב{{צ|יאמר נא ישראל...}} בהמשך מנענעים ב{{צ|אנא ה' הושיעה נא}}, ולבסוף ב{{צ|הודו...}} (סה&quot;כ החזן 6 פעמים, והקהל 8).&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;
&lt;/small&gt;&lt;/div&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ג/&gt;
:הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃{{ש}}
יְיָ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃{{ש}}
יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ש}}
כׇּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָנִי׃{{ש}}
עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃{{ש}}
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃{{ש}}
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃{{ש}}
זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃{{ש}}
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
{{ק|'''אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃'''}}{{ש}}
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃{{ש}}
{{ק|'''אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃'''}}{{ש}}
מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃{{ש}}
{{ק|'''מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃'''}}{{ש}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃'''}}
:אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃
:אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ {{ש}}
{{ק|'''בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃'''}}{{ש}}
אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃'''}}{{ש}}
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃'''}}{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}{{ממס|תהלים קיח}}

יְהַלְלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת. וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. &lt;קטע סוף=ליל הסדר ג/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;</text>
      <sha1>ai7yacthrng0ito7euyzg9oyft2ftgt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080308</id>
      <parentid>3080307</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T09:36:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080308</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14700" sha1="t7egfdowuimwh96qq2bnp5szdp0hp66" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|
אומרים הלל בשלושה רגלים, בראש חודש ובחנוכה. בראש חודש, וכן בפסח מא' דחול-המועד ואילך, אומרים 'חצי הלל'.

בהלל שאומרים בבית הכנסת בליל פסח, יש שמברכים לפניו ואחריו, ויש שאין מברכים.
}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרוֹא אֶת הַהַלֵּל.

&lt;קטע התחלה=ליל הסדר א/&gt;הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ׃ {{ש}}יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃ {{ש}}רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃ {{ש}}מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָבֶת׃ {{ש}}הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׃ {{ש}}מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן׃ {{ש}}לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ׃ {{ש}}מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קיג}}

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז׃ {{ש}}הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו׃ {{ש}}הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃ {{ש}}הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ {{ש}}מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר׃ {{ש}}הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ {{ש}}מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׃ {{ש}}הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם׃{{ממס|תהלים קיד}}&lt;קטע סוף=ליל הסדר א/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃ {{ש}}לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ {{ש}}וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָה׃ {{ש}}עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ {{ש}}פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ {{ש}}אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃ {{ש}}יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃ {{ש}}כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ {{ש}}יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃{{ממס|תהלים קטו|תהלים קטו א-יא}}

&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׃ {{ש}}יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים׃ {{ש}}יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׃ {{ש}}בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ש}}הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׃ {{ש}}לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה׃ {{ש}}וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו#קטו יב|תהלים קטו יב-יח}}

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ {{ש}}כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ {{ש}}אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ {{ש}}וּבְשֵם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִי׃ {{ש}}חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ {{ש}}שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ, דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִיעַ׃ {{ש}}שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ {{ש}}כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי׃ {{ש}}אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ {{ש}}הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ {{ש}}אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי, כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב׃{{ממס|תהלים קטז|תהלים קטז א-יא}}

&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;מָה אָשִׁיב לַייָ, כׇּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ {{ש}}כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ {{ש}}אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ {{ש}}לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטז#קטז יב|תהלים קטז יב-יט}}

הַלְלוּ אֶת יְיָ כׇּל גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כׇּל הָאֻמִּים׃ {{ש}}כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קיז}}&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;

&lt;div style=&quot;background-color: #F3F6FB; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;&quot;&gt;&lt;small&gt;
בארבעת הפסוקים הראשונים החזן אומר והקהל עונים {{צ|הודו…}} (ונוהגים לומר גם את הפסוק הבא). כשמגיעים ל{{צ|אנא…}} החזן אומר בקול ואחריו הקהל.&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;

&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;בסוכות, &lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;כשחל ביום חול, מנענעים בכל פעם שאומרים {{צ|הודו...}}, והחזן ב{{צ|הודו}} וב{{צ|יאמר נא ישראל...}} בהמשך מנענעים ב{{צ|אנא ה' הושיעה נא}}, ולבסוף ב{{צ|הודו...}} (סה&quot;כ החזן 6 פעמים, והקהל 8).&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;
&lt;/small&gt;&lt;/div&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ג/&gt;
:הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃{{ש}}
יְיָ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃{{ש}}
יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ש}}
כׇּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָנִי׃{{ש}}
עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃{{ש}}
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃{{ש}}
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃{{ש}}
זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃{{ש}}
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
{{ק|'''אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃'''}}{{ש}}
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃{{ש}}
{{ק|'''אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃'''}}{{ש}}
מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃{{ש}}
{{ק|'''מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃'''}}{{ש}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃'''}}
:אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃
:אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ {{ש}}
{{ק|'''בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃'''}}{{ש}}
אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃'''}}{{ש}}
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃'''}}{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}{{ממס|תהלים קיח}}

יְהַלְלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת. וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. &lt;קטע סוף=ליל הסדר ג/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;</text>
      <sha1>t7egfdowuimwh96qq2bnp5szdp0hp66</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080311</id>
      <parentid>3080308</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T09:51:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול גרסה [[Special:Diff/3080308|3080308]] של [[Special:Contributions/בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[User talk:בן עדריאל|שיחה]]) מסבך בימים כמו יום שני או הו&quot;ר שתמיד ביום חול.</comment>
      <origin>3080311</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14673" sha1="ai7yacthrng0ito7euyzg9oyft2ftgt" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|
אומרים הלל בשלושה רגלים, בראש חודש ובחנוכה. בראש חודש, וכן בפסח מא' דחול-המועד ואילך, אומרים 'חצי הלל'.

בהלל שאומרים בבית הכנסת בליל פסח, יש שמברכים לפניו ואחריו, ויש שאין מברכים.
}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לִקְרוֹא אֶת הַהַלֵּל.

&lt;קטע התחלה=ליל הסדר א/&gt;הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ עַבְדֵי יְיָ, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ׃ {{ש}}יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃ {{ש}}מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם יְיָ׃ {{ש}}רָם עַל כׇּל גּוֹיִם יְיָ, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ׃ {{ש}}מִי כַּייָ אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָבֶת׃ {{ש}}הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ׃ {{ש}}מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן׃ {{ש}}לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ׃ {{ש}}מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קיג}}

בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז׃ {{ש}}הָיְתָה יְהוּדָה לְקׇדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו׃ {{ש}}הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר׃ {{ש}}הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ {{ש}}מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר׃ {{ש}}הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן׃ {{ש}}מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב׃ {{ש}}הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם׃{{ממס|תהלים קיד}}&lt;קטע סוף=ליל הסדר א/&gt;

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃ {{ש}}לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם׃ {{ש}}וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָה׃ {{ש}}עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם׃ {{ש}}פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ׃ {{ש}}אׇזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן׃ {{ש}}יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן, רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם׃ {{ש}}כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם, כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם׃ {{ש}}יִשְׂרָאֵל בְּטַח בַּייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}בֵּית אַהֲרֹן בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃ {{ש}}יִרְאֵי יְיָ בִּטְחוּ בַייָ, עֶזְרָם וּמָגִנָּם הוּא׃{{ממס|תהלים קטו|תהלים קטו א-יא}}

&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן׃ {{ש}}יְבָרֵךְ יִרְאֵי יְיָ, הַקְּטַנִּים עִם הַגְּדֹלִים׃ {{ש}}יֹסֵף יְיָ עֲלֵיכֶם, עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם׃ {{ש}}בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ {{ש}}הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ, וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם׃ {{ש}}לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ, וְלֹא כׇּל יֹרְדֵי דוּמָה׃ {{ש}}וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו#קטו יב|תהלים קטו יב-יח}}

&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בימים שאומרים הלל שלם:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע יְיָ אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי׃ {{ש}}כִּי הִטָּה אׇזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא׃ {{ש}}אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא׃ {{ש}}וּבְשֵם יְיָ אֶקְרָא, אָנָּה יְיָ מַלְּטָה נַפְשִי׃ {{ש}}חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃ {{ש}}שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְיָ, דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִיעַ׃ {{ש}}שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי׃ {{ש}}כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה, אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי׃ {{ש}}אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְיָ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׃ {{ש}}הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר, אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד׃ {{ש}}אֲנִי אָמַרְתִּי בְחׇפְזִי, כׇּל הָאָדָם כֹּזֵב׃{{ממס|תהלים קטז|תהלים קטז א-יא}}

&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;{{הור|בכל הימים:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ב/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;מָה אָשִׁיב לַייָ, כׇּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי׃ {{ש}}כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו׃ {{ש}}אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי׃ {{ש}}לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה, וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא׃ {{ש}}נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם, נֶגְדָה נָּא לְכׇל עַמּוֹ׃ {{ש}}בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלָ͏ִם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטז#קטז יב|תהלים קטז יב-יט}}

הַלְלוּ אֶת יְיָ כׇּל גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כׇּל הָאֻמִּים׃ {{ש}}כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ, וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם, הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קיז}}&lt;קטע סוף=ליל הסדר ב/&gt;

&lt;div style=&quot;background-color: #F3F6FB; padding: 10px; border-radius: 5px; font-family: narkisim; display: inline-block;&quot;&gt;&lt;small&gt;
בארבעת הפסוקים הראשונים החזן אומר והקהל עונים {{צ|הודו…}} (ונוהגים לומר גם את הפסוק הבא). כשמגיעים ל{{צ|אנא…}} החזן אומר בקול ואחריו הקהל.&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;

&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;בסוכות &lt;קטע התחלה=סוכות/&gt;מנענעים בכל פעם שאומרים {{צ|הודו...}}, והחזן ב{{צ|הודו}} וב{{צ|יאמר נא ישראל...}} בהמשך מנענעים ב{{צ|אנא ה' הושיעה נא}}, ולבסוף ב{{צ|הודו...}} (סה&quot;כ החזן 6 פעמים, והקהל 8).&lt;קטע התחלה=שלם/&gt;&lt;קטע התחלה=חצי/&gt;&lt;קטע התחלה=שבת/&gt;
&lt;/small&gt;&lt;/div&gt;&lt;קטע התחלה=ליל הסדר ג/&gt;
:הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
:יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְיָ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
:{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ׃{{ש}}
יְיָ לִי לֹא אִירָא, מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם׃{{ש}}
יְיָ לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ש}}
כׇּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם יְיָ כִּי אֲמִילַם׃{{ש}}
דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל, וַייָ עֲזָרָנִי׃{{ש}}
עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ, וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאׇהֳלֵי צַדִּיקִים, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
יְמִין יְיָ רוֹמֵמָה, יְמִין יְיָ עֹשָׂה חָיִל׃{{ש}}
לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ׃{{ש}}
יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי׃{{ש}}
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ׃{{ש}}
זֶה הַשַּׁעַר לַייָ, צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ׃{{ש}}
אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃{{ש}}
{{ק|'''אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי, וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה׃'''}}{{ש}}
אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃{{ש}}
{{ק|'''אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה׃'''}}{{ש}}
מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃{{ש}}
{{ק|'''מֵאֵת יְיָ הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ׃'''}}{{ש}}
זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''זֶה הַיּוֹם עָשָׂה יְיָ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ׃'''}}
:אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הוֹשִׁיעָה נָּא׃
:אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃{{ססס}} אָנָּא יְיָ הַצְלִיחָה נָּא׃
בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃ {{ש}}
{{ק|'''בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ, בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְיָ׃'''}}{{ש}}
אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵל יְיָ וַיָּאֶר לָנוּ, אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים, עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ׃'''}}{{ש}}
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃ {{ש}}
{{ק|'''אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ, אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ׃'''}}{{ש}}
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃{{ש}}
{{ק|'''הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃'''}}{{ממס|תהלים קיח}}

יְהַלְלוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת. וּלְשִׁמְךָ נָאֶה לְזַמֵּר, כִּי מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. &lt;קטע סוף=ליל הסדר ג/&gt;בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת.&lt;קטע סוף=שלם/&gt;&lt;קטע סוף=חצי/&gt;&lt;קטע סוף=סוכות/&gt;&lt;קטע סוף=שבת/&gt;</text>
      <sha1>ai7yacthrng0ito7euyzg9oyft2ftgt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726906</id>
    <revision>
      <id>3080243</id>
      <parentid>3005222</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T19:02:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080243</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1720" sha1="ee2re4cnrpw9792vkl84ncb9sa2qtv9" xml:space="preserve">{{סליחות|תענית|נוסח=פולין
|פסוקים א=
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, הַקְשִׁיבָה לְקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}{{ש}}
הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעָתֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ג}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}
|א={{:תענית צבור קבעו תבוע צרכים}}
|פסוקים ב=
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}}
הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא ו}}{{ש}}
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו מה יז}}
|ב={{:אנשי אמונה אבדו|נוסח=מזרחי}}
|פזמון={{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור2|בהרבה קהילות אומרים את הפזמון הבא, ובקהילות אחרות אומרים את הפזמון {{צ|ישראל נושע}} שיובא להלן.}}{{ש}}
{{:מלאכי רחמים|נוסח=מזרחי}}{{סוף}}
{{:ישראל נושע בה' (סליחות)}}}}

[[קטגוריה:סדרי סליחות]]</text>
      <sha1>ee2re4cnrpw9792vkl84ncb9sa2qtv9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שושן עמק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726912</id>
    <revision>
      <id>3080304</id>
      <parentid>3078565</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T09:15:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080304</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="114971" sha1="aaxthznrk5yxb4074fbgk9kqj52jc0z" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==שושן עמק==
{{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} ליום כיפור. נהוגה בקהילות אשכנז בחזרת הש&quot;ץ של מוסף, ובקהילות איטליה בחזרת הש&quot;ץ של שחרית.}}
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{הור|סימן: '''שבת שבתון''' (מרובע)&lt;includeonly&gt; (מחבר: הקליר)&lt;/includeonly&gt;}}

{{סי|שׁ}}וֹשַׁן עֵמֶק אֲיֻמָּה {{נוא|אֻיְּמָה}}{{ש}}
{{סי|שַׁ}}בַּת שַׁבָּתוֹן לְקַיְּמָה{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ וְעָנָף סֻיְּמָה{{ש}}
{{סי|שָׁ}}וִים יַחַד לְצַיְּמָה

{{סי|בְּ}}עֵת מָטוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}טְחָה בְּחִין מוֹסְדוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|בָּ}}ם תָּקְעָה יְתֵדוֹתֶיהָ{{ש}}
{{סי|בְּ}}כֶפֶל לְהַשְׁעִין יְדוֹתֶיהָ

{{סי|תָּ}}מְכָה בְּפֹעַל צוּרִים{{ש}}
{{סי|תֻּ}}מַּת הֵמָּה הַיּוֹצְרִים{{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּפָה תֵּת לַעֲצוּרִים{{ש}}
{{סי|תֵּ}}בֵל לְהַאֲפִיל לְצָרִים

{{סי|שְׁ}}תִילֵי גְבָעוֹת אַרְבַּע{{ש}}
{{סי|שַׁ}}אַג סֵפֶר הַמְרֻבָּע{{ש}}
{{סי|שֶׁ}}וַע פְּגִיעוֹת אַרְבַּע{{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה צִדְקָם לִתְבַּע

{{סי|בִּ}}יטָה בְּמִתְהַלֵּךְ תָּמִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}מוּסַר לְחוּמוֹ חֲתוּמִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}צִדְקוֹ תָּדִיחַ כְּתָמִים{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים

{{סי|תְּ}}מוּר תַּשְׁלוּמֵי פָר{{ש}}
{{סי|תִּ}}בֶן הֶגֶג הַמְסֻפָּר{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹקְעֵי בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר{{ש}}
{{סי|תַּ}}לְאוּבָם בְּכִפּוּר יְכֻפָּר

{{סי|וְ}}שַׁכֵּךְ חֲמַת זַעְמָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}תָחֹן שְׂרִידֵי עַמָּךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}עָלֵינוּ יְהִי נוֹעֲמָךְ{{ש}}
{{סי|וְ}}נִחְיֶה מִמְּקוֹר עִמָּךְ

{{סי|נָ}}אוֹר עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}}
{{סי|נָ}}כוֹן מַהֵר לְסָלְחָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|נִ}}יב שְׂפָתֵינוּ הַצְלִיחָה{{ש}}
{{סי|נַ}}אַק שְׁמָעָה וּסְלָחָה&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
{{הור|במנהגי אשכנז נוהגים כיום לדלג הפסוקים.}}{{ש}}
כַּכָּתוּב: אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכׇל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֺנֶךָ׃{{ממס|הושע יד ב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ אִמְרוּ אֵלָיו כׇּל תִּשָּׂא עָוֺן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃{{ממס|הושע יד ג|שם ג}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת יְשֵׁנִים
:יְנַצְּחוּךָ כְּעַל שׁוֹשַׁנִּים
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים
:בְּמָגִנַּת אָב נִשְׁעָנִים&lt;קטע סוף=א/&gt;
{{הור|מגן אברהם}}

====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{הור|סימן: '''יום כפורים''' (מרובע)}}

{{סי|י}}וֹם מִיָּמִים הוּחָס{{ש}}
{{סי|י}}וֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס{{ש}}
{{סי|י}}וֹדְעָיו חֲמוֹל וְחָס{{ש}}
{{סי|י}}וֹקְשָׁיו לְפֹעֶרֶת הָס

{{סי|וּ}}בוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת יוּעָצוּ{{ש}}
{{סי|וִ}}דּוּי בְּתַחַן יָאִיצוּ{{ש}}
{{סי|וְ}}שׁוֹכְנֵי עָפָר יָקִיצוּ{{ש}}
{{סי|וּ}}מֵרֹאשׁ הָרִים יָלִיצוּ

{{סי|מִ}}פְעֲלוֹת עוֹקֵד וְעָקוּד{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז בְּיָדָם פָּקוּד{{ש}}
{{סי|מ}}וֹפֵת הַכָּמוּס לְפִקּוּד{{ש}}
{{סי|מ}}וֹקֵשׁ לְהַבְעִית בְּסִקּוּד

{{סי|כְּ}}הַבְטָחַת סְבִיכַת אַיִל{{ש}}
{{סי|כָּ}}פְרוֹ הַנָּצוּר לְחַיִל{{ש}}
{{סי|כֵּ}}ן תַּעֲצִים חַיִל{{ש}}
{{סי|כֹּ}}רְעֶיךָ בְּעֶצֶם וָלָיִל

{{סי|פַּ}}חְדּוֹ יָחִיל שׂוֹטְמִים{{ש}}
{{סי|פִּ}}יּוֹתָם הֱיוֹת אֲטוּמִים{{ש}}
{{סי|פְּ}}רָחָיו בְּמִשְׁעֲנוֹתָיו חֲטוּמִים{{ש}}
{{סי|פַּ}}לְּטֵם מֵרֶכֶל פִּטּוּמִים

{{סי|וְ}}אִם אֵין מַעֲשִׂים{{ש}}
{{סי|וְ}}זֶבַח מִבְּלִי מֵשִׂים{{ש}}
{{סי|וְ}}זָכְרָה לְנִבְזִים וּמְאוּסִים{{ש}}
{{סי|וּ}}מִגִּזְעָם הָפֵר כְּעָסִים

{{סי|רָ}}ם קשְׁטְ מַעְבָּדֶיךָ{{ש}}
{{סי|רָ}}אֹה תִרְאֶה עֹבְדֶיךָ{{ש}}
{{סי|רֵ}}עִים בָּאֵי עָדֶיךָ{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ

{{סי|יְ}}בֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנּוּ{{ש}}
{{סי|יָ}}מָּה בִּמְצוּלוֹת תְּנֶנּוּ{{ש}}
{{סי|יֶ}}לֶד בְּשַׁעֲשׁוּעָיו תַּעֲנֶנּוּ{{ש}}
{{סי|י}}שֶׁר מֵלִיץ יְחֻנֶּנּוּ

{{סי|מִ}}בְּרַק חֶרֶב הַשָּׁנוּן{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּט מַאֲרִיכֵי רִנּוּן{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|מַ}}לֵּא מִשְׁאֲלוֹתָם בְּתַחֲנוּן{{ש}}
{{סי|מֶ}}לֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃{{ממס|שמות לד ו}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֺן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר׃{{ממס|איוב לג כד}}
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;

:כֹּפֶר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ
:פְּדֵה מִטְּבִיעַת רֶפֶשׁ
:&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;מְיַחֲלֶיךָ בְּעִנּוּי וָכֹפֶשׁ
:הַחֲיֵם בְּטַלְלֵי נֹפֶשׁ&lt;includeonly&gt;
=====תוכחה=====
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי מוסיפים את הפיוט הבא.}}
{{:אנוש איך יצדק}}&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע סוף=ב/&gt;
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי משלבים כאן את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש איך יצדק]]}}, ולמנהג איטליה את פיוט התוכחה {{צ|[[אנוש מה יזכה]]}}.}}
{{הור|מחיה המתים}}
====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{הור|סימן: '''צום העשור''' (מרובע)}}

{{סי|צְ}}פֵה בְּבַת תְּמוּתָה{{ש}}
{{סי|צ}}וֹם הֶעָשׂוֹר עֲמוּתָה{{ש}}
{{סי|צֹ}}אן בְּהֵעָנְשָׁהּ מִיתָה{{ש}}
{{סי|צַ}}דְּקָהּ מִמֶּכֶר צְמִיתָה

{{סי|וּ}}בְבוֹא שׂוֹטֵן לִנְקֹב{{ש}}
{{סי|וְ}}לַחֲשׂף שַׂרְעַף הֶעָקֹב{{ש}}
{{סי|וּ}}בַל יֵרָשֶׁה לִקֹּב{{ש}}
{{סי|וֶ}}כַח תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב

{{סי|מָ}}כוֹן לְשִׁבְתְּךָ בְּשׂוּמֶךָ{{ש}}
{{סי|מֵ}}אָז חֲקַקְתּוֹ בְּרִשּׁוּמֶךָ{{ש}}
{{סי|מ}}וֹלְדוֹתָיו הַכְּלוּלִים בִּשְׁמֶךָ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְּטֵם לְמַעַן שְׁמֶךָ

{{סי|הִ}}זָּכֵר יְשִׁיבַת אַחַל{{ש}}
{{סי|הַ}}נֶּאֱבַק לְשַׂר גַּחַל{{ש}}
{{סי|הַ}}צִּילָה שְׁאוֹנוֹ מִבַּחַל{{ש}}
{{סי|הַ}}צָּגִים לְהַרְטוֹת מַחַל

{{סי|עִ}}נּוּי נֶפֶשׁ שׁוּר{{ש}}
{{סי|עָ}}וֹן בְּלִי תָשׁוּר{{ש}}
{{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע בְּיִשּׁוּר{{ש}}
{{סי|עֲ}}נֵם בֶּאֱמֶת וְאִשּׁוּר

{{סי|סְ}}לַח לְשָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}}
{{סי|סְ}}לִיחָה תַּכְרִיעַ רֶשַׁע{{ש}}
{{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלָּה תִּישַׁע{{ש}}
{{סי|סֵ}}בֶר פְּדוּת לְיֶשַׁע

{{סי|וְ}}אִם הֵמָּה כְּאָדָם{{ש}}
{{סי|וּ}}מָעֲדָה וּמָטָה יָדָם{{ש}}
{{סי|וְ}}אַתָּה נוֹצֵר הָאָדָם{{ש}}
{{סי|וִ}}תָּרוֹן תְּנָה לְעוֹדְדָם

{{סי|רְ}}עָבָם וּצְמָאָם חֲזֵה{{ש}}
{{סי|רָ}}עָתָם בְּלִי תֶחֱזֶה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רֶ}}גֶשׁ רַחֲשָׁם מִלִּבְזֶה{{ש}}
{{סי|ר}}וֹנְנִים סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה&lt;קטע סוף=ג/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב: סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃{{ממס|במדבר יד יט}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כב}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר: כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ׃{{ממס|ישעיהו כט כג|שם כג}}{{ש}}
וְנֶאֱמַר:
{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}
&lt;קטע התחלה=רהיטים/&gt;
====אשא דעי למרחוק====
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשֹׂר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''

{{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קליר''' (בתבנית אא&quot;ב גג&quot;ד)}}
{|
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֶ}}שָּׂא דֵעִי לְמֵרָחוֹק / שְׁעֹן בְּאָת מֵרָחוֹק{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּפָעֳלוֹ צָרִי דְחֹק
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|אֲ}}סַפְּרָה אֶל חֹק / מִסֻּכּוֹ בְּלִי לִרְחֹק{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;חַיִּים לִי לָחֹק
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לְ}}שֹׁד כְּחֶתֶף יִמְחֹק / לוֹחֲמִי לְבַל יִשְׂחֹק{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְיִמָּלֵא פִי שְׂחוֹק
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|עֹ}}רְכֵי שֶׁוַע לָרֹב / חִין עֶרְכָּם יַעֲרֹב{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;פְּנֵי אֱלֹהִים מִקָּרוֹב
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|עֲ}}תִירָתִי אָז תִּקְרֹב / עֲבֵרָתִי לְבַל תֶּאֱרֹב{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֵלַי לְבַל קְרֹב
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ז}}וֹמֵם אִם יִזְרֹב / עֲדַת אֵל לַחֲרֹב{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;אֶשָּׁעֵן בְּמַצְדִּיק וְקָרוֹב
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רֶ}}שַׁע אִם הִכְרִיעִי / זְכֹר לִי רוֹעִי{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּצִדְקוֹ עַתָּה לְרוֹעֲעִי
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רְ}}עֵה צֹאן מַרְעִי / בְּמִרְעֶה טוֹב לְהַרְעִי{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבְאוֹר חַיִּים לְזָרְעִי
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בַּ}}עֲוֹן אֹרַח רִבְעִי / וּבְקַו נְטִיַּת מְרֵעִי{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;נָא אַל יְאַרְעִי
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יַ}}סְכִּיתוּ שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן / גָּשִׁים פְּנֵי אָרוֹן{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לְהַעֲצִים אֲרֶשֶׁת רֹן
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יְ}}חַלּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן / מַשְׁבִּית אַף וְחָרוֹן{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ר}}וֹגְשִׁים קְרֹא בְגָרוֹן / פִּלּוּס אֲטוּמֵי חֶבְרוֹן{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;מְצֹא מְחִילַת וִתָּרוֹן
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בְּ}}שִׁבְתּוֹ בְּכֵס רִיב / יְרִיבַי לְעֵינַי יָרִיב{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;יָהּ נִצָּב לָרִיב
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|בּ}}וֹזְזַי חָרֹב יַחֲרִיב / כְּמוֹ קַדְמוֹנִים הֶחֱרִיב{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְנַאֲקִי לְפָנָיו יַקְרִיב
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יֻ}}צַּג אִתִּי בְּרִיב / מְלִיצַי שַׁי לְהַקְרִיב{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְשִׂיחִי לְגוֹחִי יַעֲרִיב
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''הַיּוֹם בְּפָתְחֲךָ סְפָרִים / חֹן אֹם שִׁמְךָ מְפָאֲרִים / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים. קָדוֹשׁ'''}}}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ק}}וֹל אָרִים כַּשּׁוֹפָר / בְּמַתַּן אִמְרֵי שְׁפָר{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;לִפְנֵי חֲזָקִים שִׁפָּר
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|קֶ}}צֶב שְׂעִירִים וּפָר / בְּנִיב שְׂפָתַיִם יְסֻפָּר{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וּבְכֵן שׂוֹטֵן יֻחְפָּר
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|לִ}}פְלוּסִים כְּכוֹכְבֵי מִסְפָּר / וְשָׁחִים עַד עָפָר{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בִּצְעָם וְעִוּוּיָם יְכֻפָּר
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''מַשְׂטִין בְּכֶבֶל אֱסֹר / וְתִקְוַת אֲסִירַי בְּשׂוֹר / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּצוֹם הֶעָשׂוֹר. קָדוֹשׁ'''}}}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יֻ}}שְׁלָגוּ אָדְמֵי שָׁנִים / שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנִים{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|יֻ}}לְבְּנוּ כִּתְמֵי שׁוֹשַׁנִּים / וְיוּשְׁבוּ לְתַעֲרָם שְׁנוּנִים{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;בְּפִלּוּל אֲשֶׁר מְשַׁנְּנִים
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|רַ}}חֲצוּ וְהִזַּכּוּ מֵעִשּׁוּנִים / לְאִוֶּלֶת מִהְיוֹת שׁוֹנִים{{רווח|3}}||&lt;includeonly&gt;{{הור|קהל:}} &lt;/includeonly&gt;וְעַל מִבְטָחֵימוֹ שְׁעוּנִים
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''נֵחָשֵׁב כְּצָג בְּאִיתוֹן / דְּחוֹת בְּפִלּוּלִי עֲקַלָּתוֹן / וְנַקְדִּישְׁךָ בְּשַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. קָדוֹשׁ'''}}}}
|}
====אין ערוך אליך====
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;&lt;b&gt;{{סי|אֶ}}ת {{סי|לַ}}חֲשִׁי {{סי|עֲ}}נֵה נָא / {{סי|זַ}}עֲקִי {{סי|רְ}}צֵה נָא. הָאֵל קָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;&lt;b&gt;{{סי|אָ}}דוֹן {{סי|לְ}}קוֹל {{סי|עַ}}מֶּךָ / {{סי|זְ}}כֹר {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ&lt;/b&gt;

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֵ}}ין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|בִּ}}ין עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}}
{{סי|גִּ}}ישַׁת הֲמוֹן מְיַחֲלֶיךָ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רשׁ לְגַבֵּר חֲיָלֶיךָ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}}

{{סי|ה}}וֹגֵי הֲמוּלַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|וּ}}מְהַלְלִים בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|זֶ}}רַע תְּבוּאַת קֹדֶשׁ{{ש}}
{{סי|חֲ}}שֹׁב כְּאֵילֵי קֹדֶשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}}

{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}}
{{סי|יַ}}יְשִׁירוּךָ עִם אוֹפַנִּים{{ש}}
{{סי|כְּ}}בַקְּרָךְ כָּל פָּנִים{{ש}}
{{סי|לְ}}בִלְתִּי נְשֹׂא פָנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}}

{{סי|מִ}}תְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ{{ש}}
{{סי|נ}}וֹעֵץ אַחֲרִית מֵרֹאשׁ{{ש}}
{{סי|סְ}}לִיחָה לַשּׁוֹבָבִים דְּרֹשׁ{{ש}}
{{סי|עֲ}}וֹנָם לָשֵׂאת כְּמֵרֹאשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אָדוֹן…'''}}

{{סי|פְּ}}רוּדֵי כְּנַף רְנָנִים{{ש}}
{{סי|צִ}}דְקוֹתֶיךָ חַי מְרַנְּנִים{{ש}}
{{סי|ק}}וֹל שַׁאַג מְחַנְּנִים{{ש}}
{{סי|רְ}}צֵה בְחִין וּבְתַחֲנוּנִים.{{רווח|5}}{{ק|'''אֶת לַחֲשִׁי…'''}}

{{סי|שִׁ}}נְאַן רִבְבוֹת אֲלָפִים{{ש}}
{{סי|שֹׁ}}אֲגִים וְלַבְּקָרִים נֶחֱלָפִים{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תֹּ}}קֶף יַשִּׂיגוּ אֲלוּפִים{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹדָה וְזִמְרָה מְאַלְּפִים.
{{רפרן|אָדוֹן לְקוֹל עַמֶּךָ / זְכֹר רַחֲמֶיךָ. נוֹרָא וְקָדוֹשׁ}}
====אנא אזון====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}}
{|
|colspan =&quot;4&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
|-
|{{סי|אָ}}נָּא אֱזֹן שַׁוְעַת חִנּוּן{{רווח|1}}||{{סי|בְּ}}יוֹם זֶה הַסְכֵּת תַּחֲנוּן{{רווח|1}}||יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.{{ממס|שמות לד ו}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|גַּ}}שְׁנוּ לְפָנֶיךָ שְׁפֹךְ שִׂיחָה{{רווח|1}}||{{סי|דְּ}}רֹשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{רווח|1}}||אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.{{ממס|דניאל ט יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ בַּיּוֹם הַזֶּה{{רווח|1}}||{{סי|וֶ}}עֱנוּתֵנוּ אַל תִּבְזֶה{{רווח|1}}||סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה.{{ממס|במדבר יד יט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|זַ}}עַק קְשֹׁב מִמַּנְעִימֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|חַ}}נּוּן כְּגֹדֶל רַחֲמֶיךָ{{רווח|1}}||חוּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ.{{ממס|יואל ב יז}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|טְ}}עֵנוּ בְּהַר נַחֲלָתֵנוּ{{רווח|1}}||{{סי|יְ}}יָ אֱלוֹהַּ תּוֹחַלְתֵּנוּ{{רווח|1}}||וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ.{{ממס|שמות לד ט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשׂוֹת הוֹאֵל{{רווח|1}}||{{סי|לִ}}נְכוֹנִים לִקְרָאתֶךָ אֵל{{רווח|1}}||כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.{{ממס|דברים כא ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|מְ}}חִילָה הַרְבֵּה לִבְנֵי חֲסִידֶיךָ{{רווח|1}}||{{סי|נַ}}קֵּה מִפֶּשַׁע עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|1}}||גַּם מִזֵּדִים חֲשֹׂךְ עַבְדֶּךָ.{{ממס|תהלים יט יד}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|סְ}}לַח לְעַם בְּךָ נוֹשַׁע{{רווח|1}}||{{סי|עָ}}וֹן שָׂא נָא וְחִישׁ יֶשַׁע{{רווח|1}}||מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע.{{ממס|מיכה ז יח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|פְּ}}דֵנוּ מֵחֵטְא נַקֵּנוּ מֵעָוֹן{{רווח|1}}||{{סי|צְ}}לֹל בְּמַצְלוֹל כֹּבֶד עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן.{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|ק}}וֹלֵנוּ תִשְׁמַע מִשְּׁמֵי שַׁחַק{{רווח|1}}||{{סי|רִ}}שְׁעֵנוּ לַיָּם תִּדְחָק{{רווח|1}}||וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק.{{ממס|תהלים כב כ}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}בְטֵי עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||{{סי|תְּ}}פִלָּה עוֹרְכִים לְהַשְׁעוֹתֶךָ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ.{{ממס|מ&quot;א ח לט}}{{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|}

====אך אין לנו====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המערבי.}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}}
|-
|{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|אֵ}}ין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בָּ}}אנוּ לְשִׁמְךָ וְאָתָאנוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גָּ}}שִׁים וַחֲרֵדִים יַחַד לְעָבְדֶּךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דְּ}}רֹשׁ לְצַדֵּק מוֹדֶיךָ וְעֵדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|הָ}}רֵם קֶרֶן עַם יְדִידֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וּ}}מַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת זֶרַע חֲסִידֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|זָ}}כְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ כְּרֹב חֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|חֹ}}ן וַחֲמֹל פְּלֵיטַת שְׂרִידֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|טְ}}לָאֶיךָ נַהֵל הַכְּמֵהִים לַחֲסָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|יַ}}דְעֵם בֵּינוֹת שֵׂכֶל סוֹדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כַּ}}בְּסֵם מֵעֲוֹנָם וְיֻכְשָׁרוּ עָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לְ}}מַעַנְךָ עֲשֵׂה בַּעֲבוּר כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מ}}וֹסְרוֹתֵיהֶם תְּנַתֵּק בְּחֶזְקַת יָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נַ}}שְּׂאֵם וְהַרְבִּיצֵם בְּבֵית וִעוּדֶךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}פֹר דִּמְעָתָם וְשִׂימָהּ בְּנֹאדֶךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|עֲ}}רֹב לְטוֹב וּלְרַחֲמִים עֲבָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פִּ}}ינוּ יְסַפֵּר תְּהִלּוֹת הוֹדֶךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צ}}וֹמֵנוּ תִּבְחַר וּקְרִיאַת מוֹעֲדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וּמָה לִמְנוּחָתֶךָ וַאֲרוֹן כְּבוֹדֶךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}פֹךְ רוּחֲךָ לְלַמֵּד בְּלִמּוּדָךְ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תִּ}}רְאֶה כִּי אֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |&lt;center&gt;&lt;small&gt;'''אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''&lt;/small&gt;&lt;/center&gt;
|}

====אל תזכר לנו עוונותינו====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי.}}
{|
|-
|colspan =&quot;4&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
|-
|{{סי|אַ}}ל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ{{רווח|1}}||הַצִּילֵנוּ מִצָּרֵינוּ{{רווח|1}}||כָּל אֲשֶׁר חָשְׁבוּ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ נִקְרָא וְתַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּתְשַׁבֵּר אֶת עֻלֵּנוּ{{רווח|1}}||וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|גֹּ}}דֶל רַחֲמֶיךָ תּוֹדִיעַ{{רווח|1}}||וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ תוֹפִיעַ{{רווח|1}}||וּכְאָז אוֹתָנוּ תוֹשִׁיעַ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|דְּ}}בָרְךָ נִצָּב לְעוֹלָם{{רווח|1}}||זְכָר נָא אֲבוֹת הָעוֹלָם{{רווח|1}}||וְהָקֵם בְּרִיתְךָ לְעוֹלָם {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|הֵ}}רָצֶה לָּנוּ כְּמֵאָז{{רווח|1}}||וְתֶן לָנוּ עָז{{רווח|1}}||וְנִלְמַד נֶחֱמָדִים מִפָּז {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|וְ}}הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשׁךָ{{רווח|1}}||וְקוֹמֵם אֶת מִקְדָּשׁךָ{{רווח|1}}||וְנַעֲרִיץ בְּכָל יוֹם קְדֻשָּׁתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר צִדְקַת רִאשׁוֹנִים{{רווח|1}}||וּסְלַח נָא לָאַחֲרוֹנִים{{רווח|1}}||וְתוֹשִׁיבֵם אֶל אֲרֻבּוֹתֵיהֶם כַּיּוֹנִים {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|ח}}וּסָה עַל צֹאן מַרְעִיתֶךָ{{רווח|1}}||וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ{{רווח|1}}||וְלַמְּדֵם כְּאָז דָּתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|טָ}}הוֹר תַּרְאֶה כְבוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְתוֹדִיעַ בָּנוּ הוֹדֶךָ{{רווח|1}}||וְנִסְבֹּל עֹל מוֹרָאֲךָ וְיִחוּדֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|יְ}}רֵאֶיךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ{{רווח|1}}||וּבְכָל יוֹם יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ{{רווח|1}}||וְגוֹי וּמַמְלָכָה יַעַבְדוּ לָךְ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|כְּ}}רַחֲמֶיךָ עֲשֵׂה עִמָּנוּ{{רווח|1}}||כִּי בְכָל יוֹם לְךָ קָרָאנוּ{{רווח|1}}||יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|לְ}}בַדְּךָ תִּמְלֹךְ כְּמֵרֵאשִׁית{{רווח|1}}||וְתָשִׁית עֵינֶיךָ בְּרֵאשִׁית{{רווח|1}}||בִּמְקוֹם כּוֹנַנְתָּ מֵרֵאשִׁית {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|מַ}}לְכוּתְךָ עָלֵינוּ תְגַלֶּה{{רווח|1}}||נוֹרְאוֹתֶיךָ נֶחֱזֶה וְנִתְעַלֶּה{{רווח|1}}||וּמִצִּיּוֹן בְּרַחֲמֶיךָ תִּגָּלֶה {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|נְ}}חֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְשַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|שִׂ}}ימֵנוּ בְּרָכָה בָּאָרֶץ{{רווח|1}}||וּתְנַעֵר רְשָׁעִים מֵאָרֶץ{{רווח|1}}||וְנֵשֵׁב לָבֶטַח בָּאָרֶץ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|עֲ}}נֵנוּ בִּדְבַר אֲמִתֶּךָ{{רווח|1}}||וְהוֹשִׁיעֵנוּ בֶּאֱמוּנָתֶךָ{{רווח|1}}||כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|פָּ}}נֶיךָ הָאֵר בְּצִיּוֹן{{רווח|1}}||וּמְלֹךְ עָלֵינוּ בְּצִבְיוֹן{{רווח|1}}||וְתָסִיר טֻמְאָה מִצִּיּוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק אַתָּה בַּכֹּל{{רווח|1}}||וְרַחֲמֶיךָ גְדוֹלִים עַל כֹּל{{רווח|1}}||מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|קָ}}רוֹב אַתָּה לְכָל קוֹרְאֶיךָ{{רווח|1}}||רַחֵם עַל מַמְלִיכֶיךָ{{רווח|1}}||כִּי הֵם מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|רַ}}חוּם סְלַח נָא לְעָוֹן{{רווח|1}}||כִּי כָל אָדָם מָלֵא עָוֹן{{רווח|1}}||וְאַתָּה תְּכַפֵּר עָוֹן {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|{{סי|שִׁ}}מְךָ בָּנוּ נִקְרָא וְאַל תַּנִּיחֵנוּ{{רווח|1}}||נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{רווח|1}}||וּלְמַעַנְךָ הָאֵר עֵינֵינוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תֹּ}}אַר פָּנֶיךָ תַּרְאֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְתוֹרָתְךָ תְּחַכְּמֵנוּ{{רווח|1}}||וּבְמִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן תַּרְעֵנוּ {{רווח|1}}||{{ק|'''וְאַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''}}
|-
|}

====אך אומרים====
{{הור2|הפיוט הבא נאמר רק למנהג אשכנז המזרחי (ואיטליה).}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|'''וּבְכֵן אַךְ חַנּוּן אַתָּה וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל'''}}
|-
|{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|א}}וֹמְרִים בְּחִין לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|בָּ}}אִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|גָּ}}שִׁים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|דּ}}וֹרְשִׁים בְּדָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ה}}וֹגִים בְּהַלֵּל וְתִשְׁבָּחוֹת{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|וְ}}אוֹמְרִים סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ז}}וֹעֲקִים בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ח}}וֹקְרִים סוֹד בְּרִיתֶךָ / כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ט}}וֹעֲנִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל / כִּי אֵין כָּאֵל{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|י}}וֹדְעִים שֵׁם הַמְפֹרָשׁ / וּבְפִיהֶם יִתְפָּרָשׁ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|כֻּ}}לָּם הַיּוֹם כְּמַלְאָכִים / קְדֻשָּׁה לְפָנֶיךָ עוֹרְכִים{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|לְ}}בוּשֵׁיהֶם נְקִיִּם / וְכֻלָּם צָמִים וּמִתְעַנִּים{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|מַ}}עֲשֵׂיהֶם מַגִּידִים וַחֲטָאֵיהֶם מְתַנִּים / סְלַח נָא עוֹנִים{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|נִ}}קְרָאִים הַיּוֹם / וְסָלַחְתִּי לָכֶם הַיּוֹם{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|סְ}}פוּרִים כְּחֹל הַיָּם / וַעֲוֹנוֹתֵיהֶם תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ע}}וֹנִים אַרְבַּע קְדֻשּׁוֹת / לִפְנֵי חוֹקֵר כְּלָיוֹת / וְיוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
{{פיסקה בטבלה}}
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|פָּ}}קְדֵם לְחַיִּים טוֹבִים / וְטַהֲרֵם בְּמַיִם חַיִּים / כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|צ}}וֹעֲקִים אָנָּא אֵל נָא / סְלַח נָא חֵטְא לְמִי מָנָה{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|ק}}וֹלָם בְּרַעַשׁ מַרְעִישִׁים / קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קוֹרְאִים אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|רִ}}אשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַתָּה / לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה גַּם עַתָּה{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|שְׁ}}מַע תְּפִלָּתֵנוּ / בְּקָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ עֲנֵנוּ{{רווח|3}}||{{ע|כִּי אַתָּה רַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{מילת קבע|אַךְ}} {{סי|תּ}}וֹלִים לְךָ עֵינֵיהֶם / עֲנֵם וּשְׁמַע בְּקוֹל תְּפִלּוֹתֵיהֶם / סְלַח נָא לַעֲוֹנוֹתֵיהֶם{{רווח|3}}||{{ע|חַנּוּן וְרַחוּם לְכָל פֹּעַל}}
|}

====אמרו לאלהים====
{{ארון|פ}}
'''וּבְכֵן אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (&lt;includeonly&gt;בדילוג&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;מנצפ&quot;ך ש&quot;ת כפולות&lt;/noinclude&gt;). בסוף כל בית מובאה מ[[דברי הימים א טז]]}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|אֵ}}ל מֶלֶךְ בְּעוֹלָמוֹ{{ר1}}
מֵחִישׁ פְּדוּת עַמּוֹ{{ר1}}
לְקַיֵּים דְּבַר נָאֳמוֹ{{ר1}}
כִּי סְלִיחָה עִמּוֹ{{ר2}}
הוֹדוּ לַייָ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|בָּ}}רוּךְ וּמְהֻלָּל בְּרֹב גָּדְלוֹ{{ר1}}
מֵחִישׁ סְלִיחָה לִקְהָלוֹ{{ר1}}
לְהַרְאוֹת לַכֹּל גָּדְלוֹ{{ר1}}
מָדַד מַיִם בְּשָׁעֳלוֹ{{ר2}}
שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|גּ}}וֹאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ{{ר1}}
בִּסְלִיחָה לְהַקְדִּישׁוֹ{{ר1}}
וּמְכוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשׁוֹ{{ר1}}
לְזֶרַע אַבְרָהָם קְדוֹשׁוֹ{{ר2}}
הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|דָּ}}גוּל מְשֻׁבָּח בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ{{ר1}}
סוֹלֵחַ לְעַם זוּ בָּזוֹ{{ר1}}
בִּדְבַר עֻזּוֹ וּמָעֻזּוֹ{{ר1}}
לָכֵן עֲדַת מָעֻזּוֹ{{ר2}}
דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|הַ}}כֹּל בְּמַאֲמָר עָשָׂה{{ר1}}
וְהוּא פָעַל וְעָשָׂה{{ר1}}
סוֹלֵחַ לְאֹם עֲמוּסָה{{ר1}}
לָכֵן עַם בּוֹ חָסָה{{ר2}}
זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|וּ}}מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ{{ר1}}
עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הוֹדוֹ{{ר1}}
סוֹלֵחַ לְעַם מְיַחֲדוֹ{{ר1}}
אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בִּדְבַר סוֹדוֹ{{ר2}}
זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|זֶ}}ה רוֹקַע הָאָרֶץ{{ר1}}
הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}}
סוֹלֵחַ לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ{{ר1}}
לָכֵן אִמְרוּ לְיוֹסֵד הָאָרֶץ{{ר2}}
הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|חַ}}י בִּמְעוֹנָתוֹ{{ר1}}
חַנּוּן וְחוֹנֵן עֲדָתוֹ{{ר1}}
יָשׁוּב בְּרַחֲמִים לְבֵיתוֹ{{ר1}}
לָכֵן לְבָאֵי בִּבְרִיתוֹ{{ר2}}
זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|טַ}}פֵּי נַחֲלָתוֹ{{ר1}}
טְלָאֵי יְרֻשָּׁתוֹ{{ר1}}
יָקִים עָלֵימוֹ אִמְרָתוֹ{{ר1}}
כְּחָקוּק בְּתוֹרָתוֹ{{ר2}}
אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|י}}וֹעֵץ מֵישָׁרִים לְחֹק{{ר1}}
יְרֵאָיו לְחַיִּים לָחֹק{{ר1}}
סוֹלֵחַ לְחֵטְא לִמְחֹק{{ר1}}
כְּנִשְׁמַע לְרוֹעֶה מֵרָחוֹק{{ר2}}
וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק &lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור|השלמה ממחזור בני רומא:}}

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|כָּ}}ל יְצִיר בָּרָא בְּמַעַן{{ר1}}
סוֹלֵחַ לְעַם עֻלּוֹ טָעַן{{ר1}}
וְלֹא יִזָּכֵר עוֹד יַעַן וּבְיַעַן{{ר1}}
כְּהִבְטִיחַ לְעַם בּוֹ נִשְׁעָן{{ר2}}
לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|כָּ}}ל בַּשָּׁלִישׁ עָפָר{{ר1}}
סוֹלֵחַ לְעַם וְהָיָה מִסְפָּר{{ר1}}
וּפִשְׁעָם עוֹד לֹא יְסֻפַּר{{ר1}}
לְהַרְבּוֹתָם כַּחוֹל וְאֵין מִסְפָּר{{ר2}}
בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|לֹ}}א עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי{{ר1}}
לָקַח לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי{{ר1}}
סוֹלֵחַ עֲוֹנוֹת גּוֹי{{ר1}}
עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי{{ר2}}
וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|מֵ}}חִישׁ לְעַמּוֹ הוּקָם{{ר1}}
וּמְכַפֵּר פִּשְׁעֵי חֵיקָם{{ר1}}
מַטְרִיפָם לֶחֶם חֻקָּם{{ר1}}
וּמְמַהֵר יוֹם נָקָם{{ר2}}
לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|מֶ}}לֶךְ לְעוֹלָמִים חַי{{ר1}}
מֵמִית וּמְחַיֶּה כָּל חַי{{ר1}}
לָכֵן יוֹדוּהוּ חַי חַי{{ר1}}
וְהִזְהִיר לְרֵעַי וְאַחַי{{ר2}}
אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|נ}}וֹרָא וְחָזָק וְאָיֹם{{ר1}}
וְהוּא אֵל עֶלְיוֹן{{ר1}}
וּמַנְחִיל עֹז חֶבְיוֹן{{ר1}}
וּמְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו בְּכָל יוֹם{{ר2}}
שִׁירוּ לַייָ כָּל הָאָרֶץ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|נ}}וֹרָא שׁוֹכֵן מְרוֹמִים{{ר1}}
סוֹלֵחַ פִּשְׁעֵי אֲשֵׁמִים{{ר1}}
וּמְפַעְנֵחַ נֶעֱלָמִים{{ר1}}
וְאַתֶּם מְעוּטֵי עַמִּים{{ר2}}
סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|סֶ}}לָה מְשֻׁבָּח וּמְהֻלָּל{{ר1}}
בְּפִי כָּל נְשָׁמָה תִּתְהַלָּל{{ר1}}
סוֹלֵחַ לְעַם מְהֻלָּל{{ר1}}
כְּשֶׁיַּעֲטֹף וְיִתְפַּלַּל{{ר2}}
כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל 

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|עֶ}}לְיוֹן עַל כָּל אֱלֹהִים{{ר1}}
הַנִּכְתָּר בְּהִלּוּלִים{{ר1}}
סוֹלֵחַ לְעַם נִגְאָלִים{{ר1}}
מַעֲבִיר מֵאֶרֶץ גִּלּוּלִים{{ר2}}
כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת צְפוּנָיו{{ר1}}
וּמִשְׂתַּכֵּל בְּכָל פִּנָּיו{{ר1}}
סוֹלֵחַ לְעַם עָנָו{{ר1}}
בְּכָל מְשׁוֹרְרִים לְפָנָיו{{ר2}}
הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|פֶּ}}לֶא עָשָׂה עַד מְאֹד{{ר1}}
נִקְרָא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד{{ר1}}
סוֹלֵחַ לְעַמּוֹ עוֹד{{ר1}}
הַלּוֹבֵשׁ הָדָר וָהוֹד{{ר2}}
הָבוּ לַייָ כָּבוֹד

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|צ}}וּר אֲכַבְּדֶנּוּ בְּמִנְחָה{{ר1}}
מֵסִיר מֶנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה{{ר1}}
מֵחִישׁ לְעַמּוֹ רְוָחָה{{ר1}}
בּאוּ שְׁעָרָיו בְּשִׂמְחָה{{ר2}}
הָבוּ לַייָ כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|צ}}וּר עוֹלָמִים בְּכֵס נָכוֹן{{ר1}}
בֵּית עוֹלָמִים לְשִׁבְתּוֹ מָכוֹן {{ר1}}
סוֹלֵחַ לְאוֹמְרֵי תְפִלָּתִי תִכּוֹן{{ר1}}
לְנֵצַח נְצָחִים מַלְכוּתוֹ תִכּוֹן{{ר2}}
חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ אַף תִּכּוֹן

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם{{ר1}}
בַּמָּרוֹם אַדִּיר בַּמַּיִם{{ר1}}
סוֹלֵחַ לְעוֹבְדֵי שָׁמַיִם{{ר1}}
מְכוֹנֵן לְנֶחֱרַב פַּעֲמַיִם{{ר1}}
בְּיָסְדוֹ יְרוּשָׁלַיִם לָעַד{{ר2}}
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|רָ}}ם דָּרַךְ סוּסוֹ בַּיָּם{{ר1}}
לִגְזָרִים גָּזַר יָם{{ר1}}
וּמַשְׁלִיךְ עֲוֹנוֹת בִמְצוּלוֹת יָם{{ר1}}
עַד לֹא יִוָּדַע אַיָּם{{ר1}}
כְּפָרְדוֹ בְּעֻזּוֹ יָם{{ר2}}
יִרְעַם הַיָּם

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|שַׁ}}דַּי כְּיָשֵׁן נֹעַר{{ר1}}
לְכוֹנֵן בֵּית הַיַּעַר{{ר1}}
כִּי כִרְסְמוֹ חֲזִיר מִיַּעַר{{ר1}}
וּפָנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר{{ר2}}
אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|שַׁ}}דַּי וְאֵין בִּלְעָדוֹ{{ר1}}
הַכֹּל פֹּעַל יָדוֹ{{ר1}}
סוֹלֵחַ לְעַם יְחִידוֹ{{ר1}}
הַמּוֹדִים עַל טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ{{ר2}}
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ 

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|תָּ}}מִים אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ{{ר1}}
מִצָּרָה תּוֹשִׁיעֵנוּ{{ר1}}
וּמְכַפֵּר חַטֹּאת פְּשָׁעֵינוּ{{ר1}}
וּמַאֲזִין שִׂיחַ שַׁוְעָתֵנוּ{{ר2}}
וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ
{{סוף}} &lt;/noinclude&gt;

{{מילת קבע|אִמְרוּ לֵאלֹהִים}}{{ר1}}
{{סי|תַּ}}קִּיף אֱלֹהֵי עוֹלָם{{ר1}}
דְּבָרוֹ נִצָּב לְעוֹלָם{{ר1}}
וְהוּא מִכֹּל נֶעְלָם{{ר1}}
וַאֲנַחְנוּ מְהַלְלִים שְׁמוֹ לְעוֹלָם{{ר2}}
בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם.

====מעשה אלהינו====
'''וּבְכֵן גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|אַ}}דִּיר בְּוִעוּדוֹ{{ר1}}
{{סי|בְּ}}רוּם וּבְתַחַת הוֹדוֹ{{ר1}}
{{סי|גִּ}}לָּה אוֹר לְעַבְדּוֹ{{ר1}}
{{סי|דָּ}}בָר מֵקִים לְעַבְדּוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.{{ממס|דברים ד לה}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|הַ}}מַּכִּיר עוֹלְמֵי עַד{{ר1}}
{{סי|וְ}}סוֹפֵר וּמוֹנֶה עֲדֵי עַד{{ר1}}
{{סי|זִ}}יו מוֹשָׁבוֹ נוֹעָד{{ר1}}
{{סי|חֶ}}לֶד צוֹפֶה בְּמִסְעָד{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד.{{ממס|תהלים קד לב}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|ט}}וֹעֵן עוֹלָמוֹ{{ר1}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ הֲדֹמוֹ{{ר1}}
{{סי|כִּ}}לְּלוֹ בְּנָאֳמוֹ{{ר1}}
{{סי|לָ}}עַד לַהֲקִימוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ.{{ממס|ישעיהו מז ד}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|מ}}וֹשֵׁל בְּמִפְעָלוֹ{{ר1}}
{{סי|נ}}וֹרָא עַל זְבוּלוֹ{{ר1}}
{{סי|סִ}}לּוּדוֹ כְּגָדְלוֹ{{ר1}}
{{סי|עֻ}}זּוֹ כְּרֹב חֵילוֹ{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{ממס|ישעיהו ו ב}}

{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|פְּ}}אֵרוֹ בִּשְׁמֵי מְעוֹנַי{{ר1}}
{{סי|צ}}וֹפֶה וּמַבִּיט לְעֵינַי{{ר1}}
{{סי|קִ}}לּוּס שְׁמוֹ בַּהֲמוֹנַי{{ר1}}
{{סי|ר}}וֹדֶה בְּקֶרֶב מוֹנַי{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי יְיָ.{{ממס|תהלים קיא ב}}
{{ארון|ס}}
{{מילת קבע|מַעֲשֵׂה אֱנוֹשׁ|צבע=#A52A2A}}{{ר1}}
וְ{{סי|תַ|1}}חְבֻּלוֹתָיו מְזִמָּה{{ר1}}
{{סי|שִׁ|1}}בְתּוֹ בְּתוֹךְ מִרְמָה{{ר1}}
{{סי|רְ|1}}פִידָתוֹ רִמָּה{{ר1}}
{{סי|קָ|1}}בוּר בִּסְעִיף אֲדָמָה{{ר2}}
{{מילת קבע|וְאֵיךְ יִתְגָּאֶה|צבע=#A52A2A}} אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.{{ממס|תהלים קמד ד}}
{{ארון|פ}}
['''אֲבָל'''] {{מילת קבע|מַעֲשֵׂי אֱלֹהֵינוּ}}{{ר1}}
{{סי|שַׁ}}דַּי רוֹקַע הָאָרֶץ עַל בְּלִימָה{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹכְנֶיהָ בְּלִי הֱיוֹת לְשַׁמָּה{{ר1}}
{{סי|תִּ}}כֵּן עַל מַיִם אֲדָמָה{{ר1}}
{{סי|תַּ}}קִּיף שְׁמוֹ לְרוֹמֵמָה{{ר2}}
{{מילת קבע|לָכֵן יִתְגָּאֶה}} עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה.{{ממס|תהלים קד ב}}

====אשר אימתך====
'''וּבְכֵן לְנוֹרָא עֲלֵיהֶם בְּאֵימָה יַעֲרִיצוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי אֹמֶן / בְּ{{סי|אַ}}בִּירֵי אֹמֶץ{{ר1}}
בִּ{{סי|בְ}}לוּלֵי קֶרַח / בִּ{{סי|בְ}}דוּדֵי קֶדַח{{ר2}}
{{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|גְּ}}לוּמֵי גוּשׁ / מִ{{סי|גָּ}}רֵי גֵיא{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|דְּ}}לוּלֵי פֹעַל / מִ{{סי|דַּ}}לֵּי מַעַשׂ{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא תְהִלָּתֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}}
בַּ{{סי|הֲ}}מוֹן מַלְאָכִים / בְּ{{סי|הִ}}לּוּךְ מַחֲנוֹת{{ר1}}
בְּ{{סי|וַ}}עַד אֲלָפִים / בְּ{{סי|וֶ}}כַח רְבָבוֹת{{ר2}}
{{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|זִּ}}יו שׁוֹנֶה / מִ{{סי|זֹּ}}הַר כָּבֶה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|חֲ}}סֵרֵי שֵׂכֶל / מֵ{{סי|חֹ}}רְשֵׁי רֶשַׁע{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא תְהִלָּתֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|טִ}}פּוּחַ עֲרָבוֹת / בְּ{{סי|טִ}}יכּוּס שְׁחָקִים{{ר1}}
בְּ{{סי|יִ}}שְׁרַת עֲרָפֶל / בִּ{{סי|י}}רִיעוֹת מְעוֹנָה{{ר2}}
{{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|כְּ}}תוּמֵי שֶׁמֶץ / מִ{{סי|כְּ}}מוּסֵי כֶתֶם{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|לְּ}}כוּדֵי פַח / מִ{{סי|לְּ}}עוּנֵי מַר{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא תְהִלָּתֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|מַ}}סְלוּלֵי זְבוּל / בִּ{{סי|מְ}}רוֹמֵי שְׁפַר{{ר1}}
בִּ{{סי|נְ}}טִיַּת דֹּק / בִּ{{סי|נְ}}חִיַּת עָבִים{{ר2}}
{{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|סְּ}}רוּחֵי מַעַשׂ / מִ{{סי|שְּׂ}}בֵעֵי רֹגֶז{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|עֲ}}דוּרֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|עֲ}}מוּסֵי בָטֶן{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא תְהִלָּתֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|פֹ}}תְחֵי קָדוֹשׁ / בְּ{{סי|פֹ}}צְחֵי בָרוּךְ{{ר1}}
בִּ{{סי|צְ}}דוּדֵי אַרְבַּע / בִּ{{סי|צְ}}נוּפֵי שֵׁשׁ שֵׁשׁ{{ר2}}
{{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִ{{סי|קְּ}}רוּאֵי אָיִן / מִ{{סי|קֹּ}}רְאֵי בְחָנֵף{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מֵ{{סי|רְ}}חוֹקֵי אֱמֶת / מֵ{{סי|רֵ}}יקֵי צֶדֶק{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא תְהִלָּתֶךָ'''}}

{{מילת קבע|אֲשֶׁר אֵימָתֶךָ}}{{ר1}}
בִּ{{סי|שְׁ}}בִיבֵי אֵשׁ / בִּ{{סי|שְׁ}}בִילֵי מַיִם{{ר1}}
בִּ{{סי|תְ}}לוּלֵי רוֹם / בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי גֹבַהּ{{ר2}}
{{ק|'''וּמוֹרָאֲךָ עֲלֵיהֶם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְאָבִיתָ תְהִלָּה}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִבָּשָׂר וָדָם / מֵהֶבֶל וָתֹהוּ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מֵחָצִיר יָבֵשׁ / מִצֵּל עוֹבֵר / וּמִצִּיץ נוֹבֵל{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}מִמַּשְׁלִימֵי נֶפֶשׁ / מִמַּפְרִיחֵי רוּחַ / וּמִמְּעוֹפְפֵי חַיָּה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}וּמֵחֲנִיטֵי נְשָׁמָה / וּמוֹצִיאֵי יְחִידָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}וְנִשְׁמָעִים בַּדִין / וּמֵתִים בַּמִּשְׁפָּט / וְחַיִּים בְּרַחֲמִים{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}וְנוֹתְנִים לְךָ פְּאֵר חֵי הָעוֹלָמִים{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}'''וְתִפְאַרְתְּךָ עֲלֵיהֶם'''
{{ארון|ס}}

====אמיצי שחקים====
&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת. קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}
{|
|-
|{{סי|אַ}}מִּיצֵי שְׁחָקִים מִמַּעַל{{רווח|1}}||וְכָל צְבָא מַעַל{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|אֱ}}מוּנֵי אַהֲבָה{{רווח|1}}||וְצִמְחֵי רְבָבָה{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|בְּ}}כִתֵּי מַלְאָכִים{{רווח|1}}||שְׁמוֹ מַמְלִיכִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|בְּ}}נֵי בְחוּנֵי בְרִית{{רווח|1}}||לְזוֹכֵר הַבְּרִית{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}}
|-
|{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ{{רווח|1}}||לְאַמִּיץ וְשַׂגִּיא כֹחַ{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|גְּ}}דוֹלֵי צְדָקָה{{רווח|1}}||לְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|דְּ}}מוּת אַרְבָּעָה פָנִים{{רווח|1}}||לְכָל צַד פּוֹנִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|דִּ}}גְלֵי נְצוּרָה{{רווח|1}}||לְעִמָּם בְּצָרָה{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}}
|-
|{{סי|הֲ}}מוֹן צְבָא מַעְלָה{{רווח|1}}||לְשׁוֹכֵן מַעְלָה{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|הֹ}}לְכֵי דֶּרֶךְ תָּמִים{{רווח|1}}||לְהַצּוּר תָּמִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|וְ}}רָצִים וְשָׁבִים{{רווח|1}}||טַעַם צוּר מַקְשִׁיבִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|וְ}}קֹוֵי יְשׁוּעוֹת{{רווח|1}}||וְחוֹכֵי סְלִיחוֹת{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}}
|-
|{{סי|זְ}}מִירוֹת רַבּוֹת{{רווח|1}}||זַכֵּי שְׁמֵי עֲרָבוֹת{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|זֶ}}רַע מַטַּע אֱמֶת{{רווח|1}}||לֵאלֹהִים אֱמֶת{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|חַ}}שְׁמַלִּים עַזִּים{{רווח|1}}||לְעוֹשֶׂה חֲזִיזִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ח}}וֹנִים וְנוֹסְעִים{{רווח|1}}||לְמַעֲלֶה נְשִׂיאִים{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}}
|-
|{{סי|טַ}}פְסְרֵי מְרוֹמִים{{רווח|1}}||לְרָם עַל רָמִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|טֹ}}בוּ אֹהָלָיו{{רווח|1}}||יוֹנְקָיו וְעוֹלָלָיו{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|יִ}}דּוֹדוּן הוֹלְכִים{{רווח|1}}||כּוֹרְעִים וּבוֹרְכִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|י}}וֹשְׁבֵי אֹהֶל וּמִשְׁכָּן{{רווח|1}}||לִבְתוֹכָם שָׁכָן{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}}
|-
|{{סי|כִּ}}תֵּי הֲמוֹנִים{{רווח|1}}||עִם חַיּוֹת וְאוֹפַנִּים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|כֶּ}}תֶר נוֹתְנִים{{רווח|1}}||בְּנֵי אֵיתָנִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|לַ}}הֲקַת שְׁבִיבִים{{רווח|1}}||וְאֵשׁ לֶהָבִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|לְ}}מַעֲנוֹ גּוֹי אֶחָד{{רווח|1}}||לְשֵׁם אֵל הַמְיֻחָד{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}}
|-
|{{סי|מְ}}סוֹכְכִים מְרוֹפְפִים{{רווח|1}}||בְּכַנְפֵיהֶם מְעוֹפְפִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|מְ}}נַצְּחִים לְהַתְמִיד{{רווח|1}}||בְּכָל יוֹם תָּמִיד{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹרָאִים בְּנִפְלָאוֹת{{רווח|1}}||לְצֶדֶק נוֹרָאוֹת{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|נְ}}דִיבֵי עַמּוֹ{{רווח|1}}||מְסַלְסְלִים לִשְׁמוֹ{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}}
|-
|{{סי|שְׂ}}רָפִים עוֹמְדִים{{רווח|1}}||מִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ס}}וֹלְדֵי בְחִילָה{{רווח|1}}||לְנוֹרָא עֲלִילָה{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|עֵ}}ינַיִם מְלֵאִים{{רווח|1}}||כַּתַּרְשִׁישׁ מְמֻלָּאִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹנִים בְּמַקְהֵלוֹת{{רווח|1}}||בְּלַחַשׁ וְקוֹלוֹת{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}}
|-
|{{סי|פְּ}}נֵיהֶם כִּבְרָקִים מְאִירִים{{רווח|1}}||וּפָז בֶּגֶד פְּאוּרִים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|פְּ}}דוּיֵי בִּזְרוֹעַ חָזָק{{רווח|1}}||לְגוֹאֲלָם חָזָק{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|צִ}}בְאוֹת שָׁמַיִם{{רווח|1}}||לְרוֹכֵב שָׁמַיִם{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|צֹ}}אן קָדָשִׁים{{רווח|1}}||מַטַּע קְדוֹשִׁים{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}}
|-
|{{סי|קַ}}לִּים לְצוּרָם{{רווח|1}}||קוֹרְאִים לְיוֹצְרָם{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|קְ}}הִלּוֹת יַעֲקֹב{{רווח|1}}||בְּלִי לֵב עָקֹב{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|{{סי|רַ}}גְלֵיהֶם כְּעֵגֶל{{רווח|1}}||וְאוֹפָן מִתְגַּלְגֵּל{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|רְ}}צוּיִם לְבוֹרְאָם{{רווח|1}}||לְרָם אֲשֶׁר בְּרָאָם{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}}
|-
|{{סי|שֹׁ}}כְנֵי בְּצֵל שַׁדַּי{{רווח|1}}||שְׁנוֹתָם אֵין דַּי{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|שְׁ}}מוּרִים חֲקוּקִים{{רווח|1}}||מִצְוֹת וְחֻקִּים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים בָּרוּךְ}}
|-
|&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תֹּ}}קֶף תַּרְשִׁישִׁים{{רווח|1}}||בַּמָּרוֹם חָשִׁים{{רווח|1}}||{{ע|אוֹמְרִים קָדוֹשׁ}}
|-
|{{סי|תְּ}}מִימִים בְּדַרְכֵיהֶם{{רווח|1}}||וּבְמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם{{רווח|1}}||{{ע|קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ}}
|-
|colspan =&quot;3&quot; |{{מר|{{ק|'''לְיוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת / לְרוֹכֵב עֲרָבוֹת / קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ'''}}}}
|}

====אילי מרום====
'''וּבְכֵן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ'''

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;'''אֵלּוּ לָאֵלּוּ שׁוֹאֲלִים / אֵלּוּ לָאֵלּוּ מְמַלְלִים / אָנָה שׁוֹכֵן מְעֻלִּים / לְהַעֲרִיצוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ בִּפְאֵר מְסַלְסְלִים'''

{{הור|סימן: '''אא&quot;ב גג&quot;ד'''. בסוף כל בית מובאה מ[[ישעיהו ו#ו ב|ישעיהו ו ב-ג]]}}

{{סי|אֵ}}ילֵי מָרוֹם אוֹמְרִים הִלּוּלוֹ{{ש}}
{{סי|א}}וֹפָן וְגַלְגַּל מַבִּיעִים סִלְסוּלוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵימָה וּבְיִרְאָה מַכְתִּירִים שֵׁם גָּדְלוֹ{{ר1}}
שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|גִּ}}בּוֹרֵי כֹחַ בְּרַעַד וּבְפַחַד{{ש}}
{{סי|גֵּ}}אֶה וְגָבֹהַּ לְיַחֵד לְאֶחָד{{ש}}
{{סי|דְּ}}מָמָה דַקָּה דָּאִים בְּלִי כַחַד{{ר1}}
שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|הַ}}יּוֹשֵׁב יְחִידִי עַל אוֹפַנָּיו{{ש}}
{{סי|הַ}}דּוֹבֵר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו{{ש}}
{{סי|וְ}}רָצוֹא וָשׁוֹב כַּבָּזָק לְפָנָיו{{ר1}}
בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|זֹ}}הַר הָרָקִיעַ כְּעֵין חַשְׁמַלָּיו{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֵף בַּיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו{{ש}}
{{סי|חִ}}יל שָׂרָף אֵימָה עָלָיו{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל כְּעֵין נְחשֶׁת יְצַפְצֵף{{ש}}
{{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם עֲלֵיהֶם יְחוֹפֵף{{ש}}
{{סי|יִ}}דֹּד יְכַסֶּה פָנָיו בְּלִי מִתְרוֹפֵף{{ר1}}
וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הוּא אֵלִי זֶה{{ש}}
{{סי|כִּ}}י לֹא בָזָה עֱנוּת עַם עָנִי וְנִבְזֶה{{ש}}
{{סי|לְ}}הַקְדִּישׁוֹ וּלְהַעֲרִיצוֹ יַחַד נִרְשִׁים זֶה מִזֶּה{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּפִיהֶם גָּמַר{{ש}}
{{סי|מ}}וֹרָאוֹ עֲלֵיהֶם תָּמִיד לְהַשְׁמַר{{ש}}
{{סי|נִ}}שָּׂא וְנֶעְלָם הִלּוּלוֹ לוֹמַר{{ר1}}
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|שָׂ}}רָף מְכֻנֶּה אֶחָד קָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|סִ}}לּוּד אוֹמֵר לְבָרוּךְ וְקָדוֹשׁ{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנִים בִּקְדֻשָּׁה לָאֵל הַקָּדוֹשׁ{{ר1}}
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|פְּ}}אֵר וָשֶׁבַח לַאֲדוֹן הַצְּבָאוֹת{{ש}}
{{סי|פּ}}וֹצְחִים בְּרִנָּה מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת{{ש}}
{{סי|צְ}}בָא מָרוֹם גְּדֻלָּתָם מַצְבִּיאוֹת{{ר1}}
יְיָ צְבָאוֹת.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|קָ}}דוֹשׁ וְנוֹרָא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בְּעֶרֶץ{{ש}}
{{סי|קַ}}לִּים לָרוּץ עַד קְצֵה הָאָרֶץ{{ש}}
{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא יוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}

{{סי|שָׁ}}מַיִם וּשְׁמֵי שָׁמַיִם כִּסָּה הוֹדוֹ{{ש}}
{{סי|שְׁ}}חָקִים מִמַּעַל פֹּעַל יָדוֹ{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹלֶה תֵבֵל בִּזְרוֹעַ יָדוֹ{{ר1}}
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.{{רווח|5}}{{ק|'''אֵלּוּ…'''}}&lt;קטע סוף=רהיטים/&gt;

====סילוק====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן3}}
{{הור2|
'''למנהג אשכנז המזרחי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|[[ונתנה תוקף]]}}, ואת הקדושה {{צ|[[אז מלפני בראשית]]}}. 

'''למנהג אשכנז המערבי''' אומרים לסילוק את הפיוט {{צ|מי יערוך אליך}} שיובא בסמוך (למנהג פפד&quot;מ אומרים את כולו, ולמנהג רוב הקהילות אומרים את רובו (עד {{צ|יהיו נכלמים}}), ומצרפים חלק מהסילוק {{צ|מי ימלל}}). בקדושה אומרים למנהג זה רק את הפיוט {{צ|אליך תלויות עינינו}} מתוך הקדושה שנאמרה בשחרית.}}
=====מי יערוך אליך=====
&lt;קטע התחלה=מי יערוך1/&gt;מִי יַעֲרֹךְ אֵלֶיךָ מַעֲנֶה לְסַפֵּר{{ש}}
גְּבוּרוֹת רַחֲמֶיךָ לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר{{ש}}
אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר{{ש}}
וְעַד כַמֶּה וְכַמֶּה אֵיךְ אֲסַפֵּר{{ש}}
כִּי אַתָּה צְעָדִים סוֹפֵר{{ש}}
פֶּשַׁע וְעָוֹן מְכַפֵּר{{ש}}
וּבְסוּר מִמְּךָ כָּל כּוֹפֵר{{ש}}
תְּחַכֶּה לוֹ לָשׁוּב וּלְהִתְכַּפֵּר{{ש}}
לְבִלְתִּי לֵבוֹשׁ וְלְהֵחָפֵר{{ש}}
כִּי לֹא תַחְפֹּץ בְּמוֹת אֲשֶׁר יָפֵר{{ש}}
לָכֵן שַׂמְתָּ עֲשֶׂרֶת יְמֵי שֶׁפֶר{{ש}}
לַעֲשׂוֹת בָּהֶם תְּשׁוּבָה מִהְיוֹת לְחֶפֶר{{ש}}
וְאִם שָׁב וְחִנֵּן בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר {{ש}}
יַעְמֹד מֵלִיץ יָשְׂרוֹ לְסַפֵּר{{ש}}
וְתַקְשִׁיב וְתֹאמַר מָצָאתִי כֹפֶר{{ש}}
וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְכַּפֵּר{{ש}}
כִּי כִּשְׁמוֹ כִּפּוּר מְכַפֵּר{{ש}}
וְכָל מַעֲשָׂיו לוֹ תְכַפֵּר{{ש}}
וְכָל חֲטָאָיו תָּדִיחַ וְתָפֵר{{ש}}
וְיוּחַק לְחַיִּים בְּגִלְיוֹן סֵפֶר{{ש}}
בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם אֵלֶיךָ חֲטָאֵינוּ לְסַפֵּר{{ש}}
כְּמוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהִתְכַּפֵּר{{ש}}
וְאִם כְּאָדָם עָבַרְנוּ בְּרִיתֶךָ לְהָפֵר{{ש}}
אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ פָּנֵינוּ אַל תַּחְפֵּר{{ש}}
בִּזְכוּת נָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר{{ש}}
וּכְאָז בַּעֲרוּפָה לָנוּ כַפֵּר 

כַּפֵּר רַחוּם לְשׁוֹפְכֵי לְךָ שִׂיחָה{{ש}}
כְּטוֹב וְסַלָּח לְךָ הִיא הַסְּלִיחָה{{ש}}
וּלְדַלֵּי מַעַשׂ תִּתֵּן סְלִיחָה{{ש}}
וְאִם כְּפִי פָעֳלָם אֵין לְהִסָּלְחָה{{ש}}
וְאִם תִּשְׁמֹר עָוֹן יְהוּ כְסוּחָה{{ש}}
בְּכֵן גַּשְׁנוּ הַיּוֹם לְסוֹחֲחָה{{ש}}
בְּחִנּוּן הִגָּיוֹן שְׁמָעָה וּסְלָחָה{{ש}}
בְּטוּחִים כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה{{ש}}
מְקַוִּים לְרַחֲמֶיךָ עִוּוּיָם לְסָלְחָה

לְסָלְחָה עֲוֹנָם גָּשִׁים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}}
לְהַרְבּוֹת לָמוֹ מְחִילָתֶךָ{{ש}}
כִּי הִיא שִׁבְחֲךָ וְהִיא תְהִלָּתֶךָ{{ש}}
כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ{{ש}}
רַעְיָתְךָ וּסְגֻלָּתֶךָ{{ש}}
מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וּפְעֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ זוּלָתֶךָ{{ש}}
וּמוֹשִׁיעַ אֵין בִּלְתֶּךָ{{ש}}
וּכְנַמְתָּ לְצִיר סָלַחְתִּי כְּמִלָּתֶךָ{{ש}}
כֵּן תְּבַשֵּׂר סָלַחְתִּי לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ{{ש}}
לְהוֹדִיעָם רַחֲמֵי גְדֻלָּתֶךָ{{ש}}
וְיַנְעִימוּ זֶמֶר לְעַלּוֹתֶךָ

לְעַלּוֹתֶךָ בְּגֵיא וּבִשְׁחָקִים{{ש}}
וְלִסְלֹחַ עֲוֹנָם פֶּלֶל נוֹאֲקִים{{ש}}
כִּי הֵם מִמַּעֲשִׂים רֵקִים{{ש}}
לָכֵן כְּדַלִּים שְׁעָרֶיךָ דוֹפְקִים{{ש}}
סְלַח נָא לַעֲוֹנֵינוּ לְפָנֶיךָ צוֹעֲקִים{{ש}}
זְכֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת אֲשֶׁר לְךָ חֲשׁוּקִים{{ש}}
וְחֶבֶל נַחֲלָה לְשִׁמְךָ חֲקוּקִים{{ש}}
וּשְׁבוּעָה אֲשָׁר לָמוֹ בִּטִּיתָ תָּקִים{{ש}}
לְקוֹרְאֶיךָ מִמַּעֲמַקִּים {{ש}}
לְהוֹשִׁיעָם מִהְיוֹת עוֹד דְּחוּקִים{{ש}}
אֲשֶׁר לְהַצְדִּיקָם תַּחַן מְפִיקִים{{ש}}
לְהָשִׁיב שְׁבִיתָם כַּאֲפִיקִים{{ש}}
כִּי הֵם עֲבָדֶיךָ וְעָלֶיךָ מִתְרַפְּקִים{{ש}}
וּלְחוֹנְנֵם בְּעִנּוּי עֲסוּקִים{{ש}}
לְהוֹצִיא דִינָם כַּעֲשׁוּקִים{{ש}}
לְקָרְבָם אֵלֶיךָ מְקָרֵב רְחוֹקִים{{ש}}
הֱיוֹתָם כְּאֵזוֹר לַחֶלֶץ בְּךָ דְּבֵקִים{{ש}}
לְנַצְחָךְ בְּשִׁיר כְּעַל שׁוֹשַׁנַּת עֲמָקִים

עֲמָקִים בְּפַלְּשָׁךְ תְּחַפֵּשׂ צְדָקָה{{ש}}
כְּטוֹב וְסַלָּח וּלְךָ הִיא הַצְּדָקָה{{ש}}
וְרַב לְהוֹשִׁיעַ מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ש}}
מְכוֹן כִּסְאֲךָ מְתֻקָּן בִּצְדָקָה{{ש}}
וּלְאֵין זְכוּת וּמַעֲשִׂים תַּעֲשֶׂה צְדָקָה{{ש}}
כִּי לָנוּ הַבֹּשֶׁת וּלְךָ הַצְּדָקָה{{ש}}
לָכֵן לִמְרוֹמְמֶךָ תַּעֲלֶה צְדָקָה{{ש}}
בְּמִדַּת טוּבְךָ אוֹתָם לְצַדְּקָה{{ש}}
כִּי קָדוֹשׁ אַתָּה וְנִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה{{ש}}
בְּסָלְחָךְ עֲוֹן שָׁבֶיךָ בִּצְדָקָה

בִּצְדָקָה תְּשׁוֹבֵב עַם לְךָ חֲתוּמִים{{ש}}
כִּי רַחוּם אַתָּה וּמָלֵא רַחֲמִים{{ש}}
וּלְךָ הַסְּלִיחוֹת וְהָרַחֲמִים{{ש}}
וּבְשִׁבְתְּךָ עַל כִּסֵּא דִין תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים{{ש}}
וְתַהֲפֹךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}}
לְהַצְדִּיק בָּנִים לְךָ רְחוּמִים{{ש}}
לְנַקּוֹתָם מִטִּנּוּף כְּתָמִים{{ש}}
וּלְהַאֲזִין שַׁוְעָתָם מִמְּרוֹמִים{{ש}}
אֲשֶׁר הֵם מִמִּצְוֹתֶיךָ עֲרוּמִים{{ש}}
וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מַעֲרִימִים{{ש}}
וְחָטָאנוּ לְךָ נוֹאֲמִים{{ש}}
זְכֹר לָמוֹ זְכוּת אֲבוֹתָם תְּמִימִים{{ש}}
וּתְחִנָּתָם תִּשְׁמַע מִמְּרוֹמִים{{ש}}
לִמְצֹא לְפָנֶיךָ חֶסֶד וְרַחֲמִים{{ש}}
וְאִם תְּפַלֵּשׁ מַעֲשֵׂימוֹ יִהְיוּ נִכְלָמִים{{ש}}&lt;קטע סוף=מי יערוך1/&gt;&lt;includeonly&gt;
{{הור2|בהרבה קהילות ממשיכים כאן ב{{צ|ויפציח שיר כסא}} מתוך הסילוק {{צ|מי ימלל}}. למנהג פפד&quot;מ אומרים גם את ההמשך.}}&lt;/includeonly&gt;
&lt;קטע התחלה=מי יערוך2/&gt;[וְתִזְכֹּר לָמוֹ שְׁבוּעַת אָבוֹת הַתְּמִימִים{{ש}}
וְתִתְנַהֵג עִם בְּנֵיהֶם בְּמִדַּת רַחֲמִים{{ש}}
וְשַׁוְעָתָם תַּעַל לִמְרוֹמִים{{ש}}
לְפָנֶיךָ לִמְצֹא חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים]{{ש}}
וּבְשׁוּרָם מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים{{ש}}
כִּי תַצְדִּיק בְּדִין מְכֻתָּמִים{{ש}}
אֲשֶׁר מִדִּינְךָ חַתִּים וּדְמוּמִים{{ש}}
יִפְצְחוּ פֶה וְיִהְיוּ מְרוֹמְמִים{{ש}}
וְיַשְׁמִיעוּ לְאַדֶּרְךָ שִׁיר נְעִימִים{{ש}}
וּלְהַגְבִּיר כֹּחֲךָ קוֹל מַרְעִימִים{{ש}}
מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הֲדוֹמִים{{ש}}
וְגֹדֶל חַסְדְּךָ מֵעַל מְרוֹמִים{{ש}}
כִּי לֹא תִזְנַח לְעוֹלָמִים{{ש}}
וְלֹא תִקְצֹף לְאֹרֶךְ יָמִים{{ש}}
וְדָרֵי מַטָּה עִם צְבָא מְרוֹמִים{{ש}}
לְהַעֲרִיץ וּלְהַקְדִּישׁ לְעַתִּיק יָמִים{{ש}}
וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת מַפְצִיחִים וּמְרוֹמְמִים&lt;קטע סוף=מי יערוך2/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}

=====מי ימלל=====
{{הור2|את הסילוק הזה אמרו בצרפת (ובמנהג רומניא). למנהג רוב קהילות מערב אשכנז אומרים החל מ{{צ|ויפציח שיר כסא}} (ראו למעלה).}}
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת חֲיָלֶיךָ{{ש}}
מִי יַגִּיד עֹצֶם מִפְעָלֶיךָ{{ש}}
מִי יְשַׁעֵר פִּלְאֵי מַעֲלָלֶיךָ{{ש}}
מִי יְתַנֶּה עֹז הִלּוּלֶיךָ{{ש}}
מִי יֹאמַר תֹּקֶף כִּלּוּלֶיךָ{{ש}}
מִי יְדַבֵּר אֹמֶץ מַהֲלָלֶיךָ{{ש}}
מִי יְגַלֶּה עֹמֶק סִלְסוּלֶיךָ{{ש}}
מִי יְפַעְנֵחַ נִצּוּחַ מְסַלְסְלֶיךָ{{ש}}
מִי יָמֹד מֵי שָׁעֳלֶךָ{{ש}}
מִי יַחְשֹׂף תְּהוֹם הֲדֹם רַגְלֶיךָ{{ש}}
מִי יִמְנֶה וְיַגְבִּיר חֲיָלֶיךָ{{ש}}
מִי יַשְׁמִיעַ תְּהִלּוֹת כְּלָלֶיךָ{{ש}}
מִי יַעֲמִיק בְּמִשְׁפְּטֵי אֲמִתֶּךָ{{ש}}
מִי יָקוּם בְּסוֹד עֵדוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יַחֲזִיק רֹב טוֹבוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יַכִּיר חַסְדֵי אָרְחוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יְפַלֵּס מִשְׁקַל רוּחוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יַחְשֹׁב הֲמוֹן אוֹצְרוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יֹאמַר נִסֵּי נִפְלְאוֹתֶיךָ{{ש}}
מִי יִפְקֹד פְּקוּדֵי סְגֻלּוֹתֶיךָ

עַתִּיק וְאֵין לְהָתֵם שְׁנוֹתֶיךָ{{ש}}
מְבַלֶּה כֹל וְאֵין לְבַלּוֹתֶךָ{{ש}}
סוֹבֵל מַשָּׂא וְאֵין לְהַלְאוֹתֶךָ{{ש}}
אֲכִילָה אֵין לְפָנֶיךָ / וְשֹׂבַע בְּקָרְבְּנוֹתֶיךָ{{ש}}
שְׁתִיָּה אֵין לְפָנֶיךָ / וְדֶשֶׁן בְּנִסְכוֹתֶיךָ{{ש}}
תְּנוּמָה אֵין בְּמַחֲנֶיךָ / וְנֵעוֹר בְּאָהֳלוֹתֶיךָ{{ש}}
שֵׁנָה אֵין בְּשִׁכְנֶךָ / וּמֵקִיץ בְּמִשְׁכְּנוֹתֶיךָ

נֹשֵׂא עָוֹן / וְרוֹאֶה בְעֶלְבּוֹן{{ר1}}
מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן / כְּחָכָם וְנָבוֹן{{ש}}
עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע / וְלֹא חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ר1}}
מֵחִישׁ פְּדוּת לְיֶשַׁע / לְעַם שָׁבֵי פֶשַׁע{{ש}}
מְכַלְכֵּל רְשָׁעִים / כְּבֶאֱמֶת מְשַׁוְּעִים{{ר1}}
וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים / מְחַתֵּל מִפְּשָׁעִים{{ש}}
מַצְלִיל חֲטָאִים / בְּשׁוּב חוֹטְאִים{{ר1}}
מֵיטִיב לַטּוֹבִים / אִם מַעֲשֵׂיהֶם מְטִיבִים{{ש}}
שָׁב לְשׁוֹבָבִים / אִם בְּכָל לֵב שָׁבִים{{ר1}}
רוֹצֶה תוֹשָׁבִים / אִם בְּצִלּוֹ יוֹשְׁבִים{{ש}}
שׁוֹעֶה קְרוֹבִים / אִם אֵלָיו קְרֵבִים{{ר1}}
מֵיטִיב קוֹרְאִים / אִם אֵלָיו בֶּאֱמֶת קוֹרְאִים

וְעַד לֹא תְאָלָה / שָׁת תְּעָלָה{{ש}}
וְעַד לֹא מַכָּה / הֶעֱלָה אֲרוּכָה{{ש}}
וְעַד לֹא טְרִיָּה / הֵכִין רְטִיָּה{{ש}}
וְעַד לֹא תִפְלָה / הֵכִין תְּפִלָּה{{ש}}
וְעַד לֹא שָׁנִי / בָּן בְּחוּט הַשָּׁנִי{{ש}}
וְעַד לֹא אֹדֶם תּוֹלָע / הִלְבִּין וְרִיב גִּלַּע{{ש}}
וְעַד לֹא מַחֲשָׁבָה / חִמֵּק שׁוֹבֵבָה{{ש}}
וְעַד לֹא יְשִׁיבָה / אִמֵּן תְּשׁוּבָה{{ש}}
וְעַד לֹא אַב הָמוֹן / שִׁעֲשַׁע אָמוֹן{{ש}}
וְעַד לֹא נֶעֱקָד / כָּפְרוֹ פֻקַּד{{ש}}
וְעַד לֹא תָּם הֻפְקַד / מְחִילָה שָׁקַד{{ש}}
וְעַד לֹא יְסוֹד עוֹלָם / שָׁת גִּבְעוֹת עוֹלָם{{ש}}
וְעַד לֹא דָּבָר בָּעוֹלָם / צָר עַם עוֹלָם{{ש}}
וְעַד לֹא נָכוֹן מֵאָז / קָנָה קִנְיַן אָז{{ש}}
וְעַד לֹא יֻצְּרוּ יָמִים / פָּעַל יוֹם מִיָּמִים{{ש}}
וְעַד לֹא עֲלֵי עָשׂוֹר / עָשָׂה לוֹ צוֹם הֶעָשׂוֹר{{ש}}
וְעַד לֹא כִפּוּר / חֶלְשׁוֹ סָפוּר{{ש}}
וְעַד לֹא עִנּוּי נֶפֶשׁ / הִטְבִּיעַ חֵטְא בְּרֶפֶשׁ{{ש}}
וְעַד לֹא אֲשֵׁמִים / צָג בְּחוּג אֲשָׁמִים{{ש}}
וְעַד לֹא צָמִים / קִדֵּשׁ צוֹמִים{{ש}}
וְעַד לֹא יוֹם סְלִיחָה / עִמּוֹ הַסְּלִיחָה{{ש}}
וְעַד לֹא מִתְרַחֲמִים / הִקְדִּים רַחֲמִים{{ש}}
וְעַד לֹא מִתְקַדְּשִׁים / הִתְמִיךְ קְדוֹשִׁים

כִּי הוּא רַחוּם וְרַחֲמָן / וְעַם זוּ מְרַחֲמָן{{ש}}
כִּי הוּא חַנּוּן וְחוֹנֵן / לְעַם שְׁמוֹ מְחַנֵּן{{ש}}
כִּי הוּא טוֹב וּמֵיטִיב / וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב{{ש}}
כִּי הוּא שׁוֹפֵט וְצַדִּיק / וְקָרוֹב וּמַצְדִּיק{{ש}}
כִּי הוּא שׁוֹאֵג כְּאַרְיֵה / לָחֹן בְּנֵי אַרְיֵה{{ר1}}
וְהוּא כְּאַרְיֵה / וְנִשָּׂא מֵאַרְיֵה{{ש}}
כִּי הוּא גּוֹעֶה כְּמוֹ שׁוֹר / מְחֹל תַּבְנִית שׁוֹר{{ר1}}
וְנִסְבָּל בְּכֹחַ שׁוֹר / כְּמַרְאֵה דְּמוּת שׁוֹר{{ש}}
כִּי הוּא מְצַפְצֵף כַּנֶּשֶׁר / לְרַחֵף עַל גּוֹזְלֵי נֶשֶׁר{{ר1}}
וְעַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר / שְׂאֵת נְשׂוּאֵי נֶשֶׁר{{ש}}
וּבִמְחוּגַת אָדָם / כְּמַרְאֵה דְמוּת הָאָדָם{{ר1}}
כְּתֹאַר פְּנֵי אָדָם / צָר כְּמַרְאֵה אָדָם{{ש}}
בְּרִבּוּעַ כְּנָפַיִם / פּוֹרְדוֹת גַּפַּיִם{{ר1}}
וּמַאֲרִיךְ אַפַּיִם / לְשׁוֹטְחֵי לוֹ כַפַּיִם{{ש}}
וּמַשִּׁיקוֹת כָּנָף / בְּמוֹרָא בְּלִי לִכָּנַף{{ר1}}
וּמְחַתְּלוֹת בַּכָּנָף / עֲטוּפֵי צִיצִית כָּנָף{{ש}}
וּכְרוּבִים הַנִּצָּבִים / כְּמוֹ רוֹבִים{{ר1}}
תַּחַן מַרְבִּים / בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים{{ש}}
וְצֶדֶק עַם קְרוֹבִים / מוּל צוּר מַקְרִיבִים{{ר1}}
כְּעוֹבֵר פְּנֵי תֵבָה קְרֵבִים / שַׁי מַקְרִיבִים / לְבוֹחֵן קְרָבִים{{ש}}
וְאוֹפַנִּים אִתָּם אֲפוּנִים / בְּמַחֲנָם צְפוּנִים{{ר1}}
וְחֵטְא מַצְפִּינִים / בְּעַד מְצֻפָּנִים{{ש}}
וְאֵילִים רוֹעֲשִׁים / וְדֹק מַרְעִישִׁים{{ר1}}
בְּאֶבְרָה עָשִׁים / וְגֵיא מַגְעִישִׁים{{ש}}
וּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / עִירִין וְקַדִּישִׁין{{ר1}}
עָשׂוֹר מַקְדִּישִׁים / לְכִפּוּר צֹאן קָדָשִׁים{{ש}}
וּמַחֲנוֹת מַלְאָכִים / בְּרֶגַע כֹּל מְהַלְּכִים{{ר1}}
זֶה בָזֶה נִמְלָכִים / לְטוֹב וְסַלָּח מַמְלִיכִים

&lt;קטע התחלה=ויפציח/&gt;וְיַפְצִיחַ שִׁיר כִּסֵּא{{ש}}
פְּנֵי עָוֹן נוֹשֵׂא{{ש}}
וְיִתְרַעַם הַכִּסֵּא{{ש}}
לְהוֹד מִתְנַשֵּׂא{{ש}}
וּכְסֵפֶר הַמְכֻסֶּה{{ש}}
נָכוֹן מֵאָז לְכִסֵּא{{ש}}
וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא{{ש}}
רָם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא{{ש}}
הִנֵּה מָקוֹם לַכִּסֵּא{{ש}}
מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא{{ש}}
לְכֹל לְרֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא{{ש}}
נֶעֱלָם וְנִרְאָה וּמִתְכַּסֶּה{{ש}}
וְתַבְנִית הַרְרֵי קֶדֶם בַּכִּסֵּא{{ש}}
מְחַנְנִים בְּעַד עַם זוּ מִתַּחַת לַכִּסֵּא{{ש}}
וְזֵר נוֹתְנִים בְּהִתְנַשֵּׂא{{ש}}
בְּרֹאשׁ עָוֹן נוֹשֵׂא

וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים יוֹפִיעוּ בְּצִדְקָתָם{{ש}}
וְיָלִיצוּ בְּעַד תּוֹלְדוֹתָם{{ש}}
לִמְחוֹת שִׁגְגוֹתָם וּזְדוֹנוֹתָם {{ש}}
לְנַקּוֹת פִּשְׁעֵי גְוִיָּתָם{{ש}}
וְאֶלֶף וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת ממְּחִיצָתָם{{ש}}
יוּרְשׁוּ לָצֵאת בְּחַלּוֹנוֹתָם{{ש}}
וְיַגִּידוּ צֶדֶק בִּמְרוּצָתָם{{ש}}
וְכָכָה יַעֲנוּ בְּמוֹצְאוֹתָם

סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ{{ש}}
מוֹשִׁיעַ חוֹסִים הַפְלֵא חֲסָדֶיךָ{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ{{ש}}
אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ{{ש}}
וּכְמוֹ נוֹדַעְתָּ וְשַׁתָּה סוֹדֶיךָ{{ש}}
וּמוֹסְדוֹתֶיךָ עָלֵימוֹ בְּיַסְּדֶךָ{{ש}}
וְלָמוֹ מֵאָז גִּלִּיתָה סוֹדֶיךָ{{ש}}
וְהֵם מֵרֹאשׁ נוֹצָרוּ לְסַעֲדֶךָ{{ש}}
וְיֻחָדוּ הֱיוֹת עֵדֶיךָ וְסַהֲדֶיךָ

וְאֶרְאֶלִּים בָּם נוֹעֲצִים {{ש}}
מֵהֶם נִרְשִׁים וּבְכֵן מַעֲרִיצִים{{ש}}
וְרָצוֹא וָשׁוֹב אֲשֶׁר כֵּס מְרִיצִים{{ש}}
בָּם נִמְלָכִים וַעֲרִיצוּתָם פּוֹצִים{{ש}}
רוֹעֲשִׁים רוֹגְשִׁים מִקּוֹל מְחַצְצִים{{ש}}
קָדוֹשׁ וּבָרוּךְ בְּפִימוֹ מְרַצִּים{{ש}}
וְעוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ זוֹ מְצַחְצְחִים {{ש}}
וְצֵאָם מַדִּיחִים וּמַרְחִיצִים{{ש}}
וּבִשְׁבִיב נְהַר דִּינוּר נָאוֹר מְנַצְחִים{{ש}}
וּכְנוּר דָּלֵק עוֹרְכִים נְצוּחִים{{ש}}
שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְנֵצַח נְצָחִים{{ש}}
בִּקְרִיאָתָם זֶה לָזֶה סוֹחֲחִים{{ש}}
בַּעֲנִיָּתָם זֶה לָזֶה פּוֹצְחִים{{ש}}
וְשִׁלּוּשׁ קְדֻשּׁוֹת בְּקֹדֶשׁ מַפְצִיחִים&lt;קטע סוף=ויפציח/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}

==מנהג איטליה==
{{הור2|רהיטים הנוספים לקרובה זו במנהג איטליה ואינם במחזור אשכנז.}}
====אשפכה לפניך שיחה====
'''וּבְכֵן אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֶ}}שְׁפְּכָה לְפָנֶיךָ שִׂיחָה {{ש}}
לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּסְלִיחָה{{ש}}
הָסֵר מֶנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|בְּ}}ךָ הִיא תוֹחַלְתֵּנוּ {{ש}}
וְאַתָּה הוּא תִקְוָתֵנוּ {{ש}}
סְלַח נָא לְכָל עֲוֹנוֹתֵינוּ
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|גָּ}}שִׁים לְרַצּוֹתְךָ לִפְנֵי אָרוֹן{{ש}}
וְתַחֲנוּנִים מְצַפְצְפִים בְּגָרוֹן{{ש}}
כַּלֵּה מֵהֶם אַף וְחָרוֹן
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|דּ}}וֹרְשִׁים לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
לְתַחֲנוּנָם הַט אָזְנֶךָ{{ש}}
וְאַל תַּעְלֵם מֵהֶם אָזְנֶךָ
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|הָ}}עוֹמְדִים בְּוַעֲדָם צְפוּפִים{{ש}}
וְקוֹמָה בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה כוֹפְפִים{{ש}}
נַקֵּם מִכָּל טִנּוּפִים
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|וּ}}מוֹדִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְכוֹרְעִים{{ש}}
וְדִבְרֵי תְחִנּוֹת מַבִּיעִים{{ש}}
מַלְּטֵם מִפְּגָעִים רָעִים
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|ז}}וֹעֲקִים מֵרֹב צוּקָה{{ש}}
שְׁעֵה מֵהֶם נְאָקָה{{ש}}
חִנָּם תַּעֲשֶׂה לָּנוּ צְדָקָה
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|ח}}וֹכִים לִישׁוּעָתֶךָ {{ש}}
וְצָגִים לְחַלּוֹתֶךָ{{ש}}
הִרְבֵּם כְּמוֹ עַנְוָתֶךָ
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|טֶ}}רֶף מָנְעוּ מִפִּיהֶם{{ש}}
וְצוֹם עִנּוּי קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם{{ש}}
רַחֲמֶיךָ יֶהֱמוּ עֲלֵיהֶם
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|יְ}}לָדִים וִישִׁישִׁים{{ש}}
גְּבָרִים עִם נָשִׁים{{ש}}
מַלְּטֵם מִפַּח יוֹקְשִׁים
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|כַּ}}פָּרָה הַמְצִיא לָנוּ{{ש}}
וְחִישׁ נָא לְגָאֳלֵנוּ {{ש}}
וְאַל תַּעַשׂ כְּמַעֲלָלֵינוּ
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|לַ}}מִּתְוַדִּים לְפָנֶיךָ עֲוֹנָם{{ש}}
וְנוֹשְׂאִים לְךָ עֵינָם{{ש}}
הַסְכֵּת וּשְׁמַע מַעֲנָם
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|מְ}}חֹל נָא לַפְּשָׁעִים{{ש}}
וְאַל תִּמְשְׁכֵנוּ עִם רְשָׁעִים{{ש}}
חֹן פְּלִיטַת אַחִים וְרֵעִים
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|נֹ}}שֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה {{ש}}
מַלְּטֵנוּ מִתְּלָאָה {{ש}}
וּמִכָּל רוּחַ נְכֵאָה
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|סְ}}מֹךְ נֶאֶמְנוּ בְחַסְדֶּךָ{{ש}}
לְעַם יוֹדְעֵי סוֹדֶיךָ{{ש}}
וְהַצִּילֵנוּ מִפַּחְדֶּךָ
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|עֲ}}נֵה נָא מֶנּוּ לְחִישׁוֹת{{ש}}
וְיַשֵּׁר כָּל מַעֲקַשּׁוֹת{{ש}}
וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|פִּ}}לּוּלֵנוּ לְפָנֶיךָ יֶעֱרַב{{ש}}
וְהוֹשִׁיעֵנוּ מוֹשִׁיעַ וָרָב{{ש}}
וְחָשְׂכֵנוּ מִיּוֹם קְרָב
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|צַ}}וֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב{{ש}}
וְהָסֵר מֶנּוּ לֵב הֶעָקֹב{{ש}}
וְשֵׁם חָדָשׁ לָנוּ תִקֹּב
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|קֹ}}וֶיךָ אַל יֵבוֹשׁוּ {{ש}}
וּפְאֵרָם כְּאָז יִלְבָּשׁוּ{{ש}}
וּמִכָּל כְּאֵב יְחֻבָּשׁוּ
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|רַ}}חֲמֶיךָ מֶנּוּ לֹא תִכְלָא {{ש}}
וְאַל יֶאֱרַע בָּנוּ תַּקָּלָה{{ש}}
וְרַפְּאֵנוּ מִכָּל מַחֲלָה
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|שִׁ}}מְךָ אֶל יַנִּיחֵנוּ{{ש}}
נִקְרָאֲךָ וְאַתָּה תַעֲנֵנוּ{{ש}}
וּלְמַעַנְךָ תָּאִיר עֵינֵינוּ
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

{{סי|תַּ}}אֲזִין תְּפִלָּתֵנוּ{{ש}}
תְּקַדֶּמְךָ תְחִנָּתֵנוּ{{ש}}
תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ
{{רפרן|אַתָּה כְּרַחוּם סְלַח לָנוּ}}

====אל שת מאז====
'''וּבְכֵן לְךָ הַכֹּל יַכְתִּירוּ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

{{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}}{{ר1}}
{{סי|אַ}}לְפֵי שִׁנְאָן / {{סי|אֵ}}ילֵי שַׁאֲנָן {{ר1}}
{{סי|בִּ}}בְרָקֵי לֶכֶת / {{סי|בְּ}}קִיֵּי הַלֶּכֶת {{ר2}}
{{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|גָּ}}שִׁים בְּכֹסֶף / {{סי|גְּ}}אוּלֵי בְּלֹא כֶסֶף {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|דַּ}}כְּאֵי רוּחַ / {{סי|דַּ}}כְּאֵי שְׁפַל רוּחַ {{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}}

{{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}}
{{סי|ה}}וֹגֵי הֲמֻלָּה / {{סי|ה}}וֹמֵי מִלָּה {{ר1}}
{{סי|וְ}}הַמְשֵׁל וָפַחַד / {{סי|וִ}}עוּדָם יַחַד {{ר2}}
{{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ז}}וֹרְמֵי עֲוֹנוֹת / {{סי|זַ}}עֲקָם לַעֲנוֹת {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ח}}וֹנְנֵי דַלִּים / {{סי|חִ}}ין מַגְדִּילִים {{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}}

{{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}}
{{סי|טַ}}פְסְרֵי קָלָל / {{סי|טַ}}עֲמָם מֻכְלָל {{ר1}}
{{סי|יִ}}שְׁרַת רֶגֶל / {{סי|יִ}}לְאֲטוּ בְּכַף עֵגֶל {{ר2}}
{{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|כּ}}וֹרְתֵי בְרִית / {{סי|כְּ}}מֵהֵי לְאַחֲרִית {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|לִ}}בָּם לְהַשְׁרִית / {{סי|לְ}}תִקְוָה וְאַחֲרִית {{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}}

{{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}}
{{סי|מְ}}קוֹם מַלְאֲכֵי רוּם / {{סי|מִ}}שָּׁמַיִם לָרוּם {{ר1}}
{{סי|נִ}}שָּׂא וְנַעֲלָה / {{סי|נֶ}}גֶד צְבָא מַעְלָה {{ר2}}
{{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|שִׂ}}יחַ מִתְאַוִּים / {{סי|סְ}}לִיחָה תְאֵבִים {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|עֲ}}בֹר עַל פְּשָׁעִים / {{סי|עֲ}}נוֹת שִׂיחַ פּוֹשְׁעִים {{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}}

{{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}}
{{סי|פּ}}וֹרְשֵׂי כְנָפַיִם / {{סי|פְּ}}רוּדֵי אֲגַפַּיִם {{ר1}}
{{סי|צְ}}בָא רִבּוֹתַיִם / {{סי|צְ}}נוּפֵי שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם {{ר2}}
{{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ק}}וֹרְאֵי שְׁמַע / {{סי|ק}}וֹלָם לְהַשְׁמַע {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|ר}}וֹצֶה תְשׁוּבָה / {{סי|רְ}}צוּיָה וַחֲשׁוּבָה {{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}}

{{מילת קבע|אֵל שָׁת מֵאָז מְעוֹנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹכְנֵי וִילוֹן {{ר1}}
{{סי|שְׁ}}מֵי שָׁמַיִם {{ר1}}
{{סי|שֵׁ}}רוּת בֵּית זְבוּל {{ר1}}
{{סי|שֶׁ}}פֶר שְׁחָקִים {{ר1}}
{{סי|שִׁ}}נְאַן מָעוֹן {{ר1}}
{{סי|שֶׁ}}קֶד מָכוֹן {{ר1}}
{{סי|שִׁ}}לּוּם עֲרָבוֹת {{ר2}}
{{ק|'''וְנֶעֱרָץ בְּסוֹדָם'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָפַץ תֵּת שִׁכְנוֹ מְקוֹם}} {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תּ}}וֹמְכֵי אֶרֶץ {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תֹּ}}קֶף אֲדָמָה {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תִּ}}לְתּוּל אַרְקָא {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תִּ}}לּוּל צִיָּה {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תִּ}}כּוּן חֶלֶד {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תֹּ}}כֶן נִשְׁיָּה {{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}{{סי|תּ}}וֹמְכֵי תֵבֵל {{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְנִקְדָּשׁ בְּמַחֲנָם'''}}

====כי אמרתך====
'''וּבְכֵן תִּתְקַיֵּם לָנֶצַח נְצָחִים'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|אִ}}מְרָתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַפִּיל{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|בְ}}רִיתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תְחַלֵּל{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|גְ}}זֵרָתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תְבַטֵּל{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|דְ}}בָרֶיךָ {{מילת קבע|לֹא}} תְשַׁנֶּה{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|הֶ}}גְיוֹנָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תָמִיר{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|וֶ}}סְתָּךְ {{מילת קבע|לֹא}} תְכַלֶּה {{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|זִ}}כְרָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תִשָּׁכַח{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|חַ}}סְדָּךְ {{מילת קבע|לֹא}} תָסִיר{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|ט}}וּבָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תִמְנַע{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|יָ}}דָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תִקְצַר{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|כְ}}בוֹדָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תְבַזֶּה{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|לִ}}מּוּדָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַחְלִיף{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|מִ}}נְהָגָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַעֲבִיר{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|נִ}}צְחָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַמְעִיט{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|סְ}}גֻלָּתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תְאַבֵּד{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|עַ}}נְוָתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַעֲזֹב{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|פְ}}עֻלָּתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַרְפֶּה{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|צִ}}דְקָתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַנִּיחַ{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|קִ}}רְבָתָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַרְחִיק{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ {{מילת קבע|לֹא}} תִכְלָא{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|שִׁ}}בְחָךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַשְׁבִּית{{ש}}
{{מילת קבע|כִּי}} {{סי|תִ}}פְאַרְתָּךְ {{מילת קבע|לֹא}} תַתִּים.

====באנף לא תאניפנו====
'''בְּקֶצֶף לֹא תִשְׁפֹּט בְּזַעַם בַּל תָּרִיב'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

בְּ{{סי|אֶ}}נֶף {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|אֲ}}נִיפֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|בַ}}הַל {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|בַ}}לְּעֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|גֹ}}עַל {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|גְ}}עִילֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|דֶ}}בֶר {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|דְ}}חִיפֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|הֶ}}בֶל {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|הֲ}}בִילֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|וֶ}}כַח {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|וַ}}כְּחֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|זַ}}עַם {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|זְ}}עִיפֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|חָ}}רוֹן {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|חַ}}בְּלֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|טָ}}מוּן {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|טִּ}}יפֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|יֹ}}קֶשׁ {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|יַ}}חֲתֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|כַ}}עַס {{מילת קבע|לֹא}} תְּ{{סי|כַ}}לֵּנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|לַ}}עַג {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|לַ}}פְּתֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|מִ}}שְׁפָּט {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|מְ}}נֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|נֶ}}גֶף {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|נַ}}עֲרֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|סַ}}עַר {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|ס}}וּפֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|עָ}}וֹן {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|עַ}}לְּפֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|פַ}}חַד {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|פְ}}חִידֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|צָ}}רָה {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|צְ}}מִיתֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|קָ}}לוֹן {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|קַ}}לְּעֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|רֹ}}גֶז {{מילת קבע|לֹא}} תְ{{סי|רִ}}יבֵנוּ  {{ש}}
בְּ{{סי|שֹׁ}}ד {{מילת קבע|לֹא}} תִ{{סי|שְׁ}}טְפֵנוּ {{ש}}
בְּ{{סי|תַ}}עַב {{מילת קבע|לֹא}} תַ{{סי|תְ}}כִּיפֵנוּ.

====המכירים תהלות תעצומיך====
'''וְשַׂרְפֵי קֹדֶשׁ יוֹדְעֵי טוּבָךְ / הַמַּכִּירִים אֶת הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ'''

{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול}}

{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|תְּ}}הִלּוֹת {{סי|תַּ}}עֲצוּמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|שִׁ}}נּוּן {{סי|שְׁ}}מֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|רֹ}}ב {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|קֹ}}שְׁטְ {{סי|קִ}}יּוּמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|צֶ}}דֶק {{סי|צִ}}יּוּמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|פֵּ}}רוּשׁ {{סי|פְּ}}עָמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|עֹ}}ז {{סי|ע}}וֹלָמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|שֵׂ}}כֶל {{סי|סִ}}יּוּמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|נִ}}צּוּחַ {{סי|נְ}}עִימֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|מֶ}}לֶל {{סי|מַ}}נְעִימֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|לְ}}הוֹדוֹת {{סי|לִ}}שְׁמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|כִּ}}נְשׂוּאֵי {{סי|כְ}}מֵרַחְמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|יֹ}}שֶׁר {{סי|יְ}}מִינֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|ט}}וּב {{סי|טְ}}עָמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|חֵ}}קֶר {{סי|חִ}}כּוּמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|זִ}}יל {{סי|זְ}}רוּמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|וֶ}}תֶק {{סי|וְ}}נוֹאֲמֶךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|הֶ}}גְיוֹן {{סי|הַ}}מַּנְעִימֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|דִּ}}יץ {{סי|דּ}}וֹבְרֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|גִּ}}יל {{סי|גִּ}}שּׁוּמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|בְּ}}הִתְאַפֶּקָךְ {{סי|בְּ}}רַחֲמֶיךָ{{ש}}
{{מילת קבע|הַמַּכִּירִים}} {{סי|אֱ}}לֹהַי {{סי|אֲ}}רוֹמְמֶךָּ.

[[קטגוריה:קדושתאות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]</text>
      <sha1>aaxthznrk5yxb4074fbgk9kqj52jc0z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוימתי בחיל כיפור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726920</id>
    <revision>
      <id>3080213</id>
      <parentid>3078568</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T15:28:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* אז היתה חנית סכו */</comment>
      <origin>3080213</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17684" sha1="7bvf6jlefji85bxtza289kmmv2blmjt" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} הנאמרת למנהג אשכנז בשחרית של יום ראשון של סוכות (ואם יום ראשון חל בשבת, אומרים אותה ביו&quot;ט שני, ולפי מנהג מגנצא תמיד אומרים אותה ביו&quot;ט שני).}}
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור2|כשחל יום א' בשבת, אומרים את הקדושתא של יום ב: [[ארחץ בנקיון כפות]]}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֻ}}יַּמְתִּי בְּחִיל כִּפּוּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוּתָה בְּחֶשְׁבּוֹן הַסָּפוּר{{ש}}
{{סי|גַּ}}לְתִּי כְּהָצְדַּק פּוּר{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלֵק כְּנִמְצָא חָפוּר

{{סי|הֻ}}דְרָאוּ מְתֵי הוֹלְלִים{{ש}}
{{סי|וְ}}צֻמָּתוּ לְרֶגֶב חֲלָלִים{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים כְּיָצְאוּ מְהַלְלִים{{ש}}
{{סי|חָ}}לִים וְשָׁרִים כְּחוֹלְלִים

{{סי|טִ}}יעַת עֲצֵי עֵשֶׂב{{ש}}
{{סי|יִ}}שְׂאוּ הַיּוֹם מִזְבֵּחַ לְהָסֵב{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּ}}תֶשֶׁר יְפֻלְּסוּ בְּמֵסֶב{{ש}}
{{סי|לְ}}הֵרָצוֹת בְּשׁוֹר וָכֶשֶׂב.

בְּךָ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה / בְּרִנָּה וְשִׂמְחָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;בְּאֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה / גּוֹנְנֵנוּ בִּפְדוּת צָמֵחָה.&lt;קטע סוף=א/&gt;

====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|מְ}}אַלְּמֵי מְגָדִים אַרְבָּעָה{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׁמְּרֵי סֻכָּה שִׁבְעָה{{ש}}
{{סי|נ}}וֹסְכֵי נֶזֶל שִׁבְעָה{{ש}}
{{סי|נַ}}הֲלֵם נְעִימוֹת שָׂבְעָה

{{סי|שִׂ}}יחִים בְּדֶרֶךְ מַטָּעָתָם{{ש}}
{{סי|ס}}וֹלְלִים סְכוֹת שַׁוְעָתָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}לֵי קָרִים נְטִיעָתָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}לוֹת בָּמוֹ מִטְּבִיעָתָם

{{סי|פְּ}}אוּרִים לְשֵׁם יוֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר בָּם לְאָיוֹם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צִ}}וּוּי קִיחָתָם בְּזֶה הַיּוֹם{{ש}}
{{סי|צִ}}חֲצוּחַ בְּזֶה רִאשׁוֹן יוֹם.

בְּךָ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה / בְּגִילָה וּבְשִׂמְחָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;בְּאֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה / טְלוּלִים בִּתְחִיָּה אֲשֶׁר צָמֵחָה.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{סי|קֹ}}שְׁטְ שְׁעִינַת עֵץ{{ש}}
לְעוֹמְסֵי פְרִי עֵץ{{ש}}
זְכָר נָא לְהִוָּעֵץ{{ש}}
וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ

{{סי|רְ}}בָבוֹת סָע סֻכּוֹתָה{{ש}}
בְּלוּד צְקוֹנָם הִסְכֵּתָה{{ש}}
בְּנֶשֶק לְרֹאשָׁם סַכּוֹתָה{{ש}}
וּמֵאֶנֶף לַהֲקָם חָשַׂכְתָּ

{{סי|שִׁ}}בְעָה עֲנַנֵי מֶשִׁי סִכַּכְתָּם{{ש}}
בַּעֲנִינַת פָּרֵשֹ סִבַּבְתָּם{{ש}}
תָּעוּ כְּחֶדֶק מִמְּסוּכָתָם{{ש}}
וּבְכֵן רֻשָּׁפָה סֻכָּתָם

{{סי|תּ}}וֹלְדוֹת כְּנַעַן תַּאֲבִיד{{ש}}
גְּבִיר לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיד{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}אַפְּדֵנוּ כְּאָז רְבִיד{{ש}}
בְּקוֹמְמֶךָ סֻכַּת דָּוִד.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}&lt;קטע התחלה=המשך/&gt;

{{הור|במנהג אשכנז המזרחי מדלגים פיוט זה וממשיכים {{צ|אנובב}}}}

====עד לא מצוקי רגב====
עַד לֹא מְצוּקֵי רֶגֶב שְׁתִיַּת סֻכּוֹ{{ש}}
וְטֶרֶם מְתִיחַת אֲהִילַת סִכּוּכוֹ{{ש}}
מֵאָז וְעַד עַתָּה בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ{{ש}}
מְאַוֶּה מְקַוֶּה מָתַי סִכּוּכוֹ{{ש}}
וּכְשָׁת מְרוֹם סִתְרוֹ סְבִיבָיו סֻכּוֹ{{ש}}
כֵּן צַו יְדִידָיו בְּתַחַת מָסָךְ לְסוֹכְכוֹ{{ש}}
בּוֹ לְהַתְמִיד מִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ{{ש}}
כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ פָּץ בְּלִי לְחַשְּׂכוֹ{{ש}}
סֻכּוֹ מוּל סֻכּוֹ{{ש}}
עֲנָנוֹ מוּל עֲנָנוֹ{{ש}}
שִׁכְנוֹ מוּל שִׁכְנוֹ{{ש}}
מְכוֹנוֹ מוּל מְכוֹנוֹ{{ש}}
מְעוֹנוֹ מוּל מְעוֹנוֹ{{ש}}
מְסִבּוֹ מוּל מְסִבּוֹ{{ש}}
רְכוּבוֹ מוּל רְכוּבוֹ{{ש}}
כִּסְאוֹ מוּל כִּסְאוֹ

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;בְּסֻכַּת{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}

====קיקלר====
{{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קיליר'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;אֲנוֹבֵב בְּפֶה וְלָשׁוֹן / הַלֵּל בְּיוֹם רִאשׁוֹן / לְהַעֲרִיץ לְאֵל אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן. קָדוֹשׁ.

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;שַׂגִּיא כֹחַ לֹא נִמְצֵאתָ / לְהַצְדִּיק עַם זוּ כְּחָפַצְתָּ / בְּכֵן בְּאֵלֶּה נִרְצֵיתָ. קָדוֹשׁ.

{{סי|אֶ}}קְחָה פְּרִי עֵץ הָדָר / בְּכָל שָׁנָה בִּתְדָר / מָקוֹם שֶׁהוּא מוּתְדָּר{{ש}}
{{סי|לְ}}הַלֵּל בּוֹ בֶּהָדָר / לְעָט הוֹד וְהָדָר / עֲלֵי שִׁבְעָה דָּר{{ש}}
{{סי|עִ}}זּוּז בַּקֹּדֶשׁ נֶאְדָּר / וּמִכָּל יְצִיר מְאֻדָּר / וְחָפֵץ זוּ לְהַדָּר. אנובב

{{סי|זִ}}מּוּן תֹּמֶר כַּף / אֶקְחָה הַיּוֹם בְּכַף / בָּם לְצוּר אִכַּף{{ש}}
{{סי|רָ}}חַצְתִּי בְּנִקְיוֹן כַּפּוֹת / עֲמוֹס בָּמוֹ כָּפוֹת / אַף וְאֶנֶף לִכְפּוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}לוּלָב שׁוֹד חֲמָסִים / אֵיךְ אֶפְרוֹט מַעֲשִׂים פְּנֵי מַקְדִּיחַ הֲמָסִים. שגיא

{{סי|יֹ}}פִי שִׁלּוּשׁ הֲדַסִּים / בְּהוֹד טַעַם אָשִׂים / לְצָג בֵּין הַהֲדַסִּים{{ש}}
{{סי|רְ}}עוּלִים וְגַם מְתוּקִים / אֲשַׁוֶּה כְּחֹק מְצוּקִים / לְחִכּוֹ מַמְתַּקִּים{{ש}}
{{סי|בְּ}}עַנְפֵי עֵץ עָבוֹת / שְׁעוּרִים לְבֵית אָבוֹת / אֶאֱסוֹר חַג בֶּעָבוֹת. אנובב

{{סי|יֹ}}שֶׁר פְּאֵר עֲרָבוֹת / בָּמוֹ עֹז לְהַרְבּוֹת / לְרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}צוּבוֹת בַּדֵּי שְׁתַּיִם / כְּמוֹ עֲפִיפוֹת שְׁתַּיִם / וּמֻצָּעוֹת בִּנְתַּיִם{{ש}}
{{סי|יְ}}עוּרוֹת בְּאִבֵּי הַנַּחַל / לְהַעֲרִיב בָּם מַחַל / לְיַעֲרֵי רְתוּמֵי גַחַל. שגיא

{{סי|לְ}}כָל עֵץ תִּעַב / וּבְאַרְבַּעַת אֵלֶּה תָּאַב / לְהַלְלוֹ בָם כְּאָב{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד בָּמוֹ לְהַלֵּל / שִׁבְעָה כְּבֵית הִלֵּל / בְּיוֹם וְלֹא בְלֵיל{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ר}}וֹנְנִים מֵלִיץ בַּעֲדֵנוּ / לְהָחִישׁ נָא לְסַעֲדֵנוּ / עַתָּה לְקִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ

{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|בקצת קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לומר {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}}}
====אל נא לעולם תוערץ====
{{:אל נא לעולם תוערץ}}
{{סוף}}
{{הור|במנהג אשכנז המערבי מדלגים פיוט זה וממשיכים {{צ|ובכן לך תעלה קדושה}}}}

====אז היתה חנית סכו====
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול}}

'''וּבְכֵן וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ'''

{{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹּ}}קֶף{{ר1}}
בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי {{סי|שֶׁ}}קֶט{{ר1}}
בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בּוֹתַיִם{{ר1}}
בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ}}דֶם{{ר2}}
{{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|צְ}}נוּעֵי {{סי|צֶ}}דֶק{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|פְ}}אֵר {{סי|פָּ}}רוֹכֶת{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בַּ{{סי|עֲ}}בוֹדַת {{סי|עֵ}}רֶךְ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|סֻ}}כַּת {{סי|סְ}}גֻלָּה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}}

{{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|נ}}וֹצְצֵי {{סי|נֹ}}גַהּ{{ר1}}
בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי {{סי|מָ}}רוֹם{{ר1}}
בְּ{{סי|לַ}}הַט {{סי|ל}}וֹהֲטִים{{ר1}}
בְּ{{סי|כַ}}נְפֵי {{סי|כְ}}רוּבִים{{ר2}}
{{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|י}}דִידוּת {{סי|יַ}}עַר{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|טִ}}ירַת {{סי|טָ}}הֳרָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|חֻ}}פַּת {{סי|חֶ}}דְוָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|זֵ}}ר {{סי|זְ}}מִירַת {{סי|זְ}}בוּל{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}}

{{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}}
בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי {{סי|וַ}}עַד{{ר1}}
בְּ{{סי|ה}}וֹגֵי {{סי|הֲ}}מֻלָּה{{ר1}}
בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ}}קָּה{{ר1}}
בְּ{{סי|ד}}וֹהֲרֵי {{סי|ד}}וֹלְקִים{{ר2}}
{{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|גְ}}לוּמֵי {{סי|גֵ}}יא{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|בֵ}}ית {{סי|בְּ}}חִירָתוֹ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|אֹ}}הֶל {{סי|אִ}}וּוּיוֹ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|אֶ}}דֶר {{סי|אַ}}פַּדְנוֹ{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}}

====סילוק====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}

אֶקְחָה בָרִאשׁוֹן / לְאַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן{{ש}}
פְּרִי עֵץ הָדָר / לְבַקֹּדֶשׁ נֶאְדָר{{ש}}
כַּפּוֹת תָּמָר / לְצַדִּיק כַּתָּמָר{{ש}}
עַנְפֵי הֲדַסִּים / לְצָג בֵּין הַהֲדַסִּים{{ש}}
טַרְפֵי עֲרָבוֹת / לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת

בָּמוֹ לְהַלֵּל / בְּזֶמֶר וְהַלֵּל / בְּיוֹם וְלֹא בְלֵיל / לְאֵין לְפָנָיו לֵיל

בְּלוּלָב אֶחָד / וְאֶתְרוֹג אֶחָד / לַיָי אֶחָד / וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}}
בָּעֲרָבוֹת שְׁתַּיִם / כְּאִמָּהוֹת שְׁתַּיִם / וְכִמְעוֹפְפוֹת שְׁתַּיִם{{ש}}
בֶּעָבוֹת שְׁלֹשָׁה / כְּאָבוֹת שְׁלֹשָׁה / כְּמַקְדִּישֵׁי שְׁלֹשָׁה{{ש}}
בַּאֲגֻדּוֹת אַרְבַּע / כִּגְבָעוֹת אַרְבַּע / כְּחַיּוֹת אַרְבַּע / וּכְנָפַיִם אַרְבַּע{{ש}}
בִּשְׂמָחוֹת שׂבַע / כִּימֵי שֶׁבַע{{ש}}
בַּחֲגִיגַת שְׁמוֹנָה / כְּמִילַת שְׁמוֹנָה

בֶּהָדָר לְהַזְכִּיר הִדּוּר זִקְנָה{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְהַזְכִּיר לְמֵחִים נִקְנָה{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְהַזְכִּיר תָּם חַיֵּי עַד קָנָה{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְהַזְכִּיר אָח לְעֶבֶד הָקְנָה

בֶּהָדָר לַחֲשׁוֹב בְּלוּיַת עֶדְנָה{{ש}}
בְּכַפּוֹת לַחֲשׁוֹב מְשׁוּלַת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
בֶּעָבוֹת לַחֲשׁוֹב יְחוּמַת דִּינָה{{ש}}
בָּעֲרָבָה לַחֲשׁוֹב בְּאָחוֹת מְקַנָּא

בֶּהָדָר לְהַמְשִׁיל מַפְלִיא עֲגוּלָה{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְהַמְשִׁיל אַגַּן סְגֻלָּה{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְהַמְשִׁיל שׁוּרַת דְּגוּלָה{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְהַמְשִׁיל מְחוֹקְקֵי מְגִלָּה

בֶּהָדָר לְכַפֵּר סַרְעַפֵּי לֵב{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְכַפֵּר שֶׁזְרָה מוּל לֵב{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְכַפֵּר סִקּוּר עַיִּן וָלֵב{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְכַפֵּר נִבּוּל פֶּה עִם לֵב

בֶּהָדָר לְכַנּוֹת שְׁלֵמִים תְּמִימִים{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְכַנּוֹת בַּעֲלֵי מַעֲשִׂים נְעִימִים{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְכַנּוֹת יְשָׁרִים בְּמִצְוֹת חֲתוּמִים{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְכַנּוֹת בְּשִׁמְצָה כְּתוּמִים

וּכְמוֹ בְּעֵץ הָדָר רֵיחַ וָטַעַם / כֵּן בְּעַם זוּ בַּעֲלֵי מִצְוֹת וְדֵעַ נֹעַם{{ש}}
וּכְמוֹ בְּכַף תֹּמֶר טַעַם וְלֹא רֵיחַ / כֵּן בְּעַם זוּ בַּעֲלֵי מִצְוֹת בְּלֹא דָת וָרֵיחַ{{ש}}
וּכְמוֹ בֶּעָבוֹת רֵיחַ וְטַעַם מַר / כֵּן בֵּינֵימוֹ הוֹגֵי דָת וְחִכָּם מָר{{ש}}
וּכְמוֹ עֲרָבָה בְּלֹא טַעַם וָרֵיחַ / כֵּן בֵּינֵימוֹ עִקְּשִׁים אֲטוּמִים מִלְּהָרִיחַ{{ש}}
וּכְמוֹ עֵץ פְּרִי עֲלֵי סְרַק מְחַפִּים / כֵּן יְשָׁרִים עֲלֵי רְשָׁעִים מְחוֹפְפִים

וּכְמוֹ הֵם אֲגוּדִים אֵלֶּה בָאֵלֶּה{{ש}}
כֵּן תְּלוּיִים אֵלֶּה בָאֵלֶּה{{ש}}
לִמְשׁךְ אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה{{ש}}
וּלְכַפֵּר אֵלֶּה עַל אֵלֶּה{{ש}}
לַעֲשֹוֹת אֵלֶּה כָּאֵלֶּה{{ש}}
לְהַנְעִים זְמִירוֹת אֵלֶּה{{ש}}
לְמִי בָרָא אֵלֶּה

לְמַלֵּל לְהַלֵּל / לְכַלֵּל לְחוֹלֵל{{ש}}
לְיַשֵּׁר לְאַשֵּׁר / לְהַכְשֵׁר לְהַתְשֵׁר{{ש}}
לְבָרֵר לְשׁוֹרֵר / לְאַדֵּר לְהַדֵּר{{ש}}
לְגַבֵּר לְדַבֵּר / לְהַאֲמֵר לְזַמֵּר{{ש}}
לְחַנֵּן לְרַנֵּן / לְשַׁנֵּן לְהַרְנֵן{{ש}}
לְקַלֵּס לְעַלֵּס / לְנַצֵּחַ לְפַצֵּחַ{{ש}}
לְהַעֲרִיץ וּלְהַעֲלִיץ / לְהַרְגִּישׁ לְהַקְדִּישׁ

כְּשִׁיר עִירִין / כְּשִׁירוֹת קַדִּישִׁין{{ש}}
כְּזֶמֶר חַשְׁמַלָּה / כְּזִמְרַת הֲמֻלָּה{{ש}}
כִּפְאֵר אֵלִּים / כְּתִפְאֶרֶת אֶרְאֶלִּים{{ש}}
כַּהֲדַר זִקִּים / כְּהַדְרַת בְּרָקִים{{ש}}
כְּנֹעַם גְּלִילִים / כִּנְעִימַת גַּלְגַּלִּים{{ש}}
כְּנִגּוּן רוֹבִים / כִּנְגִינַת כְּרוּבִים{{ש}}
כְּרֶנֶן אוֹפַנִּים / כְּרִנְנַת מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}}
כְּחִדּוּשׁ בְּרָקִים / כְּמִתְחַדְּשִׁים לַבְּקָרִים{{ש}}
כְּקִדּוּשׁ עָפִים / כִּקְדֻשַּׁת עוֹפְפִים{{ש}}
כְּרֶגֶשׁ מְעוֹפְפִים / כְּרִגְשַׁת מְתוֹפְפִים{{ש}}
כְּשִׁנּוּן צְפוּפִים / כְּהֶגֶא מְצַפְצְפִים{{ש}}
כְּרַעַשׁ סִפִּים / כְּמַעֲמַד שְׂרָפִים{{ש}}
כְּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / לְקָדוֹשׁ מַקְדִּישִׁים{{ש}}
וּקְדֻשָּׁה מְשַׁלְּשִׁים.&lt;קטע סוף=המשך/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}

[[קטגוריה:קדושתאות לשלש רגלים]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>7bvf6jlefji85bxtza289kmmv2blmjt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080305</id>
      <parentid>3080213</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T09:20:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>אם למישהו יש רעיון לניסוח טוב יותר, אבל כזה שיכלול קישור גם לדף המחזור ולא רק לפיוט עצמו, אשמח</comment>
      <origin>3080305</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17846" sha1="mozqn0bkf0fg84mkiwyo61byx1ocjxy" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} הנאמרת למנהג אשכנז בשחרית של יום ראשון של סוכות (ואם יום ראשון חל בשבת, אומרים אותה ביו&quot;ט שני, ולפי מנהג מגנצא תמיד אומרים אותה ביו&quot;ט שני).}}
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור2|כשחל יום א' בשבת, מחליפים את סדר הפיוטים ואומרים את הקדושתא [[ארחץ בנקיון כפות]] המצויה ב[[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/שחרית יום ב#חזרת הש&quot;ץ|שחרית של היום השני]].}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֻ}}יַּמְתִּי בְּחִיל כִּפּוּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוּתָה בְּחֶשְׁבּוֹן הַסָּפוּר{{ש}}
{{סי|גַּ}}לְתִּי כְּהָצְדַּק פּוּר{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלֵק כְּנִמְצָא חָפוּר

{{סי|הֻ}}דְרָאוּ מְתֵי הוֹלְלִים{{ש}}
{{סי|וְ}}צֻמָּתוּ לְרֶגֶב חֲלָלִים{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים כְּיָצְאוּ מְהַלְלִים{{ש}}
{{סי|חָ}}לִים וְשָׁרִים כְּחוֹלְלִים

{{סי|טִ}}יעַת עֲצֵי עֵשֶׂב{{ש}}
{{סי|יִ}}שְׂאוּ הַיּוֹם מִזְבֵּחַ לְהָסֵב{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּ}}תֶשֶׁר יְפֻלְּסוּ בְּמֵסֶב{{ש}}
{{סי|לְ}}הֵרָצוֹת בְּשׁוֹר וָכֶשֶׂב.

בְּךָ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה / בְּרִנָּה וְשִׂמְחָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;בְּאֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה / גּוֹנְנֵנוּ בִּפְדוּת צָמֵחָה.&lt;קטע סוף=א/&gt;

====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|מְ}}אַלְּמֵי מְגָדִים אַרְבָּעָה{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׁמְּרֵי סֻכָּה שִׁבְעָה{{ש}}
{{סי|נ}}וֹסְכֵי נֶזֶל שִׁבְעָה{{ש}}
{{סי|נַ}}הֲלֵם נְעִימוֹת שָׂבְעָה

{{סי|שִׂ}}יחִים בְּדֶרֶךְ מַטָּעָתָם{{ש}}
{{סי|ס}}וֹלְלִים סְכוֹת שַׁוְעָתָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}לֵי קָרִים נְטִיעָתָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}לוֹת בָּמוֹ מִטְּבִיעָתָם

{{סי|פְּ}}אוּרִים לְשֵׁם יוֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר בָּם לְאָיוֹם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צִ}}וּוּי קִיחָתָם בְּזֶה הַיּוֹם{{ש}}
{{סי|צִ}}חֲצוּחַ בְּזֶה רִאשׁוֹן יוֹם.

בְּךָ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה / בְּגִילָה וּבְשִׂמְחָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;בְּאֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה / טְלוּלִים בִּתְחִיָּה אֲשֶׁר צָמֵחָה.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{סי|קֹ}}שְׁטְ שְׁעִינַת עֵץ{{ש}}
לְעוֹמְסֵי פְרִי עֵץ{{ש}}
זְכָר נָא לְהִוָּעֵץ{{ש}}
וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ

{{סי|רְ}}בָבוֹת סָע סֻכּוֹתָה{{ש}}
בְּלוּד צְקוֹנָם הִסְכֵּתָה{{ש}}
בְּנֶשֶק לְרֹאשָׁם סַכּוֹתָה{{ש}}
וּמֵאֶנֶף לַהֲקָם חָשַׂכְתָּ

{{סי|שִׁ}}בְעָה עֲנַנֵי מֶשִׁי סִכַּכְתָּם{{ש}}
בַּעֲנִינַת פָּרֵשֹ סִבַּבְתָּם{{ש}}
תָּעוּ כְּחֶדֶק מִמְּסוּכָתָם{{ש}}
וּבְכֵן רֻשָּׁפָה סֻכָּתָם

{{סי|תּ}}וֹלְדוֹת כְּנַעַן תַּאֲבִיד{{ש}}
גְּבִיר לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיד{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}אַפְּדֵנוּ כְּאָז רְבִיד{{ש}}
בְּקוֹמְמֶךָ סֻכַּת דָּוִד.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}&lt;קטע התחלה=המשך/&gt;

{{הור|במנהג אשכנז המזרחי מדלגים פיוט זה וממשיכים {{צ|אנובב}}}}

====עד לא מצוקי רגב====
עַד לֹא מְצוּקֵי רֶגֶב שְׁתִיַּת סֻכּוֹ{{ש}}
וְטֶרֶם מְתִיחַת אֲהִילַת סִכּוּכוֹ{{ש}}
מֵאָז וְעַד עַתָּה בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ{{ש}}
מְאַוֶּה מְקַוֶּה מָתַי סִכּוּכוֹ{{ש}}
וּכְשָׁת מְרוֹם סִתְרוֹ סְבִיבָיו סֻכּוֹ{{ש}}
כֵּן צַו יְדִידָיו בְּתַחַת מָסָךְ לְסוֹכְכוֹ{{ש}}
בּוֹ לְהַתְמִיד מִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ{{ש}}
כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ פָּץ בְּלִי לְחַשְּׂכוֹ{{ש}}
סֻכּוֹ מוּל סֻכּוֹ{{ש}}
עֲנָנוֹ מוּל עֲנָנוֹ{{ש}}
שִׁכְנוֹ מוּל שִׁכְנוֹ{{ש}}
מְכוֹנוֹ מוּל מְכוֹנוֹ{{ש}}
מְעוֹנוֹ מוּל מְעוֹנוֹ{{ש}}
מְסִבּוֹ מוּל מְסִבּוֹ{{ש}}
רְכוּבוֹ מוּל רְכוּבוֹ{{ש}}
כִּסְאוֹ מוּל כִּסְאוֹ

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;בְּסֻכַּת{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}

====קיקלר====
{{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קיליר'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;אֲנוֹבֵב בְּפֶה וְלָשׁוֹן / הַלֵּל בְּיוֹם רִאשׁוֹן / לְהַעֲרִיץ לְאֵל אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן. קָדוֹשׁ.

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;שַׂגִּיא כֹחַ לֹא נִמְצֵאתָ / לְהַצְדִּיק עַם זוּ כְּחָפַצְתָּ / בְּכֵן בְּאֵלֶּה נִרְצֵיתָ. קָדוֹשׁ.

{{סי|אֶ}}קְחָה פְּרִי עֵץ הָדָר / בְּכָל שָׁנָה בִּתְדָר / מָקוֹם שֶׁהוּא מוּתְדָּר{{ש}}
{{סי|לְ}}הַלֵּל בּוֹ בֶּהָדָר / לְעָט הוֹד וְהָדָר / עֲלֵי שִׁבְעָה דָּר{{ש}}
{{סי|עִ}}זּוּז בַּקֹּדֶשׁ נֶאְדָּר / וּמִכָּל יְצִיר מְאֻדָּר / וְחָפֵץ זוּ לְהַדָּר. אנובב

{{סי|זִ}}מּוּן תֹּמֶר כַּף / אֶקְחָה הַיּוֹם בְּכַף / בָּם לְצוּר אִכַּף{{ש}}
{{סי|רָ}}חַצְתִּי בְּנִקְיוֹן כַּפּוֹת / עֲמוֹס בָּמוֹ כָּפוֹת / אַף וְאֶנֶף לִכְפּוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}לוּלָב שׁוֹד חֲמָסִים / אֵיךְ אֶפְרוֹט מַעֲשִׂים פְּנֵי מַקְדִּיחַ הֲמָסִים. שגיא

{{סי|יֹ}}פִי שִׁלּוּשׁ הֲדַסִּים / בְּהוֹד טַעַם אָשִׂים / לְצָג בֵּין הַהֲדַסִּים{{ש}}
{{סי|רְ}}עוּלִים וְגַם מְתוּקִים / אֲשַׁוֶּה כְּחֹק מְצוּקִים / לְחִכּוֹ מַמְתַּקִּים{{ש}}
{{סי|בְּ}}עַנְפֵי עֵץ עָבוֹת / שְׁעוּרִים לְבֵית אָבוֹת / אֶאֱסוֹר חַג בֶּעָבוֹת. אנובב

{{סי|יֹ}}שֶׁר פְּאֵר עֲרָבוֹת / בָּמוֹ עֹז לְהַרְבּוֹת / לְרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}צוּבוֹת בַּדֵּי שְׁתַּיִם / כְּמוֹ עֲפִיפוֹת שְׁתַּיִם / וּמֻצָּעוֹת בִּנְתַּיִם{{ש}}
{{סי|יְ}}עוּרוֹת בְּאִבֵּי הַנַּחַל / לְהַעֲרִיב בָּם מַחַל / לְיַעֲרֵי רְתוּמֵי גַחַל. שגיא

{{סי|לְ}}כָל עֵץ תִּעַב / וּבְאַרְבַּעַת אֵלֶּה תָּאַב / לְהַלְלוֹ בָם כְּאָב{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד בָּמוֹ לְהַלֵּל / שִׁבְעָה כְּבֵית הִלֵּל / בְּיוֹם וְלֹא בְלֵיל{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ר}}וֹנְנִים מֵלִיץ בַּעֲדֵנוּ / לְהָחִישׁ נָא לְסַעֲדֵנוּ / עַתָּה לְקִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ

{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|בקצת קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לומר {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}}}
====אל נא לעולם תוערץ====
{{:אל נא לעולם תוערץ}}
{{סוף}}
{{הור|במנהג אשכנז המערבי מדלגים פיוט זה וממשיכים {{צ|ובכן לך תעלה קדושה}}}}

====אז היתה חנית סכו====
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול}}

'''וּבְכֵן וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ'''

{{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹּ}}קֶף{{ר1}}
בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי {{סי|שֶׁ}}קֶט{{ר1}}
בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בּוֹתַיִם{{ר1}}
בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ}}דֶם{{ר2}}
{{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|צְ}}נוּעֵי {{סי|צֶ}}דֶק{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|פְ}}אֵר {{סי|פָּ}}רוֹכֶת{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בַּ{{סי|עֲ}}בוֹדַת {{סי|עֵ}}רֶךְ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|סֻ}}כַּת {{סי|סְ}}גֻלָּה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}}

{{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|נ}}וֹצְצֵי {{סי|נֹ}}גַהּ{{ר1}}
בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי {{סי|מָ}}רוֹם{{ר1}}
בְּ{{סי|לַ}}הַט {{סי|ל}}וֹהֲטִים{{ר1}}
בְּ{{סי|כַ}}נְפֵי {{סי|כְ}}רוּבִים{{ר2}}
{{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|י}}דִידוּת {{סי|יַ}}עַר{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|טִ}}ירַת {{סי|טָ}}הֳרָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|חֻ}}פַּת {{סי|חֶ}}דְוָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|זֵ}}ר {{סי|זְ}}מִירַת {{סי|זְ}}בוּל{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}}

{{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}}
בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי {{סי|וַ}}עַד{{ר1}}
בְּ{{סי|ה}}וֹגֵי {{סי|הֲ}}מֻלָּה{{ר1}}
בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ}}קָּה{{ר1}}
בְּ{{סי|ד}}וֹהֲרֵי {{סי|ד}}וֹלְקִים{{ר2}}
{{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|גְ}}לוּמֵי {{סי|גֵ}}יא{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|בֵ}}ית {{סי|בְּ}}חִירָתוֹ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|אֹ}}הֶל {{סי|אִ}}וּוּיוֹ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|אֶ}}דֶר {{סי|אַ}}פַּדְנוֹ{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}}

====סילוק====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}

אֶקְחָה בָרִאשׁוֹן / לְאַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן{{ש}}
פְּרִי עֵץ הָדָר / לְבַקֹּדֶשׁ נֶאְדָר{{ש}}
כַּפּוֹת תָּמָר / לְצַדִּיק כַּתָּמָר{{ש}}
עַנְפֵי הֲדַסִּים / לְצָג בֵּין הַהֲדַסִּים{{ש}}
טַרְפֵי עֲרָבוֹת / לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת

בָּמוֹ לְהַלֵּל / בְּזֶמֶר וְהַלֵּל / בְּיוֹם וְלֹא בְלֵיל / לְאֵין לְפָנָיו לֵיל

בְּלוּלָב אֶחָד / וְאֶתְרוֹג אֶחָד / לַיָי אֶחָד / וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}}
בָּעֲרָבוֹת שְׁתַּיִם / כְּאִמָּהוֹת שְׁתַּיִם / וְכִמְעוֹפְפוֹת שְׁתַּיִם{{ש}}
בֶּעָבוֹת שְׁלֹשָׁה / כְּאָבוֹת שְׁלֹשָׁה / כְּמַקְדִּישֵׁי שְׁלֹשָׁה{{ש}}
בַּאֲגֻדּוֹת אַרְבַּע / כִּגְבָעוֹת אַרְבַּע / כְּחַיּוֹת אַרְבַּע / וּכְנָפַיִם אַרְבַּע{{ש}}
בִּשְׂמָחוֹת שׂבַע / כִּימֵי שֶׁבַע{{ש}}
בַּחֲגִיגַת שְׁמוֹנָה / כְּמִילַת שְׁמוֹנָה

בֶּהָדָר לְהַזְכִּיר הִדּוּר זִקְנָה{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְהַזְכִּיר לְמֵחִים נִקְנָה{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְהַזְכִּיר תָּם חַיֵּי עַד קָנָה{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְהַזְכִּיר אָח לְעֶבֶד הָקְנָה

בֶּהָדָר לַחֲשׁוֹב בְּלוּיַת עֶדְנָה{{ש}}
בְּכַפּוֹת לַחֲשׁוֹב מְשׁוּלַת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
בֶּעָבוֹת לַחֲשׁוֹב יְחוּמַת דִּינָה{{ש}}
בָּעֲרָבָה לַחֲשׁוֹב בְּאָחוֹת מְקַנָּא

בֶּהָדָר לְהַמְשִׁיל מַפְלִיא עֲגוּלָה{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְהַמְשִׁיל אַגַּן סְגֻלָּה{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְהַמְשִׁיל שׁוּרַת דְּגוּלָה{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְהַמְשִׁיל מְחוֹקְקֵי מְגִלָּה

בֶּהָדָר לְכַפֵּר סַרְעַפֵּי לֵב{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְכַפֵּר שֶׁזְרָה מוּל לֵב{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְכַפֵּר סִקּוּר עַיִּן וָלֵב{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְכַפֵּר נִבּוּל פֶּה עִם לֵב

בֶּהָדָר לְכַנּוֹת שְׁלֵמִים תְּמִימִים{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְכַנּוֹת בַּעֲלֵי מַעֲשִׂים נְעִימִים{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְכַנּוֹת יְשָׁרִים בְּמִצְוֹת חֲתוּמִים{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְכַנּוֹת בְּשִׁמְצָה כְּתוּמִים

וּכְמוֹ בְּעֵץ הָדָר רֵיחַ וָטַעַם / כֵּן בְּעַם זוּ בַּעֲלֵי מִצְוֹת וְדֵעַ נֹעַם{{ש}}
וּכְמוֹ בְּכַף תֹּמֶר טַעַם וְלֹא רֵיחַ / כֵּן בְּעַם זוּ בַּעֲלֵי מִצְוֹת בְּלֹא דָת וָרֵיחַ{{ש}}
וּכְמוֹ בֶּעָבוֹת רֵיחַ וְטַעַם מַר / כֵּן בֵּינֵימוֹ הוֹגֵי דָת וְחִכָּם מָר{{ש}}
וּכְמוֹ עֲרָבָה בְּלֹא טַעַם וָרֵיחַ / כֵּן בֵּינֵימוֹ עִקְּשִׁים אֲטוּמִים מִלְּהָרִיחַ{{ש}}
וּכְמוֹ עֵץ פְּרִי עֲלֵי סְרַק מְחַפִּים / כֵּן יְשָׁרִים עֲלֵי רְשָׁעִים מְחוֹפְפִים

וּכְמוֹ הֵם אֲגוּדִים אֵלֶּה בָאֵלֶּה{{ש}}
כֵּן תְּלוּיִים אֵלֶּה בָאֵלֶּה{{ש}}
לִמְשׁךְ אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה{{ש}}
וּלְכַפֵּר אֵלֶּה עַל אֵלֶּה{{ש}}
לַעֲשֹוֹת אֵלֶּה כָּאֵלֶּה{{ש}}
לְהַנְעִים זְמִירוֹת אֵלֶּה{{ש}}
לְמִי בָרָא אֵלֶּה

לְמַלֵּל לְהַלֵּל / לְכַלֵּל לְחוֹלֵל{{ש}}
לְיַשֵּׁר לְאַשֵּׁר / לְהַכְשֵׁר לְהַתְשֵׁר{{ש}}
לְבָרֵר לְשׁוֹרֵר / לְאַדֵּר לְהַדֵּר{{ש}}
לְגַבֵּר לְדַבֵּר / לְהַאֲמֵר לְזַמֵּר{{ש}}
לְחַנֵּן לְרַנֵּן / לְשַׁנֵּן לְהַרְנֵן{{ש}}
לְקַלֵּס לְעַלֵּס / לְנַצֵּחַ לְפַצֵּחַ{{ש}}
לְהַעֲרִיץ וּלְהַעֲלִיץ / לְהַרְגִּישׁ לְהַקְדִּישׁ

כְּשִׁיר עִירִין / כְּשִׁירוֹת קַדִּישִׁין{{ש}}
כְּזֶמֶר חַשְׁמַלָּה / כְּזִמְרַת הֲמֻלָּה{{ש}}
כִּפְאֵר אֵלִּים / כְּתִפְאֶרֶת אֶרְאֶלִּים{{ש}}
כַּהֲדַר זִקִּים / כְּהַדְרַת בְּרָקִים{{ש}}
כְּנֹעַם גְּלִילִים / כִּנְעִימַת גַּלְגַּלִּים{{ש}}
כְּנִגּוּן רוֹבִים / כִּנְגִינַת כְּרוּבִים{{ש}}
כְּרֶנֶן אוֹפַנִּים / כְּרִנְנַת מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}}
כְּחִדּוּשׁ בְּרָקִים / כְּמִתְחַדְּשִׁים לַבְּקָרִים{{ש}}
כְּקִדּוּשׁ עָפִים / כִּקְדֻשַּׁת עוֹפְפִים{{ש}}
כְּרֶגֶשׁ מְעוֹפְפִים / כְּרִגְשַׁת מְתוֹפְפִים{{ש}}
כְּשִׁנּוּן צְפוּפִים / כְּהֶגֶא מְצַפְצְפִים{{ש}}
כְּרַעַשׁ סִפִּים / כְּמַעֲמַד שְׂרָפִים{{ש}}
כְּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / לְקָדוֹשׁ מַקְדִּישִׁים{{ש}}
וּקְדֻשָּׁה מְשַׁלְּשִׁים.&lt;קטע סוף=המשך/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}

[[קטגוריה:קדושתאות לשלש רגלים]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>mozqn0bkf0fg84mkiwyo61byx1ocjxy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ה' שועת עמך הקשיבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732862</id>
    <revision>
      <id>3080250</id>
      <parentid>3076754</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T20:02:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080250</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2402" sha1="jcpyih8fppvb6294zxj74tjbowdhwjw" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{ה' אלהי ישראל|סימן=שמואל חזק}}||{{סי|שַׁ}}וְעַת עַמְּךָ הַקְשִֽׁיבָה / וַעֲשֵׂה עִמָּֽנוּ אוֹת לְטוֹבָה || {{שמאל|וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי {{מילת קבע|אֶחָד}}}} || {{ממס|ש&quot;ב ז כג}}
|-
| ||{{סי|מִ}}בֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת תְּחַלְּצֵם / וּמֵאַרְבַּע רוּחוֹת תְּקַבְּצֵם || {{שמאל|וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל {{מילת קבע|אֶחָד}}}} || {{ממס|יחזקאל לז יז}}
|-
| ||{{סי|וְ}}אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן תְּנַחֵם / וְאֶת אָהֳלִיבָה הַנְּדוּדָה תְּרַחֵם {{ש-רווח}} || {{שמאל|לְחַבֵּר אֶת הָאֹֽהֶל לִהְיֹת {{מילת קבע|אֶחָד}}}} || {{ממס|שמות לו יח}}
|-
| ||{{סי|אֱ}}דוֹם וּמוֹאָב צָמְתוּ בַבּוֹר חַיַּי / בְּחֶרְפָּה הִכּוּ לְחָיַי || {{שמאל|מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה {{מילת קבע|אֶחָד}}}} || {{ממס|שמות יז יב}}
|-
| ||{{סי|לְ}}רַגְלַי טָמְנוּ פַּח וָפַֽחַת / וַיִּתְלַחֲשׁוּ עָלַי יַֽחַד || {{שמאל|אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם {{מילת קבע|אֶחָד}}}} || {{ממס|תהלים יד ג}}
|-
| ||colspan =&quot;2&quot; |{{סי|חַזֵּק}} עַמְּךָ שׁוֹכֵן שְׁמֵי עֶֽרֶץ / וְאוֹיְבֶֽיךָ יִהְיוּ לְכָלָה וָחֶֽרֶץ / וְהָיָה יְיָ לְמֶֽלֶךְ עַל כׇּל הָאָֽרֶץ 
|-
|colspan =&quot;3&quot; | {{שמאל|בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ {{מילת קבע|אֶחָד}}}} || {{ממס|זכריה יד ט}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|נ״א: {{סי|חַזֵּק}} יָהּ מְתֵי גּוֹלַת אֲרִיאֵל / וְנִלְוּוּ אֵלֶֽיךָ כׇּל יִשְׂרָאֵל / מִתַּֽחַת הַשָּׁמַֽיִם אֶל מָקוֹם {{מילת קבע|אֶחָד}}{{ממס|בראשית א ט}}}}&lt;/noinclude&gt;
|}&lt;noinclude&gt;
::{{הור|שוב מחרון אפך…}}
{{סוף}}
==הערות==

[[קטגוריה:פיוטי תחינה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jcpyih8fppvb6294zxj74tjbowdhwjw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ה' אלהים מושיב יחידים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732867</id>
    <revision>
      <id>3080248</id>
      <parentid>3077170</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T19:55:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080248</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1315" sha1="06lkh8pr009pibe47pbcve08akiwwvo" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{ה' אלהי ישראל|סימן=אברהם}}||{{סי|אֱ}}לֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים / שְׁעֵה לְעֹמְדִים || {{שמאל|בְּבֵית יְיָ {{מילת קבע|בַּלֵּילוֹת}}}} || {{ממס|תהלים קלד א}}
|-
| ||{{סי|בְּ}}ךָ בָטַֽחְתִּי / וְשִׁמְךָ זָכַֽרְתִּי || {{שמאל|עַל מִשְׁכָּבִי {{מילת קבע|בַּלֵּילוֹת}}}} || {{ממס|שה&quot;ש ג א}}
|-
| ||{{סי|רַ}}חֵם עַל הוֹלֵךְ וּבָכֹה / אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ || {{שמאל|מִפַּֽחַד {{מילת קבע|בַּלֵּילוֹת}}}} || {{ממס|שה&quot;ש ג ח}}
|-
| ||{{סי|הִ}}נְנִי הוֹלֵךְ שְׁחֽוֹחַ / לֹא מָצָֽאתִי מָנֽוֹחַ || {{שמאל|יָמִים גַּם {{מילת קבע|לֵילוֹת}}}} ||
|-
| ||{{סי|מַ}}לֵּט צוֹעֵק נֶגְדֶּֽךָ / לְהַגִּיד בַּבֹּֽקֶר חַסְדֶּֽךָ || {{שמאל|וֶאֱמוּנָתְךָ {{מילת קבע|בַּלֵּילוֹת}}}} || {{ממס|תהלים צב ג}}
|}&lt;noinclude&gt;
::{{הור|שוב מחרון אפך…}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי תחינה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>06lkh8pr009pibe47pbcve08akiwwvo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ה' עד מתי תעשן חמתך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732868</id>
    <revision>
      <id>3080246</id>
      <parentid>2998079</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T19:44:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080246</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1727" sha1="ladzhoioymod3a8ijsjq06wt0i8l5e1" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{ה' אלהי ישראל|סימן=שמואל}}||עַד מָתַי תֶּעְשָׁן חֲמָתֶךָ / בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ || {{שמאל|לְהַעֲלוֹת חֵמָה לִנְקֹם נָקָם}}||{{ממס|יחזקאל כד ח}}
|-
| ||{{סי|שְׁ}}דָדוּנוּ בְּאַף וְחֵמָה / וַיֹּאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה || {{שמאל|הַבּוֹגְדִים רֵיקָם}}||{{ממס|תהלים כה ג}}
|-
| ||{{סי|מ}}וֹנַי כַּאֲרָיוֹת שָׁאֲגוּ / בְּיוֹם זֶה, וַיַּהַרְגוּ || {{שמאל|אֶת גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם}}||{{ממס|ירמיהו מא טז}}
|-
| ||{{סי|וְ}}הַפְּלִיטִים בְּרֹב מְהוּמָה / צָפוֹנָה וָקֵדְמָה || {{שמאל|פְּנֵי יְיָ חִלְּקָם}}||{{ממס|איכה ד טז}}
|-
| ||{{סי|אֵ}}לִי מָתַי תָּשִׁיב לָהֶם / גְּמוּל כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם || {{שמאל|וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם}}||{{ממס|בראשית מז כב}}
|-
| ||{{סי|ל}}וּבִים וְכוּשִׁים נוֹעֲצוּ לְהַחֲרִימָם / גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם || {{שמאל|הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם}}||{{ממס|בראשית יד כד}}
|-
| ||הַרְאֵה יִשְׁעֲךָ לְעֵינֵינוּ / וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ || {{שמאל|שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם}}||{{ממס|תהלים עט יב}}
|}
:{{הור|שוב מחרון אפך…}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי תחינה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:צום גדליה]]</text>
      <sha1>ladzhoioymod3a8ijsjq06wt0i8l5e1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יוקם דם עבדיך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732978</id>
    <revision>
      <id>3080245</id>
      <parentid>2973138</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T19:38:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080245</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2814" sha1="sc4ilfb0ynn0b474ezgx0ez4sde3p2j" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
יֻקַּם דַּם עֲבָדֶיךָ אֱלֹהִים יֻקָּם{{ש}}
וְהַצּוֹעֲקִים נֶגְדְּךָ אַל יָשׁוּבוּ רֵיקָם{{ש}}
וְאַל תִּשְׁכַּח יוֹם הֲרִיגַת גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם{{ר1}}
וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם{{ממס|תהלים עט יב}}

{{מילת קבע|אַתָּה אָמַרְתָּ אֲנִי}} מֵשִׂים חֵרֵשׁ וְאִלֵּם{{ש}}
וְאֶת דַּם יוֹנַת אֵלֶם אֶדְרֹשׁ וְלֹא אֶתְעַלֵּם{{ש}}
אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם{{ממס|דברים לב מא}}{{ר1}}
שׂוֹנְאֵי עַמִּי וּבֵיתִי הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם}}

{{מילת קבע|אַתָּה אָמַרְתָּ אֲנִי}} אֶדְרֹשׁ חֲמַת עֲנִיָּה{{ש}}
אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדַּם עַל עֲצֶרֶת נָכְרִיָּה{{ש}}
וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה{{ממס|דברים לב מב}}{{ר1}}
וְהַצּוֹעֲקִים נֶגְדְּךָ אַל יָשׁוּבוּ רֵיקָם
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם}}

{{מילת קבע|אַתָּה אָמַרְתָּ אֲנִי}} אִמְרוֹתַי יְקוּמוּן קוֹם{{ש}}
וְאֶת אֹיַבְתִּי אֲכַלֶּה הָעוֹקֶמֶת עָקֹם{{ש}}
הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם{{ממס|דברים לב מג}}{{ר1}}
וּמְהֵרָה צוּר נוֹרָא לְצָרָיו יָשִׁיב נָקָם
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם}}

{{מילת קבע|אַתָּה אָמַרְתָּ אֲנִי}} בִּי נִשְׁבַּעְתִּי אֵל עֶלְיוֹן{{ש}}
הַשּׁוֹפְכִים דַּם נְקִיִּם בָּם אֶעֱשֶׂה כִלָּיוֹן{{ש}}
וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַייָ שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן{{ממס|יואל ד כא}}{{ר1}}
וְאַל תִּשְׁכַּח יוֹם הֲרִיגַת גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם
{{רפרן|הזחה=2|וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם}}

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:צום גדליה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>sc4ilfb0ynn0b474ezgx0ez4sde3p2j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בת ציון שמעתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733117</id>
    <revision>
      <id>3080270</id>
      <parentid>3026153</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T04:32:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>ריהטא</username>
        <id>8152</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3080270</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8744" sha1="hvjyajr2xtfog2t1xr2v6hvk3k98z8f" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{פיוט|
| שם= בת ציון שמעתי ממררת אמריה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:קינות|קינה]]
| תת-סוג = [[:קטגוריה:קינות לתשעה באב|קינה על חורבן הבית]]{{הערה|קינה זו מחקה באופן חלקי את הקינה הקדומה {{צ|[[אלי ציון]]}}.}}
| מועד = [[:קטגוריה:תשעה באב|תשעה באב]]
| מחבר = ? לוי
| מיוחס ל = [[מחבר:יהודה הלוי|ר' יהודה הלוי]], בתו, ר' אליהו הלוי
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = (בת ציון) (ה)לוי חזק
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-1939}}
| מנהגים = נאמרת למנהגי הספרדים ועדות המזרח בקינות לתשעה באב בבוקר בתוך הקרובה {{צ|[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]}}, שם היא נקשרת עניינית עם האופן [[דממו שרפים]]. גם במחזור בני רומא היא מופיעה לקראת סוף הקינות. היו קהילות יוצאי תימן שאמרוה גם כן כסליחה.
| ויקיפדיה = 
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח עדות המזרח==
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''לוי חזק''' (ריה&quot;ל)}}

בַּת צִיּוֹן שָׁמַעְתִּי / מְמָרֶרֶת אֲמָרֶיהָ{{ש}}
אֲהָהּ כִּי כוֹס שָׁתִיתִי / וּמָצִיתִי שְׁמָרֶיהָ{{ר1}}
אֱלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה / אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ{{ר1}}
כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק / עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ

יְיֵלִיל יַעַר לְבָנוֹן / אֲרָזֶיךָ אֵשׁ אָכְלָה{{ש}}
וְשַׁעַר צִיּוֹן יִסְפֹּד / כִּי אֵל עָשָׂה כָלָה{{ש}}
וְתִתְפַּלֵּשׁ הָעֲזָרָה / כִּי שָבְתָה הָעוֹלָה{{ש}}
וְהַלִּשְׁכָּה תְקוֹנֵן / כִּי אָפְסוּ סַנְהֶדְרֶיהָ
{{רפרן|אֱלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ|כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

{{סי|לִ}}שְׁכַּת בִּירָה תִבְכֶּה / אוֹי עַל זֶרַע אַהֲרֹן{{ש}}
וּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים / אוֹי עַל גְּנִיזַת אָרוֹן{{ש}}
וְהַפָּרֹכֶת תִּזְעַק / אֵין לִמְקוֹמִי יִתְרוֹן{{ש}}
כִּי רָאֲתָה אַכְזָרִים / גִּלּוּ אֶת סְתָרֶיהָ
{{רפרן|אֱלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ|כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

{{סי|וְ}}הַמַּחְתָּה מְקוֹנֶנֶת / אַיֵּה קְטֹרֶת סַמִּים{{ש}}
וְלֵב אַהֲרֹן יִקָּרַע / עַל אוּרִים וְתֻמִּים{{ש}}
וּמִזְבֵּחַ יִתְרַגֵּז / עַל עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים{{ש}}
מַדּוּעַ לֹא בְעִתָּהּ / יָכִינוּ סוֹדְרֶיהָ
{{רפרן|אֱלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ|כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

{{סי|יְ}}יֵלִיל כִּנּוֹר לְוִיִּם / מִי יָעִיר נְגִינוֹתַי{{ש}}
וְתַעֲנֶה מְנוֹרָה טְהוֹרָה / מִי יַעֲלֶה נֵרוֹתַי{{ש}}
וְהָאֹהֶל מִתְאוֹנֵן / אֵין מֵקִים יְרִיעוֹתַי{{ש}}
וְהַתּוֹרָה תִּתְרָעֵם / כִּי חָדְלוּ שׁוֹחֲרֶיהָ
{{רפרן|אֱלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ|כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

{{סי|ח}}וֹל יָחוּל הַשֻּׁלְחָן / אֵי עוֹרְכֵי מַעֲרָכָה{{ש}}
וּכְהֻנָּה כֵּן תֶּהְגֶּה / אֵיכָה שָבְתָה מְלָאכָה{{ש}}
וּבַת עַמִּי עַל כָּל זֹאת / דִּמְעָתָהּ נִתָּכָה{{ש}}
כִּי לִפְנֵי צָרֶיהָ / הָלְכוּ שְׁבִי שָׂרֶיהָ
{{רפרן|אֱלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ|כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ}}

{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מזרח=&lt;small&gt;(|מרוקו=[}}{{סי|זֶ}}ה כַמֶּה מְיַחֶלֶת / יוֹם רָצוֹן מִמְּךָ צוּר{{ש}}
{{סי|קְ}}שׁוּרָה כְצִפּוֹר בְּיַד זָר / וְאֶפֶס עָזוּב וְעָצוּר{{ש}}
קוּם בְּטֶרֶם יִתַּמּוּ / עוֹלְלוֹת כֶּרֶם בָּצוּר{{ש}}
וּפְקֹד כַּנָּה נְטַשְׁתָּהּ / וּפָרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ
{{רפרן|וּפְקֹד כַּנָּה נְטַשְׁתָּהּ, וּפָרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ}}{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מזרח=)&lt;/small&gt;|מרוקו=]}}&lt;noinclude&gt;

==נוסח איטליה==

הַדְרַת מַלְכוּתָךְ תִּגָּלֶה אֵל עֶלְיוֹן / וְתִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעֹלָם וָעֶד{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן / כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}

{{הור|סימן: '''הלוי חזק''' (ריה&quot;ל)}}

בַּת צִיּוֹן שָׁמַעְתִּי / מְקוֹנֶנֶת אֲמָרֶיהָ{{ש}}
אֲהָהּ עַל כּוֹס שָׁתִיתִי / וּמָצִיתִי שְׁמָרֶיהָ{{ש}}
אֱלִי עֲדִינָה לִשְׁכִינָה / אֲשֶׁר חָשְׁכוּ מְאוֹרֶיהָ{{ש}}
כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת שַׂק / עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ

{{סי|הֵ}}ילִילִי יַעַר לְבָנוֹן / אֲרַיָּוֶךְ אֵשׁ אוֹכְלָה{{ש}}
שַׁעַר צִיּוֹן יִסְפֹּד / כִּי אֵלִי עָשָׂה בִי כָּלָה{{ש}}
וְתִתְפַּלַּשׁ הָעֲזָרָה / כִּי שָׁבְתָה הָעֲבוֹדָה{{ש}}
וְהַלִּשְׁכָּה תְקוֹנֵן / עַל כִּי אָסְפוּ סַנְהֶדְרֶיהָ

{{סי|לִ}}שְׁכַּת בִּירָה תִּבְכֶּה / אוֹי עַל זֶרַע אַהֲרֹן{{ש}}
וְגַם קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים / אוֹי עַל גְּנִיזַת אָרוֹן{{ש}}
וְהַפָּרֹכֶת תִּזְעַק / אוֹי עַל מְקוֹמִי וְתָרוֹן{{ש}}
כִּי רָאֲתָה זָרִים / גִּלּוּ סְתָרֶיהָ

{{סי|וְ}}הַמַּחְתָּה תְּקוֹנֵן / אַיֵּה קְטֹרֶת סַמִּים{{ש}}
וְלֵב אַהֲרֹן נִקְרַע / עַל אֶפֶס אוּרִים וְתֻמִּים{{ש}}
וְהַמִּזְבֵּחַ יִתְרַגֵּז / עַל עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים{{ש}}
מַדּוּעַ לֹא בְּעִתָּהּ / יְכִינוּהָ סוֹדְרֶיהָ

{{סי|יְ}}יֵלִיל כִּנּוֹר לְוִיִּם / מִי יָעִיר נְגִינוֹתַי{{ש}}
וְתַעֲנֶה הַמְּנוֹרָה / מִי יַעֲלֶה נֵרוֹתַי{{ש}}
וְהָאֹהֶל מִתְאוֹנֵן / אֵין מֵקִים יְרִיעוֹתַי{{ש}}
וְהַתּוֹרָה תִּתְרַעֵם / כִּי חָדְלוּ שׁוֹמְרֶיהָ

{{סי|ח}}וֹל יָחוּל הַשֻּׁלְחָן / אֵי עוֹרְכֵי מַעֲרָכָה{{ש}}
וּכְיוֹנָה תֶּהְגֶּה / אֵיכָה שָבְתָה מְלָאכָה{{ש}}
וּבַת עַמִּי כָּל זֹאת / מֵהוֹדָהּ נִתָּכָה{{ש}}
וְלִפְנֵי צָרֶיהָ / הָלְכוּ שְׁבִי צִירֶיהָ

{{סי|זֶ}}ה כַמֶּה מְיַחֶלֶת / יוֹם רָצוֹן מִמְּךָ צוּר{{ש}}
{{סי|קְ}}שׁוּרָה כַצִּפּוֹר בְּיַד צוּר / עָזוּב וְעָצוּר{{ש}}
קוּם בְּטֶרֶם יִתַּמּוּ / עוֹלְלוֹת כֶּרֶם נָצוּר{{ש}}
וּפְקֹד כַּנָּה נָטַשְׁתָּ / וּפָרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ.
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:קינות לתשעה באב]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>hvjyajr2xtfog2t1xr2v6hvk3k98z8f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קמתי ותדד שנתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733282</id>
    <revision>
      <id>3080259</id>
      <parentid>3079904</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:07:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מ. שלום</username>
        <id>687</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3080259</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2756" sha1="a307mtny6usqvzjvtm4a1sy0mf5rdin" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''יהודה'''}}

קַמְתִּי וַתִּדַּד שְׁנָתִי / לִהְיוֹת כַּפָּרָה שׁוֹאֵל{{ש}}
בַּעֲדִי וּבְעַד בֵּיתִי / וּבְעַד כָּל קְהָלִי יִשְׂרָאֵל
{{רפרן|קמתי}}

{{סי|יְ}}הוּדָה וְיִשְׂרָאֵל, אֵלֶיךָ / צוּרִי מוֹדִים חַטָּאתָם{{ש}}
חַי נִצְחִי תָּמִים פָּעֳלֶךָ / מַשְׁגִּיחַ פְּעֻלָּתָם{{ש}}
וְעַתָּה הֵם בָּאִים אֶצְלֶךָ / עִם זְכוּת אֲבוֹתָם{{ש}}
יָהּ לְכַפֵּר עֲוֹנוֹתָם / הִתְרַצֵּה וְהוֹאֵל
{{רפרן|קמתי}}

{{סי|הֵ}}ן אֲנִי וְהֵם עָבַרְנוּ / תּוֹרָה וּמִצְוֹתֶיהָ{{ש}}
פָּשַׁעְנוּ וְלֹא שָׁמַרְנוּ / דִּינֶיהָ וְחֻקּוֹתֶיהָ{{ש}}
וּבְעַזּוּת מֵצַח הֵפַרְנוּ / סְיָג מִשְׁמְרוֹתֶיהָ{{ש}}
עַל כֵּן כָּל קִלְלוֹתֶיהָ / כְּדִין שָׂמָהּ כְּיוֹאֵל
{{רפרן|קמתי}}

{{סי|וְ}}אַתָּה אֵל אֲבוֹתֵינוּ / טוּבְךָ עָלֵינוּ תִגְמֹר{{ש}}
וּלְכָל עַם קְהִלָּתֵנוּ / חַיִּים וּרְפוּאָה אֱמֹר{{ש}}
וּבָרֵךְ אֶת שְׁנָתֵנוּ / וְחֻקּוֹת תְּבוּאָה לָנוּ שְׁמֹר{{ש}}
וְנָשִׁיר לְךָ מִזְמוֹר / עַל כָּל שִׁיר אָב לְמוֹאֵל
{{רפרן|קמתי}}

{{סי|דַּ}}בֵּר וְכַפֵּר פְּשָׁעֵינוּ / וְקַבְּלֵנוּ בִּתְשׁוּבָה{{ש}}
רְפָא צוּר יִשְׁעֵנוּ כָּל נִגְעֵינוּ / וְשַׂמַּח נֶפֶשׁ עֲלוּבָה{{ש}}
הָחִישׁ וְקָרֵב יִשְׂעֵנוּ / יָהּ, בְּנַחַת וְשׁוּבָה{{ש}}
וְקַיֵּם נְבוּאָה / וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל
{{רפרן|קמתי}}

{{סי|ה}}וּא בֶן דָּוִד, יְחַיֶּה / בְּטוּבְךָ אֶת רוּחֵנוּ{{ש}}
הַרָּב אֶת רִיבֵנוּ / בְּטוּבְךָ שַׂמְּחֵנוּ{{ש}}
וְקַבֵּץ בִּמְהֵרָה / כָּל נִדָּחֵינוּ {{ש}}
אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה / מֵתֵי עַמְּךָ תְּחַיֶּה / וּבְנֵה מִקְדָּשׁ וַאֲרִיאֵל
{{רפרן|קמתי}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות ופתיחה]]</text>
      <sha1>a307mtny6usqvzjvtm4a1sy0mf5rdin</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סוכות/שחרית ומוסף לחול המועד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1734208</id>
    <revision>
      <id>3080315</id>
      <parentid>3003181</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T10:06:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080315</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5795" sha1="gw1ceg5vk8e5r379nnvkz8ha8p0wg4p" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=שחרית ומוסף לשבת חול המועד=
{{ברכות השחר אשכנז|מועד}}
{{קרבנות אשכנז|שחרית|תחינות=כן|חודש=לא|עשי&quot;ת=לא|שבת=לא}}
{{פסוקי דזמרה אשכנז|חול|עשי&quot;ת=לא}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|כותרות|ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המאיר}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|מה רבו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|המלך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|אל ברוך}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|תתברך}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|את שם}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|והאופנים}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|לאל ברוך|אמת}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|על הראשונים}}&lt;P&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת שמע שחרית|עזרת|גאל}}
==עמידה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ג|ד ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ד ד|יד ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יד ד|טז ב}}
{{מגירה|בזמן עצירת גשמים|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|טז ג}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|טז ד|יט א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד|אלהי ב}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי ד|אלהי ו}}
==סדר נטילת לולב==
{{הור|נוהגים לחלוץ את התפילין לפני נטילת לולב.}}{{ש}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר נטילת לולב|רגיל}}
==הלל==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/הלל|סוכות}}
{{הור2|יש נוהגים לומר כאן {{צ|[[סידור/נוסח אשכנז/הושענות (מזרחי)|הושענות]]}}.}}
==קדיש שלם==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}
==קריאת התורה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הוצאה א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ויהי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|בריך}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|גדלו}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ותגלה}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|קריאת התורה}}
{{הור2|קוראים ארבעה קרואים ב{{צ|[[מקרא_על_פי_המסורה/מקראי_מועד/סוכות#חול_המועד_סוכות|קרבנות היום]]}}.}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגומל}}{{הור|אחר כך אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת=לא}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגבהה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|מזמור לדוד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}}

== אשרי, ובא לציון ==

===אשרי===
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}

===ובא לציון=== 

{{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}}

===חצי קדיש===
{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת=לא}}

==מוסף==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א כ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|כי שם|א א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|א מלך|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב קיץ}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב מכלכל}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ב ונאמן|ב ת}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג כ|לדור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג ת}}{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ג א|ג ת}}
===קדושת היום===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|אתה בחרתנו}}

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומפני}}
וְאֶת מוּסַף יוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר:

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|פסוקים סוכות ב}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ומנחתם}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|מלך רחמן}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|והשיאנו-חול}}</text>
      <sha1>gw1ceg5vk8e5r379nnvkz8ha8p0wg4p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/שלש רגלים/שחרית ומוסף לחול המועד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1734341</id>
    <revision>
      <id>3080316</id>
      <parentid>2995532</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T10:08:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080316</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13583" sha1="pgec2g88mlw67vqasbrxjftmzisve36" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
=תפילת חול המועד=
{{הור2|מתפללים [[סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית|שחרית לחול]] ומוסיפים {{צ|יַעֲלֶה וְיָבֹא}}. מי שמניח תפילין חולצן קודם ההלל. לאחר חזרת הש&quot;ץ: בסוכות נוטלים הלולב ואומרים הלל שלם, ובפסח מתחילים מיד הלל, ואומרים אותו בדילוג.}}
==סדר נטילת לולב==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר נטילת לולב|רגיל}}
==הלל==
{{#invoke:MultiReplace|main|{{:סידור/נוסח אשכנז/הלל}}|בימים שאומרים הלל שלם|בסוכות|בכל הימים|גם בפסח}}
==קדיש שלם==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}
==קריאת התורה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הוצאה א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ויהי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|בריך}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|גדלו}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ותגלה}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|קריאת התורה}}

{{הור|קוראים בתורה ד׳ עליות. בסוכות כל יום את קרבנו (ובחו״ל גם קרבן אתמול), ובפסח קוראים ג׳ קרואים לפי הסדר הבא, ורביעי בספר שני בקרבן היום: שור או־כשב, קדש־לי כל־בכור, אם־כסף תלוה את־עמי, פסל־לך, פרשת פסח שני. ואם חלה שבת בימי המועד מדלגים על פסל־לך בימי חול.}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגומל}}{{הור|אחר כך אומרים חצי קדיש:}}{{ש}}{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת=לא}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|הגבהה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|יהללו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|לדוד מזמור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/קריאת התורה|ובנחה}}
==אשרי==

{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}

==ובא לציון==
{{:סידור/נוסח אשכנז/קדושה דסידרא}}
===חצי קדיש===
{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת=לא}}

==עמידה למוסף==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ב}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ג|א ד}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ו|ב ו}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ח|ג ח}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ג י}}
&lt;/div&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ג ט|ג י}}
===קדושת היום===
אַתָּה בְחַרְתָּֽנוּ מִכׇּל הָעַמִּים, אָהַֽבְתָּ אוֹתָֽנוּ וְרָצִֽיתָ בָּֽנוּ, וְרוֹמַמְתָּֽנוּ מִכׇּל הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּֽנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ, וְקֵרַבְתָּֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵֽינוּ קָרָֽאתָ, וַתִּתֶּן־לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם ({{הור|פסח}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, זְמַן חֵרוּתֵֽנוּ) ({{הור|סוכות}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה, זְמַן שִׂמְחָתֵֽנוּ), מִקְרָא קֹֽדֶשׁ, זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם.

וּמִפְּנֵי חֲטָאֵֽינוּ גָּלִֽינוּ מֵאַרְצֵֽנוּ וְנִתְרַחַֽקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵֽנוּ, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֺת לְפָנֶֽיךָ, וְלַעֲשׂוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ בְּבֵית בְּחִירָתְךָ, בַּבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו, מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשֶֽׁךָ.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ רַחֲמָן שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵֽהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵֽינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵֽינוּ לְעֵינֵי כׇּל חַי, וְקָרֵב פְּזוּרֵֽינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵֽינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָֽרֶץ; וַהֲבִיאֵֽנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַֽיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶֽיךָ אֶת קׇרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵֽינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. אֶת מוּסַף יוֹם ({{הור|פסח}} חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה) ({{הור|סוכות}} חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה) נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶֽיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַֽבְתָּ עָלֵֽינוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, מִפִּי כְבוֹדֶֽךָ.

{{הור|חול המועד פסח}} כָּאָמוּר: וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה עֹלָה֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם וְאַ֣יִל אֶחָ֑ד וְשִׁבְעָ֤ה כְבָשִׂים֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם:

{{הור| בחו״ל בסוכות אומרים הפסוק של אתמול ואז פסוק היום, ואחר כל פסוק אומרים ״ומנחתם...״}}

{{הור| יום שני של סוכות}} כָּאָמוּר: וּבַיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֗י פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם:

{{הור| יום שלישי של סוכות}} כָּאָמוּר: וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י פָּרִ֥ים עַשְׁתֵּי־עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם:

{{הור| יום רביעי של סוכות}} כָּאָמוּר: וּבַיּ֧וֹם הָרְבִיעִ֛י פָּרִ֥ים עֲשָׂרָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם:

{{הור| יום חמישי של סוכות}} כָּאָמוּר: וּבַיּ֧וֹם הַחֲמִישִׁ֛י פָּרִ֥ים תִּשְׁעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם:

{{הור| יום ששי של סוכות}} כָּאָמוּר: וּבַיּ֧וֹם הַשִּׁשִּׁ֛י פָּרִ֥ים שְׁמֹנָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם:

{{הור| יום שביעי של סוכות}} כָּאָמוּר: וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י פָּרִ֥ים שִׁבְעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם:

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם כִּמְדֻבָּר: שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל, וְעִשָּׂרוֹן לַכֶּֽבֶשׂ, וְיַֽיִן כְּנִסְכּוֹ, וְשָׂעִיר לְכַפֵּר, וּשְׁנֵי תְמִידִים כְּהִלְכָתָם.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ רַחֲמָן, רַחֵם עָלֵֽינוּ; טוֹב וּמֵטִיב, הִדָּֽרֶשׁ־לָֽנוּ; שׁוּבָה עָלֵֽינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶֽיךָ בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנְךָ; בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵֽנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם; וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶֽיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵֽינוּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ: שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים ׀ בַּשָּׁנָ֡ה יֵרָאֶ֨ה כָל־זְכוּרְךָ֜ אֶת־פְּנֵ֣י׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֣ג הַסֻּכּ֑וֹת וְלֹ֧א יֵרָאֶ֛ה אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָ֖ה רֵיקָֽם: אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָד֑וֹ כְּבִרְכַּ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ:

וְהַשִּׂיאֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֶת בִּרְכַּת מוֹעֲדֶֽיךָ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם לְשִׂמְחָה וּלְשָׂשׂוֹן כַּאֲשֶׁר רָצִֽיתָ וְאָמַֽרְתָּ לְבָרְכֵֽנוּ. קַדְּשֵֽׁנוּ בְּמִצְוֺתֶֽיךָ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ, שַׂבְּעֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וְשַׂמְּחֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ, וְטַהֵר לִבֵּֽנוּ לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן מוֹעֲדֵי קׇדְשֶֽׁךָ, וְיִשְׂמְחוּ בְךָ יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶֽךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז א|יז ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יח ג}}&lt;/small&gt;&lt;/div&gt;
|}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ו}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ח1|יט א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ו}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי א|אלהי ב}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי ד}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי ו}}

{{הור|בקהילות מתפללי נוסח אשכנז אומרים כאן [[הושענות]]}}
===קדיש תתקבל===
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}

===עלינו לשבח===
{{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}}
====קדיש יתום====
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}

===שיר של יום לדעת הגר״א===
{{הור|בששה ימים הראשונים שלפסח אומרים מזמור: קיד, עח, פ, קה, קלה, סו. ואם חל שבת באחד מהם, דוחים של אותו יום והשאר ביום אחר והאחרון נדחה לגמרי.}}

{{הור|בשבעת ימי סוכות אומרים מזמור: עו, מב, כט, נ, צד, פא, פב. ואם חל שבת בימי המועד, דוחים של אותו יום והשאר ביום אחר והאחרון נדחה לגמרי.}}

====קדיש יתום====
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}

===אין כאלהינו===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/אין כאלקינו|חול}}
====קדיש דרבנן====
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
&lt;noinclude&gt;

==שינויי נוסחאות==
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>pgec2g88mlw67vqasbrxjftmzisve36</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טוב הארץ/תוכן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1735065</id>
    <revision>
      <id>3080236</id>
      <parentid>3080015</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T18:57:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* מעלות פירות ארץ ישראל */ דף 54 עמוד ראשון</comment>
      <origin>3080236</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="184301" sha1="ldzxhzqr0tssgxqghnuuoilssbcjdbr" xml:space="preserve">
__TOC__

===סגולת ומעלת ארץ ישראל===
'''סגולת ומעלת ארץ ישראל'''

שמעו  דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד  אמנה.  ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר  ואודיע קושט אמרי אמת  מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא,  כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר&quot;ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר&quot;י דבי עלאי''' זלה&quot;ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה&quot;ה. {{ש}}
עלימו תטוף מלתי.  ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע&quot;ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם'  דברי האר&quot;י זלה&quot;ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. 


הלא כה דברו על  מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז&quot;ל: {{ש}}
{{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו&quot;ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו&quot;ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. 
       
פירש גם האר&quot;י זלה&quot;ה  כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. 

וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח&quot;כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ&quot;י שאמר בפרשת ויקהל דף ר&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. 

והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב  שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ&quot;ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז&quot;ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל.


'''והרב חיים ויטאל ז&quot;ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}}
דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו&quot;ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים לקבל ע&quot;א סנהדרין. וכל הני פתחים ע&quot;א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח&quot;ו. 

ויש סביב ע&quot;א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז&quot;ל  על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב&quot;ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. 

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו&quot;ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו&quot;ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} -  ר&quot;ת '''צבי'''. ר&quot;ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא  'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו&quot;ן מגדו&quot;ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי&quot;ק}}.  וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt;

ומ{{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. 

וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח&quot;ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. 

נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. 

ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע&quot;י אותו הריח העולה משם כנזכר. 
אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. 

אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח&quot;כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים.


ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}}
לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. 

וא&quot;ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה?

התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב&quot;ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר.  


וכוונת פרוכתא דא נלע&quot;ד  חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. 

וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}}


'''והרב  המקובל האלהי מוהר&quot;ר משה קורדוירו זל&quot;ה''' כתב  זה לשונו: {{ש}}
{{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ  יקראו פתח אחד. 

ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש,  כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל&quot;א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז&quot;ל),  מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. 

וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. 

והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה.


והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח&quot;ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע&quot;ג דדחה לון לבר - עכ&quot;ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי&quot;ת.  וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ&quot;ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן  דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן &quot;דמפיק לבר&quot;, וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. וקב&quot;ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע&quot;י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל.

מה עשה הקב&quot;ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. 

והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ  הם שואבים דרך ד' קליפות. 

והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ  שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב&quot;י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח&quot;ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל.


ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי&quot;ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}}
וי&quot;ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב&quot;ה בזכות המילה כנזכר בזהר.  אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ&quot;ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר.


ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו  הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע&quot;ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}}  (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין'  הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. 

כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. 
* האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. 
* שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ  מתקדש. 

ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז&quot;ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}}  שהוא היסוד וייחוד. 

וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. 

ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח&quot;ש שר&quot;פ ועקר&quot;ב וצמאו&quot;ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו.


וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים  על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. 

וז&quot;ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר&quot;ת '''הצב&quot;י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד  למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. 

והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק&quot;ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק&quot;ב''' ישן ו'''ק&quot;ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד&quot;קדושה ו&quot;ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר&quot;י זלה&quot;ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ&quot;ל מנרת) זהב טהור וגו'. 


וא&quot;ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}}
וי&quot;ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ&quot;ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. 

והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא!


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;זהו סוד שאמרו ז&quot;ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק&quot;מ ע&quot;א וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|א&quot;ר יוחנן &quot;טוב פת חרבה&quot; {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה&quot;ב. &quot;מבית מלא זבחי ריב&quot; - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. 

הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא,  כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ  בתוך אויר הטמא. וז&quot;ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה&quot;ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז&quot;ל. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב&quot;י'''  למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 


ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע  עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה.  כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט.


ולכן עיקר כוונת הרשב&quot;י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת&quot;ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע&quot;ד שיש להוסיף כאן מלת &quot;כן&quot;. &quot;וכמו כן וכולי&quot;. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב&quot;ה ושכינתיה ע&quot;י היסוד שהוא סוד  {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. 

וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא  {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. 

ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ&quot;ש בס' התיקונים דף ע&quot;ג ע&quot;ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}:
: מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי  בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא -  כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}}  {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. 
: ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} 
ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. 

וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . 


כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך:

===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל===
ועתה  נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. 

דע כי הנה '''לילי&quot;ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי&quot;ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא&quot;ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי&quot;ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. 

וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. 

והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. 
* ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה על {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. 
* ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו. 
* ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. 

וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב&quot;ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ&quot;ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. 

והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. 

והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע&quot;י כישוף וע&quot;ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}}
ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב&quot;ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב&quot;י בזוהר פ' תרומה  ע&quot;ש.


ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'.  וענין זה תלוי בקדושת הארץ. 

והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}}  שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז&quot;ל,  ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. 


אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח&quot;ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}.

והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ&quot;ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד&quot;ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. 

ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה -  היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. 

ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח&quot;ו  כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}}
ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}}
ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}}
ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח&quot;כ סתם הקב&quot;ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה.


והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח&quot;כ סובב ארץ ישראל. ואח&quot;כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים &quot;משכן ע' שרים&quot;}}. 

ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז&quot;ל  {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. 

וזה יובן ממה שמביא  הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש&quot;ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ&quot;ל. 

והנה עתה בגלות אעפ&quot;י שנסתלק הקב&quot;ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ&quot;מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר &quot;יהוה אלהיך&quot; בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} 
הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי.
 

ועתה  ישפוט המעיין בשכלו - כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות - {{צ|תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח&quot;ו כדפירש בזוהר.  עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} - בעמקי הקליפות. וכמה יצא לבם באומרם &quot;''איה תעלנה תפלותינו? איה יתקשר הבל פה תורתינו?''&quot;. עד שנתבשרו ואמר {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. ממש פתח הקב&quot;ה פתחי הרקיעים ואמר &quot;''דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו&quot;ל! ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם. ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על ארץ ישראל''&quot;. ואז בטחו ישראל בהקב&quot;ה והתנחמו מאבלותם.

האמנם דרך רדתה היא - כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ - כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל. אמנם דרך פריצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. 

וא&quot;ת אם כן נתבלבלו כל המעלות ח&quot;ו!? {{ש}}
אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנזכר לעיל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר  לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל. כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות. כאמרו {{צ|למענכם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}}. ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו - שכינה עמו, כמ&quot;ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגומר}} {{ממ|דברים|ל|ד}} - משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד.

אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה -- כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר! באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום, אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום. תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל  תוך אותו השר שבחוץ לארץ ואל אותו הגבול. ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם. והיינו {{צ|נפתחו השמים}} - שהיו נגדיים לגולה. {{צ|ואראה מראות אלהים}} - היא השכינה שירדה שם, והיינו דרך ירידתה. 


וא&quot;ת אם כן לפי דברי אלה - ארץ ישראל וחוץ לארץ  בימי הגולה הם שוים!? ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח&quot;ו!?  כבר פירשו רז&quot;ל ואמרו {{ממ|כתובות|קיא|א}} {{צ|אינו דומה קולטתו בחיק אמו וגו'}}! 

ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל.{{ש}}
הענין  הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי, אלא כדפרישית בסוד 'פתח היכל לבנת הספיר' קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש. ובקדשי קדשים שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר&quot;ת {{צ|'''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון}} - הוא '''צב&quot;י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג&quot;כ{{הערה|היה נראה להגיה י&quot;ס דהיינו עשר ספירות - ויקיעורך}} מדריגות הקדושה בלי לבוש. ובארץ ישראל בלי לבוש. ואז ממש שוכנים באויר הטהור.

אמנם בחוץ לארץ  ח&quot;ו שתרד כך השכינה - שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}} - אם כן היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח&quot;ו להיות בניה עזובים שם באויר הטמא?! אי אפשר! אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל. והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ  עם ישראל לשמרם. 

והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} -  לא עצמותה ממש, אלא ניצוץ אורה. לפיכך {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}} - מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ  מתלבש בשר, כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל. שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: 

והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה, והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל. ואין בארץ ישראל 'רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת', אלא גבוליה {{צ|נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל}}. לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים. וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ - סובב ענן גדול ואש מתלקחת. וחוצה להם רוח סערה. שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל. וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} - ר&quot;ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. 
אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל, דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל. ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: 


והנה המת בארץ ישראל - קולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה. ואם רעה תתגרש. ואם טובה תתקבל. והרשעים צריכים להנער ממנה. אמנם בחוץ לארץ  הוא להפך - כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ, והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל (שהם ג' קליפות) ויכנסו בתוכם. וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב  שנאמר {{צ|והנה רוח...רעש...אש}} - ג' קליפות. ואח&quot;כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח, מפני שהיה בחו&quot;ל. וכן יחזקאל. אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד את הקול. 


והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. 
ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}}  את הקליפות, שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש - {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר&quot;ת '''צב&quot;י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב&quot;ה'. וזהו שכתוב {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. 

ואין יחוד כלל. כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות - כל הספירות הם בלתי שלימות. כי אין אור הא&quot;ס מתגלה בהם בתוספת האור יותר על כדי חיותם. כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה (שהם הכסא שלו) בייחודם. והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות. ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה, ואין בה אור כלל על ידי היחוד. אמנם נמשך אליה על ידי  תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפירש בזוהר  בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}. 

וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל, שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות. שאפילו שחרב מקדשנו - לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר, ואח&quot;כ תכף נסעה. ואלו הגוים יושבי הארץ - אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה, אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי.  כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות. ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה. 
 

והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה. כי ביום יסתם נוקבא דתהומא רבא, ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - ואז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו. והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}},  ויתפשטו החיצונים בעולם. וכל העולם טועמים טעם מיתה, והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה, אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח&quot;ו. 

והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות - הנה הקליפה הנקראת {{צ|אש מתלקחת}} יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים, והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם. והם מחלקים העולם לע' חלקים, ע' גבולי האומות, כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל באמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}}. והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה, והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג&quot;כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה.

והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה ({{קטן|שהיא שורש לשריהם כנודע}}) נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש ברשות לבד נפש הבהמית מזיווג סמא&quot;ל ובת זוגו שרי הקליפות. ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים, ונותנים ומשפיעים להם, והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה', דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל. ומהם פריצי ישראל. והכל מצדינו. שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצוניות נכנסת שם.


ונחזור למה שפירשנו ש{{גמט דגש|ע'}} שרים הם סביבות ירושלם. {{ש}}
ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. {{ש}}
והענין כי הנה הרקיעים  שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה, ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בגן עדן הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא 'העור' כנודע. ועל גבי העור הם הקליפין. וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה. 

וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} - כי מלכות דעשיה הנקרא {{צ|ירושלם}} - סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר. וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעות הקרקע הוא גן עדן הארץ, והוא חומר זך מאד וקדוש. וסביבותיו הוא הארץ הזאת -  חומרית מאד, ששם שליטת הקליפות. ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעכירות. כי  כמו שגן עדן הארץ הוא תכלית הגסות והעביות של העולמות וההיכלות העליונים דקדושה -- כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות. ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת.


והנה צריך לדקדק - היאך הם עשרה רקיעים - והלא רז&quot;ל  לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}}
והענין זה הוא כמו שבעה היכלות - שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד, והשנים אחרונות גם כן נחשבות כאחד. דהיינו '''כתר חכמה בינה''' - הוא היכל קדש קדשים, ואח&quot;כ הם חמשה היכלות שהם '''חסד גבורה תפארת נצח הוד''', ו'''יסוד והמלכות''' הוא {{צ|היכל לבנת הספיר}}. הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטיים וז' רקיעים בכללות. 

והנה הרקיע העשירי הוא קודש, והוא כתר של מלכות דעשיה.  והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא 'גלגל יומי'. ואין בו כוכבים כלל. והוא חכמה של מלכות דעשיה. 

וזהו סוד  {{ממ|תהילים|קד|כד}} {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} - בבינה. ר&quot;ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה, ואח&quot;כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל. והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות, שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י&quot;ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות  דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי {{צ|נוצצים הוא}} לשון 'ניצוצות', כי כשהקב&quot;ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו&quot;ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות. ומנורה אחת תלויה לפני הקב&quot;ה, וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות. ואח&quot;כ העודפים על הנרות - מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו - אז הולך מטטרו&quot;ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע&quot;ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' - הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}.{{ש}}
וזהו גם כן {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}}  שאמרו רז&quot;ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. 

כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא 'בינה דמלכות דעשיה'. {{ש}}
ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים 'כוכבים'. גם ניצוצות הגבורות שנקרא 'מזלות'. וכנודע בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה שיסוד דבינה נקרא {{צ|רקיע}} שבו חמה ולבנה ({{קטן|שהם זעיר ונוקביה}}) וכוכבים ומזלות כנזכר. והם י&quot;ב מזלות  '''טש&quot;ת סא&quot;ב מע&quot;ק גד&quot;ד'''. 

ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות, ונקראים {{צ|קדש הקדשים}}. {{ש}}
והשבעה רקיעים תחתיהם - שם ז' כוכבי לכת  '''שצ&quot;ם חנכ&quot;ל''', שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה '''חג&quot;ת נהי&quot;ם''', שבהם ז' כוכבי לכת ({{קטן|שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע}}). {{ש}}
והשנים תחתונים נחשבים גם כן לאחד. 

ובאלו הז' רקיעים הם נשמות {{גמט דגש|ע'}} אומות - {{גמט דגש|י'}} אומות תחת כל כוכב. והי&quot;ב מזלות משפיעים להם. ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו. 

ותחת גלגל הלבנה - אחרון שבכולם - יש רקיע חלק שאינו משמש כלום, ושם נשמות השדים ורוחין ולילין - איש כפי מצבו. וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא {{צ|תבל}}. ויש להם מדריגות בד' יסודות '''אש רוח מים עפר'''. כי יש מהם מאש ויש מרוח ונקראים {{צ|רוחין}}. ויש במים ובעפר ונקראים {{צ|שדים ומזיקים}}. ועל כל כת יש עליהם ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם, ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם - עד מקום הקדושה שבז' רקיעים; {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. 

וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח&quot;ו - הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע, וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות, ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים. ומשם - {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}.

===מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא===
'''מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא'''

דע כי כל חלק וחלק מהארץ נתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא. וזהו שכתוב {{צ|כי לבני לוט נתתי את ער ירושה}} {{ממ|דברים|ב|ט}}. ממש מתייחס לבני לוט הוא ער. וכן לעשו הר שעיר. וכן פירשו רז&quot;ל {{צ|הוא אדום וארצו אדומה}} - מורה שממש יחס הארץ לפי האומה השוכנת בה.

והטעם, כי השר השולט על האומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא. וכן הנשמות ההם הם מחלק הקליפה  שמתייחסת לאותו עפר החיצוני. בענין שהם שלשה יחסים: יחס האומה, ויחס הארץ, ויחס השר בנשמות ובהשגחה. 

וזהו סוד {{צ|לשמרך מ'''אשה''' '''זרה''' מנכריה}} - ראשי תיבות '''א''''ומה '''ש''''ר '''ה''''ארץ. שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה '''זרה''' כמו שנבאר לקמן.

וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל, ונשמתם ותורתם ואלהיהם. כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש, והעם היושב בה - עם קדוש, ונשמתם קדושה, ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש - שהוא השר של ישראל. 

ולא זה בלבד אלא כמו שארץ ישראל אין לה יחוס ברוב מצותיה עם שאר ארצות - כן אין לה יחס התורה עם שאר התורות והחוקים אשר לאומות העולם. ולזה אמר {{צ|ולא תעשו מכל התועבות האלה... כי את כל התועבות.. ולא תקיא אתכם כאשר קאה וגו'}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יח|כו|כח}}. הנה  שהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחס יחד, וכן יש לישראל יחס עִם הארץ בלי ספק בשביל יחס נשמתם. 

והראיה מיחזקאל {{ממ|יחזקאל|מז}} שחלק ארץ ישראל לי&quot;ב שבטים ויחס כל שבט ושבט בגבול אחד. ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר שם אצילות נשמת אותו השבט כדי שיהיה שופע עליו.  {{ש}}
וכן המצות הנעשות בארץ עולות ומקשטות כל גבול וגבול בסוד נשמת כל שבט ושבט, בענין ששלמות הנשמות בחלקם בארץ ושלמות הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה נגדייות אל מציאותה{{הערה|אולי יש להגיה &quot;אל מצוותיה&quot; וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

והענין כי גם נקודת ציון אשר היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע - היא מתייחסת אל השכינה בסוד י&quot;ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית. והיינו סוד {{צ|מדות הארץ}} הנזכרים בפסוקי יחזקאל, והמקדש בתוכו. וישראל חוסים תחת שולי כנפיה הנפרשות מלא רוחב הארץ.


וכן גם כן כמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו - כן גם כן השכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדיי אל גבולו. 

כנודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו כנגד מדת המלכות המקננת בעשיה שהיא כלולה מעשר. ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על שבעה ארצות של שבע עממין בלבד, שהם כנגד שבעה ספירות התחתונות. אמנם ארץ {{צ|קני וקניזי וקדמוני}} שהם כנגד שלשה ספירות העליונות - לא הבטיחם, לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונים. אבל אחר הגאולה האחרונה שיפעלו השלשה עליונות - אז יותן להם כל העשר. 


והנה נודע כי השבעה עממין הם רמוזים בזעיר ונוקביה דקליפות נוגה. כי זעיר הוא ששה קצוות ונוקביה היא שביעית להם. ולכן נראה לפי עניות דעתי כי הראשי תיבות של ז' עממין שהם '''כ'''נעני '''ח'''תי '''א'''מורי '''פ'''רזי '''ח'''וי '''י'''בוסי '''ג'''רגשי{{הערה|{{גמט דגש|כחאפחיג}}}} - גימטריא {{גמט דגש|סמאל}}, שהוא זעיר דקליפת נגה. ו{{גמט דגש|ארץ כנען}} גימטריה {{גמט דגש|לילית}}, מפני שהיא מקבלת מכל הששה קצוות דדכורא.{{ש}}
וגם {{גמט דגש|כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי}} עם כללות עשר עממין - גימטריא '''ארץ כנען''' באותיות '''נ&quot;ץ'''(?) דמנצפ&quot;ך{{הערה|לא הבנתי את התחשיב, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, להורות שהיא המלכות דקליפה והיא כללות מן העשר ספירות דקליפות נוגה. 

אבל המלכות דקדושה נקראת {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} כמו שאמר הפסוק {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני}} {{ממ|שמות|יג|ה}}.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מהחכם השלם '''מוהר&quot;ר זכות נר&quot;ו''' ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} גימטריה {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{צ|אמרתי לא אראה יה [יה]{{הערה|כאן הוספתי את המילה כפי הפסוק אצלנו, ובדפוס לא הופיע - ויקיעורך}} בארץ החיים}} {{ממ|ישעיהו|לח|יא}}. וכן '''י&quot;ה''' במילוי כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד  וי&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;ה ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה היא משם '''י&quot;ה''' בסוד {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. 

ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י''''. והנה {{גמט דגש|י', יו&quot;ד, יו&quot;ד ו&quot;ו דל&quot;ת}} - הרי {{גמט דגש|מלכות}}. וסוד הוא מ&quot;ש בספר הזהר {{צ|אבא יסד ברתא}}. ואז איהי {{צ|ארץ ישראל}} - ישראל סבא. וכוללת עשר דרגין לקבל י' עממין דאינון {{גמט דגש|כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;ם}} העולים {{גמט דגש|ישראל}} - דמתמן אתקדישת בעשר קדושות.


והיודע מדרגת חם בן נח - שעליה נאמר {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}} - ישמח ויבין כי נהפך ל{{גמט דגש|הוד}} והדר. פי' כי בהגלו' קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י&quot;ה}} על ארץ כנען   שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה - אז נתקדשה. 

וזהו סוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם '''אודה י&quot;ה'''}}.  ולכן דוד שהוא בסוד {{צ|איהי בהוד}} - חבר {{גמט דגש|ק&quot;נ}} הודאות - {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י&quot;ה}}. ובו חתם ספרו. 

ועל כל הנזכר בכאן דוק ולא תשכח שנקרא ארץ ישראל בשם {{צ|ארץ הכנעני}} רק בעת גאולת מצרים דאז איתמר {{צ|עזי וזמרת '''י&quot;ה'''}}. {{ש}}
עכ&quot;ל. ודברי פי חכם חן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ולכן גם כן כל הששה עממין אחרים כולם נקראים {{צ|ארץ כנען}} על שמה. וגם כמו שאמר האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד {{צ|פתורה...'''על''' הנהר}} - שהנקבה היא על הזכר. וזהו {{צ|יותרת '''על''' הכבד}} כנזכר בזוהר פרשת פנחס דף רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. וזהו דווקא בארץ בני עמין שהם בקליפות. אבל בקדושה כתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}, וגם {{צ|והיה יהוה למלך על כל הארץ}}. ולכן בקדושה נקרא '''ארץ ישראל''' שהיא טפלה לזכר.

ואז נקרא {{צ|ארעא רעוא}} - כי '''כנען''' ראשי תיבות {{צ|'''כ'''י '''נ'''רצה '''ע'''ונה}} עם נו&quot;ן של {{צ|עו'''נ'''ה}} {{ממ|ישעיהו|מ|ב}}. כי מה שהיה '''כנען''' נעשה 'ארעא דרעוא' בסוד {{צ|עונות כזכיות}}. 

וזהו סוד {{צ|שאו זמרה ותנו {{גמט דגש|תף}}}}. כי על ידי הזמר הוא {{צ|זמיר עריצים}}. וזהו {{צ|ותנו '''תף'''}} - שמכניע ה{{גמט דגש|לילי&quot;ת}} שגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ף}}. ואז {{צ|כנור נעים עם נבל}} - ר&quot;ל מה שהיה {{גמט דגש|ארץ כנען}} ביד {{גמט דגש|ת&quot;ף}} ו{{גמט דגש|מחול}} שהם שתים נשים זונות {{גמט דגש|לילית}} ו{{גמט דגש|מחלת}} - עתה נהפך ל'''נבל וכנור''' שהוא ביד הקדושה תחת '''הוי&quot;ה'''. {{ש}}
כי שם '''י&quot;ה''' רומז ל'''נבל''' - שהוא '''נ'''' שערי בינה, '''ל&quot;ב''' נתיבות חכמה. ושם '''ו&quot;ה''' רומז ל'''כנור''' שהוא '''כ&quot;ו נ&quot;ר''' - זעיר ונוקביה. וזה רמז כי ראשי תיבות {{צ|'''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל}} הוא '''כנען''', להורות שנכנע {{גמט דגש|ארץ כנען}} תחת '''הנבל והכנור''' שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות. 

וזה נעשה בזכות האבות כמ&quot;ש {{צ|וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען}} {{ממ|שמות|ו|ד}}. וזהו רמז {{גמט דגש|כנור נעים עם נבל}} גימטריה {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. שבזכותם יצא ארץ כנען מתוך החיצונים ונכנס תחת הקדושה, תחת שם '''הוי&quot;ה'''. וזהו שאמר {{ממ|תהלים|מח|ב}} {{צ|גדול יהוה ומהולל מאד}} - אימתי הוא גדול מאד? כשהוא {{צ|בעיר אלהינו הר קדשו}}. 

וזהו {{צ|ויהוה בהיכל קדשו}} {{ממ|חבקוק|ב|כ}} - ששם '''הויה''' אינו שלם אלא {{צ|בהיכלו}} - שהיא ארץ הקדושה בסוד {{צ|'''י'''שמחו '''ה'''שמים '''ו'''תגל '''ה'''ארץ}} - שמה(?) הוא שער השמים, ומתחבר '''י&quot;ה''' עם '''ו&quot;ה''' ביחד.


והנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה כי ארץ ישראל היו בה {{גמט דגש|י'}} עממין כנגד {{גמט דגש|י'}} מדות שבה. וישראל כבשו חלק השביעי לבד. כי כנגד עשר שבה בקדושה יש גם כן עשר בטומאה. והשבעה שהם תחתונים - יכלו ישראל לכבוש. אבל הקליפות שכנגד ג' עליונות שלה - לא יוכלו, שהם קליפות דקות גדולות יותר.
* והם '''הקני''' - והוא מה שכנגד הבינה שבה. וכן עולה {{גמט דגש|קנ&quot;י}} - {{גמט דגש|קס&quot;א}}{{הערה|שהוא מילוי אהי&quot;ה ביודין - ויקיעורך}}.
* ו{{גמט דגש|קניזי}} הוא מה שכנגד החכמה שבה. ונקרא '''זקן''' - זה שקנה חכמה. ובקליפה נקרא '''קניזי'''.
* '''{{גמט|הקדמוני}}''' הוא כנגד הכתר ונקרא {{צ|ארץ כנען}} משום שכנען היה מה(?) שכנגד מלכות שבה שהיא הכוללת בה כל העליונות. ולפי שרחל היא {{גמט דגש|חו&quot;ה}} שהיא מילוי שם מ&quot;ה{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד, א', א&quot;ו, א'}}}}, ו{{גמט דגש|י'}} מדות שבה עם  י' פעמים י&quot;ט. וכן עולה {{גמט דגש|כנען}} -  י' פעמים י&quot;ט. וזהו {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימין}}. ומה שכנגדה הוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימים}}. 


ונלע&quot;ד שאחר כך שאמר משה {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}}} שגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} - אז {{צ|'''י&quot;ה''' בארץ החיים}}.  וזהו שאמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה '''יה'''}} - שהוא השפע דחכמה ובינה במלכות. שהוא עשר מילוי ע&quot;ב - שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו}}, ועשר מילוי ס&quot;ג שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ל&quot;ז}} ({{קטן|בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע ויביאה אל האדם}}, ואז היא ראוי לחבור עם זעיר אנפין הנקרא 'ישראל'}}). ואזי היא נקרא {{גמט דגש|ארץ ישראל}} שגימטריה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו ל&quot;ז}} עם השני כוללים. 

וגם נודע כי שם '''י&quot;ה''' יש לו ג' מילויים שהם יו&quot;דין אל&quot;פין והה&quot;ין. {{ש}}
והנה {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} עולה {{גמט דגש|ש'}}.  וגם {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|ר'}}. ועוד {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;א}}  עולה {{גמט דגש|ק&quot;ך}}. והכל עולה כמנין {{גמט דגש|כתר}}.{{ש}}
ועוד שלשה מילויים {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}. סך הכל במספר {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} - להורות בעת שהיא מקבלת מחכמה ובינה הנקראים '''י&quot;ה''' כנזכר (וגם הם נקראים 'קדש קדשים') - אזי היא גם כן נקרא {{צ|ארץ הקדושה}} על שם ששוכנים בה קדש קדשים. 

וזה סוד שאמר יעקב (&lt;small&gt;שהוא זעיר אנפין&lt;/small&gt;) ללבן (&lt;small&gt;שהוא לובן העליון כנזכר בדרוש אדם קדמון&lt;/small&gt;) {{צ|הבה לי אשתי}} - רוצה לומר כי מלת {{צ|הבה}} הוא לשון הזמנה והכנה וחבור. והכוונה הוא שזעיר מבקש ממאציל עליון עתה בזמן חורבנה שיעשה תיקון לנוקביה כדי שעל ידה שנקרא {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} שגימטריא {{גמט דגש|אשתי}} שהוא במספר '''י&quot;ה''' כנזכר לעיל. 

ואז יזכה גם הוא לשם '''י&quot;ה'''. וזהו שאמר {{צ|ואבואה '''אליה'''}}. והוא אותיות {{צ|'''אל יה'''}}.  הכוונה הוא שבזמן הגאולה שתבנה ארץ הקדושה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו שהוא תיקון מלכות דאצילות - אזי גם הזעיר יהיה לו מוחין הנקראים '''י&quot;ה''' בשלימות, ולא יסתלקו ממנו עוד לעולם. ואז ישתמשו שניהם בכתר אחד בסוד {{צ|והיה אור הלבנה כאור החמה}}. ויעלו ***{{הערה|לא ברור. ואולי זו&quot;ן והכוונה זעיר ונוקביה. צע&quot;ע - ויקיעורך}} במקום חכמה ובינה בסוד '''י&quot;ה''', ואז שם '''הויה''' יקרא '''יהיה''', דזהו {{צ|ביום ההוא '''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}.


וגם נקרא  '''ארץ ישראל'''. והוא כמ&quot;ש בתיקונים דעולם היצירה שלטא בארעא דישראל. והכוונה הוא כי ביצירה תמן מקנן הזעיר דאצילות הנקרא 'ישראל'. והיסוד ומלכות שלו - הם נקראים {{צ|היכל לבנת הספיר}} - שהם תמיד פתוחים להשפיע בארץ ישראל. וכמו ש{{גמט דגש|לבנת}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|הספיר}} הוא זכר -- כן {{גמט דגש|ארץ}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|ישראל}} הוא זכר.  וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארץ ישראל}} גימטריא {{גמט דגש|לבנת ספיר}} - כי הם מכוונים זה כנגד זה.

וגם נקרא '''ארץ ישראל''' על שם שתמיד עיני ה' אלהיך דורש אותה. והחיבור היה תמיד. ולכן י' פעמים ס&quot;ה א האלהים{{הערה|לא ברור. ולא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך}} גימטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}, שתמיד היתה הנוקבא עם הדכורא כנודע. כי הז' תחתונות כלולים בג' ראשונות.


'''כלל העולה''' מכל הנזכר לעיל כי השלשה ראשונות (שהם '''קני קנזי קדמוני''' כנזכר) - לא ירשו ישראל עד לעתיד. וזהו רמז כי {{גמט דגש|קני קנזי קדמוני}}{{הערה|לא ברור. ואולי כוונתו עם ג' כוללים של המילים ועוד כולל של שלשתם ביחד מגיע אל 541 - ויקיעורך}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}}. ולכן היה נקרא 'ארץ ישראל' על שם העתיד שירשו גם כן השלשה ראשונות. והנה עתה רמז בתיבת '''ישראל''' - '''לא ירש'''; שלא יירשו עדיין. אבל לעתיד יהיה '''לי ראש''' - רוצה לומר שהשלשה ראשונות יכנסו גם כן בקדושה.{{ש}}
וזהו הראשי תיבות שלהם '''קק&quot;ק''' - להורות על השלשה קדושות שרומזים בכתר חכמה ובינה דקדושה, שיהיו מקודשים גם כן כמוהם. 

ומאחר שהבטיח הקב&quot;ה את אברהם שיתן לנו עשר עממין - לכן בשעת עקידת יצחק אמר לו {{צ|לך לך אל ארץ המוריה}} - לרמוז לו כי הג' ראשונות עם כללות כל עשרה עממין גימטריא {{גמט דגש|ארץ המריה}}{{הערה|כנ&quot;ל אולי, שמוסיף ג' כוללים של ג' מילים ועוד כולל של שלשתם, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. והוא אותיות '''הרם יה''' - רוצה לומר שלא ירשו כי אם ז' תחתונות בלבד, אבל הג' ראשונות הנקראים '''י&quot;ה''' - '''הרם''' אותם לעתיד בזמן הגאולה. 

והטעם שלא יוכלו לרשת גם כן הג' ראשונוות - זה היה תלוי במשה רבנו ע&quot;ה שלא זכה ל'''יחידה''' שהיא בחינת כתר דאצילות שכולל בו ג' ראשונות - {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} שגימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ולא זכה כי אם לבחינת {{גמט דגש|חיה}} שהיא חכמה דאצילות (כנודע בספר הגלגולים). ואם היה זוכה גם כן לבחינת יחידה - היה לו כח בידו להכניס הג' ראשונות גם כן ולברר מהם כל הקדושה. וכשיבא משיח בע&quot;ה יזכה הוא לבחינת יחידה, ולכן אז יהיה לו כח להנחיל לישראל הג' ראשונות גם כן.

והנה צפה הקב&quot;ה שישראל יעשו את העגל, ולכן לא הבטיח למשה אלא ז' עממין. וזה המעשה גרם למשה רבנו ע&quot;ה גם כן שלא יזכה ליחידה. {{ש}}
וז&quot;ש במדרש ילקוט פרשת לך לך זה לשונו:{{ש}}
:רבנן אמרי אדום ומואב וראשי' בני עמון הם כג(?) שלא נתן להם בעולם הזה שנאמר {{צ|כי לא אתן לך מארצו ירושה}}.  ובמואב כתיב {{צ|אל תצר את מואב}}. '''קיני''' הוא עשו. '''קניזי וקדמוני''' - עמון ומואב. ולימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב&quot;ה. עכ&quot;ל.

ודע שארץ סיחון ועוג היא קצת גבול השלשה הנזכר, ולזה בחרו בהם בני גד לפי שעתיד להיות כנגד שלש עליונות, והוא עתיד שיהיה מובחר כל הארץ. ועם היות שעדיין לא נתקדש עד אחר הגאולה. ואפשר לזה נקבר שם משה רבנו ע&quot;ה שהוא מסוד הדעת כנודע.

והנה מאחר שלא היו יכולים ישראל לכבוש את הארץ של שלשה ראשובו', ולכן גם כן תמצא שלא היו ישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה עד לעתיד בע&quot;ה שכל ישראל יכנסו בה ואז תהיה הארץ מלאה. והיינו שלימותה האמיתי. ואז תתתקן השכינה שהיא העומדת על י&quot;ב בקר ויתתקנו החיות שהם בעלות מ(?)נים נגדיים לי&quot;ב בקר הנזכר. ויתקן כסא הכבוד שאינו על שלימותו - כי אחר שהשכינה שהיא למעלה ממנה והחיות שהם למטה ממנה אינם על תיקונם - ממילא משתמע שהיא עצמה אינה על שלימותה. ותתקן ארץ ישראל עצמה. שתיקון ארץ ישראל היא על ידי השכינה שהיא שורה בה ועל ידי החוקים(?). ואחר ששכינה לא שרתה בה כראוי ואפילו בימי יהושע כי היו שני שבטים וחצי חוץ לארץ ישראל - ולזה ארץ ישראל אינה מתוקנת על שלימותה.

והטעם שלא היתה יכולה השכינה להיות בשלימותה - זה תלוי על קטרוג הלבנה עם החמה. וכל זמן שאינה חוזרת לסוד {{צ|אור הלבנה כאור החמה}} ממש לשישתמשו בכתר אחד כמו בעת בריאתם - אין השכינה יכולה לחיות בשלימותה. כמו שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש שבעה בחינות שיש למלכות דאצילות עיין שם, ותמצא עומק ענין זה בשורשו. 

וזהו שכתוב {{צ|{{גמט דגש|זה}} יהוה קוינו לו}} - רוצה לומר בזמן שישתלם שנים עשר שבטי '''י&quot;ה''' בארץ החיים - אזי גם כן יהיה השם שלם. כי '''זה וזאת''' כחדא אזלין. ו{{צ|זאת}} שהיא מלכות אחידת ביסוד שנקרא {{צ|זה}} כנודע בזוהר בפרקת חקת עיין שם. כי '''זאת''' במספר קטן גימטריה ג&quot;ס(?) '''זה'''.  ועוד הנעלם של '''זה''' במילוי כזה '''זי&quot;ן ה&quot;ה'''{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ן ה}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}}.


===[הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ]===
ועתה נבאר ההבדל שיש בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, והבדל הנהגת ישראל ואומות העולם, והבדל הנביא והמכשף ובעל תשובה והגר.

הענין - להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים והיות הנהגה הזאת שהיא הנהגת השמים מבולבלת - פעמים היא תחת שליטה עליונה. כן ממש היא הנהגת הגוף! שההנהגה הזאת הנזכרת תמצא אל כל החיים, בין מן האומות בין מישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת האדם ואין בהם תוספת ומגרעת לכל אדם. רק שישראל מגבר בהם קדושה העליונה ותקדשם. ומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת הולדתם. ולכך תתלבש בהם הקדושה בעודם בחיים. אמנם אומות העולם תתלבש בהם טומאה. 

אבל בבחינות אחרות כל בני אדם שוים. אמנם ישתנו בסוד ב' בחינות.{{ש}}
ההנהגות הנזכר - כי אומות העולם שהם תחת שליטת החיצונים הם שואבים החיים שלהם בעת שהטומאה מתפשטת. וישראל שואב בעת שמתפשטת הקדושה. וזהו כעין מעט(?) שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים. וכמו שסוד(?) ההנהגה הזאת תלויה במעשי בני אדם. אם מטיבין מעשיהם יכנעו החיצונים ותהיה ההנהגה הזאת במסרת(?) אל הקדושה. ואם ח&quot;ו מקלקלים מעשיהם נמסרת אל החיצונים. כך הוא האדם ממש! בהיותו מגביר בו סוד היצר הרע והטומאה  - יתן ההנהגה כולה אל החיצונים. ובהיותו מגביר בו סוד הקדושה שהיא הנפש הקדושה ושאר פרטים(?) אשר נבאר - יותן הנהגה זו כולה אל הקדושה ותתקדש.

ועתה דמה(?) בדעתך שני עניינים קודם ה&quot;* הנהגת ארץ ישראל והיא הנהגת הקדושים והנביאים שהיו מזדכים(?) חומרם והיו מתקנים עצמם - כל חושיהם והשכלתם להתקדש, והיו שולטים במדות הנפשיות ומשעבדות אותם אל הקדש. ואין להם מדות נפשיות חומריות כלל. כעין שהיו שולטים בגלגלים ומכניעים אותם אל רצונם. 

השני היא הנהגת חוץ לארץ שהכל נמסרת לשרים, והיא חכמת החרטומים והמכשפים ושאר החכמות שהיו משועבדים מדות נפשיות שבהם אל צורך אותם החכמות. והם כעין בלעם ותלמידיו. 

ונודע שיש עתה שתי הנהגות תחת אלו והם דומות לאלו.
* הא' היושב בארץ ויצא חוץ לארץ. דהיינו שיצא מהנהגת הקדושה אל הנהגת השרים. כך ממש הוא ישראל ששעבד מדות רעות על עצמו ונתן  כחתוו(?) הנפשיות משעובדות לרצון יצרו הרע. והרי זה כעין מי שהשלים החצוני על עצמו ושעבד הגלגלים אל תחת שליטת השרים כנזכר. והיינו מי שהיה בארץ ויצא חוצה שלא לדבר מצוה.
* השני הוא בהפך. והיינו הגר המתגייר והרשע השב בתשובה וכיוצא. דהיינו שהיה בחוץ ויצר הרע שולט במדותיו הנפשיות - ועתה הכניע יצר הרע ונכנס לפנים בקדושה והשליט על עצמו כל הקדושה העליונה ושעבד כחותיו אל הקדושה.


וראוי להזכיר לכל מעיין שלא יחשוב בראותו בספר הזוהר {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} וכיוצא בהן שהדברים כפשטן ח&quot;ו. כי הקב&quot;ה קדוש - וכי יעלה על הדעת אפילו בבריאה(?) בקודש הקדשים אין מלאך ולא שרף ולא שום בריה יכולה להיכנס לאצילות! ואיך יעלה על הדעת שתכנס שפחה במקום גברתה?!

אך הכוונה כי העולם מתנהג על פי המדות העליונות, וכולן משפיעות וממשיכות שפע אל המלכות. והיינו היות *&quot;*(?) מתייחד עם המלכות והמלכות מחלקת מזון מהשפע הנזכר מנהגת ומנהלת העליונים ותחתונים, חיצונים ופנימיים. ובהיות ישראל על אדמתם היתה בחינה אחת של המלכות הנקרא '''א(?) פן א''' בארץ שפירושו שהיא בארץ לנהל התחתונים ומשם מקבלים שפעם ומזונם(?) ישראל. וממה שרמסו ישראל ברגליהם היה נמשך אל החיצונים ביד אמן המקוללת לזון את בניה כמו שהוא סוד פרי החג. כאשר גרמו עונותינו ונחרב בית תפארתנו - הנה אופן הזה אשר באר' הנה היא עמנו בגלות שוממה - פירוש שאין ההנהגה על ידה עלינו, ונתלבשה בלבושי גלות לבושי חול. והיא מנהגת על ידי השפע ההוא בתחתתונים(?). ואותם לבושי חול שהם מצד מטט&quot;רון סביב למשכנו יחנו החיצונים ואמן המקוללת תובעת חלקה וחלק אנשיה. ואנחנו בגלותינו יונקים משדים(?) המקוללים מפני שאנו ניזונים על ידה. 

וז&quot;ס(?) לעומדים בחוץ לארץ עובדים עבודה זרה בטהרה, שהם אומרים {{צ|ברך עלינו וגו'}} ואין ספק שהשפע נתן למקוללת לזון בניה שהם עיקר ואנחנו טפילים להם. ומתמצית אנחנו ניזונים כי אין שפע מתחלק חוץ לארץ שלא ינתן לשר של האומ' ההיא כאמור {{צ|ועל המדינות בו יאמר וגו'}}.

והנה אמנו - אין בידה להשפיענו מפני שנטלה ההנהגה ממנה בערך שאין ההנהגה ממנה בלתי אמצעי. ולכן ענין זה יוחס בלשון {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} - שהיא נוטלת חלק השפע ומחלקת לבניה כרצונה. משל לבן מלך שבהיותו בהיכל אביו היתה פרנסתו ומנת מזונותיו נתונות לאמו, ואמה זנה אותו בהנהגתה הראויה. וכאשר הרבה לפשוע - גרשו אביו מאת פניו, והלכו הוא ואמו בגולה בין הגוים. ובהיותו שם המלך אביו נתן מזונותיו בצמצום על ידי השפחה ההיא שהבן בביתה. והשפחה ההיא נותנת לבניה הטוב והמובחר, והמותרות נותנת לבן המלך. ואין לה דעת ותבונה להשיג שכל המזונות לא נתן לה אלא על ידי בן המלך שברשותה. 

והנה בערך בחינת המזון - הרי השפחה יורשת גברתה, כי הנהגת בן המלך על ידה והיא נושאת משאת בן המלך מאת פני המלך. לא שהיא תכנס לפני המלך ח&quot;ו, אלא שהמלך נותן את המשאת ביד השר והשר אל העבד ועבדו אל השפחה. 
והנה מטעם שמתוך היכל המלך יוצא החלק אל השפחה - אם כן אין לך פגם גדול מזה אל המלכה. 

והנה השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דרכים.
* האחד הוא על ידי התלבשות המדה הזאת  שהיא השכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי, דהיינו בשרים החיצונים, על ידי התפשטותה באופנים. ולזה העומד בחוץ לארץ מקבל אלהותו בדרך זה. אמנם דרך זה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני שקבל השפע מתחת יד השרים. ועל זה נאמר {{צ|גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}}. והיינו ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם. ואלו אינם מקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא *** *** מפני שהוא השפיע לחוץ.

* הדרך השני הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי כנז&quot;ל. דהיינו שלא יהיה נמצא שם שום מפסיק אלא שכינה שוכנת דרך המדרגות הקדושות על ישראל. והיינו היושב בארץ ישראל שאינה מתלבשת בשרים אלא ממש דרך *** היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ ישראל ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד חכמה - זאת חכמה שלמה. 

ומטעם זה ארץ ישראל היא המלכות מפני ש**** משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת לחיצונים. ולכך צריך השוכן בארץ לימול בשרו. שאם לא - מטמא הארץ. נמצאת למד שקבול אלהותו תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ תלוי במילה. 

וזה ה(?)שלימות כי זה תלוי בזה כמ&quot;ש במדרש ילקוט דף רע&quot;א ע&quot;א כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וסמיך ליה וזכרתי את בריתי וגו'. מכאן אתה למד ב' דברים. האחד שארץ ישראל שקולה כמצות מילה  ש** זכרתי את בריתי וגו' והארץ אזכור - לומר מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת.{{ש}}
הב' לומר ששקולה ארץ ישראל כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית וכו', עיין שם.

וזהו רמז כי בשמות הנקרא ארץ ישראל תמצא בסופי תיבות דילהון '''מילה''' כזה:
* ארץ החיי''''ם'''
* ארץ צב''''י'''
* ארץ ישרא''''ל'''
* ארץ הקדוש''''ה'''.

וזהו גם כן רמז {{צ|'''ה'''ן '''צ'''דיק '''ב'''ארץ '''י'''שולם}} {{ממ|משלי|יא|לא}}. כי מי ששומר הברית נקרא 'צדיק' ועומד בניסיון כמו שמנינו ביוסף הצדיק. אבל מכל מקום אינו שלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה. וז&quot;ש {{צ|הן '''צדיק בארץ'''}} - דהיינו שהצדיק דר בארץ - אזי הוא {{צ|ישולם}}. וראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל באיזו ארץ. וזהו רומז הראשי תיבות שהוא דווקא בארץ '''הצבי'''. כי זה תלוי בזה.  וגם כן קבלת האלהות תלוי במילה לבד. וזה אם לא יזכו לארץ(?) אבל אינה בשלימות כי הוא בהתלבשות על דרך שפירשנו. ולזה גלו לבבל שכינה ביניהם. וזהו בזכות המילה. וז&quot;ש(?) {{צ|והייתי להם לאלהים וגו'}}.


===מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל===
מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו.

בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו תועלת לעולם מהתועלת המגיע בהיותו בחוץ לארץ. כן פטירת הצדיק בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו היזק לעולם יותר מההזיק המגיע אם היה נפטר בחוץ לארץ. והענין כי ארץ ישראל היא לב העולם כי היא שער השמים ככז&quot;ל(?) וכמו שמהלב שהוא מקור החיים יתהלך ויתפשט החיות לכל אברי הגוף - כן בהיות א&quot;י(?) בריאה בצדיקים היושבים בה - יתפשט הבריאות לכל יושבי העולם בכללו. כי בריאות ארץ ישראל הוא בצדיקים שהם ממשיכים(?) לה השפע והחיות מלמעלה. וזהו כונת הפסוק {{צ|ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם}}. ר&quot;ל אימתי ישמחו כל ישראל הדרים בחוץ לארץ במעשיהם הטובים, כמו שפירש התרגום {{צ|יחדון דבית ישראל בעובדיהון}}, כש{{צ|בני ציון}} שהם הצדיקים הדרים בעיר ציון {{צ|יגילו במלכם}} - שגורמים ייחוד העליון של תפארת ומלכות. ואז יורד השפע להם מתחלה, ואחר כך לכל חוץ לארץ. 

וכל התפילות של חוץ לארץ אינם עולים אלא על ידי תפלת הצדיקים שבארץ ישראל. וזהו {{צ|'''ב''''ני '''צ''''יון '''י''''גילו}} - ראשי תיבות '''צבי'''. שהם שמחים בארץ '''צבי''', גורמים שמחה בכל העולם. 

ואם ח&quot;ו אין מי שעושה יחוד וחבור של מעלה בארץ ישראל - כל המעשים שעושים בחוץ לארץ אינם מועילים כלום ואין מעלתם עולה למעלה. כי בשלומם של הצדיקים שבארץ ישראל יהיה להם שלום בחוץ לארץ. וזהו שאמר הפסוק {{ממ|תהלים|סד|יא}} {{צ|'''י''''שמח '''צ''''דיק '''ב''''יהוה}} - ראשי תיבות '''צבי'''.  שעל ידי שהצדיק שמח בה' ממש - שעושה יחוד של מעלה. {{צ|וחסה בו}} מתוך אהבה. {{צ|ויתהללו כל ישרי לב}} - ר&quot;ל ויתהללו כל חוץ לארץ ויאמרו זה הוא דרכי ישרים של ארץ ישראל הנקרא 'לב' כנזכר לעיל, כי היחוד של ארץ ישראל מועיל לכל העולם.

כי הנה אין דרך להתשפט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל, לא זולת. וזהו אמרו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}}. ירצה כמו שביארנו כי ארץ ישראל כמו הלב המחלק החיות לכל הגוף כמו שאמרו הרופאים, כי מהצלול והזך שבדם ניזון הלב המחלק החיות לכל הגוף, ואחר המוח מהיותר זך שנשאר, ואחר כך הכבד ואחר כך שאר האברים כפי מדרגותם. {{ש}}
כן גם כן העולם בכללו. מן הזך והטהור שבשפע ניזונת ארץ ישראל, ואחר כך שאר ארצות. כפי מדרגותם כן יתעבה מזון נפשם כנזכר לעיל. ולזה כיוונו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}} כנזכר. 

אמנם בזמן החורבן שנפסק השפע בעונותינו - הנה כל האיברים הולכים ודלים אחר שאין הלב בבריאותו ואין לך מזון. וידמה כיום התענית. ולזה אין לך יום מחורבן הבית ואילך שאין קללתו מרובה מחבירו - כי הולכים ודלים הנמצאות מחסרון השפע. 

והענין כי ביום התענית שנפסק המזון - אז הלב ניזון מן האיברים. כי בראותם כי נחלש הלב - לפחדם ממיתתו שימותו גם כן  הם כי בהיותו הם חיים - ולזה הם נותנים לו מדם האיברים שנמצא להם כדי לחזקו שלא יפול הכח. ובזה הולך ומתמעט חלבם ודמם. 

כן גם כן מזמן החרבן ואילך מתמצית חוצה לארץ ארץ ישראל שותה. כי ארץ ישראל אין לה קיום והעמדה אלא על ידי המעט מזער בדקה(?) שמשלחים לארץ ישראל מחוץ לארץ, כהיום הזה שהוא התמצית של אנשי חוצה לארץ. והנה הצדיקים היושבים בארץ ישראל באמצעותם השפע יורד מלמעלה. וזה *** השפע הרוחני א&quot;א שירד למטה לארץ הגשמית אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל, ובהכנת מעשיהם ותורותם יורידו השפע הפך טבעו ויעזור להם טהרת המקום. כמו הפתילה הטובה והשמן הזך שהם נושא השלהבת. כי בהם נאחז אור הרוחני שאין בטבעו לירד למטה. 

וכבר ידעת מ&quot;ש בספר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א וזה לשונו: {{צ|ללבי גליתי ולאברי לא גליתי}}. ומקשה הר' חיים ויטל זלה&quot;ה ולמה(?) אמרו רז&quot;ל מלבא לפומא לא גליתי שהרי מצינו בפירוש כמה רבים וגדולים שדברו בענין הגאולה כגון רשב&quot;י וכיוצא בו?{{ש}}
אבל רזא דמלה הוא כי אל אותם הנשמות שהם מבחינת הלב - גלה סוד הקץ. ולזה היו יכולים לדבר. אבל לנשמות שהם משאר האיברים - לא גילה. וזה שאמר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א {{צ|'''ללבי''' ודאי גליתי ולאברי לא גליתי}}.  מאי &quot;ללבי&quot;? אלא אורייתא איתה לה רישא וגופא ולבא ואברין כגוונא דישראל דאתמר בהון {{צ|עיני העדה}} - דא ע' סנהדרין. ומשה ואהרן על גביהן. אלין דאתמר בהון {{צ|ללבי גליתי}}. וכן באורייתא שבעין אנפין תליין מתרין תורות - אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה. 

בגלותא - {{צ|חלק '''לבם'''}} דאינון {{גמט דגש|ע&quot;ב}}  צדיקים דאינון  כגוונא דסנהדרין. ורזא דמלה {{צ|אשרי כל חוכי '''לו'''}} - {{גמט דגש|לו}} בחושבנא סליק תלתין ושית. ואינון {{גמט דגש|ל&quot;ו}} בארעא דישראל ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} לבר מארעא דישראל. ודא איהו {{צ|חלק '''לבם''' וכו'}}.

וזהו סוד שהקב&quot;ה רמז למשה {{צ|אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם}}. ונודע כי פני משה פני חמה. וזהו שכתוב {{צ|ושמתי '''כ&quot;ד כ&quot;ד''' שמשותיך}} - ר&quot;ל ש{{גמט דגש|מ&quot;ח}} צדיקים מן השבעים שכולם הן מן שורש השמש כמשה רבנו ע&quot;ה. וכולם הם מעלמא דדכורא. ולכן השכינה רודפת אבתרי' לאתחברא עמהם בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}}. וכשלא יש זכות בישראל - אזי ח&quot;ו הם להפך כנזכר, ונשארו בארץ ישראל {{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחת בלבד. ואז נאמר {{צ|אל ישוב '''ד&quot;ך''' נכלם}} {{ממ|תהלים|עד|כא}} - שיקבל הקב&quot;ה את תפלתם ואל תשוב ריקם מלפניו.

והנה נודע אם הדור זכאי - רובם בארץ ישראל, ואם הדור חייב - רובם בחוץ לארץ. והכונה מה שאמרנו. כי קיום העולם הוא הצדיקים שעובדים ומושכים השפע למטה לארץ. והנה בהיות רובם בארץ ישראל - אז ימשיכו שפע רב טהור ונקי.  אמנם מיעוטם בחוצה לארץ יספיקו להמשיך אותו השפע שכבר ירד לארץ ישראל והם ימשיכוהו לחוץ לארץ.

ולזה רמוז בפסוק משלי כ&quot;ט {{צ|ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם}}. ר&quot;ל כי ראשי תיבות {{צ|'''ב''''רבות '''צ'''דיקים '''י'''שמח '''ה'''עם}} - הוא '''הצבי'''. כשיש רוב צדיקים בארץ '''הצבי''' - אזי {{צ|ישמח}} כל העם שבחוץ לארץ שהם גורמים הורדת שפע ברכה עד בלי די. {{ש}}
אבל {{צ|ובמשול רשע}} - כמ&quot;ש בתיקונים {{צ|מאן &quot;חלק לבם&quot;? דא שאור וחמץ דאינון סמא&quot;ל ונח&quot;ש}}. וזה שאמר {{צ|ובמשול רשע - דא סמא&quot;ל}} השולט ומחלק לבם שרובם בחוץ לארץ. אז {{צ|יאנח עם}} - כי השפע הוא מעט מזער מה שמקבלים, כי בהיות מיעוטם בארץ ישראל לא יוכלו להמשיך משער השמים כי אם מעט שפע. כי כפי עובי הפתילה תהיה אחיזת השלהבת. ולזה אף אם יהיו רובם בחוץ לארץ לא יועילו להמשיך אצלם לחוץ לארץ רק מה שכבר נ(?)משך לארץ ישראל על ידי המועטים. 

או ירצה באופן אחר. והוא כי הצדיקים בהיותם בארץ ישראל יוכלו להגין על כל המקומות. והטעם כנזכר כי ארץ ישראל הוא כמו הלב הנותן חיות וקיום לכל האברים כולם. אמנם צדיקי חוץ לארץ - לא יועילו אלא למקומם לבד, כי הם כמו חיות האבר הפרטי שלא יועיל רק לעצמו. 

וכן בעת סלוקם שהצדיקים שבארץ ישראל יזיק לכל העולם. וז&quot;ש {{צ|ותמת שרה בקרית ארבע וגו'}} - שיש להעיר שאומר תחלה הסימן הפרטי שהוא {{צ|בקרית ארבע}}, ואחר כך הסימן הכללי שהוא {{צ|ארץ כנען}} הכולל כל ארץ ישראל?

אמנם יתיישב כפי מה שהזכרנו שהכוונה לרמוז מעלת שרה שבזכותה היתה מועלת לאנשי מקומה וגם כן לכל אנשי גבול כל ארץ כנען. וכן בעת סלוקה - לכולם יחק נסתלקה; כלומר שכולם אבדו התועלת. והטעם כנזכר שהצדיק בהיותו בארץ ישראל מועיל למקומו לכל העולם. 


ונחזור. כי יש לפעמים שמחלקים השבעים ושתים צדיקים שני חלקים בארץ ישראל שהם כמנין {{צ|ושמתי {{גמט דגש|כדכד}} שמשותיך}}, ו{{גמט דגש|כ&quot;ד}} ח'(?) ב&quot;ח(?) ואז נאמר {{צ|קול רנה וישועה '''ב'''אהלי '''צ'''דיקים. '''י'''מין יהוה עושה חיל}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל כשיש בארץ '''צבי''' כמספר {{גמט דגש|{{צ|באהלי}}}} צדיקים - אז הוא {{צ|קול רנה וישועה}} בכל חוץ לארץ בשביל שיש {{גמט דגש|כדכד}} צדיקים. ומה שהיה מקודם {{גמט דגש|אהל}} אחד שהוא במספר {{גמט דגש|ל&quot;ו}} - עתה שנחלקו לשני שלישים נעשה ב' אהלין.  וזהו שכתב {{צ|'''באהלי'''}} לשון רבים - כי מיעוט רבים שנים. ולכן אמר גם כן ב' לשונות {{צ|קול רנה וישועה}}.

ומי גרם זה? וז&quot;ש {{צ|ימין יהוה עושה {{גמט דגש|חיל}}}} - רוצה לומר החסד של מדת הרחמים פועל בעולם ועושה {{גמט דגש|חיל}} בעבור חיל דמטרוניתא שישי במספר {{גמט דגש|חיל}} צדיקים בארץ ישראל.  


אבל צריך להבין השורש של אלו {{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים מאיזה מקום באים?{{ש}}
דע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש השלישים כי כל חסד מתחלק לששה שלישים, עיין שם. והנה החמשה חסדים מתחלק לשלשים חסדים. וזהו סוד {{צ|ואברהם היו יהיה}} - ר&quot;ל אברהם שהוא חסד מתפשט בגוף דזעיר במספר {{גמט דגש|יהיה}}, ואחר כך נכנסים כללות החסדים ביסוד דזעיר והוא גם כן מתחלק לששה שלישים - {{גמט דגש|ל&quot;ו}}. ואחר כך בעת החיבור היסוד דזעיר עם היסוד דנוקבא - הוא נותן בה גם כן כללות החסדים. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויתן אברהם את כל אשר {{גמט דגש|לו}}}} - שהם {{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים - {{צ|'''ליצחק'''}} - שהוא {{גמט דגש|רחל}} גימטריא {{גמט דגש|ליצחק}}. מפני שכל תיקונים הוא מצד הגבורות שהם נקראים 'יצחק', והיא נקרא על שמו. 

והנה כנגד {{גמט|ל&quot;ו}} חסדים שהם נכללים ביסוד הנקרא 'צדיק', ועל שמו דיסוד נקרא כולם 'צדיקים' -- כן {{גמט|ל&quot;ו}} גבורות הנכללים ביסוד דזעיר נקרא גם כן {{גמט|ל&quot;ו}} צדיקים. ואלו הם ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים הנזכר לעיל. 

וז&quot;ש {{צ|&quot;חלק {{גמט|לבם}}&quot; - מאן חלק לבם? שאור וחמץ דאינון ערב רב}}. ורזא דמלה {{צ|ויהי מבדיל בין מים למים}}, עיין שם. והכוונה הוא כי בזמן שערב רב שולטים בעלמא  - אז הנוקבא דזעיר היא בסוד 'אחור באחור', ואין לה אלא גבורות כמו עמה בזמן הגלות. ואז  {{צ|חלק {{גמט דגש|לבם}}}} - ש{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות הם בסוד חוצה לארץ שהוא אחורי הזעיר, ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים הם בסוד ארץ ישראל שהוא ביסוד דזעיר בפנים שלו. וזהו {{צ|ויהי מבדיל בין מים (של חסדים) למים (דגבורות)}}. וגם ראשי תיבות {{צ|'''ב''''ין '''מ''''ים '''ל''''מים}} הוא {{צ|'''לבם'''}}. 

אבל בעת התחברות החסדים וגבורות ביחד כמו בעת חיבור זעיר ונוקביה במוסף דשבת או בעת הגאולה בעזרת השם יתברך - אז נותן הזעיר גם כן לנוקבא ה{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים. אזי נאמר {{צ|{{גמט דגש|חסד}} יהוה מלאה הארץ}}. ר&quot;ל שכל {{גמט|ע&quot;ב}} צדיקים שמספרם עולה {{גמט דגש|חסד}} - הם כולם בארץ ישראל, וארץ ישראל (שהיא הנוקבא) מתמלאות מהם. ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות גם כן נקרא 'חסדים' על ידי המיתוק. וכולם ביחד הם כמנין {{גמט דגש|חסד}} כנודע.

ואז נאמר {{צ|היוצר יחד {{גמט דגש|לבם}}}}. ואז גם כן יגל '''לבם''' בה' ממש.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מאהובי הר' משה זכות נר&quot;ו כי כל דרוש זה רומז בפסוק {{צ|על זה היה דוה לבנו}}. וירצה כי הצדיקים נקראו 'לב' ונקראו 'עינים' ב&quot;כל(?) מן התקונים. ויקונן הנביא {{צ|על {{גמט דגש|זה}}}} שהם הי&quot;ב לעשות {{גמט|חי&quot;ל}} - {{צ|היה דוה לבנו}}. ולא עוד אלא אפילו {{צ|על {{גמט דגש|אלה}}}}  שהם הל&quot;ו {{צ|חשכו עינינו}}. ודייקא כי בחסרון ה'זה' דוה הל&quot;ב - הוא האדריכל ברמוז בדברי רז&quot;ל כי מטיבורא דלבא *** שלישי' שהם סוד {{גמט דגש|כ&quot;ד כ&quot;ד}}. ואמנם בחסרון {{גמט|'אלה'}} - אז יש חשך גם לעינים כי אז נסתמו עיניהם ולבם של ישראל. והמשכיל יבין ושפתים ישק &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


===מעלת ארץ ישראל וישיבתה===
מעלת ארץ ישראל וישיבתה.

הנה בענין ארץ ישראל הם ששה חלוקות.
* הא' - מי שלא נכנס בה כלל ועיקר
* הב' - מי שראה אותה מרחוק ראיה לבד
* הג' - מי שנכנס בה ויצא ומת חוצה לה
* הד' - מי שנכנסו עצמותיו אחר מיתתו
* הה' - מי שנכנס בה וישב בה ועמד עד יום מותו ומת שם
* הו' - מי שנולד בה ולא יצא חוצה כל ימי חייו

וחלוקות אלו הן זו על זו במעלה, והם רומזות לדברים עליונים.  

ואין ספק כי כל העולם השפל הוא נגד המלכות, ובכללו ג' בחינות.
* האחד - ים
* השני - ארץ
* השלישי - ארץ ישראל

וכל אחת מוקפת מחברתה. 
* כי הים מקיף את כל היבשה, והבחינה הנקרא 'ים' הוא כנגד לובן שבעין והוא נגד החסד. 
* ושאר הארץ הנקרא חוצה לארץ הוא נגד שחרות שבעין והוא נגד הגבורה, ומשם נמשך התוך הזהב וסיגיו. ולפיכך אויר ארץ העמים מטמא כי הוא הנחלק ל{{גמט דגש|ע'}} שהם מצד האומות בסוד החיצוניות.
* וארץ ישראל נגד קו הירוק המקיף את בת עין וזהו מצד התפארת הנקרא 'ישראל'. 
* ובאמצעות ארץ ישראל - ירושלים שהיא נגד בת עין שהיא עצם השכינה.

וג' גוונין הקודמין הם שוב***(?) ומקיפים אותה והם סוד שבת שפירושו '''ש' ב&quot;ת'''. דהיינו  {{גמט דגש|ש'}} - {{גמט דגש|ג'}} אבות. ולא אבות ממש אלא ג' מציאיות(?) שהם קשוטי המלכות. ו{{גמט דגש|בת}} - דהיינו '''בת עין''' - שהוא עצם המלכות הנקראת 'בת' שהיא 'בת' ומדה אחת מעשר מדות, והיא נחלקת לעשר דהיינו סוד {{גמט דגש|י'}} קדושות. 

ונלע&quot;ד רמז אחד למה נקרא ירושלים {{צ|בת עין}} מפני ש{{גמט דגש|סמא&quot;ל}} שגימטריא {{גמט דגש|עין}}, הוא מקבל שפע מהיכל לבנת הספיר כנז&quot;ל ומחלק אותם אחר כך ל{{גמט דגש|ע'}} שרים. וזהו '''עין'''. אם כן ירושלים נקרא ה'בית' של {{גמט דגש|ע'}} שרים שמשם יוצא השפע להם.


והנה מי שאינו דר בארץ ישראל אמרו רז&quot;ל שדומה כמי שאין לו אלוה. להיות שנשמתו אצולה ממקום הקדש. ולפי האמת אין בקליפה באמיתות לשלוט בו מפני כי חלק ה' עמו ולא חלק בשרי'(?). ונמצא שאין השר ההוא שולט בו כל עיקר, וגם השכינה אינה שורה עליו מפני שהוא בתוך מצולות ים הקליפה המתלבשת באויר ארץ העמים הטמא, שמצדם הוא טמא ומטמא. ונמצאו לפי זה ש{{צ|אין לו אלוה}}. ואין ספק כי נשמתו ורוחו ונפשו וגופו הם מתלבשים בתוך הקליפות והטומאה. ועוד שאין מעשיו ולא תורתו טהורים מפני שהם מתלבשים באויר ארץ העמים הטמא. בזולת כי בעת הפטירה אין הנשמה עולה בטהרה מפני שהיא מתלבשת בקליפה ההיא בזולת שהיא צריכה להתגלגל ממקום למקום עד בואה לארץ ישראל כי שם שער השמים ליכנס הנשמה בגן עדן. כדפירשו רז&quot;ל כי דרך מערת המכפלה כניסת הנשמה לגן עדן של מטה, ומשם לגן עדן של מעלה.

וכאשר נבחין מעלת ארץ ישראל על חוצה לארץ נמצאם בשלשה בחינות בזולת שיש תחת כל בחינה ובחינה מהם כמה בחינות:
* האחד - מענין עשיית המצות בטהרה ובנקיות כל ימי היותו בעולם
* השני - מענין פטירת הנפש מן הגוף
* השלישי - מענין התחיה אחר כך 

והנה ג' חלוקות אלו לא ישתוו וודאי. כי מי שהיה כל ימיו בארץ ישראל נמצאת נשמתו גם בעת בואה אל גופו בטהרה ובנקיות בלתי נטמאת באויר ארץ העמים והיא במעלה גדולה וסיוע גדול אל העבודה. 
וגם אם בקטנותו יכנס האדם קודם י&quot;ג בארץ ישראל - זוכה קצת אל מדה זו כי אין יצר הטוב ונשמה באדם עד י&quot;ג שנה כדפירשו רז&quot;ל.  ולפעמים גם הרוח ולפעמים הנפש כנזכר בזוהר בפרשת משפטים. וכן כל שנותיו אשר עשה הם בטהרה ובנקיות עד צאתו מן העולם הזה. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. 

אבל העולה לעת זקנתו לארץ ישראל אינו מכלל מדה זו ואינו זוכה כי אם אל השנים שהם מענין הפטירה וגם החתיה כאשר יתבאר. והעולה אחר מיתתו בעצמותיו - זה ודאי אינה זוכה כי אם בתחיה לבד, וגם אל מעלת פקודת הנפש לעצמות בסוד {{צ|ועצמותיך יחליץ}}, היות בטהרה בארץ ישראל. 


'''ועתה''' כשנבא לספר במעלות החלוקה הראשונה הם רבות.
* '''א'''' - שהנשמה לא נטמאת מעולם ולא נתלבשה באויר ארץ העמים כל עיקר
* '''ב'''' - שמצותיו אשר עשה כולם בתכלית הטוהר. ואותו הרוחניות המתהוה מהמצוה והתורה לא נתלבש בקליפה ההיא והטומאה ההיא.
* '''ג'''' - כי השפע הנשפע על ידי התורה והמצוה לא נשפע אל השרים מפני שהישראלי העומד בחוצה לארץ ועומד במצות ובטהרה - ודאי אותם המצות ישפיעו לו ואותו השפע אי אפשר להיות נשפע עליו אם לא על ידי אותו שר אשר הוא שם בחלק ארצו. וזה פשוט. וזה היה דווקא בזמן היות השכינה עיקרה בארץ ישראל כי אז ודאי היה מקבל על ידי השר. וזהו שאמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|אשר גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}} - ממש עובד ומשפיע לאלהים אחרים שהם הקליפות כנז&quot;ל.

והכוונה הוא כי הדר בארץ ישראל בחורבנה {{צ|'''דומה''' כמי שיש לו אלוה}}. אבל בבנינה - יש לו אלוה ממש!  ובחוצה לארץ {{צ|דומה כמי שאין לו אלוה}} בכל זמן. ולכן דוד שהוא משיחנו אמר {{צ|גרשוני מהסתפח בנחלת יהוה}} כי גלות שלימה היתה לו. ועוד אפילו ישיבת ארץ ישראל בימיו היתה בלא מקדש ובלא משכן; כי הארון חוץ למקומו והמשכן בלעדי בכל(?) מקום שהוא במת ציבור. וכן במשה רבנו ע&quot;ה כתיב {{צ|'''גם בי''' התאנף}} - הראשי תיבות סימן {{צ|'''ג''''רשוני '''מ''''הסתפח '''ב''''נחלת '''י''''הוה}}.

* '''ד'''' - עוד כמה מצות היתירות בארץ והם תלויות בארץ. ואין ספק כי מפני היות מעלות המצות האלה גדולה עד מאוד - אין ראוי לקיימם בחוצה לארץ כי כח הקדושה כזו אין ראוי שישפע בחוצה לארץ על דרך שאמרו רז&quot;ל שאין מביאין חלה מחוצה לארץ לארץ ישראל ואם הביאוה תשרף כחמץ בערב פסח. וכן תרומה וכן בכורים וכיוצא באלו הרבה. וזהו ודאי מפני מעלות המצות האלה הנזכרות.

* '''ה'''' - היות התפלה של ארץ ישראל רצויה ומקובלת יותר מפני שאין כל כך מקטרגים, וזה מפני שאין אותם האותיות המתהוות מהפה מתלבשות באויר טמא. ולכן הם רצויות ונעשות תכף עטרה וכותרת על ראש מלכו של עולם. וזהו רמז {{צ|'''ה''''נה '''צ''''עקת '''ב''''ני '''י''''שראל באה אלי}} - ראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל כי בארץ הצבי תכף אני מקבל בעצמי הצעקות והתפלות של בני ישראל, לא על ידי מלאך אלא אני בעצמי. מה שאין כן בחוצה לארץ שצריכין להתלבש באויר טמא ויש כמה חיצונים מקטרגים עליהם עד התכנס בארץ. ואחר כך צריכים טהרה ונקיון כדי לעלות למקום גבוה.

וזהו שכתב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה לזה בכל גבולי ארץ ישראל הם מים כי הגבול המזרחי הוא הירדן, המערבי הוא הים הגדול, והגבול הצפוני הוא נחל מצרים, והגבול הדרומי הוא נהר פרת{{הערה|אולי נפלה כאן טעות וצריכים להחליף נחל מצרים ונחל פרת בדרום וצפון, וצע&quot;ע בדפוסים אחרים - ויקיעורך}}. והכוונה לרמוז כי כל הנכנס לארץ ישראל שהוא אויר הקדש מחוצה לארץ שהוא אויר טמא - צריך  בכניסתו לטבול ולטהר עצמו תחילה ואחר כך יכנס. כי אז בכניסתו הוא מתקדש בתוספת נשמה כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה....{{הערה|נקודות אלו מופיעות בדפוס המקורי של וויניציא - ויקיעורך}}


'''וכשנבא לספר במעלות החלוקה הב'''' נמצאות גם כן רבות. 
* ה'''א'''' כי אין המת בארץ ישראל מת על ידי מלאך המות אלא על ידי מלאך קדוש (כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה) המתלבש בגבורה לעשות הפעולה ההיא. והוא כבהמה הנשחטת על ידי סכין יפה והיא טהורה. אבל המת בחוץ לארץ מת על ידי סמא&quot;ל, סכין פגום. והוא נעשה נבלה. 
* ה'''ב'''' כי הנפטר בחוצה לארץ נשמתו בעת צאתה מגופו מתלבשת בכתנת אויר חוץ לארץ ומטמאת על ידי כך ודאי, וצריכה כמה טורח עד בואה לשער השמים ושם מתטהרת מטומאתה כדי לעלות ודאי כנז&quot;ל.
* ה'''ג'''' טורח גלגולה עד בואה ממקום שהוא דר להגיעה לארץ ישראל. ומה גם אם צריכה לעבור בגבול שרים רבים עד הגיע לארץ ישראל כי ודאי יאחזום צירים וחבלים.

ועל כזה וכיוצא בו אמרו רז&quot;ל {{צ|אינו דומה קולטתו מחיים וכו'}}. 


'''וכשנבא לספר במעלת החלוקה השלישית''' נמצאם עוד הרבה 
* ה'''א'''' טורח גלגול מחילות לפי עניינה ולפי מעשיה.
* ה'''ב'''' כי תקדם תחיית ארץ ישראל לחוץ לארץ כמו שאמרו רז&quot;ל.
* ה'''ג'''' כי בכל ריש ירחא ושבתי הנפשות פוקדות הגוף כנזכר בזוהר, וכאשר יהיה קבור בחוצה לארץ  יוסית(?) שמטמ' הנפש באויר ארץ העמים בבוא לפקוד הגוף ולא יהיה להם יחד נחת רוח.


ועתה במה שסופר במעלת ארץ מבואר מעלת היושב בה לעולם כי זה זוכה לכל המעלות כולם ודאי. אבל הנכנס בקטנותו יזכה בהם אבל לא כל כך כי כבר נולד באויר ארץ העמים. אמנם מי שעמד עד שגדל ואחר כך בא  - גם אם יזכה בקצת לעסוק במצות בארץ ישראל - עם כל זה לא ישיג אל המעלה הגדולה ההיא ואולם ישיג קצתה. 

אבל מי שנכנס בה ומת - זה ישיג אל השני בחינות לבד, כי הראשונה כבר נאבדה ממנו. 

ועולה בעצמותיו לבד - זה לא יזכה כי אם אל השלישית שהיא התחייה ופקידת הנפש לבד.

ומי שיעלה בבשרו אחר מותו - זה יזכה עוד כי העפר שהוא עפר המזבח. מפני שהאדם ממקום כפרתו נברא והנה אנחנו הנבראים ודאי מאותו עפר מחוייבים להביאו אל מקום חציבתו שהוא קדוש. {{ש}}
אבל בזוהר פרשת אחרי עמוד ק&quot;ל {{ממ זהר|ג|עב|ב}}: {{צ|אמר ר' יהודה כל מאן דלא זכי בחייוי למשרי מדורא בארעא קדישא ומייתין ליה לאתקבר תמן - עליה כתיב ונחלתי שמתם לתועבה. רוחיה נפיק ברשותא נוכראה אחרא - וגופיה אתי תחות רשותא דארעא קדישא! כביכול עביד קדש חול וחול קדש}}, עכ&quot;ל. {{ש}}
אם כן נראה מכאן שאסור להעלות הבשר אחרי מותו.


ובזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|ב}}  אמר:{{ש}}
{{צ|ואי לא דעביד קב&quot;ה אסוותא לארעא דהא כיון דאתבלי ההוא גופא נשיב קב&quot;ה רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר דהא איהו חס על ארעיה}}.{{ש}}
ונודע(?) כי הדין הוא שעפר ארץ ישראל שיבא לחוצה לארץ דינו כעפר חוץ לארץ, ועפר חוץ לארץ שנכנס לארץ ישראל דינו כעפר ארץ ישראל. וזהו סוד הגרי'(?). ולכן המתרקב בשרו בעפר הארץ מעלתו גדולה. ואם להפך - להפך. וזה היה סבת יעקב אבינו ע&quot;ה שצוה שיעלוהו תכף למיתתו. 


ואולם נשאר לנו לדעת מה היא מעלת הרואה אותו מרחוק אם לא יכנס בה? כי אמר הכתוב {{צ|אם יראה איש באנשים האלה וגו'}} - כי נראה שהראייה היא מעלה גדולה!? ועוד שמשה רבנו ע&quot;ה למעלה גדולה נתן לו זה סמוך למיתתו כדכתיב {{צ|עלה אל הר העברים וגו'}}, וכתיב {{צ|ויעל משה וגו' ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}. מורה כל זה היות מעלה קצת לרואה אפילו אם לא נכנס בה.

הענין יובן במה שפירש בזוהר {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}} בפרשת בלק{{הערה|לא מצאתי רק בפרשת שלח בדף קס&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסט|א}} - ויקיעורך}}, כי העינים הם מבוא אל הצורות המתדמת(?) אל השכל תחלה יצייר הדבר ההוא בדעתו ובשכלו. והנה הצורה תהיה מצטיירת שם. ואם הצורה ההיא מן הדברים פחותים מוגשמים וגסים המתדמים אל השכל יורידוהו ממעלתו כמו שאסור להסתכל בנשים שאף שאם לא ידמה בשכלו לעבור עבירה - סוף סוף יצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר מה שאין ראוי, אף אם לא יפעל פעולה רעה.  והטעם כי הצורה המצטיירת בשכל ת*** הנפש או יתקננה(?) אם תהיה צורה טובה, וימצא בזה כמה דברים בענין העבודה. 

והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה - הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו. והיינו דקאמר ר' אבא בפרשת משפטים{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ זהר|ב|קכג|ב}}}} שהיתה צורת ר' שמעון מצטיירת לפניו והיה משיג על ידי זה השגה גדולה. 

וזהו הטעם {{צ|והיו עיניך רואות את מוריך}}. וזה הטעם {{צ|אל תפנו אל האלילים}} שאסור להסתכל בעכו&quot;ם, כי הצורה ההיא הנבזת פוגמת השכל. וזה הטעם שאסור להסתכל בפני אםד רשע. 

ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו - ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. {{ש}}
וזה הטעם  שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו. והיינו דפירשו רז&quot;ל בפסוק {{צ|חי יהוה אשר עמדתי לפניו}} דהיינו שעומד לפני אליהו, ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו בדעת אלישע. ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה - נמצא עומד תדיר לפני ה'. 

וכיוצא רבים. והיינו טעם {{צ|יראה כל זכורך את פני האדון}}, בזולת טעמים אחרים, כי יצייר הזכר תפארת צורתו ומציאותו בשכינה שעומדת שם. ועם היות שהשגחת השם מצויה בכל מקום - עם כל זה לא יתבודד(?) האדם לחקוק צורתו בשכינה כמו בהיותו(?) מתראה במקום הקדש. וזה טעם {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. וכי האי גוונא טובא באורייתא.

ולכן מצוה לסגור העינים בעת התפילה לסלק דעתו מהצורות הגשמיות כולם - לייחד המחשבה בצורות השכליות. 

והנה בהיות איש רואה את אוהבו - בלי ספק יקנה בנפשו שמחה גדולה ותת*קק(?) צורתם זה בזה וזה בזה מרוב אהבתם, ויקנו בדעתם צורת' וירבו שמחתם ואהבתם. וההפך להפך. וזה טעם {{צ|לא יגורך רע}}. וכן {{צ|מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}} - כי יעוררו שנאה בלי ספק. 

וכן גם כן טעם {{צ|אם יראה איש וגו'}} - כי אחרי שהם ספרו בגנות הארץ ושנאוה - אין ראוי שתהיה צורתם חקוקה בה כדי שלא יעוררו שנאה במקום אהבה. אמנם משה רבנו ע&quot;ה לא היה הדבר כן אלא {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}, ופירש בזוהר פרשת בראשית כי מה טעם ראה כל זה שאי אפשר כלל ועיקר להשיג בעין הראות הגשמי כל זה. והכוונה שהראהו הקב&quot;ה באור הראשון הגנוז שבו יכולים לראות מסוף העולם ועד סופו. 

ועתה בהקדמות אלו יובן סוד מה שמראים פני כתב ספר תורה לעם, וענין זה נעשה גם כן בבית המקדש של מעלה כנזכר בזוהר פרשת בלק{{הערה|לא מצאתי - ויקיעורך}}.

===מעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ===
'''במעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ'''

דע כי נשמות ישראל הדרים בחוצה לארץ מעולם {{גמט דגש|סנדל&quot;פון}} הוא עולם אופנים, והוא עולם העשיה ויקראו בית יעקב.  ויקראו עבדים. ונקראים {{גמט דגש|עבד עברי}} שחשבונו {{גמט דגש|נחש}} מפני שהם תחת הקליפות כמ&quot;ש אחר כך. 

אמנם הדרים בארץ נשמתם מעולם {{גמט דגש|מטט&quot;רון}}. וזהו {{גמט דגש|ארץ הצבי}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרון}}. {{ש}}
&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות אומר שהוא בגימטריא {{גמט דגש|חפשי}}. וכן {{גמט דגש|בן חורים}} עולה {{גמט דגש|יצירה}}. &lt;big&gt;)&lt;/big&gt; {{ש}}
והוא {{קיצור|מו&quot;ס|מוחא סתימאה(?)}} דיצירה.

ויקראו {{צ|בני ישראל}} על שם ארץ דישראל סבא. ויקראו בנים. ונקראו {{צ|בני אל חי}} על שם ארץ החיים עילאין. 

והנה האדם כשהוא בחוץ לארץ היתה  לו נפש מעולם האופנים. וכשזכה ונכנס לארץ באה לו נפש חדשה מעולם היצירה ומתלבשת בתוך הנפש הישנה שהיתה לו. ובלילה הראשון שישן בארץ יוצאות שתי הנפשות ועולות למעלה, ובחזרה אינה חוזרת אלא החדשה בלבד. ולזה אינ' ראוי לעונשין כי לא חטאה ולזה מוחלין לו כל עונותיו.

וז&quot;* ר' יוחנן במסכת כתובות דף י&quot;ג {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. הכוונה הוא מאחר  שנותנים לו נשמה חדשה בלי פגם של עוונותיו אם כן בוודאי שהוא בן עולם הבא.


ודע כי ארץ ישראל אינה מכפרת מעבירות הנעשות בה אלא השגגות בלבד. אבל העונות הנעשות בארץ אינם נמחלים אלא על ידי יסורין. וגם צריך שהוא מעביר על מדותיו. והפשעים הנעשים בארץ אין להם סליחה אלא על ידי התשובה ותלמוד תורה. כן כתבוב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה.

אבל(?) איכא למידק טובא ושלא(?) במסכת כתובות פרק י&quot;ג אמר ר' אל זר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר {{צ|בל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון}}, עכ&quot;ל. אם כן משמע אפילו העונות גם כן הארץ מכפרת. ואיך אפשר זה היושב בה בשב ואז תעשה - איך תכפר הארץ את עונותיו?

אבל יתורץ במה שמביא מדרש ילקוט בתהלים דף קי&quot;ו ע&quot;ד וזה לשונו:{{ש}}
רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב. זהו שאמר הכתוב אשר יהוה אלהיך דורש אותה - הופך הקב&quot;ה ומהפך בה ונותן עיניו בה עד שתרצה מעשי*(?) להקב&quot;ה והמצות שנצטוו עליה אם הוציאו ישראל את המעשרות ועושים את השמיטים - אותה שעה היא **** מעשיה להקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר אז תרצה הארץ את שבתותיה. לכך רצית יהוה ארצך.

רוצה לומר מי נושא עו** הארץ אשר הם יושבים עליה שנאמר {{צ|העם היושב בה נשוא עון}} - הרי החיים. ומנין אף המתים? תלמוד לומר וכפר אדמתו עמו - מי מכפר על עמו? אדמתו. אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין להם לא חטא ולא עון, לא בחיים ולא במתים. וכן הוא אומר {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}.


הנה פירש האר&quot;י זלה&quot;ה על פסוק {{צ|כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה}}: {{ש}}
:דע כי אמרו רז&quot;ל אין מיתה בלא חטא. והענין כי האדם ימות בחטא השגגות שעשה בימיו. אך העונות הם נשארים אחר כך לבניו כדי שיקבלו יסורין על עון אביהם. וזהו ענין {{צ|אבותינו חטאו ואינם}}  - פירושו שמתו בחטאם, {{צ|אבל אנחנו עונותיהם סבלנו}}.  ובזה יתורץ למה יומתו אבות על בנים וסופיה דקרא אמר {{צ|איש בחטאו יומתו}}. פירושו כי עון השוגג אין הבנים נענשים על חטא האבות כי {{צ|איש בחטאו יומת}}. אמנם העונות מזיד - אז הבנים יומתו עליהם. וז&quot;ש {{צ|כי בחטאנו}}, כי הלא אנחנו סובלים חטאים שוגגים שלנו וגם בעונות אבותינו אנחנו סובלים. אבל לא חטאם. וכן כלה(?) בתורה כך, {{ש}}
עכ&quot;ל.

הנה כל הנ&quot;ל הוא בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל העם היושב בה נשוא עון, ואינו פוקד עון אבות על בנים, כי הארץ הוא נושאת עון. הרי החיים. {{ש}}
מנין אף המתים שכבר מתו בחוץ לארת בחטאם ואחר כך העלו עצמותיהם בארץ ישראל שהארץ מכפרת עונותיהם וגם כן אינו פוקד עון אבות על בנים? {{ש}}
תלמוד לומר {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - מי מכפר על עמו? אדמתו.

וז&quot;ש {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}. ר&quot;ל איך נשא עון עמך, והרי פוקד עון אבות על בנים? וז&quot;ש {{צ|כסית כל חטאתם}} - ר&quot;ל עשית לעונות כסות של חטאתם ונעשה כולם שגגות. ולכן היושב בה {{צ|נשוא עון}} כי על ידי קיום מצוות התלויות בארץ נמחלו להם כל עונותיהם. וזהו כוונת ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון - הוא אאחר שדר בארץ אם כן בוודאי שמקיים מצות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו לו כל עוונותיו ואינו צריך לחזור בתשובה כמו בתענית וטבילה כדי להסיר את הכתם מן הלבוש העליון. או אם אינו עושה תשובה הקב&quot;ה משלם אחר כך לבניו כמ&quot;ש {{צ|פוקד עון אבות על בנים}} - כי זה דווקא בחוץ לארץ.

אבל בארץ ישראל בעשותו המצות התלויות בארץ - מעצמם נטהרו עוונותיו ואינו צריך כיבוס ורחיצה. 

ונוכל לומר גם כן מ&quot;ש ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון כי על ידי המצות שעושה כנז&quot;ל - אזי נשוא עון; ר&quot;ל הקב&quot;ה מגביה העונות ממנו כמו שאמר הכתוב {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - הוא הדר דווקא בארץ ישראל.

וז&quot;ש במסכת שקלים סוף פרק שלישי אמר ר' אמי כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקדש ואכל פרותיה בטהרה וקורא קריאת שמע בבקר ובערב - יהא מבושר שהוא מנוחל העולם העולם הבא, עכ&quot;ל. {{ש}}
ויש לדקדק - והלא {{צ|הן בקדושיו לא יאמין}}, ולא יאמין אדם בעצמו עד יום מותו?

אבל הטעם כי בישיבת ארץ ישראל הוא נשוא עון ולא יאונה לו כל און. וז&quot;ש גם כן המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואמר {{צ|מובטח}} מפני שהקב&quot;ה מציל אותו מעון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל בארץ צבי מי שהוא צדיק במעשיו מובטח הוא שיחיה כך באמונתו ולא יחטא. 

וזה גם שאמר הפסוק בצפניה {{ממ|צפניה|ג|ה}} {{צ|'''י''''הוה '''צ''''דיק '''ב''''קרבה לא יעשה עולה}} - ראשי תיבות '''צבי''' - כי מי שדר בארץ צבי מובטח הוא שלא יעשה עולה.

אבל בחוצה לארץ - {{צ|אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא}} - ר&quot;ל שלא די שאינו חוטא וסר מרע שאין מוחלין לו עד שחוזר בתשובה אפילו שעושה טוב באותה המצוה עצמה שעושה הוא חוטא כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|הדר בחוץ לארץ עובד עבודה זרה בטהרה}}, כי יותר שהוא צדיק ועושה טוב - יותר הוא גורם שהקב&quot;ה משפיע להשר שהוא יושב תחתיו וזה נקרא {{צ|עובד עבודה זרה}} כנז&quot;ל. וצריך גם כן לסבול יסורין בעבור זה.


וגם כן כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל:{{ש}}
: דע כי כל מי שדר בארץ ישראל נקרא 'צדיק' - גם שאינו צדיק כפי הנראה. שאם לא היה צדיק היתה הארץ מקיא אותו כדכתיב {{צ|ותקיא הארץ את יושביה}}. וכיון שאינה מקיאה אותו - בוודאי נקרא 'צדיק' אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע. 
: וזהו שכתוב {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו}}. הכוונה כי ארץ ישראל נקרא {{צ|שער השמים}} כמ&quot;ש יעקב אבינו ע&quot;ה {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}}. וגם רמז {{צ|'''צ''''דיקים '''י''''באו '''ב''''ו}} - ראשי תיבות '''צבי''' - ר&quot;ל כל מי שנכנס בארץ צבי שנקרא {{צ|שער השמים}} - כולם הם נקראים 'צדיקים' מאחר שדרים בו ואינם יוצאים לחוץ ***. 
: אבל הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לבבם כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודות מרעות ומרוחים(?) - עליהם הכתוב אומר {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתי לתועבה}}. וה**ב {{צ|כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}}. ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בארץ אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים.
:וזה לשונו בפרקי ר' אליעזר: כל הרשעים המתים בארץ ישראל נפשותם נשלכות לחוץ לארץ שנאמר {{צ|ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע}}. ולעתיד לבא הקב&quot;ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה' ומשליכן לחוצה לארץ שנאמר {{צ|לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה}}.
:ולכן כל איש יחרד בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפלי כפלים ממה שהיה בחוץ לארץ וידע כי בבית המלך הוא יושב.


עוד כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל כי הדר בארץ ישראל והולך לדור מצרים - אותה עבירה היא גורמת ל'''רהב'''(?) שימשול עליו. וכל מי שמקבל עליו לדור בארץ ישראל כל ימיו ולא לרדת לדור במצרים - חשוב עליו כאילו נזהר כל ימיו שהמליך יחודו(?) של מקום עליו. 

וזהו שאמרתי לעיל {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} שהוא ראשי תיבות '''צבי''', כי על ידי שדר בארץ צבי הוא חי כל ימיו בהמנותא קדישתא שהוא יחוד מלכות הנקראת 'ארץ' עם תפארת הנקרא 'ישראל'. 

'''{{קטן|[זה שייך לעיל בדף י&quot;ד עמוד ג' שורה ו' אחר תיבת &quot;המועטים&quot; ואחר כך זה לשונו]}}'''

בזוהר דף קנ&quot;ז ע&quot;ב: אף על גב דישראל לבר מארעא קדישא - השכינה גולה אחריהם ונותנת שפע מזונם של ישראל ביד השרים - היינו דווקא שתחלה יבא אל מקום הנועד(?) היינו מהיכל לבנת הספיר אל נקודת קדש קדשים, ומשם מתפשט לסוד(?) גלות ישראל ביד השרים. וז&quot;ש {{צ|על חילא וזכותא דארעא}} - כלומר שם נשפע ומשם מתחלק לשרים ולישראל שהם תחת רשות השרים. וז&quot;ש {{צ|וברכת את יהוה אלהיך}} אפילו בחוצה לארץ. {{צ|על הארץ הטובה}} - על סיבת ארץ הטובה שהוא ארץ ישראל {{צ|אשר נתן לך}} *** בחוץ לארץ ש**** הקדושה היא נותן מזון בחוץ תחת השרים. וז&quot;ש שם {{צ|דהא בגינה מזונא וספוקא אשתכח בעלמא}}.{{ש}}
'''{{קטן|[עד כאן שייך לעיל בדף הנז&quot;ל]}}'''


===פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ===
'''לבאר פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ'''

הענין דע כי בענין הקליפות יש {{גמט דגש|ה'}} שינויים(?), וכן שנויי הקליפות המתלבשים לדרים בחוץ לארץ נחלקים ל{{גמט דגש|ה'}} מדרגות. והזוכה לדור בארץ ישראל הוא פטור ונקי ובן חורין מכולם.

'''המדרגה א'''' - הדר בסוריא חוץ מדמשק מהחומה ולפנים ששם בית רמון {{ממ|מלכים ב|ה|יח}} שהיא אחד מארבע מלכיות שיש לסמא&quot;ל. כי דע שהשבעים שרים - כל אומה ואומה נפל לחלקו שר אחד מהשבעים, וכל ה{{גמט דגש|ע'}} שרים הם תחת רשות '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב'''. והנה ל'''רהב''' ניתן לחלקו כל גבול מצרים שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. ו'''לסמא&quot;ל''' ניתן לו בפני עצמו ד' מלכיות. ובכל מלכות ומלכות יש לו פלגש אחד שהם ד' פלגשים. ושמותם הם:
* '''א'''' - '''לילית''' שלקחה לבת זוגו והיא חוה ראשונה
* '''ב'''' - '''נעמה'''
* '''ג'''' - '''אבן משכית'''
* '''ד'''' - '''אגרת בת מחלה'''

וה{{גמט דגש|ד'}} מלכיות הם 
* '''אחת''' - מלכות דמשק שיש בתוכה בית רימון
* '''שניה''' - מלכות צור שהיא  נגדיית לארץ ישראל כנודע
* '''והשלישית''' - היא נקראת 'מלכות מלטא' שמקודם הייתה שמה 'רודש'{{הערה|MALTA &amp; RHODES}}
* '''והרביעית''' - היא המלכות הנקרא 'גראנטא', ויש אומרים שהיא מלכות(?) של ישמעאל.

ובכל אחד מאלו ארבע מלכיות הנזכר יושבת אחת מארבעת פילגשים הנזכר. וכל שאר מדינות ועיירות שבחוצה לארץ הם נחלקים ל{{גמט דגש|ע'}} חלקים - כל חלק לאחד משבעים שרים.{{ש}}
עד כאן לשון מה&quot;ר חיים ויטל זלה&quot;ה.


ונראה לפי עניות דעתי ששבעים שרים עם סמא&quot;ל ורה&quot;ב הם סוד ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} של הקליפה, והם נקראים {{צ|'''עב''' הענן}}. והם בעונות מסך בינינו לבין אבינו שבשמים. וזהו סוד {{צ|סכותה '''בענן''' לך מעבור תפלה}}. והם נקראים {{צ|עבות ולא בקר}}. 

אבל הקב&quot;ה בחר לחלקו מכל האומות את ישראל להיות לו לעם נחלה, ומכל ארצות בחר ארץ ישראל. והנה מי שדר בסוריא הוא תחת פלגש אחת של סמא&quot;ל. אמנם בכל שאר עיירות של סורייא באיזה מקום מהם נעשו ממלכות דסנדל&quot;פון, ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דעולם התמורות. ועל אותה הקליפה מתלבשת קליפה שניה ממלכות דסמא&quot;ל ועליה מתלבשת עוד קליפה שלישית ממלכות העולם רהב ולא יותר.


'''המדרגה השני''' בחוצה לארץ - רחוק מסוריא אבל לא מעבר לים - נפשו ממלכות(?) דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דתמורות, ושני קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רהב.

'''המדרגה השלישית''' - הדר בחוצה לארץ מעבר לים ואילך - נפשו ממלכות דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת מעום התמורות, ועליה מתלבשות עוד קליפות שלשה מעולם סמא&quot;ל, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. 

'''המדרגה הרביעית''' - הדר בחוצה לארץ באחד מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - נפשות ממלכות דסנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ד' קליפות מעולם סמא&quot;ל (הנרזמות בד' רוחות והן נגדיות לארבע רגלי המרכבה), ועליה מתלבשת קליפה אחת של רה&quot;ב. 

'''מדרגה החמישית''' - הדר במצרים - נפשו מעולם סנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה א' הד'(?) מעולם התמורות, ועליה מתלבשת ד' קליפות של סמא&quot;ל הנזכר, ועל אלו מתלבשות ד' קליפות של עולם רה&quot;ב.


והענין דע כי עולמות הטומאה הם שלשה והם תמורות סמא&quot;ל ורה&quot;ב. קליפת התמורות נקרא {{גמט דגש|קיא}}. וקליפת סמאל&quot;ל נקרא {{צ|{{גמט דגש|צא}} תאמר לו}}. ואלו נקרא {{צ|'''קיא''' צואה בלי מקום}}. וקליפת עולם רה&quot;ב נקרא {{גמט דגש|דוה}} מלשון זיבה דם נידות. 

ודע כי היוצא מארץ ישראל לדור דירת קבע לסוריא - כשיוצא ארבע אמות לחוצה לארץ - נפשו שהיא מעולם היצירה יוצאה ממני ונכנסת בו נפש מעולם העשיה סנדלפו&quot;ן, ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, וקליפה אחת מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הוא ס&quot;מ מפני שהוא מושל בכל חוצה לארץ.

והיוצא מארץ ישראל לדור בחוצה לארץ אבל לא מעבר לים - בן אדם כזה כשיוצא מארץ ישראל על מנת שלא לחזור - נתחלפה נפשו המשכלת  שהיא מעולם היצירה ונתנו לו נפש אחרת מעולם העשיה (כי נפש הבהמית אינה מתחלפת בכל השנויים כולם). ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ב' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ואחד מעולם רה&quot;ב.

והיוצא מארץ ישראל לדור מעבר לשים שהוא בצד שמאלו של עולם - אזי ותלבש(?) בנפשו שמעולם העשיה כנזכר, ועליה קליפה אחת מעולם התמורות, וג' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ועליהם קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הם ג' קליפות של סמא&quot;ל כנזכר.

והיוצא מארץ ישראל לדור במצרים - אזי מתלבש נפשו של עשיה כנזכר, וקליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם רה&quot;ב, וד' קליפות של סמא&quot;ל.

והיוצא לדור באחת מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - אזי מתלבשת על נפשו של העשיה קליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב.


ודע כי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ על מנת לחזור במהרה, והניח אשתו ובני ביתו בארץ ישראל - זה לא תתפשט ממנו נפשו אשר מעולם היצירה. אמנם מתלבשת עליו נפש אחרת מעולם העשיה. ולכן חייב לשמור הרגלים והמועדים בחוצה לארץ כמו בזמן שהיה בארץ ישראל הואיל וכוונתו לחזור ויש לו נפש דארץ ישראל. 

וכל זה לטובתו - שאם לא כן היו מתלבשות הקליפות על נפש דיצירה תכף בעת צאתו מארץ ישראל והיתה מקבלת טומאה. ולכן האל יתברך מרחם ומטיב ומלביש נפש דעשיה על נפש דיצירה קודם שמתלבשות הקליפות כדי שלא יטמאוה הקליפות, והקליפות תתלבשנה כפי המקום הנזכר.

וכן העולה מחוצה לארץ לארץ ישראל על מנת לחזור לחוצה לארץ - כשמגיע בארץ ישראל לסולם(?) מצד חוץ מתפשטות מעליו כל הקליפות ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו מעולם העשיה, אבל לא יתנו לו נפש מעולם היצירה כי אין כונתו לדור בארץ. ולכן חייב לעשות כל המועדים ורגלים כמו בהיות בחוצה לארץ.

 
'''{{קו תחתי|מהרב חיי' ויטאל זלה&quot;ה}}'''{{ש}}
כל מי שנולד בארץ ישראל יש בו נר&quot;ן ממטטרו&quot;ן. וכשיצא חוצה לארץ נותנים לו לבוש מסנדלפו&quot;ן, והקליפות מסבבות אותו כמו אגוז שהקליפה חיצונית שהוא הירוק דומה ל'''רהב''', והקליפה הקשה דומה לסמא&quot;ל, והעץ שבתוך המאכל דומה לתמורות, והקליפה הדקה הדבוקה במאכל היא טהורה מסנדלפו&quot;ן. וזהו הלבוש שאמרנו שמתלבש בו כשיוצא חוץ לארץ.{{ש}}
אבל הקליפות אינם מטמאות נפש דסנדלפו&quot;ן במגע(?) אלא מגע ככלי חרס. ואם חזר לארץ ישראל סר מעליו. ולזה רמז דוד המלך ע&quot;ה שלשה פעמים {{צ|סבבוני ובשם יהוה אקרא כי אמילם}}. חוץ מן הקליפה הדקה שעל המאכל.

והנולד בחוץ לארץ נותנים לו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן ואם יבא לדור לארץ ישראל נותנים לו גם כן נר&quot;ן מצד מטטרו&quot;ן, ולא סר ממנו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן שהיא כמו לבוש לנר&quot;ן דמטטרו&quot;ן. כי באותו הלילה שבא שמה בארץ ישראל כשהוא ישן במטתו לוקחים הנר&quot;ן שהביא מחוצה לארץ וטובלין אותה בנהר דינור, וכשחוזרין לו הנשמה נותנים לו נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן מלובשים בתוך נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן.

ויש לעיין למה יהיה תוספת לזה שבא לדור יותר מהנולד בארץ ישראל?{{ש}}
הטעם הוא כי מי גרם לזה שבא לארץ ישראל? בודאי נפש דסנדלפו&quot;ן! ולכן יגמלו טוב עמה שתשאר שם גם היא מחוברת כמו החלוק על הגוף. ויש לה כח אחר כך לעלות בסוד נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן.{{ש}}
עכ&quot;ל. 


ונלע&quot;ד שזוהי כונת רז&quot;ל במסכת כתובות על פסוק {{צ|ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וכו' - אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן}}. כי הדר בארץ ישראל - נר&quot;ן שלו הוא מיצירה כנזכר, והוא בחינה שנייה. אבל הדר בחוץ לארץ - נר&quot;ן שלו מעשיה והיא מדרגה ראשונה, ולכן חד מארץ ישראל שקול כתרי מינן כי הוא בבחינה שנית כנזכר. 

{{צ|אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו}} - מפני שנשאר עמו נר&quot;ן דעשייה וגם כן נותנים לו נר&quot;ן דיצירה, ואז הוא נר&quot;ן דעשייה שנעשה בחינת יצירה - אם כן יש לו נר&quot;ן כפול, ולכן הוא שקול כתרי מנייהו. כמ&quot;ש התם {{צ|דהא ר' ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן. כי סליק להתם קרי לן &quot;בבלאי טפשאי&quot;!}}.


ונחזור. כי מי שנולד בחוץ לארץ ובא בארץ לדור בה  דירת קבע - אזי כשמגיע סמוך לסולם  (כמ&quot;ש למטה) - מתפשטין מ*** כל קליפות הנזכ&quot;ל, ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו שהיתה מעולם היצירה ונכנסת אותה הנפש דיצירה בתוך נפש דעשיה שהיתה לו מקודם כמו חרבא בנרתיקא. ואם אחר כך יוצא לדירת קבע לחוצה לארץ - אזי נשאר נפש החדשה של יצירה בארץ ואינה יוצאת עמו אלא הנפש הישנה דעשייה שהיתה לו מקודם, ומתלבשת בקליפות על דרך הנז&quot;ל כפי שינוי המקומות.


===ענין הסולם===
'''ועתה נבאר ענין הסולם'''.

דע כי סולם זה הוא אוריי(?) והוא מקיף כל ארץ ישראל שלא תתפשט הקליפ' בארץ ישראל כנז&quot;ל. ורוחב הסולם ד' אמות, וקומתו ת&quot;ק שנה. וסולם זה הוא מדרגות מדרגות מן הארץ עד הרקיע. ויש מדרגות מצד פנים ומצד חוץ. והיוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ - כל זמן שלא יצא שיעור ד' אמות לא נקרא שיצא חוצה לארץ - שעדיין הוא בתוך הסולם. וכן העולה לארץ ישראל מחוצה לארץ - כל זמן שלא נכנס ד' אמות בארץ ישראל אינו נקרא שנכנס בארץ.

וזהו סוד פסוק {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - '''אדמתו''' אותיות '''ד' אמות'''. מתכפרים כל עונותיו. אמנם צורת תחיה(?) ארץ ישראל אינו לא ארוך ולא עגול ולא מרובע אלא כצורת אדם מושכב ארצה פרקדן. ראשו ברוח מזרח ושתי זרועתיו פשוטות - אחד לדרום ואחד לצפון. ושתי ירכותיו פתוחות. בוהן רגלו האחד להור ההר שהוא קרן צפונית מערבית, ובוהן רגלו האחר לנחל מצרים שהוא קרן דרומית מערבית. ובין שני רגליו נכנס הים הגדול שהים הוא מערבה של ארץ ישראל.

ולכן נמצא  הארץ ישראל כולה רצועות גדולות וקטנות. והסולם הנזכר מסבב כל הרצועות. ויש לו מדרגות משני צדדיו - כלפי פנים מצד ארץ ישראל, וכלפי חוץ מצד חוץ לארץ. 

ודע שכל הדר בחוצה לארץ נמצאים סביבותיו {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מלאכים כדכתיב {{צ|יפול מצדך אלף ורבבה מימינך}}. ועולים במדרגות הסולם מצד חוץ כלפי חוצה לארץ והולכים למקומם. וכשנכנס ד' אמות בארץ ברחבו של סולם - מיד יורדים דרך מדרגות הסולם מכלפי פנים {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כחשבון ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שבתורה, ומתלוים עמו עשרים אלף מצדו אחד, וב' אלפים מצדו השנית. ורמז לזה {{צ|'''רכב''' אלהים רבותים אלפי '''שנאן'''}}. 

וכל הדר בארץ ישראל נמצאים עמו {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כנזכר. ומי שהורע מזלו לצאת לחוצה לארץ - כשמתקרב אצל הסולם הנזכר מחוץ לד' אמות הסולם מיד מסתלקין מעליו ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף הנזכרים ועולים דרך מדרגות הסולם כלפי פנים. וחוזרים למקומם ויורדים {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מבחוץ לסולם, ומתלוים עמו לחוצה לארץ. וזה יהיו בו כל התנאים כמו הנפש דעשיה ונפש דיצירה שהיא מארץ ישראל כנז&quot;ל. והבן. 

'''עכ&quot;ל הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===מעלות התפלות בארץ ישראל===
'''מעלות התפלות בארץ ישראל''' - נבאר כי היחוד העליון נעשה על ידי תפלות ישראל בארץ ישראל. 

והענין כבר ידעת כי האדם בתפלתו מוצב(?) להבות אש, ואותם ההבלי'(?) מתהווה רוחניות. ובסוד הכוונה מאירים יותר ויותר. ואותם המציאות היא סוסד תיקון המתהוה(?) ומתתקן באויר העולם, ואינו מסתלק מאויר העולם עד גמר התפלה עד {{צ|עלינו לשבח}}. ותיקון זה מתקשט באויר בסדר נאות ומקושט. ואחר כך כולו יחד מצוייר ומתוקן עולה באויר העולם מרקיע אל מרקיע עד פתח היכל לבנת הספיר ונכנס. כנזכר בזוהר פרשת פקודי שעומד הכל שם ברקיע אחד הנזכר שם עד גמור כל קהלות ישראל כל תפלתם. ואז ברקיע ההוא מתקבצות כל תפלות ישראל יחד ותתקשרנ' כולם ותעלנה(?) כנזכר שם בזוהר.

אמנם יש לדקדק העיכוב הזה שתתעכבנ' עד קבוץ תפלות כל ישראל דווקא בהיות ישראל על אדמתן שאין מקדים זריחה בארץ ישראל עיר אל עיר פחות מחצי שעה מפני שארץ ישראל מעט הכמות {{גמט דגש|ת'}} פרסה. ולכן אפשר להמתין. אמנם עתה שישראל נפוצות בארבע פינות העולם - אם נאמר שתתעכבנה - נמצאו תפלות מעוכבות הרבה זמן בעתו'  קדימת זריחת המקום המזרחי על המערבי, והוא כשיעור י&quot;ב שעות. ונמצא עירבוב תפלות. כי בעת הזריחה במערב אז היא השקיעה במזרח, ואז יש להם תפלת ערבית!{{ש}}
ואם כן - איך יהיה ענין זה?

ואם נאמר שלא ימתינו - נמצא היחוד העליון נעשה כמה פעמים! כי קהילה זו תייחד עתה, וזו אחר שעה, וזו אחר שעה - ולעולם מייחדים והולכים!?

ועל דרך זה יקשה כי המשמרות העליונות הן קבועות לערב ולבקר - אם כן היאך יהיה עניינ' שפעמים הרבה לאלו לילה ולאלו יום?!

ועל דרך זה יקשה על מנוחת שבת - שאלו שובתים ואלו עושים מלאכה - והיאך יהיה ענין זה?!

והנה בספר &quot;סוד עולה&quot; הקשה ענין זה ותירץ בשם רבנים גדולים מה שתירץ, עיין שם. אמנם האלהי '''מוהר&quot;ר משה קורדובירו זלה&quot;ה''' כתב וזה לשונו:{{ש}}
ואני אומר לענין זה כי כל זה נכנס תחת מה שפירשו רז&quot;ל ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עכו&quot;ם בטהרה. והם כיוצא בזה. כי אין ענין ה**** עליונה מתנהגת לא בזריחת המזרח ולא במערב, לא בצפון ולא בדרום - אלא על נקודת ארץ ישראל שהיא מבחר הישוב ופחת היכל לבנת הספיר היא מכוונת כנגדה. וזריחת ארץ ישראל היא בקר למשמרת הבקר, וערבית ארץ ישראל היא לילה לשליטת ממשלת הלילה. ועל דרך זה מתנהגות המשמרות ומספר הימים - לא יותירו ולא יעדיפו ממה שמהוה השמש הגשמי והירח הגשמי. ואין לנו לחו' להראו' הירח בחוץ לארץ או שלא ירא' - כי העיקר הוא בארץ ישראל ושם בית דין קבועים ומקדשים חדשים חגים וזמנים. והקב&quot;ה מסכים עמהם ומקדשם. ובחוץ לארץ - אין קבועים. ואם קבעו - לא קדשו; שאין בהם ממש. 

ויום שבת בארץ ישראל הוא עיקר הכל מפני שמנוחת שבת תלויה במה שמתפשטת קדושת שבת דרך פתח ההיכל הזה למטה והוא בארץ ישראל הנז&quot;ל.  וממש עשה הקב&quot;ה בחכמתו תנועת הגלגל ובחר המקום המכוון כנגד מעלה - לא יחסר ולא יעדיף, והיא נקודת ארץ ישראל. ואין התפלות מתעכבות אלו לאלו אלא בארץ ישראל דווקא ולא בשום מקום זולתי - מפני שארץ ישראל חשובה לענין הייחוד והייחוד אינה עתים הרבה אלא עת אחד ושעה אחת. והיינו ב*** עם ה' אשר בארץ ישראל לכלות תיקוני תפלתם. 

אמנם יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת אל כל בחינות השרים שישראל שם שרוים תחתם - שנצוצי שכינה מתפשט אליהם בסוד גלות שכינה. והתשפטות היחוד הזה יהיה על ידי תפלתן של ישראל השכנים שם - שהם אינם מייחדים עתות הייחוד, אלא עת המעותדת לגבול השר שהם משועבדים תחת ידו. והיינו {{צ|עובדי עכו&quot;ם בטהרה}} - שאינם מייחדים יחוד הזמן העליון אלא יחוד זמן השרים החיצונים. אמנם הוא בקדושת השכינה המתלבשת בשר ההוא. 

ועל דרך זה הוא קדושת שבת - כי יקדיש להם מנוחה מה מצד ניצוץ שכינה המתלבש שם או תתאחר עם היות שאין שבת זה אמתי אלא נקודה האמצעית שבה השביתה האמתית - עם כל זה תתייחס מנוחה מצד הניצוץ המתפשט או תתאחר(?) מנוחתם. 

ועל דרך זה הוא ימים טובים שיתאחרו ויקדמו לפי הזריחה בשר או העריבה. אמנם מספר עשו שני ימים טובים, ונקראים {{צ|יום טוב שני של גליות}} ודאי בסוד הגלות וניצוץ שכינה המתפשט  בו *** יום שני. ולא עשה כן ליום שבת ששביתת שבת מוסכמ' בחיצוני ואינם מסתפקים בה מפני שאפילו גיהנם שובת והשרים שובתים באיחוד ובקדימה לפי זריחת חמה קרובים או רחוקים. 

אמנם ימים טובים אינם מודים והם מסתפקים בקדושתו. ולכך צריך לבוש יום ליום - והם שני ימים טובים; הראשון מדאורייתא מתלבש ביום מדרבנן כהתלבש אור קדוש באור הגולה. 

'''עכ&quot;ל הר' משה קודובירו זלה&quot;ה'''

===מעלות פירות ארץ ישראל===
'''מעלות פירות ארץ ישראל'''

הנה יש להקשות למה בארץ ישראל הקדושה גרע ממנו המן הרוחני?

וי&quot;ל שהטעם לזה הוא שהמדבר - כל הדברים הגשמים שבו - הם חיצונים וטמאים, גדלים בארץ העמים שהיא ממשלת השרים. ולכך אין פרותיה כלי לקבל הרוחניות הקדוש, שאין גוף  טמא נעשה כלי לרוחניות הקדוש. ואם היתה הקדושה ההיא בפרותיה ומזונותיה היה נתן(?)  על ידי השרים.  וזה אינו בענין המן שהוא מן השמים שאין חלק לשרים בו כלל.

אמנם ארץ ישראל - פרותיה הם על ידי הקדושה, ואותו הרוחניות הראוי להיות שורה במן מתלבש בפירות הקדושים ההם. ולכך לא ירד המן בארץ ישראל. ולכן הברכה אחרונה דשבעת המינים מסיימת {{צ|כל פרותיה}} ולא {{צ|על הפירות}} להורות כי קדושת הארץ שורה בפרותיה הגדילים בה דווקא ולא בפירות חוץ לארץ.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואוהבי '''הר' משה זכות נר&quot;ו''' אומר כי הטעם הוא להיות שכל כונת הבריאה היתה לברר ניצוצי האור שבתוך {{קיצור|דצח&quot;מ|דומם צומח חי מדבר}} מסוד ה{{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין דאשתארו מימי קדם. ולכן אפילו בגן עדן לא ירד המן לאדם הראשון אלא נצטוה במצות עשה לאכול מכל הפירות כמ&quot;ש רבינו בחיי. אבל במדבר - אם יצמחו שם פירות - יהיה דרך נס ואינם מעיקר התחתונים כדי שיהיו בהם ניצוצות. וגם כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה '''כתב הר' חיים ויטאל ז&quot;ל''' שיש שלשים מיני פירות האילן בארץ ישראל ומכל מין ומין יש הרבה מינים, כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|ושבעים תמרים}} - שבעים מיני תמרים. וכן בכל המינים. והנה בעולם הבריאה הם עשר מיני פירות כנגד י' ספירות שלה. ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובות לאצילות - אין להם קליפה, לא בפנים ולא בחוץ. ונאכלים כמות שהן. ואלו הן:
* ענבים,
* ותאנים,
* תפוחים,
* אתרוגים,
* לימונס,
* אגסים,
* חבושים,
* תותים,
* סורא&quot;באש,
* חרובין


ועשרה מיני פירות הם בעולם היצירה והם סוד י' ספירות דיצירה שהם בינונים - בין עולם הבריאה ובין עולם העשיה. שאינם קרובים לטומאה כמו עולם העשיה ולא רחוקים כמו עולם הבריאה. לכן גרעיני הזרע בתוך הפרי אינו נאכל לפי שאינו רך כגרעינין שבתוך הפירות דבריאה. ואלו הם:
* זיתים,
* תמרים,
* גודגניות,
* סופאי&quot;יעש(?),
* פרי&quot;שקוש,
* סי&quot;רוילאש,
* משמישים,
* גינ&quot;דאש,
* אקאאנ&quot;יש,
* ניישפול&quot;אש.

ועוד עשרה מיני פירות יש בעולם העשיה כנגד עשרה ספירותיה, ולזה נאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ שקליפת הפרי הוא מחיצה בינו ובין עולם התמורות הקרוב לו כדי שלא יקבל טומאה. וזהו סוד היצר הרע והקליפה הדבוקה בנפש. ואלו הן:
* רמונים,
* אגוזים,
* שקדים,
* ערמונים,
* לוזי&quot;ם הנקר' אלבי&quot;יינאש בלעז,
* אלוב&quot;יס(?) הנקרא אלביוטאש בלעז,
* פרישים,
* פיניונ&quot;יש,
* פיסטוקא&quot;ש,
* מאוז&quot;יש(?).

ומנין שמותם ומספרם קבלתי אבל סדורם על סדר העשר ספירות לא קבלתי עד יערה עלינו רוח ממרום.


והנה העשר מיני פירות דבריאה נתברר מהם כל הפיסול' ונשארו כולם טוב. ואילן סרק הוא להפך - שהוא הכל רע - שהכל הוא קליפה. וכנגד עשרה מיני פירות דיצירה שהמוח מלבר וקליפה מבפנים (שהוא הגרעין שבתוכם), והוא כנגד זה בקליפה כשניצוץ הקדושה שנפל הוא גדול ולא יכלה הקליפה לסבול כל אותו האור בקרבה - נכנסה הקליפה בתוך הקדושה ונעשית הקדושה מקיף אליה. 

וכנגד עשרה מיני פירות דעשיה שהמוח הוא מלגאו והקליפה חופפת עליו מבחוץ - כנגדם בקליפה שלקחה ניצוץ הקדושה בתוכה להיות אליה, והיא חופפת עליו מבחוץ כקליפה אל המוח. 

וכנגד אלו השלשים מיני פירות יש שלשים אחרים מסטרא דשמאלא שצומחין בעצי היער מאליהן. ורובן אין בהם אוכל אלא כולן קליפה ואין מברכין עליהם &quot;בורא פרי העץ&quot;. ומי שמדקדק במעשיו לא יאכל מהם הואיל ורומזים לסטרא דשמאלא. 

אבל נלע&quot;ד שזה כתב הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה קודם שלמד אצל הרב זלה&quot;ה. כי הרב זלה&quot;ה כתב להפך ממנו. וזה לשונו:{{ש}}
פשתי(?) ד*רא(?) כתבו הפוסקים שכיון שלא נזרעו בידי אדם שיברך עליהם &quot;שהכל&quot;. ומורי זלה&quot;ה לא היה חושש והיה מברך הברכה הראויה לעץ או לאדמה - אפילו אם היו מדבריות. לפעמים היה מצוה שיביאו לו ד***רים שבני אדם אוכלים אותם כדי לקיים מצוה לאכול ממה שאמר הקב&quot;ה לאדם הראשון כשקלל האדמה בעבורו {{צ|וקוץ ודרדר תמציח לך ואכלת את עשה השדה}}, עכ&quot;ל.  


והנה פירות האדמה הראויים לאכילה נבראו {{גמט דגש|נ&quot;ה}} כחושבן {{גמט דגש|האדמה}}. והשאר אינם ראויים לאכילה. ולהיות פירות האדמה שהם שפלים - רוצה לומר שאינם מתגאים - לזה הם מוציאים פירותיהם וגדילים על כל המים. 

והענין - דע שכל מה שברא הקב&quot;ה - זכר ונקבה בראם, כדי שיפרו וירבו. ואפילו המים יש בהם זכר ונקבה כשנבראו וברא רקיע להבדיל בין מים זכרים לנקבות. ודע כי כל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים אלא אפילו על ידי מים נקבות מוציאין  פירותיהם. והטעם כנזכר חוץ מן החטה מן הטעם שיתבאר.{{ש}}
אמנם כל פירות האילן שהם בעלי גאוה - אינם מוציאין פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג. והטעם לפי שהוא המובחר שבמיני פירות שנאכל כולו ועם כל זה אינה מתגאה כשאר אילנות - לזה גדל על כל מים, בין זכרים בין נקבות.

אמנם החטה - להיות שהאל יתברך נתן לה סגולת המזון והיא חשובה יותר מפירות - לזה היא במעלת פירות האילן ואין מוציאין פירותיה אלא על ידי מים זכרים לבד. ולכן תמצא שדה שיהיו בה ריבוי גשמים ואינה מוציאה ריבוי תבואה, ויש שנה שיהיה מיעוט גשמים ומוציאה תבואה הרבה. מפני שהדבר תלוי במים זכרים.

ואל יקשה בעיניך שארץ מצרים מוציאה החטה על ידי מים נקבות כמו הירקות - שאין הענין כן, אלא כמו שאמרו רז&quot;ל שבכל שנה ושנה בימי תקופת תמוז הקב&quot;ה מטיל טפה אחת כמו כדור ממים זכרים לתוך הנילוס ואותה הטיפה היא כמו שאור שבעיסה ונעשים כל מי נילוס מים זכרים ואינה צריכה למי גשמים. וזאת הטיפה אינה נמנעת מלבוא בכל שנה ושנה לפי שנתנה למצרים בשביל תפלת אברהם.

והענין נרמז בפסוק {{צ|וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו' ויתן אל הגר שם על שכמה וגו'}}. והענין ששר של ישמעאל הוא '''רהב''', שרה של מצרים. ולפי שבמצרים היא שניה לארץ ישראל.{{ש}}
( {{קטן|ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר לי כי {{גמט דגש|הגר}} בגימטריא {{גמט דגש|רהב}} עם הכולל. והטעם שמצרים מיעוטה ממים זכרים הוא כי סודה מן העורף מסיגי עלמא דאתכסייא דרובה ככולה ממיין נוקבין. אבל ארץ ישראל היא במקום האורות המגולים ולכן רובה מים זכרים. והבן עכ&quot;ל}} ){{ש}}
וכמו שארץ ישראל היא בתכלית הטהרה והקדושה - ולזה היא ניזונת ממים זכרים דווקא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|למטר השמים תשתה מים וגו'}}. וכדי להבין זה הפסוק על שורשו צריך לפתוח מעינות החכמה ומקורות הבינה והשכל והדעת כדי שתבין אמרי נועם.

ודע שיש כמה בחינות של {{גמט דגש|גשמים}} וכמה בחינות {{גמט דגש|מטר}} - כנודע בכוונת ברכת הנהנין כי יסוד חכמה עליונה נקראת 'שביל' ויש בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}. והנה {{גמט דגש|שביל}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. וזהו {{צ|גשמי ברכה}} של היסוד הזה. ונקראים 'מים דכורין'.  ואם תחבר {{גמט דגש|פלא}} עם {{גמט דגש|שביל}} ושני כוללים - יהיה גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהוא במספר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. ומילויים {{גמט דגש|ק&quot;מ קכ&quot;ב ק&quot;ל}} - גימטריא עם הכולל {{גמט דגש|גשמים}}.

וזהו סוד {{צ|אשר {{גמט דגש|תנה}} הודך על {{גמט דגש|השמים}}}} - ר&quot;ל כי {{גמט דגש|תנה}} הם השלשה '''אהי&quot;ה''' עם מלויהם, אבל {{גמט דגש|השמים}} הם השלשה מילויים בלבד עם ג' כוללים. וזהו שאמר {{צ|על '''השמים'''}} - כי יותר חשוב הוא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} מן {{גמט דגש|השמים}}. ונשאר שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהם {{מכפלת גימטריא|ג'||אהי&quot;ה}}. ואם תחליף אותיות '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - הוא {{גמט דגש|גני}} בסוד {{צ|באתי לגני}}, והוא גימטריא שלשה '''אהי&quot;ה''' פשוטים.

וזהו שאמר אליהוא {{צ|כי לשלג יאמר הוה ארץ ו'''גשם מטר'''}} {{ממ|איוב|לז|ו}} כמו שנפרש אחר כך בעזה&quot;י. 


ובבינה יש {{גמט דגש|גשם}} באופן אחר.{{ש}}
כי '''אהי&quot;ה''' דהה&quot;ין שהוא ביסוד דבינה הוא {{גמט דגש|רל&quot;ב}} בציורו.{{ש}}
* כי ה{{גמט דגש|ד'}} ההי&quot;ן שיש בשם זה יש בהם ג' ציורים - {{גמט דגש|ד&quot;ו ד&quot;י וו&quot;ו}}. וכאשר תחבר כל הארבעה ההי&quot;ן - כל אחד בשלשה ציורים - יעלו גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;ח}}.
* ואות {{גמט דגש|יו&quot;ד}} הוא עשרים. ואם תחלק ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין - יהיה בגימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ב}}{{הערה|לא ברור לי למה השני וו&quot;ין הם '''בנוסף''' אל האות '''ד''' של '''יו&quot;ד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. הרי {{גמט דגש|קס&quot;ח}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ר'}}. 
* ואחר כך תצייר אות '''א''' בציור '''יוד''', ותחלק גם ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין ויהיה {{גמט דגש|ל&quot;ב}}. עם ה{{גמט דגש|ר'}} - הרי {{גמט דגש|רל&quot;ב}}.

נשארים עתה ב' אותיות {{גמט דגש|ל&quot;ף}} דמילוי '''אל&quot;ף'''. עם '''א'''' עצמה - הרי {{גמט דגש|פל&quot;א}} - הוא סוד בחינת השביל דקיק הנקרא 'פלא'  דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא. כנודע שהוא הוראת היות חיבור חכמה ובינה תדיר דלא פסיק. ולכן רומז השביל העליון הנזכר 'פלא' שהוא יסוד דחכמה ביסוד דבינה. וגם השלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר שהם ביסוד דבינה נקשרים(?) עם ה{{גמט דגש|שביל}} העליון - עם החכמה כנזכר.

והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פל&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. והם {{צ|גבורות '''גשמים'''}} שהם ביסוד דבינה, ונקראים 'מים נקבות'. ועוד יש בעטרת היסוד דבינה שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, שהשלשה מילוים גימטריא {{גמט דגש|גשמים}} כנזכר לעיל.

והנה נודע כי כמו שיש {{להשלים}}


-----------</text>
      <sha1>ldzxhzqr0tssgxqghnuuoilssbcjdbr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080238</id>
      <parentid>3080236</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T18:58:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* יניקת שבעים שרים מארץ ישראל */</comment>
      <origin>3080238</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="184310" sha1="tm53wqaitstulvms0zppqxqpyayzxhu" xml:space="preserve">
__TOC__

===סגולת ומעלת ארץ ישראל===
'''סגולת ומעלת ארץ ישראל'''

שמעו  דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד  אמנה.  ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר  ואודיע קושט אמרי אמת  מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא,  כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר&quot;ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר&quot;י דבי עלאי''' זלה&quot;ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה&quot;ה. {{ש}}
עלימו תטוף מלתי.  ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע&quot;ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם'  דברי האר&quot;י זלה&quot;ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. 


הלא כה דברו על  מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז&quot;ל: {{ש}}
{{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו&quot;ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו&quot;ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. 
       
פירש גם האר&quot;י זלה&quot;ה  כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. 

וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח&quot;כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ&quot;י שאמר בפרשת ויקהל דף ר&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. 

והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב  שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ&quot;ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז&quot;ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל.


'''והרב חיים ויטאל ז&quot;ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}}
דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו&quot;ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים לקבל ע&quot;א סנהדרין. וכל הני פתחים ע&quot;א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח&quot;ו. 

ויש סביב ע&quot;א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז&quot;ל  על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב&quot;ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. 

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו&quot;ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו&quot;ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} -  ר&quot;ת '''צבי'''. ר&quot;ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא  'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו&quot;ן מגדו&quot;ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי&quot;ק}}.  וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt;

ומ{{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. 

וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח&quot;ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. 

נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. 

ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע&quot;י אותו הריח העולה משם כנזכר. 
אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. 

אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח&quot;כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים.


ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}}
לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. 

וא&quot;ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה?

התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב&quot;ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר.  


וכוונת פרוכתא דא נלע&quot;ד  חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. 

וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}}


'''והרב  המקובל האלהי מוהר&quot;ר משה קורדוירו זל&quot;ה''' כתב  זה לשונו: {{ש}}
{{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ  יקראו פתח אחד. 

ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש,  כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל&quot;א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז&quot;ל),  מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. 

וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. 

והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה.


והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח&quot;ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע&quot;ג דדחה לון לבר - עכ&quot;ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי&quot;ת.  וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ&quot;ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן  דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן &quot;דמפיק לבר&quot;, וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. וקב&quot;ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע&quot;י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל.

מה עשה הקב&quot;ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. 

והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ  הם שואבים דרך ד' קליפות. 

והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ  שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב&quot;י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח&quot;ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל.


ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי&quot;ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}}
וי&quot;ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב&quot;ה בזכות המילה כנזכר בזהר.  אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ&quot;ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר.


ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו  הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע&quot;ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}}  (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין'  הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. 

כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. 
* האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. 
* שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ  מתקדש. 

ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז&quot;ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}}  שהוא היסוד וייחוד. 

וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. 

ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח&quot;ש שר&quot;פ ועקר&quot;ב וצמאו&quot;ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו.


וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים  על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. 

וז&quot;ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר&quot;ת '''הצב&quot;י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד  למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. 

והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק&quot;ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק&quot;ב''' ישן ו'''ק&quot;ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד&quot;קדושה ו&quot;ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר&quot;י זלה&quot;ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ&quot;ל מנרת) זהב טהור וגו'. 


וא&quot;ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}}
וי&quot;ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ&quot;ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. 

והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא!


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;זהו סוד שאמרו ז&quot;ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק&quot;מ ע&quot;א וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|א&quot;ר יוחנן &quot;טוב פת חרבה&quot; {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה&quot;ב. &quot;מבית מלא זבחי ריב&quot; - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. 

הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא,  כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ  בתוך אויר הטמא. וז&quot;ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה&quot;ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז&quot;ל. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב&quot;י'''  למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 


ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע  עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה.  כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט.


ולכן עיקר כוונת הרשב&quot;י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת&quot;ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע&quot;ד שיש להוסיף כאן מלת &quot;כן&quot;. &quot;וכמו כן וכולי&quot;. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב&quot;ה ושכינתיה ע&quot;י היסוד שהוא סוד  {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. 

וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא  {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. 

ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ&quot;ש בס' התיקונים דף ע&quot;ג ע&quot;ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}:
: מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי  בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא -  כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}}  {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. 
: ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} 
ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. 

וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . 


כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך:

===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל===
ועתה  נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. 

דע כי הנה '''לילי&quot;ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי&quot;ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא&quot;ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי&quot;ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. 

וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. 

והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. 
* ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה על {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. 
* ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו. 
* ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. 

וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב&quot;ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ&quot;ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. 

והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. 

והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע&quot;י כישוף וע&quot;ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}}
ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב&quot;ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב&quot;י בזוהר פ' תרומה  ע&quot;ש.


ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'.  וענין זה תלוי בקדושת הארץ. 

והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}}  שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז&quot;ל,  ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. 


אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח&quot;ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}.

והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ&quot;ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד&quot;ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. 

ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה -  היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. 

ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח&quot;ו  כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}}
ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}}
ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}}
ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח&quot;כ סתם הקב&quot;ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה.


והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח&quot;כ סובב ארץ ישראל. ואח&quot;כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{הערה|כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים &quot;משכן ע' שרים&quot;}}. 

ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז&quot;ל  {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. 

וזה יובן ממה שמביא  הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש&quot;ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ&quot;ל. 

והנה עתה בגלות אעפ&quot;י שנסתלק הקב&quot;ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ&quot;מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר &quot;יהוה אלהיך&quot; בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} 
הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי.
 

ועתה  ישפוט המעיין בשכלו - כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות - {{צ|תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח&quot;ו כדפירש בזוהר.  עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} - בעמקי הקליפות. וכמה יצא לבם באומרם &quot;''איה תעלנה תפלותינו? איה יתקשר הבל פה תורתינו?''&quot;. עד שנתבשרו ואמר {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. ממש פתח הקב&quot;ה פתחי הרקיעים ואמר &quot;''דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו&quot;ל! ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם. ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על ארץ ישראל''&quot;. ואז בטחו ישראל בהקב&quot;ה והתנחמו מאבלותם.

האמנם דרך רדתה היא - כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ - כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל. אמנם דרך פריצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. 

וא&quot;ת אם כן נתבלבלו כל המעלות ח&quot;ו!? {{ש}}
אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנזכר לעיל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר  לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל. כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות. כאמרו {{צ|למענכם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}}. ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו - שכינה עמו, כמ&quot;ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגומר}} {{ממ|דברים|ל|ד}} - משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד.

אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה -- כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר! באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום, אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום. תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל  תוך אותו השר שבחוץ לארץ ואל אותו הגבול. ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם. והיינו {{צ|נפתחו השמים}} - שהיו נגדיים לגולה. {{צ|ואראה מראות אלהים}} - היא השכינה שירדה שם, והיינו דרך ירידתה. 


וא&quot;ת אם כן לפי דברי אלה - ארץ ישראל וחוץ לארץ  בימי הגולה הם שוים!? ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח&quot;ו!?  כבר פירשו רז&quot;ל ואמרו {{ממ|כתובות|קיא|א}} {{צ|אינו דומה קולטתו בחיק אמו וגו'}}! 

ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל.{{ש}}
הענין  הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי, אלא כדפרישית בסוד 'פתח היכל לבנת הספיר' קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש. ובקדשי קדשים שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר&quot;ת {{צ|'''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון}} - הוא '''צב&quot;י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג&quot;כ{{הערה|היה נראה להגיה י&quot;ס דהיינו עשר ספירות - ויקיעורך}} מדריגות הקדושה בלי לבוש. ובארץ ישראל בלי לבוש. ואז ממש שוכנים באויר הטהור.

אמנם בחוץ לארץ  ח&quot;ו שתרד כך השכינה - שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}} - אם כן היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח&quot;ו להיות בניה עזובים שם באויר הטמא?! אי אפשר! אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל. והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ  עם ישראל לשמרם. 

והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} -  לא עצמותה ממש, אלא ניצוץ אורה. לפיכך {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}} - מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ  מתלבש בשר, כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל. שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: 

והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה, והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל. ואין בארץ ישראל 'רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת', אלא גבוליה {{צ|נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל}}. לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים. וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ - סובב ענן גדול ואש מתלקחת. וחוצה להם רוח סערה. שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל. וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} - ר&quot;ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. 
אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל, דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל. ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: 


והנה המת בארץ ישראל - קולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה. ואם רעה תתגרש. ואם טובה תתקבל. והרשעים צריכים להנער ממנה. אמנם בחוץ לארץ  הוא להפך - כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ, והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל (שהם ג' קליפות) ויכנסו בתוכם. וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב  שנאמר {{צ|והנה רוח...רעש...אש}} - ג' קליפות. ואח&quot;כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח, מפני שהיה בחו&quot;ל. וכן יחזקאל. אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד את הקול. 


והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. 
ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}}  את הקליפות, שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש - {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר&quot;ת '''צב&quot;י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב&quot;ה'. וזהו שכתוב {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. 

ואין יחוד כלל. כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות - כל הספירות הם בלתי שלימות. כי אין אור הא&quot;ס מתגלה בהם בתוספת האור יותר על כדי חיותם. כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה (שהם הכסא שלו) בייחודם. והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות. ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה, ואין בה אור כלל על ידי היחוד. אמנם נמשך אליה על ידי  תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפירש בזוהר  בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}. 

וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל, שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות. שאפילו שחרב מקדשנו - לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר, ואח&quot;כ תכף נסעה. ואלו הגוים יושבי הארץ - אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה, אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי.  כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות. ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה. 
 

והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה. כי ביום יסתם נוקבא דתהומא רבא, ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - ואז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו. והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}},  ויתפשטו החיצונים בעולם. וכל העולם טועמים טעם מיתה, והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה, אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח&quot;ו. 

והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות - הנה הקליפה הנקראת {{צ|אש מתלקחת}} יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים, והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם. והם מחלקים העולם לע' חלקים, ע' גבולי האומות, כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל באמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}}. והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה, והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג&quot;כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה.

והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה ({{קטן|שהיא שורש לשריהם כנודע}}) נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש ברשות לבד נפש הבהמית מזיווג סמא&quot;ל ובת זוגו שרי הקליפות. ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים, ונותנים ומשפיעים להם, והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה', דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל. ומהם פריצי ישראל. והכל מצדינו. שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצוניות נכנסת שם.


ונחזור למה שפירשנו ש{{גמט דגש|ע'}} שרים הם סביבות ירושלם. {{ש}}
ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. {{ש}}
והענין כי הנה הרקיעים  שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה, ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בגן עדן הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא 'העור' כנודע. ועל גבי העור הם הקליפין. וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה. 

וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} - כי מלכות דעשיה הנקרא {{צ|ירושלם}} - סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר. וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעות הקרקע הוא גן עדן הארץ, והוא חומר זך מאד וקדוש. וסביבותיו הוא הארץ הזאת -  חומרית מאד, ששם שליטת הקליפות. ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעכירות. כי  כמו שגן עדן הארץ הוא תכלית הגסות והעביות של העולמות וההיכלות העליונים דקדושה -- כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות. ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת.


והנה צריך לדקדק - היאך הם עשרה רקיעים - והלא רז&quot;ל  לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}}
והענין זה הוא כמו שבעה היכלות - שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד, והשנים אחרונות גם כן נחשבות כאחד. דהיינו '''כתר חכמה בינה''' - הוא היכל קדש קדשים, ואח&quot;כ הם חמשה היכלות שהם '''חסד גבורה תפארת נצח הוד''', ו'''יסוד והמלכות''' הוא {{צ|היכל לבנת הספיר}}. הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטיים וז' רקיעים בכללות. 

והנה הרקיע העשירי הוא קודש, והוא כתר של מלכות דעשיה.  והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא 'גלגל יומי'. ואין בו כוכבים כלל. והוא חכמה של מלכות דעשיה. 

וזהו סוד  {{ממ|תהילים|קד|כד}} {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} - בבינה. ר&quot;ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה, ואח&quot;כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל. והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות, שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י&quot;ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות  דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי {{צ|נוצצים הוא}} לשון 'ניצוצות', כי כשהקב&quot;ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו&quot;ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות. ומנורה אחת תלויה לפני הקב&quot;ה, וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות. ואח&quot;כ העודפים על הנרות - מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו - אז הולך מטטרו&quot;ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע&quot;ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' - הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}.{{ש}}
וזהו גם כן {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}}  שאמרו רז&quot;ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. 

כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא 'בינה דמלכות דעשיה'. {{ש}}
ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים 'כוכבים'. גם ניצוצות הגבורות שנקרא 'מזלות'. וכנודע בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה שיסוד דבינה נקרא {{צ|רקיע}} שבו חמה ולבנה ({{קטן|שהם זעיר ונוקביה}}) וכוכבים ומזלות כנזכר. והם י&quot;ב מזלות  '''טש&quot;ת סא&quot;ב מע&quot;ק גד&quot;ד'''. 

ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות, ונקראים {{צ|קדש הקדשים}}. {{ש}}
והשבעה רקיעים תחתיהם - שם ז' כוכבי לכת  '''שצ&quot;ם חנכ&quot;ל''', שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה '''חג&quot;ת נהי&quot;ם''', שבהם ז' כוכבי לכת ({{קטן|שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע}}). {{ש}}
והשנים תחתונים נחשבים גם כן לאחד. 

ובאלו הז' רקיעים הם נשמות {{גמט דגש|ע'}} אומות - {{גמט דגש|י'}} אומות תחת כל כוכב. והי&quot;ב מזלות משפיעים להם. ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו. 

ותחת גלגל הלבנה - אחרון שבכולם - יש רקיע חלק שאינו משמש כלום, ושם נשמות השדים ורוחין ולילין - איש כפי מצבו. וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא {{צ|תבל}}. ויש להם מדריגות בד' יסודות '''אש רוח מים עפר'''. כי יש מהם מאש ויש מרוח ונקראים {{צ|רוחין}}. ויש במים ובעפר ונקראים {{צ|שדים ומזיקים}}. ועל כל כת יש עליהם ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם, ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם - עד מקום הקדושה שבז' רקיעים; {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. 

וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח&quot;ו - הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע, וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות, ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים. ומשם - {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}.

===מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא===
'''מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא'''

דע כי כל חלק וחלק מהארץ נתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא. וזהו שכתוב {{צ|כי לבני לוט נתתי את ער ירושה}} {{ממ|דברים|ב|ט}}. ממש מתייחס לבני לוט הוא ער. וכן לעשו הר שעיר. וכן פירשו רז&quot;ל {{צ|הוא אדום וארצו אדומה}} - מורה שממש יחס הארץ לפי האומה השוכנת בה.

והטעם, כי השר השולט על האומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא. וכן הנשמות ההם הם מחלק הקליפה  שמתייחסת לאותו עפר החיצוני. בענין שהם שלשה יחסים: יחס האומה, ויחס הארץ, ויחס השר בנשמות ובהשגחה. 

וזהו סוד {{צ|לשמרך מ'''אשה''' '''זרה''' מנכריה}} - ראשי תיבות '''א''''ומה '''ש''''ר '''ה''''ארץ. שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה '''זרה''' כמו שנבאר לקמן.

וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל, ונשמתם ותורתם ואלהיהם. כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש, והעם היושב בה - עם קדוש, ונשמתם קדושה, ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש - שהוא השר של ישראל. 

ולא זה בלבד אלא כמו שארץ ישראל אין לה יחוס ברוב מצותיה עם שאר ארצות - כן אין לה יחס התורה עם שאר התורות והחוקים אשר לאומות העולם. ולזה אמר {{צ|ולא תעשו מכל התועבות האלה... כי את כל התועבות.. ולא תקיא אתכם כאשר קאה וגו'}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יח|כו|כח}}. הנה  שהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחס יחד, וכן יש לישראל יחס עִם הארץ בלי ספק בשביל יחס נשמתם. 

והראיה מיחזקאל {{ממ|יחזקאל|מז}} שחלק ארץ ישראל לי&quot;ב שבטים ויחס כל שבט ושבט בגבול אחד. ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר שם אצילות נשמת אותו השבט כדי שיהיה שופע עליו.  {{ש}}
וכן המצות הנעשות בארץ עולות ומקשטות כל גבול וגבול בסוד נשמת כל שבט ושבט, בענין ששלמות הנשמות בחלקם בארץ ושלמות הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה נגדייות אל מציאותה{{הערה|אולי יש להגיה &quot;אל מצוותיה&quot; וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

והענין כי גם נקודת ציון אשר היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע - היא מתייחסת אל השכינה בסוד י&quot;ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית. והיינו סוד {{צ|מדות הארץ}} הנזכרים בפסוקי יחזקאל, והמקדש בתוכו. וישראל חוסים תחת שולי כנפיה הנפרשות מלא רוחב הארץ.


וכן גם כן כמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו - כן גם כן השכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדיי אל גבולו. 

כנודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו כנגד מדת המלכות המקננת בעשיה שהיא כלולה מעשר. ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על שבעה ארצות של שבע עממין בלבד, שהם כנגד שבעה ספירות התחתונות. אמנם ארץ {{צ|קני וקניזי וקדמוני}} שהם כנגד שלשה ספירות העליונות - לא הבטיחם, לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונים. אבל אחר הגאולה האחרונה שיפעלו השלשה עליונות - אז יותן להם כל העשר. 


והנה נודע כי השבעה עממין הם רמוזים בזעיר ונוקביה דקליפות נוגה. כי זעיר הוא ששה קצוות ונוקביה היא שביעית להם. ולכן נראה לפי עניות דעתי כי הראשי תיבות של ז' עממין שהם '''כ'''נעני '''ח'''תי '''א'''מורי '''פ'''רזי '''ח'''וי '''י'''בוסי '''ג'''רגשי{{הערה|{{גמט דגש|כחאפחיג}}}} - גימטריא {{גמט דגש|סמאל}}, שהוא זעיר דקליפת נגה. ו{{גמט דגש|ארץ כנען}} גימטריה {{גמט דגש|לילית}}, מפני שהיא מקבלת מכל הששה קצוות דדכורא.{{ש}}
וגם {{גמט דגש|כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי}} עם כללות עשר עממין - גימטריא '''ארץ כנען''' באותיות '''נ&quot;ץ'''(?) דמנצפ&quot;ך{{הערה|לא הבנתי את התחשיב, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, להורות שהיא המלכות דקליפה והיא כללות מן העשר ספירות דקליפות נוגה. 

אבל המלכות דקדושה נקראת {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} כמו שאמר הפסוק {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני}} {{ממ|שמות|יג|ה}}.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מהחכם השלם '''מוהר&quot;ר זכות נר&quot;ו''' ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} גימטריה {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{צ|אמרתי לא אראה יה [יה]{{הערה|כאן הוספתי את המילה כפי הפסוק אצלנו, ובדפוס לא הופיע - ויקיעורך}} בארץ החיים}} {{ממ|ישעיהו|לח|יא}}. וכן '''י&quot;ה''' במילוי כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד  וי&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;ה ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה היא משם '''י&quot;ה''' בסוד {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. 

ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י''''. והנה {{גמט דגש|י', יו&quot;ד, יו&quot;ד ו&quot;ו דל&quot;ת}} - הרי {{גמט דגש|מלכות}}. וסוד הוא מ&quot;ש בספר הזהר {{צ|אבא יסד ברתא}}. ואז איהי {{צ|ארץ ישראל}} - ישראל סבא. וכוללת עשר דרגין לקבל י' עממין דאינון {{גמט דגש|כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;ם}} העולים {{גמט דגש|ישראל}} - דמתמן אתקדישת בעשר קדושות.


והיודע מדרגת חם בן נח - שעליה נאמר {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}} - ישמח ויבין כי נהפך ל{{גמט דגש|הוד}} והדר. פי' כי בהגלו' קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י&quot;ה}} על ארץ כנען   שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה - אז נתקדשה. 

וזהו סוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם '''אודה י&quot;ה'''}}.  ולכן דוד שהוא בסוד {{צ|איהי בהוד}} - חבר {{גמט דגש|ק&quot;נ}} הודאות - {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י&quot;ה}}. ובו חתם ספרו. 

ועל כל הנזכר בכאן דוק ולא תשכח שנקרא ארץ ישראל בשם {{צ|ארץ הכנעני}} רק בעת גאולת מצרים דאז איתמר {{צ|עזי וזמרת '''י&quot;ה'''}}. {{ש}}
עכ&quot;ל. ודברי פי חכם חן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ולכן גם כן כל הששה עממין אחרים כולם נקראים {{צ|ארץ כנען}} על שמה. וגם כמו שאמר האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד {{צ|פתורה...'''על''' הנהר}} - שהנקבה היא על הזכר. וזהו {{צ|יותרת '''על''' הכבד}} כנזכר בזוהר פרשת פנחס דף רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. וזהו דווקא בארץ בני עמין שהם בקליפות. אבל בקדושה כתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}, וגם {{צ|והיה יהוה למלך על כל הארץ}}. ולכן בקדושה נקרא '''ארץ ישראל''' שהיא טפלה לזכר.

ואז נקרא {{צ|ארעא רעוא}} - כי '''כנען''' ראשי תיבות {{צ|'''כ'''י '''נ'''רצה '''ע'''ונה}} עם נו&quot;ן של {{צ|עו'''נ'''ה}} {{ממ|ישעיהו|מ|ב}}. כי מה שהיה '''כנען''' נעשה 'ארעא דרעוא' בסוד {{צ|עונות כזכיות}}. 

וזהו סוד {{צ|שאו זמרה ותנו {{גמט דגש|תף}}}}. כי על ידי הזמר הוא {{צ|זמיר עריצים}}. וזהו {{צ|ותנו '''תף'''}} - שמכניע ה{{גמט דגש|לילי&quot;ת}} שגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ף}}. ואז {{צ|כנור נעים עם נבל}} - ר&quot;ל מה שהיה {{גמט דגש|ארץ כנען}} ביד {{גמט דגש|ת&quot;ף}} ו{{גמט דגש|מחול}} שהם שתים נשים זונות {{גמט דגש|לילית}} ו{{גמט דגש|מחלת}} - עתה נהפך ל'''נבל וכנור''' שהוא ביד הקדושה תחת '''הוי&quot;ה'''. {{ש}}
כי שם '''י&quot;ה''' רומז ל'''נבל''' - שהוא '''נ'''' שערי בינה, '''ל&quot;ב''' נתיבות חכמה. ושם '''ו&quot;ה''' רומז ל'''כנור''' שהוא '''כ&quot;ו נ&quot;ר''' - זעיר ונוקביה. וזה רמז כי ראשי תיבות {{צ|'''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל}} הוא '''כנען''', להורות שנכנע {{גמט דגש|ארץ כנען}} תחת '''הנבל והכנור''' שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות. 

וזה נעשה בזכות האבות כמ&quot;ש {{צ|וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען}} {{ממ|שמות|ו|ד}}. וזהו רמז {{גמט דגש|כנור נעים עם נבל}} גימטריה {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. שבזכותם יצא ארץ כנען מתוך החיצונים ונכנס תחת הקדושה, תחת שם '''הוי&quot;ה'''. וזהו שאמר {{ממ|תהלים|מח|ב}} {{צ|גדול יהוה ומהולל מאד}} - אימתי הוא גדול מאד? כשהוא {{צ|בעיר אלהינו הר קדשו}}. 

וזהו {{צ|ויהוה בהיכל קדשו}} {{ממ|חבקוק|ב|כ}} - ששם '''הויה''' אינו שלם אלא {{צ|בהיכלו}} - שהיא ארץ הקדושה בסוד {{צ|'''י'''שמחו '''ה'''שמים '''ו'''תגל '''ה'''ארץ}} - שמה(?) הוא שער השמים, ומתחבר '''י&quot;ה''' עם '''ו&quot;ה''' ביחד.


והנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה כי ארץ ישראל היו בה {{גמט דגש|י'}} עממין כנגד {{גמט דגש|י'}} מדות שבה. וישראל כבשו חלק השביעי לבד. כי כנגד עשר שבה בקדושה יש גם כן עשר בטומאה. והשבעה שהם תחתונים - יכלו ישראל לכבוש. אבל הקליפות שכנגד ג' עליונות שלה - לא יוכלו, שהם קליפות דקות גדולות יותר.
* והם '''הקני''' - והוא מה שכנגד הבינה שבה. וכן עולה {{גמט דגש|קנ&quot;י}} - {{גמט דגש|קס&quot;א}}{{הערה|שהוא מילוי אהי&quot;ה ביודין - ויקיעורך}}.
* ו{{גמט דגש|קניזי}} הוא מה שכנגד החכמה שבה. ונקרא '''זקן''' - זה שקנה חכמה. ובקליפה נקרא '''קניזי'''.
* '''{{גמט|הקדמוני}}''' הוא כנגד הכתר ונקרא {{צ|ארץ כנען}} משום שכנען היה מה(?) שכנגד מלכות שבה שהיא הכוללת בה כל העליונות. ולפי שרחל היא {{גמט דגש|חו&quot;ה}} שהיא מילוי שם מ&quot;ה{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד, א', א&quot;ו, א'}}}}, ו{{גמט דגש|י'}} מדות שבה עם  י' פעמים י&quot;ט. וכן עולה {{גמט דגש|כנען}} -  י' פעמים י&quot;ט. וזהו {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימין}}. ומה שכנגדה הוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימים}}. 


ונלע&quot;ד שאחר כך שאמר משה {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}}} שגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} - אז {{צ|'''י&quot;ה''' בארץ החיים}}.  וזהו שאמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה '''יה'''}} - שהוא השפע דחכמה ובינה במלכות. שהוא עשר מילוי ע&quot;ב - שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו}}, ועשר מילוי ס&quot;ג שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ל&quot;ז}} ({{קטן|בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע ויביאה אל האדם}}, ואז היא ראוי לחבור עם זעיר אנפין הנקרא 'ישראל'}}). ואזי היא נקרא {{גמט דגש|ארץ ישראל}} שגימטריה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו ל&quot;ז}} עם השני כוללים. 

וגם נודע כי שם '''י&quot;ה''' יש לו ג' מילויים שהם יו&quot;דין אל&quot;פין והה&quot;ין. {{ש}}
והנה {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} עולה {{גמט דגש|ש'}}.  וגם {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|ר'}}. ועוד {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;א}}  עולה {{גמט דגש|ק&quot;ך}}. והכל עולה כמנין {{גמט דגש|כתר}}.{{ש}}
ועוד שלשה מילויים {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}. סך הכל במספר {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} - להורות בעת שהיא מקבלת מחכמה ובינה הנקראים '''י&quot;ה''' כנזכר (וגם הם נקראים 'קדש קדשים') - אזי היא גם כן נקרא {{צ|ארץ הקדושה}} על שם ששוכנים בה קדש קדשים. 

וזה סוד שאמר יעקב (&lt;small&gt;שהוא זעיר אנפין&lt;/small&gt;) ללבן (&lt;small&gt;שהוא לובן העליון כנזכר בדרוש אדם קדמון&lt;/small&gt;) {{צ|הבה לי אשתי}} - רוצה לומר כי מלת {{צ|הבה}} הוא לשון הזמנה והכנה וחבור. והכוונה הוא שזעיר מבקש ממאציל עליון עתה בזמן חורבנה שיעשה תיקון לנוקביה כדי שעל ידה שנקרא {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} שגימטריא {{גמט דגש|אשתי}} שהוא במספר '''י&quot;ה''' כנזכר לעיל. 

ואז יזכה גם הוא לשם '''י&quot;ה'''. וזהו שאמר {{צ|ואבואה '''אליה'''}}. והוא אותיות {{צ|'''אל יה'''}}.  הכוונה הוא שבזמן הגאולה שתבנה ארץ הקדושה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו שהוא תיקון מלכות דאצילות - אזי גם הזעיר יהיה לו מוחין הנקראים '''י&quot;ה''' בשלימות, ולא יסתלקו ממנו עוד לעולם. ואז ישתמשו שניהם בכתר אחד בסוד {{צ|והיה אור הלבנה כאור החמה}}. ויעלו ***{{הערה|לא ברור. ואולי זו&quot;ן והכוונה זעיר ונוקביה. צע&quot;ע - ויקיעורך}} במקום חכמה ובינה בסוד '''י&quot;ה''', ואז שם '''הויה''' יקרא '''יהיה''', דזהו {{צ|ביום ההוא '''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}.


וגם נקרא  '''ארץ ישראל'''. והוא כמ&quot;ש בתיקונים דעולם היצירה שלטא בארעא דישראל. והכוונה הוא כי ביצירה תמן מקנן הזעיר דאצילות הנקרא 'ישראל'. והיסוד ומלכות שלו - הם נקראים {{צ|היכל לבנת הספיר}} - שהם תמיד פתוחים להשפיע בארץ ישראל. וכמו ש{{גמט דגש|לבנת}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|הספיר}} הוא זכר -- כן {{גמט דגש|ארץ}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|ישראל}} הוא זכר.  וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארץ ישראל}} גימטריא {{גמט דגש|לבנת ספיר}} - כי הם מכוונים זה כנגד זה.

וגם נקרא '''ארץ ישראל''' על שם שתמיד עיני ה' אלהיך דורש אותה. והחיבור היה תמיד. ולכן י' פעמים ס&quot;ה א האלהים{{הערה|לא ברור. ולא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך}} גימטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}, שתמיד היתה הנוקבא עם הדכורא כנודע. כי הז' תחתונות כלולים בג' ראשונות.


'''כלל העולה''' מכל הנזכר לעיל כי השלשה ראשונות (שהם '''קני קנזי קדמוני''' כנזכר) - לא ירשו ישראל עד לעתיד. וזהו רמז כי {{גמט דגש|קני קנזי קדמוני}}{{הערה|לא ברור. ואולי כוונתו עם ג' כוללים של המילים ועוד כולל של שלשתם ביחד מגיע אל 541 - ויקיעורך}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}}. ולכן היה נקרא 'ארץ ישראל' על שם העתיד שירשו גם כן השלשה ראשונות. והנה עתה רמז בתיבת '''ישראל''' - '''לא ירש'''; שלא יירשו עדיין. אבל לעתיד יהיה '''לי ראש''' - רוצה לומר שהשלשה ראשונות יכנסו גם כן בקדושה.{{ש}}
וזהו הראשי תיבות שלהם '''קק&quot;ק''' - להורות על השלשה קדושות שרומזים בכתר חכמה ובינה דקדושה, שיהיו מקודשים גם כן כמוהם. 

ומאחר שהבטיח הקב&quot;ה את אברהם שיתן לנו עשר עממין - לכן בשעת עקידת יצחק אמר לו {{צ|לך לך אל ארץ המוריה}} - לרמוז לו כי הג' ראשונות עם כללות כל עשרה עממין גימטריא {{גמט דגש|ארץ המריה}}{{הערה|כנ&quot;ל אולי, שמוסיף ג' כוללים של ג' מילים ועוד כולל של שלשתם, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. והוא אותיות '''הרם יה''' - רוצה לומר שלא ירשו כי אם ז' תחתונות בלבד, אבל הג' ראשונות הנקראים '''י&quot;ה''' - '''הרם''' אותם לעתיד בזמן הגאולה. 

והטעם שלא יוכלו לרשת גם כן הג' ראשונוות - זה היה תלוי במשה רבנו ע&quot;ה שלא זכה ל'''יחידה''' שהיא בחינת כתר דאצילות שכולל בו ג' ראשונות - {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} שגימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ולא זכה כי אם לבחינת {{גמט דגש|חיה}} שהיא חכמה דאצילות (כנודע בספר הגלגולים). ואם היה זוכה גם כן לבחינת יחידה - היה לו כח בידו להכניס הג' ראשונות גם כן ולברר מהם כל הקדושה. וכשיבא משיח בע&quot;ה יזכה הוא לבחינת יחידה, ולכן אז יהיה לו כח להנחיל לישראל הג' ראשונות גם כן.

והנה צפה הקב&quot;ה שישראל יעשו את העגל, ולכן לא הבטיח למשה אלא ז' עממין. וזה המעשה גרם למשה רבנו ע&quot;ה גם כן שלא יזכה ליחידה. {{ש}}
וז&quot;ש במדרש ילקוט פרשת לך לך זה לשונו:{{ש}}
:רבנן אמרי אדום ומואב וראשי' בני עמון הם כג(?) שלא נתן להם בעולם הזה שנאמר {{צ|כי לא אתן לך מארצו ירושה}}.  ובמואב כתיב {{צ|אל תצר את מואב}}. '''קיני''' הוא עשו. '''קניזי וקדמוני''' - עמון ומואב. ולימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב&quot;ה. עכ&quot;ל.

ודע שארץ סיחון ועוג היא קצת גבול השלשה הנזכר, ולזה בחרו בהם בני גד לפי שעתיד להיות כנגד שלש עליונות, והוא עתיד שיהיה מובחר כל הארץ. ועם היות שעדיין לא נתקדש עד אחר הגאולה. ואפשר לזה נקבר שם משה רבנו ע&quot;ה שהוא מסוד הדעת כנודע.

והנה מאחר שלא היו יכולים ישראל לכבוש את הארץ של שלשה ראשובו', ולכן גם כן תמצא שלא היו ישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה עד לעתיד בע&quot;ה שכל ישראל יכנסו בה ואז תהיה הארץ מלאה. והיינו שלימותה האמיתי. ואז תתתקן השכינה שהיא העומדת על י&quot;ב בקר ויתתקנו החיות שהם בעלות מ(?)נים נגדיים לי&quot;ב בקר הנזכר. ויתקן כסא הכבוד שאינו על שלימותו - כי אחר שהשכינה שהיא למעלה ממנה והחיות שהם למטה ממנה אינם על תיקונם - ממילא משתמע שהיא עצמה אינה על שלימותה. ותתקן ארץ ישראל עצמה. שתיקון ארץ ישראל היא על ידי השכינה שהיא שורה בה ועל ידי החוקים(?). ואחר ששכינה לא שרתה בה כראוי ואפילו בימי יהושע כי היו שני שבטים וחצי חוץ לארץ ישראל - ולזה ארץ ישראל אינה מתוקנת על שלימותה.

והטעם שלא היתה יכולה השכינה להיות בשלימותה - זה תלוי על קטרוג הלבנה עם החמה. וכל זמן שאינה חוזרת לסוד {{צ|אור הלבנה כאור החמה}} ממש לשישתמשו בכתר אחד כמו בעת בריאתם - אין השכינה יכולה לחיות בשלימותה. כמו שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש שבעה בחינות שיש למלכות דאצילות עיין שם, ותמצא עומק ענין זה בשורשו. 

וזהו שכתוב {{צ|{{גמט דגש|זה}} יהוה קוינו לו}} - רוצה לומר בזמן שישתלם שנים עשר שבטי '''י&quot;ה''' בארץ החיים - אזי גם כן יהיה השם שלם. כי '''זה וזאת''' כחדא אזלין. ו{{צ|זאת}} שהיא מלכות אחידת ביסוד שנקרא {{צ|זה}} כנודע בזוהר בפרקת חקת עיין שם. כי '''זאת''' במספר קטן גימטריה ג&quot;ס(?) '''זה'''.  ועוד הנעלם של '''זה''' במילוי כזה '''זי&quot;ן ה&quot;ה'''{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ן ה}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}}.


===[הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ]===
ועתה נבאר ההבדל שיש בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, והבדל הנהגת ישראל ואומות העולם, והבדל הנביא והמכשף ובעל תשובה והגר.

הענין - להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים והיות הנהגה הזאת שהיא הנהגת השמים מבולבלת - פעמים היא תחת שליטה עליונה. כן ממש היא הנהגת הגוף! שההנהגה הזאת הנזכרת תמצא אל כל החיים, בין מן האומות בין מישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת האדם ואין בהם תוספת ומגרעת לכל אדם. רק שישראל מגבר בהם קדושה העליונה ותקדשם. ומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת הולדתם. ולכך תתלבש בהם הקדושה בעודם בחיים. אמנם אומות העולם תתלבש בהם טומאה. 

אבל בבחינות אחרות כל בני אדם שוים. אמנם ישתנו בסוד ב' בחינות.{{ש}}
ההנהגות הנזכר - כי אומות העולם שהם תחת שליטת החיצונים הם שואבים החיים שלהם בעת שהטומאה מתפשטת. וישראל שואב בעת שמתפשטת הקדושה. וזהו כעין מעט(?) שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים. וכמו שסוד(?) ההנהגה הזאת תלויה במעשי בני אדם. אם מטיבין מעשיהם יכנעו החיצונים ותהיה ההנהגה הזאת במסרת(?) אל הקדושה. ואם ח&quot;ו מקלקלים מעשיהם נמסרת אל החיצונים. כך הוא האדם ממש! בהיותו מגביר בו סוד היצר הרע והטומאה  - יתן ההנהגה כולה אל החיצונים. ובהיותו מגביר בו סוד הקדושה שהיא הנפש הקדושה ושאר פרטים(?) אשר נבאר - יותן הנהגה זו כולה אל הקדושה ותתקדש.

ועתה דמה(?) בדעתך שני עניינים קודם ה&quot;* הנהגת ארץ ישראל והיא הנהגת הקדושים והנביאים שהיו מזדכים(?) חומרם והיו מתקנים עצמם - כל חושיהם והשכלתם להתקדש, והיו שולטים במדות הנפשיות ומשעבדות אותם אל הקדש. ואין להם מדות נפשיות חומריות כלל. כעין שהיו שולטים בגלגלים ומכניעים אותם אל רצונם. 

השני היא הנהגת חוץ לארץ שהכל נמסרת לשרים, והיא חכמת החרטומים והמכשפים ושאר החכמות שהיו משועבדים מדות נפשיות שבהם אל צורך אותם החכמות. והם כעין בלעם ותלמידיו. 

ונודע שיש עתה שתי הנהגות תחת אלו והם דומות לאלו.
* הא' היושב בארץ ויצא חוץ לארץ. דהיינו שיצא מהנהגת הקדושה אל הנהגת השרים. כך ממש הוא ישראל ששעבד מדות רעות על עצמו ונתן  כחתוו(?) הנפשיות משעובדות לרצון יצרו הרע. והרי זה כעין מי שהשלים החצוני על עצמו ושעבד הגלגלים אל תחת שליטת השרים כנזכר. והיינו מי שהיה בארץ ויצא חוצה שלא לדבר מצוה.
* השני הוא בהפך. והיינו הגר המתגייר והרשע השב בתשובה וכיוצא. דהיינו שהיה בחוץ ויצר הרע שולט במדותיו הנפשיות - ועתה הכניע יצר הרע ונכנס לפנים בקדושה והשליט על עצמו כל הקדושה העליונה ושעבד כחותיו אל הקדושה.


וראוי להזכיר לכל מעיין שלא יחשוב בראותו בספר הזוהר {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} וכיוצא בהן שהדברים כפשטן ח&quot;ו. כי הקב&quot;ה קדוש - וכי יעלה על הדעת אפילו בבריאה(?) בקודש הקדשים אין מלאך ולא שרף ולא שום בריה יכולה להיכנס לאצילות! ואיך יעלה על הדעת שתכנס שפחה במקום גברתה?!

אך הכוונה כי העולם מתנהג על פי המדות העליונות, וכולן משפיעות וממשיכות שפע אל המלכות. והיינו היות *&quot;*(?) מתייחד עם המלכות והמלכות מחלקת מזון מהשפע הנזכר מנהגת ומנהלת העליונים ותחתונים, חיצונים ופנימיים. ובהיות ישראל על אדמתם היתה בחינה אחת של המלכות הנקרא '''א(?) פן א''' בארץ שפירושו שהיא בארץ לנהל התחתונים ומשם מקבלים שפעם ומזונם(?) ישראל. וממה שרמסו ישראל ברגליהם היה נמשך אל החיצונים ביד אמן המקוללת לזון את בניה כמו שהוא סוד פרי החג. כאשר גרמו עונותינו ונחרב בית תפארתנו - הנה אופן הזה אשר באר' הנה היא עמנו בגלות שוממה - פירוש שאין ההנהגה על ידה עלינו, ונתלבשה בלבושי גלות לבושי חול. והיא מנהגת על ידי השפע ההוא בתחתתונים(?). ואותם לבושי חול שהם מצד מטט&quot;רון סביב למשכנו יחנו החיצונים ואמן המקוללת תובעת חלקה וחלק אנשיה. ואנחנו בגלותינו יונקים משדים(?) המקוללים מפני שאנו ניזונים על ידה. 

וז&quot;ס(?) לעומדים בחוץ לארץ עובדים עבודה זרה בטהרה, שהם אומרים {{צ|ברך עלינו וגו'}} ואין ספק שהשפע נתן למקוללת לזון בניה שהם עיקר ואנחנו טפילים להם. ומתמצית אנחנו ניזונים כי אין שפע מתחלק חוץ לארץ שלא ינתן לשר של האומ' ההיא כאמור {{צ|ועל המדינות בו יאמר וגו'}}.

והנה אמנו - אין בידה להשפיענו מפני שנטלה ההנהגה ממנה בערך שאין ההנהגה ממנה בלתי אמצעי. ולכן ענין זה יוחס בלשון {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} - שהיא נוטלת חלק השפע ומחלקת לבניה כרצונה. משל לבן מלך שבהיותו בהיכל אביו היתה פרנסתו ומנת מזונותיו נתונות לאמו, ואמה זנה אותו בהנהגתה הראויה. וכאשר הרבה לפשוע - גרשו אביו מאת פניו, והלכו הוא ואמו בגולה בין הגוים. ובהיותו שם המלך אביו נתן מזונותיו בצמצום על ידי השפחה ההיא שהבן בביתה. והשפחה ההיא נותנת לבניה הטוב והמובחר, והמותרות נותנת לבן המלך. ואין לה דעת ותבונה להשיג שכל המזונות לא נתן לה אלא על ידי בן המלך שברשותה. 

והנה בערך בחינת המזון - הרי השפחה יורשת גברתה, כי הנהגת בן המלך על ידה והיא נושאת משאת בן המלך מאת פני המלך. לא שהיא תכנס לפני המלך ח&quot;ו, אלא שהמלך נותן את המשאת ביד השר והשר אל העבד ועבדו אל השפחה. 
והנה מטעם שמתוך היכל המלך יוצא החלק אל השפחה - אם כן אין לך פגם גדול מזה אל המלכה. 

והנה השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דרכים.
* האחד הוא על ידי התלבשות המדה הזאת  שהיא השכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי, דהיינו בשרים החיצונים, על ידי התפשטותה באופנים. ולזה העומד בחוץ לארץ מקבל אלהותו בדרך זה. אמנם דרך זה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני שקבל השפע מתחת יד השרים. ועל זה נאמר {{צ|גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}}. והיינו ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם. ואלו אינם מקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא *** *** מפני שהוא השפיע לחוץ.

* הדרך השני הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי כנז&quot;ל. דהיינו שלא יהיה נמצא שם שום מפסיק אלא שכינה שוכנת דרך המדרגות הקדושות על ישראל. והיינו היושב בארץ ישראל שאינה מתלבשת בשרים אלא ממש דרך *** היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ ישראל ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד חכמה - זאת חכמה שלמה. 

ומטעם זה ארץ ישראל היא המלכות מפני ש**** משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת לחיצונים. ולכך צריך השוכן בארץ לימול בשרו. שאם לא - מטמא הארץ. נמצאת למד שקבול אלהותו תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ תלוי במילה. 

וזה ה(?)שלימות כי זה תלוי בזה כמ&quot;ש במדרש ילקוט דף רע&quot;א ע&quot;א כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וסמיך ליה וזכרתי את בריתי וגו'. מכאן אתה למד ב' דברים. האחד שארץ ישראל שקולה כמצות מילה  ש** זכרתי את בריתי וגו' והארץ אזכור - לומר מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת.{{ש}}
הב' לומר ששקולה ארץ ישראל כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית וכו', עיין שם.

וזהו רמז כי בשמות הנקרא ארץ ישראל תמצא בסופי תיבות דילהון '''מילה''' כזה:
* ארץ החיי''''ם'''
* ארץ צב''''י'''
* ארץ ישרא''''ל'''
* ארץ הקדוש''''ה'''.

וזהו גם כן רמז {{צ|'''ה'''ן '''צ'''דיק '''ב'''ארץ '''י'''שולם}} {{ממ|משלי|יא|לא}}. כי מי ששומר הברית נקרא 'צדיק' ועומד בניסיון כמו שמנינו ביוסף הצדיק. אבל מכל מקום אינו שלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה. וז&quot;ש {{צ|הן '''צדיק בארץ'''}} - דהיינו שהצדיק דר בארץ - אזי הוא {{צ|ישולם}}. וראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל באיזו ארץ. וזהו רומז הראשי תיבות שהוא דווקא בארץ '''הצבי'''. כי זה תלוי בזה.  וגם כן קבלת האלהות תלוי במילה לבד. וזה אם לא יזכו לארץ(?) אבל אינה בשלימות כי הוא בהתלבשות על דרך שפירשנו. ולזה גלו לבבל שכינה ביניהם. וזהו בזכות המילה. וז&quot;ש(?) {{צ|והייתי להם לאלהים וגו'}}.


===מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל===
מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו.

בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו תועלת לעולם מהתועלת המגיע בהיותו בחוץ לארץ. כן פטירת הצדיק בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו היזק לעולם יותר מההזיק המגיע אם היה נפטר בחוץ לארץ. והענין כי ארץ ישראל היא לב העולם כי היא שער השמים ככז&quot;ל(?) וכמו שמהלב שהוא מקור החיים יתהלך ויתפשט החיות לכל אברי הגוף - כן בהיות א&quot;י(?) בריאה בצדיקים היושבים בה - יתפשט הבריאות לכל יושבי העולם בכללו. כי בריאות ארץ ישראל הוא בצדיקים שהם ממשיכים(?) לה השפע והחיות מלמעלה. וזהו כונת הפסוק {{צ|ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם}}. ר&quot;ל אימתי ישמחו כל ישראל הדרים בחוץ לארץ במעשיהם הטובים, כמו שפירש התרגום {{צ|יחדון דבית ישראל בעובדיהון}}, כש{{צ|בני ציון}} שהם הצדיקים הדרים בעיר ציון {{צ|יגילו במלכם}} - שגורמים ייחוד העליון של תפארת ומלכות. ואז יורד השפע להם מתחלה, ואחר כך לכל חוץ לארץ. 

וכל התפילות של חוץ לארץ אינם עולים אלא על ידי תפלת הצדיקים שבארץ ישראל. וזהו {{צ|'''ב''''ני '''צ''''יון '''י''''גילו}} - ראשי תיבות '''צבי'''. שהם שמחים בארץ '''צבי''', גורמים שמחה בכל העולם. 

ואם ח&quot;ו אין מי שעושה יחוד וחבור של מעלה בארץ ישראל - כל המעשים שעושים בחוץ לארץ אינם מועילים כלום ואין מעלתם עולה למעלה. כי בשלומם של הצדיקים שבארץ ישראל יהיה להם שלום בחוץ לארץ. וזהו שאמר הפסוק {{ממ|תהלים|סד|יא}} {{צ|'''י''''שמח '''צ''''דיק '''ב''''יהוה}} - ראשי תיבות '''צבי'''.  שעל ידי שהצדיק שמח בה' ממש - שעושה יחוד של מעלה. {{צ|וחסה בו}} מתוך אהבה. {{צ|ויתהללו כל ישרי לב}} - ר&quot;ל ויתהללו כל חוץ לארץ ויאמרו זה הוא דרכי ישרים של ארץ ישראל הנקרא 'לב' כנזכר לעיל, כי היחוד של ארץ ישראל מועיל לכל העולם.

כי הנה אין דרך להתשפט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל, לא זולת. וזהו אמרו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}}. ירצה כמו שביארנו כי ארץ ישראל כמו הלב המחלק החיות לכל הגוף כמו שאמרו הרופאים, כי מהצלול והזך שבדם ניזון הלב המחלק החיות לכל הגוף, ואחר המוח מהיותר זך שנשאר, ואחר כך הכבד ואחר כך שאר האברים כפי מדרגותם. {{ש}}
כן גם כן העולם בכללו. מן הזך והטהור שבשפע ניזונת ארץ ישראל, ואחר כך שאר ארצות. כפי מדרגותם כן יתעבה מזון נפשם כנזכר לעיל. ולזה כיוונו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}} כנזכר. 

אמנם בזמן החורבן שנפסק השפע בעונותינו - הנה כל האיברים הולכים ודלים אחר שאין הלב בבריאותו ואין לך מזון. וידמה כיום התענית. ולזה אין לך יום מחורבן הבית ואילך שאין קללתו מרובה מחבירו - כי הולכים ודלים הנמצאות מחסרון השפע. 

והענין כי ביום התענית שנפסק המזון - אז הלב ניזון מן האיברים. כי בראותם כי נחלש הלב - לפחדם ממיתתו שימותו גם כן  הם כי בהיותו הם חיים - ולזה הם נותנים לו מדם האיברים שנמצא להם כדי לחזקו שלא יפול הכח. ובזה הולך ומתמעט חלבם ודמם. 

כן גם כן מזמן החרבן ואילך מתמצית חוצה לארץ ארץ ישראל שותה. כי ארץ ישראל אין לה קיום והעמדה אלא על ידי המעט מזער בדקה(?) שמשלחים לארץ ישראל מחוץ לארץ, כהיום הזה שהוא התמצית של אנשי חוצה לארץ. והנה הצדיקים היושבים בארץ ישראל באמצעותם השפע יורד מלמעלה. וזה *** השפע הרוחני א&quot;א שירד למטה לארץ הגשמית אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל, ובהכנת מעשיהם ותורותם יורידו השפע הפך טבעו ויעזור להם טהרת המקום. כמו הפתילה הטובה והשמן הזך שהם נושא השלהבת. כי בהם נאחז אור הרוחני שאין בטבעו לירד למטה. 

וכבר ידעת מ&quot;ש בספר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א וזה לשונו: {{צ|ללבי גליתי ולאברי לא גליתי}}. ומקשה הר' חיים ויטל זלה&quot;ה ולמה(?) אמרו רז&quot;ל מלבא לפומא לא גליתי שהרי מצינו בפירוש כמה רבים וגדולים שדברו בענין הגאולה כגון רשב&quot;י וכיוצא בו?{{ש}}
אבל רזא דמלה הוא כי אל אותם הנשמות שהם מבחינת הלב - גלה סוד הקץ. ולזה היו יכולים לדבר. אבל לנשמות שהם משאר האיברים - לא גילה. וזה שאמר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א {{צ|'''ללבי''' ודאי גליתי ולאברי לא גליתי}}.  מאי &quot;ללבי&quot;? אלא אורייתא איתה לה רישא וגופא ולבא ואברין כגוונא דישראל דאתמר בהון {{צ|עיני העדה}} - דא ע' סנהדרין. ומשה ואהרן על גביהן. אלין דאתמר בהון {{צ|ללבי גליתי}}. וכן באורייתא שבעין אנפין תליין מתרין תורות - אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה. 

בגלותא - {{צ|חלק '''לבם'''}} דאינון {{גמט דגש|ע&quot;ב}}  צדיקים דאינון  כגוונא דסנהדרין. ורזא דמלה {{צ|אשרי כל חוכי '''לו'''}} - {{גמט דגש|לו}} בחושבנא סליק תלתין ושית. ואינון {{גמט דגש|ל&quot;ו}} בארעא דישראל ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} לבר מארעא דישראל. ודא איהו {{צ|חלק '''לבם''' וכו'}}.

וזהו סוד שהקב&quot;ה רמז למשה {{צ|אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם}}. ונודע כי פני משה פני חמה. וזהו שכתוב {{צ|ושמתי '''כ&quot;ד כ&quot;ד''' שמשותיך}} - ר&quot;ל ש{{גמט דגש|מ&quot;ח}} צדיקים מן השבעים שכולם הן מן שורש השמש כמשה רבנו ע&quot;ה. וכולם הם מעלמא דדכורא. ולכן השכינה רודפת אבתרי' לאתחברא עמהם בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}}. וכשלא יש זכות בישראל - אזי ח&quot;ו הם להפך כנזכר, ונשארו בארץ ישראל {{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחת בלבד. ואז נאמר {{צ|אל ישוב '''ד&quot;ך''' נכלם}} {{ממ|תהלים|עד|כא}} - שיקבל הקב&quot;ה את תפלתם ואל תשוב ריקם מלפניו.

והנה נודע אם הדור זכאי - רובם בארץ ישראל, ואם הדור חייב - רובם בחוץ לארץ. והכונה מה שאמרנו. כי קיום העולם הוא הצדיקים שעובדים ומושכים השפע למטה לארץ. והנה בהיות רובם בארץ ישראל - אז ימשיכו שפע רב טהור ונקי.  אמנם מיעוטם בחוצה לארץ יספיקו להמשיך אותו השפע שכבר ירד לארץ ישראל והם ימשיכוהו לחוץ לארץ.

ולזה רמוז בפסוק משלי כ&quot;ט {{צ|ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם}}. ר&quot;ל כי ראשי תיבות {{צ|'''ב''''רבות '''צ'''דיקים '''י'''שמח '''ה'''עם}} - הוא '''הצבי'''. כשיש רוב צדיקים בארץ '''הצבי''' - אזי {{צ|ישמח}} כל העם שבחוץ לארץ שהם גורמים הורדת שפע ברכה עד בלי די. {{ש}}
אבל {{צ|ובמשול רשע}} - כמ&quot;ש בתיקונים {{צ|מאן &quot;חלק לבם&quot;? דא שאור וחמץ דאינון סמא&quot;ל ונח&quot;ש}}. וזה שאמר {{צ|ובמשול רשע - דא סמא&quot;ל}} השולט ומחלק לבם שרובם בחוץ לארץ. אז {{צ|יאנח עם}} - כי השפע הוא מעט מזער מה שמקבלים, כי בהיות מיעוטם בארץ ישראל לא יוכלו להמשיך משער השמים כי אם מעט שפע. כי כפי עובי הפתילה תהיה אחיזת השלהבת. ולזה אף אם יהיו רובם בחוץ לארץ לא יועילו להמשיך אצלם לחוץ לארץ רק מה שכבר נ(?)משך לארץ ישראל על ידי המועטים. 

או ירצה באופן אחר. והוא כי הצדיקים בהיותם בארץ ישראל יוכלו להגין על כל המקומות. והטעם כנזכר כי ארץ ישראל הוא כמו הלב הנותן חיות וקיום לכל האברים כולם. אמנם צדיקי חוץ לארץ - לא יועילו אלא למקומם לבד, כי הם כמו חיות האבר הפרטי שלא יועיל רק לעצמו. 

וכן בעת סלוקם שהצדיקים שבארץ ישראל יזיק לכל העולם. וז&quot;ש {{צ|ותמת שרה בקרית ארבע וגו'}} - שיש להעיר שאומר תחלה הסימן הפרטי שהוא {{צ|בקרית ארבע}}, ואחר כך הסימן הכללי שהוא {{צ|ארץ כנען}} הכולל כל ארץ ישראל?

אמנם יתיישב כפי מה שהזכרנו שהכוונה לרמוז מעלת שרה שבזכותה היתה מועלת לאנשי מקומה וגם כן לכל אנשי גבול כל ארץ כנען. וכן בעת סלוקה - לכולם יחק נסתלקה; כלומר שכולם אבדו התועלת. והטעם כנזכר שהצדיק בהיותו בארץ ישראל מועיל למקומו לכל העולם. 


ונחזור. כי יש לפעמים שמחלקים השבעים ושתים צדיקים שני חלקים בארץ ישראל שהם כמנין {{צ|ושמתי {{גמט דגש|כדכד}} שמשותיך}}, ו{{גמט דגש|כ&quot;ד}} ח'(?) ב&quot;ח(?) ואז נאמר {{צ|קול רנה וישועה '''ב'''אהלי '''צ'''דיקים. '''י'''מין יהוה עושה חיל}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל כשיש בארץ '''צבי''' כמספר {{גמט דגש|{{צ|באהלי}}}} צדיקים - אז הוא {{צ|קול רנה וישועה}} בכל חוץ לארץ בשביל שיש {{גמט דגש|כדכד}} צדיקים. ומה שהיה מקודם {{גמט דגש|אהל}} אחד שהוא במספר {{גמט דגש|ל&quot;ו}} - עתה שנחלקו לשני שלישים נעשה ב' אהלין.  וזהו שכתב {{צ|'''באהלי'''}} לשון רבים - כי מיעוט רבים שנים. ולכן אמר גם כן ב' לשונות {{צ|קול רנה וישועה}}.

ומי גרם זה? וז&quot;ש {{צ|ימין יהוה עושה {{גמט דגש|חיל}}}} - רוצה לומר החסד של מדת הרחמים פועל בעולם ועושה {{גמט דגש|חיל}} בעבור חיל דמטרוניתא שישי במספר {{גמט דגש|חיל}} צדיקים בארץ ישראל.  


אבל צריך להבין השורש של אלו {{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים מאיזה מקום באים?{{ש}}
דע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש השלישים כי כל חסד מתחלק לששה שלישים, עיין שם. והנה החמשה חסדים מתחלק לשלשים חסדים. וזהו סוד {{צ|ואברהם היו יהיה}} - ר&quot;ל אברהם שהוא חסד מתפשט בגוף דזעיר במספר {{גמט דגש|יהיה}}, ואחר כך נכנסים כללות החסדים ביסוד דזעיר והוא גם כן מתחלק לששה שלישים - {{גמט דגש|ל&quot;ו}}. ואחר כך בעת החיבור היסוד דזעיר עם היסוד דנוקבא - הוא נותן בה גם כן כללות החסדים. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויתן אברהם את כל אשר {{גמט דגש|לו}}}} - שהם {{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים - {{צ|'''ליצחק'''}} - שהוא {{גמט דגש|רחל}} גימטריא {{גמט דגש|ליצחק}}. מפני שכל תיקונים הוא מצד הגבורות שהם נקראים 'יצחק', והיא נקרא על שמו. 

והנה כנגד {{גמט|ל&quot;ו}} חסדים שהם נכללים ביסוד הנקרא 'צדיק', ועל שמו דיסוד נקרא כולם 'צדיקים' -- כן {{גמט|ל&quot;ו}} גבורות הנכללים ביסוד דזעיר נקרא גם כן {{גמט|ל&quot;ו}} צדיקים. ואלו הם ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים הנזכר לעיל. 

וז&quot;ש {{צ|&quot;חלק {{גמט|לבם}}&quot; - מאן חלק לבם? שאור וחמץ דאינון ערב רב}}. ורזא דמלה {{צ|ויהי מבדיל בין מים למים}}, עיין שם. והכוונה הוא כי בזמן שערב רב שולטים בעלמא  - אז הנוקבא דזעיר היא בסוד 'אחור באחור', ואין לה אלא גבורות כמו עמה בזמן הגלות. ואז  {{צ|חלק {{גמט דגש|לבם}}}} - ש{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות הם בסוד חוצה לארץ שהוא אחורי הזעיר, ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים הם בסוד ארץ ישראל שהוא ביסוד דזעיר בפנים שלו. וזהו {{צ|ויהי מבדיל בין מים (של חסדים) למים (דגבורות)}}. וגם ראשי תיבות {{צ|'''ב''''ין '''מ''''ים '''ל''''מים}} הוא {{צ|'''לבם'''}}. 

אבל בעת התחברות החסדים וגבורות ביחד כמו בעת חיבור זעיר ונוקביה במוסף דשבת או בעת הגאולה בעזרת השם יתברך - אז נותן הזעיר גם כן לנוקבא ה{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים. אזי נאמר {{צ|{{גמט דגש|חסד}} יהוה מלאה הארץ}}. ר&quot;ל שכל {{גמט|ע&quot;ב}} צדיקים שמספרם עולה {{גמט דגש|חסד}} - הם כולם בארץ ישראל, וארץ ישראל (שהיא הנוקבא) מתמלאות מהם. ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות גם כן נקרא 'חסדים' על ידי המיתוק. וכולם ביחד הם כמנין {{גמט דגש|חסד}} כנודע.

ואז נאמר {{צ|היוצר יחד {{גמט דגש|לבם}}}}. ואז גם כן יגל '''לבם''' בה' ממש.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מאהובי הר' משה זכות נר&quot;ו כי כל דרוש זה רומז בפסוק {{צ|על זה היה דוה לבנו}}. וירצה כי הצדיקים נקראו 'לב' ונקראו 'עינים' ב&quot;כל(?) מן התקונים. ויקונן הנביא {{צ|על {{גמט דגש|זה}}}} שהם הי&quot;ב לעשות {{גמט|חי&quot;ל}} - {{צ|היה דוה לבנו}}. ולא עוד אלא אפילו {{צ|על {{גמט דגש|אלה}}}}  שהם הל&quot;ו {{צ|חשכו עינינו}}. ודייקא כי בחסרון ה'זה' דוה הל&quot;ב - הוא האדריכל ברמוז בדברי רז&quot;ל כי מטיבורא דלבא *** שלישי' שהם סוד {{גמט דגש|כ&quot;ד כ&quot;ד}}. ואמנם בחסרון {{גמט|'אלה'}} - אז יש חשך גם לעינים כי אז נסתמו עיניהם ולבם של ישראל. והמשכיל יבין ושפתים ישק &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


===מעלת ארץ ישראל וישיבתה===
מעלת ארץ ישראל וישיבתה.

הנה בענין ארץ ישראל הם ששה חלוקות.
* הא' - מי שלא נכנס בה כלל ועיקר
* הב' - מי שראה אותה מרחוק ראיה לבד
* הג' - מי שנכנס בה ויצא ומת חוצה לה
* הד' - מי שנכנסו עצמותיו אחר מיתתו
* הה' - מי שנכנס בה וישב בה ועמד עד יום מותו ומת שם
* הו' - מי שנולד בה ולא יצא חוצה כל ימי חייו

וחלוקות אלו הן זו על זו במעלה, והם רומזות לדברים עליונים.  

ואין ספק כי כל העולם השפל הוא נגד המלכות, ובכללו ג' בחינות.
* האחד - ים
* השני - ארץ
* השלישי - ארץ ישראל

וכל אחת מוקפת מחברתה. 
* כי הים מקיף את כל היבשה, והבחינה הנקרא 'ים' הוא כנגד לובן שבעין והוא נגד החסד. 
* ושאר הארץ הנקרא חוצה לארץ הוא נגד שחרות שבעין והוא נגד הגבורה, ומשם נמשך התוך הזהב וסיגיו. ולפיכך אויר ארץ העמים מטמא כי הוא הנחלק ל{{גמט דגש|ע'}} שהם מצד האומות בסוד החיצוניות.
* וארץ ישראל נגד קו הירוק המקיף את בת עין וזהו מצד התפארת הנקרא 'ישראל'. 
* ובאמצעות ארץ ישראל - ירושלים שהיא נגד בת עין שהיא עצם השכינה.

וג' גוונין הקודמין הם שוב***(?) ומקיפים אותה והם סוד שבת שפירושו '''ש' ב&quot;ת'''. דהיינו  {{גמט דגש|ש'}} - {{גמט דגש|ג'}} אבות. ולא אבות ממש אלא ג' מציאיות(?) שהם קשוטי המלכות. ו{{גמט דגש|בת}} - דהיינו '''בת עין''' - שהוא עצם המלכות הנקראת 'בת' שהיא 'בת' ומדה אחת מעשר מדות, והיא נחלקת לעשר דהיינו סוד {{גמט דגש|י'}} קדושות. 

ונלע&quot;ד רמז אחד למה נקרא ירושלים {{צ|בת עין}} מפני ש{{גמט דגש|סמא&quot;ל}} שגימטריא {{גמט דגש|עין}}, הוא מקבל שפע מהיכל לבנת הספיר כנז&quot;ל ומחלק אותם אחר כך ל{{גמט דגש|ע'}} שרים. וזהו '''עין'''. אם כן ירושלים נקרא ה'בית' של {{גמט דגש|ע'}} שרים שמשם יוצא השפע להם.


והנה מי שאינו דר בארץ ישראל אמרו רז&quot;ל שדומה כמי שאין לו אלוה. להיות שנשמתו אצולה ממקום הקדש. ולפי האמת אין בקליפה באמיתות לשלוט בו מפני כי חלק ה' עמו ולא חלק בשרי'(?). ונמצא שאין השר ההוא שולט בו כל עיקר, וגם השכינה אינה שורה עליו מפני שהוא בתוך מצולות ים הקליפה המתלבשת באויר ארץ העמים הטמא, שמצדם הוא טמא ומטמא. ונמצאו לפי זה ש{{צ|אין לו אלוה}}. ואין ספק כי נשמתו ורוחו ונפשו וגופו הם מתלבשים בתוך הקליפות והטומאה. ועוד שאין מעשיו ולא תורתו טהורים מפני שהם מתלבשים באויר ארץ העמים הטמא. בזולת כי בעת הפטירה אין הנשמה עולה בטהרה מפני שהיא מתלבשת בקליפה ההיא בזולת שהיא צריכה להתגלגל ממקום למקום עד בואה לארץ ישראל כי שם שער השמים ליכנס הנשמה בגן עדן. כדפירשו רז&quot;ל כי דרך מערת המכפלה כניסת הנשמה לגן עדן של מטה, ומשם לגן עדן של מעלה.

וכאשר נבחין מעלת ארץ ישראל על חוצה לארץ נמצאם בשלשה בחינות בזולת שיש תחת כל בחינה ובחינה מהם כמה בחינות:
* האחד - מענין עשיית המצות בטהרה ובנקיות כל ימי היותו בעולם
* השני - מענין פטירת הנפש מן הגוף
* השלישי - מענין התחיה אחר כך 

והנה ג' חלוקות אלו לא ישתוו וודאי. כי מי שהיה כל ימיו בארץ ישראל נמצאת נשמתו גם בעת בואה אל גופו בטהרה ובנקיות בלתי נטמאת באויר ארץ העמים והיא במעלה גדולה וסיוע גדול אל העבודה. 
וגם אם בקטנותו יכנס האדם קודם י&quot;ג בארץ ישראל - זוכה קצת אל מדה זו כי אין יצר הטוב ונשמה באדם עד י&quot;ג שנה כדפירשו רז&quot;ל.  ולפעמים גם הרוח ולפעמים הנפש כנזכר בזוהר בפרשת משפטים. וכן כל שנותיו אשר עשה הם בטהרה ובנקיות עד צאתו מן העולם הזה. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. 

אבל העולה לעת זקנתו לארץ ישראל אינו מכלל מדה זו ואינו זוכה כי אם אל השנים שהם מענין הפטירה וגם החתיה כאשר יתבאר. והעולה אחר מיתתו בעצמותיו - זה ודאי אינה זוכה כי אם בתחיה לבד, וגם אל מעלת פקודת הנפש לעצמות בסוד {{צ|ועצמותיך יחליץ}}, היות בטהרה בארץ ישראל. 


'''ועתה''' כשנבא לספר במעלות החלוקה הראשונה הם רבות.
* '''א'''' - שהנשמה לא נטמאת מעולם ולא נתלבשה באויר ארץ העמים כל עיקר
* '''ב'''' - שמצותיו אשר עשה כולם בתכלית הטוהר. ואותו הרוחניות המתהוה מהמצוה והתורה לא נתלבש בקליפה ההיא והטומאה ההיא.
* '''ג'''' - כי השפע הנשפע על ידי התורה והמצוה לא נשפע אל השרים מפני שהישראלי העומד בחוצה לארץ ועומד במצות ובטהרה - ודאי אותם המצות ישפיעו לו ואותו השפע אי אפשר להיות נשפע עליו אם לא על ידי אותו שר אשר הוא שם בחלק ארצו. וזה פשוט. וזה היה דווקא בזמן היות השכינה עיקרה בארץ ישראל כי אז ודאי היה מקבל על ידי השר. וזהו שאמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|אשר גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}} - ממש עובד ומשפיע לאלהים אחרים שהם הקליפות כנז&quot;ל.

והכוונה הוא כי הדר בארץ ישראל בחורבנה {{צ|'''דומה''' כמי שיש לו אלוה}}. אבל בבנינה - יש לו אלוה ממש!  ובחוצה לארץ {{צ|דומה כמי שאין לו אלוה}} בכל זמן. ולכן דוד שהוא משיחנו אמר {{צ|גרשוני מהסתפח בנחלת יהוה}} כי גלות שלימה היתה לו. ועוד אפילו ישיבת ארץ ישראל בימיו היתה בלא מקדש ובלא משכן; כי הארון חוץ למקומו והמשכן בלעדי בכל(?) מקום שהוא במת ציבור. וכן במשה רבנו ע&quot;ה כתיב {{צ|'''גם בי''' התאנף}} - הראשי תיבות סימן {{צ|'''ג''''רשוני '''מ''''הסתפח '''ב''''נחלת '''י''''הוה}}.

* '''ד'''' - עוד כמה מצות היתירות בארץ והם תלויות בארץ. ואין ספק כי מפני היות מעלות המצות האלה גדולה עד מאוד - אין ראוי לקיימם בחוצה לארץ כי כח הקדושה כזו אין ראוי שישפע בחוצה לארץ על דרך שאמרו רז&quot;ל שאין מביאין חלה מחוצה לארץ לארץ ישראל ואם הביאוה תשרף כחמץ בערב פסח. וכן תרומה וכן בכורים וכיוצא באלו הרבה. וזהו ודאי מפני מעלות המצות האלה הנזכרות.

* '''ה'''' - היות התפלה של ארץ ישראל רצויה ומקובלת יותר מפני שאין כל כך מקטרגים, וזה מפני שאין אותם האותיות המתהוות מהפה מתלבשות באויר טמא. ולכן הם רצויות ונעשות תכף עטרה וכותרת על ראש מלכו של עולם. וזהו רמז {{צ|'''ה''''נה '''צ''''עקת '''ב''''ני '''י''''שראל באה אלי}} - ראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל כי בארץ הצבי תכף אני מקבל בעצמי הצעקות והתפלות של בני ישראל, לא על ידי מלאך אלא אני בעצמי. מה שאין כן בחוצה לארץ שצריכין להתלבש באויר טמא ויש כמה חיצונים מקטרגים עליהם עד התכנס בארץ. ואחר כך צריכים טהרה ונקיון כדי לעלות למקום גבוה.

וזהו שכתב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה לזה בכל גבולי ארץ ישראל הם מים כי הגבול המזרחי הוא הירדן, המערבי הוא הים הגדול, והגבול הצפוני הוא נחל מצרים, והגבול הדרומי הוא נהר פרת{{הערה|אולי נפלה כאן טעות וצריכים להחליף נחל מצרים ונחל פרת בדרום וצפון, וצע&quot;ע בדפוסים אחרים - ויקיעורך}}. והכוונה לרמוז כי כל הנכנס לארץ ישראל שהוא אויר הקדש מחוצה לארץ שהוא אויר טמא - צריך  בכניסתו לטבול ולטהר עצמו תחילה ואחר כך יכנס. כי אז בכניסתו הוא מתקדש בתוספת נשמה כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה....{{הערה|נקודות אלו מופיעות בדפוס המקורי של וויניציא - ויקיעורך}}


'''וכשנבא לספר במעלות החלוקה הב'''' נמצאות גם כן רבות. 
* ה'''א'''' כי אין המת בארץ ישראל מת על ידי מלאך המות אלא על ידי מלאך קדוש (כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה) המתלבש בגבורה לעשות הפעולה ההיא. והוא כבהמה הנשחטת על ידי סכין יפה והיא טהורה. אבל המת בחוץ לארץ מת על ידי סמא&quot;ל, סכין פגום. והוא נעשה נבלה. 
* ה'''ב'''' כי הנפטר בחוצה לארץ נשמתו בעת צאתה מגופו מתלבשת בכתנת אויר חוץ לארץ ומטמאת על ידי כך ודאי, וצריכה כמה טורח עד בואה לשער השמים ושם מתטהרת מטומאתה כדי לעלות ודאי כנז&quot;ל.
* ה'''ג'''' טורח גלגולה עד בואה ממקום שהוא דר להגיעה לארץ ישראל. ומה גם אם צריכה לעבור בגבול שרים רבים עד הגיע לארץ ישראל כי ודאי יאחזום צירים וחבלים.

ועל כזה וכיוצא בו אמרו רז&quot;ל {{צ|אינו דומה קולטתו מחיים וכו'}}. 


'''וכשנבא לספר במעלת החלוקה השלישית''' נמצאם עוד הרבה 
* ה'''א'''' טורח גלגול מחילות לפי עניינה ולפי מעשיה.
* ה'''ב'''' כי תקדם תחיית ארץ ישראל לחוץ לארץ כמו שאמרו רז&quot;ל.
* ה'''ג'''' כי בכל ריש ירחא ושבתי הנפשות פוקדות הגוף כנזכר בזוהר, וכאשר יהיה קבור בחוצה לארץ  יוסית(?) שמטמ' הנפש באויר ארץ העמים בבוא לפקוד הגוף ולא יהיה להם יחד נחת רוח.


ועתה במה שסופר במעלת ארץ מבואר מעלת היושב בה לעולם כי זה זוכה לכל המעלות כולם ודאי. אבל הנכנס בקטנותו יזכה בהם אבל לא כל כך כי כבר נולד באויר ארץ העמים. אמנם מי שעמד עד שגדל ואחר כך בא  - גם אם יזכה בקצת לעסוק במצות בארץ ישראל - עם כל זה לא ישיג אל המעלה הגדולה ההיא ואולם ישיג קצתה. 

אבל מי שנכנס בה ומת - זה ישיג אל השני בחינות לבד, כי הראשונה כבר נאבדה ממנו. 

ועולה בעצמותיו לבד - זה לא יזכה כי אם אל השלישית שהיא התחייה ופקידת הנפש לבד.

ומי שיעלה בבשרו אחר מותו - זה יזכה עוד כי העפר שהוא עפר המזבח. מפני שהאדם ממקום כפרתו נברא והנה אנחנו הנבראים ודאי מאותו עפר מחוייבים להביאו אל מקום חציבתו שהוא קדוש. {{ש}}
אבל בזוהר פרשת אחרי עמוד ק&quot;ל {{ממ זהר|ג|עב|ב}}: {{צ|אמר ר' יהודה כל מאן דלא זכי בחייוי למשרי מדורא בארעא קדישא ומייתין ליה לאתקבר תמן - עליה כתיב ונחלתי שמתם לתועבה. רוחיה נפיק ברשותא נוכראה אחרא - וגופיה אתי תחות רשותא דארעא קדישא! כביכול עביד קדש חול וחול קדש}}, עכ&quot;ל. {{ש}}
אם כן נראה מכאן שאסור להעלות הבשר אחרי מותו.


ובזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|ב}}  אמר:{{ש}}
{{צ|ואי לא דעביד קב&quot;ה אסוותא לארעא דהא כיון דאתבלי ההוא גופא נשיב קב&quot;ה רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר דהא איהו חס על ארעיה}}.{{ש}}
ונודע(?) כי הדין הוא שעפר ארץ ישראל שיבא לחוצה לארץ דינו כעפר חוץ לארץ, ועפר חוץ לארץ שנכנס לארץ ישראל דינו כעפר ארץ ישראל. וזהו סוד הגרי'(?). ולכן המתרקב בשרו בעפר הארץ מעלתו גדולה. ואם להפך - להפך. וזה היה סבת יעקב אבינו ע&quot;ה שצוה שיעלוהו תכף למיתתו. 


ואולם נשאר לנו לדעת מה היא מעלת הרואה אותו מרחוק אם לא יכנס בה? כי אמר הכתוב {{צ|אם יראה איש באנשים האלה וגו'}} - כי נראה שהראייה היא מעלה גדולה!? ועוד שמשה רבנו ע&quot;ה למעלה גדולה נתן לו זה סמוך למיתתו כדכתיב {{צ|עלה אל הר העברים וגו'}}, וכתיב {{צ|ויעל משה וגו' ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}. מורה כל זה היות מעלה קצת לרואה אפילו אם לא נכנס בה.

הענין יובן במה שפירש בזוהר {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}} בפרשת בלק{{הערה|לא מצאתי רק בפרשת שלח בדף קס&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסט|א}} - ויקיעורך}}, כי העינים הם מבוא אל הצורות המתדמת(?) אל השכל תחלה יצייר הדבר ההוא בדעתו ובשכלו. והנה הצורה תהיה מצטיירת שם. ואם הצורה ההיא מן הדברים פחותים מוגשמים וגסים המתדמים אל השכל יורידוהו ממעלתו כמו שאסור להסתכל בנשים שאף שאם לא ידמה בשכלו לעבור עבירה - סוף סוף יצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר מה שאין ראוי, אף אם לא יפעל פעולה רעה.  והטעם כי הצורה המצטיירת בשכל ת*** הנפש או יתקננה(?) אם תהיה צורה טובה, וימצא בזה כמה דברים בענין העבודה. 

והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה - הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו. והיינו דקאמר ר' אבא בפרשת משפטים{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ זהר|ב|קכג|ב}}}} שהיתה צורת ר' שמעון מצטיירת לפניו והיה משיג על ידי זה השגה גדולה. 

וזהו הטעם {{צ|והיו עיניך רואות את מוריך}}. וזה הטעם {{צ|אל תפנו אל האלילים}} שאסור להסתכל בעכו&quot;ם, כי הצורה ההיא הנבזת פוגמת השכל. וזה הטעם שאסור להסתכל בפני אםד רשע. 

ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו - ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. {{ש}}
וזה הטעם  שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו. והיינו דפירשו רז&quot;ל בפסוק {{צ|חי יהוה אשר עמדתי לפניו}} דהיינו שעומד לפני אליהו, ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו בדעת אלישע. ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה - נמצא עומד תדיר לפני ה'. 

וכיוצא רבים. והיינו טעם {{צ|יראה כל זכורך את פני האדון}}, בזולת טעמים אחרים, כי יצייר הזכר תפארת צורתו ומציאותו בשכינה שעומדת שם. ועם היות שהשגחת השם מצויה בכל מקום - עם כל זה לא יתבודד(?) האדם לחקוק צורתו בשכינה כמו בהיותו(?) מתראה במקום הקדש. וזה טעם {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. וכי האי גוונא טובא באורייתא.

ולכן מצוה לסגור העינים בעת התפילה לסלק דעתו מהצורות הגשמיות כולם - לייחד המחשבה בצורות השכליות. 

והנה בהיות איש רואה את אוהבו - בלי ספק יקנה בנפשו שמחה גדולה ותת*קק(?) צורתם זה בזה וזה בזה מרוב אהבתם, ויקנו בדעתם צורת' וירבו שמחתם ואהבתם. וההפך להפך. וזה טעם {{צ|לא יגורך רע}}. וכן {{צ|מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}} - כי יעוררו שנאה בלי ספק. 

וכן גם כן טעם {{צ|אם יראה איש וגו'}} - כי אחרי שהם ספרו בגנות הארץ ושנאוה - אין ראוי שתהיה צורתם חקוקה בה כדי שלא יעוררו שנאה במקום אהבה. אמנם משה רבנו ע&quot;ה לא היה הדבר כן אלא {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}, ופירש בזוהר פרשת בראשית כי מה טעם ראה כל זה שאי אפשר כלל ועיקר להשיג בעין הראות הגשמי כל זה. והכוונה שהראהו הקב&quot;ה באור הראשון הגנוז שבו יכולים לראות מסוף העולם ועד סופו. 

ועתה בהקדמות אלו יובן סוד מה שמראים פני כתב ספר תורה לעם, וענין זה נעשה גם כן בבית המקדש של מעלה כנזכר בזוהר פרשת בלק{{הערה|לא מצאתי - ויקיעורך}}.

===מעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ===
'''במעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ'''

דע כי נשמות ישראל הדרים בחוצה לארץ מעולם {{גמט דגש|סנדל&quot;פון}} הוא עולם אופנים, והוא עולם העשיה ויקראו בית יעקב.  ויקראו עבדים. ונקראים {{גמט דגש|עבד עברי}} שחשבונו {{גמט דגש|נחש}} מפני שהם תחת הקליפות כמ&quot;ש אחר כך. 

אמנם הדרים בארץ נשמתם מעולם {{גמט דגש|מטט&quot;רון}}. וזהו {{גמט דגש|ארץ הצבי}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרון}}. {{ש}}
&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות אומר שהוא בגימטריא {{גמט דגש|חפשי}}. וכן {{גמט דגש|בן חורים}} עולה {{גמט דגש|יצירה}}. &lt;big&gt;)&lt;/big&gt; {{ש}}
והוא {{קיצור|מו&quot;ס|מוחא סתימאה(?)}} דיצירה.

ויקראו {{צ|בני ישראל}} על שם ארץ דישראל סבא. ויקראו בנים. ונקראו {{צ|בני אל חי}} על שם ארץ החיים עילאין. 

והנה האדם כשהוא בחוץ לארץ היתה  לו נפש מעולם האופנים. וכשזכה ונכנס לארץ באה לו נפש חדשה מעולם היצירה ומתלבשת בתוך הנפש הישנה שהיתה לו. ובלילה הראשון שישן בארץ יוצאות שתי הנפשות ועולות למעלה, ובחזרה אינה חוזרת אלא החדשה בלבד. ולזה אינ' ראוי לעונשין כי לא חטאה ולזה מוחלין לו כל עונותיו.

וז&quot;* ר' יוחנן במסכת כתובות דף י&quot;ג {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. הכוונה הוא מאחר  שנותנים לו נשמה חדשה בלי פגם של עוונותיו אם כן בוודאי שהוא בן עולם הבא.


ודע כי ארץ ישראל אינה מכפרת מעבירות הנעשות בה אלא השגגות בלבד. אבל העונות הנעשות בארץ אינם נמחלים אלא על ידי יסורין. וגם צריך שהוא מעביר על מדותיו. והפשעים הנעשים בארץ אין להם סליחה אלא על ידי התשובה ותלמוד תורה. כן כתבוב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה.

אבל(?) איכא למידק טובא ושלא(?) במסכת כתובות פרק י&quot;ג אמר ר' אל זר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר {{צ|בל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון}}, עכ&quot;ל. אם כן משמע אפילו העונות גם כן הארץ מכפרת. ואיך אפשר זה היושב בה בשב ואז תעשה - איך תכפר הארץ את עונותיו?

אבל יתורץ במה שמביא מדרש ילקוט בתהלים דף קי&quot;ו ע&quot;ד וזה לשונו:{{ש}}
רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב. זהו שאמר הכתוב אשר יהוה אלהיך דורש אותה - הופך הקב&quot;ה ומהפך בה ונותן עיניו בה עד שתרצה מעשי*(?) להקב&quot;ה והמצות שנצטוו עליה אם הוציאו ישראל את המעשרות ועושים את השמיטים - אותה שעה היא **** מעשיה להקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר אז תרצה הארץ את שבתותיה. לכך רצית יהוה ארצך.

רוצה לומר מי נושא עו** הארץ אשר הם יושבים עליה שנאמר {{צ|העם היושב בה נשוא עון}} - הרי החיים. ומנין אף המתים? תלמוד לומר וכפר אדמתו עמו - מי מכפר על עמו? אדמתו. אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין להם לא חטא ולא עון, לא בחיים ולא במתים. וכן הוא אומר {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}.


הנה פירש האר&quot;י זלה&quot;ה על פסוק {{צ|כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה}}: {{ש}}
:דע כי אמרו רז&quot;ל אין מיתה בלא חטא. והענין כי האדם ימות בחטא השגגות שעשה בימיו. אך העונות הם נשארים אחר כך לבניו כדי שיקבלו יסורין על עון אביהם. וזהו ענין {{צ|אבותינו חטאו ואינם}}  - פירושו שמתו בחטאם, {{צ|אבל אנחנו עונותיהם סבלנו}}.  ובזה יתורץ למה יומתו אבות על בנים וסופיה דקרא אמר {{צ|איש בחטאו יומתו}}. פירושו כי עון השוגג אין הבנים נענשים על חטא האבות כי {{צ|איש בחטאו יומת}}. אמנם העונות מזיד - אז הבנים יומתו עליהם. וז&quot;ש {{צ|כי בחטאנו}}, כי הלא אנחנו סובלים חטאים שוגגים שלנו וגם בעונות אבותינו אנחנו סובלים. אבל לא חטאם. וכן כלה(?) בתורה כך, {{ש}}
עכ&quot;ל.

הנה כל הנ&quot;ל הוא בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל העם היושב בה נשוא עון, ואינו פוקד עון אבות על בנים, כי הארץ הוא נושאת עון. הרי החיים. {{ש}}
מנין אף המתים שכבר מתו בחוץ לארת בחטאם ואחר כך העלו עצמותיהם בארץ ישראל שהארץ מכפרת עונותיהם וגם כן אינו פוקד עון אבות על בנים? {{ש}}
תלמוד לומר {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - מי מכפר על עמו? אדמתו.

וז&quot;ש {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}. ר&quot;ל איך נשא עון עמך, והרי פוקד עון אבות על בנים? וז&quot;ש {{צ|כסית כל חטאתם}} - ר&quot;ל עשית לעונות כסות של חטאתם ונעשה כולם שגגות. ולכן היושב בה {{צ|נשוא עון}} כי על ידי קיום מצוות התלויות בארץ נמחלו להם כל עונותיהם. וזהו כוונת ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון - הוא אאחר שדר בארץ אם כן בוודאי שמקיים מצות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו לו כל עוונותיו ואינו צריך לחזור בתשובה כמו בתענית וטבילה כדי להסיר את הכתם מן הלבוש העליון. או אם אינו עושה תשובה הקב&quot;ה משלם אחר כך לבניו כמ&quot;ש {{צ|פוקד עון אבות על בנים}} - כי זה דווקא בחוץ לארץ.

אבל בארץ ישראל בעשותו המצות התלויות בארץ - מעצמם נטהרו עוונותיו ואינו צריך כיבוס ורחיצה. 

ונוכל לומר גם כן מ&quot;ש ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון כי על ידי המצות שעושה כנז&quot;ל - אזי נשוא עון; ר&quot;ל הקב&quot;ה מגביה העונות ממנו כמו שאמר הכתוב {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - הוא הדר דווקא בארץ ישראל.

וז&quot;ש במסכת שקלים סוף פרק שלישי אמר ר' אמי כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקדש ואכל פרותיה בטהרה וקורא קריאת שמע בבקר ובערב - יהא מבושר שהוא מנוחל העולם העולם הבא, עכ&quot;ל. {{ש}}
ויש לדקדק - והלא {{צ|הן בקדושיו לא יאמין}}, ולא יאמין אדם בעצמו עד יום מותו?

אבל הטעם כי בישיבת ארץ ישראל הוא נשוא עון ולא יאונה לו כל און. וז&quot;ש גם כן המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואמר {{צ|מובטח}} מפני שהקב&quot;ה מציל אותו מעון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל בארץ צבי מי שהוא צדיק במעשיו מובטח הוא שיחיה כך באמונתו ולא יחטא. 

וזה גם שאמר הפסוק בצפניה {{ממ|צפניה|ג|ה}} {{צ|'''י''''הוה '''צ''''דיק '''ב''''קרבה לא יעשה עולה}} - ראשי תיבות '''צבי''' - כי מי שדר בארץ צבי מובטח הוא שלא יעשה עולה.

אבל בחוצה לארץ - {{צ|אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא}} - ר&quot;ל שלא די שאינו חוטא וסר מרע שאין מוחלין לו עד שחוזר בתשובה אפילו שעושה טוב באותה המצוה עצמה שעושה הוא חוטא כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|הדר בחוץ לארץ עובד עבודה זרה בטהרה}}, כי יותר שהוא צדיק ועושה טוב - יותר הוא גורם שהקב&quot;ה משפיע להשר שהוא יושב תחתיו וזה נקרא {{צ|עובד עבודה זרה}} כנז&quot;ל. וצריך גם כן לסבול יסורין בעבור זה.


וגם כן כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל:{{ש}}
: דע כי כל מי שדר בארץ ישראל נקרא 'צדיק' - גם שאינו צדיק כפי הנראה. שאם לא היה צדיק היתה הארץ מקיא אותו כדכתיב {{צ|ותקיא הארץ את יושביה}}. וכיון שאינה מקיאה אותו - בוודאי נקרא 'צדיק' אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע. 
: וזהו שכתוב {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו}}. הכוונה כי ארץ ישראל נקרא {{צ|שער השמים}} כמ&quot;ש יעקב אבינו ע&quot;ה {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}}. וגם רמז {{צ|'''צ''''דיקים '''י''''באו '''ב''''ו}} - ראשי תיבות '''צבי''' - ר&quot;ל כל מי שנכנס בארץ צבי שנקרא {{צ|שער השמים}} - כולם הם נקראים 'צדיקים' מאחר שדרים בו ואינם יוצאים לחוץ ***. 
: אבל הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לבבם כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודות מרעות ומרוחים(?) - עליהם הכתוב אומר {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתי לתועבה}}. וה**ב {{צ|כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}}. ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בארץ אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים.
:וזה לשונו בפרקי ר' אליעזר: כל הרשעים המתים בארץ ישראל נפשותם נשלכות לחוץ לארץ שנאמר {{צ|ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע}}. ולעתיד לבא הקב&quot;ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה' ומשליכן לחוצה לארץ שנאמר {{צ|לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה}}.
:ולכן כל איש יחרד בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפלי כפלים ממה שהיה בחוץ לארץ וידע כי בבית המלך הוא יושב.


עוד כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל כי הדר בארץ ישראל והולך לדור מצרים - אותה עבירה היא גורמת ל'''רהב'''(?) שימשול עליו. וכל מי שמקבל עליו לדור בארץ ישראל כל ימיו ולא לרדת לדור במצרים - חשוב עליו כאילו נזהר כל ימיו שהמליך יחודו(?) של מקום עליו. 

וזהו שאמרתי לעיל {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} שהוא ראשי תיבות '''צבי''', כי על ידי שדר בארץ צבי הוא חי כל ימיו בהמנותא קדישתא שהוא יחוד מלכות הנקראת 'ארץ' עם תפארת הנקרא 'ישראל'. 

'''{{קטן|[זה שייך לעיל בדף י&quot;ד עמוד ג' שורה ו' אחר תיבת &quot;המועטים&quot; ואחר כך זה לשונו]}}'''

בזוהר דף קנ&quot;ז ע&quot;ב: אף על גב דישראל לבר מארעא קדישא - השכינה גולה אחריהם ונותנת שפע מזונם של ישראל ביד השרים - היינו דווקא שתחלה יבא אל מקום הנועד(?) היינו מהיכל לבנת הספיר אל נקודת קדש קדשים, ומשם מתפשט לסוד(?) גלות ישראל ביד השרים. וז&quot;ש {{צ|על חילא וזכותא דארעא}} - כלומר שם נשפע ומשם מתחלק לשרים ולישראל שהם תחת רשות השרים. וז&quot;ש {{צ|וברכת את יהוה אלהיך}} אפילו בחוצה לארץ. {{צ|על הארץ הטובה}} - על סיבת ארץ הטובה שהוא ארץ ישראל {{צ|אשר נתן לך}} *** בחוץ לארץ ש**** הקדושה היא נותן מזון בחוץ תחת השרים. וז&quot;ש שם {{צ|דהא בגינה מזונא וספוקא אשתכח בעלמא}}.{{ש}}
'''{{קטן|[עד כאן שייך לעיל בדף הנז&quot;ל]}}'''


===פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ===
'''לבאר פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ'''

הענין דע כי בענין הקליפות יש {{גמט דגש|ה'}} שינויים(?), וכן שנויי הקליפות המתלבשים לדרים בחוץ לארץ נחלקים ל{{גמט דגש|ה'}} מדרגות. והזוכה לדור בארץ ישראל הוא פטור ונקי ובן חורין מכולם.

'''המדרגה א'''' - הדר בסוריא חוץ מדמשק מהחומה ולפנים ששם בית רמון {{ממ|מלכים ב|ה|יח}} שהיא אחד מארבע מלכיות שיש לסמא&quot;ל. כי דע שהשבעים שרים - כל אומה ואומה נפל לחלקו שר אחד מהשבעים, וכל ה{{גמט דגש|ע'}} שרים הם תחת רשות '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב'''. והנה ל'''רהב''' ניתן לחלקו כל גבול מצרים שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. ו'''לסמא&quot;ל''' ניתן לו בפני עצמו ד' מלכיות. ובכל מלכות ומלכות יש לו פלגש אחד שהם ד' פלגשים. ושמותם הם:
* '''א'''' - '''לילית''' שלקחה לבת זוגו והיא חוה ראשונה
* '''ב'''' - '''נעמה'''
* '''ג'''' - '''אבן משכית'''
* '''ד'''' - '''אגרת בת מחלה'''

וה{{גמט דגש|ד'}} מלכיות הם 
* '''אחת''' - מלכות דמשק שיש בתוכה בית רימון
* '''שניה''' - מלכות צור שהיא  נגדיית לארץ ישראל כנודע
* '''והשלישית''' - היא נקראת 'מלכות מלטא' שמקודם הייתה שמה 'רודש'{{הערה|MALTA &amp; RHODES}}
* '''והרביעית''' - היא המלכות הנקרא 'גראנטא', ויש אומרים שהיא מלכות(?) של ישמעאל.

ובכל אחד מאלו ארבע מלכיות הנזכר יושבת אחת מארבעת פילגשים הנזכר. וכל שאר מדינות ועיירות שבחוצה לארץ הם נחלקים ל{{גמט דגש|ע'}} חלקים - כל חלק לאחד משבעים שרים.{{ש}}
עד כאן לשון מה&quot;ר חיים ויטל זלה&quot;ה.


ונראה לפי עניות דעתי ששבעים שרים עם סמא&quot;ל ורה&quot;ב הם סוד ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} של הקליפה, והם נקראים {{צ|'''עב''' הענן}}. והם בעונות מסך בינינו לבין אבינו שבשמים. וזהו סוד {{צ|סכותה '''בענן''' לך מעבור תפלה}}. והם נקראים {{צ|עבות ולא בקר}}. 

אבל הקב&quot;ה בחר לחלקו מכל האומות את ישראל להיות לו לעם נחלה, ומכל ארצות בחר ארץ ישראל. והנה מי שדר בסוריא הוא תחת פלגש אחת של סמא&quot;ל. אמנם בכל שאר עיירות של סורייא באיזה מקום מהם נעשו ממלכות דסנדל&quot;פון, ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דעולם התמורות. ועל אותה הקליפה מתלבשת קליפה שניה ממלכות דסמא&quot;ל ועליה מתלבשת עוד קליפה שלישית ממלכות העולם רהב ולא יותר.


'''המדרגה השני''' בחוצה לארץ - רחוק מסוריא אבל לא מעבר לים - נפשו ממלכות(?) דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דתמורות, ושני קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רהב.

'''המדרגה השלישית''' - הדר בחוצה לארץ מעבר לים ואילך - נפשו ממלכות דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת מעום התמורות, ועליה מתלבשות עוד קליפות שלשה מעולם סמא&quot;ל, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. 

'''המדרגה הרביעית''' - הדר בחוצה לארץ באחד מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - נפשות ממלכות דסנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ד' קליפות מעולם סמא&quot;ל (הנרזמות בד' רוחות והן נגדיות לארבע רגלי המרכבה), ועליה מתלבשת קליפה אחת של רה&quot;ב. 

'''מדרגה החמישית''' - הדר במצרים - נפשו מעולם סנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה א' הד'(?) מעולם התמורות, ועליה מתלבשת ד' קליפות של סמא&quot;ל הנזכר, ועל אלו מתלבשות ד' קליפות של עולם רה&quot;ב.


והענין דע כי עולמות הטומאה הם שלשה והם תמורות סמא&quot;ל ורה&quot;ב. קליפת התמורות נקרא {{גמט דגש|קיא}}. וקליפת סמאל&quot;ל נקרא {{צ|{{גמט דגש|צא}} תאמר לו}}. ואלו נקרא {{צ|'''קיא''' צואה בלי מקום}}. וקליפת עולם רה&quot;ב נקרא {{גמט דגש|דוה}} מלשון זיבה דם נידות. 

ודע כי היוצא מארץ ישראל לדור דירת קבע לסוריא - כשיוצא ארבע אמות לחוצה לארץ - נפשו שהיא מעולם היצירה יוצאה ממני ונכנסת בו נפש מעולם העשיה סנדלפו&quot;ן, ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, וקליפה אחת מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הוא ס&quot;מ מפני שהוא מושל בכל חוצה לארץ.

והיוצא מארץ ישראל לדור בחוצה לארץ אבל לא מעבר לים - בן אדם כזה כשיוצא מארץ ישראל על מנת שלא לחזור - נתחלפה נפשו המשכלת  שהיא מעולם היצירה ונתנו לו נפש אחרת מעולם העשיה (כי נפש הבהמית אינה מתחלפת בכל השנויים כולם). ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ב' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ואחד מעולם רה&quot;ב.

והיוצא מארץ ישראל לדור מעבר לשים שהוא בצד שמאלו של עולם - אזי ותלבש(?) בנפשו שמעולם העשיה כנזכר, ועליה קליפה אחת מעולם התמורות, וג' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ועליהם קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הם ג' קליפות של סמא&quot;ל כנזכר.

והיוצא מארץ ישראל לדור במצרים - אזי מתלבש נפשו של עשיה כנזכר, וקליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם רה&quot;ב, וד' קליפות של סמא&quot;ל.

והיוצא לדור באחת מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - אזי מתלבשת על נפשו של העשיה קליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב.


ודע כי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ על מנת לחזור במהרה, והניח אשתו ובני ביתו בארץ ישראל - זה לא תתפשט ממנו נפשו אשר מעולם היצירה. אמנם מתלבשת עליו נפש אחרת מעולם העשיה. ולכן חייב לשמור הרגלים והמועדים בחוצה לארץ כמו בזמן שהיה בארץ ישראל הואיל וכוונתו לחזור ויש לו נפש דארץ ישראל. 

וכל זה לטובתו - שאם לא כן היו מתלבשות הקליפות על נפש דיצירה תכף בעת צאתו מארץ ישראל והיתה מקבלת טומאה. ולכן האל יתברך מרחם ומטיב ומלביש נפש דעשיה על נפש דיצירה קודם שמתלבשות הקליפות כדי שלא יטמאוה הקליפות, והקליפות תתלבשנה כפי המקום הנזכר.

וכן העולה מחוצה לארץ לארץ ישראל על מנת לחזור לחוצה לארץ - כשמגיע בארץ ישראל לסולם(?) מצד חוץ מתפשטות מעליו כל הקליפות ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו מעולם העשיה, אבל לא יתנו לו נפש מעולם היצירה כי אין כונתו לדור בארץ. ולכן חייב לעשות כל המועדים ורגלים כמו בהיות בחוצה לארץ.

 
'''{{קו תחתי|מהרב חיי' ויטאל זלה&quot;ה}}'''{{ש}}
כל מי שנולד בארץ ישראל יש בו נר&quot;ן ממטטרו&quot;ן. וכשיצא חוצה לארץ נותנים לו לבוש מסנדלפו&quot;ן, והקליפות מסבבות אותו כמו אגוז שהקליפה חיצונית שהוא הירוק דומה ל'''רהב''', והקליפה הקשה דומה לסמא&quot;ל, והעץ שבתוך המאכל דומה לתמורות, והקליפה הדקה הדבוקה במאכל היא טהורה מסנדלפו&quot;ן. וזהו הלבוש שאמרנו שמתלבש בו כשיוצא חוץ לארץ.{{ש}}
אבל הקליפות אינם מטמאות נפש דסנדלפו&quot;ן במגע(?) אלא מגע ככלי חרס. ואם חזר לארץ ישראל סר מעליו. ולזה רמז דוד המלך ע&quot;ה שלשה פעמים {{צ|סבבוני ובשם יהוה אקרא כי אמילם}}. חוץ מן הקליפה הדקה שעל המאכל.

והנולד בחוץ לארץ נותנים לו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן ואם יבא לדור לארץ ישראל נותנים לו גם כן נר&quot;ן מצד מטטרו&quot;ן, ולא סר ממנו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן שהיא כמו לבוש לנר&quot;ן דמטטרו&quot;ן. כי באותו הלילה שבא שמה בארץ ישראל כשהוא ישן במטתו לוקחים הנר&quot;ן שהביא מחוצה לארץ וטובלין אותה בנהר דינור, וכשחוזרין לו הנשמה נותנים לו נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן מלובשים בתוך נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן.

ויש לעיין למה יהיה תוספת לזה שבא לדור יותר מהנולד בארץ ישראל?{{ש}}
הטעם הוא כי מי גרם לזה שבא לארץ ישראל? בודאי נפש דסנדלפו&quot;ן! ולכן יגמלו טוב עמה שתשאר שם גם היא מחוברת כמו החלוק על הגוף. ויש לה כח אחר כך לעלות בסוד נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן.{{ש}}
עכ&quot;ל. 


ונלע&quot;ד שזוהי כונת רז&quot;ל במסכת כתובות על פסוק {{צ|ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וכו' - אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן}}. כי הדר בארץ ישראל - נר&quot;ן שלו הוא מיצירה כנזכר, והוא בחינה שנייה. אבל הדר בחוץ לארץ - נר&quot;ן שלו מעשיה והיא מדרגה ראשונה, ולכן חד מארץ ישראל שקול כתרי מינן כי הוא בבחינה שנית כנזכר. 

{{צ|אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו}} - מפני שנשאר עמו נר&quot;ן דעשייה וגם כן נותנים לו נר&quot;ן דיצירה, ואז הוא נר&quot;ן דעשייה שנעשה בחינת יצירה - אם כן יש לו נר&quot;ן כפול, ולכן הוא שקול כתרי מנייהו. כמ&quot;ש התם {{צ|דהא ר' ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן. כי סליק להתם קרי לן &quot;בבלאי טפשאי&quot;!}}.


ונחזור. כי מי שנולד בחוץ לארץ ובא בארץ לדור בה  דירת קבע - אזי כשמגיע סמוך לסולם  (כמ&quot;ש למטה) - מתפשטין מ*** כל קליפות הנזכ&quot;ל, ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו שהיתה מעולם היצירה ונכנסת אותה הנפש דיצירה בתוך נפש דעשיה שהיתה לו מקודם כמו חרבא בנרתיקא. ואם אחר כך יוצא לדירת קבע לחוצה לארץ - אזי נשאר נפש החדשה של יצירה בארץ ואינה יוצאת עמו אלא הנפש הישנה דעשייה שהיתה לו מקודם, ומתלבשת בקליפות על דרך הנז&quot;ל כפי שינוי המקומות.


===ענין הסולם===
'''ועתה נבאר ענין הסולם'''.

דע כי סולם זה הוא אוריי(?) והוא מקיף כל ארץ ישראל שלא תתפשט הקליפ' בארץ ישראל כנז&quot;ל. ורוחב הסולם ד' אמות, וקומתו ת&quot;ק שנה. וסולם זה הוא מדרגות מדרגות מן הארץ עד הרקיע. ויש מדרגות מצד פנים ומצד חוץ. והיוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ - כל זמן שלא יצא שיעור ד' אמות לא נקרא שיצא חוצה לארץ - שעדיין הוא בתוך הסולם. וכן העולה לארץ ישראל מחוצה לארץ - כל זמן שלא נכנס ד' אמות בארץ ישראל אינו נקרא שנכנס בארץ.

וזהו סוד פסוק {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - '''אדמתו''' אותיות '''ד' אמות'''. מתכפרים כל עונותיו. אמנם צורת תחיה(?) ארץ ישראל אינו לא ארוך ולא עגול ולא מרובע אלא כצורת אדם מושכב ארצה פרקדן. ראשו ברוח מזרח ושתי זרועתיו פשוטות - אחד לדרום ואחד לצפון. ושתי ירכותיו פתוחות. בוהן רגלו האחד להור ההר שהוא קרן צפונית מערבית, ובוהן רגלו האחר לנחל מצרים שהוא קרן דרומית מערבית. ובין שני רגליו נכנס הים הגדול שהים הוא מערבה של ארץ ישראל.

ולכן נמצא  הארץ ישראל כולה רצועות גדולות וקטנות. והסולם הנזכר מסבב כל הרצועות. ויש לו מדרגות משני צדדיו - כלפי פנים מצד ארץ ישראל, וכלפי חוץ מצד חוץ לארץ. 

ודע שכל הדר בחוצה לארץ נמצאים סביבותיו {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מלאכים כדכתיב {{צ|יפול מצדך אלף ורבבה מימינך}}. ועולים במדרגות הסולם מצד חוץ כלפי חוצה לארץ והולכים למקומם. וכשנכנס ד' אמות בארץ ברחבו של סולם - מיד יורדים דרך מדרגות הסולם מכלפי פנים {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כחשבון ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שבתורה, ומתלוים עמו עשרים אלף מצדו אחד, וב' אלפים מצדו השנית. ורמז לזה {{צ|'''רכב''' אלהים רבותים אלפי '''שנאן'''}}. 

וכל הדר בארץ ישראל נמצאים עמו {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כנזכר. ומי שהורע מזלו לצאת לחוצה לארץ - כשמתקרב אצל הסולם הנזכר מחוץ לד' אמות הסולם מיד מסתלקין מעליו ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף הנזכרים ועולים דרך מדרגות הסולם כלפי פנים. וחוזרים למקומם ויורדים {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מבחוץ לסולם, ומתלוים עמו לחוצה לארץ. וזה יהיו בו כל התנאים כמו הנפש דעשיה ונפש דיצירה שהיא מארץ ישראל כנז&quot;ל. והבן. 

'''עכ&quot;ל הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===מעלות התפלות בארץ ישראל===
'''מעלות התפלות בארץ ישראל''' - נבאר כי היחוד העליון נעשה על ידי תפלות ישראל בארץ ישראל. 

והענין כבר ידעת כי האדם בתפלתו מוצב(?) להבות אש, ואותם ההבלי'(?) מתהווה רוחניות. ובסוד הכוונה מאירים יותר ויותר. ואותם המציאות היא סוסד תיקון המתהוה(?) ומתתקן באויר העולם, ואינו מסתלק מאויר העולם עד גמר התפלה עד {{צ|עלינו לשבח}}. ותיקון זה מתקשט באויר בסדר נאות ומקושט. ואחר כך כולו יחד מצוייר ומתוקן עולה באויר העולם מרקיע אל מרקיע עד פתח היכל לבנת הספיר ונכנס. כנזכר בזוהר פרשת פקודי שעומד הכל שם ברקיע אחד הנזכר שם עד גמור כל קהלות ישראל כל תפלתם. ואז ברקיע ההוא מתקבצות כל תפלות ישראל יחד ותתקשרנ' כולם ותעלנה(?) כנזכר שם בזוהר.

אמנם יש לדקדק העיכוב הזה שתתעכבנ' עד קבוץ תפלות כל ישראל דווקא בהיות ישראל על אדמתן שאין מקדים זריחה בארץ ישראל עיר אל עיר פחות מחצי שעה מפני שארץ ישראל מעט הכמות {{גמט דגש|ת'}} פרסה. ולכן אפשר להמתין. אמנם עתה שישראל נפוצות בארבע פינות העולם - אם נאמר שתתעכבנה - נמצאו תפלות מעוכבות הרבה זמן בעתו'  קדימת זריחת המקום המזרחי על המערבי, והוא כשיעור י&quot;ב שעות. ונמצא עירבוב תפלות. כי בעת הזריחה במערב אז היא השקיעה במזרח, ואז יש להם תפלת ערבית!{{ש}}
ואם כן - איך יהיה ענין זה?

ואם נאמר שלא ימתינו - נמצא היחוד העליון נעשה כמה פעמים! כי קהילה זו תייחד עתה, וזו אחר שעה, וזו אחר שעה - ולעולם מייחדים והולכים!?

ועל דרך זה יקשה כי המשמרות העליונות הן קבועות לערב ולבקר - אם כן היאך יהיה עניינ' שפעמים הרבה לאלו לילה ולאלו יום?!

ועל דרך זה יקשה על מנוחת שבת - שאלו שובתים ואלו עושים מלאכה - והיאך יהיה ענין זה?!

והנה בספר &quot;סוד עולה&quot; הקשה ענין זה ותירץ בשם רבנים גדולים מה שתירץ, עיין שם. אמנם האלהי '''מוהר&quot;ר משה קורדובירו זלה&quot;ה''' כתב וזה לשונו:{{ש}}
ואני אומר לענין זה כי כל זה נכנס תחת מה שפירשו רז&quot;ל ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עכו&quot;ם בטהרה. והם כיוצא בזה. כי אין ענין ה**** עליונה מתנהגת לא בזריחת המזרח ולא במערב, לא בצפון ולא בדרום - אלא על נקודת ארץ ישראל שהיא מבחר הישוב ופחת היכל לבנת הספיר היא מכוונת כנגדה. וזריחת ארץ ישראל היא בקר למשמרת הבקר, וערבית ארץ ישראל היא לילה לשליטת ממשלת הלילה. ועל דרך זה מתנהגות המשמרות ומספר הימים - לא יותירו ולא יעדיפו ממה שמהוה השמש הגשמי והירח הגשמי. ואין לנו לחו' להראו' הירח בחוץ לארץ או שלא ירא' - כי העיקר הוא בארץ ישראל ושם בית דין קבועים ומקדשים חדשים חגים וזמנים. והקב&quot;ה מסכים עמהם ומקדשם. ובחוץ לארץ - אין קבועים. ואם קבעו - לא קדשו; שאין בהם ממש. 

ויום שבת בארץ ישראל הוא עיקר הכל מפני שמנוחת שבת תלויה במה שמתפשטת קדושת שבת דרך פתח ההיכל הזה למטה והוא בארץ ישראל הנז&quot;ל.  וממש עשה הקב&quot;ה בחכמתו תנועת הגלגל ובחר המקום המכוון כנגד מעלה - לא יחסר ולא יעדיף, והיא נקודת ארץ ישראל. ואין התפלות מתעכבות אלו לאלו אלא בארץ ישראל דווקא ולא בשום מקום זולתי - מפני שארץ ישראל חשובה לענין הייחוד והייחוד אינה עתים הרבה אלא עת אחד ושעה אחת. והיינו ב*** עם ה' אשר בארץ ישראל לכלות תיקוני תפלתם. 

אמנם יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת אל כל בחינות השרים שישראל שם שרוים תחתם - שנצוצי שכינה מתפשט אליהם בסוד גלות שכינה. והתשפטות היחוד הזה יהיה על ידי תפלתן של ישראל השכנים שם - שהם אינם מייחדים עתות הייחוד, אלא עת המעותדת לגבול השר שהם משועבדים תחת ידו. והיינו {{צ|עובדי עכו&quot;ם בטהרה}} - שאינם מייחדים יחוד הזמן העליון אלא יחוד זמן השרים החיצונים. אמנם הוא בקדושת השכינה המתלבשת בשר ההוא. 

ועל דרך זה הוא קדושת שבת - כי יקדיש להם מנוחה מה מצד ניצוץ שכינה המתלבש שם או תתאחר עם היות שאין שבת זה אמתי אלא נקודה האמצעית שבה השביתה האמתית - עם כל זה תתייחס מנוחה מצד הניצוץ המתפשט או תתאחר(?) מנוחתם. 

ועל דרך זה הוא ימים טובים שיתאחרו ויקדמו לפי הזריחה בשר או העריבה. אמנם מספר עשו שני ימים טובים, ונקראים {{צ|יום טוב שני של גליות}} ודאי בסוד הגלות וניצוץ שכינה המתפשט  בו *** יום שני. ולא עשה כן ליום שבת ששביתת שבת מוסכמ' בחיצוני ואינם מסתפקים בה מפני שאפילו גיהנם שובת והשרים שובתים באיחוד ובקדימה לפי זריחת חמה קרובים או רחוקים. 

אמנם ימים טובים אינם מודים והם מסתפקים בקדושתו. ולכך צריך לבוש יום ליום - והם שני ימים טובים; הראשון מדאורייתא מתלבש ביום מדרבנן כהתלבש אור קדוש באור הגולה. 

'''עכ&quot;ל הר' משה קודובירו זלה&quot;ה'''

===מעלות פירות ארץ ישראל===
'''מעלות פירות ארץ ישראל'''

הנה יש להקשות למה בארץ ישראל הקדושה גרע ממנו המן הרוחני?

וי&quot;ל שהטעם לזה הוא שהמדבר - כל הדברים הגשמים שבו - הם חיצונים וטמאים, גדלים בארץ העמים שהיא ממשלת השרים. ולכך אין פרותיה כלי לקבל הרוחניות הקדוש, שאין גוף  טמא נעשה כלי לרוחניות הקדוש. ואם היתה הקדושה ההיא בפרותיה ומזונותיה היה נתן(?)  על ידי השרים.  וזה אינו בענין המן שהוא מן השמים שאין חלק לשרים בו כלל.

אמנם ארץ ישראל - פרותיה הם על ידי הקדושה, ואותו הרוחניות הראוי להיות שורה במן מתלבש בפירות הקדושים ההם. ולכך לא ירד המן בארץ ישראל. ולכן הברכה אחרונה דשבעת המינים מסיימת {{צ|כל פרותיה}} ולא {{צ|על הפירות}} להורות כי קדושת הארץ שורה בפרותיה הגדילים בה דווקא ולא בפירות חוץ לארץ.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואוהבי '''הר' משה זכות נר&quot;ו''' אומר כי הטעם הוא להיות שכל כונת הבריאה היתה לברר ניצוצי האור שבתוך {{קיצור|דצח&quot;מ|דומם צומח חי מדבר}} מסוד ה{{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין דאשתארו מימי קדם. ולכן אפילו בגן עדן לא ירד המן לאדם הראשון אלא נצטוה במצות עשה לאכול מכל הפירות כמ&quot;ש רבינו בחיי. אבל במדבר - אם יצמחו שם פירות - יהיה דרך נס ואינם מעיקר התחתונים כדי שיהיו בהם ניצוצות. וגם כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה '''כתב הר' חיים ויטאל ז&quot;ל''' שיש שלשים מיני פירות האילן בארץ ישראל ומכל מין ומין יש הרבה מינים, כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|ושבעים תמרים}} - שבעים מיני תמרים. וכן בכל המינים. והנה בעולם הבריאה הם עשר מיני פירות כנגד י' ספירות שלה. ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובות לאצילות - אין להם קליפה, לא בפנים ולא בחוץ. ונאכלים כמות שהן. ואלו הן:
* ענבים,
* ותאנים,
* תפוחים,
* אתרוגים,
* לימונס,
* אגסים,
* חבושים,
* תותים,
* סורא&quot;באש,
* חרובין


ועשרה מיני פירות הם בעולם היצירה והם סוד י' ספירות דיצירה שהם בינונים - בין עולם הבריאה ובין עולם העשיה. שאינם קרובים לטומאה כמו עולם העשיה ולא רחוקים כמו עולם הבריאה. לכן גרעיני הזרע בתוך הפרי אינו נאכל לפי שאינו רך כגרעינין שבתוך הפירות דבריאה. ואלו הם:
* זיתים,
* תמרים,
* גודגניות,
* סופאי&quot;יעש(?),
* פרי&quot;שקוש,
* סי&quot;רוילאש,
* משמישים,
* גינ&quot;דאש,
* אקאאנ&quot;יש,
* ניישפול&quot;אש.

ועוד עשרה מיני פירות יש בעולם העשיה כנגד עשרה ספירותיה, ולזה נאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ שקליפת הפרי הוא מחיצה בינו ובין עולם התמורות הקרוב לו כדי שלא יקבל טומאה. וזהו סוד היצר הרע והקליפה הדבוקה בנפש. ואלו הן:
* רמונים,
* אגוזים,
* שקדים,
* ערמונים,
* לוזי&quot;ם הנקר' אלבי&quot;יינאש בלעז,
* אלוב&quot;יס(?) הנקרא אלביוטאש בלעז,
* פרישים,
* פיניונ&quot;יש,
* פיסטוקא&quot;ש,
* מאוז&quot;יש(?).

ומנין שמותם ומספרם קבלתי אבל סדורם על סדר העשר ספירות לא קבלתי עד יערה עלינו רוח ממרום.


והנה העשר מיני פירות דבריאה נתברר מהם כל הפיסול' ונשארו כולם טוב. ואילן סרק הוא להפך - שהוא הכל רע - שהכל הוא קליפה. וכנגד עשרה מיני פירות דיצירה שהמוח מלבר וקליפה מבפנים (שהוא הגרעין שבתוכם), והוא כנגד זה בקליפה כשניצוץ הקדושה שנפל הוא גדול ולא יכלה הקליפה לסבול כל אותו האור בקרבה - נכנסה הקליפה בתוך הקדושה ונעשית הקדושה מקיף אליה. 

וכנגד עשרה מיני פירות דעשיה שהמוח הוא מלגאו והקליפה חופפת עליו מבחוץ - כנגדם בקליפה שלקחה ניצוץ הקדושה בתוכה להיות אליה, והיא חופפת עליו מבחוץ כקליפה אל המוח. 

וכנגד אלו השלשים מיני פירות יש שלשים אחרים מסטרא דשמאלא שצומחין בעצי היער מאליהן. ורובן אין בהם אוכל אלא כולן קליפה ואין מברכין עליהם &quot;בורא פרי העץ&quot;. ומי שמדקדק במעשיו לא יאכל מהם הואיל ורומזים לסטרא דשמאלא. 

אבל נלע&quot;ד שזה כתב הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה קודם שלמד אצל הרב זלה&quot;ה. כי הרב זלה&quot;ה כתב להפך ממנו. וזה לשונו:{{ש}}
פשתי(?) ד*רא(?) כתבו הפוסקים שכיון שלא נזרעו בידי אדם שיברך עליהם &quot;שהכל&quot;. ומורי זלה&quot;ה לא היה חושש והיה מברך הברכה הראויה לעץ או לאדמה - אפילו אם היו מדבריות. לפעמים היה מצוה שיביאו לו ד***רים שבני אדם אוכלים אותם כדי לקיים מצוה לאכול ממה שאמר הקב&quot;ה לאדם הראשון כשקלל האדמה בעבורו {{צ|וקוץ ודרדר תמציח לך ואכלת את עשה השדה}}, עכ&quot;ל.  


והנה פירות האדמה הראויים לאכילה נבראו {{גמט דגש|נ&quot;ה}} כחושבן {{גמט דגש|האדמה}}. והשאר אינם ראויים לאכילה. ולהיות פירות האדמה שהם שפלים - רוצה לומר שאינם מתגאים - לזה הם מוציאים פירותיהם וגדילים על כל המים. 

והענין - דע שכל מה שברא הקב&quot;ה - זכר ונקבה בראם, כדי שיפרו וירבו. ואפילו המים יש בהם זכר ונקבה כשנבראו וברא רקיע להבדיל בין מים זכרים לנקבות. ודע כי כל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים אלא אפילו על ידי מים נקבות מוציאין  פירותיהם. והטעם כנזכר חוץ מן החטה מן הטעם שיתבאר.{{ש}}
אמנם כל פירות האילן שהם בעלי גאוה - אינם מוציאין פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג. והטעם לפי שהוא המובחר שבמיני פירות שנאכל כולו ועם כל זה אינה מתגאה כשאר אילנות - לזה גדל על כל מים, בין זכרים בין נקבות.

אמנם החטה - להיות שהאל יתברך נתן לה סגולת המזון והיא חשובה יותר מפירות - לזה היא במעלת פירות האילן ואין מוציאין פירותיה אלא על ידי מים זכרים לבד. ולכן תמצא שדה שיהיו בה ריבוי גשמים ואינה מוציאה ריבוי תבואה, ויש שנה שיהיה מיעוט גשמים ומוציאה תבואה הרבה. מפני שהדבר תלוי במים זכרים.

ואל יקשה בעיניך שארץ מצרים מוציאה החטה על ידי מים נקבות כמו הירקות - שאין הענין כן, אלא כמו שאמרו רז&quot;ל שבכל שנה ושנה בימי תקופת תמוז הקב&quot;ה מטיל טפה אחת כמו כדור ממים זכרים לתוך הנילוס ואותה הטיפה היא כמו שאור שבעיסה ונעשים כל מי נילוס מים זכרים ואינה צריכה למי גשמים. וזאת הטיפה אינה נמנעת מלבוא בכל שנה ושנה לפי שנתנה למצרים בשביל תפלת אברהם.

והענין נרמז בפסוק {{צ|וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו' ויתן אל הגר שם על שכמה וגו'}}. והענין ששר של ישמעאל הוא '''רהב''', שרה של מצרים. ולפי שבמצרים היא שניה לארץ ישראל.{{ש}}
( {{קטן|ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר לי כי {{גמט דגש|הגר}} בגימטריא {{גמט דגש|רהב}} עם הכולל. והטעם שמצרים מיעוטה ממים זכרים הוא כי סודה מן העורף מסיגי עלמא דאתכסייא דרובה ככולה ממיין נוקבין. אבל ארץ ישראל היא במקום האורות המגולים ולכן רובה מים זכרים. והבן עכ&quot;ל}} ){{ש}}
וכמו שארץ ישראל היא בתכלית הטהרה והקדושה - ולזה היא ניזונת ממים זכרים דווקא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|למטר השמים תשתה מים וגו'}}. וכדי להבין זה הפסוק על שורשו צריך לפתוח מעינות החכמה ומקורות הבינה והשכל והדעת כדי שתבין אמרי נועם.

ודע שיש כמה בחינות של {{גמט דגש|גשמים}} וכמה בחינות {{גמט דגש|מטר}} - כנודע בכוונת ברכת הנהנין כי יסוד חכמה עליונה נקראת 'שביל' ויש בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}. והנה {{גמט דגש|שביל}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. וזהו {{צ|גשמי ברכה}} של היסוד הזה. ונקראים 'מים דכורין'.  ואם תחבר {{גמט דגש|פלא}} עם {{גמט דגש|שביל}} ושני כוללים - יהיה גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהוא במספר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. ומילויים {{גמט דגש|ק&quot;מ קכ&quot;ב ק&quot;ל}} - גימטריא עם הכולל {{גמט דגש|גשמים}}.

וזהו סוד {{צ|אשר {{גמט דגש|תנה}} הודך על {{גמט דגש|השמים}}}} - ר&quot;ל כי {{גמט דגש|תנה}} הם השלשה '''אהי&quot;ה''' עם מלויהם, אבל {{גמט דגש|השמים}} הם השלשה מילויים בלבד עם ג' כוללים. וזהו שאמר {{צ|על '''השמים'''}} - כי יותר חשוב הוא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} מן {{גמט דגש|השמים}}. ונשאר שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהם {{מכפלת גימטריא|ג'||אהי&quot;ה}}. ואם תחליף אותיות '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - הוא {{גמט דגש|גני}} בסוד {{צ|באתי לגני}}, והוא גימטריא שלשה '''אהי&quot;ה''' פשוטים.

וזהו שאמר אליהוא {{צ|כי לשלג יאמר הוה ארץ ו'''גשם מטר'''}} {{ממ|איוב|לז|ו}} כמו שנפרש אחר כך בעזה&quot;י. 


ובבינה יש {{גמט דגש|גשם}} באופן אחר.{{ש}}
כי '''אהי&quot;ה''' דהה&quot;ין שהוא ביסוד דבינה הוא {{גמט דגש|רל&quot;ב}} בציורו.{{ש}}
* כי ה{{גמט דגש|ד'}} ההי&quot;ן שיש בשם זה יש בהם ג' ציורים - {{גמט דגש|ד&quot;ו ד&quot;י וו&quot;ו}}. וכאשר תחבר כל הארבעה ההי&quot;ן - כל אחד בשלשה ציורים - יעלו גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;ח}}.
* ואות {{גמט דגש|יו&quot;ד}} הוא עשרים. ואם תחלק ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין - יהיה בגימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ב}}{{הערה|לא ברור לי למה השני וו&quot;ין הם '''בנוסף''' אל האות '''ד''' של '''יו&quot;ד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. הרי {{גמט דגש|קס&quot;ח}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ר'}}. 
* ואחר כך תצייר אות '''א''' בציור '''יוד''', ותחלק גם ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין ויהיה {{גמט דגש|ל&quot;ב}}. עם ה{{גמט דגש|ר'}} - הרי {{גמט דגש|רל&quot;ב}}.

נשארים עתה ב' אותיות {{גמט דגש|ל&quot;ף}} דמילוי '''אל&quot;ף'''. עם '''א'''' עצמה - הרי {{גמט דגש|פל&quot;א}} - הוא סוד בחינת השביל דקיק הנקרא 'פלא'  דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא. כנודע שהוא הוראת היות חיבור חכמה ובינה תדיר דלא פסיק. ולכן רומז השביל העליון הנזכר 'פלא' שהוא יסוד דחכמה ביסוד דבינה. וגם השלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר שהם ביסוד דבינה נקשרים(?) עם ה{{גמט דגש|שביל}} העליון - עם החכמה כנזכר.

והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פל&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. והם {{צ|גבורות '''גשמים'''}} שהם ביסוד דבינה, ונקראים 'מים נקבות'. ועוד יש בעטרת היסוד דבינה שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, שהשלשה מילוים גימטריא {{גמט דגש|גשמים}} כנזכר לעיל.

והנה נודע כי כמו שיש {{להשלים}}


-----------</text>
      <sha1>tm53wqaitstulvms0zppqxqpyayzxhu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080292</id>
      <parentid>3080238</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T06:11:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* מעלות פירות ארץ ישראל */</comment>
      <origin>3080292</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="184310" sha1="hvj2zy5y8wnq22o7fqh4522f4ghylwu" xml:space="preserve">
__TOC__

===סגולת ומעלת ארץ ישראל===
'''סגולת ומעלת ארץ ישראל'''

שמעו  דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד  אמנה.  ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר  ואודיע קושט אמרי אמת  מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא,  כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר&quot;ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר&quot;י דבי עלאי''' זלה&quot;ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה&quot;ה. {{ש}}
עלימו תטוף מלתי.  ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע&quot;ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם'  דברי האר&quot;י זלה&quot;ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. 


הלא כה דברו על  מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז&quot;ל: {{ש}}
{{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו&quot;ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו&quot;ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. 
       
פירש גם האר&quot;י זלה&quot;ה  כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. 

וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח&quot;כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ&quot;י שאמר בפרשת ויקהל דף ר&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. 

והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב  שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ&quot;ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז&quot;ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל.


'''והרב חיים ויטאל ז&quot;ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}}
דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו&quot;ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים לקבל ע&quot;א סנהדרין. וכל הני פתחים ע&quot;א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח&quot;ו. 

ויש סביב ע&quot;א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז&quot;ל  על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב&quot;ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. 

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו&quot;ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו&quot;ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} -  ר&quot;ת '''צבי'''. ר&quot;ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא  'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו&quot;ן מגדו&quot;ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי&quot;ק}}.  וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt;

ומ{{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. 

וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח&quot;ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. 

נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. 

ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע&quot;י אותו הריח העולה משם כנזכר. 
אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. 

אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח&quot;כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים.


ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}}
לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. 

וא&quot;ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה?

התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב&quot;ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר.  


וכוונת פרוכתא דא נלע&quot;ד  חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. 

וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}}


'''והרב  המקובל האלהי מוהר&quot;ר משה קורדוירו זל&quot;ה''' כתב  זה לשונו: {{ש}}
{{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ  יקראו פתח אחד. 

ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש,  כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל&quot;א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז&quot;ל),  מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. 

וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. 

והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה.


והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח&quot;ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע&quot;ג דדחה לון לבר - עכ&quot;ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי&quot;ת.  וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ&quot;ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן  דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן &quot;דמפיק לבר&quot;, וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. וקב&quot;ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע&quot;י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל.

מה עשה הקב&quot;ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. 

והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ  הם שואבים דרך ד' קליפות. 

והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ  שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב&quot;י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח&quot;ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל.


ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי&quot;ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}}
וי&quot;ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב&quot;ה בזכות המילה כנזכר בזהר.  אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ&quot;ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר.


ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו  הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע&quot;ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}}  (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין'  הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. 

כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. 
* האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. 
* שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ  מתקדש. 

ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז&quot;ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}}  שהוא היסוד וייחוד. 

וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. 

ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח&quot;ש שר&quot;פ ועקר&quot;ב וצמאו&quot;ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו.


וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים  על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. 

וז&quot;ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר&quot;ת '''הצב&quot;י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד  למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. 

והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק&quot;ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק&quot;ב''' ישן ו'''ק&quot;ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד&quot;קדושה ו&quot;ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר&quot;י זלה&quot;ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ&quot;ל מנרת) זהב טהור וגו'. 


וא&quot;ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}}
וי&quot;ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ&quot;ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. 

והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא!


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;זהו סוד שאמרו ז&quot;ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק&quot;מ ע&quot;א וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|א&quot;ר יוחנן &quot;טוב פת חרבה&quot; {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה&quot;ב. &quot;מבית מלא זבחי ריב&quot; - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. 

הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא,  כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ  בתוך אויר הטמא. וז&quot;ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה&quot;ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז&quot;ל. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב&quot;י'''  למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 


ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע  עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה.  כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט.


ולכן עיקר כוונת הרשב&quot;י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת&quot;ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע&quot;ד שיש להוסיף כאן מלת &quot;כן&quot;. &quot;וכמו כן וכולי&quot;. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב&quot;ה ושכינתיה ע&quot;י היסוד שהוא סוד  {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. 

וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא  {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. 

ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ&quot;ש בס' התיקונים דף ע&quot;ג ע&quot;ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}:
: מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי  בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא -  כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}}  {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. 
: ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} 
ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. 

וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . 


כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך:

===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל===
ועתה  נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. 

דע כי הנה '''לילי&quot;ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי&quot;ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא&quot;ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי&quot;ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. 

וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. 

והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. 
* ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה על {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. 
* ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו. 
* ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. 

וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב&quot;ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ&quot;ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. 

והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. 

והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע&quot;י כישוף וע&quot;ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}}
ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב&quot;ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב&quot;י בזוהר פ' תרומה  ע&quot;ש.


ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'.  וענין זה תלוי בקדושת הארץ. 

והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}}  שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז&quot;ל,  ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. 


אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח&quot;ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}.

והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ&quot;ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד&quot;ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. 

ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה -  היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. 

ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח&quot;ו  כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}}
ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}}
ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}}
ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח&quot;כ סתם הקב&quot;ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה.


והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח&quot;כ סובב ארץ ישראל. ואח&quot;כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{הערה|כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים &quot;משכן ע' שרים&quot;}}. 

ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז&quot;ל  {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. 

וזה יובן ממה שמביא  הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש&quot;ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ&quot;ל. 

והנה עתה בגלות אעפ&quot;י שנסתלק הקב&quot;ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ&quot;מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר &quot;יהוה אלהיך&quot; בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} 
הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי.
 

ועתה  ישפוט המעיין בשכלו - כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות - {{צ|תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח&quot;ו כדפירש בזוהר.  עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} - בעמקי הקליפות. וכמה יצא לבם באומרם &quot;''איה תעלנה תפלותינו? איה יתקשר הבל פה תורתינו?''&quot;. עד שנתבשרו ואמר {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. ממש פתח הקב&quot;ה פתחי הרקיעים ואמר &quot;''דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו&quot;ל! ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם. ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על ארץ ישראל''&quot;. ואז בטחו ישראל בהקב&quot;ה והתנחמו מאבלותם.

האמנם דרך רדתה היא - כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ - כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל. אמנם דרך פריצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. 

וא&quot;ת אם כן נתבלבלו כל המעלות ח&quot;ו!? {{ש}}
אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנזכר לעיל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר  לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל. כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות. כאמרו {{צ|למענכם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}}. ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו - שכינה עמו, כמ&quot;ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגומר}} {{ממ|דברים|ל|ד}} - משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד.

אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה -- כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר! באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום, אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום. תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל  תוך אותו השר שבחוץ לארץ ואל אותו הגבול. ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם. והיינו {{צ|נפתחו השמים}} - שהיו נגדיים לגולה. {{צ|ואראה מראות אלהים}} - היא השכינה שירדה שם, והיינו דרך ירידתה. 


וא&quot;ת אם כן לפי דברי אלה - ארץ ישראל וחוץ לארץ  בימי הגולה הם שוים!? ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח&quot;ו!?  כבר פירשו רז&quot;ל ואמרו {{ממ|כתובות|קיא|א}} {{צ|אינו דומה קולטתו בחיק אמו וגו'}}! 

ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל.{{ש}}
הענין  הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי, אלא כדפרישית בסוד 'פתח היכל לבנת הספיר' קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש. ובקדשי קדשים שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר&quot;ת {{צ|'''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון}} - הוא '''צב&quot;י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג&quot;כ{{הערה|היה נראה להגיה י&quot;ס דהיינו עשר ספירות - ויקיעורך}} מדריגות הקדושה בלי לבוש. ובארץ ישראל בלי לבוש. ואז ממש שוכנים באויר הטהור.

אמנם בחוץ לארץ  ח&quot;ו שתרד כך השכינה - שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}} - אם כן היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח&quot;ו להיות בניה עזובים שם באויר הטמא?! אי אפשר! אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל. והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ  עם ישראל לשמרם. 

והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} -  לא עצמותה ממש, אלא ניצוץ אורה. לפיכך {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}} - מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ  מתלבש בשר, כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל. שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: 

והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה, והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל. ואין בארץ ישראל 'רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת', אלא גבוליה {{צ|נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל}}. לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים. וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ - סובב ענן גדול ואש מתלקחת. וחוצה להם רוח סערה. שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל. וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} - ר&quot;ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. 
אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל, דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל. ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: 


והנה המת בארץ ישראל - קולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה. ואם רעה תתגרש. ואם טובה תתקבל. והרשעים צריכים להנער ממנה. אמנם בחוץ לארץ  הוא להפך - כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ, והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל (שהם ג' קליפות) ויכנסו בתוכם. וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב  שנאמר {{צ|והנה רוח...רעש...אש}} - ג' קליפות. ואח&quot;כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח, מפני שהיה בחו&quot;ל. וכן יחזקאל. אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד את הקול. 


והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. 
ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}}  את הקליפות, שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש - {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר&quot;ת '''צב&quot;י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב&quot;ה'. וזהו שכתוב {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. 

ואין יחוד כלל. כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות - כל הספירות הם בלתי שלימות. כי אין אור הא&quot;ס מתגלה בהם בתוספת האור יותר על כדי חיותם. כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה (שהם הכסא שלו) בייחודם. והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות. ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה, ואין בה אור כלל על ידי היחוד. אמנם נמשך אליה על ידי  תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפירש בזוהר  בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}. 

וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל, שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות. שאפילו שחרב מקדשנו - לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר, ואח&quot;כ תכף נסעה. ואלו הגוים יושבי הארץ - אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה, אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי.  כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות. ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה. 
 

והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה. כי ביום יסתם נוקבא דתהומא רבא, ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - ואז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו. והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}},  ויתפשטו החיצונים בעולם. וכל העולם טועמים טעם מיתה, והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה, אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח&quot;ו. 

והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות - הנה הקליפה הנקראת {{צ|אש מתלקחת}} יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים, והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם. והם מחלקים העולם לע' חלקים, ע' גבולי האומות, כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל באמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}}. והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה, והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג&quot;כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה.

והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה ({{קטן|שהיא שורש לשריהם כנודע}}) נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש ברשות לבד נפש הבהמית מזיווג סמא&quot;ל ובת זוגו שרי הקליפות. ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים, ונותנים ומשפיעים להם, והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה', דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל. ומהם פריצי ישראל. והכל מצדינו. שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצוניות נכנסת שם.


ונחזור למה שפירשנו ש{{גמט דגש|ע'}} שרים הם סביבות ירושלם. {{ש}}
ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. {{ש}}
והענין כי הנה הרקיעים  שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה, ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בגן עדן הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא 'העור' כנודע. ועל גבי העור הם הקליפין. וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה. 

וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} - כי מלכות דעשיה הנקרא {{צ|ירושלם}} - סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר. וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעות הקרקע הוא גן עדן הארץ, והוא חומר זך מאד וקדוש. וסביבותיו הוא הארץ הזאת -  חומרית מאד, ששם שליטת הקליפות. ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעכירות. כי  כמו שגן עדן הארץ הוא תכלית הגסות והעביות של העולמות וההיכלות העליונים דקדושה -- כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות. ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת.


והנה צריך לדקדק - היאך הם עשרה רקיעים - והלא רז&quot;ל  לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}}
והענין זה הוא כמו שבעה היכלות - שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד, והשנים אחרונות גם כן נחשבות כאחד. דהיינו '''כתר חכמה בינה''' - הוא היכל קדש קדשים, ואח&quot;כ הם חמשה היכלות שהם '''חסד גבורה תפארת נצח הוד''', ו'''יסוד והמלכות''' הוא {{צ|היכל לבנת הספיר}}. הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטיים וז' רקיעים בכללות. 

והנה הרקיע העשירי הוא קודש, והוא כתר של מלכות דעשיה.  והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא 'גלגל יומי'. ואין בו כוכבים כלל. והוא חכמה של מלכות דעשיה. 

וזהו סוד  {{ממ|תהילים|קד|כד}} {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} - בבינה. ר&quot;ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה, ואח&quot;כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל. והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות, שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י&quot;ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות  דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי {{צ|נוצצים הוא}} לשון 'ניצוצות', כי כשהקב&quot;ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו&quot;ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות. ומנורה אחת תלויה לפני הקב&quot;ה, וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות. ואח&quot;כ העודפים על הנרות - מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו - אז הולך מטטרו&quot;ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע&quot;ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' - הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}.{{ש}}
וזהו גם כן {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}}  שאמרו רז&quot;ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. 

כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא 'בינה דמלכות דעשיה'. {{ש}}
ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים 'כוכבים'. גם ניצוצות הגבורות שנקרא 'מזלות'. וכנודע בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה שיסוד דבינה נקרא {{צ|רקיע}} שבו חמה ולבנה ({{קטן|שהם זעיר ונוקביה}}) וכוכבים ומזלות כנזכר. והם י&quot;ב מזלות  '''טש&quot;ת סא&quot;ב מע&quot;ק גד&quot;ד'''. 

ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות, ונקראים {{צ|קדש הקדשים}}. {{ש}}
והשבעה רקיעים תחתיהם - שם ז' כוכבי לכת  '''שצ&quot;ם חנכ&quot;ל''', שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה '''חג&quot;ת נהי&quot;ם''', שבהם ז' כוכבי לכת ({{קטן|שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע}}). {{ש}}
והשנים תחתונים נחשבים גם כן לאחד. 

ובאלו הז' רקיעים הם נשמות {{גמט דגש|ע'}} אומות - {{גמט דגש|י'}} אומות תחת כל כוכב. והי&quot;ב מזלות משפיעים להם. ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו. 

ותחת גלגל הלבנה - אחרון שבכולם - יש רקיע חלק שאינו משמש כלום, ושם נשמות השדים ורוחין ולילין - איש כפי מצבו. וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא {{צ|תבל}}. ויש להם מדריגות בד' יסודות '''אש רוח מים עפר'''. כי יש מהם מאש ויש מרוח ונקראים {{צ|רוחין}}. ויש במים ובעפר ונקראים {{צ|שדים ומזיקים}}. ועל כל כת יש עליהם ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם, ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם - עד מקום הקדושה שבז' רקיעים; {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. 

וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח&quot;ו - הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע, וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות, ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים. ומשם - {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}.

===מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא===
'''מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא'''

דע כי כל חלק וחלק מהארץ נתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא. וזהו שכתוב {{צ|כי לבני לוט נתתי את ער ירושה}} {{ממ|דברים|ב|ט}}. ממש מתייחס לבני לוט הוא ער. וכן לעשו הר שעיר. וכן פירשו רז&quot;ל {{צ|הוא אדום וארצו אדומה}} - מורה שממש יחס הארץ לפי האומה השוכנת בה.

והטעם, כי השר השולט על האומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא. וכן הנשמות ההם הם מחלק הקליפה  שמתייחסת לאותו עפר החיצוני. בענין שהם שלשה יחסים: יחס האומה, ויחס הארץ, ויחס השר בנשמות ובהשגחה. 

וזהו סוד {{צ|לשמרך מ'''אשה''' '''זרה''' מנכריה}} - ראשי תיבות '''א''''ומה '''ש''''ר '''ה''''ארץ. שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה '''זרה''' כמו שנבאר לקמן.

וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל, ונשמתם ותורתם ואלהיהם. כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש, והעם היושב בה - עם קדוש, ונשמתם קדושה, ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש - שהוא השר של ישראל. 

ולא זה בלבד אלא כמו שארץ ישראל אין לה יחוס ברוב מצותיה עם שאר ארצות - כן אין לה יחס התורה עם שאר התורות והחוקים אשר לאומות העולם. ולזה אמר {{צ|ולא תעשו מכל התועבות האלה... כי את כל התועבות.. ולא תקיא אתכם כאשר קאה וגו'}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יח|כו|כח}}. הנה  שהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחס יחד, וכן יש לישראל יחס עִם הארץ בלי ספק בשביל יחס נשמתם. 

והראיה מיחזקאל {{ממ|יחזקאל|מז}} שחלק ארץ ישראל לי&quot;ב שבטים ויחס כל שבט ושבט בגבול אחד. ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר שם אצילות נשמת אותו השבט כדי שיהיה שופע עליו.  {{ש}}
וכן המצות הנעשות בארץ עולות ומקשטות כל גבול וגבול בסוד נשמת כל שבט ושבט, בענין ששלמות הנשמות בחלקם בארץ ושלמות הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה נגדייות אל מציאותה{{הערה|אולי יש להגיה &quot;אל מצוותיה&quot; וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

והענין כי גם נקודת ציון אשר היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע - היא מתייחסת אל השכינה בסוד י&quot;ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית. והיינו סוד {{צ|מדות הארץ}} הנזכרים בפסוקי יחזקאל, והמקדש בתוכו. וישראל חוסים תחת שולי כנפיה הנפרשות מלא רוחב הארץ.


וכן גם כן כמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו - כן גם כן השכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדיי אל גבולו. 

כנודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו כנגד מדת המלכות המקננת בעשיה שהיא כלולה מעשר. ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על שבעה ארצות של שבע עממין בלבד, שהם כנגד שבעה ספירות התחתונות. אמנם ארץ {{צ|קני וקניזי וקדמוני}} שהם כנגד שלשה ספירות העליונות - לא הבטיחם, לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונים. אבל אחר הגאולה האחרונה שיפעלו השלשה עליונות - אז יותן להם כל העשר. 


והנה נודע כי השבעה עממין הם רמוזים בזעיר ונוקביה דקליפות נוגה. כי זעיר הוא ששה קצוות ונוקביה היא שביעית להם. ולכן נראה לפי עניות דעתי כי הראשי תיבות של ז' עממין שהם '''כ'''נעני '''ח'''תי '''א'''מורי '''פ'''רזי '''ח'''וי '''י'''בוסי '''ג'''רגשי{{הערה|{{גמט דגש|כחאפחיג}}}} - גימטריא {{גמט דגש|סמאל}}, שהוא זעיר דקליפת נגה. ו{{גמט דגש|ארץ כנען}} גימטריה {{גמט דגש|לילית}}, מפני שהיא מקבלת מכל הששה קצוות דדכורא.{{ש}}
וגם {{גמט דגש|כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי}} עם כללות עשר עממין - גימטריא '''ארץ כנען''' באותיות '''נ&quot;ץ'''(?) דמנצפ&quot;ך{{הערה|לא הבנתי את התחשיב, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, להורות שהיא המלכות דקליפה והיא כללות מן העשר ספירות דקליפות נוגה. 

אבל המלכות דקדושה נקראת {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} כמו שאמר הפסוק {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני}} {{ממ|שמות|יג|ה}}.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מהחכם השלם '''מוהר&quot;ר זכות נר&quot;ו''' ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} גימטריה {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{צ|אמרתי לא אראה יה [יה]{{הערה|כאן הוספתי את המילה כפי הפסוק אצלנו, ובדפוס לא הופיע - ויקיעורך}} בארץ החיים}} {{ממ|ישעיהו|לח|יא}}. וכן '''י&quot;ה''' במילוי כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד  וי&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;ה ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה היא משם '''י&quot;ה''' בסוד {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. 

ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י''''. והנה {{גמט דגש|י', יו&quot;ד, יו&quot;ד ו&quot;ו דל&quot;ת}} - הרי {{גמט דגש|מלכות}}. וסוד הוא מ&quot;ש בספר הזהר {{צ|אבא יסד ברתא}}. ואז איהי {{צ|ארץ ישראל}} - ישראל סבא. וכוללת עשר דרגין לקבל י' עממין דאינון {{גמט דגש|כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;ם}} העולים {{גמט דגש|ישראל}} - דמתמן אתקדישת בעשר קדושות.


והיודע מדרגת חם בן נח - שעליה נאמר {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}} - ישמח ויבין כי נהפך ל{{גמט דגש|הוד}} והדר. פי' כי בהגלו' קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י&quot;ה}} על ארץ כנען   שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה - אז נתקדשה. 

וזהו סוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם '''אודה י&quot;ה'''}}.  ולכן דוד שהוא בסוד {{צ|איהי בהוד}} - חבר {{גמט דגש|ק&quot;נ}} הודאות - {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י&quot;ה}}. ובו חתם ספרו. 

ועל כל הנזכר בכאן דוק ולא תשכח שנקרא ארץ ישראל בשם {{צ|ארץ הכנעני}} רק בעת גאולת מצרים דאז איתמר {{צ|עזי וזמרת '''י&quot;ה'''}}. {{ש}}
עכ&quot;ל. ודברי פי חכם חן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ולכן גם כן כל הששה עממין אחרים כולם נקראים {{צ|ארץ כנען}} על שמה. וגם כמו שאמר האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד {{צ|פתורה...'''על''' הנהר}} - שהנקבה היא על הזכר. וזהו {{צ|יותרת '''על''' הכבד}} כנזכר בזוהר פרשת פנחס דף רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. וזהו דווקא בארץ בני עמין שהם בקליפות. אבל בקדושה כתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}, וגם {{צ|והיה יהוה למלך על כל הארץ}}. ולכן בקדושה נקרא '''ארץ ישראל''' שהיא טפלה לזכר.

ואז נקרא {{צ|ארעא רעוא}} - כי '''כנען''' ראשי תיבות {{צ|'''כ'''י '''נ'''רצה '''ע'''ונה}} עם נו&quot;ן של {{צ|עו'''נ'''ה}} {{ממ|ישעיהו|מ|ב}}. כי מה שהיה '''כנען''' נעשה 'ארעא דרעוא' בסוד {{צ|עונות כזכיות}}. 

וזהו סוד {{צ|שאו זמרה ותנו {{גמט דגש|תף}}}}. כי על ידי הזמר הוא {{צ|זמיר עריצים}}. וזהו {{צ|ותנו '''תף'''}} - שמכניע ה{{גמט דגש|לילי&quot;ת}} שגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ף}}. ואז {{צ|כנור נעים עם נבל}} - ר&quot;ל מה שהיה {{גמט דגש|ארץ כנען}} ביד {{גמט דגש|ת&quot;ף}} ו{{גמט דגש|מחול}} שהם שתים נשים זונות {{גמט דגש|לילית}} ו{{גמט דגש|מחלת}} - עתה נהפך ל'''נבל וכנור''' שהוא ביד הקדושה תחת '''הוי&quot;ה'''. {{ש}}
כי שם '''י&quot;ה''' רומז ל'''נבל''' - שהוא '''נ'''' שערי בינה, '''ל&quot;ב''' נתיבות חכמה. ושם '''ו&quot;ה''' רומז ל'''כנור''' שהוא '''כ&quot;ו נ&quot;ר''' - זעיר ונוקביה. וזה רמז כי ראשי תיבות {{צ|'''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל}} הוא '''כנען''', להורות שנכנע {{גמט דגש|ארץ כנען}} תחת '''הנבל והכנור''' שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות. 

וזה נעשה בזכות האבות כמ&quot;ש {{צ|וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען}} {{ממ|שמות|ו|ד}}. וזהו רמז {{גמט דגש|כנור נעים עם נבל}} גימטריה {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. שבזכותם יצא ארץ כנען מתוך החיצונים ונכנס תחת הקדושה, תחת שם '''הוי&quot;ה'''. וזהו שאמר {{ממ|תהלים|מח|ב}} {{צ|גדול יהוה ומהולל מאד}} - אימתי הוא גדול מאד? כשהוא {{צ|בעיר אלהינו הר קדשו}}. 

וזהו {{צ|ויהוה בהיכל קדשו}} {{ממ|חבקוק|ב|כ}} - ששם '''הויה''' אינו שלם אלא {{צ|בהיכלו}} - שהיא ארץ הקדושה בסוד {{צ|'''י'''שמחו '''ה'''שמים '''ו'''תגל '''ה'''ארץ}} - שמה(?) הוא שער השמים, ומתחבר '''י&quot;ה''' עם '''ו&quot;ה''' ביחד.


והנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה כי ארץ ישראל היו בה {{גמט דגש|י'}} עממין כנגד {{גמט דגש|י'}} מדות שבה. וישראל כבשו חלק השביעי לבד. כי כנגד עשר שבה בקדושה יש גם כן עשר בטומאה. והשבעה שהם תחתונים - יכלו ישראל לכבוש. אבל הקליפות שכנגד ג' עליונות שלה - לא יוכלו, שהם קליפות דקות גדולות יותר.
* והם '''הקני''' - והוא מה שכנגד הבינה שבה. וכן עולה {{גמט דגש|קנ&quot;י}} - {{גמט דגש|קס&quot;א}}{{הערה|שהוא מילוי אהי&quot;ה ביודין - ויקיעורך}}.
* ו{{גמט דגש|קניזי}} הוא מה שכנגד החכמה שבה. ונקרא '''זקן''' - זה שקנה חכמה. ובקליפה נקרא '''קניזי'''.
* '''{{גמט|הקדמוני}}''' הוא כנגד הכתר ונקרא {{צ|ארץ כנען}} משום שכנען היה מה(?) שכנגד מלכות שבה שהיא הכוללת בה כל העליונות. ולפי שרחל היא {{גמט דגש|חו&quot;ה}} שהיא מילוי שם מ&quot;ה{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד, א', א&quot;ו, א'}}}}, ו{{גמט דגש|י'}} מדות שבה עם  י' פעמים י&quot;ט. וכן עולה {{גמט דגש|כנען}} -  י' פעמים י&quot;ט. וזהו {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימין}}. ומה שכנגדה הוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימים}}. 


ונלע&quot;ד שאחר כך שאמר משה {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}}} שגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} - אז {{צ|'''י&quot;ה''' בארץ החיים}}.  וזהו שאמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה '''יה'''}} - שהוא השפע דחכמה ובינה במלכות. שהוא עשר מילוי ע&quot;ב - שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו}}, ועשר מילוי ס&quot;ג שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ל&quot;ז}} ({{קטן|בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע ויביאה אל האדם}}, ואז היא ראוי לחבור עם זעיר אנפין הנקרא 'ישראל'}}). ואזי היא נקרא {{גמט דגש|ארץ ישראל}} שגימטריה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו ל&quot;ז}} עם השני כוללים. 

וגם נודע כי שם '''י&quot;ה''' יש לו ג' מילויים שהם יו&quot;דין אל&quot;פין והה&quot;ין. {{ש}}
והנה {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} עולה {{גמט דגש|ש'}}.  וגם {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|ר'}}. ועוד {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;א}}  עולה {{גמט דגש|ק&quot;ך}}. והכל עולה כמנין {{גמט דגש|כתר}}.{{ש}}
ועוד שלשה מילויים {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}. סך הכל במספר {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} - להורות בעת שהיא מקבלת מחכמה ובינה הנקראים '''י&quot;ה''' כנזכר (וגם הם נקראים 'קדש קדשים') - אזי היא גם כן נקרא {{צ|ארץ הקדושה}} על שם ששוכנים בה קדש קדשים. 

וזה סוד שאמר יעקב (&lt;small&gt;שהוא זעיר אנפין&lt;/small&gt;) ללבן (&lt;small&gt;שהוא לובן העליון כנזכר בדרוש אדם קדמון&lt;/small&gt;) {{צ|הבה לי אשתי}} - רוצה לומר כי מלת {{צ|הבה}} הוא לשון הזמנה והכנה וחבור. והכוונה הוא שזעיר מבקש ממאציל עליון עתה בזמן חורבנה שיעשה תיקון לנוקביה כדי שעל ידה שנקרא {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} שגימטריא {{גמט דגש|אשתי}} שהוא במספר '''י&quot;ה''' כנזכר לעיל. 

ואז יזכה גם הוא לשם '''י&quot;ה'''. וזהו שאמר {{צ|ואבואה '''אליה'''}}. והוא אותיות {{צ|'''אל יה'''}}.  הכוונה הוא שבזמן הגאולה שתבנה ארץ הקדושה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו שהוא תיקון מלכות דאצילות - אזי גם הזעיר יהיה לו מוחין הנקראים '''י&quot;ה''' בשלימות, ולא יסתלקו ממנו עוד לעולם. ואז ישתמשו שניהם בכתר אחד בסוד {{צ|והיה אור הלבנה כאור החמה}}. ויעלו ***{{הערה|לא ברור. ואולי זו&quot;ן והכוונה זעיר ונוקביה. צע&quot;ע - ויקיעורך}} במקום חכמה ובינה בסוד '''י&quot;ה''', ואז שם '''הויה''' יקרא '''יהיה''', דזהו {{צ|ביום ההוא '''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}.


וגם נקרא  '''ארץ ישראל'''. והוא כמ&quot;ש בתיקונים דעולם היצירה שלטא בארעא דישראל. והכוונה הוא כי ביצירה תמן מקנן הזעיר דאצילות הנקרא 'ישראל'. והיסוד ומלכות שלו - הם נקראים {{צ|היכל לבנת הספיר}} - שהם תמיד פתוחים להשפיע בארץ ישראל. וכמו ש{{גמט דגש|לבנת}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|הספיר}} הוא זכר -- כן {{גמט דגש|ארץ}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|ישראל}} הוא זכר.  וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארץ ישראל}} גימטריא {{גמט דגש|לבנת ספיר}} - כי הם מכוונים זה כנגד זה.

וגם נקרא '''ארץ ישראל''' על שם שתמיד עיני ה' אלהיך דורש אותה. והחיבור היה תמיד. ולכן י' פעמים ס&quot;ה א האלהים{{הערה|לא ברור. ולא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך}} גימטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}, שתמיד היתה הנוקבא עם הדכורא כנודע. כי הז' תחתונות כלולים בג' ראשונות.


'''כלל העולה''' מכל הנזכר לעיל כי השלשה ראשונות (שהם '''קני קנזי קדמוני''' כנזכר) - לא ירשו ישראל עד לעתיד. וזהו רמז כי {{גמט דגש|קני קנזי קדמוני}}{{הערה|לא ברור. ואולי כוונתו עם ג' כוללים של המילים ועוד כולל של שלשתם ביחד מגיע אל 541 - ויקיעורך}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}}. ולכן היה נקרא 'ארץ ישראל' על שם העתיד שירשו גם כן השלשה ראשונות. והנה עתה רמז בתיבת '''ישראל''' - '''לא ירש'''; שלא יירשו עדיין. אבל לעתיד יהיה '''לי ראש''' - רוצה לומר שהשלשה ראשונות יכנסו גם כן בקדושה.{{ש}}
וזהו הראשי תיבות שלהם '''קק&quot;ק''' - להורות על השלשה קדושות שרומזים בכתר חכמה ובינה דקדושה, שיהיו מקודשים גם כן כמוהם. 

ומאחר שהבטיח הקב&quot;ה את אברהם שיתן לנו עשר עממין - לכן בשעת עקידת יצחק אמר לו {{צ|לך לך אל ארץ המוריה}} - לרמוז לו כי הג' ראשונות עם כללות כל עשרה עממין גימטריא {{גמט דגש|ארץ המריה}}{{הערה|כנ&quot;ל אולי, שמוסיף ג' כוללים של ג' מילים ועוד כולל של שלשתם, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. והוא אותיות '''הרם יה''' - רוצה לומר שלא ירשו כי אם ז' תחתונות בלבד, אבל הג' ראשונות הנקראים '''י&quot;ה''' - '''הרם''' אותם לעתיד בזמן הגאולה. 

והטעם שלא יוכלו לרשת גם כן הג' ראשונוות - זה היה תלוי במשה רבנו ע&quot;ה שלא זכה ל'''יחידה''' שהיא בחינת כתר דאצילות שכולל בו ג' ראשונות - {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} שגימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ולא זכה כי אם לבחינת {{גמט דגש|חיה}} שהיא חכמה דאצילות (כנודע בספר הגלגולים). ואם היה זוכה גם כן לבחינת יחידה - היה לו כח בידו להכניס הג' ראשונות גם כן ולברר מהם כל הקדושה. וכשיבא משיח בע&quot;ה יזכה הוא לבחינת יחידה, ולכן אז יהיה לו כח להנחיל לישראל הג' ראשונות גם כן.

והנה צפה הקב&quot;ה שישראל יעשו את העגל, ולכן לא הבטיח למשה אלא ז' עממין. וזה המעשה גרם למשה רבנו ע&quot;ה גם כן שלא יזכה ליחידה. {{ש}}
וז&quot;ש במדרש ילקוט פרשת לך לך זה לשונו:{{ש}}
:רבנן אמרי אדום ומואב וראשי' בני עמון הם כג(?) שלא נתן להם בעולם הזה שנאמר {{צ|כי לא אתן לך מארצו ירושה}}.  ובמואב כתיב {{צ|אל תצר את מואב}}. '''קיני''' הוא עשו. '''קניזי וקדמוני''' - עמון ומואב. ולימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב&quot;ה. עכ&quot;ל.

ודע שארץ סיחון ועוג היא קצת גבול השלשה הנזכר, ולזה בחרו בהם בני גד לפי שעתיד להיות כנגד שלש עליונות, והוא עתיד שיהיה מובחר כל הארץ. ועם היות שעדיין לא נתקדש עד אחר הגאולה. ואפשר לזה נקבר שם משה רבנו ע&quot;ה שהוא מסוד הדעת כנודע.

והנה מאחר שלא היו יכולים ישראל לכבוש את הארץ של שלשה ראשובו', ולכן גם כן תמצא שלא היו ישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה עד לעתיד בע&quot;ה שכל ישראל יכנסו בה ואז תהיה הארץ מלאה. והיינו שלימותה האמיתי. ואז תתתקן השכינה שהיא העומדת על י&quot;ב בקר ויתתקנו החיות שהם בעלות מ(?)נים נגדיים לי&quot;ב בקר הנזכר. ויתקן כסא הכבוד שאינו על שלימותו - כי אחר שהשכינה שהיא למעלה ממנה והחיות שהם למטה ממנה אינם על תיקונם - ממילא משתמע שהיא עצמה אינה על שלימותה. ותתקן ארץ ישראל עצמה. שתיקון ארץ ישראל היא על ידי השכינה שהיא שורה בה ועל ידי החוקים(?). ואחר ששכינה לא שרתה בה כראוי ואפילו בימי יהושע כי היו שני שבטים וחצי חוץ לארץ ישראל - ולזה ארץ ישראל אינה מתוקנת על שלימותה.

והטעם שלא היתה יכולה השכינה להיות בשלימותה - זה תלוי על קטרוג הלבנה עם החמה. וכל זמן שאינה חוזרת לסוד {{צ|אור הלבנה כאור החמה}} ממש לשישתמשו בכתר אחד כמו בעת בריאתם - אין השכינה יכולה לחיות בשלימותה. כמו שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש שבעה בחינות שיש למלכות דאצילות עיין שם, ותמצא עומק ענין זה בשורשו. 

וזהו שכתוב {{צ|{{גמט דגש|זה}} יהוה קוינו לו}} - רוצה לומר בזמן שישתלם שנים עשר שבטי '''י&quot;ה''' בארץ החיים - אזי גם כן יהיה השם שלם. כי '''זה וזאת''' כחדא אזלין. ו{{צ|זאת}} שהיא מלכות אחידת ביסוד שנקרא {{צ|זה}} כנודע בזוהר בפרקת חקת עיין שם. כי '''זאת''' במספר קטן גימטריה ג&quot;ס(?) '''זה'''.  ועוד הנעלם של '''זה''' במילוי כזה '''זי&quot;ן ה&quot;ה'''{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ן ה}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}}.


===[הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ]===
ועתה נבאר ההבדל שיש בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, והבדל הנהגת ישראל ואומות העולם, והבדל הנביא והמכשף ובעל תשובה והגר.

הענין - להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים והיות הנהגה הזאת שהיא הנהגת השמים מבולבלת - פעמים היא תחת שליטה עליונה. כן ממש היא הנהגת הגוף! שההנהגה הזאת הנזכרת תמצא אל כל החיים, בין מן האומות בין מישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת האדם ואין בהם תוספת ומגרעת לכל אדם. רק שישראל מגבר בהם קדושה העליונה ותקדשם. ומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת הולדתם. ולכך תתלבש בהם הקדושה בעודם בחיים. אמנם אומות העולם תתלבש בהם טומאה. 

אבל בבחינות אחרות כל בני אדם שוים. אמנם ישתנו בסוד ב' בחינות.{{ש}}
ההנהגות הנזכר - כי אומות העולם שהם תחת שליטת החיצונים הם שואבים החיים שלהם בעת שהטומאה מתפשטת. וישראל שואב בעת שמתפשטת הקדושה. וזהו כעין מעט(?) שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים. וכמו שסוד(?) ההנהגה הזאת תלויה במעשי בני אדם. אם מטיבין מעשיהם יכנעו החיצונים ותהיה ההנהגה הזאת במסרת(?) אל הקדושה. ואם ח&quot;ו מקלקלים מעשיהם נמסרת אל החיצונים. כך הוא האדם ממש! בהיותו מגביר בו סוד היצר הרע והטומאה  - יתן ההנהגה כולה אל החיצונים. ובהיותו מגביר בו סוד הקדושה שהיא הנפש הקדושה ושאר פרטים(?) אשר נבאר - יותן הנהגה זו כולה אל הקדושה ותתקדש.

ועתה דמה(?) בדעתך שני עניינים קודם ה&quot;* הנהגת ארץ ישראל והיא הנהגת הקדושים והנביאים שהיו מזדכים(?) חומרם והיו מתקנים עצמם - כל חושיהם והשכלתם להתקדש, והיו שולטים במדות הנפשיות ומשעבדות אותם אל הקדש. ואין להם מדות נפשיות חומריות כלל. כעין שהיו שולטים בגלגלים ומכניעים אותם אל רצונם. 

השני היא הנהגת חוץ לארץ שהכל נמסרת לשרים, והיא חכמת החרטומים והמכשפים ושאר החכמות שהיו משועבדים מדות נפשיות שבהם אל צורך אותם החכמות. והם כעין בלעם ותלמידיו. 

ונודע שיש עתה שתי הנהגות תחת אלו והם דומות לאלו.
* הא' היושב בארץ ויצא חוץ לארץ. דהיינו שיצא מהנהגת הקדושה אל הנהגת השרים. כך ממש הוא ישראל ששעבד מדות רעות על עצמו ונתן  כחתוו(?) הנפשיות משעובדות לרצון יצרו הרע. והרי זה כעין מי שהשלים החצוני על עצמו ושעבד הגלגלים אל תחת שליטת השרים כנזכר. והיינו מי שהיה בארץ ויצא חוצה שלא לדבר מצוה.
* השני הוא בהפך. והיינו הגר המתגייר והרשע השב בתשובה וכיוצא. דהיינו שהיה בחוץ ויצר הרע שולט במדותיו הנפשיות - ועתה הכניע יצר הרע ונכנס לפנים בקדושה והשליט על עצמו כל הקדושה העליונה ושעבד כחותיו אל הקדושה.


וראוי להזכיר לכל מעיין שלא יחשוב בראותו בספר הזוהר {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} וכיוצא בהן שהדברים כפשטן ח&quot;ו. כי הקב&quot;ה קדוש - וכי יעלה על הדעת אפילו בבריאה(?) בקודש הקדשים אין מלאך ולא שרף ולא שום בריה יכולה להיכנס לאצילות! ואיך יעלה על הדעת שתכנס שפחה במקום גברתה?!

אך הכוונה כי העולם מתנהג על פי המדות העליונות, וכולן משפיעות וממשיכות שפע אל המלכות. והיינו היות *&quot;*(?) מתייחד עם המלכות והמלכות מחלקת מזון מהשפע הנזכר מנהגת ומנהלת העליונים ותחתונים, חיצונים ופנימיים. ובהיות ישראל על אדמתם היתה בחינה אחת של המלכות הנקרא '''א(?) פן א''' בארץ שפירושו שהיא בארץ לנהל התחתונים ומשם מקבלים שפעם ומזונם(?) ישראל. וממה שרמסו ישראל ברגליהם היה נמשך אל החיצונים ביד אמן המקוללת לזון את בניה כמו שהוא סוד פרי החג. כאשר גרמו עונותינו ונחרב בית תפארתנו - הנה אופן הזה אשר באר' הנה היא עמנו בגלות שוממה - פירוש שאין ההנהגה על ידה עלינו, ונתלבשה בלבושי גלות לבושי חול. והיא מנהגת על ידי השפע ההוא בתחתתונים(?). ואותם לבושי חול שהם מצד מטט&quot;רון סביב למשכנו יחנו החיצונים ואמן המקוללת תובעת חלקה וחלק אנשיה. ואנחנו בגלותינו יונקים משדים(?) המקוללים מפני שאנו ניזונים על ידה. 

וז&quot;ס(?) לעומדים בחוץ לארץ עובדים עבודה זרה בטהרה, שהם אומרים {{צ|ברך עלינו וגו'}} ואין ספק שהשפע נתן למקוללת לזון בניה שהם עיקר ואנחנו טפילים להם. ומתמצית אנחנו ניזונים כי אין שפע מתחלק חוץ לארץ שלא ינתן לשר של האומ' ההיא כאמור {{צ|ועל המדינות בו יאמר וגו'}}.

והנה אמנו - אין בידה להשפיענו מפני שנטלה ההנהגה ממנה בערך שאין ההנהגה ממנה בלתי אמצעי. ולכן ענין זה יוחס בלשון {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} - שהיא נוטלת חלק השפע ומחלקת לבניה כרצונה. משל לבן מלך שבהיותו בהיכל אביו היתה פרנסתו ומנת מזונותיו נתונות לאמו, ואמה זנה אותו בהנהגתה הראויה. וכאשר הרבה לפשוע - גרשו אביו מאת פניו, והלכו הוא ואמו בגולה בין הגוים. ובהיותו שם המלך אביו נתן מזונותיו בצמצום על ידי השפחה ההיא שהבן בביתה. והשפחה ההיא נותנת לבניה הטוב והמובחר, והמותרות נותנת לבן המלך. ואין לה דעת ותבונה להשיג שכל המזונות לא נתן לה אלא על ידי בן המלך שברשותה. 

והנה בערך בחינת המזון - הרי השפחה יורשת גברתה, כי הנהגת בן המלך על ידה והיא נושאת משאת בן המלך מאת פני המלך. לא שהיא תכנס לפני המלך ח&quot;ו, אלא שהמלך נותן את המשאת ביד השר והשר אל העבד ועבדו אל השפחה. 
והנה מטעם שמתוך היכל המלך יוצא החלק אל השפחה - אם כן אין לך פגם גדול מזה אל המלכה. 

והנה השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דרכים.
* האחד הוא על ידי התלבשות המדה הזאת  שהיא השכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי, דהיינו בשרים החיצונים, על ידי התפשטותה באופנים. ולזה העומד בחוץ לארץ מקבל אלהותו בדרך זה. אמנם דרך זה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני שקבל השפע מתחת יד השרים. ועל זה נאמר {{צ|גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}}. והיינו ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם. ואלו אינם מקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא *** *** מפני שהוא השפיע לחוץ.

* הדרך השני הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי כנז&quot;ל. דהיינו שלא יהיה נמצא שם שום מפסיק אלא שכינה שוכנת דרך המדרגות הקדושות על ישראל. והיינו היושב בארץ ישראל שאינה מתלבשת בשרים אלא ממש דרך *** היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ ישראל ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד חכמה - זאת חכמה שלמה. 

ומטעם זה ארץ ישראל היא המלכות מפני ש**** משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת לחיצונים. ולכך צריך השוכן בארץ לימול בשרו. שאם לא - מטמא הארץ. נמצאת למד שקבול אלהותו תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ תלוי במילה. 

וזה ה(?)שלימות כי זה תלוי בזה כמ&quot;ש במדרש ילקוט דף רע&quot;א ע&quot;א כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וסמיך ליה וזכרתי את בריתי וגו'. מכאן אתה למד ב' דברים. האחד שארץ ישראל שקולה כמצות מילה  ש** זכרתי את בריתי וגו' והארץ אזכור - לומר מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת.{{ש}}
הב' לומר ששקולה ארץ ישראל כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית וכו', עיין שם.

וזהו רמז כי בשמות הנקרא ארץ ישראל תמצא בסופי תיבות דילהון '''מילה''' כזה:
* ארץ החיי''''ם'''
* ארץ צב''''י'''
* ארץ ישרא''''ל'''
* ארץ הקדוש''''ה'''.

וזהו גם כן רמז {{צ|'''ה'''ן '''צ'''דיק '''ב'''ארץ '''י'''שולם}} {{ממ|משלי|יא|לא}}. כי מי ששומר הברית נקרא 'צדיק' ועומד בניסיון כמו שמנינו ביוסף הצדיק. אבל מכל מקום אינו שלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה. וז&quot;ש {{צ|הן '''צדיק בארץ'''}} - דהיינו שהצדיק דר בארץ - אזי הוא {{צ|ישולם}}. וראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל באיזו ארץ. וזהו רומז הראשי תיבות שהוא דווקא בארץ '''הצבי'''. כי זה תלוי בזה.  וגם כן קבלת האלהות תלוי במילה לבד. וזה אם לא יזכו לארץ(?) אבל אינה בשלימות כי הוא בהתלבשות על דרך שפירשנו. ולזה גלו לבבל שכינה ביניהם. וזהו בזכות המילה. וז&quot;ש(?) {{צ|והייתי להם לאלהים וגו'}}.


===מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל===
מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו.

בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו תועלת לעולם מהתועלת המגיע בהיותו בחוץ לארץ. כן פטירת הצדיק בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו היזק לעולם יותר מההזיק המגיע אם היה נפטר בחוץ לארץ. והענין כי ארץ ישראל היא לב העולם כי היא שער השמים ככז&quot;ל(?) וכמו שמהלב שהוא מקור החיים יתהלך ויתפשט החיות לכל אברי הגוף - כן בהיות א&quot;י(?) בריאה בצדיקים היושבים בה - יתפשט הבריאות לכל יושבי העולם בכללו. כי בריאות ארץ ישראל הוא בצדיקים שהם ממשיכים(?) לה השפע והחיות מלמעלה. וזהו כונת הפסוק {{צ|ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם}}. ר&quot;ל אימתי ישמחו כל ישראל הדרים בחוץ לארץ במעשיהם הטובים, כמו שפירש התרגום {{צ|יחדון דבית ישראל בעובדיהון}}, כש{{צ|בני ציון}} שהם הצדיקים הדרים בעיר ציון {{צ|יגילו במלכם}} - שגורמים ייחוד העליון של תפארת ומלכות. ואז יורד השפע להם מתחלה, ואחר כך לכל חוץ לארץ. 

וכל התפילות של חוץ לארץ אינם עולים אלא על ידי תפלת הצדיקים שבארץ ישראל. וזהו {{צ|'''ב''''ני '''צ''''יון '''י''''גילו}} - ראשי תיבות '''צבי'''. שהם שמחים בארץ '''צבי''', גורמים שמחה בכל העולם. 

ואם ח&quot;ו אין מי שעושה יחוד וחבור של מעלה בארץ ישראל - כל המעשים שעושים בחוץ לארץ אינם מועילים כלום ואין מעלתם עולה למעלה. כי בשלומם של הצדיקים שבארץ ישראל יהיה להם שלום בחוץ לארץ. וזהו שאמר הפסוק {{ממ|תהלים|סד|יא}} {{צ|'''י''''שמח '''צ''''דיק '''ב''''יהוה}} - ראשי תיבות '''צבי'''.  שעל ידי שהצדיק שמח בה' ממש - שעושה יחוד של מעלה. {{צ|וחסה בו}} מתוך אהבה. {{צ|ויתהללו כל ישרי לב}} - ר&quot;ל ויתהללו כל חוץ לארץ ויאמרו זה הוא דרכי ישרים של ארץ ישראל הנקרא 'לב' כנזכר לעיל, כי היחוד של ארץ ישראל מועיל לכל העולם.

כי הנה אין דרך להתשפט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל, לא זולת. וזהו אמרו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}}. ירצה כמו שביארנו כי ארץ ישראל כמו הלב המחלק החיות לכל הגוף כמו שאמרו הרופאים, כי מהצלול והזך שבדם ניזון הלב המחלק החיות לכל הגוף, ואחר המוח מהיותר זך שנשאר, ואחר כך הכבד ואחר כך שאר האברים כפי מדרגותם. {{ש}}
כן גם כן העולם בכללו. מן הזך והטהור שבשפע ניזונת ארץ ישראל, ואחר כך שאר ארצות. כפי מדרגותם כן יתעבה מזון נפשם כנזכר לעיל. ולזה כיוונו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}} כנזכר. 

אמנם בזמן החורבן שנפסק השפע בעונותינו - הנה כל האיברים הולכים ודלים אחר שאין הלב בבריאותו ואין לך מזון. וידמה כיום התענית. ולזה אין לך יום מחורבן הבית ואילך שאין קללתו מרובה מחבירו - כי הולכים ודלים הנמצאות מחסרון השפע. 

והענין כי ביום התענית שנפסק המזון - אז הלב ניזון מן האיברים. כי בראותם כי נחלש הלב - לפחדם ממיתתו שימותו גם כן  הם כי בהיותו הם חיים - ולזה הם נותנים לו מדם האיברים שנמצא להם כדי לחזקו שלא יפול הכח. ובזה הולך ומתמעט חלבם ודמם. 

כן גם כן מזמן החרבן ואילך מתמצית חוצה לארץ ארץ ישראל שותה. כי ארץ ישראל אין לה קיום והעמדה אלא על ידי המעט מזער בדקה(?) שמשלחים לארץ ישראל מחוץ לארץ, כהיום הזה שהוא התמצית של אנשי חוצה לארץ. והנה הצדיקים היושבים בארץ ישראל באמצעותם השפע יורד מלמעלה. וזה *** השפע הרוחני א&quot;א שירד למטה לארץ הגשמית אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל, ובהכנת מעשיהם ותורותם יורידו השפע הפך טבעו ויעזור להם טהרת המקום. כמו הפתילה הטובה והשמן הזך שהם נושא השלהבת. כי בהם נאחז אור הרוחני שאין בטבעו לירד למטה. 

וכבר ידעת מ&quot;ש בספר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א וזה לשונו: {{צ|ללבי גליתי ולאברי לא גליתי}}. ומקשה הר' חיים ויטל זלה&quot;ה ולמה(?) אמרו רז&quot;ל מלבא לפומא לא גליתי שהרי מצינו בפירוש כמה רבים וגדולים שדברו בענין הגאולה כגון רשב&quot;י וכיוצא בו?{{ש}}
אבל רזא דמלה הוא כי אל אותם הנשמות שהם מבחינת הלב - גלה סוד הקץ. ולזה היו יכולים לדבר. אבל לנשמות שהם משאר האיברים - לא גילה. וזה שאמר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א {{צ|'''ללבי''' ודאי גליתי ולאברי לא גליתי}}.  מאי &quot;ללבי&quot;? אלא אורייתא איתה לה רישא וגופא ולבא ואברין כגוונא דישראל דאתמר בהון {{צ|עיני העדה}} - דא ע' סנהדרין. ומשה ואהרן על גביהן. אלין דאתמר בהון {{צ|ללבי גליתי}}. וכן באורייתא שבעין אנפין תליין מתרין תורות - אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה. 

בגלותא - {{צ|חלק '''לבם'''}} דאינון {{גמט דגש|ע&quot;ב}}  צדיקים דאינון  כגוונא דסנהדרין. ורזא דמלה {{צ|אשרי כל חוכי '''לו'''}} - {{גמט דגש|לו}} בחושבנא סליק תלתין ושית. ואינון {{גמט דגש|ל&quot;ו}} בארעא דישראל ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} לבר מארעא דישראל. ודא איהו {{צ|חלק '''לבם''' וכו'}}.

וזהו סוד שהקב&quot;ה רמז למשה {{צ|אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם}}. ונודע כי פני משה פני חמה. וזהו שכתוב {{צ|ושמתי '''כ&quot;ד כ&quot;ד''' שמשותיך}} - ר&quot;ל ש{{גמט דגש|מ&quot;ח}} צדיקים מן השבעים שכולם הן מן שורש השמש כמשה רבנו ע&quot;ה. וכולם הם מעלמא דדכורא. ולכן השכינה רודפת אבתרי' לאתחברא עמהם בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}}. וכשלא יש זכות בישראל - אזי ח&quot;ו הם להפך כנזכר, ונשארו בארץ ישראל {{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחת בלבד. ואז נאמר {{צ|אל ישוב '''ד&quot;ך''' נכלם}} {{ממ|תהלים|עד|כא}} - שיקבל הקב&quot;ה את תפלתם ואל תשוב ריקם מלפניו.

והנה נודע אם הדור זכאי - רובם בארץ ישראל, ואם הדור חייב - רובם בחוץ לארץ. והכונה מה שאמרנו. כי קיום העולם הוא הצדיקים שעובדים ומושכים השפע למטה לארץ. והנה בהיות רובם בארץ ישראל - אז ימשיכו שפע רב טהור ונקי.  אמנם מיעוטם בחוצה לארץ יספיקו להמשיך אותו השפע שכבר ירד לארץ ישראל והם ימשיכוהו לחוץ לארץ.

ולזה רמוז בפסוק משלי כ&quot;ט {{צ|ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם}}. ר&quot;ל כי ראשי תיבות {{צ|'''ב''''רבות '''צ'''דיקים '''י'''שמח '''ה'''עם}} - הוא '''הצבי'''. כשיש רוב צדיקים בארץ '''הצבי''' - אזי {{צ|ישמח}} כל העם שבחוץ לארץ שהם גורמים הורדת שפע ברכה עד בלי די. {{ש}}
אבל {{צ|ובמשול רשע}} - כמ&quot;ש בתיקונים {{צ|מאן &quot;חלק לבם&quot;? דא שאור וחמץ דאינון סמא&quot;ל ונח&quot;ש}}. וזה שאמר {{צ|ובמשול רשע - דא סמא&quot;ל}} השולט ומחלק לבם שרובם בחוץ לארץ. אז {{צ|יאנח עם}} - כי השפע הוא מעט מזער מה שמקבלים, כי בהיות מיעוטם בארץ ישראל לא יוכלו להמשיך משער השמים כי אם מעט שפע. כי כפי עובי הפתילה תהיה אחיזת השלהבת. ולזה אף אם יהיו רובם בחוץ לארץ לא יועילו להמשיך אצלם לחוץ לארץ רק מה שכבר נ(?)משך לארץ ישראל על ידי המועטים. 

או ירצה באופן אחר. והוא כי הצדיקים בהיותם בארץ ישראל יוכלו להגין על כל המקומות. והטעם כנזכר כי ארץ ישראל הוא כמו הלב הנותן חיות וקיום לכל האברים כולם. אמנם צדיקי חוץ לארץ - לא יועילו אלא למקומם לבד, כי הם כמו חיות האבר הפרטי שלא יועיל רק לעצמו. 

וכן בעת סלוקם שהצדיקים שבארץ ישראל יזיק לכל העולם. וז&quot;ש {{צ|ותמת שרה בקרית ארבע וגו'}} - שיש להעיר שאומר תחלה הסימן הפרטי שהוא {{צ|בקרית ארבע}}, ואחר כך הסימן הכללי שהוא {{צ|ארץ כנען}} הכולל כל ארץ ישראל?

אמנם יתיישב כפי מה שהזכרנו שהכוונה לרמוז מעלת שרה שבזכותה היתה מועלת לאנשי מקומה וגם כן לכל אנשי גבול כל ארץ כנען. וכן בעת סלוקה - לכולם יחק נסתלקה; כלומר שכולם אבדו התועלת. והטעם כנזכר שהצדיק בהיותו בארץ ישראל מועיל למקומו לכל העולם. 


ונחזור. כי יש לפעמים שמחלקים השבעים ושתים צדיקים שני חלקים בארץ ישראל שהם כמנין {{צ|ושמתי {{גמט דגש|כדכד}} שמשותיך}}, ו{{גמט דגש|כ&quot;ד}} ח'(?) ב&quot;ח(?) ואז נאמר {{צ|קול רנה וישועה '''ב'''אהלי '''צ'''דיקים. '''י'''מין יהוה עושה חיל}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל כשיש בארץ '''צבי''' כמספר {{גמט דגש|{{צ|באהלי}}}} צדיקים - אז הוא {{צ|קול רנה וישועה}} בכל חוץ לארץ בשביל שיש {{גמט דגש|כדכד}} צדיקים. ומה שהיה מקודם {{גמט דגש|אהל}} אחד שהוא במספר {{גמט דגש|ל&quot;ו}} - עתה שנחלקו לשני שלישים נעשה ב' אהלין.  וזהו שכתב {{צ|'''באהלי'''}} לשון רבים - כי מיעוט רבים שנים. ולכן אמר גם כן ב' לשונות {{צ|קול רנה וישועה}}.

ומי גרם זה? וז&quot;ש {{צ|ימין יהוה עושה {{גמט דגש|חיל}}}} - רוצה לומר החסד של מדת הרחמים פועל בעולם ועושה {{גמט דגש|חיל}} בעבור חיל דמטרוניתא שישי במספר {{גמט דגש|חיל}} צדיקים בארץ ישראל.  


אבל צריך להבין השורש של אלו {{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים מאיזה מקום באים?{{ש}}
דע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש השלישים כי כל חסד מתחלק לששה שלישים, עיין שם. והנה החמשה חסדים מתחלק לשלשים חסדים. וזהו סוד {{צ|ואברהם היו יהיה}} - ר&quot;ל אברהם שהוא חסד מתפשט בגוף דזעיר במספר {{גמט דגש|יהיה}}, ואחר כך נכנסים כללות החסדים ביסוד דזעיר והוא גם כן מתחלק לששה שלישים - {{גמט דגש|ל&quot;ו}}. ואחר כך בעת החיבור היסוד דזעיר עם היסוד דנוקבא - הוא נותן בה גם כן כללות החסדים. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויתן אברהם את כל אשר {{גמט דגש|לו}}}} - שהם {{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים - {{צ|'''ליצחק'''}} - שהוא {{גמט דגש|רחל}} גימטריא {{גמט דגש|ליצחק}}. מפני שכל תיקונים הוא מצד הגבורות שהם נקראים 'יצחק', והיא נקרא על שמו. 

והנה כנגד {{גמט|ל&quot;ו}} חסדים שהם נכללים ביסוד הנקרא 'צדיק', ועל שמו דיסוד נקרא כולם 'צדיקים' -- כן {{גמט|ל&quot;ו}} גבורות הנכללים ביסוד דזעיר נקרא גם כן {{גמט|ל&quot;ו}} צדיקים. ואלו הם ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים הנזכר לעיל. 

וז&quot;ש {{צ|&quot;חלק {{גמט|לבם}}&quot; - מאן חלק לבם? שאור וחמץ דאינון ערב רב}}. ורזא דמלה {{צ|ויהי מבדיל בין מים למים}}, עיין שם. והכוונה הוא כי בזמן שערב רב שולטים בעלמא  - אז הנוקבא דזעיר היא בסוד 'אחור באחור', ואין לה אלא גבורות כמו עמה בזמן הגלות. ואז  {{צ|חלק {{גמט דגש|לבם}}}} - ש{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות הם בסוד חוצה לארץ שהוא אחורי הזעיר, ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים הם בסוד ארץ ישראל שהוא ביסוד דזעיר בפנים שלו. וזהו {{צ|ויהי מבדיל בין מים (של חסדים) למים (דגבורות)}}. וגם ראשי תיבות {{צ|'''ב''''ין '''מ''''ים '''ל''''מים}} הוא {{צ|'''לבם'''}}. 

אבל בעת התחברות החסדים וגבורות ביחד כמו בעת חיבור זעיר ונוקביה במוסף דשבת או בעת הגאולה בעזרת השם יתברך - אז נותן הזעיר גם כן לנוקבא ה{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים. אזי נאמר {{צ|{{גמט דגש|חסד}} יהוה מלאה הארץ}}. ר&quot;ל שכל {{גמט|ע&quot;ב}} צדיקים שמספרם עולה {{גמט דגש|חסד}} - הם כולם בארץ ישראל, וארץ ישראל (שהיא הנוקבא) מתמלאות מהם. ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות גם כן נקרא 'חסדים' על ידי המיתוק. וכולם ביחד הם כמנין {{גמט דגש|חסד}} כנודע.

ואז נאמר {{צ|היוצר יחד {{גמט דגש|לבם}}}}. ואז גם כן יגל '''לבם''' בה' ממש.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מאהובי הר' משה זכות נר&quot;ו כי כל דרוש זה רומז בפסוק {{צ|על זה היה דוה לבנו}}. וירצה כי הצדיקים נקראו 'לב' ונקראו 'עינים' ב&quot;כל(?) מן התקונים. ויקונן הנביא {{צ|על {{גמט דגש|זה}}}} שהם הי&quot;ב לעשות {{גמט|חי&quot;ל}} - {{צ|היה דוה לבנו}}. ולא עוד אלא אפילו {{צ|על {{גמט דגש|אלה}}}}  שהם הל&quot;ו {{צ|חשכו עינינו}}. ודייקא כי בחסרון ה'זה' דוה הל&quot;ב - הוא האדריכל ברמוז בדברי רז&quot;ל כי מטיבורא דלבא *** שלישי' שהם סוד {{גמט דגש|כ&quot;ד כ&quot;ד}}. ואמנם בחסרון {{גמט|'אלה'}} - אז יש חשך גם לעינים כי אז נסתמו עיניהם ולבם של ישראל. והמשכיל יבין ושפתים ישק &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


===מעלת ארץ ישראל וישיבתה===
מעלת ארץ ישראל וישיבתה.

הנה בענין ארץ ישראל הם ששה חלוקות.
* הא' - מי שלא נכנס בה כלל ועיקר
* הב' - מי שראה אותה מרחוק ראיה לבד
* הג' - מי שנכנס בה ויצא ומת חוצה לה
* הד' - מי שנכנסו עצמותיו אחר מיתתו
* הה' - מי שנכנס בה וישב בה ועמד עד יום מותו ומת שם
* הו' - מי שנולד בה ולא יצא חוצה כל ימי חייו

וחלוקות אלו הן זו על זו במעלה, והם רומזות לדברים עליונים.  

ואין ספק כי כל העולם השפל הוא נגד המלכות, ובכללו ג' בחינות.
* האחד - ים
* השני - ארץ
* השלישי - ארץ ישראל

וכל אחת מוקפת מחברתה. 
* כי הים מקיף את כל היבשה, והבחינה הנקרא 'ים' הוא כנגד לובן שבעין והוא נגד החסד. 
* ושאר הארץ הנקרא חוצה לארץ הוא נגד שחרות שבעין והוא נגד הגבורה, ומשם נמשך התוך הזהב וסיגיו. ולפיכך אויר ארץ העמים מטמא כי הוא הנחלק ל{{גמט דגש|ע'}} שהם מצד האומות בסוד החיצוניות.
* וארץ ישראל נגד קו הירוק המקיף את בת עין וזהו מצד התפארת הנקרא 'ישראל'. 
* ובאמצעות ארץ ישראל - ירושלים שהיא נגד בת עין שהיא עצם השכינה.

וג' גוונין הקודמין הם שוב***(?) ומקיפים אותה והם סוד שבת שפירושו '''ש' ב&quot;ת'''. דהיינו  {{גמט דגש|ש'}} - {{גמט דגש|ג'}} אבות. ולא אבות ממש אלא ג' מציאיות(?) שהם קשוטי המלכות. ו{{גמט דגש|בת}} - דהיינו '''בת עין''' - שהוא עצם המלכות הנקראת 'בת' שהיא 'בת' ומדה אחת מעשר מדות, והיא נחלקת לעשר דהיינו סוד {{גמט דגש|י'}} קדושות. 

ונלע&quot;ד רמז אחד למה נקרא ירושלים {{צ|בת עין}} מפני ש{{גמט דגש|סמא&quot;ל}} שגימטריא {{גמט דגש|עין}}, הוא מקבל שפע מהיכל לבנת הספיר כנז&quot;ל ומחלק אותם אחר כך ל{{גמט דגש|ע'}} שרים. וזהו '''עין'''. אם כן ירושלים נקרא ה'בית' של {{גמט דגש|ע'}} שרים שמשם יוצא השפע להם.


והנה מי שאינו דר בארץ ישראל אמרו רז&quot;ל שדומה כמי שאין לו אלוה. להיות שנשמתו אצולה ממקום הקדש. ולפי האמת אין בקליפה באמיתות לשלוט בו מפני כי חלק ה' עמו ולא חלק בשרי'(?). ונמצא שאין השר ההוא שולט בו כל עיקר, וגם השכינה אינה שורה עליו מפני שהוא בתוך מצולות ים הקליפה המתלבשת באויר ארץ העמים הטמא, שמצדם הוא טמא ומטמא. ונמצאו לפי זה ש{{צ|אין לו אלוה}}. ואין ספק כי נשמתו ורוחו ונפשו וגופו הם מתלבשים בתוך הקליפות והטומאה. ועוד שאין מעשיו ולא תורתו טהורים מפני שהם מתלבשים באויר ארץ העמים הטמא. בזולת כי בעת הפטירה אין הנשמה עולה בטהרה מפני שהיא מתלבשת בקליפה ההיא בזולת שהיא צריכה להתגלגל ממקום למקום עד בואה לארץ ישראל כי שם שער השמים ליכנס הנשמה בגן עדן. כדפירשו רז&quot;ל כי דרך מערת המכפלה כניסת הנשמה לגן עדן של מטה, ומשם לגן עדן של מעלה.

וכאשר נבחין מעלת ארץ ישראל על חוצה לארץ נמצאם בשלשה בחינות בזולת שיש תחת כל בחינה ובחינה מהם כמה בחינות:
* האחד - מענין עשיית המצות בטהרה ובנקיות כל ימי היותו בעולם
* השני - מענין פטירת הנפש מן הגוף
* השלישי - מענין התחיה אחר כך 

והנה ג' חלוקות אלו לא ישתוו וודאי. כי מי שהיה כל ימיו בארץ ישראל נמצאת נשמתו גם בעת בואה אל גופו בטהרה ובנקיות בלתי נטמאת באויר ארץ העמים והיא במעלה גדולה וסיוע גדול אל העבודה. 
וגם אם בקטנותו יכנס האדם קודם י&quot;ג בארץ ישראל - זוכה קצת אל מדה זו כי אין יצר הטוב ונשמה באדם עד י&quot;ג שנה כדפירשו רז&quot;ל.  ולפעמים גם הרוח ולפעמים הנפש כנזכר בזוהר בפרשת משפטים. וכן כל שנותיו אשר עשה הם בטהרה ובנקיות עד צאתו מן העולם הזה. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. 

אבל העולה לעת זקנתו לארץ ישראל אינו מכלל מדה זו ואינו זוכה כי אם אל השנים שהם מענין הפטירה וגם החתיה כאשר יתבאר. והעולה אחר מיתתו בעצמותיו - זה ודאי אינה זוכה כי אם בתחיה לבד, וגם אל מעלת פקודת הנפש לעצמות בסוד {{צ|ועצמותיך יחליץ}}, היות בטהרה בארץ ישראל. 


'''ועתה''' כשנבא לספר במעלות החלוקה הראשונה הם רבות.
* '''א'''' - שהנשמה לא נטמאת מעולם ולא נתלבשה באויר ארץ העמים כל עיקר
* '''ב'''' - שמצותיו אשר עשה כולם בתכלית הטוהר. ואותו הרוחניות המתהוה מהמצוה והתורה לא נתלבש בקליפה ההיא והטומאה ההיא.
* '''ג'''' - כי השפע הנשפע על ידי התורה והמצוה לא נשפע אל השרים מפני שהישראלי העומד בחוצה לארץ ועומד במצות ובטהרה - ודאי אותם המצות ישפיעו לו ואותו השפע אי אפשר להיות נשפע עליו אם לא על ידי אותו שר אשר הוא שם בחלק ארצו. וזה פשוט. וזה היה דווקא בזמן היות השכינה עיקרה בארץ ישראל כי אז ודאי היה מקבל על ידי השר. וזהו שאמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|אשר גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}} - ממש עובד ומשפיע לאלהים אחרים שהם הקליפות כנז&quot;ל.

והכוונה הוא כי הדר בארץ ישראל בחורבנה {{צ|'''דומה''' כמי שיש לו אלוה}}. אבל בבנינה - יש לו אלוה ממש!  ובחוצה לארץ {{צ|דומה כמי שאין לו אלוה}} בכל זמן. ולכן דוד שהוא משיחנו אמר {{צ|גרשוני מהסתפח בנחלת יהוה}} כי גלות שלימה היתה לו. ועוד אפילו ישיבת ארץ ישראל בימיו היתה בלא מקדש ובלא משכן; כי הארון חוץ למקומו והמשכן בלעדי בכל(?) מקום שהוא במת ציבור. וכן במשה רבנו ע&quot;ה כתיב {{צ|'''גם בי''' התאנף}} - הראשי תיבות סימן {{צ|'''ג''''רשוני '''מ''''הסתפח '''ב''''נחלת '''י''''הוה}}.

* '''ד'''' - עוד כמה מצות היתירות בארץ והם תלויות בארץ. ואין ספק כי מפני היות מעלות המצות האלה גדולה עד מאוד - אין ראוי לקיימם בחוצה לארץ כי כח הקדושה כזו אין ראוי שישפע בחוצה לארץ על דרך שאמרו רז&quot;ל שאין מביאין חלה מחוצה לארץ לארץ ישראל ואם הביאוה תשרף כחמץ בערב פסח. וכן תרומה וכן בכורים וכיוצא באלו הרבה. וזהו ודאי מפני מעלות המצות האלה הנזכרות.

* '''ה'''' - היות התפלה של ארץ ישראל רצויה ומקובלת יותר מפני שאין כל כך מקטרגים, וזה מפני שאין אותם האותיות המתהוות מהפה מתלבשות באויר טמא. ולכן הם רצויות ונעשות תכף עטרה וכותרת על ראש מלכו של עולם. וזהו רמז {{צ|'''ה''''נה '''צ''''עקת '''ב''''ני '''י''''שראל באה אלי}} - ראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל כי בארץ הצבי תכף אני מקבל בעצמי הצעקות והתפלות של בני ישראל, לא על ידי מלאך אלא אני בעצמי. מה שאין כן בחוצה לארץ שצריכין להתלבש באויר טמא ויש כמה חיצונים מקטרגים עליהם עד התכנס בארץ. ואחר כך צריכים טהרה ונקיון כדי לעלות למקום גבוה.

וזהו שכתב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה לזה בכל גבולי ארץ ישראל הם מים כי הגבול המזרחי הוא הירדן, המערבי הוא הים הגדול, והגבול הצפוני הוא נחל מצרים, והגבול הדרומי הוא נהר פרת{{הערה|אולי נפלה כאן טעות וצריכים להחליף נחל מצרים ונחל פרת בדרום וצפון, וצע&quot;ע בדפוסים אחרים - ויקיעורך}}. והכוונה לרמוז כי כל הנכנס לארץ ישראל שהוא אויר הקדש מחוצה לארץ שהוא אויר טמא - צריך  בכניסתו לטבול ולטהר עצמו תחילה ואחר כך יכנס. כי אז בכניסתו הוא מתקדש בתוספת נשמה כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה....{{הערה|נקודות אלו מופיעות בדפוס המקורי של וויניציא - ויקיעורך}}


'''וכשנבא לספר במעלות החלוקה הב'''' נמצאות גם כן רבות. 
* ה'''א'''' כי אין המת בארץ ישראל מת על ידי מלאך המות אלא על ידי מלאך קדוש (כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה) המתלבש בגבורה לעשות הפעולה ההיא. והוא כבהמה הנשחטת על ידי סכין יפה והיא טהורה. אבל המת בחוץ לארץ מת על ידי סמא&quot;ל, סכין פגום. והוא נעשה נבלה. 
* ה'''ב'''' כי הנפטר בחוצה לארץ נשמתו בעת צאתה מגופו מתלבשת בכתנת אויר חוץ לארץ ומטמאת על ידי כך ודאי, וצריכה כמה טורח עד בואה לשער השמים ושם מתטהרת מטומאתה כדי לעלות ודאי כנז&quot;ל.
* ה'''ג'''' טורח גלגולה עד בואה ממקום שהוא דר להגיעה לארץ ישראל. ומה גם אם צריכה לעבור בגבול שרים רבים עד הגיע לארץ ישראל כי ודאי יאחזום צירים וחבלים.

ועל כזה וכיוצא בו אמרו רז&quot;ל {{צ|אינו דומה קולטתו מחיים וכו'}}. 


'''וכשנבא לספר במעלת החלוקה השלישית''' נמצאם עוד הרבה 
* ה'''א'''' טורח גלגול מחילות לפי עניינה ולפי מעשיה.
* ה'''ב'''' כי תקדם תחיית ארץ ישראל לחוץ לארץ כמו שאמרו רז&quot;ל.
* ה'''ג'''' כי בכל ריש ירחא ושבתי הנפשות פוקדות הגוף כנזכר בזוהר, וכאשר יהיה קבור בחוצה לארץ  יוסית(?) שמטמ' הנפש באויר ארץ העמים בבוא לפקוד הגוף ולא יהיה להם יחד נחת רוח.


ועתה במה שסופר במעלת ארץ מבואר מעלת היושב בה לעולם כי זה זוכה לכל המעלות כולם ודאי. אבל הנכנס בקטנותו יזכה בהם אבל לא כל כך כי כבר נולד באויר ארץ העמים. אמנם מי שעמד עד שגדל ואחר כך בא  - גם אם יזכה בקצת לעסוק במצות בארץ ישראל - עם כל זה לא ישיג אל המעלה הגדולה ההיא ואולם ישיג קצתה. 

אבל מי שנכנס בה ומת - זה ישיג אל השני בחינות לבד, כי הראשונה כבר נאבדה ממנו. 

ועולה בעצמותיו לבד - זה לא יזכה כי אם אל השלישית שהיא התחייה ופקידת הנפש לבד.

ומי שיעלה בבשרו אחר מותו - זה יזכה עוד כי העפר שהוא עפר המזבח. מפני שהאדם ממקום כפרתו נברא והנה אנחנו הנבראים ודאי מאותו עפר מחוייבים להביאו אל מקום חציבתו שהוא קדוש. {{ש}}
אבל בזוהר פרשת אחרי עמוד ק&quot;ל {{ממ זהר|ג|עב|ב}}: {{צ|אמר ר' יהודה כל מאן דלא זכי בחייוי למשרי מדורא בארעא קדישא ומייתין ליה לאתקבר תמן - עליה כתיב ונחלתי שמתם לתועבה. רוחיה נפיק ברשותא נוכראה אחרא - וגופיה אתי תחות רשותא דארעא קדישא! כביכול עביד קדש חול וחול קדש}}, עכ&quot;ל. {{ש}}
אם כן נראה מכאן שאסור להעלות הבשר אחרי מותו.


ובזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|ב}}  אמר:{{ש}}
{{צ|ואי לא דעביד קב&quot;ה אסוותא לארעא דהא כיון דאתבלי ההוא גופא נשיב קב&quot;ה רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר דהא איהו חס על ארעיה}}.{{ש}}
ונודע(?) כי הדין הוא שעפר ארץ ישראל שיבא לחוצה לארץ דינו כעפר חוץ לארץ, ועפר חוץ לארץ שנכנס לארץ ישראל דינו כעפר ארץ ישראל. וזהו סוד הגרי'(?). ולכן המתרקב בשרו בעפר הארץ מעלתו גדולה. ואם להפך - להפך. וזה היה סבת יעקב אבינו ע&quot;ה שצוה שיעלוהו תכף למיתתו. 


ואולם נשאר לנו לדעת מה היא מעלת הרואה אותו מרחוק אם לא יכנס בה? כי אמר הכתוב {{צ|אם יראה איש באנשים האלה וגו'}} - כי נראה שהראייה היא מעלה גדולה!? ועוד שמשה רבנו ע&quot;ה למעלה גדולה נתן לו זה סמוך למיתתו כדכתיב {{צ|עלה אל הר העברים וגו'}}, וכתיב {{צ|ויעל משה וגו' ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}. מורה כל זה היות מעלה קצת לרואה אפילו אם לא נכנס בה.

הענין יובן במה שפירש בזוהר {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}} בפרשת בלק{{הערה|לא מצאתי רק בפרשת שלח בדף קס&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסט|א}} - ויקיעורך}}, כי העינים הם מבוא אל הצורות המתדמת(?) אל השכל תחלה יצייר הדבר ההוא בדעתו ובשכלו. והנה הצורה תהיה מצטיירת שם. ואם הצורה ההיא מן הדברים פחותים מוגשמים וגסים המתדמים אל השכל יורידוהו ממעלתו כמו שאסור להסתכל בנשים שאף שאם לא ידמה בשכלו לעבור עבירה - סוף סוף יצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר מה שאין ראוי, אף אם לא יפעל פעולה רעה.  והטעם כי הצורה המצטיירת בשכל ת*** הנפש או יתקננה(?) אם תהיה צורה טובה, וימצא בזה כמה דברים בענין העבודה. 

והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה - הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו. והיינו דקאמר ר' אבא בפרשת משפטים{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ זהר|ב|קכג|ב}}}} שהיתה צורת ר' שמעון מצטיירת לפניו והיה משיג על ידי זה השגה גדולה. 

וזהו הטעם {{צ|והיו עיניך רואות את מוריך}}. וזה הטעם {{צ|אל תפנו אל האלילים}} שאסור להסתכל בעכו&quot;ם, כי הצורה ההיא הנבזת פוגמת השכל. וזה הטעם שאסור להסתכל בפני אםד רשע. 

ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו - ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. {{ש}}
וזה הטעם  שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו. והיינו דפירשו רז&quot;ל בפסוק {{צ|חי יהוה אשר עמדתי לפניו}} דהיינו שעומד לפני אליהו, ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו בדעת אלישע. ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה - נמצא עומד תדיר לפני ה'. 

וכיוצא רבים. והיינו טעם {{צ|יראה כל זכורך את פני האדון}}, בזולת טעמים אחרים, כי יצייר הזכר תפארת צורתו ומציאותו בשכינה שעומדת שם. ועם היות שהשגחת השם מצויה בכל מקום - עם כל זה לא יתבודד(?) האדם לחקוק צורתו בשכינה כמו בהיותו(?) מתראה במקום הקדש. וזה טעם {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. וכי האי גוונא טובא באורייתא.

ולכן מצוה לסגור העינים בעת התפילה לסלק דעתו מהצורות הגשמיות כולם - לייחד המחשבה בצורות השכליות. 

והנה בהיות איש רואה את אוהבו - בלי ספק יקנה בנפשו שמחה גדולה ותת*קק(?) צורתם זה בזה וזה בזה מרוב אהבתם, ויקנו בדעתם צורת' וירבו שמחתם ואהבתם. וההפך להפך. וזה טעם {{צ|לא יגורך רע}}. וכן {{צ|מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}} - כי יעוררו שנאה בלי ספק. 

וכן גם כן טעם {{צ|אם יראה איש וגו'}} - כי אחרי שהם ספרו בגנות הארץ ושנאוה - אין ראוי שתהיה צורתם חקוקה בה כדי שלא יעוררו שנאה במקום אהבה. אמנם משה רבנו ע&quot;ה לא היה הדבר כן אלא {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}, ופירש בזוהר פרשת בראשית כי מה טעם ראה כל זה שאי אפשר כלל ועיקר להשיג בעין הראות הגשמי כל זה. והכוונה שהראהו הקב&quot;ה באור הראשון הגנוז שבו יכולים לראות מסוף העולם ועד סופו. 

ועתה בהקדמות אלו יובן סוד מה שמראים פני כתב ספר תורה לעם, וענין זה נעשה גם כן בבית המקדש של מעלה כנזכר בזוהר פרשת בלק{{הערה|לא מצאתי - ויקיעורך}}.

===מעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ===
'''במעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ'''

דע כי נשמות ישראל הדרים בחוצה לארץ מעולם {{גמט דגש|סנדל&quot;פון}} הוא עולם אופנים, והוא עולם העשיה ויקראו בית יעקב.  ויקראו עבדים. ונקראים {{גמט דגש|עבד עברי}} שחשבונו {{גמט דגש|נחש}} מפני שהם תחת הקליפות כמ&quot;ש אחר כך. 

אמנם הדרים בארץ נשמתם מעולם {{גמט דגש|מטט&quot;רון}}. וזהו {{גמט דגש|ארץ הצבי}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרון}}. {{ש}}
&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות אומר שהוא בגימטריא {{גמט דגש|חפשי}}. וכן {{גמט דגש|בן חורים}} עולה {{גמט דגש|יצירה}}. &lt;big&gt;)&lt;/big&gt; {{ש}}
והוא {{קיצור|מו&quot;ס|מוחא סתימאה(?)}} דיצירה.

ויקראו {{צ|בני ישראל}} על שם ארץ דישראל סבא. ויקראו בנים. ונקראו {{צ|בני אל חי}} על שם ארץ החיים עילאין. 

והנה האדם כשהוא בחוץ לארץ היתה  לו נפש מעולם האופנים. וכשזכה ונכנס לארץ באה לו נפש חדשה מעולם היצירה ומתלבשת בתוך הנפש הישנה שהיתה לו. ובלילה הראשון שישן בארץ יוצאות שתי הנפשות ועולות למעלה, ובחזרה אינה חוזרת אלא החדשה בלבד. ולזה אינ' ראוי לעונשין כי לא חטאה ולזה מוחלין לו כל עונותיו.

וז&quot;* ר' יוחנן במסכת כתובות דף י&quot;ג {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. הכוונה הוא מאחר  שנותנים לו נשמה חדשה בלי פגם של עוונותיו אם כן בוודאי שהוא בן עולם הבא.


ודע כי ארץ ישראל אינה מכפרת מעבירות הנעשות בה אלא השגגות בלבד. אבל העונות הנעשות בארץ אינם נמחלים אלא על ידי יסורין. וגם צריך שהוא מעביר על מדותיו. והפשעים הנעשים בארץ אין להם סליחה אלא על ידי התשובה ותלמוד תורה. כן כתבוב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה.

אבל(?) איכא למידק טובא ושלא(?) במסכת כתובות פרק י&quot;ג אמר ר' אל זר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר {{צ|בל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון}}, עכ&quot;ל. אם כן משמע אפילו העונות גם כן הארץ מכפרת. ואיך אפשר זה היושב בה בשב ואז תעשה - איך תכפר הארץ את עונותיו?

אבל יתורץ במה שמביא מדרש ילקוט בתהלים דף קי&quot;ו ע&quot;ד וזה לשונו:{{ש}}
רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב. זהו שאמר הכתוב אשר יהוה אלהיך דורש אותה - הופך הקב&quot;ה ומהפך בה ונותן עיניו בה עד שתרצה מעשי*(?) להקב&quot;ה והמצות שנצטוו עליה אם הוציאו ישראל את המעשרות ועושים את השמיטים - אותה שעה היא **** מעשיה להקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר אז תרצה הארץ את שבתותיה. לכך רצית יהוה ארצך.

רוצה לומר מי נושא עו** הארץ אשר הם יושבים עליה שנאמר {{צ|העם היושב בה נשוא עון}} - הרי החיים. ומנין אף המתים? תלמוד לומר וכפר אדמתו עמו - מי מכפר על עמו? אדמתו. אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין להם לא חטא ולא עון, לא בחיים ולא במתים. וכן הוא אומר {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}.


הנה פירש האר&quot;י זלה&quot;ה על פסוק {{צ|כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה}}: {{ש}}
:דע כי אמרו רז&quot;ל אין מיתה בלא חטא. והענין כי האדם ימות בחטא השגגות שעשה בימיו. אך העונות הם נשארים אחר כך לבניו כדי שיקבלו יסורין על עון אביהם. וזהו ענין {{צ|אבותינו חטאו ואינם}}  - פירושו שמתו בחטאם, {{צ|אבל אנחנו עונותיהם סבלנו}}.  ובזה יתורץ למה יומתו אבות על בנים וסופיה דקרא אמר {{צ|איש בחטאו יומתו}}. פירושו כי עון השוגג אין הבנים נענשים על חטא האבות כי {{צ|איש בחטאו יומת}}. אמנם העונות מזיד - אז הבנים יומתו עליהם. וז&quot;ש {{צ|כי בחטאנו}}, כי הלא אנחנו סובלים חטאים שוגגים שלנו וגם בעונות אבותינו אנחנו סובלים. אבל לא חטאם. וכן כלה(?) בתורה כך, {{ש}}
עכ&quot;ל.

הנה כל הנ&quot;ל הוא בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל העם היושב בה נשוא עון, ואינו פוקד עון אבות על בנים, כי הארץ הוא נושאת עון. הרי החיים. {{ש}}
מנין אף המתים שכבר מתו בחוץ לארת בחטאם ואחר כך העלו עצמותיהם בארץ ישראל שהארץ מכפרת עונותיהם וגם כן אינו פוקד עון אבות על בנים? {{ש}}
תלמוד לומר {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - מי מכפר על עמו? אדמתו.

וז&quot;ש {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}. ר&quot;ל איך נשא עון עמך, והרי פוקד עון אבות על בנים? וז&quot;ש {{צ|כסית כל חטאתם}} - ר&quot;ל עשית לעונות כסות של חטאתם ונעשה כולם שגגות. ולכן היושב בה {{צ|נשוא עון}} כי על ידי קיום מצוות התלויות בארץ נמחלו להם כל עונותיהם. וזהו כוונת ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון - הוא אאחר שדר בארץ אם כן בוודאי שמקיים מצות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו לו כל עוונותיו ואינו צריך לחזור בתשובה כמו בתענית וטבילה כדי להסיר את הכתם מן הלבוש העליון. או אם אינו עושה תשובה הקב&quot;ה משלם אחר כך לבניו כמ&quot;ש {{צ|פוקד עון אבות על בנים}} - כי זה דווקא בחוץ לארץ.

אבל בארץ ישראל בעשותו המצות התלויות בארץ - מעצמם נטהרו עוונותיו ואינו צריך כיבוס ורחיצה. 

ונוכל לומר גם כן מ&quot;ש ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון כי על ידי המצות שעושה כנז&quot;ל - אזי נשוא עון; ר&quot;ל הקב&quot;ה מגביה העונות ממנו כמו שאמר הכתוב {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - הוא הדר דווקא בארץ ישראל.

וז&quot;ש במסכת שקלים סוף פרק שלישי אמר ר' אמי כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקדש ואכל פרותיה בטהרה וקורא קריאת שמע בבקר ובערב - יהא מבושר שהוא מנוחל העולם העולם הבא, עכ&quot;ל. {{ש}}
ויש לדקדק - והלא {{צ|הן בקדושיו לא יאמין}}, ולא יאמין אדם בעצמו עד יום מותו?

אבל הטעם כי בישיבת ארץ ישראל הוא נשוא עון ולא יאונה לו כל און. וז&quot;ש גם כן המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואמר {{צ|מובטח}} מפני שהקב&quot;ה מציל אותו מעון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל בארץ צבי מי שהוא צדיק במעשיו מובטח הוא שיחיה כך באמונתו ולא יחטא. 

וזה גם שאמר הפסוק בצפניה {{ממ|צפניה|ג|ה}} {{צ|'''י''''הוה '''צ''''דיק '''ב''''קרבה לא יעשה עולה}} - ראשי תיבות '''צבי''' - כי מי שדר בארץ צבי מובטח הוא שלא יעשה עולה.

אבל בחוצה לארץ - {{צ|אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא}} - ר&quot;ל שלא די שאינו חוטא וסר מרע שאין מוחלין לו עד שחוזר בתשובה אפילו שעושה טוב באותה המצוה עצמה שעושה הוא חוטא כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|הדר בחוץ לארץ עובד עבודה זרה בטהרה}}, כי יותר שהוא צדיק ועושה טוב - יותר הוא גורם שהקב&quot;ה משפיע להשר שהוא יושב תחתיו וזה נקרא {{צ|עובד עבודה זרה}} כנז&quot;ל. וצריך גם כן לסבול יסורין בעבור זה.


וגם כן כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל:{{ש}}
: דע כי כל מי שדר בארץ ישראל נקרא 'צדיק' - גם שאינו צדיק כפי הנראה. שאם לא היה צדיק היתה הארץ מקיא אותו כדכתיב {{צ|ותקיא הארץ את יושביה}}. וכיון שאינה מקיאה אותו - בוודאי נקרא 'צדיק' אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע. 
: וזהו שכתוב {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו}}. הכוונה כי ארץ ישראל נקרא {{צ|שער השמים}} כמ&quot;ש יעקב אבינו ע&quot;ה {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}}. וגם רמז {{צ|'''צ''''דיקים '''י''''באו '''ב''''ו}} - ראשי תיבות '''צבי''' - ר&quot;ל כל מי שנכנס בארץ צבי שנקרא {{צ|שער השמים}} - כולם הם נקראים 'צדיקים' מאחר שדרים בו ואינם יוצאים לחוץ ***. 
: אבל הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לבבם כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודות מרעות ומרוחים(?) - עליהם הכתוב אומר {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתי לתועבה}}. וה**ב {{צ|כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}}. ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בארץ אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים.
:וזה לשונו בפרקי ר' אליעזר: כל הרשעים המתים בארץ ישראל נפשותם נשלכות לחוץ לארץ שנאמר {{צ|ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע}}. ולעתיד לבא הקב&quot;ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה' ומשליכן לחוצה לארץ שנאמר {{צ|לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה}}.
:ולכן כל איש יחרד בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפלי כפלים ממה שהיה בחוץ לארץ וידע כי בבית המלך הוא יושב.


עוד כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל כי הדר בארץ ישראל והולך לדור מצרים - אותה עבירה היא גורמת ל'''רהב'''(?) שימשול עליו. וכל מי שמקבל עליו לדור בארץ ישראל כל ימיו ולא לרדת לדור במצרים - חשוב עליו כאילו נזהר כל ימיו שהמליך יחודו(?) של מקום עליו. 

וזהו שאמרתי לעיל {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} שהוא ראשי תיבות '''צבי''', כי על ידי שדר בארץ צבי הוא חי כל ימיו בהמנותא קדישתא שהוא יחוד מלכות הנקראת 'ארץ' עם תפארת הנקרא 'ישראל'. 

'''{{קטן|[זה שייך לעיל בדף י&quot;ד עמוד ג' שורה ו' אחר תיבת &quot;המועטים&quot; ואחר כך זה לשונו]}}'''

בזוהר דף קנ&quot;ז ע&quot;ב: אף על גב דישראל לבר מארעא קדישא - השכינה גולה אחריהם ונותנת שפע מזונם של ישראל ביד השרים - היינו דווקא שתחלה יבא אל מקום הנועד(?) היינו מהיכל לבנת הספיר אל נקודת קדש קדשים, ומשם מתפשט לסוד(?) גלות ישראל ביד השרים. וז&quot;ש {{צ|על חילא וזכותא דארעא}} - כלומר שם נשפע ומשם מתחלק לשרים ולישראל שהם תחת רשות השרים. וז&quot;ש {{צ|וברכת את יהוה אלהיך}} אפילו בחוצה לארץ. {{צ|על הארץ הטובה}} - על סיבת ארץ הטובה שהוא ארץ ישראל {{צ|אשר נתן לך}} *** בחוץ לארץ ש**** הקדושה היא נותן מזון בחוץ תחת השרים. וז&quot;ש שם {{צ|דהא בגינה מזונא וספוקא אשתכח בעלמא}}.{{ש}}
'''{{קטן|[עד כאן שייך לעיל בדף הנז&quot;ל]}}'''


===פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ===
'''לבאר פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ'''

הענין דע כי בענין הקליפות יש {{גמט דגש|ה'}} שינויים(?), וכן שנויי הקליפות המתלבשים לדרים בחוץ לארץ נחלקים ל{{גמט דגש|ה'}} מדרגות. והזוכה לדור בארץ ישראל הוא פטור ונקי ובן חורין מכולם.

'''המדרגה א'''' - הדר בסוריא חוץ מדמשק מהחומה ולפנים ששם בית רמון {{ממ|מלכים ב|ה|יח}} שהיא אחד מארבע מלכיות שיש לסמא&quot;ל. כי דע שהשבעים שרים - כל אומה ואומה נפל לחלקו שר אחד מהשבעים, וכל ה{{גמט דגש|ע'}} שרים הם תחת רשות '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב'''. והנה ל'''רהב''' ניתן לחלקו כל גבול מצרים שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. ו'''לסמא&quot;ל''' ניתן לו בפני עצמו ד' מלכיות. ובכל מלכות ומלכות יש לו פלגש אחד שהם ד' פלגשים. ושמותם הם:
* '''א'''' - '''לילית''' שלקחה לבת זוגו והיא חוה ראשונה
* '''ב'''' - '''נעמה'''
* '''ג'''' - '''אבן משכית'''
* '''ד'''' - '''אגרת בת מחלה'''

וה{{גמט דגש|ד'}} מלכיות הם 
* '''אחת''' - מלכות דמשק שיש בתוכה בית רימון
* '''שניה''' - מלכות צור שהיא  נגדיית לארץ ישראל כנודע
* '''והשלישית''' - היא נקראת 'מלכות מלטא' שמקודם הייתה שמה 'רודש'{{הערה|MALTA &amp; RHODES}}
* '''והרביעית''' - היא המלכות הנקרא 'גראנטא', ויש אומרים שהיא מלכות(?) של ישמעאל.

ובכל אחד מאלו ארבע מלכיות הנזכר יושבת אחת מארבעת פילגשים הנזכר. וכל שאר מדינות ועיירות שבחוצה לארץ הם נחלקים ל{{גמט דגש|ע'}} חלקים - כל חלק לאחד משבעים שרים.{{ש}}
עד כאן לשון מה&quot;ר חיים ויטל זלה&quot;ה.


ונראה לפי עניות דעתי ששבעים שרים עם סמא&quot;ל ורה&quot;ב הם סוד ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} של הקליפה, והם נקראים {{צ|'''עב''' הענן}}. והם בעונות מסך בינינו לבין אבינו שבשמים. וזהו סוד {{צ|סכותה '''בענן''' לך מעבור תפלה}}. והם נקראים {{צ|עבות ולא בקר}}. 

אבל הקב&quot;ה בחר לחלקו מכל האומות את ישראל להיות לו לעם נחלה, ומכל ארצות בחר ארץ ישראל. והנה מי שדר בסוריא הוא תחת פלגש אחת של סמא&quot;ל. אמנם בכל שאר עיירות של סורייא באיזה מקום מהם נעשו ממלכות דסנדל&quot;פון, ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דעולם התמורות. ועל אותה הקליפה מתלבשת קליפה שניה ממלכות דסמא&quot;ל ועליה מתלבשת עוד קליפה שלישית ממלכות העולם רהב ולא יותר.


'''המדרגה השני''' בחוצה לארץ - רחוק מסוריא אבל לא מעבר לים - נפשו ממלכות(?) דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דתמורות, ושני קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רהב.

'''המדרגה השלישית''' - הדר בחוצה לארץ מעבר לים ואילך - נפשו ממלכות דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת מעום התמורות, ועליה מתלבשות עוד קליפות שלשה מעולם סמא&quot;ל, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. 

'''המדרגה הרביעית''' - הדר בחוצה לארץ באחד מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - נפשות ממלכות דסנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ד' קליפות מעולם סמא&quot;ל (הנרזמות בד' רוחות והן נגדיות לארבע רגלי המרכבה), ועליה מתלבשת קליפה אחת של רה&quot;ב. 

'''מדרגה החמישית''' - הדר במצרים - נפשו מעולם סנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה א' הד'(?) מעולם התמורות, ועליה מתלבשת ד' קליפות של סמא&quot;ל הנזכר, ועל אלו מתלבשות ד' קליפות של עולם רה&quot;ב.


והענין דע כי עולמות הטומאה הם שלשה והם תמורות סמא&quot;ל ורה&quot;ב. קליפת התמורות נקרא {{גמט דגש|קיא}}. וקליפת סמאל&quot;ל נקרא {{צ|{{גמט דגש|צא}} תאמר לו}}. ואלו נקרא {{צ|'''קיא''' צואה בלי מקום}}. וקליפת עולם רה&quot;ב נקרא {{גמט דגש|דוה}} מלשון זיבה דם נידות. 

ודע כי היוצא מארץ ישראל לדור דירת קבע לסוריא - כשיוצא ארבע אמות לחוצה לארץ - נפשו שהיא מעולם היצירה יוצאה ממני ונכנסת בו נפש מעולם העשיה סנדלפו&quot;ן, ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, וקליפה אחת מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הוא ס&quot;מ מפני שהוא מושל בכל חוצה לארץ.

והיוצא מארץ ישראל לדור בחוצה לארץ אבל לא מעבר לים - בן אדם כזה כשיוצא מארץ ישראל על מנת שלא לחזור - נתחלפה נפשו המשכלת  שהיא מעולם היצירה ונתנו לו נפש אחרת מעולם העשיה (כי נפש הבהמית אינה מתחלפת בכל השנויים כולם). ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ב' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ואחד מעולם רה&quot;ב.

והיוצא מארץ ישראל לדור מעבר לשים שהוא בצד שמאלו של עולם - אזי ותלבש(?) בנפשו שמעולם העשיה כנזכר, ועליה קליפה אחת מעולם התמורות, וג' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ועליהם קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הם ג' קליפות של סמא&quot;ל כנזכר.

והיוצא מארץ ישראל לדור במצרים - אזי מתלבש נפשו של עשיה כנזכר, וקליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם רה&quot;ב, וד' קליפות של סמא&quot;ל.

והיוצא לדור באחת מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - אזי מתלבשת על נפשו של העשיה קליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב.


ודע כי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ על מנת לחזור במהרה, והניח אשתו ובני ביתו בארץ ישראל - זה לא תתפשט ממנו נפשו אשר מעולם היצירה. אמנם מתלבשת עליו נפש אחרת מעולם העשיה. ולכן חייב לשמור הרגלים והמועדים בחוצה לארץ כמו בזמן שהיה בארץ ישראל הואיל וכוונתו לחזור ויש לו נפש דארץ ישראל. 

וכל זה לטובתו - שאם לא כן היו מתלבשות הקליפות על נפש דיצירה תכף בעת צאתו מארץ ישראל והיתה מקבלת טומאה. ולכן האל יתברך מרחם ומטיב ומלביש נפש דעשיה על נפש דיצירה קודם שמתלבשות הקליפות כדי שלא יטמאוה הקליפות, והקליפות תתלבשנה כפי המקום הנזכר.

וכן העולה מחוצה לארץ לארץ ישראל על מנת לחזור לחוצה לארץ - כשמגיע בארץ ישראל לסולם(?) מצד חוץ מתפשטות מעליו כל הקליפות ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו מעולם העשיה, אבל לא יתנו לו נפש מעולם היצירה כי אין כונתו לדור בארץ. ולכן חייב לעשות כל המועדים ורגלים כמו בהיות בחוצה לארץ.

 
'''{{קו תחתי|מהרב חיי' ויטאל זלה&quot;ה}}'''{{ש}}
כל מי שנולד בארץ ישראל יש בו נר&quot;ן ממטטרו&quot;ן. וכשיצא חוצה לארץ נותנים לו לבוש מסנדלפו&quot;ן, והקליפות מסבבות אותו כמו אגוז שהקליפה חיצונית שהוא הירוק דומה ל'''רהב''', והקליפה הקשה דומה לסמא&quot;ל, והעץ שבתוך המאכל דומה לתמורות, והקליפה הדקה הדבוקה במאכל היא טהורה מסנדלפו&quot;ן. וזהו הלבוש שאמרנו שמתלבש בו כשיוצא חוץ לארץ.{{ש}}
אבל הקליפות אינם מטמאות נפש דסנדלפו&quot;ן במגע(?) אלא מגע ככלי חרס. ואם חזר לארץ ישראל סר מעליו. ולזה רמז דוד המלך ע&quot;ה שלשה פעמים {{צ|סבבוני ובשם יהוה אקרא כי אמילם}}. חוץ מן הקליפה הדקה שעל המאכל.

והנולד בחוץ לארץ נותנים לו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן ואם יבא לדור לארץ ישראל נותנים לו גם כן נר&quot;ן מצד מטטרו&quot;ן, ולא סר ממנו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן שהיא כמו לבוש לנר&quot;ן דמטטרו&quot;ן. כי באותו הלילה שבא שמה בארץ ישראל כשהוא ישן במטתו לוקחים הנר&quot;ן שהביא מחוצה לארץ וטובלין אותה בנהר דינור, וכשחוזרין לו הנשמה נותנים לו נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן מלובשים בתוך נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן.

ויש לעיין למה יהיה תוספת לזה שבא לדור יותר מהנולד בארץ ישראל?{{ש}}
הטעם הוא כי מי גרם לזה שבא לארץ ישראל? בודאי נפש דסנדלפו&quot;ן! ולכן יגמלו טוב עמה שתשאר שם גם היא מחוברת כמו החלוק על הגוף. ויש לה כח אחר כך לעלות בסוד נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן.{{ש}}
עכ&quot;ל. 


ונלע&quot;ד שזוהי כונת רז&quot;ל במסכת כתובות על פסוק {{צ|ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וכו' - אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן}}. כי הדר בארץ ישראל - נר&quot;ן שלו הוא מיצירה כנזכר, והוא בחינה שנייה. אבל הדר בחוץ לארץ - נר&quot;ן שלו מעשיה והיא מדרגה ראשונה, ולכן חד מארץ ישראל שקול כתרי מינן כי הוא בבחינה שנית כנזכר. 

{{צ|אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו}} - מפני שנשאר עמו נר&quot;ן דעשייה וגם כן נותנים לו נר&quot;ן דיצירה, ואז הוא נר&quot;ן דעשייה שנעשה בחינת יצירה - אם כן יש לו נר&quot;ן כפול, ולכן הוא שקול כתרי מנייהו. כמ&quot;ש התם {{צ|דהא ר' ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן. כי סליק להתם קרי לן &quot;בבלאי טפשאי&quot;!}}.


ונחזור. כי מי שנולד בחוץ לארץ ובא בארץ לדור בה  דירת קבע - אזי כשמגיע סמוך לסולם  (כמ&quot;ש למטה) - מתפשטין מ*** כל קליפות הנזכ&quot;ל, ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו שהיתה מעולם היצירה ונכנסת אותה הנפש דיצירה בתוך נפש דעשיה שהיתה לו מקודם כמו חרבא בנרתיקא. ואם אחר כך יוצא לדירת קבע לחוצה לארץ - אזי נשאר נפש החדשה של יצירה בארץ ואינה יוצאת עמו אלא הנפש הישנה דעשייה שהיתה לו מקודם, ומתלבשת בקליפות על דרך הנז&quot;ל כפי שינוי המקומות.


===ענין הסולם===
'''ועתה נבאר ענין הסולם'''.

דע כי סולם זה הוא אוריי(?) והוא מקיף כל ארץ ישראל שלא תתפשט הקליפ' בארץ ישראל כנז&quot;ל. ורוחב הסולם ד' אמות, וקומתו ת&quot;ק שנה. וסולם זה הוא מדרגות מדרגות מן הארץ עד הרקיע. ויש מדרגות מצד פנים ומצד חוץ. והיוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ - כל זמן שלא יצא שיעור ד' אמות לא נקרא שיצא חוצה לארץ - שעדיין הוא בתוך הסולם. וכן העולה לארץ ישראל מחוצה לארץ - כל זמן שלא נכנס ד' אמות בארץ ישראל אינו נקרא שנכנס בארץ.

וזהו סוד פסוק {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - '''אדמתו''' אותיות '''ד' אמות'''. מתכפרים כל עונותיו. אמנם צורת תחיה(?) ארץ ישראל אינו לא ארוך ולא עגול ולא מרובע אלא כצורת אדם מושכב ארצה פרקדן. ראשו ברוח מזרח ושתי זרועתיו פשוטות - אחד לדרום ואחד לצפון. ושתי ירכותיו פתוחות. בוהן רגלו האחד להור ההר שהוא קרן צפונית מערבית, ובוהן רגלו האחר לנחל מצרים שהוא קרן דרומית מערבית. ובין שני רגליו נכנס הים הגדול שהים הוא מערבה של ארץ ישראל.

ולכן נמצא  הארץ ישראל כולה רצועות גדולות וקטנות. והסולם הנזכר מסבב כל הרצועות. ויש לו מדרגות משני צדדיו - כלפי פנים מצד ארץ ישראל, וכלפי חוץ מצד חוץ לארץ. 

ודע שכל הדר בחוצה לארץ נמצאים סביבותיו {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מלאכים כדכתיב {{צ|יפול מצדך אלף ורבבה מימינך}}. ועולים במדרגות הסולם מצד חוץ כלפי חוצה לארץ והולכים למקומם. וכשנכנס ד' אמות בארץ ברחבו של סולם - מיד יורדים דרך מדרגות הסולם מכלפי פנים {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כחשבון ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שבתורה, ומתלוים עמו עשרים אלף מצדו אחד, וב' אלפים מצדו השנית. ורמז לזה {{צ|'''רכב''' אלהים רבותים אלפי '''שנאן'''}}. 

וכל הדר בארץ ישראל נמצאים עמו {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כנזכר. ומי שהורע מזלו לצאת לחוצה לארץ - כשמתקרב אצל הסולם הנזכר מחוץ לד' אמות הסולם מיד מסתלקין מעליו ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף הנזכרים ועולים דרך מדרגות הסולם כלפי פנים. וחוזרים למקומם ויורדים {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מבחוץ לסולם, ומתלוים עמו לחוצה לארץ. וזה יהיו בו כל התנאים כמו הנפש דעשיה ונפש דיצירה שהיא מארץ ישראל כנז&quot;ל. והבן. 

'''עכ&quot;ל הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===מעלות התפלות בארץ ישראל===
'''מעלות התפלות בארץ ישראל''' - נבאר כי היחוד העליון נעשה על ידי תפלות ישראל בארץ ישראל. 

והענין כבר ידעת כי האדם בתפלתו מוצב(?) להבות אש, ואותם ההבלי'(?) מתהווה רוחניות. ובסוד הכוונה מאירים יותר ויותר. ואותם המציאות היא סוסד תיקון המתהוה(?) ומתתקן באויר העולם, ואינו מסתלק מאויר העולם עד גמר התפלה עד {{צ|עלינו לשבח}}. ותיקון זה מתקשט באויר בסדר נאות ומקושט. ואחר כך כולו יחד מצוייר ומתוקן עולה באויר העולם מרקיע אל מרקיע עד פתח היכל לבנת הספיר ונכנס. כנזכר בזוהר פרשת פקודי שעומד הכל שם ברקיע אחד הנזכר שם עד גמור כל קהלות ישראל כל תפלתם. ואז ברקיע ההוא מתקבצות כל תפלות ישראל יחד ותתקשרנ' כולם ותעלנה(?) כנזכר שם בזוהר.

אמנם יש לדקדק העיכוב הזה שתתעכבנ' עד קבוץ תפלות כל ישראל דווקא בהיות ישראל על אדמתן שאין מקדים זריחה בארץ ישראל עיר אל עיר פחות מחצי שעה מפני שארץ ישראל מעט הכמות {{גמט דגש|ת'}} פרסה. ולכן אפשר להמתין. אמנם עתה שישראל נפוצות בארבע פינות העולם - אם נאמר שתתעכבנה - נמצאו תפלות מעוכבות הרבה זמן בעתו'  קדימת זריחת המקום המזרחי על המערבי, והוא כשיעור י&quot;ב שעות. ונמצא עירבוב תפלות. כי בעת הזריחה במערב אז היא השקיעה במזרח, ואז יש להם תפלת ערבית!{{ש}}
ואם כן - איך יהיה ענין זה?

ואם נאמר שלא ימתינו - נמצא היחוד העליון נעשה כמה פעמים! כי קהילה זו תייחד עתה, וזו אחר שעה, וזו אחר שעה - ולעולם מייחדים והולכים!?

ועל דרך זה יקשה כי המשמרות העליונות הן קבועות לערב ולבקר - אם כן היאך יהיה עניינ' שפעמים הרבה לאלו לילה ולאלו יום?!

ועל דרך זה יקשה על מנוחת שבת - שאלו שובתים ואלו עושים מלאכה - והיאך יהיה ענין זה?!

והנה בספר &quot;סוד עולה&quot; הקשה ענין זה ותירץ בשם רבנים גדולים מה שתירץ, עיין שם. אמנם האלהי '''מוהר&quot;ר משה קורדובירו זלה&quot;ה''' כתב וזה לשונו:{{ש}}
ואני אומר לענין זה כי כל זה נכנס תחת מה שפירשו רז&quot;ל ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עכו&quot;ם בטהרה. והם כיוצא בזה. כי אין ענין ה**** עליונה מתנהגת לא בזריחת המזרח ולא במערב, לא בצפון ולא בדרום - אלא על נקודת ארץ ישראל שהיא מבחר הישוב ופחת היכל לבנת הספיר היא מכוונת כנגדה. וזריחת ארץ ישראל היא בקר למשמרת הבקר, וערבית ארץ ישראל היא לילה לשליטת ממשלת הלילה. ועל דרך זה מתנהגות המשמרות ומספר הימים - לא יותירו ולא יעדיפו ממה שמהוה השמש הגשמי והירח הגשמי. ואין לנו לחו' להראו' הירח בחוץ לארץ או שלא ירא' - כי העיקר הוא בארץ ישראל ושם בית דין קבועים ומקדשים חדשים חגים וזמנים. והקב&quot;ה מסכים עמהם ומקדשם. ובחוץ לארץ - אין קבועים. ואם קבעו - לא קדשו; שאין בהם ממש. 

ויום שבת בארץ ישראל הוא עיקר הכל מפני שמנוחת שבת תלויה במה שמתפשטת קדושת שבת דרך פתח ההיכל הזה למטה והוא בארץ ישראל הנז&quot;ל.  וממש עשה הקב&quot;ה בחכמתו תנועת הגלגל ובחר המקום המכוון כנגד מעלה - לא יחסר ולא יעדיף, והיא נקודת ארץ ישראל. ואין התפלות מתעכבות אלו לאלו אלא בארץ ישראל דווקא ולא בשום מקום זולתי - מפני שארץ ישראל חשובה לענין הייחוד והייחוד אינה עתים הרבה אלא עת אחד ושעה אחת. והיינו ב*** עם ה' אשר בארץ ישראל לכלות תיקוני תפלתם. 

אמנם יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת אל כל בחינות השרים שישראל שם שרוים תחתם - שנצוצי שכינה מתפשט אליהם בסוד גלות שכינה. והתשפטות היחוד הזה יהיה על ידי תפלתן של ישראל השכנים שם - שהם אינם מייחדים עתות הייחוד, אלא עת המעותדת לגבול השר שהם משועבדים תחת ידו. והיינו {{צ|עובדי עכו&quot;ם בטהרה}} - שאינם מייחדים יחוד הזמן העליון אלא יחוד זמן השרים החיצונים. אמנם הוא בקדושת השכינה המתלבשת בשר ההוא. 

ועל דרך זה הוא קדושת שבת - כי יקדיש להם מנוחה מה מצד ניצוץ שכינה המתלבש שם או תתאחר עם היות שאין שבת זה אמתי אלא נקודה האמצעית שבה השביתה האמתית - עם כל זה תתייחס מנוחה מצד הניצוץ המתפשט או תתאחר(?) מנוחתם. 

ועל דרך זה הוא ימים טובים שיתאחרו ויקדמו לפי הזריחה בשר או העריבה. אמנם מספר עשו שני ימים טובים, ונקראים {{צ|יום טוב שני של גליות}} ודאי בסוד הגלות וניצוץ שכינה המתפשט  בו *** יום שני. ולא עשה כן ליום שבת ששביתת שבת מוסכמ' בחיצוני ואינם מסתפקים בה מפני שאפילו גיהנם שובת והשרים שובתים באיחוד ובקדימה לפי זריחת חמה קרובים או רחוקים. 

אמנם ימים טובים אינם מודים והם מסתפקים בקדושתו. ולכך צריך לבוש יום ליום - והם שני ימים טובים; הראשון מדאורייתא מתלבש ביום מדרבנן כהתלבש אור קדוש באור הגולה. 

'''עכ&quot;ל הר' משה קודובירו זלה&quot;ה'''

===מעלות פירות ארץ ישראל===
'''מעלות פירות ארץ ישראל'''

הנה יש להקשות למה בארץ ישראל הקדושה גרע ממנו המן הרוחני?

וי&quot;ל שהטעם לזה הוא שהמדבר - כל הדברים הגשמים שבו - הם חיצונים וטמאים, גדלים בארץ העמים שהיא ממשלת השרים. ולכך אין פרותיה כלי לקבל הרוחניות הקדוש, שאין גוף  טמא נעשה כלי לרוחניות הקדוש. ואם היתה הקדושה ההיא בפרותיה ומזונותיה היה נתן(?)  על ידי השרים.  וזה אינו בענין המן שהוא מן השמים שאין חלק לשרים בו כלל.

אמנם ארץ ישראל - פרותיה הם על ידי הקדושה, ואותו הרוחניות הראוי להיות שורה במן מתלבש בפירות הקדושים ההם. ולכך לא ירד המן בארץ ישראל. ולכן הברכה אחרונה דשבעת המינים מסיימת {{צ|על פרותיה}} ולא {{צ|על הפירות}} להורות כי קדושת הארץ שורה בפרותיה הגדילים בה דווקא ולא בפירות חוץ לארץ.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואוהבי '''הר' משה זכות נר&quot;ו''' אומר כי הטעם הוא להיות שכל כונת הבריאה היתה לברר ניצוצי האור שבתוך {{קיצור|דצח&quot;מ|דומם צומח חי מדבר}} מסוד ה{{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין דאשתארו מימי קדם. ולכן אפילו בגן עדן לא ירד המן לאדם הראשון אלא נצטוה במצות עשה לאכול מכל הפירות כמ&quot;ש רבינו בחיי. אבל במדבר - אם יצמחו שם פירות - יהיה דרך נס ואינם מעיקר התחתונים כדי שיהיו בהם ניצוצות. וגם כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה '''כתב הר' חיים ויטאל ז&quot;ל''' שיש שלשים מיני פירות האילן בארץ ישראל ומכל מין ומין יש הרבה מינים, כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|ושבעים תמרים}} - שבעים מיני תמרים. וכן בכל המינים. והנה בעולם הבריאה הם עשר מיני פירות כנגד י' ספירות שלה. ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובות לאצילות - אין להם קליפה, לא בפנים ולא בחוץ. ונאכלים כמות שהן. ואלו הן:
* ענבים,
* ותאנים,
* תפוחים,
* אתרוגים,
* לימונס,
* אגסים,
* חבושים,
* תותים,
* סורא&quot;באש,
* חרובין


ועשרה מיני פירות הם בעולם היצירה והם סוד י' ספירות דיצירה שהם בינונים - בין עולם הבריאה ובין עולם העשיה. שאינם קרובים לטומאה כמו עולם העשיה ולא רחוקים כמו עולם הבריאה. לכן גרעיני הזרע בתוך הפרי אינו נאכל לפי שאינו רך כגרעינין שבתוך הפירות דבריאה. ואלו הם:
* זיתים,
* תמרים,
* גודגניות,
* סופאי&quot;יעש(?),
* פרי&quot;שקוש,
* סי&quot;רוילאש,
* משמישים,
* גינ&quot;דאש,
* אקאאנ&quot;יש,
* ניישפול&quot;אש.

ועוד עשרה מיני פירות יש בעולם העשיה כנגד עשרה ספירותיה, ולזה נאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ שקליפת הפרי הוא מחיצה בינו ובין עולם התמורות הקרוב לו כדי שלא יקבל טומאה. וזהו סוד היצר הרע והקליפה הדבוקה בנפש. ואלו הן:
* רמונים,
* אגוזים,
* שקדים,
* ערמונים,
* לוזי&quot;ם הנקר' אלבי&quot;יינאש בלעז,
* אלוב&quot;יס(?) הנקרא אלביוטאש בלעז,
* פרישים,
* פיניונ&quot;יש,
* פיסטוקא&quot;ש,
* מאוז&quot;יש(?).

ומנין שמותם ומספרם קבלתי אבל סדורם על סדר העשר ספירות לא קבלתי עד יערה עלינו רוח ממרום.


והנה העשר מיני פירות דבריאה נתברר מהם כל הפיסול' ונשארו כולם טוב. ואילן סרק הוא להפך - שהוא הכל רע - שהכל הוא קליפה. וכנגד עשרה מיני פירות דיצירה שהמוח מלבר וקליפה מבפנים (שהוא הגרעין שבתוכם), והוא כנגד זה בקליפה כשניצוץ הקדושה שנפל הוא גדול ולא יכלה הקליפה לסבול כל אותו האור בקרבה - נכנסה הקליפה בתוך הקדושה ונעשית הקדושה מקיף אליה. 

וכנגד עשרה מיני פירות דעשיה שהמוח הוא מלגאו והקליפה חופפת עליו מבחוץ - כנגדם בקליפה שלקחה ניצוץ הקדושה בתוכה להיות אליה, והיא חופפת עליו מבחוץ כקליפה אל המוח. 

וכנגד אלו השלשים מיני פירות יש שלשים אחרים מסטרא דשמאלא שצומחין בעצי היער מאליהן. ורובן אין בהם אוכל אלא כולן קליפה ואין מברכין עליהם &quot;בורא פרי העץ&quot;. ומי שמדקדק במעשיו לא יאכל מהם הואיל ורומזים לסטרא דשמאלא. 

אבל נלע&quot;ד שזה כתב הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה קודם שלמד אצל הרב זלה&quot;ה. כי הרב זלה&quot;ה כתב להפך ממנו. וזה לשונו:{{ש}}
פשתי(?) ד*רא(?) כתבו הפוסקים שכיון שלא נזרעו בידי אדם שיברך עליהם &quot;שהכל&quot;. ומורי זלה&quot;ה לא היה חושש והיה מברך הברכה הראויה לעץ או לאדמה - אפילו אם היו מדבריות. לפעמים היה מצוה שיביאו לו ד***רים שבני אדם אוכלים אותם כדי לקיים מצוה לאכול ממה שאמר הקב&quot;ה לאדם הראשון כשקלל האדמה בעבורו {{צ|וקוץ ודרדר תמציח לך ואכלת את עשה השדה}}, עכ&quot;ל.  


והנה פירות האדמה הראויים לאכילה נבראו {{גמט דגש|נ&quot;ה}} כחושבן {{גמט דגש|האדמה}}. והשאר אינם ראויים לאכילה. ולהיות פירות האדמה שהם שפלים - רוצה לומר שאינם מתגאים - לזה הם מוציאים פירותיהם וגדילים על כל המים. 

והענין - דע שכל מה שברא הקב&quot;ה - זכר ונקבה בראם, כדי שיפרו וירבו. ואפילו המים יש בהם זכר ונקבה כשנבראו וברא רקיע להבדיל בין מים זכרים לנקבות. ודע כי כל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים אלא אפילו על ידי מים נקבות מוציאין  פירותיהם. והטעם כנזכר חוץ מן החטה מן הטעם שיתבאר.{{ש}}
אמנם כל פירות האילן שהם בעלי גאוה - אינם מוציאין פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג. והטעם לפי שהוא המובחר שבמיני פירות שנאכל כולו ועם כל זה אינה מתגאה כשאר אילנות - לזה גדל על כל מים, בין זכרים בין נקבות.

אמנם החטה - להיות שהאל יתברך נתן לה סגולת המזון והיא חשובה יותר מפירות - לזה היא במעלת פירות האילן ואין מוציאין פירותיה אלא על ידי מים זכרים לבד. ולכן תמצא שדה שיהיו בה ריבוי גשמים ואינה מוציאה ריבוי תבואה, ויש שנה שיהיה מיעוט גשמים ומוציאה תבואה הרבה. מפני שהדבר תלוי במים זכרים.

ואל יקשה בעיניך שארץ מצרים מוציאה החטה על ידי מים נקבות כמו הירקות - שאין הענין כן, אלא כמו שאמרו רז&quot;ל שבכל שנה ושנה בימי תקופת תמוז הקב&quot;ה מטיל טפה אחת כמו כדור ממים זכרים לתוך הנילוס ואותה הטיפה היא כמו שאור שבעיסה ונעשים כל מי נילוס מים זכרים ואינה צריכה למי גשמים. וזאת הטיפה אינה נמנעת מלבוא בכל שנה ושנה לפי שנתנה למצרים בשביל תפלת אברהם.

והענין נרמז בפסוק {{צ|וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו' ויתן אל הגר שם על שכמה וגו'}}. והענין ששר של ישמעאל הוא '''רהב''', שרה של מצרים. ולפי שבמצרים היא שניה לארץ ישראל.{{ש}}
( {{קטן|ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר לי כי {{גמט דגש|הגר}} בגימטריא {{גמט דגש|רהב}} עם הכולל. והטעם שמצרים מיעוטה ממים זכרים הוא כי סודה מן העורף מסיגי עלמא דאתכסייא דרובה ככולה ממיין נוקבין. אבל ארץ ישראל היא במקום האורות המגולים ולכן רובה מים זכרים. והבן עכ&quot;ל}} ){{ש}}
וכמו שארץ ישראל היא בתכלית הטהרה והקדושה - ולזה היא ניזונת ממים זכרים דווקא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|למטר השמים תשתה מים וגו'}}. וכדי להבין זה הפסוק על שורשו צריך לפתוח מעינות החכמה ומקורות הבינה והשכל והדעת כדי שתבין אמרי נועם.

ודע שיש כמה בחינות של {{גמט דגש|גשמים}} וכמה בחינות {{גמט דגש|מטר}} - כנודע בכוונת ברכת הנהנין כי יסוד חכמה עליונה נקראת 'שביל' ויש בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}. והנה {{גמט דגש|שביל}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. וזהו {{צ|גשמי ברכה}} של היסוד הזה. ונקראים 'מים דכורין'.  ואם תחבר {{גמט דגש|פלא}} עם {{גמט דגש|שביל}} ושני כוללים - יהיה גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהוא במספר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. ומילויים {{גמט דגש|ק&quot;מ קכ&quot;ב ק&quot;ל}} - גימטריא עם הכולל {{גמט דגש|גשמים}}.

וזהו סוד {{צ|אשר {{גמט דגש|תנה}} הודך על {{גמט דגש|השמים}}}} - ר&quot;ל כי {{גמט דגש|תנה}} הם השלשה '''אהי&quot;ה''' עם מלויהם, אבל {{גמט דגש|השמים}} הם השלשה מילויים בלבד עם ג' כוללים. וזהו שאמר {{צ|על '''השמים'''}} - כי יותר חשוב הוא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} מן {{גמט דגש|השמים}}. ונשאר שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהם {{מכפלת גימטריא|ג'||אהי&quot;ה}}. ואם תחליף אותיות '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - הוא {{גמט דגש|גני}} בסוד {{צ|באתי לגני}}, והוא גימטריא שלשה '''אהי&quot;ה''' פשוטים.

וזהו שאמר אליהוא {{צ|כי לשלג יאמר הוה ארץ ו'''גשם מטר'''}} {{ממ|איוב|לז|ו}} כמו שנפרש אחר כך בעזה&quot;י. 


ובבינה יש {{גמט דגש|גשם}} באופן אחר.{{ש}}
כי '''אהי&quot;ה''' דהה&quot;ין שהוא ביסוד דבינה הוא {{גמט דגש|רל&quot;ב}} בציורו.{{ש}}
* כי ה{{גמט דגש|ד'}} ההי&quot;ן שיש בשם זה יש בהם ג' ציורים - {{גמט דגש|ד&quot;ו ד&quot;י וו&quot;ו}}. וכאשר תחבר כל הארבעה ההי&quot;ן - כל אחד בשלשה ציורים - יעלו גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;ח}}.
* ואות {{גמט דגש|יו&quot;ד}} הוא עשרים. ואם תחלק ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין - יהיה בגימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ב}}{{הערה|לא ברור לי למה השני וו&quot;ין הם '''בנוסף''' אל האות '''ד''' של '''יו&quot;ד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. הרי {{גמט דגש|קס&quot;ח}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ר'}}. 
* ואחר כך תצייר אות '''א''' בציור '''יוד''', ותחלק גם ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין ויהיה {{גמט דגש|ל&quot;ב}}. עם ה{{גמט דגש|ר'}} - הרי {{גמט דגש|רל&quot;ב}}.

נשארים עתה ב' אותיות {{גמט דגש|ל&quot;ף}} דמילוי '''אל&quot;ף'''. עם '''א'''' עצמה - הרי {{גמט דגש|פל&quot;א}} - הוא סוד בחינת השביל דקיק הנקרא 'פלא'  דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא. כנודע שהוא הוראת היות חיבור חכמה ובינה תדיר דלא פסיק. ולכן רומז השביל העליון הנזכר 'פלא' שהוא יסוד דחכמה ביסוד דבינה. וגם השלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר שהם ביסוד דבינה נקשרים(?) עם ה{{גמט דגש|שביל}} העליון - עם החכמה כנזכר.

והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פל&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. והם {{צ|גבורות '''גשמים'''}} שהם ביסוד דבינה, ונקראים 'מים נקבות'. ועוד יש בעטרת היסוד דבינה שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, שהשלשה מילוים גימטריא {{גמט דגש|גשמים}} כנזכר לעיל.

והנה נודע כי כמו שיש {{להשלים}}


-----------</text>
      <sha1>hvj2zy5y8wnq22o7fqh4522f4ghylwu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח תימן בלדי/אשמורות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1737301</id>
    <revision>
      <id>3080260</id>
      <parentid>3079907</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:15:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מ. שלום</username>
        <id>687</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* רחמנא אידכר לן */ הגהה</comment>
      <origin>3080260</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107289" sha1="0bqxrz2fgxh55tu5kkutfx1zne2y78f" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==מזמורי תהלים==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק נא}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק סה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|פרק פה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|פרק קב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק כז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לג}}
==ישן אל תרדם==
{{סי|יָ}}שֵׁן אַל תֵּרָדַם / וַעְזֹב הִתְלַהְלֵהֶךָ{{ש}}
הַרְחֵק דַּרְכֵי אָדָם / וְשׁוּר דַּרְכֵי גְבוֹהֶךָ{{ש}}
וְרוּץ לַעֲבֹד צוּר קֶדֶם / כְּרוּץ כּוֹכְבֵי נְגוֹהֶיךָ{{ר1}}
מַה לְּךָ נִרְדָּם / קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|יונה א ו}}

{{סי|הָ}}קֵץ לִרְאוֹת שָׁמָיו / וְאֶת מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתָיו{{ש}}
וְהַבֵּט אָהֳלֵי מְרוֹמָיו / תְּלוּיִם בִּזְרוֹעוֹתָיו{{ש}}
וְכוֹכָבִים חוֹתָמָיו / פִּתּוּחֵי טַבְּעוֹתָיו{{ש}}
וּפְחַד מִפְּנֵי אֵימָיו / וְיַחֵל אֶת יְשׁוּעוֹתָיו{{ש}}
פֶּן זְמָן יַגְבִּיהֶךָ / וְרָם לְבָבְךָ בְּגָבְהֶךָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ח יד}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|וְ}}צֵא בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת / בְּעִקְבֵי אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת{{ש}}
אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹנָם תְּהִלּוֹת / וְאֵין תּוֹכָם תֹּךְ וּמִרְמוֹת{{ש}}
לֵילוֹתֵיהֶם תְּפִלּוֹת / וִימוֹתֵיהֶם צוֹמוֹת{{ש}}
לָאֵל בְּלִבָּם מְסִלּוֹת / וְלָהֶם בְּכִסְאוֹ מְקוֹמוֹת{{ש}}
דַּרְכָּם סֻלָּם לַעֲלוֹת / אֶל יְיָ אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|דברים ל י}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|דְּ}}מָעוֹת תַּזִּיל עֵינֶיךָ / וְתִתְחָרֵט עַל פְּשָׁעִים{{ש}}
וְתִתְחַנֵּן לְמוּל קוֹנֶךָ / וְאַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים{{ש}}
וְהַשְׁפֵּל מְאֹד אֶת גְּאוֹנְךָ / וְקַח הַטּוֹב כִּי נָעִים{{ש}}
כַּבֵּד אֵל מֵהוֹנֶךָ / לְעֵת יַעֲלוּ מוֹשִׁיעִים{{ש}}
וְיִשְׂאוּ קוֹל הֲמוֹנֶיךָ / הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|עמוס ד יב}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

דַּלִּים אֲשֶׁר עָפָר יְסוֹדָם / הַחָכְמָה מֵאַיִן{{ש}}
וּמוֹתַר הָאָדָם / מִן הַבְּהֵמָה אָיִן{{ש}}
רַק לְרוֹאֵי צוּר כְּבוֹדָם / רְאוּת לֵב לֹא רְאוּת עַיִן{{ש}}
וּמוֹצָא מַעְיְנֵי סוֹדָם / הַטּוֹבִים מִיָּיִן{{ש}}
כִּי בוֹ בָשָׂר וָדָם / תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לב}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|הַ}}אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה / אֲשֶׁר כָּל חֶפְצוֹ פָעַל{{ש}}
הַמֵּמִית והַמְּחַיֶּה / מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל{{ש}}
עֲמֹד לְמִשְׁפָּטוֹ וֶחְיֵה / וַעְזֹב מֶרֶד וּמַעַל{{ש}}
לֵאמֹר מָתַי וְאַיֵּה / וּמַה לְמַטָּה וּמַה לְמָעַל{{ש}}
אוּלָם תָּמִים תִּהְיֶה / עִם יְיָ אֱלֹהֶיךָ{{ממס|דברים יח יג}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

==יעירוני רעיוני==
{{הור|סימן: '''יהודה'''}}

{{סי|יְ}}עִירוּנִי רַעְיוֹנַי / וְסוֹד לִבִּי וּמִשְׁאָלוֹ{{ש}}
הֱגוֹת דִּבְרֵי תַחֲנוּנַי / בְּזִמְרַת אֵל וּמַהֲלָלוֹ{{ש}}
וְלֹא אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינַי / חֲצוֹת (סוֹף) לַיִל בִּגְלָלוֹ{{ר1}}
לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.{{ממס|תהלים כז ד}}

{{סי|הֱ}}קִיצוֹתִי וָאֲחַשֵּׁב / מִי זֶה אֲשֶׁר הֱקִיצַנִי{{ש}}
וְהִנֵּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב / תְּהִלּוֹתַי, הֱאִיצַנִי{{ש}}
וְנָתַן בְּאָזְנַי קֶשֶׁב / וְחִזְּקַנִי וְאִמְּצַנִי{{ש}}
וְכָל עוֹד רוּחִי בִי הָשֵׁב / אֲבָרֵךְ אֲשֶׁר יְעָצָנִי{{ש}}
צוּר אֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה לוֹ / וְהַגְּוִיָּה מִפְעָלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|וָ}}אֶתְחַנֵּן לְפָנָיו / וּבַתְּחִנָּה אֶתְעַנַּג{{ש}}
וּבָקְעוּ דְמָעַי עֲנָנָיו / וּמָתְקוּ מִצּוּף וּפַנַּג{{ש}}
וְגָבַהּ לִבִּי בְּעֵינָיו / בְּעֵת נָמֵס כַּדּוֹנַג{{ש}}
כְּעֶבֶד לִפְנֵי אֲדֹנָיו / מִפַּחְדוֹ יִתְמוֹגָג{{ש}}
וְכִי יִזְכֹּר מַחֲמָלוֹ / יִנְשֶׁה אֶת כָּל עֲמָלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|דּ}}וֹם לַיִל וְהִכָּבֵד / וְאַחֵר שַׁחַר מִבּוֹא{{ש}}
עֲדֵי יִתְרַצֶּה עֶבֶד / בְּתַחֲנוּנָיו אֱלֵי רִבּוֹ{{ש}}
וְיִשְׁפֹּךְ דַּם לֵב וְכָבֵד / וְיַגִּיד נִגְעֵי לְבָבוֹ{{ש}}
וְיִתְיַחֵד הָעוֹבֵד / עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}}
וְיָשִׁיר וְיִשָּׂא מְשָׁלוֹ / לְשֵׁם דִּגְלוֹ וּמִגְדָּלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|הִ}}נֵּה עֶבֶד עֲבָדִים / לִפְנֵי מֶלֶךְ מְלָכִים{{ש}}
עוֹמֵד, וְיָדָיו כְּבֵדִים / וּדְמָעָיו נֶהֱלָכִים{{ש}}
לְךָ יְצֻרָיו נֶעֱבָדִים / בְּעוֹד חַיָּיו נִמְשָׁכִים{{ש}}
וְכָל קְרָבָיו לְךָ מוֹדִים / מִתְוַדִּים וּמְבָרְכִים{{ש}}
סְלַח לְרֹעַ מַעֲלָלוֹ / אֲשֶׁר כַּחוֹל מִשְׁקָלוֹ.
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}
==בן אדם==
בֶּן אָדָם בֶּן אָדָם / מַה לְּךָ נִרְדָּם / קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים{{ש}} 
שְׁפֹךְ שִׂיחָה / דְּרשׁ סְלִיחָה / מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים{{ש}} 
רְחַץ וּטְהַר / וְאַל תְּאַחַר / בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים{{ש}} 
וּמְהֵרָה / רוּץ לְעֶזְרָה / לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ש}}
וּמִפֶּשַׁע / וְגַם רֶשַׁע / בְּרַח, וּפְחַד מֵאָסוֹנִים{{ש}}
אָנָּא שְׁעֵה / שִׁמְךָ יוֹדְעֵי / יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים
{{רפרן|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים}}

עֲמֹד כְּגֶבֶר / בְּלֵב נִשְׁבַּר / לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאִים{{ש}}
יָהּ אֵל דְּרשׁ / בְּכֹבֶד רֹאשׁ / לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים{{ש}}
כִּי לְעוֹלָם / לֹא נֶעְלָם / מִמֶּנּוּ נִפְלָאִים{{ש}} 
וְכָל מַאֲמַר / אֲשֶׁר יֵאָמַר / לְפָנָיו הֵם נִקְרָאִים{{ש}} 
הַמְרַחֵם / הוּא יְרַחֵם / כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
{{רפרן|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים}}
==והוא רחום==
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}}
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}}
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים פד ה}}{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}}{{ש}}
תְּהִלָּה לְדָוִד,{{ש}}
{{סי|אֲ|0}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}}
{{סי|בְּ|0}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} 
{{סי|גָּ|0}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ש}} 
{{סי|דּ|0}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ׃{{ש}} 
{{סי|הֲ|0}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃{{ש}} 
{{סי|וֶ|0}}עֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה׃{{ש}} 
{{סי|זֵ|0}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ׃{{ש}} 
{{סי|חַ|0}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד׃{{ש}} 
{{סי|ט|0}}וֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} 
{{סי|י|0}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה׃{{ש}} 
{{סי|כְּ|0}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ׃{{ש}} 
{{סי|לְ|0}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃{{ש}} 
{{סי|מַ|0}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר דוֹר׃{{ש}} 
{{סי|ס|0}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים׃{{ש}} 
{{סי|עֵ|0}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃{{ש}} 
{{סי|פּ|0}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃{{ש}} 
{{סי|צַ|0}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} 
{{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃{{ש}} 
{{סי|רְ|0}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃{{ש}} 
{{סי|שׁ|0}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃{{ש}} 
{{סי|תְּ|0}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}
==קדיש לעילא==
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אָמֵן)}}, לְעֵלָא לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
==רשות לש&quot;ץ==
{{הור2|אם אין פנאי מדלגים עד {{צ|לך ה' הצדקה}}.}}
{{:קמתי ותדד שנתי}}
{{החלף|{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יז}}|פרק|תהלים}}
==ה' אלהי הצבאות==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים
{{סי|בָּ}}טִיתָ לְעַמְּךָ שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים
{{סי|גְּ}}שׁוּ נָא אֵלַי בִּדְבָרִים עֲרֵבִים
{{סי|דִּ}}רְשׁוּנִי וִחְיוּ יָמִים רַבִּים
{{סי|הֲ}}לֹא דְבָרֶיךָ לְעוֹלָם נִצָּבִים
{{סי|וּ}}בָם אֲנַחְנוּ נִשְׁעָנִים וְנִקְרָבִים
{{סי|זָ}}כְרֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים
{{סי|חָ}}נֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים
{{סי|ט}}וֹב אַתָּה לָרָעִים וְלַטּוֹבִים
{{סי|יְ}}מִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים
{{סי|כִּ}}י לֹא תַחְפֹּץ בְּמִיתַת חַיָּבִים
{{סי|לָ}}כֵן אֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים
{{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּמַחֲנוֹת כְּרוּבִים
{{סי|נַ}}קֵּנוּ מֵחֵטְא וּמִכָּל חִיּוּבִים
{{סי|סְ}}לַח לָנוּ כִּי פְשָׁעֵינוּ מְרֻבִּים
{{סי|עֲ}}נֵנוּ לְמַעַן צוּרִים הַחֲצוּבִים
{{סי|פִּ}}תְחֵי תְשׁוּבָה בַּל יְהוּ מְשֻׁלָּבִים
{{סי|צַ}}עֲקוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ יִהְיוּ נִקְרָבִים
{{סי|קָ}}רְבֵנוּ אֵלֶיךָ חוֹצֵב לְהָבִים
{{סי|רְ}}צֵנוּ כְּעוֹלוֹת פָּרִים וּכְשָׂבִים
{{סי|שַׁ}}בְנוּ אֵלֶיךָ נְעָרִים וְשָׂבִים
{{סי|תְּ}}מוּכִים בְּטוּחִים עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים&lt;/poem&gt;
==לך ה' הצדקה==
&lt;poem&gt;
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים׃{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג לט|וגם=בראשית מד טז}}
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה אֵלֵיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג מ}}
כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֶּל שָׁבִים׃
שָׁבִים אֵלֶיךָ בְּכָל לֵב, שַׁוְעָתָם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶיךָ׃
בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ׃
דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ׃
מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה׃
שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}
שׁוֹמֵעַ תְּחִנָּה, אֵלֶיךָ כָּל הָרוּחוֹת יָבֹאוּ׃
יָבֹאוּ אֵלֶיךָ הָרוּחוֹת וְכָל הַנְּשָׁמָה׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, צוּר אֲשֶׁר אֵין דּוֹמֶה לָּךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ׃
אָתָאנוּ עַל שְׁמָךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ׃
בַּעֲבוּר שְׁמָךְ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמָךְ׃
שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃
שִׁמְךָ נִקְרָא בְקִרְבֵּנוּ, אַל תַּנִּיחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃
אֱלֹהֵינוּ, בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מד טז}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃
הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ׃
אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי׃
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן, רוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב׃
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ׃
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} &lt;/poem&gt;

==אליך ה' אקרא==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ אֶקְרָא / מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.{{ממס|תהלים ט י}}
{{סי|בִּ}}קְרֹב עָלַי מְרֵעִים / זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים.{{ממס|תהלים קיט נג}}
{{סי|גָּ}}בְרוּ וְעָלוּ עַל רֹאשִׁי / שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי.{{ממס|תהלים ו ה}}
{{סי|דּ}}וֹבְרֵי שֶׁקֶר בִּלְשׁוֹנָם / תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם.{{ממס|תהלים סט כח}}
{{סי|הִ}}כּוּנִי פְצָעוּנִי בַּעֲלֵי זָדוֹן / אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן.{{ממס|משלי טו יח}}
{{סי|וְ}}אַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתִי בְצָרָה / אֱלֹהִים הָיִיתָ לִּי לְעֶזְרָה.
{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וַעֲמָלִי / כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְיָ אוֹר לִי.{{ממס|מיכה ז ח}}
{{סי|חֲ}}מֹל עַל גּוֹלַת אֲרִיאֵל / שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ירמיהו נ יז}}
{{סי|טֶ}}רֶם יְכַלּוּנִי אַנְשֵׁי דָמִים / עוֹבְדֵי אֱלִילִים אִלְּמִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|חבקוק ב יח}}
{{סי|יָ}}שִׂימוּ יָד עַל פֶּה / וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה.{{ממס|מיכה ז ז}}
{{סי|כִּ}}י עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם / אֵל נוֹרָא וְאָיֹם.
{{סי|לָ}}קִינוּ בְּעֹל גָּלוּת וְשִׁבְיָה / עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה.{{ממס|איכה א טז}}
{{סי|מְ}}כַרְתָּנוּ חִנָּם בְּיַד עֲרֵלִים / אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים.{{ממס|תהלים פג ז}}
{{סי|נֶ}}חְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה / הַשְׁמִיעֵנוּ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא י}}
{{סי|ס}}וּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָנוּ / וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ה}}
{{סי|עֲ}}שֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה / אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ כִּי צָרָה קְרוֹבָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ תְכַסֶּה שׁוֹכֵן מְעוֹנִים / רַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים.{{ממס|תהלים קג יג}}
{{סי|צָ}}רֵינוּ בּוֹסְסוּ אֶת מִקְדָּשֵׁנוּ / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ.
{{סי|קַ}}נֵּא לְשֵׁם קָדְשְׁךָ וְתִנְקֹם נָקָם / יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם.{{ממס|תהלים כה ג}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עָנָן וַעֲרָפֶל / הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפֵּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל כא לא}}
{{סי|שַׂ}}מְּחֵנוּ בְּבִנְיַן אַפִּרְיוֹן / אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן.{{ממס|תהלים קב יד}}
{{סי|תְּ}}שַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ / יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ.
&lt;/poem&gt;
==שבט יהודה==
{{הור|סימן: '''שמעיה חזק'''}}
{|
|-
|{{סי|שֵׁ}}בֶט יְהוּדָה בְּדֹחַק וּבְצַעַר{{רווח|3}}||הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר.{{ממס|עמוס ג ד}}
|-
|{{סי|מְ}}קַוִּים יְשׁוּעָתְךָ אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים.{{ממס|ישעיהו מא יז}}
|-
|{{סי|עֲ}}מֹד בַּפֶּרֶץ בַּל נִהְיֶה לִשְׂחֹק{{רווח|3}}||לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק.{{ממס|תהלים י א}}
|-
|{{סי|י}}וֹנָתְךָ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעָה{{רווח|3}}||יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה.{{ממס|תהלים פ ב}}
|-
|{{סי|הָ}}בָה לָנוּ עֶזְרָת מִצָּר{{רווח|3}}||הֲיַד יְיָ תִּקְצָר.{{ממס|במדבר יא כג}}
|-
|{{סי|חַ}}דֵּשׁ יָמֵינוּ בְּגָלוּת יָשָׁן{{רווח|3}}||עוּרָה לָמָּה תִישַׁן.{{ממס|תהלים מד כד}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר בָּנֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם{{רווח|3}}||וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ויקרא יח ד}}
|-
|{{סי|קֵ}}ץ הַנֶּחְתָּם גַּלֵּה לְגַלְמוּדָה{{רווח|3}}||יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה.{{ממס|תהלים מח יב}}
|-
|שַׁוְעָתֵנוּ תַּעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים{{רווח|3}}||אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
|}
==אל מלך==
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=תימן}}

==בעת רצון תחנתי==
{{:בעת רצון תחנתי}}
==רחמנא אידכר לן==
{|
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקב שְׁלִימָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן צְלוֹתֵהּ דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|אֲ}}רֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|בְּ}}כִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ, רַחֵם עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|גַּ}}לִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינָא דְחַיֵי גְּזֹר עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|הֲ}}דָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|וְ}}לָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|זִ}}יוָךְ אַשְׁרִי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|זָ}}כְוָן חַפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|חֲ}}שֹׁב עֲלַן טָבְוָן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|טָ}}בְוָן סַגִּיאָן אַיְתִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|יִ}}תְגּוֹלַלוּ רַחֲמָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְצַדִּיקֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דִישָׁרֵי וּתְמִימֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כְּ}}בשׁ חִמְתָּא וְרֻגְזָא מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|לָ}}א תַעֲבֵד גְּמֵירָא לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|מְ}}חֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבַן וְלַעֲוָיַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|נְ}}הוֹר טוּבָךְ אַנְהַר לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|סָ}}עֵד וְסָמֵךְ הֲוִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|עֲ}}בֵד עִמַּנָא אָתָא לְטָב{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|פְּ}}תַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|צְ}}לוֹתַנָא קַבֵּל בְּרַעֲוָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|קַ}}בֵּל צְלוֹתִין וּבָעוּתִין בְּעִדָּן עָקְתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|רַ}}חֵם עַל נִשְׁמָתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|שַׁ}}תָּא טָבְתָא אַיְתִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|תּ}}וּב מֵרֻגְזָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}

==ויעבור שמו&quot;ת==
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ש}}

וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ש}}

וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃

==אנא כעב==
{{הור|אם יש פנאי יאמר זאת התחינה:}}

{{הור|סימן: '''אני משה'''}}

אָנָּא כָּעָב זְדוֹנִי תִּמְחֵהוּ{{ר1}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא.{{ממס|תהלים כה יא}}

{{סי|אֵ}}יךְ יִמָּחֶה, וְנִכְתָּב / לְמוּל אָבִי{{ש}}
כִּי אֵין בְּלִבּוֹ מַחְשָׁב / כְּמַחְשָׁבִי{{ש}}
לִמְחוֹת מֵאֲשֶׁר כָּתַב / לְיוֹם רִיבִי{{ש}}
כִּי הַמִּכְתָּב מִכְתַּב / אֱלֹהִים הוּא.{{ממס|שמות לב טז}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|נָ}}א אִם תַּחְקֹר וְתִפְרֹשׁ / צוּר, עֲלוּמָיו{{ש}}
אָוֶן בְּלֵילוֹ יַחֲרֹשׁ / וּבְיָמָיו{{ש}}
וְאִם לַחֲטָאָיו תִּדְרֹש / וְלַאֲשָׁמָיו{{ש}}
מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ / אָשָׁם הוּא.{{ממס|ויקרא ה יט}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|יֶ}}הֶרְסוּן וְיִבְנוּן / בִּי רַעֲיוֹנַי{{ש}}
יוֹם בִּי חֲטָאַי יַעֲנוּן / וּבְפָנַי{{ש}}
אָכֵן סְעִפַּי יְבִינוּן / כִּי יְיָ{{ש}}
נֹשֵׁא עָוֹן, חַנּוּן / וְרַחוּם הוּא.{{ממס|יואל ב יג}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|מַ}}ה לִּידִידִי וּמַלְכִּי / יִסָּתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁפֹּךְ עֲתֶרֶת חִכִּי / וְאֵין עוֹתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁאַל בְּעַד חֲלוֹם חָשְׁכִּי / וְאֵין פּוֹתֵר{{ש}}
וְאָמַר לֹא אוּכַל, כִּי / חָתוּם הוּא.{{ממס|ישעיהו כט יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|שׁ}}וּבָה שִׁיבַת שְׁאֵרִית / עַם הוּעָם{{ש}}
וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר בִּבְרִית / לְהוֹדִיעָם{{ש}}
אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית / הַזַּעַם{{ש}}
וְנֻחַם, וְאִם לֹא עַם / בִּינוֹת הוּא.{{ממס|ישעיהו כז יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|ה}}וֹסֵף יָד וְצִיר מִשְׁנֶה / תַשְׁלִיחַ{{ש}}
וְקֶרֶן לְנִגַּשׂ וְנַעֲנֶה / תַצְמִיחַ{{ש}}
יִגְבַּר, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה / יַצְלִיחַ{{ש}}
וְיִוָּדַע כִּי מְשִׁיחַ / אֱלֹהִים הוּא.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;א כד ו}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}
==אנשי אמונה==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / {{סי|בָּ}}אִים בְּכֹחַ מַעֲשֵֹיהֶם{{ש}}
{{סי|גִּ}}בֹּורִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ / {{סי|דּ}}וֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת{{ש}}
{{סי|הָ}}יוּ לָנוּ לְחוֹמָה / {{סי|וּ}}לְמַחְסֶה בְּיוֹם זָעַם{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / {{סי|חֵ}}מָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם / {{סי|י}}וֹדְעִים לַעְתֹּר וּלְרַצּוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}אָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם / {{סי|לֹ}}א הֱשִׁיבוֹתָ פְנֵיהֶם רֵיקָם{{ש}}
{{סי|מֵ}}רֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם / {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת / {{סי|עָ}}זְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת{{ש}}
{{סי|פַּ}}סּוּ גּוֹדְרֵי גָדֵר / {{סי|צֻ}}מְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}מִים בַּפֶּרֶץ אָיִן / {{סי|רְ}}אוּיִם לְרַצּוֹתְך אָפָסוּ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / {{סי|תְּ}}רוּפָה לֹא מָצָאנוּ{{ש}}
שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנֵינוּ / לְשַׁחֶרְךָ אֵל בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ.

{{הור|אל מלך ויעבור}}

==תמהנו מרעות==
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}מַהְנוּ מֵרָעוֹת / {{סי|תָּ}}שַׁשׁ כֹּחֵנוּ מִצָּרוֹת{{ש}}
{{סי|שַׁ}}חְנוּ עַד לִמְאֹד / {{סי|שָׁ}}פַלְנוּ עַד עָפָר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם כָּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ / {{סי|קְ}}שֵׁי עֹרֶף וּמַמְרִים אֲנָחְנוּ{{ש}}
{{סי|צָ}}עַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ / {{סי|פְּ}}תַלְתֹּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ{{ש}}
{{סי|עֶ}}לְיוֹן רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם / {{סי|סְ}}לִיחָה עִמְּךָ הִיא{{ש}}
{{סי|נִ}}חָם עַל הָרָעָה / {{סי|מַ}}טֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִתְעַלֵּם בְּעִתּוֹת כָּאֵל / {{סי|כִּ}}י בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ{{ש}}
{{סי|יִ}}וָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל / {{סי|ט}}וּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}תֹם פִּי שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ / {{סי|זְ}}עֹם בּוֹ וְיִדֹּם{{ש}}
{{סי|וְ}}יַעֲמֹד מֵלִיץ טוֹב לְצַדְּקֵנוּ / {{סי|ה}}וּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן / {{סי|גִּ}}לִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת{{ש}}
{{סי|בְּ}}בַקְשׁוֹ אָז מִלְּפָנֶיךָ / {{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ הוֹדַעְתָּ לּוֹ.

{{הור|אל מלך ויעבור}}

==אל תעש עמנו כלה==
{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}&lt;includeonly&gt;

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ&lt;/includeonly&gt;

{{סי|אַ}}ל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה / {{סי|תֹּ}}אחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{סי|בְּ}}בֹא תוֹכֵחָה נֶגְדֶּךָ / {{סי|שְׁ}}מֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תֶּמַח{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתְּךָ לַחְקֹר מוּסָר / {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יְקַדְּמוּ רֻגְזֶךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}לּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶךָ / {{סי|קָ}}רֵב צֶדֶק מֵאֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרֵינוּ בְּזַעֲקֵנוּ לָךְ / {{סי|צַ}}ו יְשׁוּעָתֵנוּ בְּמַפְגִּיעַ{{ש}}
{{סי|וְ}}תָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם / {{סי|פְּ}}תָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵמוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר נַמְתָּ / {{סי|עֵ}}דוּת לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ{{ש}}
{{סי|ח}}וֹתָם תְּעוּדָה תַתִּיר / {{סי|ס}}וֹדְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶךָ{{ש}}
{{סי|טַ}}בּוּר אַגַּן הַסַּהַר / {{סי|נָ}}א אַל יֶחֱסַר הַמָּזֶג{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ דַּע אֶת אֲשֶׁר יְדָעוּךָ / {{סי|מַ}}גֵּר אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָשִׁיב לְבִצָּרוֹן / {{סי|לְ}}כוּדִים, אֲסִירֵי הַתִּקְוָה.
==וידוי==
אָנָּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}

{{סי|אָ}}שַמְנוּ מִכָּל עָם / {{סי|בּ}}וֹשְׁנוּ מִכָּל גּוֹי{{ש}}
{{סי|גָּ}}לָה מִמֶּנוּ מָשׂוֹשׂ / {{סי|דָּ}}וֶה לִבֵּנוּ בַּחֲטָאֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}חְבַּל אֲוַיֵּינוּ / {{סי|וְ}}נִפְרָע פְּאֵרֵנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}בוּל מִקְדָּשֵנוּ / {{סי|חָ}}רַב בַּעֲוֹנֵינוּ{{ש}}
{{סי|טִ}}ירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה / {{סי|יְ}}פִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים / {{סי|כֹּ}}חֵנוּ לְנָכְרִים.

וַעֲדַיִן לֹא שַבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ, וְהֵיאָךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.
{|
|-
|{{סי|אָ}}שַמְנוּ בְּאֹמֶר וּבְפֹעַל{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|בָּ}}זִינוּ חֹק לִמְעֹל מַעַל
|-
|{{סי|גָּ}}עַלְנוּ מִשְׁפָּט וָצֶדֶק{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|דְּ}}רָכֵינוּ כִּמְשׂוּכַת חֶדֶק
|-
|{{סי|הֵ}}פַרְנוּ בְּרִית וָחֹק{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|וְ}}הִרְבִּינוּ פֶשַׁע לִבְלִי חֹק
|-
|{{סי|זָ}}נַחְנוּ טוֹב הוֹרֵיתָ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|חָ}}רַשְׁנוּ רָע שָׂנֵאתָ
|-
|{{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶקֶר וּמִרְמָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|יָ}}עַצְנוּ אָוֶן וְאַשְׁמָה
|-
|{{סי|כִּ}}לִּינוּ שָׁנֵינוּ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|לֹ}}א זָכַרְנוּ כִּי תְבִיאֵנוּ בְּמִשְׁפָּט עַל כׇּל נֶעְלָם
|-
|{{סי|מָ}}אַסְנוּ מוּסַר הַדַּעַת{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|נ}}וֹאַלְנוּ מֵחָכְמָה וּמִדַּעַת
|-
|{{סי|סַ}}רְנוּ מִמִּשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|עָ}}זַבְנוּ אָרְחוֹת חֻקֶּיךָ
|-
|{{סי|פָּ}}נִינוּ אֶל כׇּל חֶמְדָּתֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|צָ}}לַלְנוּ בִּמְצוּלוֹת תַּאֲוָתֵנוּ
|-
|{{סי|קָ}}פַצְנוּ פִּי חֲכָמִים מֵהוֹכִיחַ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|רַ}}חַב פִּינוּ בְּנִיב עַוְלָה יַצְרִיחַ
|-
|{{סי|שׁ}}וֹבַבְנוּ מְשׁוּבָה נִצַּחַת{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|תִּ}}עַבְנוּ כׇּל אִישׁ תּוֹכַחַת
|}
וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}

{{סי|לְ}}עֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ / {{סי|מְ}}מֻשָּׁךְ וּמוֹרָט מִמֶּנּוּ{{ש}}
{{סי|נָ}}תְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ / {{סי|סָ}}בַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ / {{סי|פּ}}וֹרֵק אֵין מִיָּדָם׃{{ממס|איכה ה ח}}{{ש}}
{{סי|צָ}}רוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ / {{סי|קְ}}רָאנוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֺנֵינוּ / {{סי|שַ}}בְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ / {{סי|תָּ}}עִינוּ כַּצֹּאן וְאָבָדְנוּ.

וַעֲדַיִן לֹא שַבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ, וְהֵיאָךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.

==חטאנו צורנו==
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי חָטָאנוּ לוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}

לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃

כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}{{ש}}
אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ׃{{ממס|במדבר יב יא}}

'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ, סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ׃'''

'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד׃'''

'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃'''

{{הור|סימן: '''א-ד'''}}

{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים '''יְיָ אֲדוֹנֵנוּ'''{{ש}}
{{סי|בְּ}}חִירֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ר1}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים'''

{{סי|גַּ}}לְגַּלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים '''יְיָ אֲדוֹנֵנוּ'''{{ש}}
{{סי|דְּ}}גוּלֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ר1}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים'''

'''יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''

'''יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''
{|
|-
|בְּטֶרֶם שְׁחָקִים וַאֲרָקִים נִמְתָּחוּ||{{שמאל|'''יְיָ מֶלֶךְ'''}}
|-
|וְעַד לֹא מְאוֹרוֹת זָרָחוּ||{{שמאל|'''יְיָ מָלָךְ'''}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְשָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''}}
|-
|וְעַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת||{{שמאל|'''יְיָ מֶלֶךְ'''}}
|-
|וּבַהֲכִינוֹ יְצוּרִים עֲלֵי אֲרָצוֹת||{{שמאל|'''יְיָ מָלָךְ'''}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְעֵת יְקַבֵּץ נְפוּצִים מֵאַרְבַּע נְפוּצוֹת
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''}}
|}

מְיֻחָד בְּאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה{{ש}}
הוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה{{ש}}
הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה{{ש}}
לְפָנָיו לֹא נוֹצַר אֵל, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה.

אֶחָד אֱלֹהִים, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ.{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃{{ממס|תהלים עט ו}}

לִקְדֻשַּׁת שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ.{{ש}}
לֹא לָנוּ יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּךָ׃{{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם. וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם.{{ממס|תהלים קטו|תהלים קטו א-ג}}{{ש}}
אֶחָד אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם, עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם.{{ש}}
חַי וְקַיָּם הוּא, מָלֵא רַחֲמִים הוּא, מָלֵא זָכִיּוֹת הוּא.{{ש}}
כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה, בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.{{ש}}
אֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, וְאֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תִּפְעַל, כִּי הַכֹּל מַעֲשֵׂה יָדָיו.

==אלהינו שבשמים==
{{#קטע:אלהינו שבשמים|תימן}}

==אלהים אתה ידעת==
אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי{{ש}}
מִמְּךָ לא נִכְחָדוּ רֹב זְדוֹנוֹתַי{{ש}}
בְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִי גֹּדֶל מְשׁוּבוֹתַי{{ר1}}
כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי.{{ממס|תהלים כב טו}}

רַחֵם בְּרֹגֶז תִּזְכֹּר לְדוֹפֵק שַׁעֲרֵי חֶמְלָתֶךָ {{ש}}
הָעוֹמֵד כְּדָל שׁוֹאֵל מְבַקֵּשׁ סְלִיחָתֶךָ {{ש}}
(קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת לְסַפֵּר גְּדֻלָּתֶךָ) {{ר1}}
אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכָל יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ.{{ממס|תהלים עא יח}}

גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה מִתּוֹרָתְךָ נִפְלָאוֹת {{ש}}
יְזַמְּרוּ לְשִׁמְךָ מְיַחֲלֵי קֵץ פְּלָאוֹת {{ש}}
תְּשׁוֹבֵב לִנְוֵיהֶם פְּזוּרִים בְּכָל פֵּאוֹת {{ר1}}
כִּי אַתָּה יְיָ אֱלהִים צְבָאוֹת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ז כז}}

אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ{{ש}}
נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ {{ש}}
הַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ וּרְאֵה מָגִנֵּנוּ {{ר1}}
וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ.{{ממס|תהלים ה יב}}{{ר1}}
עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ.
==עננו אבינו==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|עֲנֵנוּ {{סי|אָ}}בִינוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|בּ}}וֹרְאֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|גּ}}וֹאֲלֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|וַ}}תִּיק בַּנֶּחָמוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|זַ}}ךְ וְיָשָׁר{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|חַ}}י וְקַיָּם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|טְ}}הוֹר עֵינָיִם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|י}}וֹשֵׁב שָׁמָיִם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|לֹ}}א אֵל חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|מֶ}}לֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹרָא וְנִשְׂגָּב{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹזֵר דַּלִּים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק וּמַצְדִּיק{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|קָ}}רוֹב לְכָל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|תּ}}וֹמֵךְ תְּמִימִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי אַבְרָהָם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|וּפַחַד יִצְחָק{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֲבִיר יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|מָגֵן דָּוִד{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|רַחוּם וְחַנּוּן{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}.
|}

==אדון הסליחות==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|אֲ}}דוֹן הַסְּלִיחוֹת{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹחֵן לְבָבוֹת{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה עֲמוּקוֹת{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|הָ}}דוּר בַּנִּפְלָאוֹת{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיק בַּנֶּחָמוֹת{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת{{ש}}
{{סי|ח}}וֹקֵר כְּלָיוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת{{ש}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|מָ}}לֵא זָכִיּוֹת{{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָא תְהִלּוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹלֵחַ עֲוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וֹפֶה עֲתִידוֹת{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִים דֵּעוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

==עשה למען שמך==
אֵל רַחוּם שְׁמָךְ{{ש}}
אֵל חַנּוּן שְׁמָךְ {{ש}}
מָלֵא רַחֲמִים שְׁמָךְ {{ש}}
בָּנוּ נִקְרָא שְׁמָךְ {{ש}}
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ.
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ{{רווח|5}}||וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ{{רווח|5}}||וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעֱקָד בְּאוּלַמֶּךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת יוֹסֵף חֲסִידֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זַךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מֶלֶךְ בָּנָה בַיִת לִשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|אֲ}}מִתָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|בְּ}}רִיתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|גָּ}}דְלָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|דָּ}}תָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|הֲ}}דָרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|וֵ}}עוּדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|זִ}}כְרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|חַ}}סְדָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|ט}}וּבָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|יָ}}שְׁרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|כְּ}}בוֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|לִ}}מּוּדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|מַ}}לְכוּתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|נִ}}צְחָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|ס}}וֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|עֻ}}זָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|פְּ}}אֵרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|צִ}}דְקָתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|רַ}}חֲמָנוּתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|שְׁ}}כִינָתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|תּ}}וֹרָתָךְ.

עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן חָרְבַּן בֵּיתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְמוּת הֵיכָלָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הָעֲנִיִּים{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַדַּלִּים{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַשְּׁרוּיִים בַּצָּרוֹת{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדָיִם{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רִבָּן שֶׁלֹּא חָטָאוּ.

עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְאָכֶיךָ הַמְשָׁרְתִים פָּנֶיךָ, הַמְבַקְשִׁים רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.

{{ק|'''כַּת יֵשׁ לְמַעְלָה, נִקְרָאִים מְבַטְּלֵי גְזֵרָה, מְפִירֵי שְׁבוּעָה, מְשִׁיבֵי חֵמָה, מַעְבִירֵי קִנְאָה, מַזְכִּירֵי אַהֲבָה, אַהֲבָתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ לִפְנֵי בוֹרְאָם. כִּשְׁהֶם רוֹאִים שֶׁהוּא בְכַעַס עַל בָּנָיו, מִשְׁתַּטְּחִים לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדוֹ וּמִתְחַנְּנִים וְאוֹמְרִים:'''}}{{ש}}
הַתֵּר הַתֵּר יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית{{ש}}
מְחֹל מְחֹל אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש}}
סְלַח סְלַח קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
כִּי אַדִּיר מְלָכִים אָתָּה{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|אַ}}דִּיר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|בָּ}}רוּךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|גִּ}}בּוֹר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|דָּ}}גוּל{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|הָ}}דוּר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|וַ}}תִּיק{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|זַ}}ךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|חַ}}נּוּן{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|טָ}}הוֹר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|יָ}}שָׁר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|כַּ}}בִּיר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|לָ}}עַד{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|מְ}}רַחֵם{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|נ}}וֹרָא{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|ס}}וֹמֵךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|ע}}וֹזֵר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|פּ}}וֹדֶה{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|צַ}}דִּיק{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|קָ}}דוֹשׁ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|רַ}}חוּם{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|שׁ}}וֹמֵר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|תָּ}}ם{{ש}}
לָמָּה לְךָ אֵיבָה עִם זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבֶךָ{{ש}}
לָמָּה לְךָ קִנְאָה עִם זֶרַע יִצְחָק עֲקִידֶךָ{{ש}}
לָמָּה לְךָ תַחְרוּת עִם זֶרַע יַעֲקֹב תְּמִימֶךָ{{ש}}
כִּי קִנְיַן שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָרָאתָ אוֹתָם{{ש}}
{{ק|'''מִיָּד יוֹצְאוֹת קַרְנוֹת הוֹד מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וּמַכְרִיזות וְאוֹמְרוֹת:'''}}{{ש}}
אַשְׁרֵיכֶם מְלַמְּדֵי זְכוּת עַל בָּנַי{{ש}}
שְׁבָח לָכֶם מְשַׁלְשְׁלֵי זְכוּת אָבוֹת{{ש}}
כִּי כָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כָּבוֹד וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָכֶם.
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וְהוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ וַעֲנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה.
==דעני לעניי==
{|
|-
|דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַעֲשִׁיקֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְשִׁפְלֵי דַעְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֵלִי בָּרָמָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחִזְקִיָּהוּ בַּחֲלוֹתוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִידְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָנִיֵּאל בְּגֻבָּא דְאַרְיָוָתָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחֹנִי בַּמַּעְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְּכָל דָּר וְדָר{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|}
רַחֲמָנָא עֲנֵינַן{{ש}}
רַחֲמָנָא שֵׁזֵב{{ש}}
רַחֲמָנָא פְּרֹק{{ש}}
רַחֲמָנָא דְּאַתְּ מְלִי רַחֲמִין, רַחֵם עֲלַנָא וְעַל כָּל אֱנָשֵׁי בָתַּנָא וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַחַנָא, וּמֵחֲשֹׁכָא לִנְהוֹרָא אַפְּקִנַּן, בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא, בְּדִיל וַיַּעֲבֹר.

{{הור|ויעבור שמו&quot;ת, וסלחת}}
==אם אפס==
{{הור|סימן: '''אפרים בר רב יצחק חזק'''}}

{{סי|אִ}}ם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן {{ש}}
אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן{{ש}}
אַל נָא נֹאבְדָה כִּי עַל כֵּן {{ר1}}
יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן.{{ממס|בראשית מד כ}}

{{סי|פָּ}}נִים לוֹ תַּכִּיר {{ש}}
וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר{{ש}}
קַח נָא בֵן יַקִּיר{{ר1}}
וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר.{{ממס|ויקרא א טו}}

{{סי|רָ}}ץ אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁוֹ {{ש}}
וְנָפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ {{ש}}
עִטְּרוֹ בְעֵצִים וְאִשּׁוֹ {{ר1}}
נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ.{{ממס|במדבר ו ז}}

{{סי|יָ}}חִיד הוּקַל כִּצְבִי{{ש}}
עָנָה וְאָמַר אָבִי {{ש}}
הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים נָבִיא {{ר1}}
וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא.{{ממס|ש&quot;א ט ז}}

{{סי|מִ}}לִּים הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ {{ש}}
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ {{ש}}
בְּנִי אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ {{ר1}}
וְיֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ.{{ממס|במדבר טז ה}}

{{סי|בְּ}}מִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים {{ש}}
וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֲרִים {{ש}}
חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים {{ר1}}
אֶל אַחַד הֶהָרִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית כב ב}}

{{סי|רָ}}אוּ אֵד תְּלוּלָה{{ש}}
מִהֲרוּ עֲצֵי עוֹלָה{{ש}}
יַחַד בְּאַהֲבָה כְּלוּלָה{{ר1}}
יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה.{{ממס|ישעיהו מ ג}}

{{סי|רָ}}אָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה{{ש}}
נָם לְהוֹרוֹ הַמְנֻסֶּה{{ש}}
אָבִי אוֹתִי כְּכֶבֶשׂ תַּעֲשֶׂה{{ר1}}
לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה.{{ממס|דברים יג ט}}

{{סי|בִּ}}י חָפֵץ וְנִכְסֹף{{ש}}
לְבָבִי לוֹ לַחֲשֹׂף{{ש}}
אִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף{{ר1}}
רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב לד יד}}

{{סי|יָ}}דָיו וְרַגְלָיו עָקַד{{ש}}
וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד{{ש}}
לְשׂוּמוֹ עַל הָעֵצִים שָׁקַד{{ר1}}
וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד.{{ממס|ויקרא ו ה}}

{{סי|צַ}}וָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו{{ש}}
וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו{{ש}}
לְשָׁחְטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו{{ר1}}
וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו.{{ממס|בראשית כח יג}}

{{סי|חָ}}קַר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה {{ש}}
הָאָב עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה {{ש}}
וְלִבּוֹ אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא {{ר1}}
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ממס|בראשית א לא}}

{{סי|קָ}}רָא מֵרֶחֶם מִשְׁחַר {{ש}}
תְּמוּר בִּנְךָ הַנִּבְחַר {{ש}}
וְהִנֵּה אַיִל אַחַר {{ר1}}
וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}

{{סי|חֲ}}לִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ {{ש}}
תִּכּוֹן כְּהַקְטָרָתוֹ {{ש}}
וְתַעֲלֶה לְךָ תִימַרְתּוֹ {{ר1}}
וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|זִ}}כָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּׁחַק{{ש}}
לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק{{ש}}
בְּרִית עוֹלָם בַּל יֻמְחַק{{ר1}}
אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ב כד}}

{{סי|קֹ}}רְאֶיךָ בָּאִים לִקֹּד {{ש}}
בְּצָרָה עֲקִידָה תִשְׁקֹד{{ש}}
וְצֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד{{ר1}}
פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד.{{ממס|בראשית ל מ}}

עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ לְהָקִיץ נִרְדָּמִים{{ש}}
לְמַעֲנָךְ תִּפְדֶּה חֲרֵדִים נִדְהָמִים{{ש}}
לְבַקֵּשׁ סְלִיחָתָךְ הַיּוֹם מַשְׁכִּימִים{{ר1}}
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

{{הור|אל מלך, ויעבור, וסלחת}}
==למתודה חטאתיו==
{{הור|סימן: '''למשה'''}}

{{סי|לְ}}מִתְוַדֶּה חַטֹּאתָיו / וּמוֹדֶה עַל רֹב אֲשָׁמָיו{{ש}}
אֲשֶׁר בַּהֶבֶל שְׁנוֹתָיו / כָּלוּ בְיָגוֹן יָמָיו{{ש}}
צוֹעֵק מִצָּרוֹתָיו / וּמִבֵּין תִּגְרַת קָמָיו{{ר1}}
נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.{{ממס|ש&quot;ב כד יד}}

{{סי|מִ}}הֱיוֹתִי מָשַׁכְתִּי / בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא עֲוֹנִי{{ש}}
לָכֵן שַׁבְתִּי וְנִחַמְתִּי / כִּי קָרוֹב יוֹם דִּינִי [{{הור|בעשי&quot;ת:}} כִּפּוּר עֲוֹנִי]{{ש}}
וּשְׁאֵרִי הִקְרַבְתִּי / וְנִסַּכְתִּי מֵי עֵינִי{{ש}}
אוּלַי יְרַחֵם קוֹנִי / כִּי לא כָלוּ רַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

{{סי|שְׁ}}דֵי גִילִי צָמְקוּ / וָאִינַק רֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
וּמֵי עֵינַי שָׁחֲקוּ / מֵעֹז כְּאֵבִי אֲבָנִים{{ש}}
לְרַחֲמֵי אָב רָחֲקוּ / וְלא חָמַל עַל בָּנִים{{ש}}
וְאֵלַי הִתְאַפָּקוּ / הֲמוֹן מֵעָיו וְרַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

{{סי|הֱ}}בִיאַנִי בְּבוֹר לְבָאִים / וְהִנְחִילַנִי קִצְפּוֹ{{ש}}
וְנִשְׁכַּחְתִּי בְּבֵית כְּלָאִים / וְטָבַעְתִּי בְּיָם זַעְפּוֹ{{ש}}
בְּכָל יוֹם אֵרֵד פְּלָאִים / וְלֹא הֶאֱרִיךְ לִי אַפּוֹ{{ש}}
הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם / קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}
==נפילת אפים==
לְדָוִד, אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי׃ גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם׃ דְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם׃ זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה, לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃ טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃ יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט, וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ׃ כָּל אָרְחוֹת יְיָ חֶסֶד וֶאֱמֶת, לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו׃ לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא׃ מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְיָ, יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר׃ נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ׃ סוֹד יְיָ לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׃ עֵינַי תָּמִיד אֶל יְיָ, כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי׃ פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי׃ צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי׃ רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי׃ רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ, וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי, כִּי קִוִּיתִיךָ׃ פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃{{ממס|תהלים כה}}
==ה' אלהי ישראל==
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}}{{ש}}
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|ישעיהו סג יז}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' איה חסדיך הראשונים===
{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

יְיָ {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים / אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ{{ש}}
{{סי|בִּ}}זְמַן כְּבוֹדְךָ שָׁכַן / בְּאֹהֶל לְשִׁבְתּוֹ מוּכָן / וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ.{{ממס|הושע יב ה}}{{ש}}
{{סי|רִ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה / וְעַתָּה אָנָה פָנָה / אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ.{{ממס|דברים כט יד}}{{ש}}
{{סי|הֲ}}שִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ וְיִגְבְּרוּ / בָנֶיךָ, וְאָז יֹאמְרוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ.{{ממס|תהלים קכו ג}}{{ש}}
{{סי|מַ}}הֵר לְרַפֵּא נִגְעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ.{{ממס|תהלים פה ה}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' שארית פליטת אריאל===
{{הור|סימן: '''שמואל'''}}

יְיָ {{סי|שְׁ}}אֵרִית פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל / הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל / אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו.{{ממס|תהלים עז י}}{{ש}}
{{סי|מָ}}אַס דְּבִירוֹ וְסִפּוֹ / וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ / וְשִׁחֵת רַחֲמָיו.{{ממס|עמוס א יא}}{{ש}}
{{סי|וְ}}אַיֵּה נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ עֲבָדָיו / אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו.{{ממס|ישעיהו סג ז}}{{ש}}
{{סי|אֹ}}מַר בִּרְבוֹת יְגוֹנָי / נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ / כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.{{ממס|דה&quot;א כא יג}}{{ש}}
{{סי|לִ}}דְבָרוֹ יִחַלְנוּ וְהִתְנֶחָמְנוּ / חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.{{ממס|איכה ג כב}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' מושיב יחידים===
{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

{{סי|אֲ}}דֹנָי מוֹשִׁיב יְחִידִים / שְׁעֵה נָא לָעֹמְדִים / בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ בָטַחְתִּי / וְשִׁמְךָ זָכַרְתִּי / עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת.{{ממס|שה&quot;ש ג א}}{{ש}}
{{סי|רַ}}חֵם עַל הָלוֹךְ וּבָכֹה / אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ / מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.{{ממס|שה&quot;ש ג ח}}{{ש}}
{{סי|הִ}}נְנִי הוֹלֵךְ שְׁחוֹחַ / לֹא אֶמְצָא מָנוֹחַ / יָמִים גַּם לֵילוֹת.{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּט צוֹעֵק נֶגְדֶּךָ / לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ / וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים צב ג}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
==אם אשמנו==
אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{ש}}
אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
אָדוֹן סְלַח לָנוּ.
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם אֲשָׁמֵנוּ כַתּוֹלָע הֶאְדִּים{{ש}}
יְיָ אֶת הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ תַקְדִּים{{ש}}
לְמַעַן אָב מֻצָּל מִכַּשְׂדִּים{{ש}}
גִּבַּרְתּוֹ בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים{{ר1}}
אַהֲבָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם חָטָאנוּ וְהִרְבִּינוּ לָצוֹן{{ש}}
יְיָ גַּלֵּה לָנוּ עֵת רָצוֹן{{ש}}
לְמַעַן דָּגוּל הַנֶּעֱקָד כַּצֹּאן{{ש}}
וְאַיִל הוּשַׁת כָּפְרוֹ לְרָצוֹן{{ר1}}
עֲקִידָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם הִרְבִּינוּ פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה{{ש}}
יְיָ הִתְרַצֵּה בַעֲתִירָה{{ש}}
לְמַעַן תָּם חָזָה סֻלָּם וַיִּירָא{{ש}}
וְלָן בְּמָקוֹם מַה נּוֹרָא{{ר1}}
תֻּמָּתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם חָטָאנוּ וּמָרַדְנוּ כִּפְלַיִם{{ש}}
יְיָ עֲנֵנוּ מִשָּׁמַיִם{{ש}}
לְמַעַן אָב מָשׁוּי מִמַּיִם{{ש}}
וְקִבַּל קְדוּמַת יוֹמָיִם{{ר1}}
עִנְוְתָנוּתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם הִכְעַסְנוּ לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְרוֹמוֹ{{ש}}
יְיָ יַעֲנֵנוּ בְּרֹב שְׁלוֹמוֹ{{ש}}
וְיָחִישׁ מְשִׁיחַ צִדְקוֹ{{ש}}
וְיִבְנֶה לָנוּ מִקְדַּשׁ הֲדוֹמוֹ{{ר1}}
צִדְקָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}
==אתאנו לחלות פניך==
אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ{{ש}}
נָא אַל תְּבִישֵׁנוּ, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ{{ר1}}
סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ{{ר2}}
{{הור|סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}

אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כַּפָּרָה{{ש}}
אָיֹם וְנוֹרָא, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}}
תְּחַיֵּנוּ, תְּחָנֵּנוּ, וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא{{ר1}}
סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ{{ר2}}
{{הור|סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}
==מרנות==
מָרַנָא דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן{{ש}}
כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ{{ש}}
הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא{{ש}}
וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.
:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפַּרְקִין
וְעַמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתִין וּבְתַחֲנוּנִין
אֲרֵם יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ
סִבְרָא דְּחַיַיָּא וּמִיתַיָּא}}
{{:שומר ישראל|נוסח=תימן}}
{{:מחי ומסי|נוסח=תימן}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
רַחֲמִים בִּקַּשְׁנוּ מִמָּךְ 
כִּי רַבִּים רַחֲמִים עִמָּךְ
צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ
אָנָּא הָסֵר מִמֶּנוּ וּמִבָּתֵּינוּ וּמִבָּתֵּי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶם, דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם רָעִים וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאוֹיֵב וְצָר מֵעַמֶּךָ.}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
חַיִּים שָׁאַלְנוּ מִמָּךְ 
כִּי מְקוֹר חַיִּים עִמָּךְ
צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ
אָנָּא הָסֵר מִמֶּנוּ וּמִבָּתֵּינוּ וּמִבָּתֵּי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶם, דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם רָעִים וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאוֹיֵב וְצָר מֵעַמֶּךָ.}}

===אליך ה' נשאתי===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

'''מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן'''
'''כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ'''
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ{{רווח|5}}||נָשָׂאתִי עֵינַי{{רווח|5}}||שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי{{רווח|5}}||{{שמאל|כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ בָטַחְתִּי{{רווח|5}}||וְכַפַּי שִׁטַּחְתִּי{{רווח|5}}||דְּבָרִים לָקַחְתִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|וּבָאתִי עָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|גָּ}}בְרוּ יְגוֹנוֹתַי{{רווח|5}}||וַיִּכְלוּ שְׁנוֹתַי{{רווח|5}}||כִּי כָל עֲוֹנוֹתַי{{רווח|5}}||{{שמאל|שַׁתָּה לְנֶגְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|דָּ}}לְפָה מִתּוּגָה{{רווח|5}}||נַפְשִׁי הָעֲנוּגָה{{רווח|5}}||חַלֵּץ מִדְּאָגָה{{רווח|5}}||{{שמאל|נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|הַ}}עֲבֵר חַטָּאתִי{{רווח|5}}||אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי{{רווח|5}}||וְגַם אֶת דִּמְעָתִי{{רווח|5}}||{{שמאל|שִׂימָה בְנֹאדֶךָ}}
|-
|{{סי|וּ}}בְרֹגֶז רַחֵם{{רווח|5}}||זָכְרָה וְהִנָּחֵם{{רווח|5}}||וְשַׂמֵּחַ וְנַחֵם{{רווח|5}}||{{שמאל|נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וּמְרוּדִי{{רווח|5}}||לַעֲנָה מֵעוֹדִי{{רווח|5}}||עַד מָתַי לְנֶגְדִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ}}
|-
|{{סי|חֵ}}רְפוּנִי צוֹרְרַי{{רווח|5}}||אוֹיְבַי וּמְשׁוֹרְרַי{{רווח|5}}||וְהַקְשֵׁב נָא אֲמָרַי{{רווח|5}}||{{שמאל|בְּבֹאִי בְּפַחְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|טָ}}מְנוּ לִי זֵדִים{{רווח|5}}||פַּחִים וּמְצוֹדִים{{רווח|5}}||וּבָהֶם נִלְכָּדִים{{רווח|5}}||{{שמאל|פְּעָמֵי יְדִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|יְ}}שִׂימוּן לִי מְצוֹדִים{{רווח|5}}||וְשֶׁקֶר בִּי מְעִידִים{{רווח|5}}||בְּעָלוּנִי זֵדִים{{רווח|5}}||{{שמאל|צוּר, בִּלְעָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ גַּלֵּה צוּר{{רווח|5}}||לְעָם עָזוּב וְעָצוּר{{רווח|5}}||וְטוּבְךָ הַנָּצוּר{{רווח|5}}||{{שמאל|תְּנָה לִשְׂרִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|לְ}}חוּצִים בְּרֹב דֹּחַק{{רווח|5}}||מֵהֶם אַל תִּרְחַק{{רווח|5}}||זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק{{רווח|5}}||{{שמאל|וּלְיִשְׂרָאֵל, עֲבָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|מָ}}רוֹם מִמְּרוֹמִים{{רווח|5}}||רַחֵם עַל עֲגוּמִים{{רווח|5}}||וְעַל זֶרַע רְחוּמִים{{רווח|5}}||{{שמאל|יַלְדֵי יְדִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹאֲקִים בְּבוֹר גָּלוּת{{רווח|5}}||בְּךָ שָׂמוּ אֱיָלוּת{{רווח|5}}||וְהָרֵם מִשִּׁפְלוּת{{רווח|5}}||{{שמאל|גֶּזַע חֲסִידֶךָ}}
|-
|{{סי|ס}}וֹבְלֵי עֹל תְּצַהֵל{{רווח|5}}||וְאוֹיְבֵיהֶם תְּבַהֵל{{רווח|5}}||וּכְקֶדֶם תְּנַהֵל{{רווח|5}}||{{שמאל|דִּגְלֵי הֲמוֹנֶיךָ}}
|-
|{{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתָם{{רווח|5}}||סְמֹךְ אֶת נְפִילָתָם{{רווח|5}}||וְהָשֵׁב אֶת שְׁבוּתָם{{רווח|5}}||{{שמאל|מֵאַפְסֵי חֶלְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|פְּ}}דֵה עָם לְךָ הוֹמֶה{{רווח|5}}||וְכָאִלֵּם דּוֹמֶה{{רווח|5}}||בְּגָלוּת זֶה כַּמֶּה{{רווח|5}}||{{שמאל|שָׂבְעוּ נְדוּדֶיךָ}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק בְּמִפְעָלוֹת{{רווח|5}}||לְךָ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת{{רווח|5}}||דְּלֵנוּ מִמְּצוּלוֹת{{רווח|5}}||{{שמאל|לְמַעַן חֲסָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|קַ}}בֵּץ מְפֻזָּרִים{{רווח|5}}||בְּכַבְלֵי צָר סְגוּרִים{{רווח|5}}||בְּלָעוּם אַכְזָרִים{{רווח|5}}||{{שמאל|שָׂרְפוּ מוֹעֲדֶיךָ}}
|-
|{{סי|רַ}}חוּם הֱיֵה לְמִשְׁעָן{{רווח|5}}||לְעַם הָרְוָה לַעַן{{רווח|5}}||וַעֲשֵׂה נָא לְמַעַן{{רווח|5}}||{{שמאל|שְׁלֹשֶׁת עֲבָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|שַׁ}}דַּי נִשְׂגַּבְתָּ{{רווח|5}}||בְּכָל אֲשֶׁר פָּעַלְתָּ{{רווח|5}}||כִּי צַדִּיק אַתָּה{{רווח|5}}||{{שמאל|וְצֶדֶק מַדֶּיךָ}}
|-
|{{סי|תְּ}}כַפֵּר עֲוֹנִי כִּי{{רווח|5}}||שִׂבְרִי בְךָ מַלְכִּי{{רווח|5}}||וְכוֹנֵן אֶת דַּרְכִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|אֱלֹהַי, לְעָבְדֶךָ}}
|-
|{{סי|תִּ}}שְׁעֶה תְפִלָּתִי{{רווח|5}}||וְשִׂיחַ רִנָּתִי{{רווח|5}}||כִּי אַתָּה תִקְוָתִי{{רווח|5}}||{{שמאל|וּמִי יְעִידֶךָ}}
|}
'''וְהַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.'''
:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}

==אראלי מרומים==
{{:אראלי מרומים}}
==אבינו אב הרחמן==
{{הור|סימן: '''א-י'''}}
{|
|-
|אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|אֱ}}לֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|בַּ}}צַּר לָנוּ קְרָאנוּךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|גַּ}}לְגֵּל עָלֵינוּ הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|דְּ}}רַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|וְ}}אַל תְּבִישֵׁנוּ מִשִּׂבְרֵנוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|וְ}}אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|ח}}וּס וְרַחֵם עָלֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|טַ}}הֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|יֶ}}הֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|}
חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ, חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל, חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ.
==אבינו מלכנו==
{|
|-
|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}}
|-
|אִם הֵטַבְנוּ פֹעַל||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|וְאִם הֵרַעְנוּ מַעַל||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם גָּבַר פִּשְׁעֵנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אַתָּה צוּר יִשְׁעֵנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם הִרְבִּינוּ אֹמֶר||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|זְכֹר כִּי אֲנַחְנוּ חֹמֶר||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם לְךָ חָטָאנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אָדוֹן סְלַח לָנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|לְךָ יְיָ קִוִּינוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|כִּי אַתָּה אָבִינוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|לְךָ פֵרַשְׂנוּ שַׁעַל||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|הַמְצִיא לָנוּ תַעַל||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|חוּשָׁה שְׁלַח מָשִׁיחַ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|וְצִיץ יֶשַׁע תַּפְרִיחַ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אָתָּה.{{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ.{{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים,{{ר1}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהושִׁיעֵנוּ.

==ואנחנו לא נדע==
וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|דה&quot;ב כ יב}}{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהלים לג כב}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ש}}
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}} 
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ.{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|תהלים עט ט}}

==אל ארך אפים==
אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת{{ש}}
אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ{{ש}} 
וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן{{ש}}
סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים {{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש}}
וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן{{ש}}
סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

==קדיש==
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אָמֵן)}}, לְעֵלָא לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

תֵּעָנוּ וְתֵעָתְרוּ מִן הַשָּׁמַיִם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תְּקֻבַּל צַעֲקַתְכֶם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תִּשָּׁמַע תְּפִלַּתְכֶם בְּרָצוֹן {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תֵּעָנֶה עֲתִירַתְכֶם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: {{ש}}
וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א יא}}{{ש}}
וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְאִמְרוּ אָמֵן.

תִּתְקַבַּל צְלוֹתְכוֹן וְתִתְעֲבֵד בָּעוּתְכוֹן, וּצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְּבִשְׁמַיָּא. יְהֶא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְסִיַּעְתָּא וּפֻרְקָנָא וּרְוַחָא וּחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי, עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל קְהָלְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם, בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.

==שיר המעלות==
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃{{ממס|תהלים קל}}
==מבית מלוני==
{{:מבית מלוני קמתי בצוקי}}
==אם תאהב==
{{:אם תאהב דרך}}
==אנא בכח==</text>
      <sha1>0bqxrz2fgxh55tu5kkutfx1zne2y78f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080261</id>
      <parentid>3080260</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:20:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מ. שלום</username>
        <id>687</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אל תעש עמנו כלה */ עיצוב</comment>
      <origin>3080261</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107263" sha1="7m4wq9z9mz7zb2m1nkfbl72va2u640h" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==מזמורי תהלים==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק נא}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק סה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|פרק פה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|פרק קב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק כז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לג}}
==ישן אל תרדם==
{{סי|יָ}}שֵׁן אַל תֵּרָדַם / וַעְזֹב הִתְלַהְלֵהֶךָ{{ש}}
הַרְחֵק דַּרְכֵי אָדָם / וְשׁוּר דַּרְכֵי גְבוֹהֶךָ{{ש}}
וְרוּץ לַעֲבֹד צוּר קֶדֶם / כְּרוּץ כּוֹכְבֵי נְגוֹהֶיךָ{{ר1}}
מַה לְּךָ נִרְדָּם / קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|יונה א ו}}

{{סי|הָ}}קֵץ לִרְאוֹת שָׁמָיו / וְאֶת מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתָיו{{ש}}
וְהַבֵּט אָהֳלֵי מְרוֹמָיו / תְּלוּיִם בִּזְרוֹעוֹתָיו{{ש}}
וְכוֹכָבִים חוֹתָמָיו / פִּתּוּחֵי טַבְּעוֹתָיו{{ש}}
וּפְחַד מִפְּנֵי אֵימָיו / וְיַחֵל אֶת יְשׁוּעוֹתָיו{{ש}}
פֶּן זְמָן יַגְבִּיהֶךָ / וְרָם לְבָבְךָ בְּגָבְהֶךָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ח יד}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|וְ}}צֵא בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת / בְּעִקְבֵי אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת{{ש}}
אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹנָם תְּהִלּוֹת / וְאֵין תּוֹכָם תֹּךְ וּמִרְמוֹת{{ש}}
לֵילוֹתֵיהֶם תְּפִלּוֹת / וִימוֹתֵיהֶם צוֹמוֹת{{ש}}
לָאֵל בְּלִבָּם מְסִלּוֹת / וְלָהֶם בְּכִסְאוֹ מְקוֹמוֹת{{ש}}
דַּרְכָּם סֻלָּם לַעֲלוֹת / אֶל יְיָ אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|דברים ל י}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|דְּ}}מָעוֹת תַּזִּיל עֵינֶיךָ / וְתִתְחָרֵט עַל פְּשָׁעִים{{ש}}
וְתִתְחַנֵּן לְמוּל קוֹנֶךָ / וְאַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים{{ש}}
וְהַשְׁפֵּל מְאֹד אֶת גְּאוֹנְךָ / וְקַח הַטּוֹב כִּי נָעִים{{ש}}
כַּבֵּד אֵל מֵהוֹנֶךָ / לְעֵת יַעֲלוּ מוֹשִׁיעִים{{ש}}
וְיִשְׂאוּ קוֹל הֲמוֹנֶיךָ / הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|עמוס ד יב}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

דַּלִּים אֲשֶׁר עָפָר יְסוֹדָם / הַחָכְמָה מֵאַיִן{{ש}}
וּמוֹתַר הָאָדָם / מִן הַבְּהֵמָה אָיִן{{ש}}
רַק לְרוֹאֵי צוּר כְּבוֹדָם / רְאוּת לֵב לֹא רְאוּת עַיִן{{ש}}
וּמוֹצָא מַעְיְנֵי סוֹדָם / הַטּוֹבִים מִיָּיִן{{ש}}
כִּי בוֹ בָשָׂר וָדָם / תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לב}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|הַ}}אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה / אֲשֶׁר כָּל חֶפְצוֹ פָעַל{{ש}}
הַמֵּמִית והַמְּחַיֶּה / מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל{{ש}}
עֲמֹד לְמִשְׁפָּטוֹ וֶחְיֵה / וַעְזֹב מֶרֶד וּמַעַל{{ש}}
לֵאמֹר מָתַי וְאַיֵּה / וּמַה לְמַטָּה וּמַה לְמָעַל{{ש}}
אוּלָם תָּמִים תִּהְיֶה / עִם יְיָ אֱלֹהֶיךָ{{ממס|דברים יח יג}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

==יעירוני רעיוני==
{{הור|סימן: '''יהודה'''}}

{{סי|יְ}}עִירוּנִי רַעְיוֹנַי / וְסוֹד לִבִּי וּמִשְׁאָלוֹ{{ש}}
הֱגוֹת דִּבְרֵי תַחֲנוּנַי / בְּזִמְרַת אֵל וּמַהֲלָלוֹ{{ש}}
וְלֹא אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינַי / חֲצוֹת (סוֹף) לַיִל בִּגְלָלוֹ{{ר1}}
לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.{{ממס|תהלים כז ד}}

{{סי|הֱ}}קִיצוֹתִי וָאֲחַשֵּׁב / מִי זֶה אֲשֶׁר הֱקִיצַנִי{{ש}}
וְהִנֵּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב / תְּהִלּוֹתַי, הֱאִיצַנִי{{ש}}
וְנָתַן בְּאָזְנַי קֶשֶׁב / וְחִזְּקַנִי וְאִמְּצַנִי{{ש}}
וְכָל עוֹד רוּחִי בִי הָשֵׁב / אֲבָרֵךְ אֲשֶׁר יְעָצָנִי{{ש}}
צוּר אֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה לוֹ / וְהַגְּוִיָּה מִפְעָלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|וָ}}אֶתְחַנֵּן לְפָנָיו / וּבַתְּחִנָּה אֶתְעַנַּג{{ש}}
וּבָקְעוּ דְמָעַי עֲנָנָיו / וּמָתְקוּ מִצּוּף וּפַנַּג{{ש}}
וְגָבַהּ לִבִּי בְּעֵינָיו / בְּעֵת נָמֵס כַּדּוֹנַג{{ש}}
כְּעֶבֶד לִפְנֵי אֲדֹנָיו / מִפַּחְדוֹ יִתְמוֹגָג{{ש}}
וְכִי יִזְכֹּר מַחֲמָלוֹ / יִנְשֶׁה אֶת כָּל עֲמָלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|דּ}}וֹם לַיִל וְהִכָּבֵד / וְאַחֵר שַׁחַר מִבּוֹא{{ש}}
עֲדֵי יִתְרַצֶּה עֶבֶד / בְּתַחֲנוּנָיו אֱלֵי רִבּוֹ{{ש}}
וְיִשְׁפֹּךְ דַּם לֵב וְכָבֵד / וְיַגִּיד נִגְעֵי לְבָבוֹ{{ש}}
וְיִתְיַחֵד הָעוֹבֵד / עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}}
וְיָשִׁיר וְיִשָּׂא מְשָׁלוֹ / לְשֵׁם דִּגְלוֹ וּמִגְדָּלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|הִ}}נֵּה עֶבֶד עֲבָדִים / לִפְנֵי מֶלֶךְ מְלָכִים{{ש}}
עוֹמֵד, וְיָדָיו כְּבֵדִים / וּדְמָעָיו נֶהֱלָכִים{{ש}}
לְךָ יְצֻרָיו נֶעֱבָדִים / בְּעוֹד חַיָּיו נִמְשָׁכִים{{ש}}
וְכָל קְרָבָיו לְךָ מוֹדִים / מִתְוַדִּים וּמְבָרְכִים{{ש}}
סְלַח לְרֹעַ מַעֲלָלוֹ / אֲשֶׁר כַּחוֹל מִשְׁקָלוֹ.
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}
==בן אדם==
בֶּן אָדָם בֶּן אָדָם / מַה לְּךָ נִרְדָּם / קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים{{ש}} 
שְׁפֹךְ שִׂיחָה / דְּרשׁ סְלִיחָה / מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים{{ש}} 
רְחַץ וּטְהַר / וְאַל תְּאַחַר / בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים{{ש}} 
וּמְהֵרָה / רוּץ לְעֶזְרָה / לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ש}}
וּמִפֶּשַׁע / וְגַם רֶשַׁע / בְּרַח, וּפְחַד מֵאָסוֹנִים{{ש}}
אָנָּא שְׁעֵה / שִׁמְךָ יוֹדְעֵי / יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים
{{רפרן|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים}}

עֲמֹד כְּגֶבֶר / בְּלֵב נִשְׁבַּר / לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאִים{{ש}}
יָהּ אֵל דְּרשׁ / בְּכֹבֶד רֹאשׁ / לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים{{ש}}
כִּי לְעוֹלָם / לֹא נֶעְלָם / מִמֶּנּוּ נִפְלָאִים{{ש}} 
וְכָל מַאֲמַר / אֲשֶׁר יֵאָמַר / לְפָנָיו הֵם נִקְרָאִים{{ש}} 
הַמְרַחֵם / הוּא יְרַחֵם / כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
{{רפרן|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים}}
==והוא רחום==
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}}
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}}
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים פד ה}}{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}}{{ש}}
תְּהִלָּה לְדָוִד,{{ש}}
{{סי|אֲ|0}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}}
{{סי|בְּ|0}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} 
{{סי|גָּ|0}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ש}} 
{{סי|דּ|0}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ׃{{ש}} 
{{סי|הֲ|0}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃{{ש}} 
{{סי|וֶ|0}}עֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה׃{{ש}} 
{{סי|זֵ|0}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ׃{{ש}} 
{{סי|חַ|0}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד׃{{ש}} 
{{סי|ט|0}}וֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} 
{{סי|י|0}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה׃{{ש}} 
{{סי|כְּ|0}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ׃{{ש}} 
{{סי|לְ|0}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃{{ש}} 
{{סי|מַ|0}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר דוֹר׃{{ש}} 
{{סי|ס|0}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים׃{{ש}} 
{{סי|עֵ|0}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃{{ש}} 
{{סי|פּ|0}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃{{ש}} 
{{סי|צַ|0}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} 
{{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃{{ש}} 
{{סי|רְ|0}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃{{ש}} 
{{סי|שׁ|0}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃{{ש}} 
{{סי|תְּ|0}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}
==קדיש לעילא==
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אָמֵן)}}, לְעֵלָא לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
==רשות לש&quot;ץ==
{{הור2|אם אין פנאי מדלגים עד {{צ|לך ה' הצדקה}}.}}
{{:קמתי ותדד שנתי}}
{{החלף|{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יז}}|פרק|תהלים}}
==ה' אלהי הצבאות==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים
{{סי|בָּ}}טִיתָ לְעַמְּךָ שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים
{{סי|גְּ}}שׁוּ נָא אֵלַי בִּדְבָרִים עֲרֵבִים
{{סי|דִּ}}רְשׁוּנִי וִחְיוּ יָמִים רַבִּים
{{סי|הֲ}}לֹא דְבָרֶיךָ לְעוֹלָם נִצָּבִים
{{סי|וּ}}בָם אֲנַחְנוּ נִשְׁעָנִים וְנִקְרָבִים
{{סי|זָ}}כְרֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים
{{סי|חָ}}נֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים
{{סי|ט}}וֹב אַתָּה לָרָעִים וְלַטּוֹבִים
{{סי|יְ}}מִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים
{{סי|כִּ}}י לֹא תַחְפֹּץ בְּמִיתַת חַיָּבִים
{{סי|לָ}}כֵן אֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים
{{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּמַחֲנוֹת כְּרוּבִים
{{סי|נַ}}קֵּנוּ מֵחֵטְא וּמִכָּל חִיּוּבִים
{{סי|סְ}}לַח לָנוּ כִּי פְשָׁעֵינוּ מְרֻבִּים
{{סי|עֲ}}נֵנוּ לְמַעַן צוּרִים הַחֲצוּבִים
{{סי|פִּ}}תְחֵי תְשׁוּבָה בַּל יְהוּ מְשֻׁלָּבִים
{{סי|צַ}}עֲקוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ יִהְיוּ נִקְרָבִים
{{סי|קָ}}רְבֵנוּ אֵלֶיךָ חוֹצֵב לְהָבִים
{{סי|רְ}}צֵנוּ כְּעוֹלוֹת פָּרִים וּכְשָׂבִים
{{סי|שַׁ}}בְנוּ אֵלֶיךָ נְעָרִים וְשָׂבִים
{{סי|תְּ}}מוּכִים בְּטוּחִים עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים&lt;/poem&gt;
==לך ה' הצדקה==
&lt;poem&gt;
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים׃{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג לט|וגם=בראשית מד טז}}
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה אֵלֵיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג מ}}
כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֶּל שָׁבִים׃
שָׁבִים אֵלֶיךָ בְּכָל לֵב, שַׁוְעָתָם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶיךָ׃
בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ׃
דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ׃
מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה׃
שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}
שׁוֹמֵעַ תְּחִנָּה, אֵלֶיךָ כָּל הָרוּחוֹת יָבֹאוּ׃
יָבֹאוּ אֵלֶיךָ הָרוּחוֹת וְכָל הַנְּשָׁמָה׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, צוּר אֲשֶׁר אֵין דּוֹמֶה לָּךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ׃
אָתָאנוּ עַל שְׁמָךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ׃
בַּעֲבוּר שְׁמָךְ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמָךְ׃
שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃
שִׁמְךָ נִקְרָא בְקִרְבֵּנוּ, אַל תַּנִּיחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃
אֱלֹהֵינוּ, בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מד טז}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃
הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ׃
אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי׃
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן, רוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב׃
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ׃
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} &lt;/poem&gt;

==אליך ה' אקרא==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ אֶקְרָא / מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.{{ממס|תהלים ט י}}
{{סי|בִּ}}קְרֹב עָלַי מְרֵעִים / זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים.{{ממס|תהלים קיט נג}}
{{סי|גָּ}}בְרוּ וְעָלוּ עַל רֹאשִׁי / שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי.{{ממס|תהלים ו ה}}
{{סי|דּ}}וֹבְרֵי שֶׁקֶר בִּלְשׁוֹנָם / תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם.{{ממס|תהלים סט כח}}
{{סי|הִ}}כּוּנִי פְצָעוּנִי בַּעֲלֵי זָדוֹן / אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן.{{ממס|משלי טו יח}}
{{סי|וְ}}אַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתִי בְצָרָה / אֱלֹהִים הָיִיתָ לִּי לְעֶזְרָה.
{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וַעֲמָלִי / כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְיָ אוֹר לִי.{{ממס|מיכה ז ח}}
{{סי|חֲ}}מֹל עַל גּוֹלַת אֲרִיאֵל / שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ירמיהו נ יז}}
{{סי|טֶ}}רֶם יְכַלּוּנִי אַנְשֵׁי דָמִים / עוֹבְדֵי אֱלִילִים אִלְּמִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|חבקוק ב יח}}
{{סי|יָ}}שִׂימוּ יָד עַל פֶּה / וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה.{{ממס|מיכה ז ז}}
{{סי|כִּ}}י עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם / אֵל נוֹרָא וְאָיֹם.
{{סי|לָ}}קִינוּ בְּעֹל גָּלוּת וְשִׁבְיָה / עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה.{{ממס|איכה א טז}}
{{סי|מְ}}כַרְתָּנוּ חִנָּם בְּיַד עֲרֵלִים / אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים.{{ממס|תהלים פג ז}}
{{סי|נֶ}}חְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה / הַשְׁמִיעֵנוּ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא י}}
{{סי|ס}}וּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָנוּ / וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ה}}
{{סי|עֲ}}שֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה / אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ כִּי צָרָה קְרוֹבָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ תְכַסֶּה שׁוֹכֵן מְעוֹנִים / רַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים.{{ממס|תהלים קג יג}}
{{סי|צָ}}רֵינוּ בּוֹסְסוּ אֶת מִקְדָּשֵׁנוּ / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ.
{{סי|קַ}}נֵּא לְשֵׁם קָדְשְׁךָ וְתִנְקֹם נָקָם / יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם.{{ממס|תהלים כה ג}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עָנָן וַעֲרָפֶל / הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפֵּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל כא לא}}
{{סי|שַׂ}}מְּחֵנוּ בְּבִנְיַן אַפִּרְיוֹן / אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן.{{ממס|תהלים קב יד}}
{{סי|תְּ}}שַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ / יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ.
&lt;/poem&gt;
==שבט יהודה==
{{הור|סימן: '''שמעיה חזק'''}}
{|
|-
|{{סי|שֵׁ}}בֶט יְהוּדָה בְּדֹחַק וּבְצַעַר{{רווח|3}}||הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר.{{ממס|עמוס ג ד}}
|-
|{{סי|מְ}}קַוִּים יְשׁוּעָתְךָ אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים.{{ממס|ישעיהו מא יז}}
|-
|{{סי|עֲ}}מֹד בַּפֶּרֶץ בַּל נִהְיֶה לִשְׂחֹק{{רווח|3}}||לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק.{{ממס|תהלים י א}}
|-
|{{סי|י}}וֹנָתְךָ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעָה{{רווח|3}}||יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה.{{ממס|תהלים פ ב}}
|-
|{{סי|הָ}}בָה לָנוּ עֶזְרָת מִצָּר{{רווח|3}}||הֲיַד יְיָ תִּקְצָר.{{ממס|במדבר יא כג}}
|-
|{{סי|חַ}}דֵּשׁ יָמֵינוּ בְּגָלוּת יָשָׁן{{רווח|3}}||עוּרָה לָמָּה תִישַׁן.{{ממס|תהלים מד כד}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר בָּנֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם{{רווח|3}}||וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ויקרא יח ד}}
|-
|{{סי|קֵ}}ץ הַנֶּחְתָּם גַּלֵּה לְגַלְמוּדָה{{רווח|3}}||יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה.{{ממס|תהלים מח יב}}
|-
|שַׁוְעָתֵנוּ תַּעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים{{רווח|3}}||אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
|}
==אל מלך==
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=תימן}}

==בעת רצון תחנתי==
{{:בעת רצון תחנתי}}
==רחמנא אידכר לן==
{|
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקב שְׁלִימָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן צְלוֹתֵהּ דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|אֲ}}רֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|בְּ}}כִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ, רַחֵם עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|גַּ}}לִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינָא דְחַיֵי גְּזֹר עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|הֲ}}דָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|וְ}}לָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|זִ}}יוָךְ אַשְׁרִי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|זָ}}כְוָן חַפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|חֲ}}שֹׁב עֲלַן טָבְוָן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|טָ}}בְוָן סַגִּיאָן אַיְתִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|יִ}}תְגּוֹלַלוּ רַחֲמָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְצַדִּיקֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דִישָׁרֵי וּתְמִימֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כְּ}}בשׁ חִמְתָּא וְרֻגְזָא מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|לָ}}א תַעֲבֵד גְּמֵירָא לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|מְ}}חֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבַן וְלַעֲוָיַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|נְ}}הוֹר טוּבָךְ אַנְהַר לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|סָ}}עֵד וְסָמֵךְ הֲוִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|עֲ}}בֵד עִמַּנָא אָתָא לְטָב{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|פְּ}}תַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|צְ}}לוֹתַנָא קַבֵּל בְּרַעֲוָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|קַ}}בֵּל צְלוֹתִין וּבָעוּתִין בְּעִדָּן עָקְתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|רַ}}חֵם עַל נִשְׁמָתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|שַׁ}}תָּא טָבְתָא אַיְתִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|תּ}}וּב מֵרֻגְזָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}

==ויעבור שמו&quot;ת==
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ש}}

וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ש}}

וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃

==אנא כעב==
{{הור|אם יש פנאי יאמר זאת התחינה:}}

{{הור|סימן: '''אני משה'''}}

אָנָּא כָּעָב זְדוֹנִי תִּמְחֵהוּ{{ר1}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא.{{ממס|תהלים כה יא}}

{{סי|אֵ}}יךְ יִמָּחֶה, וְנִכְתָּב / לְמוּל אָבִי{{ש}}
כִּי אֵין בְּלִבּוֹ מַחְשָׁב / כְּמַחְשָׁבִי{{ש}}
לִמְחוֹת מֵאֲשֶׁר כָּתַב / לְיוֹם רִיבִי{{ש}}
כִּי הַמִּכְתָּב מִכְתַּב / אֱלֹהִים הוּא.{{ממס|שמות לב טז}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|נָ}}א אִם תַּחְקֹר וְתִפְרֹשׁ / צוּר, עֲלוּמָיו{{ש}}
אָוֶן בְּלֵילוֹ יַחֲרֹשׁ / וּבְיָמָיו{{ש}}
וְאִם לַחֲטָאָיו תִּדְרֹש / וְלַאֲשָׁמָיו{{ש}}
מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ / אָשָׁם הוּא.{{ממס|ויקרא ה יט}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|יֶ}}הֶרְסוּן וְיִבְנוּן / בִּי רַעֲיוֹנַי{{ש}}
יוֹם בִּי חֲטָאַי יַעֲנוּן / וּבְפָנַי{{ש}}
אָכֵן סְעִפַּי יְבִינוּן / כִּי יְיָ{{ש}}
נֹשֵׁא עָוֹן, חַנּוּן / וְרַחוּם הוּא.{{ממס|יואל ב יג}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|מַ}}ה לִּידִידִי וּמַלְכִּי / יִסָּתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁפֹּךְ עֲתֶרֶת חִכִּי / וְאֵין עוֹתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁאַל בְּעַד חֲלוֹם חָשְׁכִּי / וְאֵין פּוֹתֵר{{ש}}
וְאָמַר לֹא אוּכַל, כִּי / חָתוּם הוּא.{{ממס|ישעיהו כט יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|שׁ}}וּבָה שִׁיבַת שְׁאֵרִית / עַם הוּעָם{{ש}}
וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר בִּבְרִית / לְהוֹדִיעָם{{ש}}
אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית / הַזַּעַם{{ש}}
וְנֻחַם, וְאִם לֹא עַם / בִּינוֹת הוּא.{{ממס|ישעיהו כז יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|ה}}וֹסֵף יָד וְצִיר מִשְׁנֶה / תַשְׁלִיחַ{{ש}}
וְקֶרֶן לְנִגַּשׂ וְנַעֲנֶה / תַצְמִיחַ{{ש}}
יִגְבַּר, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה / יַצְלִיחַ{{ש}}
וְיִוָּדַע כִּי מְשִׁיחַ / אֱלֹהִים הוּא.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;א כד ו}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}
==אנשי אמונה==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / {{סי|בָּ}}אִים בְּכֹחַ מַעֲשֵֹיהֶם{{ש}}
{{סי|גִּ}}בֹּורִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ / {{סי|דּ}}וֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת{{ש}}
{{סי|הָ}}יוּ לָנוּ לְחוֹמָה / {{סי|וּ}}לְמַחְסֶה בְּיוֹם זָעַם{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / {{סי|חֵ}}מָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם / {{סי|י}}וֹדְעִים לַעְתֹּר וּלְרַצּוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}אָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם / {{סי|לֹ}}א הֱשִׁיבוֹתָ פְנֵיהֶם רֵיקָם{{ש}}
{{סי|מֵ}}רֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם / {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת / {{סי|עָ}}זְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת{{ש}}
{{סי|פַּ}}סּוּ גּוֹדְרֵי גָדֵר / {{סי|צֻ}}מְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}מִים בַּפֶּרֶץ אָיִן / {{סי|רְ}}אוּיִם לְרַצּוֹתְך אָפָסוּ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / {{סי|תְּ}}רוּפָה לֹא מָצָאנוּ{{ש}}
שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנֵינוּ / לְשַׁחֶרְךָ אֵל בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ.

{{הור|אל מלך ויעבור}}

==תמהנו מרעות==
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}מַהְנוּ מֵרָעוֹת / {{סי|תָּ}}שַׁשׁ כֹּחֵנוּ מִצָּרוֹת{{ש}}
{{סי|שַׁ}}חְנוּ עַד לִמְאֹד / {{סי|שָׁ}}פַלְנוּ עַד עָפָר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם כָּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ / {{סי|קְ}}שֵׁי עֹרֶף וּמַמְרִים אֲנָחְנוּ{{ש}}
{{סי|צָ}}עַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ / {{סי|פְּ}}תַלְתֹּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ{{ש}}
{{סי|עֶ}}לְיוֹן רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם / {{סי|סְ}}לִיחָה עִמְּךָ הִיא{{ש}}
{{סי|נִ}}חָם עַל הָרָעָה / {{סי|מַ}}טֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִתְעַלֵּם בְּעִתּוֹת כָּאֵל / {{סי|כִּ}}י בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ{{ש}}
{{סי|יִ}}וָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל / {{סי|ט}}וּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}תֹם פִּי שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ / {{סי|זְ}}עֹם בּוֹ וְיִדֹּם{{ש}}
{{סי|וְ}}יַעֲמֹד מֵלִיץ טוֹב לְצַדְּקֵנוּ / {{סי|ה}}וּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן / {{סי|גִּ}}לִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת{{ש}}
{{סי|בְּ}}בַקְשׁוֹ אָז מִלְּפָנֶיךָ / {{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ הוֹדַעְתָּ לּוֹ.

{{הור|אל מלך ויעבור}}

==אל תעש עמנו כלה==
{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

{{סי|אַ}}ל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה / {{סי|תֹּ}}אחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{סי|בְּ}}בֹא תוֹכֵחָה נֶגְדֶּךָ / {{סי|שְׁ}}מֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תֶּמַח{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתְּךָ לַחְקֹר מוּסָר / {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יְקַדְּמוּ רֻגְזֶךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}לּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶךָ / {{סי|קָ}}רֵב צֶדֶק מֵאֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרֵינוּ בְּזַעֲקֵנוּ לָךְ / {{סי|צַ}}ו יְשׁוּעָתֵנוּ בְּמַפְגִּיעַ{{ש}}
{{סי|וְ}}תָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם / {{סי|פְּ}}תָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵמוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר נַמְתָּ / {{סי|עֵ}}דוּת לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ{{ש}}
{{סי|ח}}וֹתָם תְּעוּדָה תַתִּיר / {{סי|ס}}וֹדְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶךָ{{ש}}
{{סי|טַ}}בּוּר אַגַּן הַסַּהַר / {{סי|נָ}}א אַל יֶחֱסַר הַמָּזֶג{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ דַּע אֶת אֲשֶׁר יְדָעוּךָ / {{סי|מַ}}גֵּר אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָשִׁיב לְבִצָּרוֹן / {{סי|לְ}}כוּדִים, אֲסִירֵי הַתִּקְוָה.

==וידוי==
אָנָּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}

{{סי|אָ}}שַמְנוּ מִכָּל עָם / {{סי|בּ}}וֹשְׁנוּ מִכָּל גּוֹי{{ש}}
{{סי|גָּ}}לָה מִמֶּנוּ מָשׂוֹשׂ / {{סי|דָּ}}וֶה לִבֵּנוּ בַּחֲטָאֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}חְבַּל אֲוַיֵּינוּ / {{סי|וְ}}נִפְרָע פְּאֵרֵנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}בוּל מִקְדָּשֵנוּ / {{סי|חָ}}רַב בַּעֲוֹנֵינוּ{{ש}}
{{סי|טִ}}ירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה / {{סי|יְ}}פִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים / {{סי|כֹּ}}חֵנוּ לְנָכְרִים.

וַעֲדַיִן לֹא שַבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ, וְהֵיאָךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.
{|
|-
|{{סי|אָ}}שַמְנוּ בְּאֹמֶר וּבְפֹעַל{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|בָּ}}זִינוּ חֹק לִמְעֹל מַעַל
|-
|{{סי|גָּ}}עַלְנוּ מִשְׁפָּט וָצֶדֶק{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|דְּ}}רָכֵינוּ כִּמְשׂוּכַת חֶדֶק
|-
|{{סי|הֵ}}פַרְנוּ בְּרִית וָחֹק{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|וְ}}הִרְבִּינוּ פֶשַׁע לִבְלִי חֹק
|-
|{{סי|זָ}}נַחְנוּ טוֹב הוֹרֵיתָ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|חָ}}רַשְׁנוּ רָע שָׂנֵאתָ
|-
|{{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶקֶר וּמִרְמָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|יָ}}עַצְנוּ אָוֶן וְאַשְׁמָה
|-
|{{סי|כִּ}}לִּינוּ שָׁנֵינוּ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|לֹ}}א זָכַרְנוּ כִּי תְבִיאֵנוּ בְּמִשְׁפָּט עַל כׇּל נֶעְלָם
|-
|{{סי|מָ}}אַסְנוּ מוּסַר הַדַּעַת{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|נ}}וֹאַלְנוּ מֵחָכְמָה וּמִדַּעַת
|-
|{{סי|סַ}}רְנוּ מִמִּשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|עָ}}זַבְנוּ אָרְחוֹת חֻקֶּיךָ
|-
|{{סי|פָּ}}נִינוּ אֶל כׇּל חֶמְדָּתֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|צָ}}לַלְנוּ בִּמְצוּלוֹת תַּאֲוָתֵנוּ
|-
|{{סי|קָ}}פַצְנוּ פִּי חֲכָמִים מֵהוֹכִיחַ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|רַ}}חַב פִּינוּ בְּנִיב עַוְלָה יַצְרִיחַ
|-
|{{סי|שׁ}}וֹבַבְנוּ מְשׁוּבָה נִצַּחַת{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|תִּ}}עַבְנוּ כׇּל אִישׁ תּוֹכַחַת
|}
וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}

{{סי|לְ}}עֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ / {{סי|מְ}}מֻשָּׁךְ וּמוֹרָט מִמֶּנּוּ{{ש}}
{{סי|נָ}}תְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ / {{סי|סָ}}בַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ / {{סי|פּ}}וֹרֵק אֵין מִיָּדָם׃{{ממס|איכה ה ח}}{{ש}}
{{סי|צָ}}רוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ / {{סי|קְ}}רָאנוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֺנֵינוּ / {{סי|שַ}}בְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ / {{סי|תָּ}}עִינוּ כַּצֹּאן וְאָבָדְנוּ.

וַעֲדַיִן לֹא שַבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ, וְהֵיאָךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.

==חטאנו צורנו==
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי חָטָאנוּ לוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}

לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃

כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}{{ש}}
אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ׃{{ממס|במדבר יב יא}}

'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ, סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ׃'''

'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד׃'''

'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃'''

{{הור|סימן: '''א-ד'''}}

{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים '''יְיָ אֲדוֹנֵנוּ'''{{ש}}
{{סי|בְּ}}חִירֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ר1}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים'''

{{סי|גַּ}}לְגַּלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים '''יְיָ אֲדוֹנֵנוּ'''{{ש}}
{{סי|דְּ}}גוּלֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ר1}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים'''

'''יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''

'''יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''
{|
|-
|בְּטֶרֶם שְׁחָקִים וַאֲרָקִים נִמְתָּחוּ||{{שמאל|'''יְיָ מֶלֶךְ'''}}
|-
|וְעַד לֹא מְאוֹרוֹת זָרָחוּ||{{שמאל|'''יְיָ מָלָךְ'''}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְשָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''}}
|-
|וְעַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת||{{שמאל|'''יְיָ מֶלֶךְ'''}}
|-
|וּבַהֲכִינוֹ יְצוּרִים עֲלֵי אֲרָצוֹת||{{שמאל|'''יְיָ מָלָךְ'''}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְעֵת יְקַבֵּץ נְפוּצִים מֵאַרְבַּע נְפוּצוֹת
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''}}
|}

מְיֻחָד בְּאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה{{ש}}
הוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה{{ש}}
הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה{{ש}}
לְפָנָיו לֹא נוֹצַר אֵל, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה.

אֶחָד אֱלֹהִים, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ.{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃{{ממס|תהלים עט ו}}

לִקְדֻשַּׁת שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ.{{ש}}
לֹא לָנוּ יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּךָ׃{{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם. וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם.{{ממס|תהלים קטו|תהלים קטו א-ג}}{{ש}}
אֶחָד אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם, עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם.{{ש}}
חַי וְקַיָּם הוּא, מָלֵא רַחֲמִים הוּא, מָלֵא זָכִיּוֹת הוּא.{{ש}}
כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה, בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.{{ש}}
אֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, וְאֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תִּפְעַל, כִּי הַכֹּל מַעֲשֵׂה יָדָיו.

==אלהינו שבשמים==
{{#קטע:אלהינו שבשמים|תימן}}

==אלהים אתה ידעת==
אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי{{ש}}
מִמְּךָ לא נִכְחָדוּ רֹב זְדוֹנוֹתַי{{ש}}
בְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִי גֹּדֶל מְשׁוּבוֹתַי{{ר1}}
כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי.{{ממס|תהלים כב טו}}

רַחֵם בְּרֹגֶז תִּזְכֹּר לְדוֹפֵק שַׁעֲרֵי חֶמְלָתֶךָ {{ש}}
הָעוֹמֵד כְּדָל שׁוֹאֵל מְבַקֵּשׁ סְלִיחָתֶךָ {{ש}}
(קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת לְסַפֵּר גְּדֻלָּתֶךָ) {{ר1}}
אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכָל יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ.{{ממס|תהלים עא יח}}

גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה מִתּוֹרָתְךָ נִפְלָאוֹת {{ש}}
יְזַמְּרוּ לְשִׁמְךָ מְיַחֲלֵי קֵץ פְּלָאוֹת {{ש}}
תְּשׁוֹבֵב לִנְוֵיהֶם פְּזוּרִים בְּכָל פֵּאוֹת {{ר1}}
כִּי אַתָּה יְיָ אֱלהִים צְבָאוֹת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ז כז}}

אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ{{ש}}
נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ {{ש}}
הַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ וּרְאֵה מָגִנֵּנוּ {{ר1}}
וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ.{{ממס|תהלים ה יב}}{{ר1}}
עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ.
==עננו אבינו==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|עֲנֵנוּ {{סי|אָ}}בִינוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|בּ}}וֹרְאֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|גּ}}וֹאֲלֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|וַ}}תִּיק בַּנֶּחָמוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|זַ}}ךְ וְיָשָׁר{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|חַ}}י וְקַיָּם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|טְ}}הוֹר עֵינָיִם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|י}}וֹשֵׁב שָׁמָיִם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|לֹ}}א אֵל חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|מֶ}}לֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹרָא וְנִשְׂגָּב{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹזֵר דַּלִּים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק וּמַצְדִּיק{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|קָ}}רוֹב לְכָל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|תּ}}וֹמֵךְ תְּמִימִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי אַבְרָהָם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|וּפַחַד יִצְחָק{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֲבִיר יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|מָגֵן דָּוִד{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|רַחוּם וְחַנּוּן{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}.
|}

==אדון הסליחות==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|אֲ}}דוֹן הַסְּלִיחוֹת{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹחֵן לְבָבוֹת{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה עֲמוּקוֹת{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|הָ}}דוּר בַּנִּפְלָאוֹת{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיק בַּנֶּחָמוֹת{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת{{ש}}
{{סי|ח}}וֹקֵר כְּלָיוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת{{ש}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|מָ}}לֵא זָכִיּוֹת{{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָא תְהִלּוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹלֵחַ עֲוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וֹפֶה עֲתִידוֹת{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִים דֵּעוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

==עשה למען שמך==
אֵל רַחוּם שְׁמָךְ{{ש}}
אֵל חַנּוּן שְׁמָךְ {{ש}}
מָלֵא רַחֲמִים שְׁמָךְ {{ש}}
בָּנוּ נִקְרָא שְׁמָךְ {{ש}}
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ.
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ{{רווח|5}}||וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ{{רווח|5}}||וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעֱקָד בְּאוּלַמֶּךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת יוֹסֵף חֲסִידֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זַךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מֶלֶךְ בָּנָה בַיִת לִשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|אֲ}}מִתָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|בְּ}}רִיתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|גָּ}}דְלָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|דָּ}}תָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|הֲ}}דָרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|וֵ}}עוּדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|זִ}}כְרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|חַ}}סְדָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|ט}}וּבָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|יָ}}שְׁרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|כְּ}}בוֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|לִ}}מּוּדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|מַ}}לְכוּתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|נִ}}צְחָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|ס}}וֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|עֻ}}זָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|פְּ}}אֵרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|צִ}}דְקָתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|רַ}}חֲמָנוּתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|שְׁ}}כִינָתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|תּ}}וֹרָתָךְ.

עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן חָרְבַּן בֵּיתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְמוּת הֵיכָלָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הָעֲנִיִּים{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַדַּלִּים{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַשְּׁרוּיִים בַּצָּרוֹת{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדָיִם{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רִבָּן שֶׁלֹּא חָטָאוּ.

עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְאָכֶיךָ הַמְשָׁרְתִים פָּנֶיךָ, הַמְבַקְשִׁים רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.

{{ק|'''כַּת יֵשׁ לְמַעְלָה, נִקְרָאִים מְבַטְּלֵי גְזֵרָה, מְפִירֵי שְׁבוּעָה, מְשִׁיבֵי חֵמָה, מַעְבִירֵי קִנְאָה, מַזְכִּירֵי אַהֲבָה, אַהֲבָתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ לִפְנֵי בוֹרְאָם. כִּשְׁהֶם רוֹאִים שֶׁהוּא בְכַעַס עַל בָּנָיו, מִשְׁתַּטְּחִים לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדוֹ וּמִתְחַנְּנִים וְאוֹמְרִים:'''}}{{ש}}
הַתֵּר הַתֵּר יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית{{ש}}
מְחֹל מְחֹל אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש}}
סְלַח סְלַח קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
כִּי אַדִּיר מְלָכִים אָתָּה{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|אַ}}דִּיר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|בָּ}}רוּךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|גִּ}}בּוֹר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|דָּ}}גוּל{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|הָ}}דוּר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|וַ}}תִּיק{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|זַ}}ךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|חַ}}נּוּן{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|טָ}}הוֹר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|יָ}}שָׁר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|כַּ}}בִּיר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|לָ}}עַד{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|מְ}}רַחֵם{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|נ}}וֹרָא{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|ס}}וֹמֵךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|ע}}וֹזֵר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|פּ}}וֹדֶה{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|צַ}}דִּיק{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|קָ}}דוֹשׁ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|רַ}}חוּם{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|שׁ}}וֹמֵר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|תָּ}}ם{{ש}}
לָמָּה לְךָ אֵיבָה עִם זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבֶךָ{{ש}}
לָמָּה לְךָ קִנְאָה עִם זֶרַע יִצְחָק עֲקִידֶךָ{{ש}}
לָמָּה לְךָ תַחְרוּת עִם זֶרַע יַעֲקֹב תְּמִימֶךָ{{ש}}
כִּי קִנְיַן שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָרָאתָ אוֹתָם{{ש}}
{{ק|'''מִיָּד יוֹצְאוֹת קַרְנוֹת הוֹד מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וּמַכְרִיזות וְאוֹמְרוֹת:'''}}{{ש}}
אַשְׁרֵיכֶם מְלַמְּדֵי זְכוּת עַל בָּנַי{{ש}}
שְׁבָח לָכֶם מְשַׁלְשְׁלֵי זְכוּת אָבוֹת{{ש}}
כִּי כָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כָּבוֹד וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָכֶם.
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וְהוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ וַעֲנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה.
==דעני לעניי==
{|
|-
|דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַעֲשִׁיקֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְשִׁפְלֵי דַעְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֵלִי בָּרָמָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחִזְקִיָּהוּ בַּחֲלוֹתוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִידְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָנִיֵּאל בְּגֻבָּא דְאַרְיָוָתָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחֹנִי בַּמַּעְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְּכָל דָּר וְדָר{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|}
רַחֲמָנָא עֲנֵינַן{{ש}}
רַחֲמָנָא שֵׁזֵב{{ש}}
רַחֲמָנָא פְּרֹק{{ש}}
רַחֲמָנָא דְּאַתְּ מְלִי רַחֲמִין, רַחֵם עֲלַנָא וְעַל כָּל אֱנָשֵׁי בָתַּנָא וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַחַנָא, וּמֵחֲשֹׁכָא לִנְהוֹרָא אַפְּקִנַּן, בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא, בְּדִיל וַיַּעֲבֹר.

{{הור|ויעבור שמו&quot;ת, וסלחת}}
==אם אפס==
{{הור|סימן: '''אפרים בר רב יצחק חזק'''}}

{{סי|אִ}}ם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן {{ש}}
אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן{{ש}}
אַל נָא נֹאבְדָה כִּי עַל כֵּן {{ר1}}
יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן.{{ממס|בראשית מד כ}}

{{סי|פָּ}}נִים לוֹ תַּכִּיר {{ש}}
וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר{{ש}}
קַח נָא בֵן יַקִּיר{{ר1}}
וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר.{{ממס|ויקרא א טו}}

{{סי|רָ}}ץ אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁוֹ {{ש}}
וְנָפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ {{ש}}
עִטְּרוֹ בְעֵצִים וְאִשּׁוֹ {{ר1}}
נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ.{{ממס|במדבר ו ז}}

{{סי|יָ}}חִיד הוּקַל כִּצְבִי{{ש}}
עָנָה וְאָמַר אָבִי {{ש}}
הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים נָבִיא {{ר1}}
וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא.{{ממס|ש&quot;א ט ז}}

{{סי|מִ}}לִּים הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ {{ש}}
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ {{ש}}
בְּנִי אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ {{ר1}}
וְיֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ.{{ממס|במדבר טז ה}}

{{סי|בְּ}}מִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים {{ש}}
וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֲרִים {{ש}}
חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים {{ר1}}
אֶל אַחַד הֶהָרִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית כב ב}}

{{סי|רָ}}אוּ אֵד תְּלוּלָה{{ש}}
מִהֲרוּ עֲצֵי עוֹלָה{{ש}}
יַחַד בְּאַהֲבָה כְּלוּלָה{{ר1}}
יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה.{{ממס|ישעיהו מ ג}}

{{סי|רָ}}אָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה{{ש}}
נָם לְהוֹרוֹ הַמְנֻסֶּה{{ש}}
אָבִי אוֹתִי כְּכֶבֶשׂ תַּעֲשֶׂה{{ר1}}
לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה.{{ממס|דברים יג ט}}

{{סי|בִּ}}י חָפֵץ וְנִכְסֹף{{ש}}
לְבָבִי לוֹ לַחֲשֹׂף{{ש}}
אִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף{{ר1}}
רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב לד יד}}

{{סי|יָ}}דָיו וְרַגְלָיו עָקַד{{ש}}
וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד{{ש}}
לְשׂוּמוֹ עַל הָעֵצִים שָׁקַד{{ר1}}
וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד.{{ממס|ויקרא ו ה}}

{{סי|צַ}}וָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו{{ש}}
וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו{{ש}}
לְשָׁחְטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו{{ר1}}
וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו.{{ממס|בראשית כח יג}}

{{סי|חָ}}קַר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה {{ש}}
הָאָב עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה {{ש}}
וְלִבּוֹ אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא {{ר1}}
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ממס|בראשית א לא}}

{{סי|קָ}}רָא מֵרֶחֶם מִשְׁחַר {{ש}}
תְּמוּר בִּנְךָ הַנִּבְחַר {{ש}}
וְהִנֵּה אַיִל אַחַר {{ר1}}
וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}

{{סי|חֲ}}לִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ {{ש}}
תִּכּוֹן כְּהַקְטָרָתוֹ {{ש}}
וְתַעֲלֶה לְךָ תִימַרְתּוֹ {{ר1}}
וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|זִ}}כָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּׁחַק{{ש}}
לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק{{ש}}
בְּרִית עוֹלָם בַּל יֻמְחַק{{ר1}}
אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ב כד}}

{{סי|קֹ}}רְאֶיךָ בָּאִים לִקֹּד {{ש}}
בְּצָרָה עֲקִידָה תִשְׁקֹד{{ש}}
וְצֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד{{ר1}}
פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד.{{ממס|בראשית ל מ}}

עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ לְהָקִיץ נִרְדָּמִים{{ש}}
לְמַעֲנָךְ תִּפְדֶּה חֲרֵדִים נִדְהָמִים{{ש}}
לְבַקֵּשׁ סְלִיחָתָךְ הַיּוֹם מַשְׁכִּימִים{{ר1}}
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

{{הור|אל מלך, ויעבור, וסלחת}}
==למתודה חטאתיו==
{{הור|סימן: '''למשה'''}}

{{סי|לְ}}מִתְוַדֶּה חַטֹּאתָיו / וּמוֹדֶה עַל רֹב אֲשָׁמָיו{{ש}}
אֲשֶׁר בַּהֶבֶל שְׁנוֹתָיו / כָּלוּ בְיָגוֹן יָמָיו{{ש}}
צוֹעֵק מִצָּרוֹתָיו / וּמִבֵּין תִּגְרַת קָמָיו{{ר1}}
נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.{{ממס|ש&quot;ב כד יד}}

{{סי|מִ}}הֱיוֹתִי מָשַׁכְתִּי / בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא עֲוֹנִי{{ש}}
לָכֵן שַׁבְתִּי וְנִחַמְתִּי / כִּי קָרוֹב יוֹם דִּינִי [{{הור|בעשי&quot;ת:}} כִּפּוּר עֲוֹנִי]{{ש}}
וּשְׁאֵרִי הִקְרַבְתִּי / וְנִסַּכְתִּי מֵי עֵינִי{{ש}}
אוּלַי יְרַחֵם קוֹנִי / כִּי לא כָלוּ רַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

{{סי|שְׁ}}דֵי גִילִי צָמְקוּ / וָאִינַק רֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
וּמֵי עֵינַי שָׁחֲקוּ / מֵעֹז כְּאֵבִי אֲבָנִים{{ש}}
לְרַחֲמֵי אָב רָחֲקוּ / וְלא חָמַל עַל בָּנִים{{ש}}
וְאֵלַי הִתְאַפָּקוּ / הֲמוֹן מֵעָיו וְרַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

{{סי|הֱ}}בִיאַנִי בְּבוֹר לְבָאִים / וְהִנְחִילַנִי קִצְפּוֹ{{ש}}
וְנִשְׁכַּחְתִּי בְּבֵית כְּלָאִים / וְטָבַעְתִּי בְּיָם זַעְפּוֹ{{ש}}
בְּכָל יוֹם אֵרֵד פְּלָאִים / וְלֹא הֶאֱרִיךְ לִי אַפּוֹ{{ש}}
הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם / קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}
==נפילת אפים==
לְדָוִד, אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי׃ גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם׃ דְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם׃ זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה, לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃ טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃ יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט, וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ׃ כָּל אָרְחוֹת יְיָ חֶסֶד וֶאֱמֶת, לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו׃ לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא׃ מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְיָ, יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר׃ נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ׃ סוֹד יְיָ לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׃ עֵינַי תָּמִיד אֶל יְיָ, כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי׃ פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי׃ צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי׃ רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי׃ רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ, וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי, כִּי קִוִּיתִיךָ׃ פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃{{ממס|תהלים כה}}
==ה' אלהי ישראל==
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}}{{ש}}
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|ישעיהו סג יז}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' איה חסדיך הראשונים===
{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

יְיָ {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים / אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ{{ש}}
{{סי|בִּ}}זְמַן כְּבוֹדְךָ שָׁכַן / בְּאֹהֶל לְשִׁבְתּוֹ מוּכָן / וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ.{{ממס|הושע יב ה}}{{ש}}
{{סי|רִ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה / וְעַתָּה אָנָה פָנָה / אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ.{{ממס|דברים כט יד}}{{ש}}
{{סי|הֲ}}שִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ וְיִגְבְּרוּ / בָנֶיךָ, וְאָז יֹאמְרוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ.{{ממס|תהלים קכו ג}}{{ש}}
{{סי|מַ}}הֵר לְרַפֵּא נִגְעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ.{{ממס|תהלים פה ה}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' שארית פליטת אריאל===
{{הור|סימן: '''שמואל'''}}

יְיָ {{סי|שְׁ}}אֵרִית פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל / הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל / אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו.{{ממס|תהלים עז י}}{{ש}}
{{סי|מָ}}אַס דְּבִירוֹ וְסִפּוֹ / וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ / וְשִׁחֵת רַחֲמָיו.{{ממס|עמוס א יא}}{{ש}}
{{סי|וְ}}אַיֵּה נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ עֲבָדָיו / אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו.{{ממס|ישעיהו סג ז}}{{ש}}
{{סי|אֹ}}מַר בִּרְבוֹת יְגוֹנָי / נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ / כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.{{ממס|דה&quot;א כא יג}}{{ש}}
{{סי|לִ}}דְבָרוֹ יִחַלְנוּ וְהִתְנֶחָמְנוּ / חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.{{ממס|איכה ג כב}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' מושיב יחידים===
{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

{{סי|אֲ}}דֹנָי מוֹשִׁיב יְחִידִים / שְׁעֵה נָא לָעֹמְדִים / בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ בָטַחְתִּי / וְשִׁמְךָ זָכַרְתִּי / עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת.{{ממס|שה&quot;ש ג א}}{{ש}}
{{סי|רַ}}חֵם עַל הָלוֹךְ וּבָכֹה / אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ / מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.{{ממס|שה&quot;ש ג ח}}{{ש}}
{{סי|הִ}}נְנִי הוֹלֵךְ שְׁחוֹחַ / לֹא אֶמְצָא מָנוֹחַ / יָמִים גַּם לֵילוֹת.{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּט צוֹעֵק נֶגְדֶּךָ / לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ / וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים צב ג}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
==אם אשמנו==
אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{ש}}
אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
אָדוֹן סְלַח לָנוּ.
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם אֲשָׁמֵנוּ כַתּוֹלָע הֶאְדִּים{{ש}}
יְיָ אֶת הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ תַקְדִּים{{ש}}
לְמַעַן אָב מֻצָּל מִכַּשְׂדִּים{{ש}}
גִּבַּרְתּוֹ בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים{{ר1}}
אַהֲבָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם חָטָאנוּ וְהִרְבִּינוּ לָצוֹן{{ש}}
יְיָ גַּלֵּה לָנוּ עֵת רָצוֹן{{ש}}
לְמַעַן דָּגוּל הַנֶּעֱקָד כַּצֹּאן{{ש}}
וְאַיִל הוּשַׁת כָּפְרוֹ לְרָצוֹן{{ר1}}
עֲקִידָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם הִרְבִּינוּ פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה{{ש}}
יְיָ הִתְרַצֵּה בַעֲתִירָה{{ש}}
לְמַעַן תָּם חָזָה סֻלָּם וַיִּירָא{{ש}}
וְלָן בְּמָקוֹם מַה נּוֹרָא{{ר1}}
תֻּמָּתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם חָטָאנוּ וּמָרַדְנוּ כִּפְלַיִם{{ש}}
יְיָ עֲנֵנוּ מִשָּׁמַיִם{{ש}}
לְמַעַן אָב מָשׁוּי מִמַּיִם{{ש}}
וְקִבַּל קְדוּמַת יוֹמָיִם{{ר1}}
עִנְוְתָנוּתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם הִכְעַסְנוּ לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְרוֹמוֹ{{ש}}
יְיָ יַעֲנֵנוּ בְּרֹב שְׁלוֹמוֹ{{ש}}
וְיָחִישׁ מְשִׁיחַ צִדְקוֹ{{ש}}
וְיִבְנֶה לָנוּ מִקְדַּשׁ הֲדוֹמוֹ{{ר1}}
צִדְקָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}
==אתאנו לחלות פניך==
אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ{{ש}}
נָא אַל תְּבִישֵׁנוּ, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ{{ר1}}
סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ{{ר2}}
{{הור|סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}

אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כַּפָּרָה{{ש}}
אָיֹם וְנוֹרָא, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}}
תְּחַיֵּנוּ, תְּחָנֵּנוּ, וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא{{ר1}}
סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ{{ר2}}
{{הור|סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}
==מרנות==
מָרַנָא דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן{{ש}}
כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ{{ש}}
הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא{{ש}}
וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.
:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפַּרְקִין
וְעַמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתִין וּבְתַחֲנוּנִין
אֲרֵם יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ
סִבְרָא דְּחַיַיָּא וּמִיתַיָּא}}
{{:שומר ישראל|נוסח=תימן}}
{{:מחי ומסי|נוסח=תימן}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
רַחֲמִים בִּקַּשְׁנוּ מִמָּךְ 
כִּי רַבִּים רַחֲמִים עִמָּךְ
צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ
אָנָּא הָסֵר מִמֶּנוּ וּמִבָּתֵּינוּ וּמִבָּתֵּי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶם, דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם רָעִים וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאוֹיֵב וְצָר מֵעַמֶּךָ.}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
חַיִּים שָׁאַלְנוּ מִמָּךְ 
כִּי מְקוֹר חַיִּים עִמָּךְ
צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ
אָנָּא הָסֵר מִמֶּנוּ וּמִבָּתֵּינוּ וּמִבָּתֵּי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶם, דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם רָעִים וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאוֹיֵב וְצָר מֵעַמֶּךָ.}}

===אליך ה' נשאתי===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

'''מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן'''
'''כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ'''
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ{{רווח|5}}||נָשָׂאתִי עֵינַי{{רווח|5}}||שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי{{רווח|5}}||{{שמאל|כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ בָטַחְתִּי{{רווח|5}}||וְכַפַּי שִׁטַּחְתִּי{{רווח|5}}||דְּבָרִים לָקַחְתִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|וּבָאתִי עָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|גָּ}}בְרוּ יְגוֹנוֹתַי{{רווח|5}}||וַיִּכְלוּ שְׁנוֹתַי{{רווח|5}}||כִּי כָל עֲוֹנוֹתַי{{רווח|5}}||{{שמאל|שַׁתָּה לְנֶגְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|דָּ}}לְפָה מִתּוּגָה{{רווח|5}}||נַפְשִׁי הָעֲנוּגָה{{רווח|5}}||חַלֵּץ מִדְּאָגָה{{רווח|5}}||{{שמאל|נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|הַ}}עֲבֵר חַטָּאתִי{{רווח|5}}||אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי{{רווח|5}}||וְגַם אֶת דִּמְעָתִי{{רווח|5}}||{{שמאל|שִׂימָה בְנֹאדֶךָ}}
|-
|{{סי|וּ}}בְרֹגֶז רַחֵם{{רווח|5}}||זָכְרָה וְהִנָּחֵם{{רווח|5}}||וְשַׂמֵּחַ וְנַחֵם{{רווח|5}}||{{שמאל|נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וּמְרוּדִי{{רווח|5}}||לַעֲנָה מֵעוֹדִי{{רווח|5}}||עַד מָתַי לְנֶגְדִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ}}
|-
|{{סי|חֵ}}רְפוּנִי צוֹרְרַי{{רווח|5}}||אוֹיְבַי וּמְשׁוֹרְרַי{{רווח|5}}||וְהַקְשֵׁב נָא אֲמָרַי{{רווח|5}}||{{שמאל|בְּבֹאִי בְּפַחְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|טָ}}מְנוּ לִי זֵדִים{{רווח|5}}||פַּחִים וּמְצוֹדִים{{רווח|5}}||וּבָהֶם נִלְכָּדִים{{רווח|5}}||{{שמאל|פְּעָמֵי יְדִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|יְ}}שִׂימוּן לִי מְצוֹדִים{{רווח|5}}||וְשֶׁקֶר בִּי מְעִידִים{{רווח|5}}||בְּעָלוּנִי זֵדִים{{רווח|5}}||{{שמאל|צוּר, בִּלְעָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ גַּלֵּה צוּר{{רווח|5}}||לְעָם עָזוּב וְעָצוּר{{רווח|5}}||וְטוּבְךָ הַנָּצוּר{{רווח|5}}||{{שמאל|תְּנָה לִשְׂרִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|לְ}}חוּצִים בְּרֹב דֹּחַק{{רווח|5}}||מֵהֶם אַל תִּרְחַק{{רווח|5}}||זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק{{רווח|5}}||{{שמאל|וּלְיִשְׂרָאֵל, עֲבָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|מָ}}רוֹם מִמְּרוֹמִים{{רווח|5}}||רַחֵם עַל עֲגוּמִים{{רווח|5}}||וְעַל זֶרַע רְחוּמִים{{רווח|5}}||{{שמאל|יַלְדֵי יְדִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹאֲקִים בְּבוֹר גָּלוּת{{רווח|5}}||בְּךָ שָׂמוּ אֱיָלוּת{{רווח|5}}||וְהָרֵם מִשִּׁפְלוּת{{רווח|5}}||{{שמאל|גֶּזַע חֲסִידֶךָ}}
|-
|{{סי|ס}}וֹבְלֵי עֹל תְּצַהֵל{{רווח|5}}||וְאוֹיְבֵיהֶם תְּבַהֵל{{רווח|5}}||וּכְקֶדֶם תְּנַהֵל{{רווח|5}}||{{שמאל|דִּגְלֵי הֲמוֹנֶיךָ}}
|-
|{{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתָם{{רווח|5}}||סְמֹךְ אֶת נְפִילָתָם{{רווח|5}}||וְהָשֵׁב אֶת שְׁבוּתָם{{רווח|5}}||{{שמאל|מֵאַפְסֵי חֶלְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|פְּ}}דֵה עָם לְךָ הוֹמֶה{{רווח|5}}||וְכָאִלֵּם דּוֹמֶה{{רווח|5}}||בְּגָלוּת זֶה כַּמֶּה{{רווח|5}}||{{שמאל|שָׂבְעוּ נְדוּדֶיךָ}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק בְּמִפְעָלוֹת{{רווח|5}}||לְךָ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת{{רווח|5}}||דְּלֵנוּ מִמְּצוּלוֹת{{רווח|5}}||{{שמאל|לְמַעַן חֲסָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|קַ}}בֵּץ מְפֻזָּרִים{{רווח|5}}||בְּכַבְלֵי צָר סְגוּרִים{{רווח|5}}||בְּלָעוּם אַכְזָרִים{{רווח|5}}||{{שמאל|שָׂרְפוּ מוֹעֲדֶיךָ}}
|-
|{{סי|רַ}}חוּם הֱיֵה לְמִשְׁעָן{{רווח|5}}||לְעַם הָרְוָה לַעַן{{רווח|5}}||וַעֲשֵׂה נָא לְמַעַן{{רווח|5}}||{{שמאל|שְׁלֹשֶׁת עֲבָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|שַׁ}}דַּי נִשְׂגַּבְתָּ{{רווח|5}}||בְּכָל אֲשֶׁר פָּעַלְתָּ{{רווח|5}}||כִּי צַדִּיק אַתָּה{{רווח|5}}||{{שמאל|וְצֶדֶק מַדֶּיךָ}}
|-
|{{סי|תְּ}}כַפֵּר עֲוֹנִי כִּי{{רווח|5}}||שִׂבְרִי בְךָ מַלְכִּי{{רווח|5}}||וְכוֹנֵן אֶת דַּרְכִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|אֱלֹהַי, לְעָבְדֶךָ}}
|-
|{{סי|תִּ}}שְׁעֶה תְפִלָּתִי{{רווח|5}}||וְשִׂיחַ רִנָּתִי{{רווח|5}}||כִּי אַתָּה תִקְוָתִי{{רווח|5}}||{{שמאל|וּמִי יְעִידֶךָ}}
|}
'''וְהַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.'''
:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}

==אראלי מרומים==
{{:אראלי מרומים}}
==אבינו אב הרחמן==
{{הור|סימן: '''א-י'''}}
{|
|-
|אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|אֱ}}לֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|בַּ}}צַּר לָנוּ קְרָאנוּךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|גַּ}}לְגֵּל עָלֵינוּ הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|דְּ}}רַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|וְ}}אַל תְּבִישֵׁנוּ מִשִּׂבְרֵנוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|וְ}}אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|ח}}וּס וְרַחֵם עָלֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|טַ}}הֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|יֶ}}הֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|}
חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ, חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל, חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ.
==אבינו מלכנו==
{|
|-
|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}}
|-
|אִם הֵטַבְנוּ פֹעַל||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|וְאִם הֵרַעְנוּ מַעַל||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם גָּבַר פִּשְׁעֵנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אַתָּה צוּר יִשְׁעֵנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם הִרְבִּינוּ אֹמֶר||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|זְכֹר כִּי אֲנַחְנוּ חֹמֶר||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם לְךָ חָטָאנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אָדוֹן סְלַח לָנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|לְךָ יְיָ קִוִּינוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|כִּי אַתָּה אָבִינוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|לְךָ פֵרַשְׂנוּ שַׁעַל||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|הַמְצִיא לָנוּ תַעַל||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|חוּשָׁה שְׁלַח מָשִׁיחַ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|וְצִיץ יֶשַׁע תַּפְרִיחַ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אָתָּה.{{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ.{{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים,{{ר1}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהושִׁיעֵנוּ.

==ואנחנו לא נדע==
וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|דה&quot;ב כ יב}}{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהלים לג כב}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ש}}
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}} 
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ.{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|תהלים עט ט}}

==אל ארך אפים==
אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת{{ש}}
אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ{{ש}} 
וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן{{ש}}
סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים {{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש}}
וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן{{ש}}
סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

==קדיש==
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אָמֵן)}}, לְעֵלָא לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

תֵּעָנוּ וְתֵעָתְרוּ מִן הַשָּׁמַיִם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תְּקֻבַּל צַעֲקַתְכֶם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תִּשָּׁמַע תְּפִלַּתְכֶם בְּרָצוֹן {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תֵּעָנֶה עֲתִירַתְכֶם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: {{ש}}
וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א יא}}{{ש}}
וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְאִמְרוּ אָמֵן.

תִּתְקַבַּל צְלוֹתְכוֹן וְתִתְעֲבֵד בָּעוּתְכוֹן, וּצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְּבִשְׁמַיָּא. יְהֶא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְסִיַּעְתָּא וּפֻרְקָנָא וּרְוַחָא וּחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי, עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל קְהָלְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם, בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.

==שיר המעלות==
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃{{ממס|תהלים קל}}
==מבית מלוני==
{{:מבית מלוני קמתי בצוקי}}
==אם תאהב==
{{:אם תאהב דרך}}
==אנא בכח==</text>
      <sha1>7m4wq9z9mz7zb2m1nkfbl72va2u640h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080262</id>
      <parentid>3080261</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:24:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מ. שלום</username>
        <id>687</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* חטאנו צורנו */ הקהל לא אומר את זה</comment>
      <origin>3080262</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107251" sha1="b945vwcfwgvx9msbjpbmyrdjuqzo9tv" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==מזמורי תהלים==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק נא}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק סה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|פרק פה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|פרק קב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק כז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לג}}
==ישן אל תרדם==
{{סי|יָ}}שֵׁן אַל תֵּרָדַם / וַעְזֹב הִתְלַהְלֵהֶךָ{{ש}}
הַרְחֵק דַּרְכֵי אָדָם / וְשׁוּר דַּרְכֵי גְבוֹהֶךָ{{ש}}
וְרוּץ לַעֲבֹד צוּר קֶדֶם / כְּרוּץ כּוֹכְבֵי נְגוֹהֶיךָ{{ר1}}
מַה לְּךָ נִרְדָּם / קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|יונה א ו}}

{{סי|הָ}}קֵץ לִרְאוֹת שָׁמָיו / וְאֶת מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתָיו{{ש}}
וְהַבֵּט אָהֳלֵי מְרוֹמָיו / תְּלוּיִם בִּזְרוֹעוֹתָיו{{ש}}
וְכוֹכָבִים חוֹתָמָיו / פִּתּוּחֵי טַבְּעוֹתָיו{{ש}}
וּפְחַד מִפְּנֵי אֵימָיו / וְיַחֵל אֶת יְשׁוּעוֹתָיו{{ש}}
פֶּן זְמָן יַגְבִּיהֶךָ / וְרָם לְבָבְךָ בְּגָבְהֶךָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ח יד}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|וְ}}צֵא בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת / בְּעִקְבֵי אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת{{ש}}
אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹנָם תְּהִלּוֹת / וְאֵין תּוֹכָם תֹּךְ וּמִרְמוֹת{{ש}}
לֵילוֹתֵיהֶם תְּפִלּוֹת / וִימוֹתֵיהֶם צוֹמוֹת{{ש}}
לָאֵל בְּלִבָּם מְסִלּוֹת / וְלָהֶם בְּכִסְאוֹ מְקוֹמוֹת{{ש}}
דַּרְכָּם סֻלָּם לַעֲלוֹת / אֶל יְיָ אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|דברים ל י}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|דְּ}}מָעוֹת תַּזִּיל עֵינֶיךָ / וְתִתְחָרֵט עַל פְּשָׁעִים{{ש}}
וְתִתְחַנֵּן לְמוּל קוֹנֶךָ / וְאַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים{{ש}}
וְהַשְׁפֵּל מְאֹד אֶת גְּאוֹנְךָ / וְקַח הַטּוֹב כִּי נָעִים{{ש}}
כַּבֵּד אֵל מֵהוֹנֶךָ / לְעֵת יַעֲלוּ מוֹשִׁיעִים{{ש}}
וְיִשְׂאוּ קוֹל הֲמוֹנֶיךָ / הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|עמוס ד יב}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

דַּלִּים אֲשֶׁר עָפָר יְסוֹדָם / הַחָכְמָה מֵאַיִן{{ש}}
וּמוֹתַר הָאָדָם / מִן הַבְּהֵמָה אָיִן{{ש}}
רַק לְרוֹאֵי צוּר כְּבוֹדָם / רְאוּת לֵב לֹא רְאוּת עַיִן{{ש}}
וּמוֹצָא מַעְיְנֵי סוֹדָם / הַטּוֹבִים מִיָּיִן{{ש}}
כִּי בוֹ בָשָׂר וָדָם / תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לב}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|הַ}}אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה / אֲשֶׁר כָּל חֶפְצוֹ פָעַל{{ש}}
הַמֵּמִית והַמְּחַיֶּה / מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל{{ש}}
עֲמֹד לְמִשְׁפָּטוֹ וֶחְיֵה / וַעְזֹב מֶרֶד וּמַעַל{{ש}}
לֵאמֹר מָתַי וְאַיֵּה / וּמַה לְמַטָּה וּמַה לְמָעַל{{ש}}
אוּלָם תָּמִים תִּהְיֶה / עִם יְיָ אֱלֹהֶיךָ{{ממס|דברים יח יג}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

==יעירוני רעיוני==
{{הור|סימן: '''יהודה'''}}

{{סי|יְ}}עִירוּנִי רַעְיוֹנַי / וְסוֹד לִבִּי וּמִשְׁאָלוֹ{{ש}}
הֱגוֹת דִּבְרֵי תַחֲנוּנַי / בְּזִמְרַת אֵל וּמַהֲלָלוֹ{{ש}}
וְלֹא אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינַי / חֲצוֹת (סוֹף) לַיִל בִּגְלָלוֹ{{ר1}}
לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.{{ממס|תהלים כז ד}}

{{סי|הֱ}}קִיצוֹתִי וָאֲחַשֵּׁב / מִי זֶה אֲשֶׁר הֱקִיצַנִי{{ש}}
וְהִנֵּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב / תְּהִלּוֹתַי, הֱאִיצַנִי{{ש}}
וְנָתַן בְּאָזְנַי קֶשֶׁב / וְחִזְּקַנִי וְאִמְּצַנִי{{ש}}
וְכָל עוֹד רוּחִי בִי הָשֵׁב / אֲבָרֵךְ אֲשֶׁר יְעָצָנִי{{ש}}
צוּר אֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה לוֹ / וְהַגְּוִיָּה מִפְעָלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|וָ}}אֶתְחַנֵּן לְפָנָיו / וּבַתְּחִנָּה אֶתְעַנַּג{{ש}}
וּבָקְעוּ דְמָעַי עֲנָנָיו / וּמָתְקוּ מִצּוּף וּפַנַּג{{ש}}
וְגָבַהּ לִבִּי בְּעֵינָיו / בְּעֵת נָמֵס כַּדּוֹנַג{{ש}}
כְּעֶבֶד לִפְנֵי אֲדֹנָיו / מִפַּחְדוֹ יִתְמוֹגָג{{ש}}
וְכִי יִזְכֹּר מַחֲמָלוֹ / יִנְשֶׁה אֶת כָּל עֲמָלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|דּ}}וֹם לַיִל וְהִכָּבֵד / וְאַחֵר שַׁחַר מִבּוֹא{{ש}}
עֲדֵי יִתְרַצֶּה עֶבֶד / בְּתַחֲנוּנָיו אֱלֵי רִבּוֹ{{ש}}
וְיִשְׁפֹּךְ דַּם לֵב וְכָבֵד / וְיַגִּיד נִגְעֵי לְבָבוֹ{{ש}}
וְיִתְיַחֵד הָעוֹבֵד / עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}}
וְיָשִׁיר וְיִשָּׂא מְשָׁלוֹ / לְשֵׁם דִּגְלוֹ וּמִגְדָּלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|הִ}}נֵּה עֶבֶד עֲבָדִים / לִפְנֵי מֶלֶךְ מְלָכִים{{ש}}
עוֹמֵד, וְיָדָיו כְּבֵדִים / וּדְמָעָיו נֶהֱלָכִים{{ש}}
לְךָ יְצֻרָיו נֶעֱבָדִים / בְּעוֹד חַיָּיו נִמְשָׁכִים{{ש}}
וְכָל קְרָבָיו לְךָ מוֹדִים / מִתְוַדִּים וּמְבָרְכִים{{ש}}
סְלַח לְרֹעַ מַעֲלָלוֹ / אֲשֶׁר כַּחוֹל מִשְׁקָלוֹ.
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}
==בן אדם==
בֶּן אָדָם בֶּן אָדָם / מַה לְּךָ נִרְדָּם / קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים{{ש}} 
שְׁפֹךְ שִׂיחָה / דְּרשׁ סְלִיחָה / מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים{{ש}} 
רְחַץ וּטְהַר / וְאַל תְּאַחַר / בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים{{ש}} 
וּמְהֵרָה / רוּץ לְעֶזְרָה / לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ש}}
וּמִפֶּשַׁע / וְגַם רֶשַׁע / בְּרַח, וּפְחַד מֵאָסוֹנִים{{ש}}
אָנָּא שְׁעֵה / שִׁמְךָ יוֹדְעֵי / יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים
{{רפרן|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים}}

עֲמֹד כְּגֶבֶר / בְּלֵב נִשְׁבַּר / לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאִים{{ש}}
יָהּ אֵל דְּרשׁ / בְּכֹבֶד רֹאשׁ / לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים{{ש}}
כִּי לְעוֹלָם / לֹא נֶעְלָם / מִמֶּנּוּ נִפְלָאִים{{ש}} 
וְכָל מַאֲמַר / אֲשֶׁר יֵאָמַר / לְפָנָיו הֵם נִקְרָאִים{{ש}} 
הַמְרַחֵם / הוּא יְרַחֵם / כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
{{רפרן|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים}}
==והוא רחום==
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}}
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}}
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים פד ה}}{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}}{{ש}}
תְּהִלָּה לְדָוִד,{{ש}}
{{סי|אֲ|0}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}}
{{סי|בְּ|0}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} 
{{סי|גָּ|0}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ש}} 
{{סי|דּ|0}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ׃{{ש}} 
{{סי|הֲ|0}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃{{ש}} 
{{סי|וֶ|0}}עֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה׃{{ש}} 
{{סי|זֵ|0}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ׃{{ש}} 
{{סי|חַ|0}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד׃{{ש}} 
{{סי|ט|0}}וֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} 
{{סי|י|0}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה׃{{ש}} 
{{סי|כְּ|0}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ׃{{ש}} 
{{סי|לְ|0}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃{{ש}} 
{{סי|מַ|0}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר דוֹר׃{{ש}} 
{{סי|ס|0}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים׃{{ש}} 
{{סי|עֵ|0}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃{{ש}} 
{{סי|פּ|0}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃{{ש}} 
{{סי|צַ|0}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} 
{{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃{{ש}} 
{{סי|רְ|0}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃{{ש}} 
{{סי|שׁ|0}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃{{ש}} 
{{סי|תְּ|0}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}
==קדיש לעילא==
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אָמֵן)}}, לְעֵלָא לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
==רשות לש&quot;ץ==
{{הור2|אם אין פנאי מדלגים עד {{צ|לך ה' הצדקה}}.}}
{{:קמתי ותדד שנתי}}
{{החלף|{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יז}}|פרק|תהלים}}
==ה' אלהי הצבאות==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים
{{סי|בָּ}}טִיתָ לְעַמְּךָ שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים
{{סי|גְּ}}שׁוּ נָא אֵלַי בִּדְבָרִים עֲרֵבִים
{{סי|דִּ}}רְשׁוּנִי וִחְיוּ יָמִים רַבִּים
{{סי|הֲ}}לֹא דְבָרֶיךָ לְעוֹלָם נִצָּבִים
{{סי|וּ}}בָם אֲנַחְנוּ נִשְׁעָנִים וְנִקְרָבִים
{{סי|זָ}}כְרֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים
{{סי|חָ}}נֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים
{{סי|ט}}וֹב אַתָּה לָרָעִים וְלַטּוֹבִים
{{סי|יְ}}מִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים
{{סי|כִּ}}י לֹא תַחְפֹּץ בְּמִיתַת חַיָּבִים
{{סי|לָ}}כֵן אֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים
{{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּמַחֲנוֹת כְּרוּבִים
{{סי|נַ}}קֵּנוּ מֵחֵטְא וּמִכָּל חִיּוּבִים
{{סי|סְ}}לַח לָנוּ כִּי פְשָׁעֵינוּ מְרֻבִּים
{{סי|עֲ}}נֵנוּ לְמַעַן צוּרִים הַחֲצוּבִים
{{סי|פִּ}}תְחֵי תְשׁוּבָה בַּל יְהוּ מְשֻׁלָּבִים
{{סי|צַ}}עֲקוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ יִהְיוּ נִקְרָבִים
{{סי|קָ}}רְבֵנוּ אֵלֶיךָ חוֹצֵב לְהָבִים
{{סי|רְ}}צֵנוּ כְּעוֹלוֹת פָּרִים וּכְשָׂבִים
{{סי|שַׁ}}בְנוּ אֵלֶיךָ נְעָרִים וְשָׂבִים
{{סי|תְּ}}מוּכִים בְּטוּחִים עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים&lt;/poem&gt;
==לך ה' הצדקה==
&lt;poem&gt;
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים׃{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג לט|וגם=בראשית מד טז}}
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה אֵלֵיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג מ}}
כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֶּל שָׁבִים׃
שָׁבִים אֵלֶיךָ בְּכָל לֵב, שַׁוְעָתָם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶיךָ׃
בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ׃
דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ׃
מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה׃
שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}
שׁוֹמֵעַ תְּחִנָּה, אֵלֶיךָ כָּל הָרוּחוֹת יָבֹאוּ׃
יָבֹאוּ אֵלֶיךָ הָרוּחוֹת וְכָל הַנְּשָׁמָה׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, צוּר אֲשֶׁר אֵין דּוֹמֶה לָּךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ׃
אָתָאנוּ עַל שְׁמָךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ׃
בַּעֲבוּר שְׁמָךְ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמָךְ׃
שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃
שִׁמְךָ נִקְרָא בְקִרְבֵּנוּ, אַל תַּנִּיחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃
אֱלֹהֵינוּ, בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מד טז}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃
הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ׃
אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי׃
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן, רוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב׃
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ׃
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} &lt;/poem&gt;

==אליך ה' אקרא==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ אֶקְרָא / מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.{{ממס|תהלים ט י}}
{{סי|בִּ}}קְרֹב עָלַי מְרֵעִים / זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים.{{ממס|תהלים קיט נג}}
{{סי|גָּ}}בְרוּ וְעָלוּ עַל רֹאשִׁי / שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי.{{ממס|תהלים ו ה}}
{{סי|דּ}}וֹבְרֵי שֶׁקֶר בִּלְשׁוֹנָם / תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם.{{ממס|תהלים סט כח}}
{{סי|הִ}}כּוּנִי פְצָעוּנִי בַּעֲלֵי זָדוֹן / אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן.{{ממס|משלי טו יח}}
{{סי|וְ}}אַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתִי בְצָרָה / אֱלֹהִים הָיִיתָ לִּי לְעֶזְרָה.
{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וַעֲמָלִי / כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְיָ אוֹר לִי.{{ממס|מיכה ז ח}}
{{סי|חֲ}}מֹל עַל גּוֹלַת אֲרִיאֵל / שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ירמיהו נ יז}}
{{סי|טֶ}}רֶם יְכַלּוּנִי אַנְשֵׁי דָמִים / עוֹבְדֵי אֱלִילִים אִלְּמִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|חבקוק ב יח}}
{{סי|יָ}}שִׂימוּ יָד עַל פֶּה / וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה.{{ממס|מיכה ז ז}}
{{סי|כִּ}}י עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם / אֵל נוֹרָא וְאָיֹם.
{{סי|לָ}}קִינוּ בְּעֹל גָּלוּת וְשִׁבְיָה / עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה.{{ממס|איכה א טז}}
{{סי|מְ}}כַרְתָּנוּ חִנָּם בְּיַד עֲרֵלִים / אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים.{{ממס|תהלים פג ז}}
{{סי|נֶ}}חְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה / הַשְׁמִיעֵנוּ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא י}}
{{סי|ס}}וּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָנוּ / וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ה}}
{{סי|עֲ}}שֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה / אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ כִּי צָרָה קְרוֹבָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ תְכַסֶּה שׁוֹכֵן מְעוֹנִים / רַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים.{{ממס|תהלים קג יג}}
{{סי|צָ}}רֵינוּ בּוֹסְסוּ אֶת מִקְדָּשֵׁנוּ / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ.
{{סי|קַ}}נֵּא לְשֵׁם קָדְשְׁךָ וְתִנְקֹם נָקָם / יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם.{{ממס|תהלים כה ג}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עָנָן וַעֲרָפֶל / הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפֵּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל כא לא}}
{{סי|שַׂ}}מְּחֵנוּ בְּבִנְיַן אַפִּרְיוֹן / אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן.{{ממס|תהלים קב יד}}
{{סי|תְּ}}שַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ / יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ.
&lt;/poem&gt;
==שבט יהודה==
{{הור|סימן: '''שמעיה חזק'''}}
{|
|-
|{{סי|שֵׁ}}בֶט יְהוּדָה בְּדֹחַק וּבְצַעַר{{רווח|3}}||הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר.{{ממס|עמוס ג ד}}
|-
|{{סי|מְ}}קַוִּים יְשׁוּעָתְךָ אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים.{{ממס|ישעיהו מא יז}}
|-
|{{סי|עֲ}}מֹד בַּפֶּרֶץ בַּל נִהְיֶה לִשְׂחֹק{{רווח|3}}||לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק.{{ממס|תהלים י א}}
|-
|{{סי|י}}וֹנָתְךָ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעָה{{רווח|3}}||יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה.{{ממס|תהלים פ ב}}
|-
|{{סי|הָ}}בָה לָנוּ עֶזְרָת מִצָּר{{רווח|3}}||הֲיַד יְיָ תִּקְצָר.{{ממס|במדבר יא כג}}
|-
|{{סי|חַ}}דֵּשׁ יָמֵינוּ בְּגָלוּת יָשָׁן{{רווח|3}}||עוּרָה לָמָּה תִישַׁן.{{ממס|תהלים מד כד}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר בָּנֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם{{רווח|3}}||וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ויקרא יח ד}}
|-
|{{סי|קֵ}}ץ הַנֶּחְתָּם גַּלֵּה לְגַלְמוּדָה{{רווח|3}}||יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה.{{ממס|תהלים מח יב}}
|-
|שַׁוְעָתֵנוּ תַּעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים{{רווח|3}}||אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
|}
==אל מלך==
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=תימן}}

==בעת רצון תחנתי==
{{:בעת רצון תחנתי}}
==רחמנא אידכר לן==
{|
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקב שְׁלִימָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן צְלוֹתֵהּ דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|אֲ}}רֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|בְּ}}כִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ, רַחֵם עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|גַּ}}לִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינָא דְחַיֵי גְּזֹר עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|הֲ}}דָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|וְ}}לָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|זִ}}יוָךְ אַשְׁרִי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|זָ}}כְוָן חַפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|חֲ}}שֹׁב עֲלַן טָבְוָן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|טָ}}בְוָן סַגִּיאָן אַיְתִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|יִ}}תְגּוֹלַלוּ רַחֲמָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְצַדִּיקֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דִישָׁרֵי וּתְמִימֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כְּ}}בשׁ חִמְתָּא וְרֻגְזָא מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|לָ}}א תַעֲבֵד גְּמֵירָא לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|מְ}}חֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבַן וְלַעֲוָיַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|נְ}}הוֹר טוּבָךְ אַנְהַר לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|סָ}}עֵד וְסָמֵךְ הֲוִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|עֲ}}בֵד עִמַּנָא אָתָא לְטָב{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|פְּ}}תַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|צְ}}לוֹתַנָא קַבֵּל בְּרַעֲוָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|קַ}}בֵּל צְלוֹתִין וּבָעוּתִין בְּעִדָּן עָקְתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|רַ}}חֵם עַל נִשְׁמָתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|שַׁ}}תָּא טָבְתָא אַיְתִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|תּ}}וּב מֵרֻגְזָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}

==ויעבור שמו&quot;ת==
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ש}}

וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ש}}

וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃

==אנא כעב==
{{הור|אם יש פנאי יאמר זאת התחינה:}}

{{הור|סימן: '''אני משה'''}}

אָנָּא כָּעָב זְדוֹנִי תִּמְחֵהוּ{{ר1}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא.{{ממס|תהלים כה יא}}

{{סי|אֵ}}יךְ יִמָּחֶה, וְנִכְתָּב / לְמוּל אָבִי{{ש}}
כִּי אֵין בְּלִבּוֹ מַחְשָׁב / כְּמַחְשָׁבִי{{ש}}
לִמְחוֹת מֵאֲשֶׁר כָּתַב / לְיוֹם רִיבִי{{ש}}
כִּי הַמִּכְתָּב מִכְתַּב / אֱלֹהִים הוּא.{{ממס|שמות לב טז}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|נָ}}א אִם תַּחְקֹר וְתִפְרֹשׁ / צוּר, עֲלוּמָיו{{ש}}
אָוֶן בְּלֵילוֹ יַחֲרֹשׁ / וּבְיָמָיו{{ש}}
וְאִם לַחֲטָאָיו תִּדְרֹש / וְלַאֲשָׁמָיו{{ש}}
מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ / אָשָׁם הוּא.{{ממס|ויקרא ה יט}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|יֶ}}הֶרְסוּן וְיִבְנוּן / בִּי רַעֲיוֹנַי{{ש}}
יוֹם בִּי חֲטָאַי יַעֲנוּן / וּבְפָנַי{{ש}}
אָכֵן סְעִפַּי יְבִינוּן / כִּי יְיָ{{ש}}
נֹשֵׁא עָוֹן, חַנּוּן / וְרַחוּם הוּא.{{ממס|יואל ב יג}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|מַ}}ה לִּידִידִי וּמַלְכִּי / יִסָּתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁפֹּךְ עֲתֶרֶת חִכִּי / וְאֵין עוֹתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁאַל בְּעַד חֲלוֹם חָשְׁכִּי / וְאֵין פּוֹתֵר{{ש}}
וְאָמַר לֹא אוּכַל, כִּי / חָתוּם הוּא.{{ממס|ישעיהו כט יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|שׁ}}וּבָה שִׁיבַת שְׁאֵרִית / עַם הוּעָם{{ש}}
וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר בִּבְרִית / לְהוֹדִיעָם{{ש}}
אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית / הַזַּעַם{{ש}}
וְנֻחַם, וְאִם לֹא עַם / בִּינוֹת הוּא.{{ממס|ישעיהו כז יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|ה}}וֹסֵף יָד וְצִיר מִשְׁנֶה / תַשְׁלִיחַ{{ש}}
וְקֶרֶן לְנִגַּשׂ וְנַעֲנֶה / תַצְמִיחַ{{ש}}
יִגְבַּר, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה / יַצְלִיחַ{{ש}}
וְיִוָּדַע כִּי מְשִׁיחַ / אֱלֹהִים הוּא.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;א כד ו}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}
==אנשי אמונה==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / {{סי|בָּ}}אִים בְּכֹחַ מַעֲשֵֹיהֶם{{ש}}
{{סי|גִּ}}בֹּורִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ / {{סי|דּ}}וֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת{{ש}}
{{סי|הָ}}יוּ לָנוּ לְחוֹמָה / {{סי|וּ}}לְמַחְסֶה בְּיוֹם זָעַם{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / {{סי|חֵ}}מָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם / {{סי|י}}וֹדְעִים לַעְתֹּר וּלְרַצּוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}אָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם / {{סי|לֹ}}א הֱשִׁיבוֹתָ פְנֵיהֶם רֵיקָם{{ש}}
{{סי|מֵ}}רֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם / {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת / {{סי|עָ}}זְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת{{ש}}
{{סי|פַּ}}סּוּ גּוֹדְרֵי גָדֵר / {{סי|צֻ}}מְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}מִים בַּפֶּרֶץ אָיִן / {{סי|רְ}}אוּיִם לְרַצּוֹתְך אָפָסוּ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / {{סי|תְּ}}רוּפָה לֹא מָצָאנוּ{{ש}}
שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנֵינוּ / לְשַׁחֶרְךָ אֵל בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ.

{{הור|אל מלך ויעבור}}

==תמהנו מרעות==
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}מַהְנוּ מֵרָעוֹת / {{סי|תָּ}}שַׁשׁ כֹּחֵנוּ מִצָּרוֹת{{ש}}
{{סי|שַׁ}}חְנוּ עַד לִמְאֹד / {{סי|שָׁ}}פַלְנוּ עַד עָפָר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם כָּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ / {{סי|קְ}}שֵׁי עֹרֶף וּמַמְרִים אֲנָחְנוּ{{ש}}
{{סי|צָ}}עַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ / {{סי|פְּ}}תַלְתֹּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ{{ש}}
{{סי|עֶ}}לְיוֹן רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם / {{סי|סְ}}לִיחָה עִמְּךָ הִיא{{ש}}
{{סי|נִ}}חָם עַל הָרָעָה / {{סי|מַ}}טֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִתְעַלֵּם בְּעִתּוֹת כָּאֵל / {{סי|כִּ}}י בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ{{ש}}
{{סי|יִ}}וָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל / {{סי|ט}}וּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}תֹם פִּי שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ / {{סי|זְ}}עֹם בּוֹ וְיִדֹּם{{ש}}
{{סי|וְ}}יַעֲמֹד מֵלִיץ טוֹב לְצַדְּקֵנוּ / {{סי|ה}}וּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן / {{סי|גִּ}}לִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת{{ש}}
{{סי|בְּ}}בַקְשׁוֹ אָז מִלְּפָנֶיךָ / {{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ הוֹדַעְתָּ לּוֹ.

{{הור|אל מלך ויעבור}}

==אל תעש עמנו כלה==
{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

{{סי|אַ}}ל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה / {{סי|תֹּ}}אחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{סי|בְּ}}בֹא תוֹכֵחָה נֶגְדֶּךָ / {{סי|שְׁ}}מֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תֶּמַח{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתְּךָ לַחְקֹר מוּסָר / {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יְקַדְּמוּ רֻגְזֶךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}לּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶךָ / {{סי|קָ}}רֵב צֶדֶק מֵאֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרֵינוּ בְּזַעֲקֵנוּ לָךְ / {{סי|צַ}}ו יְשׁוּעָתֵנוּ בְּמַפְגִּיעַ{{ש}}
{{סי|וְ}}תָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם / {{סי|פְּ}}תָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵמוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר נַמְתָּ / {{סי|עֵ}}דוּת לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ{{ש}}
{{סי|ח}}וֹתָם תְּעוּדָה תַתִּיר / {{סי|ס}}וֹדְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶךָ{{ש}}
{{סי|טַ}}בּוּר אַגַּן הַסַּהַר / {{סי|נָ}}א אַל יֶחֱסַר הַמָּזֶג{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ דַּע אֶת אֲשֶׁר יְדָעוּךָ / {{סי|מַ}}גֵּר אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָשִׁיב לְבִצָּרוֹן / {{סי|לְ}}כוּדִים, אֲסִירֵי הַתִּקְוָה.

==וידוי==
אָנָּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}

{{סי|אָ}}שַמְנוּ מִכָּל עָם / {{סי|בּ}}וֹשְׁנוּ מִכָּל גּוֹי{{ש}}
{{סי|גָּ}}לָה מִמֶּנוּ מָשׂוֹשׂ / {{סי|דָּ}}וֶה לִבֵּנוּ בַּחֲטָאֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}חְבַּל אֲוַיֵּינוּ / {{סי|וְ}}נִפְרָע פְּאֵרֵנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}בוּל מִקְדָּשֵנוּ / {{סי|חָ}}רַב בַּעֲוֹנֵינוּ{{ש}}
{{סי|טִ}}ירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה / {{סי|יְ}}פִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים / {{סי|כֹּ}}חֵנוּ לְנָכְרִים.

וַעֲדַיִן לֹא שַבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ, וְהֵיאָךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.
{|
|-
|{{סי|אָ}}שַמְנוּ בְּאֹמֶר וּבְפֹעַל{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|בָּ}}זִינוּ חֹק לִמְעֹל מַעַל
|-
|{{סי|גָּ}}עַלְנוּ מִשְׁפָּט וָצֶדֶק{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|דְּ}}רָכֵינוּ כִּמְשׂוּכַת חֶדֶק
|-
|{{סי|הֵ}}פַרְנוּ בְּרִית וָחֹק{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|וְ}}הִרְבִּינוּ פֶשַׁע לִבְלִי חֹק
|-
|{{סי|זָ}}נַחְנוּ טוֹב הוֹרֵיתָ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|חָ}}רַשְׁנוּ רָע שָׂנֵאתָ
|-
|{{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶקֶר וּמִרְמָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|יָ}}עַצְנוּ אָוֶן וְאַשְׁמָה
|-
|{{סי|כִּ}}לִּינוּ שָׁנֵינוּ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|לֹ}}א זָכַרְנוּ כִּי תְבִיאֵנוּ בְּמִשְׁפָּט עַל כׇּל נֶעְלָם
|-
|{{סי|מָ}}אַסְנוּ מוּסַר הַדַּעַת{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|נ}}וֹאַלְנוּ מֵחָכְמָה וּמִדַּעַת
|-
|{{סי|סַ}}רְנוּ מִמִּשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|עָ}}זַבְנוּ אָרְחוֹת חֻקֶּיךָ
|-
|{{סי|פָּ}}נִינוּ אֶל כׇּל חֶמְדָּתֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|צָ}}לַלְנוּ בִּמְצוּלוֹת תַּאֲוָתֵנוּ
|-
|{{סי|קָ}}פַצְנוּ פִּי חֲכָמִים מֵהוֹכִיחַ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|רַ}}חַב פִּינוּ בְּנִיב עַוְלָה יַצְרִיחַ
|-
|{{סי|שׁ}}וֹבַבְנוּ מְשׁוּבָה נִצַּחַת{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|תִּ}}עַבְנוּ כׇּל אִישׁ תּוֹכַחַת
|}
וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}

{{סי|לְ}}עֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ / {{סי|מְ}}מֻשָּׁךְ וּמוֹרָט מִמֶּנּוּ{{ש}}
{{סי|נָ}}תְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ / {{סי|סָ}}בַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ / {{סי|פּ}}וֹרֵק אֵין מִיָּדָם׃{{ממס|איכה ה ח}}{{ש}}
{{סי|צָ}}רוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ / {{סי|קְ}}רָאנוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֺנֵינוּ / {{סי|שַ}}בְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ / {{סי|תָּ}}עִינוּ כַּצֹּאן וְאָבָדְנוּ.

וַעֲדַיִן לֹא שַבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ, וְהֵיאָךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.

==חטאנו צורנו==
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי חָטָאנוּ לוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}

לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃

כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}{{ש}}
אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ׃{{ממס|במדבר יב יא}}

'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ, סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ׃'''

'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד׃'''

'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃'''

{{הור|סימן: '''א-ד'''}}

{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים יְיָ אֲדוֹנֵנוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}חִירֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ר1}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים'''

{{סי|גַּ}}לְגַּלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים יְיָ אֲדוֹנֵנוּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}גוּלֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ר1}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים'''

'''יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''

'''יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''
{|
|-
|בְּטֶרֶם שְׁחָקִים וַאֲרָקִים נִמְתָּחוּ||{{שמאל|'''יְיָ מֶלֶךְ'''}}
|-
|וְעַד לֹא מְאוֹרוֹת זָרָחוּ||{{שמאל|'''יְיָ מָלָךְ'''}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְשָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''}}
|-
|וְעַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת||{{שמאל|'''יְיָ מֶלֶךְ'''}}
|-
|וּבַהֲכִינוֹ יְצוּרִים עֲלֵי אֲרָצוֹת||{{שמאל|'''יְיָ מָלָךְ'''}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְעֵת יְקַבֵּץ נְפוּצִים מֵאַרְבַּע נְפוּצוֹת
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''}}
|}

מְיֻחָד בְּאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה{{ש}}
הוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה{{ש}}
הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה{{ש}}
לְפָנָיו לֹא נוֹצַר אֵל, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה.

אֶחָד אֱלֹהִים, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ.{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃{{ממס|תהלים עט ו}}

לִקְדֻשַּׁת שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ.{{ש}}
לֹא לָנוּ יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּךָ׃{{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם. וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם.{{ממס|תהלים קטו|תהלים קטו א-ג}}{{ש}}
אֶחָד אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם, עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם.{{ש}}
חַי וְקַיָּם הוּא, מָלֵא רַחֲמִים הוּא, מָלֵא זָכִיּוֹת הוּא.{{ש}}
כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה, בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.{{ש}}
אֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, וְאֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תִּפְעַל, כִּי הַכֹּל מַעֲשֵׂה יָדָיו.

==אלהינו שבשמים==
{{#קטע:אלהינו שבשמים|תימן}}

==אלהים אתה ידעת==
אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי{{ש}}
מִמְּךָ לא נִכְחָדוּ רֹב זְדוֹנוֹתַי{{ש}}
בְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִי גֹּדֶל מְשׁוּבוֹתַי{{ר1}}
כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי.{{ממס|תהלים כב טו}}

רַחֵם בְּרֹגֶז תִּזְכֹּר לְדוֹפֵק שַׁעֲרֵי חֶמְלָתֶךָ {{ש}}
הָעוֹמֵד כְּדָל שׁוֹאֵל מְבַקֵּשׁ סְלִיחָתֶךָ {{ש}}
(קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת לְסַפֵּר גְּדֻלָּתֶךָ) {{ר1}}
אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכָל יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ.{{ממס|תהלים עא יח}}

גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה מִתּוֹרָתְךָ נִפְלָאוֹת {{ש}}
יְזַמְּרוּ לְשִׁמְךָ מְיַחֲלֵי קֵץ פְּלָאוֹת {{ש}}
תְּשׁוֹבֵב לִנְוֵיהֶם פְּזוּרִים בְּכָל פֵּאוֹת {{ר1}}
כִּי אַתָּה יְיָ אֱלהִים צְבָאוֹת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ז כז}}

אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ{{ש}}
נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ {{ש}}
הַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ וּרְאֵה מָגִנֵּנוּ {{ר1}}
וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ.{{ממס|תהלים ה יב}}{{ר1}}
עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ.
==עננו אבינו==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|עֲנֵנוּ {{סי|אָ}}בִינוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|בּ}}וֹרְאֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|גּ}}וֹאֲלֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|וַ}}תִּיק בַּנֶּחָמוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|זַ}}ךְ וְיָשָׁר{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|חַ}}י וְקַיָּם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|טְ}}הוֹר עֵינָיִם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|י}}וֹשֵׁב שָׁמָיִם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|לֹ}}א אֵל חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|מֶ}}לֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹרָא וְנִשְׂגָּב{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹזֵר דַּלִּים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק וּמַצְדִּיק{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|קָ}}רוֹב לְכָל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|תּ}}וֹמֵךְ תְּמִימִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי אַבְרָהָם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|וּפַחַד יִצְחָק{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֲבִיר יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|מָגֵן דָּוִד{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|רַחוּם וְחַנּוּן{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}.
|}

==אדון הסליחות==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|אֲ}}דוֹן הַסְּלִיחוֹת{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹחֵן לְבָבוֹת{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה עֲמוּקוֹת{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|הָ}}דוּר בַּנִּפְלָאוֹת{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיק בַּנֶּחָמוֹת{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת{{ש}}
{{סי|ח}}וֹקֵר כְּלָיוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת{{ש}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|מָ}}לֵא זָכִיּוֹת{{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָא תְהִלּוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹלֵחַ עֲוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וֹפֶה עֲתִידוֹת{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִים דֵּעוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

==עשה למען שמך==
אֵל רַחוּם שְׁמָךְ{{ש}}
אֵל חַנּוּן שְׁמָךְ {{ש}}
מָלֵא רַחֲמִים שְׁמָךְ {{ש}}
בָּנוּ נִקְרָא שְׁמָךְ {{ש}}
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ.
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ{{רווח|5}}||וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ{{רווח|5}}||וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעֱקָד בְּאוּלַמֶּךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת יוֹסֵף חֲסִידֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זַךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מֶלֶךְ בָּנָה בַיִת לִשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|אֲ}}מִתָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|בְּ}}רִיתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|גָּ}}דְלָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|דָּ}}תָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|הֲ}}דָרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|וֵ}}עוּדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|זִ}}כְרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|חַ}}סְדָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|ט}}וּבָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|יָ}}שְׁרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|כְּ}}בוֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|לִ}}מּוּדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|מַ}}לְכוּתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|נִ}}צְחָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|ס}}וֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|עֻ}}זָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|פְּ}}אֵרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|צִ}}דְקָתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|רַ}}חֲמָנוּתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|שְׁ}}כִינָתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|תּ}}וֹרָתָךְ.

עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן חָרְבַּן בֵּיתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְמוּת הֵיכָלָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הָעֲנִיִּים{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַדַּלִּים{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַשְּׁרוּיִים בַּצָּרוֹת{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדָיִם{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רִבָּן שֶׁלֹּא חָטָאוּ.

עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְאָכֶיךָ הַמְשָׁרְתִים פָּנֶיךָ, הַמְבַקְשִׁים רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.

{{ק|'''כַּת יֵשׁ לְמַעְלָה, נִקְרָאִים מְבַטְּלֵי גְזֵרָה, מְפִירֵי שְׁבוּעָה, מְשִׁיבֵי חֵמָה, מַעְבִירֵי קִנְאָה, מַזְכִּירֵי אַהֲבָה, אַהֲבָתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ לִפְנֵי בוֹרְאָם. כִּשְׁהֶם רוֹאִים שֶׁהוּא בְכַעַס עַל בָּנָיו, מִשְׁתַּטְּחִים לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדוֹ וּמִתְחַנְּנִים וְאוֹמְרִים:'''}}{{ש}}
הַתֵּר הַתֵּר יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית{{ש}}
מְחֹל מְחֹל אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש}}
סְלַח סְלַח קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
כִּי אַדִּיר מְלָכִים אָתָּה{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|אַ}}דִּיר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|בָּ}}רוּךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|גִּ}}בּוֹר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|דָּ}}גוּל{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|הָ}}דוּר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|וַ}}תִּיק{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|זַ}}ךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|חַ}}נּוּן{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|טָ}}הוֹר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|יָ}}שָׁר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|כַּ}}בִּיר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|לָ}}עַד{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|מְ}}רַחֵם{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|נ}}וֹרָא{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|ס}}וֹמֵךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|ע}}וֹזֵר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|פּ}}וֹדֶה{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|צַ}}דִּיק{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|קָ}}דוֹשׁ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|רַ}}חוּם{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|שׁ}}וֹמֵר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|תָּ}}ם{{ש}}
לָמָּה לְךָ אֵיבָה עִם זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבֶךָ{{ש}}
לָמָּה לְךָ קִנְאָה עִם זֶרַע יִצְחָק עֲקִידֶךָ{{ש}}
לָמָּה לְךָ תַחְרוּת עִם זֶרַע יַעֲקֹב תְּמִימֶךָ{{ש}}
כִּי קִנְיַן שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָרָאתָ אוֹתָם{{ש}}
{{ק|'''מִיָּד יוֹצְאוֹת קַרְנוֹת הוֹד מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וּמַכְרִיזות וְאוֹמְרוֹת:'''}}{{ש}}
אַשְׁרֵיכֶם מְלַמְּדֵי זְכוּת עַל בָּנַי{{ש}}
שְׁבָח לָכֶם מְשַׁלְשְׁלֵי זְכוּת אָבוֹת{{ש}}
כִּי כָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כָּבוֹד וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָכֶם.
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וְהוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ וַעֲנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה.
==דעני לעניי==
{|
|-
|דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַעֲשִׁיקֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְשִׁפְלֵי דַעְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֵלִי בָּרָמָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחִזְקִיָּהוּ בַּחֲלוֹתוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִידְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָנִיֵּאל בְּגֻבָּא דְאַרְיָוָתָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחֹנִי בַּמַּעְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְּכָל דָּר וְדָר{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|}
רַחֲמָנָא עֲנֵינַן{{ש}}
רַחֲמָנָא שֵׁזֵב{{ש}}
רַחֲמָנָא פְּרֹק{{ש}}
רַחֲמָנָא דְּאַתְּ מְלִי רַחֲמִין, רַחֵם עֲלַנָא וְעַל כָּל אֱנָשֵׁי בָתַּנָא וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַחַנָא, וּמֵחֲשֹׁכָא לִנְהוֹרָא אַפְּקִנַּן, בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא, בְּדִיל וַיַּעֲבֹר.

{{הור|ויעבור שמו&quot;ת, וסלחת}}
==אם אפס==
{{הור|סימן: '''אפרים בר רב יצחק חזק'''}}

{{סי|אִ}}ם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן {{ש}}
אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן{{ש}}
אַל נָא נֹאבְדָה כִּי עַל כֵּן {{ר1}}
יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן.{{ממס|בראשית מד כ}}

{{סי|פָּ}}נִים לוֹ תַּכִּיר {{ש}}
וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר{{ש}}
קַח נָא בֵן יַקִּיר{{ר1}}
וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר.{{ממס|ויקרא א טו}}

{{סי|רָ}}ץ אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁוֹ {{ש}}
וְנָפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ {{ש}}
עִטְּרוֹ בְעֵצִים וְאִשּׁוֹ {{ר1}}
נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ.{{ממס|במדבר ו ז}}

{{סי|יָ}}חִיד הוּקַל כִּצְבִי{{ש}}
עָנָה וְאָמַר אָבִי {{ש}}
הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים נָבִיא {{ר1}}
וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא.{{ממס|ש&quot;א ט ז}}

{{סי|מִ}}לִּים הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ {{ש}}
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ {{ש}}
בְּנִי אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ {{ר1}}
וְיֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ.{{ממס|במדבר טז ה}}

{{סי|בְּ}}מִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים {{ש}}
וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֲרִים {{ש}}
חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים {{ר1}}
אֶל אַחַד הֶהָרִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית כב ב}}

{{סי|רָ}}אוּ אֵד תְּלוּלָה{{ש}}
מִהֲרוּ עֲצֵי עוֹלָה{{ש}}
יַחַד בְּאַהֲבָה כְּלוּלָה{{ר1}}
יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה.{{ממס|ישעיהו מ ג}}

{{סי|רָ}}אָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה{{ש}}
נָם לְהוֹרוֹ הַמְנֻסֶּה{{ש}}
אָבִי אוֹתִי כְּכֶבֶשׂ תַּעֲשֶׂה{{ר1}}
לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה.{{ממס|דברים יג ט}}

{{סי|בִּ}}י חָפֵץ וְנִכְסֹף{{ש}}
לְבָבִי לוֹ לַחֲשֹׂף{{ש}}
אִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף{{ר1}}
רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב לד יד}}

{{סי|יָ}}דָיו וְרַגְלָיו עָקַד{{ש}}
וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד{{ש}}
לְשׂוּמוֹ עַל הָעֵצִים שָׁקַד{{ר1}}
וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד.{{ממס|ויקרא ו ה}}

{{סי|צַ}}וָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו{{ש}}
וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו{{ש}}
לְשָׁחְטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו{{ר1}}
וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו.{{ממס|בראשית כח יג}}

{{סי|חָ}}קַר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה {{ש}}
הָאָב עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה {{ש}}
וְלִבּוֹ אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא {{ר1}}
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ממס|בראשית א לא}}

{{סי|קָ}}רָא מֵרֶחֶם מִשְׁחַר {{ש}}
תְּמוּר בִּנְךָ הַנִּבְחַר {{ש}}
וְהִנֵּה אַיִל אַחַר {{ר1}}
וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}

{{סי|חֲ}}לִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ {{ש}}
תִּכּוֹן כְּהַקְטָרָתוֹ {{ש}}
וְתַעֲלֶה לְךָ תִימַרְתּוֹ {{ר1}}
וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|זִ}}כָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּׁחַק{{ש}}
לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק{{ש}}
בְּרִית עוֹלָם בַּל יֻמְחַק{{ר1}}
אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ב כד}}

{{סי|קֹ}}רְאֶיךָ בָּאִים לִקֹּד {{ש}}
בְּצָרָה עֲקִידָה תִשְׁקֹד{{ש}}
וְצֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד{{ר1}}
פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד.{{ממס|בראשית ל מ}}

עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ לְהָקִיץ נִרְדָּמִים{{ש}}
לְמַעֲנָךְ תִּפְדֶּה חֲרֵדִים נִדְהָמִים{{ש}}
לְבַקֵּשׁ סְלִיחָתָךְ הַיּוֹם מַשְׁכִּימִים{{ר1}}
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

{{הור|אל מלך, ויעבור, וסלחת}}
==למתודה חטאתיו==
{{הור|סימן: '''למשה'''}}

{{סי|לְ}}מִתְוַדֶּה חַטֹּאתָיו / וּמוֹדֶה עַל רֹב אֲשָׁמָיו{{ש}}
אֲשֶׁר בַּהֶבֶל שְׁנוֹתָיו / כָּלוּ בְיָגוֹן יָמָיו{{ש}}
צוֹעֵק מִצָּרוֹתָיו / וּמִבֵּין תִּגְרַת קָמָיו{{ר1}}
נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.{{ממס|ש&quot;ב כד יד}}

{{סי|מִ}}הֱיוֹתִי מָשַׁכְתִּי / בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא עֲוֹנִי{{ש}}
לָכֵן שַׁבְתִּי וְנִחַמְתִּי / כִּי קָרוֹב יוֹם דִּינִי [{{הור|בעשי&quot;ת:}} כִּפּוּר עֲוֹנִי]{{ש}}
וּשְׁאֵרִי הִקְרַבְתִּי / וְנִסַּכְתִּי מֵי עֵינִי{{ש}}
אוּלַי יְרַחֵם קוֹנִי / כִּי לא כָלוּ רַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

{{סי|שְׁ}}דֵי גִילִי צָמְקוּ / וָאִינַק רֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
וּמֵי עֵינַי שָׁחֲקוּ / מֵעֹז כְּאֵבִי אֲבָנִים{{ש}}
לְרַחֲמֵי אָב רָחֲקוּ / וְלא חָמַל עַל בָּנִים{{ש}}
וְאֵלַי הִתְאַפָּקוּ / הֲמוֹן מֵעָיו וְרַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

{{סי|הֱ}}בִיאַנִי בְּבוֹר לְבָאִים / וְהִנְחִילַנִי קִצְפּוֹ{{ש}}
וְנִשְׁכַּחְתִּי בְּבֵית כְּלָאִים / וְטָבַעְתִּי בְּיָם זַעְפּוֹ{{ש}}
בְּכָל יוֹם אֵרֵד פְּלָאִים / וְלֹא הֶאֱרִיךְ לִי אַפּוֹ{{ש}}
הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם / קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}
==נפילת אפים==
לְדָוִד, אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי׃ גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם׃ דְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם׃ זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה, לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃ טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃ יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט, וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ׃ כָּל אָרְחוֹת יְיָ חֶסֶד וֶאֱמֶת, לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו׃ לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא׃ מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְיָ, יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר׃ נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ׃ סוֹד יְיָ לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׃ עֵינַי תָּמִיד אֶל יְיָ, כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי׃ פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי׃ צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי׃ רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי׃ רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ, וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי, כִּי קִוִּיתִיךָ׃ פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃{{ממס|תהלים כה}}
==ה' אלהי ישראל==
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}}{{ש}}
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|ישעיהו סג יז}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' איה חסדיך הראשונים===
{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

יְיָ {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים / אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ{{ש}}
{{סי|בִּ}}זְמַן כְּבוֹדְךָ שָׁכַן / בְּאֹהֶל לְשִׁבְתּוֹ מוּכָן / וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ.{{ממס|הושע יב ה}}{{ש}}
{{סי|רִ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה / וְעַתָּה אָנָה פָנָה / אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ.{{ממס|דברים כט יד}}{{ש}}
{{סי|הֲ}}שִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ וְיִגְבְּרוּ / בָנֶיךָ, וְאָז יֹאמְרוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ.{{ממס|תהלים קכו ג}}{{ש}}
{{סי|מַ}}הֵר לְרַפֵּא נִגְעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ.{{ממס|תהלים פה ה}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' שארית פליטת אריאל===
{{הור|סימן: '''שמואל'''}}

יְיָ {{סי|שְׁ}}אֵרִית פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל / הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל / אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו.{{ממס|תהלים עז י}}{{ש}}
{{סי|מָ}}אַס דְּבִירוֹ וְסִפּוֹ / וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ / וְשִׁחֵת רַחֲמָיו.{{ממס|עמוס א יא}}{{ש}}
{{סי|וְ}}אַיֵּה נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ עֲבָדָיו / אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו.{{ממס|ישעיהו סג ז}}{{ש}}
{{סי|אֹ}}מַר בִּרְבוֹת יְגוֹנָי / נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ / כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.{{ממס|דה&quot;א כא יג}}{{ש}}
{{סי|לִ}}דְבָרוֹ יִחַלְנוּ וְהִתְנֶחָמְנוּ / חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.{{ממס|איכה ג כב}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' מושיב יחידים===
{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

{{סי|אֲ}}דֹנָי מוֹשִׁיב יְחִידִים / שְׁעֵה נָא לָעֹמְדִים / בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ בָטַחְתִּי / וְשִׁמְךָ זָכַרְתִּי / עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת.{{ממס|שה&quot;ש ג א}}{{ש}}
{{סי|רַ}}חֵם עַל הָלוֹךְ וּבָכֹה / אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ / מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.{{ממס|שה&quot;ש ג ח}}{{ש}}
{{סי|הִ}}נְנִי הוֹלֵךְ שְׁחוֹחַ / לֹא אֶמְצָא מָנוֹחַ / יָמִים גַּם לֵילוֹת.{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּט צוֹעֵק נֶגְדֶּךָ / לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ / וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים צב ג}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
==אם אשמנו==
אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{ש}}
אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
אָדוֹן סְלַח לָנוּ.
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם אֲשָׁמֵנוּ כַתּוֹלָע הֶאְדִּים{{ש}}
יְיָ אֶת הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ תַקְדִּים{{ש}}
לְמַעַן אָב מֻצָּל מִכַּשְׂדִּים{{ש}}
גִּבַּרְתּוֹ בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים{{ר1}}
אַהֲבָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם חָטָאנוּ וְהִרְבִּינוּ לָצוֹן{{ש}}
יְיָ גַּלֵּה לָנוּ עֵת רָצוֹן{{ש}}
לְמַעַן דָּגוּל הַנֶּעֱקָד כַּצֹּאן{{ש}}
וְאַיִל הוּשַׁת כָּפְרוֹ לְרָצוֹן{{ר1}}
עֲקִידָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם הִרְבִּינוּ פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה{{ש}}
יְיָ הִתְרַצֵּה בַעֲתִירָה{{ש}}
לְמַעַן תָּם חָזָה סֻלָּם וַיִּירָא{{ש}}
וְלָן בְּמָקוֹם מַה נּוֹרָא{{ר1}}
תֻּמָּתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם חָטָאנוּ וּמָרַדְנוּ כִּפְלַיִם{{ש}}
יְיָ עֲנֵנוּ מִשָּׁמַיִם{{ש}}
לְמַעַן אָב מָשׁוּי מִמַּיִם{{ש}}
וְקִבַּל קְדוּמַת יוֹמָיִם{{ר1}}
עִנְוְתָנוּתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם הִכְעַסְנוּ לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְרוֹמוֹ{{ש}}
יְיָ יַעֲנֵנוּ בְּרֹב שְׁלוֹמוֹ{{ש}}
וְיָחִישׁ מְשִׁיחַ צִדְקוֹ{{ש}}
וְיִבְנֶה לָנוּ מִקְדַּשׁ הֲדוֹמוֹ{{ר1}}
צִדְקָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}
==אתאנו לחלות פניך==
אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ{{ש}}
נָא אַל תְּבִישֵׁנוּ, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ{{ר1}}
סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ{{ר2}}
{{הור|סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}

אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כַּפָּרָה{{ש}}
אָיֹם וְנוֹרָא, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}}
תְּחַיֵּנוּ, תְּחָנֵּנוּ, וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא{{ר1}}
סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ{{ר2}}
{{הור|סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}
==מרנות==
מָרַנָא דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן{{ש}}
כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ{{ש}}
הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא{{ש}}
וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.
:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפַּרְקִין
וְעַמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתִין וּבְתַחֲנוּנִין
אֲרֵם יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ
סִבְרָא דְּחַיַיָּא וּמִיתַיָּא}}
{{:שומר ישראל|נוסח=תימן}}
{{:מחי ומסי|נוסח=תימן}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
רַחֲמִים בִּקַּשְׁנוּ מִמָּךְ 
כִּי רַבִּים רַחֲמִים עִמָּךְ
צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ
אָנָּא הָסֵר מִמֶּנוּ וּמִבָּתֵּינוּ וּמִבָּתֵּי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶם, דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם רָעִים וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאוֹיֵב וְצָר מֵעַמֶּךָ.}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
חַיִּים שָׁאַלְנוּ מִמָּךְ 
כִּי מְקוֹר חַיִּים עִמָּךְ
צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ
אָנָּא הָסֵר מִמֶּנוּ וּמִבָּתֵּינוּ וּמִבָּתֵּי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶם, דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם רָעִים וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאוֹיֵב וְצָר מֵעַמֶּךָ.}}

===אליך ה' נשאתי===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

'''מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן'''
'''כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ'''
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ{{רווח|5}}||נָשָׂאתִי עֵינַי{{רווח|5}}||שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי{{רווח|5}}||{{שמאל|כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ בָטַחְתִּי{{רווח|5}}||וְכַפַּי שִׁטַּחְתִּי{{רווח|5}}||דְּבָרִים לָקַחְתִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|וּבָאתִי עָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|גָּ}}בְרוּ יְגוֹנוֹתַי{{רווח|5}}||וַיִּכְלוּ שְׁנוֹתַי{{רווח|5}}||כִּי כָל עֲוֹנוֹתַי{{רווח|5}}||{{שמאל|שַׁתָּה לְנֶגְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|דָּ}}לְפָה מִתּוּגָה{{רווח|5}}||נַפְשִׁי הָעֲנוּגָה{{רווח|5}}||חַלֵּץ מִדְּאָגָה{{רווח|5}}||{{שמאל|נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|הַ}}עֲבֵר חַטָּאתִי{{רווח|5}}||אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי{{רווח|5}}||וְגַם אֶת דִּמְעָתִי{{רווח|5}}||{{שמאל|שִׂימָה בְנֹאדֶךָ}}
|-
|{{סי|וּ}}בְרֹגֶז רַחֵם{{רווח|5}}||זָכְרָה וְהִנָּחֵם{{רווח|5}}||וְשַׂמֵּחַ וְנַחֵם{{רווח|5}}||{{שמאל|נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וּמְרוּדִי{{רווח|5}}||לַעֲנָה מֵעוֹדִי{{רווח|5}}||עַד מָתַי לְנֶגְדִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ}}
|-
|{{סי|חֵ}}רְפוּנִי צוֹרְרַי{{רווח|5}}||אוֹיְבַי וּמְשׁוֹרְרַי{{רווח|5}}||וְהַקְשֵׁב נָא אֲמָרַי{{רווח|5}}||{{שמאל|בְּבֹאִי בְּפַחְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|טָ}}מְנוּ לִי זֵדִים{{רווח|5}}||פַּחִים וּמְצוֹדִים{{רווח|5}}||וּבָהֶם נִלְכָּדִים{{רווח|5}}||{{שמאל|פְּעָמֵי יְדִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|יְ}}שִׂימוּן לִי מְצוֹדִים{{רווח|5}}||וְשֶׁקֶר בִּי מְעִידִים{{רווח|5}}||בְּעָלוּנִי זֵדִים{{רווח|5}}||{{שמאל|צוּר, בִּלְעָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ גַּלֵּה צוּר{{רווח|5}}||לְעָם עָזוּב וְעָצוּר{{רווח|5}}||וְטוּבְךָ הַנָּצוּר{{רווח|5}}||{{שמאל|תְּנָה לִשְׂרִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|לְ}}חוּצִים בְּרֹב דֹּחַק{{רווח|5}}||מֵהֶם אַל תִּרְחַק{{רווח|5}}||זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק{{רווח|5}}||{{שמאל|וּלְיִשְׂרָאֵל, עֲבָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|מָ}}רוֹם מִמְּרוֹמִים{{רווח|5}}||רַחֵם עַל עֲגוּמִים{{רווח|5}}||וְעַל זֶרַע רְחוּמִים{{רווח|5}}||{{שמאל|יַלְדֵי יְדִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹאֲקִים בְּבוֹר גָּלוּת{{רווח|5}}||בְּךָ שָׂמוּ אֱיָלוּת{{רווח|5}}||וְהָרֵם מִשִּׁפְלוּת{{רווח|5}}||{{שמאל|גֶּזַע חֲסִידֶךָ}}
|-
|{{סי|ס}}וֹבְלֵי עֹל תְּצַהֵל{{רווח|5}}||וְאוֹיְבֵיהֶם תְּבַהֵל{{רווח|5}}||וּכְקֶדֶם תְּנַהֵל{{רווח|5}}||{{שמאל|דִּגְלֵי הֲמוֹנֶיךָ}}
|-
|{{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתָם{{רווח|5}}||סְמֹךְ אֶת נְפִילָתָם{{רווח|5}}||וְהָשֵׁב אֶת שְׁבוּתָם{{רווח|5}}||{{שמאל|מֵאַפְסֵי חֶלְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|פְּ}}דֵה עָם לְךָ הוֹמֶה{{רווח|5}}||וְכָאִלֵּם דּוֹמֶה{{רווח|5}}||בְּגָלוּת זֶה כַּמֶּה{{רווח|5}}||{{שמאל|שָׂבְעוּ נְדוּדֶיךָ}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק בְּמִפְעָלוֹת{{רווח|5}}||לְךָ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת{{רווח|5}}||דְּלֵנוּ מִמְּצוּלוֹת{{רווח|5}}||{{שמאל|לְמַעַן חֲסָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|קַ}}בֵּץ מְפֻזָּרִים{{רווח|5}}||בְּכַבְלֵי צָר סְגוּרִים{{רווח|5}}||בְּלָעוּם אַכְזָרִים{{רווח|5}}||{{שמאל|שָׂרְפוּ מוֹעֲדֶיךָ}}
|-
|{{סי|רַ}}חוּם הֱיֵה לְמִשְׁעָן{{רווח|5}}||לְעַם הָרְוָה לַעַן{{רווח|5}}||וַעֲשֵׂה נָא לְמַעַן{{רווח|5}}||{{שמאל|שְׁלֹשֶׁת עֲבָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|שַׁ}}דַּי נִשְׂגַּבְתָּ{{רווח|5}}||בְּכָל אֲשֶׁר פָּעַלְתָּ{{רווח|5}}||כִּי צַדִּיק אַתָּה{{רווח|5}}||{{שמאל|וְצֶדֶק מַדֶּיךָ}}
|-
|{{סי|תְּ}}כַפֵּר עֲוֹנִי כִּי{{רווח|5}}||שִׂבְרִי בְךָ מַלְכִּי{{רווח|5}}||וְכוֹנֵן אֶת דַּרְכִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|אֱלֹהַי, לְעָבְדֶךָ}}
|-
|{{סי|תִּ}}שְׁעֶה תְפִלָּתִי{{רווח|5}}||וְשִׂיחַ רִנָּתִי{{רווח|5}}||כִּי אַתָּה תִקְוָתִי{{רווח|5}}||{{שמאל|וּמִי יְעִידֶךָ}}
|}
'''וְהַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.'''
:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}

==אראלי מרומים==
{{:אראלי מרומים}}
==אבינו אב הרחמן==
{{הור|סימן: '''א-י'''}}
{|
|-
|אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|אֱ}}לֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|בַּ}}צַּר לָנוּ קְרָאנוּךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|גַּ}}לְגֵּל עָלֵינוּ הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|דְּ}}רַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|וְ}}אַל תְּבִישֵׁנוּ מִשִּׂבְרֵנוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|וְ}}אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|ח}}וּס וְרַחֵם עָלֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|טַ}}הֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|יֶ}}הֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|}
חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ, חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל, חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ.
==אבינו מלכנו==
{|
|-
|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}}
|-
|אִם הֵטַבְנוּ פֹעַל||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|וְאִם הֵרַעְנוּ מַעַל||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם גָּבַר פִּשְׁעֵנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אַתָּה צוּר יִשְׁעֵנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם הִרְבִּינוּ אֹמֶר||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|זְכֹר כִּי אֲנַחְנוּ חֹמֶר||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם לְךָ חָטָאנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אָדוֹן סְלַח לָנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|לְךָ יְיָ קִוִּינוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|כִּי אַתָּה אָבִינוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|לְךָ פֵרַשְׂנוּ שַׁעַל||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|הַמְצִיא לָנוּ תַעַל||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|חוּשָׁה שְׁלַח מָשִׁיחַ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|וְצִיץ יֶשַׁע תַּפְרִיחַ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אָתָּה.{{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ.{{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים,{{ר1}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהושִׁיעֵנוּ.

==ואנחנו לא נדע==
וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|דה&quot;ב כ יב}}{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהלים לג כב}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ש}}
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}} 
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ.{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|תהלים עט ט}}

==אל ארך אפים==
אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת{{ש}}
אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ{{ש}} 
וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן{{ש}}
סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים {{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש}}
וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן{{ש}}
סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

==קדיש==
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אָמֵן)}}, לְעֵלָא לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

תֵּעָנוּ וְתֵעָתְרוּ מִן הַשָּׁמַיִם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תְּקֻבַּל צַעֲקַתְכֶם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תִּשָּׁמַע תְּפִלַּתְכֶם בְּרָצוֹן {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תֵּעָנֶה עֲתִירַתְכֶם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: {{ש}}
וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א יא}}{{ש}}
וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְאִמְרוּ אָמֵן.

תִּתְקַבַּל צְלוֹתְכוֹן וְתִתְעֲבֵד בָּעוּתְכוֹן, וּצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְּבִשְׁמַיָּא. יְהֶא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְסִיַּעְתָּא וּפֻרְקָנָא וּרְוַחָא וּחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי, עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל קְהָלְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם, בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.

==שיר המעלות==
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃{{ממס|תהלים קל}}
==מבית מלוני==
{{:מבית מלוני קמתי בצוקי}}
==אם תאהב==
{{:אם תאהב דרך}}
==אנא בכח==</text>
      <sha1>b945vwcfwgvx9msbjpbmyrdjuqzo9tv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080263</id>
      <parentid>3080262</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:34:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מ. שלום</username>
        <id>687</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* דעני לעניי */</comment>
      <origin>3080263</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107294" sha1="lyr6jd1uxvu2ab86t31p6yo3r5n3e4d" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==מזמורי תהלים==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק נא}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק סה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|פרק פה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|פרק קב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק כז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לג}}
==ישן אל תרדם==
{{סי|יָ}}שֵׁן אַל תֵּרָדַם / וַעְזֹב הִתְלַהְלֵהֶךָ{{ש}}
הַרְחֵק דַּרְכֵי אָדָם / וְשׁוּר דַּרְכֵי גְבוֹהֶךָ{{ש}}
וְרוּץ לַעֲבֹד צוּר קֶדֶם / כְּרוּץ כּוֹכְבֵי נְגוֹהֶיךָ{{ר1}}
מַה לְּךָ נִרְדָּם / קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|יונה א ו}}

{{סי|הָ}}קֵץ לִרְאוֹת שָׁמָיו / וְאֶת מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתָיו{{ש}}
וְהַבֵּט אָהֳלֵי מְרוֹמָיו / תְּלוּיִם בִּזְרוֹעוֹתָיו{{ש}}
וְכוֹכָבִים חוֹתָמָיו / פִּתּוּחֵי טַבְּעוֹתָיו{{ש}}
וּפְחַד מִפְּנֵי אֵימָיו / וְיַחֵל אֶת יְשׁוּעוֹתָיו{{ש}}
פֶּן זְמָן יַגְבִּיהֶךָ / וְרָם לְבָבְךָ בְּגָבְהֶךָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ח יד}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|וְ}}צֵא בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת / בְּעִקְבֵי אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת{{ש}}
אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹנָם תְּהִלּוֹת / וְאֵין תּוֹכָם תֹּךְ וּמִרְמוֹת{{ש}}
לֵילוֹתֵיהֶם תְּפִלּוֹת / וִימוֹתֵיהֶם צוֹמוֹת{{ש}}
לָאֵל בְּלִבָּם מְסִלּוֹת / וְלָהֶם בְּכִסְאוֹ מְקוֹמוֹת{{ש}}
דַּרְכָּם סֻלָּם לַעֲלוֹת / אֶל יְיָ אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|דברים ל י}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|דְּ}}מָעוֹת תַּזִּיל עֵינֶיךָ / וְתִתְחָרֵט עַל פְּשָׁעִים{{ש}}
וְתִתְחַנֵּן לְמוּל קוֹנֶךָ / וְאַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים{{ש}}
וְהַשְׁפֵּל מְאֹד אֶת גְּאוֹנְךָ / וְקַח הַטּוֹב כִּי נָעִים{{ש}}
כַּבֵּד אֵל מֵהוֹנֶךָ / לְעֵת יַעֲלוּ מוֹשִׁיעִים{{ש}}
וְיִשְׂאוּ קוֹל הֲמוֹנֶיךָ / הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|עמוס ד יב}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

דַּלִּים אֲשֶׁר עָפָר יְסוֹדָם / הַחָכְמָה מֵאַיִן{{ש}}
וּמוֹתַר הָאָדָם / מִן הַבְּהֵמָה אָיִן{{ש}}
רַק לְרוֹאֵי צוּר כְּבוֹדָם / רְאוּת לֵב לֹא רְאוּת עַיִן{{ש}}
וּמוֹצָא מַעְיְנֵי סוֹדָם / הַטּוֹבִים מִיָּיִן{{ש}}
כִּי בוֹ בָשָׂר וָדָם / תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לב}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|הַ}}אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה / אֲשֶׁר כָּל חֶפְצוֹ פָעַל{{ש}}
הַמֵּמִית והַמְּחַיֶּה / מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל{{ש}}
עֲמֹד לְמִשְׁפָּטוֹ וֶחְיֵה / וַעְזֹב מֶרֶד וּמַעַל{{ש}}
לֵאמֹר מָתַי וְאַיֵּה / וּמַה לְמַטָּה וּמַה לְמָעַל{{ש}}
אוּלָם תָּמִים תִּהְיֶה / עִם יְיָ אֱלֹהֶיךָ{{ממס|דברים יח יג}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

==יעירוני רעיוני==
{{הור|סימן: '''יהודה'''}}

{{סי|יְ}}עִירוּנִי רַעְיוֹנַי / וְסוֹד לִבִּי וּמִשְׁאָלוֹ{{ש}}
הֱגוֹת דִּבְרֵי תַחֲנוּנַי / בְּזִמְרַת אֵל וּמַהֲלָלוֹ{{ש}}
וְלֹא אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינַי / חֲצוֹת (סוֹף) לַיִל בִּגְלָלוֹ{{ר1}}
לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.{{ממס|תהלים כז ד}}

{{סי|הֱ}}קִיצוֹתִי וָאֲחַשֵּׁב / מִי זֶה אֲשֶׁר הֱקִיצַנִי{{ש}}
וְהִנֵּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב / תְּהִלּוֹתַי, הֱאִיצַנִי{{ש}}
וְנָתַן בְּאָזְנַי קֶשֶׁב / וְחִזְּקַנִי וְאִמְּצַנִי{{ש}}
וְכָל עוֹד רוּחִי בִי הָשֵׁב / אֲבָרֵךְ אֲשֶׁר יְעָצָנִי{{ש}}
צוּר אֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה לוֹ / וְהַגְּוִיָּה מִפְעָלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|וָ}}אֶתְחַנֵּן לְפָנָיו / וּבַתְּחִנָּה אֶתְעַנַּג{{ש}}
וּבָקְעוּ דְמָעַי עֲנָנָיו / וּמָתְקוּ מִצּוּף וּפַנַּג{{ש}}
וְגָבַהּ לִבִּי בְּעֵינָיו / בְּעֵת נָמֵס כַּדּוֹנַג{{ש}}
כְּעֶבֶד לִפְנֵי אֲדֹנָיו / מִפַּחְדוֹ יִתְמוֹגָג{{ש}}
וְכִי יִזְכֹּר מַחֲמָלוֹ / יִנְשֶׁה אֶת כָּל עֲמָלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|דּ}}וֹם לַיִל וְהִכָּבֵד / וְאַחֵר שַׁחַר מִבּוֹא{{ש}}
עֲדֵי יִתְרַצֶּה עֶבֶד / בְּתַחֲנוּנָיו אֱלֵי רִבּוֹ{{ש}}
וְיִשְׁפֹּךְ דַּם לֵב וְכָבֵד / וְיַגִּיד נִגְעֵי לְבָבוֹ{{ש}}
וְיִתְיַחֵד הָעוֹבֵד / עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}}
וְיָשִׁיר וְיִשָּׂא מְשָׁלוֹ / לְשֵׁם דִּגְלוֹ וּמִגְדָּלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|הִ}}נֵּה עֶבֶד עֲבָדִים / לִפְנֵי מֶלֶךְ מְלָכִים{{ש}}
עוֹמֵד, וְיָדָיו כְּבֵדִים / וּדְמָעָיו נֶהֱלָכִים{{ש}}
לְךָ יְצֻרָיו נֶעֱבָדִים / בְּעוֹד חַיָּיו נִמְשָׁכִים{{ש}}
וְכָל קְרָבָיו לְךָ מוֹדִים / מִתְוַדִּים וּמְבָרְכִים{{ש}}
סְלַח לְרֹעַ מַעֲלָלוֹ / אֲשֶׁר כַּחוֹל מִשְׁקָלוֹ.
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}
==בן אדם==
בֶּן אָדָם בֶּן אָדָם / מַה לְּךָ נִרְדָּם / קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים{{ש}} 
שְׁפֹךְ שִׂיחָה / דְּרשׁ סְלִיחָה / מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים{{ש}} 
רְחַץ וּטְהַר / וְאַל תְּאַחַר / בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים{{ש}} 
וּמְהֵרָה / רוּץ לְעֶזְרָה / לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ש}}
וּמִפֶּשַׁע / וְגַם רֶשַׁע / בְּרַח, וּפְחַד מֵאָסוֹנִים{{ש}}
אָנָּא שְׁעֵה / שִׁמְךָ יוֹדְעֵי / יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים
{{רפרן|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים}}

עֲמֹד כְּגֶבֶר / בְּלֵב נִשְׁבַּר / לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאִים{{ש}}
יָהּ אֵל דְּרשׁ / בְּכֹבֶד רֹאשׁ / לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים{{ש}}
כִּי לְעוֹלָם / לֹא נֶעְלָם / מִמֶּנּוּ נִפְלָאִים{{ש}} 
וְכָל מַאֲמַר / אֲשֶׁר יֵאָמַר / לְפָנָיו הֵם נִקְרָאִים{{ש}} 
הַמְרַחֵם / הוּא יְרַחֵם / כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
{{רפרן|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים}}
==והוא רחום==
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}}
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}}
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים פד ה}}{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}}{{ש}}
תְּהִלָּה לְדָוִד,{{ש}}
{{סי|אֲ|0}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}}
{{סי|בְּ|0}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} 
{{סי|גָּ|0}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ש}} 
{{סי|דּ|0}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ׃{{ש}} 
{{סי|הֲ|0}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃{{ש}} 
{{סי|וֶ|0}}עֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה׃{{ש}} 
{{סי|זֵ|0}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ׃{{ש}} 
{{סי|חַ|0}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד׃{{ש}} 
{{סי|ט|0}}וֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} 
{{סי|י|0}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה׃{{ש}} 
{{סי|כְּ|0}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ׃{{ש}} 
{{סי|לְ|0}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃{{ש}} 
{{סי|מַ|0}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר דוֹר׃{{ש}} 
{{סי|ס|0}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים׃{{ש}} 
{{סי|עֵ|0}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃{{ש}} 
{{סי|פּ|0}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃{{ש}} 
{{סי|צַ|0}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} 
{{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃{{ש}} 
{{סי|רְ|0}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃{{ש}} 
{{סי|שׁ|0}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃{{ש}} 
{{סי|תְּ|0}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}
==קדיש לעילא==
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אָמֵן)}}, לְעֵלָא לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
==רשות לש&quot;ץ==
{{הור2|אם אין פנאי מדלגים עד {{צ|לך ה' הצדקה}}.}}
{{:קמתי ותדד שנתי}}
{{החלף|{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יז}}|פרק|תהלים}}
==ה' אלהי הצבאות==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים
{{סי|בָּ}}טִיתָ לְעַמְּךָ שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים
{{סי|גְּ}}שׁוּ נָא אֵלַי בִּדְבָרִים עֲרֵבִים
{{סי|דִּ}}רְשׁוּנִי וִחְיוּ יָמִים רַבִּים
{{סי|הֲ}}לֹא דְבָרֶיךָ לְעוֹלָם נִצָּבִים
{{סי|וּ}}בָם אֲנַחְנוּ נִשְׁעָנִים וְנִקְרָבִים
{{סי|זָ}}כְרֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים
{{סי|חָ}}נֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים
{{סי|ט}}וֹב אַתָּה לָרָעִים וְלַטּוֹבִים
{{סי|יְ}}מִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים
{{סי|כִּ}}י לֹא תַחְפֹּץ בְּמִיתַת חַיָּבִים
{{סי|לָ}}כֵן אֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים
{{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּמַחֲנוֹת כְּרוּבִים
{{סי|נַ}}קֵּנוּ מֵחֵטְא וּמִכָּל חִיּוּבִים
{{סי|סְ}}לַח לָנוּ כִּי פְשָׁעֵינוּ מְרֻבִּים
{{סי|עֲ}}נֵנוּ לְמַעַן צוּרִים הַחֲצוּבִים
{{סי|פִּ}}תְחֵי תְשׁוּבָה בַּל יְהוּ מְשֻׁלָּבִים
{{סי|צַ}}עֲקוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ יִהְיוּ נִקְרָבִים
{{סי|קָ}}רְבֵנוּ אֵלֶיךָ חוֹצֵב לְהָבִים
{{סי|רְ}}צֵנוּ כְּעוֹלוֹת פָּרִים וּכְשָׂבִים
{{סי|שַׁ}}בְנוּ אֵלֶיךָ נְעָרִים וְשָׂבִים
{{סי|תְּ}}מוּכִים בְּטוּחִים עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים&lt;/poem&gt;
==לך ה' הצדקה==
&lt;poem&gt;
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים׃{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג לט|וגם=בראשית מד טז}}
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה אֵלֵיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג מ}}
כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֶּל שָׁבִים׃
שָׁבִים אֵלֶיךָ בְּכָל לֵב, שַׁוְעָתָם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶיךָ׃
בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ׃
דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ׃
מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה׃
שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}
שׁוֹמֵעַ תְּחִנָּה, אֵלֶיךָ כָּל הָרוּחוֹת יָבֹאוּ׃
יָבֹאוּ אֵלֶיךָ הָרוּחוֹת וְכָל הַנְּשָׁמָה׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, צוּר אֲשֶׁר אֵין דּוֹמֶה לָּךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ׃
אָתָאנוּ עַל שְׁמָךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ׃
בַּעֲבוּר שְׁמָךְ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמָךְ׃
שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃
שִׁמְךָ נִקְרָא בְקִרְבֵּנוּ, אַל תַּנִּיחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃
אֱלֹהֵינוּ, בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מד טז}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃
הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ׃
אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי׃
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן, רוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב׃
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ׃
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} &lt;/poem&gt;

==אליך ה' אקרא==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ אֶקְרָא / מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.{{ממס|תהלים ט י}}
{{סי|בִּ}}קְרֹב עָלַי מְרֵעִים / זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים.{{ממס|תהלים קיט נג}}
{{סי|גָּ}}בְרוּ וְעָלוּ עַל רֹאשִׁי / שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי.{{ממס|תהלים ו ה}}
{{סי|דּ}}וֹבְרֵי שֶׁקֶר בִּלְשׁוֹנָם / תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם.{{ממס|תהלים סט כח}}
{{סי|הִ}}כּוּנִי פְצָעוּנִי בַּעֲלֵי זָדוֹן / אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן.{{ממס|משלי טו יח}}
{{סי|וְ}}אַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתִי בְצָרָה / אֱלֹהִים הָיִיתָ לִּי לְעֶזְרָה.
{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וַעֲמָלִי / כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְיָ אוֹר לִי.{{ממס|מיכה ז ח}}
{{סי|חֲ}}מֹל עַל גּוֹלַת אֲרִיאֵל / שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ירמיהו נ יז}}
{{סי|טֶ}}רֶם יְכַלּוּנִי אַנְשֵׁי דָמִים / עוֹבְדֵי אֱלִילִים אִלְּמִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|חבקוק ב יח}}
{{סי|יָ}}שִׂימוּ יָד עַל פֶּה / וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה.{{ממס|מיכה ז ז}}
{{סי|כִּ}}י עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם / אֵל נוֹרָא וְאָיֹם.
{{סי|לָ}}קִינוּ בְּעֹל גָּלוּת וְשִׁבְיָה / עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה.{{ממס|איכה א טז}}
{{סי|מְ}}כַרְתָּנוּ חִנָּם בְּיַד עֲרֵלִים / אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים.{{ממס|תהלים פג ז}}
{{סי|נֶ}}חְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה / הַשְׁמִיעֵנוּ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא י}}
{{סי|ס}}וּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָנוּ / וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ה}}
{{סי|עֲ}}שֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה / אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ כִּי צָרָה קְרוֹבָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ תְכַסֶּה שׁוֹכֵן מְעוֹנִים / רַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים.{{ממס|תהלים קג יג}}
{{סי|צָ}}רֵינוּ בּוֹסְסוּ אֶת מִקְדָּשֵׁנוּ / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ.
{{סי|קַ}}נֵּא לְשֵׁם קָדְשְׁךָ וְתִנְקֹם נָקָם / יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם.{{ממס|תהלים כה ג}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עָנָן וַעֲרָפֶל / הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפֵּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל כא לא}}
{{סי|שַׂ}}מְּחֵנוּ בְּבִנְיַן אַפִּרְיוֹן / אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן.{{ממס|תהלים קב יד}}
{{סי|תְּ}}שַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ / יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ.
&lt;/poem&gt;
==שבט יהודה==
{{הור|סימן: '''שמעיה חזק'''}}
{|
|-
|{{סי|שֵׁ}}בֶט יְהוּדָה בְּדֹחַק וּבְצַעַר{{רווח|3}}||הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר.{{ממס|עמוס ג ד}}
|-
|{{סי|מְ}}קַוִּים יְשׁוּעָתְךָ אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים.{{ממס|ישעיהו מא יז}}
|-
|{{סי|עֲ}}מֹד בַּפֶּרֶץ בַּל נִהְיֶה לִשְׂחֹק{{רווח|3}}||לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק.{{ממס|תהלים י א}}
|-
|{{סי|י}}וֹנָתְךָ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעָה{{רווח|3}}||יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה.{{ממס|תהלים פ ב}}
|-
|{{סי|הָ}}בָה לָנוּ עֶזְרָת מִצָּר{{רווח|3}}||הֲיַד יְיָ תִּקְצָר.{{ממס|במדבר יא כג}}
|-
|{{סי|חַ}}דֵּשׁ יָמֵינוּ בְּגָלוּת יָשָׁן{{רווח|3}}||עוּרָה לָמָּה תִישַׁן.{{ממס|תהלים מד כד}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר בָּנֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם{{רווח|3}}||וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ויקרא יח ד}}
|-
|{{סי|קֵ}}ץ הַנֶּחְתָּם גַּלֵּה לְגַלְמוּדָה{{רווח|3}}||יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה.{{ממס|תהלים מח יב}}
|-
|שַׁוְעָתֵנוּ תַּעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים{{רווח|3}}||אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
|}
==אל מלך==
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=תימן}}

==בעת רצון תחנתי==
{{:בעת רצון תחנתי}}
==רחמנא אידכר לן==
{|
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקב שְׁלִימָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן צְלוֹתֵהּ דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|אֲ}}רֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|בְּ}}כִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ, רַחֵם עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|גַּ}}לִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינָא דְחַיֵי גְּזֹר עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|הֲ}}דָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|וְ}}לָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|זִ}}יוָךְ אַשְׁרִי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|זָ}}כְוָן חַפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|חֲ}}שֹׁב עֲלַן טָבְוָן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|טָ}}בְוָן סַגִּיאָן אַיְתִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|יִ}}תְגּוֹלַלוּ רַחֲמָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְצַדִּיקֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דִישָׁרֵי וּתְמִימֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כְּ}}בשׁ חִמְתָּא וְרֻגְזָא מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|לָ}}א תַעֲבֵד גְּמֵירָא לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|מְ}}חֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבַן וְלַעֲוָיַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|נְ}}הוֹר טוּבָךְ אַנְהַר לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|סָ}}עֵד וְסָמֵךְ הֲוִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|עֲ}}בֵד עִמַּנָא אָתָא לְטָב{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|פְּ}}תַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|צְ}}לוֹתַנָא קַבֵּל בְּרַעֲוָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|קַ}}בֵּל צְלוֹתִין וּבָעוּתִין בְּעִדָּן עָקְתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|רַ}}חֵם עַל נִשְׁמָתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|שַׁ}}תָּא טָבְתָא אַיְתִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|תּ}}וּב מֵרֻגְזָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}

==ויעבור שמו&quot;ת==
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ש}}

וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ש}}

וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃

==אנא כעב==
{{הור|אם יש פנאי יאמר זאת התחינה:}}

{{הור|סימן: '''אני משה'''}}

אָנָּא כָּעָב זְדוֹנִי תִּמְחֵהוּ{{ר1}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא.{{ממס|תהלים כה יא}}

{{סי|אֵ}}יךְ יִמָּחֶה, וְנִכְתָּב / לְמוּל אָבִי{{ש}}
כִּי אֵין בְּלִבּוֹ מַחְשָׁב / כְּמַחְשָׁבִי{{ש}}
לִמְחוֹת מֵאֲשֶׁר כָּתַב / לְיוֹם רִיבִי{{ש}}
כִּי הַמִּכְתָּב מִכְתַּב / אֱלֹהִים הוּא.{{ממס|שמות לב טז}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|נָ}}א אִם תַּחְקֹר וְתִפְרֹשׁ / צוּר, עֲלוּמָיו{{ש}}
אָוֶן בְּלֵילוֹ יַחֲרֹשׁ / וּבְיָמָיו{{ש}}
וְאִם לַחֲטָאָיו תִּדְרֹש / וְלַאֲשָׁמָיו{{ש}}
מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ / אָשָׁם הוּא.{{ממס|ויקרא ה יט}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|יֶ}}הֶרְסוּן וְיִבְנוּן / בִּי רַעֲיוֹנַי{{ש}}
יוֹם בִּי חֲטָאַי יַעֲנוּן / וּבְפָנַי{{ש}}
אָכֵן סְעִפַּי יְבִינוּן / כִּי יְיָ{{ש}}
נֹשֵׁא עָוֹן, חַנּוּן / וְרַחוּם הוּא.{{ממס|יואל ב יג}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|מַ}}ה לִּידִידִי וּמַלְכִּי / יִסָּתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁפֹּךְ עֲתֶרֶת חִכִּי / וְאֵין עוֹתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁאַל בְּעַד חֲלוֹם חָשְׁכִּי / וְאֵין פּוֹתֵר{{ש}}
וְאָמַר לֹא אוּכַל, כִּי / חָתוּם הוּא.{{ממס|ישעיהו כט יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|שׁ}}וּבָה שִׁיבַת שְׁאֵרִית / עַם הוּעָם{{ש}}
וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר בִּבְרִית / לְהוֹדִיעָם{{ש}}
אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית / הַזַּעַם{{ש}}
וְנֻחַם, וְאִם לֹא עַם / בִּינוֹת הוּא.{{ממס|ישעיהו כז יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|ה}}וֹסֵף יָד וְצִיר מִשְׁנֶה / תַשְׁלִיחַ{{ש}}
וְקֶרֶן לְנִגַּשׂ וְנַעֲנֶה / תַצְמִיחַ{{ש}}
יִגְבַּר, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה / יַצְלִיחַ{{ש}}
וְיִוָּדַע כִּי מְשִׁיחַ / אֱלֹהִים הוּא.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;א כד ו}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}
==אנשי אמונה==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / {{סי|בָּ}}אִים בְּכֹחַ מַעֲשֵֹיהֶם{{ש}}
{{סי|גִּ}}בֹּורִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ / {{סי|דּ}}וֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת{{ש}}
{{סי|הָ}}יוּ לָנוּ לְחוֹמָה / {{סי|וּ}}לְמַחְסֶה בְּיוֹם זָעַם{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / {{סי|חֵ}}מָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם / {{סי|י}}וֹדְעִים לַעְתֹּר וּלְרַצּוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}אָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם / {{סי|לֹ}}א הֱשִׁיבוֹתָ פְנֵיהֶם רֵיקָם{{ש}}
{{סי|מֵ}}רֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם / {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת / {{סי|עָ}}זְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת{{ש}}
{{סי|פַּ}}סּוּ גּוֹדְרֵי גָדֵר / {{סי|צֻ}}מְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}מִים בַּפֶּרֶץ אָיִן / {{סי|רְ}}אוּיִם לְרַצּוֹתְך אָפָסוּ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / {{סי|תְּ}}רוּפָה לֹא מָצָאנוּ{{ש}}
שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנֵינוּ / לְשַׁחֶרְךָ אֵל בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ.

{{הור|אל מלך ויעבור}}

==תמהנו מרעות==
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}מַהְנוּ מֵרָעוֹת / {{סי|תָּ}}שַׁשׁ כֹּחֵנוּ מִצָּרוֹת{{ש}}
{{סי|שַׁ}}חְנוּ עַד לִמְאֹד / {{סי|שָׁ}}פַלְנוּ עַד עָפָר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם כָּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ / {{סי|קְ}}שֵׁי עֹרֶף וּמַמְרִים אֲנָחְנוּ{{ש}}
{{סי|צָ}}עַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ / {{סי|פְּ}}תַלְתֹּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ{{ש}}
{{סי|עֶ}}לְיוֹן רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם / {{סי|סְ}}לִיחָה עִמְּךָ הִיא{{ש}}
{{סי|נִ}}חָם עַל הָרָעָה / {{סי|מַ}}טֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִתְעַלֵּם בְּעִתּוֹת כָּאֵל / {{סי|כִּ}}י בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ{{ש}}
{{סי|יִ}}וָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל / {{סי|ט}}וּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}תֹם פִּי שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ / {{סי|זְ}}עֹם בּוֹ וְיִדֹּם{{ש}}
{{סי|וְ}}יַעֲמֹד מֵלִיץ טוֹב לְצַדְּקֵנוּ / {{סי|ה}}וּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן / {{סי|גִּ}}לִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת{{ש}}
{{סי|בְּ}}בַקְשׁוֹ אָז מִלְּפָנֶיךָ / {{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ הוֹדַעְתָּ לּוֹ.

{{הור|אל מלך ויעבור}}

==אל תעש עמנו כלה==
{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

{{סי|אַ}}ל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה / {{סי|תֹּ}}אחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{סי|בְּ}}בֹא תוֹכֵחָה נֶגְדֶּךָ / {{סי|שְׁ}}מֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תֶּמַח{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתְּךָ לַחְקֹר מוּסָר / {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יְקַדְּמוּ רֻגְזֶךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}לּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶךָ / {{סי|קָ}}רֵב צֶדֶק מֵאֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרֵינוּ בְּזַעֲקֵנוּ לָךְ / {{סי|צַ}}ו יְשׁוּעָתֵנוּ בְּמַפְגִּיעַ{{ש}}
{{סי|וְ}}תָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם / {{סי|פְּ}}תָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵמוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר נַמְתָּ / {{סי|עֵ}}דוּת לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ{{ש}}
{{סי|ח}}וֹתָם תְּעוּדָה תַתִּיר / {{סי|ס}}וֹדְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶךָ{{ש}}
{{סי|טַ}}בּוּר אַגַּן הַסַּהַר / {{סי|נָ}}א אַל יֶחֱסַר הַמָּזֶג{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ דַּע אֶת אֲשֶׁר יְדָעוּךָ / {{סי|מַ}}גֵּר אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָשִׁיב לְבִצָּרוֹן / {{סי|לְ}}כוּדִים, אֲסִירֵי הַתִּקְוָה.

==וידוי==
אָנָּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}

{{סי|אָ}}שַמְנוּ מִכָּל עָם / {{סי|בּ}}וֹשְׁנוּ מִכָּל גּוֹי{{ש}}
{{סי|גָּ}}לָה מִמֶּנוּ מָשׂוֹשׂ / {{סי|דָּ}}וֶה לִבֵּנוּ בַּחֲטָאֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}חְבַּל אֲוַיֵּינוּ / {{סי|וְ}}נִפְרָע פְּאֵרֵנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}בוּל מִקְדָּשֵנוּ / {{סי|חָ}}רַב בַּעֲוֹנֵינוּ{{ש}}
{{סי|טִ}}ירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה / {{סי|יְ}}פִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים / {{סי|כֹּ}}חֵנוּ לְנָכְרִים.

וַעֲדַיִן לֹא שַבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ, וְהֵיאָךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.
{|
|-
|{{סי|אָ}}שַמְנוּ בְּאֹמֶר וּבְפֹעַל{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|בָּ}}זִינוּ חֹק לִמְעֹל מַעַל
|-
|{{סי|גָּ}}עַלְנוּ מִשְׁפָּט וָצֶדֶק{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|דְּ}}רָכֵינוּ כִּמְשׂוּכַת חֶדֶק
|-
|{{סי|הֵ}}פַרְנוּ בְּרִית וָחֹק{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|וְ}}הִרְבִּינוּ פֶשַׁע לִבְלִי חֹק
|-
|{{סי|זָ}}נַחְנוּ טוֹב הוֹרֵיתָ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|חָ}}רַשְׁנוּ רָע שָׂנֵאתָ
|-
|{{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶקֶר וּמִרְמָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|יָ}}עַצְנוּ אָוֶן וְאַשְׁמָה
|-
|{{סי|כִּ}}לִּינוּ שָׁנֵינוּ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|לֹ}}א זָכַרְנוּ כִּי תְבִיאֵנוּ בְּמִשְׁפָּט עַל כׇּל נֶעְלָם
|-
|{{סי|מָ}}אַסְנוּ מוּסַר הַדַּעַת{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|נ}}וֹאַלְנוּ מֵחָכְמָה וּמִדַּעַת
|-
|{{סי|סַ}}רְנוּ מִמִּשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|עָ}}זַבְנוּ אָרְחוֹת חֻקֶּיךָ
|-
|{{סי|פָּ}}נִינוּ אֶל כׇּל חֶמְדָּתֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|צָ}}לַלְנוּ בִּמְצוּלוֹת תַּאֲוָתֵנוּ
|-
|{{סי|קָ}}פַצְנוּ פִּי חֲכָמִים מֵהוֹכִיחַ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|רַ}}חַב פִּינוּ בְּנִיב עַוְלָה יַצְרִיחַ
|-
|{{סי|שׁ}}וֹבַבְנוּ מְשׁוּבָה נִצַּחַת{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|תִּ}}עַבְנוּ כׇּל אִישׁ תּוֹכַחַת
|}
וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}

{{סי|לְ}}עֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ / {{סי|מְ}}מֻשָּׁךְ וּמוֹרָט מִמֶּנּוּ{{ש}}
{{סי|נָ}}תְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ / {{סי|סָ}}בַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ / {{סי|פּ}}וֹרֵק אֵין מִיָּדָם׃{{ממס|איכה ה ח}}{{ש}}
{{סי|צָ}}רוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ / {{סי|קְ}}רָאנוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֺנֵינוּ / {{סי|שַ}}בְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ / {{סי|תָּ}}עִינוּ כַּצֹּאן וְאָבָדְנוּ.

וַעֲדַיִן לֹא שַבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ, וְהֵיאָךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.

==חטאנו צורנו==
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי חָטָאנוּ לוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}

לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃

כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}{{ש}}
אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ׃{{ממס|במדבר יב יא}}

'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ, סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ׃'''

'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד׃'''

'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃'''

{{הור|סימן: '''א-ד'''}}

{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים יְיָ אֲדוֹנֵנוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}חִירֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ר1}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים'''

{{סי|גַּ}}לְגַּלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים יְיָ אֲדוֹנֵנוּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}גוּלֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ר1}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים'''

'''יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''

'''יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''
{|
|-
|בְּטֶרֶם שְׁחָקִים וַאֲרָקִים נִמְתָּחוּ||{{שמאל|'''יְיָ מֶלֶךְ'''}}
|-
|וְעַד לֹא מְאוֹרוֹת זָרָחוּ||{{שמאל|'''יְיָ מָלָךְ'''}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְשָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''}}
|-
|וְעַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת||{{שמאל|'''יְיָ מֶלֶךְ'''}}
|-
|וּבַהֲכִינוֹ יְצוּרִים עֲלֵי אֲרָצוֹת||{{שמאל|'''יְיָ מָלָךְ'''}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְעֵת יְקַבֵּץ נְפוּצִים מֵאַרְבַּע נְפוּצוֹת
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''}}
|}

מְיֻחָד בְּאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה{{ש}}
הוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה{{ש}}
הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה{{ש}}
לְפָנָיו לֹא נוֹצַר אֵל, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה.

אֶחָד אֱלֹהִים, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ.{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃{{ממס|תהלים עט ו}}

לִקְדֻשַּׁת שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ.{{ש}}
לֹא לָנוּ יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּךָ׃{{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם. וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם.{{ממס|תהלים קטו|תהלים קטו א-ג}}{{ש}}
אֶחָד אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם, עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם.{{ש}}
חַי וְקַיָּם הוּא, מָלֵא רַחֲמִים הוּא, מָלֵא זָכִיּוֹת הוּא.{{ש}}
כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה, בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.{{ש}}
אֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, וְאֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תִּפְעַל, כִּי הַכֹּל מַעֲשֵׂה יָדָיו.

==אלהינו שבשמים==
{{#קטע:אלהינו שבשמים|תימן}}

==אלהים אתה ידעת==
אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי{{ש}}
מִמְּךָ לא נִכְחָדוּ רֹב זְדוֹנוֹתַי{{ש}}
בְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִי גֹּדֶל מְשׁוּבוֹתַי{{ר1}}
כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי.{{ממס|תהלים כב טו}}

רַחֵם בְּרֹגֶז תִּזְכֹּר לְדוֹפֵק שַׁעֲרֵי חֶמְלָתֶךָ {{ש}}
הָעוֹמֵד כְּדָל שׁוֹאֵל מְבַקֵּשׁ סְלִיחָתֶךָ {{ש}}
(קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת לְסַפֵּר גְּדֻלָּתֶךָ) {{ר1}}
אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכָל יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ.{{ממס|תהלים עא יח}}

גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה מִתּוֹרָתְךָ נִפְלָאוֹת {{ש}}
יְזַמְּרוּ לְשִׁמְךָ מְיַחֲלֵי קֵץ פְּלָאוֹת {{ש}}
תְּשׁוֹבֵב לִנְוֵיהֶם פְּזוּרִים בְּכָל פֵּאוֹת {{ר1}}
כִּי אַתָּה יְיָ אֱלהִים צְבָאוֹת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ז כז}}

אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ{{ש}}
נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ {{ש}}
הַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ וּרְאֵה מָגִנֵּנוּ {{ר1}}
וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ.{{ממס|תהלים ה יב}}{{ר1}}
עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ.
==עננו אבינו==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|עֲנֵנוּ {{סי|אָ}}בִינוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|בּ}}וֹרְאֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|גּ}}וֹאֲלֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|וַ}}תִּיק בַּנֶּחָמוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|זַ}}ךְ וְיָשָׁר{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|חַ}}י וְקַיָּם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|טְ}}הוֹר עֵינָיִם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|י}}וֹשֵׁב שָׁמָיִם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|לֹ}}א אֵל חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|מֶ}}לֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹרָא וְנִשְׂגָּב{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹזֵר דַּלִּים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק וּמַצְדִּיק{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|קָ}}רוֹב לְכָל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|תּ}}וֹמֵךְ תְּמִימִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי אַבְרָהָם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|וּפַחַד יִצְחָק{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֲבִיר יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|מָגֵן דָּוִד{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|רַחוּם וְחַנּוּן{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}.
|}

==אדון הסליחות==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|אֲ}}דוֹן הַסְּלִיחוֹת{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹחֵן לְבָבוֹת{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה עֲמוּקוֹת{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|הָ}}דוּר בַּנִּפְלָאוֹת{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיק בַּנֶּחָמוֹת{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת{{ש}}
{{סי|ח}}וֹקֵר כְּלָיוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת{{ש}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|מָ}}לֵא זָכִיּוֹת{{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָא תְהִלּוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹלֵחַ עֲוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וֹפֶה עֲתִידוֹת{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִים דֵּעוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

==עשה למען שמך==
אֵל רַחוּם שְׁמָךְ{{ש}}
אֵל חַנּוּן שְׁמָךְ {{ש}}
מָלֵא רַחֲמִים שְׁמָךְ {{ש}}
בָּנוּ נִקְרָא שְׁמָךְ {{ש}}
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ.
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ{{רווח|5}}||וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ{{רווח|5}}||וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעֱקָד בְּאוּלַמֶּךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת יוֹסֵף חֲסִידֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זַךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מֶלֶךְ בָּנָה בַיִת לִשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|אֲ}}מִתָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|בְּ}}רִיתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|גָּ}}דְלָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|דָּ}}תָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|הֲ}}דָרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|וֵ}}עוּדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|זִ}}כְרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|חַ}}סְדָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|ט}}וּבָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|יָ}}שְׁרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|כְּ}}בוֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|לִ}}מּוּדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|מַ}}לְכוּתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|נִ}}צְחָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|ס}}וֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|עֻ}}זָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|פְּ}}אֵרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|צִ}}דְקָתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|רַ}}חֲמָנוּתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|שְׁ}}כִינָתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|תּ}}וֹרָתָךְ.

עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן חָרְבַּן בֵּיתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְמוּת הֵיכָלָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הָעֲנִיִּים{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַדַּלִּים{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַשְּׁרוּיִים בַּצָּרוֹת{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדָיִם{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רִבָּן שֶׁלֹּא חָטָאוּ.

עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְאָכֶיךָ הַמְשָׁרְתִים פָּנֶיךָ, הַמְבַקְשִׁים רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.

{{ק|'''כַּת יֵשׁ לְמַעְלָה, נִקְרָאִים מְבַטְּלֵי גְזֵרָה, מְפִירֵי שְׁבוּעָה, מְשִׁיבֵי חֵמָה, מַעְבִירֵי קִנְאָה, מַזְכִּירֵי אַהֲבָה, אַהֲבָתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ לִפְנֵי בוֹרְאָם. כִּשְׁהֶם רוֹאִים שֶׁהוּא בְכַעַס עַל בָּנָיו, מִשְׁתַּטְּחִים לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדוֹ וּמִתְחַנְּנִים וְאוֹמְרִים:'''}}{{ש}}
הַתֵּר הַתֵּר יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית{{ש}}
מְחֹל מְחֹל אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש}}
סְלַח סְלַח קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
כִּי אַדִּיר מְלָכִים אָתָּה{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|אַ}}דִּיר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|בָּ}}רוּךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|גִּ}}בּוֹר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|דָּ}}גוּל{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|הָ}}דוּר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|וַ}}תִּיק{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|זַ}}ךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|חַ}}נּוּן{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|טָ}}הוֹר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|יָ}}שָׁר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|כַּ}}בִּיר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|לָ}}עַד{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|מְ}}רַחֵם{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|נ}}וֹרָא{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|ס}}וֹמֵךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|ע}}וֹזֵר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|פּ}}וֹדֶה{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|צַ}}דִּיק{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|קָ}}דוֹשׁ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|רַ}}חוּם{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|שׁ}}וֹמֵר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|תָּ}}ם{{ש}}
לָמָּה לְךָ אֵיבָה עִם זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבֶךָ{{ש}}
לָמָּה לְךָ קִנְאָה עִם זֶרַע יִצְחָק עֲקִידֶךָ{{ש}}
לָמָּה לְךָ תַחְרוּת עִם זֶרַע יַעֲקֹב תְּמִימֶךָ{{ש}}
כִּי קִנְיַן שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָרָאתָ אוֹתָם{{ש}}
{{ק|'''מִיָּד יוֹצְאוֹת קַרְנוֹת הוֹד מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וּמַכְרִיזות וְאוֹמְרוֹת:'''}}{{ש}}
אַשְׁרֵיכֶם מְלַמְּדֵי זְכוּת עַל בָּנַי{{ש}}
שְׁבָח לָכֶם מְשַׁלְשְׁלֵי זְכוּת אָבוֹת{{ש}}
כִּי כָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כָּבוֹד וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָכֶם.
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וְהוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ וַעֲנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה.
==דעני לעניי==
{|
|-
|דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַעֲשִׁיקֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְשִׁפְלֵי דַעְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֵלִי בָּרָמָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחִזְקִיָּהוּ בַּחֲלוֹתוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִידְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָנִיֵּאל בְּגֻבָּא דְאַרְיָוָתָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחֹנִי בַּמַּעְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְּכָל דָּר וְדָר{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|}
רַחֲמָנָא {{רווח|3}}עֲנֵינַן{{ש}}
רַחֲמָנָא {{רווח|3}}שֵׁזֵב{{ש}}
רַחֲמָנָא {{רווח|3}}פְּרֹק{{ש}}
רַחֲמָנָא דְּאַתְּ מְלִי רַחֲמִין, רַחֵם עֲלַנָא וְעַל כָּל אֱנָשֵׁי בָתַּנָא וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַחַנָא, וּמֵחֲשֹׁכָא לִנְהוֹרָא אַפְּקִנַּן, בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא, בְּדִיל וַיַּעֲבֹר.

{{הור|ויעבור שמו&quot;ת, וסלחת}}

==אם אפס==
{{הור|סימן: '''אפרים בר רב יצחק חזק'''}}

{{סי|אִ}}ם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן {{ש}}
אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן{{ש}}
אַל נָא נֹאבְדָה כִּי עַל כֵּן {{ר1}}
יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן.{{ממס|בראשית מד כ}}

{{סי|פָּ}}נִים לוֹ תַּכִּיר {{ש}}
וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר{{ש}}
קַח נָא בֵן יַקִּיר{{ר1}}
וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר.{{ממס|ויקרא א טו}}

{{סי|רָ}}ץ אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁוֹ {{ש}}
וְנָפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ {{ש}}
עִטְּרוֹ בְעֵצִים וְאִשּׁוֹ {{ר1}}
נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ.{{ממס|במדבר ו ז}}

{{סי|יָ}}חִיד הוּקַל כִּצְבִי{{ש}}
עָנָה וְאָמַר אָבִי {{ש}}
הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים נָבִיא {{ר1}}
וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא.{{ממס|ש&quot;א ט ז}}

{{סי|מִ}}לִּים הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ {{ש}}
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ {{ש}}
בְּנִי אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ {{ר1}}
וְיֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ.{{ממס|במדבר טז ה}}

{{סי|בְּ}}מִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים {{ש}}
וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֲרִים {{ש}}
חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים {{ר1}}
אֶל אַחַד הֶהָרִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית כב ב}}

{{סי|רָ}}אוּ אֵד תְּלוּלָה{{ש}}
מִהֲרוּ עֲצֵי עוֹלָה{{ש}}
יַחַד בְּאַהֲבָה כְּלוּלָה{{ר1}}
יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה.{{ממס|ישעיהו מ ג}}

{{סי|רָ}}אָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה{{ש}}
נָם לְהוֹרוֹ הַמְנֻסֶּה{{ש}}
אָבִי אוֹתִי כְּכֶבֶשׂ תַּעֲשֶׂה{{ר1}}
לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה.{{ממס|דברים יג ט}}

{{סי|בִּ}}י חָפֵץ וְנִכְסֹף{{ש}}
לְבָבִי לוֹ לַחֲשֹׂף{{ש}}
אִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף{{ר1}}
רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב לד יד}}

{{סי|יָ}}דָיו וְרַגְלָיו עָקַד{{ש}}
וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד{{ש}}
לְשׂוּמוֹ עַל הָעֵצִים שָׁקַד{{ר1}}
וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד.{{ממס|ויקרא ו ה}}

{{סי|צַ}}וָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו{{ש}}
וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו{{ש}}
לְשָׁחְטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו{{ר1}}
וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו.{{ממס|בראשית כח יג}}

{{סי|חָ}}קַר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה {{ש}}
הָאָב עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה {{ש}}
וְלִבּוֹ אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא {{ר1}}
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ממס|בראשית א לא}}

{{סי|קָ}}רָא מֵרֶחֶם מִשְׁחַר {{ש}}
תְּמוּר בִּנְךָ הַנִּבְחַר {{ש}}
וְהִנֵּה אַיִל אַחַר {{ר1}}
וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}

{{סי|חֲ}}לִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ {{ש}}
תִּכּוֹן כְּהַקְטָרָתוֹ {{ש}}
וְתַעֲלֶה לְךָ תִימַרְתּוֹ {{ר1}}
וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|זִ}}כָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּׁחַק{{ש}}
לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק{{ש}}
בְּרִית עוֹלָם בַּל יֻמְחַק{{ר1}}
אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ב כד}}

{{סי|קֹ}}רְאֶיךָ בָּאִים לִקֹּד {{ש}}
בְּצָרָה עֲקִידָה תִשְׁקֹד{{ש}}
וְצֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד{{ר1}}
פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד.{{ממס|בראשית ל מ}}

עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ לְהָקִיץ נִרְדָּמִים{{ש}}
לְמַעֲנָךְ תִּפְדֶּה חֲרֵדִים נִדְהָמִים{{ש}}
לְבַקֵּשׁ סְלִיחָתָךְ הַיּוֹם מַשְׁכִּימִים{{ר1}}
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

{{הור|אל מלך, ויעבור, וסלחת}}
==למתודה חטאתיו==
{{הור|סימן: '''למשה'''}}

{{סי|לְ}}מִתְוַדֶּה חַטֹּאתָיו / וּמוֹדֶה עַל רֹב אֲשָׁמָיו{{ש}}
אֲשֶׁר בַּהֶבֶל שְׁנוֹתָיו / כָּלוּ בְיָגוֹן יָמָיו{{ש}}
צוֹעֵק מִצָּרוֹתָיו / וּמִבֵּין תִּגְרַת קָמָיו{{ר1}}
נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.{{ממס|ש&quot;ב כד יד}}

{{סי|מִ}}הֱיוֹתִי מָשַׁכְתִּי / בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא עֲוֹנִי{{ש}}
לָכֵן שַׁבְתִּי וְנִחַמְתִּי / כִּי קָרוֹב יוֹם דִּינִי [{{הור|בעשי&quot;ת:}} כִּפּוּר עֲוֹנִי]{{ש}}
וּשְׁאֵרִי הִקְרַבְתִּי / וְנִסַּכְתִּי מֵי עֵינִי{{ש}}
אוּלַי יְרַחֵם קוֹנִי / כִּי לא כָלוּ רַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

{{סי|שְׁ}}דֵי גִילִי צָמְקוּ / וָאִינַק רֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
וּמֵי עֵינַי שָׁחֲקוּ / מֵעֹז כְּאֵבִי אֲבָנִים{{ש}}
לְרַחֲמֵי אָב רָחֲקוּ / וְלא חָמַל עַל בָּנִים{{ש}}
וְאֵלַי הִתְאַפָּקוּ / הֲמוֹן מֵעָיו וְרַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

{{סי|הֱ}}בִיאַנִי בְּבוֹר לְבָאִים / וְהִנְחִילַנִי קִצְפּוֹ{{ש}}
וְנִשְׁכַּחְתִּי בְּבֵית כְּלָאִים / וְטָבַעְתִּי בְּיָם זַעְפּוֹ{{ש}}
בְּכָל יוֹם אֵרֵד פְּלָאִים / וְלֹא הֶאֱרִיךְ לִי אַפּוֹ{{ש}}
הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם / קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}
==נפילת אפים==
לְדָוִד, אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי׃ גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם׃ דְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם׃ זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה, לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃ טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃ יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט, וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ׃ כָּל אָרְחוֹת יְיָ חֶסֶד וֶאֱמֶת, לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו׃ לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא׃ מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְיָ, יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר׃ נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ׃ סוֹד יְיָ לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׃ עֵינַי תָּמִיד אֶל יְיָ, כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי׃ פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי׃ צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי׃ רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי׃ רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ, וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי, כִּי קִוִּיתִיךָ׃ פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃{{ממס|תהלים כה}}
==ה' אלהי ישראל==
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}}{{ש}}
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|ישעיהו סג יז}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' איה חסדיך הראשונים===
{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

יְיָ {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים / אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ{{ש}}
{{סי|בִּ}}זְמַן כְּבוֹדְךָ שָׁכַן / בְּאֹהֶל לְשִׁבְתּוֹ מוּכָן / וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ.{{ממס|הושע יב ה}}{{ש}}
{{סי|רִ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה / וְעַתָּה אָנָה פָנָה / אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ.{{ממס|דברים כט יד}}{{ש}}
{{סי|הֲ}}שִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ וְיִגְבְּרוּ / בָנֶיךָ, וְאָז יֹאמְרוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ.{{ממס|תהלים קכו ג}}{{ש}}
{{סי|מַ}}הֵר לְרַפֵּא נִגְעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ.{{ממס|תהלים פה ה}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' שארית פליטת אריאל===
{{הור|סימן: '''שמואל'''}}

יְיָ {{סי|שְׁ}}אֵרִית פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל / הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל / אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו.{{ממס|תהלים עז י}}{{ש}}
{{סי|מָ}}אַס דְּבִירוֹ וְסִפּוֹ / וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ / וְשִׁחֵת רַחֲמָיו.{{ממס|עמוס א יא}}{{ש}}
{{סי|וְ}}אַיֵּה נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ עֲבָדָיו / אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו.{{ממס|ישעיהו סג ז}}{{ש}}
{{סי|אֹ}}מַר בִּרְבוֹת יְגוֹנָי / נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ / כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.{{ממס|דה&quot;א כא יג}}{{ש}}
{{סי|לִ}}דְבָרוֹ יִחַלְנוּ וְהִתְנֶחָמְנוּ / חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.{{ממס|איכה ג כב}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' מושיב יחידים===
{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

{{סי|אֲ}}דֹנָי מוֹשִׁיב יְחִידִים / שְׁעֵה נָא לָעֹמְדִים / בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ בָטַחְתִּי / וְשִׁמְךָ זָכַרְתִּי / עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת.{{ממס|שה&quot;ש ג א}}{{ש}}
{{סי|רַ}}חֵם עַל הָלוֹךְ וּבָכֹה / אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ / מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.{{ממס|שה&quot;ש ג ח}}{{ש}}
{{סי|הִ}}נְנִי הוֹלֵךְ שְׁחוֹחַ / לֹא אֶמְצָא מָנוֹחַ / יָמִים גַּם לֵילוֹת.{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּט צוֹעֵק נֶגְדֶּךָ / לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ / וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים צב ג}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
==אם אשמנו==
אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{ש}}
אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
אָדוֹן סְלַח לָנוּ.
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם אֲשָׁמֵנוּ כַתּוֹלָע הֶאְדִּים{{ש}}
יְיָ אֶת הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ תַקְדִּים{{ש}}
לְמַעַן אָב מֻצָּל מִכַּשְׂדִּים{{ש}}
גִּבַּרְתּוֹ בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים{{ר1}}
אַהֲבָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם חָטָאנוּ וְהִרְבִּינוּ לָצוֹן{{ש}}
יְיָ גַּלֵּה לָנוּ עֵת רָצוֹן{{ש}}
לְמַעַן דָּגוּל הַנֶּעֱקָד כַּצֹּאן{{ש}}
וְאַיִל הוּשַׁת כָּפְרוֹ לְרָצוֹן{{ר1}}
עֲקִידָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם הִרְבִּינוּ פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה{{ש}}
יְיָ הִתְרַצֵּה בַעֲתִירָה{{ש}}
לְמַעַן תָּם חָזָה סֻלָּם וַיִּירָא{{ש}}
וְלָן בְּמָקוֹם מַה נּוֹרָא{{ר1}}
תֻּמָּתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם חָטָאנוּ וּמָרַדְנוּ כִּפְלַיִם{{ש}}
יְיָ עֲנֵנוּ מִשָּׁמַיִם{{ש}}
לְמַעַן אָב מָשׁוּי מִמַּיִם{{ש}}
וְקִבַּל קְדוּמַת יוֹמָיִם{{ר1}}
עִנְוְתָנוּתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם הִכְעַסְנוּ לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְרוֹמוֹ{{ש}}
יְיָ יַעֲנֵנוּ בְּרֹב שְׁלוֹמוֹ{{ש}}
וְיָחִישׁ מְשִׁיחַ צִדְקוֹ{{ש}}
וְיִבְנֶה לָנוּ מִקְדַּשׁ הֲדוֹמוֹ{{ר1}}
צִדְקָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}
==אתאנו לחלות פניך==
אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ{{ש}}
נָא אַל תְּבִישֵׁנוּ, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ{{ר1}}
סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ{{ר2}}
{{הור|סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}

אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כַּפָּרָה{{ש}}
אָיֹם וְנוֹרָא, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}}
תְּחַיֵּנוּ, תְּחָנֵּנוּ, וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא{{ר1}}
סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ{{ר2}}
{{הור|סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}
==מרנות==
מָרַנָא דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן{{ש}}
כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ{{ש}}
הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא{{ש}}
וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.
:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפַּרְקִין
וְעַמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתִין וּבְתַחֲנוּנִין
אֲרֵם יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ
סִבְרָא דְּחַיַיָּא וּמִיתַיָּא}}
{{:שומר ישראל|נוסח=תימן}}
{{:מחי ומסי|נוסח=תימן}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
רַחֲמִים בִּקַּשְׁנוּ מִמָּךְ 
כִּי רַבִּים רַחֲמִים עִמָּךְ
צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ
אָנָּא הָסֵר מִמֶּנוּ וּמִבָּתֵּינוּ וּמִבָּתֵּי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶם, דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם רָעִים וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאוֹיֵב וְצָר מֵעַמֶּךָ.}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
חַיִּים שָׁאַלְנוּ מִמָּךְ 
כִּי מְקוֹר חַיִּים עִמָּךְ
צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ
אָנָּא הָסֵר מִמֶּנוּ וּמִבָּתֵּינוּ וּמִבָּתֵּי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶם, דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם רָעִים וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאוֹיֵב וְצָר מֵעַמֶּךָ.}}

===אליך ה' נשאתי===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

'''מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן'''
'''כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ'''
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ{{רווח|5}}||נָשָׂאתִי עֵינַי{{רווח|5}}||שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי{{רווח|5}}||{{שמאל|כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ בָטַחְתִּי{{רווח|5}}||וְכַפַּי שִׁטַּחְתִּי{{רווח|5}}||דְּבָרִים לָקַחְתִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|וּבָאתִי עָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|גָּ}}בְרוּ יְגוֹנוֹתַי{{רווח|5}}||וַיִּכְלוּ שְׁנוֹתַי{{רווח|5}}||כִּי כָל עֲוֹנוֹתַי{{רווח|5}}||{{שמאל|שַׁתָּה לְנֶגְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|דָּ}}לְפָה מִתּוּגָה{{רווח|5}}||נַפְשִׁי הָעֲנוּגָה{{רווח|5}}||חַלֵּץ מִדְּאָגָה{{רווח|5}}||{{שמאל|נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|הַ}}עֲבֵר חַטָּאתִי{{רווח|5}}||אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי{{רווח|5}}||וְגַם אֶת דִּמְעָתִי{{רווח|5}}||{{שמאל|שִׂימָה בְנֹאדֶךָ}}
|-
|{{סי|וּ}}בְרֹגֶז רַחֵם{{רווח|5}}||זָכְרָה וְהִנָּחֵם{{רווח|5}}||וְשַׂמֵּחַ וְנַחֵם{{רווח|5}}||{{שמאל|נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וּמְרוּדִי{{רווח|5}}||לַעֲנָה מֵעוֹדִי{{רווח|5}}||עַד מָתַי לְנֶגְדִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ}}
|-
|{{סי|חֵ}}רְפוּנִי צוֹרְרַי{{רווח|5}}||אוֹיְבַי וּמְשׁוֹרְרַי{{רווח|5}}||וְהַקְשֵׁב נָא אֲמָרַי{{רווח|5}}||{{שמאל|בְּבֹאִי בְּפַחְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|טָ}}מְנוּ לִי זֵדִים{{רווח|5}}||פַּחִים וּמְצוֹדִים{{רווח|5}}||וּבָהֶם נִלְכָּדִים{{רווח|5}}||{{שמאל|פְּעָמֵי יְדִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|יְ}}שִׂימוּן לִי מְצוֹדִים{{רווח|5}}||וְשֶׁקֶר בִּי מְעִידִים{{רווח|5}}||בְּעָלוּנִי זֵדִים{{רווח|5}}||{{שמאל|צוּר, בִּלְעָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ גַּלֵּה צוּר{{רווח|5}}||לְעָם עָזוּב וְעָצוּר{{רווח|5}}||וְטוּבְךָ הַנָּצוּר{{רווח|5}}||{{שמאל|תְּנָה לִשְׂרִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|לְ}}חוּצִים בְּרֹב דֹּחַק{{רווח|5}}||מֵהֶם אַל תִּרְחַק{{רווח|5}}||זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק{{רווח|5}}||{{שמאל|וּלְיִשְׂרָאֵל, עֲבָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|מָ}}רוֹם מִמְּרוֹמִים{{רווח|5}}||רַחֵם עַל עֲגוּמִים{{רווח|5}}||וְעַל זֶרַע רְחוּמִים{{רווח|5}}||{{שמאל|יַלְדֵי יְדִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹאֲקִים בְּבוֹר גָּלוּת{{רווח|5}}||בְּךָ שָׂמוּ אֱיָלוּת{{רווח|5}}||וְהָרֵם מִשִּׁפְלוּת{{רווח|5}}||{{שמאל|גֶּזַע חֲסִידֶךָ}}
|-
|{{סי|ס}}וֹבְלֵי עֹל תְּצַהֵל{{רווח|5}}||וְאוֹיְבֵיהֶם תְּבַהֵל{{רווח|5}}||וּכְקֶדֶם תְּנַהֵל{{רווח|5}}||{{שמאל|דִּגְלֵי הֲמוֹנֶיךָ}}
|-
|{{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתָם{{רווח|5}}||סְמֹךְ אֶת נְפִילָתָם{{רווח|5}}||וְהָשֵׁב אֶת שְׁבוּתָם{{רווח|5}}||{{שמאל|מֵאַפְסֵי חֶלְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|פְּ}}דֵה עָם לְךָ הוֹמֶה{{רווח|5}}||וְכָאִלֵּם דּוֹמֶה{{רווח|5}}||בְּגָלוּת זֶה כַּמֶּה{{רווח|5}}||{{שמאל|שָׂבְעוּ נְדוּדֶיךָ}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק בְּמִפְעָלוֹת{{רווח|5}}||לְךָ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת{{רווח|5}}||דְּלֵנוּ מִמְּצוּלוֹת{{רווח|5}}||{{שמאל|לְמַעַן חֲסָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|קַ}}בֵּץ מְפֻזָּרִים{{רווח|5}}||בְּכַבְלֵי צָר סְגוּרִים{{רווח|5}}||בְּלָעוּם אַכְזָרִים{{רווח|5}}||{{שמאל|שָׂרְפוּ מוֹעֲדֶיךָ}}
|-
|{{סי|רַ}}חוּם הֱיֵה לְמִשְׁעָן{{רווח|5}}||לְעַם הָרְוָה לַעַן{{רווח|5}}||וַעֲשֵׂה נָא לְמַעַן{{רווח|5}}||{{שמאל|שְׁלֹשֶׁת עֲבָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|שַׁ}}דַּי נִשְׂגַּבְתָּ{{רווח|5}}||בְּכָל אֲשֶׁר פָּעַלְתָּ{{רווח|5}}||כִּי צַדִּיק אַתָּה{{רווח|5}}||{{שמאל|וְצֶדֶק מַדֶּיךָ}}
|-
|{{סי|תְּ}}כַפֵּר עֲוֹנִי כִּי{{רווח|5}}||שִׂבְרִי בְךָ מַלְכִּי{{רווח|5}}||וְכוֹנֵן אֶת דַּרְכִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|אֱלֹהַי, לְעָבְדֶךָ}}
|-
|{{סי|תִּ}}שְׁעֶה תְפִלָּתִי{{רווח|5}}||וְשִׂיחַ רִנָּתִי{{רווח|5}}||כִּי אַתָּה תִקְוָתִי{{רווח|5}}||{{שמאל|וּמִי יְעִידֶךָ}}
|}
'''וְהַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.'''
:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}

==אראלי מרומים==
{{:אראלי מרומים}}
==אבינו אב הרחמן==
{{הור|סימן: '''א-י'''}}
{|
|-
|אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|אֱ}}לֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|בַּ}}צַּר לָנוּ קְרָאנוּךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|גַּ}}לְגֵּל עָלֵינוּ הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|דְּ}}רַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|וְ}}אַל תְּבִישֵׁנוּ מִשִּׂבְרֵנוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|וְ}}אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|ח}}וּס וְרַחֵם עָלֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|טַ}}הֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|יֶ}}הֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|}
חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ, חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל, חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ.
==אבינו מלכנו==
{|
|-
|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}}
|-
|אִם הֵטַבְנוּ פֹעַל||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|וְאִם הֵרַעְנוּ מַעַל||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם גָּבַר פִּשְׁעֵנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אַתָּה צוּר יִשְׁעֵנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם הִרְבִּינוּ אֹמֶר||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|זְכֹר כִּי אֲנַחְנוּ חֹמֶר||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם לְךָ חָטָאנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אָדוֹן סְלַח לָנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|לְךָ יְיָ קִוִּינוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|כִּי אַתָּה אָבִינוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|לְךָ פֵרַשְׂנוּ שַׁעַל||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|הַמְצִיא לָנוּ תַעַל||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|חוּשָׁה שְׁלַח מָשִׁיחַ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|וְצִיץ יֶשַׁע תַּפְרִיחַ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אָתָּה.{{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ.{{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים,{{ר1}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהושִׁיעֵנוּ.

==ואנחנו לא נדע==
וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|דה&quot;ב כ יב}}{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהלים לג כב}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ש}}
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}} 
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ.{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|תהלים עט ט}}

==אל ארך אפים==
אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת{{ש}}
אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ{{ש}} 
וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן{{ש}}
סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים {{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש}}
וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן{{ש}}
סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

==קדיש==
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אָמֵן)}}, לְעֵלָא לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

תֵּעָנוּ וְתֵעָתְרוּ מִן הַשָּׁמַיִם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תְּקֻבַּל צַעֲקַתְכֶם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תִּשָּׁמַע תְּפִלַּתְכֶם בְּרָצוֹן {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תֵּעָנֶה עֲתִירַתְכֶם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: {{ש}}
וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א יא}}{{ש}}
וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְאִמְרוּ אָמֵן.

תִּתְקַבַּל צְלוֹתְכוֹן וְתִתְעֲבֵד בָּעוּתְכוֹן, וּצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְּבִשְׁמַיָּא. יְהֶא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְסִיַּעְתָּא וּפֻרְקָנָא וּרְוַחָא וּחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי, עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל קְהָלְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם, בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.

==שיר המעלות==
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃{{ממס|תהלים קל}}
==מבית מלוני==
{{:מבית מלוני קמתי בצוקי}}
==אם תאהב==
{{:אם תאהב דרך}}
==אנא בכח==</text>
      <sha1>lyr6jd1uxvu2ab86t31p6yo3r5n3e4d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080264</id>
      <parentid>3080263</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:38:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מ. שלום</username>
        <id>687</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* למתודה חטאתיו */ הגהה</comment>
      <origin>3080264</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107295" sha1="tcxcwhmzps5vt86191yteeuw94yvuwy" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==מזמורי תהלים==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק נא}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק סה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|פרק פה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|פרק קב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק כז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לג}}
==ישן אל תרדם==
{{סי|יָ}}שֵׁן אַל תֵּרָדַם / וַעְזֹב הִתְלַהְלֵהֶךָ{{ש}}
הַרְחֵק דַּרְכֵי אָדָם / וְשׁוּר דַּרְכֵי גְבוֹהֶךָ{{ש}}
וְרוּץ לַעֲבֹד צוּר קֶדֶם / כְּרוּץ כּוֹכְבֵי נְגוֹהֶיךָ{{ר1}}
מַה לְּךָ נִרְדָּם / קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|יונה א ו}}

{{סי|הָ}}קֵץ לִרְאוֹת שָׁמָיו / וְאֶת מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתָיו{{ש}}
וְהַבֵּט אָהֳלֵי מְרוֹמָיו / תְּלוּיִם בִּזְרוֹעוֹתָיו{{ש}}
וְכוֹכָבִים חוֹתָמָיו / פִּתּוּחֵי טַבְּעוֹתָיו{{ש}}
וּפְחַד מִפְּנֵי אֵימָיו / וְיַחֵל אֶת יְשׁוּעוֹתָיו{{ש}}
פֶּן זְמָן יַגְבִּיהֶךָ / וְרָם לְבָבְךָ בְּגָבְהֶךָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ח יד}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|וְ}}צֵא בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת / בְּעִקְבֵי אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת{{ש}}
אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹנָם תְּהִלּוֹת / וְאֵין תּוֹכָם תֹּךְ וּמִרְמוֹת{{ש}}
לֵילוֹתֵיהֶם תְּפִלּוֹת / וִימוֹתֵיהֶם צוֹמוֹת{{ש}}
לָאֵל בְּלִבָּם מְסִלּוֹת / וְלָהֶם בְּכִסְאוֹ מְקוֹמוֹת{{ש}}
דַּרְכָּם סֻלָּם לַעֲלוֹת / אֶל יְיָ אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|דברים ל י}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|דְּ}}מָעוֹת תַּזִּיל עֵינֶיךָ / וְתִתְחָרֵט עַל פְּשָׁעִים{{ש}}
וְתִתְחַנֵּן לְמוּל קוֹנֶךָ / וְאַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים{{ש}}
וְהַשְׁפֵּל מְאֹד אֶת גְּאוֹנְךָ / וְקַח הַטּוֹב כִּי נָעִים{{ש}}
כַּבֵּד אֵל מֵהוֹנֶךָ / לְעֵת יַעֲלוּ מוֹשִׁיעִים{{ש}}
וְיִשְׂאוּ קוֹל הֲמוֹנֶיךָ / הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|עמוס ד יב}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

דַּלִּים אֲשֶׁר עָפָר יְסוֹדָם / הַחָכְמָה מֵאַיִן{{ש}}
וּמוֹתַר הָאָדָם / מִן הַבְּהֵמָה אָיִן{{ש}}
רַק לְרוֹאֵי צוּר כְּבוֹדָם / רְאוּת לֵב לֹא רְאוּת עַיִן{{ש}}
וּמוֹצָא מַעְיְנֵי סוֹדָם / הַטּוֹבִים מִיָּיִן{{ש}}
כִּי בוֹ בָשָׂר וָדָם / תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לב}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|הַ}}אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה / אֲשֶׁר כָּל חֶפְצוֹ פָעַל{{ש}}
הַמֵּמִית והַמְּחַיֶּה / מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל{{ש}}
עֲמֹד לְמִשְׁפָּטוֹ וֶחְיֵה / וַעְזֹב מֶרֶד וּמַעַל{{ש}}
לֵאמֹר מָתַי וְאַיֵּה / וּמַה לְמַטָּה וּמַה לְמָעַל{{ש}}
אוּלָם תָּמִים תִּהְיֶה / עִם יְיָ אֱלֹהֶיךָ{{ממס|דברים יח יג}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

==יעירוני רעיוני==
{{הור|סימן: '''יהודה'''}}

{{סי|יְ}}עִירוּנִי רַעְיוֹנַי / וְסוֹד לִבִּי וּמִשְׁאָלוֹ{{ש}}
הֱגוֹת דִּבְרֵי תַחֲנוּנַי / בְּזִמְרַת אֵל וּמַהֲלָלוֹ{{ש}}
וְלֹא אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינַי / חֲצוֹת (סוֹף) לַיִל בִּגְלָלוֹ{{ר1}}
לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.{{ממס|תהלים כז ד}}

{{סי|הֱ}}קִיצוֹתִי וָאֲחַשֵּׁב / מִי זֶה אֲשֶׁר הֱקִיצַנִי{{ש}}
וְהִנֵּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב / תְּהִלּוֹתַי, הֱאִיצַנִי{{ש}}
וְנָתַן בְּאָזְנַי קֶשֶׁב / וְחִזְּקַנִי וְאִמְּצַנִי{{ש}}
וְכָל עוֹד רוּחִי בִי הָשֵׁב / אֲבָרֵךְ אֲשֶׁר יְעָצָנִי{{ש}}
צוּר אֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה לוֹ / וְהַגְּוִיָּה מִפְעָלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|וָ}}אֶתְחַנֵּן לְפָנָיו / וּבַתְּחִנָּה אֶתְעַנַּג{{ש}}
וּבָקְעוּ דְמָעַי עֲנָנָיו / וּמָתְקוּ מִצּוּף וּפַנַּג{{ש}}
וְגָבַהּ לִבִּי בְּעֵינָיו / בְּעֵת נָמֵס כַּדּוֹנַג{{ש}}
כְּעֶבֶד לִפְנֵי אֲדֹנָיו / מִפַּחְדוֹ יִתְמוֹגָג{{ש}}
וְכִי יִזְכֹּר מַחֲמָלוֹ / יִנְשֶׁה אֶת כָּל עֲמָלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|דּ}}וֹם לַיִל וְהִכָּבֵד / וְאַחֵר שַׁחַר מִבּוֹא{{ש}}
עֲדֵי יִתְרַצֶּה עֶבֶד / בְּתַחֲנוּנָיו אֱלֵי רִבּוֹ{{ש}}
וְיִשְׁפֹּךְ דַּם לֵב וְכָבֵד / וְיַגִּיד נִגְעֵי לְבָבוֹ{{ש}}
וְיִתְיַחֵד הָעוֹבֵד / עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}}
וְיָשִׁיר וְיִשָּׂא מְשָׁלוֹ / לְשֵׁם דִּגְלוֹ וּמִגְדָּלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|הִ}}נֵּה עֶבֶד עֲבָדִים / לִפְנֵי מֶלֶךְ מְלָכִים{{ש}}
עוֹמֵד, וְיָדָיו כְּבֵדִים / וּדְמָעָיו נֶהֱלָכִים{{ש}}
לְךָ יְצֻרָיו נֶעֱבָדִים / בְּעוֹד חַיָּיו נִמְשָׁכִים{{ש}}
וְכָל קְרָבָיו לְךָ מוֹדִים / מִתְוַדִּים וּמְבָרְכִים{{ש}}
סְלַח לְרֹעַ מַעֲלָלוֹ / אֲשֶׁר כַּחוֹל מִשְׁקָלוֹ.
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}
==בן אדם==
בֶּן אָדָם בֶּן אָדָם / מַה לְּךָ נִרְדָּם / קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים{{ש}} 
שְׁפֹךְ שִׂיחָה / דְּרשׁ סְלִיחָה / מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים{{ש}} 
רְחַץ וּטְהַר / וְאַל תְּאַחַר / בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים{{ש}} 
וּמְהֵרָה / רוּץ לְעֶזְרָה / לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ש}}
וּמִפֶּשַׁע / וְגַם רֶשַׁע / בְּרַח, וּפְחַד מֵאָסוֹנִים{{ש}}
אָנָּא שְׁעֵה / שִׁמְךָ יוֹדְעֵי / יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים
{{רפרן|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים}}

עֲמֹד כְּגֶבֶר / בְּלֵב נִשְׁבַּר / לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאִים{{ש}}
יָהּ אֵל דְּרשׁ / בְּכֹבֶד רֹאשׁ / לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים{{ש}}
כִּי לְעוֹלָם / לֹא נֶעְלָם / מִמֶּנּוּ נִפְלָאִים{{ש}} 
וְכָל מַאֲמַר / אֲשֶׁר יֵאָמַר / לְפָנָיו הֵם נִקְרָאִים{{ש}} 
הַמְרַחֵם / הוּא יְרַחֵם / כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
{{רפרן|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים}}
==והוא רחום==
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}}
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}}
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים פד ה}}{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}}{{ש}}
תְּהִלָּה לְדָוִד,{{ש}}
{{סי|אֲ|0}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}}
{{סי|בְּ|0}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} 
{{סי|גָּ|0}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ש}} 
{{סי|דּ|0}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ׃{{ש}} 
{{סי|הֲ|0}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃{{ש}} 
{{סי|וֶ|0}}עֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה׃{{ש}} 
{{סי|זֵ|0}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ׃{{ש}} 
{{סי|חַ|0}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד׃{{ש}} 
{{סי|ט|0}}וֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} 
{{סי|י|0}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה׃{{ש}} 
{{סי|כְּ|0}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ׃{{ש}} 
{{סי|לְ|0}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃{{ש}} 
{{סי|מַ|0}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר דוֹר׃{{ש}} 
{{סי|ס|0}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים׃{{ש}} 
{{סי|עֵ|0}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃{{ש}} 
{{סי|פּ|0}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃{{ש}} 
{{סי|צַ|0}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} 
{{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃{{ש}} 
{{סי|רְ|0}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃{{ש}} 
{{סי|שׁ|0}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃{{ש}} 
{{סי|תְּ|0}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}
==קדיש לעילא==
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אָמֵן)}}, לְעֵלָא לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
==רשות לש&quot;ץ==
{{הור2|אם אין פנאי מדלגים עד {{צ|לך ה' הצדקה}}.}}
{{:קמתי ותדד שנתי}}
{{החלף|{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יז}}|פרק|תהלים}}
==ה' אלהי הצבאות==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים
{{סי|בָּ}}טִיתָ לְעַמְּךָ שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים
{{סי|גְּ}}שׁוּ נָא אֵלַי בִּדְבָרִים עֲרֵבִים
{{סי|דִּ}}רְשׁוּנִי וִחְיוּ יָמִים רַבִּים
{{סי|הֲ}}לֹא דְבָרֶיךָ לְעוֹלָם נִצָּבִים
{{סי|וּ}}בָם אֲנַחְנוּ נִשְׁעָנִים וְנִקְרָבִים
{{סי|זָ}}כְרֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים
{{סי|חָ}}נֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים
{{סי|ט}}וֹב אַתָּה לָרָעִים וְלַטּוֹבִים
{{סי|יְ}}מִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים
{{סי|כִּ}}י לֹא תַחְפֹּץ בְּמִיתַת חַיָּבִים
{{סי|לָ}}כֵן אֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים
{{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּמַחֲנוֹת כְּרוּבִים
{{סי|נַ}}קֵּנוּ מֵחֵטְא וּמִכָּל חִיּוּבִים
{{סי|סְ}}לַח לָנוּ כִּי פְשָׁעֵינוּ מְרֻבִּים
{{סי|עֲ}}נֵנוּ לְמַעַן צוּרִים הַחֲצוּבִים
{{סי|פִּ}}תְחֵי תְשׁוּבָה בַּל יְהוּ מְשֻׁלָּבִים
{{סי|צַ}}עֲקוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ יִהְיוּ נִקְרָבִים
{{סי|קָ}}רְבֵנוּ אֵלֶיךָ חוֹצֵב לְהָבִים
{{סי|רְ}}צֵנוּ כְּעוֹלוֹת פָּרִים וּכְשָׂבִים
{{סי|שַׁ}}בְנוּ אֵלֶיךָ נְעָרִים וְשָׂבִים
{{סי|תְּ}}מוּכִים בְּטוּחִים עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים&lt;/poem&gt;
==לך ה' הצדקה==
&lt;poem&gt;
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים׃{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג לט|וגם=בראשית מד טז}}
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה אֵלֵיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג מ}}
כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֶּל שָׁבִים׃
שָׁבִים אֵלֶיךָ בְּכָל לֵב, שַׁוְעָתָם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶיךָ׃
בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ׃
דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ׃
מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה׃
שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}
שׁוֹמֵעַ תְּחִנָּה, אֵלֶיךָ כָּל הָרוּחוֹת יָבֹאוּ׃
יָבֹאוּ אֵלֶיךָ הָרוּחוֹת וְכָל הַנְּשָׁמָה׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, צוּר אֲשֶׁר אֵין דּוֹמֶה לָּךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ׃
אָתָאנוּ עַל שְׁמָךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ׃
בַּעֲבוּר שְׁמָךְ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמָךְ׃
שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃
שִׁמְךָ נִקְרָא בְקִרְבֵּנוּ, אַל תַּנִּיחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃
אֱלֹהֵינוּ, בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מד טז}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃
הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ׃
אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי׃
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן, רוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב׃
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ׃
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} &lt;/poem&gt;

==אליך ה' אקרא==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ אֶקְרָא / מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.{{ממס|תהלים ט י}}
{{סי|בִּ}}קְרֹב עָלַי מְרֵעִים / זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים.{{ממס|תהלים קיט נג}}
{{סי|גָּ}}בְרוּ וְעָלוּ עַל רֹאשִׁי / שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי.{{ממס|תהלים ו ה}}
{{סי|דּ}}וֹבְרֵי שֶׁקֶר בִּלְשׁוֹנָם / תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם.{{ממס|תהלים סט כח}}
{{סי|הִ}}כּוּנִי פְצָעוּנִי בַּעֲלֵי זָדוֹן / אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן.{{ממס|משלי טו יח}}
{{סי|וְ}}אַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתִי בְצָרָה / אֱלֹהִים הָיִיתָ לִּי לְעֶזְרָה.
{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וַעֲמָלִי / כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְיָ אוֹר לִי.{{ממס|מיכה ז ח}}
{{סי|חֲ}}מֹל עַל גּוֹלַת אֲרִיאֵל / שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ירמיהו נ יז}}
{{סי|טֶ}}רֶם יְכַלּוּנִי אַנְשֵׁי דָמִים / עוֹבְדֵי אֱלִילִים אִלְּמִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|חבקוק ב יח}}
{{סי|יָ}}שִׂימוּ יָד עַל פֶּה / וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה.{{ממס|מיכה ז ז}}
{{סי|כִּ}}י עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם / אֵל נוֹרָא וְאָיֹם.
{{סי|לָ}}קִינוּ בְּעֹל גָּלוּת וְשִׁבְיָה / עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה.{{ממס|איכה א טז}}
{{סי|מְ}}כַרְתָּנוּ חִנָּם בְּיַד עֲרֵלִים / אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים.{{ממס|תהלים פג ז}}
{{סי|נֶ}}חְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה / הַשְׁמִיעֵנוּ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא י}}
{{סי|ס}}וּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָנוּ / וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ה}}
{{סי|עֲ}}שֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה / אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ כִּי צָרָה קְרוֹבָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ תְכַסֶּה שׁוֹכֵן מְעוֹנִים / רַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים.{{ממס|תהלים קג יג}}
{{סי|צָ}}רֵינוּ בּוֹסְסוּ אֶת מִקְדָּשֵׁנוּ / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ.
{{סי|קַ}}נֵּא לְשֵׁם קָדְשְׁךָ וְתִנְקֹם נָקָם / יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם.{{ממס|תהלים כה ג}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עָנָן וַעֲרָפֶל / הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפֵּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל כא לא}}
{{סי|שַׂ}}מְּחֵנוּ בְּבִנְיַן אַפִּרְיוֹן / אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן.{{ממס|תהלים קב יד}}
{{סי|תְּ}}שַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ / יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ.
&lt;/poem&gt;
==שבט יהודה==
{{הור|סימן: '''שמעיה חזק'''}}
{|
|-
|{{סי|שֵׁ}}בֶט יְהוּדָה בְּדֹחַק וּבְצַעַר{{רווח|3}}||הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר.{{ממס|עמוס ג ד}}
|-
|{{סי|מְ}}קַוִּים יְשׁוּעָתְךָ אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים.{{ממס|ישעיהו מא יז}}
|-
|{{סי|עֲ}}מֹד בַּפֶּרֶץ בַּל נִהְיֶה לִשְׂחֹק{{רווח|3}}||לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק.{{ממס|תהלים י א}}
|-
|{{סי|י}}וֹנָתְךָ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעָה{{רווח|3}}||יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה.{{ממס|תהלים פ ב}}
|-
|{{סי|הָ}}בָה לָנוּ עֶזְרָת מִצָּר{{רווח|3}}||הֲיַד יְיָ תִּקְצָר.{{ממס|במדבר יא כג}}
|-
|{{סי|חַ}}דֵּשׁ יָמֵינוּ בְּגָלוּת יָשָׁן{{רווח|3}}||עוּרָה לָמָּה תִישַׁן.{{ממס|תהלים מד כד}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר בָּנֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם{{רווח|3}}||וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ויקרא יח ד}}
|-
|{{סי|קֵ}}ץ הַנֶּחְתָּם גַּלֵּה לְגַלְמוּדָה{{רווח|3}}||יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה.{{ממס|תהלים מח יב}}
|-
|שַׁוְעָתֵנוּ תַּעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים{{רווח|3}}||אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
|}
==אל מלך==
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=תימן}}

==בעת רצון תחנתי==
{{:בעת רצון תחנתי}}
==רחמנא אידכר לן==
{|
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקב שְׁלִימָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן צְלוֹתֵהּ דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|אֲ}}רֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|בְּ}}כִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ, רַחֵם עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|גַּ}}לִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינָא דְחַיֵי גְּזֹר עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|הֲ}}דָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|וְ}}לָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|זִ}}יוָךְ אַשְׁרִי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|זָ}}כְוָן חַפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|חֲ}}שֹׁב עֲלַן טָבְוָן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|טָ}}בְוָן סַגִּיאָן אַיְתִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|יִ}}תְגּוֹלַלוּ רַחֲמָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְצַדִּיקֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דִישָׁרֵי וּתְמִימֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כְּ}}בשׁ חִמְתָּא וְרֻגְזָא מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|לָ}}א תַעֲבֵד גְּמֵירָא לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|מְ}}חֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבַן וְלַעֲוָיַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|נְ}}הוֹר טוּבָךְ אַנְהַר לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|סָ}}עֵד וְסָמֵךְ הֲוִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|עֲ}}בֵד עִמַּנָא אָתָא לְטָב{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|פְּ}}תַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|צְ}}לוֹתַנָא קַבֵּל בְּרַעֲוָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|קַ}}בֵּל צְלוֹתִין וּבָעוּתִין בְּעִדָּן עָקְתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|רַ}}חֵם עַל נִשְׁמָתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|שַׁ}}תָּא טָבְתָא אַיְתִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|תּ}}וּב מֵרֻגְזָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}

==ויעבור שמו&quot;ת==
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ש}}

וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ש}}

וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃

==אנא כעב==
{{הור|אם יש פנאי יאמר זאת התחינה:}}

{{הור|סימן: '''אני משה'''}}

אָנָּא כָּעָב זְדוֹנִי תִּמְחֵהוּ{{ר1}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא.{{ממס|תהלים כה יא}}

{{סי|אֵ}}יךְ יִמָּחֶה, וְנִכְתָּב / לְמוּל אָבִי{{ש}}
כִּי אֵין בְּלִבּוֹ מַחְשָׁב / כְּמַחְשָׁבִי{{ש}}
לִמְחוֹת מֵאֲשֶׁר כָּתַב / לְיוֹם רִיבִי{{ש}}
כִּי הַמִּכְתָּב מִכְתַּב / אֱלֹהִים הוּא.{{ממס|שמות לב טז}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|נָ}}א אִם תַּחְקֹר וְתִפְרֹשׁ / צוּר, עֲלוּמָיו{{ש}}
אָוֶן בְּלֵילוֹ יַחֲרֹשׁ / וּבְיָמָיו{{ש}}
וְאִם לַחֲטָאָיו תִּדְרֹש / וְלַאֲשָׁמָיו{{ש}}
מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ / אָשָׁם הוּא.{{ממס|ויקרא ה יט}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|יֶ}}הֶרְסוּן וְיִבְנוּן / בִּי רַעֲיוֹנַי{{ש}}
יוֹם בִּי חֲטָאַי יַעֲנוּן / וּבְפָנַי{{ש}}
אָכֵן סְעִפַּי יְבִינוּן / כִּי יְיָ{{ש}}
נֹשֵׁא עָוֹן, חַנּוּן / וְרַחוּם הוּא.{{ממס|יואל ב יג}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|מַ}}ה לִּידִידִי וּמַלְכִּי / יִסָּתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁפֹּךְ עֲתֶרֶת חִכִּי / וְאֵין עוֹתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁאַל בְּעַד חֲלוֹם חָשְׁכִּי / וְאֵין פּוֹתֵר{{ש}}
וְאָמַר לֹא אוּכַל, כִּי / חָתוּם הוּא.{{ממס|ישעיהו כט יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|שׁ}}וּבָה שִׁיבַת שְׁאֵרִית / עַם הוּעָם{{ש}}
וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר בִּבְרִית / לְהוֹדִיעָם{{ש}}
אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית / הַזַּעַם{{ש}}
וְנֻחַם, וְאִם לֹא עַם / בִּינוֹת הוּא.{{ממס|ישעיהו כז יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|ה}}וֹסֵף יָד וְצִיר מִשְׁנֶה / תַשְׁלִיחַ{{ש}}
וְקֶרֶן לְנִגַּשׂ וְנַעֲנֶה / תַצְמִיחַ{{ש}}
יִגְבַּר, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה / יַצְלִיחַ{{ש}}
וְיִוָּדַע כִּי מְשִׁיחַ / אֱלֹהִים הוּא.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;א כד ו}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}
==אנשי אמונה==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / {{סי|בָּ}}אִים בְּכֹחַ מַעֲשֵֹיהֶם{{ש}}
{{סי|גִּ}}בֹּורִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ / {{סי|דּ}}וֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת{{ש}}
{{סי|הָ}}יוּ לָנוּ לְחוֹמָה / {{סי|וּ}}לְמַחְסֶה בְּיוֹם זָעַם{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / {{סי|חֵ}}מָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם / {{סי|י}}וֹדְעִים לַעְתֹּר וּלְרַצּוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}אָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם / {{סי|לֹ}}א הֱשִׁיבוֹתָ פְנֵיהֶם רֵיקָם{{ש}}
{{סי|מֵ}}רֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם / {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת / {{סי|עָ}}זְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת{{ש}}
{{סי|פַּ}}סּוּ גּוֹדְרֵי גָדֵר / {{סי|צֻ}}מְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}מִים בַּפֶּרֶץ אָיִן / {{סי|רְ}}אוּיִם לְרַצּוֹתְך אָפָסוּ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / {{סי|תְּ}}רוּפָה לֹא מָצָאנוּ{{ש}}
שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנֵינוּ / לְשַׁחֶרְךָ אֵל בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ.

{{הור|אל מלך ויעבור}}

==תמהנו מרעות==
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}מַהְנוּ מֵרָעוֹת / {{סי|תָּ}}שַׁשׁ כֹּחֵנוּ מִצָּרוֹת{{ש}}
{{סי|שַׁ}}חְנוּ עַד לִמְאֹד / {{סי|שָׁ}}פַלְנוּ עַד עָפָר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם כָּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ / {{סי|קְ}}שֵׁי עֹרֶף וּמַמְרִים אֲנָחְנוּ{{ש}}
{{סי|צָ}}עַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ / {{סי|פְּ}}תַלְתֹּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ{{ש}}
{{סי|עֶ}}לְיוֹן רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם / {{סי|סְ}}לִיחָה עִמְּךָ הִיא{{ש}}
{{סי|נִ}}חָם עַל הָרָעָה / {{סי|מַ}}טֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִתְעַלֵּם בְּעִתּוֹת כָּאֵל / {{סי|כִּ}}י בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ{{ש}}
{{סי|יִ}}וָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל / {{סי|ט}}וּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}תֹם פִּי שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ / {{סי|זְ}}עֹם בּוֹ וְיִדֹּם{{ש}}
{{סי|וְ}}יַעֲמֹד מֵלִיץ טוֹב לְצַדְּקֵנוּ / {{סי|ה}}וּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן / {{סי|גִּ}}לִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת{{ש}}
{{סי|בְּ}}בַקְשׁוֹ אָז מִלְּפָנֶיךָ / {{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ הוֹדַעְתָּ לּוֹ.

{{הור|אל מלך ויעבור}}

==אל תעש עמנו כלה==
{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

{{סי|אַ}}ל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה / {{סי|תֹּ}}אחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{סי|בְּ}}בֹא תוֹכֵחָה נֶגְדֶּךָ / {{סי|שְׁ}}מֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תֶּמַח{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתְּךָ לַחְקֹר מוּסָר / {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יְקַדְּמוּ רֻגְזֶךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}לּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶךָ / {{סי|קָ}}רֵב צֶדֶק מֵאֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרֵינוּ בְּזַעֲקֵנוּ לָךְ / {{סי|צַ}}ו יְשׁוּעָתֵנוּ בְּמַפְגִּיעַ{{ש}}
{{סי|וְ}}תָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם / {{סי|פְּ}}תָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵמוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר נַמְתָּ / {{סי|עֵ}}דוּת לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ{{ש}}
{{סי|ח}}וֹתָם תְּעוּדָה תַתִּיר / {{סי|ס}}וֹדְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶךָ{{ש}}
{{סי|טַ}}בּוּר אַגַּן הַסַּהַר / {{סי|נָ}}א אַל יֶחֱסַר הַמָּזֶג{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ דַּע אֶת אֲשֶׁר יְדָעוּךָ / {{סי|מַ}}גֵּר אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָשִׁיב לְבִצָּרוֹן / {{סי|לְ}}כוּדִים, אֲסִירֵי הַתִּקְוָה.

==וידוי==
אָנָּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}

{{סי|אָ}}שַמְנוּ מִכָּל עָם / {{סי|בּ}}וֹשְׁנוּ מִכָּל גּוֹי{{ש}}
{{סי|גָּ}}לָה מִמֶּנוּ מָשׂוֹשׂ / {{סי|דָּ}}וֶה לִבֵּנוּ בַּחֲטָאֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}חְבַּל אֲוַיֵּינוּ / {{סי|וְ}}נִפְרָע פְּאֵרֵנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}בוּל מִקְדָּשֵנוּ / {{סי|חָ}}רַב בַּעֲוֹנֵינוּ{{ש}}
{{סי|טִ}}ירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה / {{סי|יְ}}פִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים / {{סי|כֹּ}}חֵנוּ לְנָכְרִים.

וַעֲדַיִן לֹא שַבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ, וְהֵיאָךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.
{|
|-
|{{סי|אָ}}שַמְנוּ בְּאֹמֶר וּבְפֹעַל{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|בָּ}}זִינוּ חֹק לִמְעֹל מַעַל
|-
|{{סי|גָּ}}עַלְנוּ מִשְׁפָּט וָצֶדֶק{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|דְּ}}רָכֵינוּ כִּמְשׂוּכַת חֶדֶק
|-
|{{סי|הֵ}}פַרְנוּ בְּרִית וָחֹק{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|וְ}}הִרְבִּינוּ פֶשַׁע לִבְלִי חֹק
|-
|{{סי|זָ}}נַחְנוּ טוֹב הוֹרֵיתָ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|חָ}}רַשְׁנוּ רָע שָׂנֵאתָ
|-
|{{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶקֶר וּמִרְמָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|יָ}}עַצְנוּ אָוֶן וְאַשְׁמָה
|-
|{{סי|כִּ}}לִּינוּ שָׁנֵינוּ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|לֹ}}א זָכַרְנוּ כִּי תְבִיאֵנוּ בְּמִשְׁפָּט עַל כׇּל נֶעְלָם
|-
|{{סי|מָ}}אַסְנוּ מוּסַר הַדַּעַת{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|נ}}וֹאַלְנוּ מֵחָכְמָה וּמִדַּעַת
|-
|{{סי|סַ}}רְנוּ מִמִּשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|עָ}}זַבְנוּ אָרְחוֹת חֻקֶּיךָ
|-
|{{סי|פָּ}}נִינוּ אֶל כׇּל חֶמְדָּתֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|צָ}}לַלְנוּ בִּמְצוּלוֹת תַּאֲוָתֵנוּ
|-
|{{סי|קָ}}פַצְנוּ פִּי חֲכָמִים מֵהוֹכִיחַ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|רַ}}חַב פִּינוּ בְּנִיב עַוְלָה יַצְרִיחַ
|-
|{{סי|שׁ}}וֹבַבְנוּ מְשׁוּבָה נִצַּחַת{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|תִּ}}עַבְנוּ כׇּל אִישׁ תּוֹכַחַת
|}
וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}

{{סי|לְ}}עֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ / {{סי|מְ}}מֻשָּׁךְ וּמוֹרָט מִמֶּנּוּ{{ש}}
{{סי|נָ}}תְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ / {{סי|סָ}}בַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ / {{סי|פּ}}וֹרֵק אֵין מִיָּדָם׃{{ממס|איכה ה ח}}{{ש}}
{{סי|צָ}}רוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ / {{סי|קְ}}רָאנוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֺנֵינוּ / {{סי|שַ}}בְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ / {{סי|תָּ}}עִינוּ כַּצֹּאן וְאָבָדְנוּ.

וַעֲדַיִן לֹא שַבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ, וְהֵיאָךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.

==חטאנו צורנו==
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי חָטָאנוּ לוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}

לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃

כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}{{ש}}
אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ׃{{ממס|במדבר יב יא}}

'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ, סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ׃'''

'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד׃'''

'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃'''

{{הור|סימן: '''א-ד'''}}

{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים יְיָ אֲדוֹנֵנוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}חִירֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ר1}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים'''

{{סי|גַּ}}לְגַּלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים יְיָ אֲדוֹנֵנוּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}גוּלֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ר1}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים'''

'''יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''

'''יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''
{|
|-
|בְּטֶרֶם שְׁחָקִים וַאֲרָקִים נִמְתָּחוּ||{{שמאל|'''יְיָ מֶלֶךְ'''}}
|-
|וְעַד לֹא מְאוֹרוֹת זָרָחוּ||{{שמאל|'''יְיָ מָלָךְ'''}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְשָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''}}
|-
|וְעַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת||{{שמאל|'''יְיָ מֶלֶךְ'''}}
|-
|וּבַהֲכִינוֹ יְצוּרִים עֲלֵי אֲרָצוֹת||{{שמאל|'''יְיָ מָלָךְ'''}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְעֵת יְקַבֵּץ נְפוּצִים מֵאַרְבַּע נְפוּצוֹת
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''}}
|}

מְיֻחָד בְּאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה{{ש}}
הוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה{{ש}}
הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה{{ש}}
לְפָנָיו לֹא נוֹצַר אֵל, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה.

אֶחָד אֱלֹהִים, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ.{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃{{ממס|תהלים עט ו}}

לִקְדֻשַּׁת שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ.{{ש}}
לֹא לָנוּ יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּךָ׃{{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם. וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם.{{ממס|תהלים קטו|תהלים קטו א-ג}}{{ש}}
אֶחָד אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם, עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם.{{ש}}
חַי וְקַיָּם הוּא, מָלֵא רַחֲמִים הוּא, מָלֵא זָכִיּוֹת הוּא.{{ש}}
כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה, בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.{{ש}}
אֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, וְאֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תִּפְעַל, כִּי הַכֹּל מַעֲשֵׂה יָדָיו.

==אלהינו שבשמים==
{{#קטע:אלהינו שבשמים|תימן}}

==אלהים אתה ידעת==
אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי{{ש}}
מִמְּךָ לא נִכְחָדוּ רֹב זְדוֹנוֹתַי{{ש}}
בְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִי גֹּדֶל מְשׁוּבוֹתַי{{ר1}}
כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי.{{ממס|תהלים כב טו}}

רַחֵם בְּרֹגֶז תִּזְכֹּר לְדוֹפֵק שַׁעֲרֵי חֶמְלָתֶךָ {{ש}}
הָעוֹמֵד כְּדָל שׁוֹאֵל מְבַקֵּשׁ סְלִיחָתֶךָ {{ש}}
(קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת לְסַפֵּר גְּדֻלָּתֶךָ) {{ר1}}
אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכָל יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ.{{ממס|תהלים עא יח}}

גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה מִתּוֹרָתְךָ נִפְלָאוֹת {{ש}}
יְזַמְּרוּ לְשִׁמְךָ מְיַחֲלֵי קֵץ פְּלָאוֹת {{ש}}
תְּשׁוֹבֵב לִנְוֵיהֶם פְּזוּרִים בְּכָל פֵּאוֹת {{ר1}}
כִּי אַתָּה יְיָ אֱלהִים צְבָאוֹת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ז כז}}

אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ{{ש}}
נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ {{ש}}
הַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ וּרְאֵה מָגִנֵּנוּ {{ר1}}
וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ.{{ממס|תהלים ה יב}}{{ר1}}
עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ.
==עננו אבינו==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|עֲנֵנוּ {{סי|אָ}}בִינוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|בּ}}וֹרְאֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|גּ}}וֹאֲלֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|וַ}}תִּיק בַּנֶּחָמוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|זַ}}ךְ וְיָשָׁר{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|חַ}}י וְקַיָּם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|טְ}}הוֹר עֵינָיִם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|י}}וֹשֵׁב שָׁמָיִם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|לֹ}}א אֵל חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|מֶ}}לֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹרָא וְנִשְׂגָּב{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹזֵר דַּלִּים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק וּמַצְדִּיק{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|קָ}}רוֹב לְכָל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|תּ}}וֹמֵךְ תְּמִימִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי אַבְרָהָם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|וּפַחַד יִצְחָק{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֲבִיר יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|מָגֵן דָּוִד{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|רַחוּם וְחַנּוּן{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}.
|}

==אדון הסליחות==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|אֲ}}דוֹן הַסְּלִיחוֹת{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹחֵן לְבָבוֹת{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה עֲמוּקוֹת{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|הָ}}דוּר בַּנִּפְלָאוֹת{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיק בַּנֶּחָמוֹת{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת{{ש}}
{{סי|ח}}וֹקֵר כְּלָיוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת{{ש}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|מָ}}לֵא זָכִיּוֹת{{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָא תְהִלּוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹלֵחַ עֲוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וֹפֶה עֲתִידוֹת{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִים דֵּעוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

==עשה למען שמך==
אֵל רַחוּם שְׁמָךְ{{ש}}
אֵל חַנּוּן שְׁמָךְ {{ש}}
מָלֵא רַחֲמִים שְׁמָךְ {{ש}}
בָּנוּ נִקְרָא שְׁמָךְ {{ש}}
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ.
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ{{רווח|5}}||וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ{{רווח|5}}||וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעֱקָד בְּאוּלַמֶּךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת יוֹסֵף חֲסִידֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זַךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מֶלֶךְ בָּנָה בַיִת לִשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|אֲ}}מִתָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|בְּ}}רִיתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|גָּ}}דְלָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|דָּ}}תָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|הֲ}}דָרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|וֵ}}עוּדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|זִ}}כְרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|חַ}}סְדָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|ט}}וּבָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|יָ}}שְׁרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|כְּ}}בוֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|לִ}}מּוּדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|מַ}}לְכוּתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|נִ}}צְחָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|ס}}וֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|עֻ}}זָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|פְּ}}אֵרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|צִ}}דְקָתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|רַ}}חֲמָנוּתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|שְׁ}}כִינָתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|תּ}}וֹרָתָךְ.

עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן חָרְבַּן בֵּיתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְמוּת הֵיכָלָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הָעֲנִיִּים{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַדַּלִּים{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַשְּׁרוּיִים בַּצָּרוֹת{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדָיִם{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רִבָּן שֶׁלֹּא חָטָאוּ.

עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְאָכֶיךָ הַמְשָׁרְתִים פָּנֶיךָ, הַמְבַקְשִׁים רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.

{{ק|'''כַּת יֵשׁ לְמַעְלָה, נִקְרָאִים מְבַטְּלֵי גְזֵרָה, מְפִירֵי שְׁבוּעָה, מְשִׁיבֵי חֵמָה, מַעְבִירֵי קִנְאָה, מַזְכִּירֵי אַהֲבָה, אַהֲבָתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ לִפְנֵי בוֹרְאָם. כִּשְׁהֶם רוֹאִים שֶׁהוּא בְכַעַס עַל בָּנָיו, מִשְׁתַּטְּחִים לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדוֹ וּמִתְחַנְּנִים וְאוֹמְרִים:'''}}{{ש}}
הַתֵּר הַתֵּר יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית{{ש}}
מְחֹל מְחֹל אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש}}
סְלַח סְלַח קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
כִּי אַדִּיר מְלָכִים אָתָּה{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|אַ}}דִּיר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|בָּ}}רוּךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|גִּ}}בּוֹר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|דָּ}}גוּל{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|הָ}}דוּר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|וַ}}תִּיק{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|זַ}}ךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|חַ}}נּוּן{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|טָ}}הוֹר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|יָ}}שָׁר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|כַּ}}בִּיר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|לָ}}עַד{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|מְ}}רַחֵם{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|נ}}וֹרָא{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|ס}}וֹמֵךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|ע}}וֹזֵר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|פּ}}וֹדֶה{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|צַ}}דִּיק{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|קָ}}דוֹשׁ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|רַ}}חוּם{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|שׁ}}וֹמֵר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|תָּ}}ם{{ש}}
לָמָּה לְךָ אֵיבָה עִם זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבֶךָ{{ש}}
לָמָּה לְךָ קִנְאָה עִם זֶרַע יִצְחָק עֲקִידֶךָ{{ש}}
לָמָּה לְךָ תַחְרוּת עִם זֶרַע יַעֲקֹב תְּמִימֶךָ{{ש}}
כִּי קִנְיַן שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָרָאתָ אוֹתָם{{ש}}
{{ק|'''מִיָּד יוֹצְאוֹת קַרְנוֹת הוֹד מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וּמַכְרִיזות וְאוֹמְרוֹת:'''}}{{ש}}
אַשְׁרֵיכֶם מְלַמְּדֵי זְכוּת עַל בָּנַי{{ש}}
שְׁבָח לָכֶם מְשַׁלְשְׁלֵי זְכוּת אָבוֹת{{ש}}
כִּי כָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כָּבוֹד וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָכֶם.
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וְהוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ וַעֲנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה.
==דעני לעניי==
{|
|-
|דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַעֲשִׁיקֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְשִׁפְלֵי דַעְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֵלִי בָּרָמָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחִזְקִיָּהוּ בַּחֲלוֹתוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִידְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָנִיֵּאל בְּגֻבָּא דְאַרְיָוָתָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחֹנִי בַּמַּעְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְּכָל דָּר וְדָר{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|}
רַחֲמָנָא {{רווח|3}}עֲנֵינַן{{ש}}
רַחֲמָנָא {{רווח|3}}שֵׁזֵב{{ש}}
רַחֲמָנָא {{רווח|3}}פְּרֹק{{ש}}
רַחֲמָנָא דְּאַתְּ מְלִי רַחֲמִין, רַחֵם עֲלַנָא וְעַל כָּל אֱנָשֵׁי בָתַּנָא וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַחַנָא, וּמֵחֲשֹׁכָא לִנְהוֹרָא אַפְּקִנַּן, בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא, בְּדִיל וַיַּעֲבֹר.

{{הור|ויעבור שמו&quot;ת, וסלחת}}

==אם אפס==
{{הור|סימן: '''אפרים בר רב יצחק חזק'''}}

{{סי|אִ}}ם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן {{ש}}
אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן{{ש}}
אַל נָא נֹאבְדָה כִּי עַל כֵּן {{ר1}}
יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן.{{ממס|בראשית מד כ}}

{{סי|פָּ}}נִים לוֹ תַּכִּיר {{ש}}
וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר{{ש}}
קַח נָא בֵן יַקִּיר{{ר1}}
וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר.{{ממס|ויקרא א טו}}

{{סי|רָ}}ץ אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁוֹ {{ש}}
וְנָפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ {{ש}}
עִטְּרוֹ בְעֵצִים וְאִשּׁוֹ {{ר1}}
נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ.{{ממס|במדבר ו ז}}

{{סי|יָ}}חִיד הוּקַל כִּצְבִי{{ש}}
עָנָה וְאָמַר אָבִי {{ש}}
הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים נָבִיא {{ר1}}
וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא.{{ממס|ש&quot;א ט ז}}

{{סי|מִ}}לִּים הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ {{ש}}
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ {{ש}}
בְּנִי אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ {{ר1}}
וְיֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ.{{ממס|במדבר טז ה}}

{{סי|בְּ}}מִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים {{ש}}
וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֲרִים {{ש}}
חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים {{ר1}}
אֶל אַחַד הֶהָרִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית כב ב}}

{{סי|רָ}}אוּ אֵד תְּלוּלָה{{ש}}
מִהֲרוּ עֲצֵי עוֹלָה{{ש}}
יַחַד בְּאַהֲבָה כְּלוּלָה{{ר1}}
יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה.{{ממס|ישעיהו מ ג}}

{{סי|רָ}}אָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה{{ש}}
נָם לְהוֹרוֹ הַמְנֻסֶּה{{ש}}
אָבִי אוֹתִי כְּכֶבֶשׂ תַּעֲשֶׂה{{ר1}}
לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה.{{ממס|דברים יג ט}}

{{סי|בִּ}}י חָפֵץ וְנִכְסֹף{{ש}}
לְבָבִי לוֹ לַחֲשֹׂף{{ש}}
אִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף{{ר1}}
רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב לד יד}}

{{סי|יָ}}דָיו וְרַגְלָיו עָקַד{{ש}}
וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד{{ש}}
לְשׂוּמוֹ עַל הָעֵצִים שָׁקַד{{ר1}}
וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד.{{ממס|ויקרא ו ה}}

{{סי|צַ}}וָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו{{ש}}
וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו{{ש}}
לְשָׁחְטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו{{ר1}}
וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו.{{ממס|בראשית כח יג}}

{{סי|חָ}}קַר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה {{ש}}
הָאָב עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה {{ש}}
וְלִבּוֹ אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא {{ר1}}
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ממס|בראשית א לא}}

{{סי|קָ}}רָא מֵרֶחֶם מִשְׁחַר {{ש}}
תְּמוּר בִּנְךָ הַנִּבְחַר {{ש}}
וְהִנֵּה אַיִל אַחַר {{ר1}}
וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}

{{סי|חֲ}}לִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ {{ש}}
תִּכּוֹן כְּהַקְטָרָתוֹ {{ש}}
וְתַעֲלֶה לְךָ תִימַרְתּוֹ {{ר1}}
וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|זִ}}כָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּׁחַק{{ש}}
לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק{{ש}}
בְּרִית עוֹלָם בַּל יֻמְחַק{{ר1}}
אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ב כד}}

{{סי|קֹ}}רְאֶיךָ בָּאִים לִקֹּד {{ש}}
בְּצָרָה עֲקִידָה תִשְׁקֹד{{ש}}
וְצֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד{{ר1}}
פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד.{{ממס|בראשית ל מ}}

עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ לְהָקִיץ נִרְדָּמִים{{ש}}
לְמַעֲנָךְ תִּפְדֶּה חֲרֵדִים נִדְהָמִים{{ש}}
לְבַקֵּשׁ סְלִיחָתָךְ הַיּוֹם מַשְׁכִּימִים{{ר1}}
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

{{הור|אל מלך, ויעבור, וסלחת}}
==למתודה חטאתיו==
{{הור|סימן: '''למשה'''}}

{{סי|לְ}}מִתְוַדֶּה חַטֹּאתָיו / וּמוֹדֶה עַל רֹב אֲשָׁמָיו{{ש}}
אֲשֶׁר בַּהֶבֶל שְׁנוֹתָיו / כָּלוּ בְיָגוֹן יָמָיו{{ש}}
צוֹעֵק מִצָּרוֹתָיו / וּמִבֵּין תִּגְרַת קָמָיו{{ר1}}
נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.{{ממס|ש&quot;ב כד יד}}

{{סי|מֵ}}הֱיוֹתִי מָשַׁכְתִּי / בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא עֲוֹנִי{{ש}}
לָכֵן שַׁבְתִּי וְנִחַמְתִּי / כִּי קָרוֹב יוֹם דִּינִי [{{הור|בעשי&quot;ת:}} כִּפּוּר עֲוֹנִי]{{ש}}
וּשְׁאֵרִי הִקְרַבְתִּי / וְנִסַּכְתִּי מֵי עֵינִי{{ש}}
אוּלַי יְרַחֵם קוֹנִי / כִּי לא כָלוּ רַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

{{סי|שְׁ}}דֵי גִילִי צָמְקוּ / וָאִינַק רֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
וּמֵי עֵינַי שָׁחֲקוּ / מֵעֹז כְּאֵבִי אֲבָנִים{{ש}}
לְרַחֲמֵי אָב רָחֲקוּ / וְלא חָמַל עַל בָּנִים{{ש}}
וְאֵלַי הִתְאַפָּקוּ / הֲמוֹן מֵעָיו וְרַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

{{סי|הֱ}}בִיאַנִי בְּבוֹר לְבָאִים / וְהִנְחִילַנִי קִצְפּוֹ{{ש}}
וְנִשְׁכַּחְתִּי בְּבֵית כְּלָאִים / וְטָבַעְתִּי בְּיָם זַעְפּוֹ{{ש}}
בְּכָל יוֹם אֵרֵד פְּלָאִים / וְלֹא הֶאֱרִיךְ לִי אַפּוֹ{{ש}}
הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם / קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

==נפילת אפים==
לְדָוִד, אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי׃ גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם׃ דְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם׃ זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה, לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃ טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃ יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט, וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ׃ כָּל אָרְחוֹת יְיָ חֶסֶד וֶאֱמֶת, לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו׃ לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא׃ מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְיָ, יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר׃ נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ׃ סוֹד יְיָ לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׃ עֵינַי תָּמִיד אֶל יְיָ, כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי׃ פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי׃ צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי׃ רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי׃ רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ, וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי, כִּי קִוִּיתִיךָ׃ פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃{{ממס|תהלים כה}}
==ה' אלהי ישראל==
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}}{{ש}}
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|ישעיהו סג יז}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' איה חסדיך הראשונים===
{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

יְיָ {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים / אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ{{ש}}
{{סי|בִּ}}זְמַן כְּבוֹדְךָ שָׁכַן / בְּאֹהֶל לְשִׁבְתּוֹ מוּכָן / וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ.{{ממס|הושע יב ה}}{{ש}}
{{סי|רִ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה / וְעַתָּה אָנָה פָנָה / אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ.{{ממס|דברים כט יד}}{{ש}}
{{סי|הֲ}}שִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ וְיִגְבְּרוּ / בָנֶיךָ, וְאָז יֹאמְרוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ.{{ממס|תהלים קכו ג}}{{ש}}
{{סי|מַ}}הֵר לְרַפֵּא נִגְעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ.{{ממס|תהלים פה ה}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' שארית פליטת אריאל===
{{הור|סימן: '''שמואל'''}}

יְיָ {{סי|שְׁ}}אֵרִית פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל / הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל / אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו.{{ממס|תהלים עז י}}{{ש}}
{{סי|מָ}}אַס דְּבִירוֹ וְסִפּוֹ / וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ / וְשִׁחֵת רַחֲמָיו.{{ממס|עמוס א יא}}{{ש}}
{{סי|וְ}}אַיֵּה נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ עֲבָדָיו / אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו.{{ממס|ישעיהו סג ז}}{{ש}}
{{סי|אֹ}}מַר בִּרְבוֹת יְגוֹנָי / נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ / כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.{{ממס|דה&quot;א כא יג}}{{ש}}
{{סי|לִ}}דְבָרוֹ יִחַלְנוּ וְהִתְנֶחָמְנוּ / חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.{{ממס|איכה ג כב}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' מושיב יחידים===
{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

{{סי|אֲ}}דֹנָי מוֹשִׁיב יְחִידִים / שְׁעֵה נָא לָעֹמְדִים / בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ בָטַחְתִּי / וְשִׁמְךָ זָכַרְתִּי / עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת.{{ממס|שה&quot;ש ג א}}{{ש}}
{{סי|רַ}}חֵם עַל הָלוֹךְ וּבָכֹה / אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ / מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.{{ממס|שה&quot;ש ג ח}}{{ש}}
{{סי|הִ}}נְנִי הוֹלֵךְ שְׁחוֹחַ / לֹא אֶמְצָא מָנוֹחַ / יָמִים גַּם לֵילוֹת.{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּט צוֹעֵק נֶגְדֶּךָ / לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ / וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים צב ג}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
==אם אשמנו==
אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{ש}}
אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
אָדוֹן סְלַח לָנוּ.
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם אֲשָׁמֵנוּ כַתּוֹלָע הֶאְדִּים{{ש}}
יְיָ אֶת הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ תַקְדִּים{{ש}}
לְמַעַן אָב מֻצָּל מִכַּשְׂדִּים{{ש}}
גִּבַּרְתּוֹ בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים{{ר1}}
אַהֲבָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם חָטָאנוּ וְהִרְבִּינוּ לָצוֹן{{ש}}
יְיָ גַּלֵּה לָנוּ עֵת רָצוֹן{{ש}}
לְמַעַן דָּגוּל הַנֶּעֱקָד כַּצֹּאן{{ש}}
וְאַיִל הוּשַׁת כָּפְרוֹ לְרָצוֹן{{ר1}}
עֲקִידָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם הִרְבִּינוּ פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה{{ש}}
יְיָ הִתְרַצֵּה בַעֲתִירָה{{ש}}
לְמַעַן תָּם חָזָה סֻלָּם וַיִּירָא{{ש}}
וְלָן בְּמָקוֹם מַה נּוֹרָא{{ר1}}
תֻּמָּתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם חָטָאנוּ וּמָרַדְנוּ כִּפְלַיִם{{ש}}
יְיָ עֲנֵנוּ מִשָּׁמַיִם{{ש}}
לְמַעַן אָב מָשׁוּי מִמַּיִם{{ש}}
וְקִבַּל קְדוּמַת יוֹמָיִם{{ר1}}
עִנְוְתָנוּתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם הִכְעַסְנוּ לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְרוֹמוֹ{{ש}}
יְיָ יַעֲנֵנוּ בְּרֹב שְׁלוֹמוֹ{{ש}}
וְיָחִישׁ מְשִׁיחַ צִדְקוֹ{{ש}}
וְיִבְנֶה לָנוּ מִקְדַּשׁ הֲדוֹמוֹ{{ר1}}
צִדְקָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}
==אתאנו לחלות פניך==
אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ{{ש}}
נָא אַל תְּבִישֵׁנוּ, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ{{ר1}}
סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ{{ר2}}
{{הור|סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}

אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כַּפָּרָה{{ש}}
אָיֹם וְנוֹרָא, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}}
תְּחַיֵּנוּ, תְּחָנֵּנוּ, וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא{{ר1}}
סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ{{ר2}}
{{הור|סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}
==מרנות==
מָרַנָא דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן{{ש}}
כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ{{ש}}
הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא{{ש}}
וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.
:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפַּרְקִין
וְעַמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתִין וּבְתַחֲנוּנִין
אֲרֵם יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ
סִבְרָא דְּחַיַיָּא וּמִיתַיָּא}}
{{:שומר ישראל|נוסח=תימן}}
{{:מחי ומסי|נוסח=תימן}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
רַחֲמִים בִּקַּשְׁנוּ מִמָּךְ 
כִּי רַבִּים רַחֲמִים עִמָּךְ
צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ
אָנָּא הָסֵר מִמֶּנוּ וּמִבָּתֵּינוּ וּמִבָּתֵּי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶם, דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם רָעִים וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאוֹיֵב וְצָר מֵעַמֶּךָ.}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
חַיִּים שָׁאַלְנוּ מִמָּךְ 
כִּי מְקוֹר חַיִּים עִמָּךְ
צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ
אָנָּא הָסֵר מִמֶּנוּ וּמִבָּתֵּינוּ וּמִבָּתֵּי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶם, דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם רָעִים וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאוֹיֵב וְצָר מֵעַמֶּךָ.}}

===אליך ה' נשאתי===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

'''מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן'''
'''כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ'''
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ{{רווח|5}}||נָשָׂאתִי עֵינַי{{רווח|5}}||שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי{{רווח|5}}||{{שמאל|כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ בָטַחְתִּי{{רווח|5}}||וְכַפַּי שִׁטַּחְתִּי{{רווח|5}}||דְּבָרִים לָקַחְתִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|וּבָאתִי עָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|גָּ}}בְרוּ יְגוֹנוֹתַי{{רווח|5}}||וַיִּכְלוּ שְׁנוֹתַי{{רווח|5}}||כִּי כָל עֲוֹנוֹתַי{{רווח|5}}||{{שמאל|שַׁתָּה לְנֶגְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|דָּ}}לְפָה מִתּוּגָה{{רווח|5}}||נַפְשִׁי הָעֲנוּגָה{{רווח|5}}||חַלֵּץ מִדְּאָגָה{{רווח|5}}||{{שמאל|נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|הַ}}עֲבֵר חַטָּאתִי{{רווח|5}}||אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי{{רווח|5}}||וְגַם אֶת דִּמְעָתִי{{רווח|5}}||{{שמאל|שִׂימָה בְנֹאדֶךָ}}
|-
|{{סי|וּ}}בְרֹגֶז רַחֵם{{רווח|5}}||זָכְרָה וְהִנָּחֵם{{רווח|5}}||וְשַׂמֵּחַ וְנַחֵם{{רווח|5}}||{{שמאל|נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וּמְרוּדִי{{רווח|5}}||לַעֲנָה מֵעוֹדִי{{רווח|5}}||עַד מָתַי לְנֶגְדִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ}}
|-
|{{סי|חֵ}}רְפוּנִי צוֹרְרַי{{רווח|5}}||אוֹיְבַי וּמְשׁוֹרְרַי{{רווח|5}}||וְהַקְשֵׁב נָא אֲמָרַי{{רווח|5}}||{{שמאל|בְּבֹאִי בְּפַחְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|טָ}}מְנוּ לִי זֵדִים{{רווח|5}}||פַּחִים וּמְצוֹדִים{{רווח|5}}||וּבָהֶם נִלְכָּדִים{{רווח|5}}||{{שמאל|פְּעָמֵי יְדִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|יְ}}שִׂימוּן לִי מְצוֹדִים{{רווח|5}}||וְשֶׁקֶר בִּי מְעִידִים{{רווח|5}}||בְּעָלוּנִי זֵדִים{{רווח|5}}||{{שמאל|צוּר, בִּלְעָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ גַּלֵּה צוּר{{רווח|5}}||לְעָם עָזוּב וְעָצוּר{{רווח|5}}||וְטוּבְךָ הַנָּצוּר{{רווח|5}}||{{שמאל|תְּנָה לִשְׂרִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|לְ}}חוּצִים בְּרֹב דֹּחַק{{רווח|5}}||מֵהֶם אַל תִּרְחַק{{רווח|5}}||זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק{{רווח|5}}||{{שמאל|וּלְיִשְׂרָאֵל, עֲבָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|מָ}}רוֹם מִמְּרוֹמִים{{רווח|5}}||רַחֵם עַל עֲגוּמִים{{רווח|5}}||וְעַל זֶרַע רְחוּמִים{{רווח|5}}||{{שמאל|יַלְדֵי יְדִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹאֲקִים בְּבוֹר גָּלוּת{{רווח|5}}||בְּךָ שָׂמוּ אֱיָלוּת{{רווח|5}}||וְהָרֵם מִשִּׁפְלוּת{{רווח|5}}||{{שמאל|גֶּזַע חֲסִידֶךָ}}
|-
|{{סי|ס}}וֹבְלֵי עֹל תְּצַהֵל{{רווח|5}}||וְאוֹיְבֵיהֶם תְּבַהֵל{{רווח|5}}||וּכְקֶדֶם תְּנַהֵל{{רווח|5}}||{{שמאל|דִּגְלֵי הֲמוֹנֶיךָ}}
|-
|{{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתָם{{רווח|5}}||סְמֹךְ אֶת נְפִילָתָם{{רווח|5}}||וְהָשֵׁב אֶת שְׁבוּתָם{{רווח|5}}||{{שמאל|מֵאַפְסֵי חֶלְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|פְּ}}דֵה עָם לְךָ הוֹמֶה{{רווח|5}}||וְכָאִלֵּם דּוֹמֶה{{רווח|5}}||בְּגָלוּת זֶה כַּמֶּה{{רווח|5}}||{{שמאל|שָׂבְעוּ נְדוּדֶיךָ}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק בְּמִפְעָלוֹת{{רווח|5}}||לְךָ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת{{רווח|5}}||דְּלֵנוּ מִמְּצוּלוֹת{{רווח|5}}||{{שמאל|לְמַעַן חֲסָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|קַ}}בֵּץ מְפֻזָּרִים{{רווח|5}}||בְּכַבְלֵי צָר סְגוּרִים{{רווח|5}}||בְּלָעוּם אַכְזָרִים{{רווח|5}}||{{שמאל|שָׂרְפוּ מוֹעֲדֶיךָ}}
|-
|{{סי|רַ}}חוּם הֱיֵה לְמִשְׁעָן{{רווח|5}}||לְעַם הָרְוָה לַעַן{{רווח|5}}||וַעֲשֵׂה נָא לְמַעַן{{רווח|5}}||{{שמאל|שְׁלֹשֶׁת עֲבָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|שַׁ}}דַּי נִשְׂגַּבְתָּ{{רווח|5}}||בְּכָל אֲשֶׁר פָּעַלְתָּ{{רווח|5}}||כִּי צַדִּיק אַתָּה{{רווח|5}}||{{שמאל|וְצֶדֶק מַדֶּיךָ}}
|-
|{{סי|תְּ}}כַפֵּר עֲוֹנִי כִּי{{רווח|5}}||שִׂבְרִי בְךָ מַלְכִּי{{רווח|5}}||וְכוֹנֵן אֶת דַּרְכִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|אֱלֹהַי, לְעָבְדֶךָ}}
|-
|{{סי|תִּ}}שְׁעֶה תְפִלָּתִי{{רווח|5}}||וְשִׂיחַ רִנָּתִי{{רווח|5}}||כִּי אַתָּה תִקְוָתִי{{רווח|5}}||{{שמאל|וּמִי יְעִידֶךָ}}
|}
'''וְהַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.'''
:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}

==אראלי מרומים==
{{:אראלי מרומים}}
==אבינו אב הרחמן==
{{הור|סימן: '''א-י'''}}
{|
|-
|אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|אֱ}}לֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|בַּ}}צַּר לָנוּ קְרָאנוּךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|גַּ}}לְגֵּל עָלֵינוּ הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|דְּ}}רַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|וְ}}אַל תְּבִישֵׁנוּ מִשִּׂבְרֵנוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|וְ}}אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|ח}}וּס וְרַחֵם עָלֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|טַ}}הֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|יֶ}}הֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|}
חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ, חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל, חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ.
==אבינו מלכנו==
{|
|-
|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}}
|-
|אִם הֵטַבְנוּ פֹעַל||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|וְאִם הֵרַעְנוּ מַעַל||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם גָּבַר פִּשְׁעֵנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אַתָּה צוּר יִשְׁעֵנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם הִרְבִּינוּ אֹמֶר||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|זְכֹר כִּי אֲנַחְנוּ חֹמֶר||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם לְךָ חָטָאנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אָדוֹן סְלַח לָנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|לְךָ יְיָ קִוִּינוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|כִּי אַתָּה אָבִינוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|לְךָ פֵרַשְׂנוּ שַׁעַל||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|הַמְצִיא לָנוּ תַעַל||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|חוּשָׁה שְׁלַח מָשִׁיחַ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|וְצִיץ יֶשַׁע תַּפְרִיחַ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אָתָּה.{{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ.{{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים,{{ר1}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהושִׁיעֵנוּ.

==ואנחנו לא נדע==
וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|דה&quot;ב כ יב}}{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהלים לג כב}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ש}}
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}} 
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ.{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|תהלים עט ט}}

==אל ארך אפים==
אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת{{ש}}
אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ{{ש}} 
וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן{{ש}}
סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים {{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש}}
וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן{{ש}}
סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

==קדיש==
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אָמֵן)}}, לְעֵלָא לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

תֵּעָנוּ וְתֵעָתְרוּ מִן הַשָּׁמַיִם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תְּקֻבַּל צַעֲקַתְכֶם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תִּשָּׁמַע תְּפִלַּתְכֶם בְּרָצוֹן {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תֵּעָנֶה עֲתִירַתְכֶם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: {{ש}}
וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א יא}}{{ש}}
וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְאִמְרוּ אָמֵן.

תִּתְקַבַּל צְלוֹתְכוֹן וְתִתְעֲבֵד בָּעוּתְכוֹן, וּצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְּבִשְׁמַיָּא. יְהֶא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְסִיַּעְתָּא וּפֻרְקָנָא וּרְוַחָא וּחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי, עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל קְהָלְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם, בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.

==שיר המעלות==
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃{{ממס|תהלים קל}}
==מבית מלוני==
{{:מבית מלוני קמתי בצוקי}}
==אם תאהב==
{{:אם תאהב דרך}}
==אנא בכח==</text>
      <sha1>tcxcwhmzps5vt86191yteeuw94yvuwy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080266</id>
      <parentid>3080264</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:47:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מ. שלום</username>
        <id>687</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אבינו אב הרחמן */</comment>
      <origin>3080266</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107336" sha1="l58ny2huj4xqtda736jqyjcxefquluo" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==מזמורי תהלים==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק נא}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק סה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|פרק פה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|פרק קב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק כז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לג}}
==ישן אל תרדם==
{{סי|יָ}}שֵׁן אַל תֵּרָדַם / וַעְזֹב הִתְלַהְלֵהֶךָ{{ש}}
הַרְחֵק דַּרְכֵי אָדָם / וְשׁוּר דַּרְכֵי גְבוֹהֶךָ{{ש}}
וְרוּץ לַעֲבֹד צוּר קֶדֶם / כְּרוּץ כּוֹכְבֵי נְגוֹהֶיךָ{{ר1}}
מַה לְּךָ נִרְדָּם / קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|יונה א ו}}

{{סי|הָ}}קֵץ לִרְאוֹת שָׁמָיו / וְאֶת מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתָיו{{ש}}
וְהַבֵּט אָהֳלֵי מְרוֹמָיו / תְּלוּיִם בִּזְרוֹעוֹתָיו{{ש}}
וְכוֹכָבִים חוֹתָמָיו / פִּתּוּחֵי טַבְּעוֹתָיו{{ש}}
וּפְחַד מִפְּנֵי אֵימָיו / וְיַחֵל אֶת יְשׁוּעוֹתָיו{{ש}}
פֶּן זְמָן יַגְבִּיהֶךָ / וְרָם לְבָבְךָ בְּגָבְהֶךָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ח יד}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|וְ}}צֵא בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת / בְּעִקְבֵי אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת{{ש}}
אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹנָם תְּהִלּוֹת / וְאֵין תּוֹכָם תֹּךְ וּמִרְמוֹת{{ש}}
לֵילוֹתֵיהֶם תְּפִלּוֹת / וִימוֹתֵיהֶם צוֹמוֹת{{ש}}
לָאֵל בְּלִבָּם מְסִלּוֹת / וְלָהֶם בְּכִסְאוֹ מְקוֹמוֹת{{ש}}
דַּרְכָּם סֻלָּם לַעֲלוֹת / אֶל יְיָ אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|דברים ל י}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|דְּ}}מָעוֹת תַּזִּיל עֵינֶיךָ / וְתִתְחָרֵט עַל פְּשָׁעִים{{ש}}
וְתִתְחַנֵּן לְמוּל קוֹנֶךָ / וְאַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים{{ש}}
וְהַשְׁפֵּל מְאֹד אֶת גְּאוֹנְךָ / וְקַח הַטּוֹב כִּי נָעִים{{ש}}
כַּבֵּד אֵל מֵהוֹנֶךָ / לְעֵת יַעֲלוּ מוֹשִׁיעִים{{ש}}
וְיִשְׂאוּ קוֹל הֲמוֹנֶיךָ / הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|עמוס ד יב}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

דַּלִּים אֲשֶׁר עָפָר יְסוֹדָם / הַחָכְמָה מֵאַיִן{{ש}}
וּמוֹתַר הָאָדָם / מִן הַבְּהֵמָה אָיִן{{ש}}
רַק לְרוֹאֵי צוּר כְּבוֹדָם / רְאוּת לֵב לֹא רְאוּת עַיִן{{ש}}
וּמוֹצָא מַעְיְנֵי סוֹדָם / הַטּוֹבִים מִיָּיִן{{ש}}
כִּי בוֹ בָשָׂר וָדָם / תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לב}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|הַ}}אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה / אֲשֶׁר כָּל חֶפְצוֹ פָעַל{{ש}}
הַמֵּמִית והַמְּחַיֶּה / מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל{{ש}}
עֲמֹד לְמִשְׁפָּטוֹ וֶחְיֵה / וַעְזֹב מֶרֶד וּמַעַל{{ש}}
לֵאמֹר מָתַי וְאַיֵּה / וּמַה לְמַטָּה וּמַה לְמָעַל{{ש}}
אוּלָם תָּמִים תִּהְיֶה / עִם יְיָ אֱלֹהֶיךָ{{ממס|דברים יח יג}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

==יעירוני רעיוני==
{{הור|סימן: '''יהודה'''}}

{{סי|יְ}}עִירוּנִי רַעְיוֹנַי / וְסוֹד לִבִּי וּמִשְׁאָלוֹ{{ש}}
הֱגוֹת דִּבְרֵי תַחֲנוּנַי / בְּזִמְרַת אֵל וּמַהֲלָלוֹ{{ש}}
וְלֹא אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינַי / חֲצוֹת (סוֹף) לַיִל בִּגְלָלוֹ{{ר1}}
לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.{{ממס|תהלים כז ד}}

{{סי|הֱ}}קִיצוֹתִי וָאֲחַשֵּׁב / מִי זֶה אֲשֶׁר הֱקִיצַנִי{{ש}}
וְהִנֵּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב / תְּהִלּוֹתַי, הֱאִיצַנִי{{ש}}
וְנָתַן בְּאָזְנַי קֶשֶׁב / וְחִזְּקַנִי וְאִמְּצַנִי{{ש}}
וְכָל עוֹד רוּחִי בִי הָשֵׁב / אֲבָרֵךְ אֲשֶׁר יְעָצָנִי{{ש}}
צוּר אֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה לוֹ / וְהַגְּוִיָּה מִפְעָלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|וָ}}אֶתְחַנֵּן לְפָנָיו / וּבַתְּחִנָּה אֶתְעַנַּג{{ש}}
וּבָקְעוּ דְמָעַי עֲנָנָיו / וּמָתְקוּ מִצּוּף וּפַנַּג{{ש}}
וְגָבַהּ לִבִּי בְּעֵינָיו / בְּעֵת נָמֵס כַּדּוֹנַג{{ש}}
כְּעֶבֶד לִפְנֵי אֲדֹנָיו / מִפַּחְדוֹ יִתְמוֹגָג{{ש}}
וְכִי יִזְכֹּר מַחֲמָלוֹ / יִנְשֶׁה אֶת כָּל עֲמָלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|דּ}}וֹם לַיִל וְהִכָּבֵד / וְאַחֵר שַׁחַר מִבּוֹא{{ש}}
עֲדֵי יִתְרַצֶּה עֶבֶד / בְּתַחֲנוּנָיו אֱלֵי רִבּוֹ{{ש}}
וְיִשְׁפֹּךְ דַּם לֵב וְכָבֵד / וְיַגִּיד נִגְעֵי לְבָבוֹ{{ש}}
וְיִתְיַחֵד הָעוֹבֵד / עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}}
וְיָשִׁיר וְיִשָּׂא מְשָׁלוֹ / לְשֵׁם דִּגְלוֹ וּמִגְדָּלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|הִ}}נֵּה עֶבֶד עֲבָדִים / לִפְנֵי מֶלֶךְ מְלָכִים{{ש}}
עוֹמֵד, וְיָדָיו כְּבֵדִים / וּדְמָעָיו נֶהֱלָכִים{{ש}}
לְךָ יְצֻרָיו נֶעֱבָדִים / בְּעוֹד חַיָּיו נִמְשָׁכִים{{ש}}
וְכָל קְרָבָיו לְךָ מוֹדִים / מִתְוַדִּים וּמְבָרְכִים{{ש}}
סְלַח לְרֹעַ מַעֲלָלוֹ / אֲשֶׁר כַּחוֹל מִשְׁקָלוֹ.
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}
==בן אדם==
בֶּן אָדָם בֶּן אָדָם / מַה לְּךָ נִרְדָּם / קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים{{ש}} 
שְׁפֹךְ שִׂיחָה / דְּרשׁ סְלִיחָה / מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים{{ש}} 
רְחַץ וּטְהַר / וְאַל תְּאַחַר / בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים{{ש}} 
וּמְהֵרָה / רוּץ לְעֶזְרָה / לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ש}}
וּמִפֶּשַׁע / וְגַם רֶשַׁע / בְּרַח, וּפְחַד מֵאָסוֹנִים{{ש}}
אָנָּא שְׁעֵה / שִׁמְךָ יוֹדְעֵי / יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים
{{רפרן|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים}}

עֲמֹד כְּגֶבֶר / בְּלֵב נִשְׁבַּר / לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאִים{{ש}}
יָהּ אֵל דְּרשׁ / בְּכֹבֶד רֹאשׁ / לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים{{ש}}
כִּי לְעוֹלָם / לֹא נֶעְלָם / מִמֶּנּוּ נִפְלָאִים{{ש}} 
וְכָל מַאֲמַר / אֲשֶׁר יֵאָמַר / לְפָנָיו הֵם נִקְרָאִים{{ש}} 
הַמְרַחֵם / הוּא יְרַחֵם / כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
{{רפרן|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים}}
==והוא רחום==
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}}
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}}
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים פד ה}}{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}}{{ש}}
תְּהִלָּה לְדָוִד,{{ש}}
{{סי|אֲ|0}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}}
{{סי|בְּ|0}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} 
{{סי|גָּ|0}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ש}} 
{{סי|דּ|0}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ׃{{ש}} 
{{סי|הֲ|0}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃{{ש}} 
{{סי|וֶ|0}}עֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה׃{{ש}} 
{{סי|זֵ|0}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ׃{{ש}} 
{{סי|חַ|0}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד׃{{ש}} 
{{סי|ט|0}}וֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} 
{{סי|י|0}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה׃{{ש}} 
{{סי|כְּ|0}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ׃{{ש}} 
{{סי|לְ|0}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃{{ש}} 
{{סי|מַ|0}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר דוֹר׃{{ש}} 
{{סי|ס|0}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים׃{{ש}} 
{{סי|עֵ|0}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃{{ש}} 
{{סי|פּ|0}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃{{ש}} 
{{סי|צַ|0}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} 
{{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃{{ש}} 
{{סי|רְ|0}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃{{ש}} 
{{סי|שׁ|0}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃{{ש}} 
{{סי|תְּ|0}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}
==קדיש לעילא==
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אָמֵן)}}, לְעֵלָא לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
==רשות לש&quot;ץ==
{{הור2|אם אין פנאי מדלגים עד {{צ|לך ה' הצדקה}}.}}
{{:קמתי ותדד שנתי}}
{{החלף|{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יז}}|פרק|תהלים}}
==ה' אלהי הצבאות==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים
{{סי|בָּ}}טִיתָ לְעַמְּךָ שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים
{{סי|גְּ}}שׁוּ נָא אֵלַי בִּדְבָרִים עֲרֵבִים
{{סי|דִּ}}רְשׁוּנִי וִחְיוּ יָמִים רַבִּים
{{סי|הֲ}}לֹא דְבָרֶיךָ לְעוֹלָם נִצָּבִים
{{סי|וּ}}בָם אֲנַחְנוּ נִשְׁעָנִים וְנִקְרָבִים
{{סי|זָ}}כְרֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים
{{סי|חָ}}נֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים
{{סי|ט}}וֹב אַתָּה לָרָעִים וְלַטּוֹבִים
{{סי|יְ}}מִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים
{{סי|כִּ}}י לֹא תַחְפֹּץ בְּמִיתַת חַיָּבִים
{{סי|לָ}}כֵן אֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים
{{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּמַחֲנוֹת כְּרוּבִים
{{סי|נַ}}קֵּנוּ מֵחֵטְא וּמִכָּל חִיּוּבִים
{{סי|סְ}}לַח לָנוּ כִּי פְשָׁעֵינוּ מְרֻבִּים
{{סי|עֲ}}נֵנוּ לְמַעַן צוּרִים הַחֲצוּבִים
{{סי|פִּ}}תְחֵי תְשׁוּבָה בַּל יְהוּ מְשֻׁלָּבִים
{{סי|צַ}}עֲקוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ יִהְיוּ נִקְרָבִים
{{סי|קָ}}רְבֵנוּ אֵלֶיךָ חוֹצֵב לְהָבִים
{{סי|רְ}}צֵנוּ כְּעוֹלוֹת פָּרִים וּכְשָׂבִים
{{סי|שַׁ}}בְנוּ אֵלֶיךָ נְעָרִים וְשָׂבִים
{{סי|תְּ}}מוּכִים בְּטוּחִים עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים&lt;/poem&gt;
==לך ה' הצדקה==
&lt;poem&gt;
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים׃{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג לט|וגם=בראשית מד טז}}
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה אֵלֵיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג מ}}
כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֶּל שָׁבִים׃
שָׁבִים אֵלֶיךָ בְּכָל לֵב, שַׁוְעָתָם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶיךָ׃
בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ׃
דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ׃
מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה׃
שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}
שׁוֹמֵעַ תְּחִנָּה, אֵלֶיךָ כָּל הָרוּחוֹת יָבֹאוּ׃
יָבֹאוּ אֵלֶיךָ הָרוּחוֹת וְכָל הַנְּשָׁמָה׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, צוּר אֲשֶׁר אֵין דּוֹמֶה לָּךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ׃
אָתָאנוּ עַל שְׁמָךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ׃
בַּעֲבוּר שְׁמָךְ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמָךְ׃
שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃
שִׁמְךָ נִקְרָא בְקִרְבֵּנוּ, אַל תַּנִּיחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃
אֱלֹהֵינוּ, בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מד טז}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃
הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ׃
אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי׃
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן, רוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב׃
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ׃
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} &lt;/poem&gt;

==אליך ה' אקרא==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ אֶקְרָא / מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.{{ממס|תהלים ט י}}
{{סי|בִּ}}קְרֹב עָלַי מְרֵעִים / זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים.{{ממס|תהלים קיט נג}}
{{סי|גָּ}}בְרוּ וְעָלוּ עַל רֹאשִׁי / שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי.{{ממס|תהלים ו ה}}
{{סי|דּ}}וֹבְרֵי שֶׁקֶר בִּלְשׁוֹנָם / תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם.{{ממס|תהלים סט כח}}
{{סי|הִ}}כּוּנִי פְצָעוּנִי בַּעֲלֵי זָדוֹן / אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן.{{ממס|משלי טו יח}}
{{סי|וְ}}אַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתִי בְצָרָה / אֱלֹהִים הָיִיתָ לִּי לְעֶזְרָה.
{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וַעֲמָלִי / כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְיָ אוֹר לִי.{{ממס|מיכה ז ח}}
{{סי|חֲ}}מֹל עַל גּוֹלַת אֲרִיאֵל / שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ירמיהו נ יז}}
{{סי|טֶ}}רֶם יְכַלּוּנִי אַנְשֵׁי דָמִים / עוֹבְדֵי אֱלִילִים אִלְּמִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|חבקוק ב יח}}
{{סי|יָ}}שִׂימוּ יָד עַל פֶּה / וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה.{{ממס|מיכה ז ז}}
{{סי|כִּ}}י עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם / אֵל נוֹרָא וְאָיֹם.
{{סי|לָ}}קִינוּ בְּעֹל גָּלוּת וְשִׁבְיָה / עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה.{{ממס|איכה א טז}}
{{סי|מְ}}כַרְתָּנוּ חִנָּם בְּיַד עֲרֵלִים / אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים.{{ממס|תהלים פג ז}}
{{סי|נֶ}}חְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה / הַשְׁמִיעֵנוּ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא י}}
{{סי|ס}}וּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָנוּ / וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ה}}
{{סי|עֲ}}שֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה / אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ כִּי צָרָה קְרוֹבָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ תְכַסֶּה שׁוֹכֵן מְעוֹנִים / רַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים.{{ממס|תהלים קג יג}}
{{סי|צָ}}רֵינוּ בּוֹסְסוּ אֶת מִקְדָּשֵׁנוּ / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ.
{{סי|קַ}}נֵּא לְשֵׁם קָדְשְׁךָ וְתִנְקֹם נָקָם / יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם.{{ממס|תהלים כה ג}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עָנָן וַעֲרָפֶל / הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפֵּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל כא לא}}
{{סי|שַׂ}}מְּחֵנוּ בְּבִנְיַן אַפִּרְיוֹן / אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן.{{ממס|תהלים קב יד}}
{{סי|תְּ}}שַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ / יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ.
&lt;/poem&gt;
==שבט יהודה==
{{הור|סימן: '''שמעיה חזק'''}}
{|
|-
|{{סי|שֵׁ}}בֶט יְהוּדָה בְּדֹחַק וּבְצַעַר{{רווח|3}}||הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר.{{ממס|עמוס ג ד}}
|-
|{{סי|מְ}}קַוִּים יְשׁוּעָתְךָ אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים.{{ממס|ישעיהו מא יז}}
|-
|{{סי|עֲ}}מֹד בַּפֶּרֶץ בַּל נִהְיֶה לִשְׂחֹק{{רווח|3}}||לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק.{{ממס|תהלים י א}}
|-
|{{סי|י}}וֹנָתְךָ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעָה{{רווח|3}}||יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה.{{ממס|תהלים פ ב}}
|-
|{{סי|הָ}}בָה לָנוּ עֶזְרָת מִצָּר{{רווח|3}}||הֲיַד יְיָ תִּקְצָר.{{ממס|במדבר יא כג}}
|-
|{{סי|חַ}}דֵּשׁ יָמֵינוּ בְּגָלוּת יָשָׁן{{רווח|3}}||עוּרָה לָמָּה תִישַׁן.{{ממס|תהלים מד כד}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר בָּנֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם{{רווח|3}}||וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ויקרא יח ד}}
|-
|{{סי|קֵ}}ץ הַנֶּחְתָּם גַּלֵּה לְגַלְמוּדָה{{רווח|3}}||יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה.{{ממס|תהלים מח יב}}
|-
|שַׁוְעָתֵנוּ תַּעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים{{רווח|3}}||אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
|}
==אל מלך==
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=תימן}}

==בעת רצון תחנתי==
{{:בעת רצון תחנתי}}
==רחמנא אידכר לן==
{|
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקב שְׁלִימָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן צְלוֹתֵהּ דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|אֲ}}רֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|בְּ}}כִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ, רַחֵם עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|גַּ}}לִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינָא דְחַיֵי גְּזֹר עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|הֲ}}דָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|וְ}}לָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|זִ}}יוָךְ אַשְׁרִי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|זָ}}כְוָן חַפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|חֲ}}שֹׁב עֲלַן טָבְוָן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|טָ}}בְוָן סַגִּיאָן אַיְתִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|יִ}}תְגּוֹלַלוּ רַחֲמָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְצַדִּיקֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דִישָׁרֵי וּתְמִימֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כְּ}}בשׁ חִמְתָּא וְרֻגְזָא מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|לָ}}א תַעֲבֵד גְּמֵירָא לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|מְ}}חֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבַן וְלַעֲוָיַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|נְ}}הוֹר טוּבָךְ אַנְהַר לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|סָ}}עֵד וְסָמֵךְ הֲוִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|עֲ}}בֵד עִמַּנָא אָתָא לְטָב{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|פְּ}}תַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|צְ}}לוֹתַנָא קַבֵּל בְּרַעֲוָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|קַ}}בֵּל צְלוֹתִין וּבָעוּתִין בְּעִדָּן עָקְתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|רַ}}חֵם עַל נִשְׁמָתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|שַׁ}}תָּא טָבְתָא אַיְתִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|תּ}}וּב מֵרֻגְזָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}

==ויעבור שמו&quot;ת==
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ש}}

וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ש}}

וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃

==אנא כעב==
{{הור|אם יש פנאי יאמר זאת התחינה:}}

{{הור|סימן: '''אני משה'''}}

אָנָּא כָּעָב זְדוֹנִי תִּמְחֵהוּ{{ר1}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא.{{ממס|תהלים כה יא}}

{{סי|אֵ}}יךְ יִמָּחֶה, וְנִכְתָּב / לְמוּל אָבִי{{ש}}
כִּי אֵין בְּלִבּוֹ מַחְשָׁב / כְּמַחְשָׁבִי{{ש}}
לִמְחוֹת מֵאֲשֶׁר כָּתַב / לְיוֹם רִיבִי{{ש}}
כִּי הַמִּכְתָּב מִכְתַּב / אֱלֹהִים הוּא.{{ממס|שמות לב טז}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|נָ}}א אִם תַּחְקֹר וְתִפְרֹשׁ / צוּר, עֲלוּמָיו{{ש}}
אָוֶן בְּלֵילוֹ יַחֲרֹשׁ / וּבְיָמָיו{{ש}}
וְאִם לַחֲטָאָיו תִּדְרֹש / וְלַאֲשָׁמָיו{{ש}}
מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ / אָשָׁם הוּא.{{ממס|ויקרא ה יט}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|יֶ}}הֶרְסוּן וְיִבְנוּן / בִּי רַעֲיוֹנַי{{ש}}
יוֹם בִּי חֲטָאַי יַעֲנוּן / וּבְפָנַי{{ש}}
אָכֵן סְעִפַּי יְבִינוּן / כִּי יְיָ{{ש}}
נֹשֵׁא עָוֹן, חַנּוּן / וְרַחוּם הוּא.{{ממס|יואל ב יג}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|מַ}}ה לִּידִידִי וּמַלְכִּי / יִסָּתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁפֹּךְ עֲתֶרֶת חִכִּי / וְאֵין עוֹתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁאַל בְּעַד חֲלוֹם חָשְׁכִּי / וְאֵין פּוֹתֵר{{ש}}
וְאָמַר לֹא אוּכַל, כִּי / חָתוּם הוּא.{{ממס|ישעיהו כט יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|שׁ}}וּבָה שִׁיבַת שְׁאֵרִית / עַם הוּעָם{{ש}}
וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר בִּבְרִית / לְהוֹדִיעָם{{ש}}
אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית / הַזַּעַם{{ש}}
וְנֻחַם, וְאִם לֹא עַם / בִּינוֹת הוּא.{{ממס|ישעיהו כז יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|ה}}וֹסֵף יָד וְצִיר מִשְׁנֶה / תַשְׁלִיחַ{{ש}}
וְקֶרֶן לְנִגַּשׂ וְנַעֲנֶה / תַצְמִיחַ{{ש}}
יִגְבַּר, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה / יַצְלִיחַ{{ש}}
וְיִוָּדַע כִּי מְשִׁיחַ / אֱלֹהִים הוּא.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;א כד ו}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}
==אנשי אמונה==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / {{סי|בָּ}}אִים בְּכֹחַ מַעֲשֵֹיהֶם{{ש}}
{{סי|גִּ}}בֹּורִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ / {{סי|דּ}}וֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת{{ש}}
{{סי|הָ}}יוּ לָנוּ לְחוֹמָה / {{סי|וּ}}לְמַחְסֶה בְּיוֹם זָעַם{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / {{סי|חֵ}}מָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם / {{סי|י}}וֹדְעִים לַעְתֹּר וּלְרַצּוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}אָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם / {{סי|לֹ}}א הֱשִׁיבוֹתָ פְנֵיהֶם רֵיקָם{{ש}}
{{סי|מֵ}}רֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם / {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת / {{סי|עָ}}זְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת{{ש}}
{{סי|פַּ}}סּוּ גּוֹדְרֵי גָדֵר / {{סי|צֻ}}מְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}מִים בַּפֶּרֶץ אָיִן / {{סי|רְ}}אוּיִם לְרַצּוֹתְך אָפָסוּ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / {{סי|תְּ}}רוּפָה לֹא מָצָאנוּ{{ש}}
שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנֵינוּ / לְשַׁחֶרְךָ אֵל בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ.

{{הור|אל מלך ויעבור}}

==תמהנו מרעות==
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}מַהְנוּ מֵרָעוֹת / {{סי|תָּ}}שַׁשׁ כֹּחֵנוּ מִצָּרוֹת{{ש}}
{{סי|שַׁ}}חְנוּ עַד לִמְאֹד / {{סי|שָׁ}}פַלְנוּ עַד עָפָר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם כָּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ / {{סי|קְ}}שֵׁי עֹרֶף וּמַמְרִים אֲנָחְנוּ{{ש}}
{{סי|צָ}}עַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ / {{סי|פְּ}}תַלְתֹּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ{{ש}}
{{סי|עֶ}}לְיוֹן רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם / {{סי|סְ}}לִיחָה עִמְּךָ הִיא{{ש}}
{{סי|נִ}}חָם עַל הָרָעָה / {{סי|מַ}}טֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִתְעַלֵּם בְּעִתּוֹת כָּאֵל / {{סי|כִּ}}י בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ{{ש}}
{{סי|יִ}}וָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל / {{סי|ט}}וּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}תֹם פִּי שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ / {{סי|זְ}}עֹם בּוֹ וְיִדֹּם{{ש}}
{{סי|וְ}}יַעֲמֹד מֵלִיץ טוֹב לְצַדְּקֵנוּ / {{סי|ה}}וּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן / {{סי|גִּ}}לִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת{{ש}}
{{סי|בְּ}}בַקְשׁוֹ אָז מִלְּפָנֶיךָ / {{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ הוֹדַעְתָּ לּוֹ.

{{הור|אל מלך ויעבור}}

==אל תעש עמנו כלה==
{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

{{סי|אַ}}ל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה / {{סי|תֹּ}}אחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{סי|בְּ}}בֹא תוֹכֵחָה נֶגְדֶּךָ / {{סי|שְׁ}}מֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תֶּמַח{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתְּךָ לַחְקֹר מוּסָר / {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יְקַדְּמוּ רֻגְזֶךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}לּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶךָ / {{סי|קָ}}רֵב צֶדֶק מֵאֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרֵינוּ בְּזַעֲקֵנוּ לָךְ / {{סי|צַ}}ו יְשׁוּעָתֵנוּ בְּמַפְגִּיעַ{{ש}}
{{סי|וְ}}תָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם / {{סי|פְּ}}תָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵמוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר נַמְתָּ / {{סי|עֵ}}דוּת לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ{{ש}}
{{סי|ח}}וֹתָם תְּעוּדָה תַתִּיר / {{סי|ס}}וֹדְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶךָ{{ש}}
{{סי|טַ}}בּוּר אַגַּן הַסַּהַר / {{סי|נָ}}א אַל יֶחֱסַר הַמָּזֶג{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ דַּע אֶת אֲשֶׁר יְדָעוּךָ / {{סי|מַ}}גֵּר אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָשִׁיב לְבִצָּרוֹן / {{סי|לְ}}כוּדִים, אֲסִירֵי הַתִּקְוָה.

==וידוי==
אָנָּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}

{{סי|אָ}}שַמְנוּ מִכָּל עָם / {{סי|בּ}}וֹשְׁנוּ מִכָּל גּוֹי{{ש}}
{{סי|גָּ}}לָה מִמֶּנוּ מָשׂוֹשׂ / {{סי|דָּ}}וֶה לִבֵּנוּ בַּחֲטָאֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}חְבַּל אֲוַיֵּינוּ / {{סי|וְ}}נִפְרָע פְּאֵרֵנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}בוּל מִקְדָּשֵנוּ / {{סי|חָ}}רַב בַּעֲוֹנֵינוּ{{ש}}
{{סי|טִ}}ירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה / {{סי|יְ}}פִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים / {{סי|כֹּ}}חֵנוּ לְנָכְרִים.

וַעֲדַיִן לֹא שַבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ, וְהֵיאָךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.
{|
|-
|{{סי|אָ}}שַמְנוּ בְּאֹמֶר וּבְפֹעַל{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|בָּ}}זִינוּ חֹק לִמְעֹל מַעַל
|-
|{{סי|גָּ}}עַלְנוּ מִשְׁפָּט וָצֶדֶק{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|דְּ}}רָכֵינוּ כִּמְשׂוּכַת חֶדֶק
|-
|{{סי|הֵ}}פַרְנוּ בְּרִית וָחֹק{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|וְ}}הִרְבִּינוּ פֶשַׁע לִבְלִי חֹק
|-
|{{סי|זָ}}נַחְנוּ טוֹב הוֹרֵיתָ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|חָ}}רַשְׁנוּ רָע שָׂנֵאתָ
|-
|{{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶקֶר וּמִרְמָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|יָ}}עַצְנוּ אָוֶן וְאַשְׁמָה
|-
|{{סי|כִּ}}לִּינוּ שָׁנֵינוּ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|לֹ}}א זָכַרְנוּ כִּי תְבִיאֵנוּ בְּמִשְׁפָּט עַל כׇּל נֶעְלָם
|-
|{{סי|מָ}}אַסְנוּ מוּסַר הַדַּעַת{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|נ}}וֹאַלְנוּ מֵחָכְמָה וּמִדַּעַת
|-
|{{סי|סַ}}רְנוּ מִמִּשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|עָ}}זַבְנוּ אָרְחוֹת חֻקֶּיךָ
|-
|{{סי|פָּ}}נִינוּ אֶל כׇּל חֶמְדָּתֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|צָ}}לַלְנוּ בִּמְצוּלוֹת תַּאֲוָתֵנוּ
|-
|{{סי|קָ}}פַצְנוּ פִּי חֲכָמִים מֵהוֹכִיחַ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|רַ}}חַב פִּינוּ בְּנִיב עַוְלָה יַצְרִיחַ
|-
|{{סי|שׁ}}וֹבַבְנוּ מְשׁוּבָה נִצַּחַת{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|תִּ}}עַבְנוּ כׇּל אִישׁ תּוֹכַחַת
|}
וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}

{{סי|לְ}}עֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ / {{סי|מְ}}מֻשָּׁךְ וּמוֹרָט מִמֶּנּוּ{{ש}}
{{סי|נָ}}תְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ / {{סי|סָ}}בַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ / {{סי|פּ}}וֹרֵק אֵין מִיָּדָם׃{{ממס|איכה ה ח}}{{ש}}
{{סי|צָ}}רוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ / {{סי|קְ}}רָאנוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֺנֵינוּ / {{סי|שַ}}בְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ / {{סי|תָּ}}עִינוּ כַּצֹּאן וְאָבָדְנוּ.

וַעֲדַיִן לֹא שַבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ, וְהֵיאָךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.

==חטאנו צורנו==
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי חָטָאנוּ לוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}

לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃

כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}{{ש}}
אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ׃{{ממס|במדבר יב יא}}

'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ, סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ׃'''

'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד׃'''

'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃'''

{{הור|סימן: '''א-ד'''}}

{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים יְיָ אֲדוֹנֵנוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}חִירֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ר1}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים'''

{{סי|גַּ}}לְגַּלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים יְיָ אֲדוֹנֵנוּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}גוּלֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ר1}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים'''

'''יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''

'''יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''
{|
|-
|בְּטֶרֶם שְׁחָקִים וַאֲרָקִים נִמְתָּחוּ||{{שמאל|'''יְיָ מֶלֶךְ'''}}
|-
|וְעַד לֹא מְאוֹרוֹת זָרָחוּ||{{שמאל|'''יְיָ מָלָךְ'''}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְשָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''}}
|-
|וְעַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת||{{שמאל|'''יְיָ מֶלֶךְ'''}}
|-
|וּבַהֲכִינוֹ יְצוּרִים עֲלֵי אֲרָצוֹת||{{שמאל|'''יְיָ מָלָךְ'''}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְעֵת יְקַבֵּץ נְפוּצִים מֵאַרְבַּע נְפוּצוֹת
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''}}
|}

מְיֻחָד בְּאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה{{ש}}
הוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה{{ש}}
הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה{{ש}}
לְפָנָיו לֹא נוֹצַר אֵל, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה.

אֶחָד אֱלֹהִים, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ.{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃{{ממס|תהלים עט ו}}

לִקְדֻשַּׁת שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ.{{ש}}
לֹא לָנוּ יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּךָ׃{{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם. וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם.{{ממס|תהלים קטו|תהלים קטו א-ג}}{{ש}}
אֶחָד אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם, עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם.{{ש}}
חַי וְקַיָּם הוּא, מָלֵא רַחֲמִים הוּא, מָלֵא זָכִיּוֹת הוּא.{{ש}}
כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה, בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.{{ש}}
אֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, וְאֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תִּפְעַל, כִּי הַכֹּל מַעֲשֵׂה יָדָיו.

==אלהינו שבשמים==
{{#קטע:אלהינו שבשמים|תימן}}

==אלהים אתה ידעת==
אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי{{ש}}
מִמְּךָ לא נִכְחָדוּ רֹב זְדוֹנוֹתַי{{ש}}
בְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִי גֹּדֶל מְשׁוּבוֹתַי{{ר1}}
כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי.{{ממס|תהלים כב טו}}

רַחֵם בְּרֹגֶז תִּזְכֹּר לְדוֹפֵק שַׁעֲרֵי חֶמְלָתֶךָ {{ש}}
הָעוֹמֵד כְּדָל שׁוֹאֵל מְבַקֵּשׁ סְלִיחָתֶךָ {{ש}}
(קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת לְסַפֵּר גְּדֻלָּתֶךָ) {{ר1}}
אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכָל יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ.{{ממס|תהלים עא יח}}

גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה מִתּוֹרָתְךָ נִפְלָאוֹת {{ש}}
יְזַמְּרוּ לְשִׁמְךָ מְיַחֲלֵי קֵץ פְּלָאוֹת {{ש}}
תְּשׁוֹבֵב לִנְוֵיהֶם פְּזוּרִים בְּכָל פֵּאוֹת {{ר1}}
כִּי אַתָּה יְיָ אֱלהִים צְבָאוֹת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ז כז}}

אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ{{ש}}
נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ {{ש}}
הַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ וּרְאֵה מָגִנֵּנוּ {{ר1}}
וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ.{{ממס|תהלים ה יב}}{{ר1}}
עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ.
==עננו אבינו==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|עֲנֵנוּ {{סי|אָ}}בִינוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|בּ}}וֹרְאֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|גּ}}וֹאֲלֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|וַ}}תִּיק בַּנֶּחָמוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|זַ}}ךְ וְיָשָׁר{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|חַ}}י וְקַיָּם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|טְ}}הוֹר עֵינָיִם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|י}}וֹשֵׁב שָׁמָיִם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|לֹ}}א אֵל חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|מֶ}}לֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹרָא וְנִשְׂגָּב{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹזֵר דַּלִּים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק וּמַצְדִּיק{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|קָ}}רוֹב לְכָל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|תּ}}וֹמֵךְ תְּמִימִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי אַבְרָהָם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|וּפַחַד יִצְחָק{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֲבִיר יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|מָגֵן דָּוִד{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|רַחוּם וְחַנּוּן{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}.
|}

==אדון הסליחות==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|אֲ}}דוֹן הַסְּלִיחוֹת{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹחֵן לְבָבוֹת{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה עֲמוּקוֹת{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|הָ}}דוּר בַּנִּפְלָאוֹת{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיק בַּנֶּחָמוֹת{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת{{ש}}
{{סי|ח}}וֹקֵר כְּלָיוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת{{ש}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|מָ}}לֵא זָכִיּוֹת{{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָא תְהִלּוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹלֵחַ עֲוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וֹפֶה עֲתִידוֹת{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִים דֵּעוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

==עשה למען שמך==
אֵל רַחוּם שְׁמָךְ{{ש}}
אֵל חַנּוּן שְׁמָךְ {{ש}}
מָלֵא רַחֲמִים שְׁמָךְ {{ש}}
בָּנוּ נִקְרָא שְׁמָךְ {{ש}}
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ.
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ{{רווח|5}}||וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ{{רווח|5}}||וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעֱקָד בְּאוּלַמֶּךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת יוֹסֵף חֲסִידֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זַךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מֶלֶךְ בָּנָה בַיִת לִשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|אֲ}}מִתָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|בְּ}}רִיתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|גָּ}}דְלָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|דָּ}}תָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|הֲ}}דָרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|וֵ}}עוּדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|זִ}}כְרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|חַ}}סְדָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|ט}}וּבָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|יָ}}שְׁרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|כְּ}}בוֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|לִ}}מּוּדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|מַ}}לְכוּתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|נִ}}צְחָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|ס}}וֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|עֻ}}זָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|פְּ}}אֵרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|צִ}}דְקָתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|רַ}}חֲמָנוּתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|שְׁ}}כִינָתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|תּ}}וֹרָתָךְ.

עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן חָרְבַּן בֵּיתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְמוּת הֵיכָלָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הָעֲנִיִּים{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַדַּלִּים{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַשְּׁרוּיִים בַּצָּרוֹת{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדָיִם{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רִבָּן שֶׁלֹּא חָטָאוּ.

עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְאָכֶיךָ הַמְשָׁרְתִים פָּנֶיךָ, הַמְבַקְשִׁים רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.

{{ק|'''כַּת יֵשׁ לְמַעְלָה, נִקְרָאִים מְבַטְּלֵי גְזֵרָה, מְפִירֵי שְׁבוּעָה, מְשִׁיבֵי חֵמָה, מַעְבִירֵי קִנְאָה, מַזְכִּירֵי אַהֲבָה, אַהֲבָתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ לִפְנֵי בוֹרְאָם. כִּשְׁהֶם רוֹאִים שֶׁהוּא בְכַעַס עַל בָּנָיו, מִשְׁתַּטְּחִים לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדוֹ וּמִתְחַנְּנִים וְאוֹמְרִים:'''}}{{ש}}
הַתֵּר הַתֵּר יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית{{ש}}
מְחֹל מְחֹל אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש}}
סְלַח סְלַח קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
כִּי אַדִּיר מְלָכִים אָתָּה{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|אַ}}דִּיר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|בָּ}}רוּךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|גִּ}}בּוֹר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|דָּ}}גוּל{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|הָ}}דוּר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|וַ}}תִּיק{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|זַ}}ךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|חַ}}נּוּן{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|טָ}}הוֹר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|יָ}}שָׁר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|כַּ}}בִּיר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|לָ}}עַד{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|מְ}}רַחֵם{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|נ}}וֹרָא{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|ס}}וֹמֵךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|ע}}וֹזֵר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|פּ}}וֹדֶה{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|צַ}}דִּיק{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|קָ}}דוֹשׁ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|רַ}}חוּם{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|שׁ}}וֹמֵר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|תָּ}}ם{{ש}}
לָמָּה לְךָ אֵיבָה עִם זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבֶךָ{{ש}}
לָמָּה לְךָ קִנְאָה עִם זֶרַע יִצְחָק עֲקִידֶךָ{{ש}}
לָמָּה לְךָ תַחְרוּת עִם זֶרַע יַעֲקֹב תְּמִימֶךָ{{ש}}
כִּי קִנְיַן שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָרָאתָ אוֹתָם{{ש}}
{{ק|'''מִיָּד יוֹצְאוֹת קַרְנוֹת הוֹד מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וּמַכְרִיזות וְאוֹמְרוֹת:'''}}{{ש}}
אַשְׁרֵיכֶם מְלַמְּדֵי זְכוּת עַל בָּנַי{{ש}}
שְׁבָח לָכֶם מְשַׁלְשְׁלֵי זְכוּת אָבוֹת{{ש}}
כִּי כָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כָּבוֹד וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָכֶם.
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וְהוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ וַעֲנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה.
==דעני לעניי==
{|
|-
|דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַעֲשִׁיקֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְשִׁפְלֵי דַעְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֵלִי בָּרָמָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחִזְקִיָּהוּ בַּחֲלוֹתוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִידְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָנִיֵּאל בְּגֻבָּא דְאַרְיָוָתָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחֹנִי בַּמַּעְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְּכָל דָּר וְדָר{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|}
רַחֲמָנָא {{רווח|3}}עֲנֵינַן{{ש}}
רַחֲמָנָא {{רווח|3}}שֵׁזֵב{{ש}}
רַחֲמָנָא {{רווח|3}}פְּרֹק{{ש}}
רַחֲמָנָא דְּאַתְּ מְלִי רַחֲמִין, רַחֵם עֲלַנָא וְעַל כָּל אֱנָשֵׁי בָתַּנָא וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַחַנָא, וּמֵחֲשֹׁכָא לִנְהוֹרָא אַפְּקִנַּן, בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא, בְּדִיל וַיַּעֲבֹר.

{{הור|ויעבור שמו&quot;ת, וסלחת}}

==אם אפס==
{{הור|סימן: '''אפרים בר רב יצחק חזק'''}}

{{סי|אִ}}ם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן {{ש}}
אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן{{ש}}
אַל נָא נֹאבְדָה כִּי עַל כֵּן {{ר1}}
יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן.{{ממס|בראשית מד כ}}

{{סי|פָּ}}נִים לוֹ תַּכִּיר {{ש}}
וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר{{ש}}
קַח נָא בֵן יַקִּיר{{ר1}}
וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר.{{ממס|ויקרא א טו}}

{{סי|רָ}}ץ אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁוֹ {{ש}}
וְנָפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ {{ש}}
עִטְּרוֹ בְעֵצִים וְאִשּׁוֹ {{ר1}}
נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ.{{ממס|במדבר ו ז}}

{{סי|יָ}}חִיד הוּקַל כִּצְבִי{{ש}}
עָנָה וְאָמַר אָבִי {{ש}}
הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים נָבִיא {{ר1}}
וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא.{{ממס|ש&quot;א ט ז}}

{{סי|מִ}}לִּים הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ {{ש}}
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ {{ש}}
בְּנִי אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ {{ר1}}
וְיֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ.{{ממס|במדבר טז ה}}

{{סי|בְּ}}מִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים {{ש}}
וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֲרִים {{ש}}
חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים {{ר1}}
אֶל אַחַד הֶהָרִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית כב ב}}

{{סי|רָ}}אוּ אֵד תְּלוּלָה{{ש}}
מִהֲרוּ עֲצֵי עוֹלָה{{ש}}
יַחַד בְּאַהֲבָה כְּלוּלָה{{ר1}}
יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה.{{ממס|ישעיהו מ ג}}

{{סי|רָ}}אָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה{{ש}}
נָם לְהוֹרוֹ הַמְנֻסֶּה{{ש}}
אָבִי אוֹתִי כְּכֶבֶשׂ תַּעֲשֶׂה{{ר1}}
לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה.{{ממס|דברים יג ט}}

{{סי|בִּ}}י חָפֵץ וְנִכְסֹף{{ש}}
לְבָבִי לוֹ לַחֲשֹׂף{{ש}}
אִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף{{ר1}}
רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב לד יד}}

{{סי|יָ}}דָיו וְרַגְלָיו עָקַד{{ש}}
וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד{{ש}}
לְשׂוּמוֹ עַל הָעֵצִים שָׁקַד{{ר1}}
וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד.{{ממס|ויקרא ו ה}}

{{סי|צַ}}וָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו{{ש}}
וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו{{ש}}
לְשָׁחְטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו{{ר1}}
וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו.{{ממס|בראשית כח יג}}

{{סי|חָ}}קַר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה {{ש}}
הָאָב עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה {{ש}}
וְלִבּוֹ אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא {{ר1}}
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ממס|בראשית א לא}}

{{סי|קָ}}רָא מֵרֶחֶם מִשְׁחַר {{ש}}
תְּמוּר בִּנְךָ הַנִּבְחַר {{ש}}
וְהִנֵּה אַיִל אַחַר {{ר1}}
וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}

{{סי|חֲ}}לִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ {{ש}}
תִּכּוֹן כְּהַקְטָרָתוֹ {{ש}}
וְתַעֲלֶה לְךָ תִימַרְתּוֹ {{ר1}}
וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|זִ}}כָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּׁחַק{{ש}}
לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק{{ש}}
בְּרִית עוֹלָם בַּל יֻמְחַק{{ר1}}
אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ב כד}}

{{סי|קֹ}}רְאֶיךָ בָּאִים לִקֹּד {{ש}}
בְּצָרָה עֲקִידָה תִשְׁקֹד{{ש}}
וְצֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד{{ר1}}
פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד.{{ממס|בראשית ל מ}}

עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ לְהָקִיץ נִרְדָּמִים{{ש}}
לְמַעֲנָךְ תִּפְדֶּה חֲרֵדִים נִדְהָמִים{{ש}}
לְבַקֵּשׁ סְלִיחָתָךְ הַיּוֹם מַשְׁכִּימִים{{ר1}}
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

{{הור|אל מלך, ויעבור, וסלחת}}
==למתודה חטאתיו==
{{הור|סימן: '''למשה'''}}

{{סי|לְ}}מִתְוַדֶּה חַטֹּאתָיו / וּמוֹדֶה עַל רֹב אֲשָׁמָיו{{ש}}
אֲשֶׁר בַּהֶבֶל שְׁנוֹתָיו / כָּלוּ בְיָגוֹן יָמָיו{{ש}}
צוֹעֵק מִצָּרוֹתָיו / וּמִבֵּין תִּגְרַת קָמָיו{{ר1}}
נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.{{ממס|ש&quot;ב כד יד}}

{{סי|מֵ}}הֱיוֹתִי מָשַׁכְתִּי / בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא עֲוֹנִי{{ש}}
לָכֵן שַׁבְתִּי וְנִחַמְתִּי / כִּי קָרוֹב יוֹם דִּינִי [{{הור|בעשי&quot;ת:}} כִּפּוּר עֲוֹנִי]{{ש}}
וּשְׁאֵרִי הִקְרַבְתִּי / וְנִסַּכְתִּי מֵי עֵינִי{{ש}}
אוּלַי יְרַחֵם קוֹנִי / כִּי לא כָלוּ רַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

{{סי|שְׁ}}דֵי גִילִי צָמְקוּ / וָאִינַק רֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
וּמֵי עֵינַי שָׁחֲקוּ / מֵעֹז כְּאֵבִי אֲבָנִים{{ש}}
לְרַחֲמֵי אָב רָחֲקוּ / וְלא חָמַל עַל בָּנִים{{ש}}
וְאֵלַי הִתְאַפָּקוּ / הֲמוֹן מֵעָיו וְרַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

{{סי|הֱ}}בִיאַנִי בְּבוֹר לְבָאִים / וְהִנְחִילַנִי קִצְפּוֹ{{ש}}
וְנִשְׁכַּחְתִּי בְּבֵית כְּלָאִים / וְטָבַעְתִּי בְּיָם זַעְפּוֹ{{ש}}
בְּכָל יוֹם אֵרֵד פְּלָאִים / וְלֹא הֶאֱרִיךְ לִי אַפּוֹ{{ש}}
הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם / קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

==נפילת אפים==
לְדָוִד, אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי׃ גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם׃ דְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם׃ זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה, לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃ טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃ יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט, וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ׃ כָּל אָרְחוֹת יְיָ חֶסֶד וֶאֱמֶת, לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו׃ לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא׃ מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְיָ, יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר׃ נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ׃ סוֹד יְיָ לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׃ עֵינַי תָּמִיד אֶל יְיָ, כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי׃ פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי׃ צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי׃ רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי׃ רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ, וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי, כִּי קִוִּיתִיךָ׃ פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃{{ממס|תהלים כה}}
==ה' אלהי ישראל==
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}}{{ש}}
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|ישעיהו סג יז}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' איה חסדיך הראשונים===
{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

יְיָ {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים / אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ{{ש}}
{{סי|בִּ}}זְמַן כְּבוֹדְךָ שָׁכַן / בְּאֹהֶל לְשִׁבְתּוֹ מוּכָן / וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ.{{ממס|הושע יב ה}}{{ש}}
{{סי|רִ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה / וְעַתָּה אָנָה פָנָה / אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ.{{ממס|דברים כט יד}}{{ש}}
{{סי|הֲ}}שִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ וְיִגְבְּרוּ / בָנֶיךָ, וְאָז יֹאמְרוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ.{{ממס|תהלים קכו ג}}{{ש}}
{{סי|מַ}}הֵר לְרַפֵּא נִגְעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ.{{ממס|תהלים פה ה}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' שארית פליטת אריאל===
{{הור|סימן: '''שמואל'''}}

יְיָ {{סי|שְׁ}}אֵרִית פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל / הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל / אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו.{{ממס|תהלים עז י}}{{ש}}
{{סי|מָ}}אַס דְּבִירוֹ וְסִפּוֹ / וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ / וְשִׁחֵת רַחֲמָיו.{{ממס|עמוס א יא}}{{ש}}
{{סי|וְ}}אַיֵּה נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ עֲבָדָיו / אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו.{{ממס|ישעיהו סג ז}}{{ש}}
{{סי|אֹ}}מַר בִּרְבוֹת יְגוֹנָי / נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ / כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.{{ממס|דה&quot;א כא יג}}{{ש}}
{{סי|לִ}}דְבָרוֹ יִחַלְנוּ וְהִתְנֶחָמְנוּ / חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.{{ממס|איכה ג כב}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' מושיב יחידים===
{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

{{סי|אֲ}}דֹנָי מוֹשִׁיב יְחִידִים / שְׁעֵה נָא לָעֹמְדִים / בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ בָטַחְתִּי / וְשִׁמְךָ זָכַרְתִּי / עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת.{{ממס|שה&quot;ש ג א}}{{ש}}
{{סי|רַ}}חֵם עַל הָלוֹךְ וּבָכֹה / אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ / מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.{{ממס|שה&quot;ש ג ח}}{{ש}}
{{סי|הִ}}נְנִי הוֹלֵךְ שְׁחוֹחַ / לֹא אֶמְצָא מָנוֹחַ / יָמִים גַּם לֵילוֹת.{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּט צוֹעֵק נֶגְדֶּךָ / לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ / וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים צב ג}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
==אם אשמנו==
אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{ש}}
אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
אָדוֹן סְלַח לָנוּ.
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם אֲשָׁמֵנוּ כַתּוֹלָע הֶאְדִּים{{ש}}
יְיָ אֶת הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ תַקְדִּים{{ש}}
לְמַעַן אָב מֻצָּל מִכַּשְׂדִּים{{ש}}
גִּבַּרְתּוֹ בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים{{ר1}}
אַהֲבָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם חָטָאנוּ וְהִרְבִּינוּ לָצוֹן{{ש}}
יְיָ גַּלֵּה לָנוּ עֵת רָצוֹן{{ש}}
לְמַעַן דָּגוּל הַנֶּעֱקָד כַּצֹּאן{{ש}}
וְאַיִל הוּשַׁת כָּפְרוֹ לְרָצוֹן{{ר1}}
עֲקִידָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם הִרְבִּינוּ פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה{{ש}}
יְיָ הִתְרַצֵּה בַעֲתִירָה{{ש}}
לְמַעַן תָּם חָזָה סֻלָּם וַיִּירָא{{ש}}
וְלָן בְּמָקוֹם מַה נּוֹרָא{{ר1}}
תֻּמָּתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם חָטָאנוּ וּמָרַדְנוּ כִּפְלַיִם{{ש}}
יְיָ עֲנֵנוּ מִשָּׁמַיִם{{ש}}
לְמַעַן אָב מָשׁוּי מִמַּיִם{{ש}}
וְקִבַּל קְדוּמַת יוֹמָיִם{{ר1}}
עִנְוְתָנוּתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם הִכְעַסְנוּ לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְרוֹמוֹ{{ש}}
יְיָ יַעֲנֵנוּ בְּרֹב שְׁלוֹמוֹ{{ש}}
וְיָחִישׁ מְשִׁיחַ צִדְקוֹ{{ש}}
וְיִבְנֶה לָנוּ מִקְדַּשׁ הֲדוֹמוֹ{{ר1}}
צִדְקָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}
==אתאנו לחלות פניך==
אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ{{ש}}
נָא אַל תְּבִישֵׁנוּ, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ{{ר1}}
סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ{{ר2}}
{{הור|סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}

אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כַּפָּרָה{{ש}}
אָיֹם וְנוֹרָא, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}}
תְּחַיֵּנוּ, תְּחָנֵּנוּ, וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא{{ר1}}
סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ{{ר2}}
{{הור|סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}
==מרנות==
מָרַנָא דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן{{ש}}
כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ{{ש}}
הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא{{ש}}
וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.
:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפַּרְקִין
וְעַמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתִין וּבְתַחֲנוּנִין
אֲרֵם יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ
סִבְרָא דְּחַיַיָּא וּמִיתַיָּא}}
{{:שומר ישראל|נוסח=תימן}}
{{:מחי ומסי|נוסח=תימן}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
רַחֲמִים בִּקַּשְׁנוּ מִמָּךְ 
כִּי רַבִּים רַחֲמִים עִמָּךְ
צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ
אָנָּא הָסֵר מִמֶּנוּ וּמִבָּתֵּינוּ וּמִבָּתֵּי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶם, דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם רָעִים וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאוֹיֵב וְצָר מֵעַמֶּךָ.}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
חַיִּים שָׁאַלְנוּ מִמָּךְ 
כִּי מְקוֹר חַיִּים עִמָּךְ
צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ
אָנָּא הָסֵר מִמֶּנוּ וּמִבָּתֵּינוּ וּמִבָּתֵּי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶם, דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם רָעִים וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאוֹיֵב וְצָר מֵעַמֶּךָ.}}

===אליך ה' נשאתי===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

'''מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן'''
'''כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ'''
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ{{רווח|5}}||נָשָׂאתִי עֵינַי{{רווח|5}}||שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי{{רווח|5}}||{{שמאל|כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ בָטַחְתִּי{{רווח|5}}||וְכַפַּי שִׁטַּחְתִּי{{רווח|5}}||דְּבָרִים לָקַחְתִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|וּבָאתִי עָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|גָּ}}בְרוּ יְגוֹנוֹתַי{{רווח|5}}||וַיִּכְלוּ שְׁנוֹתַי{{רווח|5}}||כִּי כָל עֲוֹנוֹתַי{{רווח|5}}||{{שמאל|שַׁתָּה לְנֶגְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|דָּ}}לְפָה מִתּוּגָה{{רווח|5}}||נַפְשִׁי הָעֲנוּגָה{{רווח|5}}||חַלֵּץ מִדְּאָגָה{{רווח|5}}||{{שמאל|נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|הַ}}עֲבֵר חַטָּאתִי{{רווח|5}}||אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי{{רווח|5}}||וְגַם אֶת דִּמְעָתִי{{רווח|5}}||{{שמאל|שִׂימָה בְנֹאדֶךָ}}
|-
|{{סי|וּ}}בְרֹגֶז רַחֵם{{רווח|5}}||זָכְרָה וְהִנָּחֵם{{רווח|5}}||וְשַׂמֵּחַ וְנַחֵם{{רווח|5}}||{{שמאל|נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וּמְרוּדִי{{רווח|5}}||לַעֲנָה מֵעוֹדִי{{רווח|5}}||עַד מָתַי לְנֶגְדִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ}}
|-
|{{סי|חֵ}}רְפוּנִי צוֹרְרַי{{רווח|5}}||אוֹיְבַי וּמְשׁוֹרְרַי{{רווח|5}}||וְהַקְשֵׁב נָא אֲמָרַי{{רווח|5}}||{{שמאל|בְּבֹאִי בְּפַחְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|טָ}}מְנוּ לִי זֵדִים{{רווח|5}}||פַּחִים וּמְצוֹדִים{{רווח|5}}||וּבָהֶם נִלְכָּדִים{{רווח|5}}||{{שמאל|פְּעָמֵי יְדִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|יְ}}שִׂימוּן לִי מְצוֹדִים{{רווח|5}}||וְשֶׁקֶר בִּי מְעִידִים{{רווח|5}}||בְּעָלוּנִי זֵדִים{{רווח|5}}||{{שמאל|צוּר, בִּלְעָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ גַּלֵּה צוּר{{רווח|5}}||לְעָם עָזוּב וְעָצוּר{{רווח|5}}||וְטוּבְךָ הַנָּצוּר{{רווח|5}}||{{שמאל|תְּנָה לִשְׂרִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|לְ}}חוּצִים בְּרֹב דֹּחַק{{רווח|5}}||מֵהֶם אַל תִּרְחַק{{רווח|5}}||זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק{{רווח|5}}||{{שמאל|וּלְיִשְׂרָאֵל, עֲבָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|מָ}}רוֹם מִמְּרוֹמִים{{רווח|5}}||רַחֵם עַל עֲגוּמִים{{רווח|5}}||וְעַל זֶרַע רְחוּמִים{{רווח|5}}||{{שמאל|יַלְדֵי יְדִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹאֲקִים בְּבוֹר גָּלוּת{{רווח|5}}||בְּךָ שָׂמוּ אֱיָלוּת{{רווח|5}}||וְהָרֵם מִשִּׁפְלוּת{{רווח|5}}||{{שמאל|גֶּזַע חֲסִידֶךָ}}
|-
|{{סי|ס}}וֹבְלֵי עֹל תְּצַהֵל{{רווח|5}}||וְאוֹיְבֵיהֶם תְּבַהֵל{{רווח|5}}||וּכְקֶדֶם תְּנַהֵל{{רווח|5}}||{{שמאל|דִּגְלֵי הֲמוֹנֶיךָ}}
|-
|{{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתָם{{רווח|5}}||סְמֹךְ אֶת נְפִילָתָם{{רווח|5}}||וְהָשֵׁב אֶת שְׁבוּתָם{{רווח|5}}||{{שמאל|מֵאַפְסֵי חֶלְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|פְּ}}דֵה עָם לְךָ הוֹמֶה{{רווח|5}}||וְכָאִלֵּם דּוֹמֶה{{רווח|5}}||בְּגָלוּת זֶה כַּמֶּה{{רווח|5}}||{{שמאל|שָׂבְעוּ נְדוּדֶיךָ}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק בְּמִפְעָלוֹת{{רווח|5}}||לְךָ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת{{רווח|5}}||דְּלֵנוּ מִמְּצוּלוֹת{{רווח|5}}||{{שמאל|לְמַעַן חֲסָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|קַ}}בֵּץ מְפֻזָּרִים{{רווח|5}}||בְּכַבְלֵי צָר סְגוּרִים{{רווח|5}}||בְּלָעוּם אַכְזָרִים{{רווח|5}}||{{שמאל|שָׂרְפוּ מוֹעֲדֶיךָ}}
|-
|{{סי|רַ}}חוּם הֱיֵה לְמִשְׁעָן{{רווח|5}}||לְעַם הָרְוָה לַעַן{{רווח|5}}||וַעֲשֵׂה נָא לְמַעַן{{רווח|5}}||{{שמאל|שְׁלֹשֶׁת עֲבָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|שַׁ}}דַּי נִשְׂגַּבְתָּ{{רווח|5}}||בְּכָל אֲשֶׁר פָּעַלְתָּ{{רווח|5}}||כִּי צַדִּיק אַתָּה{{רווח|5}}||{{שמאל|וְצֶדֶק מַדֶּיךָ}}
|-
|{{סי|תְּ}}כַפֵּר עֲוֹנִי כִּי{{רווח|5}}||שִׂבְרִי בְךָ מַלְכִּי{{רווח|5}}||וְכוֹנֵן אֶת דַּרְכִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|אֱלֹהַי, לְעָבְדֶךָ}}
|-
|{{סי|תִּ}}שְׁעֶה תְפִלָּתִי{{רווח|5}}||וְשִׂיחַ רִנָּתִי{{רווח|5}}||כִּי אַתָּה תִקְוָתִי{{רווח|5}}||{{שמאל|וּמִי יְעִידֶךָ}}
|}
'''וְהַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.'''
:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}

==אראלי מרומים==
{{:אראלי מרומים}}
==אבינו אב הרחמן==
{{הור|סימן: '''א-י'''}}
{|
|-
|אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|אֱ}}לֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|בַּ}}צַּר לָנוּ קְרָאנוּךָ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|גַּ}}לְגֵּל עָלֵינוּ הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|דְּ}}רַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|וְ}}אַל תְּבִישֵׁנוּ מִשִּׂבְרֵנוּ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|וְ}}אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|ח}}וּס וְרַחֵם עָלֵינוּ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|טַ}}הֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|יֶ}}הֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|}
חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ, חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל, חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ.

==אבינו מלכנו==
{|
|-
|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}}
|-
|אִם הֵטַבְנוּ פֹעַל||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|וְאִם הֵרַעְנוּ מַעַל||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם גָּבַר פִּשְׁעֵנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אַתָּה צוּר יִשְׁעֵנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם הִרְבִּינוּ אֹמֶר||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|זְכֹר כִּי אֲנַחְנוּ חֹמֶר||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם לְךָ חָטָאנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אָדוֹן סְלַח לָנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|לְךָ יְיָ קִוִּינוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|כִּי אַתָּה אָבִינוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|לְךָ פֵרַשְׂנוּ שַׁעַל||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|הַמְצִיא לָנוּ תַעַל||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|חוּשָׁה שְׁלַח מָשִׁיחַ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|וְצִיץ יֶשַׁע תַּפְרִיחַ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אָתָּה.{{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ.{{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים,{{ר1}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהושִׁיעֵנוּ.

==ואנחנו לא נדע==
וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|דה&quot;ב כ יב}}{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהלים לג כב}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ש}}
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}} 
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ.{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|תהלים עט ט}}

==אל ארך אפים==
אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת{{ש}}
אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ{{ש}} 
וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן{{ש}}
סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים {{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש}}
וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן{{ש}}
סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

==קדיש==
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אָמֵן)}}, לְעֵלָא לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

תֵּעָנוּ וְתֵעָתְרוּ מִן הַשָּׁמַיִם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תְּקֻבַּל צַעֲקַתְכֶם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תִּשָּׁמַע תְּפִלַּתְכֶם בְּרָצוֹן {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תֵּעָנֶה עֲתִירַתְכֶם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: {{ש}}
וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א יא}}{{ש}}
וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְאִמְרוּ אָמֵן.

תִּתְקַבַּל צְלוֹתְכוֹן וְתִתְעֲבֵד בָּעוּתְכוֹן, וּצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְּבִשְׁמַיָּא. יְהֶא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְסִיַּעְתָּא וּפֻרְקָנָא וּרְוַחָא וּחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי, עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל קְהָלְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם, בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.

==שיר המעלות==
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃{{ממס|תהלים קל}}
==מבית מלוני==
{{:מבית מלוני קמתי בצוקי}}
==אם תאהב==
{{:אם תאהב דרך}}
==אנא בכח==</text>
      <sha1>l58ny2huj4xqtda736jqyjcxefquluo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080268</id>
      <parentid>3080266</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:54:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מ. שלום</username>
        <id>687</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אנא בכח */ בינתיים</comment>
      <origin>3080268</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="107355" sha1="i05syykerefozxt2gaolgydp7nj7hjn" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==מזמורי תהלים==
{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק נא}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שני|פרק סה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר שלישי|פרק פה}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר רביעי|פרק קב}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק כז}}{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק לג}}
==ישן אל תרדם==
{{סי|יָ}}שֵׁן אַל תֵּרָדַם / וַעְזֹב הִתְלַהְלֵהֶךָ{{ש}}
הַרְחֵק דַּרְכֵי אָדָם / וְשׁוּר דַּרְכֵי גְבוֹהֶךָ{{ש}}
וְרוּץ לַעֲבֹד צוּר קֶדֶם / כְּרוּץ כּוֹכְבֵי נְגוֹהֶיךָ{{ר1}}
מַה לְּךָ נִרְדָּם / קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|יונה א ו}}

{{סי|הָ}}קֵץ לִרְאוֹת שָׁמָיו / וְאֶת מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתָיו{{ש}}
וְהַבֵּט אָהֳלֵי מְרוֹמָיו / תְּלוּיִם בִּזְרוֹעוֹתָיו{{ש}}
וְכוֹכָבִים חוֹתָמָיו / פִּתּוּחֵי טַבְּעוֹתָיו{{ש}}
וּפְחַד מִפְּנֵי אֵימָיו / וְיַחֵל אֶת יְשׁוּעוֹתָיו{{ש}}
פֶּן זְמָן יַגְבִּיהֶךָ / וְרָם לְבָבְךָ בְּגָבְהֶךָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דברים ח יד}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|וְ}}צֵא בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת / בְּעִקְבֵי אַנְשֵׁי שֵׁמוֹת{{ש}}
אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹנָם תְּהִלּוֹת / וְאֵין תּוֹכָם תֹּךְ וּמִרְמוֹת{{ש}}
לֵילוֹתֵיהֶם תְּפִלּוֹת / וִימוֹתֵיהֶם צוֹמוֹת{{ש}}
לָאֵל בְּלִבָּם מְסִלּוֹת / וְלָהֶם בְּכִסְאוֹ מְקוֹמוֹת{{ש}}
דַּרְכָּם סֻלָּם לַעֲלוֹת / אֶל יְיָ אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|דברים ל י}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|דְּ}}מָעוֹת תַּזִּיל עֵינֶיךָ / וְתִתְחָרֵט עַל פְּשָׁעִים{{ש}}
וְתִתְחַנֵּן לְמוּל קוֹנֶךָ / וְאַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים{{ש}}
וְהַשְׁפֵּל מְאֹד אֶת גְּאוֹנְךָ / וְקַח הַטּוֹב כִּי נָעִים{{ש}}
כַּבֵּד אֵל מֵהוֹנֶךָ / לְעֵת יַעֲלוּ מוֹשִׁיעִים{{ש}}
וְיִשְׂאוּ קוֹל הֲמוֹנֶיךָ / הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|עמוס ד יב}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

דַּלִּים אֲשֶׁר עָפָר יְסוֹדָם / הַחָכְמָה מֵאַיִן{{ש}}
וּמוֹתַר הָאָדָם / מִן הַבְּהֵמָה אָיִן{{ש}}
רַק לְרוֹאֵי צוּר כְּבוֹדָם / רְאוּת לֵב לֹא רְאוּת עַיִן{{ש}}
וּמוֹצָא מַעְיְנֵי סוֹדָם / הַטּוֹבִים מִיָּיִן{{ש}}
כִּי בוֹ בָשָׂר וָדָם / תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לב}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

{{סי|הַ}}אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה / אֲשֶׁר כָּל חֶפְצוֹ פָעַל{{ש}}
הַמֵּמִית והַמְּחַיֶּה / מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל{{ש}}
עֲמֹד לְמִשְׁפָּטוֹ וֶחְיֵה / וַעְזֹב מֶרֶד וּמַעַל{{ש}}
לֵאמֹר מָתַי וְאַיֵּה / וּמַה לְמַטָּה וּמַה לְמָעַל{{ש}}
אוּלָם תָּמִים תִּהְיֶה / עִם יְיָ אֱלֹהֶיךָ{{ממס|דברים יח יג}}
{{רפרן|מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ}}

==יעירוני רעיוני==
{{הור|סימן: '''יהודה'''}}

{{סי|יְ}}עִירוּנִי רַעְיוֹנַי / וְסוֹד לִבִּי וּמִשְׁאָלוֹ{{ש}}
הֱגוֹת דִּבְרֵי תַחֲנוּנַי / בְּזִמְרַת אֵל וּמַהֲלָלוֹ{{ש}}
וְלֹא אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינַי / חֲצוֹת (סוֹף) לַיִל בִּגְלָלוֹ{{ר1}}
לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.{{ממס|תהלים כז ד}}

{{סי|הֱ}}קִיצוֹתִי וָאֲחַשֵּׁב / מִי זֶה אֲשֶׁר הֱקִיצַנִי{{ש}}
וְהִנֵּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב / תְּהִלּוֹתַי, הֱאִיצַנִי{{ש}}
וְנָתַן בְּאָזְנַי קֶשֶׁב / וְחִזְּקַנִי וְאִמְּצַנִי{{ש}}
וְכָל עוֹד רוּחִי בִי הָשֵׁב / אֲבָרֵךְ אֲשֶׁר יְעָצָנִי{{ש}}
צוּר אֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה לוֹ / וְהַגְּוִיָּה מִפְעָלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|וָ}}אֶתְחַנֵּן לְפָנָיו / וּבַתְּחִנָּה אֶתְעַנַּג{{ש}}
וּבָקְעוּ דְמָעַי עֲנָנָיו / וּמָתְקוּ מִצּוּף וּפַנַּג{{ש}}
וְגָבַהּ לִבִּי בְּעֵינָיו / בְּעֵת נָמֵס כַּדּוֹנַג{{ש}}
כְּעֶבֶד לִפְנֵי אֲדֹנָיו / מִפַּחְדוֹ יִתְמוֹגָג{{ש}}
וְכִי יִזְכֹּר מַחֲמָלוֹ / יִנְשֶׁה אֶת כָּל עֲמָלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|דּ}}וֹם לַיִל וְהִכָּבֵד / וְאַחֵר שַׁחַר מִבּוֹא{{ש}}
עֲדֵי יִתְרַצֶּה עֶבֶד / בְּתַחֲנוּנָיו אֱלֵי רִבּוֹ{{ש}}
וְיִשְׁפֹּךְ דַּם לֵב וְכָבֵד / וְיַגִּיד נִגְעֵי לְבָבוֹ{{ש}}
וְיִתְיַחֵד הָעוֹבֵד / עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ{{ש}}
וְיָשִׁיר וְיִשָּׂא מְשָׁלוֹ / לְשֵׁם דִּגְלוֹ וּמִגְדָּלוֹ
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}

{{סי|הִ}}נֵּה עֶבֶד עֲבָדִים / לִפְנֵי מֶלֶךְ מְלָכִים{{ש}}
עוֹמֵד, וְיָדָיו כְּבֵדִים / וּדְמָעָיו נֶהֱלָכִים{{ש}}
לְךָ יְצֻרָיו נֶעֱבָדִים / בְּעוֹד חַיָּיו נִמְשָׁכִים{{ש}}
וְכָל קְרָבָיו לְךָ מוֹדִים / מִתְוַדִּים וּמְבָרְכִים{{ש}}
סְלַח לְרֹעַ מַעֲלָלוֹ / אֲשֶׁר כַּחוֹל מִשְׁקָלוֹ.
{{רפרן|לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְיָ / וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ}}
==בן אדם==
בֶּן אָדָם בֶּן אָדָם / מַה לְּךָ נִרְדָּם / קוּם קְרָא בְּתַחֲנוּנִים{{ש}} 
שְׁפֹךְ שִׂיחָה / דְּרשׁ סְלִיחָה / מֵאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים{{ש}} 
רְחַץ וּטְהַר / וְאַל תְּאַחַר / בְּטֶרֶם יָמִים פּוֹנִים{{ש}} 
וּמְהֵרָה / רוּץ לְעֶזְרָה / לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים{{ש}}
וּמִפֶּשַׁע / וְגַם רֶשַׁע / בְּרַח, וּפְחַד מֵאָסוֹנִים{{ש}}
אָנָּא שְׁעֵה / שִׁמְךָ יוֹדְעֵי / יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִים
{{רפרן|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים}}

עֲמֹד כְּגֶבֶר / בְּלֵב נִשְׁבַּר / לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאִים{{ש}}
יָהּ אֵל דְּרשׁ / בְּכֹבֶד רֹאשׁ / לְכַפֵּר עַל חֲטָאִים{{ש}}
כִּי לְעוֹלָם / לֹא נֶעְלָם / מִמֶּנּוּ נִפְלָאִים{{ש}} 
וְכָל מַאֲמַר / אֲשֶׁר יֵאָמַר / לְפָנָיו הֵם נִקְרָאִים{{ש}} 
הַמְרַחֵם / הוּא יְרַחֵם / כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
{{רפרן|לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בּשֶׁת הַפָּנִים}}
==והוא רחום==
וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ׃{{ממס|תהלים עח לח}}{{ש}}
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}}
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים פד ה}}{{ש}}
אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲיָ אֱלֹהָיו׃{{ממס|תהלים קמד טו}}{{ש}}
תְּהִלָּה לְדָוִד,{{ש}}
{{סי|אֲ|0}}רוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}}
{{סי|בְּ|0}}כָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ש}} 
{{סי|גָּ|0}}דוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ש}} 
{{סי|דּ|0}}וֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ׃{{ש}} 
{{סי|הֲ|0}}דַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה׃{{ש}} 
{{סי|וֶ|0}}עֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ, וּגְדוּלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה׃{{ש}} 
{{סי|זֵ|0}}כֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ׃{{ש}} 
{{סי|חַ|0}}נּוּן וְרַחוּם יְיָ, אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד׃{{ש}} 
{{סי|ט|0}}וֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} 
{{סי|י|0}}וֹדוּךָ יְיָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה׃{{ש}} 
{{סי|כְּ|0}}בוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ׃{{ש}} 
{{סי|לְ|0}}הוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ׃{{ש}} 
{{סי|מַ|0}}לְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל דּוֹר דוֹר׃{{ש}} 
{{סי|ס|0}}וֹמֵךְ יְיָ לְכָל הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים׃{{ש}} 
{{סי|עֵ|0}}ינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃{{ש}} 
{{סי|פּ|0}}וֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן׃{{ש}} 
{{סי|צַ|0}}דִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו׃{{ש}} 
{{סי|קָ|0}}רוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃{{ש}} 
{{סי|רְ|0}}צוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם׃{{ש}} 
{{סי|שׁ|0}}וֹמֵר יְיָ אֶת כָּל אֹהֲבָיו, וְאֵת כָּל הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד׃{{ש}} 
{{סי|תְּ|0}}הִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|תהלים קמה}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}
==קדיש לעילא==
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אָמֵן)}}, לְעֵלָא לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.
==רשות לש&quot;ץ==
{{הור2|אם אין פנאי מדלגים עד {{צ|לך ה' הצדקה}}.}}
{{:קמתי ותדד שנתי}}
{{החלף|{{#קטע:תהלים מנוקד ומפוסק/ספר ראשון|פרק יז}}|פרק|תהלים}}
==ה' אלהי הצבאות==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֲ}}דֹנָי אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים
{{סי|בָּ}}טִיתָ לְעַמְּךָ שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים
{{סי|גְּ}}שׁוּ נָא אֵלַי בִּדְבָרִים עֲרֵבִים
{{סי|דִּ}}רְשׁוּנִי וִחְיוּ יָמִים רַבִּים
{{סי|הֲ}}לֹא דְבָרֶיךָ לְעוֹלָם נִצָּבִים
{{סי|וּ}}בָם אֲנַחְנוּ נִשְׁעָנִים וְנִקְרָבִים
{{סי|זָ}}כְרֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים
{{סי|חָ}}נֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים
{{סי|ט}}וֹב אַתָּה לָרָעִים וְלַטּוֹבִים
{{סי|יְ}}מִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים
{{סי|כִּ}}י לֹא תַחְפֹּץ בְּמִיתַת חַיָּבִים
{{סי|לָ}}כֵן אֲנַחְנוּ מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים
{{סי|מֶ}}לֶךְ מְהֻלָּל בְּמַחֲנוֹת כְּרוּבִים
{{סי|נַ}}קֵּנוּ מֵחֵטְא וּמִכָּל חִיּוּבִים
{{סי|סְ}}לַח לָנוּ כִּי פְשָׁעֵינוּ מְרֻבִּים
{{סי|עֲ}}נֵנוּ לְמַעַן צוּרִים הַחֲצוּבִים
{{סי|פִּ}}תְחֵי תְשׁוּבָה בַּל יְהוּ מְשֻׁלָּבִים
{{סי|צַ}}עֲקוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ יִהְיוּ נִקְרָבִים
{{סי|קָ}}רְבֵנוּ אֵלֶיךָ חוֹצֵב לְהָבִים
{{סי|רְ}}צֵנוּ כְּעוֹלוֹת פָּרִים וּכְשָׂבִים
{{סי|שַׁ}}בְנוּ אֵלֶיךָ נְעָרִים וְשָׂבִים
{{סי|תְּ}}מוּכִים בְּטוּחִים עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים&lt;/poem&gt;
==לך ה' הצדקה==
&lt;poem&gt;
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים׃{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג לט|וגם=בראשית מד טז}}
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה אֵלֵיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג מ}}
כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֶּל שָׁבִים׃
שָׁבִים אֵלֶיךָ בְּכָל לֵב, שַׁוְעָתָם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמֶיךָ׃
בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ׃
דְּלָתֶיךָ דָּפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ׃
מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה׃
שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}
שׁוֹמֵעַ תְּחִנָּה, אֵלֶיךָ כָּל הָרוּחוֹת יָבֹאוּ׃
יָבֹאוּ אֵלֶיךָ הָרוּחוֹת וְכָל הַנְּשָׁמָה׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, צוּר אֲשֶׁר אֵין דּוֹמֶה לָּךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ׃
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ׃
אָתָאנוּ עַל שְׁמָךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ׃
בַּעֲבוּר שְׁמָךְ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמָךְ׃
שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃
שִׁמְךָ נִקְרָא בְקִרְבֵּנוּ, אַל תַּנִּיחֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃
אֱלֹהֵינוּ, בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מד טז}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, מַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃
הֲלֹא הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ׃
אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָל חָי׃
אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן, רוֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב׃
אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ׃
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט יט}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}} &lt;/poem&gt;

==אליך ה' אקרא==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ אֶקְרָא / מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.{{ממס|תהלים ט י}}
{{סי|בִּ}}קְרֹב עָלַי מְרֵעִים / זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי מֵרְשָׁעִים.{{ממס|תהלים קיט נג}}
{{סי|גָּ}}בְרוּ וְעָלוּ עַל רֹאשִׁי / שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי.{{ממס|תהלים ו ה}}
{{סי|דּ}}וֹבְרֵי שֶׁקֶר בִּלְשׁוֹנָם / תְּנָה עָוֹן עַל עֲוֹנָם.{{ממס|תהלים סט כח}}
{{סי|הִ}}כּוּנִי פְצָעוּנִי בַּעֲלֵי זָדוֹן / אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן.{{ממס|משלי טו יח}}
{{סי|וְ}}אַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתִי בְצָרָה / אֱלֹהִים הָיִיתָ לִּי לְעֶזְרָה.
{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וַעֲמָלִי / כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְיָ אוֹר לִי.{{ממס|מיכה ז ח}}
{{סי|חֲ}}מֹל עַל גּוֹלַת אֲרִיאֵל / שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל.{{ממס|ירמיהו נ יז}}
{{סי|טֶ}}רֶם יְכַלּוּנִי אַנְשֵׁי דָמִים / עוֹבְדֵי אֱלִילִים אִלְּמִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|חבקוק ב יח}}
{{סי|יָ}}שִׂימוּ יָד עַל פֶּה / וַאֲנִי בַּייָ אֲצַפֶּה.{{ממס|מיכה ז ז}}
{{סי|כִּ}}י עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם / אֵל נוֹרָא וְאָיֹם.
{{סי|לָ}}קִינוּ בְּעֹל גָּלוּת וְשִׁבְיָה / עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה.{{ממס|איכה א טז}}
{{סי|מְ}}כַרְתָּנוּ חִנָּם בְּיַד עֲרֵלִים / אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים.{{ממס|תהלים פג ז}}
{{סי|נֶ}}חְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה / הַשְׁמִיעֵנוּ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא י}}
{{סי|ס}}וּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָנוּ / וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ה}}
{{סי|עֲ}}שֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה / אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ כִּי צָרָה קְרוֹבָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}
{{סי|פְּ}}שָׁעֵינוּ תְכַסֶּה שׁוֹכֵן מְעוֹנִים / רַחֵם עָלֵינוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים.{{ממס|תהלים קג יג}}
{{סי|צָ}}רֵינוּ בּוֹסְסוּ אֶת מִקְדָּשֵׁנוּ / הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ.
{{סי|קַ}}נֵּא לְשֵׁם קָדְשְׁךָ וְתִנְקֹם נָקָם / יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם.{{ממס|תהלים כה ג}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עָנָן וַעֲרָפֶל / הַשָּׁפָלָה הַגְבֵּהַּ וְהַגָּבֹהַּ הַשְׁפֵּל.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יחזקאל כא לא}}
{{סי|שַׂ}}מְּחֵנוּ בְּבִנְיַן אַפִּרְיוֹן / אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן.{{ממס|תהלים קב יד}}
{{סי|תְּ}}שַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ / יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ.
&lt;/poem&gt;
==שבט יהודה==
{{הור|סימן: '''שמעיה חזק'''}}
{|
|-
|{{סי|שֵׁ}}בֶט יְהוּדָה בְּדֹחַק וּבְצַעַר{{רווח|3}}||הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר.{{ממס|עמוס ג ד}}
|-
|{{סי|מְ}}קַוִּים יְשׁוּעָתְךָ אָבוֹת וּבָנִים{{רווח|3}}||הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים.{{ממס|ישעיהו מא יז}}
|-
|{{סי|עֲ}}מֹד בַּפֶּרֶץ בַּל נִהְיֶה לִשְׂחֹק{{רווח|3}}||לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק.{{ממס|תהלים י א}}
|-
|{{סי|י}}וֹנָתְךָ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת הִגִּיעָה{{רווח|3}}||יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה.{{ממס|תהלים פ ב}}
|-
|{{סי|הָ}}בָה לָנוּ עֶזְרָת מִצָּר{{רווח|3}}||הֲיַד יְיָ תִּקְצָר.{{ממס|במדבר יא כג}}
|-
|{{סי|חַ}}דֵּשׁ יָמֵינוּ בְּגָלוּת יָשָׁן{{רווח|3}}||עוּרָה לָמָּה תִישַׁן.{{ממס|תהלים מד כד}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר בָּנֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם{{רווח|3}}||וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ויקרא יח ד}}
|-
|{{סי|קֵ}}ץ הַנֶּחְתָּם גַּלֵּה לְגַלְמוּדָה{{רווח|3}}||יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה.{{ממס|תהלים מח יב}}
|-
|שַׁוְעָתֵנוּ תַּעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים{{רווח|3}}||אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
|}
==אל מלך==
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=תימן}}

==בעת רצון תחנתי==
{{:בעת רצון תחנתי}}
==רחמנא אידכר לן==
{|
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיִצְחָק עֲקִידָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּיַעֲקב שְׁלִימָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן זְכוּתֵהּ דְּיוֹסֵף צַדִּיקָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּמשֶׁה נְבִיָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּאַהֲרֹן כָּהֲנָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּפִינְחָס קַנָּאָה{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן קְיָמֵהּ דְּדָוִד מְשִׁיחָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא אִדְּכַר לַן צְלוֹתֵהּ דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
|{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|אֲ}}רֵים יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|בְּ}}כִסּוּפֵי אַפִּין אֲתֵינָא לְמִקְרֵי קַמָּךְ, רַחֵם עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|גַּ}}לִּי גְבוּרְתָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינַן אַפֵּק לִנְהוֹרָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|דִּ}}ינָא דְחַיֵי גְּזֹר עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|הֲ}}דָרָךְ שַׁוִּי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|וְ}}לָא תִתְפְּרַע כְּעוּבָדֵי בִּישֵׁי מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|זִ}}יוָךְ אַשְׁרִי עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|זָ}}כְוָן חַפֵּשׂ וְאַשְׁכַּח לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|חֲ}}שֹׁב עֲלַן טָבְוָן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|טָ}}בְוָן סַגִּיאָן אַיְתִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|יִ}}תְגּוֹלַלוּ רַחֲמָךְ עֲלַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְחַיֵּי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְרַחֲמֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְצַדִּיקֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דִישָׁרֵי וּתְמִימֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כַּ}}תְבִנַּן בְּסִפְרָא דְפַרְנוּסֵי וּמְזוֹנֵי{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|כְּ}}בשׁ חִמְתָּא וְרֻגְזָא מִנַּן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|לָ}}א תַעֲבֵד גְּמֵירָא לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|מְ}}חֹל וּשְׁבֹק לְחוֹבַן וְלַעֲוָיַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|נְ}}הוֹר טוּבָךְ אַנְהַר לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|סָ}}עֵד וְסָמֵךְ הֲוִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|עֲ}}בֵד עִמַּנָא אָתָא לְטָב{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|פְּ}}תַח שְׁמַיָּא לִצְלוֹתַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|צְ}}לוֹתַנָא קַבֵּל בְּרַעֲוָא{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|קַ}}בֵּל צְלוֹתִין וּבָעוּתִין בְּעִדָּן עָקְתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|רַ}}חֵם עַל נִשְׁמָתִין{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|שַׁ}}תָּא טָבְתָא אַיְתִי לַן{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא {{סי|תּ}}וּב מֵרֻגְזָךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|-
| רַחֲמָנָא וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ{{רווח|3}}||בְּדִיל וַיַּעֲבֹר
|}

==ויעבור שמו&quot;ת==
וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ש}}

וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ש}}

וְאַעְבַּר יְיָ שְׁכִינְתֵיהּ עַל אַפּוֹהִי וּקְרָא.{{ש}}
יְיָ יְיָ אֱלָהָא רַחְמָנָא וְחַנָּנָא מַרְחֵק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן וּקְשֹׁט׃ נָטֵר טֵיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁבֵק לַעֲוָיָן וְלִמְרֹד וּלְחוֹבִין סָלַח׃{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃

==אנא כעב==
{{הור|אם יש פנאי יאמר זאת התחינה:}}

{{הור|סימן: '''אני משה'''}}

אָנָּא כָּעָב זְדוֹנִי תִּמְחֵהוּ{{ר1}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא.{{ממס|תהלים כה יא}}

{{סי|אֵ}}יךְ יִמָּחֶה, וְנִכְתָּב / לְמוּל אָבִי{{ש}}
כִּי אֵין בְּלִבּוֹ מַחְשָׁב / כְּמַחְשָׁבִי{{ש}}
לִמְחוֹת מֵאֲשֶׁר כָּתַב / לְיוֹם רִיבִי{{ש}}
כִּי הַמִּכְתָּב מִכְתַּב / אֱלֹהִים הוּא.{{ממס|שמות לב טז}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|נָ}}א אִם תַּחְקֹר וְתִפְרֹשׁ / צוּר, עֲלוּמָיו{{ש}}
אָוֶן בְּלֵילוֹ יַחֲרֹשׁ / וּבְיָמָיו{{ש}}
וְאִם לַחֲטָאָיו תִּדְרֹש / וְלַאֲשָׁמָיו{{ש}}
מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ / אָשָׁם הוּא.{{ממס|ויקרא ה יט}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|יֶ}}הֶרְסוּן וְיִבְנוּן / בִּי רַעֲיוֹנַי{{ש}}
יוֹם בִּי חֲטָאַי יַעֲנוּן / וּבְפָנַי{{ש}}
אָכֵן סְעִפַּי יְבִינוּן / כִּי יְיָ{{ש}}
נֹשֵׁא עָוֹן, חַנּוּן / וְרַחוּם הוּא.{{ממס|יואל ב יג}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|מַ}}ה לִּידִידִי וּמַלְכִּי / יִסָּתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁפֹּךְ עֲתֶרֶת חִכִּי / וְאֵין עוֹתֵר{{ש}}
וְאֶשְׁאַל בְּעַד חֲלוֹם חָשְׁכִּי / וְאֵין פּוֹתֵר{{ש}}
וְאָמַר לֹא אוּכַל, כִּי / חָתוּם הוּא.{{ממס|ישעיהו כט יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|שׁ}}וּבָה שִׁיבַת שְׁאֵרִית / עַם הוּעָם{{ש}}
וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר בִּבְרִית / לְהוֹדִיעָם{{ש}}
אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית / הַזַּעַם{{ש}}
וְנֻחַם, וְאִם לֹא עַם / בִּינוֹת הוּא.{{ממס|ישעיהו כז יא}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}

{{סי|ה}}וֹסֵף יָד וְצִיר מִשְׁנֶה / תַשְׁלִיחַ{{ש}}
וְקֶרֶן לְנִגַּשׂ וְנַעֲנֶה / תַצְמִיחַ{{ש}}
יִגְבַּר, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה / יַצְלִיחַ{{ש}}
וְיִוָּדַע כִּי מְשִׁיחַ / אֱלֹהִים הוּא.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;א כד ו}}
{{רפרן|וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא}}
==אנשי אמונה==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / {{סי|בָּ}}אִים בְּכֹחַ מַעֲשֵֹיהֶם{{ש}}
{{סי|גִּ}}בֹּורִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ / {{סי|דּ}}וֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת{{ש}}
{{סי|הָ}}יוּ לָנוּ לְחוֹמָה / {{סי|וּ}}לְמַחְסֶה בְּיוֹם זָעַם{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / {{סי|חֵ}}מָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם{{ש}}
{{סי|טֶ}}רֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם / {{סי|י}}וֹדְעִים לַעְתֹּר וּלְרַצּוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}אָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם / {{סי|לֹ}}א הֱשִׁיבוֹתָ פְנֵיהֶם רֵיקָם{{ש}}
{{סי|מֵ}}רֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם / {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת / {{סי|עָ}}זְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת{{ש}}
{{סי|פַּ}}סּוּ גּוֹדְרֵי גָדֵר / {{סי|צֻ}}מְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}מִים בַּפֶּרֶץ אָיִן / {{סי|רְ}}אוּיִם לְרַצּוֹתְך אָפָסוּ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / {{סי|תְּ}}רוּפָה לֹא מָצָאנוּ{{ש}}
שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנֵינוּ / לְשַׁחֶרְךָ אֵל בְּעֵת צָרוֹתֵינוּ.

{{הור|אל מלך ויעבור}}

==תמהנו מרעות==
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק'''}}

{{סי|תָּ}}מַהְנוּ מֵרָעוֹת / {{סי|תָּ}}שַׁשׁ כֹּחֵנוּ מִצָּרוֹת{{ש}}
{{סי|שַׁ}}חְנוּ עַד לִמְאֹד / {{סי|שָׁ}}פַלְנוּ עַד עָפָר{{ש}}
{{סי|רַ}}חוּם כָּךְ הִיא מִדָּתֵנוּ / {{סי|קְ}}שֵׁי עֹרֶף וּמַמְרִים אֲנָחְנוּ{{ש}}
{{סי|צָ}}עַקְנוּ בְּפִינוּ חָטָאנוּ / {{סי|פְּ}}תַלְתֹּל וְעִקֵּשׁ לִבֵּנוּ{{ש}}
{{סי|עֶ}}לְיוֹן רַחֲמֶיךָ מֵעוֹלָם / {{סי|סְ}}לִיחָה עִמְּךָ הִיא{{ש}}
{{סי|נִ}}חָם עַל הָרָעָה / {{סי|מַ}}טֵּה כְלַפֵּי חֶסֶד{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִתְעַלֵּם בְּעִתּוֹת כָּאֵל / {{סי|כִּ}}י בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ{{ש}}
{{סי|יִ}}וָּדַע לְעֵינֵי הַכֹּל / {{סי|ט}}וּבְךָ וְחַסְדְּךָ עִמָּנוּ{{ש}}
{{סי|חֲ}}תֹם פִּי שָׂטָן וְאַל יַשְׂטִין עָלֵינוּ / {{סי|זְ}}עֹם בּוֹ וְיִדֹּם{{ש}}
{{סי|וְ}}יַעֲמֹד מֵלִיץ טוֹב לְצַדְּקֵנוּ / {{סי|ה}}וּא יַגִּיד יָשְׁרֵנוּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}רָכֶיךָ רַחוּם וְחַנּוּן / {{סי|גִּ}}לִּיתָ לְנֶאֱמַן בַּיִת{{ש}}
{{סי|בְּ}}בַקְשׁוֹ אָז מִלְּפָנֶיךָ / {{סי|אֱ}}מוּנָתְךָ הוֹדַעְתָּ לּוֹ.

{{הור|אל מלך ויעבור}}

==אל תעש עמנו כלה==
{{הור|סימן: '''אתב&quot;ש'''}}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

{{סי|אַ}}ל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָּלָה / {{סי|תֹּ}}אחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט{{ש}}
{{סי|בְּ}}בֹא תוֹכֵחָה נֶגְדֶּךָ / {{סי|שְׁ}}מֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תֶּמַח{{ש}}
{{סי|גִּ}}שְׁתְּךָ לַחְקֹר מוּסָר / {{סי|רַ}}חֲמֶיךָ יְקַדְּמוּ רֻגְזֶךָ{{ש}}
{{סי|דַּ}}לּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶךָ / {{סי|קָ}}רֵב צֶדֶק מֵאֵלֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹרֵינוּ בְּזַעֲקֵנוּ לָךְ / {{סי|צַ}}ו יְשׁוּעָתֵנוּ בְּמַפְגִּיעַ{{ש}}
{{סי|וְ}}תָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם / {{סי|פְּ}}תָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵמוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר נַמְתָּ / {{סי|עֵ}}דוּת לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ{{ש}}
{{סי|ח}}וֹתָם תְּעוּדָה תַתִּיר / {{סי|ס}}וֹדְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶךָ{{ש}}
{{סי|טַ}}בּוּר אַגַּן הַסַּהַר / {{סי|נָ}}א אַל יֶחֱסַר הַמָּזֶג{{ש}}
{{סי|יָ}}הּ דַּע אֶת אֲשֶׁר יְדָעוּךָ / {{סי|מַ}}גֵּר אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ{{ש}}
{{סי|כִּ}}י תָשִׁיב לְבִצָּרוֹן / {{סי|לְ}}כוּדִים, אֲסִירֵי הַתִּקְוָה.

==וידוי==
אָנָּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ. {{סי|אָ}}שַׁמְנוּ. {{סי|בָּ}}גַדְנוּ. {{סי|גָּ}}זַלְנוּ. {{סי|דִּ}}בַּרְנוּ דֹפִי. {{סי|הֶ}}עֱוִינוּ. {{סי|וְ}}הִרְשַׁעְנוּ. {{סי|זַ}}דְנוּ. {{סי|חָ}}מַסְנוּ. {{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶׁקֶר. {{סי|יָ}}עַצְנוּ רָע. {{סי|כִּ}}זַּבְנוּ. {{סי|לַ}}צְנוּ. {{סי|מָ}}רַדְנוּ. {{סי|נִ}}אַצְנוּ. {{סי|סָ}}רַרְנוּ. {{סי|עָ}}וִינוּ. {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ. {{סי|צֵ}}רַרְנוּ. {{סי|קִ}}שִּׁינוּ עֹרֶף. {{סי|רָ}}שַׁעְנוּ. {{סי|שִׁ}}חַתְנוּ. {{סי|תָּ}}עִינוּ. {{סי|תִּ}}עַבְנוּ. {{סי|תִּ}}עְתָּעְנוּ. סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}

{{סי|אָ}}שַמְנוּ מִכָּל עָם / {{סי|בּ}}וֹשְׁנוּ מִכָּל גּוֹי{{ש}}
{{סי|גָּ}}לָה מִמֶּנוּ מָשׂוֹשׂ / {{סי|דָּ}}וֶה לִבֵּנוּ בַּחֲטָאֵנוּ{{ש}}
{{סי|הָ}}חְבַּל אֲוַיֵּינוּ / {{סי|וְ}}נִפְרָע פְּאֵרֵנוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}בוּל מִקְדָּשֵנוּ / {{סי|חָ}}רַב בַּעֲוֹנֵינוּ{{ש}}
{{סי|טִ}}ירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה / {{סי|יְ}}פִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים / {{סי|כֹּ}}חֵנוּ לְנָכְרִים.

וַעֲדַיִן לֹא שַבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ, וְהֵיאָךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.
{|
|-
|{{סי|אָ}}שַמְנוּ בְּאֹמֶר וּבְפֹעַל{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|בָּ}}זִינוּ חֹק לִמְעֹל מַעַל
|-
|{{סי|גָּ}}עַלְנוּ מִשְׁפָּט וָצֶדֶק{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|דְּ}}רָכֵינוּ כִּמְשׂוּכַת חֶדֶק
|-
|{{סי|הֵ}}פַרְנוּ בְּרִית וָחֹק{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|וְ}}הִרְבִּינוּ פֶשַׁע לִבְלִי חֹק
|-
|{{סי|זָ}}נַחְנוּ טוֹב הוֹרֵיתָ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|חָ}}רַשְׁנוּ רָע שָׂנֵאתָ
|-
|{{סי|טָ}}פַלְנוּ שֶקֶר וּמִרְמָה{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|יָ}}עַצְנוּ אָוֶן וְאַשְׁמָה
|-
|{{סי|כִּ}}לִּינוּ שָׁנֵינוּ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|לֹ}}א זָכַרְנוּ כִּי תְבִיאֵנוּ בְּמִשְׁפָּט עַל כׇּל נֶעְלָם
|-
|{{סי|מָ}}אַסְנוּ מוּסַר הַדַּעַת{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|נ}}וֹאַלְנוּ מֵחָכְמָה וּמִדַּעַת
|-
|{{סי|סַ}}רְנוּ מִמִּשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|עָ}}זַבְנוּ אָרְחוֹת חֻקֶּיךָ
|-
|{{סי|פָּ}}נִינוּ אֶל כׇּל חֶמְדָּתֵנוּ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|צָ}}לַלְנוּ בִּמְצוּלוֹת תַּאֲוָתֵנוּ
|-
|{{סי|קָ}}פַצְנוּ פִּי חֲכָמִים מֵהוֹכִיחַ{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|רַ}}חַב פִּינוּ בְּנִיב עַוְלָה יַצְרִיחַ
|-
|{{סי|שׁ}}וֹבַבְנוּ מְשׁוּבָה נִצַּחַת{{ש-רווח|0.5em}}||{{סי|תִּ}}עַבְנוּ כׇּל אִישׁ תּוֹכַחַת
|}
וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|נחמיה ט לג}}

{{סי|לְ}}עֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ / {{סי|מְ}}מֻשָּׁךְ וּמוֹרָט מִמֶּנּוּ{{ש}}
{{סי|נָ}}תְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ / {{סי|סָ}}בַלְנוּ עַל שִׁכְמֵנוּ{{ש}}
{{סי|עֲ}}בָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ / {{סי|פּ}}וֹרֵק אֵין מִיָּדָם׃{{ממס|איכה ה ח}}{{ש}}
{{סי|צָ}}רוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ / {{סי|קְ}}רָאנוּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ{{ש}}
{{סי|רָ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֺנֵינוּ / {{סי|שַ}}בְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ / {{סי|תָּ}}עִינוּ כַּצֹּאן וְאָבָדְנוּ.

וַעֲדַיִן לֹא שַבְנוּ מִתְּעִיָּתֵנוּ, וְהֵיאָךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ.

==חטאנו צורנו==
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי חָטָאנוּ לוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}

לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת. כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃

כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}{{ש}}
אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ׃{{ממס|במדבר יב יא}}

'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ, סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ׃'''

'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד׃'''

'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים. יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃'''

{{הור|סימן: '''א-ד'''}}

{{סי|אֶ}}רְאֶלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים יְיָ אֲדוֹנֵנוּ{{ש}}
{{סי|בְּ}}חִירֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ר1}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים'''

{{סי|גַּ}}לְגַּלֵּי מַעְלָה אוֹמְרִים יְיָ אֲדוֹנֵנוּ{{ש}}
{{סי|דְּ}}גוּלֵי סְגֻלָּה עוֹנִים וְאוֹמְרִים{{ר1}}
'''יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים'''

'''יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''

'''יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃'''
{|
|-
|בְּטֶרֶם שְׁחָקִים וַאֲרָקִים נִמְתָּחוּ||{{שמאל|'''יְיָ מֶלֶךְ'''}}
|-
|וְעַד לֹא מְאוֹרוֹת זָרָחוּ||{{שמאל|'''יְיָ מָלָךְ'''}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְשָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''}}
|-
|וְעַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת||{{שמאל|'''יְיָ מֶלֶךְ'''}}
|-
|וּבַהֲכִינוֹ יְצוּרִים עֲלֵי אֲרָצוֹת||{{שמאל|'''יְיָ מָלָךְ'''}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |וְעֵת יְקַבֵּץ נְפוּצִים מֵאַרְבַּע נְפוּצוֹת
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{שמאל|'''יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד'''}}
|}

מְיֻחָד בְּאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה{{ש}}
הוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה וְהוּא יִהְיֶה{{ש}}
הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה{{ש}}
לְפָנָיו לֹא נוֹצַר אֵל, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה.

אֶחָד אֱלֹהִים, גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ, קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ.{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃{{ממס|תהלים עט ו}}

לִקְדֻשַּׁת שִׁמְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ.{{ש}}
לֹא לָנוּ יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ, עַל אֲמִתֶּךָ׃{{ש}}
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם. וֵאלֹהֵינוּ בַשָּׁמָיִם.{{ממס|תהלים קטו|תהלים קטו א-ג}}{{ש}}
אֶחָד אֱלֹהֵינוּ בַּשָּׁמַיִם, עֵדוּתֵנוּ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם.{{ש}}
חַי וְקַיָּם הוּא, מָלֵא רַחֲמִים הוּא, מָלֵא זָכִיּוֹת הוּא.{{ש}}
כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה, בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.{{ש}}
אֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה, וְאֵין מִי יֹאמַר לוֹ מַה תִּפְעַל, כִּי הַכֹּל מַעֲשֵׂה יָדָיו.

==אלהינו שבשמים==
{{#קטע:אלהינו שבשמים|תימן}}

==אלהים אתה ידעת==
אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ לְאִוַּלְתִּי וְאַשְׁמוֹתַי{{ש}}
מִמְּךָ לא נִכְחָדוּ רֹב זְדוֹנוֹתַי{{ש}}
בְּהַעֲלוֹתִי עַל לְבָבִי גֹּדֶל מְשׁוּבוֹתַי{{ר1}}
כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתָי.{{ממס|תהלים כב טו}}

רַחֵם בְּרֹגֶז תִּזְכֹּר לְדוֹפֵק שַׁעֲרֵי חֶמְלָתֶךָ {{ש}}
הָעוֹמֵד כְּדָל שׁוֹאֵל מְבַקֵּשׁ סְלִיחָתֶךָ {{ש}}
(קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמוּרוֹת לְסַפֵּר גְּדֻלָּתֶךָ) {{ר1}}
אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכָל יָבוֹא גְּבוּרָתֶךָ.{{ממס|תהלים עא יח}}

גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה מִתּוֹרָתְךָ נִפְלָאוֹת {{ש}}
יְזַמְּרוּ לְשִׁמְךָ מְיַחֲלֵי קֵץ פְּלָאוֹת {{ש}}
תְּשׁוֹבֵב לִנְוֵיהֶם פְּזוּרִים בְּכָל פֵּאוֹת {{ר1}}
כִּי אַתָּה יְיָ אֱלהִים צְבָאוֹת.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב ז כז}}

אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ{{ש}}
נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ {{ש}}
הַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ וּרְאֵה מָגִנֵּנוּ {{ר1}}
וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ.{{ממס|תהלים ה יב}}{{ר1}}
עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ.
==עננו אבינו==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}
{|
|-
|עֲנֵנוּ {{סי|אָ}}בִינוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|בּ}}וֹרְאֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|גּ}}וֹאֲלֵנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁנוּ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ה}}וֹד וְהָדָר{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|וַ}}תִּיק בַּנֶּחָמוֹת{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|זַ}}ךְ וְיָשָׁר{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|חַ}}י וְקַיָּם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|טְ}}הוֹר עֵינָיִם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|י}}וֹשֵׁב שָׁמָיִם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|לֹ}}א אֵל חָפֵץ בְּרֶשַׁע{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|מֶ}}לֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹרָא וְנִשְׂגָּב{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ס}}וֹמֵךְ נוֹפְלִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|ע}}וֹזֵר דַּלִּים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|פּ}}וֹדֶה וּמַצִּיל{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק וּמַצְדִּיק{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|קָ}}רוֹב לְכָל קוֹרְאָיו בֶּאֱמֶת{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|רָ}}ם וְנִשָּׂא{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|שׁ}}וֹכֵן שְׁחָקִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|{{סי|תּ}}וֹמֵךְ תְּמִימִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי אַבְרָהָם{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|וּפַחַד יִצְחָק{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֲבִיר יַעֲקֹב{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|מָגֵן דָּוִד{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|אֱלֹהֵי הַמֶּרְכָּבָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רָצוֹן{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|הָעוֹנֶה בְּעֵת רַחֲמִים{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}
|-
|רַחוּם וְחַנּוּן{{ש-רווח|1em}}||{{הור|עֲנֵנוּ}}.
|}

==אדון הסליחות==
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

רַחוּם וְחַנּוּן חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, רַחֵם עָלֵינוּ{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|אֲ}}דוֹן הַסְּלִיחוֹת{{ש}}
{{סי|בּ}}וֹחֵן לְבָבוֹת{{ש}}
{{סי|גּ}}וֹלֶה עֲמוּקוֹת{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹבֵר צְדָקוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|הָ}}דוּר בַּנִּפְלָאוֹת{{ש}}
{{סי|וָ}}תִיק בַּנֶּחָמוֹת{{ש}}
{{סי|ז}}וֹכֵר בְּרִית אָבוֹת{{ש}}
{{סי|ח}}וֹקֵר כְּלָיוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|ט}}וֹב וּמֵטִיב לַבְּרִיּוֹת{{ש}}
{{סי|י}}וֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת{{ש}}
{{סי|כּ}}וֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|ל}}וֹבֵשׁ צְדָקוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|מָ}}לֵא זָכִיּוֹת{{ש}}
{{סי|נ}}וֹרָא תְהִלּוֹת{{ש}}
{{סי|ס}}וֹלֵחַ עֲוֹנוֹת{{ש}}
{{סי|ע}}וֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

{{סי|פּ}}וֹעֵל יְשׁוּעוֹת{{ש}}
{{סי|צ}}וֹפֶה עֲתִידוֹת{{ש}}
{{סי|ק}}וֹרֵא הַדּוֹרוֹת{{ש}}
{{סי|ר}}וֹכֵב עֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹמֵעַ תְּפִלּוֹת{{ש}}
{{סי|תְּ}}מִים דֵּעוֹת{{ר1}}
{{הור|חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ}}

==עשה למען שמך==
אֵל רַחוּם שְׁמָךְ{{ש}}
אֵל חַנּוּן שְׁמָךְ {{ש}}
מָלֵא רַחֲמִים שְׁמָךְ {{ש}}
בָּנוּ נִקְרָא שְׁמָךְ {{ש}}
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ.
{{בעשרת ימי תשובה}}
{|
|יְיָ חָנֵּנוּ וַהֲקִימֵנוּ{{רווח|5}}||וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ
|-
|יְיָ בְּיוֹם יְשׁוּעָתָה בַּשְּׂרֵנוּ וְנַחֲמֵנוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ גַּלְגֵּל הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ כַּחוֹתָם עַל לֵב הַיּוֹם שִׂימֵנוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ רִיבָה רִיבֵנוּ וּלְחַם לוֹחֲמֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|-
|יְיָ בָּרֵךְ אֶת לַחְמֵנוּ וְאֶת מֵימֵינוּ{{רווח|5}}||{{הור|וּבְסֵפֶר חַיִּים זָכְרֵנוּ וְכָתְבֵנוּ}}
|}
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
{|
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ{{רווח|5}}||וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן אֶזְרָח תְּמִימֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעֱקָד בְּאוּלַמֶּךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נֶעְנָה בְסֻלָּם מִמְּרוֹמֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זְכוּת יוֹסֵף חֲסִידֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מָשׁוּי מִמֵּימֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מְכַהֵן בְּאוּרֶיךָ וְתֻמֶּיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן זַךְ מְקַנֵּא לִשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן נְעִים זְמִירוֹתֶיךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן מֶלֶךְ בָּנָה בַיִת לִשְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|-
|יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ{{רווח|5}}||{{הור|וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ}}
|}
עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|אֲ}}מִתָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|בְּ}}רִיתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|גָּ}}דְלָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|דָּ}}תָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|הֲ}}דָרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|וֵ}}עוּדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|זִ}}כְרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|חַ}}סְדָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|ט}}וּבָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|יָ}}שְׁרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|כְּ}}בוֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|לִ}}מּוּדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|מַ}}לְכוּתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|נִ}}צְחָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|ס}}וֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|עֻ}}זָּךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|פְּ}}אֵרָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|צִ}}דְקָתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|קְ}}דֻשָּׁתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|רַ}}חֲמָנוּתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|שְׁ}}כִינָתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן {{סי|תּ}}וֹרָתָךְ.

עֲשֵׂה לְמַעַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן חָרְבַּן בֵּיתָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְמוּת הֵיכָלָךְ{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הָעֲנִיִּים{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַדַּלִּים{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הַשְּׁרוּיִים בַּצָּרוֹת{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן יוֹנְקֵי שָׁדָיִם{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן גְּמוּלֵי חָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם{{ש}} 
עֲשֵׂה לְמַעַן תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רִבָּן שֶׁלֹּא חָטָאוּ.

עֲשֵׂה לְמַעַן מַלְאָכֶיךָ הַמְשָׁרְתִים פָּנֶיךָ, הַמְבַקְשִׁים רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.

{{ק|'''כַּת יֵשׁ לְמַעְלָה, נִקְרָאִים מְבַטְּלֵי גְזֵרָה, מְפִירֵי שְׁבוּעָה, מְשִׁיבֵי חֵמָה, מַעְבִירֵי קִנְאָה, מַזְכִּירֵי אַהֲבָה, אַהֲבָתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ לִפְנֵי בוֹרְאָם. כִּשְׁהֶם רוֹאִים שֶׁהוּא בְכַעַס עַל בָּנָיו, מִשְׁתַּטְּחִים לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדוֹ וּמִתְחַנְּנִים וְאוֹמְרִים:'''}}{{ש}}
הַתֵּר הַתֵּר יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית{{ש}}
מְחֹל מְחֹל אֲבִיר יַעֲקֹב {{ש}}
סְלַח סְלַח קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל{{ש}}
כִּי אַדִּיר מְלָכִים אָתָּה{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|אַ}}דִּיר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|בָּ}}רוּךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|גִּ}}בּוֹר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|דָּ}}גוּל{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|הָ}}דוּר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|וַ}}תִּיק{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|זַ}}ךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|חַ}}נּוּן{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|טָ}}הוֹר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|יָ}}שָׁר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|כַּ}}בִּיר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|לָ}}עַד{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|מְ}}רַחֵם{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|נ}}וֹרָא{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|ס}}וֹמֵךְ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|ע}}וֹזֵר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|פּ}}וֹדֶה{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|צַ}}דִּיק{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|קָ}}דוֹשׁ{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|רַ}}חוּם{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|שׁ}}וֹמֵר{{ש}}
מֶלֶךְ {{סי|תָּ}}ם{{ש}}
לָמָּה לְךָ אֵיבָה עִם זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבֶךָ{{ש}}
לָמָּה לְךָ קִנְאָה עִם זֶרַע יִצְחָק עֲקִידֶךָ{{ש}}
לָמָּה לְךָ תַחְרוּת עִם זֶרַע יַעֲקֹב תְּמִימֶךָ{{ש}}
כִּי קִנְיַן שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָרָאתָ אוֹתָם{{ש}}
{{ק|'''מִיָּד יוֹצְאוֹת קַרְנוֹת הוֹד מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וּמַכְרִיזות וְאוֹמְרוֹת:'''}}{{ש}}
אַשְׁרֵיכֶם מְלַמְּדֵי זְכוּת עַל בָּנַי{{ש}}
שְׁבָח לָכֶם מְשַׁלְשְׁלֵי זְכוּת אָבוֹת{{ש}}
כִּי כָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ כָּבוֹד וּגְדֻלָּה יִתְּנוּ לָכֶם.
{{בעשרת ימי תשובה סוף}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ אִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ{{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וְהוֹשִׁיעֵנוּ{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ וַעֲנֵנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה.
==דעני לעניי==
{|
|-
|דְּעָנֵי לַעֲנִיֵּי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַעֲשִׁיקֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִתְבִירֵי לִבָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְשִׁפְלֵי דַעְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמַכִּיכֵי רוּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיִצְחָק עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיַעֲקֹב בְּבֵית אֵל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹסֵף בְּבֵית אֲסִירֵי{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמֹשֶׁה וַאֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאַהֲרֹן בַּמַּחְתָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְפִינְחָס בַּשִּׁטִּים{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִיהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֵלִי בָּרָמָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לִשְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָוִד וְלִשְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לֶאֱלִישָׁע בִּירִיחוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחִזְקִיָּהוּ בַּחֲלוֹתוֹ{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְיוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּגָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יָקִידְתָּא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְדָנִיֵּאל בְּגֻבָּא דְאַרְיָוָתָא{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְמָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְעֶזְרָא בַּגּוֹלָה{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְחֹנִי בַּמַּעְגָּל{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|-
|דְּעָנֵי לְצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי וּתְמִימֵי דִּי בְּכָל דָּר וְדָר{{ש-רווח|1em}}||עֲנֵינַן
|}
רַחֲמָנָא {{רווח|3}}עֲנֵינַן{{ש}}
רַחֲמָנָא {{רווח|3}}שֵׁזֵב{{ש}}
רַחֲמָנָא {{רווח|3}}פְּרֹק{{ש}}
רַחֲמָנָא דְּאַתְּ מְלִי רַחֲמִין, רַחֵם עֲלַנָא וְעַל כָּל אֱנָשֵׁי בָתַּנָא וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אַחַנָא, וּמֵחֲשֹׁכָא לִנְהוֹרָא אַפְּקִנַּן, בְּדִיל שְׁמָךְ רַבָּא, בְּדִיל וַיַּעֲבֹר.

{{הור|ויעבור שמו&quot;ת, וסלחת}}

==אם אפס==
{{הור|סימן: '''אפרים בר רב יצחק חזק'''}}

{{סי|אִ}}ם אָפֵס רֹבַע הַקֵּן {{ש}}
אֹהֶל שִׁכֵּן אִם רִקֵּן{{ש}}
אַל נָא נֹאבְדָה כִּי עַל כֵּן {{ר1}}
יֶשׁ לָנוּ אָב זָקֵן.{{ממס|בראשית מד כ}}

{{סי|פָּ}}נִים לוֹ תַּכִּיר {{ש}}
וְצִדְקוֹ לְפָנֶיךָ נַזְכִּיר{{ש}}
קַח נָא בֵן יַקִּיר{{ר1}}
וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר.{{ממס|ויקרא א טו}}

{{סי|רָ}}ץ אֶל הַנַּעַר לְהַקְדִּישׁוֹ {{ש}}
וְנָפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ {{ש}}
עִטְּרוֹ בְעֵצִים וְאִשּׁוֹ {{ר1}}
נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ.{{ממס|במדבר ו ז}}

{{סי|יָ}}חִיד הוּקַל כִּצְבִי{{ש}}
עָנָה וְאָמַר אָבִי {{ש}}
הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים נָבִיא {{ר1}}
וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא.{{ממס|ש&quot;א ט ז}}

{{סי|מִ}}לִּים הֱשִׁיבוֹ מִלְּהַבְהִילוֹ {{ש}}
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ {{ש}}
בְּנִי אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ {{ר1}}
וְיֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ.{{ממס|במדבר טז ה}}

{{סי|בְּ}}מִצְוָתְךָ שְׁנֵיהֶם נִזְהָרִים {{ש}}
וְאַחֲרֶיךָ לֹא מְהַרְהֲרִים {{ש}}
חָשׁוּ וְהָלְכוּ נִמְהָרִים {{ר1}}
אֶל אַחַד הֶהָרִים.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית כב ב}}

{{סי|רָ}}אוּ אֵד תְּלוּלָה{{ש}}
מִהֲרוּ עֲצֵי עוֹלָה{{ש}}
יַחַד בְּאַהֲבָה כְּלוּלָה{{ר1}}
יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה.{{ממס|ישעיהו מ ג}}

{{סי|רָ}}אָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה{{ש}}
נָם לְהוֹרוֹ הַמְנֻסֶּה{{ש}}
אָבִי אוֹתִי כְּכֶבֶשׂ תַּעֲשֶׂה{{ר1}}
לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה.{{ממס|דברים יג ט}}

{{סי|בִּ}}י חָפֵץ וְנִכְסֹף{{ש}}
לְבָבִי לוֹ לַחֲשֹׂף{{ש}}
אִם תִּמְנָעֵנִי סוֹף{{ר1}}
רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב לד יד}}

{{סי|יָ}}דָיו וְרַגְלָיו עָקַד{{ש}}
וְחַרְבּוֹ עָלָיו פָּקַד{{ש}}
לְשׂוּמוֹ עַל הָעֵצִים שָׁקַד{{ר1}}
וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד.{{ממס|ויקרא ו ה}}

{{סי|צַ}}וָּאר פָּשַׁט מֵאֵלָיו{{ש}}
וְאָבִיו נִגַּשׁ אֵלָיו{{ש}}
לְשָׁחְטוֹ לְשֵׁם בְּעָלָיו{{ר1}}
וְהִנֵּה יְיָ נִצָּב עָלָיו.{{ממס|בראשית כח יג}}

{{סי|חָ}}קַר אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה {{ש}}
הָאָב עַל בְּנוֹ לֹא חָסָה {{ש}}
וְלִבּוֹ אֶל כַּפַּיִם נָשָׂא {{ר1}}
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה.{{ממס|בראשית א לא}}

{{סי|קָ}}רָא מֵרֶחֶם מִשְׁחַר {{ש}}
תְּמוּר בִּנְךָ הַנִּבְחַר {{ש}}
וְהִנֵּה אַיִל אַחַר {{ר1}}
וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}

{{סי|חֲ}}לִיפֵי אַזְכָּרָתוֹ {{ש}}
תִּכּוֹן כְּהַקְטָרָתוֹ {{ש}}
וְתַעֲלֶה לְךָ תִימַרְתּוֹ {{ר1}}
וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ.{{ממס|ויקרא כז י}}

{{סי|זִ}}כָּרוֹן לְפָנֶיךָ בַּשַּׁחַק{{ש}}
לָעַד בַּסֵּפֶר יוּחַק{{ש}}
בְּרִית עוֹלָם בַּל יֻמְחַק{{ר1}}
אֶת אַבְרָהָם וְאֶת יִצְחָק.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ב כד}}

{{סי|קֹ}}רְאֶיךָ בָּאִים לִקֹּד {{ש}}
בְּצָרָה עֲקִידָה תִשְׁקֹד{{ש}}
וְצֹאנְךָ בְּרַחֲמִים תִּפְקֹד{{ר1}}
פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד.{{ממס|בראשית ל מ}}

עוֹרְרָה גְבוּרָתְךָ לְהָקִיץ נִרְדָּמִים{{ש}}
לְמַעֲנָךְ תִּפְדֶּה חֲרֵדִים נִדְהָמִים{{ש}}
לְבַקֵּשׁ סְלִיחָתָךְ הַיּוֹם מַשְׁכִּימִים{{ר1}}
אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

{{הור|אל מלך, ויעבור, וסלחת}}
==למתודה חטאתיו==
{{הור|סימן: '''למשה'''}}

{{סי|לְ}}מִתְוַדֶּה חַטֹּאתָיו / וּמוֹדֶה עַל רֹב אֲשָׁמָיו{{ש}}
אֲשֶׁר בַּהֶבֶל שְׁנוֹתָיו / כָּלוּ בְיָגוֹן יָמָיו{{ש}}
צוֹעֵק מִצָּרוֹתָיו / וּמִבֵּין תִּגְרַת קָמָיו{{ר1}}
נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.{{ממס|ש&quot;ב כד יד}}

{{סי|מֵ}}הֱיוֹתִי מָשַׁכְתִּי / בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא עֲוֹנִי{{ש}}
לָכֵן שַׁבְתִּי וְנִחַמְתִּי / כִּי קָרוֹב יוֹם דִּינִי [{{הור|בעשי&quot;ת:}} כִּפּוּר עֲוֹנִי]{{ש}}
וּשְׁאֵרִי הִקְרַבְתִּי / וְנִסַּכְתִּי מֵי עֵינִי{{ש}}
אוּלַי יְרַחֵם קוֹנִי / כִּי לא כָלוּ רַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

{{סי|שְׁ}}דֵי גִילִי צָמְקוּ / וָאִינַק רֹאשׁ פְּתָנִים{{ש}}
וּמֵי עֵינַי שָׁחֲקוּ / מֵעֹז כְּאֵבִי אֲבָנִים{{ש}}
לְרַחֲמֵי אָב רָחֲקוּ / וְלא חָמַל עַל בָּנִים{{ש}}
וְאֵלַי הִתְאַפָּקוּ / הֲמוֹן מֵעָיו וְרַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

{{סי|הֱ}}בִיאַנִי בְּבוֹר לְבָאִים / וְהִנְחִילַנִי קִצְפּוֹ{{ש}}
וְנִשְׁכַּחְתִּי בְּבֵית כְּלָאִים / וְטָבַעְתִּי בְּיָם זַעְפּוֹ{{ש}}
בְּכָל יוֹם אֵרֵד פְּלָאִים / וְלֹא הֶאֱרִיךְ לִי אַפּוֹ{{ש}}
הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל, אִם / קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו
{{רפרן|נִפְּלָה נָּא בְּיַד יְיָ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו}}

==נפילת אפים==
לְדָוִד, אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשִׁי אֶשָּׂא׃ אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה, אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי׃ גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם׃ דְּרָכֶיךָ יְיָ הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי׃ הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם׃ זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה, לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃ טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃ יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט, וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ׃ כָּל אָרְחוֹת יְיָ חֶסֶד וֶאֱמֶת, לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו׃ לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא׃ מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יְיָ, יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר׃ נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ׃ סוֹד יְיָ לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם׃ עֵינַי תָּמִיד אֶל יְיָ, כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי׃ פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי׃ צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי׃ רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי׃ רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ, וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי׃ שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ׃ תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי, כִּי קִוִּיתִיךָ׃ פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃{{ממס|תהלים כה}}
==ה' אלהי ישראל==
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}}{{ש}}
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|ישעיהו סג יז}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' איה חסדיך הראשונים===
{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

יְיָ {{סי|אַ}}יֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים / אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ{{ש}}
{{סי|בִּ}}זְמַן כְּבוֹדְךָ שָׁכַן / בְּאֹהֶל לְשִׁבְתּוֹ מוּכָן / וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ.{{ממס|הושע יב ה}}{{ש}}
{{סי|רִ}}חַקְתָּ מִמֶּנּוּ זִיו הַשְּׁכִינָה / וְעַתָּה אָנָה פָנָה / אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ.{{ממס|דברים כט יד}}{{ש}}
{{סי|הֲ}}שִׁיבֵהוּ לְקַדְמוּתוֹ וְיִגְבְּרוּ / בָנֶיךָ, וְאָז יֹאמְרוּ / הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ.{{ממס|תהלים קכו ג}}{{ש}}
{{סי|מַ}}הֵר לְרַפֵּא נִגְעֵנוּ / שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ / וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ.{{ממס|תהלים פה ה}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' שארית פליטת אריאל===
{{הור|סימן: '''שמואל'''}}

יְיָ {{סי|שְׁ}}אֵרִית פְּלֵיטַת אֲרִיאֵל / הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל / אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו.{{ממס|תהלים עז י}}{{ש}}
{{סי|מָ}}אַס דְּבִירוֹ וְסִפּוֹ / וַיִּטְרֹף לָעַד אַפּוֹ / וְשִׁחֵת רַחֲמָיו.{{ממס|עמוס א יא}}{{ש}}
{{סי|וְ}}אַיֵּה נִפְלְאוֹתָיו וַחֲסָדָיו / אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ עֲבָדָיו / אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו.{{ממס|ישעיהו סג ז}}{{ש}}
{{סי|אֹ}}מַר בִּרְבוֹת יְגוֹנָי / נִפְּלָה נָא בְּיַד יְיָ / כִּי רַבִּים רַחֲמָיו.{{ממס|דה&quot;א כא יג}}{{ש}}
{{סי|לִ}}דְבָרוֹ יִחַלְנוּ וְהִתְנֶחָמְנוּ / חַסְדֵי יְיָ כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.{{ממס|איכה ג כב}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
===ה' מושיב יחידים===
{{הור|סימן: '''אברהם'''}}

{{סי|אֲ}}דֹנָי מוֹשִׁיב יְחִידִים / שְׁעֵה נָא לָעֹמְדִים / בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ בָטַחְתִּי / וְשִׁמְךָ זָכַרְתִּי / עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת.{{ממס|שה&quot;ש ג א}}{{ש}}
{{סי|רַ}}חֵם עַל הָלוֹךְ וּבָכֹה / אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ / מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.{{ממס|שה&quot;ש ג ח}}{{ש}}
{{סי|הִ}}נְנִי הוֹלֵךְ שְׁחוֹחַ / לֹא אֶמְצָא מָנוֹחַ / יָמִים גַּם לֵילוֹת.{{ש}}
{{סי|מַ}}לֵּט צוֹעֵק נֶגְדֶּךָ / לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ / וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים צב ג}}{{ש}}
{{הור|ה' אלהי}}
==אם אשמנו==
אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{ש}}
אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ:{{ממס|ירמיהו יד כא}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ:{{ממס|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
אָדוֹן סְלַח לָנוּ.
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם אֲשָׁמֵנוּ כַתּוֹלָע הֶאְדִּים{{ש}}
יְיָ אֶת הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ תַקְדִּים{{ש}}
לְמַעַן אָב מֻצָּל מִכַּשְׂדִּים{{ש}}
גִּבַּרְתּוֹ בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים{{ר1}}
אַהֲבָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם חָטָאנוּ וְהִרְבִּינוּ לָצוֹן{{ש}}
יְיָ גַּלֵּה לָנוּ עֵת רָצוֹן{{ש}}
לְמַעַן דָּגוּל הַנֶּעֱקָד כַּצֹּאן{{ש}}
וְאַיִל הוּשַׁת כָּפְרוֹ לְרָצוֹן{{ר1}}
עֲקִידָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם הִרְבִּינוּ פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה{{ש}}
יְיָ הִתְרַצֵּה בַעֲתִירָה{{ש}}
לְמַעַן תָּם חָזָה סֻלָּם וַיִּירָא{{ש}}
וְלָן בְּמָקוֹם מַה נּוֹרָא{{ר1}}
תֻּמָּתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם חָטָאנוּ וּמָרַדְנוּ כִּפְלַיִם{{ש}}
יְיָ עֲנֵנוּ מִשָּׁמַיִם{{ש}}
לְמַעַן אָב מָשׁוּי מִמַּיִם{{ש}}
וְקִבַּל קְדוּמַת יוֹמָיִם{{ר1}}
עִנְוְתָנוּתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}

אִם הִכְעַסְנוּ לִפְנֵי שׁוֹכֵן מְרוֹמוֹ{{ש}}
יְיָ יַעֲנֵנוּ בְּרֹב שְׁלוֹמוֹ{{ש}}
וְיָחִישׁ מְשִׁיחַ צִדְקוֹ{{ש}}
וְיִבְנֶה לָנוּ מִקְדַּשׁ הֲדוֹמוֹ{{ר1}}
צִדְקָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ{{ר1}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ
{{רפרן|הזחה=2|לְךָ חָטָאנוּ אָדוֹן סְלַח לָנוּ}}
==אתאנו לחלות פניך==
אָתָאנוּ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ{{ש}}
כִּי חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ{{ש}}
נָא אַל תְּבִישֵׁנוּ, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ{{ר1}}
סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ{{ר2}}
{{הור|סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}

אָתָאנוּ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ כַּפָּרָה{{ש}}
אָיֹם וְנוֹרָא, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה{{ש}}
תְּחַיֵּנוּ, תְּחָנֵּנוּ, וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא{{ר1}}
סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ{{ר2}}
{{הור|סְלַח לָנוּ וּשְׁלַח לָנוּ רַחֲמִים מִמְּעוֹנֶךָ}}
==מרנות==
מָרַנָא דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן{{ש}}
כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ{{ש}}
הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא{{ש}}
וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.
:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפַּרְקִין
וְעַמָּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתִין וּבְתַחֲנוּנִין
אֲרֵם יַמִּינָךְ וְאַצְמַח פֻּרְקָנָךְ
סִבְרָא דְּחַיַיָּא וּמִיתַיָּא}}
{{:שומר ישראל|נוסח=תימן}}
{{:מחי ומסי|נוסח=תימן}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
רַחֲמִים בִּקַּשְׁנוּ מִמָּךְ 
כִּי רַבִּים רַחֲמִים עִמָּךְ
צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ
אָנָּא הָסֵר מִמֶּנוּ וּמִבָּתֵּינוּ וּמִבָּתֵּי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶם, דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם רָעִים וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאוֹיֵב וְצָר מֵעַמֶּךָ.}}
{{מרנות|זמן=תשובה|
חַיִּים שָׁאַלְנוּ מִמָּךְ 
כִּי מְקוֹר חַיִּים עִמָּךְ
צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמָךְ
אָנָּא הָסֵר מִמֶּנוּ וּמִבָּתֵּינוּ וּמִבָּתֵּי עַמְּךָ כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שְׁהֶם, דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּבִזָּה וּמַשְׁחִית וּמַגֵּפָה וְשָׂטָן וְיֵצֶר רָע וָחֳלָיִם רָעִים וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְאוֹיֵב וְצָר מֵעַמֶּךָ.}}

===אליך ה' נשאתי===
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

'''מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן'''
'''כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ'''
{|
|-
|{{סי|אֵ}}לֶיךָ יְיָ{{רווח|5}}||נָשָׂאתִי עֵינַי{{רווח|5}}||שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי{{רווח|5}}||{{שמאל|כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|בְּ}}שִׁמְךָ בָטַחְתִּי{{רווח|5}}||וְכַפַּי שִׁטַּחְתִּי{{רווח|5}}||דְּבָרִים לָקַחְתִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|וּבָאתִי עָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|גָּ}}בְרוּ יְגוֹנוֹתַי{{רווח|5}}||וַיִּכְלוּ שְׁנוֹתַי{{רווח|5}}||כִּי כָל עֲוֹנוֹתַי{{רווח|5}}||{{שמאל|שַׁתָּה לְנֶגְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|דָּ}}לְפָה מִתּוּגָה{{רווח|5}}||נַפְשִׁי הָעֲנוּגָה{{רווח|5}}||חַלֵּץ מִדְּאָגָה{{רווח|5}}||{{שמאל|נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|הַ}}עֲבֵר חַטָּאתִי{{רווח|5}}||אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי{{רווח|5}}||וְגַם אֶת דִּמְעָתִי{{רווח|5}}||{{שמאל|שִׂימָה בְנֹאדֶךָ}}
|-
|{{סי|וּ}}בְרֹגֶז רַחֵם{{רווח|5}}||זָכְרָה וְהִנָּחֵם{{רווח|5}}||וְשַׂמֵּחַ וְנַחֵם{{רווח|5}}||{{שמאל|נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר עָנְיִי וּמְרוּדִי{{רווח|5}}||לַעֲנָה מֵעוֹדִי{{רווח|5}}||עַד מָתַי לְנֶגְדִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ}}
|-
|{{סי|חֵ}}רְפוּנִי צוֹרְרַי{{רווח|5}}||אוֹיְבַי וּמְשׁוֹרְרַי{{רווח|5}}||וְהַקְשֵׁב נָא אֲמָרַי{{רווח|5}}||{{שמאל|בְּבֹאִי בְּפַחְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|טָ}}מְנוּ לִי זֵדִים{{רווח|5}}||פַּחִים וּמְצוֹדִים{{רווח|5}}||וּבָהֶם נִלְכָּדִים{{רווח|5}}||{{שמאל|פְּעָמֵי יְדִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|יְ}}שִׂימוּן לִי מְצוֹדִים{{רווח|5}}||וְשֶׁקֶר בִּי מְעִידִים{{רווח|5}}||בְּעָלוּנִי זֵדִים{{רווח|5}}||{{שמאל|צוּר, בִּלְעָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|כְּ}}בוֹדְךָ גַּלֵּה צוּר{{רווח|5}}||לְעָם עָזוּב וְעָצוּר{{רווח|5}}||וְטוּבְךָ הַנָּצוּר{{רווח|5}}||{{שמאל|תְּנָה לִשְׂרִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|לְ}}חוּצִים בְּרֹב דֹּחַק{{רווח|5}}||מֵהֶם אַל תִּרְחַק{{רווח|5}}||זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק{{רווח|5}}||{{שמאל|וּלְיִשְׂרָאֵל, עֲבָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|מָ}}רוֹם מִמְּרוֹמִים{{רווח|5}}||רַחֵם עַל עֲגוּמִים{{רווח|5}}||וְעַל זֶרַע רְחוּמִים{{רווח|5}}||{{שמאל|יַלְדֵי יְדִידֶיךָ}}
|-
|{{סי|נ}}וֹאֲקִים בְּבוֹר גָּלוּת{{רווח|5}}||בְּךָ שָׂמוּ אֱיָלוּת{{רווח|5}}||וְהָרֵם מִשִּׁפְלוּת{{רווח|5}}||{{שמאל|גֶּזַע חֲסִידֶךָ}}
|-
|{{סי|ס}}וֹבְלֵי עֹל תְּצַהֵל{{רווח|5}}||וְאוֹיְבֵיהֶם תְּבַהֵל{{רווח|5}}||וּכְקֶדֶם תְּנַהֵל{{רווח|5}}||{{שמאל|דִּגְלֵי הֲמוֹנֶיךָ}}
|-
|{{סי|עֲ}}נֵה אֶת עֲתִירָתָם{{רווח|5}}||סְמֹךְ אֶת נְפִילָתָם{{רווח|5}}||וְהָשֵׁב אֶת שְׁבוּתָם{{רווח|5}}||{{שמאל|מֵאַפְסֵי חֶלְדֶּךָ}}
|-
|{{סי|פְּ}}דֵה עָם לְךָ הוֹמֶה{{רווח|5}}||וְכָאִלֵּם דּוֹמֶה{{רווח|5}}||בְּגָלוּת זֶה כַּמֶּה{{רווח|5}}||{{שמאל|שָׂבְעוּ נְדוּדֶיךָ}}
|-
|{{סי|צַ}}דִּיק בְּמִפְעָלוֹת{{רווח|5}}||לְךָ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת{{רווח|5}}||דְּלֵנוּ מִמְּצוּלוֹת{{רווח|5}}||{{שמאל|לְמַעַן חֲסָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|קַ}}בֵּץ מְפֻזָּרִים{{רווח|5}}||בְּכַבְלֵי צָר סְגוּרִים{{רווח|5}}||בְּלָעוּם אַכְזָרִים{{רווח|5}}||{{שמאל|שָׂרְפוּ מוֹעֲדֶיךָ}}
|-
|{{סי|רַ}}חוּם הֱיֵה לְמִשְׁעָן{{רווח|5}}||לְעַם הָרְוָה לַעַן{{רווח|5}}||וַעֲשֵׂה נָא לְמַעַן{{רווח|5}}||{{שמאל|שְׁלֹשֶׁת עֲבָדֶיךָ}}
|-
|{{סי|שַׁ}}דַּי נִשְׂגַּבְתָּ{{רווח|5}}||בְּכָל אֲשֶׁר פָּעַלְתָּ{{רווח|5}}||כִּי צַדִּיק אַתָּה{{רווח|5}}||{{שמאל|וְצֶדֶק מַדֶּיךָ}}
|-
|{{סי|תְּ}}כַפֵּר עֲוֹנִי כִּי{{רווח|5}}||שִׂבְרִי בְךָ מַלְכִּי{{רווח|5}}||וְכוֹנֵן אֶת דַּרְכִּי{{רווח|5}}||{{שמאל|אֱלֹהַי, לְעָבְדֶךָ}}
|-
|{{סי|תִּ}}שְׁעֶה תְפִלָּתִי{{רווח|5}}||וְשִׂיחַ רִנָּתִי{{רווח|5}}||כִּי אַתָּה תִקְוָתִי{{רווח|5}}||{{שמאל|וּמִי יְעִידֶךָ}}
|}
'''וְהַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.'''
:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}

==אראלי מרומים==
{{:אראלי מרומים}}
==אבינו אב הרחמן==
{{הור|סימן: '''א-י'''}}
{|
|-
|אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|אֱ}}לֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ||{{הור|הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|בַּ}}צַּר לָנוּ קְרָאנוּךָ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|גַּ}}לְגֵּל עָלֵינוּ הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|דְּ}}רַשְׁנוּךָ הִמָּצֵא לָנוּ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|הֵ}}עָתֵר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם בִּתְפִלָּתֵנוּ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|וְ}}אַל תְּבִישֵׁנוּ מִשִּׂבְרֵנוּ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|וְ}}אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|זְ}}כֹר לָנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|ח}}וּס וְרַחֵם עָלֵינוּ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|טַ}}הֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|-
|{{סי|יֶ}}הֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ||{{הור|וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}}
|}
חֲמֹל עַל עַמְּךָ וְרַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ, חוּסָה נָּא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל, חָנֵּנוּ מַלְכֵּנוּ וַעֲנֵנוּ.

==אבינו מלכנו==
{|
|-
|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}}
|-
|אִם הֵטַבְנוּ פֹעַל||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|וְאִם הֵרַעְנוּ מַעַל||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם גָּבַר פִּשְׁעֵנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אַתָּה צוּר יִשְׁעֵנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם הִרְבִּינוּ אֹמֶר||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|זְכֹר כִּי אֲנַחְנוּ חֹמֶר||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|אִם לְךָ חָטָאנוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|אָדוֹן סְלַח לָנוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|לְךָ יְיָ קִוִּינוּ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|כִּי אַתָּה אָבִינוּ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|לְךָ פֵרַשְׂנוּ שַׁעַל||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|הַמְצִיא לָנוּ תַעַל||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|-
|חוּשָׁה שְׁלַח מָשִׁיחַ||{{שמאל|אָבִינוּ אָתָּה}}
|-
|וְצִיץ יֶשַׁע תַּפְרִיחַ||{{שמאל|אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה}}
|-
|colspan =&quot;2&quot; |{{מר|{{ק|'''אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ'''}}}} 
|}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אָתָּה.{{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ אֵלָא אָתָּה. {{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ.{{ש}}
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים,{{ר1}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה לְמַעַן שְׁמָךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וְהושִׁיעֵנוּ.

==ואנחנו לא נדע==
וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|דה&quot;ב כ יב}}{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהלים לג כב}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ש}}
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}} 
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.{{ממס|תהלים כ י}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ.{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|תהלים עט ט}}

==אל ארך אפים==
אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת{{ש}}
אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ{{ש}} 
וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִכָּל רָע{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן{{ש}}
סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וּמָלֵא רַחֲמִים {{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ{{ש}}
חוּסָה יְיָ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ {{ש}}
וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל רָע{{ש}}
חָטָאנוּ לְךָ אָדוֹן{{ש}}
סְלַח נָא כְּרֹב רַחֲמֶיךָ אֵל.

==קדיש==
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא {{הור|(אָמֵן)}} בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיִמְלֹךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ וְיִפְרֹק עַמֵּהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּיהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמָן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.
{{מר|'''יְהֵֶא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא'''}}
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל וְיִתְנַשֵּׂא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא {{הור|(אָמֵן)}}, לְעֵלָא לְעֵלָא מִכָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

תֵּעָנוּ וְתֵעָתְרוּ מִן הַשָּׁמַיִם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תְּקֻבַּל צַעֲקַתְכֶם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תִּשָּׁמַע תְּפִלַּתְכֶם בְּרָצוֹן {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
תֵּעָנֶה עֲתִירַתְכֶם {{הור|אָמֵן}}{{ש}}
וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: {{ש}}
וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע׃{{ממס|ישעיהו סה כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם׃{{ממס|דברים א יא}}{{ש}}
וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְאִמְרוּ אָמֵן.

תִּתְקַבַּל צְלוֹתְכוֹן וְתִתְעֲבֵד בָּעוּתְכוֹן, וּצְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְּבִשְׁמַיָּא. יְהֶא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְסִיַּעְתָּא וּפֻרְקָנָא וּרְוַחָא וּחִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי, עֲלֵיכוֹן וַעֲלַנָא וְעַל כָּל קְהָלְהוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו וַחֲסָדָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וִינַחֲמֵנוּ בְצִיּוֹן וְיִבְנֶה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם, בְּחַיֵּינוּ וּבְיָמֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן וְאָמֵן.

==שיר המעלות==
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ׃ אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי׃ אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי׃ נַפְשִׁי לַאדֹנָי, מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃ יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃{{ממס|תהלים קל}}
==מבית מלוני==
{{:מבית מלוני קמתי בצוקי}}
==אם תאהב==
{{:אם תאהב דרך}}
==אנא בכח==
{{:אנא בכח}}</text>
      <sha1>i05syykerefozxt2gaolgydp7nj7hjn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:מרנות</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1737365</id>
    <revision>
      <id>3080265</id>
      <parentid>2993374</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T23:42:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מ. שלום</username>
        <id>687</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3080265</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1133" sha1="olrwivo15bbdv9bev8utm85w5nn8beg" xml:space="preserve">&lt;includeonly&gt;{{#תנאי:{{{סימן|}}}|{{הור|סימן: {{{סימן}}}}}}}
{{שורות|
'''מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן'''
'''כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ'''{{{1}}}
'''וְהַב לַן {{#בחר:{{{זמן|}}}|כיפור=שְׁאֵלְתַן וּבָעוּתַן|תשובה=לִבָּא לִתְיֻבְתָּא}}, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}'''
{{#בחר:{{{זמן|}}}
|תשובה=:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}
|כיפור=:{{הור|מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנִין אַנַּן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ, הַב לַן לִבָּא לִתְיֻבְתָּא, וְלָא נֶהְדַּר רֵיקָן מִקַּמָּךְ.}}}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;</text>
      <sha1>olrwivo15bbdv9bev8utm85w5nn8beg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סדר נטילת לולב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738487</id>
    <revision>
      <id>3080306</id>
      <parentid>2995512</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T09:29:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080306</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2306" sha1="8dsh6s2op4hcik02nqn1jh808cotmui" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ראשון/&gt;{{הור|יש אומרים:}}{{ש}}
הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי שֶׁצִּוָּנוּ בְּתוֹרָתוֹ: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל.{{ממס|ויקרא כג מ}} וּבְנַעֲנוּעִי אוֹתָם יַשְׁפִּיעַ עָלַי שֶפַע בְּרָכוֹת וּמַחְשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁהוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, שַׁלִּיט בְּמַטָּה וּבְמַעַל, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָלָה. וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת אַרְבָּעָה מִינִים כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכׇל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ. יְהִי נֹעַם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים צ יז}} בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}}

{{הור|אוחזים את הלולב בימין ואת האתרוג הפוך בשמאל, ומברכים:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב.
&lt;קטע סוף=ראשון/&gt;
{{הור|בפעם הראשונה בשנה שנוטלים לולב, מברכים גם:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=ראשון/&gt;
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

{{הור|מיישרים את האתרוג ומנענעים. סדר הנענועים למנהג אשכנז: קדימה, ימינה, אחורה, שמאלה, מעלה ומטה.}}&lt;קטע סוף=ראשון/&gt;</text>
      <sha1>8dsh6s2op4hcik02nqn1jh808cotmui</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080312</id>
      <parentid>3080306</parentid>
      <timestamp>2026-09-03T10:04:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>אולי יש דרך יותר אלגנטית לעשות את זה</comment>
      <origin>3080312</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2906" sha1="m2m6k47cajzsmisen4bi84akxhuumav" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=ראשון/&gt;&lt;קטע התחלה=רגיל/&gt;&lt;קטע התחלה=שני/&gt;{{הור|יש אומרים:}}{{ש}}
הֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאִי שֶׁצִּוָּנוּ בְּתוֹרָתוֹ: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל.{{ממס|ויקרא כג מ}} וּבְנַעֲנוּעִי אוֹתָם יַשְׁפִּיעַ עָלַי שֶפַע בְּרָכוֹת וּמַחְשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁהוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, שַׁלִּיט בְּמַטָּה וּבְמַעַל, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָלָה. וּתְהֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת אַרְבָּעָה מִינִים כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכׇל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ. יְהִי נֹעַם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים צ יז}} בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם, אָמֵן וְאָמֵן׃{{ממס|תהלים פט נג}}

{{הור|אוחזים את הלולב בימין ואת האתרוג הפוך בשמאל, ומברכים:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב.
&lt;קטע סוף=ראשון/&gt;&lt;קטע סוף=שני/&gt;
{{הור|בפעם הראשונה בשנה שנוטלים לולב, מברכים גם:}}{{ש}}&lt;קטע התחלה=ראשון/&gt;
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.&lt;קטע סוף=ראשון/&gt;&lt;קטע סוף=רגיל/&gt;&lt;includeonly&gt;&lt;קטע התחלה=שני/&gt;
{{רקע אפור}}
{{הור|כשחל ביום ראשון בשבוע, מברכים גם:}}{{ש}}
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
{{סוף}}&lt;/includeonly&gt;&lt;קטע התחלה=ראשון/&gt;&lt;קטע התחלה=רגיל/&gt;

{{הור|מיישרים את האתרוג ומנענעים. סדר הנענועים למנהג אשכנז: קדימה, ימינה, אחורה, שמאלה, מעלה ומטה.}}&lt;קטע סוף=ראשון/&gt;&lt;קטע סוף=רגיל/&gt;&lt;קטע סוף=שני/&gt;</text>
      <sha1>m2m6k47cajzsmisen4bi84akxhuumav</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ה' אלהי ישועתי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738752</id>
    <revision>
      <id>3080247</id>
      <parentid>2998320</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T19:51:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080247</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3420" sha1="jujycn3tf1k2eghhahcifav1a2ra0pw" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{ה' אלהי ישראל|סימן=עזרא בר שלמה}}||אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי || {{שמאל|פַּלְּטָה נַפְשִׁי {{מילת קבע|מֵרָשָׁע}}}} || {{ממס|תהלים יז יג}}
|-
| ||{{סי|עֲ}}מָלֵק כְּפִיר גּוֹיִם / אָמַר לְהַכְחִידִי מֵאֶרֶץ חַיִּים || {{שמאל|גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ {{מילת קבע|רָשָׁע}}}} || {{ממס|תהלים ט ו}}
|-
| ||{{סי|ז}}וֹרוּ כָּל אֲגַפָּיו / וְעַל יַד עָנָו בְּפֹעַל כַּפָּיו || {{שמאל|נוֹקֵשׁ {{מילת קבע|רָשָׁע}}}} || {{ממס|תהלים ט יז}}
|-
| ||{{סי|רָ}}ב רִיבִי רַב הַיְמִינִי / וּבִנְבִיא הָרָמָה רָמָה יְמִינִי || {{שמאל|הַכּוֹת {{מילת קבע|הָרָשָׁע}}}} || {{ממס|דברים כה ב}}
|-
| ||{{סי|אַ}}ךְ זֶה הַיּוֹם זָכַר הָמָן / וְהִפִּיל פּוּר לְעֵת וּזְמָן || {{שמאל|לְהָמִית צַדִּיק עִם {{מילת קבע|רָשָׁע}}}} || {{ממס|בראשית יח כה}}
|-
| ||{{סי|בְּ}}קִרְבּוֹ שָׂם אָרְבּוֹ / לִלְטֹשׁ צוּר חַרְבּוֹ || {{שמאל|נְאֻם פֶּשַׁע {{מילת קבע|לָרָשָׁע}}}} || {{ממס|תהלים לו ב}}
|-
| ||{{סי|רִ}}בָּה לַמֶּלֶךְ מַתַּן יָדוֹ / לְאַבְּדָם לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יְעָדוֹ || {{שמאל|וְהָיָה כַצַּדִּיק {{מילת קבע|כָּרָשָׁע}}}} || {{ממס|בראשית יח כה}}
|-
| ||{{סי|שָׂ}}ם בְּיָדוֹ טַבַּעְתּוֹ / וְיַיִן שָׁתָה אִתּוֹ || {{שמאל|הַאִשׁ בֵּית {{מילת קבע|רָשָׁע}}}} || {{ממס|מיכה ו י}}
|-
| ||{{סי|לְ}}מַעֲצֵבָה וְלִמְגִנָּה / לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה || {{שמאל|אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד {{מילת קבע|רָשָׁע}}}} || {{ממס|איוב ט כד}}
|-
| ||{{סי|מָ}}רְדָּכַי וּבַת אֲבִיחַיִל / עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חַיִל || {{שמאל|שְׁבֹר זְרוֹעַ {{מילת קבע|רָשָׁע}}}} || {{ממס|תהלים י טו}}
|-
| ||{{סי|הֶ}}עֱבִירוּ רָעָתוֹ / וְעַל עֵץ תָּלוּ אוֹתוֹ || {{שמאל|וְהִרְשִׁיעוּ אֶת {{מילת קבע|הָרָשָׁע}}}} || {{ממס|דברים כה א}}
|-
| ||כֵּן הֵעָתֵר לִצְפוּנֶיךָ / וּרְאֵה כִּי עַל פָּנֶיךָ || {{שמאל|הֵעֵז אִישׁ {{מילת קבע|רָשָׁע}}}} || {{ממס|משלי כא כט}}
|-
| ||וְלֶאֱדוֹם וּמַגְדִּיאֵל / חַלֵּק בְּאַפְּךָ צוּר יִשְׂרָאֵל || {{שמאל|חֵלֶק אָדָם {{מילת קבע|רָשָׁע}}}} || {{ממס|איוב כ כט}}
|-
|colspan =&quot;3&quot; | {{שמאל|יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם {{מילת קבע|הָרָשָׁע}}}} || {{ממס|תהלים נח יא}}
|}
::{{הור|שוב מחרון אפך…}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי תחינה]]
[[קטגוריה:תענית אסתר]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>jujycn3tf1k2eghhahcifav1a2ra0pw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/שפתי רננות</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1738965</id>
    <revision>
      <id>3080252</id>
      <parentid>3078649</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T20:12:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080252</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="20106" sha1="g94tx1cjt95xp33dw5lons1vbknsrdn" xml:space="preserve">=מפתח שפתי רננות=
{{הור2|הפיוטים {{סימון אפור|המסומנים}} נדפסו במהד' ליוורנו תרכ&quot;ה ממקורות קדומים.}}
===ליל ראשון===
*החלותי לחלות פניך מחוללי
*אתאנו לך היום
*[[יחידה לחנות מחנה]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אשאלה משוכני סנה}}
*יום לאל צמאתי
*מדי ימי ושני
*מסתגאב: בשם ה' אדמות ומרומות
*ירצה נא את שועי
*בנים בלבב נכלם
*משאת שיר וזמירות
*בתחלת תחנוני
*[[אנא בקראנו]]
*[[יצו האל לדל שואל]]
*תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
*חטאנו: אין לנו אורים ותומים

===אחרי נפילת אפים===
*[[אמנם עוונינו למאד גברו]]
*[[אמנם עוונינו למאד גברו|זכור נא מלך ברית אבות]]
*[[אמנם עוונינו למאד גברו|אפפונו צרות כחומה]]
*[[אתאנו לחלות פניך]]
*[[מחי ומסי]]
*[[מכניסי רחמים]]
*[[מרן דבשמיא]]
*[[שומר ישראל]]
*אם לחובנא חזית

===ליל שני===
*פתיחה: אלהים אלי אתה לבדך
*[[ישן אל תרדם]]
*אשר יסד ארקים
*[[בזכרי על משכבי]]
*מסתגאב: [[ברכי אצולה]]
*עזרי יבוא אל מאין
*אל תבוא במשפט עם בנים נאמנים
*[[שחר קמתי להודות]]
*כמפעלי צורי גואלי
*תוכחה: לכופר נפשותינו
*חטאנו: אודה עלי פשעי להתוודות

===ליל שלישי===
*פתיחה: אל אמיץ עושה נפלאות
*אלכה אליך
*[[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]]
*מסתגאב: בך אומץ חושלים
*פזמון: יבן בעניינו
*צור יעקב קדושו
*[[יה למתי צפנת]]
*היכל ה' ומקדש הדומו
*תוכחה: [[שובי נפשי לקונך]]
*חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]]

===ליל רביעי===
*פתיחה: אלהים מלטני מיד בני נכר
*מדי חרות ובגדי חופש
*מהרה עורה כבודי עורה
*אנא בערכנו לך שוענו
*{{סימון אפור|יערבו לפניך אמרי שיר תהלתי}}
*אלהים שחרתיך
*לך עיני צופיות
*מסתגאב: ה' שלומך שים עלינו
*מלך דר במרומים
*תוכחה: אריב עם רעיוני
*חטאנו: אשפוך לפניך שיחי בהתעטף עלי רוחי
===ליל חמישי===
*פתיחה: אנחותי יניאוני לילי ויומי
*כל מעשה ה' מאד נורא הוא
*על רוב עווני וחטאת סבלי
*משכן רום פניתי
*שלשת ישני חברונה
*{{סימון אפור|מסתגאב: שארית יוסף ייחלון}}
*יום עין נשאתי לשמי גבוהים
*יה מרום הקשיבה
*מסתגאב: אדיר נוטה עליות
*יום עמדתי להודות כחשי
*תוכחה: איך מלאני לבי
*חטאנו: אגדיל כים נהמתי
===ליל שישי===
*פתיחה: [[איך אוכל לבוא עדיך]]
*להודות באתי על חטא סתרי
*יום יום יחידתי הוי חודרת
*{{סימון אפור|אני המעלה רפואה}}
*ישן בערש נעימים
*ישן מתי תקיץ מחשק נשפך
*חטאי מנשוא גברו
*בני תמימים משכימים
*מסתגאב: אמיץ אשר לו הגדולה
*[[למתודה חטאתיו]]
*תוכחה: איך תמו מאויי
*חטאנו: אלי אליך אנוה
===ליל שביעי===
*פתיחה: אגעה ואפעה כהרה
*בלבב בר מאד נשבר
*אל נכספתי לראותך
*יום עמדתי לחבר מלין
*לבי יחיל בקרבי
*מסתגאב: אכף לפניך בשבחי
*יום צר עלי יצור
*מבשר ואומר ית ה'
*[[לא בקשתי אל אבטח]]
*אוכיח כפי רוחי
*חטאנו: אלהים אלי אתה אשחרך אתיתי בתחן

===ליל שמיני===
*פתיחה: אליכם אישים ארימה קולי
*נורא מכל ואיום
*יום להיטיב תקרא
*{{סימון אפור|מסתגאב: ה' אליו נשאתי נפשי}}
*יליד יעקב יצעק לאל שוכן גבוהים
*האל התולה על בלימה תבל
*מהיום הבא ומפחד היותו
*יצאוני בחורותי ובאוני מהומותי
*ישאו אמוני אמרים נברים
*מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות
*תוכחה: את רוחי אוכיחה
*חטאנו: אשנס מתני במחגורת פחד
===ליל ערב ראש השנה===
*פתיחה: אזלו הימים וארך הזמן
*יחיל לבי בקרבי
*בהקיצי ישיחני לבי
*יום לפני אל עילום
*{{סימון אפור|שוגה בהבלי תאוה}}
*אנא ה' לצעקי הקשיב
*יראתי מאימת משפט
*מסתגאב: יהיו לרצון הגיוני
*תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
*אלהי עולם הקשב לחשי
*[[אחות קטנה]]
*חטאנו: אשאלה ממך את ישע עמך
*מושב: בשבתי וקומי יה זכרתיך
===ליל א' של ראש השנה===
*פתיחה: אני היום אקח מועד
*מנומם בעת קומם
*שוכן עד מאז
*לפני המלך אשפוך את עתירתי
*מסתגאב: מחסה לשחר פניך קמתי
*אל בית מלך לבוא נקראתי
*מסתגאב: יחיד טרם היות עולם ומתכונתו
*ישראל עם קדושו 
*יונה זמיריך הרבי ושיריך
*יום זה מאז בחרתו
*מסתגאב: יעיר לבבי הגיוני
*מלאך שמך בקרבו
*מסתגאב: ה' שמך ארנן ברנני
*משמר הציבו
*מסתגאב: יושבים בארץ מוני
*יודעי תרועה בליל זה להושיעם
*עת שערי רחמים פתח לנו
*מלך האחד והמיוחד
*מי כמוך באלים ה' רם ונשא
{{הור|בלילות שבת, ר&quot;ה ויו&quot;כ:}}
*ה' מה נעמה אהבתך
*[[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]]
*ה' מלך. אז עד לא גשמי עליה
===ליל ב' של ראש השנה===
*פתיחה: אסמך היום על רחמי רצונך
*יום לריב תעמוד ולדין עמים
*מסתגאב: יה לישע אוחיל
*אנא הינשא להעיר פלאות
*מסתגאב: אתיו אמונים ביחד
*מפני פחד ה'
*מסתגאב: אלהים אודה שמך
*יעלו לאלף ולרבבה
*יפהפיה השבויה
*עובר על פשע ונושא חובה
*מסתגאב: אור ישעך יגיה חשכי
*אל דמי לכם ילדי איתני
*מי גוי גדול כעמו
*זרע ידידי לי בחרתיהו
*מסתגאב: אדון לאב המון ברב גדלו
*אנא זכור נא את יום העקידה
*מבשר שלום משמיע ישועה
*תוקעים למצוא פדיום
*מסתגאב: לאדיר נורא תהלות
*[[עת שערי רצון להפתח]] – באחרית נוסה
*מי כמוך באלים ה' רם ונשא
*ה' מלך. קדם פעל וקנה יקרה מפז
===ליל תענית===
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[איתן למד דעת בטרם ידעוך כל]]
*אל צור ציר קרא
*אחר נוגנים שירו
*[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים באיטום אוזנינו]]
*אתאנו על שמך ענה עם מבקשי שמך


*אדיר ונאור חטאנו לפניך רחם עלינו
*[[עשה למען שמך]]
*עננו
*[[כשענית לאברהם]]
*[[דעני לעניי]]
===ליל צום גדליה===
*פתיחה: איגש שפל רוח
*[[יעירוני רעיוני]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: אסיר בכלוא מצוקה}}
*חי בכל ממשלתו
*לאיש כמוני רשעי
*יחפש מכה ומכה
*מסתגאב: און זרענו ועמל קצרנו
*אצילים בראש בנים קראתם
*בליל צאת המועד
*תוכחה: [[יחידה החטאה]]
*חטאנו: שובנו אלהי ישענו
*מושב: שבת משושי ורבו יגוני
===עשי&quot;ת ליל ד'===
*פתיחה: אנא אזון חין עם ערב ובקר ייחדוך
*אמונים שיחרו פני אדוניהם
*הן לא קצרה
*יוצק דמע
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*מבטן אתה גוזי
*שפכו נפש מול אלהיכם
*מסתגאב: אנשי אמונה נקדשו
*[[שופט כל הארץ]]
*בלב חרד מאד רועד
*תוכחה: אשרי איש שם לבו
*חטאנו: אשפל אדל
*מושב: יה לאסירים שערים יפתחו

===עשי&quot;ת ליל ה'===
*פתיחה: אנשי אמת עמלי תורות
*שוחרי רצון אל
*מסתגאב: שובו אל אביכם שבשמים
*[[אשר לו ים וחרבה]]
*[[יעזוב רשע נתיבו]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: שובו שובו מחטאות}}
*ידעו הבנים השובבים
*ממרום לבן ערום
*[[ממרום קול עובר]]
*אל היכל קדשו
*תוכחה: אותות מעשה אלהים
*חטאנו: מנומי קמתי ובאתי
*מושב: פתחי תהלות אסיריך פתחו

===עשי&quot;ת ליל ו'===
*פתיחה: אנא ה' רחמיך ייראו
*מתי רוחות עצובות
*אנא התעשת
*מסתגאב: אז מקדם קדמוני
*שומע לאביונים
*משכיל נגינותי
*[[עת שערי רצון – אני מזכיר היום]]
*יושב הכרובים על ארון חונה
*יום בדינך אעמוד אלהי עולם
*תוכחה: [[רוח ובשר צמדו]]
*חטאנו: אל ארך אפים אתה מושיעי
*מושב: מרעד מפני צורו שיחר

===עשי&quot;ת ליל ז'===
*פתיחה: אמנם אלהי אני אשמתי
*ימינך נושא עווני
*מסתגאב: יסר יצרך וגעור ברוחך
*שובו שובבים מחטאיכם
*לבית אל באנו
*{{סימון אפור|מסתגאב: רב אודך כל ימי חיי}}
*[[מקור עיני]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*תוכחה: ישני לב התעוררו
*חטאנו: ימי קלו מני רץ
*מושב: אל ממגינה תסתירני

===ליל ערב יום כיפור===
*פתיחה: אין דורש ואין מבקש
*[[משתחוים להדרת קודש]]
*[[ירצה עם אביון]]
*מסתגאב: זועק בקראו גרונו ניחר
*שמעתי אלהי קולך בתוכי
*מנום אנחה העיר חוזה
*צועקה מים חטא
*בלבבי דיברתי
*מושב: שמך להודות לבי לא אחר

===ליל צומא רבא===
*פתיחה: איך אתיצבה היום
*מלא רחמים ונושא עוון
*מסתגאב: אוילים מדרך פשעם זכרו
*[[דלתיך הלילה]]
*מסתגאב: אליכם אישים אקרא
*אלהי קדם צפון לב חוזה
*מסתגאב: אלי אתה ארוממך
*גדל יגוני מיום איום
*מסתגאב: אשמתי ואשמו נאות משכני
*בליל עשור להתכפר
*{{סימון אפור|מסתגאב: ישראל כולכם}}
*ערכו תהלות עוז בני אפרים
*יערב שיחי לפני קדוש
*מסתגאב: אמוני לבב הבינו
*יום נועדו בו כל בני אפרים
*בעשור לחודש ביום כיפור עווני
*{{סימון אפור|מסתגאב: ה' אלהי ישראל מושיע וגואל}}
*יום דרוש העומדים כפרתי
*ביום עשור קראתיך
*{{סימון אפור|שוחריך הלילה}}
===שבת א'===
*פתיחה: בשם אלהי אברהם אפתחה
*ישמעני אלהים בקראי לנגדו
*אנא נותן מנוחה
*מסתגאב: אדון כל מעשיו גבוהים
*ישרים דורשי נופש
*לעמך ישראל נתת מנוחה
*את יום השבת במיטב שיר לדרשו
*אוהלי רון ברעדה
*עזרי יבוא אל מאין
*חתימה: חנון הנחיל מנוחה מאתו
===שבת ב'===
*פתיחה: אדון אשר יצוריו יצר
*מבית צבי ארמונה
*יום שביעי קידשת
*מסתגאב: לה' את יום השביעי
*לעמו ישראל יצו שדי סליחה
*יונים בידי יוונים
*שבת מה טוב להודות לאל
*ירושלים למוניך
*מחולל כל בקו יושר
*אלהי קדם מעונה ישובב יונה הגלה
*חתימה: אנשי מליצה ותבונה
===שבת ג'===
*פתיחה: אז משבעים לשון
*בירושלים אור חדש תחדש
*ידבר פי בסוד אלפי
*מסתגאב: אם תשמור חוקי הרשומים
*עמך לשחרך
*אצפה לאלי וידלני
*יום שבת ומשמריו
*אכן בעובדי לך
*יום ליל שמתי
*חתימה: שוררו ילדי אמוני

===שבת ד'===
*פתיחה: אז שש מאות ושלש עשרה מצוות חרוזות
*יישרתי תפילתי
*תן זמירות עמי
*מסתגאב: אל תשיב כפועלי
*אשרי אדם יעוז בצורו
*ישאו ישרים ידיהם למעלה
*ישראל מכל עם
*[[יום שבתון|יום שבתון אין לשכוח]]
*שתיל עמי אל ושרשו
*מסתגאב: כי בו אלהים דבר בקדשו
*חתימה: שבחך אל סידרתי כפי כוחי
===שבת תשובה===
*פתיחה: אשא לב ועין
*ידיכם צבאות ה'
*אמונים בליל זה ערכו
*אל בחר בישראל לזכותם
*משכנות מבטחים ובית מנוח
*יום המנוחה וחבלה
*היום מה נכבד ויקר להמוני
*תוכחה: אשווע אל אלי
*יום באתם לחלות
*מסתגאב: אנחנו אשמים קדחנו
*תוכחה: חלו נא פני אל בלילכם

===מעמדות===
*לליל ראשון: 
**יונת אלם קבעה מעונה
**[[יום צעקי מאישון|יום צעקי באישון]]
*לליל שני: 
**ישנו נדיבים להלל
**ישאו אל אל בשמים
*לליל שלישי: 
**מה לך נרדם עורה וקמת
**שקדתי על דלתי פתחיך
**יפיקון רצונך מתים ידרושו
*לליל רביעי: 
**יה צדקו רם מעל
**יערב מעמד תחנון רביעים
*לליל חמישי: 
**יה הדרש לעדה חשה
*לליל שישי: 
**יה כל לספר אודות
*לליל שביעי: 
**ינעם מהלל שוועת 
*לליל שמיני: 
**יחיד אשר עד שוכן
*לליל תשיעי: 
**יד הצבתי לשורר והודות
*לליל עשירי: 
**יעשה תבואה ופרי
*לליל י&quot;א: 
**יה הדרש והואל
*לליל י&quot;ב: 
**ירצה עם חרדו
*לליל י&quot;ג (ער&quot;ה): 
**יה מפחדך חל כל בשר
**יצוה ישועתנו
*לליל י&quot;ד (א של ר&quot;ה): 
**יושב כס תהלות שמעה
*לליל ט&quot;ו (ב של ר&quot;ה):
**יעתר שם פניו
*לליל ט&quot;ז (צום גדליה): 
**ייצבתי עמודים
*לליל י&quot;ז (ד' תשרי): 
**יש מאין בורא
*לליל י&quot;ח (ה' תשרי): 
**יערב שיח בן יסר
*לליל י&quot;ט (ו' תשרי): 
**יום לבי סבותי
*לליל כ (ז' תשרי): 
**יעלו דברים בעשרים אמרים
*לליל כ&quot;א (ח' תשרי): 
**מלכי לך שיטחתי
*לליל כ&quot;ב (ערב יו&quot;כ): 
**בלילה תקדם
*לליל כ&quot;ג (יו&quot;כ): 
**ליל עשרים ושלשה

===מעמד לצומא רבא===
*אעירה שחר על דברתך
*לברוך שאמר: יה צורי אורי נרי
*אופן: שנאנים שאננים
*רשות לנשמת: אעירה שחר אישוני לב
*רשות לנשמת: אשכימה שחר יום ייחדת
*(אופן): לך שדי ואמור די
*מצדר: ויהי הכל במאמר אל עליון
*(יוצר): אלהי אחפש ימותי למצוא נוהו

===מעמד לשחרית===
*רשות למגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/רשות|וארץ איכף לאלהי]]
*מגן: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מגן|אמוניו נוצר ומושך לחיק בני]]
*פזמון: [[יענה בבור אבות]]
*כרוג': [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מגן#כרוג'|יושיע צופים]]
*מחיה: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מחיה|אבן שתיה]]
*פזמון: [[יום צדו צעדי]]
*כרוג: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/מחיה#כרוג'|יעזרוני צדקות אלהי אבותיכם]]
*משלש: [[וארץ איכף לאלהי ואתחנן/משלש|אוהל צדק]]
*פזמון: [[יום צעקו שבים]]
*תוכחה: מה נפש נוכחת
*'''מה''' אמונה נאה לדרוש
*פזמון: יום עירם אעמוד מצדקתי
*'''רבו''' יתרו מפלאות
*פזמון: מה רבו פלאיך
*'''מעשיך''' אין ערוך אלימו
*פזמון: עמקו מחשבותיך ועצמו נפלאותיך
*'''ה'''' אבי עד באין נולד ומוליד
*אבאר שם אדיר
*'''כולם''' יצורי חומר
*פזמון: לידך בני עולם
*אדר יקריו
*'''בחכמה''' יסדת עולם
*בחכמתך אזרת הוד
*פזמון: מי ימלל גבורתו וישמיע כל תהלתו
*'''עשית''' ארבעה אדנים
*פזמון: לך תאות תהילה מושל גאיוני
*'''מלאה''' ימינך טובות
*אז כסאך טרם הדומך תכנת
*'''הארץ''' אדניה על בלימה הטבעת
*פזמון: מלאה הארץ ישמיע באזני
*'''קניניך''' יורו ויגידו
*קניניך ארבע יסודות
*פזמון: יד תתיר לבן מעתיר

===מעמד למוסף===
*מגן: יונה שוכבת בינות שפתים
*פזמון: [[יוספים שנית]]
*כרוג: ישעך הלבש
*מחיה: [[יונה שוכבת בין שפתים/מחיה|אבני קודש]]
*פזמון: אלהים מה טובו
*כרוג: יקח צפצוף חין קוראי איה
*משלש: תמימי אורח
*תוכחה: מאד חלתי וזחלתי
*'''אודך''' יושב תהלות
*פזמון: מוסד מכיל עולם
*'''על''' יוצרי ישעי וכבודי
*פזמון: יספת אלהים לנחלתך
*'''נוראות''' אז מני עד
*פזמון: פי יספר צדקתך
*'''נפלאתי''' אל ראשון
*'''מעשיך''' אמיץ
*'''נפשי''' ימיה תקוה
*פזמון: יתרת כל גביר יכול
*יפה לאל להלל

===סדר עבודה===
*רשות לסדר עבודה: [[אכון לחלות פניך]]
*סדר עבודה: [[אל אל אשא דעי]]
*מה נהדר: [[בצאתו מן הדביר שלם]]
*[[אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים]]
*תפלתו של כ&quot;ג: [[שנת ארץ תתן יבולה]]

===סליחות===
*מסתגאב: [כי] אשפוך כמים מי דמעות
===מנחה===
*מגן: יספה שלישית להקריב מנחה
*כרוג: יתפאר צעיפי
*מחיה: ישרים כיום מבקשי פניך
*כרוג: ישראל צורו מגמת פניו
*{{סימון אפור|מסתגאב: הלוא זה יום יחיד}}
*משלש: יונה חפשה בנטות היום
*תוכחה: [[מה יתרון לאדם]]
*{{סימון אפור|מסתגאב: ישראל בחירי לעם בחרתיך}}
*אז ברבות חטאים
*יום זה הואל
*חטאנו: את שם ה' אברך
*{{סימון אפור|מסתגאב: אפיל תחינתי לפניך}}
===נעילה===
*[[אל נורא עלילה]]
*רשות: וארץ אשא בשיר קולי
*מגן: ברביעית עורכת תמה תפילה
*כרוג: יושיעם ויחתום
*מחיה: במקהל מזער
*כרוג: ישעך ועוזך
*משלש: יחידים קדמו לפניך
*סלוק: ארשת שפתי פציתי ואפער
*מסתגאב: אלי אתה ארוממך ואשאל סליחה ממך
*סליחה: [[עב קל ממרומך|על עב קל ממרומך]]
*סליחה: [[ידידיך מאמש]]
*את נפשך גוי קדוש הופעתי
*סליחה: [[בנשף קדמתי]]
*תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]</text>
      <sha1>g94tx1cjt95xp33dw5lons1vbknsrdn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום כפור/נעילה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744455</id>
    <revision>
      <id>3080244</id>
      <parentid>3077546</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T19:07:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* פזמונים */</comment>
      <origin>3080244</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12221" sha1="iay7ko5k2lwi22rvnqg0j78j03sx5sn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
===פתיחה===
{{הור2|אומרים כותרת הפיוט {{צ|[[אז לפנות ערב]]}}:}}{{ש}}
{{#קטע:אז לפנות ערב|מחזורים}}
{{הור2|ונוהגים לדלג הפיוט עצמו (חוץ מק&quot;ק שאומרים אותו בשלמות וכן מנהג פלאס וחלק מקהילות איטליה:)}}
{{מגירה|[[אז לפנות ערב]]:|{{#בלי קטע:אז לפנות ערב|מחזורים}}}}
{{הור2|אומרים כותרות הפיוט {{צ|[[אבן מעמסה]]}}:}}
{{הור|למנהג וורמייזא הנוסח {{צ|נָבוֹאָה שְׁעָרָיו}}. יש שאומרים {{צ|הַיּוֹם פָּנָה / הַשֶּׁמֶשׁ בָּא וּפָנָה}} כשכבר עברו צאת הכוכבים:}}{{ש}}
{{#קטע:אבן מעמסה|מחזורים}}
{{הור2|ונוהגים לדלג הפיוט עצמו.}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{הור2|בהרבה קהילות אין אומרים שום סליחה ומתחילים תיכף ה[[#פזמונים|פזמונים]], וכן מנהג פרנקפורט, וורמייזא, אמשטרדם.}}

===סליחה===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב מקומות אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַקְשִׁיבָה {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}} לְקוֹל שַׁוְעֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ג}}{{ש}}
עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם נָשִׂיחָה וְנֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נה יח}}{{ש}}
קוֹלֵנוּ אֶל יְיָ נִקְרָא, וַיַּעֲנֵנוּ מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ג ה}}{{ש}}
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג יג}}|{{הור|בעלזאס אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי אֶקַּח מוֹעֵד, אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט׃{{ממס|תהלים עה ג}}{{ש}}
בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ד ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לט יג}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז א}}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון מועד כתקח|נוסח=מערבי|יום=יום כפור|טבלה=כן}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמונים===
{{הור|בוורמייזא אין אומרים כאן פסוקים.}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}
{{הור2|אומרים קטעי התחלה של פזמוני ימי הסליחות. הסדר כאן הוא המופיע במחזורים הרגילים, ויש קהילות שנהגו בסדרים אחרים כדלהלן:}}
{{הור|במץ אין אומרים פזמון זה אלא מתחילים {{צ|ה' ה'}}.}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אזכרה אלהים ואהמיה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן {{ש}}
חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן {{ר1}}
   אוּלַי יָחוּס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם.

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:ישראל נושע בה' (סליחות)|נעילה}}{{ש}}
{{הור|במץ מוסיפים כאן {{צ|אל מלך…}} עד {{צ|ויקרא בשם ה'}} (בלי הי&quot;ג מידות).}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:רועה ישראל האזינה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אלה בשלישמו|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אדני שמעה אדני סלחה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:לך ה' הצדקה תלבושת|נעילה}}{{ש}}
{{הור|במץ מוסיפים כאן {{צ|אל מלך…}} עד {{צ|ויקרא בשם ה'}} (בלי הי&quot;ג מידות).}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אם עוונינו ענו בנו|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אדוני האדונים השקיפה ממעונים|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אנקת מסלדיך|נעילה}}

{{הור|במץ אין אומרים פזמון זה אלא מדלגים ל{{צ|כי הנה}}.}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אנשי משמר|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:כי הנה כחומר|נעילה}}
&lt;div style=&quot;display: flex;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;flex: 1; margin-right: 10px;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;width:{{{רוחב|100%}}};&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}&quot;&gt;&lt;small&gt;&lt;small&gt;סדר האשכנזים באיטליה, נירנברג-פיורדא, שוואבן-שווייץ&lt;/small/&gt;&lt;/small&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:block; text-align:right&quot;&gt;
{{הור|באיטליה אין אומרים פזמון זה אלא מתחילים {{צ|ה' שמעה}}.}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אדני שמעה אדני סלחה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:לך ה' הצדקה תלבושת|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אלה בשלישמו|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:כי הנה כחומר|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:רועה ישראל האזינה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן {{ש}}
חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן {{ר1}}
   אוּלַי יָחוּס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:ישראל נושע בה' (סליחות)|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אם עוונינו ענו בנו|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אנקת מסלדיך|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אזכרה אלהים ואהמיה|נעילה}}
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;flex: 1; margin-left: 10px;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;width:{{{רוחב|100%}}};&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}&quot;&gt;סדר וורמייזא&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:block; text-align:right&quot;&gt;
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:לך ה' הצדקה תלבושת|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:רועה ישראל האזינה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אדוני האדונים השקיפה ממעונים|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אנקת מסלדיך|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:כי הנה כחומר|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:ישראל נושע בה' (סליחות)|נעילה}}

&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
{{הור2|בוורמייזא שמרו על המנהג להוסיף גם כותרת זו:}}
'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד'''{{ממס|דברים ו ד}}

{{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת מוסיפים:}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:המבדיל בין קדש לחול|נעילה1}}(כַּסְפֵּֽנוּ) וְזַרְעֵֽנוּ {{#קטע:המבדיל בין קדש לחול|נעילה2}}
{{סוף}}

===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}
===זכור ברית===
{{הור2|ברוב המקומות הקהל חוזר על הבית הראשון גם אחר שהש&quot;ץ אומר הבתים הראשון והשני. ובמחזור רעדלהיים כתוב שהקהל חוזר על הבית השני אחר הש&quot;ץ. בוורמייזא אחר הבית הראשון מדלגים עד {{צ|גואל חזק}}. בפלאס משלבים בין הבתים את בתי הפזמון {{צ|[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]}}.}}
{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|מערבי}}
===זכור לנו ברית ראשונים===
{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}
{{מגירה|הסדר שאומרים בוורמייזא לנעילה:|זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}{{ש}}כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח טז}}}}</text>
      <sha1>iay7ko5k2lwi22rvnqg0j78j03sx5sn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשר לו ים וחרבה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745344</id>
    <revision>
      <id>3080251</id>
      <parentid>3029068</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T20:11:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:רבי שמואל הנגיד]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3080251</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5396" sha1="42op76ts23xrb9y7t83rfz8bvu65tls" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;אֲשֶׁר לוֹ יָם וְחָרָבָה / וְכָל מוֹשָׁב וּמַצֵּבָה {{ש}}
לְךָ אֶקְרָא בְאַשְׁמוּרָה / וְעֵינֵי בִּבְכִי זָבָה {{ש}}
לְךָ אֹמַר פְּדֵנִי אֵל / מֵחַטָּאת וּמֵחוֹבָה {{ר1}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה.{{ממס|איכה ה כא}}
{{רפרן|הזחה=2|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה}}

בְּזָכְרִי אֶת עֲוֹנוֹתַי / יֵקַד אֵשׁ בְּכִלְיוֹתַי {{ש}}
אֲנִי זַדְתִּי אֲנִי לַצְתִּי / וְהֶעֱוֵיתִי נְתִיבוֹתַי {{ש}}
אֲהָהּ לִי אִם אֲדַבֵּר, עַל / אֲשֶׁר גָּרְמוּ עֲוֹנוֹתַי {{ש}}
וְאִם אֶלּוֹן, עֲלֵי נַפְשִׁי / לְבַדָּהּ כָּל תְּלֻנּוֹתַי {{ש}}
בְּשָׁכְחָהּ כִּי בְיוֹם מָחָר / אֱלֵי אֵלִי תְּשׁוּבוֹתַי {{ש}}
וּמָה אַעַשׂ בְּיוֹם יִשְׁקֹל / בְּמֹאזְנַיִם חַטֹּאתַי {{ש}}
וְאֵין מֵלִיץ וְאֵין זוֹכֵר / לְטוֹב, כִּי אִם פְּעֻלּוֹתַי {{ר1}}
וּמָה אֹמַר וְאֶצְטַדָּק / וּמָה אַעַן וְאָשִׁיבָה
{{רפרן|הזחה=2|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה}}

גְּדֹל עֵצָה תְּמִים דֵּעָה / אֲנִי רִמָּה וְתוֹלֵעָה {{ש}}
וְנַפְשִׁי מֵעֲפַר אֶרֶץ / וְאֶל עָפָר תְּהִי סוֹעָה {{ש}}
לְךָ אֶרֶץ וְשָׁמַיִם / וְלָךְ טוֹבָה וְלִי רָעָה {{ש}}
הֲתִפְקֹד לִי כְּמוֹ נַפְשִׁי / אֲשֶׁר חָטְאָה וְהִרְשִׁיעָה {{ש}}
וְאֵיךְ יִפְקֹד אַבִּיר רוֹעִים / עֲלֵי רָזָה וְצוֹלֵעָה {{ש}}
הֲרֵעוֹתִי וְלֹא שַׁרְתִּי / בְּהָלְכִי עַל נְתִיב תּוֹעָה {{ר1}}
אֱלֹהַי גַּל כְּסוּת מֵעַל / שְׁתֵּי עֵינַי, וְאֵיטִיבָה
{{רפרן|הזחה=2|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה}}

אֲנִי חוֹטֶא בַּנִּבְרָאִים / וּבֵין רָעִים וְחַטָּאִים {{ש}}
וְאֵין לִי פֶּה וְלֹא מֵצַח / לְהָרִים רֹאשׁ כְּמוֹ גֵאִים {{ש}}
וְאֵין עִמִּי בְּשָׁקְדִי עַל / מְזוֹזוֹת פִּתְחֲךָ, כִּי אִם –{{ש}}
נְפָשׁוֹת עַד מְאֹד {{נוא|תְּהוֹם}} שָׁחוּ / בְּתַחֲנוּנִים מְנֻשָּׂאִים {{ש}}
וְסָלַחְתָּ כְּמוֹ שַׁחְתָּ / וְהִנֶּנּוּ לְךָ בָאִים {{ש}}
וּמִתְוַדִּים בְּפִלּוּלִים / בְּפָז יָקָר מְסֻלָּאִים {{ש}}
וְנַפְשׁוֹת עָם מְחֹלָאִים / וְחֹלִי רָב מְמֻלָּאִים {{ר1}}
רְפָא נִגְעָם סְלַח פִּשְׁעָם / שְׁעֵה שַׁוְעָם וְהַקְשִׁיבָה
{{רפרן|הזחה=2|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה}}

נְתַתַּנִי בְּגָלוּתִי / וְטָבַעְתִּי בְאַשְׁמָתִי {{ש}}
וְהָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד / וְאֵין מֵשִׁיב אֲבֵדָתִי {{ש}}
וְלִי לָעֲגוּ אֲשֶׁר רָאוּ / חַכּוֹתִי יוֹם גְּאֻלָּתִי {{ש}}
וְאָמְרֹוּ כִּי כָעָב נִמְחָה / וּכְצֵל עוֹבֵר יְשׁוּעָתִי {{ש}}
וְכִי אֵין קֵץ לְדַלּוּתִי / וְאֵין תַּכְלִית לְצָרָתִי {{ש}}
וְאֶשְׁמָעֵם וְאֶכָּלֵם / וְתִשְׁתַּפֵּךְ מְרֵרָתִי {{ש}}
וְאֵיךְ אֶשְׁקֹט, וְאֵיכָה לֹא / תְקַנֵּא מִכְּלִמָּתִי {{ר1}}
זְכֹר עַמְּךָ וּפָקְדֵהוּ / וְהַעֲלֵהוּ בְּמַחֲשָׁבָה
{{רפרן|הזחה=2|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה}}

אֱלֹהַי עַמְּךָ טַהֵר / וְאֶל קָדְשְׁךָ מְעַט מַהֵר {{ש}}
אֲשֶׁר מִשְּׂאֵת פַּחְדְּךָ קוֹדֵר / וְאֶל רֹב חַסְדְּךָ נוֹהֵר {{ש}}
שְׁמַע קוֹלוֹ וְהַשְׁפַּע לוֹ / שְׁלוֹמְךָ, כְּמוֹ נָהָר {{ש}}
וְאִם רַבּוּ עֲוֹנוֹתָיו / אֲשֶׁר גָּבְרוּ כְּנֵטֶל הַר {{ש}}
כְּבָר הוּבָא בְּמָסֹרֶת / שְׁנֵי דִינִים בְּלִי זֹהַר {{ש}}
וְעָם יוּבָא בְּתוֹךְ מַיִם / וְאֵשׁ, מֵחֵטְא הֲלֹא יִטְהָר {{ר1}}
וְהַטָּמֵא לְהִטַּהֵר / בְּתוֹךְ מַיִם וְאֵשׁ יוּבָא
{{רפרן|הזחה=2|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:רבי שמואל הנגיד]]</text>
      <sha1>42op76ts23xrb9y7t83rfz8bvu65tls</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/רודלף סמנד/יד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755116</id>
    <revision>
      <id>3080253</id>
      <parentid>3080025</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T20:49:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3080253</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2287" sha1="qjbn6adb3r09i6kom8n35wrmd3mvdak" xml:space="preserve">{{להשלים}}

(יד, א) אשרי אנוש לא עצבו פיהו ולא אבה עליו דון לבו:

(יד, ב) אשרי איש לא חסדתו נפשו ולא שבתה תוחלתו:

(יד, ג) ללב קטן לא נאוה עושר ולאיש רע עין למה זה חרוץ:

(יד, ד) מונע מנפשו יקבץ לאחר ובטובתו יתבעבע זר:

(יד, ה) רע לנפשו למי ייטיב ולא יקרה בטובתו:

(יד, ו) רע לנפשו אין רע ממנו ועמי תשלומת רעתו:

(יד, ז)

(יד, ח)

(יד, ט) בעין כושל מעט הוא חלקו ולוקח חלק רעהו מיבש נפשו:

(יד, י) עין רע עין תעיט על לחם ומאומה אין על שלחנו:

(יד, יא) בני אם יש לך היטיב לך ולאל ידך הדשן:

(יד, יב) זכור כי מות לא יתמהמה וחוק שאול לא הגד לך[:]

(יד, יג) בטרם תמות היטב לאוהב והשיגת ידך תן לו[:]

(יד, יד) אל תמנע מטובת יום ובהלקח אח אל תעבר:

(יד, טו) הלא לאחר תעזב חילך ויגיעך ליודי גורל:

(יד, טז) תן ולקח ופת נפשך כי אין בשאול לבקש תענוג[:]

(יד, יז) כל הבשר כבגד יבלה וחוק עולם גוע יגועו:

(יד, יח) כפרח עלה על עץ רענן שזה נובל ואחר צומח:{{ש}}

(י, יח) כן דורות בשר ודם אחד גוע ואחר גומל:

(י, יט) כל מעשיו רקוב ירקבו ופעל ידיו ימשך אחריו:

(י, כ) אשרי אנוש בחכמה יהגה ובתבונה ישעה:

(י, כא) השם על דרכיה לבו ובתבונתיה יתבונן:

(י, כב) לצאת אחריה בחקר וכל מבואיה ירצד:

(י, כג) המשקף בעד חלונה ועל פתחיה יצותת:

(י, כד) החונה סביבות ביתה והביא יתדיו בקירה:

(י, כה) ונוטה אהלו על ידה ושכן שכן טוב:

(י, כו) וישים קנו בעופיה ובענפיה יתלונן:

(י, כז) וחוסה בצלה מחרב ובמענותיה ישכן:

קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&amp;st=&amp;pgnum=42 סמנד פרק יד]

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>qjbn6adb3r09i6kom8n35wrmd3mvdak</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת פאה/כתב יד ליידן (פרק שמיני)</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755131</id>
    <revision>
      <id>3080249</id>
      <parentid>3080194</parentid>
      <timestamp>2026-09-02T20:01:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Meirveshulibot</username>
        <id>42771</id>
      </contributor>
      <comment>נוסח כתב יד ליידן, פרק שלם ברצף (בוט)</comment>
      <origin>3080249</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16880" sha1="9m8mek5q84utoh80w6z28kjh9b1dctz" xml:space="preserve">__NOTOC__ __NOEDITSECTION__
&lt;templatestyles src=&quot;ירושלמי מאיר הדפסה/styles.css&quot; /&gt;
&lt;!-- דף שנוצר אוטומטית; לרענון: leiden_flow.py --&gt;
{{מרכז|'''נוסח כתב יד ליידן — מסכת פאה, פרק שמיני'''}}
{{מרכז|הפרק ברצף אחד, כסדרו בכתב היד: כל המשניות תחילה, ואחריהן הגמרא. בלי פרשנים.}}

''מקור: 4 עמודי כתב יד — DEMAY_000L, PEA_013L, PEA_014L, PEA_014R. סך 1,948 מילים.''

{{מרכז|&lt;small&gt;להוספת סימן סוף־דף: הציבו &lt;code&gt;&lt;!-- סוף-דף --&gt;&lt;/code&gt; במקום המתאים. החלוקה לעמודי ירו&quot;מ תיעשה לפי הסימנים האלה.&lt;/small&gt;}}

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;&lt;span class=&quot;yerum-leiden-pid&quot;&gt;[PEA_013L]&lt;/span&gt; מאימתי כל אדם מותרין בלקט משילכו הנמושות בפרט ובעוללות משילכו העניים בכרם ויבאו ·&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;&lt;span class=&quot;yerum-leiden-pid&quot;&gt;[PEA_014R]&lt;/span&gt; ובזיתים משתרד רביעה שניה · אמ' ר' יהודה והלא יש שאין מוסקין את זיתיהן אלא לאחר רביעה שניה אלא כדי שיהא עני יוצא ולא יהא מביא אלא בארבעה איסרות · ב' נאמנין על הלקט ועל השכחה ועל הפיאה בשעתן ועל מעשר עני בכל שנתו · ובן לוי נאמן לעולם · ואינן נ נאמנין לא על דבר שכן דרך בני אדם להיות נוהגין כן · ג' נאמנין על החטים ועל החטים ואינן נאמנין לא על הקמח ולא על הפת · נאמנין על סעודה שלאורז · ואינן נאמנין עליו בין חי בין מבושל · נאמנין על הפול ואינן נאמנין על הגריסין בין חיין בין מבושלין · נאמנין על השמן לומר שלמעשר עני ואינן נאמנין עליו לומ' שלזיתי ניקוף הוא · ד' נאמנין על ירק חי ואינן נאמנין על המבושל לא אם כן היה לו דבר מועט שכן דרך בעל הבית להיות מוציא מלפסן · ה' אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חטים וקב שעורים · ר' מאיר או' חצי קב · קב וחצי טוסמין וקב גרוגרות או מנה דבילה · ר' עקיבה או' פרס · חצי לוג יין · ר' עקיבה או' רביעית · שמן ר' עקיבה או' שמינית · ושאר כל הפירות אמ' אבא שאול כדי שימכרם ויקח בהן מזון שתי סעודות · ו' מידה זו אמורה בכהנים ובלוים ובישראל היה מציל נותן מחצה ונוטל מחצה · היה לו ממועט נותן לפניהן והן מיחלקין ביניהן · ז' אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע · לן נותנין לו פרנסת לינה · שבת נותנין לו מזון שלש סעודות · מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי · מזון ארבע עשרה לא יטול מן הקופה · והקופה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה · ח' מי שיש לו מאתים זוז לא יטול לקט שכחה ופיאה ומעשר עני · היו לו מאתים חסר דינר אפילו אלף נותנין לו כאחת הרי זה יטול · היו ממושכנין בכתובת אשתו או לבעל חובו הרי זה יטול · אין מחייבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישין · ט' מי שיש לו חמשים זוז והוא נשא ונתן בהן הרי זה לא יטול · וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל אינו מת מן הזקנה עד שיצריך לבריות · וכל מי שהוא צריך ליטול ואינו נוטל אינ מת מן הזקנה עד שיפרנס לאחרים משלו · ועל זה נאמ' ברוך הגבר אשר יבטח בי'י והיה י'י מבטחו · וכן דיין שלוקח שוחד ומטה את הדין אינו מת מן הזקנה עד שיהו עיניו כהות שנ' ושוחד לא תקח כי השוחד יעור עיני חכמים וגו' סליק פירקא · אמ' ר' יוחנן למה נקראו שמן נמושות שהן באות בסוף · אבא שאול היה קורא אותן משושות · אית תניי תני נמושות · ואית תניי תני משושות · מאן דמ' נמושות שהן באין בסוף · ומאן דמ' משושות שהן ממשמשין ובאין · ר' חונא בשם מנחם ר' יוחנן בן נורי היה יוצא מן הנמושות ומביא פרנסתו שלכל השעה · תני מתנת עניים שבשדה שאין עניים מקפידין עליהן הרי הן שלבעל הבית · ר' בון בר חייא סבי ויש אדם קורא שם פיאה לעצמן · תני ר' שמעון בן יוחי לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבין ולעטלפים · בפרט ובעוללות משילכו העניים בכרם ויבואו · ולא תנינן נמושות על ידי שהן באין חביבין הן באין על אחר · ובזתים משתרד רביעה שניה · ולא תנינן נמושות מפני שהן יגעה ואינן יוצאין לא בחורים וקודם לכן אינו אסור משום גזל בשיטתו השיבוהו לא אתם יצאתם דומ' מפני שהיא צינה אינן יוצאין אלא בחורין שמתוך שהוא יודע שהוא מביא פרנסתו אף הוא אינו יוצא · ב' עד איכן אמ' ר' חנינה עד מקום שדרכו לילך ולביא בן ביום · מעשה והאמין ר' לחמשה אחין בחמשה כורין שלחטים · ואיפשר כן לא מיכא ציבחד ומיכא ציבחד · כורה סלק ר' לעזר דרומיה בעי קומי ר' יוסי מתני' דר' ליעזר · דר' ליעזר או' נאמן על השיני נאמן על הראשון · אמ' ר' יוסי דברי הכל היא שנייה היא שאין אדם עושה בדבר מצוה ערוה · ר' לעזר בשם ר' הושענא כשם שלא נחשדו יש' על תרומה גדולה כך לא נחשד בן לוי על תרומת מעשר · אמ'&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;&lt;span class=&quot;yerum-leiden-pid&quot;&gt;[PEA_014L]&lt;/span&gt; ר' הושעיה מתני' אמ' כן ובן לוי נאמן לעולם · ר' מנא בעי וכן לוי נאמן לעולם אפילו בשביעית · אמ' בון בר חייא נאמן בן לוי לומ' מעשר ברור הוא לפוטרן מן הטיבל · אבל כאן ניתן לי חון כזון משלו הן אינן נאמנין דו מתניתא אינן נאמנין לא על דבר שכן דרך בני אדם נוהגין כן · כיני מתניתא אינן נאמנין לא על דבר שכן דרך בני אדם נוהגין כן · הל' ג מהו שיהא נאמן לומר חיטים ניתן לי ועשיתי אותן קמח · חטים ניתן לי ועשיתי אותן פת · כתב פשיטו ליה שהוא נאמן · היו הכל יודעין שכל מכנסן לקט אפילו כן אינן נאמן · תני ר' יודן או' מקום שנהג להיות מוסקן דורכין את העוללות יהא עני נאמן לומ' יין זה שלעוללות הוא · ורטובתיה מקום שנהג להיות מוסקין זיתי ניקוף יהא העני נאמן לומ' שמן זה שלזיתי ניקוף הוא · הל' ד אילין דבית חסי בשלון ירק חמשון מתקנתיה סלק גמליאל זוגה ותקנה מן גוא לפיאה · הל' ה תני רובע אורח כולה תבלין ליטרא ירק שלשת קבין חרובין חצי לוג יין רביעית שמן · עשרה אגוזין חמשה אפרסקין שני רימונין ואתרוג אחד · מה טע ואכלו בשעריך ושבעו · תן לו כדי שובעו · חזקיה שאל לאבוי מנא אילין טיעוריא אמ' להן אהן ערדא סמך הדא כרתא · ר' חנניה הוה יתיב קומי ר' אלי והוא אמ' טעמין והוא סתר · אמ' טעמין והוא סתר · אמ' לית ולאן לק מסתור · לא מבני · אמ' ר' מנא מטע ארבע ליטרין · אמ' ר' לעזר וכן לעירוב · אמ' ר' חיננא הדא דתימ' כיין אבל בשמן מערבין בו מזון ש שתי סעודות · תני מערבין בחומץ מזון שתי סעודות · תני מערבין בשמן מזון שתי סעודות · ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק כדי לטבול בירק הנאכל שתי סעודות · ר' יצחק עטושיא אמ' קומי ר' זעירא בשם רבי ר' יעקב אפונין חיין מערבין בהן מזון שתי סעודות · למי נצרכה לר' מאיר שלא תאמר הואיל והן מסריחין את הפה אין מערבין בהן · דג מליח מערבין בו · בשר מליח מערבין בו · בשר חי דתנינן הבבליים אותו כשהוא חי מפני שדעתן מקולקלת · ר' ימן בעי הדא כלקירא הוא ואילין כותאי אכלין מיטה חייה היא מערבין בה · שמואל בר שילת בשם רב פעטועין וגרגרות וחלוגלוגות מערבין בהן · בעון קומי היידן ייכן · אמ' לון קקולי והכדקוקי ופרפחינה · הל' ו ר' יונה פתר מתני' ביותר מכשיעור · היה מכיל נטול מחצה ונתן מחצה אבל בכשיעור הוא ונתן לפניהן והן מחלקין ביניהן · ר' חזקיה פתר מתני' בכשיעור · ביקש להביא · נטול מחצה ונתן מחצה שייטוך שיטול מחצה ונתן מחצה עשה דבר מועט הוא ונתן לפניהן והן מחלקין ביניהן · תני המסבכין על הפתחיים אין שוקקין להן לכל דבר · אמ' ר' יונה ובלחוד דלא יפחות ליה מן ארוגרון דיליה · הכא את אמר אין פוחתין לעניים שעורן · וכא את אמר אין פוחתין לעני העובר · ממקום למקום · רב הונא אמ' עא מהן שליט ליפיאה · ר' יוסי ביר' בון מפיק לאילין עתנומייא כהדא דרב הונא ובלחוד כהדין שיעורן · ר' בא בר בא בר ממל בעא קומי ר' לא ראו אותו מן העיר ונכנס ליה · אמ' ליה הענתן עתן והלוקח יחוש לעצמן · הל' ז תמחוי בכל יום קופה מערב שבת לערב שבת · תמחוי לכל אדם · קופה אינה אלא לאנשי אותה העיר בלבד · ר' חונה אמ' תמחוי בשלשה שהוא על אתר · ר' חלבו בשם ר' בא בר זבדא אין מעמידין פרנסין פחות משלשה · אתא חמי דיני ממונות בשלשה · דיני נפשות לא כל שכן · ויהין עשרים ושלשה · עד דהוא ממית לון הוא מסכן · ר' יוסי בשם ר' יוחנן אין מעמידין שני אחים פרנסין · ר' יוסי עבר חד מן תרין אחין · עאל ואמ' קומיהון לא עבידא לאיש פלן דבר עבירה לא שאין מעמידין שני אחים פרנסין · ר' יוסי עאל לכפרה בעא מוקמה לון פרנסין ולא קבלין עליהון · עאל ואמ' קומיהון בן בבי על הפקיע · ומה אם זה שנתמנה על הפתילה וזכה להימנות עם גדולי הדור · אותם שאתם מתמנין על חיי נפשות לא כל שכן · ר' חגיי כד הוה מקים פרנסין הוה מטעין לון אורייתא ואמ' שכל שררה שניתנה מתורה ניתנה · בי מלכים ימלוכו · בי שרים ישורו · ר' חייא בר בא מקים ארכונין · ר' לעזר&lt;/div&gt;

&lt;div class=&quot;yerum-leiden-page&quot;&gt;&lt;span class=&quot;yerum-leiden-pid&quot;&gt;[DEMAY_000L]&lt;/span&gt; יהבין לר' חמא אבוי דר' אושעיא חד דינר והוה יהב ליה לחורנין · ר' זכריה חתניה דר' לוי הוון הכל מליזין עליו אמרו דלא צריך והוא נסב · כד דמך בדקון ואשכחון דהוה מפליג ליה לחורנין · ר' חיננא בר פפא הוה מפליג מיניה בליליא חד זמן פגע ביה רבהון דרוחיא אמ' ליה לא כן אולפן ר' אל תסג גבול רעך · אמ' ליה ולא כן כת' מתן בסתר יכפה אף והוה מכתפי מיניה וערק מן קומוי · אמ' ר' יונה אשרי נותן לדל אין כת' כאן אלא אשרי משכיל אל דל · והוא שמסתכל במצוה היאך לעשותה · כיצד היה ר' יונה עושה כשהיה רואה בן טובים שירד מנכסיו היה או' לו בני בשביל שמעתי שנפלה לך ירושה ממקום אחר טול ואת פורע · מן דהוה נסב ליה אמ' ליה מתנה · אמ' ר' חייא בר אדא אית הוון סבין ביומיא מן דהוה יהבין לון מכיון ריש שתא לכומא רבא הוון סבין מן בתר כן לא הוון סבין אמרי רשותא גבן · נחמיה איש שיחין פגע ביה ירושלמי אחד אמ' ליה זכי עמי חדא תרנגולתא · אמ' ליה הילך טימיתיה וזיל זבין קופד ואכל ומית · ואמ' בואו וספדו להרוג שלנחמיה · נחום איש גם זו היה מוליך דורון לבית חמוי פגע ביה מוכה שחין אחד אמ' לו זכה עמי ממה דאית גבך · אמ' ליה מיחזר חזר ואשכחיה מית · והוה אמ' לקיבליה ע עיינה דחמוך ולא יהבון לך יסתמיין · ידיה דלא פשטן מיתן לך יתקטעון · רגלייא דלא רהטן מיתן לך יתברן · ומטתיה כן · סליק לגביה ר' עקיבה אמ' ליה אוי לי שאני רואה אותך כן אמ' ליה מה את מקלליני · אמ' ליה ומה את מבעט ביסורין · ר' הושעיא רביה הוה רביה דבריה חד דסגנא נהוריא והוא יליף אכל עמיה חד זמן בכל יום חד זמן הוה ארחין לא מטא מיכול עמיה · ברמשא סלק לגביה אמ' ליה לא יכעוס מרי עלי בגין דהוה לי ארחין ולא בעית מיכניא איקריה דמרי בגין כן דלא אכלית עמך יומא דין · אמ' ליה אתה פייסת למאן דמיתחמי ולא חמי · דין דחמי ולא מיתחמי יקבל פיוסך · אמ' ליה חדא מטא לך אמ' ליה מר ליעזר בן יעקב · דר' ליעזר בן יעקב על חד דסגנא נהורא לקרתיה אותב ליה יתב ליה ר' ליעזר בן יעקב לרע מיניה ר' אמרין דאילולא דהוא בר נשא רבא לא יתב ליה ר' ליעזר בן יעקב לרע מיניה · עבדין ליה פרנסה דאיקר · אמ' להון מהו הכין אמ' ליה ר' ליעזר בן יעקב יתיב לרע מיניך · וצלי עלוי הדא צלותא אתה גמילת חסד למאן דמיתחמי ולא חמי · דין דחמי ולא מיתחמי יקבל פיוסך ויגמול יתך חסד · דלמא ר' חמא בר חנינא ור' הושעיה הוון מטיילין באילין כנישתא דלוד אמ' ר' חמא בר חנינא לר' הושעיה כמה ממון שיקעו אבותיי כאן · אמ' ליה כמה נפשות שיקעו אבותיך כאן · לא הוה אית בני נש דלעיין באוריתא · ר' אחא בשם ר' חננא כיי מתניתא כל מי שהוא צריך ליטול ואינו נוטל הרי זה שופך דמים ואסור להתרחם עליו · על נפשיה לא חייס · על חורנין לא כל שכן כל מי שאינו צריך ליטול ונוטל אינו מת מן הזקנה עד שיצטרך לבריות · וכל מי שהוא צריך ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס לאחרים משלו · על זה נאמר ברוך הגבר אשר יבטח בי'י והיה י'י מבטחו · הדרן עלך מאימתי כל אדם מותרין בלקט · וכולה מסכתא דפיאה ברחמי שמייא ·&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>9m8mek5q84utoh80w6z28kjh9b1dctz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>והיא תהלתך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755141</id>
    <redirect title="ביאור:והיא תהלתך" />
    <revision>
      <id>3080209</id>
      <timestamp>2026-09-02T15:23:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>בן עדריאל העביר את הדף [[והיא תהלתך]] לשם [[ביאור:והיא תהלתך]]: לא מתאים למרחב הראשי</comment>
      <origin>3080209</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46" sha1="1l7q5v8phgh90obk0fq6xv0mbx95h02" xml:space="preserve">#הפניה [[ביאור:והיא תהלתך]]</text>
      <sha1>1l7q5v8phgh90obk0fq6xv0mbx95h02</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשר אימתך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755142</id>
    <redirect title="שושן עמק" />
    <revision>
      <id>3080211</id>
      <timestamp>2026-09-02T15:25:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>רבים מסתמא מחפשים את הפיוט הספציפי, על לחניו הרבים. (אולי יש מקום לשקול עבורו דף עצמאי בכל מקרה, משום שהוא כנראה לא חלק מקורי בקרובה)</comment>
      <origin>3080211</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="49" sha1="n48618gbnw00vdxiqob8lg91241osp0" xml:space="preserve">#הפניה [[שושן עמק#אשר אימתך]]</text>
      <sha1>n48618gbnw00vdxiqob8lg91241osp0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשר אומץ תהלתך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755143</id>
    <redirect title="אמצת עשור" />
    <revision>
      <id>3080212</id>
      <timestamp>2026-09-02T15:26:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[אמצת עשור#אשר אומץ תהלתך]]</comment>
      <origin>3080212</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="60" sha1="c5ceqp3e6zy8qzja5pj9t5zj71a1hua" xml:space="preserve">#הפניה [[אמצת עשור#אשר אומץ תהלתך]]</text>
      <sha1>c5ceqp3e6zy8qzja5pj9t5zj71a1hua</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:ברכה בב</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755144</id>
    <revision>
      <id>3080214</id>
      <timestamp>2026-09-02T15:29:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3080214</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121" sha1="qli3dayyazlgzxjac3fv2qbgyrlvzvh" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:29, 2 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>qli3dayyazlgzxjac3fv2qbgyrlvzvh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:ברכה בב</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755145</id>
    <revision>
      <id>3080215</id>
      <timestamp>2026-09-02T15:29:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3080215</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:זיו זבולון ארביב</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755146</id>
    <revision>
      <id>3080216</id>
      <timestamp>2026-09-02T15:30:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3080216</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121" sha1="2cop3fj5h7uxvaw69je807i1qfy5iy3" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:30, 2 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>2cop3fj5h7uxvaw69je807i1qfy5iy3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:זיו זבולון ארביב</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755147</id>
    <revision>
      <id>3080217</id>
      <timestamp>2026-09-02T15:30:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3080217</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-47616-50</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755148</id>
    <revision>
      <id>3080218</id>
      <timestamp>2026-09-02T15:31:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3080218</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="125" sha1="dmirr3fz0cdggtbf62jiiu5qaard5b8" xml:space="preserve">{{תודה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:31, 2 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>dmirr3fz0cdggtbf62jiiu5qaard5b8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-47753-73</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755149</id>
    <revision>
      <id>3080219</id>
      <timestamp>2026-09-02T15:32:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{הזמנה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3080219</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="127" sha1="q1esfzzti9db54zevpe0my4es5kv1s9" xml:space="preserve">{{הזמנה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:32, 2 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>q1esfzzti9db54zevpe0my4es5kv1s9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Sora Wein</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755150</id>
    <revision>
      <id>3080220</id>
      <timestamp>2026-09-02T15:33:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3080220</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121" sha1="1szui9m2a67j4zr4j1t94ebh6w6dd1n" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 18:33, 2 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>1szui9m2a67j4zr4j1t94ebh6w6dd1n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Sora Wein</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755151</id>
    <revision>
      <id>3080221</id>
      <timestamp>2026-09-02T15:33:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3080221</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:יאר</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755152</id>
    <revision>
      <id>3080226</id>
      <timestamp>2026-09-02T17:34:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3080226</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121" sha1="nvcnioury4xlbc168zk8eqs4a9jk8nu" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:33, 2 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>nvcnioury4xlbc168zk8eqs4a9jk8nu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:יאר</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755153</id>
    <revision>
      <id>3080227</id>
      <timestamp>2026-09-02T17:34:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3080227</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:Biblia Hebraica.pdf/469</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1755154</id>
    <revision>
      <id>3080255</id>
      <timestamp>2026-09-02T20:54:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Sije</username>
        <id>2668</id>
      </contributor>
      <comment>/* הוגה */ על פי דף [[מלכים ב יט/טעמים]] - קרדיט בדף &quot;גרסאות קודמות&quot; שם</comment>
      <origin>3080255</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7253" sha1="ofg22k58ygkdrdmhlcj04srn4p34xlv" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;3&quot; user=&quot;Sije&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;{{טקסט מנוקד‎‎}}
יְשַׁעְיָ֔הוּ כֹּ֥ה תֹֽאמְר֖וּן אֶל־אֲדֹֽנֵיכֶ֑ם כֹּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אַל־תִּירָא֙ מִפְּנֵ֤י הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֔עְתָּ אֲשֶׁ֧ר גִּדְּפ֛וּ נַֽעֲרֵ֥י מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר אֹתִֽי׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|7}}הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן בּוֹ֙ ר֔וּחַ וְשָׁמַ֥ע שְׁמוּעָ֖ה וְשָׁ֣ב לְאַרְצ֑וֹ וְהִפַּלְתִּ֥יו בַּחֶ֖רֶב בְּאַרְצֽוֹ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|8}}וַיָּ֙שׇׁב֙ רַבְשָׁקֵ֔ה וַיִּמְצָא֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר נִלְחָ֖ם עַל־לִבְנָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י נָסַ֖ע מִלָּכִֽישׁ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|9}}וַיִּשְׁמַ֗ע אֶל־תִּרְהָ֤קָה מֶֽלֶךְ־כּוּשׁ֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה יָצָ֖א לְהִלָּחֵ֣ם אִתָּ֑ךְ וַיָּ֙שׇׁב֙ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָכִ֔ים אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|י}}כֹּ֣ה תֹֽאמְר֗וּן אֶל־חִזְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר אַל־יַשִּֽׁאֲךָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר לֹ֤א תִנָּתֵן֙ יְר֣וּשָׁל{{מ:ירושלם|ַ|֔}}ם בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|11}}הִנֵּ֣ה{{מ:לגרמיה-2}} אַתָּ֣ה שָׁמַ֗עְתָּ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֜וּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר לְכׇל־הָֽאֲרָצ֖וֹת לְהַֽחֲרִימָ֑ם וְאַתָּ֖ה תִּנָּצֵֽל׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|12}}הַהִצִּ֨ילוּ אֹתָ֜ם אֱלֹהֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר שִֽׁחֲת֣וּ אֲבוֹתַ֔י אֶת־גּוֹזָ֖ן וְאֶת־חָרָ֑ן וְרֶ֥צֶף וּבְנֵֽי־עֶ֖דֶן אֲשֶׁ֥ר בִּתְלַאשָּֽׂר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|13}}אַיּ֤וֹ מֶֽלֶךְ־חֲמָת֙ וּמֶ֣לֶךְ אַרְפָּ֔ד וּמֶ֖לֶךְ לָעִ֣יר סְפַרְוָ֑יִם הֵנַ֖ע וְעִוָּֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|14}}וַיִּקַּ֨ח חִזְקִיָּ֧הוּ אֶת־הַסְּפָרִ֛ים מִיַּ֥ד הַמַּלְאָכִ֖ים וַיִּקְרָאֵ֑ם וַיַּ֙עַל֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה וַיִּפְרְשֵׂ֥הוּ חִזְקִיָּ֖הוּ לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃
{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|טו}}וַיִּתְפַּלֵּ֨ל חִזְקִיָּ֜הוּ לִפְנֵ֣י יְהֹוָה֮ וַיֹּאמַר֒ יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ישֵׁ֣ב הַכְּרֻבִ֔ים אַתָּה־ה֤וּא הָֽאֱלֹהִים֙ לְבַדְּךָ֔ לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ אַתָּ֣ה עָשִׂ֔יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|16}}הַטֵּ֨ה יְהֹוָ֤ה{{מ:פסק}}אׇזְנְךָ֙ וּֽשֲׁמָ֔ע{{הערה|קמץ בז&quot;ק}} פְּקַ֧ח יְהֹוָ֛ה עֵינֶ֖יךָ וּרְאֵ֑ה וּשְׁמַ֗ע אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י סַנְחֵרִ֔יב אֲשֶׁ֣ר שְׁלָח֔וֹ לְחָרֵ֖ף אֱלֹהִ֥ים חָֽי׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|17}}אׇמְנָ֖ם יְהֹוָ֑ה הֶֽחֱרִ֜יבוּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר אֶת־הַגּוֹיִ֖ם וְאֶת־אַרְצָֽם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|18}}וְנָֽתְנ֥וּ אֶת־אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם בָּאֵ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֱלֹהִ֜ים הֵ֗מָּה כִּ֣י אִם־מַֽעֲשֵׂ֧ה יְדֵֽי־אָדָ֛ם עֵ֥ץ וָאֶ֖בֶן וַיְאַבְּדֽוּם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|19}}וְעַתָּה֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הֽוֹשִׁיעֵ֥נוּ נָ֖א מִיָּד֑וֹ וְיֵֽדְעוּ֙ כׇּל־מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ כִּ֥י אַתָּ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים לְבַדֶּֽךָ׃
{{מ:פסוק|מלכים ב|יט|כ}}וַיִּשְׁלַח֙ יְשַׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר הִתְפַּלַּ֧לְתָּ אֵלַ֛י אֶל־סַנְחֵרִ֥ב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר שָׁמָֽעְתִּי׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|21}}זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה עָלָ֑יו בָּזָ֨ה לְךָ֜ לָֽעֲגָ֣ה לְךָ֗ בְּתוּלַת֙ בַּת־צִיּ֔וֹן אַֽחֲרֶ֙יךָ֙ רֹ֣אשׁ הֵנִ֔יעָה בַּ֖ת יְרֽוּשָׁל{{מ:ירושלם|ָ|ֽ}}ם׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|22}}אֶת־מִ֤י חֵרַ֙פְתָּ֙ וְגִדַּ֔פְתָּ וְעַל־מִ֖י הֲרִימ֣וֹתָ קּ֑וֹל וַתִּשָּׂ֥א מָר֛וֹם עֵינֶ֖יךָ עַל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|23}}בְּיַ֣ד מַלְאָכֶיךָ֮ חֵרַ֣פְתָּ אֲדֹנָי֒ וַתֹּ֗אמֶר בְּרֹ֧כב{{הערה|{{גדול|בְּרֶ֧כֶב}} או {{גדול|בִּרְכֹ֧ב}} – {{גדול|בְּרֹ֧ב}} ק'}} רִכְבִּ֛י אֲנִ֥י עָלִ֛יתִי מְר֥וֹם הָרִ֖ים יַרְכְּתֵ֣י לְבָנ֑וֹן וְאֶכְרֹ֞ת קוֹמַ֤ת אֲרָזָיו֙ מִבְח֣וֹר בְּרשָׁ֔יו וְאָב֙וֹאָה֙ מְל֣וֹן{{הערה|נ&quot;א {{גדול|מְר֣וֹם}}}} קִצֹּ֔ה{{הערה|{{גדול|קִצֹּ֔ה}} או {{גדול|קְצֵ֔ה}} – {{גדול|קִצּ֔וֹ}} ק'}} יַ֖עַר כַּרְמִלּֽוֹ׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|24}}אֲנִ֣י קַ֔רְתִּי וְשָׁתִ֖יתִי מַ֣יִם זָרִ֑ים וְאַֽחֲרִב֙ בְּכַ֣ף פְּעָמַ֔י כֹּ֖ל יְאֹרֵ֥י מָצֽוֹר׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|כה}}הֲלֹֽא־שָׁמַ֤עְתָּ לְמֵֽרָחוֹק֙ אֹתָ֣הּ עָשִׂ֔יתִי לְמִ֥ימֵי קֶ֖דֶם וִֽיצַרְתִּ֑יהָ עַתָּה֙ הֲבֵ֣יאֹתִ֔יהָ וּתְהִ֗י לַהְשׁ֛וֹת{{הערה|{{גדול|לְהַשְׁא֛וֹת}} ק'}} גַּלִּ֥ים נִצִּ֖ים עָרִ֥ים בְּצֻרֽוֹת׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|26}}וְיֹֽשְׁבֵיהֶן֙ קִצְרֵי־יָ֔ד חַ֖תּוּ וַיֵּב֑שׁוּ הָי֞וּ עֵ֤שֶׂב שָׂדֶה֙ וִ֣ירַק דֶּ֔שֶׁא חֲצִ֣יר גַּגּ֔וֹת וּשְׁדֵפָ֖ה לִפְנֵ֥י קָמָֽה׃ {{מ:פסוק|מלכים ב|יט|27}}וְשִׁבְתְּךָ֛ וְצֵֽאתְךָ֥ וּבֹֽאֲךָ֖
{{סוף}}
----
{{הערות שוליים}}&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ofg22k58ygkdrdmhlcj04srn4p34xlv</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>