ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.18 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 96730 3080545 140826 2026-09-05T10:35:43Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[אורות - זרעונים - ג. הנשמות של עולם התוהו]] לקישור [[אורות/זרעונים/ג. הנשמות של עולם התוהו]] 3080545 wikitext text/x-wiki #הפניה [[אורות/זרעונים/ג. הנשמות של עולם התוהו]] l43a8sip4ih4obbk091etzz83dgc8zn 0 162953 3080529 3080445 2026-09-04T13:40:14Z מו יו הו 37729 3080529 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב'''}} אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶֽיהָ / כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶֽיהָ {{ש}} וְכִבְתוּלָה חֲגֻֽרַת שַׂק / עַל בַּֽעַל נְעוּרֶֽיהָ עֲלֵי {{סי|אַ}}רְמוֹן אֲשֶׁר נֻטַּשׁ / בְּאַשְׁמַת צֹאן עֲדָרֶֽיהָ {{ש}} וְעַל {{סי|בִּ}}יאַת מְחָֽרְפֵי אֵל / בְּתוֹךְ מִקְדַּשׁ חֲדָרֶֽיהָ עֲלֵי {{סי|גָ}}לוּת מְשָׁרְתֵי אֵל / [מַ]נְעִֽימֵי שִׁיר זְמָרֶֽיהָ {{ש}} וְעַל {{סי|דָּ}}מָם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ / כְּמוֹ מֵימֵי יְאוֹרֶֽיהָ עֲלֵי {{סי|הֶ}}גְיוֹן מְחוֹלֶֽיהָ / אֲשֶׁר דָּמַם בְּעָרֶֽיהָ {{ש}} וְעַל {{סי|וַֽ}}עַד אֲשֶׁר שָׁמֵם / וּבִטּוּל סַנְהֶדְרֶֽיהָ עֲלֵי {{סי|זִ}}בְחֵי תְמִידֶֽיהָ / וּפִדְיוֹנֵי בְכוֹרֶֽיהָ {{ש}} וְעַל {{סי|חִ}}לּוּל כְּלֵי הֵיכָל / וּמִזְבַּח קְטוֹרֶֽיהָ עֲלֵי {{סי|טַ}}פֵּי מְלָכֶֽיהָ / בְּנֵי דָוִד גְּבִירֶֽיהָ {{ש}} וְעַל {{סי|יׇ}}פְיָם אֲשֶׁר חָשַׁךְ / בְּעֵת סָֽרוּ כְתָרֶֽיהָ עֲלֵי {{סי|כָ}}בוֹד אֲשֶׁר גָּלָה / בְּעֵת חֻרְבַּן דְּבִירֶֽיהָ {{ש}} וְעַל {{סי|ל}}וֹחֵץ אֲשֶׁר לָחַץ / וְשָׂם שַׂקִּים חֲגֹרֶֽיהָ עֲלֵי {{סי|מַֽ}}חַץ וְרֹב מַכּוֹת / אֲשֶׁר הֻכּוּ נְזִירֶֽיהָ {{ש}} וְעַל {{סי|נִ}}פּוּץ אֱלֵי סֶֽלַע / עֲוִילֶֽיהָ {{נוא|עוֹלָלֶֽיהָ}} נְעָרֶֽיהָ עֲלֵי {{סי|שִׂ}}מְחַת מְשַׂנְאֶֽיהָ / בְּשׇׂחְקָם עַל־שְׁבָרֶיהָ {{ש}} וְעַל {{סי|עִ}}נּוּי בְּנֵי חוֹרִין / נְדִיבֶֽיהָ טְהוֹרֶֽיהָ עֲלֵי {{סי|פֶֽ}}שַׁע אֲשֶׁר עָוְתָה / סְלֹל דֶּֽרֶךְ אֲשׁוּרֶֽיהָ {{ש}} וְעַל {{סי|צִ}}בְאוֹת קְהָלֶֽיהָ / שְׁזוּפֶֽיהָ שְׁחֹרֶֽיהָ עֲלֵי {{סי|ק}}וֹלוֹת מְחָרְפֶֽיהָ / בְּעֵת רַבּוּ פְגָרֶֽיהָ {{ש}} וְעַל {{סי|רִ}}גְשַׁת מְגַּדְפֶֽיהָ / בְּתוֹךְ מִשְׁכַּן חֲצֵרֶֽיהָ עֲלֵי {{סי|שִׁ}}מְךָ אֲשֶׁר חֻלַּל / בְּפִי קָמֵי מְצִירֶֽיהָ {{ש}} וְעַל {{סי|תַּֽ}}חַן יְצַוְּחוּ לָךְ / קְשֹׁב וּשְׁמַע אֲמָרֶֽיהָ {{רפרן|אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶֽיהָ כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶֽיהָ|וְכִבְתוּלָה חֲגֻֽרַת שַׂק עַל בַּעַל נְעוּרֶֽיהָ.}}<noinclude> {{סוף}} == קישורים == {{ויקיפדיה|אלי ציון ועריה}} * [http://www.piyut.org.il/tradition/416.html "אלי ציון ועריה" - הסברים וביצועים באתר "הזמנה לפיוט"] [[קטגוריה:קינות לתשעה באב]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:שירים במשקל המרנין]] </noinclude> 9eksr2q8u30crsux9d9alfbuyebcbfd 0 290185 3080546 1018757 2026-09-05T10:35:48Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[סידור/סדר זימון לסעודת חתן וכלה]] לקישור [[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין#ברכת המזון ושבע ברכות לסעודת נישואין]] 3080546 wikitext text/x-wiki #הפניה [[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין#ברכת המזון ושבע ברכות לסעודת נישואין]] cfadkkwiggd9j94ze8hwkv6iiqqbwxl 0 313645 3080536 3080242 2026-09-04T14:36:48Z מו יו הו 37729 דבר ראשון מבטל את ההבדל במילה "יחוס" מאחר שיש גם מקורות מערביים לחולם 3080536 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''שמואל''' (מרובע) '''כהן יחי'''}} <קטע התחלה=נעילה/>מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן{{ש}} חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן{{ר1}} אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}}<קטע סוף=נעילה/> {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|שְׁ}}אֵרִית יוֹסֵף{{ש}} {{סי|שְׁ}}פָלִים וְנִבְזִים פְּשׁוּחֵי שֶׁסֶף{{ש}} {{סי|שְׁ}}בוּיֵי חִנָּם מְכוּרֵי בְלֹא כֶסֶף{{ר1}} {{סי|שׁ}}וֹאֲגִים בִּתְפִלָּה וּמְבַקְשִׁים רִשָּׁיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}} {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|מְ}}עֻנֵּי כֶבֶל{{ש}} {{סי|מְ}}לֻמְּדֵי מַכּוֹת בְּעִנּוּי סֶבֶל{{ש}} {{סי|מְ}}נוֹד רֹאשׁ נְתוּנִים לְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל{{ר1}} {{סי|מָ}}שָׁל {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=בָּעַמִּים בְּקֶצֶף|מערבי=בַּגּוֹיִם לַעַג}} וּבִזָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}} {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|וְ}}יִרְאֶה בָּעֳנִי עַמּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}יַקְשֵׁב וְיִשְׁמַע הַצָּגִים לְעֻמּוֹ{{ש}} {{סי|וְ}}עוּדִים בְּלַחַשׁ מוּסָר לָמוֹ{{ר1}} {{סי|וְ}}עֵינֵיהֶם תּוֹלִים לִמְצֹא רִצָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}} {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|א}}וֹמְרֵי סְלַח נָא{{ש}} {{סי|א}}וֹמְצֵי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=שְׁבָחוֹ|מערבי=שִׁבְחוֹ}} בְּכָל עֵת {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=וְעוֹנָה|מערבי=וּבְכָל עוֹנָה}}{{ש}} {{סי|אֲ}}גוּדִים בַּצָּרָה לִשְׁפֹּךְ תְּחִנָּה{{ר1}} {{סי|אֶ}}ת פְּנֵי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=אֱלֹהֵיהֶם|מערבי=הָאֱלֹהִים}} שׁוֹפְכִים לֵב דִּוָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}} {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|לָ}}קְתָה בְּכִפְלַיִם{{ש}} {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|לְ}}עוּטָה אֲרָיוֹת כְּמוֹ בְּפִי שַׁחֲלַיִם}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{ש}}}} {{סי|ל}}וֹקָה וּמִשְׁתַּלֶּמֶת בַּעֲוֹן שׁוּלַיִם{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}}} {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{סי|לְ}}עוּטָה בְּפִי אֲרָיוֹת כְּמוֹ בְּפִי שַׁחֲלַיִם'''}}{{ר1}} {{סי|לֹ}}א שָׁכְחָה בְּכָל זֹאת מִכְתַּב עֹז חֶבְיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}} {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|כְּ}}בוּשֵׁי פָנִים{{ש}} {{סי|הַ}}שּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְלֹא מְשִׁיבִים וְעוֹנִים{{ש}} {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|נִ}}צְחוֹ מְקַוִּים וּלְיִשְׁעוֹ נִשְׁעָנִים|מערבי={{סי|נֶ}}צַח מְקַוִּים לְיִשְׁעוֹ וְנִשְׁעָנִים}}{{ר1}} כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו בְּכִלָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}} {{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|יְ}}חַלֵּץ עָנִי בְּעָנְיוֹ{{ש}} {{סי|חֲ}}בוּשׁוֹ יַתִּיר מֵאֶרֶץ שִׁבְיוֹ{{ש}} {{סי|יִ}}גְהֶה מְזוֹרוֹ וְיַחֲבֹשׁ חָלְיוֹ{{ר1}} צַעֲקָתוֹ יִשְמַע וְיָחִישׁ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=עֵת|מערבי=יוֹם}} פִּדְיוֹן {{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|{{הור|קהל:}} מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן|חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}<noinclude> {{סוף}} ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=מלאכי רחמים}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:שירים מהמאה ה-11]] [[קטגוריה:פזמון (סליחות)]] [[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]] [[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]] [[קטגוריה:שמואל בן יהודה הכהן]] </noinclude> d4dqqeitjn6nso8v8ayaojephgwlls9 0 337311 3080554 2981151 2026-09-05T10:36:28Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[סליחות לימי התשובה/מנהג פולין/סליחות לערב ראש השנה#לז. פסוקים]] לקישור [[סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות לערב ראש השנה]] 3080554 wikitext text/x-wiki #הפניה [[סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות לערב ראש השנה#לז. פסוקים]] 9cglz47cntsf8095rb0trju95h2hwse 0 363448 3080547 917880 2026-09-05T10:35:53Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[סידור/סדר זימון לסעודת חתן וכלה]] לקישור [[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין#ברכת המזון ושבע ברכות לסעודת נישואין]] 3080547 wikitext text/x-wiki #הפניה [[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין#ברכת המזון ושבע ברכות לסעודת נישואין]] cfadkkwiggd9j94ze8hwkv6iiqqbwxl 0 363449 3080548 938048 2026-09-05T10:35:58Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[סידור/סדר זימון לסעודת חתן וכלה]] לקישור [[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין#ברכת המזון ושבע ברכות לסעודת נישואין]] 3080548 wikitext text/x-wiki #הפניה [[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין#ברכת המזון ושבע ברכות לסעודת נישואין]] cfadkkwiggd9j94ze8hwkv6iiqqbwxl 0 468698 3080557 1408048 2026-09-05T10:36:43Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)]] לקישור [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון)]] 3080557 wikitext text/x-wiki #הפניה [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון)]] 4rcrf3hw85pwspkbkzm1rbqioqb5w25 0 468700 3080556 1408050 2026-09-05T10:36:38Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)]] לקישור [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון)]] 3080556 wikitext text/x-wiki #הפניה [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון)]] 4rcrf3hw85pwspkbkzm1rbqioqb5w25 0 468701 3080555 1408051 2026-09-05T10:36:33Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)]] לקישור [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון)]] 3080555 wikitext text/x-wiki #הפניה [[צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון)]] 4rcrf3hw85pwspkbkzm1rbqioqb5w25 117 468702 3080560 3034828 2026-09-05T10:36:58Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[שיחה:צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (הוראת שעה) (יהודה ושומרון)]] לקישור [[שיחה:צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון)]] 3080560 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון)]] pym72fwe71lfcuqgpvmxmk7h5psmipg 0 1726848 3080528 3021815 2026-09-04T13:36:42Z מו יו הו 37729 3080528 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור|סימן: '''א"ב''', '''בנימן''' (בן זרח)}}<includeonly> אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ</includeonly> {{סי|אֲ}}דַבְּרָה וְיִרְוַח לִי כִּי רוּחִי הֱצִיקַתְנִי / עַל מְרִירוּת נַפְשִׁי וְעַל כֹּבֶד שִׁעְבּוּדִי {{ש}} {{סי|בֵּ}}ין כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן אֲנִי לְבַד נוֹקַשְׁתִּי / לֶכֶת מִיּוֹם לְיוֹם לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים {{ש}} {{סי|גָּ}}מַרְתָּ אֹמֶר לְדֹר וָדֹר עָלַי / בְּלִי לְגַלְגֵּל רַחֲמִים לְהוֹצִיאִי לְחֵרוּת {{ש}} {{סי|דַּ}}חֹה דְחִיתַנִי כְּבִשְׁתֵּי יָדַיִם / וְלֹא כְדֹחֶה בִשְׂמֹאל וּמְקָרֵב בְּיָמִין {{ש}} {{סי|הָ}}כְנַעְתִּי בְּבָבֶל וְהֻשְׁפַּלְתִּי בְּמָדַי / וְהָטְבַּעְתִּי בְּיָוָן וְעַתָּה בְּיַד כָּל אֻמָּה וְלָשׁוֹן {{ש}} {{סי|וְ}}כִי בַרְזֶל אָנִי וְאִם בְּשָׂרִי נָחוּשׁ / לִשָּׂא וְלִסְבֹּל כָּל אֵלּוּ הַצָּרוֹת {{ש}} {{סי|זֶ}}ה לִּי יוֹתֵר מֵאֶלֶף שָׁנִים / חֲרֵבָה וְשׁוֹמֵמָה שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה {{ש}} {{סי|חֲ}}בוּשָׁה בְּבָתֵּי כְלָאִים חֲרוּשָׁה כַשָּׂדֶה / חֲפוּרָה כַגַּנָּב חֲפוּיָה רֹאשׁ כָּאָבֵל {{ש}} {{סי|טִ}}מְּאוּ מִקְדָּשַׁי וְחִלְּלוּ קֳדָשַׁי / וּפִגְּלוּ וּבִטְּלוּ נִחוֹחֵי אִשָּׁי {{ש}} {{סי|יֹ}}קֶשׁ חֲטָאַי וְעֹצֶם פְּשָׁעַי / וַעֲוֹן עֲקֵבַי, אֱמֶת הֵם גָּרְמוּ לִי {{ש}} {{סי|כַּ}}בִּיר כֹּחַ הֲלֹא גָלוּי לְךָ / כִּי לָקִיתִי בְּכֶפֶל עַל כָּל סְאָה סָאתַים {{ש}} {{סי|לְ}}חָצוּנִי רְעָצוּנִי כָּל יוֹצֵא וָבָא / אֲכָלוּנִי בְכָל פֶּה עַד כִּלּוּ כָּל כֹּחִי {{ש}} {{סי|מַ}}הֵר וְחוּשָׁה לְאֶנְקַת בָּנֶיךָ / הַנֶּעֱלָבִים הַנֶּאֱנָחִים וְנֶאֱנָקִים {{ש}} {{סי|נִ}}לְאֵיתִי נְשֹׂא עֹל גָּלוּת וְשִׁבְיָה / וּמִרְפָּס בְּרַגְלֵי כָּל גּוֹי מְדִינָה וָעָם {{ש}} {{סי|שׂ}}וֹחֲחִים אַיֵּה מַלְכְּכֶם וְצוּר מָעֻזְּכֶם / יַחְשֹׂף זְרוֹעוֹ וְיָגֵן עֲלֵיכֶם {{ש}} {{סי|עִ}}תֵּי גְּאֻלָּה מְנִיתֶם וְנִגְמָרוּ / וְתִקְוַת הַתְּשׁוּעָה פָּסְקָה וְהָלְכָה לָהּ {{ש}} {{סי|פַּ}}רְצוּף פָּנַי כָּבוּשׁ בְּקַרְקַע / בְּשָׁמְעִי נִאוּצָם וְנִבּוּל חֵרוּפָם {{ש}} {{סי|צֶ}}דֶק דִּינֶךָ וְיֹשֶׁר מִשְׁפָּטֶךָ / מַצְדִּיק אֲנִי עַל כָּל הַבָּא עָלָי {{ש}} {{סי|ק}}וּמָה אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי / וְהוֹצֵא לָאוֹר מִשְׁפָּטִי וְדִינִי {{ש}} {{סי|רְ}}אֵה שֹׁמְמוֹתַי וְשֹׁמְמוֹת הֵיכָלֶךָ / אִם לֹא לְמַעֲנִי עֲשֵׂה לְמַעֲנֶךָ {{ש}} {{סי|שְׁ}}בוּעַת הוֹרִים וּכְרִיתוּת בְּרִיתָם / זְכֹר וְאַל תָּפֵר כִּי אֵל נֶאֱמָן אָתָּה {{ש}} {{סי|תִּ}}זְכֹּר אַהֲבָתָם תְּחַיֶּה זַרְעָם / טֶרֶם יֹאבְדוּ בְּיַד מַעֲבִידֵיהֶם {{ש}} {{סי|בָּנֶי}}ךָ הֵם {{סי|מַ}}טַּע {{סי|נָ}}עֳמֶךָ / יִכְמְרוּ רַחֲמֶיךָ עַל שְׁאֵרִיתָם. <noinclude> {{סוף}} [[קטגוריה:פיוטי סליחות]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:בנימין בן זרח]] [[קטגוריה:עשרה בטבת]] </noinclude> 2dge9g04doy43s1yi19xk52653zlj3n 10 1726895 3080515 3078781 2026-09-04T12:00:46Z Yack67 27395 3080515 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{#בחר:{{{1|}}} |תענית={{#בחר:{{{נוסח|}}} |פולין= ===פתיחה=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|סלח}} {{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}} ===סליחה א=== {{{פסוקים א}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}} {{{א}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===סליחה ב=== {{{פסוקים ב}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}} {{{ב}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===פזמון=== {{{פזמון}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===זכור רחמיך=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך פולין}} ===חטאנו=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}} {{הור2|יש מוסיפים פיוט זה כשיש תחלואי ילדים רח"ל, ורבים נוהגים לאמרו בכל תענית ציבור}} {{:אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|נוסח=מזרחי}} ===זכור לנו ברית אבות=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו פולין}} {{הור2|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון. '''למנהג ליטא''' אומרים את הפסוקים המסומנים לפני הפסוק האחרון.}} שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.{{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}} {{סימון אפור|אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ב}}}}{{ש}} {{סימון אפור|<small>יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט טו}}</small>}}{{ש}} אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים נא יג}}{{ש}} אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים עא ט}}{{ש}} אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח כב}}{{ש}} עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פו יז}}{{ש}} {{הור|נוסח ליטא: אֲמָרֵינוּ…}}{{ש}} כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח טז}} ===וידוי=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך פולין}} ===פיוטים=== ====עשה למען שמך==== {{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}} ====עננו==== {{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}} {{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}} ====מי שענה==== {{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}} {{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}} |ליטא={{טקסט מנוקד|גודל=16}}{{הור2|יש נוהגים לומר {{צ|כרחם אב}} וכו' רק לפני הסליחה הראשונה.}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===פתיחה=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|סלח}} {{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}} ===סליחה א=== {{{פסוקים א}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}} {{{א}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===סליחה ב=== {{{פסוקים ב}}} <small>[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]</small> {{{ב}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===פזמון=== {{{פזמון}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===זכור רחמיך=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך ליטא}} ===חטאנו=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}} {{הור2|יש מוסיפים פיוט זה כשיש תחלואי ילדים רח"ל, ורבים נוהגים לאמרו בכל תענית ציבור}} {{:אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|נוסח=מזרחי}} ===זכור לנו ברית אבות=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ליטא|שמע קולנו ליטא}} ===וידוי=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך ליטא}} ===פיוטים=== ====עשה למען שמך==== {{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}} ====עננו==== {{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}} {{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}} ====מי שענה==== {{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}} {{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}} |מערבי= {{הור2|אמירת הסליחות היא בתוך חזרת הש"ץ בברכת {{צ|סלח לנו}}.}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ו א}} {{סוף}} ===פתיחה=== '''{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מ.סלח}}'''{{ש}} '''{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מ.מחל}}''' {{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}} ===מה נאמר=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מה נאמר}} ===סליחה א=== {{{א}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===סליחה ב=== {{{פסוקים ב}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{{ב}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===סליחה ג=== {{{פסוקים ג}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{{ג}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פזמון=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{{פזמון}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===ואתה קדוש=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}} ===חטאנו=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}} {{{חטאנו}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ברית}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}} ===וידוי=== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו}}|%(אָנָּא%)||וַאֲבוֹתֵינוּ|}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך מערבי}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואל יעכב}} {{סוף}} ==שומר ישראל== {{#תנאי:{{{גרוני נחר|}}}|{{הור2|בקהילת מץ וק"ק אשכנז אומרים פיוט זה קודם {{צ|שומר ישראל}}:}} {{מגירה|גרוני נחר זועק חמס|{{:גרוני נחר זועק חמס}}}}}}{{#תנאי:{{{גרוני אסתר|}}}|{{הור2|בקהילת מץ אומרים פיוט זה קודם {{צ|שומר ישראל}}:}} {{מגירה|גרוני נחר זועק חמס|{{:גרוני נחר זועק חמס}}}}}} {{הור2|במקור, המנהג לומר {{צ|שומר ישראל}} הוא רק בתענית ציבור.}} {{הור|לפני {{צ|ואנחנו לא נדע}}, מוסיפים:}} {{:שומר ישראל|נוסח=מערבי}}}} |פתיחה= {{#בחר:{{{נוסח|}}} |הונגריה= ===אשרי=== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשי"ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי"ת=כן|לא}}}} ===לך ד' הצדקה=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב יום כיפור=|{{רווח}} ===שומע תפילה=== {{#בחר:{{{יום|}}} |ערב ראש השנה={{רווח}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע הונגריה א|שומע הונגריה ב}} |{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע הונגריה א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע הונגריה ב}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י"ג מידות|סלח}}{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|{{רווח}} ==={{{מספר פתיחה}}}. פתיחה=== {{{פתיחה}}} ===כי על רחמיך הרבים=== {{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מזרחי}}}} ===י"ג מידות=== {{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}} |פולין= ===אשרי=== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ===חצי קדיש=== {{החלף|{{קדיש אשכנז|עשי"ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי"ת=כן|לא}}}}|מַלְכוּתֵהּ,|מַלְכוּתֵהּ, [וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ,]}} ===לך ד' הצדקה=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב יום כיפור=|{{רווח}} ===שומע תפילה=== {{#בחר:{{{יום|}}} |ערב ראש השנה={{רווח}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע פולין א|שומע פולין ב}} |{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע פולין א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע פולין ב}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י"ג מידות|סלח}}{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|{{רווח}} ==={{{מספר פתיחה}}}. פתיחה=== {{{פתיחה}}} ===כי על רחמיך הרבים=== {{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מזרחי}}}} ===י"ג מידות=== {{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}} |ליטא={{טקסט מנוקד|גודל=16}}{{הור2|יש נוהגים לומר {{צ|כרחם אב}} וכו' רק לפני הסליחה הראשונה.}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===אשרי=== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשי"ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי"ת=כן|לא}}}} ===לך ד' הצדקה=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב יום כיפור=|{{רווח}} ===שומע תפילה=== {{#בחר:{{{יום|}}} |ערב ראש השנה={{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע ליטא א|שומע ליטא ב}} |{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע ליטא א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע ליטא ב}}}}}} {{#בחר:{{{יום|}}} |ערב יום כיפור= |{{רווח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י"ג מידות|סלח}}}}{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|{{רווח}} ==={{{מספר פתיחה}}}. פתיחה=== {{{פתיחה}}} ===כי על רחמיך הרבים=== {{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מזרחי}}}} ===י"ג מידות=== {{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}} |מערבי= ===אדון עולם=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} ===לך ד' הצדקה=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}} ===שומע תפילה=== {{#בחר:{{{יום|}}} |אלול={{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע מערב א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע מערב ב}} |{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע מערב א|שומע מערב ב}}}}{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|<h3>{{{מספר פתיחה}}}. פתיחה</h3> {{{פתיחה}}}}} ===כי על רחמיך הרבים=== {{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי}} {{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}} ===חצי קדיש=== {{מר|{{ק|וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר׃{{ממס|במדבר יד יז}}{{ש}} (זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}})}}}} {{קדיש אשכנז|נוסח=מערבי|עשי"ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי"ת=כן|לא}}}} ===מה נאמר=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מה נאמר}}}} |סיום= {{#בחר:{{{נוסח|}}} |פולין= {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===זכור רחמיך=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך פולין}} {{#תנאי:{{{זכור ברית|}}}|{{רווח}} ==={{{כותרת זכור ברית}}}=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}} {{{זכור ברית}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}} |{{רווח}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו פולין|שמע קולנו פולין}} ===וידוי=== {{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה= {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע א|נוסח=פולין}} {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ב|נוסח=פולין}} {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ג|נוסח=פולין}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה={{רווח}} {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ד|נוסח=פולין}}}} {{#קטע:אשמנו מכל עם|א}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה={{רווח}} {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ה|נוסח=פולין}}}} {{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה={{רווח}} {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ח}} {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ו|נוסח=פולין}} {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ז}} {{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=פולין}} {{#קטע:וכשחטאו ישראל|וכשחטאו}} {{#קטע:איש עניו חילה פניך|פולין}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך ליטא}}|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך פולין}}}} ====עשה למען שמך==== {{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}} ====עננו==== {{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}} {{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}} ====מי שענה==== {{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}} {{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}} ===נפילת אפיים=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|נפילת אפיים}} ===מחי ומסי=== {{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}} {{#תנאי:{{{תחינה|}}}|<h3>{{{מספר תחינה}}}. תחינה</h3>{{{תחינה}}}}} ===מכניסי רחמים=== {{:מכניסי רחמים|נוסח=מזרחי}} ===מרן דבשמיא=== {{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז א}} {{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז ב}} ===שומר ישראל=== {{:שומר ישראל|נוסח=מזרחי}} וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}}{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}} יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהילים לג כב}}{{ש}} אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}} [עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכד ח}}]{{ש}} חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃{{ממס|תהלים קכג ג}}{{ש}} בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׃{{ממס|לפני=מתוך|חבקוק ג ב}}{{ש}} [בְּרֹגֶז עֲקֵדָה תִּזְכּוֹר׃{{ש}} בְּרֹגֶז תְּמִימוּת תִּזְכּוֹר׃{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}]{{ש}} כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}} עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}} ===קדיש שלם=== {{החלף|{{החלף|{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי"ת=כן|לא}}}}|מַלְכוּתֵהּ,|מַלְכוּתֵהּ, [וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ,]}}|וְחַיִּים|וְחַיִּים [טוֹבִים]}} |ליטא= {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===זכור רחמיך=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך ליטא}}{{#תנאי:{{{חטאנו|}}}|{{רווח}} ==={{{מספר חטאנו}}}. חטאנו=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}} {{{חטאנו}}} |{{רווח}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}}} {{#תנאי:{{{זכור ברית|}}}|{{רווח}} ==={{{כותרת זכור ברית}}}=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}} {{{זכור ברית}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}} ==={{{מספר שמע}}}. שמע ישראל=== {{{שמע}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ליטא|שמע קולנו ליטא}} | ===זכור לנו ברית אבות=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ליטא|שמע קולנו ליטא}}}} ===וידוי=== {{הור2|רבים נוהגים לומר וידוי רק פעם אחת.}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה=…}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}} {{#קטע:אשמנו מכל עם|א}} {{רקע אפור}}{{הור|יש מדלגים}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{סוף}} {{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}} {{רקע אפור}}{{הור|יש מדלגים}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}{{#תנאי:{{{תוכחה|}}}|{{רווח}} ===נז. תוכחה=== {{:יעזוב רשע נתיבו}}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך ליטא}} ===פיוטים=== ====עשה למען שמך==== {{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}} ====עננו==== {{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}} {{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}} ====מי שענה==== {{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}} {{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}} ===נפילת אפיים=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|נפילת אפיים}} ===מחי ומסי=== {{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}} {{#תנאי:{{{תחינה|}}}| ==={{{מספר תחינה}}}. תחינה=== {{{תחינה}}}}} ===מכניסי רחמים=== {{:מכניסי רחמים|נוסח=מזרחי}} ===מרן דבשמיא=== {{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז א}} {{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז ב}} ===שומר ישראל=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|שומר}}{{#תנאי:{{{תחינה2|}}}|{{רווח}} ==={{{מספר תחינה2}}}. תחינה=== {{{תחינה2}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|ואנחנו}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי"ת=כן|לא}}}} |מערבי= ==={{{מספר פזמון}}}. פזמון=== {{#בחר:{{{יום|}}} |ערב ראש השנה={{טורים שווים|{{הור|ברוב מקומות אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|במץ אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}} טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}} טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}} טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}} מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יז ב}}{{ש}} אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}} וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}}{{ש}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} וַייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ׃{{ממס|תהלים ט ח}}{{ש}} וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וּלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ט ט}}{{ש}} לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}} בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים, לְהוֹשִׁיעַ כׇּל עַנְוֵי אֶרֶץ סֶלָה׃{{ממס|תהלים עו י}}{{ש}} קוּמָה יְיָ אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ, יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ׃{{ממס|תהלים ט כ}}{{ש}} וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֵנוּ, וּמִשְׁפָּטֵנוּ כַּצָּהֳרָיִם׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לז ו}}{{ש}} צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְיָ׃{{ממס|תהלים לו ז}}{{ש}} הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד ב}}{{ש}} כִּי יְיָ שֹׁפְטֵנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ׃{{ממס|ישעיהו לג כב}}{{ש}} כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק׃{{ממס|תהלים ט ה}}{{ש}} כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קג יג}}}} |{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{{פזמון}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===ואתה קדוש=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}} ==={{#תנאי:{{{מספר חטאנו|}}}|{{{מספר חטאנו}}}.{{רווח}}}}חטאנו=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}} {{{חטאנו}}} ===זכור לנו ברית אבות=== {{#בחר:{{{יום|}}} |ערב ראש השנה={{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}} ===נה. זכור ברית=== {{ארון|פ}} {{הור2|בפרנקפורט וק"ק אומר הש"ץ בער"ה ועיו"כ {{צ|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}} גם אחר בית {{צ|אבדנו}}.}} {{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|מערבי}}{{ארון|ס}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}}{{ש}} ===נו.=== {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע א|נוסח=מערבי}} ===נז.=== {{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=מערבי}} |{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ברית}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}}}} ===וידוי=== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|וידוי מערבי}}|%(אָנָּא%)||וַאֲבוֹתֵינוּ|}} ===פיוטים=== ====עשה למען שמך==== {{:עשה למען שמך|נוסח=מערבי}} ====עננו==== {{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}} {{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז מערבי}} ====מי שענה==== {{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מערבי}} {{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מערבי}} ===נפילת אפים=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|רחום וחנון}} {{#תנאי:{{{תא שמע|}}}|<h3>{{{מספר תא שמע}}}.</h3> {{:תא שמע מרא דעלמא}}}} ===מחי ומסי=== {{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}} {{#בחר:{{{יום|}}}|אלול= | ==={{{מספר תחינה}}}. תחינה=== {{{תחינה}}}}} ===מכניסי רחמים=== {{:מכניסי רחמים|נוסח=מערבי}} ===מרן דבשמיא=== {{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז ב}} {{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז א}} ===שומר ישראל=== {{:שומר ישראל|נוסח=מערבי}} ===ואנחנו לא נדע=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|ואנחנו}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|פסוקים=כן|נוסח=מערבי|עשי"ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי"ת=כן|לא}}}}}}}}<noinclude> ds4jmqigt3hea0vp6ah6esfki5146fy 3080516 3080515 2026-09-04T12:01:49Z Yack67 27395 3080516 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{#בחר:{{{1|}}} |תענית={{#בחר:{{{נוסח|}}} |פולין= ===פתיחה=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|סלח}} {{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}} ===סליחה א=== {{{פסוקים א}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}} {{{א}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===סליחה ב=== {{{פסוקים ב}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}} {{{ב}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===פזמון=== {{{פזמון}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===זכור רחמיך=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך פולין}} ===חטאנו=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}} {{הור2|יש מוסיפים פיוט זה כשיש תחלואי ילדים רח"ל, ורבים נוהגים לאמרו בכל תענית ציבור}} {{:אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|נוסח=מזרחי}} ===זכור לנו ברית אבות=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו פולין}} {{הור2|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון. '''למנהג ליטא''' אומרים את הפסוקים המסומנים לפני הפסוק האחרון.}} שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.{{ש}} הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}} {{סימון אפור|אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ב}}}}{{ש}} {{סימון אפור|<small>יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יט טו}}</small>}}{{ש}} אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים נא יג}}{{ש}} אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים עא ט}}{{ש}} אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח כב}}{{ש}} עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פו יז}}{{ש}} {{הור|נוסח ליטא: אֲמָרֵינוּ…}}{{ש}} כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לח טז}} ===וידוי=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך פולין}} ===פיוטים=== ====עשה למען שמך==== {{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}} ====עננו==== {{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}} {{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}} ====מי שענה==== {{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}} {{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}} |ליטא={{טקסט מנוקד|גודל=16}}{{הור2|יש נוהגים לומר {{צ|כרחם אב}} וכו' רק לפני הסליחה הראשונה.}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===פתיחה=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|סלח}} {{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}} ===סליחה א=== {{{פסוקים א}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}} {{{א}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===סליחה ב=== {{{פסוקים ב}}} <small>[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]</small> {{{ב}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===פזמון=== {{{פזמון}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===זכור רחמיך=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך ליטא}} ===חטאנו=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}} {{הור2|יש מוסיפים פיוט זה כשיש תחלואי ילדים רח"ל, ורבים נוהגים לאמרו בכל תענית ציבור}} {{:אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|נוסח=מזרחי}} ===זכור לנו ברית אבות=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ליטא|שמע קולנו ליטא}} ===וידוי=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך ליטא}} ===פיוטים=== ====עשה למען שמך==== {{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}} ====עננו==== {{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}} {{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}} ====מי שענה==== {{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}} {{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}} |מערבי= {{הור2|אמירת הסליחות היא בתוך חזרת הש"ץ בברכת {{צ|סלח לנו}}.}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ו א}} {{סוף}} ===פתיחה=== '''{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מ.סלח}}'''{{ש}} '''{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מ.מחל}}''' {{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}} ===מה נאמר=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מה נאמר}} ===סליחה א=== {{{א}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===סליחה ב=== {{{פסוקים ב}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{{ב}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===סליחה ג=== {{{פסוקים ג}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{{ג}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===פזמון=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{{פזמון}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===ואתה קדוש=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}} ===חטאנו=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}} {{{חטאנו}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ברית}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}} ===וידוי=== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו}}|%(אָנָּא%)||וַאֲבוֹתֵינוּ|}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך מערבי}} {{מסגרת-סידור}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואל יעכב}} {{סוף}} ==שומר ישראל== {{#תנאי:{{{גרוני נחר|}}}|{{הור2|בקהילת מץ וק"ק אשכנז אומרים פיוט זה קודם {{צ|שומר ישראל}}:}} {{מגירה|גרוני נחר זועק חמס|{{:גרוני נחר זועק חמס}}}}}}{{#תנאי:{{{גרוני אסתר|}}}|{{הור2|בקהילת מץ אומרים פיוט זה קודם {{צ|שומר ישראל}}:}} {{מגירה|גרוני נחר זועק חמס|{{:גרוני נחר זועק חמס}}}}}} {{הור2|במקור, המנהג לומר {{צ|שומר ישראל}} הוא רק בתענית ציבור.}} {{הור|לפני {{צ|ואנחנו לא נדע}}, מוסיפים:}} {{:שומר ישראל|נוסח=מערבי}}}} |פתיחה= {{#בחר:{{{נוסח|}}} |הונגריה= ===אשרי=== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשי"ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי"ת=כן|לא}}}} ===לך ד' הצדקה=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב יום כיפור=|{{רווח}} ===שומע תפילה=== {{#בחר:{{{יום|}}} |ערב ראש השנה={{רווח}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע הונגריה א|שומע הונגריה ב}} |{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע הונגריה א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע הונגריה ב}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י"ג מידות|סלח}}{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|{{רווח}} ==={{{מספר פתיחה}}}. פתיחה=== {{{פתיחה}}} ===כי על רחמיך הרבים=== {{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מזרחי}}}} ===י"ג מידות=== {{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}} |פולין= ===אשרי=== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ===חצי קדיש=== {{החלף|{{קדיש אשכנז|עשי"ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי"ת=כן|לא}}}}|מַלְכוּתֵהּ,|מַלְכוּתֵהּ, [וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ,]}} ===לך ד' הצדקה=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב יום כיפור=|{{רווח}} ===שומע תפילה=== {{#בחר:{{{יום|}}} |ערב ראש השנה={{רווח}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע פולין א|שומע פולין ב}} |{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע פולין א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע פולין ב}}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י"ג מידות|סלח}}{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|{{רווח}} ==={{{מספר פתיחה}}}. פתיחה=== {{{פתיחה}}} ===כי על רחמיך הרבים=== {{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מזרחי}}}} ===י"ג מידות=== {{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}} |ליטא={{טקסט מנוקד|גודל=16}}{{הור2|יש נוהגים לומר {{צ|כרחם אב}} וכו' רק לפני הסליחה הראשונה.}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} ===אשרי=== {{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}} ===חצי קדיש=== {{קדיש אשכנז|עשי"ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי"ת=כן|לא}}}} ===לך ד' הצדקה=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב יום כיפור=|{{רווח}} ===שומע תפילה=== {{#בחר:{{{יום|}}} |ערב ראש השנה={{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע ליטא א|שומע ליטא ב}} |{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע ליטא א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע ליטא ב}}}}}} {{#בחר:{{{יום|}}} |ערב יום כיפור= |{{רווח}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י"ג מידות|סלח}}}}{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|{{רווח}} ==={{{מספר פתיחה}}}. פתיחה=== {{{פתיחה}}} ===כי על רחמיך הרבים=== {{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מזרחי}}}} ===י"ג מידות=== {{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}} |מערבי= ===אדון עולם=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}} ===לך ד' הצדקה=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}} ===שומע תפילה=== {{#בחר:{{{יום|}}} |אלול={{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע מערב א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע מערב ב}} |{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע מערב א|שומע מערב ב}}}}{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|<h3>{{{מספר פתיחה}}}. פתיחה</h3> {{{פתיחה}}}}} ===כי על רחמיך הרבים=== {{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי}} {{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}} ===חצי קדיש=== {{מר|{{ק|וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר׃{{ממס|במדבר יד יז}}{{ש}} (זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}})}}}} {{קדיש אשכנז|נוסח=מערבי|עשי"ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי"ת=כן|לא}}}} ===מה נאמר=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מה נאמר}}}} |סיום= {{#בחר:{{{נוסח|}}} |פולין= {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===זכור רחמיך=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך פולין}} {{#תנאי:{{{זכור ברית|}}}|{{רווח}} ==={{{כותרת זכור ברית}}}=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}} {{{זכור ברית}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}} |{{רווח}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו פולין|שמע קולנו פולין}} ===וידוי=== {{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה= {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע א|נוסח=פולין}} {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ב|נוסח=פולין}} {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ג|נוסח=פולין}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה={{רווח}} {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ד|נוסח=פולין}}}} {{#קטע:אשמנו מכל עם|א}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה={{רווח}} {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ה|נוסח=פולין}}}} {{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה={{רווח}} {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ח}} {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ו|נוסח=פולין}} {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ז}} {{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=פולין}} {{#קטע:וכשחטאו ישראל|וכשחטאו}} {{#קטע:איש עניו חילה פניך|פולין}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך ליטא}}|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך פולין}}}} ====עשה למען שמך==== {{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}} ====עננו==== {{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}} {{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}} ====מי שענה==== {{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}} {{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}} ===נפילת אפיים=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|נפילת אפיים}} ===מחי ומסי=== {{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}} {{#תנאי:{{{תחינה|}}}|<h3>{{{מספר תחינה}}}. תחינה</h3>{{{תחינה}}}}} ===מכניסי רחמים=== {{:מכניסי רחמים|נוסח=מזרחי}} ===מרן דבשמיא=== {{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז א}} {{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז ב}} ===שומר ישראל=== {{:שומר ישראל|נוסח=מזרחי}} וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה"ב כ יב}}{{ש}} זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}} יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהילים לג כב}}{{ש}} אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}} [עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכד ח}}]{{ש}} חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃{{ממס|תהלים קכג ג}}{{ש}} בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׃{{ממס|לפני=מתוך|חבקוק ג ב}}{{ש}} [בְּרֹגֶז עֲקֵדָה תִּזְכּוֹר׃{{ש}} בְּרֹגֶז תְּמִימוּת תִּזְכּוֹר׃{{ש}} יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}]{{ש}} כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}} עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}} ===קדיש שלם=== {{החלף|{{החלף|{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי"ת=כן|לא}}}}|מַלְכוּתֵהּ,|מַלְכוּתֵהּ, [וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ,]}}|וְחַיִּים|וְחַיִּים [טוֹבִים]}} |ליטא= {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}} ===זכור רחמיך=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך ליטא}}{{#תנאי:{{{חטאנו|}}}|{{רווח}} ==={{{מספר חטאנו}}}. חטאנו=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}} {{{חטאנו}}} |{{רווח}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}}} {{#תנאי:{{{זכור ברית|}}}|{{רווח}} ==={{{כותרת זכור ברית}}}=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}} {{{זכור ברית}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}} ==={{{מספר שמע}}}. שמע ישראל=== {{{שמע}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ליטא|שמע קולנו ליטא}} | ===זכור לנו ברית אבות=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ליטא|שמע קולנו ליטא}}}} ===וידוי=== {{הור2|רבים נוהגים לומר וידוי רק פעם אחת.}} {{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה=…}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}} {{#קטע:אשמנו מכל עם|א}} {{רקע אפור}}{{הור|יש מדלגים}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{סוף}} {{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}} {{רקע אפור}}{{הור|יש מדלגים}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{סוף}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}{{#תנאי:{{{תוכחה|}}}|{{רווח}} ===נז. תוכחה=== {{:יעזוב רשע נתיבו}}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך ליטא}} ===פיוטים=== ====עשה למען שמך==== {{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}} ====עננו==== {{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}} {{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}} ====מי שענה==== {{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}} {{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}} ===נפילת אפיים=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|נפילת אפיים}} ===מחי ומסי=== {{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}} {{#תנאי:{{{תחינה|}}}| ==={{{מספר תחינה}}}. תחינה=== {{{תחינה}}}}} ===מכניסי רחמים=== {{:מכניסי רחמים|נוסח=מזרחי}} ===מרן דבשמיא=== {{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז א}} {{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז ב}} ===שומר ישראל=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|שומר}}{{#תנאי:{{{תחינה2|}}}|{{רווח}} ==={{{מספר תחינה2}}}. תחינה=== {{{תחינה2}}}}} {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|ואנחנו}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי"ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי"ת=כן|לא}}}} |מערבי= ==={{{מספר פזמון}}}. פזמון=== {{#בחר:{{{יום|}}} |ערב ראש השנה={{טורים שווים|{{הור|ברוב מקומות אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|במץ אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}} טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}} טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}} טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}} מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יז ב}}{{ש}} אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}} וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}}{{ש}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} וַייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ׃{{ממס|תהלים ט ח}}{{ש}} וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וּלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ט ט}}{{ש}} לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}} בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים, לְהוֹשִׁיעַ כׇּל עַנְוֵי אֶרֶץ סֶלָה׃{{ממס|תהלים עו י}}{{ש}} קוּמָה יְיָ אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ, יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ׃{{ממס|תהלים ט כ}}{{ש}} וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֵנוּ, וּמִשְׁפָּטֵנוּ כַּצָּהֳרָיִם׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לז ו}}{{ש}} צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְיָ׃{{ממס|תהלים לו ז}}{{ש}} הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד ב}}{{ש}} כִּי יְיָ שֹׁפְטֵנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ׃{{ממס|ישעיהו לג כב}}{{ש}} כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק׃{{ממס|תהלים ט ה}}{{ש}} כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קג יג}}}} |{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}} {{{פזמון}}} {{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}} ===ואתה קדוש=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}} ==={{#תנאי:{{{מספר חטאנו|}}}|{{{מספר חטאנו}}}.{{רווח}}}}חטאנו=== {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}} {{{חטאנו}}} ===זכור לנו ברית אבות=== {{#בחר:{{{יום|}}} |ערב ראש השנה={{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}} ===נה. זכור ברית=== {{ארון|פ}} {{הור2|בפרנקפורט וק"ק אומר הש"ץ בער"ה ועיו"כ {{צ|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}} גם אחר בית {{צ|אבדנו}}.}} {{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|מערבי}}{{ארון|ס}} {{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}}{{ש}} ===נו.=== {{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע א|נוסח=מערבי}} ===נז.=== {{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=מערבי}} |{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ברית}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}}}} ===וידוי=== {{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|וידוי מערבי}}|%(אָנָּא%)||וַאֲבוֹתֵינוּ|}} ===פיוטים=== ====עשה למען שמך==== {{:עשה למען שמך|נוסח=מערבי}} ====עננו==== {{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}} {{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז מערבי}} ====מי שענה==== {{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מערבי}} {{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מערבי}} ===נפילת אפים=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|רחום וחנון}} {{#תנאי:{{{תא שמע|}}}|<h3>{{{מספר תא שמע}}}.</h3> {{:תא שמע מרא דעלמא}}}} ===מחי ומסי=== {{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}} {{#בחר:{{{יום|}}}|אלול= | ==={{{מספר תחינה}}}. תחינה=== {{{תחינה}}}}} ===מכניסי רחמים=== {{:מכניסי רחמים|נוסח=מערבי}} ===מרן דבשמיא=== {{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז ב}} {{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז א}} ===שומר ישראל=== {{:שומר ישראל|נוסח=מערבי}} ===ואנחנו לא נדע=== {{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|ואנחנו}} ===קדיש שלם=== {{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|פסוקים=כן|נוסח=מערבי|עשי"ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי"ת=כן|לא}}}}}}}}<noinclude> li1430y48y5bvhnzue2kx28jsg221ua 0 1727864 3080530 3080449 2026-09-04T13:43:49Z מו יו הו 37729 אולי אין זה מקרי שהאלפבית השני מתחיל עם תחילת עבודת היום 3080530 wikitext text/x-wiki {{הור2|פיוט לסדר העבודה שחיבר הפייטן יוסי בן יוסי. היה נהוג בצרפת (עם הרשות {{צ|[[אתן תהלה לאל המהולל]]}}). הנוסח על פי מחזור שד"ל.}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע}} {{סי|אַ}}תָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם בְּרָב חָסֶד. וּבוֹ יִתְנַהֵג עַד קֵץ הַיָּמִין׃{{ש}} {{סי|אֲ}}שֶׁר לֹא יִמּוֹט מֵעֲוֹן יְצוּרִים. וְלֹא יִמְעַד מִכֹּבֶד פְּשָׁעִים וַחֲטָאִים׃{{ש}} {{סי|אֲ}}דָמָה בְּעוֹדָהּ צִיָּה וְצַלְמָוֶת. בְּאוֹר דָּת שִׁעֲשַׁעְתָּ וְאֶצְלְךָ שִׂחֵקָה׃{{ש}} {{סי|אָ}}מַרְתָּ לְתִתָּהּ מַרְפֵּא לְכָל אֱנוֹשׁ. טֶרֶם תִּפְעָלֶנּוּ חַיָּיו הֲכִינֹתָ׃ {{סי|בֵּ}}רַרְתָּ שְׁחָקִים לִמְכוֹן שִׁבְתֶּךָ. וְרִוַּחְתָּ עֲלִיּוֹת לְכֵס הֲדָרֶךָ׃{{ש}} {{סי|בָּ}}ם תִּסָּתֵר בְּלִי תְשׁוּרְךָ עָיִן. וּמִשָּׁם עֵינֶיךָ מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל פֹּעַל׃{{ש}} {{סי|בַּ}}נְתָּה לְקָרוֹת אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה. לַהֲדֹם רַגְלֶיךָ וּלְמוֹשַׁב יְצוּרֶיךָ׃{{ש}} {{סי|בְּ}}תֹהוּ וּבִסְעָרָה יְסוֹדוֹתֶיהָ תָלִיתָ. וְעֵת תַּשְׁגִּיחַ בָּהּ עַמּוּדֶיהָ יְפֻלָּצוּ׃ {{סי|גֵּ}}רַשְׁתָּ אֹפֶל וַתִּקְרָא אוֹר. בְּשֵׁם קְרָאתָם בְּמִדָּה חֲקַקְתָּם׃{{ש}} {{סי|גְּ}}בוּל לָהֶם שַׂמְתָּ וּפוּר בֵּינוֹתָם. לְבַל יִגְרְעוּן חֹק וִישַׁנּוּ סֵדֶר׃{{ש}} {{סי|גָּ}}דַרְתָּ רָקִיעַ וְכָמַסְתָּ חֲצִי מָיִם. וּמִפֵּירוֹתָם עָבִים יַחְשֹׁרוּ׃{{ש}} {{סי|גַּ}}ם מְדוּרַת אֵשׁ לְשֹׂנְאֶיךָ הִסַּקְתָּ. מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם אֹהֲבֶיךָ תַצִּיל׃ {{סי|דְּ}}מוּת זִיו אֲדָמָה יָעַצְתָּ לְגַלּוֹת. דִּכִּיתָ שְׁאָר מַיִם צְרַרְתָּם בְּמִקְוֶה׃{{ש}} {{סי|דִּ}}שְׁנֵי אֶרֶץ צָצוּ בְּמַאֲמָרֶךָ. דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע וְגַן עֵדֶן לְחוֹסֶיךָ׃{{ש}} {{סי|דָּ}}לְקוּ בְּרוּחַ פִּיךָ נֵרוֹת רָקִיעַ. לְהִפָּקֵד בָּם תְּקוּפוֹת וְעִתִּים׃{{ש}} {{סי|דֶּ}}רֶךְ חַלּוֹנוֹת לָהֶם הוֹרֵיתָ. זֶה בַיּוֹם וְזֶה בַלַּיְלָה לְבַל יְאַחֲרוּ פָעַם׃ {{סי|הִ}}שְׁרַצְתָּ מִמַּיִם מְעוֹפְפֵי כָנָף. צִבְאוֹת דָּגִים וְתֹקֶף תַּנִּינִים׃{{ש}} {{סי|הִ}}תְוִיתָ לְיוֹדְעֶיךָ עֲטוּיֵי קַשְׂקֶשֶׂת. וְנָחָשׁ בָּרִיחַ לַאֲרוּחַת נֶצַח׃{{ש}} {{סי|הֲ}}לֹא מֵאֲדָמָה לָרֹב הֶעְדַּפְתָּ. בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אָרֶץ׃{{ש}} {{סי|ה}}וֹדַעְתָּ סִימָנֵי טָהֳרָה לְמַאֲכָל. וְלַחֲבוֹרַת צֶדֶק בְּהֵמוֹת הִכְשַׁרְתָּ׃ {{סי|וּ}}בְהִבָּנוֹת עוֹלָם בְּחָכְמָה. וּבְהֵעָרֵךְ נַחַת שֻׁלְחָן וָדָשֶׁן׃{{ש}} {{סי|וַ}}תִּשְׁקוֹד לְהַזְמִין אוֹרֵחַ. וּלְהַאֲכִילוֹ טוּב מִפְעָלֶיךָ׃{{ש}} {{סי|וּ}}לְהַרְדּוֹתוֹ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. הֱיוֹת כֵּאלֹהִים שׁוֹטֵר וּמוֹשֵׁל׃{{ש}} {{סי|וְ}}לָשֹׂר אֶל מַלְאָךְ וְלִקְרֹעַ מֵי שֹׁעַל. לְהַדְמִים מְאוֹרוֹת וּלְהַחֲיוֹת רְדוּמִים׃ {{סי|זִ}}כְרוֹן גָּלְמוֹ מֵחֹמֶר קָרַצְתָּ. רִקַּמְתּוֹ בַסֵּתֶר בְּצֶלֶם חֶזְיוֹנֶךָ׃{{ש}} {{סי|זֹ}}הַר נֵר נְשָׁמָה בְּגֶוְיוֹ עָרַכְתָּ. כִּי הִיא תְחַפֵּשׂ חֶשְׁכֵי חֲדָרָיו׃{{ש}} {{סי|זְ}}בַדְתּוֹ כְבוּדָּה בְּתוֹךְ חֻפַּת עֵדֶן. בְּפָז וְאֶבֶן יְקָרָה יְצוּעוֹ יִפִּיתָ׃{{ש}} {{סי|זֶ}}ה מִלֵּאתוֹ רוּחַ תְּבוּנָה. לְכַלֵּל שֵׁמוֹת לְכֹל מִפְעָלֶיךָ׃ {{סי|חַ}}י עוֹלָמִים לְבָחֳנוֹ רָצִית. בְּמִצְוָה קַלָּה אִם יוּכַל קוּם׃{{ש}} {{סי|חֲ}}דַל מֵעֵץ הַדַּעַת פֶּן תִּנָּקֵשׁ. וּמֵעֲצֵי תְנוּבָה תְמַלֵּא בִטְנֶךָ׃{{ש}} {{סי|חֲ}}זִיתוֹ לְבַד וְשַׂחְתָּ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר. אִם יְסַלֵּף אֹרַח תְּהִי לוֹ לְמִכְשׁוֹל׃{{ש}} {{סי|חֲ}}טִיפַת שֵׁנָה עָלָיו הִמְתַּקְתָּ. צֵלָע אָצַלְתָּ וּבָשָׂר כּוֹנַנְתָּ׃ {{סי|טִ}}פַּחְתָּהּ בְּחֵן יִפִּיתָהּ בְּחֶסֶד. הֲבֵאתָם בְּחֻפָּה חֲנַנְתָּם בְּרָכוֹת׃{{ש}} {{סי|טָ}}עוּת כָּזָב רֶמֶשׂ הִשִּׁיאָהּ. מְשָׁכָהּ כְּשׁוֹר לָטֶבַח לְהָנִיא צִוּוּי׃{{ש}} {{סי|טַ}}עַם פְּרִי הֻזְהָרוּ לָעֲטָה וְהִלְעִיטָה. הֹעֲרָמוּ בְנַבְלוּת וְכֻסּוּ בְנוֹבְלוֹת׃{{ש}} {{סי|טֹ}}רְדוּ פַּעֲמֵי בַעַל הַלָּשׁוֹן. וְנֶהְפַּךְ אָכְלוֹ לְבַל יֵרָפֵא נֶצַח׃ {{סי|יֻ}}סְטַן בְּאֵיבָה לְהֵרָצֵץ רֹאשׁ. וְהוּא יָשׁוּף עָקֵב לִמְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר׃{{ש}} {{סי|יָ}}צָא דִין לַמָּוֶת וִיגִיעַת עָמָל. וְהִיא לְקֹשִׁי לֵדָה וְצִיָּה לְשָׁמִיר׃{{ש}} {{סי|יִ}}צְרוֹ הֻרְגַּל לְתַאֲוַת רִבְעוֹ. וְשִׁלְּחָה עֲוִילֶיהָ עֹבֵד וְרֹעֶה׃{{ש}} {{סי|יִ}}קְּרוּ בְמִנְחָה לְיוֹצֵר הַכֹּל. רַב בִּפְרִי הָאָרֶץ וְרַךְ בְּחֶלְבֵי צֹאן׃ {{סי|כְּ}}הַבִּיטְךָ רָם דִּכְאוּת שָׁפָל. שַׁעְתָּ מִנְחָתוֹ וְקַצְתָּ בְּנִיחֹחַ אָח׃{{ש}} {{סי|כָּ}}בַשׁ רַחֲמָיו וְלֹא כָפָה יֵצֶר. שָׁלַח יָד בְּצֶלֶם הֵחֵל שְׁפֹךְ דָּם׃{{ש}} {{סי|כְּ}}שָׁמְעֲךָ דוֹרֵשׁ קוֹל זַעֲקַת דָּם. עֲנַשְׁתּוֹ בְּנָע וָנָד וִיגִיעַת רִיק וָהָבֶל׃{{ש}} {{סי|כְּ}}הִתְוַדּוֹתוֹ אוֹת לוֹ חַקּוֹתָ. לְהָשִׁיב לְהוֹרְגוֹ נָקָם שִׁבְעָתָיִם׃ {{סי|לְ}}הַכְעִיסְךָ אֵל הֵחֵל דּוֹר אֱנוֹשׁ. לְהָמִיר כְּבוֹדְךָ וְלִקְרֹא בְּשֵׁם אֱלִיל׃{{ש}} {{סי|לַ}}יָּם חוֹל שַׂמְתָּ חֹק לֹא יַעֲבֹר. קְרָאתוֹ לְאַבְּדָם תְּמוּר קָרְאוּ בְשֵׁם׃{{ש}} {{סי|לָ}}מְדוּ הַעֲוֵה מְלֵאֵי חָמָס. שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר׃{{ש}} {{סי|לָ}}כֵן זְעַמְתָּם בְּמַעְיְנוֹת תְּהוֹם. וּפֶלֶג מָלֵא מַיִם עֲלֵיהֶם שָׁפָכְתָּ׃ {{סי|מֵ}}הֶם מָצָאתָ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים. צְפַנְתּוֹ בְּסֻכָּה עַד יַעֲבָר זָעַם׃{{ש}} {{סי|מִ}}מֶּנּוּ הֶעֱצַמְתָּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת יְצוּר. וּבְהִנָּחֶמְךָ בוֹ לֹא אֲקַלֵּל שַׂחְתָּ׃{{ש}} {{סי|מָ}}רוּ בְשִׁמְךָ יוֹשְׁבֵי שִׁנְעָר. לָרוּם עַד כֵּס וְלַעֲשׂוֹת לָמוֹ שֵׁם׃{{ש}} {{סי|מִ}}לֵּאתָ חֶפְצָם בְּהַלְעִיגְךָ לָמוֹ. נְפַצְתָּם לְכָל רוּחַ בְּסַלֶּפְךָ לְשׁוֹנָם׃ {{סי|נֵ}}ר עָרוּךְ בְּתֹהוּ אַב הָמוֹן נוֹדָע. וְלִשְׁבִיב אִשּׁוֹ רָצוּ נִכְשָׁלִים׃{{ש}} {{סי|נְ}}תִיב מֵישָׁרִים הוֹדִיע לַתּוֹעִים. הִשָּׁעֲנוּ בְּאֵל חַי וּמַה יּוֹעִיל פֶּסֶל׃{{ש}} {{סי|נָ}}טַשׁ מְגוּרָיו וְנִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ. וְנִמְצֵאתָ לוֹ בְאֵשׁ וּבְמִלְחֶמֶת׃{{ש}} {{סי|נָ}}בֹס בְּדַם בְּרִית וְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. כִּי הִיא תַצִּיל עֲמוּסָיו מִשָּׁחַת׃ {{סי|שִׂ}}מַּחְתּוֹ מְאֹד בִּפְרִי שַׁעֲשׁוּעִים. בְּאָמְרוֹ אֻמְלַלְתִּי וְיָבְשׁוּ שָׁרָשָׁי׃{{ש}} {{סי|סָ}}בַל כְּגִבּוֹר כֹּבֶד נִסְיוֹנוֹת. וּבִיחִידוֹ לַטֶּבַח בְּחַנְתּוֹ וְעָמָד׃{{ש}} {{סי|שָׂ}}שׂ אָב לַעֲקֹד וּבֵן לְהֵעָקֵד. כִּי בָהּ יֻצְדְּקוּ עֲמוּסָיו בְּתוֹכָחַת׃{{ש}} {{סי|שַׂ}}מְתָּ כָפְרוֹ אַיִל וְנֶחְשַׁב לוֹ צֶדֶק. בְּיוֹם זֶה נַקְשִׁיב מָצָאתִי כֹפֶר׃ {{סי|עַ}}ד לֹא הוֹרֵיתָ אֵשׁ דָּת מִיָּמִין. נְצָרָהּ אִישׁ תָּם וְשָׁקַד דְּלָתֶיהָ׃{{ש}} {{סי|עֵ}}ת הֵרָדְמוֹ בַּמָּלוֹן מְצָאֲךָ. וַתַּבְטִיחֵהוּ הֱיוֹת לוֹ לְמִשְׂגָּב׃{{ש}} {{סי|עָ}}לָיו סַכֹּתָ מֵחֶרֶב רוֹדֵף. וְשַׂר אֵשׁ לוֹהֵט לְפָנָיו הֶחֱלַשְׁתָּ׃{{ש}} {{סי|עִ}}טַּרְתּוֹ לְאֻמִּים בְּמִסְפַּר מַזָּלִים. וְכִמְעוֹת יַמִּים קְהָלָיו הִרְבֵּיתָ׃ {{סי|פֶּ}}רַח מִשְּׁבָטָיו לְשָׁרֶתְךָ עִשַּׂרְתָּ. תְּמוּר עַשְּׂרוֹ לְךָ הוֹנוֹ בְּמַצֶּבֶת׃{{ש}} {{סי|פְּ}}רִי צַדִּיק הִצְמַחְתָּ מִגֶּזַע לֵוִי. עַמְרָם וְנִינָיו כְּגֶפֶן וְשָׂרִיגֶיהָ׃{{ש}} {{סי|פָּ}}קַדְתָּ צֹאנְךָ עַל יְדֵי נֶאֱמָן. לְחַלְּצָהּ מִצֹּעַן וּלְהַעֲבִירָהּ בְּמֵי שֹׁעַל׃{{ש}} {{סי|פֵּ}}אַרְתּוֹ בְּקִדּוּשׁ יוֹם וְסִכּוּךְ עָנָן. עַד יִשְׁבֶּה שֶׁבִי וְיִשְׁלוֹל נְוַת בָּיִת׃ {{סי|צִ}}יץ עֲטֶרֶת כְּהֻנָּה לִקְדוֹשְׁךָ הֶעֱטִיתָ. וְיַנְחִילֶנָּה לְבָנָיו אַחֲרָיו׃{{ש}} {{סי|צְ}}פוּנָה שְׁמוּרָה לְדֹרוֹת עוֹלָם. וּבוֹזֵי כְבוֹדָם יְבֻלְּעוּ וִינֻגָּעוּ׃{{ש}} {{סי|צ}}וּר הֶעֱנַקְתָּם רֹב מַתָּנוֹת. וּמִשֻּׁלְחַן מֶלֶךְ מַאֲכָלָם הֲכִינוֹתָ׃{{ש}} {{סי|צִ}}וִּיתָם שֶׁבֶת פִּתְחֵי אָהֳלֶךָ. לְמַלֵּא יָדָם יָמִים שִׁבְעָה׃ {{סי|קְ}}דוֹשִׁים יַבְדִּילוּ אִישׁ מִנָּוֵהוּ. לְעָצְרוֹ בְלִשְׁכָּה כְּחֹק מִלּוּאִים׃{{ש}} {{סי|קִ}}דְּשׁוּהוּ וְחִטְּאוּהוּ בְּמֵי נִדָּה. תְּמוּר חִטּוּי דָּם וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה׃{{ש}} {{סי|קְ}}צִינֵי מְזִמָּה הֵם נִתְחַבְּרוּ לוֹ. כְּשֶׁבֶת אָחִים יַחַד לְהוֹרֵהוּ סֵדֶר׃{{ש}} {{סי|ק}}וֹרֵץ וְזוֹרֵק מַקְטִיר וּמֵיטִיב. רִאשׁוֹן בְּרֹאשׁ וְרֶגֶל וְרִאשׁוֹן לִטֹּל חֵלֶק׃ {{סי|רִ}}צּוּי זְבָחָיו וְזִבְחֵי עֵדָה. לְפָנָיו יוֹבִילוֹ הֱיוֹת רָגִיל בָּם׃{{ש}} {{סי|רֹ}}ב שֵׁנָה וְאֹכֶל מִמֶּנּוּ יַמְעִיטוּ. עֶרֶב יוֹם סְלִיחָה פֶּן יֻרְגַּל לְקֶרִי׃{{ש}} {{סי|רָ}}אשֵׁי שְׁבָטָיו הֵם נֶעֶמְתוּ לוֹ. לְהַשְׁבִּיעוֹ בַשֵּׁם בַּעֲלִיַּת רַקָּחִים׃{{ש}} {{סי|רָ}}ד בִּדְמָעוֹת כִּי נֶחְשַׁב לְפֶתִי. וְהֵם בְּכִי יַזִּילוּ כִּי לְכָךְ הֻצְרָכוּ׃ {{סי|שַׁ}}עֲשׁוּעַ מִדְרָשׁ וְהֶגֶה כִּתְבֵי קֹדֶשׁ. אִם יֶחְכַּם לְפָנָיו יְשׂוֹחֵחוּ׃{{ש}} {{סי|שִׁ}}נּוּן שִׂיחוֹת מְלָכִים קַדְמוֹנִים. אִם יִהְיֶה בַעַר בָּם יַעֲסִיקוּהוּ׃{{ש}} {{סי|שִׁ}}יר יְשׁוֹרְרוּ לוֹ פִּרְחֵי דוּכָן. בְּפֶה וְחֵךְ עָרֵב וּנְעִימוּת צְרָדָה׃{{ש}} {{סי|שָׁ}}אוֹן יַגְבִּירוּ הֲמוֹן רַבָּתִי עָם. כִּי מִקּוֹלָם שְׁנָתוֹ תְפוֹרָר׃ {{סי|תּ}}וֹרְמֵי דֶשֶׁן בַּחֲצוֹת נוֹעָדוּ. לְקַיֵּים מִצְוַת חֹק עֲבוֹדַת לָיְלָה׃{{ש}} {{סי|תַּ}}קָּנַת פַּיִס לָהֶם הוּכָנָה. פֶּן יֶהְדְּפוּ בְּרִיצָתָם בַּכֶּבֶשׁ׃{{ש}} {{סי|תֶּ}}כֶף לוֹ יָפִיסוּ עוֹמְדֵי עֲזָרָה. לְמַעֲשֵׂה תָמִיד וְדִשּׁוּן פְּנִימִי וְחִיצוֹן׃{{ש}} {{סי|תְּ}}אֵבֵי בְרָכוֹת מִפִּי מוֹרֶה. לָשׂוּם קְטֹרֶת חֲדָשִׁים יָפִיסוּ׃ {{הור|סימן: '''א"ב''' מרובע}} {{סי|אֱ}}מוּנֵי עִתִּים יְשֻׁלַּח לְקָדִים. אִם בָּרַק נֹגַהּ יִפֶן לִשְׁחִיטָה׃{{ש}} {{סי|אֶ}}חָיו יְלַוּוּהוּ לְבֵית טְבִילַת חוּץ. אֲשֶׁר שָׁם יְטֹהֲרוּ בָּאֵי עֲזָרָה׃{{ש}} {{סי|אָ}}ז יִנְהֲגוּ בוֹ גְּדֻלָּה וְכָבוֹד. וְיִפְרְסוּ מָסָךְ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם׃{{ש}} {{סי|אֶ}}ת כְּסוּת עַצְמוֹ יְמַהֵר וְיִפְשֹׁט. וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְסִפֵּג׃ {{סי|בְּ}}שִׁבּוּץ מִכְנְסֵי בַד כְּעֵין פָּרָשִׁים. תְּחִלָּה יְכַסֶּה חַמּוּקֵי יְרֵכָיו׃{{ש}} {{סי|בָּ}}ם יְכַסֶּה פֶּשַׂע עֶרְוַת שֵׂטִים. וִיגַלֶּה לָנוּ זְכוּת גַּן נָעוּל׃{{ש}} {{סי|בְּ}}כֶפֶל כְּתֹנֶת בַּד יְכַסֶּה שְׁאֵרוֹ. מִפַּסֵּי יָד עַד עֲקִיבַת רֶגֶל׃{{ש}} {{סי|בָּ}}ם יִפֶן מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְיָסִיר דַּאֲגַת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים׃ {{סי|גַּ}}ם מֵזַח אַבְנֵט יְשַׁנֶּה בְיוֹם צוֹם. כִּי כֻלּוֹ בַד בְּלֹא אֲרוּג כִּלְאָיִם׃{{ש}} {{סי|גּ}}וֹלֵל וּמַקִּיף מְשַׁלְּשׁוֹ לְכָל עֵבֶר. בְּעַד חֲגוּרֵי אֵזוֹר צַלְמֵי כַשְׂדִּים׃{{ש}} {{סי|גָּ}}דוֹל נֶהְדָּר בְּנֵזֶר הַמְּלוּכָה. בְּהַגְבִּיהוֹ רֹאשׁ בְּמִצְנֶפֶת שֵׁשׁ׃{{ש}} {{סי|גַּ}}ם בָּהּ יְנַקֶּה דֹּפִי פְּרִיעַת רֹאשׁ. וְיַעֲבִיר כְּלִימַת אִשָּׁה זוֹנַת מֵצַח׃ {{סי|דְּ}}מוּתוֹ כַּתַּרְשִׁישׁ כְּמַרְאֵה רָקִיעַ. בְּלָבְשׁוֹ מְעִיל תְּכֵלֶת אָרוּג כְּכַוֶּרֶת׃{{ש}} {{סי|דַּ}}לַּת שְׂפָתוֹ גְּדִילָה כְּתַחְרָא. מֻקֶּפֶת לוֹ סָבִיב בְּלִי לְהִקָּרֵעַ׃{{ש}} {{סי|דָּ}}בֵק לְשׁוּלָיו רִמּוֹנֵי צְבָעִים. וּפַעֲמוֹנֵי פָז עָגֹל סָבִיב׃{{ש}} {{סי|דָּ}}גוּל כְּשָׁמְעוֹ קוֹל פַּעֲמוֹנָיו. מְכַפֵּר בְּעַד קוֹל מוֹצִיא שֵׁם רָע׃ {{סי|הֶ}}עֱטוּהוּ בְּאֵפוֹד דּוֹמֶה כְּמִין לֶבֶד. אָרוּג פָּז שֵׁשׁ שָׁנִי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן׃{{ש}} {{סי|הֲ}}לֹא בִּכְתֵפָיו שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם. וּבָם שְׁמוֹת שְׁבָטִים כְּמִסְפַּר דְּגָלִים׃{{ש}} {{סי|הֲ}}גוּיִם בְּשֵׁמוֹת חֲקוּקִים בְּאוֹתוֹת. בְּפִתּוּחַ שָׁמִיר נוֹצַר מִבְּרֵאשִׁית׃{{ש}} {{סי|הַ}}צְדֵּק בָּם לְנוֹקְשׁוֹ בְאֵפוֹד. וּמַחֲלִיפֵי כְבוֹד אֵל בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב׃ {{סי|וְ}}קָרוּעַ בְּלֵב אֵפוֹד מוּל חֹשֶׁן כָּפוּל. רָבוּע זֶרֶת עַל זֶרֶת אָרוּג כְּאֵפוֹד׃{{ש}} {{סי|וּ}}בוֹ טוּרֵי אֶבֶן אַחַת לְכָל שֵׁבֶט. מוּסַבּוֹת פָּז חֲקוּקוֹת בְּשָׁמִיר׃{{ש}} {{סי|וְ}}יִרְכְּסֵם בְּטַבָּעוֹת כְּחֹק לֹא יִזַּח. וּבְשַׁרְשְׁרוֹת גַּבְלוּת דְּבֵקֵימוֹ יְכַסֶּה׃{{ש}} {{סי|וְ}}אוֹהֵב מִשְׁפָּט קְרָאוֹ מִשְׁפָּט. לְהַצְדִּיק בַּמִּשְׁפָּט מְעַוְּתֵי מִשְׁפָּט׃ {{סי|זֵ}}ר זָהָב שָׂם עַל כִּפַּת תְּכֵלֶת. מֵאֹזֶן עַד‏ אֹזֶן מוּל פְּנֵי מִצְנָפֶת׃{{ש}} {{סי|זֵ}}כֶר שֵׁם נַעֲרָץ חָקוּק עַל צִיץ. נְתָנוֹ עַל מֵצַח מְחֻבָּר לַנֵּזֶר׃{{ש}} {{סי|זְ}}דוֹן טֻמְאַת דָּם וְקֹמֶץ וּנְסָכִים. יֵרָצוּ בַצִּיץ וְיַעֲלוּ לְרָצוֹן׃{{ש}} {{סי|זֻ}}מְּנוּ שְׁמוֹנָה לְגָדוֹל בְּאֶחָיו. לְשָׁרֵת וְלִשְׁאֹל בְּאוּרִים וְתֻמִּים׃ {{סי|חֲ}}גָרָם כַּדָּת לְבָשָׁם כַּסֵּדֶר. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}} {{סי|חֲ}}נִיכָיו יַגִּישׁוּ אֶת תְּמִיד הַשַּׁחַר. קְרָצוֹ וְקִבֵּל דָּמוֹ בְּמִזְרָק׃{{ש}} {{סי|חָ}}לַק פֵּרַשׁ וְהִקְטִיר וְנֵרוֹת הֵטִיב. הִקְרִיב רֹאשׁ וְנֶתַח חֲבִתִּים וָנֵסֶךְ׃{{ש}} {{סי|חָ}}שׁ לְגַג פַּרְוָה לְבֵית טְבִילַת קֹדֶשׁ. וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשָׁט׃ {{סי|טָ}}בַל וְסִפֵּג וְעָטָה כְּלֵי בַד. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}} {{סי|טָ}}הוֹר נִגַּשׁ אֵצֶל פַּר מָמוֹנוֹ. הָעוֹמֵד בֵּין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ׃{{ש}} {{סי|טְ}}מוּנוֹתָיו יְגַלֶּה לְיוֹצֵר הַכֹּל. וְלֹא יְכַסֶּה פֶּשַׁע כִּי בְכֵן יְרֻחָם׃{{ש}} {{סי|ט}}וֹב יִסְלַח לוֹ בְּהִתְוַדּוֹתוֹ. בְּסָמְכוֹ יָדָיו עַל פָּרוֹ בְּכֹבֶד׃{{ש}} {{רקע אפור|וכך היה אומר…{{ש}}והכהנים…{{ש}}ואף הוא…}} {{סי|יַ}}קִּיפוּהוּ סֶגֶן וְרֹאשׁ בֵּית אָב. וּבָא לְשַׁעַר הַתָּוֶךְ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה׃{{ש}} {{סי|יִ}}מְצָא שָׁם שְׁנֵי שְׂעִירֵי עָם. וְגוֹרָלוֹת זָהָב נְתוּנִים בְּקַלְפִּי׃{{ש}} {{סי|יִ}}טְרוֹף בָּהּ וְיַעַל גּוֹרָלוֹת. זֶה לְשֵׁם נַעֲרָץ וְזֶה לִגְזֵרָה׃{{ש}} {{סי|יְ}}מִינוֹ אִם יַעַל גּוֹרָל שְׂעִיר שֵׁם. סֶגֶן יַשְׁמִיעַ לוֹ בְגִיל הַגְבֵּהַּ שְׂמֹאלֶךָ׃ {{סי|כַּ}}עֲלוֹתוֹ בְּיַד הַשְּׂמָאלִית. רֹאשׁ בֵּית אָב יָשִׂיחַ הַגְבֵּהַּ שְׂמֹאלֶךָ׃{{ש}} {{סי|כְּ}}הִנָּתְנָם עַל ‏שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים. קוֹרֵא בְּקוֹל רָם לַשֵּׁם חַטָּאת׃{{ש}} {{סי|כִּ}}וֵּן וּבָא אֵצֶל פַּר שְׁנִיָּה. לְהִתְוַדּוֹת בְּעַד חֵטְא וָפֶשַׁע׃{{ש}} {{סי|כָּ}}בַשׁ יָדָיו בֵּין קַרְנָיו בְּכֹבֶד. לְהִתְוַדּוֹת עוֹד עֲוֹן בֵּיתוֹ וּמַטֵּהוּ׃ {{רקע אפור|וכך היה אומר…{{ש}}והכהנים…{{ש}}ואף הוא…}} {{סי|לְ}}שָׁחֳטוֹ נִפְנָה וְקִבֵּל דָּמוֹ. וְצִוָּה לְמָרְסוֹ בְּרֹבֶד הָעֲזָרָה׃{{ש}} {{סי|לְ}}מִזְבַּח מוֹקְדָה עָלָה וְהִקִּיף. וּבְיָדוֹ מַחְתַּת זָהָב שָׁחוּט׃{{ש}} {{סי|ל}}וֹחֲשׁוֹת חָתָה מִפְּנֵי מַעֲרָב. וְיָרַד וְשָׂמָהּ בְּרֹבֶד הָעֲזָרָה׃{{ש}} {{סי|לְ}}פָנָיו יוֹבִילוּ כַּף הַזָּהָב. וְהַמָּגִיס אֲשֶׁר בָּהּ קְטֹרֶת דַּקָּה׃ {{סי|מִ}}לֵּא חָפְנָיו וְנָתַן לְתוֹךְ כָּף. נְטָלָהּ בִּשְׂמֹאל וּמַחְתָּה בְיָמִין׃{{ש}} {{סי|מְ}}הַלֵּךְ בַּהֵיכָל עַד בֹּא לַפָּרֹכֶת. צוֹעֵד בְּקִרְבָּהּ עַד גֶּשֶׁת לָאָרוֹן׃{{ש}} {{סי|מַ}}חְתָּה שָׂם בֵּין שְׁנֵי שָׁדַיִם. וְאִם אֵין אָרוֹן בְּאֶבֶן שְׁתִיָּה׃{{ש}} {{סי|מְ}}עָרֶה קְטֹרֶת עַל גַּחֲלֵי אֵשׁ. כִּסָּה עָנָן צִדֵּד וְיָצָא׃ {{סי|נִ}}בְהַל לְשַׁוֵּעַ בְּקֹצֶר בַּהֵיכָל. לְבַל רְדוֹת עַם‏ קֹדֶשׁ רַב בְּצָעִיר׃{{ש}} {{סי|נָ}}ם לַמְמָרֵס הַגֵּשׁ דַּם פָּר. נָטַל וְנִכְנַס לְבֵין הַבַּדִּים׃{{ש}} {{סי|נֹ}}כַח הַכַּפֹּרֶת הִזָּה בְּאֶצְבַּע. אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה כְּמַצְלִיף׃{{ש}} {{סי|נְ}}תָנוֹ עַל כַּן זָהָב בַּהֵיכָל. שָׁחַט שְׂעִיר שֵׁם וְקִבֵּל דָּמוֹ׃ {{סי|ס}}וֹבֵב כְּדַרְכּוֹ וְעָמַד בְּעָמְדוֹ. וְהִצְלִיף מִמֶּנּוּ כְּמִשְׁפַּט דַּם פָּר׃{{ש}} {{סי|שָׂ}}מוֹ עַל כַּן שֵׁנִי בַּהֵיכָל. נָטַל דַּם פָּר וּבָא לַפָּרֹכֶת׃{{ש}} {{סי|סָ}}פַר וְהִזָּה מוּל אָרוֹן חוּצָה. אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה בְּמִסְפָּר׃{{ש}} {{סי|סָ}}ר וְהֶחֱלִיפוֹ בְּדַם הַשָּׂעִיר. וַיִּפְעַל בּוֹ כַּסֶּדֶר הָרִאשׁוֹן׃ {{סי|עֲ}}שָׂאוֹ בְּתַעֲרֹבֶת חַטָּאת אַחַת. וְיָצָא לְמִזְבַּח הַזָּהָב לְחַטְּאוֹ׃{{ש}} {{סי|עַ}}ל קַרְנוֹתָיו נָתַן בְּאֶצְבַּע סָבִיב. עַל אַרְבַּעַת רְבָעָיו וְחִטְּאוֹ׃{{ש}} {{סי|עַ}}ל צֶלַע מִזְרָח גָּמַר חִטּוּיוֹ. וּמִשָּׁם הִזָּה שֶׁבַע עַל טָהֳרוֹ׃{{ש}} {{סי|עֵ}}ת גָּמְרוֹ בָּא אֵצֶל שָׂעִיר חַי. וְסָמַךְ יָדָיו עָלָיו לְהִתְוַדּוֹת בְּעַד עָם׃{{ש}} {{רקע אפור|וכך היה אומר…{{ש}}והכהנים…{{ש}}ואף הוא…}} {{סי|פְּ}}קָדוֹ לְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אִישׁ עִתִּי. עָמוּס עֲוֹנוֹת אֹם וּפְשָׁעֶיהָ׃{{ש}} {{סי|פָּ}}נָיו שָׂם בְּפָר וְשָׂעִיר. קְרָעָם וְהוֹצִיא חֶלְבָּם וְהִקְטִיר׃{{ש}} {{סי|פִּ}}רְחֵי כְהֻנָּה יִסְבְּלוּם בְּמוֹטוֹת. וְיִשְׁרְפוּ חוּץ לָעִיר עוֹר וּבָשָׂר וָפֶרֶשׁ׃{{ש}} {{סי|פָּ}}שַׁט שָׂעִיר לְרֹאשׁ הַמִּדְבָּר. מְנִיפֵי צְנִיפוֹת זֶה לָזֶה יְבַשֵּׂרוּ׃ {{סי|צָ}}הַל לְהַרְאוֹת תִּפְאַרְתּוֹ. וּלְהִתְנָאוֹת בְּמַלְבּוּשׁ יְקָרוֹ׃{{ש}} {{סי|צָ}}עַד וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. וּפָשַׁט כְּלֵי בַד וְעָטָה כְסוּתוֹ׃{{ש}} {{סי|צִ}}וּוּי סֵדֶר יוֹדִיעַ לָעֵדָה. וְיֻרְגַּל בְּפֶה חֹק הֶעָשׂוֹר׃{{ש}} {{סי|צֹ}}רֶךְ בְּרָכוֹת הִשְׁלִים וּפָשַׁט. וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְסִפֵּג׃ {{סי|קְ}}דֻשַּׁת בִּגְדֵי זָהָב לָבַשׁ. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}} {{סי|קִ}}דֵּם וְעָשָׂה שְׂעִיר הַמּוּסָף. וְהִכְלִיל אֵילוֹ עִם מוּסְפֵי יוֹם׃{{ש}} {{סי|קִ}}דֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט. וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְסִפֵּג׃{{ש}} {{סי|קֵ}}רְבוּ לְפָנָיו בִּגְדֵי לָבָן. לְבָשָׁם וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו׃ {{סי|רָ}}ץ כְּאִישׁ מָהִיר וְקָם לְבֵין הַבַּדִּים. וְהוֹצִיא מִשָּׁם כַּף וּמַחְתַּת פָּז׃{{ש}} {{סי|רַ}}גְלָיו וְיָדָיו קִדֵּשׁ כְּדָבְרוֹ. פָּשַׁט כְּלֵי בַד וְהִנִּיחָם נֶצַח׃{{ש}} {{סי|רָ}}חַץ וְסִפֵּג וְעָטָה כְלֵי פָז. וַיְקַדֵּשׁ עוֹד יָדָיו וְרַגְלָיו׃{{ש}} {{סי|רִ}}צּוּי תָּמִיד הִגִּישׁ בָּעַרְבַּיִם. וְהִקְטִיר קְטֹרֶת בֵּין נְתָחִים לַנָּסֶך׃ {{סי|שִׁ}}מֵּר בְּעֵקֶב דְּלִיקַת נֵרוֹת. כִּי מִצְוָתָם מֵעֶרֶב וְעַד עָרֶב׃{{ש}} {{סי|שָׁ}}ב שְׂאֵת כַּפַּיִם לְבָרֵךְ אֶת הָעָם. וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשָׁט׃{{ש}} {{סי|שְׁ}}אֵרוֹ יְכַסֶּה בְּבִגְדֵי עַצְמוֹ. וְשָׂרִים יְלַוּוּהוּ בְּהָדָר לְנָוֵהוּ׃{{ש}} {{סי|שָׁ}}לוֹם בְּצֵאתוֹ בְּלִי הֻקְרָה פִּסּוּל. תְּרַנֵּן עֵדָה בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵב׃ {{סי|תְּ}}הִלָּה יְבַשֵּׂר שְׁלִיחַ שָׂעִיר. נִרְצוּ עֲוֹנוֹת מִבַּת הַשּׁוֹבֵבָה׃{{ש}} {{סי|תֵּ}}ן לָנוּ מוֹפֵת שׁוֹלְחָיו יֹאמֵרוּ. בַּמֶּה נֵדַע כִּי יְכֻפַּר עָוֹן׃{{ש}} {{סי|תֹּ}}אֲרִית לְשׁוֹן הַשָּׁנִי כַּשֶּׁלֶג הִלְבִּינָה. וְשָׂעִיר הוֹלַכְתִּי נִדְחָה וָמֵת׃{{ש}} {{סי|תִּ}}פְאֶרֶת יַעְטוּ הוֹד וְהָדָר יִלְבָּשׁוּ. שִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְשָׂשׂוֹן יִמְצָאוּ׃ [[קטגוריה:עבודות (פיוט)]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:יוסי בן יוסי]] [[קטגוריה:מנהג צרפת]] jfa73qnm2daiibci5nnyw9que59nphs 0 1733248 3080549 2955720 2026-09-05T10:36:03Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[סליחות לימי התשובה/מנהג ליטא]] לקישור [[סדר הסליחות/מנהג ליטא]] 3080549 wikitext text/x-wiki #הפניה [[סדר הסליחות/מנהג ליטא]] f6wke21vql9ao0cxd5tbcm7oktxaias 2 1739281 3080520 3079098 2026-09-04T12:53:48Z מו יו הו 37729 /* יום שני של שבועות */ 3080520 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== * [[ברוך שאמר בסימן א"ב]] (58) * להוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64) * להוצאת ס"ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64) * [[יגדל]] (69) * [[אדון עולם]] (70) * [[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) * זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80) ==שבת ראש חודש== * פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) * פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) * פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) * יוצר: אהלל למאיר (87) * יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) * אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) * זולת: אמת אומנתי (90) * מי כמוך אומר ומקים (90) * מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== * פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) * {{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} * פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) * קדיש: ישעך יזכירו (102) * יוצר: איום מבראשית (103) * אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) * זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) * [[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) * מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== * קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) * סליחה: אויל יעץ (112) * סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) * סליחה: אזכור ואאנח (113) * סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) * סליחה: חיים שאלתי (114) * סליחה: אפסו אמונים (115) * סליחה: איך נמכרו בנים (115) * סליחה: איך נפלה (116) * תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) * {{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} * תחנון: אלוה מכין תבל (117) * תחנון: לדוברת יחודך (117) * חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) * חטאנו: תשובי עשה אלי (118) * וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== * הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) * פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) * פתיחה: ממחצית שקל (125) * פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) * יוצר: אשא דעי (125) * יוצר: אורח חיים לצדיק (126) * אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) * אופן: אחזו אחזו אלים (128) * אופן: מלאכים ממליכים (128) * זולת: אקומה ולב אבינה (128) * זולת: אדברה בצר רוחי (129) * מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) * מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) * מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== * הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134) * פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) * פתיחה: יום בהמן (136) * פתיחה: יום בשם יאיר (136) * {{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} * יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) * אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) * אופן: יוצר הכל הקדים (138) * זולת: אלו שלש מצוות (139) * זולת: את ה' דרשתי (139) * מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== * קרובות: ומרדכי ידע (147) * סליחה: אחות פתשגן (150) * סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) * סליחה: אגגי בקש (151) * תחנון: יהירים קמו (152) * תחנון: יום רכב (152) * סליחה: אגגי אז כעמד (153) * סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) * תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) * תחנון: ארבה גזם וילק (155) * סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) * תחנון: שועלים מחבלים (156) * סליחה: אגגי שקד (157) * סליחה: איש צר ואויב (158) * תחנון: אז בגלותי (159) * סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) * תחנון: המן נלחץ (160) * סליחה: אגגי אשר חשב (160) * תחנון: יום דלה ונאנחה (161) * סליחה: חיים אשאלה ממך (161) * חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== * אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) * קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) * בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) * שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) * עושה שלום: אז בקומם עלי (175) * פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) * פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== * הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177) * פתיחה: שחרית אקדמה (179) * פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) * פתיחה: אשרו המוני (180) * {{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} * ברכו: ישורון צא (180) * יוצר: אקרא יומם (181) * אופן: אומרים קדוש (182) * אופן: ישעך יכתירו (182) * אופן: מחנות עליונים (182) * זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) * מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) * מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) * מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== * הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) * פתיחה: שעה אלי (190) * פתיחה: אשר נקדש (190) * פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) * {{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} * פתיחה: מקבץ המוני (190) * {{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} * יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) * סלוק: יציאות שבת שתים (192) * אופן: מלאכים ממליכים (192) * אופן: שובב בירחי ראש (192) * זולת: אז מראש הודחתי (193) * מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) * מי כמוך שומר עמך ישראל (195) * מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== * פתיחה: נדיבי עמים (199) * קדיש: נעלה ברוב אונים (199) * ברכו: שארית תם הטוב (200) * {{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} * וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) * יוצר: אלי צורי וישועתי (200) * יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) * אופן: לחייך בתורים (204) * אופן: שוקיו עמודי שש (204) * אהבה: לפליטת בן בכור (204) * זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) * זולת: אלכה לי ואשובה (205) * מי כמוך אל נורא תהלות (206) * מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) * גאולה: [[יום ליבשה]] (213) * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) ** [[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) * ליל הסדר: [[דיינו]] (224) * [[אז רוב ניסים]] (232) * עושה פלא במצרים (232) * קול נתנה (233) * פתיחה: שמחו איתני (233) * פתיחה: אומר לצפון תני (234) * פתיחה: אמרי הגיוני (234) * פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) * קדיש: אחוה מפלאות (235) * קדיש: אספר נפלאות (235) * ברכו: [[שחי לאל]] (236) * ברכו: שאי עין יחידתי (236) * יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) * אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) * זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) * מי כמוך שוכן עד (241) * {{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} * תפילת טל: ** [[אוחילה לאל]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) ** [[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) ** י"א: אמונים החסודים (257) ** וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) * פתיחה: שירו נאמני (260) * יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) * סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) * אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) * זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== * מעריב: יה שלח אורו (272) * פתיחה: עברו העברים בים (273) * פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) * פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) * פתיחה: שורש בנו ישי (274) * יוצר: [[אתה הארת]] (275) * אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) * זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) * זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) * מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== * מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) * פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) * יוצר: [[אופל המוני]] (283) * אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) ** בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== * מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346) * פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) * קדיש: מתוק דבר תורה (347) * ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) * יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) * אופן: [[אורחות אראלים]] (348) * זולת: ומשה עלה (349) * תוספת: וקדוש נגלה (349) * מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) * אזהרות: ** [[אתה הנחלת]] (356) ** [[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== * מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364) * פתיחה: אמת עלי לספר (364) * קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) * יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) * אופן: בעלותו ההרה (366) * זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) * אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) * אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) * {{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} {{רקע אפור}} במהדורת של"ד נדפסו גם: * אזהרות: אברך לאל נורא{{הערה|הם האזהרות לר' אליהו צלפי שנזכרו במהד' רפ"ג.}} (קמ.) * אזהרות: מאלהים מאד נעלה אשאלה{{הערה|אזהרות לר' מנחם אגוזי על סדר [[משנה תורה לרמב"ם]].}} (קמד:) {{סוף}} ==שבעה עשר בתמוז== * קרובות: אגן המזג אז חסר (379) * סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) * סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) * סליחה: אעיר יגוני עם (381) * סליחה: איכה ראש הפסגה (381) * סליחה: היום אמרר בבכי (282) * תחנון: [[שעה נאסר]] (282) * סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) * סליחה: מדי ימים ימימה (384) * תחנון: יום זה עריצים (384) * סליחה: אעורר בכיי (385) * תחנון: אוספו החצובות (385) * סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) * חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) * חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) * חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== * משאגת כפירים (398) * איכה אבי אשו בי הבעיר (398) * אנחתי ונאלמתי (399) * דעכו כאש קוצים נרות (400) * קרובה: [[זכור איכה]] (401) * [[שבת סורו מני]] (403) * [[איכה אצת באפך]] (404) * [[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) * אשמתנו גדלה (406) * [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) * [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) * [[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) * [[כי אם תועי דרך]] (411) * [[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) * [[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) * [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) * [[איכה אהובים נאמנים]] (414) * [[אמרתי שמעו אמונים]] (415) * [[אתמיד בבכיה]] (416) * [[משה אמר איכה]] (416) * [[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417) * [[אם יתקע שופר בעיר]] (417) * [[באו אדומים]] (418) * [[איך אופל בית הלהב]] (418) * [[שומרון קול תתן]] (419) * [[איך חרב בכחשי רב]] (419) * [[אלי ציון]] (420) * [[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) * [[בכו אחים וגם ספדו]] (421) * [[שמם נתיב גלגל]] (422) * (ציונים:) ** לבי למואב הלוא (422) ** ילל במרד שאי (423) ** ציון הלא תדעי (424) ** [[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425) * נחמות: ** [[אנכי אנכי אנחם|אנכי אנכי אנכי מנחם]] (447) ** [[תריק חנית ורומח]] (448) ** אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) ** [[בימים ההם ובעת ההיא]] (449) ** יאמר לשכולה אתיו בניך (451) ** תאמץ אוהל ארמונך (451) ** אב ינחם בנים בחביון (451) ** אהוב נא שערי ציון (452) ** תתנחם לרחם ציון (452) ** אנא רחם ציון (453) ** [[ויכון עולם על מלאתו]] (454) ==סליחות ללילי אשמורות== * [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) * [[הביטה וראה את אנחותינו|אדון הביטה]] (462) * [[אשמנו מכל עם]] (467) * [[אלהינו שבשמים]] (468) * [[אב הרחמן מלא רחמים]] (470) * [[עשה למען שמך]] (470) * [[עננו אבינו]] (470) * [[כשענית לאברהם]] (471) * [[דעני לעניי]] (471) * [[קול יעקב קורא]] (472) * [[מכניסי רחמים]] (472) * [[מחי ומסי]] (472) * [[מה נפתח ונימא]] (472) * [[הלא אמרית ליך]] (473) * [[הלא על כי אין אלהי בקרבי]] (473) * [[תורתא דמרביא]] (473) * [[מרן דבשמיא]] (473) * [[מתרצה ברחמים]] (474) * [[שומר ישראל]] (474) ===פתיחות=== * [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) * יה חון עמך (475) * בלבי ורעיוני (475) * אברכה את ה' כל ימי ושני (475) * בלבי וברעיון (476) * שחרים יחידתי (476) * במה יזכה (476) ===סליחות=== * [[ברכי אצולה]] (476) * ה' שם איום ונורא (478) * אלהי אם מעלתי מעל (478) * ע"ס הברכה: ** '''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ** '''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480) ** '''ה'''' משנאי רבו (481) ** '''אלהינו''' אדוני האדונים (482) ** '''מלך''' אליך אתחנן (482) ** '''העולם''' אל נעלם (483) * ע"ס [[תהלים קז ח]]: ** '''יודו''' אליך מיחליך (484) ** '''לה'''' מרום ונישא (484) ** '''חסדו''' אלהי ירעף (485) ** '''ונפלאותיו''' אשר פעל (485) ** '''לבני''' אמוניך הופיעה (486) ** '''אדם''' אפר יסודו (487) * ע"ס [[תהלים ג ט]]: ** '''לה'''' אמיץ כח (487) ** '''הישועה''' מני קדם (488) ** '''על''' אלהים נורא (489) ** '''עמך''' אלהים ביד מונים (490) * גדול אדיר הנשגב (491) * ה' אלהי הושיעני (492) * צבאות חילי מגדולי (493) * מעון אדיר מאז ראשון (494) * אבאר שם אדיר (495) * אל אביר השוכני (496) * ע"ס [[תהלים יט טו]]: ** '''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ** '''לרצון''' מיחלים היום (498) ** '''אמרי''' אלהותך (498) ** '''פי''' אפתח להללך (499) ** '''והגיון''' משרתיך (499) ** '''לבי''' אעורר להגות (500) ** '''לפניך''' אודה אתודה (501) ** '''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501) ** '''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502) ** '''וגואלי''' אלי אתה (503) * אליך נשאתי את עיני להאירי (503) * [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) * אליך אקרא דודי אדום וצח (505) * ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ** '''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ** '''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507) ** '''הוא''' אחד ומיוחד (507) ** '''יודך''' אדיר נפלא (508) ** '''כמוני''' שפל ברך (509) ** <nowiki>[</nowiki>[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)] ** '''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509) ** '''בנים''' אמיץ אונים (510) ** '''יודיע''' שמו הנשגב (511) ** '''אל''' אלוה אעתר (511) ** '''אמתך''' שחקים יעידו (512) * ע"ס [[תהלים ה ח]]: ** אילי מרומים… '''ואני''' (512) ** '''ברוב''' ארשת שפתי (514) ** '''חסדך''' אדיר במרום (515) ** '''אבוא''' אדרוש אל אל (517) * אוי לי ביום צאתי (518) * אלהים אשא נפשי אליך (518) * ה' אילפת שמך המפורש (519) * שמו אחד ומהולל (519) * שמע נא צעקת עם עני (520) * ה' אמרי האזינה (521) * לה' אדונינו יום מיוחד (521) * כי אקח מועד עולם ועד (522) * אתפלל אחלה (523) * שדי שמרה נפשי (523) * אמנם מקדם אתה גואל (524) * מלך אקרא בניב רטוב (525) * הללו לדר נהורא (526) * אין כמוך גדול בגבורה (527) * ה' במי ידמוך המושלים (528) * רומה אלהים והושיענו (528) * תחנונים: * אלהי קדם מעונה (529) * אל נכספתי אל ביתך (529) * [[בזכרי על משכבי]] (530) * אנוש רימה בחייך (530) * ישמע ה' קול תחנוני (531) * יום להיטיב תקרא (531) * [[יצו האל לדל שואל]] (532) * יוושעון עבדיך (533) * אביון אשר כפיו (533) * יצרי ראשית צרי (534) * להודות באתי (534) * [[ממרום קול עובר]] (534) * מתי שכל בלי תכל (535) * שבת משושי ורבו יגוני (535) * עת שערי רחמים לך נפתחו (536) * מרעיד פני צורו שיחר (536) ===חטאנו=== * אשכולות בטלו ואומללנו (537) * [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538) * אשחה במר שיחי (539) * אשא בשרי בשיני (541) * אשובה עדיך משגבי (542) * אכין קרב וסרעפים (544) * אבותינו חטאו ואינם (545) * מנעי יחידה רוע פעלך (545) * אשא אישון (547) * אזלו בכליון וחרץ (547) * מקדם ימים חשבתי (549) * אליכם אקרא נמהרים (549) * אויה לי שחטאתי (550) ===וידוי=== * אנוש אל צור מעריצך (551) * [[שטר עלי בעדים וקנין]] (553) * אל יסיתך נפשי (554) * [[שוממתי ברב יגוני]] (554) * אני הגבר בזכרי זדוני (555) * יה נורא ואיום (556) * את פני מבין צפוני (556) * [[שוכני בתי חמר]] (558) * ידום לנוגן חליל (קינה) (558) * אם יאמר לי קוני (559) * אומצתי אויילתי (559) * רוח ובשר צמדו (559) * יצרי וזדון לבי (560) * שמעו למלי עם אמוני (561) * אנוש בינה משפט הארץ (562) ===תפילות לעשי"ת=== * אברך את ה' אשר יעצני (563) * [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) * תפילה לרבי שלמה שרביט (584) * [[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) * [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) * וידוי: אברכה את אדוני (607) * בית הלוי (608) ==הכרזה של ראש השנה== * [[אז בסכות נבוני לחשים|כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה]] (612) * [[אז בסכות נבוני לחשים]] (612) ==ראש השנה== * מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) * פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619) * {{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} * פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620) * פתיחה: [[שמע קולי]] (620) * פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621) * יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622) * סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623) * אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624) * זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624) * ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624) * ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625) * קדושתא לשחרית: ** מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]] (626) ** מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]] (627) ** משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]] (627) ** [[את חיל יום פקודה#אדרת ממלכה|אדרת ממלכה]] (628) ** [[את חיל יום פקודה#אם אשר בצדק|אם אשר בצדק]] (629) ** [[אדירי איומה]] (629) ** סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] (629) * לפני התקיעות: ** יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635) ** ביום ב: [[המלך ה']] (636) ** זכור ברית: אדון אשר רוכב (637) * במוסף: [[אוחילה לאל]] (640) * מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645) ==צום גדליה== * סליחה: אלצני ביום זה (648) * סליחה: שברה לבי אנחתי (649) * סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) * תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) * חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== ===מעריב=== * [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]] (657) ===סליחות=== * בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663) * סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664) * סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664) * סליחה: לילה שקד עמך (665) * סליחה: לילה אקדמה פניו (666) * סליחה: לילה ממעון קדשך (667) * סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667) * סליחה: מהלל מלכך (668) * תחנון: שכם אחד מתי המוני (669) * תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670) * תחנון: אשר נטה שחקים (670) * תחנון: שוחרי אל החרדים (671) * חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * [[ארחותיכם ישרתי]] (673) * [[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674) * [[ידידים לנגדם שמוך]] (675) ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== * פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676) * יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677) * אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677) * זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678) * רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] (679) ===קדושתא=== * מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] (680) * מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים]] (680) * משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] (681) * [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] (682) * [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] (683) * [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז]] (683) * אשר אימתו בחצי ברקים (684) * [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (684) ** מעשה אנוש תחרות רחמיו (685) * אמרו לאלהים אמת פעלו (685) * אלוה סליחות אתה (687) * אבירי לב לטייבך (687) * [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]] (687) * אילי מרום אומרים גדלו (688) * וקרא אופן לכרוב (688) * וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689) * סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]] (689) * קדושה: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] (692) ===סליחות=== * פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692) * סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693) * סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694) * סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695) * סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696) * סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696) * תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697) * סליחה: אז דברת בחזון (697) * סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698) * תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699) * סליחה: אדון לאב המון (699) * תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700) * תחנון: חנות אתכם יחזה (700) * תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701) * סליחה: אלהים אתה צוית (702) * תחנון: לטהר אתכם יזה (702) * סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703) * תחנון: ידי דלים ונחשלים (703) * סליחה: ה' נסי ומחסי (704) * תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704) * סליחה: אז בהר המור (705) * תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705) * סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706) * סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707) * סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707) * תחנון: יערב חין ערכנו (708) * תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709) * חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710) * הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714) * [[אעשה למען שמי]] (716) ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) * מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) * משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) * [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) * {{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} * סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== * [[אוחילה לאל]] (732) * עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) * תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) * מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) * [[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== * פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) * פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) * [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) * אתיו אמונים בפחד (743) * ישראל חלו פני אל (744) * אהרן ישר (745) * [[יה למתי צפנת]] (746) * אמרה גולה וסורה (747) * תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) * הודו אדיר נורא (748) * תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) * את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) * תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) * השמים אישש (750) * תחנון: ישני חברון מערת (751) * [[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) * תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) * אל הקדש פנימה (753) * תחנון: יום זה למרום שאו (754) * בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) * תחנון: חסדך בל תמש (755) * היום אתנה לפניכם (755) * חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) * חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] (758) * [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) * [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) * [[אלוה הסליחות אזון שיחות]] (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: אחר עצם היום (764) * מחיה: מעת תחן גש (765) * משלש: תמור ארבעה (765) * אתן תהלות למלך (765) * המכירים אומצך (766) * אראלי איום (767) * סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767) * אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768) ===סליחות=== * פתיחה: דלתי שמי שחק (768) * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769) * ה' שמעה תפילת המנחה (769) * מנחת מרחשת ארשת שפתי (770) * תחנון: מערכות ישראל בשירה (771) * אשלש תפילות (771) * תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771) * אנשי לבב עוצו (772) * תחנון: שדי הזכרתני (773) * תחנון: קראתי מצרה (773) * חיים מול ישראל (773) * אנא שא נא לעוון מייחליך (774) * חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775) * חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777) * [[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777) ==נעילה== ===קדושתא=== * מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781) * מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781) * משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781) * קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782) * [[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782) * [[אבן מעמסה]] (782) ===סליחות=== * מלפניך משפטינו יצא (784) * ממרום הבט נא עמך (784) * מגדל עוז שם ה' (784) * תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785) * איומה עד מתי תשבי עגומה (785) * איום ונורא שכלל מהרה (786) * תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786) * תחנון: בנשף קידמתי (786) * אלהים אליך באו מיחליך (786) ==יום ראשון של סוכות== * מעריב: אתלונן בצל מחורב (797) * פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800) * פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800) * פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800) * קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801) * קדיש: שדי אשר יקשיב (801) * ברכו: [[שפל רוח]] (801) * יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801) * אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802) * זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802) * מי כמוך שבעה עמודי הוד (803) ==יום שני של סוכות== * מעריב: [[אוחזי בידם]] (809) * יוצר: אכוף ואיכף (810) * זולת: אמונת עתי הקץ (811) ==הושענות== * [[למען אמיתך]] (816) * [[אל למושעות]] (816) * [[אדם ובהמה]] (817) * [[אדון המושיע]] (817) * [[אערוך שועי]] (817) * [[אבן שתיה]] (818) * [[למען איתן]] (818) * [[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818) * [[כהושעת אלים]] (819) * [[למען תמים בדורותיו]] (819) * [[אל נא תעינו כשה אובד]] (820) * [[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821) * [[אז כעיני עבדים]] (821) * [[אומן ישעך בא]] (822) ==שמיני עצרת== * מעריב: זה יום אשש (823) * פתיחה: דופק פתחי ישינה (823) * פתיחה: אלהי שוב פקוד (824) * ברכו: ישירון כל בני איתן (824) * ברכו: אם לבבי בעצתו (824) * יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825) * אופן: אמרו לאל תודה (825) * זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825) * מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827) ==מוסף== * [[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828) * [[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828) * [[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829) * [[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829) * [[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830) * [[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834) ==שמחת תורה== * מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836) * פתיחה: אקרא בצר רוחי (852) * ברכו: אל לך עוז ועטרת (853) * פיוטים: ** חתן תורה משחתיך (855) ** אצילי קום קרא (856) ** {{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} ** ארבעה כלילין (856) ** לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856) ** חזקו ואמצו כושלי ברכים (857) ** לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857) ** לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858) ** פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858) ** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865) ** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865) ** קול יאמר אני ארעה צאני (865) ** אשריך ישראל מי כמוך (866) ** הנא יום בא (866) ** [[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866) ** אל בנה מקדשך (866) ** יום גילה - יבוא אדיר (867) ** הנחילנו אדון (867) ** הודו לו אדיר (867) ** רוצו רוצו (867) ** אמוני מערכה (868) ** אום נאוה (868) ** וקווי וקווי (868) ==שבת בראשית== * פתיחה: במבטא הכול (870) * פתיחה: אשורר הילולים (870) * יוצר: אהלל לנוטה (871) * בראשית ארק ודוק (871) * אופן: אומרים קדוש קדוש (872) * זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873) * מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873) * מי כמוך שמים נטית בגבורה (874) ==סדר מילה== * פתיחה: ילד אשר יולד (879) * פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879) * ירושת נחלה (880) * יחי הילד לאביו ולאמו (880) * [[יהי שלום]] (880) * משוש וגילה מעם נורא עלילה (880) ==סדר אירוסין== * ארוסים מתארסים (883) ==סדר נישואין== * לחתן: פאר חתני (884) * לחתן: ממעונו אור זורח (884) * לכלה: מצא אשה מצא טוב (885) * לכלה: לקראת פני חתן (885) * לכלה: שמור חתן וכלה (885) * יה שוכן בשמי ערץ (886) * ישמח חתן עם כלה (886) * אדיר הוא אלהינו (887) * אלהיכם יאדירכם (887) ==שבת חתן== * פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) * פתיחה: את חתני צור קונהו (888) * קדיש: [[אגדלך]] (888) * קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) * קדיש: לקראת מקור חיי (889) * קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) * קדיש: אבוא בשיר ערב (889) * ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) * ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) * יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) * סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) * אופן: קול ששון וקול שמחה (893) * זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) * מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) * מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) * פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) * רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) * פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) * פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) 30ebdk42gurznfrbtpfnsappt0538ly 3080521 3080520 2026-09-04T12:56:10Z מו יו הו 37729 3080521 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== * [[ברוך שאמר בסימן א"ב]] (58) * להוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64) * להוצאת ס"ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64) * [[יגדל]] (69) * [[אדון עולם]] (70) * [[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) * זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80) ==שבת ראש חודש== * פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) * פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) * פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) * יוצר: אהלל למאיר (87) * יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) * אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) * זולת: אמת אומנתי (90) * מי כמוך אומר ומקים (90) * מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== * פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) * {{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} * פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) * קדיש: ישעך יזכירו (102) * יוצר: איום מבראשית (103) * אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) * זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) * [[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) * מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== * קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) * סליחה: אויל יעץ (112) * סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) * סליחה: אזכור ואאנח (113) * סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) * סליחה: חיים שאלתי (114) * סליחה: אפסו אמונים (115) * סליחה: איך נמכרו בנים (115) * סליחה: איך נפלה (116) * תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) * {{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} * תחנון: אלוה מכין תבל (117) * תחנון: לדוברת יחודך (117) * חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) * חטאנו: תשובי עשה אלי (118) * וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== * הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) * פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) * פתיחה: ממחצית שקל (125) * פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) * יוצר: אשא דעי (125) * יוצר: אורח חיים לצדיק (126) * אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) * אופן: אחזו אחזו אלים (128) * אופן: מלאכים ממליכים (128) * זולת: אקומה ולב אבינה (128) * זולת: אדברה בצר רוחי (129) * מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) * מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) * מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== * הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134) * פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) * פתיחה: יום בהמן (136) * פתיחה: יום בשם יאיר (136) * {{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} * יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) * אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) * אופן: יוצר הכל הקדים (138) * זולת: אלו שלש מצוות (139) * זולת: את ה' דרשתי (139) * מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== * קרובות: ומרדכי ידע (147) * סליחה: אחות פתשגן (150) * סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) * סליחה: אגגי בקש (151) * תחנון: יהירים קמו (152) * תחנון: יום רכב (152) * סליחה: אגגי אז כעמד (153) * סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) * תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) * תחנון: ארבה גזם וילק (155) * סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) * תחנון: שועלים מחבלים (156) * סליחה: אגגי שקד (157) * סליחה: איש צר ואויב (158) * תחנון: אז בגלותי (159) * סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) * תחנון: המן נלחץ (160) * סליחה: אגגי אשר חשב (160) * תחנון: יום דלה ונאנחה (161) * סליחה: חיים אשאלה ממך (161) * חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== * אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) * קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) * בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) * שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) * עושה שלום: אז בקומם עלי (175) * פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) * פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== * הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177) * פתיחה: שחרית אקדמה (179) * פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) * פתיחה: אשרו המוני (180) * {{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} * ברכו: ישורון צא (180) * יוצר: אקרא יומם (181) * אופן: אומרים קדוש (182) * אופן: ישעך יכתירו (182) * אופן: מחנות עליונים (182) * זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) * מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) * מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) * מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== * הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) * פתיחה: שעה אלי (190) * פתיחה: אשר נקדש (190) * פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) * {{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} * פתיחה: מקבץ המוני (190) * {{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} * יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) * סלוק: יציאות שבת שתים (192) * אופן: מלאכים ממליכים (192) * אופן: שובב בירחי ראש (192) * זולת: אז מראש הודחתי (193) * מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) * מי כמוך שומר עמך ישראל (195) * מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== * פתיחה: נדיבי עמים (199) * קדיש: נעלה ברוב אונים (199) * ברכו: שארית תם הטוב (200) * {{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} * וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) * יוצר: אלי צורי וישועתי (200) * יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) * אופן: לחייך בתורים (204) * אופן: שוקיו עמודי שש (204) * אהבה: לפליטת בן בכור (204) * זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) * זולת: אלכה לי ואשובה (205) * מי כמוך אל נורא תהלות (206) * מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) * גאולה: [[יום ליבשה]] (213) * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) ** [[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) * ליל הסדר: [[דיינו]] (224) * [[אז רוב ניסים]] (232) * עושה פלא במצרים (232) * קול נתנה (233) * פתיחה: שמחו איתני (233) * פתיחה: אומר לצפון תני (234) * פתיחה: אמרי הגיוני (234) * פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) * קדיש: אחוה מפלאות (235) * קדיש: אספר נפלאות (235) * ברכו: [[שחי לאל]] (236) * ברכו: שאי עין יחידתי (236) * יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) * אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) * זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) * מי כמוך שוכן עד (241) * {{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} * תפילת טל: ** [[אוחילה לאל]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) ** [[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) ** י"א: אמונים החסודים (257) ** וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) * פתיחה: שירו נאמני (260) * יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) * סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) * אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) * זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== * מעריב: יה שלח אורו (272) * פתיחה: עברו העברים בים (273) * פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) * פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) * פתיחה: שורש בנו ישי (274) * יוצר: [[אתה הארת]] (275) * אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) * זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) * זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) * מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== * מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) * פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) * יוצר: [[אופל המוני]] (283) * אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) ** בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== * מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346) * פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) * קדיש: מתוק דבר תורה (347) * ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) * יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) * אופן: [[אורחות אראלים]] (348) * זולת: ומשה עלה (349) * תוספת: וקדוש נגלה (349) * מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) * אזהרות: ** [[אתה הנחלת]] (356) ** [[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== * מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364) * פתיחה: אמת עלי לספר (364) * קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) * יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) * אופן: בעלותו ההרה (366) * זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) * אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) * אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) * {{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} {{רקע אפור}} במהדורת של"ד נדפסו גם: * אזהרות: אברך לאל נורא{{הערה|הם האזהרות לר' אליהו צלפי שנזכרו במהד' רפ"ג.}} (קמ.) * אזהרות: מאלהים מאד נעלה אשאלה{{הערה|אזהרות לר' מנחם אגוזי על סדר [[משנה תורה לרמב"ם]].}} (קמד:) {{סוף}} ==שבעה עשר בתמוז== * קרובות: אגן המזג אז חסר (379) * סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) * סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) * סליחה: אעיר יגוני עם (381) * סליחה: איכה ראש הפסגה (381) * סליחה: היום אמרר בבכי (282) * תחנון: [[שעה נאסר]] (282) * סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) * סליחה: מדי ימים ימימה (384) * תחנון: יום זה עריצים (384) * סליחה: אעורר בכיי (385) * תחנון: אוספו החצובות (385) * סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) * חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) * חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) * חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== * משאגת כפירים (398) * איכה אבי אשו בי הבעיר (398) * אנחתי ונאלמתי (399) * דעכו כאש קוצים נרות (400) * קרובה: [[זכור איכה]] (401) * [[שבת סורו מני]] (403) * [[איכה אצת באפך]] (404) * [[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) * אשמתנו גדלה (406) * [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) * [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) * [[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) * [[כי אם תועי דרך]] (411) * [[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) * [[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) * [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) * [[איכה אהובים נאמנים]] (414) * [[אמרתי שמעו אמונים]] (415) * [[אתמיד בבכיה]] (416) * [[משה אמר איכה]] (416) * [[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417) * [[אם יתקע שופר בעיר]] (417) * [[באו אדומים]] (418) * [[איך אופל בית הלהב]] (418) * [[שומרון קול תתן]] (419) * [[איך חרב בכחשי רב]] (419) * [[אלי ציון]] (420) * [[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) * [[בכו אחים וגם ספדו]] (421) * [[שמם נתיב גלגל]] (422) * (ציונים:) ** לבי למואב הלוא (422) ** ילל במרד שאי (423) ** ציון הלא תדעי (424) ** [[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425) * נחמות: ** [[אנכי אנכי אנחם|אנכי אנכי אנכי מנחם]] (447) ** [[תריק חנית ורומח]] (448) ** אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) ** [[בימים ההם ובעת ההיא]] (449) ** יאמר לשכולה אתיו בניך (451) ** תאמץ אוהל ארמונך (451) ** אב ינחם בנים בחביון (451) ** אהוב נא שערי ציון (452) ** תתנחם לרחם ציון (452) ** אנא רחם ציון (453) ** [[ויכון עולם על מלאתו]] (454) ==סליחות ללילי אשמורות== * [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) * [[הביטה וראה את אנחותינו|אדון הביטה]] (462) * [[אשמנו מכל עם]] (467) * [[אלהינו שבשמים]] (468) * [[אב הרחמן מלא רחמים]] (470) * [[עשה למען שמך]] (470) * [[עננו אבינו]] (470) * [[כשענית לאברהם]] (471) * [[דעני לעניי]] (471) * [[קול יעקב קורא]] (472) * [[מכניסי רחמים]] (472) * [[מחי ומסי]] (472) * [[מה נפתח ונימא]] (472) * [[הלא אמרית ליך]] (473) * [[הלא על כי אין אלהי בקרבי]] (473) * [[תורתא דמרביא]] (473) * [[מרן דבשמיא]] (473) * [[מתרצה ברחמים]] (474) * [[שומר ישראל]] (474) ===פתיחות=== * [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) * יה חון עמך (475) * בלבי ורעיוני (475) * אברכה את ה' כל ימי ושני (475) * בלבי וברעיון (476) * שחרים יחידתי (476) * במה יזכה (476) ===סליחות=== * [[ברכי אצולה]] (476) * ה' שם איום ונורא (478) * אלהי אם מעלתי מעל (478) * ע"ס הברכה: ** '''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ** '''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480) ** '''ה'''' משנאי רבו (481) ** '''אלהינו''' אדוני האדונים (482) ** '''מלך''' אליך אתחנן (482) ** '''העולם''' אל נעלם (483) * ע"ס [[תהלים קז ח]]: ** '''יודו''' אליך מיחליך (484) ** '''לה'''' מרום ונישא (484) ** '''חסדו''' אלהי ירעף (485) ** '''ונפלאותיו''' אשר פעל (485) ** '''לבני''' אמוניך הופיעה (486) ** '''אדם''' אפר יסודו (487) * ע"ס [[תהלים ג ט]]: ** '''לה'''' אמיץ כח (487) ** '''הישועה''' מני קדם (488) ** '''על''' אלהים נורא (489) ** '''עמך''' אלהים ביד מונים (490) * גדול אדיר הנשגב (491) * ה' אלהי הושיעני (492) * צבאות חילי מגדולי (493) * מעון אדיר מאז ראשון (494) * אבאר שם אדיר (495) * אל אביר השוכני (496) * ע"ס [[תהלים יט טו]]: ** '''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ** '''לרצון''' מיחלים היום (498) ** '''אמרי''' אלהותך (498) ** '''פי''' אפתח להללך (499) ** '''והגיון''' משרתיך (499) ** '''לבי''' אעורר להגות (500) ** '''לפניך''' אודה אתודה (501) ** '''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501) ** '''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502) ** '''וגואלי''' אלי אתה (503) * אליך נשאתי את עיני להאירי (503) * [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) * אליך אקרא דודי אדום וצח (505) * ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ** '''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ** '''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507) ** '''הוא''' אחד ומיוחד (507) ** '''יודך''' אדיר נפלא (508) ** '''כמוני''' שפל ברך (509) ** <nowiki>[</nowiki>[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)] ** '''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509) ** '''בנים''' אמיץ אונים (510) ** '''יודיע''' שמו הנשגב (511) ** '''אל''' אלוה אעתר (511) ** '''אמתך''' שחקים יעידו (512) * ע"ס [[תהלים ה ח]]: ** אילי מרומים… '''ואני''' (512) ** '''ברוב''' ארשת שפתי (514) ** '''חסדך''' אדיר במרום (515) ** '''אבוא''' אדרוש אל אל (517) * אוי לי ביום צאתי (518) * אלהים אשא נפשי אליך (518) * ה' אילפת שמך המפורש (519) * שמו אחד ומהולל (519) * שמע נא צעקת עם עני (520) * ה' אמרי האזינה (521) * לה' אדונינו יום מיוחד (521) * כי אקח מועד עולם ועד (522) * אתפלל אחלה (523) * שדי שמרה נפשי (523) * אמנם מקדם אתה גואל (524) * מלך אקרא בניב רטוב (525) * הללו לדר נהורא (526) * אין כמוך גדול בגבורה (527) * ה' במי ידמוך המושלים (528) * רומה אלהים והושיענו (528) * תחנונים: * אלהי קדם מעונה (529) * אל נכספתי אל ביתך (529) * [[בזכרי על משכבי]] (530) * אנוש רימה בחייך (530) * ישמע ה' קול תחנוני (531) * יום להיטיב תקרא (531) * [[יצו האל לדל שואל]] (532) * יוושעון עבדיך (533) * אביון אשר כפיו (533) * יצרי ראשית צרי (534) * להודות באתי (534) * [[ממרום קול עובר]] (534) * מתי שכל בלי תכל (535) * שבת משושי ורבו יגוני (535) * עת שערי רחמים לך נפתחו (536) * מרעיד פני צורו שיחר (536) ===חטאנו=== * אשכולות בטלו ואומללנו (537) * [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538) * אשחה במר שיחי (539) * אשא בשרי בשיני (541) * אשובה עדיך משגבי (542) * אכין קרב וסרעפים (544) * אבותינו חטאו ואינם (545) * מנעי יחידה רוע פעלך (545) * אשא אישון (547) * אזלו בכליון וחרץ (547) * מקדם ימים חשבתי (549) * אליכם אקרא נמהרים (549) * אויה לי שחטאתי (550) ===וידוי=== * אנוש אל צור מעריצך (551) * [[שטר עלי בעדים וקנין]] (553) * אל יסיתך נפשי (554) * [[שוממתי ברב יגוני]] (554) * אני הגבר בזכרי זדוני (555) * יה נורא ואיום (556) * את פני מבין צפוני (556) * [[שוכני בתי חמר]] (558) * ידום לנוגן חליל (קינה) (558) * אם יאמר לי קוני (559) * אומצתי אויילתי (559) * רוח ובשר צמדו (559) * יצרי וזדון לבי (560) * שמעו למלי עם אמוני (561) * אנוש בינה משפט הארץ (562) ===תפילות לעשי"ת=== * אברך את ה' אשר יעצני (563) * [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) * תפילה לרבי שלמה שרביט (584) * [[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) * [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) * וידוי: אברכה את אדוני (607) * בית הלוי (608) ==הכרזה של ראש השנה== * [[אז בסכות נבוני לחשים|כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה]] (612) * [[אז בסכות נבוני לחשים]] (612) ==ראש השנה== * מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) * פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619) * {{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} * פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620) * פתיחה: [[שמע קולי]] (620) * פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621) * יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622) * סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623) * אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624) * זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624) * ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624) * ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625) * קדושתא לשחרית: ** מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]] (626) ** מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]] (627) ** משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]] (627) ** [[את חיל יום פקודה#אדרת ממלכה|אדרת ממלכה]] (628) ** [[את חיל יום פקודה#אם אשר בצדק|אם אשר בצדק]] (629) ** [[אדירי איומה]] (629) ** סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] (629) * לפני התקיעות: ** יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635) ** ביום ב: [[המלך ה']] (636) ** זכור ברית: אדון אשר רוכב (637) * במוסף: [[אוחילה לאל]] (640) * מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645) ==צום גדליה== * סליחה: אלצני ביום זה (648) * סליחה: שברה לבי אנחתי (649) * סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) * תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) * חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== ===מעריב=== * [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]] (657) ===סליחות=== * בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663) * סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664) * סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664) * סליחה: לילה שקד עמך (665) * סליחה: לילה אקדמה פניו (666) * סליחה: לילה ממעון קדשך (667) * סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667) * סליחה: מהלל מלכך (668) * תחנון: שכם אחד מתי המוני (669) * תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670) * תחנון: אשר נטה שחקים (670) * תחנון: שוחרי אל החרדים (671) * חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * [[ארחותיכם ישרתי]] (673) * [[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674) * [[ידידים לנגדם שמוך]] (675) ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== * פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676) * יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677) * אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677) * זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678) * רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] (679) ===קדושתא=== * מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] (680) * מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים]] (680) * משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] (681) * [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] (682) * [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] (683) * [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז]] (683) * אשר אימתו בחצי ברקים (684) * [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (684) ** מעשה אנוש תחרות רחמיו (685) * אמרו לאלהים אמת פעלו (685) * אלוה סליחות אתה (687) * אבירי לב לטייבך (687) * [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]] (687) * אילי מרום אומרים גדלו (688) * וקרא אופן לכרוב (688) * וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689) * סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]] (689) * קדושה: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] (692) ===סליחות=== * פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692) * סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693) * סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694) * סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695) * סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696) * סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696) * תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697) * סליחה: אז דברת בחזון (697) * סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698) * תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699) * סליחה: אדון לאב המון (699) * תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700) * תחנון: חנות אתכם יחזה (700) * תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701) * סליחה: אלהים אתה צוית (702) * תחנון: לטהר אתכם יזה (702) * סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703) * תחנון: ידי דלים ונחשלים (703) * סליחה: ה' נסי ומחסי (704) * תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704) * סליחה: אז בהר המור (705) * תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705) * סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706) * סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707) * סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707) * תחנון: יערב חין ערכנו (708) * תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709) * חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710) * הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714) * [[אעשה למען שמי]] (716) ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) * מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) * משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) * [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) * {{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} * סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== * [[אוחילה לאל]] (732) * עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) * תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) * מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) * [[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== * פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) * פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) * [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) * אתיו אמונים בפחד (743) * ישראל חלו פני אל (744) * אהרן ישר (745) * [[יה למתי צפנת]] (746) * אמרה גולה וסורה (747) * תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) * הודו אדיר נורא (748) * תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) * את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) * תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) * השמים אישש (750) * תחנון: ישני חברון מערת (751) * [[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) * תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) * אל הקדש פנימה (753) * תחנון: יום זה למרום שאו (754) * בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) * תחנון: חסדך בל תמש (755) * היום אתנה לפניכם (755) * חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) * חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] (758) * [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) * [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) * [[אלוה הסליחות אזון שיחות]] (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: אחר עצם היום (764) * מחיה: מעת תחן גש (765) * משלש: תמור ארבעה (765) * אתן תהלות למלך (765) * המכירים אומצך (766) * אראלי איום (767) * סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767) * אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768) ===סליחות=== * פתיחה: דלתי שמי שחק (768) * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769) * ה' שמעה תפילת המנחה (769) * מנחת מרחשת ארשת שפתי (770) * תחנון: מערכות ישראל בשירה (771) * אשלש תפילות (771) * תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771) * אנשי לבב עוצו (772) * תחנון: שדי הזכרתני (773) * תחנון: קראתי מצרה (773) * חיים מול ישראל (773) * אנא שא נא לעוון מייחליך (774) * חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775) * חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777) * [[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777) ==נעילה== ===קדושתא=== * מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781) * מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781) * משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781) * קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782) * [[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782) * [[אבן מעמסה]] (782) ===סליחות=== * מלפניך משפטינו יצא (784) * ממרום הבט נא עמך (784) * מגדל עוז שם ה' (784) * תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785) * איומה עד מתי תשבי עגומה (785) * איום ונורא שכלל מהרה (786) * תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786) * תחנון: בנשף קידמתי (786) * אלהים אליך באו מיחליך (786) ==יום ראשון של סוכות== * מעריב: אתלונן בצל מחורב (797) * פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800) * פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800) * פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800) * קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801) * קדיש: שדי אשר יקשיב (801) * ברכו: [[שפל רוח]] (801) * יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801) * אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802) * זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802) * מי כמוך שבעה עמודי הוד (803) ==יום שני של סוכות== * מעריב: [[אוחזי בידם]] (809) * יוצר: אכוף ואיכף (810) * זולת: אמונת עתי הקץ (811) ==הושענות== * [[למען אמיתך]] (816) * [[אל למושעות]] (816) * [[אדם ובהמה]] (817) * [[אדון המושיע]] (817) * [[אערוך שועי]] (817) * [[אבן שתיה]] (818) * [[למען איתן]] (818) * [[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818) * [[כהושעת אלים]] (819) * [[למען תמים בדורותיו]] (819) * [[אל נא תעינו כשה אובד]] (820) * [[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821) * [[אז כעיני עבדים]] (821) * [[אומן ישעך בא]] (822) ==שמיני עצרת== * מעריב: זה יום אשש (823) * פתיחה: דופק פתחי ישינה (823) * פתיחה: אלהי שוב פקוד (824) * ברכו: ישירון כל בני איתן (824) * ברכו: אם לבבי בעצתו (824) * יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825) * אופן: אמרו לאל תודה (825) * זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825) * מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827) ==מוסף== * [[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828) * [[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828) * [[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829) * [[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829) * [[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830) * [[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834) ==שמחת תורה== * מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836) * פתיחה: אקרא בצר רוחי (852) * ברכו: אל לך עוז ועטרת (853) * פיוטים: ** חתן תורה משחתיך (855) ** אצילי קום קרא (856) ** {{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} ** ארבעה כלילין (856) ** לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856) ** חזקו ואמצו כושלי ברכים (857) ** לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857) ** לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858) ** פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858) ** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865) ** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865) ** קול יאמר אני ארעה צאני (865) ** אשריך ישראל מי כמוך (866) ** הנא יום בא (866) ** [[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866) ** אל בנה מקדשך (866) ** יום גילה - יבוא אדיר (867) ** הנחילנו אדון (867) ** הודו לו אדיר (867) ** רוצו רוצו (867) ** אמוני מערכה (868) ** אום נאוה (868) ** וקווי וקווי (868) ==שבת בראשית== * פתיחה: במבטא הכול (870) * פתיחה: אשורר הילולים (870) * יוצר: אהלל לנוטה (871) * בראשית ארק ודוק (871) * אופן: אומרים קדוש קדוש (872) * זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873) * מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873) * מי כמוך שמים נטית בגבורה (874) ==סדר מילה== * פתיחה: ילד אשר יולד (879) * פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879) * ירושת נחלה (880) * יחי הילד לאביו ולאמו (880) * [[יהי שלום]] (880) * משוש וגילה מעם נורא עלילה (880) ==סדר אירוסין== * ארוסים מתארסים (883) ==סדר נישואין== * לחתן: פאר חתני (884) * לחתן: ממעונו אור זורח (884) * לכלה: מצא אשה מצא טוב (885) * לכלה: לקראת פני חתן (885) * לכלה: שמור חתן וכלה (885) * יה שוכן בשמי ערץ (886) * ישמח חתן עם כלה (886) * אדיר הוא אלהינו (887) * אלהיכם יאדירכם (887) ==שבת חתן== * פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) * פתיחה: את חתני צור קונהו (888) * קדיש: [[אגדלך]] (888) * קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) * קדיש: לקראת מקור חיי (889) * קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) * קדיש: אבוא בשיר ערב (889) * ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) * ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) * יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) * סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) * אופן: קול ששון וקול שמחה (893) * זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) * מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) * מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) * פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) * רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) * פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) * פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) ==הערות== k5clvn564uf7obm2wtduh7dk3qudgst 3080523 3080521 2026-09-04T13:06:16Z מו יו הו 37729 /* שבת ראש חודש */ 3080523 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== * [[ברוך שאמר בסימן א"ב]] (58) * להוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64) * להוצאת ס"ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64) * [[יגדל]] (69) * [[אדון עולם]] (70) * [[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) * זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80) ==שבת ראש חודש== * פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) * פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) * פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) * יוצר: אהלל למאיר (87) * יוצר: ויהי אדיר שחקים (88) * יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) * אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) * זולת: אמת אומנתי (90) * מי כמוך אומר ומקים (90) * מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== * פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) * {{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} * פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) * קדיש: ישעך יזכירו (102) * יוצר: איום מבראשית (103) * אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) * זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) * [[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) * מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== * קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) * סליחה: אויל יעץ (112) * סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) * סליחה: אזכור ואאנח (113) * סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) * סליחה: חיים שאלתי (114) * סליחה: אפסו אמונים (115) * סליחה: איך נמכרו בנים (115) * סליחה: איך נפלה (116) * תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) * {{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} * תחנון: אלוה מכין תבל (117) * תחנון: לדוברת יחודך (117) * חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) * חטאנו: תשובי עשה אלי (118) * וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== * הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) * פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) * פתיחה: ממחצית שקל (125) * פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) * יוצר: אשא דעי (125) * יוצר: אורח חיים לצדיק (126) * אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) * אופן: אחזו אחזו אלים (128) * אופן: מלאכים ממליכים (128) * זולת: אקומה ולב אבינה (128) * זולת: אדברה בצר רוחי (129) * מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) * מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) * מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== * הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134) * פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) * פתיחה: יום בהמן (136) * פתיחה: יום בשם יאיר (136) * {{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} * יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) * אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) * אופן: יוצר הכל הקדים (138) * זולת: אלו שלש מצוות (139) * זולת: את ה' דרשתי (139) * מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== * קרובות: ומרדכי ידע (147) * סליחה: אחות פתשגן (150) * סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) * סליחה: אגגי בקש (151) * תחנון: יהירים קמו (152) * תחנון: יום רכב (152) * סליחה: אגגי אז כעמד (153) * סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) * תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) * תחנון: ארבה גזם וילק (155) * סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) * תחנון: שועלים מחבלים (156) * סליחה: אגגי שקד (157) * סליחה: איש צר ואויב (158) * תחנון: אז בגלותי (159) * סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) * תחנון: המן נלחץ (160) * סליחה: אגגי אשר חשב (160) * תחנון: יום דלה ונאנחה (161) * סליחה: חיים אשאלה ממך (161) * חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== * אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) * קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) * בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) * שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) * עושה שלום: אז בקומם עלי (175) * פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) * פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== * הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177) * פתיחה: שחרית אקדמה (179) * פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) * פתיחה: אשרו המוני (180) * {{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} * ברכו: ישורון צא (180) * יוצר: אקרא יומם (181) * אופן: אומרים קדוש (182) * אופן: ישעך יכתירו (182) * אופן: מחנות עליונים (182) * זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) * מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) * מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) * מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== * הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) * פתיחה: שעה אלי (190) * פתיחה: אשר נקדש (190) * פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) * {{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} * פתיחה: מקבץ המוני (190) * {{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} * יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) * סלוק: יציאות שבת שתים (192) * אופן: מלאכים ממליכים (192) * אופן: שובב בירחי ראש (192) * זולת: אז מראש הודחתי (193) * מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) * מי כמוך שומר עמך ישראל (195) * מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== * פתיחה: נדיבי עמים (199) * קדיש: נעלה ברוב אונים (199) * ברכו: שארית תם הטוב (200) * {{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} * וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) * יוצר: אלי צורי וישועתי (200) * יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) * אופן: לחייך בתורים (204) * אופן: שוקיו עמודי שש (204) * אהבה: לפליטת בן בכור (204) * זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) * זולת: אלכה לי ואשובה (205) * מי כמוך אל נורא תהלות (206) * מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) * גאולה: [[יום ליבשה]] (213) * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) ** [[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) * ליל הסדר: [[דיינו]] (224) * [[אז רוב ניסים]] (232) * עושה פלא במצרים (232) * קול נתנה (233) * פתיחה: שמחו איתני (233) * פתיחה: אומר לצפון תני (234) * פתיחה: אמרי הגיוני (234) * פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) * קדיש: אחוה מפלאות (235) * קדיש: אספר נפלאות (235) * ברכו: [[שחי לאל]] (236) * ברכו: שאי עין יחידתי (236) * יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) * אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) * זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) * מי כמוך שוכן עד (241) * {{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} * תפילת טל: ** [[אוחילה לאל]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) ** [[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) ** י"א: אמונים החסודים (257) ** וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) * פתיחה: שירו נאמני (260) * יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) * סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) * אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) * זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== * מעריב: יה שלח אורו (272) * פתיחה: עברו העברים בים (273) * פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) * פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) * פתיחה: שורש בנו ישי (274) * יוצר: [[אתה הארת]] (275) * אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) * זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) * זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) * מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== * מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) * פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) * יוצר: [[אופל המוני]] (283) * אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) ** בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== * מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346) * פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) * קדיש: מתוק דבר תורה (347) * ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) * יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) * אופן: [[אורחות אראלים]] (348) * זולת: ומשה עלה (349) * תוספת: וקדוש נגלה (349) * מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) * אזהרות: ** [[אתה הנחלת]] (356) ** [[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== * מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364) * פתיחה: אמת עלי לספר (364) * קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) * יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) * אופן: בעלותו ההרה (366) * זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) * אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) * אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) * {{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} {{רקע אפור}} במהדורת של"ד נדפסו גם: * אזהרות: אברך לאל נורא{{הערה|הם האזהרות לר' אליהו צלפי שנזכרו במהד' רפ"ג.}} (קמ.) * אזהרות: מאלהים מאד נעלה אשאלה{{הערה|אזהרות לר' מנחם אגוזי על סדר [[משנה תורה לרמב"ם]].}} (קמד:) {{סוף}} ==שבעה עשר בתמוז== * קרובות: אגן המזג אז חסר (379) * סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) * סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) * סליחה: אעיר יגוני עם (381) * סליחה: איכה ראש הפסגה (381) * סליחה: היום אמרר בבכי (282) * תחנון: [[שעה נאסר]] (282) * סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) * סליחה: מדי ימים ימימה (384) * תחנון: יום זה עריצים (384) * סליחה: אעורר בכיי (385) * תחנון: אוספו החצובות (385) * סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) * חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) * חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) * חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== * משאגת כפירים (398) * איכה אבי אשו בי הבעיר (398) * אנחתי ונאלמתי (399) * דעכו כאש קוצים נרות (400) * קרובה: [[זכור איכה]] (401) * [[שבת סורו מני]] (403) * [[איכה אצת באפך]] (404) * [[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) * אשמתנו גדלה (406) * [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) * [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) * [[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) * [[כי אם תועי דרך]] (411) * [[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) * [[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) * [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) * [[איכה אהובים נאמנים]] (414) * [[אמרתי שמעו אמונים]] (415) * [[אתמיד בבכיה]] (416) * [[משה אמר איכה]] (416) * [[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417) * [[אם יתקע שופר בעיר]] (417) * [[באו אדומים]] (418) * [[איך אופל בית הלהב]] (418) * [[שומרון קול תתן]] (419) * [[איך חרב בכחשי רב]] (419) * [[אלי ציון]] (420) * [[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) * [[בכו אחים וגם ספדו]] (421) * [[שמם נתיב גלגל]] (422) * (ציונים:) ** לבי למואב הלוא (422) ** ילל במרד שאי (423) ** ציון הלא תדעי (424) ** [[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425) * נחמות: ** [[אנכי אנכי אנחם|אנכי אנכי אנכי מנחם]] (447) ** [[תריק חנית ורומח]] (448) ** אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) ** [[בימים ההם ובעת ההיא]] (449) ** יאמר לשכולה אתיו בניך (451) ** תאמץ אוהל ארמונך (451) ** אב ינחם בנים בחביון (451) ** אהוב נא שערי ציון (452) ** תתנחם לרחם ציון (452) ** אנא רחם ציון (453) ** [[ויכון עולם על מלאתו]] (454) ==סליחות ללילי אשמורות== * [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) * [[הביטה וראה את אנחותינו|אדון הביטה]] (462) * [[אשמנו מכל עם]] (467) * [[אלהינו שבשמים]] (468) * [[אב הרחמן מלא רחמים]] (470) * [[עשה למען שמך]] (470) * [[עננו אבינו]] (470) * [[כשענית לאברהם]] (471) * [[דעני לעניי]] (471) * [[קול יעקב קורא]] (472) * [[מכניסי רחמים]] (472) * [[מחי ומסי]] (472) * [[מה נפתח ונימא]] (472) * [[הלא אמרית ליך]] (473) * [[הלא על כי אין אלהי בקרבי]] (473) * [[תורתא דמרביא]] (473) * [[מרן דבשמיא]] (473) * [[מתרצה ברחמים]] (474) * [[שומר ישראל]] (474) ===פתיחות=== * [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) * יה חון עמך (475) * בלבי ורעיוני (475) * אברכה את ה' כל ימי ושני (475) * בלבי וברעיון (476) * שחרים יחידתי (476) * במה יזכה (476) ===סליחות=== * [[ברכי אצולה]] (476) * ה' שם איום ונורא (478) * אלהי אם מעלתי מעל (478) * ע"ס הברכה: ** '''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ** '''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480) ** '''ה'''' משנאי רבו (481) ** '''אלהינו''' אדוני האדונים (482) ** '''מלך''' אליך אתחנן (482) ** '''העולם''' אל נעלם (483) * ע"ס [[תהלים קז ח]]: ** '''יודו''' אליך מיחליך (484) ** '''לה'''' מרום ונישא (484) ** '''חסדו''' אלהי ירעף (485) ** '''ונפלאותיו''' אשר פעל (485) ** '''לבני''' אמוניך הופיעה (486) ** '''אדם''' אפר יסודו (487) * ע"ס [[תהלים ג ט]]: ** '''לה'''' אמיץ כח (487) ** '''הישועה''' מני קדם (488) ** '''על''' אלהים נורא (489) ** '''עמך''' אלהים ביד מונים (490) * גדול אדיר הנשגב (491) * ה' אלהי הושיעני (492) * צבאות חילי מגדולי (493) * מעון אדיר מאז ראשון (494) * אבאר שם אדיר (495) * אל אביר השוכני (496) * ע"ס [[תהלים יט טו]]: ** '''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ** '''לרצון''' מיחלים היום (498) ** '''אמרי''' אלהותך (498) ** '''פי''' אפתח להללך (499) ** '''והגיון''' משרתיך (499) ** '''לבי''' אעורר להגות (500) ** '''לפניך''' אודה אתודה (501) ** '''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501) ** '''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502) ** '''וגואלי''' אלי אתה (503) * אליך נשאתי את עיני להאירי (503) * [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) * אליך אקרא דודי אדום וצח (505) * ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ** '''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ** '''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507) ** '''הוא''' אחד ומיוחד (507) ** '''יודך''' אדיר נפלא (508) ** '''כמוני''' שפל ברך (509) ** <nowiki>[</nowiki>[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)] ** '''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509) ** '''בנים''' אמיץ אונים (510) ** '''יודיע''' שמו הנשגב (511) ** '''אל''' אלוה אעתר (511) ** '''אמתך''' שחקים יעידו (512) * ע"ס [[תהלים ה ח]]: ** אילי מרומים… '''ואני''' (512) ** '''ברוב''' ארשת שפתי (514) ** '''חסדך''' אדיר במרום (515) ** '''אבוא''' אדרוש אל אל (517) * אוי לי ביום צאתי (518) * אלהים אשא נפשי אליך (518) * ה' אילפת שמך המפורש (519) * שמו אחד ומהולל (519) * שמע נא צעקת עם עני (520) * ה' אמרי האזינה (521) * לה' אדונינו יום מיוחד (521) * כי אקח מועד עולם ועד (522) * אתפלל אחלה (523) * שדי שמרה נפשי (523) * אמנם מקדם אתה גואל (524) * מלך אקרא בניב רטוב (525) * הללו לדר נהורא (526) * אין כמוך גדול בגבורה (527) * ה' במי ידמוך המושלים (528) * רומה אלהים והושיענו (528) * תחנונים: * אלהי קדם מעונה (529) * אל נכספתי אל ביתך (529) * [[בזכרי על משכבי]] (530) * אנוש רימה בחייך (530) * ישמע ה' קול תחנוני (531) * יום להיטיב תקרא (531) * [[יצו האל לדל שואל]] (532) * יוושעון עבדיך (533) * אביון אשר כפיו (533) * יצרי ראשית צרי (534) * להודות באתי (534) * [[ממרום קול עובר]] (534) * מתי שכל בלי תכל (535) * שבת משושי ורבו יגוני (535) * עת שערי רחמים לך נפתחו (536) * מרעיד פני צורו שיחר (536) ===חטאנו=== * אשכולות בטלו ואומללנו (537) * [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538) * אשחה במר שיחי (539) * אשא בשרי בשיני (541) * אשובה עדיך משגבי (542) * אכין קרב וסרעפים (544) * אבותינו חטאו ואינם (545) * מנעי יחידה רוע פעלך (545) * אשא אישון (547) * אזלו בכליון וחרץ (547) * מקדם ימים חשבתי (549) * אליכם אקרא נמהרים (549) * אויה לי שחטאתי (550) ===וידוי=== * אנוש אל צור מעריצך (551) * [[שטר עלי בעדים וקנין]] (553) * אל יסיתך נפשי (554) * [[שוממתי ברב יגוני]] (554) * אני הגבר בזכרי זדוני (555) * יה נורא ואיום (556) * את פני מבין צפוני (556) * [[שוכני בתי חמר]] (558) * ידום לנוגן חליל (קינה) (558) * אם יאמר לי קוני (559) * אומצתי אויילתי (559) * רוח ובשר צמדו (559) * יצרי וזדון לבי (560) * שמעו למלי עם אמוני (561) * אנוש בינה משפט הארץ (562) ===תפילות לעשי"ת=== * אברך את ה' אשר יעצני (563) * [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) * תפילה לרבי שלמה שרביט (584) * [[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) * [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) * וידוי: אברכה את אדוני (607) * בית הלוי (608) ==הכרזה של ראש השנה== * [[אז בסכות נבוני לחשים|כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה]] (612) * [[אז בסכות נבוני לחשים]] (612) ==ראש השנה== * מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) * פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619) * {{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} * פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620) * פתיחה: [[שמע קולי]] (620) * פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621) * יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622) * סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623) * אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624) * זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624) * ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624) * ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625) * קדושתא לשחרית: ** מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]] (626) ** מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]] (627) ** משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]] (627) ** [[את חיל יום פקודה#אדרת ממלכה|אדרת ממלכה]] (628) ** [[את חיל יום פקודה#אם אשר בצדק|אם אשר בצדק]] (629) ** [[אדירי איומה]] (629) ** סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] (629) * לפני התקיעות: ** יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635) ** ביום ב: [[המלך ה']] (636) ** זכור ברית: אדון אשר רוכב (637) * במוסף: [[אוחילה לאל]] (640) * מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645) ==צום גדליה== * סליחה: אלצני ביום זה (648) * סליחה: שברה לבי אנחתי (649) * סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) * תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) * חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== ===מעריב=== * [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]] (657) ===סליחות=== * בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663) * סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664) * סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664) * סליחה: לילה שקד עמך (665) * סליחה: לילה אקדמה פניו (666) * סליחה: לילה ממעון קדשך (667) * סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667) * סליחה: מהלל מלכך (668) * תחנון: שכם אחד מתי המוני (669) * תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670) * תחנון: אשר נטה שחקים (670) * תחנון: שוחרי אל החרדים (671) * חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * [[ארחותיכם ישרתי]] (673) * [[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674) * [[ידידים לנגדם שמוך]] (675) ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== * פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676) * יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677) * אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677) * זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678) * רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] (679) ===קדושתא=== * מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] (680) * מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים]] (680) * משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] (681) * [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] (682) * [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] (683) * [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז]] (683) * אשר אימתו בחצי ברקים (684) * [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (684) ** מעשה אנוש תחרות רחמיו (685) * אמרו לאלהים אמת פעלו (685) * אלוה סליחות אתה (687) * אבירי לב לטייבך (687) * [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]] (687) * אילי מרום אומרים גדלו (688) * וקרא אופן לכרוב (688) * וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689) * סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]] (689) * קדושה: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] (692) ===סליחות=== * פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692) * סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693) * סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694) * סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695) * סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696) * סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696) * תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697) * סליחה: אז דברת בחזון (697) * סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698) * תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699) * סליחה: אדון לאב המון (699) * תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700) * תחנון: חנות אתכם יחזה (700) * תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701) * סליחה: אלהים אתה צוית (702) * תחנון: לטהר אתכם יזה (702) * סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703) * תחנון: ידי דלים ונחשלים (703) * סליחה: ה' נסי ומחסי (704) * תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704) * סליחה: אז בהר המור (705) * תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705) * סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706) * סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707) * סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707) * תחנון: יערב חין ערכנו (708) * תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709) * חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710) * הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714) * [[אעשה למען שמי]] (716) ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) * מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) * משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) * [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) * {{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} * סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== * [[אוחילה לאל]] (732) * עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) * תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) * מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) * [[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== * פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) * פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) * [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) * אתיו אמונים בפחד (743) * ישראל חלו פני אל (744) * אהרן ישר (745) * [[יה למתי צפנת]] (746) * אמרה גולה וסורה (747) * תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) * הודו אדיר נורא (748) * תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) * את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) * תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) * השמים אישש (750) * תחנון: ישני חברון מערת (751) * [[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) * תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) * אל הקדש פנימה (753) * תחנון: יום זה למרום שאו (754) * בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) * תחנון: חסדך בל תמש (755) * היום אתנה לפניכם (755) * חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) * חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] (758) * [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) * [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) * [[אלוה הסליחות אזון שיחות]] (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: אחר עצם היום (764) * מחיה: מעת תחן גש (765) * משלש: תמור ארבעה (765) * אתן תהלות למלך (765) * המכירים אומצך (766) * אראלי איום (767) * סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767) * אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768) ===סליחות=== * פתיחה: דלתי שמי שחק (768) * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769) * ה' שמעה תפילת המנחה (769) * מנחת מרחשת ארשת שפתי (770) * תחנון: מערכות ישראל בשירה (771) * אשלש תפילות (771) * תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771) * אנשי לבב עוצו (772) * תחנון: שדי הזכרתני (773) * תחנון: קראתי מצרה (773) * חיים מול ישראל (773) * אנא שא נא לעוון מייחליך (774) * חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775) * חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777) * [[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777) ==נעילה== ===קדושתא=== * מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781) * מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781) * משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781) * קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782) * [[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782) * [[אבן מעמסה]] (782) ===סליחות=== * מלפניך משפטינו יצא (784) * ממרום הבט נא עמך (784) * מגדל עוז שם ה' (784) * תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785) * איומה עד מתי תשבי עגומה (785) * איום ונורא שכלל מהרה (786) * תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786) * תחנון: בנשף קידמתי (786) * אלהים אליך באו מיחליך (786) ==יום ראשון של סוכות== * מעריב: אתלונן בצל מחורב (797) * פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800) * פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800) * פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800) * קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801) * קדיש: שדי אשר יקשיב (801) * ברכו: [[שפל רוח]] (801) * יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801) * אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802) * זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802) * מי כמוך שבעה עמודי הוד (803) ==יום שני של סוכות== * מעריב: [[אוחזי בידם]] (809) * יוצר: אכוף ואיכף (810) * זולת: אמונת עתי הקץ (811) ==הושענות== * [[למען אמיתך]] (816) * [[אל למושעות]] (816) * [[אדם ובהמה]] (817) * [[אדון המושיע]] (817) * [[אערוך שועי]] (817) * [[אבן שתיה]] (818) * [[למען איתן]] (818) * [[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818) * [[כהושעת אלים]] (819) * [[למען תמים בדורותיו]] (819) * [[אל נא תעינו כשה אובד]] (820) * [[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821) * [[אז כעיני עבדים]] (821) * [[אומן ישעך בא]] (822) ==שמיני עצרת== * מעריב: זה יום אשש (823) * פתיחה: דופק פתחי ישינה (823) * פתיחה: אלהי שוב פקוד (824) * ברכו: ישירון כל בני איתן (824) * ברכו: אם לבבי בעצתו (824) * יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825) * אופן: אמרו לאל תודה (825) * זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825) * מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827) ==מוסף== * [[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828) * [[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828) * [[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829) * [[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829) * [[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830) * [[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834) ==שמחת תורה== * מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836) * פתיחה: אקרא בצר רוחי (852) * ברכו: אל לך עוז ועטרת (853) * פיוטים: ** חתן תורה משחתיך (855) ** אצילי קום קרא (856) ** {{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} ** ארבעה כלילין (856) ** לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856) ** חזקו ואמצו כושלי ברכים (857) ** לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857) ** לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858) ** פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858) ** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865) ** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865) ** קול יאמר אני ארעה צאני (865) ** אשריך ישראל מי כמוך (866) ** הנא יום בא (866) ** [[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866) ** אל בנה מקדשך (866) ** יום גילה - יבוא אדיר (867) ** הנחילנו אדון (867) ** הודו לו אדיר (867) ** רוצו רוצו (867) ** אמוני מערכה (868) ** אום נאוה (868) ** וקווי וקווי (868) ==שבת בראשית== * פתיחה: במבטא הכול (870) * פתיחה: אשורר הילולים (870) * יוצר: אהלל לנוטה (871) * בראשית ארק ודוק (871) * אופן: אומרים קדוש קדוש (872) * זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873) * מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873) * מי כמוך שמים נטית בגבורה (874) ==סדר מילה== * פתיחה: ילד אשר יולד (879) * פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879) * ירושת נחלה (880) * יחי הילד לאביו ולאמו (880) * [[יהי שלום]] (880) * משוש וגילה מעם נורא עלילה (880) ==סדר אירוסין== * ארוסים מתארסים (883) ==סדר נישואין== * לחתן: פאר חתני (884) * לחתן: ממעונו אור זורח (884) * לכלה: מצא אשה מצא טוב (885) * לכלה: לקראת פני חתן (885) * לכלה: שמור חתן וכלה (885) * יה שוכן בשמי ערץ (886) * ישמח חתן עם כלה (886) * אדיר הוא אלהינו (887) * אלהיכם יאדירכם (887) ==שבת חתן== * פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) * פתיחה: את חתני צור קונהו (888) * קדיש: [[אגדלך]] (888) * קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) * קדיש: לקראת מקור חיי (889) * קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) * קדיש: אבוא בשיר ערב (889) * ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) * ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) * יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) * סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) * אופן: קול ששון וקול שמחה (893) * זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) * מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) * מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) * פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) * רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) * פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) * פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) ==הערות== 806rhk9ynekonklwtyti67jje4puiha 3080525 3080523 2026-09-04T13:16:58Z מו יו הו 37729 /* שבת ראש חודש */ 3080525 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== * [[ברוך שאמר בסימן א"ב]] (58) * להוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64) * להוצאת ס"ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64) * [[יגדל]] (69) * [[אדון עולם]] (70) * [[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) * זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80) ==שבת ראש חודש== * פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) * פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) * פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) * יוצר: אהלל למאיר (87) * יוצר: ויהי אדיר שחקים (88) * יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) * אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) * זולת: אמת אומנתי (90) * [[מי כמוך אומר ומקים]] (90) * מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== * פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) * {{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} * פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) * קדיש: ישעך יזכירו (102) * יוצר: איום מבראשית (103) * אופן: [[שני זיתים נכרתים|שני זיתים]] (104) * זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) * [[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) * מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== * קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) * סליחה: אויל יעץ (112) * סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) * סליחה: אזכור ואאנח (113) * סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) * סליחה: חיים שאלתי (114) * סליחה: אפסו אמונים (115) * סליחה: איך נמכרו בנים (115) * סליחה: איך נפלה (116) * תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) * {{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} * תחנון: אלוה מכין תבל (117) * תחנון: לדוברת יחודך (117) * חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) * חטאנו: תשובי עשה אלי (118) * וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== * הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) * פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) * פתיחה: ממחצית שקל (125) * פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) * יוצר: אשא דעי (125) * יוצר: אורח חיים לצדיק (126) * אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) * אופן: אחזו אחזו אלים (128) * אופן: מלאכים ממליכים (128) * זולת: אקומה ולב אבינה (128) * זולת: אדברה בצר רוחי (129) * מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) * מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) * מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== * הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134) * פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) * פתיחה: יום בהמן (136) * פתיחה: יום בשם יאיר (136) * {{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} * יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) * אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) * אופן: יוצר הכל הקדים (138) * זולת: אלו שלש מצוות (139) * זולת: את ה' דרשתי (139) * מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== * קרובות: ומרדכי ידע (147) * סליחה: אחות פתשגן (150) * סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) * סליחה: אגגי בקש (151) * תחנון: יהירים קמו (152) * תחנון: יום רכב (152) * סליחה: אגגי אז כעמד (153) * סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) * תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) * תחנון: ארבה גזם וילק (155) * סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) * תחנון: שועלים מחבלים (156) * סליחה: אגגי שקד (157) * סליחה: איש צר ואויב (158) * תחנון: אז בגלותי (159) * סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) * תחנון: המן נלחץ (160) * סליחה: אגגי אשר חשב (160) * תחנון: יום דלה ונאנחה (161) * סליחה: חיים אשאלה ממך (161) * חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== * אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) * קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) * בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) * שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) * עושה שלום: אז בקומם עלי (175) * פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) * פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== * הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177) * פתיחה: שחרית אקדמה (179) * פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) * פתיחה: אשרו המוני (180) * {{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} * ברכו: ישורון צא (180) * יוצר: אקרא יומם (181) * אופן: אומרים קדוש (182) * אופן: ישעך יכתירו (182) * אופן: מחנות עליונים (182) * זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) * מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) * מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) * מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== * הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) * פתיחה: שעה אלי (190) * פתיחה: אשר נקדש (190) * פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) * {{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} * פתיחה: מקבץ המוני (190) * {{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} * יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) * סלוק: יציאות שבת שתים (192) * אופן: מלאכים ממליכים (192) * אופן: שובב בירחי ראש (192) * זולת: אז מראש הודחתי (193) * מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) * מי כמוך שומר עמך ישראל (195) * מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== * פתיחה: נדיבי עמים (199) * קדיש: נעלה ברוב אונים (199) * ברכו: שארית תם הטוב (200) * {{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} * וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) * יוצר: אלי צורי וישועתי (200) * יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) * אופן: לחייך בתורים (204) * אופן: שוקיו עמודי שש (204) * אהבה: לפליטת בן בכור (204) * זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) * זולת: אלכה לי ואשובה (205) * מי כמוך אל נורא תהלות (206) * מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) * גאולה: [[יום ליבשה]] (213) * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) ** [[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) * ליל הסדר: [[דיינו]] (224) * [[אז רוב ניסים]] (232) * עושה פלא במצרים (232) * קול נתנה (233) * פתיחה: שמחו איתני (233) * פתיחה: אומר לצפון תני (234) * פתיחה: אמרי הגיוני (234) * פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) * קדיש: אחוה מפלאות (235) * קדיש: אספר נפלאות (235) * ברכו: [[שחי לאל]] (236) * ברכו: שאי עין יחידתי (236) * יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) * אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) * זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) * מי כמוך שוכן עד (241) * {{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} * תפילת טל: ** [[אוחילה לאל]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) ** [[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) ** י"א: אמונים החסודים (257) ** וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) * פתיחה: שירו נאמני (260) * יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) * סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) * אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) * זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== * מעריב: יה שלח אורו (272) * פתיחה: עברו העברים בים (273) * פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) * פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) * פתיחה: שורש בנו ישי (274) * יוצר: [[אתה הארת]] (275) * אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) * זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) * זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) * מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== * מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) * פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) * יוצר: [[אופל המוני]] (283) * אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) ** בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== * מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346) * פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) * קדיש: מתוק דבר תורה (347) * ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) * יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) * אופן: [[אורחות אראלים]] (348) * זולת: ומשה עלה (349) * תוספת: וקדוש נגלה (349) * מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) * אזהרות: ** [[אתה הנחלת]] (356) ** [[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== * מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364) * פתיחה: אמת עלי לספר (364) * קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) * יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) * אופן: בעלותו ההרה (366) * זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) * אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) * אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) * {{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} {{רקע אפור}} במהדורת של"ד נדפסו גם: * אזהרות: אברך לאל נורא{{הערה|הם האזהרות לר' אליהו צלפי שנזכרו במהד' רפ"ג.}} (קמ.) * אזהרות: מאלהים מאד נעלה אשאלה{{הערה|אזהרות לר' מנחם אגוזי על סדר [[משנה תורה לרמב"ם]].}} (קמד:) {{סוף}} ==שבעה עשר בתמוז== * קרובות: אגן המזג אז חסר (379) * סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) * סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) * סליחה: אעיר יגוני עם (381) * סליחה: איכה ראש הפסגה (381) * סליחה: היום אמרר בבכי (282) * תחנון: [[שעה נאסר]] (282) * סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) * סליחה: מדי ימים ימימה (384) * תחנון: יום זה עריצים (384) * סליחה: אעורר בכיי (385) * תחנון: אוספו החצובות (385) * סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) * חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) * חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) * חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== * משאגת כפירים (398) * איכה אבי אשו בי הבעיר (398) * אנחתי ונאלמתי (399) * דעכו כאש קוצים נרות (400) * קרובה: [[זכור איכה]] (401) * [[שבת סורו מני]] (403) * [[איכה אצת באפך]] (404) * [[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) * אשמתנו גדלה (406) * [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) * [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) * [[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) * [[כי אם תועי דרך]] (411) * [[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) * [[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) * [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) * [[איכה אהובים נאמנים]] (414) * [[אמרתי שמעו אמונים]] (415) * [[אתמיד בבכיה]] (416) * [[משה אמר איכה]] (416) * [[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417) * [[אם יתקע שופר בעיר]] (417) * [[באו אדומים]] (418) * [[איך אופל בית הלהב]] (418) * [[שומרון קול תתן]] (419) * [[איך חרב בכחשי רב]] (419) * [[אלי ציון]] (420) * [[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) * [[בכו אחים וגם ספדו]] (421) * [[שמם נתיב גלגל]] (422) * (ציונים:) ** לבי למואב הלוא (422) ** ילל במרד שאי (423) ** ציון הלא תדעי (424) ** [[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425) * נחמות: ** [[אנכי אנכי אנחם|אנכי אנכי אנכי מנחם]] (447) ** [[תריק חנית ורומח]] (448) ** אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) ** [[בימים ההם ובעת ההיא]] (449) ** יאמר לשכולה אתיו בניך (451) ** תאמץ אוהל ארמונך (451) ** אב ינחם בנים בחביון (451) ** אהוב נא שערי ציון (452) ** תתנחם לרחם ציון (452) ** אנא רחם ציון (453) ** [[ויכון עולם על מלאתו]] (454) ==סליחות ללילי אשמורות== * [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) * [[הביטה וראה את אנחותינו|אדון הביטה]] (462) * [[אשמנו מכל עם]] (467) * [[אלהינו שבשמים]] (468) * [[אב הרחמן מלא רחמים]] (470) * [[עשה למען שמך]] (470) * [[עננו אבינו]] (470) * [[כשענית לאברהם]] (471) * [[דעני לעניי]] (471) * [[קול יעקב קורא]] (472) * [[מכניסי רחמים]] (472) * [[מחי ומסי]] (472) * [[מה נפתח ונימא]] (472) * [[הלא אמרית ליך]] (473) * [[הלא על כי אין אלהי בקרבי]] (473) * [[תורתא דמרביא]] (473) * [[מרן דבשמיא]] (473) * [[מתרצה ברחמים]] (474) * [[שומר ישראל]] (474) ===פתיחות=== * [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) * יה חון עמך (475) * בלבי ורעיוני (475) * אברכה את ה' כל ימי ושני (475) * בלבי וברעיון (476) * שחרים יחידתי (476) * במה יזכה (476) ===סליחות=== * [[ברכי אצולה]] (476) * ה' שם איום ונורא (478) * אלהי אם מעלתי מעל (478) * ע"ס הברכה: ** '''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ** '''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480) ** '''ה'''' משנאי רבו (481) ** '''אלהינו''' אדוני האדונים (482) ** '''מלך''' אליך אתחנן (482) ** '''העולם''' אל נעלם (483) * ע"ס [[תהלים קז ח]]: ** '''יודו''' אליך מיחליך (484) ** '''לה'''' מרום ונישא (484) ** '''חסדו''' אלהי ירעף (485) ** '''ונפלאותיו''' אשר פעל (485) ** '''לבני''' אמוניך הופיעה (486) ** '''אדם''' אפר יסודו (487) * ע"ס [[תהלים ג ט]]: ** '''לה'''' אמיץ כח (487) ** '''הישועה''' מני קדם (488) ** '''על''' אלהים נורא (489) ** '''עמך''' אלהים ביד מונים (490) * גדול אדיר הנשגב (491) * ה' אלהי הושיעני (492) * צבאות חילי מגדולי (493) * מעון אדיר מאז ראשון (494) * אבאר שם אדיר (495) * אל אביר השוכני (496) * ע"ס [[תהלים יט טו]]: ** '''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ** '''לרצון''' מיחלים היום (498) ** '''אמרי''' אלהותך (498) ** '''פי''' אפתח להללך (499) ** '''והגיון''' משרתיך (499) ** '''לבי''' אעורר להגות (500) ** '''לפניך''' אודה אתודה (501) ** '''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501) ** '''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502) ** '''וגואלי''' אלי אתה (503) * אליך נשאתי את עיני להאירי (503) * [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) * אליך אקרא דודי אדום וצח (505) * ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ** '''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ** '''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507) ** '''הוא''' אחד ומיוחד (507) ** '''יודך''' אדיר נפלא (508) ** '''כמוני''' שפל ברך (509) ** <nowiki>[</nowiki>[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)] ** '''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509) ** '''בנים''' אמיץ אונים (510) ** '''יודיע''' שמו הנשגב (511) ** '''אל''' אלוה אעתר (511) ** '''אמתך''' שחקים יעידו (512) * ע"ס [[תהלים ה ח]]: ** אילי מרומים… '''ואני''' (512) ** '''ברוב''' ארשת שפתי (514) ** '''חסדך''' אדיר במרום (515) ** '''אבוא''' אדרוש אל אל (517) * אוי לי ביום צאתי (518) * אלהים אשא נפשי אליך (518) * ה' אילפת שמך המפורש (519) * שמו אחד ומהולל (519) * שמע נא צעקת עם עני (520) * ה' אמרי האזינה (521) * לה' אדונינו יום מיוחד (521) * כי אקח מועד עולם ועד (522) * אתפלל אחלה (523) * שדי שמרה נפשי (523) * אמנם מקדם אתה גואל (524) * מלך אקרא בניב רטוב (525) * הללו לדר נהורא (526) * אין כמוך גדול בגבורה (527) * ה' במי ידמוך המושלים (528) * רומה אלהים והושיענו (528) * תחנונים: * אלהי קדם מעונה (529) * אל נכספתי אל ביתך (529) * [[בזכרי על משכבי]] (530) * אנוש רימה בחייך (530) * ישמע ה' קול תחנוני (531) * יום להיטיב תקרא (531) * [[יצו האל לדל שואל]] (532) * יוושעון עבדיך (533) * אביון אשר כפיו (533) * יצרי ראשית צרי (534) * להודות באתי (534) * [[ממרום קול עובר]] (534) * מתי שכל בלי תכל (535) * שבת משושי ורבו יגוני (535) * עת שערי רחמים לך נפתחו (536) * מרעיד פני צורו שיחר (536) ===חטאנו=== * אשכולות בטלו ואומללנו (537) * [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538) * אשחה במר שיחי (539) * אשא בשרי בשיני (541) * אשובה עדיך משגבי (542) * אכין קרב וסרעפים (544) * אבותינו חטאו ואינם (545) * מנעי יחידה רוע פעלך (545) * אשא אישון (547) * אזלו בכליון וחרץ (547) * מקדם ימים חשבתי (549) * אליכם אקרא נמהרים (549) * אויה לי שחטאתי (550) ===וידוי=== * אנוש אל צור מעריצך (551) * [[שטר עלי בעדים וקנין]] (553) * אל יסיתך נפשי (554) * [[שוממתי ברב יגוני]] (554) * אני הגבר בזכרי זדוני (555) * יה נורא ואיום (556) * את פני מבין צפוני (556) * [[שוכני בתי חמר]] (558) * ידום לנוגן חליל (קינה) (558) * אם יאמר לי קוני (559) * אומצתי אויילתי (559) * רוח ובשר צמדו (559) * יצרי וזדון לבי (560) * שמעו למלי עם אמוני (561) * אנוש בינה משפט הארץ (562) ===תפילות לעשי"ת=== * אברך את ה' אשר יעצני (563) * [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) * תפילה לרבי שלמה שרביט (584) * [[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) * [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) * וידוי: אברכה את אדוני (607) * בית הלוי (608) ==הכרזה של ראש השנה== * [[אז בסכות נבוני לחשים|כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה]] (612) * [[אז בסכות נבוני לחשים]] (612) ==ראש השנה== * מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) * פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619) * {{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} * פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620) * פתיחה: [[שמע קולי]] (620) * פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621) * יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622) * סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623) * אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624) * זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624) * ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624) * ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625) * קדושתא לשחרית: ** מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]] (626) ** מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]] (627) ** משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]] (627) ** [[את חיל יום פקודה#אדרת ממלכה|אדרת ממלכה]] (628) ** [[את חיל יום פקודה#אם אשר בצדק|אם אשר בצדק]] (629) ** [[אדירי איומה]] (629) ** סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] (629) * לפני התקיעות: ** יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635) ** ביום ב: [[המלך ה']] (636) ** זכור ברית: אדון אשר רוכב (637) * במוסף: [[אוחילה לאל]] (640) * מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645) ==צום גדליה== * סליחה: אלצני ביום זה (648) * סליחה: שברה לבי אנחתי (649) * סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) * תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) * חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== ===מעריב=== * [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]] (657) ===סליחות=== * בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663) * סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664) * סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664) * סליחה: לילה שקד עמך (665) * סליחה: לילה אקדמה פניו (666) * סליחה: לילה ממעון קדשך (667) * סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667) * סליחה: מהלל מלכך (668) * תחנון: שכם אחד מתי המוני (669) * תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670) * תחנון: אשר נטה שחקים (670) * תחנון: שוחרי אל החרדים (671) * חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * [[ארחותיכם ישרתי]] (673) * [[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674) * [[ידידים לנגדם שמוך]] (675) ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== * פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676) * יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677) * אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677) * זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678) * רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] (679) ===קדושתא=== * מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] (680) * מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים]] (680) * משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] (681) * [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] (682) * [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] (683) * [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז]] (683) * אשר אימתו בחצי ברקים (684) * [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (684) ** מעשה אנוש תחרות רחמיו (685) * אמרו לאלהים אמת פעלו (685) * אלוה סליחות אתה (687) * אבירי לב לטייבך (687) * [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]] (687) * אילי מרום אומרים גדלו (688) * וקרא אופן לכרוב (688) * וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689) * סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]] (689) * קדושה: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] (692) ===סליחות=== * פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692) * סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693) * סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694) * סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695) * סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696) * סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696) * תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697) * סליחה: אז דברת בחזון (697) * סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698) * תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699) * סליחה: אדון לאב המון (699) * תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700) * תחנון: חנות אתכם יחזה (700) * תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701) * סליחה: אלהים אתה צוית (702) * תחנון: לטהר אתכם יזה (702) * סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703) * תחנון: ידי דלים ונחשלים (703) * סליחה: ה' נסי ומחסי (704) * תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704) * סליחה: אז בהר המור (705) * תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705) * סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706) * סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707) * סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707) * תחנון: יערב חין ערכנו (708) * תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709) * חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710) * הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714) * [[אעשה למען שמי]] (716) ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) * מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) * משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) * [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) * {{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} * סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== * [[אוחילה לאל]] (732) * עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) * תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) * מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) * [[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== * פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) * פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) * [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) * אתיו אמונים בפחד (743) * ישראל חלו פני אל (744) * אהרן ישר (745) * [[יה למתי צפנת]] (746) * אמרה גולה וסורה (747) * תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) * הודו אדיר נורא (748) * תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) * את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) * תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) * השמים אישש (750) * תחנון: ישני חברון מערת (751) * [[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) * תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) * אל הקדש פנימה (753) * תחנון: יום זה למרום שאו (754) * בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) * תחנון: חסדך בל תמש (755) * היום אתנה לפניכם (755) * חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) * חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] (758) * [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) * [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) * [[אלוה הסליחות אזון שיחות]] (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: אחר עצם היום (764) * מחיה: מעת תחן גש (765) * משלש: תמור ארבעה (765) * אתן תהלות למלך (765) * המכירים אומצך (766) * אראלי איום (767) * סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767) * אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768) ===סליחות=== * פתיחה: דלתי שמי שחק (768) * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769) * ה' שמעה תפילת המנחה (769) * מנחת מרחשת ארשת שפתי (770) * תחנון: מערכות ישראל בשירה (771) * אשלש תפילות (771) * תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771) * אנשי לבב עוצו (772) * תחנון: שדי הזכרתני (773) * תחנון: קראתי מצרה (773) * חיים מול ישראל (773) * אנא שא נא לעוון מייחליך (774) * חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775) * חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777) * [[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777) ==נעילה== ===קדושתא=== * מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781) * מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781) * משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781) * קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782) * [[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782) * [[אבן מעמסה]] (782) ===סליחות=== * מלפניך משפטינו יצא (784) * ממרום הבט נא עמך (784) * מגדל עוז שם ה' (784) * תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785) * איומה עד מתי תשבי עגומה (785) * איום ונורא שכלל מהרה (786) * תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786) * תחנון: בנשף קידמתי (786) * אלהים אליך באו מיחליך (786) ==יום ראשון של סוכות== * מעריב: אתלונן בצל מחורב (797) * פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800) * פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800) * פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800) * קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801) * קדיש: שדי אשר יקשיב (801) * ברכו: [[שפל רוח]] (801) * יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801) * אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802) * זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802) * מי כמוך שבעה עמודי הוד (803) ==יום שני של סוכות== * מעריב: [[אוחזי בידם]] (809) * יוצר: אכוף ואיכף (810) * זולת: אמונת עתי הקץ (811) ==הושענות== * [[למען אמיתך]] (816) * [[אל למושעות]] (816) * [[אדם ובהמה]] (817) * [[אדון המושיע]] (817) * [[אערוך שועי]] (817) * [[אבן שתיה]] (818) * [[למען איתן]] (818) * [[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818) * [[כהושעת אלים]] (819) * [[למען תמים בדורותיו]] (819) * [[אל נא תעינו כשה אובד]] (820) * [[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821) * [[אז כעיני עבדים]] (821) * [[אומן ישעך בא]] (822) ==שמיני עצרת== * מעריב: זה יום אשש (823) * פתיחה: דופק פתחי ישינה (823) * פתיחה: אלהי שוב פקוד (824) * ברכו: ישירון כל בני איתן (824) * ברכו: אם לבבי בעצתו (824) * יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825) * אופן: אמרו לאל תודה (825) * זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825) * מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827) ==מוסף== * [[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828) * [[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828) * [[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829) * [[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829) * [[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830) * [[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834) ==שמחת תורה== * מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836) * פתיחה: אקרא בצר רוחי (852) * ברכו: אל לך עוז ועטרת (853) * פיוטים: ** חתן תורה משחתיך (855) ** אצילי קום קרא (856) ** {{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} ** ארבעה כלילין (856) ** לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856) ** חזקו ואמצו כושלי ברכים (857) ** לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857) ** לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858) ** פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858) ** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865) ** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865) ** קול יאמר אני ארעה צאני (865) ** אשריך ישראל מי כמוך (866) ** הנא יום בא (866) ** [[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866) ** אל בנה מקדשך (866) ** יום גילה - יבוא אדיר (867) ** הנחילנו אדון (867) ** הודו לו אדיר (867) ** רוצו רוצו (867) ** אמוני מערכה (868) ** אום נאוה (868) ** וקווי וקווי (868) ==שבת בראשית== * פתיחה: במבטא הכול (870) * פתיחה: אשורר הילולים (870) * יוצר: אהלל לנוטה (871) * בראשית ארק ודוק (871) * אופן: אומרים קדוש קדוש (872) * זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873) * מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873) * מי כמוך שמים נטית בגבורה (874) ==סדר מילה== * פתיחה: ילד אשר יולד (879) * פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879) * ירושת נחלה (880) * יחי הילד לאביו ולאמו (880) * [[יהי שלום]] (880) * משוש וגילה מעם נורא עלילה (880) ==סדר אירוסין== * ארוסים מתארסים (883) ==סדר נישואין== * לחתן: פאר חתני (884) * לחתן: ממעונו אור זורח (884) * לכלה: מצא אשה מצא טוב (885) * לכלה: לקראת פני חתן (885) * לכלה: שמור חתן וכלה (885) * יה שוכן בשמי ערץ (886) * ישמח חתן עם כלה (886) * אדיר הוא אלהינו (887) * אלהיכם יאדירכם (887) ==שבת חתן== * פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) * פתיחה: את חתני צור קונהו (888) * קדיש: [[אגדלך]] (888) * קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) * קדיש: לקראת מקור חיי (889) * קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) * קדיש: אבוא בשיר ערב (889) * ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) * ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) * יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) * סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) * אופן: קול ששון וקול שמחה (893) * זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) * מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) * מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) * פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) * רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) * פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) * פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) ==הערות== 0ei62ooi8ucgcsxb5g5j3anlvc7c001 3080526 3080525 2026-09-04T13:18:35Z מו יו הו 37729 /* שבת חנוכה */ 3080526 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== * [[ברוך שאמר בסימן א"ב]] (58) * להוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64) * להוצאת ס"ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64) * [[יגדל]] (69) * [[אדון עולם]] (70) * [[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) * זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80) ==שבת ראש חודש== * פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) * פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) * פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) * יוצר: אהלל למאיר (87) * יוצר: ויהי אדיר שחקים (88) * יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) * אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) * זולת: אמת אומנתי (90) * [[מי כמוך אומר ומקים]] (90) * מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== * פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) * {{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} * פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) * קדיש: ישעך יזכירו (102) * יוצר: איום מבראשית (103) * אופן: [[שני זיתים נכרתים]] (104) * זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) * [[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) * מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== * קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) * סליחה: אויל יעץ (112) * סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) * סליחה: אזכור ואאנח (113) * סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) * סליחה: חיים שאלתי (114) * סליחה: אפסו אמונים (115) * סליחה: איך נמכרו בנים (115) * סליחה: איך נפלה (116) * תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) * {{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} * תחנון: אלוה מכין תבל (117) * תחנון: לדוברת יחודך (117) * חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) * חטאנו: תשובי עשה אלי (118) * וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== * הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) * פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) * פתיחה: ממחצית שקל (125) * פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) * יוצר: אשא דעי (125) * יוצר: אורח חיים לצדיק (126) * אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) * אופן: אחזו אחזו אלים (128) * אופן: מלאכים ממליכים (128) * זולת: אקומה ולב אבינה (128) * זולת: אדברה בצר רוחי (129) * מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) * מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) * מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== * הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134) * פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) * פתיחה: יום בהמן (136) * פתיחה: יום בשם יאיר (136) * {{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} * יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) * אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) * אופן: יוצר הכל הקדים (138) * זולת: אלו שלש מצוות (139) * זולת: את ה' דרשתי (139) * מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== * קרובות: ומרדכי ידע (147) * סליחה: אחות פתשגן (150) * סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) * סליחה: אגגי בקש (151) * תחנון: יהירים קמו (152) * תחנון: יום רכב (152) * סליחה: אגגי אז כעמד (153) * סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) * תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) * תחנון: ארבה גזם וילק (155) * סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) * תחנון: שועלים מחבלים (156) * סליחה: אגגי שקד (157) * סליחה: איש צר ואויב (158) * תחנון: אז בגלותי (159) * סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) * תחנון: המן נלחץ (160) * סליחה: אגגי אשר חשב (160) * תחנון: יום דלה ונאנחה (161) * סליחה: חיים אשאלה ממך (161) * חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== * אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) * קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) * בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) * שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) * עושה שלום: אז בקומם עלי (175) * פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) * פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== * הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177) * פתיחה: שחרית אקדמה (179) * פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) * פתיחה: אשרו המוני (180) * {{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} * ברכו: ישורון צא (180) * יוצר: אקרא יומם (181) * אופן: אומרים קדוש (182) * אופן: ישעך יכתירו (182) * אופן: מחנות עליונים (182) * זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) * מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) * מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) * מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== * הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) * פתיחה: שעה אלי (190) * פתיחה: אשר נקדש (190) * פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) * {{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} * פתיחה: מקבץ המוני (190) * {{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} * יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) * סלוק: יציאות שבת שתים (192) * אופן: מלאכים ממליכים (192) * אופן: שובב בירחי ראש (192) * זולת: אז מראש הודחתי (193) * מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) * מי כמוך שומר עמך ישראל (195) * מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== * פתיחה: נדיבי עמים (199) * קדיש: נעלה ברוב אונים (199) * ברכו: שארית תם הטוב (200) * {{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} * וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) * יוצר: אלי צורי וישועתי (200) * יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) * אופן: לחייך בתורים (204) * אופן: שוקיו עמודי שש (204) * אהבה: לפליטת בן בכור (204) * זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) * זולת: אלכה לי ואשובה (205) * מי כמוך אל נורא תהלות (206) * מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) * גאולה: [[יום ליבשה]] (213) * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) ** [[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) * ליל הסדר: [[דיינו]] (224) * [[אז רוב ניסים]] (232) * עושה פלא במצרים (232) * קול נתנה (233) * פתיחה: שמחו איתני (233) * פתיחה: אומר לצפון תני (234) * פתיחה: אמרי הגיוני (234) * פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) * קדיש: אחוה מפלאות (235) * קדיש: אספר נפלאות (235) * ברכו: [[שחי לאל]] (236) * ברכו: שאי עין יחידתי (236) * יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) * אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) * זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) * מי כמוך שוכן עד (241) * {{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} * תפילת טל: ** [[אוחילה לאל]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) ** [[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) ** י"א: אמונים החסודים (257) ** וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) * פתיחה: שירו נאמני (260) * יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) * סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) * אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) * זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== * מעריב: יה שלח אורו (272) * פתיחה: עברו העברים בים (273) * פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) * פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) * פתיחה: שורש בנו ישי (274) * יוצר: [[אתה הארת]] (275) * אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) * זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) * זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) * מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== * מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) * פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) * יוצר: [[אופל המוני]] (283) * אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) ** בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== * מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346) * פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) * קדיש: מתוק דבר תורה (347) * ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) * יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) * אופן: [[אורחות אראלים]] (348) * זולת: ומשה עלה (349) * תוספת: וקדוש נגלה (349) * מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) * אזהרות: ** [[אתה הנחלת]] (356) ** [[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== * מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364) * פתיחה: אמת עלי לספר (364) * קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) * יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) * אופן: בעלותו ההרה (366) * זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) * אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) * אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) * {{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} {{רקע אפור}} במהדורת של"ד נדפסו גם: * אזהרות: אברך לאל נורא{{הערה|הם האזהרות לר' אליהו צלפי שנזכרו במהד' רפ"ג.}} (קמ.) * אזהרות: מאלהים מאד נעלה אשאלה{{הערה|אזהרות לר' מנחם אגוזי על סדר [[משנה תורה לרמב"ם]].}} (קמד:) {{סוף}} ==שבעה עשר בתמוז== * קרובות: אגן המזג אז חסר (379) * סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) * סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) * סליחה: אעיר יגוני עם (381) * סליחה: איכה ראש הפסגה (381) * סליחה: היום אמרר בבכי (282) * תחנון: [[שעה נאסר]] (282) * סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) * סליחה: מדי ימים ימימה (384) * תחנון: יום זה עריצים (384) * סליחה: אעורר בכיי (385) * תחנון: אוספו החצובות (385) * סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) * חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) * חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) * חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== * משאגת כפירים (398) * איכה אבי אשו בי הבעיר (398) * אנחתי ונאלמתי (399) * דעכו כאש קוצים נרות (400) * קרובה: [[זכור איכה]] (401) * [[שבת סורו מני]] (403) * [[איכה אצת באפך]] (404) * [[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) * אשמתנו גדלה (406) * [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) * [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) * [[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) * [[כי אם תועי דרך]] (411) * [[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) * [[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) * [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) * [[איכה אהובים נאמנים]] (414) * [[אמרתי שמעו אמונים]] (415) * [[אתמיד בבכיה]] (416) * [[משה אמר איכה]] (416) * [[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417) * [[אם יתקע שופר בעיר]] (417) * [[באו אדומים]] (418) * [[איך אופל בית הלהב]] (418) * [[שומרון קול תתן]] (419) * [[איך חרב בכחשי רב]] (419) * [[אלי ציון]] (420) * [[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) * [[בכו אחים וגם ספדו]] (421) * [[שמם נתיב גלגל]] (422) * (ציונים:) ** לבי למואב הלוא (422) ** ילל במרד שאי (423) ** ציון הלא תדעי (424) ** [[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425) * נחמות: ** [[אנכי אנכי אנחם|אנכי אנכי אנכי מנחם]] (447) ** [[תריק חנית ורומח]] (448) ** אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) ** [[בימים ההם ובעת ההיא]] (449) ** יאמר לשכולה אתיו בניך (451) ** תאמץ אוהל ארמונך (451) ** אב ינחם בנים בחביון (451) ** אהוב נא שערי ציון (452) ** תתנחם לרחם ציון (452) ** אנא רחם ציון (453) ** [[ויכון עולם על מלאתו]] (454) ==סליחות ללילי אשמורות== * [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) * [[הביטה וראה את אנחותינו|אדון הביטה]] (462) * [[אשמנו מכל עם]] (467) * [[אלהינו שבשמים]] (468) * [[אב הרחמן מלא רחמים]] (470) * [[עשה למען שמך]] (470) * [[עננו אבינו]] (470) * [[כשענית לאברהם]] (471) * [[דעני לעניי]] (471) * [[קול יעקב קורא]] (472) * [[מכניסי רחמים]] (472) * [[מחי ומסי]] (472) * [[מה נפתח ונימא]] (472) * [[הלא אמרית ליך]] (473) * [[הלא על כי אין אלהי בקרבי]] (473) * [[תורתא דמרביא]] (473) * [[מרן דבשמיא]] (473) * [[מתרצה ברחמים]] (474) * [[שומר ישראל]] (474) ===פתיחות=== * [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) * יה חון עמך (475) * בלבי ורעיוני (475) * אברכה את ה' כל ימי ושני (475) * בלבי וברעיון (476) * שחרים יחידתי (476) * במה יזכה (476) ===סליחות=== * [[ברכי אצולה]] (476) * ה' שם איום ונורא (478) * אלהי אם מעלתי מעל (478) * ע"ס הברכה: ** '''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ** '''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480) ** '''ה'''' משנאי רבו (481) ** '''אלהינו''' אדוני האדונים (482) ** '''מלך''' אליך אתחנן (482) ** '''העולם''' אל נעלם (483) * ע"ס [[תהלים קז ח]]: ** '''יודו''' אליך מיחליך (484) ** '''לה'''' מרום ונישא (484) ** '''חסדו''' אלהי ירעף (485) ** '''ונפלאותיו''' אשר פעל (485) ** '''לבני''' אמוניך הופיעה (486) ** '''אדם''' אפר יסודו (487) * ע"ס [[תהלים ג ט]]: ** '''לה'''' אמיץ כח (487) ** '''הישועה''' מני קדם (488) ** '''על''' אלהים נורא (489) ** '''עמך''' אלהים ביד מונים (490) * גדול אדיר הנשגב (491) * ה' אלהי הושיעני (492) * צבאות חילי מגדולי (493) * מעון אדיר מאז ראשון (494) * אבאר שם אדיר (495) * אל אביר השוכני (496) * ע"ס [[תהלים יט טו]]: ** '''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ** '''לרצון''' מיחלים היום (498) ** '''אמרי''' אלהותך (498) ** '''פי''' אפתח להללך (499) ** '''והגיון''' משרתיך (499) ** '''לבי''' אעורר להגות (500) ** '''לפניך''' אודה אתודה (501) ** '''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501) ** '''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502) ** '''וגואלי''' אלי אתה (503) * אליך נשאתי את עיני להאירי (503) * [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) * אליך אקרא דודי אדום וצח (505) * ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ** '''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ** '''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507) ** '''הוא''' אחד ומיוחד (507) ** '''יודך''' אדיר נפלא (508) ** '''כמוני''' שפל ברך (509) ** <nowiki>[</nowiki>[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)] ** '''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509) ** '''בנים''' אמיץ אונים (510) ** '''יודיע''' שמו הנשגב (511) ** '''אל''' אלוה אעתר (511) ** '''אמתך''' שחקים יעידו (512) * ע"ס [[תהלים ה ח]]: ** אילי מרומים… '''ואני''' (512) ** '''ברוב''' ארשת שפתי (514) ** '''חסדך''' אדיר במרום (515) ** '''אבוא''' אדרוש אל אל (517) * אוי לי ביום צאתי (518) * אלהים אשא נפשי אליך (518) * ה' אילפת שמך המפורש (519) * שמו אחד ומהולל (519) * שמע נא צעקת עם עני (520) * ה' אמרי האזינה (521) * לה' אדונינו יום מיוחד (521) * כי אקח מועד עולם ועד (522) * אתפלל אחלה (523) * שדי שמרה נפשי (523) * אמנם מקדם אתה גואל (524) * מלך אקרא בניב רטוב (525) * הללו לדר נהורא (526) * אין כמוך גדול בגבורה (527) * ה' במי ידמוך המושלים (528) * רומה אלהים והושיענו (528) * תחנונים: * אלהי קדם מעונה (529) * אל נכספתי אל ביתך (529) * [[בזכרי על משכבי]] (530) * אנוש רימה בחייך (530) * ישמע ה' קול תחנוני (531) * יום להיטיב תקרא (531) * [[יצו האל לדל שואל]] (532) * יוושעון עבדיך (533) * אביון אשר כפיו (533) * יצרי ראשית צרי (534) * להודות באתי (534) * [[ממרום קול עובר]] (534) * מתי שכל בלי תכל (535) * שבת משושי ורבו יגוני (535) * עת שערי רחמים לך נפתחו (536) * מרעיד פני צורו שיחר (536) ===חטאנו=== * אשכולות בטלו ואומללנו (537) * [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538) * אשחה במר שיחי (539) * אשא בשרי בשיני (541) * אשובה עדיך משגבי (542) * אכין קרב וסרעפים (544) * אבותינו חטאו ואינם (545) * מנעי יחידה רוע פעלך (545) * אשא אישון (547) * אזלו בכליון וחרץ (547) * מקדם ימים חשבתי (549) * אליכם אקרא נמהרים (549) * אויה לי שחטאתי (550) ===וידוי=== * אנוש אל צור מעריצך (551) * [[שטר עלי בעדים וקנין]] (553) * אל יסיתך נפשי (554) * [[שוממתי ברב יגוני]] (554) * אני הגבר בזכרי זדוני (555) * יה נורא ואיום (556) * את פני מבין צפוני (556) * [[שוכני בתי חמר]] (558) * ידום לנוגן חליל (קינה) (558) * אם יאמר לי קוני (559) * אומצתי אויילתי (559) * רוח ובשר צמדו (559) * יצרי וזדון לבי (560) * שמעו למלי עם אמוני (561) * אנוש בינה משפט הארץ (562) ===תפילות לעשי"ת=== * אברך את ה' אשר יעצני (563) * [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) * תפילה לרבי שלמה שרביט (584) * [[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) * [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) * וידוי: אברכה את אדוני (607) * בית הלוי (608) ==הכרזה של ראש השנה== * [[אז בסכות נבוני לחשים|כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה]] (612) * [[אז בסכות נבוני לחשים]] (612) ==ראש השנה== * מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) * פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619) * {{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} * פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620) * פתיחה: [[שמע קולי]] (620) * פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621) * יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622) * סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623) * אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624) * זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624) * ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624) * ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625) * קדושתא לשחרית: ** מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]] (626) ** מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]] (627) ** משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]] (627) ** [[את חיל יום פקודה#אדרת ממלכה|אדרת ממלכה]] (628) ** [[את חיל יום פקודה#אם אשר בצדק|אם אשר בצדק]] (629) ** [[אדירי איומה]] (629) ** סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] (629) * לפני התקיעות: ** יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635) ** ביום ב: [[המלך ה']] (636) ** זכור ברית: אדון אשר רוכב (637) * במוסף: [[אוחילה לאל]] (640) * מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645) ==צום גדליה== * סליחה: אלצני ביום זה (648) * סליחה: שברה לבי אנחתי (649) * סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) * תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) * חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== ===מעריב=== * [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]] (657) ===סליחות=== * בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663) * סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664) * סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664) * סליחה: לילה שקד עמך (665) * סליחה: לילה אקדמה פניו (666) * סליחה: לילה ממעון קדשך (667) * סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667) * סליחה: מהלל מלכך (668) * תחנון: שכם אחד מתי המוני (669) * תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670) * תחנון: אשר נטה שחקים (670) * תחנון: שוחרי אל החרדים (671) * חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * [[ארחותיכם ישרתי]] (673) * [[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674) * [[ידידים לנגדם שמוך]] (675) ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== * פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676) * יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677) * אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677) * זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678) * רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] (679) ===קדושתא=== * מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] (680) * מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים]] (680) * משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] (681) * [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] (682) * [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] (683) * [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז]] (683) * אשר אימתו בחצי ברקים (684) * [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (684) ** מעשה אנוש תחרות רחמיו (685) * אמרו לאלהים אמת פעלו (685) * אלוה סליחות אתה (687) * אבירי לב לטייבך (687) * [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]] (687) * אילי מרום אומרים גדלו (688) * וקרא אופן לכרוב (688) * וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689) * סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]] (689) * קדושה: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] (692) ===סליחות=== * פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692) * סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693) * סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694) * סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695) * סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696) * סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696) * תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697) * סליחה: אז דברת בחזון (697) * סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698) * תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699) * סליחה: אדון לאב המון (699) * תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700) * תחנון: חנות אתכם יחזה (700) * תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701) * סליחה: אלהים אתה צוית (702) * תחנון: לטהר אתכם יזה (702) * סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703) * תחנון: ידי דלים ונחשלים (703) * סליחה: ה' נסי ומחסי (704) * תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704) * סליחה: אז בהר המור (705) * תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705) * סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706) * סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707) * סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707) * תחנון: יערב חין ערכנו (708) * תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709) * חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710) * הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714) * [[אעשה למען שמי]] (716) ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) * מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) * משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) * [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) * {{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} * סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== * [[אוחילה לאל]] (732) * עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) * תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) * מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) * [[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== * פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) * פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) * [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) * אתיו אמונים בפחד (743) * ישראל חלו פני אל (744) * אהרן ישר (745) * [[יה למתי צפנת]] (746) * אמרה גולה וסורה (747) * תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) * הודו אדיר נורא (748) * תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) * את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) * תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) * השמים אישש (750) * תחנון: ישני חברון מערת (751) * [[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) * תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) * אל הקדש פנימה (753) * תחנון: יום זה למרום שאו (754) * בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) * תחנון: חסדך בל תמש (755) * היום אתנה לפניכם (755) * חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) * חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] (758) * [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) * [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) * [[אלוה הסליחות אזון שיחות]] (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: אחר עצם היום (764) * מחיה: מעת תחן גש (765) * משלש: תמור ארבעה (765) * אתן תהלות למלך (765) * המכירים אומצך (766) * אראלי איום (767) * סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767) * אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768) ===סליחות=== * פתיחה: דלתי שמי שחק (768) * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769) * ה' שמעה תפילת המנחה (769) * מנחת מרחשת ארשת שפתי (770) * תחנון: מערכות ישראל בשירה (771) * אשלש תפילות (771) * תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771) * אנשי לבב עוצו (772) * תחנון: שדי הזכרתני (773) * תחנון: קראתי מצרה (773) * חיים מול ישראל (773) * אנא שא נא לעוון מייחליך (774) * חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775) * חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777) * [[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777) ==נעילה== ===קדושתא=== * מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781) * מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781) * משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781) * קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782) * [[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782) * [[אבן מעמסה]] (782) ===סליחות=== * מלפניך משפטינו יצא (784) * ממרום הבט נא עמך (784) * מגדל עוז שם ה' (784) * תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785) * איומה עד מתי תשבי עגומה (785) * איום ונורא שכלל מהרה (786) * תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786) * תחנון: בנשף קידמתי (786) * אלהים אליך באו מיחליך (786) ==יום ראשון של סוכות== * מעריב: אתלונן בצל מחורב (797) * פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800) * פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800) * פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800) * קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801) * קדיש: שדי אשר יקשיב (801) * ברכו: [[שפל רוח]] (801) * יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801) * אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802) * זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802) * מי כמוך שבעה עמודי הוד (803) ==יום שני של סוכות== * מעריב: [[אוחזי בידם]] (809) * יוצר: אכוף ואיכף (810) * זולת: אמונת עתי הקץ (811) ==הושענות== * [[למען אמיתך]] (816) * [[אל למושעות]] (816) * [[אדם ובהמה]] (817) * [[אדון המושיע]] (817) * [[אערוך שועי]] (817) * [[אבן שתיה]] (818) * [[למען איתן]] (818) * [[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818) * [[כהושעת אלים]] (819) * [[למען תמים בדורותיו]] (819) * [[אל נא תעינו כשה אובד]] (820) * [[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821) * [[אז כעיני עבדים]] (821) * [[אומן ישעך בא]] (822) ==שמיני עצרת== * מעריב: זה יום אשש (823) * פתיחה: דופק פתחי ישינה (823) * פתיחה: אלהי שוב פקוד (824) * ברכו: ישירון כל בני איתן (824) * ברכו: אם לבבי בעצתו (824) * יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825) * אופן: אמרו לאל תודה (825) * זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825) * מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827) ==מוסף== * [[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828) * [[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828) * [[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829) * [[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829) * [[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830) * [[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834) ==שמחת תורה== * מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836) * פתיחה: אקרא בצר רוחי (852) * ברכו: אל לך עוז ועטרת (853) * פיוטים: ** חתן תורה משחתיך (855) ** אצילי קום קרא (856) ** {{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} ** ארבעה כלילין (856) ** לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856) ** חזקו ואמצו כושלי ברכים (857) ** לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857) ** לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858) ** פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858) ** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865) ** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865) ** קול יאמר אני ארעה צאני (865) ** אשריך ישראל מי כמוך (866) ** הנא יום בא (866) ** [[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866) ** אל בנה מקדשך (866) ** יום גילה - יבוא אדיר (867) ** הנחילנו אדון (867) ** הודו לו אדיר (867) ** רוצו רוצו (867) ** אמוני מערכה (868) ** אום נאוה (868) ** וקווי וקווי (868) ==שבת בראשית== * פתיחה: במבטא הכול (870) * פתיחה: אשורר הילולים (870) * יוצר: אהלל לנוטה (871) * בראשית ארק ודוק (871) * אופן: אומרים קדוש קדוש (872) * זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873) * מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873) * מי כמוך שמים נטית בגבורה (874) ==סדר מילה== * פתיחה: ילד אשר יולד (879) * פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879) * ירושת נחלה (880) * יחי הילד לאביו ולאמו (880) * [[יהי שלום]] (880) * משוש וגילה מעם נורא עלילה (880) ==סדר אירוסין== * ארוסים מתארסים (883) ==סדר נישואין== * לחתן: פאר חתני (884) * לחתן: ממעונו אור זורח (884) * לכלה: מצא אשה מצא טוב (885) * לכלה: לקראת פני חתן (885) * לכלה: שמור חתן וכלה (885) * יה שוכן בשמי ערץ (886) * ישמח חתן עם כלה (886) * אדיר הוא אלהינו (887) * אלהיכם יאדירכם (887) ==שבת חתן== * פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) * פתיחה: את חתני צור קונהו (888) * קדיש: [[אגדלך]] (888) * קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) * קדיש: לקראת מקור חיי (889) * קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) * קדיש: אבוא בשיר ערב (889) * ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) * ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) * יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) * סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) * אופן: קול ששון וקול שמחה (893) * זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) * מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) * מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) * פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) * רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) * פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) * פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) ==הערות== lhe7qzrwr7ptnbcnaa36ug6k7cd4exu 3080527 3080526 2026-09-04T13:21:09Z מו יו הו 37729 /* עשרה בטבת */ 3080527 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== * [[ברוך שאמר בסימן א"ב]] (58) * להוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64) * להוצאת ס"ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64) * [[יגדל]] (69) * [[אדון עולם]] (70) * [[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) * זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80) ==שבת ראש חודש== * פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) * פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) * פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) * יוצר: אהלל למאיר (87) * יוצר: ויהי אדיר שחקים (88) * יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) * אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) * זולת: אמת אומנתי (90) * [[מי כמוך אומר ומקים]] (90) * מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== * פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) * {{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} * פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) * קדיש: ישעך יזכירו (102) * יוצר: איום מבראשית (103) * אופן: [[שני זיתים נכרתים]] (104) * זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) * [[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) * מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== * קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) * [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (112) * סליחה: אויל יעץ (112) * סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) * סליחה: אזכור ואאנח (113) * סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) * סליחה: חיים שאלתי (114) * סליחה: אפסו אמונים (115) * סליחה: איך נמכרו בנים (115) * סליחה: איך נפלה (116) * תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) * {{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} * תחנון: אלוה מכין תבל (117) * תחנון: לדוברת יחודך (117) * חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) * חטאנו: תשובי עשה אלי (118) * וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== * הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) * פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) * פתיחה: ממחצית שקל (125) * פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) * יוצר: אשא דעי (125) * יוצר: אורח חיים לצדיק (126) * אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) * אופן: אחזו אחזו אלים (128) * אופן: מלאכים ממליכים (128) * זולת: אקומה ולב אבינה (128) * זולת: אדברה בצר רוחי (129) * מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) * מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) * מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== * הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134) * פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) * פתיחה: יום בהמן (136) * פתיחה: יום בשם יאיר (136) * {{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} * יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) * אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) * אופן: יוצר הכל הקדים (138) * זולת: אלו שלש מצוות (139) * זולת: את ה' דרשתי (139) * מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== * קרובות: ומרדכי ידע (147) * סליחה: אחות פתשגן (150) * סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) * סליחה: אגגי בקש (151) * תחנון: יהירים קמו (152) * תחנון: יום רכב (152) * סליחה: אגגי אז כעמד (153) * סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) * תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) * תחנון: ארבה גזם וילק (155) * סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) * תחנון: שועלים מחבלים (156) * סליחה: אגגי שקד (157) * סליחה: איש צר ואויב (158) * תחנון: אז בגלותי (159) * סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) * תחנון: המן נלחץ (160) * סליחה: אגגי אשר חשב (160) * תחנון: יום דלה ונאנחה (161) * סליחה: חיים אשאלה ממך (161) * חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== * אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) * קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) * בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) * שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) * עושה שלום: אז בקומם עלי (175) * פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) * פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== * הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177) * פתיחה: שחרית אקדמה (179) * פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) * פתיחה: אשרו המוני (180) * {{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} * ברכו: ישורון צא (180) * יוצר: אקרא יומם (181) * אופן: אומרים קדוש (182) * אופן: ישעך יכתירו (182) * אופן: מחנות עליונים (182) * זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) * מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) * מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) * מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== * הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) * פתיחה: שעה אלי (190) * פתיחה: אשר נקדש (190) * פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) * {{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} * פתיחה: מקבץ המוני (190) * {{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} * יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) * סלוק: יציאות שבת שתים (192) * אופן: מלאכים ממליכים (192) * אופן: שובב בירחי ראש (192) * זולת: אז מראש הודחתי (193) * מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) * מי כמוך שומר עמך ישראל (195) * מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== * פתיחה: נדיבי עמים (199) * קדיש: נעלה ברוב אונים (199) * ברכו: שארית תם הטוב (200) * {{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} * וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) * יוצר: אלי צורי וישועתי (200) * יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) * אופן: לחייך בתורים (204) * אופן: שוקיו עמודי שש (204) * אהבה: לפליטת בן בכור (204) * זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) * זולת: אלכה לי ואשובה (205) * מי כמוך אל נורא תהלות (206) * מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) * גאולה: [[יום ליבשה]] (213) * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) ** [[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) * ליל הסדר: [[דיינו]] (224) * [[אז רוב ניסים]] (232) * עושה פלא במצרים (232) * קול נתנה (233) * פתיחה: שמחו איתני (233) * פתיחה: אומר לצפון תני (234) * פתיחה: אמרי הגיוני (234) * פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) * קדיש: אחוה מפלאות (235) * קדיש: אספר נפלאות (235) * ברכו: [[שחי לאל]] (236) * ברכו: שאי עין יחידתי (236) * יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) * אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) * זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) * מי כמוך שוכן עד (241) * {{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} * תפילת טל: ** [[אוחילה לאל]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) ** [[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) ** י"א: אמונים החסודים (257) ** וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) * פתיחה: שירו נאמני (260) * יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) * סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) * אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) * זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== * מעריב: יה שלח אורו (272) * פתיחה: עברו העברים בים (273) * פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) * פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) * פתיחה: שורש בנו ישי (274) * יוצר: [[אתה הארת]] (275) * אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) * זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) * זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) * מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== * מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) * פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) * יוצר: [[אופל המוני]] (283) * אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) ** בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== * מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346) * פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) * קדיש: מתוק דבר תורה (347) * ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) * יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) * אופן: [[אורחות אראלים]] (348) * זולת: ומשה עלה (349) * תוספת: וקדוש נגלה (349) * מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) * אזהרות: ** [[אתה הנחלת]] (356) ** [[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== * מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364) * פתיחה: אמת עלי לספר (364) * קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) * יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) * אופן: בעלותו ההרה (366) * זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) * אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) * אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) * {{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} {{רקע אפור}} במהדורת של"ד נדפסו גם: * אזהרות: אברך לאל נורא{{הערה|הם האזהרות לר' אליהו צלפי שנזכרו במהד' רפ"ג.}} (קמ.) * אזהרות: מאלהים מאד נעלה אשאלה{{הערה|אזהרות לר' מנחם אגוזי על סדר [[משנה תורה לרמב"ם]].}} (קמד:) {{סוף}} ==שבעה עשר בתמוז== * קרובות: אגן המזג אז חסר (379) * סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) * סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) * סליחה: אעיר יגוני עם (381) * סליחה: איכה ראש הפסגה (381) * סליחה: היום אמרר בבכי (282) * תחנון: [[שעה נאסר]] (282) * סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) * סליחה: מדי ימים ימימה (384) * תחנון: יום זה עריצים (384) * סליחה: אעורר בכיי (385) * תחנון: אוספו החצובות (385) * סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) * חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) * חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) * חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== * משאגת כפירים (398) * איכה אבי אשו בי הבעיר (398) * אנחתי ונאלמתי (399) * דעכו כאש קוצים נרות (400) * קרובה: [[זכור איכה]] (401) * [[שבת סורו מני]] (403) * [[איכה אצת באפך]] (404) * [[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) * אשמתנו גדלה (406) * [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) * [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) * [[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) * [[כי אם תועי דרך]] (411) * [[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) * [[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) * [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) * [[איכה אהובים נאמנים]] (414) * [[אמרתי שמעו אמונים]] (415) * [[אתמיד בבכיה]] (416) * [[משה אמר איכה]] (416) * [[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417) * [[אם יתקע שופר בעיר]] (417) * [[באו אדומים]] (418) * [[איך אופל בית הלהב]] (418) * [[שומרון קול תתן]] (419) * [[איך חרב בכחשי רב]] (419) * [[אלי ציון]] (420) * [[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) * [[בכו אחים וגם ספדו]] (421) * [[שמם נתיב גלגל]] (422) * (ציונים:) ** לבי למואב הלוא (422) ** ילל במרד שאי (423) ** ציון הלא תדעי (424) ** [[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425) * נחמות: ** [[אנכי אנכי אנחם|אנכי אנכי אנכי מנחם]] (447) ** [[תריק חנית ורומח]] (448) ** אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) ** [[בימים ההם ובעת ההיא]] (449) ** יאמר לשכולה אתיו בניך (451) ** תאמץ אוהל ארמונך (451) ** אב ינחם בנים בחביון (451) ** אהוב נא שערי ציון (452) ** תתנחם לרחם ציון (452) ** אנא רחם ציון (453) ** [[ויכון עולם על מלאתו]] (454) ==סליחות ללילי אשמורות== * [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) * [[הביטה וראה את אנחותינו|אדון הביטה]] (462) * [[אשמנו מכל עם]] (467) * [[אלהינו שבשמים]] (468) * [[אב הרחמן מלא רחמים]] (470) * [[עשה למען שמך]] (470) * [[עננו אבינו]] (470) * [[כשענית לאברהם]] (471) * [[דעני לעניי]] (471) * [[קול יעקב קורא]] (472) * [[מכניסי רחמים]] (472) * [[מחי ומסי]] (472) * [[מה נפתח ונימא]] (472) * [[הלא אמרית ליך]] (473) * [[הלא על כי אין אלהי בקרבי]] (473) * [[תורתא דמרביא]] (473) * [[מרן דבשמיא]] (473) * [[מתרצה ברחמים]] (474) * [[שומר ישראל]] (474) ===פתיחות=== * [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) * יה חון עמך (475) * בלבי ורעיוני (475) * אברכה את ה' כל ימי ושני (475) * בלבי וברעיון (476) * שחרים יחידתי (476) * במה יזכה (476) ===סליחות=== * [[ברכי אצולה]] (476) * ה' שם איום ונורא (478) * אלהי אם מעלתי מעל (478) * ע"ס הברכה: ** '''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ** '''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480) ** '''ה'''' משנאי רבו (481) ** '''אלהינו''' אדוני האדונים (482) ** '''מלך''' אליך אתחנן (482) ** '''העולם''' אל נעלם (483) * ע"ס [[תהלים קז ח]]: ** '''יודו''' אליך מיחליך (484) ** '''לה'''' מרום ונישא (484) ** '''חסדו''' אלהי ירעף (485) ** '''ונפלאותיו''' אשר פעל (485) ** '''לבני''' אמוניך הופיעה (486) ** '''אדם''' אפר יסודו (487) * ע"ס [[תהלים ג ט]]: ** '''לה'''' אמיץ כח (487) ** '''הישועה''' מני קדם (488) ** '''על''' אלהים נורא (489) ** '''עמך''' אלהים ביד מונים (490) * גדול אדיר הנשגב (491) * ה' אלהי הושיעני (492) * צבאות חילי מגדולי (493) * מעון אדיר מאז ראשון (494) * אבאר שם אדיר (495) * אל אביר השוכני (496) * ע"ס [[תהלים יט טו]]: ** '''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ** '''לרצון''' מיחלים היום (498) ** '''אמרי''' אלהותך (498) ** '''פי''' אפתח להללך (499) ** '''והגיון''' משרתיך (499) ** '''לבי''' אעורר להגות (500) ** '''לפניך''' אודה אתודה (501) ** '''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501) ** '''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502) ** '''וגואלי''' אלי אתה (503) * אליך נשאתי את עיני להאירי (503) * [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) * אליך אקרא דודי אדום וצח (505) * ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ** '''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ** '''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507) ** '''הוא''' אחד ומיוחד (507) ** '''יודך''' אדיר נפלא (508) ** '''כמוני''' שפל ברך (509) ** <nowiki>[</nowiki>[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)] ** '''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509) ** '''בנים''' אמיץ אונים (510) ** '''יודיע''' שמו הנשגב (511) ** '''אל''' אלוה אעתר (511) ** '''אמתך''' שחקים יעידו (512) * ע"ס [[תהלים ה ח]]: ** אילי מרומים… '''ואני''' (512) ** '''ברוב''' ארשת שפתי (514) ** '''חסדך''' אדיר במרום (515) ** '''אבוא''' אדרוש אל אל (517) * אוי לי ביום צאתי (518) * אלהים אשא נפשי אליך (518) * ה' אילפת שמך המפורש (519) * שמו אחד ומהולל (519) * שמע נא צעקת עם עני (520) * ה' אמרי האזינה (521) * לה' אדונינו יום מיוחד (521) * כי אקח מועד עולם ועד (522) * אתפלל אחלה (523) * שדי שמרה נפשי (523) * אמנם מקדם אתה גואל (524) * מלך אקרא בניב רטוב (525) * הללו לדר נהורא (526) * אין כמוך גדול בגבורה (527) * ה' במי ידמוך המושלים (528) * רומה אלהים והושיענו (528) * תחנונים: * אלהי קדם מעונה (529) * אל נכספתי אל ביתך (529) * [[בזכרי על משכבי]] (530) * אנוש רימה בחייך (530) * ישמע ה' קול תחנוני (531) * יום להיטיב תקרא (531) * [[יצו האל לדל שואל]] (532) * יוושעון עבדיך (533) * אביון אשר כפיו (533) * יצרי ראשית צרי (534) * להודות באתי (534) * [[ממרום קול עובר]] (534) * מתי שכל בלי תכל (535) * שבת משושי ורבו יגוני (535) * עת שערי רחמים לך נפתחו (536) * מרעיד פני צורו שיחר (536) ===חטאנו=== * אשכולות בטלו ואומללנו (537) * [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538) * אשחה במר שיחי (539) * אשא בשרי בשיני (541) * אשובה עדיך משגבי (542) * אכין קרב וסרעפים (544) * אבותינו חטאו ואינם (545) * מנעי יחידה רוע פעלך (545) * אשא אישון (547) * אזלו בכליון וחרץ (547) * מקדם ימים חשבתי (549) * אליכם אקרא נמהרים (549) * אויה לי שחטאתי (550) ===וידוי=== * אנוש אל צור מעריצך (551) * [[שטר עלי בעדים וקנין]] (553) * אל יסיתך נפשי (554) * [[שוממתי ברב יגוני]] (554) * אני הגבר בזכרי זדוני (555) * יה נורא ואיום (556) * את פני מבין צפוני (556) * [[שוכני בתי חמר]] (558) * ידום לנוגן חליל (קינה) (558) * אם יאמר לי קוני (559) * אומצתי אויילתי (559) * רוח ובשר צמדו (559) * יצרי וזדון לבי (560) * שמעו למלי עם אמוני (561) * אנוש בינה משפט הארץ (562) ===תפילות לעשי"ת=== * אברך את ה' אשר יעצני (563) * [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) * תפילה לרבי שלמה שרביט (584) * [[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) * [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) * וידוי: אברכה את אדוני (607) * בית הלוי (608) ==הכרזה של ראש השנה== * [[אז בסכות נבוני לחשים|כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה]] (612) * [[אז בסכות נבוני לחשים]] (612) ==ראש השנה== * מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) * פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619) * {{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} * פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620) * פתיחה: [[שמע קולי]] (620) * פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621) * יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622) * סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623) * אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624) * זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624) * ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624) * ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625) * קדושתא לשחרית: ** מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]] (626) ** מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]] (627) ** משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]] (627) ** [[את חיל יום פקודה#אדרת ממלכה|אדרת ממלכה]] (628) ** [[את חיל יום פקודה#אם אשר בצדק|אם אשר בצדק]] (629) ** [[אדירי איומה]] (629) ** סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] (629) * לפני התקיעות: ** יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635) ** ביום ב: [[המלך ה']] (636) ** זכור ברית: אדון אשר רוכב (637) * במוסף: [[אוחילה לאל]] (640) * מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645) ==צום גדליה== * סליחה: אלצני ביום זה (648) * סליחה: שברה לבי אנחתי (649) * סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) * תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) * חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== ===מעריב=== * [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]] (657) ===סליחות=== * בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663) * סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664) * סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664) * סליחה: לילה שקד עמך (665) * סליחה: לילה אקדמה פניו (666) * סליחה: לילה ממעון קדשך (667) * סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667) * סליחה: מהלל מלכך (668) * תחנון: שכם אחד מתי המוני (669) * תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670) * תחנון: אשר נטה שחקים (670) * תחנון: שוחרי אל החרדים (671) * חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * [[ארחותיכם ישרתי]] (673) * [[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674) * [[ידידים לנגדם שמוך]] (675) ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== * פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676) * יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677) * אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677) * זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678) * רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] (679) ===קדושתא=== * מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] (680) * מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים]] (680) * משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] (681) * [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] (682) * [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] (683) * [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז]] (683) * אשר אימתו בחצי ברקים (684) * [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (684) ** מעשה אנוש תחרות רחמיו (685) * אמרו לאלהים אמת פעלו (685) * אלוה סליחות אתה (687) * אבירי לב לטייבך (687) * [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]] (687) * אילי מרום אומרים גדלו (688) * וקרא אופן לכרוב (688) * וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689) * סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]] (689) * קדושה: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] (692) ===סליחות=== * פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692) * סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693) * סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694) * סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695) * סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696) * סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696) * תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697) * סליחה: אז דברת בחזון (697) * סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698) * תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699) * סליחה: אדון לאב המון (699) * תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700) * תחנון: חנות אתכם יחזה (700) * תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701) * סליחה: אלהים אתה צוית (702) * תחנון: לטהר אתכם יזה (702) * סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703) * תחנון: ידי דלים ונחשלים (703) * סליחה: ה' נסי ומחסי (704) * תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704) * סליחה: אז בהר המור (705) * תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705) * סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706) * סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707) * סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707) * תחנון: יערב חין ערכנו (708) * תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709) * חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710) * הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714) * [[אעשה למען שמי]] (716) ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) * מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) * משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) * [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) * {{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} * סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== * [[אוחילה לאל]] (732) * עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) * תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) * מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) * [[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== * פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) * פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) * [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) * אתיו אמונים בפחד (743) * ישראל חלו פני אל (744) * אהרן ישר (745) * [[יה למתי צפנת]] (746) * אמרה גולה וסורה (747) * תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) * הודו אדיר נורא (748) * תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) * את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) * תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) * השמים אישש (750) * תחנון: ישני חברון מערת (751) * [[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) * תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) * אל הקדש פנימה (753) * תחנון: יום זה למרום שאו (754) * בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) * תחנון: חסדך בל תמש (755) * היום אתנה לפניכם (755) * חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) * חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] (758) * [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) * [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) * [[אלוה הסליחות אזון שיחות]] (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: אחר עצם היום (764) * מחיה: מעת תחן גש (765) * משלש: תמור ארבעה (765) * אתן תהלות למלך (765) * המכירים אומצך (766) * אראלי איום (767) * סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767) * אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768) ===סליחות=== * פתיחה: דלתי שמי שחק (768) * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769) * ה' שמעה תפילת המנחה (769) * מנחת מרחשת ארשת שפתי (770) * תחנון: מערכות ישראל בשירה (771) * אשלש תפילות (771) * תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771) * אנשי לבב עוצו (772) * תחנון: שדי הזכרתני (773) * תחנון: קראתי מצרה (773) * חיים מול ישראל (773) * אנא שא נא לעוון מייחליך (774) * חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775) * חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777) * [[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777) ==נעילה== ===קדושתא=== * מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781) * מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781) * משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781) * קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782) * [[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782) * [[אבן מעמסה]] (782) ===סליחות=== * מלפניך משפטינו יצא (784) * ממרום הבט נא עמך (784) * מגדל עוז שם ה' (784) * תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785) * איומה עד מתי תשבי עגומה (785) * איום ונורא שכלל מהרה (786) * תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786) * תחנון: בנשף קידמתי (786) * אלהים אליך באו מיחליך (786) ==יום ראשון של סוכות== * מעריב: אתלונן בצל מחורב (797) * פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800) * פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800) * פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800) * קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801) * קדיש: שדי אשר יקשיב (801) * ברכו: [[שפל רוח]] (801) * יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801) * אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802) * זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802) * מי כמוך שבעה עמודי הוד (803) ==יום שני של סוכות== * מעריב: [[אוחזי בידם]] (809) * יוצר: אכוף ואיכף (810) * זולת: אמונת עתי הקץ (811) ==הושענות== * [[למען אמיתך]] (816) * [[אל למושעות]] (816) * [[אדם ובהמה]] (817) * [[אדון המושיע]] (817) * [[אערוך שועי]] (817) * [[אבן שתיה]] (818) * [[למען איתן]] (818) * [[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818) * [[כהושעת אלים]] (819) * [[למען תמים בדורותיו]] (819) * [[אל נא תעינו כשה אובד]] (820) * [[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821) * [[אז כעיני עבדים]] (821) * [[אומן ישעך בא]] (822) ==שמיני עצרת== * מעריב: זה יום אשש (823) * פתיחה: דופק פתחי ישינה (823) * פתיחה: אלהי שוב פקוד (824) * ברכו: ישירון כל בני איתן (824) * ברכו: אם לבבי בעצתו (824) * יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825) * אופן: אמרו לאל תודה (825) * זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825) * מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827) ==מוסף== * [[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828) * [[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828) * [[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829) * [[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829) * [[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830) * [[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834) ==שמחת תורה== * מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836) * פתיחה: אקרא בצר רוחי (852) * ברכו: אל לך עוז ועטרת (853) * פיוטים: ** חתן תורה משחתיך (855) ** אצילי קום קרא (856) ** {{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} ** ארבעה כלילין (856) ** לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856) ** חזקו ואמצו כושלי ברכים (857) ** לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857) ** לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858) ** פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858) ** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865) ** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865) ** קול יאמר אני ארעה צאני (865) ** אשריך ישראל מי כמוך (866) ** הנא יום בא (866) ** [[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866) ** אל בנה מקדשך (866) ** יום גילה - יבוא אדיר (867) ** הנחילנו אדון (867) ** הודו לו אדיר (867) ** רוצו רוצו (867) ** אמוני מערכה (868) ** אום נאוה (868) ** וקווי וקווי (868) ==שבת בראשית== * פתיחה: במבטא הכול (870) * פתיחה: אשורר הילולים (870) * יוצר: אהלל לנוטה (871) * בראשית ארק ודוק (871) * אופן: אומרים קדוש קדוש (872) * זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873) * מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873) * מי כמוך שמים נטית בגבורה (874) ==סדר מילה== * פתיחה: ילד אשר יולד (879) * פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879) * ירושת נחלה (880) * יחי הילד לאביו ולאמו (880) * [[יהי שלום]] (880) * משוש וגילה מעם נורא עלילה (880) ==סדר אירוסין== * ארוסים מתארסים (883) ==סדר נישואין== * לחתן: פאר חתני (884) * לחתן: ממעונו אור זורח (884) * לכלה: מצא אשה מצא טוב (885) * לכלה: לקראת פני חתן (885) * לכלה: שמור חתן וכלה (885) * יה שוכן בשמי ערץ (886) * ישמח חתן עם כלה (886) * אדיר הוא אלהינו (887) * אלהיכם יאדירכם (887) ==שבת חתן== * פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) * פתיחה: את חתני צור קונהו (888) * קדיש: [[אגדלך]] (888) * קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) * קדיש: לקראת מקור חיי (889) * קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) * קדיש: אבוא בשיר ערב (889) * ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) * ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) * יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) * סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) * אופן: קול ששון וקול שמחה (893) * זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) * מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) * מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) * פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) * רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) * פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) * פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) ==הערות== ct7gkjbzrqov512i4vinyilbzabmnum 3080532 3080527 2026-09-04T14:08:25Z מו יו הו 37729 /* זכור */ 3080532 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== * [[ברוך שאמר בסימן א"ב]] (58) * להוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64) * להוצאת ס"ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64) * [[יגדל]] (69) * [[אדון עולם]] (70) * [[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) * זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80) ==שבת ראש חודש== * פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) * פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) * פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) * יוצר: אהלל למאיר (87) * יוצר: ויהי אדיר שחקים (88) * יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) * אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) * זולת: אמת אומנתי (90) * [[מי כמוך אומר ומקים]] (90) * מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== * פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) * {{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} * פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) * קדיש: ישעך יזכירו (102) * יוצר: איום מבראשית (103) * אופן: [[שני זיתים נכרתים]] (104) * זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) * [[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) * מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== * קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) * [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (112) * סליחה: אויל יעץ (112) * סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) * סליחה: אזכור ואאנח (113) * סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) * סליחה: חיים שאלתי (114) * סליחה: אפסו אמונים (115) * סליחה: איך נמכרו בנים (115) * סליחה: איך נפלה (116) * תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) * {{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} * תחנון: אלוה מכין תבל (117) * תחנון: לדוברת יחודך (117) * חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) * חטאנו: תשובי עשה אלי (118) * וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== * הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) * פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) * פתיחה: ממחצית שקל (125) * פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) * יוצר: אשא דעי (125) * יוצר: אורח חיים לצדיק (126) * אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) * אופן: אחזו אחזו אלים (128) * אופן: מלאכים ממליכים (128) * זולת: אקומה ולב אבינה (128) * זולת: אדברה בצר רוחי (129) * מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) * מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) * מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== * הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134) * פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) * פתיחה: יום בהמן (136) * פתיחה: יום בשם בן יאיר (136) * {{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} * יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) * אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) * אופן: יוצר הכל הקדים (138) * זולת: אלו שלש מצוות (139) * זולת: את ה' דרשתי (139) * מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== * קרובות: ומרדכי ידע (147) * סליחה: אחות פתשגן (150) * סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) * סליחה: אגגי בקש (151) * תחנון: יהירים קמו (152) * תחנון: יום רכב (152) * סליחה: אגגי אז כעמד (153) * סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) * תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) * תחנון: ארבה גזם וילק (155) * סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) * תחנון: שועלים מחבלים (156) * סליחה: אגגי שקד (157) * סליחה: איש צר ואויב (158) * תחנון: אז בגלותי (159) * סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) * תחנון: המן נלחץ (160) * סליחה: אגגי אשר חשב (160) * תחנון: יום דלה ונאנחה (161) * סליחה: חיים אשאלה ממך (161) * חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== * אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) * קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) * בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) * שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) * עושה שלום: אז בקומם עלי (175) * פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) * פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== * הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177) * פתיחה: שחרית אקדמה (179) * פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) * פתיחה: אשרו המוני (180) * {{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} * ברכו: ישורון צא (180) * יוצר: אקרא יומם (181) * אופן: אומרים קדוש (182) * אופן: ישעך יכתירו (182) * אופן: מחנות עליונים (182) * זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) * מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) * מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) * מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== * הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) * פתיחה: שעה אלי (190) * פתיחה: אשר נקדש (190) * פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) * {{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} * פתיחה: מקבץ המוני (190) * {{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} * יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) * סלוק: יציאות שבת שתים (192) * אופן: מלאכים ממליכים (192) * אופן: שובב בירחי ראש (192) * זולת: אז מראש הודחתי (193) * מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) * מי כמוך שומר עמך ישראל (195) * מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== * פתיחה: נדיבי עמים (199) * קדיש: נעלה ברוב אונים (199) * ברכו: שארית תם הטוב (200) * {{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} * וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) * יוצר: אלי צורי וישועתי (200) * יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) * אופן: לחייך בתורים (204) * אופן: שוקיו עמודי שש (204) * אהבה: לפליטת בן בכור (204) * זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) * זולת: אלכה לי ואשובה (205) * מי כמוך אל נורא תהלות (206) * מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) * גאולה: [[יום ליבשה]] (213) * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) ** [[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) * ליל הסדר: [[דיינו]] (224) * [[אז רוב ניסים]] (232) * עושה פלא במצרים (232) * קול נתנה (233) * פתיחה: שמחו איתני (233) * פתיחה: אומר לצפון תני (234) * פתיחה: אמרי הגיוני (234) * פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) * קדיש: אחוה מפלאות (235) * קדיש: אספר נפלאות (235) * ברכו: [[שחי לאל]] (236) * ברכו: שאי עין יחידתי (236) * יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) * אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) * זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) * מי כמוך שוכן עד (241) * {{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} * תפילת טל: ** [[אוחילה לאל]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) ** [[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) ** י"א: אמונים החסודים (257) ** וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) * פתיחה: שירו נאמני (260) * יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) * סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) * אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) * זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== * מעריב: יה שלח אורו (272) * פתיחה: עברו העברים בים (273) * פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) * פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) * פתיחה: שורש בנו ישי (274) * יוצר: [[אתה הארת]] (275) * אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) * זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) * זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) * מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== * מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) * פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) * יוצר: [[אופל המוני]] (283) * אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) ** בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== * מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346) * פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) * קדיש: מתוק דבר תורה (347) * ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) * יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) * אופן: [[אורחות אראלים]] (348) * זולת: ומשה עלה (349) * תוספת: וקדוש נגלה (349) * מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) * אזהרות: ** [[אתה הנחלת]] (356) ** [[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== * מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364) * פתיחה: אמת עלי לספר (364) * קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) * יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) * אופן: בעלותו ההרה (366) * זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) * אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) * אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) * {{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} {{רקע אפור}} במהדורת של"ד נדפסו גם: * אזהרות: אברך לאל נורא{{הערה|הם האזהרות לר' אליהו צלפי שנזכרו במהד' רפ"ג.}} (קמ.) * אזהרות: מאלהים מאד נעלה אשאלה{{הערה|אזהרות לר' מנחם אגוזי על סדר [[משנה תורה לרמב"ם]].}} (קמד:) {{סוף}} ==שבעה עשר בתמוז== * קרובות: אגן המזג אז חסר (379) * סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) * סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) * סליחה: אעיר יגוני עם (381) * סליחה: איכה ראש הפסגה (381) * סליחה: היום אמרר בבכי (282) * תחנון: [[שעה נאסר]] (282) * סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) * סליחה: מדי ימים ימימה (384) * תחנון: יום זה עריצים (384) * סליחה: אעורר בכיי (385) * תחנון: אוספו החצובות (385) * סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) * חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) * חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) * חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== * משאגת כפירים (398) * איכה אבי אשו בי הבעיר (398) * אנחתי ונאלמתי (399) * דעכו כאש קוצים נרות (400) * קרובה: [[זכור איכה]] (401) * [[שבת סורו מני]] (403) * [[איכה אצת באפך]] (404) * [[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) * אשמתנו גדלה (406) * [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) * [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) * [[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) * [[כי אם תועי דרך]] (411) * [[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) * [[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) * [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) * [[איכה אהובים נאמנים]] (414) * [[אמרתי שמעו אמונים]] (415) * [[אתמיד בבכיה]] (416) * [[משה אמר איכה]] (416) * [[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417) * [[אם יתקע שופר בעיר]] (417) * [[באו אדומים]] (418) * [[איך אופל בית הלהב]] (418) * [[שומרון קול תתן]] (419) * [[איך חרב בכחשי רב]] (419) * [[אלי ציון]] (420) * [[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) * [[בכו אחים וגם ספדו]] (421) * [[שמם נתיב גלגל]] (422) * (ציונים:) ** לבי למואב הלוא (422) ** ילל במרד שאי (423) ** ציון הלא תדעי (424) ** [[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425) * נחמות: ** [[אנכי אנכי אנחם|אנכי אנכי אנכי מנחם]] (447) ** [[תריק חנית ורומח]] (448) ** אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) ** [[בימים ההם ובעת ההיא]] (449) ** יאמר לשכולה אתיו בניך (451) ** תאמץ אוהל ארמונך (451) ** אב ינחם בנים בחביון (451) ** אהוב נא שערי ציון (452) ** תתנחם לרחם ציון (452) ** אנא רחם ציון (453) ** [[ויכון עולם על מלאתו]] (454) ==סליחות ללילי אשמורות== * [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) * [[הביטה וראה את אנחותינו|אדון הביטה]] (462) * [[אשמנו מכל עם]] (467) * [[אלהינו שבשמים]] (468) * [[אב הרחמן מלא רחמים]] (470) * [[עשה למען שמך]] (470) * [[עננו אבינו]] (470) * [[כשענית לאברהם]] (471) * [[דעני לעניי]] (471) * [[קול יעקב קורא]] (472) * [[מכניסי רחמים]] (472) * [[מחי ומסי]] (472) * [[מה נפתח ונימא]] (472) * [[הלא אמרית ליך]] (473) * [[הלא על כי אין אלהי בקרבי]] (473) * [[תורתא דמרביא]] (473) * [[מרן דבשמיא]] (473) * [[מתרצה ברחמים]] (474) * [[שומר ישראל]] (474) ===פתיחות=== * [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) * יה חון עמך (475) * בלבי ורעיוני (475) * אברכה את ה' כל ימי ושני (475) * בלבי וברעיון (476) * שחרים יחידתי (476) * במה יזכה (476) ===סליחות=== * [[ברכי אצולה]] (476) * ה' שם איום ונורא (478) * אלהי אם מעלתי מעל (478) * ע"ס הברכה: ** '''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ** '''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480) ** '''ה'''' משנאי רבו (481) ** '''אלהינו''' אדוני האדונים (482) ** '''מלך''' אליך אתחנן (482) ** '''העולם''' אל נעלם (483) * ע"ס [[תהלים קז ח]]: ** '''יודו''' אליך מיחליך (484) ** '''לה'''' מרום ונישא (484) ** '''חסדו''' אלהי ירעף (485) ** '''ונפלאותיו''' אשר פעל (485) ** '''לבני''' אמוניך הופיעה (486) ** '''אדם''' אפר יסודו (487) * ע"ס [[תהלים ג ט]]: ** '''לה'''' אמיץ כח (487) ** '''הישועה''' מני קדם (488) ** '''על''' אלהים נורא (489) ** '''עמך''' אלהים ביד מונים (490) * גדול אדיר הנשגב (491) * ה' אלהי הושיעני (492) * צבאות חילי מגדולי (493) * מעון אדיר מאז ראשון (494) * אבאר שם אדיר (495) * אל אביר השוכני (496) * ע"ס [[תהלים יט טו]]: ** '''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ** '''לרצון''' מיחלים היום (498) ** '''אמרי''' אלהותך (498) ** '''פי''' אפתח להללך (499) ** '''והגיון''' משרתיך (499) ** '''לבי''' אעורר להגות (500) ** '''לפניך''' אודה אתודה (501) ** '''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501) ** '''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502) ** '''וגואלי''' אלי אתה (503) * אליך נשאתי את עיני להאירי (503) * [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) * אליך אקרא דודי אדום וצח (505) * ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ** '''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ** '''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507) ** '''הוא''' אחד ומיוחד (507) ** '''יודך''' אדיר נפלא (508) ** '''כמוני''' שפל ברך (509) ** <nowiki>[</nowiki>[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)] ** '''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509) ** '''בנים''' אמיץ אונים (510) ** '''יודיע''' שמו הנשגב (511) ** '''אל''' אלוה אעתר (511) ** '''אמתך''' שחקים יעידו (512) * ע"ס [[תהלים ה ח]]: ** אילי מרומים… '''ואני''' (512) ** '''ברוב''' ארשת שפתי (514) ** '''חסדך''' אדיר במרום (515) ** '''אבוא''' אדרוש אל אל (517) * אוי לי ביום צאתי (518) * אלהים אשא נפשי אליך (518) * ה' אילפת שמך המפורש (519) * שמו אחד ומהולל (519) * שמע נא צעקת עם עני (520) * ה' אמרי האזינה (521) * לה' אדונינו יום מיוחד (521) * כי אקח מועד עולם ועד (522) * אתפלל אחלה (523) * שדי שמרה נפשי (523) * אמנם מקדם אתה גואל (524) * מלך אקרא בניב רטוב (525) * הללו לדר נהורא (526) * אין כמוך גדול בגבורה (527) * ה' במי ידמוך המושלים (528) * רומה אלהים והושיענו (528) * תחנונים: * אלהי קדם מעונה (529) * אל נכספתי אל ביתך (529) * [[בזכרי על משכבי]] (530) * אנוש רימה בחייך (530) * ישמע ה' קול תחנוני (531) * יום להיטיב תקרא (531) * [[יצו האל לדל שואל]] (532) * יוושעון עבדיך (533) * אביון אשר כפיו (533) * יצרי ראשית צרי (534) * להודות באתי (534) * [[ממרום קול עובר]] (534) * מתי שכל בלי תכל (535) * שבת משושי ורבו יגוני (535) * עת שערי רחמים לך נפתחו (536) * מרעיד פני צורו שיחר (536) ===חטאנו=== * אשכולות בטלו ואומללנו (537) * [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538) * אשחה במר שיחי (539) * אשא בשרי בשיני (541) * אשובה עדיך משגבי (542) * אכין קרב וסרעפים (544) * אבותינו חטאו ואינם (545) * מנעי יחידה רוע פעלך (545) * אשא אישון (547) * אזלו בכליון וחרץ (547) * מקדם ימים חשבתי (549) * אליכם אקרא נמהרים (549) * אויה לי שחטאתי (550) ===וידוי=== * אנוש אל צור מעריצך (551) * [[שטר עלי בעדים וקנין]] (553) * אל יסיתך נפשי (554) * [[שוממתי ברב יגוני]] (554) * אני הגבר בזכרי זדוני (555) * יה נורא ואיום (556) * את פני מבין צפוני (556) * [[שוכני בתי חמר]] (558) * ידום לנוגן חליל (קינה) (558) * אם יאמר לי קוני (559) * אומצתי אויילתי (559) * רוח ובשר צמדו (559) * יצרי וזדון לבי (560) * שמעו למלי עם אמוני (561) * אנוש בינה משפט הארץ (562) ===תפילות לעשי"ת=== * אברך את ה' אשר יעצני (563) * [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) * תפילה לרבי שלמה שרביט (584) * [[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) * [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) * וידוי: אברכה את אדוני (607) * בית הלוי (608) ==הכרזה של ראש השנה== * [[אז בסכות נבוני לחשים|כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה]] (612) * [[אז בסכות נבוני לחשים]] (612) ==ראש השנה== * מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) * פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619) * {{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} * פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620) * פתיחה: [[שמע קולי]] (620) * פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621) * יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622) * סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623) * אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624) * זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624) * ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624) * ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625) * קדושתא לשחרית: ** מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]] (626) ** מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]] (627) ** משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]] (627) ** [[את חיל יום פקודה#אדרת ממלכה|אדרת ממלכה]] (628) ** [[את חיל יום פקודה#אם אשר בצדק|אם אשר בצדק]] (629) ** [[אדירי איומה]] (629) ** סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] (629) * לפני התקיעות: ** יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635) ** ביום ב: [[המלך ה']] (636) ** זכור ברית: אדון אשר רוכב (637) * במוסף: [[אוחילה לאל]] (640) * מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645) ==צום גדליה== * סליחה: אלצני ביום זה (648) * סליחה: שברה לבי אנחתי (649) * סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) * תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) * חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== ===מעריב=== * [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]] (657) ===סליחות=== * בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663) * סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664) * סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664) * סליחה: לילה שקד עמך (665) * סליחה: לילה אקדמה פניו (666) * סליחה: לילה ממעון קדשך (667) * סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667) * סליחה: מהלל מלכך (668) * תחנון: שכם אחד מתי המוני (669) * תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670) * תחנון: אשר נטה שחקים (670) * תחנון: שוחרי אל החרדים (671) * חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * [[ארחותיכם ישרתי]] (673) * [[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674) * [[ידידים לנגדם שמוך]] (675) ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== * פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676) * יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677) * אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677) * זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678) * רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] (679) ===קדושתא=== * מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] (680) * מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים]] (680) * משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] (681) * [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] (682) * [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] (683) * [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז]] (683) * אשר אימתו בחצי ברקים (684) * [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (684) ** מעשה אנוש תחרות רחמיו (685) * אמרו לאלהים אמת פעלו (685) * אלוה סליחות אתה (687) * אבירי לב לטייבך (687) * [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]] (687) * אילי מרום אומרים גדלו (688) * וקרא אופן לכרוב (688) * וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689) * סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]] (689) * קדושה: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] (692) ===סליחות=== * פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692) * סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693) * סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694) * סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695) * סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696) * סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696) * תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697) * סליחה: אז דברת בחזון (697) * סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698) * תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699) * סליחה: אדון לאב המון (699) * תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700) * תחנון: חנות אתכם יחזה (700) * תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701) * סליחה: אלהים אתה צוית (702) * תחנון: לטהר אתכם יזה (702) * סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703) * תחנון: ידי דלים ונחשלים (703) * סליחה: ה' נסי ומחסי (704) * תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704) * סליחה: אז בהר המור (705) * תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705) * סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706) * סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707) * סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707) * תחנון: יערב חין ערכנו (708) * תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709) * חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710) * הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714) * [[אעשה למען שמי]] (716) ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) * מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) * משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) * [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) * {{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} * סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== * [[אוחילה לאל]] (732) * עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) * תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) * מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) * [[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== * פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) * פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) * [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) * אתיו אמונים בפחד (743) * ישראל חלו פני אל (744) * אהרן ישר (745) * [[יה למתי צפנת]] (746) * אמרה גולה וסורה (747) * תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) * הודו אדיר נורא (748) * תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) * את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) * תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) * השמים אישש (750) * תחנון: ישני חברון מערת (751) * [[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) * תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) * אל הקדש פנימה (753) * תחנון: יום זה למרום שאו (754) * בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) * תחנון: חסדך בל תמש (755) * היום אתנה לפניכם (755) * חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) * חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] (758) * [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) * [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) * [[אלוה הסליחות אזון שיחות]] (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: אחר עצם היום (764) * מחיה: מעת תחן גש (765) * משלש: תמור ארבעה (765) * אתן תהלות למלך (765) * המכירים אומצך (766) * אראלי איום (767) * סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767) * אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768) ===סליחות=== * פתיחה: דלתי שמי שחק (768) * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769) * ה' שמעה תפילת המנחה (769) * מנחת מרחשת ארשת שפתי (770) * תחנון: מערכות ישראל בשירה (771) * אשלש תפילות (771) * תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771) * אנשי לבב עוצו (772) * תחנון: שדי הזכרתני (773) * תחנון: קראתי מצרה (773) * חיים מול ישראל (773) * אנא שא נא לעוון מייחליך (774) * חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775) * חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777) * [[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777) ==נעילה== ===קדושתא=== * מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781) * מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781) * משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781) * קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782) * [[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782) * [[אבן מעמסה]] (782) ===סליחות=== * מלפניך משפטינו יצא (784) * ממרום הבט נא עמך (784) * מגדל עוז שם ה' (784) * תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785) * איומה עד מתי תשבי עגומה (785) * איום ונורא שכלל מהרה (786) * תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786) * תחנון: בנשף קידמתי (786) * אלהים אליך באו מיחליך (786) ==יום ראשון של סוכות== * מעריב: אתלונן בצל מחורב (797) * פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800) * פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800) * פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800) * קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801) * קדיש: שדי אשר יקשיב (801) * ברכו: [[שפל רוח]] (801) * יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801) * אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802) * זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802) * מי כמוך שבעה עמודי הוד (803) ==יום שני של סוכות== * מעריב: [[אוחזי בידם]] (809) * יוצר: אכוף ואיכף (810) * זולת: אמונת עתי הקץ (811) ==הושענות== * [[למען אמיתך]] (816) * [[אל למושעות]] (816) * [[אדם ובהמה]] (817) * [[אדון המושיע]] (817) * [[אערוך שועי]] (817) * [[אבן שתיה]] (818) * [[למען איתן]] (818) * [[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818) * [[כהושעת אלים]] (819) * [[למען תמים בדורותיו]] (819) * [[אל נא תעינו כשה אובד]] (820) * [[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821) * [[אז כעיני עבדים]] (821) * [[אומן ישעך בא]] (822) ==שמיני עצרת== * מעריב: זה יום אשש (823) * פתיחה: דופק פתחי ישינה (823) * פתיחה: אלהי שוב פקוד (824) * ברכו: ישירון כל בני איתן (824) * ברכו: אם לבבי בעצתו (824) * יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825) * אופן: אמרו לאל תודה (825) * זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825) * מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827) ==מוסף== * [[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828) * [[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828) * [[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829) * [[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829) * [[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830) * [[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834) ==שמחת תורה== * מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836) * פתיחה: אקרא בצר רוחי (852) * ברכו: אל לך עוז ועטרת (853) * פיוטים: ** חתן תורה משחתיך (855) ** אצילי קום קרא (856) ** {{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} ** ארבעה כלילין (856) ** לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856) ** חזקו ואמצו כושלי ברכים (857) ** לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857) ** לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858) ** פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858) ** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865) ** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865) ** קול יאמר אני ארעה צאני (865) ** אשריך ישראל מי כמוך (866) ** הנא יום בא (866) ** [[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866) ** אל בנה מקדשך (866) ** יום גילה - יבוא אדיר (867) ** הנחילנו אדון (867) ** הודו לו אדיר (867) ** רוצו רוצו (867) ** אמוני מערכה (868) ** אום נאוה (868) ** וקווי וקווי (868) ==שבת בראשית== * פתיחה: במבטא הכול (870) * פתיחה: אשורר הילולים (870) * יוצר: אהלל לנוטה (871) * בראשית ארק ודוק (871) * אופן: אומרים קדוש קדוש (872) * זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873) * מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873) * מי כמוך שמים נטית בגבורה (874) ==סדר מילה== * פתיחה: ילד אשר יולד (879) * פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879) * ירושת נחלה (880) * יחי הילד לאביו ולאמו (880) * [[יהי שלום]] (880) * משוש וגילה מעם נורא עלילה (880) ==סדר אירוסין== * ארוסים מתארסים (883) ==סדר נישואין== * לחתן: פאר חתני (884) * לחתן: ממעונו אור זורח (884) * לכלה: מצא אשה מצא טוב (885) * לכלה: לקראת פני חתן (885) * לכלה: שמור חתן וכלה (885) * יה שוכן בשמי ערץ (886) * ישמח חתן עם כלה (886) * אדיר הוא אלהינו (887) * אלהיכם יאדירכם (887) ==שבת חתן== * פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) * פתיחה: את חתני צור קונהו (888) * קדיש: [[אגדלך]] (888) * קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) * קדיש: לקראת מקור חיי (889) * קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) * קדיש: אבוא בשיר ערב (889) * ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) * ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) * יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) * סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) * אופן: קול ששון וקול שמחה (893) * זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) * מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) * מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) * פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) * רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) * פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) * פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) ==הערות== kamttok7oytgyhhopdhe4srqjxntcgp 3080534 3080532 2026-09-04T14:12:22Z מו יו הו 37729 /* צום אסתר */ 3080534 wikitext text/x-wiki {{הור2|מפתח הפיוטים שב'''סדור תפלות השנה למנהג רומניא''', ונציה רפ"ג. מפתח פיוטים לפי סוגים נדפס בסידור עצמו בעמ' 927. לשם הנוחות, הספרור המקורי שהוא באותיות ולפי דפים (2 עמודים הינם יחידה אחת), הומר לספרות לפי מספר העמודים הסידורי (כל עמוד הוא יחידה).}} ==שבת== * [[ברוך שאמר בסימן א"ב]] (58) * להוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא#נוסח איטליה ורומניא|אלהי האלהים הושיעה נא]] (64) * להוצאת ס"ת: [[מי כמוך אומר ומקים]] (64) * [[יגדל]] (69) * [[אדון עולם]] (70) * [[כל ברואי מעלה ומטה|כל ברואי]] (70) * זמר להבדלה: [[שיר אענה|בשיר אענה]] (80) ==שבת ראש חודש== * פתיחה: איומה לגוף ירדה (86) * פתיחה: [[שירו לאל נבוני]] (87) * פתיחה: ימים מאז הוקדשו (87) * יוצר: אהלל למאיר (87) * יוצר: ויהי אדיר שחקים (88) * יוצר: מה מתקו טעמי שבת (88) * אופן: לאל נערץ בסוד קדושים (89) * זולת: אמת אומנתי (90) * [[מי כמוך אומר ומקים]] (90) * מי כמוך בדברו גוזר (91) ==שבת חנוכה== * פתיחה: בנר חנוכה אודך (102) * {{ק|פתיחה: [[שעריך בדפקי]] (102)}} * פתיחה: אלהינו לך יאתה מלוכה (102) * קדיש: ישעך יזכירו (102) * יוצר: איום מבראשית (103) * אופן: [[שני זיתים נכרתים]] (104) * זולת: [[אזכור מעללי יה]] (104) * [[ריב בין שבת וחנוכה|מי כמוך שבת וחנוכה נגשו]] (105) * מי כמוך שמים כוננת (106) ==עשרה בטבת== * קרובות: את שמועתנו מי האמין (110) * [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (112) * סליחה: אויל יעץ (112) * סליחה: [[אזכרה מצוק]] (112) * סליחה: אזכור ואאנח (113) * סליחה: אתא צרי וסמך על עירי (113) * סליחה: חיים שאלתי (114) * סליחה: אפסו אמונים (115) * סליחה: איך נמכרו בנים (115) * סליחה: איך נפלה (116) * תחנון: [[שעה עליון לקול אביון]] (116) * {{ק|י"א תחנון [[יה למתי צפנת|יה למתי]] (117)}} * תחנון: אלוה מכין תבל (117) * תחנון: לדוברת יחודך (117) * חטאנו: שקדו עם נדכא ונחבל (118) * חטאנו: תשובי עשה אלי (118) * וידוי: או"א איך ארמון היכלך (119) ==שקלים== * הכרזה (שבעתא): [[אשכול איווי תאות כל נפש]] (123) * פתיחה: עדתי לאל מיחלת (125) * פתיחה: ממחצית שקל (125) * פתיחה: אדון עולם אשר נעלם (125) * יוצר: אשא דעי (125) * יוצר: אורח חיים לצדיק (126) * אופן: לאל הברוך נעימות נותנים (127) * אופן: אחזו אחזו אלים (128) * אופן: מלאכים ממליכים (128) * זולת: אקומה ולב אבינה (128) * זולת: אדברה בצר רוחי (129) * מי כמוך שמים נטית כיריעה (130) * מי כמוך אל אלהי הצבאות (130) * מי כמוך אופני מעוני (132) ==זכור== * הכרזה (שבעתא): [[ויבא ארז ראש קצינים]] (134) * פתיחה: [[קוראי מגילה]] (135) * פתיחה: יום בהמן (136) * פתיחה: יום בשם בן יאיר (136) * {{ק|י"א ברכו ידידי אל (136)}} * יוצר: אגגי עליך בפשטו כילק (136) * אפיקרון בתוך חלק (סילוק?) (137) * אופן: יוצר הכל הקדים (138) * זולת: אלו שלש מצוות (139) * זולת: את ה' דרשתי (139) * מי כמוך: [[מי כמוך (ריה"ל)|אדון חסדך]] (140) ==צום אסתר== * קרובות: ומרדכי ידע (147) * [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (148) * סליחה: אחות פתשגן (150) * סליחה: את פניך ה' בבקשי (151) * סליחה: אגגי בקש (151) * תחנון: [[יהירים קמו]] (152) * תחנון: יום רכב (152) * סליחה: אגגי אז כעמד (153) * סליחה: אליך ה' מושיב יחידים (154) * תחנון: מזנב אז בראשית בא (154) * תחנון: ארבה גזם וילק (155) * סליחה: אל חצריך עמך הסתופף (155) * תחנון: שועלים מחבלים (156) * סליחה: אגגי שקד (157) * סליחה: איש צר ואויב (158) * תחנון: אז בגלותי (159) * סליחה: אתה אלהים מתנשא (159) * תחנון: המן נלחץ (160) * סליחה: אגגי אשר חשב (160) * תחנון: יום דלה ונאנחה (161) * סליחה: חיים אשאלה ממך (161) * חטאנו: ה' מה רבו צרי (162) ==פורים== * אחר קריאת מגילה: [[ארור המן|ברוך ה' ברוך וברוך ה']] (170) * קרובות: אמתך וחסדך אל תרחק (171) * בברכת המינים: [[ויאהב אומן#אספרה אל חוק|אספרה אל חוק]] (173) * שם: [[ויאהב אומן#אמל ורבך|אמל ורבך]] (173) * עושה שלום: אז בקומם עלי (175) * פתיחה למגילה: שיר אהבה חדש (176) * פתיחה למגילה: שוררו לאל ידידים (177) ==פרה== * הכרזה (שבעתא): [[פרה אמרה קשה]] (177) * פתיחה: שחרית אקדמה (179) * פתיחה: אשר יצר שחקים על אדמה (179) * פתיחה: אשרו המוני (180) * {{ק|וי"א אבא בשיר ערב (קדיש) וכן לקראת מקור חיים (פתיחה) (180)}} * ברכו: ישורון צא (180) * יוצר: אקרא יומם (181) * אופן: אומרים קדוש (182) * אופן: ישעך יכתירו (182) * אופן: מחנות עליונים (182) * זולת: אמרות ה' אמרות טהורות (183) * מי כמוך אל אלהי הרוחות (184) * מי כמוך שוכן בשמי קדם (185) * מי כמוך שוכן שמי ערץ (186) ==החדש== * הכרזה (שבעתא): [[ראשון אמצת לפרח שושנים]] (188) * פתיחה: שעה אלי (190) * פתיחה: אשר נקדש (190) * פתיחה: ראשון לציון אלהיכם יבשרכם (190) * {{ק|י"א קדיש אבא בשיר (190)}} * פתיחה: מקבץ המוני (190) * {{ק|י"א קדיש לקראת מקור חיים (191)}} * יוצר: אחלה פני בורא ניב ולשון (191) * סלוק: יציאות שבת שתים (192) * אופן: מלאכים ממליכים (192) * אופן: שובב בירחי ראש (192) * זולת: אז מראש הודחתי (193) * מי כמוך אלהים בקדש חזיתיך (194) * מי כמוך שומר עמך ישראל (195) * מי כמוך שתים בגבורה (196) ==שבת הגדול== * פתיחה: נדיבי עמים (199) * קדיש: נעלה ברוב אונים (199) * ברכו: שארית תם הטוב (200) * {{ק|י"א לברכו [[יעידון כל עבדיך]] (200)}} * וי"א ברכו: ידי אל תנו (200) * יוצר: אלי צורי וישועתי (200) * יוצר: [[אדיר דר מתוחים]] (201) * אופן: לחייך בתורים (204) * אופן: שוקיו עמודי שש (204) * אהבה: לפליטת בן בכור (204) * זולת: אמת ויציב דבריך הנעימים (205) * זולת: אלכה לי ואשובה (205) * מי כמוך אל נורא תהלות (206) * מי כמוך אדיר אדירים חונן דל (207) * גאולה: [[יום ליבשה]] (213) * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו אנשי הכנסת (214) ** [[אז כגולגל שעבוד הורים]] (214) ==יום ראשון של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אותו אל חצה]] (218) * ליל הסדר: [[דיינו]] (224) * [[אז רוב ניסים]] (232) * עושה פלא במצרים (232) * קול נתנה (233) * פתיחה: שמחו איתני (233) * פתיחה: אומר לצפון תני (234) * פתיחה: אמרי הגיוני (234) * פתיחה: כמה אלהי טובות גמלתני (235) * קדיש: אחוה מפלאות (235) * קדיש: אספר נפלאות (235) * ברכו: [[שחי לאל]] (236) * ברכו: שאי עין יחידתי (236) * יוצר: [[אור ישע מאושרים]] (236) * אופן: [[אור ישע מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] (239) * זולת: [[אור ישע מאושרים#זולת|אהבוך נפש להודך]] (240) * מי כמוך שוכן עד (241) * {{ק|לאחר עושה פלא: י"א עושה פלא כתוב בהגדה (242)}} * תפילת טל: ** [[אוחילה לאל]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#ב|תהומות הדום לרסיסו]] (250) ** [[בדעתו אביעה חידות#רשות|ארשה ארוש רחשון]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש]] (251) ** [[בדעתו אביעה חידות#תחת אילת עופר|תחת אילת עופר]] (253) ** [[בדעתו אביעה חידות#אלים ביום מחוסן|אלים ביום המחוסן]] (253) ** י"א: אמונים החסודים (257) ** וי"א: [[בדעתו אביעה חידות#טל תן לרצות ארצך|טל תן לרצות ארצך]] (258) ==יום שני של פסח== * מעריב: [[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (259) * פתיחה: שירו נאמני (260) * יוצר: [[אדבר מישרים]] (261) * סילוק: [[אדבר מישרים#סילוק|צאינה וראינה דרך מישרים]] (262) * אופן: [[אדבר מישרים#אופן|גן נעול אוספו אראלים]] (263) * זולת: [[אדבר מישרים#זולת|אתיית יום גאלתני]] (263) ==שביעי של פסח== * מעריב: יה שלח אורו (272) * פתיחה: עברו העברים בים (273) * פתיחה: יעירוני ימי קדם (273) * פתיחה: אשלם לאלוה חי נדרים (274) * פתיחה: שורש בנו ישי (274) * יוצר: [[אתה הארת]] (275) * אופן: [[אתה הארת#אופן|ותען להם - אסר רכבו בשלישי חילו]] (276) * זולת: אדיר אדירים ביופי לו מאדרים (276) * זולת: אפס זולתך בקרב נחלתך (277) * מי כמוך שמים נטית (277) ==שמיני של פסח== * מעריב: [[ויושע ה' אום למושעות]] (282) * פתיחה: [[אל ישראל נקראת לפנים]] (283) * יוצר: [[אופל המוני]] (283) * אופן: כבודו מלאכים מתנים (285) ==שבת הגדול של שבועות== * הכרזה: ** כך גזרו רבותינו סנהדרין גאוני עולם (340) ** בששה לחודש נתנו עשרת הדברות (340) ==יום ראשון של שבועות== * מעריב: אל נגלה בסיני ונם אנכי ה' (343) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (346) * פתיחה: אקדמך בלב נשבר עתירה (346) * קדיש: מתוק דבר תורה (347) * ברכו: [[יעירוני בשמך רעיוני]] (347) * יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים מתנות סיני]] (347) * אופן: [[אורחות אראלים]] (348) * זולת: ומשה עלה (349) * תוספת: וקדוש נגלה (349) * מי כמוך אלהי קדם מעונה (350) * אזהרות: ** [[אתה הנחלת]] (356) ** [[אז שש מאות]] (361) ==יום שני של שבועות== * מעריב: [[וירד אביר יעקב]] (363) * פתיחה: [[יום מעמד סיני]] (364) * פתיחה: אמת עלי לספר (364) * קדיש: ששוני רב בעמדי עם סגני (364) * יוצר: {{ק|י"א [[אילת אהבים מתנת סיני|אילת אהבים]] וי"א}} אני חכמה שכנתי ערמה (365) * אופן: בעלותו ההרה (366) * זולת: בתקתי זרוע מבלהיך (366) * אזהרות: [[אזהרות אבן גבירול|שמור לבי מענה]], [[אז שש מאות]] (367) * אזהרות: [[אזהרת ראשית]] (375) * {{ק|וי"א ביום ב' אזהרות שייסד רבי אליהו צלפי נ"ע}} {{רקע אפור}} במהדורת של"ד נדפסו גם: * אזהרות: אברך לאל נורא{{הערה|הם האזהרות לר' אליהו צלפי שנזכרו במהד' רפ"ג.}} (קמ.) * אזהרות: מאלהים מאד נעלה אשאלה{{הערה|אזהרות לר' מנחם אגוזי על סדר [[משנה תורה לרמב"ם]].}} (קמד:) {{סוף}} ==שבעה עשר בתמוז== * קרובות: אגן המזג אז חסר (379) * סליחה: אמנם אלהי הרוחות (380) * סליחה: אני לבדי נלכדתי (380) * סליחה: אעיר יגוני עם (381) * סליחה: איכה ראש הפסגה (381) * סליחה: היום אמרר בבכי (282) * תחנון: [[שעה נאסר]] (282) * סליחה: אהה ליום אשר בו נתכה חמתך (383) * סליחה: מדי ימים ימימה (384) * תחנון: יום זה עריצים (384) * סליחה: אעורר בכיי (385) * תחנון: אוספו החצובות (385) * סליחה: חיים יוצרי וגוחי מבטן (386) * חטאנו: אפיקי מים נחלים (386) * חטאנו: אהגה כיונים הגיון (387) * חטאנו: אשקטה ואביטה במכוני (388) ==תשעה באב== * משאגת כפירים (398) * איכה אבי אשו בי הבעיר (398) * אנחתי ונאלמתי (399) * דעכו כאש קוצים נרות (400) * קרובה: [[זכור איכה]] (401) * [[שבת סורו מני]] (403) * [[איכה אצת באפך]] (404) * [[אאדה עד חוג שמים|אאדה על חוג שמים]] (405) * אשמתנו גדלה (406) * [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] (406) * [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] (408) * [[איכה אלי קוננו מאליו]] (410) * [[כי אם תועי דרך]] (411) * [[אם תאכלנה נשים פרים]] (411) * [[אויל כהכניס תרף בהיכל|אויל בהכניס תרף בהיכל]] (412) * [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] (413) * [[איכה אהובים נאמנים]] (414) * [[אמרתי שמעו אמונים]] (415) * [[אתמיד בבכיה]] (416) * [[משה אמר איכה]] (416) * [[אוי נא לנו כי חטאנו|על ארמון כי נוטש]] (417) * [[אם יתקע שופר בעיר]] (417) * [[באו אדומים]] (418) * [[איך אופל בית הלהב]] (418) * [[שומרון קול תתן]] (419) * [[איך חרב בכחשי רב]] (419) * [[אלי ציון]] (420) * [[איך נוי חטאתי השמימה]] (420) * [[בכו אחים וגם ספדו]] (421) * [[שמם נתיב גלגל]] (422) * (ציונים:) ** לבי למואב הלוא (422) ** ילל במרד שאי (423) ** ציון הלא תדעי (424) ** [[ציון הלא תשאלי לשלום אסירים]] (425) * נחמות: ** [[אנכי אנכי אנחם|אנכי אנכי אנכי מנחם]] (447) ** [[תריק חנית ורומח]] (448) ** אנכי אנכי הוא מנחמכם (449) ** [[בימים ההם ובעת ההיא]] (449) ** יאמר לשכולה אתיו בניך (451) ** תאמץ אוהל ארמונך (451) ** אב ינחם בנים בחביון (451) ** אהוב נא שערי ציון (452) ** תתנחם לרחם ציון (452) ** אנא רחם ציון (453) ** [[ויכון עולם על מלאתו]] (454) ==סליחות ללילי אשמורות== * [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] (460) * [[הביטה וראה את אנחותינו|אדון הביטה]] (462) * [[אשמנו מכל עם]] (467) * [[אלהינו שבשמים]] (468) * [[אב הרחמן מלא רחמים]] (470) * [[עשה למען שמך]] (470) * [[עננו אבינו]] (470) * [[כשענית לאברהם]] (471) * [[דעני לעניי]] (471) * [[קול יעקב קורא]] (472) * [[מכניסי רחמים]] (472) * [[מחי ומסי]] (472) * [[מה נפתח ונימא]] (472) * [[הלא אמרית ליך]] (473) * [[הלא על כי אין אלהי בקרבי]] (473) * [[תורתא דמרביא]] (473) * [[מרן דבשמיא]] (473) * [[מתרצה ברחמים]] (474) * [[שומר ישראל]] (474) ===פתיחות=== * [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]] (474) * יה חון עמך (475) * בלבי ורעיוני (475) * אברכה את ה' כל ימי ושני (475) * בלבי וברעיון (476) * שחרים יחידתי (476) * במה יזכה (476) ===סליחות=== * [[ברכי אצולה]] (476) * ה' שם איום ונורא (478) * אלהי אם מעלתי מעל (478) * ע"ס הברכה: ** '''ברוך''' אלהים הנותן עז (479) ** '''אתה''' אדיר נשגב ונורא (480) ** '''ה'''' משנאי רבו (481) ** '''אלהינו''' אדוני האדונים (482) ** '''מלך''' אליך אתחנן (482) ** '''העולם''' אל נעלם (483) * ע"ס [[תהלים קז ח]]: ** '''יודו''' אליך מיחליך (484) ** '''לה'''' מרום ונישא (484) ** '''חסדו''' אלהי ירעף (485) ** '''ונפלאותיו''' אשר פעל (485) ** '''לבני''' אמוניך הופיעה (486) ** '''אדם''' אפר יסודו (487) * ע"ס [[תהלים ג ט]]: ** '''לה'''' אמיץ כח (487) ** '''הישועה''' מני קדם (488) ** '''על''' אלהים נורא (489) ** '''עמך''' אלהים ביד מונים (490) * גדול אדיר הנשגב (491) * ה' אלהי הושיעני (492) * צבאות חילי מגדולי (493) * מעון אדיר מאז ראשון (494) * אבאר שם אדיר (495) * אל אביר השוכני (496) * ע"ס [[תהלים יט טו]]: ** '''יהיו''' אמרי פי והגיוני (497) ** '''לרצון''' מיחלים היום (498) ** '''אמרי''' אלהותך (498) ** '''פי''' אפתח להללך (499) ** '''והגיון''' משרתיך (499) ** '''לבי''' אעורר להגות (500) ** '''לפניך''' אודה אתודה (501) ** '''ה'''' אדונינו אשתחוה ואודה (501) ** '''צורי''' מחסי נסי ומנוסי (502) ** '''וגואלי''' אלי אתה (503) * אליך נשאתי את עיני להאירי (503) * [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] (504) * אליך אקרא דודי אדום וצח (505) * ע"ס [[ישעיהו לח יט]]: ** '''חי''' אל אלהים לך נפשי תהים (506) ** '''חי''' שופטי מלכי וקדושי (507) ** '''הוא''' אחד ומיוחד (507) ** '''יודך''' אדיר נפלא (508) ** '''כמוני''' שפל ברך (509) ** <nowiki>[</nowiki>[[היום מלכי מקדם|'''היום''' מלכי מקדם]] (לקמן 696)] ** '''אב''' לבנים יודיע אל אמתך (509) ** '''בנים''' אמיץ אונים (510) ** '''יודיע''' שמו הנשגב (511) ** '''אל''' אלוה אעתר (511) ** '''אמתך''' שחקים יעידו (512) * ע"ס [[תהלים ה ח]]: ** אילי מרומים… '''ואני''' (512) ** '''ברוב''' ארשת שפתי (514) ** '''חסדך''' אדיר במרום (515) ** '''אבוא''' אדרוש אל אל (517) * אוי לי ביום צאתי (518) * אלהים אשא נפשי אליך (518) * ה' אילפת שמך המפורש (519) * שמו אחד ומהולל (519) * שמע נא צעקת עם עני (520) * ה' אמרי האזינה (521) * לה' אדונינו יום מיוחד (521) * כי אקח מועד עולם ועד (522) * אתפלל אחלה (523) * שדי שמרה נפשי (523) * אמנם מקדם אתה גואל (524) * מלך אקרא בניב רטוב (525) * הללו לדר נהורא (526) * אין כמוך גדול בגבורה (527) * ה' במי ידמוך המושלים (528) * רומה אלהים והושיענו (528) * תחנונים: * אלהי קדם מעונה (529) * אל נכספתי אל ביתך (529) * [[בזכרי על משכבי]] (530) * אנוש רימה בחייך (530) * ישמע ה' קול תחנוני (531) * יום להיטיב תקרא (531) * [[יצו האל לדל שואל]] (532) * יוושעון עבדיך (533) * אביון אשר כפיו (533) * יצרי ראשית צרי (534) * להודות באתי (534) * [[ממרום קול עובר]] (534) * מתי שכל בלי תכל (535) * שבת משושי ורבו יגוני (535) * עת שערי רחמים לך נפתחו (536) * מרעיד פני צורו שיחר (536) ===חטאנו=== * אשכולות בטלו ואומללנו (537) * [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] (538) * אשחה במר שיחי (539) * אשא בשרי בשיני (541) * אשובה עדיך משגבי (542) * אכין קרב וסרעפים (544) * אבותינו חטאו ואינם (545) * מנעי יחידה רוע פעלך (545) * אשא אישון (547) * אזלו בכליון וחרץ (547) * מקדם ימים חשבתי (549) * אליכם אקרא נמהרים (549) * אויה לי שחטאתי (550) ===וידוי=== * אנוש אל צור מעריצך (551) * [[שטר עלי בעדים וקנין]] (553) * אל יסיתך נפשי (554) * [[שוממתי ברב יגוני]] (554) * אני הגבר בזכרי זדוני (555) * יה נורא ואיום (556) * את פני מבין צפוני (556) * [[שוכני בתי חמר]] (558) * ידום לנוגן חליל (קינה) (558) * אם יאמר לי קוני (559) * אומצתי אויילתי (559) * רוח ובשר צמדו (559) * יצרי וזדון לבי (560) * שמעו למלי עם אמוני (561) * אנוש בינה משפט הארץ (562) ===תפילות לעשי"ת=== * אברך את ה' אשר יעצני (563) * [[כתר מלכות (אבן גבירול)]] (573) * תפילה לרבי שלמה שרביט (584) * [[בקשה לרב סעדיה גאון]] (595) * [[תפילת השחר לרב סעדיה גאון|תפילה אחרת לרס"ג]] (602) * וידוי: אברכה את אדוני (607) * בית הלוי (608) ==הכרזה של ראש השנה== * [[אז בסכות נבוני לחשים|כך גזרו רבותינו אנשי כנסת הגדולה]] (612) * [[אז בסכות נבוני לחשים]] (612) ==ראש השנה== * מעריב ליל א: [[אמוני נבונים]] (615) * פתיחה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] (619) * {{ק|וי"א [[אדני נגדך כל תאותי]] וי"א [[עת שערי רצון להפתח]]}} * פתיחה: אשר נותן למלכי עם תשועה (620) * פתיחה: [[שמע קולי]] (620) * פתיחה: [[ה' יום לך אערוך תחינה]] (621) * יוצר: [[מלך אזור גבורה]] (622) * סלוק: [[מלך עתיק ימים]] (623) * אופן: [[כבודו אהל כהיום]] (624) * זולת: [[מלך אמיץ ואיום]] (624) * ליום א: מי כמוך שמים נטית בגבורה (624) * ליום ב: מי כמוך שמים כוננת בתבונה (625) * קדושתא לשחרית: ** מגן: [[את חיל יום פקודה#מגן|את חיל]] (626) ** מחיה: [[את חיל יום פקודה#מחיה|תאלת זו]] (627) ** משלש: [[את חיל יום פקודה#משלש|אבן חוג]] (627) ** [[את חיל יום פקודה#אדרת ממלכה|אדרת ממלכה]] (628) ** [[את חיל יום פקודה#אם אשר בצדק|אם אשר בצדק]] (629) ** [[אדירי איומה]] (629) ** סילוק: [[את חיל יום פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] (629) * לפני התקיעות: ** יום א: [[עת שערי רצון להפתח]] (635) ** ביום ב: [[המלך ה']] (636) ** זכור ברית: אדון אשר רוכב (637) * במוסף: [[אוחילה לאל]] (640) * מעריב ליל ב: [[מלך אמיץ כח רב עלילה|מלך אמיץ כח ורב עלילה]] (645) ==צום גדליה== * סליחה: אלצני ביום זה (648) * סליחה: שברה לבי אנחתי (649) * סליחה: איך הסתיר פניו יוצרי (651) * תחנון: שעה עליון לעם אביון (651) * חטאנו: אחלה פני אלהי (651) ==ליל יום כיפור== ===מעריב=== * [[מי אל כמוך אדיר המלוכה]] (657) ===סליחות=== * בקשה (או תחנון): עורי איומתי לראש אשמורת (663) * סליחה: כל שנאן ושרף יסלסלוך (664) * סליחה: לילה אליך ה' שועתי (664) * סליחה: לילה שקד עמך (665) * סליחה: לילה אקדמה פניו (666) * סליחה: לילה ממעון קדשך (667) * סליחה: מעון קדשך עמך אוסף (667) * סליחה: מהלל מלכך (668) * תחנון: שכם אחד מתי המוני (669) * תחנון: משול יצר עבוד יוצר (670) * תחנון: אשר נטה שחקים (670) * תחנון: שוחרי אל החרדים (671) * חטאנו: שכנך איויתי לנהור (672) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * [[ארחותיכם ישרתי]] (673) * [[אשפוך תחן לשננה|אשפוך תחן (לשכנה) [לשננה]]] (674) * [[ידידים לנגדם שמוך]] (675) ==שחרית יום כיפור== ===יוצרות=== * פתיחה: [[אדני נגדך כל תאותי]] (676) * יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]] (677) * אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] (677) * זולת: אלהי קדושי בוחרי ומפרישי (678) * רשות לחזרת הש"ץ: [[היה עם פיפיות]] (679) ===קדושתא=== * מגן: [[שושן עמק#מגן|שושן עמק]] (680) * מחיה: [[שושן עמק#מחיה|יום מימים]] (680) * משלש: [[שושן עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] (681) * [[שושן עמק#אשא דעי למרחוק|אשא דעי למרחוק]] (682) * [[שושן עמק#אין ערוך אליך|אין ערוך אליך]] (683) * [[שושן עמק#אל שת מאז|אל שת מאז]] (683) * אשר אימתו בחצי ברקים (684) * [[שושן עמק#מעשה אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (684) ** מעשה אנוש תחרות רחמיו (685) * אמרו לאלהים אמת פעלו (685) * אלוה סליחות אתה (687) * אבירי לב לטייבך (687) * [[שושן עמק#המכירים תהלות תעצומיך|המכירים תהלות תעצומיך]] (687) * אילי מרום אומרים גדלו (688) * וקרא אופן לכרוב (688) * וזה אל זה אומרים אדיר ואין דומה לו (689) * סילוק: [[שושן עמק#מי ימלל|מי ימלל גבורות חייליך]] (689) * קדושה: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]] (692) ===סליחות=== * פתיחה: שקדו עלי משמר בך יפגעו (692) * סליחה: שחר מפלט לי אחישה (693) * סליחה: [[אלהים אלי אתה|אלהים אלי אתה אשחרך]] (694) * סליחה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|בקר מפלטי אלי סתרי ומגני]] (695) * סליחה: [[היום מלכי מקדם]] (696) * סליחה: מעונה אלהי קדם בך בטחתי (696) * תחנון: [[שופט כל הארץ]] (697) * סליחה: אז דברת בחזון (697) * סליחה: בקר ייחד שמך עמך (698) * תחנון: [[שחר קמתי להודות]] (699) * סליחה: אדון לאב המון (699) * תחנון: אפיל תחינתי מול בית מעונך (700) * תחנון: חנות אתכם יחזה (700) * תחנון: אלהי עוז היה מעוז (701) * סליחה: אלהים אתה צוית (702) * תחנון: לטהר אתכם יזה (702) * סליחה: אליכם אישים אדבר דברי (703) * תחנון: ידי דלים ונחשלים (703) * סליחה: ה' נסי ומחסי (704) * תחנון: מקוה ישראל לטהר ולקדש (704) * סליחה: אז בהר המור (705) * תחנון: עמדי יחידתי עלי משמרת (705) * סליחה: חיים אשאלה ממך לי מלכי (706) * סליחה: אשא עיני אל ה' בתחנוני (707) * סליחה: יערבו לפניך תהלות ושבחות (707) * תחנון: יערב חין ערכנו (708) * תחנון: מרי שגיון וחטא קשיון (709) * חטאנו: אזכרה אלהים ואהמיה תתעטף רוחי (710) * הוספה לווידוי: [[אופל אלמנה תאיר]] (713) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אתה מבין סרעפי לב]] (714) * [[אעשה למען שמי]] (716) ==מוסף ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: [[אשען במעש אזרח#מגן|אשען במעש אזרח]] (726) * מחיה: [[אשען במעש אזרח#מחיה|תמה בלויה]] (727) * משלש: [[אשען במעש אזרח#משלש|אהלך אץ תם]] (728) * [[אשען במעש אזרח#אליך נשאתי את עיני|אליך נשאתי את עיני]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אשר יראתך|אשר יראתך באומץ מלכים]] (729) * [[אשען במעש אזרח#אור נוגה|אור נוגה עטיית מעילו]] (730) * {{ק|ובכן חנון אתה ורחום לכל פועל{{ש}}בקצף לא תשפוט בזעם בל תריב{{ש}}ושרפי הקדש יודעי טובך{{ש}}המכירים את המון רחמיך (730)}} * סילוק: [[שושן עמק#מי יערוך אליך|מי יערוך אליך]] (731) ===סדר עבודה=== * [[אוחילה לאל]] (732) * עבודה: [[אדרת תלבושת]] (732) * תפילת כ"ג: [[שנת אוצרך הטוב]] (740) * מראה כהן: [[דומה לארז גדול]] (740) * [[בהיות ארון הבית על כנו]] (741) ===סליחות=== * פתיחה: תען לשוני אמרתך (742) * פתיחה: ערכו תהלות עוז בני אפרים (742) * [[אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו]] (742) * אתיו אמונים בפחד (743) * ישראל חלו פני אל (744) * אהרן ישר (745) * [[יה למתי צפנת]] (746) * אמרה גולה וסורה (747) * תחנון: יוספים שנית לעמוד (748) * הודו אדיר נורא (748) * תחנון: בני ציון היקרים קול קורא אליכם (749) * את חטאי אני מזכיר היום ומודה (749) * תחנון: [[יעירוני רעיוני]] (750) * השמים אישש (750) * תחנון: ישני חברון מערת (751) * [[אזון שלש עשרה מדות|אזון שלש עשרה]] (752) * תחנון: שארית בר וכל נשבר (753) * אל הקדש פנימה (753) * תחנון: יום זה למרום שאו (754) * בשבת: [[יום שבת וכפורים]] (754) * תחנון: חסדך בל תמש (755) * היום אתנה לפניכם (755) * חטאנו: אשא לבבי בכפים (756) * חטאנו: יחיד טרם היות עולם (757) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם איך ינקה]] (758) * [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (759) * [[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] (759) * [[אלוה הסליחות אזון שיחות]] (761) ==מנחה ליום כיפור== ===קדושתא=== * מגן: אחר עצם היום (764) * מחיה: מעת תחן גש (765) * משלש: תמור ארבעה (765) * אתן תהלות למלך (765) * המכירים אומצך (766) * אראלי איום (767) * סילוק: [[כי רכובו בערבות]] (767) * אין כמוך אדיר בשמי מעוני (768) ===סליחות=== * פתיחה: דלתי שמי שחק (768) * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] (769) * ה' שמעה תפילת המנחה (769) * מנחת מרחשת ארשת שפתי (770) * תחנון: מערכות ישראל בשירה (771) * אשלש תפילות (771) * תחנון: [[ידידיך מאמש]] (771) * אנשי לבב עוצו (772) * תחנון: שדי הזכרתני (773) * תחנון: קראתי מצרה (773) * חיים מול ישראל (773) * אנא שא נא לעוון מייחליך (774) * חטאנו: אומללנו בנפש יקושה (775) * חטאנו: שוכן עד מרום ואת דכא (775) ===פיוטים לאחר הוידוי=== * תוכחה: [[אדם אם יבוא]] (777) * [[אצתי צום כפור|אצתי יום כפור]] (777) ==נעילה== ===קדושתא=== * מגן: [[אב ידעך#מגן|אב ידעך]] (781) * מחיה: [[אב ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] (781) * משלש: [[אב ידעך#משלש|טבע זיו]] (781) * קיקלר: [[אב ידעך#קיקלר|מערב ועד ערב]] (782) * [[אב ידעך#שערי ארמון|שערי ארמון]] (782) * [[אבן מעמסה]] (782) ===סליחות=== * מלפניך משפטינו יצא (784) * ממרום הבט נא עמך (784) * מגדל עוז שם ה' (784) * תחנון: אליך שבו ופשע עזבו (785) * איומה עד מתי תשבי עגומה (785) * איום ונורא שכלל מהרה (786) * תחנון: [[עב קל ממרומך]] (786) * תחנון: בנשף קידמתי (786) * אלהים אליך באו מיחליך (786) ==יום ראשון של סוכות== * מעריב: אתלונן בצל מחורב (797) * פתיחה: יקרב לפניך שועתי ורינתי (800) * פתיחה: ישורון עמך היום ירוחם (800) * פתיחה: אשר נודע בישראל ושלם (800) * קדיש: אמת אתה אדוני האדונים (801) * קדיש: שדי אשר יקשיב (801) * ברכו: [[שפל רוח]] (801) * יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] (801) * אופן: [[אאמיר אותך סלה]] (802) * זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] (802) * מי כמוך שבעה עמודי הוד (803) ==יום שני של סוכות== * מעריב: [[אוחזי בידם]] (809) * יוצר: אכוף ואיכף (810) * זולת: אמונת עתי הקץ (811) ==הושענות== * [[למען אמיתך]] (816) * [[אל למושעות]] (816) * [[אדם ובהמה]] (817) * [[אדון המושיע]] (817) * [[אערוך שועי]] (817) * [[אבן שתיה]] (818) * [[למען איתן]] (818) * [[אנא אזון חין תאבי ישעך|אנא אזון חין]] (818) * [[כהושעת אלים]] (819) * [[למען תמים בדורותיו]] (819) * [[אל נא תעינו כשה אובד]] (820) * [[אנא רחום אל תפן לרשענו]] (821) * [[אז כעיני עבדים]] (821) * [[אומן ישעך בא]] (822) ==שמיני עצרת== * מעריב: זה יום אשש (823) * פתיחה: דופק פתחי ישינה (823) * פתיחה: אלהי שוב פקוד (824) * ברכו: ישירון כל בני איתן (824) * ברכו: אם לבבי בעצתו (824) * יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] (825) * אופן: אמרו לאל תודה (825) * זולת: [[אמונים אשר נאספו]] (825) * מי כמוך שמים כוננת בתבונה (827) ==מוסף== * [[אף ברי אותת#א|אף ברי]] (828) * [[אף ברי אותת#ב|יטריח לפלג]] (828) * [[אף ברי אותת#רשות|אפיק מען מעותר (!)]] (829) * [[אף ברי אותת#אקשטה כסל וקרב|אקשטה כסף וקרב]] (829) * [[אף ברי אותת#יפתח ארץ לישע|יפתח ארץ לישע]] (830) * [[אף ברי אותת#איום זכור נא לשואלי מים|איום זכור נא]] (834) ==שמחת תורה== * מעריב: [[אעניד לך תפארה והלל]] (836) * פתיחה: אקרא בצר רוחי (852) * ברכו: אל לך עוז ועטרת (853) * פיוטים: ** חתן תורה משחתיך (855) ** אצילי קום קרא (856) ** {{ק|וי"א אל לחתני וי"א פיוטים הכתובין בענין חתן וכלה}} ** ארבעה כלילין (856) ** לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] (856) ** חזקו ואמצו כושלי ברכים (857) ** לחתן בראשית: אום נאוה ושחורה (857) ** לחתן בראשית: אשר חתני זה פאר ועטרה (858) ** פטירת משה: אין לפענח ולפרוש רזי אל (858) ** [[ויעל משה (פיוט)|ויעל משה]] (865) ** [[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל|אשריכם ישראל שבכם בחר אל]] (865) ** קול יאמר אני ארעה צאני (865) ** אשריך ישראל מי כמוך (866) ** הנא יום בא (866) ** [[שמחו בשמחת תורה|שמחו אהובים]] (866) ** אל בנה מקדשך (866) ** יום גילה - יבוא אדיר (867) ** הנחילנו אדון (867) ** הודו לו אדיר (867) ** רוצו רוצו (867) ** אמוני מערכה (868) ** אום נאוה (868) ** וקווי וקווי (868) ==שבת בראשית== * פתיחה: במבטא הכול (870) * פתיחה: אשורר הילולים (870) * יוצר: אהלל לנוטה (871) * בראשית ארק ודוק (871) * אופן: אומרים קדוש קדוש (872) * זולת: אדם הראשון אלהים ברא (873) * מי כמוך אדיר שליט ונעלם (873) * מי כמוך שמים נטית בגבורה (874) ==סדר מילה== * פתיחה: ילד אשר יולד (879) * פתיחה: רנו שמחות לילדי אמוני (879) * ירושת נחלה (880) * יחי הילד לאביו ולאמו (880) * [[יהי שלום]] (880) * משוש וגילה מעם נורא עלילה (880) ==סדר אירוסין== * ארוסים מתארסים (883) ==סדר נישואין== * לחתן: פאר חתני (884) * לחתן: ממעונו אור זורח (884) * לכלה: מצא אשה מצא טוב (885) * לכלה: לקראת פני חתן (885) * לכלה: שמור חתן וכלה (885) * יה שוכן בשמי ערץ (886) * ישמח חתן עם כלה (886) * אדיר הוא אלהינו (887) * אלהיכם יאדירכם (887) ==שבת חתן== * פתיחה: לחתני מחמד עיני (888) * פתיחה: את חתני צור קונהו (888) * קדיש: [[אגדלך]] (888) * קדיש: אקדמך בלב נשבר עתירה (889) * קדיש: לקראת מקור חיי (889) * קדיש: [[שעריך בדפקי]] (889) * קדיש: אבוא בשיר ערב (889) * ברכו: [[יעידון כל עבדיך]] (889) * ברכו: שאלוני בלב נדוד רעיוני (889) * יוצר: אדון מקדם תמים פועלו (890) * סלוק: אל אשר לו הגדולה (891) * אופן: קול ששון וקול שמחה (893) * זולת: [[אז בהיות כלה]] (893) * מי כמוך משים נתיבה במים עזים (894) * מי כמוך אל צדקתך כהררי אל (896) * פיוט לחתן: אל לחתני זה (897) * רשות: מרשות האל הגדול הנישא ונעלה (897) * פיוט לחתן: עלה נא יהודה (897) * פיוט לחתן אחר הקריאה: חזקו מאד התאמצו ברכים (898) ==הערות== oquprvkfe4zxlfv8x0wlb7apr064ulw 0 1739338 3080558 3001990 2026-09-05T10:36:48Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[דודי נהפך]] לקישור [[הודי נהפך]] 3080558 wikitext text/x-wiki #הפניה [[הודי נהפך]] k8ngfw93h1mympky68arq2hd2v4jxy1 0 1743994 3080550 3018094 2026-09-05T10:36:08Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום ראשון]] לקישור [[סדר הסליחות/מנהג עלזאס/סליחות ליום ראשון]] 3080550 wikitext text/x-wiki #הפניה [[סדר הסליחות/מנהג עלזאס/סליחות ליום ראשון]] s673nuxsxa7p9fcdxhc1w9vtjtkzihb 0 1743995 3080553 3018096 2026-09-05T10:36:23Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום שני]] לקישור [[סדר הסליחות/מנהג עלזאס/סליחות ליום שני]] 3080553 wikitext text/x-wiki #הפניה [[סדר הסליחות/מנהג עלזאס/סליחות ליום שני]] rxhwwe3c8w15ttpmnlzkjwqfi8ga5di 0 1743996 3080552 3018098 2026-09-05T10:36:18Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום שלישי]] לקישור [[סדר הסליחות/מנהג עלזאס/סליחות ליום שלישי]] 3080552 wikitext text/x-wiki #הפניה [[סדר הסליחות/מנהג עלזאס/סליחות ליום שלישי]] cl9cxf8rs9t66xhbiakwue0nee3oitu 0 1743997 3080551 3018100 2026-09-05T10:36:13Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[סליחות לכל השנה כמנהג עלזאס/סליחות ליום רביעי]] לקישור [[סדר הסליחות/מנהג עלזאס/סליחות ליום רביעי]] 3080551 wikitext text/x-wiki #הפניה [[סדר הסליחות/מנהג עלזאס/סליחות ליום רביעי]] 3lns2fmhk98vh4zkjo4y2bm70qde7gk 0 1744201 3080517 3080513 2026-09-04T12:17:30Z בריח 46338 /* 1.5 */ 3080517 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]] עי"ש)}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱיִ}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצָּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] עי"ש{{הערה|לפנינו פתח וכן בארבעת המקומות הנוספים שהצירוף הזה נמצא והם [[ש"א יד א]], [[ש"א יד ד]], [[ש"א יד יא]], [[ש"ב כג, יד]]. יש לציין שגם הרד"ק בספר מכלול הוצאת ליק דף קסז ב מציין שהוא בקמץ בסמיכות. ויקיעורך.}})}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]])}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל־בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל־הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל־הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם{{הערה|כך לפנינו "הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם" בלא מקף אלא במשרת ובחולם. ואפשר שנוסח הניקוד וההטעמה לפני המחבר היה שונה, או, לחילופין, שדוגמא זו השתרבבה לכאן בטעות ובמקומה בהמשך ברשימה להלן של בעלי החולם. ויקיעורך.}}}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל־אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: {{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחָמָ֑ה}} {{ק|([[הושע א ו]])}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]], [[הושע ב כה|שם ב כה]])}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין {{הערה|כן הוא בכתבי היד ואוצ"ל "מחשבון". ויקיעורך.}} הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם לפיכך לא נמנה עם הטעמים, ולא עם המשרתים מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד, והוא הקל שבהם; והיָתֵר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים. האחד יהיה לו משרת אחד, והוא הסילוק, כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והשני יהיה לו שני משרתים, והם ארבעה טעמים: לגרמיה, כגון {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט}}{{הערה|לפנינו המשרת הראשון מונח, אבל לשיטת המחבר הוא מרכא וראה להלן שער הלגרמיה. ויקיעורך.}} {{ק|([[ש"א כז א]])}}; ואתנח, כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}; וזקף, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}; וטפחה – {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק השלישי יהיו לו ג' משרתים, והוא הרביע, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. והרביעי יהיו לו ד' משרתים, והם זרקא ותביר. הזרקא, כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}; התביר: {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}}. והחמישי יהיו לו ה' משרתים, והם תלשא וטרס. [התלשא,] כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}}; הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}}. והשישי יהיו לו ו' משרתים, והוא הפזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}; והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים, והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣הו מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}}. ודע שאלה הטעמים הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאלו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק, מלבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק, לפי ששם ישרתוהו יותר משמש אחד, ובכ"א ספרים לא ישרתוהו כי אם שמש אחד, ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים, בעבור כן יתכן להיות הסילוק בג' ספרים בראש הפסוק{{הערה|והם עשרה פסוקים ולהלן 3.7 מפרט אותם. ויקיעורך.}}. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד למינו על אופן מכל פנים כי אם שלשה, והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח, ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}}, {{הערה|כאן צ"ל "ומן המרכא" וכדומה. ובמשפה"ט שער א פרק ו תיקן "ומרכא כגון". ויקיעורך.}} {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים, והמיוחד במקרא שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך, כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא, כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]], [[דניאל ד יח| יח]])}}; ויהיה שכן לה מרכא, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}}; ויהיה שכן לה דרגא, כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א יְיָ֧ לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}; ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים: ביתיב, כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}; ובטרס, כגון {{צ|בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ}} {{ק|([[יחזקאל כ לא]])}}; ובזרקא, כגון {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}; ובתביר, כגון {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}}. מרכא יהיה לה שכן מרכא כמוה, כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד: {{צ|אִם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}; ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח, כגון {{צ|לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי}} {{ק|([[ישעיהו מה יט]])}}; ותהיה שכינה למרכא מוכפלת, כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}; ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה שכן לו שופר עילוי בלבד, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}. שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו: {{צ|כֹּ֤ה אָמַר֙}} {{ק|([[בראשית לב ה]])}}. שופר עילוי יהיה שכן לג' טעמים: אתנחתא וזקף וזרקא{{הערה|אגב הזרקא נכללת גם הסגולה (וראה לעיל 2.2 על עניין זה בכללותו) וכפי שמפרש המחבר להלן בסעיף 2.14: "שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי". ויקיעורך.}}. וסימ': אז"ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחתא וסוף פסוק, כגון {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, וכגון {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}}. הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד, כגון {{צ|וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}. ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם, ולא יִוָעדו בפסוק אחד, לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת, כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}}, אבל היא סימן לביטול הגעיא, לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד, והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק האזלא שהיא שכינה לטרס, ולשאר הטעמים לא תתחבר. והתלישא [כי"פ: הקטנה] [כי"מ: הגדולה{{הערה|וכן תיקן מסברא הרוו"ה במשפה"ט שער א פרק ו. ויקיעורך.}}] היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל, ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מֶרְכָּבָה, אם היה תחת המ"ם ג' נקודות יהיה לשון יחיד, כגון {{צ|מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ}} {{ק|([[מ"ב ה כו]])}}, {{צ|מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים}} {{ק|([[ש"ב טו א]])}}. ואם יהיה תחת המ"ם פתח גדול תהיה המילה לשון רבים, כגון {{צ|מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה}} {{ק|([[שמות טו ד]])}}, {{צ|פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו}} {{ק|([[שופטים ה כח]])}}. ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה, והיא {{צ|בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙}} {{ק|([[בראשית מא מג]])}}, נקודה אחת תחת המ"ם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן, כגון {{צ|בָּ֥רְכוּ}} {{ק|([[דה"א כט כ]])}}. ואשר יהיה הטעם על הכ' יהיה שבא מניע, כגון {{צ|בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[בראשית כז יט]])}}. חוץ ממקומות: {{צ|וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת}} {{ק|([[דניאל ד לא]])}}, {{צ|וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖}} {{ק|([[ש"ב ז כט]])}}, {{צ|בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}. ==2.6== פרק לדבר על י"ב טעמים{{הערה|כותרת זו מתייחסת למעשה גם לסעיפים הבאים עד וכולל שער הסילוק (2.12). חלק מי"ב הטעמים זכו לכותרת משלהם ועל כן גם לסעיף נפרד במהדורתנו, וחלק באים בסעיף כללי זה או בסעיפים הבאים כהמשך לטעם אחר בלא כותרת של שער נפרד, אלו האחרונים הודגשו במהדורתנו. להלן סדר הטעמים לרבות השיוך לסעיפים השונים: 2.6 פזר, טרס, תלשא, יתיב. 2.7 זקף, אתנחתא. 2.8 זרקא. 2.9 לגרמיה. 2.10 רביע. 2.11 תביר, טפחא. 2.12 סילוק. ויקיעורך.}} '''הפזר''' בכ"א ספרים משני פנים: האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות והם {{צ|אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|וַיִּקְבֹּץ֘ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה}} דדברי הימים {{ק|([[דה"ב כד ה]])}}, {{צ|גַּם־חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ה יג]])}}, {{צ|וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים}} בסוף עזרא {{ק|([[נחמיה יג ה]])}}. וישרת' ג' משרתים בה' מקומות {{צ|וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כה]])}}, {{צ|וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן}} {{ק|([[דה"ב לה ז]])}}, {{צ|וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה}} {{ק|([[ירמיהו כה יב]])}} דירמיה, {{צ|וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים}} {{ק|([[נחמיה יג טו]])}}, {{צ|גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן}} {{ק|([[אסתר ז ט]])}}. ויש לו ד' משרתים בג' מקומות: {{צ|וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל}} {{ק|([[ש"ב ד ב]])}}, {{צ|וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים׀ רָעָ֣ב׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ}} {{ק|([[ש"ב כד יג]])}}, {{צ|וְאָמַרְתָּ֙ (להם) [אֲלֵיהֶ֜ם] כֹּֽה־אָמַ֣ר יְיָ֗ הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו יג יג|יג יג]])}}. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}, {{צ|וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ}} {{ק|([[דה"א כח א]])}}. ויש לו ו' משרתים בב' מקומות {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} {{צ|וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין׀ לַעֲלָוָ֣ן׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}. ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. '''התלשא''' משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת אבל ההפרש שיש ביניהם התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. '''הטרס''' פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא, התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח כגון {{צ|תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת}} {{ק|([[ישעיהו ס יז]])}}, {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}} ודומ' ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא כגון {{צ|וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח}} {{ק|([[במדבר טז א]])}} והדומ' לו, ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא כגון {{צ|וְהָ֨רַסְתִּ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יג יד]])}}, {{צ|וְסָ֨לַחְתָּ֜}} {{ק|([[מ"א ח לו]])}}, {{צ|וַהֲסִ֨רֹתִ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יא יט]])}}, {{צ|וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַדְתִּי}} {{ק|([[עמוס ב ט]])}}, ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר כגון {{צ|וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְיָ֙}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} {{צ|וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו}} {{ק|([[בראשית מב כא]])}} ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון {{צ|וַיַּ֜עַשׂ}} {{ק|([[שמות לו יא]])}} {{צ|וַיֹּ֜אמֶר}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}} והדומה להם לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם תלישא והב' אזלא {{צ|וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ ע֗וֹד}} {{ק|([[שמות ד ו]])}} {{צ|וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב}} {{ק|([[שופטים ג טז]])}}. ואם היו לו יותר מב' משרתים יהיו כולם שופרות מונחים כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והדומ' לו. '''היתיב''' יש לו ב' דמיונות האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה, וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}}, וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}} ואשר הביא שינוי הדמיון הזה אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}} {{צ|ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה}} {{ק|([[חבקוק ב ו]])}} ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו {{צ|הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}} והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה והם {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}, {{צ|אֵ֚ת סִיחֹן֙}} {{ק|([[דברים א ד]])}}, {{צ|כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙}} {{ק|([[ישעיהו ה כד]])}}, דישעיה {{צ|אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙}} {{ק|([[ירמיהו כב ל]])}}, {{צ|כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה}} {{ק|([[ישעיהו ל לב]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת}} {{ק|([[ירמיהו טז יב]])}}, {{צ|שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙}} {{ק|([[ירמיהו יד יד]])}}, {{צ|דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט}} {{ק|([[דניאל ב י]])}}, {{צ|דִּ֚י מַלְכְוָת֙}} {{ק|([[דניאל ז כז]])}}, {{צ|כֹּ֚ל חָרֵד֙}} {{ק|([[עזרא ט ד]])}}, דעזרא {{צ|דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ז כה|ז כה]])}}. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון {{צ|שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}, {{צ|אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ}} {{ק|([[ויקרא יא ד]])}} ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי"א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת, הרי לך ראיה משני פנים: אופן אחד אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו כגון {{צ|בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙}} {{ק|([[יחזקאל יד יג]])}} ודומ' וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד; והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים {{הערה|אוצ"ל "מספרם" או "נספרים" ועכ"פ הכוונה שכל יתיב/מהפך שלפני פשטא אם לא נכלל ברשימת י"א היתיב לפני פשטא שהוזכרה לעיל הרי הוא מהפך המשרת. ויקיעורך.}} י"א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה ומי שקרא {{צ|שְׁ֚תַּיִם}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}} ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה לפי שהנחת הדיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} נהיה עם האות הגימ"ל ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה {{צ|שְׁתַּיִם}} ולכך אתה רואה בספרים הטובים {{צ|שְׁתַּיִם}} ואל תתמה על דיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} שעיקרו אשתים כי הוא כמו {{צ|אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ}} {{ק|([[שמות כו ג]])}} ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר {{צ|שְׁתַּיִם}} הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא התנאי על זה הוא שאם אין מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון {{צ|וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה}} {{ק|([[במדבר כג א]])}} {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} ודומ' ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון {{צ|וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙}} {{ק|([[ויקרא כג מא]])}}, {{צ|וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙}} {{ק|([[במדבר ל ב]])}} ודומ' זה הכלל לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו כגון {{צ|יוֹצֵ֥ר אוֹר֙}} {{ק|([[ישעיהו מה ז]])}} {{צ|מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙}} {{ק|([[ירמיהו ב ה]])}} {{צ|הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק הלא תראה שהתי"ו של {{צ|תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרתים הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח כגון {{צ|לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽייָ֔}} {{ק|([[שמות יב מב]])}} {{צ|כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא}} {{ק|([[ירמיהו נ לח]])}} ודומ', ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וְכִ֨י מִ֤י (אנכי) [אֲנִי֙]}} {{ק|([[דה"א כט יד]])}} {{צ|אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙}} {{ק|([[ישעיהו ל י]])}}. ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח כגון {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}}. המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרתים שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל כמו {{צ|מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]])}} {{צ|רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ז]])}}, {{צ|לֹ֣א דֻכְּא֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו מד י]])}} ודומ', ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי כגון {{צ|וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו לו כד]])}}, {{צ|וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ט]])}} ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרתים יהיה הראשון מכרבל, או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר, והמשרת השני עילוי כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער הגעיא מן האות אשר היא עליו כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה כגון {{צ|וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים}} {{ק|([[במדבר יז יג]])}}, {{צ|וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ}} {{ק|([[אסתר ד ב]])}} ודומ'. שתי '''אתנחתא''' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי"א מקומות שתשרתה המאיילא והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד, בר מן חד {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ [לְךָ׀] בָּ֛הּ}} {{ק|([[דה"ב כ ח]])}} דדברי הימ', ואלה הם {{צ|וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ}} {{ק|([[בראשית ח יח]])}}, {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} ד{{צ|וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}, {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, {{צ|מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}, {{צ|לָא֖וֹפַנִּ֑ים}} {{ק|([[יחזקאל י יג]])}}, {{צ|וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל יא יח|יא יח]])}}, {{צ|וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ}} {{ק|([[רות א י]])}}, {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} וחב' דדניאל {{ק|([[דניאל ד יח|ד יח]])}}, {{צ|וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה}} דמלכים {{ק|([[מ"ב ט ב]] עי"ש)}} {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ}} דדברי הימ' {{ק|([[דה"ב כ ח]])}} ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} ודומ', ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו {{צ|וּבָהָ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}}, {{צ|בַּמִּדְבָּ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו סא]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י}} {{ק|([[בראשית יט ז]])}} וזה הטעם יקרא מונח לפי שאתה מניחו בלי (מתינה) [מתיגה] והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} {{צ|כְּנֵֽמָא}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}} {{צ|והמלך}} אן [או?] בלעדי אלה, ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי כגון {{צ|וַֽיְהִי־אֽוֹר}} {{ק|([[בראשית א ג]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח}} {{ק|([[בראשית מד יט]])}}, {{צ|יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע}} {{ק|([[ישעיהו א ג]])}}. ==2.8== שער הזרקא אם היה בלא משרת אין עליה דיבור, ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒}} {{ק|([[ישעיהו ז ג]])}}, {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא והם {{צ|כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ל יב]])}}, {{צ|לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ו ו]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[ש"ב ז ז]])}}, {{צ|וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘}} {{ק|([[דה"א יד יא]])}}, {{צ|נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֘}} {{ק|([[דה"א כא יב]])}} דדברי הימ', {{צ|וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֘ לָרֹב֒}} {{ק|([[מ"א א יט]])}}, {{צ|בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֘}} {{ק|([[דה"א ה יח]])}}, {{צ|קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֘}} {{ק|([[רות ד ד]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[דה"א יז ו]])}} דדברי הימ' ואם היה לזרקא ב' משרתים יהיה הראשון אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒}} {{ק|([[בראשית מא מה]])}} ודומ' חוץ מב' שהן למטה והן {{צ|וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘}} {{ק|([[מ"ב ח ה]])}} דמלכים {{צ|אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[דה"ב ו לב]])}} וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה כגון {{צ|ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֘}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}} {{צ|הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘}} {{ק|([[דברים לא יד]])}} ואם באו שני המשרתים בתחלת אותיות התיבות יהיו שניהם שופר עילוי כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֘}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}, {{צ|מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘}} {{ק|([[שמות ד יא]])}} והננהג כמנהג הזה הוא למטה ונקרא שופר עילוי ואם היה עם האות השנייה או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה (לפרעה) [אֶל־יְיָ֘]}} {{ק|([[שמות ד י]])}}, {{צ|הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֘}} {{ק|([[ש"ב ג ח]])}} ודומ' והמשרת השני לזרקא שראוי להיותו במרכא למטה בא משתי סיבות האחת פסק והאחת געיא ויש שכותבין אותו שופר מונח והוא כמו מרכא במחלקותיו אשר ביניהן פסק {{צ|וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתוֹם֘}} {{ק|([[ירמיהו לב מד]])}}, {{צ|וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל׀ דְּבִרָה֘}} {{ק|([[יהושע טו ז]])}} וכל דומ' חוץ משתי מקומות שיש בהן פסק והן שופר עילוי והם {{צ|וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒}} {{ק|([[בראשית לז כב]])}}, {{צ|הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ׀ אֵלֵינוּ֘}} {{ק|([[מ"ב ד יג]])}}, ואשר ביניהם געיא {{צ|וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘}} {{ק|([[מ"ב ד כט]])}} {{הערה|לפנינו לא רשומה געיא בשני אלו, אבל ראה להלן שמדובר גם על מקום הראוי לגעיה ואיננה כתובה בפועל. ויקיעורך.}} ודומ' חוץ מז' מקומות שיש בהם כמעט שינוי והם {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘}} {{ק|([[יהושע יח יד]])}}, {{צ|וַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם}} {{ק|([[דה"א יד א]])}} וחביר' {{ק|([[ש"ב ה יא]])}} {{צ|אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֘}} {{ק|([[ש"ב ד ח]])}} {{צ|בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֘}} {{ק|([[דניאל ו יג]])}} {{צ|וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘}} {{ק|([[נחמיה ח טו]])}} והקורא יטעים הגעיא בפיו או כתובה או לא כתובה. ואם היה לזרקא ג' משרתים יהיה הראשון תלשא והשני אזלא ולא תשתנה מהיות תחלה, או תהיה עם תחילת אות או עם השיני או יותר, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}} {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ודומ'. ואם היו לה ד' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} והדומ' לו ובכ"א ספר יש לו ג' זרקתות שיתחברו ב' משרתים בתיבה אחת והם {{צ|(ולאיתמר) וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮}} {{ק|([[ויקרא י יב]])}} {{צ|אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘}} {{ק|([[שופטים כא כא]])}} {{צ|לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} ==2.9== שער לגרמיה הלגרמיה ישרתוהו ב' משרתים והם ב' מרכות כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש"א כז א]] עי"ש)}}. והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה, והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק, והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון {{צ|וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּת}} {{ק|([[שמות טו כג]])}} {{צ|אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע}} {{ק|([[ויקרא כו מא]])}} ודומ' ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות והם {{צ|וְעַתָּה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ}} {{ק|([[בראשית מה ה]])}} {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָא}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} {{צ|וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם}} {{ק|([[זכריה ז יד]])}} {{צ|וְאִ֣יל֗וֹ הָאֶחָד}} {{ק|([[קהלת ד י]])}} {{צ|בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר}} {{ק|([[דניאל א ז]])}}. ואם שרתוהו ב' משרתים יהיה הראשון דרגא כגון {{צ|כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י}} {{ק|([[ירמיהו לב לא]])}} והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה}} {{ק|([[ש"ב כא ב]])}} {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ==2.11== שער התביר התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו, ב' תנאים: האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אָה אוֹ אִי כגון {{צ|יָ֥צְא֛וּ}} {{ק|([[שמות יב מא]])}} {{צ|יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ}} {{ק|([[איכה א יד]])}} {{צ|הִתְבּ֥וֹנְנ֛וּ}} {{ק|([[ירמיהו ט טז]])}} בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה והוא {{צ|בְּבִֽירְתָ֛א … בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו ב|ו ב]])}} ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף פתח בין המרכא והתביר והם {{צ|וַיִּדְרֹ֣שׁ (חזקיהו) [יְחִזְקִיָּ֗הוּ] עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים}} {{ק|([[דה"ב לא ט]])}} {{צ|אַל־ תִּלָּֽחֲמ֛וּ}} {{ק|([[דה"ב יג יב]])}} {{צ|וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן}} {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}} ואין זולתם ואילו לא אחזו אלו הג' או {{צ|וְרָחֲצ֛וּ}} {{ק|([[שמות ל יט]])}} יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא כגון {{צ|וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}} {{צ|כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר}} {{ק|([[מ"ב ד מג]])}} ודומ' שאין ביניהן אלא מלך אחד {{צ|כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ}} {{ק|([[דברים יט ו]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְיָֽ}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}} ודומ' שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא כגון {{צ|וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ}} {{ק|([[יהושע ח ג]])}} {{צ|וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם}} {{ק|([[שמות טו כד]])}} {{צ|וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ}} {{ק|([[מ"ב ד כ]])}} ודומ' ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ}} {{ק|([[ש"א ל טז]])}} ישרתהו מרכא ואם היה מלך ושבא מניע כגון {{צ|וַאֲשֶׁ֧ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן}} {{ק|([[בראשית לד יא]] עי"ש)}} ישרתהו דרגא וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט"ו מקומות היוצאים מתנאי זה שאע"פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא והם {{צ|וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה}} {{ק|([[בראשית יח יח]])}} {{צ|וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ}} {{ק|([[שמות כא לה]])}} {{צ|לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה}} {{ק|([[שמות כג כו]])}} {{צ|וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ}} {{ק|([[דברים יד י]])}} דמשנה תורה {{צ|וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה}} {{ק|([[בראשית מו יז]])}} {{צ|וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ}} ... {{צ|וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח יב]])}} {{צ|כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְיָ֥ צְבָא֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט כה]])}} {{צ|כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל}} {{ק|([[הושע י יד]])}} {{צ|הֲפֹ֧ךְ ידיך יָדְךָ֛}} {{ק|([[דה"ב יח לג]])}} דדברי הימ' {{צ|כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ}} {{ק|([[דה"ב ל ג]])}} {{צ|כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛}} {{ק|([[קהלת ט י]])}} {{צ|כִּ֣י אֵ֧ין לַעֲמ֛וֹד}} {{ק|([[עזרא ט טו]] עי"ש)}} {{צ|וְעַ֨ד הֵ֧ם עֹמְדִ֛ים}} {{ק|([[נחמיה ז ג]] עי"ש)}} דעזרא ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך כגון {{צ|הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל}} {{ק|([[בראשית יז יג]])}} {{צ|וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ׀ מַ֛ס}} {{ק|([[אסתר י א]])}}. ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח כגון {{צ|עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל כב ג]])}} ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא כגון {{צ|וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־ (אבותיו) [אֲבוֹתָ֛ם]}} {{ק|([[יהושע כב יד]])}} והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא כגון {{צ|כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ}} {{ק|([[ירמיהו ל יז]])}} {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה וזהו משפט התלשא לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח כגון {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}} והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב{{צ|אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ}} {{ק|([[שה"ש ב ז]])}} וחבריו {{ק|([[שה"ש ג ה]])}} '''הטפחה''' לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי"ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד והם {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} {{צ|לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה}} {{ק|([[שמות ה טו]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה}} {{ק|([[ויקרא י א]])}} {{צ|הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח}} {{ק|([[במדבר לב מב]])}} {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} דיחזקאל {{צ|וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה}} {{ק|([[מ"א כ כט]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ}} {{ק|([[מ"א י ג]])}} דמלכים וחברו דדברי הימ' {{ק|([[דה"ב ט ב]])}} {{צ|וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן}} {{ק|([[חבקוק א ג]])}} דחבקוק {{צ|(ויחי) [וַיְהִ֧י] לֵ֦ב לָעָ֖ם}} {{ק|([[נחמיה ג לח]])}} דעזרא ולא יהיו לו יותר מב' משרתים על זה האופן ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות והם {{צ|בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}} {{צ|אֵ֛ת כָּל־ הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}} {{צ|מַבְלִ֥יגִיתִ֖י}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}} {{צ|וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל לו כה]])}} דיחזקאל {{צ|מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל מד ו]])}} דיחזקאל {{צ|כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה}} {{ק|([[דה"א טו יג]])}} {{צ|וּנִבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}} דדניאל {{צ|שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי}} {{ק|([[שה"ש ו ה]])}} וסימ' מה"ם גתלו"ש מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח' ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא כגון {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והדומ' לו אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג כגון {{צ|וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים אחד בתיבת המרכא כגון {{צ|כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם}} {{ק|([[יהושע ה ז]])}} והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא כגון {{צ|יעשה לו֟}} והדומ' לו מושלת בהם מרכא בלי מתיגה, ואם נתרחקה המרכא המרבה מן הטפחה והיה ביניהם תיבה במקף מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה כגון {{צ|ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה}} {{ק|([[רות ד א]])}} {{צ|ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}} ודומ' ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתן {{הערה|כן הוא בכי"פ ואוצ"ל "יתמתג". ויקיעורך.}} כגון {{צ|כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} {{צ|וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה {{צ|כִּי}} והשניה {{צ|לֹא}} והשלישית תהיה טפחה הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה אם עומדת האות הראשונה במלך שים {{צ|כִּי}} במרכא ולא במקף כגון {{צ|כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב}} {{ק|([[ש"א טז יא]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו}} {{ק|([[איכה ג כב]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין}} {{ק|([[בראשית מה כו]])}} ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה שים {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא כגון {{צ|כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ}} {{ק|([[דה"א יג ג]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ}} {{ק|([[ש"ב כג ו]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ}} {{ק|([[ש"א ב ט]])}} חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא והוא {{צ|כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן}} {{ק|([[דברים ג כז]])}} וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} {{צ|לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם}} ד{{צ|שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ}} {{ק|([[שמות ל לא]] עי"ש)}} {{צ|וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}} {{צ|מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם}} {{ק|([[הושע יא ו]])}} בהושע וראש פסוקו {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} דדברי הימ' ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה, וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות, וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי"ב טעמ' ולא עם המשרתים, ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון {{צ|כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ}} {{ק|([[משלי ד טז]])}} שהוא מן שינה ותנומה ואילו נחטפה היו"ד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון {{צ|אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ}} {{ק|([[איוב כט כב]])}} וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרתים שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר, הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל, והתלישא [לא ישרתהו אחר?] זולתו, והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמים והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד {{הערה|והם טפחא, סילוק, פשטא, זרקא, תביר, לגרמיה. אפשר שנשמט כאן פירוט זה ואולי גם כמה מלים נוספות כהקדמה להמשך על משרתים אחרים של טפחא וסילוק הבאים לעתים נדירות. ויקיעורך.}} הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמים טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידוע. מספר חלקי הדרגא בשני טעמים רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו {{הערה| המשפט לא ברור וטעון תיקון ובמשפטי הטעמים שער ג' פרק א' תיקן הרוו"ה באופן הבא: "תביר אי אפשר בלא טפחא אחריו, והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח והוא אם אֶ֥רֶץ מַ֖אְפֵּלְיָ֑ה (ירמי' ב לא). כן כתב החכם בן בלעם" ע"כ. ויקיעורך.}} כגון {{צ|הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא}}{{ק|([[עובדיה א ח]])}} והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנחתא והוא {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־(חחזקתי) [הֶחֱזַ֣קְתִּי] בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמים, והם: תביר שאחריו טפחה, וטפחה לאתנחתה וסילוק, וזרקא לסגולה. ==2.16== ושער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון {{צ|זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר}} {{ק|([[בראשית ח כב]])}} והיתיב כגון {{צ|וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל׀ לְיִשְׂרָאֵל֙}} {{ק|([[ש"א ז יד]])}} וכגון {{צ|וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙}} {{ק|([[ש"ב יג לג]])}} והזרקא כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀ תְּרוּמָה֘}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} ויתכן אחריו התביר כגון {{צ|וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ׀ הַח֛וּצָה}} {{ק|([[יהושע ב יט]])}} ויתכן אחריו טרס כגון {{צ|וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} ויתכן אחריו לגרמיה כגון {{צ|שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם כגון {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}}. התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס כגון {{צ|וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל}} {{ק|([[דה"ב לה ט]])}} {{צ|כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד}} {{ק|([[ישעיהו טו א]])}} ויתכן אחריה הזרקא כגון {{צ|וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֘ אֵלַי֒}} {{ק|([[בראשית מב לד]])}} ויתכן אחריה היתיב כמו {{צ|כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙}} {{ק|([[ירמיהו מח ז]])}} {{צ|פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר}} {{ק|([[ישעיהו ט ה]])}} ויתכן אחריה תביר כגון "ושמע ויזדי ויעבץ"{{הערה|כן הוא בכי"פ אבל אין במקרא ומסתבר שצ"ל {{צ|וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן}}{{ק|([[דברי הימים א ה יג]])}} וכן הגיה הרוו"ה במשפה"ט שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר. הטרס כגון [יתכן?] להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם}} {{ק|([[ירמיהו יט יג]])}} ותלישא כגון {{צ|בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה}} {{ק|([[עמוס ח יג]])}} וזרקא כגון {{צ|וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין [כָּל]־הָאָרֶץ֘}} {{ק|([[שמות י טו]])}} ולגרמיה כגון {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀}} {{ק|([[דברים לא כ]])}} ויתיב כגון {{צ|וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙}} {{ק|([[דניאל יא לט]])}} ותביר {{צ|דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל א כו]])}}. הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית}} {{ק|([[בראשית ג טו]])}} {{צ|זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ}} {{ק|([[שמות ל יג]])}} {{צ|וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו}} {{ק|([[ירמיהו ז יד]])}} ופזר {{צ|לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} וטרס לא יהיה אלא אזל ואתי בי"א מקומות במקרא והם {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} {{צ|מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אוֹחִ֜ילָה}} {{ק|([[ירמיהו ד יט]])}} {{צ|וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} {{צ|הֵ֣ן׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ}} {{ק|([[חגי ב יב]])}} {{צ|וַיַּ֣עַשׂ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת}} {{ק|([[דה"ב כו טו]])}} {{צ|אִיכָב֣וֹד׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י}} {{ק|([[ש"א יד ג]])}} {{צ|וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד}} {{ק|([[ש"ב יג לב]])}} {{צ|בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙}} {{ק|([[ש"א יד מז]])}} {{צ|אֶת־תַּרְתָּ֥ן [וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס׀] וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ}} {{ק|([[מ"ב יח יז]])}} {{צ|בָּאִ֣ים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}} {{צ|וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם}} {{ק|([[ירמיהו מ יא]])}} ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות והם {{צ|אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙}} {{ק|([[ויקרא כא י]])}} {{צ|וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙}} {{ק|([[רות א ב]])}} {{צ|רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} ויתכן אחריו תביר במקום אחד {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ (ירושלם) [יְרוּשָׁלְַ֛מָה]}} {{ק|([[ישעיהו לו ב]])}} ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא כגון {{צ|וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות יג יז]])}} והיתיב כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ}} {{ק|([[מ"א כב מג]])}} ותלישא כגון {{צ|וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י}} {{ק|([[יונה ב ג]])}} וטרס כגון {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} ויתכן אחריו פזר כגון {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} והטפחא במקום אחד {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם}} {{ק|([[בראשית א ה]])}} הרביע כגון {{צ|הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙}} {{ק|([[יחזקאל מז ח]])}} אלא יש לו זה התנאי כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר כגון {{צ|הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים (עליך) [עָלָיו֙] לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙}} {{ק|([[דה"ב לב לא]])}} דדברי הימ' {{צ|וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙}} {{ק|([[אסתר ז ח]])}} בר מן ב' {{צ|וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת}} {{ק|([[ש"א כז ה]])}} {{צ|אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא}} {{ק|([[מ"ב ה יג]])}} ותלישא כגון {{צ|כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד}} {{ק|([[ויקרא יג נא]])}} ולגרמיה {{צ|וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת}} {{ק|([[שמות כט כב]])}} וזרקא {{צ|הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘}} {{ק|([[מ"א יב י]])}} {{צ|וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה}} {{ק|([[שמות כט כ]])}} ותביר {{צ|עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה}} {{ק|([[דברים כ כ]])}} {{צ|עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו לו א]])}} וטרס {{צ|חַי־(אני)[יְיָ֙] אִם־יִפֹּ֞ל}} {{ק|([[ש"א יד מה]])}} ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה כגון {{צ|וְיָצָ֣א יְיָ֔ וְנִלְחַ֖ם}} {{ק|([[זכריה יד ג]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו כ ג]])}} ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא {{צ|וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י בִּמְק֞וֹם}} {{ק|([[ש"ב טו כא]])}} והיתיב {{צ|וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ}} {{ק|([[ירמיהו כה ל]])}} אלא שיש לו זה התנאי כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף כגון {{צ|כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י}} {{ק|([[איוב א ה]])}} {{צ|וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְיָ֔ רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}} {{צ|וּמִשְׁפְּחוֹת֙ (אבי) קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} והרביע מבלעדי הקמת היתיב {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז}} {{ק|([[זכריה ב ח]])}} {{צ|אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}} {{צ|לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְיָ֔ וְאַתָּ֗ה}} {{ק|([[ירמיהו כח טו]])}} והטרס כגון {{צ|מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} ולגרמיה {{צ|אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב}} {{ק|([[ש"א ו ח]])}} {{צ|וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא}} {{ק|([[ש"א כב יח]])}} ואתנחתא במקום אחד {{צ|לַֽייָ֔ בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} והסילוק במקום אחד {{צ|הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}}. האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סוף פסוק ימנעו אחריו כל הטעמים. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף כגון {{צ|רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי}} {{ק|([[עמוס ג ב]])}} ויתיב כמוהו כגון {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}} וטרס כגון {{צ|אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}. ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמים שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג' שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב' שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב' שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה' שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב' שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב' דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב' שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב' מרכא ומאיילא ==2.18== פרק על סדר הטעמ' (האחר אחד אחד) [האחד אחר אחד] אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה: הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק, ואם יבוא אחריו טרס לא יהא {{הערה| נשמטה כאן תיבת "אלא" ולעיל 2.16 בפסקה המתחילה "הלגרמיה" באה על מכונה, וכן ציטט מכאן הרוו"ה במשפטי הטעמים שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} אזל ואתי והם י"א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנחתא וסילוק וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנחתא וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא. וסילוק ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}}, [ואתנחתא] במקום אחד {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}. האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא {{הערה|הכוונה לאחרי הסגול שלעולם אחרי הזרקא ונקרא בחיבור זה ועוד "רודף הזרקא". ויקיעורך.}} ימנעו מאחריה ג' טפחה ואתנחתא וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה אבל במקום ימצא אחריו אתנחתא. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי"א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח, ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי"ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד והם {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ [עָרֵ֣י] יִשְׂרָאֵ֗ל}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} אשר יחסר ממנו אחד {{הערה|והיא הזרקא. וראה משפה"ט שער ג' פרק ג'. ויקיעורך.}} והיא תמצא בפסוק האחר והוא {{צ|וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘}} {{ק|([[מ"ב א ו]])}}, ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא ותהיה הראשנה סופה יו"ד או וי"ו כגון {{צ|וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י}} {{ק|([[קהלת ב יא]])}} {{צ|וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ}} {{ק|([[ויקרא כ ד]])}} {{צ|וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה}} {{ק|([[איוב א ה]])}}. כל {{צ|רָמָה}} דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל והם {{צ|יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה}} {{ק|([[דברים לב כז]])}} {{צ|רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽייָ֑}} {{ק|([[ש"א ב א]])}} {{צ|יְיָ֛ רָ֥מָה יָדְךָ֖}} {{ק|([[ישעיהו כו יא]])}}. כל {{צ|פֵּלֶא}} דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול {{צ|הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}} {{צ|כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}}. {{צ|בָּהֶן}} ג' בסגול וסימ' {{צ|וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן}} {{ק|([[ש"א לא ז]])}} דשמואל {{צ|וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י}} {{ק|([[ישעיהו לח טז]])}} דישעיה {{צ|יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן}} {{ק|([[יחזקאל מב יד]])}} דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר כגון {{צ|צִפִּיתָ}} {{צ|הִכִּיתָ}} {{צ|צִוִּיתָ}} {{צ|צִפִּיתִי}} {{צ|הִכֵּיתִי}} {{צ|צִוִּיתִי}} ואם נוספה וי"ו בראש התיבה כגון {{צ|וְצִפִּיתָ֤}} {{ק|([[שמות כה יא]])}} {{צ|וְהִכֵּיתִ֣י}} {{ק|([[שמות ג כ]])}} {{צ|וְצִוִּ֤יתִי}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}} וְצִפִּיתִי {{צ|וְצִוִּיתָ֣}} {{ק|([[ירמיהו כז ד]])}} וטעמ' מלרע ולהבא אבל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מתחלף מהם יש {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלעיל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלרע אם הוא סמוך לטעמ' מלרע ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל והסמוכה לאל"ף הן ה' במסורת בתי"ו ושאינן סמוכין לאל"ף כגון {{צ|וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} ועוד {{צ|שַׂמְתָּ}} {{צ|שַׂמְתִּי}} {{צ|קַמְתִּי}} {{צ|שַׁבְתִּי}} {{צ|דִּבַּרְתִּי}} {{צ|נָתַתִּי}} מלעיל מפני שהן לשעבר ואם נוספה וי"ו בראשון חזר ולהבא ומלרע כגון {{צ|וְשַׂמְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית יג טז]])}} {{צ|וְקַמְתִּ֣י}} {{ק|([[ישעיהו יד כב]])}} {{צ|וְשַׁבְתָּ֙}} {{ק|([[דברים ד ל]])}} {{צ|וְשַׁבְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית כח כא]])}} {{צ|וְנָתַתָּ֤}} {{ק|([[בראשית מ יג]])}} {{צ|וְנָתַתִּ֣י}} {{ק|([[בראשית יז ח]])}} אבל {{צ|וְדִבַּרְתִּי}} יש בו כמעט חילוק אם אות א"ח ה"ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל כגון {{צ|וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}} וכן {{צ|וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עא יד]])}} {{צ|הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה}} {{ק|([[קהלת א טז]])}} ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמים תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים כגון {{צ|מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ}} {{ק|([[שמות כז יא]])}} {{צ|מֵ֣אָה אִ֗ישׁ}} {{ק|([[מ"א יח יג]])}} וכמוהו הרבה בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה כמו {{צ|עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר}} {{ק|([[יהושע יט ח]])}} עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא וכמהו {{צ|וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כ]])}} {{צ|שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה}} {{ק|([[חבקוק ג יא]])}} {{צ|וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶל מְאֹֽד}} {{ק|([[תהלים כא ב]])}} ודע כי כל ה"א הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה אותה ה"א באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל כגון {{צ|שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה}} {{ק|([[ירמיהו מח יט]])}} {{צ|הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ}} {{ק|([[יחזקאל כא לא]])}} {{צ|כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה}} {{ק|([[הושע ז ד]])}} שעיקרו וְנִמְלָט הַשָּׁפָל בֹּעֵר כי הם לשון זכר והם לווי וכמו כן דרך כל השמות הנוסף ה"א בסופן כמו {{צ|שָׁם}} {{צ|שָׁמָּה}} {{צ|יָם}} {{צ|יָמָּה}} {{צ|נַחַל}} {{צ|נַ֣חְלָה}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}} {{צ|מִצְרַיִם}} {{צ|מִצְרַ֙יְמָה֙}} {{ק|([[בראשית יב י]])}} {{צ|הָעִיר}} {{צ|הָעִֽירָה}} {{ק|([[בראשית מד יג]])}} {{צ|יְרוּשָׁלִַם}} {{צ|יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה}} {{ק|([[דה"ב לב ט]])}} {{צ|נֹב}} {{צ|וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה}} {{ק|([[ש"א כא ב]])}} {{צ|דְּדָן}} {{צ|וּדְדָ֖נֶה}} {{ק|([[יחזקאל כה יג]])}} הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא ה"א. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו כמו {{צ|תִּשְׁמָע֔וּן}} {{ק|([[דברים א יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּן֘}} {{ק|([[דברים ד כו]])}} ואם אין שם נו"ן יהיה הטעם בעי"ן או בדל"ת כמו {{צ|תִשְׁמְע֛וּ}} {{ק|([[בראשית לד יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּ}} ואם הם אתנחתא או סוף פסוק' הטע' או בב' או במ"ם כמו {{צ|תִּשְׁמָֽעוּ}} {{ק|([[ש"ב טו לו]])}} {{צ|תֹּאבֵ֑דוּ}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}} ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת כללו שלדבר פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם וכן {{צ|הֲבִיאוֹתִ֣יהוּ}} {{ק|([[יחזקאל יז כ]])}} {{צ|עֲשִׂיתִ֙יהוּ֙}} {{ק|([[מ"א יז יב]])}} כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] swtykh19qora9oha5380b5iy50m0vq0 3080518 3080517 2026-09-04T12:43:59Z בריח 46338 /* 1.5 */ 3080518 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]] עי"ש)}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱיִ}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצָּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] עי"ש{{הערה|לפנינו פתח וכן בארבעת המקומות הנוספים שהצירוף הזה נמצא והם [[ש"א יד א]], [[ש"א יד ד| שם ד]], [[ש"א יד יא| שם יא]], [[ש"ב כג, יד]]. יש לציין שגם הרד"ק בספר מכלול הוצאת ליק דף קסז ב מציין שהוא בקמץ בסמיכות. ויקיעורך.}})}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]])}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל־בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל־הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל־הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם{{הערה|כך לפנינו "הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם" בלא מקף אלא במשרת ובחולם. ואפשר שנוסח הניקוד וההטעמה לפני המחבר היה שונה, או, לחילופין, שדוגמא זו השתרבבה לכאן בטעות ובמקומה בהמשך ברשימה להלן של בעלי החולם. ויקיעורך.}}}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל־אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: {{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחַ֑מָה}} {{ק|([[הושע א ו]] עי"ש)}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]] עי"ש, [[הושע ב כה|שם ב כה]] עי"ש)}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב{{הערה|אבל להלן לקראת סוף הפרק כן מביא רשימה כזו, וכן הוא לגבי כמה מההערות הבאות להלן. ויקיעורך}}.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין {{הערה|כן הוא בכתבי היד ואוצ"ל "מחשבון". ויקיעורך.}} הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם לפיכך לא נמנה עם הטעמים, ולא עם המשרתים מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד, והוא הקל שבהם; והיָתֵר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים. האחד יהיה לו משרת אחד, והוא הסילוק, כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והשני יהיה לו שני משרתים, והם ארבעה טעמים: לגרמיה, כגון {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט}}{{הערה|לפנינו המשרת הראשון מונח, אבל לשיטת המחבר הוא מרכא וראה להלן שער הלגרמיה. ויקיעורך.}} {{ק|([[ש"א כז א]])}}; ואתנח, כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}; וזקף, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}; וטפחה – {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק השלישי יהיו לו ג' משרתים, והוא הרביע, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. והרביעי יהיו לו ד' משרתים, והם זרקא ותביר. הזרקא, כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}; התביר: {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}}. והחמישי יהיו לו ה' משרתים, והם תלשא וטרס. [התלשא,] כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}}; הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}}. והשישי יהיו לו ו' משרתים, והוא הפזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}; והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים, והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣הו מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}}. ודע שאלה הטעמים הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאלו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק, מלבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק, לפי ששם ישרתוהו יותר משמש אחד, ובכ"א ספרים לא ישרתוהו כי אם שמש אחד, ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים, בעבור כן יתכן להיות הסילוק בג' ספרים בראש הפסוק{{הערה|והם עשרה פסוקים ולהלן 3.7 מפרט אותם. ויקיעורך.}}. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד למינו על אופן מכל פנים כי אם שלשה, והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח, ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}}, {{הערה|כאן צ"ל "ומן המרכא" וכדומה. ובמשפה"ט שער א פרק ו תיקן "ומרכא כגון". ויקיעורך.}} {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים, והמיוחד במקרא שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך, כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא, כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]], [[דניאל ד יח| יח]])}}; ויהיה שכן לה מרכא, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}}; ויהיה שכן לה דרגא, כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א יְיָ֧ לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}; ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים: ביתיב, כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}; ובטרס, כגון {{צ|בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ}} {{ק|([[יחזקאל כ לא]])}}; ובזרקא, כגון {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}; ובתביר, כגון {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}}. מרכא יהיה לה שכן מרכא כמוה, כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד: {{צ|אִם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}; ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח, כגון {{צ|לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי}} {{ק|([[ישעיהו מה יט]])}}; ותהיה שכינה למרכא מוכפלת, כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}; ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה שכן לו שופר עילוי בלבד, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}. שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו: {{צ|כֹּ֤ה אָמַר֙}} {{ק|([[בראשית לב ה]])}}. שופר עילוי יהיה שכן לג' טעמים: אתנחתא וזקף וזרקא{{הערה|אגב הזרקא נכללת גם הסגולה (וראה לעיל 2.2 על עניין זה בכללותו) וכפי שמפרש המחבר להלן בסעיף 2.14: "שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי". ויקיעורך.}}. וסימ': אז"ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחתא וסוף פסוק, כגון {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, וכגון {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}}. הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד, כגון {{צ|וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}. ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם, ולא יִוָעדו בפסוק אחד, לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת, כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}}, אבל היא סימן לביטול הגעיא, לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד, והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק האזלא שהיא שכינה לטרס, ולשאר הטעמים לא תתחבר. והתלישא [כי"פ: הקטנה] [כי"מ: הגדולה{{הערה|וכן תיקן מסברא הרוו"ה במשפה"ט שער א פרק ו. ויקיעורך.}}] היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל, ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מֶרְכָּבָה, אם היה תחת המ"ם ג' נקודות יהיה לשון יחיד, כגון {{צ|מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ}} {{ק|([[מ"ב ה כו]])}}, {{צ|מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים}} {{ק|([[ש"ב טו א]])}}. ואם יהיה תחת המ"ם פתח גדול תהיה המילה לשון רבים, כגון {{צ|מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה}} {{ק|([[שמות טו ד]])}}, {{צ|פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו}} {{ק|([[שופטים ה כח]])}}. ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה, והיא {{צ|בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙}} {{ק|([[בראשית מא מג]])}}, נקודה אחת תחת המ"ם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן, כגון {{צ|בָּ֥רְכוּ}} {{ק|([[דה"א כט כ]])}}. ואשר יהיה הטעם על הכ' יהיה שבא מניע, כגון {{צ|בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[בראשית כז יט]])}}. חוץ ממקומות: {{צ|וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת}} {{ק|([[דניאל ד לא]])}}, {{צ|וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖}} {{ק|([[ש"ב ז כט]])}}, {{צ|בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}. ==2.6== פרק לדבר על י"ב טעמים{{הערה|כותרת זו מתייחסת למעשה גם לסעיפים הבאים עד וכולל שער הסילוק (2.12). חלק מי"ב הטעמים זכו לכותרת משלהם ועל כן גם לסעיף נפרד במהדורתנו, וחלק באים בסעיף כללי זה או בסעיפים הבאים כהמשך לטעם אחר בלא כותרת של שער נפרד, אלו האחרונים הודגשו במהדורתנו. להלן סדר הטעמים לרבות השיוך לסעיפים השונים: 2.6 פזר, טרס, תלשא, יתיב. 2.7 זקף, אתנחתא. 2.8 זרקא. 2.9 לגרמיה. 2.10 רביע. 2.11 תביר, טפחא. 2.12 סילוק. ויקיעורך.}} '''הפזר''' בכ"א ספרים משני פנים: האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות והם {{צ|אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|וַיִּקְבֹּץ֘ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה}} דדברי הימים {{ק|([[דה"ב כד ה]])}}, {{צ|גַּם־חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ה יג]])}}, {{צ|וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים}} בסוף עזרא {{ק|([[נחמיה יג ה]])}}. וישרת' ג' משרתים בה' מקומות {{צ|וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כה]])}}, {{צ|וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן}} {{ק|([[דה"ב לה ז]])}}, {{צ|וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה}} {{ק|([[ירמיהו כה יב]])}} דירמיה, {{צ|וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים}} {{ק|([[נחמיה יג טו]])}}, {{צ|גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן}} {{ק|([[אסתר ז ט]])}}. ויש לו ד' משרתים בג' מקומות: {{צ|וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל}} {{ק|([[ש"ב ד ב]])}}, {{צ|וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים׀ רָעָ֣ב׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ}} {{ק|([[ש"ב כד יג]])}}, {{צ|וְאָמַרְתָּ֙ (להם) [אֲלֵיהֶ֜ם] כֹּֽה־אָמַ֣ר יְיָ֗ הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו יג יג|יג יג]])}}. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}, {{צ|וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ}} {{ק|([[דה"א כח א]])}}. ויש לו ו' משרתים בב' מקומות {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} {{צ|וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין׀ לַעֲלָוָ֣ן׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}. ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. '''התלשא''' משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת אבל ההפרש שיש ביניהם התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. '''הטרס''' פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא, התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח כגון {{צ|תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת}} {{ק|([[ישעיהו ס יז]])}}, {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}} ודומ' ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא כגון {{צ|וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח}} {{ק|([[במדבר טז א]])}} והדומ' לו, ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא כגון {{צ|וְהָ֨רַסְתִּ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יג יד]])}}, {{צ|וְסָ֨לַחְתָּ֜}} {{ק|([[מ"א ח לו]])}}, {{צ|וַהֲסִ֨רֹתִ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יא יט]])}}, {{צ|וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַדְתִּי}} {{ק|([[עמוס ב ט]])}}, ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר כגון {{צ|וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְיָ֙}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} {{צ|וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו}} {{ק|([[בראשית מב כא]])}} ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון {{צ|וַיַּ֜עַשׂ}} {{ק|([[שמות לו יא]])}} {{צ|וַיֹּ֜אמֶר}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}} והדומה להם לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם תלישא והב' אזלא {{צ|וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ ע֗וֹד}} {{ק|([[שמות ד ו]])}} {{צ|וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב}} {{ק|([[שופטים ג טז]])}}. ואם היו לו יותר מב' משרתים יהיו כולם שופרות מונחים כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והדומ' לו. '''היתיב''' יש לו ב' דמיונות האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה, וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}}, וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}} ואשר הביא שינוי הדמיון הזה אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}} {{צ|ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה}} {{ק|([[חבקוק ב ו]])}} ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו {{צ|הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}} והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה והם {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}, {{צ|אֵ֚ת סִיחֹן֙}} {{ק|([[דברים א ד]])}}, {{צ|כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙}} {{ק|([[ישעיהו ה כד]])}}, דישעיה {{צ|אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙}} {{ק|([[ירמיהו כב ל]])}}, {{צ|כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה}} {{ק|([[ישעיהו ל לב]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת}} {{ק|([[ירמיהו טז יב]])}}, {{צ|שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙}} {{ק|([[ירמיהו יד יד]])}}, {{צ|דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט}} {{ק|([[דניאל ב י]])}}, {{צ|דִּ֚י מַלְכְוָת֙}} {{ק|([[דניאל ז כז]])}}, {{צ|כֹּ֚ל חָרֵד֙}} {{ק|([[עזרא ט ד]])}}, דעזרא {{צ|דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ז כה|ז כה]])}}. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון {{צ|שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}, {{צ|אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ}} {{ק|([[ויקרא יא ד]])}} ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי"א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת, הרי לך ראיה משני פנים: אופן אחד אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו כגון {{צ|בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙}} {{ק|([[יחזקאל יד יג]])}} ודומ' וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד; והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים {{הערה|אוצ"ל "מספרם" או "נספרים" ועכ"פ הכוונה שכל יתיב/מהפך שלפני פשטא אם לא נכלל ברשימת י"א היתיב לפני פשטא שהוזכרה לעיל הרי הוא מהפך המשרת. ויקיעורך.}} י"א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה ומי שקרא {{צ|שְׁ֚תַּיִם}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}} ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה לפי שהנחת הדיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} נהיה עם האות הגימ"ל ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה {{צ|שְׁתַּיִם}} ולכך אתה רואה בספרים הטובים {{צ|שְׁתַּיִם}} ואל תתמה על דיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} שעיקרו אשתים כי הוא כמו {{צ|אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ}} {{ק|([[שמות כו ג]])}} ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר {{צ|שְׁתַּיִם}} הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא התנאי על זה הוא שאם אין מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון {{צ|וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה}} {{ק|([[במדבר כג א]])}} {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} ודומ' ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון {{צ|וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙}} {{ק|([[ויקרא כג מא]])}}, {{צ|וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙}} {{ק|([[במדבר ל ב]])}} ודומ' זה הכלל לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו כגון {{צ|יוֹצֵ֥ר אוֹר֙}} {{ק|([[ישעיהו מה ז]])}} {{צ|מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙}} {{ק|([[ירמיהו ב ה]])}} {{צ|הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק הלא תראה שהתי"ו של {{צ|תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרתים הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח כגון {{צ|לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽייָ֔}} {{ק|([[שמות יב מב]])}} {{צ|כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא}} {{ק|([[ירמיהו נ לח]])}} ודומ', ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וְכִ֨י מִ֤י (אנכי) [אֲנִי֙]}} {{ק|([[דה"א כט יד]])}} {{צ|אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙}} {{ק|([[ישעיהו ל י]])}}. ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח כגון {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}}. המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרתים שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל כמו {{צ|מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]])}} {{צ|רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ז]])}}, {{צ|לֹ֣א דֻכְּא֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו מד י]])}} ודומ', ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי כגון {{צ|וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו לו כד]])}}, {{צ|וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ט]])}} ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרתים יהיה הראשון מכרבל, או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר, והמשרת השני עילוי כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער הגעיא מן האות אשר היא עליו כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה כגון {{צ|וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים}} {{ק|([[במדבר יז יג]])}}, {{צ|וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ}} {{ק|([[אסתר ד ב]])}} ודומ'. שתי '''אתנחתא''' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי"א מקומות שתשרתה המאיילא והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד, בר מן חד {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ [לְךָ׀] בָּ֛הּ}} {{ק|([[דה"ב כ ח]])}} דדברי הימ', ואלה הם {{צ|וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ}} {{ק|([[בראשית ח יח]])}}, {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} ד{{צ|וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}, {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, {{צ|מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}, {{צ|לָא֖וֹפַנִּ֑ים}} {{ק|([[יחזקאל י יג]])}}, {{צ|וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל יא יח|יא יח]])}}, {{צ|וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ}} {{ק|([[רות א י]])}}, {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} וחב' דדניאל {{ק|([[דניאל ד יח|ד יח]])}}, {{צ|וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה}} דמלכים {{ק|([[מ"ב ט ב]] עי"ש)}} {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ}} דדברי הימ' {{ק|([[דה"ב כ ח]])}} ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} ודומ', ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו {{צ|וּבָהָ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}}, {{צ|בַּמִּדְבָּ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו סא]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י}} {{ק|([[בראשית יט ז]])}} וזה הטעם יקרא מונח לפי שאתה מניחו בלי (מתינה) [מתיגה] והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} {{צ|כְּנֵֽמָא}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}} {{צ|והמלך}} אן [או?] בלעדי אלה, ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי כגון {{צ|וַֽיְהִי־אֽוֹר}} {{ק|([[בראשית א ג]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח}} {{ק|([[בראשית מד יט]])}}, {{צ|יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע}} {{ק|([[ישעיהו א ג]])}}. ==2.8== שער הזרקא אם היה בלא משרת אין עליה דיבור, ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒}} {{ק|([[ישעיהו ז ג]])}}, {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא והם {{צ|כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ל יב]])}}, {{צ|לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ו ו]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[ש"ב ז ז]])}}, {{צ|וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘}} {{ק|([[דה"א יד יא]])}}, {{צ|נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֘}} {{ק|([[דה"א כא יב]])}} דדברי הימ', {{צ|וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֘ לָרֹב֒}} {{ק|([[מ"א א יט]])}}, {{צ|בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֘}} {{ק|([[דה"א ה יח]])}}, {{צ|קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֘}} {{ק|([[רות ד ד]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[דה"א יז ו]])}} דדברי הימ' ואם היה לזרקא ב' משרתים יהיה הראשון אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒}} {{ק|([[בראשית מא מה]])}} ודומ' חוץ מב' שהן למטה והן {{צ|וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘}} {{ק|([[מ"ב ח ה]])}} דמלכים {{צ|אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[דה"ב ו לב]])}} וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה כגון {{צ|ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֘}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}} {{צ|הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘}} {{ק|([[דברים לא יד]])}} ואם באו שני המשרתים בתחלת אותיות התיבות יהיו שניהם שופר עילוי כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֘}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}, {{צ|מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘}} {{ק|([[שמות ד יא]])}} והננהג כמנהג הזה הוא למטה ונקרא שופר עילוי ואם היה עם האות השנייה או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה (לפרעה) [אֶל־יְיָ֘]}} {{ק|([[שמות ד י]])}}, {{צ|הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֘}} {{ק|([[ש"ב ג ח]])}} ודומ' והמשרת השני לזרקא שראוי להיותו במרכא למטה בא משתי סיבות האחת פסק והאחת געיא ויש שכותבין אותו שופר מונח והוא כמו מרכא במחלקותיו אשר ביניהן פסק {{צ|וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתוֹם֘}} {{ק|([[ירמיהו לב מד]])}}, {{צ|וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל׀ דְּבִרָה֘}} {{ק|([[יהושע טו ז]])}} וכל דומ' חוץ משתי מקומות שיש בהן פסק והן שופר עילוי והם {{צ|וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒}} {{ק|([[בראשית לז כב]])}}, {{צ|הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ׀ אֵלֵינוּ֘}} {{ק|([[מ"ב ד יג]])}}, ואשר ביניהם געיא {{צ|וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘}} {{ק|([[מ"ב ד כט]])}} {{הערה|לפנינו לא רשומה געיא בשני אלו, אבל ראה להלן שמדובר גם על מקום הראוי לגעיה ואיננה כתובה בפועל. ויקיעורך.}} ודומ' חוץ מז' מקומות שיש בהם כמעט שינוי והם {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘}} {{ק|([[יהושע יח יד]])}}, {{צ|וַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם}} {{ק|([[דה"א יד א]])}} וחביר' {{ק|([[ש"ב ה יא]])}} {{צ|אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֘}} {{ק|([[ש"ב ד ח]])}} {{צ|בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֘}} {{ק|([[דניאל ו יג]])}} {{צ|וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘}} {{ק|([[נחמיה ח טו]])}} והקורא יטעים הגעיא בפיו או כתובה או לא כתובה. ואם היה לזרקא ג' משרתים יהיה הראשון תלשא והשני אזלא ולא תשתנה מהיות תחלה, או תהיה עם תחילת אות או עם השיני או יותר, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}} {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ודומ'. ואם היו לה ד' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} והדומ' לו ובכ"א ספר יש לו ג' זרקתות שיתחברו ב' משרתים בתיבה אחת והם {{צ|(ולאיתמר) וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮}} {{ק|([[ויקרא י יב]])}} {{צ|אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘}} {{ק|([[שופטים כא כא]])}} {{צ|לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} ==2.9== שער לגרמיה הלגרמיה ישרתוהו ב' משרתים והם ב' מרכות כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש"א כז א]] עי"ש)}}. והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה, והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק, והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון {{צ|וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּת}} {{ק|([[שמות טו כג]])}} {{צ|אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע}} {{ק|([[ויקרא כו מא]])}} ודומ' ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות והם {{צ|וְעַתָּה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ}} {{ק|([[בראשית מה ה]])}} {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָא}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} {{צ|וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם}} {{ק|([[זכריה ז יד]])}} {{צ|וְאִ֣יל֗וֹ הָאֶחָד}} {{ק|([[קהלת ד י]])}} {{צ|בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר}} {{ק|([[דניאל א ז]])}}. ואם שרתוהו ב' משרתים יהיה הראשון דרגא כגון {{צ|כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י}} {{ק|([[ירמיהו לב לא]])}} והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה}} {{ק|([[ש"ב כא ב]])}} {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ==2.11== שער התביר התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו, ב' תנאים: האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אָה אוֹ אִי כגון {{צ|יָ֥צְא֛וּ}} {{ק|([[שמות יב מא]])}} {{צ|יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ}} {{ק|([[איכה א יד]])}} {{צ|הִתְבּ֥וֹנְנ֛וּ}} {{ק|([[ירמיהו ט טז]])}} בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה והוא {{צ|בְּבִֽירְתָ֛א … בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו ב|ו ב]])}} ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף פתח בין המרכא והתביר והם {{צ|וַיִּדְרֹ֣שׁ (חזקיהו) [יְחִזְקִיָּ֗הוּ] עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים}} {{ק|([[דה"ב לא ט]])}} {{צ|אַל־ תִּלָּֽחֲמ֛וּ}} {{ק|([[דה"ב יג יב]])}} {{צ|וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן}} {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}} ואין זולתם ואילו לא אחזו אלו הג' או {{צ|וְרָחֲצ֛וּ}} {{ק|([[שמות ל יט]])}} יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא כגון {{צ|וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}} {{צ|כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר}} {{ק|([[מ"ב ד מג]])}} ודומ' שאין ביניהן אלא מלך אחד {{צ|כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ}} {{ק|([[דברים יט ו]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְיָֽ}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}} ודומ' שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא כגון {{צ|וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ}} {{ק|([[יהושע ח ג]])}} {{צ|וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם}} {{ק|([[שמות טו כד]])}} {{צ|וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ}} {{ק|([[מ"ב ד כ]])}} ודומ' ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ}} {{ק|([[ש"א ל טז]])}} ישרתהו מרכא ואם היה מלך ושבא מניע כגון {{צ|וַאֲשֶׁ֧ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן}} {{ק|([[בראשית לד יא]] עי"ש)}} ישרתהו דרגא וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט"ו מקומות היוצאים מתנאי זה שאע"פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא והם {{צ|וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה}} {{ק|([[בראשית יח יח]])}} {{צ|וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ}} {{ק|([[שמות כא לה]])}} {{צ|לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה}} {{ק|([[שמות כג כו]])}} {{צ|וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ}} {{ק|([[דברים יד י]])}} דמשנה תורה {{צ|וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה}} {{ק|([[בראשית מו יז]])}} {{צ|וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ}} ... {{צ|וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח יב]])}} {{צ|כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְיָ֥ צְבָא֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט כה]])}} {{צ|כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל}} {{ק|([[הושע י יד]])}} {{צ|הֲפֹ֧ךְ ידיך יָדְךָ֛}} {{ק|([[דה"ב יח לג]])}} דדברי הימ' {{צ|כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ}} {{ק|([[דה"ב ל ג]])}} {{צ|כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛}} {{ק|([[קהלת ט י]])}} {{צ|כִּ֣י אֵ֧ין לַעֲמ֛וֹד}} {{ק|([[עזרא ט טו]] עי"ש)}} {{צ|וְעַ֨ד הֵ֧ם עֹמְדִ֛ים}} {{ק|([[נחמיה ז ג]] עי"ש)}} דעזרא ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך כגון {{צ|הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל}} {{ק|([[בראשית יז יג]])}} {{צ|וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ׀ מַ֛ס}} {{ק|([[אסתר י א]])}}. ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח כגון {{צ|עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל כב ג]])}} ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא כגון {{צ|וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־ (אבותיו) [אֲבוֹתָ֛ם]}} {{ק|([[יהושע כב יד]])}} והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא כגון {{צ|כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ}} {{ק|([[ירמיהו ל יז]])}} {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה וזהו משפט התלשא לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח כגון {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}} והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב{{צ|אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ}} {{ק|([[שה"ש ב ז]])}} וחבריו {{ק|([[שה"ש ג ה]])}} '''הטפחה''' לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי"ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד והם {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} {{צ|לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה}} {{ק|([[שמות ה טו]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה}} {{ק|([[ויקרא י א]])}} {{צ|הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח}} {{ק|([[במדבר לב מב]])}} {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} דיחזקאל {{צ|וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה}} {{ק|([[מ"א כ כט]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ}} {{ק|([[מ"א י ג]])}} דמלכים וחברו דדברי הימ' {{ק|([[דה"ב ט ב]])}} {{צ|וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן}} {{ק|([[חבקוק א ג]])}} דחבקוק {{צ|(ויחי) [וַיְהִ֧י] לֵ֦ב לָעָ֖ם}} {{ק|([[נחמיה ג לח]])}} דעזרא ולא יהיו לו יותר מב' משרתים על זה האופן ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות והם {{צ|בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}} {{צ|אֵ֛ת כָּל־ הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}} {{צ|מַבְלִ֥יגִיתִ֖י}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}} {{צ|וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל לו כה]])}} דיחזקאל {{צ|מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל מד ו]])}} דיחזקאל {{צ|כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה}} {{ק|([[דה"א טו יג]])}} {{צ|וּנִבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}} דדניאל {{צ|שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי}} {{ק|([[שה"ש ו ה]])}} וסימ' מה"ם גתלו"ש מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח' ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא כגון {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והדומ' לו אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג כגון {{צ|וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים אחד בתיבת המרכא כגון {{צ|כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם}} {{ק|([[יהושע ה ז]])}} והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא כגון {{צ|יעשה לו֟}} והדומ' לו מושלת בהם מרכא בלי מתיגה, ואם נתרחקה המרכא המרבה מן הטפחה והיה ביניהם תיבה במקף מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה כגון {{צ|ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה}} {{ק|([[רות ד א]])}} {{צ|ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}} ודומ' ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתן {{הערה|כן הוא בכי"פ ואוצ"ל "יתמתג". ויקיעורך.}} כגון {{צ|כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} {{צ|וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה {{צ|כִּי}} והשניה {{צ|לֹא}} והשלישית תהיה טפחה הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה אם עומדת האות הראשונה במלך שים {{צ|כִּי}} במרכא ולא במקף כגון {{צ|כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב}} {{ק|([[ש"א טז יא]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו}} {{ק|([[איכה ג כב]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין}} {{ק|([[בראשית מה כו]])}} ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה שים {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא כגון {{צ|כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ}} {{ק|([[דה"א יג ג]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ}} {{ק|([[ש"ב כג ו]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ}} {{ק|([[ש"א ב ט]])}} חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא והוא {{צ|כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן}} {{ק|([[דברים ג כז]])}} וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} {{צ|לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם}} ד{{צ|שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ}} {{ק|([[שמות ל לא]] עי"ש)}} {{צ|וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}} {{צ|מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם}} {{ק|([[הושע יא ו]])}} בהושע וראש פסוקו {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} דדברי הימ' ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה, וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות, וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי"ב טעמ' ולא עם המשרתים, ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון {{צ|כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ}} {{ק|([[משלי ד טז]])}} שהוא מן שינה ותנומה ואילו נחטפה היו"ד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון {{צ|אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ}} {{ק|([[איוב כט כב]])}} וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרתים שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר, הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל, והתלישא [לא ישרתהו אחר?] זולתו, והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמים והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד {{הערה|והם טפחא, סילוק, פשטא, זרקא, תביר, לגרמיה. אפשר שנשמט כאן פירוט זה ואולי גם כמה מלים נוספות כהקדמה להמשך על משרתים אחרים של טפחא וסילוק הבאים לעתים נדירות. ויקיעורך.}} הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמים טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידוע. מספר חלקי הדרגא בשני טעמים רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו {{הערה| המשפט לא ברור וטעון תיקון ובמשפטי הטעמים שער ג' פרק א' תיקן הרוו"ה באופן הבא: "תביר אי אפשר בלא טפחא אחריו, והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח והוא אם אֶ֥רֶץ מַ֖אְפֵּלְיָ֑ה (ירמי' ב לא). כן כתב החכם בן בלעם" ע"כ. ויקיעורך.}} כגון {{צ|הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא}}{{ק|([[עובדיה א ח]])}} והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנחתא והוא {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־(חחזקתי) [הֶחֱזַ֣קְתִּי] בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמים, והם: תביר שאחריו טפחה, וטפחה לאתנחתה וסילוק, וזרקא לסגולה. ==2.16== ושער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון {{צ|זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר}} {{ק|([[בראשית ח כב]])}} והיתיב כגון {{צ|וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל׀ לְיִשְׂרָאֵל֙}} {{ק|([[ש"א ז יד]])}} וכגון {{צ|וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙}} {{ק|([[ש"ב יג לג]])}} והזרקא כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀ תְּרוּמָה֘}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} ויתכן אחריו התביר כגון {{צ|וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ׀ הַח֛וּצָה}} {{ק|([[יהושע ב יט]])}} ויתכן אחריו טרס כגון {{צ|וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} ויתכן אחריו לגרמיה כגון {{צ|שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם כגון {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}}. התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס כגון {{צ|וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל}} {{ק|([[דה"ב לה ט]])}} {{צ|כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד}} {{ק|([[ישעיהו טו א]])}} ויתכן אחריה הזרקא כגון {{צ|וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֘ אֵלַי֒}} {{ק|([[בראשית מב לד]])}} ויתכן אחריה היתיב כמו {{צ|כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙}} {{ק|([[ירמיהו מח ז]])}} {{צ|פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר}} {{ק|([[ישעיהו ט ה]])}} ויתכן אחריה תביר כגון "ושמע ויזדי ויעבץ"{{הערה|כן הוא בכי"פ אבל אין במקרא ומסתבר שצ"ל {{צ|וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן}}{{ק|([[דברי הימים א ה יג]])}} וכן הגיה הרוו"ה במשפה"ט שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר. הטרס כגון [יתכן?] להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם}} {{ק|([[ירמיהו יט יג]])}} ותלישא כגון {{צ|בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה}} {{ק|([[עמוס ח יג]])}} וזרקא כגון {{צ|וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין [כָּל]־הָאָרֶץ֘}} {{ק|([[שמות י טו]])}} ולגרמיה כגון {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀}} {{ק|([[דברים לא כ]])}} ויתיב כגון {{צ|וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙}} {{ק|([[דניאל יא לט]])}} ותביר {{צ|דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל א כו]])}}. הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית}} {{ק|([[בראשית ג טו]])}} {{צ|זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ}} {{ק|([[שמות ל יג]])}} {{צ|וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו}} {{ק|([[ירמיהו ז יד]])}} ופזר {{צ|לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} וטרס לא יהיה אלא אזל ואתי בי"א מקומות במקרא והם {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} {{צ|מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אוֹחִ֜ילָה}} {{ק|([[ירמיהו ד יט]])}} {{צ|וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} {{צ|הֵ֣ן׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ}} {{ק|([[חגי ב יב]])}} {{צ|וַיַּ֣עַשׂ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת}} {{ק|([[דה"ב כו טו]])}} {{צ|אִיכָב֣וֹד׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י}} {{ק|([[ש"א יד ג]])}} {{צ|וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד}} {{ק|([[ש"ב יג לב]])}} {{צ|בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙}} {{ק|([[ש"א יד מז]])}} {{צ|אֶת־תַּרְתָּ֥ן [וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס׀] וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ}} {{ק|([[מ"ב יח יז]])}} {{צ|בָּאִ֣ים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}} {{צ|וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם}} {{ק|([[ירמיהו מ יא]])}} ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות והם {{צ|אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙}} {{ק|([[ויקרא כא י]])}} {{צ|וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙}} {{ק|([[רות א ב]])}} {{צ|רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} ויתכן אחריו תביר במקום אחד {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ (ירושלם) [יְרוּשָׁלְַ֛מָה]}} {{ק|([[ישעיהו לו ב]])}} ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא כגון {{צ|וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות יג יז]])}} והיתיב כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ}} {{ק|([[מ"א כב מג]])}} ותלישא כגון {{צ|וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י}} {{ק|([[יונה ב ג]])}} וטרס כגון {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} ויתכן אחריו פזר כגון {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} והטפחא במקום אחד {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם}} {{ק|([[בראשית א ה]])}} הרביע כגון {{צ|הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙}} {{ק|([[יחזקאל מז ח]])}} אלא יש לו זה התנאי כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר כגון {{צ|הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים (עליך) [עָלָיו֙] לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙}} {{ק|([[דה"ב לב לא]])}} דדברי הימ' {{צ|וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙}} {{ק|([[אסתר ז ח]])}} בר מן ב' {{צ|וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת}} {{ק|([[ש"א כז ה]])}} {{צ|אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא}} {{ק|([[מ"ב ה יג]])}} ותלישא כגון {{צ|כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד}} {{ק|([[ויקרא יג נא]])}} ולגרמיה {{צ|וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת}} {{ק|([[שמות כט כב]])}} וזרקא {{צ|הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘}} {{ק|([[מ"א יב י]])}} {{צ|וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה}} {{ק|([[שמות כט כ]])}} ותביר {{צ|עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה}} {{ק|([[דברים כ כ]])}} {{צ|עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו לו א]])}} וטרס {{צ|חַי־(אני)[יְיָ֙] אִם־יִפֹּ֞ל}} {{ק|([[ש"א יד מה]])}} ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה כגון {{צ|וְיָצָ֣א יְיָ֔ וְנִלְחַ֖ם}} {{ק|([[זכריה יד ג]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו כ ג]])}} ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא {{צ|וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י בִּמְק֞וֹם}} {{ק|([[ש"ב טו כא]])}} והיתיב {{צ|וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ}} {{ק|([[ירמיהו כה ל]])}} אלא שיש לו זה התנאי כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף כגון {{צ|כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י}} {{ק|([[איוב א ה]])}} {{צ|וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְיָ֔ רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}} {{צ|וּמִשְׁפְּחוֹת֙ (אבי) קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} והרביע מבלעדי הקמת היתיב {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז}} {{ק|([[זכריה ב ח]])}} {{צ|אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}} {{צ|לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְיָ֔ וְאַתָּ֗ה}} {{ק|([[ירמיהו כח טו]])}} והטרס כגון {{צ|מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} ולגרמיה {{צ|אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב}} {{ק|([[ש"א ו ח]])}} {{צ|וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא}} {{ק|([[ש"א כב יח]])}} ואתנחתא במקום אחד {{צ|לַֽייָ֔ בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} והסילוק במקום אחד {{צ|הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}}. האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סוף פסוק ימנעו אחריו כל הטעמים. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף כגון {{צ|רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי}} {{ק|([[עמוס ג ב]])}} ויתיב כמוהו כגון {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}} וטרס כגון {{צ|אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}. ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמים שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג' שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב' שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב' שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה' שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב' שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב' דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב' שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב' מרכא ומאיילא ==2.18== פרק על סדר הטעמ' (האחר אחד אחד) [האחד אחר אחד] אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה: הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק, ואם יבוא אחריו טרס לא יהא {{הערה| נשמטה כאן תיבת "אלא" ולעיל 2.16 בפסקה המתחילה "הלגרמיה" באה על מכונה, וכן ציטט מכאן הרוו"ה במשפטי הטעמים שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} אזל ואתי והם י"א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנחתא וסילוק וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנחתא וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא. וסילוק ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}}, [ואתנחתא] במקום אחד {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}. האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא {{הערה|הכוונה לאחרי הסגול שלעולם אחרי הזרקא ונקרא בחיבור זה ועוד "רודף הזרקא". ויקיעורך.}} ימנעו מאחריה ג' טפחה ואתנחתא וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה אבל במקום ימצא אחריו אתנחתא. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי"א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח, ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי"ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד והם {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ [עָרֵ֣י] יִשְׂרָאֵ֗ל}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} אשר יחסר ממנו אחד {{הערה|והיא הזרקא. וראה משפה"ט שער ג' פרק ג'. ויקיעורך.}} והיא תמצא בפסוק האחר והוא {{צ|וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘}} {{ק|([[מ"ב א ו]])}}, ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא ותהיה הראשנה סופה יו"ד או וי"ו כגון {{צ|וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י}} {{ק|([[קהלת ב יא]])}} {{צ|וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ}} {{ק|([[ויקרא כ ד]])}} {{צ|וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה}} {{ק|([[איוב א ה]])}}. כל {{צ|רָמָה}} דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל והם {{צ|יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה}} {{ק|([[דברים לב כז]])}} {{צ|רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽייָ֑}} {{ק|([[ש"א ב א]])}} {{צ|יְיָ֛ רָ֥מָה יָדְךָ֖}} {{ק|([[ישעיהו כו יא]])}}. כל {{צ|פֵּלֶא}} דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול {{צ|הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}} {{צ|כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}}. {{צ|בָּהֶן}} ג' בסגול וסימ' {{צ|וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן}} {{ק|([[ש"א לא ז]])}} דשמואל {{צ|וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י}} {{ק|([[ישעיהו לח טז]])}} דישעיה {{צ|יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן}} {{ק|([[יחזקאל מב יד]])}} דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר כגון {{צ|צִפִּיתָ}} {{צ|הִכִּיתָ}} {{צ|צִוִּיתָ}} {{צ|צִפִּיתִי}} {{צ|הִכֵּיתִי}} {{צ|צִוִּיתִי}} ואם נוספה וי"ו בראש התיבה כגון {{צ|וְצִפִּיתָ֤}} {{ק|([[שמות כה יא]])}} {{צ|וְהִכֵּיתִ֣י}} {{ק|([[שמות ג כ]])}} {{צ|וְצִוִּ֤יתִי}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}} וְצִפִּיתִי {{צ|וְצִוִּיתָ֣}} {{ק|([[ירמיהו כז ד]])}} וטעמ' מלרע ולהבא אבל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מתחלף מהם יש {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלעיל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלרע אם הוא סמוך לטעמ' מלרע ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל והסמוכה לאל"ף הן ה' במסורת בתי"ו ושאינן סמוכין לאל"ף כגון {{צ|וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} ועוד {{צ|שַׂמְתָּ}} {{צ|שַׂמְתִּי}} {{צ|קַמְתִּי}} {{צ|שַׁבְתִּי}} {{צ|דִּבַּרְתִּי}} {{צ|נָתַתִּי}} מלעיל מפני שהן לשעבר ואם נוספה וי"ו בראשון חזר ולהבא ומלרע כגון {{צ|וְשַׂמְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית יג טז]])}} {{צ|וְקַמְתִּ֣י}} {{ק|([[ישעיהו יד כב]])}} {{צ|וְשַׁבְתָּ֙}} {{ק|([[דברים ד ל]])}} {{צ|וְשַׁבְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית כח כא]])}} {{צ|וְנָתַתָּ֤}} {{ק|([[בראשית מ יג]])}} {{צ|וְנָתַתִּ֣י}} {{ק|([[בראשית יז ח]])}} אבל {{צ|וְדִבַּרְתִּי}} יש בו כמעט חילוק אם אות א"ח ה"ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל כגון {{צ|וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}} וכן {{צ|וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עא יד]])}} {{צ|הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה}} {{ק|([[קהלת א טז]])}} ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמים תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים כגון {{צ|מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ}} {{ק|([[שמות כז יא]])}} {{צ|מֵ֣אָה אִ֗ישׁ}} {{ק|([[מ"א יח יג]])}} וכמוהו הרבה בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה כמו {{צ|עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר}} {{ק|([[יהושע יט ח]])}} עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא וכמהו {{צ|וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כ]])}} {{צ|שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה}} {{ק|([[חבקוק ג יא]])}} {{צ|וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶל מְאֹֽד}} {{ק|([[תהלים כא ב]])}} ודע כי כל ה"א הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה אותה ה"א באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל כגון {{צ|שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה}} {{ק|([[ירמיהו מח יט]])}} {{צ|הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ}} {{ק|([[יחזקאל כא לא]])}} {{צ|כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה}} {{ק|([[הושע ז ד]])}} שעיקרו וְנִמְלָט הַשָּׁפָל בֹּעֵר כי הם לשון זכר והם לווי וכמו כן דרך כל השמות הנוסף ה"א בסופן כמו {{צ|שָׁם}} {{צ|שָׁמָּה}} {{צ|יָם}} {{צ|יָמָּה}} {{צ|נַחַל}} {{צ|נַ֣חְלָה}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}} {{צ|מִצְרַיִם}} {{צ|מִצְרַ֙יְמָה֙}} {{ק|([[בראשית יב י]])}} {{צ|הָעִיר}} {{צ|הָעִֽירָה}} {{ק|([[בראשית מד יג]])}} {{צ|יְרוּשָׁלִַם}} {{צ|יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה}} {{ק|([[דה"ב לב ט]])}} {{צ|נֹב}} {{צ|וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה}} {{ק|([[ש"א כא ב]])}} {{צ|דְּדָן}} {{צ|וּדְדָ֖נֶה}} {{ק|([[יחזקאל כה יג]])}} הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא ה"א. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו כמו {{צ|תִּשְׁמָע֔וּן}} {{ק|([[דברים א יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּן֘}} {{ק|([[דברים ד כו]])}} ואם אין שם נו"ן יהיה הטעם בעי"ן או בדל"ת כמו {{צ|תִשְׁמְע֛וּ}} {{ק|([[בראשית לד יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּ}} ואם הם אתנחתא או סוף פסוק' הטע' או בב' או במ"ם כמו {{צ|תִּשְׁמָֽעוּ}} {{ק|([[ש"ב טו לו]])}} {{צ|תֹּאבֵ֑דוּ}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}} ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת כללו שלדבר פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם וכן {{צ|הֲבִיאוֹתִ֣יהוּ}} {{ק|([[יחזקאל יז כ]])}} {{צ|עֲשִׂיתִ֙יהוּ֙}} {{ק|([[מ"א יז יב]])}} כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] nffi1uqvsujtrk0gxnol73hnmeq1wq1 3080519 3080518 2026-09-04T12:49:06Z בריח 46338 /* 1.5 */ 3080519 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]] עי"ש)}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱיִ}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצָּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] עי"ש{{הערה|לפנינו פתח וכן בארבעת המקומות הנוספים שהצירוף הזה נמצא והם [[ש"א יד א]], [[ש"א יד ד| שם ד]], [[ש"א יד יא| שם יא]], [[ש"ב כג, יד]]. יש לציין שגם הרד"ק בספר מכלול הוצאת ליק דף קסז ב מציין שהוא בקמץ בסמיכות. ויקיעורך.}})}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]])}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל־בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל־הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל־הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם{{הערה|כך לפנינו "הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם" בלא מקף אלא במשרת ובחולם. ואפשר שנוסח הניקוד וההטעמה לפני המחבר היה שונה, או, לחילופין, שדוגמא זו השתרבבה לכאן בטעות ובמקומה בהמשך ברשימה להלן של בעלי החולם. ויקיעורך.}}}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל־אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו|יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י|י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד|טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח|כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י|כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד|כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב|כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י|כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא|ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה|לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז|מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד|א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג|יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג|י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח|טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד|יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט|יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט|כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא|כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא|לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט|מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה|מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו|מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: {{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחַ֑מָה}} {{ק|([[הושע א ו]] עי"ש)}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]] עי"ש, [[הושע ב כה|שם ב כה]] עי"ש)}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב{{הערה|אבל להלן לקראת סוף הפרק כן מביא רשימה כזו, וכן הוא לגבי כמה מההערות הבאות להלן. ויקיעורך}}.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד צירי, ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין {{הערה|כן הוא בכתבי היד ואוצ"ל "מחשבון". ויקיעורך.}} הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם לפיכך לא נמנה עם הטעמים, ולא עם המשרתים מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד, והוא הקל שבהם; והיָתֵר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים. האחד יהיה לו משרת אחד, והוא הסילוק, כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והשני יהיה לו שני משרתים, והם ארבעה טעמים: לגרמיה, כגון {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט}}{{הערה|לפנינו המשרת הראשון מונח, אבל לשיטת המחבר הוא מרכא וראה להלן שער הלגרמיה. ויקיעורך.}} {{ק|([[ש"א כז א]])}}; ואתנח, כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}; וזקף, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}; וטפחה – {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק השלישי יהיו לו ג' משרתים, והוא הרביע, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. והרביעי יהיו לו ד' משרתים, והם זרקא ותביר. הזרקא, כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}; התביר: {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}}. והחמישי יהיו לו ה' משרתים, והם תלשא וטרס. [התלשא,] כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}}; הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}}. והשישי יהיו לו ו' משרתים, והוא הפזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}; והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים, והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣הו מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}}. ודע שאלה הטעמים הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאלו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק, מלבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק, לפי ששם ישרתוהו יותר משמש אחד, ובכ"א ספרים לא ישרתוהו כי אם שמש אחד, ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים, בעבור כן יתכן להיות הסילוק בג' ספרים בראש הפסוק{{הערה|והם עשרה פסוקים ולהלן 3.7 מפרט אותם. ויקיעורך.}}. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד למינו על אופן מכל פנים כי אם שלשה, והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח, ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}}, {{הערה|כאן צ"ל "ומן המרכא" וכדומה. ובמשפה"ט שער א פרק ו תיקן "ומרכא כגון". ויקיעורך.}} {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים, והמיוחד במקרא שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך, כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא, כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]], [[דניאל ד יח| יח]])}}; ויהיה שכן לה מרכא, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}}; ויהיה שכן לה דרגא, כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א יְיָ֧ לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}; ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים: ביתיב, כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}; ובטרס, כגון {{צ|בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ}} {{ק|([[יחזקאל כ לא]])}}; ובזרקא, כגון {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}; ובתביר, כגון {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}}. מרכא יהיה לה שכן מרכא כמוה, כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד: {{צ|אִם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}; ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח, כגון {{צ|לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי}} {{ק|([[ישעיהו מה יט]])}}; ותהיה שכינה למרכא מוכפלת, כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}; ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה שכן לו שופר עילוי בלבד, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}. שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו: {{צ|כֹּ֤ה אָמַר֙}} {{ק|([[בראשית לב ה]])}}. שופר עילוי יהיה שכן לג' טעמים: אתנחתא וזקף וזרקא{{הערה|אגב הזרקא נכללת גם הסגולה (וראה לעיל 2.2 על עניין זה בכללותו) וכפי שמפרש המחבר להלן בסעיף 2.14: "שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי". ויקיעורך.}}. וסימ': אז"ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחתא וסוף פסוק, כגון {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, וכגון {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}}. הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד, כגון {{צ|וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}. ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם, ולא יִוָעדו בפסוק אחד, לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת, כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}}, אבל היא סימן לביטול הגעיא, לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד, והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק האזלא שהיא שכינה לטרס, ולשאר הטעמים לא תתחבר. והתלישא [כי"פ: הקטנה] [כי"מ: הגדולה{{הערה|וכן תיקן מסברא הרוו"ה במשפה"ט שער א פרק ו. ויקיעורך.}}] היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל, ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מֶרְכָּבָה, אם היה תחת המ"ם ג' נקודות יהיה לשון יחיד, כגון {{צ|מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ}} {{ק|([[מ"ב ה כו]])}}, {{צ|מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים}} {{ק|([[ש"ב טו א]])}}. ואם יהיה תחת המ"ם פתח גדול תהיה המילה לשון רבים, כגון {{צ|מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה}} {{ק|([[שמות טו ד]])}}, {{צ|פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו}} {{ק|([[שופטים ה כח]])}}. ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה, והיא {{צ|בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙}} {{ק|([[בראשית מא מג]])}}, נקודה אחת תחת המ"ם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן, כגון {{צ|בָּ֥רְכוּ}} {{ק|([[דה"א כט כ]])}}. ואשר יהיה הטעם על הכ' יהיה שבא מניע, כגון {{צ|בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[בראשית כז יט]])}}. חוץ ממקומות: {{צ|וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת}} {{ק|([[דניאל ד לא]])}}, {{צ|וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖}} {{ק|([[ש"ב ז כט]])}}, {{צ|בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}. ==2.6== פרק לדבר על י"ב טעמים{{הערה|כותרת זו מתייחסת למעשה גם לסעיפים הבאים עד וכולל שער הסילוק (2.12). חלק מי"ב הטעמים זכו לכותרת משלהם ועל כן גם לסעיף נפרד במהדורתנו, וחלק באים בסעיף כללי זה או בסעיפים הבאים כהמשך לטעם אחר בלא כותרת של שער נפרד, אלו האחרונים הודגשו במהדורתנו. להלן סדר הטעמים לרבות השיוך לסעיפים השונים: 2.6 פזר, טרס, תלשא, יתיב. 2.7 זקף, אתנחתא. 2.8 זרקא. 2.9 לגרמיה. 2.10 רביע. 2.11 תביר, טפחא. 2.12 סילוק. ויקיעורך.}} '''הפזר''' בכ"א ספרים משני פנים: האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות והם {{צ|אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|וַיִּקְבֹּץ֘ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה}} דדברי הימים {{ק|([[דה"ב כד ה]])}}, {{צ|גַּם־חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ה יג]])}}, {{צ|וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים}} בסוף עזרא {{ק|([[נחמיה יג ה]])}}. וישרת' ג' משרתים בה' מקומות {{צ|וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כה]])}}, {{צ|וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן}} {{ק|([[דה"ב לה ז]])}}, {{צ|וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה}} {{ק|([[ירמיהו כה יב]])}} דירמיה, {{צ|וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים}} {{ק|([[נחמיה יג טו]])}}, {{צ|גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן}} {{ק|([[אסתר ז ט]])}}. ויש לו ד' משרתים בג' מקומות: {{צ|וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל}} {{ק|([[ש"ב ד ב]])}}, {{צ|וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים׀ רָעָ֣ב׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ}} {{ק|([[ש"ב כד יג]])}}, {{צ|וְאָמַרְתָּ֙ (להם) [אֲלֵיהֶ֜ם] כֹּֽה־אָמַ֣ר יְיָ֗ הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו יג יג|יג יג]])}}. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}, {{צ|וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ}} {{ק|([[דה"א כח א]])}}. ויש לו ו' משרתים בב' מקומות {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} {{צ|וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין׀ לַעֲלָוָ֣ן׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}. ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. '''התלשא''' משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת אבל ההפרש שיש ביניהם התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. '''הטרס''' פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא, התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח כגון {{צ|תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת}} {{ק|([[ישעיהו ס יז]])}}, {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}} ודומ' ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא כגון {{צ|וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח}} {{ק|([[במדבר טז א]])}} והדומ' לו, ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא כגון {{צ|וְהָ֨רַסְתִּ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יג יד]])}}, {{צ|וְסָ֨לַחְתָּ֜}} {{ק|([[מ"א ח לו]])}}, {{צ|וַהֲסִ֨רֹתִ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יא יט]])}}, {{צ|וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַדְתִּי}} {{ק|([[עמוס ב ט]])}}, ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר כגון {{צ|וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְיָ֙}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} {{צ|וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו}} {{ק|([[בראשית מב כא]])}} ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון {{צ|וַיַּ֜עַשׂ}} {{ק|([[שמות לו יא]])}} {{צ|וַיֹּ֜אמֶר}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}} והדומה להם לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם תלישא והב' אזלא {{צ|וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ ע֗וֹד}} {{ק|([[שמות ד ו]])}} {{צ|וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב}} {{ק|([[שופטים ג טז]])}}. ואם היו לו יותר מב' משרתים יהיו כולם שופרות מונחים כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והדומ' לו. '''היתיב''' יש לו ב' דמיונות האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה, וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}}, וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}} ואשר הביא שינוי הדמיון הזה אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}} {{צ|ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה}} {{ק|([[חבקוק ב ו]])}} ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו {{צ|הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}} והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה והם {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}, {{צ|אֵ֚ת סִיחֹן֙}} {{ק|([[דברים א ד]])}}, {{צ|כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙}} {{ק|([[ישעיהו ה כד]])}}, דישעיה {{צ|אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙}} {{ק|([[ירמיהו כב ל]])}}, {{צ|כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה}} {{ק|([[ישעיהו ל לב]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת}} {{ק|([[ירמיהו טז יב]])}}, {{צ|שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙}} {{ק|([[ירמיהו יד יד]])}}, {{צ|דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט}} {{ק|([[דניאל ב י]])}}, {{צ|דִּ֚י מַלְכְוָת֙}} {{ק|([[דניאל ז כז]])}}, {{צ|כֹּ֚ל חָרֵד֙}} {{ק|([[עזרא ט ד]])}}, דעזרא {{צ|דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ז כה|ז כה]])}}. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון {{צ|שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}, {{צ|אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ}} {{ק|([[ויקרא יא ד]])}} ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי"א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת, הרי לך ראיה משני פנים: אופן אחד אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו כגון {{צ|בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙}} {{ק|([[יחזקאל יד יג]])}} ודומ' וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד; והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים {{הערה|אוצ"ל "מספרם" או "נספרים" ועכ"פ הכוונה שכל יתיב/מהפך שלפני פשטא אם לא נכלל ברשימת י"א היתיב לפני פשטא שהוזכרה לעיל הרי הוא מהפך המשרת. ויקיעורך.}} י"א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה ומי שקרא {{צ|שְׁ֚תַּיִם}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}} ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה לפי שהנחת הדיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} נהיה עם האות הגימ"ל ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה {{צ|שְׁתַּיִם}} ולכך אתה רואה בספרים הטובים {{צ|שְׁתַּיִם}} ואל תתמה על דיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} שעיקרו אשתים כי הוא כמו {{צ|אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ}} {{ק|([[שמות כו ג]])}} ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר {{צ|שְׁתַּיִם}} הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא התנאי על זה הוא שאם אין מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון {{צ|וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה}} {{ק|([[במדבר כג א]])}} {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} ודומ' ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון {{צ|וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙}} {{ק|([[ויקרא כג מא]])}}, {{צ|וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙}} {{ק|([[במדבר ל ב]])}} ודומ' זה הכלל לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו כגון {{צ|יוֹצֵ֥ר אוֹר֙}} {{ק|([[ישעיהו מה ז]])}} {{צ|מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙}} {{ק|([[ירמיהו ב ה]])}} {{צ|הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק הלא תראה שהתי"ו של {{צ|תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרתים הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח כגון {{צ|לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽייָ֔}} {{ק|([[שמות יב מב]])}} {{צ|כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא}} {{ק|([[ירמיהו נ לח]])}} ודומ', ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וְכִ֨י מִ֤י (אנכי) [אֲנִי֙]}} {{ק|([[דה"א כט יד]])}} {{צ|אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙}} {{ק|([[ישעיהו ל י]])}}. ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח כגון {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}}. המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרתים שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל כמו {{צ|מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]])}} {{צ|רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ז]])}}, {{צ|לֹ֣א דֻכְּא֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו מד י]])}} ודומ', ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי כגון {{צ|וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו לו כד]])}}, {{צ|וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ט]])}} ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרתים יהיה הראשון מכרבל, או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר, והמשרת השני עילוי כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער הגעיא מן האות אשר היא עליו כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה כגון {{צ|וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים}} {{ק|([[במדבר יז יג]])}}, {{צ|וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ}} {{ק|([[אסתר ד ב]])}} ודומ'. שתי '''אתנחתא''' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי"א מקומות שתשרתה המאיילא והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד, בר מן חד {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ [לְךָ׀] בָּ֛הּ}} {{ק|([[דה"ב כ ח]])}} דדברי הימ', ואלה הם {{צ|וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ}} {{ק|([[בראשית ח יח]])}}, {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} ד{{צ|וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}, {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, {{צ|מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}, {{צ|לָא֖וֹפַנִּ֑ים}} {{ק|([[יחזקאל י יג]])}}, {{צ|וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל יא יח|יא יח]])}}, {{צ|וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ}} {{ק|([[רות א י]])}}, {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} וחב' דדניאל {{ק|([[דניאל ד יח|ד יח]])}}, {{צ|וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה}} דמלכים {{ק|([[מ"ב ט ב]] עי"ש)}} {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ}} דדברי הימ' {{ק|([[דה"ב כ ח]])}} ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} ודומ', ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו {{צ|וּבָהָ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}}, {{צ|בַּמִּדְבָּ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו סא]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י}} {{ק|([[בראשית יט ז]])}} וזה הטעם יקרא מונח לפי שאתה מניחו בלי (מתינה) [מתיגה] והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} {{צ|כְּנֵֽמָא}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}} {{צ|והמלך}} אן [או?] בלעדי אלה, ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי כגון {{צ|וַֽיְהִי־אֽוֹר}} {{ק|([[בראשית א ג]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח}} {{ק|([[בראשית מד יט]])}}, {{צ|יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע}} {{ק|([[ישעיהו א ג]])}}. ==2.8== שער הזרקא אם היה בלא משרת אין עליה דיבור, ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒}} {{ק|([[ישעיהו ז ג]])}}, {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא והם {{צ|כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ל יב]])}}, {{צ|לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ו ו]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[ש"ב ז ז]])}}, {{צ|וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘}} {{ק|([[דה"א יד יא]])}}, {{צ|נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֘}} {{ק|([[דה"א כא יב]])}} דדברי הימ', {{צ|וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֘ לָרֹב֒}} {{ק|([[מ"א א יט]])}}, {{צ|בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֘}} {{ק|([[דה"א ה יח]])}}, {{צ|קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֘}} {{ק|([[רות ד ד]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[דה"א יז ו]])}} דדברי הימ' ואם היה לזרקא ב' משרתים יהיה הראשון אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒}} {{ק|([[בראשית מא מה]])}} ודומ' חוץ מב' שהן למטה והן {{צ|וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘}} {{ק|([[מ"ב ח ה]])}} דמלכים {{צ|אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[דה"ב ו לב]])}} וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה כגון {{צ|ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֘}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}} {{צ|הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘}} {{ק|([[דברים לא יד]])}} ואם באו שני המשרתים בתחלת אותיות התיבות יהיו שניהם שופר עילוי כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֘}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}, {{צ|מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘}} {{ק|([[שמות ד יא]])}} והננהג כמנהג הזה הוא למטה ונקרא שופר עילוי ואם היה עם האות השנייה או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה (לפרעה) [אֶל־יְיָ֘]}} {{ק|([[שמות ד י]])}}, {{צ|הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֘}} {{ק|([[ש"ב ג ח]])}} ודומ' והמשרת השני לזרקא שראוי להיותו במרכא למטה בא משתי סיבות האחת פסק והאחת געיא ויש שכותבין אותו שופר מונח והוא כמו מרכא במחלקותיו אשר ביניהן פסק {{צ|וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתוֹם֘}} {{ק|([[ירמיהו לב מד]])}}, {{צ|וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל׀ דְּבִרָה֘}} {{ק|([[יהושע טו ז]])}} וכל דומ' חוץ משתי מקומות שיש בהן פסק והן שופר עילוי והם {{צ|וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒}} {{ק|([[בראשית לז כב]])}}, {{צ|הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ׀ אֵלֵינוּ֘}} {{ק|([[מ"ב ד יג]])}}, ואשר ביניהם געיא {{צ|וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘}} {{ק|([[מ"ב ד כט]])}} {{הערה|לפנינו לא רשומה געיא בשני אלו, אבל ראה להלן שמדובר גם על מקום הראוי לגעיה ואיננה כתובה בפועל. ויקיעורך.}} ודומ' חוץ מז' מקומות שיש בהם כמעט שינוי והם {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘}} {{ק|([[יהושע יח יד]])}}, {{צ|וַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם}} {{ק|([[דה"א יד א]])}} וחביר' {{ק|([[ש"ב ה יא]])}} {{צ|אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֘}} {{ק|([[ש"ב ד ח]])}} {{צ|בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֘}} {{ק|([[דניאל ו יג]])}} {{צ|וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘}} {{ק|([[נחמיה ח טו]])}} והקורא יטעים הגעיא בפיו או כתובה או לא כתובה. ואם היה לזרקא ג' משרתים יהיה הראשון תלשא והשני אזלא ולא תשתנה מהיות תחלה, או תהיה עם תחילת אות או עם השיני או יותר, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}} {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ודומ'. ואם היו לה ד' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} והדומ' לו ובכ"א ספר יש לו ג' זרקתות שיתחברו ב' משרתים בתיבה אחת והם {{צ|(ולאיתמר) וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮}} {{ק|([[ויקרא י יב]])}} {{צ|אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘}} {{ק|([[שופטים כא כא]])}} {{צ|לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} ==2.9== שער לגרמיה הלגרמיה ישרתוהו ב' משרתים והם ב' מרכות כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש"א כז א]] עי"ש)}}. והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה, והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק, והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון {{צ|וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּת}} {{ק|([[שמות טו כג]])}} {{צ|אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע}} {{ק|([[ויקרא כו מא]])}} ודומ' ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות והם {{צ|וְעַתָּה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ}} {{ק|([[בראשית מה ה]])}} {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָא}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} {{צ|וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם}} {{ק|([[זכריה ז יד]])}} {{צ|וְאִ֣יל֗וֹ הָאֶחָד}} {{ק|([[קהלת ד י]])}} {{צ|בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר}} {{ק|([[דניאל א ז]])}}. ואם שרתוהו ב' משרתים יהיה הראשון דרגא כגון {{צ|כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י}} {{ק|([[ירמיהו לב לא]])}} והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה}} {{ק|([[ש"ב כא ב]])}} {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ==2.11== שער התביר התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו, ב' תנאים: האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אָה אוֹ אִי כגון {{צ|יָ֥צְא֛וּ}} {{ק|([[שמות יב מא]])}} {{צ|יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ}} {{ק|([[איכה א יד]])}} {{צ|הִתְבּ֥וֹנְנ֛וּ}} {{ק|([[ירמיהו ט טז]])}} בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה והוא {{צ|בְּבִֽירְתָ֛א … בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו ב|ו ב]])}} ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף פתח בין המרכא והתביר והם {{צ|וַיִּדְרֹ֣שׁ (חזקיהו) [יְחִזְקִיָּ֗הוּ] עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים}} {{ק|([[דה"ב לא ט]])}} {{צ|אַל־ תִּלָּֽחֲמ֛וּ}} {{ק|([[דה"ב יג יב]])}} {{צ|וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן}} {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}} ואין זולתם ואילו לא אחזו אלו הג' או {{צ|וְרָחֲצ֛וּ}} {{ק|([[שמות ל יט]])}} יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא כגון {{צ|וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}} {{צ|כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר}} {{ק|([[מ"ב ד מג]])}} ודומ' שאין ביניהן אלא מלך אחד {{צ|כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ}} {{ק|([[דברים יט ו]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְיָֽ}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}} ודומ' שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא כגון {{צ|וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ}} {{ק|([[יהושע ח ג]])}} {{צ|וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם}} {{ק|([[שמות טו כד]])}} {{צ|וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ}} {{ק|([[מ"ב ד כ]])}} ודומ' ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ}} {{ק|([[ש"א ל טז]])}} ישרתהו מרכא ואם היה מלך ושבא מניע כגון {{צ|וַאֲשֶׁ֧ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן}} {{ק|([[בראשית לד יא]] עי"ש)}} ישרתהו דרגא וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט"ו מקומות היוצאים מתנאי זה שאע"פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא והם {{צ|וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה}} {{ק|([[בראשית יח יח]])}} {{צ|וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ}} {{ק|([[שמות כא לה]])}} {{צ|לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה}} {{ק|([[שמות כג כו]])}} {{צ|וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ}} {{ק|([[דברים יד י]])}} דמשנה תורה {{צ|וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה}} {{ק|([[בראשית מו יז]])}} {{צ|וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ}} ... {{צ|וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח יב]])}} {{צ|כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְיָ֥ צְבָא֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט כה]])}} {{צ|כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל}} {{ק|([[הושע י יד]])}} {{צ|הֲפֹ֧ךְ ידיך יָדְךָ֛}} {{ק|([[דה"ב יח לג]])}} דדברי הימ' {{צ|כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ}} {{ק|([[דה"ב ל ג]])}} {{צ|כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛}} {{ק|([[קהלת ט י]])}} {{צ|כִּ֣י אֵ֧ין לַעֲמ֛וֹד}} {{ק|([[עזרא ט טו]] עי"ש)}} {{צ|וְעַ֨ד הֵ֧ם עֹמְדִ֛ים}} {{ק|([[נחמיה ז ג]] עי"ש)}} דעזרא ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך כגון {{צ|הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל}} {{ק|([[בראשית יז יג]])}} {{צ|וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ׀ מַ֛ס}} {{ק|([[אסתר י א]])}}. ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח כגון {{צ|עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל כב ג]])}} ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא כגון {{צ|וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־ (אבותיו) [אֲבוֹתָ֛ם]}} {{ק|([[יהושע כב יד]])}} והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא כגון {{צ|כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ}} {{ק|([[ירמיהו ל יז]])}} {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה וזהו משפט התלשא לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח כגון {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}} והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב{{צ|אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ}} {{ק|([[שה"ש ב ז]])}} וחבריו {{ק|([[שה"ש ג ה]])}} '''הטפחה''' לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי"ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד והם {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} {{צ|לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה}} {{ק|([[שמות ה טו]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה}} {{ק|([[ויקרא י א]])}} {{צ|הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח}} {{ק|([[במדבר לב מב]])}} {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} דיחזקאל {{צ|וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה}} {{ק|([[מ"א כ כט]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ}} {{ק|([[מ"א י ג]])}} דמלכים וחברו דדברי הימ' {{ק|([[דה"ב ט ב]])}} {{צ|וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן}} {{ק|([[חבקוק א ג]])}} דחבקוק {{צ|(ויחי) [וַיְהִ֧י] לֵ֦ב לָעָ֖ם}} {{ק|([[נחמיה ג לח]])}} דעזרא ולא יהיו לו יותר מב' משרתים על זה האופן ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות והם {{צ|בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}} {{צ|אֵ֛ת כָּל־ הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}} {{צ|מַבְלִ֥יגִיתִ֖י}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}} {{צ|וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל לו כה]])}} דיחזקאל {{צ|מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל מד ו]])}} דיחזקאל {{צ|כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה}} {{ק|([[דה"א טו יג]])}} {{צ|וּנִבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}} דדניאל {{צ|שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי}} {{ק|([[שה"ש ו ה]])}} וסימ' מה"ם גתלו"ש מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח' ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא כגון {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והדומ' לו אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג כגון {{צ|וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים אחד בתיבת המרכא כגון {{צ|כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם}} {{ק|([[יהושע ה ז]])}} והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא כגון {{צ|יעשה לו֟}} והדומ' לו מושלת בהם מרכא בלי מתיגה, ואם נתרחקה המרכא המרבה מן הטפחה והיה ביניהם תיבה במקף מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה כגון {{צ|ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה}} {{ק|([[רות ד א]])}} {{צ|ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}} ודומ' ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתן {{הערה|כן הוא בכי"פ ואוצ"ל "יתמתג". ויקיעורך.}} כגון {{צ|כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} {{צ|וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה {{צ|כִּי}} והשניה {{צ|לֹא}} והשלישית תהיה טפחה הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה אם עומדת האות הראשונה במלך שים {{צ|כִּי}} במרכא ולא במקף כגון {{צ|כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב}} {{ק|([[ש"א טז יא]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו}} {{ק|([[איכה ג כב]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין}} {{ק|([[בראשית מה כו]])}} ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה שים {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא כגון {{צ|כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ}} {{ק|([[דה"א יג ג]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ}} {{ק|([[ש"ב כג ו]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ}} {{ק|([[ש"א ב ט]])}} חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא והוא {{צ|כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן}} {{ק|([[דברים ג כז]])}} וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} {{צ|לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם}} ד{{צ|שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ}} {{ק|([[שמות ל לא]] עי"ש)}} {{צ|וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}} {{צ|מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם}} {{ק|([[הושע יא ו]])}} בהושע וראש פסוקו {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} דדברי הימ' ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה, וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות, וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי"ב טעמ' ולא עם המשרתים, ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון {{צ|כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ}} {{ק|([[משלי ד טז]])}} שהוא מן שינה ותנומה ואילו נחטפה היו"ד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון {{צ|אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ}} {{ק|([[איוב כט כב]])}} וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרתים שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר, הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל, והתלישא [לא ישרתהו אחר?] זולתו, והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמים והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד {{הערה|והם טפחא, סילוק, פשטא, זרקא, תביר, לגרמיה. אפשר שנשמט כאן פירוט זה ואולי גם כמה מלים נוספות כהקדמה להמשך על משרתים אחרים של טפחא וסילוק הבאים לעתים נדירות. ויקיעורך.}} הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמים טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידוע. מספר חלקי הדרגא בשני טעמים רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו {{הערה| המשפט לא ברור וטעון תיקון ובמשפטי הטעמים שער ג' פרק א' תיקן הרוו"ה באופן הבא: "תביר אי אפשר בלא טפחא אחריו, והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח והוא אם אֶ֥רֶץ מַ֖אְפֵּלְיָ֑ה (ירמי' ב לא). כן כתב החכם בן בלעם" ע"כ. ויקיעורך.}} כגון {{צ|הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא}}{{ק|([[עובדיה א ח]])}} והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנחתא והוא {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־(חחזקתי) [הֶחֱזַ֣קְתִּי] בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמים, והם: תביר שאחריו טפחה, וטפחה לאתנחתה וסילוק, וזרקא לסגולה. ==2.16== ושער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון {{צ|זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר}} {{ק|([[בראשית ח כב]])}} והיתיב כגון {{צ|וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל׀ לְיִשְׂרָאֵל֙}} {{ק|([[ש"א ז יד]])}} וכגון {{צ|וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙}} {{ק|([[ש"ב יג לג]])}} והזרקא כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀ תְּרוּמָה֘}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} ויתכן אחריו התביר כגון {{צ|וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ׀ הַח֛וּצָה}} {{ק|([[יהושע ב יט]])}} ויתכן אחריו טרס כגון {{צ|וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} ויתכן אחריו לגרמיה כגון {{צ|שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם כגון {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}}. התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס כגון {{צ|וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל}} {{ק|([[דה"ב לה ט]])}} {{צ|כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד}} {{ק|([[ישעיהו טו א]])}} ויתכן אחריה הזרקא כגון {{צ|וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֘ אֵלַי֒}} {{ק|([[בראשית מב לד]])}} ויתכן אחריה היתיב כמו {{צ|כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙}} {{ק|([[ירמיהו מח ז]])}} {{צ|פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר}} {{ק|([[ישעיהו ט ה]])}} ויתכן אחריה תביר כגון "ושמע ויזדי ויעבץ"{{הערה|כן הוא בכי"פ אבל אין במקרא ומסתבר שצ"ל {{צ|וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן}}{{ק|([[דברי הימים א ה יג]])}} וכן הגיה הרוו"ה במשפה"ט שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר. הטרס כגון [יתכן?] להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם}} {{ק|([[ירמיהו יט יג]])}} ותלישא כגון {{צ|בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה}} {{ק|([[עמוס ח יג]])}} וזרקא כגון {{צ|וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין [כָּל]־הָאָרֶץ֘}} {{ק|([[שמות י טו]])}} ולגרמיה כגון {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀}} {{ק|([[דברים לא כ]])}} ויתיב כגון {{צ|וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙}} {{ק|([[דניאל יא לט]])}} ותביר {{צ|דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל א כו]])}}. הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית}} {{ק|([[בראשית ג טו]])}} {{צ|זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ}} {{ק|([[שמות ל יג]])}} {{צ|וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו}} {{ק|([[ירמיהו ז יד]])}} ופזר {{צ|לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} וטרס לא יהיה אלא אזל ואתי בי"א מקומות במקרא והם {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} {{צ|מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אוֹחִ֜ילָה}} {{ק|([[ירמיהו ד יט]])}} {{צ|וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} {{צ|הֵ֣ן׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ}} {{ק|([[חגי ב יב]])}} {{צ|וַיַּ֣עַשׂ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת}} {{ק|([[דה"ב כו טו]])}} {{צ|אִיכָב֣וֹד׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י}} {{ק|([[ש"א יד ג]])}} {{צ|וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד}} {{ק|([[ש"ב יג לב]])}} {{צ|בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙}} {{ק|([[ש"א יד מז]])}} {{צ|אֶת־תַּרְתָּ֥ן [וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס׀] וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ}} {{ק|([[מ"ב יח יז]])}} {{צ|בָּאִ֣ים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}} {{צ|וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם}} {{ק|([[ירמיהו מ יא]])}} ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות והם {{צ|אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙}} {{ק|([[ויקרא כא י]])}} {{צ|וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙}} {{ק|([[רות א ב]])}} {{צ|רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} ויתכן אחריו תביר במקום אחד {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ (ירושלם) [יְרוּשָׁלְַ֛מָה]}} {{ק|([[ישעיהו לו ב]])}} ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא כגון {{צ|וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות יג יז]])}} והיתיב כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ}} {{ק|([[מ"א כב מג]])}} ותלישא כגון {{צ|וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י}} {{ק|([[יונה ב ג]])}} וטרס כגון {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} ויתכן אחריו פזר כגון {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} והטפחא במקום אחד {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם}} {{ק|([[בראשית א ה]])}} הרביע כגון {{צ|הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙}} {{ק|([[יחזקאל מז ח]])}} אלא יש לו זה התנאי כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר כגון {{צ|הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים (עליך) [עָלָיו֙] לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙}} {{ק|([[דה"ב לב לא]])}} דדברי הימ' {{צ|וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙}} {{ק|([[אסתר ז ח]])}} בר מן ב' {{צ|וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת}} {{ק|([[ש"א כז ה]])}} {{צ|אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא}} {{ק|([[מ"ב ה יג]])}} ותלישא כגון {{צ|כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד}} {{ק|([[ויקרא יג נא]])}} ולגרמיה {{צ|וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת}} {{ק|([[שמות כט כב]])}} וזרקא {{צ|הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘}} {{ק|([[מ"א יב י]])}} {{צ|וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה}} {{ק|([[שמות כט כ]])}} ותביר {{צ|עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה}} {{ק|([[דברים כ כ]])}} {{צ|עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו לו א]])}} וטרס {{צ|חַי־(אני)[יְיָ֙] אִם־יִפֹּ֞ל}} {{ק|([[ש"א יד מה]])}} ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה כגון {{צ|וְיָצָ֣א יְיָ֔ וְנִלְחַ֖ם}} {{ק|([[זכריה יד ג]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו כ ג]])}} ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא {{צ|וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י בִּמְק֞וֹם}} {{ק|([[ש"ב טו כא]])}} והיתיב {{צ|וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ}} {{ק|([[ירמיהו כה ל]])}} אלא שיש לו זה התנאי כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף כגון {{צ|כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י}} {{ק|([[איוב א ה]])}} {{צ|וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְיָ֔ רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}} {{צ|וּמִשְׁפְּחוֹת֙ (אבי) קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} והרביע מבלעדי הקמת היתיב {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז}} {{ק|([[זכריה ב ח]])}} {{צ|אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}} {{צ|לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְיָ֔ וְאַתָּ֗ה}} {{ק|([[ירמיהו כח טו]])}} והטרס כגון {{צ|מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} ולגרמיה {{צ|אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב}} {{ק|([[ש"א ו ח]])}} {{צ|וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא}} {{ק|([[ש"א כב יח]])}} ואתנחתא במקום אחד {{צ|לַֽייָ֔ בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} והסילוק במקום אחד {{צ|הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}}. האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סוף פסוק ימנעו אחריו כל הטעמים. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף כגון {{צ|רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי}} {{ק|([[עמוס ג ב]])}} ויתיב כמוהו כגון {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}} וטרס כגון {{צ|אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}. ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמים שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג' שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב' שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב' שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה' שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב' שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב' דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב' שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב' מרכא ומאיילא ==2.18== פרק על סדר הטעמ' (האחר אחד אחד) [האחד אחר אחד] אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה: הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק, ואם יבוא אחריו טרס לא יהא {{הערה| נשמטה כאן תיבת "אלא" ולעיל 2.16 בפסקה המתחילה "הלגרמיה" באה על מכונה, וכן ציטט מכאן הרוו"ה במשפטי הטעמים שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} אזל ואתי והם י"א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנחתא וסילוק וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנחתא וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא. וסילוק ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}}, [ואתנחתא] במקום אחד {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}. האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא {{הערה|הכוונה לאחרי הסגול שלעולם אחרי הזרקא ונקרא בחיבור זה ועוד "רודף הזרקא". ויקיעורך.}} ימנעו מאחריה ג' טפחה ואתנחתא וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה אבל במקום ימצא אחריו אתנחתא. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי"א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח, ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי"ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד והם {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ [עָרֵ֣י] יִשְׂרָאֵ֗ל}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} אשר יחסר ממנו אחד {{הערה|והיא הזרקא. וראה משפה"ט שער ג' פרק ג'. ויקיעורך.}} והיא תמצא בפסוק האחר והוא {{צ|וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘}} {{ק|([[מ"ב א ו]])}}, ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא ותהיה הראשנה סופה יו"ד או וי"ו כגון {{צ|וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י}} {{ק|([[קהלת ב יא]])}} {{צ|וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ}} {{ק|([[ויקרא כ ד]])}} {{צ|וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה}} {{ק|([[איוב א ה]])}}. כל {{צ|רָמָה}} דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל והם {{צ|יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה}} {{ק|([[דברים לב כז]])}} {{צ|רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽייָ֑}} {{ק|([[ש"א ב א]])}} {{צ|יְיָ֛ רָ֥מָה יָדְךָ֖}} {{ק|([[ישעיהו כו יא]])}}. כל {{צ|פֵּלֶא}} דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול {{צ|הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}} {{צ|כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}}. {{צ|בָּהֶן}} ג' בסגול וסימ' {{צ|וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן}} {{ק|([[ש"א לא ז]])}} דשמואל {{צ|וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י}} {{ק|([[ישעיהו לח טז]])}} דישעיה {{צ|יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן}} {{ק|([[יחזקאל מב יד]])}} דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר כגון {{צ|צִפִּיתָ}} {{צ|הִכִּיתָ}} {{צ|צִוִּיתָ}} {{צ|צִפִּיתִי}} {{צ|הִכֵּיתִי}} {{צ|צִוִּיתִי}} ואם נוספה וי"ו בראש התיבה כגון {{צ|וְצִפִּיתָ֤}} {{ק|([[שמות כה יא]])}} {{צ|וְהִכֵּיתִ֣י}} {{ק|([[שמות ג כ]])}} {{צ|וְצִוִּ֤יתִי}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}} וְצִפִּיתִי {{צ|וְצִוִּיתָ֣}} {{ק|([[ירמיהו כז ד]])}} וטעמ' מלרע ולהבא אבל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מתחלף מהם יש {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלעיל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלרע אם הוא סמוך לטעמ' מלרע ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל והסמוכה לאל"ף הן ה' במסורת בתי"ו ושאינן סמוכין לאל"ף כגון {{צ|וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} ועוד {{צ|שַׂמְתָּ}} {{צ|שַׂמְתִּי}} {{צ|קַמְתִּי}} {{צ|שַׁבְתִּי}} {{צ|דִּבַּרְתִּי}} {{צ|נָתַתִּי}} מלעיל מפני שהן לשעבר ואם נוספה וי"ו בראשון חזר ולהבא ומלרע כגון {{צ|וְשַׂמְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית יג טז]])}} {{צ|וְקַמְתִּ֣י}} {{ק|([[ישעיהו יד כב]])}} {{צ|וְשַׁבְתָּ֙}} {{ק|([[דברים ד ל]])}} {{צ|וְשַׁבְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית כח כא]])}} {{צ|וְנָתַתָּ֤}} {{ק|([[בראשית מ יג]])}} {{צ|וְנָתַתִּ֣י}} {{ק|([[בראשית יז ח]])}} אבל {{צ|וְדִבַּרְתִּי}} יש בו כמעט חילוק אם אות א"ח ה"ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל כגון {{צ|וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}} וכן {{צ|וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עא יד]])}} {{צ|הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה}} {{ק|([[קהלת א טז]])}} ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמים תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים כגון {{צ|מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ}} {{ק|([[שמות כז יא]])}} {{צ|מֵ֣אָה אִ֗ישׁ}} {{ק|([[מ"א יח יג]])}} וכמוהו הרבה בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה כמו {{צ|עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר}} {{ק|([[יהושע יט ח]])}} עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא וכמהו {{צ|וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כ]])}} {{צ|שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה}} {{ק|([[חבקוק ג יא]])}} {{צ|וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶל מְאֹֽד}} {{ק|([[תהלים כא ב]])}} ודע כי כל ה"א הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה אותה ה"א באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל כגון {{צ|שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה}} {{ק|([[ירמיהו מח יט]])}} {{צ|הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ}} {{ק|([[יחזקאל כא לא]])}} {{צ|כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה}} {{ק|([[הושע ז ד]])}} שעיקרו וְנִמְלָט הַשָּׁפָל בֹּעֵר כי הם לשון זכר והם לווי וכמו כן דרך כל השמות הנוסף ה"א בסופן כמו {{צ|שָׁם}} {{צ|שָׁמָּה}} {{צ|יָם}} {{צ|יָמָּה}} {{צ|נַחַל}} {{צ|נַ֣חְלָה}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}} {{צ|מִצְרַיִם}} {{צ|מִצְרַ֙יְמָה֙}} {{ק|([[בראשית יב י]])}} {{צ|הָעִיר}} {{צ|הָעִֽירָה}} {{ק|([[בראשית מד יג]])}} {{צ|יְרוּשָׁלִַם}} {{צ|יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה}} {{ק|([[דה"ב לב ט]])}} {{צ|נֹב}} {{צ|וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה}} {{ק|([[ש"א כא ב]])}} {{צ|דְּדָן}} {{צ|וּדְדָ֖נֶה}} {{ק|([[יחזקאל כה יג]])}} הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא ה"א. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו כמו {{צ|תִּשְׁמָע֔וּן}} {{ק|([[דברים א יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּן֘}} {{ק|([[דברים ד כו]])}} ואם אין שם נו"ן יהיה הטעם בעי"ן או בדל"ת כמו {{צ|תִשְׁמְע֛וּ}} {{ק|([[בראשית לד יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּ}} ואם הם אתנחתא או סוף פסוק' הטע' או בב' או במ"ם כמו {{צ|תִּשְׁמָֽעוּ}} {{ק|([[ש"ב טו לו]])}} {{צ|תֹּאבֵ֑דוּ}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}} ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת כללו שלדבר פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם וכן {{צ|הֲבִיאוֹתִ֣יהוּ}} {{ק|([[יחזקאל יז כ]])}} {{צ|עֲשִׂיתִ֙יהוּ֙}} {{ק|([[מ"א יז יב]])}} כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] jw1d41nxmwir344uv6gxxezs4dh6b55 3080522 3080519 2026-09-04T13:03:57Z בריח 46338 /* 1.6 */ 3080522 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]] עי"ש)}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱיִ}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצָּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] עי"ש{{הערה|לפנינו פתח וכן בארבעת המקומות הנוספים שהצירוף הזה נמצא והם [[ש"א יד א]], [[ש"א יד ד| שם ד]], [[ש"א יד יא| שם יא]], [[ש"ב כג, יד]]. יש לציין שגם הרד"ק בספר מכלול הוצאת ליק דף קסז ב מציין שהוא בקמץ בסמיכות. ויקיעורך.}})}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]])}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל־בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל־הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל־הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם{{הערה|כך לפנינו "הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם" בלא מקף אלא במשרת ובחולם. ואפשר שנוסח הניקוד וההטעמה לפני המחבר היה שונה, או, לחילופין, שדוגמא זו השתרבבה לכאן בטעות ובמקומה בהמשך ברשימה להלן של בעלי החולם. ויקיעורך.}}}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל־אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו|יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י|י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד|טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח|כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י|כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד|כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב|כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י|כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא|ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה|לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז|מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד|א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג|יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג|י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח|טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד|יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט|יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט|כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא|כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא|לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט|מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה|מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו|מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: {{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחַ֑מָה}} {{ק|([[הושע א ו]] עי"ש)}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]] עי"ש, [[הושע ב כה|שם ב כה]] עי"ש)}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב{{הערה|אבל להלן לקראת סוף הפרק כן מביא רשימה כזו, וכן הוא לגבי כמה מההערות הבאות להלן. ויקיעורך}}.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד (צירי) [סגול], ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל{{הערה|הכוונה למשקל 'פֶעֶל'. ויקיעורך.}}] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא{{הערה|הכוונה לטעם סגול שאחריה וראה להלן 2.2 ועוד. ויקיעורך}} נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לְיִשְׂרָאֵל}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין {{הערה|כן הוא בכתבי היד ואוצ"ל "מחשבון". ויקיעורך.}} הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם לפיכך לא נמנה עם הטעמים, ולא עם המשרתים מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד, והוא הקל שבהם; והיָתֵר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים. האחד יהיה לו משרת אחד, והוא הסילוק, כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והשני יהיה לו שני משרתים, והם ארבעה טעמים: לגרמיה, כגון {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט}}{{הערה|לפנינו המשרת הראשון מונח, אבל לשיטת המחבר הוא מרכא וראה להלן שער הלגרמיה. ויקיעורך.}} {{ק|([[ש"א כז א]])}}; ואתנח, כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}; וזקף, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}; וטפחה – {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק השלישי יהיו לו ג' משרתים, והוא הרביע, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. והרביעי יהיו לו ד' משרתים, והם זרקא ותביר. הזרקא, כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}; התביר: {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}}. והחמישי יהיו לו ה' משרתים, והם תלשא וטרס. [התלשא,] כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}}; הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}}. והשישי יהיו לו ו' משרתים, והוא הפזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}; והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים, והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣הו מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}}. ודע שאלה הטעמים הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאלו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק, מלבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק, לפי ששם ישרתוהו יותר משמש אחד, ובכ"א ספרים לא ישרתוהו כי אם שמש אחד, ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים, בעבור כן יתכן להיות הסילוק בג' ספרים בראש הפסוק{{הערה|והם עשרה פסוקים ולהלן 3.7 מפרט אותם. ויקיעורך.}}. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד למינו על אופן מכל פנים כי אם שלשה, והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח, ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}}, {{הערה|כאן צ"ל "ומן המרכא" וכדומה. ובמשפה"ט שער א פרק ו תיקן "ומרכא כגון". ויקיעורך.}} {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים, והמיוחד במקרא שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך, כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא, כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]], [[דניאל ד יח| יח]])}}; ויהיה שכן לה מרכא, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}}; ויהיה שכן לה דרגא, כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א יְיָ֧ לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}; ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים: ביתיב, כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}; ובטרס, כגון {{צ|בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ}} {{ק|([[יחזקאל כ לא]])}}; ובזרקא, כגון {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}; ובתביר, כגון {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}}. מרכא יהיה לה שכן מרכא כמוה, כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד: {{צ|אִם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}; ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח, כגון {{צ|לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי}} {{ק|([[ישעיהו מה יט]])}}; ותהיה שכינה למרכא מוכפלת, כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}; ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה שכן לו שופר עילוי בלבד, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}. שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו: {{צ|כֹּ֤ה אָמַר֙}} {{ק|([[בראשית לב ה]])}}. שופר עילוי יהיה שכן לג' טעמים: אתנחתא וזקף וזרקא{{הערה|אגב הזרקא נכללת גם הסגולה (וראה לעיל 2.2 על עניין זה בכללותו) וכפי שמפרש המחבר להלן בסעיף 2.14: "שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי". ויקיעורך.}}. וסימ': אז"ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחתא וסוף פסוק, כגון {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, וכגון {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}}. הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד, כגון {{צ|וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}. ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם, ולא יִוָעדו בפסוק אחד, לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת, כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}}, אבל היא סימן לביטול הגעיא, לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד, והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק האזלא שהיא שכינה לטרס, ולשאר הטעמים לא תתחבר. והתלישא [כי"פ: הקטנה] [כי"מ: הגדולה{{הערה|וכן תיקן מסברא הרוו"ה במשפה"ט שער א פרק ו. ויקיעורך.}}] היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל, ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מֶרְכָּבָה, אם היה תחת המ"ם ג' נקודות יהיה לשון יחיד, כגון {{צ|מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ}} {{ק|([[מ"ב ה כו]])}}, {{צ|מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים}} {{ק|([[ש"ב טו א]])}}. ואם יהיה תחת המ"ם פתח גדול תהיה המילה לשון רבים, כגון {{צ|מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה}} {{ק|([[שמות טו ד]])}}, {{צ|פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו}} {{ק|([[שופטים ה כח]])}}. ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה, והיא {{צ|בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙}} {{ק|([[בראשית מא מג]])}}, נקודה אחת תחת המ"ם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן, כגון {{צ|בָּ֥רְכוּ}} {{ק|([[דה"א כט כ]])}}. ואשר יהיה הטעם על הכ' יהיה שבא מניע, כגון {{צ|בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[בראשית כז יט]])}}. חוץ ממקומות: {{צ|וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת}} {{ק|([[דניאל ד לא]])}}, {{צ|וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖}} {{ק|([[ש"ב ז כט]])}}, {{צ|בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}. ==2.6== פרק לדבר על י"ב טעמים{{הערה|כותרת זו מתייחסת למעשה גם לסעיפים הבאים עד וכולל שער הסילוק (2.12). חלק מי"ב הטעמים זכו לכותרת משלהם ועל כן גם לסעיף נפרד במהדורתנו, וחלק באים בסעיף כללי זה או בסעיפים הבאים כהמשך לטעם אחר בלא כותרת של שער נפרד, אלו האחרונים הודגשו במהדורתנו. להלן סדר הטעמים לרבות השיוך לסעיפים השונים: 2.6 פזר, טרס, תלשא, יתיב. 2.7 זקף, אתנחתא. 2.8 זרקא. 2.9 לגרמיה. 2.10 רביע. 2.11 תביר, טפחא. 2.12 סילוק. ויקיעורך.}} '''הפזר''' בכ"א ספרים משני פנים: האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות והם {{צ|אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|וַיִּקְבֹּץ֘ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה}} דדברי הימים {{ק|([[דה"ב כד ה]])}}, {{צ|גַּם־חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ה יג]])}}, {{צ|וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים}} בסוף עזרא {{ק|([[נחמיה יג ה]])}}. וישרת' ג' משרתים בה' מקומות {{צ|וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כה]])}}, {{צ|וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן}} {{ק|([[דה"ב לה ז]])}}, {{צ|וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה}} {{ק|([[ירמיהו כה יב]])}} דירמיה, {{צ|וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים}} {{ק|([[נחמיה יג טו]])}}, {{צ|גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן}} {{ק|([[אסתר ז ט]])}}. ויש לו ד' משרתים בג' מקומות: {{צ|וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל}} {{ק|([[ש"ב ד ב]])}}, {{צ|וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים׀ רָעָ֣ב׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ}} {{ק|([[ש"ב כד יג]])}}, {{צ|וְאָמַרְתָּ֙ (להם) [אֲלֵיהֶ֜ם] כֹּֽה־אָמַ֣ר יְיָ֗ הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו יג יג|יג יג]])}}. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}, {{צ|וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ}} {{ק|([[דה"א כח א]])}}. ויש לו ו' משרתים בב' מקומות {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} {{צ|וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין׀ לַעֲלָוָ֣ן׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}. ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. '''התלשא''' משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת אבל ההפרש שיש ביניהם התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. '''הטרס''' פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא, התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח כגון {{צ|תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת}} {{ק|([[ישעיהו ס יז]])}}, {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}} ודומ' ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא כגון {{צ|וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח}} {{ק|([[במדבר טז א]])}} והדומ' לו, ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא כגון {{צ|וְהָ֨רַסְתִּ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יג יד]])}}, {{צ|וְסָ֨לַחְתָּ֜}} {{ק|([[מ"א ח לו]])}}, {{צ|וַהֲסִ֨רֹתִ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יא יט]])}}, {{צ|וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַדְתִּי}} {{ק|([[עמוס ב ט]])}}, ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר כגון {{צ|וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְיָ֙}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} {{צ|וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו}} {{ק|([[בראשית מב כא]])}} ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון {{צ|וַיַּ֜עַשׂ}} {{ק|([[שמות לו יא]])}} {{צ|וַיֹּ֜אמֶר}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}} והדומה להם לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם תלישא והב' אזלא {{צ|וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ ע֗וֹד}} {{ק|([[שמות ד ו]])}} {{צ|וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב}} {{ק|([[שופטים ג טז]])}}. ואם היו לו יותר מב' משרתים יהיו כולם שופרות מונחים כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והדומ' לו. '''היתיב''' יש לו ב' דמיונות האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה, וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}}, וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}} ואשר הביא שינוי הדמיון הזה אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}} {{צ|ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה}} {{ק|([[חבקוק ב ו]])}} ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו {{צ|הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}} והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה והם {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}, {{צ|אֵ֚ת סִיחֹן֙}} {{ק|([[דברים א ד]])}}, {{צ|כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙}} {{ק|([[ישעיהו ה כד]])}}, דישעיה {{צ|אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙}} {{ק|([[ירמיהו כב ל]])}}, {{צ|כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה}} {{ק|([[ישעיהו ל לב]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת}} {{ק|([[ירמיהו טז יב]])}}, {{צ|שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙}} {{ק|([[ירמיהו יד יד]])}}, {{צ|דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט}} {{ק|([[דניאל ב י]])}}, {{צ|דִּ֚י מַלְכְוָת֙}} {{ק|([[דניאל ז כז]])}}, {{צ|כֹּ֚ל חָרֵד֙}} {{ק|([[עזרא ט ד]])}}, דעזרא {{צ|דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ז כה|ז כה]])}}. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון {{צ|שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}, {{צ|אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ}} {{ק|([[ויקרא יא ד]])}} ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי"א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת, הרי לך ראיה משני פנים: אופן אחד אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו כגון {{צ|בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙}} {{ק|([[יחזקאל יד יג]])}} ודומ' וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד; והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים {{הערה|אוצ"ל "מספרם" או "נספרים" ועכ"פ הכוונה שכל יתיב/מהפך שלפני פשטא אם לא נכלל ברשימת י"א היתיב לפני פשטא שהוזכרה לעיל הרי הוא מהפך המשרת. ויקיעורך.}} י"א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה ומי שקרא {{צ|שְׁ֚תַּיִם}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}} ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה לפי שהנחת הדיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} נהיה עם האות הגימ"ל ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה {{צ|שְׁתַּיִם}} ולכך אתה רואה בספרים הטובים {{צ|שְׁתַּיִם}} ואל תתמה על דיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} שעיקרו אשתים כי הוא כמו {{צ|אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ}} {{ק|([[שמות כו ג]])}} ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר {{צ|שְׁתַּיִם}} הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא התנאי על זה הוא שאם אין מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון {{צ|וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה}} {{ק|([[במדבר כג א]])}} {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} ודומ' ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון {{צ|וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙}} {{ק|([[ויקרא כג מא]])}}, {{צ|וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙}} {{ק|([[במדבר ל ב]])}} ודומ' זה הכלל לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו כגון {{צ|יוֹצֵ֥ר אוֹר֙}} {{ק|([[ישעיהו מה ז]])}} {{צ|מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙}} {{ק|([[ירמיהו ב ה]])}} {{צ|הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק הלא תראה שהתי"ו של {{צ|תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרתים הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח כגון {{צ|לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽייָ֔}} {{ק|([[שמות יב מב]])}} {{צ|כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא}} {{ק|([[ירמיהו נ לח]])}} ודומ', ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וְכִ֨י מִ֤י (אנכי) [אֲנִי֙]}} {{ק|([[דה"א כט יד]])}} {{צ|אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙}} {{ק|([[ישעיהו ל י]])}}. ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח כגון {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}}. המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרתים שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל כמו {{צ|מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]])}} {{צ|רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ז]])}}, {{צ|לֹ֣א דֻכְּא֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו מד י]])}} ודומ', ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי כגון {{צ|וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו לו כד]])}}, {{צ|וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ט]])}} ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרתים יהיה הראשון מכרבל, או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר, והמשרת השני עילוי כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער הגעיא מן האות אשר היא עליו כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה כגון {{צ|וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים}} {{ק|([[במדבר יז יג]])}}, {{צ|וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ}} {{ק|([[אסתר ד ב]])}} ודומ'. שתי '''אתנחתא''' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי"א מקומות שתשרתה המאיילא והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד, בר מן חד {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ [לְךָ׀] בָּ֛הּ}} {{ק|([[דה"ב כ ח]])}} דדברי הימ', ואלה הם {{צ|וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ}} {{ק|([[בראשית ח יח]])}}, {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} ד{{צ|וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}, {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, {{צ|מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}, {{צ|לָא֖וֹפַנִּ֑ים}} {{ק|([[יחזקאל י יג]])}}, {{צ|וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל יא יח|יא יח]])}}, {{צ|וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ}} {{ק|([[רות א י]])}}, {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} וחב' דדניאל {{ק|([[דניאל ד יח|ד יח]])}}, {{צ|וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה}} דמלכים {{ק|([[מ"ב ט ב]] עי"ש)}} {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ}} דדברי הימ' {{ק|([[דה"ב כ ח]])}} ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} ודומ', ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו {{צ|וּבָהָ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}}, {{צ|בַּמִּדְבָּ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו סא]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י}} {{ק|([[בראשית יט ז]])}} וזה הטעם יקרא מונח לפי שאתה מניחו בלי (מתינה) [מתיגה] והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} {{צ|כְּנֵֽמָא}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}} {{צ|והמלך}} אן [או?] בלעדי אלה, ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי כגון {{צ|וַֽיְהִי־אֽוֹר}} {{ק|([[בראשית א ג]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח}} {{ק|([[בראשית מד יט]])}}, {{צ|יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע}} {{ק|([[ישעיהו א ג]])}}. ==2.8== שער הזרקא אם היה בלא משרת אין עליה דיבור, ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒}} {{ק|([[ישעיהו ז ג]])}}, {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא והם {{צ|כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ל יב]])}}, {{צ|לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ו ו]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[ש"ב ז ז]])}}, {{צ|וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘}} {{ק|([[דה"א יד יא]])}}, {{צ|נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֘}} {{ק|([[דה"א כא יב]])}} דדברי הימ', {{צ|וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֘ לָרֹב֒}} {{ק|([[מ"א א יט]])}}, {{צ|בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֘}} {{ק|([[דה"א ה יח]])}}, {{צ|קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֘}} {{ק|([[רות ד ד]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[דה"א יז ו]])}} דדברי הימ' ואם היה לזרקא ב' משרתים יהיה הראשון אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒}} {{ק|([[בראשית מא מה]])}} ודומ' חוץ מב' שהן למטה והן {{צ|וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘}} {{ק|([[מ"ב ח ה]])}} דמלכים {{צ|אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[דה"ב ו לב]])}} וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה כגון {{צ|ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֘}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}} {{צ|הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘}} {{ק|([[דברים לא יד]])}} ואם באו שני המשרתים בתחלת אותיות התיבות יהיו שניהם שופר עילוי כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֘}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}, {{צ|מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘}} {{ק|([[שמות ד יא]])}} והננהג כמנהג הזה הוא למטה ונקרא שופר עילוי ואם היה עם האות השנייה או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה (לפרעה) [אֶל־יְיָ֘]}} {{ק|([[שמות ד י]])}}, {{צ|הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֘}} {{ק|([[ש"ב ג ח]])}} ודומ' והמשרת השני לזרקא שראוי להיותו במרכא למטה בא משתי סיבות האחת פסק והאחת געיא ויש שכותבין אותו שופר מונח והוא כמו מרכא במחלקותיו אשר ביניהן פסק {{צ|וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתוֹם֘}} {{ק|([[ירמיהו לב מד]])}}, {{צ|וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל׀ דְּבִרָה֘}} {{ק|([[יהושע טו ז]])}} וכל דומ' חוץ משתי מקומות שיש בהן פסק והן שופר עילוי והם {{צ|וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒}} {{ק|([[בראשית לז כב]])}}, {{צ|הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ׀ אֵלֵינוּ֘}} {{ק|([[מ"ב ד יג]])}}, ואשר ביניהם געיא {{צ|וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘}} {{ק|([[מ"ב ד כט]])}} {{הערה|לפנינו לא רשומה געיא בשני אלו, אבל ראה להלן שמדובר גם על מקום הראוי לגעיה ואיננה כתובה בפועל. ויקיעורך.}} ודומ' חוץ מז' מקומות שיש בהם כמעט שינוי והם {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘}} {{ק|([[יהושע יח יד]])}}, {{צ|וַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם}} {{ק|([[דה"א יד א]])}} וחביר' {{ק|([[ש"ב ה יא]])}} {{צ|אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֘}} {{ק|([[ש"ב ד ח]])}} {{צ|בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֘}} {{ק|([[דניאל ו יג]])}} {{צ|וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘}} {{ק|([[נחמיה ח טו]])}} והקורא יטעים הגעיא בפיו או כתובה או לא כתובה. ואם היה לזרקא ג' משרתים יהיה הראשון תלשא והשני אזלא ולא תשתנה מהיות תחלה, או תהיה עם תחילת אות או עם השיני או יותר, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}} {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ודומ'. ואם היו לה ד' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} והדומ' לו ובכ"א ספר יש לו ג' זרקתות שיתחברו ב' משרתים בתיבה אחת והם {{צ|(ולאיתמר) וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮}} {{ק|([[ויקרא י יב]])}} {{צ|אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘}} {{ק|([[שופטים כא כא]])}} {{צ|לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} ==2.9== שער לגרמיה הלגרמיה ישרתוהו ב' משרתים והם ב' מרכות כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש"א כז א]] עי"ש)}}. והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה, והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק, והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון {{צ|וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּת}} {{ק|([[שמות טו כג]])}} {{צ|אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע}} {{ק|([[ויקרא כו מא]])}} ודומ' ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות והם {{צ|וְעַתָּה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ}} {{ק|([[בראשית מה ה]])}} {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָא}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} {{צ|וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם}} {{ק|([[זכריה ז יד]])}} {{צ|וְאִ֣יל֗וֹ הָאֶחָד}} {{ק|([[קהלת ד י]])}} {{צ|בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר}} {{ק|([[דניאל א ז]])}}. ואם שרתוהו ב' משרתים יהיה הראשון דרגא כגון {{צ|כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י}} {{ק|([[ירמיהו לב לא]])}} והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה}} {{ק|([[ש"ב כא ב]])}} {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ==2.11== שער התביר התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו, ב' תנאים: האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אָה אוֹ אִי כגון {{צ|יָ֥צְא֛וּ}} {{ק|([[שמות יב מא]])}} {{צ|יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ}} {{ק|([[איכה א יד]])}} {{צ|הִתְבּ֥וֹנְנ֛וּ}} {{ק|([[ירמיהו ט טז]])}} בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה והוא {{צ|בְּבִֽירְתָ֛א … בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו ב|ו ב]])}} ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף פתח בין המרכא והתביר והם {{צ|וַיִּדְרֹ֣שׁ (חזקיהו) [יְחִזְקִיָּ֗הוּ] עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים}} {{ק|([[דה"ב לא ט]])}} {{צ|אַל־ תִּלָּֽחֲמ֛וּ}} {{ק|([[דה"ב יג יב]])}} {{צ|וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן}} {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}} ואין זולתם ואילו לא אחזו אלו הג' או {{צ|וְרָחֲצ֛וּ}} {{ק|([[שמות ל יט]])}} יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא כגון {{צ|וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}} {{צ|כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר}} {{ק|([[מ"ב ד מג]])}} ודומ' שאין ביניהן אלא מלך אחד {{צ|כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ}} {{ק|([[דברים יט ו]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְיָֽ}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}} ודומ' שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא כגון {{צ|וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ}} {{ק|([[יהושע ח ג]])}} {{צ|וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם}} {{ק|([[שמות טו כד]])}} {{צ|וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ}} {{ק|([[מ"ב ד כ]])}} ודומ' ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ}} {{ק|([[ש"א ל טז]])}} ישרתהו מרכא ואם היה מלך ושבא מניע כגון {{צ|וַאֲשֶׁ֧ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן}} {{ק|([[בראשית לד יא]] עי"ש)}} ישרתהו דרגא וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט"ו מקומות היוצאים מתנאי זה שאע"פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא והם {{צ|וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה}} {{ק|([[בראשית יח יח]])}} {{צ|וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ}} {{ק|([[שמות כא לה]])}} {{צ|לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה}} {{ק|([[שמות כג כו]])}} {{צ|וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ}} {{ק|([[דברים יד י]])}} דמשנה תורה {{צ|וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה}} {{ק|([[בראשית מו יז]])}} {{צ|וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ}} ... {{צ|וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח יב]])}} {{צ|כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְיָ֥ צְבָא֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט כה]])}} {{צ|כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל}} {{ק|([[הושע י יד]])}} {{צ|הֲפֹ֧ךְ ידיך יָדְךָ֛}} {{ק|([[דה"ב יח לג]])}} דדברי הימ' {{צ|כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ}} {{ק|([[דה"ב ל ג]])}} {{צ|כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛}} {{ק|([[קהלת ט י]])}} {{צ|כִּ֣י אֵ֧ין לַעֲמ֛וֹד}} {{ק|([[עזרא ט טו]] עי"ש)}} {{צ|וְעַ֨ד הֵ֧ם עֹמְדִ֛ים}} {{ק|([[נחמיה ז ג]] עי"ש)}} דעזרא ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך כגון {{צ|הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל}} {{ק|([[בראשית יז יג]])}} {{צ|וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ׀ מַ֛ס}} {{ק|([[אסתר י א]])}}. ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח כגון {{צ|עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל כב ג]])}} ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא כגון {{צ|וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־ (אבותיו) [אֲבוֹתָ֛ם]}} {{ק|([[יהושע כב יד]])}} והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא כגון {{צ|כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ}} {{ק|([[ירמיהו ל יז]])}} {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה וזהו משפט התלשא לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח כגון {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}} והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב{{צ|אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ}} {{ק|([[שה"ש ב ז]])}} וחבריו {{ק|([[שה"ש ג ה]])}} '''הטפחה''' לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי"ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד והם {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} {{צ|לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה}} {{ק|([[שמות ה טו]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה}} {{ק|([[ויקרא י א]])}} {{צ|הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח}} {{ק|([[במדבר לב מב]])}} {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} דיחזקאל {{צ|וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה}} {{ק|([[מ"א כ כט]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ}} {{ק|([[מ"א י ג]])}} דמלכים וחברו דדברי הימ' {{ק|([[דה"ב ט ב]])}} {{צ|וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן}} {{ק|([[חבקוק א ג]])}} דחבקוק {{צ|(ויחי) [וַיְהִ֧י] לֵ֦ב לָעָ֖ם}} {{ק|([[נחמיה ג לח]])}} דעזרא ולא יהיו לו יותר מב' משרתים על זה האופן ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות והם {{צ|בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}} {{צ|אֵ֛ת כָּל־ הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}} {{צ|מַבְלִ֥יגִיתִ֖י}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}} {{צ|וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל לו כה]])}} דיחזקאל {{צ|מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל מד ו]])}} דיחזקאל {{צ|כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה}} {{ק|([[דה"א טו יג]])}} {{צ|וּנִבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}} דדניאל {{צ|שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי}} {{ק|([[שה"ש ו ה]])}} וסימ' מה"ם גתלו"ש מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח' ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא כגון {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והדומ' לו אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג כגון {{צ|וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים אחד בתיבת המרכא כגון {{צ|כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם}} {{ק|([[יהושע ה ז]])}} והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא כגון {{צ|יעשה לו֟}} והדומ' לו מושלת בהם מרכא בלי מתיגה, ואם נתרחקה המרכא המרבה מן הטפחה והיה ביניהם תיבה במקף מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה כגון {{צ|ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה}} {{ק|([[רות ד א]])}} {{צ|ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}} ודומ' ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתן {{הערה|כן הוא בכי"פ ואוצ"ל "יתמתג". ויקיעורך.}} כגון {{צ|כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} {{צ|וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה {{צ|כִּי}} והשניה {{צ|לֹא}} והשלישית תהיה טפחה הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה אם עומדת האות הראשונה במלך שים {{צ|כִּי}} במרכא ולא במקף כגון {{צ|כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב}} {{ק|([[ש"א טז יא]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו}} {{ק|([[איכה ג כב]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין}} {{ק|([[בראשית מה כו]])}} ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה שים {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא כגון {{צ|כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ}} {{ק|([[דה"א יג ג]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ}} {{ק|([[ש"ב כג ו]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ}} {{ק|([[ש"א ב ט]])}} חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא והוא {{צ|כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן}} {{ק|([[דברים ג כז]])}} וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} {{צ|לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם}} ד{{צ|שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ}} {{ק|([[שמות ל לא]] עי"ש)}} {{צ|וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}} {{צ|מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם}} {{ק|([[הושע יא ו]])}} בהושע וראש פסוקו {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} דדברי הימ' ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה, וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות, וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי"ב טעמ' ולא עם המשרתים, ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון {{צ|כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ}} {{ק|([[משלי ד טז]])}} שהוא מן שינה ותנומה ואילו נחטפה היו"ד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון {{צ|אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ}} {{ק|([[איוב כט כב]])}} וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרתים שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר, הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל, והתלישא [לא ישרתהו אחר?] זולתו, והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמים והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד {{הערה|והם טפחא, סילוק, פשטא, זרקא, תביר, לגרמיה. אפשר שנשמט כאן פירוט זה ואולי גם כמה מלים נוספות כהקדמה להמשך על משרתים אחרים של טפחא וסילוק הבאים לעתים נדירות. ויקיעורך.}} הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמים טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידוע. מספר חלקי הדרגא בשני טעמים רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו {{הערה| המשפט לא ברור וטעון תיקון ובמשפטי הטעמים שער ג' פרק א' תיקן הרוו"ה באופן הבא: "תביר אי אפשר בלא טפחא אחריו, והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח והוא אם אֶ֥רֶץ מַ֖אְפֵּלְיָ֑ה (ירמי' ב לא). כן כתב החכם בן בלעם" ע"כ. ויקיעורך.}} כגון {{צ|הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא}}{{ק|([[עובדיה א ח]])}} והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנחתא והוא {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־(חחזקתי) [הֶחֱזַ֣קְתִּי] בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמים, והם: תביר שאחריו טפחה, וטפחה לאתנחתה וסילוק, וזרקא לסגולה. ==2.16== ושער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון {{צ|זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר}} {{ק|([[בראשית ח כב]])}} והיתיב כגון {{צ|וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל׀ לְיִשְׂרָאֵל֙}} {{ק|([[ש"א ז יד]])}} וכגון {{צ|וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙}} {{ק|([[ש"ב יג לג]])}} והזרקא כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀ תְּרוּמָה֘}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} ויתכן אחריו התביר כגון {{צ|וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ׀ הַח֛וּצָה}} {{ק|([[יהושע ב יט]])}} ויתכן אחריו טרס כגון {{צ|וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} ויתכן אחריו לגרמיה כגון {{צ|שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם כגון {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}}. התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס כגון {{צ|וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל}} {{ק|([[דה"ב לה ט]])}} {{צ|כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד}} {{ק|([[ישעיהו טו א]])}} ויתכן אחריה הזרקא כגון {{צ|וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֘ אֵלַי֒}} {{ק|([[בראשית מב לד]])}} ויתכן אחריה היתיב כמו {{צ|כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙}} {{ק|([[ירמיהו מח ז]])}} {{צ|פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר}} {{ק|([[ישעיהו ט ה]])}} ויתכן אחריה תביר כגון "ושמע ויזדי ויעבץ"{{הערה|כן הוא בכי"פ אבל אין במקרא ומסתבר שצ"ל {{צ|וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן}}{{ק|([[דברי הימים א ה יג]])}} וכן הגיה הרוו"ה במשפה"ט שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר. הטרס כגון [יתכן?] להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם}} {{ק|([[ירמיהו יט יג]])}} ותלישא כגון {{צ|בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה}} {{ק|([[עמוס ח יג]])}} וזרקא כגון {{צ|וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין [כָּל]־הָאָרֶץ֘}} {{ק|([[שמות י טו]])}} ולגרמיה כגון {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀}} {{ק|([[דברים לא כ]])}} ויתיב כגון {{צ|וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙}} {{ק|([[דניאל יא לט]])}} ותביר {{צ|דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל א כו]])}}. הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית}} {{ק|([[בראשית ג טו]])}} {{צ|זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ}} {{ק|([[שמות ל יג]])}} {{צ|וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו}} {{ק|([[ירמיהו ז יד]])}} ופזר {{צ|לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} וטרס לא יהיה אלא אזל ואתי בי"א מקומות במקרא והם {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} {{צ|מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אוֹחִ֜ילָה}} {{ק|([[ירמיהו ד יט]])}} {{צ|וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} {{צ|הֵ֣ן׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ}} {{ק|([[חגי ב יב]])}} {{צ|וַיַּ֣עַשׂ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת}} {{ק|([[דה"ב כו טו]])}} {{צ|אִיכָב֣וֹד׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י}} {{ק|([[ש"א יד ג]])}} {{צ|וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד}} {{ק|([[ש"ב יג לב]])}} {{צ|בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙}} {{ק|([[ש"א יד מז]])}} {{צ|אֶת־תַּרְתָּ֥ן [וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס׀] וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ}} {{ק|([[מ"ב יח יז]])}} {{צ|בָּאִ֣ים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}} {{צ|וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם}} {{ק|([[ירמיהו מ יא]])}} ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות והם {{צ|אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙}} {{ק|([[ויקרא כא י]])}} {{צ|וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙}} {{ק|([[רות א ב]])}} {{צ|רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} ויתכן אחריו תביר במקום אחד {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ (ירושלם) [יְרוּשָׁלְַ֛מָה]}} {{ק|([[ישעיהו לו ב]])}} ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא כגון {{צ|וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות יג יז]])}} והיתיב כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ}} {{ק|([[מ"א כב מג]])}} ותלישא כגון {{צ|וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י}} {{ק|([[יונה ב ג]])}} וטרס כגון {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} ויתכן אחריו פזר כגון {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} והטפחא במקום אחד {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם}} {{ק|([[בראשית א ה]])}} הרביע כגון {{צ|הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙}} {{ק|([[יחזקאל מז ח]])}} אלא יש לו זה התנאי כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר כגון {{צ|הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים (עליך) [עָלָיו֙] לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙}} {{ק|([[דה"ב לב לא]])}} דדברי הימ' {{צ|וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙}} {{ק|([[אסתר ז ח]])}} בר מן ב' {{צ|וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת}} {{ק|([[ש"א כז ה]])}} {{צ|אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא}} {{ק|([[מ"ב ה יג]])}} ותלישא כגון {{צ|כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד}} {{ק|([[ויקרא יג נא]])}} ולגרמיה {{צ|וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת}} {{ק|([[שמות כט כב]])}} וזרקא {{צ|הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘}} {{ק|([[מ"א יב י]])}} {{צ|וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה}} {{ק|([[שמות כט כ]])}} ותביר {{צ|עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה}} {{ק|([[דברים כ כ]])}} {{צ|עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו לו א]])}} וטרס {{צ|חַי־(אני)[יְיָ֙] אִם־יִפֹּ֞ל}} {{ק|([[ש"א יד מה]])}} ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה כגון {{צ|וְיָצָ֣א יְיָ֔ וְנִלְחַ֖ם}} {{ק|([[זכריה יד ג]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו כ ג]])}} ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא {{צ|וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י בִּמְק֞וֹם}} {{ק|([[ש"ב טו כא]])}} והיתיב {{צ|וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ}} {{ק|([[ירמיהו כה ל]])}} אלא שיש לו זה התנאי כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף כגון {{צ|כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י}} {{ק|([[איוב א ה]])}} {{צ|וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְיָ֔ רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}} {{צ|וּמִשְׁפְּחוֹת֙ (אבי) קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} והרביע מבלעדי הקמת היתיב {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז}} {{ק|([[זכריה ב ח]])}} {{צ|אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}} {{צ|לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְיָ֔ וְאַתָּ֗ה}} {{ק|([[ירמיהו כח טו]])}} והטרס כגון {{צ|מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} ולגרמיה {{צ|אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב}} {{ק|([[ש"א ו ח]])}} {{צ|וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא}} {{ק|([[ש"א כב יח]])}} ואתנחתא במקום אחד {{צ|לַֽייָ֔ בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} והסילוק במקום אחד {{צ|הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}}. האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סוף פסוק ימנעו אחריו כל הטעמים. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף כגון {{צ|רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי}} {{ק|([[עמוס ג ב]])}} ויתיב כמוהו כגון {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}} וטרס כגון {{צ|אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}. ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמים שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג' שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב' שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב' שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה' שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב' שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב' דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב' שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב' מרכא ומאיילא ==2.18== פרק על סדר הטעמ' (האחר אחד אחד) [האחד אחר אחד] אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה: הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק, ואם יבוא אחריו טרס לא יהא {{הערה| נשמטה כאן תיבת "אלא" ולעיל 2.16 בפסקה המתחילה "הלגרמיה" באה על מכונה, וכן ציטט מכאן הרוו"ה במשפטי הטעמים שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} אזל ואתי והם י"א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנחתא וסילוק וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנחתא וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא. וסילוק ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}}, [ואתנחתא] במקום אחד {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}. האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא {{הערה|הכוונה לאחרי הסגול שלעולם אחרי הזרקא ונקרא בחיבור זה ועוד "רודף הזרקא". ויקיעורך.}} ימנעו מאחריה ג' טפחה ואתנחתא וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה אבל במקום ימצא אחריו אתנחתא. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי"א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח, ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי"ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד והם {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ [עָרֵ֣י] יִשְׂרָאֵ֗ל}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} אשר יחסר ממנו אחד {{הערה|והיא הזרקא. וראה משפה"ט שער ג' פרק ג'. ויקיעורך.}} והיא תמצא בפסוק האחר והוא {{צ|וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘}} {{ק|([[מ"ב א ו]])}}, ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא ותהיה הראשנה סופה יו"ד או וי"ו כגון {{צ|וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י}} {{ק|([[קהלת ב יא]])}} {{צ|וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ}} {{ק|([[ויקרא כ ד]])}} {{צ|וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה}} {{ק|([[איוב א ה]])}}. כל {{צ|רָמָה}} דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל והם {{צ|יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה}} {{ק|([[דברים לב כז]])}} {{צ|רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽייָ֑}} {{ק|([[ש"א ב א]])}} {{צ|יְיָ֛ רָ֥מָה יָדְךָ֖}} {{ק|([[ישעיהו כו יא]])}}. כל {{צ|פֵּלֶא}} דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול {{צ|הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}} {{צ|כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}}. {{צ|בָּהֶן}} ג' בסגול וסימ' {{צ|וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן}} {{ק|([[ש"א לא ז]])}} דשמואל {{צ|וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י}} {{ק|([[ישעיהו לח טז]])}} דישעיה {{צ|יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן}} {{ק|([[יחזקאל מב יד]])}} דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר כגון {{צ|צִפִּיתָ}} {{צ|הִכִּיתָ}} {{צ|צִוִּיתָ}} {{צ|צִפִּיתִי}} {{צ|הִכֵּיתִי}} {{צ|צִוִּיתִי}} ואם נוספה וי"ו בראש התיבה כגון {{צ|וְצִפִּיתָ֤}} {{ק|([[שמות כה יא]])}} {{צ|וְהִכֵּיתִ֣י}} {{ק|([[שמות ג כ]])}} {{צ|וְצִוִּ֤יתִי}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}} וְצִפִּיתִי {{צ|וְצִוִּיתָ֣}} {{ק|([[ירמיהו כז ד]])}} וטעמ' מלרע ולהבא אבל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מתחלף מהם יש {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלעיל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלרע אם הוא סמוך לטעמ' מלרע ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל והסמוכה לאל"ף הן ה' במסורת בתי"ו ושאינן סמוכין לאל"ף כגון {{צ|וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} ועוד {{צ|שַׂמְתָּ}} {{צ|שַׂמְתִּי}} {{צ|קַמְתִּי}} {{צ|שַׁבְתִּי}} {{צ|דִּבַּרְתִּי}} {{צ|נָתַתִּי}} מלעיל מפני שהן לשעבר ואם נוספה וי"ו בראשון חזר ולהבא ומלרע כגון {{צ|וְשַׂמְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית יג טז]])}} {{צ|וְקַמְתִּ֣י}} {{ק|([[ישעיהו יד כב]])}} {{צ|וְשַׁבְתָּ֙}} {{ק|([[דברים ד ל]])}} {{צ|וְשַׁבְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית כח כא]])}} {{צ|וְנָתַתָּ֤}} {{ק|([[בראשית מ יג]])}} {{צ|וְנָתַתִּ֣י}} {{ק|([[בראשית יז ח]])}} אבל {{צ|וְדִבַּרְתִּי}} יש בו כמעט חילוק אם אות א"ח ה"ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל כגון {{צ|וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}} וכן {{צ|וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עא יד]])}} {{צ|הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה}} {{ק|([[קהלת א טז]])}} ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמים תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים כגון {{צ|מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ}} {{ק|([[שמות כז יא]])}} {{צ|מֵ֣אָה אִ֗ישׁ}} {{ק|([[מ"א יח יג]])}} וכמוהו הרבה בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה כמו {{צ|עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר}} {{ק|([[יהושע יט ח]])}} עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא וכמהו {{צ|וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כ]])}} {{צ|שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה}} {{ק|([[חבקוק ג יא]])}} {{צ|וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶל מְאֹֽד}} {{ק|([[תהלים כא ב]])}} ודע כי כל ה"א הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה אותה ה"א באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל כגון {{צ|שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה}} {{ק|([[ירמיהו מח יט]])}} {{צ|הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ}} {{ק|([[יחזקאל כא לא]])}} {{צ|כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה}} {{ק|([[הושע ז ד]])}} שעיקרו וְנִמְלָט הַשָּׁפָל בֹּעֵר כי הם לשון זכר והם לווי וכמו כן דרך כל השמות הנוסף ה"א בסופן כמו {{צ|שָׁם}} {{צ|שָׁמָּה}} {{צ|יָם}} {{צ|יָמָּה}} {{צ|נַחַל}} {{צ|נַ֣חְלָה}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}} {{צ|מִצְרַיִם}} {{צ|מִצְרַ֙יְמָה֙}} {{ק|([[בראשית יב י]])}} {{צ|הָעִיר}} {{צ|הָעִֽירָה}} {{ק|([[בראשית מד יג]])}} {{צ|יְרוּשָׁלִַם}} {{צ|יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה}} {{ק|([[דה"ב לב ט]])}} {{צ|נֹב}} {{צ|וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה}} {{ק|([[ש"א כא ב]])}} {{צ|דְּדָן}} {{צ|וּדְדָ֖נֶה}} {{ק|([[יחזקאל כה יג]])}} הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא ה"א. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו כמו {{צ|תִּשְׁמָע֔וּן}} {{ק|([[דברים א יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּן֘}} {{ק|([[דברים ד כו]])}} ואם אין שם נו"ן יהיה הטעם בעי"ן או בדל"ת כמו {{צ|תִשְׁמְע֛וּ}} {{ק|([[בראשית לד יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּ}} ואם הם אתנחתא או סוף פסוק' הטע' או בב' או במ"ם כמו {{צ|תִּשְׁמָֽעוּ}} {{ק|([[ש"ב טו לו]])}} {{צ|תֹּאבֵ֑דוּ}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}} ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת כללו שלדבר פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם וכן {{צ|הֲבִיאוֹתִ֣יהוּ}} {{ק|([[יחזקאל יז כ]])}} {{צ|עֲשִׂיתִ֙יהוּ֙}} {{ק|([[מ"א יז יב]])}} כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] ehomxeqkto989na012ves60hm20r83v 3080524 3080522 2026-09-04T13:08:10Z בריח 46338 /* 1.7 */ 3080524 wikitext text/x-wiki {{דף שער|טעמי המקרא}} {{מסגרת| "טעמי המקרא" הוא שמו של תרגום עברי לספר "מכ'תצר הדאיה אלקאר" ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ"י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע"י יוחנן מירקירוס, פריס שכ"ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ"י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה "תוכן עזרא". מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}} =[הקדמה]= הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי"ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי"ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. =1= ==1.1== פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם. א"ח ה"ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. הה"א והאל"ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה"א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה"א, שאם תמצא ה"א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל"ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל"ף. יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה"א טז לב]])}}, וכאלה רבים. ==1.2== פרק השני: על אותיות יהו"א ובג"ד כפ"ת. אלו אותיות יהו"א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג"ד כפ"ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ"א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. ויוצאין מכלל העניין הזה [כי"פ: תשעה] [כי"מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה"א, ומפיק ו"ו, ומפיק יו"ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי"ת ופ"ה. התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו"א ובין אות בג"ד כפ"ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו"א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו"א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו"א. ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו"א להרפות, ובכל דומיהן. ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}} ודומיהן. ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה"א לבדה, אבל ביו"א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו"א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו"ד ואל"ף. מה טעם, שהברת ו"ו ויו"ד ואל"ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה"א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. ואע"פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו"ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש"א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]] עי"ש)}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי"פ: {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו"א נוהג בהם, אע"פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו"א בטל שם. ואם נמצאת אות יהו"א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי"ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל"ף אינה נקראת כלל. ואם לא נכתבה אות יהו"א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו"א, כגון [כי"מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. ועוד, אם תיבת אות יהו"א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו"א. התנאי הרביעי – מפיק ה"א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה"א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו"א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. התנאי החמישי: כל מפיק ו"ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע"פ שמפקין ו"ו הם מרפין. התנאי השישי: כל מפיק יו"ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו"א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה"א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. וזה המנהג נוהג ביו"ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי"ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו"א נוהג בהן. התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי"ת-בי"ת או שני כ"ף-כ"ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו"א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש"א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו"א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן. התנאי השמיני [כי"פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי"ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ"ה או מ"ם, יבטל שם חוק יהו"א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי"ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו"א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. ויש כ"פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ"א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין. ==1.3== שער התי"ו. בג' מקומות נדגשת התי"ו מכל הת"וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה"א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה"ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. ==1.4== שער על הדיבור במלכים. תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו"א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל"ף וה"א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה"א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל"ף או ה"א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ"א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו"ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו"ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו"ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו"ו יורו עלי וי"ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו"א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן. ==1.5== שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי"פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי"מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה"א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ"א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ"א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ"א ג כג]])}}. וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת. שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל"ף דל"ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי"מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱיִ}}, קמץ, וכל דומיו.] שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. שער ו' הוא שיהיה חי"ת בתיבה, או באמצע או בסוף. באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. {{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי"מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש"א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. שער ז' הוא שיהיה עי"ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. ואם ח"ת או עי"ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח"ת או עי"ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי"ת ולא עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע"פ שיש חי"ת ועי"ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. ואם יש לתיבה חי"ת או עי"ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל"ף או ה"א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל"ף או ה"א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח"ת או עי"ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי"פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי"מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי"מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד"י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי"ש)}} וכל דומיהן. אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי"מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י"ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ"א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצָּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש"א יג כג]] עי"ש{{הערה|לפנינו פתח וכן בארבעת המקומות הנוספים שהצירוף הזה נמצא והם [[ש"א יד א]], [[ש"א יד ד| שם ד]], [[ש"א יד יא| שם יא]], [[ש"ב כג, יד]]. יש לציין שגם הרד"ק בספר מכלול הוצאת ליק דף קסז ב מציין שהוא בקמץ בסמיכות. ויקיעורך.}})}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה"ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. ועוד אודיעך: כל וי"ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א"ח ה"ע, ואותה אות א"ח ה"ע ננקדת בחטף פתח, הו"ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי"מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]])}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. ואם אות א"ח ה"ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי"ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש"א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. ואם היא להבא הוי"ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש"א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי"מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ"א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ"א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. [כי"מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י"ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה"ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה"ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.] וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי"ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. ואין אות שתהא שוה לח"ת ועי"ן במצע לעניין פתחות כי אם ה"א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. וכל {{צ|אָז}} קמץ. וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. ועוד דע והבן: אם באה ה"א בראש התיבה, ובאה אחריה אל"ף או עי"ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. ואם באה ה"א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש"ב יח כד]] עי"ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה"א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי"מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ"א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ"א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה"ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה. בר מן ד' שהן סמוכין לה"א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. ואם הוא עומד באחד מי"ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש"ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח"ת ועי"ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ"ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח"ת ועי"ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ"ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח"ת ועי"ן, והן על פי המסורת. ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש"א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי"מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א"ח ה"ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א"ח ה"ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש"א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. וכל {{צ|הָהָר}}, [כי"פ: {{צ|הָעָם}}] [כי"מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין. וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי"מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. [כי"מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ"ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"א כב יד]])}}.] וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי"מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. {{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. {{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח"ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש"א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש"ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש"ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. וכל הנסמך לשאר י"ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. כל מפיק ה"א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי"מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. ובכל מקום שתמצא ח"ת או עי"ן בתיבה ואחריה ה"א בסוף התיבה, אין אותה ח"ת ועי"ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי"מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי"מ: כגון {{צ|כָּל־בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל־הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל־הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם{{הערה|כך לפנינו "הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם" בלא מקף אלא במשרת ובחולם. ואפשר שנוסח הניקוד וההטעמה לפני המחבר היה שונה, או, לחילופין, שדוגמא זו השתרבבה לכאן בטעות ובמקומה בהמשך ברשימה להלן של בעלי החולם. ויקיעורך.}}}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל־אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. וכל {{צ|אַל}}, [כי"מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. וכל יו"ד וי"ו בסוף התיבה [כי"פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי"מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי"פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי"מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי"ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי"מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי"מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי"מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי"ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי"מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי"פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי"מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי"מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש"ב ב יח]])}}]. וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי"פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק. ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. אתנחתיות דבראשית י"ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו|יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י|י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד|טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח|כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י|כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד|כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב|כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י|כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא|ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה|לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז|מט כז]])}}. סוף פסוק דבראשית פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: י"ג], וסימן: [כי"מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד|א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, [כי"מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג|יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג|י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח|טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד|יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט|יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט|כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא|כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא|לו יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט|מח ט]] עי"ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה|מט כה]])}}, [כי"מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו|מז כו]])}}]. אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי"פ: ו'] [כי"מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי"מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי"מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. אתנח' דויקרא פתחין [כי"פ: ג'] [כי"מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי"מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}]. סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי"מ: לית עָבֶר בקר']. אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.] סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה. אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי"מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}. לית פתח בסו' פסו' דיהושע. אתנח' דשופטים [כי"פ: ב'] [כי"מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי"מ: {{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי"ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}. [כי"מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.] אתנח' דשמואל פתחין יו"ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש"א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש"א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש"א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש"א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש"א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש"א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש"א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש"ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש"ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש"ב כב י]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דשמואל (י"ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש"א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש"א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש"ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש"ב יב טו]])}}.] אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ"א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ"א יז יא]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ"ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ"ב יז ל]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ"א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ"ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ"ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ"א כא כז]])}}.] אתנח' דישעיה פתחין [כי"פ: י'] [כי"מ: (י"ב) [י"א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי"מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}. [כי"מ: סופא דפסו' דישעיהו י"ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.] אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי"מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי"מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו). [כי"מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחַ֑מָה}} {{ק|([[הושע א ו]] עי"ש)}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]] עי"ש, [[הושע ב כה|שם ב כה]] עי"ש)}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי"מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. [כי"מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.] [כי"מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.] [כי"מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] אתנח' דתילים מ"א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.] אתנח' דאיוב [כי"מ: כ'] פתחין [כי"פ: י"ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי"מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי"ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי"מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}]. [כי"מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב{{הערה|אבל להלן לקראת סוף הפרק כן מביא רשימה כזו, וכן הוא לגבי כמה מההערות הבאות להלן. ויקיעורך}}.] אתנחתין דמשלי פתחין י"א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] [כי"מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.] [כי"מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.] אתנח' דדניאל פתחין י"ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי"מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. [כי"מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.] אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. [כי"מ: סוף פסו' דעזרא י"ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] [כי"מ: ואע"פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ"ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] [כי"מ: ובמשלי י"ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] [כי"מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.] [כי"מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה"ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה"ש ח ה]])}}.] [כי"מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי"ש)}}.] [כי"מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] [כי"מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] [כי"מ: ובדניאל כ"ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.] שלמו מחלקות קמץ ופתח. ==1.6== עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי"מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי"פ: וכגון] [כי"מ: או אם הוא נתמה בה"י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד (צירי) [סגול], ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי"ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}. ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי"מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה"א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש"א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש"ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו"ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי"פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] [כי"פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] [כי"מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי"ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי"ש)}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ"ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ"ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] [כי"מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.] [כי"מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.] כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי"פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ"א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי"פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש"א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. [כי"מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ"ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].] [כי"מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש"ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.] ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי"ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואם נוספה וי"ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי"ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי"ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי"ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי"ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי"פ: הנראה] [כי"מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול. וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה"א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש"א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ"א ב לו]])}}, [כי"פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי"מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית"ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ"א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה"ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי"פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי"מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ"ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי"פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ"ת דתק"ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ"ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח"ת או עי"ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי"ת ומן העי"ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל"ף הממוצעת בינותם. וכל מ"ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ"ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה"א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה"א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש"א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יט מג]])}}, [כי"פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א"ח ה"ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה"א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי"מ: על בניין מפעל{{הערה|הכוונה למשקל 'פֶעֶל'. ויקיעורך.}}] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ"ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא{{הערה|הכוונה לטעם סגול שאחריה וראה להלן 2.2 ועוד. ויקיעורך}} נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי"מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש"ב טו ח]])}}. וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. {{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז<!-- לא למחוק -->וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי"פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]])}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי"מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ"א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש"ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי"פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל"ף והת"ו והעי"ן קמצין בקמץ גדול, ו"ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי"ו. והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח"ת או עי"ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח"ת ועי"ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה"א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח"ת ועי"ן וה"א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי"ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר"ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. או"י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א"ח ה"ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי"מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי"מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א"ח ה"ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח"ת או עי"ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל"ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו"א המה אותיות השיכון, ואולם הה"א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית"ן באה בראשן, ולכך תצא האל"ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע"פ שאות אית"ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה"א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. וכל מלה שתמצא יו"ד בסופה, כגון {{צ|עֵינַי}}, {{צ|שָׁנַי}}, {{צ|יָמַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|חַיַּי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ"א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. ובזה דע והבן: מש"ה מפֵק אל"ף, בוכ"ל לא מפק אל"ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש"ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל"ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ"ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש"א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש"ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל"ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל"ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל"ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ"א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'. ==1.7== עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'. שער על דיבור השבא. השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה"א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי"ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי"ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי"ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש"א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ"ד והשי"ן שוכנים ונאחזים עם המ"ם והיו"ד, והכ"פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ"ף השנית והבי"ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ"ם שבא ותחת הה"א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ"ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה"א אינו מדגיש. ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה"א ומ"ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ"ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל"ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א"ח ה"ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א"ח ה"ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי"מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה"א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה"א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי"ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי"ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי"ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. [כי"מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה"ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א"ח ה"ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. ודע: אם בא השבא תחת וי"ו קודם אות אית"ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי"ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ"א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. אופן ב': השבא אם בא קודם היו"ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי"פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ"ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לִישְׂרָאֵל{{הערה|וכן היה מנקד בפועל בן נפתלי, אבל בן אשר מנקד את הלמ"ד בשבא ואת היו"ד בחיריק וכן הוא לפנינו. ויקיעורך.}}}}. ודע: אם בא השבא קודם היו"ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י"ז, יתחבר אליהם יו"ד ויהיו י"ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י"ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש"א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. ואדבר על אלה י"ח אותיות. דע כי אלה י"ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י"ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י"ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי"ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי"ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א"ח ה"ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א"ח ה"ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ"א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה"א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. אופן י"א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. אופן י"ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי"ן והצד"י ונשאר בי"ת ותי"ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. אופן י"ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש"א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ"א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש"א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש"ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. אופן י"ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם. ==1.8== שער על שמות המלכים ושכונתם. המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו "חולם" – "מלא פום", לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני "קמץ", מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי "פתח", לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי "סגול", והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם "צירי", ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה "חירק", והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו"ו, ושֵם אחד להם והוא "שורק", בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'. =2= ==2.1== ועתה אדבר על הטעמים. דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ"י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י"ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל. ==2.2== פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין {{הערה|כן הוא בכתבי היד ואוצ"ל "מחשבון". ויקיעורך.}} הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש"א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה"א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם לפיכך לא נמנה עם הטעמים, ולא עם המשרתים מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו"א ובג"ד כפ"ת. ודע כי אלו י"ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה"א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה"א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה"א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש"א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ"ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ"א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש"ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם. ==2.3== שער על הקמת המשרתים. דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד, והוא הקל שבהם; והיָתֵר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים. האחד יהיה לו משרת אחד, והוא הסילוק, כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. והשני יהיה לו שני משרתים, והם ארבעה טעמים: לגרמיה, כגון {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט}}{{הערה|לפנינו המשרת הראשון מונח, אבל לשיטת המחבר הוא מרכא וראה להלן שער הלגרמיה. ויקיעורך.}} {{ק|([[ש"א כז א]])}}; ואתנח, כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}; וזקף, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}; וטפחה – {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. והחלק השלישי יהיו לו ג' משרתים, והוא הרביע, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. והרביעי יהיו לו ד' משרתים, והם זרקא ותביר. הזרקא, כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}; התביר: {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}}. והחמישי יהיו לו ה' משרתים, והם תלשא וטרס. [התלשא,] כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}}; הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}}. והשישי יהיו לו ו' משרתים, והוא הפזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}; והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים, והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣הו מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}}. ודע שאלה הטעמים הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. ודע שאלו י"ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק, מלבד הסילוק בכ"א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק, לפי ששם ישרתוהו יותר משמש אחד, ובכ"א ספרים לא ישרתוהו כי אם שמש אחד, ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים, בעבור כן יתכן להיות הסילוק בג' ספרים בראש הפסוק{{הערה|והם עשרה פסוקים ולהלן 3.7 מפרט אותם. ויקיעורך.}}. ==2.4== פרק על שכונת המשרתים. דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד למינו על אופן מכל פנים כי אם שלשה, והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח, ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}}, {{הערה|כאן צ"ל "ומן המרכא" וכדומה. ובמשפה"ט שער א פרק ו תיקן "ומרכא כגון". ויקיעורך.}} {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים, והמיוחד במקרא שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך, כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא, כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]], [[דניאל ד יח| יח]])}}; ויהיה שכן לה מרכא, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}}; ויהיה שכן לה דרגא, כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א יְיָ֧ לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}; ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים: ביתיב, כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}; ובטרס, כגון {{צ|בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ}} {{ק|([[יחזקאל כ לא]])}}; ובזרקא, כגון {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}; ובתביר, כגון {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}}. מרכא יהיה לה שכן מרכא כמוה, כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד: {{צ|אִם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}; ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח, כגון {{צ|לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי}} {{ק|([[ישעיהו מה יט]])}}; ותהיה שכינה למרכא מוכפלת, כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}; ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. שופר כרבלא יהיה שכן לו שופר עילוי בלבד, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}. שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו: {{צ|כֹּ֤ה אָמַר֙}} {{ק|([[בראשית לב ה]])}}. שופר עילוי יהיה שכן לג' טעמים: אתנחתא וזקף וזרקא{{הערה|אגב הזרקא נכללת גם הסגולה (וראה לעיל 2.2 על עניין זה בכללותו) וכפי שמפרש המחבר להלן בסעיף 2.14: "שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי". ויקיעורך.}}. וסימ': אז"ז עילוי. מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחתא וסוף פסוק, כגון {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, וכגון {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}}. הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד, כגון {{צ|וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}. ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם, ולא יִוָעדו בפסוק אחד, לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת, כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}}, אבל היא סימן לביטול הגעיא, לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד, והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק האזלא שהיא שכינה לטרס, ולשאר הטעמים לא תתחבר. והתלישא [כי"פ: הקטנה] [כי"מ: הגדולה{{הערה|וכן תיקן מסברא הרוו"ה במשפה"ט שער א פרק ו. ויקיעורך.}}] היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת. ==2.5== פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל, ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר. לשון מֶרְכָּבָה, אם היה תחת המ"ם ג' נקודות יהיה לשון יחיד, כגון {{צ|מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ}} {{ק|([[מ"ב ה כו]])}}, {{צ|מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים}} {{ק|([[ש"ב טו א]])}}. ואם יהיה תחת המ"ם פתח גדול תהיה המילה לשון רבים, כגון {{צ|מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה}} {{ק|([[שמות טו ד]])}}, {{צ|פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו}} {{ק|([[שופטים ה כח]])}}. ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה, והיא {{צ|בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙}} {{ק|([[בראשית מא מג]])}}, נקודה אחת תחת המ"ם. תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן, כגון {{צ|בָּ֥רְכוּ}} {{ק|([[דה"א כט כ]])}}. ואשר יהיה הטעם על הכ' יהיה שבא מניע, כגון {{צ|בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[בראשית כז יט]])}}. חוץ ממקומות: {{צ|וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת}} {{ק|([[דניאל ד לא]])}}, {{צ|וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖}} {{ק|([[ש"ב ז כט]])}}, {{צ|בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}. ==2.6== פרק לדבר על י"ב טעמים{{הערה|כותרת זו מתייחסת למעשה גם לסעיפים הבאים עד וכולל שער הסילוק (2.12). חלק מי"ב הטעמים זכו לכותרת משלהם ועל כן גם לסעיף נפרד במהדורתנו, וחלק באים בסעיף כללי זה או בסעיפים הבאים כהמשך לטעם אחר בלא כותרת של שער נפרד, אלו האחרונים הודגשו במהדורתנו. להלן סדר הטעמים לרבות השיוך לסעיפים השונים: 2.6 פזר, טרס, תלשא, יתיב. 2.7 זקף, אתנחתא. 2.8 זרקא. 2.9 לגרמיה. 2.10 רביע. 2.11 תביר, טפחא. 2.12 סילוק. ויקיעורך.}} '''הפזר''' בכ"א ספרים משני פנים: האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל והוא בי"ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות והם {{צ|אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|וַיִּקְבֹּץ֘ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה}} דדברי הימים {{ק|([[דה"ב כד ה]])}}, {{צ|גַּם־חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ה יג]])}}, {{צ|וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים}} בסוף עזרא {{ק|([[נחמיה יג ה]])}}. וישרת' ג' משרתים בה' מקומות {{צ|וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כה]])}}, {{צ|וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן}} {{ק|([[דה"ב לה ז]])}}, {{צ|וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה}} {{ק|([[ירמיהו כה יב]])}} דירמיה, {{צ|וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים}} {{ק|([[נחמיה יג טו]])}}, {{צ|גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן}} {{ק|([[אסתר ז ט]])}}. ויש לו ד' משרתים בג' מקומות: {{צ|וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל}} {{ק|([[ש"ב ד ב]])}}, {{צ|וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים׀ רָעָ֣ב׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ}} {{ק|([[ש"ב כד יג]])}}, {{צ|וְאָמַרְתָּ֙ (להם) [אֲלֵיהֶ֜ם] כֹּֽה־אָמַ֣ר יְיָ֗ הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו יג יג|יג יג]])}}. ויש לו ה' משרתים בב' מקומות: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}, {{צ|וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ}} {{ק|([[דה"א כח א]])}}. ויש לו ו' משרתים בב' מקומות {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} {{צ|וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין׀ לַעֲלָוָ֣ן׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}. ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. '''התלשא''' משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת אבל ההפרש שיש ביניהם התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. '''הטרס''' פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא, התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח כגון {{צ|תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת}} {{ק|([[ישעיהו ס יז]])}}, {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}} ודומ' ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא כגון {{צ|וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח}} {{ק|([[במדבר טז א]])}} והדומ' לו, ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא כגון {{צ|וְהָ֨רַסְתִּ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יג יד]])}}, {{צ|וְסָ֨לַחְתָּ֜}} {{ק|([[מ"א ח לו]])}}, {{צ|וַהֲסִ֨רֹתִ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יא יט]])}}, {{צ|וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַדְתִּי}} {{ק|([[עמוס ב ט]])}}, ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר כגון {{צ|וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְיָ֙}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} {{צ|וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו}} {{ק|([[בראשית מב כא]])}} ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון {{צ|וַיַּ֜עַשׂ}} {{ק|([[שמות לו יא]])}} {{צ|וַיֹּ֜אמֶר}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}} והדומה להם לא יהיה בהן אלא מקל אחד. הטרס אם ישרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם תלישא והב' אזלא {{צ|וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ ע֗וֹד}} {{ק|([[שמות ד ו]])}} {{צ|וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב}} {{ק|([[שופטים ג טז]])}}. ואם היו לו יותר מב' משרתים יהיו כולם שופרות מונחים כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והדומ' לו. '''היתיב''' יש לו ב' דמיונות האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה, וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}}, וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}} ואשר הביא שינוי הדמיון הזה אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}} {{צ|ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה}} {{ק|([[חבקוק ב ו]])}} ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו {{צ|הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}} והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף אבל בי"א מקומות באה אחריו הפשטה והם {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}, {{צ|אֵ֚ת סִיחֹן֙}} {{ק|([[דברים א ד]])}}, {{צ|כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙}} {{ק|([[ישעיהו ה כד]])}}, דישעיה {{צ|אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙}} {{ק|([[ירמיהו כב ל]])}}, {{צ|כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה}} {{ק|([[ישעיהו ל לב]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת}} {{ק|([[ירמיהו טז יב]])}}, {{צ|שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙}} {{ק|([[ירמיהו יד יד]])}}, {{צ|דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט}} {{ק|([[דניאל ב י]])}}, {{צ|דִּ֚י מַלְכְוָת֙}} {{ק|([[דניאל ז כז]])}}, {{צ|כֹּ֚ל חָרֵד֙}} {{ק|([[עזרא ט ד]])}}, דעזרא {{צ|דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ז כה|ז כה]])}}. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון {{צ|שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}, {{צ|אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ}} {{ק|([[ויקרא יא ד]])}} ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי"א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת, הרי לך ראיה משני פנים: אופן אחד אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו כגון {{צ|בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙}} {{ק|([[יחזקאל יד יג]])}} ודומ' וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד; והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים {{הערה|אוצ"ל "מספרם" או "נספרים" ועכ"פ הכוונה שכל יתיב/מהפך שלפני פשטא אם לא נכלל ברשימת י"א היתיב לפני פשטא שהוזכרה לעיל הרי הוא מהפך המשרת. ויקיעורך.}} י"א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה ומי שקרא {{צ|שְׁ֚תַּיִם}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}} ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה לפי שהנחת הדיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} נהיה עם האות הגימ"ל ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה {{צ|שְׁתַּיִם}} ולכך אתה רואה בספרים הטובים {{צ|שְׁתַּיִם}} ואל תתמה על דיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} שעיקרו אשתים כי הוא כמו {{צ|אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ}} {{ק|([[שמות כו ג]])}} ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר {{צ|שְׁתַּיִם}} הוא אשתים. הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא התנאי על זה הוא שאם אין מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון {{צ|וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה}} {{ק|([[במדבר כג א]])}} {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} ודומ' ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון {{צ|וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙}} {{ק|([[ויקרא כג מא]])}}, {{צ|וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙}} {{ק|([[במדבר ל ב]])}} ודומ' זה הכלל לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו כגון {{צ|יוֹצֵ֥ר אוֹר֙}} {{ק|([[ישעיהו מה ז]])}} {{צ|מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙}} {{ק|([[ירמיהו ב ה]])}} {{צ|הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙}} {{ק|([[מ"ב ה ז]])}}, ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק הלא תראה שהתי"ו של {{צ|תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. ואם היה לפשטא ב' משרתים הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח כגון {{צ|לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽייָ֔}} {{ק|([[שמות יב מב]])}} {{צ|כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא}} {{ק|([[ירמיהו נ לח]])}} ודומ', ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וְכִ֨י מִ֤י (אנכי) [אֲנִי֙]}} {{ק|([[דה"א כט יד]])}} {{צ|אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙}} {{ק|([[ישעיהו ל י]])}}. ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} והדומ' לו. ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח כגון {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ"ב יח יד]])}}. המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא. ==2.7== שער הזקף הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרתים שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל כמו {{צ|מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]])}} {{צ|רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ז]])}}, {{צ|לֹ֣א דֻכְּא֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו מד י]])}} ודומ', ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי כגון {{צ|וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו לו כד]])}}, {{צ|וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ט]])}} ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרתים יהיה הראשון מכרבל, או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר, והמשרת השני עילוי כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} ודומ'. ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער הגעיא מן האות אשר היא עליו כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} והדומ' לו. והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה כגון {{צ|וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים}} {{ק|([[במדבר יז יג]])}}, {{צ|וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ}} {{ק|([[אסתר ד ב]])}} ודומ'. שתי '''אתנחתא''' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי"א מקומות שתשרתה המאיילא והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד, בר מן חד {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ [לְךָ׀] בָּ֛הּ}} {{ק|([[דה"ב כ ח]])}} דדברי הימ', ואלה הם {{צ|וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ}} {{ק|([[בראשית ח יח]])}}, {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} ד{{צ|וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}, {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, {{צ|מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}, {{צ|לָא֖וֹפַנִּ֑ים}} {{ק|([[יחזקאל י יג]])}}, {{צ|וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל יא יח|יא יח]])}}, {{צ|וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ}} {{ק|([[רות א י]])}}, {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} וחב' דדניאל {{ק|([[דניאל ד יח|ד יח]])}}, {{צ|וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה}} דמלכים {{ק|([[מ"ב ט ב]] עי"ש)}} {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ}} דדברי הימ' {{ק|([[דה"ב כ ח]])}} ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש"א כח יג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} ודומ', ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו {{צ|וּבָהָ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}}, {{צ|בַּמִּדְבָּ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו סא]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י}} {{ק|([[בראשית יט ז]])}} וזה הטעם יקרא מונח לפי שאתה מניחו בלי (מתינה) [מתיגה] והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} {{צ|כְּנֵֽמָא}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}} {{צ|והמלך}} אן [או?] בלעדי אלה, ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי כגון {{צ|וַֽיְהִי־אֽוֹר}} {{ק|([[בראשית א ג]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח}} {{ק|([[בראשית מד יט]])}}, {{צ|יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע}} {{ק|([[ישעיהו א ג]])}}. ==2.8== שער הזרקא אם היה בלא משרת אין עליה דיבור, ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒}} {{ק|([[ישעיהו ז ג]])}}, {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא והם {{צ|כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ל יב]])}}, {{צ|לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ו ו]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[ש"ב ז ז]])}}, {{צ|וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘}} {{ק|([[דה"א יד יא]])}}, {{צ|נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֘}} {{ק|([[דה"א כא יב]])}} דדברי הימ', {{צ|וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֘ לָרֹב֒}} {{ק|([[מ"א א יט]])}}, {{צ|בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֘}} {{ק|([[דה"א ה יח]])}}, {{צ|קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֘}} {{ק|([[רות ד ד]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[דה"א יז ו]])}} דדברי הימ' ואם היה לזרקא ב' משרתים יהיה הראשון אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒}} {{ק|([[בראשית מא מה]])}} ודומ' חוץ מב' שהן למטה והן {{צ|וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘}} {{ק|([[מ"ב ח ה]])}} דמלכים {{צ|אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[דה"ב ו לב]])}} וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה כגון {{צ|ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֘}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}} {{צ|הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘}} {{ק|([[דברים לא יד]])}} ואם באו שני המשרתים בתחלת אותיות התיבות יהיו שניהם שופר עילוי כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֘}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}, {{צ|מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘}} {{ק|([[שמות ד יא]])}} והננהג כמנהג הזה הוא למטה ונקרא שופר עילוי ואם היה עם האות השנייה או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה (לפרעה) [אֶל־יְיָ֘]}} {{ק|([[שמות ד י]])}}, {{צ|הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֘}} {{ק|([[ש"ב ג ח]])}} ודומ' והמשרת השני לזרקא שראוי להיותו במרכא למטה בא משתי סיבות האחת פסק והאחת געיא ויש שכותבין אותו שופר מונח והוא כמו מרכא במחלקותיו אשר ביניהן פסק {{צ|וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתוֹם֘}} {{ק|([[ירמיהו לב מד]])}}, {{צ|וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל׀ דְּבִרָה֘}} {{ק|([[יהושע טו ז]])}} וכל דומ' חוץ משתי מקומות שיש בהן פסק והן שופר עילוי והם {{צ|וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒}} {{ק|([[בראשית לז כב]])}}, {{צ|הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ׀ אֵלֵינוּ֘}} {{ק|([[מ"ב ד יג]])}}, ואשר ביניהם געיא {{צ|וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘}} {{ק|([[מ"ב ד כט]])}} {{הערה|לפנינו לא רשומה געיא בשני אלו, אבל ראה להלן שמדובר גם על מקום הראוי לגעיה ואיננה כתובה בפועל. ויקיעורך.}} ודומ' חוץ מז' מקומות שיש בהם כמעט שינוי והם {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘}} {{ק|([[יהושע יח יד]])}}, {{צ|וַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם}} {{ק|([[דה"א יד א]])}} וחביר' {{ק|([[ש"ב ה יא]])}} {{צ|אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֘}} {{ק|([[ש"ב ד ח]])}} {{צ|בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֘}} {{ק|([[דניאל ו יג]])}} {{צ|וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘}} {{ק|([[נחמיה ח טו]])}} והקורא יטעים הגעיא בפיו או כתובה או לא כתובה. ואם היה לזרקא ג' משרתים יהיה הראשון תלשא והשני אזלא ולא תשתנה מהיות תחלה, או תהיה עם תחילת אות או עם השיני או יותר, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה"א כא טו]])}} {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ודומ'. ואם היו לה ד' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} והדומ' לו ובכ"א ספר יש לו ג' זרקתות שיתחברו ב' משרתים בתיבה אחת והם {{צ|(ולאיתמר) וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮}} {{ק|([[ויקרא י יב]])}} {{צ|אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘}} {{ק|([[שופטים כא כא]])}} {{צ|לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} ==2.9== שער לגרמיה הלגרמיה ישרתוהו ב' משרתים והם ב' מרכות כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש"א כז א]] עי"ש)}}. והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה, והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק, והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה. ==2.10== שער הרביע הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון {{צ|וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּת}} {{ק|([[שמות טו כג]])}} {{צ|אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע}} {{ק|([[ויקרא כו מא]])}} ודומ' ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות והם {{צ|וְעַתָּה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ}} {{ק|([[בראשית מה ה]])}} {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָא}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} {{צ|וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם}} {{ק|([[זכריה ז יד]])}} {{צ|וְאִ֣יל֗וֹ הָאֶחָד}} {{ק|([[קהלת ד י]])}} {{צ|בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר}} {{ק|([[דניאל א ז]])}}. ואם שרתוהו ב' משרתים יהיה הראשון דרגא כגון {{צ|כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י}} {{ק|([[ירמיהו לב לא]])}} והדומה לו. ואם שרתוהו ג' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה}} {{ק|([[ש"ב כא ב]])}} {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. ==2.11== שער התביר התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו, ב' תנאים: האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אָה אוֹ אִי כגון {{צ|יָ֥צְא֛וּ}} {{ק|([[שמות יב מא]])}} {{צ|יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ}} {{ק|([[איכה א יד]])}} {{צ|הִתְבּ֥וֹנְנ֛וּ}} {{ק|([[ירמיהו ט טז]])}} בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה והוא {{צ|בְּבִֽירְתָ֛א … בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו ב|ו ב]])}} ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף פתח בין המרכא והתביר והם {{צ|וַיִּדְרֹ֣שׁ (חזקיהו) [יְחִזְקִיָּ֗הוּ] עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים}} {{ק|([[דה"ב לא ט]])}} {{צ|אַל־ תִּלָּֽחֲמ֛וּ}} {{ק|([[דה"ב יג יב]])}} {{צ|וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן}} {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}} ואין זולתם ואילו לא אחזו אלו הג' או {{צ|וְרָחֲצ֛וּ}} {{ק|([[שמות ל יט]])}} יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא כגון {{צ|וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}} {{צ|כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר}} {{ק|([[מ"ב ד מג]])}} ודומ' שאין ביניהן אלא מלך אחד {{צ|כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ}} {{ק|([[דברים יט ו]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְיָֽ}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}} ודומ' שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא כגון {{צ|וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ}} {{ק|([[יהושע ח ג]])}} {{צ|וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם}} {{ק|([[שמות טו כד]])}} {{צ|וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ}} {{ק|([[מ"ב ד כ]])}} ודומ' ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ}} {{ק|([[ש"א ל טז]])}} ישרתהו מרכא ואם היה מלך ושבא מניע כגון {{צ|וַאֲשֶׁ֧ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן}} {{ק|([[בראשית לד יא]] עי"ש)}} ישרתהו דרגא וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט"ו מקומות היוצאים מתנאי זה שאע"פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא והם {{צ|וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה}} {{ק|([[בראשית יח יח]])}} {{צ|וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ}} {{ק|([[שמות כא לה]])}} {{צ|לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה}} {{ק|([[שמות כג כו]])}} {{צ|וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ}} {{ק|([[דברים יד י]])}} דמשנה תורה {{צ|וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה}} {{ק|([[בראשית מו יז]])}} {{צ|וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ}} ... {{צ|וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח יב]])}} {{צ|כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר}} {{ק|([[ש"א ל יז]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְיָ֥ צְבָא֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט כה]])}} {{צ|כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל}} {{ק|([[הושע י יד]])}} {{צ|הֲפֹ֧ךְ ידיך יָדְךָ֛}} {{ק|([[דה"ב יח לג]])}} דדברי הימ' {{צ|כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ}} {{ק|([[דה"ב ל ג]])}} {{צ|כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛}} {{ק|([[קהלת ט י]])}} {{צ|כִּ֣י אֵ֧ין לַעֲמ֛וֹד}} {{ק|([[עזרא ט טו]] עי"ש)}} {{צ|וְעַ֨ד הֵ֧ם עֹמְדִ֛ים}} {{ק|([[נחמיה ז ג]] עי"ש)}} דעזרא ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך כגון {{צ|הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל}} {{ק|([[בראשית יז יג]])}} {{צ|וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ׀ מַ֛ס}} {{ק|([[אסתר י א]])}}. ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח כגון {{צ|עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל כב ג]])}} ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא כגון {{צ|וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־ (אבותיו) [אֲבוֹתָ֛ם]}} {{ק|([[יהושע כב יד]])}} והדומ' לו. ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא כגון {{צ|כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ}} {{ק|([[ירמיהו ל יז]])}} {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה וזהו משפט התלשא לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח כגון {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש"ב ב כג]])}} והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב{{צ|אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ}} {{ק|([[שה"ש ב ז]])}} וחבריו {{ק|([[שה"ש ג ה]])}} '''הטפחה''' לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי"ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד והם {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} {{צ|לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה}} {{ק|([[שמות ה טו]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה}} {{ק|([[ויקרא י א]])}} {{צ|הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח}} {{ק|([[במדבר לב מב]])}} {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} דיחזקאל {{צ|וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה}} {{ק|([[מ"א כ כט]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ}} {{ק|([[מ"א י ג]])}} דמלכים וחברו דדברי הימ' {{ק|([[דה"ב ט ב]])}} {{צ|וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן}} {{ק|([[חבקוק א ג]])}} דחבקוק {{צ|(ויחי) [וַיְהִ֧י] לֵ֦ב לָעָ֖ם}} {{ק|([[נחמיה ג לח]])}} דעזרא ולא יהיו לו יותר מב' משרתים על זה האופן ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות והם {{צ|בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}} {{צ|אֵ֛ת כָּל־ הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ}} {{ק|([[מ"ב טו טז]])}} {{צ|מַבְלִ֥יגִיתִ֖י}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}} {{צ|וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל לו כה]])}} דיחזקאל {{צ|מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל מד ו]])}} דיחזקאל {{צ|כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה}} {{ק|([[דה"א טו יג]])}} {{צ|וּנִבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}} דדניאל {{צ|שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי}} {{ק|([[שה"ש ו ה]])}} וסימ' מה"ם גתלו"ש מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח' ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא כגון {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והדומ' לו אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג כגון {{צ|וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים אחד בתיבת המרכא כגון {{צ|כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם}} {{ק|([[יהושע ה ז]])}} והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא כגון {{צ|יעשה לו֟}} והדומ' לו מושלת בהם מרכא בלי מתיגה, ואם נתרחקה המרכא המרבה מן הטפחה והיה ביניהם תיבה במקף מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה כגון {{צ|ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה}} {{ק|([[רות ד א]])}} {{צ|ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת}} {{ק|([[ש"ב ז יג]])}} ודומ' ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתן {{הערה|כן הוא בכי"פ ואוצ"ל "יתמתג". ויקיעורך.}} כגון {{צ|כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} {{צ|וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ}} {{ק|([[ש"א כח ז]])}} ודומ'. וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה {{צ|כִּי}} והשניה {{צ|לֹא}} והשלישית תהיה טפחה הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה אם עומדת האות הראשונה במלך שים {{צ|כִּי}} במרכא ולא במקף כגון {{צ|כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב}} {{ק|([[ש"א טז יא]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו}} {{ק|([[איכה ג כב]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין}} {{ק|([[בראשית מה כו]])}} ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה שים {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא כגון {{צ|כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ}} {{ק|([[דה"א יג ג]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ}} {{ק|([[ש"ב כג ו]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ}} {{ק|([[ש"א ב ט]])}} חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא והוא {{צ|כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן}} {{ק|([[דברים ג כז]])}} וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא. ==2.12== שער הסילוק הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} {{צ|לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם}} ד{{צ|שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ}} {{ק|([[שמות ל לא]] עי"ש)}} {{צ|וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}} {{צ|מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם}} {{ק|([[הושע יא ו]])}} בהושע וראש פסוקו {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} דדברי הימ' ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} וכמהו. ==2.13== שער על הגעיא הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה, וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות, וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי"ב טעמ' ולא עם המשרתים, ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע"פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון {{צ|כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ}} {{ק|([[משלי ד טז]])}} שהוא מן שינה ותנומה ואילו נחטפה היו"ד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון {{צ|אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ}} {{ק|([[איוב כט כב]])}} וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. ==2.14== שער על חניית המשרתים שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. שופר מונח ישרת לז' טעמים פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר, הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל, והתלישא [לא ישרתהו אחר?] זולתו, והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמים והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד {{הערה|והם טפחא, סילוק, פשטא, זרקא, תביר, לגרמיה. אפשר שנשמט כאן פירוט זה ואולי גם כמה מלים נוספות כהקדמה להמשך על משרתים אחרים של טפחא וסילוק הבאים לעתים נדירות. ויקיעורך.}} הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} וחביריו. מספר חלקי אזלא בד' טעמים טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידוע. מספר חלקי הדרגא בשני טעמים רביע ותביר במקום ידוע. ==2.15== שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו {{הערה| המשפט לא ברור וטעון תיקון ובמשפטי הטעמים שער ג' פרק א' תיקן הרוו"ה באופן הבא: "תביר אי אפשר בלא טפחא אחריו, והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח והוא אם אֶ֥רֶץ מַ֖אְפֵּלְיָ֑ה (ירמי' ב לא). כן כתב החכם בן בלעם" ע"כ. ויקיעורך.}} כגון {{צ|הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא}}{{ק|([[עובדיה א ח]])}} והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנחתא והוא {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־(חחזקתי) [הֶחֱזַ֣קְתִּי] בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמים, והם: תביר שאחריו טפחה, וטפחה לאתנחתה וסילוק, וזרקא לסגולה. ==2.16== ושער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון {{צ|זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר}} {{ק|([[בראשית ח כב]])}} והיתיב כגון {{צ|וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל׀ לְיִשְׂרָאֵל֙}} {{ק|([[ש"א ז יד]])}} וכגון {{צ|וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙}} {{ק|([[ש"ב יג לג]])}} והזרקא כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀ תְּרוּמָה֘}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} ויתכן אחריו התביר כגון {{צ|וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ׀ הַח֛וּצָה}} {{ק|([[יהושע ב יט]])}} ויתכן אחריו טרס כגון {{צ|וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} ויתכן אחריו לגרמיה כגון {{צ|שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם כגון {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}}. התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס כגון {{צ|וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל}} {{ק|([[דה"ב לה ט]])}} {{צ|כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד}} {{ק|([[ישעיהו טו א]])}} ויתכן אחריה הזרקא כגון {{צ|וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֘ אֵלַי֒}} {{ק|([[בראשית מב לד]])}} ויתכן אחריה היתיב כמו {{צ|כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙}} {{ק|([[ירמיהו מח ז]])}} {{צ|פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר}} {{ק|([[ישעיהו ט ה]])}} ויתכן אחריה תביר כגון "ושמע ויזדי ויעבץ"{{הערה|כן הוא בכי"פ אבל אין במקרא ומסתבר שצ"ל {{צ|וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן}}{{ק|([[דברי הימים א ה יג]])}} וכן הגיה הרוו"ה במשפה"ט שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר. הטרס כגון [יתכן?] להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם}} {{ק|([[ירמיהו יט יג]])}} ותלישא כגון {{צ|בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה}} {{ק|([[עמוס ח יג]])}} וזרקא כגון {{צ|וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין [כָּל]־הָאָרֶץ֘}} {{ק|([[שמות י טו]])}} ולגרמיה כגון {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀}} {{ק|([[דברים לא כ]])}} ויתיב כגון {{צ|וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙}} {{ק|([[דניאל יא לט]])}} ותביר {{צ|דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל א כו]])}}. הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית}} {{ק|([[בראשית ג טו]])}} {{צ|זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ}} {{ק|([[שמות ל יג]])}} {{צ|וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו}} {{ק|([[ירמיהו ז יד]])}} ופזר {{צ|לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} וטרס לא יהיה אלא אזל ואתי בי"א מקומות במקרא והם {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} {{צ|מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אוֹחִ֜ילָה}} {{ק|([[ירמיהו ד יט]])}} {{צ|וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} {{צ|הֵ֣ן׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ}} {{ק|([[חגי ב יב]])}} {{צ|וַיַּ֣עַשׂ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת}} {{ק|([[דה"ב כו טו]])}} {{צ|אִיכָב֣וֹד׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י}} {{ק|([[ש"א יד ג]])}} {{צ|וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד}} {{ק|([[ש"ב יג לב]])}} {{צ|בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙}} {{ק|([[ש"א יד מז]])}} {{צ|אֶת־תַּרְתָּ֥ן [וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס׀] וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ}} {{ק|([[מ"ב יח יז]])}} {{צ|בָּאִ֣ים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}} {{צ|וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם}} {{ק|([[ירמיהו מ יא]])}} ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות והם {{צ|אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙}} {{ק|([[ויקרא כא י]])}} {{צ|וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙}} {{ק|([[רות א ב]])}} {{צ|רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} ויתכן אחריו תביר במקום אחד {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ (ירושלם) [יְרוּשָׁלְַ֛מָה]}} {{ק|([[ישעיהו לו ב]])}} ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הרביע יתכן להיות אחריו זרקא כגון {{צ|וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות יג יז]])}} והיתיב כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ}} {{ק|([[מ"א כב מג]])}} ותלישא כגון {{צ|וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י}} {{ק|([[יונה ב ג]])}} וטרס כגון {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} ויתכן אחריו פזר כגון {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} והטפחא במקום אחד {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. הפשטא יתכן להיות אחריה זקף כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם}} {{ק|([[בראשית א ה]])}} הרביע כגון {{צ|הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙}} {{ק|([[יחזקאל מז ח]])}} אלא יש לו זה התנאי כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר כגון {{צ|הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים (עליך) [עָלָיו֙] לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙}} {{ק|([[דה"ב לב לא]])}} דדברי הימ' {{צ|וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙}} {{ק|([[אסתר ז ח]])}} בר מן ב' {{צ|וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת}} {{ק|([[ש"א כז ה]])}} {{צ|אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא}} {{ק|([[מ"ב ה יג]])}} ותלישא כגון {{צ|כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד}} {{ק|([[ויקרא יג נא]])}} ולגרמיה {{צ|וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת}} {{ק|([[שמות כט כב]])}} וזרקא {{צ|הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘}} {{ק|([[מ"א יב י]])}} {{צ|וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה}} {{ק|([[שמות כט כ]])}} ותביר {{צ|עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה}} {{ק|([[דברים כ כ]])}} {{צ|עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו לו א]])}} וטרס {{צ|חַי־(אני)[יְיָ֙] אִם־יִפֹּ֞ל}} {{ק|([[ש"א יד מה]])}} ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. הזקף יתכן אחריו טפחה כגון {{צ|וְיָצָ֣א יְיָ֔ וְנִלְחַ֖ם}} {{ק|([[זכריה יד ג]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו כ ג]])}} ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא {{צ|וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י בִּמְק֞וֹם}} {{ק|([[ש"ב טו כא]])}} והיתיב {{צ|וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ}} {{ק|([[ירמיהו כה ל]])}} אלא שיש לו זה התנאי כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף כגון {{צ|כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י}} {{ק|([[איוב א ה]])}} {{צ|וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְיָ֔ רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}} {{צ|וּמִשְׁפְּחוֹת֙ (אבי) קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}} והרביע מבלעדי הקמת היתיב {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז}} {{ק|([[זכריה ב ח]])}} {{צ|אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}} {{צ|לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְיָ֔ וְאַתָּ֗ה}} {{ק|([[ירמיהו כח טו]])}} והטרס כגון {{צ|מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} ולגרמיה {{צ|אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב}} {{ק|([[ש"א ו ח]])}} {{צ|וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא}} {{ק|([[ש"א כב יח]])}} ואתנחתא במקום אחד {{צ|לַֽייָ֔ בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} והסילוק במקום אחד {{צ|הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}}. האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. סוף פסוק ימנעו אחריו כל הטעמים. יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף כגון {{צ|רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי}} {{ק|([[עמוס ג ב]])}} ויתיב כמוהו כגון {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}} וטרס כגון {{צ|אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}. ==2.17== פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמים שמשי הפזר הקטן שופר מונח. שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. שמש התלישא שופר מונח. שמשי הטרס ג' שופר מונח ותלישא ואזלא. שמשי הלגרמיה ב' שופר מונח ומרכא. שמשי הרביע ב' שופר מונח ודרגא. שמשי הזרקא ה' שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. שמשי היתיב ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. שמשי הזקף ב' שופר מכרבל ושופר עילוי. שמשי התביר ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. שמשי הטפחא ב' דרגא ומרכא. שמשי האתנחת' ב' שופר עילוי ומאיילא. שמשי הסילוק ב' מרכא ומאיילא ==2.18== פרק על סדר הטעמ' (האחר אחד אחד) [האחד אחר אחד] אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה: הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק, ואם יבוא אחריו טרס לא יהא {{הערה| נשמטה כאן תיבת "אלא" ולעיל 2.16 בפסקה המתחילה "הלגרמיה" באה על מכונה, וכן ציטט מכאן הרוו"ה במשפטי הטעמים שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} אזל ואתי והם י"א בלבד. הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנחתא וסילוק וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. הפשטה ימנעו מאחריה אתנחתא וטפחה וסילוק. הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא. וסילוק ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה"א ב נג]])}}, [ואתנחתא] במקום אחד {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}. האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. הזרקא {{הערה|הכוונה לאחרי הסגול שלעולם אחרי הזרקא ונקרא בחיבור זה ועוד "רודף הזרקא". ויקיעורך.}} ימנעו מאחריה ג' טפחה ואתנחתא וסילוק. תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה אבל במקום ימצא אחריו אתנחתא. שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי"א מקומות ימצא אחריו פשטא. ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח, ושופר עילוי אחר שופר עילוי. ואלה הי"ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד והם {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ [עָרֵ֣י] יִשְׂרָאֵ֗ל}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} אשר יחסר ממנו אחד {{הערה|והיא הזרקא. וראה משפה"ט שער ג' פרק ג'. ויקיעורך.}} והיא תמצא בפסוק האחר והוא {{צ|וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘}} {{ק|([[מ"ב א ו]])}}, ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. וגם אמרו בעלי הדקדוק ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא ותהיה הראשנה סופה יו"ד או וי"ו כגון {{צ|וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י}} {{ק|([[קהלת ב יא]])}} {{צ|וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ}} {{ק|([[ויקרא כ ד]])}} {{צ|וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה}} {{ק|([[איוב א ה]])}}. כל {{צ|רָמָה}} דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל והם {{צ|יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה}} {{ק|([[דברים לב כז]])}} {{צ|רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽייָ֑}} {{ק|([[ש"א ב א]])}} {{צ|יְיָ֛ רָ֥מָה יָדְךָ֖}} {{ק|([[ישעיהו כו יא]])}}. כל {{צ|פֵּלֶא}} דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול {{צ|הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}} {{צ|כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}}. {{צ|בָּהֶן}} ג' בסגול וסימ' {{צ|וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן}} {{ק|([[ש"א לא ז]])}} דשמואל {{צ|וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י}} {{ק|([[ישעיהו לח טז]])}} דישעיה {{צ|יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן}} {{ק|([[יחזקאל מב יד]])}} דמשכנא דיחזקאל. כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר כגון {{צ|צִפִּיתָ}} {{צ|הִכִּיתָ}} {{צ|צִוִּיתָ}} {{צ|צִפִּיתִי}} {{צ|הִכֵּיתִי}} {{צ|צִוִּיתִי}} ואם נוספה וי"ו בראש התיבה כגון {{צ|וְצִפִּיתָ֤}} {{ק|([[שמות כה יא]])}} {{צ|וְהִכֵּיתִ֣י}} {{ק|([[שמות ג כ]])}} {{צ|וְצִוִּ֤יתִי}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}} וְצִפִּיתִי {{צ|וְצִוִּיתָ֣}} {{ק|([[ירמיהו כז ד]])}} וטעמ' מלרע ולהבא אבל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מתחלף מהם יש {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלעיל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלרע אם הוא סמוך לטעמ' מלרע ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל והסמוכה לאל"ף הן ה' במסורת בתי"ו ושאינן סמוכין לאל"ף כגון {{צ|וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} ועוד {{צ|שַׂמְתָּ}} {{צ|שַׂמְתִּי}} {{צ|קַמְתִּי}} {{צ|שַׁבְתִּי}} {{צ|דִּבַּרְתִּי}} {{צ|נָתַתִּי}} מלעיל מפני שהן לשעבר ואם נוספה וי"ו בראשון חזר ולהבא ומלרע כגון {{צ|וְשַׂמְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית יג טז]])}} {{צ|וְקַמְתִּ֣י}} {{ק|([[ישעיהו יד כב]])}} {{צ|וְשַׁבְתָּ֙}} {{ק|([[דברים ד ל]])}} {{צ|וְשַׁבְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית כח כא]])}} {{צ|וְנָתַתָּ֤}} {{ק|([[בראשית מ יג]])}} {{צ|וְנָתַתִּ֣י}} {{ק|([[בראשית יז ח]])}} אבל {{צ|וְדִבַּרְתִּי}} יש בו כמעט חילוק אם אות א"ח ה"ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל כגון {{צ|וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}} וכן {{צ|וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עא יד]])}} {{צ|הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה}} {{ק|([[קהלת א טז]])}} ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. ודע כי פעמים תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים כגון {{צ|מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ}} {{ק|([[שמות כז יא]])}} {{צ|מֵ֣אָה אִ֗ישׁ}} {{ק|([[מ"א יח יג]])}} וכמוהו הרבה בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה כמו {{צ|עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר}} {{ק|([[יהושע יט ח]])}} עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא וכמהו {{צ|וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כ]])}} {{צ|שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה}} {{ק|([[חבקוק ג יא]])}} {{צ|וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶל מְאֹֽד}} {{ק|([[תהלים כא ב]])}} ודע כי כל ה"א הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה אותה ה"א באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל כגון {{צ|שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה}} {{ק|([[ירמיהו מח יט]])}} {{צ|הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ}} {{ק|([[יחזקאל כא לא]])}} {{צ|כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה}} {{ק|([[הושע ז ד]])}} שעיקרו וְנִמְלָט הַשָּׁפָל בֹּעֵר כי הם לשון זכר והם לווי וכמו כן דרך כל השמות הנוסף ה"א בסופן כמו {{צ|שָׁם}} {{צ|שָׁמָּה}} {{צ|יָם}} {{צ|יָמָּה}} {{צ|נַחַל}} {{צ|נַ֣חְלָה}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}} {{צ|מִצְרַיִם}} {{צ|מִצְרַ֙יְמָה֙}} {{ק|([[בראשית יב י]])}} {{צ|הָעִיר}} {{צ|הָעִֽירָה}} {{ק|([[בראשית מד יג]])}} {{צ|יְרוּשָׁלִַם}} {{צ|יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה}} {{ק|([[דה"ב לב ט]])}} {{צ|נֹב}} {{צ|וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה}} {{ק|([[ש"א כא ב]])}} {{צ|דְּדָן}} {{צ|וּדְדָ֖נֶה}} {{ק|([[יחזקאל כה יג]])}} הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא ה"א. ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו כמו {{צ|תִּשְׁמָע֔וּן}} {{ק|([[דברים א יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּן֘}} {{ק|([[דברים ד כו]])}} ואם אין שם נו"ן יהיה הטעם בעי"ן או בדל"ת כמו {{צ|תִשְׁמְע֛וּ}} {{ק|([[בראשית לד יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּ}} ואם הם אתנחתא או סוף פסוק' הטע' או בב' או במ"ם כמו {{צ|תִּשְׁמָֽעוּ}} {{ק|([[ש"ב טו לו]])}} {{צ|תֹּאבֵ֑דוּ}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}} ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת כללו שלדבר פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם וכן {{צ|הֲבִיאוֹתִ֣יהוּ}} {{ק|([[יחזקאל יז כ]])}} {{צ|עֲשִׂיתִ֙יהוּ֙}} {{ק|([[מ"א יז יב]])}} כמו פעלתיהו. תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים. =3= ==3.1== טעמי ג' ספרים. דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ"א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. ==3.2== שער על הטעמים. אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. ==3.3== פרק על מקומות המשרתים. דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}. ==3.4== פרק לבאר סיבות הטעמים. הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}. לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ"א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ"א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע"פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי"ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל"ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו"ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל"ת) [אולי: הרי"ש] ועל הת"ו יחד, ושמו המקל להודיע. הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה"ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי"ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. ==3.5== פרק על מספר המשרתים. חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק. ==3.6== פרק על שכונת הטעמים. אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא יהיה לפניה אתנחתא. הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: {{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. הרביע יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: {{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. הטפחה יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא. ==3.7== פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב <small>(ואתנח')</small>, אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ"א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. <small>({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)</small> ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: {{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. <small>(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)</small> אבל הסילוק לא ימצא בכ"א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, {{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. <עד כאן דיני טעמי אמ"ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> = 4 = ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ"ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי"ו, נקראת ב'אוּ', כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ"ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, {{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי"ו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הוי"ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם באה אחד מאותיות א"ח ה"ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ"א ח לד]])}}. כל לשון דכר {{צ|לך}} אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן י"ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל {{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, {{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, {{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש"א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש"א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש"א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ"א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, {{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. דע כי אותיות יהו"א מתחלפות אחת בחברתה. אל"ף בה"א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה"ב כ לה]])}} – התחבר; {{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש"א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. ה"א באל"ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה"א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ"א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. יו"ד באל"ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. אל"ף ביו"ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה"א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה"א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה"ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם. אל"ף בו"ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. יו"ד בו"ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה"א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. יו"ד בה"א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש"א כא ג]])}}. ועל ענין זה נהפך אל"ף בו"ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל"ף מן אית"ן. וכן האל"ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי"ן|וי"ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו"ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי"ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה"א ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו"ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו"ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל"ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו"ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; ו"ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל"ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו"ו הנוספת בפעלים ובשמות בשרק והנופלת עלי במ"ף – אל"ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, {{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה"ב כב ז]])}}. ודע כי קריאת ה"א ואל"ף החלוקות אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם להם קמץ גדול. ולכן באל"ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ"ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה"א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי"ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל"ף ובה"א. וה"א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל"ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל"ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. וכן יו"ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות אל"ף והיא יו"ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו"ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו"ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו"ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. {{תיקון גירסה|ויו"ד|וה"א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו"ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה"א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו"ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש"א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. ונכתבה ה"א בו"ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ"א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו"ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש"א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע"ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל פעל שנפחת מ"ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא"ח ה"ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל הקל להיות רפי ובלא מ"ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן '''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ"א יח כז]])}}. <!-- (מכאן חיוג') -->אותיות החליקה ג', והן או"י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. ונשתתפו אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל"ף אשר ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא '''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון יו"ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. והאופן הב' עלום, כגון אל"ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי"ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה ואינה נראת; וכגון ו"ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו"ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון ו"ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. ודע כי הה"א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל"ף החלוקה בסוף הדברים והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא אל"ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה"א חלוקה. אבל יש ביניהם הפרש, כי הה"א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת הפעלים כמו שיקרא לאו"י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} בחלוקת ה"א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק אשר אחר [אל"ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו"ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה"א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – (ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד. ודע כי פעמים יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו אחד לחבירו אין עליו כלום. <!-- (עד כאן חיוג') --> כ"ב אותיות הם, י"א זכרים י"א נקבות. מיכא"ל ב"ן הוש"ת, וסימן אחר שמלאכת"ו בינ"ה; והנקבות: גז"ע צד"ק רפ"ס ח"ט. וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, {{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ"ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש"ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ"ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות נוהגות. אין במקרא תיבה גדול מי"א אותיות, והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) <{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}> {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם השם הסמוך לה, ואין זולתה. {{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. {{צ|הֵבִין}} ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. {{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, {{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, {{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – {{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, {{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}. =הערות= [[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]] [[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]] 4mlggrkggmy5v0mpl6n10gadlft3mmx 0 1744553 3080544 3021775 2026-09-05T10:35:38Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[ביאור:ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] לקישור [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] 3080544 wikitext text/x-wiki #הפניה [[ביאור:זוהר מתורגם/דף טו א]] i9wc9tb24d1wwp5el4l14b8yq6sfy6z 117 1746822 3080559 3034829 2026-09-05T10:36:53Z Xqbot 16759 מתקן הפניה כפולה מהקישור [[שיחת מקור:צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון)]] לקישור [[שיחה:צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון)]] 3080559 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:צו בדבר הסדרת הסמכויות בנקודות מעבר (יהודה ושומרון)]] pym72fwe71lfcuqgpvmxmk7h5psmipg 2 1754557 3080537 3076618 2026-09-04T14:43:46Z מו יו הו 37729 /* בזמן מגיפה ותחלואי ילדים */ 3080537 wikitext text/x-wiki ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] * אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי"ט |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * [[ישראל אין מלך]] * [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]] * חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]] * קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]] * קינה: [[ארים קול ילך כנחש]] * קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]] |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמרתי נא אספרה]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ;מנהג 'מעירי שחר' דק"ק אשכנזים במנטובה שחרית: * פתיחה: [[איך נפתח פה]] *[[אנשי אמנה עברו]] *[[אקרא בשמך]] *עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] *פזמון: [[שחר קמתי להודות]] *במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]]) כשא"א תחנון: * [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]] * [[ותיק וחסיד אתה]] * [[שחר קמתי להודות]] * [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] מנחה: *פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] * (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]]) * [[אבן הראשה]] *עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] *פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]] *חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]] *לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]] * [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] * [[יקום יעקב כי קטן הוא]] כשאין אומרים תחנון: *[[אתה המאזין עתירה]] *[[תתן אחרית לעמך]] * [[תאמר למחות אשמינו]] * [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] *פזמונים של הפיוטים **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[כי הנה כחומר]] **[[רועה ישראל האזינה]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] *[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]] * [[יקום יעקב כי קטן הוא]] ==שובבי"ם ת"ת== {{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}} {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} ===מנהג מנטובה=== {{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק"ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי"ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}} שחרית יום שני: *פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]] *[[אדון בפקדך]] *[[אדון דין אם ידוקדק]] *פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] *חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] מנחה יום שני: *פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]] *[[אדון בשפטך]] *[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]] *פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] שחרית יום חמישי: *פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]] *[[אל באפך פן תמעיט]] *[[אקרא אל אלהים קולי]] *פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]] *חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] מנחה יום חמישי: *פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]] *[[אוילי המתעה]] *[[שוממתי ברב יגוני]] *פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] ===מנהג פוזנא=== {{הור2|על פי קונטרס של מנהג ק"ק פוזנן דיהרנפורט תקנ"ו}} * [[אין מי יקרא בצדק]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אנא ה' אלהי השמים|אנא אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תחינה לביה"ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *([[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח"ק מינסק תק"ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג ק"ק שמובא בסידור כל בו ח"ג (ספרד), וילנא תרפ"ג.}} *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- !בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח"ק כמנהג ליטא שאמרו בט"ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ"ז תשרי, נד' תרע"ד ותרפ"ט, והוא המובא כאן.}} | *[[אני יום אירא אליך אקרא]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]] *עקדה: [[אל הר המור]] *פזמון: [[ישראל נושע בה']] *חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]] *[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! (וינה תקמ"ה) | *[[אנחנו בני החבורה]] *שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *עקידה: [[איתן למד דעת]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תחינה לביה"ק: [[רבון העולמים הצור תמים]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] * תחינה לביה"ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(תחינה אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים (תחינה)|אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל.}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}} | *אדני אחת מאתך שאלתנו *פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו *תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך *(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים) |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות !! פרטים נוספים |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | |- |י"ד חשוון||פראג|| * [[אנוסה לעזרה עדיך]] * [[ארכו הימים ותלאה רבתה]] * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |בעקבות הסכנה שריחפה על יהודי העיר בשנת שפ"א בזמן [[w:קרב ההר הלבן|קרב ההר הלבן]] (בזמן מלחמת שלושים השנים), והצלתם ממנה. חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר. |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |על הצלת יהודי העיר מידי פורעים בשנת תמ"ח. |- |ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}} | *[[אפפונו מים]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת]] *פזמון: [[ישראל נושע בה']] *חטאנו: [[על אלה תרדנה]] *תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]] *בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]] |תענית בקהילת בהמיש ליפא (כיום צ'סקה ליפה) בשל פרעות שנערכו ביהודי עיר זו בשנת תק"ה. |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]] |בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת תנ"ח בשעה שנפלה כיפת בית הכנסת. |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק]] * [[ארכו הימים ודבר חזון]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] * [[אל נא תיסר באי עדיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] |'תענית שריפה' בעקבות שרפה בעיר זו בשנת תע"א. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד"מ תרנ"ז. |- |כ"ט טבת||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |'תענית גירוש וורמייזא' על הגירוש בשנת שע"ה (בתאריך חזרת היהודים אל העיר בשנת שע"ו). |- |ב' אדר||פראג|| * [[אלה אזכרה ואשפכה]] * שלמונית: [[תולעת יעקב אל תיראי]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה כי שמת בנפשנו מועקה]] |על הצלת יהודי העיר במלחמה בשנת שע"א. חיבר רבי [[מחבר:שלמה אפרים מלונטשיץ|שלמה אפרים מלונטשיץ]] (ה'כלי יקר'). |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]] |על גזירות בעיר זו בשנת ק"ט (ימי המגפה השחורה). |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא]] * [[אקרא אל אלהים קולי]] * [[אני יום אירא אליך אקרא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |'תענית וינץ' לזכר היום שבו שבו יהודי העיר מן הגירוש בשנת שע"ו. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד"מ תרנ"ז. |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]) | |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרהא | * [[אליך נשואות עינינו]] * [[אני יום אירא אליך אקרא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |על הצלת יהודי העיר מהיידמקים בשנת תקכ"ח. |- | א' אייר | קראקא (ועוד) | * [[ממנו רחק מנחם]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | על קדושי גומבין. הסליחה נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז. המידע על סדר הסליחות הופיע בפנקס הח"ק בקראקא.{{הערה|ע"פ פ' ה' וטשטיין, לתולדות גדולי ישראל}} |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]] |תענית בעקבות הטבח הראשון ביהודי העיר בשנת תתנ"ו. |- |כ"ד אייר||בומסלא | *[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]] *פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] *[[אל אלהים דומיה נפשי]] |בעקבות שרפה בשנת תרי"ט. |- |ערב ר"ח סיון||פרעמישלא | *[[אין כמדת בשר מדתך]] *[[אליך נשואות עינינו]] *[[אני יום אירא אליך אקרא]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אתה הוא אלהי האלהים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *[[אל הר המור]] |'קדוש סליחות' על ר' משה ב"ר ישראל שנהרג בשנת ש"צ בעקבות עלילה. את הסליחה "אתה הוא אלהי האלהים" חיבר [[w:שבתי סופר|ר' שבתי סופר]]. |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] |בעקבות הטבח השני ביהודי העיר בשנת תתנ"ו. |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] |בעקבות הטבח ביהודי העיר בשנת תתנ"ו. |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * [[מי יודע ישוב]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי]] |בעקבות 'גזרת פויקר' בשבועות רצ"ח. |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |בעקבות גזירות ת"ח ות"ט |- |כ"ו סיון||אליק|| * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |ייסדן הט"ז בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת ת"ח. הסדר נדפס בספר ילקוט מנחם, וילנא תרס"ג |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]] * [[אליך נקרא איום ונורא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] | |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]] | |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[יום זה לנו לזכרון]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |בעקבות גזירה בפוזנא בשנת תי"ו. הסדר נדפס בקונטרס של מנהג ק"ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ"ז |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות) |סליחות אלו שנאמרו בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום בעקבות גירוש בשנת שע"ד. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד"מ תרנ"ז. |} ==סליחות על קדושים== {{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}} {| class="wikitable" |- ! הפיוט ! פרטים נוספים |- | * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] | על גזירות פראג. נדפסו בסליחות כמנהג בהמן. ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית. |- | * [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]] |על קדושי גומבין. מסליחות פוזנא. תוספת למוסף יו"כ. |- | * [[אלהים למדתני מנעורי]] | על קדושי גומבין. נדפסה בסליחות פולין דפו"ר שס"ג, ואחר כך בכמה מהד' של סליחות ליטא. תוספת למוסף יו"כ. |- | * [[ממעמקים אקרא]] | על קדושי גומבין. נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, בהוראת הלבוש, בכדי להיאמר במוסף יו"כ בפוזנא. |- | * [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]] | לר' נתן שפירא בעל 'מגלה עמוקות', על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א). נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א. |- | * אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל |סליחה ליו"כ מאת רבי צבי הירש ב"ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה"ל].}} נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים בלובלין בשנת שצ"ו וסכנת גירוש שאיימה על יהודי העיר עקב כך. |- | * [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]] |על קדושי ראזיניי (ת"כ). נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ"ז-תרנ"ח. |} ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מנהגים שונים) * [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] * [[מושל בעליונים אתה ידעת]] * [[אם אבות אכלו בוסר]] * [[אם בעוון פרקתי עול תורה]] {{הערה|מקור: סדר הסליחות של שובבי"ם ת"ת, ברין תקט"ו.}} ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]] ** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]] * לרעב וליוקר המים: ** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]] ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]] * לשלום המלכות: ** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]] ** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]] * למצוא חן בעיני המלך: ** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]] ** פזמון: [[מלך מלכים ה']] ===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים=== (פראג תע"ג{{הערה|נדמ"ח ע"י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ"ב]}}) *[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] *אערוך שועי בבקר שוועי *ה' ה' קודם שיחטא * פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר"א אשכנזי) * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] ===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם=== (נד' פראג תס"ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה"נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח"ב עמ' רפב}}) * אתה זן מקרני ראמים ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] ==הערות== sru9hc2c0ufzdzg52tb6ymi3dt947fg 3080538 3080537 2026-09-04T14:43:57Z מו יו הו 37729 /* בזמן מגיפה ותחלואי ילדים */ 3080538 wikitext text/x-wiki ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] * אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי"ט |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * [[ישראל אין מלך]] * [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]] * חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]] * קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]] * קינה: [[ארים קול ילך כנחש]] * קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]] |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמרתי נא אספרה]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ;מנהג 'מעירי שחר' דק"ק אשכנזים במנטובה שחרית: * פתיחה: [[איך נפתח פה]] *[[אנשי אמנה עברו]] *[[אקרא בשמך]] *עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] *פזמון: [[שחר קמתי להודות]] *במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]]) כשא"א תחנון: * [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]] * [[ותיק וחסיד אתה]] * [[שחר קמתי להודות]] * [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] מנחה: *פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] * (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]]) * [[אבן הראשה]] *עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] *פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]] *חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]] *לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]] * [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] * [[יקום יעקב כי קטן הוא]] כשאין אומרים תחנון: *[[אתה המאזין עתירה]] *[[תתן אחרית לעמך]] * [[תאמר למחות אשמינו]] * [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] *פזמונים של הפיוטים **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[כי הנה כחומר]] **[[רועה ישראל האזינה]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] *[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]] * [[יקום יעקב כי קטן הוא]] ==שובבי"ם ת"ת== {{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}} {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} ===מנהג מנטובה=== {{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק"ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי"ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}} שחרית יום שני: *פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]] *[[אדון בפקדך]] *[[אדון דין אם ידוקדק]] *פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] *חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] מנחה יום שני: *פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]] *[[אדון בשפטך]] *[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]] *פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] שחרית יום חמישי: *פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]] *[[אל באפך פן תמעיט]] *[[אקרא אל אלהים קולי]] *פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]] *חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] מנחה יום חמישי: *פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]] *[[אוילי המתעה]] *[[שוממתי ברב יגוני]] *פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] ===מנהג פוזנא=== {{הור2|על פי קונטרס של מנהג ק"ק פוזנן דיהרנפורט תקנ"ו}} * [[אין מי יקרא בצדק]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אנא ה' אלהי השמים|אנא אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תחינה לביה"ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *([[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח"ק מינסק תק"ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג ק"ק שמובא בסידור כל בו ח"ג (ספרד), וילנא תרפ"ג.}} *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- !בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח"ק כמנהג ליטא שאמרו בט"ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ"ז תשרי, נד' תרע"ד ותרפ"ט, והוא המובא כאן.}} | *[[אני יום אירא אליך אקרא]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]] *עקדה: [[אל הר המור]] *פזמון: [[ישראל נושע בה']] *חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]] *[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! (וינה תקמ"ה) | *[[אנחנו בני החבורה]] *שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *עקידה: [[איתן למד דעת]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תחינה לביה"ק: [[רבון העולמים הצור תמים]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] * תחינה לביה"ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(תחינה אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים (תחינה)|אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל.}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}} | *אדני אחת מאתך שאלתנו *פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו *תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך *(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים) |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות !! פרטים נוספים |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | |- |י"ד חשוון||פראג|| * [[אנוסה לעזרה עדיך]] * [[ארכו הימים ותלאה רבתה]] * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |בעקבות הסכנה שריחפה על יהודי העיר בשנת שפ"א בזמן [[w:קרב ההר הלבן|קרב ההר הלבן]] (בזמן מלחמת שלושים השנים), והצלתם ממנה. חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר. |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |על הצלת יהודי העיר מידי פורעים בשנת תמ"ח. |- |ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}} | *[[אפפונו מים]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת]] *פזמון: [[ישראל נושע בה']] *חטאנו: [[על אלה תרדנה]] *תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]] *בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]] |תענית בקהילת בהמיש ליפא (כיום צ'סקה ליפה) בשל פרעות שנערכו ביהודי עיר זו בשנת תק"ה. |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]] |בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת תנ"ח בשעה שנפלה כיפת בית הכנסת. |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק]] * [[ארכו הימים ודבר חזון]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] * [[אל נא תיסר באי עדיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] |'תענית שריפה' בעקבות שרפה בעיר זו בשנת תע"א. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד"מ תרנ"ז. |- |כ"ט טבת||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |'תענית גירוש וורמייזא' על הגירוש בשנת שע"ה (בתאריך חזרת היהודים אל העיר בשנת שע"ו). |- |ב' אדר||פראג|| * [[אלה אזכרה ואשפכה]] * שלמונית: [[תולעת יעקב אל תיראי]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה כי שמת בנפשנו מועקה]] |על הצלת יהודי העיר במלחמה בשנת שע"א. חיבר רבי [[מחבר:שלמה אפרים מלונטשיץ|שלמה אפרים מלונטשיץ]] (ה'כלי יקר'). |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]] |על גזירות בעיר זו בשנת ק"ט (ימי המגפה השחורה). |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא]] * [[אקרא אל אלהים קולי]] * [[אני יום אירא אליך אקרא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |'תענית וינץ' לזכר היום שבו שבו יהודי העיר מן הגירוש בשנת שע"ו. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד"מ תרנ"ז. |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]) | |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרהא | * [[אליך נשואות עינינו]] * [[אני יום אירא אליך אקרא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |על הצלת יהודי העיר מהיידמקים בשנת תקכ"ח. |- | א' אייר | קראקא (ועוד) | * [[ממנו רחק מנחם]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | על קדושי גומבין. הסליחה נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז. המידע על סדר הסליחות הופיע בפנקס הח"ק בקראקא.{{הערה|ע"פ פ' ה' וטשטיין, לתולדות גדולי ישראל}} |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]] |תענית בעקבות הטבח הראשון ביהודי העיר בשנת תתנ"ו. |- |כ"ד אייר||בומסלא | *[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]] *פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] *[[אל אלהים דומיה נפשי]] |בעקבות שרפה בשנת תרי"ט. |- |ערב ר"ח סיון||פרעמישלא | *[[אין כמדת בשר מדתך]] *[[אליך נשואות עינינו]] *[[אני יום אירא אליך אקרא]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אתה הוא אלהי האלהים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *[[אל הר המור]] |'קדוש סליחות' על ר' משה ב"ר ישראל שנהרג בשנת ש"צ בעקבות עלילה. את הסליחה "אתה הוא אלהי האלהים" חיבר [[w:שבתי סופר|ר' שבתי סופר]]. |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] |בעקבות הטבח השני ביהודי העיר בשנת תתנ"ו. |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] |בעקבות הטבח ביהודי העיר בשנת תתנ"ו. |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * [[מי יודע ישוב]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי]] |בעקבות 'גזרת פויקר' בשבועות רצ"ח. |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |בעקבות גזירות ת"ח ות"ט |- |כ"ו סיון||אליק|| * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |ייסדן הט"ז בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת ת"ח. הסדר נדפס בספר ילקוט מנחם, וילנא תרס"ג |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]] * [[אליך נקרא איום ונורא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] | |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]] | |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[יום זה לנו לזכרון]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |בעקבות גזירה בפוזנא בשנת תי"ו. הסדר נדפס בקונטרס של מנהג ק"ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ"ז |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות) |סליחות אלו שנאמרו בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום בעקבות גירוש בשנת שע"ד. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד"מ תרנ"ז. |} ==סליחות על קדושים== {{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}} {| class="wikitable" |- ! הפיוט ! פרטים נוספים |- | * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] | על גזירות פראג. נדפסו בסליחות כמנהג בהמן. ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית. |- | * [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]] |על קדושי גומבין. מסליחות פוזנא. תוספת למוסף יו"כ. |- | * [[אלהים למדתני מנעורי]] | על קדושי גומבין. נדפסה בסליחות פולין דפו"ר שס"ג, ואחר כך בכמה מהד' של סליחות ליטא. תוספת למוסף יו"כ. |- | * [[ממעמקים אקרא]] | על קדושי גומבין. נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, בהוראת הלבוש, בכדי להיאמר במוסף יו"כ בפוזנא. |- | * [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]] | לר' נתן שפירא בעל 'מגלה עמוקות', על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א). נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א. |- | * אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל |סליחה ליו"כ מאת רבי צבי הירש ב"ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה"ל].}} נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים בלובלין בשנת שצ"ו וסכנת גירוש שאיימה על יהודי העיר עקב כך. |- | * [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]] |על קדושי ראזיניי (ת"כ). נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ"ז-תרנ"ח. |} ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מנהגים שונים) * [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] * [[מושל בעליונים אתה ידעת]] * [[אם אבות אכלו בוסר]] * [[אם בעוון פרקתי עול תורה]]{{הערה|מקור: סדר הסליחות של שובבי"ם ת"ת, ברין תקט"ו.}} ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]] ** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]] * לרעב וליוקר המים: ** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]] ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]] * לשלום המלכות: ** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]] ** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]] * למצוא חן בעיני המלך: ** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]] ** פזמון: [[מלך מלכים ה']] ===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים=== (פראג תע"ג{{הערה|נדמ"ח ע"י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ"ב]}}) *[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] *אערוך שועי בבקר שוועי *ה' ה' קודם שיחטא * פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר"א אשכנזי) * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] ===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם=== (נד' פראג תס"ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה"נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח"ב עמ' רפב}}) * אתה זן מקרני ראמים ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] ==הערות== rb2cx270y5wwx4qgg6anapot9of32tz 3080540 3080538 2026-09-04T15:04:28Z מו יו הו 37729 /* בזמן מגיפה ותחלואי ילדים */ 3080540 wikitext text/x-wiki ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] * אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי"ט |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * [[ישראל אין מלך]] * [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]] * חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]] * קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]] * קינה: [[ארים קול ילך כנחש]] * קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]] |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמרתי נא אספרה]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ;מנהג 'מעירי שחר' דק"ק אשכנזים במנטובה שחרית: * פתיחה: [[איך נפתח פה]] *[[אנשי אמנה עברו]] *[[אקרא בשמך]] *עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] *פזמון: [[שחר קמתי להודות]] *במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]]) כשא"א תחנון: * [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]] * [[ותיק וחסיד אתה]] * [[שחר קמתי להודות]] * [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] מנחה: *פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] * (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]]) * [[אבן הראשה]] *עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] *פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]] *חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]] *לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]] * [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] * [[יקום יעקב כי קטן הוא]] כשאין אומרים תחנון: *[[אתה המאזין עתירה]] *[[תתן אחרית לעמך]] * [[תאמר למחות אשמינו]] * [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] *פזמונים של הפיוטים **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[כי הנה כחומר]] **[[רועה ישראל האזינה]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] *[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]] * [[יקום יעקב כי קטן הוא]] ==שובבי"ם ת"ת== {{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}} {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} ===מנהג מנטובה=== {{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק"ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי"ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}} שחרית יום שני: *פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]] *[[אדון בפקדך]] *[[אדון דין אם ידוקדק]] *פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] *חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] מנחה יום שני: *פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]] *[[אדון בשפטך]] *[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]] *פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] שחרית יום חמישי: *פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]] *[[אל באפך פן תמעיט]] *[[אקרא אל אלהים קולי]] *פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]] *חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] מנחה יום חמישי: *פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]] *[[אוילי המתעה]] *[[שוממתי ברב יגוני]] *פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] ===מנהג פוזנא=== {{הור2|על פי קונטרס של מנהג ק"ק פוזנן דיהרנפורט תקנ"ו}} * [[אין מי יקרא בצדק]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אנא ה' אלהי השמים|אנא אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תחינה לביה"ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *([[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח"ק מינסק תק"ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג ק"ק שמובא בסידור כל בו ח"ג (ספרד), וילנא תרפ"ג.}} *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- !בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח"ק כמנהג ליטא שאמרו בט"ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ"ז תשרי, נד' תרע"ד ותרפ"ט, והוא המובא כאן.}} | *[[אני יום אירא אליך אקרא]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]] *עקדה: [[אל הר המור]] *פזמון: [[ישראל נושע בה']] *חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]] *[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! (וינה תקמ"ה) | *[[אנחנו בני החבורה]] *שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *עקידה: [[איתן למד דעת]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תחינה לביה"ק: [[רבון העולמים הצור תמים]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] * תחינה לביה"ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(תחינה אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים (תחינה)|אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל.}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}} | *אדני אחת מאתך שאלתנו *פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו *תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך *(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים) |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות !! פרטים נוספים |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | |- |י"ד חשוון||פראג|| * [[אנוסה לעזרה עדיך]] * [[ארכו הימים ותלאה רבתה]] * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |בעקבות הסכנה שריחפה על יהודי העיר בשנת שפ"א בזמן [[w:קרב ההר הלבן|קרב ההר הלבן]] (בזמן מלחמת שלושים השנים), והצלתם ממנה. חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר. |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |על הצלת יהודי העיר מידי פורעים בשנת תמ"ח. |- |ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}} | *[[אפפונו מים]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת]] *פזמון: [[ישראל נושע בה']] *חטאנו: [[על אלה תרדנה]] *תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]] *בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]] |תענית בקהילת בהמיש ליפא (כיום צ'סקה ליפה) בשל פרעות שנערכו ביהודי עיר זו בשנת תק"ה. |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]] |בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת תנ"ח בשעה שנפלה כיפת בית הכנסת. |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק]] * [[ארכו הימים ודבר חזון]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] * [[אל נא תיסר באי עדיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] |'תענית שריפה' בעקבות שרפה בעיר זו בשנת תע"א. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד"מ תרנ"ז. |- |כ"ט טבת||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |'תענית גירוש וורמייזא' על הגירוש בשנת שע"ה (בתאריך חזרת היהודים אל העיר בשנת שע"ו). |- |ב' אדר||פראג|| * [[אלה אזכרה ואשפכה]] * שלמונית: [[תולעת יעקב אל תיראי]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה כי שמת בנפשנו מועקה]] |על הצלת יהודי העיר במלחמה בשנת שע"א. חיבר רבי [[מחבר:שלמה אפרים מלונטשיץ|שלמה אפרים מלונטשיץ]] (ה'כלי יקר'). |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]] |על גזירות בעיר זו בשנת ק"ט (ימי המגפה השחורה). |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא]] * [[אקרא אל אלהים קולי]] * [[אני יום אירא אליך אקרא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |'תענית וינץ' לזכר היום שבו שבו יהודי העיר מן הגירוש בשנת שע"ו. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד"מ תרנ"ז. |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]) | |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרהא | * [[אליך נשואות עינינו]] * [[אני יום אירא אליך אקרא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |על הצלת יהודי העיר מהיידמקים בשנת תקכ"ח. |- | א' אייר | קראקא (ועוד) | * [[ממנו רחק מנחם]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | על קדושי גומבין. הסליחה נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז. המידע על סדר הסליחות הופיע בפנקס הח"ק בקראקא.{{הערה|ע"פ פ' ה' וטשטיין, לתולדות גדולי ישראל}} |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]] |תענית בעקבות הטבח הראשון ביהודי העיר בשנת תתנ"ו. |- |כ"ד אייר||בומסלא | *[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]] *פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] *[[אל אלהים דומיה נפשי]] |בעקבות שרפה בשנת תרי"ט. |- |ערב ר"ח סיון||פרעמישלא | *[[אין כמדת בשר מדתך]] *[[אליך נשואות עינינו]] *[[אני יום אירא אליך אקרא]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אתה הוא אלהי האלהים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *[[אל הר המור]] |'קדוש סליחות' על ר' משה ב"ר ישראל שנהרג בשנת ש"צ בעקבות עלילה. את הסליחה "אתה הוא אלהי האלהים" חיבר [[w:שבתי סופר|ר' שבתי סופר]]. |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] |בעקבות הטבח השני ביהודי העיר בשנת תתנ"ו. |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] |בעקבות הטבח ביהודי העיר בשנת תתנ"ו. |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * [[מי יודע ישוב]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי]] |בעקבות 'גזרת פויקר' בשבועות רצ"ח. |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |בעקבות גזירות ת"ח ות"ט |- |כ"ו סיון||אליק|| * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |ייסדן הט"ז בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת ת"ח. הסדר נדפס בספר ילקוט מנחם, וילנא תרס"ג |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]] * [[אליך נקרא איום ונורא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] | |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]] | |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[יום זה לנו לזכרון]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |בעקבות גזירה בפוזנא בשנת תי"ו. הסדר נדפס בקונטרס של מנהג ק"ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ"ז |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות) |סליחות אלו שנאמרו בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום בעקבות גירוש בשנת שע"ד. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד"מ תרנ"ז. |} ==סליחות על קדושים== {{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}} {| class="wikitable" |- ! הפיוט ! פרטים נוספים |- | * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] | על גזירות פראג. נדפסו בסליחות כמנהג בהמן. ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית. |- | * [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]] |על קדושי גומבין. מסליחות פוזנא. תוספת למוסף יו"כ. |- | * [[אלהים למדתני מנעורי]] | על קדושי גומבין. נדפסה בסליחות פולין דפו"ר שס"ג, ואחר כך בכמה מהד' של סליחות ליטא. תוספת למוסף יו"כ. |- | * [[ממעמקים אקרא]] | על קדושי גומבין. נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, בהוראת הלבוש, בכדי להיאמר במוסף יו"כ בפוזנא. |- | * [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]] | לר' נתן שפירא בעל 'מגלה עמוקות', על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א). נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א. |- | * אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל |סליחה ליו"כ מאת רבי צבי הירש ב"ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה"ל].}} נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים בלובלין בשנת שצ"ו וסכנת גירוש שאיימה על יהודי העיר עקב כך. |- | * [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]] |על קדושי ראזיניי (ת"כ). נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ"ז-תרנ"ח. |} ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מלוקט ממקורות שונים) * [[אם אבות אכלו בוסר]] * פזמון: [[מושל בעליונים אתה ידעת]] * פזמון: [[אם בעוון פרקתי עול תורה]]{{הערה|מקור: סדר הסליחות של שובבי"ם ת"ת, ברין תקט"ו.}} * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]] ** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]] * לרעב וליוקר המים: ** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]] ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]] * לשלום המלכות: ** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]] ** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]] * למצוא חן בעיני המלך: ** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]] ** פזמון: [[מלך מלכים ה']] ===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים=== (פראג תע"ג{{הערה|נדמ"ח ע"י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ"ב]}}) *[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] *אערוך שועי בבקר שוועי *ה' ה' קודם שיחטא * פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר"א אשכנזי) * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] ===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם=== (נד' פראג תס"ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה"נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח"ב עמ' רפב}}) * אתה זן מקרני ראמים ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] ==הערות== co9idemdk2xsrl8mwp5plirr9jb078s 3080541 3080540 2026-09-04T15:08:36Z מו יו הו 37729 /* סליחות לחברא קדישא */ 3080541 wikitext text/x-wiki ==כ' סיון== {| class="wikitable" style="width: auto;" |- !style="width: 20%;" | מקום ! סדר |- |המנהג הנפוץ | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] (בחלק מהדפוסים לפני הפזמון) * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] (רק בחלק מהדפוסים) * [[אל מלא רחמים של כ' סיון]] |-ו |בי"כ הגדול אוסטרא (ע"פ מחזור כל-בו) |2 סליחות ראשונות: * [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] 5 הסליחות הבאות כמנהג הנפוץ. |- |מנהג נוסף - בעיקר בספרי סליחות שנדפסו במרכז אירופה: סליחות פולין וינה תקנ"ד, סליחות בהמן פראג תר"כ ועוד. | * [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אני אני המדבר]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * עקדה: [[אל הר המור]] |- |מסליחות פוזנא-הורודנא: | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] * [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * ([[שבתי בבית ה']]) |- |מקונטרס מנהג של פוזנא: | * [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[שבתי בבית ה']] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * עקידה: [[אזרחי מעבר הנהר]] * תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו]] * קינה: [[אמרתי שעו מני]] * אל מלא רחמים של כ' סיון לר' שעפטיל סגל |- | סדר רבי יום טוב ליפמן הלר (קראקא ת"י) | * [[אלהים באוזנינו שמענו|אלהים באזנינו]] (בשינוי) * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] * חטאנו: [[אלה אזכרה בדמעות שליש|אלה אזכרה בדמעות]] * תחינה: [[מיכאל וגבריאל]] * אל מלא רחמים של כ' סיון לבעל תוי"ט |- |הסדר שתיקן בעל הש"ך (סליחות ליטא) | * [[ישראל אין מלך]] * [[אלהים באו גוים בקרב מחניך]] * חטאנו: [[אלהים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל משכנותיך]] * קינה: [[ציון אל ירפי ידיך]] * קינה: [[ארים קול ילך כנחש]] * קינה: [[ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה]] |- | מנהג ק"ק אליק ע"פ סדר הט"ז (נדפס בספר ילקוט מנחם) | * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אלהים אין בלתך]] * [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] * [[אמרתי נא אספרה]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |} ==יום כיפור קטן== * [[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] * [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] * [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] * פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] * (חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] - מנהג וורמייזא זולצבאך תצ"ז) * [[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] * [[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ;מנהג 'מעירי שחר' דק"ק אשכנזים במנטובה שחרית: * פתיחה: [[איך נפתח פה]] *[[אנשי אמנה עברו]] *[[אקרא בשמך]] *עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני]] *פזמון: [[שחר קמתי להודות]] *במקום חטאנו: ומי כעמך ישראל (מתוך הסילוק [[אמצת עשור#סילוק|מי יתנה תוקף]]) כשא"א תחנון: * [[סלח נא לעון העם הזה כגודל מדותיך]] * [[ותיק וחסיד אתה]] * [[שחר קמתי להודות]] * [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] מנחה: *פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לב ונפש נשפוך כמים]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי מנחת ערב]] * (כשהימים ארוכים: [[ותיק וחסיד אתה]]) * [[אבן הראשה]] *עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] *פזמון: [[ה' יהמו רחמיך על עדתך]] *חטאנו: [[ה' אלהי נשען על רחמיך]] *לפני וידוי: [[את חטאי אני מזכיר]] * [[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] * [[יקום יעקב כי קטן הוא]] כשאין אומרים תחנון: *[[אתה המאזין עתירה]] *[[תתן אחרית לעמך]] * [[תאמר למחות אשמינו]] * [[אורך תזריח לחשוכה|אורך תזריח לחשכה]] *[[אופל אלמנה תאיר]] *פזמונים של הפיוטים **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[כי הנה כחומר]] **[[רועה ישראל האזינה]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] *[[ה' יהמו רחמיך על עדתך|ה' חזה ציון]] * [[יקום יעקב כי קטן הוא]] ==שובבי"ם ת"ת== {{הור2|ברוב הקהילות מתענים יום חמישי בכל אחד משבועות אלו ואומרים סליחות לפי הסדר דלהלן.}} {| class="wikitable" style="width: auto;" |- ! שבוע ! הסדר הנפוץ !! פולין-ווהלין !! אשכנז{{ש}}(לפי דפוס קרלסרוהה תקע"ז) !! נירנברג-פיורדא |- !שמות | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !וארא | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ישראל עמך]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בא | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !בשלח | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עוונינו]] * [[אטתי מטתי]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !יתרו | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] * [[אלהים אין בלתך]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איככה אפצה פה]] * [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] * [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !משפטים | * [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] * [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] * פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אליך ה' שועתי]] * [[אזעק אל אלהים קולי]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] * [[אורך ואמיתך שלח]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|ה' שמעה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תרומה | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] * [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |- !תצוה | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אפפונו מים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] | * [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] * [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל ה']] * [[אליך נשואות עינינו]] * פזמון: [[למה ה' תעמוד ברחוק|למה ה' תעמוד]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] |} ===מנהג מנטובה=== {{הור2|בחברת 'מעירי שחר' אשכנזים דק"ק מנטובה מתענים שני וחמישי בפרשיות שובבי"ם, ואומרים סליחות אלו בכל שבוע שחרית ומנחה.}} שחרית יום שני: *פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה]] *[[אדון בפקדך]] *[[אדון דין אם ידוקדק]] *פזמונים: כותרות מ[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]], [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]], [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] *חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] מנחה יום שני: *פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|לך ונפש נשפוך כמים]] *[[אדון בשפטך]] *[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי]] *פזמונים: כותרות מ[[כי הנה כחומר]], [[רועה ישראל האזינה]], [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי|פניך לנו האירה]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] שחרית יום חמישי: *פתיחה: [[אשת נעורים האהובה]] *[[אל באפך פן תמעיט]] *[[אקרא אל אלהים קולי]] *פזמונים: כותרות מ[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']], [[אם עוונינו ענו בנו]], [[אנקת מסלדיך]] *חטאנו: [[מעשה ידיו כלם]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] מנחה יום חמישי: *פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים]] *[[אוילי המתעה]] *[[שוממתי ברב יגוני]] *פזמונים: כותרות מ[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]], [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי|קראתי לרוכב ערבות]] *[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] ===מנהג פוזנא=== {{הור2|על פי קונטרס של מנהג ק"ק פוזנן דיהרנפורט תקנ"ו}} * [[אין מי יקרא בצדק]] * [[אליך ה' שועתי]] * [[אנא ה' אלהי השמים|אנא אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] ==סליחות לחברא קדישא== {| class="wikitable" |- !קהילה !סדר |- !ליטא{{ש}}וח"ק ירושלים | *[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] *שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] *[[שוכני בתי חמר]] *עקידה: [[אם אפס]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *(תוספת לוידוי כבער"ה) *תחינה לביה"ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]] |- !קצת קהילות{{ש}}ליטא | *[[אנחנו בני החבורה]] *[[תנחם על עפר ואפר]] *שלמונית: [[ישראל עמך בנוה טוב תרעמו]] *([[אדם איך יזכה]] *[[שוכני בתי חמר]] *[[אזכרה יום מותי]]){{הערה|תוכחות אלו אינן מופיעות בסליחות לח"ק מינסק תק"ע, אבל הן מובאות בסדר כמנהג ק"ק שמובא בסידור כל בו ח"ג (ספרד), וילנא תרפ"ג.}} *פזמון: [[יושב בסתר עליון ושכינתך בחביון]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- !בריסק{{הערה|בקהילה זו, מלבד הסליחות לח"ק כמנהג ליטא שאמרו בט"ז כסלו, נוסף סדר סליחות עבור 'המתעסקים' בכ"ז תשרי, נד' תרע"ד ותרפ"ט, והוא המובא כאן.}} | *[[אני יום אירא אליך אקרא]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו]] *עקדה: [[אל הר המור]] *פזמון: [[ישראל נושע בה']] *חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל]] *[[רבון העולמים אדון כל הנפשות]] |- ! פוזנא-הורודנא | * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[שוממתי ברב יגוני]] * [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] * [[שוכני בתי חמר]] * [[אזכרה יום מותי]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אז בהר מור]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! קראקא | * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אנשי אמנה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקדה: [[אל הר המור]] |- ! (וינה תקמ"ה) | *[[אנחנו בני החבורה]] *שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי]] *[[אדם איך יזכה]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *עקידה: [[איתן למד דעת]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תחינה לביה"ק: [[רבון העולמים הצור תמים]] |- ! הלברשטאדט | * [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * [[אנשי אמונה עברו]] * [[אם אפס|אהל שכן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * [[וידוי הגדול לרבנו נסים|רבש"ע קודם כל דבר]] * תחינה לביה"ק: [[רבון העולמים אדון כל הנפשות]] |- ! פרנקפורט | * [[אנא אלהי אברהם]] * [[אנא ה' אלהי השמים]] * [[אדם איך יזכה]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] |- ! ברלין | * [[אנשי אמונה אבדו]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(תחינה אחרי התפילה: [[אנא ה' אלהי השמים (תחינה)|אנא ה' אלהי השמים]]) |- ! מנהג נוסף{{הערה|מופיע בקובץ תפלות לגחש"א חיפה תש"ל.}} | * [[אם עוונינו רבו להגדיל]] * [[אך בך לדל מעוז]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! אראד{{הערה|מאת [[w:אהרן חורין|אהרן חורין]].}} | *אדני אחת מאתך שאלתנו *פזמון: אלהים עליון האל הגומר עלינו *תחינה לוידוי: אל אלהי הרוחות לכל בשר כי אראה שמיך *(תחינה לנפילת אפים: אדון כל הנמצאים) |} ==הושענא רבה== (ממחזור כל בו וילנא תרס"ה; נהגו לדלג על אמירת י"ג המידות עצמן) * מנהג ליטא ** [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] ** עקדה: [[אז בהר מור]] ** פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] ** חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] * מנהג פוזנא וגליציה (פולין?) ** פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' א' הצבאות צג]] ** [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] ** [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] ** [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] ** [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] ** [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] ** [[אך במתח דין|אך במתח]] ** [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] ** [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] ** [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] ** פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] ** עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] ==תעניות מקומיות== {| class="wikitable" |- ! תאריך !! קהילה !! סדר הסליחות !! פרטים נוספים |- |שמחת תורה{{ש}}כ"ג תשרי||קראקא|| * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אמוני שלומי ישראל]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | |- |י"ד חשוון||פראג|| * [[אנוסה לעזרה עדיך]] * [[ארכו הימים ותלאה רבתה]] * פזמון: [[אלה בשן סלע מצודתם]] |בעקבות הסכנה שריחפה על יהודי העיר בשנת שפ"א בזמן [[w:קרב ההר הלבן|קרב ההר הלבן]] (בזמן מלחמת שלושים השנים), והצלתם ממנה. חיבר וסידר רבי יום טוב ליפמן הלר. |- |ה' כסלו||פוזנא|| * [[ישראל עמך]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * [[אל הר המור]] |על הצלת יהודי העיר מידי פורעים בשנת תמ"ח. |- |ד' טבת||בהמיש ליפא{{הערה|כיום צ'סקה ליפה}} | *[[אפפונו מים]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת]] *פזמון: [[ישראל נושע בה']] *חטאנו: [[על אלה תרדנה]] *תחינה על קברות ההרוגים: [[אנא ה' נוקם ובעל חמה]] *בקשת מחילה: [[שלום עליכם אתם]] |תענית בקהילת בהמיש ליפא (כיום צ'סקה ליפה) בשל פרעות שנערכו ביהודי עיר זו בשנת תק"ה. |- |י"א טבת||לונדנבורג|| * [[איה קנאתך וגבורותיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אם אפס]] * חטאנו: [[את ה' נודה בפינו]] |בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת תנ"ח בשעה שנפלה כיפת בית הכנסת. |- |כ"ד טבת||פרנקפורט|| * [[אין מי יקרא בצדק]] * [[ארכו הימים ודבר חזון]] * [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים]] * [[אל נא תיסר באי עדיך]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי]] |'תענית שריפה' בעקבות שרפה בעיר זו בשנת תע"א. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד"מ תרנ"ז. |- |כ"ט טבת||וורמייזא|| * [[איה כל נפלאותיך]] * [[ישראל עמך]] * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] |'תענית גירוש וורמייזא' על הגירוש בשנת שע"ה (בתאריך חזרת היהודים אל העיר בשנת שע"ו). |- |ב' אדר||פראג|| * [[אלה אזכרה ואשפכה]] * שלמונית: [[תולעת יעקב אל תיראי]] * פזמון: [[לך ה' הצדקה כי שמת בנפשנו מועקה]] |על הצלת יהודי העיר במלחמה בשנת שע"א. חיבר רבי [[מחבר:שלמה אפרים מלונטשיץ|שלמה אפרים מלונטשיץ]] (ה'כלי יקר'). |- |י' אדר{{ש}}הסמוך{{ש}}לניסן||וורמייזא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה לפני וידוי: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]] |על גזירות בעיר זו בשנת ק"ט (ימי המגפה השחורה). |- |י"ט באדר||פרנקפורט|| * [[אליך נקרא איום ונורא]] * [[אקרא אל אלהים קולי]] * [[אני יום אירא אליך אקרא]] * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] |'תענית וינץ' לזכר היום שבו שבו יהודי העיר מן הגירוש בשנת שע"ו. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד"מ תרנ"ז. |- |ערב ר"ח{{ש}}ניסן||פיורדא | * [[אך בך לדל מעוז]] * [[אלהים בישראל גדול נודעת]] * [[תעלה תפילתנו למעון שמיך]] * [[אמונת אומן עצות מרחוק]] * פזמון: [[רועה ישראל האזינה]] * חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]]) | |- |אסרו חג{{ש}}פסח||אוסטרהא | * [[אליך נשואות עינינו]] * [[אני יום אירא אליך אקרא]] * [[איה כל נפלאותיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |על הצלת יהודי העיר מהיידמקים בשנת תקכ"ח. |- | א' אייר | קראקא (ועוד) | * [[ממנו רחק מנחם]] * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | על קדושי גומבין. הסליחה נדפסה כקונטרס בפני עצמה לובלין שנ"ז. המידע על סדר הסליחות הופיע בפנקס הח"ק בקראקא.{{הערה|ע"פ פ' ה' וטשטיין, לתולדות גדולי ישראל}} |- |כ"ג אייר||וורמייזא | * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק]] * חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] * תחינה: [[משוד עניים אנקת אביוניי]] |תענית בעקבות הטבח הראשון ביהודי העיר בשנת תתנ"ו. |- |כ"ד אייר||בומסלא | *[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי]] *פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] *[[אל אלהים דומיה נפשי]] |בעקבות שרפה בשנת תרי"ט. |- |ערב ר"ח סיון||פרעמישלא | *[[אין כמדת בשר מדתך]] *[[אליך נשואות עינינו]] *[[אני יום אירא אליך אקרא]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אתה הוא אלהי האלהים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *[[אל הר המור]] |'קדוש סליחות' על ר' משה ב"ר ישראל שנהרג בשנת ש"צ בעקבות עלילה. את הסליחה "אתה הוא אלהי האלהים" חיבר [[w:שבתי סופר|ר' שבתי סופר]]. |- |ר"ח סיון||וורמייזא|| * [[אל ימעט לפניך את כל התלאה]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] |בעקבות הטבח השני ביהודי העיר בשנת תתנ"ו. |- |ג' סיון||מגנצא|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[את הקול קול יעקב נוהם]] * פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה - הלוא עיניך לאמונה]] * חטאנו: [[אמנה אנכי חטאתי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] * תחינה: [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך]] |בעקבות הטבח ביהודי העיר בשנת תתנ"ו. |- |אסרו חג{{ש}}שבועות||בי"כ הישן{{ש}}בפראג|| * [[מי יודע ישוב]] * [[אלהים אל דמי לדמי]] * [[משוד עניים אנקת אביוניי]] |בעקבות 'גזרת פויקר' בשבועות רצ"ח. |- |כ' סיון||colspan ="2" |{{מר|'''ראו למעלה'''}} |בעקבות גזירות ת"ח ות"ט |- |כ"ו סיון||אליק|| * [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים]] * [[אודך על כי נוראות נפלאתי]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה]] * פזמון: [[דודי אדום וצח]] |ייסדן הט"ז בעקבות הצלת יהודי העיר בשנת ת"ח. הסדר נדפס בספר ילקוט מנחם, וילנא תרס"ג |- |כ"ב תמוז||דייץ|| * [[ישראל עמך]] * [[תערוג אליך כאיל על אפיקים]] * [[אליך נקרא איום ונורא]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם]] | |- |ערב ר"ח{{ש}}אב||פיורדא|| * [[אנשי אמנה עברו]] * [[מקוה ישראל מושיעו]] * [[תאות נפש ולב]] * [[איך אוכל לבוא עדיך]] * פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] * חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי]] * תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס]] | |- |ה' אב||פוזנא|| * [[אך בך מקוה ישראל]] * [[יום זה לנו לזכרון]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * עקידה: [[אל הר המור]] |בעקבות גזירה בפוזנא בשנת תי"ו. הסדר נדפס בקונטרס של מנהג ק"ק פוזנן, דיהרנפורט תקנ"ז |- |כ"ז אלול||פרנקפורט|| * [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]] * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה]] (בתקופות מסוימות) |סליחות אלו שנאמרו בנוסף לסדר הסליחות של אותו יום בעקבות גירוש בשנת שע"ד. הסדר נדפס בקונטרס 'ארבע צומות' פפד"מ תרנ"ז. |} ==סליחות על קדושים== {{הור2|סליחות אלו נוספו על פי רוב אל סדרי הסליחות שבתפילות יום כיפור}} {| class="wikitable" |- ! הפיוט ! פרטים נוספים |- | * סליחות של רבי אביגדור קרא: ** [[אלהים אל דמי לדמי]] ** [[את כל התלאה]] ** [[אל נקמות הופיע (סליחות)|אל נקמות]] * סליחות של רבי אברהם ב"ר אביגדור: ** [[אנא אלהי אברהם]] | על גזירות פראג. נדפסו בסליחות כמנהג בהמן. ע"פ צונץ התענית על גזירת קמ"ט היתה באסרו חג פסח. במחזור כמנהג פיהם אלטונא תק"ד הסליחות של ר' אביגדור נדפסו במנחה של יו"כ, והסליחה של ר' אברהם בשחרית. |- | * [[אל אלוה דלפה עיני כי כשל כוחי]] |על קדושי גומבין. מסליחות פוזנא. תוספת למוסף יו"כ. |- | * [[אלהים למדתני מנעורי]] | על קדושי גומבין. נדפסה בסליחות פולין דפו"ר שס"ג, ואחר כך בכמה מהד' של סליחות ליטא. תוספת למוסף יו"כ. |- | * [[ממעמקים אקרא]] | על קדושי גומבין. נדפסה בקונטרס בפני עצמה, לובלין שנ"ז, בהוראת הלבוש, בכדי להיאמר במוסף יו"כ בפוזנא. |- | * [[אלהים באו גוים בנחלתך כרו לי]] * פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך]] | לר' נתן שפירא בעל 'מגלה עמוקות', על אנשיל בן מרדכי מקראקא (שצ"א). נאמרו במוסף יו"כ. נדפסו שם שצ"א. |- | * אלהים אל דמי לך ואל תחרש ואל תשקוט אל כי הנה אויביך רצו למחות שם מישראל |סליחה ליו"כ מאת רבי צבי הירש ב"ר מרדכי מפודהייץ{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990030385330205171/NLI בסה"ל].}} נתחברה בעקבות מותם של שני קדושים בלובלין בשנת שצ"ו וסכנת גירוש שאיימה על יהודי העיר עקב כך. |- | * [[אנא אדון העולמים פועל פעלת]] |על קדושי ראזיניי (ת"כ). נאמרה שם במוסף יו"כ. נדפסה בספר דעת קדושים, פטרבורג תרנ"ז-תרנ"ח. |} ==סליחות לעת צרה== ===בזמן מגיפה ותחלואי ילדים=== (מלוקט ממקורות שונים) * [[אם אבות אכלו בוסר]] * פזמון: [[מושל בעליונים אתה ידעת]] * פזמון: [[אם בעוון פרקתי עול תורה]]{{הערה|מקור: סדר הסליחות של שובבי"ם ת"ת, ברין תקט"ו.}} * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] ===סליחות של רבי אליעזר אשכנזי=== (סליחות בי"כ הישן של פראג, מחזור כל בו ח"ד) * בשעת המגפה: ** [[אלהים עליון גדול גבור ונורא]] ** פזמון: [[אין לנו פה ולא מצח]] * לרעב וליוקר המים: ** [[אתה הוא מלכנו נותן לחם לרעבים]] ** פזמון: [[טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה]] * לשלום המלכות: ** [[אנא האל הנותן עוז ותעצומות]] ** פזמון: [[ה' בעזך ישמח מלך]] * למצוא חן בעיני המלך: ** [[אל מלך יושב על כסא רם ונשא]] ** פזמון: [[מלך מלכים ה']] ===סליחות לעצירת מגפה לר' דוד אופנהיים=== (פראג תע"ג{{הערה|נדמ"ח ע"י [https://hebrewbooks.org/65799 מכון צמח דוד תשפ"ב]}}) *[[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] *אערוך שועי בבקר שוועי *ה' ה' קודם שיחטא * פזמון: אין לנו פה ולא מצח (לר"א אשכנזי) * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה]] ===סליחה על עצירת הגשמים וסיבתם=== (נד' פראג תס"ח{{הערה|בהסכמת ר' דוד אופנהיים. המחבר כפה"נ ר' השקא הכהן סופר מפראג. מובאת באוצר תפילות ישראל ח"ב עמ' רפב}}) * אתה זן מקרני ראמים ==סליחות לשומרים לבוקר== ;לימות השנה * ליום ראשון: **[[אנשי אמונה אבדו]] **עקידה: [[עת שערי רצון להפתח]] (בפוזנא: [[איתן למד דעת]]) **פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה]] (בפוזנא: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע בה']]) **חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים]] **קינה: [[אז בחטאינו]] (לפני וידוי) **בתוך הוידוי: ואני עצב נבזה * ליום שני: **[[תבוא לפניך שועת חנון]] **[[אזון תחן והסכת עתירה]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו]] **קינה: [[בת ציון שמעתי]] *ליום שלישי: **[[אקרא בשמך]] **עקידה: [[אז בהר מור]] **פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמורת הבקר]] **חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] **קינה: [[אך זה היום]] *ליום רביעי: **[[אך בך מקוה ישראל]] **עקידה: [[בנין המזבח אם נהרס]] **פזמון: [[יציץ צור מחרכו]] **חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] **קינה: [[אמרה ציון מצאוני עווני]] *ליום חמישי: **[[אני ברב חסדך אבוא ביתך]] **עקידה: [[אם אפס|אהל שכן אם רקן]] **פזמון: [[כי הנה כחומר]] **חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] **קינה: [[איך ידידות נפש]] *ליום ששי: **[[מצרי ערי יצרי]] **עקידה: [[אל הר המור]] **פזמון: [[שחר קמתי להודות]] **חטאנו: [[גדול עווני]] **קינה: [[אלי ציון]] ;כשאין אומרים תחנון *לכל יום: [[כל ברואי מעלה ומטה]] *ליום ראשון: [[אשירה ואזמרה לשמך גואלי]] *ליום שני: [[אלהי אל תדינני כמעלי]] *ליום שלישי: [[אעירה שחר על דברתך]] *ליום רביעי: [[צמאה נפשי]] *ליום חמישי: [[יה נמצא ולא נרצה|יה נמצא ולא נמצא]] *ליום ששי: [[יה שמך ארוממך]] *לכל יום: [[איש מלאכי חפצתי בו|ה' ישפות לנו שלום]] ;תוספות ממנהגים שונים *לראש חודש: [[לך אלים אלפי אלפים]] *ליום ב' דראש חודש: [[אמונתך אמיתי רבה]] *לחנוכה: [[אשר יצר אור וצר]] *לשושן פורים: [[שיר אל נעלם]] *כשיש חולה: **[[אני קראתיך כי תענני אל]] **[[אליך נשואות עינינו]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *כשיש בר מינן: **פזמון: [[שוכני בתי חמר]] **חטאנו: [[אזנו יצורי אלי]] *תוספת לערב ראש חודש אחרי הקינה: [[ציון לעפר שבי ובכי אביריך]] *תוספת לערב ר"ח לפני העקידה: [[אנא אלהי אברהם]] *תוספת אחרת לשחרית ערב ראש חודש **[[אנא השם הנכבד והנורא]] **[[אנא אלהי אברהם]] **[[אדם איך יזכה]] **[[אלהים אין בלתך]] ==הערות== 36z8d9zsp0lqyn804pma95ath0pg8sw 0 1755116 3080543 3080364 2026-09-04T20:38:36Z Editor259 28663 3080543 wikitext text/x-wiki {{להשלים}} (יד, א) <קטע התחלה=א/>אשרי אנוש לא עצבו פיהו ולא אבה עליו דון לבו:<קטע סוף=א/> (יד, ב) <קטע התחלה=ב/>אשרי איש לא חסדתו נפשו ולא שבתה תוחלתו:<קטע סוף=ב/> (יד, ג) <קטע התחלה=ג/>ללב קטן לא נאוה עושר ולאיש רע עין למה זה חרוץ:<קטע סוף=ג/> (יד, ד) <קטע התחלה=ד/>מונע מנפשו יקבץ לאחר ובטובתו יתבעבע זר:<קטע סוף=ד/> (יד, ה) <קטע התחלה=ה/>רע לנפשו למי ייטיב ולא יקרה בטובתו:<קטע סוף=ה/> (יד, ו) <קטע התחלה=ו/>רע לנפשו אין רע ממנו ועמי תשלומת רעתו:<קטע סוף=ו/> (יד, ז) (יד, ח) (יד, ט) <קטע התחלה=ט/>בעין כושל מעט הוא חלקו ולוקח חלק רעהו מיבש נפשו:<קטע סוף=ט/> (יד, י) <קטע התחלה=י/>עין רע עין תעיט על לחם ומאומה אין על שלחנו:<קטע סוף=י/> (יד, יא) <קטע התחלה=יא/>בני אם יש לך היטיב לך ולאל ידך הדשן:<קטע סוף=יא/> (יד, יב) <קטע התחלה=יב/>זכור כי מות לא יתמהמה וחוק שאול לא הגד לך[:]<קטע סוף=יב/> (יד, יג) <קטע התחלה=יג/>בטרם תמות היטב לאוהב והשיגת ידך תן לו[:]<קטע סוף=יג/> (יד, יד) אל תמנע מטובת יום ובהלקח אח אל תעבר: (יד, טו) הלא לאחר תעזב חילך ויגיעך ליודי גורל: (יד, טז) תן ולקח ופת נפשך כי אין בשאול לבקש תענוג[:] (יד, יז) כל הבשר כבגד יבלה וחוק עולם גוע יגועו: (יד, יח) כפרח עלה על עץ רענן שזה נובל ואחר צומח:{{ש}} (י, יח) כן דורות בשר ודם אחד גוע ואחר גומל: (י, יט) כל מעשיו רקוב ירקבו ופעל ידיו ימשך אחריו: (י, כ) אשרי אנוש בחכמה יהגה ובתבונה ישעה: (י, כא) השם על דרכיה לבו ובתבונתיה יתבונן: (י, כב) לצאת אחריה בחקר וכל מבואיה ירצד: (י, כג) המשקף בעד חלונה ועל פתחיה יצותת: (י, כד) החונה סביבות ביתה והביא יתדיו בקירה: (י, כה) ונוטה אהלו על ידה ושכן שכן טוב: (י, כו) וישים קנו בעופיה ובענפיה יתלונן: (י, כז) וחוסה בצלה מחרב ובמענותיה ישכן: קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&st=&pgnum=42 סמנד פרק יד] [[קטגוריה:בן סירא]] 5wg0qotna620slikundkyl0pqr7xu1x 1 1755166 3080531 3080452 2026-09-04T13:58:01Z מו יו הו 37729 /* מה המקור להבדלי נוסח מערבי/מזרחי */ תגובה 3080531 wikitext text/x-wiki == מה המקור להבדלי נוסח מערבי/מזרחי == אם הבנתי טוב המקור הוא אך ורק בדפוסים שעל פי הרב בער (לפחות זה לא נמצא במחזור הרוו"ה ובסדורים ובמהדורות ישנות של הסליחות). זה לא מספיק בעיני לתאר את זה כ"מנהג אשכנז המערבי", זה נוסח אחר שמקומו בהערה. ואם הבנתי טוב כך באמת היה עד לאחרונה, וחבל שהשתנה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:20, 4 בספטמבר 2026 (IDT) :לא ידעתי, תודה על המידע. מבדיקה ראשונית אני מבין שהשינויים של בער הם לא '''כל''' ההבדלים שמוצגים כאן, אלא רק כמה מהם (והאחרים היו כבר קודם). השאלה היא כזו: במידה והשינויים של בער התקבלו אצל מתפללי נוסח זה בדורות שאחריו (כמדומני שכשערכתי את הדף הסתכלתי גם בסליחות של שוסטר וכנראה הכנסתי רק שינויים שהיו גם אצלו), האם אין זה אומר ש'''כיום''' זהו נוסח אשכנז המערבי? אבל אני חושב שזה בסדר גם לשחזר את הנוסח שהיה נפוץ לפניו. אולי אבדוק על כך עוד בהמשך, אבל אם יש לך דעה ברורה בעניין אתה יכול לעשות כראות עיניך. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:58, 4 בספטמבר 2026 (IDT) ov09gx4tt7ebrgdeq8civkbdvlqgboy 3080535 3080531 2026-09-04T14:23:32Z Yack67 27395 /* מה המקור להבדלי נוסח מערבי/מזרחי */ תגובה 3080535 wikitext text/x-wiki == מה המקור להבדלי נוסח מערבי/מזרחי == אם הבנתי טוב המקור הוא אך ורק בדפוסים שעל פי הרב בער (לפחות זה לא נמצא במחזור הרוו"ה ובסדורים ובמהדורות ישנות של הסליחות). זה לא מספיק בעיני לתאר את זה כ"מנהג אשכנז המערבי", זה נוסח אחר שמקומו בהערה. ואם הבנתי טוב כך באמת היה עד לאחרונה, וחבל שהשתנה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 13:20, 4 בספטמבר 2026 (IDT) :לא ידעתי, תודה על המידע. מבדיקה ראשונית אני מבין שהשינויים של בער הם לא '''כל''' ההבדלים שמוצגים כאן, אלא רק כמה מהם (והאחרים היו כבר קודם). השאלה היא כזו: במידה והשינויים של בער התקבלו אצל מתפללי נוסח זה בדורות שאחריו (כמדומני שכשערכתי את הדף הסתכלתי גם בסליחות של שוסטר וכנראה הכנסתי רק שינויים שהיו גם אצלו), האם אין זה אומר ש'''כיום''' זהו נוסח אשכנז המערבי? אבל אני חושב שזה בסדר גם לשחזר את הנוסח שהיה נפוץ לפניו. אולי אבדוק על כך עוד בהמשך, אבל אם יש לך דעה ברורה בעניין אתה יכול לעשות כראות עיניך. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 16:58, 4 בספטמבר 2026 (IDT) ::אני מתנצל לא בדקתי מספיק לפני שהערתי. חלק מהשינויים אכן נמצאים כדבריך גם במהדורות ישנות (ומצאתי גם שינויים אחרים כנראה שהנוסח נע במנהג המערבי עצמו). קצת מעניין מצד שני שהשורוק במילת "יחוס" נמצא גם אצל שוסטר בסליחות של ימי התשובה, אבל במחזור של אומן זה בא בחולם. בכל זאת אני חושב שאם כל המהדורות הישנות היו (כפי שחשבתי) נגד בער ושוסטר לא היה מקום לעשות הבדל נוסח, יותר טוב בהערה והוראה. אבל במצב זה זה מקובל עלי. שבת שלום. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:23, 4 בספטמבר 2026 (IDT) s6ziw6fwght8yyr1h7pqclyittgj96x 0 1755176 3080533 2026-09-04T14:10:03Z בן משק 35391 הועתק מכ״י פרמא 3006 דף 229 https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS#d=[[PNX_MANUSCRIPTS990000892890205171-2,FL22499419]] 3080533 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אברם'''}} {{מילת קבע|יְיָ שְׁמָעָה}} תְּפִלַּת הַמִּנְחָה{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ סְלָחָה}} לַנֶּפֶשׁ בְּךָ בָּטְחָה{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} לְפָנֶיךָ אָשִׂיחָה{{ש}} עֶרֶב וָבֹקֶר אֶהֱמֶה וְאָשִׂיחָה:{{ממס|תהלים נה יח}} {{מילת קבע|יְיָ שְׁמָעָה}} {{סי|אֶ}}ל מְשַׁוֵּעַ לָרֹב{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ סְלָחָה}} כִּי הַלַּיְלָה קָרוֹב{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} וּלְטוֹב עַמְּךָ עֲרֹב{{ש}} הִנֵּה נָא רָפָה הַיּוֹם מִלַּעֲרֹב:{{ממס|שופטים יט ט}} {{מילת קבע|יְיָ שְׁמָעָה}} {{סי|בְּ}}קוֹל מַקְרִיב קֶרֶב{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ סְלָחָה}} כַּבְּסֵנִי הֶרֶב{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} וַיְהִי חַסְדֶּךָ קָרֵב{{ש}} נוֹגֵעַ אֵלַי לְעֵת מִנְחַת עֶרֶב:{{ממס|דניאל ט כא}} {{מילת קבע|יְיָ שְׁמָעָה}} {{סי|ר}}וֹן קְהָלֵךְ הַעֲרֵב{{ש}}{{מילת קבע|יְיָ סְלָחָה}} חֵטְא עוֹמֵד כְּעוֹרֵב{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} וְיֶשְׁעֲךָ תְּקָרֵב{{ש}} כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב:{{ממס| ירמיהו ו ד}} {{מילת קבע|יְיָ שָׁמְעָה}} {{סי|מַ}}הֲלַל כֻּלּוֹ{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ סָלְחָה}} לְלֵב נָד עַל מַעֲלוֹ{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} לַמֵּטִיב מַעֲלָלוֹ{{ש}} עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ:{{ממס| שמות כב כה}} [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:מנהג צרפת]] [[קטגוריה:סליחות]] d6s3xgrhabt3kagl5tlvakwa7oizkox 0 1755177 3080539 2026-09-04T15:01:29Z בן משק 35391 הועתק מכ״י פרמא 3006 דף 164 https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS#d=[[PNX_MANUSCRIPTS990000892890205171-2,FL22499419]] 3080539 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אברהם'''}} {{מילת קבע|יְיָ שְׁמָעָה}} תְּפִלַּת הַשַּׁחֲרִית{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ סְלָחָה}} וְנַקֵּנוּ כְּבוֹרִית{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} לְיֶתֶר הַשְּׁאֵרִית{{ש}} לָתֵת לָהֶם תִּקְוָה וְאַחֲרִית:{{ממס|ירמיהו כט יא}} {{מילת קבע|יְיָ שְׁמָעָה}} {{סי|אֶ}}ל סְגֻלָּתֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ סְלָחָה}} עֲוֹן נַחֲלָתֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} לְדוֹרְשֵׁי חֶמְלָתֶיךָ{{ש}} חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶיךָ:{{ממס|איכה ג כג}} {{מילת קבע|יְיָ שְׁמָעָה}} {{סי|בְּ}}הַשְׁמִיעִי רִנָּתִי לְפָנֶיךָ{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ סְלָחָה}} חֵטְא קְרוּאָה כַּנָּתְךָ{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} לְבָאֵי מְעוֹן בֵּיתֶךָ{{ש}} לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתֶךָ:{{ממס|תהילים צב ג}} {{מילת קבע|יְיָ שְׁמָעָה}} {{סי|רַ}}חֲמִים לִי שַׁלְּחָה{{ש}}{{מילת קבע|יְיָ סְלָחָה}} לְנַפְשִׁי כִּי שָׁחָה{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} כִּי בְּךָ אֶשְׂמְחָה{{ש}} עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אֶהֱמֶה וְאָשִׂיחָה:{{ממס|תהילים נה יח}} {{מילת קבע|יְיָ שְׁמָעָה}} {{סי|הֶ}}גְיוֹן שִׁיר עָרֵב{{ש}}{{מילת קבע|יְיָ סְלָחָה}} לְעַם נַפְשׁוֹ מְקָרֵב{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} לְקוֹל תַּחֲנוּן יִרֶב{{ש}} נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב:{{ממס|שמות יח יד}} {{מילת קבע|יְיָ שָׁמְעָה}} {{סי|מְ}}שַׁחֲרֶיךָ יוֹם יוֹם{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ סָלְחָה}} בְּדִינֶךָ אָיֹם{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} לִמְבַקְּשֵׁי פִּדְיוֹם{{ש}} מִן הָאוֹר וְעַד מַחֲצִית הַיּוֹם:{{ממס|נחמיה ח ג}} [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:מנהג צרפת]] [[קטגוריה:סליחות]] drkgexaybtsvp0czgfryus6xi3vy8xq 0 1755178 3080542 2026-09-04T15:29:33Z בן משק 35391 הועתק מכ״י פרמא 3006 דף 207 https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/viewerpage?vid=MANUSCRIPTS#d=[[PNX_MANUSCRIPTS990000892890205171-2,FL22499419]] 3080542 wikitext text/x-wiki {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור|סימן: '''אב(ר)הם?'''}} {{מילת קבע|יְיָ שְׁמָעָה}} תְּפִלַּת הַמּוּסָפִים{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ סְלָחָה}} עֲוֹנוֹת הַיְּחֵפִים{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} לָרְעֵבִים וַעֲיֵפִים{{ש}} כִּי אַתָּה נוֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים:{{ממס|שמות לד ז}} {{מילת קבע|יְיָ שְׁמָעָה}} {{סי|אֵ}}לַי כְּחֶמְלָתֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ סְלָחָה}} בְּעַד קְהִלָּתֶךָ{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} בְּבוֹאִי בְּבֵיתֶךָ{{ש}} וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ:{{ממס|תהילים עא יד}} {{מילת קבע|יְיָ שְׁמָעָה}} {{סי|בְּ}}קוֹל נִהְיָה לַמֵּץ{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ סְלָחָה}} בְּהִתְוַדּוּתִי שֶׁמֶץ{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} לַלֵּב יִתְאַמֵּץ{{ש}} וּטְהָר יָדַיִם יֹסִיף אֹמֶץ:{{ממס|איוב יז ט}} {{מילת קבע|יְיָ שְׁמָעָה}} {{סי|הֵ}}ן לֹא נִכְסַפְתָּ{{ש}}{{מילת קבע|יְיָ סְלָחָה}} עָם לְבֵיתְךָ אָסַפְתָּ{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} כִּי מִזְּבוּל הִשְׁקַפְתָּ{{ש}} יָסַפְתָּ לְגוֹי יְיָ יָסַפְתָּ:{{ממס|ישעיהו כו טו}} {{מילת קבע|יְיָ שָׁמְעָה}} {{סי|מֵ}}יטַב הֶגְיוֹנַי{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ סָלְחָה}} בְּיוֹם כִּפּוּר עֲוֹנַי{{ש}} {{מילת קבע|יְיָ הַקְשִׁיבָה}} בְּהִתְבַּשֵּׂר הֲמוֹנַי{{ש}} יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל יְיָ:{{ממס|דברים ה כא}} [[קטגוריה:פיוטי יום כיפור]] [[קטגוריה:מנהג צרפת]] [[קטגוריה:סליחות]] lrmkx5hzas6ri66nw8wqfar59bqyoau