ויקיטקסט:ארגז חול

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.18</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ארגז חול</title>
    <ns>4</ns>
    <id>1349</id>
    <revision>
      <id>3080588</id>
      <parentid>3079751</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:34:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3080588</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="516" sha1="oiadwjkw9mj74702bfjnzttxx005c79" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;


וזהו {{גמט דגש|ארץ הצבי}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך - מטטרון}}.

{{גמט דגש|חפשי}}. וכן {{גמט דגש|בן חורים}} עולה {{גמט דגש|יצירה}}

{{גמט דגש|קם קל קכב}}    -- {{גמט דגש|השמים}}


{{גמט דגש|חכמה העליונה}} -- {{גמט דגש|מטר}}


{{גמט דגש|זכר ונקבה}} --- {{גמט דגש|בשמים}}</text>
      <sha1>oiadwjkw9mj74702bfjnzttxx005c79</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080591</id>
      <parentid>3080588</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:48:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3080591</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="548" sha1="jjt0o3wpu5i5cvct3b6p6tnpdc2xvzd" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;


{{גמט דגש|בצדקתך}}

וזהו {{גמט דגש|ארץ הצבי}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך - מטטרון}}.

{{גמט דגש|חפשי}}. וכן {{גמט דגש|בן חורים}} עולה {{גמט דגש|יצירה}}

{{גמט דגש|קם קל קכב}}    -- {{גמט דגש|השמים}}


{{גמט דגש|חכמה העליונה}} -- {{גמט דגש|מטר}}


{{גמט דגש|זכר ונקבה}} --- {{גמט דגש|בשמים}}</text>
      <sha1>jjt0o3wpu5i5cvct3b6p6tnpdc2xvzd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080604</id>
      <parentid>3080591</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T20:58:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <origin>3080604</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="156" sha1="5f8byrxns1o88cdmjk4exsm4wclxqc1" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;

{{גמט דגש|משנה למלך}}

{{גמט דגש|פרנסה}}</text>
      <sha1>5f8byrxns1o88cdmjk4exsm4wclxqc1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אדון מועד כתקח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>5395</id>
    <revision>
      <id>3080657</id>
      <parentid>3077545</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:28:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>אם אין עוד הבדלים זה מספיק</comment>
      <origin>3080657</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9779" sha1="lj5k7bdc2fyw88b1yevglosc460s1kz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{הור2|פיוט סליחות שחיבר רבי יוסף בר יצחק מאורליאנס, הוא רבי [[w:יוסף בכור שור|יוסף בכור שור]], לדעת רוב החוקרים, ולדעה אחרת, רבי יוסף אבן אביתור. נאמר למנהג אשכנז המזרחי בסליחות לערב ראש השנה עד {{צ|הבט משמים וראה}}, ולמנהג ליטא ממשיכים מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} בסליחה הבאה. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפיוט בשלמותו בסליחות לערב ראש השנה ולערב יום כיפור (ובקצת קהילות בנעילה). למנהג אשכנז המזרחי אומרים בנעילה מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} עד {{צ|ואתה ה' מגן בעדי}}.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר יצחק'''}}&lt;includeonly&gt;{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}

(אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ)}}&lt;/includeonly&gt;

{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|חזן:}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|קהל:}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|אָ}}דוֹן {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=כְּתִקַּח מוֹעֵד|מזרחי=מוֹעֵד כְּתִקַּח}} &lt;קטע התחלה=אדון/&gt;מֵישָׁרִים לִשְׁפּוֹט בְּתַעֲצוּמֶיךָ | {{סי|אֶ}}תְיַצְּבָה בְּפֶלֶץ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ לְרוֹמְמֶךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בְּ}}מַעֲשַׂי לֹא נִשְׁעַנְתִּי כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|ירמיהו יד ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|גָּ}}זוּ אֱמוּנִים גִּבּוֹרֵי כֹחַ בְּמֶרֶץ | {{סי|גַּ}}ם גּוֹדְרֵי גָדֵר וְעוֹמְדֵי בַּפֶּרֶץ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי חֶפְצָם בְּכֹחַ מִשּׁוֹכֵן שְׁמֵי עֶרֶץ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ.{{ממס|מיכה ז ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|הֵ}}ן קַלּוֹתִי וּמָה אָשִׁיב בְּמוֹ פִי | {{סי|הִ}}נְנִי צָעִיר וּכְאַיִן מִפְעָלוֹת כַּפִּי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|וְ}}אֵיךְ אֲקַוֶּה וַאֲנִי רַב דֹּפִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הֱיוֹת לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|זָ}}חַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוּוֹת דֵּעִי | {{סי|זְ}}דוֹנִי יָגוֹרְתִּי וּמֶרֶד פִּשְׁעִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חַ}}נּוּן רַחֲמֵנִי בְּהִתְוַדּוֹתִי וְעָזְבִי רִשְׁעִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי אֵלֶיךָ בְּשַׁוְּעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|טָ}}עִיתִי וְהִנְנִי שָׁב וּמִתְוַדֶּה עֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ | {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם חָשְׁבֵנִי כְּשָׁלֵם לְפָנֶיךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}הּ הִכָּנֵס לִי לִפְנִים מִשּׁוּרַת דִּינֶךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ.{{ממס|שמות לג יג}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|כּ}}חֲךָ יִגְדַּל נָא וּבִתְפִלָּתִי הִתְנָאֶה | {{סי|כִּ}}תְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל וּפִרְקוֹ נָאֶה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|לְ}}בָבִי הַנִּשְׁבָּר הַנִּדְכֶּה וְהַנִּכְאֶה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה.{{ממס|ישעיהו סג טו}}}}&lt;קטע סוף=אדון/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
&lt;קטע התחלה=מרובים/&gt;&lt;קטע התחלה=נעילה1/&gt;{{עוגן בשורה|מרובים}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|מְ}}רֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קָצְרָה | {{סי|מַ}}חְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם בַּל יוּכְלוּ לְסַפְּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|נָ}}א בִּינָה הֲגִיגֵנוּ טֶרֶם נִקְרָא | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא.{{ממס|דברים י יז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|סָ}}פוּ וְגַם כָּלוּ יוֹדְעֵי פְגִיעָה | {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלּוֹת בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּיעָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|עֲ}}רֻמִּים נוֹתַרְנוּ וְרָבְתָה בָנוּ הָרָעָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}עַל כֵּן לֹא הִשִּׂיגַתְנוּ יְשׁוּעָה.}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פָּ}}נִים אֵין לָנוּ פָּנֶיךָ לְחַלּוֹת | {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ וְהֶעֱוִינוּ מְסִלּוֹת}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|צְ}}דָקָה לְךָ לְבַד נְבַקֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים קלד א}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|קָ}}דוֹשׁ רְאֵה כִּי פַס מֵלִיץ כַּשּׁוּרָה | {{סי|קַ}}בֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|רִ}}נָּתִי הַיּוֹם תְּהֵא בְּכִתְרְךָ קְשׁוּרָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סה ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|שַׁ}}וְעָתִי שְׁעֵה וּתְפִלָּתִי תְהֵא נְעִימָה | {{סי|שְׁ}}מַע פְּגִיעָתִי כִּפְגִיעָה תַמָּה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|תְּ}}חוֹקְקֵנוּ לְחַיִּים וְתֵטִיב הַחֲתִימָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה.{{ממס|איוב כו ז}}}}&lt;קטע סוף=נעילה1/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
&lt;קטע התחלה=נעילה2/&gt;{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}דְךָ פְּשׁוֹט {{סי|וְ}}קַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְּמַעֲמָדִי | {{סי|סְ}}לַח נָא וּמְחַל רֹעַ מַעְבָּדִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פְּ}}נֵה וַעֲסוֹק בְּטוֹבַת מְשַׁחֲרֶיךָ דּוֹדִי וּמְעוֹדְדִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי.{{ממס|תהלים ג ד}}}}&lt;קטע סוף=נעילה2/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בָּ}}זֹה אַל תִּבְזֶה הוֹד מִלּוּלִי | {{סי|ר}}וֹמַמְתִּי הוֹדְךָ לְפִי עֲנִיּוּת שִׂכְלִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|מַלֵּא לְטוֹבָה תַּאֲוָתִי וּמִשְׁאָלִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}} אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי.{{ממס|חבקוק ג יט}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|חזן בקול:}}}}}} {{סי|יֶ}}עֱרַב שִׂיחִי וְתֵעָתֵר בִּתְפִלָּה | {{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|קו&quot;ח:}}}}}} {{סי|צְ}}רוֹף לְחֶשְׁבּוֹן כָּל מִלָּה וּמִלָּה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חֲ}}שׁוֹב {{סי|קָ}}דוֹשׁ מַעֲמָדִי כְּמִנְחָה בְלוּלָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.{{ממס|תהלים פד ט}}}}{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=&lt;/table&gt;}}&lt;קטע סוף=מרובים/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:יוסף בכור שור]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lj5k7bdc2fyw88b1yevglosc460s1kz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080658</id>
      <parentid>3080657</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:43:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>לא עבד. צריך לחשוב על פתרון</comment>
      <origin>3080658</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9779" sha1="56b1v1zca85ucplx71nhq6v3irelxuj" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{הור2|פיוט סליחות שחיבר רבי יוסף בר יצחק מאורליאנס, הוא רבי [[w:יוסף בכור שור|יוסף בכור שור]], לדעת רוב החוקרים, ולדעה אחרת, רבי יוסף אבן אביתור. נאמר למנהג אשכנז המזרחי בסליחות לערב ראש השנה עד {{צ|הבט משמים וראה}}, ולמנהג ליטא ממשיכים מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} בסליחה הבאה. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפיוט בשלמותו בסליחות לערב ראש השנה ולערב יום כיפור (ובקצת קהילות בנעילה). למנהג אשכנז המזרחי אומרים בנעילה מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} עד {{צ|ואתה ה' מגן בעדי}}.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר יצחק'''}}&lt;includeonly&gt;{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}

(אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ)}}&lt;/includeonly&gt;

{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|חזן:}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|קהל:}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
}}&lt;קטע התחלה=אדון/&gt;{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|אָ}}דוֹן {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=כְּתִקַּח מוֹעֵד|מזרחי=מוֹעֵד כְּתִקַּח}} מֵישָׁרִים לִשְׁפּוֹט בְּתַעֲצוּמֶיךָ | {{סי|אֶ}}תְיַצְּבָה בְּפֶלֶץ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ לְרוֹמְמֶךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בְּ}}מַעֲשַׂי לֹא נִשְׁעַנְתִּי כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|ירמיהו יד ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|גָּ}}זוּ אֱמוּנִים גִּבּוֹרֵי כֹחַ בְּמֶרֶץ | {{סי|גַּ}}ם גּוֹדְרֵי גָדֵר וְעוֹמְדֵי בַּפֶּרֶץ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי חֶפְצָם בְּכֹחַ מִשּׁוֹכֵן שְׁמֵי עֶרֶץ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ.{{ממס|מיכה ז ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|הֵ}}ן קַלּוֹתִי וּמָה אָשִׁיב בְּמוֹ פִי | {{סי|הִ}}נְנִי צָעִיר וּכְאַיִן מִפְעָלוֹת כַּפִּי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|וְ}}אֵיךְ אֲקַוֶּה וַאֲנִי רַב דֹּפִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הֱיוֹת לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|זָ}}חַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוּוֹת דֵּעִי | {{סי|זְ}}דוֹנִי יָגוֹרְתִּי וּמֶרֶד פִּשְׁעִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חַ}}נּוּן רַחֲמֵנִי בְּהִתְוַדּוֹתִי וְעָזְבִי רִשְׁעִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי אֵלֶיךָ בְּשַׁוְּעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|טָ}}עִיתִי וְהִנְנִי שָׁב וּמִתְוַדֶּה עֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ | {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם חָשְׁבֵנִי כְּשָׁלֵם לְפָנֶיךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}הּ הִכָּנֵס לִי לִפְנִים מִשּׁוּרַת דִּינֶךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ.{{ממס|שמות לג יג}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|כּ}}חֲךָ יִגְדַּל נָא וּבִתְפִלָּתִי הִתְנָאֶה | {{סי|כִּ}}תְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל וּפִרְקוֹ נָאֶה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|לְ}}בָבִי הַנִּשְׁבָּר הַנִּדְכֶּה וְהַנִּכְאֶה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה.{{ממס|ישעיהו סג טו}}}}&lt;קטע סוף=אדון/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
&lt;קטע התחלה=מרובים/&gt;&lt;קטע התחלה=נעילה1/&gt;{{עוגן בשורה|מרובים}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|מְ}}רֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קָצְרָה | {{סי|מַ}}חְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם בַּל יוּכְלוּ לְסַפְּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|נָ}}א בִּינָה הֲגִיגֵנוּ טֶרֶם נִקְרָא | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא.{{ממס|דברים י יז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|סָ}}פוּ וְגַם כָּלוּ יוֹדְעֵי פְגִיעָה | {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלּוֹת בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּיעָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|עֲ}}רֻמִּים נוֹתַרְנוּ וְרָבְתָה בָנוּ הָרָעָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}עַל כֵּן לֹא הִשִּׂיגַתְנוּ יְשׁוּעָה.}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פָּ}}נִים אֵין לָנוּ פָּנֶיךָ לְחַלּוֹת | {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ וְהֶעֱוִינוּ מְסִלּוֹת}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|צְ}}דָקָה לְךָ לְבַד נְבַקֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים קלד א}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|קָ}}דוֹשׁ רְאֵה כִּי פַס מֵלִיץ כַּשּׁוּרָה | {{סי|קַ}}בֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|רִ}}נָּתִי הַיּוֹם תְּהֵא בְּכִתְרְךָ קְשׁוּרָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סה ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|שַׁ}}וְעָתִי שְׁעֵה וּתְפִלָּתִי תְהֵא נְעִימָה | {{סי|שְׁ}}מַע פְּגִיעָתִי כִּפְגִיעָה תַמָּה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|תְּ}}חוֹקְקֵנוּ לְחַיִּים וְתֵטִיב הַחֲתִימָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה.{{ממס|איוב כו ז}}}}&lt;קטע סוף=נעילה1/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
&lt;קטע התחלה=נעילה2/&gt;{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}דְךָ פְּשׁוֹט {{סי|וְ}}קַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְּמַעֲמָדִי | {{סי|סְ}}לַח נָא וּמְחַל רֹעַ מַעְבָּדִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פְּ}}נֵה וַעֲסוֹק בְּטוֹבַת מְשַׁחֲרֶיךָ דּוֹדִי וּמְעוֹדְדִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי.{{ממס|תהלים ג ד}}}}&lt;קטע סוף=נעילה2/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בָּ}}זֹה אַל תִּבְזֶה הוֹד מִלּוּלִי | {{סי|ר}}וֹמַמְתִּי הוֹדְךָ לְפִי עֲנִיּוּת שִׂכְלִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|מַלֵּא לְטוֹבָה תַּאֲוָתִי וּמִשְׁאָלִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}} אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי.{{ממס|חבקוק ג יט}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|חזן בקול:}}}}}} {{סי|יֶ}}עֱרַב שִׂיחִי וְתֵעָתֵר בִּתְפִלָּה | {{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|קו&quot;ח:}}}}}} {{סי|צְ}}רוֹף לְחֶשְׁבּוֹן כָּל מִלָּה וּמִלָּה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חֲ}}שׁוֹב {{סי|קָ}}דוֹשׁ מַעֲמָדִי כְּמִנְחָה בְלוּלָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.{{ממס|תהלים פד ט}}}}{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=&lt;/table&gt;}}&lt;קטע סוף=מרובים/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:יוסף בכור שור]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>56b1v1zca85ucplx71nhq6v3irelxuj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080675</id>
      <parentid>3080658</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T10:05:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080675</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10400" sha1="b3zk5s81y45ruqe0rme2vbupyc03n5q" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{הור2|פיוט סליחות שחיבר רבי יוסף בר יצחק מאורליאנס, הוא רבי [[w:יוסף בכור שור|יוסף בכור שור]], לדעת רוב החוקרים, ולדעה אחרת, רבי יוסף אבן אביתור. נאמר למנהג אשכנז המזרחי בסליחות לערב ראש השנה עד {{צ|הבט משמים וראה}}, ולמנהג ליטא ממשיכים מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} בסליחה הבאה. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפיוט בשלמותו בסליחות לערב ראש השנה ולערב יום כיפור (ובקצת קהילות בנעילה). למנהג אשכנז המזרחי אומרים בנעילה מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} עד {{צ|ואתה ה' מגן בעדי}}.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר יצחק'''}}&lt;includeonly&gt;

&lt;small&gt;(אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ)&lt;/small&gt;&lt;/includeonly&gt;

{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|חזן:}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|קהל:}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
}}&lt;קטע התחלה=אדון/&gt;{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|אָ}}דוֹן {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=כְּתִקַּח מוֹעֵד|מזרחי=מוֹעֵד כְּתִקַּח}} מֵישָׁרִים לִשְׁפּוֹט בְּתַעֲצוּמֶיךָ | {{סי|אֶ}}תְיַצְּבָה בְּפֶלֶץ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ לְרוֹמְמֶךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בְּ}}מַעֲשַׂי לֹא נִשְׁעַנְתִּי כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|ירמיהו יד ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|גָּ}}זוּ אֱמוּנִים גִּבּוֹרֵי כֹחַ בְּמֶרֶץ | {{סי|גַּ}}ם גּוֹדְרֵי גָדֵר וְעוֹמְדֵי בַּפֶּרֶץ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי חֶפְצָם בְּכֹחַ מִשּׁוֹכֵן שְׁמֵי עֶרֶץ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ.{{ממס|מיכה ז ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|הֵ}}ן קַלּוֹתִי וּמָה אָשִׁיב בְּמוֹ פִי | {{סי|הִ}}נְנִי צָעִיר וּכְאַיִן {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=בְּ}}מִפְעָלוֹת כַּפִּי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|וְ}}אֵיךְ אֲקַוֶּה וַאֲנִי רַב דֹּפִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הֱיוֹת לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|זָ}}חַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוּוֹת דֵּעִי | {{סי|זְ}}דוֹנִי יָגוֹרְתִּי וּמֶרֶד {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=פִּשְׁעִי|מזרחי=רִשְׁעִי}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חַ}}נּוּן רַחֲמֵנִי בְּהִתְוַדּוֹתִי וְעָזְבִי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=פִּשְׁעִי|מערבי=רִשְׁעִי}} | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי אֵלֶיךָ בְּשַׁוְּעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|טָ}}עִיתִי וְהִנְנִי שָׁב וּמִתְוַדֶּה {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=לַ}}עֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ | {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם חָשְׁבֵנִי כְּשָׁלֵם לְפָנֶיךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}הּ הִכָּנֵס לִי לִפְנִים מִשּׁוּרַת דִּינֶךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ.{{ממס|שמות לג יג}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|כּ}}חֲךָ יִגְדַּל נָא וּבִתְפִלָּתִי הִתְנָאֶה | {{סי|כִּ}}תְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל וּפִרְקוֹ נָאֶה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|לְ}}בָבִי הַנִּשְׁבָּר הַנִּדְכֶּה וְהַנִּכְאֶה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה.{{ממס|ישעיהו סג טו}}}}&lt;קטע סוף=אדון/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
&lt;קטע התחלה=מרובים/&gt;&lt;קטע התחלה=נעילה1/&gt;{{עוגן בשורה|מרובים}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|מְ}}רֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קָצְרָה {{נוא|קְצָרָה}} | {{סי|מַ}}חְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם בַּל יוּכְלוּ לְסַפְּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|נָ}}א בִּינָה הֲגִיגֵנוּ טֶרֶם נִקְרָא | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא.{{ממס|דברים י יז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|סָ}}פוּ וְגַם כָּלוּ יוֹדְעֵי פְגִיעָה | {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלּוֹת בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּיעָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|עֲ}}רֻמִּים נוֹתַרְנוּ וְרָבְתָה בָנוּ הָרָעָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}עַל כֵּן לֹא הִשִּׂיגַתְנוּ יְשׁוּעָה.}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פָּ}}נִים אֵין לָנוּ פָּנֶיךָ לְחַלּוֹת | {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=וְעִקַּלְנוּ|מזרחי=וְהֶעֱוִינוּ}} מְסִלּוֹת}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|צְ}}דָקָה {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=מִמְּךָ|מזרחי=לְךָ לְבַד}} נְבַקֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים קלד א}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|קָ}}דוֹשׁ רְאֵה כִּי פַס מֵלִיץ כַּשּׁוּרָה | {{סי|קַ}}בֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|רִ}}נָּתִי הַיּוֹם תְּהֵא בְּכִתְרְךָ קְשׁוּרָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סה ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|שַׁ}}וְעָתִי שְׁעֵה וּתְפִלָּתִי תְהֵא נְעִימָה | {{סי|שְׁ}}מַע פְּגִיעָתִי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=כִּפְגִיעַת תַּמָּה|מזרחי=כִּפְגִיעָה תַמָּה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|תְּ}}חוֹקְקֵנוּ לְחַיִּים וְתֵטִיב (לָנוּ) הַחֲתִימָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה.{{ממס|איוב כו ז}}}}&lt;קטע סוף=נעילה1/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
&lt;קטע התחלה=נעילה2/&gt;{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}דְךָ פְּשׁוֹט {{סי|וְ}}קַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְּמַעֲמָדִי | {{סי|סְ}}לַח נָא וּמְחַל רֹעַ מַעְבָּדִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פְּ}}נֵה וַעֲסוֹק בְּטוֹבַת מְשַׁחֲרֶיךָ דּוֹדִי וּמְעוֹדְדִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי.{{ממס|תהלים ג ד}}}}&lt;קטע סוף=נעילה2/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בָּ}}זֹה אַל תִּבְזֶה הוֹד מִלּוּלִי | {{סי|ר}}וֹמַמְתִּי הוֹדְךָ לְפִי עֲנִיּוּת שִׂכְלִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|מַלֵּא לְטוֹבָה תַּאֲוָתִי וּמִשְׁאָלִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}} אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי.{{ממס|חבקוק ג יט}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|חזן בקול:}}}}}} {{סי|יֶ}}עֱרַב {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=נָא}} שִׂיחִי וְתֵעָתֵר בִּתְפִלָּה | {{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|קו&quot;ח:}}}}}} {{סי|צְ}}רוֹף לְחֶשְׁבּוֹן כָּל מִלָּה וּמִלָּה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חֲ}}שׁוֹב {{סי|קָ}}דוֹשׁ מַעֲמָדִי כְּמִנְחָה בְלוּלָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.{{ממס|תהלים פד ט}}}}{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=&lt;/table&gt;}}&lt;קטע סוף=מרובים/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:יוסף בכור שור]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>b3zk5s81y45ruqe0rme2vbupyc03n5q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080676</id>
      <parentid>3080675</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T10:09:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080676</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10400" sha1="a307tdpkl0iz8f9vnz0vtr94jfhg03g" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{הור2|פיוט סליחות שחיבר רבי יוסף בר יצחק מאורליאנס, הוא רבי [[w:יוסף בכור שור|יוסף בכור שור]], לדעת רוב החוקרים, ולדעה אחרת, רבי יוסף אבן אביתור. נאמר למנהג אשכנז המזרחי בסליחות לערב ראש השנה עד {{צ|הבט משמים וראה}}, ולמנהג ליטא ממשיכים מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} בסליחה הבאה. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפיוט בשלמותו בסליחות לערב ראש השנה ולערב יום כיפור (ובקצת קהילות בנעילה). למנהג אשכנז המזרחי אומרים בנעילה מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} עד {{צ|ואתה ה' מגן בעדי}}.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר יצחק'''}}&lt;includeonly&gt;

&lt;קטע התחלה=אדון/&gt;&lt;small&gt;(אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ)&lt;/small&gt;&lt;/includeonly&gt;

{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|חזן:}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|קהל:}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|אָ}}דוֹן {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=כְּתִקַּח מוֹעֵד|מזרחי=מוֹעֵד כְּתִקַּח}} מֵישָׁרִים לִשְׁפּוֹט בְּתַעֲצוּמֶיךָ | {{סי|אֶ}}תְיַצְּבָה בְּפֶלֶץ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ לְרוֹמְמֶךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בְּ}}מַעֲשַׂי לֹא נִשְׁעַנְתִּי כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|ירמיהו יד ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|גָּ}}זוּ אֱמוּנִים גִּבּוֹרֵי כֹחַ בְּמֶרֶץ | {{סי|גַּ}}ם גּוֹדְרֵי גָדֵר וְעוֹמְדֵי בַּפֶּרֶץ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי חֶפְצָם בְּכֹחַ מִשּׁוֹכֵן שְׁמֵי עֶרֶץ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ.{{ממס|מיכה ז ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|הֵ}}ן קַלּוֹתִי וּמָה אָשִׁיב בְּמוֹ פִי | {{סי|הִ}}נְנִי צָעִיר וּכְאַיִן {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=בְּ}}מִפְעָלוֹת כַּפִּי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|וְ}}אֵיךְ אֲקַוֶּה וַאֲנִי רַב דֹּפִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הֱיוֹת לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|זָ}}חַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוּוֹת דֵּעִי | {{סי|זְ}}דוֹנִי יָגוֹרְתִּי וּמֶרֶד {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=פִּשְׁעִי|מזרחי=רִשְׁעִי}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חַ}}נּוּן רַחֲמֵנִי בְּהִתְוַדּוֹתִי וְעָזְבִי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=פִּשְׁעִי|מערבי=רִשְׁעִי}} | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי אֵלֶיךָ בְּשַׁוְּעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|טָ}}עִיתִי וְהִנְנִי שָׁב וּמִתְוַדֶּה {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=לַ}}עֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ | {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם חָשְׁבֵנִי כְּשָׁלֵם לְפָנֶיךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}הּ הִכָּנֵס לִי לִפְנִים מִשּׁוּרַת דִּינֶךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ.{{ממס|שמות לג יג}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|כּ}}חֲךָ יִגְדַּל נָא וּבִתְפִלָּתִי הִתְנָאֶה | {{סי|כִּ}}תְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל וּפִרְקוֹ נָאֶה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|לְ}}בָבִי הַנִּשְׁבָּר הַנִּדְכֶּה וְהַנִּכְאֶה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה.{{ממס|ישעיהו סג טו}}}}&lt;קטע סוף=אדון/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
&lt;קטע התחלה=מרובים/&gt;&lt;קטע התחלה=נעילה1/&gt;{{עוגן בשורה|מרובים}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|מְ}}רֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קָצְרָה {{נוא|קְצָרָה}} | {{סי|מַ}}חְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם בַּל יוּכְלוּ לְסַפְּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|נָ}}א בִּינָה הֲגִיגֵנוּ טֶרֶם נִקְרָא | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא.{{ממס|דברים י יז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|סָ}}פוּ וְגַם כָּלוּ יוֹדְעֵי פְגִיעָה | {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלּוֹת בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּיעָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|עֲ}}רֻמִּים נוֹתַרְנוּ וְרָבְתָה בָנוּ הָרָעָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}עַל כֵּן לֹא הִשִּׂיגַתְנוּ יְשׁוּעָה.}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פָּ}}נִים אֵין לָנוּ פָּנֶיךָ לְחַלּוֹת | {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=וְעִקַּלְנוּ|מזרחי=וְהֶעֱוִינוּ}} מְסִלּוֹת}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|צְ}}דָקָה {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=מִמְּךָ|מזרחי=לְךָ לְבַד}} נְבַקֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים קלד א}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|קָ}}דוֹשׁ רְאֵה כִּי פַס מֵלִיץ כַּשּׁוּרָה | {{סי|קַ}}בֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|רִ}}נָּתִי הַיּוֹם תְּהֵא בְּכִתְרְךָ קְשׁוּרָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סה ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|שַׁ}}וְעָתִי שְׁעֵה וּתְפִלָּתִי תְהֵא נְעִימָה | {{סי|שְׁ}}מַע פְּגִיעָתִי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=כִּפְגִיעַת תַּמָּה|מזרחי=כִּפְגִיעָה תַמָּה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|תְּ}}חוֹקְקֵנוּ לְחַיִּים וְתֵטִיב (לָנוּ) הַחֲתִימָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה.{{ממס|איוב כו ז}}}}&lt;קטע סוף=נעילה1/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
&lt;קטע התחלה=נעילה2/&gt;{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}דְךָ פְּשׁוֹט {{סי|וְ}}קַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְּמַעֲמָדִי | {{סי|סְ}}לַח נָא וּמְחַל רֹעַ מַעְבָּדִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פְּ}}נֵה וַעֲסוֹק בְּטוֹבַת מְשַׁחֲרֶיךָ דּוֹדִי וּמְעוֹדְדִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי.{{ממס|תהלים ג ד}}}}&lt;קטע סוף=נעילה2/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בָּ}}זֹה אַל תִּבְזֶה הוֹד מִלּוּלִי | {{סי|ר}}וֹמַמְתִּי הוֹדְךָ לְפִי עֲנִיּוּת שִׂכְלִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|מַלֵּא לְטוֹבָה תַּאֲוָתִי וּמִשְׁאָלִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}} אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי.{{ממס|חבקוק ג יט}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|חזן בקול:}}}}}} {{סי|יֶ}}עֱרַב {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=נָא}} שִׂיחִי וְתֵעָתֵר בִּתְפִלָּה | {{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|קו&quot;ח:}}}}}} {{סי|צְ}}רוֹף לְחֶשְׁבּוֹן כָּל מִלָּה וּמִלָּה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חֲ}}שׁוֹב {{סי|קָ}}דוֹשׁ מַעֲמָדִי כְּמִנְחָה בְלוּלָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.{{ממס|תהלים פד ט}}}}{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=&lt;/table&gt;}}&lt;קטע סוף=מרובים/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:יוסף בכור שור]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>a307tdpkl0iz8f9vnz0vtr94jfhg03g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080677</id>
      <parentid>3080676</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T10:10:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080677</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10400" sha1="n65he4id382b1ybrkllw6bl0193whiq" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{הור2|פיוט סליחות שחיבר רבי יוסף בר יצחק מאורליאנס, הוא רבי [[w:יוסף בכור שור|יוסף בכור שור]], לדעת רוב החוקרים, ולדעה אחרת, רבי יוסף אבן אביתור. נאמר למנהג אשכנז המזרחי בסליחות לערב ראש השנה עד {{צ|הבט משמים וראה}}, ולמנהג ליטא ממשיכים מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} בסליחה הבאה. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפיוט בשלמותו בסליחות לערב ראש השנה ולערב יום כיפור (ובקצת קהילות בנעילה). למנהג אשכנז המזרחי אומרים בנעילה מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} עד {{צ|ואתה ה' מגן בעדי}}.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר יצחק'''}}&lt;קטע התחלה=אדון/&gt;&lt;includeonly&gt;

&lt;small&gt;(אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ)&lt;/small&gt;&lt;/includeonly&gt;

{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|חזן:}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|קהל:}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|אָ}}דוֹן {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=כְּתִקַּח מוֹעֵד|מזרחי=מוֹעֵד כְּתִקַּח}} מֵישָׁרִים לִשְׁפּוֹט בְּתַעֲצוּמֶיךָ | {{סי|אֶ}}תְיַצְּבָה בְּפֶלֶץ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ לְרוֹמְמֶךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בְּ}}מַעֲשַׂי לֹא נִשְׁעַנְתִּי כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|ירמיהו יד ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|גָּ}}זוּ אֱמוּנִים גִּבּוֹרֵי כֹחַ בְּמֶרֶץ | {{סי|גַּ}}ם גּוֹדְרֵי גָדֵר וְעוֹמְדֵי בַּפֶּרֶץ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי חֶפְצָם בְּכֹחַ מִשּׁוֹכֵן שְׁמֵי עֶרֶץ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ.{{ממס|מיכה ז ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|הֵ}}ן קַלּוֹתִי וּמָה אָשִׁיב בְּמוֹ פִי | {{סי|הִ}}נְנִי צָעִיר וּכְאַיִן {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=בְּ}}מִפְעָלוֹת כַּפִּי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|וְ}}אֵיךְ אֲקַוֶּה וַאֲנִי רַב דֹּפִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הֱיוֹת לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|זָ}}חַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוּוֹת דֵּעִי | {{סי|זְ}}דוֹנִי יָגוֹרְתִּי וּמֶרֶד {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=פִּשְׁעִי|מזרחי=רִשְׁעִי}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חַ}}נּוּן רַחֲמֵנִי בְּהִתְוַדּוֹתִי וְעָזְבִי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=פִּשְׁעִי|מערבי=רִשְׁעִי}} | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי אֵלֶיךָ בְּשַׁוְּעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|טָ}}עִיתִי וְהִנְנִי שָׁב וּמִתְוַדֶּה {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=לַ}}עֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ | {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם חָשְׁבֵנִי כְּשָׁלֵם לְפָנֶיךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}הּ הִכָּנֵס לִי לִפְנִים מִשּׁוּרַת דִּינֶךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ.{{ממס|שמות לג יג}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|כּ}}חֲךָ יִגְדַּל נָא וּבִתְפִלָּתִי הִתְנָאֶה | {{סי|כִּ}}תְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל וּפִרְקוֹ נָאֶה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|לְ}}בָבִי הַנִּשְׁבָּר הַנִּדְכֶּה וְהַנִּכְאֶה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה.{{ממס|ישעיהו סג טו}}}}&lt;קטע סוף=אדון/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
&lt;קטע התחלה=מרובים/&gt;&lt;קטע התחלה=נעילה1/&gt;{{עוגן בשורה|מרובים}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|מְ}}רֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קָצְרָה {{נוא|קְצָרָה}} | {{סי|מַ}}חְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם בַּל יוּכְלוּ לְסַפְּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|נָ}}א בִּינָה הֲגִיגֵנוּ טֶרֶם נִקְרָא | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא.{{ממס|דברים י יז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|סָ}}פוּ וְגַם כָּלוּ יוֹדְעֵי פְגִיעָה | {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלּוֹת בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּיעָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|עֲ}}רֻמִּים נוֹתַרְנוּ וְרָבְתָה בָנוּ הָרָעָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}עַל כֵּן לֹא הִשִּׂיגַתְנוּ יְשׁוּעָה.}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פָּ}}נִים אֵין לָנוּ פָּנֶיךָ לְחַלּוֹת | {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=וְעִקַּלְנוּ|מזרחי=וְהֶעֱוִינוּ}} מְסִלּוֹת}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|צְ}}דָקָה {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=מִמְּךָ|מזרחי=לְךָ לְבַד}} נְבַקֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים קלד א}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|קָ}}דוֹשׁ רְאֵה כִּי פַס מֵלִיץ כַּשּׁוּרָה | {{סי|קַ}}בֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|רִ}}נָּתִי הַיּוֹם תְּהֵא בְּכִתְרְךָ קְשׁוּרָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סה ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|שַׁ}}וְעָתִי שְׁעֵה וּתְפִלָּתִי תְהֵא נְעִימָה | {{סי|שְׁ}}מַע פְּגִיעָתִי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=כִּפְגִיעַת תַּמָּה|מזרחי=כִּפְגִיעָה תַמָּה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|תְּ}}חוֹקְקֵנוּ לְחַיִּים וְתֵטִיב (לָנוּ) הַחֲתִימָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה.{{ממס|איוב כו ז}}}}&lt;קטע סוף=נעילה1/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
&lt;קטע התחלה=נעילה2/&gt;{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}דְךָ פְּשׁוֹט {{סי|וְ}}קַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְּמַעֲמָדִי | {{סי|סְ}}לַח נָא וּמְחַל רֹעַ מַעְבָּדִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פְּ}}נֵה וַעֲסוֹק בְּטוֹבַת מְשַׁחֲרֶיךָ דּוֹדִי וּמְעוֹדְדִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי.{{ממס|תהלים ג ד}}}}&lt;קטע סוף=נעילה2/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בָּ}}זֹה אַל תִּבְזֶה הוֹד מִלּוּלִי | {{סי|ר}}וֹמַמְתִּי הוֹדְךָ לְפִי עֲנִיּוּת שִׂכְלִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|מַלֵּא לְטוֹבָה תַּאֲוָתִי וּמִשְׁאָלִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}} אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי.{{ממס|חבקוק ג יט}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|חזן בקול:}}}}}} {{סי|יֶ}}עֱרַב {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=נָא}} שִׂיחִי וְתֵעָתֵר בִּתְפִלָּה | {{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|קו&quot;ח:}}}}}} {{סי|צְ}}רוֹף לְחֶשְׁבּוֹן כָּל מִלָּה וּמִלָּה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חֲ}}שׁוֹב {{סי|קָ}}דוֹשׁ מַעֲמָדִי כְּמִנְחָה בְלוּלָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.{{ממס|תהלים פד ט}}}}{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=&lt;/table&gt;}}&lt;קטע סוף=מרובים/&gt;&lt;noinclude&gt;

{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:יוסף בכור שור]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>n65he4id382b1ybrkllw6bl0193whiq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080679</id>
      <parentid>3080677</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T11:09:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>ניסיון עם AI</comment>
      <origin>3080679</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10527" sha1="8qpkmzskbqpqf6y5gumtlzjikze9nhl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{הור2|פיוט סליחות שחיבר רבי יוסף בר יצחק מאורליאנס, הוא רבי [[w:יוסף בכור שור|יוסף בכור שור]], לדעת רוב החוקרים, ולדעה אחרת, רבי יוסף אבן אביתור. נאמר למנהג אשכנז המזרחי בסליחות לערב ראש השנה עד {{צ|הבט משמים וראה}}, ולמנהג ליטא ממשיכים מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} בסליחה הבאה. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפיוט בשלמותו בסליחות לערב ראש השנה ולערב יום כיפור (ובקצת קהילות בנעילה). למנהג אשכנז המזרחי אומרים בנעילה מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} עד {{צ|ואתה ה' מגן בעדי}}.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר יצחק'''}}{{#switch: {{{חלק|{{{קטע|}}}}}}| חלק_ב =| #default =&lt;קטע התחלה=אדון/&gt;&lt;includeonly&gt;

&lt;small&gt;(אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ)&lt;/small&gt;&lt;/includeonly&gt;

{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|חזן:}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|קהל:}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|אָ}}דוֹן {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=כְּתִקַּח מוֹעֵד|מזרחי=מוֹעֵד כְּתִקַּח}} מֵישָׁרִים לִשְׁפּוֹט בְּתַעֲצוּמֶיךָ | {{סי|אֶ}}תְיַצְּבָה בְּפֶלֶץ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ לְרוֹמְמֶךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בְּ}}מַעֲשַׂי לֹא נִשְׁעַנְתִּי כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|ירמיהו יד ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|גָּ}}זוּ אֱמוּנִים גִּבּוֹרֵי כֹחַ בְּמֶרֶץ | {{סי|גַּ}}ם גּוֹדְרֵי גָדֵר וְעוֹמְדֵי בַּפֶּרֶץ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי חֶפְצָם בְּכֹחַ מִשּׁוֹכֵן שְׁמֵי עֶרֶץ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ.{{ממס|מיכה ז ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|הֵ}}ן קַלּוֹתִי וּמָה אָשִׁיב בְּמוֹ פִי | {{סי|הִ}}נְנִי צָעִיר וּכְאַיִן {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=בְּ}}מִפְעָלוֹת כַּפִּי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|וְ}}אֵיךְ אֲקַוֶּה וַאֲנִי רַב דֹּפִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הֱיוֹת לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|זָ}}חַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוּוֹת דֵּעִי | {{סי|זְ}}דוֹנִי יָגוֹרְתִּי וּמֶרֶד {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=פִּשְׁעִי|מזרחי=רִשְׁעִי}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חַ}}נּוּן רַחֲמֵנִי בְּהִתְוַדּוֹתִי וְעָזְבִי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=פִּשְׁעִי|מערבי=רִשְׁעִי}} | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי אֵלֶיךָ בְּשַׁוְּעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|טָ}}עִיתִי וְהִנְנִי שָׁב וּמִתְוַדֶּה {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=לַ}}עֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ | {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם חָשְׁבֵנִי כְּשָׁלֵם לְפָנֶיךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}הּ הִכָּנֵס לִי לִפְנִים מִשּׁוּרַת דִּינֶךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ.{{ממס|שמות לג יג}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|כּ}}חֲךָ יִגְדַּל נָא וּבִתְפִלָּתִי הִתְנָאֶה | {{סי|כִּ}}תְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל וּפִרְקוֹ נָאֶה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|לְ}}בָבִי הַנִּשְׁבָּר הַנִּדְכֶּה וְהַנִּכְאֶה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה.{{ממס|ישעיהו סג טו}}}}&lt;קטע סוף=אדון/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}}}
{{#switch: {{{חלק|{{{קטע|}}}}}}|חלק_א =| #default =&lt;קטע התחלה=מרובים/&gt;&lt;קטע התחלה=נעילה1/&gt;{{עוגן בשורה|מרובים}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|מְ}}רֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קָצְרָה {{נוא|קְצָרָה}} | {{סי|מַ}}חְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם בַּל יוּכְלוּ לְסַפְּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|נָ}}א בִּינָה הֲגִיגֵנוּ טֶרֶם נִקְרָא | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא.{{ממס|דברים י יז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|סָ}}פוּ וְגַם כָּלוּ יוֹדְעֵי פְגִיעָה | {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלּוֹת בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּיעָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|עֲ}}רֻמִּים נוֹתַרְנוּ וְרָבְתָה בָנוּ הָרָעָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}עַל כֵּן לֹא הִשִּׂיגַתְנוּ יְשׁוּעָה.}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פָּ}}נִים אֵין לָנוּ פָּנֶיךָ לְחַלּוֹת | {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=וְעִקַּלְנוּ|מזרחי=וְהֶעֱוִינוּ}} מְסִלּוֹת}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|צְ}}דָקָה {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=מִמְּךָ|מזרחי=לְךָ לְבַד}} נְבַקֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים קלד א}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|קָ}}דוֹשׁ רְאֵה כִּי פַס מֵלִיץ כַּשּׁוּרָה | {{סי|קַ}}בֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|רִ}}נָּתִי הַיּוֹם תְּהֵא בְּכִתְרְךָ קְשׁוּרָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סה ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|שַׁ}}וְעָתִי שְׁעֵה וּתְפִלָּתִי תְהֵא נְעִימָה | {{סי|שְׁ}}מַע פְּגִיעָתִי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=כִּפְגִיעַת תַּמָּה|מזרחי=כִּפְגִיעָה תַמָּה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|תְּ}}חוֹקְקֵנוּ לְחַיִּים וְתֵטִיב (לָנוּ) הַחֲתִימָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה.{{ממס|איוב כו ז}}}}&lt;קטע סוף=נעילה1/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
&lt;קטע התחלה=נעילה2/&gt;{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}דְךָ פְּשׁוֹט {{סי|וְ}}קַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְּמַעֲמָדִי | {{סי|סְ}}לַח נָא וּמְחַל רֹעַ מַעְבָּדִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פְּ}}נֵה וַעֲסוֹק בְּטוֹבַת מְשַׁחֲרֶיךָ דּוֹדִי וּמְעוֹדְדִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי.{{ממס|תהלים ג ד}}}}&lt;קטע סוף=נעילה2/&gt;
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בָּ}}זֹה אַל תִּבְזֶה הוֹד מִלּוּלִי | {{סי|ר}}וֹמַמְתִּי הוֹדְךָ לְפִי עֲנִיּוּת שִׂכְלִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|מַלֵּא לְטוֹבָה תַּאֲוָתִי וּמִשְׁאָלִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}} אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי.{{ממס|חבקוק ג יט}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|חזן בקול:}}}}}} {{סי|יֶ}}עֱרַב {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=נָא}} שִׂיחִי וְתֵעָתֵר בִּתְפִלָּה | {{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|קו&quot;ח:}}}}}} {{סי|צְ}}רוֹף לְחֶשְׁבּוֹן כָּל מִלָּה וּמִלָּה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חֲ}}שׁוֹב {{סי|קָ}}דוֹשׁ מַעֲמָדִי כְּמִנְחָה בְלוּלָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.{{ממס|תהלים פד ט}}}}{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=&lt;/table&gt;}}&lt;קטע סוף=מרובים/&gt;}}&lt;noinclude&gt;

{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:יוסף בכור שור]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8qpkmzskbqpqf6y5gumtlzjikze9nhl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080680</id>
      <parentid>3080679</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T11:52:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080680</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11367" sha1="n7aezxhkzfcz7u09prhwihpn5z70lkn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{הור2|פיוט סליחות שחיבר רבי יוסף בר יצחק מאורליאנס, הוא רבי [[w:יוסף בכור שור|יוסף בכור שור]], לדעת רוב החוקרים, ולדעה אחרת, רבי יוסף אבן אביתור. נאמר למנהג אשכנז המזרחי בסליחות לערב ראש השנה עד {{צ|הבט משמים וראה}}, ולמנהג ליטא ממשיכים מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} בסליחה הבאה. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפיוט בשלמותו בסליחות לערב ראש השנה ולערב יום כיפור (ובקצת קהילות בנעילה). למנהג אשכנז המזרחי אומרים בנעילה מ{{צ|מרובים צרכי עמך}} עד {{צ|ואתה ה' מגן בעדי}}.}}
&lt;/noinclude&gt;{{#switch: {{{חלק|{{{קטע|}}}}}}|בזה=| #default ={{הור|סימן: '''א&quot;ב''', '''יוסף בר יצחק'''}}| אדון={{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (עד אות ל'. חלקה השני המתחיל {{צ|מרובים צרכי עמך}} אומרים רק ביום כפור בנעילה)}}{{ש}}| מרובים ={{הור|סימן: '''א&quot;ב''' (מאות מ'), '''יוסף בר יצחק'''}}{{ש}}}}&lt;includeonly&gt;{{#switch: {{{חלק|{{{קטע|}}}}}}| מרובים =| בזה=| #default =

&lt;small&gt;(אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ)&lt;/small&gt;&lt;/includeonly&gt;

{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|חזן:}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ממורכז|{{הור|קהל:}}}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|אָ}}דוֹן {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=כְּתִקַּח מוֹעֵד|מזרחי=מוֹעֵד כְּתִקַּח}} מֵישָׁרִים לִשְׁפּוֹט בְּתַעֲצוּמֶיךָ | {{סי|אֶ}}תְיַצְּבָה בְּפֶלֶץ לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ לְרוֹמְמֶךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בְּ}}מַעֲשַׂי לֹא נִשְׁעַנְתִּי כִּי אִם בְּרַחֲמֶיךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|ירמיהו יד ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|גָּ}}זוּ אֱמוּנִים גִּבּוֹרֵי כֹחַ בְּמֶרֶץ | {{סי|גַּ}}ם גּוֹדְרֵי גָדֵר וְעוֹמְדֵי בַּפֶּרֶץ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|דּ}}וֹרְשֵׁי חֶפְצָם בְּכֹחַ מִשּׁוֹכֵן שְׁמֵי עֶרֶץ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ.{{ממס|מיכה ז ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|הֵ}}ן קַלּוֹתִי וּמָה אָשִׁיב בְּמוֹ פִי | {{סי|הִ}}נְנִי צָעִיר וּכְאַיִן {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=בְּ}}מִפְעָלוֹת כַּפִּי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|וְ}}אֵיךְ אֲקַוֶּה וַאֲנִי רַב דֹּפִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הֱיוֹת לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|זָ}}חַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוּוֹת דֵּעִי | {{סי|זְ}}דוֹנִי יָגוֹרְתִּי וּמֶרֶד {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=פִּשְׁעִי|מזרחי=רִשְׁעִי}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חַ}}נּוּן רַחֲמֵנִי בְּהִתְוַדּוֹתִי וְעָזְבִי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=פִּשְׁעִי|מערבי=רִשְׁעִי}} | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי אֵלֶיךָ בְּשַׁוְּעִי.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|טָ}}עִיתִי וְהִנְנִי שָׁב וּמִתְוַדֶּה {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=לַ}}עֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ | {{סי|טְ}}הוֹר עֵינַיִם חָשְׁבֵנִי כְּשָׁלֵם לְפָנֶיךָ}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}הּ הִכָּנֵס לִי לִפְנִים מִשּׁוּרַת דִּינֶךָ | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ.{{ממס|שמות לג יג}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|כּ}}חֲךָ יִגְדַּל נָא וּבִתְפִלָּתִי הִתְנָאֶה | {{סי|כִּ}}תְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל וּפִרְקוֹ נָאֶה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|לְ}}בָבִי הַנִּשְׁבָּר הַנִּדְכֶּה וְהַנִּכְאֶה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה.{{ממס|ישעיהו סג טו}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
}}{{#switch: {{{חלק|{{{קטע|}}}}}}|אדון =|בזה =| #default ={{עוגן בשורה|מרובים}}{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|מְ}}רֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ וְדַעְתָּם קָצְרָה {{נוא|קְצָרָה}} | {{סי|מַ}}חְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם בַּל יוּכְלוּ לְסַפְּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|נָ}}א בִּינָה הֲגִיגֵנוּ טֶרֶם נִקְרָא | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא.{{ממס|דברים י יז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}{{#בחר:{{{נעילה|}}}|כן={{הור|בקצת קהילות אומרים כאן {{צ|אל מלך}}, {{צ|ויעבור}} וכו'}}{{ש}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|סָ}}פוּ וְגַם כָּלוּ יוֹדְעֵי פְגִיעָה | {{סי|סֵ}}דֶר תְּפִלּוֹת בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּיעָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|עֲ}}רֻמִּים נוֹתַרְנוּ וְרָבְתָה בָנוּ הָרָעָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}עַל כֵּן לֹא הִשִּׂיגַתְנוּ יְשׁוּעָה.}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פָּ}}נִים אֵין לָנוּ פָּנֶיךָ לְחַלּוֹת | {{סי|פָּ}}שַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=וְעִקַּלְנוּ|מזרחי=וְהֶעֱוִינוּ}} מְסִלּוֹת}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|צְ}}דָקָה {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=מִמְּךָ|מזרחי=לְךָ לְבַד}} נְבַקֵּשׁ בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הָעֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת.{{ממס|תהלים קלד א}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}{{#בחר:{{{נעילה|}}}|כן={{הור|בקצת קהילות אומרים כאן {{צ|אל מלך}}, {{צ|ויעבור}} וכו'}}{{ש}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|קָ}}דוֹשׁ רְאֵה כִּי פַס מֵלִיץ כַּשּׁוּרָה | {{סי|קַ}}בֵּל נִיבִי כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|רִ}}נָּתִי הַיּוֹם תְּהֵא בְּכִתְרְךָ קְשׁוּרָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סה ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}{{#בחר:{{{נעילה|}}}|כן={{הור|בקצת קהילות אומרים כאן {{צ|אל מלך}}, {{צ|ויעבור}} וכו'}}{{ש}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|שַׁ}}וְעָתִי שְׁעֵה וּתְפִלָּתִי תְהֵא נְעִימָה | {{סי|שְׁ}}מַע פְּגִיעָתִי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=כִּפְגִיעַת תַּמָּה|מזרחי=כִּפְגִיעָה תַמָּה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|תְּ}}חוֹקְקֵנוּ לְחַיִּים וְתֵטִיב (לָנוּ) הַחֲתִימָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה.{{ממס|איוב כו ז}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}{{#בחר:{{{נעילה|}}}|כן=

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

{{הור|קטע נוסף מ'אדון מועד כתקח', ובו חתום השם '''יוסף'''}}{{ש}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|יָ}}דְךָ פְּשׁוֹט {{סי|וְ}}קַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְּמַעֲמָדִי | {{סי|סְ}}לַח נָא וּמְחַל רֹעַ מַעְבָּדִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|פְּ}}נֵה וַעֲסוֹק בְּטוֹבַת מְשַׁחֲרֶיךָ דּוֹדִי וּמְעוֹדְדִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי.{{ממס|תהלים ג ד}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
}}{{#switch: {{{חלק|{{{קטע|}}}}}}|אדון =|מרובים =| #default ={{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|בָּ}}זֹה אַל תִּבְזֶה הוֹד מִלּוּלִי | {{סי|ר}}וֹמַמְתִּי הוֹדְךָ לְפִי עֲנִיּוּת שִׂכְלִי}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|מַלֵּא לְטוֹבָה תַּאֲוָתִי וּמִשְׁאָלִי | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}} אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי.{{ממס|חבקוק ג יט}}}}
{{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן={{פיסקה בטבלה}}}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|חזן בקול:}}}}}} {{סי|יֶ}}עֱרַב {{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי=נָא}} שִׂיחִי וְתֵעָתֵר בִּתְפִלָּה | {{#בחר: {{{נוסח|}}}|מערבי={{#בחר:{{{יום|}}}|יום כפור={{הור|קו&quot;ח:}}}}}} {{סי|צְ}}רוֹף לְחֶשְׁבּוֹן כָּל מִלָּה וּמִלָּה}}
{{טת|טבלה={{{טבלה|}}}|{{סי|חֲ}}שׁוֹב {{סי|קָ}}דוֹשׁ מַעֲמָדִי כְּמִנְחָה בְלוּלָה | {{#בחר:{{{טבלה|}}}|כן=|&amp;emsp;&amp;emsp;}}הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה.{{ממס|תהלים פד ט}}}}{{#בחר: {{{טבלה|}}}|כן=&lt;/table&gt;}}}}&lt;noinclude&gt;

{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:יוסף בכור שור]]
[[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>n7aezxhkzfcz7u09prhwihpn5z70lkn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חיי אדם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>66114</id>
    <revision>
      <id>3080666</id>
      <parentid>2987205</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T07:51:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן-ימין</username>
        <id>13340</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* שבת ומועדים */ הא</comment>
      <origin>3080666</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14953" sha1="r0dguhw6hucw5t8zx5xctwjk5hlzmru" xml:space="preserve">__NOTOC__
{{יצירה
 |שם=
 |תמונה=
 |כיתוב=
 |מחבר=
 |מיוחס ל=
 |שפת המקור=
 |סוגה=
 |נושא=
 |מהדורות בויקיטקסט=
 |ספארייה=
 |VIAF=
 |לאומית=
 |ביבליוגרפיה=
 |שרי האלף=
 |ויקיפדיה=
 |אנצ דעת=
}}
{{בעבודה}}
{{כו|
ספר {{ש}}
חיי אדם|
'''בו''' מבוארים אלה המצות &quot;אשר יעשה &lt;big&gt;'''האדם וחי'''&lt;/big&gt; בהם&quot;,{{ש}}
בכל הדינים המבוארים ב[[שולחן ערוך]] (אורח חיים), על פי מה שפירשו דבריהם הטורי זהב, והמגן אברהם, ואליה רבה, והדינים שחידשו הם בכללן ופרטן ודקדקיהן.{{ש}}
וכל דין ודין מבואר בטעמו: אם הוא מן התורה – מאיזה פסוק, ואם הוא מדרבנן – מאיזה טעם; אם הוא חומרה או מנהג או מילי דחסידות. מלבד הרבה חידושי דינים שמצא המחבר בספרי ראשונים שלא נתגלו עד עתה, או מה שהמציא המחבר בדינים שנשאל עליהם או שדקדק באלו הספקות והשיב... והכל בדרך הלכה פסוקה על פי הכרעת רמ&quot;א והאחרונים.{{ש}}
ובמקום שכתב ה[[שולחן ערוך אורח חיים|שולחן ערוך]] &quot;יש אומרים ויש אומרים&quot; – כתב המחבר הדעה הראוי לפסוק על פי כללי הפוסקים. ולכן במקום שנחלקו האחרונים – הכריע המחבר בראיות ברורות כאחד מהם. {{ש}}
ומעט מזעיר שיכתוב המחבר מחלוקת באיזו דין, וטעמו ונימוקו למה הכריע כן או שכתב דין זה – ביאור הכל באריכות בחלק שני שקרא [[נשמת אדם|&quot;נשמת אדם&quot;]]. {{ש}}
וכמעט לא נשאר דין וספק שאפשר שיזדמן בכל חלק ה[[שולחן ערוך אורח חיים]] – הכל באר היטיב בענין שאינו צריך לדמות מילתא למילתא. ובכל כלל רשמתי איה מקומו ב[[שולחן ערוך אורח חיים|שולחן ערוך]]...{{ש}}

דברים אלה מבוססים (עם שינויים) על לשון שער הספר במהדורה הראשונה שיצא לאור בשנת תק&quot;ע. הקטע הבא מבוסס על שערים מדפוסים מאוחרים

כל אלה חוברו על ידי הרב המאור הגדול מורנו ורבנו הרב רבי '''[[:W:אברהם דנציג|אברהם דאנציג]]''' ז&quot;ל, מורה צדק דקהילה קדושה [[:W:וילנה|ווילנא]], בן מורנו ורבנו הרב רבי יחיאל מיכל ז&quot;ל; בעל המחבר [[חכמת אדם]] ו[[בינת אדם]] ועוד ספרים.{{ש}}}}
{{ש}}
-----
'''&lt;big&gt;[[#תוכן|תוכן]] · [[#הקדמות המחבר|הקדמות המחבר]] · [[:W:חיי אדם|מידע על הספר]]&lt;/big&gt;'''
-----
&lt;/center&gt;

==תוכן==

*&lt;big&gt;'''[[#הקדמות המחבר|הקדמות המחבר]]'''&lt;/big&gt;
*&lt;big&gt;'''[[#סדר היום|סדר היום]]''' (ס&quot;ט כללים)&lt;/big&gt;
*&lt;big&gt;'''[[#שבת ומועדים|שבת ומועדים]]''' (קנ&quot;ה כללים)&lt;/big&gt;

==הקדמות המחבר==

*'''[[חיי אדם/הקדמה ראשונה|הקדמה ראשונה]]'''
*'''[[חיי אדם/הקדמה אחרונה|הקדמה אחרונה]]'''

==סדר היום==
===הלכות תפילה וברכות===
*[[חיי אדם/סדר היום/א|'''כלל א'''' • דין כשיתעורר אדם משנתו, ודין שיש מצות עשה הנוהגות בכל רגע]] (סימנים א'-ב')
*[[חיי אדם/סדר היום/ב|'''כלל ב'''' • דין נטילת ידיים לאחר השינה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/ג|'''כלל ג'''' • דין טהרת גוף ומלבוש ומקום מכל טינוף]]
*[[חיי אדם/סדר היום/ד|'''כלל ד'''' • דין איסור לדבר דברי תורה נגד ערוה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/ה|'''כלל ה'''' • דיני כללים בברכות]]
*[[חיי אדם/סדר היום/ו|'''כלל ו'''' • דין עניית אמן]]
*[[חיי אדם/סדר היום/ז|'''כלל ז'''' • דין נטילת ידיים לתפילה וברכות על נטילת ידיים, אשר יצר ואלהי נשמה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/ח|'''כלל ח'''' • דין שאר ברכות השחר]]
*[[חיי אדם/סדר היום/ט|'''כלל ט'''' • דין ברכת התורה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/י|'''כלל י'''' • דין תלמוד תורה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/יא|'''כלל י&quot;א''' • הלכות ציצית]]
*[[חיי אדם/סדר היום/יב|'''כלל י&quot;ב''' • דין ברכת ציצית]]
*[[חיי אדם/סדר היום/יג|'''כלל י&quot;ג''' • דין ברכת תפילין]]
*[[חיי אדם/סדר היום/יד|'''כלל י&quot;ד''' • דין תפילין]]
*[[חיי אדם/סדר היום/טו|'''כלל ט&quot;ו''' • הלכות מזוזה ומעקה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/טז|'''כלל ט&quot;ז''' • דברים האסורים משהאיר היום עד שיתפלל]]
*[[חיי אדם/סדר היום/יז|'''כלל י&quot;ז''' • מקומות שראוי להתפלל בהם ודין קדושת בית הכנסת ובית המדרש]]
*[[חיי אדם/סדר היום/יח|'''כלל י&quot;ח''' • סדר התפילה מן ברוך שאמר ועד ישתבח]]
*[[חיי אדם/סדר היום/יט|'''כלל י&quot;ט''' • דין איך יתנהג בפסוקי דזמרה כדי להתפלל י&quot;ח בציבור]]
*[[חיי אדם/סדר היום/כ|'''כלל כ'''' • דין הפסקות לענות אמן וקדיש וקדושה מברוך שאמר עד תפילת י&quot;ח]]
*[[חיי אדם/סדר היום/כא|'''כלל כ&quot;א''' • דין קריאת שמע וברכותיה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/כב|'''כלל כ&quot;ב''' • דין הכנת גופו ולבושו ומקומו לתפילה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/כג|'''כלל כ&quot;ג''' • דין הכריעות בתפילת י&quot;ח]]
*[[חיי אדם/סדר היום/כד|'''כלל כ&quot;ד''' • דין תפילת י&quot;ח והזכרת משיב הרוח, וזכרנו, מי כמוך, טל ומטר ויעלה ויבא]]
*[[חיי אדם/סדר היום/כה|'''כלל כ&quot;ה''' • דין אסור ההפסקה בדיבור והילוך והנצרך לנקבים]]
*[[חיי אדם/סדר היום/כו|'''כלל כ&quot;ו''' • דין לישב ולעבור נגד במתפלל]]
*[[חיי אדם/סדר היום/כז|'''כלל כ&quot;ז''' • דין תפילת תשלומין וספק התפלל]]
*[[חיי אדם/סדר היום/כח|'''כלל כ&quot;ח''' • דין טעות בתפילת שבת ויום טוב וראש חודש]]
*[[חיי אדם/סדר היום/כט|'''כלל כ&quot;ט''' • דין חזרת הש&quot;ץ ומי שראוי להיות ש&quot;ץ]]
*[[חיי אדם/סדר היום/ל|'''כלל ל'''' • דין קדיש וברכו ומודים ודין צירוף ודין אם יצאו מקצתן ופריסת שמע]]
*[[חיי אדם/סדר היום/לא|'''כלל ל&quot;א''' • דין קריאת ספר תורה וכבוד ספר תורה וספרים]]
*[[חיי אדם/סדר היום/לב|'''כלל ל&quot;ב''' • דין נשיאת כפים ותחנון ולמנצח ועלינו]]
*[[חיי אדם/סדר היום/לג|'''כלל ל&quot;ג''' • דין תפילת מנחה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/לד|'''כלל ל&quot;ד''' • דין תפילת מעריב בחול ובשבת]]
*[[חיי אדם/סדר היום/לה|'''כלל ל&quot;ה''' • דין קריאת שמע שעל המיטה]]

===הלכות נטילת ידיים וברכת המזון===
*[[חיי אדם/סדר היום/לו|'''כלל ל&quot;ו''' • דין איזה דבר חייב בנטילת ידים]]
*[[חיי אדם/סדר היום/לז|'''כלל ל&quot;ז''' • דין כלים הכשרים לנטילה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/לח|'''כלל ל&quot;ח''' • דין כח גברא]]
*[[חיי אדם/סדר היום/לו|'''כלל ל&quot;ט''' • איזה מים כשרים לנטילה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/מ|'''כלל מ'''' • דין נטילת ידים לסעודה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/מא|'''כלל מ&quot;א''' • דין הרוצה לאכול ולשתות קודם נטילת ידים איך יתנהג בברכה אחרונה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/מב|'''כלל מ&quot;ב''' • דין ברכת המוציא]]
*[[חיי אדם/סדר היום/מג|'''כלל מ&quot;ג''' • דין אוכל דבר בתוך הסעודה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/מד|'''כלל מ&quot;ד''' • דין היסח הדעת בסעודה שצריך לברך]]
*[[חיי אדם/סדר היום/מה|'''כלל מ&quot;ה''' • הלכות סעודה ודין צער בעלי חיים]]
*[[חיי אדם/סדר היום/מו|'''כלל מ&quot;ו''' • דין מים האחרונים וכוס של ברכת המזון]]
*[[חיי אדם/סדר היום/מז|'''כלל מ&quot;ז''' • דין ברכת המזון והטועה בה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/מח|'''כלל מ&quot;ח''' • דין ברכת הזימון]]

===הלכות ברכות הנהנין===
*[[חיי אדם/סדר היום/מט|'''כלל מ&quot;ט''' • דין ברכת שהכל וכללים בברכה ראשונה של ברכת הנהנין]]
*[[חיי אדם/סדר היום/נ|'''כלל נ'''' • ]]
*[[חיי אדם/סדר היום/נא|'''כלל נ&quot;א''' • דין ברכת בורא פרי העץ ובורא פרי האדמה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/נב|'''כלל נ&quot;ב''' • דין ברכת רוטב של פירות וירקות]]
*[[חיי אדם/סדר היום/נג|'''כלל נ&quot;ג''' • דין ברכת מרקח שקורין אותו איינגעמאכטן]]
*[[חיי אדם/סדר היום/נד|'''כלל נ&quot;ד''' • דין ברכת מיני מזונות]]
*[[חיי אדם/סדר היום/נה|'''כלל נ&quot;ה''' • דין ברכת היין ואם פוטר שאר משקין]]
*[[חיי אדם/סדר היום/נו|'''כלל נ&quot;ו''' • דין עיקר וטפל]]
*[[חיי אדם/סדר היום/נז|'''כלל נ&quot;ז''' • דין קדימה בברכות]]
*[[חיי אדם/סדר היום/נח|'''כלל נ&quot;ח''' • דין טעות בברכות]]
*[[חיי אדם/סדר היום/נט|'''כלל נ&quot;ט''' • דין שינוי מקום]]
*[[חיי אדם/סדר היום/ס|'''כלל ס'''' • דין ברך ואכל והביאו לו עוד]]
*[[חיי אדם/סדר היום/סא|'''כלל ס&quot;א''' • דין ברכת הריח]]
*[[חיי אדם/סדר היום/סב|'''כלל ס&quot;ב''' • דין ברכת שהחיינו והטוב ומטיב]]
*[[חיי אדם/סדר היום/סג|'''כלל ס&quot;ג''' • דין ברכות על הראיה והשמיעה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/סד|'''כלל ס&quot;ד''' • דין תפילת הדרך]]
*[[חיי אדם/סדר היום/סה|'''כלל ס&quot;ה''' • דין ברכות פרטיות ובכת שעשה לי נס והגומל]]
*[[חיי אדם/סדר היום/סו|'''כלל ס&quot;ו''' • דין חינוך הקטן]]
*[[חיי אדם/סדר היום/סז|'''כלל ס&quot;ז''' • דין כיבוד אב ואם]] (יו&quot;ד סימן ר&quot;מ)
*[[חיי אדם/סדר היום/סח|'''כלל ס&quot;ח''' • דין תנאים שצריך לזהר בכל מצוה ומצוה]]
*[[חיי אדם/סדר היום/סט|'''כלל ס&quot;ט''' • דין קימה והידור בפני חכם ובפני זקן]]

==שבת ומועדים==

*[[חיי אדם/שבת ומועדים/א|'''כלל א'''' • דין הכנסת שבת מערב שבת]] (סימן רמ&quot;ט)
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/ב|'''כלל ב'''' • דין איזה מלאכה מותר להתחיל מערב שבת ודין הטמנה]] 
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/ג|'''כלל ג'''' • דין באיזה עניים מותר ליתן מלאכה לנכרי מערב שבת]] 
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/ד|'''כלל ד'''' • דין להפליג בספינה בערב שבת]] 
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/ה|'''כלל ה'''' • דין הדלקת נרות]] 
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/ו|'''כלל ו'''' • דין ליל שבת וקידוש של שבת ויום טוב]] 
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/ז|'''כלל ז'''' • דין ג' סעודות ותענית בשבת]] 
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/ח|'''כלל ח'''' • דין הבדלה]] 
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/ט|'''כלל ט'''' • דין ל&quot;ט מלאכות בכלל]] 
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/י|'''כלל י'''' • דין החורש]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/יא|'''כלל י&quot;א''' • דין הזורע]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/יב|'''כלל י&quot;ב''' • הקוצר]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/יג|'''כלל י&quot;ג''' • המעמר]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/יד|'''כלל י&quot;ד''' • הדש]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/טו|'''כלל ט&quot;ו''' • הזורה]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/טז|'''כלל ט&quot;ז''' • הבורר]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/יז|'''כלל י&quot;ז''' • הטוחן]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/יח|'''כלל י&quot;ח''' • המרקד]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/יט|'''כלל י&quot;ט''' • הלש]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/כ|'''כלל כ'''' • האופה]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/כא|'''כלל כ&quot;א''' • הגוזז]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/כב|'''כלל כ&quot;ב''' • המלבן]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/כג|'''כלל כ&quot;ג''' • המנפץ]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/כד|'''כלל כ&quot;ד''' • הצובע]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/כה|'''כלל כ&quot;ה''' • הטוה והמיסך ב' גידין והאורג והפוצע]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/כו|'''כלל כ&quot;ו''' • הקושר]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/כז|'''כלל כ&quot;ז''' • המתיר]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/כח|'''כלל כ&quot;ח''' • התופר]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/כט|'''כלל כ&quot;ט''' • הקורע]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/ל|'''כלל ל'''' • הצד]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/לא|'''כלל ל&quot;א''' • השוחט]]

*[[חיי אדם/יתרת הספר|'''יתרת הספר''' • יתרת הספר]]

*[...]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/קנד|'''כלל קנ&quot;ד''' • דיני חנוכה]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/קנה|'''כלל קנ&quot;ה''' • דיני פורים]]
*[[חיי אדם/שבת ומועדים/קנה#חתימת הספר|'''חתימת הספר''']]

==הערות==
&lt;references/&gt;

[[קטגוריה:אירופה]]
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:אברהם דנציג]]</text>
      <sha1>r0dguhw6hucw5t8zx5xctwjk5hlzmru</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ו כ</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164126</id>
    <revision>
      <id>3080668</id>
      <parentid>2695131</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T08:09:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Motimn1</username>
        <id>43943</id>
      </contributor>
      <origin>3080668</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3229" sha1="8yh3t0a6k4b0fb83tk06d5ldt979a0a" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ו|יט|כ|כא}}
{{צתב|אפיקו לי' רפתא פתח ואמר מוציא, אמר זה הוא שאומרים עליו כו', בשלמא אי אמר המוציא אשמועינן טעמא ואשמועינן דהלכתא כרבנן|ברכות|לח|א}}.

מצד היותו אדם גדול ישמיעינו בזה טעמא, הטעם הפנימי שראוי להתעורר לבא מהתבוננות הפעולה אל ההערה של ההסתכלות הפנימית בכבוד הפועל, שמצדו העבר והעתיד עומדים במשקל אחד. ואע&quot;פ שאין זה מדת כל אדם, מ&quot;מ אשמועינן הלבתא כרבנן, שראוי לאחוז בזה כדי שהשרידים יתעוררו כראוי להם, וכל העם יבינו ג&quot;כ ענין התבוננות הפעולה דג&quot;כ היא נכללת בהמוציא דאפיק משמע ג&quot;כ. אלא דאמר מוציא מאי קמ&quot;ל, איזה הכרה דגדולה יש כאן, ואיזה בקיאות בברכות של צמצום הרעיון בתוך תיבה שתכלול כונות שונות המתפרשות לכ&quot;א לפי ערכו יש כאן. ואיהו דעביד לאפוקי נפשי' מפלוגתא. ההבדל בין הידיעה הבאה מהתבוננות הפעולה והתבוננות הפועל תבא מאלי' לבין הידיעה הפנימית שמצטיירת בלב בגדר השערה פנימית בהתבוננות הפועל, הוא שהתבוננות הפעולות היא מדה שוה לכל אדם, לא תפול בה מחלוקת לכל מי שלבבו ישר ומשרים ירצה, שהדברים ניתנים להאמר בשפה ברורה ובמופתים מורגשים המורים החכמה, היכולת, החסד והרחמים, שיש בפעולות השם ית', וממילא תבא ההארה הפנימית של רוממות הנפש והצמאון אל אור ד' לכל אחד לפי ערך נפשו, ולא תבא מזה מחלוקת. מה שא&quot;כ כשנבא ג&quot;כ להלביש בדיבור [] הדיעות הפנימיות המושקפות בלב ע&quot;פ הכרח הפעולות, דברים אלו לא נתנו להאמר במופת וחשבון ב&quot;א כל אחד מקבל כפי הכרתו הפנימית, ע&quot;כ פרטי ההכרה מתחלפים לפי מעלת הנפשות, ע&quot;כ הדרך השוה הוא שיהיו נמסרים ללבו של כל אחד והדברים הברורים של הדעת את ד' ע&quot;י הפעולות יביאו לכ&quot;א להסתכלות פנימית לפי ערכו. אבל כשיבאו אותן ההתבונניות הפנימיות ג&quot;כ בשפה וכתב ודיבור, יוכל הדבר לבא לידי פלוגתא שכ&quot;א יחזה הדברים באופן אחר כפי תכונתו ומעלת נפשו. ואם תהי' בזה מטבע מוכרחת מצד השקפת איזה יחיד, לא תוכל להספיק לכל הלבבות. ע&quot;כ ראוי רק לדבר מהתבוננות הראשונה שהיא תהי' שוה לכל נפש, ודרכי' דרכי נועם.


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ו|יט|כ|כא}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ו כ]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8yh3t0a6k4b0fb83tk06d5ldt979a0a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה אבות ב ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>206458</id>
    <revision>
      <id>3080587</id>
      <parentid>2679568</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:33:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3080587</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13148" sha1="1qupqpqt4ygmzlpp3jw35w6suppqzkn" xml:space="preserve">{{התחלת משנה מנוקדת|אבות|א|ב|ג|משניות=16}}
{{המשנה|א|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;רַבִּי אוֹמֵר: 
:אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם? 
::כֹּל שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ, 
:::וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם.
:וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, 
::שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת.
:וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, 
::וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. 
:וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְּבָרִים, 
::וְאִי אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה:
:דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ,
::*עַיִן רוֹאָה
::*וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת,
:וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין: &lt;קטע סוף=א/&gt;


{{המשנה|ב|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: 
:יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, 
::שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.
:וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, 
::סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן.
:וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, 
::יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם; 
:שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן, 
::וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד.
:וְאַתֶּם, 
::מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם: &lt;קטע סוף=ב/&gt;


{{המשנה|ג|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, 
::שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן; 
::נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן, 
:::וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ: &lt;קטע סוף=ג/&gt;


{{המשנה|ד|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;הוּא הָיָה אוֹמֵר: 
:עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, 
::כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ; 
:בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, 
::כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנְךָ. 

הִלֵּל אוֹמֵר: 
::אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, 
::וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, 
::וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, 
::וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע. 
:וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה, 
::שֶׁמָּא לֹא תִּפָּנֶה: &lt;קטע סוף=ד/&gt;


{{המשנה|ה|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;הוּא הָיָה אוֹמֵר: 
::אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, 
::וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, 
::וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, 
::וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, 
::וְלֹא כָּל הַמַּרְבֶּה בִּסְחוֹרָה מַחְכִּים. 
:וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, 
::הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ: &lt;קטע סוף=ה/&gt;


{{המשנה|ו|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;אַף הוּא רָאָה גֻּלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. 
:אָמַר לָהּ: 
::עַל דַּאֲטֵפְתְּ, אַטְפוּךְ; 
::וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן: &lt;קטע סוף=ו/&gt;


{{המשנה|ז|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;הוּא הָיָה אוֹמֵר:
*מַרְבֶּה בָּשָׂר – מַרְבֶּה רִמָּה. 
*מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְּאָגָה. 
*מַרְבֶּה נָשִׁים – מַרְבֶּה כְּשָׁפִים. 
*מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת – מַרְבֶּה זִמָּה. 
*מַרְבֶּה עֲבָדִים – מַרְבֶּה גָּזֵל. 
*מַרְבֶּה תּוֹרָה – מַרְבֶּה חַיִּים. 
*מַרְבֶּה יְשִׁיבָה – מַרְבֶּה חָכְמָה. 
*מַרְבֶּה עֵצָה – מַרְבֶּה תְּבוּנָה. 
*מַרְבֶּה צְדָקָה – מַרְבֶּה שָׁלוֹם. 
::קָנָה שֵׁם טוֹב, 
:::קָנָה לְעַצְמוֹ; 
::קָנָה לוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה, 
:::קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא: &lt;קטע סוף=ז/&gt;


{{המשנה|ח|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמַּאי. 
:הוּא הָיָה אוֹמֵר: 
::אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, 
:::אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, 
:::כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ.

חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, 
:וְאֵלּוּ הֵן:
:*רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, 
:*וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, 
:*וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, 
:*וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, 
:*וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ.
:הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָן:
:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, 
::בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. 
:רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, 
::אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. 
:רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, 
::חָסִיד. 
:רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, 
::יְרֵא חֵטְא. 
:וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, 
::מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר.
:הוּא הָיָה אוֹמֵר: 
::אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, 
::וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, 
:::מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. 
:אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: 
::אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, 
::וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, 
::וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, 
:::מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם: &lt;קטע סוף=ח/&gt;


{{המשנה|ט|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ט/&gt;
אָמַר לָהֶם: 
::צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה 
:::שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. 
:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 
::עַיִן טוֹבָה. 
:רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: 
::חָבֵר טוֹב. 
:רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
::שָׁכֵן טוֹב. 
:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 
::הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. 
:רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: 
::לֵב טוֹב. 
:אָמַר לָהֶם: 
::רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, 
::שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. 

:אָמַר לָהֶם: 
::צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ רָעָה, 
:::שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם. 
:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 
::עַיִן רָעָה. 
:רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: 
::חָבֵר רַע. 
:רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
::שָׁכֵן רַע. 
:רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 
::הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם. 
::אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם, 
:::כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, 
::שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|תהלים|לז|כא}}: 
:::לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, 
:::וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. 
:רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: 
::לֵב רַע. 
:אָמַר לָהֶם: 
::רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, 
::שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם: &lt;קטע סוף=ט/&gt;


{{המשנה|י|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=י/&gt;הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה דְּבָרִים. 
:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 
::יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ, 
::וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעֹס; 
::וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. 
:וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, 
::וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה; 
:::שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, 
:::וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, 
:::וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, 
:::וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ: &lt;קטע סוף=י/&gt;


{{המשנה|יא|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=יא/&gt;רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: 
::עַיִן הָרַע, 
::וְיֵצֶר הָרַע, 
::וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, 
:::מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם: &lt;קטע סוף=יא/&gt;


{{המשנה|יב|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=יב/&gt;רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: 
::יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ; 
::וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, 
:::שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לְךָ; 
::וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם: &lt;קטע סוף=יב/&gt;


{{המשנה|יג|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=יג/&gt;רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 
:הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה; 
:וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, 
::אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, 
::אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, 
::שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|יואל|ב|יג}}: 
:::&quot;כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה&quot;. 
:וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ: &lt;קטע סוף=יג/&gt;


{{המשנה|יד|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=יד/&gt;רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: 
:הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמֹד תּוֹרָה, 
::וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס. 
:וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל; 
::וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ, 
::שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתְךָ: &lt;קטע סוף=יד/&gt;


{{המשנה|טו|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=טו/&gt;רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: 
::הַיּוֹם קָצָר, 
::וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, 
::וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, 
::וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, 
::וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק: &lt;קטע סוף=טו/&gt;


{{המשנה|טז|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=טז/&gt;הוּא הָיָה אוֹמֵר: 
:לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, 
::וְלֹא אַתָּה בֶּן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. 
:אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, 
::נוֹתְנִים לָךְ שָׂכָר הַרְבֵּה. 
:וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ, 
::שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתְךָ. 
:וְדַע, 
::מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא: &lt;קטע סוף=טז/&gt;


&lt;noinclude&gt;
{{סוף משנה מנוקדת|אבות|א|ב|ג}}
[[קטגוריה:משנה מנוקד|אבות ב]]
[[קטגוריה:מסכת אבות|ב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1qupqpqt4ygmzlpp3jw35w6suppqzkn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנשי אמונה אבדו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>246797</id>
    <revision>
      <id>3080594</id>
      <parentid>3037836</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T20:04:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080594</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5008" sha1="i3h1blgxbho8i1elj5n1ibi8my750x8" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==נוסח אשכנז==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|אשכנזים={{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}}

&lt;includeonly&gt;אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

&lt;/includeonly&gt;{{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה {{נוא|אֲמָנָה}} אָבָֽדוּ / {{סי|בָּ}}אִים בְּכֹֽחַ מַעֲשֵׂיהֶם{{ש}}
{{סי|גִּ}}בּוֹרִים לַעֲמֹד בַּפֶּֽרֶץ / {{סי|דּ}}וֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת{{ש}}
{{סי|הָ}}יוּ לָֽנוּ לְחוֹמָה / {{סי|וּ}}לְמַחֲסֶה בְּיוֹם זָעַם{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / {{סי|חֵ}}מָה עוֹצְרִים בְּשַׁוְּעָם{{ש}}
{{סי|טֶֽ}}רֶם קְרָאֽוּךָ עֲנִיתָם / {{סי|י}}וֹדְעִים {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=לְעַתֵּר|מערבי=לַעֲתֹר}} וּלְרַצּוֹתֶֽךָ{{ש}}
{{סי|כְּ}}אָב רִחַֽמְתָּ לְמַעֲנָם / {{סי|לֹ}}א הֱשִׁיבֽוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם{{ש}}
{{סי|מֵ}}רֹב עֲוֺנֵֽינוּ אֲבַדְנוּם / {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=מֶֽנּוּ|מערבי=מִמֶּֽנּוּ}} בַּחֲטָאֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ הֵֽמָּה לִמְנוּחוֹת / {{סי|עָ}}זְבוּ אוֹתָֽנוּ לַאֲנָחוֹת{{ש}}
{{סי|פַּֽ}}סּוּ גּוֹדְרֵי גָדֵר / {{סי|צֻ}}מְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה{{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|קָ}}מֵי בַפֶּֽרֶץ|מערבי={{סי|קָ}}מִים בַּפֶּֽרֶץ}} אָֽיִן / {{סי|רְ}}אוּיִם לְרַצּוֹתְךָ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=בְּעֶֽתֶר|מערבי=אָפָֽסוּ}}{{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|שֻׁ}}טַּֽטְנוּ|מערבי={{סי|שׁ}}וֹטַֽטְנוּ}} בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / {{סי|תְּ}}רוּפָה לֹא מָצָֽאנוּ{{ש}}
שַֽׁבְנוּ אֵלֶֽיךָ בְּבֹֽשֶׁת {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=פָּנִים|מערבי=פָּנֵֽינוּ}} / לְשַׁחֶרְךָ אֵל בְּעֵת צָרוֹתֵֽינוּ.}}&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|הוספה מכתבי יד, נדפסה בסליחות כמנהג אשכנז תרמ&quot;ה:}}{{ש}}
שַׁוְעָתֵנוּ תַּעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים / לְאֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
{{סוף}}
==נוסח עדות המזרח==
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|
|מזרח={{הור|סימן: {{מודגש|א״ב}}}}

{{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָֽדוּ / {{סי|בָּ}}אִים בְּכֹֽחַ מַעֲשֵֹיהֶם{{ש}}
{{סי|גִּ}}בֹּורִים לַעֲמֹד בַּפֶּֽרֶץ / {{סי|דּ}}וֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת{{ש}}
{{סי|הָ}}יוּ לָֽנוּ לְחוֹמָה / {{סי|וּ}}לְמַחֲסֶה בְּיוֹם זָעַם{{ש}}
{{סי|ז}}וֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / {{סי|חֵ}}מָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם{{ש}}
{{סי|טֶֽ}}רֶם קְרָאֽוּךָ עֲנִיתָם / {{סי|י}}וֹדְעִים לַעֲתֹר וּלְרַצּוֹת{{ש}}
{{סי|כְּ}}אָב רִחַֽמְתָּ לְמַעֲנָם / {{סי|לֹ}}א הֱשִׁיבֽוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם{{ש}}
{{סי|מְ}}רֹב עֲוֺנֵֽינוּ אֲבַדְנוּם / {{סי|נֶ}}אֶסְפוּ מֶֽנּוּ בַּחֲטָאֵֽינוּ{{ש}}
{{סי|סָ}}עוּ הֵֽמָּה לִמְנוּחוֹת / {{סי|עָ}}זְבוּ אוֹתָֽנוּ לַאֲנָחוֹת{{ש}}
{{סי|פַּֽ}}סּוּ גּוֹדְרֵי גָדֵר / {{סי|צֻ}}מְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}מִים בַּפֶּֽרֶץ אָֽיִן / {{סי|רְ}}אוּיִם לְרַצּוֹתְך אָפֵֽסוּ{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹטַֽטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / {{סי|תְּ}}רוּפָה לֹא מָצָֽאנוּ{{ש}}
שַֽׁבְנוּ אֵלֶֽיךָ בְּבֹֽשֶׁת פָּנֵֽינוּ / לְשַׁחֲרָךְ אֵל בְּעֵת צָרוֹתֵֽינוּ.}}&lt;noinclude&gt; [{{הור|בסליחות אומרים:}} סְלִיחָתֵֽנוּ.]
==ראו גם==
*[[אנשי אמונה עברו]]
*[[אנשי אמונה אבדו ואין איש]]
==קישורים חיצוניים==
{{ויקיפדיה}}
[[קטגוריה:שירים מהסליחות]]
[[קטגוריה:הפיוט הקדום]]
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;noinclude/&gt;</text>
      <sha1>i3h1blgxbho8i1elj5n1ibi8my750x8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קל&quot;ח פתחי חכמה/פתח עב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259273</id>
    <revision>
      <id>3080678</id>
      <parentid>2900449</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T10:16:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>1אברהם1</username>
        <id>4446</id>
      </contributor>
      <origin>3080678</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6742" sha1="lvxrnp1le5qkqjq1ejdaxagu0p38w9r" xml:space="preserve">{{ניווט ספר|שם הספר=קל&amp;#34;ח פתחי חכמה/פתח|עב}}


פתח עב

&lt;השינויים שיש בין הפרצופים בענין דו&quot;ן&gt;:

הפרצופים - מהם זכרים, ומהם נקבות. דהיינו מהם ממשיכים החסד, ומהם הדין. ובזיווגם מתחברות ההמשכות ביחד, ונולדת הפעולה הצריכה, כי אין דבר שאינו מוסכם משתי מדות חסד ודין. ויש איזה שינויים באורותיהם, ושינוי ממש בחוקם. אך שינוי הצורה, שינוי ממש, אינו אלא באורות ההמשכה, שהם היסודות, כי הם הממשיכים, ואליהם נמשכים כל חלקי הפרצוף, להמשיך לפי חוקם:

אחר שביארנו ענין הפרצופים במה שהם שוים זה לזה, עכשיו צריך לפרש ענין מה שהם משונים זה מזה:

חלקי המאמר הזה ב'. ח&quot;א, הפרצופים, והוא לומר בכלל, מה שיש בפרצופים מתחלף זה מזה. ח&quot;ב, ויש איזה שינוי, והוא ענין השינוי הזה היכן הוא תלוי:

חלק א:

א. '''הפרצופים - מהם זכרים, ומהם נקבות''', זה פשוט, כי הכוונה הולכת אחר ענין המתקלא, לתקן הכל בסוד דו&quot;ן, כמ&quot;ש למעלה כבר:

ב. '''דהיינו מהם ממשיכים''', היינו כי פעולת הפרצופים, כבר שמעת, שהוא להמשיך האור המתחדש מלפניו ב&quot;ה, שיהיה נמשך ובא דרך ההשתלשלות:

ג. '''מהם ממשיכים החסד, ומהם הדין''', זה כבר נתבאר בסוד מ&quot;ה וב&quot;ן. ובסוד ההשפעה הכלל כך הוא - ההשפעה צריך להיות כלולה מחסד ודין. ושלשה טעמים בדבר: 

* הטעם הראשון - שהרי צריך שכר ועונש. 
* הטעם השני - שהשפע בעצמו הצריך לבוא בעולם לכל צד ממנו, צריך שיצא מוסכם משתי המדות האלה, שבמה שצריך - יסכים הדין לחסד, ובמה שצריך - להיפך. ואז ההנהגה תצא בכלל לכל הנמצאים, למקום שראוי להתגבר החסד תגיע השפעה של חסד, ולמקום שצריך להתגבר הדין ח&quot;ו יגיע הדין. אך שניהם, מדת החסד ומדת הדין, צריכים להשגיח על כל הפרטים, במקום שצריך להתגבר ישגיחו להתגבר, ובמקום שצריך להסכים ישגיחו להסכים. 
* הטעם השלישי - שהרי הנבראים עצמם יש מהם שיוצאים משורש החסד - להראות עליו, ויש אחרים באים מצד הדין - לרמוז עליו, ושניהם צריכים להתקיים תמיד. ואפילו בנברא אחד עצמו יש בו דברים מצד חסד, ודברים מצד דין. וכן מ&quot;ה וב&quot;ן, כמ&quot;ש למעלה, שכל נברא הוא מורכב משני דברים אלה, וצריך שכל שורש ישפיע לתולדה שלו, ויקיים אותה:

ד. '''ובזיווגם מתחברות ההמשכות ביחד''', הזיווג עשוי כדי שלא תצאנה ההשפעות משני מקומות, אחד לכאן ואחד לכאן, אלא השפע היוצא - כבר יהיה כלול מכל הדברים האלה. ויתחלק אחר כך למטה למקומות הצריכים:

ה. '''ונולדת הפעולה הצריכה''', אחר שנעשה החיבור בהשפעות יוצאת הפעולה. והענין, כי לא יש שום פעולה כלל שלא יהא בה חלק לחסד ולדין, על כן אין הפעולה נולדת אלא מן שתי ההשפעות ביחד, אחר שנתחברו:

ו. '''כי אין דבר שאינו מוסכם משתי מדות חסד ודין''', דהיינו שאי אפשר להבין שום ענין, אפילו קטן, שאינו מורכב משני אלה. לכן לכל פעולה צריך כל זה כדי שתוכל להיולד:

חלק ב:

א. '''ויש איזה שינויים באורותיהם''', זה פשוט, שהאורות לפי ענינם מוציאים התולדה, ואם התולדות משונות - שמע מינה שיש שינוי באורות:

ב. '''ושינוי ממש בחוקם''', לאו דווקא בצורת האורות, אלא בתכונתם. וזה הדבר נראה בהדיא בדמות האדם - שיש דברים משונים בתולדה מן זכרים לנקבות, כגון הקול, והמראה, והכח, וכיוצא בזה. ושורש זה צריך שיהיה למעלה:

ג. '''אך שינוי הצורה''', היינו כמ&quot;ש, שאין השינוי בצורת האורות, אלא בתכונתם, ואדרבא הם שוים, ור&quot;ל בצורה הסוגית. אך בפרט הצורה ודאי יהיה חילוק, אלא שהוא חילוק שאינו מורגש כנ&quot;ל:

ד. '''שינוי ממש''', לא בגודל ובקוטן אנחנו מדברים עתה, אלא במה שהוא שינוי ממש, שזה אינו אלא ביסודות, כדלקמן:

ה. '''אינו אלא באורות ההמשכה''', כי כל אור פועל לפי ענינו, וצורתו לפי הפעולה הצריכה בו, ולפי השתנות הצורה משתנית הפעולה ההיא הנשרשת בו. נמצא, שאורות ההמשכה, כשההמשכה צריכה להיות משונה, צריך שגם הם יהיו משונים, שלכן יהיה בטבעם המשכה מתחלפת:

ו. '''שהם היסודות''', וזה פשוט, בסוד דמות אדם, שבאלו יש שינוי ממש של צורה לגמרי, ומורה שכאן הוא עיקר ההבדל, כי בשניהם יש תרי&quot;ג ושאר הענינים, אך ההמשכה היא מתחלפת. והאמת, שכל השייך ליסוד הוא המשונה בהם, והראיה, הסריס:

ז. '''כי הם הממשיכים''', זה פשוט, כי ענין היסוד הוא רק, נהר יוצא מעדן, דהיינו המשכת ההשפעה אל המקום שצריך:

ח. '''ואליהם נמשכים כל חלקי הפרצוף, להמשיך לפי חוקם''', כי הם המתעוררים ראשונה, וכפי התעוררותם הם ממשיכים מכל החלקים כולם, דהיינו שהחלקים עצמם הם ממשיכים מלמעלה, עד שנמשך הכל אל היסוד, וכמ&quot;ש לקמן במקומו. וכל זה פשוט בסוד דמות האדם, וכיון שכל ההמשכה תלויה בהם, והאחרים נשמעים להם לדבר הזה, די השינוי שיהיה בהם, לשינוי מה שצריך בהנהגה:</text>
      <sha1>lvxrnp1le5qkqjq1ejdaxagu0p38w9r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כף החיים/אורח חיים/תקפא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>268137</id>
    <revision>
      <id>3080614</id>
      <parentid>3078215</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T22:16:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3080614</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26171" sha1="pbcbc6b9ehu0gg49ixw51k32skgktre" xml:space="preserve">{{פרשן על שו&quot;ע|כף החיים|אורח חיים|תקפ|תקפא|תקפב}}
===[[שולחן ערוך אורח חיים תקפא א|סעיף א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{משע|כהח|א|סעיף א: נוהגין לקום באשמורת}} וכו' — מפני שהקב&quot;ה שט בי&quot;ח אלף עולמות, ובסוף הלילה שט בעולם הזה והוא עת רצון. &lt;small&gt;הגהות מיימוני. מגן אברהם ס&quot;ק א. ועיין לעיל [[כף החיים/אורח חיים/א#כהח י|סימן א סוף אות י]] ו[[כף החיים/אורח חיים/רלח#כהח ג|סימן רלח אות ג]] ודו&quot;ק&lt;/small&gt;.

{{משע|כהח|ב|שם: נוהגין לקום באשמורת}} וכו' — מקומות שנוהגין לומר סליחות בערבית הוא מנהג רע ומר, ישתקע ולא יאמר, ואין ראוי להזכיר י&quot;ג מידות אלא בעת רצון, וקרוב הדבר האומרים בערבית לקיצוץ ח&quot;ו. &lt;small&gt;תשובת הרמ&quot;ז סימן ל', ברכי יוסף אות א', שערי תשובה על סעיף א', וכן כתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/קלא#כהח כו|סימן קלא אות כו]] יעויין שם. ועוד עיין לעיל [[כף החיים/אורח חיים/רלז#כהח ח|סימן רלז אות ח]]&lt;/small&gt;.

{{משע|כהח|ג|}} '''היושב''' בבית הכנסת שנוהגין לומר סליחות בערבית ישב וידום וליכא משום &quot;לא תתגודדו&quot;. ואי בעי לימא מזמורים וכיוצא. אך הוידוי יוכל לאומרו, מלבד במוצאי שבת שאסור לאומרו עד שיעבור חצות לילה, שעדיין יש קדושת שבת, דכך קיבלנו משם האר&quot;י זצ&quot;ל. &lt;small&gt;הרמ&quot;ז בתשובה הנזכרת, ברכי יוסף אות ב', שערי תשובה שם, וכן כתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/קלא#כהח יד|סימן קלא אות יד]] יעויין שם&lt;/small&gt;. ומיהו מה שכתב: ואי בעי לימא מזמורים, עיין לעיל [[כף החיים/אורח חיים/רלז#כהח ט|סימן רלז אות ט]] שכתבנו בשם האר&quot;י ז&quot;ל שאין ראוי לקרוא מקרא בלילה, יעויין שם, ועל כן יש ללמוד תורה שבעל פה.

{{משע|כהח|ד|}} '''מי''' שקם באשמורת וכבר הציבור אומרים סליחות ואין פנאי לומר תיקון חצות וסליחות וצריך לבטל אחד מהם, טוב שיאמר תיקון חצות כסדר האר&quot;י זצ&quot;ל והוא עיקר גדול יותר ויותר מהסליחות. &lt;small&gt;הרמ&quot;ז בתשובה כתב יד, ברכי יוסף אות ג, שערי תשובה שם. ועתה נדפס באגרות הרמ&quot;ז סימן ט&quot;ז. מחזיק ברכה אות א. וכבר כתבנו זה לעיל גם כן [[כף החיים/אורח חיים/א#כהח טז|בסימן א אות טז]] בשם כמה אחרונים, יעויין שם&lt;/small&gt;.

{{משע|כהח|ה|}} '''סליחות''' ותחנונים וכו' צריך לאומרם בנחת ובמתון ובכוונה, ואסור להזכיר י&quot;ג מדות שלא בכוונה. &lt;small&gt;מהר&quot;ש שער אריה בחידושים כתב יד, ברכי יוסף אות ד, שערי תשובה שם&lt;/small&gt;.

{{משע|כהח|ו|}} '''מה''' שנהגו קצת לומר &quot;עננו אבינו&quot; וכו' &quot;עשה למען שמך&quot; וכו' במהירות גדול, יש לבטל מנהגם. &lt;small&gt;הרמ&quot;ז ומהר&quot;ר ישראל שלמה לינגו בתשובה כתב יד, ברכי יוסף אות ה'&lt;/small&gt;.

{{משע|כהח|ז|}} יותר טוב בימים אלו להרבות סליחות ותחנונים עם הציבור מללמוד. {{ק|הרב [[טור ברקת/תקפא|טור ברקת]]}}. וכן ראיתי לקצת רבנים שתמיד היו עסוקים בגופי הלכות ובחיבורים, ובחודש אלול היו מניחין קצת מסדרם ללמוד גירסא ותחנונים. {{ק|ברכי יוסף אות ו', שערי תשובה שם}}. ויש נוהגין ללמוד התיקונים של הזוהר בימים אלו, דהיינו להתחיל בראש חודש אלול ולסיים ביום הכיפורים.

{{משע|כהח|ח|}} הנוהגים ליפול על פניהם באשמורת יש להם על מה שיסמוכו. {{ק|הרב הלבוש סימן קל&quot;א, והרב מעבר יבק פרק א' ממאמר ד', והרמ&quot;ז בתשובה כתב־יד. ברכי יוסף אות ז'}}.

{{משע|כהח|ט|}} יש נוהגים להתענות ביום ראשון של סליחות. ויותר טוב להרבות המעשים טובים ובתשובה, ולא להחמיר על הציבור. {{ק|מהר&quot;ש שער אריה בחי' כתב־יד ומהר&quot;י לינגו בכתב־יד. ברכי יוסף אות ח'}}.

{{משע|כהח|י|}} יש נוהגין למכור מי יהיה ש&quot;ץ בסליחות, ולאו שפיר עבדי, דצריך ש&quot;ץ הגון מאד. {{ק|ברכי יוסף אות ט'. שלמי ציבור בשלמי חגיגה דף ש&quot;ג ע&quot;ד}}.

{{משע|כהח|יא|}} יש מקומות נוהגין מראש חודש אלול, שאחר מנחה מכריז השמש: &quot;שובו בנים שובבים&quot;; ומנהג יפה הוא. {{ק|ברכי יוסף אות יו&quot;ד. שערי תשובה שם. מטה אפרים אות ז}}.

{{משע|כהח|יב|}} ומה שנוהגין לעשות התרת נדרים ארבעים יום קודם ראש השנה וארבעים יום קודם יום הכיפורים, הוא על פי מה שכתוב [[זהר חלק ב רמט ב|בזוהר פרשת פקודי דף רמ&quot;ט ע&quot;ב]], דמי שנתחייב נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה ישאר בנידויו ארבעים יום ואינה נשמעת תפילתו, יעו&quot;ש. ועל כן נוהגין לעשות התרה וליזהר מכאן ואילך בכל ענייניו שלא יתחייב חס ושלום נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה, ואין נשמעת תפילתו בראש השנה וביום הכיפורים. והגם דבכל זמן צריך ליזהר, מכל מקום בימים אלו הוא יותר קשה. וחסידי בית אל יכב&quot;ץ אשר בעיר קדשנו ירושת&quot;ו נוהגין לעשות התרה בכל ערב שבת בכל השנה, ומנהג יפה הוא. {{ק|ועיין לקמן #כהח יט|אות י&quot;ט]]}}.

{{משע|כהח|יג|שם: מראש חודש אלול ואילך}} וכו', '''הגה: ומנהג בני אשכנז אינו כן''' וכו' — דאיתא בפרקי ר' אליעזר סימן מו: בראש חודש אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה: &quot;עלה אלי ההרה&quot;; והעבירו שופר בכל המחנה שהרי משה עלה להר, שלא יטעו עוד בעבודה זרה; והקדוש ברוך הוא נתעלה באותו שופר, שנאמר: &quot;עלה אלהים בתרועה&quot; וכו'. ולכן התקינו חכמים שיהו תוקעין שופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה, כדי להזהיר את ישראל שישובו בתשובה, שנאמר: &quot;אם יתקע שופר&quot; וכו', וכדי לערבב את השטן שלא להשטין על ישראל, עכ&quot;ל פרקי ר' אליעזר שהביא הרא&quot;ש בסוף מסכת ראש השנה והטור, אלא שיש תוספת ממה דאיתא הגירסא שלפנינו. וכתב שם הרא&quot;ש: וכן נהגו באשכנז לתקוע כל חודש אלול בוקר וערב אחר התפילה. וכן כתב הטור, אלא שכתב הטור דיש מי שמרבין לומר סליחות ותחנונים מראש חודש אלול ואילך. וזהו שכתב השולחן ערוך: '''נוהגין לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חודש אלול''' וכו'. ומה שכתב הרב בהגהה: '''ומנהג בני אשכנז אינו כן''' וכו', הוא על פי מה שכתבו הרא&quot;ש והטור. ומיהו הנוהגים כדברי השולחן ערוך, יש נוהגין לתקוע גם כן בסליחות באמרם י&quot;ג מידות וגם קודם תתקבל, כדי לקיים דברי הכל.

{{משע|כהח|יד|שם: מראש חודש אלול ואילך}} וכו' — לפי שאותם הימים היו ארבעים יום אחרונים שעלה משה למרום להביא לוחות שניות, והיו ימי רצון, ונמצאו כלים ביום הכפורים, ובו ביום נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל בשמחה ואמר לו למשה: סלחתי כדברך. ולכך הוקבע אותו היום למחילה ולסליחה, כמו שפירש רש&quot;י ז&quot;ל בפרשת עקב על פסוק &quot;ואתנפל לפני ה' כראשונה&quot;, יעו&quot;ש. ועוד יש לומר הטעם לארבעים יום, כדי לתקן ארבעים יום דמרגלים ויום ארבעים שעשו את העגל וארבעים יום דיצירת הוולד וארבע יודי&quot;ן דשם ע&quot;ב וארבע עולמות {{קיצור|אבי&quot;ע|אצילות, בריאה, יצירה, עשייה}}, שכל אחד כלול מעשר:

{{משע|כהח|טו|שם: מראש חודש אלול ואילך}} וכו' — אבל בראש חודש אין אומרים סליחות ותחנונים. {{ק|הרמ&quot;ע מפאנו סימן ע&quot;ט. כנסת הגדולה בהגהות הטור. מגן אברהם ס&quot;ק ב. עטרת זקנים. אליה רבה אות ו. מטה אפרים אות י&quot;א}}. וכתב הרב נזירות שמשון, דיש לקרות ביום שני דראש חודש אלול סימן א דנבואת חגי עד סימן ב'. {{ק|רוח חיים אות ה}}. והטעם, לפי שאותה נבואה נאמרה באותו יום, ויש מצוה לקרותה באותו היום כמו שכתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/תכט#כהח ו|סימן תכט אות ו]], יעו&quot;ש:

{{משע|כהח|טז|שם הגה: ומנהג בני אשכנז אינו כן}} וכו' — ומנהג האר&quot;י ז&quot;ל לומר סליחות כבני ספרד מראש חודש אלול עד יום הכיפורים, והיה אומר מלה במלה עם הציבור, {{ק|כמו שכתב בשער הכוונות דף פ&quot;ט ע&quot;ד ופרי עץ חיים שער כ&quot;ד פרק א' ונגיד ומצוה}}:

{{משע|כהח|טוב|שם בהגה: אלא מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע}} וכו' — כתב החכמת שלמה ולבוש ומשאת בנימין ושל&quot;ה, דיש להתחיל לתקוע מיום ראשון דראש חודש אלול, דאז הוי ארבעים יום שלפני יום הכיפורים כמו שעלה משה בהר, כדאיתא בטור. {{ק|וכן כתב מטה משה בשם מהרי&quot;ל}}. וכתב, דהנוהגין להתחיל ביום שני טעמייהו לתקוע שלשים יום עם שני ימים של ראש השנה. ולי נראה דהטעם כמו שכתבו התוספות בבבא קמא [[בבא קמא פב א#תוספות|דף פ&quot;ב]] בשם התנחומא, דמשה עלה ביום שני דראש חודש אלול, רק שעברוהו לאלול דהאי שתא, ואם כן אין לזוז מהמנהג להתחיל ביום שני. {{ק|מגן אברהם ס&quot;ק ב}}. ורוצה לומר, אף הנוהגין להתחיל לתקוע ביום שני אין לזוז ממנהגם, כי יש להם סמך. וכן כתב אשל אברהם {{ק|אות ב}}, דכל מקום לפי מנהגו. {{ק|וכן כתב חיי אדם כלל קל&quot;ח אות א}} דיש מתחילין מיום ראשון דראש חודש ויש מיום שני. {{ק|וכן כתב מטה אפרים אות ז, משנה ברורה אות ג}}:

{{משע|כהח|חי|}} משנכנס אלול, כשכותב אדם איגרת לחבירו צריך לרמוז בהתחלתו שמבקש עליו לשנה טובה תכתב ותחתם. {{ק|דרשות מהרי&quot;ל הלכות ימים נוראים, אליה רבה אות א, מטה אפרים אות ט}}:

{{משע|כהח|יט|}} יש נוהגין לעשות התרת נדרים באלול. והרמז, ל'''א''' יח'''ל''' דבר'''ו''' ככל סופי תיבות '''אלול.''' {{ק|הרב שפתי כהן על התורה סוף פרשת מטות, ברכי יוסף אות כ&quot;א, שערי תשובה שם}}. ולכן נוהגין לעשות התרה בערב ראש השנה. וכבר כתבנו לעיל [[#כהח יב|אות י&quot;ב]] דיש נוהגין גם כן לעשות ארבעים יום קודם ראש השנה, יעו&quot;ש. {{ק|ועיין לקמן [[#כהח צט|אות צ&quot;ט]]}}:

{{משע|כהח|ך|}} ומה שיש כתוב בנוסח ההתרה: &quot;בצרוף וברשות קודשא בריך הוא ושכינתיה&quot; וכו', חסידי בית אל יכב&quot;ץ אין נוהגין לומר נוסח זה, לפי שאינו מן הכבוד; אלא אומרים רק &quot;ברשות קודשא בריך הוא ושכינתיה&quot; וכו'. ולכתחילה משתדלין להיות עשרה המתירין, דחיישינן שמא יש אחד שנדר בחלום או שנידוהו בחלום דצריך עשרה, כמו שכתוב [[שולחן ערוך יורה דעה רי ב|ביורה דעה סימן ר&quot;י סעיף ב']] [[שולחן ערוך יורה דעה שלד לה|וסימן של&quot;ד סעיף ל&quot;ה]], יעו&quot;ש. ואם לא אפשר, אז עושין בשלשה. ונוסח ההתרה עיין להרב חיד&quot;א בספרו מורה באצבע בקונטרס צפורן שמיר סימן י&quot;ב, וגם כתוב עתה בסידורים:

{{משע|כהח|כא|}} בכ&quot;ה אלול נברא העולם. וטוב ללמוד פרשת בראשית עד &quot;יום אחד&quot;, וכן בכל יום, עד שביום ראש השנה ילמוד פרשת יום הששי, שבו נברא האדם. {{ק|מהר&quot;ר ישראל לינגו בכתב יד משם ספר מספרים תהלות ה', ברכי יוסף אות י&quot;ט, אלף למטה אות ב}}. והמנהג דביום כ&quot;ד באלול קורין בפרשת וישלח &quot;ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום&quot; וכו' עד &quot;בת מי זהב&quot;, {{ק|דבהם נרמזו בחינת שבעה מלכים שהיו קודם ששה ימי בראשית כמבואר בעץ חיים, והם בסוד מה שאמרו ז&quot;ל שהיה הקדוש ברוך הוא בונה עולמות ומחריבן, והתחלתן היה בי&quot;ז באלול וגמרם ביום כ&quot;ד, וביום כ&quot;ה התחילו ששה ימי בראשית, כמו שכתב בפתח עינים ריש כוונות ראש השנה יעו&quot;ש}}. ועל כן המנהג דביום כ&quot;ד קורים &quot;ואלה המלכים&quot; וכו', וביום כ&quot;ה מתחילין לקרות בששת ימי בראשית, בכל יום פרשה אחת עד יום ראש השנה, שבו קורין פרשת ביום הששי ופרשת ויכולו:

{{משע|כהח|כב|}} נוהגים בכל יום של ימי החול מראש חודש אלול ואילך אחר התפילה, אומרים בציבור עשרה מזמורים תהילים, ומתכוונים לגמור כל התהילים שתי פעמים קודם ראש השנה, והוא עולה כמנין {{גמט|כפר}}. וביהי רצון שלפני אמירת תהילים לא יאמר &quot;עד מלאת ימי שנותינו שבעים שנה&quot; (כי אולי שהקדוש ברוך הוא יגזור לו יותר. {{ק|אלף למטה שם}}). וביהי רצון שאחר התהילים, כיון שאין אומרים ספר שלם, יש לומר &quot;בזכות מזמורי תהילים שקרינו לפניך ובזכות פסוקיהם&quot; וכו'. ואחר היהי רצון אומרים קדיש. ואם אין עשרה באמירת תהילים, יש לשייר מזמור אחד ויאמרוהו אחר שישלימו עשרה ויאמרו קדיש. ובימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכפורים אומרים יותר מעשרה מזמורים בכל יום, כדי לגמור כל התהילים פעם שלישית קודם יום הכיפורים. {{ק|מטה אפרים אות ח, משנה ברורה אות ג}}:

{{משע|כהח|כג|}} בערב ראש חדש אלול נהגו רבים להתענות ולעשות סדר כיפור קטן, אף במקום שאין נוהגין לעשות כסדר הזה בשאר חדשים, כדי שיכינו לבם לתשובה. ואם חל ראש חדש בשבת, יש מקדימים לעשות ביום חמישי שלפניו, וקצת אנשי מעשה אין נוהגין כן. {{ק|מטה אפרים אות ג'}}:
 
{{משע|כהח|כד|}} חודש אלול זמן תשובה לכל הוא, ויזהר לפשפש במעשיו. וטוב וישר שבכל לילה קודם שיישן, טרם אמירת וידוי, יפשפש ויחפש דרכיו ובמעשיו באותו יום ויתוודה וישוב. וכן יעשה מראש חדש אלול עד יום הכיפורים. והיה צריך לעשות כן כל ימיו בכל לילה כמעשה צדיקים קראו בשמותם מארי דחושבנא, ולפחות כה יעשה בארבעים יום הנוראים הללו. {{ק|מורה באצבע אות רמ&quot;ג. ועיין לעיל [[כף החיים/אורח יים/רלט#כהח ב|סימן רל&quot;ט אות ב]]}}:
 
{{משע|כהח|כה|שם בהגה: ועומדים באשמורת לומר סליחות}} וכו' — ואם היחיד יוכל לומר סליחות, עיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים תקסה ה|סימן תקס&quot;ה סעיף ה]] ובדברינו לשם בס&quot;ד:

ובעניין פיוט '''שבט יהודה בדוחק ובצער''' וכו' — עיין בספר מועד לכל חי סימן י&quot;א אות נ&quot;ז, שכתב להגיה במקום &quot;היד ה' תקצר&quot; – &quot;כי יד ה' לא תקצר&quot;, ובמקום &quot;עורה למה תישן&quot; – &quot;הנה לא ינום ולא יישן&quot;, יעו&quot;ש. ומיהו יש מפקפקים על זה, משום דהמסדר זה הפיוט הניח בסוף כל חרוז לשון פסוק, ו&quot;יד ה' לא תקצר&quot; אינו לשון פסוק. ועל כן נראה ד&quot;היד ה' תקצר&quot; אין צריך להגיה כיון שהוא לשון פסוק, והכל יודעים שהוא לשון בתמיהא ורוצה לומר כי כל יכול. אבל במקום &quot;עורה למה תישן&quot;, הרוצה להגיה &quot;הנה לא ינום ולא יישן&quot; שפיר דמי, כיון שגם זה הוא לשון פסוק:
 
ובעניין '''י&quot;ג מידות''' — מנהג חסידי בית אל יכב&quot;ץ אשר בעיר קדשנו ירושלים ת&quot;ו שלא לומר, רק ארבע פעמים, אחד קודם &quot;רחמנא אדכר לן קיימיה&quot; וכו', ואחד אחר &quot;רחמנא&quot;, ואחד אחר &quot;אנשי אמונה אבדו&quot; וכו', ואחד אחר &quot;תמהנו מרעות&quot;. {{ק|וכן הוא בסידור הכוונות להרש&quot;ש ז&quot;ל כתיבת ירושלים}}:

ובעניין אמירת '''רחמנא,''' ובתחינת '''עשה למען''' וכו' — יקדים משה ואהרן ליוסף, למעלתם, ומקדימין אליהם לאברהם יצחק ויעקב, שאין להקדים הבן לאב. {{ק|יפה ללב חלק ג אות ב. וכן הוא לפי סודם של דברים, שהאבות הם בחינת חג&quot;ת ומשה אהרן ויוסף הם בחינת נה&quot;י ודוד הוא בחינת מלכות, כנודע. וכן הוא בסידור הכוונות של הרש&quot;ש ז&quot;ל, דיוסף הוא אחר משה ואהרן}}. וגם כתוב שם בסידור הרש&quot;ש ז&quot;ל דפנחס אחר דוד, ואחרי פנחס שלמה. וכתב שם היפה ללב דגם בתחינה שאומרים: &quot;עשה למען אברהם יצחק&quot; וכו', יש לומר שם &quot;עשה למען יוסף דוד ושלמה&quot;, באופן שיהיה זכרון יוסף גם כן כשאר התחינות, יעו&quot;ש. ובסידור הרש&quot;ש שם כתוב לאמר: &quot;עשה למען יוסף דוד פינחס ושלמה&quot;, יעו&quot;ש. והטעם נראה לי שאומרים דוד אחר יוסף, לפי שיוסף בחינת יסוד ודוד בחינת מלכות כנזכר, ועל כן אומרים דוד אחר יוסף כדי לחברם יחד יסוד ומלכות, וכנודע הסוד שלהם:
 
כשמתחילין סליחה אומרים '''אלהינו ואלהי אבותינו,''' חוץ מסליחה המתחלת בשם. {{ק|הגה במנהגים מהרא&quot;ק. מגן אברהם סוף הסימן ויד אפרים}}. וזהו למנהג אשכנזים:
 
ובאמירת '''אלהינו שבשמים''' — יש לומר: &quot;תן שלום בארץ, תן שלום במלכות, תן שבע בעולם&quot;. כי כן הוא סדר הנכון גם על פי הסוד:

{{משע|כהח|כו|}} כתב בספר תניא סימן ע&quot;ב, דאם אין מניין אין לומר הבקשות בסליחות בלשון ארמית, כמו &quot;במטותא מינך&quot;, שאין המלאכים מכירים בלשון ארמית אם לא אותם המסורים לציבור, עכ&quot;ד. {{ק|והביא דבריו אליה רבה אות ט}}. ומיהו לא ידענא, מה הוי אם לא יבינו המלאכים? וכי מי שלשונו לשון ארמי ושואל צרכיו מאתו יתברך אין נשמעין דבריו? והא כתיב: &quot;מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו&quot;, ובזה נשתבחו ישראל, ששואלים צרכיהם מאתו יתברך בלי שום אמצעי. וכן משמע מסתמיות דברי הפוסקים שכתבנו לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים תקסה ה|סימן תקס&quot;ה סעיף ה]], דכל הסליחות יחיד יכול לאומרם, חוץ מי&quot;ג מדות דצריך לאומרם בנגינתם ובטעמם כקורא בתורה:

{{משע|כהח|כז|שם בהגה: ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום ראשון שלפני ראש השנה}} — רוצה לומר: ביום ראשון של השבוע שחל בו ראש השנה. והיינו אם חל ראש השנה ביום חמישי ששי, שיש בשבוע ההוא ארבעה ימים קודם ראש השנה כדי להתענות בהם להשלים עשרת ימי תשובה. אבל אם לא יש ארבעה ימים בשבוע ההוא קודם ראש השנה, צריך להקדים בשבוע שלפניו, כמו שכתוב אחר כך:
 
{{משע|כהח|כח|שם בהגה: ואם חל ראש השנה שני שלישי}} וכו' — רוצה לומר: ביום שני או ביום שלישי. ולא אמר ביום רביעי, לפי שראש השנה אינו חל ביום רביעי כמו שכתוב לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים תכח א|סימן תכ&quot;ח סעיף א]], לא אד&quot;ו ראש השנה, יעו&quot;ש:

{{משע|כהח|כט|שם בהגה: ואם חל ראש השנה שני שלישי אז מתחילין מיום ראשון שבוע שלפניו}} — והטעם כתב הלבוש, משום דמנהג רוב העולם שיתענו עשרה תעניות עם יום הכיפורים כנגד עשרת ימי תשובה, ולעולם יחסרו ארבעה ימים מראש השנה עד יום הכיפורים שלא יוכלו להתענות בהם, דהיינו שני ימים ראש השנה ושבת תשובה וערב יום הכיפורים. לפיכך כשחל ראש השנה ביום חמישי, אז יכולין להתענות ארבעה ימים קודם ראש השנה. אבל כשחל בשני או שלישי, שלא יוכלו להתענות ארבעה ימים באותו שבוע, לכך מתחילין בשבוע שלפניה. וכדי שיהיה להם לעולם יום קבוע שלא יטעו, קבעו להתחיל לעולם ביום ראשון, עכ&quot;ד. {{ק|והביאו הט&quot;ז ס&quot;ק ב, מגן אברהם ס&quot;ק ג}}. וכתב שם המגן אברהם, דהמתענה בראש השנה אין צריך להתענות, רק שני ימים לפני ראש השנה, ואף על גב שנהג כבר להתענות (רוצה לומר, קודם שהתחיל להתענות בראש השנה), דלא היתה כוונתו אלא לתשלומין, ועכשיו שמתענה בראש השנה אין צריך תשלומין, עכ&quot;ל. {{ק|וכן כתב אליה רבה אות ז, אשל אברהם אות ג}}. ועוד טעם לארבעה ימים קודם ראש השנה, דבכל הקרבנות נאמר &quot;והקרבתם&quot;, ובראש השנה נאמר &quot;ועשיתם&quot;, שיעשה האדם עצמו קרבן בראש השנה, ולהכי צריך ארבעה ימים, על ידי התענית יבקר ויפשפש בחטאיו דומיא דקרבן דצריך ביקור ארבעה ימים מפני המומים. {{ק|אליה רבה אות ח, וכן כתב העטרת זקנים}}. ולפי זה לעולם ראוי להתענות ארבעה ימים לפני ראש השנה, ואשרי מי שיכול. {{ק|אשל אברהם שם}}. ונראה דאף מי שאינו יכול להתענות, יש לפשפש במעשיו יותר ויותר בארבעה ימים הללו, דומיא דביקור הקרבן. ואם אפשר, יש לחלק לצדקה כפי כוחו, כמו שנאמר {{ממ|דניאל|ד|כד}}: &quot;וחטאייך בצדקה פרוק&quot;:

{{משע|כהח|ל|}} וכתב הלבוש שהש&quot;ץ שמתפלל סליחות מתעטף בטלית ואינו מברך, כדאיתא [[שולחן ערוך אורח חיים יח|בסימן י&quot;ח]] בעניין כסות לילה. והט&quot;ז ס&quot;ק ב' תמה על זה, דכיון דלהרא&quot;ש חייב בברכה בכסות המיוחד ליום אפילו לבשו בלילה, למה יכניס עצמו לכתחילה בזה, אלא יקח טלית חבירו ובזה לא יעבור כלום יעו&quot;ש. {{ק|וכבר כתבנו על זה לעיל [[כף החיים/אורח חיים/יד#כהח יד|סימן י&quot;ד אות י&quot;ד]] ועל דברי מור&quot;ם ז&quot;ל בהגה לסוף סימן י&quot;ח, קחנו משם}}:

{{להשלים}}</text>
      <sha1>pbcbc6b9ehu0gg49ixw51k32skgktre</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080615</id>
      <parentid>3080614</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T22:48:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3080615</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27198" sha1="lkis4i8d7tf58z6h2faegnyn34rgoq2" xml:space="preserve">{{פרשן על שו&quot;ע|כף החיים|אורח חיים|תקפ|תקפא|תקפב}}
===[[שולחן ערוך אורח חיים תקפא א|סעיף א]]===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{משע|כהח|א|סעיף א: נוהגין לקום באשמורת}} וכו' — מפני שהקב&quot;ה שט בי&quot;ח אלף עולמות, ובסוף הלילה שט בעולם הזה והוא עת רצון. &lt;small&gt;הגהות מיימוני. מגן אברהם ס&quot;ק א. ועיין לעיל [[כף החיים/אורח חיים/א#כהח י|סימן א סוף אות י]] ו[[כף החיים/אורח חיים/רלח#כהח ג|סימן רלח אות ג]] ודו&quot;ק&lt;/small&gt;.

{{משע|כהח|ב|שם: נוהגין לקום באשמורת}} וכו' — מקומות שנוהגין לומר סליחות בערבית הוא מנהג רע ומר, ישתקע ולא יאמר, ואין ראוי להזכיר י&quot;ג מידות אלא בעת רצון, וקרוב הדבר האומרים בערבית לקיצוץ ח&quot;ו. &lt;small&gt;תשובת הרמ&quot;ז סימן ל', ברכי יוסף אות א', שערי תשובה על סעיף א', וכן כתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/קלא#כהח כו|סימן קלא אות כו]] יעויין שם. ועוד עיין לעיל [[כף החיים/אורח חיים/רלז#כהח ח|סימן רלז אות ח]]&lt;/small&gt;.

{{משע|כהח|ג|}} '''היושב''' בבית הכנסת שנוהגין לומר סליחות בערבית ישב וידום וליכא משום &quot;לא תתגודדו&quot;. ואי בעי לימא מזמורים וכיוצא. אך הוידוי יוכל לאומרו, מלבד במוצאי שבת שאסור לאומרו עד שיעבור חצות לילה, שעדיין יש קדושת שבת, דכך קיבלנו משם האר&quot;י זצ&quot;ל. &lt;small&gt;הרמ&quot;ז בתשובה הנזכרת, ברכי יוסף אות ב', שערי תשובה שם, וכן כתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/קלא#כהח יד|סימן קלא אות יד]] יעויין שם&lt;/small&gt;. ומיהו מה שכתב: ואי בעי לימא מזמורים, עיין לעיל [[כף החיים/אורח חיים/רלז#כהח ט|סימן רלז אות ט]] שכתבנו בשם האר&quot;י ז&quot;ל שאין ראוי לקרוא מקרא בלילה, יעויין שם, ועל כן יש ללמוד תורה שבעל פה.

{{משע|כהח|ד|}} '''מי''' שקם באשמורת וכבר הציבור אומרים סליחות ואין פנאי לומר תיקון חצות וסליחות וצריך לבטל אחד מהם, טוב שיאמר תיקון חצות כסדר האר&quot;י זצ&quot;ל והוא עיקר גדול יותר ויותר מהסליחות. &lt;small&gt;הרמ&quot;ז בתשובה כתב יד, ברכי יוסף אות ג, שערי תשובה שם. ועתה נדפס באגרות הרמ&quot;ז סימן ט&quot;ז. מחזיק ברכה אות א. וכבר כתבנו זה לעיל גם כן [[כף החיים/אורח חיים/א#כהח טז|בסימן א אות טז]] בשם כמה אחרונים, יעויין שם&lt;/small&gt;.

{{משע|כהח|ה|}} '''סליחות''' ותחנונים וכו' צריך לאומרם בנחת ובמתון ובכוונה, ואסור להזכיר י&quot;ג מדות שלא בכוונה. &lt;small&gt;מהר&quot;ש שער אריה בחידושים כתב יד, ברכי יוסף אות ד, שערי תשובה שם&lt;/small&gt;.

{{משע|כהח|ו|}} '''מה''' שנהגו קצת לומר &quot;עננו אבינו&quot; וכו' &quot;עשה למען שמך&quot; וכו' במהירות גדול, יש לבטל מנהגם. &lt;small&gt;הרמ&quot;ז ומהר&quot;ר ישראל שלמה לינגו בתשובה כתב יד, ברכי יוסף אות ה'&lt;/small&gt;.

{{משע|כהח|ז|}} יותר טוב בימים אלו להרבות סליחות ותחנונים עם הציבור מללמוד. {{ק|הרב [[טור ברקת/תקפא|טור ברקת]]}}. וכן ראיתי לקצת רבנים שתמיד היו עסוקים בגופי הלכות ובחיבורים, ובחודש אלול היו מניחין קצת מסדרם ללמוד גירסא ותחנונים. {{ק|ברכי יוסף אות ו', שערי תשובה שם}}. ויש נוהגין ללמוד התיקונים של הזוהר בימים אלו, דהיינו להתחיל בראש חודש אלול ולסיים ביום הכיפורים.

{{משע|כהח|ח|}} הנוהגים ליפול על פניהם באשמורת יש להם על מה שיסמוכו. {{ק|הרב הלבוש סימן קל&quot;א, והרב מעבר יבק פרק א' ממאמר ד', והרמ&quot;ז בתשובה כתב־יד. ברכי יוסף אות ז'}}.

{{משע|כהח|ט|}} יש נוהגים להתענות ביום ראשון של סליחות. ויותר טוב להרבות המעשים טובים ובתשובה, ולא להחמיר על הציבור. {{ק|מהר&quot;ש שער אריה בחי' כתב־יד ומהר&quot;י לינגו בכתב־יד. ברכי יוסף אות ח'}}.

{{משע|כהח|י|}} יש נוהגין למכור מי יהיה ש&quot;ץ בסליחות, ולאו שפיר עבדי, דצריך ש&quot;ץ הגון מאד. {{ק|ברכי יוסף אות ט'. שלמי ציבור בשלמי חגיגה דף ש&quot;ג ע&quot;ד}}.

{{משע|כהח|יא|}} יש מקומות נוהגין מראש חודש אלול, שאחר מנחה מכריז השמש: &quot;שובו בנים שובבים&quot;; ומנהג יפה הוא. {{ק|ברכי יוסף אות יו&quot;ד. שערי תשובה שם. מטה אפרים אות ז}}.

{{משע|כהח|יב|}} ומה שנוהגין לעשות התרת נדרים ארבעים יום קודם ראש השנה וארבעים יום קודם יום הכיפורים, הוא על פי מה שכתוב [[זהר חלק ב רמט ב|בזוהר פרשת פקודי דף רמ&quot;ט ע&quot;ב]], דמי שנתחייב נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה ישאר בנידויו ארבעים יום ואינה נשמעת תפילתו, יעו&quot;ש. ועל כן נוהגין לעשות התרה וליזהר מכאן ואילך בכל ענייניו שלא יתחייב חס ושלום נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה, ואין נשמעת תפילתו בראש השנה וביום הכיפורים. והגם דבכל זמן צריך ליזהר, מכל מקום בימים אלו הוא יותר קשה. וחסידי בית אל יכב&quot;ץ אשר בעיר קדשנו ירושת&quot;ו נוהגין לעשות התרה בכל ערב שבת בכל השנה, ומנהג יפה הוא. {{ק|ועיין לקמן #כהח יט|אות י&quot;ט]]}}.

{{משע|כהח|יג|שם: מראש חודש אלול ואילך}} וכו', '''הגה: ומנהג בני אשכנז אינו כן''' וכו' — דאיתא בפרקי ר' אליעזר סימן מו: בראש חודש אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה: &quot;עלה אלי ההרה&quot;; והעבירו שופר בכל המחנה שהרי משה עלה להר, שלא יטעו עוד בעבודה זרה; והקדוש ברוך הוא נתעלה באותו שופר, שנאמר: &quot;עלה אלהים בתרועה&quot; וכו'. ולכן התקינו חכמים שיהו תוקעין שופר בראש חודש אלול בכל שנה ושנה, כדי להזהיר את ישראל שישובו בתשובה, שנאמר: &quot;אם יתקע שופר&quot; וכו', וכדי לערבב את השטן שלא להשטין על ישראל, עכ&quot;ל פרקי ר' אליעזר שהביא הרא&quot;ש בסוף מסכת ראש השנה והטור, אלא שיש תוספת ממה דאיתא הגירסא שלפנינו. וכתב שם הרא&quot;ש: וכן נהגו באשכנז לתקוע כל חודש אלול בוקר וערב אחר התפילה. וכן כתב הטור, אלא שכתב הטור דיש מי שמרבין לומר סליחות ותחנונים מראש חודש אלול ואילך. וזהו שכתב השולחן ערוך: '''נוהגין לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חודש אלול''' וכו'. ומה שכתב הרב בהגהה: '''ומנהג בני אשכנז אינו כן''' וכו', הוא על פי מה שכתבו הרא&quot;ש והטור. ומיהו הנוהגים כדברי השולחן ערוך, יש נוהגין לתקוע גם כן בסליחות באמרם י&quot;ג מידות וגם קודם תתקבל, כדי לקיים דברי הכל.

{{משע|כהח|יד|שם: מראש חודש אלול ואילך}} וכו' — לפי שאותם הימים היו ארבעים יום אחרונים שעלה משה למרום להביא לוחות שניות, והיו ימי רצון, ונמצאו כלים ביום הכפורים, ובו ביום נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל בשמחה ואמר לו למשה: סלחתי כדברך. ולכך הוקבע אותו היום למחילה ולסליחה, כמו שפירש רש&quot;י ז&quot;ל בפרשת עקב על פסוק &quot;ואתנפל לפני ה' כראשונה&quot;, יעו&quot;ש. ועוד יש לומר הטעם לארבעים יום, כדי לתקן ארבעים יום דמרגלים ויום ארבעים שעשו את העגל וארבעים יום דיצירת הוולד וארבע יודי&quot;ן דשם ע&quot;ב וארבע עולמות {{קיצור|אבי&quot;ע|אצילות, בריאה, יצירה, עשייה}}, שכל אחד כלול מעשר:

{{משע|כהח|טו|שם: מראש חודש אלול ואילך}} וכו' — אבל בראש חודש אין אומרים סליחות ותחנונים. {{ק|הרמ&quot;ע מפאנו סימן ע&quot;ט. כנסת הגדולה בהגהות הטור. מגן אברהם ס&quot;ק ב. עטרת זקנים. אליה רבה אות ו. מטה אפרים אות י&quot;א}}. וכתב הרב נזירות שמשון, דיש לקרות ביום שני דראש חודש אלול סימן א דנבואת חגי עד סימן ב'. {{ק|רוח חיים אות ה}}. והטעם, לפי שאותה נבואה נאמרה באותו יום, ויש מצוה לקרותה באותו היום כמו שכתבנו לעיל [[כף החיים/אורח חיים/תכט#כהח ו|סימן תכט אות ו]], יעו&quot;ש:

{{משע|כהח|טז|שם הגה: ומנהג בני אשכנז אינו כן}} וכו' — ומנהג האר&quot;י ז&quot;ל לומר סליחות כבני ספרד מראש חודש אלול עד יום הכיפורים, והיה אומר מלה במלה עם הציבור, {{ק|כמו שכתב בשער הכוונות דף פ&quot;ט ע&quot;ד ופרי עץ חיים שער כ&quot;ד פרק א' ונגיד ומצוה}}:

{{משע|כהח|טוב|שם בהגה: אלא מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע}} וכו' — כתב החכמת שלמה ולבוש ומשאת בנימין ושל&quot;ה, דיש להתחיל לתקוע מיום ראשון דראש חודש אלול, דאז הוי ארבעים יום שלפני יום הכיפורים כמו שעלה משה בהר, כדאיתא בטור. {{ק|וכן כתב מטה משה בשם מהרי&quot;ל}}. וכתב, דהנוהגין להתחיל ביום שני טעמייהו לתקוע שלשים יום עם שני ימים של ראש השנה. ולי נראה דהטעם כמו שכתבו התוספות בבבא קמא [[בבא קמא פב א#תוספות|דף פ&quot;ב]] בשם התנחומא, דמשה עלה ביום שני דראש חודש אלול, רק שעברוהו לאלול דהאי שתא, ואם כן אין לזוז מהמנהג להתחיל ביום שני. {{ק|מגן אברהם ס&quot;ק ב}}. ורוצה לומר, אף הנוהגין להתחיל לתקוע ביום שני אין לזוז ממנהגם, כי יש להם סמך. וכן כתב אשל אברהם {{ק|אות ב}}, דכל מקום לפי מנהגו. {{ק|וכן כתב חיי אדם כלל קל&quot;ח אות א}} דיש מתחילין מיום ראשון דראש חודש ויש מיום שני. {{ק|וכן כתב מטה אפרים אות ז, משנה ברורה אות ג}}:

{{משע|כהח|חי|}} משנכנס אלול, כשכותב אדם איגרת לחבירו צריך לרמוז בהתחלתו שמבקש עליו לשנה טובה תכתב ותחתם. {{ק|דרשות מהרי&quot;ל הלכות ימים נוראים, אליה רבה אות א, מטה אפרים אות ט}}:

{{משע|כהח|יט|}} יש נוהגין לעשות התרת נדרים באלול. והרמז, ל'''א''' יח'''ל''' דבר'''ו''' ככל סופי תיבות '''אלול.''' {{ק|הרב שפתי כהן על התורה סוף פרשת מטות, ברכי יוסף אות כ&quot;א, שערי תשובה שם}}. ולכן נוהגין לעשות התרה בערב ראש השנה. וכבר כתבנו לעיל [[#כהח יב|אות י&quot;ב]] דיש נוהגין גם כן לעשות ארבעים יום קודם ראש השנה, יעו&quot;ש. {{ק|ועיין לקמן [[#כהח צט|אות צ&quot;ט]]}}:

{{משע|כהח|ך|}} ומה שיש כתוב בנוסח ההתרה: &quot;בצרוף וברשות קודשא בריך הוא ושכינתיה&quot; וכו', חסידי בית אל יכב&quot;ץ אין נוהגין לומר נוסח זה, לפי שאינו מן הכבוד; אלא אומרים רק &quot;ברשות קודשא בריך הוא ושכינתיה&quot; וכו'. ולכתחילה משתדלין להיות עשרה המתירין, דחיישינן שמא יש אחד שנדר בחלום או שנידוהו בחלום דצריך עשרה, כמו שכתוב [[שולחן ערוך יורה דעה רי ב|ביורה דעה סימן ר&quot;י סעיף ב']] [[שולחן ערוך יורה דעה שלד לה|וסימן של&quot;ד סעיף ל&quot;ה]], יעו&quot;ש. ואם לא אפשר, אז עושין בשלשה. ונוסח ההתרה עיין להרב חיד&quot;א בספרו מורה באצבע בקונטרס צפורן שמיר סימן י&quot;ב, וגם כתוב עתה בסידורים:

{{משע|כהח|כא|}} בכ&quot;ה אלול נברא העולם. וטוב ללמוד פרשת בראשית עד &quot;יום אחד&quot;, וכן בכל יום, עד שביום ראש השנה ילמוד פרשת יום הששי, שבו נברא האדם. {{ק|מהר&quot;ר ישראל לינגו בכתב יד משם ספר מספרים תהלות ה', ברכי יוסף אות י&quot;ט, אלף למטה אות ב}}. והמנהג דביום כ&quot;ד באלול קורין בפרשת וישלח &quot;ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום&quot; וכו' עד &quot;בת מי זהב&quot;, {{ק|דבהם נרמזו בחינת שבעה מלכים שהיו קודם ששה ימי בראשית כמבואר בעץ חיים, והם בסוד מה שאמרו ז&quot;ל שהיה הקדוש ברוך הוא בונה עולמות ומחריבן, והתחלתן היה בי&quot;ז באלול וגמרם ביום כ&quot;ד, וביום כ&quot;ה התחילו ששה ימי בראשית, כמו שכתב בפתח עינים ריש כוונות ראש השנה יעו&quot;ש}}. ועל כן המנהג דביום כ&quot;ד קורים &quot;ואלה המלכים&quot; וכו', וביום כ&quot;ה מתחילין לקרות בששת ימי בראשית, בכל יום פרשה אחת עד יום ראש השנה, שבו קורין פרשת ביום הששי ופרשת ויכולו:

{{משע|כהח|כב|}} נוהגים בכל יום של ימי החול מראש חודש אלול ואילך אחר התפילה, אומרים בציבור עשרה מזמורים תהילים, ומתכוונים לגמור כל התהילים שתי פעמים קודם ראש השנה, והוא עולה כמנין {{גמט|כפר}}. וביהי רצון שלפני אמירת תהילים לא יאמר &quot;עד מלאת ימי שנותינו שבעים שנה&quot; (כי אולי שהקדוש ברוך הוא יגזור לו יותר. {{ק|אלף למטה שם}}). וביהי רצון שאחר התהילים, כיון שאין אומרים ספר שלם, יש לומר &quot;בזכות מזמורי תהילים שקרינו לפניך ובזכות פסוקיהם&quot; וכו'. ואחר היהי רצון אומרים קדיש. ואם אין עשרה באמירת תהילים, יש לשייר מזמור אחד ויאמרוהו אחר שישלימו עשרה ויאמרו קדיש. ובימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכפורים אומרים יותר מעשרה מזמורים בכל יום, כדי לגמור כל התהילים פעם שלישית קודם יום הכיפורים. {{ק|מטה אפרים אות ח, משנה ברורה אות ג}}:

{{משע|כהח|כג|}} בערב ראש חדש אלול נהגו רבים להתענות ולעשות סדר כיפור קטן, אף במקום שאין נוהגין לעשות כסדר הזה בשאר חדשים, כדי שיכינו לבם לתשובה. ואם חל ראש חדש בשבת, יש מקדימים לעשות ביום חמישי שלפניו, וקצת אנשי מעשה אין נוהגין כן. {{ק|מטה אפרים אות ג'}}:
 
{{משע|כהח|כד|}} חודש אלול זמן תשובה לכל הוא, ויזהר לפשפש במעשיו. וטוב וישר שבכל לילה קודם שיישן, טרם אמירת וידוי, יפשפש ויחפש דרכיו ובמעשיו באותו יום ויתוודה וישוב. וכן יעשה מראש חדש אלול עד יום הכיפורים. והיה צריך לעשות כן כל ימיו בכל לילה כמעשה צדיקים קראו בשמותם מארי דחושבנא, ולפחות כה יעשה בארבעים יום הנוראים הללו. {{ק|מורה באצבע אות רמ&quot;ג. ועיין לעיל [[כף החיים/אורח יים/רלט#כהח ב|סימן רל&quot;ט אות ב]]}}:
 
{{משע|כהח|כה|שם בהגה: ועומדים באשמורת לומר סליחות}} וכו' — ואם היחיד יוכל לומר סליחות, עיין לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים תקסה ה|סימן תקס&quot;ה סעיף ה]] ובדברינו לשם בס&quot;ד:

ובעניין פיוט '''שבט יהודה בדוחק ובצער''' וכו' — עיין בספר מועד לכל חי סימן י&quot;א אות נ&quot;ז, שכתב להגיה במקום &quot;היד ה' תקצר&quot; – &quot;כי יד ה' לא תקצר&quot;, ובמקום &quot;עורה למה תישן&quot; – &quot;הנה לא ינום ולא יישן&quot;, יעו&quot;ש. ומיהו יש מפקפקים על זה, משום דהמסדר זה הפיוט הניח בסוף כל חרוז לשון פסוק, ו&quot;יד ה' לא תקצר&quot; אינו לשון פסוק. ועל כן נראה ד&quot;היד ה' תקצר&quot; אין צריך להגיה כיון שהוא לשון פסוק, והכל יודעים שהוא לשון בתמיהא ורוצה לומר כי כל יכול. אבל במקום &quot;עורה למה תישן&quot;, הרוצה להגיה &quot;הנה לא ינום ולא יישן&quot; שפיר דמי, כיון שגם זה הוא לשון פסוק:
 
ובעניין '''י&quot;ג מידות''' — מנהג חסידי בית אל יכב&quot;ץ אשר בעיר קדשנו ירושלים ת&quot;ו שלא לומר, רק ארבע פעמים, אחד קודם &quot;רחמנא אדכר לן קיימיה&quot; וכו', ואחד אחר &quot;רחמנא&quot;, ואחד אחר &quot;אנשי אמונה אבדו&quot; וכו', ואחד אחר &quot;תמהנו מרעות&quot;. {{ק|וכן הוא בסידור הכוונות להרש&quot;ש ז&quot;ל כתיבת ירושלים}}:

ובעניין אמירת '''רחמנא,''' ובתחינת '''עשה למען''' וכו' — יקדים משה ואהרן ליוסף, למעלתם, ומקדימין אליהם לאברהם יצחק ויעקב, שאין להקדים הבן לאב. {{ק|יפה ללב חלק ג אות ב. וכן הוא לפי סודם של דברים, שהאבות הם בחינת חג&quot;ת ומשה אהרן ויוסף הם בחינת נה&quot;י ודוד הוא בחינת מלכות, כנודע. וכן הוא בסידור הכוונות של הרש&quot;ש ז&quot;ל, דיוסף הוא אחר משה ואהרן}}. וגם כתוב שם בסידור הרש&quot;ש ז&quot;ל דפנחס אחר דוד, ואחרי פנחס שלמה. וכתב שם היפה ללב דגם בתחינה שאומרים: &quot;עשה למען אברהם יצחק&quot; וכו', יש לומר שם &quot;עשה למען יוסף דוד ושלמה&quot;, באופן שיהיה זכרון יוסף גם כן כשאר התחינות, יעו&quot;ש. ובסידור הרש&quot;ש שם כתוב לאמר: &quot;עשה למען יוסף דוד פינחס ושלמה&quot;, יעו&quot;ש. והטעם נראה לי שאומרים דוד אחר יוסף, לפי שיוסף בחינת יסוד ודוד בחינת מלכות כנזכר, ועל כן אומרים דוד אחר יוסף כדי לחברם יחד יסוד ומלכות, וכנודע הסוד שלהם:
 
כשמתחילין סליחה אומרים '''אלהינו ואלהי אבותינו,''' חוץ מסליחה המתחלת בשם. {{ק|הגה במנהגים מהרא&quot;ק. מגן אברהם סוף הסימן ויד אפרים}}. וזהו למנהג אשכנזים:
 
ובאמירת '''אלהינו שבשמים''' — יש לומר: &quot;תן שלום בארץ, תן שלום במלכות, תן שבע בעולם&quot;. כי כן הוא סדר הנכון גם על פי הסוד:

{{משע|כהח|כו|}} כתב בספר תניא סימן ע&quot;ב, דאם אין מניין אין לומר הבקשות בסליחות בלשון ארמית, כמו &quot;במטותא מינך&quot;, שאין המלאכים מכירים בלשון ארמית אם לא אותם המסורים לציבור, עכ&quot;ד. {{ק|והביא דבריו אליה רבה אות ט}}. ומיהו לא ידענא, מה הוי אם לא יבינו המלאכים? וכי מי שלשונו לשון ארמי ושואל צרכיו מאתו יתברך אין נשמעין דבריו? והא כתיב: &quot;מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו&quot;, ובזה נשתבחו ישראל, ששואלים צרכיהם מאתו יתברך בלי שום אמצעי. וכן משמע מסתמיות דברי הפוסקים שכתבנו לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים תקסה ה|סימן תקס&quot;ה סעיף ה]], דכל הסליחות יחיד יכול לאומרם, חוץ מי&quot;ג מדות דצריך לאומרם בנגינתם ובטעמם כקורא בתורה:

{{משע|כהח|כז|שם בהגה: ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום ראשון שלפני ראש השנה}} — רוצה לומר: ביום ראשון של השבוע שחל בו ראש השנה. והיינו אם חל ראש השנה ביום חמישי ששי, שיש בשבוע ההוא ארבעה ימים קודם ראש השנה כדי להתענות בהם להשלים עשרת ימי תשובה. אבל אם לא יש ארבעה ימים בשבוע ההוא קודם ראש השנה, צריך להקדים בשבוע שלפניו, כמו שכתוב אחר כך:
 
{{משע|כהח|כח|שם בהגה: ואם חל ראש השנה שני שלישי}} וכו' — רוצה לומר: ביום שני או ביום שלישי. ולא אמר ביום רביעי, לפי שראש השנה אינו חל ביום רביעי כמו שכתוב לעיל [[שולחן ערוך אורח חיים תכח א|סימן תכ&quot;ח סעיף א]], לא אד&quot;ו ראש השנה, יעו&quot;ש:

{{משע|כהח|כט|שם בהגה: ואם חל ראש השנה שני שלישי אז מתחילין מיום ראשון שבוע שלפניו}} — והטעם כתב הלבוש, משום דמנהג רוב העולם שיתענו עשרה תעניות עם יום הכיפורים כנגד עשרת ימי תשובה, ולעולם יחסרו ארבעה ימים מראש השנה עד יום הכיפורים שלא יוכלו להתענות בהם, דהיינו שני ימים ראש השנה ושבת תשובה וערב יום הכיפורים. לפיכך כשחל ראש השנה ביום חמישי, אז יכולין להתענות ארבעה ימים קודם ראש השנה. אבל כשחל בשני או שלישי, שלא יוכלו להתענות ארבעה ימים באותו שבוע, לכך מתחילין בשבוע שלפניה. וכדי שיהיה להם לעולם יום קבוע שלא יטעו, קבעו להתחיל לעולם ביום ראשון, עכ&quot;ד. {{ק|והביאו הט&quot;ז ס&quot;ק ב, מגן אברהם ס&quot;ק ג}}. וכתב שם המגן אברהם, דהמתענה בראש השנה אין צריך להתענות, רק שני ימים לפני ראש השנה, ואף על גב שנהג כבר להתענות (רוצה לומר, קודם שהתחיל להתענות בראש השנה), דלא היתה כוונתו אלא לתשלומין, ועכשיו שמתענה בראש השנה אין צריך תשלומין, עכ&quot;ל. {{ק|וכן כתב אליה רבה אות ז, אשל אברהם אות ג}}. ועוד טעם לארבעה ימים קודם ראש השנה, דבכל הקרבנות נאמר &quot;והקרבתם&quot;, ובראש השנה נאמר &quot;ועשיתם&quot;, שיעשה האדם עצמו קרבן בראש השנה, ולהכי צריך ארבעה ימים, על ידי התענית יבקר ויפשפש בחטאיו דומיא דקרבן דצריך ביקור ארבעה ימים מפני המומים. {{ק|אליה רבה אות ח, וכן כתב העטרת זקנים}}. ולפי זה לעולם ראוי להתענות ארבעה ימים לפני ראש השנה, ואשרי מי שיכול. {{ק|אשל אברהם שם}}. ונראה דאף מי שאינו יכול להתענות, יש לפשפש במעשיו יותר ויותר בארבעה ימים הללו, דומיא דביקור הקרבן. ואם אפשר, יש לחלק לצדקה כפי כוחו, כמו שנאמר {{ממ|דניאל|ד|כד}}: &quot;וחטאייך בצדקה פרוק&quot;:

{{משע|כהח|ל|}} וכתב הלבוש שהש&quot;ץ שמתפלל סליחות מתעטף בטלית ואינו מברך, כדאיתא [[שולחן ערוך אורח חיים יח|בסימן י&quot;ח]] בעניין כסות לילה. והט&quot;ז ס&quot;ק ב' תמה על זה, דכיון דלהרא&quot;ש חייב בברכה בכסות המיוחד ליום אפילו לבשו בלילה, למה יכניס עצמו לכתחילה בזה, אלא יקח טלית חבירו ובזה לא יעבור כלום יעו&quot;ש. {{ק|וכבר כתבנו על זה לעיל [[כף החיים/אורח חיים/יד#כהח יד|סימן י&quot;ד אות י&quot;ד]] ועל דברי מור&quot;ם ז&quot;ל בהגה לסוף סימן י&quot;ח, קחנו משם}}:

{{משע|כהח|לא|}} עוד כתב הלבוש: כיון שאנחנו נוהגין בכל השנה בברכת התורה קודם שיאמר שום פסוק, יש לנהוג כן גם באלו הימים שאומרים הרבה פסוקים קודם הסליחות ולדלגו אחר כך וכו'. והט&quot;ז שם כתב דאין צריך לדלגו אחר כך, דאם לא כן לא ימצא שום ש&quot;ץ שיאמר אותה אחר הסליחות {{ק|יעו&quot;ש, וכן כתב לעיל בסימן ו' ס&quot;ק ה'}}. אבל דעת המגן אברהם שם ס&quot;ק ז' דלא יחזור לברך שנית משום חשש ברכה לבטלה {{ק|יעו&quot;ש, והביא דבריו המשבצות זהב בסימן זה אות ב}}. ומיהו עתה כבר נתפשטו דברי האר&quot;י ז&quot;ל וכולם מברכים כל השמונה עשרה ברכות ואומרים תיקון חצות ואחר כך סליחות. {{ק|ועיין לעיל [[כף החיים/אורח חיים/מו#כהח מט|סימן מ&quot;ו אות מ&quot;ט]]}}:
{{להשלים}}</text>
      <sha1>lkis4i8d7tf58z6h2faegnyn34rgoq2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית כג ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>278299</id>
    <revision>
      <id>3080563</id>
      <parentid>960363</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T18:12:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* פִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן */</comment>
      <origin>3080563</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5456" sha1="qrq4j556sudiamnc8kb8p6hivkl3gfu" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|כג|כג ז|ח|כג ט|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר.}}
== וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן ==
=== אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי ===
אברהם פותח בשאלה - אם כבר הסכמתם לעזור לי לקבור את מתי (לא מתייחסים לגופה בשם), ואתם גם רוצים לסגור את העניין ולהשתחרר מהמת בעיר והסכנה שזה מהווה לבריאות העיר, אז ...

=== פִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן ===
&quot;פִגְעו&quot;ּ - שורש 'פגע' - פגיעה, נגיעה, דבר רע, מחלה, תקף, הזיק או פצע, שיבש או החליש, הכאיב ממשית או מבחינה רגשית, העליב (מילוג).&lt;br&gt;
&quot;פִגְעוּ לִי&quot; - פגעו בשבילי, למעני, עזרו לי.

אברהם מודע שנכבדי חברון לא רוצים לתת לו נחלת קבר ולפגוע באדמתם, כדבריהם: &quot;אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ&quot; ([[ביאור:בראשית כג ו]]). אברהם מודה לאנשי חת שהסכימו לתת לו קבר, אך חוזר לבקשתו המקורית ומציין שמדובר ב-&quot;אחוזת קבר&quot;, ולא רק קבר. לכן, פגעו, הביאו את עפרון לפני בית המשפט, והחזיקו את עפרון לתת לי את בקשתי.

אברהם מודע שעפרון הוא מושל העיר חברון, וממילא חייבים לקבל את אישורו לקנות אדמה בעירו ולשלם לו. &lt;br&gt;
ניתן להבין שעפרון הוא שליט העיר כי
# עפרון מקבל כבוד שמזכירים גם את שמו וגם את שם אביו, ככתוב: &quot;וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר&quot;
# פעמים נאמר &quot;שַׁעַר עִירוֹ&quot;, עירו של עפרון&lt;br&gt;* &quot;וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי... לְכֹל בָּאֵי '''שַׁעַר עִירוֹ''' לֵאמֹר&quot; ([[ביאור:בראשית כג י]]),&lt;br&gt;* &quot;לְעֵינֵי בְנֵי חֵת, בְּכֹל בָּאֵי '''שַׁעַר עִירוֹ'''&quot; ([[ביאור:בראשית כג יח]]). 
# עפרון אומר: &quot;הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ&quot; ([[ביאור:בראשית כג יא]]), ורק מלך יכול לתת אדמה ללא רשות השליט.
# אברהם הוא נשיא בכנען, ולאחר הנצחון על ארבעת המלכים הוא היה חזק ותקיף כמו מלך, והנה עפרון מכבד את אברהם כשווה לו, ככתוב: &quot;אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא&quot; ([[ביאור:בראשית כג טו]]), ורק אדם חשוב ביותר, מלך, יעיז להשוות את עצמו לאברהם.
# נאמר: &quot;וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר, מֵאֵת בְּנֵי חֵת&quot; ([[ביאור:בראשית כג כ]]), אולם רק עפרון מכר את השדה וזה לא מחייב את כל בני חת, אולם כאשר המלך מוכר זה מחייב את כולם.

אברהם מבין שתיהיה כאן פגיעה בעפרון, ולכן הוא אומר כך לנכבדי העיר, אולם הם מיד מבינים שהוא שיחרר אותם מההתחייבות למכור לו אדמה, והם יעזרו לו ללחוץ על עפרון.

=== עֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר ===
בפעם הראשונה אברהם קורא לעפרון &quot;עֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר&quot;, כלומר הוא מזהה את אביו כדי שלא תהיה טעות ויביאו לפניו עפרון אחר. מספר הסיפור מעניק לעפרון את השם &quot;עֶפְרוֹן הַחִתִּי&quot; וגם מסביר ש-&quot;וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת” ([[ביאור:בראשית כג י]]), מה שמסמל את השתייכותו לעם החיתי ואת רום מעמדו כאחד מהיושבים עם נכבדי העם. מהמשך הסיפור ניתן להבין שעפרון היה הנכבד ביותר מאנשי חת ואפשרי שהוא היה מושל העיר חברון (ראה: [[ביאור:בראשית כג י]]). 

בכל הסיפור עפרון מוזכר 8 פעמים, אולם ב-6 מהפעמים הוא מוזכר ללא תוספת. גם אברהם מוזכר בשמו בלבד, מלבד פעם אחת שהוא מוזכר כ-&quot;נְשִׂיא אֱלֹהִים&quot; ([[ביאור:בראשית כג ו]]). אברהם היה ראש משפחה, בעל צבא, עשיר מופלג ונשיא אלוהים, והיחסים בינו לעפרון הם כשווים בכבודם, כפי שעפרון אומר לאברהם: &quot;אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא&quot; ([[ביאור:בראשית כג טו]]), כלומר לי ולך 400 שקל כסף זה לא הרבה כסף.


{{סיכום על פסוק|בראשית|כג|כג ז|ח|כג ט|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>qrq4j556sudiamnc8kb8p6hivkl3gfu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080567</id>
      <parentid>3080563</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T18:35:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* פִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן */</comment>
      <origin>3080567</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5992" sha1="aymefxwcy57ue7ybpw9w8du96jlul2q" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|כג|כג ז|ח|כג ט|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר.}}
== וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן ==
=== אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי ===
אברהם פותח בשאלה - אם כבר הסכמתם לעזור לי לקבור את מתי (לא מתייחסים לגופה בשם), ואתם גם רוצים לסגור את העניין ולהשתחרר מהמת בעיר והסכנה שזה מהווה לבריאות העיר, אז ...

=== פִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן ===
&quot;פִגְעו&quot;ּ - שורש 'פגע' - פגישה, מגע קרוב, פגיעה, נגיעה, דבר רע, מחלה, תקף, הזיק או פצע, שיבש או החליש, הכאיב ממשית או מבחינה רגשית, העליב (מילוג).&lt;br&gt;
&quot;פִגְעוּ לִי&quot; - פגעו בשבילי, למעני, עזרו לי.

אברהם מודע שנכבדי חברון לא רוצים לתת לו נחלת קבר ולפגוע באדמתם, כדבריהם: &quot;אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ&quot; ([[ביאור:בראשית כג ו]]). אברהם מודה לאנשי חת שהסכימו לתת לו קבר בחינם, אך חוזר לבקשתו המקורית ומציין שמדובר ב-&quot;אחוזת קבר&quot;, ולא רק קבר. לכן, פגעו, הביאו את עפרון לפני בית המשפט, והחזיקו את עפרון לתת לי את בקשתי.

קנית אדמה מעניקה אזרחות בעיר, עם כל הזכויות לקבל הגנה, וחובות לשלם מיסים ולקבל את החוק המקומי.&lt;br&gt;
אברהם מודע שעפרון הוא מושל העיר חברון, וממילא חייבים לקבל את אישורו לקנות אדמה בעירו, ולשלם לו. &lt;br&gt;
ניתן להבין שעפרון הוא שליט העיר כי
# עפרון מקבל כבוד שמזכירים גם את שמו וגם את שם אביו, ככתוב: &quot;וּפִגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר&quot;
# פעמים נאמר &quot;שַׁעַר עִירוֹ&quot;, עירו של עפרון&lt;br&gt;* &quot;וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי... לְכֹל בָּאֵי '''שַׁעַר עִירוֹ''' לֵאמֹר&quot; ([[ביאור:בראשית כג י]]),&lt;br&gt;* &quot;לְעֵינֵי בְנֵי חֵת, בְּכֹל בָּאֵי '''שַׁעַר עִירוֹ'''&quot; ([[ביאור:בראשית כג יח]]). 
# עפרון אומר: &quot;הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ&quot; ([[ביאור:בראשית כג יא]]), ורק מלך יכול לתת אדמה ללא רשות השליט.
# אברהם הוא נשיא בכנען, ולאחר הנצחון על ארבעת המלכים הוא היה חזק ותקיף כמו מלך, והנה עפרון מכבד את אברהם כשווה לו, ככתוב: &quot;אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא&quot; ([[ביאור:בראשית כג טו]]), ורק אדם חשוב ביותר, מלך, יעיז להשוות את עצמו לאברהם.
# נאמר: &quot;וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קָבֶר, מֵאֵת בְּנֵי חֵת&quot; ([[ביאור:בראשית כג כ]]), אולם רק עפרון מכר את השדה וזה לא מחייב את כל בני חת, אולם כאשר המלך מוכר זה מחייב את כולם.
# כך גם יעקב קנה אדמה מבני מלך שכם, ככתוב: &quot;וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה&quot; ([[ביאור:בראשית לג יט]]).

אברהם מבין שתיהיה כאן פגיעה בעפרון, ולכן הוא אומר כך לנכבדי העיר, אולם הם מיד מבינים שהוא שיחרר אותם מההתחייבות למכור לו אדמה, והם יעזרו לו ללחוץ על עפרון.

=== עֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר ===
בפעם הראשונה אברהם קורא לעפרון &quot;עֶפְרוֹן בֶּן צֹחַר&quot;, כלומר הוא מזהה את אביו כדי שלא תהיה טעות ויביאו לפניו עפרון אחר. מספר הסיפור מעניק לעפרון את השם &quot;עֶפְרוֹן הַחִתִּי&quot; וגם מסביר ש-&quot;וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת” ([[ביאור:בראשית כג י]]), מה שמסמל את השתייכותו לעם החיתי ואת רום מעמדו כאחד מהיושבים עם נכבדי העם. מהמשך הסיפור ניתן להבין שעפרון היה הנכבד ביותר מאנשי חת ואפשרי שהוא היה מושל העיר חברון (ראה: [[ביאור:בראשית כג י]]). 

בכל הסיפור עפרון מוזכר 8 פעמים, אולם ב-6 מהפעמים הוא מוזכר ללא תוספת. גם אברהם מוזכר בשמו בלבד, מלבד פעם אחת שהוא מוזכר כ-&quot;נְשִׂיא אֱלֹהִים&quot; ([[ביאור:בראשית כג ו]]). אברהם היה ראש משפחה, בעל צבא, עשיר מופלג ונשיא אלוהים, והיחסים בינו לעפרון הם כשווים בכבודם, כפי שעפרון אומר לאברהם: &quot;אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא&quot; ([[ביאור:בראשית כג טו]]), כלומר לי ולך 400 שקל כסף זה לא הרבה כסף.


{{סיכום על פסוק|בראשית|כג|כג ז|ח|כג ט|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>aymefxwcy57ue7ybpw9w8du96jlul2q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תשובות הרשב&quot;א/חלק ד/ק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>292300</id>
    <revision>
      <id>3080669</id>
      <parentid>1457647</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T09:15:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080669</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2049" sha1="g4gp1qz5x6cg86912c2hhq86hh5nvl4" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|תשובות הרשב&quot;א|חלק ד|צט|ק|קא}}

==סימן ק==
כתבת: הא דאמר ר&quot;נ (ע&quot;ז, ל&quot;ה ע&quot;ב) בגבינת הגוים: מפני שמעמידין אותה בשרף הערלה, צריכין אנו לומר: דשרף ילדה הוא שמעמיד, ולא של זקנה. דאי לא, תקשי לן: הא ספיקא הוי, וספיקא מותר. ועדיין הדבר צריך לי עיון: שאין ספק שיש ג&quot;כ דברים של היתר שמעמידין בהם. וא&quot;כ, לא יצאנו ידי חובה עם זה. דהיכי בו לימא (אולי צ&quot;ל: לימא בו) ר' נחמן: שבשרף הערלה מעמידין, ולא בשאר דברי'?

'''תשובה:''' כשהן מעמידין בשרף, אין מעמידין אלא בשרף הערלה, וכמו שאמרת, וכמו שכתבתי אני. דאי לא, היו (נראה שצ&quot;ל לא היו) אוסרין גבינה הכותים כדעת רב נחמן. דלא גרע מספק ערלה. ומיהו, באיסורי הכותים החמירו. ועילה מצאו להתרחק מהן, ועשו ספקן כודאן. וכן המדה נוהגת בכל מה שאמרו שם באיסורי הכותים. שהרי המורייס יש מהן בלא יין. ואפי' תמצא לומר: שנתנו לתוכו יין, אין כאן אלא איסו' של דבריהם, דסתם יינם. וא&quot;כ הו&quot;ל ספק בשל דבריהם. ושורת הדין ספקא דרבנן לקולא. וכבשין שדרכן לתת בהן יין וחומץ, פי': כבשין שדרך מקצת בני אדם לתת לתוכם יין. ויש מי שאינו נותן. ואפ&quot;ה אסרום, ואף על פי שהוא ספק בשל דבריה'. וגבינת בית אוניקי לר' מאיר, שאסורה בהנאה (ע&quot;ז כ&quot;ט ע&quot;ב), מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלי ע&quot;ז. ואף על פי שאין מעמידין אותה בודאי בכך. שהרי מעמידין אותה בדברים אחרי', ואפי' משל היתר. וכן כולם.</text>
      <sha1>g4gp1qz5x6cg86912c2hhq86hh5nvl4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות ליום ראשון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313224</id>
    <revision>
      <id>3080584</id>
      <parentid>3078812</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:25:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* סליחות ליום ראשון */</comment>
      <origin>3080584</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2508" sha1="ey77j5fnptduqa6pxas5orj76az74xn" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סליחות ליום ראשון==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=אלול|מספר פתיחה=א|פתיחה={{:איך נפתח פה|נוסח=מזרחי}}}}
===ב. סליחה===
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא וְחָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז ז}}{{ש}}
שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ׃{{ממס|תהלים פה ה}}{{ש}}
וְאֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סד ו}}{{ש}}
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לט יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אין מי יקרא בצדק|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ג. סליחה===
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח ג|תהלים נה ב}}{{ש}}
תָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יונה ב ח}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:תבוא לפניך שועת חנון|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ד. פזמון===
{{:במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|נוסח=מזרחי}}
{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=אלול}}</text>
      <sha1>ey77j5fnptduqa6pxas5orj76az74xn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבוא לפניך שועת חנון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313255</id>
    <revision>
      <id>3080592</id>
      <parentid>3080225</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:52:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080592</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5350" sha1="ge6zvnagvlvdthxmm4m04z4ysavtxxg" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול, '''שלמה הקטן והצעיר יחי''' (ר&quot;ש הבבלי)}}

&lt;includeonly&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

&lt;/includeonly&gt;{{סי|תָּ}}בוֹא לְפָנֶיךָ שַׁוְעַת חִנּוּן {{ש}}
{{סי|תְּ}}הִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת תַּחֲנוּן {{ש}}
{{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנּוּן {{ש}}
{{סי|שָׁ}}ר מֵישָׁרִים וּמַעֲלִים מֵרִנּוּן

{{סי|רֹ}}אשׁ לְהָרִים נִכְלַמְנוּ בֹּשְׁנוּ {{ש}}
{{סי|רֵ}}יחַ נִרְדֵּנוּ כִּי הִבְאַשְׁנוּ {{ש}}
{{סי|קִ}}לְקַלְנוּ יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת שִׁבַּשְׁנוּ {{ש}}
{{סי|קַ}}רְקַע פָּנֵינוּ בְּכֵן כָּבַשְׁנוּ

{{סי|צַ}}ר וּמָצוֹק מִכָּל צַד {{ש}}
{{סי|צֹ}}אן נִדָּחָה מֵאֵין מְצָד {{ש}}
{{סי|פָּ}}נָה לִימִין וַיִּגְזֹר מַעֲצָד {{ש}}
{{סי|פַּ}}חַד מִשְּׂמֹאל וְצַיָּד הַצָּד

{{סי|עֵ}}ינֶיךָ רוֹאוֹת תִּהְיֶינָה פְקוּחוֹת {{ש}}
{{סי|עֹ}}נִי וְעִנּוּי מִצָּרוֹת הַמְּתוּחוֹת {{ש}}
{{סי|סֶ}}פֶד לְרִנָּה לְרִצּוּי תּוֹכָחוֹת {{ש}}
{{סי|סַ}}בּוֹת וַהֲפֹךְ בִּדְרָכֶיךָ הַנְּכוֹחוֹת

{{סי|נֻ}}תַּנּוּ בַּעֲוֹנֵינוּ לִשְׁבִי וּלְבִזָּה {{ש}}
{{סי|נַ}}חְנוּ מְלָכֵינוּ וכֹהֲנֵינוּ לְבוּזָה {{ש}}
{{סי|מֵ}}רוּם נִכְבָּדוֹת וְאַהֲבָה עַזָּה {{ש}}
{{סי|מִ}}גַּרְתָּ לָאָרֶץ לְשַׁמָּה וּלְעִיזָה

{{סי|לֹ}}א חִלִּינוּ פָנֶיךָ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=לְהַפִּיל|מערבי=לְהַקְדִּים}} תְּחִנָּה {{ש}}
{{סי|לְ}}הַשְׂכִּיל בַּאֲמִתְּךָ מֵעֲלוֹת צַחֲנָה {{ש}}
{{סי|כָּ}}לִינוּ כִּסְדֹם בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה {{ש}}
{{סי|כִּ}}מְעַט רֶגַע, לוּלֵא תְחִנָּה

{{סי|יֶ}}תֶר הַפְּלֵטָה לְהַשְׁאִיר חַסְתָּ {{ש}}
{{סי|יָ}}תֵד וְגָדֵר {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=תַּתָּה וְכִנַּסְתָּ|מערבי=תַּתָּהּ וְכִנַּסְתָּהּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|כן הגיה הר' סליגמאן בער ומוסב על הפליטה ע&quot;ש, ובדפוסים ישנים שניהם ב-ה' ללא מפיק.}}&lt;/noinclude&gt;}} {{ש}}
{{סי|טִ}}לְטַלְתָּנוּ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מָאַסְתָּ {{ש}}
{{סי|טִ}}ירַת כֹּסֶף בִּגְלָלֵנוּ רָמַסְתָּ

{{סי|חָ}}בוֹל חָבַלְנוּ מַעַל לִמְעֹל {{ש}}
{{סי|חֻ}}בַּלְנוּ מֵעֹל אֶל עֹל {{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר צִוִּיתָ בְּלִי לִגְעֹל {{ש}}
{{סי|זְ}}רוּיִם לְקַבֵּץ וּבָם לִבְעֹל

{{סי|וְ}}אַתָּה, אַחֲרֵי כָּל הַבָּא {{ש}}
{{סי|וַ}}דַּאי וְצַדִּיק, וְלָנוּ הַדִּבָּה {{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹם כְּמֵאָז בְּלִי סִבָּה {{ש}}
{{סי|הִ}}נְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה רַבָּה

{{סי|דַּ}}לַּת עַם לְקֶלֶס וְחֵרוּף {{ש}}
{{סי|דְּ}}חוּפִים סְחוּפִים נְתוּנִים לְטֵרוּף {{ש}}
{{סי|גָּ}}לוּת וְשִׁעְבּוּד בְּנִסָּיוֹן וְצֵרוּף {{ש}}
{{סי|גַּ}}לְגֵּל בְּחֶסֶד לִסְלִיחָה וְתֵרוּף

{{סי|בְּ}}רַחֲמֶיךָ עוֹד בִּרְבוֹת עִתִּים {{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ נִוָּשֵׁעָה קַיֵּם וְהוֹשַׁעְתִּים {{ש}}
{{סי|אֵ}}לֶּה מֵרָחוֹק יָבוֹאוּ כִתִּים {{ש}}
{{סי|אֵ}}לֶּה מִצָּפוֹן וּמִצִּיִּים וְכִתִּים

{{סי|שֶׁ}}לְּךָ הֵם עֲבָדֶיךָ וְעַמֶּךָ {{ש}}
{{סי|לַ}}בֵּב כִּימֵי קֶדֶם מַנְעִימֶיךָ {{ש}}
{{סי|מָ}}שְׁכֵנוּ אַחֲרֶיךָ שִׂימֵנוּ בִּרְשׁוּמֶיךָ {{ש}}
{{סי|הַ}}כֹּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ

{{סי|הַקָּטֹן}} לְאֶלֶף גַּדֵּל רְחוּמֵנוּ {{ש}}
{{סי|וְהַצָּעִיר}} לְגוֹי לְהַעֲצִים בִּתְחוּמֵנוּ {{ש}}
{{סי|יַחַ}}ד {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=בְּכָל|מערבי=כְּכׇל}} צִדְקֹתֶיךָ לְרַחֲמֵנוּ {{ר1}}
{{סי|יָ}}שָׁב נָא אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו יב א}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ge6zvnagvlvdthxmm4m04z4ysavtxxg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080596</id>
      <parentid>3080592</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T20:06:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080596</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5361" sha1="183jkd5op4sjkggmmckoifyvi46snzx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול, '''שלמה הקטן והצעיר יחי''' (ר&quot;ש הבבלי)}}

&lt;includeonly&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

&lt;/includeonly&gt;{{סי|תָּ}}בוֹא לְפָנֶיךָ שַׁוְעַת חִנּוּן {{ש}}
{{סי|תְּ}}הִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת תַּחֲנוּן {{ש}}
{{סי|שִׁ}}מְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנּוּן {{ש}}
{{סי|שָׁ}}ר מֵישָׁרִים וּמַעֲלִים מֵרִנּוּן

{{סי|רֹ}}אשׁ לְהָרִים נִכְלַמְנוּ בֹּשְׁנוּ {{ש}}
{{סי|רֵ}}יחַ נִרְדֵּנוּ כִּי הִבְאַשְׁנוּ {{ש}}
{{סי|קִ}}לְקַלְנוּ יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת שִׁבַּשְׁנוּ {{ש}}
{{סי|קַ}}רְקַע פָּנֵינוּ בְּכֵן כָּבַשְׁנוּ

{{סי|צַ}}ר וּמָצוֹק מִכָּל צַד {{ש}}
{{סי|צֹ}}אן נִדָּחָה מֵאֵין מְצָד {{ש}}
{{סי|פָּ}}נָה לִימִין וַיִּגְזֹר מַעֲצָד {{ש}}
{{סי|פַּ}}חַד מִשְּׂמֹאל וְצַיָּד הַצָּד

{{סי|עֵ}}ינֶיךָ רוֹאוֹת תִּהְיֶינָה פְקוּחוֹת {{ש}}
{{סי|עֹ}}נִי וְעִנּוּי מִצָּרוֹת הַמְּתוּחוֹת {{ש}}
{{סי|סֶ}}פֶד לְרִנָּה לְרִצּוּי תּוֹכָחוֹת {{ש}}
{{סי|סַ}}בּוֹת וַהֲפֹךְ בִּדְרָכֶיךָ הַנְּכוֹחוֹת

{{סי|נֻ}}תַּנּוּ בַּעֲוֹנֵינוּ לִשְׁבִי וּלְבִזָּה {{ש}}
{{סי|נַ}}חְנוּ מְלָכֵינוּ וכֹהֲנֵינוּ לְבוּזָה {{ש}}
{{סי|מֵ}}רוּם נִכְבָּדוֹת וְאַהֲבָה עַזָּה {{ש}}
{{סי|מִ}}גַּרְתָּ לָאָרֶץ לְשַׁמָּה וּלְעִיזָה

{{סי|לֹ}}א חִלִּינוּ פָנֶיךָ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=לְהַפִּיל|מערבי=לְהַקְדִּים}} תְּחִנָּה {{ש}}
{{סי|לְ}}הַשְׂכִּיל בַּאֲמִתְּךָ מֵעֲלוֹת צַחֲנָה {{ש}}
{{סי|כָּ}}לִינוּ כִּסְדֹם בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה {{ש}}
{{סי|כִּ}}מְעַט רֶגַע, לוּלֵא תְחִנָּה

{{סי|יֶ}}תֶר הַפְּלֵטָה לְהַשְׁאִיר חַסְתָּ {{ש}}
{{סי|יָ}}תֵד וְגָדֵר {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=תַּתָּה וְכִנַּסְתָּ|מערבי=תַּתָּהּ וְכִנַּסְתָּהּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|כן הגיה ר' זליגמן בער ומוסב על הפליטה ע&quot;ש, ובדפוסים ישנים שניהם ב-ה' ללא מפיק.}}&lt;/noinclude&gt;}} {{ש}}
{{סי|טִ}}לְטַלְתָּנוּ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מָאַסְתָּ {{ש}}
{{סי|טִ}}ירַת כֹּסֶף בִּגְלָלֵנוּ רָמַסְתָּ

{{סי|חָ}}בוֹל חָבַלְנוּ מַעַל לִמְעֹל {{ש}}
{{סי|חֻ}}בַּלְנוּ מֵעֹל אֶל עֹל {{ש}}
{{סי|זְ}}כֹר צִוִּיתָ בְּלִי לִגְעֹל {{ש}}
{{סי|זְ}}רוּיִם לְקַבֵּץ וּבָם לִבְעֹל

{{סי|וְ}}אַתָּה, אַחֲרֵי כָּל הַבָּא {{ש}}
{{סי|וַ}}דַּאי וְצַדִּיק, וְלָנוּ הַדִּבָּה {{ש}}
{{סי|הַ}}יּוֹם כְּמֵאָז בְּלִי סִבָּה {{ש}}
{{סי|הִ}}נְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה רַבָּה

{{סי|דַּ}}לַּת עַם לְקֶלֶס וְחֵרוּף {{ש}}
{{סי|דְּ}}חוּפִים סְחוּפִים נְתוּנִים לְטֵרוּף {{ש}}
{{סי|גָּ}}לוּת וְשִׁעְבּוּד בְּנִסָּיוֹן וְצֵרוּף {{ש}}
{{סי|גַּ}}לְגֵּל בְּחֶסֶד לִסְלִיחָה וְתֵרוּף

{{סי|בְּ}}רַחֲמֶיךָ עוֹד בִּרְבוֹת עִתִּים {{ש}}
{{סי|בְּ}}ךָ נִוָּשֵׁעָה קַיֵּם וְהוֹשַׁעְתִּים {{ש}}
{{סי|אֵ}}לֶּה מֵרָחוֹק יָבוֹאוּ כִתִּים {{ש}}
{{סי|אֵ}}לֶּה מִצָּפוֹן וּמִצִּיִּים וְכִתִּים

{{סי|שֶׁ}}לְּךָ הֵם עֲבָדֶיךָ וְעַמֶּךָ {{ש}}
{{סי|לַ}}בֵּב כִּימֵי קֶדֶם מַנְעִימֶיךָ {{ש}}
{{סי|מָ}}שְׁכֵנוּ אַחֲרֶיךָ שִׂימֵנוּ בִּרְשׁוּמֶיךָ {{ש}}
{{סי|הַ}}כֹּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ

{{סי|הַקָּטֹן}} לְאֶלֶף גַּדֵּל רְחוּמֵנוּ {{ש}}
{{סי|וְהַצָּעִיר}} לְגוֹי לְהַעֲצִים בִּתְחוּמֵנוּ {{ש}}
{{סי|יַחַ}}ד {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=בְּכָל|מערבי=כְּכׇל}} צִדְקֹתֶיךָ לְרַחֲמֵנוּ {{ר1}}
{{סי|יָ}}שָׁב נָא אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנוּ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו יב א}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}
==הערות==

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:רבי שלמה הבבלי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>183jkd5op4sjkggmmckoifyvi46snzx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313256</id>
    <revision>
      <id>3080618</id>
      <parentid>3080228</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T00:08:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080618</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7464" sha1="2v4c2p8m5pdkkcqaydc0hhzwoa8valb" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;
{{פיוט|
| שם= במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה
| תמונה =
| כתובית תמונה = 
| סוג = [[:קטגוריה:פזמון (סליחות)|פזמון]]
| תת-סוג = פזמון של סליחות
| מועד = יום א' של סליחות
| מחבר = ר' שמואל?{{הערה|כך כתב ר' זליגמן בער, אבל לא נתקבלה דעתו אצל כולם.}}
| מיוחס ל = 
| שנה =
| חי בשנים =
| אקרוסטיכון = שמואל? {{הערה|&quot;ל{{סי|שמו|2}}ע {{סי|אל|2}} הרנה ואל התפלה&quot;.}}
| צורה =
| אוצר השירה = {{אוצר השירה|ב-779}}
| מנהגים = פזמון זה נהוג בכל מנהגי אשכנז ביום א' של הסליחות, שהוא תמיד במוצאי שבת.
יש הנוהגים לדלג על קטעים מסויימים מפזמון זה (&quot;בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה&quot;, &quot;בְּזַעֲקָם בְּעוֹד לָיִל&quot;, &quot;בְּעָמְדָם בַּלֵּילוֹת&quot;) או לשנות הנוסח אם אומרים אותו אחר עלות השחר, ויש המשנים רק אם אמרוהו אחר הנץ החמה. יש שמשנים נוסח &quot;בְּזַעֲקָם בְּעוֹד לָיִל&quot; גם כשאומרים הסליחות בחצות הלילה. וברוב מקומות אין נוהגים לשנות כלל.
למנהג אשכנז המערבי חוזרים לומר הבית הראשון גם ביום כפור בנעילה (ובוורמייזא, מץ, וקהילות האשכנזים באיטליה אין אומרים אותו אז).
| ויקיפדיה = במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה
| אתר הפיוט והתפילה =
}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

&lt;קטע התחלה=נעילה/&gt;בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה&lt;noinclude&gt;{{הערה|כשאומרים בבוקר יש משנים ל:&quot;בַּבֹּקֶר&quot; או &quot;בַּשַּׁחַר&quot; למרות שכל יום ראשון נקרא מוצאי שבת.}}&lt;/noinclude&gt; קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה {{ש}}
הַט אָזְנְךָ מִמָּרוֹם יוֹשֵׁב תְּהִלָּה {{ר1}}
לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה{{ממס|מ&quot;א ח כח}}&lt;קטע סוף=נעילה/&gt;

{{סי|אֶ}}ת יְמִין עֹז עוֹרְרָה לַעֲשׂוֹת חַיִל {{ש}}
{{סי|בְּ}}צֶדֶק נֶעֱקַד וְנִשְׁחַט תְּמוּרוֹ אַיִל {{ש}}
{{סי|גְּ}}נֹן נָא גִזְעוֹ בְּזַעֲקָ{{#בחר: {{{נוסח|}}}|ליטא=תָ}}ם&lt;noinclude&gt;{{הערה|בדפוסי מנהג ליטא הנוסח &quot;בְּזַעֲקָתָם&quot;, וה&quot;ה, יעויין [[רש&quot;י על שמות מ לב]] וכן [[אבן עזרא על ויקרא טז א]].}}&lt;/noinclude&gt; {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=בְּעוֹד לָיִל&lt;noinclude&gt;{{הערה|כשאומרים בבוקר יש משמיטים. וכשאומרים בחצות הלילה יש אומרים &quot;בְּחֲצוֹת לָיִ֭ל&quot;.}}&lt;/noinclude&gt;|מערבי=בַּלָיִל}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}}

{{סי|דְּ}}רוֹשׁ נָא דֹרְשֶׁיךָ בְּדָרְשָׁם פָּנֶיךָ {{ש}}
{{סי|הִ}}דָּרֶשׁ לָמוֹ מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ {{ש}}
{{סי|וּ}}לְשַׁוְעַת {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=חִנּוּנָם|מערבי=מְחַנְּנֶיךָ}} אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}}

{{סי|ז}}וֹחֲלִים וְרוֹעֲדִים מִיּוֹם בּוֹאֶךָ {{ש}}
{{סי|חָ}}לִים כְּמַבְכִּירָה מֵעֶבְרַת מַשָּׂאֶךָ {{ש}}
{{סי|טִ}}נּוּפָם מְחֵה נָא {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=וְיוֹדוּ פִלְאֶךָ|מערבי=וְיָרוֹנוּ פְלָאֶיךָ}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}}

{{סי|י}}וֹצֵר אַתָּה לְכָל יְצִיר נוֹצָר {{ש}}
{{סי|כּ}}וֹנַנְתָּ מֵאָז תֶּרֶף לְחַלְּצָם {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=מִמֵּצָר|מערבי=מִמַּעֲצָר}} {{ש}}
{{סי|לְ}}חָנְנָם חִנָּם מֵאוֹצָר {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=טוֹב}} הַמְנֻצָּר{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}}

{{סי|מָ}}רוֹם אִם עָצְמוּ פִּשְׁעֵי קְהָלֶךָ {{ש}}
{{סי|נָ}}א {{סי|שַׂ}}גְּבֵם מֵאוֹצָר הַמּוּכָן בִּזְבוּלֶךָ {{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|עָ}}דֶיךָ|מערבי={{סי|עֵ}}דֶיךָ}} לָחֹן חִנָּם בָּאִים אֵלֶיךָ{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}}

{{סי|פְּ}}נֵה נָא אֶל הַתְּלָאוֹת וְאַל {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=תֵפֶן}} לַחֲטָאוֹת {{ש}}
{{סי|צַ}}דֵּק צוֹעֲקֶיךָ מַפְלִיא פְלָאוֹת {{ש}}
{{סי|קְ}}שֹׁב נָא {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=חִנּוּנָם|מערבי=רִנָּתָם}} {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=אֱלֹהִים יְיָ צְבָאוֹת|מערבי=אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}}

{{סי|רְ}}צֵה עֲתִירָתָם בְּעָמְדָם בַּלֵּילוֹת&lt;noinclude&gt;{{הערה|כשאומרים בבוקר יש משמיטים או משנים ל-&quot;בְּתְפִלּוֹת&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; {{ש}}
{{סי|שְׁ}}עֵה נָא {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=בְ|מערבי=תְפִלָּתָם בְּ&lt;noinclude&gt;-&lt;/noinclude&gt;}}רָצוֹן {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=כְּקָרְבָּן כָּלִיל|מערבי=כְּקָרְבַּן תָּמִיד}} וְעוֹלוֹת {{ש}}
{{סי|תַּ}}רְאֵם נִסֶּיךָ עֹשֶׂה גְדֹלוֹת{{רפרן|לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}{{רפרן|הזחה=2|{{הור|קהל:}} בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה|הַט אָזְנְךָ מִמָּרוֹם יוֹשֵׁב תְּהִלָּה|לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה}}}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>2v4c2p8m5pdkkcqaydc0hhzwoa8valb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג ליטא/סליחות ליום ראשון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313624</id>
    <revision>
      <id>3080585</id>
      <parentid>3077025</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:27:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080585</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3050" sha1="18xur3z9z6jxia77rmek4joqead3rs1" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סליחות ליום ראשון==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=ליטא|יום=אלול|מספר פתיחה=א|פתיחה={{:איך נפתח פה|נוסח=ליטא}}}}
===ב. סליחה===
אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ, וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן׃{{ממס|לפני=מתוך|מיכה ז ב}}{{ש}}
אֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סד ו}}{{ש}}
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}{{ש}}
כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קל#קל ז|תהלים קל ז-ח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אין מי יקרא בצדק|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ג. סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח ג|תהלים נה ב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת וְעֵינֶיךָ פְקוּחוֹת עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|נחמיה א ו}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:תבוא לפניך שועת חנון|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ד. פזמון===
{{הור2|יש נוהגים לדלג על קטעים מסויימים מפזמון זה (&quot;בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה&quot;, &quot;בְּזַעֲקָתָם בְּעוֹד לָיִל&quot;, &quot;בְּעָמְדָם בַּלֵּילוֹת&quot;) או לשנות הנוסח אם אומרים אותו אחר עלות השחר, ויש המשנים רק אם אמרוהו אחר הנץ החמה. ויש שאין נוהגים לשנות:}}
{{:במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|נוסח=מזרחי}}
{{סליחות|סיום|נוסח=ליטא|יום=אלול}}</text>
      <sha1>18xur3z9z6jxia77rmek4joqead3rs1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080619</id>
      <parentid>3080585</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T00:13:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* ד. פזמון */</comment>
      <origin>3080619</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3048" sha1="195ejwrxfndyxt4g6jy36vgaenxh6o8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סליחות ליום ראשון==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=ליטא|יום=אלול|מספר פתיחה=א|פתיחה={{:איך נפתח פה|נוסח=ליטא}}}}
===ב. סליחה===
אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ, וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן׃{{ממס|לפני=מתוך|מיכה ז ב}}{{ש}}
אֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סד ו}}{{ש}}
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}{{ש}}
כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃ וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קל#קל ז|תהלים קל ז-ח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אין מי יקרא בצדק|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ג. סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח ג|תהלים נה ב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת וְעֵינֶיךָ פְקוּחוֹת עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|נחמיה א ו}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:תבוא לפניך שועת חנון|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ד. פזמון===
{{הור2|יש נוהגים לדלג על קטעים מסויימים מפזמון זה (&quot;בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה&quot;, &quot;בְּזַעֲקָתָם בְּעוֹד לָיִל&quot;, &quot;בְּעָמְדָם בַּלֵּילוֹת&quot;) או לשנות הנוסח אם אומרים אותו אחר עלות השחר, ויש המשנים רק אם אמרוהו אחר הנץ החמה. ויש שאין נוהגים לשנות:}}
{{:במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|נוסח=ליטא}}
{{סליחות|סיום|נוסח=ליטא|יום=אלול}}</text>
      <sha1>195ejwrxfndyxt4g6jy36vgaenxh6o8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות ליום שני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313640</id>
    <revision>
      <id>3080625</id>
      <parentid>3080240</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:17:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080625</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1962" sha1="7cbt0stbgu6thn0yw6svougrrdce2in" xml:space="preserve">==סליחות ליום שני==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=אלול}}
===ה. סליחה===
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה, לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן׃ לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד#יד ח|ירמיהו יד ח-ט}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אם עוונינו רבו להגדיל|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===ו. סליחה===
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ממס|תהלים קל ג}}{{ש}}
אִם בָּנֶיךָ חָטְאוּ לָךְ, אַל תְּשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב ח ד}}{{ש}}
נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא׃{{ממס|תהלים לג כ}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אין כמדת בשר מדתך|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ז. פזמון===
{{:מלאכי רחמים|נוסח=מזרחי}}
{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=אלול}}</text>
      <sha1>7cbt0stbgu6thn0yw6svougrrdce2in</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלאכי רחמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313645</id>
    <revision>
      <id>3080572</id>
      <parentid>3080536</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:07:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080572</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6230" sha1="76betpicq0zcc7vc1z5gwgpymxs6tdx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''שמואל''' (מרובע) '''כהן יחי'''}}

&lt;קטע התחלה=נעילה/&gt;מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן{{ש}}
חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן{{ר1}}
אוּלַי יָחוֹס&lt;noinclude&gt;{{הערה|בחלק מדפוסי המנהג המערבי מנוקד &quot;יָחוּס&quot;.}}&lt;/noinclude&gt; עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם&lt;קטע סוף=נעילה/&gt;

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|שְׁ}}אֵרִית יוֹסֵף{{ש}}
{{סי|שְׁ}}פָלִים וְנִבְזִים פְּשׁוּחֵי שֶׁסֶף{{ש}}
{{סי|שְׁ}}בוּיֵי חִנָּם מְכוּרֵי בְלֹא כֶסֶף{{ר1}}
{{סי|שׁ}}וֹאֲגִים בִּתְפִלָּה וּמְבַקְשִׁים רִשָּׁיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|מְ}}עֻנֵּי כֶבֶל{{ש}}
{{סי|מְ}}לֻמְּדֵי מַכּוֹת בְּעִנּוּי סֶבֶל{{ש}}
{{סי|מְ}}נוֹד רֹאשׁ נְתוּנִים לְיוֹשְׁבֵי תֵבֵל{{ר1}}
{{סי|מָ}}שָׁל {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=בָּעַמִּים בְּקֶצֶף|מערבי=בַּגּוֹיִם לַעַג}} וּבִזָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|וְ}}יִרְאֶה בָּעֳנִי עַמּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}יַקְשֵׁב וְיִשְׁמַע הַצָּגִים לְעֻמּוֹ{{ש}}
{{סי|וְ}}עוּדִים בְּלַחַשׁ מוּסָר לָמוֹ{{ר1}}
{{סי|וְ}}עֵינֵיהֶם תּוֹלִים לִמְצֹא רִצָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|א}}וֹמְרֵי סְלַח נָא{{ש}}
{{סי|א}}וֹמְצֵי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=שְׁבָחוֹ|מערבי=שִׁבְחוֹ}} בְּכָל עֵת {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=וְעוֹנָה|מערבי=וּבְכָל עוֹנָה}}{{ש}}
{{סי|אֲ}}גוּדִים בַּצָּרָה לִשְׁפֹּךְ תְּחִנָּה{{ר1}}
{{סי|אֶ}}ת פְּנֵי {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=אֱלֹהֵיהֶם|מערבי=הָאֱלֹהִים}} שׁוֹפְכִים לֵב דִּוָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|לָ}}קְתָה בְּכִפְלַיִם{{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|לְ}}עוּטָה אֲרָיוֹת כְּמוֹ בְּפִי שַׁחֲלַיִם}}{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{ש}}}}
{{סי|ל}}וֹקָה וּמִשְׁתַּלֶּמֶת בַּעֲוֹן שׁוּלַיִם{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{ש}}}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי={{סי|לְ}}עוּטָה בְּפִי אֲרָיוֹת כְּמוֹ בְּפִי שַׁחֲלַיִם'''}}{{ר1}}
{{סי|לֹ}}א שָׁכְחָה בְּכָל זֹאת מִכְתַּב עֹז חֶבְיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|כְּ}}בוּשֵׁי פָנִים{{ש}}
{{סי|הַ}}שּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְלֹא מְשִׁיבִים וְעוֹנִים{{ש}}
{{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{סי|נִ}}צְחוֹ מְקַוִּים וּלְיִשְׁעוֹ נִשְׁעָנִים|מערבי={{סי|נֶ}}צַח מְקַוִּים לְיִשְׁעוֹ וְנִשְׁעָנִים}}{{ר1}}
כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו בְּכִלָּיוֹן{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}

{{מילת קבע|אוּלַי יְרַחֵם}} {{סי|יְ}}חַלֵּץ עָנִי בְּעָנְיוֹ{{ש}}
{{סי|חֲ}}בוּשׁוֹ יַתִּיר מֵאֶרֶץ שִׁבְיוֹ{{ש}}
{{סי|יִ}}גְהֶה מְזוֹרוֹ וְיַחֲבֹשׁ חָלְיוֹ{{ר1}}
צַעֲקָתוֹ יִשְמַע וְיָחִישׁ {{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי=עֵת|מערבי=יוֹם}} פִּדְיוֹן
{{רפרן|הזחה=2|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}{{#בחר:{{{נוסח|}}}|מערבי={{רפרן|{{הור|קהל:}} מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן|חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן|אוּלַי יָחוֹס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם}}}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מלאכי רחמים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שירים מהמאה ה-11]]
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:פזמוני סליחות במנהגי אשכנז]]
[[קטגוריה:פנייה למליצי יושר]]
[[קטגוריה:שמואל בן יהודה הכהן]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>76betpicq0zcc7vc1z5gwgpymxs6tdx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות ליום שלישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313677</id>
    <revision>
      <id>3080626</id>
      <parentid>3073836</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:18:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080626</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1593" sha1="4nwghes5k8jfzn4pj2x7txgle803pvx" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סליחות ליום שלישי==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=אלול}}
===ח. סליחה===
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃{{ממס|תהלים קכד#קכד ב|תהלים קכד ב-ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:ישראל עמך|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ט. סליחה===
נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|איכה ג מא}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אליך נשואות עינינו|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===י. פזמון===
{{:ישראל נושע בה' (סליחות)|נוסח=מזרחי}}
{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=אלול}}</text>
      <sha1>4nwghes5k8jfzn4pj2x7txgle803pvx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות לערב ראש השנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313721</id>
    <revision>
      <id>3080631</id>
      <parentid>3078815</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:24:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080631</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14055" sha1="11jnm1eki8lco261d3bavm6h3mhzifz" xml:space="preserve">==סליחות לערב ראש השנה==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=ערב ראש השנה|מספר פתיחה=כג|פתיחה={{:ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נוסח=פולין}}}}
===כד. סליחה===
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ לְהָרִים אֱלֹהֵינוּ פָּנֵינוּ אֵלֶיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עזרא ט ו}}{{ש}}
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה׃

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:איככה אפצה פה|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===כה. סליחה===
שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃{{ממס|תהלים קכו ד}}{{ש}}
שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשֵׁנוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ה}}{{ש}}
דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃ יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה#נה ו|ישעיהו נה ו-ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אנא עוררה אהבתך הישנה|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כו. סליחה===
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}{{ש}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
תְּחַטְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְנִטְהָר תְּכַבְּסֵנוּ וּמִשֶּׁלֶג נַלְבִּין׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא ט}}{{ש}}
אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אל אלוה דלפה עיני|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כז. סליחה===
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדֵנוּ, כְּבוֹדֵנוּ וּמֵרִים רֹאשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ג ד}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, וְזִכְרְךָ לְדוֹר וָדוֹר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ה יט}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קנו}}{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדון מועד כתקח|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כח. סליחה===
הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק, אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר׃{{ממס|איוב ד יז}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃{{ממס|תהלים קטז ה}}{{ש}}
הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה׃{{ממס|איוב ד יח}}{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה׃

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדון דין אם ידוקדק|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כט. שניה===
וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה׃{{ממס|איוב כה ד}}{{ש}}
מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים וְלִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ח ה|וגם=איוב ז יח}}{{ש}}
יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ב}}{{ש}}
אַף עַל זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָ, וְאֹתָנוּ תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּךְ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב יד ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדון בפקדך|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===ל. שניה===
אֲדֹנָי יְיִ, אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלֶךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ט כו}}{{ש}}
וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה׃{{ממס|איוב כה ד}}{{ש}}
הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק, אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר׃{{ממס|איוב ד יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדון בשפטך|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לא. שניה===
זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנוּ וְאֶל עָפָר תְּשִׁיבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב י ט}}{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אך בך לדל מעוז|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לב. שניה===
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}}
אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז׃{{ממס|איוב יד א}}{{ש}}
אַף עַל זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָ, וְאֹתָנוּ תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּךְ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב יד ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדם איך יזכה|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לג. שניה===
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃{{ש}}
מַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מד טז}}{{ש}}
הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה׃{{ממס|איוב ד יח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אך במתח דין|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לד. שלישיה===
לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וּלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ט}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אל אמונה עזרה הבה|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לה. שלמונית===
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קנו}}{{ש}}
יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו׃{{ממס|הושע ו ב}}{{ש}}
כִּי שָׁם צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קלג ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:חיים ארוכים תכתבנו|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לו. שלמונית===
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק׃{{ממס|תהלים ב א}}{{ש}}
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים י א}}{{ש}}
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|איכה ה כ}}{{ש}}
לָמָּה יְיָ תִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח טו|וגם=איכה ג יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לז. פסוקים===
{{ארון|פ}}
{{הור|יש נוהגים שהחזן והקהל אומרים פסוק בפסוק.}}

אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
הוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וּלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ט}}{{ש}}
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קנו}}{{ש}}
הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד ב}}{{ש}}
כִּי יְיָ שֹׁפְטֵנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ׃{{ממס|ישעיהו לג כב}}{{ש}}
חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע, חָלִלָה לָּךְ, הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט׃{{ממס|בראשית יח כה}}

===לח. פזמון===
{{:שופט כל הארץ|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לט. עקידה===
יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ב כד}}{{ש}}
טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה}}{{ש}}
כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃{{ממס|בראשית כב יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{הור|בק&quot;ק מוסיפים זה לפני העקידה:}}{{ש}}
&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|עקידה כרחם2}}]&lt;/small&gt;

{{:מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|נוסח=פולין}}

{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=ערב ראש השנה|כותרת זכור ברית=מ. זכור ברית|זכור ברית={{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור|העיר}}{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|גואל|דורש}}|מספר תחינה=מא|תחינה={{:תפילה תקח תחינה תבחר|נוסח=פולין}}}}</text>
      <sha1>11jnm1eki8lco261d3bavm6h3mhzifz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080659</id>
      <parentid>3080631</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:43:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* כז. סליחה */</comment>
      <origin>3080659</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14051" sha1="0ja876bvrp973j9oa38nzw1p7186vzl" xml:space="preserve">==סליחות לערב ראש השנה==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=ערב ראש השנה|מספר פתיחה=כג|פתיחה={{:ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נוסח=פולין}}}}
===כד. סליחה===
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ לְהָרִים אֱלֹהֵינוּ פָּנֵינוּ אֵלֶיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עזרא ט ו}}{{ש}}
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה׃

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:איככה אפצה פה|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===כה. סליחה===
שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃{{ממס|תהלים קכו ד}}{{ש}}
שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשֵׁנוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ה}}{{ש}}
דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃ יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה#נה ו|ישעיהו נה ו-ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אנא עוררה אהבתך הישנה|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כו. סליחה===
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}{{ש}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
תְּחַטְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְנִטְהָר תְּכַבְּסֵנוּ וּמִשֶּׁלֶג נַלְבִּין׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא ט}}{{ש}}
אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אל אלוה דלפה עיני|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כז. סליחה===
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדֵנוּ, כְּבוֹדֵנוּ וּמֵרִים רֹאשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ג ד}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, וְזִכְרְךָ לְדוֹר וָדוֹר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ה יט}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קנו}}{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{#קטע:אדון מועד כתקח|אדון}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כח. סליחה===
הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק, אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר׃{{ממס|איוב ד יז}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃{{ממס|תהלים קטז ה}}{{ש}}
הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה׃{{ממס|איוב ד יח}}{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה׃

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדון דין אם ידוקדק|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כט. שניה===
וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה׃{{ממס|איוב כה ד}}{{ש}}
מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים וְלִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ח ה|וגם=איוב ז יח}}{{ש}}
יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ב}}{{ש}}
אַף עַל זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָ, וְאֹתָנוּ תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּךְ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב יד ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדון בפקדך|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===ל. שניה===
אֲדֹנָי יְיִ, אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלֶךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ט כו}}{{ש}}
וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה׃{{ממס|איוב כה ד}}{{ש}}
הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק, אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר׃{{ממס|איוב ד יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדון בשפטך|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לא. שניה===
זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנוּ וְאֶל עָפָר תְּשִׁיבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב י ט}}{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אך בך לדל מעוז|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לב. שניה===
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}}
אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז׃{{ממס|איוב יד א}}{{ש}}
אַף עַל זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָ, וְאֹתָנוּ תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּךְ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב יד ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדם איך יזכה|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לג. שניה===
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃{{ש}}
מַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מד טז}}{{ש}}
הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה׃{{ממס|איוב ד יח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אך במתח דין|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לד. שלישיה===
לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וּלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ט}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אל אמונה עזרה הבה|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לה. שלמונית===
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קנו}}{{ש}}
יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו׃{{ממס|הושע ו ב}}{{ש}}
כִּי שָׁם צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קלג ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:חיים ארוכים תכתבנו|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לו. שלמונית===
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק׃{{ממס|תהלים ב א}}{{ש}}
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים י א}}{{ש}}
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|איכה ה כ}}{{ש}}
לָמָּה יְיָ תִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח טו|וגם=איכה ג יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לז. פסוקים===
{{ארון|פ}}
{{הור|יש נוהגים שהחזן והקהל אומרים פסוק בפסוק.}}

אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
הוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וּלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ט}}{{ש}}
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קנו}}{{ש}}
הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד ב}}{{ש}}
כִּי יְיָ שֹׁפְטֵנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ׃{{ממס|ישעיהו לג כב}}{{ש}}
חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע, חָלִלָה לָּךְ, הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט׃{{ממס|בראשית יח כה}}

===לח. פזמון===
{{:שופט כל הארץ|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לט. עקידה===
יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ב כד}}{{ש}}
טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה}}{{ש}}
כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃{{ממס|בראשית כב יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{הור|בק&quot;ק מוסיפים זה לפני העקידה:}}{{ש}}
&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|עקידה כרחם2}}]&lt;/small&gt;

{{:מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|נוסח=פולין}}

{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=ערב ראש השנה|כותרת זכור ברית=מ. זכור ברית|זכור ברית={{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור|העיר}}{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|גואל|דורש}}|מספר תחינה=מא|תחינה={{:תפילה תקח תחינה תבחר|נוסח=פולין}}}}</text>
      <sha1>0ja876bvrp973j9oa38nzw1p7186vzl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080660</id>
      <parentid>3080659</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:43:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* כז. סליחה */</comment>
      <origin>3080660</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14051" sha1="md81clg4wdimgj4zy9z7fglpct8sc0r" xml:space="preserve">==סליחות לערב ראש השנה==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=ערב ראש השנה|מספר פתיחה=כג|פתיחה={{:ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נוסח=פולין}}}}
===כד. סליחה===
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ לְהָרִים אֱלֹהֵינוּ פָּנֵינוּ אֵלֶיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עזרא ט ו}}{{ש}}
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה׃

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:איככה אפצה פה|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===כה. סליחה===
שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃{{ממס|תהלים קכו ד}}{{ש}}
שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשֵׁנוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ה}}{{ש}}
דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃ יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה#נה ו|ישעיהו נה ו-ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אנא עוררה אהבתך הישנה|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כו. סליחה===
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}{{ש}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
תְּחַטְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְנִטְהָר תְּכַבְּסֵנוּ וּמִשֶּׁלֶג נַלְבִּין׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא ט}}{{ש}}
אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אל אלוה דלפה עיני|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כז. סליחה===
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדֵנוּ, כְּבוֹדֵנוּ וּמֵרִים רֹאשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ג ד}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, וְזִכְרְךָ לְדוֹר וָדוֹר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ה יט}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קנו}}{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{#קטע:אדון מועד כתקח|אדון}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כח. סליחה===
הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק, אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר׃{{ממס|איוב ד יז}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃{{ממס|תהלים קטז ה}}{{ש}}
הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה׃{{ממס|איוב ד יח}}{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה׃

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדון דין אם ידוקדק|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כט. שניה===
וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה׃{{ממס|איוב כה ד}}{{ש}}
מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים וְלִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ח ה|וגם=איוב ז יח}}{{ש}}
יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ב}}{{ש}}
אַף עַל זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָ, וְאֹתָנוּ תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּךְ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב יד ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדון בפקדך|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===ל. שניה===
אֲדֹנָי יְיִ, אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלֶךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ט כו}}{{ש}}
וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה׃{{ממס|איוב כה ד}}{{ש}}
הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק, אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר׃{{ממס|איוב ד יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדון בשפטך|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לא. שניה===
זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנוּ וְאֶל עָפָר תְּשִׁיבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב י ט}}{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אך בך לדל מעוז|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לב. שניה===
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}}
אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז׃{{ממס|איוב יד א}}{{ש}}
אַף עַל זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָ, וְאֹתָנוּ תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּךְ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב יד ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדם איך יזכה|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לג. שניה===
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃{{ש}}
מַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מד טז}}{{ש}}
הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה׃{{ממס|איוב ד יח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אך במתח דין|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לד. שלישיה===
לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וּלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ט}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אל אמונה עזרה הבה|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לה. שלמונית===
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קנו}}{{ש}}
יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו׃{{ממס|הושע ו ב}}{{ש}}
כִּי שָׁם צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קלג ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:חיים ארוכים תכתבנו|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לו. שלמונית===
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק׃{{ממס|תהלים ב א}}{{ש}}
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים י א}}{{ש}}
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|איכה ה כ}}{{ש}}
לָמָּה יְיָ תִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח טו|וגם=איכה ג יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לז. פסוקים===
{{ארון|פ}}
{{הור|יש נוהגים שהחזן והקהל אומרים פסוק בפסוק.}}

אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
הוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וּלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ט}}{{ש}}
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קנו}}{{ש}}
הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד ב}}{{ש}}
כִּי יְיָ שֹׁפְטֵנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ׃{{ממס|ישעיהו לג כב}}{{ש}}
חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע, חָלִלָה לָּךְ, הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט׃{{ממס|בראשית יח כה}}

===לח. פזמון===
{{:שופט כל הארץ|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לט. עקידה===
יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ב כד}}{{ש}}
טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה}}{{ש}}
כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃{{ממס|בראשית כב יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{הור|בק&quot;ק מוסיפים זה לפני העקידה:}}{{ש}}
&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|עקידה כרחם2}}]&lt;/small&gt;

{{:מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|נוסח=פולין}}

{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=ערב ראש השנה|כותרת זכור ברית=מ. זכור ברית|זכור ברית={{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור|העיר}}{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|גואל|דורש}}|מספר תחינה=מא|תחינה={{:תפילה תקח תחינה תבחר|נוסח=פולין}}}}</text>
      <sha1>md81clg4wdimgj4zy9z7fglpct8sc0r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080681</id>
      <parentid>3080660</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T11:55:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* כז. סליחה */</comment>
      <origin>3080681</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14071" sha1="0igbu0pb751xoypun6jgbelkf3byfud" xml:space="preserve">==סליחות לערב ראש השנה==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=ערב ראש השנה|מספר פתיחה=כג|פתיחה={{:ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נוסח=פולין}}}}
===כד. סליחה===
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ לְהָרִים אֱלֹהֵינוּ פָּנֵינוּ אֵלֶיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עזרא ט ו}}{{ש}}
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה׃

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:איככה אפצה פה|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===כה. סליחה===
שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃{{ממס|תהלים קכו ד}}{{ש}}
שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשֵׁנוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ה}}{{ש}}
דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃ יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה#נה ו|ישעיהו נה ו-ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אנא עוררה אהבתך הישנה|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כו. סליחה===
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}{{ש}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
תְּחַטְּאֵנוּ בְאֵזוֹב וְנִטְהָר תְּכַבְּסֵנוּ וּמִשֶּׁלֶג נַלְבִּין׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא ט}}{{ש}}
אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אל אלוה דלפה עיני|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כז. סליחה===
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדֵנוּ, כְּבוֹדֵנוּ וּמֵרִים רֹאשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ג ד}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, וְזִכְרְךָ לְדוֹר וָדוֹר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ה יט}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קנו}}{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדון מועד כתקח|חלק=אדון|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כח. סליחה===
הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק, אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר׃{{ממס|איוב ד יז}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
חַנּוּן יְיָ וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם׃{{ממס|תהלים קטז ה}}{{ש}}
הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה׃{{ממס|איוב ד יח}}{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה׃

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדון דין אם ידוקדק|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===כט. שניה===
וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה׃{{ממס|איוב כה ד}}{{ש}}
מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים וְלִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ח ה|וגם=איוב ז יח}}{{ש}}
יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ב}}{{ש}}
אַף עַל זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָ, וְאֹתָנוּ תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּךְ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב יד ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדון בפקדך|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===ל. שניה===
אֲדֹנָי יְיִ, אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלֶךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ט כו}}{{ש}}
וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה׃{{ממס|איוב כה ד}}{{ש}}
הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק, אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר׃{{ממס|איוב ד יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדון בשפטך|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לא. שניה===
זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנוּ וְאֶל עָפָר תְּשִׁיבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב י ט}}{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אך בך לדל מעוז|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לב. שניה===
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}}
אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז׃{{ממס|איוב יד א}}{{ש}}
אַף עַל זֶה פָּקַחְתָּ עֵינֶךָ, וְאֹתָנוּ תָבִיא בְמִשְׁפָּט עִמָּךְ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב יד ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אדם איך יזכה|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לג. שניה===
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃{{ש}}
מַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מד טז}}{{ש}}
הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה׃{{ממס|איוב ד יח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אך במתח דין|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לד. שלישיה===
לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וּלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ט}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אל אמונה עזרה הבה|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לה. שלמונית===
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קנו}}{{ש}}
יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו׃{{ממס|הושע ו ב}}{{ש}}
כִּי שָׁם צִוָּה יְיָ אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קלג ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:חיים ארוכים תכתבנו|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לו. שלמונית===
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק׃{{ממס|תהלים ב א}}{{ש}}
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים י א}}{{ש}}
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|איכה ה כ}}{{ש}}
לָמָּה יְיָ תִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח טו|וגם=איכה ג יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לז. פסוקים===
{{ארון|פ}}
{{הור|יש נוהגים שהחזן והקהל אומרים פסוק בפסוק.}}

אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
הוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וּלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ט}}{{ש}}
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קנו}}{{ש}}
הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד ב}}{{ש}}
כִּי יְיָ שֹׁפְטֵנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ׃{{ממס|ישעיהו לג כב}}{{ש}}
חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע, חָלִלָה לָּךְ, הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט׃{{ממס|בראשית יח כה}}

===לח. פזמון===
{{:שופט כל הארץ|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

===לט. עקידה===
יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ב כד}}{{ש}}
טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ׃{{ממס|תהלים קיא ה}}{{ש}}
כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃{{ממס|בראשית כב יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{הור|בק&quot;ק מוסיפים זה לפני העקידה:}}{{ש}}
&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|עקידה כרחם2}}]&lt;/small&gt;

{{:מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|נוסח=פולין}}

{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=ערב ראש השנה|כותרת זכור ברית=מ. זכור ברית|זכור ברית={{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור|העיר}}{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|גואל|דורש}}|מספר תחינה=מא|תחינה={{:תפילה תקח תחינה תבחר|נוסח=פולין}}}}</text>
      <sha1>0igbu0pb751xoypun6jgbelkf3byfud</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות לצום גדליה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>313884</id>
    <revision>
      <id>3080633</id>
      <parentid>3078817</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:30:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080633</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5911" sha1="sb4gden6f5t70wufnlco51y1k5rjevp" xml:space="preserve">==סליחות לצום גדליה==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=עשי&quot;ת|מספר פתיחה=מב|פתיחה={{:אז טרם נמתחו|נוסח=מזרחי}}}}
===מג. סליחה===
דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃ יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה#נה ו|ישעיהו נה ו-ז}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמא ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|נוסח=פולין}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===מד. סליחה===
בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה׃{{ממס|ישעיהו סד י|שם פסוק י}}{{ש}}
שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ, לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד ז}}{{ש}}
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אבלה נפשי וחשך תארי|נוסח=פולין}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===מה. סליחה===
שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ׃{{ממס|הושע יד ב}}{{ש}}
תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים צ ג}}{{ש}}
קָרוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃{{ממס|תהלים קמה יח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אמנת מאז ארשת ניב שפתים|נוסח=פולין}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===מו. שלישיה===
הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם׃{{ממס|תהלים נא כ}}{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ב}}{{ש}}
הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ׃{{ממס|תהלים פה ח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אורך ואמיתך שלח|נוסח=פולין}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===מז. שלמונית===
תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ, תִּכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מיכה ז יט}}{{ש}}
וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם׃{{ש}}
שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}}{{ש}}
תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא, וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים צ ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:תשוב תרחמנו שוב שביתנו|נוסח=פולין}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===מח. פזמון===
{{:הורית דרך תשובה|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===מט. עקידה===
הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם׃ אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא#נא כ|תהלים נא כ-כא}}{{ש}}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}}{{ש}}
וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי׃{{ממס|בראשית כב יח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{הור|בק&quot;ק מוסיפים זה לפני העקידה:}}{{ש}}
&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|עקידה כרחם2}}]&lt;/small&gt;

{{:אז בהר מור|נוסח=פולין}}
{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=עשי&quot;ת|כותרת זכור ברית=נ. זכור ברית|זכור ברית={{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור}}{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|טס}}{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|גואל|דורש}}|מספר תחינה=נא|תחינה={{:תורה הקדושה|נוסח=פולין}}}}</text>
      <sha1>sb4gden6f5t70wufnlco51y1k5rjevp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג ליטא/סליחות ליום שני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>327151</id>
    <revision>
      <id>3080650</id>
      <parentid>3073957</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:09:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080650</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2611" sha1="7krtivhxjtv0vtvyrly2ek0c0kzj18s" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סליחות ליום שני==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=ליטא|יום=אלול}}
===ה. סליחה===
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
אֲדֹנָי יְיִ סְלַח נָא לַעֲוֹן יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עמוס ז ב}}{{ש}}
כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ׃{{ממס|תהלים מד כו}}{{ש}}
עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי, הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח׃{{ממס|תהלים מד כד}}{{ש}}
וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר׃{{ממס|במדבר יד יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אם עוונינו רבו להגדיל|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ו. סליחה===
אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ׃{{ממס|ישעיהו כו ח}}{{ש}}
קַוֹּה קִוִּינוּ יְיָ, וַיֵּט אֵלֵינוּ וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ׃{{ממס|תהלים מ ב}}{{ש}}
וְעַתָּה מַה קִּוִּינוּ אֲדֹנָי, תּוֹחַלְתֵּנוּ לְךָ הִיא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לט ח}}{{ש}}
אַךְ אֶל אֱלֹהִים דּוּמִיָּה נַפְשֵׁנוּ, מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סב ב}}{{ש}}
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשֵׁנוּ תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מב ב}}{{ש}}
אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנוּ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וְשַׁבְנוּ בְּבֵית יְיָ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כג ו}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ז. פזמון===
{{:ישראל נושע בה' (סליחות)|נוסח=ליטא}}
{{סליחות|סיום|נוסח=ליטא|יום=אלול}}</text>
      <sha1>7krtivhxjtv0vtvyrly2ek0c0kzj18s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות ליום רביעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>327187</id>
    <revision>
      <id>3080627</id>
      <parentid>3073838</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:19:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080627</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2143" sha1="4xmpb6rh60m46fqg6pzvf0vm4896dlb" xml:space="preserve">==סליחות ליום רביעי==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=אלול}}
===יא. סליחה===
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים י א}}{{ש}}
לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר, תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ׃{{ממס|תהלים מד כה}}{{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ, כִּי צַר לָנוּ מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יח}}{{ש}}
עֲנֵנוּ יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יז}}{{ש}}
אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד כא}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אני יום אירא אליך אקרא|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===יב. סליחה===
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ, אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ׃{{ממס|ישעיהו סג טו}}{{ש}}
אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:איה כל נפלאותיך|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===יג. פזמון===
{{:באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|נוסח=פולין}}
{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=אלול}}</text>
      <sha1>4xmpb6rh60m46fqg6pzvf0vm4896dlb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות ליום חמישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>327213</id>
    <revision>
      <id>3080628</id>
      <parentid>3073840</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:19:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080628</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1756" sha1="1e61a4ls8y0zxjc29pxndfjm32rwird" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סליחות ליום חמישי==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=אלול}}
===יד. סליחה===
אֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ בְּצֶדֶק, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סד ו}}{{ש}}
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא ו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===טו. סליחה===
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵינוּ, בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ, לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ׃{{ממס|ישעיהו כו יג}}{{ש}}
כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃{{ממס|תהלים מד כג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:איה קנאתך וגבורותיך|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===טז. פזמון===
{{:שחר קמתי להודות|נוסח=פולין}}
{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=אלול}}</text>
      <sha1>1e61a4ls8y0zxjc29pxndfjm32rwird</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות ליום שישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>327224</id>
    <revision>
      <id>3080629</id>
      <parentid>3078826</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:20:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080629</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2616" sha1="9uc7b83ttjamlf4dmaie2x3rjkogm8i" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סליחות ליום שישי==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=אלול}}
===יז. סליחה===
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים מב ב}}{{ש}}
כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ׃{{ממס|תהלים מד כו}}{{ש}}
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃{{ממס|תהלים עט#עט ו|תהלים עט ו-ז}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:תערוג אליך כאיל על אפיקים|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===יח. סליחה===
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}{{ש}}
כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קל ז}}{{ש}}
פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃{{ממס|תהלים כה כב}}{{ש}}
וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃{{ממס|תהלים קל ח}}{{ש}}
כִּי פָדָה יְיָ אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ׃{{ממס|ירמיהו לא י}}{{ש}}
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה, לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן׃{{ממס|ירמיהו יד ח}}{{ש}}
לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח, יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים עד א}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:ארכו הימים ודבר חזון|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===יט. פזמון===
{{:אלה בשלישמו|נוסח=מזרחי}}
{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=אלול}}</text>
      <sha1>9uc7b83ttjamlf4dmaie2x3rjkogm8i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק ב/פרק יח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>332346</id>
    <revision>
      <id>3080561</id>
      <parentid>1453217</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T17:12:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק יח */</comment>
      <origin>3080561</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="46086" sha1="psttph793hrgcgwtc8g29aasi2nd284" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|פרק יז|פרק יח|פרק יט}}
==פרק יח==
[[File:מורה-נבוכים-הרב-בלס-חלק-ב-פרק-יח.ogg|thumb|מורה-נבוכים-הרב-בלס-חלק-ב-פרק-יח]] תמלול השיעור::{{הערה|א חלק שני פרק פרק יח נכ
3:08
&gt;&gt; כן
3:10
&gt;&gt; אנחנו התחלנו את זה ואנחנו נמשיך א נתחיל מההתחלה
3:16
מה שראינו בפרק יז מה שהיה בפרק יז זה שהתשובה
3:23
של הרמבם לא אריסטו עצמו אריסטו עצמו אמר שאנחנו
3:30
לא מצאנו שחומר בא אלא מחומר אחר ואנחנו לא מצאנו
3:36
שתנועה באה אלא מתנועה אחרת ולכן אנחנו לא יכולים להגיד שהקדוש ברוך הוא או מישהו
3:45
איךשהוא שהעולם יצא מעין בגלל שהחומר חלק מההגדרה של חומר זה שהוא יוצא מחומר על זה
3:54
הרמבם שמה שאנחנו מוצאים בטבע כפי שהוא אה וקיים זה לא מעיל על הטבע כאשר הוא מתווה
4:06
זה בגדול ולכן אף אחד לא יוכל אי פעם להביא ראיה מהטבע שה א שהעולם
4:16
היה קדמון וגם שהוא לא קדמון בגלל שכל מה שאנחנו מדברים זה מה היה לפני שהיה טבע
4:25
אבל הוא הוא סיים את זה ואחר כך הרמבם הלך לתלמידים של אריסטו. אומר שהתלמידים של
4:33
אריסטו ההוכחות שלהם לא היו א מבוססות על התבע אלא
4:41
מבוססות על התיאולוגיה יותר. כלומר שאיך זה ש אה מה עשה הקדוש ברוך הוא לפני שהוא
4:49
ברא את העולם לדוגמה. הדרך הראשון שיזכרו כוונה היא שיזכרו
4:56
תלמידי אריסטו שיתחייב לנו בו כפי מחשבתם שאלוה יצא מן הכוח אל הפועל
5:04
כשיהיה פועל עת אחת ולא יפעל עת אחרת וסתירה זה הספק מבוארת מאוד קיצר מה שהם
5:11
אומרים מה שהוא שינה את הרצון האלוקי א כדי שהוא שהפעיל את ה את
5:21
אה הפעיל את הבריאה בגלל שאם לא כך למה היה לא היה נברא לכן לפני כן אז משהו הוא
5:29
בא או משהו אירוע קורה או שהזמן הגיע משהו בגלל שאם
5:36
כך אם לא השתנה כלום אז אין סיבה שבזמן מסוים אה יבר העולם
5:46
והוא נס שזה עניין אמנם מתחייב בכל מוקב מחומר לא אפשרות ומצורה כי בלא ספק כשיפעל
5:54
הגשם בצורתו אחר שלא עשה כבר היה בו דבר בכוח ויצא לפועל כלומר כאשר יש איזה
6:03
א בוק של עץ ואחר כך הוא נשע שולחן אז מה שהוא קרה זה לא ש ש
6:12
משהו חיצוני אה
6:18
אפשר מי בלתי מוציא אותו לפועל כי זאת ההקטנה אמנם מתברה במופת בבעלי החומר אבל
6:26
מה שאינו גוף ואין לו חומר אין בעצמו אפשרות בשום פנים כלומר שהקדוש ברוך הוא
6:33
והוא לא חומר וגם העולם לפני שהוא נברא הוא
6:38
כלום הוא לא חומר וכל מה שיש לו הוא בפועל תמים ולא יתחייב בו זה ולא ימנה הקדוש
6:46
ברוך הוא מדבר על הקדוש ברוך הוא וזה לא עניין שמשהו יוציא אותו ומה שהוא לא יוציא
6:52
אותו בגלל שלא הוא חומר. חומר הוא בכוח ויוצא לפועל אבל הקדוש ברוך הוא תמיד
6:58
בפועל. ואין זה שינוי בחוק הנפרד ולא יציאה מן הכוח אל הפועל. כלומר זה לא
7:05
שינוי ו א שקרה לו ולא צריך משהו שיפעיל אותו.
7:12
ואין כן והראיה על זה השכל הפועל. עכשיו הוא מביא ראיה כפי שראינו בפעם הקודמת
7:20
הרמב&quot;ם אומר שהראיה היא כנראה לא ראיה והוא אומר ככה והראי על זה
7:29
השכל הפועל השיכל הפועל רבותיי זה לפי ה א האריסטו ה
7:39
מה שנותן בעולם שלנו כלומר את הצורות כאשר חומר
7:45
מגיע במצב שהוא יכול לקבל צורה מסוימת. כלומר, כאשר הדומם א מגיע להרכב שהוא יכול
7:55
לקבל את ה להשתנות ולהיות צמח, אז הוא מקבל את הצורה של
8:02
הצמח. א ורי על זה השכל הפועל על דת אריסטו
8:10
המשכים אחרות אשר הוא נפרד. כלומר השכל הוא לא אין לו אין לו
8:17
השכל הפועל אין לו חומר והנה יעשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת הוא לא הוא לא פועל תמיד
8:30
על אותו דבר בצורה בצורה דומה שנה יעשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת כמו שבערב הוא נצר
8:40
במאמרו בשכל אשר ששם אמר דבר זה לשונו זה אבונצר הוא א מגדולי מפרשי אריסטו
8:52
שש אמר דבר זה לשונו אמר בגולוי כי השכל הפועל לא יעשה תמיד אבל יעשה עת אחד ולא
9:00
יעשה עת אחר אצל לשונו והוא אמת מבואר ואם הה אותו כן לא יימר שהשכל הפועל משתנה
9:11
כלומר השכל הפועל הוא תמיד בפועל. אז לכן הנה יש מצב כזה שיש דברים שתמיד
9:20
בפועל אבל בכל אופן ה השינוי
9:26
קורה. פעם אין פועלים ככה ופעם פועלים אחרת. ולא היה פועל בכוח ושב בפועל כאשר
9:35
עשה בעת אחת מה שלא עשהו מקודם. כי אין ערך בין הגשמים הוא בין מה שאינו גשם.
9:43
כלומר גם כן אי אפשר להשוות משהו גשמי למשהו לא גשמי. דבר שגשמי יוצא מהכוח אל
9:51
הפועל שמשהו מפעיל אותו. אבל ה גם המלאכים כמו השכל הפועל אריסטו קורה ל
10:01
כמו שכל נפרד. אז פועל כל הזמן אבל הוא משנה את פעולתו. אמנם יאמר לפעולות הצורות
10:09
הנשואות בחומרים ולפעולות הנפרד פעולה בשיתוף השם. כלומר, גם אנחנו שנמצאים
10:17
בחומר אנחנו רואים שהשעה 8:3 אז אנחנו פתחנו את ה את הלינק. כלומר הזמה למה לא
10:25
פתחנו לפני כן? בגלל שאנחנו ראינו שהזמן הוא 8 וחצי. אבל השכל הפועל פועל תמיד ולא
10:35
זה לא משהוא ש נדלק ויצא אלא פה אבל משהו משתנה
10:42
אומנם מי אומר לפעולות הצורות הנשואות בחומרים לפעולות הנפרד פעולה המילה פעולה
10:48
זה לא אותו דבר ולזה לא יתחייב מיות הנפרד בלתי עושה בעת אחת הפועל אשר יעשהו אחר כן
10:56
שיהיה יוצא מנקות על הפועל כמו שנמצא זה בצורות הנשואות בחומר.
11:02
עכשיו צריכים להבין מה שהוא מה הוא מאיר על זה הערה איך הואחית? בגלל ש אה אה
11:15
אם כן למה? כלומר, אם השכל הפועל נותן צורות, נותן צורות לדומהם להיות כוח צומח
11:23
ונותן להם להיות צומח, כאשר הוא מגיע למורכבות מסוימת להיות א בעל חיים. אז מה
11:32
זה? למה? למה זה לא היה תמיד? ואולי אחשוב חושב שאומר הרמב&quot;ם שבזה המאמר
11:40
קצת התעה. אז מישהו יכול להגיד שאני בנושא למכור לו לוקש למה וזה כי השכל הפועל אמנם
11:48
התחייב שיעשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת לא מפני עניין אחד בעצמו אלא מפני הכנת
11:57
החומרים כלומר למה השכל הפועל לפי אריסטו
12:06
כלומר הוא משפיע צורות לכל מה שיכול לקבל צורות.
12:13
אז אם כן, מה משתנה שפעם הוא עובד ופעם הוא לא עובד? זה לא שינוי בו, אלא שינוי
12:23
בגוף שמקבל את פעולתו.
12:28
אם היה קודם דוממים היה משהו שלא היה יכול להפ להפוך לצומח שלקבל את הצורה הזאת או
12:40
שהוא לא יקבל אותו כאשר הוא כן מוכן אז השכל הפועל
12:50
שומח אז
12:54
לכן זה ברור למה יש שינוי בשינוי אמנם הוא לא בפועל אבל הוא במקבל
13:02
הפעולה זה קיצור ש זה
13:08
השכל הפועל משפיע על כל מה שיכול להשפיע א לפי המקבל אם מישהו זוכר אם זוכר את זה לא
13:20
רק מהשיעור הקודם שקראנו פרק יחז בגלל שראינו את אותו דבר בפרק יג ג
13:29
עכשיו שיש לכם מסך אתם יכולים לעבור מפרק י ח לפרק יג בקלות
13:48
סליחה פרק
13:59
ודבר על כך בפרק יב על השפע. זה אחד מהפרקים הראשונים שהוא דיבר על שפע. אתם
14:07
עברתם לפרק יב? הצלחתם?
14:14
כן. אוקיי. זה אמ
14:23
איפה
14:23
&gt;&gt; זה הנה כבר התפאר לא יודע איך תמצא את זה שפעולת הגשמים כפי צורותם קצתם בקצתם
14:33
תחייב הכנת החומרים לקבלת פעולת מי שאינו גוף
14:41
אשר הפעולותהם הם הצורות כלומר כדי שצורה כבר משהו הוא שלא לא לא גשמי
14:50
ישפיע על חומר. החומר חייב להיות מוכן לקבל את הצורה הזאת. כלומר הוא מה שהוא
15:00
כתב שם בפרק יב זה כאשר גשם דבר חומרי פועל על דבר חומרי זה במגע.
15:10
כלומר הכדור זז בגלל שהרגל של האדם נתן לכדור בעיתה הוא פגע הוא נגע
15:19
בזה אבל כאשר משהו הוא נפרד משהו הוא שהוא
15:27
מופשט שאין לו גוף איך הוא פועל ומה שמסביר הרמבם והוא אומר שהפעולה
15:37
של אה של צורה שאין שאין בו חומר. כלומר שנותן את הצורה שלו על החומר זה על ידי
15:47
שפע. א לא צריך לגעת. הנה כבר התבאר שפעולת הגשמים כפי צורתם קצתם וקצתם תחייב
15:55
הכנת החומרים לקבלת פעולות מי שאינו גוף אשר הפעולותם הם הצורות. וכאשר היו משאי
16:05
השכל הנפרד מבוארים גלויים במציאות והם כל מתחדש בלתי מתחדש מגוף המזג לבד כלומר שזה
16:15
לא עניין של התמזגות אלא שזה מקבל עכשיו צורה אחרת
16:20
אז ידענו בהכרח שזה הפועל לא יעשה בנגיעה ולא על רוחק מיוחד מפני שאינו גשם
16:32
אז אז אנחנו דיברנו זרייתי מישהו אחר ב לא בלימוד
16:40
הרמב&quot;ם אלא ב לימוד את הרעיון שלence לדוגמה כלומר אם
16:47
יש א איזה איזה א
16:53
מלקול של של מים כלומר לא כלומר איזה אחד של H2O
17:02
כלומר זה לא יהיה נוזלי. כלומר העניין של הנוזל זה
17:09
כאשר יש הרבה מאוד מולקולות שהן מתחברות ביחד ואז הם האינטראקציה שביניהם זה עניין
17:18
שהופך אותם לנוזלי תלוי מה הטמפרטורה אבל בכל אופן ה ה
17:25
יש מעבר מכאשר מדברים על אטומים או או חלקיקים תת אטומים
17:33
כאשר יש איזה א איזה הרכב יש מקבלת תכונות שלא היה בכל אחד ואחד. אתם זוכרים
17:44
שדיברנו על זה כ שדיברנו על המדברים? הדברים אמרו שאם אה עוף חי כל חלק וחלק
17:52
שלו הוא חי. כלומר ולכן שאלו כאשר חלקו את את העוף מה קרה של החיים שהיה
18:02
בחלק מסוים של העוף הרי צריכים להרוג כל חלק וחלק וזה לא נכון בגלל שיש מצב נגיד
18:10
בביולוגיה שה החיות זה לא דווקא בכל אטום ולא בכל מולקול
18:18
לא ברמה מלקולרית אלא ברמה שהיא יותר מורכבת אז כש אשר יש מורכבות מסוימת יש את
18:26
האפשרות של שיכול השפע אז נחזור לפרק יב מה שקוראנו ידענו בהכרח שזה הפועל לא יעשה
18:34
בנגיעה ולא על רוחק מיוחד הוא משפיע המלאך או השכל לנפרד משפיע לא רק במשהו
18:47
קרוב מפני שאינו גשם ויכונה לעולם פועל הנבדל בשפע על צד ההידמות בעין המים,
18:55
כלומר המים ששופים לכל הצדדים אשר ישפע מכל צד ואין לו צד מיוחד שימשך ממנו הוא
19:03
ימשיך לזולתו אבל מכולו הוא נובע ולכל הצדדים יוה
19:10
הכרובים אליו הרחוקים ממנו תמיד כן זה השכל לא יהיה כלומר השכל הכוונה המלאך או
19:18
האמת המופשטת לא יגיע אליו כוח מצד אחד ומרוחק אחד הוא עצמו מקבל משכל אחר ולא
19:27
יגיע כוחו לזולתו של השכל גם כאן מצד מיוחד ועל רוחק מיוחד ולא בעת בלתי עת אבל
19:37
פעולתו תמיד וכאן המשפט החשוב כל אשר יזדמן דבר יקבל הפועל ההוא הנמצא על
19:46
התמידות אוקיי מה הוא לא משפיע על הכל כל הוא
19:53
משפיע אבל הוא לא נקלט. הוא נקלט רק על כל אשר יזדון דבר שיכול לקבל אותו.
20:04
לכן השינוי הוא דווקא בחומר, לא בהשפעה. בגלל שההשפעה מתמדת
20:12
כאילו משדרת את כל הצורות שיש בעולם. השכל הפועל שרו של העולם משפיע את השפע
20:22
הזה כל מקום שיש מה שיכול לקלוט את זה הוא קולט אותו אנחנו נחזור לפרק שלנו בפרק יחז
20:35
אומר בפ אגב לפני שהעוזבים מישהו שרוצה לשאול משהו
20:41
על פרק נו אוקיי
20:51
בפרק בפרק יח הוא אומר אולי עכשיו חושב שזה שאני מתה בגלל שאני מה שרמב&quot;ם אומר
20:59
בפרק יח הנה יש דברים שמשפיעים אפילו מלאכים הם משפיעים
21:07
בצורות על החומר בלי שהם משתנים הפועל השכלים
21:14
הצורות פועלות על החומר בלי שיש יש שינוי בהם הם משדרים את אותו שידור של שפע
21:24
כל הזמן מה שמשתנה זה היכולת של המקבל לקבל אותו אז הוא אומר וזה אי אפשר להגיד
21:33
על הקדוש ברוך הוא למה זה הוא לא אי אפשר להגיד את זה על הבריאה
21:38
מה הסיבה שאי אפשר להגיד את זה בקדוש ברוך הוא
21:45
לא שאלה זה לא זה לא שאלה רטורי מר לא צריכים להיות פיישניםזה
22:03
הכוונה היא שהקדוש ברוך הוא בורא בורא יש מעיין
22:09
אי אפשר אפשר להגיד יש מקבל גע שיש מקבל אז הוא מקבל את השפע לפי לפי היכולת של
22:18
המקבל בגלל שלא היה מקבל לפני הבריאה הוא ברא יש מעין לדעתם
22:25
וזה לכן אי אפשר לא להגיד שהקדוש
22:31
ברוך הוא משפיע אותו שפע וכל מה שנמצא כבר עם היכולת לקבל את השפע מקבל אותו ומי
22:41
ש ומי שלא לא מקבל אותו זה לא יכול להיות בגלל שהוא בלפני הבריאה לא היה חומר שקבל
22:50
את זה אז לכן הוא אומר אולי תגיד אתה הרמבם מנסה
22:57
לעבוד עלינו בגלל שאין מה אין השוואה בין השכל הפועל שיש כבר יש כבר מציאות
23:06
והמציאות הוא מקבל את הצורה של שלו לפי היכולת של המציאות לקבל. אבל כאשר הקדוש
23:15
ברוך הוא ברא העולם, על איזה מציאות הוא פעל? הוא לא פעל על מציאות קיימת.
23:22
זה מובן?
23:24
&gt;&gt; כן.
23:25
&gt;&gt; אוקיי. שכוונתנו עכשיו מה הוא אומר? אני לא
23:33
מתכוון לעבור עליכם שכוונתנו אינה להגיל הסיבה שבעבורה עשה האלוה תפרח
23:41
בעת אחת ולא עשה בעת אחרת אני לא מסביר למה ולא חייבנו בזה המשל ואמרנו שכמו
23:50
שהשכל הפועל יעשה בעת אחת ולא יעשה בעת אחרת והוא נפרד כלומר הוא נפרד מן החומר
24:00
אין האלוה יתברך זה לא שזה הוא זה אותה סיבה לא אמרנו זה ולא חייבנו
24:09
ואילו עשינו זה הייתה התעה אם היינו אומרים שזה אותה סיבה כמו שהמלאך
24:18
לא משתנה והשפעתו לא משתנית והתוצאה משתנית בגלל ה
24:26
היכולת של החומר לקבל אז אם הייתי וככה כמה הקדוש ברוך הוא בזה הייתי מטה אותכם
24:34
אבל אני לא אמרתי את זה כל מה שאני אמרתי אבל אשר חייבנו והוא חיוב אמיתי שהשכל
24:42
הפועל אשר אינו גוף ולא כוח בגוף אף על פי שיעשה עת אחת ולא יעשה הפועל ההוא עת אחרת
24:53
הייתה סיבת זה איזה דבר שהיה לא חשוב מה הסיבה אבל לא יאמר בו שיצא מן הכוח אל
25:02
הפועל ה ה המלאך השכל הפועל בלשון של של אריסטו אז
25:11
הוא פועל תמיד והוא לא יוצא מהכוח אל הפועל
25:16
ולא שהייתה בעצמו אפשרות כלומר שהיה בכוח והאפשרות מומשה ולא שהיה צריך למוציא אחר
25:26
שיוציאנו מן הכוח אל הפועל הוא כך גם הקדוש ברוך אבל לא מאותה סיבה.
25:33
אבל אז נו אז מה הסיבה?
25:36
&gt;&gt; זאת השאלה הזאת עדיין תלויה באוויר. הוא אומר אני לא משווה את הס את הסיבה
25:46
שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם וקודם לכן היה ההדר לעניין של ה של הרוש
25:57
של העולם. רמבם אומר שמה שאריסטו אומר שזה השכל הפועל אנחנו קוראים לזה המלאך שהוא
26:05
שרו של עולם אז ה אז א זה לא דומה לא הסיבה של ה מתי פועל העשרות של עולם ומתי
26:17
פועל הקדוש ברוך הוא זה לא אותו דבר אבל אתה רואה יש מציאות שמשהו שהוא שכל נפרד
26:26
יכול לפעול תמיד בכל אופן הפעולה שלו היא תשתנה.
26:32
אנחנו נצטרך לראות אם כן למה מה גורם לזה. אני כבר אגיד לכם שהסיבה היא בגלל השפע
26:39
עצמו. מה השפע? השפע זה לא רק מים. כלומר זה השפע של העולם כלול גם מהרצון האלוקי
26:51
וגם מהחוכמה האלוקית. אז מה שקורה זה שהחוכמה
26:56
כ החוכמה האלוקית כאשר היא מש כאשר היא פועלת ה היא יוצרת
27:05
גם את את ה גם את המרחקים וגם את הזמן וכל מקום ש א
27:15
ולפי החוכמה האלוקית שנמצא בתוך השפע יש את הריבוי של גוונים בתוך השפע זה ולכן זה
27:25
לא שהשפע תמיד פועל אבל השפע עצמו זה יש לוגבנים שונים שמעידים על האחדות
27:34
האלוקית וכפי שזה כך הגוונים האלה מופיעים איפה שהם צריכים להופיע לפי השפע עצמו
27:43
כלומר זה לא שיש קולט אלא השפע עצמו הוא עצמו גורם לקולט בגלל בחוכמה האלוקית זה
27:53
לא שפע שאין לו שאין לו תכלית. כאשר אני שומע שקט מהצד השני, אני לא יודע
28:05
אם הדברים מובנים או שהם לא. מקשיבים, מקשיבים.
28:15
&gt;&gt; אני לא שאלתי הם מקשיבים. אני שאלתי אם הם הם הם מובנים.
28:21
אוקיי, טוב. הנה כבר נדחם מעלינו. זה הספק הגדול
28:29
אשר סיפק עלינו האומר בקדמות העולם. אחר שאנחנו נאמין שהוא יתברח אינו גוף ולא כוח
28:37
בגוף ולזה לא יתחייב לו שינוי כשעשה אחר שלא עשה. עכשיו אנחנו שאלנו קודם לכן
28:47
ב ב כאשר ישבנו כולנו יחד בבית המדרש שהרי בפרק
28:54
יג כאן הוא אמר שבאמת לא היה זמן לפני בריאת העולם ולכן היה יכול לדחוץ את כל את
29:04
כל השאלות ולהגיד הוא לא השתנה כלום בגלל שלא לא היה זמן לפני כן
29:12
אז מה שכל השאלות אז מה גרם לו בזמן מן הזמנים לברוא את העולם זה שאלה שאין לו
29:20
אפילו התחלה אבל הוא לא עשה את זה והוא לא מסביר למה הוא עשה את זה אבל זה
29:29
ונראה שהסיבה היא זה שחשוב שהאדם האדם ש שמתאר את הזמן כדבר שנמשך אחורה כאילו
29:40
לאין אינסוף. כלומר, מה שהוא קרא בפרק יג, דימוי זמן, לא זמן אמיתי, זה הוא תופס את
29:50
ה את העולם כדבר שיש לו התחלה בתוך הזמן. ואף על פי שזה לא נכון אבל זה זה התפיסה
30:03
שראוי שיהיה בראש של האדם בגלל שה
30:10
התפיסה האנושית היא משקפת את הראשוניות שעוד יותר גדולה שלא היה זמן על ידי א על
30:21
ידי ההבנה שהקדוש ברוך הוא יש מי בגלל שאם לא ככה היית אומר שלא היה כלום,
30:30
לא היה אפילו אי, לא היה שום דבר לפני כן, ולכן אי אפשר להגיד שהיה זמן שלא היה עולם
30:40
בגלל שבבריאת העולם נברא גם הזמן, אבל זה דבר שמעבר
30:48
לתפיסה שאנחנו יכולים לדמיין לעצמנו ולכן זה חשוב לדמיון של האדם שרואה את זה אף על
30:57
פי שהוא יודע ש שהבריאה זה לא בזמן שאם הייתי צריך לצייר את זה
31:05
בזמן זה אילו שבנקודה אחת היה עולם ובנקודה אחת לא
31:11
טוב נמשיך הדרך השני הדרך השני הוא אשר יחייבו בו קדמות העולם
31:18
והעלות המביאים
31:22
והמתחדשים והמונים וחוקו יתברך כלומר שהם ארת
31:32
זה הספקידה והיא דקה מאוד ושמנוע דה כלומר הוא צריך להגיד ש
31:40
שלא יכול להיות משהו שיתחדש פה
31:45
ת כי כל פועל בעל רצון שיעשה פעולותיו בגלל דבר אחד בגלל דבר אחד
31:54
הוא באח יתחייב לו שיעשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת מפני מונים ומתחדשים והמשל שהאדם
32:05
על דרך משל ירצה שיהיה לו בית ולא יבנה הוא מפני מונים וזה כשלא יהיה חומר שלא
32:15
שלא נמצא של הבית או יהיה נמצא ולא יבוא לקבל הצורה להדר הכלים והנה
32:24
יהיו החומר והכלים נמצאים ולא יבנה להיותו בלתי רוצה לבנות מפני שאינו צריך למחסה
32:34
וכשיתחדשו מתחדשים כחום או קור יביאו לבקש המאון אז ירצה לבנות מה שהם אומרים הטענה
32:44
שלהם זה כנראה שהוא רצה רצה לברוא עולם וא אזה
32:54
כנראה שקודם לכן הוא לא היה צורך או שלא היה יכולת
32:59
כלים שהוא מדבר עליו עליהם או חוסר רצון או חוסר יכולת ברגע שהיה לו רצון שגם את
33:09
היכולת אז או ש יעשה את ה יממש את רצונו אז אם העולם אה נברא מעין אז כנראה שהתחדש
33:22
רצון אצל הקדוש ברוך הוא או שהתחדש יכולת אצל הקדוש ברוך הוא במשאלה בוא
33:31
שש כי המתחדשים ישנו הרצון והמונים יעמדו
33:41
כנגד הרצון ולא יעשה בבורם בגלל המונים זה כולו כשיו הפעולות מפני דבר אחד חוץ לגוף
33:49
הרצון אמנם כשלא יהיה לפועל תכלית אחרת בשום
33:57
פנים אלא היותו נמשך אחר הרצון יהיה הרצון ההוא בלתי צריך למעים והרוצה
34:08
ההוא אף על פי שלא יהיו לו מונים לא יתחייב שיעשה תמיד אחר שאין שם תכלית אחת
34:16
יוצא שבגללה יעשה קיצר הוא מדבר על הרצון האלוקי. מי שיש לו אדם שיש לו רצון זה
34:25
בגלל שחסר לו משהו או שהוא רוצה להוסיף משהו כדי לשפר משהו. יש איזה סיבה לזה.
34:34
ואם זה כך הוא לא עשה קודם זה חייב להיות שמשהו השתנה. זה ה הטענה
34:45
הזאת. אבל אומר אצל הקדוש ברוך הוא לא היה תכלית
34:52
קודם שקדם לבריאה בגלל שאז זה התכלית הזאת לא הייתה נבראת אלא הרצון האלוקי בבריאת
35:04
עולם זה הרצון עצמו כלומר שכל פועל השם למעניה הוא זה נראה
35:16
טוב, כל פועל השם למעניה הוא אומרים שכל פועל השם זה למען הרצון האלוקי. כלומר
35:22
הרצון האלוקי זה לא רק מה שמפעיל את הבריאה, זה גם התכלית של הבריאה.
35:33
התכלית של הבריאה זה הרצון והחוכמה האלוקית. זה ולכן כ זה אין משהו חוץ מזה
35:42
שהרצון פועל למענו אם שהוא מעבר לרצון וחוכמה האלוקית
35:49
אז הכל הוא הרצון ולכן זה לא בית שהוא כמו הבית שהאדם צריך אותו אלא הרצון הוא משהו
36:01
שדבר ש ששלם בתוך עצמו שהוא גם צכלית והוא גם כן הפועל א ו
36:11
וגם החוכמה החוכמה והרצון זה זה השפע השפע עומד בפני עצמו השפע הוא
36:20
לא שופע בגלל משה הוא שמחוץ לשפע השפע הוא כולל את כל התכליות גם כן בתוך עצמו
36:36
כן מה גורם לכל הקליקים האלה
36:43
הרעשים ב זה רק אצלי או שזה אצל כול
36:50
&gt;&gt; כן יש רעשים מדי פעם
36:56
&gt;&gt; טוב א
37:00
לא תחייב שיעשה את מחר שאין שם תכלית אחר יוצא אשר בגל בגלללה יעשה ויתחייב כשלא
37:07
יהיו מונים למצוא התכלית ההוא שיעשה כי הפועל הינ נמשך לרצון לרצון לבד
37:16
ואם יאמר אומר זה כולו אמת אמנם היותו רוצה עת אחת ולא ירצה עת אחרת נגיד אוקיי
37:26
אוקיי זה הכל ברצון והוא הוא רצה בעית אחת האם זה שינוי נאמר לו לא שאמית הרצון הוא
37:38
מהותו זה עניינה שירצה ולא ירצה כלומר הרצון האלוקי
37:47
רוצה לא ב יש לו יש לו כיוון
37:55
בתוך הרצון לא מחוץ הרצון יש לו בעצמו כיוון שאמיתת הרצון ומהותו זה עניינה
38:06
שירצא ולא ירצה ואם היה הרצון ההוא לב חומר עד שיבוקש בו תכלית אחת יוצא יהיה
38:15
רצון משתנה לפי המונים והמתחדשים אמנם רצון הנפרד אשר מהר שאינו חומר אשר
38:23
אינו מפני דבר דבר אחר בשום פנים אינו משתנה ולא אותו רוצה אתה הדבר ויצא זולתו
38:32
מחר שינוי בעצמו כלומר הוא זה חלק מהרצון הראשוני
38:40
ולא יביא זה לתת סיבה אחרת כמו שהיותו פועל ולא פועל אינו שינוי כמו שבינו זה
38:49
שהקדוש ברוך הוא מוציא את ישראל ממצרים ולא מוציא את משרים קודם לכן זה לא עניין
38:57
זה לא עניין של שינוי רצון על זה אשר רצון האחד שהיה תמיד והנה יתפאר כרצוננו
39:07
ורצון הנפרד אמנם יאמר עליהם רצון בשיתוף בגלל מה שאנחנו מכירים רצון זה שיש יש
39:16
תכלית שמחוץ שאנחנו רוצים להשיג אותו אבל אין משהו שמחוץ לר רצון האלוקי. אז לכן
39:26
הרצון האלוקי הוא מקיף בתוכו בתוך השפע את כל התכליות שהוא רוצה אותם.
39:37
הוא ידבר על הוא ירחיב בזה בחלק שלישי. ואין דמיון בין שני הרצונים. הנה כבר
39:47
הוצרה גם כן הקושה הזאת והתבאר שלא יתחייב לנו מן הדרך הזה שקר וזה השתדלותנו כמו
39:56
שידעת מה הוא אומר הוא אומר אי אפשר להוכיח
40:01
שבדרך התאולוגית של תלמידי אסדו שלא יכול להיות לוגית א א בריאה יש מעין
40:12
זה לא מוכיח שיש בריאה יש מעיין אבל אין אין סתירה לוגית כמו שרוצים לטון
40:21
התלמידים של ארסו בגלל שכל מה שהם אומרים זה לגבי רצון שרוצה להשיג משהו שמעבר
40:29
לרצון הוא רוצה להשיג משהו הרצון עצמו הוא כולל את הכל כולל אתך להיות
40:38
כן
40:39
&gt;&gt; הדרך השלישית והוא אשר יחייבו בו קדמות העולם
40:46
להיות כל מה שבתו החוכמה שיצא כבר יצא בחמתו כתומה בהצעצמו
40:56
יהיה המתחייב ממנה כדמות כלומר אם זה דיברנו עוד פעם הטענה זאת זה האם העולם
41:04
טוב הבריאה טוב או לא טוב אם החוכמה האלוקית קבע של שהבריאה זה דבר טוב אז אז
41:14
אם כן זה היה צורך להיות תמיד למה הוא מנה את הטוב עד שהוא ברא את העולם עוד פעם הוא
41:25
להיות כל מה שחייבתו החכמה שיצא כבר יצא וחוכמתו קדומה כעצמו כלומר אם הקדוש ברוך
41:34
הוא קדום תמיד היה וגם חוכמתו תמיד היה אז יהיה מתחייב ממנו כשה
41:43
ממנו קדמות וזה חיוב חלוש מאוד אומר הרמבם וזה שאנחנו
41:50
כמו שנזכול חוכמתו אנחנו לא יודעים מה היא החוכמה שלו
41:58
כל הקליקים האלה אני מזיד את זה אולי זה
42:02
&gt;&gt; נדמה לי שזה מישהו שמקלייד והמיקרופון פתוח אולי אולי יהודה אולי זה
42:08
&gt;&gt; כן אוקיי אז את מה שאתה אומר שלא יעזר לי
42:14
כלום שאם אני מז אוקיי בכל אופן הכוונה ה הכ אם העולם טוב והחוכמה מחייבת את קיום
42:25
העולם בגלל שזה דבר טוב אז זה צריך היה תמיד להיות למה הקדוש ברוך הוא אם הוא טוב
42:32
והולך חוכמתו אז היה צריך להיות כך וזה שאנחנו כמו שנזכול שומר שלא נהדע חוכמתו
42:42
אשר חיבה שי יהיו ה הגלגלים תשעה ולא יותר ולא פחות. אגב, הרמב&quot;ם בזה כבר ראינו, הוא
42:50
לא קבע שיש דווקא תשעה. הוא לא הוא סתם זורק אחד מהשיטות ומספר הכוכבים כפי
43:00
מה שהוא לא יותר ולא פחות. אנחנו לא יודעים למה דווקא כך ולא יותר גדולים ולא
43:08
יותר קטנים. אין סכול חוכמתו בהמצאו הכל אשר לא היה בזמן קרוב
43:18
וזה חידוש שהוא אומר כאן בגלל שהחידוש שהוא אמר כאן כן זה מה מה גוזר את חוכמתו
43:29
מה שגוזר את חוכמתו זה לא שיהיה שיהיה עולם אלא מה
43:37
חוכמתו גזרה שמה שיומצא הכל אשר לא היה בזמן קרוב לפני כן כלומר
43:49
המה שלא מציאות עולם היא הגזרה חוכמה אלא בריאת העולם מתוך ההדר זה מה ש זה מה שקבע
44:02
החוכמה
44:03
&gt;&gt; למה למה זה כך אנחנו לא נגיד לא יודעים אבל יודעים שמה שהוא גוזר שהוא שהוא הרצוי
44:14
זה לא מציאות עולם בגלל שאז היה אולי טענה לדברי התלמידים האלה של אריסטו מה שהיה
44:23
רצוי זה שיצא מההדר החוכמה ו אם אתם יכולים לעשותפספ forward
44:34
ל א חלק שלישי פרק
44:59
אולי בעזרת השם פעם הבאה נלמד מתוך הספרים זה קשה דרך ה
45:04
&gt;&gt; כן כן כן,
45:07
&gt;&gt; זה גם לא אותו נוסח,
45:10
&gt;&gt; נכון? אז איפה
45:16
קפה? כך
45:28
צי אז הוא אומר
45:34
מדבר על הרצון האלוקי הוא אני לא יודע איך תמצא בדיוק בזה
45:45
לקבת סוף הפרק כן
46:00
אם מה שנאמיניו שהעולם מחודש רוב חכמינו ויודנו לא יאמינו שזה ברצון
46:08
לבד לא בזולתו אבל יאמרו שחוכמתו יתברך אשר תיבצר ממנו השגתה
46:17
מצאתם את זה שם חיו מציאות זה העולם בכללו בהכרח כאשר
46:25
נמצא והחמה היא בעצמה אשר לא תשתנה חיו ההדר
46:32
קודם שנמצא העולם כלומר החוכמה זה ש שהמציאות
46:42
שהש יוצא מה ההדר
46:47
ולכן זה יש לזה גם כן משמעות לנו אולי נגיד משהו קצת על חודש אלו רק בנושא זה
46:56
בקל שזה מה שאנחנו עושים בעולם הזה אנחנו ממשיכים את ה את הפעולה של הקדוש ברוך הוא
47:05
מחפשים מקום שיש הדר שהדר האור האלוקי של הדר המציאות דברים שהם חשו צוחים ומנסים
47:16
להוסיף איזה מציאות במקום שיש הדר ואנחנו יכולים לשנות גם כן את עצמנו.
47:24
דיברנו על זה לא מעט וכאשר ישבנו יחד בבית המדרש כלומר שאנחנו יכולים לינוק ממשהו
47:33
שמעבר לעצמנו כדי לתקן. ואם אנחנו מצליחים או לא מצליחים זה אנחנו בזה מגלים את
47:45
הרצון האלוקי בעולם על ידי מעשינו כלומר אנחנו שאלנו מה יכול להיות שהקדוש ברוך
47:54
הוא רוצה שלא יהיה שלם העניין הוא שהשלם צריך לבוא מתוך ההדר
48:04
אה ראינו את זה גם כן ש בנושא אברהם אבינו שה
48:13
במדרש קהלת שאל למה למה למה האדם האדם הראשון נברא ולא אברהם אז מה שכדי ש שהאדם
48:23
הראשון אם הוא חוטא יבוא אברהם ויתקן אם אברהם היה ראשון אז לא היה מישהו שיכול
48:31
היה לתקן כלומר העניין הוא שהדורות יש להם סדר
48:37
וגם האנשים כאשר הם לא יודעים בדיוק מה עליהם לעשות, מחפשים משהו שהוא חסר ומנסים
48:49
למלא את החסר. טוב רבותיי אני חושב שנפסיק כאן בשלב זה
}}
הדרך הראשון אשר יזכרו שיתחיב לנו בו כפי מחשבתם שהאלוה יצא מן הכח אל הפועל כשיהיה פועל את אחת ולא יפעל את אחרת. וסתירת זה הספק מבוארת מאד. והיא שזה הענין אמנם יתחיב בכל מרכב מחומר בעל אפשרות ומצורה - כי בלא ספק כשיפעל הגשם בצורתו אחר שלא עשה כבר היה בו דבר בכח ויצא לפועל ואי אפשר לו מבלתי מוציא; כי זאת ההקדמה אמנם התבארה במופת בבעלי החומר. אבל מה שאינו גוף ואין לו חומר - אין בעצמו אפשרות בשום פנים. וכל מה שיש לו הוא בפועל תמיד ולא יתחיב בו זה ולא ימנע בו שיעשה עת ולא יעשה עת ואין זה שינוי בחוק הנפרד ולא יציאה מן הכח אל הפועל. והראיה על זה - השכל הפועל על דעת אריסטו והנמשכים אחריו אשר הוא נפרד; והנה יעשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת כמו שבאר אבונצר במאמרו בשכל אשר שם אמר דבר זה לשונו אמר וגלוי כי השכל הפועל לא יעשה תמיד אבל יעשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת - זהו לשונו. והוא אמת מבואר! ועם היותו כן לא יאמר שהשכל הפועל משתנה ולא היה פועל בכח ושב בפועל באשר עשה בעת אחת מה שלא עשהו מקודם - כי אין ערך בין הגשמים ובין מה שאינו גשם ולא דמיון בשום פנים לא בעת הפועל ולא בעת ההמנע מן הפועל. ואמנם יאמר לפעולת הצורות הנשואות בחמרים ולפעולת הנפרד 'פעולה' - בשיתוף השם. ולזה לא יתחיב מהיות הנפרד בלתי עושה בעת אחת הפועל אשר יעשהו אחר כן - שיהיה יוצא מן הכח אל הפועל כמו שנמצא זה בצורות הנשואות בחמרים:

ואולי יחשוב חושב שבזה המאמר קצת הטעאה וזה כי השכל הפועל אמנם התחיב שיעשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת לא מפני ענין אחד בעצמו אבל מפני הכנת החמרים; אמנם הפועל ממנו הוא תמיד לכל מוכן ואם היה שם מונע מהפועל הוא מפני ההזמנה החמרית לא מפני השכל בעצמו - ידע זה החושב שכונתנו אינה להגיד הסיבה אשר בעבורה עשה האלוה ית' בעת אחת ולא עשה בעת אחרת ולא חיבנו בזה המשל ואמרנו שכמו שהשכל הפועל יעשה בעת אחת ולא יעשה בעת אחרת והוא נפרד - כן האלוה ית'; לא אמרנו זה ולא חיבנוהו ואילו עשינו זה היתה הטעאה; אבל אשר חיבנוהו - והוא חיוב אמיתי - שהשכל הפועל אשר אינו גוף ולא כח בגוף אף על פי שיעשה עת אחת ולא יעשה הפועל ההוא עת אחרת - היתה סבת זה אי זה דבר שהיה - לא יאמר בו שיצא מן הכח אל הפועל ולא שהיתה בעצמו אפשרות; ולא שהיה צריך למוציא יוציאנו מן הכח אל הפועל:

הנה כבר נדחה מעלינו זה הספק הגדול אשר ספק עלינו האומר בקדמות העולם אחר שאנחנו נאמין שהוא ית' אינו גוף ולא כח בגוף ולזה לא יתחיב לו שינוי כשעשה אחר שלא עשה:

הדרך השני הוא אשר יחיבו בו קדמות העולם להעלות המביאים והמתחדשים והמונעים בחוקו ית'. והתרת זה הספק כבדה והיא דקה מאד - ושמענה:

דע - כי כל פועל בעל רצון שיעשה פעולותיו בגלל דבר אחד הוא בהכרח יתחיב לו שיעשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת מפני מונעים או מתחדשים. והמשלו - שהאדם על דרך משל ירצה שיהיה לו בית ולא יבנהו מפני מונעים; וזה כשלא יהיה החומר שלא נמצא או שיהיה נמצא ולא יבוא לקבל הצורה להעדר הכלים והנה יהיו החומר והכלים נמצאים ולא יבנה להיותו בלתי רוצה לבנות מפני שאינו צריך למחסה וכשיתחדשו מתחדשים כחום או קור יביאהו לבקש המעון אז ירצה לבנות. הנה כבר התבאר כי המתחדשים ישנו הרצון והמונעים יעמדו כנגד הרצון ולא יעשה בעבורם. זה כולו - כשיהיו הפעולות מפני דבר אחד חוץ לגוף הרצון; אמנם כשלא יהיה לפועל תכלית אחרת בשום פנים אלא היותו נמשך אחר הרצון יהיה הרצון ההוא בלתי צריך למביאים והרוצה ההוא - אף על פי שלא יהיו לו מונעים - לא יתחיב שיעשה תמיד אחר שאין שם תכלית אחת יוצאת אשר בגללה יעשה ויתחיב כשלא יהיו מונעים למצוא התכלית ההוא שיעשה כי הפועל הנה נמשך לרצון לבד:

ואם יאמר אומר זה כולו אמת! אמנם היותו רוצה עת אחת ולא ירצה עת אחרת - האין זה שינוי? נאמר לו לא! שאמיתת הרצון ומהותו זה ענינה שירצה ולא ירצה; ואם היה הרצון ההוא לבעל חומר עד שיבוקש בו תכלית אחת יוצאת יהיה רצון משתנה לפי המונעים והמתחדשים; אמנם רצון הנפרד אשר אינו מפני דבר אחר בשום פנים אינו משתנה, ולא היותו רוצה עתה דבר וירצה זולתו מחר – שינוי בעצמו, ולא יביא זה לתת סבה אחרת כמו שהיותו פועל ולא פועל אינו שינוי, כמו שבארנו. והנה יתבאר כי רצוננו ורצון הנפרד אמנם יאמר עליהם 'רצון' בשתוף ואין דמיון בין שני הרצונים. הנה כבר הותרה גם כן הקושיא הזאת והתבאר שלא יתחיב לנו מן הדרך הזה שקר – וזה השתדלותנו כמו שידעת:

הדרך השלישי - והוא אשר יחיבו בו קדמות העולם; להיות כל מה שחיבתהו החכמה שיצא כבר יצא וחכמתו קדומה כעצמו יהיה המתחיב ממנו קדמון. וזה - חיוב חלוש מאד! וזה שאנחנו כמו שנסכול חכמתו אשר חיבה שיהיו הגלגלים תשעה לא יותר ולא פחות ומספר הכוכבים כפי מה שהוא לא יותר ולא פחות ולא יותר גדולים ולא יותר קטנים - כן נסכול חכמתו בהמציאו הכל אחר אשר לא היה מזמן קרוב. והכל נמשך אחר חכמתו התדירה אשר אינה משתנה אלא שאנחנו נסכול סכלות גמורה דרך החכמה ההיא ומשפטה אחר שהרצון גם כן בדעתנו נמשך אחר החכמה והכל - דבר אחד - רצוני לומר עצמו וחכמתו - שאנחנו לא נאמין בתראים והנה תשמע בזה הענין הרבה כשנדבר בהשגחה. ובזאת הבחינה תפול זאת ההרחקה:

ואמנם מה שזכרו אריסטו מהסכים האומות מימי קדם משכון המלאכים בשמים ומהיות האלוה בשמים וכן בא בנראה מן הכתוב - אין זה לראיה על קדמות השמים כמו שירצה הוא אבל זה נאמן לראיה על שהשמים יורונו על מציאות השכלים הנפרדים - והם הרוחניים והמלאכים - והם יורונו על מציאות האלוה והוא מניעם ומנהיגם כמו שנבאר ונגלה שאין שם ראיה תורנו על מציאות הפועל לפי דעתנו כראית השמים; והם יורו גם כן לפי דעת הפילוסופים כמו שזכרנו על מציאות מניעם ושהוא לא גוף ולא כח בגוף:

ואחר שבארתי לך מאפשרות טענתנו ושאינה נמנעת כמו שיחשוב מי שאומר בקדמות אשוב ואבאר הכרעת דעתנו בעיון ואראה מה שיתחיב לדעתו מן ההרחקה - בפרקים הבאים:
[[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב/יח]]</text>
      <sha1>psttph793hrgcgwtc8g29aasi2nd284</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080601</id>
      <parentid>3080561</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T20:46:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>זה לא המקום לתמלול של שיעור</comment>
      <origin>3080601</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9039" sha1="r84pnbcs331qf9oicuh0antin4h3h1s" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|פרק יז|פרק יח|פרק יט}}
==פרק יח==

הדרך הראשון אשר יזכרו שיתחיב לנו בו כפי מחשבתם שהאלוה יצא מן הכח אל הפועל כשיהיה פועל את אחת ולא יפעל את אחרת. וסתירת זה הספק מבוארת מאד. והיא שזה הענין אמנם יתחיב בכל מרכב מחומר בעל אפשרות ומצורה - כי בלא ספק כשיפעל הגשם בצורתו אחר שלא עשה כבר היה בו דבר בכח ויצא לפועל ואי אפשר לו מבלתי מוציא; כי זאת ההקדמה אמנם התבארה במופת בבעלי החומר. אבל מה שאינו גוף ואין לו חומר - אין בעצמו אפשרות בשום פנים. וכל מה שיש לו הוא בפועל תמיד ולא יתחיב בו זה ולא ימנע בו שיעשה עת ולא יעשה עת ואין זה שינוי בחוק הנפרד ולא יציאה מן הכח אל הפועל. והראיה על זה - השכל הפועל על דעת אריסטו והנמשכים אחריו אשר הוא נפרד; והנה יעשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת כמו שבאר אבונצר במאמרו בשכל אשר שם אמר דבר זה לשונו אמר וגלוי כי השכל הפועל לא יעשה תמיד אבל יעשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת - זהו לשונו. והוא אמת מבואר! ועם היותו כן לא יאמר שהשכל הפועל משתנה ולא היה פועל בכח ושב בפועל באשר עשה בעת אחת מה שלא עשהו מקודם - כי אין ערך בין הגשמים ובין מה שאינו גשם ולא דמיון בשום פנים לא בעת הפועל ולא בעת ההמנע מן הפועל. ואמנם יאמר לפעולת הצורות הנשואות בחמרים ולפעולת הנפרד 'פעולה' - בשיתוף השם. ולזה לא יתחיב מהיות הנפרד בלתי עושה בעת אחת הפועל אשר יעשהו אחר כן - שיהיה יוצא מן הכח אל הפועל כמו שנמצא זה בצורות הנשואות בחמרים:

ואולי יחשוב חושב שבזה המאמר קצת הטעאה וזה כי השכל הפועל אמנם התחיב שיעשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת לא מפני ענין אחד בעצמו אבל מפני הכנת החמרים; אמנם הפועל ממנו הוא תמיד לכל מוכן ואם היה שם מונע מהפועל הוא מפני ההזמנה החמרית לא מפני השכל בעצמו - ידע זה החושב שכונתנו אינה להגיד הסיבה אשר בעבורה עשה האלוה ית' בעת אחת ולא עשה בעת אחרת ולא חיבנו בזה המשל ואמרנו שכמו שהשכל הפועל יעשה בעת אחת ולא יעשה בעת אחרת והוא נפרד - כן האלוה ית'; לא אמרנו זה ולא חיבנוהו ואילו עשינו זה היתה הטעאה; אבל אשר חיבנוהו - והוא חיוב אמיתי - שהשכל הפועל אשר אינו גוף ולא כח בגוף אף על פי שיעשה עת אחת ולא יעשה הפועל ההוא עת אחרת - היתה סבת זה אי זה דבר שהיה - לא יאמר בו שיצא מן הכח אל הפועל ולא שהיתה בעצמו אפשרות; ולא שהיה צריך למוציא יוציאנו מן הכח אל הפועל:

הנה כבר נדחה מעלינו זה הספק הגדול אשר ספק עלינו האומר בקדמות העולם אחר שאנחנו נאמין שהוא ית' אינו גוף ולא כח בגוף ולזה לא יתחיב לו שינוי כשעשה אחר שלא עשה:

הדרך השני הוא אשר יחיבו בו קדמות העולם להעלות המביאים והמתחדשים והמונעים בחוקו ית'. והתרת זה הספק כבדה והיא דקה מאד - ושמענה:

דע - כי כל פועל בעל רצון שיעשה פעולותיו בגלל דבר אחד הוא בהכרח יתחיב לו שיעשה עת אחת ולא יעשה עת אחרת מפני מונעים או מתחדשים. והמשלו - שהאדם על דרך משל ירצה שיהיה לו בית ולא יבנהו מפני מונעים; וזה כשלא יהיה החומר שלא נמצא או שיהיה נמצא ולא יבוא לקבל הצורה להעדר הכלים והנה יהיו החומר והכלים נמצאים ולא יבנה להיותו בלתי רוצה לבנות מפני שאינו צריך למחסה וכשיתחדשו מתחדשים כחום או קור יביאהו לבקש המעון אז ירצה לבנות. הנה כבר התבאר כי המתחדשים ישנו הרצון והמונעים יעמדו כנגד הרצון ולא יעשה בעבורם. זה כולו - כשיהיו הפעולות מפני דבר אחד חוץ לגוף הרצון; אמנם כשלא יהיה לפועל תכלית אחרת בשום פנים אלא היותו נמשך אחר הרצון יהיה הרצון ההוא בלתי צריך למביאים והרוצה ההוא - אף על פי שלא יהיו לו מונעים - לא יתחיב שיעשה תמיד אחר שאין שם תכלית אחת יוצאת אשר בגללה יעשה ויתחיב כשלא יהיו מונעים למצוא התכלית ההוא שיעשה כי הפועל הנה נמשך לרצון לבד:

ואם יאמר אומר זה כולו אמת! אמנם היותו רוצה עת אחת ולא ירצה עת אחרת - האין זה שינוי? נאמר לו לא! שאמיתת הרצון ומהותו זה ענינה שירצה ולא ירצה; ואם היה הרצון ההוא לבעל חומר עד שיבוקש בו תכלית אחת יוצאת יהיה רצון משתנה לפי המונעים והמתחדשים; אמנם רצון הנפרד אשר אינו מפני דבר אחר בשום פנים אינו משתנה, ולא היותו רוצה עתה דבר וירצה זולתו מחר – שינוי בעצמו, ולא יביא זה לתת סבה אחרת כמו שהיותו פועל ולא פועל אינו שינוי, כמו שבארנו. והנה יתבאר כי רצוננו ורצון הנפרד אמנם יאמר עליהם 'רצון' בשתוף ואין דמיון בין שני הרצונים. הנה כבר הותרה גם כן הקושיא הזאת והתבאר שלא יתחיב לנו מן הדרך הזה שקר – וזה השתדלותנו כמו שידעת:

הדרך השלישי - והוא אשר יחיבו בו קדמות העולם; להיות כל מה שחיבתהו החכמה שיצא כבר יצא וחכמתו קדומה כעצמו יהיה המתחיב ממנו קדמון. וזה - חיוב חלוש מאד! וזה שאנחנו כמו שנסכול חכמתו אשר חיבה שיהיו הגלגלים תשעה לא יותר ולא פחות ומספר הכוכבים כפי מה שהוא לא יותר ולא פחות ולא יותר גדולים ולא יותר קטנים - כן נסכול חכמתו בהמציאו הכל אחר אשר לא היה מזמן קרוב. והכל נמשך אחר חכמתו התדירה אשר אינה משתנה אלא שאנחנו נסכול סכלות גמורה דרך החכמה ההיא ומשפטה אחר שהרצון גם כן בדעתנו נמשך אחר החכמה והכל - דבר אחד - רצוני לומר עצמו וחכמתו - שאנחנו לא נאמין בתראים והנה תשמע בזה הענין הרבה כשנדבר בהשגחה. ובזאת הבחינה תפול זאת ההרחקה:

ואמנם מה שזכרו אריסטו מהסכים האומות מימי קדם משכון המלאכים בשמים ומהיות האלוה בשמים וכן בא בנראה מן הכתוב - אין זה לראיה על קדמות השמים כמו שירצה הוא אבל זה נאמן לראיה על שהשמים יורונו על מציאות השכלים הנפרדים - והם הרוחניים והמלאכים - והם יורונו על מציאות האלוה והוא מניעם ומנהיגם כמו שנבאר ונגלה שאין שם ראיה תורנו על מציאות הפועל לפי דעתנו כראית השמים; והם יורו גם כן לפי דעת הפילוסופים כמו שזכרנו על מציאות מניעם ושהוא לא גוף ולא כח בגוף:

ואחר שבארתי לך מאפשרות טענתנו ושאינה נמנעת כמו שיחשוב מי שאומר בקדמות אשוב ואבאר הכרעת דעתנו בעיון ואראה מה שיתחיב לדעתו מן ההרחקה - בפרקים הבאים:
[[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב/יח]]


==ראו גם==
[[File:מורה-נבוכים-הרב-בלס-חלק-ב-פרק-יח.ogg|thumb|מורה-נבוכים-הרב-בלס-חלק-ב-פרק-יח]]</text>
      <sha1>r84pnbcs331qf9oicuh0antin4h3h1s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג ליטא/סליחות ליום שלישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>337312</id>
    <revision>
      <id>3080651</id>
      <parentid>3080241</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:10:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080651</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2243" sha1="o0p6p2zszacjzdhmq2n1ksqnjga4zfe" xml:space="preserve">==סליחות ליום שלישי==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=ליטא|יום=אלול}}
===ח. סליחה===
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ לְהָרִים אֱלֹהֵינוּ פָּנֵינוּ אֵלֶיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עזרא ט ו}}{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אין כמדת בשר מדתך|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ט. סליחה===
נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|איכה ג מא}}{{ש}}
עֶזְרֵנוּ מֵעִם יְיָ, עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃ אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֵנוּ׃ הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קכא#קכא ב|תהלים קכא ב-ד}}{{ש}}
הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא ו}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אני יום אירא אליך אקרא|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===י. פזמון===
{{:מלאכי רחמים|נוסח=ליטא}}
{{סליחות|סיום|נוסח=ליטא|יום=אלול}}</text>
      <sha1>o0p6p2zszacjzdhmq2n1ksqnjga4zfe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג ליטא/סליחות ליום רביעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>337390</id>
    <revision>
      <id>3080652</id>
      <parentid>3073945</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:10:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080652</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2117" sha1="tnv45dczczrmdctvct200071nrp5xnf" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סליחות ליום רביעי==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=ליטא|יום=אלול}}
===יא. סליחה===
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתֵנוּ נֶגְדֵּנוּ, וּבֹשֶׁת פָּנֵינוּ כִּסָּתְנוּ׃{{ממס|תהלים מד טז}}{{ש}}
כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃{{ממס|תהלים מד כג}}{{ש}}
לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ, וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ׃{{ממס|תהלים מד יט}}{{ש}}
כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים׃{{ממס|תהלים ט יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אני קראתיך כי תענני אל|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===יב. סליחה===
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ, אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ׃{{ממס|ישעיהו סג טו}}{{ש}}
אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:איה כל נפלאותיך|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===יג. פזמון===
{{:חוקר הכל וסוקר|נוסח=מזרחי}} 
{{סליחות|סיום|נוסח=ליטא|יום=אלול}}</text>
      <sha1>tnv45dczczrmdctvct200071nrp5xnf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג ליטא/סליחות ליום שישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>337391</id>
    <revision>
      <id>3080654</id>
      <parentid>3073951</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:11:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080654</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2109" sha1="647bsaf2zdavymian6bjqbu365klgll" xml:space="preserve">{{סליחות|פתיחה|נוסח=ליטא|יום=אלול}}
===יז. סליחה===
קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ׃{{ממס|תהלים קיט, קמח}}{{ש}}
לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵיְיָ מַעֲנֵה לָשׁוֹן׃{{ממס|משלי טז א}}{{ש}}
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃{{ממס|תהלים קב א}}{{ש}}
כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שֵּׂחוֹ עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה וְדֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁמוֹ׃{{ממס|עמוס ד יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אקרא בשמך|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===יח. סליחה===
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:איה קנאתך וגבורותיך|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===יט. פזמון===
{{:יושב בסתר עליון מגני וצנתי|נוסח=מזרחי}}

{{סליחות|סיום|נוסח=ליטא|יום=אלול}}</text>
      <sha1>647bsaf2zdavymian6bjqbu365klgll</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג ליטא/סליחות ליום שביעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>337392</id>
    <revision>
      <id>3080655</id>
      <parentid>3073949</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:11:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080655</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2337" sha1="8sb8b948xed9bj9tptrhhcf9pym4gvv" xml:space="preserve">{{סליחות|פתיחה|נוסח=ליטא|יום=אלול}}
===כ. סליחה===
עַד מָתַי רְשָׁעִים׀ יְיָ, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ׃{{ממס|תהלים צד ג}}{{ש}}
עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פג ד}}{{ש}}
נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃{{ממס|תהלים עט ב}}{{ש}}
עַל פְּרִי בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ, וְעַל בָּנִים לֹא תָחוּס עֵינָם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו יג יח}}{{ש}}
שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ, וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם׃{{ממס|תהלים סט כה}}{{ש}}
הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ, וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ׃{{ממס|תהלים פה ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:בתולת בת יהודה|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===כא. סליחה===
שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃{{ממס|תהלים קכו ד}}{{ש}}
שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}}{{ש}}
שׁוּבָה יְיָ עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ׃{{ממס|תהלים צ יג}}{{ש}}
שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ׃{{ממס|תהלים פה ה}}{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אפס הוד כבודה|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
==כב. פזמון==
{{:אם עוונינו ענו בנו|נוסח=מזרחי}}
{{סליחות|סיום|נוסח=ליטא|יום=אלול}}</text>
      <sha1>8sb8b948xed9bj9tptrhhcf9pym4gvv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג ליטא/סליחות לערב ראש השנה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>337393</id>
    <revision>
      <id>3080656</id>
      <parentid>3075581</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:14:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080656</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24965" sha1="ciktvduyn1vzyndy2el2qpzwfj70uqq" xml:space="preserve">==סליחות לערב ראש השנה==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=ליטא|יום=ערב ראש השנה|מספר פתיחה=כג|פתיחה={{:ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נוסח=מזרחי}}|נוסח=ליטא}}
===כד. סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}}{{ש}}
קָרוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃{{ממס|תהלים קמה יח}}{{ש}}
קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ׃{{ממס|תהלים לד יט}}{{ש}}
כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּייָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו׃{{ממס|דברים ד ז}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלהֵינוּ עֲשֵׂה וְלא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים׃

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:איככה אפצה פה|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===כה. סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי תִּקַּח מוֹעֵד, אֱלֹהִים מֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט׃{{ממס|תהלים עה ג}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשֵׁנוּ, וּלְחַיּוֹתֵנוּ בָּרָעָב׃{{ממס|תהלים לג יט}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדֵנוּ, כְּבוֹדֵנוּ וּמֵרִים רֹאשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ג ד}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{הור|סימן: '''א-ל'''}}

{{#קטע:אדון מועד כתקח|אדון}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===כו. סליחה===
{{הור|סימן: '''מ-ת''', '''יוסף בר יצחק''' (המשך הסליחה הקודמת)}}

{{#קטע:אדון מועד כתקח|מרובים}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===כז. סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מד טז}}{{ש}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}{{ש}}
חַטֹּאות נְעוּרֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לָנוּ אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים כה ז}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אנא עוררה אהבתך הישנה|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===כח. סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מד טז}}{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ, בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ לְהָרִים אֱלֹהֵינוּ פָּנֵינוּ אֵלֶיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עזרא ט ו}}{{ש}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}{{ש}}
חַטֹּאות נְעוּרֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לָנוּ אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים כה ז}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אל אלוה דלפה עיני|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===כט. שלישיה===
הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא׃{{ממס|דברים לב ד}}{{ש}}
לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}}
צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְיָ׃{{ממס|תהלים לו ז}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אל אמונה עזרה הבה|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ל. שלמונית===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז, עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד׃{{ממס|תהלים מו ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סז ב}}{{ש}}
כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים׃{{ממס|תהלים עה ח}}{{ש}}
אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנוּ וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נד ג}}{{ש}}
אֱלֹהִים שִׁמְעָה תְּפִלָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נד ד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה׃{{ממס|תהלים פ כ}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אלהים יראה לו שה פזורה|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===לא. שלמונית===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}{{ש}}
חַיִּים וָחֶסֶד תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ, וּפְקֻדָּתְךָ תִּשְׁמֹר רוּחֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב י יב}}{{ש}}
חַיִּים נִשְׁאַל מִמְּךָ תִּתֶּן לָנוּ, אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כא ה}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לב. שלמונית===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
יְיָ יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי הֵמָּה הָבֶל׃{{ממס|תהלים צד יא}}{{ש}}
תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת וְעֵינֶיךָ פְקוּחוֹת אֶל תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|נחמיה א ו}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ, וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ׃{{ממס|לפני=מתוך|מ&quot;א ח נ}}{{ש}}
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם׃{{ממס|לפני=מתוך|מיכה ז כ}}{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד ו}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:חיים ארוכים תכתבנו|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לג. שלמונית===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
וְאַתָּה אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ, עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א א כ}}{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עד יב}}{{ש}}
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מד ה}}{{ש}}
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|לפני=מתוך|זכריה יד ט}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:מלך אחד יהיה אל העמים|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לד. שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
הֵן בִּקְדֹשָׁו לֹא יַאֲמִין, וְשָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו׃{{ממס|איוב טו טו}}{{ש}}
אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה, וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה׃{{ממס|איוב כה ו}}{{ש}}
הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָתֵינוּ, כִּי אֵין לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ עַל זֹאת׃{{ממס|לפני=מתוך|עזרא ט טו}}{{ש}}
מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי, טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי׃{{ממס|משלי כ ט}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אדון בפקדך|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לה. שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃{{ממס|תהלים עט ז}}{{ש}}
אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים, מוֹאָב וְהַגְרִים׃{{ממס|תהלים פג ז}}{{ש}}
כִּי שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשֵׁנוּ, וְחַיֵּינוּ לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח ד}}{{ש}}
וְאַתָּה מַלְכֵּנוּ מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עד יב}}{{ש}}
וְהוֹצֵא כָאוֹר צִדְקֵנוּ, וּמִשְׁפָּטֵנוּ כַּצָּהֳרָיִם׃{{ממס|תהלים לז ו}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אדון בשפטך|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לו. שלישיה===
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
קָרְבָה אֶל נַפְשֵׁנוּ גְאָלָהּ, לְמַעַן שִׁמְךָ פְּדֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יט}}{{ש}}
הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ׃{{ממס|תהלים פה ח}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אזעק אל אלהים קולי|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לז. שלמונית===
אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד כא}}{{ש}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ, כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}{{ש}}
כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא לג}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם׃{{ממס|מ&quot;א ח נ}}{{ש}}
וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וְלֹא עֲזַבְתָּם׃{{ממס|לפני=מתוך|נחמיה ט יז}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לח. שלמונית===
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים י א}}{{ש}}
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סג יז}}{{ש}}
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז כ}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לט. עקידה===
אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח יד}}{{ש}}
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
נַפְשֵׁנוּ לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ו}}{{ש}}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===מ. פזמון===
{{ארון|פ}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וּלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ט}}{{ש}}
צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
וְתוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֵנוּ, וּמִשְׁפָּטֵנוּ כַּצָּהֳרָיִם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לז ו}}{{ש}}
לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
כִּי יְיָ שֹׁפְטֵנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ׃{{ממס|ישעיהו לג כב}}{{ש}}
הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד ב}}{{ש}}
חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע, חָלִלָה לָּךְ, הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט׃{{ממס|בראשית יח כה}}
{{ארון|ס}}
{{:שופט כל הארץ|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך ליטא}}

===מא. חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו1}}

{{:אליך צורי כפים שטחתי|נוסח=ליטא}}

===מב. זכור ברית===
זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}

{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור|העיר}}{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|גואל|דורש}}

זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}

===שמע ישראל===
תֻּשְׂגַּב לְבַדְּךָ וְתִמְלֹךְ עַל כֹּל בְּיִחוּד. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}

{{:אקשטה כסל וקרב (סליחה)|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו פולין}}

{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שמע קולנו ליטא}}

===וידוי===
{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע א|נוסח=ליטא}}
{{הור2|רבים נוהגים לומר וידוי רק פעם אחת.}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ד|נוסח=ליטא}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ה|נוסח=ליטא}}

{{#קטע:אשמנו מכל עם|א}}

{{רקע אפור}}{{הור|יש מדלגים}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{סוף}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ו|נוסח=ליטא}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ב|נוסח=ליטא}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ג|נוסח=ליטא}}

וְהִנֵּה כָּל גּוֹיִם יוֹשְׁבִים שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים וְאֶבְיוֹנֵי עַמְּךָ דְּווּיִים סְחוּפִים וּמְדֻלְדָּלִים. וּבְדִלְדּוּלָם הֵם מְבַקְשִׁים פָּנֶיךָ וּמַפִּילִים תְּחִנָּתָם מוּל אֲרוֹן בְּרִיתֶךָ. יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עַד מָתַי לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּ זֶה כַּמָּה שָׁנִים. וּרְאֵה אֶת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל מוֹרֶה מְאֹד. וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וְאֵין עוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל: פָּנִינוּ לְיָמִין וְאֵין עוֹזֵר לִשְֹמֹאל וְאֵין סוֹמֵךְ. וַאֲנַחְנוּ אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הִנֵּה הָעֵת וְהָעוֹנָה יָאֲתָה לְךָ לְהוֹשִׁיעַ וּלְהִוָּדַע עֹז רַחֲמֶיךָ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם. וְגַם גָּמְרוּ חֲסִידֵינוּ.

{{#קטע:וכשחטאו ישראל|וכשחטאו}}

וְאַתָּה הֱשִׁיבוֹתָ לוֹ בְּדַרְכֵי טוּבְךָ וְדִבַּרְתָּ וְאָמַרְתָּ לוֹ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃ {{ממס|במדבר יד כ|שם פסוק כ}}

וַאֲנַחְנוּ בּוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ. וְהָשְׁחֲרוּ פָנֵינוּ מִפְּנֵי חַטֹּאתֵינוּ. וְנִכְפְּפָה קוֹמָתֵנוּ מִפְּנֵי אַשְׁמוֹתֵינוּ. וְאֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.

{{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}}

{{רקע אפור}}{{הור|יש מדלגים}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{סוף}}

{{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=ליטא}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך ליטא}}

===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}}
===נפילת אפיים===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|נפילת אפיים}}
===מג===
{{:אנקת מסלדיך|נוסח=ליטא}}
===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}
===מד. תחינה===
{{:תפילה תקח תחינה תבחר|נוסח=ליטא}}
===מכניסי רחמים===
{{:מכניסי רחמים|נוסח=ליטא}}
===שומר ישראל===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|שומר}}
===מה===
{{:אדוני האדונים השקיפה ממעונים}}
===ואנחנו לא נדע===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|ואנחנו}}
===קדיש שלם===	
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}</text>
      <sha1>ciktvduyn1vzyndy2el2qpzwfj70uqq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080683</id>
      <parentid>3080656</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T11:56:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* כה. סליחה */</comment>
      <origin>3080683</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24952" sha1="gmtdrn7ac9h99n6kcp1pi00txflsv6r" xml:space="preserve">==סליחות לערב ראש השנה==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=ליטא|יום=ערב ראש השנה|מספר פתיחה=כג|פתיחה={{:ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נוסח=מזרחי}}|נוסח=ליטא}}
===כד. סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}}{{ש}}
קָרוֹב יְיָ לְכָל קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת׃{{ממס|תהלים קמה יח}}{{ש}}
קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ׃{{ממס|תהלים לד יט}}{{ש}}
כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּייָ אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו׃{{ממס|דברים ד ז}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלהֵינוּ עֲשֵׂה וְלא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים׃

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:איככה אפצה פה|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===כה. סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי תִּקַּח מוֹעֵד, אֱלֹהִים מֵישָׁרִים תִּשְׁפֹּט׃{{ממס|תהלים עה ג}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשֵׁנוּ, וּלְחַיּוֹתֵנוּ בָּרָעָב׃{{ממס|תהלים לג יט}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדֵנוּ, כְּבוֹדֵנוּ וּמֵרִים רֹאשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ג ד}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אדון מועד כתקח|חלק=אדון|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===כו. סליחה===
{{הור|סימן: '''מ-ת''', '''יוסף בר יצחק''' (המשך הסליחה הקודמת)}}

{{#קטע:אדון מועד כתקח|מרובים}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===כז. סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מד טז}}{{ש}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}{{ש}}
חַטֹּאות נְעוּרֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לָנוּ אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים כה ז}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אנא עוררה אהבתך הישנה|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===כח. סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|בראשית מד טז}}{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ, בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ לְהָרִים אֱלֹהֵינוּ פָּנֵינוּ אֵלֶיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|עזרא ט ו}}{{ש}}
כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ, הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ׃{{ממס|תהלים קו ו}}{{ש}}
חַטֹּאות נְעוּרֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לָנוּ אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים כה ז}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אל אלוה דלפה עיני|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===כט. שלישיה===
הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא׃{{ממס|דברים לב ד}}{{ש}}
לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׃ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים פא#פא ד|תהלים פא ד-ה}}{{ש}}
צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְיָ׃{{ממס|תהלים לו ז}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אל אמונה עזרה הבה|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ל. שלמונית===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז, עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד׃{{ממס|תהלים מו ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סז ב}}{{ש}}
כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים׃{{ממס|תהלים עה ח}}{{ש}}
אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנוּ וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נד ג}}{{ש}}
אֱלֹהִים שִׁמְעָה תְּפִלָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נד ד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה׃{{ממס|תהלים פ כ}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אלהים יראה לו שה פזורה|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===לא. שלמונית===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים, בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}{{ש}}
חַיִּים וָחֶסֶד תַּעֲשֶׂה עִמָּנוּ, וּפְקֻדָּתְךָ תִּשְׁמֹר רוּחֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב י יב}}{{ש}}
חַיִּים נִשְׁאַל מִמְּךָ תִּתֶּן לָנוּ, אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כא ה}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לב. שלמונית===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
יְיָ יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי הֵמָּה הָבֶל׃{{ממס|תהלים צד יא}}{{ש}}
תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת וְעֵינֶיךָ פְקוּחוֹת אֶל תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|נחמיה א ו}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ, וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ׃{{ממס|לפני=מתוך|מ&quot;א ח נ}}{{ש}}
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם׃{{ממס|לפני=מתוך|מיכה ז כ}}{{ש}}
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד ו}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:חיים ארוכים תכתבנו|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לג. שלמונית===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
וְאַתָּה אֲדֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ, עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מ&quot;א א כ}}{{ש}}
יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}{{ש}}
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עד יב}}{{ש}}
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מד ה}}{{ש}}
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|לפני=מתוך|זכריה יד ט}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:מלך אחד יהיה אל העמים|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לד. שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
הֵן בִּקְדֹשָׁו לֹא יַאֲמִין, וְשָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו׃{{ממס|איוב טו טו}}{{ש}}
אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה, וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה׃{{ממס|איוב כה ו}}{{ש}}
הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָתֵינוּ, כִּי אֵין לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ עַל זֹאת׃{{ממס|לפני=מתוך|עזרא ט טו}}{{ש}}
מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי, טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי׃{{ממס|משלי כ ט}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אדון בפקדך|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לה. שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃{{ממס|תהלים עט ז}}{{ש}}
אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים, מוֹאָב וְהַגְרִים׃{{ממס|תהלים פג ז}}{{ש}}
כִּי שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשֵׁנוּ, וְחַיֵּינוּ לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח ד}}{{ש}}
וְאַתָּה מַלְכֵּנוּ מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עד יב}}{{ש}}
וְהוֹצֵא כָאוֹר צִדְקֵנוּ, וּמִשְׁפָּטֵנוּ כַּצָּהֳרָיִם׃{{ממס|תהלים לז ו}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אדון בשפטך|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לו. שלישיה===
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
קָרְבָה אֶל נַפְשֵׁנוּ גְאָלָהּ, לְמַעַן שִׁמְךָ פְּדֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יט}}{{ש}}
הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ׃{{ממס|תהלים פה ח}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אזעק אל אלהים קולי|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לז. שלמונית===
אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד כא}}{{ש}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ, כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}{{ש}}
כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא לג}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם׃{{ממס|מ&quot;א ח נ}}{{ש}}
וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת, חַנּוּן וְרַחוּם, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וְלֹא עֲזַבְתָּם׃{{ממס|לפני=מתוך|נחמיה ט יז}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לח. שלמונית===
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים י א}}{{ש}}
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סג יז}}{{ש}}
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז כ}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===לט. עקידה===
אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח יד}}{{ש}}
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
נַפְשֵׁנוּ לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ו}}{{ש}}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===מ. פזמון===
{{ארון|פ}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וּלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ט}}{{ש}}
צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
וְתוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֵנוּ, וּמִשְׁפָּטֵנוּ כַּצָּהֳרָיִם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לז ו}}{{ש}}
לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
כִּי יְיָ שֹׁפְטֵנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ׃{{ממס|ישעיהו לג כב}}{{ש}}
הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד ב}}{{ש}}
חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע, חָלִלָה לָּךְ, הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט׃{{ממס|בראשית יח כה}}
{{ארון|ס}}
{{:שופט כל הארץ|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך ליטא}}

===מא. חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו1}}

{{:אליך צורי כפים שטחתי|נוסח=ליטא}}

===מב. זכור ברית===
זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}

{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור|העיר}}{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|גואל|דורש}}

זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}

===שמע ישראל===
תֻּשְׂגַּב לְבַדְּךָ וְתִמְלֹךְ עַל כֹּל בְּיִחוּד. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד׃{{ממס|זכריה יד ט}}

{{:אקשטה כסל וקרב (סליחה)|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו פולין}}

{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שמע קולנו ליטא}}

===וידוי===
{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע א|נוסח=ליטא}}
{{הור2|רבים נוהגים לומר וידוי רק פעם אחת.}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ד|נוסח=ליטא}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ה|נוסח=ליטא}}

{{#קטע:אשמנו מכל עם|א}}

{{רקע אפור}}{{הור|יש מדלגים}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{סוף}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ו|נוסח=ליטא}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ב|נוסח=ליטא}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ג|נוסח=ליטא}}

וְהִנֵּה כָּל גּוֹיִם יוֹשְׁבִים שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים וְאֶבְיוֹנֵי עַמְּךָ דְּווּיִים סְחוּפִים וּמְדֻלְדָּלִים. וּבְדִלְדּוּלָם הֵם מְבַקְשִׁים פָּנֶיךָ וּמַפִּילִים תְּחִנָּתָם מוּל אֲרוֹן בְּרִיתֶךָ. יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עַד מָתַי לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּ זֶה כַּמָּה שָׁנִים. וּרְאֵה אֶת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל מוֹרֶה מְאֹד. וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וְאֵין עוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל: פָּנִינוּ לְיָמִין וְאֵין עוֹזֵר לִשְֹמֹאל וְאֵין סוֹמֵךְ. וַאֲנַחְנוּ אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם הִנֵּה הָעֵת וְהָעוֹנָה יָאֲתָה לְךָ לְהוֹשִׁיעַ וּלְהִוָּדַע עֹז רַחֲמֶיךָ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם. וְגַם גָּמְרוּ חֲסִידֵינוּ.

{{#קטע:וכשחטאו ישראל|וכשחטאו}}

וְאַתָּה הֱשִׁיבוֹתָ לוֹ בְּדַרְכֵי טוּבְךָ וְדִבַּרְתָּ וְאָמַרְתָּ לוֹ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃ {{ממס|במדבר יד כ|שם פסוק כ}}

וַאֲנַחְנוּ בּוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ. וְהָשְׁחֲרוּ פָנֵינוּ מִפְּנֵי חַטֹּאתֵינוּ. וְנִכְפְּפָה קוֹמָתֵנוּ מִפְּנֵי אַשְׁמוֹתֵינוּ. וְאֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.

{{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}}

{{רקע אפור}}{{הור|יש מדלגים}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{סוף}}

{{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=ליטא}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך ליטא}}

===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}}
===נפילת אפיים===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|נפילת אפיים}}
===מג===
{{:אנקת מסלדיך|נוסח=ליטא}}
===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}
===מד. תחינה===
{{:תפילה תקח תחינה תבחר|נוסח=ליטא}}
===מכניסי רחמים===
{{:מכניסי רחמים|נוסח=ליטא}}
===שומר ישראל===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|שומר}}
===מה===
{{:אדוני האדונים השקיפה ממעונים}}
===ואנחנו לא נדע===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|ואנחנו}}
===קדיש שלם===	
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}</text>
      <sha1>gmtdrn7ac9h99n6kcp1pi00txflsv6r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג ליטא/סליחות לצום גדליה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>337394</id>
    <revision>
      <id>3080661</id>
      <parentid>3073965</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:46:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080661</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6978" sha1="gwjrnvlng7ritn5j0x9rjyofr7xikxl" xml:space="preserve">==סליחות לצום גדליה==
{{סליחות|פתיחה
|נוסח=ליטא
|יום=עשי&quot;ת
|מספר פתיחה=מו
|פתיחה={{:אז טרם נמתחו|נוסח=ליטא}}}}
===מז. סליחה===
דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}}{{ש}}
שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, אָמַר יְיָ צְבָאוֹת׃{{ממס|לפני=מתוך|מלאכי ג ז}}{{ש}}
מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם, וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה׃{{ממס|לפני=מתוך|יואל ב יד}}{{ש}}
וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם, וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה׃{{ממס|יואל ב יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===מח. סליחה===
דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד׃{{ממס|תהלים קה ד}}{{ש}}
דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃ יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ, וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו, וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ׃{{ממס|ישעיהו נה#נה ו|ישעיהו נה ו-ז}}{{ש}}
שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ׃{{ממס|הושע יד ב}}{{ש}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אבלה נפשי וחשך תארי|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===מט. סליחה===
דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃{{ממס|ישעיהו נה ו}}{{ש}}
שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים, אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם, הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|ירמיהו ג כב}}{{ש}}
שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ׃{{ממס|הושע יד ב}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אמנת מאז ארשת ניב שפתים|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===נ. שלישיה===
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה׃{{ממס|תהלים סט לד}}{{ש}}
כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיֵּינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּאֲנָחָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לא יא}}{{ש}}
כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃{{ממס|תהלים מד כג}}{{ש}}
כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי׃{{ממס|איכה ג לא}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אורך ואמיתך שלח|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===נא. שלמונית===
תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ, תִּכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|מיכה ז יט}}{{ש}}
שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}}{{ש}}
שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃{{ממס|תהלים קכו ד}}{{ש}}
שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}}{{ש}}
שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃{{ממס|תהלים קכו ד}}{{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:תשוב תרחמנו שוב שביתנו|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===נב. עקידה===
שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשֵׁנוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ה}}{{ש}}
שׁוּבוּ שׁוּבוּ אָמַרְתָּ לָּנוּ, וּעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ׃{{ש}}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}}
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז כ}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אם אפס|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===נג. פזמון===
{{:הורית דרך תשובה|נוסח=מזרחי}}

{{סליחות|סיום
|נוסח=ליטא
|יום=עשי&quot;ת
|מספר חטאנו=נד
|חטאנו={{:יקרו רעיך רב מחולל|נוסח=מזרחי}}
|כותרת זכור ברית=נד. זכור ברית
|זכור ברית={{#בלי קטע:זכור ברית - אשמתנו כי רבה|דילוג}}{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|גואל|דורש}}
|מספר שמע=נו
|שמע={{:איחד צורי ברוב הודאות|נוסח=מזרחי}}
|תוכחה=כן
|מספר תחינה=נח
|תחינה={{:תורה הקדושה|נוסח=ליטא}}
|מספר תחינה2=נט
|תחינה2={{:גרוני נחר זועק חמס|נוסח=מזרחי}}}}</text>
      <sha1>gwjrnvlng7ritn5j0x9rjyofr7xikxl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג ליטא/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>337395</id>
    <revision>
      <id>3080662</id>
      <parentid>3073959</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:47:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080662</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6074" sha1="gmb4onr0q4auh88msrkhhbly8lqqb62" xml:space="preserve">==סליחות ליום שני מעשרת ימי תשובה==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=ליטא|יום=עשי&quot;ת|מספר פתיחה=ס|פתיחה={{:אליך לב ונפש נשפוך כמים|נוסח=מזרחי}}}}
===סא. סליחה===
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד׃ (ישעיהו מה יז)
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ח}}{{ש}}
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ, כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יז יג}}{{ש}}
וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְיָ, וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם׃{{ממס|ירמיהו לא טז}}{{ש}}
קַוֹּה קִוִּיתִי יְיָ, וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי׃{{ממס|תהלים מ ב}}{{ש}}
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה׃{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}{{ש}}
הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם׃{{ממס|תהלים נא כ}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אך בך מקוה ישראל|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===סב. סליחה===
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ, וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן׃{{ממס|לפני=מתוך|מיכה ז ב}}{{ש}}
רְאֵה כִּי אֵין אִישׁ, הִשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו נט טז}}{{ש}}
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מד ה}}{{ש}}
יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃{{ממס|תהלים קלא ג}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אריה ביער דמיתי|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===סג. שלישיה===
שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ׃{{ממס|הושע יד ב}}{{ש}}
יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ב}}{{ש}}
טָבַעְנוּ בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאנוּ בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ג}}{{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אלהים אין בלתך|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===סד. שלמונית===
כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְיָ אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃{{ממס|מיכה ד ה}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ בְּחַסְדְּךָ בָטַחְנוּ, יָגֵל לִבֵּנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יג ו}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נָשִׁיר עֻזֶּךָ, וּנְרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נט יז}}
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:איך אוכל לבוא עדיך|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===סה. עקידה===
יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|שמות ב כד}}{{ש}}
וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְיָ, כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ׃ כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃ וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי׃{{ממס|בראשית כב#כב טז|בראשית כב טז-יח}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אזרחי מעבר הנהר|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===סו. פזמון===
{{:באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|נוסח=ליטא}}
{{סליחות|סיום|נוסח=ליטא|יום=עשי&quot;ת
|מספר חטאנו=סז
|חטאנו={{:אדון בינה הגיגנו|נוסח=מזרחי}}
|מספר תחינה=סח
|תחינה={{:שבת הכסא אשר למעלה מנושא|נוסח=מזרחי}}}}</text>
      <sha1>gmb4onr0q4auh88msrkhhbly8lqqb62</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג ליטא/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>337398</id>
    <revision>
      <id>3080663</id>
      <parentid>3073925</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:48:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080663</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5971" sha1="iizi4shl5oo3jhabxj3v54ck2850v97" xml:space="preserve">==סליחות ליום חמישי מעשרת ימי תשובה==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=ליטא|יום=עשי&quot;ת|מספר פתיחה=פז|פתיחה={{:עם ה' חזקו ונתחזקה|נוסח=ליטא}}}}
===פח. סליחה===
הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי׃{{ממס|תהלים נה ב}}{{ש}}
תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפֵּנוּ מִנְחַת עָרֶב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמא ב}}{{ש}}
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}{{ש}}
הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעָתֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ג}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל צַדִּיק אַתָּה, כִּי נִשְׁאַרְנוּ פְלֵיטָה כְּהַיּוֹם הַזֶּה׃{{ממס|לפני=מתוך|עזרא ט טו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:ה' אלהי ישראל צדיק אתה|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===פט. סליחה===
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים י א}}{{ש}}
לָמָה יְיָ יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יא}}{{ש}}
וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר׃{{ממס|במדבר יד יז}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ש}}
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|איכה ה כ}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אזון תחן והסכת עתירה|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===צ. שלישיה===
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}}
כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו׃{{ממס|לפני=מתוך|בראשית ח כא}}{{ש}}
כִּי תְבַקֵּשׁ לַעֲוֹנֵנוּ, וּלְחַטָּאתֵנוּ תִדְרוֹשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב י ו}}{{ש}}
שַׁתָּ עֲוֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ, עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ׃{{ממס|תהלים צ ח}}{{ש}}
אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו, כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ׃{{ממס|תהלים קג טו}}{{ש}}
וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃{{ממס|תהלים פו טו}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אלהים ה' חילי|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===צא. שלמונית===
יֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ, וּטְהָר יָדַיִם יֹסִיף אֹמֶץ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב יז ט}}{{ש}}
חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַייָ׃{{ממס|תהלים לא כה}}{{ש}}
בַּצַּר לָנוּ נִקְרָא יְיָ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ נְשַׁוֵּעַ, וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלֵנוּ, וְשַׁוְעָתֵנוּ לְפָנָיו תָּבוֹא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יח ז|וגם=ש&quot;ב כב ז}}{{ש}}
עֲנֵנוּ יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יז}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אומץ יוסיף טהור ידים|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===צב. עקידה===
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא כא}}{{ש}}
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז כ}}{{ש}}
וְחֶסֶד יְיָ מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו, וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים׃{{ממס|תהלים קג יז}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אז בהר מור|נוסח=ליטא}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===צג. פזמון===
{{:אזכרה אלהים ואהמיה|נוסח=ליטא}}
{{סליחות|סיום
|נוסח=ליטא
|מספר חטאנו=צד
|חטאנו={{:איך נאנחה במשבר|נוסח=ליטא}}
|כותרת זכור ברית=צה. זכור ברית
|זכור ברית={{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור|העיר}}{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|גואל|דורש}}{{סוף}}
|מספר שמע=צו
|שמע={{:אמון פתחי תשובה|נוסח=מזרחי}}
|מספר תחינה=צז
|תחינה={{:מקוה ישראל מושיעו|נוסח=ליטא}}}}</text>
      <sha1>iizi4shl5oo3jhabxj3v54ck2850v97</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג ליטא/סליחות ליום חמישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>337756</id>
    <revision>
      <id>3080653</id>
      <parentid>3073927</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:10:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080653</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2580" sha1="bxdv236h22xtd5cz2yte54suaaiqwww" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סליחות ליום חמישי==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=ליטא|יום=אלול}}
===יד. סליחה===
שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}}{{ש}}
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סג יז}}{{ש}}
שׁוּבָה יְיָ, רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=מתוך|במדבר י לו}}{{ש}}
שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃{{ממס|תהלים קכו ד}}{{ש}}
שׁוּבוּ שׁוּבוּ אָמַרְתָּ לָּנוּ, וּעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ׃{{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:ישראל עמך|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===טו. סליחה===
אֵלֶיךָ יְיָ נַפְשֵׁנוּ נִשָּׂא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה א}}{{ש}}
נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|איכה ג מא}}{{ש}}
כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃{{ממס|תהלים מד כג}}{{ש}}
עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי, הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח׃{{ממס|תהלים מד כד}}{{ש}}
לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר, תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ׃{{ממס|תהלים מד כה}}{{ש}}
כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ׃{{ממס|תהלים מד כו}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{:אלהים בישראל גדול נודעת|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===טז. פזמון===
{{:ישמיענו סלחתי|נוסח=מזרחי}}

{{סליחות|סיום|נוסח=ליטא|יום=אלול}}</text>
      <sha1>bxdv236h22xtd5cz2yte54suaaiqwww</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>349052</id>
    <revision>
      <id>3080682</id>
      <parentid>3079863</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T11:55:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון תשפ&quot;ו מס' 21</comment>
      <origin>3080682</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1959161" sha1="ntfde3rqmig24nf4vrolqb49eoammod" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע&quot;ח-2018

&lt;מאגר תקן 2154041 קוד a163Y00000DuVmIQAV&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 1177|כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני)|7973)), ((2699|תיקון|8064)); ((תשע&quot;ט, 1457|תיקון|8118)), ((3068|תיקון מס' 2|8195)), ((3158|תיקון מס' 3|8209)), ((3314|תיקון מס' 4|8231)), ((3331|תיקון מס' 5|8231)), ((3334|תיקון מס' 6|8231)), ((3464|תיקון מס' 7|8244)), ((3470|תיקון מס' 8|8244)), ((3525|תיקון מס' 9|8252)), ((3529|תיקון מס' 10|8252)), ((3547|תיקון מס' 11|8255)), ((3548|תיקון מס' 12|8255)), ((3569|תיקון מס' 13|8259)), ((3594|תיקון מס' 14|8262)), ((4042|תיקון מס' 15|8277)); ((תש&quot;ף, 2|ת&quot;ט|8278)), ((14|תיקון|8281)), ((120|ת&quot;ט|8291)), ((124|תיקון מס' 2|8292)), ((135|תיקון מס' 3|8295)), ((492|תיקון מס' 4|8337)), ((522|ת&quot;ט|8340)), ((568|תיקון מס' 5|8344)), ((571|תיקון מס' 6|8344)), ((574|תיקון מס' 7|8344)), ((918|תיקון מס' 8|8424)), ((1100|תיקון מס' 9|8485)), ((1128|תיקון מס' 10|8491)), ((1130|תיקון מס' 11|8491)), ((1192|תיקון מס' 12|8506)), ((1208|תיקון מס' 13|8510)), ((1258|ת&quot;ט|8524)), ((1258|ת&quot;ט|8524)), ((1258|ת&quot;ט|8524)), ((1380|תיקון מס' 14|8554)), ((1382|הוראת שעה|8554)), ((1433|ת&quot;ט|8565)), ((1433|ת&quot;ט|8565)), ((1479|תיקון מס' 15|8580)), ((1610|תיקון מס' 16|8615)), ((1610|תיקון מס' 17|8615)), ((1672|תיקון מס' 18|8627)), ((1698|תיקון מס' 19|8631)), ((1708|תיקון מס' 20|8633)), ((1710|תיקון מס' 21|8633)), ((1740|תיקון מס' 22|8639)), ((1752|תיקון מס' 23|8642)), ((1784|תיקון מס' 7 (תיקון)|8649)), ((1814|תיקון מס' 24|8661)), ((1824|ת&quot;ט|8662)), ((1973|ת&quot;ט|8689)), ((2032|ת&quot;ט|8699)); ((תשפ&quot;א, 130|תיקון|8818)), ((260|תיקון מס' 2|8849)), ((260|ת&quot;ט|8849)), ((596|תיקון מס' 3|8935)), ((596|תיקון מס' 4|8935)), ((706|תיקון מס' 5|8952)), ((924|ת&quot;ט|8991)), ((982|ת&quot;ט|9003)), ((1392|תיקון מס' 6|9060)), ((1500|תיקון מס' 7|9083)), ((1503|תיקון מס' 8|9083)), ((1504|הוראת שעה [תש&quot;ף] (תיקון)|9083)), ((1504|תיקון מס' 4 [תש&quot;ף] (תיקון)|9083)), ((1712|תיקון מס' 9|9122)), ((1778|ת&quot;ט|9133)), ((1885|תיקון מס' 10|9162)), ((1885|תיקון מס' 10|9162)), ((1998|תיקון מס' 11|9179)), ((2084|תיקון מס' 12|9187)), ((2086|תיקון מס' 7 [תש&quot;ף] (תיקון)|9187)), ((2224|תיקון מס' 4 (תיקון)|9207)), ((2274|תיקון מס' 13|9225)), ((2916|תיקון מס' 14|9314)), ((2925|תיקון מס' 15|9315)), ((3112|תיקון מס' 16|9358)), ((3212|תיקון מס' 17|9393)), ((3546|תיקון מס' 18|9477)), ((3569|תיקון מס' 19|9479)), ((3591|תיקון מס' 20|9484)), ((4030|תיקון מס' 21|9587)); ((תשפ&quot;ב, 17|תיקון|9617)), ((30|תיקון מס' 2|9619)), ((792|תיקון מס' 3|9705)), ((818|תיקון מס' 4|9710)), ((917|תיקון מס' 5|9739)), ((934|תיקון מס' 6|9744)), ((1256|תיקון מס' 7|9829)), ((1338|תיקון מס' 8|9834)), ((1516|תיקון מס' 9|9869)), ((1554|תיקון מס' 10|9882)), ((1818|תיקון מס' 11|9944)), ((1902|תיקון מס' 12|9968)), ((2084|ת&quot;ט|10001)), ((2438|תיקון מס' 14 [צ&quot;ל: תיקון מס' 13]|10071)), ((2644|תיקון מס' 14|10111)), ((2696|ת&quot;ט|10124)), ((2774|תיקון מס' 15|10142)), ((2972|תיקון מס' 16|10176)), ((3464|תיקון מס' 17|10256)), ((3466|תיקון מס' 18|10256)), ((3618|תיקון מס' 19|10277)), ((3678|תיקון מס' 20|10286)); ((תשפ&quot;ג, 2|תיקון|10340)), ((406|תיקון מס' 2|10410)), ((476|תיקון מס' 3|10423)), ((591|ת&quot;ט|10452)), ((716|תיקון מס' 19 [תשפ&quot;ב] (תיקון)|10471)), ((716|תיקון מס' 7 [תשפ&quot;ב] (תיקון)|10471)), ((764|תיקון מס' 4|10483)), ((776|תיקון מס' 5|10484)), ((896|תיקון מס' 6|10514)), ((915|תיקון מס' 7|10520)), ((1212|תיקון מס' 8|10611)), ((1213|תיקון מס' 9|10611)), ((1784|תיקון מס' 10|10652)), ((1804|תיקון מס' 11|10654)), ((1908|תיקון מס' 12|10672)), ((2380|תיקון מס' 13|10750)), ((2450|תיקון מס' 14|10764)), ((2524|תיקון מס' 15|10785)); ((תשפ&quot;ד, 190|תיקון|10845)), ((262|תיקון מס' 2|10857)), ((636|תיקון מס' 3|10926)), ((838|תיקון מס' 4|10986)), ((928|תיקון מס' 5|10998)), ((992|הוראת שעה|11009)), ((1194|הוראת שעה (תיקון)|11038)), ((1194|תיקון מס' 6|11038)), ((1358|תיקון מס' 7|11077)), ((1402|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|11087)), ((1422|תיקון מס' 8|11092)), ((1426|תיקון מס' 9|11092)), ((1508|תיקון מס' 10|11111)), ((1602|תיקון מס' 11|11132)), ((1666|תיקון מס' 12|11146)), ((1972|תיקון מס' 13|11214)), ((1998|תיקון מס' 14|11221)), ((2368|תיקון מס' 15|11260)), ((2508|תיקון מס' 16|11286)), ((2568|תיקון מס' 17|11289)), ((2636|תיקון מס' 18|11303)), ((2728|תיקון מס' 12 (תיקון)|11321)), ((2728|תיקון מס' 19|11321)), ((2816|תיקון מס' 20|11340)), ((2842|תיקון מס' 21|11344)), ((2938|ת&quot;ט|11361)), ((3028|תיקון מס' 22|11373)), ((3100|תיקון מס' 23|11393)), ((3109|תיקון מס' 24|11393)), ((3163|ת&quot;ט|11399)), ((3180|תיקון מס' 25|11405)), ((3262|תיקון מס' 26|11418)), ((3346|תיקון מס' 27|11426)), ((3394|ת&quot;ט|11431)), ((3498|תיקון מס' 28|11448)), ((3534|תיקון מס' 29|11454)), ((3538|תיקון מס' 30|11454)), ((3538|תיקון מס' 31|11454)), ((3701|ת&quot;ט|11476)); ((תשפ&quot;ה, 2|ת&quot;ט|11498)), ((22|תיקון|11507)), ((182|תיקון מס' 2|11540)), ((186|תיקון מס' 3|11540)), ((189|תיקון מס' 31 [תשפ&quot;ד] (תיקון)|11540)), ((233|תיקון מס' 4|11549)), ((333|תיקון מס' 5|11570)), ((444|ת&quot;ט|11601)), ((826|תיקון מס' 6|11674)), ((י&quot;פ, 2419|תיקון מס' 7|13057)), ((2422|תיקון מס' 12 [תשפ&quot;ד] (תיקון מס' 2)|13057)), ((ק&quot;ת, 1116|ת&quot;ט|11736)), ((י&quot;פ, 3242|תיקון מס' 8|13156)), ((3244|תיקון מס' 9|13156)), ((3247|תיקון מס' 10|13156)), ((3280|ת&quot;ט|13160)), ((3624|תיקון מס' 11|13200)), ((4340|תיקון מס' 12|13259)), ((5300|תיקון מס' 13|13291)), ((5586|תיקון מס' 14|13316)), ((5660|תיקון מס' 15|13321)), ((ק&quot;ת, 1578|ת&quot;ט|11836)), ((י&quot;פ, 6562|תיקון מס' 16|13413)), ((6952|תיקון מס' 17|13464)), ((7162|תיקון מס' 18|13492)), ((7163|ת&quot;ט|13492)), ((8030|תיקון מס' 19|13606)), ((8654|תיקון מס' 20|13684)), ((9101|תיקון מס' 21|13738)), ((9590|תיקון מס' 22|13797)), ((9858|תיקון מס' 23|13830)), ((9950|תיקון מס' 24|13841)); ((תשפ&quot;ו, 332|ת&quot;ט|13890)), ((812|תיקון|13937)), ((1186|תיקון מס' 8 [תשפ&quot;ה] (תיקון)|13979)), ((2064|תיקון מס' 2|14073)), ((3298|תיקון מס' 3|14183)), ((3298|תיקון מס' 4|14183)), ((3403|תיקון מס' 5|14195)), ((4252|תיקון מס' 6|14291)), ((4253|תיקון מס' 7|14291)), ((4514|תיקון [תשפ&quot;ה] מס' 6 (תיקון)|14327)), ((4515|תיקון מס' 8|14327)), ((4808|תיקון מס' 9|14372)), ((4808|תיקון מס' 10|14372)), ((5373|תיקון מס' 11|14455)), ((5890|תיקון מס' 7 (תיקון)|14506)), ((5890|תיקון מס' 12 והוראת שעה|14506)), ((6020|תיקון מס' 13|14524)), ((7241|תיקון מס' 14|14643)), ((7512|תיקון מס' 15|14675)), ((7515|תיקון מס' 7 (תיקון מס' 2)|14675)), ((7650|תיקון מס' 16|14690)), ((7651|תיקון מס' 17|14690)), ((7651|תיקון מס' 7 (תיקון מס' 3)|14690)), ((8043|תיקון מס' 18|14730)), ((8386|הוראת שעה מס' 2|14771)), ((8603|תיקון מס' 19|14794)), ((8687|תיקון מס' 12 והוראת שעה (תיקון)|14805)), ((8820|תיקון מס' 20|14824)), ((9599|תיקון מס' 21|14920)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-29 --&gt;

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 17(ד)]], [[+|30(2)]] [[+|ו-33]] [[=החוק|לחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], קבעה רשות החשמל ספר אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני כמפורט להלן:

__TOC__

== פרק א': כללי ==

=== סימן א': פרשנות והוראות כלליות ===

@ 1. (תיקון: 29.11.05, 1.6.08, 11.4.11, 9.6.14, 17.11.14, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 13.5.19, 24.6.19, 23.9.19, 27.1.20, 5.8.20, 25.11.20, 22.2.21, 12.4.21, 17.11.21, 14.2.22, 8.11.23, 13.12.23, 19.5.25, 9.7.25, 31.12.25; תשע&quot;ט-7, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-6, תש&quot;ף-7, תש&quot;ף-11, תש&quot;ף-12, תש&quot;ף-31, תש&quot;ף-32, תש&quot;ף-34, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ב-21, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ג-12, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ד-24, תשפ&quot;ד-32, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו-13, תשפ&quot;ו-19) : '''הגדרות'''
: (([צ&quot;ל: באמות מידה אלו -]))
:- &quot;אומדן צריכה שנתית&quot; - כמשמעותו [[בסעיף (ד)(2)(א)(2) לאמת מידה 51]];
:- &quot;אירוע חריג&quot; - אירוע, שאינו &quot;מצב חריג&quot; כהגדרתו [[באמת מידה 124]], אשר במהלכו הופסקה אספקת החשמל ברציפות למשך שמונה שעות או יותר ל-20,000 צרכנים לפחות, או אירוע של עומס פניות למוקד, או אירוע של תקלה מחשובית או תפעולית נרחבת אצל ספק שירות חיוני המונעת מספק שירות חיוני אפשרות למתן שרות לצרכנים;
:- &quot;אישור תעריף&quot; - מסמך המיישם את החלטות הרשות לגבי יצרן פרטי ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חליפי ותעריפים ליצרן בעד רכישת אנרגיה, רכישת זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שהרשות תקבע את אלה, זאת נוסף על תשלומים ותעריפים החלים על היצרן לפי כל דין. מסמך זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות והוא מתעדכן לפי ההוראות הכלולות בו;
:- &quot;אמפר&quot; - יחידת זרם בסיסית המשמשת להמרה ליחידות קילו-וולט-אמפר (קו&quot;א);
:- &quot;אמצעי תשלום&quot; - לרבות אחד מאלה: הוראת קבע בבנק, כרטיס אשראי, המחאות דחויות, שוברים במזומן, תשלום חשבון צריכה בתדירות חד חודשית, פריסת החוב בחשבון הצריכה, או במונה תשלום מראש;
:- &quot;אנרגיה מוזנת לרשת&quot; - הערך הנמדד בקילוואט לשעה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנראטור או בנקודת חיבור מיתקן ייצור לרשת לפי העניין ובהתאם לקבוע באמות מידה אלה;
:- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - אנרגיה שהוזרמה על ידי יחידת ייצור לרשת של ספק שירות חיוני;
:- &quot;אנרגיה מתחדשת&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בודק מוסמך&quot; - בעל רישיון של חשמלאי–בודק כאמור [[בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;בניין&quot; - [[כהגדרת &quot;בניין&quot; בחוק התכנון והבנייה]];
:- &quot;בעל מקרקעין&quot; - לרבות המחזיק במקרקעין;
:- &quot;גודל חיבור&quot; - הספק החשמל שניתן לצרוך מהרשת או לספק לרשת בנקודה שבה מותקן מונה, מחושב ביחידות קילו-וולט-אמפר;
:- &quot;דילוג יזום&quot; - החלטה של ספק שירות חיוני שלא לבצע קריאת מונה בפועל לתקופת חשבון מסוימת, הנובעת מצרכי ספק השירות החיוני בלבד;
:- &quot;הגדלת חיבור&quot; - הוספת יכולת האספקה לגודל חיבור קיים;
:- &quot;ההספק הנקי&quot; - ההספק החשמלי של יחידת הייצור, הנמדד בהדקי המחולל, בניכוי הספק הצריכה העצמית של יחידת הייצור ובניכוי הפסדי השנאה, במגוואט;
:- &quot;הודעה&quot; - לרבות חשבון;
&lt;!-- :- &quot;הליכי גבייה אזרחיים&quot; - (((חל על מחלקים היסטוריים):)) הליכים משפטיים על פי דין לשם גביית חוב של צרכן לספק שירות חיוני; --&gt;
:- &quot;הליכי גבייה אזרחיים&quot; - &lt;!-- (((חל על מחלקים חדשים):)) --&gt; הליכים משפטיים על פי דין לשם גביית חוב של צרכן לספק שירות חיוני, לרבות הליך לביצוע החוב של הצרכן לספק השירות החיוני במסלול מקוצר לפי [[פרק א'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
:- &quot;הסדרי תשלום&quot; - פריסת תשלום חובות של צרכנים בשל צריכת חשמל בתעריף ביתי במקומות צרכנות המשמשים למגורים, באחד מאמצעי התשלום;
:- &quot;הסכם גז&quot; - הסכם לרכישת גז טבעי בין יצרן לבין ספק גז טבעי;
:- &quot;הספק מוקצה בעבור מספק&quot; - ההספק הנקי המותקן, מותאם טמפרטורה בתנאי האתר, שהוקצה למספק לטובת עסקאות פרטיות;
:- &quot;העמסה מרכזית&quot; - שיטת העמסה שלפיה היצרן מעמיד את כל היכולת הזמינה של יחידת הייצור לטובת מנהל המערכת, ומנהל המערכת קובע את תכנית ההעמסה הפרטנית של יחידת הייצור;
:- &quot;העמסה עצמית&quot; - שיטת העמסה שלפיה העמסת יחידת הייצור כולה או חלקה נקבעת על ידי היצרן בהתאם להוראות [[פרק ו' לספר אמות המידה]] ובכפוף לאישור מנהל המערכת, ושאר היכולת הזמינה מועמסת לרשת לפי החלטת מנהל המערכת;
:- &quot;הפסקת חשמל&quot; - הפסקה באספקת חשמל כתוצאה מפעולה יזומה של ספק שירות חיוני המבוצעת במיתקן חשמל של הספק או של היצרן;
:- &quot;הפרעה חולפת&quot; - תקלה שאינה צפויה מראש המשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקתו של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת בחיבורו האוטומטי המוצלח, ללא צורך בהתערבות;
:- &quot;הפרעה ממושכת&quot; - תקלה שאינה צפויה מראש ומשבשת את אספקת החשמל, המתחילה בהפסקה של קו, קטע קו או שנאי בודד ומסתיימת עם חיבור אחרון הצרכנים;
:- &quot;הפרת אמות מידה&quot; - אי-עמידת ספק שירות חיוני באמות מידה אלה, למעט אי-עמידה הנובעת מכך שצרכן לא אפשר גישה של ספק שירות חיוני למיתקן חשמל;
:- &quot;הקטנת זרם&quot; - התקנתו של נתיך המגביל זמנית את זרם החשמל מגודל החיבור המותקן לגודל חיבור קטן יותר;
:- &quot;הרשות&quot; - רשות החשמל, שהוקמה לפי [[סעיף 21 לחוק משק החשמל]];
:- &quot;התפלגות צריכה נורמטיבית&quot; - התפלגות הצריכה הנורמטיבית החצי-שעתית השנתית, לצורך התחשבנות עם מספקים שמשויכים אליהם צרכנים בעלי מונה בסיסי, שתפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה על בסיס התפלגות הצריכה שעל פיה נקבע התעריף המפוקח האחיד לצרכן הביתי או על בסיס התפלגות אחרת שתשקף את הצריכה של סוג צרכנים מסוים;
:- &quot;ויסות&quot; לעניין הספק - הפחתה חלקית או הפסקה מלאה של הספק הייצור במיתקן ייצור לכל פרק זמן שהוא, על פי שיקול דעת ספק שירות חיוני לצורכי בטיחות, שרידות או אמינות המערכת;
:- &quot;חגים&quot; - שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח, חג השבועות יום העצמאות ויום בחירות;
:- &quot;חדר מיתוג&quot; - חדר הכולל אמצעי מיתוג לרשת מתח גבוה;
:- &quot;חוב צריכה&quot; - סכום של חשבון צריכה שלא שולם במועדו;
:- &quot;חוק החשמל&quot; - [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;חוק התכנון והבנייה&quot; - [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;חוק משק החשמל&quot; או &quot;החוק&quot; - [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חח&quot;י&quot; או &quot;חברת החשמל&quot; - חברת החשמל לישראל בע&quot;מ;
:- &quot;חיבור&quot; - קישור בין בניין או מיתקן לבין רשת חשמל לצורך העברת אנרגיה, לרבות שינוי של גודל חיבור קיים; לעניין הגדרה זו, &quot;מיתקן&quot; - מיתקני דרך, מיתקני תקשורת ומיתקני תשתית כהגדרתם [[בחוק התכנון והבנייה]]; החיבור יכיל מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, מכשירים ואבזרים אחרים להולכה וחלוקה של חשמל מרשת החשמל עד למונה;
:- &quot;חיבור זמני&quot; - חיבור המיועד למי שנחוצה לו אספקת חשמל לפרק זמן קצוב שאינו עולה על שלוש שנים;
:- &quot;חיבור חריג&quot; - חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים לחשמל מהרשת, לפי תכנית מתאר ארצית (תמ&quot;א 35) או תוכנית מיתאר מחוזית או מקומית, והכל בכפוף לקבוע [[באמת מידה 35לד]];
:- &quot;חיבור מיוחד&quot; - חיבור שעלותו לא נקבעה בלוחות התעריפים, למעט חיבור חריג;
:- &quot;חמ&quot;י&quot; - חברת החשמל מחוז ירושלים בע&quot;מ;
:- &quot;חצרים&quot; - מקרקעין, שאינם רשומים בפנקסי ספק שירות חיוני על שם צרכן מסוים, אשר הצרכן או מי מטעמו מחזיק בהם, לרבות רכוש משותף כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;חריגה מתוכנית&quot; - פער או סטיה מיכולת זמינה ואנרגיה או מאנרגיה בצריכה או במכירה של חשמל מטעם יצרן, מספק או צרכן פרטי, ביחס לתוכנית מאושרת רלוונטית, למעט בשל השלת צרכן לפי הוראת ספק שירות חיוני או בשל תקלות כשל במערכות ההולכה, החלוקה או ההתקשרות;
:- &quot;חשבון&quot; - חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת;
:- &quot;חשבון צריכה&quot; - הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד אספקת החשמל השוטפת לצרכן ושירותים הקשורים באספקת חשמל זו;
:- &quot;חשבון שירותי רשת&quot; - הודעת חיוב של ספק שירות חיוני רשת בעד שירותי רשת שהוא נותן בחטיבת קרקע;
:- &quot;טעות בחשבון&quot; - כל טעות בחשבונות שערך ספק שירות חיוני, לרבות קביעת הצריכה, הערכת הצריכה, חישוב ויישום התעריף, למעט לעניין [[אמת מידה 13(ז)]];
:- &quot;יום עבודה&quot; - יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום שבת, חג, ערב חג וחול המועד;
:- &quot;יחידת ייצור&quot; - כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;יחידת ייצור דו-דלקית&quot; - כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]];
:- &quot;יכולת זמינה&quot; - ההספק הנקי שיחידת הייצור יכולה לספק;
:- &quot;יכולת זמינה ברוטו&quot; - ההספק החשמלי המרבי שיחידת הייצור יכולה לייצר בהדקי הגנרטור בחצי שעה נתונה;
:- &quot;יכולת זמינה לטובת עסקאות פרטיות&quot; - החלק מן היכולת הזמינה המשתנה המשמש את היצרן לביצוע עסקאות פרטיות;
:- &quot;יכולת זמינה משתנה&quot; - החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות היצרן;
:- &quot;יכולת זמינה קבועה&quot; - החלק מן היכולת הזמינה העומד לרשות מנהל המערכת בהתאם לקבוע באמות המידה;
:- &quot;יצרן&quot;, &quot;יצרן פרטי&quot; ו&quot;יצרן חשמל פרטי&quot; - בעל רישיון מותנה, רישיון ייצור או רישיונות ייצור, שאינו ספק שירות חיוני;
:- &quot;יצרן באנרגיה מתחדשת&quot; - יצרן שמיתקן הייצור שלו פועל באמצעות אחת מאלה:
:: (1) אנרגיה מתחדשת בלבד;
:: (2) אנרגיה מתחדשת וכן שימוש בדלק פוסילי ובלבד שמתקיימים שני תנאים אלה:
::: (א) שיעור השימוש בדלק הפוסילי אינו עולה על 15% מסך האנרגיה המיוצרת במיתקן;
::: (ב) השימוש בדלק הפוסילי הכרחי לתמיכה בייצור באמצעות האנרגיה המתחדשת;
:- &quot;יצרן בקוגנרציה&quot; - יצרן המייצר באמצעות יחידת ייצור בקוגנרציה כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]];
:- &quot;יצרן קונבנציונאלי&quot; - כהגדרת יצרן פרטי [[בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;כח עליון&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 130]];
:- &quot;כלי גבייה&quot; - כל אחד מאלה: התקנת מונה תשלום מראש, לרבות מת&quot;מ הכרחי, התקנת נתיך מוקטן וניתוק אספקת החשמל במקום הצרכנות;
:- &quot;לוחות התעריפים&quot; - לוחות שנקבעו [[בכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;מבקש החיבור&quot; - המבקש להתחבר לרשת החשמל של ספק שירות חיוני לצורך רכישת חשמל או מכירתו, קבלת שירותי תשתית או נתינתם או קבלת שירותי גיבוי, בעבורו או בעבור אחרים, לרבות מי שמבקש לשנות גודל חיבור קיים, אשר נפתח לו תיק עבודה במשרדי ספק השירות החיוני;
:- &quot;מ&quot;ו&quot; - מגה-וואט;
:- &quot;מגה וולט אמפר&quot; או &quot;מו&quot;א&quot; - יחידת הספק אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
:- &quot;מודול&quot; - תא פוטו-וולטאי;
:- &quot;מונה&quot; - לרבות כל ציוד המשמש למדידת החשמל;
:- &quot;מונה בסיסי&quot; - מונה שאינו מונה חכם;
:- &quot;מונה חכם&quot; - מונה רציף המאפשר קריאה ושידור של נתוני הצריכה או הייצור ברמה רבע שעתית לכל הפחות;
:- &quot;מונה תשלום מראש&quot; או &quot;מת&quot;מ&quot; - כמשמעותו [[באמת מידה 20]];
:- &quot;מת&quot;מ הכרחי&quot; - מונה תשלום מראש שספק שירות חיוני מתקין במקום הצרכנות עקב חובות צריכה של הצרכן, כחלופה לניתוק אספקת החשמל;
:- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
:- &quot;מחלק דומיננטי&quot; - חח&quot;י;
:- &quot;מחלק היסטורי&quot; - גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מקיים את התנאים הבאים: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקת חשמל כמשמעותן [[בחוק]] לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו וקיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
:- &quot;המחלקה לשירותים חברתיים&quot; - &lt;!-- (((חל על מחלקים חדשים):)) --&gt; לשכת הרווחה מטעם משרד הרווחה ברשות המקומית;
:- &quot;מיתקן אגירה&quot; - מיתקן שמאפשר המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית;
:- &quot;מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני&quot; - מיתקן חשמל שבבעלות ספק שירות חיוני, עד הדקי היציאה של המונה, עד קופסת החיבורים הראשונה או עד המפסק של מיתקן החשמל הפרטי, לפי הקרוב ביותר;
:- &quot;מיתקן חשמל פרטי&quot; - מיתקן חשמל שאינו מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני;
:- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין היתר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן;
:- &quot;מיתקן צריכה ייחודי&quot; - מיתקן המחובר בגודל חיבור הקטן מ-25×1 אמפר;
:- &quot;מכירה מרוכזת&quot; - אספקת חשמל בנקודת מניה אחת למחלק או למקום צרכנות במתח נמוך שבו קיים צרכן אחד הנותן שירות אספקת חשמל לאחרים;
:- &quot;מנהל המערכת&quot; - כהגדרת בעל רישיון לניהול המערכת [[בחוק משק החשמל]];
:- &quot;מנהל מינהל החשמל&quot; - המנהל כהגדרתו [[בחוק משק החשמל]] או כל מי שיבוא במקומו לפי דין;
:- &quot;מסדר מתח עליון&quot; - החלק ממיתקן הייצור בתחום שבין כניסת האנרגיה החשמלית לשנאי הראשי או לשנאים הראשיים עד ליציאה מחצר מיתוג ספק השירות החיוני לכיוון רשת ההולכה, הכולל, בין היתר, שנאי ראשי אחד או יותר, קו הולכה אחד או יותר, מפסיקי זרם, מנתקים, הגנות, אמצעי מדידה ואמצעי החווייה;
:- &quot;מספק&quot; או &quot;מספק פרטי&quot; - צרכן חשמל בעל רישיון הספקה כהגדרתו [[בחוק משק החשמל]], למעט מספק חח&quot;י;
:- &quot;מספק ברירת מחדל&quot; - ספק שירות חיוני רשת, שהוא בעל רישיון הספקה ושהצרכן מחובר אל הרשת שלו;
:- &quot;מסרון קולי&quot; - הודעת מסרון (SMS) המתקבלת בטלפון הנייד של הצרכן כהודעה קולית;
:- &quot;מען ליצירת קשר באופן דיגיטלי&quot; - (((החל מיום 21.12.2026):)) כל אחד מאלה:
:: (1) מספר טלפון נייד אשר נמצא בחזקתו של הצרכן והצרכן עושה בו שימוש לקבלת מסרים;
:: (2) כתובת דואר אלקטרוני של הצרכן שהצרכן עושה בה שימוש לקבלת מסרים;
:- &quot;מערכת מניה&quot; - מערכת של מונים ושנאי מדידה, לרבות כבלי מתח נמוך המשמשים לחיבור בין המונים ושנאי המדידה וארון המונים;
:- &quot;מצב חריג&quot; - כקבוע [[באמת מידה 124]];
:- &quot;מקום צרכנות&quot; - חטיבת קרקע אשר לגביה נעשה חיבור לרשת החשמל ונרשם לגביהם צרכן פלוני בפנקסי ספק השירות החיוני, לרבות רישומו על מונה שהותקן במקום, אם הותקן;
:- &quot;מש&quot;ב&quot; - מקבץ שעות ביקוש שבו חל תעריף עומס וזמן לפי רמת הביקוש לחשמל: מש&quot;ב פסגה, מש&quot;ב גבע ומש&quot;ב שפל;
:- &quot;נכה הרדיפות והמלחמה בנאצים&quot; - צרכן רשום שהוא זכאי כהגדרתו [[בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס&quot;א-2010]];
:- &quot;סל שיקום&quot; - כהגדרתו [[בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; או &quot;סש&quot;ח&quot; - בעל רישיון לניהול המערכת, בעל רישיון הולכה או בעל רישיון חלוקה, כהגדרתם [[בחוק]], כולל חח&quot;י כבעלת הרישיון שניתן לה לפי [[סעיף 60(ד) לחוק]] ולרבות בעל רישיון ייצור שהשר קבע, לפי [[סעיף 18(ב) לחוק]], כי הוא מרכז חלק מהותי מהייצור במשק החשמל;
:- &quot;ספק שירות חיוני רשת&quot; - בעל רישיון הולכה או מחלק;
:- &quot;עבודות החיבור&quot; - העבודות הכרוכות בביצוע חיבור לרשת החשמל, לרבות תיאום טכני ועבודות משרדיות הקשורים אליהן;
:- &quot;עבודה על חשבון אחרים&quot; או &quot;עע&quot;א&quot; - עבודה המבוצעת ברשת של ספק שירות חיוני לבקשת אדם, למעט עבודות החיבור, או עבודה המבוצעת להקמת רשת חדשה ושבאמות המידה נקבע שיחולו לגביה לוחות תעריפים מהלוחות הקבועים [[בפרק 4.4 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע&quot;ח-2018]];
:- &quot;עומס מזערי&quot; - ההספק המזערי שבו יחידת ייצור יכולה לייצר אנרגיה באופן רציף בהתאם לבדיקות הקבלה שבוצעו לפי אמות מידה אלה;
:- &quot;עומס פניות למוקד&quot; - מצב שבו היקף הפניות היומי למוקד הטלפוני כמשמעותו [[באמת מידה 7ב]] עולה בשיעור של 15 אחוזים לפחות על הממוצע היומי של היקף הפניות המתקבלות במוקד בשלושת החודשים האחרונים;
:- &quot;עסקה פרטית&quot; - התקשרות ישירה למכירת אנרגיה בין יצרן למספק או בין מספק לצרכן במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון;
:- &quot;עסקת רכישה&quot; - כהגדרתה [[בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;פיזור מונים&quot; - התקנת מונה על יד כל מקום צרכנות בבניין קומות;
:- &quot;פנקסי ספק שירות חיוני&quot; - מונים, מכשירי מדידה תקניים, ספרי חשבונות, וכל מכשיר או מסמך אחר אשר משמש את ספק השירות החיוני במהלך עסקיו הרגיל;
:- &quot;צריכה חצי-שעתית&quot; - צריכת האנרגיה של צרכן על פני חצי שעה רצופה מכלל מקורות הייצור בחצרו ומרשת החשמל;
:- &quot;צריכה עצמית של יחידת ייצור&quot; - האנרגיה הנדרשת להפעלת יחידת ייצור;
:- &quot;צריכה שעתית מרבית&quot; - מכפלה של הצריכה החצי-שעתית הגבוהה ביותר שנמדדה בשנה נתונה בשתיים;
:- &quot;צרכן בעלים רשום&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 34א]];
:- &quot;צרכן בתעריף מופחת&quot; - צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, הזכאי לתשלום מופחת לפי [[סעיף 31א לחוק]];
:- &quot;צרכן חצר&quot; - צרכן שמחובר ישירות ליחידת ייצור של יצרן שאינו נדרש לרישיון חלוקה בהתאם להוראות [[סעיף 3ב לחוק משק החשמל]];
:- &quot;צרכן מתח גבוה&quot; - צרכן המחובר לרשת מתח גבוה;
:- &quot;צרכן מתח נמוך&quot; - צרכן המחובר לרשת מתח נמוך;
:- &quot;צרכן מתח עליון&quot; - צרכן המחובר לרשת מתח עליון;
:- &quot;צרכן פרטי&quot; - צרכן שהתקשר בעסקה פרטית;
:- &quot;צרכן רשום&quot; - צרכן הרשום לגבי מקום צרכנות, לרבות מספק;
:- &quot;צרכן שאינו רשום&quot; - מי שצורך חשמל בפועל במקום צרכנות אך אינו רשום על המנייה של ספק שירות חיוני באותו מקום צרכנות;
&lt;!-- :- &quot;צרכן שאספקת חשמל חיונית לו&quot; - (((חל על מחלקים היסטוריים):)) צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי, המשתמש במכשיר המנוי [[7ג|בנספח א' לאמת מידה 7ג]] ועומד בתנאיה; --&gt;
:- &quot;צרכן שאספקת החשמל חיונית לו&quot; - &lt;!-- (((חל על מחלקים חדשים):)) --&gt; צרכן רשום המחויב בתעריף ביתי שספק השירות החיוני הכיר בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי [[אמת מידה 7ג]], ובכלל זה צרכן שהוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו בהתאם [[לסעיף (ה) לאותה אמת מידה]];
:- &quot;צרכן תעו&quot;ז&quot; - צרכן שהותקן לו מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף עומס וזמן;
:- &quot;קו חיבור&quot; - קו חשמל שתחילתו בקו של רשת חלוקה או רשת הולכה וסיומו בנקודת חיבור למיתקן חשמל פרטי;
:- &quot;ק&quot;ו&quot; - קילו-וואט;
:- &quot;קיבולת אגירה&quot; - כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן אגירה, במונחי קילו-וואט לשעה;
:- &quot;קילו וולט-אמפר&quot; או &quot;קו&quot;א&quot; - יחידת הספק בסיסית, אשר כפולותיה מהוות גודל חיבור לתשלום;
:- &quot;ריבית איחורים&quot; - ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
:- &quot;ריבית החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות;
:- &quot;ריבית פיגורים&quot; - ריבית פיגורים שקבע החשב הכללי בהתאם להוראת תקנון כספים ומשק (התכ&quot;ם) מספר 3.1.0.3 של החשב הכללי, כאשר ריבית הבסיס תהיה בשיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת מזמן לזמן ברשומות, בתוספת מרווח של 2 אחוזים;
:- &quot;ריכוז מונים&quot; - התקנת כל המונים המשרתים בניין במקום אחד, שהוא ארון מונים או חדר החשמל, בכניסה לבניין או בקומה בבניין קומות;
:- &quot;ריכוז מונים קומתי&quot; - התקנת קבוצת מונים המשרתים קומה או קומות בבניין קומות, אך לא את כל הבניין, בחדר חשמל;
:- &quot;רישיון מותנה&quot; - רישיון זמני שניתן לאדם ולפיו אם יתקיימו תנאיו והוראות הדין, יינתן לאותו אדם רישיון ייצור;
:- &quot;רשת החשמל&quot; - רשת חשמל של ספק שירות חיוני;
:- &quot;רשת מתח גבוה&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח העולה על 400 וולט ונמוך מ-33 קילוולט (מידות נומינליות);
:- &quot;רשת מתח נמוך&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, שנאים, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואבזרים אחרים המשמשים לחלוקת חשמל במתח של 400 וולט (מידות נומינליות);
:- &quot;רשת מתח על&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, תחנות מיתוג, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח של 400 קילוולט או יותר (מידות נומינליות);
:- &quot;רשת מתח עליון&quot; - מוליכי חשמל עיליים או תת-קרקעיים, תחנות משנה, מבנים, מיתקנים, מכשירים ואביזרים אחרים, המשמשים להולכת חשמל במתח העולה על 115 קילוולט ונמוך מ-400 קילוולט (מידות נומינליות);
:- &quot;שירותים&quot; - שירותים שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני, לרבות חיבורים לרשת חשמל, שירותי אנרגיה, שירותים הכרוכים ברכישת חשמל, שירותי צריכת חשמל, שירותי הולכה, שירותי חלוקה, שירותי אספקה, שירותי תשתית ושירותי גיבוי;
:- &quot;שירותים נלווים&quot; - שירותים הנדרשים לשם שמירת אמינות ואיכות של הספקת החשמל באמצעות רשת החשמל לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר, אנרגיה ריאקטיבית ועתודות מסוגים שונים;
:- &quot;שירותי רשת&quot; - שירותים הניתנים לצרכן על ידי מחלק במסגרת אחריותו על הרשת, לרבות הזמנות חיבורים חדשים לרשת והגדלת חיבור ים, הודעה ותיאום יזום של הפסקות חשמל, שרותי עע&quot;א, החלפת נתיך, עיבוד נתוני מניה והעברתם, חיבור מיתקן באנרגיה מתחדשת לרשת, בירור תקלות ברשת והעברה בין קווי הזנה לצורך אספקת חשמל שוטפת, והכל באמצעי ייעודי לצרכן, באופן ישיר ושוטף;
:- &quot;שנאי מדידה&quot; - שנאי מתח וזרם המיועדים למדידת מתחים וזרמים בערכים גבוהים ובמתחים שונים;
:- &quot;שעות עבודה של מחלק&quot; - השעות 7:30 עד 16:00, בימים א' עד ה' שאינם ימי חג;
:- &quot;תוכנית ההעמסה הכללית&quot; - תוכנית העמסה של כלל יחידות הייצור במשק לכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת טרם תחילת ההעמסה, כקבוע [[באמת מידה 93]];
:- &quot;תוכנית ההעמסה הפרטנית&quot; - תוכנית המפרטת את העומס של יחידת ייצור בכל חצי שעה, שקובע מנהל המערכת מספר שעות לפני העמסת היחידה, כקבוע [[באמת מידה 94]];
:- &quot;תכנית העמסה פרטנית יום מראש&quot; - התכנית המועברת על ידי מנהל המערכת ליצרן המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור ביממה העוקבת להגשת התכנית או לתקופה ארוכה יותר לפי המקרים האמורים [[באמת מידה 94א]];
:- &quot;תכנית העמסה פרטנית מעודכנת&quot; - תכנית ההעמסה הפרטנית העדכנית ביותר המועברת על ידי מנהל המערכת המורה ליצרן על אופן הפעלת יחידת הייצור;
:- &quot;תוכנית ייצור יומית&quot; - תוכנית יומית שמגיש יצרן למנהל המערכת, המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן כאמור [[באמת מידה 91]];
:- &quot;תוכנית ייצור שבועית&quot; - תוכנית שבועית שמגיש יצרן למנהל המערכת המפרטת את היכולת הזמינה והייצור המתוכנן, כאמור [[באמת מידה 90]];
:- &quot;תוכנית פיתוח&quot; - תוכנית פיתוח כמשמעותה [[בסעיף 19 לחוק משק החשמל]];
:- &quot;תוכנית צריכה יומית&quot; - תוכנית יומית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כאמור [[באמת מידה 57]];
:- &quot;תוכנית צריכה שבועית&quot; - תוכנית שבועית שמגיש מספק למנהל המערכת המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת של הצרכנים בעסקאות פרטיות, כמפורט [[באמת מידה 56]];
:- &quot;תוכנית תחזוקה&quot; - תוכנית שמגיש יצרן למנהל המערכת אשר מפרטת את מועדי ביצוע תחזוקה במיתקן ועל יכולת הייצור המקסימאלית האפשרית ביחידות מגוואט במיתקן, כאמור [[באמת מידה 86]];
:- &quot;תעריפים אחידים&quot; - התעריפים המיועדים למקומות צרכנות שלהם לא מותקן מונה מתאים לתעריף עומס וזמן, ומחושבים על בסיס ממוצעים שנתיים בהתאם לתעריף עומס וזמן ולמאפייני שעות הצריכה בסוגי מקומות הצרכנות, כמפורט להלן:
::- &quot;תעריף ביתי&quot; - תעריף חשמל המיועד לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר ניתן להם אישור לפי הוראות [[סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה]], [[ותקנה 5 לתקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], לבתים המשמשים למגורים בלבד אשר חוברו כדין לפני כניסת [[החוק]] לתוקף, לבתי תפילה ולמבנים לצרכי חקלאות;
::- &quot;תעריף מאור לרחובות ציבוריים&quot; - תעריף חשמל המיועד למאור לרחובות ציבוריים המופעל רק בשעות הערב והלילה;
::- &quot;תעריף שאינו ביתי&quot; - תעריף חשמל המיועד למבנים שאינם משמשים למגורים בלבד, ובכלל זה מבנים המשמשים למלאכה, לתעשייה או למסחר, למוסדות חינוך ותרבות, למרכזי קליטה, למבנים המשמשים עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, למרפאות, לבתי חולים, לבתי מלון, למשרדי ממשלה, למבנים המחוברים בחיבור זמני ולקטע של רחוב ציבורי העובר במנהרה;
:- &quot;תעריף אנרגיה&quot; - תעריף שישלם מנהל המערכת בעד רכישת אנרגיה מיצרן קונבנציונאלי שמחובר לרשת ההולכה בהתאם להצעת המחיר החצי-שעתית של היצרן כאמור [[באמת מידה 102]];
:- &quot;תעריף חיבור חריג&quot; - תעריף נורמטיבי לחיבור בתוספת חיוב בעבור הקמת תשתית במסגרת הזמנת חיבור חריג בהתאם לתעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;;
:- &quot;תעריף חריגה ממקדם הספק&quot; - תעריף המוטל עקב סטייה מגודל הרכיב הריאקטיבי עבור כל אחד מהמתחים: עליון, גבוה ונמוך;
:- &quot;תעריף חשמל&quot; - תשלום עבור שימוש בחשמל הנמדד על פי צריכה או העברה בפועל של חשמל, ביחידות של קילוואט לשעה;
:- &quot;תעריף ייצור משוקלל&quot; - כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1;
:- &quot;תעריף מכירה מרוכזת&quot; - תעריף חשמל למחלקים במתח גבוה ולצרכנים במתח נמוך המחלקים ומספקים חשמל לאחר;
:- &quot;תעריף עומס וזמן&quot; או &quot;תעו&quot;ז&quot; - תעריף חשמל המחושב לפי עומס הצריכה המערכתית וזמן הצריכה, ומיועד לצרכנים שלהם מותקן מונה אלקטרוני המתוכנת למטרות תעריף זה;
:- &quot;תעריף צובר&quot; - תעריף החל על מכירת חשמל לרשות הפלסטינית;
:- &quot;תקופת חשבון&quot; - התקופה הנקובה בחשבון הצריכה כתקופה שלגביה נערך החשבון לתשלום בעד הצריכה;
:- &quot;תשלום קבוע&quot; - תשלום המשקף את עלות סל השירותים הבסיסי שספק שירות חיוני או מנהל המערכת מספק לצרכניו או לבעלי רישיונות, לפי העניין; סל השירותים הבסיסי כולל, בין היתר, את השירותים האלה: עריכה, שליחה וגבייה של חשבון; קריאת מונה; עלויות הון ותפעול למונה; שירותי מחלקת מונים; מערך השירותים לקהל; הוצאות פרסום.

@ 2. : '''פרשנות'''
: (א) '''מונחים'''
:: מונח שלא הוגדר [[באמת מידה 1 (הגדרות)]] והוגדר [[בחוק]], תהיה לו המשמעות שניתנה לו [[בחוק]], זולת אם נאמר במפורש אחרת באמות המידה.

@ 3. : (((בוטלה).))

@ 4. (תיקון: 1.3.06) : '''תיעוד'''
: (א) '''פנקסי ספק שירות חיוני'''
:: הפרטים הרשומים בפנקסי ספק שירות חיוני יהוו ראייה לכאורה לכל עניין הרשום בהם, לרבות זהות הצרכן, גודל החיבור ומצב החשבון בין הצרכן לבין ספק השירות החיוני.

@ 4א. (תיקון: 11.5.15; תשפ&quot;א-6) : '''שמירת סודיות ומערכות המידע - יחידת ניהול המערכת בחח&quot;י'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;מידע סודי&quot; - כל מידע (Information), ידע (Know-How), ידיעה, מסמך, תכתובת, תוכנית, נתון, מודל, חוות דעת, תיאור, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם, המכילים ידיעה או עשויים לשמש מקור לדעה, מסקנה וכל דבר אחר כיוצא בזה, אשר נוצרו בידי מנהל המערכת או אשר הועברו למנהל המערכת בכתב או בכל צורה או דרך של שימור ידיעות בצורה חשמלית, אלקטרונית, אופטית, מגנטית או אחרת, אשר נוגעים לפעילותם של יצרני החשמל הפרטיים והמספקים הפרטיים, לרבות נתוני ייצור, נתוני הספקה ופרטי הסכם הגז וכל מידע הנגזר ממנו והנוגע להפעלת תחנת הכוח של היצרן אשר הגיעו לידי מנהל המערכת, לרבות במסגרת סקר צריכת הגז הראשוני, במסגרת סקר צריכת הגז המחייב ובתקופת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור במסגרת רישיון הייצור;
::- &quot;מנהל המערכת&quot; - יחידת ניהול המערכת בחח&quot;י;
::- &quot;נציגים מורשים&quot; - בעלי תפקידים במנהל המערכת אשר מנהל היחידה הודיע לרשות כי הם בעלי הרשאת גישה למידע סודי וחתמו על התחייבות לשמירת סודיות.
: (ב) '''סודיות'''
:: (1) מנהל המערכת ישמור מידע סודי בסודיות בפני כל אדם, לרבות עובדים, יועצים, קבלנים של ספק השירות החיוני או צדדים שלישיים, זולת בעלי התפקידים האלה:
::: (א) הנציגים המורשים;
::: (ב) רואה חשבון חיצוני של ספק השירות החיוני אשר מיועד לעסוק בבקרה או בביקורת על מנהל המערכת.
:: (2) מנהל המערכת לא יעתיק מידע סודי בכל צורה שהיא, לרבות שכפול, צילום, והדפסה.
:: (3) מנהל המערכת לא יעשה שימוש במידע הסודי, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, למעט שימוש מותר לפי אמות המידה והדין.
:: (4) מנהל המערכת יחתום על התחייבות לשמירת סודיות מול היצרן לגבי פרטי הסכם גז וכן לגבי כל מידע סודי מסחרי אחר אשר היצרן יעביר אליו. ההתחייבות לשמירת סודיות תעמוד בתוקף עד 5 שנים לאחר פקיעת רישיון היצרן או לפי קביעה אחרת של יושב ראש רשות או מי שהוא הסמיך לכך.
:: (5) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מנהל המערכת ינקוט באמצעים המפורטים להלן:
::: (א) מידע סודי הנמצא בעותק קשיח ימוספר ויקוטלג ברשימת מלאי. המידע הסודי ורשימת המלאי יישמרו בכספת אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליה.
::: (ב) יבוצע רישום סדיר של כל הוצאת מידע סודי הנמצא בעותק קשיח מהכספת. רישום זה יכלול תאריך ושעת הוצאת המידע הסודי, השם והתפקיד של המשתמש במידע הסודי, מטרת השימוש ותאריך ושעת החזרת המידע הסודי לכספת.
::: (ג) מידע סודי הנמצא במדיה אלקטרונית יישמר במחשבים ייעודיים המופרדים פיזית ממערכת המחשוב הכללית של ספק שירות חיוני, ואלה יהיו מוגנים על ידי מערכות הרשאה אשר רק הנציגים המורשים יהיו בעלי הרשאת גישה אליהם.
: (ג) '''מערכות מידע'''
:: (1) מנהל המערכת יתחזק את מערכות המחשוב שלו.
:: (2) עם פקיעת תוקפו של רישיון הייצור של היצרן ישיב מנהל המערכת לרשות היצרן את כל המידע ואת כל העתקיו של המידע שהוגשו למנהל המערכת במהלך התקופה.
:: (3) חח&quot;י תפעל לכך שהנציגים המורשים לא יהיו רשאים לייעץ או להיות שותפים לפעולותיה הנוגעות לרכישת גז טבעי ולקביעת מדיניותה בנוגע לנושאי גז טבעי ככל שהדבר עלול להוות ניגוד עניינים או לפגוע בשוויון בניהול המערכת.

@ 5. (תיקון: 26.10.08, 9.6.14, 25.11.15, 8.11.23, 9.7.25; תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ו-19) : '''הודעות'''
: (א) '''כללי משלוח'''
:: (1) כל הודעה שעל ספק שירות חיוני לתת לצרכן על פי אמות מידה אלו, תינתן בכתב בולט לעין ותישלח באמצעות דואר אלקטרוני, וזאת לכתובת הדואר האלקטרוני שרשומה אצל ספק השירות החיוני, ואם לא רשומה אצלו כתובת דואר אלקטרוני - באמצעות שירותי דואר או שליח.
::: (((החל מיום 21.12.2026):)) : כל הודעה שעל ספק שירות חיוני לתת לצרכן על פי אמות מידה אלה, תינתן בכתב בולט לעין ותישלח באמצעות דואר אלקטרוני, וזאת לכתובת הדואר האלקטרוני שרשומה אצל ספק השירות החיוני; נוסף על האמור, אם מסר הצרכן לספק השירות החיוני נוסף על כתובת הדואר האלקטרוני הרשומה, מען ליצירת קשר באופן דיגיטלי לצורך קבלת הודעות מספק השירות החיוני, ישלח ספק השירות החיוני כל הודעה שהוא נדרש לתת לצרכן לפי אמות מידה אלה גם למען ליצירת קשר באופן דיגיטלי האמור; אם לא רשומה אצל ספק השירות החיוני כתובת דואר אלקטרוני של הצרכן והצרכן לא מסר לו מען נוסף שהוא מען ליצירת קשר באופן דיגיטלי, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן כל הודעה שנדרש לתת לפי אמות מידה אלה באמצעות שירותי דואר או שליח.
:: (2) נוסף על שליחת ההודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (1), רשאי ספק השירות החיוני לשלוח את ההודעה גם בכל אמצעי דיגיטלי אחר, לרבות פקסימילה, אינטרנט, מסרון וכדומה, שהצרכן המציא לספק השירות החיוני; אם הצרכן מסר לספק השירות החיוני מספר טלפון והטלפון חסום לשירות קבלת מסרונים - ספק השירות החיוני יהיה רשאי גם למסור הודעה לצרכן בשיחת טלפון או במסרון קולי.
:: (3) יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (1) כאילו התקבלה אצל הצרכן עד 7 ימי עבודה לאחר משלוחה, אלא אם כן הוכח אחרת; הוכח כי ההודעה הגיעה אחרי המועד האמור מטעמים התלויים בספק השירות החיוני, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן עבור כל יום עיכוב את הסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
::: (((החל מיום 21.12.2026):)) יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (1) כאילו התקבלה אצל הצרכן 72 שעות לאחר הפקתה ושליחתה, אלא אם כן הוכח אחרת, ואולם אם ההודעה נשלחה באמצעות שירותי דואר או שליח, יראו אותה כאילו התקבלה עד 7 ימי עבודה לאחר משלוחה, אלא אם כן הוכח אחרת; הוכח כי ההודעה הגיעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן זה, לפי העניין, מטעמים התלויים בספק השירות החיוני, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשל הפרה, בעבור כל יום עיכוב, בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (4) יראו הודעה שנשלחה כאמור בסעיף קטן (2) כאילו התקבלה אצל הצרכן 72 שעות לאחר הפקתה ושליחתה, אלא אם כן הוכח אחרת.

@ 6. (תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 27.9.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ריבית'''
: (א) '''ריבית וריבית פיגורים'''
:: (1) ספק שירות חיוני יגבה ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שלא שולמו לו במועד וישלם ריבית פיגורים במקרה של תשלומים שהוא לא שילם במועד.
:: (2) במקרה של החזר תשלומים שנגבו ביתר, בשל טעות בחשבון, ישלם ספק שירות חיוני ריבית החשב הכללי.
:: (3) ספק שירות חיוני יתאים את תחשיבי החוב לשינויי ריבית הפיגורים וריבית החשב הכללי באופן שוטף, וללא קשר לעדכון תעריפי חשמל.
: (ב) '''ריבית בהסדרי תשלום'''
:: במצבים המפורטים להלן יגבה מחלק מצרכנים רשומים המחויבים בתעריף ביתי ריבית כמפורט להלן:
:: (1) לגבי חשבון צריכה שלא שולם במועדו - ריבית פיגורים מן המועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל או עד למועד שבו נעשה עמו הסדר תשלום, ככל שנעשה, לפי המוקדם מביניהם.
:: (2) לגבי חוב צריכה המשולם בהסדרי תשלום, לרבות במת&quot;מ - ריבית איחורים.
:: (3) לגבי חוב צריכה של צרכן בתעריף מופחת, המשולם באמצעות מת&quot;מ, לרבות מת&quot;מ הכרחי - ריבית החשב הכללי.
:: (4) לגבי יתרת חוב שנותרה לתשלום לאחר שהצרכן הפר הסדר תשלום - ריבית פיגורים, החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום.

@ 7. (תיקון: 7.9.06, 9.6.14, 2.12.14, 30.4.20, 5.8.20, 9.7.25; תש&quot;ף-21, תש&quot;ף-22, תשפ&quot;א-12, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ו-19) : '''תשלום לצרכנים בשל הפרת אמות מידה'''
: (א) '''אופן וחובת התשלום'''
:: (1) ספק שירות חיוני אשר יפר כלפי צרכן אחת או יותר מאמות המידה, ישלם לצרכן בשל ההפרה, בתוך 60 ימים ממועד סיום ההפרה, תשלום בסכום הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 אם נקבע או בסכום אחר שנקבע באמת מידה מסוימת. התשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בלבד בהתאם לימי העבודה ממועד תחילת ההפרה עד מועד סיום ההפרה.
:: (1א) (((החל מיום 21.12.2026):)) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם ההפרה נמשכה מעל ל-120 ימי עבודה ממועד תחילתה, בעבור כל 120 ימי עבודה שבהן בוצעה הפרה, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן, בנפרד, את התשלום בשל הפרה הנוגע לאותה תקופה; התשלום יהיה בסכום הקבוע בלוח תעריפים 1-12.1, אם נקבע, או בסכום אחר שנקבע באמת מידה מסוימת, וספק השירות החיוני יבצע את התשלום בתוך 60 ימים מתום 120 ימי העבודה כאמור; בתום 60 ימים ממועד סיום ההפרה ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשל הפרה, בסכום כאמור בסעיף קטן זה, בעבור התקופה שמתום התקופה האחרונה שלגביה בוצע תשלום נפרד בשל הפרה לפי סעיף קטן זה, עד מועד סיום ההפרה.
:: (2) איחר ספק השירות החיוני בהעברת התשלום לצרכן, ישא התשלום ריבית פיגורים מהיום ה-61 ממועד סיום ההפרה עד יום העברת התשלום בפועל לצרכן.
:: (3) התשלום לצרכן יבוצע באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה או בחשבון השירות של הצרכן; אם אין לצרכן חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת לתשלום, או אם סכום התשלום גבוה מסכום החשבון שעל הצרכן לשלם לספק השירות החיוני, יבוצע התשלום באמצעות העברתו בפועל ישירות לצרכן.
: (ב) '''אירועים חריגים'''
:: הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג.

@ 7א. (תיקון: 26.10.08, 4.4.11, 17.11.14, 2.12.14, 27.9.17, 22.3.18, 15.11.18, 6.3.19, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 26.5.21, 17.11.21, 14.3.22, 28.6.23, 29.1.25; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-3, תש&quot;ף-4, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-12, תשפ&quot;ב-19, תשפ&quot;ג-17, תשפ&quot;ד-33, תשפ&quot;ה-6, תשפ&quot;ה-12, תשפ&quot;ה-21) : '''מידע'''
: (א) '''העמדת מידע לרשות הציבור'''
:: ספק השירות החיוני, לפי העניין, יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
:: (1) קיומן של אמות המידה המסדירות את פעילותו - זכויות וחובות הצרכן וספק השירות החיוני;
:: (2) דוח שנתי המסכם את פעילות ספק השירות החיוני בתחום תלונות הציבור;
:: (3) דקות אי-אספקה, כמות אנרגיה בלתי מסופקת ותדירות הפרעות ברשת, בהתאם להוראות אלה, לפי העניין:
::: (א) על ידי מנהל המערכת - בייצור ובקווי הולכה ובתחנות מיתוג ותחנות משנה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
::: (ב) על ידי בעל רישיון חלוקה - בקווי חלוקה מתח גבוה, שנאים וקווי מתח נמוך, ברמה ארצית, מחוזית, נפתית, ופרטנית לכל קו חלוקה, בכל שנה קלנדרית ובכל אחת מארבע השנים שקדמו לשנה הקלנדרית;
:: (4) סך ההספק המותקן המצטבר הארצי של מתקנים פוטו-וולטאים בהתאם לקבוע [[בפרק ח' סימן ג']], בחלוקה לפי תעריף ביתי ותעריף שאינו ביתי;
:: (5) לעניין בעל רישיון הולכה ומחלק - מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם, בטבלה כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו;
:: (6) לעניין מנהל המערכת - הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת זיהום לקוט&quot;ש, בטבלה כקבוע בנספח ב' לאמת מידה זו;
:: (7) באירוע חריג - טבלה ובה פרטים אלה: הרשת שבה אירעה התקלה באספקת החשמל, סוג הציוד שבו אירעה התקלה, היקף התקלה (הספק ומספר צרכנים), מועד משוער לתיקון התקלה, סטאטוס הטיפול ואמצעי טיפול חלופיים בתקלה, ככל שיש כאלה;
:: (8) לעניין מנהל המערכת ומחלק - נתוני רשת המתח הגבוה, העליון והעל ונתוני תחנות הכוח שלהן נשמר מקום ברשת, נתוני חיבורים ונתונים של עבודות על חשבון אחרים בהתאם לטבלאות א' עד י&quot;א שבנספח ג' לאמת מידה זו;
:: (9) לעניין מנהל המערכת - דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת, בהתאם לטבלה שבנספח ד' לאמת מידה זו;
:: (10) לעניין מחלק - דוח שנתי בדבר ההספק המותקן המצטבר הארצי של מיתקנים פוטו-וולטאים ברשת החלוקה, בהתאם לטבלאות שבנספחים ה' ו-ו' לאמת מידה זו;
:: (11) לעניין בעל רישיון חלוקה - דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת החלוקה, דוח רבעוני המפרט את רשימת מיתקני הייצור שחוברו לרשת ודוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית, והכול בהתאם לטבלאות שבנספח ז';
:: (12) לעניין בעל רישיון חלוקה - תיאור של הפרעה ממושכת אם משכה עלה על 8 שעות, או אם היא חלק משבע (7) הפרעות או יותר שאירעו בקו חלוקה מסוים במהלך תקופה של שבעה (7) ימים (באמת מידה זו - האירוע); התיאור יכלול את הפרמטרים האלה:
::: (א) פרטים על אודות האירוע, ובכללם שם קו המתח הגבוה, תאריך התרחשות האירוע, שעת תחילה משוערת של ההפרעה, שעת סיום האירוע עד אחרון הצרכנים, הסיבה לאירוע והגורם לו אם ידוע;
::: (ב) התהליך שביצע ספק שירות חיוני רשת לאיתור מקור האירוע.
: (א1) '''פרסום נתוני גבייה מצרכנים ביתיים'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
::: (א) מידע על אודות האפשרות להסדרי תשלום, לאמצעי תשלום והעלויות הכרוכות בכך;
::: (ב) אופן הפנייה לרשות החשמל בתלונה נגד ספק שירות חיוני רשת.
:: (2) נוסף על המידע לפי סעיף קטן (1), מחלק יעמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן:
::: (א) מידע על אודות מספר ניתוקי חשמל בשנה הקלנדרית האחרונה (להלן - השנה האחרונה) בשל איחור בתשלום חשבון צריכה;
::: (ב) מספר ניתוקי חשמל בשנה האחרונה בשל חוב צריכה של צרכנים בתעריף מופחת;
::: (ג) מידע על אודות שיעור הערכות הצריכה והדילוגים היזומים שספק השירות החיוני ביצע בשנה האחרונה;
::: (ד) מספר התקנות מת&quot;מ בשנה האחרונה;
::: (ה) מידע על אודות משך הזמן הממוצע שחלף בשנה האחרונה בין מועד עריכת חשבונות הצריכה לבין תשלום החשבונות בפועל.
:: (3) הפרסום יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני רשת ויתעדכן אחת לשנה עד חודש מאי.
:: (4) ספק שירות חיוני רשת יפרסם במקום בולט, באתר האינטרנט שלו, עלון מידע מעודכן בדבר האפשרות להסדרי תשלום.
: (א2) '''פרסום נתונים בנוגע לסקרי חיבור ומתן התחייבות חיבור לרשת'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם לגבי כל סקר חיבור שהתבקש ממנו לבצע את הנתונים האלה:
::: (א) המועד שבו בוצע התשלום בעבור ביצוע סקר החיבור;
::: (ב) ההספק המבוקש;
::: (ג) טכנולוגיית המיתקן;
::: (ד) המכסה, כהגדרתה [[באמת מידה 35כו1]] (להלן באמת מידה זו - המכסה), שבמסגרתה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן;
::: (ה) מיקום המיתקן המבוקש;
::: (ו) המועד הצפוי להשלמת סקר החיבור.
:: (2) נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו5]] (להלן באמת מידה זו - התחייבות לחיבור), יפרסם מנהל המערכת את הנתונים האלה:
::: (א) מועד מתן ההתחייבות לחיבור;
::: (ב) מיקום המיתקן המתוכנן;
::: (ג) הטכנולוגיה והמכסה המבוקשת;
::: (ד) ההספק שלו ניתנה התחייבות לחיבור ותוקף ההתחייבות לחיבור.
:: (3) פקעה התחייבות לחיבור, יפרסם מנהל המערכת הודעה כי ההתחייבות לחיבור פקעה.
:: (4) המחלק יפרסם בכל שנה נתונים בנוגע לחיבורים המוגבלים לפי [[סעיף (ב1) לאמת מידה 35יב]], אשר אושרו, חוברו או הושלמו לאחר הסרת המגבלות, באותה שנה קלנדרית, והכול בהתאם לנוסח שבטבלה יב, בנספח ג' לאמת המידה.
: (א3) '''פרסום סקרים'''
:: (1) מנהל המערכת או מחלק, לפי העניין, יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, סקרי היתכנות, סקרי תכנון וסקרי חיבור שהכין, במלואם, בתום שבעה ימי עבודה ממועד שליחת הסקרים למבקש ולא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה מאותו מועד.
:: (2) אם קיימים בסקר מידע או נתון אשר לדעת מבקש הסקר יש להשאירם חסויים, לרבות בשל היותם סוד מסחרי, יודיע מבקש הסקר למנהל המערכת או למחלק, לפי העניין, בתוך שבעה ימי עבודה ממועד קבלת הסקר, על המידע או הנתונים אשר יש להשאירם חסויים ואת הנימוקים לסודיותם; מנהל המערכת או המחלק יחליט, בתוך שבעה ימי עבודה, אם לגלות את המידע או הנתון, במלואו או בחלקו, ויודיע על כך בתשובה מנומקת בכתב למבקש הסקר.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם הודיע מבקש הסקר על מידע או נתונים שיש להשאירם חסויים לפי סעיף קטן (2), מנהל המערכת או מחלק, לפי העניין, יפרסם את הסקר בתום 7 ימי עבודה ממועד שליחת תשובתו לפי סעיף קטן (2) למבקש הסקר, ובלבד שהרשות לא הורתה לו אחרת בשל פנייה שביצע מבקש הסקר לפי [[סעיף 37 לחוק משק החשמל]].
: (א4) '''פרסום מידע על אודות מצב הרשת'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע על אודות האפשרות לשילוב מיתקני ייצור פוטו-וולטאים במקומות צרכנות על בסיס המקום הפנוי הקיים ברשת, ויחולו לעניין פרסום המידע ההוראות האלה:
::: (א) המידע יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר במקום;
::: (ב) ספק השירות החיוני רשת יאפשר לבצע חיפוש מידע על אודות מצב הרשת במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון, על פי כתובת פרטנית של מקום צרכנות, ברמה של יישוב, רחוב ומספר בית, וגם על בסיס קואורדינטות; תוצאת החיפוש לגבי מתח גבוה ולגבי מתח נמוך תכלול מידע ראשוני בדבר האפשרות לשלב מיתקן ייצור לרשת במקום הצרכנות ובדבר ההספק המרבי שניתן לשלב במקום זה; תוצאת החיפוש לגבי מתח עליון תכלול מידע ראשוני כאמור בעבור האזור שבו נמצא מקום הצרכנות ולא בעבור המיקום המסוים.
:: (2) אם לפי תוצאות חיפוש שמפרסם ספק שירות חיוני רשת בהתאם לסעיף קטן (1) אין מקום פנוי ברשת לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות או שסך ההספק הפנוי ברשת נמוך מההספק שאותו ביקש הצרכן לבדוק לצורך שילוב מיתקן ייצור, יציין הספק שירות חיוני רשת, במסגרת תוצאת החיפוש האמורה, גם את המועד שבו צפויה השלמת פיתוח הרשת הנוגעת בדבר, אשר תאפשר קליטת מיתקני ייצור נוספים.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, מפת פוטנציאל לשילוב מיתקני ייצור פוטו-וולטאים לרשת, בחלוקה אזורית, על בסיס המקום הפנוי הצפוי במערכת ההשנאה (תחמ&quot;ש) וברשת ההולכה; הפרסום יוצג בנוגע לחמש שנים קדימה, בתצוגה נפרדת בעבור כל שנה.
:: (4) מידע שמתפרסם לפי סעיף זה יכלול את מצב הרשת המצרפי בכל אזור וכן את מדד עומס הרשת והאפשרות לחיבור, תוך התייחסות להיקף ההספק שניתן לחבר בכל אזור בהתאם לתוכנית הפיתוח הנוגעת בדבר.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), לגבי עדכון המידע בפרסומים לפי סעיף זה יחולו הוראות אלה:
::: (א) נתוני רשת ההולכה יעודכנו, לכל הפחות, בכל חצי שנה קלנדרית ונתוני מערכת ההשנאה יעודכנו, לכל הפחות, בכל רבעון קלנדרי; המידע לגבי הפוטנציאל הפנוי לשילוב ברשת החלוקה, לאחר קיזוז המיתקנים שכבר חוברו, יעודכן, לכל הפחות, בכל יום; ספק שירות חיוני רשת יציין בפרסום את מועד עדכון הנתונים האחרון שנעשה;
::: (ב) אם ספק שירות חיוני רשת לא עדכן את הנתונים בהתאם לתדירות הקבועה בסעיף קטן זה, והוגשה במועד שבו הנתונים לא היו מעודכנים כאמור בקשה לשילוב מיתקן ייצור פוטו-וולטאי אשר ניתנה לגביה תשובת מחלק שלילית בשל זמינות הרשת, ישיב ספק השירות החיוני רשת לצרכן שהגיש את הבקשה את התשלום בעד הרישום לבקשה, ששילם לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2]], ולעניין בקשה לשילוב מיתקן במתח גבוה - ישיב לו גם את התשלום בעד בדיקת הבקשה ששילם;
::: (ג) לצורך פרסום הנתונים ועדכונם בהתאם לתדירות הקבועה בפסקה (א), יעביר מנהל המערכת לספק שירות חיוני רשת, לפי בקשתו, את המידע הדרוש לצורך כאמור.
: (א5) '''נתוני צריכה'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, בהתאם למידע שברשותו, את הנתונים האלה:
::: (א) פרופיל צריכה אגרגטיבי שעתי לפי רמות מתח ובפילוח לפי יישובים;
::: (ב) נתונים מצרפיים של ייצור וצריכה לפי שעות ברמת יישוב;
::: (ג) נתונים מצרפיים של אמינות אספקה ואיכות החשמל לפי יישוב;
::: (ד) נתונים לגבי מספר הצרכנים והיצרנים הרשומים בחברת החשמל ואצל מספקים אחרים באופן אחוד, לפי רמות מתח.
: (ב) '''אופן ומועד פרסום המידע'''
:: (1) המידע יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו ויועבר לארגוני הצרכנים לא יאוחר מ-60 ימים מיום שהוצג בפני הגורמים המאשרים אותו אצל ספק השירות החיוני או מיום חובת פרסומו לפי כל דין, לפי העניין.
:: (2) המידע האמור בסעיף (א)(1) יובא בחשבון החשמל, אחת לשנה.
:: (3) הדוח האמור בסעיף (א)(2) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני ובמשרדיו לא יאוחר מ-1 ביוני בכל שנה.
:: (3א) בעל רישיון חלוקה יפרסם את הנתונים והמידע לפי סעיף (א)(3)(ב) ולפי סעיף (א)(12) גם על גבי מפה שתפורסם באתר האינטרנט שלו (להלן - מפת אמינות הרשת); מפת אמינות הרשת תהיה זמינה בכל עת ויהיה ניתן לחפש בה במנגנון חיפוש ייעודי.
:: (4) המידע האמור בסעיף (א)(7) יוצג באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני בתוך 12 שעות מתחילת הפסקת החשמל באירוע החריג ועד תום האירוע.
:: (5) המידע האמור בסעיפים (א1)(1)(א) ו-(ב) יובא גם בצרופות לחשבון הצריכה, אחת לשנה, וכן על גבי התראה שנייה לפי [[אמת מידה 24(ב)(3)(ו)]].
:: (6) על אף האמור בסעיף קטן (1), המידע האמור בסעיף (א)(8) יוצג במשרדי רשות החשמל בלבד.
:: (7) הנתונים האמורים בסעיף (א2)(1) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד התשלום בעבור סקר החיבור.
:: (8) הנתונים האמורים בסעיף (א2)(2) יפורסמו באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד מתן ההתחייבות לחיבור.
:: (9) ההודעה האמורה בסעיף (א2)(3) תפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעת תוקף ההתחייבות לחיבור.
: (ג) '''מועד עדכון המידע'''
:: (1) המידע האמור בסעיפים (א)(3), (5) ו-(6) יעודכן אחת לשנה או אחת לרבעון בהתאם למועדי הפקת הדוחות אצל ספק השירות החיוני.
:: (2) המידע האמור בסעיף (א)(4) יעודכן אחת לשבוע, ביום ג', ואם חל חג ביום ג' - ביום החול הראשון שאחריו.
:: (3) מנהל המערכת יעדכן את המידע האמור בסעיף (א5) בכל שבועיים ויתייחס לשלוש השנים שקדמו למועד של כל פרסום.
:: (3א) בעל רישיון חלוקה יעדכן את המידע האמור בסעיף (א)(3)(ב) במפת אמינות הרשת בתוך 30 ימי עבודה מתום כל רבעון.
:: (4) המידע האמור בסעיף (א)(12) יעודכן במפת אמינות הרשת, בתוך שבעה ימי עבודה מתום ההפרעה הממושכת או ההפרעות, לפי העניין.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : {{ממורכז|'''נספח א' [[7א|לאמת מידה 7א (מידע)]]''' {{ש}} מרכיבי התשלום הקבוע וסכומיהם - יפורסם על ידי בעל רישיון הולכה או מחלק (((הושמט)))}}
&lt;!--
: תשלום קבוע (לא כולל מע&quot;מ)
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! מרכיב התשלום !! סכום
|-
| מונה ותפעול המונה ||
|-
| קריאת המונה ||
|-
| הפקת חשבון ||
|-
| שליחת חשבון ||
|-
| מוקד שירות צרכנים ||
|-
| גבייה ||
|-
| סה&quot;כ ||
|}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[7א|לאמת מידה 7א (מידע)]]''' {{ש}} הרכבי הדלקים שמהם מיוצר חשמל ורמת הזיהום הנוצר בשל ייצור זה - יפורסם על ידי מנהל המערכת (((הושמט)))}}
&lt;!--
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | יצרן !! rowspan=&quot;2&quot; | סוג דלק !! colspan=&quot;4&quot; | נתוני ייצור חודשיים (נתונים משתנים מחודש לחודש) !! rowspan=&quot;2&quot; | רמת זיהום לקוט&quot;ש ביחס לפחם (נתון קבוע)
|-
! אלפי טון !! מיליארד קוט&quot;ש !! אחוזי ייצור !! אחוזי עלות
|-
| rowspan=&quot;5&quot; | חברת החשמל לישראל בע&quot;מ || פחם || || || || || 100%
|-
| סולר || || || || ||
|-
| מזוט || || || || ||
|-
| גז || || || || ||
|-
| אחר || || || || ||
|-
| colspan=&quot;2&quot; | יצרני חשמל פרטיים - חשמל קונבנציונאל || || || || ||
|-
| colspan=&quot;2&quot; | יצרני חשמל פרטיים - אנרגיות מתחדשות || לא רלוונטי || || || ||
|-
| colspan=&quot;2&quot; | סה&quot;כ || || || 100% || 100% ||
|}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח ג' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} נתוני רשת מתח העל, העליון והגבוה ותחנות הייצור המחוברות אליה}}
@ : '''א. נתונים ביחס למקטע רשת המתח העל והעליון - יפורסם על ידי מנהל המערכת:''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! שם מעגל !! מתחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות) !! לתחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות) !! מתח (קילו וולט) !! זרם תרמי במעגל (אמפר) !! זרם שיא חורף אחרון במעגל (אמפר) !! זרם שיא קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! זרם ממוצע שנתי במעגל (אמפר)
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ב. נתונים ביחס לשנאים בתחנות מיתוג ומשנה - יפורסם על ידי מנהל המערכת:''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! שם תחנת משנה/מיתוג (כולל ארעיות וניידות) !! הספק נקוב בשנאי (מגה וולט אמפר) !! השנאה מרמת מתח (קילו וולט) !! השנאה לרמת מתח (קילו וולט) !! עומס מרבי בחורף בשנאי (מגה וולט אמפר) !! עומס מרבי בקיץ בשנאי (מגה וולט אמפר) !! ייצור מחובר לשנאי בצד המתח הגבוה (מגה וואט) !! שיא ייצור חורף (מגה וואט) !! שיא ייצור קיץ (מגה וואט) !! יתירות קיימות בשנאי (מגה וואט)
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ג. נתונים ביחס למקטע רשת המתח הגבוה - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה:''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד מעגל !! שם מעגל !! שם תחמ&quot;ש !! שם שנאי שממנו יוצא הקו !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר) !! שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט)
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ד. נתונים למעגלים ברשת המתח הגבוה המיועדים לשדרוג בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד מעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר) !! שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית לאחר שדרוג (אמפר)
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ה. נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח הגבוה בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד המעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ו. נתונים למעגלים ברשת המתח העל והעליון ולקווים המיועדים לשדרוג ברשת זו - יפורסם על ידי מנהל המערכת''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד המעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! שיא ביקוש חורף אחרון במעגל (אמפר) !! שיא ביקוש קיץ אחרון במעגל (אמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ז. נתונים למעגלים חדשים ברשת המתח העל והעליון בהתאם לתכנית הפיתוח לשנה הקלנדרית - יפורסם על ידי מנהל המערכת''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מחוז בחחי !! אזור מינהלי בחחי !! קוד המעגל !! שם המעגל !! שם תחמ&quot;ש שממנה יוצא המעגל !! מתח במעגל (קילו וולט) !! זרם מרבי במעגל (יכולת תרמית באמפר) !! ייצור מחובר למעגל (מגה וואט) !! מועד מתוכנן לסיום העבודה !! סטטוס העבודה (בתכנון, הרשאה, היתר, בביצוע) !! יכולת תרמית בסיום העבודה (אמפר)
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ח. נתונים ביחס לתחנות כוח אשר מחוברות לרשת החשמל במתח על, עליון וגבוה - יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! שם תחנת הכוח !! הספק נקוב של תחנה קונבנציונלית/&lt;wbr&gt;קוגנרציה (name-plate) או הספק פנלים ב-PV או הספק טורבינות רוח בחוות רוח (מגה וואט) !! הספק הממירים (ב-PV) (מגה וואט או מגה וולט אמפר) !! ההספק השמור לתחנה בהתאם לסקר החיבור (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשלוש שנים אחרונות (מגה וואט) !! הספק התחנה ברישיון (מגה וואט) !! הספק התחנה בפועל (מגה וואט) !! גודל החיבור של המיתקן (מגה וואט) !! שם המעגל בכניסה לתחנת הכוח !! שם המעגל ביציאה מתחנת הכוח !! שם התחמ&quot;ש שאליה מחוברת לתחנת הכוח
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''ט. נתונים ביחס לתחנות כוח שלהן נשמר מקום ברשת במתח על, עליון וגבוה וטרם הגיעו להפעלה מסחרית - יפורסם על ידי מנהל המערכת ובעל רישיון חלוקה:''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! שם תחנת הכוח !! הספק נקוב של תחנה קונבנציונלית/&lt;wbr&gt;קוגנרציה (name-plate) או הספק פנלים ב-PV או הספק טורבינות רוח בחוות רוח (מגה וואט) !! הספק הממירים (ב-PV) (מגה וואט או מגה וולט אמפר) !! ההספק השמור לתחנה בהתאם לסקר החיבור (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשנה שקדמה לשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט) !! הספק שיא שיצא מהתחנה בשנתיים שקדמו לשנה הקלנדרית האחרונה (מגה וואט) !! הספק התחנה ברישיון (מגה וואט) !! הספק התחנה בפועל (מגה וואט) !! גודל החיבור של המיתקן שהוזמן (מגה וולט אמפר) !! שם תחמ&quot;ש שאליה מחוברת תחנת הכוח
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''י. חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך - יפורסם על ידי מחלק''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מספר הזמנה !! מחוז בחברת החשמל !! יישוב !! גודל חיבור באמפר !! תאריך פתיחת הזמנה !! תאריך הנפקת שובר תשלום 10% !! תאריך תשלום מקדמה 10% על ידי המזמין !! תאריך השלמת התיאום הטכני !! תאריך יעד לאישורי רשויות !! תאריך חפירה מתוכנן !! תאריך סיום חפירה בפועל !! תאריך סיום עבודות מבוקש !! תאריך הנפקת שובר תשלום שני 70%
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
: '''חיבורים חדשים והגדלות חיבור למתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י')''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! תאריך תשלום שני 70% על ידי המזמין !! תאריך תחילת ביצוע עבודות החיבור !! תאריך סיום ביצוע עבודות בפועל !! תאריך תשלום אחרון !! תאריך תשלום בדיקת מיתקן !! תאריך בדיקת מיתקן ומתן מתח למיתקן !! תאריך תחילת עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך תחילת עיכוב שני על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב שני על ידי מזמין !! סה&quot;כ מספר עיכובי מזמין !! סה&quot;כ מספר ימים של עיכובי מזמין
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ : '''יא. הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מספר הזמנה !! מחוז בחברת החשמל !! יישוב !! תאריך פתיחת הזמנה !! תאריך הנפקת שובר תשלום 15% !! תאריך תשלום מקדמה 15% על ידי המזמין !! תאריך השלמת התיאום הטכני !! תאריך יעד לאישורי רשויות !! תאריך קבלת אישורי רשויות בפועל !! תאריך יעד לגמר הביצוע המתואם !! תאריך יעד לביצוע חפירה !! תאריך סיום חפירה בפועל
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
: '''הזמנת עבודות על חשבון אחרים במתח גבוה ונמוך (המשך טבלה י&quot;א)''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! תאריך הנפקת שובר תשלום שני 85% !! תאריך תשלום שני 85% על ידי המזמין !! תאריך תחילת ביצוע עבודות החיבור !! תאריך תשלום אחרון !! תאריך סיום ביצוע עבודות בפועל !! תאריך תחילת עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב ראשון על ידי מזמין !! תאריך תחילת עיכוב שני על ידי מזמין !! תאריך סיום עיכוב שני על ידי מזמין !! סה&quot;כ מספר עיכובי מזמין !! סה&quot;כ מספר ימים של עיכובי מזמין
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;
@ (תיקון: תשפ&quot;ב-12) : '''יב. תשובות לחיבור מוגבל למיתקן תחבורתי ציבורי - יפורסם על ידי המחלק''' (((הושמט)))
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! מספר !! מספר הזמנה/שם הצרכן !! אזור !! גודל החיבור המבוקש (MVA) !! תאריך הגשת בקשת מידע לחיבור !! מועד החיבור המבוקש !! מועד תשובת המחלק !! מועד החיבור שניתן בתשובת מחלק !! מועד הגשת בקשה לחיבור מוגבל !! גודל חיבור מינמלי שנדרש (MVA) !! טווח שעות לחיבור המינימלי !! גודל חיבור מקסימלי שנדרש (MVA) !! טווח שעות לחיבור המקסימלי !! המועד המבוקש לקבלת החיבור המוגבל !! מועד מתן החיבור המוגבל בפועל
|- style=&quot;height: 50px&quot;
| || || || || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;

@ : {{ממורכז|'''נספח ד' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} דוח חודשי של נתונים על שינויי תדר המערכת כפי שנרשמו אצל מנהל המערכת (((הושמט)))}}
&lt;!--
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px;&quot;
! זמן !! התדר
|-
| style=&quot;text-align: center&quot; | dd/mm/yy hh:ss || style=&quot;text-align: center&quot; | ff.ffff
|}
--&gt;

@ : {{ממורכז|'''נספח ה' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} נתוני הספק של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית המחוברים לרשת החלוקה שלהם הסדרה בתוקף ברמה חודשית (((הושמט)))}}
&lt;!--
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! הספק מותקן למיתקן בודד !! הסדרה תעריפית של רשות החשמל (מס' ישיבה) !! מחלק !! הספק מותקן שבעבורו קיים אישור מחלק {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! סך הספק מותקן {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! מספר מערכות שבעבורן קיים אישור מחלק {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! מספר מערכות מותקנות {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy
|-
| rowspan=&quot;24&quot; | 0–50
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה ראשונה (ישיבה 216)
| חח&quot;י || style=&quot;background-color: black;&quot; | || || style=&quot;background-color: black;&quot; | ||
|-
| חמ&quot;י || style=&quot;background-color: black;&quot; | || || style=&quot;background-color: black;&quot; | ||
|-
| מחלק היסטורי || style=&quot;background-color: black;&quot; | || || style=&quot;background-color: black;&quot; | ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה שנייה (ישיבה 302)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה שלישית (ישיבה 375)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה רביעית (ישיבה 389)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה חמישית (ישיבה 417)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הסדרה שביעית (ישיבה 478)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | בלא הגבלת גודל
| rowspan=&quot;4&quot; | רכיב ייצור + פרמיה (ישיבה 145)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | 0–5,000
| rowspan=&quot;4&quot; | מונה נטו (ישיבה 389)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | 0–25
| rowspan=&quot;4&quot; | מונה נטו אחיד (ישיבה 460)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;16&quot; | 51–12,000
| rowspan=&quot;4&quot; | P.V בינוני (ישיבה 284)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | P.V בינוני (ישיבה 356א)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | P.V מכרזי קרקע חלוקה (ישיבה 346)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|-
| rowspan=&quot;4&quot; | הליך תחרותי (ישיבה 506)
| חח&quot;י || || || ||
|-
| חמ&quot;י || || || ||
|-
| מחלק היסטורי || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || ||
|}
--&gt;

@ : {{ממורכז|'''נספח ו' [[לאמת מידה 7א]]''' {{ש}} נתונים על הספק מותקן של מיתקנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית המחוברים לרשת ההולכה, שלהם הסדרה בתוקף על פי הסדרתם ברמה חודשית (((הושמט)))}}
&lt;!--
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;
! הסדרה תעריפית של רשות החשמל (מס' ישיבה) !! הספק מותקן שבעבורו קיים אישור תעריף {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy !! סך הספק מותקן {{ש}} נכון לתאריך dd/mm/yyyy
|-
| P.V הולכה (ישיבה 325) || ||
|-
| P.V הולכה (ישיבה 344) || ||
|-
| P.V הולכה (ישיבה 347) || ||
|-
| P.V הולכה (ישיבה 385) || ||
|-
| מכרזי קרקע (443) || ||
|}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח ז' [[לאמת מידה 7א]]'''}}
@ : {{ממורכז|דוח רבעוני - רשימת מיתקני ייצור שקיבלו תשובה לבקשה להתחבר לרשת - יפורסם על ידי בעל רישיון חלוקה (((הושמט)))}}
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1600px; font-size: smaller;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;2&quot; | מחוז בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | אזור מנהלי בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | יישוב !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך הגשת הבקשה על ידי היזם !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך פתיחת הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' ההסדרה של הרשות שעל פיה מבוקש החיבור !! rowspan=&quot;2&quot; | מועד מבוקש על ידי היזם לחיבור המיתקן לרשת !! rowspan=&quot;2&quot; | הספק מיתקן הייצור המבוקש (בקילו-וואט) !! rowspan=&quot;2&quot; | האם הבקשה כוללת חיבור חדש לשילוב או להגדלת חיבור קיים? !! rowspan=&quot;2&quot; | מתח הרשת !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח גבוה !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח נמוך !! rowspan=&quot;2&quot; | תשובת המחלק למבקש החיבור !! rowspan=&quot;2&quot; | המועד המתוכנן להפעלה מסחרית !! rowspan=&quot;2&quot; | סיבות לדחיית הבקשה {{מוקטן|(אם נדחתה - מתוך רשימת תשובות אפשריות כמפורט מטה)}} !! rowspan=&quot;2&quot; | נימוקים לתשובת מחלק שלילית לחיבור !! colspan=&quot;3&quot; | פרוט נתונים במסגרת תשובת מחלק חיובית מוגבלת
|-
! שם קו המתח הגבוה שאליו יחובר המיתקן !! שם תחנת משנה שאליה מחובר המיתקן !! שם קו המתח הנמוך שאליו יחובר המיתקן !! שם תחנת הטרנספורמציה שאליה יחובר המיתקן !! האם הוטל על בעל המיתקן להתקין אמצעי להגבלת זרם (כן/לא) !! מגבלת הוצאת הספק מהמיתקן (כן/לא) !! מס' השעות שבהן צפויה מגבלת הספק (שעות)
|-
| 1 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 2 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 3 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
: רשימת סיבות אפשריות:
: • תשובת מחלק חיובית.
: • תשובת מחלק חיובית מוגבלת.
: • תשובת מחלק שלילית לתעריף.
--&gt;

@ : {{ממורכז|דוח רבעוני - רשימת מיתקני ייצור שחוברו לרשת (((הושמט)))}}
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1600px; font-size: smaller;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;2&quot; | מחוז בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | אזור מנהלי בחח&quot;י !! rowspan=&quot;2&quot; | יישוב !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך הגשת הבקשה על ידי היזם !! rowspan=&quot;2&quot; | תאריך פתיחת הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' הזמנה !! rowspan=&quot;2&quot; | מס' ההסדרה של הרשות שעל פיה מבוקש החיבור !! rowspan=&quot;2&quot; | מועד מבוקש ידי על היזם לחיבור המיתקן לרשת !! rowspan=&quot;2&quot; | גודל מיתקן הייצור המבוקש (בקילו וואט) !! rowspan=&quot;2&quot; | האם הבקשה היא לחיבור או חדש להגדלת חיבור קיים? !! rowspan=&quot;2&quot; | מתח הרשת !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח גבוה !! colspan=&quot;2&quot; | למיתקן ייצור במתח נמוך !! rowspan=&quot;2&quot; | מועד הפעלה מסחרית בפועל !! rowspan=&quot;2&quot; | הסיבה לדחיית המועד החיבור הנדרש או לאי-עמידה בו !! colspan=&quot;3&quot; | פרוט נתונים במסגרת תשובת מחלק חיובית מוגבלת
|-
! שם קו המתח הגבוה שאליו חובר המיתקן !! שם תחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן !! שם קו המתח הנמוך שאליו חובר המיתקן !! שם תחנת הטרנספורמציה שאליה חובר המיתקן !! האם הוטל על בעל המיתקן להתקין אמצעי להגבלת זרם (כן/לא) !! מגבלת הוצאת הספק מהמיתקן (כן/לא) !! מס' השעות שבהן צפויה מגבלת הספק (שעות)
|-
| 1 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 2 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| 3 || || || || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;

@ : {{ממורכז|דוח סטטיסטי לשר לשנה קלנדרית (((הושמט)))}}
&lt;!--
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%; min-width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! חודש !! מס' המיתקנים שחוברו לרשת מתח גבוה !! סך הספק המיתקנים שחוברו לרשת במתח הגבוה (MW) !! הספק ממוצע למיתקן (MW) !! מס' המיתקנים שחוברו לרשת המתח הנמוך !! סך הספק המיתקנים שחוברו לרשת במתח הנמוך (MW) !! הספק ממוצע למיתקן (KW) !! אחוז מימוש מכסה תעריפית (בפירוט לכל מכסה) !! מס' מיתקני מתח גבוה שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח גבוה שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מ&quot;ו) !! מס' מיתקני מתח נמוך שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח נמוך שהוגבלו בהוצאת אנרגיה לרשת (מ&quot;ו) !! מס' מיתקני מתח גבוה שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח גבוה שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מ&quot;ו) !! מס' מיתקני מתח נמוך שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מספר) !! סך הספק מיתקני מתח נמוך שבקשתם להתחבר לרשת נענתה בשלילה (מ&quot;ו) !! סיבות מרכזיות אופייניות למתן תשובה שלילית לבקשת החיבור !! אחוז מימוש מהמכסה התעריפית היו אילו מחוברים מיתקנים שנענו בשלילה לרשת
|-
| שנה קודמת || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ינואר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| פברואר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| מרס || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| אפריל || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| מאי || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| יוני || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| יולי || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| אוגוסט || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| ספטמבר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| אוקטובר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| נובמבר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| דצמבר || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| סה&quot;כ לשנה || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|-
| סה&quot;כ כללי || || || || || || || || || || || || || || || || ||
|}
&lt;/div&gt;
--&gt;

@ 7ב. (תיקון: 6.2.12, 2.12.14, 25.11.15, 12.9.16, 19.2.18, 23.9.19, 25.11.20, 2.12.20, 8.11.23, 30.6.24; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-31, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-15, תשפ&quot;א-28, תשפ&quot;ה-6, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ו-2) : '''מוקדי שירות של ספק שירות חיוני רשת'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אמצעי דיגיטלי מקוון&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;ביטול עסקה מתמשכת&quot; - סיום עסקה מתמשכת לפי [[אמת מידה 17א]];
::- &quot;בירור חשבון&quot; - בקשת צרכן לקבלת מידע בשל טעות בחשבון החשמל, שאינה כוללת ביצוע פעולות שוטפות הקשורות בחשבון החשמל, ובכלל זה תשלומים, הפקות אישורים, קריאת מונה ודחיית תשלום;
::- &quot;טיפול בתקלה&quot; - טיפול בתלונת צרכן בשל תקלה שמקורה במתח נמוך בלבד המזין את מיתקן הצרכן במקום הצרכנות;
::- &quot;מוקד שירות רב-תכליתי&quot;, &quot;המוקד&quot; - מענה אנושי על ידי אמצעי דיגיטלי מקוון ומענה אנושי טלפוני;
::- &quot;מוקד תקשורת כתובה&quot; - מוקד בירורים בנושאים צרכניים באמצעות שיחוח (צ'אט) או מסרון;
::- &quot;מענה אנושי טלפוני&quot; - מענה מקצועי טלפוני הניתן על ידי עובדים שהוכשרו לספק מענה אנושי;
::- &quot;מענה אנושי על ידי אמצעי דיגיטלי מקוון&quot; - מענה מקצועי של ספק השירות החיוני רשת באמצעי תקשורת שאינו שיחה טלפונית, ובכלל זה מענה באמצעות אתר האינטרנט או באמצעות יישומונים למסרים מיידיים ושיחוח (צ'אט), על ידי עובדים שהוכשרו לכך;
::- &quot;מענה אנושי מקצועי&quot; -  מענה טלפוני הניתן על ידי עובדים שהוכשרו לספק מענה בטלפון;
::- &quot;מענה קולי&quot; - מענה שאינו אנושי, המאפשר לצרכן ביצוע פעולות בנושאים צרכניים;
::- &quot;סיום התקשרות&quot; - הודעת צרכן שנמסרה לפי [[סעיף (א) לאמת מידה 17]], בעניין בקשתו לניתוק חיבור החשמל מרשת החשמל;
::- &quot;שירות עצמי באמצעות אמצעי דיגטלי מקוון&quot; - שירות שניתן באמצעי דיגיטלי, ובכלל זה ביישומון למסרים מיידיים, בשיחוח (צ'אט), באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני רשת או ביישומון של ספק השירות החיוני רשת, לביצוע פעולות בידי הצרכן באופן עצמאי, בלא מעבר למענה אנושי;
::- &quot;תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 18ב לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]].
: (א) '''מוקדי שירות'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מוקד שירות רב-תכליתי שבו יינתן שירות בכל הנושאים הנוגעים לחלוקה ולאספקת חשמל.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה אנושי טלפוני בנושאים הנוגעים לחלוקה, ובנושאי ייצור חשמל והסדרי תשלום לצרכנים.
:: (3) אם פניית צרכן למוקד השירות הרב-תכליתי נדרשת לטיפול נוסף על הטיפול שניתן במוקד, יופנה הצרכן על ידי נציגי השירות במוקד להמשך טיפול אצל גורמי מקצוע של ספק שירות חיוני רשת העוסקים בתחום שהפנייה עוסקת בו (באמת מידה זו - גורם מקצועי מומחה).
:: (4) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בעברית ובערבית בנושאים הקשורים לצרכנות ולאספקת חשמל; ספק שירות חיוני רשת רשאי לכלול במענה הקולי, לפי שיקול דעתו, פעולות בעניין מוצרים ושירותים נוספים.
:: (5) ספק שירות חיוני רשת יפרסם באמצעים דיגיטליים וכן בחשבון החשמל את פרטי מוקד השירות הרב-תכליתי, את אפשרויות יצירת הקשר עימו ואת שעות הפעילות.
: (ב) '''שעות פעילות המוקד הרב-תכליתי'''
:: (1) נציגי השירות ישיבו לפניות המגיעות למוקד הרב-תכליתי, בין אם באמצעות מענה אנושי על ידי אמצעי דיגיטלי מקוון ובין אם באמצעות מענה אנושי טלפוני, לפי העניין, במהלך שעות הפעילות כמפורט להלן:
::: (א) בנושאי אספקה, ובכלל זה נושאים צרכניים בעניין זה כגון בירור חשבון וביטול עסקה מתמשכת, וכן בנושא סיום התקשרות - בימים א' עד ה', מהשעה 8:00 עד השעה 19:00, למעט בחגים;
::: (ב) (((נמחקה);))
::: (ג) בנושאי חלוקה, ובכלל זה נושאים צרכניים בעניין זה כגון הזמנות והגדלות חיבור, בדיקות מיתקן, בירור חשבונות שירותי רשת כמשמעותם [[בסעיף (ב)(2) לאמת מידה 23]], עבודות הקשורות במדור התכנון, מדור בודקים ומדור מתכננים - בימים א' עד ה' מהשעה 8:00 עד השעה 15:00, למעט בחגים;
::: (ג1) על אף האמור בפסקה (א), בנושא הסדרי תשלום וחובות צריכה שוטפים - בימים א' עד ה', משעה 8:00 עד השעה 15:00, למעט בחגים;
::: (ג2) בנושאי ייצור חשמל, הליכים הנדרשים להקמת מיתקנים, חיבור מיתקנים וחשבונות ייצור - בימים א' עד ה' משעה 8:00 עד השעה 15:00, למעט בחגים;
::: (ד) ביום שאינו יום עבודה של ספק השירות החיוני רשת, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה מוקלטת, את הימים והשעות של פעילותו במוקד השירות הרב-תכליתי, וכן יודיע על אפשרות לביצוע פעולות באמצעות שימוש באמצעי דיגיטלי מקוון.
:: (2) (((בוטל).))
:: (2א) בנושאי תקלות ומפגעים יינתן מענה אנושי טלפוני בכל שעות היממה ובכל ימות השנה.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יספק מענה קולי לביצוע פעולות של תשלום חשבונות, הצטרפות להוראת קבע, דיווח קריאת מונה בתעריף אחיד וכל שירות אחר שהורתה לו הרשות, שיפעל בכל שעות היממה ובכל ימות השנה, למעט במצב חירום כהגדרתו [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 29א]] או בקרות אירוע חריג; ספק שירות חיוני רשת רשאי לכלול במענה הקולי, לפי שיקול דעתו, פעולות בעניין מוצרים ושירותים המשתנים מזמן לזמן.
:: (4) לצורך ביצוע פעולות וקבלת מידע בשירות עצמי, יספק ספק שירות חיוני רשת מענה קולי ומענה בשירות עצמי באמצעות אמצעי דיגיטלי מקוון, שיפעל בכל שעות היממה ובכל ימות השנה.
: (ג) '''מתן מענה וזמני המתנה'''
:: (1) המוקד הרב-תכליתי, הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות, ייתן, בשעות פעילות המענה האנושי כאמור בסעיף (ב)(1), לפי העניין, מענה אנושי טלפוני לצרכנים לפי סעיף זה, לאחר מתן האפשרות לבחור את סוג השירות ואת שפת המענה האנושי.
:: (2) ככלל, משך זמן ההמתנה למענה אנושי טלפוני בנושאי טיפול בתקלה ובמפגעים, סיום התקשרות, ביטול עסקה מתמשכת ובירור חשבון, לא יעלה על 6 דקות מתחילת השיחה, אלא אם כן בחר הצרכן לקבל שירות השארת הודעה שהוצע לו על ידי ספק השירות החיוני רשת בהתאם להוראות סעיף קטן (4), בשינויים המחויבים.
:: (2א) ככלל, משך זמן ההמתנה למענה אנושי טלפוני בנושאים המנויים בסעיף (ב)(1), שאינם מנויים בסעיף קטן (2), לא יעלה על 7 דקות בממוצע מתחילת ההמתנה למענה אנושי, אלא אם כן בחר הצרכן לקבל שירות השארת הודעה שהוצע לו על ידי ספק השירות החיוני רשת בהתאם להוראות סעיף קטן (4), בשינויים המחויבים.
:: (2ב) אם נדרש טיפול נוסף מעבר למענה אנושי לפי סעיפים קטנים (2) או (2א), נציג שירות של ספק השירות החיוני רשת יעדכן את הצרכן בדבר העברת הפנייה לגורם מקצועי אחר וכן בנוגע לכל שינוי בסטטוס הטיפול בפנייה.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לחרוג מזמן המענה הקבוע בסעיף קטן (2), בהתאם להוראות אלה:
::: (א) שיעור השיחות בנושאי טיפול בתקלה, בירור חשבון, ביטול עסקה מתמשכת וסיום התקשרות שבהן משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי טלפוני עולה על 6 דקות מתחילת השיחה, לא יעלה על 15 אחוזים מתוך כלל השיחות בנושאים כאמור המתקבלות במוקד הטלפוני, בחישוב ממוצע חצי שנתי; החישוב יבוצע פעמיים בשנה, בחודשים מרס וספטמבר, בעבור חצי השנה הקלנדרית שקדמה לרבעון שבו בוצע החישוב;
::: (ב) ספק שירות חיוני רשת רשאי לפנות לרשות בדיעבד ולבקש אישור על חריגה נוספת, מעבר לשיעור שנקבע בפסקה (א).
:: (3א) חרג ספק שירות חיוני רשת מזמן המענה האנושי לשיחה שנקבע לפי סעיף קטן (2), ישלם תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1; חובת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תחול לגבי חריגה מזמן המענה שאושרה לפי סעיף קטן (3).
:: (3ב) ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לחרוג מזמן המענה הקבוע בסעיף קטן (2א), בשיעור שלא יעלה על 15 אחוזים מתוך כלל השיחות בנושאים כאמור המתקבלות במוקד הטלפוני, בחישוב ממוצע חצי שנתי; החישוב יבוצע פעמיים בשנה, בחודשים מרץ וספטמבר, בעבור חצי השנה הקלנדרית שקדמה לרבעון שבו בוצע החישוב.
:: (4) אם זמן ההמתנה הצפוי לקבלת מענה לפי סעיף קטן (2) או (2א) עולה על 3 דקות, יודיע על כך ספק השירות החיוני רשת לצרכן במענה קולי, לא יאוחר משתי דקות מתחילת השיחה, ויאפשר לצרכן להשאיר הודעה ולבקש מענה אנושי טלפוני חוזר אליו; ספק השירות החיוני רשת יחזור אל הצרכן במענה אנושי בתוך שלוש שעות ממועד השארת ההודעה במוקד הטלפוני; השאיר הצרכן הודעה כאמור פחות משעתיים לפני תום יום העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לחזור לצרכן במענה אנושי ביום העבודה הבא ולא יאוחר משלוש שעות ממועד תחילת יום העבודה.
:: (5) חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן כאמור בסעיף קטן (4) והצרכן לא ענה, יודיע ספק השירות החיוני רשת לצרכן בהודעה קולית או במסרון את טווח השעות שבהן יחזור בשנית לצרכן, ובלבד שהמועד שבו יחזור לצרכן יהיה לא יאוחר משלוש שעות מהמועד שבו מסר הודעה או שלח מסרון כאמור; חזר ספק השירות החיוני רשת לצרכן בפעם השנייה כאמור והצרכן לא ענה, יודיע לו, בהודעה קולית או במסרון, כי מאחר שלא ענה עליו לפנות למוקד השירות מחדש.
:: (6) במענה אנושי על ידי אמצעי דיגיטלי מקוון ישלח ספק שירות חיוני רשת בחוזר לצרכן, מייד עם קבלת הפנייה, הודעת סטטוס על קבלת הפנייה ותחילת הטיפול בה וכן לאחר סיום הטיפול בפנייה ישלח ספק השירות החיוני רשת לצרכן הודעה המעדכנת על סיום הטיפול בה.
:: (7) הודעת המעדכנת על סיום טיפול בפניית הצרכן לפי סעיף קטן (6) תועבר בהתאם למפורט להלן:
::: (א) בפניות שהתקבלו באפלקציות מסרים מיידיים ובשיחוח (צ'אט) - בתוך 2 ימי עבודה ממועד סיום ההתכתבות, אלא אם כן נדרש להעביר את הטיפול לגורם מקצועי מומחה;
::: (ב) בפניות שהתקבלו בטופס מקוון באתר האינטרנט - בתוך 5 ימי עבודה, אלא אם כן נדרש להעביר את הטיפול לגורם מקצועי מומחה;
::: (ג) אם הפנייה הועברה להמשך טיפול אצל גורם מקצועי מומחה, יקבל הצרכן הודעה כי פנייתו הועברה לגורם מקצועי להמשך טיפול; ההודעה תישלח בתוך הזמנים המפורטים בפסקאות (א) או (ב), לפי העניין.
: (ג1) '''דיווחים'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יאסוף וינטר נתונים על אודות דפוסי המענה וזמני ההמתנה למענה אנושי לצרכנים הפונים למוקד הטלפוני בנושאי הצרכנות השונים ועל פי פעולת הנציג.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יפרסם באתר האינטרנט שלו את השיעור הממוצע החצי שנתי של כלל הפניות שעמדו בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי טלפוני בנושאי סיום התקשרות, ביטול עסקה מתמשכת, טיפול בתקלה ובירור חשבון; בתקופה שעד יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022), ספק השירות החיוני רשת יבצע פרסום כאמור אחת לחצי שנה ואילו בתקופה החל מיום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) ואילך, יבצע פרסום כאמור אחת לשנה.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יפרסם באתר האינטרנט שלו בתוך חמישה ימי עבודה מתום כל חודש את משך זמן ההמתנה למענה הממוצע לכל נושא בחודש הקודם בפילוח שבועי; הנתון יפורסם בניכוי נושאי המענה האנושי המפורטים בסעיף (ג)(3) והמדווחים לפי סעיף (ג1)(2).
: (ד) '''פעילות המוקד במצבי עומס'''
:: (1) במצבי עומס הקשורים בצרכנות יעמיד ספק השירות החיוני רשת את המוקד הטלפוני לרשות צרכניו ויאפשר מתן מענה אנושי ככל הניתן ועל פי תור הפניה, לרבות מענה קולי בדבר המידע הרלוונטי לעניין הקשור במצב העומס שנוצר.
:: (2) במצבי עומס הנובעים מאי-אספקת חשמל ברשת מתח העל, העליון והגבוה בלבד, יעמיד ספק השירות החיוני רשת לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה על פי איזור והצגת זמן משוער לסיום הטיפול, ככל שהוא ידוע.
: (ה) '''פעילות באירוע חריג'''
:: בקרות אירוע חריג או תקלה מערכתית כללית בהספקת השירות -
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יפעיל את המוקד הטלפוני לדיווח על תקלות הנובעות מאי אספקת החשמל (להלן - מוקד חירום); מוקד החירום יפעל בכל ימי השבוע במשך כל שעות היממה והוא יתוגבר בכוח אדם ככל שיידרש לצורך מענה הולם לאירוע.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יעמיד לרשות צרכניו מענה קולי בדבר קיום התקלה באספקת החשמל על פי איזור וזמן משוער לסיום הטיפול ככל שידוע; מענה אנושי יינתן על פי תור.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יפעל ככל הניתן כדי להעמיד לרשות צרכניו שירות לקבלת מסרונים בקרות אירוע חריג, אשר יופעל אוטומטית ככל האפשר, עם הגדרת האירוע החריג, כמפורט להלן:
::: (א) נרשם צרכן לשירות קבלת הודעות במסרונים ממוקד החירום, יביא לידיעתו ספק השירות החיוני רשת מידע בדבר קיום התקלה באספקת חשמל ככל שניתן ובהתבסס על המידע הקיים אצלו לגבי תקלות ברשת מתח גבוה בלבד, על פי האזור הרלוונטי לצרכן וזמן משוער לסיום הטיפול;
::: (ב) מזמן שהוגדר האירוע כאירוע חריג ועד לסיום האירוע, יישלח לצרכן, לפי התור האוטומטי, מסרון מעודכן;
::: (ג) אם מסר הצרכן מספר טלפון והוא חסום לשירות קבלת מסרונים, יעביר לו ספק השירות החיוני את ההודעות לפי פסקאות משנה (א) ו-(ב) באמצעות שיחת טלפון או באמצעות מסרון קולי.
:: (4) ספק השירות החיוני רשת יזום קשר טלפוני עם צרכן שנרשם לקבלת שירות טלפון יזום; צרכן זכאי לשירות טלפון יזום אם במועד הרישום הציג אסמכתא להיותו עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית; במסגרת שירות טלפון יזום, ועל מנת שיעודכנו התושבים באזור הרלוונטי, יביא מוקד החירום לידיעת הצרכן את קיום התקלה באספקת החשמל, הטיפול הנדרש לה, סטאטוס הטיפול ככל שידוע ומועד משוער להחזרת הזרם ככל שידוע; ספק השירות החיוני רשת יבדוק, בין היתר, אפשרויות לאספקת גנראטורים ואת התקיימותם של תנאים המצריכים מענה (([במקור: ספק שירות חיוני רשת])) מיוחד לטיפול, תוך שקילת כלל החלופות שיאפשרו מתן המענה המיוחד, ככל שניתן ובכפוף לכל דין.
:: (5) נתנה סגנית המנהל הכללי צרכנות ברשות לספק שירות חיוני רשת, הנחיות נוספות מעבר לאמור באמת מידה זו, בהתאם לנסיבות המקרה ובכפוף לכל דין, ינהג ספק השירות החיוני רשת לפי ההנחיות.
: (ה1) '''עדכון צרכן על הפרעה ממושכת'''
:: (1) עם קרות הפרעה ממושכת, יעדכן ספק שירות חיוני רשת את הצרכן, באמצעות מסרון בכתב או מסרון קולי או באמצעי דיגיטלי אחר שמסר הצרכן, בדבר קיום ההפרעה הממושכת וזמן משוער לסיום הטיפול, אם ידוע משך הזמן הנדרש לסיום הטיפול בהפרעה; העדכון האמור יתבסס על המידע הקיים במערכותיו של ספק שירות חיוני רשת.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת יעדכן את הצרכן אם התעדכן זמן הסיום המשוער לטיפול בהפרעה הממושכת; עדכון לפי סעיף קטן זה יבוצע באותה דרך שבה עדכן ספק השירות החיוני את הצרכן בדבר קיום ההפרעה הממושכת.
:: (3) הסתיימה ההפרעה הממושכת, יעדכן ספק שירות חיוני רשת את הצרכן בדבר סיום ההפרעה הממושכת, באותו האמצעי שבו עדכן על קרות ההפרעה הממושכת.
: (ו) '''תיעוד שיחות למוקד הרב-תכליתי'''
:: ספק שירות חיוני רשת יקליט את השיחות הטלפוניות המתקבלות במענה הטלפוני האנושי ויתעד את ההתכתבויות במענה האנושי על ידי אמצעי דיגיטלי מקוון; ההקלטות וההתכתבויות יישמרו לתקופה שלא תפחת משנה ממועד היווצרותן; הודעה על ההקלטה תינתן לצרכן במסגרת המענה הקולי.

&lt;!--
@ 7ג. (תיקון: 27.9.17, 5.8.20, 11.8.21; תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ד-4) : '''צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם'''
: (((חל על מחלקים היסטוריים):))
: (א) '''רישום'''
:: (1) ספק שירות חיוני ירשום צרכן העומד בכל התנאים המפורטים להלן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו:
::: (א) הצרכן רשום בספרי ספק השירות החיוני ומחויב בתעריף ביתי. לעניין זה ייחשבו כצרכנים רשומים גם ילדיו הקטינים של הצרכן הרשום, בן או בת הזוג שלו או כל אדם אחר, אשר חולקים עימו את משק הבית.
::: (ב) הצרכן המציא לספק השירות החיוני הצהרה ערוכה לפי הטופס שבנספח ב' לאמת מידה זו וחתומה בידו, על הימצאות המכשיר ושימוש בו על ידי הצרכן הרשום או מי שנחשב לצרכן רשום לפי סעיף קטן (א), במקום הצרכנות, אשר כוללת במסגרתה גם את האישורים הנדרשים לעניין אותו מכשיר לפי נספח א' לאמת מידה זו.
:: (2) ההצהרה כאמור בסעיף קטן (1)(ב) תוגש אחת לשנתיים או אחת לשלוש שנים, לפי המפורט בנספח א' לגבי המכשיר שנעשה בו שימוש במקום הצרכנות, או במקרה של אחד מהשינויים הבאים: שינוי במצב הרפואי, שינוי כתובת או שינוי במכשיר הנמצא בשימוש.
:: (3) לא הומצאה הצהרה מעודכנת כאמור בסעיף קטן (2), יבוטל הרישום של הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, ובלבד שספק השירות החיוני הוציא מכתב התראה לצרכן, לא יאוחר מחודשיים לפני תום כל תקופה של שנתיים או של שלוש שנים, לפי העניין.
: (ב) '''פרסום'''
:: ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המכשירים הרפואיים החיוניים המנויים בנספח א' לאמת מידה זו ואת הטופס המצורף כנספח ב' לאמת מידה זו.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 7ג]]'''}}
@ : '''מכשיר רפואי חיוני הוא מכשיר מהמפורטים להלן:'''
: {|
! width=&quot;30%&quot; | המכשיר !! width=&quot;40%&quot; | האישורים הנדרשים שיש לכלול {{ש}} במסגרת ההצהרה לפי נספח ב' !! width=&quot;30%&quot; | תוקף
|-
| מכשיר הנשמה בשימוש ביתי (מנשמים) ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
: 3. אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה חידוש כל שלוש שנים
|-
| לב מלאכותי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
: 3. אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה חידוש כל שלוש שנים
|-
| מחוללי חמצן לשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר BPAP בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר CPAP בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר דיאליזה ביתית ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת חולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר משעל בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר סקשיין בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מייארבו בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| HIGH FLOW בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר IPV בשימוש ביתי ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|-
| מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס ||
: 1. אישור רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: 2. הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה חידוש כל שנתיים
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 7ג]]'''}}
@ : '''הצהרה על שימוש במכשיר רפואי חיוני'''

@ : '''הנחיות:'''
@ : 1. הדפס את הטופס הזה ומלא אותו בצבע שחור או כחול כהה בלבד.
: 2. אנא דאג שהרופא ימלא את הדף הנוסף.
: 3. אנא דאג שהרופא המטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר יחתום על הטופס לאחר מילויו.
: 4. אם ההצהרה היא לגבי שימוש במכשיר הנשמה בשימוש ביתי או בלב מלאכותי, נדרש גם אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים; בלא אישור זה הטופס אינו בתוקף.
: 5. אנא דאג לשלוח את הבקשה אל מוקד השירות של ספק השירות החיוני.

@ : '''פרטי הצרכן הרשום:'''
@ : 1. {| style=&quot;width: 600px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot;| פרטים אישיים של הצרכן הרשום !! מס' חוזה !! שם משפחה !! שם פרטי !! שנת לידה !! מצב משפחתי
|-
| || || || || style=&quot;text-align: center;&quot; | ר/נ/ג
|}
: פרטי הקטין בנו/בתו של הצרכן הרשום או בן/בת הזוג של הצרכן הרשום, או כל מי שחולק עם הצרכן הרשום את משק הבית, אשר עושה שימוש במכשיר:
: (אם הקטין הוא הזכאי שאספקת החשמל חיונית לו, יש לצרף ספח תעודת זהות שבו רשום הקטין)
: 2. {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | פרטים אישיים של המשתמש במכשיר !! שם משפחה !! שם פרטי !! שנת לידה
|-
| || ||
|}
@ : '''כתובת מקום הצרכנות ופרטי התקשרות עם הצרכן הרשום:'''
: 3. {| style=&quot;width: 800px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;3&quot;| כתובת מגורים עיקרית !! עיר/יישוב !! שכונה !! רחוב !! מס' בית !! כניסה !! קומה !! דירה
|-
| || || || || || ||
|-
! מיקוד || !! הערות || colspan=&quot;4&quot; |
|}
: 4. {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | פרטי קשר !! טלפון בבית !! טלפון נייד !! מספר נוסף
|-
| || ||
|}

@ : '''מידע חשוב'''
@ : לפני אישור בקשה זו תיבחן ההצהרה לעניין שימוש במכשיר בכפוף לרשימת המכשירים הרפואיים החיוניים שבנספח א' [[כללים אלו|לאמת מידה 7ג לכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע&quot;ח-2018]] (להלן - נספח א').
: 1. כחלק מבקשה זו, על המבקש להמציא לחברה אמצעי קשר זמינים לצורך עדכונים ובירורים.
: 2. בקשה מסוג זה תוגש כל שנתיים או כל שלוש שנים, בהתאם לסוג המכשיר וכמפורט בנספח א', או במקרה של אחד מהשינויים האלה: שינוי במצב הרפואי, שינוי כתובת או שינוי במכשירים הנמצאים בשימוש; אי-עמידה בתנאי זה עשויה להביא לביטול הזכאות.
: 3. בקשה זו נוגעת לנושא ניתוק זרם החשמל עקב אי-עמידה בתשלום חשבון צריכה שוטף, אך לא עקב חובות בשל צריכה שלא כדין/תקלה/עבודה יזומה על ידי החברה.
: 4. בעת תקלה תינתן עדיפות לטיפול בצרכנים בעלי בקשה מסוג זה, אך אין החברה מתחייבת לכך והדבר כפוף לצרכים תפעוליים.
: 5. לצרכנים המגישים בקשה זו מומלץ להחזיק מקור כוח חלופי לשעת חירום לצורך המכשיר החיוני.
: 6. בקשה זו אינה פוטרת מחובת תשלום חשבון החשמל השוטף; אי-תשלום יישא ריבית פיגורים ואכיפת גבייה על פי דין.
: 7. מומלץ לפנות אל המוסד לביטוח הלאומי לבירור זכאות להנחה בחשבון החשמל.

@ : {{ממורכז|'''הצהרה'''}}
@ : אני, החתום מטה, צרכן חשמל בתעריף ביתי, מצהיר בזה על נכונות האמור בבקשה זו ועל כך שיש ברשותי ובשימושי או ברשות ובשימוש בני/בתי הקטינ/ה או ברשות ובשימוש בן/בת הזוג שלי או ברשות ובשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, מכשיר רפואי חיוני הנטען מאספקת חשמל שוטפת. המכשיר נמצא בשימושי האישי/בשימוש בני/בתי הקטינ/ה / בשימוש בן/בת הזוג שלי / בשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, בתוך הבית המשמש למגורים, וחיוני כי תהיה לו אספקת חשמל במשך כל שעות היממה.
: אני מצהיר שאעדכן את חברת החשמל ואת קופת החולים באופן מיידי על כל שינוי במכשיר מציל חיים שברשותי/ברשות בני/בתי הקטינ/ה, ברשות בן/בת הזוג שלי או ברשות אחר החולק עימי את משק הבית, מעבר דירה או שינוי במצב הרפואי.
: אני מצהיר כי הפרטים שמסרתי מלאים ונכונים.
@ : {{טורים שווים ממורכז|{{טקסט תחתי|.........................|חתימה}}|{{טקסט תחתי|.........................|תאריך}}}}

@ : '''אישור רופא מטפל שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר בקופת החולים'''
: להשלמה על ידי הרופא המטפל בצרכן בקופת החולים, שעוסק בתחום הרפואי הנוגע בדבר.
: אנא מלא כל מידע וענה על כל השאלות באופן מלא;
: (1) תאר את הציוד שלו זקוק המטופל:
:: □ מכונת הנשמה בשימוש ביתי (מנשם)
:: □ לב מלאכותי
:: □ אחר - לפי רשימת מכשירים ברשימה שבנספח א' [[לאמת המידה 7ג]]; יש לציין סוג המכשיר:
::: {|
! !! width=&quot;200px&quot; | סוג המכשיר !! !! width=&quot;200px&quot; | סוג המכשיר
|-
| || מחוללי חמצן לשימוש ביתי || || מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר BPAP בשימוש ביתי || || מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר CPAP בשימוש ביתי || || מייארבו בשימוש ביתי
|-
| || סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי || || HIGH FLOW בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר דיאליזה ביתית בשימוש ביתי || || מכשיר IPV בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר משעל בשימוש ביתי || || מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס
|-
| || מכשיר סקשיין בשימוש ביתי || ||
|}
: אני מאשר בזה כי להערכתי המקצועית המטופל {{מוקטן|(שם פרטי ושם משפחה)}} ............................. זקוק לשימוש במכשיר מציל חיים הנטען מאספקת חשמל שוטפת.
: יש למלא את כל הפרטים; אישור חסר לא יתקבל.
: פרטי הרופא:
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;
! פרטים אישיים !! מס' רישיון !! שם משפחה !! שם פרטי
|-
| || || ||
|}
: חתימת הרופא + חותמת: .......................................
: למילוי רק בעבור מכשיר הנשמה ביתי או לב מלאכותי: אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים
: {| style=&quot;width: 400px; table-layout: fixed;
! קופת חולים !! טלפון !! כתובת היחידה/הסניף !! חתימת הרופא וחותמת
|-
| || || ||
|}
@ : {{טורים שווים ממורכז|{{טקסט תחתי|.........................|חתימה}}|{{טקסט תחתי|.........................|תאריך}}}}
--&gt;

@ 7ג. (תיקון: 27.9.17, 5.8.20, 11.8.21; תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ד-4) : '''צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם מטעמים רפואיים או כלכליים'''
&lt;!-- : (((חל על מחלקים חדשים):)) --&gt;
: (א) '''הגדרה'''
:: באמת מידה זו, &quot;כלי גבייה&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 1]], למעט התקנת נתיך מוקטן.
: (ב) '''חיוניות אספקת חשמל מטעמים רפואיים'''
:: (1) ספק השירות החיוני יכיר בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו בשל טעמים רפואיים, אם הוא עומד בכל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) הצרכן רשום בספרי ספק השירות החיוני ומחויב בתעריף ביתי;
::: (ב) הצרכן המציא לספק השירות החיוני הצהרה לפי הטופס שבנספח ב' לאמת מידה זו ואשר חתומה בידו, על הימצאות מכשיר מהמכשירים המפורטים בנספח א' לאמת מידה זו ושימוש בו בידי הצרכן, במקום הצרכנות, אשר כוללת במסגרתה גם את האישורים הנדרשים לעניין אותו מכשיר לפי המפורט לצידו בנספח האמור.
:: (2) הגיש צרכן את המסמכים האמורים בסעיף קטן (1)(ב), ירשום ספק שירות חיוני את הצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו למשך שנתיים או שלוש שנים, בהתאם למפורט לצד המכשיר בנספח א'; בתום כל תקופת רישום כאמור, לפי העניין, יידרש צרכן להגיש מחדש את המסמכים לפי סעיף קטן (1)(ב) כדי שספק השירות החיוני יכיר בו מחדש כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו; לא הומצאה הצהרה מעודכנת לפי סעיף קטן זה בתום תקופת הרישום, יבוטל רישום של הצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מטעמים רפואיים, ובלבד שספק השירות החיוני הוציא מכתב התראה לצרכן, לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הרישום.
:: (3) צרכן יגיש הצהרה כאמור בסעיף קטן (1)(ב) גם אם מתקיים אחד מהשינויים האלה: שינוי במצב הרפואי המשפיע על הצורך בשימוש במכשיר, שינוי כתובת או שינוי במכשיר הנמצא בשימוש.
: (ג) '''חיוניות אספקת חשמל מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי'''
:: (1) ספק שירות חיוני יכיר בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו בשל טעמים כלכליים או טעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי, אם הצרכן עומד בכל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) ספק שירות חיוני שלח לצרכן התראה ראשונה לפירעון חוב כמשמעותה [[באמת מידה 24(ב)(3)(ב)]];
::: (ב) מתקיים בצרכן אחד מאלה:
:::: (1) הצרכן מקבל קצבה או גמלה מהמנויות בקטגוריה &quot;מצב כלכלי חריג&quot; שבנספח ג' לאמת מידה זו, למשך התקופה שנקבעה בו לצידה, אם נקבעה (באמת מידה זו - קצבה מזכה);
:::: (2) הצרכן מקבל קצבה או גמלה מהמפורטות בתבחין רפואי מהתבחינים המפורטים בקטגוריה &quot;מצב כלכלי קשה בשילוב מצב רפואי&quot; שבנספח ג' לאמת מידה זו, וקצבה או גמלה מהמפורטות בתבחין הכלכלי לצידו, והכול למשך התקופה שנקבעה בנספח לצידם, אם נקבעה כזו, והוא הגיש לספק השירות החיוני אישור מהביטוח הלאומי על זכאות לקבלת הקצבה או הגמלה שבתבחין הרפואי וכן הגיש אישור על זכאות לקבלת הקצבה או הגמלה שבתבחין הכלכלי; על אף האמור, צרכן יוכר לפי פסקת משנה זו גם אם אינו מקבל קצבה או גמלה מהמפורטות בתבחין הכלכלי כאמור, ובלבד שהוא הגיש לספק השירות החיוני, חלף אישור מהביטוח הלאומי על זכאות לקבלת הקצבה או הגמלה שבתבחין הכלכלי, אישור של עובד סוציאלי מהמחלקה לשירותים חברתיים או עובד סוציאלי מטעם משרד הבריאות במסגרת &quot;סל שיקום&quot;, ערוך לפי הנוסח המצורף כנספח ד' לאמת מידה זו (בסעיף זה - אישור עובד סוציאלי);
:::: (3) הצרכן הציג אישור עובד סוציאלי, ומתקיים לגביו גם אחד מאלה, לפי העניין:
::::: (א) הוא הגיש מרשם מרופא לשימוש הצרכן בתרופה מצילת חיים, הנכללת ברשימה שבנספח ה' לאמת מידה זו, אשר ניתן בידי רופא כמפורט לצידה בנספח האמור והכולל את תאריך מתן המרשם והתקופה שבה נדרש הצרכן ליטול את התרופה, בצירוף צילום העלון המצורף לתרופה; לעניין זה, &quot;תרופה מצילת חיים&quot; - תרופה הנדרשת לקירור בטמפרטורה של 8 מעלות צלזיוס או נמוכה ממנה, אשר אין לה תחליף תרופתי שאינו נדרש לקירור ושאי-שימוש בה יכול לגרום לפגיעה בחיים או באיבר גוף;
::::: (ב) הוא הגיש אישור מלשכת בריאות של משרד הבריאות לשימוש הצרכן במכשיר ניידות תומך חיים מתוך הרשימה שבנספח ו' לאמת מידה זו;
:::: (4) ועדת החריגים, כהגדרתה [[באמת מידה 24]] (באמת מידה זו - ועדת חריגים), קבעה לגבי צרכן כי יוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וכי לא ניתן להפעיל כלי גבייה בעניינו.
:: (2) הליך ההכרה בחיוניות אספקת החשמל לפי סעיף קטן (1) יהיה בהתאם להוראות אלה, לפי העניין:
::: (א) לצורך ההכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לעניין צרכן בעל קצבה מזכה לפי סעיף קטן (1)(ב)(1), יחולו הוראות אלה:
:::: (1) הצרכן יפנה לספק השירות החיוני לקבלת ההכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וימציא לשם כך את מספר תעודת הזהות שלו וכתובת מקום הצרכנות;
:::: (2) ספק שירות חיוני יאמת את פרטי הצרכן עם המידע בדבר הזכאות לקצבה שיתקבל אצלו מביטוח לאומי באופן ממוחשב; מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן זכאי להכרה כי אספקת החשמל חיונית לו, יעדכן את הצרכן בחוזר, באופן מיידי, בדבר זכאותו להכרה בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, ובהתאם לכך לגבי גביית החוב בהליכים אזרחיים, חלף ניתוק האספקה במקום הצרכנות; מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן אינו זכאי להכרה כאמור, יעדכן ספק השירות החיוני את הצרכן בדבר תוצאות בדיקתו ויפרט בדבר אופן הגשת בקשה לפי פסקה (ב) לבחינה אצל פקיד גבייה מטעם ספק השירות החיוני;
::: (ב) לצורך הכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי סעיף קטן (1)(ב)(2) או (1)(ב)(3), יחולו הוראות אלה:
:::: (1) הצרכן יפנה לספק השירות החיוני בבקשה לקבלת הכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וישלח לשם כך את הבקשה לפי הנוסח המצורף בנספח ז' לאמת מידה זו, בצירוף המסמכים המנויים בסעיף הקטן האמור ברישה, לפי העניין;
:::: (2) ספק השירות החיוני יוודא שהצרכן העביר את המסמכים הנדרשים בהתאם לסעיף הקטן האמור ברישה, לפי העניין; אם הצרכן לא צירף לבקשתו את כל המסמכים הנדרשים, יודיע לו פקיד הגבייה מטעם ספק השירות החיוני כי בתוך 7 ימים ממועד ההודעה יש להשלימם או לנמק את הסיבה לה עדר המסמכים;
:::: (3) מצא ספק שירות חיוני כי הצרכן זכאי להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, יעדכן את הצרכן בדבר זכאותו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו ובהתאם לכך גם בדבר גביית החוב בהליכים אזרחיים; מצא ספק שירות חיוני כי הצרכן אינו זכאי להכרה כאמור, יודיע ספק השירות החיוני לצרכן את תוצאות בדיקתו ויעדכן את הצרכן על האפשרות להגיש אישור להעברת בקשתו לבחינת ועדת חריגים, בתוך 7 ימים ממועד ההודעה לצרכן כאמור; אישור כאמור יהיה ערוך לפי הטופס המצורף בנספח ח' לאמת מידה זו, וספק השירות החיוני יצרף להודעת העדכון שמעביר לצרכן לפי פסקת משנה זו את נוסח טופס האישור;
:::: (4) אם מצא ספק השירות החיוני בבחינתו לפי פסקת משנה (3) כי צרכן אינו זכאי להכרה ופקיד הגבייה הודיע לו על האפשרות להגיש אישור להעברת בקשתו לבחינת ועדת חריגים, יחולו לגבי הצרכן הוראות אלה:
::::: (א) לא קיבל פקיד הגבייה אישור מהצרכן להעברת הבקשה לבחינת ועדת החריגים בתוך 7 ימים ממועד ההודעה לצרכן לפי פסקת משנה (3), תיסגר פנייתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וספק השירות החיוני יהיה רשאי להפעיל כלי גבייה, לרבות ניתוק, לצורך גביית החוב בעניינו בהתאם להוראות [[סעיף (ב)(3) לאמת מידה 24]];
::::: (ב) אישר צרכן כי בקשתו תועבר לוועדת החריגים אך לא צירף לבקשתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מסמכים נלווים, יודיע לו פקיד הגבייה מטעם ספק השירות החיוני כי בתוך 7 ימים ממועד ההודעה יש להשלימם או לנמק את הסיבה לה עדר המסמכים;
::::: (ג) צירף הצרכן מסמכים לבקשתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו או שצירף מסמכים לפי הודעה של פקיד הגבייה לפי פסקת משנה (ב) או נימק את העדרם של המסמכים לפי אותה פסקת משנה, יעביר פקיד הגבייה מטעם ספק שירות חיוני את אישור הצרכן להעברת המסמכים, את בקשת הצרכן להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, את המסמכים שצורפו לה ואת היסטוריית התשלומים של הצרכן אל ועדת החריגים, לצורך דיון בעניינו; לא צירף צרכן מסמכים או נימק את העדרם של המסמכים בפרק הזמן, כאמור בפסקת משנה (ב), יעדכן ספק השירות החיוני את הצרכן כי בקשתו להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו נדחית;
::::: (ד) נידונה בקשתו של צרכן במסגרת ועדת החריגים והתקבלה החלטה בעניינו, תחול ההחלטה לעניין חוב הצריכה הרלוונטי במועד הגשת הבקשה ולעניין חובות עתידיים שיצטברו עד מועד מתן ההחלטה ועל חובות אלה יחולו ריבית פיגורים ועלויות הליכים אזרחיים, אם יהיו; ספק השירות החיוני יודיע לצרכן, בכתב, על החלטת הוועדה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה, וכן כמפורט להלן, לפי העניין:
:::::: (1) החליטה הוועדה כי הצרכן יוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וכי יינתן לו פטור מהפעלת כלי גבייה, יודיע ספק השירות החיוני לצרכן על כוונתו לפעול לגביית החוב בין אם באמצעות הסדרי תשלום חריגים כקבוע [[באמת מידה 24]] או באמצעות הליכים אזרחיים;
:::::: (2) החליטה הוועדה כי אין לראות בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו ולכן גם אינו בעל פטור מהפעלת כלי גבייה, ייתן ספק שירות חיוני תשובה מנומקת לצרכן ויודיע לו על האפשרות להפעיל כלי גבייה בעניינו; הפעלת כלי גבייה תוכל להתבצע בהתאם לקבוע [[בסעיף (ב)(3)(ח) לאמת מידה 24]].
: (ד) '''תוקף הכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי'''
:: תוקף הכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים במצב רפואי, יהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הכרה לפי סעיף (ג)(1)(ב)(1) - תוקף ההכרה יהיה כל עוד הצרכן זכאי לקצבה או לגמלה שהיא קצבה מזכה; לא זכאי עוד הצרכן לקצבה מזכה, ישלח ספק שירות חיוני לצרכן התראה ראשונה כמשמעותה [[באמת מידה 24]], ויודיע במסגרתה על הפסקת מתן הכרה בצרכן כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו ועל חידוש האפשרות להפעיל כלי גבייה בשל חובו;
:: (2) לעניין הכרה לפי סעיף (ג)(1)(ב)(2) או (ג)(1)(ב)(3) - תוקף ההכרה יהיה למשך שנים עשר חודשים, ואם ההכרה היא בשל שימוש בתרופה מצילת חיים כאמור בסעיף (ג)(1)(ב)(3)(א) או בשל מכשיר ניידות תומך חיים כאמור בסעיף (ג)(1)(ב)(3)(ב) - למשך שנים עשר חודשים או עד תום התקופה שב ההצרכן נדרש להשתמש במכשיר או בתרופה, בהתאם למרשם או לאישור מלשכת הבריאות שניתן לו, לפי המוקדם משניהם;
:: (3) לעניין הכרה לפי סעיף (ג)(1)(ב)(4) - תוקף ההכרה יהיה לתקופה שתקבע ועדת החריגים בעניין הצרכן; התקופה שתקבע הוועדה כאמור לא תפחת משישה חודשים ולא תעלה על שנים עשר חודשים.
: (ה) '''זכאי שאינו הצרכן הרשום'''
:: צרכן רשום יוכר כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי סעיף (ב) או סעיף (ג), גם אם הטעמים הרפואיים או הבריאותיים הנדרשים לעניין אותה הכרה לא מתקיימים לגבי הצרכן הרשום אלא מתקיימים לגבי ילד קטין שלו, בן או בת הזוג שלו או כל אדם אחר, אשר חולקים עימו את משק הבית; אם הזכאות להכרה בצרכן הרשום כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו היא בשל התקיימות התנאים בהתאם להוראות סעיף זה, ימציא הצרכן במסגרת המסמכים שנדרש להמציא לעניין אותה הכרה, גם את הפרטים הדרושים בטופס הבקשה לגבי הזכאי שחולק עם הצרכן הרשום את משק הבית המשותף, וכן ספח תעודת זהות המוכיח את השיתוף במקום המגורים.
: (ו) '''פרסום'''
:: ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את הנספחים המצורפים לאמת מידה זו.

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-4) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 7ג]] {{ש}} מכשירים רפואיים חיוניים'''}}
&lt;!--
@ : בנספח זה, &quot;אישור רופא מטפל&quot; - אישור של רופא מטפל בקופת החולים שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר או אישור של רופא מטפל על בסיס חוות דעת של רופא שעוסק בתחום הרפואי הנוגע בדבר.
: {| style=&quot;width: 100%&quot;
! width=&quot;30%&quot; | המכשיר !! width=&quot;40%&quot; | האישורים הנדרשים שיש לכלול {{ש}} במסגרת ההצהרה לפי נספח ב' !! width=&quot;30%&quot; | תוקף
|-
| מכשיר הנשמה בשימוש ביתי (מנשם)
| : (1) אישור רופא מטפל, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
: (3) אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה אישור כל שלוש שנים
|-
| לב מלאכותי
| : (1) אישור רופא מטפל, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות;
: (3) אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפול ביתי בקופת החולים
| הזכאות טעונה אישור כל שלוש שנים
|-
| מחוללי חמצן לשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר BPAP בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר CPAP בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר דיאליזה בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר משעל בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום
| הצרכנות הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר סקשיין בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מייארבו בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| HIGH FLOW בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר IPV בשימוש ביתי
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|-
| מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס
| : (1) אישור רופא מטפל, המאשר כי קיים צורך מציל חיים בשימוש במכשיר;
: (2) הצהרת הצרכן על שימוש במכשיר במקום הצרכנות
| הזכאות טעונה אישור כל שנתיים
|}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-4) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 7ג]] {{ש}} הצהרה על שימוש במכשיר רפואי חיוני'''}}
&lt;!--
@ : '''הנחיות:'''
: 1. הדפס את הטופס הזה ומלא אותו בצבע שחור או כחול כהה בלבד.
: 2. אנא דאג שהרופא ימלא את הדף הנוסף.
: 3. אנא דאג שהרופא המטפל יחתום על הטופס לאחר מילויו.
: 4. אם ההצהרה היא לגבי שימוש במכשיר הנשמה בשימוש ביתי או בלב מלאכותי, נדרש גם אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים; בלא אישור זה הטופס אינו בתוקף.
: 5. אנא דאג לשלוח את הבקשה אל מוקד השירות של ספק השירות החיוני.
@ : '''פרטי הצרכן הרשום:'''
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;200px&quot; | 1. פרטים אישיים של הצרכן הרשום !! width=&quot;100px&quot; | מספר חוזה !! width=&quot;100px&quot; | שם משפחה !! width=&quot;100px&quot; | שם פרטי !! width=&quot;100px&quot; | שנת לידה !! width=&quot;100px&quot; | מצב משפחתי
|-
| || || || ||
|}
: '''פרטי הקטין בנו/בתו של הצרכן הרשום או בן/בת הזוג של הצרכן הרשום, או כל מי שחולק עם הצרכן הרשום את משק הבית, אשר עושה שימוש במכשיר:'''
: {{מוקטן|(להוכחת סעיף זה יש לצרף תעודת זהות המעיד כי הזכאי שאספקת החשמל חיונית לו חולק עם הצרכן הרשום את משק הבית)}}
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;200px&quot; | 2. פרטים אישיים של המשתמש במכשיר !! width=&quot;100px&quot; | שם משפחה !! width=&quot;100px&quot; | שם פרטי !! width=&quot;100px&quot; | שנת לידה
|-
| || ||
|}
: '''כתובת מקום הצרכנות ופרטי התקשרות עם הצרכן הרשום:'''
: {|
! rowspan=&quot;3&quot; width=&quot;200px&quot; | 3. כתובת מגורים עיקרית !! width=&quot;100px&quot; | עיר/יישוב !! width=&quot;100px&quot; | שכונה !! width=&quot;100px&quot; | רחוב !! width=&quot;100px&quot; | מס' בית !! width=&quot;100px&quot; | כניסה !! width=&quot;100px&quot; | קומה !! width=&quot;100px&quot; | דירה
|-
| || || || || || ||
|-
! מיקוד || !! הערות || colspan=&quot;4&quot; |
|}
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;200px&quot; | 4. פרטי קשר !! width=&quot;100px&quot; | טלפון בבית !! width=&quot;100px&quot; | טלפון נייד !! width=&quot;100px&quot; | מספר נוסף
|-
| || ||
|}
@ : '''מידע חשוב'''
: לפני אישור בקשה זו תיבחן ההצהרה לעניין שימוש במכשיר בכפוף לרשימת המכשירים הרפואיים החיוניים שבנספח א' לאמת מידה 7ג לכללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, טיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע&quot;ח-2018 (להלן - נספח א').
: 1. כחלק מבקשה זו, על המבקש להמציא לחברה אמצעי קשר זמינים לצורך עדכונים ובירורים.
: 2. בקשה מסוג זה תוגש כל שנתיים או כל שלוש שנים, בהתאם לסוג המכשיר וכמפורט בנספח א', או במקרה של אחד מהשינויים האלה: שינוי במצב הרפואי המשפיע על הצורך בשימוש במכשיר, שינוי כתובת או שינוי במכשירים הנמצאים בשימוש; אי-עמידה בתנאי זה עשויה להביא לביטול הזכאות.
: 3. בקשה זו נוגעת לנושא ניתוק זרם החשמל עקב אי-עמידה בתשלום חשבון צריכה שוטף, אך לא לניתוק עקב תקלה, עבודה יזומה על ידי החברה או חובות בגין צריכה שלא כדין.
: 4. בעת תקלה או עבודה יזומה על ידי החברה תינתן עדיפות לטיפול בצרכנים בעלי בקשה מסוג זה, אך אין החברה מתחייבת לכך והדבר כפוף לצרכים תפעוליים.
: 5. לצרכנים המגישים בקשה זו מומלץ להחזיק מקור כוח חלופי לשעת חירום לצורך המכשיר החיוני.
: 6. בקשה זו אינה פוטרת מחובת תשלום חשבון החשמל השוטף; אי-תשלום יישא ריבית פיגורים, הוצאות ואכיפת גבייה על פי דין.
: 7. מומלץ לפנות אל המוסד לביטוח הלאומי לבירור זכאות להנחה בחשבון החשמל.
@ : '''הצהרה'''
@ : אני, החתום מטה, צרכן חשמל בתעריף ביתי, מצהיר בזאת על נכונות האמור בבקשה זו ועל כך שיש ברשותי ובשימושי או ברשות ובשימוש בני/בתי הקטינ/ה או ברשות ובשימוש בן/בת הזוג שלי או ברשות ובשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, מכשיר רפואי חיוני הנטען מאספקת חשמל שוטפת. המכשיר נמצא בשימושי האישי / בשימוש בני/בתי הקטינ/ה / בשימוש בן/בת הזוג שלי / בשימוש אחר החולק עימי את משק הבית, בתוך הבית המשמש למגורים, וחיוני כי תהיה לו אספקת חשמל במשך כל שעות היממה.
: אני מצהיר שאעדכן את חברת החשמל ואת קופת החולים באופן מיידי על כל שינוי במכשיר מציל חיים שברשותי / ברשות בני/בתי הקטינ/ה, ברשות בן/בת הזוג שלי או ברשות אחר החולק עימי את משק הבית, מעבר דירה או שינוי במצב הרפואי.
: '''אני מצהיר כי הפרטים שמסרתי הם מלאים ונכונים.'''
: {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..........................|חתימה}} | {{טקסט תחתי|..........................|תאריך}} }}
@ : '''אישור רופא מטפל שעוסק בתחום רפואי הנוגע בדבר בקופת החולים'''
: להשלמה על ידי הרופא המטפל:
: אנא מלא כל מידע וענה על כל השאלות באופן מלא:
: (1) תאר את הציוד שלו זקוק המטופל:
:: ☐ מכונת הנשמה בשימוש ביתי (מנשם)
:: ☐ לב מלאכותי
:: ☐ אחר - לפי רשימת מכשירים ברשימה שבנספח א' לאמת המידה 7ג; יש לסמן את סוג המכשיר:
::: {|
! !! width=&quot;200px&quot; | סוג המכשיר !! !! width=&quot;200px&quot; | סוג המכשיר
|-
| || מחוללי חמצן לשימוש ביתי || || מכשיר פאלס אוקסימטר בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר BPAP בשימוש ביתי || || מכשיר מוניטור קרדיאלי אפנאה בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר CPAP בשימוש ביתי || || מייארבו בשימוש ביתי
|-
| || סופרי טיפות להזנה ולמתן תרופות בשימוש ביתי || || HIGH FLOW בשימוש ביתי
|-
| || מכשיר דיאליזה בשימוש ביתי || || מכשיר IPV בשימוש ביתי מכשיר
|-
| || משעל בשימוש ביתי || || מכשיר אינהלציה לחולים הסובלים ממחלות ריאה חסימתיות כגון: CF, אסתמה, COPD, ברונכיאקטזיס
|-
| || מכשיר סקשיין בשימוש ביתי || ||
|}
@ : אני מאשר בזאת כי להערכתי המקצועית המטופל {{טקסט תחתי|.......................................|(שם פרטי ושם משפחה)}} זקוק לשימוש במכשיר מציל חיים, הנטען מאספקת חשמל שוטפת.
: '''יש למלא את כל הפרטים; אישור חסר לא יתקבל.'''
: פרטי הרופא:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | פרטים אישיים !! מספר רישיון !! שם משפחה !! שם פרטי
|-
| || ||
|}
: חתימת הרופא + חותמת: ............................
: '''למילוי רק בעבור מכשיר הנשמה ביתי או לב מלאכותי: אישור מינהלי של היחידה או הסניף לטיפולי בית בקופת החולים'''
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;
! קופת חולים !! טלפון !! כתובת היחידה/הסניף !! חתימת הרופא וחותמת
|-
| || || ||
|}
: {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..........................|חתימה}} | {{טקסט תחתי|..........................|תאריך}} }}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;ד) : {{ממורכז|'''נספח ג' [[לאמת מידה 7ג]] {{ש}} קריטריונים לחיוניות אספקת חשמל מטעמים כלכליים או מטעמים כלכליים המשולבים עם רפואיים'''}}
&lt;!--
@ : {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! קטגוריה !! תבחין כלכלי* !! תבחין רפואי** !! תקופת הבדיקה !! מקור נורמטיבי לתבחין
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | מצב כלכלי חריג
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות || ללא || 6 חודשים אחרונים רצופים ||
: תבחין כלכלי - גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]] ((/)) תשלום לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל&quot;ב-1972]] (להלן - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]])
|-
| השלמת הכנסה לאזרח ותיק / שארים || ללא || ללא ||
: תבחין כלכלי - קצבת אזרח ותיק או שארים ותשלום לפי [[סעיף 2(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]]
|-
| rowspan=&quot;11&quot; | מצב כלכלי קשה בשילוב מצב רפואי
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום כאמור באמת מידה 7ג(ג)(1)(ב)(2) (בנספח זה - אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום)
| נכות כללית עם דרגת אי-כושר מלאה / שירותים רפואיים מיוחדים עם דרגת אי-כושר מלאה / ילד נכה עם דרגת אי-כושר מלאה / שיקום מקצועי לנכים עם דרגת אי-כושר מלאה || חודשיים אחרונים רצופים, ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| : לעניין התבחין הרפואי - גמלה לפי [[פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - חוק הביטוח הלאומי)
: לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום
| נכה נזקק שנקבעה לו קצבה זמנית מעבודה נמוכה מ-100% נכות
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים לעניין התבחין הרפואי - קביעת נכות לזמן מוגבל או נכות שדרגתה זמנית לפי [[תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט&quot;ז-1956]]
| : לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום
| נפגעי פוליו
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| : לעניין התבחין הרפואי - קצבה חודשית לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס&quot;ז-2007]]
: לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום
| נפגעי גזזת
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| : לעניין התבחין הרפואי - קצבה חודשית לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ&quot;ד-1994]]
: לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום
| ניידות
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| : לעניין התבחין הרפואי - הטבה לפי [[הסכם בדבר גימלת ניידות]] שנערך ונחתם ביום ט&quot;ו בסיוון התשל&quot;ז (1 ביוני 1977)
: לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום
| נכות מעבודה
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| : לעניין התבחין הרפואי - קצבה חודשית לפי [[פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי]]
: לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום
| נפגע מפעולת איבה
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| : לעניין התבחין הרפואי - תגמול לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש&quot;ל-1970]]
: לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| ללא
| גמלת סיעוד רמה 4 לאדם שמלאו לו 90 שנה
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| לעניין התבחין הרפואי - גמלת סיעוד לפי [[סעיף 224(א)(4) לחוק הביטוח הלאומי]]
|-
| הבטחת הכנסה / השלמת הכנסה / דמי מזונות / אישור עובד סוציאלי שירותים חברתיים או סל שיקום
| גמלת סיעוד רמה 5 או 6
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| : לעניין התבחין הרפואי - גמלת סיעוד לפי [[סעיף 224(א)(5) או (6) לחוק הביטוח הלאומי]]
: לעניין התבחין הכלכלי - תשלום לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] / [[חוק המזונות (הבטחת תשלום)]]
|-
| ללא
| מקבלי קצבה מיוחדת בנפגעי עבודה
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| לעניין תבחין רפואי - מקבלי קצבה מיוחדת לפי [[סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי]]
|-
| ללא
| ניצולי שואה
| חודשיים אחרונים רצופים ואולם לעניין מי שהתבחין הכלכלי בעניינו הוא אישור עובד סוציאלי - 6 חודשים אחרונים רצופים
| לעניין תבחין רפואי - [[תקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשע&quot;א-2010]], שמקבל תגמולים לפי [[+|סעיף 4א]] [[או 4ג1 לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי&quot;ז-1957]], או לפי [[+|סעיף 4ג]] [[או 4ד לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי&quot;ד-1954]]
|}
: {{מוקטן|* התבחין הכלכלי המפורט בטור זה מבוסס על זכאות לתשלום, לקצבה או לגמלה, המפורטים בטור &quot;מקור נורמטיבי לתבחין&quot; לגבי אותו עניין.}}
: {{מוקטן|** התבחין הרפואי המפורט בטור זה מבוסס על זכאות לתשלום, לקצבה או לגמלה, המפורטים בטור &quot;מקור נורמטיבי לתבחין&quot; לגבי אותו עניין.}}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-4) : {{ממורכז|'''נספח ד' [[לאמת מידה 7ג]] {{ש}} אישור עובד סוציאלי על נזקקות עוני'''}}
&lt;!--
@ : לכבוד {{ש}} חברת החשמל
@ : {{ממורכז|'''&lt;u&gt;הנדון: גבייה בהליכים אזרחיים בשל אי-תשלום חשבון חשמל&lt;/u&gt;'''}}
@ : '''פרטי מקבל השירות:'''
: {{טורים שווים | שם פרטי .............................. | שם משפחה .............................. }}
: מס' זהות של מקבל הקצבה/צרכן החשמל ..............................
: כתובת מגורים ..................................................
: '''לבקשת מקבל השירות אני מאשר כי הנ&quot;ל מוכר במחלקה לשירותים חברתיים / מקבל טיפול במסגרת סל שיקום על רקע נזקקות עוני*'''
: ☐ הכנסות נמוכות באופן חריג
: ☐ העדר הכנסות למשפחה
: ☐ הסתמכות על קצבאות ביטוח לאומי**
: ☐ התמודדות עם חובות והיעדר הכנסות למשפחה
: ☐ התמודדות במשפחה עם מחלה זמנית או מתמשכת ללא הכנסות למשפחה
: ☐ אירוע חריג/חד-פעמי שגרם למצוקה כלכלית חריפה וקשה

@ : '''אני מאשר כי הנ&quot;ל מוכר במחלקה לשירותים חברתיים / במסגרת סל שיקום על רקע נזקקות עוני לתקופה שאינה פחותה מ-6 חודשים'''
: בברכה,
: {{טורים שווים | שם העובד/ת הסוציאלי/ת*** .............................. | חתימה וחותמת .............................. }}
: {{טורים שווים | מספר רישיון .................... | תאריך: .................... }}

@ : {{מוקטן|* ניתן לסמן יותר מאפשרות אחת.}}
: {{מוקטן|** המידע על הכנסות נמוכות, העדר הכנסות או הסתמכות על קצבאות ביטוח לאומי הוא לפי דיווח מקבל השירות במחלקה.}}
: {{מוקטן|*** עובד סוציאלי/ת שרשום בפינקס העובדים הסוציאליים.}}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-4) : {{ממורכז|'''נספח ה' [[לאמת מידה 7ג]] - תרופות מצילות חיים'''}}
&lt;!--
@ : תרופה מצילת חיים - תרופה הנדרשת לקירור בטמפרטורה של 8 מעלות צלזיוס או פחות, שאין לה תחליף תרופתי שאינו נדרש לקירור ושאי-שימוש בתרופה יכול לגרום לפגיעה בחיים או באיבר בגוף
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! מחלה / סוג טיפול / תחום !! תרופות בשימוש !! גורם מאשר
|-
| cystic fibrosis || dir=&quot;ltr&quot; | BRAMITOB AMP 4ML (56) {{ש}} CAYSTON VIAL 75MG (84) {{ש}} KALYDECO GRAN. 50MG - 29G {{ש}} PULMOZYME 2.5 MG 30 AMP {{ש}} TOBI PODHALER 28M(224) 29G {{ש}} TOBI 56 AMP || באישור רופא ריאות מומחה
|-
| GNRH אנלוג || dir=&quot;ltr&quot; | DECAPEPTYL AMP 0.1MG/ML (7(())) {{ש}} DECAPEPTYL CR. 3.75MG || אנדוקרינולוג אורולוג או אונקולוג
|-
| טיפול לממאירות || dir=&quot;ltr&quot; | LEDAGA GEL 60 G {{ש}} DIFOLTA VIAL 20MG1/1ML {{ש}} ALKERAN 2MG 25 TAB {{ש}} NAVELBINE ORAL CAP 20MG {{ש}} NAVELBINE ORAL CAP 30MG {{ש}} HYCAMTIN CAP 0.25MG (10) {{ש}} HYCAMTIN CAP 1MG×10 {{ש}} LEUKERAN 2MG TAB {{ש}} KYPROLIS 60MG INJ. || אונקולוג או המטלוג
|-
| סומטוסטטין לטיפול באי-ספיקת לבלב ובגידולים אנדוקרינים || dir=&quot;ltr&quot; | SANDOSTATIN 0.05MG 5×1AMP {{ש}} SANDOSTATIN 0.1MG 5×1AMP {{ש}} SANDOSTATIN 0.2MG × 5ML {{ש}} SANDOSTATIN 0.5MG 5×1 {{ש}} SANDOSTATIN LAR VIAL 10MG {{ש}} SANDOSTATIN LAR VIAL 20MG {{ש}} SANDOSTATIN LAR VIAL 30MG || אנדוקרינולוג או אונקולוג
|-
| אסטמה || dir=&quot;ltr&quot; | XOLAIR 150MG 1 VIAL {{ש}} FOSTER 100/6MCG ACT || רופא ריאות מומחה
|-
| הראומטולוגיה או IBD || dir=&quot;ltr&quot; | COSENTYX 150MG PEN × 2 {{ש}} COSENTYX 150MG SYR × 2 {{ש}} ENBREL 25MG 4 VIALS {{ש}} ENBREL MYCLIC PFP 50MG 4S {{ש}} ENBREL PFS 25MG (4) {{ש}} ENBREL PFS 50 (4) {{ש}} ENTYVIO VIAL 300MG {{ש}} HADLIMA PEN 40MG/0.8ML (2) {{ש}} HADLIMA SYR. 40MG/0.8ML (2) {{ש}} HOLOXAN VIAL 2GR {{ש}} HULIO 40MG 2 INJ {{ש}} HULIO 40MG 2 PEN {{ש}} HUMIRA 40MG/0.8ML 2 SYR {{ש}} HUMIRA PEN × 2 UK/IRELAND {{ש}} HUMIRA VIAL 40MG/0.8ML (2) {{ש}} HYRIMOZ PEN 40MG/0.8ML (2) {{ש}} HYRIMOZ PFS 40MG/0.8ML (2) {{ש}} IDACIO SOL 40MG F.2 PEN {{ש}} ILUMYA SOL 1 × 1ML 100MG {{ש}} ORENCIA 125MG 4 SYR × 1ML {{ש}} ORENCIA VIAL 250MG POW. (1(())) {{ש}} SIMPONI 1×50MG SYR {{ש}} SIMPONI AUTOIN 100MG {{ש}} SIMPONI PEN {{ש}} STELARA 130MG - 29G {{ש}} STELARA 45MG VIAL {{ש}} STELARA PREFILL. SYR 90MG {{ש}} STELARA SYR 45MG {{ש}} BENLYSTA VIAL 120MG/5ML (1(())) {{ש}} BENLYSTA VIAL 400MG/20ML || ראומטולוג
|-
| אנדוקרינולוגיה {{ש}} TSH אקרומגלי {{ש}} מחלת קושינג {{ש}} ספריי קלציטונין {{ש}} ספריי מינרין {{ש}} אוסטאופורוזיס || dir=&quot;ltr&quot; | THYROGEN INJECTION {{ש}} SOMATULINE AUTOGEL 120MG {{ש}} SOMATULINE AUTOGEL 60MG {{ש}} SOMATULINE AUTOGEL 90MG {{ש}} SOMATULINE P.R. 30MG INJ. {{ש}} SOMAVERT VIAL 10MG (30) {{ש}} SOMAVERT VIAL 15MG (30) {{ש}} SOMAVERT VIAL 20MG (30) {{ש}} SIGNIFOR LAR SUSP 10MG - 29G {{ש}} SIGNIFOR LAR SUSP 30MG - 29G {{ש}} SIGNIFOR LAR VIAL 20MG (1) {{ש}} SIGNIFOR LAR VIAL 40MG (1) {{ש}} SIGNIFOR LAR VIAL 60MG (1) {{ש}} FORTICAL SPRAY 200 {{ש}} MIACALCIC 200 IU SPRAY {{ש}} SALCO 100 IU/ML 5 AMP {{ש}} MINIRIN 2.5CC SOL {{ש}} FORTEO 250MCG/ML PEN {{ש}} PROLIA PRE SYRIN. FIL. 60MG || אנדוקרינולוג
|-
| הורמון גדילה || dir=&quot;ltr&quot; | GENOTROPIN 12MG (36IU) {{ש}} GENOTROPIN 5.3MG (16IU) {{ש}} INCRELEX INJ 10MG/ML - 29G {{ש}} NORDITROPIN SIMPLEX 10MG {{ש}} NORDITROPIN SIMPLEX 15MG {{ש}} ZOMACTON 10MG INJ {{ש}} ZOMACTON 4MG INJ || אנדוקרינולוג ילדים
|-
| הפטיטיס C || dir=&quot;ltr&quot; | HARVONI TAB (28) {{ש}} VICTRELIS CAP 200MG - 29G {{ש}} ZEPATIER TAB 100M(28) - 29G {{ש}} PEGASYS 180 PROCLICK 1 PEN {{ש}} PEG-INTRON PRE F. PEN 100MC {{ש}} PEG-INTRON PRE F. PEN 120MC {{ש}} PEG-INTRON PRE F. PEN 150MC {{ש}} PEG-INTRON PRE F. PEN 80MCG || מומחה כבד או מומחה למחלות זיהומיות
|-
| הפטיטיס C או לאוקומיה || dir=&quot;ltr&quot; | ROFERON-A 3MIU/0.5ML SYR {{ש}} ROFERON-A 4.5MIU/0.5M SYR {{ש}} ROFERON-A 6MIU/0.5ML SYR {{ש}} ROFERON-A 9MIU/0.5ML SYR || מומחה כבד או מומחה למחלות זיהומיות לאוקומיה - המטולוג
|-
| טרשת נפוצה || dir=&quot;ltr&quot; | COPAXON 20MG PFS 28 {{ש}} COPAXONE PFS 40MG/ML 3TW {{ש}} KESIMPTA PFS 20MG 0.4ML 29G {{ש}} REBIF 22 MCG × 12 {{ש}} REBIF 44 MCG × 12 {{ש}} REBIF MUL. CART. 132MCG NF 4 {{ש}} REBIF MUL. CART. 66MCG NF (4(())) {{ש}} AVONEX 4 × 30 MCG SYRINGE {{ש}} AVONEX PEN 4 INJ INTERFER || נוירולוג
|-
| מצבים הדורשים זריקות Granulocyte colony stimulating factor (G-CSF) || dir=&quot;ltr&quot; | LONQUEX SOL F.I 6MG/0.6ML {{ש}} NEULASTIM 6MG/0.6ML {{ש}} NEUPOGEN 30MU/1ML 5 VIAL {{ש}} NEUPOGEN 30MU/0.5ML 1 SYR {{ש}} NEUPOGEN 48MU/0.5ML 1 SYR {{ש}} TEVAGRAS SYRI. 30MIU/0.5ML {{ש}} TEVAGRAS SYRI. 48MIU/0.8ML || המטולוג או אונקולוג
|-
| אריתרופואטין כאשר המוגלובין בסיסי מתחת ל-9 || dir=&quot;ltr&quot; | MIRCERA SYR 100MCG/0.3ML {{ש}} MIRCERA SYR 150MCG/0.3ML {{ש}} MIRCERA SYR 200MCG/0.3ML {{ש}} MIRCERA SYR 250MCG/0.3ML {{ש}} MIRCERA SYR 30MCG/0.3ML {{ש}} MIRCERA SYR 360MCG/0.6ML {{ש}} ARANESP 100MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP 150MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP 20 MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP 30 MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP 40 MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP 50 MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP 60 MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP 80 MCG 4 SYRINGE {{ש}} ARANESP SURECLICK 100MCG {{ש}} ARANESP SURECLICK 150MCG {{ש}} ARANESP SURECLICK 300MCG {{ש}} ARANESP SURECLICK 40MCG {{ש}} ARANESP SURECLICK 500MCG {{ש}} ARANESP SURECLICK 60MCG {{ש}} BINOCRIT PFS 10000IU/1 (6) {{ש}} BINOCRIT PFS 20000/0.5IU {{ש}} BINOCRIT PFS 30000/0.75IU {{ש}} BINOCRIT PFS 3000/0.3IU (6(())) {{ש}} BINOCRIT PFS 40000IU/1ML {{ש}} BINOCRIT PFS 4000IU/0.3 (6(())) {{ש}} BINOCRIT PFS 5000IU/0.5 (6(())) {{ש}} BINOCRIT PFS 6000IU/0.6 (6(())) {{ש}} BINOCRIT PFS 8000IU/0.8 (6(())) {{ש}} EPREX PROTECS 1000 6 SYR {{ש}} EPREX PROTECS 10000 6 SYR {{ש}} EPREX PROTECS 2000 6 SYR {{ש}} EPREX PROTECS 20000 {{ש}} EPREX PROTECS 3000 6 SYR {{ש}} EPREX PROTECS 30000 {{ש}} EPREX PROTECS 4000 6 SYR {{ש}} EPREX PROTECS 40000 {{ש}} EPREX PROTECS 5000 6 SYR {{ש}} EPREX PROTECS 6000 6 SYR {{ש}} EPREX PROTECS 8000 6 SYR {{ש}} RECORMON 10000IU 0.6ML 6S {{ש}} RECORMON 30000IU/0.6ML 4 {{ש}} RECORMON 4000IU((/))0.3ML 6SY {{ש}} RECORMON 5000IU((/))0.3ML 6SY {{ש}} RECORMON 6000IU((/))0.3ML 6SY || נפרולוג או המטולוג
|}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-4) : {{ממורכז|'''נספח ו' [[לאמת מידה 7ג]] - רשימת מכשירי ניידות תומכי חיים הנטענים מחשמל'''}}
&lt;!--
@ : {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! מכשיר ניידות !! גורם מאשר
|-
| מיטה || לשכת הבריאות
|-
| זחליל || לשכת הבריאות
|-
| מנוף || לשכת הבריאות
|}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-4) : {{ממורכז|'''נספח ז' [[לאמת מידה 7ג]] - בקשה להכרה שהצרכן הוא צרכן שאספקת החשמל חיונית לו'''}}
&lt;!--
@ : {{לשמאל|תאריך: .......................}}
@ : '''אל חברת החשמל'''
@ : {{ממורכז|בקשה להכרה שהצרכן הוא צרכן שאספקת החשמל חיונית לו וגביית החוב בהליכים אזרחיים (הוצל&quot;פ)}}
@ : (א) פרטי הצרכן:
:: {{טורים שווים | שם משפחה: ____________________ | שם פרטי: ____________________ }}
:: {{טורים שווים | מספר תעודת זהות: ____________________ | מספר חשבון חוזה: ____________________ }}
:: {{טורים שווים | כתובת (רחוב, מספר): ____________________ | עיר מגורים: ____________________ }}
:: {{טורים שווים | מצב משפחתי: ____________________ | תעסוקה: ____________________ }}
: (ב) רקע לבקשה:
:: {| width=&quot;100%&quot;
! שם המסמך !! width=&quot;50px&quot; | מצורף
|-
| צילום ת&quot;ז + ספח של הזכאי ושל הצרכן הרשום ('''חובה''') ||
|-
| דוח סוציאלי מפורט במסמך נפרד, הכולל התייחסות למצב הנזקקות הכלכלית, פירוט נסיבות מיוחדות כולל שיקולים חברתיים ||
|-
| המצאת אישור על חובות שנגבים במסגרת ההוצאה לפועל ||
|-
| אישור זכאות לדיור ציבורי ||
|-
| דוח מחלה מפורט הכולל התייחסות למצב רפואי חריג או טיפול רפואי חד-פעמי, או מתמשך, לרבות שמוכיח קושי תפעולי להפעלת מת&quot;מ ||
|-
| מרשם מתוארך לתרופה שיש לשמור בקירור 8 מעלות ומטה ועלון שימוש לתרופה מצילת חיים ||
|-
| אישור על שימוש במכשיר ניידות תומך חיים הנטען מחשמל ||
|-
| נסיבות רפואיות או אירוע שהביא להרעה משמעותית ובלתי צפויה במצב הכלכלי או  ||
|-
| כל מסמך נוסף הרלוונטי לבקשה ||
|}
: '''הצהרת הצרכן:'''
: 1. הריני מצהיר/ה שמקום הצרכנות משמש לצרכים ביתיים בלבד((.))
: 2. הריני מאשר/ת כי הפרטים הנמסרים על גבי מסמך זה ונלווים לו הם על דעתי ובאישורי.
: 3. כל הפרטים הרשומים מעלה ובטפסים הנלווים נכונים, שלמים ומדויקים:

@ : {{ טורים שווים ממורכז | שם מלא {{ש}} ____________________ | חתימה {{ש}} ____________________ | תאריך {{ש}} ____________________ }}
@ : {{מוקטן|• לתשומת ליבכם/ן: הבקשה תוחזר אם יחסרו מסמכים, נימוק לה עדר מסמכים או תחסר חתימה.}}
: {{מוקטן|טופס זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.}}
--&gt;

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-4) : {{ממורכז|'''נספח ח' [[לאמת מידה 7ג]] - אישור להעברת בקשה ומסמכים אל ועדת חריגים'''}}
&lt;!--
@ : אני,
: {{טורים שווים | שם משפחה ____________________ | שם פרטי ____________________ }}
: {{טורים שווים | מספר זהות ____________________ | מספר חשבון חוזה ____________________ }}
: מאשר להעביר את בקשתי להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו וכזכאי להגנה מניתוק אספקה ולגביית החוב בהליכים אזרחיים (הוצל&quot;פ) שהוגשה ביום __________, על המסמכים הנלווים לה, אל ועדת החריגים לצורך בחינתה במסגרת הליך שימוע בכתב.
: הובא לידיעתי כי הוועדה רשאית לבקש המצאתם של מסמכים נוספים לצורך קבלת החלטה ואף לזמן אותי לצורך כך לבירור בעל פה בפני חבריה.
: על החתום - ____________________
--&gt;

@ 7ד. (תיקון: 22.11.20; תשפ&quot;א-18) : '''החרגות מאמות המידה לצורך ביצוע ניסוי במשק החשמל'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;ניסוי&quot; - שימוש בטכנולוגיה חדשה או שימוש חדש בטכנולוגיה קיימת, אשר צפויים לשפר או לייעל את תפקוד משק החשמל;
::- &quot;מבקש&quot; - אדם שאינו ספק שירות חיוני, אשר קיבל אישור מאת המדען הראשי במשרד האנרגיה, שהפעילות המוצעת לביצוע על ידו היא ניסוי;
::- &quot;סש&quot;ח רלוונטי&quot; - ספק שירות חיוני אשר הניסוי משפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו; אם קיים יותר מספק שירות חיוני אחד אשר הניסוי עשוי להשפיע על מקטע משק החשמל שנמצא באחריותו - ספק השירות החיוני שהרשות קבעה שהמקטע שנמצא בתחום אחריותו הוא הרלוונטי יותר לתחום הניסוי מביניהם.
: (ב) '''חריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
:: (1) מבקש יהיה רשאי להגיש בקשה להחרגתו מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כולן או חלקן, לצורך ביצוע ניסוי, לפי סעיף (ג), ובלבד שתקופת ההחרגה מהוראות אמות המידה לא תעלה על 4 שנים, ושהבקשה עומדת בכל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) ההחרגה הכרחית לקיומו של הניסוי ומיועדת לתכלית הניסוי בלבד;
::: (ב) ההחרגה אינה פוגעת או מסכנת את בטיחות הרשת או שרידותה;
::: (ג) ההחרגה אינה משפיעה על לוחות התעריפים שחלים על המבקש.
:: (2) במקרים חריגים שסיבותיהם יפורטו בבקשת החריגה מהוראות אמ((ו))ת המידה שהוגשה לפי סעיף (ג), מבקש יהיה רשאי לבקש החרגה מהוראות אמות המידה לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה בסעיף קטן (1); על בקשה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (1), בשינויים המחויבים.
: (ג) '''הגשת בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
:: מבקש אשר מעוניין שלא לעמוד בהוראה מהוראות אמות המידה שבכללים אלה, כמפורט בסעיף (ב), יגיש לסש&quot;ח הרלוונטי בקשה אשר תכלול את כל אלה:
:: (1) תיאור כללי של הניסוי וטכנולוגיית הניסוי;
:: (2) התועלת הצפויה למשק החשמל ולמקטע הסש&quot;ח הרלוונטי, מביצוע הניסוי;
:: (3) היקף ומשך של הניסוי המבוקש;
:: (4) משך הזמן שבעבורו נדרשת החרגה מהוראות אמות המידה;
:: (5) פירוט אמות המידה שהמבקש מעוניין לחרוג מהן באופן חלקי או מלא, והנימוק לכך שהחריגה המבוקשת מאמות המידה עומדת בתנאים האמורים בסעיף (ב);
:: (6) פירוט ההסדרים החלופיים לאמות המידה הנדרשים לעריכת הניסוי;
:: (7) כל מידע נוסף שלדעת המבקש נוגע לבקשה לאישור החרגת המבקש מאמות המידה.
: (ד) '''עמדת סש&quot;ח רלוונטי לבקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי'''
:: סש&quot;ח רלוונטי יעביר לרשות החשמל, עם העתק למבקש, בתוך 45 ימי עבודה מיום שקיבל את הבקשה כאמור בסעיף (ג), את מתווה הניסוי שהוגש לו על ידי המבקש ואת עמדתו בנוגע לבקשה; הסש&quot;ח הרלוונטי ימסור את עמדתו באופן המפורט להלן:
:: (1) אם הבקשה עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו-(ג) - יעביר המלצה לאישור הבקשה;
:: (2) אם הבקשה לא עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים (ב) ו-(ג) - יעביר התייחסות מנומקת הכוללת, בין השאר, את הסיבה שלדעתו יש לדחות את הבקשה, ובכלל זה את התנאי מהתנאים לפי סעיף (ב) שלדעתו לא מתקיים והסיבה לכך שהוא לא מתקיים.
: (ה) '''החלטות בבקשה'''
:: (1) בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, בצירוף עמדת סש&quot;ח רלוונטי כאמור בסעיף (ד), תובא לאישור מליאת הרשות, אלא אם כן מתקיים האמור בסעיף קטן (2).
:: (2) בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי, יראו אותה כאילו אושרה על ידי מליאת הרשות גם אם לא הובאה לפניה, אם מתקיימים לגבי הבקשה כל אלה:
::: (א) צורפה לה עמדת סש&quot;ח רלוונטי הממליצה לאשר את הבקשה;
::: (ב) הצוות המקצועי ברשות לא הודיע על כוונתו להביאה לאישור מליאת הרשות, בתוך 30 ימי עבודה ממועד קבלתה במשרדי הרשות.
:: (3) אושרה בקשה לחריגה מהוראות אמות המידה לצורך ניסוי על ידי הרשות לפי סעיף קטן (1) או (2), יהיה רשאי המבקש לחרוג מהוראות אמות המידה בהתאם להחלטת הרשות.

@ 7ה. (תיקון: 14.3.22; תשפ&quot;ג-17) : '''ייפוי כוח מטעמו של צרכן להעברת מידע וביצוע פעולות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;הצהרת צד ג'&quot; - הצהרה בכתב של צד ג' על כך שהוא מחזיק בייפוי כוח חתום כדין מטעם הצרכן, אשר כוללת פירוט של שם הצרכן, מספר הזהות שלו ומספר חשבון החוזה או המונה או ההזמנה, לפי העניין, שרשומים על שמו;
::- &quot;ייפוי כוח&quot; - הסכמת הצרכן בכתב להעברת מידע וביצוע פעולות בידי צד ג' בשם הצרכן.
: (ב) '''העברת מידע וביצוע פעולות בשם צרכן'''
:: (1) ספק שירות חיוני יאפשר לנציג מטעמו של הצרכן, לרבות מספק, גישה למידע וכן יאפשר לו לבצע פעולות בשם הצרכן ובעבורו, והכול בכפוף למסירת ייפוי כוח או הצהרת צד ג' לספק השירות החיוני, ובהתאם למפורט בהם.
:: (2) ספק שירות חיוני יקבל את ייפוי הכוח או את הצהרת צד ג', באופן מקוון בלבד.
:: (3) תוקפם של ייפוי הכוח או הצהרת צד ג' יפקע במועד המצוין בהם, ואם מיופה הכוח או צד ג' הוא מספק - במועד המצוין בהם או עם סיום העסקה עם המספק, לפי המוקדם משניהם.

=== סימן ב': מיתקני חשמל ===

@ 8. (תיקון: 18.7.07, 15.8.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-10, תשפ&quot;א-6) : '''מיתקני חשמל - אספקה, תחזוקה ובעלות'''
: (א) '''אספקה'''
:: ספק שירות חיוני רשת אחראי לספק ציוד תקין ורשאי לקבוע את מאפייני הציוד המשמש אותו ומותקן על ידו, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון ובכפוף לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים שקובעים מעת לעת הגופים המוסמכים לכך לפי כל דין.
: (ב) '''תחזוקה'''
:: ספק שירות חיוני רשת אחראי לתחזוקה שוטפת ותקינה של מיתקני החשמל שהותקנו על ידו, ובלבד שיש לו אפשרות פיזית וחוקית לבצעה.
: (ג) '''חיבורים נוספים'''
:: ספק שירות חיוני רשת רשאי בכל עת, בכפוף לכל דין, לחבר חצרים או מקומות צרכנות אחרים למיתקני החשמל או לשרת באמצעותם צרכנים אחרים, ובלבד שלא תיפגע אספקת החשמל לצרכנים הקיימים.
: (ד) '''חזקת בעלות'''
:: כל מיתקני החשמל שהותקנו על ידי ספק שירות חיוני רשת הנם רכושו הבלעדי של ספק השירות החיוני רשת, זולת אם נקבע אחרת באמות המידה או ברישיון.
: (ה) '''השתתפות צרכן בהוצאות'''
:: הוראות סעיף (ד) יחולו גם אם הצרכן השתתף בהוצאות התקנתם או חיבורם של מיתקני החשמל וגם אם מיתקני החשמל הותקנו במיוחד לשם חיבור חצרים מסוימים או לצורכי מתן אספקת חשמל לצרכן מסוים.
: (ו) '''קבלת מידע לצורך ביצוע פעולות במקרקעין'''
:: (1) לצורך ביצוע פעולות במקרקעין לפי [[סעיף 46 לחוק משק החשמל]] רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבל מרשות האוכלוסין וההגירה את כל פרטי המידע האלה של בעל המקרקעין ושל מי שמחזיק במקרקעין:
::: (א) שם פרטי ושם משפחה;
::: (ב) מספר זהות;
::: (ג) פרטי המען;
::: (ד) נתון פטירה.
:: (2) לאחר איתור בעל המקרקעין או המחזיק במקרקעין הרלוונטיים, ימחק ספק השירות החיוני רשת את המידע שקיבל לפי סעיף קטן (1).

@ 9. (תיקון: 5.7.02, 5.8.20, 25.11.20, 14.3.22; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג-17) : '''ביקור מתואם במקום צרכנות'''
: (א) '''תיאום ביקור'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת או הצרכן, לפי העניין, רשאי ליזום תאום של ביקור במקום צרכנות לשם קבלת השירותים הדורשים ביקור במקום על פי אמות מידה אלו, לצורך תחזוקת המיתקנים ולכל צורך אחר הדורש כניסה למקום הצרכנות.
:: (2) בתום הביקור ישאיר ספק השירות החיוני לצרכן הודעה על עצם הביקור, ופירוט רחב, ככל האפשר, על הטיפול והממצאים; הודעה לפי סעיף זה, אפשר שתימסר באמצעות שליחת מסרון למספר טלפון נייד מהמספרים המפורטים בפרטי הצרכן הרשומים אצל ספק השירות החיוני, אם רשומים כאלה.
: (ב) '''מניעת ביקור שתואם'''
:: לא איפשר צרכן ביקור במקום צרכנות לאחר תאום, ישלם הצרכן &quot;עלות ביקור במקום לשווא&quot;, כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לספק השירות החיוני רשת הודעה מטעם הצרכן על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.
: (ג) '''אי הגעה במועד'''
:: לא ביקר מי מטעם ספק השירות החיוני רשת במקום הצרכנות במועד המתואם, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן עלות ביקור במקום לשווא כקבוע בשורות 1–3 ללוח תעריפים 5.4–2, למעט אם נמסרה לצרכן הודעה מטעם ספק השירות החיוני רשת על ביטול הביקור זמן סביר לפני המועד המתואם.

@ 10. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08) : '''שמירה על מיתקני חשמל'''
: (א) '''פעולה במיתקן'''
:: חיבור של מיתקן חשמל של ספק שירות חיוני או של כל ציוד אחר שלו, ניתוקו, הסרתו, פירוקו או שינויו בכל דרך שהיא, לרבות הוספת עומס או שינוי בסוג או בטיב הצריכה, ייעשו רק בידי עובד של ספק השירות החיוני או מי שהוסמך לכך בידי ספק השירות החיוני מראש ובכתב.
: (ב) '''פטור מאחריות בשימוש רגיל'''
:: ספק שירות חיוני לא יחייב צרכן בשל נזק למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב שימוש רגיל או עקב בלאי טבעי.
: (ג) '''חיוב בשל נזק שנגרם במכוון או ברשלנות'''
:: ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בנזק שנגרם למיתקן חשמל של ספק השירות חיוני ולכל ציוד אחר שלו או לאובדנו, עקב מעשה מכוון או רשלנות של הצרכן או מי מטעמו, לרבות כתוצאה משימוש במיתקן חשמל פרטי שהותקן במקום הצרכנות או בחצרים בהחזקתו או בבעלותו של הצרכן.

@ 11. (תיקון: 29.11.05) : '''שינויים במיתקן החשמל'''
: (א) '''תשלום בגין נזק'''
:: (1) מצא ספק שירות חיוני כי בשל נזק שנגרם למיתקן חשמל נוצרה טובת הנאה לצרכן, רשאי הוא לראות את הצרכן כאחראי לנזק, אלא אם כן הוכח אחרת, ולחייבו במלוא הנזק שנגרם לפי התעריפים הקבועים בפרק 4.4 ללוחות התעריפים &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;.
:: (2) ספק שירות חיוני רשאי לחייב צרכן בתשלום כל נזק אשר ייגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני עקב כל פעולה שעשה הצרכן בניגוד לאמור [[באמת מידה 10(א)]].
:: (3) נעשתה הפעולה במיתקן החשמל הפרטי של צרכן, רשאי ספק השירות החיוני לחייב את הצרכן בתשלום כל נזק אשר נגרם למיתקני החשמל של ספק השירות החיוני, זולת אם הצרכן לא ידע ולא יכול היה לדעת על הנזק העלול להיגרם כתוצאה מפעולתו.
: (ב) '''ניתוק אספקה'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום צרכנות או לחצרים אם הצרכן פעל בניגוד לאמור [[באמת מידה 10(א)]].
:: (2) ניתוק האספקה במקרה שבו קיים חשש כי ייגרם נזק לרכוש או לגוף ייעשה ללא הודעה מוקדמת.
:: (3) בכל מקרה אחר מהאמור בסעיף קטן (2), תינתן הודעה של שבעה ימים לפני הניתוק.

@ 12. (תיקון: 28.11.05, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''הסרת מפגעים'''
: (א) '''מפגע שנודע לצרכן'''
:: נודע לצרכן רשום על מפגע במקום הצרכנות המפריע או העלול להפריע לרשת חשמל (להלן - מפגע) יסולק המפגע בהתאם להוראות אלה:
:: (1) הצרכן הרשום או בעל המקרקעין שבמקום הצרכנות רשאי להסירו בכוחות עצמו, ובלבד שיעשה זאת בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום שנודע לו על המפגע.
:: (2) הצרכן רשאי לפנות אל ספק השירות החיוני רשת בבקשה כי הספק יסיר את המפגע. ספק השירות החיוני רשת יציין מראש בפני הצרכן את עלות הסרת המפגע, ועל פי בקשת הצרכן יסיר את המפגע בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה מיום הפניה, ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
: (ב) '''יידוע הצרכן'''
:: (1) נודע לספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע במקום צרכנות, יודיע על כך לצרכן הרשום ללא דיחוי, ויידע אותו על האפשרות להסיר את המפגע בעצמו או באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור בסעיף (א); בהודעתו יציין ספק השירות החיוני רשת את עלות סילוק המפגע.
:: (2) הודיע ספק השירות החיוני רשת על קיומו של מפגע לצרכן הרשום, ובתוך חמישה ימי עבודה הצרכן לא פנה לספק בבקשה להסיר את המפגע או לא הושלמה הסרתו בידי אחר, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע ויחייב את הצרכן הרשום בעלות ההסרה, ובלבד שספק השירות החיוני רשת ציין בפני הצרכן מראש את העלות הסרת המפגע. במקרה זה יתאם ספק השירות החיוני רשת ביקור במקום הצרכנות או בחצרים כאמור [[באמת מידה 9(א)]] לצורך הסרת המפגע.
: (ג) '''ניתוק אספקה לצורך הסרת מפגע'''
:: (1) אם נדרש ניתוק החשמל לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה ובלבד שנשלחה הודעה מוקדמת לצרכן שלושה ימים לפחות לפני הניתוק.
:: (2) אם לא ניתנה לספק השירות החיוני רשת גישה למקום הצרכנות לצורך הסרת המפגע, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את האספקה במקום הנמצא מחוץ למקום הצרכנות.
:: (3) עלות הניתוק קבועה בשורות 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
: (ד) '''מפגע בחצרים'''
:: נמצא מפגע בחצרים, יראו את המחזיק בחצרים כאילו היה צרכן רשום לצורך אמת מידה זו.
: (ה) '''פינוי שעוכב שלא באשמת ספק השירות החיוני רשת'''
:: בפרקי הזמן הנקובים באמת מידה זו לא יובאו בחשבון עיכובים שנגרמו בשל מניעה שגרם הצרכן, בעל המקרקעין או צד ג' או בשל החובה לקבל אישור, היתר או רישיון הנדרשים על פי כל דין.
: (ו) '''סכנה לנזק לרכוש או לגוף'''
:: על אף האמור לעיל, אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, יסיר ספק השירות החיוני רשת את המפגע באופן מיידי ללא הודעה מראש ויחייב את הצרכן בעלות הסרת המפגע.
: (ז) '''ניתוק אספקה'''
:: נוסף על האמור בסעיפים (ג) ו-(ו), אם המפגע או הסרתו עלולים לגרום לנזקים לרכוש או לגוף, רשאי ספק השירות החיוני רשת לנתק את אספקת החשמל ללא הודעה מוקדמת.

== פרק ב': צריכת חשמל ==

=== סימן א': צרכנות ===

@ 13. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 11.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 19.2.18, 28.6.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 14.3.22, 28.6.23, 8.11.23, 9.7.25; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-5, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג-17, תשפ&quot;ד-24, תשפ&quot;ד-33, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ו-19) : '''קביעת כמות חשמל שנצרכה'''
: (א) '''בסיס החישוב'''
:: חשבון הצריכה יחושב על בסיס קריאת המונה בתקופת החשבון הרלוונטית ותפורט בו מכפלת סך הקוט&quot;ש שנקרא במונה בתעריף לקוט&quot;ש; הוראה זו לא תחול לגבי מת&quot;מ.
: (א1) '''גביית תעריף מערכתי'''
:: המחלק יגבה מצרכן הצורך חשמל ממיתקן במקום הצרכנות אשר אינו מחויב בתעריף צריכת חשמל, תעריף מערכתי בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
: (ב) '''תדירות קריאת המונה'''
:: לצורך קביעת התשלום בעבור הצריכה יקרא ספק השירות החיוני רשת את המונה אחת לתקופת חשבון; הוראה זו לא תחול לגבי מת&quot;מ.
: (ג) '''הרשאת גישה'''
:: (1) קריאת מונה המחייבת גישה פיזית למונה תיעשה בשעות סבירות ולאחר הצגת תעודה מזהה. ספק שירות חיוני רשת רשאי לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות או לחצרים אם הצרכן לא איפשר גישה למונה למשך תקופה העולה על 12 חודשים, שאחריה הוגשו לו שני חשבונות עוקבים על בסיס הערכת צריכה מוגדלת כאמור [[באמת מידה 14(ה)]] ובכפוף להודעה מוקדמת של 14 ימי עבודה לפחות.
:: (2) לעניין סעיף זה, יראו צרכן כאילו לא אפשר גישה למונה אם בעת קריאת מונה שספק שירות חיוני רשת ניסה לבצע התקיים אחד או יותר מאלה: מקום הצרכנות סגור; ארון המונים של הצרכן נעול; אין מענה באינטרקום; יש במקום הצרכנות כלב שמפריע לבצע את קריאת המונים; הצרכן מונע את הגישה למונים; השער למקום הצרכנות נעול; קיים סיכון בטיחותי לקורא המונים.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יציין באזור האישי של הצרכן באתר האינטרנט שלו כי רואים אותו כאילו לא אפשר גישה למונה ויפרט מהו הטעם לכך שרואים אותו כמי שלא אפשר גישה כאמור, בהתאם לטעמים המפורטים בסעיף קטן (2).
:: (4) אם ספק שירות חיוני רשת ציין באזור האישי של הצרכן באתר האינטרנט שלו שהצרכן לא אפשר גישה והצרכן הוכיח כי מה שצוין באזור האישי לעניין אי-גישה היה שגוי - ישלם ספק שירות חיוני רשת לצרכן תשלום בשל הפרה בתעריף כקבוע בשורה 18 ללוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''קביעת תשלום על בסיס הערכה'''
:: על אף האמור לעיל, במקרים המפורטים להלן רשאי ספק שירות חיוני רשת לקבוע את התשלום בעבור צריכה על בסיס הערכת הצריכה כאמור [[באמת מידה 14 (הערכת צריכה)]]:
:: (1) המונה הוסר או שלא רשם את מלוא צריכת החשמל כתוצאה מליקוי או מפגיעה בו;
:: (2) החשמל נצרך שלא דרך המונה;
:: (3) לא התאפשרה לספק השירות החיוני רשת גישה למונה לצורך קריאתו בימים ובשעות סבירות מסיבה שאינה בשליטתו, ובלבד שספק השירות החיוני רשת קרא את המונה או שהלקוח מסר לו קריאת מונה לפחות פעם אחת ב-12 החודשים שחלפו; לא התאפשרה לספק שירות חיוני רשת גישה למונה כאמור, ישאיר לצרכן הודעה על כך בכתב, במקום הצרכנות, והיא תכלול את פירוט המועד שבו לא התאפשרה הגישה והסיבה לכך; ספק שירות חיוני רשת ישלח לצרכן הרשום הודעה כאמור גם באמצעי דיגיטלי אחד או יותר, אם הצרכן המציא לו פרטי התקשרות עימו באמצעי כאמור והם מצויים בספרי ספק שירות חיוני; פסקה זו לא תחול לעניין צרכן שמותקן לו מונה חכם אלא אם כן הצרכן לא אפשר לספק השירות החיוני גישה למונה החכם לשם בדיקת תקינותו, אם נדרש לכך על ידי ספק השירות החיוני, או שישנה בעיה בקבלת נתוני המונה;
:: (4) ספק השירות החיוני רשת לא ביצע קריאת מונה לתקופת החשבון המסוימת מטעמים של דילוג יזום, ובלבד שבתקופת החשבון הקודמת לא היה דילוג יזום ומספר הדילוגים היזומים לא יעלה על שניים במהלך השנה הקלנדרית; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן את עלות ההפרה כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, נוסף על העלות הנחסכת מן התשלום הקבוע כקבוע בסעיף (ט)(1); פסקה זו לא תחול לעניין צרכן שמותקן לו מונה חכם;
:: (5) החשמל נצרך שלא דרך מונה במקום צרכנות של בעל מיתקן צריכה ייחודי;
:: (6) אם יש תקלת תקשורת שאינה מאפשרת את העברת הנתונים מהמונה או תקלה במונה חכם, והחשבון מבוסס על רישום רציף, ובלבד שתתקבל קריאה עד 5 בחודש העוקב למועד התקלה בעבור מלוא החודש הקלנדרי שחלף.
: (ה) '''פריסת תשלומים'''
:: במקרים שבהם נדרש הצרכן לשלם הפרשים בשל הגשת חשבונות המבוססים על הערכת הצריכה, יופעל לבקשת הצרכן הסדר פריסה לתשלומים כאמור [[באמת מידה 26(ו)]].
: (ו) '''קריאת המונה על-ידי הצרכן'''
:: (1) צרכן רשאי לקרוא בעצמו את המונה, במועדים שקבע ספק השירות החיוני רשת, ולמסור את נתוני צריכתו באמצעות הטלפון או באמצעי אחר, ובלבד שהמונה שמותקן אצלו אינו מונה חכם, ואולם אם מותקן אצל הצרכן מונה חכם והמחלק קבע בעניינו שישנה בעיה בקבלת נתוני המונה החכם בשל תקלה או בעיית תקשורת, יהיה הצרכן רשאי גם כן לבצע קריאה בעצמו בהתאם להוראות סעיף קטן זה; לצורך קביעת כמות החשמל שנצרכה יראו את נתוני הצריכה שקרא ומסר הצרכן כקריאת מונה לכל דבר ועניין, ובלבד שהצרכן אפשר לספק השירות החיוני רשת גישה למונה אחת לשנים עשר חודשים לפחות; ספק השירות החיוני רשת ימסור מספר אסמכתא לצרכן לקבלת הקריאה באמצעי שיאפשר ספק שירות חיוני; צרכן בעל מונה בסיסי ששויך למספק רשאי להעביר את הנתונים מקריאת המונה לפי סעיף קטן זה, רק בקריאת מונה מאומתת כהגדרתה [[באמת מידה 51]].
:: (2) ספק שירות חיוני יאפשר לצרכן שהותקן לו מונה שאין לו גישה אליו, לבקשתו, לקרוא, אחת לשנה, את המונה; הגישה לקריאת המונה תתאפשר בתיאום מראש.
:: (3) לעניין מונים רציפים ומונה חכם, שמידע מהם מפורסם ועומד לרשות הצרכן באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני ובאמצעים דיגיטאליים נוספים, פרסום קריאת המונה שם, כך שצרכן יוכל להתעדכן בה, תיחשב כמתן גישה לקריאת המונה.
: (ז) '''אימות קריאת הצרכן'''
:: ספק השירות החיוני רשת רשאי לאמת את קריאת הצרכן באמצעות קריאה מאוחרת. במקרה כזה תיקבע כמות החשמל שנצרכה בהתאם לקריאת ספק השירות החיוני רשת.
: (ח) '''קריאת מונה מיוחדת'''
:: צרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת ביצוע קריאת מונה מיוחדת, שאינה ביוזמת ספק השירות החיוני רשת. בעבור שירות זה ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ט) '''זיכוי בגין דילוג יזום'''
:: (1) לא בוצעה קריאת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת בתקופת חשבון מסוימת מטעמים של דילוג יזום, יזוכה הצרכן בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 בהתאם לסוג המונה.
:: (2) צרכן שהוא צרכן רשום לגבי מספר מונים המותקנים באותו מקום צרכנות יזוכה בתעריף המשולם בשל קריאת מונה כקבוע בלוח תעריפים 5.4.1–1 לגבי כל מונה אשר בשלו משולם התשלום הקבוע.
: (י) '''מחלוקת בגין כמות שנקבעה על בסיס הערכה'''
:: במקרים של מחלוקת על כמות החשמל שנקבעה כאמור [[באמת מידה 14 (הערכת צריכה)]] רשאי הצרכן לפנות אל ראש אגף צרכנות ברשות לצורך הכרעה בעניין.
: (יא) '''תשלום לצרכן בגין ביצוע דילוג יזום ביתר'''
:: בכל מקרה של חריגה מהוראת סעיף (ד)(4), יחויב ספק השירות החיוני רשת בתשלום לצרכן בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

@ 14. (תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 6.2.12, 9.6.14, 14.3.22; תשפ&quot;ג-17) : '''הערכת צריכה'''
: (א) '''כמות חשמל שנקבעה בדרך של הערכה'''
:: קביעת כמות חשמל שנצרכה בדרך של הערכה תהיה על יסוד כמות החשמל שנצרכה במקום הצרכנות הרשום על שמו של הצרכן או בחצרים המסוימים בתקופה אחרת, אשר מתקיימים בה תנאים הדומים ככל האפשר לתנאים אשר שררו בתקופה שלגביה נעשית ההערכה, או על יסוד קריאת המונה בתיקון יחסי לפי אחוז הטעות או הליקוי של המונה.
: (ב) '''אופן החישוב אם לא נעשתה קריאה ראשונה'''
:: אם לא נעשתה במקום הצרכנות או בחצרים קריאת מונה ראשונה, והתקיימו התנאים כאמור [[באמת מידה 13(ד)]], תיקבע כמות החשמל שנצרכה על יסוד כמות החשמל שנצרכה בתקופה דומה, במקומות צרכנות או בחצרים דומים.
: (ג) '''צריכת חשמל שלא כדין'''
:: במקרים של צריכת חשמל שלא כדין כאמור [[באמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]], רשאי ספק השירות החיוני להעריך את הצריכה גם בהתבסס על אחד מאלה:
:: (1) רישום צריכת עבר של הצרכן במערכת הממוחשבת;
:: (2) תחשיב לפי שיעור התפלגות הצריכה החודשית בהתאם לנתונים סטטיסטיים של צרכנות ביתית הקיימים ברשות ספק השירות החיוני וייחוס צריכתו של הצרכן לצריכת הסביבה;
:: (3) מכשירי החשמל שבמקום הצרכנות או בחצרים;
:: (4) רישומי מונה מחליף או מבקר.
: (ד) '''הערכת צריכה למתקן ייחודי'''
:: (1) בכל מקבץ מיתקנים ייחודים, יתקין ספק שירות חיוני מדגם מונים שאינו כולל יותר מ-25 מונים; לעניין זה, &quot;מקבץ מיתקנים ייחודיים&quot; - קבוצת מיתקני צריכה ייחודיים, בעלי מאפייני צריכת חשמל דומים כפי שיאושר על ידי ראש אגף הנדסה ברשות, ולמעט מיתקני צריכה ייחודיים עם מונים, שהותקנו לצורך חיוב הצריכה בפועל.
:: (2) חישוב צריכה של מיתקן צריכה ייחודי ייעשה על פי הערכה המבוססת על ממוצע קריאת המונים שבמדגם. ספק השירות החיוני יעביר לצרכן, לפי דרישתו, את תוצאות קריאת המונים של פיהם נעשתה הערכת הצריכה. על אף האמור בסעיף זה, הותקן מונה צריכה לפי בקשת הצרכן, תיקבע כמות הצריכה לצורך חיוב הצרכן לפי קריאת המונה.
: (ה) '''הערכת צריכה מוגדלת'''
:: (1) אם הצרכן לא איפשר לספק השירות החיוני גישה אל המונה כאמור [[באמת מידה 13(ג)]] למשך תקופה העולה על 12 חודשים, ובמהלך תקופה זו הוגשו לצרכן חשבונות על בסיס הערכת צריכה, רשאי ספק השירות החיוני לשלוח לצרכן חשבון על בסיס הערכת צריכה בערך של 150% מממוצע החשבונות שנשלחו לצרכן במהלך 12 החודשים שקדמו לו (להלן - הערכת צריכה מוגדלת), ובלבד שספק השירות החיוני נקט בצעדים הנדרשים לביצוע הקריאה בפועל ובכלל זה משלוח הודעה בכתב על הצורך בביצוע הקריאה ויידוע הצרכן על האפשרות שיישלח אליו חשבון הערכה בערך של 150% כאמור, תקופת חשבון אחת לפחות לפני שיישלח אליו חשבון כאמור; הוראות סעיף קטן זה יחולו אף אם במשך כל התקופה שבה הוגבלה הגישה למונה כאמור, מסר הצרכן לספק השירות החיוני קריאת מונה.
:: (2) הערכת צריכה מוגדלת תחשב כטעות בחשבון שאין משולמת בשלה ריבית.

@ 15. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 4.4.11, 6.2.12, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20, 28.6.23; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28, תשפ&quot;ד-33) : '''בדיקת דיוק מונה ותקינותו'''
: (א) '''תדירות בדיקות מדגמיות'''
:: (1) מחלק יערוך אחת לשנה לפחות בדיקות מדגמיות לבדיקת דיוק המונים, ויעמיד לעיון הציבור את ממצאי בדיקתו.
:: (2) מנהל המערכת רשאי להנחות בעל רישיון הולכה לערוך בדיקות דיוק המונים לצרכן.
: (ב) '''זכות הצרכן לבחור את דרך בדיקת המונה'''
:: צרכן רשום רשאי לבקש שהמונה המותקן במקום הצרכנות ייבדק באחת מן הדרכים האלה:
:: (1) על ידי ספק השירות החיוני רשת; ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה, תהיה הבדיקה ללא תשלום אם נעשתה פעם אחת במהלך שלוש שנים קלנדאריות. ביקש הצרכן כי הספק יבדוק את המונה פעם נוספת במהלך שלוש השנים הקלנדריות, ישלם בעבור הבדיקה הנוספת את התעריף הקבוע בשורות 7–8 ללוח תעריף 5.4–2, אלא אם כן נמצאה קריאתו לבדיקה מוצדקת.
:: (2) על ידי בודק שהוסמך על ידי הרשות להסמכת מעבדות (באמת מידה זו - בודק אחר); ביקש הצרכן כאמור, יחולו הוראות סעיף (ז).
: (ג) '''משך הזמן עד לביצוע הבדיקה לבקשת הצרכן'''
:: בדיקת מונה על ידי ספק השירות החיוני רשת, או הסרתו לצורך בדיקה על ידי בודק אחר, תיעשה לא יאוחר מ-30 ימי עבודה מיום קבלת בקשת הצרכן; לא פעל ספק השירות החיוני רשת כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ג1) '''משך הזמן לתיקון תקלה במונה'''
:: (1) נמצא כי המונה לא תקין, יסיר ספק שירות חיוני רשת את המונה ויתקין במקומו מונה תקין במועד ההסרה.
:: (2) מצא ספק שירות חיוני רשת ליקוי בתקשורת מהמונה החכם מסיבות שתלויות בו במהלך 30 ימים מיום התקנת המונה, יתקן בתוך 30 ימי עבודה את הליקוי כך שתתאפשר, לכל הפחות, העברת נתוני המונה החכם באמצעי התקשורת במונה; לא פעל ספק השירות החיוני בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 5 ללוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''אופן בדיקת סוגי המונים ומבחני תקינות'''
:: (1) מונה ישיר ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
::: בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ-10% של הזרם הבסיסי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ-50% של הזרם הבסיסי בעומס מאוזן.
::: עומס בדיקה חד-מופעי למונה תלת-מופעי יהיה בזרם של כ-20% וכ-100% של הזרם הבסיסי.
:: (2) מונה למערכת מניה ייבדק בשתי נקודות של תחום המדידה:
::: בעומס נמוך המתייחס לזרם של כ-10% של הזרם הנומינלי ובעומס גבוה המתייחס לזרם של כ-50% של הזרם הנומינלי.
:: (3) מונה מכני חדש לחיבור ישיר (ללא שנאי המרת זרם) ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2.
:: (4) מונה מכני המחובר ישירות (ללא שנאי המרת זרם) ומותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3%.
:: (5) מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי זרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 2 במתח נמוך.
:: (6) מונה מכני המחובר דרך שנאי זרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 3% במתח הנמוך.
:: (7) מונה מכני חדש לחיבור דרך שנאי מתח וזרם ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-11 CLASS 1 במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (8) מונה מכני המחובר דרך שנאי מתח וזרם והמותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאת מדידת האנרגיה האקטיבית הצביעה על סטייה העולה על 1.5% במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (9) מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-21 CLASS 2 במתח נמוך, ועל הקבוע בתקן IEC 62053-22 CLASS 0.5s במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (10) מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 3% במתח נמוך, ואם תוצאות מדידת אנרגיה אקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 1% במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (11) מונה אלקטרוני חדש ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 3 במתח נמוך, ועל סטייה העולה על הקבוע בתקן IEC 62053-23 CLASS 2 במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (12) מונה אלקטרוני המותקן במקום צרכנות ייחשב כלא תקין אם תוצאות מדידת אנרגיה ריאקטיבית הצביעו על סטייה העולה על 4% במתח נמוך, ועל סטייה העולה על 3% במתח גבוה ובמתח עליון.
:: (13) נמצא כי המונה המקורי אינו תקין, יוחלף המונה במונה אחר על ידי ספק השירות החיוני רשת, בין אם נבדק על ידו או בין אם נבדק על ידי בודק מוסמך אחר. ספק השירות החיוני רשת ישמור על המונה המקורי לתקופה שלא תפחת מששה חודשים ממועד החלפת המונה.
:: (14) נמצא כי המונה אינו תקין, ומדידת האנרגיה כתוצאה מכך עולה על 5% סטייה, יתקן ספק השירות החיוני רשת את חשבונות הצריכה בהתאם [[לאמת מידה 14 (הערכת צריכה)]] [[ואמת מידה 26 (תיקון חשבון)]].
: (ה) '''זכות ספק השירות החיוני רשת לבצע בדיקה במקום צרכנות'''
:: ספק השירות החיוני רשת רשאי לבצע בדיקת מונה במקום צרכנות לאחר תיאום מראש עם הצרכן כאמור [[באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום צרכנות)]].
: (ו) '''בדיקת מונה במעבדות ספק שירות חיוני רשת'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת רשאי להסיר את המונה ולבדקו במעבדותיו ובמקרה כזה יהיה אחראי להרכיב מונה חלופי במקום הצרכנות.
:: (2) נמצא בבדיקה כי המונה תקין, יישא הצרכן בעלות הבדיקה, לרבות עלות הסרת המונה והתקנת המונה החדש, כקבוע בשורות 4 עד 6 ללוח תעריפים 5.4–2 בהתאם לסוג המונה.
:: (3) נמצא בבדיקה כי המונה אינו תקין, לא יחויב הצרכן בתשלום, למעט אם החשמל נצרך שלא כדין, ויחולו הוראות [[אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]].
:: (4) דו&quot;ח בדיקת המונה יישלח לצרכן בתוך שבעה ימים מיום הבדיקה.
: (ז) '''בדיקת המונה על ידי בודק מוסמך אחר'''
:: נבדק המונה על ידי בודק מוסמך אחר, יחולו הוראות אלה:
:: (1) ספק השירות החיוני רשת יהיה אחראי, לפי דרישת הבודק האחר, להסיר את המונה ולמוסרו לו. ספק השירות החיוני רשת יתקין במקום הצרכנות מונה תקין; בסיום הבדיקה יעביר הבודק האחר את המונה לידי ספק שירות חיוני רשת.
:: (2) עלות הבדיקה על ידי בודק אחר תחול על הצרכן, אולם אם יתגלה בבדיקה כי המונה אינו תקין יזכה ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בסכום שלא יעלה על תעריף הבדיקה של ספק השירות החיוני רשת שאישרה הרשות, ולא יחויב בעלות המונה אשר יותקן במקום הצרכנות. בכל מקרה יישא הצרכן בעלות הסרת המונה והתקנתו, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (3) הצרכן רשאי לדרוש מספק השירות החיוני רשת להתקין את המונה שפורק ונבדק על ידי הבודק האחר. הצרכן ישלם בעבור ההתקנה, כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני רשת רשאי לבדוק את המונה עם התקנתו.
: (ח) '''מתן הודעה מוקדמת לצרכן טרם הסרת המונה'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על בדיקת מונה שביקש הצרכן בתוך 15 ימים ממועד קבלת בקשת הצרכן, ובה יציין את טווח הזמן המשוער לביצועה וכי ייתכן שהמונה יוסר.
:: (2) במועד ההסרה יאפשר ספק השירות החיוני רשת לצרכן לתעד את קריאת המונה האחרונה ואת קריאת המונה הראשונה של המונה המחליף.
:: (3) (((נמחק).))
:: (4) (((נמחק).))
: (ט) '''תיעוד קריאת מונה בעת הסרת מונה החשמל ממקום הצרכנות'''
:: (1) החליף ספק שירות חיוני רשת מונה חשמל במקום צרכנות, מכל סיבה שהיא, למעט כקבוע [[בסעיף (ח) או בסעיף (א)(2) לאמת מידה 16]], יודיע בכתב לצרכן על ביצוע ההחלפה ועל תיעוד הקריאה האחרונה במונה שהוסר במועד הסרתו והקריאה הראשונה במונה המחליף במועד התקנתו; ספק שירות חיוני רשת יודיע לצרכן בכתב על ביצוע ההחלפה בתוך 15 ימי עבודה ממועד החלפת המונה.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת יתעד את פרטי המונה שהוסר ממקום הצרכנות, לרבות קריאת המונה, גם באמצעות צילום, אשר יתויק בספרי ספק השירות החיוני רשת לפרק זמן שלא יפחת משנה ממועד ההסרה.
:: (3) מצא ספק השירות החיוני רשת כי במונה שהוסר בוצעה צריכה שלא כדין או נפל בו ליקוי, ישמור ספק השירות החיוני רשת את המונה לתקופה שלא תפחת משישה חודשים ממועד הסרתו.
:: (4) אין באי-ביצוע האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את הצרכן מתשלום חוב הצריכה.

@ 16. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 25.11.15, 19.2.18, 24.6.19, 25.11.20, 28.6.23; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-33) : '''צריכת חשמל שלא כדין'''
: (א) '''הסנקציות המותרות לספק'''
:: נצרך חשמל שסופק על ידי ספק שירות חיוני שלא כדין, יתקין ספק השירות החיוני מונה חדש במקום הצרכנות על חשבון הצרכן וכן רשאי הוא, בלי לגרוע מכל תרופה אחרת על פי דין, לעשות אחת או יותר מן הפעולות האלה:
:: (1) לנתק את אספקת החשמל או לבצע הקטנת זרם לחצרים או למקום הצרכנות; אם לא ניתנה לספק השירות החיוני גישה לחצרים או למקום הצרכנות לצורך ניתוק אספקת החשמל וכל הקשור בכך, לאחר מתן הודעה כדין, ספק השירות החיוני רשאי לבצע את הניתוק בנקודה הנמצאת מחוץ להם, או ברשת החשמל שלו.
:: (2) להסיר את המונה ולהעתיקו למקום שיקבע ספק השירות החיוני, על חשבון הצרכן.
:: (3) לגבות מן הצרכן את התשלומים כמפורט בסעיפים (ד) ו-(ה), [[באמת מידה 11(א)(1)]] [[ובאמת מידה 35א (תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך)]].
:: (4) (((נמחקה).))
:: (5) לפרק את החיבור כקבוע [[באמת מידה 29א(ב)]].
: (ב) '''המועד לפעולות וחובות הנלוות להן'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשאי לפעול כאמור בסעיפים (א)(2) ו-(4) באופן מיידי, ולהזמין את הצרכן למשרדי ספק השירות החיוני לבירור נסיבות הצריכה שלא כדין.
:: (2) ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בכתב, שבעה ימים לפני פעולה כאמור בסעיפים (א)(1) ו-(3).
:: (3) ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן, על פי בקשתו, בדיקת המונה בהתאם לאמור [[באמת מידה 15(ז)]].
: (ג) '''משך זמן הצריכה שלא כדין'''
:: תקופת צריכת החשמל שלא כדין היא מהיום שבו החלה עד היום שבו נודע לספק השירות החיוני עליה.
: (ד) '''אופן חישוב הכמות שנצרכה שלא כדין'''
:: כמות החשמל שנצרכה בחצרים או במקום צרכנות בתקופת הצריכה שלא כדין תיקבע כאמור [[באמת מידה 14 (הערכת צריכה)]]. ספק השירות החיוני יחשב את סכום ההפרש בין התשלום בעבור הכמות שנקבעה לבין התשלומים בפועל בתקופת הצריכה שלא כדין לפי תעריף החשמל הגבוה ביותר המזוהה במהלך תקופת הצריכה שלא כדין, או על פי התעריף הידוע במועד עריכת החשבון המתוקן, לפי הגבוה מביניהם. ספק השירות החיוני רשאי לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום, כאמור [[באמת מידה 26(ו)(2)]].
: (ה) '''תשלום נוסף בגין צריכה שלא כדין'''
:: נוסף על הקבוע בסעיף (א)(3) ישלם הצרכן לספק השירות החיוני עלות חיוב בגין צריכה שלא כדין, כקבוע בשורה 7 בלוח תעריפים 5.4–2; במקרה חוזר של צריכה שלא כדין, ישלם הצרכן כקבוע בשורות 27 ו-28 בלוח תעריפים 5.4–2, בהתאם למספר המונים שנעשה בהם שימוש לא חוקי.

@ 17. (תיקון: 1.6.03, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 24.6.19, 23.9.19, 5.8.20, 2.12.20, 8.11.23; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תש&quot;ף-31, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28, תשפ&quot;ה-7) : '''סיום התקשרות עם צרכן בעלים רשום'''
: (א) '''צרכן בעלים רשום המבקש לסיים התקשרות'''
:: צרכן בעלים רשום המבקש להתנתק מרשת החשמל יודיע על כך למחלק, וישלם את עלות הניתוק בהתאם לקבוע בשורה 8 או 10, ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין; הודיע צרכן בעלים רשום למחלק כאמור, המחלק יודיע על כך למנהל המערכת, במועד ההודעה של הצרכן ומנהל המערכת יעדכן את המספק שהצרכן רשום בפנקסיו, בדבר הודעת הצרכן.
: (ב) '''פרק הזמן לסיום התקשרות'''
:: מחלק ירשום בפנקסיו את ההודעה על סיום ההתקשרות לא יאוחר מ-3 ימי עבודה ממועד קבלתה ויבצע את הניתוק בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה במשרדיו, ובלבד שהצרכן השלים את הנדרש ממנו בהתאם לקבוע בסעיפים (א) ו-(ג); לא פעל ספק השירות החיוני כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ג) '''מעמד צרכן בעלים רשום לאחר הודעת סיום התקשרות'''
:: צרכן בעלים רשום ייחשב לצרכן רשום במקום הצרכנות שלגביו ביקש ניתוק, עד יום הניתוק.
: (ד) '''אחריות לתשלומים בעד שירותי חשמל וצריכה''' 
:: כל עוד ייחשב צרכן הבעלים הרשום לצרכן רשום על פי האמור בסעיף (ג), רשאי ספק השירות החיוני לגבות ממנו תשלומים בעד שירותי חשמל שנותן ספק השירות החיוני, לרבות בעד צריכת חשמל במקום הצרכנות.
: (ה) '''צרכן בעלים רשום שנותק ומבקש להתחבר מחדש'''
:: צרכן בעלים רשום שנותק מרשת החשמל בהתאם לאמת מידה זו רשאי לבקש לאחר מכן להתחבר מחדש לרשת החשמל; ביקש כאמור, ישלם לספק השירות החיוני דמי חיבור מחדש בהתאם למקום הניתוק כקבוע בשורה 9 ללוח תעריפים 5.4–2.
: (ו) (((בוטל).))

@ 17א. (תיקון: 8.11.23, 31.12.25; תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ו-29) : '''סיום עסקה מתמשכת'''
: (א) '''צרכן רשום המבקש לסיים עסקה מתמשכת''' 
:: צרכן רשום המבקש לסיים עסקה מתמשכת יודיע על כך למספק ברירת מחדל, וישלם את עלות סיום העסקה כקבוע בשורה 11 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין; באמת מידה זו, &quot;עסקה מתמשכת&quot; - עסקה לרכישת חשמל באופן מתמשך, בין שהעסקה מוגבלת בזמן ובין שלאו.
: (ב) '''פרק הזמן לסיום העסקה'''
:: מספק ברירת מחדל יתעד את סיום העסקה בתוך 3 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה במשרדיו והוא ייכנס לתוקף, ובלבד שהצרכן השלים את הנדרש ממנו לפי סעיף (א) ואפשר למספק ברירת מחדל לבצע את כל הדרוש לביטול העסקה, לרבות המצאת -
:: (1) צילום קריאת מונה מדויקת במועד הגשת הבקשה לביטול העסקה;
:: (2) פרטי הצרכן בעלים הרשום במקום הצרכנות, מספרי זהות, פרטי כתובת מגורים והמצאת חוזה המאמת פרטי הבקשה;
:: לא פעל ספק השירות החיוני כאמור, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 29 ללוח תעריפים 12.1–1.
: (ג) '''ביטול מעמד צרכן רשום'''
:: הצרכן לא ייחשב לצרכן רשום במקום הצרכנות שלגביו התקבלה ההודעה לסיום העסקה החל ממועד הכניסה לתוקף של סיום העסקה לפי סעיף (ב).
: (ד) '''אחריות לתשלומים בעד שירותי חשמל וצריכה'''
:: (1) לא פעל הצרכן הרשום על פי האמור בסעיף (א) או (ב), יגבה מספק ברירת מחדל מהצרכן הרשום תשלומים בעד שירותי חשמל שנותן מספק ברירת מחדל, למקום הצרכנות, לרבות בעד צריכת חשמל שנרשמה במונה ממועד הקריאה האחרון ועד ביצוע סיום העסקה בפועל.
:: (2) פעל צרכן רשום לפי סעיפים (א) ו-(ב) ונמצא כי נותר חוב צריכת חשמל במקום הצרכנות לעניין התקופה שבה היה הצרכן הרשום, יגבה מספק ברירת מחדל את החוב מהצרכן הרשום, אף על פי שהעסקה הסתיימה; הסתיימה עסקה מתמשכת במקום הצרכנות ולא בוצע סיום התקשרות לפי [[אמת מידה 17]] והחלפת צרכנים לפי [[אמת מידה 19]], ירשום מספק ברירת מחדל את צרכן הבעלים הרשום במקום הצרכנות.
:: (3) (((החל מיום 6.9.2027):)) הפקיד צרכן רשום בטוחה לפי [[אמת מידה 24(ט)]] וביקש לסיים עסקה מתמשכת, תושב לו הבטוחה בהתאם [[לאמת מידה 24(יב)(2)]].
: (ה) '''צרכן המבקש לחדש עסקה'''
:: הסתיימה העסקה בהתאם לאמת מידה זו, רשאי צרכן לחדש את העסקה עם ספק השירות החיוני, בהתאם לקבוע [[באמות מידה 18]] [[או 18א]], לפי העניין.
: (ו) '''אישור על שימוש או אי-שימוש בחשמל'''
:: מספק ברירת מחדל ימציא לצרכן, לפי דרישת הצרכן, אישור על שימוש או אי-שימוש בחשמל או אישור על היעדר חובות במקום הצרכנות או בחטיבת קרקע; בעד המצאת האישור ישלם הצרכן את התעריף הקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 5.4–2.

@ 18. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20, 17.11.21, 8.11.23; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ה-8) : '''רישום צרכן רשום חדש'''
: (א) '''בקשה לקבלת אספקת חשמל לחטיבת קרקע'''
:: (1) המבקש לקבל אספקת חשמל לחטיבת קרקע, יירשם כצרכן בציון שמו המלא, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון מעודכן של נייח ונייד, אם יש למבקש((,)) וכתובת למשלוח הודעות, וישלם לספק השירות החיוני הוצאות סידור ורישום כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2; היה המבקש בעל דרכון זר ובעת מועד הגשת הבקשה היה בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל מעל לשנה, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
:: (2) היה המבקש תאגיד, יצוין גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
:: (3) במועד הבקשה ועם רישום צרכן חדש יציין ספק השירות החיוני בפני המבקש את מספרו של חוזה האספקה החדש כאסמכתא לביצוע הפעולה.
:: (4) מבלי לגרוע באמור לעיל יאפשר ספק שירות חיוני רישום צרכן חדש גם באמצעים דיגיטליים כאמור [[באמת מידה 5 (הודעות)]], למעט באמצעות מסרון.
: (ב) '''אישור רישום'''
:: ספק השירות החיוני ימציא לצרכן בתוך 15 ימים ממועד רישומו במשרדיו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט זכויותיו וחובותיו של הצרכן כצרכן רשום, וימסור לצרכן מידע בדבר אלה:
:: (1) סוג המונה המותקן במקום;
:: (2) הזכאות לבדיקת המונה במקום הצרכנות כאמור [[באמת מידה 15(ב)(1)]];
:: (3) סוג התעריף שבו מחויב הצרכן, בהתאם למניה המותקנת אצלו.
: (ג) '''הנושא באחריות התשלום לעניין חשמל שסופק'''
:: נצרך חשמל שסופק בידי ספק שירות חיוני בידי צרכן שאינו רשום, יהיה הספק רשאי לחייב את הצרכן הרשום בתשלום בעד החשמל, זולת אם הצרכן הרשום הוכיח כי אדם אחר צרך את החשמל; הוכיח הצרכן הרשום כי אדם אחר צרך את החשמל, רשאי ספק שירות חיוני לחייב את הצרכן שאינו רשום בעד החשמל שנצרך.
: (ד) '''בחירת והתקנת מונה'''
:: (1) צרכן זכאי לבחור בין מונה תשלום מראש חכם (מת&quot;מ), למונה חכם, וכן זכאי לבחור בין תעריף ביתי לתעריף עומס וזמן; לעניין זה יביא ספק השירות החיוני לידיעת הצרכן את סכום התשלום הקבוע הנגזר מכל בחירה כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
:: (2) ספק שירות חיוני רשאי להתקין מת&quot;מ בלא הסכמת צרכן לחצרים שבהם הצרכן המבקש לקבל אספקת חשמל, במועד הגשת הבקשה הינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה, למעט אם הצרכן יציג אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין.
:: (3) המונה יותקן בתוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת הצרכן, ובלבד שהתאפשרה גישה למחלק, שבוצעו הבדיקות ושאושר המיתקן בהתאם להליך הקבוע [[באמות מידה 35ח]] [[או 35יז]], לפי העניין.
:: (4) עם קבלת הבקשה להתקנת מונה יציג המחלק לצרכן באופן מקוון אישור על קבלת הבקשה ואת סטטוס הטיפול בבקשתו וכן יעדכן אותו באופן מקוון בדבר המועד שבו יותקן המונה.

@ 18א. (תיקון: 17.11.21; תשפ&quot;ב-20) : '''שיוך צרכן למספק ברירת מחדל'''
: (א) '''בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל'''
:: (1) מספק ברירת מחדל יפרסם באתר האינטרנט שלו טופס לדוגמה של בקשה לשיוך צרכן רשום למספק ברירת מחדל; מספק ברירת מחדל רשאי לאפשר הגשת בקשה לשיוך צרכנים גם באמצעים דיגיטליים או באמצעות כל אחד מהאמצעים המפורטים [[בסעיף (א)(1) ו-(2) לאמת מידה 5 (הודעות)]], למעט באמצעות מסרון; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה.
:: (2) מספק ברירת מחדל ירשום זכות לקבלת אספקת חשמל במקום צרכנות בעקבות בקשה שקיבל מצרכן רשום או ממנהל המערכת; כתנאי לרישום הבקשה ישלם הצרכן הרשום למספק ברירת המחדל את הסכום הקבוע בשורה 11 או בשורה 12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין.
:: (3) מספק ברירת המחדל יבצע שיוך צרכן רשום ב-1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה לשיוך, ובלבד שהבקשה הוגשה באופן תקין עד יום ה-20 בחודש; הוגשה הבקשה לאחר יום ה-20 בחודש, יבצע מספק ברירת המחדל את השיוך ב-1 בחודש הקלנדרי שלאחר החודש העוקב לחודש שבו הוגשה הבקשה.
:: (4) מספק ברירת מחדל ימציא לצרכן רשום ולמנהל המערכת אישור על קבלת הבקשה לשיוך, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו של הצרכן הרשום אצל מספק ברירת המחדל, בתוך 15 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה ולא יאוחר ממועד ביצוע השיוך; חל עיכוב בהמצאת אישור על בקשה לשיוך בשל נסיבות התלויות במספק ברירת המחדל, ישלם מספק ברירת המחדל לצרכן רשום תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 30 בלוח תעריפים 12.1–1, בעבור כל יום שבו טרם הומצא אישור קבלת הבקשה לשיוך המבוקש, עד סיום ההפרה.
:: (5) עם קבלת האישור ממספק ברירת המחדל לפי סעיף קטן (4), יעדכן מנהל המערכת את המספק הפרטי של הצרכן הרשום בדבר בקשת השיוך שהגיש הצרכן הרשום.
: (ב) '''ציון פרטים בבקשה'''
:: (1) בבקשה לפי סעיף (א)(1) יצוינו כל הפרטים האלה:
::: (א) שמו המלא של הצרכן;
::: (ב) מספר טלפון מעודכן נייח ונייד לקבלת הודעות ומסרונים;
::: (ג) מספר הזהות שלו או מספר ח&quot;פ;
::: (ד) כתובת דואר אלקטרונית למשלוח הודעות וחשבונות חשמל;
::: (ה) פרטי אמצעי התשלום בהוראת קבע;
::: (ו) שם המספק הקיים ומספר החוזה מול המספק הקיים.
:: (2) היה הצרכן בעל דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו בבקשה גם מספר הדרכון הזר והיותו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, וכן יצוין תוקף האשרה; מספק ברירת מחדל רשאי לדרוש עיון באשרה.
:: (3) היה הצרכן תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר זהות המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
: (ג) '''אחריות לתשלום עד מועד ביצוע השיוך'''
:: כל עוד לא בוצע השיוך, לא יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לגבות תשלום מהצרכן הרשום בעבור שירותים שסופקו למקום צרכנות על ידי מספק חשמל פרטי.
: (ד) '''איחוד חובות צרכן רשום'''
:: (1) נותר צרכן רשום חייב בחובות כלפי מספק ברירת מחדל לפי [[פרק זה]] בשל מקום צרכנות שבו צרך חשמל, יהיה רשאי מספק ברירת המחדל לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן רשום, במועד אחר או למקום צרכנות אחר, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה.
:: (2) חובות של צרכן רשום כלפי מספק החשמל הפרטי לא יעברו למספק ברירת המחדל לאחר ביצוע השיוך, והצרכן הרשום יהיה חייב להסדיר את חובו מול מספק החשמל הפרטי, גם לאחר השיוך למספק ברירת מחדל.

@ 19. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.17, 24.6.19, 5.8.20, 25.11.20, 17.11.21, 8.11.23; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ה-7) : '''החלפת צרכנים רשומים'''
: (א) '''העברת זכות לקבלת שירות חשמל'''
:: (1) ספק שירות חיוני יעביר זכות לקבלת שירות חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון בעקבות בקשה של הצרכן הרשום (להלן - הצרכן המעביר) ובלבד שיירשם לגבי מקום הצרכנות אדם אחר המבקש להירשם כצרכן (להלן - הצרכן החדש). לחילופין, ספק שירות חיוני יעביר את הזכות לקבלת שירותי חשמל במקום צרכנות ויבצע גמר חשבון לצרכן המעביר בעקבות בקשה של צרכן חדש. ספק השירות החיוני ירשום את הצרכן החדש וימציא לו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו כצרכן רשום, בתוך 15 ימים מיום הבקשה. חל עיכוב בביצוע כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן החדש את עלות ההפרה הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1, וזאת בכל חשבון צריכה שמוגש לו עד לסיום ההפרה.
:: (2) לצורך ביצוע הבקשה יעמוד לרשות הצרכן, באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, טופס בקשה בכתב, וספק השירות החיוני רשאי לדרוש מהמבקש המצאת חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה, ויציין בפני המבקש את מספר האסמכתה לביצוע.
:: (3) לא בוצע לצרכן מעביר גמר חשבון בשל העדר רישום של צרכן חדש, יודיע לו ספק השירות החיוני על זכאותו לבקש את הפסקת שירותי הצריכה בהתאם להוראות [[אמת מידה 17 (הפסקת שירותי צריכה ביוזמת הצרכן)]].
:: (4) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, ספק שירות חיוני יאפשר החלפת צרכנים גם באמצעים דיגיטליים ובמענה לצרכן כקבוע [[באמת מידה 5 (הודעות)]], למעט באמצעות מסרון.
: (ב) '''ציון פרטים'''
:: (1) בכל בקשה כאמור בסעיף (א) יצוין שמו המלא של הצרכן החדש, מספר תעודת הזהות שלו, מספר טלפון נייח או נייד מעודכן וכתובת דואר אלקטרוני למשלוח הודעות, ואם אין לצרכן דואר אלקטרוני - כתובת דואר למשלוח הודעות, והכול לפי הפרטים שמסר הצרכן המעביר או הצרכן החדש לספק שירות חיוני לצורך כך. היה הצרכן החדש בעל מספר דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו גם פרטים אלו בפנייה. כן יצוין מועד תוקף האשרה. ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
:: (2) היה הצרכן החדש תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
: (ג) '''אחריות לתשלום עד למועד הגשת הבקשה'''
:: כל עוד לא הוגשה בקשה כאמור בסעיף (א) יהיה הצרכן הרשום אחראי לתשלום בעבור שירותי חשמל הניתנים למקום הצרכנות על ידי ספק השירות החיוני.
: (ד) '''איחוד חובות'''
:: (1) נותר צרכן רשום חייב בחובות כלפי ספק השירות החיוני על פי אמות מידה אלה בשל מקום צרכנות או חטיבת קרקע שבהם צרך חשמל, יהיה ספק השירות החיוני רשאי לכלול את החוב בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן רשום, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
:: (2) הוכיח הצרכן הרשום כי צרכן שאינו רשום חייב חובות כלפי ספק שירות חיוני על פי אמות מידה אלה בשל מקום צרכנות או חטיבת קרקע שבהם צרך חשמל, יהיה ספק השירות החיוני רשאי לכלול את החוב בחשבון צריכה אחר שנרשם על שם הצרכן שאינו רשום, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלה כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
: (ה) '''עלות ביצוע ההחלפה'''
:: צרכן חדש ישלם לספק השירות החיוני עלות ביצוע החלפת צרכנים (הוצאות סידור ורישום) כקבוע בשורות 11 או 12, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2.
: (ו) '''חיוב מונה תעו&quot;ז או מונה תשלום מראש בהתאם לתעריף אחיד'''
:: מותקן במקום צרכנות מונה תעו&quot;ז או מת&quot;מ, וחדלו להתקיים התנאים להחלת התשלומים לפיהם במקום הצרכנות, ייוותרו המונים מותקנים במקום אך הצרכן הרשום יהא רשאי לפנות לספק השירות החיוני בבקשה לקבל חשבונות שוטפים על פי קריאה ובהתאם לתעריפים אחידים.
: (ז) '''רישום או העברת זכות לקבלת שירות חשמל - חיוב מת&quot;מ'''
:: המחלק רשאי להתקין במקום צרכנות מת&quot;מ לצרכן חדש שאינו בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל או שהוא בעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל לתקופה קצרה משנה אשר המציא למחלק את הפרטים הנדרשים לפי סעיף (ב)(1), למעט במקרה שיציג הצרכן, במועד הגשת הבקשה, אסמכתה שיש בה להעיד על רכישת זכויות בעלות במקרקעין. אם יש מחסור במוני תשלום מראש רשאי המחלק להתקין את המת&quot;מ במועד מאוחר למועד הרישום וכל עוד במקום רשום הצרכן בעל אשרה ורישיון כאמור.

@ 20. (תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''מונה תשלום מראש (מת&quot;מ)'''
: (א) '''זכאות להתקנת מונה תשלום מראש'''
:: צרכן מתח נמוך זכאי כי יותקן במקום הצרכנות הרשום על שמו מונה תשלום מראש, כמפורט להלן:
:: (1) המחלק ישלח לכל צרכן רשום חדש דף מידע בדבר מת&quot;מ, לא יאוחר משבעה ימים ממועד הרישום במשרדיו.
:: (2) צרכן יגיש למחלק בכתב את בקשתו להתקין מת&quot;מ במקום הצרכנות.
:: (3) המת&quot;מ שיותקן יאפשר קריאה של נתוני הצריכה.
:: (4) המחלק יבצע את הנדרש למעבר למונה תשלום מראש בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי המחלק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי המחלק להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 15 חודשים.
:: (5) צרכן שבמקום הצרכנות הרשום על שמו הותקן מת&quot;מ ימשיך להיות מחויב בחשבון החשמל בתשלום הקבוע שבו חויב בטרם ההתקנה.
:: (6) מעבר למונה תשלום מראש יהיה לתקופה של שנה לפחות ולא יהיה כרוך בתשלום. החל מתום השנה הראשונה רשאי הצרכן לבקש התקנתו של מונה מתח נמוך המאפשר קריאה ועריכת חשבון, ובלבד שהצרכן יישא בעלויות הסרת והתקנת המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (7) המחלק יבצע את בקשת הצרכן להתקנת מונה מתח נמוך כאמור בתוך שלושה חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.

=== סימן ב': חשבונות ותשלומים ===

@ 21. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 8.7.13, 25.11.15, 12.9.16, 27.9.18, 8.11.23; תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה-7) : '''חובת תשלום'''
: (א) '''תעריפים'''
:: (1) צרכן ישלם לספק שירות חיוני את התשלומים בעבור שירותים הניתנים לו על ידי ספק השירות החיוני בהתאם לתעריפים שקבעה הרשות התקפים במועד מתן השירות.
:: (2) שונה סוג התעריף המוחל על הצרכן, יודיע על כך הספק לצרכן לא יאוחר מ-15 ימים לפני מועד החלתו של סוג התעריף החדש, בהודעה בכתב שבה יפורטו מועד ההחלה והסיבה לשינוי.
:: (3) לא הודיע ספק השירות החיוני בדבר החלתו של סוג התעריף החדש במועד, יחול השינוי בחודש העוקב למתן ההודעה ובלבד שניתנה התראה לצרכן 15 ימים לפחות לפני מועד החלתו של סוג התעריף בפועל.
:: (4) בשל עיכוב בהחלת תעריף מכירה מרוכזת ישלם ספק השירות החיוני את הסכום הנקוב בלוח תעריפים 12.1–1. תשלום בשל ההפרה ישולם לצרכן בכל חשבון צריכה שנשלח לצרכן אחרי מועד החלת תעריף מכירה מרוכזת עד סיום ההפרה.
: (ב) '''תשלום קבוע'''
:: צרכן יחויב בתשלום קבוע אף אם לא צרך חשמל בפועל.
: (ג) '''מס ערך מוסף'''
:: על כל תשלום שעל הצרכן לשלם על פי אמות מידה אלו, יתווסף מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].
: (ד) '''ריבית פיגורים והוצאות טיפול'''
:: בשל פיגור בתשלום חשבון צריכה ובתשלום חשבון שירותי רשת יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים וכן בהוצאות טיפול בהתאם להוראות [[אמת מידה 24 (מועדי התשלום)]].
: (ה) '''אופן גביית חשבון שירותי רשת'''
:: ספק השירות החיוני לא יכלול בחשבון צריכה חוב בשל חשבון שירותי רשת; ספק השירות החיוני יגבה מהצרכן, במועד הזמנת השירות רשת המבוקש, את עלות הפקת החשבון בהתאם לקבוע בלוח 5.4 תחת טור &quot;עריכת חשבון ומשלוח&quot; ואת עלות השירות, באמצעים הקבועים [[באמת מידה 25 (אופן התשלום)]], לפי העניין, ובהתאם להוראות [[סעיף (ז) לאמת מידה 35א]].
: (ו) '''קיזוז או ניכוי'''
:: צרכן אינו רשאי לקזז או לנכות סכום כלשהו מהחשבון אלא בהסכמת ספק השירות החיוני בכתב ומראש.
: (ז) '''כלי גבייה במקרי התחייבויות שלא נפרעו או כובדו'''
:: לא פרע צרכן חשבון במועד, או שלא כובדו שיק או התחייבות אחרת שנתן צרכן לפירעון חשבון, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת&quot;מ, והכול בהתאם לקבוע [[באמת מידה 24 (מועדי התשלום)]].
: (ח) '''הכללת חוב צריכה בחשבון צריכה אחר'''
:: לא פרע צרכן הרשום במספר מקומות צרכנות חשבון באחד ממקומות הצרכנות במועד, או שלא כובדו שיק או התחייבות אחרת שנתן הצרכן לפירעון חשבון, יהא ספק השירות החיוני רשאי לכלול את חובו בחשבון צריכה אחר של אותו צרכן, ויחולו על חשבון זה הוראות אמות מידה אלו כאילו נוצר החוב במקום הצרכנות שאליו מתייחס חשבון הצריכה האחר.
&lt;!-- : (((חל על מחלקים היסטוריים):))
: (ט) '''הליכי גבייה מצרכנים בתעריף מופחת'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי להשתמש בכלי גבייה, למעט ניתוק אספקת החשמל, לצורך גביית חובות צריכה מצרכנים בתעריף מופחת, זאת מבלי לפגוע בחובתו של הספק לפעול לגביית חובות באמצעי תשלום אחרים.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן בתעריף מופחת בשל חוב צריכה בלבד, אם ספק השירות החיוני פעל להתקין מת&quot;מ הכרחי והצרכן סירב לאפשר את התקנתו. במקרה כאמור, ספק השירות החיוני יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל, בכפוף למתן התראה בכתב לצרכן 15 ימים לפחות לפני ביצוע הניתוק.
: (י) '''הליכי גבייה מצרכנים שאספקת חשמל חיונית להם ומנכי הרדיפות והמלחמה בנאצים'''
:: לשם גביית חובות צריכה מצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, וכן מצרכן שהוא זכאי כהגדרתו [[בתקנות משק החשמל (תשלום מופחת לזכאים מקרב נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים), התשס&quot;א-2010]], רשאי ספק שירות חיוני לפעול בהליכי גבייה אזרחיים בלבד, ואינו רשאי להשתמש בכלי גבייה. --&gt;
&lt;!-- : (((חל על מחלקים חדשים):)) --&gt;
: (ט) (((בוטל).))
: (י) '''הליכי גבייה מצרכנים שאספקת החשמל חיונית להם'''
:: (1) לשם גביית חובות צריכה מצרכן שאספקת חשמל חיונית לו, רשאי ספק שירות חיוני לפעול באמצעות התקנת נתיך מוקטן או בהליכי גבייה אזרחיים בלבד, ואינו רשאי להשתמש בכלי גבייה; בסעיף זה, &quot;כלי גבייה&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 1]], למעט התקנת נתיך מוקטן.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי [[סעיף (ג)(1)(ב)(4) לאמת מידה 7ג]], אם ועדת החריגים, כהגדרתה [[באמת מידה 24]], החליטה כי ספק שירות חיוני יתקין מת&quot;מ הכרחי והצרכן סירב לאפשר את התקנתו, במסגרת החלטתה תעדכן ועדת החריגים על אפשרות ניתוק החשמל במקרה של סירוב; אם התקיים האמור, ספק השירות החיוני יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל, בכפוף למתן התראה בכתב לצרכן 5 ימי עבודה לפחות לפני ביצוע הניתוק.

@ 22. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.15, 12.9.16, 22.3.18, 24.6.19, 5.8.20, 26.5.21, 17.11.21, 14.3.22, 28.6.23, 8.11.23, 9.7.25; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ג-17, תשפ&quot;ד-33, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ו-19) : '''משלוח חשבון'''
: (א) '''תדירות שליחת החשבון'''
:: (1) ספק שירות חיוני ישלח לצרכן הרשום חשבון צריכה בהתאם להוראות אלה:
::: (א) ספק השירות החיוני ישלח חשבון צריכה לצרכן הרשום המשויך בספרי ספק שירות חיוני לחשבון דו-חודשי אחת לחודשיים לערך, בעבור החודשים השוטפים הקודמים למועד שליחת החשבון, ולצרכן הרשום המשויך בספרי ספק שירות חיוני לחשבון חד-חודשי אחת לחודש לערך, בעבור החודש השוטף הקודם למועד שליחת החשבון; ספק השירות החיוני רשאי לשלוח לצרכן הרשום חשבון צריכה בעבור תקופת חשבון קצרה יותר;
::: (ב) ספק שירות חיוני ישלח את חשבון הצריכה בתוך 5 ימי עבודה ממועד קריאת מונה הצריכה, ואם לא נקרא המונה - מתום התקופה שבעבורה ניתן להגיש את החשבון; האמור בסעיף זה יחול רק על ספק שירות חיוני שהוא בעל רישיון חלוקה.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלח לצרכן הרשום חשבון שירותי רשת במועדים המפורטים [[באמת מידה 24 (מועדי התשלום)]]; לעניין זה, &quot;צרכן רשום&quot; - צרכן בעלים רשום או צרכן רשום המיופה כוח מאת צרכן הבעלים הרשום להזמנת שירותי רשת.
: (א1) '''תדירות ותקופה להפקת חשבון לבקשת צרכן שמותקן לו מונה חכם'''
:: (1) על אף האמור בסעיף (א), צרכן שמותקן לו מונה חכם רשאי לבקש מספק שירות חיוני, שהחשבון יופק לו בתדירות גבוהה יותר מפעם בחודש, ואם עשה כן, יחייב אותו ספק השירות החיוני בעלות הקבועה בשורה 25 ללוח תעריפים 5.4–2 בעד כל חשבון שהופק בהתאם לבקשה כאמור.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), צרכן שמותקן לו מונה חכם רשאי לבקש מספק שירות חיוני כי תקופת החשבון תהיה לפי חודש קלנדרי.
: (ב) '''הכתובת למשלוח חשבונות וחזקת קבלתם'''
:: (1) חשבונות יישלחו אל כתובת הדואר האלקטרוני שמסר הצרכן הרשום לצורך קבלת חשבונות; על אף האמור, צרכן רשאי לפנות למספק ברירת המחדל בבקשה להמשיך לקבל את חשבונות החשמל בדואר או לקבל אותם באמצעות מסרון, ואם עשה כן, חשבונות החשמל יישלחו לצרכן הרשום לכתובת הדואר או למספר הטלפון, לפי העניין, שמסר בבקשתו.
:: (2) צרכן רשום יהיה רשאי לשנות את כתובת הדואר האלקטרוני בכל עת על ידי מתן הודעה למספק ברירת מחדל. 
:: (3) מספק ברירת מחדל ישלח לצרכן שקיבל חשבונות בדואר הודעה על אודות המעבר לשליחת חשבונות בדואר אלקטרוני; ההודעה תישלח באמצעים המנויים [[באמת מידה 5]], חודשיים לפחות לפני ביצוע המעבר.
:: (4) מספק ברירת מחדל יאפשר לצרכנים שכתובת הדואר האלקטרוני אינה רשומה במשרדי המספק למסור אותה בחוזר.
:: (5) יראו את החשבון כנמסר לצרכן רשום בכל אמצעי דיגיטלי לפי הפרטים שמסר הצרכן הרשום למספק ברירת מחדל לצורך כך.
:: (6) חשבון שנשלח לצרכן רשום, באמצעות דואר אלקטרוני או באמצעות מסרון, יזוכה בעלות הקבועה בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2.
: (ג) '''חשבונות מקדמה על בסיס הערכה - חשבון חשמל חד-חודשי'''
:: לבקשת צרכן רשום המקבל חשבון דו-חודשי ישלח אליו ספק השירות החיוני חשבונות מקדמה חד-חודשיים על בסיס הערכה בהתאם לחשבון הצריכה הקודם, וזאת כל עוד הצרכן לא הודיע לו על רצונו לשוב לקבל חשבונות דו-חודשיים; מידע בדבר שירות זה יונגש לצרכנים הרשומים על גבי חשבון הצריכה; סעיף זה לא יחול על צרכנים שמותקן להם מונה חכם.
: (ד) '''משלוח לכתובת מיוחדת'''
:: צרכן רשום רשאי לבקש משלוח חשבון, באופן חד-פעמי, לכתובת מיוחדת שימסור לספק השירות החיוני. בעבור שירות זה ישלם הצרכן הרשום לספק השירות החיוני כקבוע בשורות 19 עד 20, לפי העניין, בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ה) '''דוח מרוכז'''
:: (1) לבקשת צרכן רשום שרשומים על שמו מספר מונים והוא משלם את חשבונות הצריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, ימסור לו ספק השירות החיוני דוח לגבי כל המונים שהמועד האחרון לתשלום בגין צריכת החשמל שנרשמה בהם, חל באותו יום. הדו&quot;ח המרוכז יינתן לצרכן רשום כאמור ללא תוספת תשלום.
:: (2) לפני קבלת השירות ימסור הצרכן הרשום לספק השירות החיוני רשימה כתובה של כל המונים הרשומים על שמו ויודיע בכתב את המען שאליו יישלח הדוח.
: (ו) '''גישה למידע דיגיטלי'''
:: ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן הרשום כאמור בסעיף (ה)(1), או לנציגיו המורשים באמצעות ייפוי כוח, למשוך מידע המפרט נתונים מלאים ובהם כל הפרטים המופיעים בכל חשבונותיו של הצרכן הרשום וכן את כל נתוני המניה (ייצור וצריכה) כפי שנרשמו ונצברו במונה של הצרכן הרשום ב-24 החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה או שנרשמו ונצברו במונה ממועד רישומו של המונה על שם הצרכן הרשום, לפי המאוחר, והכול באופן מרוכז, במדיה דיגיטלית או לצפות במידע כאמור. המידע יהיה במבנה קובץ טקסט לפי מפרט סטנדרטי שעליו יודיע ספק השירות החיוני לצרכן הרשום המאפשר לצרכן הרשום לקרוא את הנתונים.

@ 23. (תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 9.6.14, 17.11.14, 25.11.15, 12.9.16, 25.12.17, 25.8.20, 28.6.23; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ד-33, תשפ&quot;ד-34) : '''תכולת חשבון'''
: (א) '''אופן עריכת חשבונות וניסוחם'''
:: (1) חשבונות ייערכו וינוסחו באופן שיאפשר לאדם מן היישוב לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
:: (2) בחשבונות יפורטו, בין היתר, התשלומים והחובות שהצרכן חייב בהם בעבור שירותים שקיבל מבעלי רישיונות, ובכלל זה שירותי הולכה, שירותי חלוקה ויתר השירותים הכרוכים בפעולות מנהל המערכת.
: (ב) '''סוגי החשבונות ותכולתם:'''
:: (1) '''חשבון צריכה'''
::: בחשבון צריכה יפורטו כל אלה, לפי העניין:
::: (א) סוג השירות;
::: (ב) התעריף הנוהג עבור השירות;
::: (ג) כמות החשמל שצרכן המחויב בתעריף ביתי צרך; לעניין צרכן בעל מונה חכם תוצג נוסף על כך גם השוואת עלות הצריכה, בקירוב, אילו היה מחויב בתעריף עומס זמן (תעו&quot;ז) ולא בתעריף ביתי וכן תוצג התפלגות הצריכה בהתאם למש&quot;ב;
::: (ד) תקופת החשבון ומידע בדבר שירות חשבון חד-חודשי כאמור [[באמת מידה 22(ג)]];
::: (ה) דרך קביעת הצריכה;
::: (ו) אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
::: (ז) התשלום הקבוע - יפורטו בחשבון כלל השירותים הניתנים במסגרתו ותעריפיהם; מדי תקופת חשבון יודיע ספק השירות החיוני על פרסום שוטף של המרכיבים ותעריפיהם באתר האינטרנט שלו;
::: (ח) מועד הוצאת החשבון;
::: (ט) המועד האחרון לתשלום;
::: (י) מועד הקריאה של המונה - הקודם ומועד קריאה אחרון; מועדים כאמור לא יצוינו אם מותקן מונה רציף;
::: (יא) בתיקון חשבון עקב טעות בחשבון כמשמעותה [[באמת מידה 26 (תיקון חשבון)]] - פירוט מובחן של התיקון, לרבות כמות הצריכה שבה מחויב הצרכן והתעריפים בעבורה;
::: (יב) בתשלום לצרכן בגין הפרת אמות המידה כאמור [[באמת מידה 7(א)(3)]], באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות כוללת בחשבון הצריכה - פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
::: (יג) אם הצרכן הרשום זכאי לתשלום מופחת מכוח הוראות [[אמת מידה (([צ&quot;ל: סעיף])) 31א לחוק]] - ציון זכאות זו, תוך פירוט אופן עריכת החשבון בהתאם לשיעור התשלום המופחת הקבוע [[בחוק]] ובהתאם למפורט [[באמות מידה 30(ז) ו-(ח)]];
::: (יד) חלקה בתעריף של עלות רכישת החשמל מיצרני אנרגיה ירוקה; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
::: (טו) חלקה בתעריף של עלות התשלום המופחת לזכאים; פרט זה ייכלל בחשבון או יצורף אליו אחת לשנה, בעקבות פרסום העדכון השנתי על ידי הרשות ולא יאוחר מחודש יוני;
::: (טז) בחשבונות צריכה על בסיס תעריף עומס וזמן יפורטו גם כל אלה, נוסף על האמור לעיל:
:::: (1) תאריכי קריאה תקופתיים בין קריאה לקריאה, כולל מספר ימים בתקופה;
:::: (2) לכל מש&quot;ב - קריאת מונה קודמת ונוכחית, צריכה בתקופה, מחיר מחייב וסך הכול;
:::: (3) סך כול הצריכה, סך כול התשלום;
:::: (4) במקרה של שינוי תעריפים או משב&quot;ים כאמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), כל שינוי בנפרד לגבי תאריך השינוי;
:::: (5) מקדם יעילות הצריכה (מקדם ההספק).
:: (2) '''חשבון שירותי רשת'''
::: בחשבון שירותי רשת יפורטו כל אלה, לפי העניין:
::: (א) סוג השירות;
::: (ב) התעריף הנוהג בעבור השירות;
::: (ג) מועד מתן השירות;
::: (ד) אפשרות פריסה לתשלומים, אם קיימת;
::: (ה) מועד הוצאת החשבון;
::: (ו) מועד פקיעת תוקפו של החשבון, כאמור [[באמת מידה 24(ג)]];
::: (ז) למזמינים חיבור בשנת 1996 ואחריה ולמזמינים הגדלת חיבור בשנת 1999 ואחריה - גודל החיבור;
::: (ח) למזמינים חיבור זמני - סטטוס החיבור (קבוע, זמני);
::: (ט) בתשלום לצרכן בשל הפרת אמות מידה, באמצעות תשלום בפועל ישירות לצרכן או באמצעות התחשבנות במסגרת חשבון שירותי רשת רלוונטי של מזמין השירות שכלפיו הופרו אמות המידה - פירוט מובחן של התשלום וסיבתו;
::: (י) הפניה ללוחות התעריפים הרלוונטיים לחישוב עלות העבודה המוזמנת;
::: (יא) לצרכן בעל מיתקן פוטו-וולטאי או טורבינת רוח - גודל המיתקן או הטורבינה;
::: (יב) לצרכן בעל מיתקן פוטו-וולטאי או טורבינת רוח - תשלום כקבוע [[באמת מידה 175 (שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק)]] [[ובאמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים)]]; ההתחשבנות כוללת, בין היתר, צריכה עצמית ממיתקן הייצור.
: (ג) '''שירותי רשת לצרכן'''
:: ספק שירות חיוני יעמיד את שירותי הרשת לרשות כלל צרכני החשמל, בין אם הם מקבלים שירות אספקה מספק השירות החיוני ובין אם הם מקבלים שירות אספקה ממספק.
: (ד) '''צרופות'''
:: (1) בחודשים מרץ עד חודש אפריל, בכל שנה, ישלח ספק השירות החיוני הודעה לצרכן ובה פירוט חיובים שנתי הכולל סיכום של הסכומים שבהם חויב הצרכן בשנה הקלנדרית הקודמת למועד הפקת ההודעה, לרבות חיובים אשר לא שולמו בידי הצרכן עד מועד משלוח ההודעה. לחיובים שלא שולמו כאמור תוקצה בהודעה שורה נפרדת מובלטת, וכן מידע על כלל מקומות הצרכנות הרשומים על שמו המחויבים בתעריף ביתי, לרבות כתובת מקום הצרכנות, תעריף הקוט&quot;ש שבו חויב מקום הצרכנות, סך צריכה שנתית בקוט&quot;ש, סך התשלום השנתי לגבי כל אחד ממקומות הצרכנות בנפרד, סך דקות אי-אספקה בהתבסס על המידע הקיים בספרי ספק השירות החיוני בקו המתח הגבוה המזין את מקום הצרכנות ובהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים המוערכים לפי שלוש השנים הקודמות למועד הפקת המידע; לצרכן החב בתעריף אחיד ביתי, לצרכן החב בתעריף אחיד שאינו ביתי ולבעל מונה חכם, יוצג במסגרת הודעה שנמסרה לפי סעיף זה גם סיכום השוואתי בסוף השנה של עלות צריכתם, בקירוב, אילו היו מחויבים בתעריף עומס זמן (תעו&quot;ז) ולא בתעריף אחיד.
:: (2) בצרופה לחשבון יובא לידיעת הצרכן המידע כאמור בסעיף (ב)(1)(ז).
:: (3) הודעות נוספות בהתאם להנחיות הרשות בנושאים צרכניים, מזמן לזמן.

@ 23א. (תיקון: 28.6.23; תשפ&quot;ד-33, תשפ&quot;ד-34) : '''קבלת מידע ושירותים באופן דיגיטלי'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;נתוני קריאה&quot; - נתונים שמתקבלים מהמונה ואינם מאומתים על ידי יחידת המונים;
::- &quot;נתוני צריכה&quot; - נתונים שמתקבלים מהמונה ומאומתים על ידי יחידת המונים.
: (א) '''נתונים ושירותים דיגיטליים שמספק מספק ברירת מחדל'''
:: (1) מספק ברירת מחדל יספק לצרכניו באופן דיגיטלי, את כל הנתונים והשירותים המפורטים להלן, לפחות:
::: (א) פרטי חוזה החשמל הכוללים: מספר חוזה, כתובת, פרטי בעל החוזה, סוג החוזה והתעריף שבו מחויב הצרכן;
::: (ב) פרטי המונה שמותקן במקום הצרכנות הכוללים סוג מונה ומספר מונה;
::: (ג) חשבונות החשמל ששולמו ושטרם שולמו;
::: (ד) הודעה על הפקת חשבון החשמל;
::: (ה) נתוני צריכה ברמה חצי שעתית שנתיים אחורה או מיום התקנת המונה, לפי המאוחר משניהם;
::: (ו) מגמות צריכה של הצרכן ונתוני שיא ביקוש וחוסר ביקוש, על פי שבוע, חודש ושנה;
::: (ז) לבעלי מונה חכם - נתוני קריאה בזמן אמת בכל עת כניסת הצרכן לשירות בצורה דיגיטלית;
::: (ח) נתוני צריכה בחלוקה לשעות שפל ושעות שיא לפי מקבצי המש&quot;בים הרלוונטיים;
::: (ט) לצרכנים בעלי מונה תשלום מראש חכם - צפייה בכמות הכסף והקוט&quot;ש שנותרה במונה, הצגת צפי לסיום היתרה על פי השימוש הנוכחי והפעלת &quot;האשראי הידידותי&quot; עם סיום היתרה הקיימת.
:: (2) מספק ברירת מחדל יאפשר לצרכניו ביישומון, את כל השירותים המפורטים להלן, לפחות:
::: (א) דיווח קריאת המונה נכון למועד הבקשה ואפשרות להפקת החשבון;
::: (ב) עדכון אמצעי תשלום קבוע ואפשרות לתשלום חד-פעמית;
::: (ג) לצרכנים בעלי מונה תשלום מראש חכם יתאפשר לבצע תשלום לטובת יתרה לשימוש.
: (ב) '''נתונים ושירותים דיגיטליים שמספק ספק שירות חיוני רשת'''
:: ספק שירות חיוני רשת יספק לצרכניו באופן דיגיטלי, את הנתונים והשירותים המפורטים להלן, לפחות:
:: (1) דיווח על תקלה או הפסקת חשמל במתח גבוה ובמתח נמוך;
::: (((הוראת שעה מיום 20.10.2024 עד יום 1.1.2028):)) דיווח על תקלה או הפסקת חשמל במתח גבוה;
:: (2) התראה על הפסקות חשמל מתוכננות בהתאם לאזור שהגדיר הצרכן, כולל הודעה מקדימה על הפסקות חשמל יזומות;
:: (3) נתוני אמינות אספקת החשמל.

@ 24. (תיקון: 29.11.05, 25.11.15, 12.9.16, 26.12.16, 10.7.17, 27.9.17, 16.4.18, 4.8.19, 24.6.19, 5.8.20, 11.8.21, 18.11.23, 9.7.25, 31.12.25; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-15, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ב-3, תשפ&quot;ד-4, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ו-19, תשפ&quot;ו-29) : '''מועדי התשלום והליכי הגבייה'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;ועדת חריגים&quot; - ועדת חריגים שמינה המנהל הכללי של ספק השירות החיוני לפי סעיף (ב3);
::- &quot;חגים&quot; - ימי מנוחה כמשמעותם [[בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], לרבות יום שישי, יום בחירות ויום העצמאות;
::- &quot;כלי גבייה&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 1]], למעט התקנת נתיך מוקטן.
: (א) '''מועד אחרון לתשלום'''
:: צרכן ישלם כל חשבון שיישלח אליו, לא יאוחר מהמועד המפורט בחשבון כמועד האחרון לתשלום.
: (ב) '''חשבון צריכה'''
:: על חשבון צריכה יחולו כללים אלה:
:: (1) המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון. פירעון עד למועד האחרון לתשלום הוא ללא ריבית.
:: (2) בסמוך למועד הפקת החשבון, ישלח ספק השירות החיוני הודעה על הפקת חשבון צריכה באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק השירות החיוני לשם כך, ככל שהמציא.
:: (3) לגבי חוב צריכה בתעריף ביתי יחולו הוראות אלה:
::: (א) בתוך 7 ימים מן המועד האחרון לתשלום החשבון ישלח ספק שירות חיוני לצרכן מסרון על החוב, אם מספר הטלפון הנייד של הצרכן רשום אצל ספק השירות החיוני; ההודעה תאפשר לצרכן מעבר למוקד הרב-תכליתי השירות;
::: (ב) חלפו 10 ימים לפחות לאחר המועד האחרון לתשלום החשבון והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן התראה ראשונה לפירעון החוב, שעל גביה המילה &quot;התראה&quot; בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ספק השירות החיוני ישלח את ההתראה בדואר או בדואר אלקטרוני, לפי בחירת הצרכן הרשומה אצל ספק השירות החיוני; ספק שירות חיוני יחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2; אם נשלחה ההתראה בדואר אלקטרוני, יזוכה הצרכן בהתאם לקבוע בשורה 26 ללוח התעריפים 5.4–2; בהתראה לפי פסקת משנה זו יכלול ספק השירות החיוני, לכל הפחות, את כל אלה:
:::: (1) פירוט הדרכים שבהן ניתן לשלם את החוב;
:::: (2) פירוט הפעולות שספק שירות חיוני רשאי לנקוט לשם גביית החוב;
:::: (3) יידוע לעניין אפשרותו של הצרכן לפנות לספק השירות החיוני במטרה לבדוק אם הוא זכאי להיכלל בקבוצת הצרכנים שאספקת החשמל חיונית להם לפי [[אמת מידה 7ג]];
:::: (4) אזהרה שלפיה אם לא ישלם הצרכן את חובותיו, יופעלו נגדו כלי גבייה וכן יידוע לעניין אפשרותו של הצרכן להביא את טענותיו לפני ועדת החריגים ופירוט דרכי ההתקשרות עימה; כמו כן יצוין כי הגשת בקשה לוועדת החריגים ללא צירוף אסמכתאות תידחה, ככלל, על הסף;
::: (ג) חלפו 34 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן חשבון צריכה חדש הכולל הודעה בעניין חוב צריכה קודם; ספק השירות החיוני ישלח לצרכן הודעה על הפקת החשבון והחוב באמצעי דיגיטלי שהצרכן המציא לספק שירות חיוני פרטי התקשרות עימו באמצעותו לשם כך, ואם לא המציא לו אמצעי כאמור - בדואר;
::: (ד) חלפו 52 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון שנשלח לעניין החוב, ישלח ספק שירות חיוני לצרכן הודעה נוספת בעניין החוב לטלפון, אם מספר הטלפון הנייד רשום אצל ספק השירות החיוני; ההודעה תאפשר לצרכן מעבר למוקד הרב-תכליתי;
::: (ה) חלפו 58 ימים מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון לעניין החוב, והצרכן לא פרע את החוב, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן התראה שנייה לעניין החוב, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, אל המען של הצרכן הרשום אצל ספק השירות החיוני, וכן יגבה ממנו בעד שליחת ההתראה את העלות הקבועה בשורה 33 בלוח 5.4–2; בהתראה שנייה כאמור יכלול ספק השירות החיוני את כל שנדרש לכלול בהתראה הראשונה ששלח לפי פסקת משנה (ב); נוסף על האמור, יפעל ספק השירות החיוני לשלוח את ההתראה גם בדואר אלקטרוני לכתובתו של הצרכן, בשליחת הודעת טקסט לטלפון הנייד של הצרכן, אם רשומים אצלו, וכן בשליחת הודעה באמצעות אמצעי דיגיטלי אחר, אם הצרכן המציא לו את פרטי ההתקשרות עימו באמצעותו; התראה כאמור שנשלחה לפי הוראות פסקת משנה זו והנמען נמנע או סירב לקבלה, יראו אותה כאילו נשלחה כדין בהתאם להוראות פסקת משנה זו והתקבלה אצל הצרכן 30 ימים לאחר שנשלחה על ידי ספק שירות חיוני; ספק השירות החיוני יחייב את הצרכן בעלות הוצאות פעילות זו כקבוע בשורה 13 ללוח תעריפים 5.4–2;
::: (ו) חלפו 107 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום החשבון הראשון לעניין החוב, רשאי ספק שירות חיוני לפעול כאמור [[באמת מידה 21(ז)]] ולנתק את אספקת החשמל לצרכן, להקטין זרם או להתקין מת&quot;מ, ובלבד ששלח את ההתראה השנייה בנוסח ובאופן הקבועים באמת מידה זו, ושסכום החוב, כולל הריבית, עולה על 500 שקלים חדשים או שקיימים שלושה חשבונות בחוב בשנה הקלנדרית; בעד פעילות זו, למעט התקנת מת&quot;מ, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 8 או 10, לפי העניין, ללוח תעריפים 5.4–2;
::: (ז) אם הצרכן הוא צרכן שאספקת החשמל חיונית לו, יפעל ספק השירות החיוני כאמור [[באמת מידה 21(י)]];
::: (ח) פנה צרכן בבקשה לבחון את עניינו בוועדת חריגים לפי סעיף (ב3), במהלך התקופה המפורטת בפסקת משנה (ו), וטרם התקבלה החלטת הוועדה בעניינו, יהיה רשאי ספק שירות חיוני להפעיל כלי גבייה בתום 12 ימים לפחות ממועד קבלת ההחלטה בוועדה, והוא רשאי לעשות זאת גם אם טרם חלפה התקופה האמורה בפסקת משנה (ו).
:: (4) נוסף על האמור בפסקה (3), לגבי חוב צריכה בתעריף ביתי יחולו הוראות אלה:
::: (א) לאורך הליך הגבייה לפי פסקה (3), אם הגיע מועד הפקת חשבון צריכה חדש למקום הצרכנות, החשבון יופק בהליך הרגיל כמפורט [[באמת מידה 21]] ובאמת מידה זו;
::: (ב) לאורך הליך הגבייה, רשאי ספק שירות חיוני לפעול להשגת הסדר תשלום עם הצרכן לפי סעיף (ז), לרבות הסדר חוב במסגרת מונה תשלום מראש, בכפוף להסכמת צרכן;
::: (ג) הוראות אמת מידה זו לא יחולו במקרה של אירוע חריג;
::: (ד) ספק שירות חיוני רשאי לחרוג ממניין הימים הקבוע בכל אחת מפסקאות המשנה של פסקה (3), מכל סיבה שהיא, ובלבד שהחריגה תהיה לטובת הצרכן, כך שבכל מקרה השימוש בכלי הגבייה, כולל ניתוק אספקת החשמל, לא ייעשה אלא בחלוף 107 ימים לפחות מיום המועד האחרון לתשלום;
::: (ה) חרג ספק שירות חיוני ממועד מהמועדים הקבועים שלעיל, יידחה המועד להפעלת כלי הגבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל, בהתאמה, בשים לב למספר ימי החריגה.
:: (5) לגבי חוב צריכה בתעריף שאינו ביתי יחולו כללים אלה:
::: (א) חלפו שבעה ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והצרכן לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן תזכורת לתשלום והתראה לפני ניתוק (בסעיף זה - ההודעה), ויחייב את הצרכן בעלות הוצאות הטיפול כקבוע בשורה 13 ללוח התעריפים 5.4–2; ההודעה תיערך ותישלח לפי האופן הקבוע בפסקה (3)(ב), וספק השירות החיוני יציין בה את העלות האמורה בפסקה זו;
::: (ב) חשבון שלא שולם במועד יישא ריבית פיגורים מהמועד האחרון לתשלום עד למועד התשלום בפועל של החשבון;
::: (ג) בחלוף שבעה ימים ממשלוח ההודעה, רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות.
: (ב1) '''חשבון שירותי רשת'''
:: תשלום חשבון שירותי רשת שבוצע יהיה במועד הזמנתו של השירות. ספק השירות החיוני יאפשר לצרכן לשלם את החשבון באופנים הקבועים [[באמת מידה 25 (אופן התשלום)]], ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))בכפוף להוראות [[אמת מידה 35א(ז)]].
: (ב2) '''הליך בירור וטיעון לעניין בקשה להכרה בצרכן כצרכן שהספקת החשמל חיונית לו'''
:: (1) ספק שירות חיוני יקבל בקשה של צרכן הטוען לקושי כלכלי חריג או למצב כלכלי קשה בשילוב מצב רפואי העולים כדי הכרה בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, בהתאם לקבוע [[באמת מידה 7ג(ג)(2)]] ויבחן אותה טרם הפעלת כלי גבייה.
:: (2) ספק השירות החיוני יקבל את הבקשה רק בעבור צרכן שנשלחה בעניינו התראה ראשונה כמפורט בסעיף (ב)(3)(ב) ולא יאוחר מתום 15 ימים מהמועד שבו הצרכן קיבל את ההתראה השנייה כמפורט בסעיף (ב)(3)(ה).
:: (3) הליך בירור אצל פקיד גבייה מטעם ספק שירות חיוני יבוצע בהתאם להוראות [[אמת מידה 7ג(ג)(2)]].
: (ב3) '''ועדת חריגים'''
:: (1) המנהל הכללי של ספק שירות חיוני ימנה ועדת חריגים שתפקידיה, בין השאר, כמפורט להלן:
::: (א) לקבוע קריטריונים לצורך הפעלת שיקול דעתה בבואה לדון במקרים המובאים לפתחה;
::: (ב) לבחון בקשה של צרכן שלא הכירו בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי [[סעיף (ג)(1)(ב)(1), (2) או (3) לאמת מידה 7ג]], אשר הועברה לוועדה בידי פקיד הגבייה, לקבלת הכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, לפי [[אמת המידה האמורה]], ובהתאם גם פטור מהפעלת כלי גבייה; במסגרת בחינה כאמור יהיו לוועדה גם הסמכויות האלה:
:::: (1) לבקש השלמת מסמכים לבקשה שהגיש הצרכן;
:::: (2) להחליט אם לנוכח נסיבות שפורטו בבקשת הצרכן ניתן לשמוע את הצרכן גם בעל פה;
:::: (3) להחליט על שימוש בכלי גבייה לרבות חיוב בהתקנת מת&quot;מ;
:::: (4) בבקשות לפטור ממושך יותר מהקבוע [[באמת מידה 7ג]], מטעמים מיוחדים, אם יוצגו על ידי הצרכן;
::: (ג) להנחות ביצוע הסדר תשלום חריג לפי סעיף (ז), בתנאים או שלא בתנאים, לצרכן שהגיש בקשה להכרה בו כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, לתקופה שתורה.
:: (2) ועדת החריגים תהיה מורכבת מחמישה חברים כמפורט להלן:
::: (א) רשם הוצאה לפועל בדימוס או שופט בדימוס של בית משפט שלום שיש לו ניסיון בחדלות פירעון, או הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בדימוס, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
::: (ב) עובד בכיר בספק השירות החיוני, שהוא כשיר להיות עורך דין לפי [[סעיף 24 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]];
::: (ג) נציג ציבור בעל הכשרה רפואית;
::: (ד) נציג ציבור שהוא כשיר להיות עובד סוציאלי לפי [[סעיף 9 לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ&quot;ו-1996]], ושהוא בעל רקע וידע בתחום העבודה עם אוכלוסיות נזקקות;
::: (ה) עובד בכיר בספק השירות החיוני שהוא בעל מומחיות בתחום הגבייה.
:: (3) ועדת החריגים תתכנס אחת ל-30 ימי עבודה לפחות; המניין החוקי בדיוני הוועדה הוא שלושה מחבריה המכהנים ובלבד שינכחו בדיון יושב ראש הוועדה, חבר אחד לפחות שהוא עובד ספק השירות החיוני ונציג ציבור אחד לפחות.
:: (4) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות החברים הנוכחים; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
:: (5) ספק השירות החיוני ינהל פרוטוקול של כל ישיבותיה של הוועדה.
:: (6) בבחינת בקשה של צרכן לקבלת הכרה ופטור כאמור בסעיף קטן (1)(ב), תפעל הוועדה בהתאם להוראות אלה:
::: (א) הוועדה תבחן את המסמכים שהגיש הצרכן בפנייתו ואת היסטוריית התשלומים של הצרכן בשנתיים האחרונות וכן הסדרי חוב וכלי גבייה, אם נקבעו עימו או הוטלו עליו, ועמידתו בהם; הוועדה תשקול אם מדובר בצרכן שאין ביכולתו לשלם את חובו ואם הפעלת כלי גבייה בעניינו תפגע פגיעה קשה בקיומו הבסיסי של הצרכן, בהינתן מצבו הכלכלי–בריאותי;
::: (ב) הגיש הצרכן מסמכים התומכים בבקשתו, תחליט הוועדה, בהתאם לבחינתה לפי פסקה (א), לנקוט בעניינו של הצרכן את אחד מהאמצעים המפורטים להלן ותנמק בהחלטתה את שיקוליה לקביעת אותו אמצעי תוך התייחסות לקריטריונים שקבעה לפי סעיף קטן (1)(א):
:::: (1) מתן הכרה שהוא צרכן שאספקת החשמל חיונית לו כמשמעה [[באמת מידה 7ג]], לתקופה שלא תפחת מ-6 חודשים ולא תעלה על 12 חודשים ובהתאם הענקת פטור מכלי גבייה לתקופה האמורה;
:::: (2) מתן הסדר תשלום חריג לפי סעיף (ז);
:::: (3) התקנת מת&quot;מ מחייב;
:::: (4) התקנת מת&quot;מ מחייב וקיזוז החוב באמצעות המת&quot;מ בשיעור שתקבע לגבי אותו צרכן;
:::: (5) התקנת נתיך מוקטן;
:::: (6) העברת הצרכן לחשבון חד-חודשי.
:: (7) הוועדה תדחה בקשה, ובכלל זה בקשה להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו, אשר הוגשה ללא מסמכים שתומכים בעובדות המפורטות בה, ואולם רשאית היא להמשיך לבחון בקשה כאמור מטעמים מיוחדים שיירשמו; על אף האמור, הוועדה רשאית לבקש מהצרכן לצרף מסמכים נוספים או לזמן אותו לטעון מולה בעל פה; ביקשה הוועדה מסמכים נוספים כאמור, ישלים הצרכן את המסמכים בתוך 10 ימי עבודה מיום מתן הבקשה על המסמכים הנוספים שיש לצרף.
:: (8) החליטה הוועדה בעניינו של צרכן, ההחלטה תהיה סופית.
:: (9) צרכן רשאי להגיש בקשה לוועדת חריגים אחת ל-6 חודשים, אלא אם כן הציג הצרכן מסמכים המעידים על שינוי מהותי בנסיבות שעל פיהן הוכרעה בקשתו הקודמת; הגשת בקשה נוספת לאחר החלטת הוועדה לא תשמש עילה למניעת הפעלת כלי גבייה למשך 6 חודשים.
:: (10) ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את כל אלה:
::: (א) טופס להגשת בקשה להכרה כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו כמצורף [[7ג|בנספח ז' לאמת מידה 7ג]];
::: (ב) סדרי עבודת ועדת החריגים, וכן יפרסם מועדי התכנסות מתוכננים של ועדת החריגים לא יאוחר מ-7 ימי עבודה טרם כינוסה;
::: (ג) נוהל המסדיר את אופן הפעלת שיקול דעת ועדת החריגים; בקביעת הנוהל יילקחו בחשבון שיקולי ספק שירות חיוני לעניין הצורך במזעור עלויות, צמצום צבירת חובות ולעניין מיצוי וזיהוי הצרכנים הנזקקים להגנה מכלי גבייה;
::: (ד) טופס אישור להעברת בקשה ומסמכים לוועדת החריגים כמצורף [[7ג|בנספח ח' לאמת מידה 7ג]].
: (ג) '''חשבון לגבי שירות שטרם ניתן'''
:: על חשבון לגבי שירות שטרם ניתן, יחולו כללים אלה:
:: (1) המועד האחרון לתשלום החשבון יהיה לפחות 30 ימים ממועד הוצאת החשבון והצרכן יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום, ללא ריבית.
:: (2) לא שולם החשבון עד למועד האחרון לתשלום, יפקע תוקפו של החשבון.
:: (3) כל עוד לא שולם החשבון כאמור באמת מידה זו, יהיה ספק השירות החיוני פטור מביצוע העבודה המוזמנת.
:: (4) לבקשת הצרכן יערוך ספק השירות החיוני חשבון חדש על פי התעריף התקף ביום הוצאתו.
:: (5) תוכנם של סעיפים קטנים (1) עד (4) יצוין על גבי החשבון.
: (ד) '''שירות בחלקים'''
:: ניתן שירות בחלקים, ישלם הצרכן לשיעורין בהתאם להתקדמות מתן השירות, לגבי כל חלק של השירות שניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ב), ולגבי חלק שטרם ניתן, בהתאם לכללים המפורטים בסעיף (ג).
: (ה) '''הסדרי תשלום וגביה בין ספקי שירות חיוני רשת'''
:: ספק שירות חיוני רשת המחזיק ברישיון אספקה, אשר סיפק חשמל למחלק אחר, ולא שולמה תמורה בעבור החשמל שסופק, יפעל כמפורט להלן:
:: (1) אם המחלק האחר שילם לספק שירות חיוני רשת 80% לפחות מהתמורה בעבור אספקת החשמל לנקודת חיבור מרוכזת, ספק השירות החיוני רשת לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת החשמל לנקודת החיבור המרוכזת; באמת מידה זו((,)) &quot;אספקת חשמל לנקודת חיבור מרוכזת&quot; - אספקת חשמל על-ידי ספק שירות חיוני רשת למחלק אחר בנקודת מניה אחת.
:: (2) על אף הקבוע בפסקה (1), ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי לנתק את אספקת החשמל למחלק אחר אם המחלק האחר לא פרע במלואם שלושה חשבונות חשמל שהגיש לו ספק השירות החיוני רשת וסך החוב המצטבר של המחלק האחר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות.
:: (3) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור את המחלק האחר מחובתו לשלם תמורת כל חובותיו לספק שירות חיוני רשת בעבור החשמל שסופק לו, בהתאם לקבוע באמות המידה.
:: (4) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מספק השירות החיוני רשת לפנות להליכי גבייה לפי כל דין.
:: (5) המועד לתשלום החשבון וההתראות לפני ניתוק יהיו לפי הוראות אלה:
::: (א) המועד האחרון לתשלום יהיה 20 ימים לפחות ממועד הפקת החשבון;
::: (ב) חלפו שבעה ימים מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר התראה ראשונה לפירעון החוב; ספק השירות החיוני רשת ישלח את ההתראה כאמור באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום למען הרשום של המחלק האחר;
::: (ג) חלפו 14 ימים לפחות מהמועד האחרון לתשלום והמחלק האחר לא פרע את החשבון, ישלח ספק השירות החיוני רשת התראה נוספת (בסעיף זה - ההתראה השנייה) למחלק האחר; בהתראה השנייה יציין ספק השירות החיוני רשת את הפעולות שהוא עשוי לבצע לשם גביית החוב; ספק שירות חיוני רשת יהיה רשאי להתריע על ניתוק מאספקת חשמל במסגרת התראה זו; ההתראה תישלח למשרדי המחלק האחר באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רשום, למען הרשום של המחלק האחר; ספק השירות החיוני רשת יודיע למחלק האחר בשיחת טלפון על אודות ההתראות שנשלחו, יוודא את קבלתן ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת.
:: (6) (((נמחקה).))
:: (7) המחלק האחר יפרסם לצרכניו הודעה בדבר מתן ההתראה השנייה לפני ניתוק נקודת החיבור המרוכזת. ההודעה תפורסם על-ידי המחלק שקיבל את ההתראה, באתר האינטרנט שלו, לא יאוחר מיומיים ממועד קבלתה אצלו. היה המחלק האחר מחלק כאמור בסעיף ((קטן)) (9), יכלול הפרסום גם הבהרה כי תפורסם הודעה נוספת טרם הניתוק.
:: (8) בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה רשאי ספק שירות חיוני רשת לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת.
:: (9) כללה ההתראה השנייה התראה על ניתוק והיה המחלק האחר מחלק חשמל באזור יהודה והשומרון, אשר קיבל היתר לעיסוק בחשמל מכוח [[סעיף 2 לצו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון) (מס' 427), התשל&quot;א-1971]], יחולו נוסף על פסקאות (1) עד (8), גם הוראות אלה, כתנאי לביצוע הניתוק:
::: (א) ספק השירות החיוני רשת יודיע, במועד שליחת ההתראה השנייה, לגורמים המפורטים להלן, לגבי הכוונה לניתוק אספקת החשמל למחלק האחר:
:::: (1) לשכת שר הביטחון;
:::: (2) לשכת שר האנרגיה;
:::: (3) לשכת שר האוצר;
:::: (4) מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים;
:::: (5) קצין מטה לענייני אנרגיה במינהל האזרחי;
:::: (6) רשות החשמל;
::: (ב) הודעה לפי פסקת משנה (א) תישלח למשרדי הגורמים האמורים באמצעות דואר אלקטרוני; ספק השירות החיוני רשת יודיע לאותם גורמים בשיחת טלפון על אודות ההודעה שנשלחה, יוודא את קבלת ההודעה במשרדיהם ויתעד את אישור הקבלה במערכת הממוחשבת; העתק מהודעת היידוע יועבר במקביל למחלק האחר;
::: (ג) בחלוף 28 ימים לפחות ממועד שליחת ההתראה השנייה והודעת היידוע, יודיע ספק השירות החיוני רשת למחלק האחר על כוונתו לנתק את אספקת החשמל בנקודת החיבור המרוכזת, ויהיה רשאי לעשות כן שבעה ימים לאחר מסירת ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל למחלק האחר; המחלק האחר יפרסם באתר האינטרנט שלו את ההודעה על הכוונה לנתק את אספקת החשמל מיד עם קבלתה.
: (ו) '''שירות מונה תשלום מראש - כלי גבייה, לרבות במסגרת הסדר תשלום'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי להתקין מונה תשלום מראש אצל צרכן המחויב בתעריף ביתי, לרבות צרכן שנערך בעניינו הליך בירור וטיעון לפני ועדת החריגים כאמור בסעיף (ב3) (בסעיף זה - הליך בירור וטיעון), אם החליטה על כך ועדת החריגים, ולמעט צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם וצרכנים שהם נכי הרדיפות והמלחמה בנאצים.
:: (2) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), בהיעדר אמצעי תשלום חוב צריכה אחרים, יפרוס ספק שירות חיוני חוב צריכה של צרכן במסגרת המת&quot;מ, למעט לצרכן שנערך בעניינו הליך טיעון ובירור ובמסגרתו נמצא קושי בריאותי או כלכלי בתפעול המת&quot;מ או שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים כמשמעותו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע&quot;ח-2018]].
:: (3) על פריסת תשלומים באמצעות מת&quot;מ יחולו הכללים הבאים:
::: (א) שיעור החזר החוב בכל תשלום יהיה 20%, אולם, לבקשת הצרכן, רשאי ספק השירות החיוני להגדיל את שיעור החזר החוב בכל תשלום, ובלבד שלא יעלה על 50%.
::: (ב) הסכים צרכן בתעריף ביתי להסדיר תשלום באמצעות מת&quot;מ, יישאו כל התשלומים ריבית איחורים מיום תחילת הסדר התשלום. הפר הצרכן את הסדר התשלום, יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים על יתרת החוב שנותר לתשלום במועד ההפרה.
::: (ג) עד מועד הסכמה על הסדר תשלום בין הצרכן וספק השירות החיוני יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בריבית פיגורים על החוב וריבית זו תיכלל בהסדר התשלום.
:: (4) לא הסכים הצרכן להסדר תשלום באמצעות מת&quot;מ, יאפשר ספק שירות חיוני לצרכן להמציא חלופה לתשלום החוב באמצעי תשלום אחר, מלבד פריסת החוב בחשבון הצריכה או בחשבון צריכה בתדירות חד חודשית. על תשלומים החל מיום תחילת הסדר התשלום תחול ריבית איחורים. לא הומצאה חלופת תשלום כאמור או הופרה החלופה שהומצאה, רשאי ספק השירות החיוני להפעיל כלי גבייה, לרבות ניתוק אספקת החשמל, ובלבד שהצרכן אינו צרכן שאספקת החשמל חיונית לו.
:: (5) (((בוטל).))
:: (6) לשם גביית חובות צריכה של צרכנים בתעריף מופחת שאינם צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם ושלא פנו להליך בירור וטיעון כאמור בסעיף (ג) לאמת מידה זו, יתקין ספק השירות החיוני אצל הצרכן מת&quot;מ הכרחי ויגיע איתו להסדר פריסת חובות במת&quot;מ הכרחי; על התשלומים שישולמו במסגרת הסדר זה תחול ריבית החשב הכללי. לא הגיע ספק השירות החיוני להסדר חוב עם הצרכן יפעל ספק שירות חיוני לגביית החוב בהליכי גבייה אזרחיים. סרב הצרכן להתקנת מת&quot;מ הכרחי רשאי ספק השירות החיוני לנתק את אספקת החשמל.
:: (7) שולם החוב במלואו, יאפשר ספק השירות החיוני לצרכן שלא להיות מחויב באמצעות מת&quot;מ.
: (ז) '''הסדרי תשלום חריגים'''
:: (1) במקרים חריגים ובהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני, רשאי הוא להגיע להסדר תשלום בפריסה רחבה, גם ללא גביית מקדמה, עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי בלבד שיש להם חוב ומתקשים בתשלום החוב, באופן שיקבע עם הצרכן. אין באמור כדי לגרוע מזכות ספק שירות חיוני לבצע הסדרי חובות כלשהם עם כל צרכן אחר, לפי שיקול דעתו.
:: (2) חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים, החל ממועד הפיגור בתשלום החשבון ועד למועד ביצוע התשלום בפועל.
:: (3) על תשלומים שיבוצעו במסגרת הסדרי תשלום בגין חובות צריכת חשמל שוטפים בלבד, עם צרכנים המחויבים בתעריף ביתי, תחול ריבית איחורים. הופר הסדר התשלום ישוב ויחייב ספק שירות חיוני את הצרכן בריבית פיגורים על כל חוב שנותר לתשלום החל ממועד ההפרה של הסדר התשלום ואילך.
:: (4) הסדרי תשלום יטופלו על-ידי ספק שירות חיוני באמצעות הפניה אל המוקד הטלפוני; בקשות חריגות להסדרת תשלום שלא ניתן להסדירם באמצעות המוקד הטלפוני יטופלו במשרדי ספק שירות חיוני.
: (ח) '''טיפול בבקשה חריגה לפריסת חוב צריכה'''
:: (1) ספק שירות חיוני יקבל, במסגרת שעות קבלת הקהל במשרדיו או לפי פנייה בכתב, בקשות של צרכנים המחויבים בתעריף ביתי או באי כוחם לפריסת חוב צריכה. בבקשתו יפרט הצרכן את נימוקי הבקשה, יצרף אליה כל מסמך התומך בה, ויציין את אמצעי התשלום שבו בכוונתו לפרוע את החוב ומספר התשלומים המבוקש. הצרכן יציין בפנייתו אם הוא נמנה על צרכנים שאספקת חשמל חיונית להם או צרכני תעריף מופחת שהגישו בקשה להכרה בהם כצרכן שאספקת החשמל חיונית לו לפי הוראות [[אמת מידה 7ג]].
:: (2) (((נמחק).))
:: (3) ספק השירות החיוני יטפל בבקשה לפי סעיף זה בפרק זמן שלא עולה על 21 ימי עבודה מיום שבו התקבלה הבקשה במשרדי ספק השירות החיוני, וימסור את תשובתו לצרכן מיד עם תום הטיפול בעניינו. במהלך הטיפול בבקשה לא ינקוט ספק השירות החיוני בכלי גבייה, אך תחול ריבית פיגורים על חוב הצריכה.
:: (4) במסגרת הטיפול בבקשה יפעל ספק השירות החיוני להציג לצרכן את האמצעים האפשריים לתשלום החוב, כאמור בהגדרה &quot;אמצעי תשלום&quot;.
:: (5) הפר הצרכן את הסדר התשלום או לא הגיע להסכמה עם ספק השירות החיוני על הסדר תשלום, יפעל ספק השירות החיוני בהתאם לקבוע [[באמת מידה 21 (חובת תשלום)]] ובאמת מידה זו.
: (ט) (((החל מיום 6.9.2027):)) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) נותק צרכן תעו&quot;ז במקום צרכנות המחויב בתעריף שאינו ביתי (להלן באמת מידה זו - צרכן), מאספקת חשמל, עקב חוב צריכה, לא יחדש מספק ברירת המחדל את אספקת החשמל שלו אלא אם כן הצרכן, נוסף על הסדר החוב, הפקיד בטוחה (להלן - הבטוחה).
:: (2) מספק ברירת מחדל יחשב את גובה הבטוחה לפי סך כמות החשמל הגבוה ביותר שנצרכה במקום הצרכנות בתקופה של חודשיים מתוך 12 החודשים שקדמו למועד חישוב הבטוחה.
:: (3) תוקף הבטוחה שתופקד יהיה למשך 24 חודשים מיום הפקדתה.
:: (4) הצרכן יפקיד בטוחה שהיא אחת מאלה, לפי בחירתו:
::: (א) ערבות בנקאית דיגיטלית;
::: (ב) המחאה בנקאית;
::: (ג) הפקדה באמצעות כרטיס אשראי או העברה בנקאית;
::: (ד) כל בטוחה אחרת המקובלת בשוק ושמספק ברירת מחדל הסכים לקבלה.
:: (5) צרכן יהיה רשאי להפקיד את הבטוחה בשלושה תשלומים שווים, לכל היותר, ואולם אם בחר להפקיד בטוחה כאמור בסעיף קטן (4)(א), הבטוחה תופקד בלא פריסה לתשלומים.
:: (6) בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת הבטוחה במלואה ישלח מספק ברירת מחדל לצרכן אישור על תקינות הבטוחה באמצעי דיגיטלי שפרטי ההתקשרות של הצרכן באמצעותו מצויים בספריו של מספק ברירת המחדל.
: (י) (((החל מיום 6.9.2027):)) '''העמדת חלף בטוחה'''
:: (1) על אף האמור בסעיף (ט), מספק ברירת מחדל יאפשר לצרכן שנותק מאספקת החשמל, ולא נותק מאספקת חשמל פעם נוספת ב-24 החודשים שקדמו למועד שבו נותק לאחרונה מאספקת החשמל, לבחור באחת מהחלופות האלה במקום הפקדת בטוחה:
::: (א) קבלת חשבון צריכה בתדירות דו-שבועית;
::: (ב) תשלום חשבון בהסדר הוראת קבע לפי [[סעיף (א)(2) לאמת מידה 25]].
:: (2) החלופה שבחר בה הצרכן לפי סעיף קטן (1) תחול עליו 24 חודשים.
:: (3) לא בחר הצרכן בחלף בטוחה לפי סעיף קטן (1) בעת בקשתו להתחבר מחדש, ידרוש מספק ברירת מחדל מהצרכן להפקיד בטוחה לפי סעיף (ט).
: (יא) (((החל מיום 6.9.2027):)) '''מימוש וחידוש בטוחה'''
:: (1) צבר הצרכן חוב צריכה בתוך 24 חודשים מיום הפקדת הבטוחה ולא פרע את החוב בתוך 7 ימים ממועד ההתראה, רשאי מספק ברירת המחדל לממש את הבטוחה עד לגובה חוב הצריכה והצרכן יחויב בחידוש הבטוחה עד לסך שהופקד טרם מימוש הבטוחה בתוך 7 ימים מהמועד שבו ביקש מספק ברירת המחדל מהצרכן להשלים את הבטוחה; לא חידש הצרכן את הבטוחה כאמור, ינתק מספק ברירת המחדל למקום הצרכנות את אספקת החשמל.
:: (2) עלה חוב הצריכה על גובה הבטוחה, יפיק מספק ברירת מחדל לצרכן התראה נוספת לפני ניתוק שבה יציין את יתרת החוב שנדרשת לתשלום וכן את החובה להפקיד בטוחה כנגד הבטוחה שמומשה בתוך 7 ימים מיום מימושה; לא פרע הצרכן את החוב או לא הפקיד בטוחה כאמור, ינתק מספק ברירת המחדל למקום הצרכנות את אספקת החשמל.
:: (3) אם נותקה אספקת החשמל לפי סעיף קטן (1) או (2) יחדש מספק ברירת המחדל את אספקת החשמל לצרכן רק לאחר שהוא הפקיד בטוחה חדשה או השלים בטוחה בגובה שנקבע לפי סעיף (ט), לפי העניין, והסדיר את החוב.
:: (4) אם צרכן הפקיד למספק ברירת מחדל בטוחה שלא ניתן לפדות אותה, יחויב הצרכן בתעריף הקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 2-5.4 וכן לא יוכל להפקיד בטוחה באמצעי זה בשנית.
: (יב) (((החל מיום 6.9.2027):)) '''השבת הבטוחה לצרכן'''
:: (1) לא צבר הצרכן חוב בתום 24 חודשים מיום הפקדת הבטוחה לפי אמת מידה זו, ישיב מספק ברירת מחדל את הבטוחה לצרכן בתוך 14 ימי עבודה מתום 24 החודשים כאמור.
:: (2) ביטל הצרכן עסקה מתמשכת לפי [[אמת מידה 17א]], ישיב מספק ברירת המחדל לצרכן את הבטוחה שהפקיד לפי אמת מידה זו, אם הייתה כזו, לא יאוחר מ-14 ימי עבודה ממועד סיום העסקה המתמשכת או ממועד התשלום האחרון של חשבון הצריכה שנערך לו עם סיום ההתקשרות, לפי המאוחר משניהם; לא שילם הצרכן את חשבון הצריכה בתוך המועד שנקבע, תחולט הבטוחה בסכום הנדרש ותוחזר לו יתרת הבטוחה.
:: (3) לעניין צרכן שהפקיד בטוחה לפי סעיף (ט)(4)(ג) - ישיב מספק ברירת המחדל את הבטוחה בתוספת ריבית בנק ישראל בניכוי 0.25%.
:: (4) מספק ברירת המחדל ישלח לצרכן אישור על השבת הבטוחה, באמצעי הדיגיטלי שהצרכן מסר לו את דרכי ההתקשרות עימו באותו אמצעי, בתוך 7 ימי עבודה מהמועד שבו השיב את הבטוחה.

@ 24א. (תיקון: 21.11.18, 26.5.21, 27.7.22, 18.3.24; תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-10, תשפ&quot;ג-11, תשפ&quot;ה-4) : '''עקרונות להתחשבנות בגין ייצור וצריכה באזורי החלוקה של המחלק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אנרגיה נצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק&quot; - אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מכלל מיתקני הייצור המחוברים לרשת המחלק, בניכוי סך האנרגיה המוזרמת בנקודת החיבור שבין רשת המחלק לבין רשת החלוקה של מחלק דומיננטי;
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק&quot; - האנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בנקודת החיבור לרשת המחלק;
::- &quot;אנרגיה מיוצרת במיתקן&quot; - אנרגיה ביחידות קילוואט לשעה שנמדדה בהדקי המחולל, או בממיר למיתקנים מסוג פוטו-וולטאי;
::- &quot;הסדר מונה נטו&quot; - מיתקן ייצור המחובר לרשת מחלק ופועל בהתאם להסדר מונה נטו כאמור [[בסימן ח' לפרק ח']];
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן.
: (ב) '''דיווחי מחלק'''
:: (1) בתוך 21 ימים מיום מסירת הדיווח לפי סעיף (ב) ימסור המחלק למחלק הדומיננטי דיווח על אודות על המיתקנים שמותקנים באזור החלוקה שלו, אשר יגובה בתצהיר בחתימת המחלק המאומת בידי עורך דין; דיווח כאמור יכלול פרטים אלה:
::: (א) הספק וסוג טכנולוגיה של כל מיתקן;
::: (ב) כמות האנרגיה שיוצרה בכל שעה; למיתקנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית הפטורים ממונה ייצור או למיתקנים שבהם מותקן מונה שאינו רציף, ידווח המחלק על ייצור במיתקנים אלה בהתאם להתפלגות לפי הטבלה שבנספח א' לאמת מידה זו;
::: (ג) כמות אנרגיה מוזרמת לרשת החלוקה; למיתקני ייצור בגז הדיווח יהיה חצי-שעתי;
::: (ד) התשלום ששילם לכל מיתקן, בהתאם לתעריף החל על כל אחד מהם;
::: (ה) סך אנרגיה שנקטמה באותו החודש לפי [[אמת מידה 47ב]], ואם בוצע באותו חודש ויסות עם פיצוי - גם סך האנרגיה שנקטמה בוויסות עם הפיצוי והתשלום ששולם בעדה בהתאם [[לאמת המידה האמורה]];
::: (ו) אם במסגרת הדיווח נכללו מיתקנים שווסתו בעקבות הוראת המחלק הדומיננטי לפי [[אמת מידה 47ב]], שנדרש תשלום בשל ויסותם, המחלק יצרף לדיווח החודשי את נתוני המנייה של המיתקנים האמורים בשלושת הימים שקדמו למועד הוויסות.
:: (2) המחלק יגיש את הדיווח כאמור בסעיף קטן (1) לפי הטופס המצורף בנספח ב' לאמת המידה.
: (ג) '''התחשבנות'''
:: (1) המחלק הדומיננטי ישלם למחלק אחת לחודש החזר על סך התשלומים ששילם המחלק למיתקנים שבשטחו לפי הדיווח כאמור בסעיף (ב) של החודש הקודם, לרבות עלות הקרדיט למיתקנים שהוקמו לפי הסדר מונה נטו.
:: (1א) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק הדומיננטי לא ישלם למחלק בעד תשלום ששילם המחלק למיתקן כאמור בסעיף (ב)(1)(ד), אם המיתקן הוקם לאחר שהחלה לחול על המחלק חובה להתקנת ארון תקשורת או להתקנת ממסר הגנת חוסר רשת, והוא לא ביצע את ההתקנה כאמור בחלוף 12 חודשים מהמועד שבו החובה להתקנת אמצעי כאמור בהתאם [[לאמת מידה 35כ4]] [[או 35כ8]], לפי העניין, החלה לחול עליו, למעט אם ההתקנה לא בוצעה מסיבות שתלויות במחלק הדומיננטי; לאחר ביצוע ההתקנה, ישלם המחלק הדומיננטי את הסכומים שעיכב אצלו לפי סעיף קטן זה בלא תוספת ריבית או הצמדה.
:: (1ב) אם במסגרת הדיווח נכללו מיתקנים שווסתו בעקבות הוראת המחלק הדומיננטי לפי [[אמת מידה 47ב]], שהמחלק נדרש לשלם בשל ויסותם, המחלק הדומיננטי ישיב למחלק את הסכומים ששילם המחלק בעד המיתקנים שווסתו לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 47ב]], בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]]; המחלק הדומיננטי לא יבצע השבת סכומים למחלק בעד סך השעות הניתנות לוויסות בלא פיצוי על פי הקבוע בתשובות המחלק של כלל המיתקנים המצויים בשטח המחלק.
:: (1ג) מחלוקת בשל סכום החשבון השוטף לא תהיה עילה לעיכוב הגשת הדיווח לפי סעיף ((&lt;s&gt;קטן&lt;/s&gt;)) (ב) או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו על סכום החשבון השוטף יבוטאו בדיווח העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים; בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה יפנו הצדדים לצוות המקצועי ברשות לקבלת הכרעתו.
:: (2) המחלק ישלם למחלק הדומיננטי את התעריפים שלהלן שגבה מצרכניו:
::: (א) תעריפי גיבוי ואיזון מצרכן שהתקין מיתקן לפי הסדר מונה נטו;
::: (ב) תעריפים בעד צריכה עצמית במקום צרכנות לפי תעריף הצריכה של המחלק.
:: (3) בעבור האנרגיה הנצרכת ממיתקנים המזרימים אנרגיה לאזור החלוקה של המחלק, יעביר המחלק למחלק הדומיננטי תשלום בגובה תעריף מכירה מרוכזת מתח גבוה כקבוע בלוח תעריפים 5.2–1.
:: (4) אם קיים באזור החלוקה של המחלק צרכן פרטי, אשר התקשר ישירות בעסקה פרטית, תופחת האנרגיה הנצרכת על ידי צרכן זה מההתחשבנות האמורה בסעיף (3).
:: (5) חשבון שלא שולם במועדו יישא ריבית פיגורים.

@ (תיקון: תשפ&quot;ג-11, תשפ&quot;ה-4) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 24א]] - התפלגות ייצור מיתקן סולרי נורמטיבית לפי עונות ומש&quot;בים'''}}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;
! עונה !! מש&quot;ב !! התפלגות הייצור במקבצי שעות הביקוש בשנה לפי עונות !! התפלגות הייצור במקבצי שעות הביקוש בכל עונה
|-
| rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot; | קיץ || פסגה || 1.70% || 4.53%
|-
| שפל || 35.80% || 95.47%
|-
| סך הכול || 37.50% || 100.00%
|-
| rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot; | חורף || פסגה || 0.10% || 0.49%
|-
| שפל || 20.30% || 99.51%
|-
| סך הכול || 20.40% || 100.00%
|-
| rowspan=&quot;3&quot; valign=&quot;middle&quot; | מעבר || פסגה || 1% || 2.38%
|-
| שפל || 41.10% || 97.62%
|-
| סך הכול || 42.10% || 100.00%
|}

@ (תיקון: תשפ&quot;ה-4) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 24א]] - טופס דיווח חודשי'''}}
: (((הטופס הושמט).))

@ 25. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.15, 12.9.16, 24.6.19, 5.8.20, 14.3.22, 8.11.23; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג-17, תשפ&quot;ה-7) : '''אופן התשלום'''
: (א) '''אופן תשלום החשבון'''
:: תשלום חשבון יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחד מן האופנים האלה:
:: (1) במשרדי ספק השירות החיוני;
:: (2) בהסדר הוראת קבע בבנק או בבנק חוץ כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] (להלן - בנק); תשלום החשבון של צרכן ביתי בהוראת קבע כאמור יתאפשר בכל אחד מן התאריכים האלה בכל חודש: 2, 10, 20 או 28, לפי בחירת הצרכן הביתי; לא נקב הצרכן הביתי בתאריך חיוב מסוים, יחויב חשבונו ב-10 בחודש;
:: (3) בכל בנק או בבנק הדואר;
:: (4) באמצעות כרטיס אשראי בטלפון((,)) באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני או באמצעי דיגיטלי אחר שהחליט עליו ספק השירות החיוני, בהתאם להוראות המפורטות להלן:
::: (א) ספק השירות החיוני יפרסם על גבי החשבון את דרכי ההתקשרות לביצוע התשלום באמצעות דרכי התשלום המפורטים ברישה ואת הסכום המרבי לתשלום כאמור; בוצע התשלום באמצעות כרטיס אשראי, באתר האינטרנט או בטלפון, יקבל הצרכן אישור מקוון לקליטת התשלום אצל ספק השירות החיוני; שירות זה יינתן גם לצרכנים המשלמים בשיטת מונה תשלום מראש;
::: (ב) ספק שירות חיוני יכבד תשלום בכרטיס אשראי במסגרת פעולת תשלום במסמך חסר כהגדרתה [[בסעיף 29(א) לחוק שירותי תשלום, התשע&quot;ט-2019]], למעט תשלומים שבוצעו ונדחו בדיעבד, פעמיים או יותר בשנה קלנדרית על ידי צרכן, בטענה חוזרת של הכחשת עסקה;
::: (ג) עלה התשלום על 10,000 שקלים חדשים, יחויב הצרכן בעלויות אשראי נוספות בהתאם לקבוע בשורה 29 שבלוח התעריפים 5.4–2;
:: (5) בכל דרך אחרת נוספת או מקום אחר שספק השירות החיוני יודיע עליהם ברבים, לרבות באתר האינטרנט שלו.
: (ב) '''תשלום באמצעי שלא כובד'''
:: (1) שילם הצרכן באמצעי שלא כובד, יחולו על החשבון הוראות [[אמות מידה 24(ב)]] [[או 24(ג)]], לפי סוג החשבון שבעטיו נוצר החוב, בתוספת הוצאות אי כיבוד החיוב בהתאם לנסיבות כקבוע בשורות 14 עד 17 ללוח תעריפים 5.4–2.
:: (2) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), שילם צרכן באמצעי שלא כובד, רשאי ספק השירות החיוני לדרוש שהתשלום יהיה במזומן או בכרטיס אשראי שלא בעסקה במסמך חסר כהגדרתה [[סעיף 29 לחוק שירותי תשלום|בסעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ&quot;ו-1986]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) '''תשלום בעת הגעה לצורך ניתוק או קריאת מונה'''
:: הגיע ספק השירות החיוני למקום הצרכנות או לחצרים לצורך ניתוק אספקת החשמל או לצורך קריאת מונה, ובמעמד זה שילם הצרכן בעבור החוב במקום הצרכנות באמצעות המחאה דחויה או באמצעות כרטיס אשראי למוקד, ישלם הצרכן לספק השירות החיוני גם תשלום כקבוע בשורה 18 בלוח התעריפים 5.4–2.
: (ה) '''תשלום באמצעות שיק דחוי'''
:: ספק השירות החיוני רשאי לקבל תשלום באמצעות שיק דחוי אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת. במקרה כזה יחויב הצרכן בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2 ובהתאם לאמור [[באמת מידה 24(ב)(3)]].
: (ו) '''בקשה להחזר המחאה דחויה טרם מועד פירעונה'''
:: ביקש הצרכן לקבל בחזרה לידיו המחאה דחויה שמסר לספק השירות החיוני, לפני המועד הנקוב בו לפירעון, יחויב בעלות הקבועה בשורה 23 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ז) '''חשבון משולם כראיה לסילוק חוב'''
:: חשבון ששולם יהווה ראיה לסילוק החוב בשלו, למעט אם הצרכן שילם באמצעי שלא כובד, כגון שיק או כרטיס אשראי במסמך חסר.

@ 26. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 5.8.20, 2.12.20; תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28) : '''תיקון חשבון'''
: (א) '''תיקון חשבון'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי לתקן חשבון שנשלח לצרכן רק אם התקיים אחד מאלה:
::: (א) נתגלתה טעות בחשבון;
::: (ב) נתגלו עובדות חדשות המצביעות על צריכת חשמל שלא כדין.
: (ב) '''חיובים וזיכויים בגין טעות בחשבון'''
:: (1) נתגלתה טעות בחשבון אשר שולם על ידי הצרכן לפני המועד האחרון לתשלום, יחולו הוראות אלה:
::: (א) הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה נמוך מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יחויב הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה, ובלבד שהתקופה לגבייה רטרואקטיבית לא תעלה על ארבע שנים שקדמו ליום גילוי הטעות. אם הטעות בחשבון הייתה תוצאה של פעילות ספק השירות החיוני, תהא הגבייה הרטרואקטיבית מוגבלת לשנתיים מיום גילוי הטעות;
::: (ב) הייתה הטעות בחשבון כזו שסכום התשלום הנקוב בו היה גבוה מהתשלום המתחייב על פי הצריכה בפועל, יזוכה הצרכן במלוא סכום הפרשי הצריכה ממועד היווצרות הטעות ובלבד שהתקופה לא תעלה על שבע שנים. החשבון יערך לפי התעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה בתוספת ריבית החשב הכללי.
:: (2) נתגלתה טעות בחשבון לפני המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה.
:: (3) נתגלתה טעות בחשבון לאחר המועד האחרון לתשלום והצרכן טרם שילם את החשבון, יוציא ספק השירות החיוני חשבון מתוקן בהתאם לתעריפים שהיו תקפים במועד הצריכה. ההתחשבנות בגין אי תשלום במועד תהיה בהתאם להוראות [[אמת מידה 24(ב)]].
: (ג) '''צריכת חשמל שלא כדין'''
:: במקרה של צריכת חשמל שלא כדין יחויב הצרכן במלוא סכום ההפרש, בהתאם להוראות [[אמת מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]].
: (ד) '''חשבון שתוקן'''
:: תיקן ספק השירות החיוני את החשבון, ישלח את החשבון המתוקן לצרכן ועל חשבון זה יחולו הוראות [[אמת מידה 24 (מועדי התשלום)]] בהתאם לסוג החשבון.
: (ה) '''המועד למשלוח חשבון מתוקן'''
:: (1) המועד לעריכת חשבון מתוקן כאמור בסעיף (ד) לא יעלה על ארבעה עשר חודשים מיום גילוי הטעות או מיום גילוי הצריכה שלא כדין, לפי העניין; אם לא נערך החשבון המתוקן במועד האמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), במקרים של צריכה שלא כדין במוני תעו&quot;ז ובמקרים של צריכה שלא כדין החוזרת על עצמה, יישלח החשבון המתוקן בתוך פרק זמן של שמונה עשר חודשים לכל היותר; אם ספק השירות החיוני לא שלח את החשבון המתוקן בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ו) '''פריסת תשלומים'''
:: (1) במקרים של טעות כאמור בסעיף (ב)(1)(א), יפרוס ספק השירות החיוני את התשלום לתקופה מקבילה לתקופה שבגינה נוצר החוב או לתקופה קצרה יותר, לבקשת הצרכן, ללא ריבית.
:: (2) במקרים אחרים רשאי ספק השירות החיוני לאפשר לצרכן לפרוס את התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.

@ 27. (תיקון: 29.11.05, 8.11.23; תשפ&quot;ה-7) : '''טעות בחשבון'''
: (א) '''אספקת חשמל ושירותים בכפוף לתשלום'''
:: ספק שירות חיוני יספק חשמל ושירותים בכפוף לתשלום בעדם כדין.
: (ב) '''צרכן הטוען לטעות בחשבון'''
:: צרכן הסבור כי קיימת טעות בחשבון, יפנה טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, לפני המועד האחרון לתשלום, ויפרט את טענותיו.
: (ג) '''פטור מחשבון תשלום שגוי'''
:: פנה הצרכן טלפונית למוקד השירות של ספק השירות החיוני, יודיע ספק השירות החיוני את תשובתו המיידית. הצרכן יהיה פטור מתשלום החשבון שבו התגלתה טעות, אם קיבל לפני התאריך האחרון לתשלום מהמוקד הטלפוני של ספק השירות החיוני הודעה כי יישלח אליו חשבון מתוקן.
: (ד) '''בדיקה נוספת'''
:: ספק השירות החיוני רשאי לבקש כי הצרכן יפנה אליו בהשגה בכתב, בתוך 3 ימי עבודה, אם ראה כי העניין דורש בדיקה נוספת.
: (ה) '''צרכן שהגיש השגה בכתב'''
:: (1) הגיש צרכן את השגתו בכתב לספק השירות החיוני((,)) יאפשר ספק שירות חיוני לצרכן לדחות את המועד האחרון לתשלום החשבון במספר ימים זהה למספר ימי הטיפול בהשגתו עד לקבלת תשובת ספק השירות החיוני, או לשלמו במועדו.
:: (2) שילם הצרכן את החשבון ונמצאה השגתו מוצדקת, ישיב ספק השירות החיוני לצרכן את סך התשלום העודף על בסיס התעריף ששילם הצרכן בפועל בתוספת ריבית החשב הכללי מיום התשלום בפועל, כאמור בהוראות [[אמת מידה 26(ב)(1)(ב)]].
:: (3) דחה הצרכן את תשלום החשבון ולא נמצאה השגתו מוצדקת, ישלם הצרכן את סכום החשבון בתוספת ריבית פיגורים מתאריך המועד האחרון לתשלום.
: (ו) '''תגובה להשגת הצרכן'''
:: פנה הצרכן לספק השירות החיוני בכתב, תישלח לצרכן תשובתו של ספק השירות החיוני בכתב, כאמור [[באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים)]].
: (ז) '''תוצאות הבדיקה'''
:: (1) מצא ספק השירות החיוני כי נפלה טעות בחשבון, ישלח חשבון מתוקן או יודיע לצרכן כי הטעות תתוקן בחשבון הבא.
:: (2) לא מצא ספק השירות החיוני טעות בחשבון, יודיע לצרכן על דחיית השגתו ויפרט את הנימוקים לדחייה.

@ 28. (תיקון: 29.11.05, 24.6.19, 14.3.22; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;ג-17) : '''פירוט חשבון'''
: (א) '''זכות לקבלת מידע'''
:: (1) צרכן רשאי לדרוש מספק שירות חיוני פירוט חשבון המרכז את החשבונות שספק השירות החיוני שלח לו בנוגע לתקופה שחלפה ושאינה עולה על שבע שנים מיום פנייתו.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלח לצרכן פירוט חשבון שיכלול את כל החיובים והתשלומים בגין כל השירותים שקיבל הצרכן עד יום הפניה ויציין אם נותרה יתרה לתשלום.
: (ב) '''עלויות'''
:: (1) צרכן ישלם לספק שירות חיוני את עלות הנפקת פירוט החשבון, כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (2) התשלום בעבור עותק ראשון של פירוט חשבון הוא כקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 5.4–2 ותשלום בעבור כל עותק נוסף הוא כקבוע בשורה 20 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ג) '''חוב שלא נכלל בחשבון המקורי'''
:: ספק שירות חיוני יידע את הצרכן כי קבלת פירוט חשבון אינה כוללת מידע שלא נכלל בחשבון המקורי ואינה מעידה על אי קיומו של חוב הנובע מליקוי במונה והינו בכפוף [[לאמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]] [[ו-26 (תיקון חשבון)]].

@ 29. (תיקון: 9.1.17, 8.11.23; תשפ&quot;ה-7) : '''חשבון חשמל רכוש משותף'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;בית משותף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;חיבור ציבורי&quot; - חיבור המיועד לצורכי כלל הדיירים בבית משותף;
::- &quot;נציגות בית משותף&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 65 לחוק המקרקעין]].
: (ב) '''חשבון חשמל - רכוש משותף'''
:: (1) לבקשת נציגות בית משותף יגיש ספק שירות חיוני את חשבון החשמל הרשום על שם נציגות בית משותף, או את חשבון החשמל בעבור צריכת חשמל - רכוש משותף, לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף בשיעור השתתפות קבוע המחולק שווה בשווה בין הדיירים. שירות זה יינתן בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) צריכת החשמל של החיבור הציבורי נרשמת באמצעות מונה נפרד;
::: (ב) כל הדיירים בבית המשותף הם צרכנים רשומים.
:: (2) לצורך קבלת השירות, ידרוש ספק שירות חיוני מנציגות הבית המשותף להגיש בקשה לקבלת השירות בנוסח שבנספח לאמת מידה זו, בצירוף תקנון הבית המשותף או החלטה של אסיפת דיירים על תיקון התקנון באופן שנקבע בו שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל האמור בסעיף קטן (1).
:: (3) אם החיבור הציבורי היה מנותק במשך תקופת חשבון אחת או יותר, מכל סיבה שהיא, יוחל השירות לפי אמת המידה באופן מנדטורי כך שספק שירות חיוני יגיש את חשבונות החשמל בשל החיבור הציבורי לתשלום במסגרת חשבונות החשמל של הדיירים בבית המשותף. מבלי לגרוע מהאמור [[בסעיף 58(א) לחוק המקרקעין]], התשלום יחולק באופן שווה בין הדיירים, אלא אם כן יוכח לספק השירות החיוני כי תקנון הבית המשותף קובע חלוקה אחרת. לעניין סעיף זה לא יחולו תנאי השירות הקבועים בסעיף קטן (1).
:: (4) על חשבונות הצרכנים המצטרפים לשירות לפי אמת מידה זו יחולו הוראות אמות המידה, לרבות ניתוק האספקה במקרה של אי תשלום.
:: (5) בקשה לביטול השירות תוגש בהתאם לנוהל הקבוע בסעיף קטן (2).
:: (6) ספק שירות חיוני יגיש את חשבון החשמל, הרשום על שם נציגות הבית המשותף, בהתאם לקבוע באמת מידה זו, ובחיוב התשלום הקבוע אשר יחולק שווה בשווה בין הדיירים. התשלום הקבוע יכלול את כל מרכיביו למעט מרכיבי הפקת חשבון ושליחתו לצרכן.

@ : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 29]] {{ש}} בקשה לקבלת שירות &quot;חשבון חשמל - רכוש משותף&quot; או לביטול השירות'''}}
:: נא לסמן:
: □ אנו, החתומים מטה, בכתובת _________ מבקשים &lt;u&gt;לקבל&lt;/u&gt; את השירות &quot;חשבון חשמל - רכוש משותף&quot; כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבניין, בחלקים שווים.
: □ אנו, החתומים מטה, בכתובת _________ מבקשים &lt;u&gt;לבטל&lt;/u&gt; את השירות &quot;חשבון חשמל - רכוש משותף&quot; כך שחשבון החשמל המוגש עבור צריכת החשמל בחיבור הציבורי יפסיק להיות מצורף לחשבונות החשמל של כל הדיירים, הצרכנים הרשומים בבנין, בחלקים שווים.

: בקשה זו היא בהתאם להחלטה של אסיפת הדיירים מיום ________ המצורפת לבקשה. מצורף גם תקנון הבית המשותף, או החלטת אסיפת הדיירים על תיקון התקנון, שבהם נקבע שיעור השתתפות אחיד של הדיירים, הצרכנים הרשומים, בתשלום חשבון החשמל - רכוש משותף.
: ידוע לנו שלצורך קבלת השירות כל הדיירים בבניין, הגרים בו בפועל, רשומים כצרכנים בחברת החשמל ושללא רישום כזה, לא ניתן לקבל את השירות.
: להלן רשימת הדיירים בבניין ופרטיהם:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px;&quot;
! שם פרטי !! שם משפחה !! מספר חוזה !! מספר מונה
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|-
| || || ||
|}
: {{מוקטן|* ככל שנמצא צרכן שאינו רשום, מצ&quot;ב בקשת צרכן לרישום (טופס המצוי באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני).}}

@ 29א. (תיקון: 27.9.17, 24.6.19, 2.12.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-28) : '''ניתוק אספקת החשמל'''
: (א) '''תנאים לניתוק אספקת חשמל'''
:: (1) פעל ספק שירות חיוני בהתאם לקבוע [[באמת מידה 24(ב)]], יהא רשאי לנתק את אספקת החשמל לצרכן; הניתוק יבוצע באחד מן הימים א' עד ה' בלבד ולא יבוצע בחגים ובערבי חגים.
:: (2) האמור בסעיף קטן (1) לא יחול במקרי אירוע חריג, במזג אוויר קיצוני, בשעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי [[סעיף 58 לחוק]] ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, &quot;מצב חירום&quot; - כל אחד מאלה:
::: (א) אירוע אסון המוני, כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
::: (ב) מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: (ג) מצב חירום אחר אגב לחימה.
:: (3) בשל פעולת ניתוק יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הקבועה בשורה 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (4) פעל ספק שירות חיוני לנתק את אספקת החשמל שלא בהתאם לקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ב) '''עילות לפירוק חיבור'''
:: במקרים של שימוש בלתי חוקי חוזר בחשמל, במקרים שבהם נותק הצרכן והתחבר באופן עצמאי או במקרים שבהם עילת הניתוק המשיכה להתקיים במשך יותר משנתיים מיום הניתוק, רשאי הספק לפרק את החיבור, בתנאי שהצרכן לא חויב בתשלום קבוע בשל מקום הצרכנות.

@ 29ב. (תיקון: 27.9.17, 24.6.19, 23.9.19, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20, 14.3.22, 8.11.23; תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28, תשפ&quot;ג-17, תשפ&quot;ה-7) : '''חידוש אספקת החשמל'''
: (א) '''תנאים ומועדים לחידוש אספקת החשמל לאחר ניתוק'''
:: (1) נותקה אספקת החשמל לצרכן כדין כתוצאה מאי תשלום חוב, והסיבה שבשלה נותקה האספקה חדלה להתקיים, יחדש המחלק את אספקת החשמל לצרכן בתוך 6 שעות ממועד הודעת הצרכן או ממועד תשלום החוב, לפי העניין; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (2) מחלק יחדש את אספקת החשמל לצרכן אף אם הסיבה שבשלה נותקה האספקה לא חדלה להתקיים, אם המחלק רשם את הצרכן כצרכן שאספקת חשמל חיונית לו; אספקת החשמל תחודש בתוך 2 שעות ממועד הרישום כאמור; לא חידש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (3) נותקה אספקת החשמל מסיבה שאינה הסיבה המפורטת בסעיף קטן (1), והסיבה חדלה להתקיים, יבוצע החיבור בתוך 48 שעות מעת קבלת הודעת הצרכן בעניין ובכפוף לכך שלא נדרשת בדיקת מיתקן לפי סעיף (ג); במניין השעות הקבועות בסעיף קטן זה לא יימנו ימי שישי, שבת וחגים; לא ביצע ספק השירות החיוני חיבור בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ב) '''חידוש צריכת החשמל שנותק בשל אי תשלום חוב'''
:: ביקש צרכן לחדש את אספקת החשמל לאחר שנותקה בשל אי תשלום חוב, יחייב אותו מחלק בעלות ניתוק וחידוש אספקת החשמל כקבוע בשורות 8 עד 10 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ג) '''בקשה לחיבור אספקת החשמל לאחר ניתוק מיתקן חשמל במשך שלושה חודשים או יותר'''
:: חל ניתוק באספקת החשמל למיתקן חשמל במשך שלושה חודשים או יותר והצרכן או בעל זכות במקרקעין ביקשו לחדש את אספקת החשמל למקום הצרכנות, יחייב אותם המחלק בתשלום כמפורט להלן:
:: (1) אם המונה לא הוסר והחיבור לא פורק - לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2 ולפי עלות בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
:: (2) אם המונה הוסר אך קו החיבור לא פורק - לפי עלות חיבור מחדש כקבוע בשורה 9 בלוח תעריפים 5.4–2, עלות התקנת מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2 ועלות בדיקת המיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
:: (3) אם המונה הוסר והחיבור פורק - לפי עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות התעריפים לחיבורים חדשים.
: (ד) '''חידוש אספקה במת&quot;מ בקרות אירוע חריג, מצב חריג או מצב חירום'''
:: (1) מחלק יעמיד לרשות צרכניו הרשומים מוקד טלפוני כקבוע [[באמת מידה 7ב (מוקד טלפוני)]] אשר יאפשר הטענת קוד למת&quot;מ לבקשת צרכן רשום בקרות אירוע חריג, מצב חריג חד-פעמי מטעמי מצוקה כלכלית או בריאותית של הצרכן הרשום, מזג אוויר קיצוני, שעת חירום במשק החשמל שעליה הכריז השר לפי [[סעיף 58 לחוק]] ובמצב חירום, ככל שיחולו במדינה כולה או בשטח מסוים; לעניין זה, &quot;מצב חירום&quot; - כל אחד מאלה:
::: (א) אירוע אסון המוני, כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
::: (ב) מצב מיוחד בעורף או שעת התקפה, כהגדרתם [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: (ג) מצב חירום אחר אגב לחימה.
:: (2) מחלק יעמיד לרשות צרכן רשום הפונה למוקד טלפוני במקרים המנויים בסעיף קטן (1) הסדר אשראי למת&quot;מ לצורך צריכת חשמל, בסכום שלא יפחת מ-50 ש&quot;ח.

=== סימן ג': חיוב בעבור צריכת חשמל ===

@ 30. (תיקון: 18.6.08, 6.2.12, 9.6.14, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''דרך חיוב'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;המוסד המוסמך&quot; - הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי או כל גורם אחר שהוסמך לעניין תקנות לפי [[סעיף 31א לחוק]];
::- &quot;תאריך הקריאה&quot; - התאריך המופיע בחשבון החשמל כתאריך הקריאה, בין אם נעשתה קריאה על ידי ספק שירות חיוני, בין אם נעשתה קריאה על ידי צרכן ובין אם נעשתה על בסיס הערכת צריכה.
: (ב) '''תעריפים'''
:: ספק שירות חיוני יחייב צרכן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפי החשמל החלים עליו כקבוע בלוחות תעריפים 5, בצירוף תשלום קבוע.
: (ג) '''מס ערך מוסף'''
:: נוסף על האמור בסעיף (ב), יגבה ספק השירות החיוני מהצרכן מס ערך מוסף בשיעור הקבוע לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].
: (ד) '''שינוים בתעריף בתוך תקופת החשבון'''
:: חל שינוי בתעריף בתוך תקופת חשבון, תחושב הצריכה לפי התעריף הקודם עבור הימים שבין תאריך הקריאה הקודמת לבין תאריך שינוי התעריף, לפי הצריכה היומית הממוצעת בתקופת החשבון, ואילו יתרת הצריכה תחושב על פי התעריף החדש.
: (ה) '''עיגול סכומים בחשבון'''
:: הסכומים המרכיבים את החשבון יעוגלו לאגורות שלמות כמפורט להלן:
:: (1) היה הסכום הנקוב באגורות 0.49 אגורות או פחות - לא יובא בחשבון.
:: (2) היה הסכום הנקוב באגורות 0.50 אגורות או יותר - יחשב כאגורה שלמה ויתווסף לסכום.
: (ו) '''חשבון צריכה המשולם באמצעות הוראת קבע בבנק'''
:: צרכן המשלם חשבון צריכה באמצעות הוראת קבע בבנק, יזוכה בחשבון הצריכה בסכום הקבוע בשורה 21 בלוח תעריפים 5.4–2, בשל עלויות גבייה הנחסכות לספק השירות החיוני.
: (ז) '''תשלום מופחת לזכאים'''
:: צרכן רשום שמתקיימים לגביו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי [[סעיף 31א לחוק]], יחויב בשל צריכתו כמפורט להלן:
:: (1) הצרכן הרשום יהא זכאי להפחתת התשלום לפי הודעת המוסד המוסמך ממועד קבלת ההודעה במשרדי ספק השירות החיוני.
:: (2) הזכאות לתשלום מופחת תינתן למקום צרכנות אחד בלבד המשמש למגוריו של הצרכן הרשום ותינתן על שמו של הצרכן הרשום בלבד בעבור זכאות אחת בלבד.
:: (3) היה מועד תחילת הזכאות המצוין בהודעת המוסד המוסמך לקבוע את הזכאות, מוקדם למועד מסירת ההודעה עצמה, יזכה ספק השירות החיוני את חשבון הצריכה של הצרכן הרשום ממועד הזכאות, וישיב לצרכן את ההפרש בתוספת ריבית החשב הכללי.
:: (4) היה הצרכן הרשום צרכן המשלם עבור צריכת החשמל באמצעות מונה תשלום מראש, רשאי ספק השירות החיוני להתחשבן עם הצרכן בגין זכאותו לתשלום מופחת באופן רטרואקטיבי אחת לכמה חודשים, ובלבד שספק השירות החיוני ישיב לצרכן את ההפרש בגין הפחתת התשלום בתוספת ריבית החשב הכללי.
: (ח) '''תשלום מופחת לצרכני משנה זכאים או למספק, עבור צרכניו הזכאים'''
:: אם במקום הצרכנות הרשום על שם צרכן מתגורר צרכן משנה שמתקיימים בו תנאי הזכאות לתשלום מופחת כקבוע בהוראות לפי [[סעיף 31א לחוק]], ומותקן אצלו מונה לרישום צריכת החשמל הביתית הנצרכת על ידו, וצריכת החשמל בפועל על ידו על פי המונה מהווה בסיס לתשלום חשבון החשמל מטעמו (בסעיף זה - צרכן משנה זכאי) יחולו הוראות אלה:
:: (1) ספק השירות החיוני יזכה את הצרכן הרשום בהתאם לשיעור התשלום המופחת המצטבר בגין צריכת צרכני המשנה הזכאים שבמקום הצרכנות ובהתאם למניית המונה של צרכני המשנה.
:: (2) הצרכן הרשום יזכה כל צרכן משנה זכאי במלוא הסכום שספק השירות החיוני זיכה אותו בעבורו.
:: (3) הצרכן הרשום יודיע למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות על כל שינוי ברשימת צרכני המשנה הזכאים לתשלום מופחת בתחומו, מיד עם קרות השינוי.
:: (4) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הצרכן הרשום יגיש למשרדי ספק השירות החיוני שבמחוז מקום הצרכנות, אחת לתקופת חשבון או לתקופה שלא תעלה על שלושה חשבונות, תצהיר בחתימתו, המאומת בידי עורך דין, שבו מפורטים צרכני המשנה הזכאים המתגוררים במקום הצרכנות, מספרי תעודות הזהות שלהם, סך כל הצריכה המצטברת לזיכוי של צרכני המשנה הזכאים, בהתאם לחישוב שנערך על פי הקבוע [[בחוק]] על ידי הצרכן הרשום, והתחייבותו הבלתי חוזרת להעברת סכום התשלום המופחת המתקבל, ישירות עם קבלתו לידיו, לידי כל צרכן משנה זכאי שבמקום הצרכנות.
:: (5) ספק השירות החיוני יפעל כאמור בסעיף (ח)(1) רק בכפוף לקבלת התצהיר במשרדי ספק השירות החיוני כמפורט בסעיף (ח)(4).

@ 31. (תיקון: 29.11.05, 23.4.07, 26.10.08, 16.5.11, 30.1.12, 24.6.19, 5.8.20, 30.8.22; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ד-24) : '''תעריף עומס וזמן (תעו&quot;ז)'''
: (א) '''צרכנים שיחויבו על פי תעריף עומס וזמן'''
:: (1) ספק שירות חיוני יחייב צרכנים כמפורט להלן בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כקבוע בלוח תעריפים 5:
::: (א) צרכני מתח עליון;
::: (ב) צרכני מתח גבוה;
::: (ג) צרכנים המחוברים בחיבור של 200×3 אמפר או יותר;
::: (ד) צרכני מתח נמוך שצריכתם במשך השנה הקלנדרית האחרונה הייתה 40,000 קוט&quot;ש או יותר; לצורך כך ספק שירות חיוני ימדוד את צריכת החשמל המצרפית בשנה קלנדרית במקום הצרכנות מכל המניות המותקנות בו אשר על שם הצרכן;
::: (ה) צרכן ששויך למספק פרטי וחזר לשיוך למספק ברירת המחדל במהלך השנה הראשונה שלאחר תחילת שיוכו למספק הפרטי; חיוב על פי תעריף עומס וזמן לפי פסקה זו יהיה עד תום שנה מהמועד שבו התחיל שיוכו למספק הפרטי, למעט צרכנים בעלי מונה בסיסי.
:: (1א) ספק שירות חיוני יסיים את היערכותו להעברת צרכנים כאמור בסעיף קטן (1)(ד)(1) לתעריף עומס וזמן (תעו&quot;ז) עד סוף חודש מרס בשנה העוקבת (להלן - שנת המעבר).
:: (2) מועד המעבר שלצרכן חדש לחיוב בתעריף עומס וזמן יהיה 1 באפריל בשנת המעבר, ואם הצרכן הוא צרכן שמחויב בתעריף עומס וזמן לפי סעיף קטן (1)(ה) - מועד תחילת שיוכו מחדש למספק ברירת מחדל. מועד זה יחול גם לגבי צרכנים המבקשים להיות מחויבים בתשלום לפי תעריף אחיד, כאמור בסעיף קטן (4).
:: (3) ספק השירות החיוני יודיע על המעבר המתוכנן לחיוב החדש עד יום 15 במרץ בשנת המעבר. הוגשה ההודעה במועדה, יחול השינוי בתעריף בחודש העוקב.
:: (4) צרכני מתח נמוך שחויבו על פי תעריף עומס וזמן בהתאם לסעיף קטן (1)(ד) וצריכתם הפכה נמוכה מ-40,000 קילוואט שעה במשך תקופה רצופה של 12 חודשים לפחות, יחויבו בתשלום בעבור צריכה על פי תעריפים אחידים או על פי תעריף עומס וזמן, לפי בחירתם.
:: (5) חשבון צריכה דו-חודשי יוגש לצרכן תעו&quot;ז שגודל החיבור שלו למקום הצרכנות אינו עולה על 80×3 אמפר.
:: (6) צרכן תעו&quot;ז יחויב בתשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 כללי &quot;שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר&quot;.
:: (7) צרכנים המחויבים על פי תעריפים אחידים יישאו בעלות הסרה והתקנה של המונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ב) '''זכאות צרכן מתח נמוך לעבור לחיוב בתעריפי עומס וזמן'''
:: (1) צרכן מתח נמוך שאינו צרכן תעו&quot;ז זכאי לבקש כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן - מתח נמוך וולונטרי (להלן - תעו&quot;ז וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–1 ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–1.
:: (2) צרכן בתעריף ביתי זכאי לבקש לחלופין כי עלות החשמל שצרך תחושב בהתאם לתעריף עומס וזמן - מתח נמוך פשוט וולונטרי (להלן - תעו&quot;ז פשוט וולונטרי) כקבוע בלוח תעריפים 5.2–3, ועל פי מקבצי שעות הביקוש כקבוע בלוח תעריפים 5.1–2.
:: (3) צרכן שביקש להיות מחויב כאמור בסעיפים קטנים (1) או (2), אשר מונה החשמל שלו מותקן בתוך דירה במקום הצרכנות, יבצע על חשבונו את העבודות הנדרשות במיתקן הצרכן לצורך העתקת המונה על ידי ספק השירות החיוני אל מחוץ למקום הצרכנות, ויישא בעלות הסרת המונה מתוך הדירה והתקנת מונה תעריף עומס וזמן מחוץ למקום הצרכנות כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
::: במקום צרכנות שבו מותקן יותר ממונה אחד, יוסרו כל המונים האחרים לפני התקנת מונה תעריף עומס וזמן. הצרכן יישא בעלות הנובעת מהסרת המונים כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (4)(א) צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) היו מחויבים בתעריף ביתי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, ביתי תעריף עומס וזמן וולונטרי.
::: (ב) צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) היו מחויבים בתעריף כללי ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, כללי, &quot;שאר הצרכנים לרבות חיבורים מעל 100 אמפר&quot;.
::: (ג) צרכנים שלפני המעבר כאמור בסעיף קטן (1) היו מחויבים בתעריף מאור לרחובות ציבוריים, ישלמו תשלום קבוע כקבוע בלוח תעריפים 5.4–1 מאור רחובות.
:: (5) ספק השירות החיוני יבצע את הנדרש למעבר לתעו&quot;ז וולונטרי ולתעו&quot;ז פשוט וולונטרי בתוך 3 חודשים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדי הספק ובכפוף למלאי המונים הקיים. לא נמצא מונה מתאים במלאי, רשאי ספק השירות החיוני להאריך את תקופת הטיפול לפרק זמן שלא יעלה על 12 חודשים.
:: (6) מעבר לתעו&quot;ז וולונטרי ולתעו&quot;ז פשוט וולונטרי יהיה לפרק זמן מינימלי של שנה. בתום שנה רשאי הצרכן הרשום לעבור לתעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר, ובלבד שיישא בעלויות הסרה והתקנה של מונה כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2. ספק השירות החיוני יבצע את בקשת הצרכן הרשום בתוך 90 ימים מיום שנרשמה בקשת הצרכן במשרדיו.
:: (7) ספק שירות חיוני יערוך תחשיב לצרכן חדש שבהסדר תעו&quot;ז פשוט וולונטרי לשנים-עשר חודשים רצופים ראשונים של תשלומים הן לפי תעו&quot;ז פשוט וולונטרי והן לפי התעריף האחיד שלפיו חויב לפני המעבר. בתום השנה הראשונה, הצרכן יהיה רשאי לבחור להמשיך במסלול תעו&quot;ז פשוט וולונטרי או לחזור ולהיות מחויב לפי התעריף האחיד ויהיה זכאי לקבל החזר התחשבנות בגין ההפרש בין התעריף האחיד לתעו&quot;ז פשוט וולונטרי על תקופה זו, ככל שיהיה כזה. צרכן שהחליט לחזור למסלול אחיד לא יוכל להצטרף שוב למסלול תעו&quot;ז וולונטרי או למסלול תעו&quot;ז פשוט וולונטרי במשך שנתיים ממועד חזרתו למסלול האחיד. קבלת ההחזר תתאפשר פעם אחת בלבד.
:: (8) מובהר כי לצורך עסקת מכירת חשמל לצרכנים, דין צרכני תעו&quot;ז המפורטים בסעיפים (ב)(1) ו-(2) כדין צרכני תעו&quot;ז המפורטים בסעיף (א)(1).

=== סימן ד': פניות ותלונות צרכנים ===

@ 32. (תיקון: 25.11.20, 8.11.23; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ה-7) : '''אמצעי פניה לספק שירות חיוני רשת'''
: (א) '''קבלת קהל'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יפעיל מערך של קבלת קהל במשרדיו כדי לאפשר לצרכנים לפנות בבירורים((&lt;s&gt;,&lt;/s&gt;)) ולקבלת מידע.
:: (2) שעות הקבלה במשרדים לא יפחתו מ-20 שעות שבועיות, בממוצע ארצי; הודעה על שעות הפתיחה תפורסם לציבור.
: (ב) '''אופן הפניה'''
:: ספק שירות חיוני רשת יאפשר לצרכן לפנות אליו בכל אמצעי הגישה הנוגעים לעניין הפניה, לרבות אלה:
:: (1) פניה בעל-פה בשעות קבלת קהל במשרדיו בעניינים כאמור בסעיף (א)(1);
:: (2) פניה בכתב באמצעות הדואר, הדואר האלקטרוני, הפקסמיליה והדיגיטל;
:: (3) פניה באמצעות מוקד טלפוני.
: (ג) '''עלות השירות'''
:: עלות השירות כאמור באמת מידה זו מכוסה בתשלום הקבוע.

@ 33. (תיקון: 4.4.11, 9.6.14, 25.11.15, 19.2.18, 5.8.20, 25.11.20, 2.12.20, 14.3.22, 8.11.23; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28, תשפ&quot;ג-17, תשפ&quot;ה-7) : '''טיפול בתלונות צרכנים'''
: (א) '''תלונה בכתב או בטלפון'''
:: (1) עם קבלת תלונה של צרכן אצל הגורם בספק שירות חיוני שמטפל בתלונות ציבור, בכתב או בטלפון, יאשר ספק שירות חיוני את קבלתה בדרך שבה הוגשה לו התלונה.
:: (2) ספק שירות חיוני יחל טיפול בתלונה רק אם טרם חלפה שנה ממועד התרחשות האירוע נושא התלונה; דחה ספק שירות חיוני את תלונת הצרכן בשל מועד התרחשות האירוע נושא התלונה, יציין זאת בתשובתו לצרכן.
: (א1) '''פנייה של צד שלישי'''
:: היתה התלונה פנייה של צד שלישי לבירור תלונה, יידרש הפונה למסור לספק השירות החיוני ייפוי כוח לצורך קבלת מידע בשם הצרכן.
: (ב) '''המועד המרבי לטיפול בתלונה'''
:: ספק השירות החיוני יטפל בתלונה וישלח לצרכן תשובה בכתב לגביה בהקדם ולא יאוחר מ-21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדי הגורם המטפל בתלונות בספק השירות החיוני; לא שלח ספק השירות החיוני תשובה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 1 ללוח תעריפים 12.1–1.
: (ג) '''בדיקה או דיון נוספים'''
:: על אף האמור בסעיף (ב), אם התברר, כי העניין נשוא התלונה טעון בדיקה או דיון נוספים, יודיע ספק השירות החיוני לצרכן, בכתב ובהקדם, אך לא יאוחר מ-21 ימי עבודה מיום קבלת התלונה במשרדיו, את הסיבה שבשלה מתעכב הטיפול בתלונה. אם ספק שירות חיוני מתעכב במתן מענה, הוא ימשיך ויעדכן את הצרכן בכתב בחלוף כל 21 ימי עבודה ועד מתן מענה סופי לתלונה; לא עדכן ספק השירות החיוני בהתאם להוראות הקבועות בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 1 ללוח תעריפים 12.1–1.
: (ג1) '''טיפול בערעור'''
:: התקבלה תלונה והתברר כי מדובר בערעור על מענה שנתן ספק השירות החיוני, יטפל בה הגורם המטפל בערעור על תלונות, רק אם טרם חלפה שנה ממועד מתן המענה שעליו מערערים; הגורם המטפל בערעור בתלונה יהיה גורם אחר מזה שנתן את המענה.
: (ד) '''איסור נקיטת הליכי גביה בתקופת הטיפול בתלונה'''
:: לא יהא ספק השירות החיוני רשת רשאי לנקוט הליכי גבייה, לרבות גביית הריבית בגין איחור בתשלום החוב השנוי במחלוקת או הליכי חיוב אחרים.
: (ה) '''תלונה שהגיעה דרך רשות אחרת'''
:: תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני רשת דרך רשות אחרת שאליה הופנתה התלונה, תחשב כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו עליה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
: (ה1) '''תלונה שהגיעה דרך מספק'''
:: תלונת צרכן שהגיעה לספק השירות החיוני רשת דרך מספק, יראו אותה כתלונת צרכן לכל דבר ועניין ויחולו לגביה כל הוראות אמת מידה זו, לרבות לוחות הזמנים לטיפול.
: (ו) '''פיצוי בגין איחור'''
:: בכל מקרה של חריגה מן המועדים הנקובים באמת מידה זו ישלם ספק השירות החיוני רשת לצרכן המלין תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1, אך לא יותר מ-10,000 ש&quot;ח.

@ 34. (תיקון: 1.6.03, 29.11.05, 6.2.12, 24.6.19, 5.8.20, 2.12.20, 28.6.23; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;א-28, תשפ&quot;ד-33) : '''תלונות המטופלות במקום הצרכנות'''
: (א) '''תלונה על רמת המתח'''
:: (1) התלונן צרכן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, יבדוק ספק השירות החיוני את איכות המתח למקום הצרכנות, בהקדם ולא יאוחר מחמישה ימי עבודה ממועד רישום קבלת התלונה במשרדי ספק השירות החיוני, או על-פי תאום מראש כאמור [[באמת מידה 9 (ביקור מתואם במקום הצרכנות)]].
:: (2) התגלתה חריגה בזמן הבדיקה, תתוקן החריגה בהקדם האפשרי, ולצרכן תשלח הודעה על תוצאות הבדיקה וכן פירוט לוחות הזמנים המשוערים לביצוע התיקון. דו&quot;ח המפרט את התיקון שבוצע יישלח לצרכן בתוך שלושה ימים מיום ביצוע העבודה. לא שלח ספק השירות החיוני דוח המפרט את התיקון לפי סעיף זה או בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף זה, ישלם לצרכן תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (3) בהתאם לשיקול דעתו של ספק השירות החיוני יותקן ציוד למדידה רצופה של רמת המתח למשך שבוע ימים, אם הצרכן התלונן על רמת המתח המסופקת למקום הצרכנות, למרות שלא נמצאה חריגה בבדיקה שנערכה במקום הצרכנות. בהפעלת שיקול דעתו ישקול ספק השירות החיוני בחשבון, בין היתר, את אלה: ריבוי תלונות של כמה צרכנים מאותו אזור או הצטברות נזקים לצרכנים שלא הוכרו כזכאים לפיצוי לפי אמות המידה.
:: (4) ספק השירות החיוני ידווח לצרכן על החלטתו, בין אם החליט לבצע מדידה רצופה ובין אם החליט שאין בה צורך.
: (ב) '''צרכן שלא חויב בתשלום'''
:: לא חויב צרכן בתשלום עבור התיקון שבוצע, ישלח ספק השירות החיוני לצרכן הודעה בכתב על ביצוע התיקון והפטור מחובת התשלום.
: (ג) '''תלונה בגין תקלה במקום צרכנות'''
:: (1) התלונן צרכן על תקלה באספקת חשמל במקום הצרכנות, ינחה ספק השירות החיוני את הצרכן כיצד לוודא כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני ולא במיתקן חשמל פרטי. התברר כי מקור התקלה הוא במיתקן חשמל של ספק השירות החיוני, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משעתיים ממועד קבלת ההודעה על התקלה. בתנאי מזג אויר גרועים, בישובים מרוחקים או בתנאי תחבורה חריגים, ספק השירות החיוני יגיע לתקן את התקלה בהקדם ולא יאוחר משלוש שעות ממועד קבלת ההודעה על התקלה.
:: (2) הזמין צרכן חשמלאי פרטי לאחר שספק השירות החיוני הודיע לצרכן כי התקלה היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק מוטעית, יזכה ספק השירות החיוני את הצרכן בעלות הזמנת החשמלאי כנגד הצגת אסמכתאות מתאימות לספק.
:: (3) בכל מקרה של איחור במועדים הנקובים בסעיף קטן (1), וכן במקרה של ניתוק אספקת חשמל כתוצאה מתקלה במיתקן שלגביה הודיע ספק שירות חיוני כי היא במיתקן חשמל פרטי ונמצא כי הודעת הספק הייתה מוטעית, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום בשיעור הקבוע בלוח 1.12–1 ללוחות התעריפים.
:: (4) זיהה ספק שירות חיוני רשת הפרעה או תקלה חשמלית מרשת המתח הגבוה או מרשת המתח הנמוך או מהמיתקן החשמלי, שפוגעת באספקת החשמל למקום צרכנות של צרכן שמותקן אצלו מונה חכם, יעדכן, ספק השירות החיוני רשת את הצרכן ואת מנהל המערכת באמצעות מסרון בכתב או מסרון קולי או אמצעי דיגיטלי אחר, על קיומה של הפרעה או תקלה במקום הצרכנות.
::: (((הוראת שעה מיום 20.10.2024 עד יום 1.1.2028):)) זיהה ספק שירות חיוני רשת הפרעה או תקלה חשמלית מרשת המתח הגבוה או מהמיתקן החשמלי, שפוגעת באספקת החשמל למקום צרכנות של צרכן שמותקן אצלו מונה חכם, יעדכן, ספק השירות החיוני רשת את הצרכן ואת מנהל המערכת באמצעות מסרון בכתב או מסרון קולי או אמצעי דיגיטלי אחר, על קיומה של הפרעה או תקלה במקום הצרכנות.
: (ד) '''עלות תיקון נתיך'''
:: בעבור תיקון נתיך כאמור בסעיף (ג) יחייב ספק השירות החיוני את הצרכן בתשלום כקבוע בשורה 22 בלוח תעריפים 5.4–2. על התשלום יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ב)]].
: (ה) '''תקלה במיתקן הצרכן'''
:: הגיע ספק השירות החיוני למקום צרכנות עקב תלונה על רמת מתח המסופקת למקום הצרכנות, או עקב תלונה לגבי אספקת החשמל, והתברר שמדובר בתקלה במיתקן של הצרכן, יחויב הצרכן בעלות ההגעה למקום כקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 5.4–2, ובלבד שהספק הדריך את הצרכן כיצד לבדוק כי אין מדובר במיתקן הצרכן, והביא לידיעתו כי אם התקלה היא במיתקן הצרכן ולא במיתקני ספק השירות החיוני יחויב הצרכן בעלות האמורה.

== פרק ב'1: חיבור חדש לרשת החשמל לחטיבת קרקע (תיקון: תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-36) ==

@ 34א. (תיקון: 17.11.21, 10.4.24; תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-36) : '''חיבור חדש לרשת החשמל לחטיבת קרקע'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בפרק זה]] -
::- &quot;בית משותף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;בית מורכב&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 59(א) לחוק המקרקעין]];
::- &quot;בעל חטיבת הקרקע&quot; - חוכר לדורות וכן מי שבעל זכות להירשם כחוכר לדורות; לעניין מקום שאין בו חוכר לדורות או בעל זכות להירשם כחוכר לדורות - מי שרשום כבעלים במקרקעין בפנקסי המקרקעין לפי [[חוק המקרקעין]] או מי שבעל זכות להירשם כבעלים במקרקעין, ואם לגבי מקום כאמור אין בעלים רשום או מי שהוא בעל זכות להירשם כבעלים - המחזיק במקרקעין;
::- &quot;דרך ציבורית&quot; - כהגדרתה [[בחוק משק החשמל]], ובכלל זה כזו המצויה במקרקעין שטרם הוסדרו, ולרבות דרך המשמשת בפועל כדרך ציבורית;
::- &quot;החזקה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;חטיבת קרקע&quot; - כל אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) מקרקעין או רצף מקרקעין שלא עוברת בהם דרך ציבורית, שנמצאים בבעלות אחת, לרבות בעלות משותפת, למעט מקרקעין ששולם לגביהם התשלום הראשון של דמי ההיוון בהליך איחוד וחלוקה (פרצלציה) לצורך רישומם כחלקות נפרדות בפנקסי המקרקעין לפי [[חוק המקרקעין]];
::: (2) במקרקעין שייעודם מגורים - חלקה או תת-חלקה, שנרשמה או שעתידה להירשם בפנקס הבתים המשותפים כאמור [[בחוק המקרקעין]], בספרי רשות מקרקעי ישראל, או בספרי חברה משכנת וכן כל מבנה או דירה בבעלות או בהחזקה של ישות משפטית אחת שייעודם למגורים;
::: (3) דרך ציבורית שפרוסה בה רשת חשמל המחברת בין סוגי מיתקנים אשר מחלק לא פורס רשת ביניהם;
::: (4) שטח משותף של בית משותף או של בית מורכב, שנרשם או שאמור להירשם ככזה בפנקס הבתים המשותפים כמשמעו [[בחוק המקרקעין]];
::: (5) מפעל במקרקעין שייעודם לתעשייה, לרבות מפעל בעל כמה מבנים שהושכרו על ידי ישות משפטית אחת או חלק ממבנה המושכר למפעל ששייך לישות משפטית נפרדת מזו שמחזיקה במבנה;
::- &quot;חכירה&quot; ו&quot;חכירה לדורות&quot; - כמשמעותן [[בסעיף 3 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;מבנה&quot; - בית כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]], וכן בניין כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה]], או כל חלק ממנו;
::- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 12(ו) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע&quot;ז-2017]];
::- &quot;מפעל&quot; - מפעל תעשייתי כהגדרתו [[בחוק עידוד התעשייה (מסים), התשכ&quot;ט-1969]];
::- &quot;מקרקעין&quot; - כהגדרתם [[בחוק המקרקעין]];
::- &quot;נציגות של בית משותף&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 65 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;צרכן בעלים רשום&quot; - בעל חטיבת קרקע המבקש חיבור לרשת החשמל;
::- &quot;צרכן רשום&quot; - צרכן הצורך חשמל באמצעות מניית מחלק, ובכלל זה צרכן בעלים רשום;
::- &quot;רכוש משותף&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין]];
::- &quot;תשתיות לאומיות&quot; - כהגדרתן [[#2|בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ&quot;ג-2023]], למעט לפי [[-#2|פסקה (6) להגדרה האמורה]].
: (ב) '''חיבור חטיבת קרקע'''
:: (1) מחלק יחבר חטיבת קרקע לרשת החשמל בהתאם להוראות [[פרק זה]].
:: (2) מחלק יחבר חטיבת קרקע בחיבור אחד, למעט חיבור זמני, אלא אם כן נקבע אחרת באמות המידה.
:: (3) אם במבנה יש כמה חטיבות קרקע, יחבר המחלק כל אחת מחטיבות הקרקע.
:: (4) נקודת החיבור של חטיבת הקרקע לרשת החשמל תהיה על גבול חטיבת הקרקע, או לפי המיקום המופיע בתוכנית מיתאר ברמה מפורטת, בהיתר בנייה, בתוכנית איחוד וחלוקה או בתוכנית לצורך רישום, הנוגעים לחטיבת הקרקע.
:: (5) המחלק לא יקים בתוך חטיבת הקרקע תשתית שאינה מיועדת לנקודת החיבור האמורה בסעיף קטן (4), אלא אם כן נקבע אחרת באמות המידה.
: (ג) '''שירות מניות בחטיבת קרקע'''
:: אם על הצריכה בחטיבת קרקע מסוימת חלים כמה תעריפים שונים, לבקשת צרכן בעלים רשום או מיופה כוחו ולשם התחשבנות עם הצרכן בעלים רשום או מיופה כוחו, המחלק יתקין בתוך חטיבת הקרקע מונה נפרד בעבור כל אחד מהתעריפים שחלים בתוך חטיבת הקרקע, ואליו יחוברו המיתקנים שחל עליהם אותו תעריף; לא ביקש הצרכן התקנת מונה נפרד כאמור, יחייב המחלק את הצרכן הרשום, ואם לא רשום כזה - את צרכן הבעלים הרשום, לגבי כל חטיבת הקרקע, בתעריף הגבוה מבין התעריפים החלים על צריכה בחטיבת הקרקע.

@ 34ב. (תיקון: 17.11.21, 10.4.24; תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-36) : '''הגשת בקשה לחיבור חטיבת קרקע לרשת החשמל'''
: (א) '''זהות מגיש בקשה לפתיחת תיק חיבור לרשת החשמל'''
:: מחלק יפתח תיק בקשה לחיבור לרשת החשמל בחטיבת קרקע בעבור צרכן בעלים רשום בלבד; ואולם, לעניין חיבור של תשתית לאומית לרשת החשמל בחטיבת קרקע, ובכלל זה חיבור נוסף לפי [[סעיף (א)(1)(ב) לאמת מידה 34ו]], המחלק יפתח תיק חיבור כאמור גם אם בעל תשתית לאומית שאינו צרכן בעלים רשום הגיש את הבקשה לחיבור כאמור.
: (ב) '''אופן הגשת בקשה'''
:: מחלק יאפשר לצרכן בעלים רשום להגיש בקשה לחיבור לרשת החשמל בחטיבת קרקע באופן מקוון בלבד.

@ 34ג. (תיקון: 17.11.21, 8.11.23, 10.4.24, 9.7.25; תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-36, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ו-19) : '''רישום חטיבת קרקע'''
: (א) '''תנאי סף לבדיקת בקשה; למעט בקשה להגדלת חיבור'''
:: מחלק יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן או של תצהיר על קיומם כמפורט בסעיף (ב), כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
:: (1) שם הצרכן בעלים רשום, כתובת חטיבת הקרקע כולל מספר גוש וחלקה, ודרכי ההתקשרות עם הצרכן בעלים רשום; היה המבקש תאגיד - יצורף אישור רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמך לחתום בשם התאגיד;
:: (2) תוכנית בנייה (גרמושקה) חתומה ומאושרת בידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה; לחלופין ובהעדר תוכנית מיתאר מאושרת, ימציא המבקש תוכנית שעיקר הוראותיה שינוי קו בניין לפי [[סעיף 62א(א)(4) לחוק התכנון והבנייה]];
:: (3) נסח רישום בפנקסי המקרקעין או אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל או אישור זכויות לרישום בחברה משכנת, אם קיים אחד מהם; אם לא קיים אחד מהאישורים האמורים, יצרף המבקש לבקשת החיבור תצהיר, חתום בידו, המאשר כי הוא בעל זכויות כאמור, או שהוא עתיד להירשם בעתיד כבעל זכויות כאמור או כחוכר לדורות, או שהוא המחזיק בחטיבת הקרקע; נוסף על כך, הצהרה כאמור תפרט את כוונתו של המבקש לרשום מבנה או כמה מבנים או את המקרקעין או חלקים מהם המהווים את חטיבת הקרקע, כבית משותף או כתתי-חלקות נפרדות, לאחר אישור הליכי איחוד וחלוקה (פרצלציה) על ידי רשות התכנון המוסמכת;
:: (4) היה מבקש החיבור ועד בית או נציגות בית משותף, יצרף לבקשה לחיבור גם אישור מהמפקח על רישום מקרקעין המעיד כי מבקש החיבור מונה לנציגות הראשונה לבית משותף כמשמעותה [[בסעיף 66 לחוק המקרקעין]];
:: (5) בבקשה בעבור מפעל, יצורף לבקשה לחיבור גם אישור מרשות המסים על היות הצרכן מפעל;
:: (6) בבקשה בעבור שותפות רשומה - יצורפו לבקשה לחיבור גם אישור רישום השותפות ושם נציג השותפות;
:: (7) היה מבקש החיבור מיופה כוח הבעלים, לרבות מחזיק - יצרף לבקשה לחיבור גם ייפוי כוח לרישום צרכן מטעם הבעלים, שחתום בידי כל אחד מבעלי המקרקעין ומאומת בידי עורך דין;
:: (8) בבקשה לחיבור של תשתית לאומית - תצורף לבקשה לחיבור גם הצהרה של מבקש החיבור כי יש לו האישורים הנדרשים מצרכן בעלים רשום וכי הוא בעל התשתית הלאומית ורשאי לבצע עבודות בחטיבת הקרקע לפי כל דין;
:: (9) בבקשה לעניין בית מורכב - יצורף לבקשה לחיבור גם תקנון הבית המורכב או הצהרת מבקש החיבור כי הבית עתיד להירשם כבית מורכב בפנקס הבתים המשותפים.
: (א1) '''הוראות מיוחדות לעניין מבקש שהוא משרד ממשלתי, רשות, חברה ממשלתית, ועדה מקומית או רשות מקומית'''
:: על אף האמור בסעיף (א), אם המבקש הוא משרד ממשלתי, רשות שהוקמה לפי חוק, חברה ממשלתית שעיקר עיסוקה הוא בפיתוח מבנים ותשתיות, ועדה מקומית לתכנון ולבנייה או רשות מקומית, כל אחת בתחום מרחבה, לא יידרש להמציא את המסמכים והנתונים לפי סעיף (א) או תצהיר על קיומם, במועד הגשת הבקשה, אלא יידרש להמציאם עם סיום התיאום הטכני ולא יאוחר ממועד תחילת עבודות החיבור.
: (ב) '''הגשת תצהיר'''
:: המחלק יאפשר לצרכן להגיש תצהיר על קיומם של המסמכים והנתונים הנדרשים לפי סעיף (א) ועל נכונותם.

@ 34ד. (תיקון: 17.11.21, 10.4.24; תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-36) : '''החלפת צרכנים וייפוי כוח לשירותי רשת - בעלים רשום'''
: (א) '''החלפת צרכן בעלים'''
:: (1) ספק שירות חיוני יעביר זכות לקבלת שירות רשת בחטיבת קרקע בעקבות בקשה של הצרכן בעלים רשום (להלן - הצרכן בעלים המעביר), ובלבד שירשום לגבי חטיבת הקרקע אדם אחר, לפי בקשתו, כצרכן בעלים רשום (להלן - הצרכן בעלים החדש).
:: (2) ספק השירות החיוני ירשום את הצרכן בעלים החדש וימציא לו אישור בכתב על הרישום, כולל פירוט חובותיו וזכויותיו כצרכן בעלים רשום, בתוך 15 ימים מיום הבקשה; חל עיכוב בהמצאת האישור כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן בעלים החדש את עלות ההפרה הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1, וזאת בכל חשבון צריכה שמוגש לו עד לסיום ההפרה.
:: (3) לצורך ביצוע הבקשה יעמיד ספק השירות החיוני לרשות צרכן בעלים רשום, באתר האינטרנט של ספק השירות החיוני, טופס בקשה בכתב שיהיה ערוך בהתאם לאמור בסעיף (ב); ספק שירות חיוני רשאי לדרוש מהמבקש שימציא חוזה או שטר המאמת את פרטי הבקשה, ויציין לפני המבקש את פרטי האסמכתה לביצוע החלפת הצרכנים.
:: (4) בלי לגרוע מהאמור לעיל, ספק שירות חיוני יאפשר הגשת בקשה להחלפת צרכנים גם באמצעים דיגיטליים ובאמצעות כל אחד מהאמצעים לשליחת הודעה המפורטים [[בסעיפים קטנים (1) ו-(2) (([לסעיף (א)])) לאמת מידה 5 (הודעות)]].
: (ב) '''ציון פרטים'''
:: (1) בכל בקשה כאמור בסעיף (א) יציין הצרכן בעלים המעביר, את שמו המלא של הצרכן בעלים החדש, מספר הזהות שלו, מספר הטלפון שלו, כתובת וכתובת דואר אלקטרוני למשלוח הודעות, וכן אמצעי זיהוי נוסף שהחליט עליו ספק השירות החיוני ושהוא מתוך פרטי חשבון צרכן בעלים רשום; היה הצרכן בעלים החדש בעל מספר דרכון זר ובעל אשרה ורישיון לישיבה בישראל, יצוינו גם פרטים אלה בבקשה, וכן יצוין בבקשה תוקף האשרה; ספק שירות חיוני רשאי לדרוש עיון באשרה.
:: (2) היה הצרכן בעלים החדש תאגיד, יצוין בבקשה גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד.
: (ג) '''העברת זכות לקבלת שירותי רשת מצרכן בעלים למיופה כוח'''
:: (1) צרכן בעלים רשום רשאי להעביר זכות לקבלת שירותי רשת למיופה כוח מטעמו.
:: (2) לצורך העברת זכות לקבלת שירותי רשת לפי סעיף קטן (1), יעביר הצרכן בעלים הרשום לספק השירות החיוני ייפוי כוח אשר חתום על ידו ועל ידי מיופה הכוח מטעמו, ואשר מעיד על העברת הזכות כאמור.
:: (3) רשאי צרכן בעלים רשום שהעביר זכות לפי סעיף זה לבטל את העברת הזכות כאמור, בכל עת, על ידי מסירת הודעה מראש לספק השירות החיוני; ביטול הזכות ייכנס לתוקף 15 ימי עבודה ממועד קבלת ההודעה אצל ספק השירות החיוני.
:: (4) בחטיבת קרקע אשר מקבלת שירותי הספקה ממספק פרטי, יראו את המספק כמיופה כוח של צרכן בעלים רשום שאותו צרכן העביר לו זכות לקבלת שירותי רשת בעבור חטיבת הקרקע האמורה, אלא אם כן ביקש צרכן הבעלים הרשום מספק השירות החיוני שלא לאפשר זאת למספק.
: (ד) '''אחריות לתשלום עד למועד הגשת הבקשה'''
:: כל עוד לא הוגשה בקשה כאמור בסעיף (א) ולא נרשם צרכן כאמור [[באמת מידה 18]], ייחשב צרכן הבעלים הרשום לצרכן הרשום במקום הצרכנות ויראו את צריכת החשמל בחטיבת הקרקע כנצרכת על ידו.
: (ה) '''עלות ביצוע ההחלפה'''
:: צרכן בעלים רשום חדש ישלם לספק השירות החיוני את עלות ביצוע החלפת צרכנים (הוצאות סידור ורישום) לפי הקבוע בשורה 11 או 12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין; ספק השירות החיוני יוסיף את הדרישה לתשלום לפי סעיף זה במסגרת החשבון הראשון שיפיק לצרכן הבעלים הרשום החדש; חובת התשלום לפי סעיף זה תחול גם לגבי העברת זכות לקבלת שירותי רשת מצרכן בעלים רשום למיופה כוח לפי סעיף (ג), בשינויים המחויבים.

@ 34ה. (תיקון: 17.11.21; תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-36) : (((בוטלה).))

@ 34ו. (תיקון: 10.4.24, 31.12.25; תשפ&quot;ד-36, תשפ&quot;ו-28) : '''חיבורים נוספים'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;חטיבת קרקע למבני ציבור&quot; - חטיבת קרקע שייעודה הוא למבני ציבור כהגדרתם [[בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]];
::- &quot;חטיבת קרקע מסוג חלקה ב'&quot; - חלק מתוך נחלה המיועד לשימוש חקלאי בלבד בידי בעל הנחלה;
::- &quot;חטיבת קרקע ארוכה&quot; - חטיבת קרקע שמותקן בה מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שהוא ביחס מזערי של 1:100 בין אורך לרוחב או מספר חטיבות קרקע שעל כולן יחד נבנה מיתקן כאמור;
::- &quot;חטיבת קרקע מסוג מחלף&quot; - שטח בייעוד תכנוני של דרך המצוי בשטח כלוא במחלף או שטח בייעוד תכנוני של דרך הכולל מספר שטחים שכלואים באותו מחלף.
: (א) '''חיבורים נוספים'''
:: (1) מחלק יאפשר כל אחד מהחיבורים הנוספים המפורטים להלן לחטיבת קרקע במתח גבוה או במתח נמוך, לפי העניין:
::: (א) חיבור אחד נוסף לחטיבת קרקע שייעודה אינו למגורים, ושחוברה לחשמל לפני כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני(())) (תיקון מס' 3), התשפ&quot;ג-2022, ביום י&quot;ב בכסלו התשפ&quot;ג (6 בדצמבר 2022);
::: (ב) חיבור נפרד אחד או יותר לצורך חיבור תשתית לאומית; אם התבקש יותר מחיבור אחד במתח נמוך - יידרש אישור המחלק, ובמתח גבוה שההספק המצרפי של החיבורים עולה על 8 מו&quot;א - יידרש גם אישור מנהל המערכת;
::: (ג) חיבור נוסף, אחד או יותר, לחטיבת קרקע שצרכן הבעלים הרשום בה הוא ממערכת הביטחון ושיש בו צורך ביטחוני, בכפוף לכך שהומצאה למחלק חוות דעת מהמהנדס הראשי של הגוף הנוגע לעניין במערכת הביטחון, בדבר הצורך הביטחוני בחיבור הנוסף;
::: (ד) חיבור אחד נוסף בחטיבת קרקע לצורך שילוב מיתקן באסדרת השוק לפי [[סימן ז'2 לפרק ו']], ובלבד שבחטיבת הקרקע קיימים כבר מיתקני ייצור שאינם פועלים במסגרת אסדרה כאמור או שניתנו תשובות מחלק המאפשרות חיבור או שילוב של מיתקני ייצור כאמור;
::: (ה) מספר חיבורים במתח גבוה בעבור מבקש חיבור במתח עליון, וזאת בכפוף לאישור מנהל המערכת ועד להקמת תחנת משנה קבועה על ידי מבקש החיבור; החיבורים יפורקו בהתאם להליך הקבוע [[בסעיף (א)(6) לאמת מידה 35יא]];
::: (ו) במקרקעין שיש בהם ייעוד למגורים וייעוד אחד נוסף לפחות - יינתן חיבור אחד נוסף לכל הייעודים שאינם מגורים;
::: (ז) חיבור אחד נוסף במתח נמוך לחטיבת קרקע המיועדת למגורים חלף הגדלת החיבור למתח גבוה;
::: (ח) חיבור נוסף, אחד או יותר, לחטיבות קרקע במתח גבוה חלף הגדלת החיבור למתח עליון, וזאת בכפוף לאישור מנהל המערכת;
::: (ט) חיבור ציבורי אחד נוסף לעמדות טעינה בחטיבת קרקע מסוג רכוש משותף ולחניון משותף לבית מורכב; מחלק יבחן בקשה לחיבור ציבורי נוסף רק אם היא הוגשה על ידי נציגות הבית המשותף או על ידי צרכן בעלים רשום של אחת מחטיבות הקרקע בבית המשותף; המחלק ירשום את מבקש החיבור הציבורי הנוסף כצרכן בעלים רשום של החיבור הציבורי הנוסף;
::: (י) חיבור נוסף, אחד או יותר, לחטיבת קרקע מסוג חלקה ב';
::: (יא) חיבור נוסף, אחד או יותר, לחטיבת קרקע למבני ציבור;
::: (יב) חיבור נוסף, אחד או יותר, לחטיבת קרקע ארוכה;
::: (יג) חיבור נוסף, אחד או יותר, לחטיבת קרקע מסוג מחלף.
:: (2) אישור מנהל המערכת או המחלק, לפי העניין, כמפורט בסעיף קטן (1), יינתן בהתחשב בהיתכנות תכנונית וטכנית ובשיקולי עלות–תועלת של משק החשמל הנדרשים למימוש החיבור, בהתחשב בצפי בקשות החיבור ואפשרות פיתוח עתידי של הרשת והכול בלי לפגוע בצרכני החשמל; סירב המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, לבקשה לחיבור נוסף לפי סעיף קטן (1), ינמק בהחלטתו את סיבת הסירוב.
:: (3) בעד חיבור נוסף ישלם המבקש תשלומים בהתאם להוראות אלה:
::: (א) בעד כל חיבור נוסף במתח נמוך, ישלם המבקש עלות חיבור חדש במתח נמוך, לפי הקבוע בפרק 4.3 &quot;התחברות לרשת ההספקה - מתח נמוך&quot; בלוח התעריפים ותשלום בעד תשתית מתח גבוה ומתח נמוך ייעודית לחיבור הנוסף (לרבות שנאי), בניכוי התעריף הקבוע בשורה 1 (רכיב H) של לוח תעריפים 4.3–5, לפי העבודות שיבוצעו בפועל, בהתאם לפרק 4.4 - &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;;
::: (ב) בעד כל חיבור נוסף במתח גבוה ישלם המבקש עלות חיבור במתח גבוה לפי הקבוע בפרק 4.2 &quot;התחברות לרשת החלוקה - מתח גבוה&quot; בלוח התעריפים, ותשלום בעד תשתית מתח גבוה ייעודית לחיבור הנוסף, בניכוי עלות רכיב &quot;תשלום קבוע&quot; שבשורה 1 ללוח תעריפים 4.2–1 (חיבור לרשת מ&quot;ג), לפי העבודות שבוצעו בפועל, בהתאם לפרק 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;;
::: (ג) על אף האמור, בעד חיבור נוסף אחד בלבד, לפי סעיף קטן ((())1(()))(ב) או (ט), ישלם המבקש עלות חיבור חדש בלבד, בהתאם למתח החיבור המבוקש.
:: (4) בקשות לחיבור נוסף לפי אמת מידה זו יוגשו, נוסף על האמור [[בסימן זה]], גם בהתאם להוראות אמות המידה לעניין הגשת בקשה לחיבור לרשת מתח נמוך או לרשת מתח גבוה, וזאת בהתאם לגודל החיבור המבוקש.
:: (5) על אף האמור באמת מידה זו, צרכן בעל חיבור במתח עליון וגם חיבור במתח גבוה לחטיבת הקרקע, לא יהיה זכאי לקבלת חיבור נוסף.
:: (6) החיבורים הנוספים הקבועים בסעיף זה לא יאפשרו הקמת מיתקני ייצור בהתאם לאסדרה הקבועה [[באמות מידה 175]] [[ו-176]], שהספקם הכולל עולה על ההספק המרבי הקבוע בה; הוקמו כמה מיתקנים כאמור בחטיבת קרקע בחיבורים נפרדים, התעריף שישולם לכל מיתקן יהיה בהתאם למדרגת התעריף הרלוונטית ולא כתעריף משוקלל.

== פרק ג': חיבורים לרשת ==

=== סימן א': חיבור למתח נמוך ===

@ 35. (תיקון: 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור למתח נמוך'''
: (א) '''חיבור למתח נמוך'''
:: (1) חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו&quot;א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך, חיבור לרשת המתח הנמוך בגודל חיבור העולה על 630 קו&quot;א, אם מתקיימים כל אלה:
::: (א) מבקש החיבור מבקש להגדיל חיבור קיים ברשת המתח הנמוך לגודל חיבור שאינו עולה על 1,260 קו&quot;א;
::: (ב) ניתן להתקין שנאי נוסף בתחנת השנאה קיימת או על עמוד קיים;
::: (ג) לא נדרש כל שינוי ברשת החשמל הקיימת, למעט שינוי בתחנת השנאים לצורך התקנת שנאי נוסף או בתשתית החיבור המיועדת למבקש החיבור בלבד;
::: (ד) פרק הזמן שחלף מאז החיבור הראשון לרשת המתח הנמוך עולה על שנה, או פרק הזמן שחלף מהגדלת החיבור האחרונה במתח נמוך עולה על שלוש שנים.
:: (3) המחלק רשאי לפנות למנהל מינהל החשמל בבקשה לאשר ביצוע חיבור החורג מהאמור באמת מידה זו.
:: (4) אישר מנהל מינהל החשמל ביצוע חיבור חורג, יפנה המחלק לרשות לצורך קביעת תעריף מתאים.

@ 35א. (תיקון: 29.11.05, 11.4.11, 28.6.18, 23.9.19, 25.11.20, 12.4.21, 8.2.22, 24.3.25; תש&quot;ף-5, תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-17, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-4, תשפ&quot;ג-9, תשפ&quot;ה-27) : '''תשלומים בעבור חיבור למתח נמוך'''
: (א) '''חיבור למתח נמוך'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין.
:: (1) (((מספור שגוי במקור):)) תשלום בעבור חיבור בניין שיחידות ממנו מיועדות לשימושים שונים (להלן - בניין מעורב) יחושב כתשלום לשני בניינים בעלי ייעוד שונה.
:: (2) בעבור חיבור של מיתקן צריכה ייחודי ישולם תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.4 - עבודה על חשבון אחרים, נוסף על תשלום כאמור בסעיף קטן (1). ההליך העסקי לעבודה זו יהיה על פי [[פרק ז|פרק ז': עבודות על חשבון אחרים]].
: (ב) '''חיבור זמני'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור זמני לרשת מתח נמוך יהיה כקבוע בסעיף (א), לפי העניין.
:: (2) (((בוטל).))
:: (3) ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע באותו גודל חיבור, באותו מיקום ובאותה תשתית חיבור שהוקמה לצורך החיבור הזמני, לא יישא מבקש החיבור בתשלום נוסף בעד החיבור הקבוע, מלבד תשלום בעבור בדיקת מיתקן לפי [[אמת מידה 35ח]].
:: (4) נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני שאינו מתוכנן להפוך לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את עלות הקמת הרשת לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot; בהתאם לסוג העבודות הנדרשות ולמתח הנדרש לצורך ביצוען.
:: (5) לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות המפורטות להלן:
::: (א) עלות פירוק החיבור - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4–3 או בלוח תעריפים 4.4–4, לפי העניין, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
::: (ב) עלות פירוק הרשת הזמנית - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, בהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת והמתח הנדרש לצורך ביצוען; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
:: (6) ביקש מבקש החיבור לשנות את המיקום של נקודת החיבור במסגרת בקשתו להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע, יגבה המחלק ממבקש החיבור את התשלום האמור בסעיף ((())ג(()))(3).
: (ג) '''הגדלת חיבור ושינוי במיקום חיבור'''
:: (1) תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח נמוך, יחושב לפי מספר יחידות קו&quot;א שהתווספו לגודל החיבור הקיים כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, בלוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים, ובלוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הזמנת הגדלת החיבור.
:: (2) תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה, יהיה כמפורט [[באמת מידה 35יא(א)(3)]].
:: (3) תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, בהתאם לעבודות שיבוצעו, והוא לא יעלה על עלות חיבור חדש כקבוע בלוחות תעריפים 4.3 &quot;התחברות לרשת ההספקה - מתח נמוך&quot;.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), תשלום בעד שינוי מיקום חיבור קיים שלא מחובר למקום הצרכנות באמצעות פילר מונים, לחיבור באמצעות פילר מונים, יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 &quot;תעריף חיבור לצרכן המחובר באמצעות פילר מונים&quot;.
:: (5) לתשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יגבה מחלק, נוסף על התשלום לפי סעיף ((קטן)) (3) או (4), לפי העניין, תשלום בעד פירוק חיבור בהתאם ללוחות תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;.
:: (6) (((בוטל).))
: (ג1) '''פריסת תשלומים'''
:: (1) מבקש החיבור רשאי לפרוס את התשלום הקבוע בסעיף (ג) בעד הפעולות המפורטות להלן, עד ל-36 תשלומים חודשיים שלא יפחתו מ-100 שקלים חדשים כל אחד, בתוספת ריבית והצמדה כקבוע בשורה 26 בלוח 1.4.3 או בשורות 7 ו-13 בלוח 4.3–2 ללוח התעריפים, לפי העניין:
::: (א) הגדלת חיבור מחיבור חד-פאזי לחיבור תלת-פאזי כאמור בסעיף (ג)(1), לפי העניין, עד גודל חיבור של 3×40 קו&quot;א;
::: (ב) שינוי מיקום חיבור קיים שלא מחובר למקום הצרכנות באמצעות פילר מונים, לחיבור באמצעות פילר מונים, כאמור בסעיף (ג)(4) ו-(5), עד גודל חיבור של 3×40 קו&quot;א.
:: (2) בוצעה פריסת תשלומים לצרכן רשום לפי סעיף זה, לא יוחלף הצרכן הרשום אלא לאחר ששילם את מלוא יתרת התשלום, בתשלום אחד.
:: (3) הוראות [[אמת מידה 6(א)]] לעניין ריבית וריבית פיגורים יחולו על תשלומים שלא שולמו במועד או על החזר תשלומים שנגבו ביתר, לפי סעיף זה, ובלבד שספק שירות חיוני רשת הודיע לצרכן על החוב.
: (ד) '''מספר בקשות חיבור'''
:: מבקשי חיבור המבקשים יחדיו חיבורים לכמה יחידות באותו בניין או לכמה יחידות צמודות קרקע הצמודות זו לזו, יראו את בקשותיהם כבקשת חיבור אחת, ומקדם ההתאמה (k) הקבוע בלוח תעריפים 4.3–9, שהוא מקדם סטטיסטי המתאר את היחס בין שיא הביקוש המצרפי בנקודת זמן לסכום גודלי החיבור המצרפי, יהיה מתאים למספר הדירות בהזמנה.
: (ה) '''החזר והשלמה'''
:: תשלום בגובה תעריף החיבור הרלוונטי יהווה את מלוא התמורה המגיעה למחלק בעבור ביצוע החיבור; החזרים יבוצעו בהתאם לאמור [[באמת מידה 27 (טעות בחשבון)]] והצרכן ישלים כל תשלום חסר כאמור שם.
: (ו) '''הגדלת חיבור על פי החלטת מחלק'''
:: צרכן לא ישלם בעבור הגדלת חיבור באספקה חד-פאזית מגודל חיבור של 25×1 אמפר לגודל חיבור של 40×1 אמפר הנעשית על פי החלטת המחלק וללא דרישת הצרכן.
: (ז) '''אופן התשלום'''
:: (1) תשלום חשבונות לפי [[פרק זה]] יתבצע, לפי בחירת הצרכן, באחת מן הדרכים המנויות [[באמת מידה 25(א)]] למעט בדרך של הסדר הוראת קבע כאמור [[באמת מידה 25(א)(2)]].
:: (2) לגבי ביצוע חיבור במסלול המהיר רשאי המחלק שלא לאפשר תשלום באופן האמור [[באמת מידה 25(א)(3)]].
: (ח) '''אי עמידה במועדים'''
:: לא עמד המחלק במועדים הקבועים [[בסימן זה]] או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

@ 35ב. (תיקון: 4.4.11, 25.11.20, 19.3.23, 8.11.23, 31.12.25; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-38, תשפ&quot;ה-5, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ו-13) : '''קבלת מידע לצורך הגשת בקשה לחיבור למתח נמוך'''
: (א) '''קבלת מידע'''
:: המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח נמוך, יפנה למחלק, באופן מקוון בלבד, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
:: (1) מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
:: (2) גודל החיבור המבוקש ביחידות קו&quot;א;
:: (3) נקודת ההתחברות למיתקן החשמל הפרטי;
:: (4) צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
:: (5) לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
:: (6) ייעוד הבניין;
:: (7) קיום ייצור עצמי;
:: (8) צורך בקו גיבוי.
: (א1) '''בחינת הצורך בחדר שנאים'''
:: (1) הוגשה למחלק בקשה לקבלת מידע כאמור בסעיף (א), יבחן המחלק את הצורך בחדר שנאים לפי גודל החיבור המבוקש ויכולתו לבצע חיבור זה מהרשת הקיימת תוך שמירה על הפרמטרים החשמליים הקבועים [[באמת מידה 41]], בהתאם לאמת מידה זו ולהנחיות המנהל.
:: (2) מצא המחלק כי ניתן לספק את החיבור המבוקש מהרשת הקיימת כאמור בסעיף קטן (1), יספק את החיבור המבוקש מהרשת הקיימת.
:: (3) מצא המחלק כי לא ניתן לספק את החיבור המבוקש בלא העמדת חדר שנאים על ידי מבקש החיבור, רשאי המחלק לדרוש ממבקש החיבור הקמה של חדר שנאים, בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) תוספת ההשנאה הנדרשת בעבור החיבור המבוקש שווה או גבוהה מ-100 קו&quot;א;
::: (ב) תוספת ההשנאה הנדרשת בעבור החיבור המבוקש היא בין 80 קו&quot;א ל-100 קו&quot;א, ומקום החיבור המבוקש הוא בשטח בנוי; המחלק יודיע וינמק למנהל מדוע נדרש חדר שנאים, ובכלל זה יפרט מדוע הוא אינו יכול לבצע את החיבור מהרשת הקיימת, וכן יספק מידע על השנאים הקיימים באותו האזור וההספק הפנוי בכל שנאי כאמור; המנהל רשאי להתערב בדרישת המחלק להקמת חדר שנאים מנימוקים שיירשמו.
:: (4) חישוב תוספת ההשנאה הנדרשת לצורך מתן החיבור המבוקש, ייעשה בהתאם להוראות אלה:
::: (א) חיבור קיים לא יילקח בחשבון בעת חישוב תוספת ההשנאה הנדרשת;
::: (ב) תוספת ההשנאה הנדרשת לחיבור המבוקש תחושב בהתאם למפורט להלן:
:::: (1) בעבור חיבורים לצורכי מגורים - מכפלת סך גודלי החיבורים המבוקשים בקו&quot;א, שלא יפחתו מגודלי החיבורים שבפסקה (ג), ובכלל זה החיבור הציבורי כהגדרתו [[באמת מידה 29(א)]], במקדם התאמה (K) כמפורט בלוח התעריפים 4.3–9;
:::: (2) בעבור חיבורים שלא לצורכי מגורים - מכפלת סך גודלי החיבורים המבוקשים במקדם התאמה 0.85;
::: (ג) לצורך חישוב תוספת ההשנאה הנדרשת במקרה של בקשת חיבור לצורכי מגורים כאמור בפסקה (ב)(1), ההספק המזערי יהיה כמפורט להלן:
:::: (1) גודל חיבור לשטח עד 70 מ&quot;ר לא יפחת מ-17.3 קו&quot;א;
:::: (2) גודל חיבור לשטח שבין 70 מ&quot;ר לבין 100 מ&quot;ר לא יפחת מ-22.2 קו&quot;א;
:::: (3) גודל חיבור לשטח מעל 100 מ&quot;ר לא יפחת מ-27.7 קו&quot;א;
::: (ד) בהגדלת חיבור לצורכי מגורים תוספת ההשנאה תחושב כהפרש שבין ההספק הקיים להספק המזערי כאמור בפסקה (ג), או להספק המבוקש, לפי הגבוה שבהם.
:: (5) המחלק יקבע את גודל החדר לפי מספר השנאים הנדרשים לאספקת חשמל למבקש החיבור הכולל את צפי גידול העומס לחיבור המבוקש.
:: (6) מצא המחלק כי נדרשת הקמה של חדר שנאים לצורך ביצוע החיבור, תצורת ההתקנה (חדר שנאים פנימי, תת-קרקעי או עילי) תהיה בכפוף להוראות ועדת התכנון והבנייה הרלוונטית, אם ישנן.
:: (7) קבעה ועדת התכנון והבנייה הרלוונטית כי יוקם חדר שנאים חיצוני למבנה, עילי או שקוע, וניתן להקים את חדר השנאים באמצעות רכישת חדר מוכן, ירכוש המחלק את החדר בעבור מבקש החיבור, בלא תמורה מצד מבקש החיבור; רכישת החדר תכלול את כל העבודות הנדרשות להצבת החדר ובכלל זה, הובלה, איטום, או חיפוי שלו; חפירה, הכשרה או פיתוח של הקרקע, וכן הליכי הרישוי הנדרשים לצורך הצבת החדר יהיו באחריות מבקש החיבור.
:: (8) מבקש החיבור רשאי להקים בעצמו חדר שנאים חיצוני למבנה, עילי או שקוע, והמחלק ישלם בעדו תשלום חד-פעמי בהתאם לעלות הקבועה בלוח תעריפים 4.3–12; לכל מ&quot;ר בנוי הכולל את רצפת שטח החדר לרבות עובי הקיר החיצוני ובלא שטחים נלווים של החדר (להלן - מ&quot;ר ברוטו בנוי); הסכימו המחלק ומבקש החיבור על הקמת חדר למספר שנאים העולה על הדרוש לאספקת החשמל למבקש החיבור, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום חד-פעמי בעד השטח הנוסף הנדרש בשל כך ובעד השנאים הנוספים, כמפורט להלן:
::: (1) לכל מ&quot;ר ברוטו בנוי נוסף - התעריף הקבוע בשורה מספר 1 ללוח תעריפים 4.3–12;
::: (2) בעבור כל שנאי נוסף - התעריף הקבוע בשורה מספר 3 ללוח תעריפים 4.3–12.
:: (9) קבעה ועדת התכנון הרלוונטית כי יוקם חדר שנאים פנימי בתוך המבנה, יבנה מבקש החיבור את החדר בהתאם לדרישות ההנדסיות של המחלק שיתואמו בתיאום הטכני, והמחלק ישלם למבקש החיבור את העלות הקבועה בלוח תעריפים 4.3–12.
:: (10) אם נקבעו על ידי המחלק נהלים הנוגעים לבקשות חיבור לרשת או לדרישת תכנון והקמה של חדרי שנאים, נהלים אלה יהיו אחידים בכל אזורי החלוקה של המחלק ויפורסמו לציבור באתר האינטרנט שלו.
:: (11) הוגשה בקשת חיבור במתח נמוך בד בבד עם בקשת חיבור במתח גבוה, ובהתייחס לבקשה כאמור נמצא כי ניתן להקים במקום צרכנות חדר שנאים משולב עם חדר מיתוג, המחלק יישא בעלויות שטח החדר הנדרש לצורכי השנאה בלבד; ואולם אם הסכימו מבקשי החיבורים כאמור כי השטח הנדרש למיתוג יוקם על ידי המחלק, ישלם מבקש החיבור במתח גבוה למחלק תשלום חד פעמי עבור תוספת השטח הנדרשת למיתוג בהתאם לעלות הקבועה בלוח תעריפים 4.3–12, לכל מ&quot;ר ברוטו בנוי.
: (ב) '''תשובת המחלק'''
:: (1) המחלק ישיב לפניה בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, ורשאי הוא להאריך את משך זמן התשובה בשבעה ימי עבודה נוספים אם ראה כי עליו לבחון את הצורך בהקמת חדר שנאים כתנאי לביצוע חיבור כאמור בסעיף (א1); דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (4), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
:: (2) בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
::: (א) ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, [[לחוק החשמל]] ולתקנות לפיו, ולכל דין;
::: (ב) זמינות האספקה למקום החיבור;
::: (ג) אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור החלוקה של המחלק שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ד) איכות האספקה במקום החיבור, אם יש סטטיסטיקה של משתנים;
::: (ה) עלות החיבור, כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים משתנים נוספים המשפיעים על עלות החיבור;
::: (ו) דרישות מיוחדות לצורך ביצוע החיבור;
::: (ז) צורך בהקמת חדר שנאים, גודלו, מספר והספק השנאים שיותקנו בו בהתאם לאמור בסעיף (א1), להערכת המחלק;
::: (ח) נוהלי המחלק, אם נקבעו, הנוגעים לדרישה להקצאת חדרי שנאים, רמת העומסים ברשת ואופן חישוב העומסים, תוצאות סימולציות לעניין פרמטרים חשמליים בהתאם [[לאמת מידה 41]] וכל פרט רלוונטי אחר, לרבות העתק מאמת מידה זו, יימסרו למבקש החיבור במועד מתן תשובת המחלק.
:: (3) (((בוטל).))
:: (4) לצורך מתן תשובה לפניה רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות לגבי אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
:: (5) מניין הימים החולף להמצאת הפרטים הנוספים לא ייכלל במניין הימים הקבוע בסעיף קטן (1), ובלבד שהמחלק הודיע לפונה כי הטיפול בבקשתו מושהה עד לקבלת הפרטים הנוספים שדרש.
:: (6) תשובת המחלק תעמוד בתוקפה למשך שנתיים מיום נתינתה.
: (ג) '''מקדמה'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו חשבון בגובה 10% מתעריף החיבור (להלן - המקדמה) בהתאם לתעריף הקבוע בלוח תעריפים מספר 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין, התקף ביום הפקת החשבון. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
:: (2) על המקדמה יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לפיצוי מאת המחלק, אם לא עמד במועדים כאמור [[באמת מידה 35א(ח)]].
: (ד) '''זכויות בחדרי שנאים'''
:: (1) נדרשה הקמת חדר שנאים לפי סעיף (א1), תיכלל הדרישה במסמך התיאום הטכני; למחלק תינתן זכות שימוש בחדר השנאים שאינה ניתנת לביטול או להתניה על ידי אף צד מהצדדים למסמך התיאום הטכני או על ידי בעלי זכויות במקרקעין שיבואו במקומם לתקופה בלתי מוגבלת ממועד סיום ביצוע עבודות החיבור, וכל עוד החדר נדרש לו לצורך אספקת חשמל; זכות השימוש תאפשר למחלק גישה ישירה לחדר השנאים.
:: (2) בעבור זכות השימוש כאמור בסעיף קטן (1), ישלם המחלק למבקש החיבור תעריף חד-פעמי כקבוע בלוח 4.3–12.
:: (3) אם המקרקעין שבהם מתוכנן להיות מוקם חדר השנאים הם בבית משותף כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]] (להלן בסעיף זה - חוק המקרקעין), זכות השימוש כאמור בסעיף קטן (1) תיכלל גם בתקנון הבית המשותף.
:: (4) באחריות המחלק לדאוג לתחזוקתו של חדר השנאים, אך המחלק לא יישא בהוצאות הניהול והאחזקה של המקרקעין, זאת למעט תשלום ארנונה בגין המקרקעין שבהם ניתנה לו זכות השימוש.
:: (5) המחלק רשאי לרשום הערה לפי [[סעיף 128 לחוק המקרקעין]] לגבי חדר השנאים ודרכי הגישה אליו.
:: (6) המחלק לא יתנגד לעריכת שינויים במבנה לרבות הריסתו ובנייתו מחדש שאושרו כדין המחייבים את הפסקת פעילות חדר השנאים באופן זמני עד לבנייתו מחדש; בעל הזכויות במקרקעין או היזם לא יתנגד לפתרון בשטחו שיאפשר מתן אספקה חלופית לצרכנים המוזנים מאותו חדר שנאים.
:: (7) לבקשת צרכן שכבר נתן זכות קניינית למחלק בחדר השנאים הממוקם במקרקעין שלו, ישיב המחלק לצרכן את אותה זכות קניינית שניתנה בתמורה לקבלת זכות שימוש כקבוע בסעיפים קטנים (1) ו-(3) עד (6), והעלויות כתוצאה משינוי זה יחולו על הצרכן; המחלק יהיה רשאי לרשום הערה לפי [[סעיף 128 לחוק המקרקעין]] כאמור בסעיף זה במקום הזכות הקניינית שהושבה.

@ 35ג. (תיקון: 29.11.05, 28.12.09, 25.11.20, 19.3.23, 31.12.25; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-38, תשפ&quot;ד-39, תשפ&quot;ו-13) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיאום טכני ולוח זמנים'''
:: נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור (להלן - התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
:: (1) תכניות העבודה;
:: (2) לוח זמנים לביצוע החיבור;
:: (3) מיקום המונים בבניין קומות למגורים, בהתאם לבקשת מבקש החיבור;
:: (4) חלוקת אחריות לגבי קבלת אישורי רשויות; בעניין זה תהיה האחריות מוטלת על המחלק כל עוד לא ביקש מבקש החיבור אחרת;
:: (5) חלוקת האחריות לגבי ביצוע עבודות חפירה, הנחה ושיקום הנדרשות לביצוע החיבור (להלן - עבודות חפירה או חפירה); בעניין זה יחולו הוראות אלה:
::: (א) בבנייני קומות למגורים ובבניינים תעשייתיים מסחריים ובבניינים ציבוריים:
:::: (1) אם החפירה או חלק ממנה מתבצעת על ידי המחלק, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5, ללא קשר לאורך החפירה בפועל, ובלבד שאם עלה אורך החפירה במגרש של מבקש החיבור על 35 מטרים יחויב המבקש בתעריף הקבוע בשורה 3 בלוח תעריפים 4.3–5;
:::: (2) אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, לא יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–5;
::: (ב) ביחידות צמודות קרקע:
:::: (1) בחיבור שאינו הגדלת חיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.3–5;
:::: (2) אם החפירה מתבצעת על ידי גורם אחר מטעמו של מבקש החיבור, יחויב מבקש החיבור בתעריף הקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.3–5;
:: (6) סטטיסטיקה לגבי משתנים לאמינות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, לגבי אלה לפחות:
::: (א) דקות אי אספקה ממוצעות בשנה באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ב) תדירות הפרעות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ג) משך שיקום אספקה בדקות באזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
:: (7) סטטיסטיקה לגבי משתנים לאיכות אספקת החשמל ברשת שממנה יוזן החיבור המבוקש, אם קיימת;
:: (8) דרישות מיוחדות ממבקש החיבור;
:: (9) אם נדרש חדר שנאים: מבנה החדר, מיקומו, דרכי הגישה אליו, גודלו, מספר השנאים שיותקנו בו והספקם, לוח זמנים לסיום בנייה או הצבת החדר על ידי מבקש החיבור, לוח זמנים לאישור וחשמול החדר על ידי המחלק, כל דרישה טכנית נוספת והתשלום שיקבל מבקש החיבור בעבור חדר השנאים עם מסירתו למחלק;
:: (10) עלות החיבור הסופית.
: (ב) '''פרק הזמן להשלמת התיאום הטכני'''
:: (1) התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35ב(ג)(1)]].
:: (2) החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע [[באמות מידה 35לד]] [[או 35לה]], לפי העניין.
: (ג) '''תשלום ביניים'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (1) ובכפוף לבקשת מבקש החיבור, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסך השווה ל-90% מתעריף החיבור, כהשלמה לסכום המקדמה (10%) ששולם. על חשבון זה יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
: (ד) '''תיאום לצורך בניית חדר שנאים'''
:: (1) מבקש החיבור יעביר למחלק את התוכנית ההנדסית לבנייה או להצבה של חדר השנאים, הכוללת את הדרישות כפי שסוכמו בתיאום הטכני.
:: (2) המחלק יאשר את התוכנית בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלתה במשרדי המחלק; מצא המחלק כי נדרשים שינויים בתוכנית, יעבירם למבקש בתוך תקופה זו; דרש המחלק שינויים בתוכנית לפי סעיף קטן זה, יאשר המחלק את התוכנית המתוקנת בתוך 15 ימי עבודה מיום שהתקבלה או שידרוש מהמבקש ביצוע שינויים נוספים בתוכנית המתוקנת בתוך 15 ימי עבודה כאמור.
:: (3) ביצע מבקש החיבור את ההכנות הדרושות לצורך הצבת חדר השנאים או סיים את בניית חדר השנאים הפנימי, יודיע על כך למחלק; המחלק יאשר את תקינות ההכנות האמורות או חדר השנאים האמור, בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה במשרדי המחלק; אם מבקש החיבור לא סיים את ביצוע ההכנות הדרושות לצורך הצבת חדר השנאים על ידי המחלק באופן ובמועד כפי שנקבעו בתיאום הטכני, כלל העלויות הנוספות הנובעות מעיכוב שנגרם בשל האמור יחולו על מבקש החיבור בהתאם לתעריף הקבוע בשורה רביעית ללוח תעריפים 4.3–12, והמחלק לא יהיה אחראי לנזקים שנגרמו בשל העיכוב כאמור.
:: (4) מצא המחלק כי ההכנות כאמור בסעיף קטן (3) או הבנייה של חדר השנאים כאמור באותו סעיף קטן לא בוצעו כראוי, יעביר למבקש החיבור את רשימת הליקויים בתוך 7 ימי עבודה מיום הבדיקה; לאחר תיקון הליקויים יודיע מבקש החיבור למחלק על תיקון הליקויים, המחלק יאשר את תקינות ההכנות האמורות או חדר השנאים האמור בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה במשרדי המחלק.
:: (5) אישר המחלק את ההכנות הדרושות לצורך הצבת חדר השנאים, יתאם עם מבקש החיבור מועד להצבת החדר.
:: (6) אישר המחלק את סיום בניית והצבת חדר השנאים, ישלם למבקש החיבור, בתוך 30 ימי עבודה מיום האישור, תשלומים לפי התעריף העדכני ביום מתן האישור כמפורט להלן:
::: (א) בעבור זכות השימוש בחדר השנאים - תשלום חד-פעמי כקבוע בלוח תעריפים 4.3–12;
::: (ב) במקרה שמבקש החיבור בנה את החדר בעצמו - תשלום בעבור בניית החדר כקבוע בלוח 4.3–12, בהתאם לשטח החדר שסוכם על בנייתו בתיאום הטכני.

@ 35ד. (תיקון: 29.11.05, 26.10.08, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שינוי וביטול חיבור למתח נמוך'''
: (א) '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
:: (1) מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והפקת חשבון כאמור [[באמת מידה 35ג(ג)(1)]].
:: (2) מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 4.4.
:: (3) לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודת החיבור המבוקש:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות;
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי.
: (ב) '''ביטול בקשת החיבור'''
:: (1) ביטל מבקש החיבור את בקשתו אחרי שחלפו חמישה ימים ממועד תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות סיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
:: (2) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור [[באמת מידה 35ג(ג)(1)]] [[או 35ג(ג)(3)]], ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
:: (3) ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי וכן יישא מבקש החיבור ביתרת עלות החיבור כאמור [[באמת מידה 35ז(ב)(1)]].

@ 35ה. (תיקון: 20.9.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''קבלת אישורי רשויות'''
: (א) '''השגת אישורים'''
:: עם השלמת התיאום הטכני יחלו המחלק ומבקש החיבור, בהתאם לתיאום הטכני, לפעול להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע החיבור כדין. למרות האמור רשאי המחלק להתחיל בפעילות כאמור לפני השלמת התיאום הטכני. לעניין [[אמת מידה 35ג(ב)]] לא יראו את פעילותו זו כחלק מן התיאום הטכני.
: (ב) '''התחייבות מחלק להשגת האישורים'''
:: היה המחלק אחראי, בהתאם לתיאום הטכני, לקבלת אישורי הרשויות, יפעל המחלק בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידע את מבקש החיבור אם יתעוררו בעיות מיוחדות המעכבות את קבלת האישורים.
: (ג) '''באין אפשרות להשגת האישורים'''
:: אם לא ניתן להשיג את האישורים הנדרשים לביצוע החיבור בהתאם לתיאום הטכני, יסכימו הצדדים על השינויים הנדרשים בתיאום הטכני, לרבות שינויים בלוחות הזמנים לביצוע החיבור, ויפעלו על פי התיאום הטכני המתוקן שיוסכם ביניהם.

@ 35ו. (תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הכנת בניין לחיבור'''
: (א) '''התנאים לביצוע עבודות החיבור בבניין'''
:: התקבלו במשרדי המחלק אישורי הרשויות לביצוע עבודות החיבור כדין, יודיע המחלק למבקש החיבור על האפשרות לבצע את החיבור, בכפוף להעמדת הבניין שלגביו מבוקש החיבור לרשות המחלק לצורך ביצוע החיבור, כשהוא מוכן לביצוע עבודות החיבור כולל צינורות וגומחות להנחת התשתית, חדר שנאים וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך ביצוע החיבור, בהתאם לתיאום הטכני.
: (ב) '''הספקת חשמל באין חדר שנאים'''
:: כל עוד לא העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק חדר שנאים בהתאם לדרישת המחלק לפי סעיף (א) ובהתאם לתיאום הטכני, יספק המחלק למבקש החיבור חשמל בגבולות העומס המצוי ברשת המתח הנמוך.

@ 35ז. (תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע עבודות החיבור'''
: (א) '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
:: העמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את הבניין כאמור [[באמת מידה 35ו(א)]], יסיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו. אם לא סוכם אחרת בתיאום הטכני, לא יעלה פרק הזמן לסיום ביצוע עבודות החיבור על 60 ימי עבודה מיום קבלת אישורי הרשויות אם החיבור הוא מרשת מתח נמוך קיימת או 90 ימי עבודה אם לצורך ביצוע החיבור נדרשת הקמת רשת מתח נמוך, ובתנאי שמבקש החיבור קיים את התחייבויותיו כאמור בתיאום הטכני.
: (ב) '''תשלום לאחר סיום עבודות החיבור'''
:: (1) סיים המחלק את עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמות מידה 24(ב)(1)]] [[ו-24(ב)(3)]] בעניין חשבון לגבי שירות שניתן. מבקש חיבור שלא שילם את סכום החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות [[אמת מידה 35ח (בדיקת המיתקן ומתן מתח)]].

@ 35ח. (תיקון: 29.11.05, 18.7.07, 23.9.19, 25.11.20, 8.2.22; תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ג-9) : '''בדיקת המיתקן ומתן מתח'''
: (א) '''תשלום בעבור בדיקת המיתקן'''
:: (1) בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק (להלן - בודק), ישלם מבקש החיבור את התשלום הקבוע לבדיקת מיתקן בלוח תעריפים 4.3–11 (להלן - תשלום בעבור בדיקת המיתקן).
:: (2) שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור [[באמת מידה 35ז(ב)]] ואת התשלום בעבור בדיקת המיתקן, ייבדק המיתקן על ידי בודק בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום התשלום והמצאת כל התכניות כנדרש לבדיקת המיתקן.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) '''מיתקן שאינו עומד בדרישות [[+|החוק]]'''
:: (1) מצא הבודק כי המיתקן אינו עומד בדרישות המפורטות [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו, יגיש דו&quot;ח ליקויים למבקש החיבור.
:: (2) מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי בודק, תבוצע לאחר שמבקש החיבור ישלם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
: (ג) '''מתן מתח'''
:: בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.

@ (תיקון: תש&quot;ף-14, תשפ&quot;ג-9) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35ח]] - טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למיתקן צריכה''' (((נמחק)))}}

@ 35ט. (תיקון: 29.11.05, 23.9.19, 5.8.20, 25.11.20, 8.2.22; תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג-9) : '''כללי חיבור מהיר'''
: (א) '''כללי חיבור מהיר'''
:: פנה מבקש החיבור למחלק, בציון מספר חוזה או גוש וחלקה של הבניין שלגביו מבוקש החיבור וגודל החיבור המבוקש בקו&quot;א, והמחלק התחייב לסיים את ביצוע החיבור ואת בדיקת המיתקן בפרק זמן שאינו עולה על 30 ימי עבודה מיום קבלת תשלום בעבור החיבור, יחולו הוראות אלה:
:: (1) מבקש החיבור ישלם את מלוא התשלומים האלה:
::: (א) בעבור החיבור - תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–1 לבתים צמודי קרקע, לוח תעריפים 4.3–2 לבנייני קומות למגורים או לוח תעריפים 4.3–3 למבנים תעשייתיים ומסחריים, בהתאם לייעוד הבניין בעת הגשת הבקשה לחיבור;
::: (ב) בעבור בדיקת המיתקן - תשלום בתעריף כקבוע בלוח תעריפים 4.3–11.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יסיים את ביצוע החיבור ובדיקת המיתקן בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
:: (4) (((נמחקה).))
: (ב) '''ביטול בקשת החיבור'''
:: (1) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כאמור בסעיף (א) ובטרם סיים המחלק את העבודות, יחויב מבקש החיבור בעלויות שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
:: (2) ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי.

=== סימן ב': חיבור למתח גבוה ===

@ 35י. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20, 13.12.23; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-27) : '''חיבור לרשת מתח גבוה'''
: (א) '''חיבור למתח גבוה'''
:: (1) חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור שבין 630 קו&quot;א ל-8 מו&quot;א יהיה לרשת מתח גבוה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק, באישור מנהל המערכת, בהתחשב בהיתכנות התכנונית ובשיקולי עלות-תועלת הנדרשים למימוש החיבור כפי שיחליט מנהל המערכת לעניין אותה בקשה, יאפשר למבקש חיבור המעוניין בכך, חיבור לרשת המתח הגבוה בגודל העולה על 8 מו&quot;א, כמפורט להלן:
::: (א) חיבור לרשת מתח 33 ק&quot;ו - עד 22.8 מו&quot;א למעגל;
::: (ב) חיבור לרשת מתח 22 ק&quot;ו - עד 15.2 מו&quot;א למעגל;
::: (ג) חיבור לרשת מתח 12.6 ק&quot;ו - עד 8.7 מו&quot;א למעגל.
:: (3) תנאי לחיבור כאמור בסעיף קטן (2) הוא כי החיבור המבוקש ניתן לביצוע מבחינה טכנית; הייתה מחלוקת בין הצדדים לגבי האפשרות הטכנית לביצוע החיבור, יפנה המחלק למנהל מינהל החשמל כדי שיכריע אם קיימת אפשרות טכנית לביצוע החיבור.

@ 35יא. (תיקון: 1.6.03, 28.6.18, 25.11.20, 12.4.21; תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-4) : '''תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה'''
: (א) '''תעריפים'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור קבוע או זמני לרשת מתח גבוה יהיה כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, לגבי כל בניין שאינו מקבל הספקה מרשת המתח הגבוה.
:: (2) תשלום בעבור הגדלת חיבור ברשת מתח גבוה, יחושב לפי מספר יחידות קו&quot;א שהתווספו לגודל החיבור הקיים, ללא תוספת המרכיב הקבוע המשולם בעבור חיבור ראשון, כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1.
:: (3) תשלום בעבור הגדלת חיבור שבעקבותיה יש מעבר מחיבור לרשת מתח נמוך לחיבור לרשת מתח גבוה יהיה כמפורט להלן:
::: (א) תשלום כאמור בסעיף קטן (1);
::: (ב) בעבור פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק מעוניין למכור למבקש החיבור, ומבקש החיבור מעוניין לרכוש מהמחלק, ישלם מבקש החיבור למחלק בהתאם לערך הנכסים המופחת;
::: (ג) פריטי רשת במתח נמוך שהמחלק לא מעוניין למכור למבקש החיבור או שמבקש החיבור לא מעוניין לרכוש מהמחלק, יפורקו ויילקחו בידי המחלק, והוא יהיה רשאי להתקינם במקום אחר בתנאי שיהיו תקינים ולא יגרמו לירידה באיכות ובאמינות החשמל הממוצעת האזורית;
::: (ד) בהגדלת חיבור לפני שחלפו שלוש שנים מיום ביצוע החיבור הראשוני לרשת המתח הנמוך או מיום ביצוע הגדלת חיבור שלצורך ביצועה הוקמו תשתיות חדשות, על המחלק למכור ועל הצרכן לרכוש את פריטי הרשת במתח נמוך בהתאם לערך הנכסים המופחת.
:: (4) תשלום בעבור שינוי מיקום חיבור קיים יהיה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, בהתאם לעבודות שיבוצעו.
:: (5) נדרש המחלק להקים רשת זמנית לצורך חיבור זמני למתח גבוה, יגבה המחלק ממבקש החיבור תשלום בעבור אורך קו המתח הגבוה בניכוי 200 מטרים, כקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, לפי מתח הרשת שאליה מחובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות המבוצעות בפועל.
:: (6) לא ביקש מבקש החיבור להפוך את החיבור הזמני לחיבור קבוע וביקש לפרק את החיבור הזמני ואת הרשת הזמנית, אם נבנתה, יישא מבקש החיבור בעלויות כלהלן:
::: (א) עלות פירוק החיבור - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק החיבור; המחלק יחזיר למבקש החיבור תשלום בסכום השווה לערך הנכסים המופחת של פריטי החיבור בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים;
::: (ב) עלות פירוק הרשת הזמנית - מבקש החיבור יישא בעלות הפירוק לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot;, לפי מתח הרשת שאליה חובר החיבור הזמני, ובהתאם לעבודות הנדרשות לצורך פירוק הרשת; המחלק יחזיר את ערך הנכסים המופחת של פריטי הרשת בהתאם לאורך חיי הנכס אשר עומד על 45 שנים.
: (ב) '''חישוב על-פי התעריף התקף'''
:: כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.
: (ג) '''אי עמידה במועדים'''
:: לא עמד המחלק בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש החיבור בתיאום הטכני, ישלם המחלק למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.

@ 35יב. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 28.6.18, 25.11.20, 26.5.21, 8.11.23; תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-12, תשפ&quot;ה-7, תשפ&quot;ו-25) : '''קבלת מידע לצורך בקשה לחיבור למתח גבוה'''
: (א) '''קבלת מידע'''
:: המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת מתח גבוה, יפנה למחלק באופן מקוון בלבד, ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים אלה:
:: (1) מספרי גוש וחלקה של הבניין שלו מיועד החיבור;
:: (2) גודל החיבור המבוקש ביחידות קו&quot;א;
:: (3) נקודת ההתחברות למיתקן הצרכן הפרטי;
:: (4) צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בעתיד;
:: (5) לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן החשמל הפרטי;
:: (6) סוג צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש בחשמל ביממה;
:: (7) שיטת התנעת מנועים, אם ישנם;
:: (8) אם קיים ייצור עצמי - המספר והגודל של כל יחידת ייצור;
:: (9) קיום וגודל הספק של מיתקני חשמל כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים;
:: (10) צורך בקו גיבוי.
: (ב) '''תשובת המחלק'''
:: (1) המחלק ישיב לפנייה בהקדם ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה מיום קבלת הפנייה במשרדי המחלק, למעט במקרים של קיום ייצור עצמי, ואם קיים ייצור עצמי - לא יאוחר מ-30 ימי עבודה כאמור; דרש המחלק המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
:: (2) בתשובתו יציין המחלק פרטים בנושאים אלה:
::: (א) ישימות החיבור המבוקש בהתאם לאמות המידה, [[לחוק החשמל]] ולתקנות לפיו ולכל דין;
::: (ב) זמינות האספקה למקום החיבור;
::: (ג) אמינות האספקה במקום החיבור בהתאם למדדי אמינות אספקה ממוצעים לאזור המינהלי שאליו שייך מקום החיבור;
::: (ד) עלות החיבור כתלות בגודל החיבור המבוקש בלבד, אם לא ידועים פרמטרים נוספים המשפיעים על עלות החיבור.
: (ב1) '''חיבור מוגבל בעומס ובזמן למיתקן תחבורתי שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים'''
:: (1) מבקש חיבור למיתקן תחבורתי, כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]], שמיועד, בין השאר, לטעינת אוטובוסים חשמליים, אשר קיבל תשובת מחלק לפי סעיף (ב) שלפיה לא מתאפשר חיבור של המיתקן במועד ובהספק המבוקש, רשאי לבקש מהמחלק חיבור לרשת החשמל המוגבל בהספק ובזמן (להלן - חיבור מוגבל).
:: (2) מבקש חיבור כאמור בסעיף קטן (1) יגיש בקשה לחיבור מוגבל בכתב או בעל פה, במשרדי המחלק או באמצעות אתר האינטרנט של המחלק; בבקשה כאמור יפרט את גודל החיבור המבוקש, מועד החיבור המוגבל המבוקש, את אופיין העומס המתוכנן במיתקן ביחס לשעות היממה ולעונות השנה, ואת הצפי לגידול בעומס במהלך 5 השנים מהמועד המבוקש לחיבור המוגבל.
:: (3) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה-וולט אמפר ומעלה, יעביר המחלק את הבקשה למנהל המערכת לצורך קבלת התייחסותו, בתוך 3 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2); מנהל המערכת יעביר את התייחסותו למחלק לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שקיבל את הבקשה לקבלת התייחסותו.
:: (4) לצורך מתן התייחסות כאמור בסעיף קטן (3) רשאי מנהל המערכת לדרוש מהמחלק המצאת פרטים נוספים שדרושים לדעתו לצורך ההתייחסות, לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שבו המחלק העביר לו את הבקשה לצורך קבלת התייחסות לפי סעיף קטן (3); על אף האמור בסיפה של סעיף קטן (3), אם דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן זה, הוא יעביר את ההתייחסות למחלק בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת הפרטים הנוספים מהמחלק.
:: (5) המחלק רשאי לדרוש ממבקש החיבור המצאת פרטים נוספים, אשר דרושים לדעתו לצורך התשובה או לצורך מענה לדרישת המצאת פרטים נוספים שהעביר מנהל המערכת, בתוך המועדים המפורטים להלן, לפי העניין:
::: (א) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ-8 מגה-וולט אמפר - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2);
::: (ב) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה-וולט אמפר ומעלה -
:::: (1) אם מנהל המערכת העביר לו דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4) - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את הדרישה האמורה;
:::: (2) אם מנהל המערכת העביר לו את התייחסותו בלא דרישה להמצאת פרטים נוספים - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מהמועד שבו מנהל המערכת העביר לו את ההתייחסות כאמור.
:: (6) אם מנהל המערכת העביר למחלק דרישה להמצאת פרטים נוספים לפי סעיף קטן (4), יעביר לו המחלק את הפרטים הנוספים בתוך שלושה ימים ממועד קבלת הדרישה, ואולם אם מצא המחלק כי הוא נדרש להשלמת פרטים נוספים ממבקש החיבור כדי לענות לדרישת המצאת הפרטים הנוספים שהעביר מנהל המערכת - יעביר למנהל המערכת את הפרטים הנוספים בתוך 3 ימים ממועד קבלת הפרטים הנוספים ממבקש החיבור.
:: (7) המחלק ישיב למבקש החיבור -
::: (א) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק שהוא נמוך מ-8 מגה-וולט אמפר - לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור מוגבל לפי סעיף קטן (2) או מיום השלמת המידע על ידי מבקש החיבור בהמשך לדרישת המחלק לפי סעיף קטן (5), לפי העניין;
::: (ב) בבקשה לחיבור מוגבל בהספק של 8 מגה-וולט אמפר ומעלה - לא יאוחר מ-15 ימי עבודה מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת לפי סעיף קטן (3) או (4), לפי העניין.
:: (8) תשובת המחלק לפי סעיף קטן (7) תהיה ערוכה לפי הטופס שבנספח לאמת מידה זו והוא יתייחס בה, בין השאר, למפורטים להלן:
::: (א) מגבלת ההספק הצפויה והשעות שבהן היא תחול;
::: (ב) הפעולות שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לבצע כדי להסיר את המגבלה, ובכלל זה רשימה מלאה ומפורטת של כל פריטי הציוד שהמחלק או בעל רישיון ההולכה נדרשים לשדרג או להתקין ברשת והמועדים שבהם מתוכנן לעשות כן כאמור בנספח לאמת המידה;
::: (ג) מועד החיבור שהמחלק התחייב לגביו בתשובתו לפי סעיף (ב), שהוא המועד המאוחר ביותר שבו תוסר המגבלה ושמבקש החיבור יחובר לרשת בהתאם לגודל החיבור שביקש בכל שעות היממה.
:: (9) מסר המחלק למבקש החיבור תשובה לפי סעיפים קטנים (7) ו-(8), יתקין מבקש החיבור בנקודת החיבור לרשת אמצעי הגבלת צריכה מהרשת (להלן - אמצעי הגבלה), אשר יאושר ויכויל על ידי המחלק בהתאם לקבוע בסעיף קטן (10).
:: (10) לא הסכים מבקש חיבור להתקין את אמצעי ההגבלה, יחבר המחלק את מיתקן הצריכה לרשת בהתאם לגודל החיבור שהמחלק יכול לספק במועד החיבור המבוקש ושמצוין בתשובת המחלק שניתנה לפי סעיף (ב)(2)(ב).
:: (11) המחלק יכייל את אמצעי ההגבלה, בעת מועד ביצוע הבדיקה למיתקן לפי [[אמת מידה 35יז]], לפי ההספק והשעות שנקבעו בתשובתו לפי סעיף קטן (8).
:: (12) מצא המחלק כי בוצע שינוי בכיול אמצעי ההגבלה בלא אישורו, יפנה למבקש החיבור לתיאום כיול חוזר בהתאם להספק שהתבקש בבקשה לחיבור מוגבל ושאושר בתשובת המחלק לפי סעיפים קטנים (7) ו-(8); לא בוצע תיאום לכיול חדש, יגביל המחלק את הספק הצריכה מהרשת להספק המינימלי שיכול הצרכן לצרוך לפי תשובת המחלק שניתנה לפי סעיף קטן (8), וזאת למשך כל שעות היממה עד לכיול מחדש של אמצעי ההגבלה.
:: (13) אין באפשרות של חיבור מוגבל כדי לגרוע מחובותיהם של המחלק ומנהל המערכת לפיתוח הרשת כך שיהיה ניתן לחבר את המיתקן בלא מגבלות, בהתאם למועדים שהתחייב המחלק בתשובתו לפי סעיף (ב).
:: (14) המחלק יעביר לרשות העתק של כל תשובת מחלק שנתן לפי סעיפים קטנים (7) ו-(8), לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני לפי [[אמת מידה 35יג]] לגבי אותה תשובה.
:: (15) תוקפו של סעיף זה הוא לשנתיים מיום פרסומו ברשומות (((מיום 3.2.2022 עד יום 2.2.2024))).
: (ג) '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
:: לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי המחלק לדרוש מהפונה המצאת פרטים נוספים חיוניים, לרבות אופי ואמינות האספקה הנדרשת ותוכנית מפורטת של הבניין שלו מיועד החיבור.
: (ד) '''מקדמה'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו לפי סעיף (ב) או (ב1) חשבון לתשלום מקדמה בשיעור 10% מתעריף החיבור (להלן - המקדמה) כקבוע בלוח תעריפים מספר 4.2–1, התקף ביום מתן התשובה. תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה לפונה במשרדי המחלק.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יציין, על גבי החשבון, את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור [[באמת מידה 35יא(ב)]] מאת המחלק, אם לא יעמוד במועדים.
: (ה) '''תשלום מראש'''
:: (1) התחייב המחלק לבצע את החיבור בתוך 21 ימים, ומבקש החיבור רוצה בכך, יצרף המחלק לתשובתו חשבון בגובה מלוא התשלום בעבור החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 ו-4.2–2. התחייב המחלק לבצע את בדיקת המיתקן בתוך שלושה ימים מגמר ביצוע החיבור, יצרף המחלק לתשובתו גם חשבון בעבור בדיקת מיתקן כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
:: (2) על החשבונות לפי סעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) המחלק יציין, על גבי החשבונות לפי סעיף קטן (1), את זכאות מבקש החיבור לקבלת תשלום כאמור [[באמת מידה 35יא(ג)]] מאת המחלק, אם לא עמד במועדים שלהם התחייב.
: (ו) (((הוראת שעה מיום 20.7.2026 ועד יום 7.12.2026):)) בתקופה שמיום ו' באב התשפ&quot;ו (20 ביולי 2026) עד יום כ&quot;ז בכסלו התשפ&quot;ז (7 בדצמבר 2026) מנהל המערכת לא יטפל בבקשות שהוגשו לפי אמת מידה זו, שעניינן חיבור לרשת החשמל של חוות שרתים בהספק של 8 מו&quot;א ומעלה. כמו כן, מנהל המערכת לא ייתן התחייבויות חדשות לשמירת מקום ברשת על סמך תשובות מנהל המערכת שניתנו לפני יום ו' באב התשפ&quot;ו (20 ביולי 2026), ואשר טרם גובשו לכדי התחייבות כדין.

@ (תיקון: תשפ&quot;ב-12) : {{ממורכז|{{מוגדל|'''נספח'''}} {{ש}} '''טופס פירוט מגבלות'''}}
: (((הטופס הושמט).))
&lt;!-- 
@ : שם הצרכן: ________
: מיקום הצרכן: _________
: גודל חיבור מבוקש: __________
: מועד חיבור מבוקש: __________
: מועד חיבור שניתן בתשובת מחלק (המועד המאוחר ביותר להסרת המגבלות): ____________
: מגבלת ההספק הצפויה והשעות שבהן היא תחול: ___________
: הסיבות שבגללן לא ניתן לספק את גודל החיבור המבוקש במועד המבוקש ויש צורך לספק חיבור מוגבל: __________________________________
: 1. פירוט רשימת קווי מתח גבוה, שנאים בתחנת משנה וקווי מתח עליון אשר נדרש לשדרג אותם או להתקינם כדי שיהיה ניתן לספק את גודל החיבור המבוקש במועד המבוקש: _____________________
: 2. פירוט העומסים בשעות השיא, ביחס לעונת הקיץ והחורף, בכל אחד מרכיבי הרשת האמורים בסעיף 1 לעיל, בשלושה תרחישים כלהלן:
:: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | !! colspan=&quot;3&quot; | קיץ !! colspan=&quot;3&quot; | חורף
|-
! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח גבוה !! width=&quot;100px&quot; | שנאים בתחנת משנה !! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח עליון !! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח גבוה !! width=&quot;100px&quot; | שנאים בתחנת משנה !! width=&quot;100px&quot; | קווי מתח עליון
|-
| טרם מתן החיבור המבוקש || || || || || ||
|-
| מתן החיבור המבוקש במלואו || || || || || ||
|-
| הגבלת החיבור המבוקש כפי שהוסכם בתיאום הטכני || || || || || ||
|}
: 3. פירוט העבודות שנדרש לבצע מחלק או בעל רישיון הולכה, בהתאם לרשת שלגביה נדרשות העבודות, כדי להסיר את המגבלות; בכלל זאת יצוין אומדן עלות כל עבודה וכן אם ניתן להגדיל את ההספק המוגבל לאחר ביצוע חלק מהעבודות: ________________.
: 4. פירוט המועדים הצפויים לביצוע כל אחת מהעבודות שצוינו בסעיף 3 שלעיל: _______________.
--&gt;

@ 35יג. (תיקון: 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
:: נפתח תיק עבודה במשרדי המחלק, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמות עבודת החיבור (להלן - התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
:: (1) כיוון החיבור;
:: (2) מיקום המיתקן הפרטי;
:: (3) פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
:: (4) בניית מיתקן החשמל הפרטי;
:: (5) מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
::: (ב) מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
::: (ג) מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
:: (6) מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
::: (ב) מספר אירועי דיפים ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
::: (ג) ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש למחלק נתונים;
:: (7) פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
:: (8) עלות החיבור הסופית.
: (ב) '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
:: (1) התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35יב(ד)(1)]]. לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן הנדרשים לצורך קבלת אישורי רשויות.
:: (2) החלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום הטכני והמחלק סבר כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או חיבור מיוחד, ימשיך המחלק את הטיפול בבקשה בהתאם לקבוע [[באמות מידה 35לד (חיבור חריג)]] [[או 35לה (חיבור מיוחד)]], לפי העניין.
: (ג) '''תשלום ביניים'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש החיבור חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. התשלום יהווה תנאי הכרחי לביצוע עבודות החיבור.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1), יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.

@ 35יד. (תיקון: 29.11.05, 18.1.07, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שינוי וביטול בקשת חיבור במתח גבוה'''
: (א) '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
:: (1) מבקש החיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני והוצאת החשבון כאמור [[באמת מידה 35יג(ג)(1)]].
:: (2) מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים.
:: (3) לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי ובתוספת ריבית החשב הכללי.
: (ב) '''ביטול בקשת החיבור'''
:: (1) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מסיבה כלשהי ולרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
:: (2) ביטל מבקש החיבור את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ששילם תשלום כקבוע [[באמת מידה 35יג(ג)(1)]], ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד למועד הביטול.
:: (3) ביטל מבקש החיבור את בקשתו לאחר סיום עבודות החיבור על ידי המחלק, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע [[באמת מידה 35טז(ב)(1)]].

@ 35טו. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מיתקן החשמל הפרטי'''
: (א) '''העמדת מיתקן החשמל הפרטי לרשות המחלק'''
:: המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, לצורך החיבור, חדר מיתוג הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תוכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, נקודת החיבור, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין.
: (ב) '''מיקום הצבת המיתקן'''
:: מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם; חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
: (ג) '''מכלי מדידה'''
:: (1) מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
:: (2) רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
:: (3) המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה; מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–3 ו-4.2–4.
:: (4) בסעיף זה, &quot;מכל מדידה&quot; - שנאי מדידה למתח וזרם, המותקן במכל סגור.
: (ד) '''תפעול, תחזוקה ובעלות'''
:: (1) המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
:: (2) מיתקן החשמל הפרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור.

@ 35טז. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע וסיום עבודות החיבור'''
: (א) '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
:: המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו. אם לא סוכם אחרת, לא יעלה פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור על שישה חודשים מיום תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35יב(ד)(1)]]; לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן שנדרשו לביצוע התשלומים על ידי מבקש החיבור או לקבלת כל האישורים כדין או כל עיכוב אחר שנגרם על ידו.
: (ב) '''תשלומים'''
:: (1) סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור המחלק למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור; על החשבון יחולו הוראות [[אמות מידה 24(ב)(1)]] [[ו-24(ב)(3)]] בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
:: (2) מבקש חיבור שלא שילם את הנדרש כאמור באמת מידה זו, לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות [[אמת מידה 35יז (בדיקת מיתקן ומתן מתח)]].

@ 35יז. (תיקון: 18.7.07, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''בדיקת המיתקן ומתן מתח'''
: (א) '''בדיקת מיתקן ועלויות'''
:: (1) בעבור בדיקת המיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח התעריפים 4.2–1.
:: (2) שילם מבקש החיבור את סכום החשבון כאמור [[באמת מידה 35טז(ב)(1)]], ושילם את התשלום בעבור בדיקת המיתקן כאמור בסעיף קטן (1), ייבדק המיתקן על ידי בודק מוסמך בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו (להלן - בודק מוסמך), בהקדם ולא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (1).
: (ב) '''מיתקן שאינו עומד בדרישות החוק'''
:: (1) מצא הבודק המוסמך כי מיתקן החשמל הפרטי אינו עומד בדרישות המפורטות [[בחוק החשמל]] והתקנות לפיו, יגיש דו&quot;ח ליקויים למבקש החיבור.
:: (2) מבקש החיבור יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המיתקן. בדיקה נוספת על ידי הבודק המוסמך, תבוצע לאחר שמבקש החיבור שילם את התשלום האמור בסעיף (א)(1) בעבור הבדיקה הנוספת.
:: (3) מחלק יבצע בדיקת הגנות וואט-מטריות (הגנות ראשיות). כיול מפסיק הזרם יכול שיתבצע באמצעות מעבדה מוסמכת או על ידי מחלק. בוצעו הבדיקות על ידי מחלק, יחויב מבקש החיבור בתשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
: (ג) '''מתן מתח'''
:: בכפוף לעמידה בהצלחה בבדיקת המיתקן, ובתיאום עם מבקש החיבור, ייתן המחלק מתח למיתקן.

@ 35יח. (תיקון: 1.6.03, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הזנה נוספת'''
: (א) '''חיבור נוסף'''
:: (1) דרש מבקש החיבור מהמחלק לחבר את מיתקנו הפרטי בקו חיבור נוסף, יחבר המחלק את המיתקן הפרטי כאמור, בהינתן יכולת העברה קיימת. בעבור החיבור הנוסף ישלם מבקש החיבור תעריף כקבוע בלוח תעריפי גיבוי (טרם נקבע).
:: (2) קו החיבור הנוסף יכול שייצא משנאי אחר באותה תחנת משנה ויכול שיצא משנאי השייך לתחנת משנה אחרת.
:: (3) בעבור חיבור נוסף ישלם מבקש החיבור לפי העלות הנורמטיבית לקו במתחים השונים כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.

=== סימן ג': חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה (תיקון: תשע&quot;ט-5) ===

@ 35יט. (תיקון: 28.12.09, 16.9.13, 27.9.17, 21.11.18, 18.11.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-13, תשפ&quot;א-6) : '''שמירת מקום ברשת למכרזי מדינה'''
: (א) '''סקר היתכנות ראשוני'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו - המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו - רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו - סקר ההיתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה.
:: (2) מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ג) ההספק המקסימאלי של המיתקן;
::: (ד) גודל החיבור המבוקש;
::: (ה) טכנולוגיית הייצור;
::: (ו) תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
::: (ז) קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
::: (ח) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (ט) מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
:: (3) המחלק לא יערוך סקר היתכנות למיתקן ייצור או למספר מיתקני ייצור הממוקמים על חטיבת קרקע, אשר הספקם המקסימאלי עולה על הקבוע [[באמת מידה 35י (חיבור לרשת מתח גבוה)]]; לעניין זה, &quot;חטיבת קרקע&quot; - שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
:: (4) כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק מקדמה על חשבון תעריף החיבור כקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 &quot;תעריף ביצוע סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה (מקדמה על חשבון תעריף חיבור)&quot;.
:: (5) על החשבון לתשלום המקדמה יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
:: (6) סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור;
::: (ב) לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
::: (ד) רמת זרמי הקצר;
::: (ה) שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
::: (ו) חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
::: (ז) תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ח) בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות;
::: (ט) מצא המחלק צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות דרישה לקבלתם. רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש הסש&quot;ח תהיה מפורטת וסופית.
:: (7) אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
:: (8) המחלק ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (4), לפי המאוחר מביניהם.
:: (9) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. מחויבות המחלק לשמירת מקום ברשת ולביצוע העבודה בלוח הזמנים תהיה במועד תשלום מקדמה ופתיחת תיק עבודה במשרדי המחלק כקבוע [[באמת מידה 35יב(ד)]].
:: (10) המחלק יעמיד את המידע הנוגע לסקרי היתכנות, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, לעיון הציבור באופן פומבי אשר יאפשר לכל דורש להתעדכן במצב היזמות בכל עת, והכל על פי דין ובתיאום עם הרשות.
:: (11) מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. ראש אגף הנדסה ברשות יודיע את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל ממזמין סקר ההיתכנות ומהמחלק את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
:: (12) האמור לעיל לא יחול במקרים המנויים בסעיף (ב) להלן.
: (ב) '''הספק מיתקן פוטו-וולטאי החייב בביצוע סקר היתכנות'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) המחלק יחויב בעריכת סקר היתכנות אם מבקש החיבור מבקש להתחבר לרשת החלוקה במתח גבוה, בלא תלות בגודל מיתקן הייצור; אם נמצא כי מיתקן הייצור יחובר לרשת מתח נמוך, יהיה מבקש החיבור פטור מעריכת סקר היתכנות ראשוני.
:: (2) המחלק ישיב לפונה בשאלת חבותו בסקר היתכנות ראשוני לא יאוחר משבעה ימי עבודה מיום קבלת הפניה.
:: (3) תוקפו של סקר היתכנות יהיה למשך 9 חודשים. אם בחלוף 9 חודשים היו שינויים מהותיים ברשת החלוקה, אשר לדעת הסש&quot;ח יש בהם כדי לשנות מהתשובות שניתנו למבקש החיבור בסקר ההיתכנות הקיים (להלן - הסקר הקיים), יזמין מבקש החיבור סקר היתכנות חדש ויישא בשלו בעלויות הקבועות בלוח תעריפים 4.2–1. הסקר החדש יבוצע בהתאם להליך הקבוע בפסקה (א). אם לא היו שינויים מהותיים ברשת עם תום תוקפו של הסקר הקיים, יאשרר הסש&quot;ח את הסקר הקיים, ללא גביית עלות נוספת, וזאת בתוך 30 ימי עבודה ממועד פנייתו של מבקש החיבור לאשרור הסקר.
:: (4) כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או פרשנותה תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.
: (ג) '''שמירת מקום ברשת'''
:: המחלק ישמור מקום ברשת עבור מתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה שבכוונת רשות החשמל או מי מגורמי המדינה (להלן - המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד - המכרז) בהתאם לתנאים הבאים:
:: (1) מוסד תכנון החליט על הפקדה או הפקדה בתנאים של תכנית מתקן הייצור (להלן - התכנית), או שהחליט להעביר את התכנית להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור או שהחליט על העברת התכנית כאמור בתנאים.
:: (2) המדינה או מי מטעמה פנו למחלק בבקשה לבדיקת היתכנות לשמירת מקום ברשת למכרז (להלן - בדיקת היתכנות).
:: (3) המחלק, בהתייעצות עם מנהל המערכת, ימסור לפונה או למגיש הצעה במכרז חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין בדיקת ההיתכנות להגיש למחלק כתנאי לביצוע הסקר; המחלק ימסור למנהל המערכת העתק מהנתונים שהתקבלו ממגיש ההצעה במכרז.
:: (4) בדיקת היתכנות תתבצע על ידי המחלק, בכפוף לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות של מנהל המערכת, באופן המאפשר למחלק להתחייב על שמירת מקום ברשת על סמך תוצאות בדיקת ההיתכנות.
:: (5) בסיום בדיקת ההיתכנות יעביר המחלק לפונה ולרשות, מסמך המפרט את תוצאות בדיקת ההיתכנות בהתבסס על המידע המפורט בסעיף ((קטן)) (4).
:: (6) סבר המחלק כי שמירת המקום ברשת אפשרית בתנאים, ירשום המחלק במסמך בדיקת ההיתכנות את התנאים לשמירת מקום ברשת.
:: (7) על בסיס תוצאות בדיקת ההיתכנות הרשות תבחן אם להורות למחלק לשמור מקום ברשת למכרז.
:: (8) ממועד סיום ביצוע בדיקת ההיתכנות וכל עוד לא הורתה רשות החשמל אחרת, המחלק ישמור מקום ברשת למכרז.
:: (9) הורתה הרשות למחלק לשמור מקום ברשת, המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שלוש שנים, במקרה בו בעל רישיון הולכה לא נדרש לבצע פרויקט ברשת ההולכה המשרת את כלל המשתמשים ברשת (להלן - פרויקט מערכתי). אם בעל רישיון הולכה נדרש לבצע פרויקט מערכתי המחלק ישמור מקום ברשת לפרק זמן של עד שנה ממועד סיום הקמת הפרוייקט המערכתי.
:: (10) המחלק יאריך את תקופת שמירת המקום ברשת בהתאם להוראת רשות החשמל ולתנאים שתקבע.

@ 35יט1. (תיקון: 18.11.19, 25.11.20; תש&quot;ף-13, תשפ&quot;א-6) : '''סקר היתכנות ראשוני וולונטרי ליצרן ברשת חלוקה'''
: (א) '''סקר היתכנות ראשוני וולונטרי'''
:: (1) המעוניין בקבלת פרטים על אודות חיבור אפשרי לרשת החשמל לצורך הוצאת אנרגיה ממיתקן ייצור (באמת מידה זו - המיתקן) לרשת חלוקה במתח גבוה (באמת מידה זו - רשת החלוקה), יפנה למחלק בכתב, להזמנת סקר היתכנות ראשוני להוצאת אנרגיה לרשת החלוקה (באמת מידה זו - סקר היתכנות וולונטרי).
:: (2) מזמין סקר ההיתכנות יעביר למחלק את הנתונים שלהלן:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ג) ההספק המקסימלי של המיתקן;
::: (ד) גודל החיבור המבוקש;
::: (ה) טכנולוגיית הייצור;
::: (ו) תיאור בסיסי של המיתקן ומשטר ההפעלה הצפוי;
::: (ז) קונפיגורציה בסיסית של המיתקן;
::: (ח) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (ט) מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית.
:: (3) כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה המחלק תעריף כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1 &quot;תעריף לבדיקת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן במתח גבוה ותעריף לביצוע סקר היתכנות ראשוני וולונטרי להוצאת אנרגיה לרשת חלוקה&quot;.
:: (4) על התעריף האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24 &quot;חשבון לגבי שירות שטרם ניתן&quot;]].
:: (5) סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר, והוא יכלול, בין השאר, את ישימות חיבור מיתקן הייצור לרשת החלוקה בהתייחס לעניינים אלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור;
::: (ב) לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) מעבר הספק מיתקן הייצור ברשת המתח הגבוה ובתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן במשטר תפעולי רגיל;
::: (ד) רמת זרמי הקצר;
::: (ה) שדרוגים ברשת הנדרשים לצורך קליטת המיתקן;
::: (ו) חלופות אפשריות, ככל שיידרשו;
::: (ז) תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ח) בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או נערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות מימוש הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיניהם על מזמין סקר ההיתכנות.
:: (6) אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי-יכולתו של המחלק לעמוד בלוח הזמנים שמבקש מזמין הסקר להשלמת החיבור, יכלול הסקר גם הסברים וסיבות לכך וכן לוח זמנים חלופי להשלמת החיבור.
:: (7) המחלק ימסור למזמין, לרשות ולמנהל המערכת, את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2) או מיום תשלום התעריף כאמור בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
:: (8) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה בלוח הזמנים שיפורט בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר.
:: (9) המחלק יבצע את הסקר בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו.

@ 35כ. (תיקון: 28.12.09, 23.1.14; תשע&quot;ט-4) : '''פתיחת תיק חיבור'''
: (((בוטלה, אך תמשיך לחול על חיבור או שילוב מיתקן לפי [[סימן י' לפרק ח']] וכן על בקשות לחיבור או שילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019):))
: (א) '''פתיחת תיק עבודה לחיבור, שינויים וסגירה'''
:: (1) בעל רישיון ייצור מותנה (להלן - בעל הרישיון) רשאי לפתוח תיק עבודה במשרדי המחלק לאחר קבלת החלטה של מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת תוכנית המיתקן להתנגדויות. אם לא נדרשת הפקדה של תוכנית, רשאי בעל הרישיון לפתוח תיק עבודה לאחר קבלת היתר בנייה מרשות הרישוי הרלוונטית.
:: (2) פתיחת תיק העבודה והמשך ההליך העסקי יהיו בהתאם לקבוע [[באמות המידה 35יב(ד) עד 35יח (הזנה נוספת)]].
:: (3) בוטל או פקע תוקפו של הרישיון המותנה, יסגור המחלק את תיק העבודה.
:: (4) על אף האמור [[באמת מידה 35יד(א)]], החל ממועד פתיחת תיק עבודה, שינויים שמשמעותם תוספת להספק היוצא מהמיתקן המתוכנן יטופלו כבקשת חיבור נפרדת וחדשה אשר אינה כלולה במחויבות המחלק לחיבור כפי שנקבעה בעת פתיחת תיק העבודה. שינויים שמשמעותם הקטנת ההספק היוצא מה מיתקן המתוכנן ב-50% או יותר מההספק שנקבע יביאו לסגירת תיק העבודה וסיום מחויבות המחלק לחיבור, ותידרש עריכה של סקר היתכנות חדש.
: (ב) '''מערכות תקשורת'''
:: (1) נוסף על התשלומים לפי [[אמת מידה 35יא (תשלומים בעבור חיבור למתח גבוה)]], המחלק יחייב את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה של המחלק על מיתקן הייצור. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל המחלק, ולפי כל דין.
:: (2) בחר מבקש החיבור להתקין את מערכות התקשורת באמצעות המחלק, יהיה התעריף לפי הקבוע בלוח תעריפים 4.2–2: &quot;עלות תקשורת ליצרן המחובר ברשת מתח גבוה&quot;.
:: (3) מחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול ותחזוקת המערכת כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.

@ 35כ1. (תיקון: 21.11.18, 23.12.19, 25.11.20, 19.3.23, 6.9.23, 9.7.25; תשע&quot;ט-4, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-14, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-22, תשפ&quot;ד-32, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו-4, תשפ&quot;ו-18, תשפ&quot;ו-19) : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;גודל חיבור מבוקש לרשת&quot; - גודל החיבור שהמבקש מעוניין בו, אשר נמדד בקילו וולט אמפר;
:- &quot;דרישות מערכתיות&quot; - דרישות טכניות במערכת החשמל המשפיעות על הבטחת השרידות של מערך הייצור והמסירה ועל האמינות והאיכות של העברת החשמל במערכת המסירה, שהורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה;
:- &quot;דרישות מערכתיות לציוד&quot; - דרישות לציוד ייצור כדי להבטיח את אמינות ושרידות המערכת שהורה מנהל המערכת לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]];
:- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך תחרותי שמפרסמת הרשות, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
:- &quot;היתר הפעלה&quot; - היתר לפי [[סעיף 4(א) לחוק החשמל]];
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל מינהל החשמל ברשות;
:- &quot;הספק הזרמה מרבי לרשת&quot; - הספק מרבי מדומה שמאשר המחלק להוציא בנקודת החיבור לרשת מכלל המיתקנים המשולבים במקום הצרכנות, הנמדד בקילו וולט אמפר, ולעניין מיתקנים בשילוב אגירה הספק כאמור בתוספת ההספק המרבי שמאשר המחלק לצורך טעינת מיתקן האגירה;
:- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הממשי של המיתקן בהדקי הגנרטור בניכוי צריכה עצמית - בהתאם לנתוני היצרן, אשר נמדד בקילו וואט; למיתקנים הכוללים מהפכים יימדד ההספק המותקן לפי הספק המהפכים בקילו וולט אמפר, מוכפל במקדם הספק השראתי (‎+0.9) או במקדם הספק קיבולי (‎−0.9);
:- &quot;חיבור&quot; - חיבור חדש של מיתקן לרשת חלוקה;
:- &quot;יום עבודה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מבקש&quot; - מבקש חיבור או מבקש שילוב, לפי העניין;
:- &quot;מועד ההתחייבות לחיבור&quot; - המועד שקבע המחלק לחיבור או שילוב מיתקן בתשובה שמסר לפי [[סעיף (ט)(2)(ב) לאמת מידה 35כ2]];
:- &quot;מועד הסרת מגבלת הזרמה&quot; - המועד שנקבע בתשובת מחלק, שניתנה לפי [[סעיף ((())ט(()))(1) לאמת מידה 35כ2]], לסיום תוקפן של מגבלות ההזרמה כאמור [[בסעיף (ט)(2)(ג) לאמת המידה האמורה]];
:- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; - המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, אשר עד אליו נדרש מבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון; אם לא נקבע מועד כאמור בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש - 36 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית;
:- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; - (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, אשר עד אליו נדרש מבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון; אם לא נקבע מועד כאמור בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש - 37.5 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית;
:- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; - (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 28.2.2026 עד יום 31.5.2026 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, אשר עד אליו נדרש מבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון; אם לא נקבע מועד כאמור בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש - 39 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית;
:- &quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - המועד הקבוע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש אשר עד אליו רשאי המבקש להציג אישור עמידה בתנאים לסנכרון, בכפוף לחילוט ערבות; לא נקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש או בהליך התחרותי שמפרסמת הרשות ערבות - יהיה המועד המחייב המרבי לסנכרון שווה למועד המחייב לסנכרון;
:- &quot;מועד קובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
:- &quot;מחלק דומיננטי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן ייצור או מיתקן אגירה;
:- &quot;מיתקן ייצור בגז&quot; - מיתקן ייצור העושה שימוש בגז טבעי אשר הוקם לפי [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1306_13_550_151118.pdf|החלטה 13 (1306) מישיבה 550 של רשות החשמל מיום ז' בכסלו התשע&quot;ט (15 בנובמבר 2018)]] כפי שתעודכן מעת לעת;
:- &quot;מיתקן מנוהל&quot; - מיתקן שלגביו מוטלת חובה באמות המידה להגיש דיווחים למחלק במסגרת תוכנית ייצור וצריכה ושעל המחלק מוטלת חובה להעביר בעניינו תוכנית העמסה פרטנית באופן קבוע ובמועדים קבועים;
:- &quot;מערכת מסירה&quot; - רשת מתח עליון ורשת מתח על;
:- &quot;נקודת החיבור לרשת&quot; (PCC - Point of Common Coupling) - נקודת החיבור של מקום צרכנות או של מיתקן ייצור לרשת חלוקה, בהדקי היציאה של המונה או של מערכת המנייה במתח נמוך או בהדקי היציאה של מכל מדידה או של תא המדידה במתח גבוה;
:- &quot;פעולות ברשת&quot; - עבודות פיתוח והקמה, לרבות השגת אישורי רשויות, הסכמות בעלים או מחזיקי מקרקעין וכל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לביצוען;
:- &quot;פרמיה אורבנית&quot; - פרמיה המשולמת למיתקן ייצור או למיתקן אגירה לפי [[אמת מידה 35מה]];
:- &quot;קיבולת מיתקן אגירה&quot; - כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן אגירה במונחי קילו-וואט שעה;
:- &quot;רשת חלוקה&quot; - רשת מתח נמוך או רשת מתח גבוה, לפי העניין;
:- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי מחלק לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת חלוקה;
:- &quot;תהליך סנכרון&quot; - בדיקות הכנסה לניצול ובדיקות סנכרון לרשת שמבצע המחלק למיתקן כתנאי להפעלה המסחרית של המיתקן;
:- &quot;תיק עבודה&quot; - הזמנה לחיבור או לשילוב מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק;
:- &quot;תנאים לזכאות לתעריף המבוקש&quot;, &quot;אסדרה&quot; - אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן;
:- &quot;תשובת מחלק חיובית&quot; - התחייבות המחלק לחיבור המיתקן או לשילוב המיתקן, לרבות שילוב שבמסגרתו מבוקש להגדיל חיבור, לפי העניין, לפי [[אמת מידה 35כ2]], שהועבר בעבורה תשלום ראשון לפי [[סעיף (א) באמת מידה 35כ3]].

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כ1]]''' (((נמחק)))}}

@ 35כ2. (תיקון: 15.11.18, 18.11.19, 23.12.19, 25.11.20, 8.2.22, 19.3.23, 6.9.23, 29.11.23, 13.12.23, 13.1.25, 14.5.25; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ג-13, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ד-10, תשפ&quot;ד-14, תשפ&quot;ד-32, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-3, תשפ&quot;ה-13, תשפ&quot;ה-15, תשפ&quot;ה-29, תשפ&quot;ו-3) : '''הגשת בקשה ותשובת מחלק'''
: (א) (((בוטל).))
: (ב) '''זהות מבקש שילוב מיתקן'''
:: מבקש שילוב מיתקן יהיה צרכן בעלים רשום.
: (ג) '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
:: (1) מבקש ירשום, טרם הגשת הבקשה, באתר אינטרנט ייעודי של המחלק את הספק המיתקן המבוקש, גודל החיבור המבוקש, האם מבוקש חיבור חדש או הגדלת חיבור ואת שם האסדרה המבוקשת. כתנאי לרישום הבקשה, יגבה המחלק מהמבקש, באמצעות אתר האינטרנט, תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1 ([[בסימן זה]] - תשלום בעד הרישום).
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), לעניין מיתקן במתח גבוה, יפיק המחלק למבקש, במועד הרישום, חשבונית לתשלום בעד בדיקת הבקשה, כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1 בניכוי סכום התשלום בעד הרישום.
:: (3) שילם המבקש את התשלום בעד הרישום, ישלח המחלק למבקש אסמכתה המאשרת את קבלת התשלום ואת ההספק המותקן המבוקש שעבורו התקבל התשלום ([[בסימן זה]] - הספק רשום).
:: (4) המחלק יוודא קיומה של כמות פנויה לרישום אצל המחלק הדומיננטי טרם משלוח האסמכתה לפי סעיף קטן (3) לצרכניו. הודיע המחלק הדומיננטי למחלק כי לא קיימת כמות פנויה לרישום, ישיב המחלק לצרכן את התשלומים שביצע לפי סעיף זה.
:: (5) המחלק הדומיננטי יעדכן אחת ליום באתר האינטרנט שלו את הכמות הפנויה לרישום בהתאם להספק הרשום המצטבר של צרכניו ושל צרכני מחלקים אחרים.
:: (6) בכל מקרה, לא יושב למבקש תשלום בעד רישום שביצע אלא אם כן לא הייתה קיימת כמות פנויה לרישום כאמור בפסקה (4).
: (ד) (((בוטל).))
: (ד1) '''הגשת בקשה באתר האינטרנט'''
:: (1) המבקש יגיש בקשה לחיבור או שילוב מיתקן בתוך 14 ימים ממועד קבלת אסמכתה המאשרת קבלת תשלום כקבוע בסעיף (ג)(3), ויצרף לה את כלל המסמכים הנדרשים לצורך עמידה בתנאי סף לבדיקת הבקשה לפי סעיף (ה) (להלן בסעיף זה - הבקשה והמסמכים).
:: (2) הבקשה והמסמכים יוגשו באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של המחלק; המחלק יבצע את כל הפעולות הנדרשות כדי לאפשר הגשה מקוונת כאמור.
:: (3) 3 ימי עבודה לפני המועד האחרון להגשת הבקשה והמסמכים ישלח המחלק למבקש באופן מקוון תזכורת בדבר חובת הגשתם.
:: (4) לא הגיש המבקש את הבקשה והמסמכים בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (1), יפקע רישום ההספק; פקע רישום ההספק, ישלח המחלק הודעה על כך למבקש באופן מקוון בתוך 5 ימי עבודה מהמועד האחרון להגשת הבקשה והמסמכים.
: (ד2) '''הגשת בקשה במשרדי מחלק שאינו מחלק דומיננטי'''
:: (1) על אף האמור בסעיף (ד1), מחלק שאינו מחלק דומיננטי רשאי לאפשר את הגשת הבקשה והמסמכים באמצעות זימון המבקש למשרדיו; זימון המבקשים למשרדי המחלק ייעשה בהתאם לסדר מועד ביצוע התשלום בעד הרישום, ובכל מקרה לא יאוחר משלושים ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום.
:: (2) לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם המחלק עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
:: (3) לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (2), יפקע רישום ההספק; המחלק ישלח הודעה למבקש על פקיעת הרישום בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעתו.
: (ה) '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
:: (1) מחלק יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) שם המבקש, כתובתו ודרכי ההתקשרות עמו;
::: (ב) טכנולוגיית המיתקן ופירוט הציוד של המיתקן;
::: (ג) נקודת ההזנה וסכימת חיבור חד-קווית של המיתקן;
::: (ד) הספק מותקן מתוכנן, ולגבי מיתקן בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, גם הספק מצרפי מתוכנן של המודולים;
::: (ה) גודל החיבור המבוקש ביחידות קילו וולט אמפר;
::: (ו) למבקש מיתקן פוטו-וולטאי בהספק מותקן נמוך מ-15 קילו וואט - יציין המבקש אם הוא מעוניין במונה ייצור;
::: (ז) מועד מבוקש לביצוע החיבור, הגדלת החיבור או השילוב; המועד המבוקש לא יעלה על המועד המחייב המרבי לסנכרון;
::: (ח) אם מבקש החיבור או השילוב מבקש לקבל תעריף - התעריף המבוקש לטכנולוגיית הייצור בהתאם לתעריפים שבתוקף שפרסמה הרשות והתנאים לזכאות לקבלת התעריף שבמסגרתם הוא מבקש להקים את המיתקן; אם במסגרת האסדרה המבוקשת ניתן לפעול לפי יותר משיטת התחשבנות אחת, יודיע המבקש גם מהי שיטת ההתחשבנות המבוקשת; אם במסגרת האסדרה המבוקשת ניתן לפעול לפי יותר ממסלול תעריף אחד, יודיע המבקש גם מהו מסלול התעריף המבוקש לצרכן המבקש להקים מיתקן פוטו-וולטאי בהספק קטן מ-15 קילו וואט בלא מונה ייצור, שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע [[בסעיף (ג) באמת מידה 176]];
::: (ט) מיקום מוצע להתקנת מונה הייצור, אלא אם כן מבקש השילוב פטור מהתקנת מונה ייצור בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש;
::: (ט1) למבקש חיבור או שילוב של מיתקן פוטו-וולטאי - אופן ההתקנה של המיתקן, מבין האפשרויות האלה: קרקעי, דו-שימוש או אחר; במקרה של &quot;דו-שימוש&quot; יפרט המבקש את המיקום המוצע מבין האפשרויות המנויות [[בהגדרה &quot;מיתקן פוטו-וולטאי&quot; שבסעיף (א) לאמת מידה 175]]; במקרה של &quot;אחר&quot; יפרט המבקש את סוג השימוש שמעליו מוצע להקים את המיתקן;
::: (י) מסמך מטעם מוסד התכנון הרלוונטי על הפקדת התכנית בתנאים, או תכנית מאושרת, או היתר בנייה, או כל דרישה אחרת, למיתקן הנדרש להיתר בנייה, אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף דרישה למסמך כאמור;
::: (יא) המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן שאינו נדרש להיתר - תצהיר חתום בפני עורך דין ערוך לפי נספח א' לאמת מידה זו;
::: (יב) המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן במתח גבוה - קבלה על התשלום בעד בדיקת הבקשה;
::: (יג) (((נמחקה);))
::: (יד) אם המיתקן שלו מיועד החיבור הוא מיתקן אגירה כהגדרתו [[באמת מידה 35מה]] - בקשה לניהול המיתקן לפי הוראות [[אמת מידה 35מה]] על ידי המחלק לצורך זכאות לפרמיה אורבנית;
::: (טו) למבקש מיתקן אגירה או מיתקן בשילוב אגירה - קיבולת מיתקן האגירה ואופן הצימוד.
:: (2) נוסף על אמור בסעיף קטן (1), בבקשת חיבור יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) מספרי גוש וחלקה ומספר מגרש לפי תוכנית בניין עיר, אם ישנה, של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור;
::: (ב) קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של חטיבת הקרקע או יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע תכנית מדידה עם גושים וחלקות;
::: (ג) (((בוטלה).))
:: (3) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), בבקשת שילוב יוודא המחלק את קיומם של המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) פרטי מיתקנים קיימים במקום הצרכנות, טכנולוגיית המיתקנים, הספקם והתעריף המשולם בגינם;
::: (א1) מספר החוזה ומספר המונה של מקום הצרכנות שבו יתבצע השילוב;
::: (ב) אם מבקש השילוב אינו מעוניין להזרים את מלוא ההספק המיוצר לרשת החשמל, יצוין הספק ההזרמה המרבי לרשת;
::: (ג) אם מבקש השילוב מעוניין להגדיל חיבור במקום הצרכנות - גודל החיבור המבוקש בקילו וולט אמפר;
::: (ד) סימון מיקום המיתקן המוצע על גבי העתק חתום של תשריט תכנית הבנייה (גרמושקה) של המבנה הרלוונטי במקום הצרכנות, ואם לא ניתן להשיג תשריט כאמור או שהמיתקן קרקעי - תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון מיקום המיתקן, חתום ומאושר על ידי המרכז או תכניות העמדת המיתקן בקואורדינטות בהעתק; לחלופין, הצרכן רשאי לזמן ביקור של המחלק במקום הצרכנות, שבמסגרתו יתועד מיקום המיתקן בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק; בעד הביקור ישלם המבקש למחלק תעריף כקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 4.3–1.
: (ו) '''הודעה על עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה'''
:: (1) המחלק יודיע בכתב למבקש, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת המסמכים המפורטים בסעיף (ה), כי הוגשו כל הנתונים, המסמכים והתשלומים המהווים תנאי סף לבדיקת הבקשה (להלן - הודעה על עמידה בתנאי הסף) או כי עליו להשלים, בתוך 14 ימים מיום מתן ההודעה, נתונים, מסמכים ותשלומים לצורך עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה; רשימת הנתונים, המסמכים והתשלומים המבוקשת על ידי המחלק בהודעה כאמור תהיה סופית; המחלק יודיע בכתב למבקש, בתוך 7 ימי עבודה מיום המצאת כל הנתונים, המסמכים והתשלומים על עמידה בתנאי הסף.
:: (2) לא הגיש המבקש את כל המסמכים, הנתונים והתשלומים בהתאם לסעיף קטן (1) או שהגישם באופן לא תקין, ידחה המחלק את בקשתו ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה.
: (ו1) '''סדר בדיקת הבקשות על ידי המחלק'''
:: סדר בדיקת הבקשות על ידי המחלק יהיה בהתאם למועד שבו שלח את ההודעה על עמידה בתנאי הסף לבדיקה.
: (ז) '''הגרלה'''
:: (()) ((&lt;s&gt;(1)&lt;/s&gt;)) על אף האמור בסעיף (ו)(3), אם נקבע בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש כי סדר בדיקת הבקשות ייקבע באמצעות הגרלה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) בקשות לחיבור או שילוב לפי הודעת זכייה שהוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע למשרדי המחלק, ייכללו בהגרלה;
:: (2) תנאי להשתתפות בהגרלה הוא תשלום בעד רישום כקבוע בסעיף (ג);
:: (3) המחלק יבדוק את הבקשות לפי הסדר שנקבע בהגרלה שערכה הרשות;
:: (4) בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בפסקה (1) יירשמו ויטופלו לפי סדר בדיקת בקשות אשר יהיה בהתאם לסדר הגשת הבקשות הקבוע בסעיף (ו1).
: (ח) '''בדיקת הבקשה על ידי המחלק'''
:: עמד המבקש בתנאי הסף לבדיקת הבקשה, יבדוק המחלק את הנתונים האלה:
:: (1) פעולות ברשת החלוקה וההולכה אשר נדרשות כדי לחבר, להגדיל חיבור או לשלב את המיתקן בזמן הקצר ביותר;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) ככל שנקבעו בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש תנאים נוספים להגשת בקשה לחיבור או שילוב - עמידת המבקש בתנאים אלה;
:: (4) המחלק יבדוק את הבקשה בהתאם לדרישות מערכתיות, קריטריונים והנחיות שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה, אם נקבעו (להלן - הנחיות מנהל המערכות).
: (ט) '''תשובת המחלק'''
:: (1) המחלק ישיב בכתב לבקשת מבקש, עם העתק למנהל המערכת, בתוך 30 ימי עבודה מיום שליחת ההודעה על עמידה בתנאי הסף לבדיקת הבקשה. אם סדר בדיקת הבקשות נקבע בהגרלה, המחלק ישיב לבקשות כלל מבקשי החיבור או השילוב בתוך 30 ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה.
:: (2) בתשובה לפי סעיף קטן (1), יפרט המחלק את הפרטים האלה:
::: (א) פרטים על אודות הבקשה ובהם -
:::: (1) כתובת מקום הצרכנות;
:::: (2) מספר ההזמנה;
:::: (3) סוג הבקשה - חיבור או שילוב;
:::: (4) טכנולוגיית הייצור המבוקשת;
:::: (5) לעניין מיתקן פוטו-וולטאי - אופן התקנת המיתקן בהתאם למפורט בסעיף (ה)(1)(ט1);
:::: (6) ההספק המותקן המבוקש לחיבור או לשילוב; בעבור מיתקנים פוטו-וולטאיים - יצוין גם הספק המודולים והמהפכים בקילו-וואט; בעבור מיתקן אגירה או מיתקן בשילוב אגירה - יצוינו גם קיבולת וצימוד מיתקן האגירה והספק המהפכים שהתבקשו על ידי המבקש;
:::: (7) גודל החיבור המבוקש;
:::: (8) שם האסדרה שבמסגרתה מבוקש להקים את המיתקן;
:::: (9) תעריף להזרמת אנרגיה, אם התבקש;
:::: (10) לעניין מיתקן פוטו-וולטאי הכולל אפשרות לבחירת שיטת התחשבנות - תצוין שיטת ההתחשבנות בהתאם לבקשת המבקש;
:::: (11) מועד החיבור או השילוב המבוקש על ידי המבקש;
:::: (12) המועד המאוחר ביותר להעברת המסמכים לצורך עמידה בתנאים לסנכרון המיתקן כקבוע [[באמת מידה 35כ4(ד)]];
:::: (13) המועד המחייב המרבי לשילוב המיתקן בהתאם לאסדרה או להליך שבו מוקם המיתקן;
::: (ב) המחלק יציין האם ביכולתו להתחייב לחיבור או לשילוב המיתקן במועד המבוקש לחיבור או לשילוב, לפי העניין; אם אין ביכולתו להתחייב כאמור, יציין המחלק את המועד המוקדם ביותר שלו הוא יכול להתחייב לחיבור או לשילוב המיתקן לרשת; אם מועד ההתחייבות לחיבור שקבע המחלק הוא מאוחר למועד החיבור שביקש המבקש, יפרט המחלק בתשובתו את הפרויקטים הנדרשים לביצוע לצורך חיבור או שילוב המיתקן בהיבט מערכת החלוקה ומערכת המסירה בהתאם לנספח ב';
::: (ג) הספק ההזרמה המרבי לרשת בקילו וולט אמפר במועד ההתחייבות לחיבור; למיתקנים בשילוב אגירה, יצוין הספק הטעינה המרבי מהרשת בקילו וולט אמפר במועד ההתחייבות לחיבור; אם לא ניתן להזרים או לטעון את מלוא ההספק המבוקש במועד ההתחייבות לחיבור, יפרט המחלק את מגבלות ההזרמה, אומדנים לא מחייבים להיקף השימוש במגבלות ומועד הסרת מגבלת ההזרמה; אם המחלק קבע מגבלות הזרמה, יפרט בתשובתו את הפרויקטים הנדרשים לביצוע לצורך הסרת מגבלת ההזרמה בהיבט מערכת החלוקה ומערכת המסירה בהתאם לנספח ב';
::: (ד) אם נקבעו מגבלות הזרמה, יפרט המחלק בתשובתו את האמצעים שנדרש המבקש להתקין כדי לאכוף את מגבלות ההזרמה, לרבות הגדרת המיתקן כמיתקן מנוהל (להלן בפסקה זו - האמצעים המגבילים), וכן יציין את המועד שבו יהיה ניתן להסיר את האמצעים המגבילים; האמצעים המגבילים יותקנו על ידי המבקש, באחריותו הבלעדית ועל חשבונו בהתאם לדרישות המחלק לגבי אותו מיתקן;
::: (ה) גודל החיבור שיינתן למבקש, לרבות הגדלת חיבור אם נדרשה;
::: (ו) אם הבקשה אינה עומדת באחד או יותר מתנאי הזכאות לתעריף או אם מועד ההתחייבות לחיבור עולה על 180 ימים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, ובמקרה של מחלק שאינו דומיננטי - 210 ימים מהמועד האמור, המחלק יציין זאת בתשובתו וידחה את הבקשה;
::: (ז) אם לצורך חיבור או שילוב המיתקן או הסרת מגבלת הזרמה נדרשות פעולות במערכת המסירה שאינן מופיעות בתוכנית הפיתוח או שהן מוגדרות כפרויקט מעוכב לפי [[אמת מידה 35לז1]], יתחייב המחלק להשלים את חיבור או שילוב המיתקן או להסיר את מגבלת ההזרמה, לפי העניין, כתלות בהשלמת הפרויקט ולא ינקוב במועד מסוים;
::: (ח) סבר המחלק כי החיבור המבוקש או הגדלת החיבור המבוקשת הם בגדר חיבור חריג או חיבור מיוחד, יציין זאת בתשובתו;
::: (ט) צורך בחדר שנאים, בהתאם לקבוע [[בסימן א' לפרק זה]];
::: (י) האופן שבו ניתן להשיג על תשובת המחלק לפי סעיף (יג).
:: (3) המחלק יפרסם באתר האינטרנט שלו נוסח שעל פיו תהיה ערוכה תשובת המחלק בהתאם לאמור בסעיף קטן (2).
:: (4) במקרה שבו הציוד אינו תואם את הדרישות המערכתיות לציוד שקבע מנהל המערכת, יודיע המחלק למבקש, במסגרת תשובת מחלק חיובית, כי עליו לשנות את סוג הציוד שבכוונתו להתקין. לא עדכן המבקש את סוג הציוד בתוך שלושים ימי עבודה ממועד תשובת המחלק, תפקע תשובת המחלק החיובית.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם הבקשה אינה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף המבוקש, ידחה המחלק את הבקשה ([[בסימן זה]] - תשובת מחלק שלילית לתעריף). המחלק יפרט בתשובה את הסיבה לדחיית הבקשה ויאפשר למבקש לעדכן את הבקשה בתוך 14 ימי עבודה.
:: (6) המחלק יפעל ביעילות כדי לתת תשובת מחלק חיובית, ואולם, אם סבר המחלק כי אי-אפשר לסיים את הפעולות ברשת ולתת תשובה חיובית לחיבור המיתקן במועד המבוקש לחיבור, רשאי המחלק לדחות את הבקשה ויפרט בתשובתו את הפעולות ברשת הנדרשות על מנת לאפשר תשובת מחלק חיובית לחיבור, ומדוע אי-אפשר להשלימן במועד המבוקש לחיבור ([[בסימן זה]] - תשובת מחלק שלילית לחיבור).
::: (((הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 13.1.2027):)) המחלק יפעל ביעילות כדי לתת תשובת מחלק חיובית, ואולם, אם סבר המחלק כי אי-אפשר לסיים את הפעולות ברשת ולתת תשובה חיובית לחיבור המיתקן במועד המבוקש לחיבור או אם היקף ויסות האנרגיה השנתי הצפוי של המיתקן יעלה על 300 שעות כפול ההספק המתוקן של המיתקן, רשאי המחלק לדחות את הבקשה ויפרט בתשובתו את הפעולות ברשת הנדרשות על מנת לאפשר תשובת מחלק חיובית לחיבור, ומדוע אי-אפשר להשלימן במועד המבוקש לחיבור ([[בסימן זה]] - תשובת מחלק שלילית לחיבור).
:: (7) בתשובת מחלק שלילית לחיבור יציין המחלק את התיקונים שיש לערוך בבקשה, המאפשרים למחלק לתת תשובת מחלק חיובית בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף; המחלק יתייחס בתשובתו בפרט לתיקונים האלה:
::: (א) ההספק המותקן המרבי;
::: (א1) למיתקן שמבוקש כי יחובר לרשת מתח גבוה בלבד - אומדן לא מחייב של השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת עד להשלמת הפעולות הנדרשות ברשת והתקופה שבה תחול מגבלה זו, לפי שיקול דעתו הבלעדי של המחלק;
::: (א2) כל עדכון נוסף בבקשה שיש בו כדי לאפשר תשובת מחלק חיובית או חיובית מוגבלת;
::: (ב) המועד המוקדם ביותר, ככל שקיים, שבו ניתן להתחייב לחיבור או לשילוב המיתקן שלגביו ניתן לתת תשובה חיובית או תשובה חיובית מוגבלת, בכפוף לתיקון הבקשה לפי הצעת המחלק כאמור בפסקאות (א) עד (א2), ובלבד שמועד זה לא יעלה על שישה חודשים לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (8) נתן המחלק תשובת מחלק שלילית לחיבור, יהיה המבקש רשאי, בתוך 14 ימי עבודה, לעדכן את הבקשה בהתאם לתשובת המחלק.
:: (9) עדכן המבקש את הבקשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לחיבור או תשובת מחלק שלילית לתעריף, ייתן המחלק למבקש, בתוך 14 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה המתוקנת, תשובת מחלק מעודכנת.
:: (9א) לעניין תשובת מחלק חיובית שניתנה לגבי בקשה מעודכנת שהוגשה בהתאם לתשובת מחלק שלילית לפי סעיף קטן (7)(א1), בתום התקופה האמורה באותו סעיף תהפוך התשובה לתשובת מחלק חיובית מלאה לגבי הבקשה הראשונית שהוגשה על ידי המבקש.
:: (10) כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
:: (11) לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (1), יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 5 או 11 ללוח תעריפים 12.1–1, בהתאם למתח החיבור המבוקש.
:: (12) אומדן השעות שבהן אפשר להזרים אנרגיה לרשת, שנתן המחלק לפי סעיף קטן (7)(א1), אינו מחייב את המחלק; במקרה של חריגה מאומדן השעות האמור, במשך התקופה שבה המיתקן פועל באופן חלקי לפי אותו סעיף קטן, לא יהיו למבקש כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל הוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר, לרבות טענות או תביעות לפי [[אמת מידה 37]], לפי [[אמת מידה 48א]] ולפי [[סעיף (א1) לאמת מידה 141]].
:: (13) בתשובת המחלק יצוין כי המחלק רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים של רשת ההולכה או של רשת החלוקה, בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; נוסף על האמור, יצוין בתשובת המחלק כי ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של המחלק לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
::: (((הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 13.1.2027):)) בתשובת המחלק יצוין כי המחלק רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים של רשת ההולכה או של רשת החלוקה, בהיקף שלא יעלה על 200 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן, במהלך שלוש השנים הראשונות ממועד ההפעלה המסחרית; לאחר שלוש שנים כאמור, היקף השעות המווסתות לא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; נוסף על האמור, יצוין בתשובת המחלק כי ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של המחלק לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
:: (13) (((מספור שגוי במקור):)) נתן המחלק תשובת מחלק חיובית לחיבור, תשובתו תכלול גם את הנתונים האלה:
::: (א) מידע אם המיתקן זכאי לפרמיה אורבנית;
::: (ב) אם המיתקן זכאי לפרמיה אורבנית - גובה הפרמיה ותקופת ההתחייבות לתשלומה בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7–27.
: (ט1) (((בוטל).))
: (י) (((בוטל).))
: (יא) '''אישור העמדת בטוחה'''
:: ככל שנקבעה בתנאים לזכאות לתעריף המבוקש דרישה להפקדת בטוחה, יבדוק המחלק שהבטוחה הוגשה בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף. לא המציא המבקש את הבטוחה במועד שנקבע בתנאים לזכאות לתעריף, תפקע תשובת המחלק.
: (יב) '''רישום מיתקן ייצור באתר האינטרנט - מסלול מהיר'''
:: (1) על אף האמור בסעיפים (ג) עד (ט1) לאמת מידה זו [[ובאמות מידה 35כ3]] [[ו-35כ4]], למעט [[סעיפים (ג), (ה) ו-(ז) לאמת מידה 35כ4]], מבקש רשאי לשלב במקום צרכנות קיים או במקום צרכנות בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי מחלק, מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית או מיתקן אגירה, במסלול מהיר, בהתאם להוראות סעיף זה, אם מתקיימים לגבי הבקשה והמיתקן כל התנאים האלה:
::: (א) סך ההספק המצרפי של הממירים לכל טכנולוגיה בנקודת החיבור אינו עולה על 15 קו&quot;א;
::: (ב) (((נמחקה);))
::: (ג) בבקשה לשילוב מיתקן במקום צרכנות קיים - המבנה שעליו יוקם המיתקן הוקם כדין, ומבקש החיבור קיבל לגביו [[+#תוספת טופס 4|טופס 4]] לפי [[תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], או תעודת גמר כהגדרתה [[בסעיף 70א לחוק התכנון והבנייה]]; בבקשה לשילוב מיתקן במקום צרכנות בהקמה - אושר הסכם התיאום הטכני לפי [[אמת מידה 35ג]] [[או 35יג]], לפי העניין, שנעשה במסגרת הליך חיבור החשמל למבנה שעליו יוקם המיתקן;
::: (ד) לא נדרשת הגדלת חיבור במקום הצרכנות;
::: (ה) קיימת כמות פנויה לרישום באסדרה שקבעה הרשות שלגביה נוגעת הבקשה;
::: (ו) שיטת ההתחשבנות עם המיתקן תהיה שיטת תשלום בעבור הזרמה לרשת הקבועה [[באמת מידה 176(ג)]].
:: (1א) על אף האמור בסעיף קטן (1)(א), מבקש רשאי לשלב במסלול מהיר מיתקן ייצור פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו- וולטאי משולב אגירה גם אם סך ההספק המצרפי גדול מ-15 קו&quot;א, אם מתקיימים לגבי הבקשה גם תנאים אלה:
::: (א) סך ההספק המצרפי של הממירים לכל טכנולוגיה בנקודת החיבור אינו עולה על 630 קו&quot;א;
::: (ב) ההספק המצרפי המותקן בנקודת החיבור קטן מ-70% מגודל החיבור;
::: (ג) ניתנה התחייבות המבקש שלא להזרים לרשת מעל 15 קו&quot;א ולהתקין אמצעי טכני שיגביל את ההזרמה לרשת אם תיקבע מגבלה כאמור בתשובת המחלק;
::: (ד) נדרש תיאום טכני לצורך התקנת מונה ייצור למיתקן - המחלק יבצע את התיאום לאחר מתן תשובת המחלק.
: (1ב) על אף האמור בסעיף קטן (1)(א), מבקש רשאי לשלב במסלול מהיר מיתקן ייצור פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה או מיתקן אגירה, גם אם סך ההספק המצרפי גדול מ-15 קו&quot;א, אם מתקיימים לגבי הבקשה גם תנאים אלה:
::: (א) לא מותקן בנקודת החיבור מיתקן ייצור או אגירה;
::: (ב) המיתקן נועד לצריכה עצמית בלבד, בלא הזרמה לרשת;
::: (ג) הספק המיתקן אינו עולה על 8 מו&quot;א;
::: (ד) ההספק המותקן בנקודת החיבור קטן מגודל החיבור;
::: (ה) בעבור מיתקנים בהספק מותקן מעל 630 קו&quot;א הספק המיתקן קטן או שווה ל-20% מגודל החיבור;
::: (ו) ניתנה התחייבות המבקש שלא להזרים לרשת ולהתקין אמצעי טכני שיגביל את ההזרמה לרשת;
::: (ז) עמידה בתנאים הקבועים [[באמת מידה 35כ4(א), (א1), (ב)]].
:: (2) כדי לשלב מיתקן במסלול מהיר לפי סעיף קטן (1), (1א) ו-(1ב), ירשום המבקש באתר אינטרנט ייעודי של המחלק את כל הפרטים האלה:
::: (א) פרטים אישיים;
::: (ב) מספר המונה שאליו ישולב המיתקן או מספר ההזמנה לחיבור למבנה, לפי העניין;
::: (ג) סוג המיתקן;
::: (ד) הספק המיתקן המבוקש;
::: (ה) בעבור בקשות מכוח סעיף קטן (1) ו-(1א) התעריף המבוקש אשר יהיה תעריף שבתוקף שפרסמה הרשות ושניתן לשלם לפיו במסגרת התחשבנות בשיטת תשלום בעבור הזרמה לרשת לפי הוראות אמות מידה אלה. 
:: (3) התקיימו לגבי הבקשה ומיתקן הייצור התנאים המפורטים בסעיף קטן (1) ו-(1א), יפיק המחלק למבקש, במעמד הרישום, תשובת מחלק חיובית ואת רשימת המסמכים שהמבקש יידרש להגיש כתנאי לסנכרון בהתאם [[לסעיף (ד) לאמת מידה 35כ4]] ויצרף להן את הנוסח של ההסכם לרכישת חשמל (PPA).
:: (4) לתשובת המחלק החיובית ורשימת המסמכים שהמחלק מפיק לפי סעיף קטן (3), יצרף המחלק פירוט תשלומים שהמבקש יידרש לשלם כתנאי לסנכרון, שבו מפורטים התשלומים האלה:
::: (א) תשלום בעד הגשת הבקשה לפי התעריף הקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1;
::: (ב) תשלום בעד החלפת מונה, אם נדרש, בהתאם [[לסעיף (א)(1)(ב)(1) לאמת מידה 35כ3]];
::: (ג) תשלום בעד בדיקות סנכרון בהתאם [[לסעיף (א)(1)(ד) לאמת מידה 35כ3]];
::: (ד) אם מבקש החיבור ביקש שבדיקת המיתקן תיעשה בידי המחלק בהתאם לאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 35כ4]] - תשלום בעד בדיקת מיתקן בהתאם [[לסעיף (ג) לאמת מידה 35כ4]].
:: (5) מבקש החיבור יגיש למחלק את המסמכים שנדרש להגיש בהתאם לרשימה שהעביר המחלק לפי סעיף קטן (3) וישלם את התשלומים המפורטים בדרישת התשלום שהמחלק העביר לו לפי סעיף קטן (4), לכל המאוחר 30 ימים לפני מועד ההתחייבות לחיבור; הוגשו המסמכים ושולמו התשלומים כאמור, יחולו הוראות [[סעיף (ה) לאמת מידה 35כ4]], והמחלק יפעל לחיבור המיתקן בהקדם; לא הגיש המבקש את המסמכים כאמור או לא שילם את התשלומים כאמור, כולם או חלקם, וחלף המועד להתחייבות לחיבור, תבוטל תשובת המחלק החיובית והמבקש יידרש להגיש בקשה חדשה.
:: (6) הוראות סעיף זה יחולו גם על מחלק היסטורי; המחלק ההיסטורי יעדכן בכל רבעון את המחלק הדומיננטי על מיתקנים שנרשמו וחוברו למסלול המהיר בשטח החלוקה שלו.
:: (7) התקיימו לגבי הבקשה ומיתקן הייצור התנאים המפורטים בסעיף קטן (1ב), יפיק המחלק למבקש, במעמד הרישום, תשובת מחלק חיובית בכפוף להגשת המסמכים בהתאם [[לאמת מידה 35כ4(ה)(1א)]].
: (יג) '''השגה על תשובת מחלק'''
:: (1) סבר המבקש כי תשובת מחלק אינה עומדת באמות המידה או שלא נבדקה בהתאם להנחיות מנהל המערכת לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] או בהתאם לסוגי המגבלות שפרסם המחלק לפי [[אמת מידה 35כ6(א)(3)]], רשאי להגיש פנייה מנומקת בכתב למחלק לצורך השגה על תשובת המחלק בתוך 14 ימים מיום קבלת תשובת המחלק.
:: (2) הוגשה השגה כאמור, יעביר המחלק, בתוך 5 ימי עבודה מיום קבלת ההשגה, העתק ממנה למנהל המערכת ויצרף אליה את התייחסותו בכתב לטענות המבקש; סבר מנהל המערכת, לאחר עיון בהשגה ובהתייחסות המחלק, כי תשובת המחלק אינה בהתאם להנחיותיו, ייתן למחלק הוראות לתיקון תשובת המחלק; מנהל המערכת רשאי לדרוש מהמחלק ומהמבקש מסמכים או נתונים נוספים הדרושים לו לצורך בחינת ההשגה, אם דרושים.
:: (3) מנהל המערכת יחליט בהשגה בתוך 7 ימי עבודה מיום שהתקבלה אצלו, ואם דרש מנהל המערכת מסמכים או נתונים נוספים כאמור בסעיף קטן (2), יחליט בהשגה בתוך 7 ימי עבודה מיום שהתקבלו אצלו כל המסמכים והנתונים הנוספים שדרש; החלטת מנהל המערכת בהשגה תהיה סופית, תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
:: (4) המחלק ישיב למבקש בתוך 5 ימי עבודה מיום קבלת החלטת מנהל המערכת בהשגה, בהתאם להוראות שלהלן, לפי העניין:
::: (א) הורה מנהל המערכת למחלק לתקן את תשובתו למבקש כאמור בסעיף קטן (2) - יתקן המחלק את תשובת המחלק בהתאם להוראות מנהל המערכת (להלן בסעיף זה - תשובת מחלק מעודכנת); תשובת המחלק המעודכנת היא התשובה הסופית והמחייבת את המחלק והוא יצרף אותה, יחד עם העתק מהחלטת מנהל המערכת, למענה להשגת המבקש; מניין הימים לתשלום לפי [[סעיף (א)(2) לאמת מידה 35כ3]] יחל מיום שליחת המחלק תשובת מחלק מעודכנת;
::: (ב) החליט מנהל המערכת לדחות את ההשגה - יודיע המחלק למבקש על ההחלטה בדבר דחיית ההשגה ויצרף לה העתק מהחלטת מנהל המערכת; תשובת המחלק תפקע בתוך 7 ימים ממתן המענה להשגה או בהתאם [[לאמת מידה 35כ3]] ממועד מתן התשובה נושא ההשגה, לפי המאוחר;
::: (ג) המחלק יצרף לתשובה להשגה בקשה לתשלום ראשון לפי [[אמת מידה 35כ3(א)]]; אם לא שילם המבקש את התשלום כאמור בתוך 7 ימים, תפקע הבקשה.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 35כ2]] - תצהיר למיתקן שאינו נדרש בהיתר בנייה'''}}
: אני הח&quot;מ ...................... נושא תעודת זהות ..........................., לאחר שהוזהרתי בדבר חובתי להצהיר את האמת וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזה בכתב כלהלן:
: 1. אני מתעתד להקים מיתקן פוטו-וולטאי בגודל ..................... קו&quot;ט (עד 700 KW) (להלן - המיתקן) על גג מבנה שהוקם כדין במקרקעין הידועים כתת-חלקה ............ חלקה ............ בגוש ............ ביישוב ............, כמפורט במסמכים שיצורפו לבקשתי לשילוב המיתקן ברשת.
: 2. ככל שצורף העתק תכנית בנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן לבקשתי האמורה, הוא העתק מתאים מתכנית הגשה מאושרת, המהווה חלק מהיתר הבנייה של המבנה שעליו יוקם המיתקן מושא בקשתי.
: 3. אני מצהיר כי המיתקן יוקם אך ורק על גג המבנה, כפי שסומן בצבע בהעתק לתכנית ההגשה שצורף לבקשתי או שסומן בצבע במסמך האורטופוטו המאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל שצורף לבקשתי או במיקום שעליו הצבעתי בפני בודק ספק שירות חיוני במעמד סיור מקדים בשטח, אם התקיים סיור מקדים.
: 4. המתקן יוקם ויעמוד בדרישות [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע&quot;ד-2014]] (להלן - התקנות), אשר פורסמו בקובץ תקנות מס' 7400, 2014, עמ' 1532, ובמיוחד בדרישות [[-|תקנות 2]] [[-|ו-24 לתקנות]] [[-#תוספת ראשונה|והתוספת לתקנות]] ובדרישות הוראות כל דין רלוונטי.
: 5. ידוע לי כי אם לא אעמוד בהוראות [[-|התקנות הנזכרות לעיל]] על נספחיהן או בכל הוראה מחייבת על פי כל דין במועד ההקמה והחיבור לרשת של המיתקן, הרי שהמיתקן לא יחובר לרשת החשמל.
: 6. זהו שמי זו חתימתי ותוכן תצהירי אמת.
: חתימת המזמין ......................................
@ : {{ממורכז|'''אימות חתימה על ידי עורך דין'''}}
: אני, עורך דין ........................, מאשר כי ביום ..................... התייצב במשרדי ברח' ............................... מר/גב' ............................. נושא תעודת זהות ............................, לאחר שהזהרתי אותו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת שאם לא כן יהא/תהא צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק, אישר/ה את נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתם/ה עליה בפני.
: במקרה והמזמין הוא חברה או תאגיד:
: אני מאשר כי החברה או התאגיד רשומים כדין בישראל, קיימים ופעילים, וכי חתימת ................................ מס' זהות .......................... ו-.................................. מס' זהות ................................ בצירוף חותמת החברה או התאגיד מחייבת את החברה או התאגיד לכל דבר ועניין. אני מאשר כי הנ&quot;ל הוזהר/ו כי עליו/עליהם להצהיר אמת וכי הוא/הם יהיה/יהיו צפויים לעונשים הקבועים [[בחוק]], אם לא יעשו כן, ולאחר שהוזהר/ו כאמור חתם/מו על ההצהרה בפני.
: חתימה וחותמת עורך דין ........................................................


@ (תיקון: תש&quot;ף-10, תשפ&quot;ד-32)
: {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 35כ2]] - רמת הפירוט הנדרשת במקרה שתשובת מחלק אינה תואמת את המועד המבוקש לחיבור או לשילוב מיתקן במקרה שבו קיימות מגבלות הזרמה'''}}
: {{ממורכז|'''פירוט הפרויקטים הנדרשים לביצוע במערכת המסירה לצורך חיבור או שילוב מיתקן או לצורך הסרת מגבלות הזרמה ותנאים'''}}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! שם התחמ&quot;ש !! סך הספק ייצור מחובר לרכיב !! סך יכולת קליטת הספק נוכחית !! סך הספק מיתקני ייצור שיש התחייבות לחברם לרכיב !! קוד פרויקט בתוכנית הפיתוח למערכת המסירה (אם קיים) !! תוספת הספק לאחר ביצוע הפרויקט/ פרויקטים !! יש לסמן את החלופה המתאימה: {{ש}} • רלוונטי למועד החיבור/השילוב {{ש}} • רלוונטי למגבלת הזרמה
|-
| || || || || || ||
|}
: {{ממורכז|'''פירוט הפרויקטים הנדרשים לביצוע במערכת החלוקה (שנאי בתחמ&quot;ש/קו מתח גבוה/שנאי חלוקה), שבהם קיימת מגבלה של קליטת ייצור שבעבורם לא ניתן לאשר שהחיבור או השילוב של המיתקן יבוצע במועד המבוקש או שנקבעו לגביהם מגבלות הזרמה'''}}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! שם קו מ&quot;ג/ מספר השנאי בתחמ&quot;ש !! מתח הקו !! יכולת העברה של הקו/הספק השנאי !! סך הספק מיתקני ייצור המחוברים בפועל לקו/לשנאי !! סך הספק מיתקני ייצור שיש התחייבות לחברם לקו/לשנאי !! אחוז העמסת קו/שנאי !! יש לסמן את החלופה המתאימה: {{ש}} • רלוונטי למועד החיבור/השילוב {{ש}} • רלוונטי למגבלת הזרמה
|-
| || || || || || ||
|}

@ 35כ3. (תיקון: 15.11.18, 23.9.19, 23.12.19, 25.11.20, 14.2.22, 3.7.22, 19.3.23, 31.12.25; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8, תשפ&quot;ב-21, תשפ&quot;ג-10, תשפ&quot;ד-32, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ו-9) : '''ביצוע חיבור או שילוב'''
: (א) '''תשלום ראשון'''
:: (1) לתשובת מחלק שלפיה בקשת החיבור או השילוב של המיתקן עומדת בתנאי הזכאות לתעריף יצרף המחלק הודעה לתשלום (להלן - התשלום הראשון) שתכלול תשלומים כמפורט להלן:
::: (א) למבקש חיבור - תשלום מקדמה ממבקש החיבור בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, לפי לוח תעריפים 4.3–1 בעד חיבור מיתקן במתח נמוך או לפי לוח תעריפים 4.2–1 בעד חיבור מיתקן במתח גבוה; נקבע בתשובת המחלק כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג או מיוחד, יכלול התשלום הראשון גם תשלום בהתאם [[לאמת מידה 35לד]] [[או 35לה]], לפי העניין;
::: (ב) למבקש שילוב - תשלום בעד אלה:
:::: (1) תשלום בעד התקנת מונה צריכה דו-כיווני ומונה ייצור, אם יותקן, לפי התעריף הקבוע בשורה 9 ללוח התעריפים 5.4–2;
:::: (2) היה המיתקן מיתקן ייצור משולב במתח נמוך במקום צרכנות המחובר בגודל חיבור של 125×3 אמפר ומעלה - תשלום נוסף בעבור התקנת ארון למערכת מנייה או בעבור רכישת ארון כאמור להתקנה עצמית, לפי התעריף הקבוע בלוח 4.3–10, בהתאם לבחירת מבקש החיבור;
:::: (3) בבקשה לשילוב מיתקן שכוללת הגדלת חיבור - נוסף על האמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) תשלום מקדמה ממבקש הגדלת חיבור בגובה 10% מתעריף החיבור, לפי לוח תעריפים 4.3–1 בעד חיבור מיתקן במתח נמוך או לפי לוח תעריפים 4.2–1 בעד חיבור מיתקן במתח גבוה;
::: (ג) למבקש חיבור או שילוב של מיתקן ייצור במתח גבוה, הודעת התשלום תכלול בנוסף לדרישת התשלום כאמור בפסקה (ב)(1) גם דרישה לתשלום בעד אלה:
:::: (1) בעד מכלי מדידה - מקדמה בגובה 10% מהתעריף הקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן בלוחות תעריפים 4.2–3 או 4.2–4, לפי העניין;
:::: (2) בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה - מקדמה בגובה 10% מהתעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
::: (ד) חלפו 14 ימים מן המועד שבו הופקה תשובת המחלק והמבקש לא שילם את התשלומים הקבועים בסעיף קטן (1), ישלח המחלק למבקש תזכורת בדבר התשלום, הן באמצעות מסרון והן באמצעות הודעת דואר אלקטרוני, בהתאם לנתונים שמסר במסגרת הבקשה לחיבור או לשילוב מיתקן.
:: (2) לא שילם המבקש את התשלום הראשון בתוך 28 ימי עבודה, תפקע תשובת המחלק החיובית, אלא אם כן המבקש הגיש השגה והמחלק טרם השיב עליה או השיב עליה וטרם חלפו 7 ימים מהמועד שבו מסר את התשובה כאמור [[בסעיף (יג)(4)(ג) לאמת מידה 35כ2]]; המחלק ישלח הודעה למבקש על פקיעת תשובת המחלק בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעתה.
:: (3) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
: (א1) '''שילוב מיתקן אגירה לאחר קבלת תשובת מחלק'''
:: (1) לאחר ביצוע תשלום ראשון כאמור בסעיף (א) ולפני השלמת מסמך התיאום הטכני כאמור בסעיף (ג), רשאי מבקש חיבור או שילוב של מיתקן ייצור, אם לא ביקש זאת במסגרת הבקשה, להודיע למחלק, באמצעות אתר האינטרנט של המחלק, על כוונתו לשלב מיתקן אגירה; מיתקן אגירה כאמור ישולב באותו מונה של מיתקן הייצור.
:: (2) בהודעה כאמור בסעיף קטן (1) יפרט המבקש את כל אלה:
::: (א) ההספק המותקן של מיתקן האגירה;
::: (ב) קיבולת מיתקן האגירה;
::: (ג) אופן הצימוד של מיתקן האגירה למיתקן הייצור (צימוד בזרם ישר או בזרם חילופין).
:: (3) הודיע המבקש על כוונתו כאמור בסעיף קטן (1), התיאום הטכני, הסכם הרכישה, התקנת המנייה, בדיקת המיתקן לצורך היתר הפעלה, בחינת העמידה לתנאים לסנכרון והסנכרון לרשת ייעשו למיתקן האגירה ולמיתקן הייצור באותו המועד, והמבקש לא יחויב בתשלום נוסף בעבור השירות שניתן למיתקן האגירה בשלב החיבור או השילוב.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם המבקש אינו מעוניין שמיתקן האגירה ומיתקן הייצור יסונכרנו באותו המועד, יחייב המחלק את המבקש בתעריפים לבדיקת סנכרון למיתקן בהתאם לעלות הקבועה בשורות 21 עד 23 ללוח תעריפים 4.3–1 או בהתאם לעלות הקבועה בשורה 18 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין, בעבור כל אחד מהמיתקנים; תיאום שילוב מיתקן האגירה ייעשה במסגרת התיאום הטכני כאמור בסעיף (ב) ובכפוף לתנאים ולמגבלות שנקבעו בתשובת המחלק.
: (ב) '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
:: לאחר ביצוע התשלום הראשון, יחלו המחלק והמבקש בתיאום טכני של עבודות החיבור או השילוב, לפי העניין, וקביעת לוח זמנים להתקדמותן, בכפוף למועד שניתן בתשובת המחלק. התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין השאר, התייחסות לפסקה (11), וכן, ככל הנדרש, התייחסות לפסקאות (1) עד (10) (להלן [[בסימן זה]] - מסמך התיאום הטכני):
:: (1) כיוון החיבור;
:: (2) מיקום המיתקן, נקודת ההזנה למיתקן, סכימת חיבור חד-קווית של המיתקן וכן מועד הגדלת החיבור, אם נדרשת הגדלת חיבור;
:: (3) פירוט הציוד שיתקין המחלק במיתקן; לגבי מיתקן במתח גבוה, יפורט גם הציוד שיותקן בחדר המיתוג; לעניין מיתקן המשלב אגירה, יפורט גם אופן צימוד מיתקן האגירה;
:: (4) בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור בסעיף (ט);
:: (5) (((בוטלה);))
:: (6) (((בוטלה);))
:: (7) פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים ובדרישות מערכתיות לציוד והתקנת מערכות מדידה ומנייה, כולל עלות;
:: (8) תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש מעוניין להקים במבנה קיים שבו כבר קיים מיתקן ייצור;
:: (9) התקנת רשם הפרעות איכות חשמל בהתאם לדרישות המחלק;
:: (10) אישורי רשויות, אישורים בעלים ומחזיקים במקרקעין או כל אישור אחר הנדרש לפי כל דין לצורך חיבור או שילוב המיתקן (להלן, באמת מידה זו - האישורים);
:: (11) מועד ביצוע החיבור או הגדלת החיבור בכפוף למועד שנקבע בתשובת המחלק, פירוט העבודות שבאחריות המחלק ומבקש החיבור ולוח זמנים לביצוע כל עבודה ופירוט העבודות התלויות בהתקדמות כל אחד מהצדדים.
: (ג) '''מועד אישור התיאום הטכני'''
:: (1) מסמך התיאום הטכני יושלם בתוך 45 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הראשון כאמור בסעיף (א) (להלן - התשלום הראשון) ויחולו לגביו הוראות אלה:
::: (א) חלפו 15 ימי עבודה ממועד התשלום הראשון ולא החלו הצדדים בתיאום הטכני, ישלח המחלק למבקש הודעת תזכורת במסרון ובדואר אלקטרוני, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר המבקש במועד הגשת הבקשה; במסגרת ההודעה יצוין כי אי-מענה לפניית המחלק להתחיל בתיאום הטכני תביא לפקיעת תשובת המחלק בתום 45 ימי עבודה ממועד התשלום הראשון;
::: (ב) לא השיב המבקש להודעת המחלק בתוך 45 ימי עבודה ממועד התשלום הראשון - תפקע תשובת המחלק;
::: (ג) החל התיאום הטכני לפני תום התקופה האמורה בפסקה (ב), אך לא הושלם בתוך 75 ימי עבודה ממועד התשלום הראשון, מסיבות שאינן קשורות למחלק - תפקע תשובת המחלק; חלפו 65 ימי עבודה ממועד התשלום הראשון ולא הושלם התיאום הטכני, ישלח המחלק למבקש הודעת תזכורת במסרון ובדואר אלקטרוני, בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר המבקש במועד הגשת הבקשה, כי אם לא יושלם התיאום הטכני בתוך 10 ימי עבודה תפקע תשובת המחלק;
::: (ד) המחלק ישלח למבקש הודעה על פקיעת תשובת המחלק, כאמור בפסקאות (ב) או (ג), לפי העניין, בתוך 5 ימי עבודה ממועד הפקיעה;
::: (ה) אושרה בקשת החיבור או השילוב של מיתקן ייצור בגז, יודיע המחלק למנהל המערכת את המועד שבו הושלם התיאום הטכני.
:: (2) המחלק יעביר למבקש בתוך 7 ימי עבודה מיום השלמת מסמך התיאום הטכני את מסמך התיאום הטכני.
:: (3) המבקש יאשר את מסמך התיאום הטכני בתוך 28 ימי עבודה ממועד קבלתו ([[בסימן זה]] - מועד אישור התיאום הטכני).
:: (4) סבר המבקש כי מסמך התיאום הטכני אינו משקף את הסיכום בין הצדדים, כמפורט בסעיף (ב), יפנה למחלק בכתב ויפרט את ההיבטים שבהם התיאום הטכני אינו כפי שסוכם בין הצדדים; פנה המבקש כאמור, יפעלו המבקש והמחלק לסיכום מחדש של התיאום הטכני בהתאם לסעיף (ב); לאחר הסיכום המחודש, ישובו לפעול לפי סעיף זה.
:: (5) חלפו 14 ימים ממועד העברת מסמך התיאום הטכני ולא אישר המבקש את מסמך התיאום הטכני או לא השיג עליו כמפורט בסעיפים קטנים (3) ו-(4), ייתן המחלק תזכורת למבקש.
:: (6) חלפו 28 ימים ממועד שליחת מסמך התיאום הטכני והמבקש לא אישר את מסמך התיאום הטכני או לא השיג עליו כאמור בסעיפים קטנים (3) ו-(4), לפי העניין, יפקעו תשובת המחלק ומסמך התיאום הטכני, והמחלק ישלח למבקש הודעה על כך בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעתם.
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) '''תשלום ביניים'''
:: (1) אישר המבקש את מסמך התיאום הטכני, ימסור המחלק למבקש הודעת תשלום בסכום השווה להפרש שבין 70% מכלל עלות החיבור לבין התשלום הראשון ששולם על ידי המבקש, ודרישה לתשלום בעבור בדיקת סנכרון בהתאם לעלות הקבועה בשורות 21 עד 23 ללוח תעריפים 4.3–1 או בהתאם לעלות הקבועה בשורה 18 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין ([[בסימן זה]] - דרישה לתשלום ביניים), בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), לבקשת המבקש, ימסור המחלק למבקש, לאחר אישור מסמך התיאום הטכני, חשבון בסכום השווה להפרש שבין 100% מעלות החיבור, לרבות תשלום בעבור בדיקת סנכרון כמפורט בסעיף קטן (1), לבין התשלום הראשון, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון.
:: (3) על חשבון כאמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (4) חלפו 14 ימים מהמועד שבו נשלחה דרישה לתשלום הביניים והמבקש לא שילם, ישלח המחלק לצרכן תזכורת במסרון והודעת דואר אלקטרוני בהתאם לנתונים שמסר במועד הגשת הבקשה.
:: (5) לא שילם המבקש את תשלום הביניים בתוך 30 ימים מיום שליחת החשבון, יפקעו תשובת המחלק והתיאום הטכני; המחלק ישלח למבקש הודעה על פקיעת תשובת המחלק ומסמך התיאום הטכני בתוך 5 ימי עבודה ממועד פקיעתם.
:: (6) שילם המבקש את תשלום הביניים, יחל המחלק בביצוע עבודות החיבור או השילוב של המיתקן.
: (ו) '''הסכם רכישה'''
:: (1) המחלק יעביר למבקש בתוך 14 ימי עבודה ממועד סיום התיאום הטכני הסכם רכישת חשמל (להלן - הסכם רכישה).
:: (1א) (((בוטל).))
:: (2) (((בוטל).))
:: (3) הסכם הרכישה וסיכום התיאום הטכני יכול שיהיו חלק מחוזה אחד עם המבקש שיימסר למבקש על ידי המחלק.
: (ז) '''שינויים בפרטי הבקשה'''
:: (1) מבקש רשאי לבקש לערוך שינויים בפרטי השילוב או החיבור לאחר קבלת תשובת המחלק ולפני מועד השלמת מסמך התיאום הטכני, וזאת בלי שתפקע תשובת המחלק, ובלבד שמתקיימים בשינויים כל אלה:
::: (א) השינויים במיתקן הייצור לא יביאו להגדלת ההספק המותקן מעל 5% מההספק שאושר בתשובת המחלק;
::: (ב) השינויים במיתקן לא יביאו להקטנת ההספק המותקן או הספק המודולים ב-50% או יותר מההספק שאושר בתשובת המחלק;
::: (ג) השינויים הם בהספק או בקיבולת של מיתקן אגירה או באופן הצימוד של מיתקן האגירה, אם התבקש;
::: (ד) הקדמה או דחייה של המועד המבוקש לסנכרון ובכפוף לתנאי הזכאות לתעריף;
::: (ה) מבקש המעוניין לבצע שינויים במסמכים ובנתונים שהגיש כתנאי סף לבדיקת הבקשה המפורטים [[באמת מידה 35כ2]] - לא יבצע שינויים בפרטים המצוינים [[בסעיף (ה)(1)(ב), (ה) ו-(ח) ובסעיף ((())ה(()))(2) ו-(3) לאמת מידה 35כ2]];
::: (ו) בקשה לשינויים כאמור תוגש באופן מקוון באתר האינטרנט של המחלק.
:: (2) התבקש שינוי העומד בתנאים האמורים בסעיף קטן (1), יחולו הוראות אלה:
::: (א) המחלק ישיב לבקשת שינוי פרטים כאמור בסעיף קטן (1) בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשתה;
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהגדלת עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב המבקש בעלויות התכנון הנוספות שנגרמו למחלק בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש; הוראה זו תחול גם לעניין בקשה לשינוי שילוב מיתקן הכרוכה בהגדלת העלויות של הבקשה המקורית;
::: (ג) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש.
:: (3) מבקש רשאי לבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור או השילוב לאחר אישור התיאום הטכני ועד מועד בדיקת הסנכרון, בלי שתפקע תשובת המחלק, ובלבד שהשינויים עומדים באחד מהתנאים האלה:
::: (א) השינויים במיתקן הייצור יביאו להקטנת הספק עד ל-80% מההספק שסוכם במסמך התיאום הטכני;
::: (ב) השינוי המבוקש הוא דחייה של המועד המבוקש לסנכרון של המיתקן, בכפוף לתנאי הזכאות לתעריף.
:: (4) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (3)(א), יאשר המחלק את השינוי בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשתה.
:: (5) המחלק ישיב לבקשה לשינוי לפי סעיף ((קטן)) ((())3(()))(ב) בתוך 14 ימי עבודה.
:: (6) בקשת שינויים בפרטי החיבור מעבר לשינויים המפורטים בסעיף זה מחייבת הגשה של בקשת חיבור חדשה, אשר אם תוגש תביא לפקיעת תשובת המחלק.
: (ח) '''ביטול הבקשה'''
:: (1) הודיע מבקש למחלק כי אינו מעוניין בחיבור או בשילוב של המיתקן, בכל עת שהיא לאחר שביצע את התשלום הראשון, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, או שהמבקש לא שילם את תשלום הביניים כאמור בסעיף (ה) בהתאם למועדים הקבועים בו, תפקע תשובת המחלק החיובית והתשלום הראשון לא יוחזר למבקש.
:: (2) הודיע המבקש כי אין בכוונתו להמשיך בחיבור או בשילוב של המיתקן מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור או השילוב, תפקע תשובת המחלק החיובית ויוחזר למבקש סכום תשלום הביניים ששילם בניכוי עלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד קבלת הודעת המבקש בדבר הביטול, לפי חשבון שיפיק לו המחלק בהתאם ללוח תעריפים 4.4.
:: (3) הודיע המבקש כי אינו מעוניין בחיבור או בשילוב לאחר שהמחלק שלח לו חשבון לתשלום בהתאם לסעיף (יא), תפקע תשובת המחלק החיובית, המבקש לא יקבל החזר כספי והוא יחויב בתשלום כקבוע בסעיף (יא).
: (ט) '''העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק'''
:: (1) המבקש להתחבר או לשלב מיתקן ברשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור או השילוב, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה ותכנית למיקום רכיבי הרשת, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין ([[בסימן זה]] - מיתקן חשמל פרטי).
:: (2) המבקש יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב המבקש את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג המבקש מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוח תעריפים 4.4.
:: (3) בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד המבקש לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור או השילוב עד להשלמתן.
: (י) '''התקנת מנייה'''
:: במקרה של בקשה לשילוב מיתקן, המחלק יתקין מונים אצל המבקש כמפורט להלן:
:: (1) מונה צריכה דו-כיווני, אשר ימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת, יותקן בנקודת החיבור של המיתקן של המבקש לרשת החשמל, בנקודה שבה מותקן מונה הצריכה הקיים של מבקש השילוב ובמקומו;
:: (2) מונה ייצור, אשר ימנה את כמות החשמל המיוצרת במיתקן, יותקן ביציאת הממיר בצד ה-AC או בהדקי הגנרטור של המבקש, בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה שבה מותקן מונה הצריכה, כפי שסוכם במסמך התיאום הטכני, אשר תאפשר למחלק גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה; בעבור שירותי מנייה כאמור ישלם הצרכן תשלום קבוע לצרכן בעל מיתקן על פי לוח 5.4–1;
:: (3) (((בוטלה);))
:: (4) על אף האמור בפסקה (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו-וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
: (יא) '''תשלומים לאחר סיום עבודות החיבור'''
:: (1) סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון על יתרת עלות החיבור, בשיעור של 30% מהעלות, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, אלא אם כן שילם מבקש החיבור את מלוא עלות החיבור כאמור בסעיף (ה)(2).
:: (2) על החשבון יחולו הוראות [[סעיף (ב1) לאמת מידה 24]], בעניין חשבון שירותי רשת.

@ 35כ4. (תיקון: 15.11.18, 23.9.19, 23.12.19, 1.3.20, 11.8.21, 8.2.22, 19.3.23, 26.3.23, 29.11.23, 13.12.23; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-15, תש&quot;ף-18, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-29, תשפ&quot;ב-6, תשפ&quot;ג-13, תשפ&quot;ג-15, תשפ&quot;ג-18, תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ד-12, תשפ&quot;ד-32, תשפ&quot;ו-14) : '''התקנת מערכות תקשורת ואמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה, קבלת היתר הפעלה ותהליך הסנכרון'''
: (א) '''התקנת מערכות תקשורת למיתקן במתח גבוה'''
:: (1) מחלק יתקין בעבור מבקש המקים מיתקן במתח גבוה או צבר מיתקנים שהספקם המצרפי מגיע לכדי מתח גבוה, על חשבונו של המבקש, מערכת תקשורת לשליטה ובקרה של מחלק דומיננטי על המיתקן, ובכלל זה ארון פיקוד; בגין פעולה כאמור יחויב המבקש בתשלום לפי שורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2.
:: (2) המחלק יגבה מהמבקש תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה, כקבוע בשורה 2 בלוח תעריפים 4.2–2.
:: (3) בנקודת החיבור של מחלק, למעט חמ&quot;י, שסך ההספק המצרפי של מיתקני הייצור ומיתקני האגירה שבאזור החלוקה שלו עולה על 630 קו&quot;א, לרשת מתח גבוה, תותקן מערכת תקשורת בהתאם להוראות אלה:
::: (א) מחלק דומיננטי יתקין בעבור המחלק, על חשבונו של המחלק, מערכת תקשורת לשליטה ובקרה של מחלק דומיננטי על המיתקנים שבאזור החלוקה של המחלק, ובכלל זה ארון פיקוד; המחלק הדומיננטי יגבה מהמחלק תעריף כקבוע בשורה 1 שבלוח תעריפים 4.2–2, וכן יגבה מהמחלק תשלום שנתי בעד תפעול המערכת ותחזוקתה, כקבוע בשורה 2 שבלוח תעריפים 4.2–2;
::: (ב) המחלק יחבר למערכת התקשורת את כל מיתקני הייצור ומיתקני האגירה המצויים באזור החלוקה שלו ומחוברים לרשת במועד התקנת מערכת התקשורת וכן יחבר את כל המיתקנים שיוקמו באזור החלוקה שלו לאחר התקנת מערכת התקשורת, ואולם רשאי הוא שלא לחבר למערכת התקשורת מיתקן ייצור שהספקו אינו עולה על 15 קו&quot;א; חיבור מיתקן ייצור או מיתקן אגירה אל מערכת התקשורת, יכול שייעשה באמצעים אלחוטיים וזאת בכפוף לקבלת אישור מקב&quot;ט משרד האנרגיה על עמידה בדרישות ביטחון שהורה עליהן הקב&quot;ט לאותו מחלק; אם לא ניתן לחבר מיתקן ייצור למערכת התקשורת בשל מגבלות ציוד המותקן במיתקן הייצור, יפרט המחלק למחלק הדומיננטי ולאגף הנדסה ברשות את הטעמים שבשלהם לא ניתן לחבר את המיתקן כאמור בצירוף אסמכתאות, והמחלק יהיה פטור מחיבור המיתקן למערכת התקשורת, ואולם אם המחלק הדומיננטי סבר כי הטעמים שהציג המחלק אינם מצדיקים את אי-חיבור המיתקן למערכת התקשורת, הוא יפנה לרשות כדי שתכריע אם המחלק פטור מחיבור אותו מיתקן למערכת התקשורת.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), מחלק לא יידרש להתקין מערכת תקשורת, אף אם סך הספק הייצור באזור החלוקה שלו עולה על 630 קו&quot;א, בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) סך ההספק של מיתקני הייצור ומיתקני האגירה המוקמים באזור החלוקה שלו אינו עולה על 100 קו&quot;א נוספים מעבר לסך ההספק של מיתקני הייצור ומיתקני האגירה שהיו באזור החלוקה שלו במועד כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 9), התשפ&quot;ד-2024 (((ביום 14.1.2024))) (בפסקה זו - המועד הקובע); בחישוב 100 קו&quot;א נוספים כאמור בפסקה זו, לא ייספר ההספק של מיתקן ייצור או מיתקן אגירה, שחובר לאחר המועד הקובע, אשר הספקו אינו עולה על 15 קו&quot;א;
::: (ב) המחלק התקין בנקודת החיבור לרשת המחלק הדומיננטי אמצעי להגבלת הזרמת האנרגיה כך שסך הספק ההזרמה המרבי לרשת המחלק הדומיננטי לא יעלה על 630 קו&quot;א בכל עת; המחלק הדומיננטי יכוונן את האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה.
: (א1) '''מערכות תקשורת למיתקן במתח נמוך'''
:: מבקש המקים מיתקן במתח נמוך בהספק העולה על 100 קילו-וואט יחויב כי הציוד המותקן יעמוד בדרישות פרוטוקול תקשורת IEEE 2030.5, כעדכונו מזמן לזמן, שפירט המחלק בתשובת המחלק שניתנה לו, וזאת לצורך ויסות הייצור במיתקן כאמור [[בסעיף (ט)(13) לאמת מידה 35כ2]] ובאמות מידה אחרות.
: (ב) '''התקנת אמצעים לאכיפת מגבלות שקבועות בתשובת המחלק'''
:: אם כללה תשובת המחלק מגבלות לפי [[סעיף ((קטן)) (2) באמת מידה 35כ2(ט)]] שמצריכות התקנת אמצעים לאכיפתן בחצר הצרכן, יתקין אותם הצרכן על חשבונו בהתאם להנחיות המחלק, והם ייבדקו על ידי המחלק בבדיקת הסנכרון.
: (ג) '''בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה'''
:: (1) לצורך קבלת היתר הפעלה המבקש רשאי לבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי [[חוק החשמל]].
:: (2) המבקש רשאי לפנות למחלק לצורך בדיקת המיתקן לפי סעיף ((קטן)) (1). המחלק יגבה תשלום בעבור הבדיקה לפי העלות הקבועה בשורות 15 עד 17 ללוח תעריפים 4.3–1 למיתקן במתח נמוך ולפי העלות הקבועה בשורה 16 ללוח תעריפים 4.2–1 למיתקן במתח גבוה, ויבצע את הבדיקה בתוך 21 ימי עבודה ממועד התשלום. בדק המחלק כמה מיתקנים המשולבים לרשת באותה נקודת חיבור, יזכה המחלק את המבקש בעלות הקבועה בשורה 24 ללוח 4.3–1.
:: (3) בעבור בדיקה חוזרת יגבה המחלק את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
:: (4) בוצעה בדיקת מיתקן לצורך קבלת היתר הפעלה שלא על ידי המחלק, ישלם המבקש תעריף בעבור בדיקת לוחות מ&quot;ג ושנאים בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.2–1.
:: (5) (((בוטל).))
: (ד) '''תנאים לסנכרון'''
:: (1) המחלק ייתן אישור על עמידה בתנאים לסנכרון אם המבקש השלים את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם למסמך התיאום הטכני, שילם את כל התשלומים שנדרש לשלם בעבור החיבור או השילוב של המיתקן, לפי העניין, והגיש למחלק לפחות 30 ימים לפני מועד ההתחייבות לחיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
::: (א) תצהיר חתום על ידי המבקש כי העבודות שסוכם כי יבוצעו על ידי המבקש במסגרת התיאום הטכני, בוצעו בהתאם לתיאום הטכני ולתנאי היתר ההפעלה;
::: (ב) הסכם רכישה חתום על ידי המבקש; אם הודיע המבקש כי היצרן יהיה צד להסכם, בהתאם לאמור [[בסעיף (ו)(2) לאמת מידה 35כ3]] - הסכם חתום על ידי המבקש והיצרן;
::: (ג) פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה-PPA;
::: (ד) מסמכים כמפורט להלן, לפי העניין:
:::: (1) מבקש שבתנאי הזכאות לתעריף שלו נקבע שהוא זכאי להאריך את המועד לסנכרון בכפוף להעמדת בטוחה כאמור [[באמת מידה 35כ2(יא)]] - היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן או הצהרה על עמידה בתנאי היתר סוג למיתקן המצורפים בנספח ג'; המבקש יבצע את ההצהרה על עמידה בתנאים כאמור על ידי הגשת המסמכים המפורטים בסעיף (ה)(1א)(א)((,)) אישור להספקת חשמל לפי [[תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], מאת הרשות המאשרת בעבור מיתקן הייצור; היה המיתקן פטור מהיתר בנייה - יגיש המבקש במקום המסמך האמור ברישה, העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שניתן לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, בהתאם [[לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע&quot;ד-2014]];
:::: (2) מבקש אחר - התחייבות המבקש להמצאת המסמכים האמורים בפסקת משנה (1) עד למועד הקבוע בסעיף (ה)(1א) הכוללת את פרטי המבקש, פרטי הבקשה, והודעה שלפיה אם המבקש לא ימציא את המסמכים במועד האמור, תפקע תשובת המחלק;
::: (ה) (((נמחקה);))
::: (ו) (((נמחקה);))
::: (ז) למבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] - מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התעריף הקבוע [[בסעיף (א2) לאמת מידה 192]];
::: (ח) אם המבקש מעוניין שהמחלק יבצע בדיקה לצורך מתן היתר הפעלה מאת המנהל - בקשה לביצוע בדיקה כאמור;
::: (ט) אסמכתה להגשת בקשה לפתיחת חשבון ספק אצל המחלק;
::: (י) לגבי מיתקן המחויב בארון תקשורת - תוכנית עמידה בממשק בין המחלק לארון התקשורת;
::: (יא) התחייבות המבקש לבצע כיול מהפכים וכיוונון תדר בהתאם לקבוע בתשובת המחלק או במסמך התיאום הטכני.
:: (1א) לא הגיש המבקש את כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1) עד 50 ימי עבודה לפני מועד ההתחייבות לחיבור, ישלח המחלק הודעת תזכורת למבקש על חובתו להשלים את המסמכים.
:: (2) המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1); מצא המחלק כי לא הוגשו כל המסמכים או שאחד מהמסמכים אינו תקין, יודיע למבקש כי לצורך קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון עליו להשלים או לתקן את המסמכים, לפי העניין.
:: (3) המבקש ישלים ויתקן את המסמכים הנדרשים בתוך 14 ימים מיום מתן הודעה כאמור בסעיף קטן (2).
:: (4) לא השלים או לא תיקן המבקש את כל המסמכים כאמור בסעיף קטן (3) או שמסמכים שהשלים או תיקן והגיש בשנית נמצאו לא תקינים, לא ייתן המחלק למבקש אישור עמידה בתנאים לסנכרון; המחלק יודיע על כך למבקש ובהודעתו יפרט את אותם מסמכים שלא הושלמו או תוקנו כאמור או שהושלמו או תוקנו והוגשו בשנית אך נמצאו לא תקינים, לפי העניין.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (4), סבר המחלק כי הטעות שנפלה באותם מסמכים שתוקנו והוגשו בשנית או שהושלמו ונמצאו לא תקינים, היא טעות טכנית או טעות סופר, ישלח למבקש הודעה שבה יפרט את הליקויים שנפלו במסמכים ויאפשר למבקש לתקן את המסמכים בתוך 7 ימים מיום שליחת הודעה כאמור.
:: (6) תוקנו המסמכים כנדרש, ייתן המחלק למבקש אישור עמידה בתנאים לסנכרון כמפורט בסעיף קטן (2).
:: (7) חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון והמבקש לא עמד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) מכל סיבה שהיא, תפקע תשובת המחלק.
: (ה) '''ביצוע הסנכרון'''
:: (1) המחלק יפנה למבקש בתוך 14 ימי עבודה מיום מתן אישור על עמידה בתנאים האמורים בסעיף (ד)(2) לצורך קביעת מועד לבדיקת סנכרון; מועד בדיקת הסנכרון לא יהיה מאוחר ממועד ההתחייבות לחיבור.
:: (1א) המחלק יבצע בדיקת סנכרון למיתקן רק אם המבקש הגיש למחלק לפחות 7 ימים לפני מועד בדיקת הסנכרון את המסמכים שלהלן:
::: (א) היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן או הצהרה על עמידה בתנאי היתר סוג למיתקן המצורפים [[תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#|בנספח ג']]; המבקש יבצע את ההצהרה על עמידה בתנאים כאמור על ידי הגשת כל אלה:
:::: (1) הצהרה של בעל רישיון חשמלאי, המתאים לגודל המיתקן, ולפיה המיתקן הותקן בהתאם לתנאי היתר הסוג, הערוך בנוסח המצורף [[תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#תוספת 1|בתוספת הראשונה לנספח ג']];
:::: (2) הגשת טופס בדיקה חתום על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק, כאמור [[בתקנה 7 לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ&quot;ה-1985]], המתאים לגודל המיתקן, הערוך בהתאם לנוסח המצורף [[תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#תוספת 2|בתוספת השנייה לנספח ג']], ולפיו המיתקן נבדק ונמצא כי הוא תקין ומאושר לסנכרון ולחיבור לרשת החשמל; לעניין זה, &quot;היתר סוג&quot; - היתר הפעלה לגבי סוג מסוים של מיתקנים חשמליים העומדים בתנאים של [[תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך#|נספח ג']];
::: (ב) אישור להספקת חשמל לפי [[תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], מאת הרשות המאשרת בעבור מיתקן הייצור; היה המיתקן פטור מהיתר בנייה - יגיש במקום המסמך האמור ברישה, העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שניתן לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.
:: (2) המחלק יבצע סנכרון ובדיקות של הציוד בהתאם לסעיף (א1), בהתאם לקבוע בהסכם ה-PPA ובהתאם לדרישות המערכתיות לציוד שיפורסמו על ידי מנהל המערכת.
:: (3) מצא המחלק כי אפשר לסנכרן את המיתקן לרשת החשמל של המחלק, יתקין המחלק את המונה כמפורט [[בסעיף (י) לאמת מידה 35כ3]], ואם הבקשה היא בקשה לסנכרון מיתקן במסלול מהיר לפי [[35כ2|סעיף (יב) לאמת מידה 35כ3 (([צ&quot;ל: סעיף (יב) לאמת מידה 35כ2]))]] - [[כמפורט בסעיף (י)(1) לאמת מידה 35כ3]], ויאפשר הזרמת חשמל לרשת.
:: (4) מצא המחלק שהמיתקן אינו ראוי לסנכרון לרשת החשמל, יתאם המחלק, לבקשת המבקש, מועד נוסף לביצוע סנכרון עד אשר יימצא המיתקן ראוי לסנכרון, ובעד כל ניסיון סנכרון נוסף ישלם מבקש החיבור, בנפרד, את העלות הקבועה בשורות 18 עד 20 ללוח תעריפים 4.3–1 או לפי העלות הקבועה בשורה 17 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
:: (5) לאחר סנכרון המיתקן יעדכן המחלק את המחלק הדומיננטי על סנכרון המיתקן.
:: (6) חלף המועד המחייב המרבי לסנכרון ולא בוצעה בדיקת סנכרון, מסיבות שאינן תלויות במחלק, תפקע תשובת המחלק ובלבד שהמחלק שלח למבקש תזכורת לתיאום בדיקת סנכרון לא יאוחר מ-30 ימי עבודה לאחר פנייתו למבקש לצורך קביעת מועד לבדיקה כאמור לפי סעיף קטן (1).
: (ו) '''בדיקות קבלה'''
:: המחלק יערוך בדיקות קבלה למיתקן בטכנולוגיה מסוימת כתנאי להפעלה מסחרית, אם נקבעה באמות המידה החובה לבצע בדיקות כאמור לטכנולוגיה זו.
: (ו1) '''דרישות ביטחון'''
:: כתנאי להפעלה מסחרית של מיתקן במתח גבוה, ידרוש המחלק מהמבקש אישור מקב&quot;ט משרד האנרגיה על עמידה בדרישות ביטחון שהורה עליהן הקב&quot;ט לגבי אותו מיתקן, ואשר מסר אותן קודם לכן למבקש.
: (ז) '''מועד חיבור או שילוב המיתקן'''
:: (1) המחלק ייתן אישור הפעלה מסחרית בכתב למיתקן במועד שבו הושלמו בדיקת הסנכרון, בדיקות הקבלה ודרישות הביטחון, אם נדרשו; המחלק יסנכרן את המיתקן לרשת, לרבות התקנת מנייה בהתאם [[לסעיף (י) באמת מידה 35כ3]], בתוך 3 ימי עבודה ממועד אישור ההפעלה המסחרית.
:: (2) חרג המחלק, מכל סיבה שהיא, ממועד ההתחייבות לחיבור, ימשיך המחלק בביצוע החיבור או השילוב, לפי העניין, וישלם למבקש תעריף כלהלן:
::: (א) במקרה של חיבור מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 6 או 12 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור;
::: (ב) במקרה של שילוב מיתקן, תעריף כקבוע בשורה 5 או 11 ללוח 12.1–1, בהתאם למתח החיבור.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק לא ישלם למבקש את התעריף הקבוע באותו סעיף ((קטן)) בשל חריגה ממועד ההתחייבות לחיבור, אם המבקש לא הגיש את המסמכים והנתונים במועד הקבוע בסעיפים (ד) ו-(ה).
:: (4) המחלק לא ישלם למבקש כל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, מעבר לתעריף הקבוע בסעיף קטן (2).

@ (תיקון: תש&quot;ף-14, תשפ&quot;ד-32) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 35כ4]] - (((בוטל)))'''}}
@ (תיקון: תש&quot;ף-14, תש&quot;ף-15) : {{ממורכז|'''נספח ב' [[לאמת מידה 35כ4]] - (((בוטל)))'''}}

@ (תיקון: תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-3) : {{ממורכז|'''נספח ג' [[לאמת מידה 35כ4]] - תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך'''}}
: ((ראו [[תנאים להיתר סוג למיתקנים פוטו-וולטאיים במתח נמוך]].))

@ 35כ5. (תיקון: 15.11.18, 23.12.19, 25.11.20, 19.3.23, 26.3.23, 27.12.23; תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-6, תשפ&quot;ד-7, תשפ&quot;ד-8, תשפ&quot;ד-10, תשפ&quot;ד-32) : '''בדיקות, תחזוקה וכיול מחודש של המיתקן'''
: (א) '''תפעול ותחזוקה'''
:: (1) המחלק יתפעל ויתחזק את מערכות המנייה והתקשורת ומערכות ההגנה שהתקין.
:: (2) מיתקן חשמל פרטי ובכלל זה, מערכות הגנה, מגבילי הספק ומערכות לוויסות מקדם הספק, יהיה באחריות המבקש והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.
: (ב) '''הסרת מגבלות הקבועות בתשובת המחלק ווידוא תקינות של אמצעים להגבלת הזרמה'''
:: (1) קבע המחלק בתשובתו מגבלות לפי [[סעיף (ט)(2)(ג) לאמת מידה 35כ2]], יוסרו מגבלות אלה במועד שנקבע להסרתן בתשובת המחלק, אלא אם כן הודיע המחלק על דחיית המועד האמור בשל פרויקט מעוכב לפי [[אמת מידה 35לז]].
:: (2) אם למבקש נקבעה הסרת מגבלה כתלות בפרויקט מעוכב, עם סיום הגדרת הפרויקט כמעוכב ולא יאוחר מ-14 ימי עבודה מסיום הגדרתו כאמור, ישלח המחלק הודעה על המועד להשלמת הפרויקט; המועד כאמור יהיה גם המועד להסרת המגבלה או התנאי שתלוי באותו רכיב.
:: (3) מבקש רשאי לפנות בבקשה לבחינה מחודשת של ההגבלות שנקבעו בתשובת המחלק אחת ל-180 ימים מיום קבלת תשובת המחלק; כתנאי לטיפול בבקשה, יגבה המחלק ממבקש שמיתקנו במתח נמוך את התשלום הקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1, וממבקש שמיתקנו במתח גבוה 70% מהתעריף הקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1; המחלק יעביר את תשובת המחלק למבקש בתוך 30 ימי עבודה מיום התשלום.
:: (4) המחלק רשאי לנתק מבקש שלא ימציא לו אחת ל-5 שנים אישור מאת חשמלאי מורשה לתקינות ולדיוק האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה או האמצעי להגבלת צריכה, לפי העניין, אם אלה נדרשו בתשובת המחלק, על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים, עד לקבלת אישור כאמור.
:: (5) המחלק יערוך בדיקה תקופתית לאמצעי להזרמת אנרגיה או לאמצעי להגבלת הצריכה, לפי העניין, אם אלה נדרשו בתשובת המחלק, כדי לוודא את התקינות והדיוק של האמצעי, בהתאם להוראות כל דין.
: (ג) '''ביצוע שינויים במיתקן'''
:: מצא המחלק כי בוצע שינוי במיתקן או שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, ובמיתקן פוטו-וולטאי - גם בהספק המודולים, בלא אישור שנתן המחלק בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף המבוקש, תחדל חובת תשלום התעריף של המחלק.
: (ד) '''חידוש היתר ההפעלה'''
:: (1) בתוך 60 ימי עבודה ממועד תום תוקפו של היתר ההפעלה שניתן למיתקן, יגיש בעל המיתקן למחלק היתר הפעלה מעודכן למיתקן.
:: (2) אם לא הגיש בעל המיתקן היתר הפעלה מעודכן, יתלה המחלק את תשלום התעריף בעבור החשמל עד למועד קבלת היתר ההפעלה המעודכן.

@ 35כ6. (תיקון: 15.11.18, 19.3.23; תשע&quot;ט-4, תשפ&quot;ד-32) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (א) '''ניהול נתונים וחובת דיווח'''
:: (1) המחלק הדומיננטי ינהל את הקצאת הכמויות שקבעה הרשות בהתאם להספק הרשום המצטבר כאמור [[בסעיף (ג) באמת מידה 35כ2]].
:: (2) המחלק הדומיננטי יעדכן באתר האינטרנט שלו, ביחס לכל תעריף שקבעה הרשות למיתקנים ברשת החלוקה, אחת ליום, את הנתונים האלה:
::: (א) הכמות שהקצתה הרשות לתעריף;
::: (ב) ההספק הרשום המצטבר;
::: (ג) ההספק הרשום המצטבר שבעבורו ניתנו תשובות מחלק;
::: (ד) ההספק הרשום המצטבר שהגיע להפעלה מסחרית.
:: (3) המחלק ישלח לרשות ויפרסם באתר האינטרנט שלו לפחות אחת לשנה את סוגי המגבלות כאמור [[בסעיף (ט)(2)(ג) לאמת מידה 35כ2]] לפי סוג המיתקן, גודלו, מתח החיבור שלו וכל נתון רלוונטי אחר; במסגרת פרסום כאמור יפרט המחלק את סוגי האמצעים הנדרשים להתקנה על ידי המבקש כדי לאכוף את המגבלות; נוסף על כך יפרסם המחלק את סוגי המקרים שבהם הוא ידרוש התקנה של רשם הפרעות כאמור [[באמת מידה 35כ3(ב)(9)]].

@ 35כ7. (תיקון: 18.5.20; תש&quot;ף-26) : '''הארכת מועדי ביניים בשל משבר הקורונה'''
: (א) '''הארכת מועדי ביניים'''
:: (1) מבקש חיבור או שילוב של מיתקן רשאי לפנות עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020) למחלק בבקשה להאריך תקופה אחת או יותר מהתקופות הנקובות [[בסימן זה]].
:: (2) בבקשה להארכה כאמור יציין מבקש החיבור או השילוב את משך ההארכה המבוקש, וכן יציין האם הוארכו לו כבר תקופות בהתאם לאמת מידה זו ומהו סך הזמן של התקופות שהוארכו לו לפי אמת מידה זו טרם הגשת הבקשה.
:: (3) המחלק ייענה לבקשת הארכה כאמור ככל שסך ימי ההארכה שיינתנו למבקש או למחבר לפי אמת מידה זו, לאחר אישור הבקשה, לא יעלה על 90 ימים.

@ 35כ8. (תיקון: 19.11.23; תשפ&quot;ה-2) : '''ממשק בין מחלקים'''
: (א) '''בקשה להגדלת הספק הייצור בשטח מחלק'''
:: (1) מחלק, למעט חמ&quot;י (להלן באמת מידה זו - המחלק), המבקש לחבר או לשלב מיתקני ייצור או מיתקני אגירה (להלן באמת מידה זו - המיתקן) באזור החלוקה שלו, יגיש למחלק דומיננטי בקשה לבחינת יכולת הרשת של המחלק הדומיננטי לקלוט הגדלה של הספק המיתקנים שיוקמו באזור החלוקה של המחלק במהלך תקופה של 3 שנים ממועד הגשת הבקשה (להלן - בקשה להגדלת הספק ייצור); בקשה להגדלת הספק ייצור תחול על חיבור או שילוב של כל מיתקן ייצור או מיתקן אגירה שיבוצע במהלך שלוש השנים שלגביהן נוגעת הבקשה, ובלבד שחיבור או שילוב אותו מיתקן הוא בתוך ההספק שצוין במסגרת הבקשה.
:: (2) הבקשה להגדלת הספק ייצור תכלול את כל הנתונים והמסמכים שלהלן, נכון למועד הגשת הבקשה:
::: (א) שם המחלק, כתובתו ודרכי ההתקשרות עימו;
::: (ב) מספר מונה בנקודת החיבור עם הרשת של המחלק הדומיננטי;
::: (ג) רשימת כל המיתקנים המחוברים באזור החלוקה של המחלק והמיתקנים באזור האמור שקיבלו תשובת מחלק לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2]] וטרם חוברו, וכן יפרט את הטכנולוגיה וההספק של כל מיתקן כאמור; המחלק יציין גם את ההספק המצרפי של מיתקנים כאמור;
::: (ד) תוספת ההספק המצרפי ולוח הזמנים המשוער לחיבור או לשילוב מיתקנים שהמחלק מעריך שיתווספו בשטחו בכל חצי שנה במשך 3 שנים ממועד הגשת הבקשה; אם הבקשה כוללת מיתקן אגירה, יציין המחלק את הגודל והקיבולת של מיתקן האגירה; המחלק לא יכלול בפירוט תוספת ההספק המצרפי את ההספק של מיתקן הנדרש לאישורה של תוכנית לפי [[חוק התכנון והבנייה]] שטרם אושרה ושל מיתקן בהספק של עד 15 קו&quot;א;
::: (ה) תחזית של היקף הצריכה הצפוי בשטח המחלק במשך 3 שנים ממועד הגשת הבקשה;
::: (ו) הספק ההזרמה המרבי לרשת של המחלק הדומיננטי, שמבקש המחלק, ובפרט אם המחלק מבקש להגביל את הזרמת האנרגיה לרשת של המחלק הדומיננטי ל-630 קו&quot;א;
::: (ז) גודל החיבור המבוקש, אם מבוקשת הגדלת חיבור.
:: (3) המחלק הדומיננטי יאפשר למחלק להעביר את המידע דרך אתר אינטרנט ייעודי או באמצעות מייל ייעודי.
:: (4) בעד בדיקת בקשה להגדלת הספק ייצור יגבה המחלק הדומיננטי מהמחלק את התעריף הקבוע בשורה מספר 20 בלוח תעריפים 4.2–1.
:: (5) אם המחלק מבקש לחבר או לשלב הספק שחורג מההספק שצוין בבקשה להגדלת הספק הייצור, לפני תום תוקפה של הבקשה, המחלק יגיש בקשה חדשה להגדלת הספק הייצור ויידרש לשלם בעדה את התשלום האמור בסעיף קטן (4).
: (ב) '''הודעה על עמידה בתנאים לבדיקת בקשה לבחינת הגדלת הספק הייצור'''
:: (1) המחלק הדומיננטי יודיע בכתב למחלק, בתוך 7 ימי עבודה ממועד גביית התשלום המפורט בסעיף (א)(4), כי הוגשו כל הנתונים, המסמכים והתשלומים כאמור בסעיף (א) (להלן - הודעה על עמידה בתנאים לבדיקת הבקשה) או כי עליו להשלים, בתוך 14 ימים מיום מתן ההודעה, נתונים, מסמכים או תשלומים לצורך בדיקת הבקשה; רשימת הנתונים, המסמכים והתשלומים המבוקשים על ידי המחלק הדומיננטי בהודעה כאמור תהיה סופית; השלים המחלק כאמור, ישלח לו המחלק הדומיננטי הודעה על עמידה בתנאים לבדיקת הבקשה.
:: (2) לא הגיש המחלק את כל המסמכים, הנתונים והתשלומים שנדרש להשלים בהתאם להודעה שנשלחה לפי סעיף קטן (1), בתוך המועד שנקבע לכך באותו סעיף קטן, ידחה המחלק הדומיננטי את בקשתו ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה.
:: (3) סדר בדיקת הבקשות של בקשות המחלקים על ידי המחלק הדומיננטי, יהיה בהתאם למועד שבו ניתנה למבקש ההודעה על עמידה בתנאים לבדיקת הבקשה, והן ייבדקו כחלק מכלל הבקשות המוגשות למחלק הדומיננטי לפי [[אמת מידה 35כ2]].
:: (4) המחלק הדומיננטי יעביר את הבקשה להגדלת הספק ייצור למנהל המערכת להתייחסות בתוך 3 ימי עבודה ממועד ההודעה על עמידה בתנאים לבדיקת הבקשה; אם לא התקבלה התייחסות ממנהל המערכת בתוך 14 ימי עבודה ממועד העברת הבקשה כאמור, יראו זאת כאילו מנהל המערכת אינו מתנגד לבקשה האמורה.
: (ג) '''תשובת המחלק הדומיננטי'''
:: (1) עמד המחלק בתנאים לבדיקת הבקשה להגדלת הספק הייצור, ישיב המחלק הדומיננטי לבקשת המחלק בתוך 45 ימי עבודה מיום שניתנה ההודעה על עמידה בתנאים לבדיקת הבקשה; התשובה תכלול את הנתונים האלה:
::: (א) היכולת הקיימת ברשת של המחלק הדומיננטי לקליטת מיתקנים בשטח המחלק כולל הזרמת אנרגיה לרשת עם הגבלת הוצאת אנרגיה או בלא הגבלה כאמור;
::: (ב) אם ניתן להתחייב לתוספת ההספק במועדים המבוקשים בבקשה לבחינת הגדלת הספק ייצור; אם מצא המחלק הדומיננטי כי לא ניתן להתחייב כאמור - יציין את המועדים המוקדמים ביותר שבהם ניתן להגדיל את ההספק כמבוקש (להלן - מועד ההתחייבות); אם המחלק הדומיננטי קבע מועדים להתחייבות אשר מאוחרים מהמועדים המבוקשים, יפרט בתשובתו את הפרויקטים הנדרשים לביצוע לצורך הגדלת ההספק בהיבט מערכת החלוקה ומערכת המסירה בהתאם [[אמת מידה 35כ2|לנספח ב' לאמת מידה 35כ2]]; אם המועדים המאוחרים שקבע המחלק הדומיננטי כאמור עולים על שלוש שנים, לא תינתן התחייבות המחלק הדומיננטי לגביהם;
::: (ג) הספק ההזרמה המרבי לרשת בקילו-וולט אמפר במועד ההתחייבות, ולעניין מיתקן אגירה או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה כהגדרתו [[באמת מידה 175]] - גם הספק הטעינה המרבי מהרשת בקילו-וולט אמפר במועד ההתחייבות; אם לא ניתן להזרים או לטעון את מלוא ההספק המבוקש במועד ההתחייבות, יפרט המחלק הדומיננטי את מגבלות ההזרמה, אומדנים לא מחייבים להיקף השימוש במגבלות ומועד סיום תוקפן של המגבלות (להלן - הסרת מגבלת הזרמה); אם המחלק הדומיננטי קבע מגבלות הזרמה, יפרט גם בתשובתו את הפרויקטים הנדרשים לביצוע לצורך הסרת מגבלת ההזרמה בהיבט מערכת החלוקה ומערכת המסירה בהתאם [[אמת מידה 35כ2|לנספח ב' באמת מידה 35כ2]]; אם יש מגבלת הזרמה הנובעת מהנחיות מנהל המערכת, תצורף גם עמדתו הכתובה;
::: (ד) אם נקבעו מגבלות יפרט המחלק הדומיננטי את האמצעים הנדרשים להתקנה בידי המחלק כדי לאכוף את המגבלות, ואת המועד שבו ניתן להסיר את האמצעים כאמור; המחלק יתקין את האמצעי בנקודת החיבור לרשת המחלק הדומיננטי ועל חשבונו ואחריותו הבלעדית, בהתאם לדרישות המחלק הדומיננטי;
::: (ה) גודל החיבור שיינתן למחלק, לרבות הגדלת חיבור אם נדרשת;
::: (ו) אם לצורך הגדלת ההספק או הסרת מגבלת הזרמה נדרשות פעולות במערכת המסירה שאינן מופיעות בתוכנית הפיתוח או שהן מוגדרות כפרויקט מעוכב כהגדרתו [[באמת מידה 35לז1]], יתחייב המחלק הדומיננטי על תוספת ההספק או הסרת מגבלת הזרמה, לפי העניין, כתלות בהשלמת הפרויקט ולא ינקוב במועד מסוים;
::: (ז) האמצעים שהמחלק נדרש להתקין כאמור [[באמת מידה 35כ4(א)]], אם נדרש.
:: (2) לבקשת המחלק, יזמין המחלק הדומיננטי את המחלק לפגישה כדי לדון בבקשתו, ואם הוגשה הבקשה טרם מתן תשובת המחלק הדומיננטי - יזמין המחלק הדומיננטי את המחלק לפגישה כאמור לפני מתן תשובת המחלק הדומיננטי והתקופה שמיום בקשת המחלק לקיום הפגישה ועד קיומה לא תבוא במניין הימים למתן תשובה לבקשה להגדלת הספק ייצור לפי סעיף קטן (1); אם מנהל המערכת העביר התייחסות לבקשה לפי סעיף (ב)(4), יצטרף נציג מטעמו לפגישה לפי סעיף קטן זה.
:: (3) לא השיב המחלק הדומיננטי לבקשת המחלק בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (1), ישלם המחלק הדומיננטי למחלק תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''הקטנת הספק הייצור המבוקש'''
:: (1) המחלק רשאי להודיע למחלק הדומיננטי, בכל 6 חודשים ממועד קבלת תשובת המחלק הדומיננטי לפי סעיף (ג), על רצונו להקטין את הספק הייצור שמועד חיבורו לרשת הוא מאוחר ל-360 ימים ממועד ההודעה על הקטנת הייצור; המחלק הדומיננטי ישלח למחלק אישור על הקטנת ההספק בתוך 14 ימי עבודה מיום הודעת המחלק.
:: (2) המחלק הדומיננטי רשאי לפנות למחלק בבקשה להפחית את כמות הייצור המבוקשת להקמה שאושרה על ידי המחלק הדומיננטי לפי סעיף (ג); המחלק ישיב למחלק הדומיננטי בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה.
:: (3) לא עמדו המחלק או המחלק הדומיננטי במועדים לשליחת מענה או אישור, לפי העניין, הקבועים בסעיפים קטנים (1) ו-(2), ישלמו אחד לשני, לפי העניין, תשלום בשל הפרה לפי העלות הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
: (ה) '''תעריפי התחייבות'''
:: (1) לא עמד המחלק הדומיננטי במועדים להגדלת ההספק בהתאם למועדי ההתחייבות שנתן בתשובתו, ישלם למחלק תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
:: (2) לא מימש המחלק את הגדלת הייצור שאושרה לו, בניכוי הספק הייצור שהופחת בהתאם לסעיף (ד)(1) או (2), אם הופחת, ישלם המחלק למחלק הדומיננטי את התעריף הקבוע בשורה 19 בלוח תעריפים 4.2–1, בעד כל קו&quot;א שלא חובר.
: (ו) '''התקנת ממסר הגנת חוסר רשת'''
: מחלק שסך ההספק המצרפי של מיתקני הייצור ומיתקני האגירה בשטח החלוקה שלו עולה על 630 קו&quot;א, יתקין על חשבונו ממסר &quot;הגנת חוסר רשת&quot; (Loss of Main) בנקודת החיבור.
: (ז) '''חובות המחלק'''
:: (1) המחלק יעביר למחלק הדומיננטי העתק מתשובתו לבקשת חיבור או שילוב של מיתקן שבאזור חלוקתו, שנתן ליצרן לפי [[אמת מידה 35כ2]], וכן של אישור עמידה בתנאים לסנכרון שנתן ליצרן לגבי מיתקן כאמור לפי [[אמת מידה 35כ3]], והכול במקביל להעברתם למבקש.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם הבקשה שהוגשה למחלק היא לעניין חיבור או שילוב של מיתקן כאמור באותו סעיף קטן שהספקו אינו עולה על 15 קו&quot;א, המחלק יידרש רק לעדכן את המחלק הדומיננטי על כך שבקשה כאמור הוגשה ועל המועד שבו הוא סנכרן לרשת את המיתקן האמור.
:: (3) אם כללה תשובת המחלק הדומיננטי הגבלה על הספק ההזרמה לרשת לפי סעיף (ג)(1)(ג) או (ז) לאמת מידה זו, יתקין המבקש בנקודת החיבור לרשת אמצעי להגבלת הזרמת האנרגיה; לא התקין המחלק אמצעי כאמור, רשאי המחלק הדומיננטי לדחות מועדים לחיבור בתשובתו לבקשת הגדלת הספק הייצור.
:: (4) המחלק הדומיננטי יכוונן את האמצעי להגבלת הזרמת אנרגיה, לפי תשובתו למחלק.

=== סימן ד': חיבור למתח עליון ולמתח על ===

@ 35כא. (תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 6.3.19, 25.11.20, 14.3.22, 13.12.23; תשע&quot;ט-9, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ד-27) : '''גודל חיבור למתח עליון ומתח על'''
:: '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה&quot; - בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שעל מבקש החיבור לבצע באמצעות בעל רישיון הולכה;
::- &quot;בדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין&quot; - בדיקות קבלה למיתקן חשמל פרטי שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות מי שהורשה לכך על פי דין;
::- &quot;חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה&quot; - חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
::- &quot;חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור&quot; - חלק ממסדר מתח עליון של מיתקן ייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה לרשת החשמל, ושהוא באחריות מבקש החיבור;
::- &quot;חצר ייצור מבקש החיבור&quot; - חצר שבה נמצא מיתקן הייצור של מבקש החיבור.
: (א) '''גודל חיבור'''
:: (1) חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ-8 מו&quot;א ואינו גדול מ-250 מו&quot;א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, כפי שיוחלט על ידי מנהל המערכת, יבצע בעל רישיון חלוקה חיבור לרשת מתח גבוה בגודל חיבור העולה על 8 מו&quot;א, ובלבד שגודל החיבור הסופי של מבקש החיבור ברשת המתח הגבוה, לא יעלה על גודל החיבור המרבי הקבוע [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]], לפי העניין.
:: (2) חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ-250 מו&quot;א ואינו גדול מ-400 מו&quot;א יהיה לרשת מתח עליון 161 קילוולט. על אף האמור, בהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון ההולכה לבצע חיבור לרשת מתח על.
:: (3) חיבור חדש לרשת חשמל בגודל חיבור הגדול מ-400 מו&quot;א יהיה לרשת מתח על. על אף האמור, במקרים חריגים במיוחד, ובהתחשב בהיתכנות סטטוטורית ובשיקולי עלות–תועלת הנדרשים למימוש החיבור, ובאישור ראש אגף הנדסה ברשות, ינחה מנהל המערכת את בעל רישיון הולכה לבצע חיבור לרשת מתח עליון.
:: (4) גודל החיבור של יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן, לא יהיה קטן מההספק המותקן של מיתקן הייצור או מחיבור הצרכן, לפי הגדול מביניהם.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (4) -
::: (א) בעבור ייצור באגירה שאובה, גודל החיבור לא יקטן מהספק החשמל של מנועי היחידות בזמן שאיבה;
::: (ב) גודל החיבור של חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] יהיה קטן או שווה להספק המותקן המחובר לאותה נקודת חיבור.
:: (6) הגדלה והקטנה של גודל חיבור יבוצעו בהתייחס לאמור בסעיפים קטנים (1) עד (5).
:: (7) על אף האמור בסעיף זה, אם חיבור למתח עליון כרוך בהטמנתו של קו הזנה במתח עליון, בעל רישיון חלוקה יחבר יצרן או צרכן, במקום זאת, בכמה חיבורים למתח גבוה, אלא אם כן ביקש היצרן או הצרכן ממנהל המערכת לחברו לרשת מתח עליון; בעל רישיון חלוקה יבצע חיבור בכמה חיבורים למתח גבוה לפי סעיף זה רק אם מנהל המערכת קבע כי קיימת היתכנות טכנית לכך.
:: (8) חובר צרכן או יצרן בכמה חיבורים למתח גבוה במקום בחיבור אחד למתח עליון לפי הוראות סעיף קטן (7), יחולו על חיבורים אלה אמות המידה [[פרק ג סימן ב|שבסימן ב' (חיבורים לרשת)]] או [[פרק ג סימן ג|בסימן ג' (חיבור או שילוב מיתקן ייצור לרשת החלוקה) לפרק ג' לספר אמות המידה]], לפי העניין, וכן תעריפי הרשת הרלוונטיים למקטע זה.
: (ב) '''סכימת חיבור'''
:: (1) סכימת החיבור לכל חיבור חדש לרשת מתח עליון ורשת מתח על או שינוי חיבור כאמור, תהיה במתכונת של כניסה אחת ויציאה אחת לפחות. מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה, ולאמינות האספקה הנדרשת.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), ובכפוף לאפשרות הטכנית לביצוע עבודת החיבור ובהתחשב בהבדלים ברמת האמינות של סוגי החיבורים השונים, צרכן המבקש חיבור חדש לרשת המתח העליון רשאי לבחור את סכימת החיבור, ובלבד שגודל החיבור המבוקש לא יעלה על 50 מגהוולט אמפר ושמרחק ההסתעפות מרשת קיימת לא יעלה על 10 ק&quot;מ.
:: (3) יצרן, לרבות יצרן הנמצא בחצר צרכן המחובר בחיבור מסוג T, אשר מבקש לשנות את גודל החיבור של המיתקן, ישנה את סכימת החיבור למתכונת האמורה בסעיף קטן (1) כתנאי לביצוע השינוי המבוקש.
:: (4) החיבור יתבצע על ידי בעל רישיון הולכה בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
:: (5) מבקש החיבור יקים לצורך החיבור תחנת משנה או ירחיב תחנת משנה המחוברת לרשת המחברת בין מיתקנו לבין רשת המתח העליון, בכפוף לאישור מנהל המערכת שניתן לעשות כן, ובהתאם להוראות שקבע מנהל המערכת בסקר החיבור ובהסכם התיאום הטכני, לעניין חיבור תחנת המשנה ולעניין החצר העוברת לאחריות תפעולית ותחזוקתית של בעל רישיון הולכה לפי סעיף קטן זה; נוסף על האמור, יעמיד לרשות בעל רישיון הולכה, ללא תמורה, חצר שתכלול את הציוד בתחנת המשנה, אשר תהווה חלק ממערכת ההולכה. חצר זו תהיה באחריות, בתפעול ובתחזוקה של בעל רישיון ההולכה.

@ 35כב. (תיקון: 4.12.12, 21.11.18, 17.6.20, 25.11.20; תשע&quot;ט-9, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-17) : '''תשלומים בעבור חיבור למתח עליון וחיבור למתח על'''
: (א) '''תשלום בעבור חיבור ראשון'''
:: (1) תשלום בעבור חיבור ראשון למתח עליון או למתח על ברשת ההולכה יהיה כקבוע בשורות 1 או 2 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
:: (2) צרכן או יצרן המבקש חיבור למתח עליון לפי [[סעיף (א)(7) לאמת מידה 35כא בספר אמות המידה]] ישלם נוסף על כך את ההפרש בין העלות של הטמנת הקו במתח עליון הקבועה בבסיס תעריף הרשת [[https://pua.gov.il/decisions/documents/basis_reshetn_.pdf|החלטת רשות מס' 3 (1225) &quot;בסיס תעריף למקטע הרשת לשנים 2018 עד 2022&quot; מישיבה מס' 534, מיום 8.1.2018]], המפורסמת באתר הרשות (להלן - בסיס תעריף רשת), בשורה 10, לטבלה 1, שבנספח א' &quot;הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו מוטמן&quot; ובין העלות הנורמטיבית של הקמת הקווים החלופיים ברשת מתח גבוה בהתאם לתעריפים הנורמטיביים שקבעה הרשות בבסיס תעריף הרשת בשורות 21 עד 23 לטבלה 1, שבנספח א' &quot;עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג מוטמן&quot;, &quot;עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי חד-מעגלי&quot;, &quot;עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי דו-מעגלי&quot; בהתאמה ולפי העניין; טבלה 1 שבנספח א' לבסיס תעריף הרשת מפורטת בנספח לאמת מידה זו.
: (ב) '''תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור שאינה כרוכה במעבר בין מתחים'''
:: (1) מבקש חיבור המבקש להגדיל חיבור קיים במתח עליון או במתח על, והגדלת החיבור אינה כרוכה במעבר בין מתחים, יחויב בתשלום בעבור הגדלת חיבור כקבוע בשורה 3 או שורה 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי העניין.
:: (2) מבקש חיבור המבקש להקטין חיבור קיים במתח עליון או במתח על וההקטנה אינה כרוכה במעבר מרמת מתח אחת לרמת מתח אחרת, יחויב בתשלומים בהתאם ללוח תעריפים לעבודות על חשבון אחרים למתח עליון, בניכוי הערך השאריתי של הציוד שהוסר.
: (ג) '''תשלום בעבור הגדלת חיבור והקטנת חיבור הכרוכה במעבר בין מתחים'''
:: (1) אם מבקש החיבור מבקש הגדלת חיבור מרשת מתח נמוך או מרשת מתח גבוה לרשת ההולכה, יראו כל גודל חיבור מבוקש כחיבור חדש, והוא יחויב בתשלום כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור.
:: (2) אם מבקש החיבור מבקש להגדיל או להקטין חיבור קיים במתח עליון והשינוי כרוך במעבר בין מתחים ממתח עליון למתח על או להיפך, הוא יחויב בתשלומים לכל גודל חיבור מבוקש, כקבוע בשורות 3 או 4 בלוח תעריפים 4.1–1, לפי מתח החיבור. בנוסף יחויב מבקש החיבור בתשלום בשל הערך השאריתי של קו החיבור לרשת ההולכה שהותקן לצורך החיבור המקורי. כל הגדלת חיבור מרשת מתח עליון למתח על או הקטנת חיבור ממתח על למתח עליון, בכל גודל חיבור, תיחשב כחיבור חדש.
:: (3) מנהל המערכת לא ישמור מקום ברשת הולכה לצרכן המחובר למתח עליון בהתאם לגודל החיבור שלו, אם ההספק המרבי שהצרכן ניצל במשך שנתיים רצופות היה קטן מ-6 מו&quot;א, אלא לגודל חיבור של 6 מו&quot;א בלבד. עברו יותר מ-25 שנים מביצוע החיבור, יהיה רשאי ראש אגף הנדסה ברשות, לאחר שבחן את מכלול העלויות, לאשר למנהל המערכת, לפי בקשתו, העברה של הצרכן לחיבור במתח גבוה ללא תשלום מצד הצרכן, ותחנת המשנה תועבר לאחריות בעל רישיון ההולכה.
: (ד) '''תשלום בעבור בדיקות קבלה לתחנת משנה ובדיקות לפני מתן מתח'''
:: בעל רישיון ההולכה יחייב את מבקש החיבור בתשלום בעבור בדיקות קבלה ובתשלום בעבור בדיקות לפני מתן מתח למיתקן מתח עליון או למיתקן מתח על, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 &quot;בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה&quot;.
: (ה) '''חישוב על פי התעריף התקף'''
:: כל התשלומים באמת מידה זו יחושבו על פי התעריף התקף ביום הפקת החשבון.

@ (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-17) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כב]] - העלויות שנקבעו בטבלה 1 שבנספח א' לבסיס תעריף רשת שכותרתה: &quot;עלות עבודות תשתית רשת&quot;'''}}
: {| width=&quot;100%&quot;
! מס&quot;ד !! רשת !! תחום !! עבודת תשתית רשת (עת&quot;ר) !! מלש&quot;ח !! יחידה
|-
| 1 || הולכה || קווי 400 || הקמת קו מתח עליון 400 ק&quot;ו - חד-מעגלי || rowspan=&quot;3&quot; | בקרת עלויות || ק&quot;מ
|-
| 2 || הולכה || קווי 400 || הקמת קו מתח עליון 400 ק&quot;ו - דו-מעגלי || ק&quot;מ
|-
| 3 || הולכה || קווי 400 || UPRATING || ק&quot;מ
|-
| 4 || הולכה || קווי 400 || תחנות מיתוג || || MVA
|-
| 5 || הולכה || קווי 161 || הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו - חד-מעגלי || 2.06 || ק&quot;מ
|-
| 6 || הולכה || קווי 161 || הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו - דו-מעגלי || 3.5 || ק&quot;מ
|-
| 7 || הולכה || קווי 161 || UPRATING קו 161 ק&quot;ו דו-מעגלי || 2.8 || ק&quot;מ
|-
| 8 || הולכה || קווי 161 || העתקת קו 161 ק&quot;ו דו-מעגלי || 3.33 || ק&quot;מ
|-
| 9 || הולכה || קווי 161 || החלפת תיילים 161 ק&quot;ו דו-מעגלי || 2.3 || ק&quot;מ
|-
| 10 || הולכה || קווי 161 || הקמת קו מתח עליון 161 ק&quot;ו מוטמן || 14.72 || ק&quot;מ
|-
| 11 || הולכה || תחמ&quot;ש || תחנת משנה סגורה || בקרת עלויות || לתחמ&quot;ש
|-
| 12 || הולכה || תחמ&quot;ש || תחנת משנה פתוחה (בלא קרקע) || 55 || לתחמ&quot;ש
|-
| 13 || הולכה || תחמ&quot;ש || הוספת שנאי 45 MVA כולל מפסקים || 16.2 || לשנאי
|-
| 14 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע A - כפרי מרוחק || 0.15 || דונם
|-
| 15 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע B כפרי מרכז (בין חדרה לגדרה) || 0.3 || דונם
|-
| 16 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע C אזור עירוני || 0.75 || דונם
|-
| 17 || הולכה || תחמ&quot;ש || סעיף קרקע D מטרופולין || 1.5 || דונם
|-
| 18 || הולכה || ניטור || יחידת קצה לניטור איכות חשמל ברשת הארצית || 0.02 || ליחידה
|-
| 19 || הולכה || סוללות קבלים || מתח עליון || בקרת עלויות ||
|-
| 20 || חלוקה || סוללות קבלים || מתח גבוה || 0.06 || MVAR
|-
| 21 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג מוטמן || 0.7 || ק&quot;מ
|-
| 22 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי חד-מעגלי || 0.44 || ק&quot;מ
|-
| 23 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי דו-מעגלי || 0.61 || ק&quot;מ
|-
| 24 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ תת-קרקעי || 0.41 || ק&quot;מ
|-
| 25 || חלוקה || פיתוח || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ עילי || 0.38 || ק&quot;מ
|-
| 26 || חלוקה || פיתוח || תחט&quot;ר - 400 קו&quot;א || 0.2 || MVA
|-
| 27 || חלוקה || פיתוח || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 13/22 ק&quot;ו - פנימי || 0.74 || MVA
|-
| 28 || חלוקה || פיתוח || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 33 ק&quot;ו - פנימי || 1.14 || MVA
|-
| 29 || חלוקה || חידוש || תחט&quot;ר - 400 קו&quot;א || 0.16 || MVA
|-
| 30 || חלוקה || חידוש || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 13/22 ק&quot;ו - פנימי || 0.59 || MVA
|-
| 31 || חלוקה || חידוש || תחט&quot;ר - 630 קו&quot;א 33 ק&quot;ו - פנימי || 0.91 || MVA
|-
| 32 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג מוטמן || 0.95 || ק&quot;מ
|-
| 33 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי - חד-מעגלי || 0.59 || ק&quot;מ
|-
| 34 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;ג עילי - דו-מעגלי || 0.82 || ק&quot;מ
|-
| 35 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ תת-קרקע || 0.55 || ק&quot;מ
|-
| 36 || חלוקה || חידוש || עלות ק&quot;מ קו מ&quot;נ עילי || 0.51 || ק&quot;מ
|}
: מחירי עבודת תשתית רשת יעודכנו לפי ממוצע נע של 12 חודשים אחרונים של מדד &quot;סך הכול שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר במגזר הממשלתי&quot; בשיעור של 35% ולפי הצמדה למדד המחירים הסיטוניים לתפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע&quot;מ) בשיעור של 65%.

@ 35כג. (תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 25.11.20, 14.3.22, 28.1.26; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו-17ף תשפ&quot;ו-25) : '''הגשת בקשה לחיבור מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על'''
: (א) '''קבלת מידע אודות חיבור של מיתקן צריכה לרשת ההולכה'''
:: המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור של מיתקן צריכה לרשת מתח עליון או מתח על (להלן - מבקש המידע), יפנה למנהל המערכת בכתב וישלם למנהל המערכת תשלום בהתאם לקבוע בשורה 5 ללוח תעריפים 4.1–1. הפניה תכלול את כל הפרטים הרלוונטיים הידועים למבקש המידע ויצורפו אליה כל המסמכים הרלוונטיים המצויים בידי מבקש המידע ולפחות את הפרטים והמסמכים האלה:
:: (1) פרטי מבקש המידע;
:: (2) מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים שלהם מיועד החיבור;
:: (3) תוכנית כהגדרתה [[בחוק התכנון והבנייה]] הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה (באמת מידה זו - תוכנית מפורטת), החלות באזור ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור; אם נדרש קידום תוכנית מפורטת לצורך חיבור מיתקן הצריכה או תחנת המשנה, יפרט מבקש החיבור את לוח הזמנים הצפוי לאישור התוכנית;
:: (4) מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
:: (5) גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה-וולט אמפר;
:: (6) צורך בקו גיבוי במתח גבוה, הספק נדרש וסוג הגיבוי (קר או חם) ככל שידוע למבקש המידע;
:: (7) לוח זמנים משוער להתקדמות בניית מיתקן הצריכה;
:: (8) מועד חיבור נדרש;
:: (9) צפי לקיומם ולהספקם הצפוי של מיתקני חשמל גדולים מעל 1 מו&quot;א, כדוגמת תנורי קשת, מיישרים, עומסים לא סימטריים, עומסים המשתנים בקיצוניות דוגמת תנורי התכה, עומס הגורם לגלים עליונים והרמוניות;
:: (10) שיטת התנעת מנועים והספקם;
:: (11) סכימה חד-קווית של מיתקן הצריכה;
:: (12) צפי לעומס התחלתי ולהתפתחות העומס בחמש השנים הקרובות;
:: (13) אופי צרכנות מתוכננת, לרבות פרטים אודות מחזור השימוש הצפוי בחשמל ביממה, בחלוקה לעונות השנה;
:: (14) קיום ייצור עצמי: הספק, טכנולוגיה, משטר הפעלה מתוכנן.
: (ב) '''תשובת מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יבקש מבעל רישיון הולכה למסור לו בכתב, בתוך 14 ימי עבודה, את התייחסותו למידע הרלבנטי לביצוע החיבור המבוקש לרשת, וישיב בכתב לפניית מבקש המידע בהקדם ולא יאוחר מ-45 ימים ממועד קבלת הפניה; דרש מנהל המערכת המצאת פרטים נוספים כאמור בסעיף (ג), יימנו הימים לעניין מתן התשובה מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי מנהל המערכת.
:: (2) בתשובתו יציין מנהל המערכת פרטים בעניינים אלה:
::: (א) ישימות החיבור בהתאם לאמות המידה;
::: (ב) מיקום החיבור בהתחשב בתשתית הולכה באזור שבו מבוקש החיבור ותחנות משנה סמוכות, ואם לצורך הקמת המיתקן נדרש אישור תוכנית מפורטת - יפרט מנהל המערכת גם את תוואי המסעף המשוער הנדרש לצורך חיבור המיתקן, שיידרש מבקש החיבור לשלב בתוכנית המפורטת שיגיש;
::: (ג) מועדים אפשריים לקיום מפגש ראשון לצורך הצגת התשובה, אשר יתקיים בתוך 15 ימים ממועד העברת תשובת מנהל המערכת למבקש המידע בכתב;
::: (ד) תעריף החיבור בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 4.1–1;
::: (ה) מידע למבקש המידע, בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת;
::: (ו) נתונים סטטיסטיים על איכות ואמינות החשמל המסופק באזור שבו מבוקש החיבור, ובאזורים אחרים העלולים להשפיע על איכות ואמינות החשמל במיתקן, ובקו החיבור;
::: (ז) לוח זמנים משוער לביצוע החיבור ממועד הזמנת החיבור ותשלום כאמור בסעיף (ד); אם נדרש אישור תוכנית מפורטת לצורך בניית המסעף, יפרט מנהל המערכת גם את לוח הזמנים הצפוי לאישור התוכנית המפורטת והקמת המסעף על ידי בעל רישיון הולכה.
: (ג) '''בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים'''
:: (1) מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למבקש המידע, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה:
::: (א) תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
::: (ב) כיוון רצוי לכניסת אספקת החשמל;
::: (ג) תוואי קווי מתח גבוה, לרבות נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת-קרקעיים הנמצאים בחצרו ובבעלותו של מבקש המידע;
::: (ד) התווית מרחקי בינוי ומסדרון ללא בינוי מקווי הכניסה והיציאה.
:: (2) רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
: (ג1) '''שילוב צרכים מערכתיים, שאינם לצורכי מבקש החיבור, בתוכנית מפורטת שמבקש החיבור מכין'''
:: מנהל המערכת רשאי לבקש ממבקש החיבור שישלב במסגרת התוכנית המפורטת שהוא מכין צרכים מערכתיים נוספים של משק החשמל אשר ייעודם אינו לצורך החיבור הישיר של מבקש החיבור.
: (ד) '''תשלום ראשון של מבקש חיבור למיתקן צריכה'''
:: (1) מנהל המערכת יצרף לתשובתו האמורה בסעיף (ב), חשבון לתשלום מקדמה בגובה 10% מעלות החיבור הידועה במועד התשובה (להלן - המקדמה) בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון הקבוע בלוח תעריפים 4.1–1 ובהפחתה של התשלום ששולם לצורך הגשת הבקשה כמפורט בסעיף (א). תשלום המקדמה יהווה תנאי הכרחי לפתיחת תיק עבודה למבקש במשרדי מנהל המערכת ובמשרדי בעל רישיון ההולכה.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (3) עם תשלום המקדמה תיקבע למבקש החיבור פגישת תיאום טכני בין מבקש החיבור, נציג מנהל המערכת ונציג בעל רישיון הולכה, בתוך 15 ימי עבודה ממועד תשלום המקדמה.
:: (4) פתיחת תיק עבודה והמשך הליך החיבור למבקש חיבור שהינו צרכן יהיה בהתאם לקבוע [[באמות מידה 35כז (הסכמים) עד 35לג (הכרעה במחלוקות)]].
: (ה) (((הוראת שעה מיום 20.7.2026 ועד יום 7.12.2026):)) בתקופה שמיום ו' באב התשפ&quot;ו (20 ביולי 2026) עד יום כ&quot;ז בכסלו התשפ&quot;ז (7 בדצמבר 2026), מנהל המערכת לא יטפל בבקשות שהוגשו לפי אמת מידה זו, שעניינן חיבור לרשת החשמל של חוות שרתים בהספק של 8 מו&quot;א ומעלה. כמו כן, מנהל המערכת לא ייתן התחייבויות חדשות לשמירת מקום ברשת על סמך תשובות מנהל המערכת שניתנו לפני יום ו' באב תשפ&quot;ו (20 ביולי 2026), ואשר טרם גובשו לכדי התחייבות כדין.

@ 35כד. (תיקון: 4.12.12, 25.11.20, 14.3.22, 28.1.26; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו-17) : '''סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לרשת מתח עליון או מתח על'''
: (א) '''סקר היתכנות הוצאת אנרגיה למעוניין להגיש בקשה לרישיון ייצור'''
:: (1) המעוניין לחבר מיתקן ייצור חשמל לרשת מתח עליון או מתח על, או להגדיל חיבור של מיתקן ייצור חשמל המחובר לרשת מתח עליון או מתח על, יפנה למנהל המערכת להזמנת סקר היתכנות לחיבור המיתקן ולהוצאת אנרגיה לרשת ההולכה (להלן - סקר היתכנות) וזאת כתנאי סף לקבלת רישיון מותנה או שינוי רישיון מותנה או שינוי רישיון קבוע. לעניין זה, &quot;שינוי&quot; - הגדלת ההספק המותקן ביותר מ-5%.
:: (2) מנהל המערכת ימסור לפונה חשבון בהתאם לקבוע בשורה 5 בלוח תעריפים 4.1–1 שאליו תצורף רשימת הנתונים שעל מזמין הסקר להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע הסקר בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
:: (3) על חשבון כאמור בסעיף קטן (2), יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (4) לאחר ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) ולצורך ביצוע סקר ההיתכנות, יגיש מזמין סקר ההיתכנות למנהל המערכת את הנתונים האלה:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מספרי גוש וחלקה של הבניין או החצרים לו מיועד החיבור;
::: (ג) תוכנית לפי [[חוק התכנון והבנייה]] החלה באזור שבו מבוקש החיבור, אם קיימת, וכן מפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ד) מיקום תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה;
::: (ה) גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
::: (ו) הספק הייצור המקסימאלי של המיתקן;
::: (ז) תיאור בסיסי של מיתקן הייצור (קונבנציונלי במחזור פתוח או סגור, קוגנרציה במחזור פתוח או סגור, אגירה שאובה, מתחדשת וכיוצא בזה) ומשטר ההפעלה הצפוי;
::: (ח) טכנולוגית הייצור ומשטר ההפעלה של מיתקן הייצור;
::: (ט) לוח זמנים משוער להקמת המיתקן ומועד חיבור נדרש;
::: (י) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (יא) מועד משוער לתחילת פעילות מסחרית;
::: (יב) סכימה חד-קווית עקרונית של מיתקן החשמל הפרטי;
::: (יג) צפי משוער להספק מותקן התחלתי ותוכנית רב-שנתית משוערת לקצב הגידול בהספק המותקן.
: (ב) '''בקשה להמצאת פרטים ומסמכים נוספים'''
:: (1) מצא מנהל המערכת צורך בקבלת פרטים ומסמכים נוספים, ימסור למזמין סקר ההיתכנות, לא יאוחר מ-14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים למנהל המערכת כאמור בסעיף (א), דרישה לקבלת פרטים ומסמכים נוספים, לרבות אלה, ככל שיהיה צורך בהם:
::: (א) תכניות העמדה ראשוניות של המיתקן שלו מיועד החיבור;
::: (ב) נקודות כניסה ויציאה, ופירוט קווים עיליים ותת-קרקעיים הקיימים בחצרו ובבעלותו של מזמין הסקר, ככל שהם מצויים בידיו.
:: (2) רשימת הפרטים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
: (ג) '''תוכן סקר ההיתכנות ומועד השלמתו'''
:: (1) מנהל המערכת יכלול בסקר ההיתכנות התייחסות לכל המידע הרלוונטי הקיים לגבי הרשת במועד תחילת ביצוע הסקר ולגבי תחנת המשנה הפרטית ותצורת ההתחברות אליה, לרבות תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור, בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור שבוצעו, ומיתקנים בתוכנית הפיתוח, לרבות מיתקנים שמועדי הקמתם מתעכבים.
:: (2) סקר ההיתכנות יכלול, בין היתר, התייחסות לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה, בהתחשב באלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור המבוקש;
::: (ב) לוח הזמנים המבוקש ולוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) רמת זרמי הקצר המרבית הצפויה בטווח הארוך באזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ד) בקשות חיבור קיימות וסקרי חיבור והיתכנות שבוצעו אשר יש בהם כדי להשפיע על ישימותו של החיבור המבוקש בהתאם למידע המצוי אצל מנהל המערכת במועד הגשת הבקשה לביצוע הסקר;
::: (ה) שינויים ושדרוגים נדרשים לביצוע בקווים ובמיתקנים של בעל רישיון הולכה או במיתקנים של צרכנים ויצרנים אחרים, לצורך קליטת מיתקן הייצור של מזמין הסקר, בציון מועדים צפויים לביצועם. סקר ההיתכנות לא יתייחס לאופן פריסת רשת בין מיתקנים של בעל רישיון אם נדרשת רשת איסוף;
::: (ו) לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור והפעולות הנדרשות לביצוע בהתאם לפסקה (ה), תוך פירוט הפעולות הנדרשות שבשליטת ספק השירות החיוני ולוח הזמנים למימושן (עבודות ההקמה) והפעולות הנדרשות שאינן בשליטת ספק שירות חיוני ולוח הזמנים המשוער להן (קבלת האישורים). לוח הזמנים המשוער יתחיל במועד הזמנת עבודת החיבור והתשלום בהתאם לקבוע באמת המידה;
::: (ז) סקר היתכנות למיתקן ייצור בשיטת אגירה שאובה יכלול גם היבטים של משטרי שאיבה, בהתחשב בהספק המשאבות בזמן שאיבה; סקר היתכנות למיתקן ייצור בטכנולוגיה המשתמשת במשטרי צריכה לצורך ייצור, יכלול גם היבטים של משטרי צריכה.
:: (3) אם סקר ההיתכנות יראה שאין אפשרות לחיבור המיתקן בהספק ובמועד המבוקש או באבני הדרך שקבעה הרשות ברישיון לאותו סוג מיתקן, יציין מנהל המערכת את ההספק המרבי שבו יכול מבקש הסקר להתחבר לרשת וכן את הנימוקים למענה השלילי לבקשתו, זאת בהתאם ללוח הזמנים האמור בסעיף קטן (6) להלן.
:: (4) עם השלמת סקר ההיתכנות ימסור מנהל המערכת העתק ממנו למזמין הסקר, ויצרף אליו פירוט של התנאים הטכניים לחיבור יחידות ייצור למערכת ההולכה ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור בסטנדרטים הקיימים אצל בעל רישיון הולכה, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד למערכות הולכה, פיקוד ותקשורת, וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו מבקש הסקר יהיה צריך לתכנן את המיתקן.
:: (5) מנהל המערכת יצרף לסקר ההיתכנות גם טבלת תרחישים שונים (WHAT IF ANALYSIS) לגבי סקרי היתכנות קיימים. בטבלה תצוין השפעה ישירה או עקיפה של מבקשים אחרים על מזמין הסקר כאמור בסעיף קטן (1)(ד).
:: (6) מנהל המערכת יקבל בכתב מבעל רישיון הולכה התייחסות למידע הרלבנטי לביצוע הסקר, ובין היתר, ביחס ללוחות הזמנים, אילוצים, שינויים ושדרוגים, וזאת לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (10).
:: (7) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה ראשונית ליכולת ההתחברות בהיבט של יכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המתבקש. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של מנהל המערכת או של מי מגורמי הממשלה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל. הענקת רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור לא תמנע מתן רישיון מותנה להקמת מיתקן ייצור אחר באותו איזור, אף אם באחד הסקרים נמצא קושי שעלול למנוע אפשרות חיבורו של מזמין הסקר האחר להתחבר לרשת.
:: (8) מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות העתק של כל סקר היתכנות ויצרף את התייחסותו כאמור בסעיף קטן (3).
:: (9) מנהל המערכת ישלים את סקר ההיתכנות בתוך 60 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום האמור בסעיף (א)(2) או בתוך 90 ימי עבודה בעבור סקר מורכב כהגדרתו [[בסעיף ((())א(()))(6) לאמת מידה 35כו2]] או מיום שהתקבלו הפרטים והמסמכים הנוספים שהתבקשו בהתאם לסעיף (ב)(1), לפי המאוחר מביניהם.
:: (10) חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות מפרק הזמן האמור בסעיף קטן (9) אך בלא יותר מ-30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום הקבוע בשורה 23 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור; חרג מנהל המערכת בהשלמת סקר ההיתכנות ביותר מ-30 ימי עבודה, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה נוסף של איחור.
:: (11) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), אם חלפו יותר מ-60 ימי עבודה מהמועד שבו היה על מנהל המערכת להשלים את הסקר כמפורט בסעיף קטן (9) והסקר לא הושלם, יראו את סקר ההיתכנות כחיובי, על כל המשתמע מכך.
: (ד) '''הבהרות מנהל המערכת'''
:: לתוצאת סקר ההיתכנות לבקשת מזמין סקר ההיתכנות, מנהל המערכת ייפגש עמו ויבהיר לו את סקר ההיתכנות בתוך 15 ימי עבודה ממועד השלמתו.
: (ה) '''תנאים לאי עריכת סקר היתכנות או לעיכוב עריכתו'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, שלא לערוך סקר היתכנות למבקש רישיון ייצור, אם לא ניתן לבצע את החיבור במקום המבוקש ובלוחות הזמנים המבוקשים על ידי מזמין הסקר, עקב מגבלות ברשת ההולכה הידועות מסקרי היתכנות או מסקרי חיבור אחרים שנערכו בסמוך למועד הבקשה.
:: (2) מנהל המערכת, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לא יערוך סקר היתכנות אם סך ההספק המותקן של בעלי אישור תעריף מותנה או קבוע, בתוספת ההספק המותקן של המיתקן שלגביו התבקש סקר ההיתכנות, עולה על ההספק המותקן שנקבע במסגרת הכמות התעריפית.
:: (3) אם בעת הזמנת סקר היתכנות מנהל המערכת מבצע סקר חיבור כהגדרתו [[באמת מידה 35כו]] למיתקן אחר (בסעיף קטן זה - סקר החיבור), שסביר להניח כי תהיה לו השפעה ישירה על תוצאות סקר ההיתכנות באופן שיימנע, להערכת מנהל המערכת, מתן מענה חיובי לסקר ההיתכנות, רשאי מנהל המערכת, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, לעכב את סקר ההיתכנות עד לסיום סקר החיבור; מנהל המערכת יפנה לראש אגף הנדסה ברשות, לפני מתן המענה למזמין סקר ההיתכנות, ויעביר לו את המידע המוכיח כי לסקר החיבור יכולה להיות השפעה כאמור על תוצאת סקר ההיתכנות.
:: (4) מנהל המערכת יודיע בכתב למזמין סקר ההיתכנות על החלטה שלא לערוך סקר היתכנות או לעכב את ביצועו לפי סעיף זה, ולבקשת מזמין הסקר ייפגש עמו ויבהיר לו את נימוקיו בתוך 15 ימי עבודה ממועד הודעת מנהל המערכת.
: (ו) '''השגה על תוצאות סקר ההיתכנות'''
:: (1) מזמין סקר היתכנות רשאי להשיג על תוצאות הסקר בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קיום הפגישה עם מנהל המערכת כאמור בסעיף (ד). בהיעדר קביעת פגישה בתוך זמן סביר רשאי מזמין סקר ההיתכנות להגיש את השגתו לפני קיום הפגישה.
:: (2) לפני הגשת השגה לפי סעיף קטן (1) יודיע המשיג למנהל המערכת על כוונתו להגיש השגה, ומנהל המערכת יעביר למודיע חשבון בהתאם לקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 4.1–1.
:: (3) הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למנהל המערכת; מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, הסברים לתוצאות הסקר בליווי כל המפורט בסעיף (ג), וכן, לאחר שהתייעץ עם בעל רישיון הולכה, עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור, כפי שיורה ראש אגף הנדסה ברשות, ויציין לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור; בעל רישיון הולכה יעביר את המידע בתוך 7 ימי עבודה מהיום שהתקבלה אצלו הבקשה של מנהל המערכת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם תשלומים למנהל המערכת בהתאם לאמור בסעיף קטן (4).
:: (4) לא עמד מנהל המערכת במועד הקבוע בסעיף קטן (3) להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום עבודה של איחור.
:: (5) ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
:: (6) התקבלה ההשגה, יחזיר מנהל המערכת למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (2).
: (ז) '''פרסום תוצאות סקרי היתכנות באתר האינטרנט של מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יעביר לראש אגף הנדסה ברשות את סקרי ההיתכנות המלאים מיד עם השלמתם.
:: (2) (((בוטל).))
:: (3) מנהל המערכת יעדכן את המידע באתר האינטרנט שלו אחת לשבוע.
: (ח) '''תוקף סקר ההיתכנות'''
:: (1) סקר היתכנות יהיה בתוקף במשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר, אולם אם בין מועד זה לבין מועד מתן הרישיון המותנה בוצע סקר חיבור כהגדרתו [[באמת מידה 35כו]] אשר משנה את מסקנת סקר ההיתכנות, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר ההיתכנות ולראש אגף הנדסה ברשות עדכון בכתב לגבי השינוי האמור והשלכותיו.
:: (2) לאחר שחלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית למזמין הסקר ובטרם ניתן למזמין רישיון מותנה, רשאי המזמין לפנות למנהל המערכת בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין עומד בתוקפו, זאת לצורך הגשת הסקר במסגרת מילוי התנאים לקבלת רישיון מותנה. קבלת האשרור תהיה ללא תשלום נוסף.
:: (3) מנהל המערכת יבחן את הבקשה וישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה. אי מתן תשובה במועד האמור תיחשב כאשרור סקר ההיתכנות בידי מנהל המערכת.

@ 35כה. (תיקון: 4.12.12, 22.3.18, 6.3.19, 14.3.22; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;ד-2) : '''עבודות תכנון מקדימות'''
: (א) '''ביצוע עבודות תכנון מקדימות ובדיקות'''
:: (1) המעוניין בביצוע עבודות תכנון מקדימות, רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה לביצוע העבודות והבדיקות המפורטות להלן, כולן או חלקן:
::: (א) תכנון ואיתור תוואי לקווי מתח עליון ומתח על;
::: (ב) הכנת תוכנית מיתאר;
::: (ג) הכנת תסקיר השפעה על הסביבה;
::: (ד) תיאום מפורט של כניסות קווים לתחנת משנה פרטית;
::: (ה) בדיקת מפרט לציוד חיצוני;
::: (ו) בדיקת מפרט למסדר GIS;
::: (ז) בדיקת מפרט להגנות;
::: (ח) בדיקת תכניות עד לאישורן בידי מנהל המערכת;
::: (ט) בדיקת יציבות המעבר ליחידות הייצור המתוכננות.
:: (2) מבקש עבודות התכנון המקדימות יעביר למנהל המערכת כל מידע הנחוץ לו לשם ביצוע עבודות התכנון המקדימות והבדיקות המפורטות בסעיף קטן (1); לא יראו בביצוען התחייבות של מנהל המערכת לשמירת מקום ברשת בעבור המבקש.
:: (3) (((נמחק).))
:: (3א) תכנון ותכניות מיתאר כאמור בסעיף קטן (1) יוכנו על ידי מנהל המערכת בתיאום עם בעל רישיון ההולכה ויוגשו לוועדות התכנון כחלק מתכנית המיתאר של בעל מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה; אם מבקש עבודות התכנון המקדימות אינו נדרש לקדם תוכנית מפורטת, כמשמעותה [[באמת מידה 35כג]], בעבור מיתקן הייצור או מיתקן הצריכה, יקדם מנהל המערכת, בתיאום עם בעל רישיון ההולכה, תוכנית מפורטת לקו המסעף בלבד.
:: (3ב) על אף האמור בסעיף קטן (1)(ב), מיפוי פוטו-גרמטרי וסקר עצים בעבור חיבור המיתקן, שייכללו בתוכנית מפורטת כאמור בסעיף קטן (3א), יבוצעו וימומנו בידי מבקש עבודות התכנון המקדימות ויועברו למנהל המערכת, אלא אם כן קבע מנהל המערכת אחרת לגבי אותו חיבור.
:: (3ג) בכפוף להסכמת מבקש עבודות התכנון המקדימות, רשאי מנהל המערכת לשלב צרכים מערכתיים נוספים, אשר ייעודם אינו לצורך החיבור הישיר של מבקש עבודות התכנון המקדימות, בתוכנית של אותו מבקש.
:: (4) מבקש עבודות התכנון המקדימות יישא בעלות ביצוע של בדיקות כאמור בפסקאות (א) עד (ט) שבסעיף קטן (1) כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, בהתאם לבדיקה ולעבודת התכנון המוזמנת.
:: (5) (((נמחק).))
:: (6) (((נמחק).))
: (ב) (((בוטל).))

@ 35כו. (תיקון: 4.12.12, 15.5.17, 27.9.17, 22.3.18; תשע&quot;ח, תש&quot;ף-2) : (((בוטלה).))

@ 35כו1. (תיקון: 6.3.19, 1.11.20, 25.11.20, 13.12.23, 19.5.25; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ד-27, תשפ&quot;ה-30) : '''הגדרות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;דרישות מערכתיות לציוד&quot; - דרישות לציוד עיקרי למיתקן, למעט תחנת משנה, שיורה מנהל המערכת מכוח הסמכות לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק משק החשמל]] או שקבעה הרשות באמות מידה אלה, אם קבעה, ובכללן דרישות להתאמת הציוד לשמירה על בטיחות, שרידות, איכות החשמל, והאמינות של רשת החשמל בהתייחס לרמת זרמי קצר ותופעות מעבר, יציבות הרשת, מעבר הספקים ברשת וכל היבט חשמלי אחר (קוד הרשת);
::- &quot;התחייבות לחיבור ולהזרמה&quot; - התחייבות של מנהל המערכת לחיבור מיתקן לרשת החשמל ולהזרמת אנרגיה מיוצרת במיתקן לרשת החשמל שהוא נותן לפי [[אמת מידה 35כו5]];
::- &quot;מגבלות הזרמה&quot; - מגבלות להזרמת אנרגיה לרשת החלות לעניין הספק מסוים ולעניין פרק זמן מסוים, שקובע מנהל המערכת לגבי מיתקן מסוים לפי סקר חיבור;
::- &quot;מועד להפעלה מסחרית&quot; - המועד האחרון הקבוע בדין להקמת מיתקן בטכנולוגיה המבוקשת הנמנה ממועד הסגירה הפיננסית; אם לא נקבע מועד אחרון בדין - 36 חודשים ממועד הסגירה הפיננסית;
::- &quot;מועד מרבי להזרמה מלאה&quot; - המועד שבו ניתן להזרים את מלוא האנרגיה המיוצרת במיתקן לרשת, כפי שקבוע בתנאים לזכאות לתעריף, ואם לא נקבע מועד בתנאים לזכאות לתעריף - המועד כאמור יהיה 36 חודשים מהמועד המרבי לחיבור;
::- &quot;מועד מרבי לחיבור&quot; - המועד הנקבע מצירוף של 12 חודשים ושל המועד להפעלה מסחרית;
::- &quot;מכסה&quot; - הספק מרבי בטכנולוגיה נתונה שבעבורו קבעה הרשות תעריף ותנאים לזכאות לתעריף;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן מפוצל או מיתקן לא מפוצל, בהספק העולה על גודל החיבור המרבי הקבוע [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]], לפי העניין, וכן מיתקן כאמור בהספק נמוך מההספק האמור, אם נקבע שחל עליו [[סימן ה'1 לפרק ו']], ולמעט מיתקנים הקמים במסגרת הליכים תחרותיים;
::- &quot;מיתקן לא מפוצל&quot; - תחנת כוח המתחברת בנקודת חיבור אחת לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
::- &quot;מיתקן מפוצל&quot; - חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] בהספק העולה על גודל החיבור המרבי הקבוע [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]], לפי העניין המתחברת במספר נקודות חיבור לרשת מתח גבוה;
::- &quot;קו מערכתי&quot; - קו ברשת מתח עליון או ברשת מתח על המשמש כמה צרכנים;
::- &quot;קו מסעף&quot; - חלק מרשת מתח עליון או רשת מתח על המחבר מיתקן לרשת מתח עליון או לרשת מתח על;
::- &quot;תנאים לזכאות לתעריף&quot; - אמות מידה הקובעות את התנאים לקבלת התעריף לזמינות ולאנרגיה המיוצרת במיתקן.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כו1]] - קוד הרשת''' (((נמחק)))}}

@ 35כו2. (תיקון: 6.3.19, 25.11.20, 28.1.26; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ו-17) : '''סקר תכנון'''
: (א) '''סקר תכנון'''
:: (1) המעוניין בחיבור מיתקן יפנה למנהל המערכת בשלב מוקדם ככל האפשר טרם בקשת החיבור, לצורך עריכת סקר תכנון; על אף האמור, מי שביצע סקר היתכנות הוצאת אנרגיה לפי [[אמת מידה 35כד]] ומי שביצע תהליך תכנון לפי [[אמת מידה 190]], אינו נדרש לבצע סקר תכנון.
:: (2) מנהל המערכת יבצע סקר תכנון רק אם המעוניין בחיבור הגיש לו את הנתונים המפורטים [[בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד]].
:: (3) מנהל המערכת רשאי לפרסם באתר האינטרנט טופס לדוגמה להגשת הנתונים לפי סעיף קטן (2).
:: (4) מנהל המערכת יגבה ממבקש הסקר בעד ביצוע סקר התכנון את התעריף הקבוע בשורה החמישית בלוח 4.1–1 ללוח התעריפים כתנאי לביצוע הסקר.
:: (5) מנהל המערכת יבחן במסגרת סקר התכנון, בין השאר, את הקווים המערכתיים, תחנות המשנה ותחנות המיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן לרשת, את המועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ותחנות אלה ואת ההשפעה האפשרית של חיבור המיתקן על חיבור מיתקנים אחרים.
:: (5א) בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, את המידע הנדרש למנהל המערכת להשלמת הסקר, לרבות התייחסותו למועד האפשרי להשלמת התכנון, ההקמה והשדרוג של קווים ושל תחנות משנה ומיתוג הנדרשים לשם חיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת; חרג בעל רישיון הולכה מהמועד האמור, ישלם למנהל המערכת לפי האמור בסעיפים קטנים (7) ו-(8).
:: (6) מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר ואם היה זה סקר מורכב - בתוך 90 ימי עבודה מהמועד האמור ביצוע התשלום בעד הסקר; לעניין זה, &quot;סקר מורכב&quot; - סקר העומד באחד או יותר מהתנאים האלה:
::: (א) הסקר הוא בעבור מיתקן ייצור או צריכה בתוך תחנת כוח קיימת;
::: (ב) ההספק המבוקש בסקר עולה על 670 MW;
::: (ג) למיתקן הייצור או הצריכה נדרשת יותר מתחנת משנה אחת לקליטת ההספק;
::: (ד) הסקר כולל ציוד חדש של יחידת ייצור;
::: (ה) הסקר כולל שילוב טכנולוגיית הולכה חדשה.
:: (7) בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (6) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 23 בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (8) בשל כל יום נוסף של איחור שהוא החל מיום העבודה ה-16 לאחר המועד האמור בסעיף קטן (6) ולגבי סקר מורכב - בשל כל יום איחור מעבר ל-90 ימי עבודה כאמור בסעיף קטן (6), ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 24 בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (9) מנהל המערכת לא יתחייב לחיבור מיתקן לפי תוצאות סקר תכנון.
:: (10) מנהל המערכת לא יתנה את ביצוע סקר החיבור בתוצאות סקר התכנון.

@ 35כו3. (תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 25.11.20, 14.3.22, 27.7.22, 23.03.26; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-14, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ג-16, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ו-21) : '''תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
: (א) '''הגשת בקשה לסקר חיבור'''
:: (1) מנהל המערכת יבחן בקשה לסקר חיבור רק אם היא כוללת נתונים ומסמכים אלה:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) העתק מהרישיון המותנה, אם יש;
::: (ג) תצהיר בדבר סגירה פיננסית כאמור בסעיף (ב)(7);
::: (ד) מכסה תקפה, אחת בלבד, אשר לפי תנאיה מבקש החיבור מעוניין להקים את המיתקן (להלן - המכסה המבוקשת);
::: (ה) תכנית לפי [[חוק התכנון והבנייה]] שכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה או ביצוע עבודה לפיה, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה, שפורסמה למתן תוקף ברשומות ומפה מפורטת של האזור שבו מבוקש החיבור;
::: (ו) למבקש חיבור של מיתקן שאינו מפוצל - מיקום מבוקש לתחנת המשנה ותצורת ההתחברות המבוקשת אליה;
::: (ז) ההספק המותקן המבוקש של המיתקן ביחידות מגה וואט וההספק המרבי המבוקש להוצאת אנרגיה לרשת;
::: (ח) גודל החיבור המבוקש ביחידות מגה וולט אמפר;
::: (ט) צריכה צפויה של צרכן חצר, ככל שיש;
::: (י) העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
::: (יא) נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינאמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
::: (יב) נתוני אמינות של המיתקן במבנה של דיאגרמת מלבנים, אשר תציג את תהליך הייצור, ותכלול נתוני זמינות לכל מרכיב עיקרי בתהליך;
::: (יג) תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש את המיתקן, לרבות טורבינות גז, טורבינות קיטור וגנראטורים וכן סכימה חד-קווית עקרונית;
::: (יד) פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של המיתקן;
::: (טו) נתונים טכניים של יחידות הייצור;
::: (טז) מועד מבוקש לחיבור המיתקן, ובלבד שלא יעלה על המועד המרבי לחיבור;
::: (יז) אבני דרך עיקריות להקמת המיתקן;
::: (יח) למבקש חיבור חריג - התחייבות מבקש הסקר לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 35לו]].
:: (2) מצא מנהל המערכת צורך בקבלת נתונים ומסמכים נוספים ממזמין סקר החיבור, ימסור למזמין הסקר, בתוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפרטים כאמור בסעיף קטן (1), דרישה לקבלת נתונים ומסמכים נוספים; רשימת הנתונים והמסמכים הנוספים שידרוש מנהל המערכת תהיה מפורטת וסופית.
:: (3) בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים הנדרשים לביצוע הסקר לפי סעיפים קטנים (1) ו-(2), לפי העניין, ימסור מנהל המערכת למזמין סקר החיבור חשבון לתשלום בהתאם לשורה השביעית בלוח תעריפים 4.1–1.
:: (4) על החשבון האמור בסעיף קטן (3) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] לעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
:: (5) לבקשת מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה יעביר בכתב למנהל המערכת, לא יאוחר מעשרה ימי עבודה לפני מועד סיום הסקר, מידע לגבי מועד חיבור אפשרי של מיתקן הייצור ולוחות זמנים לפרויקטים מערכתיים הנדרשים לחיבור המיתקן לרשת.
: (ב) '''תנאים לביצוע סקר חיבור לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
:: מנהל המערכת יערוך סקר חיבור למבקש חיבור שהגיש בקשה כאמור בסעיף (א) לשם קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, אם מתקיימים תנאים אלה:
:: (1) פורסמה ברשומות תכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף; על אף האמור בסעיף זה, בקשה לחיבור מיתקן מפוצל אינה נדרשת לכלול קו מסעף;
:: (2) בוצע סקר תכנון למיתקן לפי [[אמת מידה 35כו2]], אלא אם כן מבקש החיבור אינו נדרש לסקר תכנון בהתאם להוראות [[סעיף (א)(1) לאותה אמת מידה]];
:: (3) למיתקנים המחויבים לפי דין בהתקנת יחידת ייצור דו-דלקית - תכנית המיתאר של המיתקן כללה מכלים לדלק משני בגודל הנדרש או לחלופין הרשות אישרה למבקש החיבור הבטחת מלאי הדלק המשני שלא באמצעות הקמת מכלים באתר;
:: (4) קיים מקום פנוי במסגרת המכסה למיתקן, בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
:: (5) המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת;
:: (6) אם מבקש החיבור מחזיק ברישיון מותנה להקמת המיתקן - הספק המיתקן המבוקש אינו עולה על ההספק המותקן הקבוע ברישיון והטכנולוגיה המבוקשת תואמת את הטכנולוגיה ברישיון;
:: (7) מבקש החיבור חתם על תצהיר ולפיו באפשרותו להגיע לסגירה פיננסית בתוך שנה ממועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה; לעניין זה, &quot;מועד קבלת התחייבות לחיבור ולהזרמה&quot; - מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי [[סעיף (א)(4) לאמת מידה 35כו5]];
:: (8) המבקש שילם את התעריף בעד ביצוע הסקר בהתאם לחשבון לתשלום שנמסר לו לפי סעיף (א)(3);
:: (9) המבקש אינו מחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה בתוקף בעבור אותו מיתקן;
:: (10) חלפו 45 ימי עבודה לפחות מהיום שבו פקעה התחייבות מנהל המערכת לחיבור אותו מיתקן או מהיום שבו הודיע המבקש על ויתור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, אם הייתה התחייבות כאמור;
:: (11) מבקש החיבור הציג אישור מאת הרשות, שניתן לו במהלך שלושת החודשים שקדמו למועד הגשת בקשתו לסקר חיבור, ולפיו בבקשתו להתחייבות לחיבור לא מתקיימים הסייגים למתן זכות הקבועים [[בתקנה 2 לתקנות משק החשמל (קידום התחרות במקטע הייצור) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2021]] (בפסקה זו - התקנות), וכן לא סברה הרשות לגבי בקשתו כי מתן הזכות עלול למנוע או להפחית את התחרות במשק החשמל כאמור [[-|בתקנה 3 לתקנות]]; פסקה זו לא תחול על בקשה הנוגעת למיתקן בטכנולוגיה שאינה נמנית עם הטכנולוגיות המפורטות [[-|בתקנה 2 לתקנות]];
::: (((החל מיום 25.12.2026):)) מבקש החיבור הציג אישור ריכוזיות, כהגדרתו בפסקת משנה (א), שניתן לו במהלך ששת החודשים שקדמו למועד הגשת בקשתו לסקר חיבור; לעניין פסקה זו יחולו הוראות אלה:
::: (א) הרשות תיתן אישור בהתאם [[לחוק הריכוזיות]] למיתקן שלגביו הוגשה בקשת האישור, בהתאם להוראות שלהלן (בפסקה זו - אישור ריכוזיות) -
:::: (1) לגבי מבקש שאינו גורם ריכוזי - לאחר שבחנה את הבקשה בהתחשב בשיקולי תחרותיות ענפית, ולאחר התייעצות עם הממונה על התחרות, כאמור [[בסעיף 11(ב) לחוק האמור]]; ואולם אם הותקנו תקנות לפי [[סעיף 11(ג) לחוק הריכוזיות]] - בהתאם להוראות התקנות האמורות;
:::: (2) לגבי מבקש שהוא גורם ריכוזי - לאחר שהתקיים האמור בפסקת משנה (א)(1), ובלבד שמצאה הרשות, לאחר התייעצות עם הוועדה לצמצום הריכוזיות, כי ניתן להקצות לו את הזכות גם בהתחשב בשיקולי ריכוזיות כלל-משקית כאמור [[בסעיף 5(ב) לחוק האמור]]; ואולם אם הותקנו תקנות לפי [[סעיף 5(ג) לחוק הריכוזיות]] - אישור הריכוזיות לפי פסקה זו יינתן לאחר שהתקיים האמור בפסקת משנה (א)(1), ובהתאם להוראות התקנות האמורות;
::: (ב) חלפו יותר משישה חודשים ממועד מתן אישור הריכוזיות, והמחזיק במיתקן שלגביו ניתן האישור טרם הגיש בקשה לסקר חיבור בעבור אותו מיתקן, יפקע תוקפו של אישור הריכוזיות בעבור המיתקן;
::: (ג) פקע תוקפו של אישור ריכוזיות שניתן למחזיק במיתקן כאמור בפסקת משנה (א), יהיה המחזיק רשאי לפנות לרשות לקבלת אישור ריכוזיות חדש בעבור אותו מיתקן, רק בתום 6 חודשים, לפחות, ממועד פקיעת תוקף אישור הריכוזיות הקודם כאמור;
::: (ד) פסקה זו לא תחול על בקשה הנוגעת למיתקן בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בלא שילוב אגירה;
::: (ה) בפסקה זו -
:::- &quot;גורם ריכוזי&quot; - כמשמעותו [[בחוק הריכוזיות]];
:::- &quot;הוועדה לצמצום הריכוזיות&quot; - הוועדה שהוקמה לפי [[סעיף 40 לחוק הריכוזיות]];
:::- &quot;חוק הריכוזיות&quot; - [[=חוק הריכוזיות|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע&quot;ד-2013]].

@ 35כו4. (תיקון: 6.3.19, 1.11.20, 25.11.20, 13.12.23, 28.1.26; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ו-17) : '''תשובת מנהל המערכת לסקר חיבור'''
: (א) '''תשובת מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת ימסור למזמין הסקר את תוצאות סקר החיבור על גבי טופס דוגמת הטופס המפורט בנספח (להלן - טופס התשובה), בפירוט נושאים אלה:
::: (א) קביעה אם הדגם המבוקש של המיתקן והממירים מתאימים לדרישות המערכתיות לציוד, מהיבט יציבות המערכת; לא נקבעו דרישות כאמור וסבר מנהל המערכת שהציוד לא מתאים לרשת, יפרט מנהל המערכת את הנימוקים לדחיית הבקשה ביחס להשפעת המיתקן על שרידות ואמינות הרשת ועל איכות החשמל ברשת;
::: (א1) אם מצא מנהל המערכת כי במועד המבוקש לחיבור המיתקן לא יכול להזרים את כל ההספק המבוקש - קביעת מגבלות הזרמה שיחולו לעניין אותו מיתקן;
::: (ב) קביעת המועד, בחודש ובשנה, המוקדם ביותר שבו אפשר לחבר את המיתקן לרשת, ובלבד שלא יהיה מוקדם מהמועד המבוקש לחיבור (להלן - מועד החיבור האפשרי);
::: (ג) קביעת ההספק המרבי שממנו אפשר להזרים אנרגיה לרשת, בכל אחד מהמועדים האלה:
:::: (1) במועד החיבור האפשרי;
:::: (2) אם נקבעו לעניין אותו מיתקן מגבלות הזרמה - גם במועד המרבי להזרמה מלאה;
::: (ג1) אם מנהל המערכת קבע לגבי המיתקן מגבלות הזרמה לפי פסקה (א1), הוא יקבע בתשובתו גם את כל אלה:
:::: (1) ההספק שאי-אפשר להתחייב לגביו שיוסרו מגבלות ההזרמה עד למועד המרבי להזרמה מלאה;
:::: (2) לעניין ההספק שמנהל המערכת יקבע לגביו מגבלות הזרמה - אומדן של אותן מגבלות הזרמה לרשת שיחולו לגביו; האומדן יכלול פירוט של השעות הצפויות להגבלת ההזרמה והיקפי ההגבלה הצפויים; האומדן שייקבע לפי פסקה זו לא יחייב את מנהל המערכת;
:::: (3) המועד המוקדם ביותר האפשרי שבו יוסרו מגבלות ההזרמה, ובלבד שאינו מאוחר מהמועד המרבי להזרמה מלאה;
::: (ד) אם המכסה מאפשרת העברת אנרגיה לצרכן חצר והזרמת עודפים לרשת החשמל, מנהל המערכת יציין בתשובתו גם את הספק ההזרמה המרבי לרשת החשמל;
::: (ה) אופן החיבור של המיתקן לרשת;
::: (ו) פירוט מבקשי חיבור אחרים שלהם נשמר מקום ברשת, שטרם הגיעו לסגירה פיננסית ואשר משפיעים על אפשרות החיבור לרשת;
::: (ז) הערה כי מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; כמו כן יצוין בהערה שוויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
:::: (((הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 13.1.2027):)) הערה כי מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 200 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן, במהלך שלוש השנים הראשונות ממועד ההפעלה המסחרית; לאחר שלוש שנים כאמור, היקף השעות המווסתות לא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; כמו כן יצוין בהערה שוויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן וכי אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
:: (2) מנהל המערכת יקבע את מועד החיבור האפשרי בשים לב למועדים הקבועים בתכנית הפיתוח; מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע, מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, מועד חיבור אפשרי מאוחר ממועד החיבור הקבוע בתכנית הפיתוח.
:: (3) מנהל המערכת יעביר עותק של טופס התשובה לרשות ולבעל רישיון הולכה.
:: (4) לבקשת מזמין הסקר, מנהל המערכת ייפגש עמו בתוך 15 ימי עבודה ויבהיר לו את תוצאות סקר החיבור; נציג מטעם בעל רישיון הולכה יצטרף לפגישה כאמור.
: (ב) '''עדכון הספק בבקשה להתחייבות חיבור'''
:: (1) על בסיס תשובת מנהל המערכת שבה נקבעו מגבלות הזרמה לפי סעיף (א)(1)(א1), רשאי המבקש, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת התשובה לפי סעיף (ד)(1), לעדכן את בקשתו ולהקטין את ההספק המותקן המבוקש ואת ההספק המרבי המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת, כך שלא יעלה על ההספק המרבי במועד המרבי להזרמה מלאה.
:: (2) מנהל המערכת ישיב לבקשה המעודכנת על גבי טופס תשובה כאמור בסעיף (א) בתוך 14 ימי עבודה מיום הגשתה.
: (ג) '''סדר בדיקת סקרי חיבור'''
:: הקדימות בבדיקת סקר החיבור תהיה למבקש ששילם בעבור סקר החיבור במועד מוקדם יותר, כך שמנהל המערכת ישית אילוצים הנובעים מבקשת החיבור על מבקש שישלם בעבור סקר החיבור במועד המאוחר יותר, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
: (ד) '''משך הזמן להשלמת סקר'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך את סקר החיבור וימסור למזמין הסקר את תשובתו בתוך 60 ימי עבודה מיום התשלום כמפורט [[בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3]], ואם היה זה סקר מורכב כהגדרתו [[בסעיף ((())א(()))(6) לאמת מידה 35כו2]] (בסעיף זה - סקר מורכב) - בתוך 90 ימי עבודה מיום התשלום כאמור.
:: (2) בשל כל יום איחור מעבר למועד האמור בסעיף קטן (1) ועד 15 ימי עבודה לאחר אותו מועד, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום כקבוע בשורה 25 בלוח תעריפים 12.1–1.
:: (3) בשל כל יום איחור, שהוא החל מיום העבודה ה-16 לאחר 60 ימי העבודה כאמור בסעיף קטן (1), ולגבי סקר מורכב - בשל כל יום איחור מעבר ל-90 ימי עבודה כאמור באותו סעיף קטן, ישלם מנהל המערכת למזמין הסקר תשלום נוסף כקבוע בשורה 26 בלוח תעריפים 12.1–1, לפי ההספק המבוקש בסקר.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ד-11) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35כו4]] - טופס התשובה {{ש}} טופס תשובת מנהל המערכת למזמין סקר חיבור במתח עליון ובמתח על-עליון'''}}
: (((הטופס הושמט).))
&lt;!--
: 1. '''נתוני בקשת החיבור'''
:: שם מבקש החיבור ................................................
:: הספק המיתקן המבוקש .....................................
:: טכנולוגיה ...............................................................
:: דגם ............................................................................
:: מס' תכנית מיתאר מאושרת .............................
:: מועד מרבי לחיבור (חודש/שנה) .....................
:: המועד המרבי להזרמה מלאה .....................
: 2. '''תשובת מנהל המערכת לבקשת החיבור'''
:: (א) התאמת הדגם המבוקש של המיתקן לדרישות המערכתיות לחיבור מיתקנים לרשת המתח העליון או העל-עליון: כן/לא
:: (ב) המועד שבו ניתן לחבר את המיתקן לרשת: חודש ....... שנת .......
:: (ג) ההספק המרבי שלגביו ניתן להתחייב על הזרמת אנרגיה לרשת בלא הגבלת הזרמה לרשת במועד החיבור האפשרי .......................... (מגה וואט).
:: (ד) (((נמחקה).))
:: (ד1) אם נקבעו מגבלות הזרמה -
::: (1) ההספק שבעבורו קיימות מגבלות הזרמה שיוסרו עד המועד המרבי להזרמה מלאה .......................... (מגה וואט).
::: (2) המועד להסרת מגבלות ההזרמה בעבור ההספק שצוין בפסקת משנה (1): חודש .............. שנת ..............
::: (3) אומדן למגבלות ההזרמה שיחולו בתקופה שבעבורה קיימות מגבלות הזרמה .............. .
:: (ה) לחוות רוח, הספק החיבור ........................ [מגה וואט].
:: (ו) מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן; נוסף על האמור, אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
::: (((הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 13.1.2027):)) מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 200 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן, במהלך שלוש השנים הראשונות ממועד ההפעלה המסחרית; לאחר שלוש שנים כאמור, היקף השעות המווסתות לא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן; נוסף על האמור, אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
: 3. '''נספחים לתשובת מנהל המערכת'''
:: (א) נספח 1 - במקרה שבו נמצא כי הדגם אינו עומד בדרישות המערכתיות לחיבור - פירוט הפערים ביחס לדרישות שנקבעו.
:: (ב) נספח 2 - הפעולות הנדרשות ברשת כדי לאפשר את החיבור עד למועד המרבי לחיבור, והמועד המתוכנן לכל אחת מהפעולות.
:: (ג) נספח 3 - הפעולות הנדרשות ברשת כדי להסיר את מגבלות ההזרמה לרשת עד המועד המרבי להזרמה מלאה, והמועד המתוכנן לכל אחת מהפעולות.
:: (ד) נספח 4 - אופן חיבור המיתקן לרשת.
:: (ה) נספח 5 - אם אי-אפשר לחבר את ההספק המבוקש עד למועד המחייב המרבי או לחלופין לא ניתן לאפשר הזרמה מלאה עד המועד המרבי להזרמה מלאה, פירוט מיתקנים אשר התחייבות החיבור שניתנה להם משפיעה על מתן התחייבות החיבור למבקש החיבור.
--&gt;

@ 35כו5. (תיקון: 6.3.19, 18.5.20, 1.11.20, 25.11.20, 14.2.22, 26.10.23, 13.12.23; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-14, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ב-22, תשפ&quot;ד-13, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-22, תשפ&quot;ד-27, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ו-4, תשפ&quot;ו-18) : '''התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
: (א) '''מתן התחייבות לחיבור ולהזרמה והתשלום בעבורה'''
:: (1) מנהל המערכת ייתן בתשובה לפי [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו4]] תשובה חיובית אם התקיימו כל אלה:
::: (א) הציוד מתאים לדרישות המערכתיות לציוד;
::: (ב) מועד החיבור האפשרי קצר מהמועד המרבי לחיבור;
::: (ב1) ההספק המבוקש להזרמת אנרגיה לרשת אינו עולה על ההספק המרבי שניתן להזרים לרשת במועד המרבי להזרמה מלאה;
::: (ג) לעניין מבקש חיבור המחזיק ברישיון מותנה אשר עדכן את בקשתו כאמור [[בסעיף (ב) באמת מידה 35כו4]] - הוגש למנהל המערכת עותק בקשה לעדכון הרישיון בהתאם להספק המעודכן;
::: (ד) מנהל המערכת ווידא כי המכסה המבוקשת פנויה בהספק התואם את הבקשה.
:: (2) מנהל המערכת יצרף לתשובה לפי סעיף קטן (1) חשבונית לתשלום בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי תעריף כאמור בסעיף קטן (3).
:: (3) התעריף בעד ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ייקבע בהתאם להוראות אלה:
::: (א) למיתקן לא מפוצל - בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק&quot;ו&quot; או בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק&quot;ו&quot; ללוח תעריפים 4.1–1 &quot;תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון&quot;, לפי העניין;
::: (ב) למיתקן מפוצל - בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה למיתקן מפוצל בהספק העולה על גודל החיבור המרבי הקבוע [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]], לפי העניין המתחבר למתח גבוה&quot; ללוח תעריפים 4.2–1 &quot;תעריף חיבור לרשת חלוקה במתח גבוה&quot;.
:: (4) שילם המבקש את התשלום בתוך 14 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון, יודיע מנהל המערכת למבקש כי החל במועד התשלום תעמוד בתוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של 12 חודשים; מנהל המערכת יפרט בהודעתו את ההספק המותקן, את גודל החיבור שביחס אליהם התחייב לחיבור ואת מועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (5) לא שילם מבקש החיבור את התשלום במועד הנדרש לפי סעיף קטן (3), לא ייתן מנהל המערכת למבקש התחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (6) מבקש חיבור אשר קיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה יפתח תיק עבודה לחיבור אצל מנהל המערכת ממועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ולא יאוחר מ-15 ימי עבודה ממועד הסגירה הפיננסית; לעניין זה, &quot;מועד קבלת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה&quot; - מועד ביצוע התשלום וקבלת ההודעה על התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4).
: (א1) '''שינוי מכסה מבוקשת'''
:: (1) עד למועד הסגירה הפיננסית או פקיעת ההתחייבות לשמירת מקום, לפי המוקדם מביניהם, מבקש החיבור רשאי לשנות את המכסה המבוקשת שלפיה הוא מעוניין להקים את המיתקן, בהתקיים התנאים האלה:
::: (א) המכסה המבוקשת החדשה פנויה בהיקף השווה או העולה על הספק המיתקן המבוקש;
::: (ב) המיתקן המבוקש עומד בתנאים לזכאות לתעריף שנקבעו במסגרת המכסה המבוקשת החדשה.
:: (2) אין בשינוי המכסה המבוקשת כדי לשנות תנאי מתנאי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה שנתן מנהל המערכת, לרבות תוקף ההתחייבות.
: (ב) '''פקיעה של התחייבות לחיבור ולהזרמה או ויתור עליה'''
:: (1) מנהל המערכת יודיע למי שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה לבעל רישיון הולכה ולרשות בתוך 7 ימי עבודה כי ההתחייבות לחיבור ולהזרמה פקעה בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) חלפו 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית, ואם האריך מבקש החיבור את תוקף ההתחייבות לפי סעיף (ב1)(1) - תמה תקופת תוקפה של ההתחייבות לחיבור ולהזרמה כפי שהוארכה בהארכה האחרונה שניתנה לו לפי הסעיף האמור, ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית;
:::: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) חלפו 13.5 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית, ואם האריך מבקש החיבור את תוקף ההתחייבות לפי סעיף (ב1)(1) - תמה תקופת תוקפה של ההתחייבות לחיבור ולהזרמה כפי שהוארכה בהארכה האחרונה שניתנה לו לפי הסעיף האמור, ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית;
:::: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 28.2.2026 עד יום 31.5.2026 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) חלפו 15 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית, ואם האריך מבקש החיבור את תוקף ההתחייבות לפי סעיף (ב1)(1) - תמה תקופת תוקפה של ההתחייבות לחיבור ולהזרמה כפי שהוארכה בהארכה האחרונה שניתנה לו לפי הסעיף האמור, ומבקש החיבור לא המציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית;
::: (ב) המכסה נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר וההספק שנותר במכסה המבוקשת נמוך מההספק המותקן המבוקש;
::: (ג) חלף מועד תוקף המכסה שבמסגרתה ביקש מבקש החיבור להקים את המיתקן; על אף האמור בפסקה זו, אם הרשות האריכה את תוקף המכסה, תישמר ההתחייבות לחיבור ולהזרמה עד למועד פקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי פסקאות (א), (ב) או (ד) או עד המועד המעודכן של תוקף המכסה, לפי המוקדם משניהם;
::: (ד) פקע או בוטל רישיונו של מבקש החיבור לאחר הסגירה הפיננסית.
:: (1א) על אף האמור בסעיף קטן (1)(ב) ו-(ג), מבקש חיבור שהמכסה המבוקשת שלו נתפסה על ידי מבקש חיבור אחר או שמועד התוקף שלה חלף, רשאי לבקש לשנות את המכסה המבוקשת לפי סעיף (א1) ולהמשיך להחזיק בהתחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (2) מבקש חיבור אשר פקע תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה של מיתקנו לא יהיה זכאי לקבלת החזר התשלום ששילם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, לרבות תשלומים בעד הארכות, אם שילם כאלה.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם פקע תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בשל תפיסת המכסה על ידי מבקש חיבור אחר כאמור בסעיף קטן (1)(ב) ומבקש החיבור לא ביקש לשנות את המכסה המבוקשת כאמור בסעיף (1א), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 90% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה.
:: (4) מבקש החיבור רשאי להודיע למנהל המערכת שהוא מוותר על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה; הודיע מבקש החיבור כאמור, יודיע לו מנהל המערכת בתוך שלושה ימי עבודה כי בקשתו התקבלה.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (2), ויתר מבקש החיבור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4) שלושה חודשים או יותר לפני תום 12 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 10% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי התעריפים שבסעיף (א)(3).
::: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) על אף האמור בסעיף קטן (2), ויתר מבקש החיבור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4) שלושה חודשים או יותר לפני תום 13.5 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 10% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי התעריפים שבסעיף (א)(3).
::: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 28.2.2026 עד יום 31.5.2026 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) על אף האמור בסעיף קטן (2), ויתר מבקש החיבור על ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף קטן (4) שלושה חודשים או יותר לפני תום 15 חודשים ממועד תשלום החשבון לפי סעיף (א)(4), ישיב מנהל המערכת למבקש החיבור 10% מהתשלום ששולם בעבור ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי התעריפים שבסעיף (א)(3).
: (ב1) '''הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה'''
:: מנהל המערכת יאריך תוקף התחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להוראות אלה:
:: (1) מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, בארבע תקופות נוספות, לכל היותר, של שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שלגבי כל אחת מהארכות התוקף כאמור מתקיימים תנאים אלה:
::: (א) מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה 15 ימי עבודה לפחות לפני מועד פקיעת ההתחייבות כאמור בסעיף (ב)(1)(א);
::: (ב) מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תשלום בעד הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה כמפורט להלן:
:::: (1) בעד ההארכה הראשונה - תשלום בתעריף כקבוע בסעיף (א)(3);
:::: (2) בעד ההארכה השנייה - תשלום בתעריף הקבוע בשורה 21 ללוח תעריפים 4.1–1;
:::: (3) בעד ההארכה השלישית - תשלום בתעריף הקבוע בשורה 22 ללוח תעריפים 4.1–1;
:::: (4) בעד ההארכה הרביעית - תשלום בתעריף הקבוע בשורה 23 ללוח תעריפים 4.1–1;
:: (1א) מנהל המערכת ישיב למבקש חיבור שהאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לפי פסקה (1)(ב)(2) עד (4) שבפסקה (1)(ב) והמציא את אישור הרשות לסגירה פיננסית לפני סיום מועד תקופת ההארכה האחרונה ששילם בעדה, את החלק היחסי של התשלום בעד אותה תקופת הארכה, בהתאם לתקופה שלא נוצלה;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), מנהל המערכת יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לתקופה של שנים עשר חודשים, למבקש חיבור המחזיק בסקר חיבור שבוצע בהתאם [[לאמת מידה 35כו]] כנוסחה טרם כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התש&quot;ף-2020, בהתקיים תנאים אלה:
::: (א) מבקש החיבור פנה למנהל המערכת בבקשה להארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה אותו המיתקן, טרם פקיעת התחייבות מנהל המערכת;
::: (ב) מבקש החיבור שילם בעד הארכת התחייבות כאמור, קודם לפקיעת ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, תעריף בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (א)(3); הארכת התחייבות לחיבור ולהזרמה נוספת אחת תתאפשר בכפוף לתנאים המפורטים בפסקה (1), בשינויים המחויבים.
: (ג) '''שימוש בהתחייבות לחיבור ולהזרמה במסגרת הליכים תחרותיים'''
:: מנהל המערכת לא יסב התחייבות חיבור והזרמה שניתנה למבקש חיבור לצורך הקמת מיתקן במסגרת מכסה שקבעה הרשות, להתחייבות לחיבור ולהזרמה של מבקש החיבור בהליך תחרותי שפרסמה הרשות.
: (ד) '''שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור לפני בדיקות קבלה'''
:: (1) מבקש חיבור ידווח למנהל המערכת על כל שינוי בציוד המתוכנן במיתקן, לעומת הנתונים שהועברו לצורך ביצוע סקר החיבור או לעומת מה שסוכם בהסכם התיאום הטכני לפי [[אמת מידה 35כז]]; דיווח המבקש על שינוי כאמור, רשאי מנהל המערכת לדרוש בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום בתעריף לפי שורות 7 ו-13 עד 17 בלוח תעריפים 4.1–1, ממבקש החיבור; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי לא מתאים, לא יאושר שינוי הציוד; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש בשינוי מתאים, תעודכן תשובת מנהל המערכת ביחס לסעיף 2(א) בטופס התשובה.
:: (2) לבקשת מבקש חיבור שקיבל התחייבות לחיבור ולהזרמה, מנהל המערכת יקטין את הספק החיבור המבוקש; אם הוגשה בקשה כאמור, מנהל המערכת לא ישיב לצרכן את התשלום ששולם בעבור התחייבות לחיבור ולהזרמה ותוקף ההתחייבות לחיבור ולהזרמה לא יוארך.
:: (3) לבקשת מבקש חיבור להגדלת הספק המיתקן לפני מועד בדיקות הקבלה, יפעל מנהל המערכת כמפורט להלן:
::: (א) מנהל המערכת יוודא קיומו של מקום פנוי במכסה בעבור ההספק המעודכן המבוקש טרם ביצוע סקר חיבור לפי פסקת משנה (2);
::: (ב) מנהל המערכת יערוך סקר חיבור בעבור מלוא ההספק המבוקש לפי הוראות [[אמות מידה 35כו3]] [[ו-35כו4]];
::: (ג) במהלך סקר החיבור יישמר המקום המקורי שנשמר ברשת למיתקן, בהתאם להספק שנקבע בסקר החיבור שלפיו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה;
::: (ד) אם מצא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף (א)(1), ישלם מבקש החיבור למנהל המערכת תוספת תשלום בעד הגדלת התחייבות לחיבור ולהזרמה, ויחולו עליה הוראות סעיף (א)(2) עד (4), בעבור תוספת ההספק, ומנהל המערכת יתחייב לחיבור המיתקן לפי ההספק המתוקן;
::: (ה) מועד פקיעת התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי סעיף (ב)(1)(א), לא יוארך;
::: (ו) ביקש מבקש חיבור במיתקן מפוצל עדכון סקר קיים כאמור בסעיף קטן זה בעבור נקודת חיבור אחת או יותר, יעדכן מנהל המערכת את הסקר ביחס לנקודות החיבור שבעניינן הבקשה בלבד.
: (ה) '''שינויים בציוד ובהספק של מבקש חיבור שנמצאו בבדיקות קבלה'''
:: (1) מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן גדול מההספק המותקן שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, לא יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה ויודיע על כך למבקש החיבור.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מצא מנהל המערכת שהמיתקן הוקם בהתאם לנתונים הטכניים שהוגשו במסגרת הבקשה לסקר החיבור, שההספק שנמדד אינו עולה על 5% מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, ושהרשות לא קבעה אחרת בתנאים לזכאות לתעריף שנתנה למבקש החיבור (להלן בסעיף קטן זה - ההספק הנוסף), יאשר מנהל המערכת למבקש החיבור את ההגדלה הפיזית של החיבור בהתאם להספק שנמצא בבדיקות הקבלה, בכפוף לקבלת תשלום בעבור החיבור המוגדל ממבקש החיבור; אין באישור מנהל המערכת להגדלה הפיזית של החיבור כדי לאשר את הזרמת האנרגיה, במלואה או בחלקה, מההספק הנוסף לרשת.
:: (3) מצא מנהל המערכת בבדיקות הקבלה כי ההספק המותקן קטן מההספק שבעבורו ניתנה ההתחייבות לחיבור ולהזרמה, יעדכן את ההתחייבות לחיבור ולהזרמה בהתאם להספק המותקן שנמצא בבדיקות הקבלה.
:: (4) אם מצא מנהל המערכת בבדיקות קבלה כי המיתקן שהוקם בעל מאפיינים טכניים שונים מאלה שהוגשו במסגרת הסכם התיאום הטכני שבוצע לפי [[אמת מידה 35כז]] או במסגרת סקר החיבור, יבצע מנהל המערכת בדיקה מחודשת או בדיקה חלקית של התאמת הציוד לדרישות המערכתיות לציוד, בכפוף לקבלת תשלום מהיצרן בתעריף לפי שורות 13 עד 17 ללוח תעריפים 4.1–1; אם מצא מנהל המערכת כי הציוד המבוקש לא מתאים, יחבר בעל רישיון ההולכה את המיתקן לרשת רק לאחר שהיצרן פעל לתיקון הליקויים ושילם תשלום כאמור לעיל בעבור בדיקה מחודשת נוספת, ומנהל המערכת ביצע את הבדיקה המחודשת הנוספת ואישר שהציוד מתאים לדרישות המערכתיות.
: (ו) '''התחייבות מנהל המערכת לחיבור אתרי מדינה'''
:: (1) בחיבור של מיתקני ייצור שבכוונת מי מגורמי המדינה לרבות רשות החשמל (בסעיף זה - המדינה) להקים במסגרת הליך תחרותי או מכרז המפורסם מטעמם (להלן ביחד בסעיף זה - המכרז), יבוצע סקר תכנון לשם קבלת התחייבות לחיבור המיתקן הצפוי לקום במסגרת המכרז (בסעיף זה - סקר תכנון לאתרי מדינה), בהתאם להוראות אלה:
::: (א) המדינה או מי מטעמה יפנו למנהל המערכת בבקשה לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה;
::: (ב) תנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה הוא שפורסמה ברשומות תוכנית מיתאר מאושרת ומתואמת עם מנהל המערכת למיתקן הייצור ולקו המסעף, בהתאם לסקר תכנון שנערך בהתאם [[לאמת מידה 35כו2]];
::: (ג) מנהל המערכת יבצע את סקר התכנון לאתרי מדינה, רק אם מזמין הסקר העביר לו את הנתונים המפורטים [[בסעיף (א)(4) לאמת מידה 35כד]]; מנהל המערכת יתאם עם מזמין הסקר העברה של נתונים נוספים המפורטים [[בסעיף (א)(1) לאמת מידה 35כו3]], אשר נדרשים לו לשם בחינת היכולת להתחייב לחיבור על בסיס הסקר ושלמזמין הסקר יש אפשרות להעביר לו אותם; מנהל המערכת ימסור למדינה חשבון בהתאם לקבוע בשורה החמישית בלוח תעריפים 4.1–1, ואליו תצורף רשימת הנתונים הנוספים שעל מזמין סקר התכנון לאתרי מדינה להגיש למנהל המערכת כתנאי לביצוע סקר התכנון לאתרי מדינה לפי תיאום כאמור בפסקה זו.
:: (2) מנהל המערכת ימסור את תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה, בהתאם להוראות אלה:
::: (א) מנהל המערכת ימסור למבקש ולרשות את תוצאות הסקר בתוך 60 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום בעד הסקר;
::: (ב) סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור במועד המבוקש אפשרית בתנאים, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את התנאים להתחייבות לחיבור;
::: (ג) סבר מנהל המערכת כי התחייבות לחיבור אפשרית במועד אחר מהמועד המבוקש, ירשום בסקר התכנון לאתרי מדינה את המועד ואת התנאים אשר בהם ניתן להתחייב לחיבור.
:: (3) מנהל המערכת יתחייב לחיבור של מיתקני ייצור כאמור בסעיף קטן (1), על סמך תוצאות סקר התכנון לאתרי מדינה ובהתאם להוראות אלה:
::: (א) על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה, יתחייב מנהל המערכת לחיבור המיתקן והוצאת אנרגיה לרשת, ותוקפה של התחייבות כאמור יהיה לתקופה של שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה;
::: (ב) בתוך התקופה האמורה בפסקה (א), מזמין הסקר יפנה לרשות בבקשה שתורה למנהל המערכת להתחייב לחיבור על בסיס סקר התכנון לאתרי מדינה לתקופה נוספת על התקופה כאמור בפסקה (א); בפנייתו ימסור מזמין הסקר פרטים על אודות המכרז, מיתקן הייצור המבוקש, נחיצות המיתקן ולוחות זמנים להקמת מיתקן הייצור;
::: (ג) הרשות תבחן אם להורות למנהל המערכת להתחייב לחיבור המיתקן הצפוי לקום במכרז, מעבר לתקופה כאמור בפסקה (א); הרשות תתייחס בהחלטתה, בין השאר גם לשיקולים האלה:
:::: (1) מידת התחרות על משאב הרשת באזור שבו מתוכנן לקום המיתקן, לרבות ההשפעה על יכולת חיבור מיתקני אנרגיה מתחדשת;
:::: (2) התועלת של המיתקן למשק החשמל, בנוגע לעלויות הישירות והמערכתיות הכרוכות בחיבור המיתקן לרשת;
::: (ד) בהחלטתה לפי פסקה (ג), תקבע הרשות את המועד שבו תפקע ההתחייבות לחיבור אם לא הוזמן סקר חיבור בהתאם [[לאמת מידה 35כו3]] (להלן - תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור); תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור לא תעלה על 30 חודשים ממועד ההחלטה; על אף האמור, הרשות רשאית להאריך את תקופת ההתחייבות בלא סקר חיבור בשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; במקרים חריגים ומנימוקים מיוחדים שיירשמו הרשות רשאית להחליט על תקופה ארוכה יותר או תקופה קצרה יותר מהתקופות הקבועות בפסקה זו;
::: (ה) המדינה או מי מטעמה ישלמו בעד כל שישה חודשים של התחייבות לחיבור, החל מתום 30 חודשים מיום קבלת החלטת הרשות לפי פסקה (ג) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד) - תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 18 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 161 ק&quot;ו&quot; או תשלום בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 19 &quot;תעריף התחייבות לחיבור ולהזרמה מיתקן לרשת הולכה 400 ק&quot;ו&quot; ללוח תעריפים 4.1–1 &quot;תעריפים לחיבור לרשת ההולכה במתח עליון&quot;, לפי העניין; אם התחייבות לחיבור הוארכה לתקופה קצרה משישה חודשים, ישלמו המדינה או מי מטעמה, בעד אותה הארכה, את התשלום לפי פסקה זו, באופן יחסי, לפי היחס שבין התקופה שהוארכה ובין שישה חודשים;
::: (ו) המדינה או מי מטעמה ישלמו למנהל המערכת את התשלומים לפי פסקה (ה) עד המועד האחרון להזמנת סקר חיבור שקבעה הרשות לפי פסקה (ד);
::: (ז) לא קיבלה הרשות החלטה בעניין ההתחייבות לחיבור עד תום שישה חודשים ממועד ביצוע סקר תכנון לאתרי מדינה, תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה לפי פסקה (א); על אף האמור, הרשות רשאית להחליט על התחייבות לחיבור אף אם חלפו שישה חודשים ממועד השלמת סקר התכנון לאתרי מדינה, אם מזמין הסקר המציא לרשות אישור מטעם מנהל המערכת ולפיו עדיין קיימת אפשרות לחבר את המיתקן לפי סקר התכנון שבוצע;
::: (ח) החליטה הרשות לפי פסקה (ג) להורות למנהל המערכת להמשיך ולהתחייב לחיבור המיתקן מעבר לששת החודשים האמורים בפסקה (א), ידווח מזמין הסקר לרשות ולמנהל המערכת מדי שישה חודשים על אודות התקדמות המכרז ומיתקן הייצור;
::: (ט) עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), יזמין הזוכה במכרז סקר חיבור בהתאם [[לאמת מידה 35כו3]]; המועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר החיבור לא יהיה מאוחר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה בתוספת ההארכות שאישרה הרשות לעניין ההתחייבות לחיבור לפי סעיף קטן זה, אם אישרה; בכפוף לאישור הרשות, לאחר פנייה ממזמין סקר התכנון לאתרי מדינה ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, הזוכה רשאי לבקש בסקר החיבור מועד להפעלה מסחרית שיהיה מאוחר יותר מהמועד המבוקש להפעלה מסחרית בסקר התכנון לאתרי מדינה; על סקר החיבור ועל התחייבות לפיו יחולו אמות המידה הרלוונטיות [[בסימן ד' לפרק ג' לאמות המידה]];
::: (י) לא הוגשה בקשה להזמנת סקר חיבור עד המועד שקבעה לכך הרשות לפי פסקה (ד), תפקע ההתחייבות לחיבור שניתנה אלא אם כן הורתה הרשות למנהל המערכת אחרת;
::: (יא) עד המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, כפי שנקבע במסמכי המכרז, ובהתאם לדיווח על התקדמות המכרז בהתאם לפסקה (ח), הרשות רשאית להורות למנהל המערכת לבטל את ההתחייבות לחיבור או כל הוראה אחרת בנוגע להתחייבות, לרבות צמצום ההספק שלגביו נשמר המקום ברשת, לאחר שנתנה למזמין הסקר להשמיע את טענותיו, ומנהל המערכת יפעל בהתאם להוראות הרשות בעניין.
:: (4) מנהל המערכת יודיע לבעל רישיון הולכה על מתן התחייבות לפי סעיף קטן (3) או על הארכתה.
:: (5) על אף האמור בסעיף זה, הרשות רשאית להורות כי תינתן התחייבות לחיבור לאתר ייצור של חברת החשמל מהמנויים [[בסעיף 60א(ב) לחוק משק החשמל]], גם אם אינו עומד בתנאים לקבלת התחייבות לחיבור לפי סעיף קטן (1), וזאת בהתאם לתנאים אחרים לקבלת ההתחייבות לחיבור שתורה לו עליהם.
: (ז) '''ביטול בקשת חיבור'''
:: מבקש החיבור אינו זכאי להחזר התשלומים ששילם במקרה של ביטול בקשת החיבור; התשלומים האמורים יקוזזו מהעלות המוכרת למנהל המערכת בניכוי עלויות שבהן תכיר הרשות לפי העניין.

@ 35כו6. (תיקון: 13.5.19, 24.6.19, 25.11.20, 13.12.23; תש&quot;ף-9, תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ד-27) : '''שילוב מיתקן עד בהספק שאינו עולה על גודל החיבור המרבי הקבוע [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]] במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;מבקש&quot; - צרכן המחובר לרשת המתח העליון המבקש שילוב מיתקן ייצור, בהספק שאינו עולה על גודל החיבור המרבי הקבוע [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]], לפי העניין, במקום הצרכנות;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני רשת, לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת הולכה;
: (ב) '''שילוב מיתקן'''
:: מנהל המערכת ישלב מיתקן בהספק שאינו עולה על גודל החיבור המרבי הקבוע [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]], לפי העניין במקום צרכנות המחובר לרשת מתח עליון.
: (ג) '''רישום'''
:: (1) צרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן כאמור בסעיף (ב) במקום הצרכנות, יירשם באתר האינטרנט של מחלק דומיננטי לפי הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 35כ2]], בשינויים המחויבים.
:: (2) המחלק הדומיננטי יודיע למנהל המערכת על הרישום בתוך שלושה ימי עבודה ממועד הרישום.
:: (3) מנהל המערכת יזמן את המבקש למשרדיו בתוך 30 ימי עבודה מיום שהמבקש ביצע את התשלום בעד הרישום, לצורך הגשת בקשה לסקר חיבור לשילוב מיתקן במקום הצרכנות או יאפשר לו להגיש את הבקשה האמורה באמצעות האינטרנט בהתאם להוראות [[סעיף (ד) לאמת מידה 35כ2]], בשינויים המחויבים.
:: (4) לא הגיע המבקש במועד שאליו זומן, יתאם מנהל המערכת עם המבקש מועד נוסף בתוך שלושים ימי עבודה ממועד הזימון הראשון.
:: (5) לא הגיע המבקש במועד הנוסף שאליו זומן לפי סעיף קטן (4), תפקע בקשת הרישום וההספק הרשום המצטבר אצל המחלק הדומיננטי לא יעודכן.
: (ד) '''הגשת בקשה לסקר חיבור, התנאים לביצועו ותשובת מנהל המערכת'''
:: (1) על בקשה לסקר חיבור שהוגשה לפי סעיף (ג) יחולו הוראות [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו3]], בשינויים המחויבים, למעט הוראות [[פסקאות (ב) עד (ד) ו-(ו) לסעיף קטן (1) באותו סעיף]].
:: (2) טרם עריכת סקר חיבור יוודא מנהל המערכת כי הבקשה עומדת בתנאי הזכאות לתעריף שנקבעו למכסה המבוקשת.
:: (3) מנהל המערכת יערוך סקר חיבור וימסור למבקש את תוצאות סקר החיבור בתוך שלושים ימי עבודה מיום שביצע המבקש את התשלום בעד הסקר כקבוע [[בסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3]].
:: (4) לא השיב מנהל המערכת לבקשת המבקש בתוך המועד הקבוע בסעיף קטן (3), יפצה מנהל המערכת את המבקש בסכום הקבוע בשורה 11 ללוח תעריפים 12.1–1.
:: (5) מנהל המערכת ישיב למבקש בהתאם להוראות [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו4]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) בסעיף קטן (1) -
:::: (1) בפסקה (ג), במקום &quot;מועד מרבי לחיבור&quot; יקראו &quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]]&quot;;
:::: (2) פסקה (ו) - לא תיקרא;
::: (ב) סעיף קטן (4) - לא ייקרא.
:: (6) מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן; כמו כן אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
::: (((הוראת שעה מיום 14.1.2024 עד יום 13.1.2027):)) מנהל המערכת רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן הייצור לצרכים מערכתיים, בהיקף שלא יעלה על 200 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן, במהלך שלוש השנים הראשונות ממועד ההפעלה המסחרית; לאחר שלוש שנים כאמור, היקף השעות המווסתות לא יעלה על 100 שעות בשנה קלנדרית כפול ההספק המותקן; ויסות כאמור יהיה בלא תמורה כל שהיא ליצרן; כמו כן אין בוויסות הספק המוזרם לרשת כאמור כדי לגרוע מאפשרותו של מנהל המערכת לווסת את ההספק המוזרם לרשת בהתאם לקבוע באמות מידה אחרות.
: (ה) '''תשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת יצרף לתוצאות סקר חיבור שניתנה בהן תשובה חיובית הודעה לתשלום שתכלול את כל התשלומים המפורטים להלן:
::: (א) תשלום למנהל המערכת בעד מנייה כמפורט להלן:
:::: (1) למיתקן ייצור במתח נמוך - תשלום בעד התקנת מונה לפי התעריף הקבוע בשורה 6 ללוח תעריפים 5.4–2;
:::: (2) למיתקן ייצור במתח נמוך בגודל חיבור של 3×125 אמפר ומעלה - תשלום נוסף בעד התקנת מערכת מנייה לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 4.3–10;
:::: (3) למיתקן ייצור במתח גבוה - תשלום בעד מכלי מדידה כקבוע בעלות רכישה הובלה והתקנה בחדר מיתוג צרכן לפי לוח תעריפים 4.2–3 או לפי לוח תעריפים 4.2–4, לפי העניין;
::: (ב) למיתקן ייצור במתח גבוה - תשלום למנהל המערכת בעד התקנת מערכת תקשורת לשליטה ובקרה לפי התעריף הקבוע בשורה 1 בלוח תעריפים 4.2–2;
::: (ג) תשלום למנהל המערכת בעד בדיקות סנכרון בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 או בשורה 18 ללוח תעריפים 4.2–1, לפי העניין.
:: (2) לא שילם המבקש את התשלומים בתוך 14 ימי עבודה ממועד מסירת ההודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1), תפקע תשובת מנהל המערכת.
:: (3) שילם המבקש את התשלומים כאמור בסעיף קטן (1), יפתח מנהל המערכת למבקש תיק חיבור.
:: (4) על הודעה לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 24]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
: (ו) '''תיאום טכני'''
:: (1) נפתח למבקש תיק חיבור לפי סעיף (ה)(3), יבצע מנהל המערכת תיאום טכני למיתקן לפי האמור [[בסעיף (א) לאמת מידה 35כז]], למעט [[35כז|פסקאות (ד) ו-(ו) לסעיף קטן (1)]], בשינויים המחויבים.
:: (2) הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף (ה).
: (ז) '''התקנת מערכת תקשורת, קבלת היתר הפעלה וסנכרון המיתקן'''
:: לגבי מיתקן המשולב לפי אמת מידה זו יחולו על התחומים שלהלן אמות המידה המפורטות לצדם, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום &quot;מחלק&quot; יקראו &quot;מנהל המערכת&quot;:
:: (1) על התקנת מערכת תקשורת - [[אמת מידה 69]];
:: (2) על קבלת היתר הפעלה, בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן - [[אמת מידה 35כ4]], למעט [[35כ4|סעיפים (א) ו-(ב)]];
:: (3) על ביצוע תחזוקה וכיול מחדש של המיתקן - [[אמת מידה 35כ5]].

@ 35כז. (תיקון: 4.12.12, 20.10.13, 6.3.19, 25.11.20, 14.3.22; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ד-2) : '''הסכמים'''
: (א) '''הסכם תיאום טכני'''
:: (1) נפתח ליצרן או לצרכן תיק עבודה במשרדי מנהל המערכת לחיבור מיתקן לרשת החשמל, יזמינו בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת את מבקש החיבור לסדרת מפגשים טכניים עם נציגיהם המקצועיים הנוגעים בדבר לצורך גיבוש תיאום טכני לחיבור.
:: (2) התיאום הטכני של החיבור ייקבע בהסכם שיכלול את הפרטים הדרושים לצורך ביצוע מלא של החיבור, לרבות אלה:
::: (א) לוח זמנים להתקדמות עבודות החיבור עד סיומן ומועד הפעלה מסחרי בהתאם לתוצאות סקר החיבור;
::: (ב) פרטים טכניים של סוג הציוד שישמש לחיבור ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מניה, הגנות ותקשורת שישמשו את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, לפי העניין, במידת הצורך;
::: (ג) תכנון החיבור, לרבות מערכות הגנה ותקשורת נוספות ככל שאלה נדרשות לצורך שליטה ובקרה של מנהל המערכת וכן לצורך שמירה על שרידות, אמינות ובטיחות מערך ההולכה של בעל רישיון הולכה;
::: (ד) התאמת פריטי ציוד מתח עליון או מתח על, שיירכוש מבקש החיבור ויותקן בחצר המיתוג, לתקנים טכניים ובטיחותיים כדין ומותאמים לתשתית של בעל רישיון ההולכה;
::: (ה) חלוקת האחריות בין בעל רישיון ההולכה לבין מבקש החיבור לגבי המערכות המשותפות הממוקמות במיתקן, ממשקי שליטה, פיקוד והעברת נתונים בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
::: (ו) בדיקות קבלה והכנסה לניצול של המסדר בחצר מבקש החיבור, כמפורט [[באמת מידה 35לא]], לרבות אומדן למשך הבדיקות ולאבני דרך עיקריות בהן;
::: (ז) זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן תהיה בהתאם לאמור בסעיף (ו);
::: (ח) בדיקת עמידת יחידות הייצור ואתר הייצור בתנאים לחיבור יחידות הייצור לרשת ההולכה;
::: (ט) מערכות התקשורת, באתר היצרן או הצרכן, שישמשו את מנהל המערכת או את בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, ויהיו באחריותם התפעולית; זהות המתקין של מערכות התקשורת שיותקנו בחצר מיתקן הייצור של מבקש החיבור ובחצר מיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה, להעברת נתונים בין ציוד הנמצא בחצר ייצור מבקש החיבור ובחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה כהגדרתם [[באמת מידה 35כא]] לבין מנהל המערכת;
::: (י) התאמת תכניות, לרבות תכניות תחנת המשנה במתח עליון או במתח על, לתקנים טכניים ובטיחותיים ולדרישות המערכת בהיבטים של הגנות, פיקודים, ניעולים (([צ&quot;ל: ניהולים])), תקשורת (התראות, פעולות ואינדיקציה) ומערכות עזר נלוות;
::: (יא) למבקש חיבור המעוניין בתכנון עצמאי או בהצטיידות או בהתקנת ציוד התקשורת עצמאי, שישמש את בעל רישיון ההולכה או את מנהל המערכת, יגדירו מנהל המערכת ובעל רישיון ההולכה, לפי העניין, את מערכות התקשורת הנדרשות והמפרטים הטכניים שלהן בהתאם לסטנדרטים שבשימוש מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין;
:::: מנהל המערכת או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יהיו האחראים הבלעדיים לביצוע בדיקות ולהכנסה לניצול של מערכות התקשורת; מנהל המערכת ינהג בשוויון ביחס למבקש חיבור המעוניין בפעילות עצמאית כאמור.
:: (3) מבקש חיבור המעוניין בתכנון והקמת מערכות תקשורת בעבור תחנת המשנה או בעבור מיתקן הייצור על ידי בעל רישיון הולכה או על ידי מנהל המערכת יחויב בעלות הקבועה בלוח תעריפים 4.1–3, לפי העניין.
: (ב) '''הסכם תפעול ותחזוקה'''
:: (1) לאחר חתימה על הסכם התיאום הטכני, ולא יאוחר משישה חודשים לפני תחילת בדיקות קבלה וסנכרון המיתקן לרשת, לפי המוקדם, יחתמו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור על הסכם תפעול ותחזוקה של הציוד המותקן בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור ובחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, כהגדרתם [[באמת מידה 35כא]], לתקופה התואמת לאורך חיי הציוד. מנהל המערכת יחתום גם הוא על הסכם תפעול ותחזוקה של המיתקן והציוד המותקן בחצר מבקש החיבור והנוגע לפעולותיו של מנהל המערכת, ובכלל זה מערכות התקשורת. ההסכמים יכללו לפחות את הפרטים והעניינים האלה:
::: (א) גבולות חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וגבולות חצר המיתוג באחריות מבקש החיבור;
::: (ב) תפעול ותחזוקת המסדר שבאתר הייצור שבאחריותו של מבקש החיבור לאורך כל חיי הציוד בחצר מבקש החיבור ובחצר בעל רישיון הולכה;
::: (ג) הסדרת גישה לעובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה והסדרת גישה לעובדי מבקש החיבור למוני החשמל;
::: (ד) עקרונות תפעול חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, חצר מיתוג באחריות מבקש החיבור וחצר ייצור מבקש החיבור;
::: (ה) מתכונת התיאום בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בקביעת מועדי התחזוקה בחצר מיתוג בעל רישיון הולכה, בחצר מיתוג מבקש החיבור ובחצר הייצור של בעל רישיון ייצור, וכן הסכם התפעול והתחזוקה יכלול את לוחות הזמנים לתיקון ותחזוקה של ציוד חשמלי עיקרי בתחנת המשנה וברשת ההולכה המחוברת לתחנת המשנה או לתחנת המיתוג, אשר יהיו בהתאם לקבוע בנספח א' לאמת מידה זו והם יהיו חלק בלתי נפרד מההסכם האמור; זמני תיקון התקלות המפורטים בנספח א' יחולו בכפוף לכך שלא חל מקרה חריג מהמקרים החריגים כפי שיוגדרו בהסכם תפעול ותחזוקה בין מבקש החיבור לבעל רישיון ההולכה, אשר אינם בשליטת בעל רישיון ההולכה ואשר בגללם בעל רישיון ההולכה אינו יכול לבצע את התיקון והתחזוקה;
::: (ו) קביעת סוגי עבודות התחזוקה שיבוצעו בחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור במיתקן הפרטי;
::: (ז) תחזוקת ההגנות במסדר מתח עליון כפי שיבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה בחצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה;
::: (ח) שמות אנשי קשר ואמצעי התקשרות של בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור;
::: (ט) כללי בטיחות הנהוגים אצל בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור ועל פי כל דין;
::: (י) טיפול בדרישות לשדרוג ציוד בחצר מבקש החיבור במהלך תקופת ההסכם;
::: (יא) הגדרת אמצעי הקשר התפעולי בין מנהל המערכת לבין האחראי על תפעול יחידות הייצור מטעם בעל רישיון הייצור;
::: (יב) הגדרת הנחות היסוד להפעלת יחידות הייצור;
::: (יג) הגדרת הנחות היסוד לתחזוקת יחידות הייצור ולתחזוקת מערכות התקשורת המשמשות הן את מנהל המערכת והן את בעל רישיון ההולכה;
::: (יד) כללי ההסדר התפעולי לרכישת חשמל והספקת שירותי תשתית;
::: (טו) משטר העבודה של מיתקן הייצור במצבים שונים: שגרה, דחק, חירום, עבודה במצב &quot;אי&quot;;
::: (טז) אופן הטיפול בהפרעות חשמל שמקורן במיתקן הייצור או ברשת;
::: (יז) קביעת כללי העבודה והדיווח בין הצדדים במשטרי התפעול השונים: שגרה, דחק, חירום;
::: (יח) קביעת תחומי אחריות ברורים בין מבקש החיבור לבין בעל רישיון הולכה בנושאי תפעול, תחזוקה, בטיחות, תשתיות ומערכות עזר;
::: (יט) הוראות לעניין תחזוקה של חלקי חילוף והדרכה עליהם והן יהיו כמפורט להלן:
:::: (1) נקבע בהסכם התיאום הטכני לפי סעיף (א)(2)(ד) כי מבקש החיבור ירכוש פרטי ציוד למתח עליון או על, מסוג שאינו מותקן ברשת ההולכה נכון למועד חתימת ההסכם, יוודא בעל רישיון ההולכה טרם סנכרון המיתקן לרשת, כי מבקש החיבור מתחייב להחזיק ולתחזק על חשבונו, באתר המיתקן, בעבור בעל רישיון הולכה, חלקי חילוף וכלים ייחודיים לציוד האמור, אם נדרשים כאלה, וכן יוודא בעל רישיון הולכה כי מבקש החיבור מתחייב לתאם מול יצרן הציוד הדרכות לעובדים של בעל רישיון הולכה לצורך הכרת הציוד, תפעולו ותחזוקתו; בעל רישיון הולכה ישפה את מבקש החיבור על חלקי החילוף שהוא רכש לפי פסקת משנה זו, בהתאם לתעריף שתקבע הרשות לעניין זה בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 30(1)]] [[ו-31(א) לחוק משק החשמל]]; עד לקביעת תעריף כאמור, ייתן בעל רישיון הולכה למבקש החיבור כתב התחייבות לתשלום התעריף לכשייקבע;
:::: (2) בעל רישיון הולכה יחדש את מלאי חלקי החילוף, הכלים והציוד בהתאם לנדרש לפי פסקת משנה (1);
:::: (3) בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור רשאים להסכים על מקום אחסון שאינו באתר המיתקן, ובלבד שהאחסון בו יבוצע בצורה נאותה ובתנאי סביבה שתואמים את הקבוע בהוראות היצרן, כך שחלקי החילוף יהיו תקינים וזמינים מיידית להתקנה על ידי בעל רישיון הולכה, במקרה של תחזוקה מתוכננת או תחזוקת שבר לציוד שבאחריות בעל רישיון ההולכה;
:::: (4) בעל רישיון ההולכה לא יהיה אחראי לנזק מכל סוג שהוא, שייגרם בשל עיכוב בתיקון תקלות בציוד שבאחריות בעל רישיון ההולכה, עקב אי-זמינותם או אי-תקינותם של חלקי חילוף כאמור בפסקה (1), כתוצאה ממעשה או ממחדל של מבקש החיבור.
:: (2) מבלי לגרוע מהאמור [[באמת מידה 35כט(א)(4)]], בעל רישיון הולכה יתפעל ויתחזק את חצר המיתוג שבאחריות בעל רישיון הולכה ויהיה אחראי לתיקון התקלות בחצר זו באופן מלא. כל עלויות התפעול והתחזוקה של חצר המיתוג באחריות בעל רישיון הולכה יחולו על בעל רישיון הולכה וישולמו על ידו.
: (ג) '''לוח זמנים להשלמה של הסכם התיאום הטכני והסכם התפעול והתחזוקה'''
:: (1) הסכם התיאום הטכני יושלם וייחתם בתוך 6 חודשים ממועד פתיחת תיק עבודה לחיבור.
:: (2) הסכם התפעול והתחזוקה יושלם וייחתם עד לא יאוחר משישה חודשים לפני בדיקות הקבלה והסנכרון.
: (ד) '''תשלום לאחר השלמת תיאום טכני'''
:: (1) עם חתימת הסכם התיאום הטכני, ימסור בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון בסך השווה להשלמה ל-70% מעלות החיבור הסופית בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, בניכוי התשלום ששולם בעד התחייבות לחיבור ולהזרמה לפי [[אמת מידה 35כו5(א)]] או בניכוי מקדמה ששולמה לפי [[סעיף 35כג|סעיף (([צ&quot;ל: אמת מידה])) 35כג(ד)]], לפי העניין. התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך עבודות החיבור.
:: (2) המועד האחרון לביצוע תשלום זה יהיה לא יאוחר מ-60 יום ממועד הוצאת החשבון ומבקש החיבור יוכל לפרוע את החשבון עד למועד האחרון לתשלום ללא הצמדה וללא ריבית.
:: (3) מבקש החיבור רשאי לבחור לשלם את סכום ההשלמה האמור בסעיף קטן (1) בשלושה תשלומים שווים לפי התעריף שבתוקף במועד התשלום הראשון, ובלבד שהתשלום השלישי ישולם 6 חודשים לפני בדיקות הקבלה; התשלומים השני והשלישי יוצמדו למדד ייצור ציוד חשמלי מספר 181090 (כולל מע&quot;מ), ויישאו ריבית החשב הכללי.
:: (4) על חשבון לתשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן.
: (ה) '''היתרים וזכויות מעבר'''
:: (1) עם השלמת התכנון על ידי מי מהצדדים יחל כל צד בתחומו לפעול בנחרצות וביעילות להשגת כל האישורים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור.
:: (2) בעל רישיון ההולכה אחראי לקבלת היתרים וזכויות מעבר בשטחים שלמבקש החיבור אין בהם זכויות מחוץ לשטח המיתקן, ויפעל להשגת כל ההיתרים וזכויות המעבר הנדרשים לצורך ביצוע עבודת החיבור.
: (ו) '''זהות האחראי לחיבור במקרה של יצרן הנמצא בחצרי צרכן'''
:: (1) מבקש חיבור שהוא יצרן הנמצא בחצר של צרכן יודיע למנהל המערכת על זהות האישיות המשפטית האחראית לחיבור המיתקן, יצרן או צרכן.
:: (2) האחראי לחיבור המיתקן יחתום על ההסכמים הקבועים באמת מידה זו ויציג למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה את ההסכם המסמיך אותו לקבל אחריות על כל החיבור לחצר הפרטית.
:: (3) הוראות [[אמת מידה 141 (אחריות)]] יחולו בהתאמה על האמור בסעיף זה.

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-2) : {{ממורכז|נספח א' - זמני תקן לתיקון בתקלות של ציוד חשמלי עיקרי בתחנת המשנה}}
@ : {{ממורכז|'''טבלה מס' 1 - זמני טיפול בתקלות בציוד חשמלי עיקרי במסדר 161 ו-400 ק&quot;ו'''}}
: &lt;div style=&quot;overflow-y: scroll;&quot;&gt;
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 1200px; font-size: smaller;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג פריט !! colspan=&quot;2&quot; | A {{ש}} {{מוקטן|פס צבירה בודד פתוח, בלא מקשר, שדה גנרציה בודד, מחובר לקו דו-מעגלי}} {{ש}} 160 ק&quot;ו !! colspan=&quot;2&quot; | B {{ש}} {{מוקטן|פס צבירה כפול סגור, עם מקשר, 8 שדות גנרציה, מחובר לקו דו-מעגלי}} {{ש}} 400 ק&quot;ו !! colspan=&quot;2&quot; | C {{ש}} {{מוקטן|3 דיאמטרים סגורים, 2 שדות גנרציה, 4 מעגלים}} {{ש}} 400 ק&quot;ו !! colspan=&quot;2&quot; | D {{ש}} {{מוקטן|פס צבירה בודד סגור, בלא מקשר, שדה גנרציה בודד, מחובר לקו דו-מעגלי}} {{ש}} 160 ק&quot;ו !! colspan=&quot;2&quot; | E {{ש}} {{מוקטן|פס צבירה בודד פתוח, עם מקשר, שדה גנרציה בודד, מחובר לקו דו-מעגלי}} {{ש}} 160 ק&quot;ו !! colspan=&quot;2&quot; | F {{ש}} {{מוקטן|פס צבירה בודד סגור, עם מקשר, 2 שדות גנרציה, מחובר לקו דו-מעגלי}} {{ש}} 160 ק&quot;ו !! colspan=&quot;2&quot; | G {{ש}} {{מוקטן|מוזנות רדיאלית עם מנתק בלבד}} {{ש}} 160 ק&quot;ו !! colspan=&quot;2&quot; | H {{ש}} {{מוקטן|תחנת ‎160 H עם ציוד מסוג PASS}} {{ש}} 160 ק&quot;ו
|-
! זמן איתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה !! זמן איתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה !! זמן איתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה !! זמן איתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה !! זמן איתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה !! זמן איתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה !! זמן איתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה !! זמן לאיתור התקלה !! זמן לתיקון התקלה
|-
| מפסק זרם || 4 || 120 || 4 || *120+24 || 4 || *24+24 || 4 || *120+24 || 4 || 120 || 4 || *120+24 || –– || –– || 4 || *120+24
|-
| מנתקים || 4 || 120 || 4 || *72+24 || 4 || *120+24 || 4 || *144+24 || 4 || 120 || 4 || *144+24 || 4 || 120 || 4 || *144+24
|-
| משנה מתח || 4 || 96 || 4 || *72+24 || 4 || *72+24 || 4 || *72+24 ||4 || 96 || 4 || *72+24 || –– || –– || 4 || *72+24
|-
| משנה זרם || 4 || 96 || 4 || *96+24 || 4 || *120+24 || 4 || *96+24 || 4 || 96 || 4 || *96+24 || –– || –– || 4 || *96+24
|-
| פס צבירה ואביזרים נלווים || 4 || 48 || 4 || *72+24 || 4 || *120+24 || 4 || *144+24 || 4 || 48 || 4 || *144+24 || 4 || 48 || 4 || *144+24
|-
| הגנות, בקרה ומערכות עזר || 4 || 24 || 4 || 24 || 4 || 24 || 4 || 24 || 4 || 24 || 4 || 24 || 4 || 24 || 4 || 24
|}
&lt;/div&gt;
: {{מוקטן|* זמן נדרש לבדיקת מתח יתר - מדובר ביחידת שעה עבודה.}}

@ : {{ממורכז|'''טבלה מס' 2 - זמני טיפול בתקלות רשת, 161 ו-400 ק&quot;ו'''}}
: {| style=&quot;width: 100%;&quot;
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;50px&quot; | מס&quot;ד !! rowspan=&quot;2&quot; colspan=&quot;3&quot; width=&quot;50%&quot; | סוג תקלה !! colspan=&quot;2&quot; | משך זמן תיקון בשעות, כולל איתור, התארגנות ותיקון התקלה
|-
! 161 ק&quot;ו !! 400 ק&quot;ו
|-
| 1 || colspan=&quot;3&quot; | תקלה במהדקים || 14 || 14
|-
| 2 || colspan=&quot;3&quot; | בידוד || 17 || 24
|-
| 3 || colspan=&quot;3&quot; | {{דוכיווני | בליץ | O.P.G.W}} || 36 || 72
|-
| 4 || colspan=&quot;3&quot; | תיילים (כולל גשרים) || 25 || 35
|-
| 5.1 || rowspan=&quot;4&quot; | קריסת עמוד (מזבח) מעגל אחד || rowspan=&quot;2&quot; | עמוד מעבר || בלא ביסוס || 60 || -
|-
| 5.2 || כולל ביסוס || 100 || -
|-
| 5.3 || rowspan=&quot;2&quot; | עמוד מתיחה || בלא ביסוס || 80 || -
|-
| 5.4 || כולל ביסוס || 120 || -
|-
| 6.1 || rowspan=&quot;4&quot; | קריסת עמוד (מזבח) 2 מעגלים || rowspan=&quot;2&quot; | עמוד מעבר || בלא ביסוס || 80 || 160
|-
| 6.2 || כולל ביסוס || 90 || 180
|-
| 6.3 || rowspan=&quot;2&quot; | עמוד מתיחה || בלא ביסוס || 120 || 250
|-
| 6.4 || כולל ביסוס || 140 || 270
|-
| 7 || colspan=&quot;3&quot; | החלפה/תיקון של שנאי || 72 || 72
|}

@ 35כח. (תיקון: 4.12.12, 6.3.19, 25.11.20, 14.3.22; תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2) : '''שינוי וביטול בקשת חיבור'''
: (א) '''שינויים בבקשה לחיבור מיתקן צריכה'''
:: (1) מבקש חיבור למיתקן צריכה המעוניין לערוך שינויים בבקשת החיבור, יפנה למנהל המערכת בכתב ויפרט את השינויים. מנהל המערכת ישיב למבקש החיבור בכתב בתוך 15 ימי עבודה ויפרט את העלויות בעד ביצוע השינויים המבוקשים בהתאם ללוח התעריפים 4.1–1.
:: (2) הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת בטרם נחתם הסכם התיאום הטכני ובטרם הוצא חשבון לתשלום כאמור [[באמת מידה 35כז(ד)]], יחויב מבקש החיבור, באישור ראש אגף הנדסה ברשות, בעלויות התכנון הנוספות, שייקבעו על פי השינויים המחויבים לפי לוחות תעריפים 4.4.
:: (3) הוגשה הבקשה לשינויים למנהל המערכת אחרי חתימת הסכם התיאום הטכני ובטרם סיים בעל רישיון הולכה את עבודת החיבור המבוקשת, יחולו הוראות אלה:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור הראשוני שהתבקש, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או בעלויות הביצוע הנוספות, בכפוף לאישור ראש אגף הנדסה ברשות;
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת עלויות החיבור המבוקש, ישיב בעל רישיון הולכה את סכום ההפרש בין עלויות החיבור הראשוני שהתבקש לבין עלויות החיבור המבוקש בתוספת ריבית החשב הכללי; ואולם, אם ביצע ספק שירות חיוני עבודות לצורך החיבור הראשוני, שאינן נדרשות עוד לחיבור בשל השינוי המבוקש, ינכה בעל רישיון ההולכה עלויות אלה מסכום ההפרש כאמור; כתנאי לניכוי עלויות כאמור יעביר בעל רישיון הולכה למבקש החיבור את רשימת עבודות התכנון והביצוע שביצע ספק שירות חיוני בעבור מבקש החיבור ואת פירוט התשלום שהמבקש נדרש לשלם בעדם בהתאם ללוח התעריפים 4.1–1 לפי עבודות התכנון שבוצעו, ובהתאם ללוחות התעריפים [[בפרק 4.4 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע&quot;ח-2018]], לפי עבודות הביצוע שבוצעו.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) '''ביטול בקשה לחיבור'''
:: (1) (((בוטל).))
:: (2) בכל מקרה לא יוחזרו למבקש חיבור מיתקן ייצור או למבקש חיבור בעל מיתקן צריכה, התשלום ששולם בהתאם [[35כו5|לאמת מידה 35כו((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))5((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;))(א)]] או המקדמה ששולמה בהתאם [[לאמת מידה 35כג(ד)]], לפי העניין.
:: (2א) (((בוטל).))
:: (3) מבקש חיבור למיתקן צריכה או למיתקן ייצור אשר ביטל את בקשת החיבור לאחר תשלום חשבון בסך השווה להשלמת עלות לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 35כז]], יישא בעלויות ביצוע העבודה בהתאם ללוחות התעריפים 4.4 במתח עליון או במתח על, עד לגובה המקדמה ששילם, ובעל רישיון הולכה יחזיר לו את היתרה.
:: (4) ביטל מבקש החיבור את הזמנת החיבור לאחר סיום ביצוע העבודות על ידי בעל רישיון הולכה, יישא מבקש החיבור במלוא העלות של החיבור, כקבוע בלוח תעריפים 4.1–1, לרבות התשלום האחרון לפי [[אמת מידה 35ל(ב)]].
: (ד) '''עיכוב במועדי חשמול וסנכרון'''
:: מנהל המערכת יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור שלא עמד במועדי הסנכרון שנקבעו בהסכם התיאום הטכני, בשל מעשה או מחדל של מבקש החיבור, תשלומים שייקבעו בלוחות התעריפים (טרם נקבעו).

@ 35כט. (תיקון: 4.12.12, 25.11.20, 14.3.22; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2) : '''ביצוע עבודת החיבור'''
: (א) '''ביצוע עבודת החיבור ושדרוג החיבור'''
:: התקבלו במשרדי בעל רישיון הולכה, היתרים ואישורים של הרשויות לביצוע העבודה, ומבקש החיבור שילם את החשבון לפי [[אמת מידה 35כז(ד)]], יפעלו בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור בנחרצות וביעילות לצורך השלמת עבודת החיבור כמפורט להלן:
:: (1) מבקש החיבור יקצה בחצרו הפרטית קרקע להתקנת הציוד הדרוש לביצוע החיבור כפי שהוסכם בין הצדדים בהסכם התיאום הטכני כאמור [[באמת מידה 35כז(א)]].
:: (2) מבקש החיבור יבנה בקרקע האמורה בסעיף קטן (1) גדר שתחלק את השטח שבבעלותו לשני חלקים נפרדים: חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה וחצר מיתוג באחריותו של מבקש החיבור, כהגדרתם [[באמת מידה 35כא]]. אם לא ניתן לבצע הפרדה באמצעות גדר כאמור, יגיעו הצדדים להסכמה, במסגרת הסכם התיאום הטכני, על אופן חלוקת האחריות.
:: (3) בשני החצרים האמורים, יתקין מבקש החיבור על חשבונו, בהתאם להסכם התיאום הטכני, את הציוד החשמלי במתח עליון ובמתח גבוה, אמצעי תקשורת, אמצעי בקרה ומבנים אשר ישמשו לצורכי החיבור המבוקש.
:: (4) בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יישא בעל רישיון הולכה באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו של מבקש החיבור לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן והעבודות יבוצעו על ידי בעל רישיון הולכה ועל חשבונו ובתיאום מלא עם מבקש החיבור. האחריות תכלול את כל פריטי הציוד ולמעט מבנים, תשתיות ומערכות משותפות שיישארו באחריותו של מבקש החיבור.
:: (5) בחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור, יישא מבקש החיבור באחריות מלאה להחלפה, לשדרוג, לתפעול, לתחזוקה ולבטיחות של הציוד שבבעלותו, לאורך כל תקופת ההפעלה של המיתקן, לפי הנחיות בעל רישיון הולכה הנובעות מהצורך בהתאמת הציוד ותחזוקתו למערכת החשמל ובתיאום מלא עימו.
:: (6) בכפוף לנסיבות העניין, לכל אחד משני החצרים האמורים יתקין מבקש החיבור כניסה נפרדת, באופן שכל צד לא יצטרך להגיע לשטח שבאחריותו דרך השטח שבאחריותו של האחר. לא התאפשר הדבר, יאפשר כל צד לצד האחר נגישות למיתקן, בכפוף להסדר שיוסכם בין הצדדים.
:: (7) בתחנת משנה במסדר פתוח או סגור המוזן בקו הזנה רדיאלי, מיקום הגדר יהיה לאחר המנתקים בכניסה; בתחנת משנה במסדר פתוח בהזנה המתבצעת במתכונת של כניסה ויציאה, יהיו שדות הכניסה, פסי הצבירה ומנתקי היציאה מפסי הצבירה, באחריותו התפעולית, הבטיחותית והתחזוקתית של בעל רישיון הולכה; בתחנת משנה במסדר סגור, מיקום הגדר או תחום המבנה שבו נמצא המסדר יהיה בקצה מסדר המתח העליון ולפני השנאים וכל בניין המסדר יהיה באחריות בעל רישיון הולכה.
:: (8) על אף האמור בסעיף קטן (7), ההסכמים שבין בעל רישיון הולכה ומנהל המערכת לבין מבקש החיבור יאפשרו למבקש החיבור שליטה ופיקוד מלאים על שדות השנאים במקרי חירום ובמצבים חריגים. לגבי מסדר סגור, הסכמים יכללו גם תחזוקה של שדות השנאים ומפסקי השנאים שמבקש החיבור יישא בעלות תחזוקתם.
:: (9) עובדים מורשים מטעם בעל רישיון הולכה יהיו המורשים הבלעדיים לכניסה לחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, למעט במקרה של מסדר סגור ובכפוף להסכמות שבסעיף קטן (8) וכן לחדר התקשורת לפיקוח שבחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור.
:: (10) כניסת עובדי בעל רישיון הולכה לחצר מיתוג באחריות מבקש החיבור תותר לחדר התקשורת לפיקוח, ותיעשה בתיאום עם מורשים מטעם מבקש החיבור ובליוויים.
:: (10א) קודם להזמנת הציוד שיותקן על ידי מבקש החיבור, יפנה מבקש החיבור למנהל המערכת בבקשה לקבלת אישור על הציוד שיותקן; אישר מנהל המערכת את הציוד שיותקן, יותקן הציוד על ידי מבקש החיבור ועל חשבונו; בעל רישיון הולכה אינו רשאי להתקין ציוד שהוזמן על ידי הצרכן או היצרן, שלא אושר על ידי מנהל המערכת לפי סעיף קטן זה.
:: (11) מבקש החיבור יהיה הבעלים היחידים של הציוד אשר הותקן על ידו בשני החצרים האמורים אשר הקצה לצורך החיבור; התקין בעל רישיון הולכה ציוד נוסף בחצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה, יהיה הוא הבעלים היחיד של הציוד הנוסף שהותקן.
:: (12) אין באמור לעיל כדי למנוע ממבקש חיבור, מצרכן בעל חיבור או מבעל רישיון ייצור, לפי העניין, ומבעל רישיון הולכה, לכרות ביניהם הסכם על מכירה, קניה או חכירה של הקרקע או ציוד המותקן בחצר המיתוג של מבקש החיבור, והסכם תחזוקה בהתאם לכך. בעל רישיון הולכה יעביר העתק מהסכם כאמור לראש אגף הנדסה ברשות.
:: (13) הסכם לרכישת ציוד כאמור בסעיף קטן (12) על ידי בעל רישיון הולכה ממבקש חיבור או מבעל רישיון ייצור, טעון אישור מאת ראש אגף הנדסה ברשות. אישר ראש אגף הנדסה רכישת ציוד כאמור מבעל רישיון ייצור, יופחת החלק היחסי הנגזר מהתמורה שקיבל בעל רישיון ההולכה מהתעריף הנקבע באישור התעריפי של בעל הרישיון.
:: (14) במקרה של רכישת ציוד כאמור שאחריה הופסקה פעילותו של היצרן, יכריע ראש אגף הנדסה ברשות, לבקשת בעל רישיון הולכה, לגבי אופן המשך השימוש בציוד שבחצר המיתוג שבאחריות מבקש החיבור ובתמורה שבעל רישיון הולכה ישלם ליצרן שפעילותו הופסקה, בכפוף לזכויות גופי מימון, אם ישנן כאלה, ובהתאם לצרכי המערכת.
:: (15) עם העברת האחריות לציוד בחצר של מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה, יסב מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה את כתב האחריות שנותן ספק הציוד לתקופה של 18 חודשים לפחות, שתחילתה בתחילת הפעילות המסחרית של מיתקן הייצור או הצריכה; על מבקש החיבור לוודא כי אחריות היצרן ניתנת להסבה לבעל רישיון הולכה.
: (ב) '''העמדת המיתקן לצורך עבודת החיבור'''
:: בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין ובהתאם להסכם התיאום הטכני, יעמיד מבקש החיבור לרשות בעל רישיון הולכה את נקודת החיבור למיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור, או יקוים כל הסדר אחר שעליו יסכימו הצדדים.
: (ג) '''התקנת ציוד נוסף בתחנת המשנה שלא לצרכי מבקש החיבור'''
:: בכפוף להסכמת מבקש החיבור ובהתאם להסכם בין מבקש החיבור ובעל רישיון הולכה ומנהל המערכת, רשאי בעל רישיון הולכה, באישור מנהל המערכת, להתקין בתחנת המשנה של מבקש החיבור אמצעי מיתוג נוספים, אשר ייעודם אינו לתפעול ותחזוקה של מיתקן מבקש החיבור, או להתקין בתחנת המשנה שנאי שיספק חשמל לצרכני ספק שירות חיוני.
: (ד) '''עבודות הרחבה לתחנת משנה פעילה לצורך חיבור יצרן או צרכן'''
:: (1) עבודות להרחבת תחנת משנה פעילה שבבעלותו של צרכן או בעל רישיון ייצור, הכוללות הוספת ציוד עיקרי לצורך חיבור מיתקן נוסף שיוקם בחצרים של הצרכן או של בעל רישיון הייצור (בסעיף זה - עבודות הרחבה), יבוצעו על ידי הצרכן או בעל רישיון הייצור, לפי העניין, ובהתאם להוראות סעיף זה.
:: (2) מנהל המערכת ומבקש החיבור יחתמו על הסכם בנושאים המסחריים והתפעוליים הדרושים כתוצאה מפעילות הוספת השדה בתחנת המשנה הפעילה.
:: (3) על ציוד עיקרי נוסף שהותקן לפי סעיף קטן (1) יחולו הוראות סעיף (א)(16) [[ואמת מידה 35כז(א)(2)(ד)]]; הותקן ציוד עיקרי נוסף כאמור, יעבור הציוד שהותקן לאחריותו התפעולית והתחזוקתית של בעל רישיון הולכה, הצרכן או היצרן, בהתאם לעקרונות שנקבעו בהסכם התחזוקה והתפעול שנחתם לפי [[סעיף (ב) לאמת מידה 35כז]].
:: (4) מבקש החיבור יבצע את העבודות להרחבת תחנת משנה רק בתחנת משנה פתוחה או סגורה, בכפוף לעמידה בדרישות הבטיחות של בעל רישיון הולכה ולא יחרוג בביצוע העבודות ממה שביקש במסגרת הבקשה לחיבור.
:: (5) מבקש החיבור יבצע את העבודות להרחבת תחנת המשנה כאמור בסעיף זה, בתיאום עם מנהל המערכת ועם בעל רישיון הולכה, באופן שיבטיח את המשך התפעול התקין והמלא, ככל האפשר, של תחנת המשנה הקיימת.
:: (6) עבודה או שירות מהמפורטים להלן, הנדרשים לצורך הרחבה או שיפור של תחנת משנה שבבעלותו של מבקש החיבור, יבוצעו בידי בעל רישיון הולכה בלבד:
::: (א) ליווי טכני מקצועי של גורמים מטעם המזמין על ידי בודק מטעם בעל רישיון הולכה בעת ביצוע העבודה בארונות תפעוליים;
::: (ב) שילוב נועלים מהשדה החדש לחלק התפעולי;
::: (ג) שילוב השדה החדש במערכות פיקוד הגנה ובקרה;
::: (ד) חיבור המיתקנים החדשים למערכות זרם ישר וזרם חילופין הקיימות בתחנה;
::: (ה) בדיקה נוספת שמערכת הארקה בתחנה הותקנה כדין לפי [[חוק החשמל]];
::: (ו) בדיקות מול פיקוח ארצי;
::: (ז) החלפת מערכת תקשורת WIZCON ל-SCS; בלי לגרוע מהאמור ברישה, תנאי לביצוע העבודה האמורה בפסקה זו הוא קבלת הסכמתו הכתובה של מבקש החיבור לוויתור על ביצוע ההחלפה בעצמו בהתאם לקבוע [[בסעיף (א)(2)(יא) לאמת מידה 35כז]];
::: (ח) השגחה בטיחותית בעת ביצוע עבודות אזרחיות או חשמליות.
:: (7) בסיום עבודות ההרכבה של הציוד העיקרי, בעל רישיון ההולכה יחייב את מבקש החיבור בעד הפעילויות המפורטות בסעיף קטן (6) שביצע, בתעריף כקבוע בשורה 21 ללוח התעריפים 4.1–1.
:: (8) בסיום עבודות ההרחבה, יבצעו מנהל המערכת ובעל רישיון ההולכה בדיקות קבלה לקראת הכנסה לניצול של הציוד כמפורט [[באמת מידה 35לא]].

@ 35ל. (תיקון: 4.12.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''סיום עבודות החיבור'''
: (א) '''סיום החיבור'''
:: בעל רישיון הולכה יסיים את עבודת החיבור, למעט בדיקות לתחנת המשנה לפני מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר הייצור של יצרן, בהתאם ללוחות הזמנים נקבע ובסקר החיבור, בכפוף לכל דין ולקבלת אישורי רשויות כדין.
: (ב) '''תשלום אחרון'''
:: (1) לאחר השלמת עבודת החיבור ובתוך 15 ימים מיום מתן מתח למיתקן של צרכן או מתן מתח לחצר ייצור של יצרן, יעביר בעל רישיון הולכה למבקש החיבור חשבון לתשלום בגובה ההשלמה ל-100% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון וצמוד למדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (כולל מע&quot;מ) - מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל.
:: (2) על חשבון כאמור בסעיף קטן (1) יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם ניתן. מבקש חיבור שלא ישלם את החשבון, לא יהיה זכאי לבדיקת מיתקן כאמור [[באמת מידה 35לא]].

@ 35לא. (תיקון: 4.12.12, 23.12.19, 25.11.20, 14.3.22, 24.3.25; תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2, תשפ&quot;ה-23) : '''בדיקות קבלה והכנסה לניצול'''
: (א) '''בדיקות קבלה לתחנת המשנה וליחידות הייצור'''
:: (1) לגבי תחנת משנה, הסכם התיאום הטכני האמור [[באמת מידה 35כז(א)]] יכלול גם פירוט של כל הבדיקות שיש לבצע בתחנת המשנה, לרבות פרטים אלה:
::: (א) חלוקת עבודה בין הצדדים בכל הכרוך בביצוע בדיקות קבלה לתחנת המשנה הכוללות בדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובדיקות חובה באמצעות מי שהורשה לפי דין;
::: (ב) ציוד הדרוש לצורך ביצוע הבדיקות;
::: (ג) תחומי אחריות בין מנהל המערכת, בעל רישיון הולכה ומבקש החיבור;
::: (ד) צוותי עבודה נדרשים, לרבות מומחים, וכל פרט אחר הנחוץ לצורך ביצוע הבדיקות;
::: (ה) מידע ממבקש החיבור לצורך ביצוע הבדיקות, הכולל ספרי ציוד, שרטוטי לוחות ושרטוטים חשמליים מפורטים;
::: (ו) לוחות זמנים לביצוע הבדיקות.
:: (2) מבקש החיבור, מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה יעמידו זה לרשות זה כל מידע, ציוד ואנשים הנחוצים לצורך השלמת הבדיקות כמוסכם בהסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת יוזמן לשמש כמשקיף בבדיקות חובה באמצעות בעל רישיון הולכה.
:: (3) בעבור בדיקות חובה בתחנת משנה, הכוללות בדיקות ביצוע מול תכנון מאושר, פיקוח במהלך הקמת תחנת המשנה ובדיקות קבלה והכנסה לניצול על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה, ישלם מבקש החיבור תשלום כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2 תחת הכותרת &quot;בדיקות חובה לתחנת משנה, שמבקש החיבור חייב לבצען באמצעות בעל רישיון הולכה&quot;. נוסף על הבדיקות האמורות, על מבקש החיבור לבצע בדיקות חובה לתחנת המשנה באמצעות מי שהורשה לפי דין כהגדרתן [[באמת מידה 35כא]], ועל פי הנחיותיו של בעל רישיון הולכה; בחר מבקש החיבור לבצע בדיקות כאמור באמצעות בעל רישיון הולכה, הן יבוצעו במחיר שבין קונה מרצון למוכר מרצון.
:: (4) עמד מבקש החיבור בכל דרישות בעל רישיון ההולכה ומנהל המערכת לצורך בדיקת תחנת המשנה, שילם את החשבון כאמור [[באמת מידה 35ל(ב)]] ושילם בעבור בדיקות כאמור בסעיף קטן (3), תחל בדיקת תחנה המשנה (([צ&quot;ל: תחנת המשנה])) על ידי בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה בהתאם לנהליו ועל פי כל דין, בתוך שלושים ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (3).
:: (5) נדרשה בדיקה של תחנת המשנה בחלקים, רשאים מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ומבקש החיבור לפרוס את הבדיקות על פני פרק זמן שונה אשר יחרוג מפרק הזמן ((&lt;s&gt;מ&lt;/s&gt;))הקבוע בהסכם התיאום הטכני; מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה, לפי העניין, ימסרו לראש אגף הנדסה ברשות הודעה על מועדי הבדיקות.
:: (6) עמדה תחנת המשנה בכל החצרים בהצלחה בכל בדיקות החובה באמצעות בעל רישיון הולכה ובכל בדיקות החובה באמצעות מי שהורשה לפי דין, יצרף בעל רישיון הולכה להסכם התפעול את הפרמטרים הטכניים - תפעוליים שעל פיהם תפעל תחנת המשנה. בעל רישיון ההולכה ימסור עותקים מאלה למנהל המערכת, לראש אגף רישוי ופיקוח ברשות וליצרן.
:: (7) חלוקת עבודה בין הצדדים בכל הכרוך בביצוע בדיקות קבלה ליחידות הייצור תהיה כמפורט [[באמות המידה 72 עד 74]].
: (א1) '''תנאים לתחילת ביצוע בדיקות חובה לתחנת המשנה'''
:: (1) בעל רישיון הולכה יחל בביצוע בדיקות חובה לתחנת המשנה לאחר גמר כל עבודות החיבור לעניין תחנת המשנה ולאחר שהומצאו לו כל אלה:
::: (א) סט שרטוטים מלא ומעודכן (as-made אחרי הרכבה) של העבודות החשמליות, המכניות והאזרחיות שבוצעו במיתקן;
::: (ב) העתק מאישורים שנתן מנהל המערכת לפי [[סעיף (א)(10א) לאמת מידה 35כט]], לציוד שהוזמן על ידי מבקש החיבור;
::: (ג) דוחות בדיקה של יצרן הציוד החשמלי לציוד שהותקן וכן להתאמת ההתקנה של הציוד החשמלי להוראות היצרן בעניין זה או להוראות מפרט שהיצרן קבע בעניין זה;
::: (ד) דוחות בדיקות בנושא אבטחת איכות (commissioning) של הציוד העיקרי, שבוצעו על ידי יצרן הציוד העיקרי או מי מטעמו;
::: (ה) אישור מיצרן הציוד על הזמנת חלקי חילוף לציוד העיקרי;
::: (ו) דוח בדיקה של בעל רישיון בודק חשמל שיש לו הרשאה מתאימה לבדיקת הציוד לפי חוק החשמל המאשר את תקינות הציוד החשמלי במיתקן, לרבות גמר חיווט;
::: (ז) אישור מטעם גורם שהוסמך לכך לפי כל דין, בדבר סיום העבודות האזרחיות במיתקן ודרכי הגישה אליו;
::: (ח) אם מותקנות במיתקן מערכות הדורשות אישור מגורם מוסמך לפי כל דין - קבלת העתק מאישור של הגורם כאמור;
::: (ט) ספרות יצרן לציוד מתח עליון ולמכשירים הדרושים בחדר הפיקוד, בהתאם לרשימה שהמציא בעל רישיון הולכה למבקש החיבור בשלב התיאום הטכני;
::: (י) אישור בדבר התקנת מערכת גילוי וכיבוי אש שנתנה רשות הכבאות וההצלה ואישור שנתן מכון התקנים למערכת זו;
::: (יא) שמו ופרטיו של מנהל העבודה שמינה מבקש החיבור מטעמו באתר תחנת המשנה.
:: (2) בטרם תחילת ביצוע בדיקות החובה כאמור בסעיף קטן (1), יעביר בעל רישיון ההולכה למבקש החיבור את פרטי נציגיו שיורשו להיכנס לאתר.
: (ב) '''בדיקות חוזרות'''
:: (1) מצא בודק מוסמך מטעם בעל רישיון הולכה כי תחנת המשנה אינה עומדת בדרישות כפי שהוסכמו עם מבקש החיבור בהסכם התיאום הטכני, יפרט הבודק את הליקויים, ומבקש החיבור יפעל ללא דיחוי לתיקון הליקויים כדי לאפשר את המשך הבדיקות; התשלום בעד הבדיקות החוזרות יהיה כקבוע בלוח תעריפים 4.1–2.
:: (2) בכל רגע נתון במהלך הבדיקות יהיה ברור ומוסכם בין מבקש החיבור לבעל רישיון הולכה מי האחראי על חלק המיתקן הנבדק; על שלב הבדיקה אחראי בעל רישיון הולכה ועל שלב התיקון אחראי מבקש החיבור.
: (ג) '''מתן מתח עליון לתחנת המשנה'''
:: בעל רישיון הולכה יספק מתח עליון לתחנת המשנה לצורך הרצת מערכות מול מנהל המערכת בתיאום עם מבקש החיבור מיד לאחר עמידה של מבקש החיבור בכל התנאים המפורטים להלן, וימציא אישור על כך למבקש החיבור:
:: (1) עמידה בהצלחה בכל בדיקות הקבלה של תחנת המשנה, אשר אינן מחייבות מתן מתח עליון;
:: (2) (((בוטלה);))
:: (3) בעל רישיון הולכה, מנהל המערכת ומבקש החיבור חתמו על הסכמים לתפעול ותחזוקה של תחנת המשנה כאמור [[באמת מידה 35כז(ב)]] ומבקש החיבור עמד בכל התנאים המופעים בהסכם;
:: (4) מבקש החיבור מסר לבעל רישיון הולכה מסמכים של אחריות לציוד בחצר המיתוג של בעל רישיון הולכה ושרטוטי AS MADE;
:: (5) מבקש החיבור המציא למנהל המערכת ולבעל רישיון הולכה אישורים על בדיקות הרשות שאינן מחייבות מתן מתח עליון שביצע בחצר תחנת המשנה הנמצאת באחריותו ולשאר חלקי מיתקנו;
:: (6) מבקש החיבור הציג בפני מנהל המערכת ובעל רישיון הולכה את כל תעודות הבדיקה הנוספות הנדרשות על פי דין;
:: (7) (((בוטלה);))
:: (8) מנהל המערכת נתן את אישורו למתן מתח לתחנת המשנה במתח עליון;
:: (9) לעניין מבקש חיבור לחוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]] - מנהל המערכת נתן את אישורו לקבלת התשלום הקבוע [[בסעיף (א2) לאמת מידה 192]].
: (ד) '''בדיקות קבלה לאחר מתן מתח עליון לתחנת המשנה'''
:: עם מתן מתח עליון לתחנת המשנה ישלים מבקש החיבור את ביצוע בדיקות הקבלה המחייבות מתן מתח עליון לתחנת המשנה ואת בדיקות הקבלה הנדרשות ליחידות הייצור - בהתאם [[לאמות המידה 72 עד 74]].
: (ה) '''אישור להפעלה מסחרית של המיתקן'''
:: (1) הושלמו כל בדיקות הקבלה כאמור בסעיפים (ג) ו-(ד) [[ובאמות המידה 72 עד 74]], והמיתקן עמד בכל הדרישות שנקבעו בתיאום הטכני בין הצדדים, יעביר מנהל המערכת לרשות החשמל ולמבקש החיבור אישור בדבר סיום בדיקות מנהל המערכת לתחנת המשנה ולמיתקן הייצור.
:: (2) מועד ההפעלה המסחרית של המיתקן ייקבע על ידי מנהל המערכת בתיאום עם מבקש החיבור, ובלבד שלא יחול בטרם התקיימו כל אלה:
::: (א) בדיקות הקבלה של המיתקן הסתיימו;
::: (ב) מבקש החיבור קיבל והציג לבעל רישיון הולכה את כל אישורי הרשויות הנדרשים על פי כל דין לחיבור המיתקן לרשת, לרבות [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]] או תעודת גמר למיתקן ולמבנה שעליו הוקם, מרשות הרישוי הרלוונטית;
::: (ג) למיתקן רישיון ייצור קבוע ותקף.

@ 35לב. (תיקון: 4.12.12) : '''הזנה נוספת וקו גיבוי'''
: (א) '''הזנה קיימת במתח גבוה או נמוך'''
:: לצורכי אמינות אספקה, מבקש חיבור לרשת המתח העליון רשאי להשאיר חיבור במתח גבוה או במתח נמוך המזין אותו בתקופת ההקמה והמשמש לגיבוי חם בתקופת התפעול; פעולה זו לא תגרור כל עלות לגבי החיבור במתח גבוה או במתח נמוך אלא אם כן תקבע הרשות אחרת.

@ 35לג. (תיקון: 4.12.12) : '''הכרעה במחלוקות'''
: (א) '''הכרעה במחלוקות'''
:: כל פניה לרשות בשל מחלוקת הנוגעת להוראות אמות המידה [[סימן ד|שבסימן ד' זה]] תובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.

=== סימן ה': מקרים מיוחדים ===

@ 35לד. (תיקון: 28.12.09, 9.1.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור חריג למתח גבוה או נמוך'''
: (א) '''חיבור חריג למתח גבוה או נמוך'''
:: סבר מחלק לאחר תשלום מקדמה כאמור [[באמת מידה 35ב(ג)(1)]] [[או 35יב(ד)(1)]], כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יחולו הוראות אלה:
:: (1) המחלק ימסור למבקש החיבור הודעה בכתב, לא יאוחר מ-10 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה האמורה, על הצורך לערוך בדיקה מקיפה שבה יבחן המחלק האם החיבור חריג; להודעתו יצרף המחלק את אלה:
::: (א) פירוט הטעמים לסברתו כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג;
::: (ב) עותק מאמת מידה זו;
::: (ג) אומדן של החיוב, לפי התעריפים שקבעה הרשות;
::: (ד) טופס התחייבות מקובל לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשר ראש אגף הנדסה ברשות בהתאם ללוח תעריפים 4.4 (להלן - ההתחייבות).
:: (2) חתם מבקש החיבור בתוך 15 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך המחלק לפעול לפי אבני הדרך הקבועים [[סימן א|בסימן א' חיבור למתח נמוך]] או [[סימן ב|בסימן ב' חיבור למתח גבוה]]; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 15 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
:: (3) המחלק יבדוק את בקשת החיבור, בין היתר, לפי נתונים אלה:
::: (א) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ב) גודל החיבור המבוקש;
::: (ג) מתח החיבור המבוקש;
::: (ד) מיקום הרשת הקיימת הקרובה ביותר; המחלק יציין בתוצאות בדיקתו את מרחק החיבור מהרשת ויצרף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות בהסתמך על תוכנית מתאר רלוונטית;
::: (ה) הצריכה או הייצור הצפויים וצפי לגידול עתידי בביקוש לחשמל או בייצור החשמל של המיתקן שבעבורו מבוקש החיבור, וכן צפי לביקושים והיצעים נוספים כתוצאה מהתפתחות מגורים, תעשייה, מסחר, ייצור חשמל וכיוצא בזה, באזור שבו מבוקש החיבור, בעשרים השנים הקרובות, לפי תוכניות מתאר רלוונטיות;
::: (ו) יעוד השטח והאזור שבו מבוקש החיבור לפי ההגדרות שבתוכנית המתאר הארצית המשולבת לבנייה לפיתוח ולשימור (תמא/35);
::: (ז) ההשקעה הנדרשת להקמת החיבור המבוקש, לרבות הקמת רשתות חלוקה בתוואי הקצר האפשרי וחישוב עלות החיבור הסטנדרטית על פי לוחות התעריפים 4.2 או 4.3 לפי מתח החיבור המבוקש;
::: (ח) מקדם העומס של החיבור המבוקש;
::: (ט) סוג התעריף הצפוי של מבקש החיבור;
::: (י) רשימת הפריטים מתוך לוח תעריפים 4.4 שהמחלק מבקש את הוספתם במסגרת תעריף החיבור המבוקש;
::: (יא) בקשות תלויות ועומדות לחיבורים נוספים בתוואי הרשת המוצעת לביצוע החיבור המבוקש;
::: (יב) מיקום שנאי החלוקה הקרוב ביותר למיתקן של מבקש החיבור והצורך בהקמת שנאי לצורך החיבור.
:: (4) מצא המחלק בגמר הבדיקה כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יודיע על כך למבקש החיבור, בצירוף ממצאי הבדיקה המפורטים בפסקאות (א) ו-(ב) להלן, לא יאוחר מ-15 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה לפי סעיף קטן (1):
::: (א) הנתונים שעליהם הסתמך המחלק לפי סעיף קטן (3) ולפי טופס ריכוז מידע לחיבור חריג שבנספח 1 לאמת מידה זו, וכן כל מידע נוסף אשר עליו הסתמך בבדיקתו.
::: (ב) הנספחים המנויים בטופס ריכוז הנספחים לבקשה הקבועה בנספח 2 לאמת מידה זו.
: (ב) '''השגה על החלטת המחלק'''
:: (1) מבקש חיבור שהמחלק הודיע לו כי מצא שהחיבור שביקש הוא חיבור חריג, רשאי להגיש השגה מנומקת על כך לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 14 ימים מיום קבלת סיווג החיבור כחיבור חריג ממחלק.
:: (2) הוגשה השגה, יעביר ראש אגף הנדסה ברשות העתק ממנה למחלק, והמחלק ימסור לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת העתק ההשגה כאמור, את תגובתו להשגה, הסברים לתוצאות הסיווג בליווי כל המפורט בסעיף ((קטן)) ((())4(())) וכן כל נתון נוסף שעליו יורה ראש אגף הנדסה ברשות.
:: (3) ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 20 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו. הודעה על החלטתו תישלח בכתב למבקש החיבור ולמחלק.
:: (4) המשך הליך עבודות החיבור החריג יתבצעו בהתאם לקבוע [[סימן ג|בסימן ג' חיבורים למתח נמוך]] או [[סימן ד|בסימן ד' חיבור למתח גבוה]], לפי העניין, והמשך הליך עבודות הרשת יהיו בהתאם לקבוע [[פרק ז סימן א|בפרק ז' סימן א' (עבודות על חשבון אחרים) לספר אמות המידה]].
: (ג) '''אי עמידת המחלק בזמנים'''
:: לא עמד המחלק במועדים הקבועים בסעיף (א)(1) ובסעיף (ב)(2) להעברת המידע למבקש החיבור או לראש אגף הנדסה ברשות, ישלם המחלק למבקש החיבור, תשלום כקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''עלויות'''
:: (1) אישר ראש אגף הנדסה ברשות בהחלטתו לפי סעיף (ב) כי החיבור המבוקש הוא חיבור חריג, יישא מבקש החיבור בעלות הקמת הרשת, נוסף על עלות החיבור הקבועה בפרק 4 &quot;התחברות לרשת&quot; בלוחות התעריפים, כמפורט להלן:
::: (א) המחלק ייגבה ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך תעריף להקמת רשת מתח גבוה בהתאם ללוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת לפי נוסחה זו:
: {{ממורכז|&lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;L = M - \left( \frac{\mathit{THV} \times \mathit{AC} \times K \times 1,000}{\mathit{HVNC}} \right)&lt;/math&gt;}}
:::: כאשר:
::::- &lt;math&gt;L&lt;/math&gt; = אורך רשת מתח גבוה חדשה שעלות הקמתה תושת על מבקש החיבור (במטרים).
::::- &lt;math&gt;M&lt;/math&gt; = אורך רשת מתח גבוה שתוקם מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד נקודת החיבור לשנאי שממנו יוזן מבקש החיבור (במטרים).
::::- &lt;math&gt;\mathit{THV}&lt;/math&gt; = תעריף תשתית להעברת אנרגיה בקווי מתח גבוה שקבעה הרשות (בש&quot;ח לקוט&quot;ש).
::::- &lt;math&gt;\mathit{AC}&lt;/math&gt; = ממוצע צריכה שנתי צפוי של מיתקן הצריכה כתלות בגודל החיבור (קוט&quot;ש לשנה).
::::- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = קבוע שהוא ערך נוכחי של ריבית שנתית משוקללת ואורך שנות חיי הרשת כפי שקבעה הרשות.
::::- &lt;math&gt;\mathit{HVNC}&lt;/math&gt; = עלות נורמטיבית לק&quot;מ קו מתח גבוה שקבעה הרשות (₪ לק&quot;מ).
::: (ב) מחלק לא ייגבה תשלום ממבקש חיבור למיתקן צריכה במתח גבוה או במתח נמוך, בשל הקמה של קו מתח נמוך או שנאי חלוקה; על המחלק להתאים תשתית זו לגודל החיבור המבוקש.
::: (ג) מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תעריף בעד הקמת רשת מתח גבוה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4, ולמעט עלות ההקמה של אורך הרשת הקבוע בטבלה שלהלן:
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 300px&quot;;
! גודל חיבור מבוקש {{ש}} (קילו וואט) !! אורך רשת מתח גבוה חדשה שתוקם (במטרים)
|-
| 631 || 1,500
|-
| 1,000 || 2,200
|-
| 2,000 || 4,400
|-
| 3,000 || 6,500
|-
| 4,000 || 8,500
|-
| 5,000 ומעלה || 11,000
|}
:: (2) מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור ברשת מתח נמוך, שהוא יצרן באנרגיה מתחדשת, תשלום בעד הקמת רשת המתח הגבוה והשנאי הייעודי שהוקם לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
:: (3) מחלק יגבה ממבקש חיבור למיתקן ייצור במתח גבוה או במתח נמוך שהוא יצרן באנרגיה קונבנציונלית או בקוגנרציה, תשלום בעד הקמת רשת חדשה לצורך חיבור המיתקן לרשת כקבוע בלוחות תעריפים 4.4 ובניכוי תשלומים צפויים מהוונים של תעריפי תשתית אשר מבקש החיבור ישלם לאורך חיי המיתקן.
: (ה) '''חשבון בעבור חיבור חריג'''
:: חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע [[באמת מידה 23 (תכולת חשבון)]], גם את הפרטים האלה:
:: (1) העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
:: (2) עלות כל אחד מפריטי הרשת הנוספים שבעבורם מחויב מבקש החיבור כקבוע בלוחות תעריפים 4.4;
:: (3) ניכוי המקדמות ששולמו.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6) : {{ממורכז|'''נספח 1 {{ש}} טופס ריכוז מידע לחיבור חריג'''}}
: {| width=&quot;100%&quot;
! !! width=&quot;100px&quot; | הזמנת חיבור 1 !! width=&quot;100px&quot; | הזמנת חיבור 2 !! width=&quot;100px&quot; | הזמנת חיבור 3
|-
| מספר הזמנה || || ||
|-
| תאריך פתיחת הזמנה || || ||
|-
| שם מבקש החיבור || || ||
|-
| גודל החיבור (אמפר) || || ||
|-
| מתח החיבור (וולט) || || ||
|-
| האורך המזערי של הרשת שיש להקים מהרשת הקיימת הקרובה ביותר עד מקום החיבור || || ||
|-
| תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור על הצורך לבדוק האם החיבור חריג, לפי [[אמת מידה 35לד(א)(1)]] || || ||
|-
| תאריך חתימת מבקש החיבור על ההתחייבות לפי [[אמת מידה 35לד(א)(1)(ד)]] || || ||
|-
| תאריך מסירת הודעה למבקש החיבור כי המחלק מצא שהחיבור חריג, לפי [[אמת מידה 35לד(א)(4)]] || || ||
|-
| צפי גידול עתידי בביקוש והיצע לחשמל של מבקש החיבור ב-20 השנים הקרובות || || ||
|-
| צפי גידול עתידי בביקוש ובהיצע לחשמל של האזור ב-20 השנים הקרובות || || ||
|-
| ייעוד השטח שבו מבוקש החיבור || || ||
|-
| גושים וחלקות שבהם תעבור הרשת || || ||
|-
| המתוכננת אומדן עלות הקמת הרשת לפי עלות נורמטיבית לק&quot;מ קו || || ||
|-
| עלות חיבור נורמטיבית לפי לוח תעריפים לחיבורים 4.2 ו-4.3 || || ||
|-
| סוג צריכה/ייצור || || ||
|-
| צריכה/ייצור צפויים || || ||
|}

@ : {{ממורכז|'''נספח 2 {{ש}} טבלת ריכוז נספחים לחיבור חריג'''}}
: {| width=&quot;100%&quot;
! !! תוספות נדרשות !! width=&quot;100px&quot; | נספח מספר !! width=&quot;100px&quot; | מספר סידורי
|-
| סקיצת/מפת תכנון רשת || יש לסמן את מיקום החיבורים {{ש}} יש לסמן את גבולות המגרשים הפרטיים {{ש}} יש לסמן את תוכניות המתאר המצורפות || א' ||
|-
| תשריט ותוכנית מתאר מחוזית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת. || יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור || ב' ||
|-
| תשריט ותוכנית מתאר מקומית מאושרת או מופקדת של איזור תוואי הרשת המתוכננת || יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור || ג' ||
|-
| תשריט ותמ&quot;א 35 של אזור תוואי הרשת המתוכננת || יש לסמן את תוואי הרשת הקיימת, תוואי הרשת המתוכננת ומיקום החיבור || ד' ||
|-
| מכתבים מצורפים || יש לציין: שם השולח; נמען; נושא; || ה' ||
|-
| הערות || || ||
|}

@ 35לה. (תיקון: 28.12.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיבור מיוחד'''
: (א) '''בקשה לחיבור מיוחד'''
:: סבר ספק שירות חיוני כי חיבור שהתבקש במסגרת בקשה לחיבור שהופנתה אליו הוא חיבור מיוחד, יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לאשר זאת, בהתאם למפורט להלן:
:: (1) ספק השירות החיוני יודיע למבקש החיבור בכתב, לא יאוחר מ-5 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור [[באמת מידה 35ב(ג)(1)]] [[או 35יב(ד)(1)]], על כוונתו לפנות לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור; להודעתו יצרף הספק טופס התחייבות סטנדרטי לתשלום בעבור עבודות החיבור בתעריף שיאשרו ראש אגף הנדסה ברשות או מליאת הרשות (להלן - ההתחייבות).
:: (2) חתם מבקש החיבור בתוך 10 ימי עבודה על ההתחייבות, ימשיך ספק השירות החיוני לפעול לפי אבני הדרך הקבועים [[סימן א|בסימן א' חיבורים למתח נמוך]] או [[סימן ב|בסימן ב' חיבורים למתח גבוה]] או [[סימן ד|בסימן ד' חיבורים למתח עליון ומתח על]]; לא חתם מבקש החיבור על ההתחייבות בתוך 10 ימי עבודה כאמור, יושהו עבודות החיבור, ותקופת ההשהיה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בהסכם התיאום הטכני לביצוע עבודות החיבור.
:: (3) ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה מנומקת בכתב שאליה יצורפו כל המסמכים הנדרשים בתוך 10 ימי עבודה מיום משלוח ההודעה למבקש החיבור, ויציין בבקשתו אם מבקש החיבור חתם על ההתחייבות.
:: (4) ספק השירות החיוני יעביר במקביל למבקש החיבור העתק מפנייתו לראש אגף הנדסה.
: (ב) '''החלטת ראש אגף הנדסה'''
:: (1) ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת פניית ספק השירות החיוני אם החיבור הוא חיבור מיוחד, וישלח לספק השירות החיוני ולמבקש החיבור הודעה בכתב על החלטתו.
:: (2) החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חיבור מיוחד, יפעל לקביעת תעריף מתאים בידי הרשות.
: (ג) '''אי עמידת ספק השירות החיוני בזמנים'''
:: לא עמד ספק השירות החיוני במועדים הקבועים באמת מידה זו או בלוחות הזמנים שהוסכמו בינו לבין מבקש החיבור או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת המסמכים הנדרשים כאמור בסעיף (א)(3), ישלם ספק השירות החיוני למבקש החיבור תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.

@ 35לו. (תיקון: 3.12.12, 25.11.20, 14.3.22; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2) : '''חיבור חריג למתח עליון'''
: (א) '''הגדרה'''
:: באמת מידה זו, &quot;חיבור חריג למתח עליון&quot; - חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית העולה על האורך הקבוע בנוסחה שבסעיף (ב) באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים או היצעים לחשמל מהרשת לפי תכניות מאושרות לפי [[חוק התכנון והבנייה]].
: (ב) '''חיבור חריג למתח עליון'''
:: (1) לפני השלמת סקר תכנון יבדוק מנהל המערכת האם אורך הרשת החדשה שתוקם לצורך חיבור מיתקן הייצור עולה על הקבוע בנוסחה שלהלן:
: {{ממורכז|&lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;L &gt; \frac{\mathit{CL} \times P}{\mathit{TP} \times K \times 2}&lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;L&lt;/math&gt; = אורך הרשת החדשה עבור החיבור החדש (ק&quot;מ)((;))
:::- &lt;math&gt;\mathit{CL}&lt;/math&gt; = האורך הכללי הקיים במערכת של מעגלי רשת מתח עליון (ק&quot;מ)((;))
:::- &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; = הספק מיתקן הייצור שיוקם (במגוואט)((;))
:::- &lt;math&gt;\mathit{TP}&lt;/math&gt; = הספק כללי מותקן בתחנות המשנה שבמערכת (מו&quot;א)((;))
:::- &lt;math&gt;K&lt;/math&gt; = כופל הספק של מיתקן הייצור((.))
:: (2) מצא מנהל המערכת כי אורך הרשת עולה על הקבוע בנוסחה, יודיע לראש אגף הנדסה ברשות בכתב על קיומה של בקשה לחיבור חריג למתח עליון, וישלח למזמין סקר התכנון העתק מן ההודעה. ההודעה תכלול את כל אלה:
::: (א) פרטים אודות הרשת הקיימת באזור שבו מבוקש הסקר ומרחק החיבור מהרשת, בצירוף מפה המפרטת את גבולות המגרש של החיבור המבוקש ואת כל תשתיות החשמל הקיימות והמתוכננות באזור בהסתמך על תכניות רלוונטיות לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
::: (ב) רשימה שבה יצוין אורך כל אחד מקווי הרשת החדשה שתוקם לצורך קליטת מיתקן הייצור;
::: (ג) אומדן עלות הקמה של כל אחד מקווי הרשת החדשים הנדרשים;
::: (ד) פירוט של סקרי תכנון לחיבור מיתקנים נוספים שעשויים להשתמש בקווים החדשים;
::: (ה) אמדן לגידול עתידי בהיצע לחשמל ובביקוש לחשמל באזור שבו מבוקש הסקר כתוצאה מהתפתחות מיתקני ייצור, מבני תעשייה ומסחר, מגורים וכיוצא בזה, בעשרים השנים הקרובות, לפי תכניות רלוונטיות לפי [[חוק התכנון והבנייה]].
: (ד) '''החלטת ראש אגף הנדסה'''
:: (1) ראש אגף הנדסה ברשות יחליט בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת מלוא הנתונים הנדרשים לו לצורך החלטה אם החיבור המבוקש הינו חיבור חריג; הודעה על החלטתו תישלח בכתב למנהל המערכת ולמבקש החיבור.
:: (2) לצורך קבלת החלטתו רשאי ראש אגף הנדסה להתחשב גם באלה:
::: (א) סוג הטכנולוגיה של התחנה והספקה;
::: (ב) עלות הרשת החדשה שתוקם;
::: (ג) צפי להתפתחות עתידית של הרשת באזור;
::: (ד) אפשרות לסכימת חיבור חילופית, לרבות למתח חיבור אחר מהמבוקש;
::: (ה) התרומה הצפויה של מיתקן הייצור לרזרבה, לשרידות או לאמינות אספקה של המערכת.
:: (3) החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי החיבור הוא חריג, יפרט מנהל המערכת בסקר התכנון אמדן של העלות המלאה הנוספת לחיבור המיתקן או לביצוע סקר חיבור.
: (ה) '''התחייבות מבקש הסקר'''
:: החליט ראש אגף הנדסה ברשות כי על מבקש הסקר לשאת בעלויות הקמה ושדרוג של הרשת, יחתום מבקש הסקר תוך 15 ימי עבודה על התחייבות לתשלום בעד ביצוע העבודות ברשת, כתנאי לקבלת רישיון מותנה.
: (ו) '''אי עמידת מנהל המערכת בזמנים'''
:: לא עמד מנהל המערכת במועדים הקבועים באמת מידה זו, או נגרם עיכוב בהחלטת ראש אגף הנדסה ברשות בשל אי העברת מלוא המסמכים והמידע כאמור בסעיף (ב), ישלם מנהל המערכת למבקש הסקר תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
: (ז) '''חשבון בעבור חיבור חריג'''
:: חשבון בעבור חיבור חריג יכלול, נוסף על הקבוע [[באמת מידה 23 (תכולת חשבון)]], את הפרטים האלה:
:: (1) העלות הנורמטיבית של חיבור בגודל החיבור המבוקש;
:: (2) עלות הרשת החדשה שתוקם שבעבורה יחויב מבקש הסקר כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע);
:: (3) ניכוי המקדמות ששולמו.

@ 35לז. (תיקון: 21.1.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-3, תש&quot;ף-24, תשפ&quot;א-6) : '''עבודות חיבור ועבודות תשתית של פרויקטי תשתית לאומית'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;פרויקט תחבורה לאומי&quot; - פרויקט שנקבע בהחלטת ממשלה כפרויקט לפיתוח תחבורה ציבורית, שאומדן עלותו עולה על 2 מיליארד שקלים חדשים.
: (ב) '''הסכם לעבודת חיבור ועבודות תשתית בעבור פרויקט תחבורה לאומי'''
:: (1) על אף האמור [[בפרק זה]], בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה רשאי לחתום עם מי שמבקש לבצע פרויקט תחבורה לאומי, על הסכם המסדיר את אופן ביצוע עבודות התשתית, ובכלל זה העתקת התשתיות ועבודות החיבור של הצרכן לרשת מתח עליון, לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך (להלן - ההסכם); הסכם כאמור יכול שיכלול, בין השאר, לוחות זמנים מחייבים לביצוע כלל העבודות הנדרשות לטובת הקמה ותפעול של הפרויקט, עלויות מוסכמות בין הצדדים וערבויות שיינתנו עד להשלמתו.
:: (2) בעל רישיון חלוקה או בעל רישיון הולכה, לפי העניין, יעביר את ההסכם לעיון הרשות בתוך 3 ימי עבודה.
:: (3) הרשות רשאית להורות על תיקון ההסכם או על עדכון העלויות שנקבעו בו, ובכלל זה תהיה הרשות רשאית לקבוע תעריף פרטני לעלות העבודות.
:: (4) אם ההסכם מסדיר עבודות במתח עליון או חיבור מעל 8 מו&quot;א, ייחתם ההסכם בהסכמת מנהל המערכת.

@ 35לז1. (תיקון: 19.3.23; תשפ&quot;ד-32) : '''פרויקט מעוכב'''
: (א) '''בקשת ספק שירות חיוני להגדרת פרויקט כמעוכב'''
:: (1) סברו מנהל המערכת או בעל רישיון הולכה (להלן באמת מידה זו - ספק שירות חיוני או סש&quot;ח), כי פרויקט ברשת ההולכה צפוי להתעכב מסיבות שאינן תלויות בהם, יודיעו על כך בכתב לרשות ויבקשו להגדיר את הפרויקט כפרויקט מעוכב (להלן - בקשה להגדרת פרויקט כמעוכב).
:: (2) בבקשה להגדרת פרויקט כמעוכב יפורטו: שם הפרויקט, סיבת העיכוב, הפעולות שנקט ספק השירות החיוני כדי לעמוד בתוכנית הפיתוח ומועדן, אבני דרך צפויות להשלמת הפרויקט, הפעולות שסש&quot;ח מבצע להסרת החסמים ומועד משוער להסרת החסם ולהשלמת תוכנית הפיתוח; נוסף על האמור, אם חל עיכוב בפרויקט כתוצאה מאי-מתן אישור על ידי רשויות אחרות, יפרט המחלק גם את המועדים שבהם פנה לקבלת אישור הרשויות.
:: (3) סש&quot;ח יצרף לבקשה לפי סעיף קטן (2) את רשימת ההתחייבויות לחיבור או לשילוב התלויות בהשלמת הפרויקט שבשלו מוגשת הבקשה.
: (ב) '''אישור הרשות להגדרת פרויקט כמעוכב'''
:: (1) הרשות תקבע אם לאשר את הבקשה להגדרת פרויקט כמעוכב ואת המועד שבו תסתיים הגדרתו כפרויקט מעוכב.
:: (2) אישרה הרשות את הבקשה, לא תעלה תקופת הגדרת הפרויקט כמעוכב על 48 חודשים מהמועד שנקבע בתוכנית הפיתוח.
: (ג) '''פרסום פרויקטים מעוכבים'''
:: הסש&quot;ח יפרסם באתר האינטרנט שלו את רשימת הפרויקטים המעוכבים בציון הפרטים האלה:
:: (1) שם הפרויקט;
:: (2) תיאור כללי של המרחב הגאוגרפי שבו תשובות המחלק מושפעות מעיכוב בפרויקט;
:: (3) המועד שנקבע לסיום הפרויקט בתוכנית הפיתוח;
:: (4) סיבת העיכוב להשלמת הפרויקט במועד שנקבע לסיומו בתוכנית הפיתוח;
:: (5) המועד הצפוי לסיום הפרויקט כפי שנקבע על ידי הרשות לפי סעיף (ב).
: (ד) '''סיום הגדרת פרויקט הולכה כפרויקט מעוכב'''
:: (1) סבר סש&quot;ח שהעיכובים שאינם בשליטתו הוסרו או עתידים להיות מוסרים, יעדכן את הרשות בדבר ביטול הגדרת הפרויקט כפרויקט מעוכב תוך ציון המועד הצפוי להשלמת הפרויקט, ויעדכן את רשימת הפרויקטים המעוכבים באתר האינטרנט שלו; הסש&quot;ח יעדכן את תשובות המחלק שניתנו בכפוף להשלמת הפרויקט המעוכב כך שההתחייבות לחיבור תהיה בהתאם למועד הצפוי להשלמת הפרויקט.
:: (2) עדכן סש&quot;ח כאמור בסעיף קטן (1), הפרויקט יחדל להיות מוגדר פרויקט מעוכב החל ממועד זה.
:: (3) בלי לגרוע מהאמור לעיל, אם הרשות סברה שהעיכובים שאינם בשליטת סש&quot;ח הוסרו, תודיע על כך הרשות לסש&quot;ח תוך ציון המועד הנדרש להשלמת הפרויקט, והסש&quot;ח יעדכן בהתאם את אתר האינטרנט שלו ואת תשובות המחלק כאמור בסעיף קטן (1).

@ 35לז2. (תיקון: 19.5.22, 30.6.24; תשפ&quot;ה-14, תשפ&quot;ה-16) : '''העברת רשת בין מחלקים'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;מועד העברת הרשת&quot; - המועד שבו המחלק הדומיננטי השלים את העברת הרשת במלואה בפועל, אשר לא יעלה על המועד המפורט בסעיף (ג)(1), לפי העניין;
::- &quot;מחלק היסטורי&quot; - גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, יישוב קהילתי או יישוב אחר, אשר מתקיימים בו כל התנאים האלה:
::: (1) הוא בעל זכויות במקרקעין המשמשים לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו;
::: (2) הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקת חשמל, כמשמעותן [[בחוק]], לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו;
::- &quot;מחלק במתח נמוך&quot; - גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, יישוב קהילתי או יישוב אחר, אשר מתקיימים בו כל התנאים האלה:
::: (1) הוא בעל זכויות במקרקעין המשמשים לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוקת חשמל לתושביו;
::: (2) הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח נמוך, חלוקה והספקת חשמל, כמשמעותן [[בחוק]], לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו.
: (א) '''הודעה על העברת הרשת'''
:: בעל רישיון חלוקה, מחלק במתח נמוך או מחלק היסטורי, שברצונו להעביר למחלק הדומיננטי את פעילות החלוקה (להלן - המחלק המעביר), יודיע על כך למחלק הדומיננטי ולרשות החשמל ויצרף להודעתו את הנתונים שלהלן:
:: (1) פירוט של מקומות הצרכנות ומקומות היצרנות המצויים בשטח החלוקה שלו, והכתובות שלהם;
:: (2) פרטי קשר עם הצרכנים ועם היצרנים הרשומים אצלו;
:: (3) מספרי מונים של המונים המצויים בשטח החלוקה שלו ומידע על אודות מיקומם;
:: (4) גודל החיבור של כל אחד מהצרכנים הרשומים אצלו ושל כל אחד מהיצרנים הרשומים אצלו;
:: (5) סוגי הרשתות המצויות בשטח החלוקה שלו והמתח שלהן;
:: (6) סוגי תחנות השנאה;
:: (7) סכמה קווית של הרשתות שלו;
:: (8) פירוט של מיתקני ייצור המצויים בשטח החלוקה שלו, לרבות מיתקנים המשולבים במקום צרכנות, ומידע כמפורט להלן לגבי כל אחד מהם:
::: (א) האסדרה שחלה עליו;
::: (ב) אישורים שהמחלק נתן לגביו;
::: (ג) היסטוריית התשלומים;
:: (9) סקר מצב הרשת, אם בחר המחלק המעביר לערוך סקר כאמור לפי סעיפים (ד) ו-(ה).
: (ג) '''העברת הפעילות והאחריות'''
:: (1) המחלק הדומיננטי ישלים את העברת הרשת לרבות פעילות החלוקה (באמת מידה זו - העברת רשת) בתוך שלושה חודשים מיום קבלת אישור ההעברה, אלא אם כן אישר יושב ראש הרשות אחרת בהתאם לסעיף קטן (9); ניתן אישור יושב ראש הרשות כאמור, יובא האישור לידיעת חברי מליאת הרשות.
:: (2) המחלק המעביר יאפשר למחלק הדומיננטי לפעול בתוך תחום שטח החלוקה לצורך תיקון מפגעים בטיחותיים המהווים סכנה לחיי אדם החל ביום קבלת אישור ההעברה עד מועד העברת הרשת.
:: (3) תיאום טכני להעברת הרשת יתקיים בין המחלק המעביר למחלק הדומיננטי.
:: (4) החל ממועד העברת הרשת יהיה המחלק הדומיננטי אחראי לחלוקה ואספקה של החשמל בשטח החלוקה שהמחלק המעביר העביר אליו; אם המחלק הדומיננטי לא סיים את עבודות תחזוקת הרשת כדי להביאה לסטנדרטים הנדרשים על פי כל דין טרם העברת הרשת, יפעל לחלק חשמל באופן מיידי וימשיך ויפעל להתאמת הרשת לסטנדרטים לפי כל דין בהקדם האפשרי.
:: (5) במסגרת התיאום הטכני שמבצע המחלק המעביר עם המחלק הדומיננטי לפי סעיף קטן (3), רשאים הם לסכם על העברת הרשת בשלבים, ובלבד שהעברת הרשת תושלם עד המועד לפי סעיף קטן (1) או סעיף קטן (9), לפי העניין; סיכמו המחלק המעביר והמחלק הדומיננטי על העברת הרשת בשלבים כאמור, יהיה המחלק הדומיננטי אחראי לכל מקטע רשת שעבר לבעלותו, החל ממועד השלמת העברת הפעילות לגבי אותו מקטע, והחל מאותו מועד יחולו עליו החובות לפי סעיף קטן (4) לגבי אותו מקטע.
:: (6) המחלק הדומיננטי לא יגבה תעריף מצרכנים בעבור החיבורים הקיימים במועד העברת הרשת.
:: (7) המחלק המעביר ימסור הודעה לכלל הצרכנים והיצרנים שרשומים אצלו (בסעיף זה - צרכני המחלק) בדבר העברת הפעילות, הרשת או מקטעים ממנה למחלק הדומיננטי, 60 ימים לפחות לפני השלמת העברה כאמור.
:: (8) המחלק הדומיננטי יודיע לצרכני המחלק המעביר על חובת הצרכן לעמוד בחובות הבטיחות לפי [[חוק החשמל]].
:: (9) יושב ראש הרשות רשאי לתת תוקף להסכמת הצדדים למתווה שונה לאופן העברת רשת, לרבות הסכמת הצדדים למועדים שונים או מאוחרים מהקבוע בסעיף קטן (1) להשלמת העברת הרשת, ובלבד שהמועד האחרון להשלמת העברת הרשת יהיה לא יאוחר משנים עשר חודשים מיום קבלת אישור ההעברה, והכול אם מצא כי הסכמה כאמור משרתת את טובת הצרכנים או נדרשת מבחינה בטיחותית; כמו כן רשאי יושב ראש הרשות לשנות או לבטל, בכל עת, את המתווה המוסכם, אם מצא כי המתווה אינו משרת עוד את טובת הצרכנים, ובלבד שנתן למחלקים הזדמנות להשמיע את טענותיהם לפניו; הוראות סעיפים קטנים (2) עד (8) יחולו גם על העברת רשת לפי מתווה מוסכם שאושר לפי זה, בשינויים המחויבים.
: (ד) '''תשלום בעבור הרשת המועברת'''
:: (1) תשלום בעד הרשת המועברת יהיה מותנה בביצוע סקר מצב הרשת בהתאם להוראות סעיף (ה); אם המחלק המעביר מבקש להעביר את הרשת בלא ביצוע סקר מצב הרשת, המחלק הדומיננטי לא ישלם למחלק המעביר בעד העברת הרשת.
:: (2) המחלק הדומיננטי ישלם למחלק המעביר בעד פריטי רשת שאושרו בסקר מצב הרשת, בניכוי תשלומים בעד פירוק פרטי רשת שאינם תקינים; התשלום יחושב לפי הקבוע לעניין אותו פרט רשת בלוחות תעריפים 4.4 &quot;עבודות על חשבון אחרים&quot; במועד העברת הרשת, בניכוי פחת קו ישר ל-30 שנה (להלן - סכום התשלום); אם סכום התשלום שלילי יראו את סכום התשלום כשווה לאפס, כך שבכל מקרה לא ישלם המחלק המעביר למחלק הדומיננטי כל תשלום בעד העברת הרשת.
:: (3) מחלוקת כספית בין המחלק הדומיננטי למחלק המעביר לא תהיה עילה לעיכוב בהעברת הרשת.
: (ה) '''סקר מצב הרשת'''
:: (1) מחלק מעביר שמבקש לקבל תשלום בעד הרשת שהוא מעביר יבצע סקר מצב רשת אשר יכלול את המסמכים והנתונים האלה:
::: (א) סכמה חשמלית של הרשת הקיימת במתח גבוה ובמתח נמוך של רשתות עיליות ותת-קרקעיות ושל החיבורים לבתים, מנקודת החיבור לרשת החשמל של חברת החשמל לישראל שבה ממוקם המונה עד למונה החשמל של צרכני הקצה (להלן - תשתית חשמלית); נוסף על כך יכלול מפות (תשריטים) של הרשת במתח גבוה ושל הרשת במתח נמוך שעל גביהן יסומנו כל אלה:
:::: (1) סוג וחתך הכבלים והתילים המותקנים;
:::: (2) עומק ההטמנה;
:::: (3) מרחקי הבטיחות המותקנים בפועל אל מול המרחקים הקבועים [[בחוק החשמל]] ובתקנות שלפיו;
:::: (4) סימון בסמלים החשמליים המקובלים את אביזרי חלוקת חשמל המותקנים ברשת, ובכלל זה תחנות השנאה פנימיות, שנאים של עמודים, עמודים, מנתקים, מגני ברק, צנרת, ארונות חלוקה, ארונות מונים וכל אביזר חשמלי אחר המותקן ברשת;
:::: (5) סימון לגבי כל לוח מתח נמוך, ארון חלוקה וארגז אבטחה, של סוג וגודל המבטיחים המותקנים בהם;
::: (ב) מיפוי הרשת התת-קרקעית אשר יבוצע על בסיס מפות AS MADE מאושרות על ידי מודד מוסמך, או על בסיס מעבדה ניידת לזיהוי תשתיות מוטמנות, או על בסיס גישושים ידניים בשטח; במיפוי לפי פסקה זו, בעבור כל תשתית חשמלית יסומן על גבי המיפוי אם היא מותקנת בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל]] ובתקנות שלפיו או לאו;
::: (ג) כתב כמויות נפרד בעבור כל סוג תשתית שמותקנת במתח גבוה, במתח נמוך ובחיבורים לבית; כמו כן, יש לבצע הפרדה נוספת, בטבלאות נפרדות, בעבור תשתיות המותקנות והתואמות [[לחוק החשמל]] ולתקנות שלפיו ובעבור תשתיות שאינן תואמות [[לחוק החשמל]] ולתקנות שלפיו; טבלה לדוגמה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות;
::: (ד) מידע על אודות שיטת המנייה וסוג מערכות המנייה המותקנות, ובכלל זה פירוט כמויות של מונים מותקנים מכל סוג וציון עמידתם או אי-עמידתם בתקנים המפורטים [[בסעיף (ד) לאמת מידה 15 &quot;בדיקת דיוק מונה ותקינותו&quot;]] אשר חלים על אותם מונים;
::: (ה) שיעור האיבודים ברשת, דגימות סטטיסטיות של רמת המתח המסופק לצרכני הקצה בשעות שיא באזורים שונים שבתחום שטח החלוקה שלו, הספק של כל שנאי, מספר הצרכנים המוזנים מכל שנאי, כולל גודל חיבור של כלל הצרכנים כאמור המוזנים מכל שנאי, ודקות אי-אספקה ממוצעות לכלל הצרכנים הנובעות מהרשת הפנימית של בעל התשתית - אם נתון זה מצוי בידי המחלק המעביר;
::: (ו) אישור בדבר תקינות ועמידה בהוראות לפי [[חוק החשמל]] לגבי כל פריט ציוד רשת שנמנה בסעיף זה.
:: (2) כל הנתונים שצורפו לפי סעיף קטן (1) יאושרו בחתימתו של מהנדס חשמל חיצוני בעל רישיון מהנדס בודק סוג 3.

=== סימן ו': חיבור מיתקן פוטו וולטאי לרשת ההולכה במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף (תיקון: תשע&quot;ט-3) ===

@ 35לח. (תיקון: 15.11.18, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22, 6.9.23, 29.11.23, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25, 30.4.26; תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-18, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-23, תשפ&quot;ה-10, תשפ&quot;ו-4, תשפ&quot;ו-18) : '''הגדרות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;הצעה&quot; - הצעה בהליך תחרותי;
::- &quot;היתכנות חיבור&quot; - יכולת תחילת הפעלה מסחרית עד ליום ל' בתשרי התשפ&quot;ד (15 באוקטובר 2023);
::- &quot;הליך תחרותי&quot; - הליך תחרותי שפרסמה הרשות לקביעת תעריף למכירת חשמל ממיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שיחובר למתח עליון;
::- &quot;הספק&quot; או &quot;הספק מותקן&quot; - סך הספק המהפכים המוכפל במקדם הספק (0.88) ביחידות קילו-וואט;
::- &quot;הספק המהפכים&quot; - ההספק המדומה לפי נתוני יצרן ביחידות קילו וולט אמפר;
::- &quot;ההספק המוצע של המיתקן&quot; - ההספק המותקן (AC), שהציע המציע בהצעתו;
::- &quot;ההספק המינימלי של המיתקן&quot; - ההספק המותקן המינימלי (AC) של המיתקן, אשר לגביו יתחייב המציע להקמת המיתקן בתעריף שהציע, אשר לא יפחת מ-10 מגה-וואט;
::- &quot;ההספק המעודכן של המיתקן&quot; - לגבי כל מיתקן - ההספק המותקן המעודכן של המיתקן (AC), כפי שייקבע במהלך בדיקות הבקשה לבדיקת חיבור לפי אמות המידה;
::- &quot;זוכה&quot; - מבקש חיבור שזכה בהליך תחרותי;
::- &quot;המועד המחייב&quot; - עשרים ואחת חודשים, ולעניין מיתקן המוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה - שלושים ואחת חודשים אחרי המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן, שקבע מנהל המערכת בתשובה החיובית לגבי היתכנות החיבור לפי [[סעיף (א)(3) באמת מידה 35מא]];
::- &quot;המועד המחייב המרבי&quot; - המועד האחרון להגשת אישור הפעלה מסחרית, אשר יחול 27 חודשים לאחר המועד המחייב, ולעניין מיתקן המוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה - 37 ((חודשים)) לאחר המועד המחייב;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שיתחבר לרשת מתח עליון במסגרת הליך תחרותי;
::- &quot;מרחב תכנון מקומי בהארכה&quot; - כל אחד ממרחבי התכנון המקומיים האלה:
::: (1) אופקים;
::: (2) אצבע הגליל;
::: (3) אשקלון;
::: (4) הגליל העליון;
::: (5) חבל אשר;
::: (6) חוף אשקלון;
::: (7) מעלה הגליל;
::: (8) מעלה חרמון;
::: (9) מעלה נפתלי;
::: (10) מרום הגליל;
::: (11) נגב מערבי;
::: (12) נתיבות;
::: (13) קריית שמונה;
::: (14) שדרות;
::- &quot;תכנית&quot; - תכנית מאושרת למיתקן לפי [[חוק התכנון והבנייה]].

@ 35לט. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-3) : '''חיבור לרשת מתח עליון'''
: (א) '''חיבור לרשת מתח עליון'''
:: (1) גודל חיבור חדש של מיתקן לרשת מתח עליון יעלה על 10 מו&quot;א ויפחת מ-250 מו&quot;א.
:: (2) גודל החיבור של מיתקן לא יהיה קטן מההספק המעודכן של המיתקן.
:: (3) החיבור לרשת מתח עליון יהיה במתכונת של כניסה אחת לפחות ויציאה אחת לפחות; מספר הכניסות והיציאות ייקבע לפי יכולת העברת ההספק בקווים לצורך קליטת האנרגיה והוצאתה ולאמינות האספקה הנדרשת.
:: (4) בעל רישיון ההולכה יחבר את המיתקן לרשת בהתאם למפרטים הטכניים והבטיחותיים כדין.
:: (5) ההספק המצרפי של הפאנלים (DC) במיתקן יהיה גדול מהספק המעודכן של המיתקן או שווה לו.

@ 35מ. (תיקון: 15.11.18, 14.3.22; תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;ד-2) : '''בקשה לבדיקת חיבור ותשלום מקדמה'''
: (א) '''בקשה לבדיקת חיבור'''
:: (1) מבקש חיבור יגיש למנהל המערכת, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הצעתו בהליך התחרותי, בקשה לבדיקת חיבור למיתקן בהספק הזהה להספק שהציע בהליך התחרותי.
:: (2) תנאי לתחילת טיפול בבקשה לבדיקת חיבור הוא שמבקש החיבור ישלם למנהל המערכת מקדמה בתעריף ביצוע סקר חיבור לרשת ההולכה כפי שקבוע בלוח תעריפים 4.1–1.
:: (3) מנהל המערכת ישלח למבקש החיבור את החשבון לתשלום המקדמה כאמור בסעיף קטן (2) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לבדיקת חיבור; מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
: (ב) '''נתונים ומסמכים שייכללו בבקשה לבדיקת חיבור'''
:: מבקש חיבור המגיש בקשה לבדיקת חיבור יצרף לבקשה את כל הנתונים והמסמכים המפורטים להלן, כתנאי סף לביצוע בדיקת החיבור:
:: (1) מועד מבוקש להפעלה מסחרית;
:: (2) טווח ההספק המותקן של המיתקן;
:: (3) מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן;
:: (4) קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או של יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
:: (5) טווח גודל החיבור ביחידות קו&quot;א והספק המהפכים, (ביחידות קילו-וולט-אמפר), המתאים לטווח הספק המותקן;
:: (6) מיקום נקודת ההתחברות למיתקן;
:: (7) תכנית חשמל חד-קווית המאושרת בידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים;
:: (8) העמדה כללית בקובץ אוטוקאד בקואורדינאטות של רשת ישראל החדשה, חתכים ומבנה פיקוד עם מידות מיתקן הייצור;
:: (9) תכניות רלוונטיות לפי [[חוק התכנון והבנייה]];
:: (10) נתונים מלאים לצורך ביצוע בדיקות דינמיות בהתאם לטופס שמנהל המערכת ימסור למבקש;
:: (11) נתוני אמינות של מיתקן הייצור;
:: (12) תצורת המיתקן והציוד העיקרי שישמש אותו;
:: (13) פרמטרים תפעוליים ומשטרי הפעלה של מיתקן הייצור;
:: (14) נתונים טכניים של יחידות הייצור, בהתאם לדרישות מנהל המערכת;
:: (15) אם מבקש חיבור הצהיר בהצעתו שיש בידו תכנית, יצרף גם תכנית בנייה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שבעבורו מבוקש החיבור; אם טרם ניתן היתר בנייה יצרף העתק של תוכנית מיתאר לפי חוק התכנון והבנייה שפורסמה למתן תוקף, ושכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה למיתקן, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר או ביצוע העבודה; בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
:: (16) תכנית העמדה של תחנת המשנה שאליה יחובר מיתקן הייצור; אם המבקש מתכנן להתחבר לתחנת משנה פרטית - מיקום תחנת המשנה שאליה יחובר המיתקן.
: (ג) '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
:: מנהל המערכת רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.

@ 35מא. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-3) : '''תשובת מנהל המערכת'''
: (א) '''תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור'''
:: (1) תשובת מנהל המערכת לבקשה לבדיקת חיבור תינתן תחילה לרשות, במועד האמור בסעיף קטן (4), ולאחר שהרשות הכריזה עליו כמועמד לזכייה בהליך התחרותי - גם לכל אחד ממבקשי החיבור. לעניין אמת מידה זו, מועמד לזכייה בהליך התחרותי הוא מציע שהרשות הכריזה עליו כזוכה והוא טרם העמיד את הערבות הנדרשת לפי אותו הליך תחרותי.
:: (2) התשובה תתייחס לישימות חיבור המיתקן של מבקש החיבור לרשת ההולכה ויכולת קליטה והוצאה של אנרגיה לרשת בהיקף המבוקש, בהתחשב, בין השאר, בעניינים המפורטים להלן, תוך פירוטם:
::: (א) דירוג ההצעות שקבעה הרשות בהליך התחרותי. כל מיתקן שלגביו יקבע מנהל המערכת שיש לו היתכנות חיבור, יהווה אילוץ בבחינת יכולת היתכנות החיבור של המיתקנים הכלולים בהצעות המדורגות אחריו;
::: (ב) טווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן;
::: (ג) מועד קבלת ההיתרים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות החיבור;
::: (ד) הנחיות תכנון כלליות בהתאם למאפייני המערכת, לרבות שינויים נדרשים בתכנון המיתקן וסוג הציוד במיתקן;
::: (ה) לוח הזמנים להשלמת עבודות החיבור;
::: (ו) יכולת הוצאת מלוא האנרגיה לרשת, של ההספק ממיתקן הייצור, ויכולת צריכת מלוא ההספק הנדרש מהרשת בהתאמה למאפייני המערכת;
::: (ז) הצורך בשדרוג רשת החשמל לצורך קליטת מיתקן הייצור ומיתקנים אחרים המתוכננים לקום באזור שבו מבוקש החיבור, לרבות לוחות זמנים להשלמת כל עבודה בנפרד;
::: (ח) עמידה בקריטריוני התכנון של רשת ההולכה.
:: (3) תשובת מנהל המערכת תהיה חיובית אם אפשר לחבר את המיתקן בטווח ההספק שבין ההספק המוצע של המיתקן להספק המינימלי של המיתקן עד המועד כאמור בהגדרה &quot;היתכנות חיבור&quot;. בתשובה חיובית יקבע מנהל המערכת לגבי אותו מיתקן את המועד להגשת אישור הפעלה מסחרית ולתחילת הפעלה מסחרית, אשר לא יהיה מוקדם מהמועד שביקש המציע להפעלה מסחרית של המיתקן בבקשתו ולא יהיה מאוחר מהמועד כאמור בהגדרה &quot;היתכנות החיבור&quot;. כמו כן, בתשובה חיובית יציין מנהל המערכת את ההספק האפשרי המרבי בטווח שמבקש החיבור כלל בבקשתו. הספק זה יהיה ההספק המעודכן של המיתקן, ויכול שיהיה נמוך מההספק המוצע של המיתקן.
:: (4) התשובות של מנהל המערכת לגבי כל הבקשות לבדיקת חיבור יישלחו לרשות בתוך 60 ימי עבודה מיום הגשת כל הבקשות לבדיקת חיבור או ממועד הגשת דרישת מנהל המערכת ממבקש החיבור להמצאת פרטים נוספים, לפי המאוחר מבניהם.
: (ב) '''התחייבות מנהל המערכת'''
:: (1) ממועד הגשת הבקשה לבדיקת חיבור וכל עוד לא הכריזה הרשות על הזוכה, רשאי מנהל המערכת לבצע סקרי חיבור נוספים, באישור מראש של הרשות, אשר רשאית לקבוע בין היתר תנאים ואילוצים לביצוע הסקר.
:: (2) מנהל המערכת ישמור מקום ברשת לזוכה עד למועד המחייב המרבי למיתקן.

@ 35מב. (תיקון: 15.11.18; תשע&quot;ט-3) : '''חיבור מיתקן של זוכה'''
: (א) '''תשלום ראשון בגין חיבור'''
:: מנהל המערכת ימסור לזוכה חשבון לתשלום מקדמה על חשבון מחיר החיבור, בשיעור 10% ממחיר החיבור בהתאם לתעריף הקבוע בשורה (1) בלוח תעריפים 4.1–1 &quot;תעריף חיבור ראשון לרשת ההולכה 161 ק&quot;ו&quot;.
: (ב) '''הסכמים, שינויים בבקשה וביצוע עבודות החיבור'''
:: על חיבור מיתקן של זוכה יחולו אמות המידה המפורטות להלן (להלן - אמות המידה הנוספות), בשינוי זה: במקום &quot;יצרן&quot;, &quot;בעל רישיון ייצור&quot; ו&quot;בעל רישיון מותנה&quot; יקראו &quot;זוכה&quot;:
:: (1) [[אמת מידה 35כה]];
:: (2) [[אמת מידה 35כז]];
:: (3) [[אמת מידה 35כח]], למעט סעיפים (א), (ב)(1) ו-(ד);
:: (4) [[אמת מידה 35כט]], למעט סעיף (א)(12) עד (14);
:: (5) [[אמת מידה 35ל]];
:: (6) [[אמת מידה 35לא]], למעט סעיף (ג) שבה.
: (ג) '''חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת, או שאינה בבעלות הזוכה'''
:: (1) על אף האמור [[35לח|בסעיף (([צ&quot;ל: באמת מידה])) 35((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))לח((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;))(5)]] זוכה רשאי להתקין קווים, שדות או שנאים משותפים לצורך חיבור מיתקניו.
:: (2) על אף האמור [[35לח|בסעיף (([צ&quot;ל: באמת מידה])) 35((&lt;s&gt;(&lt;/s&gt;))לח((&lt;s&gt;)&lt;/s&gt;))(5)]] זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של צרכן או של יצרן, בהסכמת הצרכן או היצרן, לפי העניין, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו.
:: (3) זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה. תכנון והקמת רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
:: (4) ככל שיחובר מיתקן לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון הולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, של כל המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה, נוסף על נקודת המניה, בצד המתח העליון, הקיימת מחוץ לתחנת המשנה. התשלום לכל מיתקן יחושב לפי מכפלת סך האנרגיה המוזרמת מתחנת המשנה, בחלק היחסי של ייצור המיתקן מתוך סך הייצור של המיתקנים המחוברים לתחנת המשנה לפי המדידה בנקודת החיבור, ובתעריף המיתקן.

@ 35מג. (תיקון: 15.11.18, 25.11.20, 27.10.21; תשע&quot;ט-3, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-7) : '''הפעלה מסחרית ותשלום בעד האנרגיה'''
: (א) '''מועד ותנאים להפעלה מסחרית של המיתקן'''
:: (1) לצורך קבלת אישור מאת מנהל המערכת להפעלה מסחרית של המיתקן, יגיש הזוכה למנהל המערכת, לפחות 21 ימי עבודה לפני המועד המחייב המרבי, בקשה בצירוף מסמכים כמפורט להלן:
::: (א) הסכם לרכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור ומנהל המערכת, בנוסח שאישר יושב ראש הרשות (להלן - הסכם הרכישה);
::: (ב) מסמכים המעידים כי התקנת המיתקן הושלמה;
::: (ג) פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם הרכישה;
::: (ד) אישור של מנהל המערכת כי כל בדיקות המיתקן לפי [[חוק החשמל]] והתקנות לפיו וכל בדיקות הסנכרון והקבלה הסתיימו בהצלחה;
::: (ה) היתר הפעלה שנתן מנהל מינהל החשמל למיתקן;
::: (ו) רישיון ייצור, חתום כדין, שאישרה הרשות;
::: (ז) כל אישורי הרשויות הנדרשים על פי כל דין לחיבור המיתקן לרשת, לרבות [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]] או תעודת גמר למיתקן ולמבנה שעליו הוקם מרשות הרישוי הרלוונטית;
::: (ח) כל המסמכים הדרושים על פי כל דין ונוהלי מנהל המערכת לצורך ביצוע התשלומים על פי הסכם הרכישה.
:: (2) מנהל המערכת ייתן אישור בכתב להפעלה מסחרית ויחתום על הסכם הרכישה בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת מלוא המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
:: (3) לא נתן מנהל המערכת לזוכה אישור בכתב להפעלה מסחרית בתום המועד המחייב המרבי, תהא אשר תהא הסיבה לכך, תפקע תשובתו החיובית של מנהל המערכת, לא ישמור מנהל המערכת מקום ברשת למיתקן הזוכה ולא יאשר לזוכה הפעלה מסחרית, אלא אם כן החליטה הרשות אחרת.
:: (4) אם בעל רישיון הולכה חרג בחיבור המיתקן מהמועד המחייב המרבי, מכל סיבה שהיא, יפנה הזוכה לרשות להארכת המועד המחייב המרבי. אישרה הרשות את הארכת המועד המחייב המרבי - ימשיך בעל רישיון ההולכה בביצוע החיבור.
:: (5) בגין כל יום איחור בחיבור מעבר למועד המחייב, ישלם בעל רישיון הולכה פיצוי לזוכה לפי [[אמת מידה 76]].
: (ב) '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן. לגבי מיתקן המשולב ישירות במקום צרכנות, הצרכן יהיה רשאי להתקזז מול מנהל המערכת על החשמל הנצרך ישירות מהמיתקן, ובמקרה זה מנהל המערכת ישלם לצרכן רק בעבור החשמל המוזרם לרשת.
:: (2) בעד רכישת החשמל ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–16 תוצאות הליך תחרותי לייצור חשמל במיתקנים סולריים המחוברים לרשת מתח עליון.
:: (3) (((בוטל).))
:: (4) התעריף האמור ישולם למשך תקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, או 24 שנים ו-11 חודשים ממועד חתימת העסקה הנוגעת לקרקע שעליה יוקם המיתקן בין הזוכה לבין רשות מקרקעי ישראל, לפי המוקדם מביניהם.
:: (5) בתום תקופת התשלום האמורה בסעיף ((קטן)) (4) לעיל, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
: (ג) '''ביצוע שינויים במיתקן'''
:: (1) מנהל המערכת יהיה רשאי לתת אישור מראש ובכתב, בהתאם לאמות המידה שייקבעו מעת לעת, לכל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו.
:: (2) ביצע היצרן שינוי בלא קבלת אישור לפי סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של מנהל המערכת לפי סעיף (([צ&quot;ל: אמת מידה])) 35מג(ב). ביצע היצרן שינוי באישור בהתאם להוראות סעיף קטן (1), יאשר מנהל המערכת את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
:: (3) בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו [[אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]] [[ו-24 (מועדי תשלום)]], בשינויים המחויבים.

=== סימן ז': שונות (תיקון: תש&quot;ף-11, תשפ&quot;ד-14) ===

@ 35מד. (תיקון: 2.9.19, 5.8.20, 6.9.23, 13.12.23, 19.5.25, 8.12.25; תש&quot;ף-11, תשפ&quot;א-4, תשפ&quot;ד-14, תשפ&quot;ד-18, תשפ&quot;ד-27, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו-6) : '''תוספת והחלפת הספק במיתקן פוטו-וולטאי בלא הגדלת חיבור'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;הספק מוחלף&quot; - הספק המודולים או קיבולת האגירה שאותם מבקש המבקש להחליף במיתקן בקילו וואט;
::- &quot;הספק מותקן&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 175]];
::- &quot;הספק נוסף&quot; - הספק המודולים וקיבולת האגירה שאותם מבקש המבקש להתקין מעבר להספק פחת;
::- &quot;הספק פחת&quot; - הספק המחושב לפי הנוסחה שלהלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt; P_\mathrm{d} = P_\mathrm{o} + P_\mathrm{o1} * (1 - 0.0005)^t &lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - משך הזמן, בחודשים שלמים, שחלף ממועד ההפעלה המסחרית עד מועד החלפת ההספק; לעניין מניין משך הזמן כאמור, חודש לא שלם שחלפו בו עד 15 ימים יעוגל כלפי מטה, ואילו חודש לא שלם שחלפו בו מעל 15 ימים יעוגל כלפי מעלה;
:::- &lt;math&gt;P_\mathrm{d}&lt;/math&gt; - הספק הפחת בקילו וואט;
:::- &lt;math&gt;P_\mathrm{o}&lt;/math&gt; - ההספק הקיים בניכוי ההספק המוחלף בקילו וואט;
:::- &lt;math&gt;P_\mathrm{o1}&lt;/math&gt; - ההספק המוחלף בקילו וואט;
::- &quot;מבקש&quot; - בעל מיתקן פוטו-וולטאי המבקש מספק שירות חיוני להוסיף או להחליף מודולים או קיבולת אגירה במיתקנו בלא הגדלת חיבור;
::- &quot;בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר&quot; - בקשה להחליף או להוסיף מודולים או קיבולת אגירה במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, בלא תוספת ממיר;
::- &quot;בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר&quot; - בקשה להחליף או להוסיף מודולים או קיבולת אגירה במיתקן קיים כך שהספק המודולים לאחר ביצוע ההחלפה עולה על הספק הפחת, ולהוסיף ממיר למיתקן;
::- &quot;בקשה להחלפת הספק פחת&quot; - בקשה להחליף מודולים במיתקן כך שהספק המודולים במיתקן לאחר ביצוע ההחלפה לא יעלה על הספק הפחת;
::- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - אם המיתקן משולב לצרכן מתח נמוך או לצרכן מתח גבוה - המחלק, ואם המיתקן משולב לצרכן מתח עליון או לתחנת משנה פרטית - מנהל המערכת.
: (ב) '''אישור ספק שירות חיוני'''
:: (1) בעל מיתקן פוטו-וולטאי המעוניין להוסיף או להחליף מודולים או קיבולת אגירה במיתקן, יגיש לספק השירות החיוני בקשה בעניין זה, טרם ההוספה או ההחלפה של המודולים או קיבולת האגירה במיתקן (להלן באמת מידה זו - הבקשה).
:: (2) ספק שירות חיוני יאשר למבקש להוסיף מודולים או קיבולת אגירה במיתקן או להחליפם, לפי העניין, בכפוף לקבוע [[בסימן זה]].
: (ג) '''תשלום בעד בדיקת בקשה'''
:: ספק שירות חיוני יגבה מהמבקש תשלום כקבוע בשורה 14 ללוח תעריפים 4.3–1, כתנאי לבדיקת הבקשה.
: (ד) '''תנאי סף לבדיקת בקשה'''
:: (1) ספק שירות חיוני יוודא את קיומם של המסמכים והנתונים המפורטים להלן כתנאי סף לבדיקת הבקשה:
::: (א) (([צ&quot;ל: אם])) המיתקן שאליו נוגעת הבקשה הוא מיתקן שמחובר לרשת החלוקה - המסמכים והנתונים המפורטים [[בפסקאות (א), (ב), (ג) ו-(יג) לסעיף (ה)(1) לאמת מידה 35כ2]] [[ובסעיף (ה)(2), למעט פסקה (ג) לאותה אמת מידה]];
::: (א1) אם המיתקן שאליו נוגעת הבקשה הוא מיתקן שמחובר לרשת ההולכה - המסמכים והנתונים המפורטים [[בפסקאות (א), (ב), (ז), (ט), (י) ו-(יג) לסעיף (א)(1) לאמת מידה 35כו3]];
::: (ב) ההספק המוחלף;
::: (ג) ההספק הנוסף;
::: (ד) מועד תחילת עבודת החלפת ההספק והוספת ההספק.
:: (2) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר או מיתקן אגירה, הוא יכלול בבקשתו גם את הנתונים האלה:
::: (א) הספק הממיר הנוסף המבוקש או קיבולת האגירה המשולבת במיתקן, לפי העניין;
::: (ב) התעריף המבוקש לפי סעיף (ח)(3)(ב).
:: (3) אם המבקש פועל מכוח רישיון ייצור, הוא יכלול בבקשתו אישור מהרשות להוסיף או להחליף למיתקן המפורט ברישיון הייצור הספק או קיבולת אגירה, בלא הגדלת חיבור.
: (ה) '''הודעה על עמידה בתנאי הסף ובדיקת הבקשה'''
:: ספק שירות חיוני יודיע למבקש על עמידה בתנאי הסף בהתאם להוראות [[סעיף (ו) לאמת מידה 35כ2]], בשינויים המחויבים, ויבדוק את הבקשה בהתאם להוראות [[סעיף (ח) לאמת מידה 35כ2]], בשינוי זה: במקום &quot;יפתח המחלק תיק עבודה ויבדוק&quot; יבוא &quot;יבדוק המחלק&quot;; על אף האמור, לגבי מיתקן המחובר לרשת ההולכה לא תימסר הודעה על עמידה בתנאי הסף לפי סעיף זה וספק השירות החיוני יבדוק את הבקשה וישיב עליה למבקש בהתאם להוראות [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו4]].
: (ו) '''תשובת ספק שירות חיוני'''
:: (1) ספק שירות חיוני ייתן למבקש בעל מיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו עולה על 630 קילו-וואט תשובה חיובית, בכתב, בתוך 30 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה שהבקשה עומדת בתנאי הסף או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש בהתאם להוראות [[סעיף (ו)(1) לאמת מידה 35כ2]] או [[לסעיף (א)(3) לאמת מידה 35כו3]], במשרדי ספק השירות החיוני, לפי העניין.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר או הגדלה של קיבולת האגירה, ספק שירות חיוני רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את הבקשה.
:: (3) ספק שירות חיוני ייתן למבקש בעל מיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו שווה ל-630 קילו-וואט או קטן ממנו, תשובה חיובית, בכתב, בתוך 21 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה שהבקשה עומדת בתנאי הסף או מיום קבלת הפרטים הנוספים שביקש בהתאם להוראות [[סעיף (ו)(1) לאמת מידה 35כ2]] במשרדי ספק השירות החיוני, לפי העניין.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם המבקש כאמור באותו סעיף קטן הגיש בקשה לתוספת של קיבולת אגירה, תשובת המחלק תינתן בתוך 30 ימי עבודה וספק השירות החיוני רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות את הבקשה.
: (ז) '''מתן אישור הפעלה מסחרית לאחר החלפה או הוספה של הספק'''
:: (1) אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת או אם המבקש בעל מיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו שווה ל-630 קילו-וואט או קטן ממנו, יחולו הוראות אלה:
::: (א) המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי [[חוק החשמל]], ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך שבעה ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
::: (ב) ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית למודולים או ((ל))קיבולת האגירה שהוחלפו במיתקן, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה.
:: (2) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר בנוגע למיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו עולה על 630 קילו-וואט, יחולו הוראות אלה:
::: (א) ספק שירות חיוני יעביר למבקש הסכם רכישה מעודכן התואם את התעריף המעודכן לפי סעיף (ח)(2); לעניין זה, &quot;הסכם רכישה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]] או [[בסעיף (א)(1)(א) לאמת מידה 35מג]], לפי העניין;
::: (ב) המבקש יבדוק את המיתקן על ידי בעל רישיון חשמלאי בודק מתאים לזרם הנומינלי של המיתקן לפי [[חוק החשמל]], ויעביר את תוצאות הבדיקה לספק שירות חיוני בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע הבדיקה;
::: (ג) ספק שירות חיוני ייתן למבקש אישור בכתב להפעלה מסחרית של המודולים או קיבולת האגירה שנוספו למיתקן או שהוחלפו בו, בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הבדיקה והסכם הרכישה החתום על ידי המבקש.
:: (3) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר בנוגע למיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו עולה על 630 קילו-וואט, יחולו [[אמת מידה 35כ1]], [[אמת מידה 35כ3]], למעט [[35כ3|סעיפים (א), (ה) ו-(יא)]], [[ואמת מידה 35כ4]], למעט [[35כ4|סעיף (א)]], בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
::: (א) בכל מקום, במקום &quot;מחלק&quot; יקראו &quot;ספק שירות חיוני&quot;;
::: (ב) [[בהגדרה &quot;שילוב מיתקן&quot; שבאמת מידה 35כ1]], בסופה יקראו &quot;או הוספת ממיר או קיבולת אגירה במיתקן ייצור קיים&quot;.
:: (4) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) עד (3), ועל אף האמור [[בסעיף (ד)(1) לאמת מידה 73]], מיתקן שמחובר לרשת ספק שירות חיוני דרך תחנת משנה פרטית, יידרש לבצע בדיקות קבלה כתנאי לקבלת אישור ספק שירות חיוני להפעלה מסחרית של המיתקן.
: (ז1) '''הסדרת פעילות המיתקן במהלך החלפה או הוספת הספק'''
:: מיתקן שקיבל אישור ספק שירות חיוני להחלפה או להוספה של הספק, יהיה רשאי להמשיך להזרים אנרגיה לרשת, בתקופת ההחלפה או ההוספה של ההספק, טרם קבלת אישור ספק שירות חיוני להפעלה מסחרית, וזאת באישור ספק השירות החיוני ולפי התעריף הקבוע בסעיף (ט).
: (ח) '''תעריף'''
:: (1) אם המבקש הגיש בקשה להחלפת הספק פחת, לא יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף שלו זכאי המיתקן, ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
:: (1א) במיתקן שהספק המיתקן המאושר שלו קטן מ-630 קילו-וואט שהוקם מכוח [[אמת מידה 175]], אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר או בלא תוספת ממיר, או בקשה להוספת מיתקן אגירה, לא יעדכן ספק השירות החיוני את התעריף שלו זכאי המיתקן ומשך תקופת התעריף לא יוארך.
:: (1ב) על אף האמור בסעיף קטן (1), בתקופת בדיקות הקבלה שנדרשות לפי סעיף (ז)(4), יחול על אנרגיה המוזרמת לרשת, תעריף בדיקות קבלה, כמפורט [[באמת מידה 74]].
:: (2) במיתקן שהספקו המותקן גדול מ-630 קילו-וואט או קטן מ-630 קילוואט ושלא הוקם מכוח [[אמת מידה 175]], אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף בלא תוספת ממיר, יעדכן ספק שירות חיוני את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן, כך שישלם בעד האנרגיה המוזרמת במסגרת ההספק הנוסף את התעריף לפי הוראות לוח תעריפים 6.7–17 &quot;תעריף למבקש הספק נוסף ללא תוספת ממיר&quot;, ומשך תקופת התעריף לא יוארך; התעריף יעודכן בתוך 30 ימים ממועד מתן תשובת ספק השירות החיוני כאמור בסעיף (ו).
:: (3) אם המבקש הגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר, ישלם ספק שירות חיוני תעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהמיתקן בהתאם להוראות אלה:
::: (א) ספק שירות חיוני לא יעדכן את התעריף בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הקיים ומשך תקופת התעריף לא יוארך;
::: (ב) בעד האנרגיה המוזרמת מהממיר הנוסף ישלם ספק שירות חיוני תעריף כלהלן:
:::: (1) זכה המבקש, בעצמו או באמצעות אחר, בהליך תחרותי שפרסמה הרשות, והבקשה עומדת בתנאים לזכאות לתעריף שקבעה הרשות לגבי אותו הליך - ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף שקבעה הרשות, למשך התקופה שנקבעה לתשלום לגבי אותו הליך תחרותי;
:::: (2) לא התקיים לגבי המבקש האמור בפסקת משנה (1) - ישלם ספק שירות חיוני תעריף בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7–15, לפי סוג המיתקן המבוקש, למשך התקופה הקבועה [[בסעיף (ג)(3) באמת מידה 218]];
::: (ג) בעד הספק נוסף הנובע מהוספת קיבולת אגירה למיתקן ברשת ההולכה, מיתקן האגירה ומיתקן הייצור יפעלו תחת הסדר תשלום וכללים לפי [[$ פרק ו|סימנים ג'1]] [[ו((-))ה'1 לפרק ו']].
: (ט) (((בוטל).))

@ 35מה. (תיקון: 6.9.23, 24.3.25, 24.6.26; תשפ&quot;ד-14, תשפ&quot;ה-20, תשפ&quot;ו-22) : '''פרמיה אורבנית למיתקני ייצור ולמיתקני אגירה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;יישוב אורבני&quot; - יישוב שבמועד הגשת בקשת החיבור מופיע ברשימה המצורפת כנספח לאמת מידה זו;
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור או מיתקן אגירה, לפי העניין;
::- &quot;מחזור&quot; - טעינה עד למלוא קיבולת האגירה ופריקה עד למלוא קיבולת הפריקה של מיתקן אגירה;
::- &quot;מיתקן אגירה&quot; - מיתקן אגירה עצמאי במתח גבוה או מיתקן אגירה במתח גבוה משולב עם מיתקן ייצור שבו למיתקן האגירה מותקן מונה נפרד;
::- &quot;מיתקן בדו-שימוש&quot; - מיתקן פוטו-וולטאי כהגדרתו [[באמת מידה 175]], ולעניין אמת מידה זו, יקראו את ההגדרה האמורה בלא המילים &quot;בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו-וואט&quot;, או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה כהגדרתם באמת המידה האמורה שהוא בלא מנייה נפרדת;
::- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן ייצור, ואם מיתקן הייצור הוא מיתקן פוטו-וולטאי - מיתקן בדו-שימוש, המחובר או משולב ברשת החלוקה;
::- &quot;פרמיה אורבנית&quot; - פרמיה המשולמת ליצרן לעניין מיתקנים שלו המצויים בתחום השיפוט של יישובים אורבניים, כקבוע בלוח תעריפים 6.7–27.
: (ב) '''תשלום פרמיה אורבנית לעניין מיתקן ייצור'''
:: (1) המחלק ישלם ליצרן פרמיה אורבנית לעניין מיתקן ייצור, וזאת נוסף על תעריף שמיתקן הייצור זכאי לו בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף שבמסגרתם פועל המיתקן; על אף האמור, אם מיתקן הייצור משויך למספק פרטי, הפרמיה האורבנית תשולם למספק הפרטי בידי מנהל המערכת.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), פרמיה אורבנית לא תשולם לעניין מיתקן ייצור אשר קם במסגרת הליך תחרותי, אלא אם כן נכתב במפורש במסמכי ההליך כי אותו מיתקן ייצור זכאי לתשלום כאמור.
: (ג) '''תשלום פרמיה אורבנית לעניין מיתקן אגירה'''
:: (1) הפרמיה האורבנית תחול על מיתקן אגירה שנרשם לאסדרת שוק כמשמעותה [[בסימן ז'2 לפרק ו']] (באמת מידה זו - האסדרה).
:: (2) תנאי לזכאות לפרמיה אורבנית לעניין מיתקן אגירה, הוא שמיתקן האגירה יהיה כפוף למשטר הפעלה שייקבע בתוכנית העמסה פרטנית שתועבר לו על ידי המחלק בהתאם לסעיף (ה) שלהלן.
:: (3) המחלק ישלם למיתקן האגירה את הפרמיה האורבנית נוסף על תשלומים שלהם זכאי המיתקן במסגרת האסדרה; על אף האמור, אם מיתקן האגירה משויך למספק פרטי, הפרמיה האורבנית תשולם למספק הפרטי בידי מנהל המערכת.
: (ד) '''מועדים מוחרגים'''
:: (1) אחת לשבוע, במסגרת תוכנית הייצור השבועית המוגשת למחלק בעניין מיתקן אגירה הזכאי לפרמיה אורבנית לפי סעיף (ג), יצרן רשאי להגדיר מועדים שבהם מיתקן האגירה לא יהיה נתון לניהול של המחלק במהלך תקופת התוכנית (באמת מידה זו - מועדים מוחרגים).
:: (2) היצרן רשאי להגדיר מועדים מוחרגים כך שמשכו של כל אחד מהם לא יפחת מ-24 שעות ברציפות.
:: (3) המחלק רשאי שלא לאשר את המועדים המוחרגים, בהתאם לשיקולי ניהול הרשת ולאחר היוועצות במנהל המערכת.
:: (4) היצרן לא יהיה זכאי לתשלום פרמיה אורבנית במהלך המועדים המוחרגים.
:: (5) אם היצרן הגדיר מועד מוחרג בתוכנית השבועית לפי סעיף קטן (1) והמחלק לא הודיע עד תחילת אותו מועד מוחרג מבוקש על אי-אישורו למועד המוחרג, היצרן יתייחס בתוכנית היומית למועד המוחרג באופן שתואם את הדיווח במסגרת התוכנית השבועית שהוגשה על ידו.
:: (6) היצרן אינו רשאי לשנות את המועדים המוחרגים בתוכנית היומית לעומת המועדים שהוגדרו על ידו במסגרת התוכנית השבועית כמועדים מוחרגים לפי סעיף קטן (1).
: (ה) '''הגשת תוכנית פיננסית למחלק בעבור מיתקן אגירה'''
:: (1) היצרן יעביר למחלק, בעניין מיתקן אגירה הזכאי לפרמיה אורבנית לפי סעיף (ג), תוכניות ייצור לפי [[אמת מידה 120ט]] (להלן - תוכנית פיננסית).
:: (2) התוכנית הפיננסית היומית תבוסס על מצב הטעינה של מיתקן האגירה בסוף תקופת התוכנית הפיננסית שהוגשה בעבור היום החולף.
:: (3) אם המחלק הגיש ליצרן ביום הקודם תוכנית העמסה פרטנית שונה מהתוכנית הפיננסית לפי סעיף קטן (4) - תכלול התוכנית הפיננסית הנוכחית גם פירוט על מצב הסוללה בפועל.
:: (4) המחלק רשאי לקבוע בתוכנית ההעמסה הפרטנית שהוא מוסר ליצרן לפי [[אמת מידה 120י]], הוראות שונות מהתוכנית הפיננסית, ואם עשה כן, היצרן יהיה מחויב להפעיל את מיתקן האגירה בהתאם לתוכנית ההעמסה הפרטנית שקיבל מהמחלק; תוכנית ההעמסה הפרטנית תישלח על ידי המחלק גם למנהל המערכת.
:: (5) הגיש המחלק תוכנית העמסה פרטנית שונה מהתוכנית הפיננסית לפי סעיף קטן (4), יהיה סך האנרגיה הנטענת והנפרקת לפי תוכנית ההעמסה שווה לסך האנרגיה הנטענת והנפרקת לפי התוכנית הפיננסית.
:: (6) המחלק ישלם ליצרן תשלומים בעד האנרגיה המפורטת בתוכנית הפיננסית, ובהתאם לתעריף האסדרה ולתנאיה; אם מיתקן האגירה משויך למספק פרטי, ההתחשבנות בין המספק הפרטי למנהל המערכת תהיה בהתאם לתוכנית הפיננסית וכמפורט [[באמת מידה 67ט]].
:: (7) המחלק ומנהל המערכת רשאים לדרוש מהיצרן שיכלול בתוכנית הייצור כל מידע נוסף הדרוש להם לצורך העמסת המיתקן.
: (ו) '''דרישה למחזור נוסף ממיתקן אגירה'''
:: (1) המחלק או מנהל המערכת באמצעות המחלק, רשאי לדרוש ממיתקן אגירה, באמצעות תוכנית ההעמסה הפרטנית שהגיש לפי סעיף (ה)(4), מחזור נוסף, ואם דרש כאמור, היצרן יהיה זכאי לתשלום נוסף בעד מחזור נוסף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–28.
:: (2) אם כללה תוכנית ההעמסה הפרטנית דרישה לפי סעיף קטן (1), תעריף ההזרמה לרשת של היצרן או המספק, לפי העניין, יהיה כלהלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;\mathrm{DT} = \frac{\mathrm{CT}}{0.87}&lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathrm{DT}&lt;/math&gt; - תעריף ההזרמה לרשת;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CT}&lt;/math&gt; - תעריף הטעינה מהרשת בהתאם [[לסעיף (ה)(4) לאמת מידה 120יא]], ואם המיתקן משויך למספק פרטי - בהתאם [[לאמת מידה 67ט]].
:: (3) נוסף על התשלום לפי סעיף קטן (1), היצרן יהיה זכאי לפרמיה אורבנית בעד אנרגיה הנפרקת ממיתקן האגירה במסגרת המחזור הנוסף, כפי שתימדד במונה המיתקן.
:: (4) המחלק לא ידרוש ממיתקן אגירה יותר ממחזור נוסף ביום ויותר מ-85 מחזורים נוספים בשנה קלנדרית; בשנת הפעילות הראשונה של מיתקן, כמות המחזורים הנוספים שמחלק רשאי לדרוש מאותו מיתקן תחושב באופן יחסי לתקופת פעילות המיתקן באותה שנה.
: (ז) '''הוראות כלליות'''
:: (1) הפרמיה האורבנית תחול על מיתקן ייצור או מיתקן אגירה שלא ניתן לגביו אישור עמידה בתנאים לסנכרון נכון ליום כ' בטבת התשפ&quot;ד (1 בינואר 2024) ושקיבל תשובת מחלק לפי [[אמת מידה 35כ2]] לא יאוחר מיום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).
:: (2) הפרמיה האורבנית תשולם בעד אנרגיה הנמדדת במונה הייצור של מיתקן הייצור או בעד האנרגיה הנפרקת ממיתקן האגירה שנקבעה בתוכנית הפיננסית.
:: (3) הפרמיה האורבנית תשולם למיתקני ייצור החל ממועד ההפעלה המסחרית של המיתקן ועד יום י&quot;ח בטבת התת&quot;ג (31 בדצמבר 2042); הפרמיה האורבנית תשולם למיתקני אגירה החל ממועד ההפעלה המסחרית של המיתקן או מיום כ&quot;ו בתמוז התשפ&quot;ד (1 באוגוסט 2024), לפי המאוחר שבהם, ועד יום י&quot;ח בטבת התת&quot;ג (31 בדצמבר 2042).
:: (4) הזמנים וההיקפים של ההזרמה שידווחו בתוכנית הפיננסית ובתוכנית ההעמסה הפרטנית יהיו כפופים למגבלות הטכניות של מיתקן הייצור או מיתקן האגירה, ולעניין מיתקן אגירה - גם לנצילותו, ואם המיתקן הוא מיתקן אגירה המשולב באותו חיבור של מיתקן ייצור - גם לגודל החיבור ולפרופיל הייצור של מיתקן הייצור.
:: (5) אם המיתקן הוא מיתקן אגירה שמשולב בחצר צרכן, תעריף הרשת ישולם על ידי הצרכן בהתאם לתוכנית הפיננסית.
:: (6) אם היצרן הפעיל את מיתקן האגירה באופן שסוטה מתוכנית ההעמסה הפרטנית כאמור בסעיף (ה)(4), ב-2.5% או יותר, המחלק יגבה מהיצרן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–29 בעד סך הסטייה מתוכנית ההעמסה הפרטנית.
:: (7) המחלק יעביר למנהל המערכת, לגבי כל מיתקן אגירה המשויך למספק פרטי, פירוט של המועדים המוחרגים כאמור בסעיף (ד) ושל חריגות המחלק מהתוכנית הפיננסית במסגרת תוכנית העמסה פרטנית כמפורט בסעיף (ה), אם היו כאלה, בנוגע לחודש הקודם; פירוט כאמור יועבר בכל חודש, לא יאוחר מהמועד הקבוע [[בסעיף (א) לאמת מידה 62]].

@ (תיקון: תשפ&quot;ד-14, תשפ&quot;ה-20, תשפ&quot;ו-22) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 35מה]]'''}}
@ : הרשימה כוללת יישובים העומדים באחד משלושת התנאים האלה:
: 1. בעלי תוכנית מיתאר כוללנית מאושרת המציגה את סיווג היישוב כדגם 1-2-3 בהתאם לתמ&quot;א 35 שינוי 4;
: 2. בעלי מצרף התוכניות המפורטות המאושרות החלות בתחום היישוב המעידות כי מספר התושבים המתוכנן ביישוב עולה על 50,000;
: 3. היישוב מונה מעל 50,000 תושבים בהתאם לעדכון השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 600px; margin: auto;&quot;
! שם יישוב !! שם יישוב !! שם יישוב !! שם יישוב !! שם יישוב
|-
| אום אל-פחם || דאליית אל-כרמל || ירושלים || פרדס-חנה–כרכור || ראש העין
|-
| אופקים || דימונה || כפר יונה || פתח תקווה || ראשון לציון
|-
| אור יהודה || הוד השרון || כפר סבא || צפת || רהט
|-
| אילת || הרצליה || לוד || קריית אונו || רחובות
|-
| אלעד || חדרה || נהריה || קריית אתא || רכסים
|-
| אשדוד || חולון || נס ציונה || קריית ביאליק || רמלה
|-
| אשקלון || חיפה || נצרת || קריית גת || רמת גן
|-
| באקה אל-גרבייה || חריש || נשר || קריית ים || רמת השרון
|-
| באר יעקב || טבריה || נתיבות || כרמיאל || רעננה
|-
| באר שבע || טייבה || נתניה || מודיעין–מכבים–רעות || שגב–שלום
|-
| בית שמש || טירת כרמל || סח'נין || נוף הגליל || שדרות
|-
| בני ברק || טמרה || עכו || קריית מוצקין || שפרעם
|-
| בת ים || יבנה || עפולה || קריית מלאכי || תל-אביב–יפו
|-
| גבעתיים || יהוד–מונוסון || ערערה (צפון) || קריית שמונה ||
|}

== פרק ד': אמינות האספקה ==

=== סימן א': הפסקות חשמל יזומות ===

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6)
: [[בסימן זה]], &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין צרכן או יצרן ברשת ההולכה - מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן ברשת החלוקה - מחלק.

@ 36. (תיקון: 29.11.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הפסקת חשמל והפרעה באספקת החשמל'''
: (א) '''הפסקת אספקת החשמל'''
:: ספק שירות חיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל למיתקן חשמל המחובר לרשת החשמל במקרים המנויים להלן:
:: (1) אם הפסקת החשמל נדרשת לביצוע פעולות הנחוצות למילוי תנאי רישיונו, לרבות פעולות כאמור [[בסעיף 46(א) לחוק]];
:: (2) אם לדעתו הביקוש לחשמל עולה או עשוי לעלות על יכולת האספקה של מיתקני החשמל המחוברים לרשת החשמל, באופן העלול לפגוע בהם;
:: (3) אם הוא נדרש להפסיק את אספקת החשמל לפי הוראות כל דין או רשות מוסמכת.
: (ב) '''חידוש אספקת החשמל'''
:: לאחר סיום הפעולות או העילות שהצריכו את הפסקת החשמל, יחדש ספק השירות החיוני את אספקת החשמל במהירות האפשרית ובהתאם לקבוע באמות מידה אלו.

@ 37. (תיקון: 29.11.05, 6.2.12, 5.8.20, 25.11.20, 9.7.25; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ו-19) : '''הודעה על הפסקת חשמל'''
: (א) '''הודעה על הפסקת חשמל'''
:: (1) ספק שירות חיוני יודיע לצרכן על כל הפסקת חשמל. ההודעה תכלול את תאריך הפסקת החשמל, שעת תחילתה, שעת סיומה וסיבת ההפסקה. ספק השירות החיוני יעשה כל מאמץ לסיים את הפסקת החשמל מוקדם ככל האפשר.
: (ב) '''אופן מסירת ההודעה'''
:: (1) הודעה על הפסקת חשמל תימסר בכתב על ידי המחלק ותודבק במקום בולט לעין, בכניסה לכל מבנה שבו נמצא המונה שאליו מתייחסת ההודעה; היו למבנה יותר מכניסה אחת, תודבק ההודעה בכל כניסה.
:: (2) לצרכנים במתח גבוה ובמתח עליון ניתן למסור את ההודעה באמצעי שונה מהאמור בסעיף קטן (1), ובלבד שספק השירות החיוני יוודא כי הצרכן קיבל את ההודעה באמצעות רישום פרטי המסירה, שם מקבל ההודעה ותפקידו.
:: (3) (((החל מיום 21.12.2026):)) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), הודעה על הפסקת חשמל תימסר לכלל הצרכנים באופן דיגיטלי, אם הצרכן מסר את דרכי ההתקשרות באמצעי כאמור.
: (ג) '''מועד מתן ההודעה'''
:: (1) לצרכן שאינו צרכן תעו&quot;ז ולצרכן שבחר בתעריף עומס וזמן לפי [[אמות מידה 31(א)(2)]] [[או 31(ב)]] תימסר ההודעה לא פחות מ-48 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
:: (2) לצרכן תעו&quot;ז כאמור [[באמת מידה 31(א)(1)]] תימסר ההודעה לא פחות מ-5 ימי עבודה לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
:: (3) התרחש אירוע שאינו בשליטת ספק השירות החיוני ושבעקבותיו לא ברור אם הפסקה החשמל תתבצע במועדה המתוכנן, רשאי ספק השירות החיוני להשהות את מתן ההודעה עד לא יאוחר מהשעה 12:00 ביום שלפני מועד ההפסקה המתוכנן.
:: (4) (((החל מיום 21.12.2026):)) אם מועד הפסקת החשמל היה ידוע לספק השירות החיוני לאחר השעה 12:00 ביום שלפני מועד ההפסקה המתוכנן, או שההפסקה לא הייתה מתוכננת, יודיע ספק השירות החיוני לצרכן באמצעי דיגיטלי, אם הצרכן מסר לו את דרכי ההתקשרות באמצעי כאמור; המחלק הדומיננטי יעדכן את הצרכנים הרשומים שאספקת החשמל אליהם עלולה להיות מופסקת, עם היוודעו על מועד הפסקת החשמל כאמור.
:: בכל מקרה של הפרת אמת מידה זו ישלם הספק לצרכן את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1.
: (ד) '''הפסקת חשמל ללא הודעה'''
:: למרות האמור בסעיף (א), ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לפרק זמן שלא יעלה על 60 דקות ללא מתן הודעה, אם יש או עלולה להיות סכנה לגוף או לרכוש או אם הפסקת החשמל נדרשה מטעמים של יעילות וחיסכון.
::: (((החל מיום 21.12.2026):)) למרות האמור בסעיף (א), ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לפרק זמן שלא יעלה על 60 דקות ללא מתן הודעה, אם יש או עלולה להיות סכנה לגוף או לרכוש שאינה מאפשרת שהות לשליחת הודעה או אם הפסקת החשמל נדרשה מטעמים של יעילות וחיסכון; ספק השירות החיוני יעדכן בהקדם האפשרי על אודות המועד לסיום התקלה, למעט אם הפסקת החשמל נובעת מהחלפת מונה.
: (ה) (((החל מיום 21.12.2026):)) '''הודעת מחלק דומיננטי לצרכניו על אירוע ניהול ביקוש צרכנים'''
:: (1) אם המחלק הדומיננטי מבצע אירוע ניהול ביקוש צרכנים, הוא יעדכן, ככל האפשר, לפני תחילת האירוע ניהול ביקוש צרכנים, את הצרכנים אשר אספקת החשמל אליהם עלולה להיות מופסקת בטווח הזמן המיידי לאחר תחילת האירוע, בדבר האירוע ניהול ביקוש צרכנים וכי אספקת החשמל אליהם עלולה להיות מופסקת; בסעיף זה, &quot;אירוע ניהול ביקוש צרכנים&quot; - הפסקות יזומות של צריכת חשמל שמבצע ספק השירות החיוני בתוקף סמכותו לפי [[סעיף (א)(2) לאמת מידה 36]], כדי לתת מענה לאירוע של הפרעה במערכת החשמל, לרבות מחסור ביכולת גנרציה במשק.
:: (2) נוסף על האמור, במהלך אירוע ניהול ביקוש צרכנים, יבדוק המחלק הדומיננטי, כל חצי שעה, מי הם הצרכנים שאספקת החשמל אליהם עלולה להיות מופסקת בשלוש השעות הקרובות, ואם מצא שיש צרכנים נוספים שאספקת החשמל אליהם עלולה להיות מופסקת, יעדכן אותם מראש, במידת האפשר, בדבר האירוע ניהול ביקוש צרכנים והאפשרות כי אספקת החשמל אליהם תופסק.
:: (3) מחלק דומיננטי יבצע עדכונים לפי סעיף זה באופן דיגיטלי, אם רשומים אצלו פרטי הצרכנים.

@ 38. (תיקון: 1.6.03) : '''הודעה על ביטול הפסקת חשמל'''
: (א) '''הודעת ביטול'''
:: נתן ספק שירות חיוני הודעה על הפסקת חשמל ולאחר מכן החליט על ביטולה, יודיע על כך לצרכן באופן המפורט [[באמת מידה 37(ב)]].
: (ב) '''מועד מתן ההודעה'''
:: הודעת הביטול תימסר לצרכן לא פחות מ-24 שעות לפני מועד ההפסקה המתוכנן.
: (ג) '''פטור מהודעת ביטול'''
:: ספק השירות החיוני פטור ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל אם הביטול נבע מסיבות שאין לספק השירות החיוני שליטה עליהן ושאירעו פחות מ-24 שעות ממועד ההפסקה המתוכנן.
: (ד) '''נטל הראיה להוכחת הפטור'''
:: על ספק השירות החיוני הראיה כי נתקיימו התנאים האמורים בסעיף ((&lt;s&gt;קטן&lt;/s&gt;)) (ג) הפוטרים אותו ממתן הודעה על ביטול הפסקת חשמל.

@ 39. (תיקון: 1.6.03, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''הודעה על חידוש אספקת חשמל לאחר הפסקה או הפרעה ממושכת'''
: (א) '''צרכנים המבקשים לא להיות מחוברים לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת'''
:: (1) צרכן מתח גבוה וצרכן מתח עליון המבקש לא להיות מחובר לרשת החשמל בעת חידוש הזרם לאחר הפסקת חשמל או הפרעה ממושכת רשאי לדרוש מספק השירות החיוני להודיע לו על חידוש אספקת החשמל למיתקניו. על צרכן המבקש שירות זה, להיות בעלי אמצעים טכניים לניתוק וחיבור לרשת החשמל כך שאספקת החשמל אליו לא תחזור אוטומטית עם חידוש הזרם.
:: (2) ספק שירות חיוני לא יגבה תשלום בעבור שירות כאמור בסעיף קטן (1).

=== סימן ב': חידוש אספקת חשמל לאחר ניתוק ===

@ 40. : (((בוטלה).))

=== סימן ג': שיטות אספקה ===

@ 41. (תיקון: 29.11.05, 20.9.07, 22.7.13, 5.8.20, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''איכות חשמל'''
: (א) '''תבחינים למדידת איכות חשמל'''
:: לצורך בדיקת איכות החשמל ייבחנו, בין היתר, התבחינים המוגדרים להלן:
::- &quot;אי איזון מתחים&quot; - מצב, במערכת תלת פאזית, שבו ערכי ה-R.M.S של המתחים השלובים או הפרשי המופע בין פאזות סמוכות אינם שווים;
::- &quot;הבהוב מתח&quot; - אי יציבות חשמלית הנגרמת כתוצאה מסדרה של שינויים מחזוריים במעטפת גל המתח;
::- &quot;הפרעות&quot; - באמת מידה זו, בנוסף לקבוע [[בפרק א']]:
::- &quot;הפרעה חולפת&quot; - אירוע שבו מתח האספקה נמוך מ-5% מערכו הנומינאלי לפרק זמן של 20 מילישניות ועד 3 דקות;
::- &quot;מקדם ההספק&quot; - היחס בין ההספק הפעיל של המתקן (וואט), לבין ההספק המדומה של המתקן (וולט-אמפר);
::- &quot;מתח אספקה&quot; - ערכי R.M.S של המתח בנקודת החיבור;
::- &quot;עיוות הרמוני כולל במתח/בזרם&quot; - היחס באחוזים בין גל המתח/הזרם המעוות לגל המתח/הזרם הבסיסי, והוא שווה לשורש של סכום ריבוע הרמוניות המתח/הזרם הבודדות עד להרמוניה ה-40; הגדרת רמת העיוות ההרמוני הכולל בזרם הינה בהתאם לקשיחות מקור ההספקה בנקודת החיבור (PCC) דוגמת טבלה 10.3 בתקן ישראלי 51900 המפורסם על ידי מכון התקנים הישראלי, כאשר המדד לקשיחות המקור הינו יחס זרם הקצר לזרם העומס ורמת העיוות המותרת באחוזים הינה להרמוניות האי-זוגיות;
::- &quot;עליית מתח&quot; (SWELL) - עלייה רגעית של מתח האספקה מעל 110% מערכו הנקוב לפרק זמן שבין 10 מילישניות לדקה.
: (ב) '''גבולות מתח'''
:: ספק שירות חיוני יספק חשמל לצרכניו במצב יציב בגבולות מתח שלא יחרגו מ-‎±10% מהמתחים הנומינליים האלה:
:: (1) במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח נמוך, מתח ההזנה בין שתי פאזות יהיה 400 וולט;
:: (2) במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח גבוה, יהיה מתח ההזנה 6.3 ק&quot;ו, 11 ק&quot;ו, 12.6 ק&quot;ו, 22 ק&quot;ו או 33 ק&quot;ו, בהתאם למתח הקיים ברשת המתח הגבוה שאליה מחובר הצרכן;
:: (3) במיתקן חשמל פרטי המחובר לרשת מתח עליון, יהיה מתח ההזנה 110 ק&quot;ו, 160 ק&quot;ו או 400 ק&quot;ו, בהתאם למתח הקיים ברשת מתח עליון שאליה מחובר הצרכן.
: (ג) '''שינויים במתח אספקה'''
:: ביקש ספק שירות חיוני לשנות את רמת המתח הנומינלי של החשמל המסופק לצרכן, יפעל כאמור להלן:
:: (1) יודיע לצרכן ויתאם עמו מראש כל שינוי כאמור, ויאפשר לצרכן להיערך לשינוי בתוך פרק זמן סביר;
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יתאים את המיתקן של הצרכן למתח החדש שאותו הוא מבקש לספק;
:: (3) ספק שירות חיוני רשת יישא בכל העלויות הכרוכות בשינוי המתח והנובעות ממנו, ולא יחייב את הצרכן בכל עלות שהיא, לרבות עלויות בשל שינויים במיתקן שלו.
: (ד) '''תדר אספקה'''
:: ספק שירות חיוני יספק לצרכניו חשמל בתדר נומינלי של 50 הרץ ובגבולות תדר שבין 47 הרץ ל-52.5 הרץ.
: (ה) '''חיבור מנועים ומכשירים חשמליים'''
:: (1) ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי העולה על 2.5 ק&quot;ו או מכשיר אחר בעל הספק נומינלי העולה על 5.75 ק&quot;ו, יחבר ספק השירות החיוני את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה תלת-פאזית.
:: (2) ביקש צרכן לחבר לרשת החשמל מנוע בעל הספק נומינלי נמוך מ-2.5 ק&quot;ו, יחבר ספק השירות החיוני רשת את המיתקן של הצרכן לרשת באספקה חד-פאזית או תלת-פאזית, לפי בחירת הצרכן.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת לא יחבר לרשת החשמל מיתקן בעל מנוע חד-פאזי בהספק העולה על 2.5 ק&quot;ו או מנוע תלת-פאזי בהספק העולה על 3.7 ק&quot;ו אשר איננו מצויד במתנע מקטין זרם התנעה מתאים.
: (ו) '''איזון פאזות במיתקן של צרכן'''
:: (1) צרכן שמיתקנו מוזן באספקה תלת-פאזית ידאג לאיזון העומס בין הפאזות בכל עת.
:: (2) מצא ספק שירות חיוני רשת חוסר איזון בין הפאזות במיתקן של הצרכן יידע ספק השירות החיוני רשת את הצרכן בכתב, והצרכן יפעל לאיזונן בתוך זמן סביר מיום קבלת ההודעה.
: (ז) '''מקדם הספק'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יביא לידיעת צרכן חדש אשר המונה במיתקן שלו מאפשר מדידת מקדם הספק, בכתב, את דבר קיומו של תעריף חריגה בשל מקדם הספק נמוך, כקבוע בלוח תעריפים 5.7–1, ואת האופן שבו עליו לפעול לצורך שיפור מקדם ההספק.
:: (2) מצא ספק שירות חיוני כי מקדם ההספק במיתקן החשמל של הצרכן נמוך מהקבוע בטבלה שבלוח תעריפים 5.7–1, בהתאם לרמת המתח של הצרכן, יביא לידיעת הצרכן, בכתב, את גודלו של מקדם ההספק שנמדד במיתקן שלו ואת העלות הנוספת שנגרמה לצרכן בשל מקדם הספק נמוך בהתאם למדרגות החיוב המפורטות בלוח תעריפים 5.7–1, ויחייב את הצרכן בתוספת תשלום כקבוע בלוח התעריפים האמור.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת ימציא לצרכן במסגרת חשבון החשמל, הודעה מפורטת בכתב בדבר חיוב בשל מקדם הספק נמוך.
: (ח) '''ערכים חשמליים ברשת החשמל - חובת ספק שירות חיוני'''
:: ספק שירות חיוני יפעיל את רשת החשמל שלו כך שתעמוד בערכים החשמליים הבאים במצטבר:
:: (1) על פי מאפייני מתח חשמל כפי שהם מוגדרים בתקן ישראלי 50160;
:: (2) כאמור בטבלה 1 שבנספח לאמת מידה זו;
:: (3) כאמור בטבלה 2 שבנספח לאמת מידה זו.
: (ט) '''ערכים חשמליים ברשת החשמל - תנאי במתן שירות לצרכן'''
:: (1) ספק שירות חיוני יוודא שצרכניו אינם חורגים מרמת העיוות ההרמוני בזרם כמפורט בטבלה 3 שבנספח לאמת מידה זו.
:: (2) מצא ספק שירות חיוני כי צרכן חורג מרמת העיוות ההרמוני כאמור בסעיף קטן (1), יערוך ויגיש לצרכן, עם העתק לראש אגף הנדסה ברשות, דו&quot;ח אשר יתייחס, לכל הפחות, לאלה:
::: (א) תיאור המיתקן;
::: (ב) פירוט של מיקום ביצוע הניטור. מכשירי המדידה והמועדים שבהם בוצע הניטור;
::: (ג) פירוט כל הממצאים הרלוונטיים לאיכות חשמל, לרבות: זרם, מתח, אי איזון במתח, הספק, מקדם הספק, תדר, רמת עיוות הרמוני כולל בזרם ובמתח, שקיעות מתח ועליות מתח בצירוף תמונת הגל בנקודות הקריטיות, הרמוניות ואינטר-הרמוניות חורגות במתח ובזרם, רמת הבהוב בטווח הקרוב ובטווח הארוך ותופעות מעבר, אם נדגמו;
::: (ד) מסקנות והמלצות, בצירוף הודעה לצרכן ובה דרישה לסילוק מקור ההפרעה, ככל שנדרש, בהקדם האפשרי.
: (י) '''שיטת המדידה וסוג מכשיר המדידה'''
:: (1) שיטת מדידת הערכים החשמליים של התבחינים האמורים בסעיף (א), תהיה בהתאם לסעיף 5.2.2.2 בת&quot;י 50160.
:: (2) המכשירים למדידת הערכים החשמליים יהיו בהתאם לחלק 12.43 בתקן ישראלי 961.
: (יא) '''פיצוי צרכן בשל נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות באיכות החשמל'''
:: (1) צרכן המבקש פיצוי מספק שירות חיוני על נזק שאירע למכשיר חשמלי שברשותו בהתאם [[לאמת מידה 48 (נזקים למכשיר חשמלי במצב יציב)]], יגיש לספק השירות החיוני בקשה בכתב בהתאם למפורט [[באמות מידה 49(א)]] [[ו-49(ג)]]. נוסף על האמור שם יציין הצרכן בבקשתו את הפרטים האלה:
::: (א) זיהוי מקום הצרכנות;
::: (ב) תיאור החריגה מהערכים החשמליים האמורים בסעיף (ח) ומועדי החריגה;
::: (ג) פרטי המכשיר שפעולתו הופרעה או ניזוקה;
::: (ד) פרטי איש הקשר לבירור התלונה;
::: (ה) מידע טכני רלוונטי;
::: (ו) נתוני מדידות, ככל שיש ברשותו, לרבות ציוד ואופן המדידה.
:: (2) ספק השירות החיוני יבדוק את מקור ההפרעה שגרמה לנזק. אם לדעת ספק השירות החיוני מקור ההפרעה הינו צד ג', יעביר ספק השירות החיוני לצרכן דו&quot;ח המפרט את תוצאות הבדיקה, לרבות נתונים על איכות החשמל ומקור ההפרעה כפי שנרשמו במועד קרות האירוע. אם מקור ההפרעה הינו ברשת של ספק השירות החיוני, יפעל ספק השירות החיוני על פי הקבוע [[באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]].

@ : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 41]]'''}}

@ : '''טבלה 1: מספר שקיעות מתח''' - ערכים שנתיים מרביים של מספר שקיעות המתח ומשכן
: {|
! width=&quot;150px&quot; | זמן (במילישניות) ⇦ !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;10≤t≤200&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;200&lt;t≤500&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500&lt;t≤1,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;1,000&lt;t≤5,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;5,000&lt;t≤60,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | סה&quot;כ
|-
! מתח שיורי (אחוזים) ⇩
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;90&gt;u≥80&lt;/span&gt; || 162 || 8 || 5 || 10 || 10 || 195
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;80&gt;u≥70&lt;/span&gt; || 64 || 8 || 4 || 2 || 2 || 80
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;70&gt;u≥40&lt;/span&gt; || 38 || 8 || 2 || 2 || 2 || 52
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;40&gt;u≥5&lt;/span&gt; || 12 || 8 || 2 || 2 || 2 || 26
|-
| סה&quot;כ || 276 || 32 || 13 || 16 || 16 || 353
|}

@ : '''טבלה 2: מספר עליות מתח''' - ערכים שנתיים מרביים של מספר עליות המתח ומשכן
: {|
! width=&quot;150px&quot; | זמן (במילישניות) ⇦ !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;10≤t≤500&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;500&lt;t≤5,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;5,000&lt;t≤60,000&lt;/span&gt; !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | סה&quot;כ
|-
! עליית מתח (באחוזים) ⇩
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;u≥120&lt;/span&gt; || 50 || 30 || 10 || 90
|-
| &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;110&gt;u&gt;120&lt;/span&gt; || 100 || 50 || 30 || 180
|}
@ : '''טבלה 3: רמת עיוות הרמוני בזרם''' - אחוז רמת העיוות ההרמוני המרבי בזרם
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | TDD !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | מעל 35 !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | עד 35 !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | עד 23 !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | עד 17 !! rowspan=&quot;2&quot; width=&quot;100px&quot; | עד 11 !! width=&quot;150px&quot; | ⇨ מספר הרמוניות
|-
! יחס זרמים ⇩
|-
| 5 || 0.3 || 0.6 || 1.5 || 2 || 4 || פחות מ-20
|-
| 8 || 0.5 || 1 || 2.5 || 3.5 || 7 || קטן מ-50
|-
| 12 || 0.7 || 1.5 || 4 || 4.5 || 10 || קטן מ-100
|-
| 15 || 1 || 2 || 5 || 5.5 || 12 || קטן מ-1000
|-
| 20 || 1.4 || 2.5 || 6 || 7 || 15 || גדול מ-1000
|}

=== סימן ד': השלות ===

@ 42. (תיקון: 29.11.05, 4.11.09, 3.6.13, 23.1.14, 25.12.17, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''השלת תדר'''
:: [[בסימן זה]]:
::- &quot;אינטרוול&quot; - מקטע המדידה של צריכת האנרגיה במונה בדקות;
::- &quot;אינטרוול השלה מלא&quot; - אינטרוול שלכל אורכו נדרשת הפסקת אספקת החשמל לצרכן כתוצאה מירידת התדר;
::- &quot;אינטרוול מלא&quot; - אינטרוול שלכל אורכו לא נעשה ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
::- &quot;השלה&quot; או &quot;השלת תדר&quot; - ניתוק אוטומטי של מיתקן של צרכן לצורך ייצוב תדר המערכת;
::- &quot;זמן התראה&quot; - משך הזמן ממועד פניית מנהל המערכת לצרכן בהסדר בבקשה להשלת עומס או מהמועד שעליו הוסכם מראש בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הכניסה להסדר, ועד מועד ההשלה בפועל על פי ההסדר.
: (א) '''תנאים להשתתפות בהסדר השלת תדר'''
:: (1) ספק השירות החיוני יצרף צרכן להסדר השלת תדר, אם מתקיימים תנאים אלה:
::: (א) המיתקן של הצרכן הינו בגודל חיבור מינימאלי של 3 מו&quot;א ומקדם עומס מינימלי של 60% או כל גודל אחר בהתאם לנוסחה הבאה:
: {{ממורכז|3 מגהוואט ≤ {{שבר|מקדם העומס של הצרכן × גודל חיבור מוזמן|0.6 {{מוקטן|(מקדם העומס הכללי במשק)}}|כיוון=rtl|גודל=100%}} }}
::: (ב) לצרכן מספר מיתקנים שאינם עומדים בתנאים בפסקה (א), אך סכום גודל חיבוריהם המצרפי אינו קטן מ-25 מו&quot;א. לצרכן כאמור יתקין ספק השירות החיוני על חשבונו ממסר אחד ויתר הממסרים יותקנו על חשבון הצרכן בהתאם למפרטים המאושרים לספק השירות החיוני;
::: (ג) הצרכן הגיש בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והביע את הסכמתו לתנאי ההסדר על גבי הטופס שבנספח לאמת מידה זו;
::: (ד) סך גודל החיבורים של צרכנים בהסדר אינו עולה על 600 מו&quot;א;
::: (ה) אם סך גודל החיבורים של הצרכנים שהגישו בקשות להצטרף להסדר עולה על 600 מו&quot;א, יקבע ספק השירות החיוני את צירופם להסדר השלת תדר לפי התועלת המרבית בהתאם לנוסחה שבפסקה (א).
:: (2) חדל מלהתקיים בצרכן תנאי להצטרפות להסדר, רשאי ספק השירות החיוני לבטל את ההסדר עם הצרכן באופן מיידי.
:: (3) ספק השירות החיוני יודיע בכתב לצרכן על אישור בקשתו או דחייתה, ואם דחה את הבקשה - יפרט את נימוקיו.
:: (4) צרכן שבקשתו נדחתה רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות בתוך 30 ימים מיום קבלת הודעת הדחייה מספק השירות החיוני.
:: (5) נמצא צרכן זכאי להחלת תעריף השלת תדר, תחול זכאותו מיום 1 לחודש העוקב ממועד אישור זכאותו עד להשלמת 12 חודשים קלנדריים מלאים (להלן - שנה).
: (ב) '''ממסר תדר'''
:: (1) בכפוף לאמור בסעיף (א)(1)(ב), ספק השירות החיוני יתקין, על חשבונו, ממסר תדר כנדרש להפעלת הסדר ההשלה במקום הצרכנות, ויהיה אחראי לתחזוקתו השוטפת; אולם אם ההתקנה מתבצעת במיתקן הצרכן והספק מתקשה, מטעמים הקשורים במיתקן, להתקין את ממסר התדר, יתקין אותו הצרכן.
:: (2) פרק הזמן לטיפול בשילוב הצרכן בהסדר לא יעלה על שלושה חודשים ממועד הגשת בקשתו של צרכן.
: (ג) '''מסלולי הפסקת אספקת החשמל לצרכן שהצטרף להסדר השלת תדר'''
:: (1) צרכן שהצטרף להסדר השלת תדר (להלן - צרכן בהסדר), יבחר, לפי העדפתו, באחד מן המסלולים המפורטים להלן, ומנהל המערכת יהיה רשאי, ללא מתן הודעה מראש, להפסיק את אספקת החשמל לצרכן לפי אותו מסלול ובכפוף לשיקולים תפעוליים של מנהל המערכת:
::: (א) מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 15 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ-30 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 10 דקות;
::: (ב) מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 12 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ-24 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 15 דקות;
::: (ג) מסלול שבו אספקת החשמל תופסק עד 9 פעמים בשנה לפי ממוצע תלת שנתי ולא יותר מ-18 פעמים בשנה אחת, ותחודש בתוך 20 דקות;
::: ספק השירות החיוני רשאי להפסיק את אספקת החשמל לצרכן שבהסדר מעבר לקבוע במסלול שבחר, אם הצרכן הסכים לכך בכתב.
:: (2) בנוסף לבחירת מסלול אחד מבין המסלולים הקבועים בסעיף קטן (1), רשאי הצרכן להצטרף למסלול השלה משלים (להלן - המסלול המשלים) בתנאים המפורטים להלן, ובלבד שיובטח רצף של ניתוק המיתקן של הצרכן מתחילת כל אירוע השלה עד סופו:
::: (א) אספקת החשמל תופסק עד 4 פעמים נוספות בשנה, ותחודש בתוך 60 דקות;
::: (ב) ספק השירות החיוני ישלם לצרכן במסלול המשלים תעריף שיחושב לפי הנוסחה [[שבסעיף (ז) לאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]], על פי זמן התראה של פחות מחצי שעה.
:: (3) צרכן בהסדר רשאי לדרוש תאום חידוש אספקת החשמל; הצרכן לא יישא בתוספת תשלום בשל דרישה זו.
:: (4) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי-שעתית של המספק.
:: (5) ספק השירות החיוני לא ישלם לצרכן כפל תשלומים בעד אירועי השלה חופפים, של הסדר לפי אמת מידה זו עם הסדרי השלה אחרים; במקרה של אירועי השלה חופפים כאמור, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן תשלום לפי תעריף ההשלה לאנרגיה הגבוה מבין תעריפי ההשלה שנקבעו בהסדרים החלים על אותם אירועי השלה.
: (ד) '''תשלום לצרכן שבהסדר'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם לצרכן בהסדר, בשל כל אירוע השלה, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.1–2 (להלן - לוח 9.1–2) לכל קוט&quot;ש מושל, אשר יחושב לפי הנוסחה הזו:
: {{ממורכז|&lt;math&gt; Q = T \times \left( \mathit{BPc} - \mathit{FRPc} \right) &lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;Q&lt;/math&gt; - סך הקוט&quot;ש המושל לתשלום;
:::- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; - מספר הדקות בהתאם למסלול ההשלה של הלקוח;
:::- &lt;math&gt;\mathit{BPc}&lt;/math&gt; - ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך האינטרוולים המלאים בהתאם למסלול הלקוח - 10, 15 או 20 דקות טרום ביצוע ההשלה; המדידה מתבצעת בסוף כל אינטרוול;
:::- &lt;math&gt;\mathit{FRPc}&lt;/math&gt; - ממוצע האנרגיה הנצרכת לדקה לאורך אינטרוולי ההשלה המלאים בהתאם למסלול הלקוח - בזמן ביצוע ההשלה, לפי מדידה שבוצעה בסוף כל אינטרוול.
:: (2) צרכן בהסדר לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (1) אם הוא השיל את מיתקן הצריכה שבהסדר למשך פרק זמן קטן מהקבוע במסלול ההשלה שבו בחר, שלא בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
:: (3) (((בוטל).))
:: (4) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בשל כל השלה חריגה ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר תשלום הגבוה ב-10% מהתשלום הקבוע בסעיף קטן (1); לעניין זה, &quot;השלה חריגה&quot; - השלה מעבר לממוצע ההפסקות התלת-שנתי או מעבר לכפל ההשלות השנתי המותר על פי המסלול שבחר הצרכן.
:: (5) מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הושל לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת ההשלה היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי-שעתית.
:: (6) ספק שירות חיוני יתחייב לתשלום לצרכן שהצטרף להסדר במהלך שנה קלנדרית בעבור ההיקף המינימאלי של מספר הדקות כקבוע בלוח 9.1–2 אשר יחושבו באופן יחסי למועד כניסתו להסדר.
:: (7) במקרה של אי הפעלת ההסדר בהיקף המינימאלי ישלם ספק שירות חיוני לצרכן בהסדר את התעריף המופיע בלוח 9.1–2.
:: (8) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
: (ה) '''רמת אמינות בהסדר השלת תדר'''
:: (1) כל צרכן בהסדר זכאי לרמת אמינות במונחי דקות אי אספקה שלא תעלה על 600 דקות אי אספקה נצברות בשנה. לעניין זה יימנו דקות אי אספקה מכל סיבה שהיא, לרבות אי אספקה הנובעת מהשלת עומס במסגרת ההסדר, ולמעט הפסקות יזומות הנערכות לבקשת הצרכן או הפסקות יזומות למטרות תחזוקה כאשר הצרכן הינו על הקו.
:: (2) חודשה אספקת החשמל בתאום עם הצרכן כאמור בסעיף (ג)(3), יראו לעניין סעיף (א)(1)(א) את דקות אי האספקה כאילו נעשה החיבור באופן אוטומטי.
:: (3) ספק השירות החיוני רשאי להפנות לרשות בקשה שלא להביא במניין הדקות כאמור בסעיף (א)(1)(א) דקות אי אספקה שנבעו מאירועים שאושרו על ידי הרשות, בדיעבד, כחריגים.
:: (4) ספק שירות חיוני ישלם לצרכן בהסדר בגין דקות אי אספקה החורגות מהאמור בסעיף קטן (1) תשלום כקבוע בלוח 9.1–2 בגין אי עמידה ברמת אמינות של 600 דקות אי אספקה.
:: (5) ספק השירות החיוני יעביר לכל צרכן שחל עליו תעריף השלת תת-תדר בשנה מסוימת דיווח דקות אי אספקה כאמור בסעיף קטן (1), לא יאוחר מ-1 במרץ של השנה שאחריה.
: (ו) '''השלה והתקנה שנעשו באופן תקין'''
:: צרכן לא יזוכה בגין כל נזק אם ההשלה והתקנת הממסר נעשו באופן תקין.

@ : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 42]] {{ש}} טופס בקשה להצטרף להסדר השלת תדר והסכמה לתנאי ההסדר'''}}
: (((הושמט)))

@ 43. (תיקון: 23.4.07, 1.6.08, 23.4.12, 16.7.12, 3.6.13, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים'''
: (א) באמת מידה זו:
::- &quot;גנראטור&quot; - גנראטור חירום המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת החשמל בעת הפסקה של אספקת החשמל.
::- &quot;ההסדר&quot; - ההסדר להפחתת צריכת חשמל מרשת החשמל בעת שיא ביקוש או צורך חיוני אחר של רשת החשמל, באמצעות השלה יזומה מהרשת והפעלת גנראטור, לפי אמת מידה זו.
: (ב) '''זכאות להצטרף להסדר'''
:: רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר, צרכן שמתקיימים בו כל התנאים האלה:
:: (1) הצרכן מחובר לרשת החשמל;
:: (2) ברשות הצרכן גנראטור בהספק שבין 250 קוו&quot;א ל-5 מוו&quot;א;
:: (3) לצרכן יש היתר לפי [[חוק החשמל]] להפעלת הגנראטור, וכן חתם על התצהיר שבנספח לאמת מידה זו. לדרישת ספק השירות החיוני יציג לו הצרכן את ההיתרים האמורים בתצהיר;
:: (4) הצרכן איננו בעל רישיון ייצור או רישיון הספקה;
:: (5) הצרכן חתם על התחייבות להפעיל את הגנראטור בהיקף שלא יעלה על 100 שעות לשנה, בהתאם לדרישת ספק השירות החיוני אשר תימסר לצרכן בהתראה של 4 שעות מראש באמצעות טלפון, פקסימיליה, או דואר אלקטרוני או בכל דרך אחרת שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
: (ג) '''בקשה להצטרפות להסדר'''
:: (1) צרכן המעוניין להצטרף להסדר יפנה לספק השירות החיוני בבקשה בכתב, שאליה יצרף את ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
::: (א) שם הצרכן וכתובתו;
::: (ב) פרטי קשר - כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
::: (ג) מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
::: (ד) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
::: (ה) ההספק הנקוב של הגנראטור;
::: (ו) המספק שממנו הוא מקבל שירות;
::: (ז) אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
::: (ח) שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת, אם קיים סנכרון כאמור.
:: (2) אין בהצטרפות הצרכן להסדר כדי להטיל אחריות על ספק השירות החיוני בשל הפעלת הגנראטור בידי הצרכן במסגרת ההסדר.
: (ד) '''התקנת מונה רציף אצל הצרכן'''
:: (1) מצא ספק השירות החיוני כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב), יודיע על כך לצרכן ויתקין אצל הצרכן, בתוך 14 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת הצרכן במשרדיו, מונה רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) המונה יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן;
::: (ב) כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונה יבוצעו על ידי הצרכן ועל חשבונו;
::: (ג) הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
:: (2) הותקן מונה כאמור, יאשר ספק השירות החיוני את תקינותו ואת השימוש בו לצורך השתתפות בהסדר.
: (ה) '''מועד ההצטרפות להסדר ותקופתו'''
:: (1) מועד צירופו של הצרכן להסדר ייחשב מועד התקנת המונה אצל הצרכן או יום אישור המונה המותקן אצל הצרכן, לפי המוקדם מביניהם.
:: (2) ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד ספק השירות החיוני לא ביטל את ההשתתפות הצרכן בהסדר כאמור בסעיף (ו) או הצרכן לא הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יא).
: (ו) '''דחיית בקשה וביטול השתתפות'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל את השתתפות הצרכן בהסדר, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיף (ב).
:: (2) חריגה של עד 10% מסך השעות האמור בסעיף (ב)(5), לא תיחשב כעילה לביטול ההשתתפות על ידי ספק השירות החיוני. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במנין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר לפי סעיף (ח)(1).
:: (3) דחה ספק השירות החיוני בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול השתתפות הצרכן בהסדר, יפרט הספק בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול.
:: (4) צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול השתתפותו בהסדר, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות, והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את ספק השירות החיוני.
:: (5) הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך ספק השירות החיוני לצרכן בכתב וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
: (ז) '''היקף הפעלת ההסדר'''
:: (1) ראה מנהל המערכת כי צפוי צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה לרשות החשמל לקבלת אישור להרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר מבעוד מועד.
:: (2) אישרה הרשות תוספת להיקף השעות הקבוע כאמור, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בעד תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (ח).
:: (3) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי-שעתית של המספק.
:: (4) מנהל המערכת רשאי להפעיל צרכן בהסדר למשך זמן שבין שעתיים לארבע שעות בכל אירוע.
:: (5) מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי-שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי-שעתית שלהם.
: (ח) '''תעריפים להשלה בזמן אמת'''
:: (1) מנהל המערכת יתחייב כלפי צרכן בהסדר על הפעלת הגנראטור במשך מספר שעות בשנה בהתאם למשך ההתראה המבוקש על ידי הצרכן על פי לוח 9.2–2 הקבוע [[בסעיף (ז) באמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]] (להלן - לוח 9.2–2). הפעלת הגנראטור תהיה על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל המערכת. הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליהן התחייב בשנה, ישלם מנהל המערכת לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע ממנהל המערכת להורות לצרכן להפעיל את הגנראטור במשך 100 שעות בשנה בהתאם להתחייבות הצרכן האמורה בסעיף (ב)(5).
:: (2) מנהל המערכת ינכה את השעות בהן נדרש הצרכן להפעיל גנראטור או חלק מהן, מתוך סך שעות ההפעלה שעליהן התחייב מנהל המערכת, אם הצרכן לא נענה להוראת מנהל המערכת לפי אמת מידה זו או נענה לה באופן חלקי.
:: (3) בשעות שבהן דרש מנהל המערכת הפעלת הגנראטור, יהיה הצרכן זכאי לתעריף עבור כל קוט&quot;ש מיוצר בגנראטור, בהתאם לתעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות).
:: (4) התעריף יחושב כמכפלת מספר הקוט&quot;שים שיוצרו כפול התעריף האמור בסעיף קטן (3).
:: (5) צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ-4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 הכלול בהסדר [[שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]] ויהיה זכאי לתעריף [[שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה]]. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר, ישלם למנהל המערכת תשלומים כדלקמן:
::: (א) אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
::: (ב) אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה (⍺ &gt; 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
:: (6) תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור, או הפעלתו לאחר זמן ההתראה עליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות בהן לא הופעל הגנראטור.
:: (7) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
: (ט) (((בוטל).))
: (י) '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
:: חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
: (יא) '''פרישה מן ההסדר'''
:: (1) צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב לספק השירות החיוני.
:: (2) הודיע צרכן על רצונו לפרוש מן ההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונה שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדיו.
:: (3) יום הסרת המונה, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
:: (4) צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת מונה והתקנתו כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.

@ : {{ממורכז|'''נספח {{ש}} תצהיר על החזקת ההיתרים להפעלת גנראטור'''}}
: (((הטופס הושמט).))

@ 44. : (((בוטלה).))
@ 45. : (((פקעה).))
@ 45א. : (((פקעה).))

@ 46. (תיקון: 23.4.12, 16.7.12, 23.1.14, 1.5.14, 25.12.17, 24.6.19; תש&quot;ף-27) : '''השלה יזומה באמצעות הפעלת גנראטורים עצמיים ומכירת אנרגיה לרשת'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;גנראטור בהסדר&quot; או &quot;הגנראטור&quot; - גנראטור המשמש כחלופה מלאה או חלקית לאספקת חשמל מרשת ספק השירות החיוני בעת הפסקתה, לרבות גנראטור של יצרן עצמי;
::- &quot;ההסדר&quot; - הסדר לניהול צריכת חשמל מהרשת בעת מחסור, על ידי הפעלת גנראטור מסונכרן לרשת והזרמת אנרגיה לרשת;
::- &quot;יצרן עצמי&quot; - בעל רישיון ייצור עצמי;
::- &quot;לוח 9.2–2&quot; - לוח 9.2–2 הקבוע [[בסעיף (ז) שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]];
::- &quot;צרכן בהסדר&quot; או &quot;הצרכן&quot; - צרכן בעל גנרטור בהסדר.
: (ב) '''עיקרי ההסדר'''
:: (1) מיתקני הצריכה והייצור של צרכן בהסדר יהיו מסונכרנים לרשת ויאפשרו להפחית צריכה מהרשת או להזרים עודפי אנרגיה לרשת, בהתאם להוראות מנהל המערכת.
:: (2) מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל בסולר, להפעיל את הגנראטור בהיקף כולל של עד 100 שעות בשנה בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
:: (3) מנהל המערכת יורה לצרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי להקטין את הצריכה נטו מהרשת, על ידי הגדלת הייצור העצמי או הקטנת הצריכה העצמית, בהיקף כולל של מספר שעות בשנה, בהתאם למשך זמן ההתראה שבחר הצרכן על פי לוח 9.2–2, והצרכן יפעיל את הגנראטור על פי הוראת מנהל המערכת.
:: (4) הקטנת הצריכה נטו מהרשת תחושב על פי היקף הצריכה מהרשת והייצור העצמי משעת הפעלת ההסדר ועד לסיומה בהתאם להוראת מנהל המערכת, ולצורך התחשבנות היא תושווה לממוצע הצריכה מהרשת והייצור העצמי באותם מש&quot;בים בחמשת ימי העבודה שקדמו למועד ההפעלה.
:: (5) הורה מנהל המערכת להפעיל את הגנראטור, או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, בהיקף כולל של פחות ממספר השעות שעליו התחייב מנהל המערכת בשנה, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן בהסדר בעד מספר השעות המשלימות למספר השעות האמור ובהתאם לקבוע בסעיף (י).
:: (6) ספק השירות החיוני יודיע לצרכן בהסדר ארבע שעות מראש על מועד הפעלת הגנראטור באמצעות טלפון, פקסימיליה, דואר אלקטרוני או בכל דרך שתבטיח את קבלת ההודעה במועד.
:: (7) משך הזמן של כל הפעלה של הגנראטור בהסדר על פי הוראת מנהל המערכת לא יעלה על 4 שעות רצופות ולא יקטן משעתיים. בשל צורך מיוחד של המערכת רשאי מנהל המערכת להורות לצרכן בהסדר להפעיל את הגנראטור עד לשמונה שעות רצופות, ובלבד שהצרכן הסכים לכך.
:: (8) הוראות אמת מידה זו יגברו על כל הוראה סותרת אחרת בהסכם שנחתם בין הצרכן לבין ספק שירות חיוני למכירת אנרגיה מגנראטור לרשת.
:: (9) ראה מנהל המערכת צורך להפעיל גנראטורים של צרכנים בהסדר מעל 100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת לרשות, מבעוד מועד, לקבלת אישור לגבי ההסדר התעריפי בשל הרחבת היקף שעות ההפעלה שבהסדר.
:: (10) אישרה הרשות תוספת להיקף השעות האמור בסעיף קטן (9), רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת הגנראטורים בהיקף תוספת השעות שקבעה הרשות, בכפוף להסכמתם. בשל תוספת השעות ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר את התעריף הקבוע בסעיף (י), לפי העניין.
: (ג) '''זכאות צרכן להצטרף להסדר'''
:: צרכן רשאי להגיש בקשה להצטרף להסדר אם מתקיימים התנאים האלה:
:: (1) הצרכן מחובר לרשת החשמל של ספק השירות החיוני, ואם הוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי - יהיה מחובר לרשת המתח העליון;
:: (2) ברשות הצרכן גנראטור בהספק העולה על 500 קו&quot;א;
:: (3) ברשות הצרכן היתרים כדין להפעלת הגנראטור נשוא ההסדר, לרבות היתר להפעלת גנראטור לפי [[חוק החשמל]].
:: (4) הצרכן ומנהל המערכת חתמו על הסכם להפעלת הגנראטור בהתאם לאמור באמת מידה זו.
:: (5) ההצטרפות להסדר תהיה לתקופה שלא תפחת משנה ותהיה בתוקף כל עוד לא בוטלה על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף (ח) או הצרכן הודיע על פרישתו מההסדר כאמור בסעיף (יג).
:: (6) הצרכן אינו משתתף בהסדר לפי [[אמת מידה 43 (השלה יזומה באמצעות גנראטורים עצמיים)]] או בהסדר לפי [[אמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]].
: (ד) '''הגשת בקשה'''
:: (1) צרכן המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב, שאליה יצורפו העתקים מן ההיתרים הנדרשים לפי כל דין להפעלת הגנראטור; בבקשה יצוינו פרטים אלה:
::: (א) שם הצרכן וכתובתו;
::: (ב) פרטי קשר - כתובת דואר אלקטרוני, מספר טלפון ומספר פקסימיליה;
::: (ג) מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
::: (ד) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת של ספק השירות החיוני ולרשת של היצרן העצמי;
::: (ה) ההספק הנקוב של הגנראטור;
::: (ו) סוג הדלק שבו מופעל הגנראטור;
::: (ז) פירוט אמצעי ההגנה והשליטה על הפעלת הגנראטור;
::: (ח) שיטת הסנכרון של הגנראטור לרשת;
::: (ט) לגבי צרכנים בעלי גנראטורים המופעלים במזוט או בגז טבעי - היקף ההפחתה המרבי של ההספק שלו יכול הצרכן להתחייב בהודעה מוקדמת של 4 שעות על ידי מנהל המערכת, אשר לא יעלה על הספק הצריכה המרבי של הצרכן.
:: (2) אין בהצטרפות צרכן להסדר כדי להטיל אחריות על מנהל המערכת בשל הפעלת הגנראטור על ידי הצרכן בהסדר.
: (ה) '''התקנת מונים אצל הצרכן'''
:: (1) מצא מנהל המערכת כי הצרכן עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), יודיע על כך לצרכן וספק השירות החיוני יתקין מונים אצל הצרכן בהקדם ועד לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת פניית הצרכן במשרדי ספק השירות החיוני, כמפורט להלן:
::: (א) מונה ייצור רציף המאפשר קריאה מרחוק באמצעות קו טלפון, אשר יותקן בהדקי הגנראטור של הצרכן או של היצרן העצמי, לפי העניין.
::: (ב) מונה צריכה אשר יותקן בנקודת חיבור המיתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת.
:: (2) כל ההכנות הנדרשות לצורך התקנת המונים יבוצעו בידי הצרכן ועל חשבונו.
:: (3) הצרכן יעמיד לרשות ספק השירות החיוני קו טלפון לצורך ביצוע קריאה מרחוק.
: (ו) '''התקנת מערכות הגנה ותקשורת'''
:: (1) לדרישת ספק השירות החיוני, צרכן בהסדר יתקין על חשבונו מערכות הגנה על הרשת ועל המתקן הפרטי שלו, מערכות סנכרון ומערכות תקשורת הנשלטות מרחוק על ידי ספק השירות החיוני. המערכות יותקנו על פי הקבוע בכל דין ועל פי התקנים המקובלים אצל ספק השירות החיוני.
:: (2) ספק השירות החיוני רשאי לעשות שימוש במערכות ההגנה, הסנכרון והתקשורת האמורות בסעיף קטן (1), בהתאם לצרכי המערכת ועל פי שיקול דעתו הבלעדי. הצרכן לא יהא זכאי לקבלת תשלומים לפי אמת מידה זו במקרה שבו הגנראטור לא פעל כתוצאה מהפעלת מערכות ההגנה.
: (ז) '''מועד ההצטרפות להסדר'''
:: יום התקנת המונים אצל הצרכן או יום אישור המונים המותקנים אצל הצרכן, לפי העניין, ייחשב ליום צירופו של הצרכן להסדר.
: (ח) '''דחיית בקשה וביטול התקשרות'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי לדחות בקשה להצטרפות להסדר וכן לבטל התקשרות בהסדר עם צרכן, אם מצא כי הצרכן אינו עומד בתנאים המנויים בסעיפים (ב) ו-(ג).
:: (2) חריגה של עד 10% מ-100 השעות האמורות בסעיף (ב)(2) לצרכן בעל גנראטור המופעל בסולר, לא תיחשב כעילה לביטול ההתקשרות על ידי מנהל המערכת. שעות אי הפעלת הגנראטור בשבתות וחגים לא יבואו במניין 10% האמורים. מנהל המערכת לא ישלם לצרכן על חריגה כאמור במסגרת שעות ההתחייבות של מנהל המערכת להפעלת הצרכן בהסדר. אם הגנראטור בהסדר מופעל במזוט או בסולר כדלק חלופי, חריגה של יותר מפעמיים בשנה מהוראות מנהל המערכת תהיה עילה לביטול ההתקשרות.
:: (3) דחה מנהל המערכת בקשת צרכן להצטרף להסדר או הודיע לצרכן על ביטול ההתקשרות עימו בהסדר, יפרט בהודעתו לצרכן את הסיבות לדחיית הבקשה או לביטול ההתקשרות. צרכן שבקשתו להצטרף להסדר נדחתה או שנמסרה לו הודעה בדבר ביטול ההתקשרות עימו, רשאי להשיג על כך בפני ראש אגף הנדסה ברשות והכרעת ראש אגף הנדסה תחייב את מנהל המערכת. הורה ראש אגף הנדסה על צירוף הצרכן להסדר, יודיע על כך מנהל המערכת לצרכן בכתב, וינהג בו כצרכן שצורף להסדר.
: (ט) '''הגשת תוכנית בדבר הייצור והצריכה המשוערים על ידי צרכן בהסדר שברשותו גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי'''
:: (1) צרכן בהסדר שהוא בעל גנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי יגיש למנהל המערכת, בכל יום עד השעה 12:00, הערכה להיקף הצריכה והייצור העצמי הצפויים במתקניו ליום שתחילתו בשעה 6:00 למחרת.
:: (2) התוכנית תוגש לכל חצי שעה ותיערך במתכונת שיקבע מנהל המערכת.
: (י) '''תשלומים'''
:: על צרכן שצורף להסדר יחול הסדר תשלומים זה:
:: (1) תשלום לכל קוט&quot;ש המיוצר לצריכה עצמית בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור לצריכה עצמית בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 4 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-5 שעות ועד 4 שעות).
:: (2) תשלום לכל קוט&quot;ש המועבר לרשת והמיוצר בגנראטור המופעל בסולר: בעד האנרגיה המיוצרת בגנראטור ומוזרמת לרשת בהתאם לדרישת מנהל המערכת כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות) ותעריף הייצור המשוקלל בנוסחה יהיה שווה לאפס.
:: (3) תשלום בעד צריכה עצמית מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת באמצעות צריכה עצמית מהגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות).
:: (4) תשלום בעד העברת אנרגיה לרשת מגנראטור המופעל במזוט או בגז טבעי, או לצרכן שבחצרו יצרן עצמי בעל גנראטור כאמור: בעבור הקטנת הצריכה נטו מהרשת על ידי העברת אנרגיה לרשת באמצעות הגנראטור כאמור בסעיף (ב) ישלם מנהל המערכת לצרכן את התעריף הקבוע בשורה 5 בלוח 9.2–2 (זמן התראה של פחות מ-4 שעות ועד 3 שעות), בניכוי 0.6 ש&quot;ח לקוט&quot;ש אם הגנראטור מופעל במזוט, ובניכוי 0.8 ש&quot;ח לקוט&quot;ש אם הגנראטור מופעל בגז טבעי.
:: (5) צרכן בהסדר רשאי לבחור בזמן התראה קצר מ-4 שעות בהתאם לזמני ההתראה המופיעים בלוח 9.2–2 [[שבאמת מידה 47א (הסדר השלה מרצון)]] ויהיה זכאי לתעריף [[שבסעיף (ז) לאמת המידה האמורה]]. לא עמד הצרכן בזמן התראה שבחר לפי סעיף קטן זה, ישלם למנהל המערכת תשלומים כמפורט להלן:
::: (א) אם q≤0 עבור זמן התראה שבין שעתיים לשעה אחת (⍺ = 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.1)*PC*QB;
::: (א) אם q≤0 עבור זמן התראה קטן משעה אחת (⍺ &gt; 60%), ישלם הצרכן למנהל המערכת ‎(0.3)*PC*QB.
:: (6) תשלומים של צרכן בהסדר למנהל המערכת, בגין אי הפעלת הגנראטור או הפעלתו לאחר זמן ההתראה שעליו התחייב הצרכן, יהיו בגין השעות שבהן לא הופעל הגנראטור.
:: (7) תשלום בעד אי מתן הוראה להפעלת גנראטור או בעד אי מתן הוראה להפחית את הפער בין צריכה לייצור: בעד השעות המשלימות למספר השעות השנתיות בהתאם לזמן ההתראה שבו בחר הצרכן, שבהן לא הורה מנהל המערכת לצרכן להפעיל את הגנראטור או להקטין את הצריכה נטו מהרשת, יהיה הצרכן זכאי לתשלום שהוא סכום מכפלת מספר השעות המשלימות למספר השעות השנתיות האמור, בגובה התשלום הממוצע לשעה ששולם לצרכן בשנה הקלנדרית במסגרת ההסדר.
:: (8) התשלומים האמורים יבוצעו בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים בישראל מזמן לזמן.
:: (9) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן פרטי במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
:: (10) מנהל המערכת ישלם ליצרן שצרכנו הפרטי הפעיל את הגנראטור לפי אמת מידה זו את התעריף הקבוע באישור התעריף שלו, ובלבד שבעת הפעלת הגנראטור היצרן אינו חורג מתוכנית הייצור החצי שעתית. ליצרן שהתעריפים המשולמים לו נקבעו בדרך של מכרז, ישלם מנהל המערכת את עלות האנרגיה שלו ואת תעריף הזמינות שלו לפי ההסכם שלו עם מנהל המערכת (PPA). למספק הרוכש אנרגיה משני יצרנים או יותר ישלם מנהל המערכת תעריף שהוא הנמוך מבין האישורים התעריפיים של יצרניו או מהצעת המחיר החצי-שעתית שלהם.
: (יא) '''תשלום לצרכן בהסדר'''
:: מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית. בהמלצת החשבון הנשלחת לצרכן הכלול בהסדר, יציין מנהל המערכת את הפרטים האלה:
:: (1) סך האנרגיה בקוט&quot;ש שנצרכה מהרשת;
:: (2) סך האנרגיה בקוט&quot;ש שייצר הגנראטור;
:: (3) סך הפער בין הצריכה לייצור בקוט&quot;ש בעת מתן ההודעה על ידי מנהל המערכת לצרכן בעל גנראטור מופעל במזוט או בגז (בהודעה המוקדמת של ארבע שעות);
:: (4) סך ההפחתה בפער שבין הצריכה לייצור בקוט&quot;ש בשעות מימוש ההסדר;
:: (5) סך הפער בין הצריכה לייצור הממוצע במהלך חמשת ימי העבודה שקדמו למתן ההודעה על ידי מנהל המערכת;
:: (6) הסכום שיופחת כתוצאה מהפעלת תעריף התמריץ לגבי כל שעה שבה ייצר הגנראטור אנרגיה חלופית לצריכה מהרשת או שנעשתה בו הפחתה של הפער בין הצריכה לייצור של הצרכן;
: (יב) '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
:: חלק הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
: (יג) '''פרישה מההסדר'''
:: (1) צרכן רשאי לפרוש מן ההסדר רק אם עברה שנה לפחות מיום צירופו להסדר, באמצעות מסירת הודעה בכתב למנהל המערכת.
:: (2) הודיע צרכן על רצונו לפרוש מההסדר, יסיר ספק השירות החיוני את המונים שהתקין אצל הצרכן בהקדם ולא יאוחר משבעה ימים מיום קבלת ההודעה במשרדי הספק.
:: (3) יום הסרת המונים, ובמקרה שבו לא הותקן מונה על ידי ספק השירות החיוני יום קבלת ההודעה במשרדי הספק, ייחשב ליום הפרישה מן ההסדר.
:: (4) צרכן שפרש מן ההסדר ומעוניין לשוב ולהצטרף להסדר, יישא בעלות הסרת המונים והתקנתם כקבוע בשורה 6 בלוח תעריפים 5.4–2.

@ 47. (תיקון: 28.5.12, 25.12.17) : '''הסדר צרכנות חכמה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אירוע מחסור&quot; - מקרה שבו הורה מנהל המערכת לצרכן בהסדר להפחית צריכה לצורך מניעת אי אספקת חשמל;
::- &quot;ההסדר&quot; - הסדר השלת צרכנים באירוע מחסור בתוך מיתקנו הפרטי של הצרכן, בהיקף מצטבר שלא יעלה על 700 מ&quot;ו נומינאליים, כמפורט באמת מידה זו.
::- &quot;הספק הבסיס השעתי&quot; - הספק ממוצע שעתי של שלושת ימי הצריכה הגבוהים ביותר מתוך עשרת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות; במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות.
::- &quot;השלה&quot; - הפחתה חלקית בצריכת החשמל של צרכן בהסדר;
::- &quot;התקן להפחתת צריכה&quot; - אמצעי לקריאה רציפה ולהפחתת צריכה, המחובר למכשיר צריכה של צרכן הרשום אצל צרכן מאגד לצורך השתתפות בהסדר, אשר עומד ברמת דיוק ותקינות הקבועים [[באמת מידה 15(ד)]].
::- &quot;צרכן&quot; - צרכן רשום המחויב בתשלום בעבור צריכה על פי תעריף עומס וזמן כאמור [[באמת מידה 31(א)(1)]] שהמונה שלו פתוח לקריאה רציפה (להלן - צרכן תעו&quot;ז) או צרכן מאגד, לפי העניין.
::- &quot;צרכן מְאַגֵד&quot; - תאגיד רשום המייצג קבוצה של צרכנים רשומים, לרבות צרכנים של יצרנים פרטיים, לצורך השתתפות בהסדר השלה; צרכן מאגד יכול לייצג צרכני תעו&quot;ז בתעריף מכירה מרוכזת או בתעריפים אחידים; ספק שירות חיוני, לרבות מחלק היסטורי, לא ייחשב צרכן מאגד.
: (ב) '''עיקרי ההסדר'''
:: (1) צרכן שהצטרף להסדר זכאי לתעריף בעד כל קוט&quot;ש שהשיל מהספק הבסיס השעתי שלו בעת אירוע השלה.
:: (2) הספק בסיס שעתי לצורך התחשבנות יימדד באמצעות מונה רציף המותקן בכניסה למקום הצרכנות; לא קיים מונה רציף בכניסה למקום הצרכנות, יימדד הספק הבסיס השעתי באמצעות ההתקן להפחתת צריכה.
:: (3) התעריף עבור השלה מותנה בכך שההספק השעתי בפועל של הצרכן לא יעלה על הספק הבסיס השעתי בכל שעה משעות אירוע ההשלה.
:: (4) סך ההשלה וסך התשלום שישולם לצרכן יחושבו בנפרד לגבי כל שעה משעות אירוע ההשלה, בהתייחס להספק הבסיס השעתי בשעות המקבילות, ובלבד שהצריכה הופחתה בהתאם לתנאי ההסדר בכל שעה משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר.
:: (5) בשנה הראשונה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן שבהסדר בעבור 100 שעות הפעלה. בשנה השנייה לקיום ההסדר ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 100 שעות הפעלה, ובשנה השלישית ישלם מנהל המערכת לצרכן מאגד בלבד בעבור 60 שעות הפעלה.
:: (6) הצרכן יהיה חייב להשיל הספק במתקנו בהיקף כולל של 90% משעות ההפעלה השנתיות לפחות, ככל שיידרש, על פי הוראת מנהל המערכת.
:: (7) ספק השירות החיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו, 24 שעות לפחות לפני קרות אירוע השלה, צפי לתחילתו ולמשכו של האירוע.
:: (8) ספק השירות החיוני יודיע לצרכן שהצטרף להסדר על אירוע השלה ארבע שעות לפחות לפני תחילת האירוע ואת משכו הצפוי של האירוע.
:: (9) משך כל אירוע ההשלה בפועל לא יעלה על ארבע שעות רצופות.
:: (10) ראה מנהל המערכת צורך להפעיל את ההסדר ביותר מ-100 שעות בשנה, יפנה מנהל המערכת מבעוד מועד לרשות לקבלת אישור לתוספת שעות ההפעלה שבהסדר.
:: (11) אישרה הרשות תוספת לשעות ההפעלה, רשאי מנהל המערכת להורות לצרכנים שבהסדר על הפעלת ההסדר בהיקף תוספת השעות שאישרה הרשות.
:: (12) בגין תוספת שעות ההפעלה ישלם ספק השירות החיוני לצרכן שבהסדר תעריף כאמור בסעיף (ט)(3).
: (ג) '''זכאות להצטרף להסדר'''
:: (1) ספק שירות חיוני יצרף להסדר צרכן שביקש להצטרף להסדר ובלבד שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן:
::: (א) צרכן התעו&quot;ז או הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, מחוברים לרשת החשמל של ספק השירות החיוני;
::: (ב) הצרכן התחייב בכתב להשיל במסגרת ההסדר 20% לפחות מהספק הבסיס השעתי שלו;
::: (ג) צרכן התעו&quot;ז או הצר כנים שאותם מייצג צרכן מאגד, לפי העניין, אינם רשומים אצל ספק השירות החיוני בהסדר השלה אחר, למעט הסדר השלת תדר;
::: (ד) הצרכן הוא צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף או צרכן מאגד; אין באמור כדי למנוע מצרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף להצטרף להסדר באמצעות צרכן מאגד;
::: (ה) הצרכן חתם על טופס הצטרפות להסדר כקבוע בנספח לאמת מידה זו, לתקופה של שנה; ההתקשרות תתחדש באופן אוטומטי לתקופות נוספות של שנה בכל פעם, אלא אם כן התקיימו התנאים להפסקתה כאמור באמת מידה זו;
::: (ו) סך ההספק שבהסדר לא עלה על 700 מ&quot;ו נומינאליים.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן מאגד לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
::: (א) בידי הצרכן המאגד מסמכים חתומים מטעם צרכני ספק השירות החיוני או צרכנים פרטיים המסמיכים אותו לייצגם כלפי ספק השירות החיוני לצורך הסדר זה (להלן - מסמכי הצטרפות);
::: (ב) סך הספק הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד לא יפחת בשום שלב מ-20 מגה וולט אמפר;
::: (ג) יכולת ההשלה האפקטיבית המינימאלית של כלל הצרכנים שאותם מייצג צרכן מאגד היא 3 מגוו&quot;ט.
:: (3) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן תעו&quot;ז לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן:
::: (א) סך הצריכה בשעות פסגה של צרכן התעו&quot;ז ב-12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה אינו נמוך מ-4% מסך הצריכה השנתית שלו;
::: (ב) צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף הרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, אינו רשום גם אצל צרכן מאגד, בהסדר זה.
: (ד) '''בקשה של צרכן מאגד להצטרף להסדר'''
:: (1) צרכן מאגד המעוניין להצטרף להסדר, יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
::: (א) שם הצרכן המאגד ומספר הרישום שלו כתאגיד;
::: (ב) כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
::: (ג) מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
::: (ד) מספר הצרכנים המיוצגים על ידו וסך גודל החיבורים שלהם;
::: (ה) הצריכה של כלל הצרכנים המיוצגים על ידו ב-12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
:: (2) לבקשה יצרף הצרכן המאגד מסמך הכולל את הפרטים הבאים לגבי כל אחד מהצרכנים המיוצגים על ידו:
::: (א) שם הצרכן וכתובתו;
::: (ב) כתובת דואר אלקטרוני;
::: (ג) מספר טלפון שלו שהינו זמין בכל עת;
::: (ד) מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
::: (ה) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת;
::: (ו) סך הצריכה השנתית שלו ב-12 החודשים שקדמו להגשת בקשת ההצטרפות להסדר;
::: (ז) הסדרים נוספים שבהם הוא משתתף.
:: (3) צרכן מאגד יודיע לספק השירות החיוני בכתב על הצטרפותו של כל צרכן מיוצג נוסף ויצרף להודעה את כל הפרטים המנויים בסעיף קטן (2).
: (ה) '''הגשת בקשה על ידי צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף'''
:: צרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף המעוניין להצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני, יפנה אליו בבקשה בכתב בציון הפרטים הבאים:
:: (1) שם הצרכן וכתובתו;
:: (2) כתובת דואר אלקטרוני;
:: (3) מספר טלפון שהינו זמין בכל עת;
:: (4) מתח הרשת שאליה הוא מחובר;
:: (5) גודל חיבור מיתקן הצרכן לרשת.
: (ו) '''התקנת התקנים להפחתת צריכה על ידי צרכן מאגד'''
:: (1) התקנים להפחתת צריכה המותקנים על ידי צרכן מאגד במתקני הצרכנים שאותם הוא מייצג, יישלטו מרחוק על ידי הצרכן המאגד וכל המידע הרלוונטי להפחתת הצריכה יועבר גם לספק השירות החיוני בזמן אמת.
:: (2) ספק שירות חיוני יעביר לצרכן מאגד את נתוני הצריכה של כל צרכן המיוצג על ידו, ובלבד שהצרכן המאגד המציא לספק השירות החיוני אישור בכתב מאת הצרכן המיוצג על הסכמתו להעברת נתוני הצריכה לצרכן המאגד.
: (ז) '''פתיחת מונה רציף אצל צרכן תעו&quot;ז המצטרף להסדר באמצעות ספק שירות חיוני'''
:: מצא ספק השירות החיוני כי צרכן התעו&quot;ז המעוניין להיכנס להסדר באמצעות ספק שירות חיוני עומד בתנאים המנויים בסעיף (ג), וקיים מונה המאפשר את פתיחתו לקריאה רציפה, יידע אותו בדבר זכאותו להצטרף להסדר ויפעל לפתיחת המונה הרציף המאפשר קריאה מרחוק (להלן - המונה הרציף) בנקודת החיבור של הצרכן לרשת בהתאם למפורט להלן:
:: (1) ספק השירות החיוני ינחה את צרכן התעו&quot;ז לבצע את כל ההכנות הנדרשות ובכלל זה הקצאת קו תקשורת, ככל שיידרש, לצורך פתיחת המונה הרציף על ידי ספק השירות החיוני ועל חשבונו של הצרכן; הצרכן יישא בעלות השוטפת של אחזקת קו התקשורת.
:: (2) ספק השירות החיוני יפתח את המונה הרציף לא יאוחר מארבעה עשר ימי עבודה ממועד קבלת הודעת הצרכן בדבר השלמת ההכנות.
:: (3) לא השלים ספק השירות החיוני את פתיחת המונה הרציף במועד האמור בסעיף קטן (2), רשאי צרכן התעו&quot;ז להתקין, בעצמו או על ידי מי מטעמו, מונה רציף לשימוש לצורך ביצוע ההסדר, ובלבד שההתקנה תבוצע לפי כל דין.
:: (4) מצא ספק השירות החיוני כי בנקודת החיבור של צרכן התעו&quot;ז לרשת מותקן מונה רציף השייך לספק השירות החיוני או לצרכן התעו&quot;ז, רשאי ספק השירות החיוני לאשר את תקינותו ולהשתמש בו לצורך ההסדר, ובלבד שלא יחרוג מלוחות הזמנים הקבועים באמת מידה זו.
:: (5) מועד פתיחת המונה אצל הצרכן, ולחלופין מועד אישור המונה המותקן אצל צרכן התעו&quot;ז, ייחשב למועד צירופו של הצרכן להסדר.
: (ח) '''הוצאה ופרישה מהסדר'''
:: (1) ספק השירות החיוני יוציא מההסדר צרכן שבתום שנה מיום הצטרפותו להסדר השיל פחות מ-20% מהספק הבסיס השעתי במשך 90% מהשעות שלהן הוא מחויב.
:: (2) צרכן מאגד יעדכן בכתב, ב-1 בכל חודש, את ספק השירות החיוני בדבר פרישה של מי מהצרכנים בהסדר שאותם הוא מייצג.
:: (3) צרכן שפרש או הוצא מההסדר לא יהיה רשאי להצטרף להסדר אלא אם כן חלפו 24 חודשים לפחות ממועד הפרישה או ההוצאה מההסדר.
: (ט) '''התחשבנות מול ספק השירות החיוני'''
:: (1) ההתחשבנות בגין ההסדר לצרכן שמותקן לו מונה רציף והרשום בהסדר אצל ספק השירות החיוני, תהיה על פי קריאות המונה הרציף.
:: (2) ההתחשבנות בשל ההסדר לצרכן מאגד תהיה על פי מדידת סך האנרגיה במונים הרציפים אצל הצרכנים שאותם הוא מייצג, בנוסף לסך האנרגיה שנרשמה בהתקנים להפחתת הצריכה בקרב הצרכנים שאותם הוא מייצג שאינם בעלי מונה רציף.
:: (3) מנהל המערכת ישלם לצרכן עבור כל קוט&quot;ש המושל בפועל במסגרת ההסדר ובכפוף לתנאיו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 9.3–1 תעריף השלה בהסדר צרכנות חכמה.
:: (4) התעריף יחושב לכל שעת אירוע השלה בנפרד לפי ההספק שהושל ביחס להספק הבסיס השעתי, ובלבד שהצרכן הפחית את ההספק בכל אחת משעות אירוע ההשלה בנפרד ובמצטבר ושסך ההספק שהושל הינו לפחות 20% מהספק הבסיס השעתי.
:: (5) התעריף בגין השלה יהיה בעבור השלה של עד 40% מהספק הבסיס השעתי לצרכן מאגד, ועד 30% לצרכן תעו&quot;ז בעל מונה רציף המצטרף להסדר ישירות מול ספק השירות החיוני.
:: (6) הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ-100 שעות בשנה הראשונה לקיום ההסדר, ישלם לו ספק השירות החיוני בעד מספר השעות המשלימות ל-100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו&quot;טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
:: (7) הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ-100 שעות בשנה השנייה לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל-100 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו&quot;טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
:: (8) הודיע מנהל המערכת לצרכן מאגד על אירועי השלה בהיקף כולל של פחות מ-60 שעות בשנה השלישית לקיום ההסדר, ישלם ספק השירות החיוני לצרכן המאגד בעד מספר השעות המשלימות ל-60 שעות שנתיות. התשלום יחושב כמכפלת התעריף בממוצע הקוו&quot;טים שהשיל הצרכן במסגרת ההסדר במהלך השנה.
:: (9) ספק השירות החיוני ישלם רק בעבור השלה בפועל החל מהשנה השנייה לקיום ההסדר לצרכן תעו&quot;ז והחל מהשנה הרביעית לקיום ההסדר לצרכן מאגד.
:: (10) בחשבון הצריכה בשל הסדר זה, יציין ספק השירות החיוני את הפרטים האלה, נוסף על הנדרש לפי [[אמת מידה 23 (תכולת חשבון)]]:
::: (א) סך האנרגיה שנצרכה מהרשת, ככל שנצרכה, בכל שעה משעות האירוע;
::: (ב) סך הקוט&quot;ש שהופחת;
::: (ג) תעריף לקוט&quot;ש מופחת וסך התשלום בגין סך ההפחתה;
::: (ד) המועד הקובע להצטרפות הצרכן להסדר.
:: (11) רשום יותר ממונה אחד על שם צרכן תעו&quot;ז יחיד, תהיה ההתחשבנות לצורך ההסדר לגבי כל מונה בנפרד.
:: (12) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר לא יאוחר משבעה ימי עבודה מתום כל תקופת חשבון המלצת חשבון המחושבת על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום קבלת החשבונית.
: (י) '''השגת צרכן על חשבון הצריכה'''
:: (1) השיג הצרכן על חשבון הצריכה בשל עניין הנוגע להתחשבנות הנובעת מאמת מידה זו, יפנה לאגף צרכנות ברשות.
:: (2) אגף צרכנות ברשות לא ידון במחלוקות הנובעות ממערכת היחסים החוזית בין צרכן מאגד לבין הצרכנים שאותם הוא מייצג.

@ : {{ממורכז|'''נספח {{ש}} טופס הצטרפות להסדר צרכנות חכמה'''}}
: (((הטופס הושמט).))

@ 47א. (תיקון: 16.7.12, 23.1.14, 25.12.17, 16.7.23, 25.2.25; תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה-24, תשפ&quot;ה-26) : '''הסדר השלה מרצון'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אירוע מחסור&quot; - מחסור ארצי או אזורי בחשמל שבו קיים חשש לאי-אספקת מלוא הביקוש לחשמל, לרבות מחסור הנובע ממגבלות רשת;
::- &quot;ההסדר&quot; - הסדר להשלת עומס על פי אמת מידה זו;
::- &quot;הספק הבסיס השעתי&quot; - הספק ממוצע שעתי של שבעת ימי החול שקדמו למועד הודעת ספק השירות החיוני על אירוע מחסור, המחושב בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע; הופעל ההסדר ביום שישי או בערב חג, אזי הממוצע יהיה של שלושת ימי שישי או ערב חג שקדמו למועד ההודעה; הופעל ההסדר ביום שבת או חג, אזי הממוצע יהיה של שלושת ימי שבת או חג שקדמו למועד ההודעה; מדידת ההספק תהיה רבע שעתית לפחות; במניין הימים האמורים לא יבואו בחשבון ימים אשר חל בהם אירוע מחסור באותן השעות;
::- &quot;הספק שעתי שהושל בפועל&quot; - הספק הבסיס השעתי בניכוי ההספק בפועל במהלך אירוע ההשלה (בקוו&quot;ט);
::- &quot;מספק&quot; - מספק, לרבות מספק חח&quot;י כהגדרתו [[באמת מידה 223]];
::- &quot;צרכן בהסדר&quot; - צרכן, לרבות צרכן פרטי ולרבות צרכן שהוא מחלק היסטורי, בעל יכולת הפחתה של 173 ק&quot;ו לפחות, שפנה למנהל המערכת בבקשה להשתתף בהסדר, ומנהל המערכת אישר את השתתפותו, לאחר שהצרכן נקב בהספק שבאפשרותו להשיל ממיתקנו הפרטי ובזמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל;
::- &quot;שעות הפעלה מזעריות&quot; (β) - שעות הפעלה מינימליות לצרכן בשנה קלנדרית כמופיע בלוח תעריפים 9.2–1.
: (ב) '''עיקרי ההסדר'''
:: (1) צרכן בהסדר יודיע למנהל המערכת על ההספק שביכולתו להפחית ממיתקנו הפרטי בעת אירוע מחסור, על זמן ההתראה הדרוש לו לצורך היערכות לביצוע ההשלה בפועל ומשך ההשלה המרבי שבו הוא יכול לעמוד כמפורט באמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת רשאי לפנות לצרכנים בהסדר, כולם או חלקם, בבקשה להשיל במיתקנם הפרטי עומס בעת אירוע מחסור בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
:: (3) צרכן בהסדר רשאי להיענות לבקשת מנהל המערכת או לדחותה; נענה הצרכן לבקשה, מועד תחילת ההשלה, משכה ומידתה ייקבעו בהתאם למוסכם בין מנהל המערכת לצרכן במועד הכניסה להסדר, או בהסכמה בין מנהל המערכת לצרכן במועד הבקשה.
:: (4) עלה ההספק שצרך הצרכן בפועל, במהלך אירוע השלה, על הספק הבסיס השעתי, לאחר שהצרכן נתן את הסכמתו להשלה כאמור בסעיף קטן (3), ישלם הצרכן למנהל המערכת בהתאם לקבוע בסעיף (ז).
:: (5) מנהל המערכת לא יאשר הסדר לצרכן הרשום בהסדר ניהול מחסור אחר, אשר טרם סיים את מלוא מכסת השעות הקבועה בו, אלא אם כן התחייב הצרכן להשיל צריכה במסגרת ההסדר לפי אמת מידה זו בהתראה קצרה מארבע שעות. הסכים הצרכן לזמן התראה קצר מארבע שעות, יפעיל מנהל המערכת את הצרכן בהסדר במסגרת שעות הפעלה אשר אינן חופפות לשעות ההפעלה שבהסדר ניהול מחסור אחר שבו משתתף הצרכן; צרכן זה לא יהיה זכאי להתחייבות לתשלום בעד שעות הפעלה מזעריות במסגרת ההסדר לפי אמת מידה זו, ובעבורו תהיה β = 0.
:: (6) זמן ההתראה לצורך התחשבנות על פי אמת מידה זו, הינו בהתאם ללוח תעריפים 9.2–2.
:: (7) התעריף בעבור ההספק המושל על ידי הצרכן יחושב על פי הנוסחה הקבועה בסעיף (ז).
: (ג) '''זכאות להשתתפות בהסדר'''
:: צרכן המחובר לרשת של ספק שירות חיוני במתח עליון, במתח גבוה או במתח נמוך, רשאי להשתתף בהסדר, בהתקיים כל אלה:
:: (1) בצרכן מתקיים אחד מהתנאים האלה:
::: (א) הצרכן אינו משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, למעט הסדר השלת תדר;
::: (ב) הצרכן משתתף בהסדרי ניהול מחסור אחרים, ובלבד שמנהל המערכת הפעילו בהסדרים אלה במלוא מכסת השעות הקבועה בהם;
::: (ג) הצרכן משתתף בהסדרים אחרים אך מתחייב להשיל צריכה במסגרת ההסדר בהתראה קצרה מארבע שעות;
:: (2) לצרכן יכולת להשיל עומס על פי אמת מידה זאת, בהספק שלא יפחת מ-173 קילו ואט. לצורך זה הצרכן רשאי לכלול בהסדר מספר מקומות צרכנות שלו.
:: (3) לצרכן מותקן מונה רציף או מונה חכם;
:: (4) הצרכן יכול להשיל את העומס במתקנו הפרטי בפרקי הזמן הקבועים באמת מידה זו;
:: (5) הצרכן אינו משויך למחלק היסטורי;
:: (6) הצרכן בעל יכולת קבלת הודעות על הפעלת ההסדר כקבוע בסעיף (ה)(1).
: (ג1) '''גריעת צרכן מההסדר'''
:: התברר בסוף שנה קלנדרית כי צרכן נענה להסדר בהיקף של 25% מסך שעות ההפעלה שמנהל המערכת ביקש או פחות מכך, רשאי מנהל המערכת לגרוע אותו מההסדר; צרכן שנגרע מן ההסדר יהיה רשאי לשוב ולהצטרף להסדר לאחר שחלפו שנתיים מיום שנגרע.
: (ד) '''הגשת בקשה'''
:: (1) צרכן המעוניין להשתתף בהסדר יפנה למנהל המערכת בבקשה בכתב בציון פרטים אלה:
::: (א) שם הצרכן;
::: (ב) כתובתו וכתובת דואר אלקטרוני;
::: (ג) מספר טלפון שלו שהוא זמין בכל עת;
::: (ד) מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
::: (ה) גודל החיבור של מקום הצרכנות לרשת;
::: (ו) ההספק שיש ביכולתו של הצרכן להשיל במסגרת ההסדר;
::: (ז) זמן ההתראה המזערי הנדרש לצרכן להיערך להשלה, בהתאם ללוח תעריפים 9.2–2 ומשך זמן ההשלה בכל אירוע השלה;
::: (ח) המספק שהצרכן משויך אליו.
:: (2) הצרכן אינו רשאי לבחור במסגרת בקשה שהגיש לפי סעיף קטן (1), יותר מחלופה אחת לזמן ההתראה המזערי הדרוש לו מהחלופות הקבועות בלוח תעריפים 9.2–1; כמו כן הצרכן יציין בבקשתו אפשרות אחת בלבד של הספק שיש ביכולתו להשיל ושל משך זמן ההשלה.
:: (3) צרכן המצטרף למסלול &quot;התחייבות להשלה&quot;, כקבוע בלוח תעריפים 9.2–2 (באמת מידה זו - מסלול התחייבות להשלה) מתחייב, בדרך שיורה לו מנהל המערכת, להספק מסוים שהוא מתחייב להשיל בכל דרישת השלה של מנהל המערכת; משך ההשלה במסלול זה יהיה ל-4 שעות בכל הפעלה; משך ההפעלה יכול לעלות על 4 שעות אם הצרכן מעוניין בכך, ואם ההפעלה נדרשת על ידי מנהל המערכת.
:: (4) היה שינוי באחד או יותר מהפרטים המנויים בסעיף קטן (1), יפנה הצרכן למנהל המערכת בפנייה חדשה בצירוף כל הפרטים העדכניים, למעט אם הצרכן החליף את המספק שעימו התקשר; בעת החלפת מספק יעביר המספק את בקשת שיוך הצרכן למספק למנהל המערכת ובה הוא יציין את שיוך הצרכן להסדר זה.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) '''ניהול ההסדר על ידי מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת ימסור הודעות והוראות בדבר יישום ההסדר ישירות לצרכן בהסדר; מסירת הודעה תיעשה באופן אלקטרוני, כגון משלוח הודעת SMS או הודעה באמצעי דיגיטלי אחר שמנהל המערכת פרסם באתר האינטרנט שלו.
:: (2) מנהל המערכת ישלם לצרכן שבהסדר את התעריף בעד השתתפותו בהסדר.
:: (3) אין בהוראות שנותן מנהל המערכת מכוח ההסדר כדי לאפשר ליצרנים הפרטיים, שהמספק שאיתו התקשר הצרכן בהסדר רוכש מהם אנרגיה, לסטות מתוכנית העמסה.
:: (4) מנהל המערכת ינכה את זמני ההשלה של צרכן במסגרת בדיקת הסטיות מתוכנית הצריכה החצי שעתית של המספק.
:: (5) השתתפותו של צרכן בהסדר לא תשפיע על התשלומים המשולמים ליצרנים המשויכים למספק של אותו צרכן, ובלבד שבעת אירוע השלה היצרן אינו חורג מתוכנית ההעמסה החצי שעתית; מנהל המערכת לא ישלם ליצרנים הפרטיים שמהם רוכש המספק אנרגיה כל תשלום נוסף מעבר לכך, בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידם במהלך אירוע מחסור.
: (ו1) '''הפעלת ההסדר באירוע מחסור'''
:: (1) החליט מנהל המערכת להפעיל צרכן במסגרת ההסדר, יפנה אליו בבקשה לביצוע השלה מרצון לפי שיקול דעתו; לצרכנים במסלול &quot;התחייבות להשלה&quot; יפנה מנהל המערכת בבקשה לביצוע ההשלה לפחות 4 שעות לפני מועד ההפעלה הרצוי.
:: (2) החליט הצרכן להיענות לבקשת מנהל המערכת, ישיב לו הצרכן בהודעה חוזרת על גובה ההספק שיש באפשרותו להשיל ועל משך ההשלה.
:: (3) מנהל המערכת יפעיל את הצרכן שבהסדר, כך שמספר השעות השנתיות לא יפחת מהקבוע בעמודה β שבלוח 9.2–2; בעבור צרכן שהצטרף במהלך שנה קלנדרית יחושבו שעות ההפעלה המזעריות לצרכן, β, ביחס למועד צירופו של הצרכן בפועל להסדר; על אף האמור, לצרכן שהצטרף להסדר במהלך החודשים ספטמבר עד דצמבר 2023, יופחתו 25% מהערך β לשנת 2023 על כל חודש שעובר ביחס לחודש שבו הצטרף להסדר, עד סוף אותה שנה.
:: (4) ניצל מנהל המערכת את מספר השעות β בהסכם מול צרכן בשנה מסוימת, יהיה רשאי מנהל המערכת להפעיל צרכן, המעוניין בכך, בהתאם לצורכי המערכת, על בסיס השלות פרטניות בהתאם לקבוע באמת המידה.
: (ז) '''תעריפים ותשלום בהסדר'''
:: (1) התעריף לקווט&quot;ש מושל לפי ההסדר יחושב על פי הנוסחה שלהלן:
:: {{ממורכז|&lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; \mathrm{PC} = (1-\alpha) \times \mathrm{P}_0 + \alpha \times \mathrm{P}_1 &lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathrm{PC}&lt;/math&gt; - התעריף לקווט&quot;ש מושל;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{P}_0&lt;/math&gt;, &lt;math&gt;\mathrm{P}_1&lt;/math&gt; - על פי לוח תעריפים 9.2–1 &quot;תעריף לצרכן בהסדר &quot;השלה מרצון&quot; לפי [[אמת מידה 47א]]&quot;;
:::- &lt;math&gt;\alpha&lt;/math&gt; - המשקל שניתן למחיר &lt;math&gt;\mathrm{P}_1&lt;/math&gt; בהתאם לזמן ההתראה, על פי לוח תעריפים 9.2–2.
:: (2) תשלום לכל שעת אירוע השלה:
::: (א) אם &lt;math&gt;0.8\times\mathrm{QB} \le \mathrm{q}&lt;/math&gt; ישולם &lt;math&gt;\mathrm{PC}	imes\mathrm{q}&lt;/math&gt;
::: (ב) אם &lt;math&gt;0.3\times\mathrm{QB} \le \mathrm{q} &lt; 0.8\times\mathrm{QB}&lt;/math&gt; ישולם &lt;math&gt;0.8\times\mathrm{PC}\times\mathrm{q}&lt;/math&gt;
::: (ג) אם &lt;math&gt;0.1\times\mathrm{QB} \le \mathrm{q} &lt; 0.3\times\mathrm{QB}&lt;/math&gt; ישולם &lt;math&gt;0.6\times\mathrm{PC}\times\mathrm{q}&lt;/math&gt;
::: (ד) אם &lt;math&gt;\mathrm{q} \le 0&lt;/math&gt; ישולם &lt;math&gt;-0.1\times\mathrm{PC}\times\mathrm{QB}&lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathrm{QB}&lt;/math&gt; - ההספק השעתי המושל שעליו סוכם בין מנהל המערכת לבין הצרכן במועד הפנייה של מנהל המערכת לצרכן (בקוו&quot;ט), בהתאם לסעיף (ב)(3);
:::- &lt;math&gt;\mathrm{q}&lt;/math&gt; - ממוצע ההספק השעתי המושל בפועל (בקוו&quot;ט) בהתאם לקריאות שנמדדו באותה שעה במונה הרציף.
:: (3) הודיע מנהל המערכת לצרכן על אירוע מחסור, ישלם מנהל המערכת לצרכן תשלומים על פי זמן ההתראה שניתן בפועל לצרכן.
:: (4) מנהל המערכת יחשב את התעריף לצרכן שנענה לאירוע השלה לאחר המועד שעליו הוא התחייב, לפי המפורט להלן:
::: (א) מנהל המערכת ישלם לצרכן את התעריף הקבוע בסעיפים קטנים (1) ו-(2) לפי זמן התראה בפועל שיחושב מהמועד שבו נתן מנהל המערכת את ההתראה לצרכן עד מועד ההשלה בפועל של מיתקן הצרכן;
::: (ב) מנהל המערכת יגבה מצרכן אשר נענה לפניית מנהל המערכת להשלה אבל בפועל לא הפחית את ההספק הנצרך במיתקנו, את התעריף לפי החלופה הקבועה בסעיף קטן (2)(ד) לכל שעות אירוע ההשלה.
::: בסעיף קטן זה, צרכן במסלול &quot;התחייבות להשלה&quot; ייחשב כמי שנענה לאירוע השלה לפי ההספק שהתחייב להשיל בעת הרישום להסדר לפי סעיף (ד)(1)(ו), בין שנענה לו בפועל ובין שלאו.
:: (5) מנהל המערכת ישלח לצרכן בהסדר בתום כל חודש קלנדרי פירוט תשלומים בנוגע להשלות שבוצעו באותו חודש, על פי המועד שבו מנהל המערכת שולח למספק שאליו משויך הצרכן חשבון בהתאם [[לאמת מידה 62]], של תשלומים למספק, על פי התנאים הקבועים בסעיף זה, וישלם את התעריף לצרכן בהסדר בתוך 20 ימים מיום שהצרכן קיבל את פירוט התשלומים.
:: (6) בסוף שנה קלנדרית יערוך מנהל המערכת התחשבנות להתחייבות לתשלום לפי שעות ההפעלה הקבועות בעמודה β שבלוח תעריפים 9.2–2, לפי התעריף לזמן ההפעלה המינימלי PC שאליו הצטרף הצרכן ולפי הכמות שהתחייב להשיל, באופן המפורט להלן:
::: (א) משעות ההפעלה המזעריות β ינוכו שעות ההפעלה של מנהל המערכת ואשר בהן הצרכן לא השיל צריכה, גם אם הצרכן נרשם לזמן השלה נמוך יותר לפי סעיף (ד)(1)(ז), וכן את השעות שבהן הצרכן השיל צריכה באופן חלקי מהכמות שעליה התחייב ואשר שולם לו לפי סעיף (ז)(2)(ב), (ג) ו-(ד) (להלן - שעות ההשלמה הנדרשות);
:::: לצרכן במסלול &quot;התחייבות להשלה&quot;, בעד כל שעת הפעלת ההסדר שבה לא נענה או שבה השיל כמות נמוכה מהכמות שעליה התחייב, יופחתו מערך ה-β‏ 4 שעות;
::: (ב) מנהל מערכת יחשב את התשלום לכל צרכן בעד ההתחייבות לתשלום לפי מכפלת &quot;שעות ההשלמה הנדרשות&quot; לפי פסקה (א) בתעריף PC לצרכן על פי לוח תעריפים 9.2–2, לפי זמן ההתראה שאליו נרשם להסדר ובכמות הבסיס השעתית QB; ממכפלה זו יופחתו התשלומים ששילם מנהל המערכת לפי סעיף (ז)(2)(א) לצרכן בעד הפעלת ההסדר במהלך השנה.
:: (7) הרשות תבחן בכל שנה את הצורך בעדכון ערך β בהתאם לצורכי המשק; בנוגע למסלול &quot;התחייבות להשלה&quot; ייקבע מספר שעות β גדול יותר לעומת המסלולים האחרים.
: (ח) '''תשלום למספק שצרכניו השתתפו בהסדר'''
:: בתום כל חודש קלנדרי, יערוך מנהל המערכת למספק שצרכניו השתתפו בהסדר, חשבון לפי תשלום על ביצוע השלה מרצון כמפורט בסעיף (ז) לאמת מידה זו; גובה התשלום יהיה בשיעור 10% מכלל התשלומים שלהם זכאים צרכני המספק בעד הסדר זה, לגבי אותו חודש; תשלום זה יהיה נוסף על תשלומים המגיעים לצרכן לפי הסדר זה; מנהל המערכת ישלח את החשבון לצרכן לא יאוחר מ-20 בחודש הקלנדרי השני שלאחר תום החודש שלגביו נערך החשבון.
: (ט) '''הסתייעות במחלק דומיננטי'''
:: בביצוע פעולות ההצטרפות להסדר, ההתחשבנות ומשלוח הודעה להפעלה של ההסדר, שעליו לבצע לפי אמת מידה זו, רשאי מנהל המערכת להסתייע במחלק הדומיננטי.

@ 47ב. (תיקון: 13.12.23; תשפ&quot;ד-19) : '''ויסות הייצור במיתקני אנרגיה מתחדשת'''
: (א) '''הגדרה'''
:: באמת מידה זו, &quot;סך אנרגיה שנקטמה&quot; - סך האנרגיה הממוצעת שיוצרה במיתקן, בשעות המקבילות לשעות הוויסות, בשלושת ימי הייצור האחרונים שקדמו ליום שהחל בו הוויסות, שבהם לא בוצע ויסות, בניכוי האנרגיה שיוצרה בשעות הוויסות לפי הנוסחה המפורטת להלן:
:: {{ממורכז|&lt;math&gt; \mathrm{SEL} = \max \left[ \sum_{i=1}^n \frac{ \mathit{MWh}_{i-144} + \mathit{MWh}_{i-96} + \mathit{MWh}_{i-48} }{ 3 } - \mathit{MWh}_{i}, 0 \right] &lt;/math&gt;}}
:: כאשר:
::- &lt;math&gt;\mathrm{SEL}&lt;/math&gt; = סך האנרגיה שנקטמה;
::- &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; = חצי שעה נתונה.
: (ב) '''ויסות בלא פיצוי'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי לווסת בלא פיצוי את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן ייצור באנרגיה מתחדשת, בשל צרכים מערכתיים, בהתאם להיקף השעות שניתן להגביל את יכולת מיתקנו להוצאת אנרגיה לרשת לפי תשובת המחלק שניתנה לגביו לפי [[סעיף 35כ2(ט)(3)(א)]] כנוסחו ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 8), התשפ&quot;ד-2024, או בהתאם להיקף השעות המרבי שניתן לקבוע לגבי מיתקנו ויסות, כפי שצוין בתשובת המחלק או בתוצאות סקר החיבור לפי [[סעיף (ט)(13) לאמת מידה 35כ2]], לפי [[סעיף (א)(1)(ז) לאמת מידה 35כו4]] או לפי [[סעיף (ד)(6) לאמת מידה 35כו6]], והכול לפי העניין.
:: (2) היקף השעות האמור בסעיף קטן (1) למיתקן שההפעלה המסחרית שלו היא במהלך שנה קלנדרית, יחושב באופן יחסי לפי מועד ההפעלה המסחרית.
:: (3) בחישוב היקף השעות השנתי לעניין שעות הוויסות בלא פיצוי למיתקן הפועל לפי [[סימן ז'2 לפרק ו']], תחושב כל שעת פסגה שווסתה כארבע שעות.
: (ג) '''ויסות עם פיצוי'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשאי לווסת את ההספק המוזרם לרשת ממיתקן ייצור באנרגיה מתחדשת, בשל צרכים מערכתיים, בהיקף העולה על היקף השעות שניתן להגביל במסגרת תשובת המחלק את יכולת מיתקנו להוצאת אנרגיה לרשת כקבוע [[בסעיף (ט)(3)(א) לאמת מידה 35כ2]] כנוסחו ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 8), התשפ&quot;ד-2024, או על היקף השעות המרבי שניתן לקבוע לגבי מיתקנו ויסות, כפי שצוין בתשובת המחלק או בתוצאות סקר החיבור לפי [[סעיף (ט)(13) לאמת מידה 35כ2]], לפי [[סעיף (א)(1)(ז) לאמת מידה 35כו4]] או לפי [[סעיף (ד)(6) לאמת מידה 35כו6]] (להלן - סעיפי ויסות בלא פיצוי), לפי העניין, וזאת בלא הגבלה; בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת עקב הוויסות בשעות שחורגות ממכסת השעות הקבועה בסעיפי ויסות בלא פיצוי, ישלם ספק השירות החיוני ליצרן את התעריף שלו זכאי המיתקן בעד סך האנרגיה שלא הוזרמה לרשת; למיתקן ייצור הפועל לפי [[סימן ז'2 לפרק ו']] ישולם תעריף המספקים הקבוע בלוחות תעריפים 6.32 ו-6.33 לסך האנרגיה שנקטמה.
:: (2) לעניין מיתקן שניתנה לו תשובת מחלק או תשובת מנהל המערכת לסקר חיבור, לפני כניסתו לתוקף של סעיף ויסות בלא פיצוי הנוגע לעניין, התשלום כאמור בסעיף קטן (1) יהיה בעד ויסות בשעות החורגות מעבר להיקף השעות שנקבע בתשובת מחלק או בתשובת מנהל המערכת לסקר חיבור שניתנה למיתקן, אם נקבע, ואם לא נקבע - משעת הוויסות הראשונה.
: (ד) '''כללי ויסות'''
:: (1) ויסות מיתקנים לפי אמת מידה זו יבוצע בצורה שוויונית לכלל היצרנים המחוברים לרשת שוויסותם רלוונטי לשמירה על צורכי הבטיחות, השרידות או האמינות של מקטע הרשת שבשלו נדרש הוויסות, בכפוף לאילוצים תפעוליים, בהתאם לנוהל שייקבע על ידי ספק שירות חיוני ויפורסם באתר האינטרנט שלו; המחלק הדומיננטי יווסת תחילה באופן שוויוני את מיתקני הוויסות שניתן לווסת בלא פיצוי, ככל האפשר, עד למיצוי המכסה של כל מיתקני הייצור כאמור שוויסותם נוגע לצורך בשמירה על צורכי הבטיחות, השרידות או האמינות, ולאחר מכן יווסת את מיתקני הייצור הרלוונטיים לצורך כאמור שלשם ויסותם נדרש תשלום פיצוי; ספק שירות חיוני לא יבצע ויסות לפי אמת מידה זו לפני פרסום נוהל כאמור.
:: (2) ויסת ספק השירות החיוני מיתקן ייצור, לא יימנו השעות שבהן נמנעה יכולת הוצאת האנרגיה ממיתקן הייצור בשל ויסות המיתקן, במניין השעות המגבשות הפרעה ממושכת או הפרעות ממושכות, שמזכות בפיצוי לפי [[סעיף (ב)(1) לאמת מידה 48א]], והוא לא יהיה זכאי לפיצוי לפי [[סעיף (א) לאמת מידה 141]] ולפי [[סעיף (א1) לאמת מידה 141]].
:: (3) ויסות מיתקן יבוצע באמצעות מערכות תקשורת שהותקנו בהתאם [[לאמת מידה 35כ4]] [[או 35כז]], לפי העניין.
:: (4) מנהל המערכת רשאי להעביר למחלק הנחיות בדבר ויסות מיתקני ייצור ברשת החלוקה, ובין השאר בעניין היקף ההספק שיווסת, כמות השעות שבהן יבצע ויסות ומיקום ברשת שבו נדרשת הקטימה; העביר מנהל המערכת למחלק הנחיה כאמור, יפעל המחלק בלא דיחוי לבצע את הנחיית מנהל המערכת.
:: (5) מחלק דומיננטי רשאי להעביר למחלק הנחיות בדבר ויסות מיתקני ייצור ברשת החלוקה שלו, ובין השאר בעניין היקף ההספק שיווסת וכמות השעות שבהן יבצע ויסות; העביר מחלק דומיננטי למחלק הנחיה כאמור, יפעל המחלק בלא דיחוי לבצע את הנחיית המחלק הדומיננטי; המחלק יווסת ראשית את מיתקני הוויסות שניתן לקטום בלא פיצוי, באופן שוויוני, ככל האפשר, עד למיצוי המכסה כאמור של כל מיתקני הייצור כאמור שבשטחו ורק לאחר מכן יווסת את שאר מיתקני הייצור שבשטחו.
:: (6) ספק שירות חיוני יצרף לחשבונית לתשלום לייצור שיעביר ליצרן את כמות השעות וההספק שווסת בכל שעה והתעריף ששולם ליצרן בעד סך האנרגיה שלא יוצרה.

=== סימן ה': פיצוי בשל נזקים למכשירים חשמליים והפרעות ממושכות ברשת החשמל ===

@ (תיקון: תשפ&quot;א-6)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין צרכן או יצרן במתח עליון - מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה - המחלק.

@ 48. (תיקון: 29.11.05, 4.4.11, 6.2.12, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''נזק למכשיר חשמלי במצב יציב'''
: (א) '''פיצוי'''
:: ספק השירות החיוני יפצה צרכן שמכשיר חשמלי שברשותו ניזוק כתוצאה מאירוע באספקת החשמל כמפורט בסעיף (ב), בהתאם להוראות [[אמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]].
: (ב) '''אירועים מזכים בפיצוי'''
:: האירועים באספקת החשמל, אשר כתוצאה מאחד מהם ניזוק מכשיר חשמלי שברשות צרכן והצרכן יהיה זכאי לפיצוי על הנזק, הם אלה:
:: (1) אספקת חשמל במתח אספקה הנמוך או הגבוה ביותר מ-15% מן המתח הנומינלי הקבוע [[באמת מידה 41(ב)]];
:: (2) ניתוק מוליך האפס במעגל תלת-פאזי במתח נמוך מהדקי השנאי ועד להדקי החיבור למיתקן חשמל פרטי, אם נגרם נזק למכשיר חד-פאזי;
:: (3) תקלה, תפעול מוטעה או תחזוקה שלא על פי תוכנית התחזוקה השנתית במכשירי הגנות מפני זרם יתר וזרם קצר בכל רמות המתחים, ובווסת מתח בשנאי;
:: (4) הפיכה בין פאזה לאפס או בין פאזה לפאזה כתוצאה מחיבור מוטעה ברשת;
:: (5) מגע רופף באפס או בפאזה ברשת מתח נמוך או בחיבור לבית;
:: (6) תקלה באחד הקטבים של מנתק מתח גבוה, ובלבד שהצרכן התקין אמצעי הגנה מפני חוסר פאזה;
:: (7) אספקת חשמל בתדר אספקה הגבוה מ-5% או נמוך מ-5% מן התדר הנומינלי הקבוע [[באמת מידה 41(ד)]], לפרק זמן של 10 שניות או יותר; תדירות ההפרעות החולפות או ההפרעות הממושכות בקו המתח הגבוה המזין את הצרכן היא פי 3.5 או יותר מן הממוצע הכלל ארצי השנתי;
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9)(א) ביצוע של יותר משתי פעולות חיבור חוזר אוטומטיות בתוך 90 שניות מפעולת ההגנה לניתוק הקו;
::: (ב) ביצוע של יותר מפעולת מיתוג ידנית אחת על כל הקו, בתוך חמש דקות לאחר גמר פעולת ממסר לחיבור חוזר אוטומטי;
::: (ג) ביצוע של יותר מעשר פעולות מיתוג ידניות על חלק של הקו המזין את מקום הצרכנות לאיתור הקטע התקול;
::: במקרה של חריגה ממספר פעולות המיתוג הקבועות בסעיף קטן ((())9(()))(ג) זה ישלם הספק לצרכן גם את הסך הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1;
:: (10) חריגה מהערכים החשמליים הקבועים [[באמת מידה 41(ח)]].
:: בסעיף זה, &quot;פעולת מיתוג&quot; - פעולה חשמלית של חיבור אספקת החשמל.
: (ג) '''אירועים שאינם מזכים בפיצוי'''
:: (1) ספק שירות חיוני לא יפצה צרכן אם נגרם נזק למכשיר חשמלי בעקבות תקלה במיתקן חשמל פרטי של צרכן.
:: (2) חזקה כי נזק למכשיר חשמלי לא נגרם כתוצאה מאירוע כמפורט להלן, אלא אם כן הוכח אחרת:
::: (א) הפסקת חשמל ופעולת חיבור חשמל אחת בגמר ההפסקה;
::: (ב) ניתוק מוליך פאזה או שריפת נתיך ברשת אספקה מתח נמוך, או שריפת נתיך ברשת אספקה של מתח גבוה;
::: (ג) התקיימו תנאי פעולה בלתי רגילים כקבוע בסעיף 1.1 בתקן ישראלי 50160.
: (ד) (((בוטל).))

@ 48א. (תיקון: 1.1.15, 5.8.20, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17) : '''פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל'''
: (א) '''מדידת רמת האמינות'''
:: (1) ספק שירות חיוני ימדוד את רמת האמינות במיתקני הייצור בכל רמות המתחים על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
:::: AIT = T×60×ENS/AD
::: כאשר:
:::- AIT - זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPPTION TIME)
:::- ENS - אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
:::- AD - ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
:::- T - שעות בשנה כפי שמפורט להלן, לפי העניין:
:::: (1) בעבור מיתקן קונבנציונלי קוגנרציה וביומסה - 8,760 שעות;
:::: (2) בעבור מיתקן פיוי ללא אגירה - 4,375 שעות;
:::: (3) בעבור חוות רוח - 2,500 שעות.
:: (2) מנהל המערכת ימדוד את רמת האמינות בכל אחת מרמות המתחים במערכת ההולכה (קווים והשנאה) על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
:::: AIT = 8,760×60×ENS/AD
::: בנוסחה זו:
::: AIT - זמן ממוצע שווה ערך לאי אספקת אנרגיה (מנורמל בדקות) (AVERAGE INTERRUPTION TIME)
::: ENS - אנרגיה בלתי מסופקת במקטע (ENERGY NOT SUPPLIED)
::: AD - ביקוש שנתי (ANNUAL DEMAND)
::: כמו כן ימדוד מנהל המערכת את מספר ההפרעות שגרמו לאנרגיה בלתי מסופקת (NENS).
:: (3) מחלק ימדוד את רמת האמינות המסופקת לצרכנים וליצרנים המחוברים לרשת החלוקה על פי תקנים מקובלים וכמפורט להלן:
::: (א) [[w:en:SAIDI|SAIDI - System Average Interruption Duration Index]] - מדד ממוצע משך הפרעות בשנה.
::::: Ū = {{שבר|∑ זמן מחושב להפסקה × הספק מותקן שהופסק|סה&quot;כ ההספק המותקן ברשת|גודל=100%}}
::: (ב) [[w:en:SAIFI|SAIFI - System Average Interruption Frequency Index]] - מדד ממוצע לתדירות הפרעות בשנה.
::::: λ = {{שבר|∑ הספק מותקן שהופסק|סה&quot;כ ההספק המותקן ברשת|גודל=100%}}
::: (ג) [[w:en:CAIDI|CAIDI - Customer Average Interruption Duration Index]] - מדד משך שיקום אספקה לצרכן.
::::: r = {{שבר|Ū|λ|גודל=100%}}
:: (4) ספק שירות חיוני יפרסם באתר האינטרנט שלו את המדדים האמורים בסעיף קטן זה בסדרה רב שנתית של 10 שנים לפחות, לכל מחוז וברמה כלל-ארצית.
: (ב) '''הפרעות ברשת החשמל המזכות בפיצוי'''
:: (1) האירועים המזכים צרכן או יצרן בפיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, הם אלה:
::: (א) הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 20 שעות רצופות;
::: (ב) הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הגבוה, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 40 שעות;
::: (ג) הפרעה ממושכת למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורה במיתקני ספק השירות החיוני, ואשר משכה עולה על 24 שעות רצופות;
::: (ד) הפרעות ממושכות למיתקן המחובר לרשת המתח הנמוך, אשר מקורן במיתקני ספק השירות החיוני ואשר משכן הכולל בשנה קלנדרית עולה על 48 שעות.
:: (2) במניין משך השעות האמורות בפסקה (1) לא ייכללו הזמנים שבהם התקיים מצב מן המצבים האלה:
::: (א) המיתקן קיבל הזנה חלופית מקו מתח גבוה אחר או מקו מתח נמוך אחר במהלך ההפרעה;
::: (ב) הצרכן או היצרן נתן את הסכמתו לספק השירות החיוני לעכב את הטיפול בהפרעה, לרבות במסגרת הסדרי השלה לפי אמות המידה [[בפרק זה]];
::: (ג) הצרכן או היצרן עצמו גרם להפרעה ברשת של ספק השירות החיוני;
::: (ד) לא ניתן לבצע פעולות לשיקום אספקה מסיבות ביטחוניות או משום שלא התאפשרה גישה למקרקעין;
::: (ה) ההפסקה בוצעה לצורך מניעת סכנת חיים, סכנה לרכוש, או כל נזק אחר לצרכנים או ליצרנים אחרים, או על פי כל דין;
::: (ו) ההפסקה בוצעה על פי הנחיות של רשות מוסמכת;
::: (ז) ההפסקה הממושכת תואמה עם בעל המיתקן והתקבלה הסכמתו;
::: (ח) הגורם להפרעה ברשת הוא צד ג'.
:: (3) חישוב השעות לעניין הזכאות לפיצוי ייעשה לכל נקודת חיבור בנפרד.
: (ג) '''גובה התשלום'''
:: (1) ספק שירות חיוני ישלם לצרכן תשלום כקבוע בלוח תעריפים 9.4–1 בשל כל הפרעה שהצרכן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלם ליצרן תשלום כקבוע [[באמת מידה 141 (אחריות)]] בשל כל הפרעה שהיצרן זכאי לפיצוי בשלה בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
:: (3) תשלומים כאמור לעיל הינם בנוסף לכל תשלום על פי כל דין.
: (ד) '''פיצוי לצרכן במתח עליון'''
:: (1) ספק שירות חיוני וצרכן במתח עליון יחתמו על הסכם שירות אשר יכלול, בין היתר, היבטים של אמינות אספקה ומנגנון פיצוי לצרכן במקרה של חריגה מהקבוע בהסכם.
:: (2) לא הגיעו ספק השירות החיוני והצרכן להסכמה על רמת אמינות האספקה שתסופק לצרכן, יהא הצרכן רשאי לפנות לראש אגף הנדסה ברשות, וראש אגף הנדסה יכריע בסוגיה.
: (ה) '''פיצוי על נזק למכשיר חשמלי כתוצאה מהפרעות ברשת החשמל'''
:: נגרם נזק למכשיר חשמל כתוצאה מאירוע כאמור בסעיף (ב)(1), רשאי הצרכן או היצרן לפנות לספק השירות החיוני בבקשה לקבלת פיצוי בהתאם לקבוע [[באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]].
: (ו) '''מסירת נתונים'''
:: לבקשת צרכן או יצרן ימסור לו ספק שירות חיוני נתוני הפרעות, כפי שנרשמו במכשירי המדידה המותקנים ברשת שבהחזקתו.
: (ז) '''התקנת מונה רציף'''
:: (1) לבקשת צרכן או יצרן או מנהל המערכת, יתקין ספק שירות חיוני רשת מונה רציף במקום המונה הקיים. הצרכן או היצרן יישא בתשלום קבוע על פי הקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
:: (2) רישום הפרעות החשמל במונה שהותקן יהווה בסיס לחישוב משך ההפרעות הממושכות ותדירות ההפרעות הממושכות בשנה.
:: (3) ספק שירות חיוני יאפשר גישה יומית למידע הנאגר במונה.
: (ח) '''הגשת בקשה לפיצוי'''
:: צרכן או יצרן המבקש פיצוי בשל הפרעות ברשת החשמל, יגיש בקשה לספק השירות החיוני בהתאם לאמור [[באמת מידה 49 (בקשה לפיצוי והטיפול בה)]], ויפרט בה את התאריך המדויק, היום והשעה שבהם אירעה ההפרעה.
: (ט) (((בוטל).))

@ 49. (תיקון: 1.6.03, 9.6.14, 27.10.14, 21.5.15, 25.11.15, 5.8.20; תשפ&quot;א-17) : '''בקשה לפיצוי והטיפול בה'''
: (א) '''הגשת בקשה לפיצוי'''
:: בקשת צרכן או יצרן לקבלת פיצוי על נזק למכשיר חשמלי שנגרם בשל הפרעות באיכות החשמל כאמור [[באמת מידה 41 (איכות חשמל)]] או בשל הפרעות באספקת החשמל כאמור [[באמת מידה 48 (נזק למכשיר חשמלי במצב יציב)]], או בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל לפי [[אמת מידה 48א (פיצוי בשל הפרעות ממושכות ברשת החשמל)]], תופנה לספק השירות החיוני בכתב.
: (ב) '''פיצוי הצרכן'''
:: ספק השירות החיוני יפצה את הצרכן בעבור כל נזק ממון ישיר שנגרם למכשיר חשמלי כתוצאה מאירוע המזכה בפיצוי בהתאם לקבוע [[באמת מידה 48]], או בשל הפרעות ברשת החשמל כאמור [[באמת מידה 48א]]. סכום הפיצוי בעבור נזק שנגרם למכשיר חשמלי לא יעלה על שוויו של המכשיר במועד שניזוק.
: (ג) '''המצאת פרטים'''
:: על מנת לקבוע את גובה הפיצוי לעניין הזכאות לפיצוי בשל נזק למכשיר חשמלי, על הצרכן להמציא לספק השירות החיוני כל מסמך שיש בידו להמציא, לרבות פירוט פרטי התקלה, התאריך והשעה המשוערת שבהם אירעה התקלה, חלקים שהוחלפו והצעת מחיר מפורטת או חשבון תיקון. במידת הצורך יציג הצרכן, לבקשת ספק השירות החיוני, גם את המכשיר שניזוק, אך לא יהא בהצגת המכשיר תנאי לקבלת הפיצוי בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
: (ד) '''פיצוי היצרן'''
:: ספק שירות חיוני יפצה יצרן על פי הקבוע [[באמת מידה 141 (אחריות)]].
: (ה) '''מועד מתן הפיצוי'''
:: סכום הפיצוי יועבר לצרכן או ליצרן בהקדם ולא יאוחר מ-60 ימי עבודה מיום מתן המענה הסופי לבקשתו.

== פרק ה': עסקאות פרטיות (תיקון: תשפ&quot;א-6) ==

=== סימן א': מועדי עסקאות פרטיות (תיקון: תשפ&quot;א-6) ===

@ 50. (תיקון: 31.7.09, 27.10.14, 25.11.20, 11.5.22, 30.6.24; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד, תשפ&quot;ה-9) : '''העמדת בטוחה לצורך עסקה פרטית לטובת מנהל המערכת'''
: (א) (((בוטל).))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) '''העמדת בטוחה'''
:: (1) כללי:
::: (א) כתנאי לקבלת שירותי תשתית מאת מנהל המערכת, יעמיד המספק בטוחה לטובת מנהל המערכת, אשר תופקד אצל מנהל המערכת, להבטחת התשלומים המגיעים למנהל המערכת בגין מתן שירותי תשתית, בגובה 70% מהתשלום החודשי התע&quot;וזי הממוצע של צרכני המספק בעונת הקיץ בהתאם לצריכתם בתקופה המקבילה בשנה הקודמת; סכום הבטוחה לפי פסקה זו, ובכלל זה בטוחה שהופקדה כבר לפי פסקה זו, יתעדכן אחת לשנה עד ל-1 בחודש פברואר בהתאם לממוצע התשלומים שנעשו בשנה הקודמת; חילט מנהל המערכת בטוחה שהעמיד מספק לפי פסקה זו, כולה או חלקה, יידרש המספק להשלימה לסכום הקבוע לפי פסקה זו, בתוך ימים ממועד חילוט הבטוחה.
::: (ב) מספק חח&quot;י כהגדרתו [[באמת מידה 223]] (להלן בפסקה זו - מספק חח&quot;י), לא יעמיד בטוחה לטובת מנהל המערכת לצורך הבטחת התשלומים המגיעים למנהל המערכת, למעט אם חרג מספק חח&quot;י בתשלום מעבר לתקופה שנקבעה לתשלום למנהל המערכת לפי [[אמת מידה 223]]; בוצעה חריגה כאמור, העמדת הבטוחה וחילוטה יהיו בהתאם להוראות אלה:
:::: (1) חרג מספק חברת חשמל בתשלום כאמור ברישה, יודיע מנהל המערכת לרשות על החריגה;
:::: (2) לא הודיעה הרשות למנהל המערכת אחרת בתוך 3 ימי עבודה מהמועד שבו הודיע לה על החריגה לפי פסקה (1), יודיע מנהל המערכת למספק חברת החשמל על החריגה ועל חובתו להעמיד בטוחה למנהל המערכת בתוך שבוע ממועד ההודעה כאמור; תוקפה של בטוחה שיעמיד מספק חברת החשמל לטובת מנהל המערכת יהיה עד תום 5 שנים ממועד החריגה (להלן - התקופה הראשונה); עלויות העמדת הבטוחה לא יוכרו לחח&quot;י במסגרת קביעת תעריף על ידי הרשות לפי [[סעיף 31 לחוק]];
:::: (3) חרג מספק חח&quot;י פעם נוספת חריגה כאמור בפסקת משנה (1), במהלך תקופת תוקפה של הבטוחה שהועמדה לפי פסקת משנה (2), יחלט מנהל המערכת מהבטוחה את סכום התשלום שלגביו הייתה החריגה; אם חולטה הבטוחה, כולה או חלקה, לפי פסקת משנה זו, יידרש מספק חח&quot;י להשלימה לסכום הבטוחה הקבוע בפסקת משנה (4), וכן יידרש להעמיד את הבטוחה לתקופה נוספת שתהיה עד תום 5 שנים ממועד סיום התקופה הראשונה;
:::: (4) סכום הבטוחה שמספק חח&quot;י יעמיד יהיה בשיעור של 150% מהתשלום התעו&quot;זי נטו של צרכני חברת החשמל; לעניין זה -
:::::- &quot;תשלום תעו&quot;זי חודשי נטו של צרכני חברת החשמל&quot; - התשלום התעו&quot;זי החודשי של צרכני חברת החשמל בקיזוז התשלומים המגיעים לחברת החשמל כיצרן וכבעל שירותי תשתית;
:::::- &quot;תשלום תעו&quot;זי נטו של צרכני חברת החשמל&quot; - ממוצע של שלושת התשלומים התעו&quot;זים החודשיים נטו של צרכני חברת החשמל הגבוהים ביותר בשנה הקלנדרית הקודמת;
:::: (5) סכום הבטוחה לפי פסקת משנה (4), ובכלל זה בטוחה שהופקדה כבר לפי פסקה זו, יתעדכן אחת לשנה עד ל-1 בחודש פברואר בהתאם לממוצע התשלומים שנעשו בשנה הקודמת.
:: (2) טיב הבטוחה:
::: (א) מנהל המערכת יקבל בטוחה ובלבד שהיא התקבלה מתאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] או מחברת ביטוח ישראלית המופיעה ב&quot;רשימת המבטחים בעלי רישיון לפעול בענף הביטוח למתן ערבויות&quot; המפורסמת בהוראות החשב הכללי במשרד האוצר (הודעה מספר ה.7.7.1.3) (להלן - נותן בטוחה מקומי), והיא עומדת בדרישות הבאות:
:::: (1) בטוחה מחברת ביטוח תהיה חתומה על ידי החברה עצמה ולא על ידי סוכן הביטוח שלה;
:::: (2) על נותן הבטוחה המקומי להיות מדורג בדירוג (([דירוג מנפיק או דירוג טווח ארוך])) מקומי &quot;&lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;AA&amp;minus;&lt;/span&gt;&quot; מחברת הדירוג &quot;מעלות Standard &amp; Poor's&quot; לפחות או בדירוג מקביל מחברת &quot;מידרוג&quot; (3Aa).
::: (ב) מנהל המערכת יקבל ממספק בטוחה שניתנה על ידי תאגיד בנקאי זר או חברת ביטוח זרה (להלן - נותן בטוחה זר), בכפוף לבחינה ולשיקול דעתו של ראש אגף מימון ברשות, כאשר בכל מקרה, על נותן הבטוחה הזר להיות בעל דירוג אשראי בינלאומי מינימאלי של &quot;A-/3A&quot; שניתן בידי 2 מתוך 3 חברות הדירוג הבינלאומיות המובילות (S&amp;P/moodys/Fitch) או בעל דירוג מינימאלי &quot;A/2A&quot; שניתן בידי אחת מחברות דירוג אלו.
::: (ג) הצורך בקבלת אישור ספציפי כאמור בפסקה (ב) לעיל אינו חל במקרה בו הבטוחה ניתנה על ידי נותן בטוחה זר בצירוף התחייבות ואשרור (Confirmation) מבנק מקומי העומד בקריטריונים של נותן בטוחה מקומי, בו הבנק המקומי ערב לבטוחה שנתן הבנק הזר.
:: (3) מטבעות:
::: (א) מנהל המערכת יקבל בטוחה הנקובה באחד המטבעות הבאים: שקל ישראלי, דולר ארה&quot;ב או יורו.
::: (ב) שער החליפין הקובע לצורך חישוב גובה הבטוחה המט&quot;חית יהיה שער החליפין ביום מתן הבטוחה. עם זאת, שינוי בשער החליפין לאורך חיי הבטוחה בשיעור העולה על 10% יחייב עדכון הבטוחה בהתאם בתוך 7 ימי עסקים.
::: (ג) כל בטוחה הנקובה במטבע אחר מהאמור בפסקה (א) מחייבת אישור מראש של ראש אגף מימון ברשות.
: (ה) '''חילוט הבטוחה'''
:: למספק תהיה זכות ערעור בפני הצוות המקצועי של הרשות בכל הקשור לחילוטה של הבטוחה.

@ 51. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 30.8.22, 30.6.24, 9.7.25, 25.2.26; תשע&quot;ט-14, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ד-24, תשפ&quot;ה-9, תשפ&quot;ה-28, תשפ&quot;ו-10, תשפ&quot;ו-11) : '''פנייה למנהל המערכת לשיוך צרכנים'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;קריאת מונה מאומתת&quot; - צילום שבו מופיעים נתוני המנייה ומספר המונה כפי שהם מופיעים על גבי המונה, שמעביר צרכן לספק שירות חיוני רשת באמצעים דיגיטליים.
: (א) (((בוטל).))
: (ב) '''בקשה לשיוך צרכן למספק'''
:: לצורך קבלת אישור שיוך צרכן למספק, יפנה המספק למנהל המערכת בבקשה לאשר את השיוך של צרכן למספק (באמת מידה זו - בקשה לשיוך צרכן למספק); בקשה לשיוך צרכן למספק המוגשת על ידי מספק שחל עליו [[סימן ג' לפרק זה]], תהווה גם בקשת שיוך לעניין כלל המיתקנים המחוברים בנקודת החיבור של הצרכן לרשת החשמל, אשר חל עליהם [[סימן ז'2 לפרק ו']]; בקשה לשיוך צרכן למספק תכלול את כל אלה:
:: (1) שם המספק ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה כתובות ומספרי טלפון;
:: (2) מספר חשבון חוזה של הצרכן;
:: (3) העתק מרישיון ההספקה;
:: (4) שם הצרכן הפרטי וכתובתו;
:: (5) מספר חברה או מספר זהות של הצרכן;
:: (6) מספר המונה של כל אחד מהמונים של הצרכן תוך ציון אם מדובר במונה בסיסי של צרכן המחויב בתעריף ביתי או במונה חכם;
:: (7) גודל החיבור ורמת מתח הרשת שאליה מחובר הצרכן;
:: (8) גודל החיבור המצרפי של הצרכנים המבוקשים לשיוך ושל הצרכנים המשויכים לאותו מספק ([[בפרק זה]] - צרכני המספק);
:: (9) הסדרי השלות המפורטים [[באמות מידה 42 עד 47א]] שאליהם משויך הצרכן;
:: (10) פירוט של מיתקני הייצור הקיימים המחוברים בחיבור של הצרכן תוך ציון אם חל עליהם [[סימן ז'2 לפרק ו']];
:: (11) טופס חתום בידי הצרכן הכולל, בין השאר, את פרטי הצרכן, רצונו להשתייך למספק, והתאריך והשעה שבהם נחתם או ייפוי כוח או הצהרת צד ג' שהוגשו בהתאם לקבוע [[באמת מידה 7ה]];
:: (12) כל נתון אחר על אודות הצרכנים שלגביהם מבוקש שיוך, שיידרש למנהל המערכת לצורך עריכת חשבון לאותו מספק או לצורך מתן שירות לאותו מספק;
:: (13) מספק שחל עליו [[סימן ג' לפרק זה]], יצרף לבקשתו גם את כל אלה:
::: (א) חישוב עלות הצריכה הצפויה המרבית כהגדרתה [[באמת מידה 67ח]];
::: (ב) הצהרה של המספק ולפיה עלות הצריכה הצפויה המרבית שחושבה בפסקת משנה (א), לא עולה על 65% מסכום הבטוחה שמופקדת אצל מנהל המערכת לפי [[אמת מידה 67ח]] וכי שיוך מרבי שיעשה יהיה לכל היותר כמפורט [[באמת מידה 67ח(1ג)]];
:: (14) (((נמחקה).))
: (ג) '''מספק שאין בידו מידע'''
:: (1) מספק שאין בידו מידע על הצרכן, הנדרש לפי סעיף (ב)(2), (6) עד (10) ו-(13), יפנה למנהל המערכת לשם קבלת המידע, ובלבד שיצרף לפנייה אישור חתום מטעם הצרכן המאשר את מסירת הפרטים המבוקשים, או ייפוי כוח או הצהרת צד ג' כהגדרתם [[באמת מידה 7ה]]; לעניין צרכן שהוא בעל מונה בסיסי במקום הצרכנות, המספק יהיה רשאי לפנות למנהל המערכת לפי סעיף קטן זה גם לשם קבלת מידע בדבר סך הצריכה של הצרכן ב-12 החודשים האחרונים הידועים, אם אין בידו מידע שכזה.
:: (2) אם יש ברשות מנהל המערכת את המידע המבוקש, יעבירו למספק בכתב לא יאוחר מעשרה ימי עבודה מיום קבלת אישור הצרכן כאמור בסעיף קטן (1); אם המידע המבוקש מצוי ברשות ספק השירות החיוני רשת, יפנה מנהל המערכת לספק השירות החיוני רשת לצורך העברתו למספק; ספק השירות החיוני רשת יעביר למנהל המערכת את המידע באופן דיגיטלי, באמצעי מן האמצעים שמנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו.
: (ד) '''אישור קיומה של עסקה פרטית או דחייה של בקשה לשיוך צרכן למספק'''
:: (1) מנהל המערכת יאשר בקשה לשיוך צרכן למספק שאינה בקשה לעניין שיוך כאמור בסעיף קטן (1א), אלא אם כן מתקיים אחד מהמקרים האלה:
::: (א) המספק לא כלל בבקשה שהגיש לשיוך צרכן למספק, את אחת או יותר מהדרישות המפורטות בסעיף (ב); על אף האמור בפסקה זו, מנהל המערכת רשאי להעביר למספק בקשה להשלים את אותן דרישות בתוך פרק זמן שיקבע (בסעיף זה - בקשה להשלמת דרישות); לא העביר המספק את הנדרש בבקשה להשלמת דרישות, תידחה בקשתו לפי הרישה של פסקה זו;
::: (ב) (((נמחקה);))
::: (ג) קיימת בקשה לשיוך הצרכן למספק שהוגשה על ידי מספק אחר, אשר צורף לה אחד מהמפורטים בסעיף (ב)(11), ממועד מאוחר יותר;
::: (ד) מנהל המערכת סבור שעלות הצריכה הצפויה כאמור בסעיף (ב)(13) אינה נכונה;
::: (ה) למספק קיים חוב למנהל המערכת;
::: (ו) (((נמחקה);))
::: (ז) הוגשה בקשה להעברת צרכן בעל מונה בסיסי שאינו מחויב בתעריף ביתי;
::: (ח) בבקשה לשיוך צרכן בעל מונה בסיסי - מאחורי החיבור שמבוקש לשייך קיים מונה ייצור, מונה תעו&quot;ז או מונה תשלום מראש.
:: (1א) מנהל המערכת יאשר וישייך למספק צרכן רשום חדש, שביצע החלפה עם צרכן רשום שהיה משויך לאותו מספק, וזאת מיום רישום הצרכן החדש ובהתאם לקריאת המונה ביום ההחלפה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
::: (א) בוצעה החלפת צרכנים לפי [[אמת מידה 19]];
::: (ב) המספק הגיש בקשה לשיוך הצרכן החדש הרשום, בתוך 14 ימי עבודה ממועד רישום הצרכן החדש לפי [[אמת מידה 19]];
::: (ג) הבקשה לשיוך צרכן למספק הוגשה לפי הקבוע בסעיף (ב), ואולם בבקשה לשיוך צרכן למספק לפי סעיף קטן זה המבקש לא יהיה חייב לכלול את הפרטים המפורטים בפסקאות (1), (3), (6), (7), (8), (10) ו-(14) לסעיף האמור.
:: (2) מנהל המערכת יודיע למספק שהגיש בקשת שיוך על אישור או דחייה של הבקשה בתוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת שיוך מלאה כמפורט בסעיף (ב) לאמת מידה 51, ואם בקשת השיוך נוגעת לצרכן בעל מונה בסיסי - בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת בקשה כאמור.
::: (((הוראת שעה מיום 1.1.2025 עד יום 1.1.2027):)) מנהל המערכת יודיע למספק שהגיש בקשת שיוך על אישור או דחייה של הבקשה בתוך 7 ימי עבודה ממועד קבלת בקשת שיוך מלאה כמפורט בסעיף (ב) לאמת מידה 51.
:: (2א) אישר מנהל המערכת את השיוך במועד האמור בסעיף קטן (2), יודיע מנהל המערכת למספק המבקש שיוך של צרכן ביתי בעל מונה בסיסי -
::: (א) כי לשם השלמת שיוך הצרכן למספק, על הצרכן או המספק להעביר לספק השירות החיוני רשת קריאה מאומתת שבוצעה במהלך כל אחד מחמשת ימי העבודה שלפני שני ימי העבודה האחרונים שבחודש הקודם לחודש שבו מבוקש להתחיל את השיוך; ספק שירות חיוני רשת רשאי לאמת קריאה זו לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 13]] כל עוד לא שויך הצרכן למספק;
::: (ב) על אומדן הצריכה השנתית לצרכן שקבע מנהל המערכת בהתאם למפורט להלן:
:::: (1) אם יש ברשותו נתונים מלאים של צריכת הצרכן במקום הצרכנות ב-12 החודשים שקדמו לחודש שבו החל שיוך הצרכן (להלן - הצריכה השנתית הקודמת), אומדן הצריכה שיהיה לשנה השוטפת יהיה בהתאם לסך הצריכה בשנה הקודמת;
::::: (2) אם אין ברשותו נתונים מלאים של הצריכה השנתית הקודמת, יערוך מנהל המערכת אומדן שנתי על פי נתוני הצריכה הקיימים אצלו;
::::: (3) מנהל המערכת רשאי לעדכן אחת לחודש את אומדן הצריכה השנתית של צרכנים בעלי מונים בסיסיים המשויכים למספק, שנקבע לפי פסקת משנה (1) או (2), בהתאם לנתוני הקריאות בפועל של 12 החודשים האחרונים.
:: (2ב) מספק ברירת מחדל יגיש לצרכן גמר חשבון על בסיס הקריאה המאומתת שבוצעה בהתאם לסעיף קטן (2א), בתוספת אומדן הצריכה לימים שבין מועד הקריאה למועד השיוך; אומדן הצריכה כאמור יחושב כמכפלת הימים שבין מועד הקריאה המאומתת למועד השיוך, בממוצע הצריכה היומית בין קריאת המונה המאומתת לבין הקריאה הקודמת של ספק שירות חיוני רשת; ספק שירות חיוני רשת יעביר את אומדן הצריכה שעד סוף החודש הקלנדרי טרם השיוך, כפי שחושב לעיל, למנהל המערכת; אומדן הצריכה כאמור לא ייחשב כהערכת צריכה לפי [[אמת מידה 14]].
:: (2ג) אישר מנהל המערכת בקשה לשיוך צרכן למספק, ישויכו למספק כל המונים של הצרכן המותקנים באותו חיבור.
:: (3) אושרה הבקשה, יודיע על כך מנהל המערכת גם למספק הקיים של הצרכן.
:: (4) דחה מנהל המערכת את הבקשה כאמור, יחולו הוראות אלה:
::: (א) מנהל המערכת יפרט בהודעתו את הסיבה לדחיית הבקשה;
::: (ב) הצרכן ימשיך להיות משויך למספק הנוכחי שלו, אלא אם כן המספק הנוכחי של הצרכן הגיש הודעה על סיום עסקה פרטית לפי [[אמת מידה 53]], או לחלופין אם בוצעה החלפת צרכנים לפי [[אמת מידה 19]]; במקרים כאמור, יועבר הצרכן למספק ברירת מחדל.
: (ד1) '''מועד תחילת שיוך צרכן למספק'''
:: (1) שיוך צרכן למספק שבקשתו אושרה על ידי מנהל המערכת לפי סעיף (ד)(2), יחל ב-1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו נתן מנהל המערכת את אישורו.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), שיוך צרכן חדש רשום שאושר על ידי מנהל המערכת בהתאם לקבוע בסעיף ((())ד(()))(1א), יחל במועד רישום הצרכן החדש לפי [[אמת מידה 19]].
: (ד2) '''ביטול שיוך צרכן למספק טרם תחילת השיוך'''
:: (1) מספק שהגיש בקשה לשיוך או מספק שקיבל אישור לשיוך צרכן וטרם החל השיוך בפועל, יהיה רשאי להגיש בקשה לביטול השיוך בצירוף אישור חתום על ידי הצרכן על הסכמתו לכך או בצירוף ייפוי כוח או הצהרת צד ג' כקבוע [[באמת מידה 7ה]]; המספק יצרף לבקשה לביטול השיוך העתק מהודעה שמסר לצרכן בדבר הגשת הבקשה לביטול השיוך.
:: (2) הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (1), יבטל מנהל המערכת את בקשת השיוך או את השיוך, אם אושר, באופן מיידי, והצרכן ישויך למספק שהיה משויך אליו קודם לבקשת השיוך; לא היה משויך הצרכן למספק, הוא ישויך למספק ברירת מחדל; מנהל המערכת ימסור למספק שהגיש את הבקשה לביטול השיוך ולמספק שהצרכן היה משויך אליו קודם לבקשת השיוך, הודעה על ביטול השיוך.
: (ה) '''הודעה על שינויים בנוגע לצרכני המספק'''
:: כתנאי לקבלת שירותים ממנהל המערכת, יודיע מספק למנהל המערכת על כל שינוי שחל בפרטים שמסר ביחס לצרכניו, מייד עם התרחשותו, ויפרט את השינויים.

@ 51א. (תיקון: 19.5.25; תשפ&quot;ה-30) : '''שיוך תעודת זמינות למספק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;תעודת זמינות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף (ג) לאמת מידה 85ב]];
::- &quot;מספק&quot; - מספק שחל עליו [[סימן ג' לפרק ה']].
: (ב) '''שיוך תעודת זמינות למספק'''
:: (1) מספק יודיע למנהל המערכת בכל חודש, עד 15 ימים לפני סיום החודש הקלנדרי, על הספק ששויך לו על ידי יצרן שרשאי לשייך תעודת זמינות למספק; הספק הנכלל בהודעה כאמור לא יעלה על גובה ההספק הנקוב בתעודת הזמינות העדכנית של אותו יצרן; המספק יצרף להודעה כאמור העתק של תעודת הזמינות ששויכה אליו.
::: מצא מנהל המערכת כי ההספק ששויך על ידי מספק גבוה מהדיווח של היצרן לפי [[אמת מידה 85ב(ג)(3)]], יעדכן מנהל המערכת את ההספק המשויך למספק בהתאם לדיווח היצרן, ויודיע על כך למספק.
:: (2) ביטל מנהל המערכת תעודת זמינות ליצרן לפי [[אמת מידה 85ג1(ב)]], יודיע מנהל המערכת לכל מספק שהודיע לו לפי סעיף קטן (1) על שיוך הספק מתוך תעודת הזמינות של אותו היצרן, כי תעודת הזמינות בוטלה וכי ההספק הנקוב בה לא ישויך למספק החל מהיום ה-1 לחודש הקלנדרי העוקב למועד הודעת מנהל המערכת לפי סעיף זה.

@ 52. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26) : (((בוטלה).))

@ 53. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 30.6.24; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ד-24, תשפ&quot;ה-9) : '''סיום עסקה פרטית'''
: (א) '''סיום עסקה פרטית'''
:: (1) מספק שמעוניין לסיים עסקה פרטית עם צרכן, יודיע על כך למנהל המערכת.
:: (2) (((בוטל).))
:: (2א) סיום עסקה פרטית עם צרכן בעל מונה בסיסי שעובר למספק אחר ייעשה באמצעות הגשת בקשת שיוך על ידי המספק האחר, לרבות קריאת מונה מאומתת; לשם גמר חשבון במסגרת סיום העסקה הפרטית עם המספק הקיים, יקבע מנהל המערכת את הצריכה של הצרכן החל ממועד הקריאה המאומתת עד לסיום החודש שטרם המעבר למספק האחר.
:: (2ב) על אף האמור בסעיף קטן (2א), בסיום עסקה פרטית עם צרכן בעל מונה בסיסי שעובר למספק ברירת מחדל - הצרכן או המספק יעבירו לספק שירות חיוני רשת קריאת מונה מאומתת שבוצעה במהלך כל אחד משני ימי העבודה שלפני יום העבודה האחרון שלפני תחילת החודש שבו מבוקש לסיים את העסקה הפרטית; ספק שירות חיוני רשת רשאי לאמת קריאה זו לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 13]] כל עוד לא הסתיימה העסקה הפרטית; לא התקבלה קריאת מונה מאומתת במועד כאמור, יערוך מנהל המערכת הערכת צריכה של הצרכן ממועד הקריאה האחרונה עד למועד סיום העסקה הפרטית.
:: (3) מנהל המערכת יסיים עסקה פרטית בין מספק לצרכן בהתקיים אחד מהמפורטים להלן:
::: (א) המספק לא שילם את תשלומיו למנהל המערכת לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 62]] בתוך 40 ימים ממועד משלוח החשבון על ידי מנהל המערכת למספק;
::: (ב) המספק נדרש לעדכן או לחדש בטוחה לפי [[אמת מידה 50]] [[או 67ח]], לפי העניין, והוא לא עשה זאת;
::: (ג) ניתן אישור על קיומה של עסקה פרטית של צרכן עם מספק אחר כמפורט [[בסעיף (ד) לאמת מידה 51]];
::: (ד) הצרכן ביקש להירשם כצרכן של מספק ברירת מחדל.
:: (4) (((בוטל).))
:: (4א) אם הסתיימה עסקה פרטית בין מספק לצרכן עם מונה בסיסי לפי סעיף קטן (1) או (3), בתוך פחות מ-6 חודשים מיום תחילת השיוך, והצרכן שויך למספק ברירת מחדל ולא למספק אחר, יבצע מנהל המערכת התחשבנות עם המספק בנוגע להפרש שבין התשלומים שבהם חויב המספק בשל הצריכה של הצרכן בתקופת השיוך, לבין מכפלת הצריכה כאמור בתעריף הביתי הקבוע בלוח תעריפים 5.3–1.
:: (5) סיום עסקה פרטית לפי סעיפים קטנים (1) או (3), יהווה גם סיום של השיוך של כלל מיתקני הייצור אשר מחוברים בנקודת החיבור לרשת החשמל של הצרכן שהוא צד לעסקה פרטית שהסתיימה כאמור ואשר חל עליהם [[סימן ז'2 לפרק ו']], למספק.
: (ב) '''מועד סיום עסקה פרטית ושיוך צרכן'''
:: (1) סיום עסקה פרטית לפי סעיף (א)(1) יחל ביום 1 בחודש הקלנדרי העוקב לחודש שבו הגיש המספק למנהל המערכת הודעה על סיום העסקה; במועד סיום העסקה הפרטית כאמור ישויך הצרכן למספק ברירת מחדל; מנהל המערכת ימסור הודעה על סיום העסקה למספק ברירת מחדל, ומספק ברירת מחדל ימסור הודעה על כך לצרכן.
:: (2) סיום עסקה פרטית לפי סעיף (א)(3)(א) או (ב), יחל מייד, והצרכן ישויך באופן מיידי למספק ברירת מחדל; מנהל המערכת ימסור הודעה על סיום העסקה למספק הפרטי ולמספק ברירת מחדל, ומספק ברירת מחדל ימסור הודעה על כך לצרכן.
:: (3) סיום עסקה פרטית לפי סעיף (א)(2א), (א)(2ב) או (א)(3)(ג) יחל במועד תחילת שיוך הצרכן למספק האחר בהתאם לקבוע [[בסעיף (ד1) לאמת מידה 51]].
:: (4) סיום עסקה פרטית לפי סעיף (א)(3)(ד) יחל ב-1 בחודש הקלנדרי העוקב למועד הגשת בקשת הרישום של הצרכן למספק ברירת מחדל; בסיום עסקה לפי פסקה זו, יימסרו לצרכן ולמספקים הודעות כאמור בסעיף קטן (2); במעבר של צרכן בעל מונה בסיסי, ספק שירות חיוני רשת יקרא את מונה הצרכן טרם השיוך למספק ברירת מחדל או יבקש ממנו להעביר לו קריאת מונה מאומתת.

@ 54. (תיקון: 31.7.09; תשע&quot;ט-14) : '''סיווג עסקה'''
: (((בוטלה; אך תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפני יום 21.8.2019):))
: (ב) '''סיווג העסקה כקרובה'''
:: (1) ספק השירות החיוני יפנה לראש אגף הנדסה ברשות בכתב, עם קבלת הפניה ממספק לסווג עסקת תשתית כעסקה קרובה, בצירוף העתק מלא של פניית המספק לפי [[אמת מידה 51]] לצורך סיווג העסקה כקרובה ביחס לנקודות המניה שאותן ביקש המספק לסווג כעסקה קרובה.
:: (2) ספק שירות חיוני יצרף חוות-דעת מטעמו בנוגע לכל נקודת מניה לגביה התבקש סיווג של עסקה קרובה. המספק רשאי להפנות אל ראש אגף הנדסה ברשות חוות דעת מטעמו.
:: (3) סיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה יתבצע עבור כל צרכן (נקודת מניה) בנפרד.
: (ג) '''איחור בסיווג העסקה'''
:: החל מתן שירותי התשתית בפועל, לפני שהתקבל סיווג תעריף התשתית מאת ראש אגף הנדסה ברשות, יראו את התעריף כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה במתח הרלוונטי עד לקבלת סיווג התעריף. עם קבלת סיווג התעריף יחול התעריף שנקבע באופן רטרואקטיבי מיום תחילת מתן שירותי התשתית וספק השירות החיוני יגבה מאת המספק את ההפרשים שנוצרו בצירוף ריבית החשב הכללי, במידה ונוצרו.
: (ד) '''ברירת המחדל - עסקה רחוקה'''
:: כל עוד לא תתקבל אצל ראש אגף הנדסה ברשות בקשה מפורשת של המספק לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה קרובה ביחס לנקודת חיבור מסוימת, יראו את העסקה הפרטית ביחס לכל נקודת חיבור של הצרכן הפרטי כעסקה רחוקה.
: (ה) '''אגרה בגין סיווג עסקת תשתית'''
:: עבור טיפול בבחינת סיווג עסקת תשתית כעסקה קרובה על ידי ראש אגף הנדסה ברשות ישלם המספק אגרת תשלום בסך שייקבע בהתאם לדין.
: (ו) אמת מידה זו תחול על בעלי רשיונות ייצור מותנים שהוכיחו עמידה באבן דרך סגירה פיננסית קודם למועד [[https://pua.gov.il/decisions/documents/00199118.pdf|החלטה מספר 6 מישיבת רשות מספר 536, מיום 29.1.2018]], המפורסמת באתר הרשות.

@ 55. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תשלום למנהל המערכת בגין איבודים בעסקה פרטית'''
: (א) '''אי חובת הזרמת האיבודים בעסקה פרטית על ידי היצרן הפרטי וחיובם במסגרת תעריף תשתית בגין איבודי אנרגיה'''
:: כמות החשמל שתוזרם לרשת לצורך העסקה הפרטית תהיה בגובה הכמות המיועדת לצרכנים בעסקה הפרטית כפי שתימדד במוני הצרכן. המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום בגין איבודי האנרגיה של צרכניו, שיחושבו לפי לוחות תעריפים 7.7.1–6 במסגרת תעריף בגין איבודי אנרגיה.

@ 56. (תיקון: 31.7.09) : '''תכנית צריכה שבועית'''
: (א) '''המועד להגשת תכנית צריכה שבועית'''
:: (1) בכל יום חמישי, ואם חל יום חמישי בערב חג או בחג, ביום החול האחרון שקדם ליום חמישי האמור, עד השעה 10:00 באותו היום, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית חצי שעתית המפרטת את הצריכה המצרפית המתוכננת ביחס לכל יום עד לסוף השבוע שיבוא.
:: (2) תכנית הצריכה השבועית תוגש על טופס אחד במתכונת התכנית היומית כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
:: (3) תכנית הצריכה השבועית נועדה לצרכי תכנון בלבד.
:: (4) למרות האמור לעיל, במקרה בו לא הגיש המספק תכנית צריכה יומית, יראו את התכנית שהוגשה עבור אותו היום במסגרת התכנית השבועית כתכנית יומית מטעם המספק.

@ : {{ממורכז|'''תכנית צריכה שבועית חצי שעתית לשבוע שבין __/__/__ לבין __/__/__'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 57. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34, תשפ&quot;ד-24) : '''תכנית צריכה יומית'''
: (א) '''תכנית צריכה יומית'''
:: בכל יום, עד השעה 10:00 באותו היום, ביום חול, לגבי יום המחרת, ובימי חמישי ובימים שלפני ערב חג לגבי, עד וכולל יום החול הבא, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית חצי שעתית ביחס לעשרים וארבע השעות, החל משעה 24:00 באותו היום ועד לשעה 24:00 ביום העוקב; בתכנית כאמור יפרט המספק את כל אלה:
:: (1) סך הצריכה המצרפית של כלל צרכני המספק בעלי מונה חכם;
:: (1א) סך הצריכה המצרפית של כלל צרכני המספק בעלי מונה בסיסי; צריכת צרכני המספק שהם בעלי מונים בסיסיים, בכל חצי שעה, תהיה לפי התפלגות הצריכה הנורמטיבית ובכמות שנקבעה באומדן הצריכה השנתית;
:: (2) פירוט היצרנים הפרטיים שמהם תירכש האנרגיה בעבור צריכת צרכני המספק וכמות האנרגיה שתירכש מכל יצרן פרטי;
:: (3) פירוט היצרנים הפרטיים שמהם הוקצה הספק בעבורו וגובה ההספק שהוקצה מכל יצרן; לעניין זה יראו רכישת אנרגיה מיצרן לפי פסקה (2) כהקצאת הספק בעבור המספק מאותו יצרן, בגובה האנרגיה הנרכשת.
: (ב) '''אופן הגשת תכנית הצריכה היומית'''
:: תכנית הצריכה היומית תוגש על טופס אחד, כמודגם בטופס המצורף לאמת מידה זו. מנהל המערכת רשאי, בהתאם לשיקוליו ועל פי ניסיונו ובאישור הרשות, ליצור טופס דיווח אחיד שיאפשר את קבלת הנתונים הנדרשים מכל מספק לצורך תכנון העמסת התחנות.
: (ג) '''שינויים בתכנית הצריכה'''
:: (1) מספק שהגיש תכנית צריכה עד לשעה 10:00 רשאי, במידת הצורך, להגיש למנהל המערכת בקשה לעדכון תכנית הצריכה עד לשעה 12:00 באותו היום.
:: (2) הודעה על עדכון התכניות תועבר למנהל המערכת בכתב.

@ : {{ממורכז|'''תכנית צריכה יומית חצי שעתית לתאריך __________'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 58. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34, תשפ&quot;ד-24) : '''אספקת חשמל בתקופת העסקה הפרטית'''
: (א) '''רכישת חשמל לצרכנים פרטיים'''
:: (1) במסגרת עסקאות פרטיות, עם צרכנים ויצרנים פרטיים, שעמם נקשר המספק, תירכש על ידי המספק כל הצריכה המתוכננת של צרכני המספק, בהתאם לתכנית צריכה יומית שתוגש על ידי המספק.
:: (2) במקרים המפורטים להלן המספק יהיה רשאי לרכוש ממנהל המערכת, בתעריפי תעו&quot;ז, את החשמל החסר לצורך מכירה לצרכניו:
::: (א) מיתקן היצרן שהקצה הספק בעבור המספק אינו זמין לייצור אנרגיה, בין השאר, בהתקיים אחד מאלה:
:::: (1) המיתקן נמצא בתחזוקה;
:::: (2) בהתקיים אירוע כוח עליון במיתקן כמפורט [[באמות מידה 130 עד 134]];
:::: (3) בשעות מש&quot;ב שפל שבהן המיתקן אינו מייצר חשמל כלל;
:::: (4) במקרה של מעבר המיתקן לשימוש בדלק חלופי בשל הנחיית מנהל המערכת;
:::: (5) במקרה של הנחיות מנהל המערכת למיתקן במצב חריג;
:::: (6) בהתאם לאמור [[באמת מידה 141 (אחריות)]];
:::: המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי פסקה זו עד לגובה ההספק שהוקצה בעבורו על ידי היצרן;
::: (ב) קיים אצל צרכן במתח עליון של המספק מיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו, והמיתקן אינו זמין לייצור אנרגיה, המספק יהיה רשאי לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן זה, עד לגובה ההספק הנקי המותקן של המיתקן המשולב בחצר הצרכן.
:: (3) בכל מקרה שבו מבקש המספק לרכוש חשמל ממנהל המערכת לפי סעיף קטן (2), תפורט הסיבה לכך על גבי תכנית הצריכה.
:: (4) מספק שרוכש חשמל לחלק מצרכניו מיצרן פרטי בשעות שפל, יחולו עליו כל התנאים באמות המידה לעסקה פרטית, לגבי הצרכנים האמורים.
:: (5) אין באמור בסעיפים קטנים (1) עד (3) כדי לפטור את המספק מלהפיק חשבון לצרכניו בגין רכישת חשמל ממנהל המערכת וגביית הכספים והעברתם למנהל המערכת בעבור החשמל האמור.
: (ב) '''איזון הצריכה המצרפית הפרטית לייצור'''
:: (1) כלל הצריכה המצרפית המתוכננת בעסקה הפרטית, כפי שתופיע בתכנית הצריכה, תהיה זהה לסך הייצור שנרכש על ידי המספק מיצרנים פרטיים וממנהל המערכת כפי שיפורט בתכנית הצריכה ובתכניות הייצור של המספקים והיצרנים בהתאמה.
:: (2) מצא מנהל המערכת כי קיימת אי התאמה בהתאם לאמור בסעיף קטן (1), ידרוש מנהל המערכת מהמספק לתקן את התכניות שהוגשו לו בתוך שעתיים ממועד קבלת הדרישה.
:: (3) לא התקבלה תכנית מתוקנת בפרק הזמן כאמור בסעיף קטן (2) יתקן מנהל המערכת את תכנית הצריכה תוך השוואתה לכמות הייצור שתיוצר לצורך העסקה הפרטית. בגין החריגה מתכנית הצריכה יחייב מנהל המערכת את המספק בתשלום הקבוע [[באמת מידה 59]].
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) '''חישוב סטיות למספק ששייך צרכנים בעלי מונים בסיסיים'''
:: לצורך חישוב צריכה בפועל של כלל צרכני המספק שהם בעלי מונים בסיסיים, בכל חצי שעה, יסתמך מנהל המערכת על סך הצריכה של צרכנים אלה כפי שנקבעה באומדן הצריכה השנתית; לאחר קבלת קריאות מונה של ספק שירות חיוני רשת בנוגע לכלל צרכני המספק בחודש מסוים, יתקן מנהל המערכת את חישוב התשלומים שנעשו בשל סטיות לאותו חודש לפי כמות הצריכה בפועל שקבע לכל צרכן של המספק בהתאם [[לסעיף (ב)(9)(א) לאמת מידה 62]], כשהיא מוכפלת בהתפלגות הצריכה הנורמטיבית.

@ 59. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34, תש&quot;ף-36) : '''חריגות מתכנית הצריכה היומית (התחשבנות בגין עודפים וחסרים)'''
: (א) '''חריגה מתכנית הצריכה היומית - צריכה עודפת'''
:: (1) עלתה הצריכה בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה עודפת), יספק מנהל המערכת את כל ביקושי הצריכה של צרכני המספק.
:: (2) בגין צריכה עודפת ירכוש המספק את החשמל ממנהל המערכת בתעריף בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
: (ב) '''חריגה מתכנית הצריכה היומית - צריכה חסרה'''
:: (1) פחתה הצריכה בפועל מה צריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה חסרה), ירכוש מנהל המערכת את יתרת החשמל שנועדה לאספקת ביקושי צרכני המספק.
:: (2) בגין צריכה חסרה עד לכמות החשמל שנרכשה ממנהל המערכת לפי [[סעיף (א)(2) לאמת מידה 58]], ככל שהיתה רכישה, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה רכיב ייצור כקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
:: (3) בגין צריכה חסרה מעבר לאמור בסעיף קטן (2), ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה, המפורטת באישור התעריפי של היצרן שממנו רכש המספק את האנרגיה; אם רכש המספק אנרגיה מכמה יצרנים, ישלם מנהל המערכת למספק תשלומים בגובה 120% מהעלות המשתנה הנמוכה ביותר מבין היצרנים; לעניין זה, &quot;עלות משתנה&quot; - עלות דלק בתוספת עלות תפעול משתנה.
: (ג) '''חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק'''
:: (1) צריכה מעבר ל-103% מההספק המותקן המוקצה בעבור מספק בחצי שעה נתונה, תהווה חריגה מסך ההספק שעומד לרשות המספק.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), צריכה עודפת של צרכן במתח עליון, הנובעת מהפסקה מאולצת במיתקן ייצור בגז טבעי המשולב בחצרו לא תהווה חריגה כאמור.
:: (3) המספק ישלם למנהל המערכת תעריף לפי לוח תעריפים 6.5–13 בעבור ממוצע של 20 החריגות מסך ההספק שעומד לרשות המספק הנמוכות ביותר מבין 30 החריגות הגבוהות ביותר מסך אותו הספק בשנה קלנדרית.
:: (4) התחשבנות כאמור בסעיף ((קטן)) (3) תבוצע אחת לשנה, בחודש ינואר, בעבור השנה הקלנדרית שקדמה לו.

@ 60. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשע&quot;ט-14, תשפ&quot;א-6) : '''תשלום בגין שירותי תשתית'''
: (א) '''התעריף בגין שירותי התשתית'''
:: (1) בגין מתן שירותי תשתית יגבה מנהל המערכת מהמספק תשלום על בסיס התעריף הקבוע בלוחות תעריפי התשתית (לוחות תעריפים 7), (((הסיפא תמשיך לחול לגבי עסקת תשתית שסווגה כעסקה קרובה לפי [[אמת מידה 54]] לפני יום 21.8.2019):)) בהתאם לסיווג תעריף התשתית כתעריף בגין עסקה פרטית קרובה או רחוקה לפי קביעת ראש אגף הנדסה ברשות ביחס לסיווג העסקה כמפורט [[באמת מידה 54]].
:: (2) מנהל המערכת יעביר לספק שירות חיוני רשת את התשלומים המגיעים להם על פי האמור בסעיף קטן (1).
: (ב) '''המדידה המחייבת'''
:: כמות החשמל שתשמש לצורך חישוב התשלום בגין שירותי התשתית תהיה בהתאם למדידה שנמדדה במונה המותקן אצל הצרכן.

@ 61. (תיקון: 31.7.09) : '''תשלום קבוע'''
: (א) '''תשלום קבוע למספק'''
:: המספק יחויב על ידי מנהל המערכת בתשלום במסגרת &quot;תשלום קבוע&quot; בהתאם למספר צרכניו ולמתח החיבור, כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

@ 61א. (תיקון: 30.6.24; תשפ&quot;ה-9) : '''דמי שימוש במערכת לשיוך צרכנים'''
: (א) '''דמי שימוש בעד מערכת לשיוך צרכנים'''
:: המספק ישלם למנהל המערכת בעד הרשאה לשימוש במערכת לשיוך צרכנים של מנהל המערכת, תשלום חודשי בתעריף הקבוע בשורה 30 שבלוח תעריפים 5.4–2, בעד כל משתמש שהמספק ביקש.

@ 62. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 27.10.21, 30.6.24, 14.5.25; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג-6, תשפ&quot;ד-19, תשפ&quot;ד-24, תשפ&quot;ה-9, תשפ&quot;ה-25) : '''פירוט התשלומים'''
: (א) '''קריאה והעברה של נתוני הקריאה של צרכני המספק'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יקרא ויעביר את נתוני קריאת המונים החכמים של צרכני המספק ברמה חצי שעתית, ואת נתוני קריאת המונים הבסיסיים של צרכני המספק וכן יעביר נתונים בדבר סך האנרגיה שנקטמה, בחלוקה חצי שעתית, לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 47ב]] ([[בסימן זה]] - נתוני הקריאה) לחברת ניהול המערכת, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה-10 בחודש, לצורך הכנת פירוט תשלומים מחייב חודשי למספק; ספק השירות החיוני רשת יעביר לחברת ניהול המערכת את נתוני הקריאה לפי סעיף זה באופן דיגיטלי בפורמט שיפרסם מנהל המערכת באתר האינטרנט שלו.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יקרא ויעביר למנהל המערכת את נתוני קריאת המונים הבסיסיים בהתאם לחובת קריאת המונה לפי הוראות [[אמת מידה 13]].
: (א1) '''עריכת פירוט התשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך וישלח פירוט תשלומים מחייב למספק אחת לחודש, בתוך 30 ימים מתום כל חודש; בחודש שבו חלים חגים, ימי החג לא יימנו במניין הימים לשליחת פירוט תשלומים לפי סעיף קטן זה.
:: (2) מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה, פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
:: (3) מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן [[#1|בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו - חברות קשורות).
: (ב) '''פירוט תשלומים מחייב'''
:: מנהל המערכת יפרט בפירוט התשלומים המחייב למספק, בין השאר, את כל הפרטים המפורטים להלן, באופן שיאפשר תשלום נפרד לנותני השירות השונים:
:: (1) חישוב התשלום ודרישת תשלום בעד שירותי התשתית שסופקו לצרכני המספק, בכל מש&quot;ב, בהתאם לתעריף התשתית הרלוונטי לאותה קבוצת צרכנים, בעבור שימוש בתשתית ספק השירות החיוני לצורך העברת האנרגיה;
:: (2) דרישה לתשלום בעד שירותי טיפול בתכניות צריכה ועריכת משלוח פירוט תשלומים מחייב חודשי כקבוע בלוח תעריפים 7.7–3;
:: (3) דרישה לתשלום בעד שירותי צרכנות בחלוקה בתעריף לפי לוח תעריפים 5.4–1, בהתאם לסוג צרכני המספק;
:: (4) דרישה לתשלום בעד שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1;
:: (5) למספקים שחלות עליהם [[אמות מידה 56 עד 59]] - יפרט גם חישוב תשלומים בעד סטיות מתכנית הצריכה כקבוע [[באמת מידה 59]], כולל פירוט הסטיות ופירוט התעריף שעל בסיסו חושב התשלום;
:: (6) למספקים שחל עליהם [[סימן ב' לפרק זה]] - יפרט גם את כל אלה:
::: (א) כמות האנרגיה הנרכשת על ידי המספק לפי מחיר יום מראש בהתאם לתכניות הצריכה היומיות של המספק וכמות האנרגיה הנרכשת או הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת;
::: (ב) דרישה לתשלום בשל צריכת אנרגיה ממנהל המערכת יום מראש וזמן אמת כקבוע [[באמת מידה 67ה]];
::: (ג) דרישה לתשלום בשל אנרגיה הנצרכת מעבר למגבלת ההספק השנתית או הרבעונית, לפי העניין, כקבוע [[באמת מידה 67ה]];
::: (ד) כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
::: (ה) עלות הצריכה החסרה שנרכשה בידי מנהל המערכת לפי [[סעיף (ג)(2) לאמת מידה 67ה]];
:: (7) למספקים שחל עליהם [[סימן ג' לפרק זה]] - יפרט גם את כל אלה:
::: (א) כמות האנרגיה שצרכו צרכני המספק בהתאם לקריאת מוני הצרכנים בכל נקודת חיבור;
::: (ב) כמות האנרגיה הנרכשת על ידי מספק לפי מחיר יום מראש או מחיר זמן אמת וכמות האנרגיה הנמכרת על ידי המספק לפי מחיר זמן אמת, בהתאם [[לאמת מידה 67ט]];
::: (ג) דרישה לתשלום בעד האנרגיה כאמור בפסקת משנה (ב);
::: (ד) דרישה לתשלום בעד הרכיב הקבוע של התעריף המשלים, כמפורט [[באמת מידה 67ט]];
::: (ה) דרישה לתשלום בעד הרכיב המשתנה של התעריף המשלים, כמפורט [[באמת מידה 67ט]].
: (ב1) '''אופן חישוב ותשלום בעד צריכת צרכנים בעלי מונה בסיסי'''
:: בהעדר קריאת מונה של ספק שירות חיוני רשת, חישוב הצריכה החצי-שעתית והתשלום לפי פסקאות (1) ו-(4) לסעיף (ב) (להלן - תשלום בעד צריכה) של צרכני המספק שהם צרכנים ביתיים בעלי מונה בסיסי בחודש מסוים, ייעשה על פי מכפלת אומדן הצריכה השנתית שנקבע לפי [[סעיף (ד)(2)(ב) לאמת מידה 51]] בהתפלגות הצריכה הנורמטיבית; הרשות תעדכן את התפלגות הצריכה הנורמטיבית בעת העדכון השנתי של התעריף המפוקח לצרכן ביתי; פרסמה הרשות התפלגות צריכה נוספת הנוגעת לסוג הצרכנים שהצרכן נכלל בה, יבוצע החישוב לפי התפלגות הצריכה התואמת את מאפייני הצרכן החל מהחודש העוקב למועד פרסומה באתר הרשות.
: (ב2) '''התחשבנות עם המספק לגבי חשבונות התפלגות צריכה נורמטיבית'''
:: מנהל המערכת יערוך התחשבנות עם המספק לגבי חשבונות שהוגשו על פי התפלגות הצריכה הנורמטיבית לאחר קבלת הקריאות מהמונים הבסיסיים; ההתחשבנות תיערך בנוגע לקריאה שהגיעה לגבי חודשים קלנדריים מלאים למנהל המערכת עד ל-10 בכל חודש, בחודש העוקב, לפי ההוראות שלהלן:
:: (1) מנהל המערכת יחשב את הצריכה לחודש חיוב מסוים על פי קריאת המונה הרלוונטית לתקופת החשבון באופן יחסי כך שסך הצריכה שנקראה יחולק במספר הימים שהקריאה מתייחסת אליהם, ויוכפל במספר הימים בחודש החיוב המסוים;
:: (2) התשלום בעד הצריכה יחושב כך שהצריכה שחושבה בפסקה (א) (([צ&quot;ל: בפסקה (1)])) תוכפל בהתפלגות הצריכה הנורמטיבית כשהיא מתוקננת לחודש החיוב;
:: (3) בעת משלוח החיוב החודשי לחודש העוקב, מנהל המערכת ישלח למספק תיקון חשבון על הצריכה המעודכנת בחודשים שלגביהם התקבלה קריאה על סך ההפרש בין החשבונות; ההפרש יחויב או יזוכה מהחשבון לחודש החיוב הנוכחי.
: (ב3) '''התחשבנות לגבי צרכן עם מונה בסיסי שעבר למונה חכם'''
:: אם הוחלף לצרכן המונה ממונה בסיסי למונה חכם, מנהל המערכת יערוך את ההתחשבנות כאמור בסעיף (ב2)(3) על בסיס הקריאה שנעשתה בעת החלפת המונה; ב-1 בחודש שלאחר החודש העוקב למועד התקנת המונה החכם תבוצע התחשבנות בהתאם לקריאת המונה החכם לעניין התקופה שמיום החלפת המונה ועד תום החודש העוקב לחודש שבו בוצעה ההחלפה, וכל התחשבנות שתבוצע מההתחשבנות האמורה והלאה תבוצע בהתאם לקריאת מונה חכם; מהמועד האמור דרישת התשלום של מנהל המערכת למספק בנוגע לצרכן תיעשה לפי סעיף (ב).
: (ג) '''מועד התשלום'''
:: המועד האחרון לביצוע תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב, על ידי המספק, יהיה בתום 5 ימים מהמועד שבו קיבל המספק את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם במסגרת חמשת הימים שממועד קבלת פירוט התשלומים האמור יש פחות מ-3 ימי עבודה, מנהל המערכת רשאי להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם המספק עד תום 5 ימים מהמועד שקיבל את פירוט התשלומים המחייב למספק; אם פירוט התשלומים המחייב הוא לחובת חברה כאמור בסעיף (א1)(2) או לחברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כמספק.
: (ד) '''מחלוקות'''
:: מחלוקות בשל סכום החשבון השוטף לא יהיו עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות המספק על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.

@ 63. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 22.2.21, 14.2.22, 4.6.23; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ב-21, תשפ&quot;ג-5, תשפ&quot;ד-9, תשפ&quot;ד-24) : '''התקנת וקריאת מונה לצרכן'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;סיום ההפרה&quot; - התקנה של מונה חכם או הודעה כי לא ניתן להתקין את המונה בשל אחת או יותר מהסיבות המפורטות בסעיף (ב)(3);
::- &quot;צרכן&quot; - לרבות יצרן.
: (א) '''התקנת מונה חדש לצרכן'''
:: ספק שירות חיוני רשת יתקין לצרכן בעלים רשום, בכל התקנת מונה חדש, מונה חכם.
: (ב) '''החלפת מונה קיים במונה חכם לצרכן'''
:: (1) אם ספק שירות חיוני רשת מתקין מונה חדש אצל צרכן לפי סעיף (א), יחליף ספק השירות החיוני רשת את כל המונים הקיימים באותו מקום צרכנות, לרבות מונים המותקנים על מיתקני ייצור ואגירה, במונים חכמים.
:: (2) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (1), ספק שירות חיוני רשת יחליף לצרכן בעלים רשום מונה קיים במונה חכם ויוודא את תקינות התקשורת הרציפה, לפי בקשת צרכן בעלים רשום או מיופה כוחו (להלן - בקשה להחלפה במונה חכם); החלפה כאמור תבוצע בתוך 120 ימים ממועד הגשת הבקשה, ואולם, בהזמנות מרוכזות להחלפת מונים הכוללות 500 מונים או יותר, ספק השירות החיוני רשת רשאי לקבוע לוח זמנים אחר לביצוע החלפה כאמור, בתיאום עם צרכן בעלים רשום או מי מטעמו; צרכן בעלים רשום המבקש החלפת מונה קיים במונה חכם לפי סעיף קטן זה, יחויב גם הוא בהחלפת כלל המונים הקיימים במקום הצרכנות במונים חכמים, בהתאם לאמור בסעיף קטן (1).
:: (2א) לא עמד ספק שירות חיוני רשת בפרק הזמן הקבוע בסעיף קטן (2) בשל עיכוב הנובע מפעולות שלו, ישלם לצרכן בעלים רשום, בעד כל יום עיכוב עד סיום ההפרה, תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בשורה 5 ללוח תעריפים 12.1–1.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), ספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות לבקשה להחלפה במונה חכם בכל אחד מהמקרים האלה:
::: (א) במקום הצרכנות אין קליטה סלולרית המאפשרת שידור נתוני צריכה של הצרכן בעלים רשום;
::: (ב) ההתקנה של המונה החכם אינה אפשרית בשל אילוצים טכניים ייחודיים למקום הצרכנות;
::: (ג) לצרכן מתוכננת החלפת מונה לא יאוחר משנה ממועד הגשת הבקשה, במסגרת תוכנית הפריסה למונים חכמים שפרסם ספק שירות חיוני רשת לעניין אותה שנה באתר האינטרנט שלו;
::: (ד) מגבלה בטיחותית לפי שיקול דעתו של ספק שירות חיוני, ובלבד שבתשובה למבקש ינמק ספק השירות החיוני את המגבלה הבטיחותית שבשלה לא ניתן לבצע את ההחלפה ואת האמצעים הנדרשים מהמבקש כדי לפתור מגבלה זו;
::: (ה) (((פקעה).))
:: (4) אם ספק השירות החיוני רשת לא נענה לבקשה להחלפה במונה חכם בהתאם לסעיף קטן (3), הוא יודיע לצרכן בעלים רשום, בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לו על קיום אחד התנאים המפורטים בסעיף קטן (3), על כך שאין באפשרותו להחליף את המונה במונה החכם, וכן יפרט בהודעתו כאמור את הסיבות לכך.
:: (5) שיעור הבקשות להחלפה במונה חכם שספק שירות חיוני רשת רשאי שלא להיענות להן בהתאם להוראות סעיף קטן (3), בכל רבעון, לא יעלה על 15 אחוזים מסך הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו באותו רבעון, אלא אם כן אישרה הרשות לספק השירות החיוני רשת שיעור אי-היענות גבוה יותר לאותו רבעון.
:: (6) ספק שירות חיוני רשת ידווח לרשות, אחת לרבעון, בחלוקה גאוגרפית, על כלל הבקשות להחלפה במונה חכם שהוגשו לו, ההחלפות שביצע בפועל, עלויות אותן החלפות ומספר המקרים שבהם לא נענה לבקשות להחלפה במונה חכם והנימוקים לכך.
:: (7) בעד החלפת כל מונה במונה חכם, לפי סעיף קטן (2), לרבות החלפה של שאר המונים במקום הצרכנות לפי הסיפה של אותו סעיף קטן, ישלם צרכן בעלים רשום לספק שירות חיוני רשת תעריף התקנת מונה חכם לפי בקשת הצרכן, כקבוע בלוח תעריפים 5.4–3.
:: (8) ספק שירות חיוני רשת יבטל בקשה להחלפה במונה חכם שביצע צרכן בעלים רשום או מיופה כוחו, אם הצרכן בעלים רשום או מיופה כוחו הגיש בקשה לביטול בתוך 14 ימים ממועד הבקשה לפי סעיף קטן (2).
: (ג) '''קריאת מונה הצרכן ותשלום קבוע בעד שירותי מנייה'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יקרא את המונה החכם המותקן אצל הצרכן, בהתאם לקבוע [[באמת מידה 13]], למעט הקבוע בהוראות [[סעיף (ד) של אותה אמת מידה]].
:: (2) נתוני הקריאה יועברו למנהל המערכת לצורך עריכת פירוט תשלומים מחייב למספק כמפורט [[באמת מידה 62]] וחישוב התשלומים הכרוכים בעסקה הפרטית, לרבות תשלומים בעד שירותי תשתית ותשלומים בשל חריגות מתוכנית הצריכה והייצור.
:: (3) בעד שירותי מנייה למונה חכם המותקן אצל הצרכן לפי אמת מידה זו, לרבות במסגרת החלפה במונה חכם, ישלם הצרכן תשלום קבוע לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1, לפי העניין.

@ 64. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת'''
: (א) '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן פרטי'''
:: אין בקיומה של העסקה הפרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי צרכן החשמל, לרבות על פי הוראות הדין ואמות המידה ולרבות בנושא ניתוק הצרכן וכל עניין אחר.
: (ב) '''מחויבות ספק השירות החיוני רשת כלפי כלל הצרכנים'''
:: (1) אין בקיומה של עסקה פרטית כדי לגרוע מחובותיו, כולן או חלקן, של ספק השירות החיוני רשת כלפי שאר הצרכנים, לרבות מי שרוכש מהספק שירות אחר, ולרבות בנושאי בטיחות ואמינות החשמל.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת יודיע על כל הפסקת חשמל למנהל המערכת, ליצרן, למספק ולצרכן הקשורים בעסקאות פרטיות. לעניין אופן מתן ההודעה יחולו הכללים הקבועים [[באמת מידה 37 (הודעה על הפסקת חשמל)]] ביחס למתן הודעה לצרכן תעריף עומס וזמן.

@ 65. (תיקון: 31.7.09) : '''דיווחים לרשות'''
: (א) '''מועדי ואופן הדיווח'''
:: אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום, לפי מתכונת שתקבע הרשות, המתייחסים לפעילות המספקים ובהתבסס על הדיווחים השונים הנדרשים מהם לפי אמות מידה אלו. הנתונים יכללו בכל מקרה השוואה בין תכניות הצריכה לביצוען בפועל.

@ 66. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''יישוב מחלוקות'''
: (א) '''פנייה בכתב לרשות'''
:: בכל מקרה של מחלוקת בקשר ליישום הוראות [[פרק ה']], יפנו הצדדים, לרבות, מנהל המערכת, ספק השירות החיוני רשת, היצרן או המספק לצוות המקצועי ברשות בכתב לצורך בירור המחלוקת והכרעה בה.

@ 67. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תחולת אמות המידה'''
: (א) '''תחולת אמות המידה כלפי יצרן או מספק'''
:: למען הסר ספק מובהר בזאת כי כל אמות המידה שנקבעו או שיקבעו על ידי הרשות חלות, בשינויים המחויבים במידה וישנם, על מערכת היחסים שבין היצרן או המספק למנהל המערכת ולספק השירות החיוני רשת.

=== סימן ב': מכירת שירותים למספקים (תיקון: תשפ&quot;א-10) ===

@ 67א. (תיקון: 30.6.24, 14.5.25; תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ה-9, תשפ&quot;ה-25) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על בעלי רישיון הספקה הכולל אפשרות להתקשר עם יצרן לטובת שיוך הספק שקיבלו את רישיון ההספקה שלהם לפני יום י&quot;ז באדר התשפ&quot;א (1 במרס 2021).
:: (2) על מספקים שעליהם חל [[סימן זה]] לא יחולו [[אמות מידה 56 עד 59]].
: (ב) '''הגדרה'''
:: [[בסימן זה]],
::- &quot;מגבלת הספק שנתית&quot; - ההספק ששויך למספק בשנה נתונה לפי [[אמת מידה 67ד]];
::- &quot;מגבלת הספק רבעונית&quot; - ההספק ששויך למספק ברבעון קלנדרי נתון לפי [[אמת מידה 67ד]].

@ 67ב. (תיקון: תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;ה-25) : (((בוטלה).))

@ 67ג. (תיקון: תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;ד-24) : '''תכנית צריכה שבועית, תכנית צריכה יומית ליום עוקב ותכנית צריכה יומית'''
: (א) '''הגשת תכנית צריכה שבועית'''
:: בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה שבועית בעבור השבוע העוקב, ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
: (ב) '''הגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב'''
:: בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המספק למנהל המערכת תכנית צריכה בעבור היום שלאחר יום המחרת (להלן - תכנית צריכה יומית ליום עוקב); התכנית תוגש בהתאם להוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים; אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה היומית לפי סעיף (ג) כבר הגיש המספק תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה יומית ליום עוקב.
: (ג) '''הגשת תכנית צריכה יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה יומית בעבור יום המחרת (להלן - תכנית צריכה יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג יעביר יצרן תכניות צריכה יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) תכנית הצריכה היומית תכלול פירוט של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק בכל חצי שעה ביום העוקב; המספק יציין בנפרד את הצריכה המצרפית של צרכניו שהם בעלי מונה בסיסי; צריכת צרכני המספק שהם בעלי מונה בסיסי בכל חצי שעה תהיה לפי התפלגות הצריכה הנורמטיבית ובכמות שנקבעה באומדן הצריכה השנתית.
:: (3) האנרגיה הצפויה להיצרך בכל חצי שעה על ידי צרכני המספק לא תעלה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית.

@ 67ד. (תיקון: 14.5.25; תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;ה-25) : '''התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק'''
: (א) '''התקשרות שנתית עם יצרן לטובת שיוך הספק'''
:: (1) מספק יודיע למנהל המערכת עד 30 ימים לפני סוף השנה הקלנדרית או הרבעון הקלנדרי, על ההספק ששויך לו על ידי יצרנים הרשאים לשייך הספק למספק לפי לוח תעריפים 6.5–1ב; בשנה הראשונה לפעילותו של המספק הוא ימסור הודעה כאמור עד 30 ימים לפני מועד תחילת הספקת החשמל על ידו לצרכניו.
:: (2) מנהל המערכת יאשר את ההודעה שמסר המספק לפי סעיף קטן (1) אם ההודעה על ההספק המשויך תואמת את הודעת היצרן על ההספק שהוא משייך למספק, כפי שהודיע היצרן למנהל המערכת לפי [[סעיף (ב) לאמת מידה 85ב]]; אישור הודעת המספק, על ידי מנהל המערכת יהווה תנאי לשיוך צרכנים למספק.
:: (3) סך ההספק המשויך למספק במהלך שנה קלנדרית או רבעון קלנדרי, כפי שאושר על ידי מנהל המערכת כאמור בסעיף קטן (2) יהווה מגבלת הספק שנתית או רבעונית של אותו מספק, לפי העניין.
:: (4) מנהל המערכת יעדכן הקטנת הספק המשויך למספק בתחילת השנה הקלנדרית שלאחר תום 12 חודשים מהחודש שבו החל שיוך ההספק בפועל.

@ 67ה. (תיקון: תשפ&quot;א-10, תשפ&quot;ד-24) : '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
: (א) '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
:: מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של הצרכנים המשויכים לו, בהתאם לתכנית צריכה יומית שהוגשה על ידו לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 67ג]].
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה'''
:: בעד אנרגיה הצפויה להיצרך על פי תכנית הצריכה היומית ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
: (ג) '''חריגות מתכנית הצריכה היומית - התחשבנות בשל עודפים וחסרים'''
:: (1) עלתה הצריכה של צרכני המספק בפועל על הצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה עודפת), בחצי שעה נתונה, ירכוש המספק את האנרגיה ממנהל המערכת בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
:: (2) פחתה הצריכה בפועל של צרכני המספק מהצריכה המתוכננת כפי שנקבעה בתכנית הצריכה היומית (להלן - צריכה חסרה) בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הצריכה החסרה בתעריף מחיר זמן אמת, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
: (ד) '''חריגה ממגבלת הספק שנתית'''
:: עלתה הצריכה של צרכני המספק בחצי שעה נתונה על מחצית ממגבלת ההספק השנתית, ישלם המספק בעד צריכה זו את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.31, בהתאם להיקף הסטייה.
: (ה) '''חישוב סטיות למספק ששייך צרכנים בעלי מונה בסיסי'''
:: לצורך חישוב צריכה של צרכני המספק שהם בעלי מונה בסיסי בכל חצי שעה, יסתמך מנהל המערכת על סך הצריכה של צרכנים אלה כפי שנקבע באומדן הצריכה השנתית ולפי התפלגות הצריכה הנורמטיבית; לאחר קבלת קריאות מונה של ספק שירות חיוני רשת בנוגע לכלל צרכני המספק בחודש מסוים, יתקן מנהל המערכת את חישוב התשלומים שנעשו בשל סטיות באותו חודש לפי כמות הצריכה בפועל שקבע לכל צרכן של המספק בהתאם [[לסעיף (ב2)(1) לאמת מידה 62]], כשהיא מוכפלת בהתפלגות הצריכה הנורמטיבית.

=== סימן ג': שירותים למספקים שקיבלו את רישיון ההספקה החל מיום 1.6.2021 והם בלא אמצעי ייצור (תיקון: תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ה-9) ===

@ 67ו. (תיקון: 22.2.21, 30.6.24; תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ה-9) : '''תחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על מספקים שקיבלו את רישיון האספקה ביום כ&quot;א בסיוון התשפ&quot;א (1 ביוני 2021) או לאחריו והם בלא אמצעי ייצור.
:: (2) על מספקים כאמור בסעיף קטן (1), לא יחולו [[אמות מידה 50]] [[ו-56 עד 59]].

@ 67ז. (תיקון: 22.2.21, 30.8.22, 30.6.24, 19.5.25; תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ה-9, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו) : '''תכנית צריכה וייצור שבועית, יומית ליום עוקב ויומית'''
: (א) '''הגשת תכנית צריכה וייצור שבועית'''
:: בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה וייצור שבועית בעבור השבוע העוקב ([[בסימן זה]] - תכנית צריכה וייצור שבועית), ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש תכנית הצריכה והייצור השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג; תכנית הצריכה והייצור השבועית תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים.
: (ב) '''הגשת תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב'''
:: בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה וייצור בעבור היום שלאחר יום המוחרת ([[בסימן זה]] - תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית הצריכה והייצור היומית לפי סעיף (ג) המספק כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר היום העוקב להכנת התכנית, הוא יהיה פטור מהגשת תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב; תכנית צריכה וייצור יומית ליום עוקב תעמוד בהוראות סעיף (ג)(2) ו-(3), בשינויים המחויבים.
: (ג) '''הגשת תכנית צריכה וייצור יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש מספק למנהל המערכת תכנית צריכה וייצור יומית בעבור יום המוחרת ([[בסימן זה]] - תכנית צריכה וייצור יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר מספק תכניות צריכה וייצור יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) תכנית הצריכה והייצור היומית תכלול פירוט חצי שעתי של הצריכה הצפויה של כל צרכני המספק ושל ההזרמה לרשת הצפויה מכלל מיתקני הייצור והאגירה שחל עליהם [[סימן ז'2 לפרק ו']] המשויכים למספק, ולעניין מיתקן ייצור המחובר או המשולב במתח גבוה - גם לכל מיתקן בנפרד.
:: (3) התכנית כאמור תשקף תחזית מדויקת של המספק על אודות צריכת צרכניו.
: (ד) '''תיקון תכנית צריכה וייצור על ידי מנהל המערכת'''
:: אם לדעת מנהל המערכת חלה טעות בתכנית מתכניות הצריכה והייצור שמוגשות לו לפי סעיפים (א) עד (ג), יפנה מנהל המערכת למספק בבקשת הבהרה, ואם זה נדרש, יאפשר מנהל המערכת למספק לתקן את תכנית הצריכה והייצור בתוך שעה ממועד הפנייה למספק.

@ 67ח. (תיקון: 22.2.21, 30.6.24, 19.5.25, 15.7.26; תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ה-9, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו-26) : '''בטוחה'''
: באמת מידה זו -
:- &quot;עלות הצריכה הצפויה המרבית&quot; - עלות הצריכה הצפויה של צרכני המספק הקיימים, אם ישנם, והצרכנים המבוקשים לשיוך במסגרת בקשות קיימות, בחודש שבו עלות הצריכה של צרכני המספק צפויה להיות הגבוהה ביותר ב-12 החודשים האחרונים לפני מועד חישוב הבטוחה שלגביהם קיימים נתוני צריכה; אם צרכן לא היה מחובר לרשת החשמל ב-12 החודשים שקדמו למועד חישוב הבטוחה או אם מדובר בצרכן שחל לגביו שינוי משמעותי בהיקף צריכת החשמל, יתבסס החישוב על הערכת הצריכה כקבוע [[בסעיף (ב) לאמת מידה 14]].
: (א) '''הפקדת בטוחה'''
:: המספק יפקיד, בכל שנה, בטוחה לטובת מנהל המערכת בסכום שיקבע המספק, להבטחת תשלומיו של המספק למנהל המערכת, בהתאם להוראות האלה:
:: (1) הבטוחה תופקד עד 5 ימי עבודה לפני סוף חודש נובמבר בעבור השנה הקלנדרית העוקבת;
:: (1א) על אף האמור בפסקה (1), בשנה הראשונה לפעילות של המספק הבטוחה תופקד לא יאוחר מ-5 ימי עבודה לפני המועד שבו יגיש לראשונה בקשה לשיוך צרכן לפי הקבוע [[בסעיף (ב) לאמת מידה 51]];
:: (1ב) המספק יחשב את סכום הבטוחה שהוא נדרש להפקיד כך ששיעור עלות הצריכה הצפויה המרבית לא יעלה על 65 אחוזים מסכום הבטוחה; למספק ששויכה לו תעודות זמינות כאמור [[באמת מידה 51א]] או [[באמת מידה 67יא]], ינוכה מסכום הבטוחה סכום בגובה מכפלת כמות ההספק ששויכה למספק במסגרת תעודות הזמינות בתעריף הזמינות הקבוע בשורה 5 ללוח תעריפים 6.5–1א, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו.
:: (1ג) על אף האמור בפסקה (1ב), המספק יהיה רשאי לשייך צרכנים במהלך רבעון מסוים, כך ששיעור עלות הצריכה הצפויה המרבית יעלה על האמור בפסקה (1ב), ובלבד שלא יעלה על 72 אחוזים מסכום הבטוחה;
:: (2) המספק יהיה רשאי לעדכן את סכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת אחת לרבעון, בהודעה שתימסר על ידי המספק למנהל המערכת עד 20 ימי עבודה לפני סיום החודש הקלנדרי שלפני תחילת הרבעון אשר בנוגע אליו מבוקש העדכון, וסכום הבטוחה יעודכן בהתאם להוראות אלה:
::: (א) הפחתת סכום הבטוחה תיעשה לאחר שמנהל המערכת יאשר כי התקיימו כל התנאים האלה:
:::: (1) סכום הבטוחה לא יפחת מהאמור בסעיף ((קטן)) (1ב);
:::: (2) המספק שילם את כל התשלומים שהוא חייב למנהל המערכת לרבות בעבור הרבעון שבו הוגשה הבקשה להפחתת הבטוחה;
::: (ב) הגדלת סכום הבטוחה בהתאם להודעה שנמסרה למנהל המערכת לפי הרישה תיעשה עד 15 ימי עבודה לפני תחילת הרבעון שלגביו הוגשה הבקשה לעדכון הבטוחה;
:: (2א) אם המספק שייך צרכנים בהתאם לאמור בפסקה (1ג), הוא יעדכן את סכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת עד 15 ימי עבודה לפני תחילת הרבעון הבא, בהתאם לקבוע בפסקה (1ב); לא עדכן המספק את סכום הבטוחה כאמור, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה בגובה עלות צריכת הצרכנים ששויכו לפי פסקה (1ג), והם ישויכו מיידית למספק ברירת מחדל;
:: (3) כתנאי לקבלת שירות ממנהל המערכת, אם עלתה עלות צריכת צרכני המספק בחודש מסוים על 72 אחוזים מסכום הבטוחה המופקדת אצל מנהל המערכת, יגדיל המספק את סכום הבטוחה כך שהיא תהיה בהתאם לקבוע בפסקה (1ב), וזאת בתוך עשרה ימי עבודה ממועד שליחת החשבון על ידי מנהל המערכת או ממועד חילוט בטוחה על ידי מנהל המערכת, לפי העניין; לא עדכן המספק את סכום הבטוחה כאמור, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה בגובה עלות צריכת הצרכנים שחרגה.
: (ב) '''טיב הבטוחה'''
:: הבטוחה המופקדת לטובת מנהל המערכת תעמוד בהוראות [[סעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]].
: (ג) '''חילוט הבטוחה'''
:: אם המספק לא שילם את החשבון שהופק לו על ידי מנהל המערכת במועד הקבוע לתשלום כאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 62]] או שלא הגדיל את הבטוחה כנדרש בסעיפים (א)(2א) או (א)(3), או שלא חידש את הבטוחה כאמור בסעיף (ד), רשאי מנהל המערכת, לפי שיקול דעתו, למסור למספק הודעה על כוונתו לחלט את הבטוחה, שבה יפורט המועד האחרון לתשלום לפני חילוט וסכום התשלום הנדרש; לא שילם המספק את החשבון, לא הגדיל את הבטוחה או לא חידש את הבטוחה כנדרש, לפי העניין, בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור, יהיה רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה עד לגובה החוב שקיים למספק כלפי מנהל המערכת.
: (ד) '''חידוש הבטוחה'''
:: חולטה הבטוחה על ידי מנהל המערכת, כולה או חלקה, יידרש המספק להשלימה לסכום הבטוחה הקבוע בסעיף (א)(1ב) בתוך 10 ימים ממועד חילוט הבטוחה.

@ 67ט. (תיקון: 22.2.21, 30.8.22, 19.5.25; תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ה-9, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו) : '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
: (א) '''רכישת אנרגיה בעבור צרכני המספק'''
:: מספק ירכוש ממנהל המערכת אנרגיה בעבור כל הצריכה המתוכננת של צרכניו, בניכוי האנרגיה הצפויה להיות מוזרמת לרשת על ידי מיתקני הייצור  שחל עליהם [[סימן ז'2 לפרק ו']] המשויכים למספק (באמת מידה זו - אנרגיה מקוזזת יום מראש), והכול בהתאם לתוכנית הצריכה והייצור היומית שהוגשה על ידו.
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה מקוזזת יום מראש'''
:: בעד האנרגיה המקוזזת יום מראש ישלם המספק למנהל המערכת מחיר יום מראש, כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
: (ג) '''חריגות מתוכנית הצריכה היומית - התחשבנות בשל עודפים וחוסרים'''
:: (1) עלתה הצריכה בפועל של צרכני המספק בניכוי האנרגיה המוזרמת לרשת ממיתקני הייצור שחל עליהם [[סימן ז'2 לפרק ו']] המשויכים למספק (באמת מידה זו - אנרגיה מקוזזת זמן אמת) על האנרגיה המקוזזת יום מראש, ירכוש המספק את הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המקוזזת זמן אמת לאנרגיה המקוזזת יום מראש, בתעריף מחיר זמן אמת כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
:: (2) פחתה האנרגיה המקוזזת זמן אמת מהאנרגיה המקוזזת יום מראש בחצי שעה נתונה, ירכוש מנהל המערכת מהמספק את הפרש האנרגיה האמור, בתעריף מחיר זמן אמת כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
: (ד) '''תשלום נוסף בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת'''
:: נוסף על התשלומים המפורטים בסעיפים (ב) ו-(ג), המספק ישלם למנהל המערכת בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת העולה על ההספק ששויך למספק במסגרת תעודות זמינות לפי [[אמת מידה 51א]] את התשלומים המפורטים להלן:
:: (1) תעריף לקווט&quot;ש בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת כמפורט בלוח תעריפים 6.32;
:: (2) בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת הנצרכת בשעות שיא ביקוש נטו כפי שנקבעו בלוח תעריפים 6.34 - תוספת לקוט&quot;ש בעד אנרגיה מקוזזת זמן אמת בשעות שיא ביקוש נטו כמפורט בלוח תעריפים 6.33.
: (ה) '''תשלומים בעד אנרגיה מקוזזת שלילית'''
:: עלה הייצור של מיתקני הייצור המשויכים למספק על צריכת צרכני המספק בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת למספק, בעד האנרגיה המקוזזת יום מראש או האנרגיה המקוזזת זמן אמת, לפי העניין, את התשלום הזה:
:: (1) מחיר יום מראש או מחיר זמן אמת, לפי העניין;
:: (2) (((הוראת שעה מיום 1.1.2023 עד יום 1.1.2029):)) לעניין אנרגיה מקוזזת זמן אמת - גם תשלום בעד עודף ייצור בתעריפים המפורטים בסעיף (ד); תשלום לפי פסקה זו יהיה עד להיקף עודף ייצור של 30% מהאנרגיה שצרכה על ידי צרכני המספק.
: (ו) '''הוראות שעה'''
:: (1) (((בוטל).))
:: (2) (((בוטל).))
:: (3) על אף האמור בסעיף (ה), בתקופה שמיום תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 4), התשפ&quot;ג-2023 (((ביום 1.1.2023))), עד יום י&quot;ד בטבת התשפ&quot;ט (1 בינואר 2029), יראו כאילו בסעיף האמור, אחרי פסקה (1) בא:
::: &quot;(2) לעניין אנרגיה מקוזזת זמן אמת - גם תשלום בעד עודף ייצור בתעריפים המפורטים בסעיף (ד); תשלום לפי פסקה זו יהיה עד להיקף עודף ייצור של 30% מהאנרגיה שצרכה על ידי צרכני המספק.&quot;

@ 67י. (תיקון: 22.2.21; תשפ&quot;א-26, תשפ&quot;ה-9) : '''עדכון מכסה'''
: מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לשבוע, את גודל החיבור המצטבר של הצרכנים אשר משויכים למספקים שחל עליהם [[סימן זה]]; במסגרת פרסום כאמור יפרט מנהל המערכת גם את גודל החיבור המצטבר של הצרכנים הביתיים המשויכים למספקים שחל עליהם [[סימן זה]].

=== סימן ד': רכישת הספק לטובת עסקאות פרטיות (תיקון: תשפ&quot;ו-16) ===
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2029):))

@ 67יא. (תיקון: 26.11.25, 24.06.26; תשפ&quot;ו-16, תשפ&quot;ו-27) : '''רכישת תעודות זמינות ממנהל המערכת לטובת עסקאות פרטיות במסגרת הליך תחרותי'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי לקביעת תעריף רכישת תעודות זמינות ממנהל המערכת;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לרכוש ממנהל המערכת תעודת זמינות כהגדרתה [[בסעיף (ג) לאמת מידה 85ב]], עד לסך ההספק שבו זכה כפי שצוין בהודעה שקיבל;
::- &quot;ההספק הזוכה&quot; - סך ההספק כפי שצוין בהודעת הזכייה;
::- &quot;זוכה&quot; - מציע בהליך שלפחות הצעה אחת שלו התקבלה כהצעה זוכה בהליך;
::- &quot;מועד תחילת הפעילות&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) אם נמסרה הודעת זכייה עד ה-15 לחודש - היום ה-1 לחודש העוקב;
::: (2) אם נמסרה הודעת זכייה אחרי ה-15 לחודש - היום ה-1 לחודש שלאחר החודש העוקב.
: (ב) '''מימוש ההספק הזוכה'''
:: (1) החל ממועד תחילת הפעילות, רשאי זוכה להודיע למנהל המערכת על היקף תעודות הזמינות המשויך אליו, ובלבד שהיקף זה לא יעלה על סך ההספק שצוין בהודעת הזכייה.
:: (2) זוכה רשאי לשנות בכל 1 בחודש את היקף תעודות הזמינות המשויך אליו, עד לסך ההספק שצוין בהודעה הזכייה, ובלבד שפנה בבקשה כאמור למנהל המערכת 3 ימי עבודה לפחות טרם תחילת אותו חודש.
:: (3) הזוכה ישלם למנהל המערכת את התעריף שנקבע לו בלוח תעריפים 6.5–1ג (באמת מידה זו - תעריף הזכייה), בעד הספק בהיקף כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) בשלושת החודשים הראשונים ממועד תחילת הפעילות - בעד סך ההספק שציין בהודעתו למנהל המערכת לפי סעיף קטן (1) (בסעיף קטן זה - ההספק המוצהר);
::: (ב) החל מהחודש הרביעי ועד תום החודש השישי ממועד תחילת הפעילות - בעד הגבוה מבין ההספק המוצהר או 50% מסך ההספק הזוכה;
::: (ג) החל מהחודש השביעי ממועד תחילת הפעילות - בעד 100% מההספק הזוכה.
:: (4) הזוכה ישלם למנהל המערכת בכל חודש את תעריף הזכייה כאמור, בגין כל השעות במהלך החודש החולף, למשך תקופה שלא תפחת מ-12 חודשים וכל עוד לא הודיע על פרישה מההסדר בהתאם לאמור בסעיף (ג)(1).
:: (5) בפירוט התשלומים למספק לפי [[אמת מידה 62(א1) ו-(ב)]] יכלול מנהל המערכת גם התייחסות לתשלומים המשולמים לפי ההליך בהתאם לאמת מידה זו.
:: (6) זוכה רשאי להעביר את ההספק הזוכה או חלק ממנו למספק אחר, העומד בכל תנאי ההליך (להלן - הנעבר), החל ב-1 לחודש, ובלבד שהוא והמספק האחר הודיעו למנהל המערכת על היקף ההספק המועבר 3 ימי עבודה לפחות טרם תחילת אותו חודש.
:: (7) אם במסגרת ההליך נקבע כי זוכה זכאי להפחתה בתעריף הזכייה בהתאם לכמות המונים החדשים ששויכו לו בחודש מסוים, מנהל המערכת יקזז מהתשלומים שבהם חייב הזוכה לפי סעיף קטן (4), את סכום ההפחתה כאמור; סכום ההפחתה יחושב בהתאם למפורט בלוח תעריף 6.5–1ג.
: (ג) '''פרישת זוכה מהסדר תשלומים לפי ההליך'''
:: לבקשת זוכה, מנהל המערכת יבטל לו את חובת תשלום תעריף הזכייה בעבור ההספק הזוכה, כולו או חלקו, ואת זכותו לרכוש תעודות זמינות ממנהל המערכת בתעריף האמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) הזוכה הגיש בקשה לביטול חובת התשלום המפרטת את סך ההספק מתוך ההספק הזוכה, שלגביו מתייחסת בקשת הביטול (באמת מידה זו - בקשת פרישה), עד 30 ימים לפחות לפני מועד הפרישה המבוקש ובכל מקרה לא יאוחר מיום כ&quot;ד בכסלו התש&quot;ץ (1 בדצמבר 2029);
:: (2) חלפו 12 חודשים ממועד תחילת התשלומים של הזוכה למנהל המערכת כאמור בסעיף קטן (ב)(3); לעניין זה, אם לא הגיש הזוכה בקשת פרישה בחלוף 12 חודשים כאמור בפסקה זו, רשאי הוא להגישה בחלוף כל 12 חודשים נוספים לאחר מכן.
: (ד) '''תקופת הזכאות'''
:: כל עוד לא פרש מן ההסדר כאמור בסעיף (ג), רשאי זוכה לרכוש תעודות זמינות ממנהל המערכת בתעריף הזכייה, בהתאם להודעת הזכייה.
: (ה) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) כתנאי לשיוך תעודות זמינות בהתאם להספק הזוכה, יעמיד הזוכה בטוחה לטובת מנהל המערכת אשר תופקד אצל מנהל המערכת, להבטחת התשלומים המגיעים למנהל המערכת בשל ההספק הזוכה, בסך של 80 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מההספק הזוכה; הבטוחה תעמוד בתוקפה לתקופה של 14 חודשים ממועד תחילת הפעילות או חודשיים לאחר תקופת הזכאות כאמור בסעיף (ד).
:: (2) קיבל זוכה יותר מהודעת זכייה אחת, יעמיד בטוחה אחת שתחושב לפי סעיף זה לגבי ההספק המצרפי של כלל הודעות הזכיה שקיבל.
:: (3) על בטוחה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[אמת מידה 50(ד)(2)]].
:: (4) הגיש זוכה בקשת פרישה, ישיב לו מנהל המערכת את סכום הבטוחה המתייחס להספק שלגביו הוגשה בקשת הפרישה בתוך 15 ימי עבודה ממועד בקשתו כאמור.
: (ו) '''חילוט הבטוחה'''
:: (1) לא שילם זוכה חשבון שהופק לו על ידי מנהל המערכת במועד הקבוע לתשלום כאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 62]], ימסור מנהל המערכת לזוכה הודעה על כוונתו לחלט את הבטוחה, שבה יפרט את המועד האחרון לתשלום לפני חילוט, שיחול בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה האמורה. ואת סכום התשלום הנדרש.
:: (2) לא שילם הזוכה את החשבון בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (4), מכל טעם שהוא, רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה עד לגובה החוב שקיים לזוכה כלפי מנהל המערכת; לא הספיקה הבטוחה לפירעון החוב - יחלט מנהל המערכת את סכום הבטוחה הנדרש לפירעון יתרת החוב, לאחר חידושה לפי סעיף (ז)(1).
:: (3) לא שילם הנעבר כהגדרתו בסעיף (ב)(6) את החשבון כאמור בפסקה (2), רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה של הזוכה שהעביר את ההספק לנעבר (להלן - הזוכה המקורי); ואולם, אם העמיד הנעבר, במסגרת ההליך, בטוחה לטובת מנהל המערכת לפי אמת מידה זו, יחלט מנהל המערכת תחילה את הבטוחה שהעמיד הנעבר ולאחר מכן את הבטוחה שהעמיד הזוכה המקורי והכול עד לגובה החוב שקיים לנעבר כלפי מנהל המערכת.
: (ז) '''חידוש בטוחה וחידוש הסדר הזכייה לזוכה'''
:: (1) חולטה הבטוחה על ידי מנהל המערכת, כולה או חלקה, יידרש הזוכה להשלימה לסכום הבטוחה שיחושב כאמור בסעיף (ה)(1) בתוך 10 ימים ממועד חילוט הבטוחה; לא חידש הזוכה את הבטוחה כאמור - יבטל מנהל המערכת את זכותו של הזוכה לרכוש תעודות זמינות בתעריף הזכייה.
:: (2) ביטל מנהל המערכת את זכותו של זוכה לרכוש תעודות זמינות בתעריף הזכיה לפי סעיף קטן (1), יחדש את זכותו של הזוכה כאמור אם הזוכה שילם את כל תשלומיו למנהל המערכת וחידש את הבטוחה כאמור באותו סעיף קטן, וזאת החל מהמועד שלהלן, לפי העניין:
::: (א) אם הבטוחה חודשה שלושה ימי עבודה לפחות לפני תום חודש - החל מהיום ה-1 לחודש הבא אחריו;
::: (ב) אם הבטוחה חודשה במועד מאוחר יותר מהאמור בפסקה (א) - החל מה-1 לחודש העוקב לחודש האמור באותה פסקה.

== פרק ו': רכישת חשמל, תחזוקה, ומשטר הפעלה של יצרנים פרטיים (תיקון: תשפ&quot;ג-7) ==

=== סימן א': כללי ===

@ 68. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 21.2.24; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ה-32) : '''כללי'''
: (א) '''רכישת אנרגיה ורכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיצרני חשמל'''
:: מנהל המערכת ירכוש מיצרן אנרגיה חשמלית, יכולת זמינה ואנרגיה ושירותים נלווים בהתאם לקבוע ברישיון היצרן, באישור התעריפי, באמות מידה אלו ובכל דין.
: (ב) '''פניה לקבלת שירותי רכישת יכולת זמינה ואנרגיה'''
:: (1) יצרן המעוניין למכור יכולת זמינה ואנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה או הקבוע, לפי העניין, ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
::: (א) שם היצרן וכתובתו.
::: (ב) מיקום מתקן הייצור.
::: (ג) סוג המתקן והטכנולוגיה.
::: (ד) פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן לרבות, בין היתר: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
::: (ה) העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
::: (ו) מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות ייצור המתקן.
::: (ז) שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
:: (2) יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בסעיף קטן (([צ&quot;ל: בפסקה])) (ד) ((לסעיף קטן (1))), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
:: '''חתימה על הסכם רכישה'''
:: (3) מנהל המערכת חייב, לבקשת יצרן לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה, לפי העניין, טרם מועד ההפעלה המסחרית. למרות האמור לעיל, מנהל המערכת לא יעכב או יתנה רכישת יכולת זמינה ואנרגיה או אנרגיה מיצרן, בחתימה על הסכם או מסמך אחר מטעמו.
:: (4) במקרים בהם בחר יצרן שלא לחתום על הסכם לרכישת אנרגיה או יכולת זמינה ואנרגיה מול מנהל המערכת, יהיה מחויב היצרן לחתום על הסכם תפעולי מול מנהל המערכת טרם ביצוע הסנכרון הראשוני.
: (ג) '''אישור תעריפי - תוקפו ומחויבותו'''
:: (1) סמוך למועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל רישיון ייצור לרשות לקבלת אישור תעריפי לצורך השלמת הסגירה הפיננסית.
:: (2) לצורך קבלת האישור התעריפי יציג בעל הרישיון לרשות הצהרת הגורם המממן בכתב כי מולאו כל התנאים לסגירה פיננסית בלתי מותנית והעמדת כל החוב הבכיר לטובת הפרויקט, כפי שמופיע בהסכם המימון של החוב הבכיר של היזם, למעט קבלת אישור תעריפי. הרשות רשאית לדרוש מסמכים נוספים אשר יוכיחו כי האישור התעריפי הינו המסמך היחיד הנדרש לצורך קבלת מלוא המימון של החוב הבכיר.
:: (3) במקרה של מימון עצמי מלא של הקמת מתקן הייצור יוצגו דוחות כספיים של בעל הרישיון, המעידים על קיום 100% מההון הנדרש למימון הפרויקט אצל בעל הרישיון וכן הצהרת בעל ההון בכתב כי מולאו כל התנאים להעמדת ההון לצורך הקמת הפרויקט, למעט קבלת האישור התעריפי.
:: (4) האישור התעריפי יעמוד בתוקפו למשך 30 ימי עבודה מיום הנפקתו. לא הגיע בעל הרישיון לסגירה פיננסית במהלך תוקפו של האישור התעריפי, יפקעו האישור התעריפי, הרישיון המותנה וסקר החיבור שנערך לבעל הרישיון.
:: (5) השלים בעל הרישיון את הסגירה הפיננסית בתקופת תוקפו של האישור התעריפי והשלים את הקמת המתקן בהתאם לאבני הדרך הקבועות ברישיונו, יעמוד האישור התעריפי בתוקפו. התעריף הקבוע באישור התעריפי יחייב את מנהל המערכת במשך כל תקופת תוקפו של האישור התעריפי ובלבד שרישיונו של בעל האישור התעריפי יהיה בתוקף.
: (ד) '''אישור תעריפי לזוכה במכרז מדינה שאינו בעל רישיון מותנה - תוקפו ומחויבותו'''
:: על אף האמור בסעיף (ג), לעניין סגירה פיננסית במסגרת מכרז שערך החשב הכללי במשרד האוצר אשר נקבע לגביו כי אינו חייב ברישיון מותנה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) סמוך למועד הסגירה הפיננסית יפנה הזוכה במכרז לרשות לשם קבלת אישור תעריפי לצורך השלמת הסגירה הפיננסית;
:: (2) לצורך קבלת האישור התעריפי יציג הזוכה במכרז לרשות אישור מאת עורך המכרז כי מולאו כל התנאים לסגירה פיננסית בלתי מותנית והעמדת כל החוב הבכיר לטובת הפרויקט, כפי שמופיע בהסכם המימון של החוב הבכיר של היזם, למעט קבלת אישור תעריפי ולמעט אישור עורך המכרז לתחילת עבודות הקמה;
:: (3) האישור התעריפי יעמוד בתוקפו למשך 30 ימי עבודה מיום הנפקתו; לא קיבל הזוכה במכרז את אישור הרשות לסגירה פיננסית במהלך תוקפו של האישור התעריפי, יפקעו האישור התעריפי וסקר החיבור שנערך לזוכה במכרז;
:: (4) השלים הזוכה במכרז את הסגירה הפיננסית בתקופת תוקפו של האישור התעריפי והשלים את הקמת המיתקן בהתאם לאבני הדרך הקבועות במכרז ובהחלטת הרשות לגבי אותו מכרז, וקיבל רישיון ייצור, יעמוד האישור התעריפי בתוקפו; התעריף הקבוע באישור התעריפי יחייב את מנהל המערכת במשך כל תקופת תוקפו של האישור התעריפי ובלבד שרישיונו של בעל האישור התעריפי יהיה בתוקף.

@ 69. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8) : '''מערכת תקשורת - נתונים ודיבור'''
: (א) '''התקנת מערכות תקשורת'''
:: מנהל המערכת יוודא התקנה, לטובת היצרן, של מערכת תקשורת, כולל יחידות קצה (RTU) במתקן הייצור, אשר תאפשרנה בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלת מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי מתקן הייצור בין היצרן לבין מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות לגבי חצר המיתוג בין חצר המיתוג לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
: (ב) '''חיבור מתקן הייצור למערכות התקשורת'''
:: היצרן יחבר את מתקן הייצור ליחידת הקצה של מערכת התקשורת, על פי מפרטים או תקנים של מערכות התקשורת והמחשוב שמנהל המערכת יעביר לו, אשר יאפשרו בזמן אמת, בכל עת לאחר תחילת הפעלתו של מתקן הייצור, ביצוע פעולות מיתוג על ידי מנהל המערכת, העברת נתונים והוראות בין היצרן לבין מנהל המערכת, וכן (לפי העניין) בין היצרן לבין מערכת המחשוב של מנהל המערכת.
: (ג) '''קליטת ושידור הנתונים'''
:: מנהל המערכת יהיה אחראי לקיים חיבור שיאפשר את קליטת ושידור הנתונים ממנהל המערכת ליצרן וממתקן היצרן למנהל המערכת.
: (ד) '''אבטחת מידע'''
:: היצרן ינקוט בצעדים המקובלים להגנת מערכותיו הממוחשבות המקושרות לפיקוח באמצעי אבטחת מידע, על חשבונו ובהתאם להנחיות הרשות הממלכתית לאבטחת מידע במדינת ישראל.
: (ה) '''תחזוקה'''
:: מנהל המערכת, ספק שירות חיוני רשת והיצרן יתחזקו את מערכות התקשורת המותקנות במתקניהם באופן שיאפשר קיום קשר רציף עם מנהל המערכת 24 שעות ביממה באמצעות טלפון, פקס, מעבר נתונים מקוון לרבות ציון סטטוס ההפעלה של מתקן היצרן (מנותק, מחובר, תפוקה אקטיבית וריאקטיבית, מתח וזרם) וכולל ניטור ובקרה מרחוק על העומס.
: (ו) '''תשלום בעד התקנת מערכת תקשורת נתונים'''
:: מנהל המערכת יגבה מאת היצרן בגין התקנת מערכת תקשורת נתונים כמפורט באמת מידה זו תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

@ 70. (תיקון: 31.7.09) : '''קשר בין מנהל המערכת ליצרן'''
: (א) '''העברת פרטים'''
:: (1) מנהל המערכת יעביר ליצרן ויצרן יעביר למנהל המערכת בסמוך לפני ביצוע בדיקות הקבלה מספר טלפון תפעולי, מספר פקס ודואר אלקטרוני לקבלת הודעות. המספרים יעודכנו בהתאם לצורך ויאושרו אחת לשנה ביום החול האחרון של חודש דצמבר.
:: (2) היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, יודיעו מראש על כל שינוי במספרי הטלפון, הפקס והדואר האלקטרוני וכן יודיעו על מספר טלפון חלופי במקרה של תקלה.
: (ב) '''אמצעי תקשורת בין היצרן למנהל המערכת'''
:: היצרן ומנהל המערכת יקיימו קשר בכתב, בפקס, ובצורה ממוחשבת או בטלפון, בהתאם לנסיבות ולסיכום ביניהם. על אף האמור, בכל מצב על מנהל המערכת להיות מוכן לתמיכה ותקשורת בטלפון תפעולי עם נציגי היצרן ובנוסף לאחר מכן בכתב.
: (ג) '''שימוש בטלפון התפעולי'''
:: (1) הטלפון התפעולי ישמש לצרכי תקשורת עם מנהל המערכת בלבד.
:: (2) הוראות טלפוניות יינתנו בטלפון התפעולי בלבד כאשר כל הודעה תאושר מילולית על-ידי הצד המקבל. כל ההודעות בטלפון התפעולי של מנהל המערכת יוקלטו.

@ 71. (תיקון: 31.7.09) : '''הפעלת יחידות הייצור'''
: (א) '''הפעלת יחידת הייצור'''
:: היצרן יפעיל את יחידת הייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית שתימסר לו על ידי מנהל המערכת.
: (ב) '''סנכרון, שינוי הספק או ניתוק'''
:: לצורך סנכרון יחידת הייצור, שינוי העמסת היחידה, שינוי מועדי תחזוקת היחידה או ניתוק היחידה מהרשת יפעל היצרן בתיאום עם מנהל המערכת ואישורו.
: (ג) '''הוראה לשינוי במועדי סנכרון'''
:: מנהל המערכת רשאי, משיקולים של שמירה על שרידות או אמינות מערכת החשמל, להורות ליצרן להקדים או לאחר את סנכרון יחידת הייצור לרשת, או את הוצאתה מסנכרון, בפרק זמן שלא יעלה על שעה אחת מהשעה שציין היצרן בתכנית היומית או מהשעה שצוינה בתכנית ההעמסה הפרטנית, ולא יראו בכך סטייה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. בגין שינוי מועדי הסנכרון כאמור, ישלם מנהל המערכת ליצרן בהתאם להצעות המחיר של היצרן כמפורט [[באמת מידה 91]] [[91|ובטופס 2 לאמת המידה]], לפי העניין.
: (ד) '''שינוי הספק'''
:: קצב שינוי הספק יחידת הייצור יעשה בהתאם לנתוני היחידה כפי שיקבעו בבדיקות הקבלה ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית, ובמצבים חריגים לפי הנחיית מנהל המערכת.
: (ה) '''מצבים חריגים'''
:: במצבים חריגים במערכת החשמל יפעיל היצרן את יחידת הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת והכול כמפורט [[באמת מידה 124]].

@ 72. (תיקון: 31.7.09, 19.2.18, 12.2.25, 4.8.25; תשע&quot;ח, תשפ&quot;ה-17, תשפ&quot;ו-7) : '''הפרמטרים בבדיקות קבלה לפעילות יחידת ייצור'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמות מידה 72 עד 74 -
::- &quot;בדיקות ליחידת ייצור&quot; - בדיקות הפעלה עצמיות, בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ובדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור;
::- &quot;בדיקות הפעלה עצמיות&quot; - בדיקות שבעל רישיון ייצור מותנה מבצע החל במועד הסנכרון הראשוני של יחידת הייצור לרשת החשמל;
::- &quot;בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית&quot; - בדיקות שמנהל המערכת מבצע ליחידת ייצור לקראת הפעלה מסחרית;
::- &quot;בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור&quot; - בדיקות שמנהל המערכת מבצע לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי של יחידת ייצור.
: (ב) '''הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית'''
:: (1) מנהל המערכת יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית של מיתקנים המחוברים למתח עליון או למתח על פי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים ביחס לכל טכנולוגיה כמפורט בנספחים א' ו-ב' לאמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בסעיף קטן (1), אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור או לצורך קביעת התעריף לבעל הרישיון, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם תיאום טכני בין היצרן למנהל המערכת.
:: (3) נקבעה ברישיון מגבלה להזרמת אנרגיה בהיקף נמוך מן ההספק המותקן של המיתקן, יבצע מנהל המערכת את הבדיקות האמורות בסעיף זה, ביחס להספק המרבי של המיתקן.

@ (תיקון: תשפ&quot;ה-17, תשפ&quot;ו-7) : {{ממורכז|'''נספח א': פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה'''}}
: {| width=&quot;100%&quot;
! טכנולוגיה !! סוגי הבדיקות
|-
| קונבנציונלי/קוגנרציה ||
: הספק מרבי ומזערי רציף.
: שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) המרבי בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
: שיעור צריכת הדלק בהתנעה עד לעומס מינימום במונחי MMBTU/per start בהתאם לסוגי התנעה - קרה מאוד, קרה, פושרת וחמה, כהגדרתם [[באמת מידה 85]].
: צריכה עצמית/איבודים ברמות עומס שונות.
: השפעת טמפרטורה על ההספק.
: קצב שינויי הספק.
: שמירה על יציבות בהספקים שונים.
: משך זמן התנעה (קרה מאוד, קרה, פושרת וחמה, כהגדרתם [[באמת מידה 85 (עמידה בפרמטרים תפעוליים)]]) ומשך הכיבוי.
: משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מזערי ולעומס מלא.
: הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מזערי.
: הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מרבי.
: פרקי זמן מזעריים להפעלה מחודשת.
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: פרקי זמן מזעריים לפני הפעלה מחודשת בעקבות הפסקת המיתקן כתוצאה מבעיות רשת.
: תהליך הדממה בטוחה (תוך שימוש בדלק עיקרי ומשני).
: בדיקות אמינות.
: בדיקות מעבר מדלק עיקרי לדלק משני וחזרה.
: התנעה והפעלה באמצעות דלק משני.
: בדיקות תקשורת.
: בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC ליחידות מעל 100 מגוו&quot;ט.
: בדיקות התנעה שחורה.
: בדיקת מערכת Turning Gear.
: ביצוע בדיקת שינוי הספק עיוור.
: בדיקות תגובה לתדר.
: בדיקת יכולת גנרטור - בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
|-
| אגירה שאובה ||
: הספק מרבי ומזערי רציף (השפעת גובה המים במאגר העליון).
: צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
: קצב שינוי העמסת יחידות ייצור (עלייה/ירידה) להספק מרבי ברמות עומס שונות.
: שמירה על יציבות בהספקים שונים.
: משך זמן התנעה וכיבוי.
: משך זמן סנכרון לרשת.
: משך זמן מעבר בין מצבי עבודה שונים בהתאם לדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279]] המפורסמת באתר הרשות.
: עמידה בפרמטרים התפעוליים בהתאם לטבלה 6.8–1(ב) וללוח 6.8–2 [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 279]] המפורסמת באתר הרשות.
: משך זמן הפעלה מזערי (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מזערי רציף).
: משך זמן הפעלה מרבי בייצור ובשאיבה (במשך כמה שעות היחידה יכולה לעבוד בעומס מרבי רציף).
: פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת בהתאם למספר שעות הפעלה שהיחידה פעלה טרם כיבוייה.
: בדיקת שינוי הספק עיוור.
: בדיקות תגובה לתדר.
: בדיקות תקשורת.
: בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
: בדיקות יכולת הפעלה ושליטה מרחוק (חדר פיקוד במנהל המערכת).
: בדיקות יכולת גנרטור - בדיקות הפעלה במקדמי הספק שונים.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: בדיקת אמינות.
|-
| תרמו סולאר ||
: מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור לפי תנאי הסביבה והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
: הספק מרבי ומזערי רציף (לפי תנאי הסביבה).
: יכולת הפעלה בגז טבעי (עם חום שמש ובלא חום שמש).
: שיעור צריכת הדלק (ערך HR, נצילות היחידה) למדרגות בעומס מלא ובעומסים חלקיים.
: צריכה עצמית/איבודים והמינימום ברמות עומס שונות.
: קצב שינוי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
: משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בעת הפעלה בגז.
: משך זמן התנעה (קרה, פושרת וחמה) וכיבוי בלא הפעלה בגז.
: משך זמן סנכרון לרשת.
: משך זמן הפעלה מזערי.
: משך זמן הפעלה מרבי.
: שינוי הספק עיוור.
: תגובה לתדר.
: פרק זמן מזערי לפני הפעלה מחודשת.
: בדיקות תקשורת.
: בדיקת יכולת גנרטור - בדיקות הפעלה במקדם הספק שונה.
: בדיקות יכולת הפעלה מרחוק באמצעות מערכת LFC.
: יכולת הפעלה עם מערכת אגירת אנרגיה.
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
: מניעת עבודה במצב אי-חשמלי.
: בדיקת אמינות.
|-
| פוטו-וולטאי ||
: מדידת הספק מרבי ומזערי של מיתקן הייצור (לפי תנאי הסביבה) והתאמת המיתקן ליכולת המוצהרת.
: יכולת ויסות ושינויי הספק ושמירה על יציבות בהספקים שונים.
: בדיקות תקשורת.
: משטרי הפעלה ובקרה שונים (הספק ראקטיבי, מקדם הספק ובקרת מתח).
: ניתוק המיתקן במצב אי-חשמלי.
: בדיקת תגובה לשינויי תדר ומתח.
: מניעת התחברות בהתאם לדרישת מנהל המערכת.
: בדיקת LOAD REJECTION - בדיקת יציבות היחידה במקרה של התנתקות מהרשת והמשך הפעלה רק על אספקות בית.
: בדיקת אמינות
|-
| רוח ||
: טרם נקבע
|-
| אגירה ||
: טרם נקבע
|}

@ : {{ממורכז|'''נספח ב': פרמטרים חשמליים בדיקות קבלה'''}}
: {| width=&quot;100%&quot;
|
: בדיקות של ווסת המתח.
: תגובת ווסת המתח לשינויים (כיול סטטי ודינמי).
: כיול מודול PSS (סטטי ודינמי).
: מצבי עבודה של ווסת המתח CONTROL/VAR CONTROL/VOLTAGE POWER FACTOR.
: יציבות של מערך הגנות הגנרטור והשנאי Stability test or Short circuit test.
: סדר כיוון פאזות לפני חיבור היחידה לרשת.
: בדיקת תגובת היחידה לשינויי תדר Frequency Response.
: העמסת יחידה ובדיקת עמידה בהתאם לעקום P-Q של הגנרטור.
: תפקוד מערכת AVR.
|}

@ 73. (תיקון: 17.3.09, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''ביצוע בדיקות קבלה ליחידת ייצור'''
: (א) '''הסכם תיאום טכני'''
:: אופן הביצוע של בדיקות קבלה שמנהל המערכת מבצע ייקבע בהסכם תיאום טכני כמשמעותו [[באמת מידה 35לא]].
: (ב) '''בדיקות הפעלה עצמיות'''
:: (1) לצורך בדיקות הפעלה עצמיות, יעביר בעל רישיון ייצור מותנה למנהל המערכת תכניות ייצור ותכניות זמינות בהתאם לאמור בסעיף (ה).
:: (2) בעל רישיון ייצור מותנה רשאי להפסיק את בדיקות ההפעלה העצמיות, לאחר שמסר על כך הודעה מראש למנהל המערכת בהתאם למועדים הקבועים להגשת תכניות ייצור יומיות [[באמת מידה 91]], ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
:: (3) בעל רישיון ייצור מותנה המוגבל בהזרמת אנרגיה לרשת רשאי לבצע בדיקות הפעלה עצמאיות לגבי ההספק המרבי של המיתקן.
: (ג) '''בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית'''
:: (1) בדיקות לפני הפעלה מסחרית יחלו לאחר השלמת בדיקות ההפעלה העצמיות. מנהל המערכת רשאי לאשר לבצע חלק מהן במקביל לבדיקות העצמיות.
:: (2) אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון ייצור מותנה בבדיקות קבלה, לפני הפעלה מסחרית, יעביר מנהל המערכת לרשות ולמנהל מינהל החשמל את ממצאי הבדיקות ותוצאותיהם, בצירוף נימוקים לגבי כל יחידת ייצור שנבדקה, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון.
:: (3) עמידה בכל מבחני הקבלה היא תנאי לקבלת רישיון ייצור.
:: (4) לא אישר מנהל המערכת את עמידת בעל רישיון מותנה בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית, יפרט מנהל המערכת לבעל הרישיון, בתוך 7 ימים ממועד קבלת מלוא הנתונים הנוגעים לבדיקות מבעל הרישיון, את הסיבות לאי-העמידה בבדיקות הקבלה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות החוזרות הנדרשות לצורך עמידה במבחני הקבלה.
:: (5) מנהל המערכת ובעל הרישיון רשאים, לפני ביצוע הבדיקות, למנות מהנדס שיוסכם ביניהם לצורך הכרעה בכל מחלוקת טכנית שתתגלע במהלך הבדיקות.
:: (6) המהנדס ישתתף בבדיקות שלגביהן מונה, בכפוף לאמור בהסכם התיאום הטכני; בסיומן יעביר המהנדס למנהל המערכת ולבעל הרישיון את ממצאיו ומסקנותיו על תהליך הבדיקות ועל עמידת היצרן בהן.
:: (7) מנהל המערכת ובעל הרישיון ישלמו את שכרו של המהנדס, בחלוקה שווה ביניהם.
: (ד) '''בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור'''
:: (1) לאחר תקלה, תחזוקה או שינוי מהותי במיתקן יאפשר מנהל המערכת לבעל רישיון הייצור לבחור בין כניסה מיידית להפעלה מסחרית לבין ביצוע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית. בחר בעל הרישיון בכניסה מיידית להפעלה מסחרית, יחולו עליו ממועד זה כל חובותיו בהתאם לרישיון.
:: (2) בחר בעל רישיון לבצע בדיקות קבלה לפני הכניסה להפעלה מסחרית, יתאם עם מנהל המערכת את הבדיקות שיש לבצע במיתקן ואת משך תקופת הבדיקות.
:: (3) במשך תקופת בדיקות קבלה של בעל רישיון ייצור, יראה מנהל המערכת את מיתקן הייצור כלא זמין.
:: (4) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של מנהל המערכת לפי [[אמת מידה 84]].
: (ה) '''תיאומים והכנות לבדיקות ליחידת ייצור'''
:: (1) החל במועד הסנכרון הראשוני, בעל רישיון ייצור מותנה יגיש למנהל המערכת, בכל יום, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית יומית לייצור במסגרת בדיקות הקבלה. התכניות יוגשו בהתאם לשעות ולטפסים הקבועים [[באמת מידה 91]], ובהתאם להסכם התיאום הטכני. מנהל המערכת ימסור ליצרן את תכנית הבדיקות שאישר, בהתאם למועדים הקבועים [[באמת מידה 94]] ובהתאם להסכם התיאום הטכני.
:: (2) לא הגיש בעל רישיון הייצור המותנה את התכנית בהתאם לקבוע בסעיף קטן (1), לא ישלם לו מנהל המערכת את תעריף בדיקות הקבלה בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.

@ 74. (תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות קבלה'''
: (א) '''תעריף להזרמת אנרגיה בבדיקות הקבלה'''
:: (1) התעריף בעד אנרגיה שבעל רישיון ייצור מותנה מזרים לרשת בתקופת בדיקות ליחידת ייצור יחושב בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.24–1. התעריף ישולם לפי כמות האנרגיה הנמדדת במונה הייצור במשך תקופת בדיקות ליחידת ייצור עד להשלמתן בהצלחה.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), בעל רישיון ייצור מותנה בטכנולוגיה של אנרגיה מתחדשת שאינה משתמשת בדלק, לא יהיה זכאי לתעריף הקבוע בסעיף קטן (1) בעד האנרגיה המוזרמת בבדיקות ליחידת ייצור.
: (ב) '''עריכת חשבון בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בבדיקות הקבלה'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך ויגיש לבעל רישיון, בתוך 20 ימים מסוף כל חודש, המלצה לחשבון לתשלום לבעל הרישיון בעד הזרמת אנרגיה לרשת לבדיקות שמנהל המערכת מבצע.
:: (2) בעל הרישיון יגיש למנהל המערכת את החשבון ומנהל המערכת ישלם את סכום החשבון בתוך 11 ימים.

@ 75. (תיקון: 31.7.09; תשע&quot;ח) : (((בוטלה).))

@ 75א. (תיקון: 23.9.19, 25.11.20, 13.12.23; תש&quot;ף-28, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-27) : '''ביצוע בדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמות מידה 75א עד 75ג -
::- &quot;בדיקות ליחידת ייצור&quot; - בדיקות הפעלה עצמיות או בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית;
::- &quot;בדיקות הפעלה עצמיות&quot; - בדיקות שמבצע בעל המיתקן באופן עצמי לאחר סנכרון יחידת הייצור לרשת ולפני בדיקות קבלה להפעלה מסחרית;
::- &quot;חיבור&quot; - חיבור חדש של יחידת ייצור;
::- &quot;יחידת ייצור&quot; - יחידת ייצור המייצרת חשמל באמצעות גז טבעי המחוברת לרשת החלוקה או המשולבת במקום צרכנות המחובר לרשת הולכה;
::- &quot;מבקש&quot; - מבקש חיבור של יחידת ייצור או מבקש שילוב של יחידת ייצור, לפי העניין, לרבות מבקש שילוב יחידת ייצור המבקש לשלב יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה;
::- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין מבקש חיבור של יחידת ייצור המחוברת לרשת החלוקה - המחלק, ולעניין מבקש שילוב של יחידת ייצור לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת ההולכה - מנהל המערכת;
::- &quot;שילוב&quot; - חיבור של יחידת ייצור לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות קיים או בבניין בהקמה שטרם נרשם לגביו צרכן פלוני בפנקסי ספק שירות חיוני לצורך צריכה עצמית והוצאת אנרגיה לרשת החלוקה.
: (ב) '''בדיקות הפעלה עצמיות'''
:: (1) בדיקות הפעלה עצמיות יחלו לאחר סנכרון המיתקן לרשת כאמור [[באמת מידה 35כ4(ה)]].
:: (2) בתקופת בדיקות הפעלה עצמיות יגיש המבקש לספק שירות חיוני, בכל יום, בעבור יום המוחרת, תכנית יומית ליכולת זמינות של יחידת הייצור וכן תכנית ייצור מתוכננת במסגרת בדיקות הפעלה עצמיות; התכנית תוגש לספק שירות חיוני בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר; בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))חרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
:: (3) ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות ההפעלה העצמיות בהתאם לאמור [[באמת מידה 94]].
:: (4) אם לא הגיש המבקש את התכנית בהתאם לאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם ספק שירות חיוני למבקש את התעריף לפי [[סעיף (א) באמת מידה 75ג]] בעד האנרגיה שהוזרמה לרשת.
:: (5) המבקש יעדכן את תכנית הייצור שהגיש לספק שירות חיוני עקב תקלה או כל סיבה אחרת.
:: (6) מבקש אשר ספק השירות החיוני אישר שילוב של יחידת הייצור שלו בהגבלה של הזרמת אנרגיה לרשת, לפי [[סעיף (ט)(3)(ב) לאמת מידה 35כ2]] או לפי [[סעיף (ד)(5) לאמת מידה 35כו6]], לפי העניין, רשאי לבדוק את יחידת הייצור שלו בעומס מלא, ואולם אינו רשאי להזרים אנרגיה לרשת מעבר להגבלה שנקבעה בתשובת ספק השירות החיוני.
: (ג) '''בדיקות קבלה להפעלה מסחרית'''
:: (1) ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה להפעלה מסחרית ביחידת ייצור, רק לאחר קבלת הודעה מהמבקש על סיום בדיקות ההפעלה העצמיות.
:: (2) אופן ביצוע בדיקות הקבלה להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם הרכישה כאמור [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]], ואולם למבקש שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון, אופן ביצוע בדיקות להפעלה מסחרית ייקבע בהסכם כאמור [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6]].
:: (3) בתקופה שבה מבוצעות בדיקות הקבלה ביחידת ייצור, בכל יום, עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש המבקש לספק שירות חיוני תכנית זמינות של יחידת הייצור; ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר המבקש את התכנית בעבור יום המ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))חרת ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא.
:: (4) ספק שירות חיוני ימסור למבקש את תכנית ההעמסה המאושרת על ידו לבדיקות היומיות להפעלה מסחרית, וזאת בהתאם למועדים הקבועים [[בסעיף (א) לאמת מידה 94]].
:: (5) עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית שביצע ספק שירות חיוני, יעביר ספק שירות חיוני למבקש ולרשות את ממצאי הבדיקה ותוצאתה, בצירוף אישור להפעלה מסחרית.
:: (6) לא עמד המבקש בבדיקות הקבלה להפעלה מסחרית, יפרט ספק שירות חיוני למבקש, בתוך שבעה ימי עבודה, את הסיבות לאי-העמידה בבדיקה, את הליקויים הנדרשים לתיקון ואת הבדיקות שנדרש המבקש לבצע מחדש לצורך עמידה בבדיקות הקבלה, ויתאם עם המבקש מועד חדש לביצוע הבדיקות הנדרשות.

@ 75ב. (תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש&quot;ף-28, תשפ&quot;א-6) : '''הפרמטרים בבדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
: (א) '''הפרמטרים התפעוליים שייבחנו בבדיקות הקבלה לפני הפעלה מסחרית'''
:: (1) ספק שירות חיוני יבצע בדיקות קבלה לפני הפעלה מסחרית ליחידת ייצור לפי הפרמטרים התפעוליים והחשמליים כמפורט בנספח לאמת מידה זו.
:: (2) ספק שירות חיוני יבצע בדיקות נוספות על אלה האמורות בנספח אם הן נדרשות לצורך תפעול יחידת הייצור, ובלבד שהבדיקות הנוספות נקבעו מראש בהסכם הרכישה כקבוע [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]] בין המבקש לספק שירות חיוני, או שהן נקבעו מראש בהסכם התיאום הטכני כקבוע [[בסעיף (ו) לאמת מידה 35כו6]] אם המבקש הוא יצרן שיחידת הייצור שלו משולבת במקום צרכנות במתח עליון.

@ : {{ממורכז|'''נספח - פרמטרים תפעוליים לבדיקות קבלה'''}}
: {| width=&quot;100%&quot;
! טכנולוגיה !! סוגי הבדיקות
|-
| יחידת ייצור ||
: הספק מותקן והספק מינימלי רציף
: קצב שינויי הספק
: שמירה על יציבות בהספקים שונים
: משך זמן עד לסנכרון לרשת, זמן הגעה לעומס מינימלי ולעומס מלא
: הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מינימלי
: הפעלה רציפה של מיתקן ייצור בהספק מקסימלי
: בדיקות אמינות בדיקת נצילות*
: בדיקות של תגובה לשינוי תדר
|}
: {{מוקטן|* המבקש רשאי לדווח על נצילות המיתקן על פי התחייבות ספק הציוד חלף עריכת בדיקת נצילות.}}

@ 75ג. (תיקון: 23.9.19, 25.11.20; תש&quot;ף-28, תשפ&quot;א-6) : '''תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור בגז טבעי המחוברת לרשת חלוקת החשמל'''
: (א) '''תעריף בעד הזרמת אנרגיה בבדיקות ליחידת ייצור'''
:: (1) ספק שירות חיוני ישלם למבקש בעד האנרגיה המיוצרת במהלך בדיקות ליחידת ייצור, לפי מדידה בהדקי הגנרטור, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.24–3.
:: (2) ספק השירות החיוני יגבה מהצרכן תעריף בעד צריכת החשמל, בהתאם לפער בין האנרגיה המיוצרת בהדקי הגנרטור לבין האנרגיה שהוזרמה לרשת החשמל, כקבוע [[סימן ב לפרק ב|בסימן ב' &quot;חשבונות ותשלומים&quot; לפרק ב' &quot;צריכת חשמל&quot;]].
: (ב) '''עריכת חשבון בעבור האנרגיה המיוצרת בבדיקות ליחידת ייצור'''
:: (1) בעבור כל חודש שבו בוצעו בדיקות ליחידת ייצור, ספק שירות חיוני יערוך ויגיש למבקש או ליצרן, לפי העניין, עד ה-20 בחודש העוקב, המלצה לחשבון לתשלום בעד האנרגיה המיוצרת לצורך בדיקות ליחידת הייצור.
:: (2) ספק שירות חיוני ישלם למבקש או ליצרן, לפי העניין, בתוך 20 ימים קלנדריים מהמועד שבו התקבל חשבון לתשלום שהמציא לו המבקש או היצרן, את התשלום בעד האנרגיה המיוצרת במסגרת בדיקות קבלה ליחידת ייצור.

@ 76. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''פיצוי בגין אי חיבור יצרן לרשת ההולכה'''
: (א) '''פיצוי היצרן בגין דחיית בדיקות הקבלה בשל אי חיבור'''
:: בשל איחור של מנהל המערכת בחיבורו של יצרן, בשל מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני, ולמעט במקרים שנגרמו בשל מעשה או מחדל של היצרן, לרשת החשמל לרבות אי עמידת ספק השירות החיוני במועדים שייקבעו לחיבור זה באמות המידה, ישלם מנהל המערכת ליצרן, תשלום בהתאם לחישוב המפורט להלן:
:: (1) ליצרן שאינו באנרגיה מתחדשת:
::: (א) בגין תקופה של עד שלושה חודשי איחור: סך כל היכולת זמינה של מתקן היצרן בתקופה זו כפול התעריף בגין יכולת זמינה קבועה שבלוח תעריף 6.5–1.
::: (ב) סכום זה ינוכה מהתשלומים בגין יכולת זמינה בסוף תקופת עסקת הרכישה בהתאם לתקופת העיכוב.
::: (ג) בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשים יחול האמור [[באמת מידה 141(א)]] ותיבחן האפשרות לבצע שימוש בגז, ששולם עבורו בעבור תקופת האיחור, במתקנים אחרים.
:: (2) ליצרן באנרגיה מתחדשת:
::: (א) בגין התקופה של עד שלושה חודשי איחור: בהתאם לתעריף ליצרן בתקופת בדיקות קבלה.
::: (ב) ליצרן באנרגיה מתחדשת: בגין איחור בתקופה שמעבר לשלושה חודשי איחור כאמור בהתאם למופיע באישור התעריפי שלו.
:: (3) הרשות תבחן את התעריף האמור באמת מידה זו בהתאם לתנאי עסקאות הגז ולפרמטרים אחרים רלבנטיים מעת לעת.
: (ב) '''שיפוי ספק שירות חיוני רשת למנהל המערכת'''
:: (1) אם האיחור המזכה בפיצוי לפי סעיף (א) נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני רשת, ישפה ספק השירות החיוני רשת את מנהל המערכת בשל חלקו בפיצוי ששולם ליצרן עקב הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל שלו.
:: (2) גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת, וספק השירות החיוני רשת ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מיום העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת.
:: (3) דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
:: (4) מחלוקות בגין החובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.

@ 77. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שמירה ומסירת נתונים'''
: (א) '''חובת סש&quot;ח ומנהל המערכת למסירת ולשמירת הנתונים'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת ישמרו נתוני קריאת מונים, חשבונות, תכניות מטעם היצרן, תכניות מטעם המספק, תכניות העמסת אנרגיה וכל נתון כלכלי שעמד בבסיסם לתקופה שלא תפחת מ-7 שנים.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו נתונים, המתייחסים למבקש הנתונים בלבד, לפי בקשת יצרן, מספק (לגבי צרכניו) או צרכן, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת ומנהל המערכת, לפי העניין, ימסרו לרשות נתונים המתייחסים ליצרנים, למספקים או לצרכנים, בכפוף להוראות כל דין והכול עד לא יאוחר משלושים ימים ממועד הפניה.

@ 78. (תיקון: 31.7.09) : '''דיווחים לרשות'''
: (א) '''מועדי ואופן הדיווח'''
:: אחת לחודש יעביר מנהל המערכת לרשות נתוני סיכום לפי מתכונת שתקבע הרשות באשר להזרמת האנרגיה בפועל. בדיווח זה, תיעשה אבחנה בין אנרגיה שסופקה לצרכנים במסגרת יכולת זמינה משתנה לטובת עסקאות פרטיות, לאנרגיה שסופקה למנהל המערכת במסגרת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת, ולאנרגיה שנצרכה בחצר היצרן במקרים של צרכנים הנמצאים בחצר היצרן, הכול כמצוין באמות מידה אלה.

=== סימן ב': מניה והתחשבנות ===

@ 79. (תיקון: 31.7.09) : '''תשלום קבוע'''
: (א) '''תשלום קבוע ליצרן'''
:: מנהל המערכת יגבה מן היצרן תשלום קבוע, כקבוע בלוחות תעריפים 7.8–1 ו-7.8–2, בגין עריכת ומשלוח חשבון ליצרן ועבור טיפול בתכניות הייצור והתחזוקה המוגשות על ידי היצרן למנהל המערכת.

@ 80. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 14.3.22; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-2) : '''התקנת מונים ליצרן'''
: (א) '''מונים רציפים'''
:: ספק השירות החיוני רשת יתקין מונה רציף בהדקי כל מחולל ובנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת החשמל, ולעניין תחנת משנה, יתקין גם מונה למדידת צריכה עצמית. מונים אלה יאפשרו לספק השירות החיוני רשת לבצע קריאת מונה מרחוק באמצעות תקשורת. המונים שיותקנו יהיו בטכנולוגיה המאפשרת לאגור את הנתונים באינטרוולים חצי שעתיים לתקופה שלא תפחת מארבעים יום.
: (ב) '''התקנת מונה ע&quot;י ספק השירות החיוני רשת'''
:: (1) בהתאם לבקשת היצרן יתקין ספק השירות החיוני רשת את המונה האמור במתקן הייצור בתוך לא יאוחר מ-(טרם נקבע) ימי עבודה.
:: (2) עבור התקנת המונה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).
:: (3) בגין איחור בהתקנת המונה ישלם ספק השירות החיוני רשת ליצרן תשלום (טרם נקבע).
: (ג) '''בדיקת וכיול המונים המותקנים במתקן הייצור'''
:: ספק שירות חיוני רשת יבדוק את המונה המותקן במתקן הייצור אחת לשנה ובמידת הצורך יכייל או יחליף את ציוד המניה המותקן במתקן בהתאם לקבוע [[באמת מידה 15]].
: (ד) '''התקנת אמצעי תקשורת לקריאת מונים מרחוק ע&quot;י ספק השירות החיוני רשת'''
:: ספק שירות חיוני רשת יתקין במקביל להתקנת המונים כאמור בסעיפים (א)-(ג) אמצעי תקשורת לקריאת המונים מרחוק, ועבור התקנתם ותפעולם ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת תשלום כקבוע בלוח תעריפים (טרם נקבע).

@ 81. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-7) : '''קריאת מונה היצרן'''
: (א) '''קריאת מוני היצרן'''
:: ספק שירות חיוני רשת יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש ולא יאוחר מיום ה-4 לחודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם, לצורך הכנת פירוט תשלומים חודשי מחייב ליצרן, ויעביר את הנתונים האמורים למנהל המערכת.
: (ב) '''קריאת מונה יומית'''
:: מנהל המערכת רשאי לדרוש מספק שירות חיוני רשת לקרוא את מוני היצרן לפי הצורך לצורך מעקב אחר עמידת היצרן בתוכניות הייצור היומיות.

@ 82. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20, 27.10.21, 30.6.24; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ב-7, תשפ&quot;ג-6, תשפ&quot;ה-9) : '''עריכת פירוט התשלומים'''
: (א) '''פירוט תשלומים ליצרן'''
:: (1) מנהל המערכת יערוך וישלח אחת לחודש פירוט תשלומים מחייב ליצרן, בתוך 30 ימים מתום כל חודש; בחודש שבו חלים חגים, ימי החג לא יימנו במניין הימים לשליחת פירוט תשלומים לפי סעיף קטן זה.
:: (2) מנהל המערכת יפיק לחברה שמחזיקה ברישיון ייצור וברישיון הספקה פירוט תשלומים מחייב מאוחד שיורכב מהתקבולים המגיעים לחברה כבעלת רישיון ייצור בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה.
:: (3) מנהל המערכת יפיק פירוט תשלומים מחייב מאוחד ליצרן ומספק או לשני יצרנים, המאוגדים בחברות קשורות כהגדרתן [[#1|בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], אשר הודיעו בכתב למנהל המערכת כי הן מעוניינות בפירוט תשלומים מאוחד (באמת מידה זו - חברות קשורות).
: (ב) '''תכולת פירוט תשלומים מחייב'''
:: פירוט התשלומים המחייב ליצרן מאת מנהל המערכת יכיל לפחות את הפרטים הבאים:
:: (1) כמות האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן בהתאם לקריאות מוני היצרן.
:: (2) תשלום קבוע כמפורט בלוחות תעריפים 7.8–1 ו-7.8–2.
:: (3) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מתכנית התחזוקה השנתית, בהתאם לקבוע [[באמת מידה 88]].
:: (4) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן מהזמינות התפעולית האקוויוולנטית הקבועה ליצרן.
:: (5) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין סטיות היצרן בפרמטרים תפעוליים כמופיע [[באמת מידה 85]].
:: (6) סך התשלום ליצרן בגין העמדת יכולת זמינה קבועה ויכולת זמינה משתנה לפי שעות העמדת יכולת זמינה קבועה ושעות העמדת יכולת זמינה משתנה. תשלום כאמור יחושב בהתאם ליכולת הזמינה הקבועה והמשתנה שהועמדה לטובת מנהל המערכת על ידי היצרן בהתאם לתעריפים הקבועים באישור התעריפי של היצרן.
:: (7) סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה קבועה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. התשלום יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה בתעריף האנרגיה הקבוע ליצרן באישור התעריפי. החישוב יוצג בנפרד לכל אחד מהמש&quot;בים השונים. החישוב יפרט את השעות בהן מומשה יכולת זמינה קבועה לאנרגיה.
:: (8) סך התשלום ליצרן בגין רכישת אנרגיה במסגרת מימוש יכולת זמינה משתנה במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת. תשלום כאמור יחושב כמכפלת סך האנרגיה שנרכשה וסופקה בתעריף הרלוונטי לפי הצעות מחיר האנרגיה החצי שעתיות שהתקבלו במסגרת תכנית היצור היומית של היצרן. החישוב יוצג בנפרד לכל מחצית שעה.
:: (9) תשלום ליצרן בגין אספקת שירותים נלווים לפי דרישת מנהל המערכת.
:: (10) תשלום למנהל המערכת בגין מתן שירותי גיבוי ושירותים נלווים ליצרן (טרם נקבע).
:: (11) תשלום בגין הגדלת או הקטנת כמות האנרגיה המתוכננת לייצור בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ולפי הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת.
:: (12) חישוב תשלומים למנהל המערכת וליצרן לפי העניין בגין סטיית היצרן מייצור אנרגיה לפי תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת.
:: (13) חישוב תשלומים למנהל המערכת בגין חריגות אדמיניסטרטיביות של היצרן.
:: (14) תשלומים בגין אי עמידה באמות מידה וקנסות במסגרתן.
:: (15) תשלומים נוספים שיקבעו במסגרת אמות המידה.
: (ג) '''התייחסות פירוט התשלומים המחייב ליחידת ייצור'''
:: מובהר בזה כי לגבי כל אחד מסעיפי התשלום יפרט פירוט התשלומים המחייב את הפרמטרים בחישוב לכל יחידת ייצור.
: (ד) '''תעריף לעריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן'''
:: מנהל המערכת יגבה מאת היצרן תעריף בגין עריכת פירוט תשלומים מחייב ליצרן בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 7.8–1.
: (ה) '''תחולת [[פרק ב|פרק ב' של ספר אמות המידה]]'''
:: לעניין תחולת אמות המידה [[פרק ב|שבפרק ב' לספר אמות המידה]] יראו את פירוט התשלומים המחייב ליצרן כחשבון צריכה.
: (ה1) '''מועדי תקבול התשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלום לפי פירוט התשלומים המחייב עד 5 ימים מהמועד האחרון לתשלום המספק למנהל המערכת לפי [[אמת מידה 62]], לרבות מהמועד האחרון לתשלום בהתאם להארכה שניתנה לפי [[אותה אמת מידה]]; אם במסגרת חמשת הימים האמורים יש פחות מ-3 ימי עבודה, רשאי מנהל המערכת להודיע חודש מראש לפחות, באתר האינטרנט שלו, על הארכת מספר הימים לתשלום כך שיכללו 3 ימי עבודה; לא פרסם מנהל המערכת הודעה על הארכת מספר הימים לתשלום, ישלם מנהל המערכת ליצרן עד תום חמשת הימים האמורים.
:: (2) אם פירוט התשלומים המחייב הוא לזכות חברה כאמור בסעיף (א)(2) או לזכות חברות קשורות, יראו אותן לעניין סעיף זה כיצרן.
: (ו) '''הכרעה במחלוקות'''
:: במקרה של מחלוקת בין יצרן למנהל המערכת ביחס לחשבון או לנתונים שבבסיסו, יבוא הדבר להכרעת הצוות המקצועי ברשות בתוך חודש מיום קבלת התייחסות מנהל המערכת להערות היצרן וקבלת מלוא הנתונים הנדרשים לקבלת ההחלטה. בכל מקרה, מחלוקת בשל סכום החשבון השוטף לא תהיה עילה לעיכוב שליחת פירוט התשלומים המחייב או לעיכוב התשלום; הפרשים שייווצרו לאחר בחינת השגות היצרן על סכום החשבון השוטף יבוטאו בפירוט התשלומים המחייב העוקב, בדרך של ניכוי או תוספת תשלום, לפי העניין, בתוספת ריבית פיגורים.

=== סימן ג': משטר הפעלה ===

@ 83. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תש&quot;ף-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-25) : (((בוטלה).))

@ 84. (תיקון: 31.7.09, 13.5.19, 1.2.21, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-25, תשפ&quot;ה-30) : '''עמידה בדרישות אמינות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;הפסקה מאולצת&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) הפסקה חלקית או מלאה של הייצור ביחידת הייצור שלא בהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית או הנחיית מנהל המערכת בזמן אמת, לרבות הפסקה הנגרמת בגלל אי עמידה בהוראות רישיון הייצור שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים [[באמות מידה 130–137]] או בגלל רשת החשמל;
::: (2) כשלון בהתנעת יחידת ייצור שהייתה מתוכננת לפעול על פי תכנית ההעמסה הפרטנית, שלא נגרמה כתוצאה מאחד או יותר מן המקרים המנויים [[באמות מידה 130–137]] או בגלל רשת החשמל;
::- &quot;כישלון בהתנעה&quot; - כל מצב שבו משך הזמן לסנכרון היחידה לרשת עולה ב-50% או ב-10 דקות על הזמן שנקבע לסוג ההתנעה ולסוג היחידה [[באמת מידה 85]], לפי המאוחר מביניהם.
: (ב) '''עמידה בדרישות אמינות'''
:: היצרן יפעיל את המתקן תוך עמידה בכל דרישות האמינות הקבועות ברישיונו ובאמות המידה.
: (ג) '''מספר הפסקות מאולצות'''
:: (1) מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 7 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א' לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
:: (2) למרות האמור בסעיף קטן (1) בשנת הפעילות הראשונה של המתקן מספר ההפסקות המאולצות של כל יחידת ייצור (כולל הפסקות חלקיות) לא יעלה על 20 הפסקות בשנה, אלא אם כן נקבע בנספח א' לאמת מידה זו מספר אחר של הפסקות מאולצות מותרות בשנה.
:: (2א) לא ניתן להעביר הפסקות מאולצות שלא נוצלו בשנה מסוימת לניצול בשנים עוקבות.
:: (3) במקרה בו חלו הפסקות מאולצות סמוכות הכוללת שתי הפסקות ביממה או בפרק זמן קצר יותר, למנהל המערכת תהיה סמכות לדרוש מהיצרן לבצע בדיקות קבלה ביחידה בה אירעו ההפסקות המאולצות.
: (ד) '''ביצוע בדיקות קבלה בגין חריגה מדרישות האמינות'''
:: בגין כל הפסקה מאולצת (כולל הפסקות חלקיות) מעבר למספר ההפסקות המוגדרות בסעיף (ב) יחויב היצרן בביצוע בדיקות קבלה שתמשכנה בין 12 ל-24 שעות לכל יחידה, שבמהלכן לא יהיה היצרן זכאי לתשלום בגין יכולת זמינה אלא לתעריף עבור בדיקות קבלה למשך תקופת בדיקות הקבלה שלא תפחת מ-12 שעות ולא תעלה על 24 שעות, אלא אם היצרן לא סיים את בדיקות הקבלה בהצלחה בפרק זמן זה ונדרש להארכת משך ביצוען.
: (ה) '''תחולת אמת המידה על יצרנים'''
:: למען הסר ספק מובהר בזה כי אמת מידה זו חלה על כל סוגי המתקנים המחוברים לרשת ההולכה ובכלל זה מתקנים קונוונציונאליים, מתקני קוגנרציה, מיתקני אגירה ומתקני אנרגיה מתחדשת.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-25) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 84]] - הפסקות מאולצות מותרות בשנה לפי יחידת ייצור}}
: {| width=&quot;100%&quot;
! יחידת ייצור !! מס' הפסקות מאולצות המותרות בשנה
|-
| יחידה במחזור משולב 34 באתר אלון תבור || 54
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 1 || 9
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 2 || 15
|-
| יחידה במחזור משולב - רמת חובב 3 ו-5 {{ש}} ויחידה במחזור משולב 4 ו-5 || 108 לכל היחידות במצטבר
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 6 || 11
|-
| טורבינת גז - רמת חובב 7 || 9
|-
| יחידה במחזור משולב - רמת חובב 8 ו-9 || 54 לכל היחידות במצטבר
|}

@ 85. (תיקון: 31.7.09, 15.5.17; תשפ&quot;ה-30) : '''עמידה בפרמטרים תפעוליים'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;סטייה מפרמטר תפעולי&quot; - כל אחת מאלה:
::: למתקן ייצור מחזור משולב:
::: (1) חריגה מזמני הגעה לעומס מלא ומזמני הגעה לסנכרון כמפורט בטבלה שלהלן:
:::: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! סוג התנעה !! משך הפסקת היחידה טרם ההתנעה !! משך זמן עד עומס מלא בדקות !! משך זמן עד סנכרון בדקות
|-
| קרה מאד || מעל 96 שעות || 250 || 180
|-
| קרה || 28–96 שעות || 220 || 150
|-
| פושרת || 12–48 שעות || 100 || 85
|-
| חמה || עד 12 שעות || 65 || 55
|}
::: (2) קצב שינוי עומס הפוחת מ-1% מההספק המותקן בדקה.
::: (3) הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) העולה על 60% מההספק המותקן.
::: למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח:
::: (1) הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) שעולה על 100 MW.
::: (2) אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה-סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
::: (3) אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
::: (4) הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ-30 דקות.
::: למתקן ייצור גמיש במחזור פתוח:
::: (1) אי יכולת להפעלת היחידה באי חשמלי במשטר ISOLATE/DROOP, תוך שינוי עומסים בכל טווח ההספק המותקן ויכולת רה-סנכרון תוך עבודה יציבה בתחום התדירויות 51–49 HZ.
::: (2) אי יכולת לבצע לפחות 3 התנעות ביום.
::: (3) זמן לסנכרון היחידה עולה על 7 דקות.
::: (4) הגעה בהתנעה קרה ממצב דומם לעומס מלא ביותר מ-10 דקות.
::: (5) הספק מינימלי בעומס חלקי (המקיים עמידה בערכי איכות סביבה) הגבוה מ-50% מההספק המותקן או גבוה מ-35 MW (הנמוך מביניהם).
: (א) '''תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
:: (1) תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תחל לאחר שהיצרן סטה מפרמטר תפעולי נתון ב-5 מקרים שונים, כאשר המרווח בין מקרה למקרה הוא 24 שעות לפחות.
:: (2) במניין הסטיות לא תובא בחשבון סטיה שחלפו יותר מ-5 שנים ממועד התרחשותה.
: (ב) '''סיום תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
:: תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי תסתיים כאשר היצרן יוכיח עמידה מחודשת בפרמטר התפעולי שממנו סטה. היצרן יוכל להוכיח עמידה מחודשת בפרמטר תפעולי באחת משתי צורות:
:: (1) הוכחת עמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית - על מנת להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי יוכל היצרן לפנות למנהל המערכת בבקשה לבצע בדיקה של המתקן לצורך הוכחה שהמתקן עומד בפרמטר הטכני הנידון. פנה היצרן למנהל המערכת לטובת ביצוע הבדיקה כאמור, יבצע מנהל המערכת את הבדיקה ויתן את מסקנותיו בתוך 14 יום.
:: (2) הוכחת עמידה בפרמטר טכני בהפעלה שוטפת - היצרן יוכל להוכיח עמידה בפרמטר תפעולי בכך שיידרש לביצוע הפעולה הנדרשת על ידי מנהל המערכת. ככל שהמתקן מבצע את הפעולה הטכנית שבגינה הוא מצוי בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי, תסתיים תקופת אי העמידה לאחר ביצוע הפעולה בהצלחה.
: (ג) '''תשלום היצרן בתקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי'''
:: בין תחילת תקופת אי עמידה בפרמטר תפעולי ועד פנייתו של היצרן למנהל המערכת לשם ביצוע בדיקה לעמידה בפרמטר תפעולי באמצעות בדיקה ייעודית, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים הבאים:
:: (1) מתקן ייצור במחזור משולב אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
::: היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל-30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור במחזור משולב, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם היצרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
:: (2) מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
::: היצרן ישלם למנהל המערכת סכום השווה ל-30% מתעריף הזמינות הקבוע למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות קבוע באישור התעריפי של היצרן, ישלם היצרן לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
:: (3) מתקן ייצור גמיש במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים:
::: (א) במקרה שבו המתקן העומד בפרמטרים תפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח: היצרן ישלם למנהל המערכת את ההפרש בין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן גמיש במחזור פתוח כפי שנקבע באישור התעריפי של היצרן. במידה ולא נקבע תעריף זמינות באישור התעריפי של היצרן, אזי לפי תעריף הזמינות הקבוע בלוח התעריף 6.5–1, לבין תשלומי הזמינות הקבועים למתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח כפי שקבוע בלוח התעריף 6.5–1.
::: (ב) במקרה שבו המתקן אינו עומד בפרמטרים התפעוליים של מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח, ישלם היצרן למנהל סכום כקבוע בסעיף קטן (2) לגבי מתקן ייצור תעשייתי במחזור פתוח אשר אינו עומד בפרמטרים תפעוליים.
: (ד) '''תשלום בגין דיווח כוזב על טיפול בסטייה מפרמטר תפעולי'''
:: אם היצרן פנה למנהל המערכת בהודעה כי טופלה הסטייה מהפרמטר התפעולי הנידון ובבדיקה להוכחת עמידה בפרמטר תפעולי נכשל המתקן מלעמוד בפרמטר התפעולי הנידון, או שכשל מלעמוד בפרמטר התפעולי בהפעלה שוטפת, ישלם היצרן למנהל המערכת את התשלומים המפורטים לעיל עד לסיום תקופת אי העמידה בפרמטר התפעולי בתוספת של 5%.

=== סימן ג'1: זמינות יצרנים המחוברים לרשת ההולכה (תיקון: תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25) ===

@ 85א. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-30) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על יחידת ייצור שנקבע לה תעריף לתשלומי זמינות לפי לוח תעריפים 6.5–1א וכן על מיתקנים שהונפקה להם תעודת זמינות כאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 85ב]].
:: (2) [[אמת מידה 85ג]] תחול גם על הספק שהיצרן לא מתכוון לייצר, אלא לרכוש ממנהל המערכת לטובת מכירתו למספק.
: (ב) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן אשר חל עליו [[סימן זה]];
::- &quot;מיתקן&quot; - יחידת ייצור או מיתקן אגירה;
::- &quot;נקודת המדידה&quot; - כל אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) לעניין יחידת ייצור - בהדקי הגנרטורים של יחידת הייצור;
::: (2) לעניין מיתקן אגירה - בנקודת החיבור לרשת של מיתקן האגירה;
::: (3) לעניין מיתקן אגירה המשולב עם מיתקן ייצור או צריכה נוסף - בנקודת ההמרה של מיתקן האגירה כהגדרתה [[באמת מידה 85ה]];
::- &quot;תכנית יומית&quot; - תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט [[באמת מידה 106ב]].

@ 85ב. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 14.5.25, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-25, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו) : '''שיוך הספק שנתי למספק ולעסקאות חצר'''
: (א) '''שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר'''
:: (1) מנהל המערכת ישייך הספק של מיתקן לעסקה עם צרכן חצר ([[בסימן זה]] - עסקת חצר), אם המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב מאפשרות לאותו מיתקן העברת אנרגיה לצרכן חצר.
:: (2) ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה נתונה יהיה שווה לאחד משני אלה, לפי הנמוך מביניהם:
::: (א) הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר באותה שנה;
::: (ב) ההספק הנקי המותקן של המיתקן בתנאי ISO, כפי שנקבע בבדיקות קבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
:: (3) ההספק המשויך לעסקת חצר בשנה נתונה ייאמד לפי הצריכה השעתית המרבית בשנה הקודמת ויעודכן לאחר סיום השנה הקלנדרית לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
:: (4) ההספק המשויך לעסקת חצר בשנת הפעילות הראשונה של המיתקן ייקבע על פי הצהרת היצרן לגבי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר, שתוגש עד 30 ימים לפני תחילת ההפעלה המסחרית, ויעודכן לפי הצריכה השעתית המרבית של צרכן החצר בפועל באותה שנה.
:: (5) על אף האמור בסעיפים קטנים (2) עד (4), ההספק השנתי המשויך לעסקאות חצר של יצרן שקיבל את אישור התעריף שלו לפני יום י&quot;ד באדר התשע&quot;ח (1 במרץ 2018) יהיה שווה לאפס.
: (ב) '''שיוך הספק למספק'''
:: (1) יצרן המורשה לפי המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב לשייך הספק למספק, יודיע למנהל המערכת -
::: (א) עד 30 ימים לפני סוף רבעון קלנדרי על הגדלת ההספק שישויך למספק בעבור הרבעון העוקב או עד 30 ימים לפני סוף שנה קלנדרית על הגדלת ההספק שישויך למספק בעבור השנה העוקבת - אם מנהל המערכת עדכן לו הקטנת הספק לפי סעיף ((קטן)) (3);
::: (ב) עד 6 חודשים לפני סוף השנה הקלנדרית על הקטנת הספק שישויך למספק בעבור השנה העוקבת.
:: (2) סך ההספק המשויך לעסקת הספק פרטית לא יעלה על ההספק הנקי המותקן בתנאי ISO כפי שנבדק בבדיקות הקבלה שערך מנהל המערכת לפי אמות מידה אלה.
:: (3) מנהל המערכת יעדכן הקטנת הספק המשויך למספק בתחילת השנה הקלנדרית שלאחר תום 12 חודשים מהחודש שבו החל שיוך ההספק בפועל.
: (ג) '''שיוך תעודת זמינות למספק'''
:: (1) מנהל המערכת ינפיק לבקשת יצרן, עד שלושים ימים לפני סוף השנה הקלנדרית, תעודת זמינות; בסעיף זה -
:::- &quot;יצרן&quot; - יצרן המורשה לשייך הספק למספק לפי המגבלות המפורטות בתנאי הזכאות לתעריף הקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב;
:::- &quot;מספק&quot; - מספק שחל עליו [[סימן ג' לפרק ה' לאמות המידה]];
:::- &quot;תעודת זמינות&quot; - תעודה שבה קבוע סך ההספק המצטבר שאותו יהיה רשאי היצרן המחזיק בתעודה כאמור לשייך, בשנה העוקבת, למספק אחד או לכמה מספקים.
:: (2) ההספק הקבוע בתעודת הזמינות כאמור בסעיף קטן (1) יחושב כמכפלת ההספק המרבי כפי שנמדד בבדיקה האחרונה שערך מנהל המערכת לפרמטר זה של המיתקן במקדם התאמה שנקבע למיתקן כמפורט בנספח לאמת מידה זו והוא יעודכן בהתאם לאמור [[באמת מידה 85ג1]].
:: (3) יצרן שהונפקה לו תעודת זמינות כאמור בסעיף קטן (1) יודיע למנהל המערכת בכל חודש, עד 15 ימים לפני סיום החודש הקלנדרי, על ההספק שהוא ישייך בחודש העוקב לכל מספק מתוך ההספק הנקוב בתעודת הזמינות, ואת זהות המספק האמור, וכן יפקיד לטובת מנהל המערכת באותו מועד ערבות בהתאם [[לסעיף (א)(1) לאמת מידה 85ג2]].
:: (4) סך ההספק שישייך יצרן כאמור בסעיף קטן (1) למספקים לא יעלה, במצטבר, על ההספק הקבוע בתעודת הזמינות.
:: (5) לא הודיע יצרן למנהל המערכת כאמור בסעיף קטן (3), שיוך ההספק של היצרן ימשיך להיות בהתאם להודעה האחרונה של היצרן למנהל המערכת.
:: (6) מנהל המערכת ינפיק תעודת זמינות למיתקן אגירה המשולב במיתקני ייצור או צריכה נוספים בתנאי שמתקיימים בו התנאים האלה:
::: (א) מותקנים מונים נפרדים למיתקני הייצור, למיתקני הצריכה ולמיתקן האגירה;
::: (ב) מותקן מונה למדידת הצריכה העצמית של מיתקן האגירה;
::: (ג) מנהל המערכת קבע שיעור איבודים נורמטיבי בין נקודת המדידה לנקודת החיבור לרשת של מיתקן האגירה בהתאם לבדיקות הקבלה שביצע.

@ (תיקון: תשפ&quot;ה-30) :
: {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 85ב]] {{ש}} מקדמי התאמה ומועד עדכונם למיתקנים שהונפקה להם תעודת זמינות על ידי מנהל המערכת ושקיבלו אישור תעריף עד ליום כ&quot;ה בסיוון התשפ&quot;ז (30 ביוני 2027), ולגבי מיתקני השבת אנרגיה מפסולת, עד ליום א' בטבת התשפ&quot;ח (31 בדצמבר 2027)'''}}
: {| width=&quot;100%&quot;
! טכנולוגיה !! מקדם התאמה !! מועד עדכון מקדם ההתאמה למכסה {{ש}} הראשונית (2,000 מ&quot;ו ראשונים)
|-
| פוטו-וולטאית || 0 || 31.12.2035
|-
| אגירה בסוללות המשולבת במיתקן פוטו-וולטאי || בהתאם לנוסחה להלן || 31.12.2035
|-
| אגירה בסוללות שאינה משולבת במיתקן פוטו-וולטאי || בהתאם לנוסחה להלן || 66 חודשים ממועד ההפעלה המסחרית של המיתקן
|-
| השבת אנרגיה מפסולת || 0.85 || 31.12.2048
|}
: נוסחת חישוב מקדמי התאמה למיתקני אגירה:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;\mathrm{CCV}= \left\{0.352 \times \ln \left(\mathrm{D}\right) + 0.2231 \right\} \times \mathrm{F}&lt;/math&gt;}}
: כאשר:
:- &lt;math&gt;\mathrm{CCV}&lt;/math&gt; - ערך מקדם ההתאמה; טווח ערכי &lt;math&gt;\mathrm{CCV}&lt;/math&gt; יוגדר בין 0 ל-1;
:- &lt;math&gt;\mathrm{D}&lt;/math&gt; - יחס קיבולת להספק של מיתקן האגירה (Duration);
:- &lt;math&gt;\mathrm{F}&lt;/math&gt; - בהתאם לסוג מיתקן האגירה כמפורט להלן:
:: (1) לעניין אגירה בסוללות המשולבת במיתקן פוטו-וולטאי - &lt;math&gt;\mathrm{F} = 0.85&lt;/math&gt;;
:: (2) לעניין אגירה בסוללות שאינה משולבת במיתקן פוטו-וולטאי - &lt;math&gt;\mathrm{F} = 0.35&lt;/math&gt;.

@ 85ג. (תיקון: 13.5.19, 1.11.20, 28.2.22, 19.5.25, 26.11.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-23, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-16) : '''תשלומים ליצרן בגין יכולת זמינה'''
: (א) '''תשלומי זמינות'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלומי זמינות כקבוע בלוח תעריפים 6.5–1א בעד היכולת הזמינה בדלק ראשי, בניכוי כל אלה, לפי העניין:
::: (א) ההספק המשויך למספק לפי [[סעיף (ב) לאמת מידה 85ב]] או במסגרת תעודת זמינות לפי [[סעיף (ג) לאותה אמת מידה]];
::: (ב) ההספק המשויך לעסקאות חצר;
::: (ג) ההספק שהיצרן דיווח שהוא מתכנן לייצר או לרכוש ממנהל המערכת, לצורך מכירתו לצרכן חצר או למספק כמפורט [[באמת מידה 106ב(ג)(3)(ד) ו-(ג)(3)(ו)]].
:: (2) היכולת הזמינה בדלק ראשי תיקבע לפי דיווח היצרן בתכנית היומית על יכולת זמינה ברוטו, שהוגשה לפי [[אמת מידה 106ב]] בניכוי הצריכה העצמית של המיתקן ובניכוי הפסדי השנאה, כפי שייקבעו על ידי מנהל המערכת בבדיקות הקבלה שערך למיתקן; לעניין יחידת ייצור, היכולת הזמינה תיקבע לפי היכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי.
:: (3) אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על היכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, תשלומי הזמינות שישלם מנהל המערכת ליצרן יעודכנו בהתאם לדיווח המעודכן.
:: (4) אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש תיקן היצרן את דיווחו על יכולת זמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה גבוהה יותר, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תשלום זמינות בעד היכולת הזמינה הנוספת.
:: (5) על אף האמור בסעיף קטן (4), אם תיקון דיווח הזמינות נובע משינוי בתחזית של הטמפרטורה, הלחות, קרינת השמש או הרוח, אשר משפיעים על זמינות היצרן (להלן [[בפרק זה]] - תנאי הסביבה), כאמור [[בסעיף קטן (ד)(4)(ד) באמת מידה 106ב]], היצרן יהיה זכאי לתשלומי זמינות גם בעד היכולת הזמינה הנוספת, ובלבד שהתיקון נעשה עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה ובשיעור שלא עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי שעליה דיווח היצרן בתכנית היומית.
:: (6) (((בוטל).))
:: (7) לבקשת יצרן שהונפקה לו תעודת זמינות לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 85ב]], ישלם לו מנהל המערכת בגין הספק הנקוב בתעודת הזמינות שלא שויך למספק, מחולק במקדם ההתאמה הקבוע למיתקן, את התעריף הקבוע בשורה 30 בלוח תעריפים 6.5–1א; יצרן שביקש לקבל תשלום כאמור, לא יוכל לשייך הספק שקיבל בעדו תשלום לפי סעיף קטן זה למספק פרטי למשך 12 חודשים החל בחודש שבעבורו קיבל תשלום לראשונה.
: (ב) '''עדכון תשלומי זמינות בגין עדכון הספק משויך לעסקת החצר'''
:: (1) הפרשים הנובעים מעדכון ההספק המשויך לעסקאות חצר בשנה החולפת כאמור [[בסעיפים קטנים (א)(3) ו-(א)(4) באמת מידה 85ב]], יתווספו לתשלומי הזמינות או יקוזזו מהם, לפי העניין; להפרשים כאמור תתווסף ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
:: (2) ההוספה לתשלומי הזמינות או הקיזוז מהם כאמור בסעיף קטן (1) יבוצעו עד שלושה חודשים מסיום השנה הקלנדרית.
: (ג) '''סטיית זמינות לאחר תוכנית העמסה פרטנית ותשלום בשל סטייה'''
:: (1) אם לאחר פרסום תכנית העמסה פרטנית יום מראש שינה היצרן את דיווחו בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי ליכולת זמינה נמוכה יותר, בשיעור שינוי העולה על 2.5 אחוזים (להלן - סטיית זמינות), ישלם היצרן למנהל המערכת בשל ההספק החסר תשלום לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
:: (2) אם העומס המרבי, ובמיתקן אגירה - העומס הממוצע, שנמדד בחצי שעה נתונה בנקודת המדידה נמוך מהעומס הנדרש על ידי מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת, בשיעור שינוי העולה על 2.5 אחוזים, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הבלתי ידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (3).
:: (3) במקרים המפורטים להלן היצרן לא יחויב בתשלומים המפורטים בסעיפים קטנים (1) או (2) בשל סטיית זמינות:
::: (א) בקרות אירוע מהאירועים המפורטים ברשימת מקרי חירום שפירט ספק שירות חיוני לפי [[אמת מידה 128]] או בקרות כוח עליון כהגדרתו [[באמת מידה 130]], או במקרה שבו היצרן ייחשב לזמין לפי [[אמת מידה 125]];
::: (ב) היצרן ביצע את תיקון הדיווח בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי, עד 4 שעות לפני מועד ההעמסה, בשיעור שאינו עולה על 5% מהיכולת הזמינה ברוטו, שנעשתה בשל שינוי בתחזית תנאי הסביבה כאמור בסעיף קטן (א)(5);
::: (ג) סטיית הזמינות התרחשה כתוצאה מהפסקה מאולצת כהגדרתה [[באמת מידה 84]], ובלבד שהיצרן הצהיר כי ההפסקה המאולצת נבעה מתקלה ביחידת הייצור שהתגלתה בעת הפעלתה או כתוצאה מכישלון בהתנעה ומנהל המערכת אישר את ההצהרה; משך הזמן שבו יהיה היצרן פטור מחיוב בסטיית זמינות לפי פסקה זו, יהיה השעות שבעבורן הוגשה תוכנית יומית טרם התרחשות ההפסקה המאולצת;
::: (ד) היצרן ביצע את תיקון דיווח היצרן בנוגע ליכולת הזמינה ברוטו בדלק ראשי עד 33 שעות לפני מועד ההעמסה;
::: (ה) סטיית הזמינות היא בשל הספק נוסף שמנהל המערכת הורה על העמסתו בתוכנית העמסה מעודכנת שנשלחה פחות מ-4 שעות לפני מועד ההעמסה המתוכנן, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:::: (1) אי-הזמינות של היצרן נובעת ממחסור בגז טבעי;
:::: (2) היצרן הודיע למנהל המערכת מוקדם ככל האפשר מרגע משלוח תוכנית ההעמסה המעודכנת על אי-יכולתו לעמוד בתוכנית לאור האמור בפסקת משנה (1);
:::: (3) היצרן עשה כמיטב יכולתו לקבל את הגז הנדרש, כולו או חלקו, לצורך עמידה בתוכנית ההעמסה המעודכנת;
::: (ו) סטיית הזמינות נגרמה מתקלה שמקורה בחברת הולכת הגז, אשר לא הייתה ידועה לחברת הולכת הגז במועד הגשת תוכנית הייצור בידי היצרן, ובתנאי שהיצרן הודיע מוקדם ככל האפשר למנהל המערכת על התקלה האמורה.
: (ד) '''תשלומים של יצרן ששייך תעודת זמינות למספק בשל אי-זמינות'''
:: בשל אי-זמינות שדווחה על ידי יצרן ששייך תעודת זמינות למספק כאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 85ב]], טרם שליחת תוכנית העמסה פרטנית על ידי מנהל המערכת, ישלם היצרן למנהל המערכת בשל ההספק החסר בגין כל חצי שעה שבה המיתקן לא היה זמין, את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.5–12ב.

@ 85ג1. (תיקון: 19.5.25; תשפ&quot;ה-30) : '''עדכון או ביטול תעודת זמינות'''
: (א) '''עדכון תעודת זמינות על ידי מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יעדכן את ההספק הנקוב בתעודת זמינות שהונפקה ליצרן לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 85ב]] במקרים האלה:
::: (א) אם היצרן חויב בביצוע בדיקות קבלה בשל חריגה מדרישות האמינות כמפורט [[בסעיף (ד) לאמת מידה 84]], מנהל המערכת יעדכן את ההספק שעל בסיסו חושב ההספק הנקוב בתעודת הזמינות בהתאם לתוצאות בדיקות הקבלה כאמור;
::: (ב) מנהל המערכת יעדכן, עד ה-10 לכל חודש, את מקדם ההתאמה שיחול על מיתקן אגירה החל מהחודש הקלנדרי העוקב, בהתאם לתוצאות המחזור המלא שביצע המיתקן בחודש הקלנדרי שקדם למועד העדכון; לעניין זה, &quot;מחזור מלא&quot; - מחזור כהגדרתו [[בסעיף קטן (א)(1) לאמת מידה 106יב]];
::: (ג) לא ביצע המיתקן מחזור מלא במשך שלושה חודשים רצופים, ידרוש מנהל המערכת מהיצרן לבצע מחזור מלא כבדיקה, וההתחשבנות בגין מחזור זה תתבצע בהתאם לתעריף בדיקות כקבוע בלוח תעריפים 6.24–1;
::: (ד) אם בוצע מחזור מלא כבדיקה כאמור בפסקה (ב), ההתחשבנות בגין מחזור זה תתבצע בהתאם לתעריף בדיקות כקבוע בלוח תעריפים 6.24–1.
: (ב) '''ביטול תעודת זמינות על ידי מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יבטל תעודת זמינות של יצרן שלא שילם את תשלומיו למנהל המערכת ולא חידש את הבטוחה כאמור [[בסעיפים קטנים (ב)(2) ו-(ב)(3) לאמת מידה 85ג2]].
:: (2) מנהל המערכת יחדש תעודת זמינות של יצרן ששילם את כל תשלומיו למנהל המערכת וחידש את הבטוחה כאמור [[בסעיפים קטנים (ב)(2) ו-(ב)(3) לאמת מידה 85ג2]]; היצרן יוכל לשייך הספק מכוח אותה תעודה החל מ-1 בחודש העוקב למועד חידוש תעודת הזמינות; חודשה תעודת הזמינות לאחר המועד הקבוע [[בסעיף (ג)(3) לאמת מידה 85ב]] - היצרן יוכל לשייך הספק למספק מכוח אותה תעודת זמינות החל מ-1 בחודש שלאחר החודש העוקב למועד החידוש האמור.
: (ג) '''עדכון מקדמי ההתאמה הנורמטיביים'''
:: מנהל המערכת יעדכן מזמן לזמן את מקדמי ההתאמה הנורמטיביים שנקבעו על ידו לטכנולוגיות השונות; עדכן מנהל המערכת את מקדמי ההתאמה, הם יחולו על המיתקנים שקיבלו תעודת זמינות החל מהחודש העוקב למועד פרסומם מקדמי ההתאמה המעודכנים.

@ 85ג2. (תיקון: 19.5.25; תשפ&quot;ה-30) : '''הפקדת בטוחה על ידי יצרן ששייך תעודת זמינות למספק'''
: (א) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) כתנאי לשיוך הספק של יצרן שקיבל תעודת זמינות למספק כמפורט [[בסעיף (ג) לאמת מידה 85ב]], יפקיד היצרן בטוחה להבטחת עמידתו בתשלומים, לטובת מנהל המערכת שתהיה בתוקף למשך 12 חודשים החל מהחודש שבו יחל היצרן לשייך הספק למספק; סכום הבטוחה יהיה בהתאם לנוסחה שלהלן:
::: {{ממורכז|&lt;math&gt;mathrm{Col} = \mathrm{C} \times \mathrm{N\_A\_Tariff} \times \mathrm{H}&lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathrm{Col}&lt;/math&gt; - סכום הבטוחה הנדרש בש&quot;ח;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{C}&lt;/math&gt; - ההספק המרבי של המיתקן כפי שנמדד בבדיקה האחרונה שערך מנהל המערכת לפרמטר זה, במונחי קילו-וואט, בניכוי ההספק שלא משויך למספק פרטי;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{N\_A\_Tariff}&lt;/math&gt; - תעריף הזמינות הקבוע בשורה 5 ללוח תעריפים 6.5–1א, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{H}&lt;/math&gt; - כמות שעות זמינות ל-60 ימי פעילות השווה ל-1,440.
:: (2) בכפוף לאמור [[בסעיף (א)(7) לאמת מידה 85ג]], מנהל המערכת לא יאשר בקשה של יצרן להגדיל את ההספק המשויך למספק פרטי בחודש מסוים, אלא לאחר שהיצרן עדכן את סכום הבטוחה שהפקיד לפי סעיף זה.
:: (3) הבטוחה המופקדת לטובת מנהל המערכת תעמוד בהוראות [[סעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]].
: (ב) '''חילוט הבטוחה'''
:: (1) לא שילם יצרן חשבון שהופק לו על ידי מנהל המערכת בתוך 3 ימי עבודה ממועד שליחת החשבון ליצרן, ימסור מנהל המערכת ליצרן הודעה על כוונתו לחלט את הבטוחה, שבה יפורט המועד האחרון לתשלום לפני חילוט, שיחול בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה האמורה, וסכום התשלום הנדרש.
:: (2) לא שילם היצרן את החשבון בתוך 7 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (1), רשאי מנהל המערכת לחלט את הבטוחה עד לגובה החוב שקיים ליצרן כלפי מנהל המערכת.
:: (3) יצרן שחולטה בטוחה שהעמיד לפי סעיף זה יעמיד, בתוך 10 ימים ממועד החילוט האמור, בטוחה נוספת, לפי הוראות סעיף (א)(1); לא העמיד בטוחה נוספת כאמור - יבטל מנהל המערכת את תעודת הזמינות של היצרן.

@ 85ג3. (תיקון: 19.5.25; תשפ&quot;ה-30) : '''הצטרפות יצרן להסדר תחת כללי השוק'''
: (א) '''הצטרפות יצרן לאסדרה תחת כללי השוק'''
:: (1) לבקשת יצרן, מנהל המערכת יעביר מיתקן ייצור או אגירה ברשת ההולכה המורשה לשייך תעודת זמינות למספק בהתאם לתנאי הזכאות לתעריף כקבוע בלוח תעריף 6.5–1ב (באמת מידה זו - היצרן) להוראות בעניין תשלום וכללים לפי [[סימן זה]] ולפי [[סימן ה'1]] (באמת מידה זו - כללי השוק); לבקשה כאמור יצרף היצרן את המפורטים להלן, לפי העניין:
::: (1) אישור הרשות לתיקון רישיון הייצור או הרישיון המותנה - אם המבקש פועל מכוח רישיון כאמור;
::: (2) אישור הרשות למעבר לכללי השוק - אם המבקש זכאי לתעריף מכוח מכרז מדינה;
::: (3) כתב ויתור של היצרן על זכאותו לקבלת תעריף בהתאם לתנאים לזכאות לתעריף שעל פיהם הוא פועל או עתיד לפעול.
:: (2) הגיש יצרן בקשה לפי סעיף קטן (1), יבחן מנהל המערכת את הבקשה ויעביר את היצרן לכללי השוק, ככל שקיבל את בקשתו בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה, ואם לפי כללי השוק נדרשת התקנה של מונה לצורך התחשבנות - מיום הגשת הבקשה או מיום התקנת המונה, לפי המאוחר שבהם.
::: (1) בטרם המעבר יחתום היצרן מול מנהל המערכת על הסכם המשייך אותו לכללי השוק.
::: (2) לאחר החתימה על הסכם כאמור בסעיף קטן (3) וביצוע המעבר לכללי השוק על ידי מנהל המערכת, לא יוכל היצרן לשוב לפעול בהתאם לאסדרה שחלה לגביו ערב המעבר לכללי השוק.
::: (3) ביקש יצרן שאינו פועל תחת כללי השוק להוסיף קיבולת אגירה למיתקן פוטו-וולטאי לפי [[אמת מידה 35מד]], יעביר מנהל המערכת את המיתקן הפוטו-וולטאי בשילוב קיבולת האגירה לפעול תחת כללי השוק.
::: (4) יצרן באנרגיה מתחדשת שקיבל אישור תעריף במסגרת החלטה 62704 מיום כ&quot;ז באדר א' התשפ&quot;ב (28 בפברואר 2022) רשאי למכור אנרגיה לצרכן חצר, ובלבד שיודיע על כך למנהל המערכת עד ליום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ן (31 בדצמבר 2025); ואולם יצרן כאמור אינו רשאי לשייך תעודת זמינות למספק.

@ 85ד. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25) : '''הקצאת שעות זמינות מוגברות'''
: (א) '''הקצאת שעות זמינות מוגברות על ידי מנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת יודיע ליצרן עד 5 ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי, לגבי כל יחידת ייצור של אותו יצרן, את השעות שבהן נדרשת זמינות מוגברת של יחידת הייצור ברבעון העוקב ([[בסימן זה]] - דרישת זמינות מוגברת).
:: (2) מנהל המערכת לא יורה במסגרת דרישת הזמינות המוגברת על שעות זמינות מוגברת של יחידת הייצור במועדים שבהם היא צפויה להיות בתחזוקה מתוכננת לפי [[אמת מידה 86]].
:: (3) שעות הזמינות המוגברת, לגבי כל יחידת ייצור, לא יעלו על 1,200 שעות בשנה קלנדרית.
:: (4) בשנה הקלנדרית הראשונה להפעלה המסחרית של יחידת הייצור לא ידרוש מנהל המערכת מהיצרן שעות זמינות מוגברות של יחידת הייצור.
: (ב) '''תחולה'''
:: אמת מידה זו תחול רק לגבי יצרן מהיצרנים המפורטים להלן:
:: (1) יצרן שאינו יצרן בטכנולוגיית אגירה שאובה ושקיבל אישור תעריף לאחר יום י&quot;ד באדר התשע&quot;ח (1 במרץ 2018);
:: (2) יצרן שהיה יצרן בקוגנרציה אשר חדל להתקיים ביחידת הייצור שלו תנאי מהתנאים המפורטים [[בהגדרה &quot;יחידת ייצור בקוגנרציה&quot; שבתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]], ושקיבל אישור תעריף לאחר יום כ' בטבת התשע&quot;ה (11 בינואר 2015).

=== סימן ג'2 - זמינות של מיתקני אגירה המחוברים או המשולבים ברשת המתח העליון (תיקון: תשפ&quot;ד-28) ===

@ 85ה. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על יצרן אשר קיבל הודעת זכייה כהגדרתה [[באמת מידה 220ו]]; הודעת הזכייה שניתנה ליצרן כאמור יראו אותה כאישור תעריף שניתן לו.
:: (2) על יצרן שחל עליו [[סימן זה]] לא יחול [[סימן ג'1]], למעט [[אמת מידה 85ד]] שתחול על יצרן כאמור.
: (ב) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;יכולת זמינה&quot; - היכולת הזמינה לפריקת אנרגיה או היכולת הזמינה לטעינת אנרגיה, לפי הנמוכה משניהן;
::- &quot;יכולת זמינה לטעינת אנרגיה&quot; - ההספק הנקי שניתן לטעון מרשת החשמל ברגע נתון, במונחי מגה-וואט;
::- &quot;יכולת זמינה לפריקת אנרגיה&quot; - ההספק הנקי שניתן להזרים לרשת החשמל ברגע נתון, במונחי מגה-וואט;
::- &quot;נקודת המרה&quot; - המוצא של כלל המהפכים המותקנים על מיתקן אגירה המייצר אנרגיה בזרם ישר; ואולם אם מיתקן האגירה מייצר חשמל בזרם חילופין - הדקי המחולל;
::- &quot;קיבולת אגירה פנויה לטעינת אנרגיה&quot; - האנרגיה שניתן לטעון במיתקן האגירה ברגע נתון, במונחי מגה-וואט שעה;
::- &quot;קיבולת אגירה פנויה לפריקת אנרגיה&quot; - האנרגיה שניתן לפרוק ממיתקן האגירה ברגע נתון, במונחי מגה-וואט שעה;
::- &quot;קיבולת אגירה נקובה&quot; - כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן האגירה, כפי שתעודכן בדיווחי היצרן, בהתאם לקבוע [[באמת מידה 85ו]], במונחי מגה-וואט שעה.

@ 85ו. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28) : '''עדכון קיבולת אגירה נקובה'''
: (א) '''עדכון קיבולת אגירה נקובה'''
:: (1) מנהל המערכת יאפשר ליצרן המבקש זאת, לעדכן את קיבולת האגירה הנקובה, החל מהשנה הראשונה לפעילותו של המיתקן, בכפוף לכך שמתקיימים כל אלה:
::: (א) מועד עדכון קיבולת האגירה הנקובה יתואם עם מנהל המערכת;
::: (ב) בקשת היצרן היא להגדיל או להקטין את קיבולת האגירה הנקובה, בשיעור של עד 10% ביחס לקיבולת האגירה שנקבעה ברישיון האגירה שניתן ליצרן;
::: (ג) מנהל המערכת נתן אישור לעדכון קיבולת האגירה הנקובה; לצורך מתן האישור לפי פסקה זו, יהיה רשאי מנהל המערכת לבצע בדיקות למיתקן האגירה.
:: (2) לא הגיש היצרן בקשה לעדכון קיבולת האגירה הנקובה כאמור בסעיף קטן (1) או לא עמד היצרן באחד או יותר מהתנאים לעדכונה כאמור בסעיף קטן (1)(א) עד (ג), לא יחול שינוי לגביה.

@ 85ז. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28) : '''תשלומים בעד יכולת זמינה'''
: (א) '''תשלומי זמינות'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלומי זמינות בעד היכולת הזמינה כקבוע בלוח תעריפים 6.5–15.
:: (2) היכולת הזמינה תיקבע ברמה חצי שעתית כפי שנמדדה בפועל כאמור בסעיף (ב)(2), או לפי דיווח היצרן בתוכנית היומית שהוגשה לפי [[אמת מידה 106ט]], אם לא נמדדה בפועל.
:: (3) אם לאחר שליחת תוכנית העמסה פרטנית יום מראש לפי [[אמת מידה 106י]] (באמת מידה זו - תוכנית העמסה פרטנית יום מראש) על ידי מנהל המערכת תיקן היצרן את דיווחו על היכולת הזמינה ליכולת זמינה נמוכה יותר, תשלומי הזמינות שישלם מנהל המערכת ליצרן יעודכנו בהתאם לדיווח המעודכן.
:: (4) אם לאחר שליחת תוכנית העמסה פרטנית יום מראש על ידי מנהל המערכת תיקן היצרן את דיווחו על היכולת הזמינה ליכולת זמינה גבוהה יותר, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תשלומי זמינות בעד היכולת הזמינה הגבוהה.
: (ב) '''סטיית זמינות ותשלום בשל סטייה'''
:: (1) אם לאחר שליחת תוכנית העמסה פרטנית יום מראש על ידי מנהל המערכת שינה היצרן את דיווחו בנוגע ליכולת הזמינה ליכולת זמינה נמוכה יותר, בשיעור העולה על 2.5 אחוזים, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הידועה, לפי לוח תעריפים 6.5–12א, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (4).
:: (2) אם העומס המרבי שנמדד בחצי שעה נתונה בנקודת החיבור לרשת של מיתקן האגירה, ולעניין מיתקן אגירה המשולב עם מיתקני ייצור או צריכה נוספים - בנקודת ההמרה של מיתקן האגירה, הוא נמוך מהעומס הנדרש על ידי מנהל המערכת בתוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, בשיעור העולה על 2.5 אחוזים, ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הבלתי ידועה לפי לוח תעריפים 6.5–12א, למעט אם התקיים אחד המקרים המפורטים בסעיף קטן (4).
:: (3) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), בשנת הפעילות הראשונה של המיתקן, היצרן ישלם למנהל המערכת תשלום בשל סטיית הזמינות הידועה או תשלום בשל סטיית הזמינות הבלתי ידועה, לפי העניין, אם הסטייה היא בשיעור העולה על 5 אחוזים.
:: (4) במקרים המפורטים להלן היצרן לא יחויב בתשלומים המפורטים בסעיפים קטנים (1) או (2) בשל סטיית זמינות:
::: (א) בקרות כוח עליון כהגדרתו [[באמת מידה 130]];
::: (ב) סטיית הזמינות התרחשה כתוצאה מהפסקה מאולצת כהגדרתה [[באמת מידה 84]], ובלבד שמתקיימים כל אלה:
:::: (1) היצרן הצהיר כי ההפסקה המאולצת נבעה מתקלה במיתקן האגירה שהתגלתה בעת הפעלתו, ומנהל המערכת אישר את ההצהרה;
:::: (2) היצרן לא חורג מכמות ההפסקות המאולצות המותרות לו לפי [[אמת מידה 84]];
:::: משך הזמן שבו יהיה היצרן פטור מתשלומים בשל סטיית זמינות כאמור בפסקה זו, יהיה בעבור השעות שלגביהן הוגשה תוכנית יומית טרם התרחשות ההפסקה המאולצת;
::: (ג) סטיית הזמינות התרחשה בשל הוראה או פעולה של מנהל המערכת.

=== סימן ד': תחזוקה ===

@ 86. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''כללים למסירת תכנית תחזוקה למיתקנים המחוברים לרשת ההולכה'''
: (א) '''מועדי תחזוקה'''
:: (1) תחזוקה של יחידת הייצור תתבצע במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה המחייבת ובמקרה של תיאום תכנית תחזוקה חלופית, במועדים שנקבעו בתכנית התחזוקה החלופית כמפורט באמת מידה זו.
:: (2) מנהל המערכת יהיה רשאי לקבוע גם מועדים בהם לא תתבצע תכנית תחזוקה.
: (ב) '''הגשת בקשה לתכנית תחזוקה'''
:: (1) חודש לפני ההפעלה המסחרית של מתקן הייצור ומדי שנה, ב-1 ליוני, יעביר היצרן למנהל המערכת את תכנית תחזוקת המיתקן לשלוש השנים הקלנדאריות הבאות (החל מחודש ינואר שיבוא). אם ה-1 ליוני חל בערב שבת, שבת או בחגים תועבר התכנית ביום חול הקודם לתאריך זה.
:: (2) תכנית התחזוקה המבוקשת תפרט את המועדים המתוכננים לביצוע תחזוקה במתקן בשלוש השנים כמודגם בטופס לדוגמא המצורף לאמת מידה זו וכותרתו &quot;בקשה לתכנית תחזוקה&quot;.
:: (3) תכניות התחזוקה המבוקשות תוגשנה בנפרד עבור כל אחת מיחידות הייצור במתקן.
:: (4) הנתונים הנדרשים למנהל המערכת לצורך קביעת מועדי התחזוקה של יחידות היצרן יקבעו במסגרת ההסכם התפעולי בין הצדדים.
:: (5) מקרים של תחזוקה חלקית של יחידת ייצור בה רק חלק מיחידת הייצור מושבת יסוכמו במסגרת ההסכם התפעולי.
: (ג) '''טיפול בבקשת היצרן ומסירת תכנית תחזוקה מחייבת'''
:: (1) מנהל המערכת ישבץ את תוכניות התחזוקה המוגשות על ידי היצרן במסגרת התכניות לתחזוקת שאר היחידות במערכת תוך התחשבות בבקשת היצרן ויגיש ליצרן בתוך 45 ימי עבודה תכנית תחזוקה מחייבת לשנה הקלנדארית הבאה (החל מחודש ינואר שיבוא). תכנית זו תחייב את היצרן בפעילותו במהלך שנה זו.
:: (2) במקרה של אי מסירת בקשה לתכנית תחזוקה שנתית במועד הקבוע בסעיף (ב) או אי מסירתה כלל, ישלם היצרן קנס אדמיניסטרטיבי כקבוע [[באמת מידה 97]] ושיבוצו בתכנית התחזוקה הכללית במועדים המבוקשים על ידו ייעשה בהתאם לשיקולי מנהל המערכת.
: (ד) '''שינויים בתכנית התחזוקה המחייבת'''
:: (1) שינויים מטעמו של היצרן בתכנית התחזוקה המחייבת יתבצעו בהסכמת מנהל המערכת על פי בקשה שתוגש שלושה חודשים לפני מועד תחזוקה המתוכננת.
:: (2) אישר מנהל המערכת את הבקשה לשינוי מתכנית התחזוקה המחייבת, ימציא מנהל המערכת ליצרן הודעה בכתב בגין השינוי בתכנית התחזוקה ויראו את השינוי המאושר כחלק מתכנית התחזוקה המחייבת.
:: (3) מנהל המערכת רשאי משיקולים של שרידות המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה בפרק זמן של עד שבעה ימים, וזאת עד שלושה ימים לפני המועד המתוכנן לביצוע תכנית התחזוקה. מנהל המערכת ישלם ליצרן הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
:: (4) במקרים חריגים ביותר ובאישור הרשות יהיה רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן לדחות את מועד ביצוע תכנית התחזוקה אף בהודעה מוקדמת של יום אחד וישלם לו הוצאות הדחייה לפי תעריף שתקבע הרשות (טרם נקבע).
: (ה) '''תכנית תחזוקה חלופית'''
:: מנהל המערכת רשאי, משיקולים של צרכי מערכת החשמל והביקוש לחשמל, לתאם עם היצרן תכנית תחזוקה חלופית לפני המועד שתוכנן לביצוע התחזוקה.

@ : {{ממורכז|'''בקשה לתכנית תחזוקה בקשה לתכנית תחזוקה ליחידה'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 87. (תיקון: 31.7.09) : '''חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת'''
: (א) '''חריגה מתכנית התחזוקה המחייבת'''
:: יצרן חייב להודיע למנהל המערכת, טרם ביצוע החריגה, על כל חריגה צפויה מתכנית התחזוקה המחייבת, ולרבות הארכת, קיצור או שינוי במועדי התחזוקה הקבועים בתכנית.
: (ב) '''אישור החריגה'''
:: מצא מנהל המערכת כי החריגה מתכנית התחזוקה עולה בקנה אחד עם צרכי המערכת, יאשר מנהל המערכת את החריגה והיצרן לא ישא בכל תשלום בגין החריגה. לא אישר מנהל המערכת את החריגה יפעל היצרן בהתאם למועדים שנקבעו לתכנית התחזוקה.

@ 88. (תיקון: 31.7.09) : '''תשלומים בגין חריגה מתכנית התחזוקה'''
: (א) '''חריגה שאינה מאושרת'''
:: לא אישר מנהל המערכת את ביצוע החריגה או אם היצרן לא הודיע על החריגה, לא יהיה זכאי היצרן לתשלום בעד יכולת זמינה עבור שעות החריגה וכן ישלם היצרן למנהל המערכת תשלום בגובה הנזק שנגרם בגין החריגה, בהתאם לחישוב המפורט [[באמת מידה 83(ג)]].
: (ב) '''חישוב הזמינות האקוויוולנטית בגין תקופת התחזוקה'''
:: תקופת התחזוקה תילקח בחשבון לצורך חישוב הזמינות האקוויוולנטית המצטברת של היחידה כדלקמן:
:: (1) במקרה בו התבצעה התחזוקה במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה המחייבת או אם התקבל אישור מנהל המערכת לחריגה מתכנית התחזוקה המחייבת, תובא בחשבון התקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בלבד.
:: (2) במקרה של ביצוע תחזוקה שלא במועדים הקבועים בתכנית התחזוקה ללא אישור מנהל המערכת תובא בחשבון תקופת התחזוקה בפועל, ובכלל זה כל תקופה בה לא הייתה היחידה זמינה בפועל בשל ביצוע תחזוקה במועדים שחרגו מהמועדים שאושרו על ידי מנהל המערכת לתכנית התחזוקה.

@ 89. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע תחזוקת החצר על ידי סש&quot;ח'''
: (א) '''תכנית תחזוקת החצר'''
:: מנהל המערכת יתאם עם ספק שירות חיוני רשת ועם היצרן ויאשר את ביצוע תחזוקת החצר ואת ביצוע תחזוקת הקווים המחברים את המתקן לרשת החשמל עם מועדי ביצוע תחזוקת מתקן הייצור או עם השעות בהן אין היצרן מתכוון לייצר על פי תכנית התחזוקה ותכניות הייצור היומיות.
: (ב) '''תיאום ביצוע תחזוקת החצר'''
:: (1) מנהל המערכת יעביר ליצרן ולספק שירות חיוני רשת, מדי שנה, עד לא יאוחר מיום ה-30 לנובמבר של אותה שנה את תכניות תחזוקת החצר שבאחריות תחזוקתית של ספק שירות חיוני רשת. התכנית תתייחס לשנה הקלנדארית העוקבת (החל מחודש ינואר שיבוא).
:: (2) במקרים בהם בשל תחזוקת החצר, שלא במסגרת הזמנים האמורה בסעיף (א), מתקן הייצור, כולו או חלקו, לא יכול היה לייצר חשמל, אולם היה זמין במועדים אלה, יהיה היצרן זכאי לתשלום בהתאם לאמור [[באמת מידה 141(א)]].

=== סימן ה': יצרנים המחוברים לרשת ההולכה ===

@ 90. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;ד-25) : (((בוטלה).))
@ 91. (תיקון: 31.7.09, 27.1.20; תש&quot;ף-34, תש&quot;ף-36, תשפ&quot;ד-25) : (((בוטלה).))
@ 92. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;ד-25) : (((בוטלה).))

@ 93. (תיקון: 31.7.09, 28.6.18; תשע&quot;ט-7) : '''תכנית ההעמסה הכללית ופרסום מחיר שולי חצי שעתי'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;יחידות ייצור בהעמסה עצמית&quot; - יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה עצמית ביממה נתונה;
::- &quot;יחידות ייצור בהעמסה מרכזית&quot; - יחידות ייצור שפועלות לפי שיטת העמסה מרכזית ביממה נתונה.
: (ב) '''פרסום תכנית העמסה כללית'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם באמצעות אתר האינטרנט של החברה בכל יום עד לשעה 14:00 תכנית העמסה כללית של כלל מיתקני הייצור במשק ליום המחרת (להלן - תכנית העמסה כללית).
:: (2) תכנית ההעמסה הכללית שתפורסם תפרט את הספק הייצור הכולל המתוכנן במשק ואת תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת בכל חצי שעה מהשעה 00:00 ועד לשעה 23:59 ביום המחרת.
:: (3) בימי שישי ובערבי מועדי ישראל, תפורסם תכנית העמסה כללית עד השעה 14:00, לכל יום העוקב ליום הפרסום עד וכולל יום העבודה הראשון העוקב אחריו; לעניין אמת מידה זו, &quot;שבת&quot; ו&quot;מועדי ישראל&quot; - כמשמעותם לפי [[סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]].
: (ג) '''עקרונות תכנון העמסת מיתקני הייצור בתכנית ההעמסה הכללית'''
:: (1) תכנית ההעמסה תיקבע על בסיס שיקולים כלכליים, תוך מזעור העלויות המשקיות ותוך התחשבות באילוצים ובשיקולים המפורטים בסעיף (ד) לאמת מידה זו.
:: (2) בקביעת תכנית ההעמסה יפעל מנהל המערכת בהגינות ובתום לב, בלא אפליה, תוך מתן הזדמנות שווה למיתקנים השונים ובלי לקבוע תנאים מועדפים ליחידות הייצור של ספק שירות חיוני.
: (ד) '''שיקולים בתכנון תכנית העמסה הכללית'''
:: בתכנון תכנית ההעמסה הכללית יפעל מנהל המערכת מתוך התחשבות באילוצים ובשיקולים האלה:
:: (1) תחזית הביקוש המשקי לחשמל ליום הבא;
:: (2) תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני הצפויה ביום המחרת;
:: (3) הספק הייצור המבוקש על ידי יחידות ייצור בהעמסה עצמית;
:: (4) תחזית הייצור של היצרנים העצמיים כהגדרתם [[באמת מידה 123]];
:: (5) הצעות המחיר של יחידות ייצור בהעמסה עצמית לאנרגיה מוזרמת לרשת ולהפחתת עומס בזמן אמת, בהתאם לאמות המידה החלות על היצרן;
:: (6) תחזית ייצור האנרגיה המתחדשת;
:: (7) המאפיינים הטכניים של המיתקנים, למעט נצילות, כפי שדווחו על ידי היצרנים ואושרו על ידי מנהל המערכת, או כפי שנבדקו על ידי מנהל המערכת; בכלל זה, קצב העלייה או הירידה, משך ההתנעה ומשך הזמן המינימלי להפעלת התחנה בעומסים שונים;
:: (8) הצעות מחיר של יחידות ייצור בהעמסה מרכזית; ליחידות ייצור בהעמסה מרכזית של יצרנים פרטיים, שלהם נקבעה עלות מוכרת, העלות תיקבע לפי התעריפים שקבעה הרשות לסוג יצרנים זה בלוחות התעריפים המתייחסים אליהם; למיתקני הייצור של ספק שירות חיוני העלות תיקבע לפי בסיס התעריף;
:: (9) שיקולי שרידות ואמינות המערכת, לרבות עתודות ייצור הנדרשות לצורך זה;
:: (10) מגבלות רשת החשמל, לרבות היווצרות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
:: (11) זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
:: (12) במקרה של מחסור בגז טבעי - הקצאת השימוש בדלקים חלופיים לפי [[אמת מידה 125]];
:: (13) מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל;
:: (14) העמסת מיתקנים לצורך בדיקה כמשמעותה באמות המידה שקובעת הרשות, ובכלל זה בדיקות קבלה כאמור [[באמות מידה 72 עד 73]] ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני כאמור [[באמת מידה 125]];
:: (15) אילוצים רגולטוריים הנובעים משיקולי הגנת סביבה, לרבות לפי היתרי הפליטה;
:: (16) אילוצים נוספים לפי כל דין.
: (ה) '''עדכון תכנית ההעמסה הכללית בזמן אמת'''
:: (1) מנהל המערכת יעדכן את תוכנית ההעמסה הכללית לפי הצורך החל במועד פרסומה עד למועד אספקת החשמל, בהתאם לשינויים שיחולו ממועד פרסום תכנית ההעמסה הכללית ועד למועד העמסת המיתקנים, ביחס לאילוצים ולשיקולים המפורטים בסעיף (ד).
:: (2) עדכון תכנית ההעמסה הכללית יפורסם באתר האינטרנט של מנהל המערכת.
: (ו) '''המחיר השולי החצי שעתי יום מראש (SMP day ahead)'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00 את המחירים השוליים החצי שעתיים המתוכננים ליום הבא. בערב שבת ומועדי ישראל יפרסם מנהל המערכת עד השעה 14:00 את המחירים השוליים לכל יום העוקב ליום הפרסום עד יום החול הבא.
:: (2) המחירים השוליים ליום הבא, אשר יפורסמו לפי סעיף קטן (1), יחושבו כמפורט להלן:
::: (א) מחיר שולי חצי שעתי יום מראש (להלן - מחיר שולי מתוכנן) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט&quot;ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן באותה חצי שעה לפי תכנית ההעמסה הכללית בהתאם לשיקולים ולאילוצים המפורטים בסעיף (ד);
::: (ב) מחיר שולי מתוכנן מנוכה אילוצים מערכתיים (להלן - מחיר שולי מנוכה) יהיה שווה לעלות הייצור של קוט&quot;ש נוסף מעבר לעומס המתוכנן בכל חצי שעה, בתכנית העמסה כללית בהינתן האילוצים הקבועים בסעיף (ד) לאמת מידה זו, בניכוי האילוצים האלה:
:::: (1) אילוצי הרשת;
:::: (2) אילוצי קיבולת ותקלות של מערכות הגז וכן מגבלות על השימוש המרבי בגז;
:::: (3) בדיקת מיתקנים;
:::: (4) אילוצי איכות הסביבה.
:: (3) מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את אופן החישוב של עלות הייצור של קוט&quot;ש נוסף.
: (ז) '''המחיר השולי החצי שעתי זמן אמת (SMP real time)'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו את העלות השולית המערכתית לכל חצי שעה ביום הקודם (Ex post).
:: (2) מנהל המערכת יפרסם בכל יום עד השעה 17:00, באתר האינטרנט שלו, את המחירים השוליים החצי שעתיים ליום הקודם (להלן - מחירים שוליים חצי שעתיים בזמן אמת) ואת המחירים השוליים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת. בנוגע לסופי שבוע ומועדי ישראל, יפורסמו המחירים השוליים החצי שעתיים ביום העבודה הבא עד השעה 17:00.
:: (3) המחירים השוליים החצי שעתיים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(א) והמחירים השולים החצי שעתיים מנוכי האילוצים בזמן אמת יחושבו לפי הוראות סעיף (ו)(2)(ב). כלל המחירים בסעיף זה יחושבו בכפוף לשינויים האלה:
::: (א) במקום תחזיות הביקוש המשקי לחשמל, יתייחס מנהל המערכת לביקוש לחשמל בפועל;
::: (ב) במקום תחזית זמינות מיתקני הייצור בדלק ראשי ובדלק משני, יתייחס מנהל המערכת לזמינות התחנות בפועל;
::: (ג) במקום תחזית ייצור אנרגיה מתחדשת, יתייחס מנהל המערכת לייצור אנרגיה מתחדשת בפועל;
::: (ד) במקום הספק הייצור המבוקש על ידי יצרנים בהעמסה עצמית ותחזית ייצור של יצרנים עצמיים, יתייחס מנהל המערכת לייצור בפועל של יצרנים אלה.
: (ח) '''פרסום מידע'''
:: (1) מנהל המערכת יפרסם באתר האינטרנט שלו, אחת לחודש, פירוט של האילוצים והשיקולים אשר השפיעו על תכנית ההעמסה בחודש החולף.
:: (2) פרסום כאמור יפרט את כל אלה:
::: (א) מגבלות רשת החשמל, לרבות גודש, עבודות יזומות ותקלות;
::: (ב) זמינות מיתקני הספקת הגז וזמינות מערכת הולכת הגז;
::: (ג) הרזרבה שנשמרה בפועל בחודש החולף;
::: (ד) מדיניות שקבע השר ביחס לתמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל לפי [[סעיף 57א(א)(7) לחוק משק החשמל]];
::: (ה) העמסת מיתקנים לצורך בדיקה, בכלל זה בדיקות קבלה לפי [[אמות מידה 72 עד 73]] ובדיקת יכולת פעולה בדלק משני לפי [[אמת מידה 125]];
::: (ו) אילוצים סביבתיים, לפי היתרי הפליטה;
::: (ז) אילוצים נוספים לפי כל דין.

@ 94. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;ד-25) : (((בוטלה).))
@ 95. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;ד-25) : (((בוטלה).))

@ 96. (תיקון: 31.7.09, 10.6.26; תשפ&quot;ו-24) : '''חובת העמדת הספק ריאקטיבי לטובת מנהל המערכת'''
: (א) '''אספקת הספק ריאקטיבי'''
:: מנהל המערכת רשאי בכל רגע לדרוש מיצרן הספקת הספק ריאקטיבי לרשת בגבולות המתאימים לתנאים הטכניים לחיבור יחידות הייצור לרשת, והיצרן חייב להיענות לדרישות אלה.
: (ב) '''תשלום ליצרן'''
:: (1) יצרן יהיה זכאי לתשלום בגין הספקת ההספק הריאקטיבי רק במקרה בו הספקת ההספק הריאקטיבי חייבה ירידה בהספק האקטיבי שהוזרם לרשת ביחס לתכנית הייצור המתוכננת שהגיש היצרן למנהל המערכת וירידת ההספק כתוצאה מהספקת הספק ריאקטיבי לא תחשב סטיה מתכנית העמסה פרטנית.
:: (2) במקרה של יצרן ביכולת זמינה קבועה, היצרן יהיה זכאי לתשלום בעד יכולת זמינה קבועה ועלויות משתנות שייגזרו מבדיקות הקבלה עבור פרמטר הספק ריאקטיבי.
:: (3) התשלום ליצרן במקרה של אספקת הספק ריאקטיבי לרשת שחייבה ירידה בהספק האקטיבי לפי תכנית ההעמסה הפרטנית ובהתאם להנחיית מנהל המערכת תהיה בגובה הצעת המחיר להקטנת הספק של היצרן.
:: (4) מנהל המערכת יודיע ליצרן על הצורך בזמינות השירות, 21 ימים לפחות לפני תחילת החודש שבו נדרשת הזמינות; החל בחודש האמור תחול על היצרן חובת זמינות לשירות והוא יהיה זכאי לתשלום תעריף קבוע חודשי בהתאם ללוח תעריפים 6.7–31, ובלבד שהיה זמין בפועל לספק את השירות.
:: (5) מנהל המערכת רשאי להודיע ליצרן כי אין עוד צורך בהעמדת השירות, ובלבד שמסר לו את ההודעה 21 ימים לפחות לפני תחילת החודש שבו לא תידרש כבר העמדת השירות; החל בחודש האמור לא תחול על היצרן חובת זמינות לשירות ולא תשולם לו התמורה הקבועה בגין העמדת השירות.
:: (6) מנהל המערכת ישלם ליצרן באנרגיה מתחדשת אשר נדרש לספק אנרגיה ריאקטיבית בשעות בלא ייצור אקטיבי, תשלום בגין אספקת אנרגיה ריאקטיבית בהתאם לרכיב המשתנה החודשי בלוח תעריפים 6.7–31.
:: (7) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;שעות בלא ייצור אקטיבי&quot; - פרקי זמן שבהם למיתקן אין אפשרות מעשית לייצר אנרגיה אקטיבית;
:::- &quot;אנרגיה ריאקטיבית&quot; - אנרגיה חשמלית הנמדדת ביחידות של קילוואר שעה.

@ 97. (תיקון: 31.7.09) : '''חריגות אדמיניסטרטיביות'''
: (א) '''חריגות אדמיניסטרטיביות'''
:: (1) בגין איחור בהגשת תכנית ייצור או צריכה שבועית כמפורט [[פרק ו סימן ה|בפרק ו' סימן ה' לספר אמות המידה]] יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ בגין כל יום איחור בהגשת תכנית.
:: (2) בגין אי הגשת תכנית ייצור או הספקה יומית כמפורט [[בפרק ו' סימן ה' לספר אמות המידה]] יחויב היצרן או המספק בתשלום למנהל המערכת בגובה 6,000 ₪ לכל מקרה של אי הגשת תכנית.
:: (3) בגין כל יום איחור בהגשת תכנית תחזוקה כמפורט [[בפרק ו' סימן ד' לספר אמות המידה]], יחויבו בהתאמה היצרן ומנהל המערכת בתשלום למנהל המערכת וליצרן בהתאמה בגובה 4,500 ₪.
:: (4) בגין מסירת נתונים לא מדויקים למנהל המערכת ביחס להספק זמין מעל ל-3 פעמים בחודש למרות קבלת התרעה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 10,000 ₪ לכל מקרה, החל מהמקרה הרביעי.
:: (5) בגין מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת לאחר קבלת התראה בכתב ממנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של מסירת דיווחים לא מדויקים למנהל המערכת.
:: (6) בגין אי מסירת דיווחים הנדרשים על ידי מנהל המערכת יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה של אי מסירת דיווחים.
:: (7) בגין אי דיווח בזמן אמת על שינויי ביצועי היחידה כגון הספק זמין, קצב שינויי עומס וכיוצא באלה, יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת בגובה 4,500 ₪ לכל מקרה.
:: (8) בגין האמור במקרים המפורטים בסעיפים קטנים (1)-(7) החלים במקרה של מצב חריג יחויב - היצרן או המספק, לפי העניין, בתשלום בגובה פי 3 מהסכומים המופיעים בסעיפים קטנים אלו, בהתאמה.
: (ב) '''הצמדת התעריפים'''
:: בגין חריגות אדמיניסטרטיביות כל התעריפים עבור חריגות אדמיניסטרטיביות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).

@ 98. (תיקון: 31.7.09, 15.5.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''סקר ראשוני ליצרן בגין צריכת כמויות גז במסגרת יכולת זמינה קבועה'''
: באמות מידה 98 עד 101 המונח &quot;יצרן&quot; משמעו - בעל רישיון יצור מותנה קונבנציונלי.
: (א) '''פניה למנהל המערכת'''
:: יצרן המעוניין בקבלת מידע ביחס לכמויות הגז שבכוונת מנהל המערכת להתחייב לגביהן רשאי לפנות למנהל המערכת בבקשה להזמנת סקר ראשוני לצריכת כמויות גז טבעי (להלן - סקר צריכת גז ראשוני).
: (ב) '''נתונים נדרשים'''
:: יצרן יעביר למנהל המערכת, במסגרת הבקשה לסקר צריכת גז ראשוני את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
:: 1) (()) פרטי בעל הרישיון המותנה;
:: 2) (()) העתק הרישיון המותנה;
:: 3) (()) קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנרטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להעמיד במסגרתן יכולת זמינה קבועה, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים אחרים);
:: 4) (()) התנאים העיקריים של עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל-TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות (כולל מנגנון הצמדת המחיר);
:: תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו-carry forward.
: (ג) '''אישור על קבלת הפניה'''
:: מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ-5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
: (ד) '''תשלום'''
:: בגין ביצוע סקר צריכת גז ראשוני ישלם היצרן מזמין הסקר תעריף בגובה של 50 אלף ₪ צמוד למדד המחירים לצרכן (מדד הבסיס 102.5).
: (ה) '''מועדים לביצוע סקר צריכת גז ראשוני'''
:: מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז הראשוני ליצרן עד לא יאוחר מתום 30 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום מטעם היצרן למנהל המערכת ובתנאי שקיבל את הנתונים הנדרשים לפי סעיף (ב).
: (ו) '''תוכן סקר לצריכת גז ראשוני'''
:: 1) (()) סקר צריכת הגז הראשוני יתבסס על תנאי המשק במועד ביצועו ויכלול את כל המידע הרלוונטי הקיים במשק ואשר מתייחס למתקני הייצור הפועלים במסגרת רישיון קבוע או במסגרת רישיון מותנה שקיבלו אישור תעריפי קבוע, במועד ביצוע הסקר.
:: 2) (()) לצורך ביצוע הסקר מנהל המערכת ישתמש בכלי תוכנה הנמצאים ברשותו ובהנחות עבודה אשר תעביר הרשות למנהל המערכת.
:: 3) (()) תוצאות סקר הגז הראשוני יכלול את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
: (ז) '''הנחות עבודה לביצוע הסקר'''
:: הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף הייצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, ההתחייבויות הקיימות במשק החשמל לרכישת גז וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
: (ח) '''תוקף סקר צריכת גז ראשוני'''
:: סקר צריכת גז ראשוני מהווה אינדיקציה להיקף כמות הגז שבכוונת מנהל המערכת לעשות בה שימוש אך הוא נכון לנסיבות במועד ביצועו בלבד ובכל מקרה אינו מחייב מי מהצדדים.
:: (1) תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
:: (2) על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים [[באמת מידה 4א]].

@ 99. (תיקון: 31.7.09, 10.4.10, 14.5.12, 11.5.15, 15.5.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''התחייבות לרכישת כמויות הגז במסגרת יכולת זמינה קבועה - סקר גז כללי וסקר גז מחייב'''
: (א) '''סקר גז כללי מטעם מנהל המערכת'''
:: אחת לשנה, יפרסם מנהל המערכת סקר גז כללי שיעמוד בתוקף עד לפרסום סקר הגז הבא ויבטא את תחזית צריכת הגז במשק החשמל. סקר הגז יתבסס על הנתונים וההנחות העדכניים ביותר שיועברו למנהל המערכת על ידי הצוות המקצועי ברשות.
: (ב) '''סקר גז ליצרן'''
:: (1) סמוך לפני מועד הסגירה הפיננסית יפנה בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב (להלן - סקר צריכת גז מחייב).
:: (2) מנהל המערכת יבצע את סקר צריכת הגז המחייב מיד לאחר קבלת פניית היצרן המלאה שתכלול את כל הנתונים הנדרשים כמפורט להלן ותשלום בעד ביצוע הסקר. מנהל המערכת יודיע ליצרן תוך 30 ימים מקבלת כל הנתונים הנדרשים מהיצרן לביצוע הסקר ולרבות אישור הצוות המקצועי להנחות היסוד לביצוע הסקר, על תוצאותיו.
: (ג) '''נתונים נדרשים מיצרן לצורך הגשת בקשה לביצוע סקר גז מחייב'''
:: (1) לצורך קבלת סקר צריכת גז מחייב יעביר בעל הרישיון המותנה למנהל המערכת את הנתונים כדלקמן, מעודכנים ליום הפניה:
::: (א) פרטי בעל הרישיון המותנה;
::: (ב) העתק הרישיון המותנה;
::: (ג) קונפיגורציית מתקן הייצור שבכוונתו להקים הכוללת בין היתר דגמי יחידות טורבינת גז וטורבינות קיטור ודוודי השבה (אם קיימים), דגמי הגנראטורים, יצרני הציוד לכל אחת מיחידות הייצור שבכוונתו להקים, פרמטרים תפעוליים צפויים של כל יחידת ייצור (נצילות חשמלית, קצב שינוי הספק, זמני התנעה וכיבוי, אילוצים תפעוליים נוספים);
::: (ד) כל פרטי עסקת הגז המוצעת לו על ידי ספק הגז והכוללים, בין היתר, את כמויות גז (כוללות, שנתיות, חודשיות, שבועיות, יומיות, שעתיות מירביות ומינימאליות); מחויבות מינימאלית במסגרת הסכם הגז (מחויבות, אם יש, ל-TOP); מחירי גז לאורך תקופת הסכם ההתקשרות כולל מנגנון הצמדת המחיר; תנאים נוספים בעסקת הגז כגון make up gas, ו-carry forward;
::: (ה) פרטים נוספים שמנהל המערכת ידרוש מהיצרן לפי הצורך.
:: (2) בעל הרישיון המותנה יציג מסמך בעל תוקף מחייב מספק הגז המיועד אל בעל הרישיון והמוכיח את אמינות הנתונים שיעביר למנהל המערכת. העתק מהנתונים המועברים למנהל המערכת יועברו לרשות.
:: (3) כל נתון אחר שדרוש למנהל המערכת לביצוע הסקר.
: (ד) '''אישור על קבלת הפניה'''
:: מנהל המערכת יעביר ליצרן אישור על קבלת הפניה כאמור בסעיף (ב) בהקדם ולא יאוחר מ-5 ימים לאחר קבלת הפניה במשרדיו.
: (ה) '''תשלום'''
:: (1) התעריף שישלם יצרן למנהל המערכת בגין ביצוע סקר צריכת גז מחייב יהיה בגובה של 100,000 ₪ ויהיה צמוד למדד המחירים לצרכן.
:: (2) בגין תשלום כאמור יזכה מנהל המערכת את היצרן בארבע סימולציות שיבוצעו בהתאם לפניית היצרן. כל סימולציה יכול ותכלול הרכב נתונים שונה הנדרש לביצועה.
: (ו) '''הנחות עבודה לביצוע הסקר'''
:: (3) הסקר יבוצע בהתאם להנחות העבודה שתגדיר הרשות. הנחות העבודה יתייחסו לביקוש לחשמל, אילוצים בהספקת הגז, ההספק הצפוי במשק החשמל, אופן השימוש הצפוי בפחם, היקף היצור הצפוי באנרגיה מתחדשת, וכן משתנים נוספים ככל שתגדיר הרשות.
: (ז) '''תוצאות הסקר'''
:: (3) הסקר יבחן את כמות הגז השנתית שהמתקן צפוי לצרוך בשנות הפעלתו.
:: (4) תוצאות הסקר ישלחו לרשות ולמבקש הסקר.
: (ח) '''ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב'''
:: בעל הרישיון המותנה יהיה רשאי להגיש ערעור על תוצאות סקר צריכת הגז המחייב באמצעות פניה לצוות המקצועי ברשות. הצוות המקצועי ברשות יודיע את הכרעת ובערעור תוך 45 ימי עבודה ממועד קבלת מלוא הנתונים הדרושים להכרעה.
: (ט) '''תוקף סקר צריכת הגז המחייב'''
:: תוקף הסקר שנה אחת, אלא אם קבעה הרשות כי במהלך השנה חלו שינויים מהותיים בהנחות העבודה של משק החשמל ודרשה לבצע סקר חדש, אף שחלפה פחות משנה מביצוע הסקר הקודם.
: (י) '''סודיות'''
:: על תוצאות הסקר יחולו כללי הסודיות המפורטים [[באמת מידה 4א]].

@ 100. (תיקון: 31.7.09) : '''תנאי סף להתחייבות מנהל מערכת לשימוש בגז במסגרת יכולת זמינה קבועה על פי תוצאות סקר גז מחייב'''
: (א) '''תנאים להתחייבות מנהל המערכת לרכישת יכולת זמינה'''
:: (1) כתנאי להכרה בעלויות למנהל המערכת עבור מימוש אנרגיה במסגרת יכולת זמינה קבועה, תינתן העדפה מירבית לעסקאות גז בעלות גמישות תפעולית וגמישות כמותית מירביות ובהתאם לתנאים שנקבעו [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1255.pdf|בהחלטה 2 מישיבה 241]] המפורסמת באתר האינטרנט של רשות החשמל ובהתאם לצרכי מנהל המערכת.
:: (2) מנהל המערכת לא יתחייב לרכישת יכולת זמינה קבועה עבור מתקן קונוונציונאלי שתוצאות סקר הגז יראו כי מספר שעות ההפעלה הממוצעות החמש שנתיות בחמש השנים הראשונות להפעלת מתקן קונוונציונאלי במחזור משולב יקטן מ-4500 שעות בשנה, ולגבי מתקן קונוונציונאלי במחזור פתוח יקטן מ-2000 שעות בשנה.

@ 101. (תיקון: 31.7.09) : '''כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה'''
: (א) '''המועד לחלוקת מתקן לזמינות קבועה וזמינות משתנה'''
:: מנהל המערכת יקבל מהיצרן הודעה טרם סגירה פיננסית וחתימה על הסכם גז טבעי בדבר החלק באחוזים של ההספק המותקן, מתוך סך ההספק המותקן של כל יחידת ייצור, אשר יתנהל במתכונת יכולת זמינה משתנה ויציין את האופן של הזמינות המשתנה והכל בכפוף לקבוע [[באמת מידה 99]].
: (ב) '''כללים לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה'''
:: בקשת היצרן לחלוקת המתקן לזמינות קבועה ומשתנה תהיה בהתאם לכללים הבאים:
:: (1) לגבי כל יחידת ייצור, החלק המוגדר כיכולת זמינה משתנה יעמוד על 0% עד 30% מההספק הנקי של יחידת הייצור או שיעמוד על מלוא (100%) היכולת הזמינה של יחידת הייצור.
:: (2) יצרן, בכל מקרה, לא יוכל להגדיר את סך היכולת הזמינה המשתנה במתקן כנופלת מ-10% מהיכולת הזמינה של מתקן הייצור (סך היכולת הזמינה ביחידות הייצור) (להלן - יכולת זמינה משתנה מינימאלית).
:: (3) במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב חד צירי או במקרה של יחידת ייצור מסוג מחזור משולב רב צירי הכולל מספר טורבינות גז המחוברות לטורבינה קיטורית, יוגדר חלק זהה באחוזים מן הטורבינה הקיטורית כמיועד לצורך הפעלתה במסגרת יכולת זמינה משתנה בהתאם לחלק טורבינות הגז ביחידה הקשורות אליה שהוגדר כיכולת זמינה משתנה.
:: (4) יתרת היכולת הזמינה של המתקן, מעבר לחלק שהוגדר כיכולת זמינה משתנה ביחס לכל יחידת ייצור, יתנהל במסגרת יכולת זמינה קבועה.

@ 102. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה'''
: (א) '''העמדת יכולת זמינה משתנה לטובת מנהל המערכת'''
:: רכישת יכולת זמינה משתנה ורכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה על ידי מנהל המערכת תתבצע בהתאם לקבוע באמות המידה [[שבפרק ו']] כפי שיתעדכנו מעת לעת.
: (ב) '''תעריף עבור העמדת יכולת זמינה משתנה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין העמדת היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
: (ג) '''תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך יכולת זמינה משתנה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה המשתנה יהיה בהתאם להצעת המחיר מטעמו של היצרן, אך בכל מקרה לא תעלה על מחיר האנרגיה הנורמטיבי כקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
: (ד) '''שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה'''
:: מימש היצרן, בשנה מסוימת, את כל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה:
:: (1) עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ-30% מההספק הנקי של יחידות הייצור, מנהל המערכת ישלם ליצרן תמורה בגין הזמינות המשתנה, בהתאם לקבוע באמת מידה זו.
:: (2) עבור יחידות ייצור בהן היכולת הזמינה המשתנה זהה למלוא ההספק הנקי, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תמורה בגין היכולת הזמינה המשתנה העומדת לטובת מנהל המערכת מיחידת ייצור זו.

@ 103. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''רכישת יכולת זמינה קבועה'''
: (א) '''רכישת גז עבור היכולת הזמינה הקבועה'''
:: מנהל המערכת יקבע ויודיע ליצרן טרם הסגירה הפיננסית והחתימה על הסכם הגז מהי כמות הגז שתירכש לטובת מימוש היכולת הזמינה הקבועה במתקן, והכל במסגרת הסקר המחייב הקבוע [[באמת מידה 99]].
: (ב) '''הפעלת היכולת הזמינה הקבועה'''
:: היכולת הזמינה הקבועה לכל יחידה תופעל על ידי מנהל המערכת בהתאם להוראותיו כפי שיועברו אל היצרן במסגרת תכנית ההעמסה הפרטנית או בזמן אמת.
: (ג) '''תעריף רכישת יכולת זמינה קבועה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם ללוח התעריפים 6.5–1 ולפי סוג המתקן.
: (ד) '''תעריף עבור רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה'''
:: התעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בגין רכישת אנרגיה מתוך היכולת הזמינה הקבועה יהיה בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.5–2 ולפי סוג המתקן.
: (ה) '''שימוש במלוא הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה'''
:: עשה מנהל המערכת שימוש בכל הגז העומד לרשותו במסגרת חשיפתו להסכם הגז טרם סיום השנה, יהיה היצרן זכאי לתשלום מלא עבור היכולת הזמינה הקבועה עד סוף השנה.
: (ו) '''התקנת מערכת LFC (Load Frequency control)‎'''
:: היצרן ירכיב מערכת LFC ויפעילה על פי הנחיות מנהל המערכת.

@ 104. (תיקון: 31.7.09) : '''חישוב צריכת הגז במסגרת היכולת הזמינה הקבועה והמשתנה'''
: (א) '''חישוב צריכת הגז'''
:: (1) בדיקת היקף צריכת הגז של היצרן ושל מנהל המערכת במתקן הייצור, תיערך אחת לחודש, לגבי כל אחת מיחידות הייצור. יעשה חישוב של כמות הגז שנצרכה בפועל במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה.
:: (2) החישוב, לצרכי תעריף, יתבסס על מכפלת הקווטש&quot;ים, שיוצרו במסגרת היכולת הזמינה הקבועה שמומשה לאנרגיה ובמסגרת היכולת הזמינה המשתנה שמומשה לאנרגיה, ב-Heat rate הנורמטיבי בו הופעלה כל יחידת ייצור בכל חצי שעה.
:: (3) לעניין זה, מדידות האנרגיה תעשינה בהדקי כל יחידת ייצור.

@ 104א. (תיקון: 6.3.19, 28.2.22; תש&quot;ף-29, תשפ&quot;ד-25) : '''חישוב התמורה בעד חיסכון בדלקים'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;יצרן&quot; - בעל יחידת ייצור המחוברת לרשת הולכת החשמל או המשולבת בחצר צרכן המחובר לרשת המתח העליון שהדלק הראשי שלה אינו אנרגיה מתחדשת, סולר או מזוט;
::- &quot;מועד תחילת הפעלה מסחרית&quot; - ליצרן החייב ברישיון ייצור - הפעלה מסחרית כהגדרתה [[בתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), התשס&quot;ה-2005]], וליצרן שאינו חייב ברישיון ייצור - המועד שבו קיבל אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן כקבוע [[בסעיף (ז)(1) לאמת מידה 35כ4]];
::- &quot;תצהיר&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ב) '''תשלום שנתי בעד חיסכון בדלקים'''
:: יצרן הרשאי לפעול בהעמסה עצמית, שהאישור התעריפי כאמור [[בסעיף (ג) לאמת מידה 68]] התקבל לאחר יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ט (1 בינואר 2019), יהיה זכאי לתשלום שנתי של תעריף בעד החיסכון בדלקים (להלן - תעריף בעד חיסכון בדלקים), אשר יחושב לפי הנוסחה המפורטת בלוח תעריפים 11.3.
: (ג) '''דיווחים לצורך זכאות לתעריף בעד חיסכון בדלקים'''
:: (1) יצרן יעביר למנהל המערכת, עם העתק לרשות, בתוך 21 ימים מתום כל שנה קלנדרית, דיווח לפי המתכונת שבנספח א' לאמת המידה, ערוך בתצהיר, ביחס לשנה החולפת.
:: (2) מנהל המערכת יהיה רשאי לדחות דיווח אם מצא שהדיווח אינו משקף את ביצועי יחידת הייצור.
:: (3) בטרם דחיית דיווח, רשאי מנהל המערכת לבקש כי היצרן יגיש דיווח מתוקן.
:: (4) אם דחה מנהל המערכת את הדיווח או את הדיווח המתוקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלום תעריף בעד חיסכון בדלקים בעבור אותה השנה.
: (ד) '''תקופת הזכאות'''
:: מנהל המערכת ישלם ליצרן הזכאי לתעריף בעד חיסכון בדלקים, את התשלום כמפורט בסעיף (ב) לאמת מידה זו, בכל שנה שבה הוגש דיווח על ידי היצרן לפי סעיף (ג), למשך 20 שנים ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של מיתקן הייצור.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 104א]] - מתכונת דיווח על נצילות'''}}
: (((הנספח הושמט)))

@ 105. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חלוקת אחריות במימוש הסכם הגז'''
: (א) '''אחריות מנהל המערכת במימוש הסכם הגז'''
:: (1) עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה הוא 100% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, היצרן יהיה אחראי לקביעת כמויות הגז טרם הסגירה הפיננסית והן תהוונה חלק מהסכם הגז של היצרן ומהמחויבות ל-TOP שבהסכם.
:: (2) עבור יחידות ייצור שבהן החלק של היכולת הזמינה המשתנה קטן מ-30% מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור, יקבע מנהל המערכת את כמות הגז הנדרשת לו, וחשיפתו של היצרן להסכם הגז במסגרת היכולת הזמינה המשתנה באותן יחידות תעמוד על החלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה מסך ההספק הנקי של היחידה.
:: (3) הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט [[באמת מידה 106]], ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ-30% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז, בהיקף היכולת הזמינה המשתנה המתווספת ליכולת הזמינה הקבועה בלבד.
:: (4) הודיע יצרן על הקטנת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט [[באמת מידה 106]], ביחידות יצור בהן היכולת הזמינה המשתנה עמדה על 100% מההספק הנקי, יהיה מנהל המערכת מחויב לכמויות גז ולחשיפה להסכם הגז בהתאם לכמויות הרלבנטיות לחלק במתקן האמור, כמפורט בסעיף קטן (3), בלבד. מנהל המערכת רשאי להגדיל את מחויבותו לגז ביחידות אלה מעבר לאמור לעיל, בהתאם לצרכיו ובהתאם לתנאי עסקת הגז.
:: (5) הודיע יצרן על הגדלת החלק המנוהל כיכולת זמינה משתנה כמפורט [[באמת מידה 106]], יהיה היצרן רשאי לעבור עם כמות גז ו/או להיחשף להסכם הגז בהתאם לחלק היחסי של היכולת הזמינה המשתנה האמורה מההספק הנקי של היחידה הרלבנטית.
:: (6) היצרן לא יהיה רשאי לשנות את החשיפה שלו להסכם גז טבעי אם לא שינה את היקף היכולת הזמינה המשתנה ביחידות בהן היכולת הזמינה המשתנה קטנה מ-30% מהיכולת הזמינה.
:: (7) היצרן ומנהל המערכת יהיו רשאים לעשות שימוש בזכויות המוקנות להם בהסכמי הגז הטבעי (make up gas ו-carry forward וזכויות נוספות), בהתאם לחלקם היחסי ביכולת הזמינה ובהתאם לאמור בסעיף זה.

@ 106. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מעבר בין יכולת זמינה משתנה לבין יכולת זמינה קבועה ולהפך'''
: (א) '''מועד הגשת הבקשה למעבר'''
:: מנהל המערכת יאפשר ליצרן, בהודעה מוקדמת של 12 חודשים, להגדיל או להקטין את החלק של ההספק הנקי של כל יחידת ייצור המתנהל כיכולת זמינה משתנה. החלק המתנהל כיכולת זמינה קבועה ישתנה בהתאמה.
: (ב) '''הכרה בעלויות מנהל המערכת'''
:: ההכרה בעלויות למנהל המערכת בגין הקטנת חלק היכולת הזמינה המשתנה והגדלת הקבועה תהיה בהתאם למופיע בטבלה שלהלן בלבד:
:: {|
! !! עד לחלוף 12 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 24 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 36 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 48 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 60 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע !! עד לחלוף 72 חודשים ממועד קבלת הרישיון הקבוע
|-
| הכרה מירבית בעלויות ב-% בתוספת יכולת זמינה קבועה על פני השנים, במקום יכולת זמינה משתנה (שמעל היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית) שהיצרן יהפוך ליכולת זמינה קבועה. ה-% הינו מסך היכולת הזמינה המשתנה הראשונית שבחר בה היצרן בניכוי 10% || 83.33% || 66.66% || 50% || 33.33% || 16.66% || 0%
|}
: (ג) '''היקף המעבר המקסימאלי ליכולת זמינה קבועה'''
:: היקף היכולת הזמינה המשתנה שמנהל המערכת יאפשר ליצרן להפוך ליכולת זמינה קבועה תחושב באחוז שמעל היקף היכולת הזמינה המשתנה המינימאלית (העומדת על 10%) שהיצרן החל לפעול במסגרתה עם קבלת הרישיון הקבוע.

=== סימן ה'1: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר ברשת ההולכה (תיקון: תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25) ===

@ 106א. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;א-13, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ד-26, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול על מיתקן המחובר לרשת ההולכה למעט מיתקן שהוא של ספק שירות חיוני; על אף האמור [[באמת מידה 35כו6]], [[סימן זה]] יחול גם על מיתקן הקטן מ-16 מגה-וואט המשולב בחצר צרכן המחובר לרשת ההולכה, למעט אם המיתקן הוקם לפי [[אמת מידה 175]].
:: (2) לגבי יחידות ייצור כאמור בסעיף קטן (1) שקיבלו אישור תעריף לאחר יום י&quot;ד באדר התשע&quot;ח (1 במרץ 2018), לא יחול [[סימן ה']], ואולם [[אמות מידה 93]], [[96]] [[ו-97]] יחולו לגבי יחידות ייצור כאמור.
: (ב) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; -
::: (1) ביחידת ייצור או במיתקן אגירה עצמאי - האנרגיה שהוזרמה לרשת כפי שנמדדה בנקודת החיבור לרשת;
::: (2) במיתקן אגירה המשולב עם אמצעי ייצור או צריכה נוספים - האנרגיה הנמדדת בנקודת המדידה של מיתקן אגירה כהגדרתה [[באמת מידה 85א]], בהפחתת האיבודים הנורמטיביים שקבע מנהל המערכת למיתקן לפי [[אמת מידה 85ב(ג)(7)(ג)]];
::- &quot;אנרגיה נוספת&quot; - הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש גדול מ-0;
::- &quot;אנרגיה נצרכת&quot; -
::: (1) במיתקן אגירה עצמאי - האנרגיה שנצרכה מהרשת כפי שנמדדה בנקודת החיבור לרשת;
::: (2) במיתקן אגירה המשולב עם אמצעי ייצור או צריכה נוספים - האנרגיה הנמדדת בנקודת המדידה של מיתקן אגירה כהגדרתה [[באמת מידה 85א]], בתוספת האיבודים הנורמטיביים שקבע מנהל המערכת למיתקן לפי [[אמת מידה 85ב(ג)(7)(ג)]];
::- &quot;אנרגיה מופחתת&quot; - הפרש האנרגיה שבין האנרגיה המתוכננת להזרמה לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש בחצי שעה נתונה לבין סך האנרגיה שהוזרמה ובלבד שההפרש קטן מ-0;
::- &quot;הורדת עומס מתחת למחיר זמן אמת&quot; - הוראה של מנהל המערכת ליצרן להורדת עומס לפי תוכנית העמסה פרטנית מעודכנת בחצי שעה נתונה, אף על פי שהצעת המחיר להורדת עומס בזמן אמת במסגרת תוכנית ייצור נמוכה ממחיר זמן אמת;
::- &quot;העמסה מעל מחיר יום מראש&quot; - הוראה של מנהל המערכת ליצרן, בתוכנית העמסה פרטנית, לייצר או לפרוק אנרגיה יום מראש בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן לייצור או לפריקת אנרגיה בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר יום מראש;
::- &quot;העמסה מעל מחיר זמן אמת&quot; - הוראה של מנהל המערכת ליצרן, בתוכנית העמסה פרטנית מעודכנת, לייצר או לפרוק אנרגיה בחצי שעה נתונה, אף שהצעת המחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת שהציע היצרן לייצור או לפריקת אנרגיה בעבור אותה חצי שעה עולה על המחיר זמן אמת;
::- &quot;הספק המשולם לפי מנגנוני שוק&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;הספק בזמינות קבועה&quot; - כל אחד מההספקים האמורים [[בפסקאות (א) עד (ב2) לסעיף (א)(2) באמת מידה 106ד]];
::- &quot;הספק המוקצה לזמינות קבועה&quot; - חלק הספק מתוך סך ההספק של המיתקן, שהוקצה לזמינות קבועה לפי [[אמות מידה 101]] [[או 106]];
::- &quot;הספק מסונכרן שלא הועמס&quot; - ההפרש בין היכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי, כפי שדווחה בתכנית היומית לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 106ב]], לבין העומס הנדרש של יחידת ייצור לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת, ובלבד שיחידת הייצור תוכננה להיות מועמסת ולייצר בדלק ראשי לפי תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ושהיחידה מייצרת בדלק ראשי בפועל;
::- &quot;יכולת זמינה&quot; -
::: (1) לעניין יחידת ייצור - היכולת הזמינה ברוטו של יחידת הייצור ביחס לכל סוגי הדלקים הרלוונטיים;
::: (2) לעניין מיתקן אגירה - פוטנציאל היכולת הזמינה של המיתקן, כהגדרתה [[בסעיף (ב) לאמת מידה 85ה]], בלא תלות במצב הטעינה של המיתקן, כפי שנקבע בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש;
::- &quot;יכולת זמינה לא מנוצלת של מיתקן אגירה&quot; - ההפרש בין היכולת הזמינה של מיתקן האגירה כפי שדווחה בתוכנית היומית לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 106ב]], לבין הספק הטעינה או הפריקה הנדרש של מיתקן האגירה לפי תוכנית העמסה פרטנית מעודכנת;
::- &quot;יצרן&quot; - יצרן שהוא בעל יחידת ייצור או מיתקן אגירה [[שסימן זה]] חל עליהם;
::- &quot;יצרן באגירה שאובה&quot; - כהגדרתו [[בסימן י&quot;א]];
::- &quot;מחיר זמן אמת&quot; - מחיר שולי זמן אמת מנוכה אילוצים מערכתיים לפי [[אמת מידה 93]];
::- &quot;מחיר יום מראש&quot; - מחיר שולי מנוכה כמשמעותו [[באמת מידה 93]];
::- &quot;מיתקן&quot; - יחידת ייצור או מיתקן אגירה;
::- &quot;תכנית יומית&quot; - תכנית המוגשת על ידי יצרן למנהל המערכת לצורכי העמסה, כמפורט [[באמת מידה 106ב]].

@ 106א1. (תיקון: 28.2.22, 19.5.25; תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-30) : '''בחירת שיטת העמסה'''
: (א) '''בחירת שיטת העמסה והוראות ליצרן בהעמסה מרכזית'''
:: (1) יצרן שלפי המגבלות בתנאי הזכאות לתעריף כפי שקבועים בלוח תעריפים 6.5–1ב רשאי לבחור בין שיטת העמסה מרכזית לבין שיטת העמסה עצמית, יפעל בשיטת ההעמסה שבה פעל בחודש הקלנדרי הקודם, אלא אם כן דיווח למנהל המערכת, עד 7 ימי עבודה לפני תחילתו של חודש קלנדרי נתון, על רצונו לעבוד בשיטת ההעמסה האחרת באותו חודש.
:: (2) לעניין החודש הקלנדרי הראשון לפעילותו של היצרן כאמור בסעיף קטן (1), יודיע היצרן למנהל המערכת לכל המאוחר 7 ימי עבודה לפני תחילת אותו חודש על שיטת ההעמסה שהוא בוחר לחודש הקרוב; אם יצרן לא הודיע על שיטת העמסה עד המועד האמור בסעיף קטן זה, שיטת ההעמסה שיפעל לפיה בחודש הקלנדרי הראשון לפעילותו תהיה שיטת העמסה מרכזית.
:: (3) אם היצרן פועל בשיטת העמסה מרכזית בחודש נתון, יחולו עליו ההוראות האלה:
::: (א) הצריכה בנקודת החיבור לרשת תיועד רק לצריכה של יחידת הייצור או לטעינת מיתקן האגירה;
::: (ב) יחולו על היצרן [[כללי משק החשמל (עסקאות יצרן ברשת הולכת החשמל עם ספק שירות חיוני), התש&quot;ף-2020]], ובכלל זה החובה להקצות את כלל האנרגיה שהוא מזרים לרשת לעסקה עם מנהל המערכת.

@ 106ב. (תיקון: 13.5.19, 1.2.21, 28.2.22, 12.2.25, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-17, תשפ&quot;ה-30) : '''הגשת תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב ותכנית יומית'''
: (א) '''הגשת תכנית שבועית'''
:: (1) בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש היצרן למנהל המערכת תכנית שבועית ליכולת זמינה וייצור של מיתקן בעבור השבוע העוקב ([[בסימן זה]] - תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
:: (2) התכנית השבועית תוגש לכל מיתקן בנפרד.
: (ב) '''הגשת תכנית יומית ליום עוקב'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ליכולת זמינה וייצור של מיתקן בעבור היום שלאחר יום המחרת ([[בסימן זה]] - תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ג)(3); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המחרת להכנת התכנית בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ג)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
:: (2) התכנית היומית ליום עוקב תוגש לכל מיתקן בנפרד.
: (ג) '''הגשת תכנית יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית יומית ליכולת זמינה וייצור של מיתקן בעבור יום המחרת (להלן - תכנית יומית); בימי חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) התכנית היומית תוגש לכל מיתקן בנפרד.
:: (3) התכנית היומית תכלול את כל אלה:
::: (א) דיווח זמינות, בהתאם להוראות סעיף (ד);
::: (ב) יצרן הפועל בהעמסה עצמית ידווח בתוכנית גם את כל אלה:
:::: (1) האנרגיה שמבקש היצרן לייצר בכל חצי שעה שבמהלך תקופת התוכנית (להלן [[בסימן זה]] - הספק ייצור נדרש); למיתקני אנרגיה מתחדשת, הספק הייצור הנדרש יהיה שווה להספק המותקן של המיתקן;
:::: (2) הצריכה הצפויה של כלל צרכני החצר, אם ישנם, מהמיתקן;
:::: (3) יצרן שלפי המגבלות בתנאי הזכאות לתעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.5–1ב רשאי לייצר אנרגיה לצורך מכירתה בעסקה פרטית למספק - ידווח נוסף על כך על כמות האנרגיה שהוא מתכוון לייצר כאמור;
::: (ג) הצעת מחיר, בהתאם להוראות סעיף (ו);
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) אם היצרן הוא יצרן שלפי המגבלות בתנאי הזכאות לתעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.5–1ב, רשאי למכור אנרגיה בעסקה פרטית למספק - דיווח על ההספק שהקצה היצרן למספק; לעניין זה, יראו מכירת אנרגיה למספק כהקצאת הספק מותקן לאותו מספק בגובה האנרגיה הנמכרת לו;
::: (ו) כל נתון נוסף הדרוש למנהל המערכת לצורך הכנת תוכנית העמסה פרטנית, שדרש מנהל המערכת מהיצרן לכלול אותו בתוכנית.
:: (4) היצרן לא יוכל לתקן את התכנית היומית אלא במקרה המפורט בסעיף (ד)(4).
: (ד) '''דיווח זמינות'''
:: (1) דיווח זמינות שמגיש יצרן לפי סעיף (ג)(3) יכלול פרטים אלה:
::: (א) היכולת הזמינה של המיתקן בכל חצי שעה במשך התקופה שבעבורה מוגשת התכנית (באמת מידה זו - תקופת התכנית);
::: (ב) תנאי הסביבה הצפויים באתר בכל חצי שעה במשך כל תקופת התכנית;
::: (ג) במקרה שבו המיתקן אינו זמין, לרבות במקרה מהמקרים המפורטים בסעיפים קטנים (2) עד (3ב), היצרן ידווח על הסיבות לאי-זמינות המיתקן;
::: (ד) במקרה של מיתקן אגירה, דיווח הזמינות יכלול גם את קיבולת האגירה הפנויה לטעינת אנרגיה ואת קיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה, כהגדרתן [[בסעיף (ב) לאמת מידה 85ה]].
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1)(א), היצרן לא ידווח על יכולת זמינה של המיתקן אם לא ניתן לממש מהיכולת הזמינה אנרגיה בפועל מכל סיבה שהיא, למעט אם מנהל המערכת דיווח ליצרן שלא יהיה ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה בשל אילוצים ברשת ספק שירות חיוני.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), ביחידות ייצור הנמכרות על ידי חברת החשמל לישראל אשר הדלק הראשי שלהן הוא סולר, אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה עקב מגבלות בהיתר הפליטה הקיים במועד המכירה בלבד, ידווח היצרן על יכולת זמינה  בהתעלם ממגבלה זו. סעיף קטן זה יחול כל עוד לא שונו הוראות היתר הפליטה שניתן מכוח [[חוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]], בהתייחס להיקף שעות הפעולה השנתיות של המיתקן.
:: (3א) על אף האמור בסעיף קטן (2), יצרן שהמיתקן שבבעלותו באתר מהאתרים המפורטים בנספח לאמת מידה זו, ידווח על יכולת זמינה אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז, ובלבד שההספק הזמין שלא ניתן לממש לאנרגיה עקב מגבלות קיבולת הגז ניתן למימוש בדלק משני.
:: (3ב) על אף האמור בסעיף קטן (2), יצרן שחלה עליו [[אמת מידה 102]] או [[אמת מידה 103]], ידווח על יכולת זמינה אם לא ניתן לממש את היכולת הזמינה בדלק ראשי, עקב אחד או יותר מהמקרים המנויים [[בסעיף (ד) לאמת מידה 102]] או [[סעיף (ה) לאמת מידה 103]], לפי העניין.
:: (4) על שינויים בדיווח הזמינות יחולו הוראות אלה:
::: (א) היצרן ידווח למנהל המערכת על כל שינוי ביכולת הזמינה ביחס לדיווח הזמינות שהוגש במסגרת התכנית;
::: (ב) על שינוי דיווח הזמינות יחולו ההוראות המפורטות [[בסעיף (א)(3) עד (5) לאמת מידה 85ג]];
::: (ג) במקרה של שינוי דיווח המגדיל את היכולת הזמינה, היצרן יצרף לדיווח המעודכן הצעת מחיר לייצור אנרגיה מהיכולת הזמינה הנוספת;
::: (ד) לשינוי בדיווח הזמינות הנובע מתיקון תחזית הטמפרטורה תצורף הצהרה חתומה על ידי היצרן על הטמפרטורה החזויה העדכנית.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) '''הצעת מחיר'''
:: (1) יצרן הפועל בהעמסה מרכזית, מלבד יצרן באגירה שאובה, יגיש במסגרת תכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן, אלא אם כן צוין אחרת:
::: (א) הצעת מחיר להתנעה לפי סוג ההתנעה, בהתאם לסוגי ההתנעות המפורטים [[באמת מידה 85]] - ההצעה תוגש בעבור כל יום שבתקופת התכנית; יצרן שבבעלותו מיתקן אגירה לא יכלול בתוכנית הצעת מחיר להתנעה;
::: (ב) הצעת מחיר לייצור בעומס מזערי - ההצעה תוגש לכל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית אך תהיה זהה בכל שעות היממה שבמהלך תקופת התכנית;יצרן שבבעלותו מיתקן אגירה לא יכלול בתוכנית הצעת מחיר לייצור בעומס מזערי;
::: (ג) הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית, ותתייחס לכל טווח ההספק שבין העומס המזערי ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי; לעניין זה, העומס המזערי של מיתקן אגירה יהיה שווה לאפס;
::: (ד) הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת החליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית;
::: (ה) הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לשלם בעד אנרגיה שנקבעה להעמסה על ידי מנהל המערכת בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, ומנהל המערכת החליט בתוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת שהיא לא תיוצר; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור ועד להספק 0; לעניין זה, היכולת הזמינה של יחידת ייצור תהיה היכולת הזמינה בדלק ראשי;
::: (ו) בלי לגרוע מהאמור בפסקאות (א) עד (ה), יצרן שבבעלותו מיתקן אגירה יגיש במסגרת תוכנית גם את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
:::: (1) הצעת מחיר לאנרגיה נצרכת יום מראש - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לשלם בעד אנרגיה שהוא יידרש לרכוש לצורך טעינת המיתקן בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התוכנית;
:::: (2) הצעת מחיר לאנרגיה נצרכת זמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לשלם בעד אנרגיה שהוא יידרש לרכוש לצורך טעינת המיתקן בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתוכנית העמסה פרטנית מעודכנת מעבר לכמות האנרגיה המתוכננת לצריכה בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התוכנית;
:::: (3) הצעת מחיר להפחתת צריכה זמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שנקבעה על ידי מנהל המערכת לטעינה בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש ומנהל המערכת החליט בתוכנית העמסה פרטנית מעודכנת שהיא לא תיטען; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התוכנית.
:: (2) יצרן הפועל בהעמסה עצמית יגיש במסגרת התכנית את כל הצעות המחיר המפורטות להלן:
::: (א) הצעת מחיר לאנרגיה המוזרמת לרשת יום מראש - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שהיצרן יידרש להזרים בהתאם להחלטת מנהל המערכת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור כל טווח ההספק שבין הספק הייצור הנדרש על ידי היצרן ובין היכולת הזמינה המוצהרת בתכנית היומית של יחידת הייצור בדלק ראשי;
::: (ב) הצעת מחיר לאנרגיה מוזרמת לרשת זמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לקבל בעד אנרגיה שמנהל המערכת יחליט על הזרמתה מעבר לכמות האנרגיה המוצעת יום מראש; ההצעה תוגש בעבור כל חצי שעה שבמהלך תקופת התכנית ובעבור טווח ההספק כאמור בפסקה (א);
::: (ג) הצעת מחיר להורדת עומס בזמן אמת - ההצעה תתייחס למחיר שהיצרן מעוניין לשלם בעד אנרגיה שנקבעה להעמסה על ידי מנהל המערכת בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש ומנהל המערכת החליט בתוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת שהיא לא תיוצר; ההצעה תוגש ברמה חצי-שעתית בעבור כל טווח ההספק מהיכולת הזמינה של יחידת הייצור בדלק ראשי ועד להספק 0.
:: (3) אם נקבעו ליצרן תנאים או מגבלות להצעת המחיר בלוחות התעריפים, מנהל המערכת יוודא כי הצעות המחיר עומדות באותם תנאים או מגבלות.

@ (תיקון: תשפ&quot;ב) : {{ממורכז|'''נספח [[לאמת מידה 106ב]] - אתרים שידווחו על יכולת זמינה מכיוון שלא ניתן לממש את היכולת הזמינה לאנרגיה באמצעות גז טבעי עקב מגבלות קיבולת גז'''}}
: (1) אתר רמת חובב, ובלבד שקיבולת הגז המובטחת באתר תהיה בהיקף שלא יפחת מ-6,475 MMBTUH.

@ 106ג. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו) : '''תיקון ודחייה של תכנית ייצור ומסירת תכנית העמסה פרטנית'''
: (א) '''דחיית תכנית ייצור'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי לבקש מהיצרן תיקון של תכנית שבועית, תכנית יומית ליום עוקב או תכנית יומית, או לדחותה אם לדעתו התכנית אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; מנהל המערכת ינמק בכתב בקשה לתיקון תכנית או דחייה של תכנית לפי סעיף קטן זה.
:: (2) אם היצרן לא הגיש תכנית יומית למיתקן מסוים עד המועד הנדרש, או שתכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית יומית ליום עוקב לאותו מיתקן כתכנית היומית, אלא אם כן זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת או שלא הוגשה לו.
:: (3) אם היצרן לא הגיש תכנית יומית ותכנית יומית ליום עוקב למיתקן מסוים, או שהתכניות האמורות נדחו על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתכנית השבועית לאותו מיתקן, ביחס לאותו היום, כתכנית יומית, ובלבד שהתכנית השבועית לא נדחתה על ידי מנהל המערכת.
:: (4) אם מנהל המערכת דחה תכנית יומית למיתקן ולהערכת מנהל המערכת לא ניתן להשתמש בתכנית היומית ליום עוקב ובתכנית השבועית לאותו מיתקן, היצרן ייחשב לא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התכנית היומית ולא ישולמו לו תשלומי זמינות לפי [[אמת מידה 83ג]] בעד היכולת הזמינה שדווחה באותן שעות.
: (ב) '''תכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
:: (1) בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית יום מראש לגבי יום המחרת; בימי שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת תוכנית העמסה פרטנית יום מראש בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) תכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש תיקבע לפי תכנית ההעמסה הכללית שקובע מנהל המערכת לפי [[אמת מידה 93]].
:: (3) בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש יציין מנהל המערכת את הנתונים האלה:
::: (א) ההספק המתוכנן של המיתקן  והאנרגיה הנדרשת לייצור כפי שאמורים להימדד בנקודת המדידה כהגדרתה [[בסעיף (ב) לאמת מידה 85א]], בעבור כל חצי שעה שבמהלך היום שלגביו נקבעה התכנית; ליצרן בהעמסה עצמית, ההספק המתוכנן לא יפחת מהספק הייצור הנדרש, כפי שדווח בתכנית היומית, לפי [[סעיף (ג)(3)(ב)(1) לאמת מידה 106ב]];
::: (ב) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי המיתקן (להלן [[בסימן זה]] - האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת), בעבור כל חצי שעה ביום שלגביו נקבעה התכנית;
::: (ב1)לעניין מיתקן אגירה - הספק טעינת האנרגיה וכמות האנרגיה המתוכננת לטעינה על ידי המיתקן, בעבור כל חצי שעה ביום שלגביו נקבעה התוכנית;
::: (ג) ליצרן בהעמסה מרכזית, למעט מיתקן אגירה - זמני סנכרון והפסקה של המיתקן במהלך היממה;
::: (ד) כל נתון אחר הרלוונטי לצורכי העמסת המיתקן.
:: (4) הזמנים וההיקפים של הטעינה והפריקה של מיתקן אגירה יהיו בכפוף לכל אלה:
::: (1) המגבלות הטכניות של המיתקן כפי שנמדדו בבדיקות הקבלה;
::: (2) נצילותו של המיתקן;
::: (3) זמינותו של המיתקן לפי דיווח הזמינות;
::: (4) פרמטרים תפעוליים נוספים כפי שייקבעו בהסכם תיאום טכני בין היצרן למנהל המערכת לפי [[אמת מידה 72]].
: (ג) '''תכנית העמסה פרטנית מעודכנת'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש, גם לאחר שנמסרה ליצרן, בהתאם לעקרונות הקבועים [[בסעיף (ד) לאמת מידה 93]].
:: (2) מנהל המערכת יודיע ליצרן על שינויים שביצע בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש לפי סעיף קטן (1) וימסור לו עותק של תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר עד 2 ימי עבודה מסיום אותו יום שבעבורו היא ניתנה.
:: (3) תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, אם ניתנה, היא זו שמחייבת את היצרן החל ממועד ההודעה לפי סעיף קטן (2).
: (ד) '''העמסת מיתקני אגירה'''
:: המגבלות החלות לעניין משטר הפעלה לפי [[אמת מידה 106 סעיף (א)(3)]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מיתקן אגירה.

@ 106ד. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 12.2.25, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-17, תשפ&quot;ה-30) : '''תשלומים בעד אנרגיה יום מראש'''
: (א) '''תשלום בעד אנרגיה יום מראש'''
:: (1) בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש ישלם מנהל המערכת ליצרן את המחיר יום מראש.
:: (1א) על אף האמור בסעיף קטן (1), מנהל המערכת לא ישלם ליצרן תשלום בעד אנרגיה שמתוכננת לייצור לצורך מכירתה בעסקה פרטית למספק בהתאם [[לסעיף (ג)(3)(ב)(3) לאמת מידה 106ב]].
:: (1ב) (((נמחק).))
:: (1ג) בעד אנרגיה שנצרכה על ידי מיתקן אגירה, ישלם היצרן למנהל המערכת את המחיר יום מראש.
:: (2) במקרים המפורטים להלן מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר יום מראש:
::: (א) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק שלפי [[סעיף (ב) לאמת מידה 85ב]] לא שויך למספק על ידי יחידת ייצור אשר רשאית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף שלה;
::: (ב) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק של יחידת הייצור במחזור פתוח שקיבלה אישור תעריף עד יום ב' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020);
::: (ב1) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק שהוקצה לזמינות קבועה על ידי יצרן לפי [[אמת מידה 101]] [[או 106]];
::: (ב2) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק של יצרן באגירה שאובה;
::: (ג) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת באמצעות סולר או מזוט;
::: (ד) (((נמחקה);))
::: (ה) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת מתוך הספק של יצרן בקוגנרציה אשר חלה לגביו חובת רכישה של אנרגיה מכוח [[תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]], וכפי שנקבע באישור התעריף שניתן ליצרן;
::: (ו) האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת מיוצרת בידי יצרן באנרגיה מתחדשת שקיבל אישור תעריף או הודעת זכייה אשר נמסרה לו במסגרת זכייתו בהליך תחרותי שפרסמה הרשות.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר יום מראש גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר יום מראש לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.

@ 106ה. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 12.2.25, 19.5.25; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-17, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו) : '''תשלומים בעד אנרגיה נוספת ואנרגיה מופחתת'''
: (א) '''כללי'''
:: יצרן לא יקבל שירות מספק שירות חיוני אם היצרן סטה מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת שהועברה לו על ידי מנהל המערכת.
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה נוספת'''
:: (1) אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת עולה על האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת את המחיר זמן אמת.
:: (1א) אם סך האנרגיה שנצרכה על ידי מיתקן אגירה עולה על האנרגיה המתוכננת לצריכה בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת בעד האנרגיה הנוספת שנצרכה את המחיר זמן אמת.
:: (2) במקרים המפורטים להלן ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה הנוספת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
::: (א) האנרגיה יוצרה מתוך הספק בזמינות קבועה;
::: (ב) האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט;
::: (ג) האנרגיה יוצרה מתוך הספק של יצרן בקוגנרציה אשר חלה לגביו חובת רכישה של אנרגיה מכוח [[תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]], וכפי שנקבע באישור התעריף שניתן ליצרן;
::: (ד) האנרגיה יוצרה בידי יצרן באנרגיה מתחדשת שקיבל אישור תעריף או הודעת זכייה אשר נמסרה לו במסגרת זכייתו בהליך תחרותי שפרסמה הרשות;
::: (ה) האנרגיה יוצרה מתוך הספק של יחידת ייצור בזמינות משתנה.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן, והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם היצרן למנהל המערכת את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (2)(א), (ב) ו-(ה), בעד אנרגיה נוספת שיוצרה מתוך הספק המוקצה לזמינות קבועה או ליכולת זמינה משתנה בשיעור שעולה על 2.5% ביחס לאנרגיה המתוכננת לייצור שקבועה בתוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, יקבל היצרן תמורה רק בעד האנרגיה הנוספת עד השיעור האמור.
: (ג) '''תשלומים בשל אנרגיה מופחתת בזמן אמת'''
:: (1) אם סך האנרגיה המוזרמת לרשת קטנה מהאנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת בתכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת את המחיר זמן אמת.
:: (1א) אם סך האנרגיה שנצרכה על ידי מיתקן אגירה קטנה מהאנרגיה המתוכננת לצריכה בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן בעד האנרגיה שלא נצרכה את המחיר זמן אמת.
:: (2) במקרים המפורטים להלן ישלם היצרן למנהל המערכת בשל האנרגיה המופחתת גם את ההפרש בין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10 לבין המחיר זמן אמת:
::: (א) האנרגיה יוצרה מתוך הספק בזמינות קבועה;
::: (ב) האנרגיה יוצרה בסולר או במזוט;
::: (ג) האנרגיה יוצרה מתוך הספק של יצרן בקוגנרציה אשר חלה לגביו חובת רכישה של אנרגיה מכוח [[תקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]], וכפי שנקבע באישור התעריף שניתן ליצרן;
::: (ד) האנרגיה יוצרה בידי יצרן באנרגיה מתחדשת שקיבל אישור תעריף או הודעת זכייה אשר נמסרה לו במסגרת זכייתו בהליך תחרותי שפרסמה הרשות;
::: (ה) האנרגיה יוצרה לטובת מנהל המערכת, מתוך הספק של יחידת ייצור ביכולת זמינה משתנה.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), אם מתקיים אחד מהמקרים המפורטים באותו סעיף קטן והמחיר זמן אמת גבוה מהמחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10, ישלם מנהל המערכת ליצרן את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין המחיר הקבוע בלוח תעריפים 6.5–10.
: (ד) '''תשלומים בעד אנרגיה נצרכת ומוזרמת לרשת בפועל על ידי מיתקן אגירה'''
:: (1) נוסף על התשלומים לפי [[סעיף קטן (א)(1ג) לאמת מידה 106ד]] או לפי [[סעיפים קטנים (ב)(1א) או (ג)(1א) לאמת מידה 106ה]], לפי העניין (בסעיף זה - מחיר השוק), ישלם היצרן למנהל המערכת בעד האנרגיה הנצרכת על ידי מיתקן האגירה גם את התעריפים האלה, ואם הם מחולקים למש&quot;בים - ישלם לפי התעריף שנקבע למש&quot;ב שפל (בסעיף זה - התשלומים הנוספים):
::: (א) תעריף לפי לוח תעריפים 6.32;
::: (ב) תעריף התשתית כקבוע בלוח תעריפים 7.2–1;
::: (ג) תעריף ניהול המערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1) -
::: (א) היצרן לא ישלם את התשלומים הנוספים ביממה נתונה בעבור האנרגיה שנצרכה על ידי מיתקן האגירה עד לכמות האנרגיה שיוצרה במיתקן ייצור המשולב באותו מקום צרכנות באותה יממה וכן עד להספק הטעינה המרבי של מיתקן האגירה בכל חצי שעה, כפי שנמדדה במונה מיתקן הייצור;
::: (ב) היצרן לא ישלם את מחיר השוק בעד כמות האנרגיה שיוצרה במיתקן הייצור מעבר לגודל החיבור ועד להספק הטעינה המרבי של מיתקן האגירה;
::: (ג) מנהל המערכת יחשב את התשלום בעד האמור בפסקאות (א) ו-(ב) בהתחשב בסך האנרגיה שנקטמה, כהגדרתה [[באמת מידה 47(ב)]], והמזכה בפיצוי לפי אמת המידה האמורה.
:: (3) נוסף על התשלומים לפי [[סעיף (א)(1) לאמת מידה 106ד]] ולפי [[סעיפים (ב)(1) או (ג)(1) לאמת מידה 106ה]], לפי העניין, ישלם מנהל המערכת ליצרן, בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ממיתקן האגירה, בניכוי הצריכה העצמית של מיתקן האגירה, את תעריף ניהול המערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1; לעניין זה, &quot;הצריכה העצמית של מיתקן האגירה&quot; - האנרגיה הנדרשת להפעלת מיתקן האגירה כפי שנמדדה במונה הצריכה העצמית.

@ 106ו. (תיקון: 13.5.19, 28.2.22, 12.2.25, 19.5.25, 28.01.26; תש&quot;ף-6, תש&quot;ף-7, תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-17, תשפ&quot;ה-30, תשפ&quot;ו-8) : '''תשלומים נוספים'''
: (א) '''תשלום בעד התנעות'''
:: מנהל המערכת ישלם ליצרן המפעיל יחידת ייצור מהמפורטות להלן בעד התנעות שעליהן הורה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, את התעריפים המפורטים בלוחות תעריפים 6.5–6 או 6.5–7, לפי העניין:
:: (1) יחידת ייצור המורשית לשייך הספק למספק לפי תנאי הזכאות לתעריף;
:: (2) יחידת ייצור שלפחות חלק מההספק שלה הוא הספק בזמינות קבועה;
:: (3) יחידת ייצור שהדלק הראשי שלה הוא סולר או מזוט;
:: (4) יחידת ייצור שמנהל המערכת הורה לגביה, בתכנית העמסה, להתניע בדלק משני.
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא מועמס'''
:: (1) יצרן, שאינו יצרן שבבעלותו מיתקן אגירה, יהיה זכאי לתשלום בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא הועמס, בכפוף לקיומם של כל התנאים האלה:
::: (א) יחידת הייצור מייצרת אנרגיה באותה חצי שעה בדלק ראשי;
::: (ב) ההספק המסונכרן שאינו מועמס אינו הספק בזמינות קבועה.
:: (2) גובה התשלום ליצרן בהתאם לסעיף קטן ((())1(())) ייקבע לפי הנוסחה המפורטת להלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt; \Delta \mathit{TC}_t = \sum_{b_t}^{B_t} \left( \mathit{SMPR.\!\!T}_t - \mathit{Energy\_offer}_{b,t} \right) * \mathit{Energy\_quantity}_{b,t} &lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\Delta\mathit{TC}_t&lt;/math&gt; - הפער בין הרווח של היצרן אם היה מועמס עד לנקודה האופטמילית בעבורו, כפי שמשתקף מהצעות המחיר שלו להזרמת אנרגיה לרשת בחצי שעה לבין הרווח המוערך בנקודת העומס שבה עבד בפועל בחצי שעה;
:::- &lt;math&gt;B_t&lt;/math&gt; - סך הספק מסונכרן שממנו לא יוצרה אנרגיה ושהצעת המחיר להזרמת אנרגיה בזמן אמת מתוך הספק זה נמוכה ממחיר זמן אמת;
:::- &lt;math&gt;b_t&lt;/math&gt; - טווח הספק שאינו מועמס, שבעד הזרמת אנרגיה לרשת ממנו קיימת הצעת מחיר אחת הנמוכה ממחיר זמן אמת;
:::- &lt;math&gt;\mathit{SMPR.\!\!T}&lt;/math&gt; - המחיר זמן אמת בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Energy\_offer}_{b,t}&lt;/math&gt; - עלות הייצור של קווט&quot;ש המוזרם לרשת בזמן אמת בטווח הספק &lt;math&gt;b&lt;/math&gt; בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;; עלות הייצור של קווט&quot;ש המוזרם לרשת בזמן אמת תיקבע על בסיס הצעת המחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Energy\_quantity}_{b,t}&lt;/math&gt; - סך האנרגיה המוצעת להזרמה לרשת בזמן אמת בטווח ההספק &lt;math&gt;b&lt;/math&gt; שלא ניתנה הוראה להזרימה לרשת בתכנית העמסה פרטנית.
: (ג) '''תשלום בעד העמסה מחוץ לסדר ההעמסה'''
:: (1) בעד הספק שאינו הספק בזמינות קבועה מנהל המערכת ישלם ליצרן את אלה, לפי העניין:
::: (א) בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת שהועמסה מעל מחיר יום מראש בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר יום מראש לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת של היצרן באותה חצי שעה;
::: (ב) בעד אנרגיה נוספת שהועמסה מעל מחיר זמן אמת בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת ליצרן את הפער בין המחיר זמן אמת לבין עלות האנרגיה המוזרמת לרשת באותה חצי שעה;
::: (ג) אם מנהל המערכת הורה על הורדת עומס מתחת למחיר בזמן אמת בחצי שעה נתונה, ישלם מנהל המערכת את ההפרש בין המחיר זמן אמת לבין הצעת המחיר של היצרן להורדת עומס בזמן אמת.
:: (2) במקרים המפורטים בסעיף קטן (1), התעריף להורדת אנרגיה או העלאת אנרגיה ייקבע על בסיס הצעות המחיר של היצרן, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל ממועד פרסומו.
:: (3) תעריף זה ישולם ליצרן בכל חצי שעה החל מסנכרון יחידת הייצור, והכול במקרים שבהם אין ליצרן עסקה פרטית באותה חצי שעה. במקרים שבהם יש ליצרן עסקה פרטית בחצי שעה נתונה, התעריף ישולם בעבור העומס שמעבר לעסקה הפרטית.
: (ד) '''תעריף משלים'''
:: (1) יצרן שאינו יצרן שבבעלותו מיתקן אגירה הפועל לפי עקרון העמסה מרכזית ואינו זכאי לתשלומים בעד התנעות לפי סעיפים קטנים (1) עד (4) בסעיף (א), יהיה זכאי לתעריף משלים שיחושב ליממה נתונה כמפורט להלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;
{\begin{align} \textstyle
\mathit{MWP}_d = &amp; \max \biggl\{ 0, \mathit{Starts\_cost} + \\
&amp; \Bigl\{ \sum_{t=1}^{48} \scriptstyle \mathit{TC}(\mathit{Load\ R.\!\!T}) \textstyle \Bigr\} - \\
&amp; \Bigl\{ \scriptstyle \mathit{Energy\ D.\!\!A} * \mathit{SMP}_{\mathit{DA}_t} + \mathit{OOM}_{\mathit{DA}_t} + \left( \mathit{Energy\ R.\!\!T} - \mathit{Energy\ D.\!\!A} \right) * \mathit{SMP}_{\mathit{RT}_t} + \mathit{OOM}_{\mathit{RT}_t} + \mathit{MLCP}_t \textstyle \Bigr\} \biggr\}
\end{align}}
&lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{MWP}_d&lt;/math&gt; - התעריף המשלים של היצרן בעבור יממה &lt;math&gt;d&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Starts\_cost}&lt;/math&gt; - העלות הכוללת של ההתנעות בדלק ראשי שהתחלתן נדרשת בתכנית העמסה פרטנית מעודכנת ביממה נתונה;
:::- &lt;math&gt;\mathit{TC}\left(\mathit{Load\ R.\!\!T}\right)&lt;/math&gt; - עלות הייצור המצטברת של היצרן, הכוללת את עלות הייצור בעומס מזערי ואת עלות הייצור של אנרגיה המוזרמת לרשת בנקודת העומס שעליה הורה מנהל המערכת בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת בחצי שעה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Energy\ D.\!\!A}&lt;/math&gt; - האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת על ידי היצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש;
:::- &lt;math&gt;\mathit{SMP}_{\mathit{DA}_t}&lt;/math&gt; - המחיר יום מראש, או במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בעד אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
:::- &lt;math&gt;\mathit{OOM}_{\mathit{DA}_t}&lt;/math&gt; - תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר יום מראש כקבוע בסעיף (ג)(1)(א);
:::- &lt;math&gt;\mathit{Energy\ R.\!\!T}&lt;/math&gt; - האנרגיה הנדרשת להזרמה לרשת מהיצרן בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת;
:::- &lt;math&gt;\mathit{SMP}_{\mathit{RT}_t}&lt;/math&gt; - המחיר זמן אמת או, במקרה של עבודה בדלק משני, התעריף שנקבע ליצרן בגין אנרגיה המוזרמת לרשת בדלק זה;
:::- &lt;math&gt;\mathit{OOM}_{\mathit{RT}_t}&lt;/math&gt; - תשלומים ליצרן בעד העמסה מעל מחיר זמן אמת כקבוע בסעיף (ג)(1)(ב);
:::- &lt;math&gt;\mathit{MLCP}_t&lt;/math&gt; - תשלומים ליצרן בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך הספק מסונכרן שלא הועמס כקבוע בסעיף (ב);
:: עלות ההתנעה ועלות הייצור המצטברת של היצרן ייקבעו על בסיס הצעות מחיר של היצרן לעניין זה, אלא אם כן קיים תעריף בתוקף שחל על היצרן לעניין זה; תעריף שתקבע הרשות בעניין זה יחל במועד פרסומו.
: (ה) '''מנגנוני הגנה ליצרן אגירה'''
:: (1) יצרן אגירה יהיה זכאי לתשלום או חייב בתשלום, ביממה נתונה, בעד אנרגיה לא מיוצרת מתוך יכולת זמינה שלא נוצלה, בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת שהועמסה מעל מחיר יום מראש בחצי שעה נתונה, ובעד אנרגיה נוספת שהועמסה מעל מחיר זמן אמת בחצי שעה נתונה, בגובה ההפרש שבין התקבולים שהתקבלו אצלו באותה יממה בהתאם להעמסת המיתקן בפועל לבין התשלום האופטימלי לאותה יממה שיחושב כמפורט להלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;
{\begin{align} \textstyle
\mathit{STLMNT} = \min \biggl\{ &amp; 
\begin{cases}
\max \left( \mathit{Arbitrage}\left(d, \mathit{RTE}\right)_\mathrm{optimal}, 0 \right), &amp; \text{if } \mathit{Arbitrage}\left(d\right)_\mathrm{actual} &lt; 0 \\
\mathit{Arbitrage}{\left(d, \mathit{RTE}\right)}_\mathrm{optimal}, &amp; \text{otherwise}
\end{cases} \\
&amp; \mathit{Arbitrage}{\left(d, \mathit{RTE}\right)}_\mathrm{optimal}
\biggr\}
\end{align}}
&lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{STLMNT}&lt;/math&gt; - התשלום האופטימלי ליצרן אגירה ביממה שבה הוא הופעל מחוץ לסדר;
:::- &lt;math&gt;d&lt;/math&gt; - יחס קיבולת אגירה לפריקת אנרגיה ליכולת זמינה מרבית לפריקת אנרגיה כפי שנמדד בבדיקות הקבלה של המיתקן, מוכפל ב-2;
:::- &lt;math&gt;\mathit{RTE}&lt;/math&gt; - היעילות הכוללת של מיתקן האגירה במונחי אחוז האנרגיה הנפרקת מהמיתקן מתוך האנרגיה שנטענה למיתקן במחזור, שנקבעה נורמטיבית ל-14%;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Arbitrage}\left(d, \mathit{RTE}\right)_\mathrm{optimal}&lt;/math&gt; - פערי מחיר השוק יום מראש בין שעות הפריקה של המיתקן ובין שעות הטעינה של המיתקן, כפי שמשתקף מדיווח הזמינות ומהצעות המחיר של היצרן יום מראש, וכפונקציה של כמות חצאי השעות הראשונות שבהן המיתקן היה בתוך הסדר, עד לביצוע מחזור מלא &lt;math&gt;d&lt;/math&gt; ושל היעילות הנורמטיבית &lt;math&gt;\mathit{RTE}&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Arbitrage}\left(d\right)_\mathrm{actual}&lt;/math&gt; - תקבולי היצרן בפועל בעבור אותה יממה בהתאם להעמסת המיתקן בפועל על-ידי מנהל המערכת.
:: (2) אם לאחר תשלום ההפרש כאמור בסעיף ((קטן)) (1) ליצרן, סך התשלומים ששילם היצרן למנהל המערכת באותה יממה גדול מסך התקבולים שהתקבלו אצלו בהתאם להעמסת המיתקן בפועל, ישלים מנהל המערכת ליצרן גם את ההפרש כאמור.

@ 106ז. (תיקון: 13.5.19; תש&quot;ף-6, תשפ&quot;ד-25) : '''פגיעה בתחרות וניצול כוח שוק'''
: (א) '''התנהגות לפי כללי השוק'''
:: (1) מנהל המערכת לא יספק שירותים ליצרן אם הוא מבצע פעולה או מצהיר הצהרה שיש בה כדי לפגוע בתחרות, להטות את המחירים במשק החשמל או להטות את תשלומי מנהל המערכת.
:: (2) התנהגות של יצרן כאמור בסעיף קטן (1), יראו בה הפרה של אמות המידה על ידי היצרן, ומנהל המערכת יהיה רשאי להגביל, להפסיק, לעכב או שלא לבצע תשלום הנובע מהתנהגות כאמור על ידי היצרן; ביצע מנהל המערכת תשלום חרף התנהגות כאמור מצד היצרן, יהיה רשאי מנהל המערכת לדרוש את השבת התשלום שבוצע.

@ 106ח. (תיקון: 28.2.22, 12.2.25; תשפ&quot;ד-25, תשפ&quot;ה-17) : '''בחירת אופן עבודה ורכישת אנרגיה בידי יצרן לצורך מכירתו למספק'''
: (א) '''בחירת אופן עבודה'''
:: יצרן המורשה למכור אנרגיה למספק, לפי תנאי זכאותו לתעריף, יהיה רשאי לרכוש אנרגיה ממנהל המערכת לצורך מכירתה למספק כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין יצרן הפועל בהעמסה מרכזית - הוא יהיה רשאי לרכוש אנרגיה עד לגובה היכולת הזמינה של המיתקן בניכוי ההספק המותקן המוקצה לזמינות קבועה;
:: (2) לעניין יצרן הפועל בהעמסה עצמית - הוא יהיה רשאי לרכוש אנרגיה עד לגובה ההספק המוקצה למכירה למספק פרטי בניכוי ההספק שייצר בפועל לטובת המספק הפרטי, ככל שההספק החסר נובע מהוראה של מנהל המערכת להורדת עומס.

=== סימן ה'2 - מיתקני אגירה ברשת ההולכה (תיקון: תשפ&quot;ד-28) ===

@ 106ח1. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28, תשפ&quot;ד-30) : '''תחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: (1) [[סימן זה]] יחול לגבי מיתקני אגירה אשר קיבלו אישור תעריף מתוקף הליך תחרותי מס' 1 למיתקני אגירה ברשת המתח העליון.
:: (2) על יצרן שחל עליו [[סימן זה]] יחול [[פרק ו']], למעט [[$ פרק ו|סימנים ה']] [[$ פרק ו|ו-ה'1]], ואולם אמות המידה המפורטות להלן יחולו על יצרן כאמור:
::: (א) [[אמות מידה 93]], [[96]] [[ו-97]] [[שבסימן ה']]; לעניין תחולת [[אמת מידה 96]], אם ההספקה של הספק ריאקטיבי הצריכה ירידה בהספק האקטיבי, מנהל המערכת ישלם ליצרן תשלום בעד אנרגיה בהתאם ללוח תעריפים 6.5–13 כך שהיצרן לא ייפגע;
::: (ב) [[אמת מידה 106ז]] [[שבסימן ה'1]].

@ 106ט. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28) : '''הגשת תוכנית שבועית, תוכנית יומית ליום עוקב ותוכנית יומית'''
: (א) '''הגשת תוכנית שבועית'''
:: יצרן יגיש למנהל המערכת תוכנית שבועית ליכולת זמינה של מיתקן האגירה בעבור השבוע העוקב (להלן - תוכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התוכנית תוגש במתכונת של התוכנית היומית כמפורט בסעיף (ג); התוכנית תוגש במועדים המפורטים [[בסעיף (א)(1) לאמת מידה 106ב]]; התוכנית השבועית תוגש לכל מיתקן אגירה בנפרד.
: (ב) '''הגשת תוכנית יומית ליום עוקב'''
:: יצרן יגיש למנהל המערכת תוכנית ליכולת זמינה של מיתקן האגירה בעבור היום שלאחר יום המחרת ([[בסימן זה]] - תוכנית יומית ליום עוקב) במתכונת של התוכנית היומית כמפורט בסעיף (ג), במועדים המפורטים [[בסעיף (ב)(1) לאמת מידה 106ב]]; התוכנית היומית ליום עוקב תוגש לכל מיתקן אגירה בנפרד.
: (ג) '''הגשת תוכנית יומית'''
:: (1) יצרן יגיש למנהל המערכת תוכנית יומית ליכולת זמינה של מיתקן האגירה בעבור יום המוחרת ([[בסימן זה]] - תוכנית יומית), במועדים המפורטים [[בסעיף (ג)(1) לאמת מידה 106ב]].
:: (2) התוכנית היומית תכלול דיווח זמינות בהתאם להוראות סעיף (ד).
:: (3) יצרן לא יוכל לתקן את התוכנית היומית, אלא במקרה המפורט בסעיף (ד)(3).
: (ד) '''דיווח זמינות'''
:: (1) דיווח זמינות שמגיש יצרן לפי סעיף (ג)(2) ישקף את פוטנציאל היכולת הזמינה של המיתקן בחצי שעה נתונה, בלא תלות במצב הטעינה של המיתקן כפי שנקבע בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש ויתייחס לכל חצי שעה במשך התקופה שבעבורה מוגשת התוכנית ויכלול את כל אלה:
::: (א) היכולת הזמינה לטעינת אנרגיה כהגדרתה [[בסימן ג'2]]; היכולת הזמינה לטעינת אנרגיה המרבית שרשאי יצרן לדווח לפי פסקה זו תיקבע בבדיקות הקבלה; אם בנקודת החיבור לרשת משולב מיתקן ייצור או צריכה או מיתקן אגירה נוסף, הדיווח על יכולת זמינה לטעינת אנרגיה ייעשה לגבי נקודת ההמרה תוך התחשבות באיבודים חשמליים בין נקודת ההמרה לנקודת החיבור; איבודים אלה יחושבו בהתאם לבדיקות הקבלה שבוצעו למיתקן;
::: (ב) קיבולת האגירה הפנויה לטעינת אנרגיה כהגדרתה [[בסימן ג'2]]; קיבולת האגירה הפנויה לטעינת אנרגיה המרבית שרשאי יצרן לדווח לפי פסקה זו יימדד בבדיקות הקבלה; קיבולת זו לא תפחת מקיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה ולא תעלה על קיבולת האגירה הנקובה;
::: (ג) היכולת הזמינה לפריקת אנרגיה כהגדרתה [[בסימן ג'2]]; היכולת הזמינה לפריקת אנרגיה המרבית שרשאי יצרן לציין לפי פסקה זו תיקבע בבדיקות הקבלה; אם בנקודת החיבור לרשת משולב מיתקן ייצור או צריכה או מיתקן אגירה נוסף, הדיווח על יכולת זמינה לפריקת אנרגיה ייעשה לגבי נקודת ההמרה תוך התחשבות באיבודים חשמליים בין נקודת ההמרה לנקודת החיבור; איבודים אלה יחושבו בהתאם לבדיקות הקבלה שבוצעו למיתקן;
::: (ד) קיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה כהגדרתה [[בסימן ג'2]]; קיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה המרבית שיצרן רשאי לדווח לפי פסקה זו, תימדד בבדיקות הקבלה.
:: (2) הנתונים שצוינו בסעיף קטן (1) ידווחו גם על בסיס תוכנית ההעמסה הפרטנית האחרונה.
:: (3) אם היחידה אינה זמינה באופן מלא לטעינת אנרגיה או לפריקת אנרגיה, היצרן ידווח נוסף על האמור לעיל על הסיבה לאי-הזמינות.
:: (4) מנהל המערכת רשאי לדרוש מהיצרן לכלול בתוכנית הייצור מידע נוסף הדרוש להעמסת המיתקן.
:: (5) על שינויים בדיווח הזמינות יחולו הוראות אלה:
::: (א) היצרן ידווח למנהל המערכת על כל שינוי ביחס לדיווח הזמינות שהוגש במסגרת התוכנית היומית ליום עוקב או התוכנית היומית, מוקדם ככל האפשר;
::: (ב) על שינוי דיווח הזמינות יחולו ההוראות המפורטות [[בסעיף (א)(3) ו-(4) לאמת מידה 85ז]].

@ 106י. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28) : '''תיקון ודחייה של תוכנית זמינות ומסירת תוכנית העמסה פרטנית'''
: (א) '''דחיית תוכנית זמינות'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי לבקש מהיצרן תיקון של תוכנית שבועית, תוכנית יומית ליום עוקב או תוכנית יומית, או לדחותה, אם לדעתו התוכנית אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; מנהל המערכת ינמק בכתב בקשה לתיקון תוכנית או דחייה של תוכנית לפי סעיף קטן זה.
:: (2) אם היצרן לא הגיש תוכנית יומית למיתקן האגירה עד המועד הנדרש, או שתוכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתוכנית יומית ליום עוקב לאותו מיתקן כתוכנית יומית, אלא אם כן היא נדחתה, כולה או חלקה, על ידי מנהל המערכת או שלא הוגשה לו.
:: (3) אם היצרן לא הגיש תוכנית יומית ותוכנית יומית ליום עוקב למיתקן אגירה עד המועד הנדרש, או שהתכניות האמורות נדחו על ידי מנהל המערכת, מנהל המערכת רשאי להשתמש בתוכנית השבועית לאותו מיתקן כתוכנית יומית, בנוגע לאותו היום, אלא אם כן התוכנית השבועית נדחתה על ידי מנהל המערכת או שלא הוגשה לו.
:: (4) אם מנהל המערכת דחה תוכנית יומית למיתקן אגירה ולהערכת מנהל המערכת לא ניתן להשתמש בתוכנית היומית ליום העוקב ובתוכנית השבועית לאותו מיתקן, המיתקן ייחשב לא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התוכנית היומית, לא יועמס באותן שעות ולא ישולמו לו תשלומי זמינות לפי [[אמת מידה 85ז]] בעד היכולת הזמינה שדווחה באותן שעות.
: (ב) '''תוכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
:: (1) מנהל המערכת ימסור ליצרן תוכנית העמסה פרטנית יום מראש במועדים ובשעות המפורטים [[בסעיף (ב)(1) לאמת מידה 106ג]].
:: (2) תוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש תיקבע לפי תוכנית ההעמסה הכללית שפרסם מנהל המערכת לפי [[אמת מידה 93]].
:: (3) בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש יציין מנהל המערכת את כל אלה:
::: (א) פירוט הזמנים שבהם היצרן נדרש לאגור אנרגיה מהרשת, הספק הטעינה ב-MW וכמות האנרגיה ב-MWH שהוא נדרש לאגור, בכל חצי שעה, בעבור כל תקופת התוכנית;
::: (ב) פירוט הזמנים שבהם היצרן נדרש להזרים אנרגיה ממיתקן האגירה אל הרשת, הספק ההזרמה ב-MW וכמות האנרגיה ב-MWH שהוא נדרש להזרים, בכל חצי שעה, בעבור כל תקופת התוכנית;
::: (ג) כל נתון אחר הרלוונטי לצורך הפעלת מיתקן האגירה.
:: (4) האנרגיה הנדרשת להזרמה לרשת תהיה עד לגובה האנרגיה הנדרשת לאגירה מהרשת, תוך התבססות על היעילות של מיתקן האגירה כפי שתיקבע על ידי מנהל המערכת בבדיקות הקבלה.
:: (5) הזמנים וההיקפים של האגירה והפריקה יהיו בכפוף לכל אלה:
::: (א) המגבלות הטכניות של המיתקן כפי שנמדדו בבדיקות הקבלה;
::: (ב) נצילותו של המיתקן;
::: (ג) זמינותו של המיתקן לפי דיווח הזמינות;
::: (ד) פרמטרים תפעוליים נוספים כפי שייקבעו בהסכם תיאום טכני בין היצרן למנהל המערכת לפי [[אמת מידה 72]].
: (ג) '''תוכנית העמסה פרטנית מעודכנת'''
:: (1) מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש, גם לאחר שנמסרה ליצרן, בהתאם לעקרונות הקבועים [[בסעיף (ד) לאמת מידה 93]] הנוגעים לעניין.
:: (2) מנהל המערכת יודיע ליצרן על שינויים שביצע בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש לפי סעיף קטן (1) וימסור לו עותק של תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר עד 2 ימי עבודה מסיום אותו יום שבעבורו היא ניתנה.
:: (3) תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, אם ניתנה, היא המחייבת את היצרן, החל ממועד ההודעה לפי סעיף קטן (2).

@ 106יא. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28) : '''תשלומים בעד אנרגיה וסטיות מתוכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
: (א) '''תשלום בעד אנרגיה'''
:: (1) בעד אנרגיה שנטענה מהרשת על ידי המיתקן ישלם היצרן למנהל המערכת את המחיר זמן אמת כהגדרתו [[באמת מידה 106א]] ([[בסימן זה]] - מחיר זמן אמת), בהתאם לכמות האנרגיה ושעות הטעינה בפועל וכמפורט בלוח תעריפים 6.5–14.
:: (2) בעד אנרגיה שנפרקה לרשת על ידי המיתקן ישלם מנהל המערכת ליצרן את תעריף הטעינה של המיתקן כאמור בסעיף קטן (1), תוך התבססות על עיקרון &quot;נכנס ראשון יוצא ראשון&quot; (First In First Out - FIFO), וכמפורט בלוח תעריפים 6.5–14.
:: (3) בעד הצריכה העצמית של מיתקן האגירה ישולמו תעריפי שירותי תשתית כקבוע בלוח תעריפים 7.2–1 ותעריפי שירותי ניהול מערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–1; לעניין זה, &quot;הצריכה העצמית של מיתקן האגירה&quot; - האנרגיה הנדרשת להפעלת מיתקן האגירה.
: (ב) '''תשלום בעד סטיות מתוכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
:: (1) אם סך האנרגיה שנפרקה לרשת עולה על האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש כאמור [[בסעיף (ב) לאמת מידה 106י]] (באמת מידה זו - תוכנית העמסה פרטנית יום מראש), בחצי שעה נתונה, מנהל המערכת לא ישלם ליצרן בעד האנרגיה הנוספת.
:: (2) אם סך האנרגיה שנפרקה לרשת קטנה מהאנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת, בעד האנרגיה המופחתת, את המחיר זמן אמת.
:: (3) אם סך האנרגיה שנטענה מהרשת עולה על האנרגיה המתוכננת לטעינה מהרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת, בעד האנרגיה הנוספת שנטענה, את המחיר זמן אמת.
:: (4) אם סך האנרגיה שנטענה מהרשת קטנה מהאנרגיה המתוכננת לטעינה מהרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למנהל המערכת, בעד האנרגיה שלא נטענה למיתקן האגירה, את המחיר זמן אמת.
:: (5) אם היצרן שילם תשלום בעד אנרגיה מופחתת לפי סעיף קטן (4), הוא לא ישלם תשלום בעד אנרגיה מופחתת באותו היקף לפי סעיף קטן (2).
:: (6) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) עד (4), אם סטיית הייצור התרחשה בשל הוראה או פעולה של מנהל המערכת, היצרן לא יחויב בשל סטיות ייצור מתוכנית העמסה פרטנית יום מראש.

@ 106יב. (תיקון: 30.10.23; תשפ&quot;ד-28) : '''משטר הפעלה ותשלום בעד מחזור נוסף'''
: (א) '''שימוש מרבי במיתקן האגירה ותשלום בעד מחזור נוסף'''
:: (1) מנהל המערכת לא ידרוש מהיצרן על פני שנה קלנדרית להפעיל את המיתקן בהיקף העולה על 365 מחזורים של מיתקן האגירה; באמת מידה זו, &quot;מחזור&quot; - טעינה עד למלוא קיבולת האגירה הפנויה לטעינת אנרגיה ופריקה עד למלוא קיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה; לעניין מכסת המחזורים כאמור בסעיף זה, ייספרו גם מחזורים חלקיים, בהתאם לחלק היחסי של המחזור שבוצע.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מנהל המערכת רשאי לדרוש מהיצרן מחזורים נוספים מעבר למכסה השנתית כאמור בסעיף קטן (1), ואם עשה כן, נוסף על תשלום הזמינות לפי [[אמת מידה 85ז]], היצרן יהיה זכאי לתשלום גם בעד כל מחזור נוסף כמפורט בלוח תעריפים 6.5–16.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), מנהל המערכת לא ידרוש מיצרן מחזורים בהיקף העולה על 450 מחזורים בשנה קלנדרית, אף לא בתשלום נוסף, וכן לא יהיה רשאי לדרוש ממנו יותר משני מחזורים ביום.
:: (4) מנהל המערכת רשאי להפעיל את המיתקן במשטר הפעלה בסיסי לתגובה לשינויי תדר; לעניין זה, &quot;משטר הפעלה בסיסי&quot; - limited frequency sensitivity mode כמפורט במסמך דרישות טכניות ממיתקן אגירה עצמאי בסוללות המתחבר למערכת מתח עליון שקבע מנהל המערכת בהתאם לסמכות שהוקנתה לו לפי [[סעיף 5(ג)(1) לחוק]], המפורסם באתר מנהל המערכת, כאשר גבולות ה-dead band ייקבעו ל-±0.2 (&lt;math&gt;\mathit{DB}_\mathit{OF} = \mathit{DB}_\mathit{UF} = 0.2 Hz&lt;/math&gt;).
:: (5) מנהל המערכת יפעיל את מיתקן האגירה בהתאם לפרמטרים התפעוליים של המיתקן כפי שנמדדו בבדיקות הקבלה.

=== סימן ו': יצרנים בקוגנרציה המחוברים לרשת ההולכה ===

@ : [[בסימן זה]]:
:- &quot;יצרן&quot; - יצרן בקוגנרציה המחובר לרשת ההולכה.

@ 107. (תיקון: 31.7.09, 28.2.22; תשפ&quot;ד-25) : '''כללי'''
: (א) '''חובת מנהל המערכת'''
:: מנהל המערכת ירכוש אנרגיה מיצרן הפועל בשיטת קוגנרציה בהתאם לרישיונו, לאישור התעריפי, בהתאם לכל דין, ובהתאם לתכנית ההעמסה הפרטנית.
: (ב) '''פניה לקבלת שירותי רכישת אנרגיה'''
:: (1) יצרן המעוניין למכור אנרגיה למנהל המערכת יפנה למנהל המערכת בכתב בצירוף העתק מהרישיון המותנה ומהאישור התעריפי שתמציא לו הרשות. בפנייתו יפרט היצרן את הנתונים הבאים:
::: (א) שם היצרן וכתובתו.
::: (ב) מיקום מתקן הייצור.
::: (ג) סוג המתקן והטכנולוגיה.
::: (ד) פרמטרים תפעוליים של יחידות הייצור במתקן, לרבות: קצב שינוי העומס ביחידות הייצור, משכי זמן ההתנעה והכיבוי של יחידות הייצור, משך זמן סנכרון היחידות לרשת, משכי הפעלה מינימאליים של כל יחידת ייצור.
::: (ה) העתק האישור התעריפי שברשות היצרן.
::: (ו) מועד ההפעלה המסחרית המשוער של יחידות הייצור במתקן.
::: (ז) שמות ודרכי התקשרות עם אנשי הקשר מטעם היצרן.
:: (2) יצרן שטרם סיים לבצע בדיקות קבלה יוכל להגיש את הבקשה ללא פירוט הפרמטרים המבוקשים בהתאם לפסקה (ד), פרטים אלו יעודכנו לאחר ביצוע בדיקות הקבלה.
: (ג) (((בוטל).))

@ 108. (תיקון: 31.7.09) : '''חישוב התמורה בגין רכישת אנרגיה'''
: (א) '''התעריף המאושר'''
:: התמורה שישלם מנהל המערכת ליצרן תמורת החשמל שסיפק היצרן לרשת תחושב על פי התעריף שאושר ליצרן באישור התעריפי שתנפיק לו הרשות.
: (ב) '''קביעת כמות האנרגיה הנמכרת לרשת לצורך חישוב התעריף'''
:: (1) מדי תחילת שנה תחושב התמורה שאמורה הייתה להיות משולמת ליצרן על בסיס ייצור הכמות שנמכרה בפועל למנהל המערכת בשנה שחלפה (מבלי להביא בחשבון אנרגיה שנמכרה בהתאם [[לאמ((&lt;s&gt;ו&lt;/s&gt;))ת מידה 107(ג)]] [[ואמת מידה 110]]), בהתאם לתעריף האנרגיה הקבוע באישור התעריפי, וזאת בהשוואה לח ישוב התמורה ששולמה בפועל ליצרן על פי אומדן היצרן שהוגש מראש כמפורט בסעיף קטן זה. היצרן יחויב או יזוכה בהפרשי התמורה על בסיס האנרגיה החשמלית שנרכשה ממנו לפי תעריף זה בתוספת ריבית כדלקמן:
:: (2) היצרן יחזיר למנהל המערכת עודפי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
:: (3) מנהל המערכת ישלם ליצרן פערי תשלום בתוספת ריבית פריים פחות 0.8%.
: (ג) '''התקזזות בגין סטיות מהכמות המותרת'''
:: (1) מנהל המערכת יודיע ליצרן כאשר כמות האנרגיה שמכר למנהל המערכת מגיעה ל-80% מכמות האנרגיה השנתית שהוא רשאי למכור למנהל המערכת על פי תנאי רישיונו וזאת עד לא יאוחר מ-14 ימי עבודה ממועד הגעת היצרן לכמות האמורה.
:: (2) מדי תחילת שנה תחושב סך האנרגיה שיוצרה במתקן במש&quot;בים השונים בשנה שחלפה. אם ימצא שהאנרגיה שנמכרה למנהל המערכת במש&quot;בים השונים במסגרת חובת מנהל המערכת לרכוש אנרגיה כאמור [[באמת מידה 107(א)]], עלתה על הכמות המותרת על פי הרישיון לא יהיה היצרן זכאי לתמורה בעד עודף אנרגיה האמור. התשלום ששולם בגין עודפי חשמל אלו יקוזז מהתשלומים המגיעים ליצרן בסוף שנה.

@ 109. (תיקון: 31.7.09) : '''חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת'''
: (א) '''חישוב כמות החשמל שנמכרה למנהל המערכת'''
:: (1) כמות החשמל שייצר היצרן תיקבע בהתאם לקריאת המונה בהדקי הגנראטור בניכוי צריכה עצמית של מתקן הייצור.
:: (2) כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת תימדד במונה המותקן בנקודת חיבור מתקן היצרן לרשת.
:: (3) כמות החשמל שמכר היצרן למנהל המערכת תעמוד על כמות החשמל שהזרים היצרן לרשת בניכוי מכירת חשמל למספקים במסגרת התכנית היומית.

@ 110. (תיקון: 31.7.09) : '''תעריפים ליצרן קוגנרציה במקרה של אי עמידת מתקן קוגנרציה בתנאי הגדרתו'''
: (א) '''תעריפים למתקן שחדל לתפקד בקוגנרציה'''
:: (1) יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן בטכנולוגית קוגנרציה יהיה זכאי למשך התקופה שבה חדל להיות יצרן קוגנרציה לאישור תעריפי של יצרן קונוונציונאלי בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, והאמור [[באמת מידה 106]] לא יחול עליו, בהתאם לתנאים והתעריפים שיחולו על יצרנים קונוונציונאליים בזמינות משתנה בהיקף של 100% מהיכולת הזמינה במתקן, כפי שיפורט במסגרת האישור התעריפי שינתן לו טרם הסגירה הפיננסית. היצרן יהיה זכאי לתעריף האמור החל מהמועד בו חדל מלעמוד בתנאים הנדרשים להגדרתו כיצרן קוגנרציה ועד למועד בו חזר לעמוד בתנאים אלו, ככל שחזר.
:: (2) כאשר מדובר במקרה של יצרן קוגנרציה שחדל לעמוד בתנאי קוגנרציה בשל מקרה כוח עליון המונע ממנו שימוש בגז טבעי אזי יהיה זכאי לשימוש בדלק חלופי (במקרה והוא דו-דלקי).

@ 111. (תיקון: 31.7.09) : '''מעקב אחרי כמויות אנרגיה שנרכשה - דיווח לרשות'''
: (א) '''דיווח לרשות'''
:: מנהל המערכת יעביר לרשות דיווחים שנתיים ביחס לכמויות האנרגיה שכל יצרן קוגנרציה ייצר, ויפרט את כמויות האנרגיה שמכר לצרכנים פרטיים, כמויות האנרגיה שמכר למנהל המערכת וכמויות האנרגיה שצרך בחצר המתקן.

=== סימן ז': יצרנים המחוברים לרשת החלוקה (((בוטל))) (תיקון: תשפ&quot;א-6) ===

@ 112. (תיקון: 31.7.09, 19.2.18; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 113. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 114. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 115. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 116. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 117. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 118. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 119. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))
@ 120. (תיקון: 31.7.09; תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))

=== ((סימן)) ז'1: יצרנים המחוברים לרשת החלוקה המייצרים חשמל בגז טבעי (תיקון: תשע&quot;ט-8) ===

@ 120א. (תיקון: 21.11.18; תשע&quot;ט-8) : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור;
:- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן המשמש לייצור חשמל באמצעות גז טבעי ומחובר לרשת החלוקה;
:- &quot;צרכן חצר&quot; - מי שיצרן רשאי להעביר אליו חשמל לפי כל דין;
:- &quot;תקרת הצעה&quot; - התעריף המרבי שיצרן רשאי להציע, הקבוע בשורה &quot;תעריף לכל קווט&quot;ש מופחת לצרכנים המצטרפים באמצעות סש&quot;ח (באגורות לקוט&quot;ש)&quot; ללוח תעריפים 9.3–1 &quot;תעריפים להסדר צרכנות חכמה&quot;.

@ 120ב. (תיקון: 21.11.18; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6) : (((בוטלה).))

@ 120ג. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20, 24.1.24; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-21) : '''תכניות ייצור וצריכה'''
: (א) '''הגשת תכניות'''
:: כתנאי להעמסת יצרן ורכישת חשמל על ידי מחלק, יגיש היצרן תכנית שבועית ותוכנית יומית בהתאם להוראות סעיפים (ב) ו-(ג).
: (ב) '''הגשת תכנית שבועית'''
:: (1) בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר באותו היום, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת, תכנית שבועית של ייצור וצריכה של צרכן החצר וכן יגיש הצעות מחיר להוספת אנרגיה; כמו כן, היצרן רשאי להעביר הצעות מחיר להפחתת אנרגיה.
:: (2) התכנית השבועית, לרבות הצעות מחיר להוספת אנרגיה והצעות מחיר להפחתת אנרגיה, תוגש במתכונת של תכנית יומית כאמור בסעיף (ג), בשינויים המחויבים.
:: (3) אם חל יום רביעי בערב חג או בחג, תוגש התוכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
: (ג) '''הגשת תכנית יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 09:00 בבוקר, יגיש היצרן למחלק, עם העתק למנהל המערכת (([במקור: עם העתק למחלק])), תכנית בעבור יום המחרת.
:: (2) ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תכניות בעבור יום שישי או יום ערב החג, לפי העניין, ובעבור שאר הימים עד ליום החול הבא, כולל.
:: (3) תכנית יומית שמוגשת לפי סעיף זה תוגש בהתאם להוראות אלה:
::: (א) התכנית היומית תכלול תכנית של ייצור וצריכה חצי שעתית של כל צרכני החצר שתכלול, בין השאר, פירוט של כל אלה:
:::: (1) ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור;
:::: (2) ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור; יצרן אשר בנקודת החיבור שאליה הוא מחובר ישנו יותר ממיתקן ייצור אחד, ידווח את סך ההספק המתוכנן להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בהתאם [[לאמת מידה 221 &quot;ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה, והממוקמים במקום צרכנות&quot;]];
:::: (3) ההספק המתוכנן לצריכה על ידי צרכני החצר ממיתקן הייצור;
:::: (4) ההספק הזמין של מיתקן הייצור; ההספק הזמין של מיתקן הייצור יהיה שווה להספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור בתוספת ההספק המוצע להוספת אנרגיה ובכל מקרה לא יעלה על ההספק הניתן להזרמה בהתאם למגבלות רשת החלוקה בהתאם [[לאמת מידה 120ו]];
::: (ב) התוכנית היומית תכלול הצעות מחיר להוספת אנרגיה בהתאם להוראות אלה:
:::: (1) ההצעות יתייחסו למחיר המבוקש לאנרגיה מוזרמת לרשת ביחס לטווח הספק זמין;
:::: (2) התעריפים המוצעים במסגרת כל אחת מההצעות לא יעלו על תקרת ההצעה;
:::: (3) ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור;
::: (ג) יצרן רשאי להגיש למחלק, עם העתק למנהל המערכת, גם הצעות מחיר להפחתת האנרגיה:
:::: (1) ההצעות יבטאו את המחיר המוצע על ידי היצרן לרכישת אנרגיה שנדרשה לייצור בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בזמן אמת;
:::: (2) ההצעות לא יפחתו מ-0 שקלים חדשים למגה וואט לשעה;
:::: (3) ההצעות יוגשו בטווח ההספק שבין ההספק הזמין לייצור במיתקן הייצור ובין ההספק המתוכנן לייצור במיתקן הייצור.
:: (4) (((בוטל).))
: (ד) '''דחיית תוכנית ייצור וצריכה'''
:: (1) המחלק רשאי לבקש מיצרן תיקון של תוכנית שבועית או תוכנית יומית, או לדחותה, אם לדעתו התוכנית האמורה אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; המחלק ינמק בכתב בקשה לתיקון תוכנית או דחייה של תוכנית, לפי סעיף קטן זה.
:: (2) אם יצרן לא הגיש תוכנית יומית למיתקן עד המועד הנדרש, או שתוכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי המחלק, רשאי המחלק להשתמש בתוכנית השבועית לאותו מיתקן, בנוגע לאותו היום, כתוכנית יומית, אלא אם כן התוכנית השבועית נדחתה על ידי המחלק.
:: (3) אם דחה המחלק תוכנית יומית למיתקן ולהערכת המחלק לא ניתן להשתמש בתוכנית השבועית שהוגשה בנוגע לאותו מיתקן, או שלא הוגשה כזו, ייחשב המיתקן לא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התוכנית היומית, ולגבי אותן שעות לא ישולמו לו תשלומים בעד אנרגיה לפי [[אמת מידה 120ד]].

@ 120ד. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20, 24.1.24; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-21) : '''העמסה ותשלום בעבור אנרגיה'''
: (א) '''תכנית העמסה פרטנית'''
:: בכל יום, עד השעה 16:00, המחלק ימסור ליצרן, עם העתק למנהל המערכת, תוכנית העמסה פרטנית בעבור יום המוחרת; בימי חמישי ובימי חול שחלים יום לפני ערב חג, ימסור המחלק ליצרן תוכנית העמסה בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא. תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את סך האנרגיה המתוכננת להיות מיוצרת במיתקן, בהתאם למפורט להלן:
:: (1) ההספק המתוכנן להזרמה לרשת לפי תוכנית ייצור וצריכה של צרכני חצר, ובלבד שהיא תואמת את ההגבלות בהזרמת אנרגיה שדווח עליהן לפי [[אמת מידה 120ו]];
:: (2) אנרגיה נוספת שאישר המחלק שתוזרם לרשת מבין הצעות המחיר להוספת אנרגיה שהגיש היצרן לפי [[סעיף (ג)(3)(ב) לאמת מידה 120ג]].
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה מתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית'''
:: (1) בעד האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית ישלם המחלק את המחיר השולי המנוכה יום מראש, כמפורט [[בסעיף (ו)(2)(ב) לאמת מידה 93]] (להלן - מחיר יום מראש).
:: (2) אם המחלק קיבל בתכנית העמסה פרטנית את הצעת היצרן להוספת אנרגיה, כולה או חלקה, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שבעבורה הוגשה הצעת מחיר את המחיר יום מראש או את המחיר שלפי הצעת המחיר שהגיש היצרן, לפי הגבוה מביניהם.
: (ג) '''שינוי או סטייה מתוכנית העמסה פרטנית'''
:: (1) המחלק רשאי לשנות את תכנית ההעמסה הפרטנית גם לאחר שנמסרה ליצרן. שינוי התכנית ייעשה באמצעות מסירה של תכנית העמסה פרטנית מעודכנת ליצרן, עם העתק למנהל המערכת.
:: (2) בשל סטיות ייצור מתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, ישולמו תשלומים לפי הוראות אלה:
::: (א) אם עלתה האנרגיה שהוזרמה לרשת ממיתקן הייצור על האנרגיה שתוכננה להזרמה בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שהוזרמה לפי מחיר זמן אמת מנוכה אילוצים כמפורט [[באמת מידה 93]] (להלן - מחיר זמן אמת);
::: (ב) אם פחתה האנרגיה שהוזרמה לרשת בפועל ממיתקן הייצור מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת בתכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר, ישלם היצרן למחלק בעד האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי מחיר זמן אמת.
:: (3) בשל סטיות ייצור בין תכנית העמסה פרטנית המעודכנת ביותר לבין תוכנית העמסה שנקבעה יום מראש לפי [[אמת מידה 94]], יחולו התשלומים האלה:
::: (א) אם עלתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר על האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם המחלק ליצרן בעבור האנרגיה העודפת את המחיר לפי הצעת המחיר שהוגשה על ידי היצרן או את מחיר זמן אמת, לפי הגבוה מביניהם;
::: (ב) אם פחתה האנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת ממיתקן הייצור בתכנית העמסה הפרטנית המעודכנת ביותר מהאנרגיה שתוכננה להזרמה לרשת לפי תכנית העמסה פרטנית שנקבעה יום מראש, ישלם היצרן למחלק בעבור האנרגיה שלא הוזרמה לרשת לפי הצעת המחיר להפחתת אנרגיה או לפי המחיר זמן אמת, לפי הנמוך מביניהם.

@ 120ה. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20, 29.11.23, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25, 30.4.26; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-23, תשפ&quot;ה-10, תשפ&quot;ו-4, תשפ&quot;ו-18) : '''תשלום תעריף הספק למיתקני ייצור בגז טבעי ברשת החלוקה'''
: (א) '''הגדרה'''
::- &quot;מקדם עומס שנתי&quot; - סך האנרגיה המיוצרת בשנה נתונה מחולקת ביכולת הייצור באותה שנה, אשר יחושב לפי הנוסחה שלהלן:
:::: &lt;math&gt; \mathit{CF}_t = \tfrac{E_t}{C \times \mathrm{hours}_t} &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{CF}_t&lt;/math&gt; - מקדם העומס השנתי לשנה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;E_t&lt;/math&gt; - סך האנרגיה שיוצרה בשנה קלנדרית &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; במיתקן במונחי קווט&quot;ש, בהתאם למונה היצור המותקן בהדקי המחולל;
:::- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; - ההספק המותקן ברוטו של המיתקן בתנאי ISO;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{hours}_t&lt;/math&gt; - מספר השעות בשנה &lt;math&gt;t&lt;/math&gt;; בשנה הראשונה ובשנה ה-10 לפעילות המיתקן - מספר השעות בשנה הראשונה ובשנה האחרונה שבהן היצרן זכאי לתעריף הספק - מספר השעות מתחילת הזכאות לתעריף ועד תום השנה הקלנדרית, מספר השעות מתחילת השנה הקלנדרית ועד סיום תוקף הזכאות לתעריף בהתאמה.
: (ב) '''התנאים לקבלת זכאות לתעריף הספק'''
:: ליצרן אשר יעמוד בתנאים לזכאות לתעריף הספק המפורטים להלן, ישולם תעריף קבוע כמפורט בלוח תעריפים 6.5–4 (להלן - תעריף הספק):
:: (1) המיתקן מתוכנן לייצור חשמל באמצעות גז טבעי;
:: (2) המיתקן מתוכנן לחיבור או לשילוב ברשת חלוקת החשמל;
:: (3) המיתקן לא היה זכאי לתעריף זמינות או אנרגיה לפי הסדר זה או לפי הסדר אחר שקבעה הרשות בעבור ייצור או העמדת זמינות לייצור בגז טבעי;
:: (4) העמדת בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי, בהתאם לתנאים הקבועים בלוח תעריפים 6.5–4.
: (ג) '''מועד מרבי לסנכרון'''
:: (1) המועד המחייב להפעלה מסחרית הוא בתוך 61.5 חודשים, ולעניין מיתקן המוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]] - 68.5 חודשים מיום קבלת תשובת מחלק חיובית, לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2 לספר אמות המידה]] (להלן - תשובת מחלק חיובית).
:: (2) למרות האמור לעיל, היצרן רשאי להודיע למחלק על הארכת המועד המרבי לסנכרון בשנה נוספת כך שהמועד המרבי לסנכרון יהיה בתוך 73.5 חודשים, ולעניין מיתקן המוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]] - 80.5 חודשים מיום קבלת תשובת המחלק החיובית בכפוף לחילוט ערבות בהתאם לקבוע בלוח התעריפים 6.5–4.
:: (3) לא קיבל היצרן אישור מהמחלק לעמידה בתנאים לסנכרון בתום המועדים כאמור, תפקע תשובת המחלק.
:: (4) אם ההספק המותקן של המיתקן גדול מההספק המותקן שנקבע בתשובת המחלק החיובית, לא יהיה זכאי היצרן לתעריף הספק בגין ההפרש שבין ההספק בפועל להספק שנקבע בתשובת המחלק החיובית.
:: (5) לעניין סעיף קטן (4), ההספק המותקן של המיתקן יהיה כפי שנמדד בבדיקות קבלה של המחלק, אם קבועה באמות המידה חובה לבצע בדיקות אלה.
: (ד) '''תנאי לתשלום תעריף הספק שנתי'''
:: המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לפי תשובת המחלק החיובית, בכפוף לעמידה בתנאים האלה:
:: (1) עמידה בסף מקדם עומס שנתי של 15% לפחות;
:: (2) מיתקן הייצור לא השתתף באותה שנה קלנדרית בהסדרים הקבועים [[באמת מידה 43]] [[ובאמת מידה 46]].
: (ה) '''תקופת הזכאות לתעריף הספק'''
:: (1) המחלק ישלם ליצרן את תעריף ההספק השנתי לתקופה של 10 שנים מיום מתן אישור להפעלה המסחרית לפי [[אמת מידה 35כ4]].
:: (2) יצרן שהחל לפעול לפני יום כ&quot;ו בשבט התשע&quot;ט (1 באוקטובר 2018), יהיה זכאי לתעריף הספק שנתי אם המחלק אישר שהמיתקן עומד בכל תנאי הזכאות לקבלת תעריף הספק כמפורט בסעיף קטן (ב) לעיל. תעריף ההספק ישולם החל במועד מתן אישור המחלק כאמור ועד 10 שנים ממועד מתן היתר בכתב למיתקן כאמור [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]].
: (ו) '''אופן תשלום תעריף ההספק'''
:: תעריף ההספק בעבור שנה קלנדרית ישולם בתוך חודשיים מסיום השנה.
: (ז) '''פתיחת הרישום לצורך קבלת תעריף הספק'''
:: הרישום באתר האינטרנט של ספק שירות חיוני לצורך קבלת תעריף הספק זה יחל בתוך שבוע מיום תחילתו של [[סימן ז'1 ((לפרק ו')) לספר אמות המידה]].

@ 120ו. (תיקון: 21.11.18, 25.11.20; תשע&quot;ט-8, תשפ&quot;א-6) : '''תפעול מיתקנים ברשת החלוקה על ידי בעל רישיון חלוקה'''
: (א) '''הודעה מראש ליצרן'''
:: בכל יום עד השעה 14:00, יודיע המחלק ליצרן על הגבלות ליכולת הזרמת אנרגיה לרשת החלוקה ביומיים שלאחר יום ההודעה. בימי רביעי ויומיים לפני ערב חג תוגש הודעה כאמור בעבור הימים שעד יום לאחר יום החול הבא. ההודעה תכלול את ההספק המרבי האפשרי של הזרמת האנרגיה לרשת ברמה חצי שעתית.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ז'2: יצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר לרשת החלוקה (תיקון: תשפ&quot;ג-7) ===

@ 120ז. (תיקון: 30.8.22, 25.2.26; תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ו-12) : '''הגדרות ותחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: [[סימן זה]] יחול על כל מיתקן ייצור או מיתקן אגירה, בכל טכנולוגיה, המחובר לרשת החלוקה או המשולב בה, אשר מתקיים לגביו תנאי אחד לפחות מהתנאים האלה:
:: (א) במועד הגשת הבקשה לחיבור המיתקן לרשת או לשילוב המיתקן ברשת, אין אסדרה אחרת בתוקף שחלה על המיתקן;
:: (ב) בעל המיתקן ביקש להחיל על המיתקן [[סימן זה]] בהתאם להוראות [[אמת מידה 120ח]].
: (ב) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן ייצור או מיתקן אגירה;
::- &quot;תקופת התוכנית&quot; - התקופה שבעבורה מוגשת תוכנית הייצור הנוגעת למיתקן, ברמה חצי שעתית.
: (ג) '''תנאי זכאות לתעריף'''
:: מיתקן שלפי תוכנית מיתאר ארצית לצורך הקמתו נדרשת תוכנית מפורטת, יידרש להציג את התוכנית המפורטת שפורסמה למתן תוקף בהתאם [[לחוק התכנון והבנייה]] במסגרת הגשת בקשת החיבור או השילוב לפי [[אמת מידה 35כ2]], כתנאי לזכאות לתעריף לפי [[סימן זה]]; לעניין זה, &quot;תוכנית מיתאר ארצית&quot; ו&quot;תוכנית מפורטת&quot; - כמשמעותן [[בחוק התכנון והבנייה]].
: (ד) '''חובת הפקדת בטוחה'''
:: (1) התחייבות לחיבור מיתקן הפועל לפי [[סימן זה]], תותנה בהפקדת בטוחה למחלק הדומיננטי בסך של 300 שקלים חדשים לקילו-וואט. הבטוחה תופקד בתוך 45 ימים ממועד חתימת הסכם התיאום הטכני. תוקף הבטוחה יהיה עד תום 45 ימים ממועד ההתחייבות לחיבור כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]]; הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים; לא הופקדה בטוחה כאמור, תפקע ההתחייבות לחיבור; חלף המועד לעמידה בתנאים לסנכרון הקבוע [[באמת מידה 35כ4(ד)]] ולא עמד המיתקן בתנאים לסנכרון, מכל סיבה שהיא, יחלט המחלק את הבטוחה המופקדת, תפוג ההתחייבות לחיבור ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), יאפשר המחלק למבקש לקבל את הבטוחה בחזרה מכל סיבה שהיא, בניכוי חלקי בהתאם למועד הוויתור, כלהלן:
::: (א) הודיע המבקש על ויתור בתוך שישה חודשים ממועד הפקדת הבטוחה כאמור בסעיף קטן (1) - בניכוי 15% מסך הבטוחה שהפקיד המבקש;
::: (ב) הודיע המבקש על ויתור בתוך שנים עשר חודשים ממועד הפקדת הבטוחה כאמור בסעיף קטן (1) - בניכוי 30% מסך הבטוחה שהפקיד המבקש;
::: (ג) הודיע המבקש על ויתור בתוך שמונה עשר חודשים ממועד הפקדת הבטוחה כאמור בסעיף קטן (1) - בניכוי 60% מסך הבטוחה שהפקיד המבקש.

@ 120ח. (תיקון: 30.8.22, 24.1.24; תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ד-21) : '''מעבר לאסדרה ליצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר לרשת החלוקה לפי [[סימן זה]]'''
: (א) '''מעבר לאסדרה ליצרנים המחוברים או המשולבים בחצר צרכן המחובר לרשת החלוקה לפי [[סימן זה]]'''
:: (1) לבקשת יצרן שעמד בתנאים לסנכרון כמפורט [[בסעיף (ד) לאמת מידה 35כ4]] בנוגע למיתקן ייצור ברשת החלוקה שלא במסגרת [[סימן זה]] (באמת מידה זו - היצרן), יעביר המחלק את המיתקן להסדר תשלום וכללים לפי [[סימן זה]] (באמת מידה זו - אסדרת השוק).
:: (2) המחלק יאפשר ליצרן להגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (1) באמצעות אתר האינטרנט של המחלק בלבד.
:: (3) המחלק יטפל בבקשת היצרן ויבצע את המעבר לאסדרת השוק בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה, ואם לפי אסדרת השוק נדרשת התקנה של מונה חכם לצורך התחשבנות - מיום הגשת הבקשה או מיום התקנת המונה, לפי המאוחר משניהם.
:: (4) לשם המעבר יחתום היצרן מול המחלק על הסכם המשייך אותו לאסדרת השוק.
:: (5) לאחר החתימה על הסכם כאמור בסעיף קטן (4) וביצוע המעבר לאסדרת השוק על ידי המחלק, לא יוכל היצרן לשוב לאסדרה שממנה עבר.

@ 120ט. (תיקון: 30.8.22; תשפ&quot;ג-7) : '''הגשת תוכנית ייצור למחלק'''
: (א) '''הגשת תוכנית ייצור של מיתקן ייצור'''
:: (1) יצרן המחובר או המשולב במתח גבוה יגיש למחלק, במועד הקבוע [[בסעיף (א)(1) לאמת מידה 106ב]], תוכנית ייצור שבועית בעבור השבוע העוקב, ובה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד ([[בסימן זה]] - תוכנית שבועית).
:: (2) יצרן המחובר או המשולב במתח גבוה יגיש למחלק, במועד הקבוע [[בסעיף (ב)(1) לאמת מידה 106ב]], תוכנית ייצור בעבור היום שלאחר יום המוחרת ([[בסימן זה]] - תוכנית יומית ליום עוקב); אם במסגרת חובתו להגשת תוכנית יומית היצרן כבר הגיש תוכנית בעבור היום שלאחר יום המוחרת להכנת התוכנית בהתאם להוראות הסיפה של סעיף קטן (3), הוא יהיה פטור מהגשת תוכנית יומית ליום עוקב.
:: (3) בכל יום עד השעה 9:00 בבוקר, יגיש יצרן המחובר או המשולב במתח גבוה למחלק, תוכנית ייצור בעבור יום המוחרת ([[בסימן זה]] - תוכנית יומית); ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר יצרן תוכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד יום החול הבא.
:: (4) תוכנית יומית, תוכנית יומית ליום עוקב ותוכנית שבועית יכללו את כל אלה:
::: (א) דיווח זמינות, בהתאם להוראות סעיף (ב);
::: (ב) ציון ההספק והאנרגיה שאותה מבקש היצרן לייצר בכל חצי שעה במהלך תקופת התוכנית (להלן [[בסימן זה]] - הספק ייצור נדרש);
::: (ג) ציון ההספק והאנרגיה שאותה מבקש היצרן להזרים לרשת בכל חצי שעה במהלך תקופת התכנית (להלן [[בסימן זה]] - הספק ההזרמה הנדרש);
::: (ד) לגבי מיתקן אגירה - גם דיווח של בעל המיתקן על הספק האנרגיה שאותה הוא מבקש לטעון בכל חצי שעה במהלך תקופת התוכנית.
: (ב) '''דיווח זמינות'''
:: (1) דיווח זמינות שמגיש יצרן לפי סעיף (א)(3)(א) יכלול פירוט לגבי היכולת הזמינה ברוטו של המיתקן בנוגע לכל סוגי הדלקים הרלוונטיים, בכל חצי שעה במהלך תקופת התוכנית.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), היצרן לא ידווח על יכולת זמינה ברוטו של מיתקן אם לא ניתן לממש מהיכולת הזמינה ברוטו אנרגיה בפועל מכל סיבה שהיא.
:: (3) היצרן ידווח למחלק על כל שינוי ביכולת הזמינה ברוטו לעומת דיווח הזמינות שהוגש במסגרת התוכנית.

@ 120י. (תיקון: 30.8.22; תשפ&quot;ג-7) : '''תיקון ודחייה של תוכנית ייצור ומסירת תוכנית העמסה פרטנית'''
: (א) '''דחיית תוכנית ייצור'''
:: (1) המחלק רשאי לבקש מיצרן תיקון של תוכנית שבועית, תוכנית יומית ליום עוקב או תוכנית יומית, או לדחותה, אם לדעתו התוכנית האמורה אינה שלמה או שאינה ניתנת למימוש; המחלק ינמק בכתב בקשה לתיקון תוכנית או דחייה של תוכנית, לפי סעיף קטן זה.
:: (2) אם יצרן לא הגיש תוכנית יומית למיתקן עד המועד הנדרש, או שתוכנית זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי המחלק, רשאי המחלק להשתמש בתוכנית יומית ליום עוקב לאותו מיתקן כתוכנית היומית, אלא אם כן זו נדחתה, כולה או חלקה, על ידי המחלק או שלא הוגשה לו.
:: (3) אם יצרן לא הגיש תוכנית יומית ותוכנית יומית ליום עוקב למיתקן, או שהתוכניות האמורות נדחו על ידי המחלק, רשאי המחלק להשתמש בתוכנית השבועית לאותו מיתקן, בנוגע לאותו היום, כתוכנית יומית, ובלבד שהתוכנית השבועית לא נדחתה על ידי המחלק.
:: (4) דחה המחלק תוכנית יומית למיתקן ולהערכת המחלק לא ניתן להשתמש בתוכנית היומית ליום עוקב ובתוכנית השבועית הנוגעות לאותו מיתקן, ייחשב המיתקן ללא זמין לגבי כל השעות שבעבורן נדחתה התוכנית, ולגבי אותן שעות לא ישולמו לו תשלומים בעד אנרגיה לפי [[אמת מידה 120יא]].
: (ב) '''תוכנית העמסה פרטנית יום מראש'''
:: (1) בכל יום עד השעה 16:00, יגיש המחלק ליצרן המחויב בהגשת תוכנית ייצור לפי [[אמת מידה 120ט]], תוכנית העמסה פרטנית בעבור יום המוחרת שבה יכלול מידע כאמור [[בסעיף (א)(4) לאמת מידה 120ט]], בהתאם לתוכנית הייצור הרלוונטית שהגיש היצרן.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק רשאי לקבוע במסגרת תוכנית ההעמסה הפרטנית היקפי הזרמה או טעינה נמוכים מהספק ההזרמה או הטעינה שציין היצרן בתוכנית הייצור, ובלבד שהיקפים אלה תואמים את המגבלות שנקבעו למיתקן בתשובת המחלק לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2]] (באמת מידה זו - תשובת המחלק).
:: (3) אם יש מגבלות על הזרמה או על טעינה של אנרגיה, יפרט המחלק בתוכנית ההעמסה הפרטנית את היקפי ההזרמה והטעינה המאושרים בתקופת התוכנית, ובלבד שהגבלת ההזרמה והטעינה תואמת את המגבלות שנקבעו ליצרן בתשובת המחלק.
: (ג) '''תוכנית העמסה פרטנית מעודכנת'''
:: (1) המחלק רשאי להורות ליצרן על שינויים בתוכנית ההעמסה הפרטנית יום מראש, גם לאחר שנמסרה ליצרן, ובתנאי שהשינוי תואם את מגבלות ההזרמה או הטעינה שנקבעו בידי המחלק בתשובת המחלק.
:: (2) המחלק ימסור ליצרן עותק של תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת ביותר בהתאם לשינויים שהורה עליהם לפי סעיף קטן (1), עד שני ימי עבודה מסיום אותו יום שבעבורו היא ניתנה.
:: (3) תוכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת היא זו שמחייבת את היצרן, והיצרן אינו רשאי לסטות ממנה.

@ 120יא. (תיקון: 30.8.22, 24.1.24; תשפ&quot;ג-7, תשפ&quot;ד-21, תשפ&quot;ה-2) : '''תשלומים בעד אנרגיה יום מראש ובעד אנרגיה מוזרמת בפועל'''
: (א) '''תשלום בעד אנרגיה יום מראש'''
:: (1) המחלק לא ישלם ליצרן תשלום בעד אנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, לגבי אנרגיה שהוזרמה ממיתקן ייצור המשויך למספק פרטי.
:: (2) בעד אנרגיה שמוזרמת לרשת ממיתקנים שאינם משויכים למספק פרטי, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה שמתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש את המחיר יום מראש כהגדרתו [[באמת מידה 106א]].
: (ב) '''תשלום בעד אנרגיה מוזרמת לרשת בפועל'''
:: (1) המחלק לא ישלם ליצרן תשלום בעד אנרגיה המוזרמת לרשת בפועל ממיתקן ייצור המשויך למספק פרטי.
:: (2) אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי יצרן שאינו משויך למספק פרטי, עולה על האנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת לפי תוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם המחלק ליצרן בעד האנרגיה הנוספת את המחיר זמן אמת.
:: (3) אם סך האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי יצרן שאינו משויך למספק פרטי, קטן מהאנרגיה המתוכננת להזרמה לרשת בתוכנית העמסה פרטנית יום מראש, בחצי שעה נתונה, ישלם היצרן למחלק בעד האנרגיה המופחתת את המחיר זמן אמת.
:: (4) אם היצרן צרך חשמל מהרשת בזמן אמת, ישלם היצרן בעד הצריכה מהרשת את תעריף הצריכה למקום הצרכנות, כקבוע [[בפרק ב' (צריכת חשמל) סימן ב' (חשבונות ותשלומים)]].
:: (5) לעניין מיתקן שלא נדרש להגיש תוכנית ייצור לפי [[אמת מידה 120ט]] ושאינו משויך למספק פרטי, המחלק ישלם ליצרן תעריף כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) למיתקן הממוקם במקום צרכנות שתעריף הצריכה הקבוע לו הוא תעו&quot;ז - את רכיב הייצור לפי לוח תעריפים 6.3–1;
::: (ב) למיתקן הממוקם במקום צרכנות שתעריף הצריכה הקבוע לו הוא תעריף אחיד - תעריף לפי לוח תעריפים 6.35.
:: (6) נוסף על התשלומים לפי סעיף (א)(2) ולפי סעיפים קטנים (2), (3) או (5), לפי העניין, ישלם המחלק ליצרן, לעניין מיתקן אגירה, בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ממיתקן האגירה, את תעריף ניהול המערכת כקבוע בלוח תעריפים 8.1–2, ואולם אם מיתקן האגירה משולב במיתקן פוטו-וולטאי בלא מנייה נפרדת, ישלם המחלק בעד האנרגיה שנצרכה מהרשת את תעריף ניהול המערכת לפי הקבוע לעניין שעת פסגה ובניכוי 13% ובלבד שבמקום הצרכנות לא משולבים מיתקני ייצור או צריכה נוספים, כקבוע בלוח תעריפים 8.1–2; על אף האמור בסעיף קטן (1), אם המיתקן משויך למספק פרטי, המחלק יעביר למנהל המערכת את התשלום לפי סעיף קטן זה והוא יעביר אותו למספק הפרטי במסגרת עריכת החשבון למספק.
:: (7) היצרן לא יסטה במכוון מתוכנית ההעמסה הפרטנית.

=== סימן ח': יצרנים באנרגיה מתחדשת ===

@ : [[בסימן זה]]:
:- &quot;יצרן&quot; - יצרן באנרגיה מתחדשת.

@ 121. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-9) : '''הגשת תוכניות'''
: (א) '''חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת ההולכה'''
:: במהלך תקופת קבלת שירותי התשתית ולצורך קביעת התעריף יעביר יצרן המחובר לרשת ההולכה למחלק את התכניות בהתאם לאמות המידה הבאות:
:: (1) כללים למסירת תכנית תחזוקה - [[אמת מידה 86]].
:: (2) חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת - [[אמת מידה 87]].
:: (3) תשלומים בגין חריגה מתכנית תחזוקה מחייבת - נקבע בהתאם לאמור [[באמת מידה 88(א)]].
:: (4) חריגות אדמיניסטרטיביות - [[אמת מידה 97]].
: (ב) '''חובת הגשת תוכניות ומסמכים של יצרן המחובר לרשת החלוקה'''
:: (1) יצרן הגדול מ-1 מגוואט המחובר לרשת החלוקה יעביר חודש לפני קבלת שירותי התשתית או עסקת הרכישה עם הספק, ובכל שנה ביום ה-1 בינואר, עד לשעה 13:00 באותו היום, למחלק תכנית תחזוקה שנתית בהתאם [[לאמת מידה 86]].
:: (2) יצרן המייצר באמצעות אנרגיה מתחדשת יעביר למחלק תכנית ייצור שבועית לפי הטופס לדוגמה המצורף לאמת מידה זו.

@ (תיקון: תשפ&quot;א-9) : {{ממורכז|'''תכנית ייצור שבועית מתוכננת במתקן לחודש ________ שנת _______ (ליצרנים באנרגיה מתחדשת)'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 122. (תיקון: 31.7.09, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תשלום בגין רכישת אנרגיה'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין רכישת אנרגיה'''
:: (1) בגין רכישת אנרגיה ישלם מנהל המערכת ליצרנים ברשת ההולכה, והמחלק ליצרנים ברשת החלוקה, תשלום לפי לוחות התעריפים לאנרגיות מתחדשות שקובעת הרשות כפי שמופיע באישור התעריפי של היצרן.
:: (2) תכולת החשבון, על כל מרכיביה, תהיה זהה לתכולת החשבון של שאר היצרנים כמצוין [[באמת מידה 82]].

=== סימן ט': יצרנים עצמיים ===

@ 123. (תיקון: 31.7.09, 24.6.19; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;ד-25) : (((בוטלה).))

=== סימן י': מקרים מיוחדים ===

@ 124. (תיקון: 31.7.09) : '''מצבים חריגים'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;מצב חריג&quot; - אירוע הנופל לגדר אחד מן המקרים המפורטים באמת מידה זו והמחייב חריגה משיקולי העמסה כלכליים רגילים לצורך הבטחת הספקת החשמל, תוך שמירה על שרידות ואמינות המערכת ומניעת נזק לאדם ולרכוש.
: (א) '''הגדרת מצבים חריגים'''
:: ראה מנהל המערכת כי מתקיים אחד מן המצבים החריגים המפורטים להלן, רשאי מנהל המערכת להורות ליצרן, בזמן אמת או בתכניות המוגשות מראש, לחרוג מתכנית ההעמסה הפרטנית:
:: (1) סכנת חיים או סכנה לרכוש.
:: (2) תקלות או צפי לתקלות במערכת הייצור או ברשת החשמל (מתחילת התקלה ועד חזרה לשגרה).
:: (3) מצבי סיכון - מצבים שבהם קיים סיכוי לתקלות עקב גורמים חיצוניים או פנימיים אשר ברמת תקלות N-1 ו-N-2 (מרכיב אחד או שניים במערכות ייצור והולכה) עלולים לגרום לאי הספקה או להפרעות אזוריות ו/או מערכתיות, או למצבים המתוארים בסעיפים קטנים (4)-(7).
:: (4) היווצרות גודש אזורי או כללי במערכת ההולכה.
:: (5) היווצרות של מתחים ירודים/גבוהים במערכת ההולכה.
:: (6) היווצרות סיכון לזרמי קצר מעל המותר.
:: (7) מחסור באחד מסוגי העתודות.
:: (8) אילוצים במערך אספקת הדלקים.
:: (9) סיכונים ביטחוניים.
: (ב) '''תיעוד מצבים חריגים'''
:: מנהל המערכת יתעד באמצעות תיעוד ממוחשב, רישום ידני ביומן המשמרת, מסמכי הפיקוח והקלטות של השיחות בפיקוח את התרחשות המצב החריג שבשלו ניתנה ליצרן ההוראה לחרוג מן התכנית היומית, כדלקמן:
:: (1) מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(1), (א)(8) ו-(א)(9) ירשם ביומן המשמרת, על פי דיווחים מהשטח או במסמכי הפיקוח.
:: (2) מצב חריג לפי הקבוע בסעיפים (א)(2) ו-(א)(7) יתועד במערכת ה-EMS.
: (ג) '''חריגה מתכנית העמסה בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג'''
:: חריגה מהתכנית ההעמסה הפרטנית בשל הוראת מנהל המערכת במצב חריג לא תגרור ולא תטיל על היצרן חובת תשלום, אלא אם נקבע אחרת באמות מידה אלו, ולא תהווה סטייה מתכנית ייצור עבור עסקה פרטית עם מספק.
: (ד) '''חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה ללא אישור מנהל המערכת במצב חריג'''
:: בעת מצב חריג, חריגה מתכנית ההעמסה הפרטנית או שינויים ממנה להגדלה או הקטנה של הספק שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת אשר בגינה יחויב היצרן בתשלום למנהל המערכת, תהיה בשיעור הגדול ב-50% ביחס לחיובי היצרן במקרים שאינם במסגרת מקרים חריגים.

@ 125. (תיקון: 31.7.09, 12.6.17, 8.1.18) : '''שימוש בדלק חלופי'''
:: '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק המרבי בגז (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה שביצע מנהל המערכת.
::- &quot;הספק מותקן בדלק משני&quot; - ההספק המרבי בדלק משני (ברוטו) המחושב בתנאי ISO, כולל ערכות שיפור, שנקבע בבדיקות קבלה או בבדיקה העדכנית ביותר שביצע מנהל המערכת.
: (א) '''כללי'''
:: (1) יצרן ישמור על זמינות המתקן לשימוש בסוגי הדלקים השונים בהתאם לתנאי רישיונו.
:: (2) יצרן יעשה שימוש בסוגי הדלקים השונים לפי תוכנית ההעמסה הפרטנית שאושרה לו על ידי מנהל המערכת ובהתאם לכללים המפורטים להלן.
: (ב) '''תכנון חצי שנתי ויומי של הדלקים במשק החשמל'''
:: (1) מנהל המערכת יתכנן אחת לחצי שנה תחזית של סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל. התחזית תתייחס באופן פרטני לכל אחד מששת החודשים העוקבים. התחזית תיקבע בהתאם להנחות יסוד שתאשר הרשות, ובכלל זה גם ביחס להערכת הביקוש החזוי ולתחזית רשות הגז להשבתות מתוכננות ובלתי מתוכננות שלספק הגז.
:: (2) מנהל המערכת יפרסם עדכון לתחזית במקרה של שינויים בהנחות היסוד.
:: (3) מנהל המערכת יפרסם בכל יום במסגרת תוכנית ההעמסה הכללית את סך כמות הסולר והגז הנוזלי הנדרשים למשק החשמל ליום המחרת, תוך התחשבות באילוצי הספקת והולכת הגז למשק החשמל ובשיקולי שרידות המערכת.
:: (4) הוראות יומיות פרטניות ליצרנים לשימוש בסולר ובגז נוזלי יפורסמו על-ידי מנהל המערכת במסגרת תוכניות הייצור הפרטניות. הוראות אלו יפורסמו לציבור במסגרת חובות הדיווח.
: (ג) '''שימוש בגז נוזלי על פי הנחיות מנהל המערכת'''
:: (1) במצב שגרה, מנהל המערכת רשאי להורות למתקני ייצור של ספק שירות חיוני על שימוש בגז נוזלי בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולים של שרידות המערכת או כאשר כמות הגז הזמינה במערכת הולכת הגז (להלן - גז זמין) איננה מאפשרת לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
:: (2) במצב בו הופעלו [[תקנות משק הגז הטבעי (ניהול משק גז טבעי בעת שעת חירום), התשע&quot;ז-2017]], מנהל המערכת יפעל בהתאם לקבוע שם ולפי האישורים שיינתנו לו על פי כל דין, לרבות בדרך של הקצאת הגז הנוזלי ליצרנים פרטיים.
: (ד) '''שימוש בסולר על פי הנחיית מנהל המערכת'''
:: (1) יצרן המחזיק ברישיון ייצור במתקן דו-דלקי (להלן - יצרן דו-דלקי) יפעל בהתאם להוראות מנהל המערכת ביחס לשימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הכללית או בזמן אמת.
:: (2) מנהל המערכת יורה על שימוש בסולר בתוכנית ההעמסה הפרטנית במקרים הבאים: בזמן אמת משיקולי שרידות או במקרים בהם הגז הזמין והגז הנוזלי הזמין למשק החשמל אינם מאפשרים לממש את תוכנית ההעמסה הכללית.
:: (3) הוראה לשימוש בסולר ליצרן דו-דלקי תינתן ככל הניתן בהתאם לחלק היחסי של ההספק המותקן של אותו מתקן בגז מתוך סך ההספק המותקן בגז של מתקנים דו-דלקיים במשק החשמל. במקרה בו הופעל יצרן דו-דלקי בסולר בשנה נתונה שלא על פי חלקו היחסי בהתאם לאמור בסעיף זה, תותאם הקצאת הסולר למתקן בשנה העוקבת בהתאמה.
:: (4) על אף האמור לעיל, במקרים בהם קיים גודש מקומי בצנרת הולכת הגז או תקלה במערכת הולכת הגז, וכתוצאה מכך יצרנים באותו אזור לא מקבלים אספקת גז כולה או חלקה, יוכל מנהל המערכת להורות על שימוש בסולר ליצרנים הפועלים באזור בו קיים הגודש או שהתקלה משפיעה עליהם.
:: (5) יצרן יוכל לבקש את אישור מנהל המערכת לפעול בגז, אם הגיע להסכמה על העברת הייצור בסולר ליצרן אחר המתוכנן לפעול באותו זמן בגז.
:: (6) מנהל המערכת יפעיל כל יצרן דו דלקי בסולר לצורכי בדיקה, אחת לחודש. הבדיקה בסולר תבוצע במשך הזמן המינימאלי הנדרש כדי להגיע לעומס המרבי האפשרי בסולר. העברת הייצור בסולר ליצרן אחר לא תתאפשר במקרה זה.
:: (7) על אף האמור בסעיף זה, במהלך שלוש השנים החל ממועד פרסום אמת מידה זו, בעת מתן הוראות לשימוש בסולר, יתחשב מנהל המערכת באילוצים הנובעים מהיתרי הפליטה בהם מחזיקים יצרנים, אשר החזיקו בהיתרים כאמור במועד פרסום אמת מידה זו.
:: (8) אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מיצרן פרטי המוכר חשמל לאחר, לקיים את העסקה גם בעת הפעלה בסולר.
: (ה) '''תשלומי אנרגיה ליצרנים הפועלים בסולר או בגז נוזלי'''
:: (1) יצרן דו-דלקי שייצר בסולר או בגז נוזלי לפי הנחיות מנהל המערכת כאמור באמת מידה זו, יפוצה בגין הפער בין עלות הייצור בסולר או בגז נוזלי לבין עלות הייצור בגז המוכרת ליצרן באישור התעריף. פער זה יוכר במסגרת התעריפים לשירותי ניהול של משק החשמל.
:: (2) במקרה שבו עלות הייצור בגז נוזלי זולה מעלות היצור בגז המוכר ליצרן, הפער ינוכה מהתשלומים ליצרן וינוכה מהתעריף המערכתי.
: (ו) '''זמינות יצרן דו-דלקי בסולר'''
:: (1) יצרן דו-דלקי ישמור באתר מלאי של 100 שעות הפעלה בעומס מלא בהתאם לקבוע [[בתקנה 13(ו) לתקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונאלי), התשס&quot;ה-2005]] [[ובתקנה 12(ו) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה), התשס&quot;ה-2004]].
:: (2) מנהל המערכת יגדיר אחת לחצי שנה את כמות הסולר בה המתקן צפוי לפעול בכל אחד מששת החודשים העוקבים בהתאם למפורט בסעיף (ב), והיצרנים יערכו לחידוש מלאי הסולר בהתאם לתחזית זו.
:: (3) מלאי הסולר באתר יחודש בהתאם לכללים הבאים:
::: (א) במקרה שבו המתקן יפעל בסולר עד לכמות אותה הגדיר מנהל המערכת מראש לאותו חודש, היצרן יחדש את מלאי הסולר באתר בתוך 24 שעות ממועד הצריכה.
::: (ב) על אף האמור בפסקה (א), במצבים בהם קבע הגורם המוסמך במשרד האנרגיה כי קיים אילוץ משקי אשר אינו מאפשר מילוי של המיכלים באתר בפרק הזמן הנדרש, תגדיר הרשות בתיאום עם אותו גורם את משך הזמן הפרטני למילוי מיכל הסולר לכל יצרן. פרק הזמן שייקבע יחייב את היצרן.
::: (ג) במקרה שבו הפעלת המתקן בסולר באותו חודש תעלה על הכמות אותה הגדיר מראש מנהל המערכת, המלאי באתר יחודש בתוך חודש, אלא אם קבעה הרשות אחרת.
:: (4) מתקני הסולר באתר יתוכננו באופן המאפשר הפעלה רציפה של המתקן בסולר.
:: (5) יצרן דו-דלקי ישמור על כשירות האמצעים הנדרשים באתר ובמתקן. מספר השעות בהן המתקן לא יהיה כשיר להפעלה בסולר לא יעלה על 2% משעות השנה ובלבד שהוא יהיה זמין בגז, זאת מעבר לשעות אי הזמינות המותרות למתקן לפי כל דין.
:: (6) יצרן דו-דלקי שלא יעמוד בתנאים המפורטים בסעיפים קטנים (1)-(5) יחשב לא זמין בדלק משני וישלם למנהל המערכת תעריף כמפורט להלן:
::: (א) עד 96 שעות עיכוב במילוי המיכל מעבר למפורט בסעיף (ו)(3) או עד 30 ימי עיכוב בתיקון מערכות הסולר באתר - ישלם היצרן תעריף בגובה 10% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה מעבר לשעות האי-זמינות המותרת בסולר.
::: (ב) לכל שעת אי זמינות בדלק משני מעבר לאמור בפסקה (א), ישולם תעריף בגובה 30% מתעריף הזמינות הנורמטיבי למחזור משולב לפי לוח 6.5–1, עבור כל שעה בה לא עמד היצרן בתנאי הזמינות הנדרשת בסולר, מעבר לשעות האי-זמינות המוגדרות בפסקה (א).
: (ז) '''זמינות יצרנים בגז'''
:: (1) יצרן הפועל בגז טבעי ייחשב זמין אם ביכולתו לפעול בגז טבעי בהתאם לתנאי רישיונו לרבות הבטחת זמינות מתקני הגז באתר.
:: (2) יצרן ייחשב זמין גם אם לא ניתן להפעיל את המתקן בגז באופן רציף עקב אחד מהמקרים הבאים:
::: (א) בקרות אירוע כוח עליון כהגדרתו [[באמת מידה 130]], אשר בעקבותיו נמנעה הספקת הגז כולה או חלקה.
::: (ב) אם קיים ספק גז יחיד במשק והוא אינו זמין.
::: (ג) אם קיים ספק גז יחיד במשק בשעות בהן הביקוש לגז במשק גבוה מקיבולת הגז הפנויה ליצרני חשמל.
::: (ד) מקרה בו היצרן מכר את הגז ליצרן חשמל אחר על פי הוראות מנהל המערכת.
:: (3) יצרן דו-דלקי הזכאי לתשלומי זמינות, לא יהיה זכאי לתשלומים אלה אם לא היה זמין בסולר בהתקיים המקרים המפורטים בסעיף (ז)(2), למעט מצבי האי-זמינות המותרים בסולר כמפורט בסעיף (ו).
:: (4) יצרן אשר מתקנו לא היה זמין להפעלה בגז יחשב לא זמין על פי [[אמת מידה 83]] גם אם ניתן להפעיל את המתקן בסולר באותה עת.
: (ח) '''תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני'''
:: אם ההספק המותקן של המתקן בדלק משני קטן משיעור של 93% מההספק המותקן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר, תעריף שעתי השווה ל-30% מתעריף הזמינות כפי שנקבע באישור התעריף של היצרן. אם לא נקבע תעריף זמינות באישור התעריף של היצרן, ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר לפי תעריף זמינות הקבוע בלוח תעריף 6.5–1 למתקן בקונפיגורציה דומה.
: (ט) '''תעריף חריגה מהספק מותקן של דלק משני'''
:: בשנה הראשונה בשנת ההפעלה המסחרית הראשונה של המתקן ישלם היצרן למנהל המערכת בגין ההספק החסר 10% בלבד מתעריף הזמינות המפורט בסעיף (ח).
: (י) '''עדכון הספק מותקן של דלק משני'''
:: בכל הפעלה לצרכי בדיקה לפי סעיף ((())ד(()))(6) זכאי היצרן לבקש ממנהל המערכת לעדכן את ההספק המותקן בדלק משני לפי תוצאות הבדיקה, תוך התאמת תוצאות הבדיקה לבדיקה בתנאי ISO.

@ 126. (תיקון: 31.7.09) : '''הכרעה במחלוקות'''
: (א) '''הכרעה ברשות'''
:: מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה והתעריפים יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.

=== סימן י&quot;א: יצרנים באנרגיה שאובה ===

@ : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;יחידת ייצור באגירה שאובה (להלן - יחידת הייצור)&quot; - מערכת טכנית המיועדת ליצור אנרגיה חשמלית תוך שימוש בהפרשי גבהים בין שני מאגרי מים, המשמשים להזרמת מים בין שני המאגרים. יחידת הייצור תכלול מחולל (גנרטור) אחד;
:- &quot;יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות&quot; - מלוא ההספק הזמין של יחידת הייצור באגירה שאובה, העומדת לרשות מנהל המערכת בלבד כיכולת זמינה קבועה במסגרת עסקת רכישה למשך תקופת הרישיון, והעומדת בפרמטרים התפעוליים שבדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) ובטבלה 6.8–1(ב) המופיעים [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009]], המפורסמת באתר הרשות;
:- &quot;יצרן באגירה שאובה (להלן - יצרן)&quot; - יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי בטכנולוגית אגירה שאובה או בעל רישיון מותנה ליצור חשמל פרטי קונבנציונלי בשיטת אגירה שאובה;
:- &quot;מיתקן ייצור באגירה שאובה (להלן - מיתקן)&quot; - מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית בשיטת אגירה שאובה הכולל, בין היתר, יחידות ייצור מסוג אגירה שאובה, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין, הקשורים למיתקן;
:- &quot;שירות נלווה&quot; - שירותים הנדרשים לניהול מערכת החשמל ולשמירת אמינות ואיכות הספקת החשמל, שאינם ייצור חשמל ואינם שירותי הולכה, המסייעים בהבטחת סטנדרטים של שרידות, אמינות, בטיחות ואיכות הספקת חשמל, לרבות ייצוב מתח, ייצוב תדר ועתודות מסוגים שונים;
:- &quot;תעריף רכישה כולל תועלות&quot; - תעריף עבור יכולת זמינה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות.

@ 127. (תיקון: 13.11.09, 14.3.11, 12.12.16) : '''מכירה ורכישת אנרגיה ושירותים נלווים'''
: (א) '''רכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיחידות אגירה שאובה'''
:: מנהל המערכת ירכוש יכולת זמינה ואנרגיה מיצרן באגירה שאובה בהתאם לבקשת היצרן ועל פי רישיונו, לפי התנאים הבאים:
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור יכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות כקבוע בלוח תעריפים 6.8–1, לכל קוו&quot;ט זמין שהעמיד היצרן למנהל המערכת, בהתאם לעמידת היצרן בפרמטרים המופיעים בדיאגרמת המצבים שב-6.8–1(א), ובטבלה 6.8–2(ב) המופיעים [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009]], המפורסמת באתר הרשות.
:: (2) יצרן בעל יכולת זמינה קבועה עם כל התועלות הדינמיות והתכנוניות ישאב מים מהמאגר התחתון למאגר העליון לפי הנחיית מנהל המערכת בלבד, ושעות השאיבה תכללנה במסגרת שעות העמדת יכולת זמינה לטובת מנהל המערכת.
:: (3) ירידת ההספק הזמין המירבי, שנקבע בבדיקות הקבלה, במתקן אגירה שאובה כתלות בגובה המים במאגרים לא תעלה על 7% ולא תינתן תוספת תעריפית בגין ירידה זו.
:: (4) מנהל המערכת ינחה את היצרן, ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, לשאוב בהתאם לצרכי המערכת ולמזעור עלויות במשק.
:: (5) ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת בלבד, העדר מים במאגר העליון כתוצאה מהפעלת המתקן לייצור חשמל על פי הנחיית מנהל המערכת באופן רציף עד ניצול כל המים במאגר העליון, לא יחשב מצב אי זמינות;
:: (6) מנהל המערכת רשאי לתת כל הוראה ליצרן ביכולת זמינה קבועה עם מלוא התועלות הדינמיות והתכנוניות העומדות לרשות מנהל המערכת ביחס למעבר לכל אחד מהמצבים המופיעים בדיאגרמת המצבים 6.8–1(א) המופיעה [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2602.pdf|בהחלטה מספר 2 מישיבה 279 מיום 08.11.2009]], המפורסמת באתר הרשות, בזמן אמת, והיצרן יפעל לפי הוראותיו של מנהל המערכת.
:: (7) מתקן באגירה שאובה יהיה מחויב ברמת זמינות תפעולית מינימלית שנתית של 96% (בכל השעות בשנה) החל משנה השלישית לפעולתו וב-95% בשנה השנייה לפעולתו וב-94% בשנה הראשונה לפעולתו.
: (ב) '''מכירת אנרגיה מיחידת אגירה שאובה למנהל המערכת'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה והיצרן באגירה שאובה ייצר חשמל לפי הנחיית מנהל המערכת ועל פי צרכיו בלבד.
:: (2) מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור אנרגיה המיוצרת במיתקן לפי תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–4.
: (ג) '''רכישת שירותים נלווים מיחידת אגירה שאובה'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש מיצרן באגירה שאובה שירותים נלווים על פי צרכי המערכת.
:: (2) מנהל המערכת ישלם ליצרן עבור רכישת השירותים הנלווים תעריף כקבוע בלוח תעריפים 6.8–6.
: (ד) '''פעילות יצרן באגירה שאובה בתום תוקפו של אישור תעריפי'''
:: (1) בתום תקופת תקפו של האישור התעריפי ליצרן, יעמיד היצרן את מלוא ההספק הזמין של המתקן לטובת מנהל המערכת בלבד על פי ההסדרים התעריפיים שיהיו בתוקף ביחס להעמדת שירותי תועלות דינמיות ותכנוניות לטובת מנהל המערכת, לפי צרכי המערכת, שיהיו במשק החשמל באותה עת.
:: (2) יצרן בכל מקרה לא יהיה זכאי לתשלומים בגין יכולת זמינה קבועה הכוללים את מרכיב עלות ההקמה COamt, ולצורך חישוב התעריף יחושב COamt = 0 עבור יצרן בעל אישור לתעריף הכולל את כל תועלות.
: (ה) '''תשלום ליצרן עבור אנרגיה מיוצרת לטובת מנהל המערכת'''
:: התשלום עבור אנרגיה מיוצרת (בקווטש&quot;ים) לטובת מנהל המערכת על ידי יצרן באגירה שאובה בחודש m יתבסס על:
:: (1) תעריף עלות שולית כמפורט [[באמת מידה 93]] בעבור כל קווט&quot;ש שנרכש על ידי היצרן ממנהל המערכת לצורך שאיבת מים מהמאגר התחתון למאגר העליון וזאת לשם ייצור הקווטש&quot;ים המיוצרים בחודש m;
:: (2) על הנצילות הנורמטיבית (76%);
:: (3) ועל הקווטש&quot;ים המיוצרים על ידי היצרן בחודש m.

=== סימן י&quot;ב: מקרים מיוחדים ===

@ 128. (תיקון: 31.10.05, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''מקרה חירום'''
: (א) '''הוראות למקרי חירום'''
:: מנהל המערכת יפרט רשימת מקרי חירום מוגדרת ומאושרת מטעם הרשות ולצידה פירוט הסמכות ו/או ההוראות המבוקשות למתן הוראות או לשינוי במתכונת ההסדרה והתעריפים בגין כל מקרה (להלן - הוראות למקרי חירום).
: (ב) '''מתכונת הוראות החירום'''
:: הוראות למקרי חירום תהיינה במתכונת ובפורמט זהים למתכונות הדיווח והתכניות השונות המפורטות באמות המידה דלעיל.
: (ג) '''חריגות יצרן מתכנית הייצור בהתאם להנחיות מנהל המערכת'''
:: ההוראות למקרי החירום יקבעו כי חריגות של יצרן מתכנית הייצור, אשר בוצעו לפי הנחיות מנהל המערכת במקרי חירום מוגדרים לא תיחשבנה כסטיות, וכי במקרים אלו יראו את היצרן כמי שעמד בתכנית הייצור שהוגשה.
: (ד) '''תשלומים'''
:: התעריפים בגין הוראות אלו יהיו כקבוע בלוח תעריפים 6.30–1 (&quot;תעריפי חריגה מהנחיות ספק שירות חיוני (([צ&quot;ל: מנהל המערכת])) בזמן חירום&quot;).

@ 129. (תיקון: 26.10.08, 31.7.09) : (((בוטלה).))

@ 130. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון ואירוע מבוטח - הגדרות'''
: [[בסימן זה]]:
:- &quot;אישור תעריפי&quot; - מסמך המיישם החלטות הרשות לבעלי רישיונות ואשר כולל, בין היתר, תעריפים הנובעים מההסדרים התעריפיים בנושאי: כוח עליון וביטוח, אחריות, דלק חלופי ותעריפים ליצרן בעד רכישת חשמל, רכישות זמינות ואנרגיה או רכישת שירותים נלווים, אם וככל שאלה יוגדרו בידי הרשות. אישור זה ניתן על ידי יושב ראש הרשות במועד הקבוע בהחלטות הרשות והוא מתעדכן לפי מנגנוני עדכון הכלולים באישור. אין באישור תעריפי כדי לפטור את בעל הרישיון מתשלום לפי תעריפים שונים ונוספים שיידרש לשלם כפי שתקבע הרשות מעת לעת בהתאם לחובתה [[בחוק]], בין היתר, בגין תעריפים מערכתיים;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot; - כהגדרת מונח זה [[בסעיף 2 לחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;דלק חלופי&quot; - כמשמעות ביטוי זה ברישיון או ברישיון המותנה, מטעם הרשות;
:- &quot;הוצאות ישירות&quot; - כסף שהוצא על ידי היצרן בגין אירוע המזכה בהוצאות ישירות קבועות על פי אמת מידה זו, בניכוי כל סכום שנחסך ליצרן בגין אותו האירוע לרבות סכומים שיחסכו ליצרן בהתאם לאמור [[באמת מידה 133(ד)]], ובלבד שהיקף הסכום במצטבר בכל האירועים במהלך תקופת עסקת הרכישה גדול מהגבוה מבין 1.2% מעלות המתקן הנורמטיבית או 300,000 דולר אמריקאי;
:: בחישוב ההוצאות הישירות:
:: (א) יתווספו עלויות מימון שנגרמו ליצרן באופן ישיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר כתוצאה מהאירוע שבגינו משולמות ההוצאות הישירות, לרבות אם לא שולמו בפועל אלא נצברו לחוב הבכיר. עלויות המימון תחושבנה על פי הנמוך מבין: (1) עלויות המימון בפועל (2) הריבית שנקבעה מראש על פי הסכמי המימון למממני החוב הבכיר והכול בכפוף לאמור [[באמת מידה 132(ב)]];
:: (ב) בעלויות ישירות הכוללות ביצוע עבודות תיכלל תקורה מכל מין וסוג שהוא בשיעור שלא יעלה על 10% מההוצאות הישירות (תקורה זו כוללת תקורות ורווח קבלני יזמי מכל מין וסוג שהוא);
:: (ג) ההוצאות הישירות שישולמו ליצרן ייקבעו על פי העלויות הנורמטיביות כפי שתקבע הרשות או על פי הכספים אשר הוצאו על ידי היצרן בגין האירוע המזכה בהוצאות ישירות, לפי הנמוך מביניהם;
:: (ד) האמור להלן לא ייחשב כהוצאות ישירות;
::: (1) אובדן הכנסה או הפסד רווחים ליצרן, לקבלני משנה או לצדדים שלישיים;
::: (2) תקורה מעבר לעלויות התקורה המפורטות לעיל;
::: (3) קנסות או פיצויים ששולמו על ידי היצרן לרבות לקבלני משנה או לצדדים שלישיים;
::: (4) מס ערך מוסף המשולם על ידי היצרן לצדדים שלישיים, למעט אם סכום המע&quot;מ אינו ניתן לניכוי;
:- &quot;הפעלה מסחרית&quot; - מועד תחילת פעילותו של המיתקן במסגרת רישיון לייצור חשמל, מטעם הרשות;
:- &quot;חברת הולכת גז&quot; - חברה בעלת רישיון להולכת גז טבעי במדינת ישראל לפי [[חוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - חוק משק הגז הטבעי);
:- &quot;חברה לחלוקת גז&quot; - חברה בעלת רישיון לחלוקת גז טבעי במדינת ישראל לפי [[חוק משק הגז הטבעי]];
:- &quot;חוב בכיר&quot; - הלוואה או העמדת אמצעים מימוניים לבעל הרישיון דרך חברה ייעודית (Special Purpose Entity) המחזיקה במתקן, הניתנת שלא על ידי גוף המחזיק באמצעי שליטה בבעל הרישיון או הניתנת על ידי תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]] או גוף מוסדי כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]], לרבות עבור קופת גמל או תכנית ביטוח שבניהולו, ואשר הינה על פי תנאיה עדיפה וקודמת על כל התחייבות פיננסית אחרת או הלוואה אחרת של בעל הרישיון, וביטחונותיה הם בעיקר המתקן עצמו על כל הנכסים הקשורים אליו ותזרים המזומנים הנובע מהפעלתו;
:- &quot;יצרן פרטי&quot; או &quot;יצרן&quot; או &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון לייצור חשמל פרטי קונבנציונלי, יצרן חשמל פרטי בקוגנרציה או יצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת, בעלי רישיון מותנה או קבוע כאמור, אשר מתקיימת לגביהם עסקת רכישה, ולמעט בעל רישיון ייצור עצמי והינם בעלי אישור תעריפי;
:- &quot;יתרת החוב בכיר&quot; - כל הסכומים העומדים כיתרת הלוואה במועד נתון על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. למען הסר ספק, יתרת ההלוואה בהקשר זה, כוללת ריבית שנצברה בהתאם להסכמי המימון עד למועד אירוע כוח עליון אך לא יכללו ריביות פיגורים, קנסות וחיובים דומים אשר נצברו קודם לקרות אירוע כוח עליון;
:- &quot;כוח עליון&quot; -
:: (א) מלחמה ו/או פעילות טרור ייחשבו ככוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו בכפוף להוראות לפי כל דין, ככל שיהיו כאלה, ביחס למשק לשעת חירום.
:: (ב) כל אירוע, המקיים את כל התנאים המצטברים המפורטים להלן: (1) אינו בשליטתו הסבירה של יצרן((,)) (2) לא נגרם עקב מעשה ו/או מחדל של היצרן((,)) (3) היצרן לא יכול היה למנוע את התרחשותו באמצעים סבירים ו-(4) היצרן לא יכול היה לצפות את התרחשותו באופן סביר;
:: (ג) בנוסף לאמור לעיל יובהר, כי על מנת שהאירועים אשר פורטו בסעיפים (א)-(ב), יחשבו כאירועי כוח עליון צריך שתתקיים בהם אחת הנסיבות המפורטות להלן:
::: (1) מעכבים באופן מהותי את הקמת המתקן;
::: (2) גורמים נזק פיזי מהותי למתקן;
::: (3) מפריעים באופן מהותי להפעלת המתקן באופן מסחרי;
:: (ד) למרות האמור לעיל ולמען הסר ספק, התרחשות של כל אחד מהאירועים הבאים, אך לא רק הם, לא תיחשב אירוע של כוח עליון:
::: (1) מחסור בעובדים או בחומרים;
::: (2) מחסור בגז טבעי, בין יתר, בשל התקיימות נסיבות כאמור בסעיף (א), לרבות בשל התקיימות אירוע כוח עליון על פי הסכם הולכת הגז או על פי הסכם חלוקת הגז, לא ייחשב כאירוע כוח עליון אלא היצרן יחויב בנסיבות אלה, בכפוף לכל דין, להפעיל את המתקן, כולו או חלקו, באופן רציף בדלק חלופי והכל כאמור [[באמת מידה 125]];
::: (3) אי היערכותו של היצרן הפרטי, לרבות היערכות לקויה או בלתי הולמת, כמתחייב מהוראות הדין ולרבות כאמור באמות המידה בכל הנוגע לייצור חשמל באמצעות דלק חלופי;
::: (4) שביתות, סכסוכי עבודה, השבתות, סגרים או עוצרים, חרם או התרחשות דומה המתרחשת במישרין כנגד בעל הרישיון או כנגד קבלן משנה מטעם בעל הרישיון או שמעשה או מחדל של בעל הרישיון או של קבלן המשנה מטעמו גרמו להיווצרותם;
::: (5) ברק או מזג אוויר קשה או הפרעות אקלימיות מהותיות אחרות אשר יצרן החשמל יכול היה לבטח עצמו כנגדן בשווקי הביטוח בארץ או בשווקי הביטוח בעולם, או למזער את השפעתם על ידי התקנת אמצעים חשמליים מתאימים;
::: (6) שינויים בתנאי האקלים לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, שינוי בעוצמת רוחות, בכמות משקעים או בעוצמת או תדירות או כיווני אור השמש;
::: (7) מכשולים או תנאים פיזיים (על פני הקרקע, מעליה או מתחתיה);
::: (8) השעיה, עיכוב, סיום, הפרעה, התערבות, התנאה מגבילה, סירוב ליתן או אי קבלה או אי חידוש של כל הסכמה, הרשאה, היתר, רישיון, אישור או כל מסמך אחר לרבות מתן תוקף לתכנית הסטטוטורית שחלה ביחס למתקן, היתר בניה, רישיון עסק או אישור כיבוי אש, הנדרשים לצורך מילוי התחייבויות בעל הרישיון לפי ההסכם והוראות כל דין לרבות אמות המידה;
::: (9) כל אירוע אשר בעל רישיון היה חייב לבטח עצמו מפניו על פי רשימת הביטוחים המפורטת [[באמת מידה 137]];
::: (10) כל אירוע, אשר תוצאתו מפורטת במסגרת עסקת הרכישה, בכפוף לאמות המידה ולדין ואשר אלמלא זאת היה נחשב כאירוע כוח עליון כמשמעותו באמת מידה זו;
::: (11) הפרה או אי עמידה בהוראות כל דין, חקיקה ראשית או חקיקת משנה לרבות, אי עמידה בדיני איכות סביבה או בדרישות מוסדות התכנון והבניה בתקופת הרישיון המותנה, ולרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור, הפסקת פעילות בעל הרישיון על פי צו רשות או ערכאה מוסמכת שתוצאתו אי הגשה, בקשה או אי חידוש, מטעם היצרן, של כל טופס, בקשה או כל מסמך אחר הנדרש מבעל הרישיון על פי כל דין;
::: (12) אי השגה של מימון הולם כנדרש לפעילותו השוטפת של היצרן, לרבות שירות חוב;
::: (13) אי כדאיות כלכלית בעסקת הרכישה, לרבות בשל שינוי לא צפוי בביקוש לחשמל או שינוי בתנאים המסחריים במשק ובעולם;
::: (14) מעשה או מחדל של קבלן משנה עמו התקשר היצרן, לרבות בקשר עם ההקמה או ההפעלה של המתקן ולרבות מעשה או מחדל כאמור של ספק הגז, חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז;
::: (15) תקלה במתקן היצרן לרבות עקב שימוש שוטף, פגם בייצור, החזקה או תחזוקה לקויה, או עקב בלאי במתקן;
::: (16) עיכוב בחיבור לרשת חלוקת או הולכת החשמל או למערכת הולכת או חלוקת הגז;
::: (17) מעשה או מחדל של יצרן שלא בהתאם להנחיות מנהל המערכת או לפי כל דין;
::: (18) אי עמידה בבדיקות קבלה לרבות מהסיבות המנויות בסעיפים קטנים (1)-(17);
:- &quot;מממני החוב הבכיר&quot; - הצדדים להסכמי המימון לחוב הבכיר, למעט היצרן או מי מטעמו;
:- &quot;מנהל המערכת&quot; - כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;מספק&quot; - בעל רישיון הספקה כמשמעותו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;משך חיים ממוצע (מח&quot;מ) של הלוואה&quot; - &lt;math&gt; \tfrac{A/B}{2} &lt;/math&gt;, כהגדרתם להלן:
:: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;A = \sum_{i=1}^{t} \frac{\mathrm{PMT}i \times i}{(1+r)^i}&lt;/math&gt;
:: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;B = \sum_{i=1}^{t} \frac{\mathrm{PMT}i}{(1+r)^i}&lt;/math&gt;
:: &quot;תשלום&quot; - כל תשלום חזוי בגין קרן או ריבית, לפי העניין, ביחס להלוואה;
:: &lt;math&gt;\mathrm{PMT}i&lt;/math&gt; - סכום התשלום בתקופה ה-&lt;math&gt;i&lt;/math&gt;;
:: &lt;math&gt;t&lt;/math&gt; - מספר התשלומים עד לפירעון הסופי של ההלוואה;
:: &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; - התקופה (במונחי שישה חודשים) החל ממועד משיכת ההלוואה ועד למועד החזוי לכל תשלום;
:: &lt;math&gt;r&lt;/math&gt; - הריבית על פי הסכם ההלוואה (במונחים שנתיים), חלקי 2;
:- &quot;משך חיים ממוצע (מח&quot;מ) של אגרת חוב&quot; - לפי הגדרת מח&quot;מ של הלוואה, בשינויים המחויבים ובשינוי כדלקמן:
:: &lt;math&gt;r&lt;/math&gt; - ממוצע התשואות לפדיון ברוטו של אגרת החוב במהלך חמשת ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני, חלקי 2;
:- &quot;מתקן&quot; - מתקן דו-דלקי, המשמש לייצור אנרגיה חשמלית ליצרן קונבנציונאלי, או לייצור אנרגיה חשמלית ותרמית ליצרן קוגנרציה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית בטכנולוגית אגירה שאובה או מתקן לייצור אנרגיה חשמלית באנרגיה מתחדשת, הכולל, בין השאר, יחידות ייצור, מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אביזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטלין הקשורים למתקן. מובהר בזה כי ביחס לאתרים אשר במועד כניסת אמת מידה זו לתוקף קיימים לגביהם תכנית מאושרת להפעלה של מתקנים בקוגנרציה באמצעות גז טבעי בלבד, ואשר ההספק המותקן שלהם אינו עולה על 100 מגוואט, לא תחול הדרישה לדו-דלקיות המתקן נשוא אמת מידה זו;
:- &quot;סגירה פיננסית&quot; - חתימת ההסכמים הרלוונטיים בקשר להעמדת החוב הבכיר וכל האשראי, ככל שיידרשו מגורמים מממנים, הדרושים להקמת מתקן ולהפעלתו על פי כל דין, ובלבד שמכוח כניסתם לתוקף של הסכמים אלה רשאי יצרן חשמל פרטי למשוך כספים מאותם הגורמים הממנים לצורך הקמתה של תחנת הכח, ללא צורך באישור נוסף כלשהו של אותם גורמים מממנים או של גורם אחר כלשהו;
:- &quot;ספק שירות חיוני&quot; או &quot;ספק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עסקת רכישה&quot; - התקשרות בין מנהל המערכת לבין יצרן לרכישת אנרגיה חשמלית או להעמדת יכולת זמינה ואנרגיה חשמלית וכן להעמדת שירותי תשתית ושירותי גיבוי על ידי הספק (([צ&quot;ל: מנהל המערכת])) לבעל הרישיון;
:- &quot;ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - שער הסגירה של ה-US Dollar Swap Rate לתקופה הקרובה ככל שניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר בדולר לטווח ארוך, לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
:- &quot;ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - שער הסגירה של ה-Euro Swap Rate לתקופה הקרובה ככל הניתן למשך חיים ממוצע הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר ליורו לטווח הארוך לפי הציטוט הגבוה בדף ICAP8 במסך Reuters, שפורסם חמישה (5) ימים קודם למועד הפלוני;
:- &quot;ריבית כוללת&quot; - הריבית הכוללת (בסיס + מרווח) החלה על הלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר הרלוונטי;
:- &quot;ריבית לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני, ריבית דולרית לטווח ארוך למועד פלוני או ריבית יורו לטווח ארוך למועד פלוני, לפי העניין;
:- &quot;ריבית שקלית צמודת מדד לטווח ארוך למועד פלוני&quot; - ממוצע משוקלל של התשואה לפדיון ברוטו של 3 סדרות אגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד הנושאות ריבית קבועה, אשר התקופה לפדיונן היא הקרובה למח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואות החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח הארוך ואשר מתקיימים לגביהן התנאים המצטברים הבאים: (א) אגרות חוב שערך הסחירות (מחזור ת.כ. באלפי ₪) המצטבר שלהן במהלך 5 ימי המסחר שקדמו למועד פלוני הוא לפחות 10,000,000 ₪, (ב) משך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן קצר מהמח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ומשך החיים הממוצע של לפחות אחת מהן ארוך מהמח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר צמוד המדד לטווח ארוך, ו-(ג) שממוצע משכי החיים הממוצעים של שלוש (3) הסדרות כאמור לא יפחת מהמח&quot;מ הנבחר ביחס להלוואת החוב הבכיר השקלי הצמוד לטווח ארוך. הממוצע המשוקלל יחושב על פי הערכים הנקובים הרשומים למסחר בגין כל אגרת חוב כאמור במהלך חמשת (5) ימי המסחר שקדמו למועד הפלוני.

@ 131. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הודעה על אירוע כוח עליון וסיווגו'''
: (א) '''הודעה למנהל המערכת על אירוע כוח עליון'''
:: יצרן המבקש להסתמך על ההסדר התעריפי במקרה אירוע כוח עליון כלפי מנהל המערכת יודיע למנהל המערכת ללא דיחוי על התרחשות אירוע הנחזה ככוח עליון ועל סיומו של אותו אירוע.
: (ב) '''בקשה לסיווג אירוע כאירוע כוח עליון והחלטה בה'''
:: יצרן אשר נפגע ממאורע אשר הוא צופה שיהפוך לאירוע כוח עליון, יגיש בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-21 ימים מהמועד שבו נודע לו על האירוע הנחזה להיות אירוע של כוח עליון, בקשה בכתב ליושב ראש הרשות להכיר באירוע כאירוע כוח עליון ויעביר העתק מהבקשה לידי מנהל המערכת. הרשות תקבע האם האירוע האמור מהווה אירוע כוח עליון, וזאת עד ולא יאוחר מתום עשרים ימים מהמועד שנמסרו לה על ידי היצרן כלל הנתונים הנדרשים על ידי הרשות על פי שיקול דעתה הבלעדי, לצורך קבלת החלטה כאמור לעיל (להלן - אירוע כוח עליון). הרשות רשאית להאריך את מועד המענה בפרק זמן סביר בהתאם לנסיבות האירוע והמידע הנדרש לה לצורך קבלת החלטה.
: (ג) '''הפרטים שיש לכלול בבקשה'''
:: הודעה כמפורט בסעיף (ב), תפרט בין היתר את סיבת, אופי וטיב הפגיעה, את משך התקיימותה הצפוי ואת כל יתר הפרטים הרלוונטיים הקשורים לעיכוב או לפגיעה.
: (ד) '''משמעות אי הגשת בקשה'''
:: אי הגשת הבקשה לסיווג האירוע כאירוע של כוח עליון בהתאם לאמור לעיל, תיחשב כויתור מצד היצרן על הטענה להתרחשותו של אירוע כוח עליון, אלא אם החליטה הרשות אחרת.
: (ה) '''סמכות הרשות לקביעת אירוע כוח עליון'''
:: הרשות תקבע האם אירוע מסוים מהווה אירוע כוח עליון כהגדרתו באמת מידה זו, את מועד תחילת תקופת אירוע הכוח עליון, את תקופת הימשכותו של האירוע, את סיווגו כאירוע מעכב או ככזה המאפשר את סיום עסקת רכישה, ואת גובה התשלום המגיע ליצרן, הכול בכפוף לאמות המידה להלן.

@ 132. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב'''
: (א) '''תנאי להסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב'''
:: (1) בקרות אירוע העומד בתנאי [[סעיף (ב) שבהגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;)) באמת מידה 130]] (להלן - ההגדרה) ומתקיימת בו לפחות אחת מהנסיבות [[130|שבסעיף (ג) להגדרה]], אך אינו נמנה על הרשימה [[130|שבסעיף (ד) להגדרה]] ואינו מהווה פעילות טרור או מלחמה לפי [[130|סעיף (א) להגדרה]], הרשות תשקול את הארכת המועדים ברישיון הייצור באישור השר והארכת עסקת הרכישה, בלבד, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. ככל שתאושר דחייה כאמור, תקופת אירוע כוח עליון לא תיחשב כהפרת הוראת רישיון או עסקת רכישה. במקרה כאמור היצרן לא יהיה זכאי לכל תשלום, בגין האירוע המזכה בהארכת המועדים, לרבות להסדרים התעריפיים המפורטים באמות המידה, למעט תשלומים להם היצרן זכאי, בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה והרישיון, וזאת בכפוף לכך שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
:: (2) ההסדר התעריפי המפורט להלן במקרה כוח עליון מעכב וכוח עליון מסיים יחול רק ביחס לכוח עליון כמשמעותו [[130|בסעיף (א) להגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;))]], דהיינו במקרי מלחמה או טרור העומדים בתנאים המפורטים [[130|בסעיף (ג) להגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;))]].
: (ב) '''אירוע כוח עליון מעכב'''
:: (1) במקרה שנמשכה השפעתו של אירוע כוח עליון, אחד או יותר, עד לא יותר מ-270 ימים מצטברים בתקופת ההקמה של המתקן או 180 ימים מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן או שהמועדים האמורים הוארכו על ידי הרשות בשל תקופת שיקום המתקן כמפורט בסעיף קטן (3), ייחשב הדבר כאירוע כוח עליון מעכב. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל, לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ-7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי מנהל המערכת. מובהר עוד, כי ככל שאירוע כוח עליון מעכב ארך למעלה מ-7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה-8 ואילך. במקרה של אירוע כוח עליון מעכב שאירע לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, מנהל המערכת ישלם ליצרן תעריף בגובה התשלומים הבאים:
::: (א) הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת התשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח &quot;הוצאות ישירות&quot; מובהר בזה כי לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ב) תשלומים שוטפים של החוב הבכיר, קרן או ריבית בלבד, בהם התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב, וזאת כל עוד נמשכת השפעתו המעכבת של אירוע הכוח העליון (להלן - תקופת הדחייה). יובהר עוד, כי בהתקיים אירוע כוח עליון מעכב תוארך תקופת עסקת הרכישה בפרק הזמן של תקופת הדחייה אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו תשלומי זמינות ליצרן, במידה שהוא זכאי לכאלה בהתאם למופיע באישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ג) לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה סדירה יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(א), במשך תקופת אירוע כוח עליון מעכב ולא יותר מ-180 יום מצטברים במהלך 24 חודשים רצופים בתקופה שלאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן - החוב הנחות).
::: (ד) החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
::: (ה) היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
::: (ו) מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
::: (ז) למען הסר ספק, מובהר כי במהלך תקופת התקיימות אירוע כוח עליון מעכב לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן, היצרן לא יהיה זכאי לתשלומי זמינות.
:: (2) במקרה של אירוע כוח עליון מעכב, העומד במצטבר בתנאים [[שבסעיפים (א) ו-(ג) להגדרת ((&quot;))כוח עליון((&quot;)) באמת מידה 130]], אשר אירע קודם להפעלה המסחרית של המתקן, הרי שלתעריף אשר ישלם מנהל המערכת ליצרן לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווספו התשלומים הבאים:
::: (א) הוצאות ישירות אשר נגרמו ליצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב ואשר הנם תוצאה ישירה ממנו, ככל שאלה אושרו מראש על ידי הרשות ובהתאם לתנאי האישור. מובהר כי במסגרת תשלומים כאמור לא יכללו תשלומים אשר בהם התחייב, ככל שהתחייב, היצרן כלפי ספק גז, במהלך אירוע הכוח העליון המעכב. לצורך פסקה זו ולצורך המונח &quot;הוצאות ישירות&quot; לא יכללו במסגרת מונח זה תשלומים בהם התחייב היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר. תנאי לתשלום על ידי מנהל המערכת של תשלומי החוב הבכיר כמפורט בפסקה זו, הוא שלא תיערך הבחנה בהסכם המימון לחוב הבכיר בין הוצאות מימון המשולמות עקב אירוע כוח עליון מעכב לבין הוצאות מימון המשולמות כסדרן על ידי היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ב) אם למרות תשלום ההוצאות הישירות כאמור לעיל על ידי מנהל המערכת, היצרן יפעיל את המתקן למעלה מ-60 יום לאחר המועד שנקבע לכך בעסקת הרכישה, וזאת עקב התקיימותו של אירוע הכוח העליון המעכב, הרי שלתעריף שישלם מנהל המערכת ליצרן בעד עסקת הרכישה לאחר ההפעלה המסחרית של המתקן יתווסף תשלום בגובה התשלומים השוטפים של החוב הבכיר, (קרן או ריבית בלבד), בו התחייב היצרן במהלך אירוע הכוח העליון המעכב החל מהמועד שעניינו 60 יום מחלוף המועד אשר היה קבוע ברישיון המותנה להפעלה המסחרית של המתקן ועד למועד ההפעלה המסחרית של המתקן (להלן - תקופת הדחייה) וכן תוארך תקופת עסקת הרכישה, אם קיימת כזו, בפרק הזמן של תקופת הדחייה. אולם במהלך הארכת תקופת עסקת הרכישה לא ישולמו ליצרן תשלומי זמינות קבועה או משתנה ככל שהיה זכאי להם במסגרת האישור התעריפי שברשותו, אלא בתקופת הדחייה ישולמו ליצרן תשלומים בגין הוצאות התפעול המשתנות והקבועות בשיעור כפי שנקבע על פי האישור התעריפי, וזאת אם וככל שבמהלך תקופה זו תימכר אנרגיה על ידי היצרן למנהל המערכת על פי דרישת מנהל המערכת.
::: (ג) לאחר שנסתיימה השפעת אירוע הכוח העליון המעכב והמתקן חזר להפעלה מסחרית סדירה, יחול ההסדר הבא כלפי מנהל המערכת: 40% מהתשלומים אשר שולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן כאמור בסעיף קטן (2)(ב) במשך תקופת אירוע הכוח העליון המעכב ולא יותר מ-210 ימים מצטברים לאחר תחילת ההפעלה המסחרית בהם שולמו תשלומי חוב בכיר בהתאם לאמור בפסקה (ב), ייחשבו כחוב של היצרן למנהל המערכת. חוב זה ייחשב כחוב נחות לחוב הבכיר [קרן + ריבית בלבד] וקודם לשאר התשלומים בהם מחויב היצרן על פי מפל התשלומים, כמפורט בהסכם המימון לחוב הבכיר (להלן - החוב הנחות).
::: (ד) החוב הנחות יצבור הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הריבית החלה על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ובתוספת 2%, החל ממועד התשלום ליצרן ועד למועד התשלום למנהל המערכת.
::: (ה) היצרן יפרע את החוב הנחות למנהל המערכת במועדי התשלום למממני החוב הבכיר לזמן ארוך על פי הסכמי החוב הבכיר, החל ממועד התשלום הראשון של הקרן והריבית. בכל מועד תשלום יפרע היצרן למנהל המערכת את הסכום המרבי הניתן לתשלום, עד לפירעון מלוא החוב.
::: (ו) מנהל המערכת לא יהיה רשאי לקזז כל סכום או חיוב המגיע ליצרן ממנו כנגד החוב הנחות של היצרן כלפיו.
:: (3) כללי:
::: (א) בנסיבות בהן נגרם נזק פיזי ישיר למתקן או לכל חלק ממנו בשל אירוע כוח עליון מעכב העומד, במצטבר, בתנאי אמת מידה זו, בין אם בתקופת ההקמה או בתקופת ההפעלה של המתקן יגיש היצרן לאישור הרשות לא יאוחר מ-120 יום לאחר קרות אירוע הכוח העליון תכנית לשיקום הנזק הפיזי אשר נגרם למתקן כתוצאה ישירה מהתקיימות אירוע הכוח העליון וכן לוחות הזמנים הנדרשים לביצוע השיקום (להלן - תכנית השיקום). מובהר כי בגדר תכנית השיקום לא יכללו עבודות אותם היה נדרש היצרן לבצע גם אלמלא התקיימות אירוע הכוח העליון אשר גרם את הנזק הפיזי למתקן.
::: (ב) הרשות רשאית בכפוף לשיקול דעתה הבלעדי ובהתחשב בנסיבות הרלבנטיות למקרה השיקום לאשר את תכנית השיקום, לדרוש את עדכונה או לדחותה, כולה או חלקה, והכול בהתאם לתנאים כפי שייקבעו על ידי הרשות.
::: (ג) תקופת השיקום המרבית לא תעלה על 36 חודשים. הרשות תאשר את הארכת פרקי הזמן של כוח עליון מעכב המופיעים בסעיפים קטנים (1) ו-(2) בהתאם לתכנית השיקום ובלבד שההארכה לא תעלה על 36 חודשים.
::: (ד) אישרה הרשות את תכנית השיקום, הרי שמנהל המערכת ישלם ליצרן, החל ממועד ההפעלה המסחרית, תשלום בגובה ההוצאות הישירות אשר נגרמו ליצרן בגין תכנית השיקום, כאמור בקביעת הרשות. לא יהיה כפל תשלומים בין האמור בפסקה זו לאמור באמת מידה זו.

@ 133. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדר תעריפי במקרה סיום עסקת רכישה עקב כוח עליון'''
: (א) '''התנאים לכינונו של כוח עליון מסיים'''
:: במקרים בהם הרשות קבעה כי לא תהיה תכנית שיקום למתקן כמופיע [[באמת מידה 132 (הסדר תעריפי במקרה אירוע כוח עליון מעכב)]] ובכל מקרה לא טרם סיום פרקי הזמן המנויים [[באמת מידה 132]], יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות, לבטל את עסקת הרכישה באמצעות המצאת הודעת ביטול בכתב, אשר תיכנס לתוקף תוך 21 ימים מיום שנשלחה (להלן גם - אירוע כוח עליון מסיים). עותק מבקשת הביטול יועבר לגורמים המפורטים להלן: (1) לרשות (2) למנהל המערכת (3) לבעל רישיון הולכה ו-(4) לנציג מממני החוב הבכיר. לצורך פרקי הזמן המנויים לעיל לא ייספרו פרקי זמן הקצרים מ-7 ימים רצופים, וביחס אליהם לא תקום ליצרן כל טענת זכות על פי אמת מידה זו לרבות כלפי הרשות או המנהל המערכת. מובהר, כי ככל שאירוע כוח עליון ארך למעלה מ-7 ימים רצופים, הרי שלצורך פרקי הזמן האמורים לעיל יימנה אירוע הכוח העליון החל מהיום ה-8 ואילך. כמו כן, במניין הימים של השפעת אירוע כוח עליון כמופיע באמת מידה זו לא תיכלל תקופת השיקום המופיעה [[באמת מידה 132(ב)(3)]] ככל שזו אושרה על ידי הרשות בהתאם לאמור שם.
: (ב) '''זכות הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה'''
:: למרות האמור לעיל, במקרה שנמסרה הודעת ביטול כאמור בסעיף (א), וככל שלא נקבע כי המתקן ישוקם כמופיע [[באמת מידה 132(ב)(3)]] על ידי היצרן, רשאית הרשות למנוע את ביטול עסקת הרכישה על ידי היצרן למשך תקופה שלא תעלה על שנה, וזאת בכפוף לכך שמנהל המערכת ישלם ליצרן במהלך תקופה זו את התשלומים כמפורט [[באמת מידה 132]].
: (ג) '''ביטול העסקה באישור הרשות כאשר נמשכת השפעת האירוע'''
:: בהתאם לתנאים המפורטים באמת מידה זו בסעיפים (א) ו-(ב), בתום פרק הזמן אשר ייקבע כאמור בסעיף (א) או לחלופין בסעיף (ב) וכל עוד נמשכת השפעת אירוע הכוח העליון על המתקן, יהיו רשאים היצרן או מנהל המערכת באישור הרשות לבטל את עסקת הרכישה בשל אירוע כוח עליון מסיים. עם ביטול עסקת הרכישה יחול האמור בסעיפים (ד)-(ה).
: (ד) '''תעריפי מנהל המערכת ליצרן באירוע כוח עליון'''
:: (1) מנהל המערכת ישלם ליצרן סכום השווה ליתרת החוב (כהגדרתו באמות מידה אלה) של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר נכון למועד ביטול עסקת הרכישה על פי [[אמת מידה 134(א)(1)]] או לחלופין יפעל מנהל המערכת כאמור [[באמת מידה 134(א)(2)]], והכול כפי שתורה לו הרשות ובניכוי הסכומים המפורטים להלן:
::: (א) החזרי תשלומים ליצרן מכל סוג שהוא, לרבות, תגמולים, מס רכוש וכיוצא בזה.
::: (ב) סכומים העומדים לרשות חשבון או קרן של היצרן או לטובתו במועד ביטול עסקת הרכישה, לרבות קרנות לשירות חוב, תפעול, תחזוקה או שיקום.
::: (ג) כל תגמולי ביטוח האמורים להשתלם על פי פוליסות ביטוח אשר על היצרן הייתה מוטלת החובה לרכוש על פי [[אמת מידה 137]], למעט ביטוח אחריות צד שלישי, ביטוח חבות מעבידים, ביטוח חבות מוצר וביטוח אחריות נושאי משרה.
::: (ד) סכומים מכל חשבון של היצרן שטרם נפרעו, הכוללים חשבונות חסך של חובות שירות בתאריך האירוע של הכוח עליון, אלא אם הרשות אישרה לאחר אירוע הכוח עליון משיכה של כל סכום מחשבונות אלו.
::: (ה) סכום הערבויות, הבטוחות והביטחונות בנות המימוש לטובת מממני החוב הבכיר וכל הסכומים בני התביעה במועד ביטול עסקת הרכישה או לאחריו במסגרת ההתחייבויות הכספיות האחרות של בעלי מניות מטעם היצרן כלפי מממני החוב הבכיר.
::: (ו) וללא התחשבות ב:
:::: (1) סכומים התלויים ועומדים במועד הביטול והנובעים מהפרה, מעשה או מחדל של היצרן על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, ובכלל זה: (1) סכומי ריבית (2) קנסות (3) עמלות פירעון מוקדם (4) עלויות והפסדים כתוצאה מעסקאות גידור ותשלומים אחרים.
:::: (2) כל סכום אשר הועמד על ידי מממני החוב הבכיר על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר ליישום כל מטרה מלבד הקמה, התפעול ותחזוקה של המתקן.
: (ה) '''העברת זכויות היצרן לבעל רישיון ניהול מערכת'''
:: עם ביטול עסקת הרכישה על ידי מנהל המערכת או היצרן וכתנאי לביצוע התשלום בשיעור יתרת החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת כמפורט בסעיף (ד), יועברו זכויות היצרן במתקן לבעל רישיון ניהול המערכת כשהן נקיות מכל משכון, עיקול וזכויות צד ג' כלשהן וללא כל מניעה משפטית או אחרת להפעלת המתקן על ידי מנהל המערכת או מי מטעמו, וזאת למעט מניעה כאמור שהינה כתוצאה מאירוע הכוח העליון. במקרה זה לא יחויב מנהל המערכת בקיום הסכמים למכירת אנרגיה או להעמדת זמינות אשר נכרתו בין היצרן לצדדים שלישיים בקשר עם המתקן, וזאת מבלי שלאותם צדדים שלישיים תהיה בגין כך כל טענה כלפי מנהל המערכת. מבלי לגרוע מכלליות האמור:
:: (1) מנהל המערכת יהיה זכאי להיכנס ולקבל שליטה מיידית וחזקה במתקן;
:: (2) היצרן יעביר למנהל המערכת את כל זכויותיו במיטלטלין הנמצאים במתקן או מחוצה להם והמהווים או אמורים להוות חלק מהמתקן;
:: (3) היצרן יעביר למנהל המערכת את כל המסמכים הקשורים למתקן לרבות נהלי ההפעלה של המתקן;
:: (4) היצרן ימחה לטובת מנהל המערכת את כל ההסכמים הקשורים להפעלת המתקן, תעודות האחריות שיינתנו ליצרן ואת פוליסות הביטוח שיתבקש היצרן להסב לטובת מנהל המערכת;
:: (5) היצרן יפרע את כל התחייבויותיו בקשר לנכסים ולזכויות אשר יועברו לידי מנהל המערכת על פי אמת מידה זו הנוגעות לתקופה שקדמה להעברה כאמור; מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, היצרן ישפה את מנהל המערכת בגין כל נזק, הפסד, תביעה, עלות או הוצאה הקשורים באי פירעון ההתחייבויות כאמור;
:: (6) מנהל המערכת יהיה רשאי לבצע כל פעולה אחרת או נוספת לשם מימוש מלוא זכויותיו עם ביטול עסקת הרכישה כמפורט לעיל. היצרן יבצע כל מה שיורה לו מנהל המערכת לצורך כך, לרבות שיתוף פעולה עם מנהל המערכת ומי מטעמו לצורך העברת מידע, הקניית גישה למתקן, חתימה על המסמכים הדרושים לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות למימוש מלוא זכויות מנהל המערכת עם ביטול עסקת הרכישה, קבלת מידע מכל גורם מטעם היצרן, הדרכת מנהל המערכת או מי מטעמו בקשר עם הפעלת המתקן;
:: (7) כתנאי לזכאותו להסדרים התעריפיים על פי [[אמות מידה 132–133]], היצרן ידאג מראש לכך שבכל ההסכמים אשר ייערכו על ידו בקשר עם המתקן לרבות, מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, הסכמים בקשר עם מימון, הקמת והפעלת המתקן, כמו גם ההסכמים שבין היצרן לצדדים שלישיים בדבר מכירת אנרגיה או העמדת זמינות, יובטחו זכויות מנהל המערכת על פי סעיף זה, וכן בהקשר זה ייקבע בהסכם אשר ייכרת בין היצרן לבין בעלי הזכויות בקרקע עליו הוקם המתקן (להלן - מקרקעי המתקן), כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו יוסבו זכויות היצרן (חזקה, זכות שימוש או בעלות) במקרקעי המתקן למנהל המערכת, וזאת מבלי שיהיה בביטול עסקת הרכישה כדי לאיין את זכויות היצרן או מנהל המערכת במקרקעי המתקן;
:: (8) כל סכום המגיע ליצרן על פי אמת מידה זו, יעוכב על ידי מנהל המערכת עד להשלמת ביצוע התחייבויות היצרן כאמור בסעיף זה, לרבות בכל הנוגע למסירת החזקה במתקן לידי מנהל המערכת.

@ 134. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע תשלום'''
: (א) '''ביצוע התשלום'''
:: התשלום המפורט [[באמת מידה 133(ד)]] ייעשה, באחת משתי החלופות המפורטות להלן על פי החלטת הרשות:
:: (1) פירעון מוקדם של החוב הבכיר:
::: (א) מועד הפירעון המוקדם יחול במועד הפירעון הראשון שלאחר מועד מתן ההודעה המוקדמת כמפורט בפסקה (ג), על פי לוח הסילוקין אשר נקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
::: (ב) סכום קרן החוב הנפרע בפירעון מוקדם יהיה בשקלים חדשים או הסכום המתאים בדולר או ביורו, לפי העניין, השווה לסכום זה.
::: (ג) מנהל המערכת יודיע למממני החוב הבכיר לפחות עשרים ואחד ימים לפני מועד הפירעון המוקדם בדבר כוונתו לבצע פירעון מוקדם, ויפרט בה את סכום קרן החוב שבחר לבצע בפירעון המוקדם, הריבית בגינו, אומדן הפרשי ההצמדה בגינם ועמלת הפירעון המוקדם. מועד הפירעון המוקדם חל במועד ההודעה המוקדמת. ההודעה המוקדמת תהיה בלתי חוזרת.
::: (ד) במועד הפירעון המוקדם יעביר מנהל המערכת למממני החוב הבכיר את הסכום הנפרע בפירעון מוקדם כמפורט כמפורט בפסקה (ה).
::: (ה) עמלת הפירעון המוקדם אשר בה ישא מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, השווה להפרש שבין: (1) התשלומים העתידיים, קרן וריבית, כמפורט באמת מידה זו אשר מנהל המערכת ביקש לפרוע בפירעון מוקדם, כשהם מהוונים לערך הנוכחי במועד הפירעון המוקדם לפי שיעור הריבית לטווח ארוך למועד הפירעון המוקדם בתוספת המרווח החל על ההלוואה על פי הסכם המימון לחוב הבכיר ובניכוי 0.15%; לבין (2) יתרת קרן ההלוואה שבפירעון. עמלת הפירעון המוקדם אשר תשולם על ידי מנהל המערכת תהיה בסכום, במידה והוא חיובי, שיחושב על פי הנוסחה שלהלן:
: {{ממורכז|&lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;\mathit{MW} = \displaystyle{\sum_{t=1}^{T}} \, \frac{\mathit{ER}_t}{\prod_{i=1}^{T} \left(1+\frac{R+M_i-P}{N}\right)} - \mathit{OD}&lt;/math&gt;}}
:::: כאשר:
::::- &lt;math&gt;\mathit{MW}&lt;/math&gt; = סכום עמלת הפירעון המוקדם.
::::- &lt;math&gt;\mathit{ER}_t&lt;/math&gt; = תשלום פירעון קרן וריבית החזוי לפי לוח הסילוקין המותאם (כאשר &quot;&lt;math&gt;t&lt;/math&gt;&quot; הוא מספר התשלום החל ממועד הפירעון המוקדם).
::::- &lt;math&gt;R&lt;/math&gt; = ריבית בסיס, בהתאם למח&quot;מ יתרת החוב במועד הפירעון.
::::- &lt;math&gt;M_i&lt;/math&gt; = המרווח החל הרלוונטי בהתאם להסכם המימון.
::::- &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; = 0.15%
::::- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; = מספר תשלומי פירעון של קרן וריבית לפי לוח הסילוקין המותאם, החל מהתשלום הראשון שלאחר מועד הפירעון המוקדם ועד לפירעון מלוא החוב.
::::- &lt;math&gt;N&lt;/math&gt; = מספר התשלומים לשירות החוב בשנה.
::::- &lt;math&gt;\mathit{OD}&lt;/math&gt; = יתרת החוב למועד הפירעון המוקדם.
:::: בנוסף לאמור לעיל, בנסיבות בהם החוב הבכיר אשר הועמד ליצרן הינו מט&quot;חי, כולו או חלקו, וקיימים ביחס אליו הסכמי גידור תחושב עמלת הפירעון המוקדם כמפורט בטבלא המסומנת בתור נספח מספר 2 [Mark to Market] [[https://pua.gov.il/decisions/documents/1627.pdf|להחלטת רשות מספר 1 מישיבה 268 מיום 19.7.09]] המפורסמת באתר הרשות.
::: (ו) למעט כאמור בפסקה (ד), לתשלום בו יחויב מנהל המערכת לא יתווסף כל קנס, עמלת פירעון מוקדם או כל עלות אחרת הקבועה בהסכמי המימון, כולל העלאת שיעור הריבית, עקב פירעון מוקדם של החוב הבכיר לפי הסכמי המימון לחוב הבכיר.
:: (2) תשלום לשיעורין:
::: (א) על אף האמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר, מנהל המערכת ישלם את התשלום בגובה החוב הבכיר לשיעורין בהתאם ללוח סילוקין שייקבע במועד בו יחל מנהל המערכת לשלם את התשלום בגובה החוב הבכיר ועל בסיס לוחות הסילוקין הקבועים בהסכמי המימון לחוב הבכיר ובהינתן כל התשלומים והפירעונות המוקדמים אשר בוצעו על ידי היצרן עד למועד פירעון החוב הבכיר על ידי היצרן.
::: (ב) אם מועד פירעון של החוב הבכיר כאמור לעיל, חל שלא ביום עסקים בנקאי, יידחה מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי הראשון שלאחריו, ואולם אם יום זה חל בחודש העוקב, יוקדם מועד הפירעון ליום העסקים הבנקאי האחרון שלפניו. על אף כל דחייה או הקדמה כאמור, הריבית והפרשי ההצמדה על האמור בסעיף זה יחושבו לפי מועד הפירעון על פי לוח הסילוקין כאמור בפסקה (א).
::: (ג) שיעור הריבית אשר תחול על החוב הבכיר, החל מהמועד בו ייכנס לתקפו תשלום יתרת החוב הבכיר ליצרן הפרטי בגין עסקת הרכישה כאמור באמת מידה זו, יהיה בשיעור הריבית הכוללת החלה על ההלוואה במועד זה ובניכוי 0.5%.
::: (ד) שיעור הניכוי על פי פסקה (ג) (0.5%) יחושב לכל תקופת ריבית על פי הנוסחה הבאה:
::::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; \mathit{Ne} = (1+0.5\%)^{(1/n)} - 1 &lt;/math&gt;
:::: כאשר &lt;math&gt;\mathit{Ne}&lt;/math&gt; - שיעור ניכוי תקופתי((;))
:::: &lt;math&gt;n&lt;/math&gt; - מספר תקופות הריבית בשנה((.))
::: (ה) &quot;תקופת הריבית&quot; - התקופה החלה ממועד תשלום הריבית האחרון ועד למועד תשלום הרבית הבא על פי לוח הסילוקין. הפרשי הצמדה של חוב צמוד מדד, קרן החוב על פי הסכמי המימון לחוב הבכיר, הריבית בגינם ועמלת הפירעון המוקדם בגינם, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע במועד הסגירה הפיננסית (להלן - המדד הבסיסי), כך שאם יתברר במועד הפירעון של החוב הבכיר על ידי מנהל המערכת, כי המדד הידוע למועד הפירעון (להלן - המדד החדש) שונה מהמדד הבסיסי, ישלם מנהל המערכת את החוב הבכיר כשהוא מוכפל במדד החדש ומחולק במדד הבסיסי. לצורך החישוב כאמור בפסקה זו, לא יפחת המדד החדש מהמדד הבסיסי.

@ 135. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הוראות כלליות לעניין כוח עליון'''
: (א) '''הוראות כלליות לעניין כוח עליון'''
:: בהתקיים אירוע של כוח עליון, כמפורט לעיל, קמה עילה ליצרן שלא לעמוד בהתחייבויותיו בעסקת הרכישה, וזאת בכפוף לאמור להלן:
:: (1) כל החלטות או פעולות הצדדים הנוגעות לאירוע כוח עליון תכוונה במטרה להביא לקיום התחייבויות הצדדים לשיקום המתקן ולמזעור ההשלכות בגין התקיימות אירוע כוח העליון בכל הנוגע ליצרן. מובהר למען הסר ספק, כי תנאי לזכותו של היצרן לקבלת התעריפים על פי אמת מידה זו היא, כי במסגרת התחייבות היצרן כאמור לעיל למזער את השלכות התקיימות אירוע כוח העליון, ייקבע, בין היתר, על ידי היצרן בהסכמים עם קבלן המשנה המקים או המפעיל מטעמו את המתקן, כי בנסיבות של אירוע כוח עליון מעכב אשר בגינו נמנעה מקבלן המשנה היכולת, כולה או חלקה, לבצע את העבודה נשוא ההסכם אשר נכרת בינו לבין היצרן תותאם התמורה לה יהיה זכאי קבלן המשנה בהתאם וכן ייקבע בהקשר זה, כי בנסיבות כאמור לא יחויב היצרן אלא לכל היותר בתשלומים הנדרשים לצורך שימור צוות העבודה מטעם קבלן המשנה באתר למשך תקופת התקיימות אירוע הכוח העליון המעכב.
:: (2) בנסיבות של אירוע כוח עליון יהיו היצרן או מנהל המערכת, לפי העניין, פטורים מביצוע כל פעולה שהם היו חיי בים בה לרבות על פי עסקת הרכישה או על פי אמות המידה, ואשר הם היו מנועים מלבצעה עקב התקיימות אירוע הכוח העליון. מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, לא יהיו רשאים לסיים את עסקת הרכישה בשל התקיימות אירוע כוח עליון, אלא בכפוף לאמור [[באמת מידה 133]].
:: (3) למרות האמור לעיל מובהר בזה, כי האמור באמת מידה זו לא יפטור את מנהל המערכת או היצרן, לפי העניין, בהתקיים אירוע של כוח עליון מביצוע כל ההתחייבויות שאינן נוגעות לאירוע כוח עליון או אינן מושפעות ממנו.
:: (4) יצרן אשר קיבל פטור מביצוע התחייבות כלשהי עקב התרחשותו של אירוע כוח עליון, יחדש את ביצוע הפעולה אשר ממנה הופטר עקב התרחשות אירוע הכוח העליון, כאשר השלכות אירוע הכוח העליון הוסרו, תוקנו או חדלו מלהתקיים.
:: (5) התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן על פי אמת מידה זו, ככל שיחוב, למעט התשלום בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים, ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן החל מהמועד שבו יקבל היצרן את הרישיון הקבוע לייצור החשמל על ידי הרשות, וזאת לאורך יתרת תקופת עסקת הרכישה בפריסה ובשיעור כפי שתקבע הרשות, וזאת על פי שיקול דעתה הבלעדי.
:: (6) התשלומים בהם יחוב מנהל המערכת כלפי היצרן בנסיבות של אירוע כוח עליון מסיים הן בתקופת ההקמה והן בתקופת ההפעלה של המתקן ישולמו על ידי מנהל המערכת ליצרן בהתאם לאמור [[באמת מידה 134]].
:: (7) מובהר כי בנסיבות של ביטול עסקת הרכישה שאיננה עקב התקיימות אירוע כוח עליון כאמור באמת מידה זו, יקוזזו מהתשלומים אשר ישולמו ליצרן על ידי מנהל המערכת, יתרת החוב הנחות של היצרן כלפי מנהל המערכת, ככל שהייתה קיימת באותה העת.
:: (8) למעט האמור באמת מידה זו, מנהל המערכת או היצרן לא יהיו זכאים האחד כלפי השני לכל סעד בגין התקיימות אירוע כוח עליון.
:: (9) לא יבוצע כל תשלום על פי אמת מידה זו באופן שיעניק ליצרן כפל סעדים, לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור, במקרה של סעדים המגיעים ליצרן, ככל שמגיעים לו, על פי הוראות הדין, כמו גם ביחס לרכיבי תשלום על פי אמות המידה החופפים זה לזה או מוציאים זה את זה.

@ 136. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 11.5.15, 12.12.16, 26.12.16, 28.5.18, 13.5.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-12, תש&quot;ף-30, תשפ&quot;א-6) : '''תחולה לעניין הסדר אירוע כוח עליון'''
: (א) '''תחולה'''
:: ההסדרים התעריפיים המופיעים [[באמות מידה 130–140]] יחולו רק ביחס לבעלי רישיונות יצור פרטיים מותנים, אשר מתקיימים לגביהם התנאים המצטברים הבאים:
:: (1) בעלי הרישיונות כאמור הם לייצור חשמל פרטי בטכנולוגיה קונבנציונאלית, קוגנרציה (כמפורט בסעיף (ב)) ואגירה שאובה או מתחדשת, למעט יצרן עצמי, אשר יגיעו לסגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריפי החל ממועד [[https://pua.gov.il/decisions/documents/3061.pdf|החלטה מספר 9 מישיבת רשות מספר 403 מיום 3.6.2013]] המפורסמת באתר הרשות (להלן באמת מידה זו - החלטה 403).
:: (2) בעלי הרישיונות כאמור הם ביחס למתקנים לייצור חשמל אשר שוויים הנורמטיבי איננו פחות מ-50 מיליון שקלים חדשים ואשר מנהל המערכת מחויב ברכישת אנרגיה או אנרגיה וזמינות כלפיהם לפי דין.
:: (3) בעלי הרישיונות כאמור הם כאלו אשר במועד התקיימות אירוע כוח העליון קיים להם חוב בכיר ואין מדובר בבעלי רישיונות כאמור אשר בעת הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי לא היה להם חוב בכיר, והמבקשים לשנות את הרכב המימון לחוב בכיר לאחר ביצוע הסגירה הפיננסית וקבלת האישור התעריפי.
:: (4) בעלי הרישיונות קיימו את כל התנאים הקבועים בהסדרים לזכאותם להסדרי התעריפים האמורים.
:: (5) בעלי הרישיונות כאמור עומדים בתנאים הבאים:
::: (א) בהליך תחרותי בטכנולוגיה סולארית או במכרז מדינה בטכנולוגיה סולארית - קבעה הרשות כי יחולו לגביו [[אמות מידה 130 עד 140]].
::: (ב) בטכנולוגית קוגנרציה בגז טבעי, בהספק כולל של לא יותר מ-1000 מגה-וואט מותקן, מבין בעלי רישיונות מותנים ובעלי רישיונות קבועים בקוגנרציה בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, עד לא יאוחר מיום 30.6.2017 ובלבד שסך כל ההספק המותקן בקוגנרציה בגז טבעי ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים שישלים סגירה פיננסית עד ליום 30.6.2017 לא יעלה על 1000 מגה-וואט.
::: (ג) בטכנולוגיית אגירה שאובה - שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף ממועד החלטה 403 ואילך, ובלבד שסך כל ההספק המותקן באגירה שאובה ברישיונות קבועים וברישיונות מותנים לא יעלה על 800 מגה-וואט.
::: (ד) בטכנולוגיה קונבנציונאלית, לא יותר מהספק כולל של 1300 מגה-וואט מותקן מבין בעלי רישיונות מותנים קונבנציונאליים בגז טבעי, שישלימו סגירה פיננסית ויקבלו אישור תעריף, ממועד החלטה 403, עד ליום 1.1.2019, ובלבד שסך כל ההספק המותקן ברישיונות קונבנציונאליים בגז טבעי קבועים ומותנים, ובכלל זה כאלו שבמכרז, שישלים סגירה פיננסית עד ליום 1.1.2019, לא יעלה על 3470 מגה-וואט.
::: (ה) בטכנולוגיה רוח, עד להשלמת סגירה פיננסית וקבלת אישור תעריף בהספק מותקן כולל של עד 730 מגה-וואט.
: (ב) '''תחולת ההסדר על יצרנים בקוגנרציה'''
:: (1) מובהר בזה כי הסדרי התעריפים ליצרן בקוגנרציה בגין אירוע כוח עליון יחולו על יצרן כאמור, אולם יצרן פרטי בקוגנרציה יהיה זכאי לחלק היחסי מהתמורה הקבועה בהסדרים התעריפיים באמת מידה זו, הכל לפי אחוזי התחייבות רכישת האנרגיה מסך האנרגיה המיוצרת במתקן בשעות פסגה וגבע במסגרת תקופת עסקת הרכישה אליה התחייב היצרן מול מנהל המערכת, כמופיע [[+|בתקנות 7(א)(1)]] [[ו-7(א)(2) לתקנות משק החשמל (קוגנרציה) התשס&quot;ה-2004]] הרלוונטיות לפעילותו. בנסיבות כאמור יחויב היצרן, כתנאי לתחולת ההסדר הקבוע [[באמות מידה 132–134]], להעביר את כל הזכויות הקיימות לו במתקן לידי מנהל המערכת, כאמור [[באמת מידה 133(ה)]].
:: (2) למרות האמור לעיל, בנסיבות בהן אמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה אינם מוחזקים, בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה, או שאמצעי השליטה במפעל שבחצריו מוקם מתקן הקוגנרציה אינם מוחזקים בין במישרין ובין בעקיפין, על ידי מי שמחזיק באמצעי השליטה בבעל רישיון הקוגנרציה, ייהנה יצרן הקוגנרציה, מתחולת ההסדר התעריפי בהחלטה זו באופן מלא.
::- &quot;החזקה&quot;((,)) לעניין סעיף זה כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ג) '''תחולת תעריפי כוח עליון על מישור היחסים בין הצדדים לעסקת רכישה'''
:: ההסדר הקבוע [[באמות מידה 132–134]] ביחס להתקיימות אירוע כוח עליון נכון לעניין מישור היחסים בין הצדדים לעסקת הרכישה בלבד, ואין בכך כדי להשליך על קביעת התעריפים על ידי הרשות לגבי ספק השירות החיוני בנסיבות התקיימות אירוע כוח עליון לספק שירות חיוני, לרבות ביחס לאמור בספר דיווחי האמינות השנתיים של הספק. למרות זאת, מובהר בזה כי בהתקיים כוח עליון, הרי שהיצרן לא יהיה זכאי לטעון להפרת עסקת הרכישה על ידי ספק השירות החיוני.

@ 137. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תעריפי כוח עליון ואחריות - תנאי ביטוח ליצרן פרטי'''
: (א) '''החובה לעמוד בתנאי ביטוח'''
:: מנהל המערכת יחוב בתשלום ההסדרים התעריפיים ליצרן חשמל פרטי במקרי אירוע כוח עליון ואחריות, כמפורט באמות מידה מטעם הרשות, בכפוף לעמידתו של היצרן בתנאי הביטוח המפורטים בתנאי רישיונו, כדלקמן.
: (ב) '''ביטוחים נדרשים בתקופת ההקמה של המתקן'''
:: בעל רישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, בתקופה שמתחילת ביצוע עבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן את כל הביטוחים, לפי נוסח אישור ביטוחים שייקבע על ידי הרשות ועל פי הפירוט הבא:
:: (1) ביטוח עבודות קבלניות הכולל ביטוח רכוש, ביטוח אחריות כלפי צד שלישי וביטוח חבות מעבידים. בביטוחים כאמור אתר העבודות יוגדר במפורש כשטח המיועד להקמת המתקן, אתרי התארגנות, דרכי גישה ייעודיות אל האתרים כאמור, ובכל מקום אחר, בישראל או בשטחים המוחזקים, בו מתבצעות פעולות הקשורות למתקן.
:: (2) ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, כאשר סכום הביטוח יכלול את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
:: (3) ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית ונזק פיזי לרכוש מוחשי שנגרם לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים בכל הקשור בהקמת המתקן. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למעשיו או למחדליו של היצרן או של הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר.
:: (4) ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או המועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם בהקמת המתקן. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לכל הפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם, קבלנים, קבלני משנה ועובדיהם, או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהן כלפי הנפגע.
:: (5) ביטוח ימי וביטוח תעופתי - היצרן ירכוש ויחזיק פוליסות ביטוח ימי ותעופתי ביחס לציוד אשר יירכש על ידו מחוץ לגבולות מדינת ישראל במסגרת פעילותו כבעל רישיון ולצורך ההקמה או ההפעלה של המתקן. פוליסות הביטוח הימי יהיו מסוג של כל הסיכונים (Institute Cargo Clause A) ומדלת לדלת (From warehouse to warehouse) וזאת ללא כל תלות בתנאי המכר. ביטוח כאמור נדרש גם בתקופת ההפעלה לצרכי חלפים וצרכים אחרים של מתקן הייצור.

@ 138. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13) : '''תקופת ההפעלה של המתקן - ביטוחים נדרשים'''
: (א) '''ביטוחים נדרשים בתקופת ההפעלה של המתקן'''
:: בעל הרישיון יבצע ויקיים, על חשבונו ועל אחריותו, את הביטוחים המפורטים להלן מיום תחילת הפעלתו המסחרית של המתקן:
:: (1) ביטוח כל הסיכונים למתקן, לציוד, למלאי ולכל רכוש אחר: המתקן יבוטח במלוא עלות הקמתו מחדש, וסכום הביטוח לא יפחת מעלות הקמתו של המתקן מחדש, כאשר סכום זה כולל את כל ההוצאות הנלוות הנדרשות להקמתו מחדש של המתקן מפני אבדן או נזק עקב הסיכונים המקובלים בביטוח כל הסיכונים. ציוד מלאי ורכוש אחר יבוטחו במלוא ערכם ליצרן, כאשר סכום הביטוח לא יפחת מעלות רכישתם מחדש. הביטוח יכלול גם נזקים המכוסים בדרך כלל על פי ביטוח שבר מכני או ביטוח ציוד אלקטרוני. הביטוח יכסה נזקי רעידת אדמה ונזקי טבע אחרים במלוא ערכו של המתקן כאמור לעיל.
:: (2) ביטוח אבדן תוצאתי למתקן: ביטוח זה יכסה אובדן רווח גולמי, לרבות הוצאות תפעול מוגדלות שנועדו למנוע או לצמצם את האובדן כאמור, אשר ייגרמו ליצרן עקב אובדן או נזק המבוטח על פי סעיף (א). הביטוח יכסה גם אובדן תמורה בגין העמדת זמינות עקב אירוע מבוטח. סכום הביטוח יהיה שווה לאבדן הרווח הגולמי (מחזור הכנסות בניכוי הוצאות משתנות), אשר נגרם ליצרן במשך תקופת השיפוי. תקופת השיפוי תהיה שווה לתקופה הנדרשת להקמתו מחדש של המתקן לאחר שאבד או ניזוק ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת מ-24 חודש.
:: (3) ביטוח אחריות כלפי צד שלישי: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, בשל מוות, פגיעה גופנית או נזק פיזי לרכוש מוחשי, שנגרמו לצד שלישי כלשהו בתחום שטח מדינת ישראל והשטחים המוחזקים. הביטוח יכלול סעיף אחריות צולבת. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות הנובעת מפריקת מטענים, שביתות והשבתות, חבות בגין וכלפי קבלנים, קבלני משנה מכל דרגה ועובדיהם. הביטוח לא יחריג את חבותו של היצרן בגין נזקי זיהום תאונתיים. הביטוח יכסה את אחריותם של המבוטחים האחרים, כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למעשיו או למחדליו של היצרן או הפועלים עבורו או מטעמו. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה למחצית העלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-10 מיליון דולר ולא יעלה על 50 מיליון דולר.
:: (4) ביטוח אחריות מעבידים: ביטוח אחריותו של היצרן, על פי כל דין, לנזק גוף, מחלה או מוות שנגרמו למי מעובדי היצרן או למועסקים על ידו, תוך כדי או עקב עבודתם. גבול האחריות בביטוח זה בגין מקרה אחד ובסך הכל לתקופת הביטוח יעמוד לפחות על סכום השווה לרבע מהעלות הנורמטיבית של הקמת המתקן, אך לא יפחת מ-5 מיליון דולר ולא יעלה על 25 מיליון דולר. הביטוח לא יכלול כל חריג, סייג או הגבלה בדבר חבות כלפי עובדים זרים, עובדים תושבי השטחים המוחזקים, עובדים המסופקים על ידי חברות כוח אדם או העסקת נוער. הביטוח יורחב לכסות את חבות המבוטחים האחרים כהגדרתם [[באמת מידה 139(ג)(1)]], למקרה בו ייטען לעניין קרות תאונת עבודה כלשהי כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהם כלפי הנפגע.

@ 139. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הוראות כלליות לעניין ביטוח'''
: (א) '''סיווג החברות שבהן ניתן לערוך ביטוח'''
:: בעל הרישיון יערוך את כל הביטוחים הנדרשים בחברת ביטוח מורשית כדין בישראל, אשר היקף הכנסותיה מפרמיות בביטוח כללי (אלמנטרי) בשנת הקודמת לתקופת הביטוח אינו פחות מסך 1,250,000,000 ₪, או בחברת ביטוח אשר מקום מושבה מחוץ לישראל, אשר דירוגה אינו נופל מדרגה A בדירוג S&amp;P, או מדרגה &lt;span dir=&quot;ltr&quot;&gt;A&amp;minus;&lt;/span&gt; בדירוג A.M. BEST או דירוג מקביל.
: (ב) '''תוקף הביטוח'''
:: כל הביטוחים יעמדו בתוקפם, על פי העניין, החל ממועד תחילת ביצוע העבודות בקשר עם הקמת המתקן ועד למועד סיום עסקת הרכישה.
: (ג) '''התנאים שיכללו בביטוח'''
:: כל הביטוחים ייכללו תנאים מפורשים כדלקמן:
:: (1) מדינת ישראל, ממשלת ישראל, מנהל המערכת, מממני החוב הבכיר ורשות החשמל (להלן - המבוטחים האחרים) ייכללו כמבוטחים נוספים בכל הפוליסות לביטוח אחריות, וזאת בגין אחריותם למעשיו או למחדליו של היצרן.
:: (2) הגבולות הטריטוריאליים לגבי הביטוחים יהיו, לפי המקרה, כל תחומי מדינת ישראל והשטחים המוחזקים או כל העולם לרבות ארה&quot;ב וקנדה. תחום השיפוט לגבי ביטוחי החבויות הינו כל העולם לרבות ארה&quot;ב וקנדה.
:: (3) היצרן יפטור את המבוטחים האחרים וכל הפועלים מטעמם בקשר עם הקמת המתקן והפעלת המתקן וכל הבאים מכוחם, מאחריות לכל נזק לרכוש או ציוד המובא על ידם או מטעמם למתקן ואשר היצרן זכאי לקבל שיפוי בגינו על פי הביטוחים הנדרשים באמת מידה זו או שהיה זכאי לקבל שיפוי בגינו, אלמלא סעיף השתתפות עצמית או הפרת תנאי פוליסה או ביטוח חסר. הפטור לא יחול לטובת מי שגרם לנזק בזדון.
:: (4) הביטוחים הינם קודמים וראשוניים לכל ביטוח הנערך על ידי המבוטחים האחרים, והמבטח מוותר על הזכות לשיתוף ביטוחי המבוטחים האחרים בגין נזק המכוסה על פי ביטוחי היצרן. המבטח מוותר על כל זכות המוקנית לו על פי [[סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]].
:: (5) המבטח אינו רשאי לבטל הביטוחים או לצמצם את היקפם אלא אם כן מסר המבטח למבוטחים האחרים הודעה על כך בדואר רשום 60 יום לפני כניסתו לתוקף של ביטול הביטוח או צמצום הכיסוי כאמור.
:: (6) היצרן מתחייב להמציא אישורים בדבר קיום הביטוחים בקשר עם תקופת ההקמה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהם חתומים על ידי המבטח, לא יאוחר מ-7 ימים לפני מועד כניסתו לאתר העבודות או מועד תחילת ביצוע העבודות, לפי המוקדם מביניהם. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישורים בדבר קיום הביטוחים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
:: (7) היצרן מתחייב להמציא אישור לרשות בדבר קיום הביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן למבוטחים האחרים, כשהוא חתום על ידי המבטח, ביום תחילת הפעלתו של המתקן. בכל מקרה של אי התאמה בין האמור באישור בדבר קיום הביטוחים הנדרשים לבין האמור באמת מידה זו, מתחייב היצרן לגרום לשינוי ביטוחיו על מנת להתאימם להוראות אמת מידה זו.
:: (8) היצרן מתחייב לחדש את ביטוחיו בקשר עם תקופת ההפעלה של המתקן מידי שנה, ולהעביר למבוטחים האחרים ולמנהל המערכת, אישור תקף לא יאוחר מ-7 ימים לפני מועד חידוש הביטוחים.
:: (9) היצרן מתחייב להביא לידיעת קבלני המשנה מטעמו את האמור באמת מידה זו ולקבל בכתב את הסכמתם לאמור לעיל ואת התחייבותם לפעול בהתאם לאמת מידה זו.
:: (10) היצרן ימלא בהקפדה אחר כל תנאי הפוליסות והוראותיהן, לרבות כל הוראות ודרישות המבטחים בקשר עם אמצעי מניעת נזקים והיערכות לסיכונים הכרוכים במתקן.
:: (11) בביטוחים הנדרשים בקשר עם תקופת ההקמה או תקופת ההפעלה של המתקן, ייקבע כי אם המבטחים יהיו פטורים מתשלום על פי פוליסות הביטוח בנסיבות של מרמה, מצג שווא, אי גילוי או הפרה של הצהרה או תנאי על פי פוליסות הביטוח כלפי מי המבוטחים על פי פוליסות הביטוח, לא תיפגענה בגין כך זכויות השיפוי של מי מהמבוטחים האחרים כלפי מי מהמבטחים על פי פוליסות הביטוח.
:: (12) היצרן ישא בתשלום הפרמיות עבור הביטוחים השונים במועדים שהוסכמו עם המבטחים, ובתשלום סכומי ההשתתפות העצמית בגין הנזקים המבוטחים.
:: (13) אם גבולות האחריות וסכומי הביטוח, על פי פוליסות הביטוח יפחתו ברבע או יותר, ירכוש היצרן פוליסות ביטוח נוספות באופן שגבול אחריות המבטחים על פיהן לא יפחת מהסכומים המפורטים לעיל.
:: (14) אין בעריכת הביטוחים האמורים, בהמצאת האישורים בדבר קיומם, בבדיקתם או בשינויים בכדי להוות אישור בדבר התאמתם לנדרש על פי אמת מידה זו או בכדי להוות הטלת אחריות כלשהי על המבוטחים האחרים או על מי מטעמם או בכדי להוות צמצום אחריותו של היצרן על פי עסקת הרכישה או על פי כל דין, ובכלל זה על היצרן לבדו תחול החובה לתקן, על חשבונו ועל אחריותו, כל נזק שנגרם למתקן הייצור, לפצות או לשפות צד שלישי כלשהו בגין נזק שנגרם לו, גם אם נזקים כאמור אינם מכוסים על פי הביטוחים שנערכו על פי האמור באמות המידה.
:: (15) היצרן יהא חייב לעדכן בכל עת את סכומי הביטוח ואת גבולות האחריות בהתאם לצרכי הביטוח הנובעים מפעילותו וההולמים את החשיפה הנובעת מפעילותו ולרכוש כל ביטוח נוסף בקשר עם הפעלת המתקן, ובתנאי שכל ביטוח שיערוך היצרן לאחריותו, יורחב לכסות את אחריותם של המבוטחים האחרים או הבאים מטעמם למעשיו או למחדליו של היצרן, בכפוף לסעיף אחריות צולבת, ובכל ביטוח לרכוש או לאבדן תוצאתי שיערוך היצרן ייכלל ויתור המבטח על זכותו לתחלוף כלפי המבוטחים האחרים וכלפי כל הבאים מטעמם, ובלבד שהאמור בדבר ויתור על זכות תחלוף לא יחול לטובת אדם שגרם לנזק בזדון.
:: (16) ליצרן לא תהיה כל תביעה, דרישה או טענה מכל מין וסוג כלפי המבוטחים האחרים או כלפי מי מטעמם באשר לתוכן או להיקף הביטוחים אשר נדרש לעורכם כמפורט לעיל והכיסוי שיינתן על ידם, והיצרן יהיה מנוע מלהעלות כל תביעה, דרישה או טענה כלשהי בקשר לכך.
:: (17) היצרן יוודא, כי כל מהנדס או יועץ אשר מועסק על ידו בקשר עם הקמת או הפעלת המתקן, יערוך ביטוח אחריות מקצועית בגבול אחריות התואם את פעילותו והביטוח יכלול הרחבה לכסות את אחריות המבוטחים האחרים בקשר עם מעשיו או מחדליו של המהנדס או היועץ כאמור.
:: (18) גבולות האחריות הנקובים לגבי הביטוחים השונים וגבולות האחריות כמפורט באישורים המפורטים לעיל, הם בגדר דרישות מינימאליות. היצרן, על פי שיקול דעתו וניסיונו, חייב לרכוש ביטוחים נוספים או להגדיל את גבולות האחריות הנקובים בסעיפים לעיל ובביטוחים הנזכרים לעיל על מנת להבטיח כיסוי ביטוחי מיטבי לרכושו, רווחיו ואחריותו על פי כל דין.
: (ד) '''תחולת אמת המידה'''
:: האמור באמת מידה זו לא יחול לגבי יצרנים אשר נמצאים במועד פרסום אמת מידה זו בשלבים של הקמת המתקן ואשר יש ברשותם פוליסות ביטוח למשך כל תקופת ההקמה. יצרנים אלה יחויבו לפעול בהתאם לאמור באמת מידה זו החל ממועד החידוש הקרוב של פוליסת הביטוח.
: (ה) '''ציון העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח'''
:: מובהר בזה כי בכל מקום בו מצוין ביטוח שיעמוד על אחוז מסוים מעלות נורמטיבית תצוין העלות הנורמטיבית לצרכי ביטוח במסגרת האישור התעריפי שיקבל היצרן.
: (ו) '''תגמולי הביטוח'''
:: היצרן לא יהיה זכאי להסדר תעריפי מאת הספק (([צ&quot;ל: מאת מנהל המערכת])) במסגרת אמת מידה כוח עליון ואחריות, אלא בכפוף לכך שתגמולי הביטוח על פי פוליסות הביטוח מטעמו ישולמו על ידי המבטחים לחשבון ביטוח ספיציפי, כפי שייקבע בהסכמי המימון לחוב הבכיר. כל משיכה מחשבון הביטוח תשמש למטרות כמפורט להלן בלבד:
:: (1) תגמולי הביטוח אשר ישולמו על פי הפוליסה לביטוח הרכוש כמפורט לעיל ישמשו לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי אשר בגינו התקבלו תגמולי הביטוח.
:: (2) תגמולי ביטוח אשר ישולמו על פי פוליסות ביטוחי האחריות ישמשו לצורך כיסוי האחריות בגינה התקבלו.

@ 140. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 3.6.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''אירוע מבוטח'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;אירוע מבוטח&quot; - אירוע, אשר אלמלא האמור [[בסעיף (ד)(9) להגדרת &quot;כוח עליון&quot; שבאמת מידה 130]] היה נחשב כאירוע כוח עליון, ואשר נכלל בכיסוי ביטוחי על פי דין, לרבות לפי [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ&quot;א-1961]], או בכיסוי הביטוחי על פי [[אמת מידה 138]] וסכומי הביטוח על פי [[אמת מידה 138]] אמורים לכסות, בהתעלם מכל השתתפות עצמית של היצרן, לפחות 80% מעלות הכינון של המתקן כולו או חלקו.
::- &quot;עלות כינון המתקן&quot; - הסכום הנדרש להשבת המתקן לקדמותו טרם קרות האירוע המבוטח, תוך שימוש ברכיבים חדשים ומקוריים בלבד.
: (א) '''תוצאות אירוע מבוטח'''
:: בהתקיים אירוע מבוטח, יחול האמור להלן:
:: (1) היצרן יפעל לשם גביית כספי הביטוח וישתמש בתקבולים אלה לצורך השבת המתקן למצבו טרם קרות האירוע הביטוחי;
:: (2) בהתקיים האירוע המבוטח היצרן לא יהיה זכאי לתשלום של הוצאות ישירות או להחזר החוב הבכיר כאמור בהסכמי המימון לחוב הבכיר.
: (ב) '''שחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה'''
:: היצרן ישוחרר מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה המושפעות מהאירוע המבוטח כל עוד נמשכת השפעתו של האירוע המבוטח, ואולם מנהל המערכת יהיה פטור אף הוא מביצוע התחייבויותיו על פי עסקת הרכישה אשר היו מותנות בביצוע ההתחייבויות אותן לא קיים היצרן בגין האירוע המבוטח, ובכל מקרה לא ישולמו ליצרן תשלומים בגין יכולת זמינה קבועה או משתנה.
: (ג) '''חריגים לשחרור מההתחייבויות של עסקת הרכישה'''
:: מובהר בזה כי האמור בסעיף (ב) לעיל ביחס לשחרור היצרן מהתחייבויותיו על פי עסקת הרכישה לא יחול במקרים המופיעים [[בסעיף (ד) שבהגדרת &quot;כוח עליון&quot; שבאמת מידה 130]] ביחס לסעיפים קטנים (2), (3), (6), (10), (12)-(15), (17), אף בנסיבות בהם אירועים אלו מבוטחים על ידי היצרן.

@ 141. (תיקון: 26.10.08, 19.7.09, 17.1.11, 3.6.13, 27.10.14, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''אחריות'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;הגנות, מערכות הגנה, מיתוג ופיקוד&quot; - כל הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור או לניתוק, לפי העניין, באופן אוטומטי או באופן ידני מהמקום או מרחוק, בין היתר לצורכי תחזוקה ולטיפול בתקלות ובמצבים חריגים ובמקרי חירום.
::- &quot;חצר מיתוג באחריות בעל רישיון הולכה&quot; - חלק ממסדר מתח עליון של מתקן הייצור הכולל את הציוד, החומרים והנכסים המשמשים או שנועדו לשמש לחיבור מתקן היצרן או הצרכן לרשת החשמל לאחר שעבר לאחריות תחזוקתית, תפעולית ובטיחותית של בעל רישיון הולכה עם השלמת בדיקות הקבלה;
::- &quot;יצרן, יצרן פרטי&quot; - יצרן חשמל פרטי כהגדרתו [[בחוק משק החשמל((,)) התשנ&quot;ו-1996]], ולרבות יצרן עצמי אשר לגביו יחול האמור בסעיפים (ב)(1), (ב)(2), (ב)(3), (ג), ו-(ה)(1) לאמת מידה זו כלפי צד ג';
::- &quot;מיתקן ייצור&quot; - כל הנכסים, הציוד, והרכוש השייכים ליצרן או שיותקנו על ידי היצרן, למעט הציוד המותקן בחצר שבאחריות ספק שירות חיוני, המשמשים או שנועדו לשמש לייצור אנרגיה או להעברת חשמל לרשת החשמל, לרבות, מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, יחידות גנרציה, שנאים, מערכות הגנה ומיתוג שלא בתחום החצר התפעולית, מערכות ויסות ההספק, מערכת L.F.C.‎ וקווי תקשורת;
::- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - לעניין צרכן או יצרן מתח עליון - מנהל המערכת, ולעניין צרכן או יצרן במתח נמוך או במתח גבוה - מחלק;
::- &quot;רשת החשמל&quot; - כהגדרתה [[בחוק משק החשמל((,)) התשנ&quot;ו-1996]] לרבות החצר שבאחריות ספק שירות חיוני;
::- &quot;תקלה ברשת&quot; - סך כל הדקות בהן לא הייתה הרשת זמינה לקליטת אנרגיה, ללא תלות ביכולת ייצור האנרגיה במתקן.
: '''אחריות בגין נזקים שנגרמו לספק שירות חיוני וליצרן'''
: (א) '''פיצוי היצרן בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני'''
:: (1) יצרן פרטי יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מספק השירות החיוני בגין מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני המהווים הפרה של אמת המידה או של עסקת הרכישה, המונע מיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכישה או העסקה הפרטית (להלן - המעשה או המחדל), ובלבד שהיצרן היה יכול לקיים את התחייבויותיו אלמלא המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני.
::: (א) בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1) לעיל: (1) ישלם ספק השירות החיוני ליצרן החשמל הפרטי את התשלומים בהתאם לתכנית הייצור היומית אשר נמנעו מיצרן החשמל הפרטי על פי עסקת הרכישה, וליצרן חשמל פרטי באנרגיה מתחדשת לפי תכנית הייצור הרלבנטית שתקבע לו, בניכוי כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן ובניכוי כל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. בגין יכולת זמינה קבועה יהיה התשלום לפי האמור בלוח תעריף 6.5–1 עבור יכולת זמינה קבועה. (2) בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני לא יחייב ספק השירות החיוני את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית, ואולם מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל. מובהר בזה כי היצרן יחויב בכל מקרה בתשלום בגין שירותי תשתית.
:: (2) ספק השירות החיוני יפצה את היצרן הפרטי בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למתקן הייצור שבבעלות יצרן החשמל הפרטי עקב כל מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני. הפיצוי יהיה בגובה העלות הנדרשת להחזיר את המתקן לקדמותו טרם נגרם לו נזק, ואולם מפיצוי זה תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
:: (3) למרות האמור בסעיף קטן (2) לעיל, בנסיבות בהן ההגנות אשר יצרן החשמל הפרטי מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן במתקן הייצור, היו צריכות למנוע אך לא מנעו בשל מעשה או מחדל של היצרן את התרחשות הנזקים אשר אירעו ליצרן החשמל הפרטי, לא יהיה היצרן זכאי לסעדים המפורטים כאמור בסעיף קטן (2).
: (א1) '''אחריות ספק שירות חיוני ליצרן המחובר לרשת החלוקה'''
:: (1) למרות האמור לעיל, הרי שביחס ליצרן המחובר לרשת החלוקה יחול ההסדר הבא: ספק שירות חיוני יפצה יצרן המחובר לרשת החלוקה בגין מעשה או מחדל של ספק שירות חיוני שבגינו נמנע מיצרן לממש את עסקת הרכישה מפאת אי יכולת הוצאת האנרגיה לרשת. הפיצוי יינתן עבור התקלה ברשת בגובה עסקת הרכישה שנמנעה ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים [[באמת מידה 48א(ג)]]. הפיצוי יינתן באופן הבא:
::: (א) הפיצוי ליצרן בגין הפרעה חד פעמית ממושכת יחושב על פי מכפלת התעריף לו זכאי היצרן, בהתאם להסדרה שלו, בייצור השעתי הממוצע של עשרת הימים שקדמו למועד קרות ההפרעה. החישוב יהיה בנפרד לגבי כל שעה המקבילה לכל אחת משעות האירוע.
::: (ב) הפיצוי ליצרן בגין הפרעות ממושכות במצטבר על פני שנה קלנדרית, יחושב כמכפלת התעריף לו זכאי היצרן בהתאם להסדרה שלו, בממוצע הייצור השנתי שלו.
:: (2) בנסיבות בהן נמנע מיצרן לממש עסקה פרטית, לא יחייב ספק השירות החיוני את היצרן בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית ובתנאי שהיצרן זכאי לפיצוי על פי הקריטריונים הקבועים [[באמת מידה 48א(ג)]]; מעלות זו תנוכה כל הוצאה אשר נחסכה ליצרן וכל תקבול אחר אשר התקבל על ידי היצרן כתוצאה מהמעשה או המחדל.
: (ב) '''פיצוי ספק השירות החיוני בגין נזקים לרשת החשמל'''
:: (1) ספק השירות החיוני יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2) מיצרן החשמל הפרטי בגין כל מעשה או מחדל של יצרן החשמל הפרטי המהווה הפרה של האמור באמות המידה או בהסכם עסקת הרכישה בקשר להעברת האנרגיה ממתקן הייצור של היצרן לרשת החשמל של ספק השירות החיוני.
:: (2) בנסיבות כאמור בסעיף קטן (1), ישפה יצרן החשמל הפרטי את ספק השירות החיוני בגין נזקים פיזיים ישירים אשר נגרמו למערכת ההולכה או החלוקה כתוצאה מהעברת האנרגיה כאמור בסעיף קטן (1).
:: (3) למרות האמור בסעיף קטן (2) בנסיבות בהן ההגנות אשר ספק השירות החיוני היה מחויב בהתקנתן, תחזוקתן וכיולן ברשת או אם ההגנות שהותקנו בתחום החצר שבאחריות ספק שירות חיוני היו צריכות למנוע אך לא מנעו, בשל מעשה או מחדל של הספק, את התרחשות הנזקים אשר אירעו לספק כאמור, לא יהיה הספק זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (2).
: (ג) '''אחריות היצרן וספק השירות החיוני בגין חריגה מחובותיהם בנושאי מכירת חשמל'''
:: אין באמור באמת מידה זו כדי להקל, לגרוע או לשנות מהתחייבויות היצרן וספק השירות החיוני בנושא מכירת חשמל במסגרת עסקה פרטית או עסקת רכישה, כקבוע [[בפרק ו' לספר אמות המידה]] כפי עדכונן מעת לעת, לרבות ביחס לחובות היצרן בגין אי עמידה בתוכניות.
: (ד) '''אחריות בעל רישיון ההולכה בגין חצר באחריות בעל רישיון הולכה'''
:: עם מסירת החזקה בחצר לאחריות בעל רישיון ההולכה, יהיה בעל רישיון ההולכה האחראי הבלעדי בכל דבר ועניין הקשור ביחס לחצר, למעט ביחס למערכות משותפות כדוגמת כיבוי אש והארקות אשר על היצרן הפרטי לתחזק ולבטח בהתאם להסכם תפעולי ותחזוקתי עם בעל רישיון ההולכה.
: (ה) '''אחריות כלפי צד ג''''
:: (1) צרכן או יצרן, אשר מכשיר שברשותו ניזוק בשל תקלה באספקת החשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה נגרם עקב מעשה או מחדל של יצרן אחר, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי, והכל כקבוע [[באמות מידה 48–49]].
:: (2) צרכן אשר ניזוק בגין אי אספקת חשמל, לרבות בנסיבות שבהן נזק זה אירע עקב מעשה או מחדל של יצרן, יפנה לספק השירות החיוני לקבלת פיצוי.
:: (3) ספק השירות החיוני ישפה את היצרן הפרטי, בגין כל נזק שבגינו זכאי צרכן לפנות לספק שירות חיוני לקבלת פיצוי כקבוע בסעיפים קטנים (1)-(2) לעיל, לרבות במסגרת דרישה, תביעה, תובענה, הליך, צו, פסק דין או קנס, במועד שנקבע בדרישה לשיפוי, ובלבד שמועד זה לא יהיה לפני חלוף שלושים ימים ממועד משלוח הודעה כאמור.
:: (4) בכל מקרה בו תוגש תביעה או יינקט הליך משפטי אחר (להלן - הליך) נגד היצרן הפרטי וזה יטען, כי הוא זכאי לשיפוי בגינו מספק השירות החיוני כאמור בסעיף קטן (3), ימסור היצרן הפרטי הודעה על כך לספק השירות החיוני בתוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסר לו עותק מן התביעה. מובהר, כי אי מסירת הודעה כאמור לא תפגע בזכות היצרן הפרטי לשיפוי מספק השירות החיוני כאמור, אלא במידה שהיה בכך כדי לשלול את זכויות ספק השירות החיוני.
:: (5) במקרה בו ספק השירות החיוני אינו צד להליך כאמור, יהיה ספק השירות החיוני רשאי להגיש בקשה להצטרף להליך כנתבע נוסף בהליך נשוא דרישת השיפוי.
:: (6) אם ספק השירות החיוני לא הגיש בקשה להצטרף להליך או שלא אושר כי יצטרף להליך, יתאם היצרן הפרטי עם ספק השירות החיוני את ההגנה בתביעות נשוא דרישת השיפוי.
:: (7) היצרן הפרטי לא יגיע לכל הסדר פשרה בהליך כאמור בסעיף זה אלא בתיאום עם ספק השירות החיוני.
:: (8) ספק השירות החיוני לא יהיה רשאי לסרב להסדר פשרה בהליך כאמור אלא מנימוקים סבירים. למען הסר ספק מובהר כי התפשרות בהליך כאמור על ידי היצרן הפרטי, לא תשחרר את ספק השירות החיוני מחובת השיפוי כאמור בסעיף זה לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, הוצאות משפטיות, שכר טרחת עורכי דין והוצאות שהוצאו למטרת אכיפת התחייבות השיפוי של ספק השירות החיוני על פי סעיף זה.
: (ו) '''אחריות יצרן לצרכן שבחצריו'''
:: על אף האמור לעיל, מובהר, כי צרכן אשר אינו מחובר ישירות לרשת החשמל אלא מחובר ישירות למיתקן הייצור של יצרן בלבד, אינו זכאי לכל סעד מספק השירות החיוני כמפורט בסעיפים (ה)(3) ו-(ה)(4).
: (ז) '''מעשה או מחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז'''
:: בנסיבות בהן מעשה או מחדל של חברה ממשלתית אשר הנה בעלת רישיון להולכת גז או חלוקת גז, כמשמעות ביטוי זה [[בחוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]], מנעו מיצרן החשמל הפרטי לקיים את התחייבויותיו, כולן או חלקן, על פי עסקת הרכישה או העסקה הפרטית (להלן - המעשה או המחדל) יחול האמור להלן:
:: (1) ספק השירות החיוני ישלם ליצרן החשמל הפרטי תעריף בגובה תשלומי הזמינות הקבועה ביחס לכל היכולת הזמינה של המתקן ובלבד שהיצרן היה זמין, בכפוף לחובה אשר תוטל על יצרן החשמל הפרטי לפעול כאמור [[באמת המידה 125 (שימוש בדלק חלופי)]].
:: (2) בנסיבות בהן נמנע מהיצרן לממש עסקה פרטית בגין המעשה או המחדל של חברת הולכת הגז או חברת חלוקת הגז, יפעלו הספק והיצרן כמפורט בסעיף קטן (1) וספק השירות החיוני יחייב את יצרן החשמל הפרטי בגין עלות החשמל אשר סופק על ידי ספק השירות החיוני לצורך העסקה הפרטית.
:: (3) האמור לעיל, יחול בכפוף לחובת היצרן למצות את כלל הסעדים המגיעים לו מחברת הולכת הגז או חלוקת הגז, לפי העניין.
:: (4) האמור לעיל, יחול במקרה של תקלה במערכת הולכת הגז או מערכת חלוקת הגז מהמועד שבו יורה מנהל המערכת ליצרן להיערך להעמדת זמינות לטובת מנהל המערכת לצורך הפעלה בדלק חלופי - הורה כן מנהל המערכת, יעבור היצרן לפעול בדלק חלופי ויקבל תמורה עבור יכולת זמינה קבועה והפעלה על פי דלק חלופי, והכול כקבוע [[באמת מידה 125 (דלק חלופי)]].
:: (5) האמור בסעיף זה יחול ביחס ליצרנים אשר התקשרו או יתקשרו עם חברת ההולכה או החלוקה בהסכם להולכת או לחלוקת גז, כפי נוסח הסכם זה במועד פרסום אמת מידה זו ([[https://pua.gov.il/decisions/documents/1221.pdf|החלטה מס' 4 מישיבת רשות 237 מיום 26.10.2008]], המפורסמת באתר ברשות).
: (ח) '''תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת עסקה פרטית על ידי מנהל המערכת לבעל רישיון הספקה'''
:: (1) מנהל המערכת יהיה רשאי להשהות את העסקה הפרטית לבעל רישיון הספקה (להלן - מספק) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל המספק (להלן - אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
::: (א) אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו למנהל המערכת, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שמנהל המערכת מסר על כך הודעה למספק ולרשות החשמל בו זמנית;
::: (ב) ביטול רישיון ההספקה של המספק;
::: (ג) אי העמדה או אי חידוש ערבות בה מחויב בעל רישיון ההספקה על פי כל דין;
::: (ד) כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של העסקה הפרטית.
:: (2) לא תיקן המספק את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה העסקה הפרטית, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת מנהל המערכת רשאי יהיה מנהל המערכת לבטל את העסקה הפרטית.
: (ט) '''תנאים לאי ביצוע, עיכוב או הגבלת רכישת אנרגיה, זמינות ושירותים נלווים על ידי ספק שירות חיוני לבעל רישיון ייצור פרטי'''
:: (1) ספק שירות חיוני יהיה רשאי להשהות עסקת רכישת אנרגיה, זמינות או שירותים נלווים לבעל רישיון ליצור חשמל פרטי (להלן - יצרן החשמל הפרטי) בהתקיים אחד מהתנאים הבאים אצל יצרן החשמל הפרטי (להלן - אירוע ההשהיה), בכפוף למתן התראה בכתב:
::: (א) אי תשלום של חוב בלתי שנוי במחלוקת שהגיע מועד פירעונו, לספק שירות חיוני, תוך שלושים יום מיום שנדרש לעשות כן בכתב, ובלבד שספק השירות החיוני מסר על כך הודעה ליצרן ולרשות החשמל בו זמנית;
::: (ב) אי עמידה בדרישות הדין בכל הקשור לאופן ההפעלה והתחזוקה של מתקן הייצור באופן המקים סכנה בטיחותית לאדם ולמערכת;
::: (ג) ירידה, שאיננה מחמת אירוע כוח עליון או אירוע מבוטח, בהספק המותקן לפי הרישיון של מתקן היצרן ב-50% לתקופה רצופה של שנה החל מהשנה השלישית לפעולת היצרן במסגרת רישיון ייצור קבוע;
::: (ד) ביטול רישיון היצור של יצרן החשמל הפרטי;
::: (ה) העדר חוזה לאספקת דלק ראשי או משני;
::: (ו) כל הפרה נוספת שתוגדר עקרונית על ידי רשות החשמל ותתווסף באמת מידה זו כהפרה יסודית של עסקת הרכישה.
:: (2) לא תיקן יצרן החשמל הפרטי את המעשה או המחדל מטעמו אשר בגינו הושהתה עסקת הרכישה, וזאת עד ולא יאוחר מחלוף 60 ימים קלנדאריים מהמועד שבו ניתנה לו הודעה על כך מאת ספק השירות החיוני, רשאי יהיה ספק השירות החיוני לבטל את עסקת הרכישה.
:: (3) מובהר בזה כי החל מתחילת התקופה של אירוע ההשהיה לא יהיה זכאי יצרן החשמל הפרטי למכור זמינות או אנרגיה לספק שירות חיוני וכן לא יהיה זכאי לכל תשלום או תעריף לרבות הסדרי כוח עליון, אירוע ביטוחי, אחריות וכיוצא בזה.
: (י) '''שיפוי ספק השירות החיוני המפצה'''
:: (1) אם הנזק המזכה בפיצוי לפי אמות המידה, ליצרן או לצרכן, נגרם בעקבות מעשה או מחדל של ספק השירות החיוני שאינו מפצה את היצרן או הצרכן, ישפה ספק השירות החיוני כאמור את ספק השירות החיוני המפצה בשל הנזק שנגרם בעקבות המעשה או המחדל של ספק השירות החיוני המשפה.
:: (2) גובה השיפוי כאמור ייקבע על ידי מנהל המערכת או המחלק, לפי העניין, וספק השירות החיוני שנדרש לשלם, ישלם את הסכום שנקבע בתוך 30 ימי עבודה מרגע העברת דרישת התשלום על ידי מנהל המערכת או המחלק.
:: (3) דרישת התשלום תכיל פירוט ונימוק על אודות השיפוי שנדרש.
:: (4) מחלוקות בשל חובה וגובה השיפוי לא יהיו עילה לעיכוב התשלום.

@ 142. (תיקון: 31.10.05, 31.7.09) : '''הכרעה במחלוקות'''
: (א) '''ברור מחלוקות בפני הרשות'''
:: מבלי לגרוע מהאמור באמות מידה אלו, בכל מקרה של מחלוקת הנוגעת לאמות המידה יפנו הצדדים לרשות לקבלת הכרעתה.

=== סימן י&quot;ג: הוראות כלליות (תיקון: תשפ&quot;ג-12) ===

@ 142א. (תיקון: 11.5.22; תשפ&quot;ג-12) : '''תחולת הוראות [[הפרק]] על חברת החשמל כבעלת רישיון ייצור'''
: הוראות [[פרק זה]] אשר יחולו גם על חברת החשמל כבעלת רישיון ייצור הן ההוראות הקבועות באמות המידה האלה: [[69 עד 70]], [[72 עד 73]], [[81]], [[86 עד 87]], [[89]], [[96 עד 97]], [[106א עד 106ג]] [[ו-106ז]].

== פרק ז': עבודות על חשבון אחרים ==

=== סימן א': עבודות סטנדרטיות ===

@ 143. (תיקון: 15.9.06, 28.6.18; תשע&quot;ט-11, תשפ&quot;ד-37) : '''הגדרות'''
: [[בפרק זה]]:
:- &quot;חומרים חשמליים&quot; - ציוד המותקן ברשת מתח על, ברשת מתח עליון, ברשת מתח גבוה וברשת מתח נמוך ולמעט ציוד המותקן במסגרת עבודה אזרחית;
:- &quot;יועץ חשמל&quot; - חשמלאי–מהנדס או חשמלאי–הנדסאי כמשמעותם לפי [[תקנות החשמל (רישיונות), התשמ&quot;ה-1985]], או מהנדס מוסמך כדין בכל תחום אחר ובלבד שהוא בעל ניסיון של לא פחות מחמש שנים בתחום חשמל זרם חזק, המספק שירותי ייעוץ בתחום בעצמו או באמצעות תאגיד;
:- &quot;עבודה אזרחית&quot; - כל אחת מהעבודות המנויות להלן המבוצעת במסגרת עבודה על חשבון אחרים: חפירת תעלה וכיסויה, שיקום מדרכות וכבישים, הנחת כבלים, הנחת צינורות להשחלת כבלים, קידוח אופקי, חיתוך יסוד, פירוק יסוד, חפירת בור להקמת עמוד, קידוח ויציקת קלונסאות לעמוד, חפירת בור להקמת עוגן לעמוד או בניית תשתית לתחנת השנאה זעירה;
:- &quot;עבודה חשמלית&quot; - עבודה, שאינה עבודה אזרחית, המתבצעת במסגרת עבודה על חשבון אחרים, ובכלל זה תכנון העבודה על חשבון אחרים, תיאום טכני לגביה לפי [[אמת מידה 146]], פיקוח עליה ועבודות משרדיות הנוגעות לה.

@ 144. (תיקון: 15.9.06, 4.4.11, 6.2.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''חיוב צרכן בגין עבודות על חשבון אחרים'''
: (א) '''חיוב בגין עבודה על חשבון אחרים'''
:: חיוב בתשלום בגין עבודה על חשבון אחרים יהיה על פי הקבוע בפרק 4.4 ללוחות התעריפים. החיוב יהיה בהתאם להזמנת מבקש העבודה ולא יכלול חיוב בגין החלפה או שיפור של התשתית הקיימת.
: (ב) '''אופן ניסוח החשבונות והמידע שיכללו'''
:: (1) חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים ייערכו וינוסחו באופן בהיר המאפשר לאדם הסביר לקרוא ולהבין את מהות החיובים ואופן חישובם.
:: (2) חשבונות בגין עבודות על חשבון אחרים יפרטו, בין היתר, כל עבודה בגינה מחויב הצרכן כתיאורה בלוחות התעריפים תוך פירוט מרכיבי התעריף (עבודה אזרחית, חומרים חשמליים ועבודה חשמלית), מועד הוצאת החשבון והמועד האחרון לתשלום.
: (ג) '''עבודה אשר מתוכננת להתבצע במלואה או בחלקה במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בתשלום בגין עבודה אשר ביצועה מתוכנן ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה, ובלבד שלוחות הזמנים של ספק השירות החיוני רשת מקובלים על מבקש העבודה.
:: (2) תכנן ספק השירות החיוני רשת לבצע במהלך 12 החודשים שלאחר מועד הגשת הבקשה רק חלק מהעבודה המבוקשת על ידי מבקש העבודה, יחייב ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה בגין חלק העבודה אשר איננה מתוכננת להתבצע במהלך התקופה האמורה בלבד.
:: (3) לדרישת מבקש העבודה, יציג בפניו ספק השירות החיוני רשת את תכנית העבודה השנתית לתחזוקת והרחבת הרשת הרלוונטית.
: (ד) '''ביצוע עבודות אזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מטעם המבקש'''
:: (1) מבקש העבודה יהיה רשאי לבצע את העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת באמצעות קבלן מורשה מטעמו, בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) הקבלן יבצע את כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת.
::: (ב) לקבלן יש כיסוי ביטוחי כדין לכיסוי נזקי גוף ורכוש, לו לעובדיו ולכל צד ג' שהוא, בהתאם להיקף העבודה האזרחית.
::: (ג) הקבלן יבצע את כל העבודות בהתאם לתוכניות ולהוראות שיומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת.
::: (ד) על מבקש העבודה והקבלן תחול אחריות כלפי ספק השירות החיוני רשת על פי כל דין לטיב העבודה האזרחית, איכותה וללוחות הזמנים כפי שסוכמו מול ספק השירות החיוני רשת ומול הרשויות.
:: (2) בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות שלא באמצעות ספק השירות החיוני רשת כאמור לעיל, לא יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בגין עבודות אלו.
: (ה) '''רכישת הציוד החשמלי הדרוש שלא מאת ספק השירות החיוני רשת'''
:: (1) מבקש העבודה רשאי שלא לרכוש את הציוד החשמלי הדרוש לצורך ביצוע העבודה אצל ספק השירות החיוני רשת בכפוף לתנאים הבאים:
::: (א) מבקש העבודה ירכוש את &lt;u&gt;כל&lt;/u&gt; הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה המבוקשת.
::: (ב) הציוד הנרכש על ידי מבקש העבודה יהיה מתאים לסטנדרטים החשמליים והבטיחותיים כפי שנקבעו על ידי הגופים המוסמכים לכך מכוח חיקוק, לרבות מנהל המערכת, ומתאים לתשתית הרשת של ספק השירות החיוני רשת.
:: (2) בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי מספק השירות החיוני רשת, יהיה רשאי ספק השירות החיוני רשת לחייב את מבקש העבודה בעלות הציוד החשמלי בגין עבודת הקמה, העברה, העתקה שינוי ופירוק אך ורק אם ספק השירות החיוני רשת חייב להוסיף ציוד חשמלי נוסף לתשתית הקיימת אשר עליה מתבצעת העבודה, והחיוב יהיה בגין הציוד הנוסף שהותקן בלבד.
:: (3) עלה אורך הקו המוטמן על אורך הקו העילי יישא המזמין בהפרש של עלות הציוד שבין אורך הקו המוטמן לאורך הקו העילי.
: (ו) '''אי עמידת ספק השירות החיוני רשת במועדים'''
:: (1) לא עמד ספק השירות החיוני רשת במועדים הקבועים באמות מידה אלו או בלוחות הזמנים שסוכמו בינו לבין מבקש העבודה בתיאום הטכני, ישלם ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה תשלום בשיעור הקבוע בלוח תעריפים 12.1–1 בגין כל יום איחור.
:: (2) בכפוף להסכמתו בכתב של מבקש העבודה, רשאי ספק השירות החיוני רשת לבצע את התשלום האמור בסעיף קטן (1) באופן של התחשבנות כוללת בחשבון המוגש למבקש העבודה בגין העבודה המבוקשת.
: (ז) '''אי חיוב בגין נזקים שנגרמו לתשתית'''
:: ספק השירות החיוני רשת לא יחייב את מבקש העבודה בגין נזקים שנגרמו לתשתית, אשר מיקומה המדויק לא נמסר לידיעת מבקש העבודה כמתחייב על פי הוראות [[אמת מידה 146(ב)]].

@ 145. (תיקון: 15.9.06, 28.6.18, 25.11.20, 8.11.23; תשע&quot;ט-11, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;ה-7) : '''הגשת בקשה לביצוע עבודה על חשבון אחרים'''
: (א) '''אופן הגשת הבקשה ופרטיה'''
:: המעוניין להזמין ביצוע עבודה על חשבון אחרים, יפנה בבקשה באופן מקוון בלבד לספק שירות חיוני רשת ויציין את מירב הפרטים הידועים לו בנושאים דלהלן:
:: (1) כתובת או מספר גוש וחלקה של המקרקעין בהם נדרש לבצע את העבודה המבוקשת.
:: (2) מהות הבקשה.
:: (3) הסיבות לשינוי המבוקש.
:: (4) מועדי ביצוע מבוקשים.
:: (5) קיום ייצור עצמי.
:: (6) קיום הזנה חלופית.
:: (7) הסכמת בעלים בכתב במידה ומבקש העבודה איננו הבעלים של המקרקעין בהן תבוצע העבודה.
:: (8) אישורי רשויות במידה והוא מחזיק בהם.
: (ב) '''תשובה לבקשה'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ישיב בכתב לפניה כאמור לא יאוחר מ-7 ימי עבודה מיום קבלת הפניה במשרדי הספק. ספק השירות החיוני רשת ישיב לפנייה תוך התייחסות לנקודות הבאות:
::: (א) אפשרות ביצוע העבודה בהתאם לאמות המידה ולכל דין.
::: (ב) תיאור העבודה ועלות ביצועה נכון למועד מתן התשובה כקבוע בלוחות תעריפים 4.4–1 עד 4.4–9.
::: (ג) מועדי ביצוע אפשריים.
::: (ד) דרישות מיוחדות לצורך ביצוע העבודה.
:: (2) הייתה העבודה המבוקשת מתוכננת להתבצע ממילא, כולה או חלקה, על ידי ספק השירות החיוני רשת במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור בסעיף (ג):
::: (א) יביא זאת ספק השירות החיוני רשת לידיעת מבקש העבודה בתשובתו, תוך ציון המועדים המתוכננים לביצוע העבודה, וידרוש את חתימת מבקש העבודה על הסכמתו לביצוע העבודה במועדים האמורים.
::: (ב) במקרה של עבודה אשר רק חלקה מתוכנן להתבצע כאמור, יצרף ספק השירות החיוני רשת לתשובתו חשבון כאמור בסעיף (ד) בגין חלק העבודה אשר איננו מתוכנן להתבצע במהלך 12 החודשים שממועד הגשת הבקשה.
:: (3) ספק שירות חיוני רשת ומבקש עבודה רשאים להסכים בכתב כי העבודה תבוצע במסלול מהיר בתוך תקופה שלא תעלה על 45 יום. על עבודה כאמור יחולו הוראות [[אמת מידה 149]].
: (ג) '''המצאת פרטים נוספים לצורך מתן תשובה בבקשה'''
:: (1) לצורך מתן תשובה כאמור בסעיף (ב), רשאי ספק השירות החיוני רשת לדרוש ממבקש העבודה המצאת פרטים נוספים החיוניים לביצוע העבודה ומבקש העבודה ימציא את המידע בהקדם ככל שהמידע המבוקש ברשותו.
:: (2) דרש ספק השירות החיוני רשת המצאת פרטים נוספים כאמור, יימנו הימים לעניין מתן תשובה כאמור בסעיף (ב)(1) מיום קבלת תשובת מבקש העבודה במשרדי ספק השירות החיוני רשת.
: (ד) '''תשלום כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת יצרף לתשובתו לבקשה חשבון בגובה 15% מהתעריף האמור בסעיף (ב)(2)(ב), כתנאי לפתיחת תיק עבודה והתחלת התיאום הטכני.
:: (2) על תשלום לפי אמת מידה זו תחול [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת יהיה רשאי לתקן או לשנות את החשבון אך ורק בהתאם לאמור בהוראות אמות מידה אלה.
: (ה) '''בקשה לבדיקה או הכנסת שינויים בפנייה לאחר פתיחת תיק עבודה'''
:: מבקש העבודה יהיה רשאי לבקש מספק השירות החיוני רשת בדיקות או הכנסת שינויים בפנייה רק לאחר פתיחת תיק עבודה כאמור [[באמת מידה 146(א)]].

@ 146. (תיקון: 15.9.06, 11.4.11, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיק עבודה ותיאום טכני''' &lt;!-- (([במקור: תיאום תכני])) --&gt;
:: (1) שילם מבקש העבודה את החשבון האמור [[באמת מידה 145(ד)]], יפתח ספק השירות החיוני רשת תיק עבודה ויחל, ביחד עם מבקש העבודה או יועץ חשמל מטעמו, בתיאום טכני לביצוע העבודה (להלן - התיאום הטכני).
:: (2) התיאום הטכני יושלם תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום המפורט [[באמת מידה 145(ד)]], יסוכם בכתב ויהווה הסכם בין ספק השירות החיוני רשת לבין מבקש העבודה.
:: (3) בתיאום הטכני ייקבעו, בין היתר:
::: (א) תכניות עבודה ושלבי ביצוע.
::: (ב) לוח זמנים סופי - לביצוע העבודה ובלבד שהמועד לסיום העבודה יהיה עד לא יאוחר משנה מיום הגשת הבקשה לביצוע העבודה.
::: (ג) תכנון אזרחי - לרבות תכנית מדידה ותכנית תיאום מערכות, ותכנון חשמלי - לרבות פירוט הציוד החשמלי הנדרש לביצוע העבודה.
::: (ד) מועדי תשלום מתוכננים.
::: (ה) דרישות מיוחדות ממבקש העבודה.
::: (ו) חלוקת האחריות לקבלת אישורי הרשויות הרלוונטיים.
::: (ז) פרטים אודות הקבלן המורשה באמצעותו מעוניין מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות.
::: (ח) הסדרי אספקת הציוד החשמלי.
::: (ט) בעבודה שחלקה מתוכנן להתבצע ממילא במהלך 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה כאמור [[באמת מידה 144(ג)]] - הצהרת ספק השירות החיוני רשת בכתב כי במהלך התקופה שממועד החתימה על התיאום הטכני ועד למועד ביצוע הדרישה לתשלום כאמור באמת מידה 146(ד), לא מתוכנן ביצוע של עבודה מהעבודות המפורטות בתיאום הטכני ברשת החשמל נשוא הבקשה.
::: (י) לבקשת צרכן בעל מתקן צריכה ייחודי, יכלול ספק שירות חיוני רשת בתכנית החשמלית התקנת מונה במקום הצרכנות.
: (ב) '''מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו'''
:: (1) בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור, יעביר אליו ספק השירות החיוני רשת תכנית כללית של העבודה, תכנית ביצוע בקנה מידה של 1:250/500 וכן תרשימים ותשריטים המפרטים בצורה ברורה את התוואי המדויק בו עוברת התשתית שבבעלות ספק השירות החיוני רשת בכל רמות המתחים ואת קיומן של תשתיות אחרות בתוואי העבודה בהתאם למפורט בתכנית תיאום המערכות.
:: (2) בחר מבקש העבודה להשאיר את ביצוע העבודות האזרחיות בידי ספק השירות החיוני רשת, ימציא ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה, בתוך פרק זמן שייקבע בתיאום הטכני, תכנית כללית לביצוע העבודה ולדרישת מבקש העבודה גם תכנית ביצוע.
: (ג) '''עבודה העוברת בתוואי בו יש בכוונת הספק לבצע עבודות נוספות'''
:: הייתה העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, עבודה אשר בתוואי בו היא עוברת יש בכוונת ספק השירות החיוני רשת לבצע עבודות נוספות אחרות, יידע ספק השירות החיוני רשת את מבקש העבודה על כוונותיו אלה, ויהיה רשאי לבקש את הסכמתו בכתב של מבקש העבודה לוותר על זכותו לבצע את העבודה האזרחית בעצמו כאמור [[באמת מידה 144(ד)]].
: (ד) '''תשלום בעת השלמת התיאום הטכני וחתימת הצדדים'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני וחתימת שני הצדדים עליו, יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום בגובה ההשלמה ל-85% מהעלות הכוללת של העבודה בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. ספק השירות החיוני רשת לא יתחיל את ביצוע העבודה לפני פירעון החשבון האמור.
:: (2) על חשבון כאמור תחול [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.

@ 147. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''קבלת אישורי רשויות'''
: (א) '''השגת אישורי רשויות עם השלמת התיאום הטכני'''
:: (1) עם השלמת התיאום הטכני כאמור [[באמת מידה 146(ד)]], יפעלו ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) ומבקש העבודה להשגת אישורי הרשויות הנדרשים לצורך ביצוע העבודה כדין. יחד עם זאת, רשאים ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) או מבקש העבודה להתחיל לפעול להשגת אישורים כאמור טרם השלמת התיאום הטכני. פעילות זו לקבלת אישורים כאמור לא תיחשב כחלק מהתיאום הטכני המפורט [[באמת מידה 146(א)]].
:: (2) ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) ומבקש העבודה יפעלו בחריצות וביעילות לקבלת האישורים בהקדם האפשרי, ויידעו זה את זה על התעוררותן של בעיות המעכבות את קבלת האישורים.
: (ב) '''סירוב רשות למתן אישור'''
:: (1) סירבה רשות כלשהי לתת אישור הנדרש לצורך ביצוע העבודה כמוסכם בתיאום הטכני או התנתה מתן אישור כאמור בקיום תנאי כלשהו, יתוקן התיאום הטכני בהסכמת הצדדים בהתאם לדרישות הרשות לרבות לוחות זמנים לביצוע העבודה.
:: (2) תוקן התיאום הטכני כאמור בסעיף קטן (1) ובעקבות התיקון חל שינוי במרכיבי תעריף העבודה, יפיק ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה חשבון מתוקן והעבודה תבוצע על פי התיאום הטכני המתוקן.
: (ג) '''רשות המתנה מתן אישור בשינוי התוכניות'''
:: התנתה רשות כלשהי את אישור העבודה המתוכננת בשינוי התוכניות באופן הגורם לעלויות מיוחדות או חריגות בביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) אל ראש אגף הנדסה ברשות לבחינה וקביעת תעריף ייחודי בהתאם להוראות [[אמת מידה 153 (מקרים מיוחדים)]].

@ 148. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע העבודה'''
: (א) '''תיאום מועד לתחילת ביצוע ואפשרות גישה'''
:: התקבלו במשרדי ספק השירות החיוני רשת אישורי הרשויות לביצוע העבודה ומבקש העבודה שילם את החשבון כאמור [[באמת מידה 146(ד)]], יתאם ספק השירות החיוני רשת בכתב עם מבקש העבודה מועד לתחילת ביצוע העבודה, ומבקש העבודה ידאג לאפשר לספק השירות החיוני רשת גישה למקום לשם ביצוע העבודה ככל שהמקרקעין בהם מבוצעת העבודה הינם בבעלותו או בחזקתו.
: (ב) '''ביצוע העבודה בהתאם לקבוע בתיאום הטכני'''
:: ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יבצעו את העבודה בהתאם לשלבי העבודה, לתוכניות וללוחות הזמנים הקבועים בתיאום הטכני.
: (ג) '''מבקש שבחר לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו'''
:: בחר מבקש העבודה לבצע את העבודות האזרחיות באמצעות קבלן מטעמו כאמור [[באמת מידה 144(ד)]], יהיה רשאי מבקש העבודה לרכוש ולמשוך ממחסני ספק השירות החיוני רשת צינורות להשחלת כבלים או כל ציוד אזרחי אחר הדרוש לצורך מילוי דרישות ספק השירות החיוני רשת בנוגע לביצוע העבודה האזרחית.
: (ד) '''בדיקת ביצוע העבודה האזרחית ותיקון ליקויים'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת יבדוק את ביצוע העבודה האזרחית במהלך ביצועה, ויהיה רשאי לדרוש את תיקונה כתנאי להמשך ביצוע העבודה המבוקשת אם מצא כי ביצועה איננו בהתאם לתיאום הטכני.
:: (2) תיקון העבודה האזרחית כאמור, יבוצע בהתאם לרשימה בכתב של כל הליקויים אשר יומצאו למבקש העבודה על ידי ספק השירות החיוני רשת, ומבקש העבודה יהיה אחראי לתיקון הליקויים על פי לוחות הזמנים עליהם יוסכם בכתב בינו לבין ספק השירות החיוני רשת.
: (ה) '''העברת העתק תוכניות ביצוע לספק עם סיום ביצוע העבודה האזרחית'''
:: עם סיום ביצוע העבודה האזרחית על ידי הקבלן מטעם מבקש העבודה, יעביר מבקש העבודה לספק השירות החיוני רשת העתק של תוכניות ביצוע סופיות חתומות על ידי מודד מוסמך ככל שהוסכם על כך במסגרת התיאום הטכני.
: (ו) '''השבת המצב לקדמותו לאחר סיום העבודה האזרחית'''
:: (1) למען הסר ספק, ספק שירות חיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, יהיו אחראים להשיב את המצב לקדמותו מיד עם סיום העבודה האזרחית ולרבות קבלת אישור הרשות המקומית לכך ככל שהדבר נדרש.
:: (2) הפר אחד מן הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה מיום סיום העבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, להשבת המצב לקדמותו בתוך 5 ימי עבודה נוספים ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.
: (ז) '''בדיקת הציוד שרכש מבקש עבודה בעצמו'''
:: בחר מבקש העבודה לרכוש את הציוד החשמלי בעצמו וכקבוע [[באמת מידה 144(ה)]], יוודא ספק השירות החיוני רשת כי הציוד שרכש מבקש העבודה תואם את הקבוע [[באמת מידה 144]] בטרם ישתמש בו לביצוע העבודה, וידרוש ממבקש העבודה להחליף את הציוד החשמלי שרכש אם מצא שציוד זה אינו תואם את הקבוע [[באמת מידה 144]].
: (ח) '''עיכוב בביצוע העבודה שאינו בשליטת ספק השירות החיוני רשת'''
:: נגרם עיכוב בביצוע העבודה עקב מעשה או מחדל של מבקש העבודה או מי מטעמו, או עקב עיכוב אחר אשר נגרם על ידי רשות מוסמכת כלשהי ואשר איננו בשליטת ספק השירות החיוני רשת, לא יבואו ימי העיכוב במניין הימים המוקצבים לספק השירות החיוני רשת לסיום העבודה על פי המוסכם בתיאום הטכני או על פי הוראות [[אמת מידה 149(א)(5) דלהלן]].
: (ט) '''ספק שירות חיוני רשת שביצע עבודה שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני'''
:: ביצע ספק השירות החיוני רשת את העבודה המבוקשת, כולה או מקצתה, שלא על פי המוסכם בתיאום הטכני, יתקן ספק השירות החיוני רשת לאלתר את הליקויים בהתאם למתחייב מהתיאום הטכני ולא יחייב את מבקש העבודה בגין תיקון זה.
: (י) '''תשלום לאחר ביצוע העבודה'''
:: עם השלמת ביצוע העבודה החשמלית יעביר ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה דרישה לתשלום יתרת עלות העבודה. על תשלום כאמור תחול [[אמת מידה 24(ב)]] בעניין חשבון בגין שירות שבוצע.

@ 149. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''ביצוע עבודה במסלול מהיר'''
: (א) '''עבודה שהוסכם כי תבוצע בפרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה'''
:: הסכימו ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה כי העבודה תבוצע בתוך פרק זמן שאינו עולה על 45 ימי עבודה כאמור [[באמת מידה 145(ב)(3)]], יחולו על ביצוע העבודה הכללים הבאים:
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יסכמו ויחתמו ביניהם על תיאום טכני מתומצת.
:: (2) כל העבודות האזרחיות הכלולות בעבודה המבוקשת יבוצעו על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
:: (3) כל הציוד החשמלי הנדרש לשם ביצוע העבודה המבוקשת יסופק על ידי ספק השירות החיוני רשת בלבד.
:: (4) ספק השירות החיוני רשת יעביר למבקש העבודה דרישה לתשלום בסך של 100% מהעלות הכוללת של העבודה המבוקשת בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון, וביצוע דרישת התשלום יהווה תנאי הכרחי להמשך ביצוע העבודה. על תשלום כאמור תחול [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
:: (5) ספק השירות החיוני רשת יסיים את ביצוע העבודה בפרק זמן שלא יעלה על 45 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום הקבוע בסעיף קטן (4), ובלבד שמבקש העבודה מילא את המוטל עליו לפי הוראות אמות המידה.
:: (6) איחר ספק השירות החיוני רשת בסיום ביצוע העבודה כאמור בסעיף קטן (5), יפעל ספק השירות החיוני רשת על פי האמור [[באמת מידה 144(ו)(1)]].

@ 150. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיקון, שינוי או ביטול בקשת עבודה'''
: (א) '''תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה'''
:: (1) תיקונים ושינויים בבקשת עבודה או בשלבי ביצועה יאושרו בכתב על יד((י)) ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה.
:: (2) מבקש העבודה רשאי לבקש בכתב שינוי או תיקון של מאפייני העבודה המבוקשת ללא חיוב נוסף בגין הכנסת השינויים או התיקונים לבקשת העבודה או התיאום הטכני, כל עוד לא הושלם התיאום הטכני כאמור [[באמת מידה 146(ד)]].
:: (3) הוגשה הבקשה לשינוי או לתיקון מאפייני העבודה המבוקשת לאחר סיום התיאום הטכני מבלי שנגרם שינוי לעלות הכוללת של ביצוע העבודה כתוצאה מהשינוי או התיקון המבוקשים, יחויב מבקש העבודה בתשלום נוסף בשיעור של 6% מן העלות הכוללת של העבודה המבוקשת בגין הכנסת השינוי או התיקון המבוקש.
:: (4) ספק השירות החיוני רשת ימציא למבקש העבודה פירוט של השינויים הנדרשים בתיאום הטכני תוך 10 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לשינוי, לרבות פירוט העלויות הנוספות וכל שינוי בלוחות הזמנים לביצוע העבודה שנגרמו עקב השינוי המבוקש.
: (ב) '''ביטול בקשת עבודה'''
:: (1) ביטל מבקש העבודה את בקשתו מסיבה כלשהי לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע [[באמת מידה 145(ד)]], לא יושב לו הסכום ששולם על פי [[אמת מידה 145]].
:: (2) ביטל מבקש העבודה את בקשתו בכל עת שהיא לאחר ביצוע התשלום כקבוע [[באמת מידה 146(ד)(1)]] ובטרם סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, יפנה ספק השירות החיוני רשת לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה לקביעת העלויות שנגרמו לו עד למועד הביטול בהתאם להוראות [[אמת מידה 153(א)]] ויחייב את מבקש העבודה בסכום זה בלבד, ויתרת התשלום בניכוי העלויות האמורות תושב למבקש העבודה.
:: (3) סיים ספק השירות החיוני רשת את ביצוע העבודה, לא יהיה רשאי מבקש העבודה לבטל את הזמנת העבודה ויהיה חייב לשלם לספק השירות החיוני רשת את יתרת התשלום המגיעה לו בגין השלמת ביצוע העבודה.
:: (4) הייתה העבודה המבוטלת עבודה המבוצעת במסלול מהיר אשר טרם הוחל בביצועה, ישיב ספק השירות החיוני רשת למבקש העבודה סכום השווה ל-85% מהעלות הכוללת של העבודה. החל ספק השירות החיוני רשת בביצוע העבודה במסלול המהיר יחולו על ביטולה הוראות סעיף קטן (2).
: (ג) '''ביטול בקשת עבודה על ידי מבקש עבודה שבחר לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו'''
:: בחר מבקש העבודה לבצע את העבודה האזרחית באמצעות קבלן מטעמו כאמור [[באמת מידה 144(ד)]] וביטל את בקשתו לאחר שהוחל בביצוע העבודה האזרחית ובטרם הוחל בביצוע העבודה החשמלית, יפעל מבקש העבודה להשיב את המצב לקדמותו לאלתר כקבוע [[באמת מידה 148(ו)]], ויישא בעלות הביטול כאמור [[באמת מידה 150(ב)]].

@ 151. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''סילוק מטרדים'''
: (א) '''אחריות לסילוק מטרדים'''
:: ספק השירות החיוני רשת או מבקש עבודה המבצע עבודות אזרחיות באמצעות קבלן מורשה מטעמו, אחראים לסלק לאלתר כל מטרד שנוצר בכל שלב משלבי העבודה האזרחית. הפר אחד הצדדים את חובתו ולא פעל כאמור בתוך 3 ימי עבודה, יפעל הצד שכנגד, על חשבון הצד המפר, לסילוקו לאלתר של המיטרד ולרבות באמצעות קבלן מטעמו.

@ 152. (תיקון: 15.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שקיפות מידע דיווח ובקרה'''
: (א) '''שקיפות ומידע'''
:: (1) ספק השירות החיוני רשת ומבקש העבודה יפעלו לביצוע כל שלב משלבי העבודה המבוקשת תוך שקיפות מירבית ובאופן שכל הידוע לאחד הצדדים לגבי העבודה המבוקשת וביצועה יובא לידיעת הצד השני.
:: (2) ספק השירות החיוני רשת יציין בכל הזמנה את שם איש הקשר מול מבקש העבודה ואמצעי ההתקשרות עמו במהלך ביצוע העבודה.
:: (3) ספק השירות החיוני רשת יביא לידיעת מבקש העבודה את מועדי ההתחלה והסיום של כל שלב משלבי העבודה לא יאוחר מ-5 ימי עבודה לפני התחלת הביצוע.
:: (4) מבקש העבודה או נציגו רשאים להיות נוכחים במקום העבודה בעת ביצועה ויהיו רשאים לדרוש ולקבל לידיהם במהלך הביצוע ובזמן אמת כל מידע, מסמך או פעילות הכרוכים בהזמנת ביצוע העבודה הן באתר העבודה והן במשרדי ספק השירות החיוני רשת ובהתאם למפורט בתיאום הטכני.
:: (5) שלבי הביצוע כפי שסוכמו בתיאום הטכני יופיעו בפקודת העבודה שמנפיק ספק השירות החיוני רשת.
: (ב) '''רישום ותיעוד'''
:: ספק השירות החיוני רשת ינהל רישום ותיעוד הן של העבודות המבוקשות והן של התקבולים בגינן, באופן שבו לא יגבה ספק השירות החיוני רשת כפל תשלום בגין אותה העבודה, בין באמצעות בתקבול ממבקש העבודה ובין באמצעות תעריף הצריכה.
: (ג) '''עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת'''
:: עלויות ציוד חשמלי הנזקפות לחובתו של ספק השירות החיוני רשת בגין [[אמת מידה 144(ה)(2)]] יירשמו בספרים המנוהלים על ידי ספק השירות החיוני רשת כעלות הון.

@ 153. (תיקון: 15.9.06) : '''מקרים מיוחדים'''
: (א) '''בקשה להחלת תעריף שונה'''
:: (1) ביקש ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) להחיל על עבודה על חשבון אחרים תעריף שונה מהתעריפים המפורטים [[בפרק זה]], יפנה ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) בבקשה מנומקת בכתב לראש אגף הנדסה ברשות החשמל.
:: (2) ראש אגף הנדסה יבחן את הבקשה ויחליט האם להפנות את העניין למליאת הרשות לשם אישור תעריף ייחודי לעבודה.
:: (3) ראש אגף הנדסה רשאי, אם מצא כי הדבר נחוץ לשם מתן החלטתו, לפנות לספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) או למבקש העבודה בבקשה לקבלת מידע ופרטים נוספים.
: (ב) '''ידוע המבקש וחלופות'''
:: פנה ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) לראש אגף הנדסה ברשות בבקשה כאמור בסעיף (א), יודיע על כך ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) בכתב למבקש העבודה ויבקש ממנו לבחור באחת החלופות דלהלן להמשך ביצוע העבודה:
:: (1) בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, ימשיך ספק השירות החיוני (([צ&quot;ל: רשת])) בביצוע העבודה בכפוף להתחייבות מבקש העבודה לשלם את התעריף הייחודי שייקבע לעבודה המבוקשת.
:: (2) בהתאם להסכמתו הכתובה והחתומה של מבקש העבודה, יעוכב ביצוע העבודה עד לקביעת תעריף ייחודי לעבודה המבוקשת והעיכוב לא ייחשב כסטייה מלוחות הזמנים לביצוע העבודה כפי שנקבעו בתיאום הטכני.

@ 154. : (((טרם נקבעה).))
@ 155. : (((טרם נקבעה).))
@ 156. : (((טרם נקבעה).))
@ 157. : (((טרם נקבעה).))
@ 158. : (((טרם נקבעה).))
@ 159. : (((טרם נקבעה).))
@ 160. : (((טרם נקבעה).))
@ 161. : (((טרם נקבעה).))
@ 162. : (((טרם נקבעה).))
@ 163. : (((טרם נקבעה).))
@ 164. : (((טרם נקבעה).))
@ 165. : (((טרם נקבעה).))

== פרק ח': איכות הסביבה ==

=== סימן א': פרמיה לתועלת למשק מהפחתת זיהום ===

@ 166. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''זכאות לפרמיה'''
: (א) '''תשלום פרמיה'''
:: המחלק ישלם ליצרן באנרגיה מתחדשת, העונה על התנאים המפורטים באמות מידה אלו, פרמיה בגובה החיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של היצרן ביחס למיתקני הייצור של המחלק, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–2.
: (ב) '''יצרן באנרגיה מתחדשת'''
:: ליצרן באנרגיה מתחדשת ייחשבו בעל רישיון ייצור פרטי או בעל רישיון ייצור עצמי שהספק מיתקן הייצור שברשותם הינו מ-100 קילווט ומעלה ואשר פועל באמצעות:
:: (1) שמש; רוח; מים; ביומסה; אנרגיה שמקורה באתר הטמנת פסולת (ביוגז) שהוקם לפני יום 01.10.2003; שפכים או תופעות טבע אחרות (להלן - אנרגיה מתחדשת) בלבד.
:: (2) אנרגיה מתחדשת תוך שימוש בדלק פוסילי בתנאים הבאים:
::: (א) שיעור השימוש בדלק הפוסילי לא יעלה על 30% מכמות האנרגיה המיוצרת במיתקן;
::: (ב) השימוש בדלק הפוסילי הכרחי להפעלת המיתקן המייצר באמצעות האנרגיה המתחדשת.
: (ג) '''מיתקן ייצור הפועל לפרקים באמצעות דלקים פוסיליים'''
:: בלבד יצרן באנרגיה מתחדשת שמיתקן הייצור שלו פועל לפרקים באמצעות שימוש בדלקים פוסיליים בלבד, לא יהיה זכאי לפרמיה עבור החשמל שיוצר בפרקי זמן אלו.

@ 167. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06) : '''פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה'''
: (א) '''אישור לעניין גובה הפרמיה'''
:: לצורך קבלת אישור על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיה מתחדשת המצורף לאמת מידה זו, ויצרף עותק מרישיון הייצור שברשותו וכן אישור המשרד להגנת הסביבה על רמת הפליטות ממיתקן הייצור.

@ : {{ממורכז|'''טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים באנרגיות מתחדשות''' {{ש}} (לפי [[167|אמת מידה 167 (פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה)]])}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 168. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''תשלום הפרמיה'''
: (א) '''פניה לצורך קבלת הפרמיה'''
:: לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מאישור גובה הפרמיה שנקבעה לו על ידי הרשות.
: (ב) '''תשלום מותאם'''
:: המחלק ישלם ליצרן בהתאם לפרמיה המאושרת עד לפקיעת תוקפה או עד לפקיעת תוקף רישיונו, אלא אם ביקש היצרן בכתב להפסיק את קבלת הפרמיה לצורך מעבר להשתתפות במנגנון סחר בפליטות לכשיוסדר או שהתקבל מהרשות אישור לגובה הפרמיה המעודכנת.
: (ג) '''פרמיה שעודכנה או שונתה'''
:: במקרה של עדכון גובה הפרמיה או שינוייה על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור גובה הפרמיה המעודכנת שתעביר לו הרשות.
: (ד) '''אופן חישוב הפרמיה ומועד תחילת תשלום'''
:: המחלק ישלם ליצרן פרמיה על כל קילוואט שעה שנמכר לחברת החשמל או לאחר דרך רשת החשמל של חברת החשמל או שיוצר על-ידי בעל רישיון ייצור עצמי. הפרמיה תשולם מיום הקמת התחנה או מיום קבלת אישור גובה הפרמיה לפי המאוחר מביניהם.
: (ה) '''הפקת חשבונות'''
:: (1) מחלק יערוך וישלח ליצרן באנרגיות מתחדשות חשבון בהתאם לקבוע [[בפרק ו']], בהתאם לסיווג היצרן.
:: (2) בנוסף על הקבוע [[באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן)]], המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה בגין ייצור באנרגיות מתחדשות.
:: (3) ליצרן בעל רישיון ייצור עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.
: (ו) '''התקנת מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי'''
:: במידת הנדרש, המחלק יתקין מונה בהדקי מיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור עצמי לצורך מניית הקווט&quot;שים המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה עלות כאמור בשורה 6 - &quot;הסרת מונה והתקנתו&quot;, בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ז) '''קריאת מונה'''
:: לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש בתחילת כל חודש, את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 (תשלום קבוע לשירותי צרכנות), בהתאם למאפייני היצרן.

@ 169. (תיקון: 21.12.04, 16.8.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''דיווחים'''
: (א) '''דיווח לרשות'''
:: המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, במסגרת הדו&quot;ח הסביבתי השנתי, דיווח בנוגע לכמות החשמל המיוצרת באמצעות אנרגיות מתחדשות על ידי יצרנים באנרגיה מתחדשת כמשמעותה [[באמת מידה 166(ב)]] ועל ידי המחלק.

=== סימן ב': פרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות ===

@ 170. (תיקון: 16.8.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''זכאות לפרמיה'''
: (א) '''תשלום פרמיה'''
:: המחלק ישלם ליצרן במזוט במיתקני ייצור קיימים, העונה לתנאים המפורטים באמות מידה אלה (להלן - יצרן במזוט), פרמיה בגין חיסכון בפליטות מזהמות ממיתקן הייצור של בעל רישיון ייצור ביחס לרמות התקן המחייבות, כקבוע בלוח תעריפים 11.2–3.
: (ב) '''זכאות לקבלת פרמיה'''
:: לזכאי לקבלת פרמיה יחשב יצרן במזוט שמיתקן הייצור שלו על פי רישיונו פועל במזוט לפני אוגוסט 2006.

@ 171. (תיקון: 3.9.06) : '''פניה לרשות לקביעת גובה הפרמיה'''
: (א) '''אישור לעניין גובה הפרמיה'''
:: לצורך קבלת אישור זמני או קבוע על גובה הפרמיה מהרשות יפנה היצרן לרשות על גבי טופס בקשה לקביעת גובה הפרמיה ליצרנים קיימים במזוט, ויצרף עותק מרישיון הייצור ואישור המשרד לאיכות הסביבה על רמות הפליטות המחייבות של מיתקן הייצור ורמת ההפחתה ביחס אליהן.

@ 172. (תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תשלום הפרמיה'''
: (א) '''פניה לצורך קבלת הפרמיה'''
:: לצורך קבלת הפרמיה יפנה היצרן בכתב למחלק בצירוף העתק מהאישור התעריפי שנקבע לו על ידי הרשות.
: (ב) '''תשלום בהתאם לתעריף המאושר'''
:: המחלק ישלם ליצרן בהתאם לתעריף המאושר עד לפקיעת תוקפו או עד לפקיעת תוקף רישיונו של היצרן לפי המוקדם מבניהם.
: (ג) '''תעריף ששונה'''
:: במקרה של שינוי באישור התעריפי על ידי הרשות יפעל המחלק בהתאם לאישור החדש.
: (ד) '''התקנת מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור'''
:: במידת הצורך, יתקין המחלק מונה תעריף עומס וזמן בהדקי מיתקן הייצור לצורך מניית הקילוואט שעה המיוצרים במיתקן הייצור. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בלוח תעריפים 5.4–2 בשורה &quot;הסרת מונה והתקנתו&quot;.
: (ה) '''קריאת מונים'''
:: (1) לצורך הכנת חשבון חודשי, המחלק יקרא, אחת לחודש, בתחילת כל חודש את הנתונים שנאגרו במוני היצרן בחודש הקודם. עבור שירות זה ישלם היצרן למחלק תשלום כאמור בלוח תעריפים 5.4–1 &quot;תשלום קבוע לשירותי צרכנות&quot; הרלוונטי למאפייני היצרן.
:: (2) במידה ומונה היצרן נקרא על-ידי המחלק באופן שגרתי לצורך הכנת חשבון לקבלת שירותי תשתית או לצורך אחר לא יגבה מהיצרן תשלום קבוע נוסף.
: (ו) '''מועדים לתשלום הפרמיה'''
:: המחלק ישלם ליצרן במזוט פרמיה על כל קילוואט שעה מיוצר הנמנה במונה היצרן, אחת לחודש, מיום קבלת האישור התעריפי ובהתאם לאמור בו.

@ 173. (תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''עריכת חשבון'''
: (א) '''הפקת חשבונות'''
:: (1) מחלק יערוך וישלח ליצרן במזוט חשבון בהתאם לקבוע [[בפרק ו']], בהתאם לסיווג היצרן.
:: (2) בנוסף על הקבוע [[באמת מידה 82 (עריכת חשבון ליצרן)]], המחלק יפרט וישלח באמצעות חשבונו של היצרן כאמור את חישוב התשלום עבור הפרמיה להפחתת זיהומים בתחנות מזוטיות קיימות.
:: (3) ליצרן עצמי שאינו רוכש חשמל ואינו מוכר חשמל לרשת החשמל, יפיק המחלק חשבון לתשלום הפרמיה.

@ 174. (תיקון: 3.9.06, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''דיווחים'''
: (א) '''דיווח לרשות'''
:: המחלק יעביר לרשות אחת לשנה, ולא יאוחר מפברואר כל שנה, דיווח על סך התשלומים ששולמו לפי [[סימן זה]] בשנה החולפת בין ה-1 לינואר ל-31 בדצמבר בהתאם לאישור התעריפי של כל יצרן, כולל פירוט לפי יצרן בהתייחס לחודשי התשלום, כמות הקילוואט שעה והתשלום בגינם.

=== סימן ג': ייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו-וולטאית או פוטו-וולטאית בשילוב אגירה או טורבינת רוח לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת (תיקון: תשפ&quot;ד-5) ===

@ 175. (תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 22.3.18, 21.11.18, 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 11.1.21, 13.12.21, 14.3.22, 3.4.23, 13.12.23, 10.1.24, 29.7.24, 13.1.25, 9.7.25, 31.12.25; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תש&quot;ף-33, תשפ&quot;א-19, תשפ&quot;א-20, תשפ&quot;א-21, תשפ&quot;ב-9, תשפ&quot;ב-18, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ד-17, תשפ&quot;ד-31, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ה-15, תשפ&quot;ה-31, תשפ&quot;ו-4, תשפ&quot;ו-9, תשפ&quot;ו-18) : '''שילוב מיתקן ייצור ברשת על ידי המחלק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - אנרגיה הנמדדת במונה הדו-כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
::- &quot;אנרגיה מיוצרת במיתקן&quot; - אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות;
::- &quot;המועד הקובע&quot; - כ&quot;ג בחשוון התשע&quot;ט (1 בנובמבר 2018);
::- &quot;הספק מותקן&quot; - לעניין טורבינת רוח - האנרגיה הרגעית המרבית ביחידות קילו-וואט המיוצרת על ידי טורבינת רוח שנמדדת במונה הייצור במהירות רוח של 9 מטרים לשנייה, בהתאם לנתוני היצרן; לעניין מיתקן פוטו-וולטאי - ההספק הנקוב של הממיר, בהתאם לנתוני היצרן (AC); ולעניין מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת - ההספק המותקן הוא גודל החיבור המבוקש;
::- &quot;חלקה א' בנחלה&quot; - חלק מנחלה שהוא שטח רצוף של קרקע המיועד בתוכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה למגורים, למבני משק ולעיבוד חקלאי, של בעל הזכויות בנחלה;
::- &quot;טורבינת רוח&quot; - מערכת לייצור חשמל על ידי טורבינת רוח, הכוללת, בין השאר, תורן, מערכת מניה ומתאם לרשת החשמל, בהספק מותקן שלא יעלה על 15 קילו-וואט לצרכן ביתי ו-50 קילו-וואט לכל צרכן אחר;
::- &quot;מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה&quot; - מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה;
::- &quot;מיתקן פוטו-וולטאי&quot; - מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית לצריכה עצמית, המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף והכולל, בין השאר, קולטים פוטו-וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חלופין, בהספק מותקן שלא עולה על 630 קילו-וואט ובכלל זה מיתקן כאמור המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]], חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן פוטו-וולטאי גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף - גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע שמתחתיו; לעניין הגדרה זו, יראו מיתקן כמיתקן פוטו-וולטאי גם אם אינו מותקן על גג, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
::: (1) המיתקן מהווה גג;
::: (2) המיתקן מותקן בשטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע שמתחתיו;
::: (3) המיתקן מותקן על קרקע ששטחה לא יעלה על 1,000 מטרים רבועים, שהיא מצויה בחלקה א' בנחלה או בקרקע פרטית בייעוד מגורים;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן פוטו-וולטאי, מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת או טורבינת רוח לצריכה עצמית במקום צרכנות;
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
::- &quot;קרקע פרטית בייעוד מגורים&quot; - חלק משטח רצוף של קרקע בבעלות פרטית אשר מיועדת למגורים לפי תוכנית למגורים כהגדרתה [[בסעיף 145(ג1)(5) לחוק התכנון והבנייה]] וקיים בה מבנה מגורים שחובר לחשמל כדין, וכן קיים לגביה רישום זכויות בפנקסי המקרקעין לפי [[חוק התכנון והבנייה]], בהתאם לחלוקה (פרצלציה) שאושרה על ידי מוסד התכנון הנוגע לעניין, אשר בוצע ביום כ&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (10 בינואר 2024) או לפניו;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית והוצאת חשמל לרשת.
: (ב) '''שילוב מיתקן ברשת החשמל'''
:: (1) לבקשת צרכן, או מיופה כוחו רשום (([צ&quot;ל: לבקשת צרכן רשום, או מיופה כוחו])) ובהתאם לקבוע [[בסימן זה]], ישלב המחלק מיתקן במקום צרכנות שעל שם הצרכן, לצורך צריכה עצמית והעברת חשמל לרשת החשמל, בתוך המועדים המפורטים באמת מידה זו.
:: (1א) לפי בקשת צרכן בבית משותף ישלב המחלק מיתקן כאמור בסעיף קטן (1) באמצעות החיבור המשותף הקיים או באמצעות חיבור משותף נוסף אחד לכל צרכני הבית המשותף, והכול בכפוף להוראות [[+|סעיפים 59ט]] [[ו-59י לחוק המקרקעין]].
:: (2) המחלק ישלב ברשת החשמל מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת בהתאם [[לסימן זה]], אם התקיימו תנאים אלה:
::: (א) ההספק המותקן, של כלל המיתקנים הפוטו-וולטאיים או של כלל מיתקני הייצור הפוטו-וולטאיים משולבי אגירה, לפי העניין((,)) אשר שולבו במקום הצרכנות לפי [[סימן זה]] מיום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018), לרבות מיתקנים פוטו-וולטאיים כהגדרתם לפי אמת מידה זו כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 9), התשפ&quot;ב-2021, אשר הבקשה לשילובם הוגשה לפני מועד תחילתם של הכללים האמורים (((ביום 1.1.2022))) בתוספת הספק המיתקן שבעבורו מוגשת הבקשה, אינו עולה על 630 קילו-וואט;
::: (ב) (((נמחקה);))
::: (ג) (((בוטלה).))
:: (3) לבקשת צרכן רשום, או מיופה כוחו, מחלק ישלב ברשת חלוקת החשמל טורבינת רוח, עד שההספק המותקן במשק החשמל הארצי יגיע ל-10 מגה וואט או עד יום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020), לפי המוקדם מביניהם.
:: (4) לבקשת צרכן רשום, או מיופה כוחו, מחלק יגדיל חיבור במקום הצרכנות לצורך שילוב מיתקן במקום הצרכנות. בקשה כאמור תטופל בהתאם לקבוע [[בפרק ג']].
: (ג) '''תוקף ההתחייבות'''
:: (((חל על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) תוקף התחייבות המחלק לשילוב של מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה יהיה עד שנה מיום מתן ההתחייבות לשילוב המיתקן, לצרכן; חלפה שנה כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
::: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) תוקף התחייבות המחלק לשילוב של מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה יהיה עד 13.5 חודשים מיום מתן ההתחייבות לשילוב המיתקן, לצרכן; חלפו 13.5 חודשים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
::: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 28.2.2026 עד יום 31.5.2026 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) תוקף התחייבות המחלק לשילוב של מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה יהיה עד 15 חודשים מיום מתן ההתחייבות לשילוב המיתקן, לצרכן; חלפו 15 חודשים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם שילוב של מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה, מחייב הקמה או שדרוג של רשת מתח נמוך תת-קרקעית, כולל החלפה או הוספה של שנאי בתחנת טרנספורמציה קיימת, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
::: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם שילוב של מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה, מחייב הקמה או שדרוג של רשת מתח נמוך תת-קרקעית, כולל החלפה או הוספה של שנאי בתחנת טרנספורמציה קיימת, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על 25.5 חודשים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
::: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 28.2.2026 עד יום 31.5.2026 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) על אף האמור בסעיף קטן (1), אם שילוב של מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה, מחייב הקמה או שדרוג של רשת מתח נמוך תת-קרקעית, כולל החלפה או הוספה של שנאי בתחנת טרנספורמציה קיימת, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על 27 חודשים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
:: (3) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), אם שילוב המיתקן הפוטו-וולטאי או מיתקן הייצור הפוטו-וולטאי משולב האגירה מחייב עבודות במתח גבוה, לרבות הקמת תחנת טרנספורמציה חדשה, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
::: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), אם שילוב המיתקן הפוטו-וולטאי או מיתקן הייצור הפוטו-וולטאי משולב האגירה מחייב עבודות במתח גבוה, לרבות הקמת תחנת טרנספורמציה חדשה, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על 37.5 חודשים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
::: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 28.2.2026 עד יום 31.5.2026 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2), אם שילוב המיתקן הפוטו-וולטאי או מיתקן הייצור הפוטו-וולטאי משולב האגירה מחייב עבודות במתח גבוה, לרבות הקמת תחנת טרנספורמציה חדשה, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה שלא תעלה על 39 חודשים מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
:: (3א) על אף האמור בסעיף קטן ((())1(())), לבקשת צרכן, תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן יהיה לתקופה של שנה וחצי מיום מתן ההתחייבות לצרכן.
:: (4) התחייבות לחיבור בהתאם לסעיפים קטנים ((())2(())), ((())3(())) או ((())3א(())), למיתקנים שהספקם עולה על 50 קילו-וואט תותנה בהפקדת בטוחה למחלק הדומיננטי בסך של 150 ש&quot;ח לקילו-וואט. הבטוחה תופקד בתוך 45 ימים ממועד אישור הסכם התיאום הטכני. תוקף הערבות יהיה עד תום 45 ימים ממועד ההתחייבות לחיבור כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]]; הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים; לא הופקדה בטוחה כאמור, תפקע ההתחייבות לחיבור; חלף המועד לעמידה בתנאים לסנכרון הקבוע [[באמת מידה 35כ4(ד)]] ולא עמד המיתקן בתנאים לסנכרון, מכל סיבה שהיא, יחלט המחלק את הערבות המופקדת, תפוג ההתחייבות לחיבור ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת. לעניין &quot;מבקש אחר&quot; כמשמעו [[באמת מידה 35כ4(ד)(1) ((או)) (ד)(2)]] - אם לא עמד המיתקן בתנאים הקבועים [[באמת מידה 35כ4(ה)(1א)]], יחלט המחלק את הערבות המופקדת, תפוג ההתחייבות לחיבור ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (5) חלף המועד לעמידה בתנאים לסנכרון הקבוע [[בסעיף (ד) לאמת מידה 35כ4]] ולא עמד המיתקן בתנאים לסנכרון מכל סיבה שהיא, יחלט המחלק את הבטוחה המופקדת, תפוג ההתחייבות לחיבור ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (6) (((בוטל).))
:: (7) על אף האמור בסעיף קטן (4), לעניין צרכן שהוא משרד ממשלתי, מערכת הביטחון או בית חולים ממשלתי, לרבות בית חולים ממשלתי בבעלות משותפת של המדינה ושל רשות מקומית, יראו כבטוחה לפי אותו סעיף קטן גם התחייבות חתומה כדין על ידי החשב של אותו גוף מבקש, שלפיה הגוף ישלם את הסכום לפי הסעיף הקטן האמור.

@ 176. (תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 15.1.15, 25.11.15, 26.12.16, 19.2.18, 22.3.18, 21.11.18, 11.1.21, 14.3.22, 15.12.22, 3.4.23, 13.12.23, 21.2.24, 13.1.25, 14.5.25, 9.7.25, 31.12.25; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-21, תשפ&quot;ב-13, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ד-11, תשפ&quot;ד-16, תשפ&quot;ד-35, תשפ&quot;ה-15, תשפ&quot;ה-22, תשפ&quot;ה-29, תשפ&quot;ה-31, תשפ&quot;ו-9, תשפ&quot;ו-15, תשפ&quot;ו-20, תשפ&quot;ו-23) : '''הסדרי תשלומים לצרכנים רשומים'''
: (א) '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
:: (1) צרכן רשום המבקש לשלב מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת ברשת החלוקה, יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ב) ו-(ג).
:: (2) בחר צרכן רשום בשיטת ההתחשבנות, יוכל הצרכן הרשום לעבור לשיטת התחשבנות אחרת באמצעות רישום דיגיטלי אצל המחלק; בוצע הרישום שישה ימי עבודה או יותר לפני תום חודש קלנדרי, יבצע המחלק את שינוי שיטת ההתחשבנות בחודש העוקב לחודש שבו בוצע הרישום; בוצע הרישום פחות משישה ימי עבודה לפני תום חודש קלנדרי, יבצע המחלק את שינוי שיטת ההתחשבנות בחודש שלאחר החודש העוקב לחודש שבו בוצע הרישום; ההתחשבנות בשיטה המבוקשת תבוצע לאחר עדכון השינוי.
:: (3) אם הצרכן נדרש להתקין מונה ייצור, לצורך ביצוע שינוי שיטת ההתחשבנות, יאפשר המחלק לצרכן לבצע את הרישום לפי סעיף קטן (2) לעניין שינוי שיטת התחשבנות כאמור רק לאחר התקנת המונה.
:: (3א) במהלך 12 החודשים שממועד שינוי שיטת התחשבנות לפי סעיף קטן (2), צרכן לא יהיה רשאי לשנות שוב את שיטת ההתחשבנות.
:: (4) ספק שירות חיוני רשת יקבל מידי הצרכן הרשאת גישה לחשבון הצרכן לצורך תשלום בעד האנרגיה בהתאם לשיטת ההתחשבנות שבחר הצרכן, וכן כתובת דואר אלקטרוני למשלוח חשבונית באופן דיגיטלי.
: (ב) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק יגבה מהצרכן הרשום את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע [[פרק ב סימן ב|בפרק ב' (צריכת חשמל) סימן ב' (חשבונות ותשלומים)]]. נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מאת הצרכן הרשום את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן הרשום בעד האנרגיה המיוצרת במיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת במקום צרכנות את התעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–5, או בלוח תעריפים 6.7–5א; לפי העניין, בהתאם לבחירת הצרכן הרשום; צרכן רשום יהיה רשאי לבחור בתעריף לפי מסלול הקדמת החזר ההשקעה הראשונית הקבוע בלוח תעריפים 6.7–5א אם המיתקן אינו עולה על 30 קילו-ואט ויהיה רשאי לבחור בתעריף לפי המסלול הריאלי הקבוע בלוח תעריפים 6.7–5א אם המיתקן אינו עולה על 15 קילו-ואט; בחירה במסלולי התעריף האמורים תתאפשר רק אם לא מחובר במקום הצרכנות מיתקן נוסף הפועל לפי [[סימן זה]]; התשלום השנתי הקבוע בלוח תעריפים 6.7–5 ישולם, בכל שנה, במהלך חודש ינואר, בעד השנה הקלנדרית שקדמה לו.
:: (3) (((בוטל).))
:: (4) בשיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן רשום ששילב טורבינת רוח, בעד האנרגיה המיוצרת בה, לפי לוח תעריפים 6.7–6.
: (ג) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעבור הזרמה לרשת'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, מחלק יגבה מאת הצרכן הרשום תעריף בעד צריכת החשמל מהרשת במקום הצרכנות כקבוע [[פרק ב סימן ב|בפרק ב' (צריכת חשמל) סימן ב' (חשבונות ותשלומים)]]. נוסף על תעריף זה, יגבה המחלק מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן רשום בעל מיתקן פוטו-וולטאי או מיתקן ייצור פוטו-וולטאי משולב אגירה בלא מנייה נפרדת הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לצרכן הרשום תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בהתאם לקבוע בסעיף (ב)(2).
:: (3) על אף האמור בסעיף (א)(2), צרכן רשום שבחר בשיטת התחשבנות זו ומעוניין לעבור להתחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור, יוכל לעשות כן באופן חד-פעמי ובלתי חוזר, בכפוף להגשת בקשה למחלק לא יאוחר מיום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023).
: (ד) '''התחשבנות - כללי'''
:: (1) המחלק ימסור לצרכן הרשום הודעה על זכאות לתשלום המפרטת את הקוט&quot;ש שייצר המיתקן בתקופת החשבון ואת התמורה שלה זכאי הצרכן הרשום בעבורם.
:: (2) המחלק יפיק את החשבון לצרכן באופן דיגיטלי בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת המונה ולגבי נקודת חיבור שמחוברים אליה מספר מיתקנים - בתוך 10 ימי עבודה; המחלק יפרע את התשלום לצרכן בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת החשבונית, חשבונית המס או הקבלה מהצרכן, באופן דיגיטלי, בהתאם להוראות המס החלות על הצרכן, ואם הצרכן פטור מהגשת חשבונית מס וקבלה על פי דין - בתוך 15 ימי עבודה ממועד הפקת החשבון; אם לא הופק החשבון במועד האמור, ישלם ספק שירות חיוני רשת לצרכן תשלום בשל ההפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1; בחר צרכן רשום לא להעביר חשבונית למחלק באופן דיגיטלי וכתוצאה מכך לא ניתן להפיק לו חשבון באופן דיגיטלי, יגבה ספק שירות חיוני רשת מהצרכן את התשלום הקבוע בשורה 33 ללוח תעריפים 2.5–4 (([צ&quot;ל: הקבוע בשורה 31 ללוח תעריפים 5.4–2])).
:: (3) צרכן רשום רשאי להמציא למחלק כתב הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (באמת מידה זו - ההוראה), והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו עליה ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מהצרכן הרשום להמחות את זכויותיו לקבלת התשלומים המגיעים לו בקשר לייצור חשמל לצד שלישי, לרבות לטובת גוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. לא המציא צרכן רשום למחלק הרשאת גישה לחשבון, יגבה ספק שירות חיוני רשת מהצרכן את התשלום הקבוע בשורה 31 ללוח תעריפים 2.5–4 (([צ&quot;ל: הקבוע בשורה 32 ללוח תעריפים 5.4–2])). נוסף על האמור, יאפשר המחלק לצרכן הרשום להמציא הוראה נפרדת בעבור כל מיתקן שנמצא במקום הצרכנות. מחלק יאפשר לצרכן הרשום להודיע בכתב, לא יאוחר מיום עשרים בדצמבר בכל שנה, על בחירתו לעניין אופן חלוקת המחאת התשלום בנוגע לשנה העוקבת; אם לא הוגשה הודעה כאמור מטעם הצרכן עד למועד האמור תמשיך לחול הבחירה הקיימת גם בנוגע לשנה העוקבת. המחלק לא יקזז מהתשלומים חובות של הצרכן הרשום, לא יעביר את כספי התשלומים לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתם מגורם זולת הצרכן הרשום או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
:: (4) לא שילם הצרכן הרשום בעבור צריכת החשמל, יפעל המחלק בהתאם לקבוע [[באמת מידה 24 (מועדי תשלום)]] ובלבד שאם ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (3), ישלח המחלק, במקביל לשליחת תזכורת לתשלום, העתק של ההתראה לפני ניתוק שנשלחה לצרכן הרשום במסגרת התזכורת לתשלום למוטב ההוראה. אין באמור בסעיף זה כדי להשית אחריות כלשהי על המחלק כלפי מוטב ההוראה או מי מטעמו בשל כל תוצאה, מעשה או מחדל שעשויים להיגרם למוטב או לצד שלישי אחר בשל משלוח ההתראה או בשל ניתוק מקום הצרכנות.
:: (5) אם האנרגיה המוזרמת לרשת בשעה נתונה גבוהה ב-102.5% או יותר מההספק המקסימלי כפי שנקבע תשובת המחלק, המחלק יגבה מהצרכן את התשלום הקבוע בלוח תעריף 6.7–30 בעבור האנרגיה שהוזרמה ביתר.
: (ה) '''הסדר התשלומים בעת החלפת צרכנים רשומים'''
:: (1) החלפת צרכנים רשומים המשתתפים בהסדר לפי [[סימן זה]] תתבצע בהתאם לקבוע [[באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)]], ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן הרשום היוצא. לאחר החלפת הצרכנים הרשומים וחתימת הצרכן הרשום החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן הרשום החדש, בכפוף לחתימת הצרכן הרשום החדש על הסכם עם המחלק.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן רשום שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ה)(3), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן הרשום החדש בנכס ומוטב ההוראה, ולפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
:: (3) לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
: (ו) (((בוטל).))
: (ז) '''התחשבנות לגבי בית משותף'''
:: (1) שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התעריף לחשבון נציגות הבית המשותף; לעניין אמת מידה זו, &quot;בית משותף&quot; ו&quot;נציגות בית משותף&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 29]].
:: (2) אם שולב מיתקן במקום צרכנות שהוא על שם צרכן שאינו נציגות בית משותף לפי [[סעיף (א)(1א) לאמת מידה 175]], יתחשבן המחלק עם הצרכן בהתאם למונה הייצור שהותקן לצורך שילוב המיתקן במערכת לפי [[הסעיף האמור]].
: (ח) '''תוקף שיטת ההתחשבנות'''
:: (1) (((בוטל).))
:: (2) הוראות סעיף (ג) ייכנסו לתוקף במועד הקובע.
:: (3) שיטת ההתחשבנות בין המחלק לבין הצרכן הרשום, שנקבעה לפי הוראות אמת מידה זו, תהיה בתוקף במשך 26 שנים מיום מתן ההתחייבות לשילוב המיתקן לצרכן; על אף האמור, לבקשת מבקש החיבור, ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
:: (4) הסדרי תשלומים לפי [[סימן זה]] יחולו רק על מי שביקש לשלב מיתקן לפי [[סימן זה]], החל ביום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018), ולא ביקש קודם לכן לשלב את אותו מיתקן לפי סימן אחר או לפי [[סימן זה]] בנוסחו ערב תחילת תוקפם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון), התשע&quot;ח-2018.
: (ט) '''רישום והתחשבנות בשיטת תשלום בעבור ייצור עם צרכן מונה ייצור'''
:: (1) לבקשת צרכן רשום אשר בחר בשיטת ההתחשבנות הקבועה בסעיף (ב), ירשום המחלק צרכן אחר על מונה ייצור שמשויך למיתקן פוטו-וולטאי בחטיבת קרקע (להלן - צרכן מונה ייצור); לבקשה זו יצורף אישור צרכן מונה הייצור לרישום המונה על שמו; אם לא הוגשה בקשה כאמור ולא נרשם צרכן מונה ייצור, ייחשב הצרכן הרשום לצרכן מונה הייצור.
:: (2) בבקשת הצרכן הרשום לרישום צרכן מונה ייצור יאשר הצרכן הרשום לספק שירות חיוני לקבל את כל נתוני המנייה הנדרשים ממונה הצרכן הרשום לצורך ביצוע התחשבנות עם צרכן מונה הייצור.
:: (3) לצורך ביצוע הבקשה כאמור בסעיף קטן (1), יעמיד המחלק לרשות הצרכן הרשום, באתר האינטרנט שלו, טופס בקשה דיגיטלי שאליו יצרף הצרכן הרשום את פרטי צרכן מונה הייצור, לרבות ייפוי כוח מצרכן מונה הייצור המבוקש, אישור רישום, פרטים מזהים, מספר טלפון נייד וכתובת אלקטרונית לקבלת הודעות והמלצות חשבון; היה המבקש תאגיד, יצוין גם מספר התאגיד שלו ויצורף אישור מאת רואה חשבון או עורך דין בדבר המוסמכים לחתום בשם התאגיד; בלי לגרוע מהאמור, המחלק יאפשר הגשת בקשה כאמור בסעיף קטן (1) גם באמצעי דיגיטלי מהמפורטים [[באמת מידה 5]], למעט באמצעות מסרון, ובלבד שלבקשה שהוגשה באמצעות אמצעי כאמור צירף הצרכן את הפרטים והמסמכים המפורטים בסעיף קטן זה.
:: (4) במועד הבקשה ועם רישום צרכן חדש, יספק המחלק לצרכן מונה הייצור את הסכם הרכישה ממיתקן הייצור ואת האסמכתה לביצוע הפעולה.
:: (5) בעד ביצוע רישום צרכן מונה הייצור ישלם צרכן מונה הייצור למחלק הוצאות סידור ורישום כקבוע בשורות 11 ו-12 ללוח תעריפים 5.4–2, לפי העניין.
:: (6) לאחר קבלת בקשת צרכן רשום לרישום צרכן מונה ייצור, יספק המחלק שירותי מנייה והתחשבנות לצרכן מונה הייצור בהתאם לקבוע באמת מידה זו, והכול בכפוף להוראות החלות לעניין ההתחשבנות לפי סעיף (ב).
:: (7) המחלק יאפשר לצרכן מונה ייצור להמחות את זכותו בהתאם להוראות סעיף (ה)(2).
:: (8) המחלק ישלם לצרכן מונה הייצור תשלום בעבור ייצור החשמל, לפי קוט&quot;ש הנמדד במונה הייצור, אשר יהיה בתעריף כאמור בסעיף (ב)(2) ויגבה מצרכן מונה הייצור, באמצעות קיזוז מהתשלום האמור, את התשלום הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
:: (9) החלפת צרכן רשום לא תגרום לשינוי ברישומו של צרכן מונה הייצור.
: (י) '''הגשת בקשה להתקנת מונה ייצור'''
:: צרכן בעלים רשום, שבמקום הצרכנות שלו קיים מיתקן פוטו-וולטאי, זכאי להתקנת מונה ייצור, בהתאם להוראות המפורטות להלן:
:: (1) צרכן בעלים רשום יגיש למחלק בקשה באופן מקוון להתקנת מונה ייצור בעבור מיתקן הייצור;
:: (2) כתנאי לאישור רישום הבקשה, יגבה המחלק מצרכן הבעלים הרשום תשלום בעד התקנת מונה הייצור כקבוע בלוח תעריפים 5.4–3;
:: (3) מחלק יבצע עם צרכן הבעלים הרשום תיאום טכני לצורך התקנת מונה הייצור בתוך 30 ימי עבודה ממועד הגשת בקשת הצרכן וביצוע התשלום;
:: (4) המחלק יתקין את מונה הייצור בתוך 120 ימים מסיום התיאום הטכני, אלא אם כן הצרכן ביקש מועד מאוחר יותר לכך;
:: (5) לא עמד המחלק במועדים הקבועים בפסקה (4) בשל עיכוב הנובע מפעולות המחלק, ישלם המחלק לצרכן הבעלים הרשום תשלום בשל הפרה בעלות הקבועה בלוח תעריפים 12.1–1, וזאת עד לסיום ההפרה.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 176]]''' {{ש}} מתכונת דיווח לצורכי התחשבנות בין המחלק לבין בעל רישיון הולכה}}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! מס' מערכת !! מיקום המערכת !! הספק !! תאריך הפעלה !! קוד הסדרה !! תעריף !! מספר מונה !! סוג מונה !! קריאת מונה נוכחית !! קריאת מונה קודמת
|-
| || || || || || || || || ||
|-
| || || || || || || || || ||
|}

@ 176א. (תיקון: 23.12.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תש&quot;ף-10, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-25, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-18, תשפ&quot;ד-5) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן קרקעי או מיתקן על גג כהגדרתו [[באמת מידה 220]], המשמש לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית.
: (ב) '''הגשת בקשה לרישום הספק'''
:: מבקש המבקש להקים מיתקן שלא במסגרת הליך תחרותי (באמת מידה זו - המבקש), יגיש למחלק בקשה לרישום הספק שהוא מתחייב להקים.
: (ג) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) כתנאי לרישום הספק, יפקיד המבקש בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי במועד הגשת הבקשה לרישום ההספק.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 300 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי קרקע, ו-150 שקלים חדשים לקילו וואט מותקן לגבי מיתקנים המוקמים על גבי גגות.
:: (3) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ד) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם המבקש יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק ושבעבורם הפקיד את הבטוחה.
: (ה) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון, כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]], לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום ט' בחשוון התשפ&quot;ב (15 באוקטובר 2021).
:: (2) המועד המחייב המרבי לסנכרון, כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]], לגבי מבקשים המבקשים להקים מיתקן לפי אמת מידה זו, הוא יום כ' בתשרי התשפ&quot;ג (15 באוקטובר 2022).
:: (3) אם המבקש הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, המחלק הדומיננטי ישיב לו את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ב) במלואה.
:: (4) לא הציג המבקש למחלק הדומיננטי אישור עמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור 20 אחוזים בעבור היום הראשון של האיחור, ובעבור כל יום נוסף של איחור, יחלט בשיעור אחיד מיתרת סכום הבטוחה שהופקדה, עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין היום העוקב למועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
:: (5א) המבקש רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש המבקש למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בבקשה לרישום הספק ושטרם הוגש בעבורו אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת):
::: (א) לעניין מיתקן המוקם על קרקע - 300 שקלים חדשים;
::: (ב) לעניין מיתקן המוקם על גג - 150 שקלים חדשים;
::: תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (5ב) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם מבקש חיבור שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5א), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור עמידה בתנאים לסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (5ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (5ב), אם ההספק המותקן שהמבקש קיבל אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור עמידה בתנאים לסנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק לבין ההספק המותקן שנקבע בבקשה לרישום הספק.
:: (5ד) נוסף על האמור בסעיף קטן (5א), המבקש רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; המבקש יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5א) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (5ב) ו-(5ג) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (5ה) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של המבקש לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם המבקש הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5א) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5ד), יפקעו זכויותיו כאמור לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
:: (6) על אף האמור בסעיף קטן (4), אם המבקש להקים מיתקן קרקעי קיבל תשובה שלילית לחיבור או תשובה חלקית לחיבור עד יום ט&quot;ו בטבת התשפ&quot;א (30 בדצמבר 2020), יחזיר המחלק למבקש את הבטוחה באופן יחסי, בהתאם לגובה ההספק שלגביו נתן המחלק את התשובה השלילית לחיבור או את התשובה החלקית לחיבור; לעניין זה, &quot;תשובה חלקית לחיבור&quot; - תשובת מחלק שלילית עם תיקונים נדרשים שניתנה לפי [[סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2]].
: (ו) '''תנאים נוספים לזכאות לתעריף'''
:: על זכאות לתעריף לפי אמת מידה זו יחולו גם אמות המידה כמפורט להלן, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים לצדן:
:: (1) לעניין מיתקנים המוקמים על גבי גגות - [[אמת מידה 220]], בשינויים אלה:
::: (א) ההגדרות &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; ו&quot;המועד הקובע&quot; וכן סעיף (ג) - לא ייקראו;
::: (ב) בסעיף (ד)(1), במקום &quot;זוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (להלן - הזוכה),&quot; יקראו &quot;המבקש&quot;;
::: (ג) בסעיף (ה)(1), במקום &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; יקראו &quot;מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות&quot;;
::: (ד) בסעיף (ח)(4), במקום &quot;מאת הזוכה&quot; יקראו &quot;מאת המבקש&quot; ובמקום &quot;במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף&quot; יקראו &quot;במסגרת [[220|אמת מידה זו]]&quot;;
:: (2) לעניין מיתקנים קרקעיים - [[אמת מידה 220א]], למעט סעיפים ((&lt;s&gt;קטנים&lt;/s&gt;)) (ב), (ד) ו-(ה)(2), בשינויים אלה:
::: (א) בכל מקום, במקום &quot;זוכה&quot; יבוא &quot;המבקש&quot; ובמקום &quot;במסגרת ההליך&quot; יבוא &quot;במסגרת [[220א|אמת מידה זו]]&quot;;
::: (ב) בסעיף (א) -
:::: (1) בסעיף קטן (1), ההגדרות &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; ו&quot;המועד הקובע&quot; - לא ייקראו;
:::: (2) סעיף קטן (2) - לא ייקרא;
::: (ג) בסעיף (ג), בכותרת הסעיף, המילים &quot;במסגרת הליך תחרותי לקביעת התעריף&quot; - לא ייקראו;
::: (ד) בסעיף (ה)(4), המילים &quot;במסגרת ההליך התחרותי&quot; - לא ייקראו.
: (ז) '''תעריף'''
:: המחלק ישלם בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט להלן:
:: (1) לגבי מיתקן המותקן על גבי גג - תעריף כמפורט בשורה &quot;מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקני גגות&quot; שבלוח תעריפים 6.7–14;
:: (2) לגבי מיתקן קרקעי - תעריף כמפורט בשורה &quot;מיתקנים שאינם נכללים במכסה הזוכה בהליכים תחרותיים למיתקנים קרקעיים&quot; שבלוח תעריפים 6.7–14.
: (ח) '''תחילה ותחולה'''
:: תחילתה של אמת מידה זו במועד תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 7), התש&quot;ף-2020, והיא תחול על מבקשים שהגישו בקשה לרישום הספק עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020).

@ 176ב. (תיקון: 13.12.20, 29.1.25, 31.12.25; תשפ&quot;ב-11, תשפ&quot;ד-5, תשפ&quot;ה-11, תשפ&quot;ה-18, תשפ&quot;ו-4, תשפ&quot;ו-5, תשפ&quot;ו-18) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקני חלוץ אגרו-וולטאיים'''
: (א) '''הגדרות'''
:: ((באמת מידה זו -))
::- &quot;מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי&quot; - מיתקן פוטו-וולטאי המותקן על קרקע חקלאית, אשר קיבל את אישור הוועדה המשותפת שהקימו המדענים הראשיים של משרדי האנרגיה והחקלאות למיתקן חלוץ על שטח חקלאי.
: (ב) '''תנאי סף נוסף לבדיקת בקשת חיבור'''
:: נוסף על התנאים המפורטים [[באמת מידה 35כ2(ה)(1)]], כתנאי סף לבדיקת בקשה לחיבור מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי, יוודא המחלק גם שהמיתקן קיבל את אישור הוועדה המשותפת כאמור בהגדרה &quot;מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי&quot; לכך שהוא מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי.
: (ג) '''מועד מחייב לסנכרון'''
:: המועד המחייב לסנכרון מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי הוא 36 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית; לעניין זה, &quot;המועד המחייב לסנכרון&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]].
:: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 13.6.2025 עד יום 28.7.2025 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) המועד המחייב לסנכרון מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי הוא 37.5 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית; לעניין זה, &quot;המועד המחייב לסנכרון&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]].
:: (((הוראת שעה לעניין מי שבתקופה מיום 28.2.2026 עד יום 31.5.2026 הייתה לו תשובת מחלק חיובית לפי [[אמת מידה 35כ2]] או התחייבות לחיבור לפי [[אמת מידה 35כו4]] שהיא בתוקף):)) המועד המחייב לסנכרון מיתקן חלוץ אגרו-וולטאי הוא 39 חודשים ממועד קבלת תשובת מחלק חיובית; לעניין זה, &quot;המועד המחייב לסנכרון&quot; - כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]].
: (ד) '''תעריפים למיתקן חלוץ אגרו-וולטאי - כללי'''
:: (1) מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן חלוץ אגרו-וולטאי שהוקם במסגרת אסדרה לפי אמת מידה זו בכפוף לעמידה בתנאים המפורטים להלן:
::: (א) עמידה בתנאים לסנכרון לפי [[אמת מידה 35כ4(ד)]];
::: (ב) המצאת אישור משרד החקלאות על תחילת הניסוי;
::: (ג) המצאת אישור להספקת חשמל לפי [[תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], מאת הרשות המאשרת בעבור מיתקן הייצור.
:: (2) בעד רכישת החשמל ממיתקן חלוץ אגרו-וולטאי ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–24; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
:: (3) בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן ממיתקן חלוץ אגרו-וולטאי המחלק יגבה מהצרכן את התעריף בעד צריכה עצמית במקום הצרכנות כקבוע [[בפרק ב' (צריכת חשמל) סימן ב' (חשבונות ותשלומים)]]; נוסף על תעריף זה יגבה המחלק מהצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו-וולטאי הקבועה בשורה 11 ללוח תעריפים 5.4–1.
:: (4) התעריף האמור ישולם עד יום ו' בטבת התת&quot;י (31 בדצמבר 2049), הכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם הרכישה (הסכם PPA) שנערך לפי [[סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]]; החל מיום ז' בטבת התת&quot;י (1 בינואר 2050), יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת אמת המידה ההסדרים שיהיו נהוגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.
: (ה) (('''תחולה'''))
:: אמת מידה זו תחול על מיתקני חלוץ אגרו-וולטאים, כהגדרתם בסעיף (א), שקיבלו או שיקבלו תשובה מחלק באחת מהתקופות האלה:
:: (1) התקופה שמיום פרסומם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 11), התשפ&quot;ב-2022, עד ים י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023);
:: (2) התקופה שמיום כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 12), התשפ&quot;ה-2025, עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025);
:: (3) התקופה שמיום כניסתם לתוקף של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 3), התשפ&quot;ו-2026 עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).

@ 177. (תיקון: 1.7.08, 7.9.09, 26.7.10, 2.6.12, 4.6.12, 25.12.12, 20.10.13, 9.6.14, 15.1.15, 22.3.18, 24.12.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תשע&quot;ט-5) : '''הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''קבלת מידע'''
:: צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה, המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
: (א1) '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
:: (1) בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לשילוב מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לשילוב מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
:: (1א) בעל רישיון הולכה יפרסם באתר האינטרנט שלו את המועד שבו ייפתח אתר האינטרנט הייעודי להגשת בקשות.
:: (2) ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לשילוב מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ-30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
: (ב) '''הגשת בקשה'''
:: בקשה לשילוב מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
:: (1) פרטי הצרכן (שם, כתובת, מס' טלפון, מס' צרכן/מונה/חוזה);
:: (2) סוג המיתקן (מיתקן PV או טורבינת רוח) שבכוונתו להתקין;
:: (3) הספק מותקן מתוכנן;
:: (4) מועד התקנה משוער;
:: (5) לעניין טורבינת רוח - העתק מאישור טורבינת הרוח מהוועדה המקומית לתכנון ובניה, הכולל בין היתר תכנית חתומה על ידי מהנדס אזרחי;
:: (6)(א) לעניין טורבינת רוח - היתר בניה מקורי או היתר מקורי לעבודה מצומצמת שניתן על ידי רשות התכנון הרלוונטית במקום הצרכנות שעל שם הצרכן; יובהר כי תכנית הבניה (גרמושקה) היא חלק בלתי נפרד מהיתר הבניה. במקרה ולטענת הצרכן הוא לא נדרש להמציא היתר כאמור, עליו לצרף לבקשתו אישור מתאים לכך בכתב חתום על ידי הגורמים המוסמכים ברשות התכנון הרלוונטית;
::: (ב) לעניין מיתקן פוטו-וולטאי -
:::: (1) העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להיבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, בו יסומן בצבע מיקום המיתקן;
::::: במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
::::: א. תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), חתום ומאושר על ידי המרכז למיפוי ישראל, עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה). לחלופין, צרכן יוכל לזמן ביקור מחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד המיתקן המיועד מבחינת מיקום המבנה עליו יקום, בצילום על ידי בודקים מטעם המחלק; בעד הביקור יגבה המחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3;
::::: ב. תוכנית חשמל חד קווית;
::::: ג. הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]] למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לשילוב המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]] חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. עלות בדיקת המיתקן בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת;
:::: (2) תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו;
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) תכנית לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
::: (א) מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומ;
::: (ב) מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
:::: (1) בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה;
:::: (2) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על-ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה;
:::: (3) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת, בגינו יחויב הצרכן בתשלום בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 5.4–2, שיאפשר לו להתקין מונה קריאה מרחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן;
:: (9) הקמת המיתקן דנן אינה דורשת השקעות ברשת, לרבות שדרוג של תשתיות קיימות, אשר לא היו נדרשות לולא שילוב המיתקן ברשת;
:: (10) הודעה על שיטת ההתחשבנות המבוקשת לפי הקבוע [[באמת מידה 176 (הסדרי תשלומים לצרכנים)]].
: (ג) '''פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם שילוב המיתקן או תיקון של התכנית שילוב המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
:: (2) דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה שילוב מיתקן כאמור בסעיף (ד).
: (ד) '''תשובה לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
::: (א) לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה;
::: (ב) עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים, יודיע המחלק בתשובתו מהו תעריף החשמל לו זכאי הצרכן בהתאם ללוח תעריפים 6.7–5 עבור מיתקן פוטו וולטאי ועבור טורבינות הרוח לתעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–6 וייתן לצרכן התחייבות עקרונית לשילוב המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות [[באמת מידה 178]]. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל;
::: (ג) לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח ההפרות 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
:: (2) לא ייתן המחלק התחייבות שילוב מיתקן לרשת אלא לאחר שבדק מול בעל רישיון ההולכה, אם קיימת כמות פנויה להתקנת המערכת ומהו התעריף הנכון למבקש השילוב. ההתחייבות תינתן לפי התעריף הנכון ליום אישור בקשת צרכן לשילוב מיתקן לרשת על ידי המחלק.
:: (3) לא ייתן המחלק התחייבות לשילוב מיתקן במקרה ונדרשים שינויים ברשת החשמל הקיימת שלא ניתן לבצעם בפרק זמן של 270 יום.
:: (4) (((נמחק).))
:: (5) תוקף התחייבות המחלק לשילוב המיתקן לרשת יהא ל-270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן. חלפו 270 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
: (ה) '''תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
::: (א) בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3: תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת.
::: (ב) בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה הייצור, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 (([צ&quot;ל: בשורה 6])) ללוח התעריפים 5.4–2 - הסרת המונה והתקנתו, עבור כל אחד מהמונים.
:: (2) על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
: (ו) '''שינוי הבקשה'''
:: הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לשילוב המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע לעיל באמת מידה זו.
: (ז) '''השגות צרכנים על דחיית הבקשה דלעיל'''
:: הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו.
: (ח) '''תגובת המחלק להשגת הצרכן'''
:: הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור [[באמת מידה 33 (טיפול בתלונות צרכנים)]] בהתאם לקבוע באמת המידה.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 177]]:'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 178. (תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''דרישות טכניות להתקנת המיתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''תנאים טכניים להתקנת המיתקן'''
:: מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות שלהלן:
:: (1) ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור שבאמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל.
:: (2) ההספק המותקן של מיתקן, הנקבע לפי ההספק הנקוב של הממיר או בהתאם לטורבינת הרוח, ובהתאם לנתוני היצרן, אינו עולה על 100 קילו-וואט למיתקן פוטו-וולטאי ואינו עולה על 50 קילו-וואט לטורבינת רוח.
:: (3) עומד בדרישות הרלוונטיות של [[חוק החשמל]] והתקנות לפיו.
:: (4) ממיר הזרם של המיתקן עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין ובהעדר תקן ישראלי תקן בין-לאומי רלוונטי, ולגבי טורבינת רוח - היא עומדת בתקנים הישראליים או בתקנים הבין-לאומיים הרלוונטיים, לרבות תקן ישראלי 61400 חלקים 1, 2, 11, 12.01 ו-21 המפורסם באתר מכון התקנים הישראלי.
:: (5) מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר הפעלה לפי כל דין.

@ 179. (תיקון: 1.7.08, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''התקנת המתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''התקנה'''
:: (1) מתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המתקן בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו.
:: (2) שילוב המתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת שני מונים במקום הצרכנות שעל שם הצרכן כקבוע [[בסימן זה]]: מונה ייצור אשר יותקן ביציאת הממיר בצד ה-AC וימנה את כמות החשמל המיוצר במתקן (להלן - מונה הייצור), ומונה צריכה אשר יותקן בנקודת החיבור של המתקן הפרטי של הצרכן לרשת החשמל וימנה במקביל את כמות החשמל הנצרכת מהרשת ואת כמות החשמל המועברת לרשת (להלן - מונה הצריכה).
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), לבקשת צרכן המשלב מיתקן פוטו-וולטאי בהספק מותקן שאינו עולה על 15 קילו-וואט ואשר בחצרו לא מותקנים מיתקני ייצור חשמל נוספים, ישלב המחלק את המיתקן בלא מונה הייצור.
:: (4) ביקש הצרכן כאמור בסעיף קטן (3), שיטת ההתחשבנות תהיה בעד הזרמת החשמל בלבד בהתאם לקבוע [[176|((&lt;s&gt;בסעיף&lt;/s&gt;)) לאמת מידה 176(ג)]].
: (ב) '''התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן'''
:: מתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.
: (ג) '''תחילה'''
:: תחילתו של סעיף קטן (א)(4) במועד הקובע.

@ 180. (תיקון: 1.9.10, 6.2.12; תשע&quot;ט-5) : '''חיבור שני מתקנים (פוטו וולטאי וטורבינת רוח) או חיבור שני חלקי מערכת פוטוולטאית במקום צרכנות אחד'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''תנאים לחלוקת מתקן'''
:: מחלק יחבר לבקשת צרכן רשום ובכפוף לדרישות הקבועות [[בסימן זה]] עד שני חלקי מערכות פוטו-וולטאיות או מערכת פוטו וולאטית וטורבינות רוח במקום צרכנות אחד ובלבד שהתקיימו במקום הצרכנות כל התנאים הבאים:
:: (1) סך ההספק המותקן במקום צרכנות של שני חלקי המתקן לא יעלה על 15 קילו-וואט לצרכן ביתי ועל 50 קילו-וואט לכל צרכן אחר.
:: (2) לכל מתקן יותקן ממיר זרם נפרד העומד בדרישות הקבועות [[באמת מידה 178]].
:: (3) מובהר שעבור כל מתקן יוכר התעריף הנכון ליום מתן התחייבות חיבור המתקן לרשת.
: (ב) '''התקנת מונים'''
:: מחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן אשר יחובר למונה הצריכה. התעריף לצרכן עבור התקנת כל מונה יהיה בגובה העלות הקבועה [[באמת מידה 177(ה)(1)(ב)]].

@ 181. (תיקון: 1.7.08, 9.6.14, 15.1.15, 19.2.18, 24.12.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-2, תשע&quot;ט-5) : '''בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''מתן הודעה בדבר התקנת המתקן'''
:: התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע [[באמת מידה 177(ה)(1)]] בתוך 270 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע [[באמת מידה 177(ד)]], יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
: (ב) '''קביעת מועד לבדיקת המתקן'''
:: מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו (להלן - הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור.
: (ג) '''בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה, יגיש דו&quot;ח ליקויים לצרכן.
:: (2) הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
:: (3) מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, וכן מסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה.
:: (4) נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם [[לחוק החשמל]] כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור [[באמת מידה 177(ב)(8)]] וישלב את המערכת ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2), ובכפוף לכך שהצרכן המציא [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]], כאמור בסעיף (ד).
:: (5) למען הסר ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
:: (6) מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
:: (7) מובהר כי באותם חצרים לא יותקן יותר ממתקן ביתי אחד בהספק של עד 15 קילו-וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים, או מתקן אחד בהספק של עד 50 קילו-וואט המוזן ממונה צריכה אחד קיים. האמור לעיל לא יחול על הסדר מונה נטו, כקבוע [[בסימן ח' לפרק זה]].
:: (8) לעניין מתקן פי וי יעביר הצרכן לסש&quot;ח העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו.
: (ד) '''היתר להזרמת אנרגיה לרשת'''
:: על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, ובנוסף, לעניין טורבינת רוח אישור [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]] מאת ה&quot;רשות המאשרת&quot; כהגדרתה לפי [[סעיף 157א(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]]. ניתן יהיה להזרים אנרגיה לרשת מהמתקן רק בכפוף לקבלת האישורים וההיתרים האמורים.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 181]]: דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 182. (תיקון: 1.7.08; תשע&quot;ט-5) : '''תחזוקת המתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''ביצוע בדיקות תקופתיות'''
:: הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
: (ב) '''ביצוע שינויים במתקן'''
:: (1) הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
:: (2) ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע [[בסימן זה]].
:: (3) בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן יחולו [[אמות מידה 16]] [[ו-24]] בשינויים המחוייבים.

@ 183. (תיקון: 1.7.08, 20.10.13, 19.2.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (((בוטלה, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה יהיה אחראי לניהול הכמויות למתקנים פוטו וולטאים או טורבינות רוח כהגדרתם [[בסימן זה]], ויודיע למחלקים השונים על מיצוי הכמות בהתאם לקבוע בהחלטת הרשות.
:: (2) בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס שעתי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
:: (3) עם הגשת בקשה של צרכן למחלק לשילוב מתקן ברשת החשמל ולאחר שבדק המחלק את עמידת הצרכן בתנאי הסף, יפנה המחלק לבעל רישיון ההולכה לצורך קבלת מידע אודות כמות המתקנים שאושרה התקנתם.
:: (4) בעל רישיון ההולכה יאשר את קליטת הבקשה של המחלק ביום הגשת הבקשה. מתן תשובה למחלק אודות הכמות הפנויה והתעריף הרלוונטי תינתן תוך חמישה ימי עבודה מהיום שבו קיבל את בקשת המחלק.
:: (5) בסוף כל יום עבודה יעביר המחלק לבעל רישיון ההולכה נתונים אודות מספר הבקשות שהוגשו במהלך אותו היום, לרבות לגבי בקשות שטרם נבדקו.
:: (6) עם קבלת בקשות בטווח שיעור של 90%-70% מהמכסה המאושרת בהחלטת הרשות הרלוונטית, תפורסם הודעה במדיה דיגיטלית על ידי בעל רישיון ההולכה למחלקים ולציבור על היקף הבקשות שאושרו עד למועד הפרסום האמור.
:: (7) ממועד הפרסום ואילך המחלק לא יקבל בקשות חדשות.
:: (8) המחלק ימשיך לטפל בבקשות שהוגשו עד למועד פרסום ההודעה כאמור ויעביר לבעל רישיון ההולכה בקשות העומדות בתנאי הסף, ובעל רישיון ההולכה יאשר למחלק כי הוא רשאי להתחייב לגבי בקשות אלה לתשלום התעריף שהיה בתוקף ערב פרסום ההודעה. ככל שתיוותר מכסה פנויה לאחר סיום ביצוע ההליך המתואר לעיל, היא תעבור להסדרות הבאות לפי [[סימן זה]] ככל שיהיו.
: (ב) '''חובות דיווח'''
:: (1) המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך יינתנו אישורי מחלק נוספים בכפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
:: (2) בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת או על שינוי בתעריף נתון בפריסה ארצית.
: (ג) '''חובת דיווח לרשות'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (2) אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (3) המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
: (ד) '''חובת דיווח לציבור'''
:: (1) אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
:: (2) מחלק ובעל רישיון ההולכה יידע ואת הצרכנים במדיה הדיגיטלית על מיצוי בטווח שיעור של 90%-70%, מכמות הבקשות בתעריף נתון ועל שינוי התעריף בהתאם למתווה.
:: (3) בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יידעו את הציבור בכל נתון נוסף כפי שיידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.

=== סימן ד': ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת החלוקה ===

@ 184. (תיקון: 1.1.10) : '''שילוב מתקן ברשת על ידי המחלק'''
:: [[בסימן זה]]:
::- &quot;חטיבת קרקע&quot; - שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם.
::- &quot;יצרן&quot; - בעל רישיון ייצור חשמל של מערכת בטכנולוגיה סולארית או מערכת פוטו וולטאית המתחבר לרשת החלוקה.
::- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], לרבות &quot;מחלק&quot; כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ([[https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס' 1 מישיבה מס' 272 מיום 1.9.2009 (([צ&quot;ל: 11.8.2009]))]] המפורסמת באתר הרשות).
::- &quot;מערכת בטכנולוגיה סולארית&quot; - מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש, שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים לייצור אנרגיה ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ-51 קילוואט;
::- &quot;מערכת פוטו-וולטאית&quot; - מערכת לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, הכוללת בין היתר קולטים פוטו-וולטאים, מערכת מניה וממיר זרם ישר לזרם חילופין ובעלת הספק מותקן שלא עולה על יכולות החיבור בקו החלוקה ואינו קטן מ-51 קילוואט;
::- &quot;מתקן&quot; לעניין אמת מידה זו - מערכת פוטו וולטאית או מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין.
: (א) '''חיבור מתקן לרשת החשמל'''
:: (1) מחלק יחבר מתקן בעל רישיון הממוקם על חטיבת קרקע ואשר קיבל אישור תעריפי על פי האמור באמת מידה זו.
:: (2) חיבור המתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע [[פרק ג סימן א|בפרק ג' לספר אמות המידה בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|בסימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה)]].
:: (3) בכל מקרה מחלק לא יחבר יותר ממתקן אחד על חטיבת קרקע.

@ 185. (תיקון: 1.1.10, 13.12.11, 4.3.13, 21.11.18; תשע&quot;ט-5, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף) : '''הסדרי תשלומים'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן - כללי'''
:: (1) מחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של כל יצרן נשוא הסדרה זו.
:: (2) מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע [[פרק ג סימן א|בפרק ג' לספר אמות המידה בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] [[פרק ג סימן ג|ובסימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת המתח הגבוה)]].
:: (3) מחלק ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–7 ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
:: (4) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
:: (5) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת הרישיון הקבוע והאישור התעריפי של היצרן.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))

=== סימן ה': ייצור חשמל סולארי לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקנים המחוברים לרשת ההולכה ===

@ 186. (תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שילוב מתקן ברשת על ידי מנהל המערכת'''
:: [[בסימן זה]]:
::- &quot;חטיבת קרקע&quot; - שטח מקרקעין או מספר שטחי מקרקעין בעלי גבול משותף המצויים בבעלותו של אדם או שיש לו זכות חכירה בהם, לרבות מי שיש לו חוזה מתחדש בתוקף מול מינהל מקרקעי ישראל כדוגמת הקיבוצים והמושבים.
::- &quot;יצרן&quot; - בעל רישיון ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית המתחבר לרשת ההולכה.
::- &quot;מערכת בטכנולוגיה סולארית&quot; - מערכת לייצור חשמל על ידי אנרגיית השמש שאינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע [[בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש&quot;ס-2000]], המחוברת לרשת ההולכה.
::- &quot;מתקן&quot; - לעניין אמת מידה זו - מערכת בטכנולוגיה סולארית בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
::- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;קווט&quot;שים פוסיליים&quot; - קווט&quot;שים המיוצרים במתקן סולארי המיוחסים נורמטיבית לייצור חשמל בדלק פוסילי בהתאם לקבוע באמות המידה.
::- &quot;קווט&quot;שים סולארים טהורים&quot; - ההפרש בין סך כל הקווט&quot;שים שיוצרו בתחנה לסך הקווט&quot;שים הפוסיליים.
: (א) '''חיבור מתקן לרשת החשמל'''
:: (1) חיבור מתקן לרשת על ידי מנהל המערכת ייעשה בהתאם לקבוע באמות המידה ובהחלטות הרשות.
:: (2) הספק המתקן בפועל ייקבע על ידי מנהל המערכת במועד מבחני הקבלה ובהתאם לקבוע ברישיון המותנה, ולפיו יחושב גובה התעריף.
:: (3) מנהל המערכת יקצה חיבור אחד בלבד לחטיבת קרקע, לא יתאפשר לקבל חיבור נוסף לרשת ההולכה על אותה חטיבת קרקע.
:: (4) מנהל המערכת יציין בסקר היתכנות האם קיימת נקודת חיבור לרשת, לרבות מתוכננת, באמצעותה ניתן לחבר את המתקן המתוכנן לרשת.
:: (5) במידה שעל אותה חטיבת קרקע המחוברת לרשת ההולכה יותקנו מתקני ייצור בהסדרה הרלוונטית למתח גבוה או למתח נמוך, יתבצע החיבור לרשת לאותם המתקנים דרך החיבור לרשת ההולכה.

@ 187. (תיקון: 24.1.11, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''התקנת מונים וקריאתם'''
: (א) '''התקנת מוני חשמל:'''
:: (1) ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בהדקי הגנראטור של מתקן הייצור (להלן - מונה ברוטו) לצורך מניית הקווט&quot;שים המיוצרים במתקן הייצור, וחישוב הקווט&quot;שים הפוסיליים המיוצרים במתקן. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 - הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
:: (2) ספק שירות חיוני רשת יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת (להלן - מונה נטו), לצורך מניית הקווט&quot;שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הסולארי. בעבור שירות זה ישלם היצרן לספק השירות החיוני רשת עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 - הסרת מונה והתקנתו, בלוח תעריפים 5.4–2.
: (ב) '''מדידת כמות הדלק הפוסילי:'''
:: (1) באחריות ספק שירות חיוני רשת למדוד את כמות וסוג הדלק הפוסילי בו נעשה שימוש במתקן הסולארי.
:: (2) כמות וסוג הדלק הפוסילי השנתית הנצרכת יימדדו על בסיס חצי שעתי, וידווחו על ידי היצרן למנהל המערכת אחת ליום.

@ 188. (תיקון: 24.1.11, 15.10.12, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''הסדרי תשלומים ודיווחים לרשות'''
: (א) '''הסדרי תשלומים'''
:: (1) מנהל המערכת ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של כל יצרן בעל רישיון בטכנולוגיה סולארית המחובר לרשת ההולכה.
:: (2) מנהל המערכת ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה, תעריף בהתאם ללוחות תעריפים 6.7–1 עד 6.7–4 ולוח 6.7–9 ובהתאם לאישור התעריף שיוצג לו על ידי היצרן, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם, בהתאם למונה ייצור נטו.
:: (3) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
:: (4) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת אישור התעריף ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
:: (5) מנהל המערכת יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן לרשת ועל החשמל שנצרך, תעריף בהתאם לקבוע באמות המידה, לרבות אמות המידה המופיעות [[פרק ג סימן ד|בסימן ד' (חיבור למתח עליון ולמתח על) בפרק ג' לספר אמות המידה]].
: (ב) '''חובות דיווח של מנהל המערכת'''
:: בעל רישיון הולכה (([צ&quot;ל: מנהל המערכת])) יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שיידרש על ידי הרשות ביחס למערכות ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית.

@ 189. (תיקון: 24.1.11, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''שימוש בדלקים פוסיליים'''
: (א) '''חישוב הקווט&quot;שים המיוחסים נורמטיבית לדלקים פוסיליים לצרכי התעריף:'''
:: (1) כמות הקווטש&quot;ים השנתית המיוחסת לשימוש בדלק פוסילי (כמות הקווט&quot;שים הפוסיליים) תיקבע לצורך התעריף בהתאם למפורט בלוחות התעריפים 6.7–3 ו-6.7–4.
:: (2) אחוז הדלק הפוסילי יחושב על ידי מנהל המערכת לצורך התעריף לפי היחס בין כמות הקווט&quot;שים המיוחסים לדלק פוסילי, כאמור לעיל, לכמות החשמל שנמדדה במונה הייצור ברוטו.
: (ב) '''התעריף'''
:: (1) מנהל המערכת יחשב בסמוך למועד עריכת החשבון את אחוז הקוט&quot;שים הפוסילים ביחס לסך כמות החשמל שנמדדה בהדקי הגנראטור, לפי מונה ייצור ברוטו, עבור תקופת החשבון.
:: (2) מנהל המערכת ישלם בגין החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שאינו עושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–1.
:: (3) מנהל המערכת ישלם על החשמל המוזרם לרשת ממיתקן שעושה שימוש בדלקים פוסיליים בהיקף העולה על 3% מסך ייצור החשמל השנתי במתקן בהתאם לתעריף המפורט בלוח התעריפים 6.7–2.
: (ג) '''התחשבנות עקב שימוש בדלקים פוסיליים'''
:: אחת לשנה יערוך מנהל המערכת התחשבנות כוללת במסגרתה יחושב החלק הפוסילי מתוך סך כמות החשמל השנתית שיוצרה במתקן כפי שנמדדה במונה הייצור ברוטו, וכן יחושב התעריף לו היה היצרן זכאי עבור כל קווט&quot;ש שהוזרם לרשת באותה שנה. במידה שיתברר כי קיים פער בין סך התשלומים בין היצרן למנהל המערכת יתקזזו הצדדים לפי הפרש זה בתוספת ההצמדות הרלוונטיות.

=== סימן ו': ייצור חשמל מאנרגיית רוח לחוות רוח בהספק העולה על 50 KW ===

@ 190. (תיקון: 10.10.11, 15.3.16, 12.6.17, 6.3.19, 25.11.20, 13.12.23; תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-13, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-8, תשפ&quot;ד-27) : '''שילוב מתקן ברשת על-ידי המחלק או מנהל המערכת'''
:: [[בסימן זה]]:
::- &quot;אדם&quot; - כמשמעותו [[בחוק הפרשנות, התשמ&quot;א-1981]];
::- &quot;הספק מותקן&quot; - סכום ההספקים הנקובים במגוואט בהדקי כל טורבינות הרוח מושא חוות רוח, בהתאם למפרט היצרן;
::- &quot;חוות רוח&quot; - טורבינת רוח, מקבץ אחד או מספר מקבצים, המתחברים לרשת חשמל של ספק שירות חיוני בנקודת חיבור אחת או יותר, בהספק מותקן מצטבר שאינו פוחת מ-50 קילוואט;
::- &quot;טורבינת רוח&quot; - מערכת לייצור חשמל מאנרגיית רוח, הכוללת בין היתר את בסיס המגדל, להבים, מערכת מניה וממיר חשמלי, ללא הגבלה מבחינת הספקים או גבהים;
::- &quot;מקבץ&quot; - טורבינות רוח המחוברות באמצעות רשת איסוף;
::- &quot;נקודת חיבור&quot; - לעניין אמת מידה זו -
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - נקודת המפגש שבין רשת איסוף לבין קו חיבור, הממוקמת בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - נקודת היציאה מתחנת המשנה;
::- &quot;קו חיבור&quot; - לעניין אמת מידה זו -
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת אינו מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - קו חלוקה של מחלק שמסתיים בנקודת חיבור;
::: עבור מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון - קו חשמל המחבר בין רשת איסוף לתחנת משנה;
::- &quot;רשת איסוף&quot; - רשת חשמל המחברת בין טורבינות רוח במקבץ ומתחברת לקו חיבור;
::- &quot;תהליך התכנון&quot; - תהליך שעורך מחלק, בשיתוף מנהל המערכת ומבקש התכנון, במסגרת ונקבעים חלוקת חוות הרוח למקבצים, הספק כל מקבץ ונקודת החיבור לרשת של כל מקבץ או טורבינה; תהליך התכנון יכלול את סקרי ההיתכנות לכל נקודות החיבור.
: (א) '''כללי'''
:: (1) (((בוטל).))
:: (2) בעל רישיון הולכה יחבר חוות רוח במתח עליון רק למי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון.
:: (3) מנהל המערכת יפעל בהתאם [[לאמות מידה 35כו1 עד 35כו5]] לצורך מתן התחייבות לחיבור חוות רוח; נתן מנהל המערכת התחייבות לחיבור כאמור, יחבר המחלק את חוות הרוח לרשת בהתאם להוראות [[אמות מידה 35כ3 עד 35כ5]], בשינוי זה: במקום &quot;תשובת מחלק חיובית&quot; יקראו &quot;התחייבות לחיבור חוות רוח&quot;.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם ניתן לחבר את המיתקן למתח גבוה בהתאם [[לסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]], מחלק יפעל בהתאם [[לאמות מידה 35כ1 עד 35כ5]] לצורך מתן התחייבות לחיבור ולצורך חיבור חוות הרוח לרשת.
:: (5) [[אמת מידה 35כ]] לא תחול לגבי חוות רוח.
: (ב) '''תהליך התכנון'''
:: (1) לבקשת אדם, יערוך המחלק בתיאום עם מנהל המערכת תהליך תכנון לחיבור חוות רוח.
:: (2) מחלק יעביר למבקש תהליך התכנון בתוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה דרישה לתשלום בגין תהליך התכנון, בהתאם לקבוע בלוח תעריפים [טרם נקבע, ₪ לMW].
:: (3) מבקש התכנון יעביר למחלק את המידע הנדרש לתכנון כמפורט להלן:
::: (א) מפה המציינת את מיקום כל הטורבינות מושא חוות הרוח המתוכננת;
::: (ב) דרכי גישה קיימות ומוצעות לכל נקודת חיבור;
::: (ג) כל מידע הנדרש לסקר היתכנות לפי [[אמת מידה 35יט]] כנוסחה ערב תחילתם של כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני) (תיקון מס' 5), התשע&quot;ט-2019 (להלן - תיקון מספר 5), ובכלל זה דגם הטורבינות, זהות היצרן והפרמטרים הפיזיים והחשמליים המלאים של הטורבינות, לרבות הספק וגובה.
:: (4) מחלק יתחיל בביצוע תהליך התכנון מיד לאחר קבלת התשלום והמידע המפורט בסעיף קטן (3).
:: (5) מחלק יתכנן את אופן חיבור חוות הרוח לרשת. תוצר התכנון יהיה כדלקמן:
::: (א) חלוקת החווה למקבצים והספק החיבור של כל מקבץ;
::: (ב) נקודת החיבור של כל מקבץ לרשת, בסמיכות לאחת הטורבינות במקבץ;
::: (ג) סקר היתכנות עבור כל נקודת חיבור מוצעת, בהתאם להליך הקבוע [[באמת מידה 35יט1]].
:: (6) מחלק לא יקבע בתהליך התכנון את התכנון של רשת איסוף במקבץ.
:: (7) מחלק ישלים את תהליך התכנון בתוך 75 ימי עבודה ממועד ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (2) או ממועד קבלת המידע הדרוש לו כמפורט בסעיף קטן (3), לפי המאוחר מביניהם.
:: (8) מחלק יעביר את תוצאות תהליך התכנון למבקש התכנון.
:: (9) מבקש התכנון רשאי להשיג על התכנון באמצעות פניה לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצרי התכנון.
: (ג) '''הקמת רשת איסוף, קווי חיבור ותחנת משנה'''
:: (1) רשת איסוף תוקם על ידי בעל הרישיון המותנה ועל חשבונו.
:: (2) קווי חיבור, חדרי מיתוג ותחנת המשנה, ככל שתידרש, יוקמו על ידי המחלק.
:: (3) על אף האמור בסעיפים קטנים (1) ו-(2) מי שבמועד פרסום אמת המידה המעודכנת מחזיק ברישיון מותנה להקמת חוות רוח המתחברת לרשת מתח עליון, יקים את קווי האיסוף, קווי החיבור, חדרי המיתוג ותחנת המשנה.
: (ד) '''חיבור מקום צרכנות לחוות רוח'''
:: מחלק רשאי לחבר מקום צרכנות לקו חיבור בבעלותו הניזון מחוות רוח, בהתאם לאמות המידה שקובעת הרשות כפי תוקפן מעת לעת.
: (ה) '''התקנת מונה לצורך מניה'''
:: המחלק או בעל רישיון ההולכה, לפי העניין, יתקין מונה בכל נקודת חיבור.
: (ו) '''התקנת מערכת תקשורת, שליטה ובקרה'''
:: (1) בכל נקודת חיבור במתח גבוה תותקן מערכת תקשורת לשליטה ובקרה בהתאם לקבוע [[באמת מידה 35כ4]].
:: (2) בעל רישיון הולכה או מחלק יאפשר למנהל המערכת שליטה ובקרה על תפעול חוות הרוח, וויסות הייצור או ניתוקו, לצורך שמירה על יציבות המערכת.
: (ז) '''הכרעה במחלוקת'''
:: (1) כל מחלוקת הנובעת מהאמור באמת מידה זו או מפרשנותה, ועניינה בטיחות, תובא להכרעת מנהל מינהל החשמל.
:: (2) כל עניין אחר יובא להכרעת ראש אגף הנדסה ברשות.

@ 191. (תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''התקנת מונים וקריאתם'''
: (א) '''התקנת מוני חשמל:'''
:: (1) המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, יתקין מונה חצי שעתי בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית הקווט&quot;שים המוזרמים לרשת. בעבור שירות זה ישלם היצרן למחלק או למנהל המערכת, לפי העניין, עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.

@ 192. (תיקון: 10.10.11, 21.11.18, 6.3.19, 23.12.19, 25.11.20; תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תש&quot;ף-10, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-11) : '''הסדרי תשלומים'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן - כללי'''
:: (1) מנהל המערכת יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת ההולכה; המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן המחובר לרשת החלוקה.
:: (2) ספק שירות חיוני יגבה מיצרן, בגין חיבור המתקן, תעריף בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]], ובהתאם לאופי החיבור לרשת.
:: (3) המחלק או מנהל המערכת, לפי העניין, ישלם ליצרן, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–10 (להלן - התעריף), ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם ובהתאם לאישור התעריף שיינתן על ידי הרשות.
:: (4) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
:: (5) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת תוקפו של אישור התעריף של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
: (א1) '''הספק האנרגיה המוזרמת לרשת'''
:: (1) האנרגיה המוזרמת על ידי היצרן לרשת לא תעלה על גודל החיבור המבוקש.
:: (2) במקרה חריג שבו תוזרם אנרגיה לרשת בהספק העולה על הספק החיבור, יחולו כללים אלה:
::: (א) היצרן לא יהיה זכאי לתשלום בעבור עודף האנרגיה שהוזרם לרשת;
::: (ב) אם יצרן מבצע חריגות חוזרות בהזרמת האנרגיה לרשת, הרשות תפעל על פי סמכויותיה ביחס לבעל הרישיון.
: (א2) '''פתרון טכנולוגי'''
:: (1) החלת הפתרון הטכנולוגי להפחתת הפרעות למערכות ולפעילות מערכת הביטחון בעקבות הקמה והפעלה של טורבינות רוח (בסעיף זה - הפתרון הטכנולוגי) מותנית בחתימה של יזמי חוות רוח, בהיקף הספק כולל של 300 מגה-וואט, שמחזיקים בתכנית מאושרת להקמת חוות רוח, על התחייבות בלתי חוזרת לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי (להלן - ההתחייבות).
:: (2) עם קבלת אישור הרשות לסגירה פיננסית לפי [[אמת מידה 68]], ישלח ספק שירות חיוני רשת ליצרן חשבונית לתשלום בעבור הפתרון הטכנולוגי לפי התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10.
:: (3) אם סך ההתחייבויות שהתקבלו מיצרנים עד יום ז' בטבת התשפ&quot;ג (31 בדצמבר 2022) קטן מסכום ההתחייבות הנדרש להספק של 300 מגה-וואט, וסכום ההתחייבות שנתן היצרן לפי סעיף קטן (1) גבוה מהסכום שהוא שילם בהתאם לקבוע בלוח תעריפים 6.7.1–10, ישלם היצרן את ההפרש בין הסכומים האמורים, ובלבד שלא ישלם סכום העולה על הסכום הנדרש להשלמת ההתחייבות בעבור הספק של 300 מגה-וואט.
:: (4) היצרן ישלם את התשלום הקבוע בסעיפים קטנים (2) ו-(3) בתוך 30 ימי עבודה מיום משלוח החשבונית לתשלום.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) '''חובות דיווח של המחלק'''
:: (1) המחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני ייצור חשמל מאנרגיית רוח אשר בגינם שילם את התעריף.

@ 193. (תיקון: 10.10.11, 24.6.19, 25.11.20; תש&quot;ף-27, תשפ&quot;א-6) : '''חיבור חוות רוח ומתקן סולארי על אותה חטיבת קרקע'''
:: באמת מידה זו:
::- &quot;יצרן&quot; - בעל רישיון ייצור חשמל מאנרגיות רוח לחווה בהספק מותקן העולה על 50 קילוואט או בעל רישיון ייצור חשמל באנרגיה סולארית בהספק העולה על 50 קילוואט.
::- &quot;מתקן&quot; - חוות רוח בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
::- &quot;מתקן סולארי&quot; - מערכת לייצור חשמל מאנרגיית שמש בעלת רישיון כדין ואשר פועלת כדין;
: (א) '''תנאים לחיבור שני מתקנים על אותה חטיבת קרקע'''
:: לבקשת היצרן יחבר מחלק שני מתקנים: חוות רוח ומתקן סולארי הממוקמים על אותה חטיבת קרקע, ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:
:: (1) היצרן הינו בעל רישיון ייצור חשמל לכל מתקן בנפרד.
:: (2) בוצע סקר חיבור לשילוב שני המתקנים בנקודת החיבור האמורה.
:: (3) החיבור לרשת המחלק של שני המתקנים יתבצע בנקודת חיבור אחת.
: (ב) '''התקנת מונים'''
:: המחלק יתקין מונה ייצור נפרד לכל מתקן. בעבור כל מונה מותקן ישלם היצרן למחלק עלות התקנת מונה כאמור בשורה 6 (הסרת מונה והתקנתו), בלוח תעריפים 5.4–2.

=== סימן ז': ייצור חשמל מביו-גז במתקני עיכול אנאירובי המחוברים לרשת החלוקה (תיקון: תשפ&quot;א-27) ===

@ 194. (תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 22.11.20, 25.11.20, 31.7.23; תשע&quot;ט-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-27, תשפ&quot;ד-20) : '''שילוב מתקן ברשת על ידי מחלק'''
:: '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]]:
::- &quot;אישור סנכרון&quot; - אישור שנתן המחלק למבקש החיבור לעמידה בתנאים לסנכרון לפי [[סעיף (ד) באמת מידה 35כ4]];
::- &quot;המועד המחייב המרבי לסנכרון&quot; - 36 חודשים מהמועד המחייב לסנכרון כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]];
::- &quot;ייצור חשמל מביומאסה&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור חשמל בביוגז במיתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה;
::- &quot;מבקש&quot; - מי שקיבל תשובת מחלק חיובית בהתאם [[לאמת מידה 35כ2(ט)]] למיתקן וטרם קיבל אישור סנכרון;
::- &quot;מתקן&quot; - מתקן לייצור חשמל מביו-גז המופק באמצעות תהליך עיכול אנאירובי מאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה;
::- &quot;מועד הפעלה מסחרית&quot; - המועד שבו נתן המחלק למבקש אישור הפעלה מסחרית בהתאם [[לסעיף (ז)(1) באמת מידה 35כ4]];
::- &quot;ספק שירות חיוני&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;תהליך עיכול אנאירובי&quot; - תהליך ביולוגי המתבצע בתנאים מבוקרים של חוסר חמצן המפיק ביו-גז מפסולת אורגנית על זרמיה השונים, לרבות מהזרם האורגני של פסולת עירונית מוצקה, פסולת אורגנית חקלאית, פסולת אורגנית תעשייתית או בוצת מתקני טיהור שפכים.
: (א) '''חיבור מתקן ברשת החשמל'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) המחלק יחבר מתקן בעל רישיון על פי האמור באמת מידה זו.
:: (2) חיבור מתקן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]], [[פרק ג סימן א|בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|בסימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].
: (ב) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מבקש המעוניין לסנכרן את המיתקן עד למועד המחייב המרבי לסנכרון יפקיד בטוחה לטובת המחלק הדומיננטי עד המועד המחייב לסנכרון כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]] (להלן בסעיף זה - הבטוחה); תוקף הבטוחה יעמוד על 60 ימים לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון; לא הפקיד המבקש בטוחה כאמור, לא יהיה זכאי לסנכרון המיתקן לאחר המועד המחייב לסנכרון.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 300 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מותקן.
:: (3) הבטוחה תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ג) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) הציג המבקש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד למועד המחייב המרבי לסנכרון, ישיב לו המחלק את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ב) במלואה.
:: (2) לא הציג המבקש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, תפקע תשובת המחלק והמחלק הדומיננטי יחלט את הבטוחה במלואה.

@ 195. (תיקון: 25.7.11, 23.2.15, 21.11.18, 22.11.20, 31.7.23; תשע&quot;ט-5, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-27, תשפ&quot;ד-20) : '''הסדרי תשלומים'''
: (א) '''תעריף ליצרן בגין חשמל המיוצר במתקן - כללי'''
:: (1) המחלק יחויב ברכישת מלוא האנרגיה המיוצרת של יצרן בטכנולוגיית ביו-גז במתקן עיכול אנאירובי המתחבר לרשת החלוקה כמפורט בסעיף 5.ב. [[https://pua.gov.il/decisions/documents/2046.pdf|להחלטה 2 מישיבה 344 מיום 25.7.11]] [[https://pua.gov.il/decisions/documents/new_939_3_454_23_02_2015.pdf|ובהחלטה מספר 3 (939) מישיבה 454 מיום 23.2.2015]], בהתאמה, המפורסמות באתר הרשות.
:: (2) (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
::: המחלק יגבה מיצרן בגין חיבור המתקן תעריף בהתאם לקבוע [[פרק ג סימן א|בפרק ג' לספר אמות המידה סימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|סימן ג' (חיבור מתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].
:: (3) המחלק ישלם ליצרן מביו-גז במתקן עיכול אנאירובי, בגין רכישת אנרגיה ממנו, תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–11, ועל פי מנגנוני ההצמדה המפורטים שם.
:: (4) (((נמחק).))
:: (5) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מזמן לזמן.
:: (6) התעריף האמור ישולם לתקופה של 20 שנים ממועד הפעלה מסחרית של היצרן ובתנאי שהיצרן הוא בעל רישיון קבוע בתוקף.
: (ב) (((בוטל).))

=== סימן ח': ייצור חשמל מבוזר באנרגיה מתחדשת בשיטת מונה נטו ===

@ 196. (תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 9.6.14, 22.2.18, 21.11.18, 5.4.20, 30.4.20, 25.11.20; תשע&quot;ט-5, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-20) : '''שילוב מיתקן בשיטת מונה נטו על ידי מחלק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;גודל חיבור מתאים&quot; - גודל חיבור של מקום צרכנות, השווה להספק המותקן של המיתקן או גדול ממנו;
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צדדי או דופן, במקום צרכנות, של בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]], של מאגר מים ושל בריכת דגים;
::- &quot;דוח מרכז&quot; - מצרף של חשבונות חשמל המשויכים לצרכן אחד, בין שהוא יחיד ובין תאגיד, רשום בכמה מקומות צרכנות באותו אזור חלוקה ומזוהה לפי אותו מספר חברה או אותו מספר זהות;
::- &quot;היום הקובע&quot; - י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018);
::- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית;
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
::- &quot;צרכן&quot; - מי שרוכש חשמל או שירותים מבעל רישיון;
::- &quot;קרדיט תעריפי&quot; - הסכום המצטבר בשקלים חדשים, לתקופת חשבון, שיעמוד לזכות הצרכן ומחושב בהתאם לכמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש&quot;ב על בסיס קריאת המונה הדו-כיווני כפול התעו&quot;ז שבו מחויב הצרכן באותו מש&quot;ב, ואם החישוב לצרכן המחויב הוא בתעריפים אחידים - בהתאם לתעריף החשמל שבו הוא מחויב;
::- &quot;רשת חשמל פנימית&quot; - רשת חשמל שאינה של המחלק;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות, לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
: (ב) '''שילוב מיתקן על ידי המחלק'''
:: (1) מחלק ייתן תשובה חיובית לצרכן שביקש שילוב מיתקן לפי [[סימן זה]], אם מתקיימים תנאים אלה:
::: (א) ההספק המותקן של כלל המיתקנים אשר שולבו במקום הצרכנות לפי [[סימן זה]] אינו עולה על 5 מגוואט;
::: (ב) במקום הצרכנות לא שולב מיתקן לפי [[סימן ג' בפרק זה]] אחרי היום הקובע;
::: (ג) המיתקן מותקן על גג;
::: (ד) הצרכן לא ביקש קודם להגשת הבקשה לפי [[סימן זה]], לשלב את המיתקן לפי הסדר אחר.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק לא ייתן התחייבות עקרונית לשילוב מיתקן לפי [[סימן זה]] אם ההספק המותקן המבוקש עולה על גודל החיבור הקיים במקום הצרכנות ביום הקובע; הוראה זו לא תחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי, ועל מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור ([[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]]) לפני היום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שבוצע כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשה לחיבור או להגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
:: (3) המחלק יחתום מול הצרכן על הסכם המשייך אותו להסדר הקבוע [[בסימן זה]]; נחתם הסכם כאמור לתקופה של 25 שנים, הרי שבמקרה של החלפת מיתקן מתחייבת עריכת הסכם חדש, בתנאים שיהיו תקפים באותה עת.
:: (4) מחלק לא יחייב צרכן להחזיק בבעלות על מיתקן כתנאי לפעילות בהסדר זה, ויאפשר את המשך ההסכם גם אם בעל שעבוד או משכון על זכויות הצרכן במיתקן מימש את השעבוד או המשכון.
: (ג) '''תוקף ההתחייבות'''
:: (((יחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לאחר יום 6.6.2019 שאינו חוות רוח כהגדרתה [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל-360 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 360 ימים או 455 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
::: (((הוראת שעה לעניין בקשת חיבור או שילוב של מיתקן תלויה ועומדת אשר הוגשה לפני יום 25.11.2020, או בקשת חיבור או שילוב של מיתקן שהוגשה בתקופה שעד תום שלושה חודשים מיום זה):))
::: תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילו וואט יהיה ל-545 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ובעבור מיתקן מעל 630 קילו וואט ועד 5 מגה וואט יעמוד מניין הימים על 455 ימים. חלפו 450 ימים או 545 ימים, לפי העניין, ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב-90 ימים אם קיבל הנחיה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.

@ 197. (תיקון: 3.3.13, 23.1.14, 25.11.15, 22.3.18, 5.8.20, 25.11.20, 14.3.22, 15.12.22, 9.7.25; תשע&quot;ח, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-17, תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ה-31) : '''הסדרי תשלומים לצרכנים'''
: (א) '''תעריף לצרכן והתחשבנות בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו-וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), המחלק יגבה מאת הצרכן ויעביר לבעל רישיון הולכה את עלויות הגיבוי והאיזון, לפי קריאת מונה הייצור ובהתאם לתעריפים הקבועים בלוח תעריפים 5.8–1.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), המחלק יגבה מאת צרכן אשר שילב מיתקן בלא מונה ייצור שהספקו אינו עולה על 15 קילו-וואט את עלויות האיזון והגיבוי לפי הנוסחה האלה:
:::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt; P = (C_0 \times 1600) \times (I+G) &lt;/math&gt;
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; - התשלום של הצרכן למחלק;
:::- &lt;math&gt;C_0&lt;/math&gt; - הספק הפאנלים המצרפי של המיתקן שעליו דיווח הצרכן במועד הגשת הבקשה לשילוב המיתקן;
:::- &lt;math&gt;I+G&lt;/math&gt; - תעריפי האיזון (I) והגיבוי (G) הקבועים בלוח התעריפים 5.8–1, אשר היו בתוקף במועד מתן התשובה החיובית לפי [[אמת מידה 196]].
:: (4) נוסף על האמור בסעיפים קטנים (2) ו-(3) יגבה המחלק מצרכן תעו&quot;ז את תעריפי שירותי התשתית לפי כמות האנרגיה המוזרמת לרשת בכל מש&quot;ב על בסיס קריאת המונה הדו-כיווני וכקבוע בלוחות תעריפים 7.3–1, 7.3–2 ו-7.6–1 בהתאם למתח החיבור של הצרכן לרשת.
:: (5) בתום כל תקופת חשבון יקזז המחלק את הקרדיט התעריפי מתעריף צריכת החשמל במקום צרכנות וינכה את עלויות הגיבוי, האיזון והשימוש ברשת, כפי הנדרש. הודעה על זכאות לתשלום צרכן תהיה במתכונת שבנספח א' לאמת מידה זו.
:: (6) אם לאחר קיזוז כאמור בסעיף קטן (5) נותר לצרכן קרדיט תעריפי בשל החשמל שיוצר במיתקן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר לחשבון החשמל של הצרכן לתקופה העוקבת או, לבקשת הצרכן, יעביר המחלק את הקרדיט התעריפי שנותר במסגרת דוח מרכז או למחלק.
:: (7) קרדיט תעריפי שלא מומש במהלך תקופת חשבון ימומש בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים מתום תקופת החשבון; קרדיט תעריפי שלא מומש בתוך תקופה זו יאופס.
:: (7א) החל ביום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023) עד תום 15 שנים ממועד תחילת ההפעלה המסחרית של המיתקן, המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המיוצרת במיתקן בשעה נתונה, תעריף הגנה כקבוע בלוח ((תעריפים)) 6.7–26.
:: (8) (((בוטל).))
:: (9) ההתחשבנות האמורה בין המחלק לבין הצרכן תבוצע לתקופה של 25 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק, ואולם תשלום תעריף ההגנה לפי סעיף קטן (7א) יהיה למשך התקופה המצוינת בסעיף הקטן האמור בלבד.
: (ב) '''העברת קרדיט תעריפי מצרכן תעו&quot;ז למחלק'''
:: (1) המחלק יאפשר לצרכן תעו&quot;ז להודיע בכתב, לא יאוחר מיום ה-20 בדצמבר של כל שנה את בחירתו להעביר את הקרדיט התעריפי למחלק. ההסדר שחל בהתאם להודעה כאמור ימשיך לחול כל עוד הצרכן לא הודיע בכתב על בחירה בחלופה אחרת.
:: (2) המחלק יאפשר לצרכן תעו&quot;ז, על פי בקשתו, להקצות בתקופת חשבון מסוימת חלק מהקרדיט התעריפי שלגביו הודיע על העברתו, לצריכה עצמית. הבקשה תימסר בכתב למחלק לא יאוחר מ-1 לחודש הקודם לתקופת החשבון שלגביה מבוקשת ההקצאה לצריכה העצמית.
:: (3) בחר צרכן התעו&quot;ז בהעברת הקרדיט התעריפי למחלק, ישלם לו המחלק תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1. תעריף זה יקובע לתקופה של 10 שנים מיום הודעת צרכן התעו&quot;ז לפי סעיף קטן (1), בהתאם לתעריף שבתוקף ביום הודעת הצרכן, בכפוף לעדכונים שייעשו ב-1 בינואר של כל שנה על פי מדד מחירים לצרכן שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו. בתום 10 שנים כאמור יפעל המחלק בהתאם להסדרים שתקבע הרשות ושיהיו בתוקף באותה עת.
:: (4) צרכן תעו&quot;ז שבחר בחלופה של העברת הקרדיט התעריפי למחלק, רשאי להמציא למחלק כתב הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (בסעיף קטן זה - ההוראה) והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מצרכן תעו&quot;ז להמחות את זכויותיו לקבלת התשלום המגיע לו לצד שלישי, לרבות לגוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתעריף חובות של צרכן תעו&quot;ז, לא יעביר את התשלום לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתו מגורם שאינו צרכן התעו&quot;ז או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
:: (5) ככל שלא ניתנה הוראה לפי סעיף קטן זה, הקרדיט התעריפי יאופס בתום שנתיים כאמור בסעיף קטן (א)(7).
: (ג) '''תשלום קרדיט תעריפי מצרכן שאינו צרכן תעו&quot;ז למחלק'''
:: המחלק ישלם לצרכן שאינו צרכן תעו&quot;ז את הקרדיט התעריפי אשר לא נוצל לאחר שנתיים לפי הנוסחה הזו:
:::: &lt;math display=&quot;inline&quot;&gt;\mathit{REFUND} = \frac{C}{T_\mathit{retail}} \cdot T_\mathit{generation}&lt;/math&gt;
:: כאשר:
::- &lt;math&gt;\mathit{REFUND}&lt;/math&gt; - התשלום [בשקלים]
::- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; - ערך הקרדיט התעריפי שלא נוצל [שקלים]
::- &lt;math&gt;T_\mathit{retail}&lt;/math&gt; - תעריף הצריכה לקוט&quot;ש שבו מחויב הצרכן בעת התשלום [ש&quot;ח/קוט&quot;ש]
::- &lt;math&gt;T_\mathit{generation}&lt;/math&gt; - תעריף משוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לקוט&quot;ש בעת התשלום [ש&quot;ח/קוט&quot;ש]
: (ד) '''התחשבנות בעת החלפת צרכנים'''
:: (1) החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי [[סימן זה]] תתבצע בהתאם לקבוע [[באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)]], ולעניין הסדר ההתחשבנות לגבי המיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר ההתחשבנות עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר ההתחשבנות בעד החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק; קרדיט תעריפי שנוצר בתקופתו של הצרכן היוצא יעמוד לרשותו של הצרכן היוצא, אף אם לא הודיע למחלק מראש על רצונו לקבל את הקרדיט התעריפי בעקבות החלפת הצרכנים, על פי ההסדרים הקבועים באמת מידה זו ובהתאם להודעתו של הצרכן היוצא.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים, ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ג)(2), להגיש, בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה, שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
:: (3) לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעד החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
: (ה) '''הזרמת חשמל לרשת על ידי צרכן פרטי'''
:: (1) ביקש צרכן פרטי לשלב מיתקן ברשת לפי [[סימן זה]], יודיע למחלק על היקף הקרדיט שברצונו להעביר למחלק בהתאם להוראות סעיף (ב).
:: (2) בעבור הקרדיט התעריפי שלא הועבר למחלק, יחשב המחלק את סכום הקרדיט התעריפי בהתאם [[לסימן זה]], וישלם אותו לצרכן.
:: (3) סכום הקרדיט התעריפי שישולם בכל תקופת חשבון לא יעלה על ערך החשמל בתעו&quot;ז שהצרכן צרך מהרשת באותה תקופת חשבון.
:: (4) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהקבוע [[בפרקים ה']] [[ו-ו']] לעניין הגשת תכניות וסטיות מהן בידי מספק או יצרן פרטי.
:: (5) תחילתו של סעיף זה ביום 22.3.2018 על צרכן פרטי ששילב מיתקן אחרי יום 25 בדצמבר 2012.
: (ו) '''הסבר חשבון המכיל קרדיט'''
:: ספק שירות חיוני רשת יפרסם באתר האינטרנט שלו מדריך המבאר את חשבון החשמל לצרכן ששילב מיתקן לפי [[סימן זה]], ובכלל זה את הדוח המרכז.
: (ז) '''מעבר לאסדרה לייצור חשמל מבוזר בטכנולוגיה פוטו-וולטאית לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת למיתקנים עד 630 קוו&quot;ט'''
:: (1) לבקשת צרכן רשום ששילב מיתקן לפי [[סימן זה]], יעביר המחלק את הצרכן הרשום לאחד מהסדרי התשלום הקבועים [[בסימן ג']] (להלן - אסדרה תעריפית), אם התקיימו כל התנאים האלה:
::: (א) האסדרה התעריפית בתוקף ונותרה בה מכסה פנויה בעת הגשת הבקשה למעבר לאסדרה התעריפית;
::: (ב) למיתקן הפוטו-וולטאי ששולב לפי [[סימן זה]] קיים הספק מותקן שאינו עולה על 630 קוו&quot;ט;
::: (ג) המיתקן הפוטו-וולטאי ששולב לפי [[סימן זה]] מותקן על גבי גג, כהגדרתו [[באמת מידה 175]];
::: (ד) נותרה שנה לפחות בהסכם של המחלק עם הצרכן לפי [[סימן זה]];
::: (ה) הבקשה הוגשה עד יום כ&quot;א בטבת התשפ&quot;ז (31 בדצמבר 2026).
:: (2) המחלק יאפשר לצרכן הרשום להגיש את הבקשה האמורה בסעיף קטן (1) באמצעות אתר האינטרנט של המחלק.
:: (3) המחלק יטפל בבקשת הצרכן הרשום ויבצע את המעבר לאסדרה התעריפית בתוך 30 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה.
:: (4) לצורך המעבר יחתום הצרכן הרשום מול המחלק על הסכם המשייך אותו לאסדרה התעריפית.
:: (5) ההסכם האמור ייחתם לתקופה של 25 שנה בניכוי הזמן שחלף ממועד החתימה על ההסכם באסדרה לפי [[סימן זה]].
:: (6) אם במועד החתימה על ההסכם כאמור בסעיף קטן (4) נותרה לצרכן הרשום יתרת קרדיט, יחשב המחלק את יתרת הקרדיט הצבורה וישלם לצרכן הרשום בעד יתרת הקרדיט האמורה את תעריף הייצור המשוקלל (אחיד) הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1.
:: (7) עם החתימה על ההסכם כאמור בפסקה (4) וביצוע המעבר לאסדרה התעריפית על ידי המחלק, לא יוכל הצרכן לשוב לאסדרה לפי [[סימן זה]].

@ (תיקון: תשפ&quot;א-17) : {{ממורכז|'''נספח א': [[לאמת מידה 197]]'''}}
: '''מידע בחשבונות מונה נטו:'''
: {|
! width=&quot;300px&quot; | מידע !! width=&quot;300px&quot; |
|-
| קרדיט שנצבר בחשבונות קודמים ||
|-
| ניצול קרדיט בתקופת החשבון ||
|-
| יתרת קרדיט לניצול בחשבונות האלה ||
|-
| תקופת חשבון שבו נוצר הקרדיט המוקדם ביותר ||
|}
: '''מידע בהמלצת חשבון:'''
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! מש&quot;ב !! תקופה !! תעריף לקוט&quot;ש !! סה&quot;כ תפוקה !! תפוקה שנצברה כקרדיט !! קרדיט שנצבר בש&quot;ח
|-
| פסגה קיץ – מ&quot;נ || || || || ||
|-
| גבע קיץ – מ&quot;נ || || || || ||
|-
| שפל קיץ – מ&quot;נ || || || || ||
|-
| סה&quot;כ || || || || ||
|}
: '''חיובי שירותי רשת ואיזון:'''
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! סוג החיוב !! מש&quot;ב !! תקופת חשבון !! חיוב לקוט&quot;ש !! תפוקה חייבת בתשלום !! לתשלום בש&quot;ח
|-
| שימוש ברשת || פסגה קיץ || || || ||
|-
| שימוש ברשת || גבע קיץ || || || ||
|-
| שימוש ברשת || שפל קיץ || || || ||
|-
| דמי איזון || פסגה קיץ || || || ||
|-
| דמי איזון || גבע קיץ || || || ||
|-
| דמי איזון || שפל קיץ || || || ||
|-
| סך הכול || || || || ||
|}

@ 198. (תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 15.1.15, 22.3.18, 15.11.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-5) : '''הגשת בקשה למחלק לשילוב מיתקן ברשת החשמל'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''קבלת מידע'''
:: צרכן המעוניין בקבלת פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן יפנה למחלק באזור הרלוונטי בכתב או בעל פה, והמחלק ידאג להעביר לו כל מידע הרלוונטי בתוך 7 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי לצרכניו גם באתר האינטרנט שלו, והכל כמפורט באמת מידה זו.
: (א1) '''רישום באתר האינטרנט בטרם הגשת בקשה'''
:: (1) בעל רישיון הולכה יאפשר לצרכן המעוניין להגיש בקשה לחיבור מיתקן לרשת להירשם באתר אינטרנט ייעודי בטרם הגשת הבקשה לחיבור מיתקן לרשת, ובעל רישיון ההולכה יעביר את הבקשות לבעלי רישיון חלוקה או למחלקים היסטוריים שבתחום פעילותם נרשמו צרכנים כאמור באופן מיידי.
:: (2) ספק שירות חיוני בעל רישיון חלוקה, לרבות מחלק היסטורי, יזמן את הצרכן לצורך הגשת בקשה לחיבור מיתקן לרשת במשרדיו לא יאוחר מ-30 ימי עבודה מיום הרישום באתר האינטרנט הייעודי של בעל רישיון ההולכה.
: (ב) '''הגשת בקשה'''
:: בקשה לחיבור מיתקן לרשת על ידי צרכן תוגש למחלק בצירוף כל המסמכים והנתונים כדלהלן כתנאי סף לאישור הבקשה על ידי המחלק:
:: (1) פרטי הצרכן (שם, כתובת, מספר טלפון, מספר צרכן/מונה/חוזה);
:: (2) טכנולוגית המיתקן שבכוונתו להתקין;
:: (3) הספק מותקן מתוכנן;
:: (4) מועד התקנה משוער;
:: (5)(א) העתק צילומי תשריט, תכנית הבניה (גרמושקה) של היתר הבניה שניתן למבנה עליו מתוכנן להבנות המיתקן חתום על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ובו יסומן בצבע מיקום המיתקן;
:::: במידה ולא ניתן להשיג תשריט כאמור, יידרשו המסמכים הבאים:
:::: (1) תצלום אוויר של המרכז למיפוי ישראל (על רקע אורתופוטו), עם סימון המיתקן המיועד לבניה וזיהוי המקרקעין (גוש, חלקה) חתום ומאושר ע&quot;י המרכז למיפוי ישראל. לחילופין, צרכן יוכל לזמן ביקור המחלק במקום בתשלום, במסגרתו יתועד מיקום המבנה עליו יקום המיתקן המיועד בצילום על ידי הבודקים מטעם המחלק. עבור הביקור ישולם למחלק תעריף לפי בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת כקבוע בשורה 7 ללוח תעריפים 4.3–3;
:::: (2) תוכנית חשמל חד קווית;
:::: (3) הותקן המיתקן על מבנה בגינו לא הוגש בעבר [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]] למחלק ולא נבדק מיתקן החשמל, יותנה אישור הבקשה לחיבור המיתקן בהזמנת בדיקת מיתקן על ידי בודק מוסמך מטעם המחלק והמצאת [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]] חתום ומאושר כדין למבנה עליו יוקם המיתקן. בעד הבדיקה יגבה המחלק תעריף בהתאם לקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת).
::: (ב) תצהיר חתום בפני עורך דין כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו;
:: (6) הוכחת חיבור קבוע קיים וגודל חיבור מתאים לגודל המיתקן המיועד כמצוין [[באמת מידה 199(א)(1)]]. מובהר כי לא די בפתיחת בקשה להגדלת חיבור כדי להוכיח עמידה בתנאי סף זה, אלא על הצרכן להוכיח קיומו של חיבור בפועל בגודל המתאים לגודל המיתקן כאמור;
:: (7) מיתקן בהספק מעל 630 KVA יידרש בהצגת סקר היתכנות מטעם המחלק;
:: (8) תכנית חשמל ערוכה על ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים כדין לשילוב המיתקן במקום הצרכנות לרשת החשמל של ספק השירות החיוני. התכנית האמורה תכלול את מיקומם המוצע של מוני החשמל כך ש:
::: (א) מונה הצריכה הדו כיווני של המיתקן יותקן בנקודה בה מותקן מונה הצריכה הקיים של הצרכן ובמקומו;
::: (ב) מונה הייצור יותקן בהתאם לאחת החלופות דלהלן:
:::: (1) בנקודה הקרובה ככל הניתן לנקודה בה מותקן מונה הצריכה אשר תאפשר לספק השירות החיוני גישה סבירה לקרוא, לתפעל ולתחזק את המונה;
:::: (2) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקין את מונה הייצור בנקודה האמורה בפסקת משנה (1) או לבקשת הצרכן, יותקן מונה הייצור במיקום המוצע על ידי הצרכן, ובלבד שהצרכן ידאג להתקין צנרת תיעול ממונה הייצור למונה הצריכה אשר תשמש את המחלק להשחלת קו פיקוד להעברת נתוני מונה הייצור למונה הצריכה;
:::: (3) במקרים בהם קיימת מניעה טכנית להתקנת קו פיקוד כאמור או לבקשת צרכן, ידאג המחלק להתקנת קו תקשורת שיאפשר לו להתקין מונה קריאה רחוק כמונה ייצור בנקודה המתאימה לצרכן.
: (ג) '''פרטים נוספים ותיקון התכנית לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) לצורך מתן תשובה לבקשה לשילוב מיתקן כאמור, רשאי המחלק לדרוש מהצרכן המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לשם חיבור המיתקן או תיקון של התכנית לחיבור המיתקן. בהתאם להערות המחלק, הצרכן ימציא את המידע המבוקש בהקדם האפשרי או יודיע למחלק כי אין ביכולתו להמציא את המידע המבוקש.
:: (2) דרש המחלק מהצרכן המצאת פרטים נוספים או תיקון התכנית לשילוב המיתקן כאמור, לא יבואו הימים שנדרשו לצרכן להשיב לבקשה כאמור מצד המחלק במניין הימים הקבוע למתן תשובה על ידי המחלק לבקשה לחיבור מיתקן כאמור בסעיף (ד).
: (ד) '''תשובת המחלק לבקשה לשילוב מיתקן ברשת'''
:: (1) המחלק ישיב בכתב לבקשת צרכן לשילוב מיתקן בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כדלהלן:
::: (א) לא עמד הצרכן בתנאי הסף או בבקשת המחלק לפרטים נוספים, ידחה המחלק את בקשתו לשילוב המיתקן בצירוף פירוט הסיבות לדחיית הבקשה;
::: (ב) עמד הצרכן בתנאי הסף ובבקשת המחלק לפרטים נוספים ייתן המחלק לצרכן התחייבות עקרונית לחיבור המיתקן בהתאם לתכנית אשר צורפה לבקשה, ובלבד שיעמוד הצרכן בדרישות הטכניות המפורטות [[באמת מידה 199]]. בתשובתו יפרט המחלק את לוחות הזמנים לשילוב המיתקן ברשת החשמל ואת הקרדיט לו זכאי הצרכן ביחס למכסה הרלוונטית;
::: (ג) לא השיב המחלק לבקשת צרכן בתוך המועד הקבוע דלעיל יפצה המחלק את הצרכן בסך הקבוע בלוח התעריפים 12.1–1 (תשלומים בגין הפרת אמות מידה).
:: (2) התחייבות המחלק תינתן לפי גודל המיתקן המאושר ליום אישור בקשת צרכן לחיבור מיתקן לרשת על ידי המחלק.
:: (3) תוקף התחייבות המחלק לחיבור המיתקן לרשת עד 630 קילוואט יהא ל-270 ימים מיום מתן ההתחייבות לצרכן, ועבור מיתקן מעל 630 קילוואט ועד 5 מגוואט יעמוד מניין הימים על 365 ימים. חלפו 270 ימים או לחילופין 365 ימים כאמור ולא חובר המיתקן לרשת מכל סיבה שהיא, תפוג ההתחייבות ולא יחבר המחלק את המיתקן לרשת.
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן (3), המחלק יאריך את תוקף ההתחייבות לחיבור ב-90 ימים אם קיבל הנחייה לכך מאת ראש אגף הצרכנות ברשות. לצורך קבלת אישור כאמור יגיש מבקש החיבור בקשה לראש אגף צרכנות בהתאם לנוהל המופיע באתר הרשות.
: (ה) '''תעריף עבור בדיקת המיתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) המחלק יצרף לתשובתו לבקשה לשילוב המיתקן חשבון לתשלום לפי הפירוט דלהלן, כתנאי לבדיקת המיתקן ולחיבורו:
::: (א) בגין בדיקת המיתקן ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–3 (תעריף בדיקת מיתקן/בדיקה חוזרת);
::: (ב) בגין החלפת מונה הצריכה והתקנת מונה תעו&quot;ז דו כיווני, ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בשורה 9 (([צ&quot;ל: שורה 6])) ללוח התעריפים 5.4–2 (הסרת המונה והתקנתו) עבור כל אחד מהמונים;
::: (ג) עבור התקנת קו תקשורת כקבוע בסעיף (ב)(8)(ב)(3) ישלם הצרכן את התשלום הקבוע בלוח 5.4–2 לגבי התקנת קו תקשורת למונה ייצור.
:: (2) על תשלום לפי אמת מידה זו יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון בגין שירות שטרם בוצע.
: (ו) '''שינוי הבקשה'''
:: הצרכן יהיה רשאי לשנות את הבקשה או את התכנית לחיבור המיתקן כל עוד לא עמד המיתקן בהצלחה בבדיקה על ידי המחלק ובלבד שהשינויים יוגשו בהתאם להליך הקבוע באמת מידה זו.
: (ז) '''השגות צרכנים על דחיית הבקשה'''
:: הצרכן יהיה רשאי להגיש למחלק את השגתו בכתב על החלטתו לדחות את הבקשה לשילוב מיתקן ברשת.
: (ח) '''תגובת המחלק להשגת הצרכן'''
:: הגיש הצרכן את השגתו למחלק בכתב, תישלח לצרכן ולרשות תשובתו של המחלק בכתב, כאמור [[באמת מידה 33 (טיפול בתלונת צרכנים)]].

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 198]]:'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 199. (תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''דרישות טכניות להתקנת מיתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''תנאים טכניים להתקנת מיתקן'''
:: מחלק יחבר מיתקן העומד בכל הדרישות דלהלן:
:: (1) ההספק המותקן של המיתקן קטן או שווה לגודל החיבור באמצעותו מחובר מקום הצרכנות לרשת החשמל. ההספק המותקן של מיתקן, נקבע לפי ההספק המצרפי של המיתקן ובהתאם לנתוני היצרן. סעיף קטן זה לא יחול על מקום צרכנות המחויב בתעריף ביתי או על מקום צרכנות חדש אשר התקבלו לגביו אישורי הרשויות לחיבור ([[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|טופס 4]]) נכון ליום הקובע, ובלבד שהוכח גודל חיבור מתאים לגודל מיתקן וחיבור קבוע שניתן כדין במקום הצרכנות. הגשת בקשת חיבור או הגדלת חיבור לפי סעיף קטן זה לא תהווה ולא תשמש ראיה לקיומו של חיבור.
:: (2) צרכן ישלב מיתקן שאיננו עולה על 5 מגוואט לכל מקום צרכנות.
:: (2א) המיתקן הותקן על גג.
:: (3) מיתקן בהספק העולה על 50 KW יחויב במבחני קבלה של ספק שירות חיוני כתנאי לשילוב המיתקן ברשת.
:: (4) המיתקן עומד בדרישות הרלוונטיות של [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ותקנותיו.
:: (5) ציוד המיתקן על כל חלקיו עומד בתקן ישראלי המוכר לפי כל דין, ובהעדר תקן ישראלי, תקן בין-לאומי רלוונטי.
:: (6) מערכת ההגנה נגד חריגות מתח ותדר תותקן בכפוף לתקן כפי שייקבע על ידי גורם מוסמך וקבלת היתר להפעלת המיתקן לפי כל דין.

@ 200. (תיקון: 3.3.13, 22.3.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5) : '''התקנת המיתקן'''
: (((בוטלה, אך ממשיכה לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
: (א) '''התקנה'''
:: (1) מיתקן יותקן על ידי מתקין בעל רישיון חשמל מתאים לזרם הנומינאלי של המיתקן בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו.
:: (2) שילוב המיתקן לרשת החלוקה על ידי המחלק ייעשה באמצעות התקנת מונה תעו&quot;ז דו כיווני שימנה את כמות הקרדיט לו זכאי הצרכן ומונה ייצור אשר ימנה במקביל את כמות החשמל המיוצר במיתקן.
:: (3) על אף האמור בסעיף קטן (2), צרכן המשלב מיתקן שהספקו אינו עולה על 15 קילו-וואט יתקין מונה דו-כיווני ואינו נדרש להתקין מונה ייצור.
: (ב) '''התקנה במקום הצרכנות שעל שם הצרכן'''
:: מיתקן יותקן במקום הצרכנות על שם הצרכן הרשום.

@ 201. (תיקון: 3.3.13, 15.1.15, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''בדיקת המתקן ושילובו לרשת החשמל'''
: (א) '''הודעת הצרכן בדבר התקנת המתקן'''
:: (1) התקין הצרכן את המתקן במקום הצרכנות הרשום על שמו ושילם עבור בדיקת המתקן וחיבורו כקבוע [[באמת מידה 198(ה)(1)]] בתוך 180 יום או 365 יום ממועד קבלת ההתחייבות כקבוע [[באמת מידה 198(ד)]], יודיע על כך למחלק בהקדם ולפני תום התקופה האמורה.
: (ב) '''קביעת מועד לבדיקת המתקן'''
:: מסר הצרכן למחלק הודעה בדבר ביצוע התשלום והתקנת המתקן כאמור בסעיף (א), יתאם המחלק עם הצרכן מועד לבדיקה של המתקן וזו תבוצע על ידי בודק מוסמך מטעמו של המחלק בהתאם לקבוע [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ובתקנותיו (להלן - הבודק) בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת ההודעה כאמור. בדיקת המתקן תעשה במתח נמוך, במתח גבוה או במתח עליון בהתאם לנדרש.
: (ג) '''בדיקת המתקן ושילובו ברשת החשמל'''
:: (1) מצא הבודק כי המתקן איננו תואם את הקבוע באמות מידה אלה [[ובחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] ותקנותיו, יגיש דו&quot;ח ליקויים לצרכן.
:: (2) הצרכן יתקן את הליקויים שנמצאו ויזמין בדיקה נוספת של המתקן על ידי המחלק, אשר תבוצע לאחר תשלום העלות הקבועה בשורה 7 ללוח התעריפים 4.3–2 על ידי הצרכן תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימי עבודה.
:: (3) מצא הבודק כי המתקן מותקן כראוי ועל פי דרישות הדין וכי ניתן לחברו למקום הצרכנות ולרשת החשמל, יודיע הבודק על כך בכתב לצרכן והאחרון יעביר את תוצאות בדיקת המתקן למנהל לענייני חשמל, ומסמכים אחרים כפי שידרשו לצורך קבלת היתר להזרמת אנרגיה על פי [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]].
:: (4) נתן המנהל לענייני חשמל היתר להפעלת המתקן בהתאם לסמכותו על פי [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] כאמור בסעיף קטן (3), יתקין המחלק את מערכת המונים בהתאם לתכנית כאמור [[באמת מידה 198(ב)(8)]] וישלב את המתקן ברשת החשמל בתוך 7 ימי עבודה מיום ביצוע בדיקה. בדיקה נוספת אם נדרשת תהא בעלות הקבועה בסעיף קטן (2).
:: (5) הצרכן יעביר למחלק העתק מהודעתו לוועדה מקומית לתכנון ובניה על הקמת המתקן כקבוע בנספח א' לאמת מידה זו. למען הסר כל ספק, מובהר בזה כי התקנת המונים ושילוב המתקן ברשת יבוצעו על ידי המחלק בלבד.
:: (6) מובהר בזאת כי בדיקת המתקן תיספר במניין הימים להתחייבות המחלק לחיבור המתקן לרשת. לא עמד המחלק במועדים הקבועים באמת מידה זו לבדיקת המתקן, לא ייחשבו החריגות במניין הימים.
: (ד) '''היתר להזרמת אנרגיה לרשת [[טופס 4 לתוספת לתקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון)|וטופס 4 (אישור איכלוס)]]'''
:: על הצרכן מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל מינהל החשמל להזרמת אנרגיה לרשת, כאמור [[בחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] לעניין טורבינות רוח, וכן [[+#תוספת טופס 4|טופס 4 (אישור אכלוס)]] לפי [[תקנות התכנון והבניה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]] למתקן מהרשות המאשרת, כהגדרתה [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

@ : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 201]]: דיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 202. (תיקון: 3.3.13) : '''תחזוקת המתקן'''
: (א) '''ביצוע בדיקות תקופתיות'''
:: הצרכן יבצע בדיקות תקופתיות למתקן ככל שהדבר נדרש לפי כל דין.
: (ב) '''ביצוע שינויים במתקן'''
:: (1) הצרכן לא יבצע כל שינוי בהספק המותקן של המתקן ובהגנות המותקנות בו מבלי לקבל אישור מראש ובכתב מאת המחלק.
:: (2) ביצע הצרכן שינוי כלשהו בהספק המותקן של המתקן או בהגנות המותקנות בו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), לא תתקיים חובתו של המחלק לפי ההסדר הקבוע [[בסימן זה]].
:: (3) בוצע במתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה לצרכן שלא כדין יחולו [[אמות מידה 16]] [[ו-24]] בהתאמות המחויבות.

@ 203. (תיקון: 3.3.13, 20.10.13, 19.2.18; תשע&quot;ח) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (א) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה יקבל מהמחלק בזמן אמת את נתוני הבקשה של כל צרכן, לרבות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאי סף. בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של בקשות המחלק וינפיק לו אישור קבלה במועד קבלת הבקשות.
: (ב) '''חובות דיווח'''
:: (1) המחלק יגיש דיווח לבעל רישיון ההולכה על הגשת בקשה או סגירת בקשה או כל סטטוס אחר לבקשה לשילוב מתקן תוך יום עבודה מרגע עדכונה. לא מסר המחלק עדכון סטטוס חיבור המערכת לבעל רישיון ההולכה, יימנו ימי חיבור המערכת המדווחת עד תומם ויפקע אישור המחלק שניתן לה. נוסף על כך מתן אישורי מחלק נוספים לאותו מחלק יהיה כפוף לקבלת דיווח מהמחלק לבעל רישיון ההולכה על כלל המערכות המחוברות לרשת החלוקה שלו.
:: (2) בעל רישיון הולכה יידע את המחלקים באופן רציף ולא פחות מאחת לשלושה ימים על כמות ההתקנות המצטברת.
: (ג) '''חובת דיווח לרשות'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה ידווח לרשות אחת לשבוע לגבי כל המתקנים המחוברים לרשת, בריכוז לפי המחלקים השונים בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (2) אחת לרבעון יעביר המחלק לרשות דוח מפורט לגבי המתקנים המחוברים לרשת החלוקה שבתחום רישיונו בהתאם לפורמט כפי דרישת הצוות המקצועי ברשות.
:: (3) המחלק ידווח לרשות על דחיית בקשות להתקנות מערכות על בסיס השקעות מיותרות ברשת אחת לרבעון.
: (ד) '''חובת דיווח לציבור'''
:: (1) אחת לשבוע יעדכן בעל רישיון הולכה באתר האינטרנט שלו את כמות הספק הבקשות שנרשמו באתר, את כמות הספק הבקשות שזומנו למשרדי המחלק, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה חיובית, את כמות הספק הבקשות שקיבלו תשובה שלילית ואת כמות הספק הבקשות שבתהליך. בנוסף בעל רישיון הולכה יעדכן, אחת לחודש, באתר האינטרנט, את מספר המתקנים המחוברים בפועל ואת הספקם.
:: (2) בנוסף, מחלק ובעל רישיון הולכה יפרסמו לידיעת הציבור כל נתון נוסף בהתאם לכללי דיווח ופרסום שידרשו על ידי הצוות המקצועי ברשות.

=== סימן ט': ייצור חשמל לבעלי רישיונות ייצור בעלי מתקני חלוץ ===

@ 204. (תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 27.12.20; תשע&quot;ט-5, תשפ&quot;א-22) : '''שילוב מתקן ברשת'''
:: [[בסימן זה]]:
::- &quot;יצרן&quot; - באמת מידה זו, לרבות בעל רישיון מותנה או קבוע להפעלת שדה ניסוי;
::- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה כהגדרתו [[בחוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], לרבות מחלק כהגדרתו בהחלטת הרשות לחשמל ביחס למתווה להסדרת פעילות מחלקי חשמל היסטוריים ולפי תנאי ההחלטה ([[https://pua.gov.il/decisions/documents/1454.pdf|החלטת רשות מס' 1 מישיבה מס' 272 מיום 1.9.2009 (([צ&quot;ל: 11.8.2009]))]], המפורסמת באתר הרשות);
::- &quot;מתקן&quot; - מתקן ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, כהגדרתו [[בכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש&quot;ס-2000]], אשר קיבל סיווג על ידי הוועדה בראשות המדען הראשי במשרד האנרגיה והמים כמתקן חלוץ;
::- &quot;מתקן לצריכה עצמית&quot; - מתקן, כהגדרתו באמת מידה זו, הפועל מחוץ לשדה ניסוי, שאינו מחויב ברישיון ייצור ופועל לפי החלטות הרשות ביחס לייצור עצמי;
::- &quot;מיתקן עצמאי&quot; - מיתקן שאינו מותקן בתוך שדה ניסוי;
::- &quot;שדה ניסוי&quot; - מתחם אשר מחובר לרשת החשמל בנקודת חיבור אחת ובו מספר מתקנים, כהגדרת מתקן באמת מידה זו.
: (א) '''חיבור יצרן'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) מחלק יחבר יצרן הממוקם על חצרים על פי האמור באמת מידה זו.
:: (2) חיבור יצרן לרשת על ידי המחלק ייעשה בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]] [[פרק ג סימן א|בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] או [[פרק ג סימן ג|סימן ג' (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].

@ 205. (תיקון: 22.4.13, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''התקנת מונים וקריאתם'''
: (א) '''התקנת מוני חשמל:'''
:: (1) המחלק יתקין מונה מתאים בנקודת החיבור לרשת לצורך מניית סך הקווט&quot;שים המוזרמים לרשת בעבורם ישולם התעריף הרלוונטי למתקן עצמאי.
:: (2) מפעיל שדה הניסוי יתקין לכל מתקן בשדה הניסוי מונה מתאים המאפשר קריאה מרחוק.
:: (3) לצורך קריאת המונים של המתקנים בתוך שדה הניסוי, המחלק ומפעיל שדה הניסוי יתאמו בתוך חודש מיום פנייה של מפעיל שדה הניסוי, ממשק להעברת נתוני המנייה של כל מתקן שבתוך שדה הניסוי.

@ 206. (תיקון: 22.4.13, 21.11.18, 25.11.20, 27.12.20; תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף, תשפ&quot;א-6, תשפ&quot;א-22) : '''הסדרי תשלומים ודיווחים'''
: (א) '''הסדרי תשלומים ליצרנים'''
:: (1) מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת מיצרן.
:: (2) מחלק יגבה מיצרן, בגין חיבור היצרן, תעריף בהתאם לקבוע [[בפרק ג' לספר אמות המידה]] [[פרק ג סימן א|בסימן א' (חיבור למתח נמוך)]] [[פרק ג סימן ג|ובסימן ג' (חיבור מיתקן ייצור לרשת מתח גבוה)]].
:: (3) מחלק ישלם ליצרן בגין רכישת אנרגיה, בהתאם לאישורים התעריפיים שיוצגו לו על ידי היצרן.
:: (4) אופן ההתחשבנות של המחלק עם יצרן שדה ניסוי יהיה בהתאם לקריאת המונה ולאישור התעריף של כל מתקן בשדה הניסוי בניכוי איבודים.
:: (5) התעריף ישולם בכפוף להוראות כל דין, לרבות דיני המיסים החלים במדינת ישראל מעת לעת.
:: (6) התעריף האמור ישולם לאורך כל תקופת האישור.
:: (7) מנהל אגף ההנדסה ישמש כבורר בכל מחלוקת שתתעורר ביחס לחיבור המתקן או לאופן תשלום התעריף לו זכאי היצרן.
: (ב) '''הסדרי תשלומים למתקנים לצריכה עצמית'''
:: (1) מחלק ירכוש את מלוא האנרגיה המוזרמת לרשת של בעל מתקן לצריכה עצמית.
:: (2) מחלק ישלם לבעל מתקן לצריכה עצמית, לפי אמות המידה הרלוונטיות לצריכה עצמית ובהתאם לתעריפים שבתוקף.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) '''חובות דיווח'''
:: (1) מחלק יגיש לרשות, אחת לרבעון, דיווח וכל נתון שתדרוש ביחס למתקני חלוץ.

=== סימן י': ייצור חשמל במיתקן פוטו-וולטאי וחיבורו לרשת החלוקה בעקבות זכייה בהליך תחרותי לקביעת תעריף ===

@ 207. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 9.7.25; תשפ&quot;ו-19) : '''הגדרות'''
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;ההגרלה&quot; - ההגרלה לקביעת סדר שמירת מקום ברשת, שתיערך כאמור [[באמת מידה 209(ז)(4)]];
:- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בעקבות הליך תחרותי לקביעת תעריף;
:- &quot;המנהל&quot; - מנהל מינהל החשמל ברשות;
:- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;ההליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקנים פוטו-וולטאיים;
:- &quot;הסכם PPA&quot; - הסכם לרכישת חשמל;
:- &quot;הספק המהפכים (ביחידות קילו-וולט-אמפר)&quot; - הספק מותקן מחולק במקדם הספק של 0.9. גודל החיבור המוזמן יהיה זהה להספק המהפכים;
:- &quot;הספק מותקן&quot; - הספק ממשי מרבי ביחידות קילו וואט שרשאי מציע בהליך להוציא ממיתקן הייצור לרשת. הספק המודולים הפוטו וולטאיים לא יפחת מהספק זה;
:- &quot;יום עבודה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מבקש חיבור&quot; - אדם שמבקש להתחבר לרשת החשמל של מחלק לפי הודעת זכייה לצורך מכירת חשמל למחלק או למי שהוא הסמיך לכך;
:- &quot;מועד ההפעלה המסחרית&quot; - המועד שבו נתן המחלק למבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית של המיתקן לפי [[אמת מידה 214(ו)]];
:- &quot;מחלק&quot; - בעל רישיון חלוקה וכן מחלק היסטורי;
:- &quot;מחלק היסטורי&quot; - גוף דוגמת מועצה מקומית, קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב אחר, אשר מתקיימים בו תנאים אלה: הוא בעל זכויות במקרקעין המשמש לו כמקום צרכנות ובעל זכויות בתשתית חשמל המשמשת אותו לחלוק תחשמל לתושביו, הוא מבצע פעילות של רכישת חשמל במתח גבוה, חלוקה והספקה של חשמל לצרכנים ביתיים בעלי מונים אישיים בשטח החלוקה שלו וקיבל אישור של ראש אגף רישוי ברשות בדבר הכרתו כמחלק היסטורי בהתאם להחלטות הרשות;
:- &quot;מיתקן פוטו-וולטאי&quot; או &quot;מיתקן&quot; - מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בהספק מותקן (ביחידות קילו-וואט) כהגדרתו לעיל שבין 51 קילוואט ל-10 מגוואט, שיוקם על קרקע או על גג מבנה קיים, שהוקם וחובר לרשת כדין, הכולל, בין היתר, מודולים פוטו-וולטאיים, מערכת מניה, ומהפך זרם ישר לזרם חילופין, לוחות חשמל וכבלים;
:- &quot;תיק עבודה לחיבור&quot; - הזמנה לחיבור מיתקן הנפתחת במשרדי המחלק על שם מבקש החיבור בלבד.

@ 208. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''סקר היתכנות למיתקן במתח גבוה'''
: (א) '''סקר היתכנות'''
:: (1) אדם המבקש להשתתף בהליך תחרותי לקביעת תעריף או שקיבל הודעת זכייה בהליך, המעוניין לחבר מיתקן לרשת מתח גבוה, רשאי לפנות לבעל רישיון הולכה להזמנת סקר היתכנות להוצאת אנרגיה לרשת.
:: (2) מי שבחר להזמין סקר ההיתכנות (בסעיף זה - המזמין) ימסור לבעל רישיון הולכה את הנתונים שלהלן, ויחולו שאר הוראות סעיף (א) זה:
::: (א) פרטי המזמין;
::: (ב) מיקום החיבור המבוקש;
::: (ג) ההספק המקסימאלי של המיתקן;
::: (ד) גודל החיבור המבוקש;
::: (ה) תיאור בסיסי של המיתקן;
::: (ו) תשריט בסיסי של המיתקן (לרבות פירוט מיתקני עקיבה);
::: (ז) מועד משוער לסיום הקמת המיתקן;
::: (ח) מועד משוער לתחילת הפעלה מסחרית;
::: (ט) (((נמחקה).))
:: (3) כתנאי לביצוע סקר היתכנות יגבה בעל רישיון ההולכה מהמזמין תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח תעריפים 4.2–1. התשלום בעד הסקר לא יקוזז מתעריף החיבור לרשת.
:: (4) בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (3) בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה. על החשבון האמור יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
:: (5) מצא בעל רישיון ההולכה צורך בקבלת פרטים נוספים מהמזמין, ימסור למזמין דרישת נתונים בתוך 15 ימי עבודה מיום שהמזמין המציא את הנתונים הנדרשים כאמור בסעיף קטן (2). רשימת הפרטים הנוספים שידרוש בעל רישיון ההולכה תהיה מפורטת וסופית.
:: (6) סקר היתכנות יתייחס למידע הרלוונטי על הרשת, הקיים במועד תחילת ביצוע הסקר בלבד, והוא יכלול, בין היתר, את ישימות חיבור המיתקן לרשת החלוקה הקיימת, בהתייחס לעניינים אלה:
::: (א) מתח החיבור וגודל החיבור;
::: (ב) לוח זמנים אפשרי לביצוע החיבור;
::: (ג) יכולת הוצאת האנרגיה מהמיתקן לרשת המתח הגבוה ולתחנת המשנה שאליה מחובר המיתקן, במשטרי תפעולי שונים;
::: (ד) תנודות מתח ורמת זרמי הקצר;
::: (ה) שינויים ושדרוגים הנדרשים לביצוע ברשת לצורך קליטת המיתקן, בציון המועדים הצפויים לביצועם;
::: (ו) תכנון להקמה של רשתות חדשות באזור שבו מבוקש החיבור למיתקן, ככל שניתנת לביצוע בלוחות הזמנים הקבועים [[בסימן זה]];
::: (ז) בקשות חיבור קיימות וסקרי היתכנות נוספים שנערכו או הנערכים בעבור מזמיני סקר היתכנות אחרים, והשפעת תוצאות המימוש של הוצאת אנרגיה לרשת החלוקה בידי מזמיני הסקר האחרים על מימוש כאמור בידי המזמין.
:: (7) אם תוצאות סקר ההיתכנות יצביעו על אי יכולתו של בעל רישיון ההולכה לעמוד בלוח הזמנים שציין המזמין להשלמת החיבור ולהפעלה מסחרית לפי לוח הזמנים [[שבסימן זה]], תהיה מסקנת הסקר מענה שלילי למבקש החיבור, בליווי הסברים וסיבות לכך.
:: (8) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (7), מסקנת סקר ההיתכנות תהיה מענה שלילי אם לא ניתן להבטיח שאנרגיה לא תעבור מרמת מתח נמוכה לרמת מתח גבוהה יותר ואם ההספק המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם הספק המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי.
:: (9) בעל רישיון ההולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות בתוך 45 ימי עבודה מיום קבלת הנתונים המפורטים בסעיף קטן (2), מיום התשלום כאמור בסעיף קטן (3) או מיום קבלת הפרטים הנוספים כאמור בסעיף קטן (5), לפי המאוחר מביניהם.
:: (10) איחר בעל רישיון ההולכה בהשלמת סקר ההיתכנות בתוך פרק הזמן האמור בסעיף קטן (9), ישלם בעל רישיון הולכה למזמין תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח התעריפים 12.1–1 לכל יום איחור.
:: (11) (((נמחק).))
:: (12) בעל רישיון הולכה ימסור למזמין את תוצאות סקר ההיתכנות תוך פירוט התנאים הטכניים לחיבור המיתקן לרשת ומידע בדבר מפרט הציוד וסכימת החיבור הסטנדרטים הקיימים אצלו, לרבות מידע לגבי נתוני הציוד הדרוש לפיקוד ותקשורת וכן מידע בדבר רמות זרם הקצר וזרם העבודה של הציוד אשר על פיו המזמין נדרש לתכנן את המיתקן.
:: (13) במקרה שסקר ההיתכנות לא יאפשר את חיבור המיתקן בהספק המבוקש, יציין בעל רישיון הולכה בסקר את הנימוקים לכך ואת ההספק המרבי שניתן יהיה לחבר בו את המיתקן לרשת.
:: (14) סקר ההיתכנות מהווה אינדיקציה בלבד ליכולת ההתחברות לרשת החלוקה ולהוצאה של אנרגיה מהרשת בהיקף המבוקש ובלוחות הזמנים כפי שיפורטו בסקר, נכון ליום ביצוע הסקר. סקר ההיתכנות אינו מהווה התחייבות של בעל רישיון הולכה או של מי מגורמי הממשלה או המדינה להבטחת מקום ברשת או לחיבור המיתקן לרשת החשמל או להפעלה מסחרית שלו. בעל רישיון הולכה ישמור מקום ברשת רק עם מתן תשובת מחלק חיובית כאמור [[באמת מידה 209(ו)(2)]].
:: (15) (((נמחק).))
:: (16) סקר ההיתכנות יהיה בתוקף למשך 9 חודשים מיום השלמתו ומסירתו למזמין הסקר.
:: (17) בעל רישיון ההולכה ייתן הודעה כאמור בסעיף קטן (16), רק לאחר מתן תשובת מחלק חיובית כאמור [[באמת מידה 209(ו)(2)]] ובדיקת כל הנתונים הטכניים.
:: (18) חלפו 9 חודשים מיום מסירת סקר היתכנות שמסקנתו חיובית ולמזמין טרם נפתח תיק חיבור, רשאי המזמין לפנות לבעל רישיון ההולכה בכתב ולבקש אשרור כי הסקר עדיין תקף, זאת לצורך פתיחת תיק עבודה לחיבור, ללא תשלום נוסף. בעל רישיון ההולכה ישיב לפונה בתוך 15 ימי עבודה.
:: (19) למרות האמור בסעיף קטן (18), אם התקיימו שינויים מהותיים ברשת החלוקה באזור של סקר ההיתכנות, ולדעת בעל רישיון ההולכה יש בשינויים כאמור בכדי לשנות את תוצאת סקר ההיתכנות, בעל רישיון ההולכה לא יאשרר את הסקר ולא יאריך את תוקף האישור, והמזמין יידרש להזמין סקר היתכנות חדש ולשלם בעבורו תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1.
:: (20) אין באשרור הסקר כדי להבטיח למזמין פתיחת תיק עבודה לחיבור או שמירת מקום ברשת לפי הסקר שאושרר.
:: (21) המזמין רשאי להשיג על תוצאות סקר ההיתכנות בהשגה מנומקת בכתב שיגיש לראש אגף הנדסה ברשות בתוך 15 ימי עבודה ממועד קבלת תוצאות הסקר. קודם להגשת ההשגה יפנה המזמין לבעל רישיון ההולכה וזה יעביר אליו, בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה, דרישת תשלום כקבוע בשורה 15 בלוח תעריפים 4.2–1.
:: (22) בעל רישיון ההולכה יעביר לראש אגף הנדסה ברשות, בתוך 30 ימי עבודה מיום ביצוע התשלום כאמור בסעיף קטן (21) דוח המפרט את ההסברים והסיבות לתוצאות הסקר בליווי כל הנתונים המפורטים בסעיף קטן (6), לרבות עלויות שדרוג הרשת הנדרשות למימוש החיבור וציון לוחות זמנים אפשריים להשלמת עבודת החיבור. לצורך מתן תשובתו כאמור, בעל רישיון ההולכה לא נדרש לבצע הרצות שעתיות לבדיקת מגבלת הזרמת אנרגיה לרשת.
:: (23) לא עמד בעל רישיון ההולכה בלוח הזמנים להעברת המידע לראש אגף הנדסה ברשות כאמור בסעיף קטן (22), ישלם למזמין לכל יום עבודה של איחור תשלום כקבוע בשורה 12 ללוח 12.1–1. התשלום יחושב לפי הספק המיתקן המבוקש.
:: (24) ראש אגף הנדסה ברשות ייתן את החלטתו בהשגה בתוך 45 ימי עבודה מן המועד שבו קיבל מהמזמין ומבעל רישיון ההולכה את מלוא הנתונים הדרושים להחלטתו.
:: (25) התקבלה ההשגה, יחזיר בעל רישיון ההולכה למשיג את התשלום ששילם לפי סעיף קטן (21).
:: (26) רישיון מותנה שהוענק בהמשך לפרסום הסדרות קודמות פקע ולא נשמר בעבורו מקום ברשת, המקדמה, ככל ששולמה לפתיחת תיק עבודה לחיבור, לא תוחזר. עם זאת, מי שפקע רישיונו יוכל להגיש בקשות לעריכת סקר היתכנות חדש, או לחילופין להגיש בקשה לאשרור סקר היתכנות שפקע, על פי הקבוע [[https://pua.gov.il/decisions/documents/3113.pdf|בהחלטת הרשות מספר 5 מישיבה 413 מיום 16.9.2013]], המפורסמת באתר הרשות.
:: (27) מזמין רשאי להעביר לאחר את הזכויות הנובעות מסקר היתכנות שנעשה לפי הזמנתו, בהודעה בכתב שימסור למחלק בצירוף תצהיר מתאים ערוך ומאומת כדין.
: (ב) '''הזמנת סקר היתכנות של מחלק היסטורי אצל בעל רישיון הולכה'''
:: עלה ההספק המצרפי של מיתקנים במתח נמוך באזור חלוקה של מחלק היסטורי על 630 קו&quot;א, יפנה המחלק ההיסטורי להזמנת סקר היתכנות אצל בעל רישיון הולכה בהתאם לסעיף (א), כדי לבחון אפשרות להוצאת האנרגיה מחוץ לשטח החלוקה של המחלק ההיסטורי.

@ 209. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18; תשע&quot;ט) : '''פתיחת תיק עבודה לחיבור'''
: (א) '''חיבור לרשת מתח נמוך ולרשת מתח גבוה'''
:: חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור של 630 קו&quot;א או פחות יהיה לרשת מתח נמוך; חיבור לרשת החשמל בגודל חיבור העולה על 630 קו&quot;א ואינו עולה על 10 מו&quot;א יהיה לרשת מתח גבוה.
: (ב) '''הגשת בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור'''
:: (1) מבקש חיבור יגיש למחלק בקשות לפתיחת תיקי עבודה לחיבור להספק מותקן שלא יעלה על ההספק המותקן שבו זכה (בסעיף זה להלן - בקשות לחיבור) בהתאם לתנאים הקבועים [[בסימן זה]].
:: (2) בקשות לחיבור שיוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייכללו בהגרלה לפי סעיף (ז); המועד האחרון להגשת בקשות שישתתפו בהגרלה (לרבות השעה), יפורסם באתר הרשות ובאתר בעל רישיון הולכה.
:: (3) בקשות שיוגשו לאחר המועד האחרון האמור בסעיף קטן (2) יטופלו לאחר השלמת הטיפול בבקשות שנכללו בהגרלה וסדר שמירת המקום ברשת לגבי בקשות אלו ייקבע לפי מועד פתיחת תיק העבודה במשרדי המחלק, לאחר תשלום מקדמה כקבוע בסעיף (ח), בשיטת כל הקודם זוכה.
: (ג) '''קבלת מידע'''
:: פנה מבקש חיבור למחלק בבקשה לקבל פרטים אודות חיבור אפשרי של מיתקן, ימסור לו המחלק את כל המידע הרלוונטי בתוך 14 ימי עבודה ממועד הפניה. המחלק יציג את כל המידע הרלוונטי גם באתר האינטרנט שלו.
: (ד) '''תנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור'''
:: מבקש חיבור המגיש למחלק בקשה לחיבור יצרף את כל המסמכים והנתונים שלהלן, כתנאי סף לפתיחת תיק עבודה לחיבור:
:: (1) היתר בניה בתוקף חתום בידי רשות הרישוי הרלוונטית או תכנית שפורסמה למתן תוקף;
:: (2) מספרי גוש וחלקה של מקום המיתקן שלו מיועד החיבור בצירוף תכנית בניה (גרמושקה) מקורית חתומה בידי רשות הרישוי או העתק חתום ומאושר כנאמן למקור בידיה, עם סימון המבנה או שטח הקרקע שעבורו מבוקש החיבור למיתקן; לחילופין וככל שטרם ניתן היתר בניה, העתק צילומי מאושר בידי רשות הרישוי של תשריט המהווה חלק בלתי נפרד מתכנית מתאר שפורסמה למתן תוקף, עם ציון מקום הפרסום למתן תוקף בילקוט הפרסומים, ואשר מכוחה ניתן להוציא היתר בניה למיתקן. בתשריט יהיה סימון של מיקומו המתוכנן של המיתקן על המבנה או השטח;
:: (3) קובץ ממוחשב מסוג DWG עם תיחום של החצרים או יחידת השטח שבהם מבוקש החיבור על רקע גושים וחלקות;
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) גודל החיבור המבוקש ביחידות קו&quot;א והספק המהפכים (ביחידות קילו-וולט-אמפר) המתאים להספק המותקן;
:: (6) נקודת ההתחברות למיתקן;
:: (7) מועד התקנה משוער;
:: (8) תכנית חשמל חד-קווית המאושרת על ידי מהנדס חשמל בעל רישיון מתאים.
: (ה) '''בקשה להמצאת פרטים נוספים'''
:: (1) המחלק רשאי לדרוש בכתב ממבקש החיבור, בתוך 7 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה לחיבור או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה, ככל שהשתתף בה מבקש החיבור, המצאת פרטים נוספים הנדרשים לו לצורך מתן תשובה לבקשה.
:: (2) דרש המחלק המצאת פרטים נוספים, יימנו הימים לעניין המועד למתן התשובה כאמור בסעיף (ו)(1) מיום קבלת הפרטים הנוספים במשרדי המחלק.
: (ו) '''תשובת המחלק'''
:: (1) לאחר פרסום תוצאות ההגרלה ישיב המחלק בכתב לבקשת מבקש חיבור שהשתתף בהגרלה בתוך 45 ימי עבודה מיום תשלום המקדמה כאמור בסעיף (ח), כמפורט להלן:
::: (א) לא הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) או לא נענה לדרישת המחלק כאמור בסעיף (ה)(1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הדרישה, ידחה המחלק את בקשתו בתשובה שייתן למבקש החיבור בתוך 3 ימי עבודה מהיום השביעי לאחר הגשת הבקשה או ממועד פרסום תוצאות ההגרלה ככל שהשתתף בה, או בתוך 10 ימי עבודה מיום הדרישה לפרטים נוספים, לפי העניין, ויפרט בתשובתו את הסיבות לדחיית הבקשה. נדחתה בקשת חיבור כאמור ייסגר תיק החיבור והמקדמה ששולמה בהתאם לאמור בסעיף (ח) לא תוחזר.
::: (ב) מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח נמוך או חלק ממנה באורך שאינו עולה על 500 מטרים כתוספת לרשת קיימת או מחייב בניית חדר שנאים, או מצא המחלק לגבי חיבור למתח גבוה כי לצורך חיבור המיתקן נדרשת הקמת רשת באורך שאינו עולה על 1000 מטרים כתוספת לרשת מתח גבוה קיימת, שממנה ניתן להזין את המיתקן, יקבל המחלק את הבקשה בכפוף לתנאים הקבועים באמת מידה זו.
::: (ג) מצא המחלק כי הקמת המיתקן מחייבת בניית רשת מתח גבוה או רשת מתח נמוך באורך העולה על הקבוע בפסקה (ב), לא תחול על המחלק חובה לאשר את הבקשה, והמחלק יהיה רשאי, אך לא חייב, לפי שיקול דעתו הבלעדי לאשר את הבקשה, בהתחשב, בין היתר, ביכולתו לעמוד במועדים לחיבור המיתקן לרשת בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו [[בסימן זה]], בכמות והיקף חציית תשתיות אחרות ומקרקעין פרטיים הנדרשים לחיבור, בהערכת המחלק להתנגדויות או התניות לביצוע החיבור מצדדים שלישיים, בהשלכות קבלת הבקשה על אמינות אספקת החשמל לצרכנים ויצרנים אחרים באזור ורמת הבטיחות של הרשת, ובכל שיקול רלוונטי אחר הנדרש במסגרת שקילת קבלת הבקשה.
::: (ד) מצא המחלק שסך הספק הייצור המחובר לשנאי שבתחנת המשנה יחד עם ההספק המותקן של המיתקן המבוקש עולה על 60% מההספק הנקוב של השנאי, ידחה המחלק את הבקשה ויסגור את תיק העבודה לחיבור והמקדמה ששולמה לא תוחזר.
::: (ה) מבלי לגרוע מהאמור בפסקה (ב), אם קיים ברשת המתח הנמוך ריכוז גדול של בקשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור, יערוך המחלק בדיקת היתכנות ויחליט אם ניתן לחבר לרשת את כל המיתקנים המבוקשים או את חלקם, ובהתאם לכך ייתן לכל אחד ממבקשי החיבור מענה שלילי או תשובת מחלק חיובית.
:: (2) הגיש מבקש החיבור את כל המסמכים והנתונים המפורטים בסעיף (ד) ונענה לבקשת המחלק לפי סעיף (ה)(1), אם הייתה כזו, יאשר המחלק, בכפוף לאמור בסעיף קטן (1) ובסעיפים (ז)(4) ו-(ז)(5), כי מבקש החיבור עמד בתנאי הסף לפתיחת תיק עבודה לחיבור (לעיל ולהלן - תשובת מחלק חיובית).
:: (3) לא השיב המחלק לבקשת מבקש חיבור בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה או מיום קבלת הפרטים הנוספים, לפי העניין, מנסיבות שבשליטתו, יפצה המחלק את המבקש בסך הקבוע בשורה 25 ללוח תעריפים 12.1–1.
:: (4) כל עוד לא ניתנה תשובת מחלק חיובית, כל הוצאה שהוציא מבקש החיבור לצורך התקנת המיתקן תהא על אחריותו בלבד, ולא יהיו לו כל טענות או תביעות כלפי המחלק לפיצוי או לשיפוי בשל ההוצאות שהוציא או בשל כל נזק אחר.
:: (5) לא החל המיתקן בהפעלה מסחרית בתוך 28 חודשים מהמועד הקובע מכל סיבה שהיא, לרבות עקב נסיבות שתלויות במחלק, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא תהיה עילה למבקש החיבור לבקש את הפעלתו המסחרית של המתקן לאחר מועד זה, כל זאת ללא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
: (ז) '''תנאים לפתיחת תיק עבודה לחיבור וסדר שמירת המקום ברשת'''
:: (1) לבקשת מבקש החיבור יפתח המחלק תיק עבודה לחיבור לגבי כל מיתקן שבכוונת מבקש החיבור להקים, בכפוף לכך שמילא אחר תנאי הסף האמורים בסעיף (ד) ביחס לכל מיתקן וברשותו תשובת מחלק חיובית לפי סעיף (ו) ביחס לכל מיתקן והודעת זכייה בהספק מתאים.
:: (2) המחלק יפתח את כל תיקי העבודה על שמו של מבקש החיבור בלבד (ולא על שם מי שהוא הסמיך) אף אם המיתקן מוקם בחצרי צרכן או בידי מי שמבקש החיבור הסמיך לכך.
:: (3) בכפוף לאמור בסעיף קטן (4), המחלק ישמור מקום ברשת למיתקן שלגביו נפתח תיק עבודה לחיבור וניתנה תשובת מחלק חיובית למבקש החיבור שעל שמו נפתח התיק, לתקופה של עד 28 חודשים מהמועד הקובע.
:: (4) סדר שמירת המקום ברשת למיתקנים שהבקשות לחיבור לגביהם הוגשו בתוך 14 ימי עבודה מהמועד הקובע ייקבע לפי הגרלות פומביות שייערכו במקום, במועד ולאזור הגיאוגרפי שעליו תודיע הרשות למבקשים ובאתר האינטרנט שלה.
:: (5) כל תיקי העבודה ייבדקו במקביל, אולם תשובות מחלק חיוביות יינתנו למבקשים לפי הסדר שנקבע בהגרלה הנוגעת לאזור הגיאוגרפי תוך התחשבות בתשובות שייתן המחלק למבקשים קודמים בסדר שנקבע בהגרלה.
: (ח) '''מקדמה'''
:: (1) כתנאי לבדיקת תיק עבודה לחיבור יגבה המחלק ממבקש החיבור מקדמה בגובה 10% מתעריף החיבור התקף, כקבוע בלוח תעריפים 4.3–3 בעבור מיתקן במתח נמוך, וכקבוע בלוח תעריפים 4.2–1 בעבור מיתקן במתח גבוה.
:: (2) בעל רישיון ההולכה ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה לחיבור, וככל שהשתתף מבקש החיבור בהגרלה ישלח בעל רישיון ההולכה למזמין את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום פרסום תוצאות ההגרלה. מבקש החיבור ישלם את המקדמה בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת החשבון לתשלום.
:: (3) מבקש חיבור למיתקן במתח גבוה שאין ברשותו סקר היתכנות במועד הבקשה לבחינת עמידת תיק החיבור בתנאי הסף, כתנאי לביצוע סקר היתכנות, במסגרת הבקשה, יגבה המחלק בנוסף למקדמה האמורה בגין פתיחת תיק החיבור, תשלום כקבוע בשורה 15 ללוח התעריפים 4.2–1, לבדיקת היתכנות חיבור המתקן לרשת. המחלק ישלח למבקש את החשבון לתשלום בתוך 7 ימי עבודה מיום הפנייה.

@ 210. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 25.11.20; תשפ&quot;א-6) : '''תיאום טכני'''
: (א) '''תיאום טכני וקביעת לוח זמנים'''
:: נפתח תיק עבודה לחיבור, יחלו המחלק ומבקש החיבור בתיאום טכני של עבודות החיבור וקביעת לוח זמנים משוער להתקדמותן (להלן - התיאום הטכני). התיאום הטכני יסוכם בכתב ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים אלה:
:: (1) כיוון החיבור;
:: (2) מיקום המיתקן;
:: (3) פירוט הציוד שיתקין המחלק בחדר המיתוג;
:: (4) בניית מיתקן החשמל הפרטי האמור [[באמת מידה 212]];
:: (5) מדדי אמינות אספקה ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) מדד דקות אי אספקה בממוצע שנתי משוכלל ברשת המזינה;
::: (ב) מדד תדירות הפרעות ברשת המזינה;
::: (ג) מדד משך שיקום אספקה ברשת המזינה;
:: (6) מדדי איכות אספקת החשמל ברשת המזינה את מבקש החיבור, כמפורט להלן:
::: (א) הפרעות חולפות ברשת המזינה בשנה;
::: (ב) מספר אירועי שקיעות במתח ובזרם ברשת המזינה בשנה, אם יש למחלק נתונים;
::: (ג) ניתוח הרמוניות ברשת המזינה, אם יש לספק נתונים;
:: (7) פרטים חשמליים של סוג הציוד ואופן התקנתו, בטיחות, עמידה בתקנים רלוונטיים והתקנת מערכות מדידה ומניה, כולל עלות;
:: (8) תיאום לאופן ביצוע הפרדה פיזית וחשמלית לגבי מיתקן חדש שמבקש החיבור מעוניין להקים על גג מבנה קיים שבו קיים כבר מיתקן ייצור;
:: (9) עלות הפתרון לביצוע ניתוק משותף בנקודה אחת של כל מתקני הייצור והצריכה, במקרה של הפרדה כאמור בסעיף קטן (8) לפי לוחות תעריפים 4.4 וכן כל עלות נוספת הנדרשת לעמידת כל מתקני הייצור והצריכה הרלוונטיים בהוראות [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]] והתקנות לפיו;
:: (10) עלות החיבור הסופית, לרבות העלות לפי סעיף קטן (9);
:: (11) מיקום ציוד התקשורת שיוקם לצורך שליטה על המיתקן מחדר הפיקוח של המחלק.
: (ב) '''מועד השלמת התיאום הטכני'''
:: (1) התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אחרון אישורי הרשויות לביצוע החיבור או מיום תשלום המקדמה, לפי המאוחר מביניהם.
:: (2) ככל שאין צורך באישורי רשויות לביצוע החיבור, התיאום הטכני יושלם בתוך שלושים ימי עבודה מיום קבלת אישור מחלק חיובי.
: (ג) '''מערכת תקשורת למיתקן במתח גבוה'''
:: (1) בחיבור לרשת חלוקה במתח גבוה יחייב המחלק את מבקש החיבור להתקין, על חשבונו של מבקש החיבור, מערכות תקשורת לשליטה ובקרה (כולל ארון פיקוד) של בעל רישיון ההולכה על המיתקן. מערכות התקשורת יותקנו בידי מבקש החיבור בהתאם לסטנדרטים המקובלים אצל בעל רישיון ההולכה, ולפי כל דין.
:: (2) בעל רישיון ההולכה יספק ויתקין את מערכות התקשורת השליטה והבקרה האמורות במיתקן כנגד תשלום של מבקש החיבור לפי התעריף הקבוע בלוח התעריפים 4.2–2. המחלק יגבה ממבקש החיבור תשלום שנתי בעבור תפעול המערכת ותחזוקתה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–2.
:: (3) מבלי לגרוע מהאמור, אם מבקש החיבור מקים מספר מתקנים בעלי הספק מותקן מצרפי העולה על 20 מגוואט שלהם מרכז בקרה משותף, יחייב אותו המחלק לעמוד בהנחיות הגנה מפני איומי סייבר כפי שיינתנו על ידי קצין הביטחון במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.
: (ד) '''תשלום ביניים'''
:: (1) לאחר השלמת התיאום הטכני יעביר המחלק למבקש החיבור הסכם PPA לחתימתו של מבקש החיבור, וכן חשבון בסכום השווה להפרש שבין 70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם, בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. תשלום החשבון יהווה תנאי לביצוע עבודות החיבור. לבקשת מבקש החיבור, רשאי המחלק להעביר למבקש החיבור, חשבון סכום השווה להפרש הגבוה מ-70% מתעריף החיבור לבין סכום המקדמה ששולם.
:: (2) המחלק ישלח למזמין את החשבון לתשלום האמור בסעיף קטן (1) בתוך 7 ימי עבודה מיום השלמת התיאום הטכני. על חשבון כאמור יחולו הוראות [[אמת מידה 24(ג)]] בעניין חשבון לגבי שירות שטרם בוצע.
: (ה) '''עיכובים בביצוע עבודות חיבור בעטיו של המחלק'''
:: (1) כל עוד לא נקבע אחרת [[בסימן זה]], לוחות הזמנים לצורך ביצוע עבודות שבאחריות המחלק הדרושות לצורך חיבור המיתקן, כגון הגדלת חיבור ושדרוג רשת, יבוצעו לפי לוחות הזמנים הקבועים באמות המידה [[פרק ג סימן א|שבסימן א']] [[פרק ג סימן ב|ובסימן ב' בפרק ג']].
:: (2) אין בהזמנת סקר היתכנות או במתן תשובת מחלק חיובית או בפתיחת תיק עבודה, כדי לתת עדיפות למבקש החיבור על פני צרכנים אחרים שהזמינו חיבורים לרשת אצל המחלק או על פני עבודות רשת אחרות שתוכננו על ידי המחלק שלא במסגרת ההליך.
: (ו) '''הגבלת פיצוי'''
:: ככל שהמחלק חרג מלוחות הזמנים לחיבור מיתקן בשל נסיבות שתלויות בו, ישלם המחלק למבקש החיבור פיצוי על סך 1,000 ₪ לכל יום איחור ומבקש החיבור לא יהא זכאי לכל פיצוי נוסף מכל סוג, לרבות בשל הוצאות שהוציא, אובדן רווחים וכל נזק עקיף, אף אם כתוצאה מעיכוב בלוחות הזמנים בעטיו של המחלק או צד שלישי, לא חובר המיתקן לרשת או לא קיבל מבקש החיבור אישור להפעלה מסחרית למיתקן בתוך 25 חודשים מהמועד הקובע.

@ 211. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''שינוי וביטול חיבור'''
: (א) '''שינויים בפרטי החיבור המבוקש'''
:: (1) מבקש חיבור רשאי לערוך שינויים בפרטי החיבור שהוא מבקש, ללא תשלום נוסף, לפני סיום התיאום הטכני ומסירת חשבון כאמור [[באמת מידה 210(ד)(1)]].
:: (2) מבקש חיבור המבקש לערוך שינויים בפרטי החיבור לאחר סיום התיאום הטכני יחויב בעלויות התכנון הנוספות כפי שייקבעו על פי השינויים הנדרשים:
::: (א) שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם תוספת העולה על 5% מגודל החיבור יטופלו כבקשה נפרדת וחדשה. אין בטיפול בבקשה החדשה כאמור כדי לגרוע מתשובת המחלק החיובית ביחס לבקשה המקורית ובבקשה הנפרדת החדשה תיבדק אך ורק היכולת להגדיל את החיבור כמבוקש. אם התשובה לבקשה הנפרדת החדשה תהיה שלילית, יהיה זכאי מבקש החיבור לשמור על תיק החיבור המקורי ולחבר לרשת מיתקן בגודל החיבור המקורי שאושר.
::: (ב) שינויים במיתקן המתוכנן שמשמעותם הקטנת ההספק ב-50% מההספק המתוכנן או יותר יביאו לביטול תיק העבודה לחיבור ולסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו, ויחייבו עריכת סקר היתכנות חדש.
::: (ג) שינויים מהותיים במיתקן המתוכנן שמשמעותם שינוי ברמת מתח חיבור המיתקן לרשת, שינוי בסכימת הכניסה או היציאה של הקווים, או שינוי המשפיע על ההיתרים הסטטוטוריים שניתנו, יביאו לסיום מחויבות המחלק לחיבור לפיו ויחייבו פתיחת תיק עבודה לחיבור חדש.
:: (3) התבקש השינוי לאחר סיום התיאום הטכני ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור המבוקש, יחולו הוראות אלה:
::: (א) היה השינוי המבוקש כרוך בגידול עלויות החיבור שהתבקש בראשונה, יחויב מבקש החיבור בעלויות התכנון הנוספות או עלויות הביצוע הנוספות.
::: (ב) היה השינוי המבוקש כרוך בהקטנת תעריף החיבור שהתבקש בראשונה, ישיב המחלק למבקש החיבור את סכום ההפרש הנגרם כתוצאה מהשינוי, בתוספת ריבית החשב הכללי, לאחר ניכוי עלויות התכנון החדש שנגרמו למחלק עקב השינוי האמור, בשיעור של 10% מתעריף החיבור החדש.
: (ב) '''ביטול חיבור'''
:: (1) הודיע מבקש החיבור למחלק כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר תשלום המקדמה, מכל סיבה שהיא לרבות מסיבות שאינן בשליטתו, לא יוחזר לו סכום המקדמה.
:: (2) לא שילם מבקש החיבור את תשלום הביניים האמור [[באמת מידה 210(ד)]] בתוך 15 חודשים ממועד פתיחת תיק העבודה לחיבור, יסגור המחלק את התיק וסכום המקדמה לא יוחזר למבקש החיבור.
:: (3) הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, בכל עת שהיא לאחר ששילם את תשלום הביניים האמור [[באמת מידה 210(ד)]] ובטרם סיים המחלק את עבודות החיבור, יחויב מבקש החיבור בעלויות הביצוע שנגרמו למחלק עד מועד ההודעה.
:: (4) הודיע מבקש החיבור כי אינו מעוניין בחיבור, לאחר שהמחלק סיים את עבודות החיבור, לא יקבל מבקש החיבור החזר כספי והוא יישא בתשלום כקבוע [[באמת מידה 213(ב)(1)]].

@ 212. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''מיתקן חשמל פרטי'''
: (א) '''העמדת מיתקן חשמל פרטי לרשות המחלק'''
:: (1) המבקש להתחבר לרשת מתח גבוה יבנה ויעמיד לרשות המחלק, על חשבון המבקש, לצורך החיבור, חדר הכולל נקודת חיבור במתח גבוה, תכנית למיקום מערך שנאים וחיבורים פנימיים, עמודים, מכלי מדידה וכל ציוד או מבנה אחרים הדרושים למחלק לצורך החיבור, בהתאם לתיאום הטכני ולחובותיו על פי כל דין (להלן - מיתקן חשמל פרטי).
:: (2) מבקש החיבור יציב את מיתקן החשמל הפרטי במרחק שלא יעלה על 15 מטרים מגבול השטח הפרטי מכיוון הרשת המזינה. אם נקודת היציאה לחיבור מהרשת נמצאת בתחומי השטח הפרטי, יציב מבקש החיבור את מיתקן החשמל הפרטי במקום הקרוב ביותר האפשרי לנקודת החיבור או 15 מטרים מגבול השטח הפרטי הקרוב לרשת המזינה, הקרוב מבין שניהם. חרג מבקש החיבור מהאמור, יישא בעלות עבודות התשתית הנוספות כקבוע בלוחות תעריפים 4.4.
:: (3) בכפוף למילוי חובותיו על פי כל דין, יעמיד מבקש החיבור לרשות המחלק את מיתקן החשמל הפרטי להמשך ביצוע עבודות החיבור עד להשלמתן.
: (ב) '''מכלי מדידה'''
:: (1) מבקש החיבור ירכוש מכלי מדידה מהמחלק או מגורם אחר.
:: (2) רכש מבקש החיבור מכל מדידה מגורם אחר, יוודא כי המידות הפיסיות של הציוד המותקן בארונות המחלק מתאים למידות הארונות.
:: (3) המחלק יתקין ויבדוק את מכלי המדידה. מבקש החיבור ישלם למחלק עלות התקנה ובדיקה כקבוע בלוח תעריפים 4.2–4.
:: (4) בסעיף זה, &quot;מכל מדידה&quot; - שנאי מדידה למתח וזרם המותקן במכל סגור.
: (ג) '''תפעול, תחזוקה ובעלות'''
:: (1) המחלק יתפעל ויתחזק את רשת המתח הגבוה, לרבות מערכות המניה.
:: (2) מיתקן חשמל פרטי, למעט המונה וכל חלק אחר של מיתקן החשמל שהמחלק שילם בעבורו למבקש החיבור, יהיה בבעלות מבקש החיבור או מי שבעבורו הוזמן החיבור והוא שיהיה אחראי לתפעולו ולתחזוקתו, בהתאם להוראות כל דין.

@ 213. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''ביצוע וסיום עבודות החיבור'''
: (א) '''פרק הזמן לביצוע החיבור'''
:: (1) המחלק יבצע את עבודת החיבור בהתאם לתיאום הטכני וללוחות הזמנים שנקבעו בו, בכפוף למועד שבו יתקבלו כל אישורי הרשויות הנדרשים לביצוע החיבור.
:: (2) פרק הזמן לביצוע עבודות החיבור לא יעלה על שישה חודשים מיום תשלום הביניים כאמור [[באמת מידה 210(ד)]] או מיום שהמחלק קיבל את אחרון האישורים הנדרשים על פי דין לביצוע החיבור - לפי המועד המאוחר מביניהם. בנוסף, לעניין זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן של עיכובים אלה:
::: (א) עיכוב בביצוע התשלומים שמבקש החיבור נדרש לשלם או כל עיכוב אחר שנגרם על ידי מבקש החיבור;
::: (ב) כל עיכוב אחר שנגרם על ידי גורמים שאינם באחריותו או בשליטתו של המחלק.
:: (3) התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (2) יודיע המחלק על כך למבקש החיבור בכתב עם העתק לרשות.
: (ב) '''תשלומים'''
:: (1) סיים המחלק את ביצוע עבודות החיבור, ימסור למבקש חשבון לגבי יתרת 30% מתעריף החיבור בהתאם לתעריף התקף ביום הפקת החשבון. על החשבון יחולו הוראות [[אמות מידה 24(ב)(1)]] [[ו-24(ב)(3)]] בעניין חשבון לגבי שירות שניתן.
:: (2) מבקש חיבור שלא שילם את כל התשלומים למחלק בעד עבודות החיבור הנדרשות [[בסימן זה]], לא יהיה זכאי לבדיקת המיתקן לפי הוראות [[אמת מידה 214]].

@ 214. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17, 15.11.18, 21.1.19, 4.11.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22; תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-14, תש&quot;ף-8, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-18) : '''בדיקת המיתקן והפעלה מסחרית'''
: (א) '''היתר הפעלת מיתקן ממנהל מינהל החשמל ברשות'''
:: על מבקש החיבור מוטלת האחריות לקבלת היתר הפעלה ממנהל כאחד מהתנאים להפעלה מסחרית של המיתקן בנוסף למילוי כל התנאים הנדרשים לאישור עמידה בתנאים לסנכרון כאמור בסעיף (א1).
: (א1) '''תנאים לסנכרון'''
:: (1) כתנאי לסנכרון, ישלים מבקש החיבור את העבודות שהיה עליו לבצע בהתאם לתיאום הטכני, ויגיש למחלק, לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 37.5 חודשים מהמועד הקובע, את המסמכים והנתונים המפורטים להלן:
::: (א) היתר הפעלה שנתן המנהל למיתקן;
::: (ב) הסכם רכישת חשמל (PPA) חתום בידי מבקש החיבור;
::: (ג) פוליסות או אישורי ביטוח התואמים את הוראות הסכם ה-PPA;
::: (ד) אישור להספקת חשמל לפי [[תקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), התשמ&quot;א-1981]], מרשות הרישוי הרלוונטית בעבור מיתקן הייצור ובעבור המבנה עליו הותקן, ככל שהותקן על מבנה;
::: (ה) לגבי מיתקן הפטור מהיתר בנייה - העתק מטופס הדיווח על ביצוע עבודה הפטורה מהיתר שנמסר לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בהתאם להוראות [[תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע&quot;ד-2014]].
:: (2) המחלק יבדוק את המסמכים וייתן למבקש מסמך המאשר עמידה בתנאים לסנכרון בתוך שלושה ימי עבודה ממועד קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
:: (3) המחלק ייתן אישור סנכרון בכתב ויחתום על הסכם PPA בתוך 21 ימי עבודה מיום קבלת כל המסמכים המפורטים בסעיף קטן (1).
:: (4) לא עמד מבקש החיבור בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 37.5 חודשים מהמועד הקובע, תהיה אשר תהיה הסיבה לכך, ולרבות עקב נסיבות התלויות במחלק או בבעל רישיון הולכה, תפקע תשובתו החיובית של המחלק, לא ישמור המחלק מקום ברשת למיתקן ולא יאשר המחלק הפעלה מסחרית, כל זאת בלא תלות בשלב ההקמה שבו מצוי המיתקן.
:: (5) על אף האמור בסעיף זה, זוכה שקיבל את אישור הרשות להארכת המועד המחייב המרבי, יגיש למחלק את המסמכים והנתונים לפי סעיף קטן (1) לפחות 21 ימי עבודה לפני תום 47.5 חודשים מהמועד הקובע, והוראות סעיף קטן (4) יחולו לגביו רק אם לא עמד בתנאים המפורטים בסעיף קטן (1) בתוך 47.5 חודשים מהמועד הקובע.
: (ב) '''בדיקות סנכרון, בדיקות קבלה ותשלום בעבור רכישת אנרגיה בתקופת הבדיקות'''
:: (1) לאחר שעמד המבקש בתנאים לסנכרון ישלם מבקש החיבור את העלות הקבועה בשורה 18 ללוח 4.2–1 או כקבוע בשורה 12 או בשורה 13 ללוח תעריפים 4.3–1 עבור ביצוע בדיקות סנכרון באמצעות בודק מטעם בעל רישיון הולכה בלבד, לפי הוראות הסכם ה-PPA על נספחיו.
:: (2) מצא הבודק כי המיתקן ראוי וכי ניתן לחברו לרשת החשמל של המחלק, יודיע הבודק על כך בכתב למחלק ולמבקש החיבור.
:: (3) לא מצא הבודק כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (1) עד אשר יימצא המיתקן ראוי לחיבור, ולכל בדיקת סנכרון נוספת ישלם מבקש החיבור בנפרד את העלות הקבועה בסעיף קטן (1).
:: (4) המחלק יבצע בדיקות קבלה לצורך חיבור, התקנת מונה והפעלה מסחרית.
:: (5) בעבור הבדיקות והתקנת המונה כאמור בסעיף קטן (4) ישלם מבקש החיבור את התעריף הקבוע בשורה 9 (([צ&quot;ל: בשורה 6])) ללוח התעריפים 5.4–2 או כקבוע בלוח 4.2–4, בהתאם למתח הרשת, אלא אם כן שילם מבקש החיבור עבור הבדיקה והתקנת המונה בהתאם לקבוע [[באמת מידה 212(ב)(3)]].
:: (6) תקופת בדיקות הקבלה לא תעלה על 14 ימי עבודה.
:: (7) התעריף בעבור אנרגיה שמזרים המיתקן לרשת בתקופת בדיקות הקבלה יחושב בהתאם לתעריף לרכישת אנרגיה בתקופת בדיקות הקבלה כקבוע בלוח תעריפים 6.24–2.
:: (8) לאחר סיום בדיקות הקבלה ועד למתן אישור של המחלק להפעלה מסחרית לפי סעיף (ו), חל איסור על הזרמת אנרגיה לרשת. אם למרות האמור יזרים מבקש החיבור אנרגיה לרשת לפני קבלת אישור כאמור, ייעשה הדבר על חשבונו ללא תשלום מצד המחלק ולא יהיו לו כל תביעות או דרישות מהמחלק בשל האנרגיה שהוזרמה שלא כדין לרשת.
:: (9) מבקש החיבור יגיש את החשבון לתשלום בעבור הזרמת אנרגיה לרשת במהלך בדיקות קבלה בחודש מסוים בתוך 10 ימי עבודה מתום אותו חודש.
:: (10) המחלק ישלם את סכום החשבון בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בהסכם ה-PPA.
:: (11) עם סיום הליך הסנכרון וביצוע בדיקות הקבלה ייתן המחלק אישור בכתב להפעלה מסחרית למיתקן.
: (ג) (((בוטל).))

@ : {{ממורכז|'''נספח א' - טופס להחתמת מבקש החיבור על משך זמן בדיקת קבלה למתקן ייצור'''}}
: (((הטופס הושמט)))

@ 215. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''תשלום בעד רכישת אנרגיה'''
: (א) '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן כאמור [[בסימן זה]].
:: (2) בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה, ויגבה מהיצרן תשלום קבוע לפי לוח תעריפים 5.4–1 בהתאם למתח החיבור. המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן. המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
:: (3) התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, הכל בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה-PPA שאישר יושב ראש הרשות.
:: (4) בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.

@ 216. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''שינויים במיתקן'''
: (א) '''ביצוע שינויים במיתקן'''
:: (1) יצרן לא יבצע כל שינוי במיתקן וכל שינוי שיש בו כדי להעלות את תפוקת המיתקן, לרבות בקונפיגורציה של המיתקן, בהספק המותקן שלו, במקדם ההספק ובהגנות המותקנות בו, אלא באישור מראש ובכתב מאת המחלק שיינתן בהתאם לאמות המידה כפי שייקבעו מעת לעת.
:: (2) ביצע היצרן שינוי כלשהו בניגוד להוראת סעיף קטן (1), תחדל חובת התשלום של המחלק לפי [[אמת מידה 215(א)]]. ביצע היצרן שינוי בהתאם להוראת סעיף קטן (1), יאשר המחלק את הפעלתו המסחרית של המיתקן לאחר שנבדק על ידי בודק מוסמך.
:: (3) בוצע במיתקן שינוי המאפשר קבלת טובת הנאה ליצרן, יחולו [[אמות מידה 16 (צריכת חשמל שלא כדין)]] [[ו-24 (מועדי התשלום)]], בשינויים המחויבים.

@ 217. (תיקון: 19.12.16, 26.11.17) : '''ניהול נתונים וחובות דיווח'''
: (א) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
:: (2) מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם אודות נתונים על עמידה או אי עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים [[באמת מידה 209(ד)]], ככל שנבדקו.
:: (3) בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
:: (4) עם פתיחת תיקי עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה למבקש חיבור, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולמבקש החיבור על מיצוי כמות ההספק של מבקש החיבור. החל ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות לפתיחת תיק עבודה לחיבור מאת מבקש החיבור.
:: (5) לבקשת מבקש חיבור ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם מבקש החיבור ואשר החלה בהם הפעלה מסחרית, בציון ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן אישור להפעלה המסחרית שלו.
:: (6) בעל רישיון ההולכה יעמיד אחת לחודש, לעיון הציבור, באתר האינטרנט שלו, מידע מעודכן הנוגע לתשובות מחלק חיובי שניתנו, למעט מידע שהוא בגדר סוד מסחרי, מקצועי או בעל רגישות ביטחונית, במטרה לאפשר לכל דורש להתעדכן במצב החיבורים לרשת. המידע יכלול פירוט של כלל הבקשות לאישור מחלק חיובי שהוגשו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום החודשי ופירוט של כלל אישורי מחלק חיובי שניתנו עד 3 ימי עבודה לפני מועד הפרסום. המידע יכלול בין היתר את הפרטים הבאים:
::: (א) הספק מותקן וסוג המיתקן;
::: (ב) האזור הגיאוגרפי של המיתקן;
::: (ג) מועד הפעלה מבוקש של המיתקן.

=== סימן י&quot;א: ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית במקום צרכנות - ברירת מחדל (תיקון: תשע&quot;ח) ===

@ 218. (תיקון: 22.3.18, 21.11.18; תשע&quot;ח, תשע&quot;ט-5, תשע&quot;ט-13, תש&quot;ף) : '''שילוב מיתקן לייצור חשמל ברשת על ידי מחלק'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;אנרגיה מיוצרת במיתקן&quot; - אנרגיה מוזרמת מהדקי המחולל, לפי קריאת מונה הייצור;
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - אנרגיה הנמדדת במונה הדו-כיווני בנקודת החיבור לרשת של מחלק;
::- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקוב של הממיר בהתאם לנתוני היצרן (AC);
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית המתחבר לרשת החלוקה;
::- &quot;צריכה עצמית במקום צרכנות&quot; - אנרגיה מיוצרת במיתקן, בניכוי אנרגיה מוזרמת לרשת המחלק מאותו מיתקן;
::- &quot;שילוב מיתקן&quot; - חיבור של מיתקן לרשת החשמל הפנימית במקום צרכנות לצורך צריכה עצמית במקום צרכנות והוצאת חשמל לרשת.
: (ב) '''שילוב מיתקן'''
:: (((בוטל, אך ממשיך לחול על בקשות לחיבור או לשילוב מיתקן שהוגשו לפני יום 6.6.2019 ועל חוות רוח כהגדרתן [[באמת מידה 190]]):))
:: (1) לבקשת צרכן רשום, ישלב מחלק מיתקן ברשת החשמל בהתאם לקבוע [[באמות מידה 196 עד 203]].
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), המחלק ישלב מיתקן לפי [[סימן זה]] גם אם המיתקן אינו מותקן על גג מבנה וגם אם ההספק המותקן שלו עולה על 5 מגה-וואט.
: (ג) '''תשלומים'''
:: (1) המחלק יגבה מאת הצרכן את התוספת לתשלום הקבוע לצרכן בעל מיתקן פוטו-וולטאי הקבועה בלוח התעריפים 5.4–1.
:: (2) המחלק ישלם לצרכן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–15.
:: (3) משך ההתחשבנות יהיה ל-23 שנים מיום שילוב המיתקן בידי המחלק.
: (ד) '''התחשבנות'''
:: (1) המחלק ימסור לצרכן הודעה על זכאות לתשלום המפרטת את הקוט&quot;ש שייצר המיתקן בתקופת החשבון ואת התמורה שלה זכאי הצרכן בעבורם.
:: (2) המחלק יפיק את החשבון לצרכן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת המונים, ויפרע את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים מיום קבלת חשבונית המס מהצרכן. אם הצרכן פטור מהגשת חשבונית מס על פי דין, יעביר המחלק את התשלום לצרכן בתוך 60 ימים ממועד הפקת החשבון.
:: (3) שולב מיתקן במקום צרכנות הרשום על שם נציגות בית משותף, ישלם המחלק את התשלומים לחשבון נציגות הבית המשותף. לעניין אמת מידה זו, &quot;בית משותף&quot; ו&quot;נציגות בית משותף&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 29]].
:: (4) צרכן רשאי להמציא למחלק הוראה בלתי חוזרת להעברת התשלום לחשבון ייעודי (באמת מידה זו - ההוראה), והמחלק יאשר את קבלת ההוראה בחתימתו עליה ויפעל לפיה. המחלק לא ימנע מהצרכן להמחות את זכויותיו לקבלת התשלומים המגיעים לו בקשר לייצור חשמל לטובת צד שלישי, לרבות לטובת גוף מממן, על דרך שעבוד תזרים המזומנים. המחלק לא יקזז מהתשלומים חובות של הצרכן, לא יעביר את כספי התשלומים לאחר ולא יקבל הוראה נוגדת להעברתם מאף גורם זולת הצרכן או מוטב ההוראה ובהתאם לנוסח ההוראה.
:: (5) לא שילם הצרכן בעבור צריכת החשמל, יפעל המחלק בהתאם לקבוע [[באמת מידה 24 (מועדי תשלום)]] ובלבד שאם ניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (4), ישלח המחלק למוטב ההוראה, במקביל לשליחת תזכורת לתשלום לצרכן, העתק של ההתראה לפני ניתוק שנשלחה לצרכן במסגרת התזכורת לתשלום. אין באמור בסעיף זה כדי להשית אחריות כלשהיא על המחלק כלפי מוטב ההוראה או מי מטעמו בשל כל תוצאה, מעשה או מחדל שעשויים להיגרם למוטב או לצד שלישי אחר בשל משלוח ההתראה או בשל ניתוק מקום הצרכנות.
: (ה) '''הסדר התשלומים בעת החלפת הצרכן'''
:: (1) החלפת צרכנים המשתתפים בהסדר לפי [[סימן זה]] תתבצע בהתאם לקבוע [[באמת מידה 19 (החלפת צרכנים)]], ולעניין הסדר התשלומים למיתקן תהווה סיום ההסכם עם הצרכן היוצא. לאחר החלפת הצרכנים וחתימת הצרכן החדש על הסכם לעניין הסדר התשלומים עם המחלק, ימשיך המחלק את הסדר התשלום בעבור החשמל המיוצר במיתקן עם הצרכן החדש, בכפוף לחתימת הצרכן החדש על הסכם עם המחלק.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1), מחלק ידרוש מצרכן שהעביר את זכותו לקבלת שירות חשמל בנכס מסוים ואשר המציא למחלק כתב הוראה כאמור בסעיף (ד)(4), להגיש בתוך 45 ימי עבודה, הודעה משותפת יחד עם הצרכן החדש בנכס ומוטב ההוראה שלפיה הם מודיעים למחלק על ביטול, הסבה או המרה של כתב ההוראה.
:: (3) לא קיבל המחלק הודעה כאמור בסעיף קטן (2), לא ישלם המחלק בעבור החשמל המיוצר במיתקן עד למועד קבלת ההודעה.
: (ו) (((בוטל).))

@ (תיקון: תשע&quot;ט-13) : {{ממורכז|'''נספח א' [[לאמת מידה 218]]''' (((נמחק)))}}

@ 219. (תיקון: 22.3.18; תשע&quot;ח) : '''תחולה'''
: (א) '''תחולה'''
:: [[סימן זה]] יחול על צרכנים רשומים שהקימו או המבקשים להקים מיתקן פוטו-וולטאי במקום הצרכנות, ואשר לא שילבו מיתקן לפי סימן אחר.

=== סימן י&quot;ב: תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי (תיקון: תשע&quot;ט-6, תש&quot;ף-8) ===

@ 220. (תיקון: 21.1.19, 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 29.6.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22, 15.12.22, 6.9.23, 29.11.23, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25; תשע&quot;ט-6, תש&quot;ף-8, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-19, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-7, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-15, תשפ&quot;ב-18, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-21, תשפ&quot;ד-23, תשפ&quot;ה-10, תשפ&quot;ו-4) : '''מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: [[בסימן זה]] -
::- &quot;בניין&quot; - בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]] או חוות אחסון דלקים או חניון בשטח פתוח, שנבנו כדין;
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
::- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית המוקם על גבי גג מאגר או גג בניין;
::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
::- &quot;מאגר&quot; - מאגר מים, בריכת דגים או מאגר מי קולחין שהוקמו כדין.
: (א1) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי [[אמת מידה 35כ2]], ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
: (א2) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו-וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ב) '''תנאים להגשת בקשה לחיבור או לשילוב - דרישות תכנוניות'''
:: (1) כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב מיתקן על גבי מאגר, יציג המבקש למחלק תכנית מאושרת או היתר בנייה למאגר כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
:: (2) המבקש לשלב או לחבר מיתקן המותקן על גבי גג אינו נדרש להציג מסמך מטעם מוסד תכנון כתנאי להגשת בקשה לחיבור או לשילוב.
: (ג) '''מועד סנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון מיתקן המוקם על גבי גג בניין יהיה 21.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 35.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) על אף האמור בסעיף (1), לגבי מיתקן המוקם על גבי גג מאגר במקום צרכנות, המועד המחייב לסנכרון יהיה 28 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 42 חודשים מהמועד הקובע.
:: (3) אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה - אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
:: (4) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (6) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים או 44 דולר של ארצות הברית או 39 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (7) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (7), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (6) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (9) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (6) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (7) ו-(8) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (10) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (6) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (9), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
: (ד) '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
:: (1) זוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ה) ו-(ו).
:: (2) בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
:: (3) המחלק ישלם לזוכה את התעריף למשך 25 שנים מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4]]. על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
: (ה) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן תעריף כמפורט בשורה &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי [[אמת מידה 21]], וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
: (ו) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בגין האנרגיה הנצרכת על ידי הזוכה מהמיתקן יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו&quot;א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו-5.3–1 וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
:: (3) על אף האמור בסעיף (ד)(2), זוכה שבחר בשיטת התחשבנות זו ומעוניין לעבור להתחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור, יוכל לעשות כן באופן חד-פעמי ובלתי חוזר, בכפוף להגשת בקשה למחלק לא יאוחר מיום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023).
: (ז) '''ציון מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור'''
:: מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה ציין אם המיתקן יוקם על גבי גג מאגר או על גבי גג בניין.
: (ח) '''ניהול נתונים'''
:: (1) בעל רישיון ההולכה אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל מבקש חיבור בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
:: (2) מחלק ימסור לבעל רישיון ההולכה, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש מבקש חיבור לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה. המחלק יעדכן בזמן אמת את בעל רישיון ההולכה גם על אודות נתונים על עמידה או אי-עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים [[בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2]], ככל שנבדקו.
:: (3) בעל רישיון ההולכה יבצע רישום על בסיס יומי של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
:: (4) עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע בעל רישיון ההולכה למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה. ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
:: (5) לבקשת זוכה ינפיק לו בעל רישיון ההולכה מסמך המרכז את כל המיתקנים שלגביהם נפתחו תיקי עבודה על שם הזוכה ואשר עמדו בתנאים לסנכרון, וכן מסמך המרכז את המיתקנים אשר קיבלו אישור הפעלה מסחרית. בעל רישיון הולכה יציין במסמך כאמור את ההספק של כל אחד מהמיתקנים והתאריך שבו ניתן האישור.
: (ט) '''תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות'''
:: אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום י&quot;ג באלול התשע&quot;ט (2 בספטמבר 2019), בשינויים אלה:
:: (1) בסעיף (ג) -
::: (א) בסעיף קטן (1), אחרי &quot;גג בניין&quot; יקראו &quot;או גג מאגר&quot;, במקום &quot;21.5&quot; יקראו &quot;22.5&quot; ובמקום &quot;35.5&quot; יקראו &quot;34.5&quot;;
::: (ב) סעיף קטן (2) - לא ייקרא;
:: (2) בסעיף (ה)(1), במקום &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; יקראו &quot;הליך תחרותי מספר 2 למיתקני גגות&quot;.
: (י) '''תחולת אמת המידה על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות'''
:: אמת מידה זו תחול על מיתקנים שהוקמו במסגרת הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות שהרשות פרסמה ביום ז' בתמוז התש&quot;ף (29 ביוני 2020), בשינויים אלה:
:: (1) בסעיף (ג) -
::: (א) בסעיף קטן (1), אחרי &quot;גג בניין&quot; יקראו &quot;או גג מאגר&quot;, במקום &quot;21.5&quot; יקראו &quot;39.5&quot; ובמקום &quot;35.5&quot; יקראו &quot;50.5&quot;, ואולם אם המיתקן מוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]], במקום &quot;21.5&quot; יקראו &quot;48&quot; ובמקום &quot;35.5&quot; יקראו &quot;59&quot;;
::: (ב) סעיף קטן (2) - לא ייקרא;
:: (2) בסעיף (ה)(1), במקום &quot;הליך תחרותי מספר 1 למיתקני גגות&quot; יקראו &quot;הליך תחרותי מספר 3 למיתקני גגות&quot;;
:: (3) על אף האמור בסעיף (ג)(4), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד יום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ד (1 באפריל 2024), והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה בכתב להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מהסכום של חלק הבטוחה שהושב לו.

@ 220א. (תיקון: 2.9.19, 5.4.20, 30.4.20, 1.11.20, 5.4.21, 14.3.22, 13.12.23; תש&quot;ף-8, תש&quot;ף-16, תש&quot;ף-20, תש&quot;ף-23, תש&quot;ף-37, תשפ&quot;א-5, תשפ&quot;א-24, תשפ&quot;ב-15, תשפ&quot;ב-16, תשפ&quot;ב-18, תשפ&quot;ד-27) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים קרקעיים, מועד סנכרון ותשלום בעד רכישת אנרגיה'''
: (א) '''הגדרות ואי-תחולה'''
:: (1) [[בסימן זה]] -
:::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
:::- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית המוקם על הקרקע;
:::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
:::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך.
:: (2) הוראות [[סימן י' לפרק ח']] לא יחולו על מיתקנים המוקמים מכוח ההליך התחרותי לקביעת תעריף.
: (א1) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק, ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
: (א2) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה לכל קילו-וואט מותקן, בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ב) '''הגרלה'''
:: סדר בדיקת הבקשות בהליך תחרותי לקביעת תעריף ייקבע באמצעות הגרלה לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2]].
: (ג) '''חיבור באמצעות תחנת משנה קיימת או שאינה בבעלות הזוכה, במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף'''
:: (1) זוכה רשאי להתקין בתחנת משנה של יצרן, בהסכמת היצרן, קווים, שדות או שנאים לצורך חיבור מיתקנו; ההספק של המיתקן שמותקן במסגרת ההליך לא יעלה על ההספק שניתן לחבר לרשת החלוקה בהתאם [[לסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]].
:: (2) זוכה רשאי להקים רשת איסוף בשטח ציבורי המחברת בין המיתקן לבין תחנת המשנה; התכנון וההקמה של רשת האיסוף יבוצעו באחריות הזוכה ועל חשבונו.
:: (3) אם במסגרת ההליך הוקם מיתקן שחובר לתחנת משנה שאליה מחובר מיתקן נוסף, יתקין בעל רישיון ההולכה מונה ייצור נפרד בנקודת החיבור, בצד המתח הגבוה, למיתקן המוקם במסגרת ההליך, נוסף על נקודת המנייה הקיימת בצד המתח העליון.
:: (4) התשלום בעבור מיתקן שהוקם במסגרת ההליך יהיה בהתאם לקריאת המונה שהותקן בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע בהליך; התשלום בעבור המיתקן הקיים המחובר לתחנת המשנה יהיה בהתאם לקריאת מונה הייצור במתח העליון בניכוי כמות האנרגיה שנמדדה במונה הייצור בצד המתח הגבוה, לפי התעריף שנקבע למיתקן המחובר למתח העליון עוד טרם חיבור המיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
:: (5) חיבור של מיתקן לתחנת משנה קיימת לפי סעיף זה יהיה בהתאם להוראות [[אמת מידה 35כו6]].
: (ד) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) מועד המחייב לסנכרון מיתקן שהוקם במסגרת ההליך הוא 22.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור הוא 34.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) אם הזוכה הציג אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון (בסעיף זה - אישור סנכרון) עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
:: (3) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (4) נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (5) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 250 שקלים חדשים או 73 דולר של ארצות הברית או 65 אירו, לפי בחירת הזוכה, לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (6) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6), לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו-(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (9) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
: (ה) '''תעריף ליצרן בעד חשמל המיוצר במיתקן - כללי'''
:: (1) מחלק ירכוש את כל החשמל המיוצר במיתקן שהוקם במסגרת ההליך.
:: (2) בעד רכישת החשמל ישלם המחלק ליצרן תעריף כמפורט בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה; המחלק יפיק את החשבון ליצרן בתוך 7 ימי עבודה ממועד קריאת מונה היצרן; המחלק יעביר את התשלום ליצרן בשיטת שוטף + 45 ימי עבודה מיום קבלת חשבונית המס מהיצרן.
:: (3) התעריף האמור ישולם לתקופה של 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית, והכול בהתאם למועדים ולתנאים שנקבעו בהסכם ה-PPA שנערך לפי [[סעיף (ו) לאמת מידה 35כ3]].
:: (4) בתום 23 שנים ממועד ההפעלה המסחרית יחולו לגבי המיתקנים שהוקמו במסגרת ההליך התחרותי ההסדרים שיהיו נוהגים באותה עת, ככל שהרשות תקבע הסדרים כאמור.

@ 220ב. (תיקון: 27.1.20, 5.4.21, 13.10.21, 14.3.22, 2.11.22, 6.9.23, 29.11.23, 13.12.23, 24.1.24, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25, 30.4.26; תש&quot;ף-32, תש&quot;ף-35, תשפ&quot;ב-8, תשפ&quot;ב-15, תשפ&quot;ב-18, תשפ&quot;ג-14, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-21, תשפ&quot;ד-23, תשפ&quot;ד-27, תשפ&quot;ה-10, תשפ&quot;ו-4, תשפ&quot;ו-18) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בשילוב קיבולת אגירה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;גודל חיבור במונחי מגה-וואט&quot; - גודל החיבור של מיתקן מוכפל במקדם הספק של 0.9;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
::- &quot;הליך תחרותי&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן ייצור משולב אגירה;
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
::- &quot;מועד קובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהתאם להליך תחרותי;
::- &quot;מיתקן ייצור משולב אגירה&quot; - מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת הליך תחרותי.
: (א1) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור במסגרת ההליך, לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי [[אמת מידה 35כ2]], ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (א2).
: (א2) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימים מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 600 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (א3) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון מיתקן ייצור משולב אגירה שמוקם במסגרת ההליך התחרותי, יהיה 49.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 56.5 חודשים מהמועד הקובע, ואולם אם המיתקן מוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]] - המועד המחייב לסנכרון המיתקן יהיה 59.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 66.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) הציג הזוכה אישור של המחלק לעמידה בתנאים לסנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (א2) במלואה.
:: (3) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (4) נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (5) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 600 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (6) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5), בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סנכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה לפי סעיף קטן (5) באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו-(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (9) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
:: (10) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד יום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ד (1 באפריל 2024), והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה בכתב להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מהסכום של חלק הבטוחה שהושב לו.
: (ב) '''הוראות ליצרן לגבי מועד והיקף הזרמת אנרגיה לרשת'''
:: (1) המחלק יודיע ליצרן עד חמישה ימי עבודה לפני תחילתו של כל רבעון קלנדרי על כמות האנרגיה שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל בכל חצי שעה שבמהלך הרבעון (להלן - דרישת אנרגיה).
:: (2) דרישת האנרגיה של המחלק תוגבל בהתאם להוראות אלה:
::: (א) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בכל רגע נתון לא תעלה על גודל החיבור של מיתקן הייצור משולב האגירה;
::: (ב) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות לא תעלה על פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה-וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
::: (ג) כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה.
: (ג) '''הגשת תכנית ייצור וצריכה למחלק'''
:: יצרן יגיש תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת ותכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת, אשר יעמדו בדרישות האנרגיה הידועות במועד הגשת כל תכנית; התכניות כאמור יוגשו לפי המועדים להגשת תכנית יומית הקבועים [[בסעיף (א) לאמת מידה 120ט]] ויכללו פירוט בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, של כל אלה:
:: (1) תחזית הזרמת אנרגיה לרשת החשמל בהפרדה לאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ישירות מהמיתקן הפוטו-וולטאי ולאנרגיה והספק המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה;
:: (2) תחזית צריכת אנרגיה מרשת החשמל;
:: (2א) האנרגיה וההספק הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו-וולטאי;
:: (3) כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת ולמחלק על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכנית העמסה כללית לפי הקבוע [[באמת מידה 93]].
: (ד) (((בוטל).))
: (ד1) '''תכנית העמסה פרטנית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 16:00 ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה פרטנית (להלן - תכנית העמסה) בעבור יום המוחרת.
:: (2) בימי חמישי ובימי חול שחלים יום לפני ערב חג ימסור המחלק ליצרן תכנית העמסה בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (3) המחלק יכלול בתכנית העמסה את כל אלה:
::: (א) דרישת האנרגיה שקבע המחלק ליצרן לפי סעיף (ב); ואולם המחלק רשאי, בכפוף להוראות הקבועות בסעיף (ב)(2), לקבוע בתכנית ההעמסה, לגבי השעות שבהן חלה דרישת האנרגיה מהיצרן המקורית, הזרמת אנרגיה בכמות קטנה יותר מהקבוע בדרישת האנרגיה מהיצרן, ויראו בקביעה כאמור כדרישת האנרגיה מהיצרן למשך תקופת תכנית ההעמסה;
::: (ב) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס מבוקשים להגבלת הזרמת אנרגיה והספק מהמיתקן ברמה חצי שעתית;
::: (ג) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן האגירה ברמה חצי שעתית;
::: (ד) מועדים והיקפי אנרגיה והספק המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה שנקבעה ליצרן לפי סעיף (ב).
:: (4) המחלק יחייב את היצרן לעמוד בדרישת האנרגיה כפי שמבוטאת בתכנית ההעמסה לפי סעיף קטן (3)(א), ולא יחייב את היצרן לעמוד בשאר הוראות תכנית העמסה; אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים המפורטים בתכנית העמסה שאינם חלק מדרישת האנרגיה, יודיע על כך למחלק מוקדם ככל האפשר ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
:: (5) אין בהוראות סעיף קטן (4) כדי לגרוע מחובת היצרן לעמוד במגבלות שנקבעו לו בהתחייבות לחיבור לפי [[סעיף (ט)(7) לאמת מידה 35כ2]], ואם תכנית ההעמסה הפרטנית תואמת את אותן מגבלות הזרמה, היצרן יחויב לעמוד במגבלות הזרמת האנרגיה שנקבעו בתכנית ההעמסה.
: (ה) '''תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת חשמל מהרשת'''
:: (1) היצרן יוכל להזרים אנרגיה לרשת בכל שעות היממה, בכפוף למגבלות שקבע המחלק בתשובת המחלק שניתנה לפי [[סעיף (ט) לאמת מידה 35כ2]].
:: (2) המחלק ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–18.
:: (3) אם כמות האנרגיה שהוזרמה לרשת על ידי היצרן נמוכה מכמות האנרגיה שנדרשה בדרישת האנרגיה, המחלק יבצע בדיקה למקור הסטייה מדרישת האנרגיה; אם מצא המחלק כי הסטייה נגרמה בשל נסיבות הקשורות לרשת, המחלק לא יגבה מהצרכן תשלום בעד הסטייה; אם מצא המחלק כי הסטייה נגרמה בשל נסיבות הקשורות למיתקן הייצור, המחלק יגבה מהיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–20.
:: (3א) (((הוראת שעה מיום 30.5.2024 עד יום 31.12.2027; ברשומות כתוב בטעות שהפסקה היא חלק [[מאמת מידה 220]]):)) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם האנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה בחצי שעה נתונה אינה עולה על 5 אחוזים מהאנרגיה שהיצרן נדרש להזרים לפי דרישת אנרגיה כאמור, המחלק לא יבצע בדיקה כאמור ולא יגבה מהצרכן תשלום בעד הסטייה.
:: (4) על אנרגיה נטענת מהרשת ישלם היצרן את התעריף הקבוע בלוח 6.7–19.
: (ו) '''תנאים לזכאות לתעריף'''
:: התנאים לזכאות לתעריף של מיתקן ייצור משולב אגירה הם כמפורט להלן:
:: (1) גודל החיבור במונחי מגה-וואט של המיתקן גדול מ-2 מגה-וואט או שווה לו;
:: (2) גודל החיבור במונחי מגה-וואט של המיתקן הוא בגודל חיבור שניתן לחבר לרשת החלוקה בהתאם [[לסעיף (א)(2) לאמת מידה 35י]] או שווה לו;
:: (3) קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מגודל החיבור במונחי מגה-וואט של מיתקן הייצור משולב האגירה;
:: (4) המיתקן מחובר לרשת החלוקה;
:: (5) במיתקן מותקן מונה דו-כיווני אשר מונה את הצריכה ואת ייצור האנרגיה של מיתקן הייצור משולב האגירה;
:: (6) לגבי מגיש בקשה להספק נוסף עם תוספת ממיר כהגדרתה [[באמת מידה 35מד]] -
::: (א) קיבולת האגירה היא לכל הפחות פי 4 מההספק המותקן הנמדד לפי הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף;
::: (ב) הספק המהפכים של הממיר שאותו המבקש מעוניין להוסיף הוא לכל הפחות 2 מגה-וואט.
: (ז) '''בדיקות חודשיות למיתקן ייצור משולב אגירה תרמי'''
:: (1) בסוף כל חודש יבדוק המחלק ששיעור הייצור של אנרגיה מגז טבעי בכל מיתקן ייצור משולב אגירה תרמי לא עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן; האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש &lt;math&gt;m&lt;/math&gt; (([במקור: &lt;math&gt;M&lt;/math&gt;])), תחושב כלהלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt; \mathit{CP}_m = \frac{ \mathit{gas\_coun}_m * \mathit{Normative\_Efficiency} * \mathit{Electric\_Efficiency} }{3.412} &lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{CP}_m&lt;/math&gt; - האנרגיה המיוצרת באמצעות גז טבעי במיתקן בחודש &lt;math&gt;m&lt;/math&gt;, במונחי MWH;
:::- &lt;math&gt;\mathit{gas\_coun}_m&lt;/math&gt; - סך צריכת הגז של המיתקן כפי שנמדדת בנקודת מניית הגז הטבעי, במונחי MMBTU;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Normative\_Efficiency}&lt;/math&gt; - אחוז נצילות נורמטיבי של מיתקן אגירה, שהוא בשיעור 87%;
:::- &lt;math&gt;\mathit{Electric\_Efficiency}&lt;/math&gt; - הנצילות הנורמטיבית של מיתקן מסוג מחזור משולב - 51.85%.
:: (2) המחלק לא ישלם ליצרן תעריף בעד האנרגיה המוזרמת לרשת בחודש מסוים, אם שיעור ייצור האנרגיה בגז טבעי עולה על 15 אחוזים מסך ייצור האנרגיה במיתקן באותו החודש.
: (ח) (((בוטל).))
: (ט) '''הגרלה'''
:: סדר בדיקת הבקשות בהליך התחרותי ייקבע באמצעות הגרלה לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ2]].

@ 220ג. (תיקון: 1.2.21; תשפ&quot;ב-5) : '''תנאי זכאות לתעריף למיתקן משולב אגירה המוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור משולב אגירה;
::- &quot;מיתקן ייצור משולב אגירה&quot; - מיתקן ייצור בטכנולוגיה פוטו-וולטאית שבנקודת החיבור שלו לרשת החשמל קיים גם מיתקן אגירה, ואשר הוקם במסגרת מכרז שפורסם בידי המדינה;
::- &quot;קיבולת אגירה&quot; - כמות האנרגיה הניתנת לאחסון במיתקן האגירה במונחי מגה-וואט לשעה, כפי שיקבע מנהל המערכת במועד בדיקות הקבלה.
: (ב) '''תחולת הוראות לעניין תכניות ייצור וצריכה ותכנית העמסה'''
:: על אף האמור [[בפרק ו']], לגבי מיתקן ייצור משולב אגירה, יצרן יגיש תכניות ייצור וצריכה לפי הוראות סעיפים (ג) עד (ה), ומנהל המערכת ימסור תכניות העמסה לפי הוראות סעיפים (ו) עד (ז).
: (ג) '''הגשת תכנית שבועית'''
:: בכל יום רביעי עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה שבועית של מיתקן ייצור משולב אגירה בעבור השבוע העוקב (באמת מידה זו - תכנית שבועית), שבמסגרתה יתייחס לכל יום באותו שבוע בנפרד; התכנית השבועית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם חל יום רביעי בחג או בערב חג, תוגש התכנית השבועית ביום החול האחרון שקדם לערב החג.
: (ד) '''הגשת תכנית יומית ליום עוקב'''
:: בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור היום שלאחר יום המוחרת (באמת מידה זו - תכנית יומית ליום עוקב); התכנית תוגש במתכונת של התכנית היומית כמפורט בסעיף (ה)(2); אם במסגרת חובתו להגשת תכנית יומית היצרן כבר הגיש תכנית בעבור היום שלאחר יום המוחרת להכנת התכנית, בהתאם להוראות הסיפה של סעיף (ה)(1), הוא יהיה פטור מהגשת תכנית יומית ליום עוקב.
: (ה) '''הגשת תכנית יומית'''
:: (1) בכל יום עד השעה 10:00 בבוקר, יגיש יצרן למנהל המערכת תכנית ייצור וצריכה בעבור יום המוחרת (באמת מידה זו - תכנית יומית); ביום חמישי וביום חול שחל יום לפני ערב חג, יעביר היצרן תכניות יומיות בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (2) התכנית היומית תכלול בעבור כל תקופת התכנית, בפירוט חצי שעתי, את כל אלה:
::: (א) האנרגיה והעומס הצפויים להיות מיוצרים על ידי המיתקן הפוטו-וולטאי;
::: (ב) האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים לרשת בהפרדה לאנרגיה והעומס המוזרמים ישירות מהמיתקן הפוטו-וולטאי ולאנרגיה והעומס המוזרמים לרשת ממיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
::: (ג) האנרגיה והעומס הצפויים להיות מוזרמים מהמיתקן הפוטו-וולטאי למיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
::: (ד) תחזית צריכת אנרגיה ועומס מרשת החשמל;
::: (ה) כל נתון שרלוונטי למנהל המערכת על אודות אותו מיתקן ייצור משולב אגירה, לצורך קביעת תכניות העמסה.
: (ו) '''תכנית העמסה פרטנית ודרישת אנרגיה'''
:: (1) בכל יום עד השעה 15:00, ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור יום המוחרת.
:: (2) ביום שישי ובערב חג ימסור מנהל המערכת ליצרן תכנית העמסה פרטנית בעבור הימים העוקבים עד ליום החול הבא.
:: (3) תכנית ההעמסה הפרטנית תכלול את כל אלה:
::: (א) כמות האנרגיה והעומס המזעריים שהיצרן נדרש להזרים לרשת החשמל, בפירוט חצי שעתי, במהלך תקופת התכנית (באמת מידה זו - דרישת אנרגיה); דרישת האנרגיה של מנהל המערכת תוגבל בהתאם להוראות אלה:
:::: (1) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה בשעה נתונה לא תעלה על רבע מקיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 50 מגה-וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
:::: (2) כמות האנרגיה הנדרשת להזרמה לאורך 20 שעות רצופות, לא תעלה על קיבולת האגירה של מיתקן האגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה או על 200 מגה-וואט לשעה, לפי הנמוך שבהם;
:::: (3) כמות האנרגיה הנדרשת על פני 20 שעות רצופות תתפרס, לכל היותר, על 8 שעות של הזרמת אנרגיה;
::: (ב) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים לטעינת אנרגיה מרשת החשמל למיתקן אגירה שבמיתקן ייצור משולב אגירה;
::: (ג) מועדים והיקפי אנרגיה ועומס המבוקשים להזרמת אנרגיה לרשת מעבר לדרישת האנרגיה.
:: (4) מנהל המערכת יחייב את היצרן לעמוד רק בדרישת האנרגיה שנקבעה לו בתכנית ההעמסה כאמור בסעיף קטן (3)(א); היצרן יודיע למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, אם אין ביכולתו לעמוד בדרישת האנרגיה כאמור.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם היצרן מתכוון לחרוג מהמועדים ומההיקפים כאמור בסעיף קטן (3)(ב) ו-(ג), יודיע על כך למנהל המערכת, מוקדם ככל האפשר, ויפרט במסגרת הודעה זו את המועדים וההיקפים שהוא מתכוון לספק.
: (ז) '''העמסה פרטנית מעודכנת'''
:: מנהל המערכת רשאי להורות על שינויים בתכנית ההעמסה הפרטנית בכפוף להוראות אלה:
:: (1) שינויים בדרישת האנרגיה שבתכנית ההעמסה הפרטנית (באמת מידה זו - דרישת אנרגיה עדכנית) יימסרו ליצרן 4 שעות לפחות לפני תחילת הזרמת האנרגיה המבוקשת בדרישת האנרגיה העדכנית;
:: (2) דרישת האנרגיה העדכנית תהיה כפופה למגבלות המפורטות בסעיף (ו)(3)(א);
:: (3) הוראות סעיף (ו)(4) ו-(5) יחולו על תכנית ההעמסה הפרטנית המעודכנת, בשינויים המחויבים.
: (ח) '''תשלום בעד הזרמת חשמל לרשת וטעינת אנרגיה מהרשת'''
:: (1) היצרן יהיה רשאי לספק למנהל המערכת אנרגיה מעבר לקבוע בתכנית העמסה שהעביר מנהל המערכת, ובכלל זה בדרישת האנרגיה, ויהיה זכאי לקבל תשלום בעבור מלוא היקף האנרגיה שסיפק בפועל למנהל המערכת; מנהל המערכת ישלם ליצרן בעד האנרגיה המוזרמת לרשת את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.7–21.
:: (2) מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שנצרכה על ידו את התעריף הקבוע בלוח התעריפים 6.7–22.
:: (3) מנהל המערכת יגבה מיצרן בעד אנרגיה שלא הוזרמה לרשת בהתאם לדרישת האנרגיה שנקבעה לפי סעיף (ו)(3)(א) או בהתאם לדרישת האנרגיה העדכנית לפי סעיף (ו), לפי העניין, את התעריף הקבוע בלוח 6.7–23.
: (ט) '''התקנת מערכות לשליטה ובקרה על העומס בזמן אמת'''
:: לצורך הפעלת המיתקן רשאי מנהל המערכת לדרוש מהיצרן התקנת מערכות המאפשרות שליטה ובקרה על העומס בזמן אמת.

@ 220ד. (תיקון: 11.8.21, 14.3.22, 15.12.22, 6.9.23, 29.11.23, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25, 30.4.26; תשפ&quot;ב-6, תשפ&quot;ב-18, תשפ&quot;ג-8, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-23, תשפ&quot;ה-10, תשפ&quot;ו-4, תשפ&quot;ו-18) : '''תנאים לזכאות לתעריף למיתקנים שקמים במסגרת הליך תחרותי למיתקנים בדו-שימוש'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אישור סנכרון&quot; - מסמך שנתן המחלק לבעל המיתקן המאשר עמידה בתנאים לסנכרון לפי [[סעיף (ד) לאמת מידה 35כ4]];
::- &quot;גג&quot; - כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל של מחלק עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
::- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot; או &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו-שימוש שיחובר לרשת מתח גבוה או לרשת מתח נמוך, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט' באלול התשפ&quot;א (17 באוגוסט 2021);
::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; ו&quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - כהגדרתם [[באמת מידה 35כ1]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה בהליך;
::- &quot;מיתקן בדו-שימוש&quot; - מיתקן ייצור פוטו-וולטאי המותקן על גג של שטח שקיים בו שימוש נוסף, ובכלל זה מיתקן המותקן על גג של כל אחד מאלה: בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]], חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי; לעניין הגדרה זו יראו מיתקן כמיתקן בדו-שימוש גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף - גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע מתחתיו.
: (ב) '''תחולה'''
:: הוראות [[אמת מידה 220]] לא יחולו לגבי הליך תחרותי לקביעת תעריף שלפיו ירכוש המחלק חשמל ממיתקן בדו-שימוש, אשר ההזמנה להציע הצעות לגביו פורסמה לאחר יום ט' באלול התשפ&quot;א (17 באוגוסט 2021), ועל מיתקן כאמור יחולו הוראות אמת מידה זו.
: (ג) '''הגבלת הספק המיתקנים'''
:: הספק המיתקנים שבעבורם הזוכה יבקש חיבור לא יעלה על ההספק שצוין בבקשה לרישום הספק לפי [[אמת מידה 35כ2]], ושבעבורם הפקיד את הבטוחה לפי סעיף (ד).
: (ד) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מחלק דומיננטי יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 150 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מחלק דומיננטי יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ה) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון מיתקן שמוקם במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף יהיה 48 חודשים מהמועד הקובע והמועד המחייב המרבי לסנכרון מיתקן כאמור יהיה 53.5 חודשים מהמועד הקובע, ואולם אם המיתקן מוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]] - המועד המחייב לסנכרון יהיה 53.5 חודשים מהמועד הקובע, והמועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 60.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) אם הזוכה הציג אישור סנכרון עד למועד המחייב לסנכרון, ישיב לו המחלק הדומיננטי את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ד) במלואה.
:: (3) לא הציג הזוכה למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (4) נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (5) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למחלק הדומיננטי, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 150 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורו אישור סנכרון (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (6) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הגיש למחלק הדומיננטי אישור סנכרון עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובת מחלק שלילית, או אישר המחלק עמידה בתנאים לסנכרון במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור הסנכרון, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור סינכרון לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט המחלק הדומיננטי את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס בין ההספק המותקן שלא קיבל אישור סנכרון מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למחלק הדומיננטי על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, היינו לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו-(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (9) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור, ולגבי התעריף בשל הספק זה; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
:: (10) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד יום כ&quot;ב באדר ב' התשפ&quot;ד (1 באפריל 2024), והוא הגיש למחלק הדומיננטי בקשה בכתב להשבת הבטוחה, ישיב לו המחלק הדומיננטי את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מהסכום של חלק הבטוחה שהושב לו.
: (ו) '''בחירה בשיטת התחשבנות'''
:: (1) הזוכה יבחר לצורך התחשבנות עם המחלק, באחת משתי השיטות המפורטות בסעיפים (ז) ו-(ח).
:: (2) בחר הזוכה בשיטת התחשבנות, לא יוכל הזוכה לעבור לשיטת התחשבנות אחרת, עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (3).
:: (3) המחלק ישלם לזוכה את התעריף מיום שנתן המחלק אישור הפעלה מסחרית למיתקן לפי [[סעיף (ז) לאמת מידה 35כ4]] ועד ליום י&quot;ט באב הת&quot;ת (29 ביולי 2040)((,)) ואם המיתקן מוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]] - כ&quot;ז באדר א' התת&quot;א (28 בפברואר 2041); על אף האמור, לבקשת זוכה ישלם המחלק את התעריף לתקופה קצרה יותר.
: (ז) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, המחלק ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן, תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בעד האנרגיה הנצרכת על ידי הצרכן מן המיתקן, יגבה המחלק מהצרכן תעריף לפי [[אמת מידה 21]], וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
: (ח) '''התחשבנות בשיטת תשלום בעד הזרמה לרשת'''
:: (1) לפי שיטת התחשבנות זו, ספק שירות חיוני ישלם לזוכה בעד החשמל המיוצר במיתקן והמוזרם לרשת תעריף כפי שייקבע לעניין אותו הליך בלוח תעריפים 6.7–14 ועל פי שיעורי ההצמדה המפורטים בהודעת הזכייה.
:: (2) בעד האנרגיה הנצרכת מהמיתקן על ידי הזוכה, יגבה ספק השירות החיוני מן הזוכה את התעריפים לפי לוח תעריפים 8.1–1, בהתאם לסוג הצרכן, את התעריף הקבוע לקו&quot;א בשנה לפי לוחות תעריפים 5.2–1, 5.2–3 ו-5.3–1, וכן את התעריף הקבוע בלוח תעריפים 5.4–1.
:: (3) על אף האמור בסעיף (ו)(2), זוכה שבחר בשיטת התחשבנות זו ומעוניין לעבור להתחשבנות בשיטת תשלום בעד ייצור, יוכל לעשות כן באופן חד-פעמי ובלתי חוזר, בכפוף להגשת בקשה למחלק לא יאוחר מיום י&quot;ט בטבת התשפ&quot;ד (31 בדצמבר 2023).
: (ט) '''הצהרת הזוכה על מיקום המיתקן בבקשה לפתיחת תיק חיבור'''
:: מחלק יוודא כי בבקשה לחיבור הזוכה הצהיר שהמיתקן הוא מיתקן בדו-שימוש וציין על גבי הבקשה לאיזה שימוש יוקם המיתקן, ובכלל זה: בניין כהגדרתו [[בחוק התכנון והבנייה]], מטמנה, בית עלמין, חוות איחסון דלקים, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, אגרו-וולטאי, מיתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות או מיגון אקוסטי.
: (י) '''ניהול נתונים'''
:: (1) מחלק דומיננטי אחראי למעקב אחר כמות ההספק של כל זוכה בהתאם להודעת הזכייה שלגביה נפתחו תיקי עבודה לחיבור.
:: (2) מחלק ימסור למחלק דומיננטי, בזמן אמת, נתונים על אודות כל פתיחת תיק עבודה לחיבור שהגיש זוכה לחיבור מיתקן אחד או יותר בהתאם להודעת הזכייה; המחלק יעדכן בזמן אמת את המחלק הדומיננטי גם אודות נתונים על עמידה או אי-עמידה בתנאים להגשת בקשה המפורטים [[בסעיף (ה) לאמת מידה 35כ2]], אם נבדקו.
:: (3) מחלק דומיננטי יבצע רישום על בסיס יומי, של הודעות המחלק וינפיק למחלק אישור קבלה מיידי.
:: (4) עם פתיחת תיק עבודה לחיבור במלוא ההספק המותקן הקבוע בהודעת הזכייה שניתנה לזוכה, יודיע מחלק דומיננטי למחלקים ולזוכה על מיצוי כמות ההספק של הזוכה; ממועד מתן ההודעה לא יקבל מחלק בקשות חדשות מאת הזוכה לפתיחת תיק עבודה לחיבור במסגרת ההליך התחרותי לקביעת תעריף.

@ 220ה. (תיקון: 29.11.23, 26.3.24, 30.9.24, 28.9.25, 30.4.26; תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ד-15, תשפ&quot;ד-23, תשפ&quot;ה-10, תשפ&quot;ו-4, תשפ&quot;ו-18) : '''תנאים לזכאות לתעריף הגנה למיתקנים שפועלים במסגרת הליך תחרותי לקביעת תעריף הגנה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת במיתקנים המחוברים לרשת ההולכה'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אישור מתן מתח&quot;, לגבי כל מיתקן - אישור שנתן מנהל המערכת לעמידה בתנאים למתן מתח למיתקן לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 35לא]];
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה לבקש חיבור של מיתקן אחד או יותר לרשת החשמל, עד לגובה ההספק המותקן במונחי מגה-וואט שבו זכה;
::- &quot;הליך תחרותי לקביעת תעריף&quot;, &quot;הליך&quot; - הליך תחרותי מסוים שערכה הרשות לקביעת תעריף הגנה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת במיתקנים המחוברים לרשת ההולכה;
::- &quot;יצרן&quot; - בעל מיתקן ייצור המוקם במסגרת אמת מידה זו;
::- &quot;מועד מחייב לסנכרון&quot; - המועד שעד אליו נדרש מבקש להציג אישור מתן מתח;
::- &quot;מועד מחייב מרבי לסנכרון&quot; - המועד שעד אליו רשאי המבקש להציג אישור מתן מתח, בכפוף לחילוט ערבות;
::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה, כמפורט להלן;
::- &quot;תעריף הגנה&quot; - התעריף כפי שייקבע במסגרת ההליך בלוח תעריפים 6.7–25.
: (ב) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מנהל המערכת יקבל מהזוכה בהליך תחרותי לקביעת תעריף הגנה (באמת מידה זו - הזוכה) בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עסקים מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 300 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מותקן בהתאם להספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (3) מנהל המערכת יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל ההספק הזוכה או בטוחות נפרדות לכל מיתקן שיוקם במסגרת ההספק הזוכה.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ג) '''הגרלה'''
:: סדר בדיקת הבקשות לחיבור בהליך ייקבע באמצעות הגרלה שתבוצע על ידי הרשות; ייכללו בהגרלה בקשות לסקר חיבור שהוגשו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע למשרדי מנהל המערכת, אשר כוללות את כל הנתונים והמסמכים הנדרשים לפי [[סעיף (א) לאמת מידה 35כו3]] ואשר מתקיימים לגביהן כל התנאים המפורטים [[בסעיף (ב) לאותה אמת מידה]].
: (ד) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) זוכה יהיה זכאי לתעריף הגנה במסגרת ההליך התחרותי, אם המיתקן שהוא מחבר במסגרת ההליך התחרותי קיבל אישור מתן מתח לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון שיהיה בתום 56.5 חודשים מהמועד הקובע, ואם המיתקן מוקם, כולו או חלקו, בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]] - בתום 63.5 חודשים מהמועד הקובע.
:: (2) אם הזוכה הציג אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב לסנכרון, שיהיה בתום 49.5 חודשים((,)) ולעניין מיתקן המוקם בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כאמור בסעיף קטן (1) - בתום 56.5 חודשים מהמועד הקובע מהמועד הקובע, ישיב לו מנהל המערכת את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ב) במלואה.
:: (3) לא הציג הזוכה אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובה שלילית בסקר חיבור, או הוצג אישור כאמור שניתן במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקד, בעבור כל יום של איחור, החל ביום הראשון לאיחור עד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד מועד קבלת אישור מתן מתח, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (4) נוסף על האמור בסעיף קטן (3), אם ההספק המותקן שהזוכה קיבל אישור מתן מתח לגביו עד המועד המחייב המרבי לסנכרון קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא קיבל אישור מתן מתח מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (5) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למנהל המערכת, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 300 שקלים חדשים לכל קילו-וואט מסך ההספק שנקבע בהודעת הזכייה ושטרם ניתן בעבורו אישור מתן מתח (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (6) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (3) או (4), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (5) לא הציג למנהל המערכת אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, לרבות בשל קבלת תשובה שלילית בסקר חיבור, או הוצג אישור שניתן במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל ביום הראשון לאיחור עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור מתן מתח, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), אם ההספק המותקן שהזוכה הציג בעבורו אישור מתן מתח שניתן עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטן מההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס שבין ההספק המותקן שלא ניתן לגביו אישור מתן מתח מתוך ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה, לבין ההספק המותקן שנקבע בהודעת הזכייה.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (5), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למנהל המערכת על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (5) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (6) ו-(7) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (9) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לקבלת תעריף ההגנה לגבי הספק שלא סונכרן עד למועד האמור; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (5) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (8), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
:: (10) על אף האמור בסעיף קטן (9), לעניין פקיעת זכויותיו של הזוכה, יישמרו לזוכה שלא הציג אישור מתח שניתן בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (9) זכויות החיבור לרשת, כל עוד לא התקיימה נסיבה מהנסיבות לפקיעת ההתחייבות לחיבור המפורטות [[בסעיף (ב)(1) לאמת מידה 35כו5]].
:: (11) על אף האמור בסעיף קטן (3), אם הזוכה מוותר על מימוש זכייתו, כולה או חלקה, מכל סיבה שהיא, עד 6 חודשים מהמועד הקובע, והוא הגיש למנהל המערכת בקשה להשבת הבטוחה, ישיב לו מנהל המערכת את החלק היחסי של הבטוחה בהתאם להיקף ההספק שלגביו ויתר על זכויותיו, בניכוי 15% מסכום הבטוחה שהופקדה.
: (ה) '''תעריף'''
:: (1) בעד האנרגיה המוזרמת לרשת ממיתקן ייצור שחל עליו ההליך, ישלם מנהל המערכת ליצרן מחיר שולי חצי שעתי יום מראש ומחיר שולי חצי שעתי זמן אמת בהתאם למנגנון הקבוע [[בסימן ה'1 לפרק ו']].
:: (2) נוסף על האמור בסעיף קטן (1), במשך תקופת התעריף ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף הגנה על האנרגיה המיוצרת במיתקן בכל חצי שעה; על אף האמור, אם האנרגיה המיוצרת במיתקן בחצי שעה נתונה עולה על מחצית ההספק הזוכה, ישלם מנהל המערכת ליצרן תעריף הגנה עד למחצית ההספק הזוכה; לעניין זה, &quot;תקופת התעריף&quot; - התקופה שבמהלכה ישלם מנהל המערכת לזוכה את תעריף ההגנה כפי שקבוע בסעיף קטן (3).
:: (3) מנהל המערכת ישלם לזוכה את תעריף ההגנה לפי סעיף קטן (2) החל ביום שנתן מנהל המערכת אישור הפעלה מסחרית למיתקן עד יום א' באייר התת&quot;ב (21 באפריל 2042), ואולם לגבי מיתקנים שבמועד הקובע כבר פועלים מסחרית - עד יום כ&quot;א באלול התשצ&quot;ח (21 בספטמבר 2038); על אף האמור, תקופת תשלום התעריף כאמור לעניין מיתקן המוקם בתחום מרחב תכנון מקומי בהארכה כהגדרתו [[באמת מידה 35לח]] תהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
::: (א) אם המיתקן אינו פועל מסחרית במועד הקובע - עד יום ח' בכסלו התת&quot;ג (21 בנובמבר 2042);
::: (ב) אם המיתקן כבר פועל מסחרית במועד הקובע - עד יום כ&quot;ז בניסן התשצ&quot;ט (21 באפריל 2039).
: (ו) '''התקנת מערכות לשליטה ובקרה על העומס בזמן אמת'''
:: מנהל המערכת ידרוש מהיצרן להתקין מערכות המאפשרות שליטה ובקרה על העומס בזמן אמת, כתנאי לתחילת תשלום תעריף הגנה לפי אמת מידה זו.

@ 220ו. (תיקון: 30.10.23, 12.2.25, 28.9.25, 30.4.26; תשפ&quot;ד-29, תשפ&quot;ה-19, תשפ&quot;ו-4, תשפ&quot;ו-18) : '''תנאים לזכאות לתעריף במסגרת הליך תחרותי מס' 1 לקביעת תעריף זמינות למיתקני אגירה המתחברים או המשולבים ברשת המתח העליון'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;ההליך&quot; - הליך תחרותי לקביעת תעריף זמינות למיתקני אגירה המתחברים או המשולבים ברשת המתח העליון;
::- &quot;הודעת זכייה&quot; - הודעה אשר תימסר לכל אחד מן הזוכים בהליך, ואשר תאפשר לזוכה שהפקיד בטוחה כאמור בסעיף (ח) להקים מיתקן אגירה אחד או יותר, עד לגובה ההספק המותקן שבו זכה;
::- &quot;המועד המחייב לסנכרון&quot; - המועד שעד אליו נדרש הזוכה להציג למנהל המערכת אישור מתן מתח כמשמעותו בסעיף (ט)(2);
::- &quot;המועד המחייב המרבי לסנכרון&quot; - המועד שעד אליו נדרש הזוכה להציג למנהל המערכת אישור מתן מתח, כמשמעותו בסעיף (ט)(2), בכפוף לחילוט ערבות;
::- &quot;המועד הקובע&quot; - המועד שבו שלחה הרשות הודעות למועמדים לזכייה במסגרת ההליך;
::- &quot;הספק מותקן&quot; - למיתקני אגירה המייצרים בזרם חילופין - ההספק הממשי של המיתקן בהדקי הגנרטור בניכוי צריכה עצמית בהתאם לנתוני היצרן; למיתקני אגירה המייצרים בזרם ישר - ההספק המצרפי של המהפכים בקילו-וולט אמפר, מוכפל במקדם הספק 0.9, במונחי מגה-וואט;
::- &quot;זוכה&quot; - מציע בהליך שלפחות הצעה אחת שלו התקבלה כהצעה זוכה בהליך;
::- &quot;יכולת זמינה לפריקת אנרגיה&quot; - כהגדרתה [[באמת מידה 85ה]];
::- &quot;קיבולת אגירה פנויה לפריקת אנרגיה&quot; - כהגדרתה [[באמת מידה 85ה]];
::- &quot;קיבולת אגירה ראשונית&quot; - כמות האנרגיה המרבית הניתנת לאחסון במיתקן האגירה, במונחי מגה-וואט שעה, בהתאם לנתוני יצרן מיתקן האגירה, כפי שצוינה בהודעת הזכייה.
: (ב) '''תנאי זכאות לתעריף'''
:: התנאים לזכאות לתעריף של מיתקן אגירה נושא ההליך (באמת מידה זו - המיתקן) הם כמפורט להלן:
:: (1) המיתקן מחובר באזור שבו נקבע שהוא יוקם לפי הודעת הזכייה בהליך או לחלופין נקודת החיבור בין מסעף החיבור הישיר של המיתקן לבין רשת החשמל הנמצאת באזור כאמור;
:: (2) קיבולת האגירה הפנויה לפריקת אנרגיה של המיתקן, במהלך כל תקופת פעילותו של המיתקן, לא תפחת מפי 4 מהיכולת הזמינה לפריקת אנרגיה המרבית של המיתקן, כפי שנמדדה בבדיקות הקבלה;
:: (3) ההספק המותקן אינו נמוך מ-16 מגה-וואט ואינו עולה על 150 מגה-וואט;
:: (4) המיתקן מחובר או משולב במתח עליון 161 קילו-וולט;
:: (5) במקום צרכנות שבו משולב מיתקן האגירה עם מיתקני ייצור או מיתקני צריכה אחרים, מותקנים מונים נפרדים לכל אחד ממיתקני הייצור והצריכה בצד המתח הגבוה של תחנת המשנה, לרבות למיתקן האגירה.
: (ג) '''הוראות לעניין גודל החיבור הנדרש ממיתקן אגירה'''
:: (1) למיתקן אגירה המשולב במקום צרכנות שמיתקן פוטו-וולטאי מצוי בו - גודל החיבור ייקבע כמפורט להלן:
::: (א) אם ההספק המותקן של מיתקן האגירה אינו עולה על 30% מההספק המותקן של המיתקן הפוטו-וולטאי, גודל החיבור יהיה בהתאם להספק המותקן של המיתקן הפוטו-וולטאי;
::: (ב) אם ההספק המותקן של מיתקן האגירה עולה על 30% מההספק המותקן של המיתקן הפוטו-וולטאי ואינו עולה על 200% מההספק המותקן האמור, גודל החיבור יהיה בהתאם לנוסחה שלהלן:
:::: {{ממורכז|&lt;math&gt; M = \frac{ \mathit{PV} \times 0.8 + \mathit{SS} \times 0.7 }{ 0.9 } &lt;/math&gt;}}
:::: כאשר:
::::- &lt;math&gt;M&lt;/math&gt; - גודל החיבור הנדרש במונחי MVA;
::::- &lt;math&gt;\mathit{PV}&lt;/math&gt; - ההספק המותקן של המיתקן הפוטו-וולטאי כהגדרתו [[באמת מידה 35כ1]];
::::- &lt;math&gt;\mathit{SS}&lt;/math&gt; - ההספק המותקן של מיתקן האגירה.
::: (ג) אם הספק מיתקן האגירה גדול מ-200% מההספק המותקן של המיתקן הפוטו-וולטאי - גודל החיבור יהיה לפי סך ההספקים המותקנים של מיתקן הייצור ושל מיתקן האגירה.
:: (2) למיתקן אגירה המשולב במקום צרכנות שמיתקן ייצור שאינו פוטו-וולטאי מצוי בו - גודל החיבור יהיה לפי סך ההספקים המותקנים של מיתקן הייצור ושל מיתקן האגירה.
:: (3) למיתקן אגירה המשולב בחצר צרכן - גודל החיבור של מקום הצרכנות יוגדל בגובה ההספק המותקן של מיתקן האגירה.
:: (4) למיתקן אגירה שאינו משולב במקום צרכנות שמיתקן ייצור מצוי בו או בחצר צרכן - גודל החיבור לא יפחת מההספק המותקן של מיתקן האגירה.
: (ד) '''חיבור נוסף'''
:: ספק שירות חיוני רשת יקצה חיבור נוסף לבקשת מציע בהליך שמקום הצרכנות שבו הוא מבקש לשלב את מיתקן האגירה מחובר למתח על-עליון.
: (ה) '''בדיקת בקשות חיבור'''
:: (1) סדר בדיקת הבקשות לחיבור ייקבע בהתאם לדירוג הצעות המחיר לתעריף זמינות בהליך כך שמיתקן שבנוגע אליו הוגשה במסגרת ההליך הצעת מחיר נמוכה יותר ייבדק מוקדם יותר; אם יש הצעות מחיר זהות, הרשות תערוך הגרלה לקביעת סדר בדיקתן.
:: (2) הספק וקיבולת המיתקנים שבעבורם המציע יבקש חיבור, לא יעלה על ההספק והקיבולת שצוינו בהצעתו.
:: (3) על חיבור מיתקן לפי ההליך יחולו [[אמות מידה 35כו1 עד 35כו5]] בשינויים אלה:
::: (א) [[באמת מידה 35כו1]], בהגדרה &quot;מועד להפעלה מסחרית&quot;, הקטע החל במילים &quot;הנמנה ממועד הסגירה הפיננסית&quot; עד סופה - לא ייקרא;
::: (ב) מבקש החיבור לא יידרש לעמוד בהוראות [[סעיפים (א)(1)(ג) ו-(ה) ו-(ב)(1) ו-(7) לאמת מידה 35כו3]];
::: (ג) על מבקש החיבור לא יחולו הוראות [[סעיפים (ב)(1)(א), (ב1) ו-(ד)(3)(ה) לאמת מידה 35כו5]];
::: (ד) [[באמת מידה 35כו5]] -
:::: (1) בסעיף (א)(4), המילים &quot;לתקופה של 12 חודשים&quot; - לא ייקראו;
:::: (2) בסעיף (א1)(1), ברישה, המילים &quot;למועד הסגירה הפיננסית או&quot; ו&quot;לפי המוקדם מביניהם&quot; - לא ייקראו.
: (ו) '''שמירת מקום ברשת'''
:: בכפוף לביצוע סקר חיבור ולתוצאותיו, מנהל המערכת ישמור לזוכה מקום ברשת עד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כמשמעותו בסעיף (ט)(5), לפי העניין.
: (ז) '''שילוב צרכים מערכתיים שאינם לצורכי מבקש החיבור'''
:: מבקש חיבור אשר יסכים לבקשת מנהל המערכת לשמור מקום בתחנת המשנה של המיתקן לצורך שילוב שנאים מערכתיים, יהיה זכאי לדחיית המועד המחייב לסנכרון בארבעה חודשים, ומועד סיום תקופת התעריף - כקבוע בסעיף (י).
: (ח) '''הפקדת בטוחה'''
:: (1) מנהל המערכת יקבל מהזוכה בטוחה לטובתו בתוך 21 ימי עבודה מהמועד הקובע; לא הגיש הזוכה בטוחה כאמור, יאבד את זכותו במכסה הזוכה.
:: (2) סכום הבטוחה יעמוד על סך של 75 שקלים חדשים לכל קילו-וואט שעה של קיבולת אגירה ראשונית.
:: (3) מנהל המערכת יאפשר הגשת בטוחה אחת על סך כל הקיבולת הזוכה או בטוחות נפרדות בנוגע לקיבולת הזוכה בכל הצעה, אם הגיש כמה הצעות.
:: (4) הבטוחה הנדרשת תעמוד בתנאים המפורטים [[בסעיף (ד)(2) לאמת מידה 50]], בשינויים המחויבים.
: (ט) '''מועד מחייב לסנכרון וחילוט הבטוחה'''
:: (1) המועד המחייב לסנכרון מיתקן אגירה במסגרת ההליך התחרותי יהיה 40.5 חודשים מהמועד הקובע, ואולם בעבור זוכה שנענה בחיוב לבקשת מנהל המערכת לשלב צרכים מערכתיים בתחנת משנה של המיתקן כמפורט בסעיף (ז) לאמת מידה זו, המועד המחייב לסנכרון יהיה 44.5 חודשים מהמועד הקובע; המועד המחייב המרבי לסנכרון יהיה 7 חודשים מהמועד המחייב לסנכרון.
:: (2) זוכה יהיה זכאי לתעריף זמינות במסגרת ההליך, אם המיתקן שהוא מחבר במסגרת ההליך התחרותי קיבל אישור מתן מתח בהתאם [[לאמת מידה 35לא]] (להלן - אישור מתן מתח) לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (3) אם הזוכה הציג למנהל המערכת אישור מתן מתח עד המועד המחייב לסנכרון, ישיב לו מנהל המערכת את הבטוחה שהפקיד לפי סעיף (ח) במלואה.
:: (4) לא הציג הזוכה אישור מתן מתח עד המועד המחייב לסנכרון, או שהזוכה הציג את האישור במועד המאוחר מהמועד המחייב לסנכרון, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה בשיעור אחיד מסכום הבטוחה שהופקדה, בעבור כל יום של איחור, החל מהיום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון או עד מועד קבלת אישור מתן מתח, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון.
:: (5) נוסף על האמור בסעיף קטן (4), אם קיבולת האגירה שהזוכה קיבל אישור מתן מתח לגביה עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, קטנה מקיבולת האגירה שנקבעה בהודעת הזכייה, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה באופן יחסי מסכום הבטוחה שהופקדה, בהתאם ליחס בין הקיבולת שלא קיבלה אישור מתן מתח לבין הקיבולת שנקבעה בהודעת הזכייה.
:: (6) הזוכה רשאי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון ב-5 חודשים (באמת מידה זו - המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן); כדי להאריך את המועד המחייב המרבי לסנכרון כאמור, יגיש הזוכה למנהל המערכת, לא יאוחר מ-60 ימים לפני המועד המחייב המרבי לסנכרון, הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון בצירוף בטוחה נוספת בסכום של 75 שקלים חדשים לכל קילו-וואט שעה של קיבולת אגירה מסך קיבולת האגירה שנקבעה בהודעת הזכייה ושטרם הוגש בעבורה אישור מתן מתח (בסעיף קטן זה - בטוחה נוספת); תוקפה של הבטוחה הנוספת יהיה עד תום 7 חודשים מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (7) נוסף על חילוט הבטוחה שבוצע לפי סעיף קטן (4) או (5), אם זוכה שהגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון לפי סעיף קטן (6) לא הגיש למנהל המערכת אישור מתן מתח עד המועד המחייב המרבי לסנכרון, או הוצג אישור במועד המאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה הנוספת שהופקדה, בשיעור אחיד מסכומה, בעבור כל יום של איחור, החל ביום הראשון לאיחור ועד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן או עד מועד קבלת אישור מתן מתח, לפי המוקדם משניהם; לעניין זה, &quot;שיעור אחיד&quot; - שיעור השווה לחלוקה של יום אחד במספר הימים שבין המועד המחייב המרבי לסנכרון למועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן.
:: (8) נוסף על האמור בסעיף קטן (7), אם קיבולת האגירה שהזוכה הציג לגביה אישור מתן מתח עד המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן קטנה מקיבולת האגירה שנקבעה בהודעת הזכייה, יחלט מנהל המערכת את הבטוחה הנוספת שהופקדה באופן יחסי, בהתאם ליחס בין קיבולת האגירה שלא קיבלה אישור מתן מתח לבין קיבולת האגירה שנקבעה בהודעת הזכייה.
:: (9) נוסף על האמור בסעיף קטן (6), הזוכה רשאי להגיש הודעות על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף הפקדת בטוחה נוספת, פעמיים נוספות לכל היותר; הזוכה יוכל להודיע למנהל המערכת על הארכת מועד מחייב מרבי מעודכן בפעם השנייה והשלישית, ולצרף בטוחה נוספת, לא יאוחר מהמועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, כלומר לא יאוחר מחודשיים לפני תום תקופת הבטוחה הנוספת; הוראות סעיף קטן (6) לעניין משך הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, תוקף הבטוחה הנוספת וסכומה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כל הארכה של המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן וכל הפקדת בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיפים קטנים (7) ו-(8) לעניין חילוט הבטוחה הנוספת, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי כל בטוחה נוספת שהופקדה לפי סעיף קטן זה.
:: (10) לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון יפקעו זכויותיו של הזוכה לקבלת תעריף הזמינות לגבי קיבולת שלא סונכרנה עד למועד האמור, ותפקע ההתחייבות לחיבור והזרמה בנוגע לקיבולת זו; אם הזוכה הגיש הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (6) או הודעה על הארכת המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן, בצירוף בטוחה נוספת, לפי סעיף קטן (9), יפקעו זכויותיו כזוכה בהליך לפי סעיף קטן זה לאחר המועד המחייב המרבי לסנכרון המעודכן כפי שהוארך לאחרונה, לפי העניין.
: (י) '''תקופת התעריף'''
:: מנהל המערכת ישלם למיתקנים את תעריף הזמינות החל ביום שנתן מנהל המערכת אישור הפעלה מסחרית למיתקן האגירה עד יום כ&quot;ב בסיוון התת&quot;ג (30 ביוני 2043), ואם הזוכה ייענה בחיוב לבקשת מנהל המערכת לשלב שנאים מערכתיים בתחנת משנה של המיתקן כמפורט בסעיף (ז) - עד יום כ&quot;ה בתשרי התת&quot;ד (29 באוקטובר 2043).

== פרק ט': התחשבנות ותשלומים (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ==

=== סימן א': ריבוי מיתקני ייצור המוקמים במקום צרכנות (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ===

@ 221. (תיקון: 15.8.18; תשע&quot;ט-7, תשפ&quot;א-16, תשפ&quot;ב-14) : '''ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת החלוקה והממוקמים במקום צרכנות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;סך אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - סך האנרגיה בקילו וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו-כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בתקופת זמן;
::- &quot;סך אנרגיה מיוצרת במיתקן ייצור&quot; - סך האנרגיה בקילו וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור, או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו-וולטאי, בתקופת זמן;
::- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן ייצור כהגדרתו באמות המידה, אשר משולב במקום צרכנות המחובר לרשת חלוקה;
::- &quot;מיתקן מונה נטו&quot; - מיתקן ששולב לפי [[סימן ח' בפרק ח']];
::- &quot;מיתקני העמסה&quot; - מיתקנים אשר זכאים לתעריף שולי חצי שעתי (SMP) המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
::- &quot;מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה&quot; - מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת בלבד;
::- &quot;מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור&quot; - מיתקנים אשר זכאים לתעריף קבוע המשולם בעבור כל האנרגיה המיוצרת במיתקן;
::- &quot;צריכה עצמית&quot; - ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת בכל מיתקני הייצור במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת;
::- &quot;תקופת זמן&quot; - כל חצי שעה.
: (ב) '''סדר ההתחשבנות כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות'''
:: התחשבנות בעבור תקופת זמן שבה מיוצרת אנרגיה במקום צרכנות מ-2 מיתקני ייצור ויותר, כשסך האנרגיה המיוצרת באותם מיתקנים גדולה מסך הצריכה העצמית, תיעשה כך שהאנרגיה תיוחס לצריכה עצמית לפי הסדר הזה:
:: (1) אם במקום הצרכנות מותקן מיתקן ייצור מונה נטו, האנרגיה שיוצרה בו תיוחס ראשונה לצריכה עצמית;
:: (2) אם האנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור מונה נטו קטנה מהצריכה העצמית, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כקבוע בסעיף (ג);
:: (3) כאשר במקום הצרכנות מותקן יותר ממיתקן ייצור אחד מאותו סוג, האנרגיה שתיוחס לצריכה עצמית תיקבע על פי גובה התעריף שלו זכאי כל מיתקן, כך שתיוחס קודם לצריכה עצמית האנרגיה שיוצרה במיתקן הייצור שזכאי לתעריף הנמוך ביותר;
:: (4) סך הצריכה העצמית המיוחסת למיתקן ייצור מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן ייצור;
:: (5) אנרגיה שיוצרה במיתקן ייצור ואינה מיוחסת לצריכה עצמית, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
: (ג) '''קביעת סדר המיתקנים לצריכה עצמית'''
:: (1) אם במקום צרכנות משולבים מיתקנים משני סוגים או יותר מבין הסוגים המפורטים בנספח א', ספק שירות חיוני ידרוש מצרכן לדווח לו על סדר סוגי המיתקנים שלפיו תיוחס האנרגיה לצריכה עצמית (להלן - הדיווח).
:: (2) הדיווח יבוצע על גבי טופס כמפורט בנספח א'.
:: (3) צרכן רשאי לשנות את הדיווח על סדר סוגי המיתקנים בצריכה עצמית אחת ל-12 חודשים. אופן ההתחשבנות ייקבע בהתאם לדיווח וייכנס לתוקף בתוך חודשיים ממועד מסירת הטופס.
:: (4) לא דיווח הצרכן על סדר סוגי המיתקנים לצריכה עצמית, יחול עליו הסדר הזה:
::: (א) מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה;
::: (ב) מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור;
::: (ג) מיתקני העמסה.
:: (5) אם נוסף מיתקן ייצור במקום צרכנות, האנרגיה ממיתקן הייצור הנוסף תיוחס לצריכה עצמית בהתאם לסדר סוגי המיתקנים כפי שפורטו בדיווח שבתוקף או כפי שמפורט בסעיף קטן (4), לפי העניין.

@ : {{ממורכז|'''נספח א' - טופס דיווח סדר צריכה עצמית*'''}}
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! סוג המיתקן/ים !! סיווג סדר המיתקנים לצריכה עצמית (1/2/3)
|-
| מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי ייצור ||
|-
| מיתקנים בשיטת התחשבנות לפי הזרמה ||
|-
| מיתקני העמסה ||
|}
: {{מוקטן|* סדר הצריכה מתייחס לצריכה הנוספת מעבר לצריכה ממיתקן בהסדרת מונה נטו}}

@ 222. (תיקון: 18.5.20; תשפ&quot;א-16, תשפ&quot;ב-14) : '''ריבוי מיתקני ייצור המחוברים לרשת ההולכה והממוקמים במקום צרכנות'''
: (א) '''הגדרות'''
:: באמת מידה זו -
::- &quot;אנרגיה מוזרמת לרשת&quot; - האנרגיה בקילו-וואט/שעה המוזרמת לרשת, כפי שנמדדה על ידי מונה דו כיווני המותקן בנקודת החיבור של מקום הצרכנות, בכל חצי שעה;
::- &quot;אנרגיה מיוצרת&quot; - סך האנרגיה בקילו-וואט/שעה, כפי שנמדדה על ידי מונה המותקן על הדקי הגנרטור של מיתקן הייצור או בהדקי המהפך למיתקן מסוג פוטו-וולטאי, בכל חצי שעה;
::- &quot;הספק מותקן&quot; - ההספק הנקי של מיתקן ייצור בתנאי ISO;
::- &quot;מיתקן ייצור&quot; - מיתקן המשמש לייצור אנרגיה חשמלית, הכולל, בין השאר, את יחידות הייצור הממוקמות באתר וכן מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מטלטלין הקשורים אליהן, המחובר לרשת ההולכה;
::- &quot;צריכת חצר&quot; - ההפרש בין סך האנרגיה המיוצרת או המומרת חזרה לאנרגיה חשמלית בכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה במקום צרכנות מסוים לבין סך האנרגיה המוזרמת לרשת מכל מיתקני הייצור או מיתקני האגירה, בחצי שעה נתונה;
::- &quot;צריכת חצר נטו&quot; - צריכת חצר בניכוי אנרגיה המיוצרת במיתקני ייצור באנרגיה מתחדשת ובניכוי אנרגיה שהומרה חזרה לאנרגיה חשמלית ממיתקן אגירה, בחצי שעה נתונה;
::- &quot;צריכה שעתית מרבית נטו&quot; - מכפלה של צריכת החצר נטו הגבוהה ביותר בשנה נתונה בשתיים.
: (ב) '''סדר ייחוס האנרגיה המיוצרת מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד במקום צרכנות, לצריכת חצר ולהזרמה לרשת'''
:: במקום צרכנות שבו מיוצרת אנרגיה מיותר ממיתקן ייצור או ממיתקן אגירה אחד, האנרגיה המיוצרת תיוחס בהתאם להוראות אלה:
:: (1) האנרגיה שתיוחס בחצי שעה נתונה לצריכת חצר תיקבע על פי מועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן, כך שקודם תיוחס לצריכת חצר האנרגיה המיוצרת במיתקן שמועד ההפעלה המסחרית שלו הוא המוקדם ביותר;
:: (2) סך צריכת החצר המיוחסת למיתקן מסוים לא תעלה על סך האנרגיה שיוצרה באותו מיתקן בחצי שעה נתונה;
:: (3) אנרגיה שיוצרה במיתקן מסוים ואינה מיוחסת לצריכת חצר, תסווג כאנרגיה מוזרמת לרשת.
: (ג) '''שיוך הספק שנתי לעסקאות חצר כאשר יש יותר ממיתקן ייצור אחד במקום צרכנות'''
:: (1) על אף האמור [[בסעיף (א)(2) לאמת מידה 85ב]], במקום צרכנות שבו יש יותר ממיתקן ייצור אחד, ההספק המשויך לעסקאות חצר של כל מיתקן שחלה עליו [[אמת מידה 85ב]], ייבחן בהתאם למועד ההפעלה המסחרית של כל מיתקן כאמור, והוא יחושב לפי הנוסחה המפורטת להלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt; \mathit{yc}_i = \mathit{net\ counsmp} - \mathit{older\ capacity} &lt;/math&gt;}}
::: כאשר:
:::- &lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt; - ההספק המשויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;;
:::- &lt;math&gt;\mathit{net\ counsmp}&lt;/math&gt; - צריכה שעתית מרבית נטו;
:::- &lt;math&gt;\mathit{older\ capacity}&lt;/math&gt; - ההספק המותקן המצטבר של מיתקנים שאינם מייצרים באנרגיה מתחדשת, בסולר או במזוט אשר החלו בהפעלה מסחרית לפני מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;.
:: (2) על אף האמור בסעיף קטן (1) -
::: (א) אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; (&lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt;) על פי הנוסחה קטן מ-0, ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה 0;
::: (ב) אם ההספק שהיה אמור להיות משויך לעסקת חצר על ידי מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt; (&lt;math&gt;\mathit{yc}_i&lt;/math&gt;) על פי הנוסחה גדול מההספק המותקן של מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;, ההספק שישויך בפועל לעסקת חצר יהיה ההספק המותקן של מיתקן &lt;math&gt;i&lt;/math&gt;.
: (ד) '''אי-תחולה'''
:: (1) במקום צרכנות שערב יום ד' בסיוון התש&quot;ף (27 במאי 2020) שני מיתקני ייצור לפחות שמתוכננים לייצר בו אנרגיה קיבלו אישור תעריף, אמת מידה זו לא תחול לגבי התחשבנות בעבור אותם מיתקני הייצור שקיבלו את אישור התעריף קודם למועד האמור.
:: (2) אם הצרכן רשאי לבחור את סדר ההתחשבנות בין המיתקנים האמורים בסעיף קטן (1), קביעת הסדר תיעשה בהתאם להוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 221]], בשינוי זה: בסעיף (ג)(1), במקום &quot;ספק שירות חיוני&quot; יקראו &quot;מחלק&quot;.
:: (3) אם הוקמו במקום צרכנות כאמור בסעיף קטן (1) מיתקני ייצור נוספים שקיבלו אישור תעריף לאחר המועד האמור באותו סעיף ((קטן)), תחול לגבי ההתחשבנות בעבור אותם מיתקנים אמת מידה זו, ותינתן קדימות לסיווג האנרגיה המיוצרת מהם כאנרגיה מוזרמת לרשת.

=== סימן ב': התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל (תיקון: תשפ&quot;ב-14) ===

@ 223. (תיקון: 13.10.21; תשפ&quot;ב-14, תשפ&quot;ד-24) : '''התחשבנות מנהל המערכת עם חברת החשמל'''
: (א) '''הגדרות'''
:: ((באמת מידה זו -))
::- &quot;אנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח&quot;י&quot; - סכום של כמות האנרגיה בקווט&quot;ש שיוצרה והוזרמה לרשת בכל חודש בכל אחת מיחידות הייצור של חח&quot;י;
::- &quot;ייצור נטו ברשת&quot; - סכום האנרגיה המיוצרת שמוזרמת לרשת על ידי מיתקני הייצור של חח&quot;י ושל יצרנים פרטיים, ובכלל זה יצרנים בטכנולוגיות קונבנציונלי, קוגנרציה ואנרגיה מתחדשת;
::- &quot;סך הצריכה המשקית&quot; - סכום צריכת האנרגיה בקווט&quot;ש של צרכני חח&quot;י, של צרכני מספקים פרטיים ושל צרכנים המייצרים לעצמם חשמל;
::- &quot;מספק חח&quot;י&quot; - חח&quot;י בתפקידה כבעלת רישיון הספקה;
::- &quot;פרק 7&quot; - [[פרק 7 לכללי משק החשמל (תעריפי חשמל), התשע&quot;ח-2018]];
::- &quot;צריכת מספק חח&quot;י כולל איבודים&quot; - ההפרש בקווט&quot;ש בין ייצור נטו ברשת לבין צריכת המספקים הפרטיים והאיבודים המוכרים שלהם בהתאם ללוחות תעריפי התשתית [[כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|שבפרק 7]];
::- &quot;רכישות חח&quot;י ברשת החלוקה&quot; - האנרגיה בקווט&quot;ש שחח&quot;י רוכשת ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
: (ב) '''תעריפים שמשלם מנהל המערכת לחברת החשמל'''
:: (1) בעבור האנרגיה המוזרמת לרשת על ידי יחידות הייצור של חברת החשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 לגבי רכיב ייצור חח&quot;י, באנרגיה מיוצרת נטו על ידי חח&quot;י.
:: (2) בעבור שירותים מערכתיים שנותנת חברת החשמל כיצרן חשמל, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל סכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 8.1–1 לגבי החלק בעבור שירותי חח&quot;י בסך הצריכה המשקית; לעניין זה, הערכת צריכת צרכני חברת החשמל החצי-שעתית, במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי התחשיב המפורט להלן:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;
\frac{ \left\{ \begin{alignat}{2}
\mathrm{P} - \bigl[ &amp; \left( \mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_HV} + \mathrm{CPP}_\mathrm{HV} + \mathrm{CES}_\mathrm{HV} \right) \times \eta_\mathrm{HV} + \mathrm{CPS}_\mathrm{CMV} \times \eta_\mathrm{CMV} + \\
\; &amp; \left( \mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_MV} + \mathrm{CPP}_\mathrm{MV} \right) \times \eta_\mathrm{MV} + \mathrm{CPS}_\mathrm{CLV} \times \eta_\mathrm{CLV} + \\
\; &amp; \left( \mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_LV} + \mathrm{CPS}_\mathrm{U\_LV} \right) \times \eta_\mathrm{LV} + \mathrm{CPS}_\mathrm{NMV} \times \eta_\mathrm{NMV} + \mathrm{CPSN}_\mathrm{LV} \times \eta_\mathrm{NLV} \bigr] \end{alignat} \right\} } { \eta_\mathrm{IEC} }
&lt;/math&gt;}}

::: כאשר לכל חצי שעה:
:::- &lt;math&gt;\mathrm{P}&lt;/math&gt; - סך האנרגיה נטו המוזרמת לרשת החשמל;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_HV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה במתח עליון (כולל צריכה בעסקה קרובה) של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה רציף;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPP}_\mathrm{HV}&lt;/math&gt; - סך צריכת יצרנים פרטיים וצרכני חצר, במתח עליון מרשת החשמל;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CES}_\mathrm{HV}&lt;/math&gt; - סך צריכת מיתקני אגירת חשמל, במתח עליון מרשת החשמל;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{CMV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה של כלל הצרכנים במכירה מרוכזת מתח גבוה, המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_MV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה במתח גבוה (בלא צריכה בעסקאות קרובות) של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPP}_\mathrm{MV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה במתח גבוה מרשת החשמל של יצרנים פרטיים במתח עליון וצרכני חצר;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{CLV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה של כלל הצרכנים במכירה מרוכזת מתח נמוך, המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{TOU\_LV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה במתח נמוך (בלא צריכה בעסקאות קרובות) של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{U\_LV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה במתח נמוך של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה בסיסי;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{NMV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה בעסקאות תשתית קרובות במתח גבוה של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
:::- &lt;math&gt;\mathrm{CPS}_\mathrm{NLV}&lt;/math&gt; - סך הצריכה בעסקאות תשתית קרובות במתח נמוך של כלל הצרכנים המשויכים למספקים הפרטיים ואשר מותקן אצלם מונה חכם;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{HV}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים המצטבר עד לצרכן מתח עליון;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{CMV}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים המצטבר עד לצרכן מכירה מרוכזת במתח גבוה;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{MV}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים המצטבר עד לצרכן מתח גבוה;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{CLV}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים המצטבר עד לצרכן מכירה מרוכזת במתח נמוך;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{LV}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים המצטבר עד לצרכן מתח נמוך;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{NMV}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים המצטבר הממוצע של עסקאות תשתית קרובות במתח גבוה;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{NLV}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים המצטבר הממוצע של עסקאות תשתית קרובות במתח נמוך;
:::- &lt;math&gt;\eta_\mathrm{IEC}&lt;/math&gt; - מקדם האיבודים הממוצע של כלל צרכני חח&quot;י בהתאם ללוחות התעריפים של [[פרק ט']] על פי אחוזי ההתפלגות של צרכני חברת החשמל, ובהתאם ללוח 10.5–1: תחזית התפלגות צריכת החשמל לפי קבוצות תעריף של מספק חח&quot;י.
:: (3) בעבור שירותי תשתית שנותנת חברת החשמל למספקים פרטיים, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות השירות של עסקת התשתית שנתנה חח&quot;י למספקים לפי לוחות התעריפים [[כללי משק החשמל (תעריפי חשמל)|בפרק 7]], בהתאם לסוג העסקה, ואת עלות שירותי צרכנות למספקים לפי לוח תעריפים 5.4–1.
:: (4) בעבור רכישות אנרגיה על ידי חברת החשמל ברשת החלוקה, ישלם מנהל המערכת לחברת החשמל את עלות הרכישות אשר נכללות ברכיב הייצור המשוקלל בעד האנרגיה אשר נקנתה על ידי חח&quot;י; התשלום לפי סעיף קטן זה יהיה שווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1 בטור שכותרתו &quot;רכיב ייצור רכישות חח&quot;י ברשת החלוקה&quot; בסך האנרגיה שנרכשה על ידי חברת החשמל ממיתקני ייצור ברשת החלוקה.
: (ג) '''תעריפים שגובה מנהל המערכת מחברת החשמל'''
:: (1) בשל צריכת צרכני חברת החשמל, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה:
::: (א) בעבור רכישת אנרגיה - תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 6.3–1, בטור שכותרתו &quot;תעריף הייצור המשוקלל&quot;, בצריכת מספק חח&quot;י כולל איבודים;
::: (ב) בעבור שירותי ניהול מערכת - תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 8.1–1, בטור שכותרתו &quot;תעריף ניהול מערכת&quot;, בסך הצריכה של צרכני חברת החשמל;
::: (ג) לעניין פסקאות (א) ו-(ב), הערכת צריכת צרכני חברת החשמל במסגרת סך הצריכה המשקית תחושב בחשבון השוטף החודשי לפי התחשיב המופיע בסעיף (ב)(2).
:: (2) בשל התשלומים שמשלמים בעלי מיתקן באנרגיה מתחדשת בהסדר מונה נטו בעד גיבוי ואיזון המערכת, בעת קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלומים אלה על פי לוח תעריפים 5.8–1 העוסק בתשלום בגין עלויות קליטת אנרגיה מתחדשת ברשת החשמל בהסדר מונה נטו.
:: (3) בעד הצריכה של צרכני חצר של כלל מיתקני ייצור בחלוקה, יגבה מנהל המערכת מחברת החשמל תשלום בסכום השווה למכפלת התעריף הקבוע בלוח תעריפים 8.1–1, בטור שכותרתו &quot;תעריף אגורות לקוט&quot;ש&quot;, בסך הצריכה של צרכני החצר של כלל מיתקני הייצור בחלוקה.
: (ד) '''הפקת פירוט תשלומים וקיזוז'''
:: מנהל המערכת יפיק לחברת החשמל פירוט תשלומים מחייב בהתאם למועד הקבוע [[בסעיף (א1)(1) לאמת מידה 62]]; פירוט התשלומים המחייב יכלול את התקבולים המגיעים לה כבעלת רישיון ייצור, רישיון הולכה ורישיון חלוקה, לפי סעיף (ב), בקיזוז התשלומים שבהם היא חייבת כבעלת רישיון הספקה לפי סעיף (ג) (להלן באמת מידה זו - חשבון נטו); אם קיימת מחלוקת בין חברת החשמל למנהל המערכת בנוגע לחשבון או לנתונים בבסיסו, ההכרעה במחלוקת תהיה לפי הוראות [[סעיף (ו) לאמת מידה 82]], בשינויים המחויבים.
: (ה) '''מועדי תשלום'''
:: אם החשבון נטו הוא לזכות חברת החשמל, מנהל המערכת ישלם לה את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע ליצרן לפי [[סעיף (ה1) לאמת מידה 82]]; אם החשבון נטו יהיה לחובת חברת החשמל, היא תשלם למנהל המערכת את התשלום בהתאם למועד התשלום שנקבע למספק לפי [[סעיף (ג) לאמת מידה 62]]; הוראות [[סעיף (ג) לאמת מידה 62]] [[וסעיף (ה1) לאמת מידה 82]], לעניין הארכת מועד התשלום, גם כן יחולו לעניין תשלום חשבונות לפי סעיף זה.
: (ו) '''התחשבנות בין הערכות לבין נתונים בפועל'''
:: מנהל המערכת יערוך התחשבנות בין חברת החשמל לחברת ניהול המערכת בנוגע לתשלומים השוטפים המופיעים בסעיפים (ב) ו-(ג) ושנעשו על ידי הערכה אל מול נתוני צריכה וייצור סופיים.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ז באדר התשע&quot;ח (4 במרס 2018)
&lt;חתימה&gt; אסף אילת יושב ראש רשות החשמל</text>
      <sha1>ntfde3rqmig24nf4vrolqb49eoammod</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות ליום שביעי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350683</id>
    <revision>
      <id>3080630</id>
      <parentid>3073844</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:21:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080630</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1892" sha1="mjaujqjtt714llx1pfxt11xzsz69oom" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==סליחות ליום שביעי==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=אלול}}
===כ. סליחה===
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מ יב}}{{ש}}
שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ׃{{ממס|הושע יד ב}}{{ש}}
כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה׃{{ממס|תהלים סט לד}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אנחנו החומר ואתה יוצרנו|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===כא. סליחה===
נַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה יְיָ עַד מָתָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ד}}{{ש}}
עַד מָתַי רְשָׁעִים׀ יְיָ, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ׃{{ממס|תהלים צד ג}}{{ש}}
עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֶף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח׃{{ממס|תהלים עד י}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אריה ביער דמיתי|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===כב. פזמון===
{{:יושב בסתר עליון מגני וצנתי|נוסח=מזרחי}}
{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=אלול}}</text>
      <sha1>mjaujqjtt714llx1pfxt11xzsz69oom</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות ליום שני מעשי&quot;ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350684</id>
    <revision>
      <id>3080635</id>
      <parentid>3078818</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:45:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080635</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4666" sha1="4ec57wxr43avg4wlxogau31vxk62zwy" xml:space="preserve">==סליחות ליום שני מעשרת ימי תשובה==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=עשי&quot;ת|מספר פתיחה=נב|פתיחה={{:אליך לב ונפש נשפוך כמים|נוסח=מזרחי}}}}
===נג. סליחה===
כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים׃{{ממס|תהלים ט יג}}{{ש}}
שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לב יב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יונה ב ח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אני קראתיך כי תענני אל|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===נד. סליחה===
קוֹלֵנוּ שָׁמָעְתָּ, אַל תַּעְלֵם אָזְנְךָ לְרַוְחָתֵנוּ לְשַׁוְעָתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג נו}}{{ש}}
אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ׃{{ממס|ירמיהו יד כא}}{{ש}}
אַל תִּשְׁטְפֵנוּ שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנוּ מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלֵינוּ בְּאֵר פִּיהָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט טז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אלכה ואשובה|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===נה. שלישיה===
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ׃{{ממס|ירמיהו יד כא}}{{ש}}
וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אזעק אל אלהים קולי|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===נו. שלמונית===
עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם׃{{ממס|תהלים קכט ג}}{{ש}}
כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ׃{{ממס|תהלים מד כו}}{{ש}}
יְיָ מָה רַבּוּ צָרֵינוּ רַבִּים קָמִים עָלֵינוּ׃{{ממס|תהלים ג ב}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אמרנו נגזרנו לנו|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===נז. פזמון===
{{:בין כסה לעשור|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===נח. עקידה===
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשֵׁנוּ תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מב ב}}{{ש}}
כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ׃{{ממס|תהלים מד כו}}{{ש}}
וַיֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְיָ, כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ׃{{ממס|בראשית כב טז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{הור|בק&quot;ק מוסיפים זה לפני העקידה:}}{{ש}}
&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|עקידה כרחם2}}]&lt;/small&gt;

{{:איתן למד דעת|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=עשי&quot;ת|מספר תחינה=נט|תחינה={{:שערי שמים בלולי אש ומים|נוסח=מזרחי}}}}</text>
      <sha1>4ec57wxr43avg4wlxogau31vxk62zwy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות ליום שלישי מעשי&quot;ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>350699</id>
    <revision>
      <id>3080636</id>
      <parentid>3078819</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:47:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080636</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5120" sha1="ljnw953qpdg8gjkug5rbs0aav6yl0ex" xml:space="preserve">==סליחות ליום שלישי של עשרת ימי תשובה==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=עשי&quot;ת|מספר פתיחה=ס|פתיחה={{:שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|נוסח=מזרחי}}}}
===סא. סליחה===
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ, כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יז יג}}{{ש}}
וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְיָ, וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם׃{{ממס|ירמיהו לא טז}}{{ש}}
קַוֹּה קִוִּיתִי יְיָ, וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי׃{{ממס|תהלים מ ב}}{{ש}}
לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה׃{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אך בך מקוה ישראל|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===סב. סליחה===
מַה בֶּצַע בְּדָמֵנוּ, בְּרִדְתֵּנוּ אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל י}}{{ש}}
כִּי תְבַקֵּשׁ לַעֲוֹנֵנוּ, וּלְחַטָּאתֵנוּ תִדְרוֹשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב י ו}}{{ש}}
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}}
וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃{{ממס|תהלים פו טו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אליך ה' שועתי|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===סג. שלישיה===
אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז, עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד׃{{ממס|תהלים מו ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃{{ממס|תהלים פג ב}}{{ש}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ, כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}{{ש}}
וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים צד ז}}{{ש}}
לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח, יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים עד א}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אלהים אין בלתך|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===סד. שלמונית===
תָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יונה ב ח}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}}
לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת, לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ׃{{ממס|ישעיהו מב ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:איך אוכל לבוא עדיך|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===סה. פזמון===
{{:יחביאנו צל ידו|נוסח=מזרחי}}
===סו. עקידה===
תָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יונה ב ח}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}}
לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת, לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ׃{{ממס|ישעיהו מב ז}}{{ש}}
כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃{{ממס|תהלים כב כה}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{הור|בק&quot;ק מוסיפים זה לפני העקידה:}}{{ש}}
&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|עקידה כרחם2}}]&lt;/small&gt;

{{:אזרחי מעבר הנהר|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=עשי&quot;ת|מספר תחינה=סז|תחינה={{:שבת הכסא אשר למעלה מנושא|נוסח=מזרחי}}}}</text>
      <sha1>ljnw953qpdg8gjkug5rbs0aav6yl0ex</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות ליום רביעי מעשי&quot;ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>351287</id>
    <revision>
      <id>3080637</id>
      <parentid>3078820</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:47:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080637</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4396" sha1="212at1y3s4mgxs53nukn77dq531xzhl" xml:space="preserve">==סליחות ליום רביעי של עשרת ימי תשובה==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=עשי&quot;ת|מספר פתיחה=ס|פתיחה={{:שושנת ורד|נוסח=מזרחי}}}}
===סט. סליחה===
וַאֲנִי אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְתִּי, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|תהלים פח יד}}{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אליך נקרא איום ונורא|נוסח=פולין}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===ע. סליחה===
אַתָּה הוּא מַלְכִּי מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עד יב}}{{ש}}
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מד ה}}
שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ, שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סג יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אתה מקדם אלהינו אדוננו|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===עא. שלישיה===
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל#קל ג|תהלים קל ג-ד}}{{ש}}
כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קל ז}}{{ש}}
רְאֵה עָנְיֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:שוממתי ברב יגוני|נוסח=פולין}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===עב. שלמונית===
שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃{{ממס|תהלים קכו ד}}{{ש}}
שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשֵׁנוּ, הוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ה}}{{ש}}
וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים עט יב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:תחרות רוגז הניח|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===עג. פזמון===
{{:ישמיענו סלחתי|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===עד. עקידה===
הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָיִם׃ אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא#נא כ|תהלים נא כ-כא}}{{ש}}
כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו׃{{ממס|בראשית כב יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{הור|בק&quot;ק מוסיפים זה לפני העקידה:}}{{ש}}
&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|עקידה כרחם2}}]&lt;/small&gt;

{{:אם אפס|נוסח=פולין}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=עשי&quot;ת|מספר תחינה=עה|תחינה={{:מלך מלכים רם על רמים|נוסח=פולין}}}}</text>
      <sha1>212at1y3s4mgxs53nukn77dq531xzhl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות ליום חמישי מעשי&quot;ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>351288</id>
    <revision>
      <id>3080639</id>
      <parentid>3078821</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:49:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080639</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5557" sha1="aa6mxv6g3iqx7jgsf47oglww267gd96" xml:space="preserve">==סליחות ליום חמישי מעשרת ימי תשובה==
{{סליחות|פתיחה|נוסח=פולין|יום=עשי&quot;ת|מספר פתיחה=עו|פתיחה={{:עם ה' חזקו ונתחזקה|נוסח=מזרחי}}}}
===עז. סליחה===
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}}
וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ׃{{ממס|תהלים סט יד}}{{ש}}
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אני ברב חסדך אבוא ביתך|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}

===עח. סליחה===
נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|איכה ג מא}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אלהים בישראל גדול נודעת|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===עט. שלישיה===
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח ג|תהלים נה ב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אתה חלקי וצור לבבי|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===פ. שלמונית===
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}}
זֹאת נָשִׁיב אֶל לִבֵּנוּ, עַל כֵּן נוֹחִיל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איכה ג כא}}{{ש}}
כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קל ז}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:תוחלת ישראל|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===פא. סליחה===
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, הַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז ז}}{{ש}}
שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז א}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אזון תחן והסכת עתירה|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===פב. פזמון===
{{:אזכרה אלהים ואהמיה|נוסח=מזרחי}}
===פג. עקידה===
חָנֵּנוּ אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעֵינוּ׃ הֶרֶב כַּבְּסֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּמֵחַטָּאתֵנוּ טַהֲרֵנוּ׃{{ממס|תהלים נא#נא ג|תהלים נא ג-ד}}{{ש}}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}}{{ש}}
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא כא}}{{ש}}
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז כ}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{הור|בק&quot;ק מוסיפים זה לפני העקידה:}}{{ש}}
&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|עקידה כרחם2}}]&lt;/small&gt;

{{:אל הר המור|נוסח=מזרחי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
{{סליחות|סיום|נוסח=פולין|יום=עשי&quot;ת|מספר תחינה=פד|תחינה={{:מקוה ישראל מושיעו|נוסח=מזרחי}}}}</text>
      <sha1>aa6mxv6g3iqx7jgsf47oglww267gd96</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יצורים וצפון חובם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470616</id>
    <revision>
      <id>3080606</id>
      <parentid>2953567</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T21:14:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080606</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3212" sha1="jw19p00qadfjt57ylnqfkd4ngvpppud" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יהודה''' (הלוי)}}

{{סי|יְ}}צוּרִים וּצְפוּן חֻבָּם / כַּחֹמֶר בִּימִינֶךָ {{ש}}
רוּחַ חַדֵּשׁ בְּקִרְבָּם / לְהַשִּׂיג אֶת רְצוֹנֶךָ {{ש}}
וְעֵת קָרְאָם תִּרְצֶה בָם / וְיִמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ {{ר1}}
תָּכִין לִבָּם / תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ{{ממס|תהלים י יז}}
{{רפרן|הזחה=2|תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}}

{{סי|הַ}}מְעַט לִי עֲוֹן נֹעַר / וְעוֹד לֹא הִטֶּהָרְתִּי {{ש}}
וּשְׁגִיאוֹת לֵב נִבְעַר / אֲשֶׁר אַחֲרָיו נָהָרְתִּי {{ש}}
וְגָלוּת וְחַיֵּי צַעַר / בִּגְלָלָם נִמְהָרְתִּי {{ש}}
וּמָוֶת כִּזְאֵב יַעַר / לְפָנַי וְלֹא נִזְהָרְתִּי {{ר1}}
וְזַדְתִּי וְלֹא נִזְכַּרְתִּי / יוֹם עָמְדִי לְפָנֶיךָ
{{רפרן|הזחה=2|תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}}

{{סי|וַ}}יְהִי לִי לֵב סוֹרֵר / אַחֲרֵי בִצְעוֹ נוֹטֶה {{ש}}
וְעַיִן לֹא תִתְגּוֹרֵר / וַתִּזְנֶה עָלַי וַתִּשְׂטֶה {{ש}}
וְאֹזֶן לֹא תִתְעוֹרֵר / כִּי אִם לְדִבְרֵי חוֹטֶא {{ש}}
וְיָד תֶּאֱהַב לְהִשְׂתָּרֵר / וּפֶה בִּנְבָלָה בוֹטֶה {{ר1}}
וְאֵיכָכָה אֶתְבָּרֵר / וְאֵיךְ אֶעֱמֹד בְּדִינֶךָ
{{רפרן|הזחה=2|תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}}

{{סי|דָּ}}ם וּבָשָׂר אֵיךְ יֵצֵא / שָׁלֵם מִתּוֹךְ לַבָּה {{ש}}
וְאִם אַתָּה לֹא תִפְצֶה / וְתַפְלִיא לַעֲשׂוֹת סִבָּה {{ש}}
מֵאַיִן יִמָּצֵא / סְלִיחָה לְאַשְׁמָה רַבָּה {{ש}}
מוֹכֵר בְּעוֹלָם יוֹצֵא / אֶת הָעוֹלָם הַבָּא {{ר1}}
וּבַמֶּה זֶה יִתְרַצֶּה / וְיָפִיק תַּחֲנוּנֶיךָ
{{רפרן|הזחה=2|תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}}

{{סי|הֵ}}עָתֵר יָהּ לְמַעְתִּיר / לְךָ, לֵילֵי שִׁמּוּרָיו {{ש}}
וְאֶת בֵּית קָדְשְׁךָ הַכְתִּיר / לְכַפֵּר בּוֹ כִּפּוּרָיו {{ש}}
פָּנֶיךָ אַל תַּסְתִּיר / לְהַצִּילוֹ מִמְּגוּרָיו {{ש}}
וּפַסַּת יָדְךָ תַּתִּיר / לִהְיוֹת בְּבֵיתְךָ מְגוּרָיו {{ר1}}
בְּשׁוֹכְנֵי מִשְׁכָּנֶךָ / וְאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנְךָ
{{רפרן|הזחה=2|תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>jw19p00qadfjt57ylnqfkd4ngvpppud</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080607</id>
      <parentid>3080606</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T21:14:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[יצורים וצפון]] לשם [[יצורים וצפון חובם]]</comment>
      <origin>3080606</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3212" sha1="jw19p00qadfjt57ylnqfkd4ngvpppud" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יהודה''' (הלוי)}}

{{סי|יְ}}צוּרִים וּצְפוּן חֻבָּם / כַּחֹמֶר בִּימִינֶךָ {{ש}}
רוּחַ חַדֵּשׁ בְּקִרְבָּם / לְהַשִּׂיג אֶת רְצוֹנֶךָ {{ש}}
וְעֵת קָרְאָם תִּרְצֶה בָם / וְיִמְצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ {{ר1}}
תָּכִין לִבָּם / תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ{{ממס|תהלים י יז}}
{{רפרן|הזחה=2|תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}}

{{סי|הַ}}מְעַט לִי עֲוֹן נֹעַר / וְעוֹד לֹא הִטֶּהָרְתִּי {{ש}}
וּשְׁגִיאוֹת לֵב נִבְעַר / אֲשֶׁר אַחֲרָיו נָהָרְתִּי {{ש}}
וְגָלוּת וְחַיֵּי צַעַר / בִּגְלָלָם נִמְהָרְתִּי {{ש}}
וּמָוֶת כִּזְאֵב יַעַר / לְפָנַי וְלֹא נִזְהָרְתִּי {{ר1}}
וְזַדְתִּי וְלֹא נִזְכַּרְתִּי / יוֹם עָמְדִי לְפָנֶיךָ
{{רפרן|הזחה=2|תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}}

{{סי|וַ}}יְהִי לִי לֵב סוֹרֵר / אַחֲרֵי בִצְעוֹ נוֹטֶה {{ש}}
וְעַיִן לֹא תִתְגּוֹרֵר / וַתִּזְנֶה עָלַי וַתִּשְׂטֶה {{ש}}
וְאֹזֶן לֹא תִתְעוֹרֵר / כִּי אִם לְדִבְרֵי חוֹטֶא {{ש}}
וְיָד תֶּאֱהַב לְהִשְׂתָּרֵר / וּפֶה בִּנְבָלָה בוֹטֶה {{ר1}}
וְאֵיכָכָה אֶתְבָּרֵר / וְאֵיךְ אֶעֱמֹד בְּדִינֶךָ
{{רפרן|הזחה=2|תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}}

{{סי|דָּ}}ם וּבָשָׂר אֵיךְ יֵצֵא / שָׁלֵם מִתּוֹךְ לַבָּה {{ש}}
וְאִם אַתָּה לֹא תִפְצֶה / וְתַפְלִיא לַעֲשׂוֹת סִבָּה {{ש}}
מֵאַיִן יִמָּצֵא / סְלִיחָה לְאַשְׁמָה רַבָּה {{ש}}
מוֹכֵר בְּעוֹלָם יוֹצֵא / אֶת הָעוֹלָם הַבָּא {{ר1}}
וּבַמֶּה זֶה יִתְרַצֶּה / וְיָפִיק תַּחֲנוּנֶיךָ
{{רפרן|הזחה=2|תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}}

{{סי|הֵ}}עָתֵר יָהּ לְמַעְתִּיר / לְךָ, לֵילֵי שִׁמּוּרָיו {{ש}}
וְאֶת בֵּית קָדְשְׁךָ הַכְתִּיר / לְכַפֵּר בּוֹ כִּפּוּרָיו {{ש}}
פָּנֶיךָ אַל תַּסְתִּיר / לְהַצִּילוֹ מִמְּגוּרָיו {{ש}}
וּפַסַּת יָדְךָ תַּתִּיר / לִהְיוֹת בְּבֵיתְךָ מְגוּרָיו {{ר1}}
בְּשׁוֹכְנֵי מִשְׁכָּנֶךָ / וְאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנְךָ
{{רפרן|הזחה=2|תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]</text>
      <sha1>jw19p00qadfjt57ylnqfkd4ngvpppud</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סדר יום כיפור קטן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1715479</id>
    <revision>
      <id>3080648</id>
      <parentid>3079117</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080648</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17451" sha1="fvj89939ybb1yxtasfd41zezmsfrw2u" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
==תפלה לעני==
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃ יְיָ שִׁמְעָה תְפִלָּתִי, וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא׃ אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי, הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ, בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי׃ כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי, וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹקֵד נִחָרוּ׃ הוּכָּה כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי, כִּי שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחְמִי׃ מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי׃ דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר, הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת׃ שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג׃ כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי, מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ׃ כִּי אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי, וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי׃ מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ, כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי׃ יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ׃ וְאַתָּה יְיָ לְעוֹלָם תֵּשֵׁב, וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר׃ אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃ כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ, וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ׃ וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְיָ, וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת כְּבוֹדֶךָ׃ כִּי בָנָה יְיָ צִיּוֹן, נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ׃ פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר, וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם׃ תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן, וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ׃ כִּי הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ, יְיָ מִשָּׁמַיִם אֶל אֶרֶץ הִבִּיט׃ לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר, לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה׃ לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם יְיָ, וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלָ͏יִם׃ בְּהִקָּבֵץ עַמִּים יַחְדָּו, וּמַמְלָכוֹת לַעֲבֹד אֶת יְיָ׃ עִנָּה בַדֶּרֶךְ כֹּחִי, קִצַּר יָמָי׃ אֹמַר אֵלִי אַל תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי, בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ׃ לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם׃ הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד, וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ, כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ׃ וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ׃ בְּנֵי עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ, וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן׃{{ממס|תהלים קב}}
==יום זה==
{{:יום זה יהי משקל כל חטאתי}}
==למנצח==
{{הור|בערב ראש חודש אומרים &quot;למנצח מזמור לדוד&quot;, וכשמקדימים אומרים &quot;למנצח על הגיתית&quot;.}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית|למנצח}}

{{ממס1|תהלים ח}}
לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד׃ יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם׃ מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃ כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ, יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה׃ מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃ וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ׃ תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו׃ צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם, וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי׃ צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם, עֹבֵר אׇרְחוֹת יַמִּים׃ יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָרֶץ׃

==אשרי==
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}
==חצי קדיש==
{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת=לא}}

{{הור2|אם יש עשרה מתענים מוציאין ספר תורה וקוראים {{צ|ויחל}} וכו'.}}

==עמידה==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ב}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ג|א ד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|א ז}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב א}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ג|ב ו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ב ח|ג ח}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ג י}}
&lt;/div&gt;
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ג ט|ג י}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ד א|ד ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ד ד|ז ג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|עננו א}}
{{רקע אפור}}
{{הור|אם הציבור מתענה, החזן אומר:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|עננו ב|עננו ג}}{{סוף}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|ח א|יא ג}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יב א|יד ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יד ד|טז ב}}
{{רקע אפור|{{הור|כשמתענים, אומרים:}}{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|עננו ב}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|טז ד|יז ב}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יז ח|יח ג}}&lt;/small&gt;&lt;/div&gt;
|}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יח ח1|יח ח2}}{{רקע אפור}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|כהנים א}}
{{הור|(אם הציבור מתענה)}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|כהנים ג|כהנים ד}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ב}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ו}}{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט א}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ג}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ד}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|יט ו}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי א|אלהי ב}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי ד}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/תפילת שמונה עשרה|אלהי ו}}

==פתיחה==
{{הור|אחרי חזרת הש&quot;ץ מתחילים כאן:}}

לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל יְיָ, כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ יַךְ וְיַחְבְּשֵנוּ׃ יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו׃{{ממס|הושע ו|הושע ו א-ב}}{{ש}}כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}

{{הור|החזן אומר ג' פעמים, ואחריו הקהל:}}{{ש}}{{ג|הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃}}{{ממס|איכה ה כא}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|אל מלך}}

==סליחה==
אָנָּא יְיָ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, וְתוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֵנוּ וּמִשְׁפָּטֵנוּ כַּצָּהֳרָיִם.{{ש}}אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ |תהלים ה ב}}{{ש}}בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ |תהלים ד ב}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|כרחם2}}

{{הור|חזן:}} סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃{{ממס|במדבר יד יט}} וְשָׁם נֶאֱמַר: {{ש}}{{הור|קהל וחזן:}}
וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד כ}}

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשֲׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט/טעמים#ט יח|דניאל ט יח-יט}}

{{:משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|נוסח=מזרחי|יום=יום כיפור קטן}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|אל מלך}}

==סליחה==
וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ׃{{ממס|הושע יד ג}}{{ש}}תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפֵּינוּ מִנְחַת עָרֶב׃{{ממס|תהלים קמא ב}}{{ש}}יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ |תהלים יט טו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|כרחם2}}

{{#קטע:אלהי בשר עמך מפחדך סמר|יוכ&quot;ק}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|אל מלך}}

==פזמון==
טוֹב יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}טוֹב יְיָ לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃ {{ש}}טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג#ג כה|איכה ג כה-כו}}{{ש}}טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ {{ש}}טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}טוֹב וְיָשָׁר יְיָ עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בוֹ׃{{ממס|נחום א ז}}{{ש}}כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|כרחם2}}

{{:בת עמי לא תחשה|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|אל מלך}}
==רחמנא אידכר לן==
{{#קטע:רחמנא אידכר לן|אשכנז}}
==אל ארך אפים==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|אל ארך}}
==אל תעש עמנו כלה==
{{:אל תעש עמנו כלה|נוסח=אשכנז}}
==וידוי==
{{הור|וידוי הגדול של רבינו נסים:}}

{{:וידוי הגדול לרבנו נסים|נוסח=אשכנז}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}

{{#קטע:אשמנו מכל עם|א}}

{{רקע אפור}}{{הור|יש נוהגים שלא לכפול הוידוי.}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{סוף}}

{{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}}

{{רקע אפור}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{סוף}}

==י&quot;ג מידות==
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|אל ארך}}
==שמע ישראל==
{{הור|חזן וקהל:}}

{{גדול-מודגש|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד׃}}

בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.{{ש}}
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ש}}
יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים׃{{ממס|מ&quot;א יח לט}}

יְיָ מֶלֶךְ. יְיָ מָלָךְ. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד׃{{ממס|שמות טו יח}}
{{#קטע:עננו אלוהי אברהם|אשכנז2}}

==קדיש תתקבל==
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=לא}}

==למנצח==
{{הור|בערב ראש חודש אומרים &quot;למנצח על הגתית&quot;, וכשמקדימים אומרים &quot;למנצח מזמור לדוד&quot;.}}

{{ממס1|תהלים ח}}
לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד׃ יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם׃ מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃ כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ, יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה׃ מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃ וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ׃ תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ, כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו׃ צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם, וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי׃ צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם, עֹבֵר אׇרְחוֹת יַמִּים׃ יְיָ אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָרֶץ׃

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/חול/שחרית|למנצח}}
===קדיש יתום===
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}

==עלינו לשבח==
{{:סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח}}
===קדיש יתום===
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}

==שינויי נוסחאות==</text>
      <sha1>fvj89939ybb1yxtasfd41zezmsfrw2u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשובבי&quot;ם ת&quot;ת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1723199</id>
    <revision>
      <id>3080649</id>
      <parentid>3076974</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T06:08:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080649</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17694" sha1="qtjfqobyiby7gf7y75r9oeg3tboh6ru" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|יש שמתענים בימי חמישי של פרשיות שובבי&quot;ם ת&quot;ת ({{=}}שמות עד תצוה) בשנה מעוברת ואומרים בהם סליחות אלו, ויש שעושים כן גם בשנה פשוטה בפרשיות שובבי&quot;ם (ואז אומרים בפרשת משפטים את הסליחות לפרשת תצוה).}}
==פתיחה==
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|סלח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל ארך}}
==שמות==
===סליחה===
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}} 
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}} 
שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ׃{{ממס|תהלים פה ה}}{{ש}}
אֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סד ו}}{{ש}}
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לט יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אין מי יקרא בצדק|נוסח=פולין}} 

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===סליחה===
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח ג|תהלים נה ב}}{{ש}}
תָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|יונה ב ח}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}} 
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:תבוא לפניך שועת חנון|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===פזמון===
{{:מלאכי רחמים|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
==וארא==
===סליחה===
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃{{ממס|תהלים קכד#קכד ב|תהלים קכד ב-ג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:ישראל עמך|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===סליחה===
נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם, אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם׃{{ממס|איכה ג מא}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}{{ש}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אלהים בישראל גדול נודעת|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===פזמון===
{{:ישראל נושע בה' (סליחות)|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}

==בא==
===סליחה===
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}{{ש}} 
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ממס|תהלים קל ג}}{{ש}}
אִם בָּנֶיךָ חָטְאוּ לָךְ, אַל תְּשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב ח ד}}{{ש}}
נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַייָ עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא׃{{ממס|תהלים לג כ}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אין כמדת בשר מדתך|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===סליחה===
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, הַקְשִׁיבָה לְקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}{{ש}}
הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעָתֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ג}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|כרחם2}}

{{:תענית צבור קבעו תבוע צרכים|נוסח=פולין}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|אל מלך מזרחי}}
===פזמון===
{{:אלה בשלישמו|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
==בשלח==
===סליחה===
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}} 
הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ, בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם, וַתּוֹצִיאֵנוּ לָרְוָיָה׃{{ממס|תהלים סו יב}}{{ש}} 
שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ׃{{ממס|תהלים פה ה}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אם אמרי אשכחה מרי שיחי|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===סליחה===
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים מב ב}}{{ש}}
כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ׃{{ממס|תהלים מד כו}}{{ש}}
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ׃ כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃{{ממס|תהלים עט#עט ו|תהלים עט ו-ז}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:תערוג אליך כאיל על אפיקים|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===פזמון===
{{:חוקר הכל וסוקר|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
==יתרו==
===סליחה===
אֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו סד ו}}{{ש}}
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא ו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===סליחה===
אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז, עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד׃{{ממס|תהלים מו ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃{{ממס|תהלים פג ב}}{{ש}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ, כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}{{ש}}
וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים צד ז}}{{ש}}
לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח, יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים עד א}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אלהים אין בלתך|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===פזמון===
{{:יושב בסתר עליון מגני וצנתי|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
==משפטים==
===סליחה===
אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ.{{ש}}
בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ: {{ממס|תהלים ד, ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לט יג}}{{ש}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===סליחה===
הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם: {{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ: {{ש}}
הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ:

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אורך ואמיתך שלח|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===פזמון===
{{:יחביאנו צל ידו|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
==תרומה==
===סליחה===
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי:{{ממס|תהלים מ יב}}{{ש}}
שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ:{{ממס|הושע יד ב}}{{ש}}
כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה:{{ממס|תהלים סט לד}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אנחנו החומר ואתה יוצרנו|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===סליחה===
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלֵינוּ הִתְאַפָּקוּ: {{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סג טו}}{{ש}}
אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם:{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:{{ממס|ירמיהו יד ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:איה כל נפלאותיך|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===פזמון===
{{:ישמיענו סלחתי|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
==תצוה==
===סליחה===
אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ:{{ממס|ישעיהו סד, ח}}{{ש}}
הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד:{{ממס|ישעיהו סד, יא}}{{ש}}
שׁוּבָה יְיָ עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ:{{ממס|תהלים צ, יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{:אפפונו מים|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===סליחה===
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ:{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו, ו}} {{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא וְחָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ:{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז, ז}}{{ש}}
שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ:{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז, א}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ:{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל, יא}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אזון תחן והסכת עתירה|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
===פזמון===
{{:אזכרה אלהים ואהמיה|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך מזרחי}}
==סיום הסליחות==
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך פולין}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{:אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|נוסח=פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו פולין}}

{{הור2|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון. '''למנהג ליטא''' אומרים את הפסוקים המסומנים לפני הפסוק האחרון.}}
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
{{סימון אפור|אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ב}}{{ש}}{{ק|יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}}}}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
{{הור|נוסח ליטא: אֲמָרֵינוּ…}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח טז}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך פולין}}
===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}}
[[קטגוריה:סדרי סליחות]]</text>
      <sha1>qtjfqobyiby7gf7y75r9oeg3tboh6ru</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מסגרת הסליחות (אשכנז)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1725184</id>
    <revision>
      <id>3080566</id>
      <parentid>3080514</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T18:24:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* שומע תפילה – נוסח אשכנז המערבי */ כמו ש&quot;כי על רחמיך הרבים&quot; מחולק</comment>
      <origin>3080566</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="112356" sha1="bk1emrg4mk8f72o8997wrp0e4qi3mpe" xml:space="preserve">{{הור2|'''בסליחות לימי התשובה''', למנהג אשכנז המזרחי אומרים {{צ|אשרי}}, חצי קדיש, {{צ|לך ד' הצדקה}}. למנהג אשכנז המערבי החזן מתחיל {{צ|אדון עולם}}, {{צ|לך ד' הצדקה}}.

'''בסליחות לתענית ציבור''', אומרים מיד {{צ|סלח לנו אבינו…}} ו{{צ|אל ארך אפים}}.

הערה: נוסח ליטא נוהג כיום רק בסליחות לימי התשובה, ואילו בסליחות לתענית ציבור נהוג כיום נוסח פולין גם בקהילות ליטא, מלבד סדר הפסוקים ב{{צ|שמע קולנו}} וסדר הפזמונים בסליחות לבה&quot;ב.}}
===לך ד' הצדקה===
&lt;קטע התחלה=לך/&gt;לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים.{{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט ז}}{{ש}}
מַה נִּתְאוֹנֵן וּמַה נֹּאמַר, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}} 
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה אֵלֶיךָ, כִּי יְמִינְךָ פְשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים.{{ש}} 
לֹא בְחֶסֶד וְלֹא בְמַעֲשִׂים בָּאנוּ לְפָנֶיךָ, כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְלָתֶיךָ.{{ש}} 
דְּלָתֶיךָ דָפַקְנוּ רַחוּם וְחַנּוּן, נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ.{{ש}} 
מִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. &lt;קטע סוף=לך/&gt;

{{הור2|בנוסח אשכנז המזרחי, בערב יום כיפור מדלגים כאן ל{{צ|אל ארך אפים}}. בשאר הימים ממשיכים {{צ|שומע תפילה}}.}}
===שומע תפילה – נוסח פולין===
&lt;קטע התחלה=שומע פולין א/&gt;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}} 
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} 
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע פולין א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} 
&lt;/noinclude&gt;'''אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃'''{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} 
'''בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃'''{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שומע פולין ב/&gt;צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=שומע פולין ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=סלח/&gt;&lt;קטע התחלה=מ.סלח/&gt;סְלַח לָנוּ אָבִינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ&lt;קטע סוף=מ.סלח/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=מ.מחל/&gt;מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ.&lt;קטע סוף=סלח/&gt;&lt;קטע סוף=מ.מחל/&gt;

===שומע תפילה – נוסח ליטא===
&lt;קטע התחלה=שומע ליטא א/&gt;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}
אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 
וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ.{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}} 
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}} 
כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע ליטא א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} 
&lt;/noinclude&gt;'''אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃'''{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} 
'''בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃'''{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שומע ליטא ב/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.{{ש}}
כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר.{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּינוּ, וּבְצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג יא}}{{ש}}

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ.{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=שומע ליטא ב/&gt;

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ{{ש}}
מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ.
===שומע תפילה – נוסח הונגריה===
&lt;קטע התחלה=שומע הונגריה א/&gt;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|דה&quot;א טז כה}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ, יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ׃{{ממס|תהלים קו ב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע הונגריה א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בערב ראש השנה מוסיפים׃}}{{ש}} 
&lt;/noinclude&gt;'''אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׃'''{{ממס|תהלים פט טז}}{{ש}} 
'''בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְיָ׃'''{{ממס|תהלים צח ו}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שומע הונגריה ב/&gt;לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם, בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם׃{{ממס|תהלים פט י}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}} 
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}
צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}

דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ, לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ.{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַלִּים וְרֵקִים.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלָךְ, חוּסָה עַל עֲמָלָךְ.{{ש}}
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ, יְיָ, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}&lt;קטע סוף=שומע הונגריה ב/&gt;

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ / כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ{{ש}}
מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ / כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ.

===שומע תפילה – נוסח אשכנז המערבי===
&lt;קטע התחלה=שומע מערב א/&gt;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.]&lt;noinclude&gt;{{הערה|משפט זה חסר בחלק מהנוסחאות כגון האשכנזים באיטליה. ואף בפפד&quot;ם אין אומרים אותו בליל יום כפור (דברי קהלות).}}&lt;/noinclude&gt; {{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}} 
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃ בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג#קג כ|תהלים קג כ-כב}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}} 
כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃ כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז#מז ז|תהלים מז ז-ח}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}} 
כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}} 
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה|תהלים צה א-ב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=שומע מערב א/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{הור|בעשרת ימי תשובה מוסיפים:}} &lt;/noinclude&gt;'''צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃'''{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
&lt;קטע התחלה=שומע מערב ב/&gt;לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}} 
לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}

הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}&lt;קטע סוף=שומע מערב ב/&gt;

===פתיחה===
{{הור2|בער&quot;ה ובעשי&quot;ת, ובנוסח אשכנז המזרחי גם בסליחות ליום ראשון, אומרים כאן פתיחה, ואחר כך {{צ|כי על רחמיך הרבים}}. בנוסח אשכנז המערבי אומרים אותו גם כשלא אומרים פתיחה.}}&lt;קטע התחלה=כי על רחמיך מזרח/&gt;&lt;קטע התחלה=כי על רחמיך מערב/&gt;
כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְטוּחִים, וְעַל צִדְקוֹתֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים, וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים, וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים.{{ש}} אַתָּה הוּא מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקוֹת מִקֶּדֶם, מַעֲבִיר עֲוֹנוֹת עַמּוֹ וּמֵסִיר חַטֹּאת יְרֵאָיו, כּוֹרֵת בְּרִית לָרִאשׁוֹנִים וּמְקַיֵּם שְׁבוּעָה לָאַחֲרוֹנִים.{{ש}} אַתָּה הוּא שֶׁיָּרַדְתָּ בַּעֲנַן כְּבוֹדְךָ עַל הַר סִינַי, וְהֶרְאֵיתָ דַּרְכֵי טוּבְךָ לְמֹשֶׁה &lt;קטע סוף=כי על רחמיך מערב/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;עַבְדֶּךָ, וְאָרְחוֹת &lt;קטע סוף=כי על רחמיך מזרח/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=כי על רחמיך מערב/&gt;עַבְדֶּךָ. אָרְחוֹת&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt; &lt;קטע התחלה=כי על רחמיך מזרח/&gt;חֲסָדֶיךָ גִּלִּיתָ לוֹ, וְהוֹדַעְתּוֹ כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, וּמַנְהִיג אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים. וְכֵן כָּתוּב:{{ש}}וַיֹּאמֶר, אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְיָ לְפָנֶיךָ, וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם׃{{ממס|שמות לג יט}}&lt;קטע סוף=כי על רחמיך מזרח/&gt;&lt;קטע סוף=כי על רחמיך מערב/&gt;

&lt;קטע התחלה=אל ארך/&gt;אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:&lt;קטע סוף=אל ארך/&gt;

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}

{{הור2|בנוסח אשכנז המערבי אומרים כאן '''חצי קדיש'''.}}

===פסוקים לפני הסליחה===
{{הור2|בנוסח אשכנז המזרחי אומרים את הפסוקים השייכים לסליחה, ואחר כך את הפסוקים הבאים. למנהג פולין, מהסליחה השניה ואילך אומרים רק עד {{צ|ביום קראנו}}.{{הערה|ובקצת קהילות אומרים את ההמשך גם לפני העקידה (ד' גולדשמידט, סדר הסליחות כמנהג פולין, עמ' ט).}} למנהג ליטא המקורי אומרים גם {{צ|סלח נא}} ו{{צ|הטה}} לפני כל סליחה, אולם כיום הרבה נוהגים כהגר&quot;א שאף {{צ|כרחם}} אין אומרים.{{הערה|כך נכתב בשמו ב'תוספת מעשה רב' (ראו [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35342&amp;st=&amp;pgnum=29&amp;hilite= כאן] אות קצו). ואמנם לפי האמור שם לפני העקדה אומרים, אולם המנהג הרווח אינו כך (ע&quot;פ לוח ההלכות והמנהגים – זלזניק).}}}}

&lt;קטע התחלה=כרחם1/&gt;&lt;קטע התחלה=כרחם2/&gt;&lt;קטע התחלה=לחש כרחם1/&gt;כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג יג}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ליי/&gt;לַייָ הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃{{ממס|תהלים ג ט}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃{{ממס|תהלים מו ח}}{{ש}}
יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃{{ממס|תהלים פד יג}}{{ש}}
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}&lt;קטע סוף=כרחם2/&gt;&lt;קטע סוף=לחש כרחם2/&gt;
&lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;
&lt;קטע סוף=ליי/&gt;&lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;&lt;קטע התחלה=עקידה כרחם2/&gt;{{הור|חזן:}} &lt;קטע התחלה=לחש כרחם1/&gt;סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: &lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;{{הור|קו&quot;ח:}}
&lt;קטע התחלה=לחש כרחם1/&gt;וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}}

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, &lt;קטע התחלה=ליי/&gt;כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט/טעמים#ט יח|דניאל ט יח-יט}}&lt;קטע סוף=ליי/&gt;&lt;קטע סוף=כרחם1/&gt;&lt;קטע סוף=לחש כרחם1/&gt;&lt;קטע סוף=עקידה כרחם2/&gt;

{{הור2|בנוסח אשכנז המערבי אומרים תמיד את הפסוקים האלו לפני הסליחה הראשונה:}}

&lt;קטע התחלה=מה נאמר/&gt;מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים׃{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק׃{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵינוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ, בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב, וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ׃{{ש}}
כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם׃{{ממס|לפני=מתוך|עזרא ט ו}}{{ש}}
כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת, וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר׃{{ש}}
יָדַעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵנוּ, עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ, כִּי חָטָאנוּ לָךְ׃{{ממס|ירמיהו יד כ}}{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה׃{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃ כִּי כִגְבֹהַּ הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ כֵּן&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=כן|תיבה זו נמחקה ע&quot;י ר' זעליגמן בער}}&lt;/noinclude&gt; הַגְבֵּר חַסְדְּךָ עָלֵינוּ׃ כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב כֵּן&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=כן}}&lt;/noinclude&gt; תַּרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ׃ &lt;קטע התחלה=יוכק כרחם/&gt;כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן&lt;noinclude&gt;{{הערה|שם=כן}}&lt;/noinclude&gt; תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג#קג י|תהלים קג י-יג}}{{ש}}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃{{ממס|דניאל ט ט}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ, וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ, וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם׃{{ממס|מ&quot;א ח נ}}{{ש}}
וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ׃{{ממס|דה&quot;ב ו כא}}{{ש}}
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃{{ממס|במדבר יד#יד יט|במדבר יד יט-כ}}{{ש}}

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}&lt;קטע סוף=מה נאמר/&gt;&lt;קטע סוף=יוכק כרחם/&gt;

{{הור2|למנהג אשכנז המערבי החל מהסליחה השניה אומרים לפני כל סליחה את הפסוקים השייכים לה, ואחר כך את הפסוקים הבאים:}}

&lt;noinclude&gt;{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}&lt;/noinclude&gt;

===פסוקים לפני הפזמון===

{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי בדרך כלל לא אומרים פסוקים לפני הפזמון. למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפסוקים הבאים:}}
&lt;קטע התחלה=טוב/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ׃{{ממס|נחום א ז}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ב}}{{ש}}
הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא ו}}{{ש}}
הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם׃{{ממס|תהלים כח ט}}{{ש}}
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}}{{ש}}&lt;קטע סוף=טוב/&gt;{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|למנהג האשכנזים באיטליה אומרים את הפסוקים הבאים לפני הפזמון. בשאר קהילות אשכנז המערבי אומרים אותם ביום כפור לפני הפזמונים של מנחה ונעילה. בפרנקפורט אומרים אותם גם בערבית של יום כפור, ובמץ אומרים אותם אף בערב יום כפור. גם למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותם לפני מנחה של יום כיפור קטן:}}
&lt;קטע התחלה=נעילה טוב/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ׃{{ממס|נחום א ז}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}&lt;קטע סוף=נעילה טוב/&gt;

{{הור2|למנהג אשכנז המערבי אומרים את הפסוקים הבאים ביום כפור לפני הפזמונים של שחרית ומוסף:}}
&lt;קטע התחלה=כפור טוב/&gt;טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}}{{ש}}
צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
וַייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ׃{{ממס|תהלים ט ח}}{{ש}}
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|תהלים ט ט}}{{ש}}
(כִּי) יְיָ שֹׁפְטֵנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לג כב}}{{ש}}
נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה׃{{ממס|תהלים צג ב}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים, לְהוֹשִׁיעַ כׇּל עַנְוֵי אֶרֶץ סֶלָה׃{{ממס|תהלים עו י}}{{ש}}
הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטֵנוּ, אֱלֹהֵינוּ וַאדֹנֵנוּ לְרִיבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לה כג}}{{ש}}
וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֵנוּ, וּמִשְׁפָּטֵנוּ כַּצָּהֳרָיִם׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לז ו}}{{ש}}
כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק׃{{ממס|תהלים ט ה}}&lt;קטע סוף=כפור טוב/&gt;

===אל מלך יושב על כסא רחמים===
{{הור|אחרי כל סליחה, וגם אחרי הפזמון, אומרים:}}

&lt;קטע התחלה=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;קטע התחלה=אל מלך מערבי/&gt;אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, &lt;קטע סוף=אל מלך מערבי/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;וּזְכָר: &lt;קטע סוף=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אל מלך מערבי/&gt;זְכָר&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt; &lt;קטע התחלה=אל מלך מזרחי/&gt; לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, &lt;קטע סוף=אל מלך מערבי/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: &lt;קטע סוף=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=אל מלך מערבי/&gt;וְכֵן כָּתוּב:&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt; &lt;קטע התחלה=אל מלך מזרחי/&gt;וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃&lt;קטע התחלה=אל ארך/&gt;

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}&lt;קטע סוף=אל ארך/&gt;&lt;קטע סוף=אל מלך מזרחי/&gt;&lt;קטע סוף=אל מלך מערבי/&gt;

===זכור רחמיך – נוסח אשכנז המזרחי===
{{הור|למנהג ליטא מתחילים כאן:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך ליטא/&gt;אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
חַטֹּאות נְעוּרֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ אַל תִּזְכֹּר, כְּחַסְדְּךָ זְכָר לָנוּ אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים כה ז}}

&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג פולין מתחילים כאן:}}{{ש}}
&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכור רחמיך פולין/&gt;זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קו ד}}{{ש}}
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}}
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם, וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}}
זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}&lt;קטע סוף=זכור רחמיך פולין/&gt;&lt;קטע סוף=זכור רחמיך ליטא/&gt;
===ואתה קדוש – נוסח אשכנז המערבי===
&lt;קטע התחלה=ואתה קדוש/&gt;וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים כב ד}}{{ש}}
וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ׃{{ממס|תהלים קב כח}}{{ש}}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד׃{{ממס|תהלים קב יד}}{{ש}}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}}{{ש}}
הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם׃{{ממס|תהלים נא כ}}{{ש}}
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא כא}}{{ש}}
{{ק|(וְעַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה, אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ז}}{{ש}}אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מ יב}})}}&lt;noinclude&gt;{{הערה|שני פסוקים אלו אינם נאמרים בק&quot;ק, וכן נראה מנהג פפד&quot;ם}}&lt;/noinclude&gt;{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קו ד}}{{ש}}
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃{{ממס|תהלים עד ב}}{{ש}}
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.{{ש}}
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃{{ממס|תהלים קלז ז}}{{ש}}
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם, וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃{{ממס|שמות לב יג}}{{ש}}
זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃{{ממס|דברים ט כז}}&lt;קטע סוף=ואתה קדוש/&gt;

===חטאנו===
&lt;קטע התחלה=חטאנו/&gt;אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת, אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ׃{{ממס|במדבר יב יא}}

&lt;קטע התחלה=יוכק חטאנו/&gt;'''חָטָאנוּ צוּרֵנוּ / סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ'''&lt;קטע סוף=חטאנו/&gt;&lt;קטע סוף=יוכק חטאנו/&gt;

{{הור2|אומרים כאן סליחה המכונה '''חטאנו''' (למנהג אשכנז המזרחי רק בחלק מהימים).}}

===זכור לנו ברית אבות – נוסח פולין===
&lt;קטע התחלה=זכור לנו א/&gt;זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}&lt;קטע סוף=זכור לנו א/&gt;{{ש}}{{הור2|בחלק מהימים אומרים כאן פזמון הקרוי '''זכור ברית'''}}
&lt;קטע התחלה=זכור לנו ב/&gt;זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}&lt;קטע סוף=זכור לנו ב/&gt;{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור לנו פולין/&gt;עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום הכפורים מוסיפים:}}{{ש}}כַּפֵּר חֲטָאֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ, כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
תְּבִיאֵנוּ אֶל הַר קָדְשֶׁךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}&lt;קטע סוף=זכור לנו פולין/&gt;

&lt;P&gt;{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שמע קולנו פולין/&gt;שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
{{ק|יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח טז}}
&lt;קטע סוף=שמע קולנו פולין/&gt;
====מנהג פולין ליום כפור====
{{הור2|המנהג הרווח לומר ביום כיפור בסדר זה (ויש אומרים כסדר של מעלה).}}
זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור פולין כפור/&gt;עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ, כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
כַּפֵּר חֲטָאֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
תְּבִיאֵנוּ אֶל הַר קָדְשֶׁךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}
{{הור2|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון. '''למנהג ליטא''' אומרים את הפסוקים המסומנים לפני הפסוק האחרון.}}
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
{{סימון אפור|אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ב}}}}{{ש}}
{{סימון אפור|&lt;small&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}&lt;/small&gt;}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
{{הור|נוסח ליטא: אֲמָרֵינוּ…}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=זכור פולין כפור/&gt;
===זכור לנו ברית אבות – נוסח ליטא===
זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}{{ש}}
זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=זכור לנו ליטא/&gt;עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
הִמָּצֵא לָנוּ בְּבַקָּשָׁתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ, כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ׃{{ממס|דברים ד כט}}{{ש}}
מוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה אֶת שְׁמֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ׃{{ממס|דברים ל ו}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
תְּבִיאֵנוּ אֶל הַר קָדְשֶׁךָ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּבֵית תְּפִלָּתֶךָ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים׃{{ממס|ישעיהו נו ז}}&lt;קטע סוף=זכור לנו ליטא/&gt;

&lt;P&gt;{{הור|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון.}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=שמע קולנו ליטא/&gt;שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=שמע קולנו ליטא/&gt;

===זכור לנו ברית אבות – נוסח אשכנז המערבי===
&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי א/&gt;זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃{{ממס|ויקרא כו מב}}&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי א/&gt;&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי ברית/&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|כשיש ברית מילה מוסיפים:}}{{ש}}זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{סוף}}

&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי ברית/&gt;&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי ב/&gt;&lt;קטע התחלה=כפור זכור לנו מערבי ב/&gt;זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי ב/&gt;&lt;noinclude&gt;
{{רקע אפור}}{{הור|ביום הכפורים מוסיפים (חסר או מוסגר בקצת דפוסים):}}{{ש}}&lt;/noinclude&gt;כַּפֵּר חֲטָאֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}&lt;includeonly&gt;{{ש}}&lt;/includeonly&gt;&lt;noinclude&gt;{{סוף}}&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=זכור לנו מערבי ב/&gt;
אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}{{ש}}כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=זכור לנו מערבי ב/&gt;&lt;קטע סוף=כפור זכור לנו מערבי ב/&gt;
====מנהג פרנקפורט ליום כפור====
&lt;קטע התחלה=פרנקפורט כפור זכור לנו ב/&gt;זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃{{ממס|ישעיהו מג כה}}{{ש}}
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃{{ממס|ישעיהו מד כב}}{{ש}}
זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}{{ש}}
כַּפֵּר חֲטָאֵינוּ בַּיּוֹם הַזֶּה וְטַהֲרֵנוּ כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ׃{{ממס|ויקרא טז ל}}{{ש}}
הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃{{ממס|ישעיהו א יח}}{{ש}}
אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}{{ש}}כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח טז}}&lt;קטע סוף=פרנקפורט כפור זכור לנו ב/&gt;

===וידוי===
&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=יוכק וידוי מערבי/&gt;{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}&lt;noinclude&gt;

{{הור|לפי מנהג אשכנז, בימי התשובה (וביום כפור קטן) אומרים עוד פעמיים וידוי, אבל לא ביום כפור ושאר תעניות צבור. ורבים אומרים גם בימי התשובה וידוי אחד בלבד.}}&lt;/noinclude&gt;

{{#קטע:אשמנו מכל עם|א}}

&lt;קטע התחלה=ועדין/&gt;&lt;קטע התחלה=רק ועדין/&gt;וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ, לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ.&lt;קטע סוף=רק ועדין/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}&lt;קטע סוף=ועדין/&gt;

{{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}}

וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ, וְהֵיךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ, לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ.

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}&lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=יוכק וידוי מערבי/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;

&lt;קטע התחלה=משיח צדקך פולין/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך ליטא/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/&gt;מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃{{ממס|תהלים יט יג}} נַקֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ. וּזְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}

&lt;קטע סוף=משיח צדקך פולין/&gt;&lt;noinclude&gt;{{הור|למנהג פולין מדלגים עד {{צ|עמך ונחלתך}}, מלבד בערב ראש השנה.}}

&lt;small&gt;&lt;/noinclude&gt;מִיכָה עַבְדֶּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם׃ &lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך מערבי/&gt;[&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/&gt;וְכָל חַטֹּאת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל תַּשְׁלִיךְ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לֹא יִזָּכְרוּ וְלֹא יִפָּקְדוּ וְלֹא יַעֲלוּ עַל לֵב לְעוֹלָם.&lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך מערבי/&gt;]&lt;קטע התחלה=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע התחלה=משיח צדקך מערבי/&gt; תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז#ז יח|מיכה ז יח-כ}}

דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שִׁוַּע לְפָנֶיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃{{ממס|דניאל ט#ט יח|דניאל ט יח-יט}}

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶיךָ: אֱלֹהַי, בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ, כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ, וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם׃{{ממס|עזרא ט ו}} 

וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּנוּ. אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ בּוֹרְאֵנוּ, וְאַל תַּזְנִיחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵינוּ. וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃{{ממס|ירמיהו נ כ}}&lt;noinclude&gt;&lt;/small&gt;&lt;/noinclude&gt;

&lt;קטע התחלה=משיח צדקך פולין/&gt;עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ, צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ, תְּאֵבֵי יִשְׁעֶךָ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַייָ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.&lt;קטע סוף=משיח צדקך פולין/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך ליטא/&gt;&lt;קטע סוף=וידוי מערבי/&gt;&lt;קטע סוף=משיח צדקך מערבי/&gt;

{{רקע אפור}}{{הור|בתענית ציבור, אם אומרים סליחות בחזרת הש&quot;ץ, מסיימים:}}{{ש}}
&lt;קטע התחלה=ואל יעכב/&gt;וְאַל יְעַכֵּב חֵטְא וְעָוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, מְחוֹל וּסְלַח לְכָל חַטֹּאתֵינוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ.&lt;קטע סוף=ואל יעכב/&gt;{{סוף}}

===פיוטים===
{{הור2|למנהג אשכנז המזרחי אומרים אותם גם בתענית ציבור (וכשאמרו סליחות בחזרת הש&quot;ץ התחילו כאן אחרי חזרת הש&quot;ץ). למנהג המערבי אומרים אותם רק בימי התשובה.}}
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=אשכנז}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=אשכנז}}

{{הור|בתענית ציבור עוברים כאן ל{{צ|אבינו מלכנו}} והמשך התפילה. בימי התשובה מוסיפים כאן '''נפילת אפים''', ואחר כך תחינות.}}&lt;קטע התחלה=מחי ומסי/&gt;

===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}&lt;קטע סוף=מחי ומסי/&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מזרח/&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מערב/&gt;

===מכניסי רחמים===
{{הור|יש שמדלגים על פיוט זה מסיבות השקפתיות.}}

&lt;/noinclude&gt;מַכְנִיסֵי רַחֲמִים, הַכְנִיסוּ רַחֲמֵינוּ לִפְנֵי בַּעַל הָרַחֲמִים.{{ש}}
מַשְׁמִיעֵי תְפִלָּה, הַשְׁמִיעוּ תְפִלָּתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.{{ש}}
מַשְׁמִיעֵי צְעָקָה, הַשְׁמִיעוּ צַעֲקָתֵנוּ לִפְנֵי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה.{{ש}}
מַכְנִיסֵי דִּמְעָה, הַכְנִיסוּ דִמְעוֹתֵינוּ לִפְנֵי מֶלֶךְ מִתְרַצֶּה בִּדְמָעוֹת.{{ש}}
הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לִפְנֵי מֶלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא.{{ש}}
הַזְכִּירוּ לְפָנָיו, הַשְׁמִיעוּ לְפָנָיו, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר.{{ש}}
יִזְכֹּר אַהֲבָתָם וִיחַיֶּה זַרְעָם, שֶׁלֹּא תֹאבַד שְׁאֵרִית יַעֲקֹב.{{ש}}
כִּי צֹאן רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְחֶרְפָּה, יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה.{{ש}}
מַהֵר עֲנֵנוּ &lt;קטע סוף=מכניסי מערב/&gt;&lt;noinclude&gt;[{{הור|נוסח מזרחי:}} &lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מערב/&gt;אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ&lt;קטע סוף=מכניסי מזרח/&gt; &lt;noinclude&gt;{{הור|נוסח מערבי:}} &lt;/noinclude&gt;יְיָ אֱלֹהֵינוּ&lt;noinclude&gt;]&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע התחלה=מכניסי מזרח/&gt;, וּפְדֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת.{{ש}}
וְהוֹשִׁיעָה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, מְשִׁיחַ צִדְקָךְ וְעַמָּךְ.&lt;קטע סוף=מכניסי מזרח/&gt;&lt;קטע סוף=מכניסי מערב/&gt;&lt;קטע התחלה=מרן א/&gt;
===מרן דבשמיא===
&lt;noinclude&gt;{{הור|בנוסח אשכנז המערבי סדר הקטעים הפוך.}}

&lt;/noinclude&gt;&lt;קטע סוף=מרן א/&gt;&lt;קטע התחלה=מרן ב/&gt;מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּבַר שִׁבְיָא דְמִתְחַנַּן לְשַׁבָּיֵהּ.{{ש}}
כֻּלְּהוֹן בְּנֵי שִׁבְיָא בְּכַסְפָּא מִתְפָּרְקִין. וְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי וּבְתַחֲנוּנֵי.{{ש}}
הַב לָן שְׁאֵלְתִּין וּבָעוּתִין, דְלָא נֶהְדַּר רֵיקָם מִן קֳדָמָךְ.&lt;קטע סוף=מרן ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=מרן ג/&gt;מָרַן דְּבִשְׁמַיָּא, לָךְ מִתְחַנְּנַן כְּעַבְדָּא דְּמִתְחַנַּן לְמָרֵהּ.{{ש}}
עֲשִׁיקֵי אֲנַן וּבַחֲשׁוֹכָא שָׁרֵינָן. מְרִירָן נַפְשִׁין מֵעַקְתִין דִּנְפִישִׁין.{{ש}}
חֵילָא לֵית בָּן לְרַצּוּיָךְ, מָרַן, עֱבַד בְּדִיל קְיָמָא דִגְזַרְתְּ עִם אֲבָהָתַנָא.&lt;קטע סוף=מרן ג/&gt;

{{הור|אחר כך אומרים {{צ|שומר ישראל}}, {{צ|ואנחנו לא נדע...}} וקדיש שלם.}}&lt;noinclude&gt;

==הערות==
[[קטגוריה:סליחות]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>bk1emrg4mk8f72o8997wrp0e4qi3mpe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנשי אמונה עברו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726352</id>
    <revision>
      <id>3080569</id>
      <parentid>3080050</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T18:47:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080569</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3374" sha1="k8u3vi49tyzde5sjibmdq9xdyyyo28c" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

&lt;includeonly&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
&lt;/includeonly&gt;{{רן|{{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה עָבָרוּ / מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ גָּבָרוּ
{{סי|בָּ}}אִים בְּכֹחַ מַעֲשִׂים / וּמַעֲבִירִים כֹּבֶד כְּעָסִים
{{סי|גִּ}}בּוֹרִים לַעֲמֹד בִּתְפִלָּה / וּמְבַקְשִׁים סְלִיחָה וּמְחִילָה
{{סי|דּ}}וֹחִים עֶבְרָה וָזָעַם / וְעוֹצְרִים אַף וָנֶגֶף מֵעָם
{{סי|הָ}}יוּ לָנוּ לְחוֹמָה / וּמְכַבְּשִׁים אַף וְחֵמָה
{{סי|וְ}}עוּדִים בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּן / וּמְרַצִּים פְּנֵי רַחוּם וְחַנּוּן
{{סי|ז}}וֹעֲקִים וּמְשִׁיבִים חָרוֹן / וּמְכַפְּרִים חֵטְא וְעָוֹן מִזִּכָּרוֹן
{{סי|חִ}}לּוּ פָנֶיךְ בְּכָל צָרָה / וּבִטְּלוּ רֹעַ הַגְּזֵרָה
{{סי|טֶ}}רֶם קְרָאוּךָ נַעֲנוּ / [כֹּבֶד] עֻלְּךָ עַל שִׁכְמָם נָתָנוּ
{{סי|י}}וֹדְעִים תַּחַן חֶפְצֶךָ / וְרָצִים בְּכָל מְאוֹדָם לְרַצּוֹתֶךָ
{{סי|כַּ}}מָּה טוֹבוֹת עָשִׂיתָ לְמַעֲנָם / וְהִרְאֵיתָ לָּנוּ רֹב נִסִּים בְּגִינָם
{{סי|לְ}}מַעֲנְךָ וּלְמַעֲנָם רִחַמְתָּ / זְכוּתָם עָלֵינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;לְעַמְּךָ.&quot;}}&lt;noinclude&gt; זָכָרְתָּ
{{סי|מֵ}}רֹב עֲוֹנֵינוּ בִּלַּעֲנוּם / וּמֵעֹצֶם פְּשָׁעֵינוּ שִׁכַּחֲנוּם
{{סי|נַ}}חְנוּ בְּחֶרְפָּה וְקָלוֹן בְּזוּיִם / וְהֵם בְּמַשְׁכְּבוֹתָם בְּשָׁלוֹם נְחוּיִם
{{סי|סֻ}}גְּרוּ בְּמַרְגּוֹעַ בִּצְרוֹר הַחַיִּים / וְאָנוּ בְּגָלוּת וּבַשְּׁבִי דְּחוּיִם
{{סי|עֲ}}זָבוּנוּ כִּיתוֹמִים וְאֵין אָב / טוֹרְפִים בַּחֶרֶב וּבְרָעָב וְדָאָב
{{סי|פַּ}}סּוּ מְשִׁיבֵי חֲרוֹנֶךָ / נֶאֶסְפוּ עֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ
{{סי|צֻ}}מְּתוּ גּוֹדְרֵי פָרֶץ / לָכֵן נִתַּנּוּ לָקָרֶץ
{{סי|קָ}}מִים בַּפֶּרֶץ אָיִן / וְטָבַעְנוּ בְּטִיט הַיָּוֵן וַנְּהִי כָאָיִן
{{סי|רָ}}עָתֵנוּ עָשְׂתָה כָל אֵלֶּה / לָכֵן נִמְנַעְנוּ מִטּוּב מָלֵא
{{סי|שַׁ}}בְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנִים / וּדְרַשְׁנוּךָ יַחַד אָבוֹת וּבָנִים
{{סי|תָּ}}חֹן עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ / כִּי אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ז}}}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:שנייה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>k8u3vi49tyzde5sjibmdq9xdyyyo28c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080593</id>
      <parentid>3080569</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:53:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080593</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3375" sha1="f2ekenqatz7se00wf9c9r88vwv8mbyy" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

&lt;includeonly&gt;אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
&lt;/includeonly&gt;{{רן|{{סי|אַ}}נְשֵׁי אֱמוּנָה עָבָרוּ / מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ גָּבָרוּ
{{סי|בָּ}}אִים בְּכֹחַ מַעֲשִׂים / וּמַעֲבִירִים כֹּבֶד כְּעָסִים
{{סי|גִּ}}בּוֹרִים לַעֲמֹד בִּתְפִלָּה / וּמְבַקְשִׁים סְלִיחָה וּמְחִילָה
{{סי|דּ}}וֹחִים עֶבְרָה וָזָעַם / וְעוֹצְרִים אַף וָנֶגֶף מֵעָם
{{סי|הָ}}יוּ לָנוּ לְחוֹמָה / וּמְכַבְּשִׁים אַף וְחֵמָה
{{סי|וְ}}עוּדִים בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּן / וּמְרַצִּים פְּנֵי רַחוּם וְחַנּוּן
{{סי|ז}}וֹעֲקִים וּמְשִׁיבִים חָרוֹן / וּמְכַפְּרִים חֵטְא וְעָוֹן מִזִּכָּרוֹן
{{סי|חִ}}לּוּ פָנֶיךְ בְּכָל צָרָה / וּבִטְּלוּ רֹעַ הַגְּזֵרָה
{{סי|טֶ}}רֶם קְרָאוּךָ נַעֲנוּ / [כֹּבֶד] עֻלְּךָ עַל שִׁכְמָם נָתָנוּ
{{סי|י}}וֹדְעִים תַּחַן חֶפְצֶךָ / וְרָצִים בְּכָל מְאוֹדָם לְרַצּוֹתֶךָ
{{סי|כַּ}}מָּה טוֹבוֹת עָשִׂיתָ לְמַעֲנָם / וְהִרְאֵיתָ לָּנוּ רֹב נִסִּים בְּגִינָם
{{סי|לְ}}מַעֲנְךָ וּלְמַעֲנָם רִחַמְתָּ / זְכוּתָם עָלֵינוּ&lt;noinclude&gt;{{הערה|נו&quot;א: &quot;לְעַמְּךָ.&quot;}}&lt;/noinclude&gt; זָכָרְתָּ
{{סי|מֵ}}רֹב עֲוֹנֵינוּ בִּלַּעֲנוּם / וּמֵעֹצֶם פְּשָׁעֵינוּ שִׁכַּחֲנוּם
{{סי|נַ}}חְנוּ בְּחֶרְפָּה וְקָלוֹן בְּזוּיִם / וְהֵם בְּמַשְׁכְּבוֹתָם בְּשָׁלוֹם נְחוּיִם
{{סי|סֻ}}גְּרוּ בְּמַרְגּוֹעַ בִּצְרוֹר הַחַיִּים / וְאָנוּ בְּגָלוּת וּבַשְּׁבִי דְּחוּיִם
{{סי|עֲ}}זָבוּנוּ כִּיתוֹמִים וְאֵין אָב / טוֹרְפִים בַּחֶרֶב וּבְרָעָב וְדָאָב
{{סי|פַּ}}סּוּ מְשִׁיבֵי חֲרוֹנֶךָ / נֶאֶסְפוּ עֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ
{{סי|צֻ}}מְּתוּ גּוֹדְרֵי פָרֶץ / לָכֵן נִתַּנּוּ לָקָרֶץ
{{סי|קָ}}מִים בַּפֶּרֶץ אָיִן / וְטָבַעְנוּ בְּטִיט הַיָּוֵן וַנְּהִי כָאָיִן
{{סי|רָ}}עָתֵנוּ עָשְׂתָה כָל אֵלֶּה / לָכֵן נִמְנַעְנוּ מִטּוּב מָלֵא
{{סי|שַׁ}}בְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנִים / וּדְרַשְׁנוּךָ יַחַד אָבוֹת וּבָנִים
{{סי|תָּ}}חֹן עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ / כִּי אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ.{{ממס|ישעיהו סד ז}}}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==
[[קטגוריה:שנייה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>f2ekenqatz7se00wf9c9r88vwv8mbyy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום ראשון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726357</id>
    <revision>
      <id>3080568</id>
      <parentid>3073896</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T18:38:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080568</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3903" sha1="9p02qdp8015tuysvx9h1cokw2dng4k4" xml:space="preserve">{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=אלול}}
===א. סליחה===
{{:אנשי אמונה אבדו|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ב. סליחה===
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, הַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}{{ש}}
הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעָתֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ג}}{{ש}}
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח יד}}{{ש}}
תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפֵּנוּ מִנְחַת עָרֶב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמא ב}}{{ש}}
עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם נָשִׂיחָה וְנֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נה יח}}{{ש}}
קוֹלֵנוּ אֶל יְיָ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ג ה|וגם=תהלים ד ב}}{{ש}}
קוֹלֵנוּ אֶל יְיָ נִקְרָא, וַיַּעֲנֵנוּ מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ג ה}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אנשי אמונה עברו|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ג. סליחה===
בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ד ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לט יג}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז א}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תבוא לפניך שועת חנון|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{סליחות|סיום
|נוסח=מערבי
|יום=אלול
|מספר פזמון=ד
|פזמון={{:במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|נוסח=מערבי}}
|מספר חטאנו=ה
|חטאנו={{:אדון בינה הגיגנו|נוסח=מערבי}}}}</text>
      <sha1>9p02qdp8015tuysvx9h1cokw2dng4k4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080595</id>
      <parentid>3080568</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T20:05:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* א. סליחה */</comment>
      <origin>3080595</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4196" sha1="s1azjfh4pni3fv0thn5kl4jbliu85rh" xml:space="preserve">{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=אלול}}
===א. סליחה===
{{:אנשי אמונה אבדו|נוסח=מערבי}}
{{רקע אפור}}{{הור|הוספה מכתבי יד, נדפסה בסליחות כמנהג אשכנז תרמ&quot;ה:}}{{ש}}
שַׁוְעָתֵנוּ תַּעֲלֶה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים / לְאֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
{{סוף}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ב. סליחה===
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, הַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}{{ש}}
הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעָתֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ג}}{{ש}}
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח יד}}{{ש}}
תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ, מַשְׂאַת כַּפֵּנוּ מִנְחַת עָרֶב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמא ב}}{{ש}}
עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם נָשִׂיחָה וְנֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נה יח}}{{ש}}
קוֹלֵנוּ אֶל יְיָ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ג ה|וגם=תהלים ד ב}}{{ש}}
קוֹלֵנוּ אֶל יְיָ נִקְרָא, וַיַּעֲנֵנוּ מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ג ה}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אנשי אמונה עברו|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ג. סליחה===
בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ד ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לט יג}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז א}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תבוא לפניך שועת חנון|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{סליחות|סיום
|נוסח=מערבי
|יום=אלול
|מספר פזמון=ד
|פזמון={{:במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|נוסח=מערבי}}
|מספר חטאנו=ה
|חטאנו={{:אדון בינה הגיגנו|נוסח=מערבי}}}}</text>
      <sha1>s1azjfh4pni3fv0thn5kl4jbliu85rh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום שני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726361</id>
    <revision>
      <id>3080624</id>
      <parentid>3076803</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:15:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080624</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3809" sha1="8alp3p0auu9ro0cvk4gtalixgrlx3rg" xml:space="preserve">{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=אלול}}
===ו. סליחה===
{{:ישראל עמך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===ז. סליחה===
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים י א}}{{ש}}
לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר, תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ׃{{ממס|תהלים מד כה}}{{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ, כִּי צַר לָנוּ מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יח}}{{ש}}
עֲנֵנוּ יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יז}}{{ש}}
פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחָנֵּנוּ, כִּי יְחִידִים וַעֲנִיִּים אֲנָחְנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה טז}}{{ש}}
אֲנַחְנוּ עֲנִיִּים וְכוֹאֲבִים, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ל}}{{ש}}
אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד כא}}{{ש}}
קוּמָה יְיָ בְּאַפֶּךָ, הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי, וְעוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּיתָ׃{{ממס|תהלים ז ז}}{{ש}}
קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ׃{{ממס|תהלים מד כז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אני יום אירא אליך אקרא|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===ח. סליחה===
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃{{ממס|תהלים קל ג}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו יד ז}}{{ש}}
רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְיָ, כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קיט קנו}}{{ש}}
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ, כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}{{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ בְּיוֹם צַר לָנוּ, הַטֵּה אֵלֵינוּ אָזְנֶךָ, בְּיוֹם נִקְרָא מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קב ג}}

{{:אם עוונינו רבו להגדיל|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

{{הור|כשחל ביום כ&quot;ז אלול, מוסיפים בפרנקפורט סליחה זו לפני הפזמון:}}{{ש}}
{{כפתור לחיץ|צבע=|[[סדר הסליחות/מנהג אשכנז המערבי/סליחות שמוסיפים בפרנקפורט בכ&quot;ז באלול (תענית גירוש וינץ)|ה' אלהי רבת צררוני מנעורי]]}}

{{סליחות|סיום
|נוסח=מערבי
|יום=אלול
|מספר פזמון=ט
|פזמון={{:מלאכי רחמים|נוסח=מערבי}}
|מספר חטאנו=י
|חטאנו={{:יושב בגבהי מרומים|נוסח=מערבי}}}}</text>
      <sha1>8alp3p0auu9ro0cvk4gtalixgrlx3rg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תבנית:סליחות</title>
    <ns>10</ns>
    <id>1726895</id>
    <revision>
      <id>3080564</id>
      <parentid>3080516</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T18:18:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>ניסיון לסדר את השורות</comment>
      <origin>3080564</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28003" sha1="qker4f9qaio2rw5a38diucqfpktc2fg" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{#בחר:{{{1|}}}
|תענית={{#בחר:{{{נוסח|}}}
|פולין=
===פתיחה===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|סלח}}

{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}
===סליחה א===
{{{פסוקים א}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{{א}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===סליחה ב===
{{{פסוקים ב}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{{ב}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===פזמון===
{{{פזמון}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===זכור רחמיך===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך פולין}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{הור2|יש מוסיפים פיוט זה כשיש תחלואי ילדים רח&quot;ל, ורבים נוהגים לאמרו בכל תענית ציבור}}
{{:אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|נוסח=מזרחי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו פולין}}

{{הור2|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון. '''למנהג ליטא''' אומרים את הפסוקים המסומנים לפני הפסוק האחרון.}}
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
{{סימון אפור|אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ב}}}}{{ש}}
{{סימון אפור|&lt;small&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}&lt;/small&gt;}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
{{הור|נוסח ליטא: אֲמָרֵינוּ…}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח טז}}
===וידוי===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך פולין}}
===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}}
|ליטא={{טקסט מנוקד|גודל=16}}{{הור2|יש נוהגים לומר {{צ|כרחם אב}} וכו' רק לפני הסליחה הראשונה.}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===פתיחה===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|סלח}}

{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}
===סליחה א===
{{{פסוקים א}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{{א}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===סליחה ב===
{{{פסוקים ב}}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{{ב}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===פזמון===
{{{פזמון}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===זכור רחמיך===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך ליטא}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{הור2|יש מוסיפים פיוט זה כשיש תחלואי ילדים רח&quot;ל, ורבים נוהגים לאמרו בכל תענית ציבור}}
{{:אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|נוסח=מזרחי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ליטא|שמע קולנו ליטא}}

===וידוי===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך ליטא}}
===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}}
|מערבי=
{{הור2|אמירת הסליחות היא בתוך חזרת הש&quot;ץ בברכת {{צ|סלח לנו}}.}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ו א}}
{{סוף}}
===פתיחה===
'''{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מ.סלח}}'''{{ש}}
'''{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מ.מחל}}'''

{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}
===מה נאמר===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מה נאמר}}
===סליחה א===
{{{א}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===סליחה ב===
{{{פסוקים ב}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{{ב}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===סליחה ג===
{{{פסוקים ג}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{{ג}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===פזמון===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{{פזמון}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{{חטאנו}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ברית}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}}
===וידוי===
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו}}|%(אָנָּא%)||וַאֲבוֹתֵינוּ|}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך מערבי}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואל יעכב}}
{{סוף}}
==שומר ישראל==
{{#תנאי:{{{גרוני נחר|}}}|{{הור2|בקהילת מץ וק&quot;ק אשכנז אומרים פיוט זה קודם {{צ|שומר ישראל}}:}}
{{מגירה|גרוני נחר זועק חמס|{{:גרוני נחר זועק חמס}}}}}}{{#תנאי:{{{גרוני אסתר|}}}|{{הור2|בקהילת מץ אומרים פיוט זה קודם {{צ|שומר ישראל}}:}}
{{מגירה|גרוני נחר זועק חמס|{{:גרוני נחר זועק חמס}}}}}}

{{הור2|במקור, המנהג לומר {{צ|שומר ישראל}} הוא רק בתענית ציבור.}}

{{הור|לפני {{צ|ואנחנו לא נדע}}, מוסיפים:}}

{{:שומר ישראל|נוסח=מערבי}}}}
|פתיחה=
{{#בחר:{{{נוסח|}}}
|הונגריה=
===אשרי===
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}
===חצי קדיש===
{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי&quot;ת=כן|לא}}}}
===לך ד' הצדקה===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב יום כיפור=|{{רווח}}
===שומע תפילה===
{{#בחר:{{{יום|}}}
|ערב ראש השנה={{רווח}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע הונגריה א|שומע הונגריה ב}}
|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע הונגריה א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע הונגריה ב}}}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|סלח}}{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|{{רווח}}
==={{{מספר פתיחה}}}. פתיחה===
{{{פתיחה}}}
===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מזרחי}}}}
===י&quot;ג מידות===
{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}
|פולין=
===אשרי===
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}
===חצי קדיש===
{{החלף|{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי&quot;ת=כן|לא}}}}|מַלְכוּתֵהּ,|מַלְכוּתֵהּ, [וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ,]}}
===לך ד' הצדקה===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב יום כיפור=|{{רווח}}
===שומע תפילה===
{{#בחר:{{{יום|}}}
|ערב ראש השנה={{רווח}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע פולין א|שומע פולין ב}}
|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע פולין א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע פולין ב}}}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|סלח}}{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|{{רווח}}
==={{{מספר פתיחה}}}. פתיחה===
{{{פתיחה}}}
===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מזרחי}}}}
===י&quot;ג מידות===
{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}
|ליטא={{טקסט מנוקד|גודל=16}}{{הור2|יש נוהגים לומר {{צ|כרחם אב}} וכו' רק לפני הסליחה הראשונה.}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===אשרי===
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}
===חצי קדיש===
{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי&quot;ת=כן|לא}}}}
===לך ד' הצדקה===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב יום כיפור=|{{רווח}}
===שומע תפילה===
{{#בחר:{{{יום|}}}
|ערב ראש השנה={{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע ליטא א|שומע ליטא ב}}
|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע ליטא א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע ליטא ב}}}}}}
{{#בחר:{{{יום|}}}
|ערב יום כיפור=
|{{רווח}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|סלח}}}}{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|{{רווח}}
==={{{מספר פתיחה}}}. פתיחה===
{{{פתיחה}}}
===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מזרחי}}}}
===י&quot;ג מידות===
{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}
|מערבי=
===אדון עולם===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}}
===לך ד' הצדקה===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}}
===שומע תפילה===
{{#בחר:{{{יום|}}}
|אלול={{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע מערב א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע מערב ב}}|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע מערב א|שומע מערב ב}}}}
{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|&lt;h3&gt;{{{מספר פתיחה}}}. פתיחה&lt;/h3&gt;
{{{פתיחה}}}}}
===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי}}

{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}
===חצי קדיש===
{{מר|{{ק|וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר׃{{ממס|במדבר יד יז}}{{ש}}
(זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}})}}}}
{{קדיש אשכנז|נוסח=מערבי|עשי&quot;ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי&quot;ת=כן|לא}}}}
===מה נאמר===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מה נאמר}}}}
|סיום=
{{#בחר:{{{נוסח|}}}
|פולין=
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===זכור רחמיך===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך פולין}}
{{#תנאי:{{{זכור ברית|}}}|{{רווח}}
==={{{כותרת זכור ברית}}}===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}

{{{זכור ברית}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}
|{{רווח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו פולין|שמע קולנו פולין}}
===וידוי===
{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה=
{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע א|נוסח=פולין}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ב|נוסח=פולין}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ג|נוסח=פולין}}}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה={{רווח}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ד|נוסח=פולין}}}}

{{#קטע:אשמנו מכל עם|א}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה={{רווח}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ה|נוסח=פולין}}}}

{{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה={{רווח}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ח}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ו|נוסח=פולין}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ז}}

{{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=פולין}}

{{#קטע:וכשחטאו ישראל|וכשחטאו}}

{{#קטע:איש עניו חילה פניך|פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך ליטא}}|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך פולין}}}}
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}}
===נפילת אפיים===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|נפילת אפיים}}
===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}
{{#תנאי:{{{תחינה|}}}|&lt;h3&gt;{{{מספר תחינה}}}. תחינה&lt;/h3&gt;{{{תחינה}}}}}
===מכניסי רחמים===
{{:מכניסי רחמים|נוסח=מזרחי}}
===מרן דבשמיא===
{{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז א}}

{{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז ב}}
===שומר ישראל===
{{:שומר ישראל|נוסח=מזרחי}}

וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה&quot;ב כ יב}}{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהילים לג כב}}{{ש}}
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
[עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכד ח}}]{{ש}}
חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃{{ממס|תהלים קכג ג}}{{ש}}
בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׃{{ממס|לפני=מתוך|חבקוק ג ב}}{{ש}}
[בְּרֹגֶז עֲקֵדָה תִּזְכּוֹר׃{{ש}}
בְּרֹגֶז תְּמִימוּת תִּזְכּוֹר׃{{ש}}
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}]{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}}
===קדיש שלם===
{{החלף|{{החלף|{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי&quot;ת=כן|לא}}}}|מַלְכוּתֵהּ,|מַלְכוּתֵהּ, [וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ,]}}|וְחַיִּים|וְחַיִּים [טוֹבִים]}}
|ליטא=
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===זכור רחמיך===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך ליטא}}{{#תנאי:{{{חטאנו|}}}|{{רווח}}
==={{{מספר חטאנו}}}. חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{{חטאנו}}}
|{{רווח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}}}
{{#תנאי:{{{זכור ברית|}}}|{{רווח}}
==={{{כותרת זכור ברית}}}===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}

{{{זכור ברית}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}
==={{{מספר שמע}}}. שמע ישראל===
{{{שמע}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ליטא|שמע קולנו ליטא}}
|
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ליטא|שמע קולנו ליטא}}}}
===וידוי===
{{הור2|רבים נוהגים לומר וידוי רק פעם אחת.}}
{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה=…}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}

{{#קטע:אשמנו מכל עם|א}}
{{רקע אפור}}{{הור|יש מדלגים}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{סוף}}
{{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}}
{{רקע אפור}}{{הור|יש מדלגים}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}{{#תנאי:{{{תוכחה|}}}|{{רווח}}
===נז. תוכחה===
{{:יעזוב רשע נתיבו}}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך ליטא}}
===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}}
===נפילת אפיים===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|נפילת אפיים}}
===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}
{{#תנאי:{{{תחינה|}}}|
==={{{מספר תחינה}}}. תחינה===
{{{תחינה}}}}}
===מכניסי רחמים===
{{:מכניסי רחמים|נוסח=מזרחי}}
===מרן דבשמיא===
{{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז א}}

{{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז ב}}
===שומר ישראל===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|שומר}}{{#תנאי:{{{תחינה2|}}}|{{רווח}}
==={{{מספר תחינה2}}}. תחינה===
{{{תחינה2}}}}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|ואנחנו}}
===קדיש שלם===
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי&quot;ת=כן|לא}}}}
|מערבי=
==={{{מספר פזמון}}}. פזמון===
{{#בחר:{{{יום|}}}
|ערב ראש השנה={{טורים שווים|{{הור|ברוב מקומות אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|במץ אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}}{{ש}}
צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
וַייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ׃{{ממס|תהלים ט ח}}{{ש}}
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וּלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ט}}{{ש}}
לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים, לְהוֹשִׁיעַ כׇּל עַנְוֵי אֶרֶץ סֶלָה׃{{ממס|תהלים עו י}}{{ש}}
קוּמָה יְיָ אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ, יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ׃{{ממס|תהלים ט כ}}{{ש}}
וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֵנוּ, וּמִשְׁפָּטֵנוּ כַּצָּהֳרָיִם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לז ו}}{{ש}}
צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְיָ׃{{ממס|תהלים לו ז}}{{ש}}
הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד ב}}{{ש}}
כִּי יְיָ שֹׁפְטֵנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ׃{{ממס|ישעיהו לג כב}}{{ש}}
כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק׃{{ממס|תהלים ט ה}}{{ש}}
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג יג}}}}
|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{{פזמון}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
==={{#תנאי:{{{מספר חטאנו|}}}|{{{מספר חטאנו}}}.{{רווח}}}}חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{{חטאנו}}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#בחר:{{{יום|}}}
|ערב ראש השנה={{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}
===נה. זכור ברית===
{{ארון|פ}}
{{הור2|בפרנקפורט וק&quot;ק אומר הש&quot;ץ בער&quot;ה ועיו&quot;כ {{צ|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}} גם אחר בית {{צ|אבדנו}}.}}
{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|מערבי}}{{ארון|ס}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}}{{ש}}
===נו.===
{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע א|נוסח=מערבי}}
===נז.===
{{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=מערבי}}
|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ברית}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}}}}
===וידוי===
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|וידוי מערבי}}|%(אָנָּא%)||וַאֲבוֹתֵינוּ|}}
===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מערבי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז מערבי}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מערבי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מערבי}}
===נפילת אפים===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|רחום וחנון}}
{{#תנאי:{{{תא שמע|}}}|&lt;h3&gt;{{{מספר תא שמע}}}.&lt;/h3&gt;
{{:תא שמע מרא דעלמא}}}}
===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}
{{#בחר:{{{יום|}}}|אלול=
|
==={{{מספר תחינה}}}. תחינה===
{{{תחינה}}}}}
===מכניסי רחמים===
{{:מכניסי רחמים|נוסח=מערבי}}
===מרן דבשמיא===
{{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז ב}}

{{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז א}}
===שומר ישראל===
{{:שומר ישראל|נוסח=מערבי}}
===ואנחנו לא נדע===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|ואנחנו}}
===קדיש שלם===
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|פסוקים=כן|נוסח=מערבי|עשי&quot;ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי&quot;ת=כן|לא}}}}}}}}&lt;noinclude&gt;</text>
      <sha1>qker4f9qaio2rw5a38diucqfpktc2fg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080565</id>
      <parentid>3080564</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T18:21:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080565</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28004" sha1="havm7o7p54u5jtqiuqvqv7cinhonb4k" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}{{#בחר:{{{1|}}}
|תענית={{#בחר:{{{נוסח|}}}
|פולין=
===פתיחה===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|סלח}}

{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}
===סליחה א===
{{{פסוקים א}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{{א}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===סליחה ב===
{{{פסוקים ב}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{{ב}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===פזמון===
{{{פזמון}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===זכור רחמיך===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך פולין}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{הור2|יש מוסיפים פיוט זה כשיש תחלואי ילדים רח&quot;ל, ורבים נוהגים לאמרו בכל תענית ציבור}}
{{:אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|נוסח=מזרחי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו פולין}}

{{הור2|חזן וקהל (עד {{צ|אל תרחק ממנו}}). יש שפותחים הארון. '''למנהג ליטא''' אומרים את הפסוקים המסומנים לפני הפסוק האחרון.}}
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.{{ש}}
הֲשִׁיבֵנוּ יְיָ אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃{{ממס|איכה ה כא}}{{ש}}
{{סימון אפור|אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ב}}}}{{ש}}
{{סימון אפור|&lt;small&gt;יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}&lt;/small&gt;}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא יג}}{{ש}}
אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה, כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עא ט}}{{ש}}
אַל תַּעַזְבֵנוּ יְיָ, אֱלֹהֵינוּ אַל תִּרְחַק מִמֶּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח כב}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שׂוֹנְאֵינוּ וְיֵבוֹשׁוּ, כִּי אַתָּה יְיָ עֲזַרְתָּנוּ וְנִחַמְתָּנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו יז}}{{ש}}
{{הור|נוסח ליטא: אֲמָרֵינוּ…}}{{ש}}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח טז}}
===וידוי===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך פולין}}
===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}}
|ליטא={{טקסט מנוקד|גודל=16}}{{הור2|יש נוהגים לומר {{צ|כרחם אב}} וכו' רק לפני הסליחה הראשונה.}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===פתיחה===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|סלח}}

{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}
===סליחה א===
{{{פסוקים א}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}

{{{א}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===סליחה ב===
{{{פסוקים ב}}}

&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם1}}]&lt;/small&gt;

{{{ב}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===פזמון===
{{{פזמון}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===זכור רחמיך===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך ליטא}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{הור2|יש מוסיפים פיוט זה כשיש תחלואי ילדים רח&quot;ל, ורבים נוהגים לאמרו בכל תענית ציבור}}
{{:אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|נוסח=מזרחי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ליטא|שמע קולנו ליטא}}

===וידוי===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך ליטא}}
===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}}
|מערבי=
{{הור2|אמירת הסליחות היא בתוך חזרת הש&quot;ץ בברכת {{צ|סלח לנו}}.}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ו א}}
{{סוף}}
===פתיחה===
'''{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מ.סלח}}'''{{ש}}
'''{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מ.מחל}}'''

{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}
===מה נאמר===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מה נאמר}}
===סליחה א===
{{{א}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===סליחה ב===
{{{פסוקים ב}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{{ב}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===סליחה ג===
{{{פסוקים ג}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{{ג}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===פזמון===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{{פזמון}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{{חטאנו}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ברית}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}}
===וידוי===
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו}}|%(אָנָּא%)||וַאֲבוֹתֵינוּ|}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אשמנו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך מערבי}}
{{מסגרת-סידור}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואל יעכב}}
{{סוף}}
==שומר ישראל==
{{#תנאי:{{{גרוני נחר|}}}|{{הור2|בקהילת מץ וק&quot;ק אשכנז אומרים פיוט זה קודם {{צ|שומר ישראל}}:}}
{{מגירה|גרוני נחר זועק חמס|{{:גרוני נחר זועק חמס}}}}}}{{#תנאי:{{{גרוני אסתר|}}}|{{הור2|בקהילת מץ אומרים פיוט זה קודם {{צ|שומר ישראל}}:}}
{{מגירה|גרוני נחר זועק חמס|{{:גרוני נחר זועק חמס}}}}}}

{{הור2|במקור, המנהג לומר {{צ|שומר ישראל}} הוא רק בתענית ציבור.}}

{{הור|לפני {{צ|ואנחנו לא נדע}}, מוסיפים:}}

{{:שומר ישראל|נוסח=מערבי}}}}
|פתיחה=
{{#בחר:{{{נוסח|}}}
|הונגריה=
===אשרי===
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}
===חצי קדיש===
{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי&quot;ת=כן|לא}}}}
===לך ד' הצדקה===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב יום כיפור=|{{רווח}}
===שומע תפילה===
{{#בחר:{{{יום|}}}
|ערב ראש השנה={{רווח}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע הונגריה א|שומע הונגריה ב}}
|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע הונגריה א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע הונגריה ב}}}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|סלח}}{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|{{רווח}}
==={{{מספר פתיחה}}}. פתיחה===
{{{פתיחה}}}
===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מזרחי}}}}
===י&quot;ג מידות===
{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}
|פולין=
===אשרי===
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}
===חצי קדיש===
{{החלף|{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי&quot;ת=כן|לא}}}}|מַלְכוּתֵהּ,|מַלְכוּתֵהּ, [וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ,]}}
===לך ד' הצדקה===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב יום כיפור=|{{רווח}}
===שומע תפילה===
{{#בחר:{{{יום|}}}
|ערב ראש השנה={{רווח}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע פולין א|שומע פולין ב}}
|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע פולין א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע פולין ב}}}}}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|סלח}}{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|{{רווח}}
==={{{מספר פתיחה}}}. פתיחה===
{{{פתיחה}}}
===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מזרחי}}}}
===י&quot;ג מידות===
{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}
|ליטא={{טקסט מנוקד|גודל=16}}{{הור2|יש נוהגים לומר {{צ|כרחם אב}} וכו' רק לפני הסליחה הראשונה.}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===אשרי===
{{:סידור/נוסח אשכנז/אשרי}}
===חצי קדיש===
{{קדיש אשכנז|עשי&quot;ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי&quot;ת=כן|לא}}}}
===לך ד' הצדקה===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב יום כיפור=|{{רווח}}
===שומע תפילה===
{{#בחר:{{{יום|}}}
|ערב ראש השנה={{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע ליטא א|שומע ליטא ב}}
|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע ליטא א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע ליטא ב}}}}}}
{{#בחר:{{{יום|}}}
|ערב יום כיפור=
|{{רווח}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|סלח}}}}{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|{{רווח}}
==={{{מספר פתיחה}}}. פתיחה===
{{{פתיחה}}}
===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מזרחי}}}}
===י&quot;ג מידות===
{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}
|מערבי=
===אדון עולם===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/ברכות השחר|אדון עולם}}
===לך ד' הצדקה===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|לך}}
===שומע תפילה===
{{#בחר:{{{יום|}}}
|אלול={{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע מערב א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע מערב ב}}
|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|שומע מערב א|שומע מערב ב}}}}
{{#תנאי:{{{פתיחה|}}}|&lt;h3&gt;{{{מספר פתיחה}}}. פתיחה&lt;/h3&gt;
{{{פתיחה}}}}}
===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי}}

{{#קטע:אל ארך אפים אתה|אשכנז}}
===חצי קדיש===
{{מר|{{ק|וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר׃{{ממס|במדבר יד יז}}{{ש}}
(זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}})}}}}
{{קדיש אשכנז|נוסח=מערבי|עשי&quot;ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי&quot;ת=כן|לא}}}}
===מה נאמר===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|מה נאמר}}}}
|סיום=
{{#בחר:{{{נוסח|}}}
|פולין=
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===זכור רחמיך===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך פולין}}
{{#תנאי:{{{זכור ברית|}}}|{{רווח}}
==={{{כותרת זכור ברית}}}===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}

{{{זכור ברית}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}
|{{רווח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו פולין|שמע קולנו פולין}}
===וידוי===
{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה=
{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע א|נוסח=פולין}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ב|נוסח=פולין}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ג|נוסח=פולין}}}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה={{רווח}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ד|נוסח=פולין}}}}

{{#קטע:אשמנו מכל עם|א}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה={{רווח}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ה|נוסח=פולין}}}}

{{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה={{רווח}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ח}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ו|נוסח=פולין}}

{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע ז}}

{{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=פולין}}

{{#קטע:וכשחטאו ישראל|וכשחטאו}}

{{#קטע:איש עניו חילה פניך|פולין}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך ליטא}}|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך פולין}}}}
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}}
===נפילת אפיים===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|נפילת אפיים}}
===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}
{{#תנאי:{{{תחינה|}}}|&lt;h3&gt;{{{מספר תחינה}}}. תחינה&lt;/h3&gt;{{{תחינה}}}}}
===מכניסי רחמים===
{{:מכניסי רחמים|נוסח=מזרחי}}
===מרן דבשמיא===
{{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז א}}

{{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז ב}}
===שומר ישראל===
{{:שומר ישראל|נוסח=מזרחי}}

וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ׃{{ממס|לפני=מתוך|דה&quot;ב כ יב}}{{ש}}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃{{ממס|תהלים כה ו}}{{ש}}
יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ׃{{ממס|תהילים לג כב}}{{ש}}
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֺנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד׃{{ממס|תהלים עט ח}}{{ש}}
[עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים קכד ח}}]{{ש}}
חָנֵּנוּ יְיָ חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז׃{{ממס|תהלים קכג ג}}{{ש}}
בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׃{{ממס|לפני=מתוך|חבקוק ג ב}}{{ש}}
[בְּרֹגֶז עֲקֵדָה תִּזְכּוֹר׃{{ש}}
בְּרֹגֶז תְּמִימוּת תִּזְכּוֹר׃{{ש}}
יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃{{ממס|תהלים כ י}}]{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עט ט}}
===קדיש שלם===
{{החלף|{{החלף|{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי&quot;ת=כן|לא}}}}|מַלְכוּתֵהּ,|מַלְכוּתֵהּ, [וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (קֵץ) מְשִׁיחֵהּ,]}}|וְחַיִּים|וְחַיִּים [טוֹבִים]}}
|ליטא=
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מזרחי}}
===זכור רחמיך===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור רחמיך ליטא}}{{#תנאי:{{{חטאנו|}}}|{{רווח}}
==={{{מספר חטאנו}}}. חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{{חטאנו}}}
|{{רווח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}}}
{{#תנאי:{{{זכור ברית|}}}|{{רווח}}
==={{{כותרת זכור ברית}}}===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}

{{{זכור ברית}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}
==={{{מספר שמע}}}. שמע ישראל===
{{{שמע}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ליטא|שמע קולנו ליטא}}
|
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו א}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ב}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו ליטא|שמע קולנו ליטא}}}}
===וידוי===
{{הור2|רבים נוהגים לומר וידוי רק פעם אחת.}}
{{#בחר:{{{יום|}}}|ערב ראש השנה=…}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}

{{#קטע:אשמנו מכל עם|א}}
{{רקע אפור}}{{הור|יש מדלגים}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{סוף}}
{{#קטע:אשמנו מכל עם|ב}}
{{רקע אפור}}{{הור|יש מדלגים}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ועדין}}{{סוף}}
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|הרשענו}}{{#תנאי:{{{תוכחה|}}}|{{רווח}}
===נז. תוכחה===
{{:יעזוב רשע נתיבו}}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך ליטא}}
===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מזרחי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז1}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מזרחי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מזרחי}}
===נפילת אפיים===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|נפילת אפיים}}
===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}
{{#תנאי:{{{תחינה|}}}|
==={{{מספר תחינה}}}. תחינה===
{{{תחינה}}}}}
===מכניסי רחמים===
{{:מכניסי רחמים|נוסח=מזרחי}}
===מרן דבשמיא===
{{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז א}}

{{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז ב}}
===שומר ישראל===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|שומר}}{{#תנאי:{{{תחינה2|}}}|{{רווח}}
==={{{מספר תחינה2}}}. תחינה===
{{{תחינה2}}}}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|ואנחנו}}
===קדיש שלם===
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי&quot;ת=כן|לא}}}}
|מערבי=
==={{{מספר פזמון}}}. פזמון===
{{#בחר:{{{יום|}}}
|ערב ראש השנה={{טורים שווים|{{הור|ברוב מקומות אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|במץ אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְיָ מָלְאָה הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים לג ה}}{{ש}}
וַיִּגְבַּהּ יְיָ צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה׃{{ממס|ישעיהו ה טז}}{{ש}}
צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}}
וַייָ לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ׃{{ממס|תהלים ט ח}}{{ש}}
וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וּלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ט}}{{ש}}
לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם, כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ׃{{ממס|תהלים קיט צא}}{{ש}}
בְּקוּם לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהִים, לְהוֹשִׁיעַ כׇּל עַנְוֵי אֶרֶץ סֶלָה׃{{ממס|תהלים עו י}}{{ש}}
קוּמָה יְיָ אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ, יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ׃{{ממס|תהלים ט כ}}{{ש}}
וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֵנוּ, וּמִשְׁפָּטֵנוּ כַּצָּהֳרָיִם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לז ו}}{{ש}}
צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְיָ׃{{ממס|תהלים לו ז}}{{ש}}
הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד ב}}{{ש}}
כִּי יְיָ שֹׁפְטֵנוּ, יְיָ מְחֹקְקֵנוּ, יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ׃{{ממס|ישעיהו לג כב}}{{ש}}
כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק׃{{ממס|תהלים ט ה}}{{ש}}
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג יג}}}}
|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{{פזמון}}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
==={{#תנאי:{{{מספר חטאנו|}}}|{{{מספר חטאנו}}}.{{רווח}}}}חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}

{{{חטאנו}}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#בחר:{{{יום|}}}
|ערב ראש השנה={{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}
===נה. זכור ברית===
{{ארון|פ}}
{{הור2|בפרנקפורט וק&quot;ק אומר הש&quot;ץ בער&quot;ה ועיו&quot;כ {{צ|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}} גם אחר בית {{צ|אבדנו}}.}}
{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|מערבי}}{{ארון|ס}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}}{{ש}}
===נו.===
{{:בקשה לרב סעדיה גאון/קטע א|נוסח=מערבי}}
===נז.===
{{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=מערבי}}
|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ברית}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}}}}
===וידוי===
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|וידוי מערבי}}|%(אָנָּא%)||וַאֲבוֹתֵינוּ|}}
===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מערבי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז מערבי}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מערבי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מערבי}}
===נפילת אפים===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|רחום וחנון}}
{{#תנאי:{{{תא שמע|}}}|&lt;h3&gt;{{{מספר תא שמע}}}.&lt;/h3&gt;
{{:תא שמע מרא דעלמא}}}}
===מחי ומסי===
{{:מחי ומסי|נוסח=אשכנז}}
{{#בחר:{{{יום|}}}|אלול=
|
==={{{מספר תחינה}}}. תחינה===
{{{תחינה}}}}}
===מכניסי רחמים===
{{:מכניסי רחמים|נוסח=מערבי}}
===מרן דבשמיא===
{{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז ב}}

{{#קטע:מרנא דבשמיא|אשכנז א}}
===שומר ישראל===
{{:שומר ישראל|נוסח=מערבי}}
===ואנחנו לא נדע===
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/סדר תחנון|ואנחנו}}
===קדיש שלם===
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|פסוקים=כן|נוסח=מערבי|עשי&quot;ת={{#בחר:{{{יום|}}}|עשי&quot;ת=כן|לא}}}}}}}}&lt;noinclude&gt;</text>
      <sha1>havm7o7p54u5jtqiuqvqv7cinhonb4k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סליחות לעשרה בטבת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726901</id>
    <revision>
      <id>3080644</id>
      <parentid>3005218</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:57:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080644</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1275" sha1="1wmd587wc7qrh9x2bun4hsjx48akxc9" xml:space="preserve">{{סליחות|תענית|נוסח=פולין
|פסוקים א=
כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת׃{{ממס|תהלים קל ז}}{{ש}}פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו׃{{ממס|תהלים כה כב}}{{ש}} וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו׃{{ממס|תהלים קל ח}} {{ש}} פּוֹדֶה יְיָ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ׃{{ממס|תהלים לד כג}}
|א={{:אזכרה מצוק|נוסח=מזרחי}}
|פסוקים ב=
אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃{{ממס|תהלים עט א}} {{ש}}אֱלֹהִים זֵדִים קָמוּ עָלֵינוּ וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו יד}}
|ב={{:אבן הראשה|נוסח=מזרחי}}
|פזמון={{#קטע:אבותי כי בטחו|מזרחי}}}}

[[קטגוריה:סדרי סליחות]]</text>
      <sha1>1wmd587wc7qrh9x2bun4hsjx48akxc9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סליחות לתענית אסתר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726902</id>
    <revision>
      <id>3080645</id>
      <parentid>3005210</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:58:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080645</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1204" sha1="0odfpvtt626a5dlinle9xe2uy8nm837" xml:space="preserve">{{סליחות|תענית|נוסח=פולין
|פסוקים א=
קַוֹּה קִוִּינוּ אֶל יְיָ וַיֵּט אֵלֵינוּ וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מ ב}}{{ש}} אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְיָ קִוִּינוּךָ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ׃{{ממס|תהלים כו ח}}
|א={{:אדם בקום עלינו|נוסח=מזרחי}}
|פסוקים ב=
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}}{{ש}}
בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָנוּ חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ד ב}}{{ש}}
וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר׃{{ממס|במדבר יד יז}}
|ב={{:אתה האל עושה פלאות|נוסח=מזרחי}}
|פזמון={{:במתי מספר חילינו פניך|נוסח=מזרחי}}}}

[[קטגוריה:סדרי סליחות]]</text>
      <sha1>0odfpvtt626a5dlinle9xe2uy8nm837</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סליחות לכ' סיון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726903</id>
    <revision>
      <id>3080647</id>
      <parentid>3078830</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:59:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080647</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5053" sha1="icvh43kovpr5566m5lyyr8hjwsuds6g" xml:space="preserve">{{סליחות|תענית|נוסח=פולין
|פסוקים א=
לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים י א}}{{ש}}
לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר, תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ׃{{ממס|תהלים מד כה}}{{ש}}
וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעַבְדֶּךָ, כִּי צַר לִי מַהֵר עֲנֵנִי׃{{ממס|תהלים סט יח}}{{ש}}
עֲנֵנוּ יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ז}}{{ש}}
אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד כא}}
|א={{:אני יום אירא אליך אקרא|נוסח=מזרחי}}
|פסוקים ב=
הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ, אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ, הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלֵינוּ הִתְאַפָּקוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סג טו}}{{ש}}
אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}}
אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ יְיָ עֲשֵֹה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ממס|ירמיהו יד ז}}
|ב={{:איה כל נפלאותיך|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|אל מלך}}
===סליחה ג===
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃ 
כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ׃{{ממס|תהלים פג#פג ב|תהלים פג ב-ג}}{{ש}}
הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{:אלהים אל דמי לדמי|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|אל מלך}}
===סליחה ד===
אֱלֹהִים בָּאוּ גּוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃{{ממס|תהלים עט א}}{{ש}}
עַל פְּרִי בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ, וְעַל בָּנִים לֹא תָחוּס עֵינָם.

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|כרחם2}}

{{#קטע:אמוני שלומי ישראל|סיון}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|אל מלך}}
===סליחה ה===
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵינוּ וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ 
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא וְחָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ:{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}{{ש}}
שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵינוּ הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ:{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז א}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ:{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|כרחם2}}

{{:אזון תחן והסכת עתירה|נוסח=מזרחי}}
|פזמון={{:אזכרה אלהים ואהמיה|נוסח=מזרחי}}

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/י&quot;ג מידות|אל מלך}}
===עקידה===
(חָנֵּנוּ אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעֵינוּ׃ הֶרֶב כַּבְּסֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּמֵחַטָּאתֵנוּ טַהֲרֵנוּ׃{{ממס|תהלים נא#נא ג|תהלים נא ג-ד}}{{ש}}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה׃{{ממס|תהלים נא יט}}{{ש}}
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל, אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים׃{{ממס|תהלים נא כא}}{{ש}}
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃{{ממס|מיכה ז כ}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כרחם2}}

{{הור|בק&quot;ק מוסיפים זה לפני העקידה:}}{{ש}}
&lt;small&gt;[{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|עקידה כרחם2}}]&lt;/small&gt;)

{{:אל הר המור|נוסח=מזרחי}}}}
{{:אל מלא רחמים של כ' סיון}}

[[קטגוריה:סדרי סליחות]]</text>
      <sha1>icvh43kovpr5566m5lyyr8hjwsuds6g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשבעה עשר בתמוז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726904</id>
    <revision>
      <id>3080646</id>
      <parentid>3005216</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:58:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080646</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1181" sha1="m45cw375ummf3vzr598f7zvt020z15x" xml:space="preserve">{{סליחות|תענית|נוסח=פולין
|פסוקים א=
אַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלַיִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ׃{{ממס|ישעיהו סב ז}}{{ש}} כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר׃{{ממס|תהלים לו י}} {{ש}}אֱלֹהֵינוּ בּוֹשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ.
|א={{:אתאנו לך יוצר רוחות|נוסח=מזרחי}}
|פסוקים ב=
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל: כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ:{{ממס|תהלים פג#פג ב|תהלים פג, ב-ג}}{{ש}}אֵל נְקָמוֹת יְיָ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ:{{ממס|תהלים צד א}}
|ב={{:אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|נוסח=מזרחי}}
|פזמון={{#קטע:שעה נאסר|אשכנז}}}}

[[קטגוריה:סדרי סליחות]]</text>
      <sha1>m45cw375ummf3vzr598f7zvt020z15x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סליחות לחמישי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726906</id>
    <revision>
      <id>3080642</id>
      <parentid>3080243</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:56:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080642</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1760" sha1="hz3sl3psj2bjthel1hmcnarx2luszij" xml:space="preserve">{{סליחות|תענית|נוסח=פולין
|פסוקים א=
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, הַקְשִׁיבָה לְקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}{{ש}}
הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעָתֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ג}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}
|א={{:תענית צבור קבעו תבוע צרכים|נוסח=מזרחי}}
|פסוקים ב=
הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}}{{ש}}
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}}
הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ, אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|לפני=מתוך|ירמיהו לא ו}}{{ש}}
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו מה יז}}
|ב={{:אנשי אמונה אבדו|נוסח=מזרחי}}
|פזמון={{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור2|בהרבה קהילות אומרים את הפזמון הבא, ובקהילות אחרות אומרים את הפזמון {{צ|ישראל נושע}} שיובא להלן.}}{{ש}}
{{:מלאכי רחמים|נוסח=מזרחי}}{{סוף}}
{{:ישראל נושע בה' (סליחות)|נוסח=מזרחי}}}}

[[קטגוריה:סדרי סליחות]]</text>
      <sha1>hz3sl3psj2bjthel1hmcnarx2luszij</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני תנינא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726907</id>
    <revision>
      <id>3080643</id>
      <parentid>3005212</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:57:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080643</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1438" sha1="g7otcmxdritaryo1i44stilhcj3fsl8" xml:space="preserve">{{סליחות|תענית|נוסח=פולין
|פסוקים א=
אַל תִּקְצֹף יְיָ עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָוֹן, הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ׃{{ממס|ישעיהו סד ח}}{{ש}}
הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃{{ממס|ישעיהו סד יא}}{{ש}}
שׁוּבָה יְיָ עַד מָתָי, וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ׃{{ממס|תהלים צ יג}}
|א={{:אפפונו מים|נוסח=מזרחי}}
|פסוקים ב=
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז ז}}{{ש}}
שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז א}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}
|ב={{:אזון תחן והסכת עתירה|נוסח=מזרחי}}
|פזמון={{:אזכרה אלהים ואהמיה|נוסח=מזרחי}}}}

[[קטגוריה:סדרי סליחות]]</text>
      <sha1>g7otcmxdritaryo1i44stilhcj3fsl8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוימתי בחיל כיפור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1726920</id>
    <revision>
      <id>3080671</id>
      <parentid>3080305</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T09:49:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080671</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17982" sha1="d8xh5h1w70oblmf4c3nyehztgkn4s93" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} הנאמרת למנהג אשכנז בשחרית של יום ראשון של סוכות (ואם יום ראשון חל בשבת, אומרים אותה ביו&quot;ט שני, ולפי מנהג מגנצא תמיד אומרים אותה ביו&quot;ט שני).}}
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור2|כשחל יום א' בשבת, מחליפים את סדר הפיוטים ואומרים את הקדושתא [[ארחץ בנקיון כפות]] המצויה ב[[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/שחרית יום ב#חזרת הש&quot;ץ|שחרית של היום השני]].}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֻ}}יַּמְתִּי בְּחִיל כִּפּוּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוּתָה בְּחֶשְׁבּוֹן הַסָּפוּר{{ש}}
{{סי|גַּ}}לְתִּי כְּהָצְדַּק פּוּר{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלֵק כְּנִמְצָא חָפוּר

{{סי|הֻ}}דְרָאוּ מְתֵי הוֹלְלִים{{ש}}
{{סי|וְ}}צֻמָּתוּ לְרֶגֶב חֲלָלִים{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים כְּיָצְאוּ מְהַלְלִים{{ש}}
{{סי|חָ}}לִים וְשָׁרִים כְּחוֹלְלִים

{{סי|טִ}}יעַת עֲצֵי עֵשֶׂב{{ש}}
{{סי|יִ}}שְׂאוּ הַיּוֹם מִזְבֵּחַ לְהָסֵב{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּ}}תֶשֶׁר יְפֻלְּסוּ בְּמֵסֶב{{ש}}
{{סי|לְ}}הֵרָצוֹת בְּשׁוֹר וָכֶשֶׂב.

בְּךָ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה / בְּרִנָּה וְשִׂמְחָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;בְּאֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה / גּוֹנְנֵנוּ בִּפְדוּת צָמֵחָה.&lt;קטע סוף=א/&gt;

====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|מְ}}אַלְּמֵי מְגָדִים אַרְבָּעָה{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׁמְּרֵי סֻכָּה שִׁבְעָה{{ש}}
{{סי|נ}}וֹסְכֵי נֶזֶל שִׁבְעָה{{ש}}
{{סי|נַ}}הֲלֵם נְעִימוֹת שָׂבְעָה

{{סי|שִׂ}}יחִים בְּדֶרֶךְ מַטָּעָתָם{{ש}}
{{סי|ס}}וֹלְלִים סְכוֹת שַׁוְעָתָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}לֵי קָרִים נְטִיעָתָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}לוֹת בָּמוֹ מִטְּבִיעָתָם

{{סי|פְּ}}אוּרִים לְשֵׁם יוֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר בָּם לְאָיוֹם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צִ}}וּוּי קִיחָתָם בְּזֶה הַיּוֹם{{ש}}
{{סי|צִ}}חֲצוּחַ בְּזֶה רִאשׁוֹן יוֹם.

בְּךָ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה / בְּגִילָה וּבְשִׂמְחָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;בְּאֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה / טְלוּלִים בִּתְחִיָּה אֲשֶׁר צָמֵחָה.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{סי|קֹ}}שְׁטְ שְׁעִינַת עֵץ{{ש}}
לְעוֹמְסֵי פְרִי עֵץ{{ש}}
זְכָר נָא לְהִוָּעֵץ{{ש}}
וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ

{{סי|רְ}}בָבוֹת סָע סֻכּוֹתָה{{ש}}
בְּלוּד צְקוֹנָם הִסְכֵּתָה{{ש}}
בְּנֶשֶק לְרֹאשָׁם סַכּוֹתָה{{ש}}
וּמֵאֶנֶף לַהֲקָם חָשַׂכְתָּ

{{סי|שִׁ}}בְעָה עֲנַנֵי מֶשִׁי סִכַּכְתָּם{{ש}}
בַּעֲנִינַת פָּרֵשֹ סִבַּבְתָּם{{ש}}
תָּעוּ כְּחֶדֶק מִמְּסוּכָתָם{{ש}}
וּבְכֵן רֻשָּׁפָה סֻכָּתָם

{{סי|תּ}}וֹלְדוֹת כְּנַעַן תַּאֲבִיד{{ש}}
גְּבִיר לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיד{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}אַפְּדֵנוּ כְּאָז רְבִיד{{ש}}
בְּקוֹמְמֶךָ סֻכַּת דָּוִד.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}&lt;קטע התחלה=המשך/&gt;

{{הור|במנהג אשכנז המזרחי מדלגים פיוט זה וממשיכים {{צ|אנובב}}}}

====עד לא מצוקי רגב====
עַד לֹא מְצוּקֵי רֶגֶב שְׁתִיַּת סֻכּוֹ{{ש}}
וְטֶרֶם מְתִיחַת אֲהִילַת סִכּוּכוֹ{{ש}}
מֵאָז וְעַד עַתָּה בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ{{ש}}
מְאַוֶּה מְקַוֶּה מָתַי סִכּוּכוֹ{{ש}}
וּכְשָׁת מְרוֹם סִתְרוֹ סְבִיבָיו סֻכּוֹ{{ש}}
כֵּן צַו יְדִידָיו בְּתַחַת מָסָךְ לְסוֹכְכוֹ{{ש}}
בּוֹ לְהַתְמִיד מִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ{{ש}}
כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ פָּץ בְּלִי לְחַשְּׂכוֹ{{ש}}
סֻכּוֹ מוּל סֻכּוֹ{{ש}}
עֲנָנוֹ מוּל עֲנָנוֹ{{ש}}
שִׁכְנוֹ מוּל שִׁכְנוֹ{{ש}}
מְכוֹנוֹ מוּל מְכוֹנוֹ{{ש}}
מְעוֹנוֹ מוּל מְעוֹנוֹ{{ש}}
מְסִבּוֹ מוּל מְסִבּוֹ{{ש}}
רְכוּבוֹ מוּל רְכוּבוֹ{{ש}}
כִּסְאוֹ מוּל כִּסְאוֹ

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;בְּסֻכַּת{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}

====קיקלר====
{{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קיליר'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;אֲנוֹבֵב בְּפֶה וְלָשׁוֹן / הַלֵּל בְּיוֹם רִאשׁוֹן / לְהַעֲרִיץ לְאֵל אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן. קָדוֹשׁ.

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;שַׂגִּיא כֹחַ לֹא נִמְצֵאתָ / לְהַצְדִּיק עַם זוּ כְּחָפַצְתָּ / בְּכֵן בְּאֵלֶּה נִרְצֵיתָ. קָדוֹשׁ.

{{סי|אֶ}}קְחָה פְּרִי עֵץ הָדָר / בְּכָל שָׁנָה בִּתְדָר / מָקוֹם שֶׁהוּא מוּתְדָּר{{ש}}
{{סי|לְ}}הַלֵּל בּוֹ בֶּהָדָר / לְעָט הוֹד וְהָדָר / עֲלֵי שִׁבְעָה דָּר{{ש}}
{{סי|עִ}}זּוּז בַּקֹּדֶשׁ נֶאְדָּר / וּמִכָּל יְצִיר מְאֻדָּר / וְחָפֵץ זוּ לְהַדָּר. אנובב

{{סי|זִ}}מּוּן תֹּמֶר כַּף / אֶקְחָה הַיּוֹם בְּכַף / בָּם לְצוּר אִכַּף{{ש}}
{{סי|רָ}}חַצְתִּי בְּנִקְיוֹן כַּפּוֹת / עֲמוֹס בָּמוֹ כָּפוֹת / אַף וְאֶנֶף לִכְפּוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}לוּלָב שׁוֹד חֲמָסִים / אֵיךְ אֶפְרוֹט מַעֲשִׂים פְּנֵי מַקְדִּיחַ הֲמָסִים. שגיא

{{סי|יֹ}}פִי שִׁלּוּשׁ הֲדַסִּים / בְּהוֹד טַעַם אָשִׂים / לְצָג בֵּין הַהֲדַסִּים{{ש}}
{{סי|רְ}}עוּלִים וְגַם מְתוּקִים / אֲשַׁוֶּה כְּחֹק מְצוּקִים / לְחִכּוֹ מַמְתַּקִּים{{ש}}
{{סי|בְּ}}עַנְפֵי עֵץ עָבוֹת / שְׁעוּרִים לְבֵית אָבוֹת / אֶאֱסוֹר חַג בֶּעָבוֹת. אנובב

{{סי|יֹ}}שֶׁר פְּאֵר עֲרָבוֹת / בָּמוֹ עֹז לְהַרְבּוֹת / לְרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}צוּבוֹת בַּדֵּי שְׁתַּיִם / כְּמוֹ עֲפִיפוֹת שְׁתַּיִם / וּמֻצָּעוֹת בִּנְתַּיִם{{ש}}
{{סי|יְ}}עוּרוֹת בְּאִבֵּי הַנַּחַל / לְהַעֲרִיב בָּם מַחַל / לְיַעֲרֵי רְתוּמֵי גַחַל. שגיא

{{סי|לְ}}כָל עֵץ תִּעַב / וּבְאַרְבַּעַת אֵלֶּה תָּאַב / לְהַלְלוֹ בָם כְּאָב{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד בָּמוֹ לְהַלֵּל / שִׁבְעָה כְּבֵית הִלֵּל / בְּיוֹם וְלֹא בְלֵיל{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ר}}וֹנְנִים מֵלִיץ בַּעֲדֵנוּ / לְהָחִישׁ נָא לְסַעֲדֵנוּ / עַתָּה לְקִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ

{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|בקצת קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לומר {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}}}
====אל נא לעולם תוערץ====
{{:אל נא לעולם תוערץ}}
{{סוף}}
{{הור|במנהג אשכנז המערבי מדלגים פיוט זה וממשיכים {{צ|ובכן לך תעלה קדושה}}}}

====אז היתה חנית סכו====
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול}}

'''וּבְכֵן וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ'''

{{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹּ}}קֶף{{ר1}}
בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי {{סי|שֶׁ}}קֶט{{ר1}}
בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בּוֹתַיִם{{ר1}}
בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ}}דֶם{{ר2}}
{{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|צְ}}נוּעֵי {{סי|צֶ}}דֶק{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|פְ}}אֵר {{סי|פָּ}}רוֹכֶת{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בַּ{{סי|עֲ}}בוֹדַת {{סי|עֵ}}רֶךְ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|סֻ}}כַּת {{סי|סְ}}גֻלָּה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}}

{{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|נ}}וֹצְצֵי {{סי|נֹ}}גַהּ{{ר1}}
בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי {{סי|מָ}}רוֹם{{ר1}}
בְּ{{סי|לַ}}הַט {{סי|ל}}וֹהֲטִים{{ר1}}
בְּ{{סי|כַ}}נְפֵי {{סי|כְ}}רוּבִים{{ר2}}
{{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|י}}דִידוּת {{סי|יַ}}עַר{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|טִ}}ירַת {{סי|טָ}}הֳרָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|חֻ}}פַּת {{סי|חֶ}}דְוָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|זֵ}}ר {{סי|זְ}}מִירַת {{סי|זְ}}בוּל{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}}

{{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}}
בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי {{סי|וַ}}עַד{{ר1}}
בְּ{{סי|ה}}וֹגֵי {{סי|הֲ}}מֻלָּה{{ר1}}
בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ}}קָּה{{ר1}}
בְּ{{סי|ד}}וֹהֲרֵי {{סי|ד}}וֹלְקִים{{ר2}}
{{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|גְ}}לוּמֵי {{סי|גֵ}}יא{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|בֵ}}ית {{סי|בְּ}}חִירָתוֹ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|אֹ}}הֶל {{סי|אִ}}וּוּיוֹ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|אֶ}}דֶר {{סי|אַ}}פַּדְנוֹ{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}}

====סילוק====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}

אֶקְחָה בָרִאשׁוֹן / לְאַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן{{ש}}
פְּרִי עֵץ הָדָר / לְבַקֹּדֶשׁ נֶאְדָר{{ש}}
כַּפּוֹת תָּמָר / לְצַדִּיק כַּתָּמָר{{ש}}
עַנְפֵי הֲדַסִּים / לְצָג בֵּין הַהֲדַסִּים{{ש}}
טַרְפֵי עֲרָבוֹת / לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת

בָּמוֹ לְהַלֵּל / בְּזֶמֶר וְהַלֵּל / בְּיוֹם וְלֹא בְלֵיל / לְאֵין לְפָנָיו לֵיל

בְּלוּלָב אֶחָד / וְאֶתְרוֹג אֶחָד / לַיָי אֶחָד / וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}}
בָּעֲרָבוֹת שְׁתַּיִם / כְּאִמָּהוֹת שְׁתַּיִם / וְכִמְעוֹפְפוֹת שְׁתַּיִם{{ש}}
בֶּעָבוֹת שְׁלֹשָׁה / כְּאָבוֹת שְׁלֹשָׁה / כְּמַקְדִּישֵׁי שְׁלֹשָׁה{{ש}}
בַּאֲגֻדּוֹת אַרְבַּע / כִּגְבָעוֹת אַרְבַּע / כְּחַיּוֹת אַרְבַּע / וּכְנָפַיִם אַרְבַּע{{ש}}
בִּשְׂמָחוֹת שׂבַע / כִּימֵי שֶׁבַע{{ש}}
בַּחֲגִיגַת שְׁמוֹנָה / כְּמִילַת שְׁמוֹנָה

בֶּהָדָר לְהַזְכִּיר הִדּוּר זִקְנָה{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְהַזְכִּיר לְמֵחִים נִקְנָה{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְהַזְכִּיר תָּם חַיֵּי עַד קָנָה{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְהַזְכִּיר אָח לְעֶבֶד הָקְנָה

בֶּהָדָר לַחֲשׁוֹב בְּלוּיַת עֶדְנָה{{ש}}
בְּכַפּוֹת לַחֲשׁוֹב מְשׁוּלַת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
בֶּעָבוֹת לַחֲשׁוֹב יְחוּמַת דִּינָה{{ש}}
בָּעֲרָבָה לַחֲשׁוֹב בְּאָחוֹת מְקַנָּא

בֶּהָדָר לְהַמְשִׁיל מַפְלִיא עֲגוּלָה{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְהַמְשִׁיל אַגַּן סְגֻלָּה{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְהַמְשִׁיל שׁוּרַת דְּגוּלָה{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְהַמְשִׁיל מְחוֹקְקֵי מְגִלָּה

בֶּהָדָר לְכַפֵּר סַרְעַפֵּי לֵב{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְכַפֵּר שֶׁזְרָה מוּל לֵב{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְכַפֵּר סִקּוּר עַיִּן וָלֵב{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְכַפֵּר נִבּוּל פֶּה עִם לֵב

בֶּהָדָר לְכַנּוֹת שְׁלֵמִים תְּמִימִים{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְכַנּוֹת בַּעֲלֵי מַעֲשִׂים נְעִימִים{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְכַנּוֹת יְשָׁרִים בְּמִצְוֹת חֲתוּמִים{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְכַנּוֹת בְּשִׁמְצָה כְּתוּמִים

וּכְמוֹ בְּעֵץ הָדָר רֵיחַ וָטַעַם / כֵּן בְּעַם זוּ בַּעֲלֵי מִצְוֹת וְדֵעַ נֹעַם{{ש}}
וּכְמוֹ בְּכַף תֹּמֶר טַעַם וְלֹא רֵיחַ / כֵּן בְּעַם זוּ בַּעֲלֵי מִצְוֹת בְּלֹא דָת וָרֵיחַ{{ש}}
וּכְמוֹ בֶּעָבוֹת רֵיחַ וְטַעַם מַר / כֵּן בֵּינֵימוֹ הוֹגֵי דָת וְחִכָּם מָר{{ש}}
וּכְמוֹ עֲרָבָה בְּלֹא טַעַם וָרֵיחַ / כֵּן בֵּינֵימוֹ עִקְּשִׁים אֲטוּמִים מִלְּהָרִיחַ{{ש}}
וּכְמוֹ עֵץ פְּרִי עֲלֵי סְרַק מְחַפִּים / כֵּן יְשָׁרִים עֲלֵי רְשָׁעִים מְחוֹפְפִים

וּכְמוֹ הֵם אֲגוּדִים אֵלֶּה בָאֵלֶּה{{ש}}
כֵּן תְּלוּיִים אֵלֶּה בָאֵלֶּה{{ש}}
לִמְשׁךְ אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה{{ש}}
וּלְכַפֵּר אֵלֶּה עַל אֵלֶּה{{ש}}
לַעֲשֹוֹת אֵלֶּה כָּאֵלֶּה{{ש}}
לְהַנְעִים זְמִירוֹת אֵלֶּה{{ש}}
לְמִי בָרָא אֵלֶּה

לְמַלֵּל לְהַלֵּל / לְכַלֵּל לְחוֹלֵל{{ש}}
לְיַשֵּׁר לְאַשֵּׁר / לְהַכְשֵׁר לְהַתְשֵׁר{{ש}}
לְבָרֵר לְשׁוֹרֵר / לְאַדֵּר לְהַדֵּר{{ש}}
לְגַבֵּר לְדַבֵּר / לְהַאֲמֵר לְזַמֵּר{{ש}}
לְחַנֵּן לְרַנֵּן / לְשַׁנֵּן לְהַרְנֵן{{ש}}
לְקַלֵּס לְעַלֵּס / לְנַצֵּחַ לְפַצֵּחַ{{ש}}
לְהַעֲרִיץ וּלְהַעֲלִיץ / לְהַרְגִּישׁ לְהַקְדִּישׁ

כְּשִׁיר עִירִין / כְּשִׁירוֹת קַדִּישִׁין{{ש}}
כְּזֶמֶר חַשְׁמַלָּה / כְּזִמְרַת הֲמֻלָּה{{ש}}
כִּפְאֵר אֵלִּים / כְּתִפְאֶרֶת אֶרְאֶלִּים{{ש}}
כַּהֲדַר זִקִּים / כְּהַדְרַת בְּרָקִים{{ש}}
כְּנֹעַם גְּלִילִים / כִּנְעִימַת גַּלְגַּלִּים{{ש}}
כְּנִגּוּן רוֹבִים / כִּנְגִינַת כְּרוּבִים{{ש}}
כְּרֶנֶן אוֹפַנִּים / כְּרִנְנַת מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}}
כְּחִדּוּשׁ בְּרָקִים / כְּמִתְחַדְּשִׁים לַבְּקָרִים{{ש}}
כְּקִדּוּשׁ עָפִים / כִּקְדֻשַּׁת עוֹפְפִים{{ש}}
כְּרֶגֶשׁ מְעוֹפְפִים / כְּרִגְשַׁת מְתוֹפְפִים{{ש}}
כְּשִׁנּוּן צְפוּפִים / כְּהֶגֶא מְצַפְצְפִים{{ש}}
כְּרַעַשׁ סִפִּים / כְּמַעֲמַד שְׂרָפִים{{ש}}
כְּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / לְקָדוֹשׁ מַקְדִּישִׁים{{ש}}
וּקְדֻשָּׁה מְשַׁלְּשִׁים.&lt;קטע סוף=המשך/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}
{{הור2|במקור השתייכו לקרובה זו פיוטי הקדושה {{צ|[[וחיותארבע אשר כס עומסות]]}}.}}

[[קטגוריה:קדושתאות לשלש רגלים]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>d8xh5h1w70oblmf4c3nyehztgkn4s93</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080672</id>
      <parentid>3080671</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T09:49:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080672</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17983" sha1="bw3j51ttk9u6u64bnfpnj6l5682w92a" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|קדושתא של רבי {{קישור למחבר|אלעזר הקליר}} הנאמרת למנהג אשכנז בשחרית של יום ראשון של סוכות (ואם יום ראשון חל בשבת, אומרים אותה ביו&quot;ט שני, ולפי מנהג מגנצא תמיד אומרים אותה ביו&quot;ט שני).}}
====מגן====
&lt;קטע התחלה=א/&gt;&lt;includeonly&gt;{{הור2|כשחל יום א' בשבת, מחליפים את סדר הפיוטים ואומרים את הקדושתא [[ארחץ בנקיון כפות]] המצויה ב[[סידור/נוסח אשכנז/סוכות/שחרית יום ב#חזרת הש&quot;ץ|שחרית של היום השני]].}}&lt;/includeonly&gt;
{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''}}

{{סי|אֻ}}יַּמְתִּי בְּחִיל כִּפּוּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}עוּתָה בְּחֶשְׁבּוֹן הַסָּפוּר{{ש}}
{{סי|גַּ}}לְתִּי כְּהָצְדַּק פּוּר{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹלֵק כְּנִמְצָא חָפוּר

{{סי|הֻ}}דְרָאוּ מְתֵי הוֹלְלִים{{ש}}
{{סי|וְ}}צֻמָּתוּ לְרֶגֶב חֲלָלִים{{ש}}
{{סי|זַ}}כִּים כְּיָצְאוּ מְהַלְלִים{{ש}}
{{סי|חָ}}לִים וְשָׁרִים כְּחוֹלְלִים

{{סי|טִ}}יעַת עֲצֵי עֵשֶׂב{{ש}}
{{סי|יִ}}שְׂאוּ הַיּוֹם מִזְבֵּחַ לְהָסֵב{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|כְּ}}תֶשֶׁר יְפֻלְּסוּ בְּמֵסֶב{{ש}}
{{סי|לְ}}הֵרָצוֹת בְּשׁוֹר וָכֶשֶׂב.

בְּךָ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה / בְּרִנָּה וְשִׂמְחָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;בְּאֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה / גּוֹנְנֵנוּ בִּפְדוּת צָמֵחָה.&lt;קטע סוף=א/&gt;

====מחיה====
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;{{סי|מְ}}אַלְּמֵי מְגָדִים אַרְבָּעָה{{ש}}
{{סי|מְ}}שַׁמְּרֵי סֻכָּה שִׁבְעָה{{ש}}
{{סי|נ}}וֹסְכֵי נֶזֶל שִׁבְעָה{{ש}}
{{סי|נַ}}הֲלֵם נְעִימוֹת שָׂבְעָה

{{סי|שִׂ}}יחִים בְּדֶרֶךְ מַטָּעָתָם{{ש}}
{{סי|ס}}וֹלְלִים סְכוֹת שַׁוְעָתָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}לֵי קָרִים נְטִיעָתָם{{ש}}
{{סי|עֲ}}לוֹת בָּמוֹ מִטְּבִיעָתָם

{{סי|פְּ}}אוּרִים לְשֵׁם יוֹם{{ש}}
{{סי|פְּ}}אֵר בָּם לְאָיוֹם{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|צִ}}וּוּי קִיחָתָם בְּזֶה הַיּוֹם{{ש}}
{{סי|צִ}}חֲצוּחַ בְּזֶה רִאשׁוֹן יוֹם.

בְּךָ אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה / בְּגִילָה וּבְשִׂמְחָה{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;בְּאֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה / טְלוּלִים בִּתְחִיָּה אֲשֶׁר צָמֵחָה.&lt;קטע סוף=ב/&gt;

====משלש====
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;{{סי|קֹ}}שְׁטְ שְׁעִינַת עֵץ{{ש}}
לְעוֹמְסֵי פְרִי עֵץ{{ש}}
זְכָר נָא לְהִוָּעֵץ{{ש}}
וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ

{{סי|רְ}}בָבוֹת סָע סֻכּוֹתָה{{ש}}
בְּלוּד צְקוֹנָם הִסְכֵּתָה{{ש}}
בְּנֶשֶק לְרֹאשָׁם סַכּוֹתָה{{ש}}
וּמֵאֶנֶף לַהֲקָם חָשַׂכְתָּ

{{סי|שִׁ}}בְעָה עֲנַנֵי מֶשִׁי סִכַּכְתָּם{{ש}}
בַּעֲנִינַת פָּרֵשֹ סִבַּבְתָּם{{ש}}
תָּעוּ כְּחֶדֶק מִמְּסוּכָתָם{{ש}}
וּבְכֵן רֻשָּׁפָה סֻכָּתָם

{{סי|תּ}}וֹלְדוֹת כְּנַעַן תַּאֲבִיד{{ש}}
גְּבִיר לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיד{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|תְּ}}אַפְּדֵנוּ כְּאָז רְבִיד{{ש}}
בְּקוֹמְמֶךָ סֻכַּת דָּוִד.&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ואתה}}&lt;קטע התחלה=המשך/&gt;

{{הור|במנהג אשכנז המזרחי מדלגים פיוט זה וממשיכים {{צ|אנובב}}}}

====עד לא מצוקי רגב====
עַד לֹא מְצוּקֵי רֶגֶב שְׁתִיַּת סֻכּוֹ{{ש}}
וְטֶרֶם מְתִיחַת אֲהִילַת סִכּוּכוֹ{{ש}}
מֵאָז וְעַד עַתָּה בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ{{ש}}
מְאַוֶּה מְקַוֶּה מָתַי סִכּוּכוֹ{{ש}}
וּכְשָׁת מְרוֹם סִתְרוֹ סְבִיבָיו סֻכּוֹ{{ש}}
כֵּן צַו יְדִידָיו בְּתַחַת מָסָךְ לְסוֹכְכוֹ{{ש}}
בּוֹ לְהַתְמִיד מִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ{{ש}}
כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ פָּץ בְּלִי לְחַשְּׂכוֹ{{ש}}
סֻכּוֹ מוּל סֻכּוֹ{{ש}}
עֲנָנוֹ מוּל עֲנָנוֹ{{ש}}
שִׁכְנוֹ מוּל שִׁכְנוֹ{{ש}}
מְכוֹנוֹ מוּל מְכוֹנוֹ{{ש}}
מְעוֹנוֹ מוּל מְעוֹנוֹ{{ש}}
מְסִבּוֹ מוּל מְסִבּוֹ{{ש}}
רְכוּבוֹ מוּל רְכוּבוֹ{{ש}}
כִּסְאוֹ מוּל כִּסְאוֹ

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;בְּסֻכַּת{{ש}}{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|חי וקיים}}

====קיקלר====
{{הור|סימן: '''אלעזר בירבי קיליר'''}}

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;אֲנוֹבֵב בְּפֶה וְלָשׁוֹן / הַלֵּל בְּיוֹם רִאשׁוֹן / לְהַעֲרִיץ לְאֵל אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן. קָדוֹשׁ.

&lt;includeonly&gt;{{הור|חו&quot;ק:}} &lt;/includeonly&gt;שַׂגִּיא כֹחַ לֹא נִמְצֵאתָ / לְהַצְדִּיק עַם זוּ כְּחָפַצְתָּ / בְּכֵן בְּאֵלֶּה נִרְצֵיתָ. קָדוֹשׁ.

{{סי|אֶ}}קְחָה פְּרִי עֵץ הָדָר / בְּכָל שָׁנָה בִּתְדָר / מָקוֹם שֶׁהוּא מוּתְדָּר{{ש}}
{{סי|לְ}}הַלֵּל בּוֹ בֶּהָדָר / לְעָט הוֹד וְהָדָר / עֲלֵי שִׁבְעָה דָּר{{ש}}
{{סי|עִ}}זּוּז בַּקֹּדֶשׁ נֶאְדָּר / וּמִכָּל יְצִיר מְאֻדָּר / וְחָפֵץ זוּ לְהַדָּר. אנובב

{{סי|זִ}}מּוּן תֹּמֶר כַּף / אֶקְחָה הַיּוֹם בְּכַף / בָּם לְצוּר אִכַּף{{ש}}
{{סי|רָ}}חַצְתִּי בְּנִקְיוֹן כַּפּוֹת / עֲמוֹס בָּמוֹ כָּפוֹת / אַף וְאֶנֶף לִכְפּוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}לוּלָב שׁוֹד חֲמָסִים / אֵיךְ אֶפְרוֹט מַעֲשִׂים פְּנֵי מַקְדִּיחַ הֲמָסִים. שגיא

{{סי|יֹ}}פִי שִׁלּוּשׁ הֲדַסִּים / בְּהוֹד טַעַם אָשִׂים / לְצָג בֵּין הַהֲדַסִּים{{ש}}
{{סי|רְ}}עוּלִים וְגַם מְתוּקִים / אֲשַׁוֶּה כְּחֹק מְצוּקִים / לְחִכּוֹ מַמְתַּקִּים{{ש}}
{{סי|בְּ}}עַנְפֵי עֵץ עָבוֹת / שְׁעוּרִים לְבֵית אָבוֹת / אֶאֱסוֹר חַג בֶּעָבוֹת. אנובב

{{סי|יֹ}}שֶׁר פְּאֵר עֲרָבוֹת / בָּמוֹ עֹז לְהַרְבּוֹת / לְרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת{{ש}}
{{סי|קְ}}צוּבוֹת בַּדֵּי שְׁתַּיִם / כְּמוֹ עֲפִיפוֹת שְׁתַּיִם / וּמֻצָּעוֹת בִּנְתַּיִם{{ש}}
{{סי|יְ}}עוּרוֹת בְּאִבֵּי הַנַּחַל / לְהַעֲרִיב בָּם מַחַל / לְיַעֲרֵי רְתוּמֵי גַחַל. שגיא

{{סי|לְ}}כָל עֵץ תִּעַב / וּבְאַרְבַּעַת אֵלֶּה תָּאַב / לְהַלְלוֹ בָם כְּאָב{{ש}}
{{סי|יַ}}חַד בָּמוֹ לְהַלֵּל / שִׁבְעָה כְּבֵית הִלֵּל / בְּיוֹם וְלֹא בְלֵיל{{ש}}
&lt;includeonly&gt;{{הור|חזן:}} &lt;/includeonly&gt;{{סי|ר}}וֹנְנִים מֵלִיץ בַּעֲדֵנוּ / לְהָחִישׁ נָא לְסַעֲדֵנוּ / עַתָּה לְקִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ

{{רקע אפור|צבע=#D9E2F3}}
{{הור|בקצת קהילות מנהג אשכנז המערבי נוהגים לומר {{צ|אל נא לעולם תוערץ}}}}
====אל נא לעולם תוערץ====
{{:אל נא לעולם תוערץ}}
{{סוף}}
{{הור|במנהג אשכנז המערבי מדלגים פיוט זה וממשיכים {{צ|ובכן לך תעלה קדושה}}}}

====אז היתה חנית סכו====
{{הור|סימן: '''תשר&quot;ק''' כפול}}

'''וּבְכֵן וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ'''

{{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|תַ}}לְתַּלֵּי {{סי|תֹּ}}קֶף{{ר1}}
בְּ{{סי|שִׁ}}נְאַנֵּי {{סי|שֶׁ}}קֶט{{ר1}}
בְּ{{סי|רֶ}}כֶב {{סי|רִ}}בּוֹתַיִם{{ר1}}
בִּ{{סי|קְ}}דוֹשֵׁי {{סי|קֶ}}דֶם{{ר2}}
{{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|צְ}}נוּעֵי {{סי|צֶ}}דֶק{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|פְ}}אֵר {{סי|פָּ}}רוֹכֶת{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בַּ{{סי|עֲ}}בוֹדַת {{סי|עֵ}}רֶךְ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|סֻ}}כַּת {{סי|סְ}}גֻלָּה{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}}

{{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}}
בְּ{{סי|נ}}וֹצְצֵי {{סי|נֹ}}גַהּ{{ר1}}
בְּ{{סי|מַ}}לְאֲכֵי {{סי|מָ}}רוֹם{{ר1}}
בְּ{{סי|לַ}}הַט {{סי|ל}}וֹהֲטִים{{ר1}}
בְּ{{סי|כַ}}נְפֵי {{סי|כְ}}רוּבִים{{ר2}}
{{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|י}}דִידוּת {{סי|יַ}}עַר{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|טִ}}ירַת {{סי|טָ}}הֳרָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|חֻ}}פַּת {{סי|חֶ}}דְוָה{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|זֵ}}ר {{סי|זְ}}מִירַת {{סי|זְ}}בוּל{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}}

{{מילת קבע|אָז הָיְתָה חֲנָיַת סֻכּוֹ}}{{ר1}}
בִּ{{סי|וְ}}עוּדֵי {{סי|וַ}}עַד{{ר1}}
בְּ{{סי|ה}}וֹגֵי {{סי|הֲ}}מֻלָּה{{ר1}}
בִּ{{סי|דְ}}מוּמֵי {{סי|דַ}}קָּה{{ר1}}
בְּ{{סי|ד}}וֹהֲרֵי {{סי|ד}}וֹלְקִים{{ר2}}
{{ק|'''בְּסַפִּיר וְסֻכּוֹת'''}}

{{ש-רווח|3em}}{{מילת קבע|וְחָן בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ}}{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בִּ{{סי|גְ}}לוּמֵי {{סי|גֵ}}יא{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|בֵ}}ית {{סי|בְּ}}חִירָתוֹ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|אֹ}}הֶל {{סי|אִ}}וּוּיוֹ{{ר1}}
{{ש-רווח|3em}}בְּ{{סי|אֶ}}דֶר {{סי|אַ}}פַּדְנוֹ{{ר2}}
{{ש-רווח|3em}}{{ק|'''וְהִיא סֻכָּתוֹ'''}}

====סילוק====
{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/עמידה|ובכן1}}

אֶקְחָה בָרִאשׁוֹן / לְאַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן{{ש}}
פְּרִי עֵץ הָדָר / לְבַקֹּדֶשׁ נֶאְדָר{{ש}}
כַּפּוֹת תָּמָר / לְצַדִּיק כַּתָּמָר{{ש}}
עַנְפֵי הֲדַסִּים / לְצָג בֵּין הַהֲדַסִּים{{ש}}
טַרְפֵי עֲרָבוֹת / לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת

בָּמוֹ לְהַלֵּל / בְּזֶמֶר וְהַלֵּל / בְּיוֹם וְלֹא בְלֵיל / לְאֵין לְפָנָיו לֵיל

בְּלוּלָב אֶחָד / וְאֶתְרוֹג אֶחָד / לַיָי אֶחָד / וּשְׁמוֹ אֶחָד{{ש}}
בָּעֲרָבוֹת שְׁתַּיִם / כְּאִמָּהוֹת שְׁתַּיִם / וְכִמְעוֹפְפוֹת שְׁתַּיִם{{ש}}
בֶּעָבוֹת שְׁלֹשָׁה / כְּאָבוֹת שְׁלֹשָׁה / כְּמַקְדִּישֵׁי שְׁלֹשָׁה{{ש}}
בַּאֲגֻדּוֹת אַרְבַּע / כִּגְבָעוֹת אַרְבַּע / כְּחַיּוֹת אַרְבַּע / וּכְנָפַיִם אַרְבַּע{{ש}}
בִּשְׂמָחוֹת שׂבַע / כִּימֵי שֶׁבַע{{ש}}
בַּחֲגִיגַת שְׁמוֹנָה / כְּמִילַת שְׁמוֹנָה

בֶּהָדָר לְהַזְכִּיר הִדּוּר זִקְנָה{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְהַזְכִּיר לְמֵחִים נִקְנָה{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְהַזְכִּיר תָּם חַיֵּי עַד קָנָה{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְהַזְכִּיר אָח לְעֶבֶד הָקְנָה

בֶּהָדָר לַחֲשׁוֹב בְּלוּיַת עֶדְנָה{{ש}}
בְּכַפּוֹת לַחֲשׁוֹב מְשׁוּלַת שׁוֹשַׁנָּה{{ש}}
בֶּעָבוֹת לַחֲשׁוֹב יְחוּמַת דִּינָה{{ש}}
בָּעֲרָבָה לַחֲשׁוֹב בְּאָחוֹת מְקַנָּא

בֶּהָדָר לְהַמְשִׁיל מַפְלִיא עֲגוּלָה{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְהַמְשִׁיל אַגַּן סְגֻלָּה{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְהַמְשִׁיל שׁוּרַת דְּגוּלָה{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְהַמְשִׁיל מְחוֹקְקֵי מְגִלָּה

בֶּהָדָר לְכַפֵּר סַרְעַפֵּי לֵב{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְכַפֵּר שֶׁזְרָה מוּל לֵב{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְכַפֵּר סִקּוּר עַיִּן וָלֵב{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְכַפֵּר נִבּוּל פֶּה עִם לֵב

בֶּהָדָר לְכַנּוֹת שְׁלֵמִים תְּמִימִים{{ש}}
בְּכַפּוֹת לְכַנּוֹת בַּעֲלֵי מַעֲשִׂים נְעִימִים{{ש}}
בֶּעָבוֹת לְכַנּוֹת יְשָׁרִים בְּמִצְוֹת חֲתוּמִים{{ש}}
בָּעֲרָבָה לְכַנּוֹת בְּשִׁמְצָה כְּתוּמִים

וּכְמוֹ בְּעֵץ הָדָר רֵיחַ וָטַעַם / כֵּן בְּעַם זוּ בַּעֲלֵי מִצְוֹת וְדֵעַ נֹעַם{{ש}}
וּכְמוֹ בְּכַף תֹּמֶר טַעַם וְלֹא רֵיחַ / כֵּן בְּעַם זוּ בַּעֲלֵי מִצְוֹת בְּלֹא דָת וָרֵיחַ{{ש}}
וּכְמוֹ בֶּעָבוֹת רֵיחַ וְטַעַם מַר / כֵּן בֵּינֵימוֹ הוֹגֵי דָת וְחִכָּם מָר{{ש}}
וּכְמוֹ עֲרָבָה בְּלֹא טַעַם וָרֵיחַ / כֵּן בֵּינֵימוֹ עִקְּשִׁים אֲטוּמִים מִלְּהָרִיחַ{{ש}}
וּכְמוֹ עֵץ פְּרִי עֲלֵי סְרַק מְחַפִּים / כֵּן יְשָׁרִים עֲלֵי רְשָׁעִים מְחוֹפְפִים

וּכְמוֹ הֵם אֲגוּדִים אֵלֶּה בָאֵלֶּה{{ש}}
כֵּן תְּלוּיִים אֵלֶּה בָאֵלֶּה{{ש}}
לִמְשׁךְ אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה{{ש}}
וּלְכַפֵּר אֵלֶּה עַל אֵלֶּה{{ש}}
לַעֲשֹוֹת אֵלֶּה כָּאֵלֶּה{{ש}}
לְהַנְעִים זְמִירוֹת אֵלֶּה{{ש}}
לְמִי בָרָא אֵלֶּה

לְמַלֵּל לְהַלֵּל / לְכַלֵּל לְחוֹלֵל{{ש}}
לְיַשֵּׁר לְאַשֵּׁר / לְהַכְשֵׁר לְהַתְשֵׁר{{ש}}
לְבָרֵר לְשׁוֹרֵר / לְאַדֵּר לְהַדֵּר{{ש}}
לְגַבֵּר לְדַבֵּר / לְהַאֲמֵר לְזַמֵּר{{ש}}
לְחַנֵּן לְרַנֵּן / לְשַׁנֵּן לְהַרְנֵן{{ש}}
לְקַלֵּס לְעַלֵּס / לְנַצֵּחַ לְפַצֵּחַ{{ש}}
לְהַעֲרִיץ וּלְהַעֲלִיץ / לְהַרְגִּישׁ לְהַקְדִּישׁ

כְּשִׁיר עִירִין / כְּשִׁירוֹת קַדִּישִׁין{{ש}}
כְּזֶמֶר חַשְׁמַלָּה / כְּזִמְרַת הֲמֻלָּה{{ש}}
כִּפְאֵר אֵלִּים / כְּתִפְאֶרֶת אֶרְאֶלִּים{{ש}}
כַּהֲדַר זִקִּים / כְּהַדְרַת בְּרָקִים{{ש}}
כְּנֹעַם גְּלִילִים / כִּנְעִימַת גַּלְגַּלִּים{{ש}}
כְּנִגּוּן רוֹבִים / כִּנְגִינַת כְּרוּבִים{{ש}}
כְּרֶנֶן אוֹפַנִּים / כְּרִנְנַת מְרֻבְּעֵי פָנִים{{ש}}
כְּחִדּוּשׁ בְּרָקִים / כְּמִתְחַדְּשִׁים לַבְּקָרִים{{ש}}
כְּקִדּוּשׁ עָפִים / כִּקְדֻשַּׁת עוֹפְפִים{{ש}}
כְּרֶגֶשׁ מְעוֹפְפִים / כְּרִגְשַׁת מְתוֹפְפִים{{ש}}
כְּשִׁנּוּן צְפוּפִים / כְּהֶגֶא מְצַפְצְפִים{{ש}}
כְּרַעַשׁ סִפִּים / כְּמַעֲמַד שְׂרָפִים{{ש}}
כְּמַחֲנוֹת קְדוֹשִׁים / לְקָדוֹשׁ מַקְדִּישִׁים{{ש}}
וּקְדֻשָּׁה מְשַׁלְּשִׁים.&lt;קטע סוף=המשך/&gt;{{ש}}
{{הור|ככתוב…}}
{{הור2|במקור השתייכו לקרובה זו פיוטי הקדושה {{צ|[[וחיות ארבע אשר כס עומסות]]}}.}}

[[קטגוריה:קדושתאות לשלש רגלים]]
[[קטגוריה:אלעזר הקליר]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>bw3j51ttk9u6u64bnfpnj6l5682w92a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אין פה להשיב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1731906</id>
    <revision>
      <id>3080641</id>
      <parentid>3080016</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:53:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080641</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3245" sha1="72yw84pssx8ez15m4wqtbzjeky29j7j" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב'''; '''אפרים בר יצחק'''}}
{{רן|{{סי|אֵ}}ין פֶּה לְהָשִׁיב וְלִשָּׂא פָנִים
{{סי|בְּ}}בֹשֶׁת עֲלוּמַי פָּנַי לְבָנִים
{{סי|גָּ}}בְרוּ דִּבְרֵי עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים
{{סי|דֹּ}}פִי נִתַּן עִם אַחֲרוֹנִים
{{סי|הִ}}נֵּה פַּסּוּ מְשׁוּחִים כֹּהֲנִים
{{סי|וְ}}שִׁבְעָה פּוֹרְשִׁים לְיוֹם זֶה נְכוֹנִים
{{סי|זְ}}רִיזִים הָיוּ אַחֵר מְתַקְּנִים
{{סי|חֲ}}סִידֵי עֶלְיוֹן בְּנֵי הַסְּגָנִים
{{סי|טְ}}בִילוֹת חָמֵשׁ וְעֶשֶׂר הַנִּמְנִים
{{סי|יָ}}דָיו לְקַדֵּשׁ כְּתִקּוּן רוֹזְנִים
{{סי|כְּ}}בִשְׁנֵים עָשָׂר וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר מָנִים
{{סי|לְ}}בוּשֵׁי שְׂרָד בְּגָדִים שׁוֹנִים
{{סי|מַ}}זֶּה בֶּן מַזֶּה יָשִׂים קְטֹרֶת לִפְנִים
{{סי|נִ}}גַּשׁ לְהַגְרִיל עַל שְׂעִירִים מְזֻמָּנִים
{{סי|סָ}}מַךְ וְהִתְוַדָּה שְׁגָגוֹת וּזְדוֹנִים 
{{סי|עָ}}רַךְ עֶרְכּוֹ לַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים
{{סי|פְּ}}שָׁעִים כִּפֵּר בְּעַד שׁוֹמֵר אֱמוּנִים
{{סי|צֶ}}דֶק יָלִין דָּר מְעוֹנִים
{{סי|קָ}}שַׁר לָשׁוֹן וְחוּט הַשָּׁנִים
{{סי|רַ}}חוּם מַלְבִּין מֵרֹב אוֹנִים
{{סי|שָׁ}}מָּה הָיוּ כֻלָּם פּוֹנִים
{{סי|תּ}}וֹדָה זוֹבְחִים וּבְקוֹל הוֹדוּ עוֹנִים
{{סי|אָ}}נָה אֲנִי בָא בְּבַהַל רַעְיוֹנִים
{{סי|פָּ}}נַי כָּבַשְׁתִּי וְהִנָּם מִשְׁתַּנִּים
{{סי|רֵ}}יקָנִית בִּיאָה שְׁלָחוּנִי הֲמוֹנִים
{{סי|יֶ}}חֶוְרוּ פָנַי לְכַמָּה גְּוָנִים
{{סי|מַ}}ה טּוּבִי וּמַה יָּפְיִי וְאִם כֹּחִי אֲבָנִים
{{סי|בְּ}}רַחֲמִים לָבוֹא בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים
{{סי|רַ}}חֲמֶיךָ רַבִּים וַחֲסָדַי קְטַנִּים
{{סי|יְ}}בוֹאוּנוּ חֲסָדֶיךָ {{סי|צִ}}דְקַת אֵיתָנִים
{{סי|ק}}וֹרְאִים רַחֲמֶיךָ וְעַל חֲסָדֶיךָ נִדּוֹנִים
{{סי|חַ}}יֵּיהֶם בְּיָדְךָ וְעַל צִדְקוֹתֶיךָ מְסוּרִים וּנְתוּנִים.&lt;noinclude&gt;{{הערה|במחזור נירנברג סדר שני הטורים הפוך, וכך נראה גם מן האקרוסטיכון.}}&lt;/noinclude&gt;}}&lt;noinclude&gt;
{{סוף}}

==הערות==

[[קטגוריה:פתיחה (סליחות)]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:אפרים מרגנשבורג]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>72yw84pssx8ez15m4wqtbzjeky29j7j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח תימן בלדי/מפתח הפיוטים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1732627</id>
    <revision>
      <id>3080610</id>
      <parentid>3079485</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T21:15:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סליחות */</comment>
      <origin>3080610</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15607" sha1="jxc612m2ytm3uo6hqkuxi5lihpkz0w0" xml:space="preserve">==תפילות חול==
*שחרית: [[אדון העולמים]]
*לשני וחמישי: 
**[[אל תעש עמנו כלה]]
**לשני: [[ה' איה חסדיך הראשונים]]
**לחמישי: [[ה' שארית פליטת אריאל]]
==תפילות שבת==
*קבלת שבת: 
**[[לכה דודי]]
**[[בר יוחאי]]
**[[יגדל]]
**לשבת ור&quot;ח: [[שירו לאל נבוני]]
*[[שלום עליכם מלאכי השרת|שלום עליכם]]
*[[אל אדון]]
*להכנסת ס&quot;ת: [[אהוב נגלה על הר סיני]]
*לעליית חתן: [[חתן נעים עלה]], [[ישמח חתני]], [[קום חתן]]
*[[אדון עולם]]
*למוצ&quot;ש: [[אליהו הנביא]]
*לשבת זכור: [[מי כמוך (ריה&quot;ל)|אדון חסדך]]

==ראש חודש==
*לליל ר&quot;ח: [[שער הרחמים]]
==ד' צומות==
===עשירי בטבת===
*[[וארץ שפל רומי וגדל שברי]]
*[[אז בבוא יום פקודת גיא המחזה]]
*[[שעה עליון לקול אביון]]
*[[יושב בשמים שעה באי באש ובמים]]
*תחינה: [[ה' יגוני קראוני אל אבל]]
===שבעה עשר בתמוז===
*[[וארץ שפל רומי יום דימה]]
*[[אזי בבגדי אמרי דר מעוני|אז בבגדי]]
*[[שעה נאסר]]
*[[אלהי ישועתנו שעה שועתנו]]
*תחינה: [[ה' שטופה חטופה]]
===צום גדליה===
*[[אבלה נפשי וחשך תארי]]
*[[יוקם דם עבדיך]]
*תחינה: [[ה' עד מתי תעשן חמתך]]
===צום אסתר===
*[[אגגי בהעמיקו]]
*[[יחלת עבדיך]]
*[[יהירים קמו]]
*[[איך זרים אכזרים]]
*תחינה: [[ה' אויב גבר]]
===לד' צומות===
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]

==תשעה באב==
===ערבית===
*פתיחה: [[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]]
*לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
*קינות: 
**[[זכור ה' - אקונן בכל שנה]]
**[[בליל זה יבכיון - בליל זה ארעו]]
**[[מדי שנה קינה]]
**[[על זה היה דוה לבנו]]
**[[על יום חורבן היכל מקודש]]
**[[אוי כי ירד אש]]
**[[זכור ה' ליהודה ואפרים]]
**[[אליכם עדה קדושה]]
**[[אז בבית שביינו]]
**[[עורה נא ימינך רמה]]
**[[על היכלי חבלי כנחש הולך]]

===שחרית===
*קינות:
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי]]
**[[ירדתי לתחתיות]]
**[[דוק וחוג רעשו]]
**[[שכינה צועקת בהרע]]
**[[בת ציון שמעתי]]
**[[דממו שרפים]]
**[[וארץ שפל רומי ונקלה כבודי#ג|בחודש החמישי יעצו]]
**[[אך זה היום]]
**[[עד מתי ה']]
**[[איכה צאן ההרגה]]
**[[שאי קינה במגינה]]
**[[גרושים מבית תענוגיהם]]
**[[איך נוי שודד]]
**[[אש תוקד בקרבי]]
**[[אלי עדתי והילילי]]
**[[שאו קינה בקול מרה]]
**[[איך ידידות נפשי]]
**[[שכורת ולא מיין]]
**[[יונה מה לך מקוננת]]
**[[יום אכפי הכבדתי]]
**[[אומללה יולדת השבעה]]
**[[איך נוי חטאתי השמימה]]
**[[אבכה ועל שוד זבולי]]
**[[יתומים היינו בארץ נכריה]]
**[[עיני עיני יורדה מים]]
**[[הרגת ביום אפך]]
**[[שומרון קול תתן]]
**[[קול יללה אשמיעה]]
**[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]]
**[[על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו]] (שלם)
**[[יום חובי ענה בי]]
**[[אמרה ציון איך יצאוני בני]]
**[[אח ועבד הדימוני]]
**[[ארץ צבי תפרש כפיה]]
**[[זכור ה' מה היה לאבותינו]]
**[[אהה ידועת מכאובות]]
**[[אמרה ציון מצאוני עווני]]
**[[לשכינה עלתה]]
**[[אללי לי אללי]]
*להוצאת ס&quot;ת:
**[[על היכלי אבכה]]
**[[על שוד היכלנו]]
**[[ספר אמרי שפר]]
**[[ספדי והילילי]]
**קינה על הספר: [[קומי וספדי תורה]]
**[[במקום אשרי העם]]
**[[במקום ישמחו השמים]]
*סיום:
**לפני איכה: [[למי אבכה וכף אכה]]
**אחרי איכה: [[אז בבית שביינו]]
**נחמה: תרומם שפלה

===מנחה===
*[[נחמו נחמו - על חללי בת עמי]]
*[[נחמו נחמו - אשא נס לגוים]]
*[[אנא אב הרחמן אל עליון]]

==חופה==
*[[אהוב מהר המור]]

==הצדקת הדין==
*הצור תמים… אהוב הוא ה' אלהים אמת
*נצדיק דין אהוב
*הצור תמים… אהוב ירחמו
*[[רחם נא עליו]]
*צור ממעונו

==מספדות==
*אהובי וחמודי נסע וילך
*בזכרי יום הדין
*אהוב ירחמו שוכן ערבות
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפר
*אבכה ואקונן קינה אחר קינה
*אהוב ירחמו שוכן שמי שפרה
*אהוב ירחמו מרעיף מטרים
*אהוב הוא ה' אלהים
*אהוב ירחמו שוכן מרומים
*נעימה בנשים

==רגלים==
*בשבועות ושמחת תורה לאחר הוצאת ס&quot;ת: [[אצולה לפנים]]
===ליל הסדר===
*בקידוש: [[תרומה הבדילנו]]
*[[דיינו]]
*בברכת אשר גאלנו: [[אתה גאלת את אבותינו]]

===תיקון הטל===
*[[שזופת שמש]]

===אזהרות===
*פתיחה: [[אמון יום זה]]
*מצוות עשה: [[שמור לבי מענה]]
*מצוות ל&quot;ת: [[בצל שדי אחסה]]

===הושענות===
*[[הושענא למענך אלהינו]]
*ליום א:
**[[למענך אדיר באדירים]]
**[[ענה אתויים]]
**[[אנא אל אחד ושמו אחד]]
*ליום ב:
**[[למען אב עקד בן]]
**[[ענה תאבי ישעך]]
**[[אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים]]
*ליום ג:
**[[מארוד וארפד]]
**[[ענה אוחזי ארבעה מינים]]
**[[אנא האל הנקדש]]
*ליום ד:
**[[למען אב ידעך]]
**[[ענה אומני חוקה נסוכה]]
**[[אנא השם בכסאו]]
*ליום ה:
**[[למענך תקיף]]
**[[ענה איומה]]
**[[אנא המיחד לכבודו]]
*ליום ו:
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[למען אב נם יוקח נא]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**&lt;nowiki&gt;[&lt;/nowiki&gt;[[ענה איומים בעוז]]&lt;nowiki&gt;]&lt;/nowiki&gt;
**[[אנא הבורא עולמו בימים ששה]]
*להושענא רבה:
**(לפני ההקפות אומרים פיוטים מהימים הקודמים)
**[[אנא המקדים לעולם דברים שבעה]]
**[[יה איום זכור היום]]
**[[רחמנא אידכר לן]]
**[[אלהינו שבשמים]]

===תיקון הגשם===
*[[שפעת רביבים]]

===שמחת תורה===
*[[מברך רחמנא]]
*[[אמונה יצרה]]
*[[אשר בגלל אבות]]
*[[שמחו בשמחת תורת משה]]
*[[אנה משה רחימא]]
*[[שמחו בשמחת תורה]]
*[[חדו חדו רבנן]]
*[[אשמחה בדודי]]
*[[סימן טוב יהיה לכל]]
*[[מפי אל]] (קצר)
*[[מפי אל]] (ארוך)
*[[כי בשם אדיר תצאון]]
==אשמורות==
*[[ישן אל תרדם]]
*[[יעירוני רעיוני]]
*[[בן אדם מה לך נרדם]]
*[[קמתי ותדד שנתי]]
*[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
*[[אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה]]
*[[שבט יהודה בדוחק ובצער]]
*[[בעת רצון תחנתי]]
*[[רחמנא אידכר לן]]
*[[אנא כעב זדוני תמחהו]]
*[[אנשי אמונה אבדו]]
*[[תמהנו מרעות]]
*[[אל תעש עמנו כלה]]
*[[אשמנו מכל עם]]
*[[אשמנו באומר ובפועל]]
*[[אראלי מעלה]]
*[[בטרם שחקים וארקים נמתחו]]
*[[אלהינו שבשמים]]
*[[אלהים אתה ידעת]]
*[[עננו אבינו]]
*[[אדון הסליחות]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[דעני לעניי|דעני לעשיקי]]
*[[אם אפס]]
*[[למתודה חטאתיו]]
*[[ה' איה חסדיך הראשונים]]
*[[ה' שארית פליטת אריאל]]
*[[ה' מושיב יחידים]]
*[[אם אשמנו כתולע האדים]]
*מרנות:
**[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]]
**מתרצה ברחמים
**[[שומר ישראל]]
**[[מחי ומסי]]
**[[רחמים פשוטים|רחמים בקשנו, חיים שאלנו]]
**[[אליך ה' נשאתי עיני]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[הושיענו למען שמך]]
*[[אבינו מלכנו אבינו אתה|אבינו מלכנו רחם עלינו]]
*[[מבית מלוני קמתי בצוקי]]
*[[אם תאהב דרך]]

==ראש השנה==
*[[אחות קטנה]]
*י&quot;א בשחרית: [[שופט כל הארץ]]
*לתקיעת שופר:
**[[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]]
**[[המלך ה']], [[ה' בקול שופר]] (לסירוגין)
*סליחות לליל ב':
**[[יעלו לאלף ולרבבה]]
**[[רומה אלהים שמך לקדש]]
**[[בליל זה בראש השנה]]
**[[מנומם בעת קומם]]
**[[שירו לאל שיר חדש]]
**[[יום זה למול מלך ישפר]]
**[[ישראל עם קדוש]]

==יום כיפור==
*[[לך אלי תשוקתי]]
*[[שמע קולי]]
*[[יראים שלחוני]]
*סדר העבודה:
**פתיחה: [[ארוממך חזקי וחלקי]]
**פתיחה: [[אערוך מדברי דתי]]
**[[אתה כוננת עולם מראש]]
**[[שנת אורה שנת ברכה]]
**[[כאחלמה קבועה בעטרת]]
**[[אשרי עין ראתה שושנת השרון]]
**[[אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת]]
**[[אשרי עין ראתה ארץ צבי]]
**[[אין לנו לא אשם ולא אשים]]
**([[אבל בחטאינו]])
**[[שמם הר ציון]]
**[[תאיר אורנו]]
**([[תתמוך גורלנו]])
{{רקע אפור}}
*סדר העבודה הישן:
**פתיחה: [[אזכירה סדר עבודה]]
**[[אמוני לבב]]
**[[אשרי עין ראתה קדש הקדשים]]
{{סוף}}
*[[כתר מלכות (אבן גבירול)|כתר מלכות]]
*[[אל נורא עלילה]]
*סליחות לנעילה:
**[[ידידיך מאמש]]
**[[את גומל מערבות]]
**[[בנשף קדמתי]]
**[[עם ה' השלחה]]
**[[עב קל ממרומיך]]
**[[אשר לו כל תפילה]]
**[[בני ישראל שמחו]]

===סליחות===
* פתיחה: [[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*ליל יום כיפור:
** [[משתחוים להדרת קודש]]
** [[ירצה עם אביון]]
** [[דלתיך הלילה]]
** [[ישראל בחירי אל ילדי איתניך]]
** [[יצורים וצפון חובם]]
** [[אשר לו ים וחרבה]]
** [[אלהים שחרתיך]]
** [[חרדתי ופחדתי מתגרת ידך]]
*ליום:
** [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
** [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]]
** [[רחמיך שאלתי]]
** [[יצו האל לדל שואל]]
** [[ילוד יעקב יצעק]]
** [[ימינך נושא עווני]]
** [[ידידי אל ברכוהו]]
** [[ביום זה כפור עוונינו]]
** [[ישראל עמך שמך במו קדש]]
** [[בעשור לחדש ביום בוא]]
** [[לשערי חסדיך]]
** [[ישראל עבדיך לפניך נאספים]]
** [[לכו נפיל פנינו]]
** [[יקירים אדירים]]
** [[שנאנים שאננים]]
** [[ידי דלים נחשלים]]
** [[יה שמך ארוממך]]
** [[יה למתי צפנת]]
** [[יצרי ראשית צרי]]
** [[יחו לשון חזות אישון]]
** [[שובי נפשי למנוחיכי (פיוט)|שובי נפשי]]
** [[יונה פותה]]
** [[יה אנה אמצאך]]
** [[אל איום שלח פדיום]]
** [[שטפוני דמעותי]]
** [[יעזוב רשע נתיבו]]
** [[מלך במעונך נשגב]]
** [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
** [[אם עוונות יענו בנו]]
** [[לאט האל בעם נדכה]]
** [[אליך אלכה]]
** [[ליום להיטיב תקרא]]
** [[ירושלים למוגיך השקי]]
** [[ירושלים האנחי]]
** [[יונה נשאתה]]
** [[אלהי קדם מעונה]]
** [[יונות הושתו שכם]]
** [[יונה מה תהגי]]
** [[לכם בני ציון הכואבים]]
** [[יה מלאך שמך בקרבו]]
** [[יוני גאיות הומות בפחדן]]
** [[שבועה קבועה]]
** [[שכולה עכורה]]
** [[שנותינו ספו]]
** [[שולחה אמי בעוונותי]]
** [[שדודים נדודים]]
** [[שחורה ונאוה]]
** [[צור ישראל קדושו]]
** [[ציון וירושלים עד מה לא תרחמה]]
** [[צורנו הקשיבה]]
** [[צהלי יונה בתולת ישראל]]
** [[צר ומצוק מצאוני]]
** [[צדיק אתה ה' וישר משפטיך]]
** [[צמח בימינו תביא אלהינו]]
** [[צדקות אלהי אזכירה]]
** [[צדקנו אלהינו במשפטיך]]
** [[צוחתנו תשמעה]]
** סליחות מסידור רס&quot;ג:
*** [[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]]
*** [[אנשי אמונה נעלמו מדורות]]
*** [[תפן להקשיב ממעונים]]
*** [[אזון שלש עשרה מדות]]
*** [[תאחר מיום זכרון]]
*** [[אשחר תשועתך]]
*** [[תהום השוטף על ראשי צפה]]
*** [[אל תסתיר פנים ועין אל תעלים]]
*** [[אל תתעלם מתחנתי]]
*** [[אביר יום העשור]]
*** [[אערוץ ביום צומי]]
*** [[אב הרחמן אשר הסליחה עמו]]
*** [[אחננה לך רחום]]
*** [[אמרתי נגזרתי]]
*** [[הרבינו לפשוע]]
** [[דרכי שבעה רועים]]

===נצ'ד אלרחמים===
*[[לך ה' הצדקה (פיוט)|לך ה' הצדקה]]
*[[אתאנו על שמך (פיוט)|אתאנו על שמך]]
*[[רחמנא רחם עלן בקל ויעבור]]
*[[הביטה וראה את אנחותינו]]
*[[למה יאמרו הגוים (פיוט)|למה יאמרו הגוים]]
*[[אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין]]
*[[רחמנא דא היא אוריתך]]
*[[אב הרחמן מלא רחמים]]
*[[רחמנא חטינן]]
*[[אל רחום שמך]]
*[[עשה למען שמך]]
*[[עננו אבינו]]
*[[כשענית לאברהם]]
*[[רחמנא ענינן בהדא שעתא]]
*[[הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון]]
*[[רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין]]
*מרנות:
**[[תורתא דמרביא]]
**[[ה' את הוא אלהא מלך]]
**[[אסתכל בעמך]]
**[[ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא]]
**[[ה' דבידיה אסו]]
**[[ה' דסגיאין רחמוהי]]
**[[ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה]]
**[[מרן דבשמיא מר על כל מרי]]
**[[את הוא אלהא דגלן]]
**[[ה' אלהא דכל דמטמר]]
**[[מלך עלמין דגלגלוהי]]
**[[אכן אתה אל]]
**[[במאי פומא נפתח]]
**[[הא כעיני עבדיא]]
**[[ה' אלהא את אמרת לכנישתא]]
**[[שלמא לכון שארא דישראל]]
**[[ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי]]
**[[אנא אלהי הנאדר]]
*[[אראלי מרומים]]
*[[מכניסי רחמים]]</text>
      <sha1>jxc612m2ytm3uo6hqkuxi5lihpkz0w0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יצו האל לדל שואל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733195</id>
    <revision>
      <id>3080616</id>
      <parentid>3040519</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T22:53:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080616</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5736" sha1="7w4hqng74agku6e34e8qo17auc3npnd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
== נוסח ספרדי ==

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: {{מודגש|יהודה}} (הלוי)}}

{{סי|יְ}}צַו הָאֵל / {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=לְדָל|לְדַל}} שׁוֹאֵל / וְיִהְיוּ דְלָתָיו פְּתוּחוֹת{{ש}}
הֲמוֹן שִׂיחוֹ / וּמַר רוּחוֹ / לְאֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת{{ש}}
אֲשֶׁר יִקְרָא / בְּעֵת יִירָא / {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=|לְ}}מִשְׁפָּטִים וְתוֹכָחוֹת{{ר1}}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ / הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת{{#בחר: {{{נוסח|}}}
|תימן={{רפרן|הזחה=2|לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ / הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}}}

{{סי|הֲ}}יִמְצָא חֵן / בְּעֵין בּוֹחֵן / כְּלָיוֹת, אִישׁ {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=מָלֵא|מְלֵא}} מִרְמָה{{ש}}
אֲשֶׁר חוֹלָל / וְהִתְגּוֹלָל / בְּדַם {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=אָוֶן|עָוֺן}} וּמֵי אַשְׁמָה{{ש}}
וְסוֹף שִׁבְרוֹ / בְּבֵית קִבְרוֹ / יְצֽוּעַ גּוּשׁ וְסוּת רִמָּה{{ש}}
{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְיִתְגַּבָּר|וְיִתְגַּבַּר}} / לְלֹא דָבָר / וְיִשְׂמַח וּבַל יֵדַע מָה{{ש}}
וְכִי יִכְסֹף / יְקָר לֶאֱסֹף / וְלֹא יֵדַע לְמִי וּלְמָה{{ש}}
וְיִשְׁכַּח יוֹם / בְּלִי פִדְיוֹם / יְהִי קוֹדֵר בְּלִי חַמָּה{{ר1}}
יוֹם מְגִלּוֹת נִפְתָּחוֹת / {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְיִזְכְּרוּ|וְיִזָּכְרוּ}} נִשְׁכָּחוֹת
{{רפרן|הזחה=2|לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}

{{סי|וְ}}אֵיךְ יִגְבַּר / אֲשֶׁר חֻבַּר / {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=בְּרִיר|בְּמֵי}} טִפָּה וְדַם נִדָּה{{ש}}
אֲשֶׁר נֶחְשָׁב / כְּגֵר תּוֹשָׁב / וְיֵלֶךְ {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=|לוֹ}} בְּלִי חֶמְדָּה{{ש}}
וּמַטְעַמָּיו / וְגַם מֵימָיו / וְקֵץ יָמָיו בְּמוֹ מִדָּה{{ש}}
וְאֵין רֶֽגַע / בְּלִי נֶֽגַע / וְלֹא פֶֽגַע {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְלֹא|בְּלֹא}} חֲרָדָה{{ש}}
וְאֵין תָּמִים / בְּלִי דָמִים / וְאֵין אִישׁ מִשְּׁאוֹל נִפְדָּה{{ש}}
אֲבָל נִרְצָה / וְחֵן מָצָא / אֲשֶׁר חָטָא וְהִתְוַדָּה{{ר1}}
וְקִדַּם שִׁיר {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְתֻשְׁבָּחוֹת|וְתִשְׁבָּחוֹת}} / מְקוֹם אָרוֹן וּמִזְבָּחוֹת
{{רפרן|הזחה=2|לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}

{{סי|דּ}}וֹרֵךְ עֹז / אֲשֶׁר יָעֹז / בְּמַעֲלָתוֹ וּמֶרְכָּבוֹ{{ש}}
וְשָׂם כִּסְלוֹ / יְמֵי הֶבְלוֹ / בְּרֹב חֵילוֹ וּבִזְהָבוֹ{{ש}}
הֲלֹא יִזְכֹּר / זְמָן יַעְכֹּר / הֲדַר גׇּבְהוֹ וּמַצָּבוֹ{{ש}}
וְאֵיךְ יִשְׁכַּח / אֲשֶׁר {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=יוּכַח|הוּכַח}} / בְּמַכְאוֹב עַל מִשְׁכָּבוֹ{{ש}}
בְּעֵת יִדְאַב / וְגַם יִכְאַב / וְאֵין מַרְפֵּא לְמַכְאוֹבוֹ{{ש}}
וְעֵת {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=יִמַּשׁ|יָמֵשׁ}} / מְאוֹר שֶֽׁמֶשׁ / וְאֵין הָדָר לְכוֹכָבוֹ{{ר1}}
וְסָבְבוּ בַשּׁוּק אֲנָחוֹת / מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת 
{{רפרן|הזחה=2|לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}

{{סי|הֲ}}דַר תֵּבֵל / כְּצִיץ נֹבֵל / וְאַחֲרִיתָהּ בְּאֵר שַֽׁחַת{{ש}}
לְבַד לֵב תָּם / לְאֵל נֶחְתָּם / וְהוּא מִפְּנֵי {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=שְׁמִי|שְׁמוֹ}} נִחַת{{ש}}
וְעֹל יִסְבֹּל / וְלֹא יִבֹּל / וְלֹא {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=יָקוּץ|יָקֹץ}} בְּתוֹכַֽחַת{{ש}}
וּמִמּוֹקְשׁוֹ / {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=תְּהֶא|תְּהִי}} נַפְשׁוֹ / כְּמוֹ שִׁפְחָה בֹּרַֽחַת{{ש}}
{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְתִתְנַשֵּׂא|וְהִתְנַשֵּׂא}} / עֲדֵי כִסֵּא / וְתָסוּר מִשְּׁאוֹל תַּֽחַת{{ש}}
וְגוּף נֶעֱזָב / כְּמוֹ אַכְזָב / וְכָאֵזוֹר אֲשֶׁר נִשְׁחַת{{ר1}}
{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=תְּמוּנַת|תְּמוּנוֹת}} תָּאֳרוֹ {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=נִמְחֵית|נִמְחוֹת}} / וְהֵם עַל כֵּס מְפֻתָּחוֹת
{{רפרן|הזחה=2|לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}&lt;noinclude&gt;

== נוסח תימן ==

{{:יצו האל לדל שואל|נוסח=תימן}}

{{סוף}}
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המרנין]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי תוכחה]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>7w4hqng74agku6e34e8qo17auc3npnd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080617</id>
      <parentid>3080616</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T22:54:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:נוסח תימן]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3080617</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5773" sha1="9j7c879by8mq5kkl6g39tp1tvj0e26q" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
== נוסח ספרדי ==

&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: {{מודגש|יהודה}} (הלוי)}}

{{סי|יְ}}צַו הָאֵל / {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=לְדָל|לְדַל}} שׁוֹאֵל / וְיִהְיוּ דְלָתָיו פְּתוּחוֹת{{ש}}
הֲמוֹן שִׂיחוֹ / וּמַר רוּחוֹ / לְאֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת{{ש}}
אֲשֶׁר יִקְרָא / בְּעֵת יִירָא / {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=|לְ}}מִשְׁפָּטִים וְתוֹכָחוֹת{{ר1}}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ / הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת{{#בחר: {{{נוסח|}}}
|תימן={{רפרן|הזחה=2|לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ / הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}}}

{{סי|הֲ}}יִמְצָא חֵן / בְּעֵין בּוֹחֵן / כְּלָיוֹת, אִישׁ {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=מָלֵא|מְלֵא}} מִרְמָה{{ש}}
אֲשֶׁר חוֹלָל / וְהִתְגּוֹלָל / בְּדַם {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=אָוֶן|עָוֺן}} וּמֵי אַשְׁמָה{{ש}}
וְסוֹף שִׁבְרוֹ / בְּבֵית קִבְרוֹ / יְצֽוּעַ גּוּשׁ וְסוּת רִמָּה{{ש}}
{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְיִתְגַּבָּר|וְיִתְגַּבַּר}} / לְלֹא דָבָר / וְיִשְׂמַח וּבַל יֵדַע מָה{{ש}}
וְכִי יִכְסֹף / יְקָר לֶאֱסֹף / וְלֹא יֵדַע לְמִי וּלְמָה{{ש}}
וְיִשְׁכַּח יוֹם / בְּלִי פִדְיוֹם / יְהִי קוֹדֵר בְּלִי חַמָּה{{ר1}}
יוֹם מְגִלּוֹת נִפְתָּחוֹת / {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְיִזְכְּרוּ|וְיִזָּכְרוּ}} נִשְׁכָּחוֹת
{{רפרן|הזחה=2|לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}

{{סי|וְ}}אֵיךְ יִגְבַּר / אֲשֶׁר חֻבַּר / {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=בְּרִיר|בְּמֵי}} טִפָּה וְדַם נִדָּה{{ש}}
אֲשֶׁר נֶחְשָׁב / כְּגֵר תּוֹשָׁב / וְיֵלֶךְ {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=|לוֹ}} בְּלִי חֶמְדָּה{{ש}}
וּמַטְעַמָּיו / וְגַם מֵימָיו / וְקֵץ יָמָיו בְּמוֹ מִדָּה{{ש}}
וְאֵין רֶֽגַע / בְּלִי נֶֽגַע / וְלֹא פֶֽגַע {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְלֹא|בְּלֹא}} חֲרָדָה{{ש}}
וְאֵין תָּמִים / בְּלִי דָמִים / וְאֵין אִישׁ מִשְּׁאוֹל נִפְדָּה{{ש}}
אֲבָל נִרְצָה / וְחֵן מָצָא / אֲשֶׁר חָטָא וְהִתְוַדָּה{{ר1}}
וְקִדַּם שִׁיר {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְתֻשְׁבָּחוֹת|וְתִשְׁבָּחוֹת}} / מְקוֹם אָרוֹן וּמִזְבָּחוֹת
{{רפרן|הזחה=2|לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}

{{סי|דּ}}וֹרֵךְ עֹז / אֲשֶׁר יָעֹז / בְּמַעֲלָתוֹ וּמֶרְכָּבוֹ{{ש}}
וְשָׂם כִּסְלוֹ / יְמֵי הֶבְלוֹ / בְּרֹב חֵילוֹ וּבִזְהָבוֹ{{ש}}
הֲלֹא יִזְכֹּר / זְמָן יַעְכֹּר / הֲדַר גׇּבְהוֹ וּמַצָּבוֹ{{ש}}
וְאֵיךְ יִשְׁכַּח / אֲשֶׁר {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=יוּכַח|הוּכַח}} / בְּמַכְאוֹב עַל מִשְׁכָּבוֹ{{ש}}
בְּעֵת יִדְאַב / וְגַם יִכְאַב / וְאֵין מַרְפֵּא לְמַכְאוֹבוֹ{{ש}}
וְעֵת {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=יִמַּשׁ|יָמֵשׁ}} / מְאוֹר שֶֽׁמֶשׁ / וְאֵין הָדָר לְכוֹכָבוֹ{{ר1}}
וְסָבְבוּ בַשּׁוּק אֲנָחוֹת / מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת 
{{רפרן|הזחה=2|לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}

{{סי|הֲ}}דַר תֵּבֵל / כְּצִיץ נֹבֵל / וְאַחֲרִיתָהּ בְּאֵר שַֽׁחַת{{ש}}
לְבַד לֵב תָּם / לְאֵל נֶחְתָּם / וְהוּא מִפְּנֵי {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=שְׁמִי|שְׁמוֹ}} נִחַת{{ש}}
וְעֹל יִסְבֹּל / וְלֹא יִבֹּל / וְלֹא {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=יָקוּץ|יָקֹץ}} בְּתוֹכַֽחַת{{ש}}
וּמִמּוֹקְשׁוֹ / {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=תְּהֶא|תְּהִי}} נַפְשׁוֹ / כְּמוֹ שִׁפְחָה בֹּרַֽחַת{{ש}}
{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=וְתִתְנַשֵּׂא|וְהִתְנַשֵּׂא}} / עֲדֵי כִסֵּא / וְתָסוּר מִשְּׁאוֹל תַּֽחַת{{ש}}
וְגוּף נֶעֱזָב / כְּמוֹ אַכְזָב / וְכָאֵזוֹר אֲשֶׁר נִשְׁחַת{{ר1}}
{{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=תְּמוּנַת|תְּמוּנוֹת}} תָּאֳרוֹ {{#בחר: {{{נוסח|}}}|תימן=נִמְחֵית|נִמְחוֹת}} / וְהֵם עַל כֵּס מְפֻתָּחוֹת
{{רפרן|הזחה=2|לַאדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת}}&lt;noinclude&gt;

== נוסח תימן ==

{{:יצו האל לדל שואל|נוסח=תימן}}

{{סוף}}
[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:שירים במשקל המרנין]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:פיוטי תוכחה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9j7c879by8mq5kkl6g39tp1tvj0e26q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג אשכנז המערבי/סליחות לערב יום כיפור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733345</id>
    <revision>
      <id>3080575</id>
      <parentid>3077445</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:14:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* וידוי */</comment>
      <origin>3080575</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22495" sha1="ro96b53bic6mnh9wxkzt6bt1qr6het7" xml:space="preserve">{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=עשי&quot;ת|מספר פתיחה=קט|פתיחה={{:ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נוסח=מערבי}}}}
===(לט.) סליחה===
{{:אדון מועד כתקח|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===(לז.) סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃{{ממס|תהלים ח ה}}{{ש}}
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עד יב}}{{ש}}
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מד ה}}{{ש}}
חָנֵּנוּ אֲדֹנָי, כִּי אֵלֶיךָ נִקְרָא כָּל הַיּוֹם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ג}}{{ש}}
חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמֹנוּ הַיּוֹם, אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לח יט}}{{ש}}
מַה בֶּצַע בְּדָמֵנוּ, בְּרִדְתֵּנוּ אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל י}}{{ש}}
כִּי תְבַקֵּשׁ לַעֲוֹנֵנוּ, וּלְחַטָּאתֵנוּ תִדְרוֹשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב י ו}}{{ש}}
וַתִּפְקְדֵנוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב ז יח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון בפקדך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(לח.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}}
הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה׃{{ממס|איוב ד יח}}{{ש}}
אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה, וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה׃{{ממס|איוב כה ו}}{{ש}}
אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז׃{{ממס|איוב יד א}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ׃{{ממס|תהלים לג כא}}{{ש}}
כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי׃ כִּי אִם הוֹגָה, וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו׃{{ממס|איכה ג#ג לא|איכה ג לא-לב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון בשפטך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מ.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק, יָרוּמוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים קמ ט}}{{ש}}
אַל תִּשְׁטְפֵנוּ שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנוּ מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלֵינוּ בְּאֵר פִּיהָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט טז}}{{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ, כִּי צַר לָנוּ מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יח}}{{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ בְּיוֹם צַר לָנוּ, הַטֵּה אֵלֵינוּ אָזְנֶךָ, בְּיוֹם נִקְרָא מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קב ג}}{{ש}}
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃{{ממס|תהלים כב ה}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אך במתח דין|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מא.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|איכה ה כ}}{{ש}}
יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ב}}{{ש}}
אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח יד}}{{ש}}
חָנֵּנוּ אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא ג}}{{ש}}
פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחָנֵּנוּ, כִּי יְחִידִים וַעֲנִיִּים אֲנָחְנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה טז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אל נא תיסר באי עדיך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מב.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
עֲנֵנוּ יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יז}}{{ש}}
כִּי אַתָּה יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים ט י}}{{ש}}
אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד כא}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ עֲנִיִּים וְכוֹאֲבִים, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ל}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אך בך לדל מעוז|נוסח=מערבי}}

===(מג.)===
{{:אל באפך פן תמעיט|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מד.) (גזרה)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא יָכְלוּ לִי׃ עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם׃ יְיָ צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים׃ יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן׃{{ממס|תהלים קכט|תהלים קכט א-ה}}{{ש}}
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ בָּרוּךְ יְיָ שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃{{ממס|תהלים קכד#קכד ב|תהלים קכד ב-ו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===(מה.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
אֱלֹהִים שִׁמְעָה תְּפִלָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נד ד}}{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ב}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אלהים אין בלתך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מו.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג יא}}{{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ס ז}}{{ש}}
לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד׃{{ממס|מ&quot;א ח ס}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים׃{{ש}}
לֹא לָנוּ יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קטו א}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אורך ואמיתך שלח|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מז.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטֵנוּ וְדִינֵנוּ, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ה}}{{ש}}
כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים׃{{ממס|תהלים ט יג}}{{ש}}
יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה׃{{ממס|תהלים קי ו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון דין אם ידוקדק|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מח.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח ג|תהלים נה ב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}}
לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר, לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים קב כא}}{{ש}}
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃{{ממס|תהלים קב א}}{{ש}}
נִשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחֵנוּ, וְצָרוֹתֵינוּ לְפָנָיו נַגִּיד׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמב ג}}{{ש}}
זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ׃{{ממס|תהלים לד ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אשפוך שיחי לפניך צורי|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מט.) עקידה (גזרה)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃{{ממס|תהלים פג ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם וְאֵין קוֹבֵר׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים עט|תהלים עט א-ג}}{{ש}}
אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃{{ממס|תהלים צד ו}}{{ש}}
שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ, לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אלהים אל דמי לדמי|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(נ.) עקידה (גזרה)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃{{ממס|תהלים מד יז}}{{ש}}
כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃{{ממס|תהלים מד כג}}{{ש}}
כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃{{ממס|תהלים עט ז}}{{ש}}
הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃{{ממס|ישעיהו סד יא}}{{ש}}
אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד|תהלים צד א-ב}}{{ש}}
וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים עט יב}}{{ש}}
יְיָ כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה, יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ, עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׃{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:את הקול קול יעקב נוהם|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===קי. עקידה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ׃{{ממס|תהלים כב#כב ה|תהלים כב ה-ו}}{{ש}}
וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים ט יא}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃{{ממס|תהלים כב כ}}{{ש}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ, כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים [כֵּן] תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אהבת עזוז|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===(נב.) סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז ז}}{{ש}}
וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ וְאֶל תַּחֲנוּנֵינוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דניאל ט יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{#בלי קטע:אני עבדך בן אמתך|ערב ר&quot;ה}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===קיא. פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב מקומות אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|במץ אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{ארון|פ}}{{הור2|באמשטרדם הקהל חוזר על כל הבית הראשון גם אחר שהש&quot;ץ אומר הבתים הראשון והשני, וכן להלן בפזמון {{צ|[[#(נה.) זכור ברית|זכור ברית]]}}.}}
{{:ירצה צום עמך|נוסח=מערבי}}{{ארון|ס}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}

===קיב. חטאנו===
{{החלף|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}|חטאנו|קיב. חטאנו}}

{{:אל אלהים אצעקה במילולי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}&lt;h3&gt;(נה.) זכור ברית&lt;/h3&gt;
{{ארון|פ}}{{הור2|בפרנקפורט וק&quot;ק אומר הש&quot;ץ בער&quot;ה ועיו&quot;כ {{צ|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}} גם אחר בית {{צ|אבדנו}}.}}
{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|מערבי}}{{ארון|ס}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}}
===(נז.) תחינה===
{{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=מערבי}}
===וידוי===
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}|%(אָנָּא%)||וַאֲבוֹתֵינוּ|}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך מערבי}}
{{הור2|מסיימים כאן ועוברים ל'''[[#קדיש שלם|קדיש]]''', מלבד בערב שבת, שאז אומרים גם את הפיוטים:}}{{רקע אפור}}{{טקסט מנוקד|גודל=13}}

===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מערבי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז מערבי}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מערבי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מערבי}}{{סוף}}{{סוף}}
===קדיש שלם===
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=כן|נוסח=מערבי|פסוקים=כן}}</text>
      <sha1>ro96b53bic6mnh9wxkzt6bt1qr6het7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080576</id>
      <parentid>3080575</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:16:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080576</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22495" sha1="tksxywxl87by3i4dkysmzv66f7mn1tp" xml:space="preserve">{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=עשי&quot;ת|מספר פתיחה=קט|פתיחה={{:ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נוסח=מערבי}}}}
===(לט.) סליחה===
{{:אדון מועד כתקח|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===(לז.) סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃{{ממס|תהלים ח ה}}{{ש}}
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עד יב}}{{ש}}
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מד ה}}{{ש}}
חָנֵּנוּ אֲדֹנָי, כִּי אֵלֶיךָ נִקְרָא כָּל הַיּוֹם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ג}}{{ש}}
חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמֹנוּ הַיּוֹם, אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לח יט}}{{ש}}
מַה בֶּצַע בְּדָמֵנוּ, בְּרִדְתֵּנוּ אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל י}}{{ש}}
כִּי תְבַקֵּשׁ לַעֲוֹנֵנוּ, וּלְחַטָּאתֵנוּ תִדְרוֹשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב י ו}}{{ש}}
וַתִּפְקְדֵנוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב ז יח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון בפקדך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(לח.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}}
הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה׃{{ממס|איוב ד יח}}{{ש}}
אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה, וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה׃{{ממס|איוב כה ו}}{{ש}}
אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז׃{{ממס|איוב יד א}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ׃{{ממס|תהלים לג כא}}{{ש}}
כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי׃ כִּי אִם הוֹגָה, וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו׃{{ממס|איכה ג#ג לא|איכה ג לא-לב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון בשפטך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מ.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק, יָרוּמוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים קמ ט}}{{ש}}
אַל תִּשְׁטְפֵנוּ שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנוּ מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלֵינוּ בְּאֵר פִּיהָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט טז}}{{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ, כִּי צַר לָנוּ מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יח}}{{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ בְּיוֹם צַר לָנוּ, הַטֵּה אֵלֵינוּ אָזְנֶךָ, בְּיוֹם נִקְרָא מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קב ג}}{{ש}}
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃{{ממס|תהלים כב ה}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אך במתח דין|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מא.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|איכה ה כ}}{{ש}}
יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ב}}{{ש}}
אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח יד}}{{ש}}
חָנֵּנוּ אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא ג}}{{ש}}
פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחָנֵּנוּ, כִּי יְחִידִים וַעֲנִיִּים אֲנָחְנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה טז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אל נא תיסר באי עדיך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מב.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
עֲנֵנוּ יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יז}}{{ש}}
כִּי אַתָּה יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים ט י}}{{ש}}
אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד כא}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ עֲנִיִּים וְכוֹאֲבִים, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ל}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אך בך לדל מעוז|נוסח=מערבי}}

===(מג.)===
{{:אל באפך פן תמעיט|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מד.) (גזרה)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא יָכְלוּ לִי׃ עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם׃ יְיָ צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים׃ יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן׃{{ממס|תהלים קכט|תהלים קכט א-ה}}{{ש}}
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ בָּרוּךְ יְיָ שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃{{ממס|תהלים קכד#קכד ב|תהלים קכד ב-ו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===(מה.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
אֱלֹהִים שִׁמְעָה תְּפִלָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נד ד}}{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ב}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אלהים אין בלתך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מו.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג יא}}{{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ס ז}}{{ש}}
לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד׃{{ממס|מ&quot;א ח ס}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים׃{{ש}}
לֹא לָנוּ יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קטו א}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אורך ואמיתך שלח|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מז.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטֵנוּ וְדִינֵנוּ, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ה}}{{ש}}
כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים׃{{ממס|תהלים ט יג}}{{ש}}
יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה׃{{ממס|תהלים קי ו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון דין אם ידוקדק|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מח.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח ג|תהלים נה ב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}}
לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר, לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים קב כא}}{{ש}}
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃{{ממס|תהלים קב א}}{{ש}}
נִשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחֵנוּ, וְצָרוֹתֵינוּ לְפָנָיו נַגִּיד׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמב ג}}{{ש}}
זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ׃{{ממס|תהלים לד ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אשפוך שיחי לפניך צורי|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מט.) עקידה (גזרה)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃{{ממס|תהלים פג ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם וְאֵין קוֹבֵר׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים עט|תהלים עט א-ג}}{{ש}}
אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃{{ממס|תהלים צד ו}}{{ש}}
שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ, לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אלהים אל דמי לדמי|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(נ.) עקידה (גזרה)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃{{ממס|תהלים מד יז}}{{ש}}
כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃{{ממס|תהלים מד כג}}{{ש}}
כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃{{ממס|תהלים עט ז}}{{ש}}
הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃{{ממס|ישעיהו סד יא}}{{ש}}
אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד|תהלים צד א-ב}}{{ש}}
וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים עט יב}}{{ש}}
יְיָ כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה, יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ, עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׃{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:את הקול קול יעקב נוהם|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===קי. עקידה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ׃{{ממס|תהלים כב#כב ה|תהלים כב ה-ו}}{{ש}}
וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים ט יא}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃{{ממס|תהלים כב כ}}{{ש}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ, כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים [כֵּן] תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אהבת עזוז|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===(נב.) סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז ז}}{{ש}}
וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ וְאֶל תַּחֲנוּנֵינוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דניאל ט יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{#בלי קטע:אני עבדך בן אמתך|ערב ר&quot;ה}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===קיא. פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב מקומות אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|במץ אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{ארון|פ}}{{הור2|באמשטרדם הקהל חוזר על כל הבית הראשון גם אחר שהש&quot;ץ אומר הבתים הראשון והשני, וכן להלן בפזמון {{צ|[[#(נה.) זכור ברית|זכור ברית]]}}.}}
{{:ירצה צום עמך|נוסח=מערבי}}{{ארון|ס}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}

===קיב. חטאנו===
{{החלף|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}|חטאנו|קיב. חטאנו}}

{{:אל אלהים אצעקה במילולי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}&lt;h3&gt;(נה.) זכור ברית&lt;/h3&gt;
{{ארון|פ}}{{הור2|בפרנקפורט וק&quot;ק אומר הש&quot;ץ בער&quot;ה ועיו&quot;כ {{צ|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}} גם אחר בית {{צ|אבדנו}}.}}
{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|מערבי}}{{ארון|ס}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}}
===(נז.) תחינה===
{{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=מערבי}}
===וידוי===
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}|%(אָנָּא%)||וַאֲבוֹתֵינוּ|}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך מערבי}}
{{הור2|מסיימים כאן ועוברים ל'''[[#קדיש שלם|קדיש]]''', מלבד בערב שבת, שאז אומרים גם את הפיוטים:}}
{{רקע אפור}}{{טקסט מנוקד|גודל=13}}
===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מערבי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז מערבי}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מערבי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מערבי}}{{סוף}}{{סוף}}
===קדיש שלם===
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=כן|נוסח=מערבי|פסוקים=כן}}</text>
      <sha1>tksxywxl87by3i4dkysmzv66f7mn1tp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080577</id>
      <parentid>3080576</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:17:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080577</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22496" sha1="3zwlddp1rma095qzf8wfo0nrod2fs7s" xml:space="preserve">{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=עשי&quot;ת|מספר פתיחה=קט|פתיחה={{:ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נוסח=מערבי}}}}
===(לט.) סליחה===
{{:אדון מועד כתקח|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===(לז.) סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃{{ממס|תהלים ח ה}}{{ש}}
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עד יב}}{{ש}}
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מד ה}}{{ש}}
חָנֵּנוּ אֲדֹנָי, כִּי אֵלֶיךָ נִקְרָא כָּל הַיּוֹם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ג}}{{ש}}
חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמֹנוּ הַיּוֹם, אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לח יט}}{{ש}}
מַה בֶּצַע בְּדָמֵנוּ, בְּרִדְתֵּנוּ אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל י}}{{ש}}
כִּי תְבַקֵּשׁ לַעֲוֹנֵנוּ, וּלְחַטָּאתֵנוּ תִדְרוֹשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב י ו}}{{ש}}
וַתִּפְקְדֵנוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב ז יח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון בפקדך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(לח.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}}
הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה׃{{ממס|איוב ד יח}}{{ש}}
אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה, וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה׃{{ממס|איוב כה ו}}{{ש}}
אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז׃{{ממס|איוב יד א}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ׃{{ממס|תהלים לג כא}}{{ש}}
כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי׃ כִּי אִם הוֹגָה, וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו׃{{ממס|איכה ג#ג לא|איכה ג לא-לב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון בשפטך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מ.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק, יָרוּמוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים קמ ט}}{{ש}}
אַל תִּשְׁטְפֵנוּ שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנוּ מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלֵינוּ בְּאֵר פִּיהָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט טז}}{{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ, כִּי צַר לָנוּ מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יח}}{{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ בְּיוֹם צַר לָנוּ, הַטֵּה אֵלֵינוּ אָזְנֶךָ, בְּיוֹם נִקְרָא מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קב ג}}{{ש}}
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃{{ממס|תהלים כב ה}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אך במתח דין|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מא.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|איכה ה כ}}{{ש}}
יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ב}}{{ש}}
אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח יד}}{{ש}}
חָנֵּנוּ אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא ג}}{{ש}}
פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחָנֵּנוּ, כִּי יְחִידִים וַעֲנִיִּים אֲנָחְנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה טז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אל נא תיסר באי עדיך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מב.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
עֲנֵנוּ יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יז}}{{ש}}
כִּי אַתָּה יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים ט י}}{{ש}}
אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד כא}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ עֲנִיִּים וְכוֹאֲבִים, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ל}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אך בך לדל מעוז|נוסח=מערבי}}

===(מג.)===
{{:אל באפך פן תמעיט|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מד.) (גזרה)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא יָכְלוּ לִי׃ עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם׃ יְיָ צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים׃ יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן׃{{ממס|תהלים קכט|תהלים קכט א-ה}}{{ש}}
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ בָּרוּךְ יְיָ שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃{{ממס|תהלים קכד#קכד ב|תהלים קכד ב-ו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===(מה.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
אֱלֹהִים שִׁמְעָה תְּפִלָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נד ד}}{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ב}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אלהים אין בלתך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מו.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג יא}}{{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ס ז}}{{ש}}
לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד׃{{ממס|מ&quot;א ח ס}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים׃{{ש}}
לֹא לָנוּ יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קטו א}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אורך ואמיתך שלח|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מז.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטֵנוּ וְדִינֵנוּ, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ה}}{{ש}}
כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים׃{{ממס|תהלים ט יג}}{{ש}}
יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה׃{{ממס|תהלים קי ו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון דין אם ידוקדק|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מח.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח ג|תהלים נה ב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}}
לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר, לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים קב כא}}{{ש}}
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃{{ממס|תהלים קב א}}{{ש}}
נִשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחֵנוּ, וְצָרוֹתֵינוּ לְפָנָיו נַגִּיד׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמב ג}}{{ש}}
זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ׃{{ממס|תהלים לד ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אשפוך שיחי לפניך צורי|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מט.) עקידה (גזרה)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃{{ממס|תהלים פג ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם וְאֵין קוֹבֵר׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים עט|תהלים עט א-ג}}{{ש}}
אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃{{ממס|תהלים צד ו}}{{ש}}
שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ, לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אלהים אל דמי לדמי|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(נ.) עקידה (גזרה)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃{{ממס|תהלים מד יז}}{{ש}}
כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃{{ממס|תהלים מד כג}}{{ש}}
כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃{{ממס|תהלים עט ז}}{{ש}}
הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃{{ממס|ישעיהו סד יא}}{{ש}}
אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד|תהלים צד א-ב}}{{ש}}
וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים עט יב}}{{ש}}
יְיָ כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה, יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ, עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׃{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:את הקול קול יעקב נוהם|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===קי. עקידה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ׃{{ממס|תהלים כב#כב ה|תהלים כב ה-ו}}{{ש}}
וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים ט יא}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃{{ממס|תהלים כב כ}}{{ש}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ, כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים [כֵּן] תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אהבת עזוז|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===(נב.) סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז ז}}{{ש}}
וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ וְאֶל תַּחֲנוּנֵינוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דניאל ט יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{#בלי קטע:אני עבדך בן אמתך|ערב ר&quot;ה}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===קיא. פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב מקומות אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|במץ אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{ארון|פ}}{{הור2|באמשטרדם הקהל חוזר על כל הבית הראשון גם אחר שהש&quot;ץ אומר הבתים הראשון והשני, וכן להלן בפזמון {{צ|[[#(נה.) זכור ברית|זכור ברית]]}}.}}
{{:ירצה צום עמך|נוסח=מערבי}}{{ארון|ס}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}

===קיב. חטאנו===
{{החלף|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}|חטאנו|קיב. חטאנו}}

{{:אל אלהים אצעקה במילולי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}&lt;h3&gt;(נה.) זכור ברית&lt;/h3&gt;
{{ארון|פ}}{{הור2|בפרנקפורט וק&quot;ק אומר הש&quot;ץ בער&quot;ה ועיו&quot;כ {{צ|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}} גם אחר בית {{צ|אבדנו}}.}}
{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|מערבי}}{{ארון|ס}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}}
===(נז.) תחינה===
{{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=מערבי}}
===וידוי===
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}|%(אָנָּא%)||וַאֲבוֹתֵינוּ|}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך מערבי}}
{{הור2|מסיימים כאן ועוברים ל'''[[#קדיש שלם|קדיש]]''', מלבד בערב שבת, שאז אומרים גם את הפיוטים:}}

{{רקע אפור}}{{טקסט מנוקד|גודל=13}}
===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מערבי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז מערבי}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מערבי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מערבי}}{{סוף}}{{סוף}}
===קדיש שלם===
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=כן|נוסח=מערבי|פסוקים=כן}}</text>
      <sha1>3zwlddp1rma095qzf8wfo0nrod2fs7s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080578</id>
      <parentid>3080577</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:18:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <origin>3080578</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22502" sha1="dwwh47ajmru82q5wb6jhulgello4p77" xml:space="preserve">{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=עשי&quot;ת|מספר פתיחה=קט|פתיחה={{:ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נוסח=מערבי}}}}
===(לט.) סליחה===
{{:אדון מועד כתקח|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===(לז.) סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ׃{{ממס|תהלים ח ה}}{{ש}}
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ מִקֶּדֶם, פֹּעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים עד יב}}{{ש}}
אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים, צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים מד ה}}{{ש}}
חָנֵּנוּ אֲדֹנָי, כִּי אֵלֶיךָ נִקְרָא כָּל הַיּוֹם׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ג}}{{ש}}
חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ כָּמֹנוּ הַיּוֹם, אָב לְבָנִים יוֹדִיעַ אֶל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לח יט}}{{ש}}
מַה בֶּצַע בְּדָמֵנוּ, בְּרִדְתֵּנוּ אֶל שָׁחַת, הֲיוֹדְךָ עָפָר, הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל י}}{{ש}}
כִּי תְבַקֵּשׁ לַעֲוֹנֵנוּ, וּלְחַטָּאתֵנוּ תִדְרוֹשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב י ו}}{{ש}}
וַתִּפְקְדֵנוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|איוב ז יח}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון בפקדך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(לח.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}}
הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה׃{{ממס|איוב ד יח}}{{ש}}
אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה, וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה׃{{ממס|איוב כה ו}}{{ש}}
אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז׃{{ממס|איוב יד א}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ׃{{ממס|תהלים לג כא}}{{ש}}
כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי׃ כִּי אִם הוֹגָה, וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו׃{{ממס|איכה ג#ג לא|איכה ג לא-לב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון בשפטך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מ.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק, יָרוּמוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים קמ ט}}{{ש}}
אַל תִּשְׁטְפֵנוּ שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנוּ מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלֵינוּ בְּאֵר פִּיהָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט טז}}{{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ, כִּי צַר לָנוּ מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יח}}{{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ בְּיוֹם צַר לָנוּ, הַטֵּה אֵלֵינוּ אָזְנֶךָ, בְּיוֹם נִקְרָא מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קב ג}}{{ש}}
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃{{ממס|תהלים כב ה}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אך במתח דין|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מא.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|איכה ה כ}}{{ש}}
יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ב}}{{ש}}
אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח יד}}{{ש}}
חָנֵּנוּ אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא ג}}{{ש}}
פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחָנֵּנוּ, כִּי יְחִידִים וַעֲנִיִּים אֲנָחְנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה טז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אל נא תיסר באי עדיך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מב.) שניה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
עֲנֵנוּ יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יז}}{{ש}}
כִּי אַתָּה יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים ט י}}{{ש}}
אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד כא}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ עֲנִיִּים וְכוֹאֲבִים, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ל}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אך בך לדל מעוז|נוסח=מערבי}}

===(מג.)===
{{:אל באפך פן תמעיט|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מד.) (גזרה)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא יָכְלוּ לִי׃ עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם׃ יְיָ צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים׃ יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן׃{{ממס|תהלים קכט|תהלים קכט א-ה}}{{ש}}
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ בָּרוּךְ יְיָ שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃{{ממס|תהלים קכד#קכד ב|תהלים קכד ב-ו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===(מה.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}}
כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}}
כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
אֱלֹהִים שִׁמְעָה תְּפִלָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נד ד}}{{ש}}
הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים, כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ב}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אלהים אין בלתך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מו.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג יא}}{{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ס ז}}{{ש}}
לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד׃{{ממס|מ&quot;א ח ס}}{{ש}}
לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵקִים׃{{ש}}
לֹא לָנוּ יְיָ, לֹא לָנוּ, כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד, עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קטו א}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אורך ואמיתך שלח|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מז.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטֵנוּ וְדִינֵנוּ, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ה}}{{ש}}
כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים׃{{ממס|תהלים ט יג}}{{ש}}
יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה׃{{ממס|תהלים קי ו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון דין אם ידוקדק|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מח.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח ג|תהלים נה ב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}}
לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר, לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים קב כא}}{{ש}}
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃{{ממס|תהלים קב א}}{{ש}}
נִשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחֵנוּ, וְצָרוֹתֵינוּ לְפָנָיו נַגִּיד׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמב ג}}{{ש}}
זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ׃{{ממס|תהלים לד ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אשפוך שיחי לפניך צורי|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(מט.) עקידה (גזרה)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃{{ממס|תהלים פג ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם וְאֵין קוֹבֵר׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים עט|תהלים עט א-ג}}{{ש}}
אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃{{ממס|תהלים צד ו}}{{ש}}
שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ, לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אלהים אל דמי לדמי|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===(נ.) עקידה (גזרה)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃{{ממס|תהלים מד יז}}{{ש}}
כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃{{ממס|תהלים מד כג}}{{ש}}
כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃{{ממס|תהלים עט ז}}{{ש}}
הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃{{ממס|ישעיהו סד יא}}{{ש}}
אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד|תהלים צד א-ב}}{{ש}}
וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים עט יב}}{{ש}}
יְיָ כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה, יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ, עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׃{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:את הקול קול יעקב נוהם|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===קי. עקידה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ׃{{ממס|תהלים כב#כב ה|תהלים כב ה-ו}}{{ש}}
וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים ט יא}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃{{ממס|תהלים כב כ}}{{ש}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ, כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים [כֵּן] תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אהבת עזוז|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===(נב.) סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כז ז}}{{ש}}
וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ וְאֶל תַּחֲנוּנֵינוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דניאל ט יז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{#בלי קטע:אני עבדך בן אמתך|ערב ר&quot;ה}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===קיא. פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב מקומות אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|במץ אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{ארון|פ}}{{הור2|באמשטרדם הקהל חוזר על כל הבית הראשון גם אחר שהש&quot;ץ אומר הבתים הראשון והשני, וכן להלן בפזמון {{צ|[[#(נה.) זכור ברית|זכור ברית]]}}.}}
{{:ירצה צום עמך|נוסח=מערבי}}{{ארון|ס}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}

===קיב. חטאנו===
{{החלף|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}|חטאנו|קיב. חטאנו}}

{{:אל אלהים אצעקה במילולי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}&lt;h3&gt;(נה.) זכור ברית&lt;/h3&gt;
{{ארון|פ}}{{הור2|בפרנקפורט וק&quot;ק אומר הש&quot;ץ בער&quot;ה ועיו&quot;כ {{צ|וְהָשֵׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹב וְהוֹשִׁיעֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ}} גם אחר בית {{צ|אבדנו}}.}}
{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|מערבי}}{{ארון|ס}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}}
===(נז.) תחינה===
{{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=מערבי}}
===וידוי===
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}|%(אָנָּא%)||וַאֲבוֹתֵינוּ|}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך מערבי}}
{{הור2|מסיימים כאן ועוברים ל'''[[#קדיש שלם|קדיש]]''', מלבד בערב שבת, שאז אומרים גם את הפיוטים:}}{{ש}}

{{רקע אפור}}{{טקסט מנוקד|גודל=13}}
===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מערבי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז מערבי}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מערבי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מערבי}}{{סוף}}{{סוף}}
===קדיש שלם===
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|עשי&quot;ת=כן|נוסח=מערבי|פסוקים=כן}}</text>
      <sha1>dwwh47ajmru82q5wb6jhulgello4p77</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אשריך ישראל - אשלי מטע גן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733371</id>
    <revision>
      <id>3080670</id>
      <parentid>2954742</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T09:25:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080670</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5327" sha1="5yb54s230io85q1jzkgdjudmnv8ekuu" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=24}}&lt;/noinclude&gt;
{{הור|סימן: '''אאא&quot;ב גגג&quot;ד'''}}
&lt;poem&gt;
אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ
{{סי|אֶ}}שְׁלֵי מַטַּע גַּן / {{סי|א}}וֹכְלֵי מֻדְגַּן / {{סי|אֶ}}רֶץ תִּירוֹשׁ וְדָגָן
וַאֲנִי {{סי|בַּ}}גַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר / אֶרְבֹּץ וְאֶגְהֹר / כְּחַבְתִּי עַל יְאֹר
וְאָז נָמוּ עָלַי שֶׁמֶשׁ וּמָאוֹר
{{רפרן|אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ}}

{{סי|גּ}}וֹי וּקְדוֹשִׁים / {{סי|גְּ}}אוּלֵי מַקְדִּישִׁים / {{סי|גֵּ}}יא צְבִי דָּשִׁים
וַאֲנִי {{סי|דָּ}}ר כָּאן / בְּעַד דּוֹר מְמֻשְׁכָּן / גָּדֵר מִכָּאן וְגָדֵר מִכָּאן
וְאָז נָמוּ עָלַי אָרוֹן וּמִשְׁכָּן
{{רפרן|אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ}}

{{סי|הַ}}הוֹלְכִים בָּזֶה / {{סי|הַ}}יּוֹרְשִׁים בָּזֶה / {{סי|הָ}}הָר הַטּוֹב הַזֶּה
וַאֲנִי {{סי|וַ}}אֲחִי וַאֲחוֹתִי / וְכָל בְּנֵי חוֹלָתִי / זֹאת מְנוּחָתִי
וְאָז נָמוּ עָלַי כָּל בְּנֵי חֻפָּתִי 
{{רפרן|אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ}}

{{סי|זְ}}כִיתֶם לְמָן וּדְבָשׁ / {{סי|זֹ}}את הָאָרֶץ לִכְבַּשׁ / {{סי|זָ}}בַת חָלָב וּדְבָשׁ
וַאֲנִי {{סי|חִ}}כִּיתִי לָבֹא / וְנִמְנַעְתִּי מִבּוֹא / אֶלָּא בַּעֲלִיַּת הַר נְבוֹ
וְאָז נָמוּ עָלַי שֶׁמֶשׁ וְכוֹכָבוֹ
{{רפרן|אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ}}

{{סי|ט}}וֹבָה אִם תַּשְׂכִּילוּ / {{סי|ט}}וּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ / {{סי|טַ}}פְּכֶם לֹא יִכְלוּ
וַאֲנִי {{סי|יָ}}גַעְתִּי וְלֹא הֻנַּחְתִּי / וּכְנַעְתִּי נֶאֱנַחְתִּי / יָדִי כָּבְדָה עַל אַנְחָתִי
וְאָז נָמוּ עָלַי אַלְמְנָתִי וְהוֹרָתִי
{{רפרן|אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ}}

{{סי|כִּ}}י יְגַעְתֶּם וְהִנְחִילְכֶם / {{סי|כְּ}}מוֹ עָלָה בְּגוֹרַלְכֶם / {{סי|כַּ}}אֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם
וַאֲנִי {{סי|לֹ}}א אַצְתִּי מֵרֹעֶה / צֹאן בְּטוֹב מִרְעֶה / וְעַתָּה אֵין אֲנִי רֹעֶה
וְאָז נָמוּ עָלַי כָּל נָבִיא וְרֹעֶה
{{רפרן|אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ}}

{{סי|מַ}}תָּנָה מִמִּדְבָּר / {{סי|מ}}וֹרָשָׁה כִּמְדֻבָּר / {{סי|מָ}}נָה יְהִי פִסַּת בַּר
וַאֲנִי {{סי|נִ}}הְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי / וְלַזֹּאת לֹא הוֹחַלְתִּי / וְעַתָּה גַּעְתִּי וְזָחַלְתִּי
וְאָז נָמוּ עָלַי כָּל בְּנֵי חוֹלָתִי
{{רפרן|אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ}}

{{סי|שְׂ}}בֵעִים בַּלֶּחֶם / {{סי|שְׂ}}כָרָם לָהֶם / {{סי|שִׂ}}מְחָה בְאָהֳלֵיהֶם
וַאֲנִי {{סי|עָ}}מַדְתִּי בָהָר / וְנֶאֱמַר לִי הִתְמַהַר / עֲלֵה אֶל הֹר הָהָר
וְאָז נָמוּ עָלַי חֶרֶס וְסַהַר
{{רפרן|אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ}}

{{סי|פּ}}וֹרִיָּה וַעֲנֵפָה / {{סי|פֵּ}}רוֹת הָעֲנֵפָה / {{סי|פְּ}}לָגִים לְנוֹפְפָה
וַאֲנִי {{סי|צָ}}עַרְתִּי הַרְבֵּה / וְלֹא זָכִיתִי לְהִתְרַוֵּה / וּצְבִי גָּן רָוֶה
וְאָז נָמוּ עָלַי כָּל לֵב דָּוֶה
{{רפרן|אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ}}

{{סי|קְ}}דֻשַּׁת אֲרָצוֹת / {{סי|קְ}}דוּמַת נֶעֱרָצוֹת / {{סי|קְ}}נִיתֶם בִּמְרוּצוֹת 
וַאֲנִי {{סי|רַ}}צְתִּי כַּצְּבִי / וְלֹא הוֹרַשְׁתִּי אֶרֶץ צְבִי / אוֹי לִי עַל עָצְבִּי
וְאָז נָמוּ עָלַי לוּחוֹת מַחְצְבִי
{{רפרן|אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ}}

{{סי|שֶׁ}}קֶט מֵי מְנוּחוֹת / {{סי|שִׁ}}וִּיתִי לְהַנְחוֹת / {{סי|שַׁ}}אֲנַן בִּמְנוּחוֹת
וַאֲנִי {{סי|תַּ}}רְתִּי וְלֹא רָאִיתִי / סִבַּרְתִּי וְלֹא טָעַמְתִּי / וְעַל כֵּן אֶמְאַס וְנִחַמְתִּי
וּתְהִי זֹאת נֶחָמָתִי&lt;/poem&gt;&lt;noinclude&gt;

[[קטגוריה:פיוטי שמחת תורה]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5yb54s230io85q1jzkgdjudmnv8ekuu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שלומי עליון ישני מכפלה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733597</id>
    <revision>
      <id>3080613</id>
      <parentid>3080036</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T21:30:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080613</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6070" sha1="mrqcrslopcucnhs5gxjvj1n39gb1s96" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
== נוסח תימן ==

{{הור|סימן: '''שמואל יעתר'''}}

{{סי|שְׁ}}לוּמֵי עֶלְיוֹן / יְשֵׁנֵי מַכְפֵּלָה {{ש}}
{{סי|מַ}}ה לָּכֶם לַחֲשׁוֹת / מֵהַרְבּוֹת תְּפִלָּה {{ש}}
{{סי|וּ}}בְצָרָה גְדוֹלָה / בְּנֵיכֶם בַּגּוֹלָה {{ש}}
{{סי|אַל}} דֳּמִי לָכֶם / פְּנֵי שׁוֹכֵן זְבוּלָה {{ש}}
עַד יְמַהֵר וְיָחִישׁ / פְּדוּת סוּרָה וְגֹלָה {{ר1}}
עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים יְרוּשָׁלַיִם תְּהִלָּה{{ממס|ישעיהו סב ז}}
{{רפרן|הזחה=2|עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים יְרוּשָׁלַיִם תְּהִלָּה}}

{{סי|יְ}}דִיד אֵל הַנֶּחְלָץ / מִלַּהַב חֲרוּכָה {{ש}}
עַל סְדוֹם הוֹאַלְתָּ / לְהַצִּילָהּ מֵהֲפֵכָה {{ש}}
צֶאֱצָאֶיךָ מָרוּ / בְּחֵמָה שְׁפוּכָה {{ש}}
מֵאֵימַת מָוֶת / וּמִקֶּשֶׁת דְּרוּכָה {{ש}}
חַל נָא פְנֵי אֵל / לְהַמְצִיאָם אֲרוּכָה {{ר1}}
נוֹרָא עֲלִילָה
{{רפרן|הזחה=2|עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים יְרוּשָׁלַיִם תְּהִלָּה}}

{{סי|עָ}}קוּד הַנֶּחְנָן / בְּמַלְאָךְ מִשְּׁחָקִים {{ש}}
עֲתֶרֶת הִרְבֵּיתָ / זֶרַע לְךָ לְהָקִים {{ש}}
וְהִנָּם עֲדֵי אֹבֵד / כִּי בְקָקוּם בֹּקְקִים {{ש}}
סָפוּ מִתְּלָאוֹת / וּמִתִּגְרַת הַמְּצִיקִים {{ש}}
חַל נָא פְנֵי הָאֵל / לְקַבְּצָם מִמֶּרְחַקִּים {{ר1}}
תַּחַן הַפִּילָה / וְנָשָׂאתָ תְּפִלָּה
{{רפרן|הזחה=2|עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים יְרוּשָׁלַיִם תְּהִלָּה}}

{{סי|תָּ}}ם אַל תִּתְעַלָּם / מִלָּבוֹא בְּסוֹדָם {{ש}}
כִּי הֵם בָּנֶיךָ / וְאַתָּה הוּא יוֹלְדָם {{ש}}
וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב / וְעַתָּה מַה לְּךָ נִרְדָּם {{ש}}
בְּנֵי קֵדָר וְשֵׂעִיר / הִקְשׁוּ שִׁעְבּוּדָם {{ש}}
הִגִּיעוּם לֶעָפָר / וַיִּדַּל כְּבוֹדָם {{ש}}
חַל נָא פְנֵי אֵל / צוּרָם וּמְעוֹדְדָם {{ר1}}
וְעָלֶיךָ הַדָּבָר / כִּי הֵם לְךָ סְגֻלָּה
{{רפרן|הזחה=2|עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים יְרוּשָׁלַיִם תְּהִלָּה}}

{{סי|רְ}}אֵה יְיָ וְהַבִּיטָה / כִּי אֵין לָנוּ מַכִּיר {{ש}}
אַבְרָהָם לֹא יָדָע / וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּיר {{ש}}
חוּשָׁה לְעֶזְרָתֵנוּ / וּפְנֵי אֹיְבֵינוּ תַּעְכִּיר {{ש}}
נְקֹם אֶת נִקְמָתֵנוּ / וְחִצֶּיךָ תַשְׁכִּיר {{ר1}}
כִּי אַתָּה הַגּוֹאֵל / וּלְךָ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה 
{{רפרן|הזחה=2|עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים יְרוּשָׁלַיִם תְּהִלָּה}}

== נוסח איטליה ==

{{הור|סימן: '''שמואל יעתר'''}}

{{סי|שְׁ}}לוּמֵי עֶלְיוֹן / יְשֵׁנֵי מַכְפֵּלָה {{ש}}
{{סי|מַ}}ה לָּכֶם לַחֲשׁוֹת / מֵהַרְבּוֹת תְּפִלָּה {{ש}}
{{סי|וּ}}בְצָרָה גְדוֹלָה / בְּנֵיכֶם בַּגּוֹלָה {{ש}}
{{סי|אַל}} דֳּמִי לָכֶם / פְּנֵי שׁוֹכֵן זְבוּלָה {{ר1}}
עַד יְכוֹנֵן וְיָשִׂים / יְרוּשָׁלַיִם תְּהִלָּה

{{סי|יְ}}דִיד אָהוּב נֻצַּל / מִלַּהַב חֲרוּכָה {{ש}}
עַל סְדוֹם הוֹאַלְתָּ / לְהַצִּיל מֵהֲפֵכָה {{ש}}
צֶאֱצָאֶיהָ בַּגָּלוּת / וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה {{ש}}
חַלּוּ נָא פְּנֵי אֵל / וְיַמְצִיאֵם אֲרוּכָה {{ר1}}
עַד יְמַהֵר וְיָחִישׁ / פְּדוּת סוּרָה וְגֹלָה

{{סי|עָ}}קוּד הַנֶּעֱקָד / לְצוּר שׁוֹכֵן שְׁחָקִים {{ש}}
עֲתֶרֶת הִרְבֵּיתָ / זַרְעֲךָ לְהָקִים {{ש}}
וְהִנָּם עֲדֵי אֹבֵד / כִּי בְקָקוּם בֹּקְקִים {{ש}}
סָפוּ מִתְּלָאוֹת / וּבַלָּהוֹת הַמְּצִיקִים {{ר1}}
שִׂיחָה לֹא תִּגְרַע / מִשְּׂאֵת תְּפִלָּה

{{סי|תָּ}}ם אַל תִּתְעַלַּם / מִלָּבוֹא בְּסוֹדָם {{ש}}
וְעֵת צָרָה לְיַעֲקֹב / וּמַה לְּךָ נִרְדָּם {{ש}}
וּבְנֵי קֶדֶם וְשֵׂעִיר / הִקְשׁוּ שִׁעְבּוּדָם {{ש}}
וְהִגִּיעוּם לֶעָפָר / וַיִּדַּל כְּבוֹדָם {{ר1}}
וְעָלֶיךָ הַדָּבָר / כִּי הֵם לְךָ סְגֻלָּה

{{סי|רְ}}אֵה אֵל וְהַבִּיטָה / כִּי אֵין לִי מַכִּיר {{ש}}
אַבְרָהָם לֹא יָדַע / וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּיר {{ש}}
לְעֶזְרָתִי קוּמָה / אֹיְבַי תַּהְכִּיר {{ש}}
נְקֹם אֶת נִקְמָתִי / וְחִצֶּיךָ תַּשְׁכִּיר {{ר1}}
כִּי לְךָ הַיְרֻשָּׁה / וּלְךָ הַגְּאֻלָּה {{ר1}}
וּתְכוֹנֵן וְתָשִׂים / אֶת יְרוּשָׁלַיִם תְּהִלָּה.

[[קטגוריה:פיוטי סליחות]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:פנייה לנפטרים]]</text>
      <sha1>mrqcrslopcucnhs5gxjvj1n39gb1s96</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דלתיך הלילה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733598</id>
    <revision>
      <id>3080600</id>
      <parentid>3028683</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T20:44:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080600</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4463" sha1="nr6us52kxy9ielwxcx3uy90ep36vza3" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
== נוסח תימן ==

{{הור|סימן: '''דויד''' (אבן בקודה)}}

{{סי|דְּ}}לָתֶיךָ הַלַּיְלָה / לְשָׁבֵי חֵטְא הֻתָּרוּ {{ש}}
כְּחָקַקְתָּ בַּסְּפָרִים / אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת נִסְדָּרוּ {{ש}}
לֹא תֵבוֹשׁוּ עַמִּי / וְלֹא פָנֵיכֶם יֶחֱוָרוּ {{ר1}}
מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם / לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ.{{ממס|ויקרא טז ל}}
{{רפרן|הזחה=2|מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ}}

{{סי|וְ}}הַבֵּט מִשָּׁמַיִם / וְעָלַי שַׁדַּי שׁוּבָה {{ש}}
וְעִיר צִיּוֹן, אֵל עֶלְיוֹן / בִּרְצוֹנְךָ הֵיטִיבָה {{ש}}
וְכַפֵּר עָוֹן וְאַשְׁמָה / וְאָשׁוּבָה מִמְּשׁוּבָה {{ר1}}
וְאִם עַל רֹאשׁ עָבְרוּ / בְּמַעֲמַקִּים יִגְהָרוּ
{{רפרן|הזחה=2|מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ}}

{{סי|יְ}}הִי שַׁוְעִי נֶגְדֶּךָ / כְּקָרְבַּן שַׁי וּכְמִנְחָה {{ש}}
וְלַשָּׁבִים עָדֶיךָ / נִין יִשַׁי שְׁלָחָה {{ש}}
לְקַבֵּץ אֶחָד מֵעִיר / וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה {{ר1}}
וְכַמַּיִם אֲשֶר גָּרוּ / בְּעֹז וְהָדָר יִנְהָרוּ
{{רפרן|הזחה=2|מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ}}

{{סי|דְּ}}רֹשׁ נָא דַּלּוּתֵנוּ / וְהָאֵר אֶת פָּנֶיךָ {{ש}}
לְהָרִים שִׁפְלוּתֵנוּ / שְׁלַח הַיּוֹם יְמִינֶךָ {{ש}}
וּמְחֵה עֲוֹנוֹתֵינוּ / מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ {{ר1}}
וְאִם לְהַאְדִּים מִהֲרוּ / כַּצֶּמֶר יִצְהָרוּ
{{רפרן|הזחה=2|מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ}}

== נוסח איטליה ==

{{הור|סימן: '''דויד''' (אבן בקודה)}}

{{סי|דְּ}}לָתֶיךָ הַלַּיְלָה / לְשָׁבֵי חֵטְא הֻתָּרוּ {{ש}}
כְּחָקַקְתָּ בִּסְפָרִים / אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת נִסְדָּרוּ {{ש}}
לֹא תֵבוֹשׁוּ עַמִּי / וְלֹא פָנִים יֶחֱוָרוּ {{ר1}}
מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ.{{ממס|ויקרא טז ל}}

{{סי|וְ}}הַבֵּט מִשָּׁמֶיךָ / וְעָלַי שַׁדַּי שׁוּבָה {{ש}}
וְעִיר צִיּוֹן אֵל עֶלְיוֹן / בִּרְצוֹנְךָ הֵיטִיבָה {{ש}}
וְכַפֵּר עָוֹן וְאַשְׁמָה / וְאָשׁוּבָה מִמְּשׁוּבָה {{ר1}}
וְאִם עַל רֹאשׁ עָבָרוּ / בְּמַעֲמַקִּים יִנְהָרוּ
{{רפרן|הזחה=2|מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ}}

{{סי|יְ}}הִי נָא שַׁוְעִי נֶגְדָּךָ / כְּקָרְבַּן שַׁי וּכְמִנְחָה {{ש}}
וְלַשָּׁבִים עָדֶיךָ / נִין יִשַׁי תִּשְׁלָחָה {{ש}}
לְקַבֵּץ אֶחָד מֵעִיר / וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה {{ר1}}
וְכַמַּיִם אֲשֶר גָּרוּ / בְּהוֹד וְהָדָר יִגְבָּרוּ
{{רפרן|הזחה=2|מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ}}

{{סי|דְּ}}רֹשׁ נָא דַלּוּתֵנוּ / וְהָאֵר אֶת פָּנֶיךָ {{ש}}
לְהָרִים שִׁפְלוּתֵנוּ / וְהַשְׁקֵף מִמְּעוֹנֶךָ {{ש}}
לְכַפֵּר חַטֹּאתֵינוּ / שְׁלַח הַיּוֹם יְמִינֶךָ {{ר1}}
וְאִם לְהַאֲדִים מָהָרוּ / כַּצֶּמֶר יִצְחָרוּ
{{רפרן|הזחה=2|מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ}}

[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:דויד אבן בקודה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]</text>
      <sha1>nr6us52kxy9ielwxcx3uy90ep36vza3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ישראל בחירי אל ילידי איתניך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733600</id>
    <revision>
      <id>3080605</id>
      <parentid>3079073</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T21:05:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080605</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="19197" sha1="5qhlauh3cfdadp8rz8h6ldub0c351oe" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
== נוסח תימן ==

יִשְׂרָאֵל / בְּחִירֵי אֵל / יַלְדֵי אֵיתָנֶיךָ {{ש}}
צוּר יִשְׁעָם / חֲשֹׁק שַׁוְעָם / וְזָכְרָה בְרִית אֱמוּנֶיךָ {{ש}}
וְעָנְתָה בָּם / צִדְקָתָם / בְּיוֹם בּוֹאָם בְּדִינֶיךָ {{ר1}}
בְּיוֹם מָחָר / כִּי תָבוֹא / עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ.{{ממס|בראשית ל לג}}
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ}}

{{מילת קבע|זְכֹר}} אֵיתָן / אֲשֶׁר נָתַן / בְּנוֹ יְחִידוֹ לִזְבָחִים {{ש}}
יְלִיד תֶּרַח / אֲשֶׁר פָּרַח / כְּשׁוֹשָׁן בֵּין הַחוֹחִים {{ש}}
שְׁמָךְ הִזְכִּיר / וְגַם הִכִּיר / תְּחִלַּת כָּל אֶזְרָחִים {{ש}}
בְּרִית הִגְבִּיר / וְגַם הֶעֱבִיר / מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים {{ש}}
וְשָׂרַף אֱלִיל / וְהֶחֱלִיף כְּלִיל / וְלֹא שָׁמַר בְּרִית אַחִים {{ש}}
וְיֵחַד לָךְ / בְּמַהֲלָלָךְ / לְעָבְדָךְ נֵצַח נְצָחִים {{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} עוֹשָׂיו / אֶת מַעֲשָׂיו / לְבָנָיו הַנֶּאֱנָחִים {{ר1}}
{{מילת קבע|וְעָנְתָה בָּם צִדְקָתוֹ}} / לְעָם קְרוּאִים בָּנֶיךָ
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ}}

{{מילת קבע|זְכֹר}} נֶעְקָד / אֲשֶׁר נִפְקָד / לְקָרְבַּן זִבְחֵי שְׁלָמִים {{ש}}
בֶּן זְקוּנִים / צְעִיר שָׁנִים / חֲנַנְתּוֹ לִזְקַן יָמִים {{ש}}
אֲשֶׁר הָעְלָה / כְּמוֹ עוֹלָה / לְרֵיחַ קְטֹרֶת סַמִּים {{ש}}
בְּעֵת עֲקָדוֹ / אֲשֶׁר יְלָדוֹ / וְנָאַם לוֹ נִאוּמִים {{ש}}
עֲקֹד זִבְחָךְ / בְּמִזְבְּחָךְ / לְבִלְתִּי נִהְיֶה אֲשֵׁמִים {{ש}}
וְזָבוּחַ / וְנִזְבּוֹחַ / מְכַוְּנִים לִזְרֹק דָּמִים {{ש}}
בְּלֵב נִשְׁלָם / לְאֵל עוֹלָם / שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד שְׁלֵמִים {{ש}}
לִטְבֹּחַ / וְלִזְבֹּחַ / בְּשָׁלְחוֹ יָד, אִישׁ תָּמִים {{ש}}
אֲזַי חֲנָנוֹ אֲשֶׁר נְתָנוֹ / וְלִקְרֹא לוֹ מִמְּרוֹמִים {{ש}}
זְכֹר זִכְרוֹ / וְאֶת סִפְרוֹ / וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים {{ש}}
כְּהוֹדַעְתָּ / וְנִשְׁבַּעְתָּ / וּבַל תִּשְׁכַּח לְעוֹלָמִים {{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} שְׁבוּעָה / הַקְּבוּעָה / לְבָנָיו הַנִּזְעָמִים {{ר1}}
{{מילת קבע|וְעָנְתָה בָּם צִדְקָתוֹ}} / הֱיוֹת תָּמִיד לְעֵינֶיךָ
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ}}

{{מילת קבע|זְכֹר}} אִישׁ תָּם / אֲשֶׁר נֶחְתָּם / בְּכִסְאָךְ, שׁוֹכֵן זְבוּלִים {{ש}}
צְבִי נֶחְמָד / אֲשֶׁר לֻמָּד / וְהוּא יֹשֵׁב אֹהָלִים {{ש}}
וּבִשַּׂרְתּוֹ / וְהִבְטַחְתּוֹ / בְּחֶזְיוֹן יֹרְדִים וְעוֹלִים {{ש}}
לְהַזְרִיחַ / לְהַפְרִיחַ / פְּרִי קֹדֶשׁ הִלּוּלִים {{ש}}
בְּפֹארוֹתָיו / וְיוֹנְקוֹתָיו / נְטִיעִים הַמְגֻדָּלִים {{ש}}
אֲזַי נִסְגַּל / וְגַם נִדְגַּל / בִּשְׁנֵים עָשָׂר דְּגָלִים {{ש}}
וְהִעְרִיכָם / וְהִדְרִיכָם / בְּתֹם יֹשֶׁר מִפְעָלִים {{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} חֻקּוֹ / וְאֶת צִדְקוֹ / לְבָנָיו הָאֲמֵלָלִים {{ר1}}
{{מילת קבע|וְעָנְתָה בָּם צִדְקָתוֹ}} / עֲבוּר הֵפִיק רְצוֹנֶךָ
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ}}

{{מילת קבע|זְכֹר}} אוֹמֵן / אֲשֶׁר אִמֵּן / כְּאָב הַמְגַדֵּל בָּנִים {{ש}}
בְּרִית עָנָו / וְחֶזְיוֹנָיו / נֶאֱמַן הַנֶּאֱמָנִים {{ש}}
יְקוּתִיאֵל / בְּחִיר הָאֵל / מֵשִׁיב אַף וַחֲרוֹנִים {{ש}}
אֲשֶׁר הוֹצִיא / וְגַם הִמְצִיא / פְּדוּת לִבְנֵי אֵתָנִים {{ש}}
וְהוּא הֶעְלָם / וְהִנְחִילָם / דָּת אֵל מִשְּׁמֵי מְעוֹנִים {{ש}}
וְהוֹא הוֹרִיד / לְבֵן שָׂרִיד / שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים {{ש}}
לְהַדְבִּיקָם / לְהַחְזִיקָם / הֱיוֹתָם בָּךְ מַאֲמִינִים {{ש}}
וֶהֱעִידָם / וְגַם לִמְּדָם / דָּת הָאֵל בְּהֶגְיוֹנִים {{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} בְּרִיתוֹ / לַעֲדָתוֹ / הָעֲנִיִּם וְהָאֶבְיוֹנִים {{ר1}}
{{מילת קבע|וְעָנְתָה בָּם צִדְקָתוֹ}} / לְעָם קִדְּמוּ פָנֶיךָ
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ}}

{{מילת קבע|זְכֹר}} מְכַהֵן / אֲשֶׁר כִּהֵן / בְּמִכְלוֹל עֹז וְתִפְאֶרֶת {{ש}}
לְשָׁרֵת לָךְ / בְּהֵיכָלָךְ / בֵּין בַּדֵּי כַפֹּרֶת {{ש}}
בְּעֵת נִזְהָר / וְגַם מִהָר / בְּגַחֲלֵי אֵשׁ וּקְטֹרֶת {{ש}}
עֲבוּר מַשְׁחִית / אֲשֶׁר הִשְׁחִית / לִהְיוֹתָהּ מְכַפֶּרֶת {{ש}}
וְעֹז נִצְמָד / בְּיוֹם מָעֳמָד / וּמַגֵּפָה נֶעֱצֶרֶת {{ש}}
בְּעֵת שָׁמַר / בְּרִית מַאֲמַר / פְּקֻדַּת הַמִּשְׁמֶרֶת {{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} חַסְדּוֹ / וּמַעְבָּדוֹ / לְבַת נִקְרֵאת שְׁחַרְחֹרֶת {{ר1}}
{{מילת קבע|וְעָנְתָה בָּם צִדְקָתוֹ}} / וְתִשְׁמַע מִמְּעוֹנֶךָ 
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ}}

{{מילת קבע|זְכֹר}} מְשׁוֹרֵר / הַמְּעוֹרֵר / שְׁנָתוֹ בַּחֲצוֹת לַיְלָה {{ש}}
לְהוֹדוֹת לָךְ / כְּרֹב גָּדְלָךָ / הָעֹז וְהַמֶּמְשָׁלָה {{ש}}
בְּתֻשְׁבָּחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / לְשִׁמְךָ נוֹרָא עֲלִילָה {{ש}}
בְּרִנּוּנָיו / וְנִגּוּנָיו / בְּטַעַם שִׁיר וּתְהִלָּה {{ש}}
אֲשֶׁר הֶאֱפִיל / וְגַם הִשְׁפִּיל / וְהִפִּיל כָּל בְּנֵי עַוְלָה {{ש}}
יוֹם הִצְמִית / וְגַם הֵמִית / מְגַדֵּף מַחֲנֵה סְגֻלָּה {{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} זְכוּתוֹ / לַעֲדָתוֹ / עֲנִיָּה סֹעֲרָה וְגוֹלָה {{ר1}}
{{מילת קבע|וְעָנְתָה בָּם צִדְקָתוֹ}} / בְּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנֶיךָ
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ}}

{{מילת קבע|זְכֹר}} מְקַנֵּא / אֲשֶׁר קִנֵּא / לְשִׁמְךָ, עֹשֶׂה פְלָאִים {{ש}}
פְּדוּת הִמְצִיא / וְגַם הוֹצִיא / נַפְשׁוֹ מִתּוֹךְ לְבָאִים {{ש}}
וּבִשַּׂרְתּוֹ / בְּמַשְׂכֻּרְתּוֹ / גֵּאֶה עַל כָּל גֵּאִים {{ש}}
בְּרִית לְעֵילוֹם / וְהַשָּׁלוֹם / הֱיוֹתָם שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים {{ש}}
בְּרִית כְּהֻנָּה / בְּקוֹל רִנָּה / וְיִהְיוּ נִקְרָאִים {{ש}}
בְּבֵית נֶעֱרָב / אֲשֶׁר חָרַב / וְנָפַל וְיָרַד פְּלָאִים {{ש}}
בְּמָה אֶסְמֹךְ / בְּמָה אֶתְמֹךְ / בְּיוֹם מַעֲשַׂי נִמְצָאִים {{ש}}
וְאֵין כֹּהֵן / אֲשֶׁר יְכַהֵן / לְכַפֵּר עַל הַחֲטָאִים {{ש}}
וְאֵין מִנְחָה / וְאֵין זְבִיחָה / וְאֵין לִשְׁכַּת הַטְּלָאִים {{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ / וְלִמְעוֹנָךְ / לְבָנִים הַנִּדְכָּאִים {{ש}}
מְחֵה עֲוֹנָם / לְהַלְבִּינָם / לְהַעֲבִיר בְּגָדִים צֹאִים {{ש}}
וְהַכְּתָמִים / הָרְשׁוּמִים / הַנְּקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים {{ר1}}
מְחֵה וַעֲבֹר / כִּי תַעֲבֹר / הַיּוֹם בְּכָל צֹאנֶךָ
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ}}

== נוסח איטליה ==

יִשְׂרָאֵל / בְּחִירֵי אֵל / יְלִידֵי אֵיתָנֶיךָ {{ש}}
צוּר יִשְׁעָם / שְׁעֵה שַׁוְעָם / וְזָכְרָה בְרִית אֱמוּנֶיךָ {{ש}}
וְעָנְתָה בָּם / צִדְקָתָם / בְּעֵת בּוֹאָם בְּדִינֶיךָ {{ר1}}
בְּיוֹם מָחָר / כִּי תָבוֹא / עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ.{{ממס|בראשית ל לג}}

{{מילת קבע|זְכֹר}} אֵיתָן / אֲשֶׁר נָתַן / בְּנוֹ יְחִידוֹ לִזְבָחִים {{ש}}
יְלִיד תֶּרַח / אֲשֶׁר פָּרַח / כְּשׁוֹשָׁן בֵּין הַחוֹחִים {{ש}}
שְׁמָךְ הִזְכִּיר / וְגַם הִכִּיר / תְּחִלַּת כָּל אֶזְרָחִים {{ש}}
בְּרִית הִגְבִּיר / וְגַם הֶעֱבִיר / מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים {{ש}}
וְשָׂרַף אֱלִיל / וְהֶחֱלִיף כָּלִיל / וְלֹא שָׁמַר בְּרִית אַחִים {{ש}}
וְיִחֵד לָךְ / בְּמַהְלָלָךְ / לְעָבְדָךְ נֵצַח נְצָחִים {{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} עוֹשָׂיו / אֶת מַעֲשָׂיו / לְבָנָיו הַנֶּאֱנָחִים {{ר1}}
{{מילת קבע|וְעָנְתָה בָּם צִדְקָתוֹ}} / לְעַם קְרוּאִים בָּנֶיךָ
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ}}

{{מילת קבע|זְכֹר}} נֶעְקַד / אֲשֶׁר נִפְקַד / לְקָרְבַּן זִבְחֵי שְׁלָמִים {{ש}}
בֶּן זְקוּנִים / צְעִיר שָׁנִים / חֲנַנְתּוֹ לִזְקַן יָמִים {{ש}}
אֲשֶׁר הֹעֲלָה / כְּמוֹ עוֹלָה / לְרֵיחַ קְטֹרֶת סַמִּים {{ש}}
בְּעֵת עֲקָדוֹ / אֲשֶׁר יְלָדוֹ / וְנָאַם לוֹ בִנְאֻמִּים {{ש}}
עֲקֹד זִבְחָךְ / בְּמִזְבְּחָךְ / לְבִלְתִּי נִהְיֶה אֲשֵׁמִים {{ש}}
וְזָבוּחַ / וְזוֹבֵחַ / נְכוֹנִים לִזְרֹק דָּמִים {{ש}}
בְּלֵב נִשְׁלָם / לְאֵל עוֹלָם / שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד שְׁלֵמִים {{ש}}
לִטְבֹּחַ / וְלִזְבֹּחַ / בְּשָׁלְחוֹ יָד, אִישׁ תָּמִים {{ש}}
אֲזַי חֲנָנוֹ / אֲשֶׁר נְתָנוֹ / וְצָעַק לוֹ מִמְּרוֹמִים {{ש}}
זְכֹר זִכְרוֹ / וְאֶת אֶפְרוֹ / וְיַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים {{ש}}
כְּהוֹדַעְתָּ / וְנִשְׁבַּעְתָּ / לְבַל תִּשְׁכַּח לְעוֹלָמִים {{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} שְׁבוּעָה / הַקְּבוּעָה / לְבָנָיו הַנִּזְעָמִים {{ר1}}
{{מילת קבע|וְעָנְתָה בָּם צִדְקָתוֹ}} / הֱיוֹת תָּמִיד לְעֵינֶיךָ
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ}}

{{מילת קבע|זְכֹר}} אִישׁ תָּם / הַנֶּחְתָּם / בְּכִסְאֲךָ, שׁוֹכֵן זְבוּלִים {{ש}}
צְבִי נֶחְמָד / אֲשֶׁר לֻמַּד / וְהוּא יֹשֵׁב אֹהָלִים {{ש}}
וּבִשַּׂרְתּוֹ / וְהִבְטַחְתּוֹ / בְּחֶזְיוֹן יֹרְדִים וְעוֹלִים {{ש}}
לְהַזְרִיחַ / וּלְהַפְרִיחַ / פְּרִי קֹדֶשׁ הִלּוּלִים {{ש}}
בְּפֹארוֹתָיו / וְיוֹנְקוֹתָיו / נְטִיעִים הַמְגֻדָּלִים {{ש}}
אֲזַי נִסְגַּל / וְגַם נִדְגַּל / בִּשְׁנֵים עָשָׂר דְּגָלִים {{ש}}
וְהֶעֱרִיכָם / וְהִדְרִיכָם / בְּתֹם יֹשֶׁר מִפְעָלִים {{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} צִדְקוֹ / וְאֶת חֻקּוֹ / לְבָנָיו הָאֻמְלָלִים {{ר1}}
{{מילת קבע|וְעָנְתָה בָּם צִדְקָתוֹ}} / עֲבוּר הֵפִיק רְצוֹנֶךָ
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ}}

{{מילת קבע|זְכֹר}} אוֹמֵן / אֲשֶׁר אִמֵּן / כְּאָב הַמְגַדֵּל בָּנִים {{ש}}
בְּרִית עָנָו / וְחֶזְיוֹנָיו / נֶאֱמַן הַנֶּאֱמָנִים {{ש}}
יְקוּתִיאֵל / בְּחִיר הָאֵל / מֵשִׁיב אַף וַחֲרוֹנִים {{ש}}
אֲשֶׁר הוֹצִיא / וְגַם הִמְצִיא / פְּדוּת לִבְנֵי אֵתָנִים {{ש}}
וְהוֹא הוֹרִיד / לְבֵן שָׂרִיד / שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים {{ש}}
לְהַדְבִּיקָם / לְהַחֲזִיקָם / הֱיוֹתָם בָּךְ נֶאֱמָנִים {{ש}}
וְהֵעִידָם / וְגַם לִמְּדָם / דָּת הָאֵל בְּהֶגְיוֹנִים {{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} בְּרִיתוֹ / לַעֲדָתוֹ / עֲנִיִּם הָאֶבְיוֹנִים {{ר1}}
{{מילת קבע|וְעָנְתָה בָּם צִדְקָתוֹ}} / לְעַם קִדְּמוּ פָנֶיךָ
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ}}

{{מילת קבע|זְכֹר}} מְכַהֵן / אֲשֶׁר כִּהֵן / בְּמִכְלוֹל עֹז וְתִפְאֶרֶת {{ש}}
לְשָׁרֵת לָךְ / בְּאָהֳלָךְ / בֵּין בַּדֵּי כַפֹּרֶת {{ש}}
בְּעֵת נִזְהַר / וְגַם מִהַר / בְּגַחֲלֵי אֵשׁ וּקְטֹרֶת {{ש}}
עֲבוּר מַשְׁחִית / אֲשֶׁר הִשְׁחִית / לִהְיוֹתָהּ מְכַפֶּרֶת {{ש}}
וְעֹז נִצְמַד / בְּיוֹם מַעֲמָד / וּמַגֵּפָה נֶעֱצֶרֶת {{ש}}
בְּעֵת שָׁמַר / דָּת מַאֲמָר / פְּקֻדַּת הַמִּשְׁמֶרֶת {{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} חַסְדּוֹ / וּמַעְבָּדוֹ / לְבַת נִקְרֵאת שְׁחַרְחֹרֶת {{ר1}}
{{מילת קבע|וְעָנְתָה בָּם צִדְקָתוֹ}} / וְתִשְׁמַע מִמְּעוֹנֶיךָ 
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ}}

{{מילת קבע|זְכֹר}} מְשׁוֹרֵר / הַמְעוֹרֵר / שְׁנָתוֹ בַּחֲצוֹת לַיְלָה {{ש}}
לְהוֹדוֹת לָךְ / בְּרָב גָּדְלָךָ / הָעֹז וְהַמֶּמְשָׁלָה {{ש}}
בְּתֻשְׁבָּחוֹת / מְשֻׁבָּחוֹת / לְשִׁמְךָ נוֹרָא עֲלִילָה {{ש}}
בְּרִנּוּנָיו / וְנִגּוּנָיו / בְּנֹעַם שִׁיר וּתְהִלָּה {{ש}}
אֲשֶׁר הִשְׁפִּיל / וְגַם הֶאְפִּיל / אֶת צִבְאוֹת בְּנֵי עַוְלָה {{ש}}
בְּיוֹם הִצְמִית / וְגַם הֵמִית / מְחָרֵף מַחֲנֵה סְגֻלָּה {{ש}}
{{מילת קבע|זְכֹר}} זְכוּתוֹ / לַעֲדָתוֹ / עֲנִיָּה סֹעֲרָה וְגוֹלָה {{ר1}}
{{מילת קבע|וְעָנְתָה בָּם צִדְקָתוֹ}} / בְּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנֶיךָ
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ}}

{{מילת קבע|זְכֹר}} מְקַנֵּא / אֲשֶׁר קִנֵּא / לְשִׁמְךָ, עֹשֶׂה פְלָאִים {{ש}}
פְּדוּת הִמְצִיא / וְגַם הוֹצִיא / נַפְשׁוֹ מִתּוֹךְ לְבָאִים {{ש}}
וּבִשַּׂרְתּוֹ / בְּמַשְׂכֻּרְתּוֹ / גֵּאֶה עַל כָּל גֵּאִים {{ש}}
בְּרִית לְעֵילוֹם / וְהַשָּׁלוֹם / הֱיוֹתָם שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים {{ש}}
בְּרִית כְּהֻנָּה / וְקוֹל רִנָּה / וְיִהְיוּ נִקְרָאִים {{ש}}
בְּבֵית נֶעֱרָב / אֲשֶׁר נֶחֱרַב / וְנָפַל וְיָרַד פְּלָאִים {{ש}}
בְּמָה אֶסְמֹךְ / בְּמִי אֶתְמֹךְ / בְּיוֹם מַעֲשַׂי נִקְרָאִים {{ש}}
וְאֵין כֹּהֵן / אֲשֶׁר יְכַהֵן / לְכַפֵּר אֶת הַחֲטָאִים {{ש}}
וְאֵין מִנְחָה / וְאֵין זְבִיחָה / וְאֵין לִשְׁכַּת הַטְּלָאִים {{ש}}
עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ / וְלִמְעוֹנָךְ / לְבָנִים הַנִּדְכָּאִים {{ש}}
מְחֵה עֲוֹנָם / לְהַלְבִּינָם / לְהַעֲבִיר בְּגָדִים צֹאִים {{ש}}
וְהַכְּתָמִים / הָרְשׁוּמִים / הַנְּקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים {{ר1}}
מְחֵה וְתָבֹר / כִּי תַעֲבֹר / הַיּוֹם בְּכָל צֹאנֶךָ
{{רפרן|הזחה=2|בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ}}

[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:יצחק כנזי]]
[[קטגוריה:שבעה כרותי ברית]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]</text>
      <sha1>5qhlauh3cfdadp8rz8h6ldub0c351oe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ירצה עם אביון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733657</id>
    <revision>
      <id>3080598</id>
      <parentid>3028605</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T20:35:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080598</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4455" sha1="englsfxzmcynhtq9zktuihtk1deqmh9" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
== נוסח תימן ==
{{הור|סימן: '''יצחק''' (גיאת)}}

{{סי|יֵ}}רָצֶה עָם אֶבְיוֹן / אֲשֶׁר פָּנֶיךָ שִׁחַר{{ש}}
{{סי|צ}}וֹעֵק, וּמִקּוֹל קָרְאוֹ / גְּרוֹנוֹ נִחַר{{ש}}
{{סי|חֲ}}סָדֶיךָ אֵל יְ{{סי|קַ}}דְּמוּנוּ / הַלַּיְלָה וְגַם מָחָר{{ר1}}
אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה / וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

אֲשֶׁר יִתְוַדֶּה חֶטְאוֹ / וְנִחָם עַל אַשְׁמָתוֹ{{ש}}
וְשָׂם עֲוֹן בִּצְעוֹ / לְנֶגְדּוֹ וּלְעֻמָּתוֹ{{ש}}
מַלְאֲכֵי רַחֲמִים תִּשְׁלַח / וְתַפְגִּיעַ מְגִמָּתוֹ{{ר1}}
כִּי בְּבֹשֶׁת כְּלִמָּתוֹ / לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ סְחַרְחַר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

בְּלֵיל זֶה אֲדוֹן הָאֲדֹנִים / שְׁעֵה דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים{{ש}}
לְשׁוֹפְכִים לְךָ תַּחֲנוּנִים / שָׂא עָוֹן וּזְדוֹנִים{{ש}}
וְאִם יִהְיוּ כַשָּׁנִים / כְּצֶמֶר צַחַר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

וְהַצּוֹעֲקִים בְּשִׁבְיֵיהֶם / לַעֲוֹנָם וּמִרְיֵיהֶם{{ש}}
וְדִמְעָתָם יוֹרִידוּ / לְפִשְׁעָם עַל לְחָיֵיהֶם{{ש}}
חִישׁ נָא אֶת יְשׁוּעָתְךָ / וְאֶת פְּדוּתָךְ בְּחַיֵּיהֶם{{ר1}}
וְאֶת תְּפִלַּת גְּוִיֵּיהֶם / תִּקְרַב וְתִרְצֶה וְתִבְחַר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

== נוסח איטליה ==

{{הור|סימן: '''יצחק''' (גיאת)}}

{{סי|יֵ}}רָצֶה עַם אֶבְיוֹן / אֲשֶׁר פָּנֶיךָ שִׁחַר{{ש}}
{{סי|צ}}וֹעֵק מִקּוֹל קוֹרְאוֹ / לְקוֹל גְּרוֹנוֹ נִחַר{{ש}}
{{סי|חַ}}סְדְּךָ אֵל {{סי|קַ}}דְּמֵנוּ / הַלַּיְלָה וְגַם מָחָר{{ר1}}
אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}

אֲשֶׁר יִתְוַדֶּה חֲטָאָיו / וְנִחַם עַל אַשְׁמָתוֹ{{ש}}
וְשָׂם עֲוֹן בִּצְעוֹ וּפִשְׁעוֹ / לְנֶגְדּוֹ וּלְעֻמָּתוֹ{{ש}}
מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים תִּשְׁלַח / לְהַפְגִּיעַ מְגַמָּתוֹ{{ר1}}
כִּי בְּבֹשֶׁת כְּלִמָּתוֹ / לִבּוֹ סְחַרְחַר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

בְּלֵיל זֶה אֲדוֹן הָאֲדֹנִים / שְׁעֵה דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים{{ש}}
פְּנֵה אֱלֹהִים מִמְּעוֹנִים / וְרַחֵם אָבוֹת וּבָנִים{{ש}}
וְחֹן שׁוֹפְכֵי תַחֲנוּנִים / וְשָׂא עָוֹן וּזְדוֹנִים{{ר1}}
וְאִם יִהְיוּ כַּשָּׁנִים / הַלְבֵּן כְּצֶמֶר צַחַר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

הַזּוֹעֲקִים לְךָ בְּשִׁבְיָם / בַּעֲוֹנָם וּמֶרְיָם{{ש}}
וְדִמְעוֹתָם יוֹרִידוּ / בְּפִשְׁעֵיהֶם עַל לֶחְיָם{{ש}}
חִישׁ נָא אֶת יְשׁוּעָתָךְ / וְעֵת פְּדוּתָךְ בְּקִוּוּיָם{{ר1}}
וְאֶת תְּפִלַּת מַאֲוַיָּם / תְּקָרֵב הַיּוֹם וְתִבְחַר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]]</text>
      <sha1>englsfxzmcynhtq9zktuihtk1deqmh9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080599</id>
      <parentid>3080598</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T20:37:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080599</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4489" sha1="flkdj6y6iwinnz2f7bipk254bf0isu9" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
== נוסח תימן ==
{{הור|סימן: '''יצחק''' (גיאת)}}

{{סי|יֵ}}רָצֶה עָם אֶבְיוֹן / אֲשֶׁר פָּנֶיךָ שִׁחַר {{ש}}
{{סי|צ}}וֹעֵק, וּמִקּוֹל קָרְאוֹ / גְּרוֹנוֹ נִחַר {{ש}}
{{סי|חֲ}}סָדֶיךָ אֵל יְ{{סי|קַ}}דְּמוּנוּ / הַלַּיְלָה וְגַם מָחָר {{ר1}}
אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה / וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

אֲשֶׁר יִתְוַדֶּה חֶטְאוֹ / וְנִחָם עַל אַשְׁמָתוֹ {{ש}}
וְשָׂם עֲוֹן בִּצְעוֹ / לְנֶגְדּוֹ וּלְעֻמָּתוֹ {{ש}}
מַלְאֲכֵי רַחֲמִים תִּשְׁלַח / וְתַפְגִּיעַ מְגִמָּתוֹ {{ר1}}
כִּי בְּבֹשֶׁת כְּלִמָּתוֹ / לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ סְחַרְחַר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

בְּלֵיל זֶה אֲדוֹן הָאֲדֹנִים / שְׁעֵה דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים {{ש}}
לְשׁוֹפְכִים לְךָ תַּחֲנוּנִים / שָׂא עָוֹן וּזְדוֹנִים {{ש}}
וְאִם יִהְיוּ כַשָּׁנִים / כְּצֶמֶר צַחַר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

וְהַצּוֹעֲקִים בְּשִׁבְיֵיהֶם / לַעֲוֹנָם וּמִרְיֵיהֶם {{ש}}
וְדִמְעָתָם יוֹרִידוּ / לְפִשְׁעָם עַל לְחָיֵיהֶם {{ש}}
חִישׁ נָא אֶת יְשׁוּעָתְךָ / וְאֶת פְּדוּתָךְ בְּחַיֵּיהֶם {{ר1}}
וְאֶת תְּפִלַּת גְּוִיֵּיהֶם / תִּקְרַב וְתִרְצֶה וְתִבְחַר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

== נוסח איטליה ==

{{הור|סימן: '''יצחק''' (גיאת)}}

{{סי|יֵ}}רָצֶה עַם אֶבְיוֹן / אֲשֶׁר פָּנֶיךָ שִׁחַר {{ש}}
{{סי|צ}}וֹעֵק מִקּוֹל קוֹרְאוֹ / לְקוֹל גְּרוֹנוֹ נִחַר {{ש}}
{{סי|חַ}}סְדְּךָ אֵל {{סי|קַ}}דְּמֵנוּ / הַלַּיְלָה וְגַם מָחָר {{ר1}}
אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר.{{ממס|דניאל ט יט}}

אֲשֶׁר יִתְוַדֶּה חֲטָאָיו / וְנִחַם עַל אַשְׁמָתוֹ {{ש}}
וְשָׂם עֲוֹן בִּצְעוֹ וּפִשְׁעוֹ / לְנֶגְדּוֹ וּלְעֻמָּתוֹ {{ש}}
מַלְאֲכֵי מְרוֹמִים תִּשְׁלַח / לְהַפְגִּיעַ מְגַמָּתוֹ {{ר1}}
כִּי בְּבֹשֶׁת כְּלִמָּתוֹ / לִבּוֹ סְחַרְחַר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

בְּלֵיל זֶה אֲדוֹן הָאֲדֹנִים / שְׁעֵה דַּלִּים וְאֶבְיוֹנִים {{ש}}
פְּנֵה אֱלֹהִים מִמְּעוֹנִים / וְרַחֵם אָבוֹת וּבָנִים {{ש}}
וְחֹן שׁוֹפְכֵי תַחֲנוּנִים / וְשָׂא עָוֹן וּזְדוֹנִים {{ר1}}
וְאִם יִהְיוּ כַּשָּׁנִים / הַלְבֵּן כְּצֶמֶר צַחַר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}

הַזּוֹעֲקִים לְךָ בְּשִׁבְיָם / בַּעֲוֹנָם וּמֶרְיָם {{ש}}
וְדִמְעוֹתָם יוֹרִידוּ / בְּפִשְׁעֵיהֶם עַל לֶחְיָם {{ש}}
חִישׁ נָא אֶת יְשׁוּעָתָךְ / וְעֵת פְּדוּתָךְ בְּקִוּוּיָם {{ר1}}
וְאֶת תְּפִלַּת מַאֲוַיָּם / תְּקָרֵב הַיּוֹם וְתִבְחַר
{{רפרן|הזחה=2|אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר}}
{{סוף}}

[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:מנהג איטליה]]
[[קטגוריה:יצחק אבן גיאת]]</text>
      <sha1>flkdj6y6iwinnz2f7bipk254bf0isu9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתחוים להדרת קודש</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1733696</id>
    <revision>
      <id>3080597</id>
      <parentid>3028414</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T20:26:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080597</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3246" sha1="jwwhvb9i6gm4xkic99ezks9jyd7e84l" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''מתודה'''}}

{{סי|מִ}}שְׁתַּחֲוִים לְהַדְרַת / קֹדֶשׁ הַר אֲרִיאֵל {{ש}}
וּלְפִנַּת יִקְרַת / מוּסַד הַהַרְאֵל {{ש}}
הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחֳרָת / וְחַלּוּ נָא פְנֵי אֵל {{ר1}}
הִכּוֹן לִקְרַאת / אֱלֹהֶיךָ {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}{{ממס|עמוס ד יב}}
{{רפרן|הזחה=2|הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל}}

{{סי|תְּ}}נוּ עֹז בָּאִיִּים / וְכַבְּדוּ בָּאוּרִים {{ש}}
וּמִמִּשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם / הִבָּדְלוּ בְחוּרִים {{ש}}
וִהְיִיתֶם נְקִיִּם / בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים {{ש}}
מִכָּל חֵטְא פְּדוּיִם / וּמֵעָוֹן שְׁמוּרִים {{ר1}}
זֶה לֵיל שִׁמֻּרִים / לְכָל בְּנֵי {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}{{ממס|שמות יב מב}}
{{רפרן|הזחה=2|הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל}}

{{סי|וְ}}קִרְעוּ הַלְּבָבוֹת / וְהַשְׁפִּילוּ גָּבְהָם {{ש}}
וּשְׂאוּ זְכוּת אָבוֹת / וְהִתְהַלְּכוּ בְנָגְהָם {{ש}}
וְקִרְאוּ מוּל עֲרָבוֹת / בְּקוֹל כַּיָּם יִנְהָם {{ש}}
לְגִבּוֹר בַּקְּרָבוֹת / לֹא נָם וְלֹא נִדְהָם {{ר1}}
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם / יִצְחָק {{מילת קבע|וְיִשְׂרָאֵל}}{{ממס|מ&quot;א יח לו}} 
{{רפרן|הזחה=2|הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל}}

{{סי|דַּ}}לְתֵי קַבָּלָה / פְּתַח אֶל שׁוֹאֲלֵיהֶם {{ש}}
וּרְפוּאוֹת תְּעָלָה / פְּקַח אֶל מַחֲלֵיהֶם {{ש}}
וּפְנֵי רֹן וְחֶמְלָה / הָאִירָה אֲלֵיהֶם {{ש}}
וּבְסֵפֶר מְחִילָה / תִּכְתֹּב מְיַחֲלֵיהֶם {{ר1}}
וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם / שְׁמוֹת בְּנֵי {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}{{ממס|שמות כח ט}}
{{רפרן|הזחה=2|הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל}}

{{סי|הִ}}מָּצֵא לְיֶשַׁע / עֶדְרְךָ הַנִּשְׁבֶּה {{ש}}
וּמִנְחָתוֹ תִשַׁע / אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה {{ש}}
וְאִם הִרְבָּה רֶשַׁע / פְּדוּת עִמְּךָ הַרְבֵּה {{ש}}
וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע / גַּלֵּה אוֹר נֶחְבֶּה {{ר1}}
וְאַל בְּאַפְּךָ תְכַבֶּה / אֶת נֵר {{מילת קבע|יִשְׂרָאֵל}}{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ש&quot;ב כא יז}}
{{רפרן|הזחה=2|הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל}}

[[קטגוריה:סליחות ליום כיפור]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון נושאי]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>jwwhvb9i6gm4xkic99ezks9jyd7e84l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טוב הארץ/תוכן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1735065</id>
    <revision>
      <id>3080590</id>
      <parentid>3080368</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:48:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* מעלות פירות ארץ ישראל */ 57 עמוד שני</comment>
      <origin>3080590</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="200351" sha1="s9kevrc2kirmjra1732gyz7ztabzxfy" xml:space="preserve">
__TOC__

===סגולת ומעלת ארץ ישראל===
'''סגולת ומעלת ארץ ישראל'''

שמעו  דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד  אמנה.  ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר  ואודיע קושט אמרי אמת  מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא,  כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר&quot;ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר&quot;י דבי עלאי''' זלה&quot;ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה&quot;ה. {{ש}}
עלימו תטוף מלתי.  ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע&quot;ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם'  דברי האר&quot;י זלה&quot;ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. 


הלא כה דברו על  מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז&quot;ל: {{ש}}
{{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו&quot;ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו&quot;ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. 
       
פירש גם האר&quot;י זלה&quot;ה  כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. 

וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח&quot;כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ&quot;י שאמר בפרשת ויקהל דף ר&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. 

והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב  שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ&quot;ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז&quot;ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל.


'''והרב חיים ויטאל ז&quot;ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}}
דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו&quot;ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים לקבל ע&quot;א סנהדרין. וכל הני פתחים ע&quot;א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח&quot;ו. 

ויש סביב ע&quot;א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז&quot;ל  על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב&quot;ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. 

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו&quot;ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו&quot;ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} -  ר&quot;ת '''צבי'''. ר&quot;ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא  'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו&quot;ן מגדו&quot;ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי&quot;ק}}.  וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt;

ומ{{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. 

וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח&quot;ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. 

נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. 

ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע&quot;י אותו הריח העולה משם כנזכר. 
אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. 

אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח&quot;כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים.


ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}}
לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. 

וא&quot;ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה?

התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב&quot;ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר.  


וכוונת פרוכתא דא נלע&quot;ד  חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. 

וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}}


'''והרב  המקובל האלהי מוהר&quot;ר משה קורדוירו זל&quot;ה''' כתב  זה לשונו: {{ש}}
{{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ  יקראו פתח אחד. 

ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש,  כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל&quot;א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז&quot;ל),  מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. 

וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. 

והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה.


והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח&quot;ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע&quot;ג דדחה לון לבר - עכ&quot;ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי&quot;ת.  וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ&quot;ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן  דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן &quot;דמפיק לבר&quot;, וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. וקב&quot;ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע&quot;י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל.

מה עשה הקב&quot;ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. 

והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ  הם שואבים דרך ד' קליפות. 

והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ  שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב&quot;י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח&quot;ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל.


ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי&quot;ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}}
וי&quot;ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב&quot;ה בזכות המילה כנזכר בזהר.  אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ&quot;ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר.


ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו  הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע&quot;ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}}  (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין'  הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. 

כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. 
* האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. 
* שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ  מתקדש. 

ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז&quot;ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}}  שהוא היסוד וייחוד. 

וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. 

ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח&quot;ש שר&quot;פ ועקר&quot;ב וצמאו&quot;ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו.


וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים  על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. 

וז&quot;ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר&quot;ת '''הצב&quot;י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד  למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. 

והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק&quot;ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק&quot;ב''' ישן ו'''ק&quot;ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד&quot;קדושה ו&quot;ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר&quot;י זלה&quot;ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ&quot;ל מנרת) זהב טהור וגו'. 


וא&quot;ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}}
וי&quot;ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ&quot;ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. 

והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא!


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;זהו סוד שאמרו ז&quot;ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק&quot;מ ע&quot;א וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|א&quot;ר יוחנן &quot;טוב פת חרבה&quot; {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה&quot;ב. &quot;מבית מלא זבחי ריב&quot; - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. 

הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא,  כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ  בתוך אויר הטמא. וז&quot;ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה&quot;ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז&quot;ל. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב&quot;י'''  למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 


ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע  עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה.  כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט.


ולכן עיקר כוונת הרשב&quot;י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת&quot;ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע&quot;ד שיש להוסיף כאן מלת &quot;כן&quot;. &quot;וכמו כן וכולי&quot;. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב&quot;ה ושכינתיה ע&quot;י היסוד שהוא סוד  {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. 

וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא  {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. 

ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ&quot;ש בס' התיקונים דף ע&quot;ג ע&quot;ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}:
: מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי  בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא -  כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}}  {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. 
: ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} 
ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. 

וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . 


כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך:

===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל===
ועתה  נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. 

דע כי הנה '''לילי&quot;ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי&quot;ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא&quot;ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי&quot;ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. 

וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. 

והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. 
* ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה על {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. 
* ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו. 
* ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. 

וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב&quot;ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ&quot;ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. 

והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. 

והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע&quot;י כישוף וע&quot;ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}}
ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב&quot;ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב&quot;י בזוהר פ' תרומה  ע&quot;ש.


ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'.  וענין זה תלוי בקדושת הארץ. 

והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}}  שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז&quot;ל,  ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. 


אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח&quot;ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}.

והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ&quot;ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד&quot;ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. 

ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה -  היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. 

ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח&quot;ו  כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}}
ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}}
ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}}
ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח&quot;כ סתם הקב&quot;ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה.


והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח&quot;כ סובב ארץ ישראל. ואח&quot;כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{הערה|כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים &quot;משכן ע' שרים&quot;}}. 

ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז&quot;ל  {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. 

וזה יובן ממה שמביא  הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש&quot;ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ&quot;ל. 

והנה עתה בגלות אעפ&quot;י שנסתלק הקב&quot;ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ&quot;מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר &quot;יהוה אלהיך&quot; בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} 
הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי.
 

ועתה  ישפוט המעיין בשכלו - כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות - {{צ|תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח&quot;ו כדפירש בזוהר.  עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} - בעמקי הקליפות. וכמה יצא לבם באומרם &quot;''איה תעלנה תפלותינו? איה יתקשר הבל פה תורתינו?''&quot;. עד שנתבשרו ואמר {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. ממש פתח הקב&quot;ה פתחי הרקיעים ואמר &quot;''דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו&quot;ל! ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם. ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על ארץ ישראל''&quot;. ואז בטחו ישראל בהקב&quot;ה והתנחמו מאבלותם.

האמנם דרך רדתה היא - כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ - כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל. אמנם דרך פריצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. 

וא&quot;ת אם כן נתבלבלו כל המעלות ח&quot;ו!? {{ש}}
אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנזכר לעיל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר  לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל. כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות. כאמרו {{צ|למענכם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}}. ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו - שכינה עמו, כמ&quot;ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגומר}} {{ממ|דברים|ל|ד}} - משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד.

אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה -- כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר! באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום, אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום. תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל  תוך אותו השר שבחוץ לארץ ואל אותו הגבול. ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם. והיינו {{צ|נפתחו השמים}} - שהיו נגדיים לגולה. {{צ|ואראה מראות אלהים}} - היא השכינה שירדה שם, והיינו דרך ירידתה. 


וא&quot;ת אם כן לפי דברי אלה - ארץ ישראל וחוץ לארץ  בימי הגולה הם שוים!? ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח&quot;ו!?  כבר פירשו רז&quot;ל ואמרו {{ממ|כתובות|קיא|א}} {{צ|אינו דומה קולטתו בחיק אמו וגו'}}! 

ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל.{{ש}}
הענין  הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי, אלא כדפרישית בסוד 'פתח היכל לבנת הספיר' קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש. ובקדשי קדשים שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר&quot;ת {{צ|'''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון}} - הוא '''צב&quot;י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג&quot;כ{{הערה|היה נראה להגיה י&quot;ס דהיינו עשר ספירות - ויקיעורך}} מדריגות הקדושה בלי לבוש. ובארץ ישראל בלי לבוש. ואז ממש שוכנים באויר הטהור.

אמנם בחוץ לארץ  ח&quot;ו שתרד כך השכינה - שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}} - אם כן היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח&quot;ו להיות בניה עזובים שם באויר הטמא?! אי אפשר! אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל. והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ  עם ישראל לשמרם. 

והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} -  לא עצמותה ממש, אלא ניצוץ אורה. לפיכך {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}} - מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ  מתלבש בשר, כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל. שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: 

והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה, והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל. ואין בארץ ישראל 'רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת', אלא גבוליה {{צ|נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל}}. לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים. וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ - סובב ענן גדול ואש מתלקחת. וחוצה להם רוח סערה. שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל. וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} - ר&quot;ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. 
אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל, דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל. ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: 


והנה המת בארץ ישראל - קולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה. ואם רעה תתגרש. ואם טובה תתקבל. והרשעים צריכים להנער ממנה. אמנם בחוץ לארץ  הוא להפך - כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ, והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל (שהם ג' קליפות) ויכנסו בתוכם. וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב  שנאמר {{צ|והנה רוח...רעש...אש}} - ג' קליפות. ואח&quot;כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח, מפני שהיה בחו&quot;ל. וכן יחזקאל. אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד את הקול. 


והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. 
ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}}  את הקליפות, שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש - {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר&quot;ת '''צב&quot;י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב&quot;ה'. וזהו שכתוב {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. 

ואין יחוד כלל. כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות - כל הספירות הם בלתי שלימות. כי אין אור הא&quot;ס מתגלה בהם בתוספת האור יותר על כדי חיותם. כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה (שהם הכסא שלו) בייחודם. והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות. ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה, ואין בה אור כלל על ידי היחוד. אמנם נמשך אליה על ידי  תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפירש בזוהר  בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}. 

וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל, שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות. שאפילו שחרב מקדשנו - לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר, ואח&quot;כ תכף נסעה. ואלו הגוים יושבי הארץ - אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה, אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי.  כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות. ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה. 
 

והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה. כי ביום יסתם נוקבא דתהומא רבא, ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - ואז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו. והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}},  ויתפשטו החיצונים בעולם. וכל העולם טועמים טעם מיתה, והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה, אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח&quot;ו. 

והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות - הנה הקליפה הנקראת {{צ|אש מתלקחת}} יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים, והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם. והם מחלקים העולם לע' חלקים, ע' גבולי האומות, כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל באמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}}. והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה, והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג&quot;כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה.

והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה ({{קטן|שהיא שורש לשריהם כנודע}}) נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש ברשות לבד נפש הבהמית מזיווג סמא&quot;ל ובת זוגו שרי הקליפות. ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים, ונותנים ומשפיעים להם, והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה', דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל. ומהם פריצי ישראל. והכל מצדינו. שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצוניות נכנסת שם.


ונחזור למה שפירשנו ש{{גמט דגש|ע'}} שרים הם סביבות ירושלם. {{ש}}
ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. {{ש}}
והענין כי הנה הרקיעים  שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה, ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בגן עדן הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא 'העור' כנודע. ועל גבי העור הם הקליפין. וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה. 

וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} - כי מלכות דעשיה הנקרא {{צ|ירושלם}} - סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר. וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעות הקרקע הוא גן עדן הארץ, והוא חומר זך מאד וקדוש. וסביבותיו הוא הארץ הזאת -  חומרית מאד, ששם שליטת הקליפות. ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעכירות. כי  כמו שגן עדן הארץ הוא תכלית הגסות והעביות של העולמות וההיכלות העליונים דקדושה -- כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות. ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת.


והנה צריך לדקדק - היאך הם עשרה רקיעים - והלא רז&quot;ל  לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}}
והענין זה הוא כמו שבעה היכלות - שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד, והשנים אחרונות גם כן נחשבות כאחד. דהיינו '''כתר חכמה בינה''' - הוא היכל קדש קדשים, ואח&quot;כ הם חמשה היכלות שהם '''חסד גבורה תפארת נצח הוד''', ו'''יסוד והמלכות''' הוא {{צ|היכל לבנת הספיר}}. הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטיים וז' רקיעים בכללות. 

והנה הרקיע העשירי הוא קודש, והוא כתר של מלכות דעשיה.  והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא 'גלגל יומי'. ואין בו כוכבים כלל. והוא חכמה של מלכות דעשיה. 

וזהו סוד  {{ממ|תהילים|קד|כד}} {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} - בבינה. ר&quot;ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה, ואח&quot;כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל. והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות, שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י&quot;ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות  דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי {{צ|נוצצים הוא}} לשון 'ניצוצות', כי כשהקב&quot;ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו&quot;ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות. ומנורה אחת תלויה לפני הקב&quot;ה, וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות. ואח&quot;כ העודפים על הנרות - מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו - אז הולך מטטרו&quot;ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע&quot;ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' - הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}.{{ש}}
וזהו גם כן {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}}  שאמרו רז&quot;ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. 

כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא 'בינה דמלכות דעשיה'. {{ש}}
ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים 'כוכבים'. גם ניצוצות הגבורות שנקרא 'מזלות'. וכנודע בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה שיסוד דבינה נקרא {{צ|רקיע}} שבו חמה ולבנה ({{קטן|שהם זעיר ונוקביה}}) וכוכבים ומזלות כנזכר. והם י&quot;ב מזלות  '''טש&quot;ת סא&quot;ב מע&quot;ק גד&quot;ד'''. 

ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות, ונקראים {{צ|קדש הקדשים}}. {{ש}}
והשבעה רקיעים תחתיהם - שם ז' כוכבי לכת  '''שצ&quot;ם חנכ&quot;ל''', שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה '''חג&quot;ת נהי&quot;ם''', שבהם ז' כוכבי לכת ({{קטן|שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע}}). {{ש}}
והשנים תחתונים נחשבים גם כן לאחד. 

ובאלו הז' רקיעים הם נשמות {{גמט דגש|ע'}} אומות - {{גמט דגש|י'}} אומות תחת כל כוכב. והי&quot;ב מזלות משפיעים להם. ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו. 

ותחת גלגל הלבנה - אחרון שבכולם - יש רקיע חלק שאינו משמש כלום, ושם נשמות השדים ורוחין ולילין - איש כפי מצבו. וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא {{צ|תבל}}. ויש להם מדריגות בד' יסודות '''אש רוח מים עפר'''. כי יש מהם מאש ויש מרוח ונקראים {{צ|רוחין}}. ויש במים ובעפר ונקראים {{צ|שדים ומזיקים}}. ועל כל כת יש עליהם ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם, ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם - עד מקום הקדושה שבז' רקיעים; {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. 

וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח&quot;ו - הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע, וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות, ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים. ומשם - {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}.

===מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא===
'''מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא'''

דע כי כל חלק וחלק מהארץ נתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא. וזהו שכתוב {{צ|כי לבני לוט נתתי את ער ירושה}} {{ממ|דברים|ב|ט}}. ממש מתייחס לבני לוט הוא ער. וכן לעשו הר שעיר. וכן פירשו רז&quot;ל {{צ|הוא אדום וארצו אדומה}} - מורה שממש יחס הארץ לפי האומה השוכנת בה.

והטעם, כי השר השולט על האומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא. וכן הנשמות ההם הם מחלק הקליפה  שמתייחסת לאותו עפר החיצוני. בענין שהם שלשה יחסים: יחס האומה, ויחס הארץ, ויחס השר בנשמות ובהשגחה. 

וזהו סוד {{צ|לשמרך מ'''אשה''' '''זרה''' מנכריה}} - ראשי תיבות '''א''''ומה '''ש''''ר '''ה''''ארץ. שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה '''זרה''' כמו שנבאר לקמן.

וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל, ונשמתם ותורתם ואלהיהם. כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש, והעם היושב בה - עם קדוש, ונשמתם קדושה, ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש - שהוא השר של ישראל. 

ולא זה בלבד אלא כמו שארץ ישראל אין לה יחוס ברוב מצותיה עם שאר ארצות - כן אין לה יחס התורה עם שאר התורות והחוקים אשר לאומות העולם. ולזה אמר {{צ|ולא תעשו מכל התועבות האלה... כי את כל התועבות.. ולא תקיא אתכם כאשר קאה וגו'}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יח|כו|כח}}. הנה  שהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחס יחד, וכן יש לישראל יחס עִם הארץ בלי ספק בשביל יחס נשמתם. 

והראיה מיחזקאל {{ממ|יחזקאל|מז}} שחלק ארץ ישראל לי&quot;ב שבטים ויחס כל שבט ושבט בגבול אחד. ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר שם אצילות נשמת אותו השבט כדי שיהיה שופע עליו.  {{ש}}
וכן המצות הנעשות בארץ עולות ומקשטות כל גבול וגבול בסוד נשמת כל שבט ושבט, בענין ששלמות הנשמות בחלקם בארץ ושלמות הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה נגדייות אל מציאותה{{הערה|אולי יש להגיה &quot;אל מצוותיה&quot; וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

והענין כי גם נקודת ציון אשר היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע - היא מתייחסת אל השכינה בסוד י&quot;ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית. והיינו סוד {{צ|מדות הארץ}} הנזכרים בפסוקי יחזקאל, והמקדש בתוכו. וישראל חוסים תחת שולי כנפיה הנפרשות מלא רוחב הארץ.


וכן גם כן כמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו - כן גם כן השכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדיי אל גבולו. 

כנודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו כנגד מדת המלכות המקננת בעשיה שהיא כלולה מעשר. ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על שבעה ארצות של שבע עממין בלבד, שהם כנגד שבעה ספירות התחתונות. אמנם ארץ {{צ|קני וקניזי וקדמוני}} שהם כנגד שלשה ספירות העליונות - לא הבטיחם, לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונים. אבל אחר הגאולה האחרונה שיפעלו השלשה עליונות - אז יותן להם כל העשר. 


והנה נודע כי השבעה עממין הם רמוזים בזעיר ונוקביה דקליפות נוגה. כי זעיר הוא ששה קצוות ונוקביה היא שביעית להם. ולכן נראה לפי עניות דעתי כי הראשי תיבות של ז' עממין שהם '''כ'''נעני '''ח'''תי '''א'''מורי '''פ'''רזי '''ח'''וי '''י'''בוסי '''ג'''רגשי{{הערה|{{גמט דגש|כחאפחיג}}}} - גימטריא {{גמט דגש|סמאל}}, שהוא זעיר דקליפת נגה. ו{{גמט דגש|ארץ כנען}} גימטריה {{גמט דגש|לילית}}, מפני שהיא מקבלת מכל הששה קצוות דדכורא.{{ש}}
וגם {{גמט דגש|כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי}} עם כללות עשר עממין - גימטריא '''ארץ כנען''' באותיות '''נ&quot;ץ'''(?) דמנצפ&quot;ך{{הערה|לא הבנתי את התחשיב, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, להורות שהיא המלכות דקליפה והיא כללות מן העשר ספירות דקליפות נוגה. 

אבל המלכות דקדושה נקראת {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} כמו שאמר הפסוק {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני}} {{ממ|שמות|יג|ה}}.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מהחכם השלם '''מוהר&quot;ר זכות נר&quot;ו''' ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} גימטריה {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{צ|אמרתי לא אראה יה [יה]{{הערה|כאן הוספתי את המילה כפי הפסוק אצלנו, ובדפוס לא הופיע - ויקיעורך}} בארץ החיים}} {{ממ|ישעיהו|לח|יא}}. וכן '''י&quot;ה''' במילוי כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד  וי&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;ה ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה היא משם '''י&quot;ה''' בסוד {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. 

ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י''''. והנה {{גמט דגש|י', יו&quot;ד, יו&quot;ד ו&quot;ו דל&quot;ת}} - הרי {{גמט דגש|מלכות}}. וסוד הוא מ&quot;ש בספר הזהר {{צ|אבא יסד ברתא}}. ואז איהי {{צ|ארץ ישראל}} - ישראל סבא. וכוללת עשר דרגין לקבל י' עממין דאינון {{גמט דגש|כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;ם}} העולים {{גמט דגש|ישראל}} - דמתמן אתקדישת בעשר קדושות.


והיודע מדרגת חם בן נח - שעליה נאמר {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}} - ישמח ויבין כי נהפך ל{{גמט דגש|הוד}} והדר. פי' כי בהגלו' קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י&quot;ה}} על ארץ כנען   שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה - אז נתקדשה. 

וזהו סוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם '''אודה י&quot;ה'''}}.  ולכן דוד שהוא בסוד {{צ|איהי בהוד}} - חבר {{גמט דגש|ק&quot;נ}} הודאות - {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י&quot;ה}}. ובו חתם ספרו. 

ועל כל הנזכר בכאן דוק ולא תשכח שנקרא ארץ ישראל בשם {{צ|ארץ הכנעני}} רק בעת גאולת מצרים דאז איתמר {{צ|עזי וזמרת '''י&quot;ה'''}}. {{ש}}
עכ&quot;ל. ודברי פי חכם חן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ולכן גם כן כל הששה עממין אחרים כולם נקראים {{צ|ארץ כנען}} על שמה. וגם כמו שאמר האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד {{צ|פתורה...'''על''' הנהר}} - שהנקבה היא על הזכר. וזהו {{צ|יותרת '''על''' הכבד}} כנזכר בזוהר פרשת פנחס דף רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. וזהו דווקא בארץ בני עמין שהם בקליפות. אבל בקדושה כתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}, וגם {{צ|והיה יהוה למלך על כל הארץ}}. ולכן בקדושה נקרא '''ארץ ישראל''' שהיא טפלה לזכר.

ואז נקרא {{צ|ארעא רעוא}} - כי '''כנען''' ראשי תיבות {{צ|'''כ'''י '''נ'''רצה '''ע'''ונה}} עם נו&quot;ן של {{צ|עו'''נ'''ה}} {{ממ|ישעיהו|מ|ב}}. כי מה שהיה '''כנען''' נעשה 'ארעא דרעוא' בסוד {{צ|עונות כזכיות}}. 

וזהו סוד {{צ|שאו זמרה ותנו {{גמט דגש|תף}}}}. כי על ידי הזמר הוא {{צ|זמיר עריצים}}. וזהו {{צ|ותנו '''תף'''}} - שמכניע ה{{גמט דגש|לילי&quot;ת}} שגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ף}}. ואז {{צ|כנור נעים עם נבל}} - ר&quot;ל מה שהיה {{גמט דגש|ארץ כנען}} ביד {{גמט דגש|ת&quot;ף}} ו{{גמט דגש|מחול}} שהם שתים נשים זונות {{גמט דגש|לילית}} ו{{גמט דגש|מחלת}} - עתה נהפך ל'''נבל וכנור''' שהוא ביד הקדושה תחת '''הוי&quot;ה'''. {{ש}}
כי שם '''י&quot;ה''' רומז ל'''נבל''' - שהוא '''נ'''' שערי בינה, '''ל&quot;ב''' נתיבות חכמה. ושם '''ו&quot;ה''' רומז ל'''כנור''' שהוא '''כ&quot;ו נ&quot;ר''' - זעיר ונוקביה. וזה רמז כי ראשי תיבות {{צ|'''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל}} הוא '''כנען''', להורות שנכנע {{גמט דגש|ארץ כנען}} תחת '''הנבל והכנור''' שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות. 

וזה נעשה בזכות האבות כמ&quot;ש {{צ|וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען}} {{ממ|שמות|ו|ד}}. וזהו רמז {{גמט דגש|כנור נעים עם נבל}} גימטריה {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. שבזכותם יצא ארץ כנען מתוך החיצונים ונכנס תחת הקדושה, תחת שם '''הוי&quot;ה'''. וזהו שאמר {{ממ|תהלים|מח|ב}} {{צ|גדול יהוה ומהולל מאד}} - אימתי הוא גדול מאד? כשהוא {{צ|בעיר אלהינו הר קדשו}}. 

וזהו {{צ|ויהוה בהיכל קדשו}} {{ממ|חבקוק|ב|כ}} - ששם '''הויה''' אינו שלם אלא {{צ|בהיכלו}} - שהיא ארץ הקדושה בסוד {{צ|'''י'''שמחו '''ה'''שמים '''ו'''תגל '''ה'''ארץ}} - שמה(?) הוא שער השמים, ומתחבר '''י&quot;ה''' עם '''ו&quot;ה''' ביחד.


והנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה כי ארץ ישראל היו בה {{גמט דגש|י'}} עממין כנגד {{גמט דגש|י'}} מדות שבה. וישראל כבשו חלק השביעי לבד. כי כנגד עשר שבה בקדושה יש גם כן עשר בטומאה. והשבעה שהם תחתונים - יכלו ישראל לכבוש. אבל הקליפות שכנגד ג' עליונות שלה - לא יוכלו, שהם קליפות דקות גדולות יותר.
* והם '''הקני''' - והוא מה שכנגד הבינה שבה. וכן עולה {{גמט דגש|קנ&quot;י}} - {{גמט דגש|קס&quot;א}}{{הערה|שהוא מילוי אהי&quot;ה ביודין - ויקיעורך}}.
* ו{{גמט דגש|קניזי}} הוא מה שכנגד החכמה שבה. ונקרא '''זקן''' - זה שקנה חכמה. ובקליפה נקרא '''קניזי'''.
* '''{{גמט|הקדמוני}}''' הוא כנגד הכתר ונקרא {{צ|ארץ כנען}} משום שכנען היה מה(?) שכנגד מלכות שבה שהיא הכוללת בה כל העליונות. ולפי שרחל היא {{גמט דגש|חו&quot;ה}} שהיא מילוי שם מ&quot;ה{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד, א', א&quot;ו, א'}}}}, ו{{גמט דגש|י'}} מדות שבה עם  י' פעמים י&quot;ט. וכן עולה {{גמט דגש|כנען}} -  י' פעמים י&quot;ט. וזהו {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימין}}. ומה שכנגדה הוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימים}}. 


ונלע&quot;ד שאחר כך שאמר משה {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}}} שגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} - אז {{צ|'''י&quot;ה''' בארץ החיים}}.  וזהו שאמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה '''יה'''}} - שהוא השפע דחכמה ובינה במלכות. שהוא עשר מילוי ע&quot;ב - שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו}}, ועשר מילוי ס&quot;ג שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ל&quot;ז}} ({{קטן|בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע ויביאה אל האדם}}, ואז היא ראוי לחבור עם זעיר אנפין הנקרא 'ישראל'}}). ואזי היא נקרא {{גמט דגש|ארץ ישראל}} שגימטריה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו ל&quot;ז}} עם השני כוללים. 

וגם נודע כי שם '''י&quot;ה''' יש לו ג' מילויים שהם יו&quot;דין אל&quot;פין והה&quot;ין. {{ש}}
והנה {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} עולה {{גמט דגש|ש'}}.  וגם {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|ר'}}. ועוד {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;א}}  עולה {{גמט דגש|ק&quot;ך}}. והכל עולה כמנין {{גמט דגש|כתר}}.{{ש}}
ועוד שלשה מילויים {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}. סך הכל במספר {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} - להורות בעת שהיא מקבלת מחכמה ובינה הנקראים '''י&quot;ה''' כנזכר (וגם הם נקראים 'קדש קדשים') - אזי היא גם כן נקרא {{צ|ארץ הקדושה}} על שם ששוכנים בה קדש קדשים. 

וזה סוד שאמר יעקב (&lt;small&gt;שהוא זעיר אנפין&lt;/small&gt;) ללבן (&lt;small&gt;שהוא לובן העליון כנזכר בדרוש אדם קדמון&lt;/small&gt;) {{צ|הבה לי אשתי}} - רוצה לומר כי מלת {{צ|הבה}} הוא לשון הזמנה והכנה וחבור. והכוונה הוא שזעיר מבקש ממאציל עליון עתה בזמן חורבנה שיעשה תיקון לנוקביה כדי שעל ידה שנקרא {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} שגימטריא {{גמט דגש|אשתי}} שהוא במספר '''י&quot;ה''' כנזכר לעיל. 

ואז יזכה גם הוא לשם '''י&quot;ה'''. וזהו שאמר {{צ|ואבואה '''אליה'''}}. והוא אותיות {{צ|'''אל יה'''}}.  הכוונה הוא שבזמן הגאולה שתבנה ארץ הקדושה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו שהוא תיקון מלכות דאצילות - אזי גם הזעיר יהיה לו מוחין הנקראים '''י&quot;ה''' בשלימות, ולא יסתלקו ממנו עוד לעולם. ואז ישתמשו שניהם בכתר אחד בסוד {{צ|והיה אור הלבנה כאור החמה}}. ויעלו ***{{הערה|לא ברור. ואולי זו&quot;ן והכוונה זעיר ונוקביה. צע&quot;ע - ויקיעורך}} במקום חכמה ובינה בסוד '''י&quot;ה''', ואז שם '''הויה''' יקרא '''יהיה''', דזהו {{צ|ביום ההוא '''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}.


וגם נקרא  '''ארץ ישראל'''. והוא כמ&quot;ש בתיקונים דעולם היצירה שלטא בארעא דישראל. והכוונה הוא כי ביצירה תמן מקנן הזעיר דאצילות הנקרא 'ישראל'. והיסוד ומלכות שלו - הם נקראים {{צ|היכל לבנת הספיר}} - שהם תמיד פתוחים להשפיע בארץ ישראל. וכמו ש{{גמט דגש|לבנת}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|הספיר}} הוא זכר -- כן {{גמט דגש|ארץ}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|ישראל}} הוא זכר.  וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארץ ישראל}} גימטריא {{גמט דגש|לבנת ספיר}} - כי הם מכוונים זה כנגד זה.

וגם נקרא '''ארץ ישראל''' על שם שתמיד עיני ה' אלהיך דורש אותה. והחיבור היה תמיד. ולכן י' פעמים ס&quot;ה א האלהים{{הערה|לא ברור. ולא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך}} גימטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}, שתמיד היתה הנוקבא עם הדכורא כנודע. כי הז' תחתונות כלולים בג' ראשונות.


'''כלל העולה''' מכל הנזכר לעיל כי השלשה ראשונות (שהם '''קני קנזי קדמוני''' כנזכר) - לא ירשו ישראל עד לעתיד. וזהו רמז כי {{גמט דגש|קני קנזי קדמוני}}{{הערה|לא ברור. ואולי כוונתו עם ג' כוללים של המילים ועוד כולל של שלשתם ביחד מגיע אל 541 - ויקיעורך}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}}. ולכן היה נקרא 'ארץ ישראל' על שם העתיד שירשו גם כן השלשה ראשונות. והנה עתה רמז בתיבת '''ישראל''' - '''לא ירש'''; שלא יירשו עדיין. אבל לעתיד יהיה '''לי ראש''' - רוצה לומר שהשלשה ראשונות יכנסו גם כן בקדושה.{{ש}}
וזהו הראשי תיבות שלהם '''קק&quot;ק''' - להורות על השלשה קדושות שרומזים בכתר חכמה ובינה דקדושה, שיהיו מקודשים גם כן כמוהם. 

ומאחר שהבטיח הקב&quot;ה את אברהם שיתן לנו עשר עממין - לכן בשעת עקידת יצחק אמר לו {{צ|לך לך אל ארץ המוריה}} - לרמוז לו כי הג' ראשונות עם כללות כל עשרה עממין גימטריא {{גמט דגש|ארץ המריה}}{{הערה|כנ&quot;ל אולי, שמוסיף ג' כוללים של ג' מילים ועוד כולל של שלשתם, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. והוא אותיות '''הרם יה''' - רוצה לומר שלא ירשו כי אם ז' תחתונות בלבד, אבל הג' ראשונות הנקראים '''י&quot;ה''' - '''הרם''' אותם לעתיד בזמן הגאולה. 

והטעם שלא יוכלו לרשת גם כן הג' ראשונוות - זה היה תלוי במשה רבנו ע&quot;ה שלא זכה ל'''יחידה''' שהיא בחינת כתר דאצילות שכולל בו ג' ראשונות - {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} שגימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ולא זכה כי אם לבחינת {{גמט דגש|חיה}} שהיא חכמה דאצילות (כנודע בספר הגלגולים). ואם היה זוכה גם כן לבחינת יחידה - היה לו כח בידו להכניס הג' ראשונות גם כן ולברר מהם כל הקדושה. וכשיבא משיח בע&quot;ה יזכה הוא לבחינת יחידה, ולכן אז יהיה לו כח להנחיל לישראל הג' ראשונות גם כן.

והנה צפה הקב&quot;ה שישראל יעשו את העגל, ולכן לא הבטיח למשה אלא ז' עממין. וזה המעשה גרם למשה רבנו ע&quot;ה גם כן שלא יזכה ליחידה. {{ש}}
וז&quot;ש במדרש ילקוט פרשת לך לך זה לשונו:{{ש}}
:רבנן אמרי אדום ומואב וראשי' בני עמון הם כג(?) שלא נתן להם בעולם הזה שנאמר {{צ|כי לא אתן לך מארצו ירושה}}.  ובמואב כתיב {{צ|אל תצר את מואב}}. '''קיני''' הוא עשו. '''קניזי וקדמוני''' - עמון ומואב. ולימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב&quot;ה. עכ&quot;ל.

ודע שארץ סיחון ועוג היא קצת גבול השלשה הנזכר, ולזה בחרו בהם בני גד לפי שעתיד להיות כנגד שלש עליונות, והוא עתיד שיהיה מובחר כל הארץ. ועם היות שעדיין לא נתקדש עד אחר הגאולה. ואפשר לזה נקבר שם משה רבנו ע&quot;ה שהוא מסוד הדעת כנודע.

והנה מאחר שלא היו יכולים ישראל לכבוש את הארץ של שלשה ראשובו', ולכן גם כן תמצא שלא היו ישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה עד לעתיד בע&quot;ה שכל ישראל יכנסו בה ואז תהיה הארץ מלאה. והיינו שלימותה האמיתי. ואז תתתקן השכינה שהיא העומדת על י&quot;ב בקר ויתתקנו החיות שהם בעלות מ(?)נים נגדיים לי&quot;ב בקר הנזכר. ויתקן כסא הכבוד שאינו על שלימותו - כי אחר שהשכינה שהיא למעלה ממנה והחיות שהם למטה ממנה אינם על תיקונם - ממילא משתמע שהיא עצמה אינה על שלימותה. ותתקן ארץ ישראל עצמה. שתיקון ארץ ישראל היא על ידי השכינה שהיא שורה בה ועל ידי החוקים(?). ואחר ששכינה לא שרתה בה כראוי ואפילו בימי יהושע כי היו שני שבטים וחצי חוץ לארץ ישראל - ולזה ארץ ישראל אינה מתוקנת על שלימותה.

והטעם שלא היתה יכולה השכינה להיות בשלימותה - זה תלוי על קטרוג הלבנה עם החמה. וכל זמן שאינה חוזרת לסוד {{צ|אור הלבנה כאור החמה}} ממש לשישתמשו בכתר אחד כמו בעת בריאתם - אין השכינה יכולה לחיות בשלימותה. כמו שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש שבעה בחינות שיש למלכות דאצילות עיין שם, ותמצא עומק ענין זה בשורשו. 

וזהו שכתוב {{צ|{{גמט דגש|זה}} יהוה קוינו לו}} - רוצה לומר בזמן שישתלם שנים עשר שבטי '''י&quot;ה''' בארץ החיים - אזי גם כן יהיה השם שלם. כי '''זה וזאת''' כחדא אזלין. ו{{צ|זאת}} שהיא מלכות אחידת ביסוד שנקרא {{צ|זה}} כנודע בזוהר בפרקת חקת עיין שם. כי '''זאת''' במספר קטן גימטריה ג&quot;ס(?) '''זה'''.  ועוד הנעלם של '''זה''' במילוי כזה '''זי&quot;ן ה&quot;ה'''{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ן ה}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}}.


===[הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ]===
ועתה נבאר ההבדל שיש בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, והבדל הנהגת ישראל ואומות העולם, והבדל הנביא והמכשף ובעל תשובה והגר.

הענין - להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים והיות הנהגה הזאת שהיא הנהגת השמים מבולבלת - פעמים היא תחת שליטה עליונה. כן ממש היא הנהגת הגוף! שההנהגה הזאת הנזכרת תמצא אל כל החיים, בין מן האומות בין מישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת האדם ואין בהם תוספת ומגרעת לכל אדם. רק שישראל מגבר בהם קדושה העליונה ותקדשם. ומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת הולדתם. ולכך תתלבש בהם הקדושה בעודם בחיים. אמנם אומות העולם תתלבש בהם טומאה. 

אבל בבחינות אחרות כל בני אדם שוים. אמנם ישתנו בסוד ב' בחינות.{{ש}}
ההנהגות הנזכר - כי אומות העולם שהם תחת שליטת החיצונים הם שואבים החיים שלהם בעת שהטומאה מתפשטת. וישראל שואב בעת שמתפשטת הקדושה. וזהו כעין מעט(?) שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים. וכמו שסוד(?) ההנהגה הזאת תלויה במעשי בני אדם. אם מטיבין מעשיהם יכנעו החיצונים ותהיה ההנהגה הזאת במסרת(?) אל הקדושה. ואם ח&quot;ו מקלקלים מעשיהם נמסרת אל החיצונים. כך הוא האדם ממש! בהיותו מגביר בו סוד היצר הרע והטומאה  - יתן ההנהגה כולה אל החיצונים. ובהיותו מגביר בו סוד הקדושה שהיא הנפש הקדושה ושאר פרטים(?) אשר נבאר - יותן הנהגה זו כולה אל הקדושה ותתקדש.

ועתה דמה(?) בדעתך שני עניינים קודם ה&quot;* הנהגת ארץ ישראל והיא הנהגת הקדושים והנביאים שהיו מזדכים(?) חומרם והיו מתקנים עצמם - כל חושיהם והשכלתם להתקדש, והיו שולטים במדות הנפשיות ומשעבדות אותם אל הקדש. ואין להם מדות נפשיות חומריות כלל. כעין שהיו שולטים בגלגלים ומכניעים אותם אל רצונם. 

השני היא הנהגת חוץ לארץ שהכל נמסרת לשרים, והיא חכמת החרטומים והמכשפים ושאר החכמות שהיו משועבדים מדות נפשיות שבהם אל צורך אותם החכמות. והם כעין בלעם ותלמידיו. 

ונודע שיש עתה שתי הנהגות תחת אלו והם דומות לאלו.
* הא' היושב בארץ ויצא חוץ לארץ. דהיינו שיצא מהנהגת הקדושה אל הנהגת השרים. כך ממש הוא ישראל ששעבד מדות רעות על עצמו ונתן  כחתוו(?) הנפשיות משעובדות לרצון יצרו הרע. והרי זה כעין מי שהשלים החצוני על עצמו ושעבד הגלגלים אל תחת שליטת השרים כנזכר. והיינו מי שהיה בארץ ויצא חוצה שלא לדבר מצוה.
* השני הוא בהפך. והיינו הגר המתגייר והרשע השב בתשובה וכיוצא. דהיינו שהיה בחוץ ויצר הרע שולט במדותיו הנפשיות - ועתה הכניע יצר הרע ונכנס לפנים בקדושה והשליט על עצמו כל הקדושה העליונה ושעבד כחותיו אל הקדושה.


וראוי להזכיר לכל מעיין שלא יחשוב בראותו בספר הזוהר {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} וכיוצא בהן שהדברים כפשטן ח&quot;ו. כי הקב&quot;ה קדוש - וכי יעלה על הדעת אפילו בבריאה(?) בקודש הקדשים אין מלאך ולא שרף ולא שום בריה יכולה להיכנס לאצילות! ואיך יעלה על הדעת שתכנס שפחה במקום גברתה?!

אך הכוונה כי העולם מתנהג על פי המדות העליונות, וכולן משפיעות וממשיכות שפע אל המלכות. והיינו היות *&quot;*(?) מתייחד עם המלכות והמלכות מחלקת מזון מהשפע הנזכר מנהגת ומנהלת העליונים ותחתונים, חיצונים ופנימיים. ובהיות ישראל על אדמתם היתה בחינה אחת של המלכות הנקרא '''א(?) פן א''' בארץ שפירושו שהיא בארץ לנהל התחתונים ומשם מקבלים שפעם ומזונם(?) ישראל. וממה שרמסו ישראל ברגליהם היה נמשך אל החיצונים ביד אמן המקוללת לזון את בניה כמו שהוא סוד פרי החג. כאשר גרמו עונותינו ונחרב בית תפארתנו - הנה אופן הזה אשר באר' הנה היא עמנו בגלות שוממה - פירוש שאין ההנהגה על ידה עלינו, ונתלבשה בלבושי גלות לבושי חול. והיא מנהגת על ידי השפע ההוא בתחתתונים(?). ואותם לבושי חול שהם מצד מטט&quot;רון סביב למשכנו יחנו החיצונים ואמן המקוללת תובעת חלקה וחלק אנשיה. ואנחנו בגלותינו יונקים משדים(?) המקוללים מפני שאנו ניזונים על ידה. 

וז&quot;ס(?) לעומדים בחוץ לארץ עובדים עבודה זרה בטהרה, שהם אומרים {{צ|ברך עלינו וגו'}} ואין ספק שהשפע נתן למקוללת לזון בניה שהם עיקר ואנחנו טפילים להם. ומתמצית אנחנו ניזונים כי אין שפע מתחלק חוץ לארץ שלא ינתן לשר של האומ' ההיא כאמור {{צ|ועל המדינות בו יאמר וגו'}}.

והנה אמנו - אין בידה להשפיענו מפני שנטלה ההנהגה ממנה בערך שאין ההנהגה ממנה בלתי אמצעי. ולכן ענין זה יוחס בלשון {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} - שהיא נוטלת חלק השפע ומחלקת לבניה כרצונה. משל לבן מלך שבהיותו בהיכל אביו היתה פרנסתו ומנת מזונותיו נתונות לאמו, ואמה זנה אותו בהנהגתה הראויה. וכאשר הרבה לפשוע - גרשו אביו מאת פניו, והלכו הוא ואמו בגולה בין הגוים. ובהיותו שם המלך אביו נתן מזונותיו בצמצום על ידי השפחה ההיא שהבן בביתה. והשפחה ההיא נותנת לבניה הטוב והמובחר, והמותרות נותנת לבן המלך. ואין לה דעת ותבונה להשיג שכל המזונות לא נתן לה אלא על ידי בן המלך שברשותה. 

והנה בערך בחינת המזון - הרי השפחה יורשת גברתה, כי הנהגת בן המלך על ידה והיא נושאת משאת בן המלך מאת פני המלך. לא שהיא תכנס לפני המלך ח&quot;ו, אלא שהמלך נותן את המשאת ביד השר והשר אל העבד ועבדו אל השפחה. 
והנה מטעם שמתוך היכל המלך יוצא החלק אל השפחה - אם כן אין לך פגם גדול מזה אל המלכה. 

והנה השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דרכים.
* האחד הוא על ידי התלבשות המדה הזאת  שהיא השכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי, דהיינו בשרים החיצונים, על ידי התפשטותה באופנים. ולזה העומד בחוץ לארץ מקבל אלהותו בדרך זה. אמנם דרך זה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני שקבל השפע מתחת יד השרים. ועל זה נאמר {{צ|גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}}. והיינו ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם. ואלו אינם מקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא *** *** מפני שהוא השפיע לחוץ.

* הדרך השני הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי כנז&quot;ל. דהיינו שלא יהיה נמצא שם שום מפסיק אלא שכינה שוכנת דרך המדרגות הקדושות על ישראל. והיינו היושב בארץ ישראל שאינה מתלבשת בשרים אלא ממש דרך *** היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ ישראל ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד חכמה - זאת חכמה שלמה. 

ומטעם זה ארץ ישראל היא המלכות מפני ש**** משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת לחיצונים. ולכך צריך השוכן בארץ לימול בשרו. שאם לא - מטמא הארץ. נמצאת למד שקבול אלהותו תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ תלוי במילה. 

וזה ה(?)שלימות כי זה תלוי בזה כמ&quot;ש במדרש ילקוט דף רע&quot;א ע&quot;א כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וסמיך ליה וזכרתי את בריתי וגו'. מכאן אתה למד ב' דברים. האחד שארץ ישראל שקולה כמצות מילה  ש** זכרתי את בריתי וגו' והארץ אזכור - לומר מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת.{{ש}}
הב' לומר ששקולה ארץ ישראל כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית וכו', עיין שם.

וזהו רמז כי בשמות הנקרא ארץ ישראל תמצא בסופי תיבות דילהון '''מילה''' כזה:
* ארץ החיי''''ם'''
* ארץ צב''''י'''
* ארץ ישרא''''ל'''
* ארץ הקדוש''''ה'''.

וזהו גם כן רמז {{צ|'''ה'''ן '''צ'''דיק '''ב'''ארץ '''י'''שולם}} {{ממ|משלי|יא|לא}}. כי מי ששומר הברית נקרא 'צדיק' ועומד בניסיון כמו שמנינו ביוסף הצדיק. אבל מכל מקום אינו שלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה. וז&quot;ש {{צ|הן '''צדיק בארץ'''}} - דהיינו שהצדיק דר בארץ - אזי הוא {{צ|ישולם}}. וראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל באיזו ארץ. וזהו רומז הראשי תיבות שהוא דווקא בארץ '''הצבי'''. כי זה תלוי בזה.  וגם כן קבלת האלהות תלוי במילה לבד. וזה אם לא יזכו לארץ(?) אבל אינה בשלימות כי הוא בהתלבשות על דרך שפירשנו. ולזה גלו לבבל שכינה ביניהם. וזהו בזכות המילה. וז&quot;ש(?) {{צ|והייתי להם לאלהים וגו'}}.


===מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל===
מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו.

בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו תועלת לעולם מהתועלת המגיע בהיותו בחוץ לארץ. כן פטירת הצדיק בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו היזק לעולם יותר מההזיק המגיע אם היה נפטר בחוץ לארץ. והענין כי ארץ ישראל היא לב העולם כי היא שער השמים ככז&quot;ל(?) וכמו שמהלב שהוא מקור החיים יתהלך ויתפשט החיות לכל אברי הגוף - כן בהיות א&quot;י(?) בריאה בצדיקים היושבים בה - יתפשט הבריאות לכל יושבי העולם בכללו. כי בריאות ארץ ישראל הוא בצדיקים שהם ממשיכים(?) לה השפע והחיות מלמעלה. וזהו כונת הפסוק {{צ|ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם}}. ר&quot;ל אימתי ישמחו כל ישראל הדרים בחוץ לארץ במעשיהם הטובים, כמו שפירש התרגום {{צ|יחדון דבית ישראל בעובדיהון}}, כש{{צ|בני ציון}} שהם הצדיקים הדרים בעיר ציון {{צ|יגילו במלכם}} - שגורמים ייחוד העליון של תפארת ומלכות. ואז יורד השפע להם מתחלה, ואחר כך לכל חוץ לארץ. 

וכל התפילות של חוץ לארץ אינם עולים אלא על ידי תפלת הצדיקים שבארץ ישראל. וזהו {{צ|'''ב''''ני '''צ''''יון '''י''''גילו}} - ראשי תיבות '''צבי'''. שהם שמחים בארץ '''צבי''', גורמים שמחה בכל העולם. 

ואם ח&quot;ו אין מי שעושה יחוד וחבור של מעלה בארץ ישראל - כל המעשים שעושים בחוץ לארץ אינם מועילים כלום ואין מעלתם עולה למעלה. כי בשלומם של הצדיקים שבארץ ישראל יהיה להם שלום בחוץ לארץ. וזהו שאמר הפסוק {{ממ|תהלים|סד|יא}} {{צ|'''י''''שמח '''צ''''דיק '''ב''''יהוה}} - ראשי תיבות '''צבי'''.  שעל ידי שהצדיק שמח בה' ממש - שעושה יחוד של מעלה. {{צ|וחסה בו}} מתוך אהבה. {{צ|ויתהללו כל ישרי לב}} - ר&quot;ל ויתהללו כל חוץ לארץ ויאמרו זה הוא דרכי ישרים של ארץ ישראל הנקרא 'לב' כנזכר לעיל, כי היחוד של ארץ ישראל מועיל לכל העולם.

כי הנה אין דרך להתשפט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל, לא זולת. וזהו אמרו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}}. ירצה כמו שביארנו כי ארץ ישראל כמו הלב המחלק החיות לכל הגוף כמו שאמרו הרופאים, כי מהצלול והזך שבדם ניזון הלב המחלק החיות לכל הגוף, ואחר המוח מהיותר זך שנשאר, ואחר כך הכבד ואחר כך שאר האברים כפי מדרגותם. {{ש}}
כן גם כן העולם בכללו. מן הזך והטהור שבשפע ניזונת ארץ ישראל, ואחר כך שאר ארצות. כפי מדרגותם כן יתעבה מזון נפשם כנזכר לעיל. ולזה כיוונו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}} כנזכר. 

אמנם בזמן החורבן שנפסק השפע בעונותינו - הנה כל האיברים הולכים ודלים אחר שאין הלב בבריאותו ואין לך מזון. וידמה כיום התענית. ולזה אין לך יום מחורבן הבית ואילך שאין קללתו מרובה מחבירו - כי הולכים ודלים הנמצאות מחסרון השפע. 

והענין כי ביום התענית שנפסק המזון - אז הלב ניזון מן האיברים. כי בראותם כי נחלש הלב - לפחדם ממיתתו שימותו גם כן  הם כי בהיותו הם חיים - ולזה הם נותנים לו מדם האיברים שנמצא להם כדי לחזקו שלא יפול הכח. ובזה הולך ומתמעט חלבם ודמם. 

כן גם כן מזמן החרבן ואילך מתמצית חוצה לארץ ארץ ישראל שותה. כי ארץ ישראל אין לה קיום והעמדה אלא על ידי המעט מזער בדקה(?) שמשלחים לארץ ישראל מחוץ לארץ, כהיום הזה שהוא התמצית של אנשי חוצה לארץ. והנה הצדיקים היושבים בארץ ישראל באמצעותם השפע יורד מלמעלה. וזה *** השפע הרוחני א&quot;א שירד למטה לארץ הגשמית אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל, ובהכנת מעשיהם ותורותם יורידו השפע הפך טבעו ויעזור להם טהרת המקום. כמו הפתילה הטובה והשמן הזך שהם נושא השלהבת. כי בהם נאחז אור הרוחני שאין בטבעו לירד למטה. 

וכבר ידעת מ&quot;ש בספר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א וזה לשונו: {{צ|ללבי גליתי ולאברי לא גליתי}}. ומקשה הר' חיים ויטל זלה&quot;ה ולמה(?) אמרו רז&quot;ל מלבא לפומא לא גליתי שהרי מצינו בפירוש כמה רבים וגדולים שדברו בענין הגאולה כגון רשב&quot;י וכיוצא בו?{{ש}}
אבל רזא דמלה הוא כי אל אותם הנשמות שהם מבחינת הלב - גלה סוד הקץ. ולזה היו יכולים לדבר. אבל לנשמות שהם משאר האיברים - לא גילה. וזה שאמר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א {{צ|'''ללבי''' ודאי גליתי ולאברי לא גליתי}}.  מאי &quot;ללבי&quot;? אלא אורייתא איתה לה רישא וגופא ולבא ואברין כגוונא דישראל דאתמר בהון {{צ|עיני העדה}} - דא ע' סנהדרין. ומשה ואהרן על גביהן. אלין דאתמר בהון {{צ|ללבי גליתי}}. וכן באורייתא שבעין אנפין תליין מתרין תורות - אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה. 

בגלותא - {{צ|חלק '''לבם'''}} דאינון {{גמט דגש|ע&quot;ב}}  צדיקים דאינון  כגוונא דסנהדרין. ורזא דמלה {{צ|אשרי כל חוכי '''לו'''}} - {{גמט דגש|לו}} בחושבנא סליק תלתין ושית. ואינון {{גמט דגש|ל&quot;ו}} בארעא דישראל ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} לבר מארעא דישראל. ודא איהו {{צ|חלק '''לבם''' וכו'}}.

וזהו סוד שהקב&quot;ה רמז למשה {{צ|אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם}}. ונודע כי פני משה פני חמה. וזהו שכתוב {{צ|ושמתי '''כ&quot;ד כ&quot;ד''' שמשותיך}} - ר&quot;ל ש{{גמט דגש|מ&quot;ח}} צדיקים מן השבעים שכולם הן מן שורש השמש כמשה רבנו ע&quot;ה. וכולם הם מעלמא דדכורא. ולכן השכינה רודפת אבתרי' לאתחברא עמהם בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}}. וכשלא יש זכות בישראל - אזי ח&quot;ו הם להפך כנזכר, ונשארו בארץ ישראל {{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחת בלבד. ואז נאמר {{צ|אל ישוב '''ד&quot;ך''' נכלם}} {{ממ|תהלים|עד|כא}} - שיקבל הקב&quot;ה את תפלתם ואל תשוב ריקם מלפניו.

והנה נודע אם הדור זכאי - רובם בארץ ישראל, ואם הדור חייב - רובם בחוץ לארץ. והכונה מה שאמרנו. כי קיום העולם הוא הצדיקים שעובדים ומושכים השפע למטה לארץ. והנה בהיות רובם בארץ ישראל - אז ימשיכו שפע רב טהור ונקי.  אמנם מיעוטם בחוצה לארץ יספיקו להמשיך אותו השפע שכבר ירד לארץ ישראל והם ימשיכוהו לחוץ לארץ.

ולזה רמוז בפסוק משלי כ&quot;ט {{צ|ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם}}. ר&quot;ל כי ראשי תיבות {{צ|'''ב''''רבות '''צ'''דיקים '''י'''שמח '''ה'''עם}} - הוא '''הצבי'''. כשיש רוב צדיקים בארץ '''הצבי''' - אזי {{צ|ישמח}} כל העם שבחוץ לארץ שהם גורמים הורדת שפע ברכה עד בלי די. {{ש}}
אבל {{צ|ובמשול רשע}} - כמ&quot;ש בתיקונים {{צ|מאן &quot;חלק לבם&quot;? דא שאור וחמץ דאינון סמא&quot;ל ונח&quot;ש}}. וזה שאמר {{צ|ובמשול רשע - דא סמא&quot;ל}} השולט ומחלק לבם שרובם בחוץ לארץ. אז {{צ|יאנח עם}} - כי השפע הוא מעט מזער מה שמקבלים, כי בהיות מיעוטם בארץ ישראל לא יוכלו להמשיך משער השמים כי אם מעט שפע. כי כפי עובי הפתילה תהיה אחיזת השלהבת. ולזה אף אם יהיו רובם בחוץ לארץ לא יועילו להמשיך אצלם לחוץ לארץ רק מה שכבר נ(?)משך לארץ ישראל על ידי המועטים. 

או ירצה באופן אחר. והוא כי הצדיקים בהיותם בארץ ישראל יוכלו להגין על כל המקומות. והטעם כנזכר כי ארץ ישראל הוא כמו הלב הנותן חיות וקיום לכל האברים כולם. אמנם צדיקי חוץ לארץ - לא יועילו אלא למקומם לבד, כי הם כמו חיות האבר הפרטי שלא יועיל רק לעצמו. 

וכן בעת סלוקם שהצדיקים שבארץ ישראל יזיק לכל העולם. וז&quot;ש {{צ|ותמת שרה בקרית ארבע וגו'}} - שיש להעיר שאומר תחלה הסימן הפרטי שהוא {{צ|בקרית ארבע}}, ואחר כך הסימן הכללי שהוא {{צ|ארץ כנען}} הכולל כל ארץ ישראל?

אמנם יתיישב כפי מה שהזכרנו שהכוונה לרמוז מעלת שרה שבזכותה היתה מועלת לאנשי מקומה וגם כן לכל אנשי גבול כל ארץ כנען. וכן בעת סלוקה - לכולם יחק נסתלקה; כלומר שכולם אבדו התועלת. והטעם כנזכר שהצדיק בהיותו בארץ ישראל מועיל למקומו לכל העולם. 


ונחזור. כי יש לפעמים שמחלקים השבעים ושתים צדיקים שני חלקים בארץ ישראל שהם כמנין {{צ|ושמתי {{גמט דגש|כדכד}} שמשותיך}}, ו{{גמט דגש|כ&quot;ד}} ח'(?) ב&quot;ח(?) ואז נאמר {{צ|קול רנה וישועה '''ב'''אהלי '''צ'''דיקים. '''י'''מין יהוה עושה חיל}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל כשיש בארץ '''צבי''' כמספר {{גמט דגש|{{צ|באהלי}}}} צדיקים - אז הוא {{צ|קול רנה וישועה}} בכל חוץ לארץ בשביל שיש {{גמט דגש|כדכד}} צדיקים. ומה שהיה מקודם {{גמט דגש|אהל}} אחד שהוא במספר {{גמט דגש|ל&quot;ו}} - עתה שנחלקו לשני שלישים נעשה ב' אהלין.  וזהו שכתב {{צ|'''באהלי'''}} לשון רבים - כי מיעוט רבים שנים. ולכן אמר גם כן ב' לשונות {{צ|קול רנה וישועה}}.

ומי גרם זה? וז&quot;ש {{צ|ימין יהוה עושה {{גמט דגש|חיל}}}} - רוצה לומר החסד של מדת הרחמים פועל בעולם ועושה {{גמט דגש|חיל}} בעבור חיל דמטרוניתא שישי במספר {{גמט דגש|חיל}} צדיקים בארץ ישראל.  


אבל צריך להבין השורש של אלו {{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים מאיזה מקום באים?{{ש}}
דע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש השלישים כי כל חסד מתחלק לששה שלישים, עיין שם. והנה החמשה חסדים מתחלק לשלשים חסדים. וזהו סוד {{צ|ואברהם היו יהיה}} - ר&quot;ל אברהם שהוא חסד מתפשט בגוף דזעיר במספר {{גמט דגש|יהיה}}, ואחר כך נכנסים כללות החסדים ביסוד דזעיר והוא גם כן מתחלק לששה שלישים - {{גמט דגש|ל&quot;ו}}. ואחר כך בעת החיבור היסוד דזעיר עם היסוד דנוקבא - הוא נותן בה גם כן כללות החסדים. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויתן אברהם את כל אשר {{גמט דגש|לו}}}} - שהם {{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים - {{צ|'''ליצחק'''}} - שהוא {{גמט דגש|רחל}} גימטריא {{גמט דגש|ליצחק}}. מפני שכל תיקונים הוא מצד הגבורות שהם נקראים 'יצחק', והיא נקרא על שמו. 

והנה כנגד {{גמט|ל&quot;ו}} חסדים שהם נכללים ביסוד הנקרא 'צדיק', ועל שמו דיסוד נקרא כולם 'צדיקים' -- כן {{גמט|ל&quot;ו}} גבורות הנכללים ביסוד דזעיר נקרא גם כן {{גמט|ל&quot;ו}} צדיקים. ואלו הם ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים הנזכר לעיל. 

וז&quot;ש {{צ|&quot;חלק {{גמט|לבם}}&quot; - מאן חלק לבם? שאור וחמץ דאינון ערב רב}}. ורזא דמלה {{צ|ויהי מבדיל בין מים למים}}, עיין שם. והכוונה הוא כי בזמן שערב רב שולטים בעלמא  - אז הנוקבא דזעיר היא בסוד 'אחור באחור', ואין לה אלא גבורות כמו עמה בזמן הגלות. ואז  {{צ|חלק {{גמט דגש|לבם}}}} - ש{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות הם בסוד חוצה לארץ שהוא אחורי הזעיר, ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים הם בסוד ארץ ישראל שהוא ביסוד דזעיר בפנים שלו. וזהו {{צ|ויהי מבדיל בין מים (של חסדים) למים (דגבורות)}}. וגם ראשי תיבות {{צ|'''ב''''ין '''מ''''ים '''ל''''מים}} הוא {{צ|'''לבם'''}}. 

אבל בעת התחברות החסדים וגבורות ביחד כמו בעת חיבור זעיר ונוקביה במוסף דשבת או בעת הגאולה בעזרת השם יתברך - אז נותן הזעיר גם כן לנוקבא ה{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים. אזי נאמר {{צ|{{גמט דגש|חסד}} יהוה מלאה הארץ}}. ר&quot;ל שכל {{גמט|ע&quot;ב}} צדיקים שמספרם עולה {{גמט דגש|חסד}} - הם כולם בארץ ישראל, וארץ ישראל (שהיא הנוקבא) מתמלאות מהם. ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות גם כן נקרא 'חסדים' על ידי המיתוק. וכולם ביחד הם כמנין {{גמט דגש|חסד}} כנודע.

ואז נאמר {{צ|היוצר יחד {{גמט דגש|לבם}}}}. ואז גם כן יגל '''לבם''' בה' ממש.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מאהובי הר' משה זכות נר&quot;ו כי כל דרוש זה רומז בפסוק {{צ|על זה היה דוה לבנו}}. וירצה כי הצדיקים נקראו 'לב' ונקראו 'עינים' ב&quot;כל(?) מן התקונים. ויקונן הנביא {{צ|על {{גמט דגש|זה}}}} שהם הי&quot;ב לעשות {{גמט|חי&quot;ל}} - {{צ|היה דוה לבנו}}. ולא עוד אלא אפילו {{צ|על {{גמט דגש|אלה}}}}  שהם הל&quot;ו {{צ|חשכו עינינו}}. ודייקא כי בחסרון ה'זה' דוה הל&quot;ב - הוא האדריכל ברמוז בדברי רז&quot;ל כי מטיבורא דלבא *** שלישי' שהם סוד {{גמט דגש|כ&quot;ד כ&quot;ד}}. ואמנם בחסרון {{גמט|'אלה'}} - אז יש חשך גם לעינים כי אז נסתמו עיניהם ולבם של ישראל. והמשכיל יבין ושפתים ישק &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


===מעלת ארץ ישראל וישיבתה===
מעלת ארץ ישראל וישיבתה.

הנה בענין ארץ ישראל הם ששה חלוקות.
* הא' - מי שלא נכנס בה כלל ועיקר
* הב' - מי שראה אותה מרחוק ראיה לבד
* הג' - מי שנכנס בה ויצא ומת חוצה לה
* הד' - מי שנכנסו עצמותיו אחר מיתתו
* הה' - מי שנכנס בה וישב בה ועמד עד יום מותו ומת שם
* הו' - מי שנולד בה ולא יצא חוצה כל ימי חייו

וחלוקות אלו הן זו על זו במעלה, והם רומזות לדברים עליונים.  

ואין ספק כי כל העולם השפל הוא נגד המלכות, ובכללו ג' בחינות.
* האחד - ים
* השני - ארץ
* השלישי - ארץ ישראל

וכל אחת מוקפת מחברתה. 
* כי הים מקיף את כל היבשה, והבחינה הנקרא 'ים' הוא כנגד לובן שבעין והוא נגד החסד. 
* ושאר הארץ הנקרא חוצה לארץ הוא נגד שחרות שבעין והוא נגד הגבורה, ומשם נמשך התוך הזהב וסיגיו. ולפיכך אויר ארץ העמים מטמא כי הוא הנחלק ל{{גמט דגש|ע'}} שהם מצד האומות בסוד החיצוניות.
* וארץ ישראל נגד קו הירוק המקיף את בת עין וזהו מצד התפארת הנקרא 'ישראל'. 
* ובאמצעות ארץ ישראל - ירושלים שהיא נגד בת עין שהיא עצם השכינה.

וג' גוונין הקודמין הם שוב***(?) ומקיפים אותה והם סוד שבת שפירושו '''ש' ב&quot;ת'''. דהיינו  {{גמט דגש|ש'}} - {{גמט דגש|ג'}} אבות. ולא אבות ממש אלא ג' מציאיות(?) שהם קשוטי המלכות. ו{{גמט דגש|בת}} - דהיינו '''בת עין''' - שהוא עצם המלכות הנקראת 'בת' שהיא 'בת' ומדה אחת מעשר מדות, והיא נחלקת לעשר דהיינו סוד {{גמט דגש|י'}} קדושות. 

ונלע&quot;ד רמז אחד למה נקרא ירושלים {{צ|בת עין}} מפני ש{{גמט דגש|סמא&quot;ל}} שגימטריא {{גמט דגש|עין}}, הוא מקבל שפע מהיכל לבנת הספיר כנז&quot;ל ומחלק אותם אחר כך ל{{גמט דגש|ע'}} שרים. וזהו '''עין'''. אם כן ירושלים נקרא ה'בית' של {{גמט דגש|ע'}} שרים שמשם יוצא השפע להם.


והנה מי שאינו דר בארץ ישראל אמרו רז&quot;ל שדומה כמי שאין לו אלוה. להיות שנשמתו אצולה ממקום הקדש. ולפי האמת אין בקליפה באמיתות לשלוט בו מפני כי חלק ה' עמו ולא חלק בשרי'(?). ונמצא שאין השר ההוא שולט בו כל עיקר, וגם השכינה אינה שורה עליו מפני שהוא בתוך מצולות ים הקליפה המתלבשת באויר ארץ העמים הטמא, שמצדם הוא טמא ומטמא. ונמצאו לפי זה ש{{צ|אין לו אלוה}}. ואין ספק כי נשמתו ורוחו ונפשו וגופו הם מתלבשים בתוך הקליפות והטומאה. ועוד שאין מעשיו ולא תורתו טהורים מפני שהם מתלבשים באויר ארץ העמים הטמא. בזולת כי בעת הפטירה אין הנשמה עולה בטהרה מפני שהיא מתלבשת בקליפה ההיא בזולת שהיא צריכה להתגלגל ממקום למקום עד בואה לארץ ישראל כי שם שער השמים ליכנס הנשמה בגן עדן. כדפירשו רז&quot;ל כי דרך מערת המכפלה כניסת הנשמה לגן עדן של מטה, ומשם לגן עדן של מעלה.

וכאשר נבחין מעלת ארץ ישראל על חוצה לארץ נמצאם בשלשה בחינות בזולת שיש תחת כל בחינה ובחינה מהם כמה בחינות:
* האחד - מענין עשיית המצות בטהרה ובנקיות כל ימי היותו בעולם
* השני - מענין פטירת הנפש מן הגוף
* השלישי - מענין התחיה אחר כך 

והנה ג' חלוקות אלו לא ישתוו וודאי. כי מי שהיה כל ימיו בארץ ישראל נמצאת נשמתו גם בעת בואה אל גופו בטהרה ובנקיות בלתי נטמאת באויר ארץ העמים והיא במעלה גדולה וסיוע גדול אל העבודה. 
וגם אם בקטנותו יכנס האדם קודם י&quot;ג בארץ ישראל - זוכה קצת אל מדה זו כי אין יצר הטוב ונשמה באדם עד י&quot;ג שנה כדפירשו רז&quot;ל.  ולפעמים גם הרוח ולפעמים הנפש כנזכר בזוהר בפרשת משפטים. וכן כל שנותיו אשר עשה הם בטהרה ובנקיות עד צאתו מן העולם הזה. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. 

אבל העולה לעת זקנתו לארץ ישראל אינו מכלל מדה זו ואינו זוכה כי אם אל השנים שהם מענין הפטירה וגם החתיה כאשר יתבאר. והעולה אחר מיתתו בעצמותיו - זה ודאי אינה זוכה כי אם בתחיה לבד, וגם אל מעלת פקודת הנפש לעצמות בסוד {{צ|ועצמותיך יחליץ}}, היות בטהרה בארץ ישראל. 


'''ועתה''' כשנבא לספר במעלות החלוקה הראשונה הם רבות.
* '''א'''' - שהנשמה לא נטמאת מעולם ולא נתלבשה באויר ארץ העמים כל עיקר
* '''ב'''' - שמצותיו אשר עשה כולם בתכלית הטוהר. ואותו הרוחניות המתהוה מהמצוה והתורה לא נתלבש בקליפה ההיא והטומאה ההיא.
* '''ג'''' - כי השפע הנשפע על ידי התורה והמצוה לא נשפע אל השרים מפני שהישראלי העומד בחוצה לארץ ועומד במצות ובטהרה - ודאי אותם המצות ישפיעו לו ואותו השפע אי אפשר להיות נשפע עליו אם לא על ידי אותו שר אשר הוא שם בחלק ארצו. וזה פשוט. וזה היה דווקא בזמן היות השכינה עיקרה בארץ ישראל כי אז ודאי היה מקבל על ידי השר. וזהו שאמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|אשר גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}} - ממש עובד ומשפיע לאלהים אחרים שהם הקליפות כנז&quot;ל.

והכוונה הוא כי הדר בארץ ישראל בחורבנה {{צ|'''דומה''' כמי שיש לו אלוה}}. אבל בבנינה - יש לו אלוה ממש!  ובחוצה לארץ {{צ|דומה כמי שאין לו אלוה}} בכל זמן. ולכן דוד שהוא משיחנו אמר {{צ|גרשוני מהסתפח בנחלת יהוה}} כי גלות שלימה היתה לו. ועוד אפילו ישיבת ארץ ישראל בימיו היתה בלא מקדש ובלא משכן; כי הארון חוץ למקומו והמשכן בלעדי בכל(?) מקום שהוא במת ציבור. וכן במשה רבנו ע&quot;ה כתיב {{צ|'''גם בי''' התאנף}} - הראשי תיבות סימן {{צ|'''ג''''רשוני '''מ''''הסתפח '''ב''''נחלת '''י''''הוה}}.

* '''ד'''' - עוד כמה מצות היתירות בארץ והם תלויות בארץ. ואין ספק כי מפני היות מעלות המצות האלה גדולה עד מאוד - אין ראוי לקיימם בחוצה לארץ כי כח הקדושה כזו אין ראוי שישפע בחוצה לארץ על דרך שאמרו רז&quot;ל שאין מביאין חלה מחוצה לארץ לארץ ישראל ואם הביאוה תשרף כחמץ בערב פסח. וכן תרומה וכן בכורים וכיוצא באלו הרבה. וזהו ודאי מפני מעלות המצות האלה הנזכרות.

* '''ה'''' - היות התפלה של ארץ ישראל רצויה ומקובלת יותר מפני שאין כל כך מקטרגים, וזה מפני שאין אותם האותיות המתהוות מהפה מתלבשות באויר טמא. ולכן הם רצויות ונעשות תכף עטרה וכותרת על ראש מלכו של עולם. וזהו רמז {{צ|'''ה''''נה '''צ''''עקת '''ב''''ני '''י''''שראל באה אלי}} - ראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל כי בארץ הצבי תכף אני מקבל בעצמי הצעקות והתפלות של בני ישראל, לא על ידי מלאך אלא אני בעצמי. מה שאין כן בחוצה לארץ שצריכין להתלבש באויר טמא ויש כמה חיצונים מקטרגים עליהם עד התכנס בארץ. ואחר כך צריכים טהרה ונקיון כדי לעלות למקום גבוה.

וזהו שכתב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה לזה בכל גבולי ארץ ישראל הם מים כי הגבול המזרחי הוא הירדן, המערבי הוא הים הגדול, והגבול הצפוני הוא נחל מצרים, והגבול הדרומי הוא נהר פרת{{הערה|אולי נפלה כאן טעות וצריכים להחליף נחל מצרים ונחל פרת בדרום וצפון, וצע&quot;ע בדפוסים אחרים - ויקיעורך}}. והכוונה לרמוז כי כל הנכנס לארץ ישראל שהוא אויר הקדש מחוצה לארץ שהוא אויר טמא - צריך  בכניסתו לטבול ולטהר עצמו תחילה ואחר כך יכנס. כי אז בכניסתו הוא מתקדש בתוספת נשמה כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה....{{הערה|נקודות אלו מופיעות בדפוס המקורי של וויניציא - ויקיעורך}}


'''וכשנבא לספר במעלות החלוקה הב'''' נמצאות גם כן רבות. 
* ה'''א'''' כי אין המת בארץ ישראל מת על ידי מלאך המות אלא על ידי מלאך קדוש (כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה) המתלבש בגבורה לעשות הפעולה ההיא. והוא כבהמה הנשחטת על ידי סכין יפה והיא טהורה. אבל המת בחוץ לארץ מת על ידי סמא&quot;ל, סכין פגום. והוא נעשה נבלה. 
* ה'''ב'''' כי הנפטר בחוצה לארץ נשמתו בעת צאתה מגופו מתלבשת בכתנת אויר חוץ לארץ ומטמאת על ידי כך ודאי, וצריכה כמה טורח עד בואה לשער השמים ושם מתטהרת מטומאתה כדי לעלות ודאי כנז&quot;ל.
* ה'''ג'''' טורח גלגולה עד בואה ממקום שהוא דר להגיעה לארץ ישראל. ומה גם אם צריכה לעבור בגבול שרים רבים עד הגיע לארץ ישראל כי ודאי יאחזום צירים וחבלים.

ועל כזה וכיוצא בו אמרו רז&quot;ל {{צ|אינו דומה קולטתו מחיים וכו'}}. 


'''וכשנבא לספר במעלת החלוקה השלישית''' נמצאם עוד הרבה 
* ה'''א'''' טורח גלגול מחילות לפי עניינה ולפי מעשיה.
* ה'''ב'''' כי תקדם תחיית ארץ ישראל לחוץ לארץ כמו שאמרו רז&quot;ל.
* ה'''ג'''' כי בכל ריש ירחא ושבתי הנפשות פוקדות הגוף כנזכר בזוהר, וכאשר יהיה קבור בחוצה לארץ  יוסית(?) שמטמ' הנפש באויר ארץ העמים בבוא לפקוד הגוף ולא יהיה להם יחד נחת רוח.


ועתה במה שסופר במעלת ארץ מבואר מעלת היושב בה לעולם כי זה זוכה לכל המעלות כולם ודאי. אבל הנכנס בקטנותו יזכה בהם אבל לא כל כך כי כבר נולד באויר ארץ העמים. אמנם מי שעמד עד שגדל ואחר כך בא  - גם אם יזכה בקצת לעסוק במצות בארץ ישראל - עם כל זה לא ישיג אל המעלה הגדולה ההיא ואולם ישיג קצתה. 

אבל מי שנכנס בה ומת - זה ישיג אל השני בחינות לבד, כי הראשונה כבר נאבדה ממנו. 

ועולה בעצמותיו לבד - זה לא יזכה כי אם אל השלישית שהיא התחייה ופקידת הנפש לבד.

ומי שיעלה בבשרו אחר מותו - זה יזכה עוד כי העפר שהוא עפר המזבח. מפני שהאדם ממקום כפרתו נברא והנה אנחנו הנבראים ודאי מאותו עפר מחוייבים להביאו אל מקום חציבתו שהוא קדוש. {{ש}}
אבל בזוהר פרשת אחרי עמוד ק&quot;ל {{ממ זהר|ג|עב|ב}}: {{צ|אמר ר' יהודה כל מאן דלא זכי בחייוי למשרי מדורא בארעא קדישא ומייתין ליה לאתקבר תמן - עליה כתיב ונחלתי שמתם לתועבה. רוחיה נפיק ברשותא נוכראה אחרא - וגופיה אתי תחות רשותא דארעא קדישא! כביכול עביד קדש חול וחול קדש}}, עכ&quot;ל. {{ש}}
אם כן נראה מכאן שאסור להעלות הבשר אחרי מותו.


ובזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|ב}}  אמר:{{ש}}
{{צ|ואי לא דעביד קב&quot;ה אסוותא לארעא דהא כיון דאתבלי ההוא גופא נשיב קב&quot;ה רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר דהא איהו חס על ארעיה}}.{{ש}}
ונודע(?) כי הדין הוא שעפר ארץ ישראל שיבא לחוצה לארץ דינו כעפר חוץ לארץ, ועפר חוץ לארץ שנכנס לארץ ישראל דינו כעפר ארץ ישראל. וזהו סוד הגרי'(?). ולכן המתרקב בשרו בעפר הארץ מעלתו גדולה. ואם להפך - להפך. וזה היה סבת יעקב אבינו ע&quot;ה שצוה שיעלוהו תכף למיתתו. 


ואולם נשאר לנו לדעת מה היא מעלת הרואה אותו מרחוק אם לא יכנס בה? כי אמר הכתוב {{צ|אם יראה איש באנשים האלה וגו'}} - כי נראה שהראייה היא מעלה גדולה!? ועוד שמשה רבנו ע&quot;ה למעלה גדולה נתן לו זה סמוך למיתתו כדכתיב {{צ|עלה אל הר העברים וגו'}}, וכתיב {{צ|ויעל משה וגו' ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}. מורה כל זה היות מעלה קצת לרואה אפילו אם לא נכנס בה.

הענין יובן במה שפירש בזוהר {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}} בפרשת בלק{{הערה|לא מצאתי רק בפרשת שלח בדף קס&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסט|א}} - ויקיעורך}}, כי העינים הם מבוא אל הצורות המתדמת(?) אל השכל תחלה יצייר הדבר ההוא בדעתו ובשכלו. והנה הצורה תהיה מצטיירת שם. ואם הצורה ההיא מן הדברים פחותים מוגשמים וגסים המתדמים אל השכל יורידוהו ממעלתו כמו שאסור להסתכל בנשים שאף שאם לא ידמה בשכלו לעבור עבירה - סוף סוף יצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר מה שאין ראוי, אף אם לא יפעל פעולה רעה.  והטעם כי הצורה המצטיירת בשכל ת*** הנפש או יתקננה(?) אם תהיה צורה טובה, וימצא בזה כמה דברים בענין העבודה. 

והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה - הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו. והיינו דקאמר ר' אבא בפרשת משפטים{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ זהר|ב|קכג|ב}}}} שהיתה צורת ר' שמעון מצטיירת לפניו והיה משיג על ידי זה השגה גדולה. 

וזהו הטעם {{צ|והיו עיניך רואות את מוריך}}. וזה הטעם {{צ|אל תפנו אל האלילים}} שאסור להסתכל בעכו&quot;ם, כי הצורה ההיא הנבזת פוגמת השכל. וזה הטעם שאסור להסתכל בפני אםד רשע. 

ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו - ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. {{ש}}
וזה הטעם  שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו. והיינו דפירשו רז&quot;ל בפסוק {{צ|חי יהוה אשר עמדתי לפניו}} דהיינו שעומד לפני אליהו, ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו בדעת אלישע. ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה - נמצא עומד תדיר לפני ה'. 

וכיוצא רבים. והיינו טעם {{צ|יראה כל זכורך את פני האדון}}, בזולת טעמים אחרים, כי יצייר הזכר תפארת צורתו ומציאותו בשכינה שעומדת שם. ועם היות שהשגחת השם מצויה בכל מקום - עם כל זה לא יתבודד(?) האדם לחקוק צורתו בשכינה כמו בהיותו(?) מתראה במקום הקדש. וזה טעם {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. וכי האי גוונא טובא באורייתא.

ולכן מצוה לסגור העינים בעת התפילה לסלק דעתו מהצורות הגשמיות כולם - לייחד המחשבה בצורות השכליות. 

והנה בהיות איש רואה את אוהבו - בלי ספק יקנה בנפשו שמחה גדולה ותת*קק(?) צורתם זה בזה וזה בזה מרוב אהבתם, ויקנו בדעתם צורת' וירבו שמחתם ואהבתם. וההפך להפך. וזה טעם {{צ|לא יגורך רע}}. וכן {{צ|מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}} - כי יעוררו שנאה בלי ספק. 

וכן גם כן טעם {{צ|אם יראה איש וגו'}} - כי אחרי שהם ספרו בגנות הארץ ושנאוה - אין ראוי שתהיה צורתם חקוקה בה כדי שלא יעוררו שנאה במקום אהבה. אמנם משה רבנו ע&quot;ה לא היה הדבר כן אלא {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}, ופירש בזוהר פרשת בראשית כי מה טעם ראה כל זה שאי אפשר כלל ועיקר להשיג בעין הראות הגשמי כל זה. והכוונה שהראהו הקב&quot;ה באור הראשון הגנוז שבו יכולים לראות מסוף העולם ועד סופו. 

ועתה בהקדמות אלו יובן סוד מה שמראים פני כתב ספר תורה לעם, וענין זה נעשה גם כן בבית המקדש של מעלה כנזכר בזוהר פרשת בלק{{הערה|לא מצאתי - ויקיעורך}}.

===מעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ===
'''במעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ'''

דע כי נשמות ישראל הדרים בחוצה לארץ מעולם {{גמט דגש|סנדל&quot;פון}} הוא עולם אופנים, והוא עולם העשיה ויקראו בית יעקב.  ויקראו עבדים. ונקראים {{גמט דגש|עבד עברי}} שחשבונו {{גמט דגש|נחש}} מפני שהם תחת הקליפות כמ&quot;ש אחר כך. 

אמנם הדרים בארץ נשמתם מעולם {{גמט דגש|מטט&quot;רון}}. וזהו {{גמט דגש|ארץ הצבי}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרון}}. {{ש}}
&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות אומר שהוא בגימטריא {{גמט דגש|חפשי}}. וכן {{גמט דגש|בן חורים}} עולה {{גמט דגש|יצירה}}. &lt;big&gt;)&lt;/big&gt; {{ש}}
והוא {{קיצור|מו&quot;ס|מוחא סתימאה(?)}} דיצירה.

ויקראו {{צ|בני ישראל}} על שם ארץ דישראל סבא. ויקראו בנים. ונקראו {{צ|בני אל חי}} על שם ארץ החיים עילאין. 

והנה האדם כשהוא בחוץ לארץ היתה  לו נפש מעולם האופנים. וכשזכה ונכנס לארץ באה לו נפש חדשה מעולם היצירה ומתלבשת בתוך הנפש הישנה שהיתה לו. ובלילה הראשון שישן בארץ יוצאות שתי הנפשות ועולות למעלה, ובחזרה אינה חוזרת אלא החדשה בלבד. ולזה אינ' ראוי לעונשין כי לא חטאה ולזה מוחלין לו כל עונותיו.

וז&quot;* ר' יוחנן במסכת כתובות דף י&quot;ג {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. הכוונה הוא מאחר  שנותנים לו נשמה חדשה בלי פגם של עוונותיו אם כן בוודאי שהוא בן עולם הבא.


ודע כי ארץ ישראל אינה מכפרת מעבירות הנעשות בה אלא השגגות בלבד. אבל העונות הנעשות בארץ אינם נמחלים אלא על ידי יסורין. וגם צריך שהוא מעביר על מדותיו. והפשעים הנעשים בארץ אין להם סליחה אלא על ידי התשובה ותלמוד תורה. כן כתבוב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה.

אבל(?) איכא למידק טובא ושלא(?) במסכת כתובות פרק י&quot;ג אמר ר' אל זר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר {{צ|בל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון}}, עכ&quot;ל. אם כן משמע אפילו העונות גם כן הארץ מכפרת. ואיך אפשר זה היושב בה בשב ואז תעשה - איך תכפר הארץ את עונותיו?

אבל יתורץ במה שמביא מדרש ילקוט בתהלים דף קי&quot;ו ע&quot;ד וזה לשונו:{{ש}}
רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב. זהו שאמר הכתוב אשר יהוה אלהיך דורש אותה - הופך הקב&quot;ה ומהפך בה ונותן עיניו בה עד שתרצה מעשי*(?) להקב&quot;ה והמצות שנצטוו עליה אם הוציאו ישראל את המעשרות ועושים את השמיטים - אותה שעה היא **** מעשיה להקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר אז תרצה הארץ את שבתותיה. לכך רצית יהוה ארצך.

רוצה לומר מי נושא עו** הארץ אשר הם יושבים עליה שנאמר {{צ|העם היושב בה נשוא עון}} - הרי החיים. ומנין אף המתים? תלמוד לומר וכפר אדמתו עמו - מי מכפר על עמו? אדמתו. אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין להם לא חטא ולא עון, לא בחיים ולא במתים. וכן הוא אומר {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}.


הנה פירש האר&quot;י זלה&quot;ה על פסוק {{צ|כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה}}: {{ש}}
:דע כי אמרו רז&quot;ל אין מיתה בלא חטא. והענין כי האדם ימות בחטא השגגות שעשה בימיו. אך העונות הם נשארים אחר כך לבניו כדי שיקבלו יסורין על עון אביהם. וזהו ענין {{צ|אבותינו חטאו ואינם}}  - פירושו שמתו בחטאם, {{צ|אבל אנחנו עונותיהם סבלנו}}.  ובזה יתורץ למה יומתו אבות על בנים וסופיה דקרא אמר {{צ|איש בחטאו יומתו}}. פירושו כי עון השוגג אין הבנים נענשים על חטא האבות כי {{צ|איש בחטאו יומת}}. אמנם העונות מזיד - אז הבנים יומתו עליהם. וז&quot;ש {{צ|כי בחטאנו}}, כי הלא אנחנו סובלים חטאים שוגגים שלנו וגם בעונות אבותינו אנחנו סובלים. אבל לא חטאם. וכן כלה(?) בתורה כך, {{ש}}
עכ&quot;ל.

הנה כל הנ&quot;ל הוא בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל העם היושב בה נשוא עון, ואינו פוקד עון אבות על בנים, כי הארץ הוא נושאת עון. הרי החיים. {{ש}}
מנין אף המתים שכבר מתו בחוץ לארת בחטאם ואחר כך העלו עצמותיהם בארץ ישראל שהארץ מכפרת עונותיהם וגם כן אינו פוקד עון אבות על בנים? {{ש}}
תלמוד לומר {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - מי מכפר על עמו? אדמתו.

וז&quot;ש {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}. ר&quot;ל איך נשא עון עמך, והרי פוקד עון אבות על בנים? וז&quot;ש {{צ|כסית כל חטאתם}} - ר&quot;ל עשית לעונות כסות של חטאתם ונעשה כולם שגגות. ולכן היושב בה {{צ|נשוא עון}} כי על ידי קיום מצוות התלויות בארץ נמחלו להם כל עונותיהם. וזהו כוונת ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון - הוא אאחר שדר בארץ אם כן בוודאי שמקיים מצות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו לו כל עוונותיו ואינו צריך לחזור בתשובה כמו בתענית וטבילה כדי להסיר את הכתם מן הלבוש העליון. או אם אינו עושה תשובה הקב&quot;ה משלם אחר כך לבניו כמ&quot;ש {{צ|פוקד עון אבות על בנים}} - כי זה דווקא בחוץ לארץ.

אבל בארץ ישראל בעשותו המצות התלויות בארץ - מעצמם נטהרו עוונותיו ואינו צריך כיבוס ורחיצה. 

ונוכל לומר גם כן מ&quot;ש ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון כי על ידי המצות שעושה כנז&quot;ל - אזי נשוא עון; ר&quot;ל הקב&quot;ה מגביה העונות ממנו כמו שאמר הכתוב {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - הוא הדר דווקא בארץ ישראל.

וז&quot;ש במסכת שקלים סוף פרק שלישי אמר ר' אמי כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקדש ואכל פרותיה בטהרה וקורא קריאת שמע בבקר ובערב - יהא מבושר שהוא מנוחל העולם העולם הבא, עכ&quot;ל. {{ש}}
ויש לדקדק - והלא {{צ|הן בקדושיו לא יאמין}}, ולא יאמין אדם בעצמו עד יום מותו?

אבל הטעם כי בישיבת ארץ ישראל הוא נשוא עון ולא יאונה לו כל און. וז&quot;ש גם כן המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואמר {{צ|מובטח}} מפני שהקב&quot;ה מציל אותו מעון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל בארץ צבי מי שהוא צדיק במעשיו מובטח הוא שיחיה כך באמונתו ולא יחטא. 

וזה גם שאמר הפסוק בצפניה {{ממ|צפניה|ג|ה}} {{צ|'''י''''הוה '''צ''''דיק '''ב''''קרבה לא יעשה עולה}} - ראשי תיבות '''צבי''' - כי מי שדר בארץ צבי מובטח הוא שלא יעשה עולה.

אבל בחוצה לארץ - {{צ|אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא}} - ר&quot;ל שלא די שאינו חוטא וסר מרע שאין מוחלין לו עד שחוזר בתשובה אפילו שעושה טוב באותה המצוה עצמה שעושה הוא חוטא כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|הדר בחוץ לארץ עובד עבודה זרה בטהרה}}, כי יותר שהוא צדיק ועושה טוב - יותר הוא גורם שהקב&quot;ה משפיע להשר שהוא יושב תחתיו וזה נקרא {{צ|עובד עבודה זרה}} כנז&quot;ל. וצריך גם כן לסבול יסורין בעבור זה.


וגם כן כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל:{{ש}}
: דע כי כל מי שדר בארץ ישראל נקרא 'צדיק' - גם שאינו צדיק כפי הנראה. שאם לא היה צדיק היתה הארץ מקיא אותו כדכתיב {{צ|ותקיא הארץ את יושביה}}. וכיון שאינה מקיאה אותו - בוודאי נקרא 'צדיק' אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע. 
: וזהו שכתוב {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו}}. הכוונה כי ארץ ישראל נקרא {{צ|שער השמים}} כמ&quot;ש יעקב אבינו ע&quot;ה {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}}. וגם רמז {{צ|'''צ''''דיקים '''י''''באו '''ב''''ו}} - ראשי תיבות '''צבי''' - ר&quot;ל כל מי שנכנס בארץ צבי שנקרא {{צ|שער השמים}} - כולם הם נקראים 'צדיקים' מאחר שדרים בו ואינם יוצאים לחוץ ***. 
: אבל הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לבבם כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודות מרעות ומרוחים(?) - עליהם הכתוב אומר {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתי לתועבה}}. וה**ב {{צ|כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}}. ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בארץ אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים.
:וזה לשונו בפרקי ר' אליעזר: כל הרשעים המתים בארץ ישראל נפשותם נשלכות לחוץ לארץ שנאמר {{צ|ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע}}. ולעתיד לבא הקב&quot;ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה' ומשליכן לחוצה לארץ שנאמר {{צ|לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה}}.
:ולכן כל איש יחרד בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפלי כפלים ממה שהיה בחוץ לארץ וידע כי בבית המלך הוא יושב.


עוד כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל כי הדר בארץ ישראל והולך לדור מצרים - אותה עבירה היא גורמת ל'''רהב'''(?) שימשול עליו. וכל מי שמקבל עליו לדור בארץ ישראל כל ימיו ולא לרדת לדור במצרים - חשוב עליו כאילו נזהר כל ימיו שהמליך יחודו(?) של מקום עליו. 

וזהו שאמרתי לעיל {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} שהוא ראשי תיבות '''צבי''', כי על ידי שדר בארץ צבי הוא חי כל ימיו בהמנותא קדישתא שהוא יחוד מלכות הנקראת 'ארץ' עם תפארת הנקרא 'ישראל'. 

'''{{קטן|[זה שייך לעיל בדף י&quot;ד עמוד ג' שורה ו' אחר תיבת &quot;המועטים&quot; ואחר כך זה לשונו]}}'''

בזוהר דף קנ&quot;ז ע&quot;ב: אף על גב דישראל לבר מארעא קדישא - השכינה גולה אחריהם ונותנת שפע מזונם של ישראל ביד השרים - היינו דווקא שתחלה יבא אל מקום הנועד(?) היינו מהיכל לבנת הספיר אל נקודת קדש קדשים, ומשם מתפשט לסוד(?) גלות ישראל ביד השרים. וז&quot;ש {{צ|על חילא וזכותא דארעא}} - כלומר שם נשפע ומשם מתחלק לשרים ולישראל שהם תחת רשות השרים. וז&quot;ש {{צ|וברכת את יהוה אלהיך}} אפילו בחוצה לארץ. {{צ|על הארץ הטובה}} - על סיבת ארץ הטובה שהוא ארץ ישראל {{צ|אשר נתן לך}} *** בחוץ לארץ ש**** הקדושה היא נותן מזון בחוץ תחת השרים. וז&quot;ש שם {{צ|דהא בגינה מזונא וספוקא אשתכח בעלמא}}.{{ש}}
'''{{קטן|[עד כאן שייך לעיל בדף הנז&quot;ל]}}'''


===פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ===
'''לבאר פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ'''

הענין דע כי בענין הקליפות יש {{גמט דגש|ה'}} שינויים(?), וכן שנויי הקליפות המתלבשים לדרים בחוץ לארץ נחלקים ל{{גמט דגש|ה'}} מדרגות. והזוכה לדור בארץ ישראל הוא פטור ונקי ובן חורין מכולם.

'''המדרגה א'''' - הדר בסוריא חוץ מדמשק מהחומה ולפנים ששם בית רמון {{ממ|מלכים ב|ה|יח}} שהיא אחד מארבע מלכיות שיש לסמא&quot;ל. כי דע שהשבעים שרים - כל אומה ואומה נפל לחלקו שר אחד מהשבעים, וכל ה{{גמט דגש|ע'}} שרים הם תחת רשות '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב'''. והנה ל'''רהב''' ניתן לחלקו כל גבול מצרים שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. ו'''לסמא&quot;ל''' ניתן לו בפני עצמו ד' מלכיות. ובכל מלכות ומלכות יש לו פלגש אחד שהם ד' פלגשים. ושמותם הם:
* '''א'''' - '''לילית''' שלקחה לבת זוגו והיא חוה ראשונה
* '''ב'''' - '''נעמה'''
* '''ג'''' - '''אבן משכית'''
* '''ד'''' - '''אגרת בת מחלה'''

וה{{גמט דגש|ד'}} מלכיות הם 
* '''אחת''' - מלכות דמשק שיש בתוכה בית רימון
* '''שניה''' - מלכות צור שהיא  נגדיית לארץ ישראל כנודע
* '''והשלישית''' - היא נקראת 'מלכות מלטא' שמקודם הייתה שמה 'רודש'{{הערה|MALTA &amp; RHODES}}
* '''והרביעית''' - היא המלכות הנקרא 'גראנטא', ויש אומרים שהיא מלכות(?) של ישמעאל.

ובכל אחד מאלו ארבע מלכיות הנזכר יושבת אחת מארבעת פילגשים הנזכר. וכל שאר מדינות ועיירות שבחוצה לארץ הם נחלקים ל{{גמט דגש|ע'}} חלקים - כל חלק לאחד משבעים שרים.{{ש}}
עד כאן לשון מה&quot;ר חיים ויטל זלה&quot;ה.


ונראה לפי עניות דעתי ששבעים שרים עם סמא&quot;ל ורה&quot;ב הם סוד ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} של הקליפה, והם נקראים {{צ|'''עב''' הענן}}. והם בעונות מסך בינינו לבין אבינו שבשמים. וזהו סוד {{צ|סכותה '''בענן''' לך מעבור תפלה}}. והם נקראים {{צ|עבות ולא בקר}}. 

אבל הקב&quot;ה בחר לחלקו מכל האומות את ישראל להיות לו לעם נחלה, ומכל ארצות בחר ארץ ישראל. והנה מי שדר בסוריא הוא תחת פלגש אחת של סמא&quot;ל. אמנם בכל שאר עיירות של סורייא באיזה מקום מהם נעשו ממלכות דסנדל&quot;פון, ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דעולם התמורות. ועל אותה הקליפה מתלבשת קליפה שניה ממלכות דסמא&quot;ל ועליה מתלבשת עוד קליפה שלישית ממלכות העולם רהב ולא יותר.


'''המדרגה השני''' בחוצה לארץ - רחוק מסוריא אבל לא מעבר לים - נפשו ממלכות(?) דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דתמורות, ושני קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רהב.

'''המדרגה השלישית''' - הדר בחוצה לארץ מעבר לים ואילך - נפשו ממלכות דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת מעום התמורות, ועליה מתלבשות עוד קליפות שלשה מעולם סמא&quot;ל, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. 

'''המדרגה הרביעית''' - הדר בחוצה לארץ באחד מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - נפשות ממלכות דסנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ד' קליפות מעולם סמא&quot;ל (הנרזמות בד' רוחות והן נגדיות לארבע רגלי המרכבה), ועליה מתלבשת קליפה אחת של רה&quot;ב. 

'''מדרגה החמישית''' - הדר במצרים - נפשו מעולם סנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה א' הד'(?) מעולם התמורות, ועליה מתלבשת ד' קליפות של סמא&quot;ל הנזכר, ועל אלו מתלבשות ד' קליפות של עולם רה&quot;ב.


והענין דע כי עולמות הטומאה הם שלשה והם תמורות סמא&quot;ל ורה&quot;ב. קליפת התמורות נקרא {{גמט דגש|קיא}}. וקליפת סמאל&quot;ל נקרא {{צ|{{גמט דגש|צא}} תאמר לו}}. ואלו נקרא {{צ|'''קיא''' צואה בלי מקום}}. וקליפת עולם רה&quot;ב נקרא {{גמט דגש|דוה}} מלשון זיבה דם נידות. 

ודע כי היוצא מארץ ישראל לדור דירת קבע לסוריא - כשיוצא ארבע אמות לחוצה לארץ - נפשו שהיא מעולם היצירה יוצאה ממני ונכנסת בו נפש מעולם העשיה סנדלפו&quot;ן, ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, וקליפה אחת מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הוא ס&quot;מ מפני שהוא מושל בכל חוצה לארץ.

והיוצא מארץ ישראל לדור בחוצה לארץ אבל לא מעבר לים - בן אדם כזה כשיוצא מארץ ישראל על מנת שלא לחזור - נתחלפה נפשו המשכלת  שהיא מעולם היצירה ונתנו לו נפש אחרת מעולם העשיה (כי נפש הבהמית אינה מתחלפת בכל השנויים כולם). ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ב' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ואחד מעולם רה&quot;ב.

והיוצא מארץ ישראל לדור מעבר לשים שהוא בצד שמאלו של עולם - אזי ותלבש(?) בנפשו שמעולם העשיה כנזכר, ועליה קליפה אחת מעולם התמורות, וג' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ועליהם קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הם ג' קליפות של סמא&quot;ל כנזכר.

והיוצא מארץ ישראל לדור במצרים - אזי מתלבש נפשו של עשיה כנזכר, וקליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם רה&quot;ב, וד' קליפות של סמא&quot;ל.

והיוצא לדור באחת מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - אזי מתלבשת על נפשו של העשיה קליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב.


ודע כי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ על מנת לחזור במהרה, והניח אשתו ובני ביתו בארץ ישראל - זה לא תתפשט ממנו נפשו אשר מעולם היצירה. אמנם מתלבשת עליו נפש אחרת מעולם העשיה. ולכן חייב לשמור הרגלים והמועדים בחוצה לארץ כמו בזמן שהיה בארץ ישראל הואיל וכוונתו לחזור ויש לו נפש דארץ ישראל. 

וכל זה לטובתו - שאם לא כן היו מתלבשות הקליפות על נפש דיצירה תכף בעת צאתו מארץ ישראל והיתה מקבלת טומאה. ולכן האל יתברך מרחם ומטיב ומלביש נפש דעשיה על נפש דיצירה קודם שמתלבשות הקליפות כדי שלא יטמאוה הקליפות, והקליפות תתלבשנה כפי המקום הנזכר.

וכן העולה מחוצה לארץ לארץ ישראל על מנת לחזור לחוצה לארץ - כשמגיע בארץ ישראל לסולם(?) מצד חוץ מתפשטות מעליו כל הקליפות ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו מעולם העשיה, אבל לא יתנו לו נפש מעולם היצירה כי אין כונתו לדור בארץ. ולכן חייב לעשות כל המועדים ורגלים כמו בהיות בחוצה לארץ.

 
'''{{קו תחתי|מהרב חיי' ויטאל זלה&quot;ה}}'''{{ש}}
כל מי שנולד בארץ ישראל יש בו נר&quot;ן ממטטרו&quot;ן. וכשיצא חוצה לארץ נותנים לו לבוש מסנדלפו&quot;ן, והקליפות מסבבות אותו כמו אגוז שהקליפה חיצונית שהוא הירוק דומה ל'''רהב''', והקליפה הקשה דומה לסמא&quot;ל, והעץ שבתוך המאכל דומה לתמורות, והקליפה הדקה הדבוקה במאכל היא טהורה מסנדלפו&quot;ן. וזהו הלבוש שאמרנו שמתלבש בו כשיוצא חוץ לארץ.{{ש}}
אבל הקליפות אינם מטמאות נפש דסנדלפו&quot;ן במגע(?) אלא מגע ככלי חרס. ואם חזר לארץ ישראל סר מעליו. ולזה רמז דוד המלך ע&quot;ה שלשה פעמים {{צ|סבבוני ובשם יהוה אקרא כי אמילם}}. חוץ מן הקליפה הדקה שעל המאכל.

והנולד בחוץ לארץ נותנים לו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן ואם יבא לדור לארץ ישראל נותנים לו גם כן נר&quot;ן מצד מטטרו&quot;ן, ולא סר ממנו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן שהיא כמו לבוש לנר&quot;ן דמטטרו&quot;ן. כי באותו הלילה שבא שמה בארץ ישראל כשהוא ישן במטתו לוקחים הנר&quot;ן שהביא מחוצה לארץ וטובלין אותה בנהר דינור, וכשחוזרין לו הנשמה נותנים לו נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן מלובשים בתוך נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן.

ויש לעיין למה יהיה תוספת לזה שבא לדור יותר מהנולד בארץ ישראל?{{ש}}
הטעם הוא כי מי גרם לזה שבא לארץ ישראל? בודאי נפש דסנדלפו&quot;ן! ולכן יגמלו טוב עמה שתשאר שם גם היא מחוברת כמו החלוק על הגוף. ויש לה כח אחר כך לעלות בסוד נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן.{{ש}}
עכ&quot;ל. 


ונלע&quot;ד שזוהי כונת רז&quot;ל במסכת כתובות על פסוק {{צ|ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וכו' - אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן}}. כי הדר בארץ ישראל - נר&quot;ן שלו הוא מיצירה כנזכר, והוא בחינה שנייה. אבל הדר בחוץ לארץ - נר&quot;ן שלו מעשיה והיא מדרגה ראשונה, ולכן חד מארץ ישראל שקול כתרי מינן כי הוא בבחינה שנית כנזכר. 

{{צ|אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו}} - מפני שנשאר עמו נר&quot;ן דעשייה וגם כן נותנים לו נר&quot;ן דיצירה, ואז הוא נר&quot;ן דעשייה שנעשה בחינת יצירה - אם כן יש לו נר&quot;ן כפול, ולכן הוא שקול כתרי מנייהו. כמ&quot;ש התם {{צ|דהא ר' ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן. כי סליק להתם קרי לן &quot;בבלאי טפשאי&quot;!}}.


ונחזור. כי מי שנולד בחוץ לארץ ובא בארץ לדור בה  דירת קבע - אזי כשמגיע סמוך לסולם  (כמ&quot;ש למטה) - מתפשטין מ*** כל קליפות הנזכ&quot;ל, ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו שהיתה מעולם היצירה ונכנסת אותה הנפש דיצירה בתוך נפש דעשיה שהיתה לו מקודם כמו חרבא בנרתיקא. ואם אחר כך יוצא לדירת קבע לחוצה לארץ - אזי נשאר נפש החדשה של יצירה בארץ ואינה יוצאת עמו אלא הנפש הישנה דעשייה שהיתה לו מקודם, ומתלבשת בקליפות על דרך הנז&quot;ל כפי שינוי המקומות.


===ענין הסולם===
'''ועתה נבאר ענין הסולם'''.

דע כי סולם זה הוא אוריי(?) והוא מקיף כל ארץ ישראל שלא תתפשט הקליפ' בארץ ישראל כנז&quot;ל. ורוחב הסולם ד' אמות, וקומתו ת&quot;ק שנה. וסולם זה הוא מדרגות מדרגות מן הארץ עד הרקיע. ויש מדרגות מצד פנים ומצד חוץ. והיוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ - כל זמן שלא יצא שיעור ד' אמות לא נקרא שיצא חוצה לארץ - שעדיין הוא בתוך הסולם. וכן העולה לארץ ישראל מחוצה לארץ - כל זמן שלא נכנס ד' אמות בארץ ישראל אינו נקרא שנכנס בארץ.

וזהו סוד פסוק {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - '''אדמתו''' אותיות '''ד' אמות'''. מתכפרים כל עונותיו. אמנם צורת תחיה(?) ארץ ישראל אינו לא ארוך ולא עגול ולא מרובע אלא כצורת אדם מושכב ארצה פרקדן. ראשו ברוח מזרח ושתי זרועתיו פשוטות - אחד לדרום ואחד לצפון. ושתי ירכותיו פתוחות. בוהן רגלו האחד להור ההר שהוא קרן צפונית מערבית, ובוהן רגלו האחר לנחל מצרים שהוא קרן דרומית מערבית. ובין שני רגליו נכנס הים הגדול שהים הוא מערבה של ארץ ישראל.

ולכן נמצא  הארץ ישראל כולה רצועות גדולות וקטנות. והסולם הנזכר מסבב כל הרצועות. ויש לו מדרגות משני צדדיו - כלפי פנים מצד ארץ ישראל, וכלפי חוץ מצד חוץ לארץ. 

ודע שכל הדר בחוצה לארץ נמצאים סביבותיו {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מלאכים כדכתיב {{צ|יפול מצדך אלף ורבבה מימינך}}. ועולים במדרגות הסולם מצד חוץ כלפי חוצה לארץ והולכים למקומם. וכשנכנס ד' אמות בארץ ברחבו של סולם - מיד יורדים דרך מדרגות הסולם מכלפי פנים {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כחשבון ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שבתורה, ומתלוים עמו עשרים אלף מצדו אחד, וב' אלפים מצדו השנית. ורמז לזה {{צ|'''רכב''' אלהים רבותים אלפי '''שנאן'''}}. 

וכל הדר בארץ ישראל נמצאים עמו {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כנזכר. ומי שהורע מזלו לצאת לחוצה לארץ - כשמתקרב אצל הסולם הנזכר מחוץ לד' אמות הסולם מיד מסתלקין מעליו ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף הנזכרים ועולים דרך מדרגות הסולם כלפי פנים. וחוזרים למקומם ויורדים {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מבחוץ לסולם, ומתלוים עמו לחוצה לארץ. וזה יהיו בו כל התנאים כמו הנפש דעשיה ונפש דיצירה שהיא מארץ ישראל כנז&quot;ל. והבן. 

'''עכ&quot;ל הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===מעלות התפלות בארץ ישראל===
'''מעלות התפלות בארץ ישראל''' - נבאר כי היחוד העליון נעשה על ידי תפלות ישראל בארץ ישראל. 

והענין כבר ידעת כי האדם בתפלתו מוצב(?) להבות אש, ואותם ההבלי'(?) מתהווה רוחניות. ובסוד הכוונה מאירים יותר ויותר. ואותם המציאות היא סוסד תיקון המתהוה(?) ומתתקן באויר העולם, ואינו מסתלק מאויר העולם עד גמר התפלה עד {{צ|עלינו לשבח}}. ותיקון זה מתקשט באויר בסדר נאות ומקושט. ואחר כך כולו יחד מצוייר ומתוקן עולה באויר העולם מרקיע אל מרקיע עד פתח היכל לבנת הספיר ונכנס. כנזכר בזוהר פרשת פקודי שעומד הכל שם ברקיע אחד הנזכר שם עד גמור כל קהלות ישראל כל תפלתם. ואז ברקיע ההוא מתקבצות כל תפלות ישראל יחד ותתקשרנ' כולם ותעלנה(?) כנזכר שם בזוהר.

אמנם יש לדקדק העיכוב הזה שתתעכבנ' עד קבוץ תפלות כל ישראל דווקא בהיות ישראל על אדמתן שאין מקדים זריחה בארץ ישראל עיר אל עיר פחות מחצי שעה מפני שארץ ישראל מעט הכמות {{גמט דגש|ת'}} פרסה. ולכן אפשר להמתין. אמנם עתה שישראל נפוצות בארבע פינות העולם - אם נאמר שתתעכבנה - נמצאו תפלות מעוכבות הרבה זמן בעתו'  קדימת זריחת המקום המזרחי על המערבי, והוא כשיעור י&quot;ב שעות. ונמצא עירבוב תפלות. כי בעת הזריחה במערב אז היא השקיעה במזרח, ואז יש להם תפלת ערבית!{{ש}}
ואם כן - איך יהיה ענין זה?

ואם נאמר שלא ימתינו - נמצא היחוד העליון נעשה כמה פעמים! כי קהילה זו תייחד עתה, וזו אחר שעה, וזו אחר שעה - ולעולם מייחדים והולכים!?

ועל דרך זה יקשה כי המשמרות העליונות הן קבועות לערב ולבקר - אם כן היאך יהיה עניינ' שפעמים הרבה לאלו לילה ולאלו יום?!

ועל דרך זה יקשה על מנוחת שבת - שאלו שובתים ואלו עושים מלאכה - והיאך יהיה ענין זה?!

והנה בספר &quot;סוד עולה&quot; הקשה ענין זה ותירץ בשם רבנים גדולים מה שתירץ, עיין שם. אמנם האלהי '''מוהר&quot;ר משה קורדובירו זלה&quot;ה''' כתב וזה לשונו:{{ש}}
ואני אומר לענין זה כי כל זה נכנס תחת מה שפירשו רז&quot;ל ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עכו&quot;ם בטהרה. והם כיוצא בזה. כי אין ענין ה**** עליונה מתנהגת לא בזריחת המזרח ולא במערב, לא בצפון ולא בדרום - אלא על נקודת ארץ ישראל שהיא מבחר הישוב ופחת היכל לבנת הספיר היא מכוונת כנגדה. וזריחת ארץ ישראל היא בקר למשמרת הבקר, וערבית ארץ ישראל היא לילה לשליטת ממשלת הלילה. ועל דרך זה מתנהגות המשמרות ומספר הימים - לא יותירו ולא יעדיפו ממה שמהוה השמש הגשמי והירח הגשמי. ואין לנו לחו' להראו' הירח בחוץ לארץ או שלא ירא' - כי העיקר הוא בארץ ישראל ושם בית דין קבועים ומקדשים חדשים חגים וזמנים. והקב&quot;ה מסכים עמהם ומקדשם. ובחוץ לארץ - אין קבועים. ואם קבעו - לא קדשו; שאין בהם ממש. 

ויום שבת בארץ ישראל הוא עיקר הכל מפני שמנוחת שבת תלויה במה שמתפשטת קדושת שבת דרך פתח ההיכל הזה למטה והוא בארץ ישראל הנז&quot;ל.  וממש עשה הקב&quot;ה בחכמתו תנועת הגלגל ובחר המקום המכוון כנגד מעלה - לא יחסר ולא יעדיף, והיא נקודת ארץ ישראל. ואין התפלות מתעכבות אלו לאלו אלא בארץ ישראל דווקא ולא בשום מקום זולתי - מפני שארץ ישראל חשובה לענין הייחוד והייחוד אינה עתים הרבה אלא עת אחד ושעה אחת. והיינו ב*** עם ה' אשר בארץ ישראל לכלות תיקוני תפלתם. 

אמנם יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת אל כל בחינות השרים שישראל שם שרוים תחתם - שנצוצי שכינה מתפשט אליהם בסוד גלות שכינה. והתשפטות היחוד הזה יהיה על ידי תפלתן של ישראל השכנים שם - שהם אינם מייחדים עתות הייחוד, אלא עת המעותדת לגבול השר שהם משועבדים תחת ידו. והיינו {{צ|עובדי עכו&quot;ם בטהרה}} - שאינם מייחדים יחוד הזמן העליון אלא יחוד זמן השרים החיצונים. אמנם הוא בקדושת השכינה המתלבשת בשר ההוא. 

ועל דרך זה הוא קדושת שבת - כי יקדיש להם מנוחה מה מצד ניצוץ שכינה המתלבש שם או תתאחר עם היות שאין שבת זה אמתי אלא נקודה האמצעית שבה השביתה האמתית - עם כל זה תתייחס מנוחה מצד הניצוץ המתפשט או תתאחר(?) מנוחתם. 

ועל דרך זה הוא ימים טובים שיתאחרו ויקדמו לפי הזריחה בשר או העריבה. אמנם מספר עשו שני ימים טובים, ונקראים {{צ|יום טוב שני של גליות}} ודאי בסוד הגלות וניצוץ שכינה המתפשט  בו *** יום שני. ולא עשה כן ליום שבת ששביתת שבת מוסכמ' בחיצוני ואינם מסתפקים בה מפני שאפילו גיהנם שובת והשרים שובתים באיחוד ובקדימה לפי זריחת חמה קרובים או רחוקים. 

אמנם ימים טובים אינם מודים והם מסתפקים בקדושתו. ולכך צריך לבוש יום ליום - והם שני ימים טובים; הראשון מדאורייתא מתלבש ביום מדרבנן כהתלבש אור קדוש באור הגולה. 

'''עכ&quot;ל הר' משה קודובירו זלה&quot;ה'''

===מעלות פירות ארץ ישראל===
'''מעלות פירות ארץ ישראל'''

הנה יש להקשות למה בארץ ישראל הקדושה גרע ממנו המן הרוחני?

וי&quot;ל שהטעם לזה הוא שהמדבר - כל הדברים הגשמים שבו - הם חיצונים וטמאים, גדלים בארץ העמים שהיא ממשלת השרים. ולכך אין פרותיה כלי לקבל הרוחניות הקדוש, שאין גוף  טמא נעשה כלי לרוחניות הקדוש. ואם היתה הקדושה ההיא בפרותיה ומזונותיה היה נתן(?)  על ידי השרים.  וזה אינו בענין המן שהוא מן השמים שאין חלק לשרים בו כלל.

אמנם ארץ ישראל - פרותיה הם על ידי הקדושה, ואותו הרוחניות הראוי להיות שורה במן מתלבש בפירות הקדושים ההם. ולכך לא ירד המן בארץ ישראל. ולכן הברכה אחרונה דשבעת המינים מסיימת {{צ|על פרותיה}} ולא {{צ|על הפירות}} להורות כי קדושת הארץ שורה בפרותיה הגדילים בה דווקא ולא בפירות חוץ לארץ.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואוהבי '''הר' משה זכות נר&quot;ו''' אומר כי הטעם הוא להיות שכל כונת הבריאה היתה לברר ניצוצי האור שבתוך {{קיצור|דצח&quot;מ|דומם צומח חי מדבר}} מסוד ה{{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין דאשתארו מימי קדם. ולכן אפילו בגן עדן לא ירד המן לאדם הראשון אלא נצטוה במצות עשה לאכול מכל הפירות כמ&quot;ש רבינו בחיי. אבל במדבר - אם יצמחו שם פירות - יהיה דרך נס ואינם מעיקר התחתונים כדי שיהיו בהם ניצוצות. וגם כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה '''כתב הר' חיים ויטאל ז&quot;ל''' שיש שלשים מיני פירות האילן בארץ ישראל ומכל מין ומין יש הרבה מינים, כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|ושבעים תמרים}} - שבעים מיני תמרים. וכן בכל המינים. והנה בעולם הבריאה הם עשר מיני פירות כנגד י' ספירות שלה. ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובות לאצילות - אין להם קליפה, לא בפנים ולא בחוץ. ונאכלים כמות שהן. ואלו הן:
* ענבים,
* ותאנים,
* תפוחים,
* אתרוגים,
* לימונס,
* אגסים,
* חבושים,
* תותים,
* סורא&quot;באש,
* חרובין


ועשרה מיני פירות הם בעולם היצירה והם סוד י' ספירות דיצירה שהם בינונים - בין עולם הבריאה ובין עולם העשיה. שאינם קרובים לטומאה כמו עולם העשיה ולא רחוקים כמו עולם הבריאה. לכן גרעיני הזרע בתוך הפרי אינו נאכל לפי שאינו רך כגרעינין שבתוך הפירות דבריאה. ואלו הם:
* זיתים,
* תמרים,
* גודגניות,
* סופאי&quot;יעש(?),
* פרי&quot;שקוש,
* סי&quot;רוילאש,
* משמישים,
* גינ&quot;דאש,
* אקאאנ&quot;יש,
* ניישפול&quot;אש.

ועוד עשרה מיני פירות יש בעולם העשיה כנגד עשרה ספירותיה, ולזה נאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ שקליפת הפרי הוא מחיצה בינו ובין עולם התמורות הקרוב לו כדי שלא יקבל טומאה. וזהו סוד היצר הרע והקליפה הדבוקה בנפש. ואלו הן:
* רמונים,
* אגוזים,
* שקדים,
* ערמונים,
* לוזי&quot;ם הנקר' אלבי&quot;יינאש בלעז,
* אלוב&quot;יס(?) הנקרא אלביוטאש בלעז,
* פרישים,
* פיניונ&quot;יש,
* פיסטוקא&quot;ש,
* מאוז&quot;יש(?).

ומנין שמותם ומספרם קבלתי אבל סדורם על סדר העשר ספירות לא קבלתי עד יערה עלינו רוח ממרום.


והנה העשר מיני פירות דבריאה נתברר מהם כל הפיסול' ונשארו כולם טוב. ואילן סרק הוא להפך - שהוא הכל רע - שהכל הוא קליפה. וכנגד עשרה מיני פירות דיצירה שהמוח מלבר וקליפה מבפנים (שהוא הגרעין שבתוכם), והוא כנגד זה בקליפה כשניצוץ הקדושה שנפל הוא גדול ולא יכלה הקליפה לסבול כל אותו האור בקרבה - נכנסה הקליפה בתוך הקדושה ונעשית הקדושה מקיף אליה. 

וכנגד עשרה מיני פירות דעשיה שהמוח הוא מלגאו והקליפה חופפת עליו מבחוץ - כנגדם בקליפה שלקחה ניצוץ הקדושה בתוכה להיות אליה, והיא חופפת עליו מבחוץ כקליפה אל המוח. 

וכנגד אלו השלשים מיני פירות יש שלשים אחרים מסטרא דשמאלא שצומחין בעצי היער מאליהן. ורובן אין בהם אוכל אלא כולן קליפה ואין מברכין עליהם &quot;בורא פרי העץ&quot;. ומי שמדקדק במעשיו לא יאכל מהם הואיל ורומזים לסטרא דשמאלא. 

אבל נלע&quot;ד שזה כתב הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה קודם שלמד אצל הרב זלה&quot;ה. כי הרב זלה&quot;ה כתב להפך ממנו. וזה לשונו:{{ש}}
פשתי(?) ד*רא(?) כתבו הפוסקים שכיון שלא נזרעו בידי אדם שיברך עליהם &quot;שהכל&quot;. ומורי זלה&quot;ה לא היה חושש והיה מברך הברכה הראויה לעץ או לאדמה - אפילו אם היו מדבריות. לפעמים היה מצוה שיביאו לו ד***רים שבני אדם אוכלים אותם כדי לקיים מצוה לאכול ממה שאמר הקב&quot;ה לאדם הראשון כשקלל האדמה בעבורו {{צ|וקוץ ודרדר תמציח לך ואכלת את עשה השדה}}, עכ&quot;ל.  


והנה פירות האדמה הראויים לאכילה נבראו {{גמט דגש|נ&quot;ה}} כחושבן {{גמט דגש|האדמה}}. והשאר אינם ראויים לאכילה. ולהיות פירות האדמה שהם שפלים - רוצה לומר שאינם מתגאים - לזה הם מוציאים פירותיהם וגדילים על כל המים. 

והענין - דע שכל מה שברא הקב&quot;ה - זכר ונקבה בראם, כדי שיפרו וירבו. ואפילו המים יש בהם זכר ונקבה כשנבראו וברא רקיע להבדיל בין מים זכרים לנקבות. ודע כי כל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים אלא אפילו על ידי מים נקבות מוציאין  פירותיהם. והטעם כנזכר חוץ מן החטה מן הטעם שיתבאר.{{ש}}
אמנם כל פירות האילן שהם בעלי גאוה - אינם מוציאין פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג. והטעם לפי שהוא המובחר שבמיני פירות שנאכל כולו ועם כל זה אינה מתגאה כשאר אילנות - לזה גדל על כל מים, בין זכרים בין נקבות.

אמנם החטה - להיות שהאל יתברך נתן לה סגולת המזון והיא חשובה יותר מפירות - לזה היא במעלת פירות האילן ואין מוציאין פירותיה אלא על ידי מים זכרים לבד. ולכן תמצא שדה שיהיו בה ריבוי גשמים ואינה מוציאה ריבוי תבואה, ויש שנה שיהיה מיעוט גשמים ומוציאה תבואה הרבה. מפני שהדבר תלוי במים זכרים.

ואל יקשה בעיניך שארץ מצרים מוציאה החטה על ידי מים נקבות כמו הירקות - שאין הענין כן, אלא כמו שאמרו רז&quot;ל שבכל שנה ושנה בימי תקופת תמוז הקב&quot;ה מטיל טפה אחת כמו כדור ממים זכרים לתוך הנילוס ואותה הטיפה היא כמו שאור שבעיסה ונעשים כל מי נילוס מים זכרים ואינה צריכה למי גשמים. וזאת הטיפה אינה נמנעת מלבוא בכל שנה ושנה לפי שנתנה למצרים בשביל תפלת אברהם.

והענין נרמז בפסוק {{צ|וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו' ויתן אל הגר שם על שכמה וגו'}}. והענין ששר של ישמעאל הוא '''רהב''', שרה של מצרים. ולפי שבמצרים היא שניה לארץ ישראל.{{ש}}
( {{קטן|ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר לי כי {{גמט דגש|הגר}} בגימטריא {{גמט דגש|רהב}} עם הכולל. והטעם שמצרים מיעוטה ממים זכרים הוא כי סודה מן העורף מסיגי עלמא דאתכסייא דרובה ככולה ממיין נוקבין. אבל ארץ ישראל היא במקום האורות המגולים ולכן רובה מים זכרים. והבן עכ&quot;ל}} ){{ש}}
וכמו שארץ ישראל היא בתכלית הטהרה והקדושה - ולזה היא ניזונת ממים זכרים דווקא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|למטר השמים תשתה מים וגו'}}. וכדי להבין זה הפסוק על שורשו צריך לפתוח מעינות החכמה ומקורות הבינה והשכל והדעת כדי שתבין אמרי נועם.

ודע שיש כמה בחינות של {{גמט דגש|גשמים}} וכמה בחינות {{גמט דגש|מטר}} - כנודע בכוונת ברכת הנהנין כי יסוד חכמה עליונה נקראת 'שביל' ויש בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}. והנה {{גמט דגש|שביל}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. וזהו {{צ|גשמי ברכה}} של היסוד הזה. ונקראים 'מים דכורין'.  ואם תחבר {{גמט דגש|פלא}} עם {{גמט דגש|שביל}} ושני כוללים - יהיה גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהוא במספר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. ומילויים {{גמט דגש|ק&quot;מ קכ&quot;ב ק&quot;ל}} - גימטריא עם הכולל {{גמט דגש|גשמים}}.

וזהו סוד {{צ|אשר {{גמט דגש|תנה}} הודך על {{גמט דגש|השמים}}}} - ר&quot;ל כי {{גמט דגש|תנה}} הם השלשה '''אהי&quot;ה''' עם מלויהם, אבל {{גמט דגש|השמים}} הם השלשה מילויים בלבד עם ג' כוללים. וזהו שאמר {{צ|על '''השמים'''}} - כי יותר חשוב הוא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} מן {{גמט דגש|השמים}}. ונשאר שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהם {{מכפלת גימטריא|ג'||אהי&quot;ה}}. ואם תחליף אותיות '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - הוא {{גמט דגש|גני}} בסוד {{צ|באתי לגני}}, והוא גימטריא שלשה '''אהי&quot;ה''' פשוטים.

וזהו שאמר אליהוא {{צ|כי לשלג יאמר הוה ארץ ו'''גשם מטר'''}} {{ממ|איוב|לז|ו}} כמו שנפרש אחר כך בעזה&quot;י. 


ובבינה יש {{גמט דגש|גשם}} באופן אחר.{{ש}}
כי '''אהי&quot;ה''' דהה&quot;ין שהוא ביסוד דבינה הוא {{גמט דגש|רל&quot;ב}} בציורו.{{ש}}
* כי ה{{גמט דגש|ד'}} ההי&quot;ן שיש בשם זה יש בהם ג' ציורים - {{גמט דגש|ד&quot;ו ד&quot;י וו&quot;ו}}. וכאשר תחבר כל הארבעה ההי&quot;ן - כל אחד בשלשה ציורים - יעלו גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;ח}}.
* ואות {{גמט דגש|יו&quot;ד}} הוא עשרים. ואם תחלק ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין - יהיה בגימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ב}}{{הערה|לא ברור לי למה השני וו&quot;ין הם '''בנוסף''' אל האות '''ד''' של '''יו&quot;ד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. הרי {{גמט דגש|קס&quot;ח}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ר'}}. 
* ואחר כך תצייר אות '''א''' בציור '''יוד''', ותחלק גם ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין ויהיה {{גמט דגש|ל&quot;ב}}. עם ה{{גמט דגש|ר'}} - הרי {{גמט דגש|רל&quot;ב}}.

נשארים עתה ב' אותיות {{גמט דגש|ל&quot;ף}} דמילוי '''אל&quot;ף'''. עם '''א'''' עצמה - הרי {{גמט דגש|פל&quot;א}} - הוא סוד בחינת השביל דקיק הנקרא 'פלא'  דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא. כנודע שהוא הוראת היות חיבור חכמה ובינה תדיר דלא פסיק. ולכן רומז השביל העליון הנזכר 'פלא' שהוא יסוד דחכמה ביסוד דבינה. וגם השלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר שהם ביסוד דבינה נקשרים(?) עם ה{{גמט דגש|שביל}} העליון - עם החכמה כנזכר.

והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פל&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. והם {{צ|גבורות '''גשמים'''}} שהם ביסוד דבינה, ונקראים 'מים נקבות'. ועוד יש בעטרת היסוד דבינה שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, שהשלשה מילוים גימטריא {{גמט דגש|גשמים}} כנזכר לעיל.

והנה נודע כי כמו שיש {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}} בחכמה ובינה וזעיר ונוקביה - כן יש {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}} בחכמה ובינה זעיר ונוקביה, מאחר כי שם '''אהי&quot;ה''' בחכמה אינה אלא בדרך השאלה. ולכן גם כן בזה הדרוש אין אנו עוסקים בשם קס&quot;א שבחכמה אלא בשלשה אחרים.

והנה במילוי של בינה שנתמלא מחכמה היא נותנת לזעיר והוא במספר {{גמט דגש|ק&quot;ם}}{{הערה|{{גמט|ל&quot;ף י' ו&quot;ד י'}} של מילוי אהי&quot;ה דיודין}} וה{{גמט דגש|ק&quot;ם}} של חכמה נשארת לעצמה.  ואחר כך הזעיר אנפין נותן ממילוי שקבל מבינה, והמילוי שלו שנתמלא על ידי אותה הארה של בינה לרחל. ואז גם כן מתמלא '''אהי&quot;ה''' דרחל, ואז יצאו כל הג' מילואים לחוץ לתוך עולמות בריאה יצירה עשיה. וזהו סוד {{צ|{{גמט דגש|בשמים}} ממעל}}. כי הג' מילואים דאהי&quot;ה גמטריא {{גמט דגש|בשמים}}{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} שהינם המילוים של שמות קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}. והם {{צ|ממעל}} דזעיר אנפין - כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בנצח הוד יסוד דבינה כנודע, ונעשים מקיפים לזעיר כנודע, כי שם '''אהי&quot;ה''' לעולם הוא בסוד המקיף.

ואלו שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' הם גם כן {{צ|ועל הארץ מתחת}}. כי מתחלה מתקבצים ביסוד דנוקבא ואחר כך יורדים 'מתחת לארץ' לעולמות בריאה יצירה עשיה. 

והנה {{גמט דגש|בשמים}} עם הכולל - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי על ידי מילוי השפע שיש למלכות יוצא אותו השפע במספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

והנה כאשר נכנסים נצח הוד יסוד דבינה בתוך רחל ואז  מתחברים יחד {{גמט דגש|קס&quot;א}} ו{{גמט דגש|קנ&quot;א}}. ועתה שנצח הוד יסוד דבינה אינם בתוך הזעיר - ולכן '''אהי&quot;ה''' דזעיר אנפין הוא פשוט עדיין. ועל כן אז רחל אינה מקבלת מזעיר אלא {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. וכאשר מתחברים '''קס&quot;א''' ו'''קנ&quot;א''' ו'''אהי&quot;ה''' פשוט{{הערה|{{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א אהי&quot;ה}}}} - הנה אז השפע שיוצא ממלכות הוא נקרא {{גמט דגש|שלג}} שעולה במספר הנזכר לעיל. 

אבל בעת שהמלכות מקבלת השלשה מילויים הנ&quot;ל והיא משפעת אחר כך למטה, ונודע כי בעת שמקבלת המלכות נקראת 'נקבה', ובעת שמשפעת היא נקראת 'זכר -- ולכן היא לוקחת לעצמה מדרגת הזכר שהוא במספר {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} מן השלשה מילוים הנ&quot;ל, ואז השפע שיורד למטה הוא במספר {{גמט דגש|מטר}}{{הערה|392-143=249}}.

ויש לפעמים שהמלכות לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים שגימטריא {{גמט דגש|גשמים}} במספר {{גמט דגש|ג&quot;ש}} שעולה כמנין {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג}}. ואינה משפעת למטה אלא במספר {{גמט דגש|מים}} מן {{גמט דגש|גשמים}}. והכל לפי מעשיה של ישראל למטה. ולפי ההתעוררות שעושים במעשים טובים שלהם.

ויש לפעמים שהיא לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים (שגימטריא {{גמט דגש|בשמים}}) במספר {{גמט דגש|קס&quot;א}} וגם עם עשר אותיות (שעולה {{גמט דגש|קע&quot;א}} - וזהו כשאימא אוזיפת מנהא לברתא. ואזי השפע שיורדת הוא במספר {{גמט דגש|יורה}}. ומאחר שכלול בזה השפע מן שעיר ונוקביה ביחד - ולכן הוא 'מרוה' את הארץ ואת הזרעים כמו שאמרו חז&quot;ל. 

ויש לפעמים שמתחברים בתוך המלכות כל השלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' של בינה ושל זעיר ושלה(?) - הרי {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. וגם אמרנו שבחכמה אין '''אהי&quot;ה''' אלא בהשאלה, ולכן אינה מקבלת מאבא אלא '''אהי&quot;ה''' פשוט. והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א אהי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|מלקוש}}. ומאחר שהיא מליאה מכל טוב - על כן זה השפע שיורד נקרא רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה. 

והנה מאחר שהשורש של שלשה מילוים הנ&quot;ל הם במספר {{גמט דגש|גשמים}} - לכן הוא גם כן הסימן של השפעות הנ&quot;ל! '''גשמים''' - שהוא '''ג''''שם, '''ש''''לג, '''מ''''טר, '''י''''ורה, '''מ''''לקוש '''מ''''ים. {{ש}}
וזהו שאמר הפסוק {{צ|כי כאשר ירד '''הגשם והשלג''' מן '''השמים'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ונתתי '''מטר''' ארצכם בעתו '''יורה ומלקוש'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ולמטר השמים תשתה '''מים'''}}. 

ונודע ממה שאמרו רז&quot;ל כי על ידי הצדקה הגשמים יורדים בעולם. וזה רמז כי {{גמט דגש|צדק צדקה}} גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי מצות הצדקה גורם יחוד צדק בצדקה כנזכר בזוהר פרשת בחוקתי, עיין שם{{הערה|נלע&quot;ד {{ממ זהר|ג|קיא|א}} - ויקיעורך}}. 


ונחזור לעניננו כי הנה כמו שיש {{גמט דגש|מים}} מן שורש שלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר לעיל - כן יש {{גמט דגש|מים}} מן שורש ד' מילוים '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''', שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ואלו הם מים זכרים.

ויש {{גמט דגש|מים}} באופן אחר.{{ש}}
דהיינו כאשר תחבר {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;א}} ביחד (שהם חכמה ובינה) - הרי בין שניהם {{גמט דגש|ז'}} יודין. ושני יו&quot;דין של אות '''א''' ד'''אהיה''' דמילוי '''קס&quot;א''' -- הרי {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. וזהו סוד מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|יש מים שמגדלין חכמים ויש מים שמגדילין טפשין}}. 

ויש בינונים כשמקבלים ממים זכרים ונקבות ביחד כנזכר.  וכן כמה בחינות מים אחרים. וצריך לקצר, כי כל '''מאריך''' טרחא.

והנה בזמן *** בית ראשון שהיתה בבחינת בינה עילאה, שלכן לא היה כל גפן וגפן בארץ ישראל שלא היה צריך עיר אחד לבצור. וכן ר' יהושע בן לוי שהיה אחר בית שני שהיתה בבחינת מלכות ועם כל זה חזנהו להנהו קטופי דהוה קיימי כי עגלי אמר {{צ|עגלים בין הגפנים}}. וכיוצא באלו הגוזמות. ולכן לפעמים כשהיו טובים ישראל היו בארץ ישראל גשמי ברכה מייחוד דחכמה ובינה - פעם אחד מחכמה לבד, ופעם אחד מבינה לבד, ופעם אחד מבין שניהם ביחד. והכל היה לפי מעשיהם של ישראל שעשו למטה. 

וזהו שאמר {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - הכוונה אם יהיה זכות תשתה מים זכרים לבד ולא מן זעיר אלא מן {{גמט דגש|חכמה העליונה}} שגימטריא {{גמט דגש|מטר}}.  והוא נקרא 'השמים עליונים' כי המילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' הנ&quot;ל עם השלשה כוללים{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} עם ג' כוללים}} גימטריא {{גמט דגש|השמים}} - מפני שבא מהזכר לבד. והגשם הוא מן ה{{גמט דגש|שביל}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, והוא יסוד חכמה בלבד. והמים שתשתה הם ה{{גמט דגש|ט'}} יודין של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''' שהם מן החכמה.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - שהם ה{{גמט דגש|מטר}} שנשא מן {{גמט דגש|בשמים}} כשתוציא {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} ועם השלשה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|השמים}}. וזהו {{צ|'''למטר השמים'''}} - ר&quot;ל {{גמט דגש|מטר}} שיוצא מן {{גמט דגש|השמים}}. וה{{גמט דגש|גשם}} הוא מן {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פלא}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, שהוא מהתחברות דחכמה ובינה ביחד. והמים שתשתה הוא {{גמט דגש|מים}} של '''ע&quot;ב קס&quot;א''' שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין כנזכר לעיל. וכל זה הוא מן {{גמט דגש|זכר ונקבה}} ביחד - עם שני תיבות - גימטריא {{גמט דגש|בשמים}}.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - אזי {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - ששורש המטר הוא מן שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} - כי '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש {{גמט דגש|גני}}, גימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. ו{{גמט דגש|הגשמים}} מן שלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' שיש בבינה לבד והמים הוא מה שנשא מן {{גמט דגש|גשמים}} כשמסתלק מהם '''קס&quot;א וקמ&quot;ג''' כנזכר, ונשארו כל המים נקבות לבד. 

ואלו שלשה בחינות היו מן זעיר ונוקביה בבית שני אם ישראל היו רובם זכאים היה בא להם השפע מהזכר לבד. ואם ישראל היו מחצה על מחצה היה בא להם משפע מעורב מהזכר ונקבה ביחד. ואם ישראל היו רובם **** היה בא השפע מן הנקבה לבדה. ולפעמים שהיו הרבה עונות בישראל כגון בחטא עבודה זרה, וגם שהיו עוזבים את התורה ולא היו עוסקים בה ואז אפילו מים נוקבין לא היה יורד להם.

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויחנו  ברפידים ואין מים לשתות}}. הכונה הוא כי {{גמט דגש|אין מים}} - גימטריא {{גמט דגש|קנ&quot;א}} שהוא מים נקבות; שלא היה להם מפני שהיה ביניהם פסל מיכה וגם שרפו ידיהם מן התורה. 

וכל הנזכר הוא גם כן בזמן הזה. 

והנה מכל מיני שפע הנזכר לעיל שהיה לפעמים יורד לישראל היה התמצית יורד לשבעים שרים, כמ&quot;ש רז&quot;ל במסכת תענית פרק א' על פסוק {{צ|הנותן מטר על פני ארץ וכו'}}. {{צ|תנו רבנן ארץ ישראל שותה תחלה ואחר כך כל העולם כולו. ארץ ישראל שותה מי גשמים, וכל העולם כולו שותה מי תמצית. ארץ ישראל מקשה הקב&quot;ה בעצמו, וכל העולם כולו על ידי השליחה שנאמר הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות}}, עכ&quot;ל. 

הכונה כי הבינה שיש בה {{גמט דגש|נ'}} שערים - היא הנותנת מטר. וזהו {{צ|'''הנתן'''}} - '''נ'  תנ&quot;ה''' - כי מן שלשה '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהם בבינה יוצא המטר על פני ארץ ישראל. והכל לפי זמן מעשים טובים שישראל עושים כנזכר. 

אבל {{צ|'''ושלח מים'''}} נקבות {{צ|על פני חוצות}} בחוצה לארץ שמתחלה יותן ביד '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב''' - אחר כך הם מחלקים לשבעים שרים. וזהו {{צ|{{גמט דגש|שלח}}}} חסר '''ו'''' כתיב - עולה {{גמט דגש|סמא&quot;ל רה&quot;ב}} שהם הם שלוחים של הקב&quot;ה. 

ועתה אחר החרבן נהפוך הוא - אשר אנו לוקחים התמצית והמה לוקחים השפע בעצמו כנזכר בזוהר פרשת תרומה {{ממ זהר|ב|קנב|ב}} על פסוק {{צ|ועשית השלחן עצי שטים וגו'}} - {{צ|כל זמנא דישראל עבדו רעותא דמאריהון הא על פתורא דמלכא אינון אכלי, וכל סעודתא אתתקן להון ואינון מההוא חדוה דלהון יהבי גרמי דאיהו תמצית לעכו&quot;ם. וכל זמנא דישראל לא עבדי רעותא דמריהון - הא סעודתא לכלבא ואסתלק לון תמצית - ככה יאכלו בני ישראל את לחם טמא בגוים - דהא תמצית דגעולי עכו&quot;ם אכלי. ווי לברא דמלכא דיתיב ומצפה לפתורא דעבדי מה דאשתאר מן פתורא איהו אכיל!}}. עכ&quot;ל. 

ולכן נתקיים עתה בעונותינו הרבים הפסוק {{צ|ועצר {{גמט דגש|השמים}} ולא יהיה {{גמט דגש|מטר}}}} - כי היא הולך בחוצה לארץ לעבדים כי הם לוקחים ה'''מטר''' שהוא {{גמט דגש|גני}} בא&quot;ת ב&quot;ש, והמילויי' יורדים בארץ ישראל שהוא כמספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

וזהו סוד {{צ|תחת {{גמט דגש|שפחה}} כי תירש גבירתה}} - כי מתחלה כל ה{{גמט דגש|ד'}} מילואי '''אהי&quot;ה''' - {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}} - הכל היו משפיעים בארץ ישראל בסוד {{צ|'''ויתרו''' ארץ כנען}} - כי ארבעה מלוי '''אהי&quot;ה''' גימטריא {{גמט דגש|יתרו}}.  ואז היתה נקרא ארץ ישראל {{צ|{{גמט דגש|גבירתה}}}} - כי ארבעה מילויים עם ארבעה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|גבירתה}}. והמילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' בלבד  היו  יורדים בחוצה לארץ שהם גימטריא {{גמט דגש|שפחה}}.

אבל עתה {{צ|תחת '''שפחה''' כי תירש גברתה}} - כי בארץ ישראל אינו יורד כי אם השפע במספר {{גמט דגש|שפחה}}, אבל בחוצה לארץ הוא יורד כמנין {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}.  וזהו שאמר {{צ|{{גמט דגש|תנה}} עון על עונם ואל יבואו {{גמט דגש|בצדקתך}}}} {{ממ|תהלים|סט|כח}} שעולה {{גמט דגש|יתרו}} במספר ארבעה מילואים. 

וזהו שאמר הכתוב {{צ|כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים}}. ר&quot;ל וכי ימכור 'איש' - דא קב&quot;ה, {{צ|את בתו}} - דא שכינתא, {{צ|לאמה}} - שלא יהיה לה שפע אלא מה שהיה אל השפחה מקודם והשפחה שיהיה לה עתה מה שהיה מקודם לגברתה. {{צ|לא תצא כצאת העבדים}} שיוצאים בראשי אברים, אבל היא אינה יוצאת בראשי אברים שהוא {{גמט דגש|קס&quot;א}} הראשון שהם בחכמה בינה דעת בג' ראשונים שלה. אלא עם הג' '''אהי&quot;ה''' בלבד שעולים {{גמט דגש|תנה}} הרמוז בראשי תיבות {{צ|'''ל''''א '''ת''''צא '''כ''''צאת '''ה''''עבים}} - הוא {{גמט דגש|תכלה}} גימטריא {{גמט דגש|תנה}}. 

או ר&quot;ל אף על פי שהיא נמסרת ל{{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום לא תצא כצאת העבדים אלא {{צ|ומלכותה בכל משלה}}. וזהו ששלשה מילוים עם שלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|שלטון}}, וגם גימטריא {{גמט דגש|שופט}}. שאף על פי {{להשלים}}


-----------</text>
      <sha1>s9kevrc2kirmjra1732gyz7ztabzxfy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080612</id>
      <parentid>3080590</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T21:25:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* מעלות פירות ארץ ישראל */ 59 עמוד שני</comment>
      <origin>3080612</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="208251" sha1="7il8k8x08dshsajuqaa65km26ni4rpq" xml:space="preserve">
__TOC__

===סגולת ומעלת ארץ ישראל===
'''סגולת ומעלת ארץ ישראל'''

שמעו  דבר יהוה אוהבי דעת נוצרי יראה ברחו לכם מכזיב ועד  אמנה.  ראויה להתכבד על שולחן מלכים - 'מאן מלכי רבנן' . כי נגידים אדבר  ואודיע קושט אמרי אמת  מיוסדים על אדני הקבלה הנאמנת האמורה מפי ארון העדות אמון רבתא נהירו דאורייתא, הוא גלא עמיקתא,  כבוד גדולת מעלת הרב המופלא רבינו הקדוש כמלאך ה' '''כמוהר&quot;ר יצחק לוריא אשכנזי''' הנודע בשם '''האר&quot;י דבי עלאי''' זלה&quot;ה. ומשנהו אבי החכמה אשר מלא את ידו לשבת על כסאו - הוא תלמידו נאמן ביתו חי מדבר אלהי בוצינא דנהורא כבוד מע' הרב '''רבינו חיים ויטל''' זלה&quot;ה. {{ש}}
עלימו תטוף מלתי.  ושניהם בנעימים יחד קולם אשמיע, ודבריהם אציע בכל מקום שהדין כך והצע&quot;ה צריכה לכך. 'שמעו ותחי נפשכם'  דברי האר&quot;י זלה&quot;ה בגדולת ארץ ישראל ומקצהו תראו מראות אלהים ומעט מחזיק את המרובה. 


הלא כה דברו על  מאמר הזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ט {{ממ זהר|ב|רט|ב}} וז&quot;ל: {{ש}}
{{צ|ברקיע דעל ארץ ישראל אית פתחא חדא דאיקרי '''גבילו&quot;ן''' ותחות האי פתח אית שבעין פתחין אחרנין לתתא, ושבעין ממנן נטרין מרחוק תרי אלפין אמין דלא קרבין לגביה. וההוא פתחא סליק לעילא לעילא עד די מטא לגו כורסייא עילאה, ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע עד תרע' דפתחא דאיקרי '''מגדו&quot;ן''' דתמן איהו סיומא דרקיעא דתחומא דארעא דישראל וכו'}}. 
       
פירש גם האר&quot;י זלה&quot;ה  כי באמצע השער והפתח שהוא כנגד ארץ ישראל יש פתח גדול, וסביב הפתח ההוא יש ע' פתחין שמשם ניזונים ע' אומות מתמצית הפתח ההוא. ובאותו פתח יש פרוכת דקדושה דלא שבק לסיטרא אחרא שיזונו משם, כנזכר בפרשת תרומה קמ&quot;א ע&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}. והוא לבוש גם כן אלא שהוא קדוש. ולכן אין הקדושה מתגלית בזמן הזה. 

וגם הפתח הוא באמצע הרקיע ונשפע אח&quot;כ לארץ התחתונה דרך הפתח ההוא. ויש פרוכת גם כן אחר לעכב הסטרא אחרא שלא יכנס לארץ ישראל. וזה הפתח מכוון באמצע כל הרקיעים עד שמגיע לכל בחינת יסוד שבמלכות, נקודה קדישא שבכל העולמות עד כורסיא קדישא. ומשם עולין כל התפלות והנשמות העולות למעלה בלילה. ואעפ&quot;י שאמר בפרשת ויקהל דף ר&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ב|רא|ב}} כי התפילות סלקין במזרח ובמערב וכו' - זהו בעלית האוירין, אבל אחר כך כולן נכנסין דרך הפתח ההוא האמצעי. 

והנה אלו הרקיעים אינם מתגלגלים אלא קבועין. ולכן תמיד פתחם מכוין כנגד ארץ ישראל. אך הגלגלים הקבועים ברקיע הם הסובבים. ונמצא כי כשאנו אומרים שהרקיע קבוע הוא על זה הרקיע. וכשאנו אומרים ש{{צ|גלגל חוזר}} - הוא הגלגל ולא הרקיע. ורבי ישמעאל ור' אליעזר אינן עושין עיקר מן הגלגל אלא מן הכוכב  שבו. ואמרו כי מזל חוזר ורקיע קיים. וכן הוא האמת. כי הגלגל והכוכב שבו - הכל נקרא על שם הכוכב. כי הכוכב הוא נקודת הגלגל ונשמתו. והגלגל הוא גופו בסוד העגולים שיש לכל העולמות כנ&quot;ל. וזהו הטעם שאין נזכר בדברי רז&quot;ל תנועת גלגל אלא תנועות הכוכב לבדו. והרקיע קבוע במקום אחד כאהל.


'''והרב חיים ויטאל ז&quot;ל''' כתב וזה לשונו: {{ש}}
דע כי הלא ארץ ישראל הוא באמצע הישוב, וכנגדה למעלה ברקיע יש באמצע הרקיע פתח אחד גדול כשיעור רחב ארץ ישראל ונקרא '''גבילו&quot;ן'''. ותוך זה הפתח לתתא מיניה יש פתחים אחרים באמצעית'. נמצא שהם {{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים לקבל ע&quot;א סנהדרין. וכל הני פתחים ע&quot;א נקראים {{צ|שערי צדק}}, והם קדושים, ואינם מצד האומות ח&quot;ו. 

ויש סביב ע&quot;א פתחים אלו מגרש ב' אלפים אמה לכל צד, ושם נגמר שיעור הרקיע שעל ארץ ישראל. ואלו השני אלפים אמה לכל צד הם משרז&quot;ל  על תקנת תחומין בשבת כי כולם הם קדושה עצומה. ובסיום זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל יש דלת אחד שהוא סוגר זה הרקיע דשריא על ארץ ישראל. ופתחין אלין כשרוצה הקב&quot;ה - סגרם. ונקרא זה הדלת '''מגדון'''. 

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;ולכן יהושע כשנכנס בזה הדלת תיקן לישראל ברכת הזן. וזהו {{צ|על הארץ ועל ה{{גמט דגש|מזו&quot;ן}}}} - גימטריה {{גמט דגש|מגדו&quot;ן}}. וזהו סוד {{צ|מגדל עוז שם יהוה '''ב''''ו '''י''''רוץ '''צ''''דיק}} {{ממ|משלי|יח|י}} -  ר&quot;ת '''צבי'''. ר&quot;ל {{צ|מגדל עוז}} נקרא ארץ צבי ששוכן בה {{צ|שם יהוה}} שהיא השכינה. ובו {{צ|ירוץ}} יסוד שנקרא  'צדיק' דרך הפתח והדלת שנקרא {{גמט דגש|גבילו&quot;ן מגדו&quot;ן}} שמספרם גם כן {{גמט דגש|צדי&quot;ק}}.  וזה סוד הפסוק {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו}} {{ממ|תהלים|קיח|כ}}.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt;

ומ{{גמט דגש|ע&quot;א}} פתחים אלו ניזונים ארץ ישראל שהם {{גמט דגש|ע'}} נפש לבית יעקב. והסוד כי {{גמט דגש|ע'}} ענפים יש באילן העליון ומהם נשמות ישראל. אם כן לכל ענף יש פתח אחד, ואין כל ישראל ניזונים מענף אחד ומפתח אחד. והפתח שבאמצע הוא כנגד השכינה עצמה שנקרא {{צ|צדק ילין בה}} {{ממ|ישעיה|א|כא}}. והשבעים אחרים נקראים {{צ|שערי צדק}}. 

וסביבות אלו ה{{גמט דגש|ע'}} פתחים שבארץ ישראל רחוק ב' אלפים אמה לכל צד (שהוא סיום רקיע ארץ ישראל) - שם שרויים {{גמט דגש|ע'}} ממנן, כל אחד כנגד פתח אחד. ומתמצית ושיורי השפע דארץ ישראל לוקחים אותם ה{{גמט דגש|ע'}} ממנן כל אחד מפתח אחד - אך אינם קרובים אליהם ח&quot;ו. ואז נעשה שאר הרקיע {{גמט דגש|ע'}} רצועות, וכל ממנא שליט על רצועת הרקיע שלו. 

נמצא כי הרקיע של ארץ ישראל ושאר הרקיע - הכל הוא רקיע אחד, רק שאותו שיעור הרקיע שכנגד ארץ ישראל יש בו אותם הפתחים. וכן הוא בכל העשר רקיעים הנזכר שהם נקראים {{צ|יריעות המשכן}}. וכן למעלה מהם עד כסא הכבוד {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}} - באופן כי כל ארץ ישראל אין עליה שום קליפה חופפת, ומן האי סטרא ומהאי סטרא הכל נפתח. כי אין לומר כי בקצה האחד של ארץ ישראל הוא פתוח והשאר סתום - כי כל גבול ארץ ישראל מן הקצה אל מהקצה הוא פתוח. 

ואמר כי טעם פתח הזה הוא כי הוא היה דרך ומבוא לעלות משם סוד ריח הקטורת והקרבנות כשהיה בית המקדש קיים, ואז היה המקום פנוי ע&quot;י אותו הריח העולה משם כנזכר. 
אך כשגרמו חובין שהוא בעת החורבן - אז נתקרבה הקליפה מכל הקצוות הסובבים את אויר ארץ ישראל עד שנתחברו ד' קצוותיה אל תוך נקודת המרכז האמצעי של ארץ ישראל. ואז כביכול נפסק השפע והדבקות אשר לארץ ישראל עם ירושלם העליונה, ואז שלטה הקליפה ונחרב בית המקדש בעוונותינו. 

אבל צריך לדעת כי לא נסתם כל הפתח הנזכר ברגע אחד בעת החורבן, אמנם על ידי התועבות והגילולים שהיו מקריבין וממשיכין את הקליפה מעט מעט עד שנסתם הכל ואז נחרב הבית. ולכן תמצא כי תחלה נחרבה כל ארץ ישראל, והוא בגלות שומרון, הם היוד השבטים, כי נתמלאת סאתם עד שהקליפה גברה שם. ואח&quot;כ גם בני יהודה נתמלאת סאתם. אז נתקרבה הקליפה עד נקודת ציון שהוא אמצע כל העולם, ואז נסתם הכל ואז נחרב הבית בעוונותינו הרבים.


ועתה צריך לדעת שהלא הארץ בעצמה היא קדושה והיא חלק השם יתברך מכל שבעים ארצות , ואיך תוכל הקליפה ליכנס בחלקו יתברך? {{ש}}
לכן השיב כי האמת הוא כי בארץ בעצמה אין להם חלק כלל. האמנם הענין נמשל למי שיש לו עבד אחד וברח ממנו אל בית חבירו - אזי הוא נכנס שם ומכיר את שלו ונוטלו והולך לו. כן ישראל קנו אדון לעצמם בעונותיהם, ונמכרו לעבדים אל הקליפה. בכל יום מקטרים ומזבחים להם עד שברצונם נמכרו להם לעבדים 'להיות להם לאלהים'. ואז הקליפה נכנסה לארץ ישראל ולקחה את העבדים הנמכרים לה ודחה אותם לבר ולקחם בארצה והלכה לה משם, ואז חזר הפתח הנזכר להפתח תכף ומיד. 

וא&quot;ת אם חזרה הקדושה למקומה איך נשאר ארץ ישראל חרבה?

התירוץ הוא כי השכינה עלתה למקומה, וישראל בעונותינו הלכו בין האומות ונשארה הארץ שוממה מבלי בניה ובלי בעלה. ולכן לא חזרה להתיישב עד ישקיף וירא ה' משמים. ואחר שהקדושה נסתלקה כדי שלא תשרה במקום הטומאה (כי זה דרכה כנודע בסוד טומאת מת) - לכן שם הקב&quot;ה פרכת מסך אחד מהקדושה על אותו פתיחו דעל גבי ארץ ישראל. ובזה אין הטומאה שורה שם וגם הקדושה העקרית אינה שורה שם. ונשארה כביכול האשה עגונה ואינה נשאת לאחר.  


וכוונת פרוכתא דא נלע&quot;ד  חיים כי נודע בעת שהמלכות המלבשת גבורה ודין אזי פועלת הדין על ידי לבוש החיצון מכל - שהוא גוון תכלת שמכלה את הכל. והנה אפילו החיצונים יראים אז ממנה כי {{צ|חמת מלך מלאכי מות}} {{ממ|משלי|טז|יד}}. ובראות החיצונים המלכות בלבוש תכלת כנזכר - אזי בורחים משם. 

וזה סוד {{צ|ההוא חופאה קלישא}} הנזכר בזוהר חלק שני דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|א}}, עיין שם, שהוא סוד הלבוש החיצון שבסופו הם הלבושים היותר פנימיים ונקראים {{צ|פרוכתא קדישא}} בערך הפנימיים *** כנודע. ולכן החיצונים אינם יכולים ליכנס שם. וכן הברכה והשפע נמנע - כי תוקף הדין הנכלל באותה חופאה אינו מניח לרדת הברכה כיון שאין זכיות בישראל מעוונותינו. ולכן נשארת ארץ ישראל חריבה - ולא מצד הטומאה, רק בשב ואל תעשה. ולטעם זה נקראת {{צ|חופאה קלישא}} כי כמעט היא נקראת קליפה כנגד מה שלמעלה ממנה.{{הערה|כנראה עד כאן דברי הר' חיים ויטאל - ויקיעורך}}


'''והרב  המקובל האלהי מוהר&quot;ר משה קורדוירו זל&quot;ה''' כתב  זה לשונו: {{ש}}
{{צ|בכל רקיעי' אית פתחין ידיען}} - ענין פתחים אלו הם כאלו תאמר ארץ מצרים היא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה היא מחזקת כנגד הרקיע כך וכך מעלות, וכל אותן מעלות הרקיע שהם כנגד חלק הארץ  יקראו פתח אחד. 

ועם היות שיתגלגל הרקיע - אין לחוש,  כי כל חלק מהרקיע כשיגיע כנגד הארץ והשר שלה - ישפיע מעין שפע השר הממונה. והפתחים האלו נחלקים בישוב ששם שוכנים {{גמט דגש|ע'}} אומות, וארץ ישראל היא נקודת מרכזם. וכל ה{{גמט דגש|ע'}} יש להם רצועה שהוא פה להם לשאוב מפתח ארץ ישראל. ולזה היו כמה מלכים בארץ ישראל שלא היה להם בארץ ישראל אלא עיר אחד או חלק כמו ל&quot;א מלכים שכבש אותם יהושע, ושאר ישובם היה במרחקי הארץ (כדפי' רז&quot;ל),  מפני שפתח שאיבת השפע הוא סביב לארץ ישראל. 

וכל {{גמט דגש|ע'}} ממנן נטרין מרחוק תרי אלפי אמין - סודו הוא כי אלו הב' אלפים הוא סוד {{צ|תחום שבת}}, והיוצא חוץ לתחום יוצא אל קליפות. שתחום שבת ותחום ארץ ישראל שהוא אלפים אמה הוא סוד {{צ|הנוגה}} כנודע, הסובב ומתחם ארץ ישראל שלא יכנס אליה חצוני ערל טמא. וחלק ארץ ישראל עולה נקי ובר עד כסא הכבוד. ופתח היכל לבנת הספיר מכוונת כנגדה, ונוגה סובב גבולה ממנה ועד רום רקיעין. ושרים סביב לה שואבים מתמציתה. והם פתחי השרים חלקם אשר נגד ארצם ברצועות משוכות אלו על אלו בענין שכולם שואבים דרך אותו הנוגה. 

והנה כסא הכבוד משפיע כל בחינת ההנהגה לעולם לארץ ישראל וכח כל הנמצא בה. והם סוד {{צ|שערי צדק}}; כי 'צדק' היא מדת המלכות . ואור המלכות המשתרבב מכסא הכבוד דרך ההיכלות, ושוכן בארץ ישראל בסוד {{צ|סתר המדרגה}} הזאת שתחומה נוגה לו סביב ומתוכם כעין חשמל. והכלים הגשמיים שיפעל בו המעשה הוא הרקיעים. ובהגיע הרקיע כנגד אוירה של ארץ ישראל - מתבטל כל כחו וכח השרים שקבל, והוא פועל ברצון השופע כעין שהוא עושה לכל שר ושר - שכל חלק הרקיע שהוא מכוון כנגד ארצו מנהג כפי השפעה הנשפע וחלק התמצית שמקבל מלמעלה.


והנה כיון דגרמו חובין והיו ישראל עובדים עבודה זרה - היו האומות שולטות בארץ, נכנסות ומשיגות גבולן של ישראל, וישראל נמסרין תחת ידם, כגון סנחריב וכיוצא. עד שבא נבוכדנצר ואז אתקרב קליפא כלא כחדא והיתה שליטה אל החיצונים על ישראל לכלות ח&quot;ו, עד שהחריב המקדש והגלה את ישראל ודחה לון לבר. ואע&quot;ג דדחה לון לבר - עכ&quot;ד משכנם שם אינו קבוע - דלא יכיל לשלטאה בההוא דוכתא קדישא, ולא הרגיעה שם לילי&quot;ת.  וחזר לו נבוכדנצר ושאר המלכים אל מקומם. ועם היום שנתיישבו גוים בארץ ישראל - עכ&quot;ז ישובה אינו ישוב הגורם שתשלוט הקליפה אלא כענין טעם החרבן  דמסיק לבד{{הערה|יתכן שיש להגיה כאן &quot;דמפיק לבר&quot;, וכפי שנזכר לעיל בענין עבד שברח וכולי, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. וקב&quot;ה עבד דלא תשלוט. שגרש הקליפות אחר שנתנקמו מישראל כדי רשעתם. אהדרת ההיא קליפה וחזרו גבולי ישראל אל גבולם העליון. ואלו עמדו ישראל על מקדשם בגלות יכניה וכיוצא שלעולם נשארו ישראל על מכונם - לא היה צריך דבר, שהיה ראוי שע&quot;י העבודה ישאבו הרוח העליון: אמנם נחרב הבית וגלו ישראל.

מה עשה הקב&quot;ה? נטל פרוכתא. והוא סוד {{צ|ופרשו עליו בגד כליל תכלת}} {{ממ|במדבר|ד|ו}}, והוא כח אמצעי בין הקדש והחיצון. ונותן גבול להחיצונים שלא יגשו אל הקדש. 

והנה בהיות ישראל גולין אזי אויר ארץ ישראל הוא מאיר מהקדש דרך פרכת בגד כליל תכלת זה. אמנם בהיות ישראל על מכונם - אין בין ישראל לאביהם שבשמים מפסיק כלל, ויושבי חוץ לארץ  הם שואבים דרך ד' קליפות. 

והנה סגולת ההוא פרוכתא הוא שגורם שתצמצם למעלה ולא תאיר אל התחתונים, ולזה לא יושפע עליהם שפע ואור השכינה באור הקודם, אבל נמצא בה כשיעור מה שעובר דרך הפרוכת. ועדיפא מחוץ לארץ  שאין אותו המעט המאיר עובר דרך החיצונים. וגם הנשמות מדי עלותם לא יצטרכו מתי ישראל לשבר כח ד' קליפות, אלא כבוד השם המאיר דרך הפרוכת הזה שאינו טמא - יאספהו. לזה בזמן רשב&quot;י שהיה חרבן אמר שאויר ארץ ישראל הוא טהור ומחכים וכיוצא, ולא גרעה מעלת ארץ ישראל ח&quot;ו. אמנם תגבורת האור לבנות בית המקדש אי אפשר מן הטעם הנזכר לעיל.


ואמנם יש לדקדק עתה שבמקום הבית נעשה בית מרגז לישמעאלים - מאי איכא למימר? שהרי {{צ|שם הרגיעה לילי&quot;ת}} {{ממ|ישעיה|לד|יד}}!? {{ש}}
וי&quot;ל שזו שליטת ש‎‎ָׂרָם שנתן לו הקב&quot;ה בזכות המילה כנזכר בזהר.  אמנם לא ישכון שם לטמאה כדרך ששולטת {{צ|מחוילה...באכה אשורה}} {{ממ|בראשית|כה|יח}} ששם משכן הקליפות והשר. אבל כאן בארץ ישראל הם יושבים העם לבד ושואבים שפעם מבחוץ ממה שכנגד גבולם, ואין להם חלק בפרוכת כלל וכ&quot;ש במה שלמעלה ממנו. ואותה העבודה שהם עושים - מתגלגלת עד שיוצאה לחוץ אל משכן השר.


ודע כי תחלת המציאות אחר התגברות החיצונים וסלוק שכינה מהתחתונים לסבת הפגם והעון שגרמו  הדורות הראשונים דור אחר דור - נתחזקה הקליפה ונסתמו פתחי הקדושה, ועמדה שכינה בעליונים זולתי מה שנתלבש בחיצונים בסוד {{צ|ומלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהלים|קג|יט}}. וזהו גם כן היה ברדת של ישראל בגלות מצרים כדכתיב {{צ|אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה}} {{ממ|בראשית|מו|ד}}. ולכן כשנראה למרע&quot;ה {{ממ|שמות|ג|ב}} נראה {{צ|מתוך הסנה}}  (דהיינו הקוצים, להראות סוד התלבשות) - {{צ|'''לַבת אש'''}} - שהיא 'בת עין'  הנקראת 'בת מלך' איך היתה מלובשת בתוך הקוצים. 

כך עתה בגלות הזה השכינה היא מתלבשת בתחום שרו של עשו כדי לשמור ישראל שם שתי שמירות. 
* האחת שלא ישתקעו בתוך הקליפות כי {{צ|חונה מלאך יהוה סביב לראיו ויחלצם}} {{ממ|תהילים|לד|ח}} מכל צד הקליפה הרוצה להגביר עליהם כדי להחטיאם. וכמעט האויר הקדוש שוכן אתם בתוך טומאתם. 
* שנית לשמרם שמירת הגוף שלא יאונה אליהם כל און, כענין {{צ|יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך}} {{ממ|דברים|כג|טו}} ואויר חוץ לארץ  מתקדש. 

ומטעם זה נאמר {{צ|דרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום}} {{ממ|ירמיהו|כט|ז}}. כי הנביא גלה להם סוד השכינה עמהם בגלות, ואויר קדוש השוכן אתם בתוך טומאתם, והמלך והמלכה גולים עם בניהם ושם מתייחדים בתוך הגולה. וז&quot;ש {{צ|כי בשלומה יהיה לכם שלום}}  שהוא היסוד וייחוד. 

וזהו סוד {{צ|שכינה גולה עם ישראל}} - עם היות שאינה בגלות - אלא לשמור את בניה לבלי יטמאו בין האומות ולא יוזקו, דשכיחא שם היזקא מפני האויר הטמא. ובהיותה שם - האויר מתטהר. 

ואין לתמוה על כך. שהרי ישראל קודם שנכנסו לארץ ויצאו ממצרים והלכו במדבר....'''נח&quot;ש שר&quot;פ ועקר&quot;ב וצמאו&quot;ן''' {{ממ|דברים|ח|טו}} - האיך הקריבו קרבן והיו בתוך ענני כבוד? אלא העננים היה להם אויר, ואויר של ארץ ישראל היה הולך עמהם. כי אותו הפתח הנזכר לעיל נפתח להם במדבר נוכח מושב בני ישראל והלך עמהם על ראשם עד שעמד כנגד כל ארץ ישראל שיעור ת' פרסה. והוא מתחילת גבול ארץ ישראל ועד קצהו.


וצריך לידע כי ענין גלותנו הוא שכל כך פגמו הנשמות עד שהשכינה גולה ונסתלק ממנה השפע מכל הבחינות מכל וכל. וזהו גלות השכינה החלטי - לא צער שתצטער היא מכאב הבן - אלא זה הוא צער עצמי הנוגע אליה. וזה לא היה דווקא אלא בחורבן בית שני כמו שפירשו בתיקונים  על פסוק {{צ|ונהר יחרב ויבש}} {{ממ|איוב|יד|יא}} בענין שפע הנהר הנמשך לשכינה. ופירשו {{צ|יחרב}} בבית ראשון - כי {{צ|יחרב}} הוא כמו {{צ|חרבו המים}}, שאינו יבשות אלא נגיבות, אבל עדיין נשאר לחות השפע קצת. {{צ|ויבש}} - בבית שני, כי {{צ|יבש}} היינו שנתייבש מכל וכל, שנסתם שער השפע מכל וכל. 

וז&quot;ש הכתוב {{צ|ויקרא אֲדנָי '''יְ''''הֹוִה '''צ''''באות '''ב''''יום '''ה''''הוא לבכי ולמספד}} {{ממ|ישעיה|כב|יב}} שהוא ר&quot;ת '''הצב&quot;י'''. כשנחרב קרא לבכי כי {{צ|'''צבי''' לצדיק}} נחרב ויבש, וראוי לו לבכי ולספוד עליו על הצדיק שאבד  למטרוניתא להשפיע עליה, ועתה כל הנשפע שמשפיע לחוץ יוצא ל{{גמט דגש|ע'}} שרים, בני שפחה בישא. 

והנה {{גמט דגש|צבי}} גימטריה {{גמט דגש|ק&quot;ב}}. חִדֵש שעל ידי הצדיק שהוא היסוד מתחברים גם כן '''ק''''דושה '''ב''''רכה (שהם תפארת ומלכות). ועתה הצדיק אבד - נעשה '''ק&quot;ב''' ישן ו'''ק&quot;ב''' חרובין - שכל השפע של הקדוש ברוך הוא ד&quot;קדושה ו&quot;ברכה - הוא יורד לעלמא דחרוב, סוד {{צ|'''קב''' חרובין}} שהוא לקליפת נגה (כנודע בדרושי האר&quot;י זלה&quot;ה באורך, עיין שם בדרוש של מרכבת יחזקאל). ועיין שם הזוהר פרשה תרומה על פסוק ועשית שלחן (צ&quot;ל מנרת) זהב טהור וגו'. 


וא&quot;ת - כיון שנסתם שער השפע - אם כן מה יתן ומה יוסף העוסק במצוה או הפוגם? {{ש}}
וי&quot;ל כי העושה מצוה בזמן הזה הוא עושה סמך לשכינה ומושך לה שפע כזיעה בעלמא - ועכ&quot;ז יש לו שכר טוב. ועל זה נאמר {{צ|שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה}} {{ממ|ישעיה|סו|י}} - כי סמך הוא עושה לה, ואדרבה יותר שכרו גדול. 

והעד על זה בת מלך בהיותה יושבת בהיכל המלך אביה - עבודתה שעושין לה אינה כל כך נחשבת כמו עבודה שעושין לה בהיותה בגלות. ואז כשהעבד נותן לה אפילו עשב לח - חשוב אליה יותר מכל מעדני מלך בשער המלך לפי הצורך. לכך עבודה המועטת שעושין לה בזמן הזה הוא חשוב מכל אילי נביות בזמן ההוא!


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt;זהו סוד שאמרו ז&quot;ל במדרש משלי והובא בילקוט דף ק&quot;מ ע&quot;א וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|א&quot;ר יוחנן &quot;טוב פת חרבה&quot; {{ממ|משלי|יז|א}} - זו ארץ ישראל שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח בכל יום ודר בתוכה - זוכה לעה&quot;ב. &quot;מבית מלא זבחי ריב&quot; - זו חוצה לארץ שהיא מלאה חמס וגזילות}}. 

הכוונה כי בעוונותינו הרבים עתה בעת החורבן השפע שמקבלת השכינה הוא התמצית ממה שהיתה מקבלת מקודם בבנינה. והשפע בעצמו לוקחת בעוונותינו הרבים השפחה בישא,  כמה דאת אמר {{צ|תחת שפחה כי תירש גברתה}} {{ממ|משלי|ל|כג}}. אבל עדיף אותו השפע המועט שיורד בארץ ישראל שהוא בתוך אויר הקדוש - מכל השפע היורד בחוץ לארץ  בתוך אויר הטמא. וז&quot;ש {{צ|טוב פת חרבה - זו ארץ ישראל}}, ואין לה עתה אלא התמצית. {{צ|שאפילו אוכל אדם בה פת ומלח}} - שאינו גורם במעשיו הטובים שלו להוריד אלא התמצית בלבד - מכל מקום {{צ|זוכה לעה&quot;ב}} - כי זה המעט שגורם הצדיק במעשיו להוריד בארץ ישראל הוא חשוב לשכינה מכל אילי נביות בזמן שבית המקדש היה קיים כנז&quot;ל. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|'''י''''פרח '''ב''''ימיו '''צ''''דיק ורוב שלום עד בלי יָרֵח}} {{ממ|תהלים|עב|ז}} - הוא ראשי תיבות '''צב&quot;י'''  למפרע - להורות כי צדיק שדר בארץ צבי בזמן {{צ|בלי ירח}}, שהירח היא בחסרונה, גורם {{צ|רוב שלום}} יותר מבזמן שהיתה הלבנה במילואה.&lt;big&gt;)&lt;/big&gt; 


ועל דרך הזה הפגם הגדול הוא כי מי שיטול מלפניה המאכל המועט ההוא - אז בוודאי היא בכעס גדול ותענישהו עונש גדול. כי הקרוב אל הדבר קל שבסבות יפסיקהו והיא בעצמה מגוללת בדין, וקלה שבסיבות יהפכה לדין חזק. וזה טעם הצרות התכופות בגלותינו זה מה שלא היה כן בשאר הגליות. מפני שבשאר הגליות שלא היתה עמהם אלא לשמרם בלבד - לזה היה לה שפעה בכל יום כנודע. אמנם עתה שנסתלק לה השפע מכל וכל והיא נקרא {{צ|סוכת דוד הנופלת}} {{ממ|עמוס|ט|יא}} - 'שנפלה' לא נאמר אלא 'הנופלת', להורות שלעולם היא בעוונותינו נופלת. להיות שנסתם השער השפע שאינו נשפע למטה זולת הספיחים וספיחי הספיחים שאנו אוכלים. וכן תמיד מאותו השפע שהיה בה נזרע  עתה בזמן הגלות, ולכך לעולם חוזרת לאחור. וזהו {{צ|הנופלת}} בכל יום, שאין יום שאין בו קללה מרובה מחברתה.  כי כל עוד שהולך השפע מתמעט כחו, כענין הספיחים שיש להם כח חזק ,וספיחו ספחים שהוא השיחים הוא יותר מעט, וכל עוד שהולך הוא מתמעט.


ולכן עיקר כוונת הרשב&quot;י בחבור ספר הזוהר היה לזה. להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ואין עוזר - רצה לייחדה עם הת&quot;ת ייחוד מועט על ידי חיבור זה במה שיהיה הוא עם חבריו עוסקים בסוד. וכמו{{הערה|נלע&quot;ד שיש להוסיף כאן מלת &quot;כן&quot;. &quot;וכמו כן וכולי&quot;. וצע&quot;ע - ויקיעורך}} כל מי שזוכה לעסוק בזה החיבור הוא גורם לייחד קב&quot;ה ושכינתיה ע&quot;י היסוד שהוא סוד  {{גמט דגש|רז}} דהיינו {{גמט דגש|אור}}. 

וגם על ידי החיבור הזה הוא ביטול הקליפות וקללות הגלות והשבתת קטרוגם שהן לוחמות בכל עת ובכל שעה נגד השם ונגד שכינתו, ונגד בניה ישראל הנתונים בגלות בין האומות הנקרא  {{צ|חיוון בישין ודובין דאכלין ענא}} שהם ישראל כאומרו {{צ|ואתנה צאני וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לד|יז}}. 

ועסק התורה יקרא {{צ|הקלע והחרב והרומח}}, והם בחינת הסודות להצילם מרעתם בחיבור הזה, כמ&quot;ש בס' התיקונים דף ע&quot;ג ע&quot;ב על פסוק {{צ|ורוח אלהים מרחפת על פני המים}} {{ממ|בראשית|א|ב}}:
: מאי {{צ|ורוח}}? אלא בודאי  בזמנא דשכינתא נחתת בגלותא - האי רוח נשיב על אינון דמתעסקים באורייתא, בגין [ד?]שכינתא אשתכח בינייהו. והאי רוח איתעביד קלא ויימא הכי: {{צ|אינון דמיכין ושינתא בחוריהון, סתימין דעיינין, אטימין דלבא - קומו ואתערו לגבי שכינתא! דאית לכון לבא בלא סכלתנו למנדע בה ואיהו בינייכו!}}. ורזא דמלה {{ממ|ישעיה|מ|ו}} {{צ|קול אומר קרא}} כגון {{צ|קרא נא היש עונך ואל מי מקדושים תפנה}} {{ממ|איוב|ה|א}}. והיא אמרת {{צ|מה אקרא כל הבשר חציר}} - כלא אינון כבעירין דאכלין חציר, {{צ|וכל חסדו כציץ השדה}} - וכל חסד דעבדין - לגרמייהו עבדין! ואפילו כל אינון דמשתדלין באורייתא -  כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין! בההוא זמנא {{צ|ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב}}  {{ממ|תהלים|עח|לט}}. ודא איהו רוחא דמשיח. 
: ווי לון מאן דגרמין דיזיל ליה מן עלמא ולא ישוב לעלמא! דאלין אינון דעבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו '''י'''' מינה, ואשתארת '''ב'''' יבישא.{{ש}} 
ווי לון דגרמין עניותא ואורך גלותא וחרבה וביזה והרג ואבדן בעלמא! והאי רוח דאסתלק איהו רוח דמשיח וגו'. 

וכן בכמה מאמרים אחרים בתיקונים ובזוהר . 


כללו של דבר שכל המתעסק בספר הזוהר ניצול מכל הנזכר לעיל ועושה תקון גדול לשכינה בגלות הזה. והספר הזה עתיד להגלות כל סודותיו בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעד לשכינה כנזכר. והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה בעזרת האל יתברך:

===יניקת שבעים שרים מארץ ישראל===
ועתה  נבאר יניקת {{גמט דגש|ע'}} שרים מארץ ישראל איך היא, ושליטתם. 

דע כי הנה '''לילי&quot;ת''' נקראת 'אימא דערב רב'. וערב רב נקראים {{צ|ע' שרים ערבוביא בישא}}, שלילי&quot;ת הרשעה הולידה אותם מיחוד '''סמא&quot;ל'''. והם בשפל כל מדרגות החיצונים, למטה מכל ההיכלות. הם {{גמט דגש|ע'}} ניצוצות. כדרך שהקדושה נבראת 'בת שבע' 'בת שבעים' - כך בחיצונים לילי&quot;ת נקראת 'בת שבע' היכלות החיצונים שהיא 'בת שבעים' אומות כנגד שבעים שרים. ואין שום שר כנגד ארץ ישראל, שהרי אין להם חלק בארץ. אמנם בחוצה לארץ ממש נתנה להם שליטתם. 

וצריך לידע שיש ארבע מאות פרסה בארץ ישראל שאין שר ולא חצוני שולט בו כלל, אלא יש בגבולה סביב קליפה קדושה שנקראת {{צ|פרוכתא קלישא וקשה}}. שצדה מבחוץ היא טמאה, וצדה מבפנים היא טהורה. כקליפת האילן - שצדו מבחוץ הוא פגום, וצדו מבפנים הוא נאה ונאות לערך האילן. וכן קליפת האגוז וכן בעלי קליפין - מבחוץ קשים לשמור, ומבפנים נאה ונאות לערך המוח הפנימי. 

והנה דע שכנגד ד' מאות פרסה של מטה הנזכר לעיל יש למעלה חלון אחד מרובע, והוא צר מלמעלה ורחב מלמטה. 
* ושיעורו מלמעלה {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה על {{גמט דגש|ת&quot;ק}} אמה כשיעור בית המקדש, כי בית המקדש כולו נתון תחת החלון. 
* ובאמצעית עוביו של חלון הכיפה היא כשיעור עה&quot;ק ירושלם ת&quot;ו. 
* ושיעור כמות החלון למטה הוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה, כשיעור כל ארץ ישראל, וכל ארץ ישראל תחתיו. 

וכשהיה יורד השפע מלמעלה דרך צינור מלכות של י' ספירות דעולם העשייה - היה יורד אז דרך ישרה עד חלון הכיפה הנזכר ויורד על בית המקדש, ובית המקדש יתפשט על כל ארץ ישראל. וכשרבו הפריצים בבית ראשון מהבל דברי לשון הרע ונבלות פה גרם העון ונתגשם אותו הבל ונתעבה ונעשה דמות ענף עב, והתחיל להסגר מעט מעט סביבות שפתי החלון - עד שביום ט' באב נסגר כלו ונפסק השפע ונחרב הבית. ותכף ומיד לאחר שנחרב הבית פתח הקב&quot;ה את החלון, ואז הוריד את עולם האופנים וצמצם מלכות של עולם האופנים בתוך החלון כדי שלא יסגר עוד. ולעולם פתח זה לא יסתם אלא דווקא בעת החרבן שנתנה רשות אל החיצונים ליכנס לארץ ולהחריב הבית כנזכר. ומיד נתגרשו משם. ויש כסוי ומסך פרוכת פרוסה סביב לארץ ישראל שהיא שומרת הגבולים האלו שלא תתפשט הקליפה, ומגרשת כל זר מתוכה. ואפילו ארץ ישראל חרבה ושממה מפעולות החיצונית הזאת שהוא בעת החורבן - עכ&quot;ז אינה שולטת בארץ ישראל. אלא החריבה ונתגרשה ועמדה ארץ ישראל אפילו בעת חורבנה נקיה וברה מאין זר בתוכה. 

והנה מה שהיה שעור ארץ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה - עתה בעת חורבנה לא נשאר אלא מאה פרסה על מאה פרסה שהוא חצי חלק שמיני. וכל מקום דשן ושמן - נקמט ונתכווץ. וזה כדי לרצות את שבתותיה כנגד שבעים שמיטות שבטלו. ולא נשאר ממנה אלא הטרשין שבה. ואפילו שזורעין בטרשין שבה - כמאן דליתא דמי. 

והנה דרך אותה קליפה קלישה הנזכר לעיל - שהוא גדר מעכבת שלא יכנסו החיצונים לגבול ארץ ישראל כלל אפילו בזמן חורבנה כנזכר - הוא פתח משוך עד היכל {{צ|לבנת הספיר}} {{ממ|שמות|כד|י}} כדי שלא ישלטו בארץ ישראל שום שר וחיצוני. רק אם ישליטוהו ברשע ע&quot;י כישוף וע&quot;ז ועבירות - שאין זה מן הנאות אלא מצד הבחירה הרעה לרשעים שיוכלו לעשות כרצונם. אבל לא שתשלוט הקליפה. {{ש}}
ובזה נבין אומרם {{צ|לא גושמה ביום זעם}} {{ממ|יחזקאל|כב|כד}} - שבאו המים הטמאים מי המבול מי המרים המאררים שהם הקליפות ונכנסו בארץ. לא שגושמו בארץ - שאין כחם שם . ובעת חרבן בית המקדש פרץ הקב&quot;ה גדר הקליפה ומסך המבדיל ונכנסו והחריבו בית המקדש, וחזרו להם ונסתמה הפרצה. וכן פי' הרשב&quot;י בזוהר פ' תרומה  ע&quot;ש.


ודרך זה הוא סוד השכינה בארץ ישראל. כי ימשיך אור רוחני, אויר ארץ ישראל הטהור. שאין אוירה מהחיצונים כאויר חוץ לארץ, אלא אוירה מפתח היכל לבנת הספיר הפתוח עליה, ומוריד אויר טהור מחכים ודאי בסוד השכינה הנקראת 'חכמה'.  וענין זה תלוי בקדושת הארץ. 

והיינו שפירשו בזוהר לך לך{{הערה|מצאתי אולי {{ממ זהר|א|עח|א}} - ויקיעורך}}  שעמד אברהם על שליטת הארץ הקדושה ולא היה יכול לרדת לעומקה, ושפט באצטורולוגין שלו כל שרי המקומות וירד לעומקן, ובארץ ישראל לא השיג. עד שאמר לו הקב&quot;ה {{צ|אל הארץ אשר אראך}} {{ממ|בראשית|יב|א}} כמו שאמרו רז&quot;ל,  ושם תשיג שליטת הארץ. וכן השיג בנבואה. 


אבל נשאר לנו לבאר דהא אילנא דמותא שלטא בליליא אפילו בארץ ישראל או אפילו ח&quot;ו בעת רעתן או בעת הדבר בר מינן וכיוצא, שנאמר {{ממ|משלי|כב|ג}} {{צ|ערום ראה רעה ונסתר}}.

והנה הענין הזה יהיה כי לצד צפון של מחיצות אלו יש נקב אחד לצד הקליפות. וזה הנקב הוא סמוך לפתח היכל לבנת הספיר. ודרך אותו נקב הוא התפשטות הקליפות בארץ ישראל בלילה. שנתן רשות להתפשט - אבל לא כולם, אלא אותם של סוד שליטת הלילה. ונקב זה נקרא {{צ|נוקבא דתהומא רבא}} כמ&quot;ש, והוא פתח כניסה אל החיצונים אל האויר הטהור הזה לבא אל פתח ההיכל להיות שם - {{צ|לפתח חטאת רובץ}} {{ממ|בראשית|ד|ז}} להתעלות שם. ולכך כנגד ההיכלות מבחוץ - שם הקליפות נאחזות, והן כעין קליפת האגוז. שהרי ד' מוחין הם ד' חיות הקודש, והקליפה נאחזת מבחוץ - דהיינו שסוד אותה הקדושה היא משפעת אל החיצונים האלו. ובהכרח יש להם מדרגות על מדרגות משתלשלות משם ויונקות על יד&quot;ו - דהיינו שיש לכל ההיכלות ערוה מבחוץ דהיינו החיצוניות הנדבקת שם. 

ולזה לצד צפונה הוא פתוח - שדרך אותו הפתח יוצא מתחומה ונכנסת. וזה סוד {{צ|ויבא גם השטן בתוכם}} {{ממ|איוב|א|ו}}. והיינו נמי שליטת החיצוני בארץ לכל שליחות שבעולם. וכן כל איזו חלק הניתן לחיצונים כגון עשן המערכה ואברים ופדרים המתאכלים כל הלילה -  היה נוטה ממש לצד צפוני של ארץ ישראל. ודרך אותו הנקב אשר שם היה יוצא אליהם ונתן להם, שנאמר {{צ|בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל}} {{ממ|בראשית|מט|כז}}. ודרך אותו נקב הוא דחיית הרשעים בין הקליפות, וגם כניסת כל הרשעים לגיהנם. וכל הנדחה - דרך אותו נקב הוא ידחה. 

ועל אותו נקב התפלל דוד {{צ|וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. שח&quot;ו  כשידחה הרשע דרך אותו הנקב ויסתם פיו עליו והוא יורד לגיהנם אל בין הקליפות - נוח לו שלא נברא, כי הם שולטות עליו כשכיר יומו. {{ש}}
ועל נקב זה נאמר {{צ|ובאר צרה נכריה}} {{ממ|משלי|כג|כז}}. {{ש}}
ועליו נאמר {{צ|אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס {{תיקון גירסה|בל|אל}} יתמכו בו}} {{ממ|משלי|כח|יז}}. והיינו גיהנם רוחני. ויורד מדרגה אחר מדריגה עד למטה. {{ש}}
ועל זה הנקב נאמר {{צ|מצפון תפתח הרעה}} {{ממ|ירמיהו|א|יד}} - שנפתח הנקב כפרצה ופרצו פרץ כל הגוים אשר סביבותיה. ואח&quot;כ סתם הקב&quot;ה הפרצות ונשאר הדבר כמו שהיה.


והנה עתה תבין שבזה הפסוק {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}} {{ממ|בראשית|כח|יז}} - כי פתח היכל לבנת הספיר יש בו מדריגות כעין גלדי בצלים. הנקודה האמצעית של מלכות דאצילות היא קודש קדשים, ומשם יורד השפע עד היכל לבנת הספיר ביצירה השורה על ארץ ישראל. והכל נבאר בעזרת השם יתברך בסוד המשנה של {{צ|עשר קדושות}}. ואחר כך סובב עזרות ולשכות. ואחר כך סובב הר הבית. ואחר כך סובב ירושלם. ואח&quot;כ סובב ארץ ישראל. ואח&quot;כ חוץ לארץ שהוא משכן השרים{{הערה|כך מובא בדפוס וינציא. ויתכן כי יש ספרים אחרים שגורסים &quot;משכן ע' שרים&quot;}}. 

ובארץ ישראל תתפשט ותשתרבב השכינה דרך ד' מאות פרסה אלו ותשכון קדושתה בארץ ישראל, ובירושלם מדרגו' קדושה יותר, והר הבית יותר כמשרז&quot;ל  {{צ|עשר קדושות נתקדשה ארץ ישראל}}. והיינו שכינה שוכנת בתחתונים ואינה מתלבשת בחיצונים כלל. ואפילו עתה בגלות - מכל מקום {{צ|עיני יהוה אלהיך בה}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. 

וזה יובן ממה שמביא  הזוהר בפרשת שמות {{ממ זהר|ב|יד|א}}, וזה לשונו: {{ש}}
{{צ|ברח דודי ודמה לך לצבי וגו'}} אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או כעופר האיילים. בזמן שהוא בורח - הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו, ולעולם תמיד הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמר ישראל: רבש&quot;ע! אם אנו גורמים שתסתלק מביננו - יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האיילים שהוא בורח ומחזיר את ראשו למקום שהניח. עכ&quot;ל. 

והנה עתה בגלות אעפ&quot;י שנסתלק הקב&quot;ה מירושלם ומארץ ישראל למעלה למעלה - מ&quot;מ הוא מחזיר ראשו למקום שהיה שם בירושלם עיר הקדש כדי להשפיע בה תמיד. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|עיני יהוה אלהיך בה מראשית השנה..}} {{ממ|דברים|יא|יב}}. וצריך להבין למה אמר דווקא {{צ|עיני}}? הוה ליה למימר &quot;יהוה אלהיך&quot; בלבד? ולמה מדייק דווקא {{צ|עיני}} ולא תואר אחר?{{ש}} 
הטעם הוא שזה הפסוק הוא מרמז על הגלות כשמסתלקת השכינה למעלה היא מהפכת הפנים בלבד ומסתכלת בעיניה בה. ולא בעצם קדושתה - כי היא מסתלקת תמיד למעלה, אבל העינים מסתכלים תמיד למטה בירושלים. ולכן נקרא {{צ|ארץ הצבי}} שהיא דומה לצבי.
 

ועתה  ישפוט המעיין בשכלו - כי אחר שישראל ידעו בבירור עניינים אלו על מתכונתם כשבא נבוכדנצר ונכנס דרך פתח הצפון והגלה החרש והמסגר בבלה - מה היתה כוונתם בחשבם שהם טבועים בבור תחתיות - {{צ|תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ}} {{ממ|תהילים|סט|טז}}. כמה נתייאשו מן הרחמים וכמה היה לבם חרד וכמעט נדחה מן האמת ח&quot;ו כדפירש בזוהר.  עד שהוצרך הנביא לבשרם {{צ|ואני בתוך הגולה}} {{ממ|יחזקאל|א|א}} - בעמקי הקליפות. וכמה יצא לבם באומרם &quot;''איה תעלנה תפלותינו? איה יתקשר הבל פה תורתינו?''&quot;. עד שנתבשרו ואמר {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}}. ממש פתח הקב&quot;ה פתחי הרקיעים ואמר &quot;''דעו לכם כי ממש כמו שאני בארץ ישראל כך אני יצאתי עמכם בחו&quot;ל! ותפלותיכם ומצותיכם ונשמותיכם באות אלי מפני שאני יצאתי בגלות עמכם. ורקיעים אלו הם עליכם כאותם הרקיעים שהם על ארץ ישראל''&quot;. ואז בטחו ישראל בהקב&quot;ה והתנחמו מאבלותם.

האמנם דרך רדתה היא - כי תצא ניצוץ השכינה עם כל חייליה ומרכבותיה. דווקא ניצוץ - כי עיקר השכינה היא בארץ ישראל. אמנם דרך פריצות תפרוץ פרץ ותצא אל ארבע רוחות השמים מקום אשר נפוצו שם ישראל. 

וא&quot;ת אם כן נתבלבלו כל המעלות ח&quot;ו!? {{ש}}
אמנם דרך הפרצה הזאת נבאר שאינה כפרצת החיצונים כשנכנס לארץ שאותה פרצה היה בלבול המעלות וחרבן בית המקדש וכבר נסתמה כנזכר לעיל. אמנם פרצה זו שפרצה השכינה היה ממש כדרך פתח היכל לבנת הספיר  לרדת לעולם התחתון לארץ ישראל. כן ממש פרצה פרץ הקדושה בקליפות ונתלבשה בלבושיה וירדה לבבל ולעילם ולכל המקומות. כאמרו {{צ|למענכם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה}} {{ממ|ישעיה|מג|יד}}. ואפילו אם איש אחד פרטי עובד השם בגלותו - שכינה עמו, כמ&quot;ש {{צ|אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך וגומר}} {{ממ|דברים|ל|ד}} - משם דייק ששם השכינה עמך אפילו ליחיד.

אמנם הפרצה תהיה כי כמו שיש מחוזות וגבול לפרצה זו שהם ת' פרסה של ארץ ישראל שהשכינה אשתרבב ותכנס למטה -- כן דרך הגבול הזה הישר נוכח שער היכל לבנת הספיר! באלכסון תשתרבב שכינה ותתלבש בסוד היכליה וחייליה הרוחנים שאינם מצד עצמה בעלי מקום, אמנם המקום יוחס אליה מצדינו שאנו בעלי מקום. תשכון שכינה במקום זולת מקום כנזכר לעיל. הנה השכינה תשתרבב ותתפשט דרך אלכסון אל  תוך אותו השר שבחוץ לארץ ואל אותו הגבול. ויעשה לו מהלך ושביל ותתפשט שם. והיינו {{צ|נפתחו השמים}} - שהיו נגדיים לגולה. {{צ|ואראה מראות אלהים}} - היא השכינה שירדה שם, והיינו דרך ירידתה. 


וא&quot;ת אם כן לפי דברי אלה - ארץ ישראל וחוץ לארץ  בימי הגולה הם שוים!? ואין זכות עתה למי שידור בארץ ישראל ולא תועלת ח&quot;ו!?  כבר פירשו רז&quot;ל ואמרו {{ממ|כתובות|קיא|א}} {{צ|אינו דומה קולטתו בחיק אמו וגו'}}! 

ועתה נבאר האיך תעמוד שם השכינה ובזה יתוקן הכל.{{ש}}
הענין  הוא כי שכינה שורה בארץ ישראל בלי אמצעי, אלא כדפרישית בסוד 'פתח היכל לבנת הספיר' קדושה מתלבשת בקדושה זו פנימית לזו שוכנת בארץ ישראל ממש. ובקדשי קדשים שוכנת מדריגה העשירית בלי לבוש. וזהו סוד הפסוק {{צ|כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו}} {{ממ|תהילים|קב|יז}} ובעצמו בלי לבוש. וזהו ר&quot;ת {{צ|'''ב''''נה '''י''''הוה '''צ''''יון}} - הוא '''צב&quot;י''' - כי את ציון בנה ה' כדי להראות כבודו בלי לבוש. וכן בעזרות ג&quot;כ{{הערה|היה נראה להגיה י&quot;ס דהיינו עשר ספירות - ויקיעורך}} מדריגות הקדושה בלי לבוש. ובארץ ישראל בלי לבוש. ואז ממש שוכנים באויר הטהור.

אמנם בחוץ לארץ  ח&quot;ו שתרד כך השכינה - שעל זה נאמר {{צ|אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן}} {{ממ|ישעיה|מב|ח}} - אם כן היאך תתפשט השכינה שיהנו ממנה הקליפות ח&quot;ו להיות בניה עזובים שם באויר הטמא?! אי אפשר! אלא תתפשט ניצוצה עד מקום שישראל שורים ותתלבש בלבושי הקדושה בתוך החיצונים. דהיינו מתלבש ניצוץ שלה בחוץ לארץ בשר ההוא שישראל תחת ידו בסוד {{צ|מלכותו בכל משלה}} {{ממ|תהילים|קג|יט}}. דהיינו י' ספירותיה מתלבשים בעשר קליפין לאכפייא לון כדי שלא יוכלו להרע לישראל. והיינו כענין השמש שהוא בשמים וניצוץ אורו למטה בארץ. וכן גם כן שכינה עיקרה בארץ ישראל וניצוצה למטה בחוץ לארץ  עם ישראל לשמרם. 

והיינו דקאמר יחזקאל {{צ|ואני בתוך הגולה}} -  לא עצמותה ממש, אלא ניצוץ אורה. לפיכך {{צ|נפתחו השמים ואראה מראות אלהים}} - מכלל שהיא למעלה בשמים וניצוצה למטה בחוץ לארץ  מתלבש בשר, כדרך שמתלבש משך רוחב גבול ארץ ישראל. שאותם המחיצות הם {{צ|רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת ונוגה לו}} {{ממ|יחזקאל|א|ד}}: 

והנה הסובב פנימה לגבולי ארץ ישראל הוא אור נוגה זה, והוא מתפשט מפתח היכל לבנת הספיר עד סוף תחומי ארץ ישראל. ואין בארץ ישראל 'רוח סערה ענן גדול אש מתלקחת', אלא גבוליה {{צ|נוגה לו סביב ומתוכה כעין חשמל}}. לכך כולה ראויה לנבואה ואוירה הוא טהור המחכים. וחוצה לנוגה הוא חוצה לארץ - סובב ענן גדול ואש מתלקחת. וחוצה להם רוח סערה. שהרי הנביא בארץ ישראל לא הוצרך לעבור דרך אלו הקליפות אלא מיד נוגה לו וצופה בחשמל. וכן פי' ישעיה {{צ|בשנת מות המלך עוזיהו ואראה את יהוה}} {{ממ|ישעיה|ו|א}} - ר&quot;ל שראה נקודה אמצעית יושב על כסא רם ונשא וגומר. 
אמנם בחוץ לארץ יש בין ישראל לאביהם שבשמים מחיצות של ברזל, דהיינו שאמר יחזקאל {{צ|ואראה והנה רוח סערה וגומר}}. דהיינו השכינה שהוא המוח המתלבשת בחשמל. ועליו {{צ|נוגה לו סביב ועליה אש מתלקחת ועליה ענן גדול ועליה רוח סערה}}: 


והנה המת בארץ ישראל - קולטתו בחיק אמו בתוך הנוגה. ואם רעה תתגרש. ואם טובה תתקבל. והרשעים צריכים להנער ממנה. אמנם בחוץ לארץ  הוא להפך - כי הרשעים מאליהם נשארים בחוץ, והצדיקים יפתח להם פתח ויקרעו החשך ענן וערפל (שהם ג' קליפות) ויכנסו בתוכם. וזהו שאין בשום נבואות שום נביא מעלות אלו אלא בנבואת אליהו בחורב  שנאמר {{צ|והנה רוח...רעש...אש}} - ג' קליפות. ואח&quot;כ {{צ|קול דממה דקה}} (שם יב) שהוא המוח, מפני שהיה בחו&quot;ל. וכן יחזקאל. אמנם שאר נביאי ארץ ישראל רואים ושומעים מיד את הקול. 


והיינו שאנו אומרים ששכינה תתלבש בשר ההוא שישראל יושבים בו. 
ובעוד ששכינה מתלבשת בשרים החיצונים להשפיעם אזי היא אומרת {{ממ|שיר|א|ו}} {{צ|שמוני נוטרה}}  את הקליפות, שהם {{צ|הכרמים}} והשרים. ו{{צ|כרמי שלי}} של ארץ ישראל ועם קדוש - {{צ|לא נטרתי}}. וזהו רמז הפסוק {{צ|כי כרם '''י''''הוה '''צ''''באות '''ב''''ית ישראל}} {{ממ|ישעיה|ה|ז}} - ר&quot;ת '''צב&quot;י''' - להורות שארץ ישראל וישראל נקראים 'כרם של הקב&quot;ה'. וזהו שכתוב {{צ|כרמי שלי לא נטרתי}}. 

ואין יחוד כלל. כי אחר שהשכינה נפרדה מהספירות - כל הספירות הם בלתי שלימות. כי אין אור הא&quot;ס מתגלה בהם בתוספת האור יותר על כדי חיותם. כי אין הכתר משפיע אורו אלא בהיות חכמה ובינה (שהם הכסא שלו) בייחודם. והם אינם מתייחדים אלא ביחוד התפארת ומלכות. ובגלות היא נטרדת מכל יחודה וטובותיה, ואין בה אור כלל על ידי היחוד. אמנם נמשך אליה על ידי  תפלותינו ומצותינו סעד וסמך מעט כדפירש בזוהר  בפסוק {{צ|אם בחקתי}} {{ממ|ויקרא|כו|ג}}. 

וזה יהיה הענין הנזכר אפילו ליושבי ארץ ישראל, שאנו בחיק האם ובסדר הנכון אל המדרגות. שאפילו שחרב מקדשנו - לא שלטה הקליפה בארץ ישראל אלא עד תשלום החרבן בלבד כנזכר, ואח&quot;כ תכף נסעה. ואלו הגוים יושבי הארץ - אינם דוחים השכינה ממנה בחורבנה, אלא תמיד היא עומדת בכותל מערבי.  כי מעשי הגוים ועבירותיהם אינם פוגמים בה רק שהוא חלול שמו בגלות. ואנחנו עומדים בחיק האם והיא בוכה עמנו ומנשקת עפר משכנה כדפי' בזוהר איכה. 
 

והנה ענין נוקבא דתהומא רבא והיכל לבנת הספיר הוא יום ולילה. כי ביום יסתם נוקבא דתהומא רבא, ו{{צ|תזרח השמש יאספון ואל מעונותם וגו'}} {{ממ|תהילים|קד|כב}} - ואז יצא ההוא דאיתמר ביה דמות האדם לפעלו. והיא הקדושה. ובלילה יסתם פתח היכל לבנת הספיר ויפתח פומא דתהומא רבה . ואז {{צ|בו תרמוש כל חיתו יער}},  ויתפשטו החיצונים בעולם. וכל העולם טועמים טעם מיתה, והרשות ניתנה להם לינק מהקדושה דרך קליפת נוגה, אבל לא מפנימיות הקדושה עצמה ח&quot;ו. 

והנה הג' קליפות אחרות שהם ג' קליפות האגוז הקשות - הנה הקליפה הנקראת {{צ|אש מתלקחת}} יש בה ע' ענפים הנכללות בהם ע' שרים, והם תחתונים למטה ושולטים למעלה מגלגלי העולם. והם מחלקים העולם לע' חלקים, ע' גבולי האומות, כל אחד ואחד ממש מכוון ממשלתו כנגד אומתו כמו שביארנו לעיל באמרו {{צ|יצב גבלת עמים}} {{ממ|דברים|לב|ח}}. והם שואבים מבחינת שורשם ואחדותם כאחד מקליפת אש מתלקחת האוחזת ע' ענפים ונעשים בה כולם כאחד. ובחינה זו עולה ומסתלקת מבחינה אל בחינה עד הנוגה, והיא מקבלת הנשמות מסוד הקליפות ונותנת לע' שרים. וכן ג&quot;כ השפע הוא משפעת לשרים והשרים לרקיעים המכוונים כנגד כל חלק וחלק שכנגד גבול האומה.

והנה מיום שחלק ה' גבולות עמים אזי אין אותה קליפה ({{קטן|שהיא שורש לשריהם כנודע}}) נוטלת נשמות קדושות מלמעלה מאוצר הקודש כלל, אלא שיש ברשות לבד נפש הבהמית מזיווג סמא&quot;ל ובת זוגו שרי הקליפות. ומיחודם עושים נפשות טמאות לשרים, ונותנים ומשפיעים להם, והם שורצים שרץ נפש חיה טמאה לרוב. ולפעמים יש נוחלים משם נשמות בעם ה', דהיינו ערב רב אשר בין קדושי ישראל. ומהם פריצי ישראל. והכל מצדינו. שאלמלא היו הכשרים מזדווגים בכשרות לא היתה החיצוניות נכנסת שם.


ונחזור למה שפירשנו ש{{גמט דגש|ע'}} שרים הם סביבות ירושלם. {{ש}}
ובזה תבין הפסוק {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה}} {{ממ|יחזקאל|ה|ה}}. {{ש}}
והענין כי הנה הרקיעים  שאנחנו רואים בעינינו הם עשרה עגולים שבראש מלכות דעשיה, ובאמצע החלל שלהם מתפשט קו היושר של מלכות דעשיה דרך אמצע החלל והוא בגן עדן הארץ. ועל גבי הקו הזה הוא 'העור' כנודע. ועל גבי העור הם הקליפין. וסביבותיהם הם הלבושים דמלכות דעשיה עם אורותיהם המקיפים. וסביבותיהם הם הרקיעים כנודע באורך בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה. 

וזהו ענין {{צ|זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות}} - כי מלכות דעשיה הנקרא {{צ|ירושלם}} - סביבותיה הקליפות שהם הע' שרים כנזכר. וקו זה נמשך עד הקרקע. ונמצא כי אמצעות הקרקע הוא גן עדן הארץ, והוא חומר זך מאד וקדוש. וסביבותיו הוא הארץ הזאת -  חומרית מאד, ששם שליטת הקליפות. ובה שמרי הקליפות הגסות שאין גסות גדול מהם, והוא תכלית הבירור והעכירות. כי  כמו שגן עדן הארץ הוא תכלית הגסות והעביות של העולמות וההיכלות העליונים דקדושה -- כן הארץ הזו היא תכלית גסות ועביות הקליפות. ולכן כל מעשה העולם הזה הם קשים ורעים, והרשעים גוברים בו, בסוד {{צ|יש הבל אשר נעשה על הארץ}} {{ממ|קהלת|ח|יד}} - {{צ|הארץ}} דווקא שהיא ארץ הזאת.


והנה צריך לדקדק - היאך הם עשרה רקיעים - והלא רז&quot;ל  לא פירשו כי אם שבעה רקיעים? {{ש}}
והענין זה הוא כמו שבעה היכלות - שהשלשה ראשונות נחשבות כאחד, והשנים אחרונות גם כן נחשבות כאחד. דהיינו '''כתר חכמה בינה''' - הוא היכל קדש קדשים, ואח&quot;כ הם חמשה היכלות שהם '''חסד גבורה תפארת נצח הוד''', ו'''יסוד והמלכות''' הוא {{צ|היכל לבנת הספיר}}. הרי הם עשר ספירות וז' היכלות. כך בכאן הם עשרה רקיעים פרטיים וז' רקיעים בכללות. 

והנה הרקיע העשירי הוא קודש, והוא כתר של מלכות דעשיה.  והוא נותן חיות וכח לרקיע תשיעי שיוכל לסבב כל הגלגלים ביום אחד. והרקיע הט' נקרא 'גלגל יומי'. ואין בו כוכבים כלל. והוא חכמה של מלכות דעשיה. 

וזהו סוד  {{ממ|תהילים|קד|כד}} {{צ|כולם בחכמה עשיתה}} - בבינה. ר&quot;ל שכל הככבים והמזלות היו כלולים בכח בחכמה, ואח&quot;כ בהתחברות החכמה בבינה נעשה שם הכל בפועל. והוא בתוך הרקיע שמיני דתמן קבועים כוכבים ומזלות, שהם ששים רבוא מספר שנים עשר שבטי י&quot;ה. ומשם יורדות נשמות כל ישראל כמו שמביא בפרקי היכלות  דרבי ישמעאל כהן גדול על פסוק {{צ|ונוצצים כעין נחשת קלל}} {{ממ|יחזקאל|א|ז}}. כי {{צ|נוצצים הוא}} לשון 'ניצוצות', כי כשהקב&quot;ה מכה בחיות הקדש שנוסעים עם המרכבה אז יוצאים מהם ניצוצות. ומטטרו&quot;ן שר הפנים לוקח אותם ומתקן מהם נרות. ומנורה אחת תלויה לפני הקב&quot;ה, וכל שעה עומדים עליה נרות המתוקנים מן הניצוצות. ואח&quot;כ העודפים על הנרות - מתקן מהם כוכבים ושמר אותם. וכשיצא תינוק נער ממעי אמו - אז הולך מטטרו&quot;ן ומתקן לו כוכב ונותן לו כדי להאיר לנשמתו. ואותו כוכב יחיה בעוד שהאדם קיים בעולם הזה. ונלע&quot;ד שזה סוד הפסוק {{ממ|משלי|כ|כז}} {{צ|נר יהוה}} - ממה שנעשה נרו לפני ה' - הוא גם כן נר ל{{צ|נשמת אדם}}.{{ש}}
וזהו גם כן {{צ|בהלו נרו עלי ראשי}} {{ממ|איוב|כט|ג}}  שאמרו רז&quot;ל שנר דולק על ראשו במעי אמו - הוא זה הנר של הכוכב הנזכר לעיל. 

כלל העולה שברקיע השמיני שם הכוכבים ונשמות ישראל. ונקרא 'בינה דמלכות דעשיה'. {{ש}}
ושם מאירים ניצוצות החסדים שהם נקראים 'כוכבים'. גם ניצוצות הגבורות שנקרא 'מזלות'. וכנודע בדרושי  האר&quot;י זלה&quot;ה שיסוד דבינה נקרא {{צ|רקיע}} שבו חמה ולבנה ({{קטן|שהם זעיר ונוקביה}}) וכוכבים ומזלות כנזכר. והם י&quot;ב מזלות  '''טש&quot;ת סא&quot;ב מע&quot;ק גד&quot;ד'''. 

ושלשה רקיעים אלו נחשבים לאחד כנזכר בבחינת ההיכלות, ונקראים {{צ|קדש הקדשים}}. {{ש}}
והשבעה רקיעים תחתיהם - שם ז' כוכבי לכת  '''שצ&quot;ם חנכ&quot;ל''', שהם שבעה תחתונות של מלכות דעשיה '''חג&quot;ת נהי&quot;ם''', שבהם ז' כוכבי לכת ({{קטן|שהם שבעה חסדים שמאירים בתוכם כנודע}}). {{ש}}
והשנים תחתונים נחשבים גם כן לאחד. 

ובאלו הז' רקיעים הם נשמות {{גמט דגש|ע'}} אומות - {{גמט דגש|י'}} אומות תחת כל כוכב. והי&quot;ב מזלות משפיעים להם. ובכל רקיע ורקיע יש שוטר ומושל ממונה להיות תחת ממשלתו. 

ותחת גלגל הלבנה - אחרון שבכולם - יש רקיע חלק שאינו משמש כלום, ושם נשמות השדים ורוחין ולילין - איש כפי מצבו. וגופם נעשה בארץ בשבעה מדורות שתחת הארץ הנקרא {{צ|תבל}}. ויש להם מדריגות בד' יסודות '''אש רוח מים עפר'''. כי יש מהם מאש ויש מרוח ונקראים {{צ|רוחין}}. ויש במים ובעפר ונקראים {{צ|שדים ומזיקים}}. ועל כל כת יש עליהם ממונים ומלאכים הכופים אותם לעשות רצונם, ומשפיעים ונשפעים מצד הגבוהים עליהם - עד מקום הקדושה שבז' רקיעים; {{צ|כי גבוה מעל גבוה שומר}} {{ממ|קהלת|ה|ז}} עד כסא הכבוד. 

וכשיוצא גזירה טובה או רעה ח&quot;ו - הכרוז מכריז בכל רקיע ורקיע, וזה אומר לזה עד מקום הד' יסודות, ומשם יודעים השדים העתידות. ואפילו הממונים על העופות מכריזים. ומשם - {{צ|עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר}} {{ממ|קהלת|י|כ}}.

===מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא===
'''מעלת ארץ ישראל לעתיד לבא'''

דע כי כל חלק וחלק מהארץ נתן לאומה המתייחסת אל החלק ההוא. וזהו שכתוב {{צ|כי לבני לוט נתתי את ער ירושה}} {{ממ|דברים|ב|ט}}. ממש מתייחס לבני לוט הוא ער. וכן לעשו הר שעיר. וכן פירשו רז&quot;ל {{צ|הוא אדום וארצו אדומה}} - מורה שממש יחס הארץ לפי האומה השוכנת בה.

והטעם, כי השר השולט על האומה גם כן יש לו יחס להשפיע בחלק הארץ ההיא. וכן הנשמות ההם הם מחלק הקליפה  שמתייחסת לאותו עפר החיצוני. בענין שהם שלשה יחסים: יחס האומה, ויחס הארץ, ויחס השר בנשמות ובהשגחה. 

וזהו סוד {{צ|לשמרך מ'''אשה''' '''זרה''' מנכריה}} - ראשי תיבות '''א''''ומה '''ש''''ר '''ה''''ארץ. שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה '''זרה''' כמו שנבאר לקמן.

וכן ענין זה ממש לישראל בארץ ישראל, ונשמתם ותורתם ואלהיהם. כי ארץ ישראל הוא עפר קדוש, והעם היושב בה - עם קדוש, ונשמתם קדושה, ותורתם קדושה, ואלהיהם קדוש - שהוא השר של ישראל. 

ולא זה בלבד אלא כמו שארץ ישראל אין לה יחוס ברוב מצותיה עם שאר ארצות - כן אין לה יחס התורה עם שאר התורות והחוקים אשר לאומות העולם. ולזה אמר {{צ|ולא תעשו מכל התועבות האלה... כי את כל התועבות.. ולא תקיא אתכם כאשר קאה וגו'}} {{הפניה לפסוקים|ויקרא|יח|כו|כח}}. הנה  שהתורה הקדושה וארץ ישראל יש להם יחס יחד, וכן יש לישראל יחס עִם הארץ בלי ספק בשביל יחס נשמתם. 

והראיה מיחזקאל {{ממ|יחזקאל|מז}} שחלק ארץ ישראל לי&quot;ב שבטים ויחס כל שבט ושבט בגבול אחד. ולפי יחס השבט כן משכנו במה שהוא נגדיי לגבול אשר שם אצילות נשמת אותו השבט כדי שיהיה שופע עליו.  {{ש}}
וכן המצות הנעשות בארץ עולות ומקשטות כל גבול וגבול בסוד נשמת כל שבט ושבט, בענין ששלמות הנשמות בחלקם בארץ ושלמות הארץ בחלק הנשמות המגיע אליה נגדייות אל מציאותה{{הערה|אולי יש להגיה &quot;אל מצוותיה&quot; וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. 

והענין כי גם נקודת ציון אשר היא נקודה שממנה הושתת העולם כנודע - היא מתייחסת אל השכינה בסוד י&quot;ב גבוליה המתפשטים מהנקודה האמצעית. והיינו סוד {{צ|מדות הארץ}} הנזכרים בפסוקי יחזקאל, והמקדש בתוכו. וישראל חוסים תחת שולי כנפיה הנפרשות מלא רוחב הארץ.


וכן גם כן כמו שהשכינה אינה בשלימות בעוד שמקום בית המקדש אינו בשלימות על מכונו - כן גם כן השכינה אינה בשלימות כאשר ארץ ישראל אינה בשלימות גבוליה שהוא מנחל מצרים ועד הנהר הגדול נהר פרת, וישראל שוכנים כל אחד ואחד בחלק המגיע לו כפי גורלו האמיתי הנגדיי אל גבולו. 

כנודע כי עשר ארצות הבטיח האל יתברך לאברהם לתת לזרעו כנגד מדת המלכות המקננת בעשיה שהיא כלולה מעשר. ובימי משה לא הבטיחם על ידו אלא על שבעה ארצות של שבע עממין בלבד, שהם כנגד שבעה ספירות התחתונות. אמנם ארץ {{צ|קני וקניזי וקדמוני}} שהם כנגד שלשה ספירות העליונות - לא הבטיחם, לפי שבזמן הזה אינם פועלים אלא התחתונים. אבל אחר הגאולה האחרונה שיפעלו השלשה עליונות - אז יותן להם כל העשר. 


והנה נודע כי השבעה עממין הם רמוזים בזעיר ונוקביה דקליפות נוגה. כי זעיר הוא ששה קצוות ונוקביה היא שביעית להם. ולכן נראה לפי עניות דעתי כי הראשי תיבות של ז' עממין שהם '''כ'''נעני '''ח'''תי '''א'''מורי '''פ'''רזי '''ח'''וי '''י'''בוסי '''ג'''רגשי{{הערה|{{גמט דגש|כחאפחיג}}}} - גימטריא {{גמט דגש|סמאל}}, שהוא זעיר דקליפת נגה. ו{{גמט דגש|ארץ כנען}} גימטריה {{גמט דגש|לילית}}, מפני שהיא מקבלת מכל הששה קצוות דדכורא.{{ש}}
וגם {{גמט דגש|כנעני חתי אמורי פרזי חוי יבוסי גרגשי}} עם כללות עשר עממין - גימטריא '''ארץ כנען''' באותיות '''נ&quot;ץ'''(?) דמנצפ&quot;ך{{הערה|לא הבנתי את התחשיב, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}, להורות שהיא המלכות דקליפה והיא כללות מן העשר ספירות דקליפות נוגה. 

אבל המלכות דקדושה נקראת {{גמט דגש|ארץ הכנעני}} כמו שאמר הפסוק {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני}} {{ממ|שמות|יג|ה}}.


&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מהחכם השלם '''מוהר&quot;ר זכות נר&quot;ו''' ש{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} גימטריה {{גמט דגש|מלכות}} דקדושה מפני שנתחבר עמה שם {{גמט דגש|י&quot;ה}} בסוד {{צ|אמרתי לא אראה יה [יה]{{הערה|כאן הוספתי את המילה כפי הפסוק אצלנו, ובדפוס לא הופיע - ויקיעורך}} בארץ החיים}} {{ממ|ישעיהו|לח|יא}}. וכן '''י&quot;ה''' במילוי כזה {{גמט דגש|יו&quot;ד  וי&quot;ו דל&quot;ת ה&quot;ה ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|מלכות}} ו{{גמט דגש|ארץ הכנעני}} - שכל כחה היא משם '''י&quot;ה''' בסוד {{צ|יהוה בחכמה יסד ארץ}}. 

ולכן '''אויר''' שלה מחכים דאיתגלי בה '''אור י''''. והנה {{גמט דגש|י', יו&quot;ד, יו&quot;ד ו&quot;ו דל&quot;ת}} - הרי {{גמט דגש|מלכות}}. וסוד הוא מ&quot;ש בספר הזהר {{צ|אבא יסד ברתא}}. ואז איהי {{צ|ארץ ישראל}} - ישראל סבא. וכוללת עשר דרגין לקבל י' עממין דאינון {{גמט דגש|כח&quot;ב גג&quot;ת נהי&quot;ם}} העולים {{גמט דגש|ישראל}} - דמתמן אתקדישת בעשר קדושות.


והיודע מדרגת חם בן נח - שעליה נאמר {{צ|כל היום {{גמט דגש|דוה}}}} - ישמח ויבין כי נהפך ל{{גמט דגש|הוד}} והדר. פי' כי בהגלו' קרני ה{{גמט דגש|הוד}} דאיהו {{גמט דגש|י&quot;ה}} על ארץ כנען   שהיתה {{גמט דגש|דוה}} בנדתה - אז נתקדשה. 

וזהו סוד {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם '''אודה י&quot;ה'''}}.  ולכן דוד שהוא בסוד {{צ|איהי בהוד}} - חבר {{גמט דגש|ק&quot;נ}} הודאות - {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|י&quot;ה}}. ובו חתם ספרו. 

ועל כל הנזכר בכאן דוק ולא תשכח שנקרא ארץ ישראל בשם {{צ|ארץ הכנעני}} רק בעת גאולת מצרים דאז איתמר {{צ|עזי וזמרת '''י&quot;ה'''}}. {{ש}}
עכ&quot;ל. ודברי פי חכם חן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


ולכן גם כן כל הששה עממין אחרים כולם נקראים {{צ|ארץ כנען}} על שמה. וגם כמו שאמר האר&quot;י זלה&quot;ה בסוד {{צ|פתורה...'''על''' הנהר}} - שהנקבה היא על הזכר. וזהו {{צ|יותרת '''על''' הכבד}} כנזכר בזוהר פרשת פנחס דף רל&quot;א ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|רלא|ב}}. וזהו דווקא בארץ בני עמין שהם בקליפות. אבל בקדושה כתיב {{צ|והארץ הדום רגלי}}, וגם {{צ|והיה יהוה למלך על כל הארץ}}. ולכן בקדושה נקרא '''ארץ ישראל''' שהיא טפלה לזכר.

ואז נקרא {{צ|ארעא רעוא}} - כי '''כנען''' ראשי תיבות {{צ|'''כ'''י '''נ'''רצה '''ע'''ונה}} עם נו&quot;ן של {{צ|עו'''נ'''ה}} {{ממ|ישעיהו|מ|ב}}. כי מה שהיה '''כנען''' נעשה 'ארעא דרעוא' בסוד {{צ|עונות כזכיות}}. 

וזהו סוד {{צ|שאו זמרה ותנו {{גמט דגש|תף}}}}. כי על ידי הזמר הוא {{צ|זמיר עריצים}}. וזהו {{צ|ותנו '''תף'''}} - שמכניע ה{{גמט דגש|לילי&quot;ת}} שגימטריא {{גמט דגש|ת&quot;ף}}. ואז {{צ|כנור נעים עם נבל}} - ר&quot;ל מה שהיה {{גמט דגש|ארץ כנען}} ביד {{גמט דגש|ת&quot;ף}} ו{{גמט דגש|מחול}} שהם שתים נשים זונות {{גמט דגש|לילית}} ו{{גמט דגש|מחלת}} - עתה נהפך ל'''נבל וכנור''' שהוא ביד הקדושה תחת '''הוי&quot;ה'''. {{ש}}
כי שם '''י&quot;ה''' רומז ל'''נבל''' - שהוא '''נ'''' שערי בינה, '''ל&quot;ב''' נתיבות חכמה. ושם '''ו&quot;ה''' רומז ל'''כנור''' שהוא '''כ&quot;ו נ&quot;ר''' - זעיר ונוקביה. וזה רמז כי ראשי תיבות {{צ|'''כ'''נור '''נ'''עים '''ע'''ם '''נ'''בל}} הוא '''כנען''', להורות שנכנע {{גמט דגש|ארץ כנען}} תחת '''הנבל והכנור''' שהם חכמה ובינה תפארת ומלכות. 

וזה נעשה בזכות האבות כמ&quot;ש {{צ|וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען}} {{ממ|שמות|ו|ד}}. וזהו רמז {{גמט דגש|כנור נעים עם נבל}} גימטריה {{גמט דגש|אברהם יצחק יעקב}}. שבזכותם יצא ארץ כנען מתוך החיצונים ונכנס תחת הקדושה, תחת שם '''הוי&quot;ה'''. וזהו שאמר {{ממ|תהלים|מח|ב}} {{צ|גדול יהוה ומהולל מאד}} - אימתי הוא גדול מאד? כשהוא {{צ|בעיר אלהינו הר קדשו}}. 

וזהו {{צ|ויהוה בהיכל קדשו}} {{ממ|חבקוק|ב|כ}} - ששם '''הויה''' אינו שלם אלא {{צ|בהיכלו}} - שהיא ארץ הקדושה בסוד {{צ|'''י'''שמחו '''ה'''שמים '''ו'''תגל '''ה'''ארץ}} - שמה(?) הוא שער השמים, ומתחבר '''י&quot;ה''' עם '''ו&quot;ה''' ביחד.


והנה כתב האר&quot;י זלה&quot;ה כי ארץ ישראל היו בה {{גמט דגש|י'}} עממין כנגד {{גמט דגש|י'}} מדות שבה. וישראל כבשו חלק השביעי לבד. כי כנגד עשר שבה בקדושה יש גם כן עשר בטומאה. והשבעה שהם תחתונים - יכלו ישראל לכבוש. אבל הקליפות שכנגד ג' עליונות שלה - לא יוכלו, שהם קליפות דקות גדולות יותר.
* והם '''הקני''' - והוא מה שכנגד הבינה שבה. וכן עולה {{גמט דגש|קנ&quot;י}} - {{גמט דגש|קס&quot;א}}{{הערה|שהוא מילוי אהי&quot;ה ביודין - ויקיעורך}}.
* ו{{גמט דגש|קניזי}} הוא מה שכנגד החכמה שבה. ונקרא '''זקן''' - זה שקנה חכמה. ובקליפה נקרא '''קניזי'''.
* '''{{גמט|הקדמוני}}''' הוא כנגד הכתר ונקרא {{צ|ארץ כנען}} משום שכנען היה מה(?) שכנגד מלכות שבה שהיא הכוללת בה כל העליונות. ולפי שרחל היא {{גמט דגש|חו&quot;ה}} שהיא מילוי שם מ&quot;ה{{הערה|{{גמט דגש|ו&quot;ד, א', א&quot;ו, א'}}}}, ו{{גמט דגש|י'}} מדות שבה עם  י' פעמים י&quot;ט. וכן עולה {{גמט דגש|כנען}} -  י' פעמים י&quot;ט. וזהו {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימין}}. ומה שכנגדה הוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|קץ}} הימים}}. 


ונלע&quot;ד שאחר כך שאמר משה {{צ|והיה כי יביאך יהוה אל {{גמט דגש|ארץ הכנעני}}}} שגימטריא {{גמט דגש|מלכות}} - אז {{צ|'''י&quot;ה''' בארץ החיים}}.  וזהו שאמר {{צ|פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה '''יה'''}} - שהוא השפע דחכמה ובינה במלכות. שהוא עשר מילוי ע&quot;ב - שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו}}, ועשר מילוי ס&quot;ג שהם {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|ל&quot;ז}} ({{קטן|בסוד {{צ|ויבן יהוה אלהים את הצלע ויביאה אל האדם}}, ואז היא ראוי לחבור עם זעיר אנפין הנקרא 'ישראל'}}). ואזי היא נקרא {{גמט דגש|ארץ ישראל}} שגימטריה {{מכפלת גימטריה|י'|פעמים|מ&quot;ו ל&quot;ז}} עם השני כוללים. 

וגם נודע כי שם '''י&quot;ה''' יש לו ג' מילויים שהם יו&quot;דין אל&quot;פין והה&quot;ין. {{ש}}
והנה {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;י}} עולה {{גמט דגש|ש'}}.  וגם {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;ה}} עולה {{גמט דגש|ר'}}. ועוד {{מכפלת גימטריה|יו&quot;ד|פעמים|ה&quot;א}}  עולה {{גמט דגש|ק&quot;ך}}. והכל עולה כמנין {{גמט דגש|כתר}}.{{ש}}
ועוד שלשה מילויים {{גמט דגש|יו&quot;ד ה&quot;י, יו&quot;ד ה&quot;ה, יו&quot;ד ה&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|יאהדונה&quot;י}}. סך הכל במספר {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} - להורות בעת שהיא מקבלת מחכמה ובינה הנקראים '''י&quot;ה''' כנזכר (וגם הם נקראים 'קדש קדשים') - אזי היא גם כן נקרא {{צ|ארץ הקדושה}} על שם ששוכנים בה קדש קדשים. 

וזה סוד שאמר יעקב (&lt;small&gt;שהוא זעיר אנפין&lt;/small&gt;) ללבן (&lt;small&gt;שהוא לובן העליון כנזכר בדרוש אדם קדמון&lt;/small&gt;) {{צ|הבה לי אשתי}} - רוצה לומר כי מלת {{צ|הבה}} הוא לשון הזמנה והכנה וחבור. והכוונה הוא שזעיר מבקש ממאציל עליון עתה בזמן חורבנה שיעשה תיקון לנוקביה כדי שעל ידה שנקרא {{גמט דגש|ארץ הקדושה}} שגימטריא {{גמט דגש|אשתי}} שהוא במספר '''י&quot;ה''' כנזכר לעיל. 

ואז יזכה גם הוא לשם '''י&quot;ה'''. וזהו שאמר {{צ|ואבואה '''אליה'''}}. והוא אותיות {{צ|'''אל יה'''}}.  הכוונה הוא שבזמן הגאולה שתבנה ארץ הקדושה ויבנה בית המקדש במהרה בימינו שהוא תיקון מלכות דאצילות - אזי גם הזעיר יהיה לו מוחין הנקראים '''י&quot;ה''' בשלימות, ולא יסתלקו ממנו עוד לעולם. ואז ישתמשו שניהם בכתר אחד בסוד {{צ|והיה אור הלבנה כאור החמה}}. ויעלו ***{{הערה|לא ברור. ואולי זו&quot;ן והכוונה זעיר ונוקביה. צע&quot;ע - ויקיעורך}} במקום חכמה ובינה בסוד '''י&quot;ה''', ואז שם '''הויה''' יקרא '''יהיה''', דזהו {{צ|ביום ההוא '''יהיה''' יהוה אחד ושמו אחד}}.


וגם נקרא  '''ארץ ישראל'''. והוא כמ&quot;ש בתיקונים דעולם היצירה שלטא בארעא דישראל. והכוונה הוא כי ביצירה תמן מקנן הזעיר דאצילות הנקרא 'ישראל'. והיסוד ומלכות שלו - הם נקראים {{צ|היכל לבנת הספיר}} - שהם תמיד פתוחים להשפיע בארץ ישראל. וכמו ש{{גמט דגש|לבנת}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|הספיר}} הוא זכר -- כן {{גמט דגש|ארץ}} היא נקבה, ו{{גמט דגש|ישראל}} הוא זכר.  וזהו רמז כי {{גמט דגש|ארץ ישראל}} גימטריא {{גמט דגש|לבנת ספיר}} - כי הם מכוונים זה כנגד זה.

וגם נקרא '''ארץ ישראל''' על שם שתמיד עיני ה' אלהיך דורש אותה. והחיבור היה תמיד. ולכן י' פעמים ס&quot;ה א האלהים{{הערה|לא ברור. ולא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך}} גימטריא {{גמט דגש|ארץ ישראל}}, שתמיד היתה הנוקבא עם הדכורא כנודע. כי הז' תחתונות כלולים בג' ראשונות.


'''כלל העולה''' מכל הנזכר לעיל כי השלשה ראשונות (שהם '''קני קנזי קדמוני''' כנזכר) - לא ירשו ישראל עד לעתיד. וזהו רמז כי {{גמט דגש|קני קנזי קדמוני}}{{הערה|לא ברור. ואולי כוונתו עם ג' כוללים של המילים ועוד כולל של שלשתם ביחד מגיע אל 541 - ויקיעורך}} - גימטריא {{גמט דגש|ישראל}}. ולכן היה נקרא 'ארץ ישראל' על שם העתיד שירשו גם כן השלשה ראשונות. והנה עתה רמז בתיבת '''ישראל''' - '''לא ירש'''; שלא יירשו עדיין. אבל לעתיד יהיה '''לי ראש''' - רוצה לומר שהשלשה ראשונות יכנסו גם כן בקדושה.{{ש}}
וזהו הראשי תיבות שלהם '''קק&quot;ק''' - להורות על השלשה קדושות שרומזים בכתר חכמה ובינה דקדושה, שיהיו מקודשים גם כן כמוהם. 

ומאחר שהבטיח הקב&quot;ה את אברהם שיתן לנו עשר עממין - לכן בשעת עקידת יצחק אמר לו {{צ|לך לך אל ארץ המוריה}} - לרמוז לו כי הג' ראשונות עם כללות כל עשרה עממין גימטריא {{גמט דגש|ארץ המריה}}{{הערה|כנ&quot;ל אולי, שמוסיף ג' כוללים של ג' מילים ועוד כולל של שלשתם, וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. והוא אותיות '''הרם יה''' - רוצה לומר שלא ירשו כי אם ז' תחתונות בלבד, אבל הג' ראשונות הנקראים '''י&quot;ה''' - '''הרם''' אותם לעתיד בזמן הגאולה. 

והטעם שלא יוכלו לרשת גם כן הג' ראשונוות - זה היה תלוי במשה רבנו ע&quot;ה שלא זכה ל'''יחידה''' שהיא בחינת כתר דאצילות שכולל בו ג' ראשונות - {{גמט דגש|חכמה בינה ודעת}} שגימטריא {{גמט דגש|כתר}}. ולא זכה כי אם לבחינת {{גמט דגש|חיה}} שהיא חכמה דאצילות (כנודע בספר הגלגולים). ואם היה זוכה גם כן לבחינת יחידה - היה לו כח בידו להכניס הג' ראשונות גם כן ולברר מהם כל הקדושה. וכשיבא משיח בע&quot;ה יזכה הוא לבחינת יחידה, ולכן אז יהיה לו כח להנחיל לישראל הג' ראשונות גם כן.

והנה צפה הקב&quot;ה שישראל יעשו את העגל, ולכן לא הבטיח למשה אלא ז' עממין. וזה המעשה גרם למשה רבנו ע&quot;ה גם כן שלא יזכה ליחידה. {{ש}}
וז&quot;ש במדרש ילקוט פרשת לך לך זה לשונו:{{ש}}
:רבנן אמרי אדום ומואב וראשי' בני עמון הם כג(?) שלא נתן להם בעולם הזה שנאמר {{צ|כי לא אתן לך מארצו ירושה}}.  ובמואב כתיב {{צ|אל תצר את מואב}}. '''קיני''' הוא עשו. '''קניזי וקדמוני''' - עמון ומואב. ולימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל כדי לקיים מאמרו של הקב&quot;ה. עכ&quot;ל.

ודע שארץ סיחון ועוג היא קצת גבול השלשה הנזכר, ולזה בחרו בהם בני גד לפי שעתיד להיות כנגד שלש עליונות, והוא עתיד שיהיה מובחר כל הארץ. ועם היות שעדיין לא נתקדש עד אחר הגאולה. ואפשר לזה נקבר שם משה רבנו ע&quot;ה שהוא מסוד הדעת כנודע.

והנה מאחר שלא היו יכולים ישראל לכבוש את הארץ של שלשה ראשובו', ולכן גם כן תמצא שלא היו ישראל על שלימותם ושכינה על שלימותה עד לעתיד בע&quot;ה שכל ישראל יכנסו בה ואז תהיה הארץ מלאה. והיינו שלימותה האמיתי. ואז תתתקן השכינה שהיא העומדת על י&quot;ב בקר ויתתקנו החיות שהם בעלות מ(?)נים נגדיים לי&quot;ב בקר הנזכר. ויתקן כסא הכבוד שאינו על שלימותו - כי אחר שהשכינה שהיא למעלה ממנה והחיות שהם למטה ממנה אינם על תיקונם - ממילא משתמע שהיא עצמה אינה על שלימותה. ותתקן ארץ ישראל עצמה. שתיקון ארץ ישראל היא על ידי השכינה שהיא שורה בה ועל ידי החוקים(?). ואחר ששכינה לא שרתה בה כראוי ואפילו בימי יהושע כי היו שני שבטים וחצי חוץ לארץ ישראל - ולזה ארץ ישראל אינה מתוקנת על שלימותה.

והטעם שלא היתה יכולה השכינה להיות בשלימותה - זה תלוי על קטרוג הלבנה עם החמה. וכל זמן שאינה חוזרת לסוד {{צ|אור הלבנה כאור החמה}} ממש לשישתמשו בכתר אחד כמו בעת בריאתם - אין השכינה יכולה לחיות בשלימותה. כמו שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש שבעה בחינות שיש למלכות דאצילות עיין שם, ותמצא עומק ענין זה בשורשו. 

וזהו שכתוב {{צ|{{גמט דגש|זה}} יהוה קוינו לו}} - רוצה לומר בזמן שישתלם שנים עשר שבטי '''י&quot;ה''' בארץ החיים - אזי גם כן יהיה השם שלם. כי '''זה וזאת''' כחדא אזלין. ו{{צ|זאת}} שהיא מלכות אחידת ביסוד שנקרא {{צ|זה}} כנודע בזוהר בפרקת חקת עיין שם. כי '''זאת''' במספר קטן גימטריה ג&quot;ס(?) '''זה'''.  ועוד הנעלם של '''זה''' במילוי כזה '''זי&quot;ן ה&quot;ה'''{{הערה|{{גמט דגש|י&quot;ן ה}}}} - גימטריא {{גמט דגש|אדני}}.


===[הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ]===
ועתה נבאר ההבדל שיש בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, והבדל הנהגת ישראל ואומות העולם, והבדל הנביא והמכשף ובעל תשובה והגר.

הענין - להיות מציאות משכן החיצונים למעלה מן הרקיעים והיות הנהגה הזאת שהיא הנהגת השמים מבולבלת - פעמים היא תחת שליטה עליונה. כן ממש היא הנהגת הגוף! שההנהגה הזאת הנזכרת תמצא אל כל החיים, בין מן האומות בין מישראל, מפני שהם יסודות מיוסדות מעת בריאת האדם ואין בהם תוספת ומגרעת לכל אדם. רק שישראל מגבר בהם קדושה העליונה ותקדשם. ומה גם מצד הכנת אביו ואמו בעת הולדתם. ולכך תתלבש בהם הקדושה בעודם בחיים. אמנם אומות העולם תתלבש בהם טומאה. 

אבל בבחינות אחרות כל בני אדם שוים. אמנם ישתנו בסוד ב' בחינות.{{ש}}
ההנהגות הנזכר - כי אומות העולם שהם תחת שליטת החיצונים הם שואבים החיים שלהם בעת שהטומאה מתפשטת. וישראל שואב בעת שמתפשטת הקדושה. וזהו כעין מעט(?) שליטת הקדושה העליונה בהנהגת הרקיעים והחיצונים. וכמו שסוד(?) ההנהגה הזאת תלויה במעשי בני אדם. אם מטיבין מעשיהם יכנעו החיצונים ותהיה ההנהגה הזאת במסרת(?) אל הקדושה. ואם ח&quot;ו מקלקלים מעשיהם נמסרת אל החיצונים. כך הוא האדם ממש! בהיותו מגביר בו סוד היצר הרע והטומאה  - יתן ההנהגה כולה אל החיצונים. ובהיותו מגביר בו סוד הקדושה שהיא הנפש הקדושה ושאר פרטים(?) אשר נבאר - יותן הנהגה זו כולה אל הקדושה ותתקדש.

ועתה דמה(?) בדעתך שני עניינים קודם ה&quot;* הנהגת ארץ ישראל והיא הנהגת הקדושים והנביאים שהיו מזדכים(?) חומרם והיו מתקנים עצמם - כל חושיהם והשכלתם להתקדש, והיו שולטים במדות הנפשיות ומשעבדות אותם אל הקדש. ואין להם מדות נפשיות חומריות כלל. כעין שהיו שולטים בגלגלים ומכניעים אותם אל רצונם. 

השני היא הנהגת חוץ לארץ שהכל נמסרת לשרים, והיא חכמת החרטומים והמכשפים ושאר החכמות שהיו משועבדים מדות נפשיות שבהם אל צורך אותם החכמות. והם כעין בלעם ותלמידיו. 

ונודע שיש עתה שתי הנהגות תחת אלו והם דומות לאלו.
* הא' היושב בארץ ויצא חוץ לארץ. דהיינו שיצא מהנהגת הקדושה אל הנהגת השרים. כך ממש הוא ישראל ששעבד מדות רעות על עצמו ונתן  כחתוו(?) הנפשיות משעובדות לרצון יצרו הרע. והרי זה כעין מי שהשלים החצוני על עצמו ושעבד הגלגלים אל תחת שליטת השרים כנזכר. והיינו מי שהיה בארץ ויצא חוצה שלא לדבר מצוה.
* השני הוא בהפך. והיינו הגר המתגייר והרשע השב בתשובה וכיוצא. דהיינו שהיה בחוץ ויצר הרע שולט במדותיו הנפשיות - ועתה הכניע יצר הרע ונכנס לפנים בקדושה והשליט על עצמו כל הקדושה העליונה ושעבד כחותיו אל הקדושה.


וראוי להזכיר לכל מעיין שלא יחשוב בראותו בספר הזוהר {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} וכיוצא בהן שהדברים כפשטן ח&quot;ו. כי הקב&quot;ה קדוש - וכי יעלה על הדעת אפילו בבריאה(?) בקודש הקדשים אין מלאך ולא שרף ולא שום בריה יכולה להיכנס לאצילות! ואיך יעלה על הדעת שתכנס שפחה במקום גברתה?!

אך הכוונה כי העולם מתנהג על פי המדות העליונות, וכולן משפיעות וממשיכות שפע אל המלכות. והיינו היות *&quot;*(?) מתייחד עם המלכות והמלכות מחלקת מזון מהשפע הנזכר מנהגת ומנהלת העליונים ותחתונים, חיצונים ופנימיים. ובהיות ישראל על אדמתם היתה בחינה אחת של המלכות הנקרא '''א(?) פן א''' בארץ שפירושו שהיא בארץ לנהל התחתונים ומשם מקבלים שפעם ומזונם(?) ישראל. וממה שרמסו ישראל ברגליהם היה נמשך אל החיצונים ביד אמן המקוללת לזון את בניה כמו שהוא סוד פרי החג. כאשר גרמו עונותינו ונחרב בית תפארתנו - הנה אופן הזה אשר באר' הנה היא עמנו בגלות שוממה - פירוש שאין ההנהגה על ידה עלינו, ונתלבשה בלבושי גלות לבושי חול. והיא מנהגת על ידי השפע ההוא בתחתתונים(?). ואותם לבושי חול שהם מצד מטט&quot;רון סביב למשכנו יחנו החיצונים ואמן המקוללת תובעת חלקה וחלק אנשיה. ואנחנו בגלותינו יונקים משדים(?) המקוללים מפני שאנו ניזונים על ידה. 

וז&quot;ס(?) לעומדים בחוץ לארץ עובדים עבודה זרה בטהרה, שהם אומרים {{צ|ברך עלינו וגו'}} ואין ספק שהשפע נתן למקוללת לזון בניה שהם עיקר ואנחנו טפילים להם. ומתמצית אנחנו ניזונים כי אין שפע מתחלק חוץ לארץ שלא ינתן לשר של האומ' ההיא כאמור {{צ|ועל המדינות בו יאמר וגו'}}.

והנה אמנו - אין בידה להשפיענו מפני שנטלה ההנהגה ממנה בערך שאין ההנהגה ממנה בלתי אמצעי. ולכן ענין זה יוחס בלשון {{צ|שפחה כי תירש גבירתה}} - שהיא נוטלת חלק השפע ומחלקת לבניה כרצונה. משל לבן מלך שבהיותו בהיכל אביו היתה פרנסתו ומנת מזונותיו נתונות לאמו, ואמה זנה אותו בהנהגתה הראויה. וכאשר הרבה לפשוע - גרשו אביו מאת פניו, והלכו הוא ואמו בגולה בין הגוים. ובהיותו שם המלך אביו נתן מזונותיו בצמצום על ידי השפחה ההיא שהבן בביתה. והשפחה ההיא נותנת לבניה הטוב והמובחר, והמותרות נותנת לבן המלך. ואין לה דעת ותבונה להשיג שכל המזונות לא נתן לה אלא על ידי בן המלך שברשותה. 

והנה בערך בחינת המזון - הרי השפחה יורשת גברתה, כי הנהגת בן המלך על ידה והיא נושאת משאת בן המלך מאת פני המלך. לא שהיא תכנס לפני המלך ח&quot;ו, אלא שהמלך נותן את המשאת ביד השר והשר אל העבד ועבדו אל השפחה. 
והנה מטעם שמתוך היכל המלך יוצא החלק אל השפחה - אם כן אין לך פגם גדול מזה אל המלכה. 

והנה השראת אלהותו יתברך עלינו הוא בשני דרכים.
* האחד הוא על ידי התלבשות המדה הזאת  שהיא השכינה השוכנת עלינו בלבוש נכרי, דהיינו בשרים החיצונים, על ידי התפשטותה באופנים. ולזה העומד בחוץ לארץ מקבל אלהותו בדרך זה. אמנם דרך זה יקרא העבודה לאלהים אחרים מפני שקבל השפע מתחת יד השרים. ועל זה נאמר {{צ|גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}}. והיינו ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם. ואלו אינם מקבלים אלוהותו כראוי אחר שיקרא *** *** מפני שהוא השפיע לחוץ.

* הדרך השני הוא על ידי פשיטת לבוש נכרי כנז&quot;ל. דהיינו שלא יהיה נמצא שם שום מפסיק אלא שכינה שוכנת דרך המדרגות הקדושות על ישראל. והיינו היושב בארץ ישראל שאינה מתלבשת בשרים אלא ממש דרך *** היכל לבנת הספיר תתפשט ותשתרבב שכינה באויר ארץ ישראל ותשכון באויר ארץ ישראל המחכים מצד חכמה - זאת חכמה שלמה. 

ומטעם זה ארץ ישראל היא המלכות מפני ש**** משכן לשכינה ואין השכינה שוכנת בערלים מפני שאינה מתייחדת לחיצונים. ולכך צריך השוכן בארץ לימול בשרו. שאם לא - מטמא הארץ. נמצאת למד שקבול אלהותו תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ תלוי במילה. 

וזה ה(?)שלימות כי זה תלוי בזה כמ&quot;ש במדרש ילקוט דף רע&quot;א ע&quot;א כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וסמיך ליה וזכרתי את בריתי וגו'. מכאן אתה למד ב' דברים. האחד שארץ ישראל שקולה כמצות מילה  ש** זכרתי את בריתי וגו' והארץ אזכור - לומר מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת.{{ש}}
הב' לומר ששקולה ארץ ישראל כנגד כל מה שנברא בששת ימי בראשית וכו', עיין שם.

וזהו רמז כי בשמות הנקרא ארץ ישראל תמצא בסופי תיבות דילהון '''מילה''' כזה:
* ארץ החיי''''ם'''
* ארץ צב''''י'''
* ארץ ישרא''''ל'''
* ארץ הקדוש''''ה'''.

וזהו גם כן רמז {{צ|'''ה'''ן '''צ'''דיק '''ב'''ארץ '''י'''שולם}} {{ממ|משלי|יא|לא}}. כי מי ששומר הברית נקרא 'צדיק' ועומד בניסיון כמו שמנינו ביוסף הצדיק. אבל מכל מקום אינו שלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה. וז&quot;ש {{צ|הן '''צדיק בארץ'''}} - דהיינו שהצדיק דר בארץ - אזי הוא {{צ|ישולם}}. וראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל באיזו ארץ. וזהו רומז הראשי תיבות שהוא דווקא בארץ '''הצבי'''. כי זה תלוי בזה.  וגם כן קבלת האלהות תלוי במילה לבד. וזה אם לא יזכו לארץ(?) אבל אינה בשלימות כי הוא בהתלבשות על דרך שפירשנו. ולזה גלו לבבל שכינה ביניהם. וזהו בזכות המילה. וז&quot;ש(?) {{צ|והייתי להם לאלהים וגו'}}.


===מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל===
מעלת הצדיק בהיותו בארץ ישראל בין בחייו בין במותו.

בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו תועלת לעולם מהתועלת המגיע בהיותו בחוץ לארץ. כן פטירת הצדיק בהיותו בארץ ישראל יגיע ממנו היזק לעולם יותר מההזיק המגיע אם היה נפטר בחוץ לארץ. והענין כי ארץ ישראל היא לב העולם כי היא שער השמים ככז&quot;ל(?) וכמו שמהלב שהוא מקור החיים יתהלך ויתפשט החיות לכל אברי הגוף - כן בהיות א&quot;י(?) בריאה בצדיקים היושבים בה - יתפשט הבריאות לכל יושבי העולם בכללו. כי בריאות ארץ ישראל הוא בצדיקים שהם ממשיכים(?) לה השפע והחיות מלמעלה. וזהו כונת הפסוק {{צ|ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם}}. ר&quot;ל אימתי ישמחו כל ישראל הדרים בחוץ לארץ במעשיהם הטובים, כמו שפירש התרגום {{צ|יחדון דבית ישראל בעובדיהון}}, כש{{צ|בני ציון}} שהם הצדיקים הדרים בעיר ציון {{צ|יגילו במלכם}} - שגורמים ייחוד העליון של תפארת ומלכות. ואז יורד השפע להם מתחלה, ואחר כך לכל חוץ לארץ. 

וכל התפילות של חוץ לארץ אינם עולים אלא על ידי תפלת הצדיקים שבארץ ישראל. וזהו {{צ|'''ב''''ני '''צ''''יון '''י''''גילו}} - ראשי תיבות '''צבי'''. שהם שמחים בארץ '''צבי''', גורמים שמחה בכל העולם. 

ואם ח&quot;ו אין מי שעושה יחוד וחבור של מעלה בארץ ישראל - כל המעשים שעושים בחוץ לארץ אינם מועילים כלום ואין מעלתם עולה למעלה. כי בשלומם של הצדיקים שבארץ ישראל יהיה להם שלום בחוץ לארץ. וזהו שאמר הפסוק {{ממ|תהלים|סד|יא}} {{צ|'''י''''שמח '''צ''''דיק '''ב''''יהוה}} - ראשי תיבות '''צבי'''.  שעל ידי שהצדיק שמח בה' ממש - שעושה יחוד של מעלה. {{צ|וחסה בו}} מתוך אהבה. {{צ|ויתהללו כל ישרי לב}} - ר&quot;ל ויתהללו כל חוץ לארץ ויאמרו זה הוא דרכי ישרים של ארץ ישראל הנקרא 'לב' כנזכר לעיל, כי היחוד של ארץ ישראל מועיל לכל העולם.

כי הנה אין דרך להתשפט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל, לא זולת. וזהו אמרו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}}. ירצה כמו שביארנו כי ארץ ישראל כמו הלב המחלק החיות לכל הגוף כמו שאמרו הרופאים, כי מהצלול והזך שבדם ניזון הלב המחלק החיות לכל הגוף, ואחר המוח מהיותר זך שנשאר, ואחר כך הכבד ואחר כך שאר האברים כפי מדרגותם. {{ש}}
כן גם כן העולם בכללו. מן הזך והטהור שבשפע ניזונת ארץ ישראל, ואחר כך שאר ארצות. כפי מדרגותם כן יתעבה מזון נפשם כנזכר לעיל. ולזה כיוונו רז&quot;ל {{צ|מתמצית ארץ ישראל העולם שותה}} כנזכר. 

אמנם בזמן החורבן שנפסק השפע בעונותינו - הנה כל האיברים הולכים ודלים אחר שאין הלב בבריאותו ואין לך מזון. וידמה כיום התענית. ולזה אין לך יום מחורבן הבית ואילך שאין קללתו מרובה מחבירו - כי הולכים ודלים הנמצאות מחסרון השפע. 

והענין כי ביום התענית שנפסק המזון - אז הלב ניזון מן האיברים. כי בראותם כי נחלש הלב - לפחדם ממיתתו שימותו גם כן  הם כי בהיותו הם חיים - ולזה הם נותנים לו מדם האיברים שנמצא להם כדי לחזקו שלא יפול הכח. ובזה הולך ומתמעט חלבם ודמם. 

כן גם כן מזמן החרבן ואילך מתמצית חוצה לארץ ארץ ישראל שותה. כי ארץ ישראל אין לה קיום והעמדה אלא על ידי המעט מזער בדקה(?) שמשלחים לארץ ישראל מחוץ לארץ, כהיום הזה שהוא התמצית של אנשי חוצה לארץ. והנה הצדיקים היושבים בארץ ישראל באמצעותם השפע יורד מלמעלה. וזה *** השפע הרוחני א&quot;א שירד למטה לארץ הגשמית אלא על ידי הצדיקים שהם חלק אלוה ממעל, ובהכנת מעשיהם ותורותם יורידו השפע הפך טבעו ויעזור להם טהרת המקום. כמו הפתילה הטובה והשמן הזך שהם נושא השלהבת. כי בהם נאחז אור הרוחני שאין בטבעו לירד למטה. 

וכבר ידעת מ&quot;ש בספר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א וזה לשונו: {{צ|ללבי גליתי ולאברי לא גליתי}}. ומקשה הר' חיים ויטל זלה&quot;ה ולמה(?) אמרו רז&quot;ל מלבא לפומא לא גליתי שהרי מצינו בפירוש כמה רבים וגדולים שדברו בענין הגאולה כגון רשב&quot;י וכיוצא בו?{{ש}}
אבל רזא דמלה הוא כי אל אותם הנשמות שהם מבחינת הלב - גלה סוד הקץ. ולזה היו יכולים לדבר. אבל לנשמות שהם משאר האיברים - לא גילה. וזה שאמר התיקונים דף מ&quot;ד ע&quot;א {{צ|'''ללבי''' ודאי גליתי ולאברי לא גליתי}}.  מאי &quot;ללבי&quot;? אלא אורייתא איתה לה רישא וגופא ולבא ואברין כגוונא דישראל דאתמר בהון {{צ|עיני העדה}} - דא ע' סנהדרין. ומשה ואהרן על גביהן. אלין דאתמר בהון {{צ|ללבי גליתי}}. וכן באורייתא שבעין אנפין תליין מתרין תורות - אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה. 

בגלותא - {{צ|חלק '''לבם'''}} דאינון {{גמט דגש|ע&quot;ב}}  צדיקים דאינון  כגוונא דסנהדרין. ורזא דמלה {{צ|אשרי כל חוכי '''לו'''}} - {{גמט דגש|לו}} בחושבנא סליק תלתין ושית. ואינון {{גמט דגש|ל&quot;ו}} בארעא דישראל ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} לבר מארעא דישראל. ודא איהו {{צ|חלק '''לבם''' וכו'}}.

וזהו סוד שהקב&quot;ה רמז למשה {{צ|אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וגו' ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם}}. ונודע כי פני משה פני חמה. וזהו שכתוב {{צ|ושמתי '''כ&quot;ד כ&quot;ד''' שמשותיך}} - ר&quot;ל ש{{גמט דגש|מ&quot;ח}} צדיקים מן השבעים שכולם הן מן שורש השמש כמשה רבנו ע&quot;ה. וכולם הם מעלמא דדכורא. ולכן השכינה רודפת אבתרי' לאתחברא עמהם בסוד {{צ|אור זרוע לצדיק}}. וכשלא יש זכות בישראל - אזי ח&quot;ו הם להפך כנזכר, ונשארו בארץ ישראל {{גמט דגש|כ&quot;ד}} אחת בלבד. ואז נאמר {{צ|אל ישוב '''ד&quot;ך''' נכלם}} {{ממ|תהלים|עד|כא}} - שיקבל הקב&quot;ה את תפלתם ואל תשוב ריקם מלפניו.

והנה נודע אם הדור זכאי - רובם בארץ ישראל, ואם הדור חייב - רובם בחוץ לארץ. והכונה מה שאמרנו. כי קיום העולם הוא הצדיקים שעובדים ומושכים השפע למטה לארץ. והנה בהיות רובם בארץ ישראל - אז ימשיכו שפע רב טהור ונקי.  אמנם מיעוטם בחוצה לארץ יספיקו להמשיך אותו השפע שכבר ירד לארץ ישראל והם ימשיכוהו לחוץ לארץ.

ולזה רמוז בפסוק משלי כ&quot;ט {{צ|ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם}}. ר&quot;ל כי ראשי תיבות {{צ|'''ב''''רבות '''צ'''דיקים '''י'''שמח '''ה'''עם}} - הוא '''הצבי'''. כשיש רוב צדיקים בארץ '''הצבי''' - אזי {{צ|ישמח}} כל העם שבחוץ לארץ שהם גורמים הורדת שפע ברכה עד בלי די. {{ש}}
אבל {{צ|ובמשול רשע}} - כמ&quot;ש בתיקונים {{צ|מאן &quot;חלק לבם&quot;? דא שאור וחמץ דאינון סמא&quot;ל ונח&quot;ש}}. וזה שאמר {{צ|ובמשול רשע - דא סמא&quot;ל}} השולט ומחלק לבם שרובם בחוץ לארץ. אז {{צ|יאנח עם}} - כי השפע הוא מעט מזער מה שמקבלים, כי בהיות מיעוטם בארץ ישראל לא יוכלו להמשיך משער השמים כי אם מעט שפע. כי כפי עובי הפתילה תהיה אחיזת השלהבת. ולזה אף אם יהיו רובם בחוץ לארץ לא יועילו להמשיך אצלם לחוץ לארץ רק מה שכבר נ(?)משך לארץ ישראל על ידי המועטים. 

או ירצה באופן אחר. והוא כי הצדיקים בהיותם בארץ ישראל יוכלו להגין על כל המקומות. והטעם כנזכר כי ארץ ישראל הוא כמו הלב הנותן חיות וקיום לכל האברים כולם. אמנם צדיקי חוץ לארץ - לא יועילו אלא למקומם לבד, כי הם כמו חיות האבר הפרטי שלא יועיל רק לעצמו. 

וכן בעת סלוקם שהצדיקים שבארץ ישראל יזיק לכל העולם. וז&quot;ש {{צ|ותמת שרה בקרית ארבע וגו'}} - שיש להעיר שאומר תחלה הסימן הפרטי שהוא {{צ|בקרית ארבע}}, ואחר כך הסימן הכללי שהוא {{צ|ארץ כנען}} הכולל כל ארץ ישראל?

אמנם יתיישב כפי מה שהזכרנו שהכוונה לרמוז מעלת שרה שבזכותה היתה מועלת לאנשי מקומה וגם כן לכל אנשי גבול כל ארץ כנען. וכן בעת סלוקה - לכולם יחק נסתלקה; כלומר שכולם אבדו התועלת. והטעם כנזכר שהצדיק בהיותו בארץ ישראל מועיל למקומו לכל העולם. 


ונחזור. כי יש לפעמים שמחלקים השבעים ושתים צדיקים שני חלקים בארץ ישראל שהם כמנין {{צ|ושמתי {{גמט דגש|כדכד}} שמשותיך}}, ו{{גמט דגש|כ&quot;ד}} ח'(?) ב&quot;ח(?) ואז נאמר {{צ|קול רנה וישועה '''ב'''אהלי '''צ'''דיקים. '''י'''מין יהוה עושה חיל}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל כשיש בארץ '''צבי''' כמספר {{גמט דגש|{{צ|באהלי}}}} צדיקים - אז הוא {{צ|קול רנה וישועה}} בכל חוץ לארץ בשביל שיש {{גמט דגש|כדכד}} צדיקים. ומה שהיה מקודם {{גמט דגש|אהל}} אחד שהוא במספר {{גמט דגש|ל&quot;ו}} - עתה שנחלקו לשני שלישים נעשה ב' אהלין.  וזהו שכתב {{צ|'''באהלי'''}} לשון רבים - כי מיעוט רבים שנים. ולכן אמר גם כן ב' לשונות {{צ|קול רנה וישועה}}.

ומי גרם זה? וז&quot;ש {{צ|ימין יהוה עושה {{גמט דגש|חיל}}}} - רוצה לומר החסד של מדת הרחמים פועל בעולם ועושה {{גמט דגש|חיל}} בעבור חיל דמטרוניתא שישי במספר {{גמט דגש|חיל}} צדיקים בארץ ישראל.  


אבל צריך להבין השורש של אלו {{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים מאיזה מקום באים?{{ש}}
דע מה שמביא האר&quot;י זלה&quot;ה בדרוש השלישים כי כל חסד מתחלק לששה שלישים, עיין שם. והנה החמשה חסדים מתחלק לשלשים חסדים. וזהו סוד {{צ|ואברהם היו יהיה}} - ר&quot;ל אברהם שהוא חסד מתפשט בגוף דזעיר במספר {{גמט דגש|יהיה}}, ואחר כך נכנסים כללות החסדים ביסוד דזעיר והוא גם כן מתחלק לששה שלישים - {{גמט דגש|ל&quot;ו}}. ואחר כך בעת החיבור היסוד דזעיר עם היסוד דנוקבא - הוא נותן בה גם כן כללות החסדים. 

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויתן אברהם את כל אשר {{גמט דגש|לו}}}} - שהם {{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים - {{צ|'''ליצחק'''}} - שהוא {{גמט דגש|רחל}} גימטריא {{גמט דגש|ליצחק}}. מפני שכל תיקונים הוא מצד הגבורות שהם נקראים 'יצחק', והיא נקרא על שמו. 

והנה כנגד {{גמט|ל&quot;ו}} חסדים שהם נכללים ביסוד הנקרא 'צדיק', ועל שמו דיסוד נקרא כולם 'צדיקים' -- כן {{גמט|ל&quot;ו}} גבורות הנכללים ביסוד דזעיר נקרא גם כן {{גמט|ל&quot;ו}} צדיקים. ואלו הם ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} צדיקים הנזכר לעיל. 

וז&quot;ש {{צ|&quot;חלק {{גמט|לבם}}&quot; - מאן חלק לבם? שאור וחמץ דאינון ערב רב}}. ורזא דמלה {{צ|ויהי מבדיל בין מים למים}}, עיין שם. והכוונה הוא כי בזמן שערב רב שולטים בעלמא  - אז הנוקבא דזעיר היא בסוד 'אחור באחור', ואין לה אלא גבורות כמו עמה בזמן הגלות. ואז  {{צ|חלק {{גמט דגש|לבם}}}} - ש{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות הם בסוד חוצה לארץ שהוא אחורי הזעיר, ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים הם בסוד ארץ ישראל שהוא ביסוד דזעיר בפנים שלו. וזהו {{צ|ויהי מבדיל בין מים (של חסדים) למים (דגבורות)}}. וגם ראשי תיבות {{צ|'''ב''''ין '''מ''''ים '''ל''''מים}} הוא {{צ|'''לבם'''}}. 

אבל בעת התחברות החסדים וגבורות ביחד כמו בעת חיבור זעיר ונוקביה במוסף דשבת או בעת הגאולה בעזרת השם יתברך - אז נותן הזעיר גם כן לנוקבא ה{{גמט דגש|ל&quot;ו}} חסדים. אזי נאמר {{צ|{{גמט דגש|חסד}} יהוה מלאה הארץ}}. ר&quot;ל שכל {{גמט|ע&quot;ב}} צדיקים שמספרם עולה {{גמט דגש|חסד}} - הם כולם בארץ ישראל, וארץ ישראל (שהיא הנוקבא) מתמלאות מהם. ו{{גמט דגש|ל&quot;ו}} גבורות גם כן נקרא 'חסדים' על ידי המיתוק. וכולם ביחד הם כמנין {{גמט דגש|חסד}} כנודע.

ואז נאמר {{צ|היוצר יחד {{גמט דגש|לבם}}}}. ואז גם כן יגל '''לבם''' בה' ממש.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ושמעתי מאהובי הר' משה זכות נר&quot;ו כי כל דרוש זה רומז בפסוק {{צ|על זה היה דוה לבנו}}. וירצה כי הצדיקים נקראו 'לב' ונקראו 'עינים' ב&quot;כל(?) מן התקונים. ויקונן הנביא {{צ|על {{גמט דגש|זה}}}} שהם הי&quot;ב לעשות {{גמט|חי&quot;ל}} - {{צ|היה דוה לבנו}}. ולא עוד אלא אפילו {{צ|על {{גמט דגש|אלה}}}}  שהם הל&quot;ו {{צ|חשכו עינינו}}. ודייקא כי בחסרון ה'זה' דוה הל&quot;ב - הוא האדריכל ברמוז בדברי רז&quot;ל כי מטיבורא דלבא *** שלישי' שהם סוד {{גמט דגש|כ&quot;ד כ&quot;ד}}. ואמנם בחסרון {{גמט|'אלה'}} - אז יש חשך גם לעינים כי אז נסתמו עיניהם ולבם של ישראל. והמשכיל יבין ושפתים ישק &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


===מעלת ארץ ישראל וישיבתה===
מעלת ארץ ישראל וישיבתה.

הנה בענין ארץ ישראל הם ששה חלוקות.
* הא' - מי שלא נכנס בה כלל ועיקר
* הב' - מי שראה אותה מרחוק ראיה לבד
* הג' - מי שנכנס בה ויצא ומת חוצה לה
* הד' - מי שנכנסו עצמותיו אחר מיתתו
* הה' - מי שנכנס בה וישב בה ועמד עד יום מותו ומת שם
* הו' - מי שנולד בה ולא יצא חוצה כל ימי חייו

וחלוקות אלו הן זו על זו במעלה, והם רומזות לדברים עליונים.  

ואין ספק כי כל העולם השפל הוא נגד המלכות, ובכללו ג' בחינות.
* האחד - ים
* השני - ארץ
* השלישי - ארץ ישראל

וכל אחת מוקפת מחברתה. 
* כי הים מקיף את כל היבשה, והבחינה הנקרא 'ים' הוא כנגד לובן שבעין והוא נגד החסד. 
* ושאר הארץ הנקרא חוצה לארץ הוא נגד שחרות שבעין והוא נגד הגבורה, ומשם נמשך התוך הזהב וסיגיו. ולפיכך אויר ארץ העמים מטמא כי הוא הנחלק ל{{גמט דגש|ע'}} שהם מצד האומות בסוד החיצוניות.
* וארץ ישראל נגד קו הירוק המקיף את בת עין וזהו מצד התפארת הנקרא 'ישראל'. 
* ובאמצעות ארץ ישראל - ירושלים שהיא נגד בת עין שהיא עצם השכינה.

וג' גוונין הקודמין הם שוב***(?) ומקיפים אותה והם סוד שבת שפירושו '''ש' ב&quot;ת'''. דהיינו  {{גמט דגש|ש'}} - {{גמט דגש|ג'}} אבות. ולא אבות ממש אלא ג' מציאיות(?) שהם קשוטי המלכות. ו{{גמט דגש|בת}} - דהיינו '''בת עין''' - שהוא עצם המלכות הנקראת 'בת' שהיא 'בת' ומדה אחת מעשר מדות, והיא נחלקת לעשר דהיינו סוד {{גמט דגש|י'}} קדושות. 

ונלע&quot;ד רמז אחד למה נקרא ירושלים {{צ|בת עין}} מפני ש{{גמט דגש|סמא&quot;ל}} שגימטריא {{גמט דגש|עין}}, הוא מקבל שפע מהיכל לבנת הספיר כנז&quot;ל ומחלק אותם אחר כך ל{{גמט דגש|ע'}} שרים. וזהו '''עין'''. אם כן ירושלים נקרא ה'בית' של {{גמט דגש|ע'}} שרים שמשם יוצא השפע להם.


והנה מי שאינו דר בארץ ישראל אמרו רז&quot;ל שדומה כמי שאין לו אלוה. להיות שנשמתו אצולה ממקום הקדש. ולפי האמת אין בקליפה באמיתות לשלוט בו מפני כי חלק ה' עמו ולא חלק בשרי'(?). ונמצא שאין השר ההוא שולט בו כל עיקר, וגם השכינה אינה שורה עליו מפני שהוא בתוך מצולות ים הקליפה המתלבשת באויר ארץ העמים הטמא, שמצדם הוא טמא ומטמא. ונמצאו לפי זה ש{{צ|אין לו אלוה}}. ואין ספק כי נשמתו ורוחו ונפשו וגופו הם מתלבשים בתוך הקליפות והטומאה. ועוד שאין מעשיו ולא תורתו טהורים מפני שהם מתלבשים באויר ארץ העמים הטמא. בזולת כי בעת הפטירה אין הנשמה עולה בטהרה מפני שהיא מתלבשת בקליפה ההיא בזולת שהיא צריכה להתגלגל ממקום למקום עד בואה לארץ ישראל כי שם שער השמים ליכנס הנשמה בגן עדן. כדפירשו רז&quot;ל כי דרך מערת המכפלה כניסת הנשמה לגן עדן של מטה, ומשם לגן עדן של מעלה.

וכאשר נבחין מעלת ארץ ישראל על חוצה לארץ נמצאם בשלשה בחינות בזולת שיש תחת כל בחינה ובחינה מהם כמה בחינות:
* האחד - מענין עשיית המצות בטהרה ובנקיות כל ימי היותו בעולם
* השני - מענין פטירת הנפש מן הגוף
* השלישי - מענין התחיה אחר כך 

והנה ג' חלוקות אלו לא ישתוו וודאי. כי מי שהיה כל ימיו בארץ ישראל נמצאת נשמתו גם בעת בואה אל גופו בטהרה ובנקיות בלתי נטמאת באויר ארץ העמים והיא במעלה גדולה וסיוע גדול אל העבודה. 
וגם אם בקטנותו יכנס האדם קודם י&quot;ג בארץ ישראל - זוכה קצת אל מדה זו כי אין יצר הטוב ונשמה באדם עד י&quot;ג שנה כדפירשו רז&quot;ל.  ולפעמים גם הרוח ולפעמים הנפש כנזכר בזוהר בפרשת משפטים. וכן כל שנותיו אשר עשה הם בטהרה ובנקיות עד צאתו מן העולם הזה. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. 

אבל העולה לעת זקנתו לארץ ישראל אינו מכלל מדה זו ואינו זוכה כי אם אל השנים שהם מענין הפטירה וגם החתיה כאשר יתבאר. והעולה אחר מיתתו בעצמותיו - זה ודאי אינה זוכה כי אם בתחיה לבד, וגם אל מעלת פקודת הנפש לעצמות בסוד {{צ|ועצמותיך יחליץ}}, היות בטהרה בארץ ישראל. 


'''ועתה''' כשנבא לספר במעלות החלוקה הראשונה הם רבות.
* '''א'''' - שהנשמה לא נטמאת מעולם ולא נתלבשה באויר ארץ העמים כל עיקר
* '''ב'''' - שמצותיו אשר עשה כולם בתכלית הטוהר. ואותו הרוחניות המתהוה מהמצוה והתורה לא נתלבש בקליפה ההיא והטומאה ההיא.
* '''ג'''' - כי השפע הנשפע על ידי התורה והמצוה לא נשפע אל השרים מפני שהישראלי העומד בחוצה לארץ ועומד במצות ובטהרה - ודאי אותם המצות ישפיעו לו ואותו השפע אי אפשר להיות נשפע עליו אם לא על ידי אותו שר אשר הוא שם בחלק ארצו. וזה פשוט. וזה היה דווקא בזמן היות השכינה עיקרה בארץ ישראל כי אז ודאי היה מקבל על ידי השר. וזהו שאמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|אשר גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבוד אלהים אחרים}} - ממש עובד ומשפיע לאלהים אחרים שהם הקליפות כנז&quot;ל.

והכוונה הוא כי הדר בארץ ישראל בחורבנה {{צ|'''דומה''' כמי שיש לו אלוה}}. אבל בבנינה - יש לו אלוה ממש!  ובחוצה לארץ {{צ|דומה כמי שאין לו אלוה}} בכל זמן. ולכן דוד שהוא משיחנו אמר {{צ|גרשוני מהסתפח בנחלת יהוה}} כי גלות שלימה היתה לו. ועוד אפילו ישיבת ארץ ישראל בימיו היתה בלא מקדש ובלא משכן; כי הארון חוץ למקומו והמשכן בלעדי בכל(?) מקום שהוא במת ציבור. וכן במשה רבנו ע&quot;ה כתיב {{צ|'''גם בי''' התאנף}} - הראשי תיבות סימן {{צ|'''ג''''רשוני '''מ''''הסתפח '''ב''''נחלת '''י''''הוה}}.

* '''ד'''' - עוד כמה מצות היתירות בארץ והם תלויות בארץ. ואין ספק כי מפני היות מעלות המצות האלה גדולה עד מאוד - אין ראוי לקיימם בחוצה לארץ כי כח הקדושה כזו אין ראוי שישפע בחוצה לארץ על דרך שאמרו רז&quot;ל שאין מביאין חלה מחוצה לארץ לארץ ישראל ואם הביאוה תשרף כחמץ בערב פסח. וכן תרומה וכן בכורים וכיוצא באלו הרבה. וזהו ודאי מפני מעלות המצות האלה הנזכרות.

* '''ה'''' - היות התפלה של ארץ ישראל רצויה ומקובלת יותר מפני שאין כל כך מקטרגים, וזה מפני שאין אותם האותיות המתהוות מהפה מתלבשות באויר טמא. ולכן הם רצויות ונעשות תכף עטרה וכותרת על ראש מלכו של עולם. וזהו רמז {{צ|'''ה''''נה '''צ''''עקת '''ב''''ני '''י''''שראל באה אלי}} - ראשי תיבות '''הצבי''' - ר&quot;ל כי בארץ הצבי תכף אני מקבל בעצמי הצעקות והתפלות של בני ישראל, לא על ידי מלאך אלא אני בעצמי. מה שאין כן בחוצה לארץ שצריכין להתלבש באויר טמא ויש כמה חיצונים מקטרגים עליהם עד התכנס בארץ. ואחר כך צריכים טהרה ונקיון כדי לעלות למקום גבוה.

וזהו שכתב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה לזה בכל גבולי ארץ ישראל הם מים כי הגבול המזרחי הוא הירדן, המערבי הוא הים הגדול, והגבול הצפוני הוא נחל מצרים, והגבול הדרומי הוא נהר פרת{{הערה|אולי נפלה כאן טעות וצריכים להחליף נחל מצרים ונחל פרת בדרום וצפון, וצע&quot;ע בדפוסים אחרים - ויקיעורך}}. והכוונה לרמוז כי כל הנכנס לארץ ישראל שהוא אויר הקדש מחוצה לארץ שהוא אויר טמא - צריך  בכניסתו לטבול ולטהר עצמו תחילה ואחר כך יכנס. כי אז בכניסתו הוא מתקדש בתוספת נשמה כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה....{{הערה|נקודות אלו מופיעות בדפוס המקורי של וויניציא - ויקיעורך}}


'''וכשנבא לספר במעלות החלוקה הב'''' נמצאות גם כן רבות. 
* ה'''א'''' כי אין המת בארץ ישראל מת על ידי מלאך המות אלא על ידי מלאך קדוש (כמו שיתבאר אחר כך בע&quot;ה) המתלבש בגבורה לעשות הפעולה ההיא. והוא כבהמה הנשחטת על ידי סכין יפה והיא טהורה. אבל המת בחוץ לארץ מת על ידי סמא&quot;ל, סכין פגום. והוא נעשה נבלה. 
* ה'''ב'''' כי הנפטר בחוצה לארץ נשמתו בעת צאתה מגופו מתלבשת בכתנת אויר חוץ לארץ ומטמאת על ידי כך ודאי, וצריכה כמה טורח עד בואה לשער השמים ושם מתטהרת מטומאתה כדי לעלות ודאי כנז&quot;ל.
* ה'''ג'''' טורח גלגולה עד בואה ממקום שהוא דר להגיעה לארץ ישראל. ומה גם אם צריכה לעבור בגבול שרים רבים עד הגיע לארץ ישראל כי ודאי יאחזום צירים וחבלים.

ועל כזה וכיוצא בו אמרו רז&quot;ל {{צ|אינו דומה קולטתו מחיים וכו'}}. 


'''וכשנבא לספר במעלת החלוקה השלישית''' נמצאם עוד הרבה 
* ה'''א'''' טורח גלגול מחילות לפי עניינה ולפי מעשיה.
* ה'''ב'''' כי תקדם תחיית ארץ ישראל לחוץ לארץ כמו שאמרו רז&quot;ל.
* ה'''ג'''' כי בכל ריש ירחא ושבתי הנפשות פוקדות הגוף כנזכר בזוהר, וכאשר יהיה קבור בחוצה לארץ  יוסית(?) שמטמ' הנפש באויר ארץ העמים בבוא לפקוד הגוף ולא יהיה להם יחד נחת רוח.


ועתה במה שסופר במעלת ארץ מבואר מעלת היושב בה לעולם כי זה זוכה לכל המעלות כולם ודאי. אבל הנכנס בקטנותו יזכה בהם אבל לא כל כך כי כבר נולד באויר ארץ העמים. אמנם מי שעמד עד שגדל ואחר כך בא  - גם אם יזכה בקצת לעסוק במצות בארץ ישראל - עם כל זה לא ישיג אל המעלה הגדולה ההיא ואולם ישיג קצתה. 

אבל מי שנכנס בה ומת - זה ישיג אל השני בחינות לבד, כי הראשונה כבר נאבדה ממנו. 

ועולה בעצמותיו לבד - זה לא יזכה כי אם אל השלישית שהיא התחייה ופקידת הנפש לבד.

ומי שיעלה בבשרו אחר מותו - זה יזכה עוד כי העפר שהוא עפר המזבח. מפני שהאדם ממקום כפרתו נברא והנה אנחנו הנבראים ודאי מאותו עפר מחוייבים להביאו אל מקום חציבתו שהוא קדוש. {{ש}}
אבל בזוהר פרשת אחרי עמוד ק&quot;ל {{ממ זהר|ג|עב|ב}}: {{צ|אמר ר' יהודה כל מאן דלא זכי בחייוי למשרי מדורא בארעא קדישא ומייתין ליה לאתקבר תמן - עליה כתיב ונחלתי שמתם לתועבה. רוחיה נפיק ברשותא נוכראה אחרא - וגופיה אתי תחות רשותא דארעא קדישא! כביכול עביד קדש חול וחול קדש}}, עכ&quot;ל. {{ש}}
אם כן נראה מכאן שאסור להעלות הבשר אחרי מותו.


ובזוהר פרשת תרומה דף קמ&quot;א {{ממ זהר|ב|קמא|ב}}  אמר:{{ש}}
{{צ|ואי לא דעביד קב&quot;ה אסוותא לארעא דהא כיון דאתבלי ההוא גופא נשיב קב&quot;ה רוחא ודחי ליה לההוא רוח מסאבא לבר דהא איהו חס על ארעיה}}.{{ש}}
ונודע(?) כי הדין הוא שעפר ארץ ישראל שיבא לחוצה לארץ דינו כעפר חוץ לארץ, ועפר חוץ לארץ שנכנס לארץ ישראל דינו כעפר ארץ ישראל. וזהו סוד הגרי'(?). ולכן המתרקב בשרו בעפר הארץ מעלתו גדולה. ואם להפך - להפך. וזה היה סבת יעקב אבינו ע&quot;ה שצוה שיעלוהו תכף למיתתו. 


ואולם נשאר לנו לדעת מה היא מעלת הרואה אותו מרחוק אם לא יכנס בה? כי אמר הכתוב {{צ|אם יראה איש באנשים האלה וגו'}} - כי נראה שהראייה היא מעלה גדולה!? ועוד שמשה רבנו ע&quot;ה למעלה גדולה נתן לו זה סמוך למיתתו כדכתיב {{צ|עלה אל הר העברים וגו'}}, וכתיב {{צ|ויעל משה וגו' ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}. מורה כל זה היות מעלה קצת לרואה אפילו אם לא נכנס בה.

הענין יובן במה שפירש בזוהר {{צ|ויוסף ישית ידו על עיניך}} בפרשת בלק{{הערה|לא מצאתי רק בפרשת שלח בדף קס&quot;ט ע&quot;א {{ממ זהר|ג|קסט|א}} - ויקיעורך}}, כי העינים הם מבוא אל הצורות המתדמת(?) אל השכל תחלה יצייר הדבר ההוא בדעתו ובשכלו. והנה הצורה תהיה מצטיירת שם. ואם הצורה ההיא מן הדברים פחותים מוגשמים וגסים המתדמים אל השכל יורידוהו ממעלתו כמו שאסור להסתכל בנשים שאף שאם לא ידמה בשכלו לעבור עבירה - סוף סוף יצייר בשכלו הצורה ההיא ויהרהר מה שאין ראוי, אף אם לא יפעל פעולה רעה.  והטעם כי הצורה המצטיירת בשכל ת*** הנפש או יתקננה(?) אם תהיה צורה טובה, וימצא בזה כמה דברים בענין העבודה. 

והנה כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה - הנה אותה הצורה הקדושה ההיא שידמה בדעתו תשלים שכלו. והיינו דקאמר ר' אבא בפרשת משפטים{{הערה|אולי הכוונה אל {{ממ זהר|ב|קכג|ב}}}} שהיתה צורת ר' שמעון מצטיירת לפניו והיה משיג על ידי זה השגה גדולה. 

וזהו הטעם {{צ|והיו עיניך רואות את מוריך}}. וזה הטעם {{צ|אל תפנו אל האלילים}} שאסור להסתכל בעכו&quot;ם, כי הצורה ההיא הנבזת פוגמת השכל. וזה הטעם שאסור להסתכל בפני אםד רשע. 

ולא זו בלבד אלא גם היות צורת האדם מצויירת בשכל הנכבד ממנו - ישיג הוא מעלה גדולה ונפלאה. {{ש}}
וזה הטעם  שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל, כי יצייר עצמו בשכל רבו. והיינו דפירשו רז&quot;ל בפסוק {{צ|חי יהוה אשר עמדתי לפניו}} דהיינו שעומד לפני אליהו, ובהיותו עומד לפני אליהו ודאי תצוייר צורתו בדעת אלישע. ואליהו עומד ומשמש לפני קונו מרוב דבקותו בנבואה - נמצא עומד תדיר לפני ה'. 

וכיוצא רבים. והיינו טעם {{צ|יראה כל זכורך את פני האדון}}, בזולת טעמים אחרים, כי יצייר הזכר תפארת צורתו ומציאותו בשכינה שעומדת שם. ועם היות שהשגחת השם מצויה בכל מקום - עם כל זה לא יתבודד(?) האדם לחקוק צורתו בשכינה כמו בהיותו(?) מתראה במקום הקדש. וזה טעם {{צ|ולא יראו פני ריקם}}. וכי האי גוונא טובא באורייתא.

ולכן מצוה לסגור העינים בעת התפילה לסלק דעתו מהצורות הגשמיות כולם - לייחד המחשבה בצורות השכליות. 

והנה בהיות איש רואה את אוהבו - בלי ספק יקנה בנפשו שמחה גדולה ותת*קק(?) צורתם זה בזה וזה בזה מרוב אהבתם, ויקנו בדעתם צורת' וירבו שמחתם ואהבתם. וההפך להפך. וזה טעם {{צ|לא יגורך רע}}. וכן {{צ|מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}} - כי יעוררו שנאה בלי ספק. 

וכן גם כן טעם {{צ|אם יראה איש וגו'}} - כי אחרי שהם ספרו בגנות הארץ ושנאוה - אין ראוי שתהיה צורתם חקוקה בה כדי שלא יעוררו שנאה במקום אהבה. אמנם משה רבנו ע&quot;ה לא היה הדבר כן אלא {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ וגו'}}, ופירש בזוהר פרשת בראשית כי מה טעם ראה כל זה שאי אפשר כלל ועיקר להשיג בעין הראות הגשמי כל זה. והכוונה שהראהו הקב&quot;ה באור הראשון הגנוז שבו יכולים לראות מסוף העולם ועד סופו. 

ועתה בהקדמות אלו יובן סוד מה שמראים פני כתב ספר תורה לעם, וענין זה נעשה גם כן בבית המקדש של מעלה כנזכר בזוהר פרשת בלק{{הערה|לא מצאתי - ויקיעורך}}.

===מעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ===
'''במעלת הדר בארץ ישראל ובפגם הדר בחוצה לארץ'''

דע כי נשמות ישראל הדרים בחוצה לארץ מעולם {{גמט דגש|סנדל&quot;פון}} הוא עולם אופנים, והוא עולם העשיה ויקראו בית יעקב.  ויקראו עבדים. ונקראים {{גמט דגש|עבד עברי}} שחשבונו {{גמט דגש|נחש}} מפני שהם תחת הקליפות כמ&quot;ש אחר כך. 

אמנם הדרים בארץ נשמתם מעולם {{גמט דגש|מטט&quot;רון}}. וזהו {{גמט דגש|ארץ הצבי}} - גימטריא {{גמט דגש|חנוך מטטרון}}. {{ש}}
&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואהובי הר' משה זכות אומר שהוא בגימטריא {{גמט דגש|חפשי}}. וכן {{גמט דגש|בן חורים}} עולה {{גמט דגש|יצירה}}. &lt;big&gt;)&lt;/big&gt; {{ש}}
והוא {{קיצור|מו&quot;ס|מוחא סתימאה(?)}} דיצירה.

ויקראו {{צ|בני ישראל}} על שם ארץ דישראל סבא. ויקראו בנים. ונקראו {{צ|בני אל חי}} על שם ארץ החיים עילאין. 

והנה האדם כשהוא בחוץ לארץ היתה  לו נפש מעולם האופנים. וכשזכה ונכנס לארץ באה לו נפש חדשה מעולם היצירה ומתלבשת בתוך הנפש הישנה שהיתה לו. ובלילה הראשון שישן בארץ יוצאות שתי הנפשות ועולות למעלה, ובחזרה אינה חוזרת אלא החדשה בלבד. ולזה אינ' ראוי לעונשין כי לא חטאה ולזה מוחלין לו כל עונותיו.

וז&quot;* ר' יוחנן במסכת כתובות דף י&quot;ג {{צ|כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}}. הכוונה הוא מאחר  שנותנים לו נשמה חדשה בלי פגם של עוונותיו אם כן בוודאי שהוא בן עולם הבא.


ודע כי ארץ ישראל אינה מכפרת מעבירות הנעשות בה אלא השגגות בלבד. אבל העונות הנעשות בארץ אינם נמחלים אלא על ידי יסורין. וגם צריך שהוא מעביר על מדותיו. והפשעים הנעשים בארץ אין להם סליחה אלא על ידי התשובה ותלמוד תורה. כן כתבוב הרמ&quot;ק זלה&quot;ה.

אבל(?) איכא למידק טובא ושלא(?) במסכת כתובות פרק י&quot;ג אמר ר' אל זר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר {{צ|בל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון}}, עכ&quot;ל. אם כן משמע אפילו העונות גם כן הארץ מכפרת. ואיך אפשר זה היושב בה בשב ואז תעשה - איך תכפר הארץ את עונותיו?

אבל יתורץ במה שמביא מדרש ילקוט בתהלים דף קי&quot;ו ע&quot;ד וזה לשונו:{{ש}}
רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב. זהו שאמר הכתוב אשר יהוה אלהיך דורש אותה - הופך הקב&quot;ה ומהפך בה ונותן עיניו בה עד שתרצה מעשי*(?) להקב&quot;ה והמצות שנצטוו עליה אם הוציאו ישראל את המעשרות ועושים את השמיטים - אותה שעה היא **** מעשיה להקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר אז תרצה הארץ את שבתותיה. לכך רצית יהוה ארצך.

רוצה לומר מי נושא עו** הארץ אשר הם יושבים עליה שנאמר {{צ|העם היושב בה נשוא עון}} - הרי החיים. ומנין אף המתים? תלמוד לומר וכפר אדמתו עמו - מי מכפר על עמו? אדמתו. אשריהם יושבי ארץ ישראל שאין להם לא חטא ולא עון, לא בחיים ולא במתים. וכן הוא אומר {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}.


הנה פירש האר&quot;י זלה&quot;ה על פסוק {{צ|כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה}}: {{ש}}
:דע כי אמרו רז&quot;ל אין מיתה בלא חטא. והענין כי האדם ימות בחטא השגגות שעשה בימיו. אך העונות הם נשארים אחר כך לבניו כדי שיקבלו יסורין על עון אביהם. וזהו ענין {{צ|אבותינו חטאו ואינם}}  - פירושו שמתו בחטאם, {{צ|אבל אנחנו עונותיהם סבלנו}}.  ובזה יתורץ למה יומתו אבות על בנים וסופיה דקרא אמר {{צ|איש בחטאו יומתו}}. פירושו כי עון השוגג אין הבנים נענשים על חטא האבות כי {{צ|איש בחטאו יומת}}. אמנם העונות מזיד - אז הבנים יומתו עליהם. וז&quot;ש {{צ|כי בחטאנו}}, כי הלא אנחנו סובלים חטאים שוגגים שלנו וגם בעונות אבותינו אנחנו סובלים. אבל לא חטאם. וכן כלה(?) בתורה כך, {{ש}}
עכ&quot;ל.

הנה כל הנ&quot;ל הוא בחוץ לארץ אבל בארץ ישראל העם היושב בה נשוא עון, ואינו פוקד עון אבות על בנים, כי הארץ הוא נושאת עון. הרי החיים. {{ש}}
מנין אף המתים שכבר מתו בחוץ לארת בחטאם ואחר כך העלו עצמותיהם בארץ ישראל שהארץ מכפרת עונותיהם וגם כן אינו פוקד עון אבות על בנים? {{ש}}
תלמוד לומר {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - מי מכפר על עמו? אדמתו.

וז&quot;ש {{צ|נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה}}. ר&quot;ל איך נשא עון עמך, והרי פוקד עון אבות על בנים? וז&quot;ש {{צ|כסית כל חטאתם}} - ר&quot;ל עשית לעונות כסות של חטאתם ונעשה כולם שגגות. ולכן היושב בה {{צ|נשוא עון}} כי על ידי קיום מצוות התלויות בארץ נמחלו להם כל עונותיהם. וזהו כוונת ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון - הוא אאחר שדר בארץ אם כן בוודאי שמקיים מצות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו לו כל עוונותיו ואינו צריך לחזור בתשובה כמו בתענית וטבילה כדי להסיר את הכתם מן הלבוש העליון. או אם אינו עושה תשובה הקב&quot;ה משלם אחר כך לבניו כמ&quot;ש {{צ|פוקד עון אבות על בנים}} - כי זה דווקא בחוץ לארץ.

אבל בארץ ישראל בעשותו המצות התלויות בארץ - מעצמם נטהרו עוונותיו ואינו צריך כיבוס ורחיצה. 

ונוכל לומר גם כן מ&quot;ש ר' אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון כי על ידי המצות שעושה כנז&quot;ל - אזי נשוא עון; ר&quot;ל הקב&quot;ה מגביה העונות ממנו כמו שאמר הכתוב {{צ|לא יאונה לצדיק כל און}} - הוא הדר דווקא בארץ ישראל.

וז&quot;ש במסכת שקלים סוף פרק שלישי אמר ר' אמי כל מי שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקדש ואכל פרותיה בטהרה וקורא קריאת שמע בבקר ובערב - יהא מבושר שהוא מנוחל העולם העולם הבא, עכ&quot;ל. {{ש}}
ויש לדקדק - והלא {{צ|הן בקדושיו לא יאמין}}, ולא יאמין אדם בעצמו עד יום מותו?

אבל הטעם כי בישיבת ארץ ישראל הוא נשוא עון ולא יאונה לו כל און. וז&quot;ש גם כן המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ואמר {{צ|מובטח}} מפני שהקב&quot;ה מציל אותו מעון. וז&quot;ש הפסוק {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} - ראשי תיבות '''צבי'''. ר&quot;ל בארץ צבי מי שהוא צדיק במעשיו מובטח הוא שיחיה כך באמונתו ולא יחטא. 

וזה גם שאמר הפסוק בצפניה {{ממ|צפניה|ג|ה}} {{צ|'''י''''הוה '''צ''''דיק '''ב''''קרבה לא יעשה עולה}} - ראשי תיבות '''צבי''' - כי מי שדר בארץ צבי מובטח הוא שלא יעשה עולה.

אבל בחוצה לארץ - {{צ|אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא}} - ר&quot;ל שלא די שאינו חוטא וסר מרע שאין מוחלין לו עד שחוזר בתשובה אפילו שעושה טוב באותה המצוה עצמה שעושה הוא חוטא כמו שאמרו רז&quot;ל {{צ|הדר בחוץ לארץ עובד עבודה זרה בטהרה}}, כי יותר שהוא צדיק ועושה טוב - יותר הוא גורם שהקב&quot;ה משפיע להשר שהוא יושב תחתיו וזה נקרא {{צ|עובד עבודה זרה}} כנז&quot;ל. וצריך גם כן לסבול יסורין בעבור זה.


וגם כן כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל:{{ש}}
: דע כי כל מי שדר בארץ ישראל נקרא 'צדיק' - גם שאינו צדיק כפי הנראה. שאם לא היה צדיק היתה הארץ מקיא אותו כדכתיב {{צ|ותקיא הארץ את יושביה}}. וכיון שאינה מקיאה אותו - בוודאי נקרא 'צדיק' אף על פי שהוא נראה בחזקת רשע. 
: וזהו שכתוב {{צ|זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו}}. הכוונה כי ארץ ישראל נקרא {{צ|שער השמים}} כמ&quot;ש יעקב אבינו ע&quot;ה {{צ|אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים}}. וגם רמז {{צ|'''צ''''דיקים '''י''''באו '''ב''''ו}} - ראשי תיבות '''צבי''' - ר&quot;ל כל מי שנכנס בארץ צבי שנקרא {{צ|שער השמים}} - כולם הם נקראים 'צדיקים' מאחר שדרים בו ואינם יוצאים לחוץ ***. 
: אבל הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לבבם כי הם בהיכל המלך ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודות מרעות ומרוחים(?) - עליהם הכתוב אומר {{צ|ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתי לתועבה}}. וה**ב {{צ|כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי}}. ולא יעלה על לבם שאחרי מותם ישארו בארץ אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים.
:וזה לשונו בפרקי ר' אליעזר: כל הרשעים המתים בארץ ישראל נפשותם נשלכות לחוץ לארץ שנאמר {{צ|ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע}}. ולעתיד לבא הקב&quot;ה אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה' ומשליכן לחוצה לארץ שנאמר {{צ|לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה}}.
:ולכן כל איש יחרד בבואו אל ארץ ישראל להיות ירא שמים כפלי כפלים ממה שהיה בחוץ לארץ וידע כי בבית המלך הוא יושב.


עוד כתב הרמ&quot;ק ז&quot;ל כי הדר בארץ ישראל והולך לדור מצרים - אותה עבירה היא גורמת ל'''רהב'''(?) שימשול עליו. וכל מי שמקבל עליו לדור בארץ ישראל כל ימיו ולא לרדת לדור במצרים - חשוב עליו כאילו נזהר כל ימיו שהמליך יחודו(?) של מקום עליו. 

וזהו שאמרתי לעיל {{צ|'''צ''''דיק '''ב''''אמונתו '''י''''חיה}} שהוא ראשי תיבות '''צבי''', כי על ידי שדר בארץ צבי הוא חי כל ימיו בהמנותא קדישתא שהוא יחוד מלכות הנקראת 'ארץ' עם תפארת הנקרא 'ישראל'. 

'''{{קטן|[זה שייך לעיל בדף י&quot;ד עמוד ג' שורה ו' אחר תיבת &quot;המועטים&quot; ואחר כך זה לשונו]}}'''

בזוהר דף קנ&quot;ז ע&quot;ב: אף על גב דישראל לבר מארעא קדישא - השכינה גולה אחריהם ונותנת שפע מזונם של ישראל ביד השרים - היינו דווקא שתחלה יבא אל מקום הנועד(?) היינו מהיכל לבנת הספיר אל נקודת קדש קדשים, ומשם מתפשט לסוד(?) גלות ישראל ביד השרים. וז&quot;ש {{צ|על חילא וזכותא דארעא}} - כלומר שם נשפע ומשם מתחלק לשרים ולישראל שהם תחת רשות השרים. וז&quot;ש {{צ|וברכת את יהוה אלהיך}} אפילו בחוצה לארץ. {{צ|על הארץ הטובה}} - על סיבת ארץ הטובה שהוא ארץ ישראל {{צ|אשר נתן לך}} *** בחוץ לארץ ש**** הקדושה היא נותן מזון בחוץ תחת השרים. וז&quot;ש שם {{צ|דהא בגינה מזונא וספוקא אשתכח בעלמא}}.{{ש}}
'''{{קטן|[עד כאן שייך לעיל בדף הנז&quot;ל]}}'''


===פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ===
'''לבאר פגמי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ'''

הענין דע כי בענין הקליפות יש {{גמט דגש|ה'}} שינויים(?), וכן שנויי הקליפות המתלבשים לדרים בחוץ לארץ נחלקים ל{{גמט דגש|ה'}} מדרגות. והזוכה לדור בארץ ישראל הוא פטור ונקי ובן חורין מכולם.

'''המדרגה א'''' - הדר בסוריא חוץ מדמשק מהחומה ולפנים ששם בית רמון {{ממ|מלכים ב|ה|יח}} שהיא אחד מארבע מלכיות שיש לסמא&quot;ל. כי דע שהשבעים שרים - כל אומה ואומה נפל לחלקו שר אחד מהשבעים, וכל ה{{גמט דגש|ע'}} שרים הם תחת רשות '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב'''. והנה ל'''רהב''' ניתן לחלקו כל גבול מצרים שהיא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. ו'''לסמא&quot;ל''' ניתן לו בפני עצמו ד' מלכיות. ובכל מלכות ומלכות יש לו פלגש אחד שהם ד' פלגשים. ושמותם הם:
* '''א'''' - '''לילית''' שלקחה לבת זוגו והיא חוה ראשונה
* '''ב'''' - '''נעמה'''
* '''ג'''' - '''אבן משכית'''
* '''ד'''' - '''אגרת בת מחלה'''

וה{{גמט דגש|ד'}} מלכיות הם 
* '''אחת''' - מלכות דמשק שיש בתוכה בית רימון
* '''שניה''' - מלכות צור שהיא  נגדיית לארץ ישראל כנודע
* '''והשלישית''' - היא נקראת 'מלכות מלטא' שמקודם הייתה שמה 'רודש'{{הערה|MALTA &amp; RHODES}}
* '''והרביעית''' - היא המלכות הנקרא 'גראנטא', ויש אומרים שהיא מלכות(?) של ישמעאל.

ובכל אחד מאלו ארבע מלכיות הנזכר יושבת אחת מארבעת פילגשים הנזכר. וכל שאר מדינות ועיירות שבחוצה לארץ הם נחלקים ל{{גמט דגש|ע'}} חלקים - כל חלק לאחד משבעים שרים.{{ש}}
עד כאן לשון מה&quot;ר חיים ויטל זלה&quot;ה.


ונראה לפי עניות דעתי ששבעים שרים עם סמא&quot;ל ורה&quot;ב הם סוד ה{{גמט דגש|ע&quot;ב}} של הקליפה, והם נקראים {{צ|'''עב''' הענן}}. והם בעונות מסך בינינו לבין אבינו שבשמים. וזהו סוד {{צ|סכותה '''בענן''' לך מעבור תפלה}}. והם נקראים {{צ|עבות ולא בקר}}. 

אבל הקב&quot;ה בחר לחלקו מכל האומות את ישראל להיות לו לעם נחלה, ומכל ארצות בחר ארץ ישראל. והנה מי שדר בסוריא הוא תחת פלגש אחת של סמא&quot;ל. אמנם בכל שאר עיירות של סורייא באיזה מקום מהם נעשו ממלכות דסנדל&quot;פון, ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דעולם התמורות. ועל אותה הקליפה מתלבשת קליפה שניה ממלכות דסמא&quot;ל ועליה מתלבשת עוד קליפה שלישית ממלכות העולם רהב ולא יותר.


'''המדרגה השני''' בחוצה לארץ - רחוק מסוריא אבל לא מעבר לים - נפשו ממלכות(?) דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת ממלכות דתמורות, ושני קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רהב.

'''המדרגה השלישית''' - הדר בחוצה לארץ מעבר לים ואילך - נפשו ממלכות דסנדלפו&quot;ן ועליה מתלבשת קליפה אחת מעום התמורות, ועליה מתלבשות עוד קליפות שלשה מעולם סמא&quot;ל, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. 

'''המדרגה הרביעית''' - הדר בחוצה לארץ באחד מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - נפשות ממלכות דסנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ד' קליפות מעולם סמא&quot;ל (הנרזמות בד' רוחות והן נגדיות לארבע רגלי המרכבה), ועליה מתלבשת קליפה אחת של רה&quot;ב. 

'''מדרגה החמישית''' - הדר במצרים - נפשו מעולם סנדלפו&quot;ן, ועליה מתלבשת קליפה א' הד'(?) מעולם התמורות, ועליה מתלבשת ד' קליפות של סמא&quot;ל הנזכר, ועל אלו מתלבשות ד' קליפות של עולם רה&quot;ב.


והענין דע כי עולמות הטומאה הם שלשה והם תמורות סמא&quot;ל ורה&quot;ב. קליפת התמורות נקרא {{גמט דגש|קיא}}. וקליפת סמאל&quot;ל נקרא {{צ|{{גמט דגש|צא}} תאמר לו}}. ואלו נקרא {{צ|'''קיא''' צואה בלי מקום}}. וקליפת עולם רה&quot;ב נקרא {{גמט דגש|דוה}} מלשון זיבה דם נידות. 

ודע כי היוצא מארץ ישראל לדור דירת קבע לסוריא - כשיוצא ארבע אמות לחוצה לארץ - נפשו שהיא מעולם היצירה יוצאה ממני ונכנסת בו נפש מעולם העשיה סנדלפו&quot;ן, ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, וקליפה אחת מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הוא ס&quot;מ מפני שהוא מושל בכל חוצה לארץ.

והיוצא מארץ ישראל לדור בחוצה לארץ אבל לא מעבר לים - בן אדם כזה כשיוצא מארץ ישראל על מנת שלא לחזור - נתחלפה נפשו המשכלת  שהיא מעולם היצירה ונתנו לו נפש אחרת מעולם העשיה (כי נפש הבהמית אינה מתחלפת בכל השנויים כולם). ומתלבשת עליה קליפה אחת מעולם התמורות, ועליה מתלבשות ב' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ואחד מעולם רה&quot;ב.

והיוצא מארץ ישראל לדור מעבר לשים שהוא בצד שמאלו של עולם - אזי ותלבש(?) בנפשו שמעולם העשיה כנזכר, ועליה קליפה אחת מעולם התמורות, וג' קליפות מעולם סמא&quot;ל, ועליהם קליפה אחת מעולם רה&quot;ב. והעיקר הם ג' קליפות של סמא&quot;ל כנזכר.

והיוצא מארץ ישראל לדור במצרים - אזי מתלבש נפשו של עשיה כנזכר, וקליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם רה&quot;ב, וד' קליפות של סמא&quot;ל.

והיוצא לדור באחת מארבע מלכיות של סמא&quot;ל - אזי מתלבשת על נפשו של העשיה קליפה אחת מעולם התמורות, וד' קליפות מעולם סמא&quot;ל, וקליפה אחת מעולם רה&quot;ב.


ודע כי היוצא מארץ ישראל לחוצה לארץ על מנת לחזור במהרה, והניח אשתו ובני ביתו בארץ ישראל - זה לא תתפשט ממנו נפשו אשר מעולם היצירה. אמנם מתלבשת עליו נפש אחרת מעולם העשיה. ולכן חייב לשמור הרגלים והמועדים בחוצה לארץ כמו בזמן שהיה בארץ ישראל הואיל וכוונתו לחזור ויש לו נפש דארץ ישראל. 

וכל זה לטובתו - שאם לא כן היו מתלבשות הקליפות על נפש דיצירה תכף בעת צאתו מארץ ישראל והיתה מקבלת טומאה. ולכן האל יתברך מרחם ומטיב ומלביש נפש דעשיה על נפש דיצירה קודם שמתלבשות הקליפות כדי שלא יטמאוה הקליפות, והקליפות תתלבשנה כפי המקום הנזכר.

וכן העולה מחוצה לארץ לארץ ישראל על מנת לחזור לחוצה לארץ - כשמגיע בארץ ישראל לסולם(?) מצד חוץ מתפשטות מעליו כל הקליפות ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו מעולם העשיה, אבל לא יתנו לו נפש מעולם היצירה כי אין כונתו לדור בארץ. ולכן חייב לעשות כל המועדים ורגלים כמו בהיות בחוצה לארץ.

 
'''{{קו תחתי|מהרב חיי' ויטאל זלה&quot;ה}}'''{{ש}}
כל מי שנולד בארץ ישראל יש בו נר&quot;ן ממטטרו&quot;ן. וכשיצא חוצה לארץ נותנים לו לבוש מסנדלפו&quot;ן, והקליפות מסבבות אותו כמו אגוז שהקליפה חיצונית שהוא הירוק דומה ל'''רהב''', והקליפה הקשה דומה לסמא&quot;ל, והעץ שבתוך המאכל דומה לתמורות, והקליפה הדקה הדבוקה במאכל היא טהורה מסנדלפו&quot;ן. וזהו הלבוש שאמרנו שמתלבש בו כשיוצא חוץ לארץ.{{ש}}
אבל הקליפות אינם מטמאות נפש דסנדלפו&quot;ן במגע(?) אלא מגע ככלי חרס. ואם חזר לארץ ישראל סר מעליו. ולזה רמז דוד המלך ע&quot;ה שלשה פעמים {{צ|סבבוני ובשם יהוה אקרא כי אמילם}}. חוץ מן הקליפה הדקה שעל המאכל.

והנולד בחוץ לארץ נותנים לו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן ואם יבא לדור לארץ ישראל נותנים לו גם כן נר&quot;ן מצד מטטרו&quot;ן, ולא סר ממנו נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן שהיא כמו לבוש לנר&quot;ן דמטטרו&quot;ן. כי באותו הלילה שבא שמה בארץ ישראל כשהוא ישן במטתו לוקחים הנר&quot;ן שהביא מחוצה לארץ וטובלין אותה בנהר דינור, וכשחוזרין לו הנשמה נותנים לו נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן מלובשים בתוך נר&quot;ן דסנדלפו&quot;ן.

ויש לעיין למה יהיה תוספת לזה שבא לדור יותר מהנולד בארץ ישראל?{{ש}}
הטעם הוא כי מי גרם לזה שבא לארץ ישראל? בודאי נפש דסנדלפו&quot;ן! ולכן יגמלו טוב עמה שתשאר שם גם היא מחוברת כמו החלוק על הגוף. ויש לה כח אחר כך לעלות בסוד נר&quot;ן דמטטרו&quot;ן.{{ש}}
עכ&quot;ל. 


ונלע&quot;ד שזוהי כונת רז&quot;ל במסכת כתובות על פסוק {{צ|ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וכו' - אמר אביי וחד מינייהו עדיף כתרי מינן}}. כי הדר בארץ ישראל - נר&quot;ן שלו הוא מיצירה כנזכר, והוא בחינה שנייה. אבל הדר בחוץ לארץ - נר&quot;ן שלו מעשיה והיא מדרגה ראשונה, ולכן חד מארץ ישראל שקול כתרי מינן כי הוא בבחינה שנית כנזכר. 

{{צ|אמר רבא וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו}} - מפני שנשאר עמו נר&quot;ן דעשייה וגם כן נותנים לו נר&quot;ן דיצירה, ואז הוא נר&quot;ן דעשייה שנעשה בחינת יצירה - אם כן יש לו נר&quot;ן כפול, ולכן הוא שקול כתרי מנייהו. כמ&quot;ש התם {{צ|דהא ר' ירמיה דכי הוה הכא לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן. כי סליק להתם קרי לן &quot;בבלאי טפשאי&quot;!}}.


ונחזור. כי מי שנולד בחוץ לארץ ובא בארץ לדור בה  דירת קבע - אזי כשמגיע סמוך לסולם  (כמ&quot;ש למטה) - מתפשטין מ*** כל קליפות הנזכ&quot;ל, ואינו נכנס בארץ אלא בנפשו שהיתה מעולם היצירה ונכנסת אותה הנפש דיצירה בתוך נפש דעשיה שהיתה לו מקודם כמו חרבא בנרתיקא. ואם אחר כך יוצא לדירת קבע לחוצה לארץ - אזי נשאר נפש החדשה של יצירה בארץ ואינה יוצאת עמו אלא הנפש הישנה דעשייה שהיתה לו מקודם, ומתלבשת בקליפות על דרך הנז&quot;ל כפי שינוי המקומות.


===ענין הסולם===
'''ועתה נבאר ענין הסולם'''.

דע כי סולם זה הוא אוריי(?) והוא מקיף כל ארץ ישראל שלא תתפשט הקליפ' בארץ ישראל כנז&quot;ל. ורוחב הסולם ד' אמות, וקומתו ת&quot;ק שנה. וסולם זה הוא מדרגות מדרגות מן הארץ עד הרקיע. ויש מדרגות מצד פנים ומצד חוץ. והיוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ - כל זמן שלא יצא שיעור ד' אמות לא נקרא שיצא חוצה לארץ - שעדיין הוא בתוך הסולם. וכן העולה לארץ ישראל מחוצה לארץ - כל זמן שלא נכנס ד' אמות בארץ ישראל אינו נקרא שנכנס בארץ.

וזהו סוד פסוק {{צ|וכפר אדמתו עמו}} - '''אדמתו''' אותיות '''ד' אמות'''. מתכפרים כל עונותיו. אמנם צורת תחיה(?) ארץ ישראל אינו לא ארוך ולא עגול ולא מרובע אלא כצורת אדם מושכב ארצה פרקדן. ראשו ברוח מזרח ושתי זרועתיו פשוטות - אחד לדרום ואחד לצפון. ושתי ירכותיו פתוחות. בוהן רגלו האחד להור ההר שהוא קרן צפונית מערבית, ובוהן רגלו האחר לנחל מצרים שהוא קרן דרומית מערבית. ובין שני רגליו נכנס הים הגדול שהים הוא מערבה של ארץ ישראל.

ולכן נמצא  הארץ ישראל כולה רצועות גדולות וקטנות. והסולם הנזכר מסבב כל הרצועות. ויש לו מדרגות משני צדדיו - כלפי פנים מצד ארץ ישראל, וכלפי חוץ מצד חוץ לארץ. 

ודע שכל הדר בחוצה לארץ נמצאים סביבותיו {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מלאכים כדכתיב {{צ|יפול מצדך אלף ורבבה מימינך}}. ועולים במדרגות הסולם מצד חוץ כלפי חוצה לארץ והולכים למקומם. וכשנכנס ד' אמות בארץ ברחבו של סולם - מיד יורדים דרך מדרגות הסולם מכלפי פנים {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כחשבון ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אותיות שבתורה, ומתלוים עמו עשרים אלף מצדו אחד, וב' אלפים מצדו השנית. ורמז לזה {{צ|'''רכב''' אלהים רבותים אלפי '''שנאן'''}}. 

וכל הדר בארץ ישראל נמצאים עמו {{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף מלאכי טהרה כנזכר. ומי שהורע מזלו לצאת לחוצה לארץ - כשמתקרב אצל הסולם הנזכר מחוץ לד' אמות הסולם מיד מסתלקין מעליו ה{{גמט דגש|כ&quot;ב}} אלף הנזכרים ועולים דרך מדרגות הסולם כלפי פנים. וחוזרים למקומם ויורדים {{גמט דגש|י&quot;א}} אלף מבחוץ לסולם, ומתלוים עמו לחוצה לארץ. וזה יהיו בו כל התנאים כמו הנפש דעשיה ונפש דיצירה שהיא מארץ ישראל כנז&quot;ל. והבן. 

'''עכ&quot;ל הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה'''.

===מעלות התפלות בארץ ישראל===
'''מעלות התפלות בארץ ישראל''' - נבאר כי היחוד העליון נעשה על ידי תפלות ישראל בארץ ישראל. 

והענין כבר ידעת כי האדם בתפלתו מוצב(?) להבות אש, ואותם ההבלי'(?) מתהווה רוחניות. ובסוד הכוונה מאירים יותר ויותר. ואותם המציאות היא סוסד תיקון המתהוה(?) ומתתקן באויר העולם, ואינו מסתלק מאויר העולם עד גמר התפלה עד {{צ|עלינו לשבח}}. ותיקון זה מתקשט באויר בסדר נאות ומקושט. ואחר כך כולו יחד מצוייר ומתוקן עולה באויר העולם מרקיע אל מרקיע עד פתח היכל לבנת הספיר ונכנס. כנזכר בזוהר פרשת פקודי שעומד הכל שם ברקיע אחד הנזכר שם עד גמור כל קהלות ישראל כל תפלתם. ואז ברקיע ההוא מתקבצות כל תפלות ישראל יחד ותתקשרנ' כולם ותעלנה(?) כנזכר שם בזוהר.

אמנם יש לדקדק העיכוב הזה שתתעכבנ' עד קבוץ תפלות כל ישראל דווקא בהיות ישראל על אדמתן שאין מקדים זריחה בארץ ישראל עיר אל עיר פחות מחצי שעה מפני שארץ ישראל מעט הכמות {{גמט דגש|ת'}} פרסה. ולכן אפשר להמתין. אמנם עתה שישראל נפוצות בארבע פינות העולם - אם נאמר שתתעכבנה - נמצאו תפלות מעוכבות הרבה זמן בעתו'  קדימת זריחת המקום המזרחי על המערבי, והוא כשיעור י&quot;ב שעות. ונמצא עירבוב תפלות. כי בעת הזריחה במערב אז היא השקיעה במזרח, ואז יש להם תפלת ערבית!{{ש}}
ואם כן - איך יהיה ענין זה?

ואם נאמר שלא ימתינו - נמצא היחוד העליון נעשה כמה פעמים! כי קהילה זו תייחד עתה, וזו אחר שעה, וזו אחר שעה - ולעולם מייחדים והולכים!?

ועל דרך זה יקשה כי המשמרות העליונות הן קבועות לערב ולבקר - אם כן היאך יהיה עניינ' שפעמים הרבה לאלו לילה ולאלו יום?!

ועל דרך זה יקשה על מנוחת שבת - שאלו שובתים ואלו עושים מלאכה - והיאך יהיה ענין זה?!

והנה בספר &quot;סוד עולה&quot; הקשה ענין זה ותירץ בשם רבנים גדולים מה שתירץ, עיין שם. אמנם האלהי '''מוהר&quot;ר משה קורדובירו זלה&quot;ה''' כתב וזה לשונו:{{ש}}
ואני אומר לענין זה כי כל זה נכנס תחת מה שפירשו רז&quot;ל ישראל העומדים בחוצה לארץ עובדי עכו&quot;ם בטהרה. והם כיוצא בזה. כי אין ענין ה**** עליונה מתנהגת לא בזריחת המזרח ולא במערב, לא בצפון ולא בדרום - אלא על נקודת ארץ ישראל שהיא מבחר הישוב ופחת היכל לבנת הספיר היא מכוונת כנגדה. וזריחת ארץ ישראל היא בקר למשמרת הבקר, וערבית ארץ ישראל היא לילה לשליטת ממשלת הלילה. ועל דרך זה מתנהגות המשמרות ומספר הימים - לא יותירו ולא יעדיפו ממה שמהוה השמש הגשמי והירח הגשמי. ואין לנו לחו' להראו' הירח בחוץ לארץ או שלא ירא' - כי העיקר הוא בארץ ישראל ושם בית דין קבועים ומקדשים חדשים חגים וזמנים. והקב&quot;ה מסכים עמהם ומקדשם. ובחוץ לארץ - אין קבועים. ואם קבעו - לא קדשו; שאין בהם ממש. 

ויום שבת בארץ ישראל הוא עיקר הכל מפני שמנוחת שבת תלויה במה שמתפשטת קדושת שבת דרך פתח ההיכל הזה למטה והוא בארץ ישראל הנז&quot;ל.  וממש עשה הקב&quot;ה בחכמתו תנועת הגלגל ובחר המקום המכוון כנגד מעלה - לא יחסר ולא יעדיף, והיא נקודת ארץ ישראל. ואין התפלות מתעכבות אלו לאלו אלא בארץ ישראל דווקא ולא בשום מקום זולתי - מפני שארץ ישראל חשובה לענין הייחוד והייחוד אינה עתים הרבה אלא עת אחד ושעה אחת. והיינו ב*** עם ה' אשר בארץ ישראל לכלות תיקוני תפלתם. 

אמנם יתפשט אור היחוד מנקודה אמצעית זאת אל כל בחינות השרים שישראל שם שרוים תחתם - שנצוצי שכינה מתפשט אליהם בסוד גלות שכינה. והתשפטות היחוד הזה יהיה על ידי תפלתן של ישראל השכנים שם - שהם אינם מייחדים עתות הייחוד, אלא עת המעותדת לגבול השר שהם משועבדים תחת ידו. והיינו {{צ|עובדי עכו&quot;ם בטהרה}} - שאינם מייחדים יחוד הזמן העליון אלא יחוד זמן השרים החיצונים. אמנם הוא בקדושת השכינה המתלבשת בשר ההוא. 

ועל דרך זה הוא קדושת שבת - כי יקדיש להם מנוחה מה מצד ניצוץ שכינה המתלבש שם או תתאחר עם היות שאין שבת זה אמתי אלא נקודה האמצעית שבה השביתה האמתית - עם כל זה תתייחס מנוחה מצד הניצוץ המתפשט או תתאחר(?) מנוחתם. 

ועל דרך זה הוא ימים טובים שיתאחרו ויקדמו לפי הזריחה בשר או העריבה. אמנם מספר עשו שני ימים טובים, ונקראים {{צ|יום טוב שני של גליות}} ודאי בסוד הגלות וניצוץ שכינה המתפשט  בו *** יום שני. ולא עשה כן ליום שבת ששביתת שבת מוסכמ' בחיצוני ואינם מסתפקים בה מפני שאפילו גיהנם שובת והשרים שובתים באיחוד ובקדימה לפי זריחת חמה קרובים או רחוקים. 

אמנם ימים טובים אינם מודים והם מסתפקים בקדושתו. ולכך צריך לבוש יום ליום - והם שני ימים טובים; הראשון מדאורייתא מתלבש ביום מדרבנן כהתלבש אור קדוש באור הגולה. 

'''עכ&quot;ל הר' משה קודובירו זלה&quot;ה'''

===מעלות פירות ארץ ישראל===
'''מעלות פירות ארץ ישראל'''

הנה יש להקשות למה בארץ ישראל הקדושה גרע ממנו המן הרוחני?

וי&quot;ל שהטעם לזה הוא שהמדבר - כל הדברים הגשמים שבו - הם חיצונים וטמאים, גדלים בארץ העמים שהיא ממשלת השרים. ולכך אין פרותיה כלי לקבל הרוחניות הקדוש, שאין גוף  טמא נעשה כלי לרוחניות הקדוש. ואם היתה הקדושה ההיא בפרותיה ומזונותיה היה נתן(?)  על ידי השרים.  וזה אינו בענין המן שהוא מן השמים שאין חלק לשרים בו כלל.

אמנם ארץ ישראל - פרותיה הם על ידי הקדושה, ואותו הרוחניות הראוי להיות שורה במן מתלבש בפירות הקדושים ההם. ולכך לא ירד המן בארץ ישראל. ולכן הברכה אחרונה דשבעת המינים מסיימת {{צ|על פרותיה}} ולא {{צ|על הפירות}} להורות כי קדושת הארץ שורה בפרותיה הגדילים בה דווקא ולא בפירות חוץ לארץ.

&lt;big&gt;(&lt;/big&gt; ואוהבי '''הר' משה זכות נר&quot;ו''' אומר כי הטעם הוא להיות שכל כונת הבריאה היתה לברר ניצוצי האור שבתוך {{קיצור|דצח&quot;מ|דומם צומח חי מדבר}} מסוד ה{{גמט דגש|רפ&quot;ח}} ניצוצין דאשתארו מימי קדם. ולכן אפילו בגן עדן לא ירד המן לאדם הראשון אלא נצטוה במצות עשה לאכול מכל הפירות כמ&quot;ש רבינו בחיי. אבל במדבר - אם יצמחו שם פירות - יהיה דרך נס ואינם מעיקר התחתונים כדי שיהיו בהם ניצוצות. וגם כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן &lt;big&gt;)&lt;/big&gt;


והנה '''כתב הר' חיים ויטאל ז&quot;ל''' שיש שלשים מיני פירות האילן בארץ ישראל ומכל מין ומין יש הרבה מינים, כמו שאמרו רז&quot;ל על פסוק {{צ|ושבעים תמרים}} - שבעים מיני תמרים. וכן בכל המינים. והנה בעולם הבריאה הם עשר מיני פירות כנגד י' ספירות שלה. ומפני שהם רחוקים מן הטומאה וקרובות לאצילות - אין להם קליפה, לא בפנים ולא בחוץ. ונאכלים כמות שהן. ואלו הן:
* ענבים,
* ותאנים,
* תפוחים,
* אתרוגים,
* לימונס,
* אגסים,
* חבושים,
* תותים,
* סורא&quot;באש,
* חרובין


ועשרה מיני פירות הם בעולם היצירה והם סוד י' ספירות דיצירה שהם בינונים - בין עולם הבריאה ובין עולם העשיה. שאינם קרובים לטומאה כמו עולם העשיה ולא רחוקים כמו עולם הבריאה. לכן גרעיני הזרע בתוך הפרי אינו נאכל לפי שאינו רך כגרעינין שבתוך הפירות דבריאה. ואלו הם:
* זיתים,
* תמרים,
* גודגניות,
* סופאי&quot;יעש(?),
* פרי&quot;שקוש,
* סי&quot;רוילאש,
* משמישים,
* גינ&quot;דאש,
* אקאאנ&quot;יש,
* ניישפול&quot;אש.

ועוד עשרה מיני פירות יש בעולם העשיה כנגד עשרה ספירותיה, ולזה נאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ שקליפת הפרי הוא מחיצה בינו ובין עולם התמורות הקרוב לו כדי שלא יקבל טומאה. וזהו סוד היצר הרע והקליפה הדבוקה בנפש. ואלו הן:
* רמונים,
* אגוזים,
* שקדים,
* ערמונים,
* לוזי&quot;ם הנקר' אלבי&quot;יינאש בלעז,
* אלוב&quot;יס(?) הנקרא אלביוטאש בלעז,
* פרישים,
* פיניונ&quot;יש,
* פיסטוקא&quot;ש,
* מאוז&quot;יש(?).

ומנין שמותם ומספרם קבלתי אבל סדורם על סדר העשר ספירות לא קבלתי עד יערה עלינו רוח ממרום.


והנה העשר מיני פירות דבריאה נתברר מהם כל הפיסול' ונשארו כולם טוב. ואילן סרק הוא להפך - שהוא הכל רע - שהכל הוא קליפה. וכנגד עשרה מיני פירות דיצירה שהמוח מלבר וקליפה מבפנים (שהוא הגרעין שבתוכם), והוא כנגד זה בקליפה כשניצוץ הקדושה שנפל הוא גדול ולא יכלה הקליפה לסבול כל אותו האור בקרבה - נכנסה הקליפה בתוך הקדושה ונעשית הקדושה מקיף אליה. 

וכנגד עשרה מיני פירות דעשיה שהמוח הוא מלגאו והקליפה חופפת עליו מבחוץ - כנגדם בקליפה שלקחה ניצוץ הקדושה בתוכה להיות אליה, והיא חופפת עליו מבחוץ כקליפה אל המוח. 

וכנגד אלו השלשים מיני פירות יש שלשים אחרים מסטרא דשמאלא שצומחין בעצי היער מאליהן. ורובן אין בהם אוכל אלא כולן קליפה ואין מברכין עליהם &quot;בורא פרי העץ&quot;. ומי שמדקדק במעשיו לא יאכל מהם הואיל ורומזים לסטרא דשמאלא. 

אבל נלע&quot;ד שזה כתב הר' חיים ויטאל זלה&quot;ה קודם שלמד אצל הרב זלה&quot;ה. כי הרב זלה&quot;ה כתב להפך ממנו. וזה לשונו:{{ש}}
פשתי(?) ד*רא(?) כתבו הפוסקים שכיון שלא נזרעו בידי אדם שיברך עליהם &quot;שהכל&quot;. ומורי זלה&quot;ה לא היה חושש והיה מברך הברכה הראויה לעץ או לאדמה - אפילו אם היו מדבריות. לפעמים היה מצוה שיביאו לו ד***רים שבני אדם אוכלים אותם כדי לקיים מצוה לאכול ממה שאמר הקב&quot;ה לאדם הראשון כשקלל האדמה בעבורו {{צ|וקוץ ודרדר תמציח לך ואכלת את עשה השדה}}, עכ&quot;ל.  


והנה פירות האדמה הראויים לאכילה נבראו {{גמט דגש|נ&quot;ה}} כחושבן {{גמט דגש|האדמה}}. והשאר אינם ראויים לאכילה. ולהיות פירות האדמה שהם שפלים - רוצה לומר שאינם מתגאים - לזה הם מוציאים פירותיהם וגדילים על כל המים. 

והענין - דע שכל מה שברא הקב&quot;ה - זכר ונקבה בראם, כדי שיפרו וירבו. ואפילו המים יש בהם זכר ונקבה כשנבראו וברא רקיע להבדיל בין מים זכרים לנקבות. ודע כי כל פירות האדמה אינם צריכים למים זכרים אלא אפילו על ידי מים נקבות מוציאין  פירותיהם. והטעם כנזכר חוץ מן החטה מן הטעם שיתבאר.{{ש}}
אמנם כל פירות האילן שהם בעלי גאוה - אינם מוציאין פירותיהם אלא על ידי מים זכרים חוץ מן האתרוג. והטעם לפי שהוא המובחר שבמיני פירות שנאכל כולו ועם כל זה אינה מתגאה כשאר אילנות - לזה גדל על כל מים, בין זכרים בין נקבות.

אמנם החטה - להיות שהאל יתברך נתן לה סגולת המזון והיא חשובה יותר מפירות - לזה היא במעלת פירות האילן ואין מוציאין פירותיה אלא על ידי מים זכרים לבד. ולכן תמצא שדה שיהיו בה ריבוי גשמים ואינה מוציאה ריבוי תבואה, ויש שנה שיהיה מיעוט גשמים ומוציאה תבואה הרבה. מפני שהדבר תלוי במים זכרים.

ואל יקשה בעיניך שארץ מצרים מוציאה החטה על ידי מים נקבות כמו הירקות - שאין הענין כן, אלא כמו שאמרו רז&quot;ל שבכל שנה ושנה בימי תקופת תמוז הקב&quot;ה מטיל טפה אחת כמו כדור ממים זכרים לתוך הנילוס ואותה הטיפה היא כמו שאור שבעיסה ונעשים כל מי נילוס מים זכרים ואינה צריכה למי גשמים. וזאת הטיפה אינה נמנעת מלבוא בכל שנה ושנה לפי שנתנה למצרים בשביל תפלת אברהם.

והענין נרמז בפסוק {{צ|וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים וגו' ויתן אל הגר שם על שכמה וגו'}}. והענין ששר של ישמעאל הוא '''רהב''', שרה של מצרים. ולפי שבמצרים היא שניה לארץ ישראל.{{ש}}
( {{קטן|ואהובי הר' משה זכות נר&quot;ו אמר לי כי {{גמט דגש|הגר}} בגימטריא {{גמט דגש|רהב}} עם הכולל. והטעם שמצרים מיעוטה ממים זכרים הוא כי סודה מן העורף מסיגי עלמא דאתכסייא דרובה ככולה ממיין נוקבין. אבל ארץ ישראל היא במקום האורות המגולים ולכן רובה מים זכרים. והבן עכ&quot;ל}} ){{ש}}
וכמו שארץ ישראל היא בתכלית הטהרה והקדושה - ולזה היא ניזונת ממים זכרים דווקא. וזהו שאמר הכתוב {{צ|למטר השמים תשתה מים וגו'}}. וכדי להבין זה הפסוק על שורשו צריך לפתוח מעינות החכמה ומקורות הבינה והשכל והדעת כדי שתבין אמרי נועם.

ודע שיש כמה בחינות של {{גמט דגש|גשמים}} וכמה בחינות {{גמט דגש|מטר}} - כנודע בכוונת ברכת הנהנין כי יסוד חכמה עליונה נקראת 'שביל' ויש בו {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}}. והנה {{גמט דגש|שביל}} עם הכולל גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. וזהו {{צ|גשמי ברכה}} של היסוד הזה. ונקראים 'מים דכורין'.  ואם תחבר {{גמט דגש|פלא}} עם {{גמט דגש|שביל}} ושני כוללים - יהיה גימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהוא במספר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. ומילויים {{גמט דגש|ק&quot;מ קכ&quot;ב ק&quot;ל}} - גימטריא עם הכולל {{גמט דגש|גשמים}}.

וזהו סוד {{צ|אשר {{גמט דגש|תנה}} הודך על {{גמט דגש|השמים}}}} - ר&quot;ל כי {{גמט דגש|תנה}} הם השלשה '''אהי&quot;ה''' עם מלויהם, אבל {{גמט דגש|השמים}} הם השלשה מילויים בלבד עם ג' כוללים. וזהו שאמר {{צ|על '''השמים'''}} - כי יותר חשוב הוא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} מן {{גמט דגש|השמים}}. ונשאר שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} שהם {{מכפלת גימטריא|ג'||אהי&quot;ה}}. ואם תחליף אותיות '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש - הוא {{גמט דגש|גני}} בסוד {{צ|באתי לגני}}, והוא גימטריא שלשה '''אהי&quot;ה''' פשוטים.

וזהו שאמר אליהוא {{צ|כי לשלג יאמר הוה ארץ ו'''גשם מטר'''}} {{ממ|איוב|לז|ו}} כמו שנפרש אחר כך בעזה&quot;י. 


ובבינה יש {{גמט דגש|גשם}} באופן אחר.{{ש}}
כי '''אהי&quot;ה''' דהה&quot;ין שהוא ביסוד דבינה הוא {{גמט דגש|רל&quot;ב}} בציורו.{{ש}}
* כי ה{{גמט דגש|ד'}} ההי&quot;ן שיש בשם זה יש בהם ג' ציורים - {{גמט דגש|ד&quot;ו ד&quot;י וו&quot;ו}}. וכאשר תחבר כל הארבעה ההי&quot;ן - כל אחד בשלשה ציורים - יעלו גימטריא {{גמט דגש|קס&quot;ח}}.
* ואות {{גמט דגש|יו&quot;ד}} הוא עשרים. ואם תחלק ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין - יהיה בגימטריא {{גמט דגש|ל&quot;ב}}{{הערה|לא ברור לי למה השני וו&quot;ין הם '''בנוסף''' אל האות '''ד''' של '''יו&quot;ד''', וצע&quot;ע - ויקיעורך}}. הרי {{גמט דגש|קס&quot;ח}} ו{{גמט דגש|ל&quot;ב}} - גימטריא {{גמט דגש|ר'}}. 
* ואחר כך תצייר אות '''א''' בציור '''יוד''', ותחלק גם ה'''ד'''' לשני וו&quot;ין ויהיה {{גמט דגש|ל&quot;ב}}. עם ה{{גמט דגש|ר'}} - הרי {{גמט דגש|רל&quot;ב}}.

נשארים עתה ב' אותיות {{גמט דגש|ל&quot;ף}} דמילוי '''אל&quot;ף'''. עם '''א'''' עצמה - הרי {{גמט דגש|פל&quot;א}} - הוא סוד בחינת השביל דקיק הנקרא 'פלא'  דלא אתידע לא לעילא ולא לתתא. כנודע שהוא הוראת היות חיבור חכמה ובינה תדיר דלא פסיק. ולכן רומז השביל העליון הנזכר 'פלא' שהוא יסוד דחכמה ביסוד דבינה. וגם השלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר שהם ביסוד דבינה נקשרים(?) עם ה{{גמט דגש|שביל}} העליון - עם החכמה כנזכר.

והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פל&quot;א}} - גימטריא {{גמט דגש|גשם}}. והם {{צ|גבורות '''גשמים'''}} שהם ביסוד דבינה, ונקראים 'מים נקבות'. ועוד יש בעטרת היסוד דבינה שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}, שהשלשה מילוים גימטריא {{גמט דגש|גשמים}} כנזכר לעיל.

והנה נודע כי כמו שיש {{גמט דגש|ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן}} בחכמה ובינה וזעיר ונוקביה - כן יש {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}} בחכמה ובינה זעיר ונוקביה, מאחר כי שם '''אהי&quot;ה''' בחכמה אינה אלא בדרך השאלה. ולכן גם כן בזה הדרוש אין אנו עוסקים בשם קס&quot;א שבחכמה אלא בשלשה אחרים.

והנה במילוי של בינה שנתמלא מחכמה היא נותנת לזעיר והוא במספר {{גמט דגש|ק&quot;ם}}{{הערה|{{גמט|ל&quot;ף י' ו&quot;ד י'}} של מילוי אהי&quot;ה דיודין}} וה{{גמט דגש|ק&quot;ם}} של חכמה נשארת לעצמה.  ואחר כך הזעיר אנפין נותן ממילוי שקבל מבינה, והמילוי שלו שנתמלא על ידי אותה הארה של בינה לרחל. ואז גם כן מתמלא '''אהי&quot;ה''' דרחל, ואז יצאו כל הג' מילואים לחוץ לתוך עולמות בריאה יצירה עשיה. וזהו סוד {{צ|{{גמט דגש|בשמים}} ממעל}}. כי הג' מילואים דאהי&quot;ה גמטריא {{גמט דגש|בשמים}}{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} שהינם המילוים של שמות קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}}. והם {{צ|ממעל}} דזעיר אנפין - כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בנצח הוד יסוד דבינה כנודע, ונעשים מקיפים לזעיר כנודע, כי שם '''אהי&quot;ה''' לעולם הוא בסוד המקיף.

ואלו שלשה מילוי '''אהי&quot;ה''' הם גם כן {{צ|ועל הארץ מתחת}}. כי מתחלה מתקבצים ביסוד דנוקבא ואחר כך יורדים 'מתחת לארץ' לעולמות בריאה יצירה עשיה. 

והנה {{גמט דגש|בשמים}} עם הכולל - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי על ידי מילוי השפע שיש למלכות יוצא אותו השפע במספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

והנה כאשר נכנסים נצח הוד יסוד דבינה בתוך רחל ואז  מתחברים יחד {{גמט דגש|קס&quot;א}} ו{{גמט דגש|קנ&quot;א}}. ועתה שנצח הוד יסוד דבינה אינם בתוך הזעיר - ולכן '''אהי&quot;ה''' דזעיר אנפין הוא פשוט עדיין. ועל כן אז רחל אינה מקבלת מזעיר אלא {{גמט דגש|אהי&quot;ה}}. וכאשר מתחברים '''קס&quot;א''' ו'''קנ&quot;א''' ו'''אהי&quot;ה''' פשוט{{הערה|{{גמט דגש|קס&quot;א קנ&quot;א אהי&quot;ה}}}} - הנה אז השפע שיוצא ממלכות הוא נקרא {{גמט דגש|שלג}} שעולה במספר הנזכר לעיל. 

אבל בעת שהמלכות מקבלת השלשה מילויים הנ&quot;ל והיא משפעת אחר כך למטה, ונודע כי בעת שמקבלת המלכות נקראת 'נקבה', ובעת שמשפעת היא נקראת 'זכר -- ולכן היא לוקחת לעצמה מדרגת הזכר שהוא במספר {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} מן השלשה מילוים הנ&quot;ל, ואז השפע שיורד למטה הוא במספר {{גמט דגש|מטר}}{{הערה|392-143=249}}.

ויש לפעמים שהמלכות לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים שגימטריא {{גמט דגש|גשמים}} במספר {{גמט דגש|ג&quot;ש}} שעולה כמנין {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג}}. ואינה משפעת למטה אלא במספר {{גמט דגש|מים}} מן {{גמט דגש|גשמים}}. והכל לפי מעשיה של ישראל למטה. ולפי ההתעוררות שעושים במעשים טובים שלהם.

ויש לפעמים שהיא לוקחת לעצמה מן השלשה מילוים (שגימטריא {{גמט דגש|בשמים}}) במספר {{גמט דגש|קס&quot;א}} וגם עם עשר אותיות (שעולה {{גמט דגש|קע&quot;א}} - וזהו כשאימא אוזיפת מנהא לברתא. ואזי השפע שיורדת הוא במספר {{גמט דגש|יורה}}. ומאחר שכלול בזה השפע מן שעיר ונוקביה ביחד - ולכן הוא 'מרוה' את הארץ ואת הזרעים כמו שאמרו חז&quot;ל. 

ויש לפעמים שמתחברים בתוך המלכות כל השלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' של בינה ושל זעיר ושלה(?) - הרי {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א}}. וגם אמרנו שבחכמה אין '''אהי&quot;ה''' אלא בהשאלה, ולכן אינה מקבלת מאבא אלא '''אהי&quot;ה''' פשוט. והנה כאשר תחבר {{גמט דגש|קס&quot;א קמ&quot;ג קנ&quot;א אהי&quot;ה}} - גימטריא {{גמט דגש|מלקוש}}. ומאחר שהיא מליאה מכל טוב - על כן זה השפע שיורד נקרא רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה. 

והנה מאחר שהשורש של שלשה מילוים הנ&quot;ל הם במספר {{גמט דגש|גשמים}} - לכן הוא גם כן הסימן של השפעות הנ&quot;ל! '''גשמים''' - שהוא '''ג''''שם, '''ש''''לג, '''מ''''טר, '''י''''ורה, '''מ''''לקוש '''מ''''ים. {{ש}}
וזהו שאמר הפסוק {{צ|כי כאשר ירד '''הגשם והשלג''' מן '''השמים'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ונתתי '''מטר''' ארצכם בעתו '''יורה ומלקוש'''}}. {{ש}}
וגם {{צ|ולמטר השמים תשתה '''מים'''}}. 

ונודע ממה שאמרו רז&quot;ל כי על ידי הצדקה הגשמים יורדים בעולם. וזה רמז כי {{גמט דגש|צדק צדקה}} גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}, כי מצות הצדקה גורם יחוד צדק בצדקה כנזכר בזוהר פרשת בחוקתי, עיין שם{{הערה|נלע&quot;ד {{ממ זהר|ג|קיא|א}} - ויקיעורך}}. 


ונחזור לעניננו כי הנה כמו שיש {{גמט דגש|מים}} מן שורש שלשה '''אהי&quot;ה''' כנזכר לעיל - כן יש {{גמט דגש|מים}} מן שורש ד' מילוים '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''', שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. ואלו הם מים זכרים.

ויש {{גמט דגש|מים}} באופן אחר.{{ש}}
דהיינו כאשר תחבר {{גמט דגש|ע&quot;ב קס&quot;א}} ביחד (שהם חכמה ובינה) - הרי בין שניהם {{גמט דגש|ז'}} יודין. ושני יו&quot;דין של אות '''א''' ד'''אהיה''' דמילוי '''קס&quot;א''' -- הרי {{גמט דגש|ט'}} יודין גימטריא {{גמט דגש|מים}}. וזהו סוד מה שאמרו רז&quot;ל {{צ|יש מים שמגדלין חכמים ויש מים שמגדילין טפשין}}. 

ויש בינונים כשמקבלים ממים זכרים ונקבות ביחד כנזכר.  וכן כמה בחינות מים אחרים. וצריך לקצר, כי כל '''מאריך''' טרחא.

והנה בזמן *** בית ראשון שהיתה בבחינת בינה עילאה, שלכן לא היה כל גפן וגפן בארץ ישראל שלא היה צריך עיר אחד לבצור. וכן ר' יהושע בן לוי שהיה אחר בית שני שהיתה בבחינת מלכות ועם כל זה חזנהו להנהו קטופי דהוה קיימי כי עגלי אמר {{צ|עגלים בין הגפנים}}. וכיוצא באלו הגוזמות. ולכן לפעמים כשהיו טובים ישראל היו בארץ ישראל גשמי ברכה מייחוד דחכמה ובינה - פעם אחד מחכמה לבד, ופעם אחד מבינה לבד, ופעם אחד מבין שניהם ביחד. והכל היה לפי מעשיהם של ישראל שעשו למטה. 

וזהו שאמר {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - הכוונה אם יהיה זכות תשתה מים זכרים לבד ולא מן זעיר אלא מן {{גמט דגש|חכמה העליונה}} שגימטריא {{גמט דגש|מטר}}.  והוא נקרא 'השמים עליונים' כי המילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' הנ&quot;ל עם השלשה כוללים{{הערה|{{גמט דגש|ק&quot;ם ק&quot;ל קכ&quot;ב}} עם ג' כוללים}} גימטריא {{גמט דגש|השמים}} - מפני שבא מהזכר לבד. והגשם הוא מן ה{{גמט דגש|שביל}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, והוא יסוד חכמה בלבד. והמים שתשתה הם ה{{גמט דגש|ט'}} יודין של '''ע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה ב&quot;ן''' שהם מן החכמה.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - שהם ה{{גמט דגש|מטר}} שנשא מן {{גמט דגש|בשמים}} כשתוציא {{גמט דגש|קמ&quot;ג}} ועם השלשה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|השמים}}. וזהו {{צ|'''למטר השמים'''}} - ר&quot;ל {{גמט דגש|מטר}} שיוצא מן {{גמט דגש|השמים}}. וה{{גמט דגש|גשם}} הוא מן {{גמט דגש|רל&quot;ב}} ו{{גמט דגש|פלא}} שגימטריא {{גמט דגש|גשם}}, שהוא מהתחברות דחכמה ובינה ביחד. והמים שתשתה הוא {{גמט דגש|מים}} של '''ע&quot;ב קס&quot;א''' שיש בהם {{גמט דגש|ט'}} יודין כנזכר לעיל. וכל זה הוא מן {{גמט דגש|זכר ונקבה}} ביחד - עם שני תיבות - גימטריא {{גמט דגש|בשמים}}.

ואם לא יהיה כל כך זכות בישראל - אזי {{צ|למטר השמים תשתה מים}} - ששורש המטר הוא מן שם {{גמט דגש|ס&quot;ג}} - כי '''מטר''' בא&quot;ת ב&quot;ש {{גמט דגש|גני}}, גימטריא {{גמט דגש|ס&quot;ג}}. ו{{גמט דגש|הגשמים}} מן שלשה מילואי '''אהי&quot;ה''' שיש בבינה לבד והמים הוא מה שנשא מן {{גמט דגש|גשמים}} כשמסתלק מהם '''קס&quot;א וקמ&quot;ג''' כנזכר, ונשארו כל המים נקבות לבד. 

ואלו שלשה בחינות היו מן זעיר ונוקביה בבית שני אם ישראל היו רובם זכאים היה בא להם השפע מהזכר לבד. ואם ישראל היו מחצה על מחצה היה בא להם משפע מעורב מהזכר ונקבה ביחד. ואם ישראל היו רובם **** היה בא השפע מן הנקבה לבדה. ולפעמים שהיו הרבה עונות בישראל כגון בחטא עבודה זרה, וגם שהיו עוזבים את התורה ולא היו עוסקים בה ואז אפילו מים נוקבין לא היה יורד להם.

וזהו סוד הפסוק {{צ|ויחנו  ברפידים ואין מים לשתות}}. הכונה הוא כי {{גמט דגש|אין מים}} - גימטריא {{גמט דגש|קנ&quot;א}} שהוא מים נקבות; שלא היה להם מפני שהיה ביניהם פסל מיכה וגם שרפו ידיהם מן התורה. 

וכל הנזכר הוא גם כן בזמן הזה. 

והנה מכל מיני שפע הנזכר לעיל שהיה לפעמים יורד לישראל היה התמצית יורד לשבעים שרים, כמ&quot;ש רז&quot;ל במסכת תענית פרק א' על פסוק {{צ|הנותן מטר על פני ארץ וכו'}}. {{צ|תנו רבנן ארץ ישראל שותה תחלה ואחר כך כל העולם כולו. ארץ ישראל שותה מי גשמים, וכל העולם כולו שותה מי תמצית. ארץ ישראל מקשה הקב&quot;ה בעצמו, וכל העולם כולו על ידי השליחה שנאמר הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות}}, עכ&quot;ל. 

הכונה כי הבינה שיש בה {{גמט דגש|נ'}} שערים - היא הנותנת מטר. וזהו {{צ|'''הנתן'''}} - '''נ'  תנ&quot;ה''' - כי מן שלשה '''אהי&quot;ה''' שגימטריא {{גמט דגש|תנ&quot;ה}} שהם בבינה יוצא המטר על פני ארץ ישראל. והכל לפי זמן מעשים טובים שישראל עושים כנזכר. 

אבל {{צ|'''ושלח מים'''}} נקבות {{צ|על פני חוצות}} בחוצה לארץ שמתחלה יותן ביד '''סמא&quot;ל ורה&quot;ב''' - אחר כך הם מחלקים לשבעים שרים. וזהו {{צ|{{גמט דגש|שלח}}}} חסר '''ו'''' כתיב - עולה {{גמט דגש|סמא&quot;ל רה&quot;ב}} שהם הם שלוחים של הקב&quot;ה. 

ועתה אחר החרבן נהפוך הוא - אשר אנו לוקחים התמצית והמה לוקחים השפע בעצמו כנזכר בזוהר פרשת תרומה {{ממ זהר|ב|קנב|ב}} על פסוק {{צ|ועשית השלחן עצי שטים וגו'}} - {{צ|כל זמנא דישראל עבדו רעותא דמאריהון הא על פתורא דמלכא אינון אכלי, וכל סעודתא אתתקן להון ואינון מההוא חדוה דלהון יהבי גרמי דאיהו תמצית לעכו&quot;ם. וכל זמנא דישראל לא עבדי רעותא דמריהון - הא סעודתא לכלבא ואסתלק לון תמצית - ככה יאכלו בני ישראל את לחם טמא בגוים - דהא תמצית דגעולי עכו&quot;ם אכלי. ווי לברא דמלכא דיתיב ומצפה לפתורא דעבדי מה דאשתאר מן פתורא איהו אכיל!}}. עכ&quot;ל. 

ולכן נתקיים עתה בעונותינו הרבים הפסוק {{צ|ועצר {{גמט דגש|השמים}} ולא יהיה {{גמט דגש|מטר}}}} - כי היא הולך בחוצה לארץ לעבדים כי הם לוקחים ה'''מטר''' שהוא {{גמט דגש|גני}} בא&quot;ת ב&quot;ש, והמילויי' יורדים בארץ ישראל שהוא כמספר {{גמט דגש|גשמים}}. 

וזהו סוד {{צ|תחת {{גמט דגש|שפחה}} כי תירש גבירתה}} - כי מתחלה כל ה{{גמט דגש|ד'}} מילואי '''אהי&quot;ה''' - {{גמט דגש|קס&quot;א קס&quot;א קנ&quot;א קמ&quot;ג}} - הכל היו משפיעים בארץ ישראל בסוד {{צ|'''ויתרו''' ארץ כנען}} - כי ארבעה מלוי '''אהי&quot;ה''' גימטריא {{גמט דגש|יתרו}}.  ואז היתה נקרא ארץ ישראל {{צ|{{גמט דגש|גבירתה}}}} - כי ארבעה מילויים עם ארבעה כוללים - גימטריא {{גמט דגש|גבירתה}}. והמילוי של שלשה '''אהי&quot;ה''' בלבד  היו  יורדים בחוצה לארץ שהם גימטריא {{גמט דגש|שפחה}}.

אבל עתה {{צ|תחת '''שפחה''' כי תירש גברתה}} - כי בארץ ישראל אינו יורד כי אם השפע במספר {{גמט דגש|שפחה}}, אבל בחוצה לארץ הוא יורד כמנין {{גמט דגש|תנ&quot;ה}}.  וזהו שאמר {{צ|{{גמט דגש|תנה}} עון על עונם ואל יבואו {{גמט דגש|בצדקתך}}}} {{ממ|תהלים|סט|כח}} שעולה {{גמט דגש|יתרו}} במספר ארבעה מילואים. 

וזהו שאמר הכתוב {{צ|כי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים}}. ר&quot;ל וכי ימכור 'איש' - דא קב&quot;ה, {{צ|את בתו}} - דא שכינתא, {{צ|לאמה}} - שלא יהיה לה שפע אלא מה שהיה אל השפחה מקודם והשפחה שיהיה לה עתה מה שהיה מקודם לגברתה. {{צ|לא תצא כצאת העבדים}} שיוצאים בראשי אברים, אבל היא אינה יוצאת בראשי אברים שהוא {{גמט דגש|קס&quot;א}} הראשון שהם בחכמה בינה דעת בג' ראשונים שלה. אלא עם הג' '''אהי&quot;ה''' בלבד שעולים {{גמט דגש|תנה}} הרמוז בראשי תיבות {{צ|'''ל''''א '''ת''''צא '''כ''''צאת '''ה''''עבים}} - הוא {{גמט דגש|תכלה}} גימטריא {{גמט דגש|תנה}}. 

או ר&quot;ל אף על פי שהיא נמסרת ל{{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום לא תצא כצאת העבדים אלא {{צ|ומלכותה בכל משלה}}. וזהו ששלשה מילוים עם שלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|שלטון}}, וגם גימטריא {{גמט דגש|שופט}}. שאף על פי שהיא עתה {{גמט דגש|שפחה}} - מכל מקום היא שולטת בכל. ולכן עתה הוא מנהיג ארץ ישראל מטטרו&quot;ן שהוא נקרא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}}, כי השלשה מילוים עם השלשה כוללים גימטריא {{גמט דגש|משנה}}. שמתחלה היתה השכינה בעצמה בלא לבושיה זן ומפרנסת את ארץ ישראל, ועתה היא מתלבשת במטטרו&quot;ן הנקרא '{{גמט דגש|שפחה}} דשכינתא', אמה העבריה. ועל ידו היא מפרנס את הארץ. 

ולכן עתה בגלות נקרא ארץ ישראל {{גמט דגש|ארץ צבי}} - שגימטריא {{גמט דגש|שפחה}} שאינה מקבלת שפע אלא במספר {{גמט דגש|גשמים}} העולה {{גמט דגש|שפחה}}. וזהו שאמר פרשת לך לך {{ממ זהר|א|צה|ב}} {{צ|אי לך ארץ שמלכך נער - ווי לעלמא דמסטרא דא ינקא}} שהוא על ידי מטטרו&quot;ן הנקרא 'נער' שהוא {{צ|{{גמט דגש|משנה}} למלך}} - בגימטריא {{גמט דגש|פרנסה}} שעל ידו מתפרנסת הארץ.

וזהו שאמרו רז&quot;ל במסכת כתובות פרק א' {{צ|אמר ר' אבהו אפילו '''שפחה''' שבארץ ישראל מובטח לה שהיא בת עולם הבא. כתיב הכא &quot;לעם עליה&quot;, וכתיב התם &quot;שבו לכם פה עם החמור&quot; - עם הדומה לחמר}}. רוצה לומר כל מי שדר בארץ ואינו מקבל אלא בחינת {{גמט דגש|שפחה}} - ידור בה, כי ע&quot;י מובטח הוא שהוא בן עולם הבא כי השלשה '''אהי&quot;ה''' הם בבינה כנזכר הנקרא {{צ|עולם הבא}}. והג' מילויים שלהם נקראים {{צ|בת עולם הבא}}. וכמו שהיא מובטח שהיא 'בת עולם הבא' - שכל השפע שלה בא מבינה הנקרא 'עולם הבא' -- כך המקבל מזאת השפע נקרא 'בן עולם הבא'. 

ומה שלמד גזרה שוה מן {{צ|שבו לכם פה עם החמור - עם הדומה לחמור}} - זה יובן במ&quot;ש בזוהר פרשת כי תצא {{ממ זהר|ג|רעה|ב}} {{צ|ולא אתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה}} - דא כנסת ישראל. {{צ|קב&quot;ה כד איהו לבר מאתריה לאו איהו מלך}} ולכן רכיב על חמרא שהוא מטטרו&quot;ן שהוא חמרא לגבי מלכא וגו', עיין שם. וזהו שאמרו {{צ|עם הדומה לחמור}} שהוא דומה לחמור לגבי קב&quot;ה - מכל מקום הוא {{צ|'''משנה''' למלך}}. 

ולכן כל מי שדר בארץ ישראל בחורבנה ומקבל אפילו פת חרבה (שהוא השפע של מטטרו&quot;ן כנזכר שהוא '''משנה''') - הקב&quot;ה גם כן נותן לו {{גמט דגש|נשמה}}. וזהו שכתוב {{צ|נותן {{גמט דגש|נשמה}} לעם עליה}}. 

וזהו  סוד הפסוק {{צ|למטר השמים תשתה מים}} כי אותיות {{גמט דגש|מטר}} הוא '''מטטרון''' הנקרא {{צ|{{גמט דגש|חמר}} גרם}} כנזכר - שגימטריא {{גמט דגש|מטר}} עם הכולל. ונשאר אותיות {{גמט דגש|טו&quot;ן}} ד'''מטטרון''' שגימטריא {{גמט דגש|אדני}} להורות כי הוא  '''חמר''' ל'''אדני'''. כי על ידי התלבשות השכינה בתוכו יבא {{גמט דגש|גשמים}} ו{{גמט דגש|מטר}} בארץ ישראל. וכן '''אדני''' בא&quot;ל ב&quot;ם הוא {{גמט דגש|לסג&quot;ש}} - גימטריא {{גמט דגש|גשמים}}.


והנה כמו שארץ ישראל שאפילו שהיא בחורבנה היא בתכלית הטהרה והקדושה ולזה היא ניזונת(?) תמיד ממים זכרים אפילו בזמן הזה אותו התמצית שהיא מקבלת הוא מים זכרים -- כך ארץ מצרים מעלתה בתכלית הטומאה ולזה נקרא {{צ|ערות הארץ}} כנ&quot;ל. ולכן לא היתה ראויה להיות ניזונת ממים זכרים אלא מנילוס שהם מים נקבות. ואפשר שזהו סוד {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך כגן הירק}}. 

אמנם אברהם לאהבת ישמעאל בנו התפלל עליו ואמר לו {{צ|ישמעאל יחיה לפניך}} - שהניזון ממים נקבות חייו אינם חיים. והאל(?) יתברך השיבו {{צ|ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו וגו'}}. והברכה היא סוד הטיפה{{הערה|נלע&quot;ד הכוונה כי {{גמט דגש|ברכה}} עולה {{גמט דגש|זכר}} - ויקיעורך}} כנז&quot;ל.  והכוונה הוא אחר שכבר  גזרה חכמתו יתברך שלא ירדו הגשמים בארץ מצרים ואי אפשר שתהיה גזרתו בטילה - לזה בשביל תפלת אברהם נתנה למצרים זאת הטיפה. 

ודע שהמים הנקבות נחלקים לשלש בחינות זו למעלה מזו.
* הבחינה ראשונה היותר פחותה היא המים השואבים(?) ששואבים בני אדם ביד מן הנהרות ומן המעינות להשקות גני הירק. ואלו נקרא {{צ|מתים}}. וזהו היתה מעלת מצרים קודם מעלת אברהם. ואפשר שזהו אמרו {{צ|לא כארץ מצרים וגו' והשקית ברגלך וגו'}}.
* והמדרגה השנית למעלה מזו היא המים הנמשכים מן המעיינות והנהרות ואלו נקרא {{צ|מים חיים}}. 
* המדרגה השלישית היא מי גשמים שהם נקבות והם כשמתמלאים העבים ממימי הים והנהרות המרים והרעים מתמתקים ונהפכים למים מתוקים וטובים ויורדים. ואלו הם יותר משובחים מן הראשונים עם היות שהם נקבות. 

וכמו שהמים הנקבות נחלקים לשלשה חלקים כנ&quot;ל - כן הענין במים זכרים נחלקים גם כן לשלשה מדרגות.
* והמדרגה הראשונה היא כשהגשמים יורדים ואויר השמים כולו גוון אחד. ר&quot;ל שאינו טלאים טלאים מגוונים משונים.
* השני כשיוצא חתן לקראת כלה.
* השלישי היותר מעולה היא כשהשמים מגשימים ג' ימים רצופים יומם ולילה בלי הפסק. 

והנה ה{{גמט דגש|כ&quot;ט}} מיני פירות האילן והחטה - אינם מוציאים פירות אלא על ידי אחד מאלו השלשה מיני מים זכרים.  והאתרוג גדל אפילו במים שאובים. וז&quot;ש רז&quot;ל {{צ|אתרוג גדל על כל מים}}, ולזה הוא שוה לירק לענין המעשר מצד שפלתו.  ולזה נקרא {{צ|פרי עץ הדר}} - שפלותו הוא הדרו שאין חשוב והדר לפניו יתברך אלא מי שהוא שפל. 


ודע כי אין דבר גשמי למטה שלא יהיה תחלה רוחני דוגמתו למעלה. והגשמים הם כמו צל מהרוחני באופן שכל השלשים מיני פירות הנ&quot;ל כולם נמצאים למעלה בגוונם וצורתם אלא שהעליונים הם רוחניים והתחתונים הם גשמיים, והם צל מרוחניים. ואם לא היה הצל(?) לא  יהיה צל(?). 

עד כאן

===מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות===

'''מעלת המהלך בארץ ישראל ד' אמות'''

{{צ|אמר ר' יוחנן כל המהלך ד' אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא}} 

'''האופן הראשון''' - הנה האר&quot;י זלה&quot;ה פירש מאמר הזה באופן זה.{{להשלים}}


-----------</text>
      <sha1>7il8k8x08dshsajuqaa65km26ni4rpq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חיי אדם/יתרת הספר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1737002</id>
    <revision>
      <id>3080667</id>
      <parentid>2998501</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T08:03:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן-ימין</username>
        <id>13340</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>3080667</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1445251" sha1="ryivwh1k3xihwfmthm866go852wvzyt" xml:space="preserve">=&lt;center&gt;חיי אדם כלל לב המפשיט והמעבד והמולח:&lt;/center&gt; =
המפשיט והמעבד והמולח (שכ&quot;א):
===סעיף א===
המפשיט מן העור כדי לעשות קמיע חייב והמפרק דוכסוסטוס מעל הקלף ה&quot;ז תולדת מפשיט (רמב&quot;ם) אבל הקולף עור מעובד נתבאר לקמן במלאכת ממחק:&lt;br&gt;

===סעיף ב===
אחד המולח את העור או שמעבידו בדבר שדרך לעבדו חייב (שכ&quot;ז):&lt;br&gt;

===סעיף ג===
הדורס על העור ברגלו עד שיתקשה או המרככו בידו ומושכו ומשוה אותו בדרך שהרצענין עושין ה&quot;ז תולדת מעבד וחייב (שם):&lt;br&gt;

===סעיף ד===
לפיכך אסור ליתן העור בבית הדריסה וזה אסור מדרבנן (עיין בהל' יו&quot;ט במלאכת מעבד):&lt;br&gt;

===סעיף ה===
המרכך עור בשמן ה&quot;ז מעבד וחייב ולכן צריך ליזהר שלא למשוח מנעל חדש בשמן דחייב ואפי' במעט שמן ואינו מכוין לצחצחו אסור (לרמב&quot;ם וש&quot;ע סי' שכ&quot;ז) ומ&quot;מ גם ישנים אסור וכ&quot;ש בזמה&quot;ז (ז&quot;ל תוספת' פ&quot;ד אין מגרדין מנעלים ישנים אבל סכין אותם עכ&quot;ל. ומ&quot;מ נ&quot;ל לאסור בזמה&quot;ז דנפישי עמי הארצים ויסוכו גם חדשים):&lt;br&gt;

===סעיף ו===
אע&quot;ג דאין עיבוד באוכלין להתחייב עליו מ&quot;מ אסרו רבנן אפי' כל מידי דדמי לעיבוד ולכן אסור לעשות מי מלח הרבה ליתן לתוך הכבשים או כמו שנוהגין ליתן לחמאה כדי שלא תסרח אבל יכול לעשות מעט מה שצריך לאותה סעודה (שכ&quot;א):&lt;br&gt;

===סעיף ז===
וכן אסור למלוח איזה חתי' צנון ובצלים וכיוצא בו אפי' לצורך אותה סעודה דהוי כמעבד ופשיטא אוגערקיש חיין אלא מטבל במלח חתיכה חתיכה ואוכל אבל ביצים ובשר מבושל וכיוצא בו שאין המלח מועיל להן מותר למלחן לאכלם באותה סעודה אבל להניחם לסעודה אחרת גם זה אסור (שם):&lt;br&gt;

===סעיף ח===
אסור לכבוש כבשים דהוי כמעבד. וי&quot;א משום דכבוש הוא כמבושל אע&quot;ג דודאי אין בו חיוב שאינו תולדות האור מ&quot;מ אסרו חכמים וכן אסור לשפוך יין ושאר משקין לכלי שיש בו חומץ כדי שגם זה יהיה חומץ דדומה לכובש כבשים (שם):&lt;br&gt;

===סעיף ט===
אין למלוח ביחד הרבה פולין וקטניות שנתבשלו בקליפתן דהמליחה מועלת להן ואפי' לאוכלן לאלתר אסור (שם):&lt;br&gt;

===סעיף י===
אסור למלוח בשר או דג חי אפי' במקום הפסד וכן אסור להדיח הבשר שחל יום ג' שלו בשבת משום דהמים מרכך הבשר והוי כעיבוד ומ&quot;מ נ&quot;ל במקום הפסד מותר ע&quot;י נכרי (שם):&lt;br&gt;

===סעיף יא===
המין טיבול שקורין מיזעריע שעושין מחתי' צנון ובצלים וכן שלאטין מותר למלוח כיון שנותן תיכף בתוכו שמן מחליש כח המלח (שם):&lt;br&gt;

===סעיף יב===
אע&quot;ג דאין עיבוד באוכלין היינו מה שהוא אוכל גמור אבל דבר שאינו אוכל גמור כמו חלב ושומן וכיוצא בו י&quot;א דחייב משום מעבד (רש&quot;י ור&quot;ן בפ&quot;ק דביצה):&lt;br&gt;

=&lt;center&gt;חיי אדם כלל לג &lt;/center&gt; =

==כלל לג'== 

&lt;br&gt;

=&lt;center&gt;חיי אדם כלל לד המשרטט והממחק:&lt;/center&gt; =

==כלל לד'== 

המשרטט והממחק: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כשרוצה לחתוך עור או נייר או שאר דברים משרטט תחלה כדי שיכוין חיתוכו וכן המשרטט כדי לכתוב אפי' רק ב' אותיות תחת אותו שרטוט חייב וכן חרשי עצים שמעבירין חוט של סיקרא ע&quot;ג הקורה כדי שינסר בשוה וכן כל דבר שמשרטטו בין בצבע ובין בלא צבע הרי זה משרטט וחייב (רמב&quot;ם סוף פ' י&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
המעביר שער או צמר מעל העור אחר מיתה עד שיחליק פני העור חייב משום ממחק וכן השף בידו על העור המתוח בין העמודים כמו שעושין הסופרים בעיבוד הקלף חייב משום ממחק (רמב&quot;ם פרק י&quot;א וש&quot;ע סי' שכ&quot;ז במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
הקולף מן העור חייב משום ממחק לפיכך אין מגרדין בסכין או בצפורן מנעל בין חדש ובין ישן מפני שקולף העור אבל מותר לקנחו במעט חרס הראוי לטלטל ואם אין לו והוא מטונף מותר לקנחו בקורה אבל לא בכותל של בנין דמיחזי כמוסיף על הבנין ובשעת הדחק גם זה מותר. והברזל שהוא לפני בהכ&quot;נ אם אין לו חוד אלא שהוא עב ורחב בראשו אם א&quot;א בענין אחר מותר לקנח בו (ש&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
הממרח רטיה חייב וכן שעוה או זפת וכיוצא בהן מדברים המתמרחין עד שיחלוק פניהם חייב משום ממחק (רמב&quot;ם פ' י&quot;א ובש&quot;ע סי' שכ&quot;ח) לפיכך אסור ליתן שעוה או שמן עב בנקב חבית לסתמו ואפי' רק להכניסו לתוכו בלא מירוח דגזרי' שמא ימרח ואם מירח בשעוה או חלב חייב &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; (א&quot;ר בשם ראב&quot;ן בסי' שי&quot;ד) וכן בבצק שייך מירוח. (עיין סימן שי&quot;ח בט&quot;ז ס&quot;ק י'):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
כשם שאין עבוד באוכלין כך אין ממחק באוכלין ולכן מותר להחליק האוכל בשבת הואיל ואפשר לאכול בלא זה ולכן מותר להחליק חמאה ותפוחים על הלחם אבל דבר שא&quot;א לאכול בלא מירוח כמו שיש בו עיבוד דרבנן עכ&quot;פ כך אסור משום ממחק מדרבנן (ש&quot;ע ססי' שכ&quot;ח במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
הממרט נוצה מן הכנף ועל ידי זה נעשה הכנף חלק בלא שער חייב משום ממחק &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
מותר לשפשף כלים אפילו בחול וכיוצא בו אע&quot;ג דזימנין גריד מן הכלי והוי ממחק מ&quot;מ כיון דלאו פסיק רישיה הוא הוי דבר שא&quot;מ אבל כלי כסף באבן היין אסור שממחק ודאי וכן אין חופפין כלים בחזקה במלח שנמס עי&quot;ז והרי זה דומה לריסוק שלג וברד בכלל י&quot;ד סי' י&quot;א אבל הדחה בעלמא אפי' במלח מותר שהרי נמחה ממילא (סי' שכ&quot;ג) הרמב&quot;ם כתב הטעם מפני שדרך האומנין ללבן הכלי ולצחצחו בזה הוי כגמר מלאכה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; פ' כ&quot;ג הל' ז' ועיין עוד לקמן במלאכת מכה בפטיש):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|לד|לה|לו|}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל לה &lt;/center&gt; =

==כלל לה'== 

 &lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|לה|לו|לז|המחתך}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל לו המחתך&lt;/center&gt; =

==כלל לו'== 

המחתך &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
המחתך עור או כל דבר שאדם מחתך ומקפיד על מדתו בין עץ או מתכות או אפי' נוצות של עוף כיון שמקפיד על מדת ארכו ורחבו וחותך בכונה חייב אבל החותך דרך הפסד או בלא כוונה למדתו אלא כמתעסק או כמשחק פטור (רמב&quot;ם פרק י&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
המחתך מן העור כדי לעשות קמיע חייב והוא שיתכוין למדת ארכו ומדת רחבו (ז&quot;ל הרמב&quot;ם ומזה משמע להדיא דאף שאינו מקפיד ליפות הבגד ולקצעו חייב וא&quot;כ יש במקח וממכר שיכול לבוא לידי חיוב כגון שמוכר בגד ומקפיד שיהיה ארכו כרחבו וכיוצא בו שיהיה ארכו ומדתו כך וכך חייב):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
נ&quot;ל דאין מלאכת מחתך באוכלין &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ודוקא דבר שהוא מאכל גמור ואפי' אוכלי בהמה כגון עשבים ותבן אבל אם קיטם עלין כיון שהענף אינו מאכל בהמה שייך ג&quot;כ מחתך ואפי' באוכלין ממש דוקא כשעושה ממנו כלי בתחלה ל&quot;ש תיקון כלי וכן מחתך אבל אם מתקן כלי בדבר אוכל כגון שיש נקב בכלי ונוטל חתיכה לפת וחותכו לפי מדת הנקב שייך בזה האוכל מחתך וגם תיקון כלי. (ע' בנ&quot;א):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|לו|לז|לח|הכותב}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל לז הכותב&lt;/center&gt; =

==כלל לז'== 

הכותב (סימנים ש&quot;מ): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
הכותב בדיו או בכל דבר המתקיים ע&quot;ג קלף או נייר ועל כל דבר המתקיים אפילו לא כתב רק ב' אותיות חייב ולרמב&quot;ם אפילו לא כתב אותיות אלא רשם ב' רשימות בדבר המתקיים ועל דבר המתקיים בכותל ובשטר כדרך שהציירים רושמים חייב (סי' ש&quot;מ):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
הכותב על בשרו חייב אע&quot;פ שחמימות בשרו מעברת הכתב לאחר זמן ה&quot;ז דומה לכתב שנמחק אבל המשרט על בשרו אעפ&quot;י שיצא דם פטור שאין דרך כתיבה בכך ונ&quot;ל דאם חקק בבשרו חייב &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
הקורע על העור או נייר וכיוצא בו צורת אותיות חייב משום כותב אבל הרושם כתבנית כתב פטור. ורשימה בעלמא שאין בו שום תמונת כתב על הנייר אסור דמתקיים ובקלף שהוא קשה ט&quot;ז מתיר והמגן אברהם בשם הב&quot;ח אוסר (וע' בא&quot;ע סימן קכ&quot;ה בב&quot;ש ס&quot;ק ו'):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אסור לכתוב באצבעו במשקין על השלחן ועל החלונות כשהם לחים וכן בחול ובאפר דאף על פי שכותב בדבר שאינו מתקיים על דבר שאינו מתקיים מכל מקום מדרבנן אסור אבל מותר לרשום כמו אותיות באויר דהיינו שמוליך אצבעותיו באויר או על השלחן כמו אותיות כיון שאין רישומו ניכר כלל:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
לרוב הפוסקים הכותב בכל כתב ולשון חייב ואם כן אסור לומר לנכרי לכתוב אגרת. ואפשר במקום הפסד גדול כגון לצורך חולה או לצורך מצוה יש לסמוך על המתירין על ידי נכרי וגם בזה צ&quot;ע ובלא&quot;ה אין להקל כלל (סימן ש&quot;ז ועיין בא&quot;ע ר&quot;ס קכ&quot;ו ובב&quot;ש שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אסור לחבר אותיות כסף לפרוכת וכיוצא בו. ונ&quot;ל דיחברם ע&quot;י מחט דרך ב' נקבים לבד דאז לא הוי חיבור דלא יתקיים שהרי יפול וגם זה יעשה ביד שמאל דהכותב בשמאל פטור דאין דרך כתיבה בשמאל &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואם הוא איטר אזי שמאל שלו הוא כימין של כל אדם והשולט בב' ידיו חייב בשתיהם (שם):&lt;br&gt;


{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|לז|לח|לט|המוחק:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל לח המוחק:&lt;/center&gt; =

==כלל לח'== 

המוחק: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
המוחק ע&quot;מ לכתוב ב' אותיות חייב ואפילו לא מחק אלא טשטוש דיו אם יש במקומה לכתוב ב' אותיות חייב &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; (ש&quot;מ):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
נפל דיו או כל דבר לח על ספר לא ילחכנו דמוחק (א&quot;ר בשם ס&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
נטף שעוה על ספר על אות א' אסור לסלקו דהוי מוחק ומב' אותיות חייב (ב&quot;ח מ&quot;א ולי צ&quot;ע) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
עוגה שכתב עליה אותיות או צורות ממיני צבעים אסור לשוברה דהוי כמוחק אבל אם כ' עליה במשקין או בדפוס מעצמה מותר דהוי דבר שאינו מתקיים על דבר שאינו מתקיים אע&quot;ג דבשאר כתיבות גם זה אסור למחוק משום כבוד עונג שבת ל&quot;ג (ע' מגן אברהם סי' ש&quot;מ ובזה לק&quot;מ):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
ספר שכתוב על הגליון אותיות וצריך לו בשבת ואין לו אחר מותר לפתחו ולסגרו דאין בזה משום מוחק וכותב (רמ&quot;א בתשובה וט&quot;ז שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
כיון שכותב ומוחק הוא אבות מלאכות גזרו חכמים דאסור לקנות ולמכור לשכור ולהשכיר בשבת ויו&quot;ט שמא יכתוב ולכן אסרו אחד המוכר בפה או במסירה ומשיכה בין במשקל או במדה ובמנין ובמדידה בין שמודד ביד או בכלי ואפי' לדבר מצוה אסור (שכ&quot;ג) ומטעם זה אין עושין פדיון הבן בשבת ויו&quot;ט דא&quot;א ליתן לכהן אפי' שומא (של&quot;ט) ואסור לעשות קנין בשבת דהוי מקח וממכר ומכל מקום התירו לשכיב מרע שביקש לקנות ממנו על צוואתו דבשכיב מרע הקילו שלא תטרוף דעתו עליו שיתיירא מאחר שלא רצו לקנות ממנו מסתמא לא יקיימו צוואתו. מיהו י&quot;א דדוקא כשמחלק כל נכסיו דקיי&quot;ל דמתנת ש&quot;מ בכל נכסיו א&quot;צ קרן וא&quot;כ הקנין שלא לצורך כלל רק להפיס דעתו שהרי אפי' בלא קנין קני משום דדברי ש&quot;מ ככתובין ומסורין וי&quot;א דאפי' היכא דבעי קנין כגון שאינו אלא מתנה במקצת נכסיו אפ&quot;ה התירו חכמים בש&quot;מ (עיין בח&quot;מ סי' רצ&quot;ד ובבה&quot;ג שם סי' ה' ובא&quot;ח סי' של&quot;ט). הנושא את האלמנה אסור לבא עליה ביאה ראשונה בשבת ויו&quot;ט דהוי כקונה קנין בשבת דחופת אלמנה אינו קונה ליורשה ולמעשה ידיה ואינו קונה אלא ע&quot;י ביאה משא&quot;כ בתולה נקנה ע&quot;י חופה (ועיין בחכמת אדם כלל קכ&quot;ט). אין דנין בשבת ויו&quot;ט שמא יכתוב ומהאי טעמא אין חולצין ואין מיבמין ואין כונסים ואין מקדשין ולא מקדישין ולא מחרימין ולא מעריכין ולא מפרישין תרומות ומעשרות וחלה ואין מגרשין בשבת ויו&quot;ט אפילו אם הגט כבר נכתב והובא על ידי שליח והכל משום שמא יכתוב. וכולם אם נעשו שוגגין או מזידין או מוטעין מה שנעשה נעשה וקיים. וכיון שאין דנין ה&quot;ה שאין תופסין להכניסו לבית הסוהר למי שנתחייב איזה עונש שלא יברח דזהו בכלל דין וכל שכן שאין מלקין ואם יברח יברח. בשעת הדחק כגון שאין החתן והכלה יכולים להשוות ביום ו' ומחמת קטט נמשך עד הלילה ובחור שלא קיים פריה ורביה וכבר הכינו צרכי הסעודה ויש הפסד גדול וביוש לחתן וכלה התיר רמ&quot;א בתשובתו להיות החופה בשבת והוא עצמו סידר הקדושין מפני שגדול כבוד הבריות ואמנם במקום שאין שם כל התנאים הנזכרים אין להתיר ופשיטא שיהיו נזהרים לכתחלה שלא יבא לידי כך:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
לפיכך אסור למדוד בכלי המיוחד למדה ולשפוך לכליו של לוקח אלא א&quot;כ שממעט או מוסיף מעט דאז לא מקרי מדידה גמורה. וכן מותר למדוד והלוקח נוטל המדה של מוכר לביתו ופשיטא כשהלוקח מביא מתוך ביתו כלי ואומר לו מלא לי כלי זה ולמחר ימדוד או אפי' כלי המיוחד למדה ואומר לו מלא לי כלי זה אבל לא יאמר לו תן לי מדה פלונית אי תן לי בכך וכך מעות וכן ראוי לכל ירא שמים ליזהר בזה והעולם נוהגין היתר גם בזה דאינם מתכונים רק להודיע למוכר כמה הוא צריך ואף היתר זה לא שייך אלא בשכר וכיוצא בו שמדתו ידוע אבל לומר תן לי בעד איזה גדולים תפוחים וכיוצא בזה דא&quot;א לומר שמודיע לו כמה צריך שהרי אינו ידוע כמה תפוחים יתן בעד גדול אלא יאמר תן לי ב' תפוחים וכיוצא בו (שכ&quot;ג) ואפי' בדבר מאכל וצורך שבת אם אומר בלשון לעז יאמר תן לי ואחזיר לך ואם אומר בלה&quot;ק אז יש חילוק דלשון שאלה משמע שיחזור לו מיד ולשון הלויני משמע לזמן מרובה וסתם הלואה היא ל' יום מדינא גזרינן שמא יכתוב אך במדינתנו דגם הלואה מותר לתבוע לאלתר אין חילוק. וכשלוה בשבת דבר מאכל וזה אינו מאמינו מיתר ליתן משכון ולא יאמר הילך משכון דהוי עובדא דחול. וכל זה דוקא לצורך אכילה אבל בלאו הכי אסור ליתן משכון ואפי' בלא משכון אסור ללוות או לפרוע ומ&quot;מ אם לוה בשבת ויו&quot;ט ניתנה לתבוע לאחר שבת ויו&quot;ט (סימן ש&quot;ז וסימן תקכ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אסור לחשוב עם המוכר שיאמר לו תן לי מדה וכבר לקחתי כך וכך וזה אסור לכ&quot;ע וכן בסכום דמים שאימר לו תן לי בעד ג' גדולים וכבר מגיע לך כ' גדולים וכיוצא בו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
מה שנוהגין שכותבין שם האיש ויש לו פתקאות שכתוב עליהם סכום מעות או סכום המדה ומניח פתקא אצל שם האיש לידע כמה לקח יש לאסור שהרי אסור לעיין בפתקאות האלו ולכן ראוי להניח שם גרעינין לסימן ופשיטא דאסור לעשות נקבים במחט וכיוצא בו לסימן דאפשר דחייב כרושם רושמים וגבאי צדקה נוהגין היתר על ידי פתקאות דמדמין לחשבונות של מצוה דמותר בשבת &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
עוד הרבה דברים שאסרו חכמים בענינים אלו ונכתוב אותם אי&quot;ה בכלל דברים האסורים בשבת משום דבור:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אין לשחוק שום שחוק שדרך לכתוב ואפי' בדרך צחוק שמא יכתבו ולהרויח הכל אסור דהוי כמקח וממכר (של&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אסור להטיל גורל ואפי' ע&quot;י נכרי שמא יכתוב ואפי' אם החלקים שוין ועם בני ביתו והוא נותן להם משלו מותר וכן מותר להטיל גורל מי יאמר קדיש או מי שיעלה לתורה (סי' שכ&quot;ב במגן אברהם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|לח|לט|מ|הבונה והסותר ומכה בפטיש}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל לט הבונה והסותר ומכה בפטיש&lt;/center&gt; =

==כלל לט'== 

הבונה והסותר ומכה בפטיש (בסימנים שי&quot;ג שי&quot;ד שט&quot;ז): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כל מה שחייב משום בונה. כשסותר אותו דבר אם הוא ע&quot;מ לתקן חייב משום סותר ויש בזה כמה חילוקים בכללן ואחר כך נבאר פרטיהם: (א) הבונה כל שהוא חייב: (ב) העושה אהל טפח חייב אבל פחות מטפח לא נקרא אהל: (ג) המחזיר דלת או חלון בבנין שבקרקע חייב: (ד) המשוה גומא בביתו כגון שהיה גומא ומלאה עפר או שהיה תל והשפילו חייב: (ה) החופר גומא בקרקע ואפי' בעפר וחול התלושין מקרקע וצריך להגומא חייב: (ו) העושה נקב בלול של תרנגולים שהוא להכניס אויר ולהוציא הבל אם הלול מחובר לקרקע חייב: (ז) העושה כלי מתחלה או שנשבר וצריך אומן להחזירו ולתקנו חייב משום בונה וי&quot;א משום מכה בפטיש דאין בנין בכלים: (ח) התוקע עץ בעץ בין שתקע במסמר או בעץ עצמו עד שנתאחדו יחדיו חייב משום בונה: (ט) המכניס יד לקרדום או שהכניס יתד קטן בין שהוא מעץ או ברזל בתוך הבית יד של קרדום שקורין (פר קיליט ובל&quot;א פר קלינעט) כדי שתהיה מהודק יפה בקרדום וכיוצא בו חייב משום בונה והמסירו חייב משום סותר: (י) אפי' בדבר מאכל שייך בנין כגון המגבן גבינה וכיוצא בו ולאו דוקא גבינה אלא אפילו המדבק פירות ומכוין לעשותם בעל תמונה ארוך או מרובע חייב משום בונה (עיין מגן אברהם סוף סי' ש&quot;מ וסוף סי' שי&quot;ט וברמב&quot;ם פרק ז' ועיין ריש הלכה י&quot;ט) אלו הן עשרה כללים. ומעכשיו נבאר פרטיהם בע&quot;ה ית&quot;ש:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
הבונה כל שהוא בין בנין של עץ או של אבנים אם מחובר לקרקע אפילו לא חיבר האבנים בטיט ובסיד אלא שהניח האבנים זה עג&quot;ז והניח עפר ביניהם ובשורה העליונה שאין צריכה חיזוק כל כך אפילו לא נתן עפר כמו שעושין מחיצות סביב השדות חייב (מגן אברהם סי' שט&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
העושה נקב בקרקע הבית שיצאו המים חייב משום בונה (מגן אברהם שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
כיון דהבונה בנין קבוע חייב גזרו חכמים ואסרו אפילו בנין עראי ולכן אסור לעשות אפילו מחיצה של סדין ולא נקרא מחיצה אלא אם כן כרכו מלמעלה ומלמטה שתוכל לעמוד ברוח מצויה דכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה לא הוי מחיצה לשום דבר ולא אסרו אא&quot;כ המחיצה בא להתיר איזה דבר שבלא המחיצה היה אסור כגון שצריך לעשות מחיצה בפני הנר או בפני ספרים שעומדים מגולים כדי לשמש מטתו או שנפל מחיצה שלישית מסוכתו או שצריך להפסיק בין רה&quot;י לרה&quot;ר כדי לטלטל דכיון דבלא המחיצה היה אסור והמחיצה מתיר דומה לבנין ולכן אע&quot;ג דלא הוי רק בנין עראי מכל מקום אסור מדרבנן אבל אם אינו בא להתיר כלל רק לצניעות או שתולה בגדים המצויירים סביב המטה וסביב הכתלים לנוי בעלמא אע&quot;ג שכורך אותם מלמעלה ולמטה שלא ינודו אין זה מחיצה כלל ומותר לעשות בשבת ולכן אסור להעמיד (פארוואן) להתיר בפני ספרים או נר דיכול לעמוד ברוח מצויה אבל מותר לתלות וילון בפני הפתח והחלונות אם אינו כורך מלמעלה ולמטה בענין שהם נעים ונדים בפני רוח וגם אינו מעכב העוברים וכ&quot;ש דמותר לכסות ספרים בכיסוי בעלמא ואפילו כלי בתוך כלי להתיר התשמיש דלא הוי מחיצה כלל ואם היה כבר מחיצה טפח מע&quot;ש מותר להוסיף ולכן (פארוואן) שעומד מופשט טפח מע&quot;ש מתור לפושטו כולו אבל אם היה מקופל אע&quot;פי שקיפלו יותר מטפח לא מהני שהרי לא נעשה זה בשביל מחיצה (ועיין לקמן בדין אהל סי' ג' מה שכתבתי בזה) ואם יצרו תוקפו עליו עיין בדין מכה בפטיש בנ&quot;א סי' ה' (ריש סי' שט&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
כשם שאסור לעשות בנין עראי כך אסור להוסיף על בנין קבוע תוספת עראי ולכן החדרים שאין תשמישן תדיר כמו שיש בכפרים וקושר בה דלת וכשהוא יוצא שומטה ומשליכה לארץ ונשאר כך פתוח ימים הרבה ולפעמים שנועל נשאר כך נעול כמה ימים וא&quot;כ כשנועל בו בשבת דומה קצת שמוסיף על הבנין ולכן אם ניכר שהוא דלת כגון שניכר שהיה בו ציר אעפ&quot;י שעכשיו אין בו ונראה לי דהיא הדין אם יש היכר נקב באסקופה שהציר סובב בו מותר לנעול בו אם הוא קשור בפתח אעפ&quot;י שנגרר על הארץ ובלבד שלא יחזיר הציר למקומו דזה בונה ממש וחייב רק שינעול בו כך אבל אם אינו קשור כלל אע&quot;פי שיש לו ציר אסור לנעול בו ואם יש אסקופה על הארץ בענין שאינו עומד על הארץ אף על פי שאינו ניכר שהוא דלת ואפי' אינו קשור מותר לנעול בו וכן אם גבוהים מן הארץ אף על פי שאין שם אסקופה מותר דכיון שעל כל פנים הדלת מחובר מקרשים הרבה ניכר קצת שהוא דלת וכיון שאינו קובעו בציר וגם אינו עומד על הארץ אינו דומה לבנין כלל ומותר לנעול אף שאינו קשיר כלל כן נ&quot;ל (סי' שי&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
היה שם רק דף אחד ואינו מחובר מקרשים הרבה כיון שאין ניכר כלל שהוא דלת ואדרבה כן דרך לסתום החורים בדף ולכן אפי' גבוה מן הארץ ויש לה אסקופה אפי' יש לו ציר אסור לנעול בו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
וכל זה בפתח שנועלין אותו לימים הרבה אבל פתח שעשוי לכנוס וליצא בו תדיר נועלין בו לעולם בין שעשוי מקרשים הרבה או מדף אחד דלא מחזי כלל כבנין &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; (מגן אברהם ס&quot;ק ח'):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
וכן החלונות הפתוחים שסותמים בדף או בד&quot;א אם דרך אותו חלון לפתוח ולסתום תמיד אפי' הוא דף א' מותר רק שתהיה מחשבתו מע&quot;ש לסתום בדבר זה. ואין חילוק אם החלון הוא בכותל הבית או למעלה בגג דניכר לכל דאין זה בנין אלא סתימה לפי שעה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם סק&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
נ&quot;ל הא דבעינן דעתו מע&quot;ש היינו דוקא בדבר שדרך לבטל שם אבל דבר שאין דרך לבטלו לעולם אלא לפי שעה כגון בגד וכיוצא בו מותר לסתום בו אפי' לא היה דעתו עליו מע&quot;ש (כדאיתא בסוכה כ&quot;ח דדבר שאינו מבטל אפי' לר&quot;א דאוסר בפקק החלון מתיר בזה וכ&quot;כ תוס' סוף פ' כל הכלים ד&quot;ה פוקקין):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
נגר שנועלין בו ותוחבים אותו באסקופה למטה או למעלה או כמו שלנו שעושין חור בכותל אצל הדלת ותוחבין שם חתיכת עץ אם לא תקנו ועשה בו מעשה והכינו לכך אסור לכ&quot;ע לנעול בו דאפי' בטלטול אסור ואם הכינו לכך ונועל בו תמיד יש להסתפק דאפשר דאפ&quot;ה אסור לנעול בו א&quot;כ קשור בדלת כמו נגר ואם הוא כלי גמור נועלין בו אע&quot;פ שאינו קשור כלל (וכ&quot;כ הב&quot;י) וכן אם הוא מחובר לדלת ומושכין אותו ותוחבין בחור מותר לכ&quot;ע (עיין פי&quot;א דכלים מ&quot;ב בדברי הרע&quot;ב שם) (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
וכ&quot;ז כשתוחב הנגר בחור אבל מותר ליטול קורה המוכנת לכך אפי' היא גדולה כיון שיש תורת כלי עליה ומותר לסמוך בה הדלת דכיון דאינו תוחב בחור אינו דומה לבנין כלל (סי' ש&quot;ח סעיף ב' וברמב&quot;ם פ' כ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
קורת הבית שנשברה מותר לסמכה בדבר שהוא כלי ממש ובלבד שלא יהדק בחוזק אלא בענין שיכול ליטלו משום דאסור לבטל כלי מהיכנו וגם זה דוקא בשביל שלא תרד הקורה יותר אבל אסור להגביה דהוי בונה ממש וחייב ובדבר שאינו כלי אעפ&quot;י שהוא מוכן לתשמיש מ&quot;מ אסור אפי' לסמכה דדומה לבינה כיון שהוא דבר שדרך לבטלו שם (שי&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
המחזיר דלת או חלון בבנין שבקרקע בצירים שלהן חייב ואפילו בצירים של ברזל שלנו שיכול ליטלן ולהחזירן בלא שום אומנות חייב הנוטלן והמחזירן ולכן אסור אפי' על ידי נכרי ליטול החלונות והדלת דהוי סותר בנין קבוע ופשיטא החלונות שקבועים כך בלא צירים כלל והם סתומים לעולם דחייב ואינו דומה לסימן ד' דהתם דרכו בכך לפתוח ולנעול משא&quot;כ אלו שהם סתומים לעולם &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; (ועיין עוד לקמן בדין בנין בכלים סימן ד'):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
אותן חנויות שנועלין בקרשים ויש במקומם חקיקה למעלה ולמטה שהקרשים נכנסים בו אין להם דין ציר כלל ומותר ניטלן ולהחזירן:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
הדלתות שיש להם ב' צירים אחד למעלה ואחד למטה וכנגדן יש ב' חורים א' באסקופה העליונה וא' בתחתונה והצירים נכנסים בהם המחזירם חייב משום בונה ואם יצאו הצירים ממקומם אסור לדוחקו להחזיר הציר למקומו אפי' אינו מגביה או משפיל האסקופה אלא שנשארים במקומם אפי' הכי אסור ולא מבעיא ציר העליון דבזה שייך בנין אלא אפי' נשמט התחתון אסור לדוחקו להחזירו (ועיין לקמן סי' הנזכר) (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
נוטלים עצים הסמוכים לדופני הסוכה ומסיקין בהם ביום טוב ודוקא שסמכם אחר שנגמר הדופן עם הסכך אעפ&quot;י שסמכן לעבותה אבל אם סמכן בתחלת עשייתה לעבותה או לחזקה אסור אף ע&quot;פ שאינו ארוג עם הדופן וה&quot;ה אם זרק חבילות על הסכך דאינן בטילות לגבי סכך ואם כן לא הוי מוקצה כיון שלא התיר החבילות לא בטלה דעתו שרוצה להשתמש בהן אבל אם הניח עצים על הסכך בטלות לגבי סכך וא&quot;כ כשנוטלן הוי סותר (תקי&quot;ח):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|לט|מ|מא|הבונה דין משוה גומות:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל מ הבונה דין משוה גומות:&lt;/center&gt; =

==כלל מ'== 

הבונה דין משוה גומות: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
היה לו תל בביתו ונטלה וכן גונוא וסתמו חייב משום בונה ולכן אסור לפנות הזבל שברחוב ושבחצר דהוי איסור דאורייתא ואפי' על ידי נכרי &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; (סי' רמ&quot;ד במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
החופר גומא בין בקרקע עולם ואפי' בחול ועפר התלושין או באשפה אם צריך למקום הגומא חייב משום בונה ואם אין צריך לגומא אלא לעפרה אסור מדרבנן ולכן אלו המטמינים מעות בשעת הסכנה באשפה חייב שהרי צריך לגומא וצריך ליזהר כשנוטלין חול המונח בקופה בשבת שאינו מוקצה לפזר בבית לנוי או לכסות רוק וצואה שיטלו בענין שלא יעשו גומא אע&quot;פ שאינו מכוין כלל לעשות גומא וא&quot;צ לגומא מ&quot;מ הוי פסיק רישיה ואפי' בדרבנן אסור אלא יטול בשוה או שהחול הוא דק כ&quot;כ שתיכף כשנוטל החול ניפל לתוך הגומא וסותמו. וכן אסור להוציא דבר התחוב בקרקע הבית אע&quot;פ שאינו צריך לא לגומא ולא לעפר שמא יבוא להשוות גומות אבל במקום דל&quot;ש משום אשוויי גומות מותר להוציא ולכן מותר להוציא צנון וכיוצא בו הטמון בחול ועפר התלושים המוכנים בענין שאין בו מוקצה דאע&quot;ג דנעשה גומא מ&quot;מ מותר שהגומא נעשה ממילא ובפירות וקמח וכיוצא בו לכ&quot;ע ל&quot;ש גומא (מגן אברהם בסימן תצ&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ב וע' בהל' י&quot;ט בהל' בונה מ&quot;ש בזה):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
אסור לכבד הבית אפי' מרוצף באבנים או בקרשים דגזרינן אטו שאינו מרוצף דשייך בו שיווי גומות וע&quot;י נכרי מותר. ואם מכבד ע&quot;י בגד או כנף אווז מותר אפי' ע&quot;י ישראל דהוי שינוי גדול וכן מותר לרבץ הבית במים בשביל שלא יעלה אבק (סי' של&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אוצר של תבואה או של כדי יין אע&quot;פ שמותר להסתפק ממנו שהרי אינו מוקצה מ&quot;מ אסור להתחיל בו לפנות ואם התחיל לפנות מע&quot;ש מותר לפנות אפי' לדבר רשות. ולדבר מצוה כגון לצורך אורחים וכיוצא בזה מותר אפי' להתחיל לפנות ובלבד שלא יפנה את כולו דשמא יבוא להשוות גומות &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; ולא מקרי אורחים אלא שנתארחו אצלו בביתו או בבית אחרים אבל כשזימן חבירו שיסעוד אצלו לא מקרי סעודת מצוה. וכן אסור להוריד חבית של יין מן העגלה אם לצורך אורחי' ואם צריך לשתות ממנו בשבת ימשיך שם ממנו ואם א&quot;א מותר לפרקו כיון דלא שייך בעגלה אשוויי גומות (של&quot;ג) וכן אסור לצדד חבית על הארץ שמא יבא להשוות גומות (של&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אסור לגרוף אבוס של בהמה אפי' של כלי דגזרינן שמא יהיה אבוס בקרקע ואתי לאשוויי גומות (סי' שכ&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
מותר לגרור ע&quot;ג קרקע מטה וספסל ואפי' הם גדולים ולפעמים עושין חריץ בארץ דהוי דבר שאינו מתכוין אבל גדולים מאוד שבודאי עושין חריץ והוי פ&quot;ר אסור (של&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
לא ישפשף ברגלו רוק על גבי הקרקע דמשוה גומות אבל מותר לדרוס עליו בלא שפשוף (סי' שט&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
חצר שנתקלקל ממי גשמים יכול לזרות בו תבן וכל דבר שאינו מבטלו ובלבד שיעשה ע&quot;י שינוי אבל דבר המבטלו אסור דהוי כמוסיף על הבנין שהרי משוה גומות ואם אין כוונתו לתקן החצר אלא ליפותו או לכסות דבר מיאוס מותר לכסות. ונ&quot;ל דוקא במקום שדרך לפנות החצר אבל במקום שאין דרך לפנותו אסור (ססי' שי&quot;ג ועיין לעיל סי' ב' ובנ&quot;א שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
אסור לשחוק באגוזים ותפוחים ע&quot;ג הקרקע משום אשוויי גומות אבל ע&quot;ג שולחן מותר ואין מוחין בתינוקות ונשים דמוטב כו' (סי' של&quot;ח):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|מ|מא|מב|דין העושה נקב}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל מא דין העושה נקב&lt;/center&gt; =

==כלל מא'== 

דין העושה נקב (סימן שי&quot;ד): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
העושה נקב כל שהוא והוא עשוי להכניס ולהוציא חייב אבל אם עשוי רק להכניס או להוציא בלבד אינו אלא מדרבנן דכל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח והעושה נקב להכניס אור ולהוציא הבל החיוב משום בונה. ואם הוא להכניס ולהוציא שאר דברים אינו חייב משום בונה דכל הפתחים והחלונות שבבנין הוא להכניס אור ולהוציא הבל ואמנם החיוב הוא משום מכה בפטיש שהוא ג&quot;כ אב מלאכה דכל דבר שנגמר בו המלאכה חייב משום מכה בפטיש ואפי' בכל שהוא שכן דרך לעשות נקב כ&quot;ש להכניס בו מחט לפתוח מנעול קטן. וחיוב זה דמכה בפטיש אין חילוק בין בקרקע או בכלים לכולי עלמא &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
סכין התקוע בכותל אם היה הנקב כבר רחב קצת מותר להוציאו בשבת וא&quot;ל אסור להוציאו דא&quot;א שלא ירחיב קצת הנקב (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
אין נוקבין בחבית נקב חדש ואפי' להרחיבו אסור אבל פותחין נקב ישן ובלבד שלא יהי' הנקב למטה מן השמרי' ששם כיון שכל כובד המשק' עליו צריך סתימ' מעליא והוי בנקב חדש אבל מן הצד פותחין ודוקא שלא סתמו בענין שתהי' סתימה יפה מהודקת אבל בחבי' של עץ שמהדקי' העץ בחוזק בנקב וחותכי' ראשו על דעת שלא להוציאו הוי כנקב חדש ואסור ולכן מותר לנקוב במגופה שסותמין בה הכלי זכוכית שקורין שטאפקי אפי' בכלי המתוקן לכך או בסכין להוציאו (שי&quot;ד סעי' ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
ברזא שבחבית ואין אדם יכול להוציאו מותר ליקח ברזא אחרת ולהכות באותה ברזא לצורך לשתות בשבת ובלבד שלא תהיה נגד השמרים דאז נקרא נקב חדש (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
סכין התקוע בספסל ובכל דבר שאינו מחובר מותר להוציאו ולהכניסו שהרי אינו מכוון להוסיף בנקב. ואם היה תקוע בחבית והוא נכנס מעבר לעבר בענין שכשיוציאנו עושה פתח לחבית אסור להוציאו אא&quot;כ כבר הוציאו פעם א' מבע&quot;י שכבר נתרחב קצת (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
כשם שאסור לפתוח כל נקב כך אסור לסותמו. ולא מבעיא בדבר המתמרח כשעוה וזפת וטיט דבזה חייב משום ממרח כדלעיל במלאכת ממחק ובאפר יש בו משום לש כדלעיל במלאכת לש וכן בדבר דשייך בו סחיטה כבגד וכיוצא בו דחייב משום דש או מלבן ועכ&quot;פ שייך בו שמא יסחוט ואפי' אם היה לו שעוה מוכן מע&quot;ש בענין שאין בו משום מוקצה ורוצה להניחו בנקב לסתמו בלא מירוח אסור שמא ימרח. אלא אפי' לסותמו בקש ותבן וכיוצא בו אסור אם המשקה יוצא דהוי כמתקן מנא. ועל ידי נכרי מותר. ואם נתרועעו החבית הרבה וצריך תיקון מותר לקרות לנכרי אע&quot;פ שעי&quot;ז יבין הנכרי ויתקן ועיין לקמן כלל ס&quot;ב סי' ה' (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
מותר ליתן קנה חלול שקורין ליווער או ברזא בנקב החבית להוציא היין אע&quot;פ שלא היה בו מעולם כיון שכבר מתוקן לכך (שם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|מא|מב|מג|הבונה דין אהל}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל מב הבונה דין אהל&lt;/center&gt; =

==כלל מב'== 

הבונה דין אהל (שט&quot;ו): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
העושה אהל קבע טפח חייב משום בונה ואפי' בכלים (רי&quot;ף ורמב&quot;ם ודוקא כשעושה גם המחיצות בשבת אפי' רק ג' מחיצות (רשב&quot;א בחי' שבת דף קל&quot;ח) ודוקא שהמחיצות והאהל צריך לצל או להשתמש תחתיו כגון מטה שמשתמש תחת המחיצות ואע&quot;ג דמשום המחיצות אינו חייב שהרי הם רק מחיצות עראי מ&quot;מ החיוב הוא משום אהל (ב&quot;י ס&quot;ס שט&quot;ו בשם תוס' וכ&quot;כ הט&quot;ז שם ס&quot;ק י&quot;א ומגן אברהם שם ס&quot;ק כ&quot;א) אבל אם אין שם רק ב' מחיצות אע&quot;ג שעשאן בשבת וגם צריך לאויר שתחתיו וכן אם היו שם מע&quot;ש המחיצות או שאין צריך לאויר שתחתיהן פטור אבל אסור מדרבנן (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
לפיכך הוילון שתולין סביב למטה ויש מהם שמקיף המטה מג' צדדים וגם למעלה יש אהל אסור לפרוש בשבת מדאורייתא ואפי' ע&quot;י נכרי ואם אינו מקיף רק ב' צדדי המטה ע&quot;י ישראל אסור מדרבנן דהא צריך לאויר שתחתיו לצניעות וע&quot;י נכרי הוי שבות דשבות ושרי (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
ולכן אסור לפרוס הסדין על העגלות דאע&quot;ג דהמחיצות כבר עשויות ואינו אלא אהל עראי וכן על עריסה של קטן שמתוקן שם חשוקים (שקורין רייפין). ואם היה כבר פרוס מע&quot;ש ברוחב טפח מותר למשוך כלו דהוי תוספת אהל עראי ומותר. אבל כריכה מה שהסדין מוכרך יחד אע&quot;ג דעוגל הכריכה מחזיק כמה טפחים לא מהני שהרי הכריכה לא נעשה בשביל להיות לאהל וא&quot;כ הרי עושה אהל בתחלה (ועיין לקמן בדיני מוקצה כיצד יתנהג לכסות הסחורה) וכן אם החשוקים קרובים זה אצל זה ואין בין א' לחבירו ג' טפחים או שמסורג בחבלים. וכן מטה שמסורגת בחבלים פחות מג&quot;ט מותר דהוי כסתום. אבל אם יש יותר מג&quot;ט אסור לפרוס עליו סדין בשבת דבמטה צריך לאויר שתחתיו להניח שם מנעליו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אם אין שם מחיצות או אפילו יש ב' מחיצות ואין צריך לאויר שתחתיו כגון רגלי שולחן שלנו מותר ליתן עליהם השולחן וכן כסא שמקפלין אותו מותר לפתחו אבל להניח השולחן על תיבה פרוצה או על חבית פתוחה מלמעלה אסור וכן תיבה שמכסים אותה בכסוי שלה אם אינה מחוברת בה אלא שמסירין אותה כולה וכן אותן תיבות שנעשין בענין שמושכין המכסה צריך ליזהר שלא ימשוך כל הכסוי דהוי כסותר אהל וכשמחזיר עושה אהל אלא יניח מכוסה קצת דהוי כתוספת אהל. ובסעודות גדולות שמניחין שלחנות על חביות צריכין ליזהר שיהפוך צד החביות הפתוח לצד הקרקע ועל צד הסתום יניח השולחן וכן יש ליזהר שלא לכסות חבית של מים אם היא חסרה טפח דהוי כאהל אא&quot;כ אינו מכסה כולה. ומ&quot;מ נ&quot;ל דא&quot;צ למחות המכסה חבית של מים שיש להם על מי שיסמכו וכן בתיבה ומטה שקורין שלאף באנק שיש לו כיסוי ואינה מחוברת בו (שהרי להראב&quot;ד ורשב&quot;א אין בכיסוי כלים משום בנין וטעם דחבית אסור מפני שנראה כמשמר ר&quot;ל כאלו מסנן מן הפסולת וגם האחרונים מחלקים דאם הכלי עומד במקומו מותר אם לא כשמטלטלין אותו ממקום למקום דהוי כעושה המחיצות ג&quot;כ) (עיין בב&quot;י וט&quot;ז שם) וטיש קעסטיל שנשמט כולה מן השולחן אם יש בעומק חללה טפח אסור להחזירה שעושה אוהל:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
במקום שסותמין נקב שהעשן יוצא בכר של תבן וכיוצא בו יש להסתפק כיון שיש לו מחיצות בפ&quot;ע הוי כעושה אהל בתחלה ואסור (בסי' שט&quot;ו במגן אברהם ס&quot;ק ז' מסתפק בזה ולכאורה צ&quot;ע שהרי בפקק החלון אפילו בארובה שבגג מותר כמש&quot;כ שם ס&quot;ק א' וצ&quot;ל דהתם הארובה אינו מחזיק אלא מקצת הגג אבל כאן הנקב מחזיק כל רחב המחיצות והוי כאהל):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אע&quot;ג דאין אוהל בלא מחיצות מ&quot;מ אם נעשה לצל אסור ולכן יש אוסרין ליתן בראשו בשבת ברייטל או קאפלוש כיון שבולט טפח וכ&quot;ש דאסור להחזיק בידו להיות לצל על הראש מה שקורין דעכיל או פרסאניק להציל מן הגשמים או מן החמה שהרי עושה אוהל בתחלה (סי' ש&quot;א סעי' מ'):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|מב|מג|מד|דין הסותר}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל מג דין הסותר&lt;/center&gt; =

==כלל מג'== 

דין הסותר (שי&quot;ד): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
הסותר כל שהוא חייב והוא שיסתור ע&quot;מ לבנות ואם סתר דרך השחתה פטור לכ&quot;ע והסותר אהל קבוע או שפרק עץ תקוע ה&quot;ז סותר וחייב והוא שיתכווין לתקן (רמב&quot;ם פ&quot;י) וה&quot;ה הפורק ברזל התקוע בעץ חייב ולכן דלת שנאבד המפתח אסור להסיר הצירים של ברזל או להסיר ולשבור המנעול אבל מותר לפתחו ע&quot;י מחט או סכין או מסמר ואם הדלת קשור בחבל מותר לקשרו ולהתירו דאינו קשר של קיימא דדרכו בכך לקשרו תמיד בכל יום אבל אם הוא עשוי להתקיים שלא להסיר בשבת אסור לחתוך החבל או לנתקו כיון שהוא דלת המחובר לבנין שבקרקע הוי סותר ואפי' ע&quot;י נכרי אסור ועיין לקמן כלל צ&quot;ג מדין סותר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
מותר לפתוח התנור ששורקין אותו בטיט שאינו עשוי להתקיים כלל רק עד למחר ולא הוי בנין כלל (רנ&quot;ט):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|מג|מד|מה|הבונה דין בנין וסתירה בכלים ומכה בפטיש}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל מד הבונה דין בנין וסתירה בכלים ומכה בפטיש&lt;/center&gt; =

==כלל מד'== 

הבונה דין בנין וסתירה בכלים ומכה בפטיש (שי&quot;ד): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
אין בנין וסתירה בכלים. וכלי שהוא מחזיק מ' סאה שהוא אמה על אמה ברום ג' אמות אם הוא לפי שיעור הזה דינו כבנין ממש ואין נידון כלל ככלי אלא כאוהל קבוע אבל פחות משיעור זה דינו ככלי לפיכך דלת של תיבה ושאר כלים שקשור בחבל אם אין יכול להתירו מותר לחתכו דזה מקרי סתירה גרועה ולא גזרו בכלים וכן המחזיר הפרקים של כלי שנתפרק אם אינו מהדק אע&quot;ג דאסור מ&quot;מ אין בו חיוב כיון שהדיוט יכול להחזירו אבל העושה כלי גמור חייב אף בכלים משום בונה או משום מכה בפטיש ליש פוסקים (שי&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ולכן מפתח של כלים שנאבד אסור לשבור הצירים או המנעול דהוי כסותר ואסור מדרבנן. ולקבוע צירים או מנעול בכלי לכ&quot;ע אפילו ע&quot;י נכרי אסור דהוי מלאכה דאורייתא תיקון מנא משא&quot;כ בשובר דהוי מקלקל בסתירה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
כלי שלם אפילו עשוי מקליפות עץ אסור לשברו וכן חביות קטנות שמחוברים הנסרים ע&quot;י חשוקים של עץ שקורין רייפן אסור להסיר החשוקים דהוי סותר כלי. ומיהו אינו אלא מדרבנן שהרי אינו סותר ע&quot;מ לתקן ויש להתיר ע&quot;י נכרי ואם קשור בחבלים מותר אפילו ע&quot;י ישראל שאינו חיבור גמור (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
כל העושה דבר שעי&quot;ז נגמר המלאכה חייב משום מכה בפטיש. ולפיכך מיני כלים שהדלתות שלהם יש להם ב' צירים אחד למעלה ואחד למטה וכנגדן יש חור אחד למעלה חור א' למטה והצירים תקועים בהם ועל ידי זה נפתחים וסוגרים וכן יש דלתות בחצירות ודיר של בהמות אף בזמנינו העשויים כך והמחזיר דלת של בנין הקבוע בקרקע בציר שלהן חייב ובכלים אסו' להחזיר דגזרינן שמא יתקע במקבות וגרזן וחייב משום מכה בפטיש ואפי' בצירים שלנו שהם מברזל אסור להחזיר דלתי הכלים דגזרינן שמא יראה שהציר אינו תקוע יפה ויחבר אותו במסמרים. ונ&quot;ל דמותר ליטול הדלת של כלים מן הציר שלנו ע&quot;י נכרי דאין זה סתירה גמורה שהרי אינו שובר כלום וגרע משבירת צירים בסי' ב' אבל בבנין של קרקע כבר כתבנו בשם האחרונים דחייב &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואם נשמט הצירים מן החורים שבאסקופה אפי' לא יגביה או ישפיל הקורות שבו החור אלא יניח שהדלת יעמוד כך ברפיון אסור שמא יתקע ובכלים אם יצא ציר התחתון מותר לדוחקו במקומו דאין כאן בנין כולו האי אבל יצא העליון א&quot;כ ה&quot;ה נופל לגמרי והוי בנין יותר אפי' בכלים אסור לדוחקו להחזירו (סי' שי&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
כל הכלים שהם של פרקים שנתפרקו אם דרכם להיות רפויים תמיד מותר להחזירם אבל אם דרכם להיות מהודקים בחוזק אסור להחזירם אפי' בלא הידוק שמא יהדק והמהדק חייב משו' מכה בפטיש ואין בכלל זה הכלים שהכיסוי שלהם עשוי עם שרויף דזה עשוי מתחלה לפתחו ולסגרו תמיד אבל מה שאין דרכו לפרוק תמיד אע&quot;פי שנעשה ע&quot;י שרויפן י&quot;א דחייב ופשיטא היכא שיש לחוש שיחבר במסמרים ומקבות דאסור אפי' אם דעתו עכשיו שיהיה רפוי (אף שרש&quot;י ור&quot;ן סוף כירה כ' גזירה שמא יתקע ע&quot;י יתידות וכ&quot;כ בריש כל הכלים אבל בעירובין פרש&quot;י וכ&quot;כ שם ר' יונתן דאפי' רק מהדקו חייב וכ&quot;מ ברמב&quot;ם וכ&quot;כ להדיא בסמ&quot;ג ובסמ&quot;ק ובאמת זה וזה איתא (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
ספסל שנשמט א' מרגליו או ב' אסור להחזירם שמא יתקע בחוזק וגם אסור לסמכו על ספסל אחר מהאי טעמא אא&quot;כ כבר ישב עליו כך מע&quot;ש דכיון דלא תקע מע&quot;ש ל&quot;ג שיתקע היום ודוקא שהרגל הנשמט ראוי להחזירו דאז שייך לגזור אבל אם נשבר או נאבד ל&quot;ג שמא יעשה רגל אחר בשבת ולכן מותר לסמכו לספסל אחר ולכן נ&quot;ל דמותר להניח דף על ספסלים או על חתי' עץ שהכינם מע&quot;ש לכך כדאיתא בכלל ס&quot;ו סי' ו' דל&quot;ש בזה שמא יתקע (שם סי' ש&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
מכבש של ב&quot;ב (דהיינו מה שקורין פרעס) והם ב' לוחות זה על זה והבגדים ביניהן מתירין אותו ליטול ממנו בגדים לצורך שבת אבל לא כובשין אותו שהוא צורך חול ושל אומן אסור מפני שהוא תחוב בחזקה והתרתו דומה לסתירה ולכן אפי' היה מותר מע&quot;ש אסור ליטול כלי מתוכו גזירה שמא יבוא להתירו (סי' ש&quot;ב ובמגן אברהם) ונ&quot;ל דאם היה מותר מע&quot;ש לצורך הרבה מותר (עיין בטור וב&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אסור להכניס רצועות במנעלים או מכנסים חדשים דהוי תיקון מנא ואפי' בישנים אם הנקב צר יש בו טורח להכניסו (שי&quot;ז) ועיין לעיל בדין קושר:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
מחט שנתעקמה אסור להשוותה וכן סכין שנפגם אסור להשחיז דהוי תיקון מנא (ועיין לעיל בדין קושר):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
אסור לאשה לקלוע שערות ראשה דדמי לבנין וה&quot;ה דאסור לסתור דדמי לסותר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; (סי' ש&quot;ג סעי' ר&quot;ה) אבל הקולע נימין בתלוש חייב משום אורג (כדלעיל במלאכת אורג):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
הגודל פתילה הוי תיקון מנא (כן משמע בביצה וברמב&quot;ם בהל' י&quot;ט (ונ&quot;ל דהיינו כשהיה מתוקן כבר רק שמקשה אותה אבל העושה פתילה מצמר גפן חייב משום טווה (ועיין לעיל במלאכת אורג ובמלאכת קושר סי' ז' מה שכתבתי שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
הצר צורה בכלי אפילו בלא צבע אפי' מקצתה חייב משום מכה בפטיש רמב&quot;ם):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
הנוטל מן הבגד קסמין וקשין התחובין בו מן האריגה וקשרים הנשארים מהאריגה חייב משום מכה בפטיש שזהו גמר מלאכתן ודוקא כשעושה ליפות הבגד אבל אם נפל דבר מאכל על בגדו מותר לקלפו. וכן אסור להסיר השלל שקורין שטריגוניע שעושין החייטים בתחלת התפירה כדי לחבר החתוכים ואפשר דחייב (סי' ש&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
המנער טלית חדשה שחורה כדי לנאותה ולהסיר הצמר הלבן או הצהוב הלבן הנתלה בה כדרך שהאומנין עושין חייב דהוי מכה בפטיש ואם אינו מקפיד מותר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt; וצריך ליזהר בזה במדינתינו שכולן לובשין שחורין (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
המפיס מורסא דהיינו שפותח השחין או המכה אם כדי להרחיב פיה כדרך שהרופאים עושים שמתקנין לה פתח חייב דהוי גמר מלאכה ואם מתכוין רק להוציא ליחה שיש בה עכשיו ואינו חושש אם תחזור ותסתום מיד ה&quot;ז מותר דאע&quot;ג דממילא נעשה פתח במקום צער ל&quot;ג כיון שאינו מתקיים כלל (שכ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
נ&quot;ל דהעושה פתילה שקורין צעפיל לתחוב בפי הטבעת מחלב ובורית וכיוצא בו ואפי' מנייר שכורך אותו ומקשה אותו (עיין סי' י&quot;א) חייב דהרי עושה כלי אם לא לחולה שיש בו סכנה אבל מה שעושין מחתיכת לפת כיון שהוא אוכל בהמה אין בו משום תיקון כלי כדלקמן סי' י&quot;ח (ועיין לעיל כלל ל&quot;ג סימן ג'):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
אין מטבילין כלים חדשים דכיון דאסור להשתמש בו הוי כמתקן מנא &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואם הוא כלי שראוי למלאות בו מים ימלא מים מן המקוה או נהר במקום שיש עירוב ועלתה לו טבילה ולא יברך דא&quot;כ יהיה מוכח שעושה משום טבילה. וא&quot;ל יתנו לנכרי במתנה ויחזור וישאל ממנו דה&quot;ל כלי של נכרי דמותר להשתמש בו בלא טבילה. ואם לא נמלך וטבל מותר להשתמש בו. ונ&quot;ל דאם א&quot;א לו בא' מאופנים הנלו ויתבטל עי&quot;ז מאכילת שבת כדאי הוא הב&quot;י לסמוך עליו ומותר להטביל לכתחלה (שכ&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
אסור ליטול קיסם לחצות בו שיניו שמא יקטמנו ואם קטמו ביד פטו' ובסכין חייב דהוי תיקון כלי (ועיין במלאכת מחתך) אבל קש וכיוצא בו שהוא מאכל בהמה אין בו משום תיקון כלי ומותר לקטום אפי' בסכין וכן מותר לקטום עצי בשמים ביד אפי' הם קשים כעץ כדי להריח בהם (סי' שכ&quot;ב): ולחצות בו שיניו נראה מדברי רמב&quot;ם דדינו כקיסם (עיין בנ&quot;א כלל ל&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
אסור להשמיע קול של שיר בשבת בכלי וכיוצא בו אפי' להכות באצבעו זה על זה או על הלוח להשמיע קול או לקשקש באגוז ובזוג לתינוק שלא יבכה ולא מטפחין יד על יד ולא מרקדין וכולם גזרה שמא יתקן כלי שיר ולכבוד התורה מותר לרקד ולטפח וכלאחר יד מותר לטפח ומ&quot;מ אין מוחין ביד העושין כן לתינוק שלא יבכה די&quot;א דבזמה&quot;ז ליתא גזירה זו שמא יתקן כלי שיר דאין אנו בקיאין בזה. ומטעם זה יש מתירין לומר לנכרים לנגן בכלי שיר לכבוד חתן וכלה ויש מקילין יותר לומר לנכרי לתקן הכלי שיר דעיקר שמחה בחופה היא דוקא בכלי זמר ובקצת מקומות נהגו לאיסור אפי' לומר לנכרי לנגן דיש לשמח החתן במאכל ובמשתה ובשיר בפה ובפיוטים. ומ&quot;מ אם בא הנכרי ונגן מעצמו אין מוחין בו. זוג המקשקש לשעות על ידי משקולת שקירין זייגר מותר לערכו מע&quot;ש שיקשקש בשבת דידוע לכל שהעמידו מאתמול. ולפי מה שכ' רש&quot;י בעירובין ד' ק&quot;ג דכשנפסק נימא ומגלגל היתד שלמעלה עד שמאריך ומגיע ליתד של מטה וכורכה בו הוי אב מלאכה דמתקן מנא ע&quot;כ לפ&quot;ז אסור להעריך זייגר שקורין (אן דרייען) שזה דומה ממש לזה וא&quot;כ אסור ג&quot;כ לומר לנכרי להעריכו אך בשעה שהוא ערוך אפשר דלא שייך זה ויש להתיר על ידי נכרי לצורך מצוה ודוקא בשעה שהוא ערוך כן נ&quot;ל (ועיין מגן אברהם ס&quot;ק ד') ומותר לצפצף בפה. ואסור להכות בשבת על הדלת בברזל הקבוע בו אעפ&quot;י שאינו מכוין לשיר כיון שהכלי מיוחד לכך (של&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
אין שטין על המים שמא יעשה לו כלי ללמו' לשוט בו וכן אסור לעבו' במעבר שקורין (פראם) מזה הטעם ואסור לכנוס בספינה אם לא שקשור ביבשה או שעומדת על הקרקע (סימן של&quot;ט) ואם צריך לעבור במעבר למצוה עוברת וא&quot;א בענין אחר וכן מי שיש לו חוב אצל נכרי והוא ברי הזיקא אם לא יעבור בשבת בספינה אפשר שיש לסמוך ולהתיר (סי' של&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
מדיחים כלים לצורך היום כגון בלילה לסעודת שחרית ושחרית למנחה ולאחר שאכל סעודה ג' לא ידיח דהוי כתיקון כלי לצורך חול וכלי שתיה מותר כל היום דאין קביעות לשתיה. ומ&quot;מ לא ידיח כלי זכוכית בשבולת שועל להצהירו ביותר כיון דבלא&quot;ה הם נקיים הוי טרחא יתירא. וכשם שמותר להדיח כך מותר לחוף לשפשף אפי' בחול כדלעיל כלל ל&quot;ה סי' ז' וע&quot;ש (שכ&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
אין מפרישין חלה בשבת דהוי כתיקון מנא. ואם שכח מלהפריש מע&quot;ש בח&quot;ל מותר לאכול ומשייר חתיכה א' ולמחר מפריש מחתיכה זו חלה (שנ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
הגורר עץ כל שהוא חייב משום מכה בפטיש (רמב&quot;ם פ&quot;י) ולרש&quot;י בגורר החיוב משום ממחק (עיין לעיל במלאכת ממחק סי' ו') (והמגן אברהם בסימן תנ&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ב כ' דגרירה הוי שבות ותמה עליו בא&quot;ר דברמב&quot;ם כ' דחייב. ונ&quot;ל דאין ספק שיש ט&quot;ס בדברי המגן אברהם וצ&quot;ל דהדחה הוי שבות שהרי גם במהרי&quot;ל לא נזכר אלא הדחה):&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
בגד לבן וחדש דהיינו כל זמן שלא נתכבס ולבש אותו בשבת ודעתו לחזור ללבשו בשבת זו ואין לו אחר מותר לקפלו באדם א' דאז אינו תיקון כלי כ&quot;כ אבל אם כבר נתכבס פעם א' דהוי כבגד ישן או בבגד צבוע או אפי' לבן וחדש אלא שיש לו בגד אחר שיוכל ללבשו ואפי' אינו יפה כראשון או בב' בני אדם שאז מתקפל בטוב או אפי' באדם א' אלא שמקפל על השולחן או ספסל דאז הוי כב' בני אדם אסור לקפל דדומה לתיקון מנא ודוקא כדרך קיפולו הראשון אסור אבל אם מקפלו שלא כדרך קיפולו הראשון הכל מותר ודוקא שרוצה ללבשו בשבת דאל&quot;כ הכל אסור:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|מד|מה|מו|המכבה והמבעיר}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל מה המכבה והמבעיר&lt;/center&gt; =

==כלל מה'== 

המכבה והמבעיר (בסימן של&quot;ד): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
המבעיר כל שהוא חייב והמכבה כ&quot;ש לעשות פחמין חייב לכ&quot;ע שהרי צריך לגוף הכבוי אבל המכבה מפני שהוא חס על העצים ועל הפתילה שלא לעשות פחמין לרמב&quot;ם חייב ולשאר פוסקים פטור דהוי משאצ&quot;ל ומ&quot;מ חמור משאר איסורין דרבנן כיון דיש בו צד חיוב לכ&quot;ע (שבת מ&quot;ד תוס' ד&quot;ה דכל היכא ע&quot;ש):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
המחמם ברזל חייב משום מבעיר אבל המכבה גחלים של מתכות לכ&quot;ע אין בו חיוב דל&quot;ש בו כבוי רק י&quot;א דאם כוונתו להקשות הברזל חייב משום מצרף דהוי גמר מלאכה והיינו מכה בפטיש ומ&quot;מ מיחם שפינה ממנו מים חמין מותר ליתן בתוכו מים צוננין מרובים כדי להפשירן ולא אמרינן דהוי מצרף כיון דאינו מתכוין לכך ולא אמרינן דהוי פסיק רישיה שכיון שאינו מתכוין לכך א&quot;כ אינו עושה כלי (עיין במגן אברהם סי' שי&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ו וברמב&quot;ם פ' י&quot;ב במ&quot;מ ובלח&quot;מ שם) לפיכך התירו לכבות גחלים של מתכת שמונחים בר&quot;ה כדי שלא יזיקו בו רבים אבל גחלים של עץ אסור לרמב&quot;ם דהוי איסור דאורייתא:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
בענין דליקה שנפלה בשבת ח&quot;ו יען כי בעו&quot;ה עכשיו בהולין מאד להצלת ממונם ואם לא ימצאו דרך היתר יצילו בדרך איסור ולכן אכתוב הדעת היותר מקילים עפ&quot;י דין ואח&quot;ז אכתוב לשון א&quot;וה והביאו ג&quot;כ א&quot;ר אף שלענ&quot;ד הוא נגד כל הפוסקים ולא נמצא בשום פוסק כדבריו והבוחר יבחר ולא אני:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
הבית שבו הדליקה כיון שהם בהולים מאד חששו חכמים שאם נתיר לו להציל כמו בחול יסברו שמותר לחלל שבת משום הצלת ממון וגם חששו שאם נתיר לו להציל בחצר כיון שדומה קצת לרה&quot;ר שדרים בו הרבה בעלי בתים אע&quot;ג שערבו ויתירו גם בר&quot;ה ולכן אסרו חכמים להציל רק מזון כדי הצורך וכלי תשמישו הצריך לשבת ודוקא לחצר שערבו בו ובגדים כיון שיכול ללובשם התירו ללבוש כל מה שיכול ואז מותר אפי' לרה&quot;ר ופושט וחוזר ולובש ומוציא וגם אחרים מותרים להציל בשבילו בדרך זה בין אוכלין בין מלבושים וכל זה כשצריך להציל לחצר של רבים אבל אם מציל לחצירו אעפ&quot;י שהוא מגולה מ&quot;מ כיון שאין אחרים דרים בו או כשמציל לבית חבירו שעירב עמו כיון שאינו דומה כלל לרה&quot;ר שהרי הוא מקורה מותר להציל שם כל מה שירצה מדברים המותרים לטלטל (כל זה הוא לפי דעת ספר התרומה):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
כל כתבי קדש מותר להציל אפי' לחצר חבירו ואפי' אינה מעורבת ואפילו למבוי שיש לו לחי ולא נשתתפו בו ואם היה מונח בתיבה מעות וגם כ&quot;ק מצילין הכל כדין כ&quot;ק וכ&quot;ז בבית שיש בו הדליקה:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
הבאים שאין הדליקה בהם רק שסמוכים לדליקה כיון שאינם בהולים כ&quot;כ ואדרבה אם לא נתיר להם להציל יחללו שבת ואם נתיר להציל יצילנו בהיתר ולא יבואו לכבות ולכן התירו חכמים להציל אפי' מעות ולא חיישינן לאיסור מוקצה במקום הפסד ומותרים לטלטל ולהציל ברשות היחיד ואפי' ברה&quot;ר מותר לטלטל פחות פחות מארבע אמות דהיינו שבכל פחות מד&quot;א יעמוד ובלבד שלא יוציאן מרה&quot;י לרה&quot;ר:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
ונ&quot;ל דאפשר דלפ&quot;ז גם אחרים חוץ מבעל הבית ואשתו ובניו מהבית שהדליקה בו שהם בהולים אבל אנשים אחרים שאינם בהולים כ&quot;כ מותר להם להציל בשבילו ואפי' מעות דאין בו אלא איסור מוקצה אבל אסור לטלטל בשבילו בכרמלית:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אבל באו&quot;ה כלל נ&quot;ט סימן מגן אברהם ובהגהת שם כתב וז&quot;ל כ' במרדכי פ' כ&quot;כ כשהדליקה בביתו יכול להציל כל דבר שלא יבא לכבות &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; דאי לא שרית ליה אתי לכבויי והיינו אפי' אין בו סכנה כ&quot;כ ר' ברוך. ועתה בזה הזמן שאין לנו רה&quot;ר (היינו לשיטת הרבה פוסקים) אלא כרמלית אם נפלה דליקה בביתו בשבת יכול להציל כ&quot;ד שלא יבא לכבות מפני שאדם בהול על ממונו וכל שכן אם נפלה דליקה בחצר אחר דעדיף טפי ויכול להציל כל דבר ואפי' מעות ושאר דברים המוקצים יכולין להציל במקום פסידא ואין לחוש לאיסור מוקצה כו' ודוקא באיסור דרבנן אבל לחפרן בקרקע ולחלל שבת בשום מלאכה דאורייתא אבות או תולדות עבור ממון כלל לא עכ&quot;ל או&quot;ה וכ' בהגה&quot;ה ומאחר דטעמא מפני שאדם בהול על ממונו שמא יכבה היינו דוקא הוא בעצמו ובניו ואשתו אינן צריכין לחוש לאיסור כרמלית ותחומין וחצר שאינה מעורבת אבל חבירו דל&quot;ש האי טעמא ודאי אסור להוציא ומיהו באיסור מוקצה דלית ליה שורש בדאורייתא כלל נראה דמותר לכל אדם לסייעו לטלטל ולהוציא לחצר אפי' אינה מעורבת וגם להוציא לכרמלית מסופק שם דאפשר דמותר לאדם אחר לסייע אותו ע&quot;ש עכ&quot;ל. וכל דבריו צע&quot;ג כי לא נמצא כן בסה&quot;ת ובשום פוסק (ועיין בב&quot;ח ובמגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
מותר לקרוא לנכרי ולומר כל המכבה אינו מפסיד שכרו ומכ&quot;ש כשמכבים מעצמם שא&quot;צ למחות להם ואפי' הנכרים המושכרים אצלו לשנה מותר להניחם לכבות אבל קטן ויודע שניחא לאביו אסור להניחו לכבות:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
טלית שאחז בו האור מותר ליתן עליו בצד האחר יין ושאר משקין כדי כשתגיע האור להמשקין יכבה מאיליו אבל אסור ליתן עליו מים דשרייתו זהו לבונו כדלעיל במלאכת מלבן:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
נר דולק שנפל על השולחן מותר לנער השולחן ואפי' הניחו על השולחן מדעת וא&quot;כ הרי השולחן בסיס לדבר איסור מכל מקום במקום הפסד סמכינן על הפוסקים דלא הוי בסיס כיון שאין דעתו שיהיה מונח שם כל השבת כדלקמן כלל ס&quot;ג וכן ניצוצות שנפלו רק שלא יכוין לכבותו ואם אפשר על ידי נכרי לא יעשה ישראל. ואם היה נר של שמן אסור לנערו דודאי מכבה ומבעיר (רע&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אסור לפתוח דלת או חלון נגד נר דולק כשהוא קרוב להם שמא יכבנו רוח ואפי' אין רוח כלל דפתיחת הדלת גורם רוח כידוע אבל מותר לסגור דלת וחלון. ופשיטא דאסור לפתוח דלת וחלון כשמדורה של עץ קרוב להם אפי' אין שם אלא רוח מצויה דהרוח מבעיר המדורה וגזרינן שמא יפתח ברוח שאינה מצויה ואז יבעיר בודאי (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
ולכן אסור לפתוח התנור שמטמינין בו מאכלים לצורך מחר אם עדיין יש אש בתנור דע&quot;י פתיחתו מבעיר וכ&quot;ש התנור של בית החורף וה&quot;ה שאסור לסתמו דעי&quot;ז הוא מכבה (סימן רנ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
אסור להשתמש לאור הנר דבר שצריך עיון קצת כגון לפלות כליו מכינים ולבדוק ציצית ומכ&quot;ש לקרות בספר. ודוקא ביחידי שמא יטה הנר אבל אם שנים קורין בספר אחד או שאמר לאחד מבני ביתו להשגיח עליו שלא יטה מותר. ובנר של שעוה וחלב שלנו שהוא כרוך על הפתילה יש מקילין דל&quot;ש שמא יטה אך יש להחמיר שמא ימחוט ולרמב&quot;ם הוי כיבוי דאורייתא. ונר של חלב מהותך שקורין לאמפ אפשר דשייך בו שמא יטה ומ&quot;מ אם קורא על פה רק שלפעמים מעיין קצת בספר להזכיר איזה דבר מותר (רע&quot;ה). ומותר לכפות כלי על הנר בשבת כדי לשמש מטתו רק שיניח מעט אויר בין כלי לנר שלא יהא נכבה (רע&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
כל מה שכתבנו דאסור לכבות דליקה דוקא במקום שאין לחוש כלל בשום אופן לספק נפשות אבל אם ספק שיוכל לבא לידי סכנה אם נעור חולה או ישן או תינוק מותר לכבות הדליק' דאין דבר עומד בפני פיקוח נפש וצ&quot;ע לדידן כצ&quot;ל ר&quot;הר אם מוטב להוציאו לרה&quot;ר דגם זה אינו אלא מדרבנן או מוטב לכבות הדליקה (א&quot;ר סימן שכ&quot;ט)והמ&quot;א ריש סימן שכ&quot;ט כתב דמוטב לכבות. וצ&quot;ע שהרי סוגיא דעלמא פוסקים דבזה הזמן לית לן רה&quot;ר וא&quot;כ ג&quot;כ אינו אלא דרבנן והאיסור של כיבוי חמור יותר משאר איסור דרבנן כמו שכתבתי לעיל סי' א':&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|מה|מו|מז|}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל מו &lt;/center&gt; =

==כלל מו'== 

 &lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|מו|מז|מח|המוציא. דין רה&quot;י ומרשות לרשות}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל מז המוציא. דין רה&quot;י ומרשות לרשות&lt;/center&gt; =

==כלל מז'== 

המוציא. דין רה&quot;י ומרשות לרשות (סימן שמ&quot;ה): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
ד' רשויות לשבת והם רה&quot;י ורה&quot;ר וכרמלית ומקום פטור וכללא הוא רה&quot;י אינו אלא דבר שהוא גבוה לפחות י&quot;ט ורחב ד' טפחים על ד&quot;ט. ורה&quot;ר הוא מקום מעבר לרבים והוא רחב ט&quot;ז אמה ומפולש משער לשער. וכרמלי' הוא דבר שגבוה יותר מג' טפחים מן הקרקע והוא פחות מי&quot;ט גובה ורחב לפחות ד&quot;ט. ומקום פטור הוא כשאינו רחב ד&quot;ט אע&quot;פ שהוא גבוה יותר מי&quot;ט אבל כל שהוא פחות מג&quot;ט לקרקע הרי הוא כקרקע ועכשיו נבאר פרטי כל אחד ואחד:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
איזו רה&quot;י מקום מוקף מחיצות כמו שנתבאר בכלל הסמוך בדין מחיצות והם גבוהים עכ&quot;פ י&quot;ט ורחב ד&quot;ט על ד&quot;ט ואפילו כלי או עמוד גבוה י&quot;ט ורחב ד' על ד' הוי רה&quot;י דאורייתא:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
יש אומרים דבעינן חלל ההיקף שיהיה רחב ד' על ד' מלבד המחיצות ויש אומרים דגם המחיצות מצטרפות אם הם בריאים כל כך שיכולין לכסותן ולהשתמש עליהן (רשב&quot;א) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
תל ברה&quot;ר גבוה י&quot;ט ורחב ד&quot;ט אם הוא משופע עד שבמשך ד' אמות כבר הוא גבוה י&quot;ט הוי רה&quot;י דלא ניחא תשמישא אבל אם במשך ה' אמות מגביה י&quot;ט כיון שזה נוח להילוך עדיין הוא רה&quot;ר והוא ד' טפחים על ד' טפחים:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
וכן חריץ שמתלקט עמוק י' טפחים במשך ד&quot;א הוי רה&quot;י ואפי' היא מלאה מים דמים אין מבטלין מחיצ' אבל בשעת הקור שנקרשין המים ולא נשאר משפת הקרח גבוה י&quot;ט במשך ד' אמות בטלו המחיצות דקרח מבטל מחיצה (ועיין עוד כלל נ') ודוקא בנהרות שאין ספינות עוברות בו אבל כשהספינות עוברות אעפ&quot;י שלא נקרש אם אין המדרון י&quot;ט עד המים לא הוי מחיצה דאתו רבים ומבטלי מחיצה (שס&quot;ג במגן אברהם ס&quot;ק ל') ודוקא מים אין מבטלין מחיצה וה&quot;ה דברים שאדם מסתכל ורואה בתוכו אבל פירות מבטלין מחיצות ולרשב&quot;א דוקא דברים שאסור לטלטל מבטל (מגן אברהם סי' שמ&quot;ה ס&quot;ק י'):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
כלי גבוה י' טפחים ורחב ד' על ד' העומד ברה&quot;ר הוי רה&quot;י ואפי' עומדות באויר כעגל' העומד' על גלגלים וכן בכלים העשויים בכפרים לייבש הגבינות ותלוי על עץ גבוה אע&quot;פ שתחתיו רה&quot;ר מ&quot;מ בתוך הכלי ועל גביו הוי רה&quot;י (עיין מגן אברהם סימן רס&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
חורים שבכתלים שכלפי רה&quot;י אפילו הם מפולשין לרה&quot;ר דינם כרה&quot;י אך י&quot;א דאם הם למטה מי&quot;ט ומפולשים לרה&quot;ר דינם כחורי' רשות הרבים &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; שנבאר בדין רה&quot;ר:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אויר רשות היחיד עולה עד לרקיע ואפילו נעץ קנה ברשות היחיד גבוה ק' אמה אף על גב שאין בו רחב ד' הוי רשות היחיד:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
המחיצות עצמן אע&quot;פ שהן דקים ואינם רחבים מ&quot;מ על גביהן רה&quot;י דאם כאן יפה לעשות ההיקף שבפנים לרה&quot;י כ&quot;ש שהן עצמן יש להם כח זה:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
לרוב הפוסקים כשיש ג' מחיצות או אפילו רק ב' מחיצות ובשלישית העמיד לחי שהוא קנה דק הוי כמחיצה וא&quot;כ יש כאן ב' מחיצות והוי רה&quot;י דאורייתא והזורק לתוכו מרה&quot;ר או להיפך חייב. ולרמב&quot;ם ג' מחיצות אפילו שלימות אינו רה&quot;י דאורייתא והזורק לתוכו פטור עד שיעשה ברוח רביעית לחי. ומ&quot;מ לדברי הכל אסור לטלטל אפי' על ידי ג' מחיצות בלא לחי רק בד' אמות כדין כרמלית כאשר נבאר בדין כרמלית:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
זיז והוא נסר הבולט מן הכותל גבוה י&quot;ט מהארץ לרשב&quot;א הוי רשות היחיד דאורייתא אע&quot;ג דדבר שאין לו מחיצות אתו רבים ומבטלי מ&quot;מ אלו כיון שהוא רחב ד' על ד' הוי כחורי' רה&quot;י. ועכ&quot;פ אסור להשתמש עליו מדרבנן ודינו בדין כרמלית ואם חלון הבית שהוא רחב ד' על ד' פתוח לו הוי כרשות היחיד אף מדרבנן ויתבאר עוד בסמוך &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; (ועיין עוד בסימן שנ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
הלמ&quot;מ דהיכא דיש מחיצות אמרינן גוד אסיק כאלו המחיצות עולים עד לרקיע ואמנם מדרבנן דוקא כשהמחיצות ניכרות לאותן שעומדין למעלה אבל אם הם מכוסות ברעפים שנמצא שהחוד של המחיצה מכוסה לא אמרינן גוד אסיק ולכן גגין שלנו וכן לפעמים יש בנין נמוך ועליו גג אעפ&quot;י שגבוה י&quot;ט ורחב ד' טפחים ויותר דמדאורייתא הוא ר&quot;הי גמור על הגג מ&quot;מ מדרבנן יש לו דין כרמלית ואסור לטלטל ממנו לרה&quot;י וכן להיפך ואסור לטלטל עליו יותר מד' אמות ואע&quot;ג דלמעלה מי&quot;ט לא הוי כרמלית אלא מקום פטור כיון דלא מצינו דבר שהוא רחב ד' ויהיה מקום פטור לכן נתנו חכמים על זה דין כרמלית ואם יש מן הבית חלון או פתח פתוח שהוא רחב ד' על ד' פתוח אליו נחשב לרה&quot;י אפי' מדרבנן &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt; (ועיין עוד סימן שע&quot;ד):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|מז|מח|מט|דין המחיצות שעי&quot;ז תהיה רה&quot;י}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל מח דין המחיצות שעי&quot;ז תהיה רה&quot;י&lt;/center&gt; =

==כלל מח'== 

דין המחיצות שעי&quot;ז תהיה רה&quot;י (סימן שס&quot;ב): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
המחיצות שעי&quot;ז תהיה רה&quot;י אפי' הן מקש ותבן או קנים בין שהעמיד הקנים לאורך וזה נקרא מחיצות שתי ובין שהעמידן לרוחב וזה נקרא מחיצות ערב ולא עוד אלא אפי' לא סמך הקנים זה אצל זה אלא שהרחיקן זה מזה ואין בין אחד לחבירו ג&quot;ט דהלמ&quot;מ דכל פחות מג&quot;ט אמרינן דהוי כלבוד ומחובר זה לזה והוי כאילו סתום לגמרי ואפי' העמיד ד' קנים בד' זויות וקשר בהן חוטין לרחבן רק שאין בין חוט לחבירו ג&quot;ט והן גבוהין י&quot;ט ובהקיפן לא יותר מבית סאתים הרי זה מחיצה גמורה ואפי' מדרבנן מותר לטלטל בתוכו וכן אם תולה סדין וכורך מלמטה ומלמעלה בכדי שיוכלו לעמוד ברוח מצויה שלא ינודו כל זה הוי מחיצה גמורה:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אפי' אם היה תל גבוה קצת והעמיד עליו מחיצה עד להשלים י&quot;ט הוי מחיצה גמורה כיון שבפנים רואה מחיצות י&quot;ט:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
אפי' מחיצה של בני אדם העומדים סמוכים זה לזה ואין ביניהם ג' טפחים הוי מחיצה אפי' כשהם מהלכים ואסור לעשות כן בשבת אם הם יודעים שעומדים שם לשם מחיצה אבל כשאינם יודעים כלל שנאספו לשם מחיצה מותר אף על גב דהאדם המקבצן הוא יודע כיון שהוא רק מחיצות עראי מותר אבל כשיודעים איכא זילותא דשבת (רשב&quot;א בע&quot;הק דף ט&quot;ז והט&quot;ז כיון לדעתו) ולכן כשעומד במקום מטונף וצריך לברך אם הוא בחול מותר לעשות מחיצות בני אדם אע&quot;פ שיודעין שהועמדו לשם מחיצה (דברי המגן אברהם ס&quot;ק י&quot;ד מבוארים בלח&quot;מ ס&quot;פ ט&quot;ז באורך):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
היתה אויר בין המחיצה ובין הקרקע ג' טפחים אינה מחיצה דהוי מחיצה תלויה וכל מחיצה שהגדיים בוקעין תחתיו אינו מחיצה אבל כל שהוא בפחות מג' טפחים אפי' משהו אמרינן לבוד והוי מחיצה וכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
מחיצה שנעשה על ידי צורת הפתח הוי מחיצה. ודוקא בחצר ומבוי אבל בבקעה לא מהני כשכל ד' רוחות על ידי צורת הפתח (כן הוא בטור ובש&quot;ע סימן שס&quot;א נדפס בטעות (ודוקא ביותר מעשר אבל עד עשר אמות מהני אפי' בבקעה (עיין ברא&quot;ש פ&quot;ק סי' י&quot;ד) אבל אם יש פרצות במחיצות אפי' הרבה פרצות מותר לתקנן ע&quot;י צו&quot;הפ ואפי' כשהפרצות יתירות מעשר אמות:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
מהו צורת הפתח קנה מכאן וקנה מכאן וקנה או חוט על גביהן. ובלבד שיהיו הקנים גבוהים על כל פנים י' טפחים ולא יהיו מרוחקים מן הארץ ג' טפחים וצריך שיהו הקנים שלמטה מכוונים ממש נגד הקנה שלמעלה ואם הרחיק אפי' כל שהוא פסול ואף על פי שאין קנה העליון נוגע בקנים שלמטה אלא גבוהים מהם הרבה כשר (שס&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
היה מפסיק בין הקנים של מטה לשל מעלה גג הבולט פסול עד שיעשה נקב נגד הקנים של מטה (ט&quot;ז וא&quot;ר בסי' שס&quot;ג) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
צריך שיהיה הקנה או החוט שלמעלה דוקא על ראשי הקנים שלמטה אבל אם קשרן מן הצד אפי' סמוך לראשן בענין שבולט מן הקנים שלמטה קצת על הקנה שלמעלה פסול דאין פתח כזה אלא המשקוף מונח על המזוזות &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
היה פרוץ יותר מעשרה אמות ומחמת סבה א&quot;א לו לעשות צורת הפתח יוכל לתקן בענין זה שירחיק מהכותל קצת ויעמיד שם פס שהוא רחב יותר מהאויר שהניח כדי שיהיה העומד מרובה על פרוץ דאם לא כן אמרינן אתי אוירא דהאי גיסא ואויר של הפתח ומבטל לפס העומד ולכן לעולם בעינן שיהיה העומד מרובה מצד אחד מן הפרוץ ואז אי אפשר להפרוץ לבטלו ואין בין הכותל לפס פחות מג' טפחים הוי כלבוד ולא נחשב כפרוץ כלל ואפי' אם אין בפס ג' טפחים רק שהוא פחות מן הפרוץ מכל מקום לא אמרינן בזה אתי אוירא ומבטלו (כדמוכח בסי' שס&quot;ג במגן אברהם ס&quot;ק ה' &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; וצריך עיון ועיין עוד לקמן בדין תיקון המבואות בנ&quot;א סימן ג'):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
קנים הללו אם ירא שהרוח או שארי דברים יפיל אותם מותר לעשותן על ידי סיד מחוי רק שיהיה בו ממשות קצת על כל פנים כחוט אבל מראה סיד לבד ומכל שכן רושם בנתר שקורין קרייד או שאר צבע לא מהני:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
נ&quot;ל צורת הפתח שהעמיד רחוק מהכותל לא אמרינן אתי אוירא ומבטל ליה שצורת הפתח נחשב למחיצה גמורה כן נ&quot;ל (כדאיתא בסימן שס&quot;ב סעיף י') ואם הרחיק הצורת הפתח מן הכותל ד' טפחים צריך להעמיד אצל הכותל לחי שהרי יש פרצה בראשה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
מחיצה הנעשית בשבת ע&quot;י נכרי שלא בשביל ישראל מותר לסמוך עליו ואם נעשה על ידי ישראל אם מחיצה זו היא לחלוק רה&quot;י כגון שהיתה תחלה רה&quot;ר והעמיד שם מחיצה אפי' אינה מחיצה של קבע כגון שהעמיד שם פארוואן וכיוצא בו אם בשוגג מותר ובמזיד אסור. ואם היתה בלא&quot;ה ר&quot;הי אלא שנעשה להבדיל ברשויות דרבנן אפי' במזיד מותר. ונ&quot;ל דהעושה מחיצה במזיד בפני הנר או ספרים לשמש מטתו מותר ביון דאינו אלא מדרבנן ונ&quot;ל דאסור לומר לאחר לפשוט הפרוואן אע&quot;ג שהאחר אינו עושה להתיר שאינו יודע שצריך להתיר התשמיש ואינו דומה למחיצות ב&quot;א בסימן ג' שאין דרך לעשות מהם מחיצה מה שאין כן בכלים שדרך לעשות מהם מחיצה (וכן משמע מלשון רש&quot;י עירובין מ&quot;ד ע&quot;ב ד&quot;ה שלא לדעת ומכל שכן לפי מה שמפרש המ&quot;מ בדעת הרמב&quot;ם ע&quot;ש בל&quot;מ דשלא לדעת ר&quot;ל לדע' העושה וא&quot;כ בהדיא אית' בבריית' אבל לא כלים):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אפילו לא ידע מאתמול שיש כאן מחיצה ונודע לו בשבת מותר לסמוך עליו:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|מח|מט|נ|דין רשות הרבים}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל מט דין רשות הרבים&lt;/center&gt; =

==כלל מט'== 

דין רשות הרבים (שמ&quot;ה): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
איזהו רשות הרבים מקום שהוא רחב ט&quot;ז אמה על ט&quot;ז אמה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; כשוקים שבעיירות וזה נקרא פלטיא ואפילו יש חומה לעיר מכל הצדדין אם השערים מכוונים זה כנגד זה ואין הדלתות ננעלות בלילה ואם ננעלות בלילה הוי רה&quot;י רק שצריכה עירוב וכ&quot;ז שלא עירבו יש לה דין כרמלית שאין רה&quot;ר אלא הנמסר לרבים בכל שעה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
כל מקום שהוא מקורה אינו ר&quot;ה שאינו דוחה לדגלי מדבר:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
מבואות הרחבין ט&quot;ז אמה אע&quot;פ שמקצתן מתקצרין ואין בו ט&quot;ז אמה ה&quot;ז רה&quot;ר שא&quot;א לר&quot;ה להלקט במלקט לפיכך המבואות המפולשין לר&quot;ה ארכן לאורך רה&quot;ר אע&quot;פ שאין ברחבן ט&quot;ז אמה הרי זה ר&quot;ה גמורה היה ארכן מפולש לרחב רה&quot;ר אינן רה&quot;ר. ואלו הן מבואות המפולשין לר&quot;ה שאמרו חכמים בכל מקום (כ&quot;ז הוא לשון רשב&quot;א בעה&quot;ק): נ&quot;ל כוונתו שאם הוא כזה % שהמבוי הוא נגד פלושו ואם כן בני רשות הרבים הולכין דרך המבוי אעפ&quot;י שהמבוי אינו רחב אלא איזו אמות אעפ&quot;כ נחשב כרה&quot;ר אבל לרוחב ר&quot;ה דהיינו כזה % דאין בני רשות הרבים בוקעין דרך המבוי:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
מבואות הרחבים י&quot;ג אמה ושליש וב' ראשי המפולשין לרה&quot;ר הוי רשות הרבים ודוקא כשבני רשות הרבים עוברין דרך המבוי &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
היערות לרמב&quot;ם הוי רשות הרבים ולשאר פוסקים הוי כרמלית. וי&quot;א כשדרכים עוברים דרך היער אז אף היער הוי רה&quot;ר דאז דרך רבים לכנוס ביער (כן תירץ הב&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
הדרכים שעוברים בהם מעיר לעיר אם רחבן ט&quot;ז אמה דינו כר&quot;ה וזהו סרטיא ונ&quot;ל אפילו הדרכים העוברים דרך היערות לכ&quot;ע:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
תל ברה&quot;ר שנוח להלוך כגון שאינו משופע כ&quot;כ ואינו מתלקט גבוה ד' טפחים אלא בהילוך ה' אמות הוי רשות הרבים ואם מתלקט מתוך י' כתבנו בדין ר&quot;ה שדינו כר&quot;הי:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
כלי העומד בר&quot;ה אם אין גבוה י' טפחים ורחבה ד' הוי רה&quot;ר דבטל לגבי רה&quot;ר דכלי אין חולק רשות דרבנן לעצמו להיות כרמלית ומקום פטור אא&quot;כ גבוה י&quot;ט ורחב ד' דאז הוא ר&quot;הי דאורייתא:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
חורים שבכתלים שכלפי רה&quot;ר ואינם מפולשים לפנים אם נמוכים מג' טפחים לקרקע בטל לרה&quot;ר ואם גבהן ג' ופחות מד' דינו כמקום פטור ואם רחב ד' דינו ככרמלית ואם גבהו י&quot;ט ורחב ד' הוי ר&quot;הי:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
כל דבר שהוא בר&quot;ה ואינו גבוה י' טפחים אף על גב שאין דורסין עליו כגון אשפה וצואה אפ&quot;ה הוי רה&quot;ר דכל פחות מג' בטל לקרקע דא&quot;א לר&quot;ה ללקטו ולהחליקו במלקט ואם גבוה ג' טפחי' כיון דלא דרסי עליו רבים אם אין ברחבו ד' הוי מקום פטור ואם רחב ד' הוי כרמלית. היה גבוה ט' טפחים ועד י' כיון דראוי שישתמשו בו רבים דאינו נמוך ביותר ולא גבוה ביותר ולכן י&quot;א דדינו כר&quot;הר (רשב&quot;א). וי&quot;א דדוקא כשמשתמשין עליו רבים אז הוי רשות הרבים ואין חילוק בין רחב ד' או לא:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
בד&quot;א בעמוד וכיוצא בו דניחא תשמישיה אבל גומא ברה&quot;ר אם אין עמוקה ג' טפחים בטל לרה&quot;ר ואם עמוקה י' טפחים ורחבה ד' הוי רה&quot;י ופחות מי' טפחים אע&quot;ג דמשתמשין בו רבים כיון דתשמיש זה אינו אלא בדוחק שצריך לשחות עצמו ולכן נידונין לפי רחבן שאם רחבה ד' הוי כרמלית ואם לאו הוי מקום פטור. ודע דבכל זה אין חילוק בין שהגומא מלאה מים או ריקנית (וע' כלל מ&quot;ז סי' ה'):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אויר רה&quot;ר אינו רק עד י' טפחים אבל למעלה מי' טפחים הוי אויר מקום פטור אבל אם נעץ קנה ובראשו כלי שגבוה י' טפחים ורחבה ד' אף על גב שתחתיו רה&quot;ר מכל מקום הכלי הוא רה&quot;י (במגן אברהם סימן שמ&quot;ה ס&quot;ק ב' יש ט&quot;ס שכתב גם מה שתחתיו הוי רה&quot;י ועיין עירובין ל&quot;ג ע&quot;א תוס' ד&quot;ה דהדר ועיין בביאורי הגר&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
דעת הרבה פוסקים דבזמן הזה אין לנו ר&quot;הר כיון דילפינן מדגלי מדבר וא&quot;כ בעינן שיהיו עוברים בו ששים רבוא וזה לא נמצא עכשיו ודעת גדולי הפוסקים ראשונים דאף בזמן הזה יש רה&quot;ר ולכן כל ירא שמים יחמיר על עצמו אך אין בנו כח למחות ביד הסומכים על המקילין אך צריך ליזהר שגם לחומרא ינהוג כן כמו שנבאר לקמן בסמוך והמיקל בשניהם הרי זה נקרא רשע:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
המעביר חפץ ד' אמות בר&quot;הר חייב ולכן אסרו חכמים להעביר גם כן ד' אמות בכרמלית:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|מט|נ|נא|דין כרמלית ומקום פטור}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל נ דין כרמלית ומקום פטור&lt;/center&gt; =

==כלל נ'== 

דין כרמלית ומקום פטור (סימנים שמ&quot;ה): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
איזו היא כרמלית מקום שאינו הילוך לרבים כגון הימים ונהרות ודבר המוקף מחיצות ד' על ד' ואין גובה המחיצות י&quot;ט. וגומא שאינה עמוקה עשרה טפחים. ומבוי שיש לו ג' מחיצות ולא עשו תיקון ברביעית. כלי המחובר לקרקע ועמוד ברה&quot;ר ותל ברה&quot;ר והם יותר מג' טפחים עד י&quot;ט או ע&quot;ד שנתבאר בדין רה&quot;י כ&quot;ז הוא כרמלית והא דנהר הוי כרמלית דוקא כשהמים עמוקים י&quot;ט ורחבן ד' אבל בפחות מזה בטלים לרשות שהם עוברים בתוכו (עירובין פ&quot;ז במשנה ורש&quot;י שם ועיין בש&quot;ע סי' שנ&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
וכן זיז או נסר הבולט מן הכותל ואין חלון פתוח לו אם אין גבוה י&quot;ט ורחבו ד' הוי כרמלית. ואם גבוה י&quot;ט ורחבו ד' אע&quot;ג דהוי רה&quot;י דאורייתא לרשב&quot;א כדלעיל בדין רה&quot;י סי' י&quot;א מ&quot;מ מדרבנן דינו ככרמלית וכן גגין שלנו דינן כרמלית כדלעיל בדין רה&quot;י סי' י&quot;ב:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
חורי כרמלית אינם ככרמלית אלא נידונין לפי גבהן ורחבן:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אויר כרמלית עד י&quot;ט דינו ככרמלית ולמעלה מי&quot;ט דינו כמקום פטור. ובימים ונהרות מודדין משפת המים ולמעלה אבל לא מקרקעית הימים:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
כללו ש&quot;ד שכרמלית הוא מקום שגבוה יותר מג' ורחבו לא פחות מד&quot;ט אבל פחות מג' לקרקע דינו כר&quot;ה ופחות מד' הוי מקום פטור ואם גבוהים הוי רה&quot;י:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
מקום פטור הוא מקום שאין בו ד' על ד' וגבוה מג' ולמעלה אפילו עד לרקיע. וכן חריץ שהוא פחות מד' על ד' ועמוק יותר מג' ודבר המוקף מחיצות ואין בהיקף עם המחיצות ד' על ד' הוא מקום פטור: והכלל לעולם לא נקרא מקום פטור אא&quot;כ אין ברחבו ד' על ד':&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
בד&quot;א שהוא מקום פטור כשעומד ברה&quot;ר אבל כשהוא בכרמלית או שהוא בין רה&quot;י ובין כרמלית או בין רה&quot;ר ובין כרמלית דכיון דגם כרמלית אינו רשות לעצמו מש&quot;ה אמרי' מצא מין את מינו (כן הוא הכרעת רמ&quot;א בסי' שמ&quot;ו וכן משמע בסי' שמ&quot;ה) ודין אסקופה שלפני בית ודין גאנקיס שבקרעצמעס לקמן כלל נ&quot;ג סי' י&quot;ב י&quot;ג):&lt;br&gt;


{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|נ|נא|נב|המוציא. דין קרפף}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל נא המוציא. דין קרפף&lt;/center&gt; =

==כלל נא'== 

המוציא. דין קרפף (שנ&quot;ח ובסימנים שע&quot;ב): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כבר כתבנו שכל מקום שהוא מוקף דינו כרה&quot;י מדאורייתא אפי' הוא כמה מילין אלא שחכמים גזרו שכל מקום שהמחיצות לא נעשו לדור בתוכן כגון ההיקף שמקיפים השדות וגנות ופרדסים וכיוצא בו שאין המחיצות אלא לשמור מה שבתוכן אם הוא רק ע' אמה וב' שלישים אורך ברחב ע' אמה וב' שלישים שהוא בית סאתים ואפי' אינו מרובע ובלבד שלא יהיה ארכו יותר משני' ברחבו אמה שלימה (ד&quot;א וא&quot;ר) דינו כרה&quot;י לכל דבר ומותר לטלטל בכולו ואם הוא יותר מבית סאתים זה נקרא קרפף שלא הוקף לדירה ואין מטלטלין בו אלא בד' אמות כדין כרמלית דכיון שהוא גדול כל כך ואינו עשוי לדירה מיחלף ברשות הרבים (שנ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אע&quot;ג דמדאורייתא הוה רה&quot;י גמור וא&quot;כ היה מן הדין שיהיה אסור להוציא מקרפף זה לכרמלית אעפ&quot;כ התירו חכמים לטלטל ממנו לכרמלית בתוך ד' אמות דאל&quot;כ יחשבו שהוא רה&quot;י גמור ויבואו לטלטל בכולו. ואע&quot;ג דגם זה אינו אלא מדרבנן דהא באמת הוא רה&quot;י גמור וא&quot;כ מ&quot;ש שהתירו איסור דרבנן זה לטלטל ממנו לכרמלית היינו טעמא דיותר שכיח לטלטל בתוכו מלהוציא ממנו לכרמלית דזה אינו אלא במקרה אבל לטלטל בתוכו הוא תדיר ואתי למחלף בר&quot;ה ויטלטלו גם בר&quot;ה חוץ לד' אמות לפיכך אסרו לטלטל בכולו והתירו לטלטל ממנו לכרמלית בתוך ד' אמות (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
קרפף שלא הוקף לדירה אע&quot;ג שהוא רק בית סאתי' או פחות מזה אע&quot;ג דמותר לטלטל בכולו מ&quot;מ אסור להוציא כלי בית לתוכו אפי' ששניהם שייכים לאדם א' אע&quot;ג דבחצר מותר זה גרע מחצר ודוקא כלי בית אבל מותר להוציא כלים ששבתו בחצר לקרפף וכלים ששבתו בקרפף לחצר דלענין זה הם שוין אע&quot;ג דחצר מוקף לדירה מ&quot;מ כיון שאין תשמישו קבוע שוה בזה לקרפף (שם ובט&quot;ז ס&quot;ק א' וסי' שע&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
רחבה (הוא חצר קטן) שאחורי הבתים אם אינו אלא בית סאתים דינו ממש כחצר לכל דבר ואין לו דין קרפף כלל ואם הוא יותר מבית סאתי' דינו כקרפף ומיהו בזמה&quot;ז אין נ&quot;מ כ&quot;כ בזה שהרי גם בקרפף אם הוא מוקף לדירה דינו כחצר ומהו מוקף לדיר' כגון שבנה בה בית דירה קודם שהוקף או שפתח לו פתח מביתו ואח&quot;כ הקיפו או אפי' אם הקיפו קודם שפתח לו פתח אך פרץ פרצה ביותר מעשר' אמות והוי כאלו אין שם היקף ואח&quot;כ יחזור ויגדור עד שיהיה הפתח פחות מי' אמות ה&quot;ז מוקף לדירה ועכשיו בזמה&quot;ז מסתמא עושין כן דמתחלה פותחין פתח לבית ואח&quot;כ עושין להיקף ונמצא דכל מה שסמוך לבית דהיינו שנכנסין לה דרך פתח מן הבית ואפילו יש גורן וכיוצא בו מפסיק בין הבית לבין ההיקף מ&quot;מ נקרא מוקף לדירה ואין לו דין קרפף כלל אבל אם אין נכנסין לה מפתח הבית אלא שעומד סמוך לבית אע&quot;ג דדעתיה עליהם רוב האחרונים אוסרין וס&quot;ל דדינו כקרפף (שנ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
גנה שנוטעין בו אילנות והוא במקום שהוקף לדירה דינו כחצר דאילנות אינן מבטלין דירה אבל אם זרע בו זרעים וירקות אפילו זרע בחצר הזרעים מבטלים הדירה ודינו כקרפף שלא הוקף לדירה ואזלינן בתר הרוב דלעולם המעוט בטל לגבי הרוב (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
לפיכך מי שיש לו גן ירק בחצרו ואין שם מחיצה בין הזרעים ובין החצר אם הזריעה הוא רוב החצר הוי כאילו נזרע כולו ודינו כקרפף שלא הוקף לדירה שבארנו דינו. ולכן אם כל החצר הוא רק בית סאתים אסור להוציא כלי הבית לחצר אפילו למקום שלא נזרע בו שאף החלק שלא נזרע הוי כאלו נזרע בו כיון שהרוב נזרע אבל מותר לטלטל כלים ששבתו בתוכו בכולו ואפילו בחלק הנזרע (אף שהט&quot;ז בסימן שנ&quot;ח ס&quot;ק ד' כתב דאפילו בנזרע מיעוט עכ&quot;פ מקום הזרוע אסור צ&quot;ל דכונתו להוציא כלי הבית דאלו כלים ששבתו בתוכו לא יהא ככל קרפף שהוא בית סאתים דמותר לטלטל בכולו כדאיתא שם בש&quot;ע סעיף א' וכ&quot;כ הא&quot;ר בשם הרמב&quot;ם וע&quot;הק דמותר לטלטל בכולו דלא כט&quot;ז ולדעתי גם הט&quot;ז נתכוין רק על כלי הבית) ואם היקף החצר הוא יותר מבית סאתים כיון שהמועט בטל לגבי הרוב דינו של כל החצר כאלו נזרע כולו ואסור לטלטל בו רק ד&quot;א כדין כרמלית (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
ואם מקום הזריעה הוא מעוט החצר וא&quot;כ לא נתבטל עכ&quot;פ חלק החצר שלא נזרע אלא מקום הזריעה אסור דשם נתבטל הדירה ולכן אזלינן בתר מקום הזריעה דאם הוא רק ב&quot;ס דינו דמותר לטלטל בכולו וממנו לחצר ובלבד שלא יטלטל כלים ששבתו בבית לתוכו וזהו דינו של חלק הזריעה. וחלק החצר שלא נזרע כיון שהוא הרוב וא&quot;כ אינו בטל למקום הזריעה י&quot;א דאעפ&quot;כ אסור לטלטל בתוכו כלי הבית דלענין זה מקרי החצר פרוץ למקום האסור שהרי בחלק הנזרע אסור לטלטל בתוכו כלי הבית והרי אין מחיצה בין החצר ובין מקום הנזרע ויש מתירין בזה לטלטל מבית לחלק החצר כיון שרובו לא נזרע לענין זה בטל הזריעה לחצר ויש להקל לצורך דהוי מלתא דרבנן (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אם מקום הזריעה יותר מבית סאתים אע&quot;ג שאינו אלא מיעוט החצר מ&quot;מ כיון שחלק הנזרע דינו כהיקף יותר מב&quot;ס אסור לטלטל בתוכו אלא בד' אמות כדין כרמלית וא&quot;כ הוי חלק החצר פרוץ לכרמלית ואסור לכ&quot;ע לטלטל אפילו בחצר אלא ' בד' אמות (דברי המגן אברהם סימן שנ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד צ&quot;ע לישבם כי נראה שיש שם ט&quot;ס דכל מה שכתב הוא הכל בהיפך עיין בד&quot;מ ובב&quot;י) (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
ואם יש מתיצה בין חלק הנזרע לשאר החצר וא&quot;כ אין חלק אחד שייך לחבירו כלל וא&quot;כ חלק החצר דינו כחצר ומותר לטלטל בכולו וממנו לבית ומקום הנזרע הוא נידון לעצמו שאם הוא רק בית סאתי' מותר לטלטל ממנו לחצר ומחצר לו חוץ כלי בית דאסור כדלעיל סעי' ג' ואם חלק הנזרע יותר מב&quot;ס דינו ככרמלית ואסור להוציא ממנו לחצר וכן להיפך דחצר דינו כרה&quot;י גמור וזה דינו ככרמלית דדוקא עד ב&quot;ס דינו כחצר. ודינו כמו בסימן ב' (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
ובכל זה אין חילוק אם הם שייכים לאדם א' או לב' בני אדם ובין עירבו או לא עירבו דכל מה שאשור אפילו הם של אדם אחד אסור (שם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|נא|נב|נג|המוציא. דין על איזה הוצאה חייב}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל נב המוציא. דין על איזה הוצאה חייב&lt;/center&gt; =

==כלל נב'== 

המוציא. דין על איזה הוצאה חייב (שמ&quot;ז שמ&quot;ח שמ&quot;ט): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
המוציא מרה&quot;י לר&quot;הר או מרה&quot;ר לרה&quot;י בין על ידי הליכה או שהושיט או שזרק וכן המעביר ד' אמות ברה&quot;ר חייב מדאורייתא והמוציא ומכניס מרה&quot;י לכרמלית ומכרמלית להם והמעביר ד' אמות בכרמלית פטור אבל אסור מדרבנן (שמ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אינו חייב עד שיעשה עקירה ברשות זה ויניח ברשות האחר וכן במעביר אינו חייב עד שיעקור מתחלת ד' ויניח בסוף ד'. עקר ולא הניח או הניח ולא עקר כגון שהיה עומד בפנים ופשט ידו לחוץ וחפץ בידו ונטלו חבירו העומד בחוץ או שהעומד בחוץ פשט ידו עם חפץ לפנים ונטלו מידו זה העומד בפנים שנמצא זה עוקר וזה מניח פטור אבל אסור ואינו חייב עד שיעקור ממקום רחב ד' על ד' ויניח על מקום שהוא ד' על ד'. וידו של אדם נחשב כאלו הוא ד' על ד'. ולפיכך אף להמתירין לשלוח נכרי להביא דברים הצריכים לו כמו שנבאר בדין אמירה לנכרי סי' ז' צריך ליזהר שלא יתן הכלי ליד הנכרי וכן כשמביא לא יקבלנו מידו אלא שהנכרי יניחנו על השלחן או על דבר אחר וכן כשיש מילה במקום שאין עירוב והנשים נושאין התינוק ע&quot;י הושטה מזו לזו צריכין ליזהר שלא יוציא הישראל התינוק מן הבית ולא יכניסנו לרה&quot;ר דמרשות לרשות אפי' כ&quot;ש אסור ולא יקח התינוק מיד הנכרי אלא הנכרי יקח התינוק בביתו יוציאנו לחוץ ויניח אותו ביד הישראל ולפני בה&quot;כנ לא יתן הישראל התינוק ליד הנכרי דא&quot;כ עושה הנחה אלא הנכרי יקח מיד הישראל ויכניס לבהכ&quot;נ ויניח אותו ביד הישראל וכן בכל דבר שנותן ליד הנכרי לא יתן אותו לידו אפי' חתי' לחם שמא יוציאנו הנכרי ונמצא הישראל עשה עקירה אלא יניח לפניו ואם יוציא אינו חושש ועיין לקמן בכלל ס&quot;ב (שמ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
עקר בע&quot;ש והניח בשבת פטור. היה הולך מע&quot;ש ועמד לפוש וא&quot;כ כבר נתבטל עקירה ראשונ' ואם חזר והלך בשבת הרי עשה עקיר' בשבת דעקירת גופו כעקירת חפץ דמי וכשיחזור ויעמוד חייב (שמ&quot;א שמ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
בד&quot;א שאינו חייב עד שיניח בזמן שהוא ברשות א' ופשט ידו לרשות אחר דכיון דידו אינו ברשות שהגוף שם לא מקרי הנחה מה שהוא בידו אבל פשט ידו לרשות אחר ועקר שם חפץ והביאו אצלו ואפילו לא עקר מן הקרקע אלא מיד חבירו דידו של אדם חשוב כאילו היה ד' על ד' חייב אע&quot;פ שלא הניח דכיון דידו באותו רשות שגופו שם הוי כאילו מונח ע&quot;ג קרקע שהרי הגוף עומד וכן אם הוציא כלי בידו והניח ליד חבירו שעומד בחוץ או שהכניס בידו כלי והניח ליד חבירו שעומד בפנים חייב וכן במעביר ד&quot;א ברה&quot;ר (שמ&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אינו חייב אלא כשהוציא כדרך שבני אדם מוציאין כליהם כגון בידו בחיקו על כתיפו וכיוצא בו. הוציא שלא כדרך המוציאין כגון בפיו וברגלו פטור ואם הוציא אוכלין בפיו חייב שדרך הוצאתו בכך ואם הוציא מעות וכיוצא בו תפורין בבגדים פטור שאין דרך הוצאה בכך אבל היוצא במעות הצרורין לו בסדינו חייב (סימן ש&quot;א סעיף ל&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
ואינו חייב עד שיוציא כל החפץ אבל אם היה תיבה וכיוצא בו והוציא מקצתה ומקצתה עדיין בפנים פטור ואפילו חזר אח&quot;כ והוציא כולה פטור שהרי בטלה עקירה ראשונה וכן ברה&quot;ר אם הגביה קצה א' והוציאה איזה אמות ועדיין קצה האחד בתוך ד' אמות מונח על הארץ אעפ&quot;י שחזר והגביה צד השני אפי' כמה אמות פטור עד שיוציא כל החפץ בבת א' (רמב&quot;ם פ' י&quot;ב אבל אם היה גורר בארץ בין מרשות לרשות או' ד&quot;א ברה&quot;ר חייב (סימן שמ&quot;ח במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
וכן אינו חייב עד שיוציא החפץ לגמרי מידו אבל כ&quot;ז שמקצת החפץ בידו כגון שאוחז חפץ בידו ברה&quot;י והניחו ברה&quot;ר דכיון דאגדו בידו פטור (שנ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
הנושא אדם חי פטור שהחי נושא את עצמו ואפילו כשהוא לבוש במלבושיו דהם בטלים לגבי הגוף ודוקא גדול שיכול לילך ברגליו אבל קטן שאינו יכול לילך ברגליו כלל וכן גדול שהוא חולה או כפות חייב לפיכך אסור לגרור קטן ברה&quot;ר וכ&quot;ש לשאת אותו אפילו יכול לילך ברגליו אבל מותר לאחוז בידיו והוא ילך ברגליו דהיינו עכ&quot;פ שיגביה רגל א' ויניח השניה על הארץ ולא גזרו בזה שמא תגביה אותו משום צערא דקטן ואפילו בכרמלית אסור מה שאסור:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
הוציא תינוק אעפ&quot;י שיכול לילך ברגליו אע&quot;ג דפטור על הוצאתו דחי נושא עצמו ובגדו טפילים לו אבל אם היה כיס תלוי עליו ויוצא בו שאינו צורך תשמישו אינו בטל אפילו לגבי קטן וחייב על הכיס (כן מוכח ברמב&quot;ם פ' י&quot;ח הלכות ט&quot;ז י&quot;ז וע&quot;ש בחי' רשב&quot;א) וצ&quot;ע הקמיעות התלוים על הקטן אם בטל לגבי קטן שאינו קמיע מומחה רק שהנשים עושין כן ואומרים שהוא שמירה לתינוק (וע&quot;ש במגן אברהם ס&quot;ק נ&quot;ז). וע&quot;ש בעטרת זקנים בשם תשובת רש&quot;ל סי' ס&quot;ז דמתיר בכרמלית:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
ודוקא אדם חי פטור אבל המוציא בהמה או עוף חייב ולכן אסור לאחוז בצידיהן להוליכן ברה&quot;ר שמא יגביה וישא אותם ואז חייב (שם) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|נב|נג|נד|דין באיזה ענין מותר לטלטל מרשות לרשות:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל נג דין באיזה ענין מותר לטלטל מרשות לרשות:&lt;/center&gt; =

==כלל נג'== 

דין באיזה ענין מותר לטלטל מרשות לרשות: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כבר בארנו שהמוציא מרה&quot;י לרה&quot;ר או מרה&quot;ר לרה&quot;י בין ע&quot;י הליכה או שהושיט או שזרק חייב מדאורייתא וכן המעביר ד' אמות ברשות הרבים חייב מדאוריותא אבל מהם לכרמלית או מכרמלית להם פטור מדאורייתא אבל חכמים אסרו להוצי' מהם לכרמלית וכן מכרמלית להם וכן אסרו לטלטל בכרמלי' יותר מד&quot;א כדין רה&quot;ר אבל מכרמלית לכרמלית אחר מותר להכניס ולהוציא ובלבד שלא יוציא חוץ מד' אמות וכן מותר להוציא מרה&quot;י או מרה&quot;ר ולהניחו במקום פטור וכן להיפך אבל אסרו חכמים לחלוף מרה&quot;י לרה&quot;ר דרך מקום פטו' דהיינו ליקח חפץ מרה&quot;י ולהניחו במקום פטור ויחזור להניח ברה&quot;ר או שיעמוד הוא על מקום פטור ויקח חפץ מרה&quot;י ויניחנו ברה&quot;ר דאע&quot;ג דמה&quot;ת מותר כיון שכבר היה מונח במקום פטור וכן כשהוא עומד על מקום פטור נמצא כיון שהגיע החפץ אצלו הוי כמונח על הקרקע דעמידה חשוב כהנחה בין לענין חיוב ובין לענין פטור כמו שנבאר אי&quot;ה בכלל נ&quot;ד סי' א' וב' מ&quot;מ גזרו חכמים שאם נתיר לו זה יבא להתיר גם כן ויקח חפץ מרה&quot;י וילך עמו לרשות הרבים דרך מקום פטור וכיון שהוא הולך הליכה לאו כהנחה דמי ואז חייב מדאורייתא שהרי עקר מרה&quot;י והניח ברה&quot;ר כדלקמן והמוציא או מושיט או זורק מרה&quot;י לרה&quot;ר דרך מקום פטור חייב מדאורייתא ולכן גזרו אפילו בעומד ומרה&quot;ר או מרה&quot;י לכרמלית דרך מקום פטור או אפילו מחצר לחצר שלא עירבו דרך מקום פטור יש אוסרין ויש מתירין (שמ&quot;ו וסימן שע&quot;ב) ושם כתב רמ&quot;א כדעת האוסרין:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
בור ברשות הרבים עמוק י' ורחב ד' אסור למלאות ממנו מים בשבת אף ע&quot;פ שרוצה לשתות שם אצל הבור שהרי תיכף כשמוציא מן הבור כבר הוציא מרה&quot;י לרה&quot;ר ואפילו יש מחיצה סביב הבור גבוה י&quot;ט ורוצה להעמיד הדלי על שפת המחיצה ונמצא הדלי יהיה עומד תמיד ברה&quot;י שהרי בארנו בדין רה&quot;י סי' ט' שהמחיצות ג&quot;כ רה&quot;י אפ&quot;ה אסור דגזרינן שמא יעמיד הדלי ברה&quot;ר דכיון שהוא צריך לשתות קרוב הדבר שיוציא הדלי לרה&quot;ר והוי מוציא מרה&quot;י לרה&quot;ר דרך מקום פטור דהיינו למעלה מי&quot;ט דחייב. ומ&quot;מ בזמן הזה די&quot;א דאין לנו רה&quot;ר אין להחמיר בזה ובלבד שיזהר שלא יעקור הכלי להניחו בארץ דאז מוציא מרה&quot;י לכרמלית דרך מקום פטור ואסור לדעת האוסרים בסימן הקודם ואפילו להמחמירין דגם לנו יש רה&quot;ר הא י&quot;א דל&quot;ג אלא בשתיה בכלים נאים אם כן אין להחמיר (סימן ש&quot;ן):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
אבל בור ברה&quot;ר סמוך לרה&quot;י ואין בין הבור לרה&quot;י ד' טפחים ואם כן לא דרסי בה רבים והוי מקום פטור ולכן אפילו אין חולית הבור גבוה י&quot;ט מותר למלאות מרה&quot;י אבל אם הוא רחוק ד' טפחים ואם כן הוי שם ר&quot;ה אם יש לבור מחיצה גבוה י&quot;ט וגם החלון הוא גבוה י&quot;ט וא&quot;כ מוציא מרה&quot;י לרה&quot;י דרך מקום פטור שהרי למעלה מי&quot;ט ברשות הרבים הוי מקום פטור מותר למלאות דרך החלון אבל אם אין המחיצה גבוה י&quot;ט נמצא מטלטל מרה&quot;י לרה&quot;י דרך אויר רשות הרבים ואעפ&quot;י שאגדו בידו אסור ואם שניהם בדיוטא אחת אסור (סימן שנ&quot;ד וע&quot;ש במ&quot;א ועיין סימן י&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אשפה ברשות הרבים שגבוה עשרה טפחים ורחבה ד' טפחים אם היא של רבים מותר לזרוק לה מרשות היחיד הקרוב לה ואין צריך עירוב כיון שאין שם דיורין לא חיישינן שמא יתגלגל מן האשפה לרה&quot;ר ואתי לאתויי דמסתמא אין זורקין לשם רק דברים שא&quot;צ להם אבל אם האשפה של יחיד אסור משום דיחיד עשוי לפנות האשפה ויבואו לשפוך שם כדרכו ונמצאו מוציאים מרשות היחיד לרשות הרבים (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
עגלה שעומדת ברשות הרבים גבוה י&quot;ט ורחב ד' מלבד הגלגלים כתבנו בדין רשות היחיד סימן ו' דהוי רשות היחיד ולכן אסור לעמוד ברה&quot;ר ולהניח חפץ בתוך העגלה או ע&quot;ג או ליקח מהעגלה לחוץ שהרי מוציא מרשות לרשות וכן אסור להכניס ראשו בתוך העגלה ולאכול ולשתות שם מהמאכל ומשקה שעומד בעגלה אעפ&quot;י שמכניס ראשו ורובו דאע&quot;ג דאין בזה חיוב דפיו של אדם נקרא מקום פטור ול&quot;ש נמי לגזור בזה שמא יחליף כדלעיל ס&quot;ס א' דהכא א&quot;א לאכול אלא אם כן יניח בתוך פיו מ&quot;מ אסור דגזרינן שמא יוציא האוכלין והמשקין לחוץ דכיון דצריך להם גזרינן וה&quot;ה שאר כלים המונחים בעגלה אסור לטלטל בעגלה אם הם כלים שצריך להם בשבת אבל כלים שאין צריך להם בשבת מותר לטלטל שם אע&quot;ג שהוא עומד ברשות הרבים דלמה יוציא אותם כיון שאין צריך להם וכל זה כשהעגלה גבוה י' טפחים בלא הגלגלים ורוחב ד' טפחים (עיין סימן רס&quot;ו וסימן ש&quot;ן):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אין העגלה גבוה ו' טפחים אעפ&quot;י שעם הגלגלים גבוה י' טפחים כיון שאינו רשות היחיד הרי זה בטל לרשות שעומד בו כדלעיל בדין רשות הרבים סי' ח' ואם כן מותר להוציא מן העגלה לארץ ובלבד שלא יוציא חוץ מד' אמות דהוי מעביר ד' אמות ברשות הרבים או בכרמלית. ויש אומרים דהוי כרמלית דהא קבוע שם (עיין במגן אברהם סוף סימן רס&quot;ו) אך לפי שלדעת הרבה פוסקים דבזמן הזה אין לנו רשות הרבים וכל רשות הרבים שלנו יש לו דין כרמלית אין למחות ביד הנוהגים להכניס ראשם לתוך העגלה ולאכול ולשתות שם אפי' אם העגלה גבוה י' טפחים והוי רה&quot;י דאורייתא דאע&quot;ג דאף לפי זה עכ&quot;פ אסור להוציא מן העגלה דא&quot;כ מוציא מרה&quot;י לכרמלית וכן להיפך מ&quot;מ לא גזרינן אם מכניס ראשו שם דשמא יוציא האוכלין לחוץ דהא אפילו אם יוציאן אין כאן אלא איסור דרבנן. ואף דהרבה פוסקים דאף בזמן הזה הוי רה&quot;ר צ&quot;ל דיש להקל דהא י&quot;א דאפילו ברשות דאורייתא אינו אסור אלא בשתיה בכלים נאים:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
זיז ונסר שהוא לפני החלון אע&quot;פי שאינו רחב ד' אם הוא בפחות מג' לחלון דאמרינן לבוד והחלון משלימו לד' וכן הגגין ולפניהם רשות הרבים אסור להשתמש עליהן אלא דוקא בכלי זכוכי' או דברים שאם יפלו יתטנפו או ישתברו ולא יהיו ראוים עוד להביאם אבל בשאר דברים אסור להשתמש שם אף על גב דהוי רשות היחיד כמו שנתבאר בדין רשות היחיד סי' י&quot;א וסי' י&quot;ב מכל מקום מדרבנן אסור שמא יפלו למטה וישכח ויביא אותם ונמצא מוציא מרשות הרבים אבל אם לפניהם כרמלית כגון שדה וכיוצא בו מותר להשתמש בכל דבר כיון דאפילו יביאם אינו אלא איסור דרבנן. ולפי זה להפוסקים דבזמן הזה רשות הרבים שלנו יש לו דין כרמלית מותר להשתמש בכל דבר ולכן אין למחות ביד הנוהגין היתר וירא שמים יחמיר על עצמו (שמ&quot;ה שנ&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
וכן מותר לפשוט ידיו ולקבל בתוכם מי גשמים היורדי' מן הגג או מן צנור הקבוע בגג ובלבד שיקבל באויר דאז הוי מקום פטור וצריך לדקדק שלא יגע בגג או צנור לקבל המים דבזה יש הרבה חילוקי דיני' וגם צריך ליזהר שלא יניח ידיו למטה מג' טפחים סמוך לארץ לקלוט שם דכיון שידיו תוך ג' לארץ הוי כמונח על הארץ והוי עוקר מרה&quot;י לרה&quot;ר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; (סימן שנ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
בליטה היוצאת מן הכותל כמו גג על הפתח וכמו הגגין שעושין על החנויות שתלוים באויר ויש מקומות שעומדים על עמודים אסור להוציא מן הבתים לחוץ וכן להיפך דאע&quot;ג שאין תחתיו רה&quot;ר דלא מצינו רה&quot;ר מקורה כדלעיל בדין רה&quot;ר סימן ב'. מכל מקום כיון שאין לו מחיצות והוי כרמלית. ומה תיקונן שאם יש להם עמודים לצד הרחוב יעמיד גם קנים לצד הבתים ויהיה להגג שעליהם כדין מחיצה שנעשה ע&quot;י צורת הפתח שנתבא' בדין מחיצות כלל מ&quot;ח סי' ה' ואם הם של בתים רבים אין צריך לעשות לכל בית ובית אלא יעשה תיקון זה בשני הקצוות אך צריכין לערב עירובי חצירות ואז מותר להכניס ולהוציא מן הבתים לתחת הגגין וכן להיפך. ובין כך ובין כך אסור להוציא ולהכניס מן רשות הרבים תחת הגגין וכן להיפך (שמ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
האסקופה שלפני הבתים אם הם בלא מחיצות כלל כגון הנמשכים לפני הפתח לצד הרחוב אם גבוהין י' ורחבן ד' דינן כרה&quot;י ואם אינם גבוהים י' ורחבן ד' דינן ככרמלי' וא&quot;כ אסור להכניס ולהוציא מהבית לאסקופה וכן להיפך וכן ממנו לרשות הרבים יש ליזהר לפי דעת הפוסקים דגם עכשיו יש לנו דין רה&quot;ר ואפילו אין ברחבן ד' ואם כן הוי מקום פטור מכל מקום כיון דקיימא לן דבזמן הזה אין לנו רה&quot;ר וא&quot;כ הרחוב שלנו יש לו דין כרמלית וא&quot;כ כיון שהוא דבר שאינו חולק רשות לעצמו ועומד בכרמלית בטל לגביה כמו שנתבאר בדין כרמלית בסי' ז' וא&quot;כ אעפ&quot;כ יש לאסקופה זו דין כרמלית ואסור להוציא ולהכניס מן הבית לאסקופה וכן להיפך (שמ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
ואפילו אם האסקופה תחת המשקוף ואם כן יש לו מחיצות דהיינו עובי הכתלים והמזוזות ופי תקרה כו' אסור להוציא מן הבית לאסקופה דידוע דמזוזות הפתח והמשקוף ע&quot;פ רוב אין בו רחב ד' ובפחות מד' קיי&quot;ל דלא אמרי' פי תקרה כו' (ואפי' לפעמים שיש ברחבן ד' וא&quot;כ יש לומר פי תקרה יורד וסותם גזרינן שמא לא ידקדק יפה) ומה שהוא חוץ לפתח כשהפתח נעול שייך לעולם לחוץ וא&quot;כ לא מיבעי כשהאסקופה אינו גבוה ג' דיש לו כל דין רשות הרבים ואפי' כשהפתח פתוח אלא אפילו כשהאסקופה גבוה ג' כיון שאין ברחבו ד' א&quot;כ בטל לרשות הרבים שלנו דדינו ככרמלית (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
ולכן צריך ליזהר כשפותח פתח ע&quot;י מפתח והנכרי מביא אותו יזהר שלא ליקח מהנכרי המפתח עד שיעמוד הוא והנכרי תחת המשקוף ואז יניח הנכרי המפתח ליד הישראל אבל לא יקח הישראל מידו כדי שלא יעשה עקירה או הנחה כמו שנתבאר כלל נ&quot;ב סי' ב' אלא הנכרי יניח המפתח ביד הישראל ויפתח המנעול אבל לא יפתח הדלת עד שיסיר המפתח ויקח הנכרי מידו דאם יפתח והמפתח עדיין במנעול נמצא שהכניס המפתח מכרמלית לרה&quot;י או לרה&quot;ר ואסור להכניס מרשות לרשות אפילו כל שהוא (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אם המפתח מונח בפנים אסור להכניס ידו ולהוציא המפתח דא&quot;כ יוציא מרה&quot;י לכרמלית או לרה&quot;ר אבל מותר לפתוח במפתח שמונח בפנים אם המנעול בפנים שהרי אין מוציא כלל ולא חיישינן שמא יוציא המפתח לחוץ דלמה יוציא כיון שאין צריך לו מבחוץ כלל (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
ומטעם זה הגאנקעס שסמוכים לבתי האושפיזא שקורין קרעצמע והגג נשען על עמודים אף על גב דיש שם מחיצות הבית וגם הדלת שנכנסין לארוות סוסים שקורין (שטאל) אם אין הדלת נעשה בענין זה שאף שאם פותחין אותו מכל מקום נשאר צורת הפתח כדין שנבאר בדין מחיצות אסור להוציא מן הבית לגאנק דכיון דאין להפתח של (השטאל) צורת הפתח אע&quot;ג דהדלת נעול מכל מקום דלת לא הוי מחיצה גמורה (כדאיתא בסימן שס&quot;ד במגן אברהם) והעמודים שכנגד מחיצות הבית ידוע שאין שם צורת הפתח כי הקורות המונחים שתי וערב לא נשאר בחללן גבוה עשרה טפחים כדין פתח וגם דהוי צורת הפתח מן הצד כדלעיל כלל מ&quot;ח סימן מ' וגם אין רוחב התקרה ד&quot;ט ואז לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם וא&quot;כ אין כאן אלא מחיצה אחת או ב' אבל כשיש צורת הפתח לדלת שבשטאל וא&quot;כ יכול לתקן הצד שכנגד הדלת להעמיד קנה אצל מחיצות הבית או כשיש בליטות לצד הבית דנחשב כלחי וא&quot;כ הקורה שעליהם הוי צורת הפתח וצד של העמודים לא גרע מלחי משהו משני צדדים אם אין בארכן יתר על י' אמות ואז מותר לטלטל מן הבית לגאנעק וכן להיפך אבל בלא&quot;ה אסור. כללו של דבר אם אין לו ג' מחיצות אפי' ע&quot;י צורת הפתח והרביעית על ידי לחי משהו אסור לטלטל מן הבית לתוכו ומתוכו לבית (כל זה תמצא בסי' שמ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
דרך בעלי אושפיזכנא שקורין קרעצמע שבשבת מעמיד הנכרי מים על הקורה שהעמודים של הגאנעק נשען עליו ומשם נוטלין הידים ומשתמשין לכל צרכיהם וצריכין ליזהר בזה הרבה שאם לא נעשה כדין בגאנעק כמו שבארנו בסימן י&quot;ד אז הקורה הזו כיון שאין ברחבו ד' אע&quot;ג שגבוה יותר מג&quot;ט מרה&quot;ר בטילה לרה&quot;ר שלנו שהוא כרמלית וא&quot;כ אסור לטלטל המים יותר מד' אמות כדין כרמלית וגם צריכין לדקדק מאד דלפעמים יש בגאנעק כדין צה&quot;פ והוא לא ידע ואם כן כיון שיש לגאנעק דין רה&quot;י אסור להוציא מקורה זו לרה&quot;ר אפי' לדידן דאין לנו רה&quot;ר מ&quot;מ הוו כרמלית ומכ&quot;ש להפוסקים דאף בזה הזמן יש לנו רשות הרבים וא&quot;כ פשיטא דאסור דאם הגאנעק כרמלית וגם קורה זו רחבה ד&quot;ט עכ&quot;פ היא כרמלי' ומכ&quot;ש דשמא יש צה&quot;פ בגאנעק והוי רה&quot;י ואז חייב ולכן צריך ליזהר מאד בזה. ומי שאינו בקי היטיב בכל הדינים מחויב להחמיר שלא יוצי' ויטול ידיו חוץ לגאנעק וגם לא לפנים לגאנעק דזה אינו מוכרח שהדלת לא תהיה מחיצה דרק לחומרא אמרינן שאינו מחיצה גמורה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
נהר או אמת המים העוברת בחצר אע&quot;פ שיש לחצר מחיצות וגם מחיצה על המים וגם מעבר השני של הנהר כיון שאין המחיצות נעשין בשביל המים ולכן אם המים עמוקין י&quot;ט ורחב ד&quot;ט א&quot;כ דינן ככרמלית ואסור למלאות מהן לחצר שהרי מוציא מכרמלית לרה&quot;י אא&quot;כ יעשה לה תיקון המבואר בש&quot;ע ריש סי' של&quot;ו דהיינו שיעשה מחיצה גבוה עשרה טפחים בכניסה וביציאה ויהיה טפח ממנו משוקע במים וא&quot;צ שיהיה מחיצה שלימה לרחבה אלא אפי' מחתיכות הרבה ובלבד שלא יהי' ג&quot;ט בין א' לחבירו דאז אמרינן לבוד ואם הנקבי' שהנהר נכנס ויוצא אינם רחבים ג' אפי' מחיצה א&quot;צ ומ&quot;מ מותר לטלטל בחצר ול&quot;א שנפרץ במלואה לכרמלי' שהרי החריץ והמדרון גופא נחשב למחיצה אם הוא משופע כ&quot;כ שמתלקט עמוק י&quot;ט במשך ד' אמות כמו שביארנו ברה&quot;י סי' י&quot;ב י&quot;ג ואפי' אם ליכא מחיצה לעבר השני מן הנהר מותר לטלטל בחצר. ואם אין במים גבוה י&quot;ט או שאין ברחבו ד&quot;ט מותר למלאות ממנו אם העמיד מחיצה לצד השני ומוקף מכל ד' צדדים דאז בטל לרשות שעומד בו כדלעיל כלל נ' סי' א (סי' שנ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
אם ליכא מחיצה מצד השני של הנהר רק שמדרון החריץ הוא נחשב למחיצה אז כשנקרשין המים ואין משפת המדרון עד הקרח גבוה י&quot;ט המתלקט מתוך ד&quot;א אע&quot;פ שהוא עמוק מאה אמה תחת הקרח בטלה המחיצה דדוקא מים אין מבטלין מחיצה כדלעיל כלל מ&quot;ז סימן ה' ואז אסור לטלטל גם בחצר (עיין בסי' שס&quot;ג מ&quot;א ס&quot;ק ל&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
מותר ליטול חפץ ברה&quot;ר ולהעבירו פחות מד' אמות ולהניחו שם אבל כשרוצה לטלטל ד' אמות אעפ&quot;י שיניח בתוך ד' אמות אסור (סי' ש&quot;ן) אע&quot;ג דע&quot;י ב' בני אדם מותר ע&quot;פ אופנים שנבאר כלל נ&quot;ד אבל ע&quot;י אדם אחד אסור אם לא במי שהחשיך וכיוצא בו שנבאר שם אבל ד&quot;א מותר שכל אדם יש לו ד' אמות מצומצמות ברה&quot;ר שזה מקומו של אדם ג' אמות כנגד גופו ואמה לפשוט ידיו ומודדין לכל אדם באמה שלו ואם היה ננס באיבריו מודדין במדה בינונית (שמ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
וכן מותר לעמוד ברה&quot;י ולטלטל ברה&quot;ר חפצים שאינם צריכים לו בשבת ולהניחם ממקום למקום כדלעיל סימן ג' ד' ובלבד שלא יעבירם ד' אמות ברה&quot;ר ואם העביר ד&quot;א חייב (ש&quot;ן):&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
שני בתים בשני צידי רה&quot;ר והם של אדם אחד או של שנים וערבו (עיין מגן אברהם באיזה ענין שיכולין לערב דהא אין פתח ביניהם שיכולין לטלטל מזה לזה) אם שניהם שוים מותר לזרוק מזה לזה למעלה מעשרה דהוי מרה&quot;י לרה&quot;י דרך מקום פטור. ואם אחד גבוה מחבירו (ונ&quot;ל דה&quot;ה בשוין רק שצריך לאמן ידו) מותר לזרוק כלי חרס וכיוצא בו שאם יפלו ישברו אבל דברים אחרים אסור דחיישינן שמא יפול ואתי לאתויי ונמצא מוציא מרשות לרשות ולמטה מי&quot;ט אפי' כ&quot;ח אסור לזרוק ואם זרק פטור (שנ&quot;ג) אבל המושיט מרה&quot;י לרה&quot;י ורה&quot;ר באמצע אם הם עומדות זו כנגד זו כגון ב' גזוזטראות שקורין (גאנקעס) שאחד הוא בצד א' של ר&quot;ה והב' בצד השני שכנגדו וכן ב' עגלות גבוהות י&quot;ט שעומדות בר&quot;ה זה כנגד זו פטור אבל אסור אבל אם הם עומדות זו אחר זו בצד אחד דהיינו בכותל א' המושיט חייב אפי' למעלה מעשרה טפחים שכך היה במשכן שהיו ב' עגלות עומדות זו אחר זו בר&quot;ה ומושיטין הקרשים מזה לזה אבל זריקה במשכן לא מצינו וגם לא מצינו זה כנגד זה שלא היו מושיטין הקרשים זה כנגד זה אלא מזה לזה שלפניו (שמ&quot;ז במגן אברהם) בד&quot;א מרה&quot;י לרה&quot;י דרך רה&quot;ר אבל מרה&quot;י לרה&quot;י דרך כרמלית למעלה מי&quot;ט מותר לכתחלה אפי' להושיט אפילו בדיוטא א' דהיינו העומדים זה אחר זה דהוי אויר מקום פטור (שנ&quot;ה) ע&quot;ש במגן אברהם ס&quot;ק י&quot;א) ולמטה מי&quot;ט נ&quot;ל דאסור דהוי אויר כרמלית:&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
היה עומד ברה&quot;י ובידו חפץ ארוך כסדין וכיוצא בו ונתגלגל מידו וקצה השני עדיין בידו אם הגיע הקצה השני למטה מן י&quot;ט סמוך לארץ ונח שם על איזה דבר לא מיבעיא להפוסקי' דגם בזמה&quot;ז הוי רה&quot;ר דאסו' להביא אצלו דגזרי' שמא לא יהיה אוגדו בידו ואפ&quot;ה יביאנו וחייב ואפילו להפוסקי' דדין רה&quot;ר שלנו ככרמלית ואוגדו בידו אפ&quot;ה אסור להחזירו כיון שקצה השנית נח כבר אבל אם לא נח כלל אלא תלוי באויר אפי' אם היא כבר למטה בפחות מי&quot;ט דהוי אויר כרמלית מ&quot;מ מותר להביאו אצלו להסוברי' דר&quot;ה שלנו כרמלי' (של&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
לא יעמוד אדם ברה&quot;י וישתין ברה&quot;ר ברה&quot;ר וישתין ברה&quot;י וכן לא ירוק ואם השתין ורק חייב ואפי' הוציא פיו ואמתו לאותו רשות ואפי' לכרמלית אסור וכן לא ילך ד' אמות ברה&quot;ר או מרשות לרשות ורוקו בפיו אם כבר תלשו בפיו ממקום למקום (ש&quot;נ): &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
פשט ידו לחוץ עם חפץ לרה&quot;ר בין בשוגג בין במזיד מותר לו להחזירו עד שלא הניח שם ולא קנסו אותו אפי' במזיד דשמא לא יוכל להחזיר ידו פשוטה לחוץ עם החפץ כל השבת וישליכנה מידו ויבוא לידי חיוב ונ&quot;ל דאם הוא סמוך לחשיכה במ&quot;ש במזיד קנסינן ליה. אך כל זה ברה&quot;ר דאורייתא אבל לכרמלית מותר בכל גווני וכיון דבזמה&quot;ז להרבה פוסקים אין לנו רה&quot;ר וא&quot;כ לעולם מותר להחזיר (סי' שמ&quot;ח):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|נג|נד|נה|דין מי שהחשיך לו בדרך ויש אצלו חפצים ומי ששכח חפצים אצלו והוציא בשבת:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל נד דין מי שהחשיך לו בדרך ויש אצלו חפצים ומי ששכח חפצים אצלו והוציא בשבת:&lt;/center&gt; =

==כלל נד'== 

דין מי שהחשיך לו בדרך ויש אצלו חפצים ומי ששכח חפצים אצלו והוציא בשבת: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
מי שבא בדרך וקדש עליו היום וחבילתו על כתפו ירוץ עד שמגיע לביתו ולא ילך בדרך הליכה דאז כיון שאין לו היכר שמא ישכח ויעמוד ואז כבר בטלה עקירה ראשונה וכשיחזור וילך הרי עקר בשבת וכשיחזור ויעמוד הרי עשה הנחה ג&quot;כ בשבת וחייב אבל כיון שלא התירו אלא שירוץ יש לו היכר שאסור לו לעמוד וכשיגיע לביתו לא יעמוד אפילו רגע אח' אלא יחזיר אחוריו לחצרו וישליכנו דרך אחוריו לחצרו או לביתו והוי הנחה שלא כדרכה ודוקא בדבר שהוא משא כחבילה ואין דרך לרוץ בחבילה וא&quot;כ הריצה הוא היכר אבל אם יש אצלו כיס מעות וכיוצא בו דבר קל שדרך לרוץ בהם וא&quot;כ אין הריצה היכר ומ&quot;מ בשעת הדחק אף בזה יש להתיר ע&quot;י ריצה (סי' רס&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ואמנם יותר טוב כשיש אצלו דבר קל שיתן הכיס לחבירו וילך בו פחות מד&quot;א ויחזור הוא ויטול ממנו וילך פחות מד' אמות וכן עד שמגיע לביתו ואז יזרקנה מאחוריו כמו שכתבנו ואם הוא יחידי יכול ג&quot;כ להוליך אותו תמיד פחות פחות מד' אמות ובלבד שיניח הכיס על הקרקע או שישב בכל פחות מד&quot;א דעמידה לא חשיבא הנחה כיון שהכל בהליכה אחת אם לא כשצריך לפוש ולנוח דאז העמידה חשיבא הנחה דאע&quot;ג דבלא החשיך בדרך לא התירו לטלטל בענין זה כשהוא יחידי דשמא יטעה ויעביר ד&quot;א מ&quot;מ כיון שהאדם בהול על ממונו ואם לא נתיר לו יבוא לידי חילול שבת לכן התירו בענין זה וכן אם מצא כתבי קודש שמונחין בבזיון וא&quot;א לו לשמרם עד הלילה מותר להביאן ע&quot;י טלטול פחות פחות מד&quot;א (סי' ש&quot;א) אבל לטלטל ע&quot;י ב' בני אדם בטלטול פחות פחות מד' אמות מותר לכל דבר הצורך ואפילו מקום רחוק ובלבד שלא יוציא החפץ חוץ מתחום שלו (שמ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
שאר דינים הנוהגים למי שהחשיך בדרך כשיש עמו עגלה יתבא' בכלל נ&quot;ח:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
שכח כיסו עליו והוציאו בשבת אם הוא במקום המשתמר אסור להביאו לביתו ע&quot;י התירים הנזכרים דדוקא במי שהחשיך התירו ואם מתירא שיגנבו שם גם בזה מותר להוליכו פחות פחות מד&quot;א ואם מתירא שירגישו ליסטים בזה מותר לרוץ. ונ&quot;ל דמותר לומר לנכרי שישמרנו ויבין מעצמו ויביאנו לביתו. ונ&quot;ל עוד דמותר לומר לנכרי שיביאנו לביתו כיון דסוגיא דעלמ' כדעת הפוסקי' דבזמה&quot;ז אין לנו רה&quot;ר והוי שבות דשבות במקום פסידא (סי' רס&quot;ו) ונ&quot;ל דיותר טוב לומר לנכרי מלטלטל ע&quot;י התירים דלעיל &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
היה בדרך ויש מעות בכיסו אם יכול להפקידן או להצניען אסור להחזירן בכיסו דהרי הם מוקצים ואם מתירא שמא יגזלוהו ממנו יתפרנו בבגדיו וישב בביתו ולא יצא בהם חוץ לעירוב דאע&quot;ג דהוי הוצאה כלאחר יד מכל מקום מדרבנן אסור ואם ירא שמכח שלא יצא כל היום ירגישו בני הבית שיש לו מעות ויגזלו מותר לצאת בהם כיון שאין כאן איסור דאורייתא דאין דרך הוצאה בכך לתפרם ואם לא נתיר לו בכך יבוא לידי איסור דאורייתא ויוציא כדרכו ובמקום פסידא התירו (סימן ש&quot;א סעיף ל&quot;ג) אבל צרורין בכיסו בבגדו לא מהני כדלעיל כלל נ&quot;ב סימן ה':&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
ואם מחפשין אחר מעותיו לגזלם נ&quot;ל דמותר להוציאן למבואות שלנו שאין לנו רה&quot;ר אפי' בידים &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; אפי' אין תפורין בין מעות או סחורותיו אם א&quot;א ע&quot;י נכרי דאם לא נתיר לו יבא לחפור גומות להטמין (א&quot;ר בשם תי&quot;ט) וכן אם היו המעות בשק ופיו קשור למעלה מותר לחתוך השק וליטול המעות אבל לא יתיר הקשר) (א&quot;ר בשם תי&quot;ט סי' של&quot;ד) ואם אפשר שלא יעשה עקירה והנחה כגון שאחד יעמוד בפנים וחבירו מבחוץ יקח ממנו רק שיזהר שזה שמוציא לא יניח ליד חבירו ואח&quot;כ ילך גם הוא לחוץ ויקח מיד חבירו ויטלטלנו כך פחות פחות מד&quot;א כדלעיל סימן ב' או שיזרקנו לחוץ דרך כתפיו מאחוריו דהוי הוצאה כלאחר יד &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
וכן אם הסחורה בתיבה וכיוצא בו אז יוציא מקצתה לרה&quot;ר ולא יוציאנה כולה אלא תהיה עדיין מקצתה בפנים דאינו חייב עד שיוציא כולו בבת אחת ואז לאחר שנחה מעט כך יחזור ויוציא כולה ובלבד שלא יגרר אלא תמיד תנוח מעט ואם אפשר שאיש אחר יוציא קצה הב' טוב יותר כדלעיל כלל נ&quot;ב:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
או אם אפשר שיקשור ברגליו או שיניח החפץ בסנדלו דכ&quot;ז פטור והתירו במקום פחד פתאום במקום שיש לחוש שיבוא לידי איסור דאורייתא דאדם בהול על ממונו:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
ונ&quot;ל דאף שכתבתי דטוב יותר לעשות ע&quot;י ב' אנשים דוקא מי ששייך למעותיו כגון בניו ושותפו או שיש גם לחבירו מעות וסחורה ואם זה לא יסייע לזה אף זה לא יסייע לזה ומשרתיו נ&quot;ל דגם הם חשובים כבני ביתו שגם הם בהולים כידוע אבל מי שאינו שייך כלל לזה אע&quot;פ שמותר לטלטל מוקצה בשביל חברו להציל אבל לא נתיר לו הוצאה אפי' באיסור דרבנן כדלעיל כלל מ&quot;ה:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
וכ&quot;ז דוקא בממונו שכבר הוא בידו דאדם בהול לאבד ממונו אבל אם מצא מעות ושאר דברים המוקצים אסור להגביהו ואפי' לומר לנכרי דזה לא נקרא פסיד' ואשרי הגבר אשר יבטח בה' לכוף יצרו לעזוב בשביל מצות ה' (מהרי&quot;ל):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|נד|נה|נו|דין טלטול בספינה ובהכ&quot;ס}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל נה דין טלטול בספינה ובהכ&quot;ס&lt;/center&gt; =

==כלל נה'== 

דין טלטול בספינה ובהכ&quot;ס (סימן שנ&quot;ה): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
ההולך בספינה אם אין מחיצות הספינה גבוה י&quot;ט מותר למלאות מן הנהר וגם הספינה היא כרמלי' כיון שאין בגובה י&quot;ט ומות' לטלטל מכרמלי' לכרמלי' ואם הספינה גבוה י&quot;ט ומשוקעת במים עד שלא נשאר משפת המים עד שפת הספינה י&quot;ט אסו' למלאות שהרי מוציא מכרמלי' לרה&quot;י וכן אסור לזרוק שום דבר מהספינ' למים אבל מותר לשפוך מים או מה שהוא רוצה לזרוק על שפת הספינ' וממילא נופל למים דכיון דאין זורק להדי' למים ורק מכחו בא לא גזרו בזה כיון שנתון בתוך כך על שפת הספינה או צדדי הספינ' אבל למלאות מים שא&quot;א בדרך זה אסו' אא&quot;כ יעשה דף ד' על ד' ויעשה בו נקב וממלא דרך הנקב והקילו חכמי' בזה דאמרי' גוד אחית דהיינו כאילו מהחוד ירדו מחיצות מכל צדדי הדף למים והוי כאילו היו מחיצות עד המים וזה לא הקילו רק בספינה שא&quot;א לעשות שם תקוני' כמו בביתו וכן אם אינו רוצה לזרוק על דופני הספינה יזרוק דרך הנקב. ואם משפת המי' עד שפת הספינ' ישא' י&quot;ט וא&quot;כ כשהוא ממלא ע&quot;כ צריך להגביה קצת למעלה מדופני הספינ' וא&quot;כ הוא מטלטל מכרמלית לרה&quot;י או איפכא דרך מקום פטור לפיכך הקילו חכמי' שיוציא זיז כל שהוא חוץ לספינה משום היכר בעלמא ומותר אפי' למלאות (סי' שנ&quot;ה) ואפי' לדעת האוסרין להחליף ברשויות דרבנן דרך מקום פטור כדלעיל כלל נ&quot;ג סי' א' הכא כיון שיש היכר מותר:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ב' ספינות של אדם אחד אפילו של ב' בני אדם וערבו יחד כדין ע&quot;ח וסמוכים זה לזה בפחות מד' טפחים וגם קשורים בענין שאין לחוש שמא ינודו זה מזה מותר לטלטל מזה לזה אפילו אם אין משפת המים לראש הספינה י&quot;ט אבל אם יש ביניהם ד&quot;ט שהוא שיעור כרמלית (עיין בסימן שנ&quot;ד) אפילו הם של אדם אחד אסור לטלטל מזה לזה אם יש ממים לראש הספינה פחות מי' טפחים וכן אם אינם קשורים דחיישינן שמא ינודו ויתרחקו אבל למעלה מי&quot;ט מותר לטלטל אפילו ע&quot;י הושטה ואפילו כשעומדות זה אחר זה דאע&quot;ג דמרה&quot;י לרשות היחיד דרך רה&quot;ר על ידי הושטה חייב כדלעיל כלל נ&quot;ו הכא שאין ביניהם אלא כרמלית מותר כיון שמטלטל למעלה מי&quot;ט שהוא אויר מקום פטור ואפי' אינן קשורים ואם לא ערבו יחד תלי' בפלוגתא דלעיל אם מותר להחליף ברשויות דרבנן דרך מקום פטור (ובזה א&quot;צ לבדוק כמש&quot;כ תוס' ק&quot;א ע&quot;ב ד&quot;ה פשיטא דאפילו בשל אדם א' לעולם בעינן קשורות דאל&quot;כ חיישינן שמא יתרחקו יותר מד&quot;ט ויהיה כרמלית מפסיק ביניהם) (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
הולכי ספינות כשרוצים לעשות צרכיהם ישבו במקום המשוטה דשם אינה גבוה י&quot;ט ודינה ככרמלית ומוציא מכרמלית לכרמלית (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
וכן בית הכסא הבולט ותלוי באויר והצואה נופלת למים או לחפירה לחוץ לעיר ויש בה יותר מבית סאתים והוא שיעור מקום שארכו ורחבו ע' אמה וב' שלישים על ע' אמה וב' שלישים בין שהוא מרובע או ארוך וקצר רק שהוא לפי חשבון זה ואז הוא ככרמלית וא&quot;כ אם יפנה שם הרי מוציא מרה&quot;י לכרמלית יתקן בענין זה שיעמיד דף או קנה פחות מג&quot;ט סמוך לנקב והוי כלבוד לנקב והוי כחורי רה&quot;י בכדי שתפול הצואה עליו קודם שיפול למטה או כשבהכ&quot;ס עשוי כך שהצואה נופל על דופניו קודם שיפול למטה מותר ואע&quot;ג דמכחו נפל לכרמלית לא גזרו בזה רבנן (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
ומטעם זה נהגו לשפוך שופכין בחצר אפילו הרבה ואפילו החצר קטן מאד אע&quot;פ שיוצאין דרך נקב לרה&quot;ר כיון דרה&quot;ר שלנו יש לו דין כרמלית והוי כחו בכרמלית כיון שנחין מקודם בחצר ובלא&quot;ה ג&quot;כ מותר כיון שאינו מכוין לכך שיצאו ויכולין לבלוע בחצר ואע&quot;ג דיש אוסרין אפי' ברה&quot;ר שלנו מ&quot;מ סומכין על המקילין (סי' שנ&quot;ז ובט&quot;ז ס&quot;ק ה') והרוצה להחמיר על עצמו אם יש בחצר ד' אמות על ד&quot;א שהוא שיעור שמחזקת סאתים מים שאדם עשוי להשתמש בכל יום שיבלע בתוכו אפילו אינו מרובע אלא ארוך וקטן כגון שארכו שמונה אמות ורחבו ב' אמות או אפילו קטן אלא שהוא ימות הגשמים שאין אדם מקפיד על לכלוך חצרו ואינו מתכוין שיצאו לחוץ מותר לשפוך בו כל מה שירצה אבל בחצר קטן ובימות החמה צריך לעשות גומא שתהא חללה מחזקת סאתים דהיינו חצי אמה על חצי אמה ברום ג' חומשי אמה בין אם יעשנה בפנים בחצר או בחוץ אלא שמבחוץ צריך לכסות בנסרים כדי שתהא מקום פטור דאל&quot;כ בטלה לרה&quot;ר ואם עמוק הוי כרמלית אבל כשהוא מכוסה ופיה ברה&quot;י הוי חורי רה&quot;י ויפלו המים מידו למקום פטור ואז יכול לשפוך בו כל מה שירצה אפי' נתמלאה מע&quot;ש שופך לתוכה כיון שעשה כתיקון חכמים (שם בש&quot;ע):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
בהכ&quot;ס שהוא בין ב' בתים שלא עירבו דינו ככרמלית ואסור לפנות שם עד שיעשה כתיקון הנזכר (בסי' ד'):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
וכ&quot;ז לכתחלה אבל כשנשבר התיקון בשבת או ששכחו ולא עירבו הבתים או שלא היה לו באפשר לעשות תיקון הנזכר מותר לו לפנות שם דגדול כבוד הבריות והתירו חכמים לעשות איסור דרבנן משום כבוד הבריו' שלא יתבזו (שנ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
ונ&quot;ל להקל ג&quot;כ באם ששכח ולא הכין מע&quot;ש דבר לקנח בו או שהכין ונטלו משם או במקום שאף שיכין יקחוהו אחרים מותר להוציא מרה&quot;י לכרמלי' כפי מת שצריך לקנח ובלבד שלא יוציא אפי' לרה&quot;ר שלנו דיש אוסרין אפי' לכרמלי' &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
ואם הוא יכול להזמין לו מאתמול בענין שימצאנו בשבת או שלא עשה לכתחילה תיקון במקום שאפשר לעשות אסור (כ&quot;ז תמצא בסי' שי&quot;ב וסי' שנ&quot;ה) ושאר דינים הנוהגים בהולכי ספינה מבואר לעיל כלל ד' וכלל ע&quot;ו:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|נה|נו|נז|דין דברים שאסור לצאת בהם בשבת}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל נו דין דברים שאסור לצאת בהם בשבת&lt;/center&gt; =

==כלל נו'== 

דין דברים שאסור לצאת בהם בשבת (סימן ש&quot;א): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כתיב אל יצא איש ממקומו ביום השבת וקבלו חז&quot;ל הפירוש מפי משה רבינו ע&quot;ה שר&quot;ל שאל יוציאו דבר מרשות לרשות והיינו דוקא מה שהוא בדרך משא שנושא אותו אבל מלבושיו לא נקראו משא וה&quot;ה לכל התכשיטין שדרך האדם לישא אותם בדרך מלבוש מותרין דבטלין לגוף וחז&quot;ל גזרו על מקצת תכשיטין שראו בחכמתן שדרך בני אדם להסירן ולהראות לחבריהם או מה שהוא נוח ליפול מעליו וחששו שמא יעבירם בידו שלא כדרך מלבוש ד&quot;א ברה&quot;ר או שיכנסם לרה&quot;י ולכן אסרו לצאת בהם (ש&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ואמנם עכשיו שאין דרך להסיר ולהראות וגם שאין שומעין ההמון לקול מוכיחיהם וגם שאין לנו רה&quot;ר גמור בזה הזמן ולכן הסכימו הפוסקים שלא למחות למי שירצה לצאת בתכשיטין בין איש ובין אשה רק שיהיו דרך מלבוש וגם שלא יוציאו יותר ממה שצריך להם. ואמנם תכשיט כמחטין וכיוצא בהם שבדברים אלו בודאי ישמעו ולא יצאו במחטין רק מה שצריכין להעמיד קשוריהם אבל לא מה שתחוב בבגדיהם כמו בחול ומכ&quot;ש שלא ישאו בבגדיהם זייגר שאין זה דרך מלבוש (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
יש מקומות שנוהגים שעושים מפתח של כסף לסגור הבית ותולין הנשים אותן על צואריהם לתכשיט ומזה טעו ועושין תיק לברילין שקורין שפאקולין וזה אסור שהרי הברילין הם משא. ולשאת הברילין על החוטם במקום שאין עירוב אסור דילמא נפיל ודומה ממש לחיגר בסי' ז' (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
כל דבר שהוא מלבוש לאחד אעפ&quot;י שאין דרך בני אדם ללבוש כגון הבגדים הקשים כשקים וכיוצא בו שהרועים לובשים אותן מפני הגשמים מותר לכל אדם ללבשן אפילו בלא גשמים אבל דבר שאין שום אדם לובשו כגון תיבה וקופה ומחצלת אסור להוציא אפילו דרך מלבוש (סעי' כ&quot;א) וכן לבדים הקשים (סעיף ל&quot;ה) וכן מה שהוא מלבוש לאיש אסור לאשה לצאת בו ומה שהוא מלבוש לאשה אסור לאיש דנשים עם בפני עצמן וכן מה שהוא תכשיט לאיש אסור לאשה וכן להיפך. לפיכך המוצא תפילין בשבת בבזיון במקום שאין משתמרין מכניסן זוג זוג דרך מלבוש עד שיכניס כלם אבל אשה אסורה להכניסן שאין זה מלבוש גמור רק שהוא תכשיט לאיש ולכן אשה שיצאה בטלית מצוייצת חייבת אבל דבר שהוא מלבוש גמור לאיש מותר גם לאשה (סעי' מ&quot;ב במגן אברהם) ומה שהוא מלבוש לעניים מותר אף לעשירים ולכן מותר לאשה להתעטף בחתיכת בגד פשתים דרך מלבוש דהיינו שמכסה ראשה ורובה דחזי לעניים אבל על הצעיף לבד להציל מטינוף הגשמים אסור אבל אם כוונתה להציל שלא יצערו אותם הגשמים אע&quot;פ שנצלת עי&quot;ז גם מטינוף מותר. ונ&quot;ל דאיש אסור לכסות הכובע עם פאטשיילע אבל מותר לתת כובע בראשו להציל מטינוף הגשמים:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
הנשים הקושרות חתי' בגד שלא תתלכלך בדם נדותה אסור דאינו אלא להציל מטינוף ואסור אם אינו דרך מלבוש אבל מה שקושר' כדי שלא תפול הדם על בשרה ותכאיב לה מותר. וכן במוך הקשור ומהודק באזנה ובפלפל וגרגיר מלח ובכל בושם שנתנה לפיה בע&quot;ש ואם נפל אפילו ע&quot;ג כלי לא תחזיר דמחזי כמכוין להוציא (ש&quot;ג) ויוצאת באבן תקומה דהיינו אבן ידוע שלא תפיל את הולד כתב הט&quot;ז שהוא מה שקורין (שטערין שוס) וכן המשקל ששקלו כנגדו ואפילו לא נתעברה עדיין:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
החיגר או חולה שעמד מחליו שא&quot;א לו כלל לילך בלא מקל מותר לילך במקל בידו אבל אם אפשר לילך בלא מקל רק שהוא להשען עליו שילך יותר בטוב אסור. וכ&quot;ז במקום שאין עירוב אבל במקום שיש עירוב מותר אם הוא צורך קצת אבל בלא צורך כלל איכא זילותא דשבת (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
מי שאסור בכבלים הוי אצלו מלבוש ומותר לצאת בו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
מי שיש לו מכה בידו או בשר הגוף ונתן עליו רטייה מע&quot;ש מותר לצאת בו וכן מותר לכרוך על הרטייה סמרטוטין להחזיקו שלא יפול וקושרו ומתירו ברה&quot;ר ואם נפל הרטייה ממנו אסור להחזיר כדלקמן כלל ס&quot;ט סי' ט' אבל אסור לכרוך על הרטיה דבר שהוא חשוב אצלו כמו שעושין שכורכין פאטשיילע וכיוצא בו על הרטיה שכיון שהוא דבר חשוב לא בטל גבי רטיה משא&quot;כ סמרטוטין שאינו חשוב בטל לגבי רטיה. י&quot;א דמותר לכרוך על המכה דבר שאינו מרפא אפילו אם כורך רק כדי שלא ישרטו בגדיו המכה דבטל לגבי המכה ואפי' חתך באצבען בשבת ולא היה עליו מע&quot;ש. ודוקא דבר שאינו חשוב אבל דבר חשוב כמו פאטשיילע נ&quot;ל דלכ&quot;ע אסור דלא בטיל לגבי מכה והוי משאוי ויש אוסרין אם אינו בא אלא להגן שלא ישרוטו &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
מותר לצאת בטלית ודוקא כשמתעטף בו דרך מלבוש אבל אם מקפלו כך סביב צוארו כיון שאין זה דרך מלבוש במדינתינו אסור (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
מותר להגביה קצת בגדיו כשיש רפש וטיט שלא יתלכלך בגדיו אבל להגביה לגמרי אסור ולכן במקום שאין עירוב אסור לקפל הטלית ולהניח על כתיפו דהיוצא בטלית מקופלת חייב אלא יתעטף בו גופו ואף שיגביה קצת מותר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
במדינות שנוהגין לחגור בשני חגורות זעג&quot;ז שקורין אונטר גארטל כדי שיהיה נראה שחגור בחגור עב להתנאות אפשר דאין למחות אבל הנוהגי' כשצריכים ללכת לשוק וכורכין הפאטשיילע על החגור זה אסור לכ&quot;ע שנראה לכל שמערים להוציא הפאטשיילע ואלו שכורכין הפאטשיילע תחת הבגדים על המכנסיים אפשר שיש להתיר דכיון דלפעמים כשהחוט המחבר ומהדק המכנסיים רפוי קושרין אותו לפי שעה אף בפאטשיילע וא&quot;כ לא יחשדו אותו שכוונתו להערים ולהוציאו ומ&quot;מ גם בזה אני חוכך מאוד דכיון דאין דרך מלבוש בכך ואין דרך לחוגרו כלל וא&quot;כ אסור להוציאו ואותן הכורכין בפאטשיילע סביב צוארן במדינות שאין מנהג לכרוך סביב הצואר נ&quot;ל דאין זה דרך מלבוש ומ&quot;מ כיון שלפעמים כורכין בשביל הקור אפשר שאין למחות אם כורכין אותו בדרך מלבוש. אבל מה שכורכין פעם א' והקצוות תלוים למטה נ&quot;ל דאיסור גמור הוא אך בכ&quot;ז כיון שידוע שאין שומעין ונעשה להם כהיתר מוטב שיהו שוגגין ועכ&quot;פ יודיעו להם שיכרכו סביב הצואר בדרך מלבוש או על המכנסיים תחת בגדיו אבל על החגורה אין ספק שאסור &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
ראוי לירא שמים להחמיר שלא לילך בהענטשיך שמא יצטרך למשמש בגופו וישא אותם בידיו ויש מחמירין גם בארבעל שתוחב בו ב' ידיו ויש מתירין בזה משום שכשיצטרך ישאר על יד השניה:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
היוצא בטלית שיש בו ציצית א' או ב' פסולים חייב שהציצית אין נוי לבגד ולא צריך לבגד אלא כ&quot;ז שכולן כשירין כיון שמצותו בכך ואסור ללבוש הבגד בלא הציצית אז הם צורך הבגד משא&quot;כ כשאינן כשרי' דאז אף אותן שלא נפסלו מ&quot;מ הם פסולים דהא אסור ללבוש אם לא שיש בו ד' ציציות ואע&quot;ג שהציצית הם רק חוטין בעלמא ולא חשובין כלל ואם לא מחמת מצותן לא איכפת לאדם אם נפסקו או לא וא&quot;כ מהראוי שיהיו בטלים לבגד מ&quot;מ כיון דדעתו של אדם לתקן ציצית שנפסלו ולהשלים עליהם ונמצא שהן חשובין אצלו ולכן אינם בטלים לבגד ולכן חייב:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
ולכן צריך אדם ליזהר כשנפסק לו רצועה מרצועות בגדיו שקושר ב' הצדדים ומצד א' נשאר הרצועה וכן זוג קרסים שנפסק קרס א' אפי' שהן משיחה או חוט ברזל בעלמא ואין חשוב כלל אצלו הרצועה והקרס מ&quot;מ אסור לצאת באותו בגד כיון שדעתו להשלים ולתקן צד שנפסק וזה ישאר במקומו וא&quot;כ חשוב אצלו ואינו בטל לבגד ואם הרצועה הוא ממשי וכיוצא בו שהוא דבר חשוב אפי' אין דעתו להשלים מ&quot;מ אסור לצאת בו כיון שחשוב אינו בטל &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואם אילו חשוב כגון משיחה וקרס בעלמא וגם אין דעתו להשלים עליהם אזי בטל לגבי הבגד ומותר לצאת בו:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
כל דבר המחובר לכסות ודרכו להיות מחובר בו בטל לגבי בגד ומותר לצאת בו כגון הכיסין התלוים בו אבל אם חיבר שם דבר שאין דרכו בכך אסור ובמקום שגזרו שכל יהודי ישא חתיכת בגד געל וכדומה מותר לצאת בו ואפילו אינו תפור בו רק מחובר קצת: ולכן אותן הקאפעש שקורין קאפטור שהוא כמו כיס ותלוי בבגד מאחוריו לכסות בו הראש בשעת הגשמים מותר לצאת בו אבל אם יתפור בבגד פאטשיילע וכיוצא בו נ&quot;ל דאסור דדוקא במדינות שבזמן הש&quot;ע שהיה דרכן בכך היה מועיל כשתפרו אבל בזמה&quot;ז שידוע שאין אחד שיתפור פאטשיילע בבגד ואינו שייך כלל לבגד אסור. אפי' הוא תפור. ונ&quot;ל דכל דבר שדרכו בכך אפילו רק קשור בו בקשר של קיימא אע&quot;פ שאינו תפור מותר וכ&quot;ד שאין דרכו בכך אפילו תפור אסור ולכן לא מהני מה שקושרין פאטשיילע בחגורה והפאטשיילע תלוי בצדו כיון שאין שייכות לחגורה עם הפאטשיילע לא שייך לומר דבטל הפאטשיילע לגבי החגורה ואפילו תפירה לא מהני כיון דאין דרכו בכך אבל אם קשרו וחוגר בו סביב הגוף מותר דהוי כחגורה ארוכה כן נ&quot;ל בדינים אלו דהכל לפי הזמן &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt; והאחרונים כתבו דקשר של קיימא לא מהני אלא דוקא תפירה וצ&quot;ע (ועיין בש&quot;ג שסביב המרדכי דף ע&quot;ט ע&quot;א סי' ה'):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|נו|נז|נח|דין שביתת בהמתו}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל נז דין שביתת בהמתו&lt;/center&gt; =

==כלל נז'== 

דין שביתת בהמתו (סימן ש&quot;ה): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כתיב למען ינוח שורך וחמורך וגו' (התוס' ר&quot;פ במה בהמה כתבו דשביתת בהמה אינו אלא עשה דלמען ינוח ולאו דל&quot;ת כל מלאכה כו' קאי על מחמר וכ&quot;כ הרמב&quot;ם בפ&quot;ק אבל הר&quot;ן פ&quot;ק דע&quot;ז וריב&quot;ש סימן כ&quot;ד וכ&quot;כ הכ&quot;מ משמע דגם שביתת בהמתו הוא בלאו אלא דלכ&quot;ע אין לוקין וכ&quot;כ הלבוש שהוא לאו ובחנם השיגו בא&quot;ר וכ&quot;כ רש&quot;י פ&quot;ק דע&quot;ז דף ט&quot;ו ד&quot;ה גזרה בהדיא) הרי התורה הזהירה שגם בהמת ישראל תנוח בשבת ולא בהמה בלבד אלא אפי' עופות וכל בע&quot;ח ולכן אסור להנות לבהמתו שתצא בדבר שאינו לה לשמירה דהוי משא וכן בדבר שאינו אלא לנוי אסור אבל בדבר שצריכה לשמירתה הוו כמלבוש לאדם ומותר לצאת בה:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
לפיכך אסור להניח הסוס לצאת באוכף שעליו שקורין זאטל ולא באותו שקורין חאמעט ולא עוד אלא אסור אפילו להניח עליו האוכף והחאמעט אפי' בחצירו שנראה כאילו רוצה להטעין עליו משא וכן אסור ליטול ממנו האוכף בשבת שהוא טורח שלא לצורך אך אם יודע שהבעל עגלה לא יציית מוטב שלא ימחה בידו דמוטב שיהיו שוגגין וכו' וטוב לעשות ע&quot;י נכרי:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
מותר לצאת הסוס ברסן שקורין צוים או שקורין אברעץ אבל בשניהם אסור דדי לה בא' ואף שהחבל ארוך מותר לכרוך סביב צוארה דמשתמרת בזה שאם תברח יתפסנה בחבל אבל שור ופרה שאינן צריכין שימור אסורים לצאת בחבל סביב צוארם ואם טבעם לברוח וצריך לשמירה מותר:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אם רואה שהקור מזיק לסוס מותר ליתן עליו בגד לחממו ובלבד שלא ישען עליו דהוי משתמש בבע&quot;ח וכן מותר לפרוק המשא מן הבהמה משום צער בעלי חיים ובלבד שלא ישען עליה ואם המשא מוקצה מכניס ראשו תחת המשא ומסלק לצד אחד והוא נופל מאליו משום צער בעלי חיים:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
מותר לצאת באגד ושאר דברים שמונח על המכה:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אסור לצאת בזוג שקשור ברסן ואפילו בחצר אסור אם לא פקק הענבל ומשמיע קול:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
מותר למשוך הסוס בחבל שברסן ובלבד שלא יצא החבל למטה מידו טפח שנראה שנושא החבל וגם שלא יתלה החבל שבין הרסן ובין ידו עד למטה לטפח מן הארץ אלא יכרוך אותו סביב צוארו:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אין התרנגולים יוצאין ברצועות שקושרין ברגליהן לסימן או שלא תשבר כלים ונ&quot;ל דאם קושרין רגליה כדי שלא תוכל לברוח וכן סוסים שרועין בשדה וקושרין ב' רגליו יחד כדי שלא יוכל לברוח מותר דכל מה שעושה לשמירה הוי לה כמו מלבוש ובלבד שלא יקשור עקוד או רגול עקוד דהיינו שיקשור יד עם רגל ורגול היינו שקושר א' מרגליה כלפי מעלה שתלך רק על ג' שזה צער גדול לבהמה כן נ&quot;ל (מדתניא לא עקוד ולא רגול דוקא וכן בתרנגולים שכתבו הפוסקי' שהוא לסימן או שלא לשבור הכלים משמע אבל בשביל שלא תברח מותר):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
מה שקושרין פי העגל והעזים כדי שלא תינק אסור לצאת בו:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
מי שיש לו משרת נכרי ורוכב על בהמה בשעה שמוליך להשקותה א&quot;צ למחות ובלבד שלא יתן בגדים עליה אבל הרכיבה לא הוי משא דאדם נושא את עצמו ואינו אסור לישראל אלא משום שמא יחתוך זמורה או משום צער בעלי חיים וכיון שעושה זאת להשקותה והוא נכרי מותר:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אין מוזהר על תחום בהמתו לפיכך אם היתה חוץ לתחום שלה קורא לה והיא באה אבל אסור להביאה בידו דאין לה אלא ד' אמות:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
מותר למסור בהמתו לרועה אף אם יוציאה חוץ לתחום אבל בשבת אסור למסור לו ע&quot;מ שיוליכנה חוץ לתחום אבל בסתם מותר ואם מוליכין שוורים למקום אחר למכור אסור למסור להם בשבת דהוי כמתנה עמו להוליך חוץ לתחום אבל נתנו לו מע&quot;ש מותר אפילו אם יוליכנה חוץ לשלש פרסאות:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אסור להשכיר או להשאיל בהמתו לנכרי אם יודע שיעשה בה מלאכה בשבת אפי' אם מתנה עמו שתנוח בשבת כי אין הנכרי נאמן על זה כיון שהיא שכורה או שאולה אצלו לא מרתת לעשות בה מלאכ' אבל יכול להשכיר או להשאיל ולהתנות שיחזירנה לו קודם שבת (סימן רמ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
אם התנה עמו להחזירה קודם שבת ועכבה בשבת יפקירנה אף בינו לבין עצמו קודם השבת דבדיעבד אוקמי אדאורייתא דהפקר בינו לבין עצמו הוי הפקר ויש מתירין להשכיר על איזה ימים כדי שתהיה גם שבת בהבלעה ע&quot;י שיפקיר בפני שלשה בני אדם דכיון שהדבר מפורסם אין כאן חשד כיון שהכל יודעין שהפקיר (מגן אברהם בשם ב&quot;ח) ומ&quot;מ בע&quot;נ יחמיר בכ&quot;ז בין בשכירות ובין בשאלה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
אם ישראל שכר בהמה מנכרי מצווה ג&quot;כ על שביתתה דשכירות הוא ספק אם קניא או לא ומ&quot;מ מותר אז להשכירה לנכרי מע&quot;נ ודוקא ששכר הבהמה אבל אם שכר נכרי שיוליך לו משא למקום פלוני א&quot;כ לא שכר הבהמות שהרי הנכרי חייב במזונות ובאחריות ולא שכר דוקא בהמה זו א&quot;כ פשיטא דאינו מצווה כלל על שביתתו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
אין רוכבין ע&quot;ג בהמה דגזרינן שמא יחתוך ענף מן אילן להכותה ואם עלה ירד דמפני צער בהמה לא קנסינן (ש&quot;ה) וגם בלא&quot;ה יש בו איסור שביתת בהמה דכתיב למען ינוח:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|נז|נח|נט|דין מחמר ודין מי שחשכה לו בדרך ויש לו בהמה וחפצי'}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל נח דין מחמר ודין מי שחשכה לו בדרך ויש לו בהמה וחפצי'&lt;/center&gt; =

==כלל נח'== 

דין מחמר ודין מי שחשכה לו בדרך ויש לו בהמה וחפצי' (סימנים רס&quot;ו): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כתיב לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך וגו'. וקבלו חז&quot;ל דר&quot;ל מלאכה שנעשה בשותפות ע&quot;י אדם ובהמה דהיינו שמחמר אחר הבהמה ומנהיגה ע&quot;י קול וכיוצא בו ואין חילוק בין אם הוא בהמת ישראל או אפילו בהמת נכרי אף ע&quot;פ שאינו מצוה על שביתתה מ&quot;מ לאו דמחמר שייך גם בה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; לפיכך מי שבא בדרך וחשכה לו ע&quot;ש אם הסוסים של נכרי וגם בעל העגלה נכרי ירד מהעגלה ויניח כל החפצים מעליו בעגלה. ויזהר שלא יגעור בבהמה שתלך מקולו או שאר דברים שמחמתו הולך הבהמה כדי שלא יעבור על לאו דמחמר:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ואם בהמות של ישראל או שכר הבהמות מנכרי דשכירות קניא לחומרא ותשכח לו ירד מן העגלה. ואם יש שם נכרי המנהיג הבהמות יפקירנה כדי שלא יעבור על שביתת בהמתו דאע&quot;ג דבביתו אין לסמוך על ההפקר ועכ&quot;פ מדרבנן אסור בחשכה לו התירו לו אפילו לכתחלה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
ודוקא שהנכרי אינו מושכר לו כלל או שמושכר לו רק להנהיג הסוסים דאז אין הישראל מרויח כ&quot;כ שאף שהנכרי לא יסע עם הסוסים בשבת לא יצטרך לעשות לו מלאכה אחרת ושרי לדעת רמב&quot;ם לעיל כלל ג' סימן ה' אבל כשהנכרי הוא שכירו לכל המלאכות לא מהני אם מוכרו לו שהרי אסור לעשות מלאכה בשביל הישראל אא&quot;כ מכר לו גם הסחורה והעגלה או שיבטל השכירות מהנכרי ג&quot;כ (במגן אברהם סס&quot;י רמ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
ואף לאחר שעשה כל התירים הללו שמכר הכל לנכרי או הפקיר צריך ליזהר מאד שלא יתנו לנכרי שום דבר מהחפצים שלקחו מן העגלה בע&quot;ש כיון שחזרו וזכו בהם ואסור ליתן לנכרי בשבת ואפילו אם ימכרו הכל גם החפצים ויחזור הנכרי וישאיל החפצים לישראל הא אפילו חפצים של נכרי אסור ליתן לו להוציאם ומכ&quot;ש שיש כאן משום מראית עין שהכל יודעים שהם חפצים של ישראל ולכן לא מהני שום תקנה אלא שימסרו הכל לנכרי מע&quot;ש ויבטל השכירות מן הנכרי שלא יהיה עוד שכירו וימכור הסוסים לנכרי:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
צריך ליזהר שתהיה המכירה ע&quot;פ ד&quot;ת דהיינו הסוסים במשיכה ולפחות במסירה. ומשיכה דוקא בחצר של שניהם. ואם נתן בעל אכסניא רשות לשניהם להשתמש שם הוי כחצר של שניהם. ומסירה אינו קונה שם אלא דוקא ברה&quot;ר כמבואר בח&quot;מ סי' קצ&quot;ז קצ&quot;ח וגם יתן לו הנכרי כסף כמבואר בי&quot;ד סי' ש&quot;ך די&quot;א דמשיכה אינו קונה בנכרי וי&quot;א דכסף אינו קונה ולכן צריך שניהם ויתנה עמו שמקנה לו בכסף זה שנותן לו אויף גאב. ויזהר שיפסוק דמים של כל סוס וסוס דבלא פיסוק דמים אינו נקנה לו לא כמו שעושין שאומרים לנכרי אני מוכר לך הסוסים דזה אינו קנין כלל אלא צריך לפסוק דמים של כאו&quot;א לבדו ויתן לו אויף גאב והשאר יזקוף עליו במלוה וגם לא יתנה עמו שמוכר לו לשבת לבד אלא מכירה חלוטה ולא יסמוך אדם על מכירה אם לא ע&quot;י מורה הוראה שיכתוב לו שטר מכירה כדין ולכן נ&quot;ל דכיון דבזמה&quot;ז שאין שומעים לקול המורים ואם לא נתיר להם בדרך היתר יעשו בדרך איסור ורוב הסוחרים ובפרט בעלי העגלות אינם ב&quot;ת להיות בקי בדינים לכן יותר טוב להורות להם שיפקירו הבהמות ויפקירו בפני ג' בני אדם מע&quot;ש ויתנו שאפי' כשיקח בידו בליל שבת אינו רוצה לזכות בו עוד אלא שיהיה הכל של נכרי ויזהרו שלא יקחו מן העגלה מה שדעתם שיקח הנכרי בשבת אלא כל מה שלקחו מן העגלה ישאר בידם עד מוצאי שבת ויבטלו גם השכירות של הנכרי ואף שכ&quot;ז הוא דחוק ורחוק ובקושי גדול כיון שאין שומעין מוטב שיעשו בדרך היתר מה דאפשר ובדבר קל ישמעו לקול המורים. ונ&quot;ל עוד לעשות תקנה שיצטרך הבעה&quot;ג ליקח בכל ע&quot;ש כתוב וחתום משלשה בני אדם שהפקיר בפניהם כדי שיזכור להפקיר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
ודע דמי שחשכה לו והעגלה באה בשבת אם באה בשבת מחוץ לתחום אסור לטלטל הדברים שבעגלה חוץ לד' אמות ואם יש בה אוכלין ומשקין אסורין לאותו שבת כדין דברים הבאים חוץ לתחום בשביל ישראל כמו שנבאר בכלל ס&quot;ג וכלל ע&quot;ו וע&quot;ח:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
וכל ההתירים הנ&quot;ל לא שייך אם יהודי הוא מנהיג הסוסים שאם הוא מנהיג הסוסים לבד עובר משום מחמר ומכ&quot;ש שאם הוא רוכב עובר גם על שבות דדבריהם ולכן יש להזהירו שיניח כל חפציו בעגלה לאחר שהפקיר הכל וילך ברגליו אצל הסוסים ולא ישמיע קולו לגעור בסוסים ויותר טוב שיעמדו במקומם וישלחו למקום הסמוך ויביאו משם נכרי שיביא העגלות למלון ובזה יסולקו מכל המכשולים וכ&quot;ז כשהוא בתוך התחום אבל למי שהחשיך חוץ לתחום אין לו היתר כלל אם לא במקום סכנה:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
ודע דכל זה אם לאיזה סיבה נעשה לו עיכוב וקידש היום אבל אם במזיד מהלך בע&quot;ש נקרא רשע וצריך כפרה וסליחה כדין מחלל שבת:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
מי שחשכה לו והוא רוכב על החמור צריך לירד והרוכב חוץ לתחום עובר גם משום תחומין (סי' רס&quot;ו):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|נח|נט|ס|דינים הנוהגים בבהמה בשבת}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל נט דינים הנוהגים בבהמה בשבת&lt;/center&gt; =

==כלל נט'== 

דינים הנוהגים בבהמה בשבת (סימן שכ&quot;ד): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
אע&quot;ג דאסור לעשות רפואה לאדם בשבת כדלקמן כלל ס&quot;ט דגזרינן משום שחיקת סממנים אבל בבהמה אינו בהול כ&quot;כ ולא גזרינן ולכן מותר לעשות רפואה בשבת ולפיכך אם אכלה הבהמה הרבה מותר להריצה בחצר כדי שתתיגע וכן מותר להעמידה במים שתצטנן וכן מותר לסוך מכתה בשמן אם עדיין לא נתרפא המכה אבל אסור לעשות בשביל בהמה שום מלאכה דאורייתא או דרבנן אפילו היא מתה אבל מותר לומר לנכרי להקיז לה דם ולעשות לה שאר רפואות. ודוקא כשהיא חולה אבל להקיז לסוס בכדי שיאכל יותר אסור &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; (סי' של&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
כבר כתבנו במלאכת מרקד שאין כוברין המאכל שנותן לבהמה בכברה והוא מלאכה דאורייתא אבל מותר ליטול בכברה ונותן לפניה אע&quot;ג שהמוץ נופל מאליו מותר כיון שאינו מכוין ואין עושה פעולה לזה בידים:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
לא ימדוד השעורין לפני בהמתו אלא משער באומד הדעת:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
דיני גיבול מורסן כתבתי במלאכת לש סי' א':&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
האגודה של תבן שקושרים בב' וג' מקומות אם אינן קשר של קיימא מותר להתירו ולהניח לפני בהמה אבל אסור לשפשף בידים כדי שיהיה נוח לאכול דאסור להטריח בשביל בהמה מה שתאכל בלא&quot;ה אבל מה שאי אפשר לה לאכול בל&quot;ה מותר:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אסור לחתוך תבן דק דק שקורין סיצקע ובל&quot;א העקסיל ואפילו ע&quot;י נכרי אסור דהוי כטוחן. ונ&quot;ל דבדיעבד אם עשה נכרי מותר לבהמה דאין בזה אלא איסור דרבנן דהא בלא&quot;ה ראוי התבן למאכל בהמה (ועיין לעיל במלאכת טוחן בנ&quot;א סי' ב'):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
מותר ליתן מזונות לפני בהמה ועופות שמזונותן על האדם אבל אסור ליתן לפני דבורים ויונים שבשובך שאין מזונותן עליו:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
מותר להעמיד לבהמה על עשבים מחוברים כדי שתאכל מן המחובר דלא אסרה תורה שביתת בהמתו רק בדבר שיש לה צער ואדרבה בזה יש לה נייח. אבל נכרי שתלש עשבים בשבת אסור להעמיד בהמתו אצל העשבים ממש שגזרינן שלא יטלטל בידיו ויתן לה אבל מותר לעמוד בפניה שלא תוכל לנטות ותצטרך לאכול מהם ואם ליקט בשביל ישראל או מילא מים עיין לקמן בדין אמירה לנכרי סימן ח':&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
אסור לגרוף האבוס אפי' הוא כלי דשמא יהיה אבוס בקרקע ויבא לידי השוויית גומות ואסור לסלק התבן מלפניו שיש שכבר נמאס ואינו ראוי לאכילה:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
בהמה שנפלה לגומא שבחצר וירא שמא תמות שם אפשר יש לסמוך על הש&quot;ג להתיר טלטול מוקצה דאין לה שרש מה&quot;ת משום צער בעלי חיים ואם הוי בכרמלית ופשיטא ברה&quot;ר דיש שם ג&quot;כ איסור הוצאה אסור להוציאה בידים וע&quot;י נכרים לכ&quot;ע מותר להוציאה אפי' ברה&quot;ר משום צער בעלי חיים דהוי דאורייתא (עיין בש&quot;ע סי' ש&quot;ה בש&quot;ג פ' מפנין מתיר להוציאה בידים אם א&quot;א בענין אחר ומדמה זאת לחולב ע&quot;י נכרי וצ&quot;ע דהתם דוקא ע&quot;י נכרי מותר):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
מותר לומר לנכרי שיחלוב בהמות בשבת משום צער בע&quot;ח והחלב אסור בו ביום אפי' בטלטול אלא הנכרי יעמידנה במקום המשתמר (ש&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
מותר לומר לנכרי להמרות האוזות פעם א' ביום משום צער ב&quot;ח. ואם ליכא נכרי שרי ע&quot;י ישראל וטוב לעשות ע&quot;י קטן (שם במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
כל הדברים שנתבאר בכלל צ&quot;ז סי' ה' ו' דמותר בי&quot;ט לעשות לבהמה לילדה ולסעדה אסור בשבת (של&quot;ב):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|נט|ס|סא|דין עשיית חפציו שאין בהם מלאכה}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל ס דין עשיית חפציו שאין בהם מלאכה&lt;/center&gt; =

==כלל ס'== 

דין עשיית חפציו שאין בהם מלאכה (בסימנים ש&quot;ו וש&quot;ז): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כתיב וכבדתו מעשות דרכיך שלא יהא הלוכך בשבת כמו בחול לפיכך אין לרוץ בשבת כ&quot;א לדבר מצוה ואפילו בחול לא יפסיע פסיעה גסה דהיינו יותר מאמה ומ&quot;מ בחורים המתענגים בקפיצתם ומרוצתם וכן לראות כל דבר שמתענגים בה מותר. היה הולך והגיע לאמת המים יכול לדלג ולקפוץ עליו ומוטב שידלג ממה שיקיפנה מפני שמרבה בהילוך ואם אינו יכול לדלג מוטב שיקיפנה משיעבור במים שמא יבא לידי סחיטה (ש&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
וממצוא חפציך דרשו חז&quot;ל חפציך אסורין אפילו בדבר שאינו עושה שום מלאככה לפיכך אסור לאדם להלך בחפצו בשבת אפילו בדבר שאינו עושה שום מלאכה וגם אינו מדבר שום דבר אם הדברים ניכרים שעושה כן בשביל חפצו שיהיה מוכן לעשות במוצאי שבת אבל אם אינו ניכר כלל וגם אינו משלים חפצו בשבת רק שמזמין א&quot;ע שיהיה מוכן למ&quot;ש מותר (סי' ש&quot;ז). לפיכך אסור לאדם להלוך בתוך שדותיו וגנותיו לראות מה הן צריכין ואיך הן פירותיהן וכן שאר נכסיו וכן לא יטייל למצוא סוס וספינה או עגלה לצאת בהן למחר שהרי זה עוסק כחפציו בשבת ואעפ&quot;י שאינו ניכר כלל אסור &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
וכן אין מחשיכין על התחום לשכור פועלים או לתלוש פירות או אפי' אם יש שם פירות תלושין להביאן רק שהם מוקצה או להביא עגלה וכיוצא בו מכלים האסורים לטלטל בשבת או להביא בהמות ועופות קטנים שא&quot;א להם שילכו אא&quot;כ יטלטלם בידים וזה אסור בשבת וכיון שמחשיך בסוף התחום ויושב שם עד שתחשך ניכר הדבר שהלך לשם כדי שיהיה מוכן לעשות חפציו במ&quot;ש ונמצא שהלך לעשות חפציו מה שא&quot;א לו להשיג בשבת (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אבל מותר להחשיך אפי' בסוף התחום להביא במ&quot;ש בהמה גדולה שאפשר לה לילך ברגליה שכיון שיש צד היתר להביאה בשבת אף על פי שעומדת חוץ לתחום יקרא לה ותבוא אליו שאין אדם מוזהר על בהמתו שלא תלך חוץ לתחום ובלבד שלא יביאנה בידו כמבואר בכלל ע&quot;ח וכן מותר להחשיך להביא פירות התלושין מע&quot;ש שאין בהם מוקצ' וכיוצא בו שגם בזה יש צד היתר להביאן בשבת ע&quot;י מחיצות בני אדם וכיוצא בו וכן מותר להחשיך להיות מזומן ללכת חוץ לתחום לשמור שם פירות שהרי מותר לשמור פירות בשבת אם הם בתוך התחום ואין זה כעוסק בחפוציו שלא נאסר אלא לקנות לעצמו חפצים שאין עתה מצויים או להשתכר ולהרויח ולהטפל בהבאה שתבא לידו אבל לשמור ממונו שכבר בא לידו שיעמוד כמו שהוא מותר (רמב&quot;ם פ' כ&quot;ד הל' ח') ואף שיתלוש אח&quot;כ ג&quot;כ פירות מותר כיון שלא היתה כוונתו לכך (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
וכן מותר לטייל בגנתו שהוא בתוך התחום לתלוש פירו' או במקום שיש שם בעלי עגלות וספנין שהוא בתוך התחו' ומקום שדרך בני אדם לטייל שם אף מי שאינו צריך לשכור אותם ולכן אף שכוונתו שימתין שם עד שתחשך ולשכור אותם או לתלוש פירות מותר שכיון שדבר זה אינו ניכר כלל הוי כמו הרהור בעסקיו דמותר ואינו דומה לטיול למצוא עגלה וספינה בסימן ב' דהתם עוסק בעסקיו ממש אבל הכא אינו עוסק עכשיו בעסקיו כלל שהרי כבר יודע שיש שם עגלה וספינה רק להשכיר אותם וכיון שאינו ניכר מותר וכן מותר לילך לעיר שהוא בתוך התחום כדי שיכול לעסוק במלאכתו לתפור וכיוצא בו תיכף משחשיכה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
כללו ש&quot;ד אם הוא עוסק בעסקיו אסור אפילו אינו ניכר והוא בתוך התחום ואם אינו עוסק בעסקיו אלא רוצה להמתין עד שחשיכה אם ניכר אסור ואם לאו מותר. ודוקא בתוך התחום אבל חוץ לתחום וא&quot;כ מה שיעשה בסוף התחום עי&quot;ז ניכר שרוצה לעסוק בעסקיו אם הוא דבר שאין לו היתר לעשות בשבת אסור כן הוא דעת רוב הפוסקים אבל דעת המ&quot;א דאפילו לעיין נכסיו אינו אסור אא&quot;כ ניכר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
מדכתיב עשות חפציך משמע דוקא חפציך אסור אבל חפצי שמים מותר ולכן מותר להחשיך על התחום אם צריך לדבר מצוה וכן יכול לומר לחבירו שיחשיך לדבר מצוה שילך למקום פלוני ליקח שם צרכי מצוה ואם לא מצאת במקום פלוני לך למקום פלוני ואם לא מצאת במנה קח במאתים דכיון דצרכי מצוה הוא מותר ובלבד שלא יחשוב עמו שלא יאמר כבר מגיע לך כך ועכשיו מגיע לך כך. וכן אסור לומר לו ובלבד שלא תחן יותר מסך זה דאמירה זו אינה אלא להנאתו והוי חפציו ואפילו השליח נכרי אסור לומר לו שיביא היום ואם הביא דינו כדאיתא בכלל ס&quot;ב אבל מותר לומר לו שילך היום להביא למחר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
השוכר את הפועל לשמור לו או שאר דבר המותר בשבת אסור לו לקבל שכר שבת בפני עצמו וכן המשכיר בהמה לחבירו או כלום אסור לו לקבל שכר שבת אבל אם שכרו לשבוע או לחודש מותר לקבל בהבלעה והחזנים המשכירים עצמם להתפלל לשבתות ויו&quot;ט לבד חשבינן זה לצרכי מצוה ולכן המנהג להקל אעפ&quot;י שיש לפקפק אך מה שנוהגים הסוחרים לשכור יהודי לשמור העגלות מן גניבה הדבר קשה איך הסוחר עובר על לפני עור כיון שיודע שודאי יקבל שכר שבת ולכן ראוי שיתנה עמו שישמור גם ביום עש&quot;ק ובמוצאי שבת קודש איזה שעות דאז הוי כשכר שבת בהבלעה ומ&quot;מ אם מנכה לו כשלא ישמור לו בשבת לא הוי בהבלעה (עיין כתובות ס&quot;ד ע&quot;ב בתוספות שם) (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
נכרי שבא ליטול משכונו מישראל בשבת וישראל אחר רוצה להיות ערב י&quot;א דאסור משום ממצוא חפציך ובין השמשות יש להתיר (מגן אברהם סימן שכ&quot;ה) ואם הנכרי רצה להחליף משכון בשבת מותר ובלבד שיוציאנו הנכרי דרך מלבוש כמבואר לקמן כלל ס&quot;ב סי' י&quot;ג:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
אסור למדוד שום דבר ומדידת מצוה מותר ודוקא כשאינו לצורך מקח וממכר אבל לצורך מקח וממכר אפילו לדבר מצוה אסור (סי' ש&quot;ז) ומותר לשער ע&quot;פ אומדנא למראה עיניו איסור בששים (וכן הוא בתה&quot;ד ובאו&quot;ה) אפילו נתערב מע&quot;ש ולא נודע לו עד שבת וכן יבש ביבש שנתערב מותר להשליך א' דאינו אלא חומרא (סי' שכ&quot;ג מ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) ונ&quot;ל דוקא לצורך השבת:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
יש מחמירין ליתן לחבירו מתנה דדמי למקח וממכר שהרי יוצא מרשותו ואפילו לחייב לחבירו ליתן לו כך וכך אבל צדקה מותר (סימן ש&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אסור ליתן משכון לחבירו אא&quot;כ הוא לצורך מצוה או לצורך שבת ולא יאמר לו הילך משכון אלא נותן סתם (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אין לוין ואין פורעין בשבת ואין שמין דבר בשבת כמה היא שוה (ועיין כלל ל&quot;ח סימן ו') ומי שנשבע לפרוע לחבירו ליום פלוני והגיע הזמן בשבת יתן לו מטלטלין ששוין בודאי כדי חובו או יותר דשוה כסף ככסף וכיון שעושה כן לקיים שבועתו הוי חפצי שמים. ואם נשבע שיפרע לו דוקא במעות אם יש לו מעות יתן לו על ידי נכרי ואם אין לו מעות יאמר לנכרי לשום או יקח כלי אחר ויאמר זה כזה אם הם שוים ואז לאחר שבת ישומו אותו והמשאיל לחבירו דבר מאכל בשבת או שפורע לו דבר מאכל המגיע לחבירו לא יאמר לשון הלואה ופריעה אלא תן לי או החזיר לי וכן הפורע יאמר הנני מחזיר לך או הילך אבל שלא לצורך השבת אסור ליתן משכון ופשיטא ליתן מתנה או להקנות בקנין גמור אגב סודר דכל זה דומה למקח וממכר (שם) ולהשאיל לנכרי בשבת מבואר לעיל כלל ג' סימן כ&quot;ב:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
אע&quot;ג דאין נותנין קללה בשבת מ&quot;מ חכם לכבודו או למי שחילל השבת מותר לקללו. וכן מותר לקרות מתוך הכתב מי שהוא מקולל עפ&quot;י ב&quot;ד משום חובותיו דכ&quot;ז הוא כצרכי רבים וכן מותר להתיר מקוללי צבור אע&quot;פ שאינו לצורך שבת (ועיין בא&quot;ר סי' ש&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
מציעין המטות לצורך השבת ליפות הבית אבל לא משבת למוצאי שבת (ש&quot;ב) ואין להביא יין להבדלה בשבת אם לא שא&quot;א להשיג במ&quot;ש:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
מפירין נדרים בשבת דהיינו הבעל לאשתו ובתו נערה אפי' נדרים שאינן לצורך השבת דאם לא יפר היום לא יוכל עוד להפר אבל אין מתירין נדרים אא&quot;כ הם לצורך השבת ואפילו היה לו פנאי להתיר מע&quot;ש. ושלא לצורך השבת אסור וכן לכל דבר מצוה אף על פי שאינו לצורך השבת מותר דהוי חפצי שמים. ולכן אם נשבע על דבר והגיע הזמן בשבת יכולין להתירו ע&quot;י פתח וחרטה (סימן שמ&quot;א):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|ס|סא|סב|דברים שאסורין לדבר בהם בשבת}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל סא דברים שאסורין לדבר בהם בשבת&lt;/center&gt; =

==כלל סא'== 

דברים שאסורין לדבר בהם בשבת (בסימנים ש&quot;ז): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
מדכתיב וכבדתו כו' ודבר דבר ש&quot;מ שלא יהיה דבורך של שבת כדבורך של חול הלכך אסור לומר דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלוני אקנה למחר ואפילו בשיחת דברים בטלים אסור להרבות ואפילו ספרי חכמה גדולי הפוסקים אוסרים מללמוד ואסור ללמוד בשבת וי&quot;ט זולת דברי תורה ולכ&quot;ע אסור לקרות במליצות ומשלים של שיחת חולין ואפילו אין בהם דברי חשק ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים לא תפנו אחר דעתכם שהדברים האלו מושכין לבו של אדם ומבטלין ממנו יראת שמים ומכ&quot;ש ההולכים לבתי טרטיראות שקורין קאמדיעא ואוי להם לנפשותם דמגרי יצר הרע בנפשם וכ&quot;ש הקורא בדברי חשק דמגרי יצר הרע ולכן כל אדם ירחיק מהם בחול ומכ&quot;ש בשבת (סי' ש&quot;ז). ובקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת ומ&quot;מ לא יאמר לו כדרך שאומר בחול אלא אומר לו שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובים ושבתו בשלום. וכן מותר לנחם אבלים:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אסור לשכור פועלים ואפילו לעשות המלאכה אחר שבת ואפי' לדבר מצוה אסור דאע&quot;ג דמותר לדבר בחפצי שמים כגון חשבונות של מצוה ולחשוב מה שצריך לסעודת מצוה ולפסוק צדקה ואפי' להקדיש כלי לבהכ&quot;נ אע&quot;ג דדמי למקח וממכר מ&quot;מ כיון דהקדשות דידן אין בו מעילה ויש לכל ישראל חלק בהן אם כן לא יצא מרשותו לגמרי וכן מותר לפקח על עסקי רבים ולשדך התינוק וללמדו ספר וללמדו אומנות דכל זה הוי חפצי שמים מ&quot;מ אסור לשכור מלמד או לפסוק שכירות דכ&quot;ז הוא כמקח וממכר וזה אסור אפי' לדבר מצוה ולא הותר אלא לשאלו אם רוצה להשכיר עצמו והתפקחות בדברים אלו וכן כל שבות אסור אפי' לדבר מצוה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
מי שיש לו חוב אצל נכרי ונודע לו בשבת שילך מן העיר ואפשר שלא ישוב עוד מותר לילך בשבת לקבול לפני המושל שיפרענו דבמקום פסידא לא גזרו (א&quot;ר סס&quot;י ש&quot;ז) ואם צריך לעבור בספינ' קטנה והוא הפסד ברור אם לא יעבור אפשר דיש להתיר (עיין בהל' סוכה בנ&quot;א) ועיין לעיל כלל מ&quot;ד סי' כ'. וכן נכרי שהיה תפוס בשביל יהודי שחייב לו מותר לומר להמושל לקבל ערבו' מנכרי אחר אבל לא יאמר שיכתוב זאת בערכאו' (א&quot;ר שם) ונ&quot;ל דאם מעצמו כותב אין לחוש ונ&quot;ל דמיירי דאל&quot;כ יבא לידי פסידא עיין לעיל כלל ל&quot;ז סי' ה' &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אסור לחשוב חשבונותיו ואפילו לצורך אחר אפילו אם כבר עברו אם עדיין יש צורך בו כגון שלא סילק עדיין שכר פועלים ומחשב אם מגיע להם או כמה מגיע להם אבל חשבונות שאין בהם צורך כלל לא לו ולא לאחר מותר ומ&quot;מ מטעם שיחה בטילה יש לאסור (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
מדכתיב ודבר דבר אמרו חז&quot;ל דבור אסור והרהור מותר אלא משום עונג שבת מצוה שלא יחשוב כלל בעסקיו ויהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה ולפיכך מותר לומר לחבירו או לנכרי הנראה וטוב בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב אע&quot;פ שמתוך כך מבין שצריך לו לערב לשוכרו דאינו אלא כהרהור אבל לא יאמר לו היה נכון עמי לערב דזה דבור ממש (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
יכול לומר לחבירו לכרך פלוני אני הולך למחר בא עמי ובלבד שלא יזכיר לו שכירות ואפי' אינו פוסק שכירות אלא אפי' להזכיר שם שכירו' אסו' (כדמוכח מסי' ב' ללמדו אומנות) דכל דבר שיש למצוא צד היתר בשבת מותר לומר והרי יש צד היתר ללכת אפילו כמה פרסאות אלו היה שם בתים סמוכים זה לזה או מחיצות של ב&quot;א אבל אסור לומר לכרך פלוני אני רוכב או נוסע בעגלה למחר שהרי אין שום צד היתר לרכוב ולנסוע בעגלה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
וכן מותר לומר לחבירו הבא לי דבר זה למחר שהרי יש צד היתר להביאו ע&quot;י מחיצות אילו היה שם ואפילו אם הוא מונח חוץ לתחום &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; אבל אם הדבר מוקצה אפילו הוא בתוך התחום אסור שהרי אין היתר להביאו בשבת ומכ&quot;ש כשהפירות מחוברין אפילו הם בתוך התחום אסור לומר להביא דאף ע&quot;ג דמותר להחשיך כמו שנתבאר בכלל הקודם סי' ד' דהתם האיסור משום עשיית חפציו וכיון שאינו ניכר ואינו אומר דבר לא מקרי חפצך אבל הכא הדבור הוא האיסור (ט&quot;ז ומגן אברהם שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
שטרי הדיוטות דהיינו שטרי חובות וחשבונות אסור אפילו לעיין בהם שאסרו חכמים לעיין וכ&quot;ש לקרות בשום דבר כדי שיהיה לבו פנוי לקרות בתור' וי&quot;א גם לעיין באגרות שכבר קרא אותם ואם מקפיד על אגרת להשתמש בו כדרך הסופרים המניחים אגרותיהם במקום מוצנע שלא יאבדו א&quot;כ הם מוקצה ואסור לטלטלם. ואגרת שנשתלח לו ואינו יודע מה כתוב בו מותר לעיין בו ולא יקרא בפיו. ויזהר שלא יאמר לנכרי לפותחו אלא יאמר שלא יכול לקרות וממילא יבין הנכרי לפתחו. ויזהר שאם בא מחוץ לעירוב שלא יקח מיד הנכרי אלא הנכרי יניחנו על השלחן (ועיין לעיל במלאכת קורע בנ&quot;א סי' ג') ופשיטא דאסור לקרות הכתב שתחת הצורות (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
אסור לקרות מתוך הכתב כמה אנשים שזימן לסעודה או כמה כלים ומאכלים הכין דשמא ימחוק וגם שמא יקרא בשטרי הדיוטות. ודוקא לבעל הבית אבל השמש הקורא דליכא למגזר שמא ימחוק כבר נהגו להתיר (עיין לעיל במלאכת מוחק סי' ג' בנ&quot;א) וסבירא להו דלא גזרו בזה משום שמא יקרא בשטרי הדיוטות כיון דהוא צרכי מצוה וכ&quot;ש דמותר לשמש להכריז כרוז בבית הכנסת מתוך הכתב (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
במקום פסידא מותר לדבר צרכיו בין עם ישראל ובין עם נכרי (ב&quot;ח בתשובה סימן קמ&quot;ו ועיין בנ&quot;א סי' א'):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
בענין הכרזת מצות בבהכ&quot;נ והכרזת יין וקרקעות עיין בסי' ש&quot;ו דיש אוסרין ויש מתירין ובמקום שנהגו היתר אין למחות בידם:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|סא|סב|סג|דין אמירה לנכרי בשבת}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל סב דין אמירה לנכרי בשבת&lt;/center&gt; =

==כלל סב'== 

דין אמירה לנכרי בשבת (סימן ש&quot;ז): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כל דבר שאסור לעשית או לדבר אסור ג&quot;כ לומר לנכרי לפיכך אסור לומר לנכרי לשכור לו פועלים שיעשו מלאכה אחר שבת ונ&quot;ל דאפילו לומר לו בשבת שישכור פועלים לאחר שבת אסור &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ואפילו לומר לו קודם שבת לעשות איזה דבר שאסור לישראל לעשות בשבת אסור ואפילו אם אינו אומר בפיו אלא שמרמז לו בידו או שאומר לו בלשון שיבין כגון שרוצה שיסיר הפחם שבראש הנר ואמר לו קנח חוטמך כדי שיבין הנכרי אסור כיון שאומר לו בלשון צווי אבל מותר לומר לו שלא בלשון צווי כגון שאומר הבית חושך וכן כשרוצה לקרות אגרת חתומה ואמר איני יכול לקרות וכל כיוצא בזה (ט&quot;ז ומגן אברהם) וכן מותר לומר לו אחר השבת למה לא עשית כך בשבת כדי שיבין שבשבת הבאה יעשה כך (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
ודוקא בדבר שאין גוף ישראל נהנה ממנו כמו פתיחת אגרת וכן מותר לומר לנכרי למה לא כבית הנר כדי שיכבה בשבת הבאה וכל זה אינו צריך למחות בידו מלעשות אבל אסור לומר לו למה לא הדלקת נר בשבת שהרי אפילו הדליק מעצמו אסור לישראל להנות ממנו אבל מותר לומר לו למה לא הרבית נרות או הוספת שמן בנר כדי שיעשה כן לשבת הבאה כדלקמן בכלל שאח&quot;ז סי' ז' &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אסור לומר לנכרי הילך בשר או ד&quot;א ובשל איתו לצרכך כיון דאסור לישראל לבשל אסור לומר לנכרי ודוקא כשהבשר של ישראל אבל מותר לומר לו בשל בשר שלך וכן נכרי שהביא חפציו לבית ישראל בשבת אפילו הן דברים המוקצים ואפילו הביאם לישראל מותר לומר לו הניחן בזוית זו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
סחורה הנפסדת בשבת ע&quot;י גשמים או ד&quot;א או שנתרועע חבית של יין ותלך לאיבוד מותר לקרות נכרי אע&quot;פ שיודע בודאי שהנכרי יציל ממונו ויתקננו דכיון שהוא היזק הבא פתאום לאדם והוא אינו מצוה לנכרי התירו וכן מותר לומר כל המציל אינו מפסיד (עיין בסי' של&quot;ד וסימן ש&quot;ז) וגדולה מזה התירו במקום הפסד דמותר לישראל לעשות מלאכה דרבנן כלאחר יד דהיינו ע&quot;י שינוי ודוקא בצנעה במקום שאין רואין אותו אבל בפרהסיא או במקום רואין אסור לישראל עצמו אפילו בשבות כלאחר יד דאע&quot;ג דכל שאסור מפני מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור דוקא בדבר שאם יראה יחשדוהו שעושה איסור דאורייתא אבל בדרבנן מותר בצנעה (ט&quot;ז סי' רמ&quot;ג וכ&quot;כ תוס' (סי' של&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
דבר שאינו מלאכה ואינו אסור לעשות בשבת אלא משום שבות מותר לישראל לומר לעשותו בשבת דהוי שבות דשבות דאמירה לנכרי אינו אסור אלא משום שבות וגם המלאכ' בעצמה אינה אלא איסור דרבנן דהוי נמי שבות ודוקא במקו' הפסד גדול או לצורך מצוה או במקצת חולי אבל בלא&quot;ה אסור אפי' שבות דשבו'. ואמירה לנכרי במלאכה דאורייתא אפי' במקום מצוה כגון להדליק נר ללמוד ולהתפלל וכיוצא בו אסור ולא התירו אלא שבות דשבות (סי' ש&quot;ו) ויש נוהגים היתר גם בזה עפ&quot;י דעת מקצת פוסקים ומוטב שיהיו שוגגין כו' (מגן אברהם סי' רע&quot;ו) ויש שרוצים לומר שאפילו להאוסרים לומר לנכרי להדליק הנר ללמוד אבל כשהדליק מעצמו מותר לללמוד באמרם מצות לא ליהנות נתנו כבר כתב הריב&quot;ש הי' שפ&quot;ז בשם הרמב&quot;ן דזה לא שייך אלא כעין תקיעות וטבילה כדאיתא בגמרא דבר שאין הגוף נהנה ממנו כלל אבל כשהגוף נהנה ממנו כגון ללמוד או לאכול בפני הנר אסור דעכ&quot;פ הגוף נהנה ודבר ידוע שהגוף נהנ' מן הנר אף כשלומד:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
ולפיכך אסור לומר לנכרי להביא שכר וכיוצא בו דרך רה&quot;ר ואפילו ברה&quot;ר שלנו אף אם נאמר דאין לנו רה&quot;ר והוי שבות דשבות שלא התירו אלא לצורך גדול. ומ&quot;מ אם אין לו לשתות כלל בשבת אפשר דשרי דכיון דישראל היה יכול לילך לשם לשתות לא מהני מעשיו דנכרי כ&quot;כ. אבל בלא זה אף שהוא רוצה להתענג לכבוד שבת אסור &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; אבל מחוץ לתחום אסור אפילו בדיעבד (סי' שכ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
וכן הנכרי שליקט עשבים אפילו בשביל ישראל אם הוא בענין שהבהמה היתה יכולה לילך שם בעצמה לאכול מן המחובר מותר לומר לנכרי שיאכילנה לבהמתו אם אין לה מה לאכול וכן אם אין לה מים מותר לומר לנכרי למלאות מן הבור אע&quot;פ שמוציא מרה&quot;י לכרמלית משום צער בע&quot;ח אבל בלא&quot;ה אסור. ודוקא פעם א' ביום &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt; ועיין לעיל כלל נ&quot;ט סי' י&quot;א דמותר לומר לנכרי לחלוב הבהמות בשבת (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
מותר לומר לנכרי ליטול נר דולק ולילך עמו דאינו אלא טלטול וגם הנכרי צריך לו (סי' רע&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
בארצות הקרות מותר לומר לנכרי להבעיר מדורה ולהחם הבית דהכל חולין אצל צנה ומכ&quot;ש בשביל קטנים וכשאין הקור גדול ראוי ליזהר לצורך גדולים והעולם נוהגין היתר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt; ומ&quot;מ אסור לומר לוהלהסיק אחר חצות היום כדי שיהיה חם במ&quot;ש דשבות קרובה התירו אבל לא לצורך מחר אך י&quot;ל כיון דחשבינן קור לחולי מותר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
מותר לומר לנכרי לתקן את העירוב שנתקלקל בשבת כדי שלא יבואו רבים לידי מכשול וכדאי הוא בעל העיטור (בסי' רע&quot;ו) לסמוך עליו להתיר שבות דאמירה אפי' במלאכה דאורייתא. במקום מצוה דרבים (תו&quot;ש בשם תשו' מ&quot;מ):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
נכרי המביא תבואה לישראל בחובו והישראל נותן לו המפתח לאוצרו והנכרי מודד ומונה לשם יש מתירין דנכרי במלאכת עצמו עוסק דאינו של ישראל עד אחר המדידה ונ&quot;ל שהישראל מותר לעמוד במדידה שלא יטעה אותו ובלבד שלא ידבר עמו כלום מזה אבל אם התבואה של ישראל אסור לומר לנכרי לפנותו וה&quot;ה בכל מוקצה דעכ&quot;פ הוי שבות דשבות וכן מותר לישראל לעמוד בשעה שחולבים בהמתם או שעושים גבינות ליקח מהם אחר שבת כיון שעדיין אינו של ישראל (ססי' ש&quot;ז כדלעיל כלל ג' סי' כ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
נכרי שיש לו משכון ביד ישראל ובא ליקח בשבת בין שמניח המעות או שמניח משכון אחר מותר להחזיר לו דאין זה מקח וממכר וטוב שלא יגע ישראל במשכון כלל. ודוקא כשהוא מלבוש דאז ילבישנו הנכרי או במקום שמותר לטלטל אבל במקו' שאין עירו' כיון שהי' ממושכן ביד ישראל מחזי כחפצו של ישראל וכשיוציא הנכרי בשבת מחזי שהישראל צוה לו להוציאו אבל חפץ של נכרי שאינו ממושכן כלל לישראל מותר להניח לנכרי שיוציאנו שהרואה יאמ' שהנכרי הכניסו ומוציאו אבל אם הנכרי בחוץ לא יושיט לו הישראל אפילו כשפושט ידו לפנים דהרואה שהנכרי עומד בחוץ ומוציא יאמר שהישראל נתן לו (שכ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
מותר ליתן לנכרי מזונות שאפשר שיאכלנו בביתו אבל הרבה או שארי דברים אסור ליתן לו ובכל ענין אסור ליתן ליד הנכרי שא&quot;כ הרי ישראל עושה עקירה לצורך הוצאה וזה אסור (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
לצורך מצוה כגון להוציא חמץ מביתו או שהנכרי אלם או משום דרכי שלום מותר ליתן לפניו או לשלוח ע&quot;י נכרי. ובלבד שלא יתן לתוך ידו שלא יעשה עקירה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
נכרי שקנה סחורה מישראל בע&quot;ש ובא ללקחה בשבת אם אינו לצורך גדול יש לאסור ליתן לו להוציא אפילו במקום שיש עירוב שיחשדוהו שמכרה לו בשבת (סי' רמ&quot;ו במגן אברהם ס&quot;ק ו' ובסי' שכ&quot;ה ס&quot;ק ד') (ועיין לעיל כלל ג' סי' כ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
אסור לומר לנכרי שילך חוץ לתחום בשבת אחר קרובי המת שיבואו להספידו אבל חולה דתקיף ליה עלמא ואמר שישלחו בעד קרוביו מותר לשכור נכרי לשלחו (סי' ש&quot;ו):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|סב|סג|סד|דין נכרי שעשה מלאכה בשביל ישראל:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל סג דין נכרי שעשה מלאכה בשביל ישראל:&lt;/center&gt; =

==כלל סג'== 

דין נכרי שעשה מלאכה בשביל ישראל: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
נכרי שעשה מלאכה לעצמו בשבת אם הוא דבר דלא שייך בו מוקצה וגם ל&quot;ש בו שמא ירבה בשביל ישראל וגם אינו דבר רגיל ותדיר שנחוש שאף שלא ריבה בשבת זו מכל מקום מרגילו שלשבת הבאה ירבה בשביל ישראל מותר לישראל ליהנות ממנו בשבת לפיכך נכרי שהדליק נר בשביל עצמו או שחימם הבית בשבילו מותר לישראל להנות ממנו דלא שייך שמא ירבה דנר לאחד נר למאה וגם לא חיישינן שמא ירגילו לשבת הבאה להדליק בשביל ישראל לבדו דזה לא חיישינן דדוקא שמא ירבה חיישינן אבל לעשות בשבילו לא חיישינן. וכן אם מילא מים לשתות מבור רה&quot;י מותר לישראל לשתות דאין דרך להרבות דבדלי א' דולה הרבה אבל נכרי שהדליק מדורה בשבילו יש אוסרין להתחמם נגדו דכיון שהוא יושב אצל הנכרי נעשה כמכירו ואז חיישינן שיחתה האש להתקרב לישראל ויש מתירין גם בזה (סי' שכ&quot;ה וסי' רע&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
נכרי שבישל מים או (טייע וקאווע) בזה יש חשש שמא ירבה לבשל ולכן אם מכירו אפילו שלא בפניו אם יודע שהישראל צריך לזה אסור ולא עוד אלא אפי' לא הרבה בשבילו אסור דמרגילו לשבת הבאה כיון שהוא דבר שצריך תדיר ואפי' אינו מכירו אם אמר הנכרי בפירוש שעושה בשביל ישראל או שמעשיו מוכיחים שעושה לצורך שניהם וכ&quot;ש לצורך ישראל לבד אסור. ונ&quot;ל דאם ישראל מתאכסן בבית הנכרי בשבת והנכרי אינו יודע כלל בישראל ששותה טייע וקאווע בשבת ומכ&quot;ש כשאומר הישראל בפירוש שאינו שותה קאווע בשבת אז מותר לשתות הקאווע שעשה הנכרי לעצמו לדעת המתירין פת שאפה הנכרי שנכתוב בסימן ג' ובלבד שלא יהיה שום ערמה בדבר שלא יבין הנכרי כלל שרצונו לשתות:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
נכרי פלטר שאפה פת בשביל נכרים אם הוא בענין שאין בו חשש מכל מה שנזכר בסימן א' ב' לצורך מצוה או שאין לו פת אחר לברך המוציא ואינו יכול לשאול מחבירו מותר אבל בלא&quot;ה אסור דיש אוסרין בכל ענין משום נולד שהרי אתמול לא היה ראוי לאכילה והמתירין ס&quot;ל דלא שייך מוקצה ונולד בדבר שגמרו בידי אדם שהרי הטחינה והאפיה נגמר על ידי בן אדם והאוסרים ס&quot;ל דדוקא במוקצה שייך טעם זה אבל זה הוי נולד. ונ&quot;ל דה&quot;ה לקאווע ומכ&quot;ש אם נטחן הקאווע בשבת (עיין בב&quot;י) ואם נתן מעות מע&quot;ש להנכרי לכ&quot;ע אסור שהרי עשה בשביל ישראל (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
נכרי שעושה מנעלים על המקח וכיוצא בו אם הוא יודע שאינו עושה בשביל ישראל מותר ללבשם אם הנכרים מביאים לבית ישראל (עיין בב&quot;י סימן רנ&quot;ב שהקשה הא אין מביאין כלים מבית האומן ונ&quot;ל דלכך מדקדק הג&quot;א לכתוב ולקחה מחנות ר&quot;ל לאפוקי מבית האומן) או שהם נמכרים בחנות של נכרי ובלבד שלא יקחם מבית האומן דאסור להביא כלים מבית האומן שיחשדוהו שציוה לו לעשות בשבילו בשבת וגם צריך ליזהר שלא יתן מעות לנכרי דזה הוא עובדא דחול וגם שלא לקצב עמו המקח רק שיקחם סתם ואע&quot;פ שידוע שהאומן עשאן בשבת דאין בזה משום מוקצה כיון שנגמר בידי אדם (סי' רנ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
ואם עשאן בשביל ישראל והישראל קצץ שכר ומע&quot;ש או שידוע המקח ועשאן בשבת אע&quot;פ שעושה בשביל ישראל מ&quot;מ כיון שהנכרי אינו עושה רק להשלים פעולתו ולהשתכר מותר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; שהרי אין זה דומה לנר שהדליק דאפילו קצץ אסור כדלקמן סי' ו' שזה הנאתו מיוחדת דוקא לשבת אבל מנעלים וכיוצא בו אינו מייחד דוקא לשבת אע&quot;ג דיש פוסקים דאסור ללבשן בשבת מ&quot;מ אם אין לו אחרים וצריך ללבשן בשבת יש לסמוך על המתירין ובלבד שלא יקחם מבית האומן. ואם יש לתלות שעשאן מע&quot;ש אפילו היה חסר תיקון מועט להחליקו וכיוצא בו מותר לכ&quot;ע דהא היה יכול ללבשו בלא&quot;ה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אבל נכרי שהדליק נר בשביל ישראל כיון דאינו ראוי רק לאותו יום אע&quot;פ שקצץ שכר לנכרי אסור לכל ישראל להשתמש לאורה ואפילו הדליק בביתו לצורך ישראל והביאו לישראל אסור ומ&quot;מ אם הדליק אין מחייבין. אותו לצאת מן הבית וגם א&quot;צ להפוך פניו רק ממדת חסידות אלא דצריך למחות כיון שהעצים והנר של ישראל ה&quot;ז כאילו אומר לו לעשות ואם הנכרי רגיל לעשות כך בע&quot;כ יגרשנו מביתו ואם מיחה וגלה דעתו שאינו רוצה בזה יש מתירין (ב&quot;ח ומגן אברהם סי' רע&quot;ו) ול&quot;נ דאסור (ונכרי שהדליק נר בשביל חבירו שביקש ממנו להדליק וחבירו כונתו היה לצורך ישראל יש להקל לצורך מצוה עי' בפמ&quot;ג סימן רע&quot;ו בט&quot;ז סק&quot;ה) ואם הדליק במסיבה שישראל ונכרים יושבים שם מסתמא אדעתא דכלם הדליק ואסור אם לא שיש הוכחה שהדליק העיקר בשביל הנכרים אבל אם הנכרי המדליק משתמש לצרכו אע&quot;פ שאנו יודעין שמדליק גם בשביל הישראל אפ&quot;ה מותר דכיון דהוא עצמו משתמש בו העיקר הוא בשביל עצמו ואפילו ברוב ישראל מותר משא&quot;כ בשביל אחרים דהיינו מסיבה של נכרים וישראל צריך דוקא הוכחה שהדליק בשביל הנכרי אבל אם עיקר הדלקה הוא בשביל ישראל אע&quot;פ שגם הוא משתמש בנר כגון שישראל אמר לנכרי שילך עמו והדליק נר אף על גב שגם הנכרי משתמש בו מ&quot;מ עיקר הדלקה היה בשביל ישראל ואסור ואם היה נר דולק ובא נכרי והדליק עוד נרות מותר להשתמש בעוד שהראשון דולק וה&quot;ה אם הרבה עצים להמתירין במדורה בסימן א' ולאחר שכבה אסור ונ&quot;ל דבמקום צורך יש לסמוך ומותר להשתמש אף לאחר שכבה הראשון וגם אין צריך למחות בהנכרי המרבה נרות ועי' לעיל בכלל הקודם (בנ&quot;א סי' ב'):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
ישראל ונכרי שיושבין בבית א' והדליק נכרי הנר אם רוב נכרום מותר מחצה על מחצה אסור &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואם יש הוכחה שהדליק לצורך הנכרים אפילו ברוב ישראל מותר (סימן רע&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
שפחות שמדליקות נר להדיח הכלים וכיוצא בהן יש להתיר להשתמש לאורה שכיון שלא עשתה רק לצרכה ולא לצורך ישראל אע&quot;ג שעשתה להדיח כלים של ישראל כיון שמחוייבת להדיחן ה&quot;ל לצרכה (ט&quot;ז שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
נכרי שליקט עשבים ונותנו לבהמת ישראל אין צריך למחות בידו כיון שאין גוף הישראל נהנה ממנו ואם רגיל בכך צריך למחות בידו ואם הוא שעת הדחק שאין לישראל עשבים נ&quot;ל דמותר לומר לנכרי שיאכיל לבהמתו אפילו אם לקטן לצורך ישראל כיון שהבהמה היתה יכולה לילך לשם ולאכול מן המחובר וכן במילא מים מן הנהר במקום שיכולה הבהמה לילך ולשתות אע&quot;ג שמילאן נכרי בשביל ישראל מותר ולענין לומר לנכרי ללקט עשבים בכל ענין אסור דהוי מלאכה דאורייתא ולומר לו למלאות מים מבאר נמי אסור ואם אין לבהמה שום דבר לאכול לא שבולת שועל או שאר תבוא' אין למחות באלו שאומרי' לקצור עשבי' דמוטב שיהיו שוגגין ועוד משום צער בעלי חיים אבל אם אפשר להשיג שבולת שועל אע&quot;פ שצריך לפזר הרב' דמים ואפי' שצריך הנכרי להביאו דרך רה&quot;ר שלנו אסור לומר לקצור עשבים דאינו אלא שבות א' אבל להביאן הוי שבות דשבות ואמנם בין לומר למלאות מים וכ&quot;ש לקצור עשבים אסור יותר ממה שצריך לאכול פעם א' ביום בלבד &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; כדלעיל כלל נ&quot;ט (שנ&quot;ה) וע&quot;י ישראל לעולם אסור:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
נכרי שצד דגים בשבת או ליקט פירות המחוברים לצרכו אפי' אינו מכירו אסורין אפילו בטלטול שהרי אפי' פירות הנושרין מעצמן בשבת אסורין שמא יעלה ויתלוש וכן אפי' ניצוד מאליו אסור שהרי הם נולד ומ&quot;מ למוצאי שבת מותרין מיד ולכן צריכין ליזהר שלא לקנות מן הנכרים פירות כל זמן שיש במינן במחובר אפי' בעיר שכולה נכרים וידוע בודאי שלא נעשה מלאכה בשביל ישראל (שכ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אבל נכרי שעשה מלאכה בשביל ישראל אם הוא מלאכה דאורייתא אסור לכל ישראל ליהנות מאותה מלאכה עד מ&quot;ש בכדי שיעשה אותה מלאכה ואם הביא ממקום רחוק רוכב על סוס א&quot;צ להמתין אלא בכדי שיביא רוכב ואם מהלך מהלך כדי שלא יהנה ממלאכת שבת ועוד דגזרינן שיאמר לנכרי שיעשה כן בשבת כדי שיהיה מוכן לו למו&quot;ש ויש מחמירין שאם הוא דבר שאין דרך לעשות בלילה צריך להמתין ביום א' בכדי שיעשה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אע&quot;ג דקיי&quot;ל ספק דרבנן לקולא כיון שהוא דבר שיש לו מתירין שהרי למ&quot;ש יהיה מותר אזלינן גם בספיקן לחומרא ולכן אפי' ספק אם נלקט וניצוד בשבת או מע&quot;ש אסור לבו ביום אבל למ&quot;ש מותר מיד וכן אפי' אם ידוע בודאי שנעשה בשבת אלא שיש ספק אם עשה בשביל ישראל אם לצורך מצוה מותר מיד דמספק לא מחמירינן להמתין בחול בכדי שיעשה. אבל בלא&quot;ה יש להחמיר כדעת הפוסקים דאף בזה צריך להמתין בכדי שיעשה (שם) נ&quot;ל דאם הוא ספק אם ניצוד ונלקט היום וגם ספק אם הוא לצורך ישראל לכ&quot;ע א&quot;צ להמתין בכדי שיעשה:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
נכרי שהביא דורון לישראל או שהביא למכור הוי דינו כודאי נלקט בשביל ישראל דמסתמא מביא מן המשובחין ומ&quot;מ הכל לפי הענין אם ניכר שאינן לחים כראוי ללקוט באותו יום (שכ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
נכרי מסיח לפי תומו שפירות אלו נלקטו מאתמול מותר לסמוך עליו כיון דאיסור זה אינו אלא מדרבנן. ודוקא שאינו יודע בטיב ישראל שאם נלקט היום אסורין לו דאז אינו נאמן (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
דבר שאין בו חשש מלאכה אלא שהובא מחוץ לתחום אם הוא בעיר שרובה נכרים שמסתמא לצורך הרוב מביא או שידוע שהביאו בשביל עצמו מותר אפי' בו ביום. ומ&quot;מ אסור לטלטל חוץ לד' אמות אם אין העיר מוקף מחיצה או שתקנו אותה בצורת הפתח כדין דאז נחשב כל העיר כד&quot;א אבל בתוך ד&quot;א מותרין אפילו באכילה כמבואר לקמן כלל ע&quot;ח (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
ואם בא בספינה וידוע שכבר היה בע&quot;ש בספינה אע&quot;פ שהספינה הלכה כמה פרסאות בשבת לא נקרא מחוץ לתחום דמסתמא המים גבוהים י&quot;ט ומספקא לן אם יש איסור תחומין למעלה מי&quot;ט וקי&quot;ל דספק דרבנן לקולא אבל אם ידוע שהיו מע&quot;ש בספינה כמו הספנין המביאין מיני דגים יבשים שקורין (פלאנדערקס או פלינדרן) בספינה בשבת הוי כספק אם מחוץ לתחום כיון שהיו ביבשה בכניסת השבת קנו שם שביתה ונמצא שיצאו חוץ לתחום ודינו כשאר דברים שבאו מחוץ לתחום (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
ואם הובאו בשביל ישראל אסור לו ולבני ביתו עד מ&quot;ש וי&quot;א דצריך להמתין ג&quot;כ במ&quot;ש בכדי שיעשה. ודוקא באכילה אסור אבל מותר לטלטל בתוך ד&quot;א ולאחרים מותרים אפי' באכילה בשבת דכיון דתחומין אינו אלא מדרבנן לא אסרו אלא למי שנעשה המלאכה בשבילו ולפי זה ה&quot;ה בכל איסור דרבנן דינו הכי וי&quot;א דדוקא בתחומין מותר לישראל אחר דבלא&quot;ה אינו איסור הכולל לכל ישראל דאף שהוא חוץ לתחומו של זה הרי הוא בתחומו של ישראל אחר ומ&quot;מ אחרים אין צריכים להמתין בכדי שיעשה באיסור דרבנן כיון דיש מתירין לגמרי (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
אם הביא בשביל שנים אסורין להחליף:&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
אורחים המתאכסנים בביתו וסמוכים על שולחנו באותו שבת הם כבני ביתו ואם זימנן במקרה בביתו אסור אבל בביתם דינם כאחרים (מגן אברהם בסי' תקט&quot;ו ס&quot;ק ו' עיין לקמן כלל ק'):&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
ספק אם באו מחוץ לתחום אם הוא נכרי השרוי עמו בעיר ופירות מצויים לו בעיר אע&quot;פ שיש לו פירות ג&quot;כ חוץ לתחום מותר אבל אם הוא נכרי שאינו שרוי בעיר הזאת או אפילו בודאי באו מחוץ לתחום רק שמסופק אם הביא בשבילו אסורין עד מ&quot;ש ואף ע&quot;ג דכל זה אינו רק ספק דרבנן אסור כדין דשיל&quot;מ (ט&quot;ז שם ואז מותרין מיד לכ&quot;ע דמחוץ לתחום קיל מס' נלקט וניצוד (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
נכרי שהביא שכר ושאר דברי מאכל דרך ר&quot;הר אע&quot;פ שיש לו דין כרמלית מ&quot;מ ראוי להחמיר לי&quot;ש שלא ליהנות ממנו באותו שבת אם לא שהוא צורך גדול ומיהו למ&quot;ש מותר מיד דלא אהני מעשיו כ&quot;כ בדבר שהוא תוך התחום (ועיין לעיל בדין אמירה לנכרי) וי&quot;א דמותר אפילו לכתחלה לומר לנכרי להביא ועכ&quot;פ לא יפה עושין המשלחים ע&quot;י נכרי מגדנים לאורח ולחתן חוץ לעירוב (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
אם נודע לנו שיש כאן נכרי א' שהביא מחוץ לתחום ולא נודע מי הוא אסור לילך לביתם או לשוק במקום שמוכרין לקנות מהם דהוי קבוע וכמחצה על מחצ' וה&quot;ל הכל דין ספק מחוץ לתחום אבל מה שחוזרים למכור בבתים מותר לקנות דאמרי' כל דפריש מרובא פריש וכן אם קנה שם נכרי והביא לו מותר ובלבד שלא לקח בפניו (י&quot;ד סימן קי&quot;ד) אבל אם הוא ס' אם א' הביא מחוץ לתחום נ&quot;ל דמותרין ואפי' דברי' חשובין כמבואר ביו&quot;ד סי' ק&quot;י בש&quot;ך ס&quot;ק ס&quot;ב ובמגן אברהם סי' תקי&quot;ג ודוקא לצורך גדול אבל בלא&quot;ה מחמרינן אפי' בס&quot;ס בדשיל&quot;מ:&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
פירות הטמונים בקרקע דבעי מרא וחצינא להוציאן אע&quot;פ שהם תלושין כדרך שנוהגין להטמין לפתות בחורף בבור אם הוציאן נכרי לצורך ישראל אסו' שהרי עשה מלאכה בשביל ישראל אבל אם הוציאן לצורך עצמו מותרין ואין בהם משו' מוקצה הרי זה דומה לנועל את ביתו (סי' תקי&quot;ח) וכ&quot;ש אם נפתח הבור מאיליו וכיוצא בזה שהרי לא נעשה שום התחדשות בפירות אלא שהיו מונחים במקום שלא היה לו באפשר לבא לשם:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|סג|סד|סה|דין על איזה עבד מצוה על שביתתו}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל סד דין על איזה עבד מצוה על שביתתו&lt;/center&gt; =

==כלל סד'== 

דין על איזה עבד מצוה על שביתתו (סימנים ש&quot;ד): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
נכרי [*)זה קאי על הימים הקודמים כי בימינו לא נוכל לשכור עבדים נכרים] גמור שלא קנוי לו רק שהוא שכיר אצלו אפילו לזמן ארוך אין אדם מצווה על שביתתו ואפי' רבו ומ&quot;מ אם עושה מלאכתו בבית ישראל דבר שאין שייך לישראל כתיקון מלבושיו וכיוצא בו נ&quot;ל דמותר לכ&quot;ע להניחו אבל אם מבשל לעצמו בעצים של ישראל י&quot;א דצריך למחות בידו דאל&quot;כ מחזי כאלו הוא שלוחו &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|סד|סה|סו|מוקצה}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל סה מוקצה&lt;/center&gt; =

==כלל סה'== 

מוקצה (סימנים ש&quot;ח ש&quot;ט ש&quot;י): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
ד' מיני מוקצה הם (א) מוקצה מחמת מיאוס (ב) מוקצה מדעת (ג) מוקצה מחמת איסור (ד) מוקצה מחמת מצוה:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
מחמת מיאוס כגון נר חרס ישן שהדליקו בחול ושפוד של עץ שתולין בו דגים וכלים הצואים אע&quot;ג דיש אומרים דבי&quot;ט אסור (פ&quot;ח סימן תצ&quot;ה) דוקא בי&quot;ט משום דקיל והתשמיש מצוי ואתי לזלזולי להוציא אף אבנים וכיוצא בו שלא לצורך כלל לכך החמירו חכמים אבל בשבת מותר לטלטל כל זה דאין אדם מקצה מדעתו דבר הראוי לו להשתמש בו כיון שיש עליו תורת כלי:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
מוקצה מדעת נחלק לט' אופנים וגם בזה התירו לטלטל בשבת קצת מהם אע&quot;ג דאסרו בי&quot;ט והם ד' אופנים שהתירו בשבת:&lt;br&gt;&lt;b&gt;(פן א)&lt;/b&gt; דבר שראוי למאכל אדם ובהמה אע&quot;פ שהקצה אותו מדעתו מלאכול בשבת מחמת שאינו מאכל אדם אלא ע&quot;י הדחק כגון דגים שמלחן בע&quot;ש וכן בשר חי רך ואוכלין אותו ע&quot;י הדחק אפי' לא נמלח כלל (ש&quot;ח סעיף ל&quot;א ל&quot;ב):&lt;br&gt;&lt;b&gt;(פן ב)&lt;/b&gt; שראוי לאכילה אפי' בלא דחק אבל הקצה מדעתו לאכלן מטעם שהקצה אותן לסחורה אע&quot;פ שנתנן לאוצר וכן ביצים שנותנן תחת תרנגולת לגדל אפרוחים אבל עדיין הם ראוין לאכילה ואפי' חטים שזרען בקרקע דאע&quot;פ שדחאן בידים ונתכוין לזריעה כיון שעדיין לא נשרשו וראוין לאכילה אין הקצאתו כלום דדעתו של אדם לחזור ולימלך לאכילה (ש&quot;י):&lt;br&gt;&lt;b&gt;(פן ג)&lt;/b&gt; דבר שראוי למאכל בהמה אך מע&quot;ש לא היה מוכן לכך כגון בהמה ועוף שמתו בשבת אע&quot;פ שבהש&quot;מ עדיין היו בריאים (סי' שכ&quot;ד) (דבמסוכנת בהש&quot;מ אפי' בי&quot;ט מותר) ובשר חי שנסרח בשבת דאע&quot;ג דמאתמול לא היה עומד לכלבים דמה דחזי לאדם אינו נותן לבהמה מ&quot;מ מותר בשבת לטלטל (ש&quot;ח שם):&lt;br&gt;&lt;b&gt;(פן ד)&lt;/b&gt; דבר שראוי להשתמש בו אלא שנשתנה בשבת ממה שהיה והוי כעין נולד שנבאר לקמן מ&quot;מ כיון שאינו מעשה חדש גם זה מותר בשבת כגון כלים שנשברו בשבת ואינן ראוין למלאכתן שהיה קודם השבירה ומ&quot;מ ראוים לכסות בהם (ש&quot;ח סעיף ו') וכן נכרי שעשה כלים מעצים (שם במגן אברהם ס&quot;ק ט&quot;ז ועיין במגן אברהם סי' תקפ&quot;ו). ועצמות רכים שנתפרקו מן הבשר ואתמול היו מחוברין לבשר והיה דינן כבשר ועכ&quot;פ עכשיו ראוין לכלבים (ש&quot;ח סעיף כ&quot;ט) אך י&quot;א דכלי שנשבר הוי נולד גמור ודינו כדלקמן פן ח' אא&quot;כ ראוי לקבל בתוכו איזה מאכל או משקה מעין מלאכתו הראשונה כגון שברי עריבה לצוק לתוכו מקפה ושברי זכוכית לצוק לתוכו שמן (סי' ש&quot;ח סעיף ו') ולדבריהם גם בנכרי שעשה כלי אסור גם בשבת:&lt;br&gt;&lt;b&gt;אלו ד' אופנים מותרים בשבת ואסורים בי&quot;ט:&lt;/b&gt; &lt;br&gt;&lt;b&gt;(פן ה) &lt;/b&gt; למעלה מזה דברים שעומדים לאכילת אדם או לתשמיש ואמנם כיון שבשבת אינן ראוין אפי' ע&quot;י הדחק ולכן קי&quot;ל דאפי' בשבת אסורים לטלטל כגון דגים שלא נמלחו כלל (ובשבת אסור למולחן) ושומן של בהמה אע&quot;פ שכבר הוא מהותך ובשר קשה שאינו ראוי לאכול חי (ואע&quot;ג דכזה עכ&quot;פ ראוי לכלבים כיון שהם ראוים למאכל אדם לאחר זמן אין דעתו ליתנו לכלבים וא&quot;כ הקצה דעתו ממנו מע&quot;ש) (שם במגן אברהם ס&quot;ק נ&quot;ו):&lt;br&gt;&lt;b&gt;(פן ו) &lt;/b&gt; למעלה מזה דברים שאינם מוכנים כלל לתשמיש אדם ולא לאכילת אדם ובהמה אף ע&quot;ג דלפעמים משתמש בהם דרך ארעי מכל מקום כיון שלאחר התשמיש תיכף זורקה וזה נקרא מוקצה מגופו כגון אבנים ולבנים העומדים לבנין אפילו לאחר שגמר הבנין אם סדרם זה ע&quot;ג זה גלי דעתיה דעדיין דעתו עליהם לבנין (אבל אם כבר נגמר הבנין ולא סדרן אזי יש תורת כלי עליהם שדרך בני אדם להשתמש בהם לסמוך או לכסות דבר בלבנים (שם סעיף י&quot;ז) וחתיכות ברזל וחתיכות זכוכית וחתיכת עץ אף ע&quot;ג שראוים לכסות בהם לא מהני כיון שאין עליהם תורת כלי (סעיף ז') ומעות ואפילו דינר זהב (אא&quot;כ נקב אותם ויחדן לתכשיט וסי' ש&quot;ג וש&quot;א במגן אברהם ס&quot;ק מ&quot;ה) ועצים וקנים וקורות ונוצות של עופות ועורות של בהמה בין לחין ובין יבשין בין מבהמה גסה או דקה במדינתינו שאין יושבים על הקרקע (משא&quot;כ בא&quot;י מקום הש&quot;ע דעורות גסה חזי לישב עליו עיין שבת מ&quot;ז ע&quot;א בגלילא שנו) וצמר ופשתן מנופץ שאינו ראוי לשום תשמיש ונסרים של אומן שעומדום למלאכה (משא&quot;כ של בעל הבית דמותרים) ועפר וחול אפילו אם אינו מחובר לקרקע ושברי כלים שאינן ראוים עוד לשום תשמיש או שדרך ב&quot;א שלא להשתמש בו עוד כגון מחט שניטל עוקצה או חורה דאע&quot;פ דעדיין ראוי ליטול בו קוץ מ&quot;מ אינו חשוב ואדם זורקו לאשפה. ומת וכל בעלי חיים אפילו בהמות ועופות שיש לו בתוך ביתו וקליפי אגוזים וקליפי ביצים ועצמות הקשות שאינן ראוים אפילו לכלבים אע&quot;פ שנתפרקו כבר מהדבר מע&quot;ש (סימן ש&quot;ח) ותבן מוסרח שאינו ראוי עוד אפילו לאכילה ותשמיש בהמה ואפילו ביו&quot;ט אם הוא ג&quot;כ לח שאינו ראוי אפילו להסקה (סימן תקי&quot;ח) ודלתות הבית והחלונות או אפי' של כלים המוקצים אעפ&quot;י שהם כלים כוון שאינן מוכנין כלל לתשמיש ולכן בין נתפרקו מע&quot;ש או בשבת לעולם הם מוקצים וכן סולם של עליות הגדולות שהן דומין לדלתות הבית (ש&quot;ח סעיף ח' וסעי' י&quot;ט):&lt;br&gt;&lt;b&gt;(פן ז')&lt;/b&gt; למעלה מזה ג' מיני מוקצה חמורות מזה דאפילו ר' שמעון דלית ליה מוקצה כלל מודה באלו דאסורים: (מין א') מוקצה מחמת חסרון כיס דהיינו שמקצה אדם מדעתו מלהשתמש בהם מפני שמקפיד עליהם שלא יתקלקלו או שלא יתלכלכו או כלים המיוחדים לסחורה ומקפיד עליהם כגון כל דברים היקרים או אפילו אין דמיו יקרים כגון גיזי צמר אם נתנם לאוצר לסחורה ומקפיד עליהם (ש&quot;ח וסי' רל&quot;ט וע&quot;ש במגן אברהם) (אבל אינו מקפיד אפילו נתנו לאוצר ועומד לסחורה מותר חוץ מדבר מאכל ומשקה דאע&quot;פ דנתנן לאוצר מותר כמו שבארנו בסי' א') ואפילו כלי סעודה כגון קערות וכלי זכוכית וסכינים ונ&quot;ל דדוקא בחנוני שאין דרכו להשאיל כלים אבל מי שדרכו להשאיל כלים חדשים אין בהם מוקצה אעפ&quot;י שנתנן לאוצר שהרי אינו מקפיד עליהם וכן צמר גפן ופשתן וצמר סרוק העומד לסחורה או למלאכה ונתנן לאוצר ומקפיד שלא יטנפו וכן כלי אומנות שמקפיד עליה שלא יפגמו וכלי בעלי בתים המקפיד עליהן כגון סכין של סופרים ושל מילה ושחיטה ונייר העומד לכתיבה ואגרת שמקפיד עליו לשמרו (סימן ש&quot;ח) וכלים היקרים שאינו משתמש בהם כלל (רמב&quot;ם פרק כ&quot;ה) וכן כל דבר שמחמת שמקפיד עליו מיחד לו מקום ואינו משתמש בו כל זה הוי מוקצה מחמת חסרון כיס ואסור לכ&quot;ע. וי&quot;א דגם כלי המיוחד למעות לבד וכבר הניח בו מעות בחול אעפ&quot;י שנטלו הוי מוקצה מחמת חסרון כיס אא&quot;כ עשה בו נקב שאינו ראוי עוד למעות (סימן ש&quot;י):&lt;br&gt;&lt;b&gt;(פן ח')&lt;/b&gt; מין ב' וגם בזה לכ&quot;ע הוי מוקצה והוא נולד גמור שנעשה מעשה חדש כגון אפר שבכירה שהוסק בשבת על ידי נכרי (סימן תצ&quot;ח) דמעיקרא עצים והשתא אפר ואפילו הוא חם עדיין וביו&quot;ט אע&quot;ג שכל זמן שהוא חם אינו מוקצה דעדיין ראוי לצלות בו ביצה אבל אם נצטנן כבר הוי נולד וביצה הנולדה בשבת וי&quot;ט (מלבד איסור הכנה). וחלב שנחלב בשבת ויו&quot;ט לקערה ריקנית (מלבד איסור דש). ונ&quot;ל דמים הנוטפין מאילנות בימי ניסן אסור לשתותן בשבת משום נולד (ועיין ריש ביצה בתוס' שם מיא בעיבי מבלע בליעי) ונ&quot;ל דאפילו יש כבר כלי עם מים מע&quot;ש שנוטף לתוכו אפ&quot;ה אסור ולא אמרי' דבטל כיון שהוא דשיל&quot;מ (ואינו דומה לסימן ש&quot;ך דהתם הענבים מונח בגיגית ותיכף כשיוצא מתערב משא&quot;כ כאן תיכף כשנופל מן האילן ניכר וא&quot;כ כבר אסור):&lt;br&gt;&lt;b&gt;(פן ט)&lt;/b&gt; מין ג' דבר שמקצה אותן מדעתו ומדחה אותן בידים לזמן עד שיהיו ראוים ונאותים לאותו דבר ובהש&quot;מ עדיין אינו ראוי וגם נדח' ממה שהי' ראוי וזהו נקרא מוקצה דגרוגרת וצמוקי' שמניחין ליבשן וטבע פירות אלו שמשעה שמתחילין להתיבש עד שיתיבשו לגמרי הם מסריחין ואינן ראויין לכלום לכן אם בין השמשו' לא היו עדיין יבשין אע&quot;ג שבשבת כבר נתיבשו לגמרי אסור וכן ביצים שהניחן תחת תרנגולת וכבר נסרחו (שבת מ&quot;ה בתו' שם) וי&quot;א דגם מוקצה דבעלי חיים הוא דומה לזה וגם בזה לכ&quot;ע הוי מוקצה ואין בו מחלוקת כלל (סי' ש&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
מוקצה מחמת איסור נחלק לשני אופנים. (א) מחמת איסור בעצמו. (ב) מחמת איסור מלאכתו' (הפן הא') מחמת עצמו כגון פירות הנושרין או שתלשן נכרי או קטן ודגים שנצודו אפי' היו המצודות פרושות מע&quot;ש ועי&quot;ט ובשבת ניצודו מאליהן ואפי' אם ספק אם נתלשו וניצוד בשבת ויו&quot;ט ודג שהיה בספל של מים שכבר הוא ניצוד ונטלה הנכרי מן הספל ובהמה ועוף ששחטו לחולה שיש בו סכנה ומותר השמן שבנר שהיה דולק בהש&quot;מ ונכבה ובנין שנפל בשבת אפי' היתה רעוע ועומדת ליפול בהש&quot;מ דאז אין בו איסור דאורייתא בסתירתו מ&quot;מ איסור דרבנן יש בו (סי' תקי&quot;ח). וחלב שנחלב בשבת אפי' לתוך קדירה שיש בו אוכלין דאסור לחלוב בשבת משום דש (עיין במלאכת דש) וביצה שנולדה בשבת ויו&quot;ט גזרו בו חכמים משום ביצה שנולדה ביו&quot;ט אחר שבת או שבת אחר יו&quot;ט דזה אסור מדאורייתא משום הכנה וכן כל כיוצא בזה שהיה אסור בין השמשות מחמת איסור אפי' דרבנן אע&quot;ג שעכשיו נסתלק האיסור. וכלי זכוכית שיש בו חול ויוצא החול דרך נקב קטן בשעה או ב'. וכלי שרואין בצל כמה שעות על היום דדומה למדידה ונ&quot;ל דאין בכלל זה מה שקורין (זייגר) דבזה ל&quot;ש כלל שום מדידה ואפי' הוא צריך לידע כמה שעות על היום לענין ק&quot;ש או לימוד לא הוי מדידה של מצוה שהרי המדידה עצמה אינו מצוה (מגן אברהם ס&quot;ק ע&quot;ח) וי&quot;א גם בגד שעטנז (סי' שנ&quot;ח ס&quot;ק ע&quot;ד): (פן ב') מחמת מלאכתו כגון כלים המיוחדים למלאכה שאסור בשבת כגון מכתשת ורחים וקורנס שקורן (האמר) וקרדום שמבקעין בו עצים ומרא שחופרין בו ומכבדות שמכבדין בו הבית ושופר ומנורה אע&quot;פ שלא הדליקו עליו אותו שבת. אבל נר שהדליקו בו באותו שבת אסור לטלטל כדין בסיס לקמן (וע' סימן רמ&quot;ט סעי' ו' במגן אברהם) ונרות בין של חלב או של שעוה ופתילות מצמר גפן וכן כל כיוצא בזה (ש&quot;ח ס&quot;ק ל'):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
מוקצה מחמת מצוה כגון נויי סוכה אע&quot;פ שיכול ליטלן בלא שום איסור מלאכה כגון שתלאן בלולאות ושמן המטפטף מן הנר בשבת ויו&quot;ט (רס&quot;ה) כיון שהקצה למצותן בהש&quot;מ אע&quot;ג שכבר נפל הנויי וכבה הנר איתקצאי לכולא יומא ומוקצה זה נוהג אפי' בחול לענין ליהנות מהן אלא דבשבת ויום טוב אסור בטלטול ובחול המועד מותר בטלטול דאיסור טילטול אינו אסור אלא בשבת ויו&quot;ט תרל&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
כלל אמרו במוקצה שכל דבר שהיה מוקצה בהש&quot;מ והיה אסור בטלטול בהש&quot;מ אמרי מיגו דאיתקצאי לבהש&quot;מ איתקצאי לכולי יומא ואם היה ראוי בין השמשות ואירע דבר שנתקלקל בו ביום וחזר ונתקן ב&quot;ב חזר להתירו דאין מוקצה לחצי שבת (סימן ש&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
ועוד כלל אמרו שכל דבר שהיה מונח עליו המוקצה בין השמשות אע&quot;ג שהוא כלי שמלאכתו להיתר נעשה בסיס לדבר האיסור ודינו כאלו היה הוא המוקצה ולא נקרא בסיס אלא ע&quot;פ אופנים שנבאר לקמן אי&quot;ה כלל ס&quot;ז:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
ועוד כלל אמרו כשם שאסור לטלטל המוקצה כך אסור ליתן. כלי שיפול בו המוקצה וזה נקרא ביטול מהיכנו (סי' רס&quot;ה) שהרי ע&quot;י שנותן הכלי תחת המוקצה אסור לטלטל הכלי ודומה כאלו חיבר שם בסיד (דף מ&quot;ג ברש&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
ועוד כלל אמרו כ&quot;ד שהקצוהו הבעלים שלהם מחמת שאינו חשוב אצלם מחמת שהוא עשיר הוי מוקצה אף לעניים דמוקצה לעשיר הוי מוקצה אף לעניים לפיכך חתיכת חרס שנשברה אם לא זרקה לאשפה מותר לטלטל אם ראוי לכסות בו אפי' מונחת ברשות הרבים במקום שאין כלים מצוים אבל אם זרקה לאשפה אע&quot;פ דאצל עני חשוב הוא כיון שהבעלים בטלוה מתורת כלי אסור לכל אדם. ודוקא חתיכת חרס שהיה עליו תורת כלי אבל אבנים ועצים כיון שלא היה עליהם תורת כלי אע&quot;פ שראוי לכסות בהם אסור לטלטל אא&quot;כ עשה בו תיקון קצת. ואין חילוק בין כלי שנשברה בשבת או בחול כל זמן שלא זרקה לאשפה דלעולם מותר לטלטל כדלעיל אלא בזרקה לאשפה יש חילוק דאם נשברה בחול וזרקה בשבת מותר לטלטל כיון שבהש&quot;מ היה תורת כלי עלין (ש&quot;ח סעיף ז' במגן אברהם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|סה|סו|סז|דין באיזה ענין ותיקון מותר לטלטל מוקצה והטעם למה אסר מוקצה:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל סו דין באיזה ענין ותיקון מותר לטלטל מוקצה והטעם למה אסר מוקצה:&lt;/center&gt; =

==כלל סו'== 

דין באיזה ענין ותיקון מותר לטלטל מוקצה והטעם למה אסר מוקצה: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
המוקצה אע&quot;פי שאסור בטלטול יש מהם דברים דמהני בהם מחשבה מע&quot;ש ויש מהם שצריכין איזה תקון ויש מהם דלא מהני שום תיקון ויש מהם שא&quot;צ אפילו מחשבה. וטעם החילוקים בדיניהם. הוא ע&quot;פ הטעם שאסרו חכמים לטלטל דבר מוקצה ואע&quot;פ שאין בו שום גררא דמלאכה לא דאורייתא ולא דרבנן והטעם שאסרו כתב הרמב&quot;ם וז&quot;ל ומה אם הזהירו הנביאים שלא יהא הילוכך בשבת כשל חול ולא שיחת שבת כשל חול ק&quot;ו שלא יהיה טלטול שבת כטלטול של חול כדי שלא יהיה בעיניו כיום של חול ויבא לתקן ולהגביה כלים מפנה לפנה ומבית לבית ולהצניע אבנים וכיוצא בו שהרי יושב בביתו בטל ומבקש דבר להתעסק בו ונמצא שלא שבת ובטל הטעם שכתוב בתורה למען ינוח ועוד כשיבקר ויטלטל כלים במלאכתן לאיסור אפשר שיתעסק בהם מעת ויבא לידי מלאכה ועוד מפני שמקצת העם הם טיילין ויושבי קרנות וכל ימיהם הם שובתים ממלאכה ואם יהיה מותר לילך ולדבר ולטלטל כשאר הימים נמצא שלא שבת שביתה הנזכרת ולפיכך שביתה בדברים אלו הוא שביתה השוה בכ&quot;א ומפני זה אמרו שלא יטלטל אלא כלים הצריך להם עכ&quot;ל. והראב&quot;ד כתב הטעם משום גדר הוצאה ואמנם עם כל זה לא זכינו לידע טעם שחלקו חכמים לאסור מוקצה אחד יותר מחבירו כאשר נבאר פרטיהם ונ&quot;ל להוסיף עוד טעם שכיון שראו חכמים לאסור המוקצה מטעמים הנזכרים סמכו דבריהם על פסוק והכינו את אשר יביאו דאיכא מאן דיליף בגמרא מפסוק זה דמוקצה הוא דאורייתא כיון שלא היה מוכן מע&quot;ש ולכן אף דלא קיי&quot;ל הכי מ&quot;מ סמך גדול סמכו על פסוק זה שלא לטלטל אלא מה שהוא מוכן מע&quot;ש או ממילא או שהכין במחשבה או במעשה בכל דבר לפי תשמישו וזהו הטעם עצמו דאמרינן מגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולי יומא דכיון דלא היה מוכן מערב שבת נשאר באיסורו ולכן חלקו חכמים בדבר ואמרו:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
כל כתבי קדש ואוכלין ומשקין אע&quot;פ שיחדן לסחורה כיון שהם לצורך שבת לא רצו לגזור ולכן אפי' לא הזמינן לא במחשבה ולא בדבור מותר לטלטלן שהם דברים שמצוה לעסוק בהם או להתענג ואפילו שלא לצורך כלל אלא לפנותן ממקום למקום מותר חוץ מן התפילין דכיון דאסור להניחן בשבת אסור לטלטלן אלא לצורך כגון שלא יפלו (סי' ש&quot;ח סעיף ד'):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
כלים שמלאכתן להיתר או אפי' לאיסור ולהיתר כגון קערות וסכינים וכוסו' וקדרות אע&quot;פ שמבשלין בו מ&quot;מ דרך להשתמש בו בלא בישול וכל כיוצא בזה שאין אדם מקצה דעתו מלהשתמש בהם ולכן כולם הם מוכנים רק שרצו חכמים לגזור שלא לפנותן ממקום למקום משום טרחא יתירה כמו שבארנו ולכן אם עושה לצורך הכלי שלא יגנב או שלא יפסד מקור וחום וכיוצא בו מותר לטלטלו ולהעמידו במקום המשתמר (שם). ומכל מקום כלים הנעשים מפרקים או שיש בהן חריצים הדומין לפרקים אסור לטלטלו דשמא תפול ותתפרק ויחזירנה ונמצא עושה כלי בשבת אלא אם כן דרך אותו כלי להיות רפוי כדאיתא במלאכת בונה (סימן רע&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
כלים שמלאכתן לאיסור כמבואר לעיל כלל ס&quot;ה סי' ד' דמהם מקצה דעתו מחמת איסורן וגם דיש לחוש שמא יבא לעשות מלאכה בהן ולכן אסרו לטלטל אפילו לצורך הכלי שלא יפסד ויגנב ולא התירו אלא א&quot;כ הוא צורך לשבת כגון לפצוע אגוזים ולכסות בהן כלים ולפתוח בו דלת ותיבה וכיוצא בו לצורך שבת או אפילו אינו צריך לגוף הכלי אבל צריך למקום הכלי דלתשמישים אלו אינו מקצה מדעתו שהרי גם בחול לפעמים משתמש בהם לצורך גופם או מקומם ואפילו אם עכשיו עיקר כונתו לצורך הכלי כיון שעל כל פנים מטלטלו לצורך גופו ומקומו מותר דאין כאן מקום לגזור (ש&quot;ח סעיף ג'):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
לפיכך מנעל חדש מותר לשמטו מעל הדפוס אף על פי שהדפוס מלאכתו לאיסור כיון דשם כלי עליו מותר לטלטל לצורך מקומו דהיינו המנעל ואין חילוק בין ליטול הדפוס מתוך המנעל או המנעל מן הדפוס וכן חלוק שכבשו ותחבו בו קנה אם הקנה הוא כלי מותר ליטלו מתוכו ואם אינו כלי שומטו מן הקנה אבל אסור ליטול הקנה ממנו כיון שאין עליו תורת כלי דינו כעצים ואבני' לעיל פן ו' (שם סעיף י&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
דברים שהם מוקצים מחמת חסרון כיס כמבואר לעיל כלל ס&quot;ה פן ז' ח' ט' כיון שמקפיד עליהן מלהשתמש בהם בחול שום תשמיש כמבואר לעיל פן ו' וכן מוקצה מחמת מצוה כיון שכ&quot;ז אדם מקצה מדעתו לגמרי ולכן אפילו לצורך גופן או מקומן אסור ואין לך מוקצה שיהיה מותר לצורך גופו ומקומו אלא כלים שמלאכתן לאיסור כיון שיש תורת כלים עליהם ולא הקצה אותם מדעתו לגמרי אבל כל השאר מקצה לגמרי (ש&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
לפיכך אם הכין אותם מותר לטלטלם ואמנם לא הכל שוין בדין ההכנה דמוקצה מגופו המבואר בפן ו' אם מיחדו לתשמיש הרי עי&quot;ז דינו ככלי ולכן אם הוא תשמיש שדרך ליחד דבר זה לתשמיש זה כגון אבן שדרכו בכך ליחד לפצוע בו אגוזים סגי בייחד לזה מע&quot;ש אע&quot;פ שאינו מיחדו בהדיא להשתמש בו לעולם ואם רוצה להשתמש בו דבר שאין דרך ליחדו לכך כגון שרוצה לכסות בו כלים ולסמוך בו דנת ולהכות בו ברזא שדברים אלו הם רק במקרה ואינם תדירים ואף שישתמש בזה לפעמים תיכף אחר תשמיש זורקה דהרוצה לייחד עץ ואבן למלאכות אלו מחליקו ומתקנו כידוע ולכן לא מהני אם מייחדו לתשמיש לשבת זו אא&quot;כ יחדו לכך לעולם ואפילו במחשבה בעלמא סגי וכ&quot;ש כשעושה בו מעשה ומגלה דעתו לעשותו כלי ואז דינו ככלי שמלאכתו להיתר (סעיף כ&quot;א) ודוקא סתם אבנים אבל אבנים המונחים על הכירה מותר לטלטלן בלא שום הכנה דמסתמא מיוחדין לתשמיש (מגן אברהם סי' רנ&quot;ט) ולפיכך אסור לטלטל העצים העגולים שנסרו לשריפה שקורין (קלעצליך) לישב עליהם אם לא שתקנם מע&quot;ש לכך כיון דאינם עומדים לישיבה או שסדרם מע&quot;ש וישב עליהם מע&quot;ש (מגן אברהם ס&quot;ק מ'):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
וכן עפר וחול הצבור בזוית בחצר או בבית מותר לטלטלו דכיון דצברו זה הוא הזמנתו לתשמיש אבל אם הוא מפוזר בטל לקרקע ואסור בטלטול ולכן מותר ליטול פירות הטמונים בחול הצבור (שם סעיף ל&quot;ח). ומותר לטלטל אפר כירה שהיה שם מע&quot;ש אבל מה שהוסק בשבת אסור דהוי נולד (סימן ש&quot;י מ&quot;א ס&quot;ק ח') וכן מותר לחתוך ענף מן הדקל מע&quot;ש להניף בו להבריח הזבובים וכיוצא בו כיון דיחדו לכך עשאו כלי גמור (ש&quot;ח סעיף ס&quot;ג) אבל אסור לקצות ענף מן המכבדות שהרי הוא מוקצה ואפי' נטל נכרי אסור לטלטלו:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
וכן מוקצה מחמת חסרון כיס מהני הזמנה להשתמש בו רק שצריך ליחדו לעולם לתשמיש ולא מהני יחוד לשבת זו לבד ולכן הרוצה להניח צמר גפן ופשתן שיחדן לסחורה על מכתו צריך יחוד לעולם או שימשח בשמן ואם לא יחדן לסחורה סגי במחשבה מע&quot;ש וכן עורות לחים ויבשין וכל כיוצא דינן שוה (סעיף כ&quot;ד כ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
ודוקא לדבר שראוי להשתמש בו קצת לכסות בו וכיוצא בו מהני יחוד אבל לדבר שאינו ראוי לכלום כגון שיזמין גרוגרות וצמוקים קודם שיתייבשו שאינם ראוים לכלום באותו זמן וקליפי ביצים ואגוזים ועצמות יבשים וכיוצא בו לא מהני להו מחשבה ואפילו הזמנה בפה וכן מטבע אם לא שיעשה מעשה דמוכח שעומד לתשמיש כגון במטבע שינקוב אותה דראוי לתלו' בצואר בתו ואפי' עצים ואבני' אם עושה בהם מעשה המוכיח שרוצה להשתמש בו דעי&quot;ז נעשה כלי אע&quot;ג שאין מיחדו לעולם סגי בזה וכבר כתבנו כלל נ&quot;ט סימן י' דין בהמה שנפלה לגומא אם מותר להוציאה:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
מוקצה מחמת מצוה הוא כל דבר שהוקצה למצוה בין בחול ובין בשבת וא&quot;כ אסור להנות מהן וכיון דאסור להנות מהן לכן בשבת וי&quot;ט אסורין בטלטול אבל בחול ואפילו בחש&quot;מ ל&quot;ש איסור טלטול ואיזה דבר הוא מוקצה למצוה כגון נר של שבת ונר של יום טוב &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ונוי סוכה ואתרוג &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; ולולב והדס וערבה אפי' הערבה שנוטלין בהושענא רבה ונר חנוכה בכל זה אסור להסתפק מהן משום ביטול מצוה וכ&quot;ש מנר שדולק בשבת וי&quot;ט דאסור משום מכבה ואפי' להנות מהן בענין שאין בו ביטול מצוה אפ&quot;ה אסור משום ביזוי מצוה דכיון שהקצה למצותן כל משך מצותן הם אסורים:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
לפיכך מותר השמן שבנר וכן שמן המטפטף אסור להנות מהן כל השבת ואפי' לאחר שכבה הנר דמסתמא הקצה השמן שידליק (רע&quot;ט) וכן נוי סוכה אסור להנות מהן אפי' בחו&quot;המ ואפילו לאחר שנפלו דכיון שתלאן נתבטלו לסוכה ואיכא ביזוי מצוה (סי' תרל&quot;ח בב&quot;י בשם ר&quot;ן דלא כמ&quot;שכ תוספות בשבת ע&quot;ב וע&quot;ש במהרש&quot;א ובט&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;א) וכן אתרוג אסור ליהנות כל שבעה ואפי' נפסל אחר שעשה בו המצוה (דא&quot;ר כ' דהזמנה לאו מלתא) והט&quot;ז אוסר תיכף אחר דבהש&quot;מ ובח&quot;ל אסור גם בח' (תרס&quot;ה) וכן נר חנוכה אפילו אחר שכבה (תרע&quot;ח) וכן ציצית כשהן כשרות אסור לקשור בם שום דבר משום בזיון (מגן אברהם) ונר של ב&quot;הכנ עיין כלל י&quot;ז:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
כל דבר אינו אסור אלא למה שהקצה אותו דהיינו אתרוג לא הקצה אלא מאכילה ולכן מותר להריח בו מן הדין רק לפי שנחלקו אם מברכין עליו כיון שאינו עומד להריח יש למנוע מלהריח בו בשעת נטילתו אבל באמצע היום או בשבת מותר להריח בו ולברך עליו וההדס שאינו עומד אלא להריח נמצא שהקצה אותו מלהריח ולכן אסור להריח בו ואפילו בשבת שאין נוטלין הלולב מ&quot;מ כבר הוקצה לכל ז' (תרנ&quot;ג ע&quot;ש במגן אברהם) וכן אם תלה פירות בסוכה לנוי אסור לאכלן ומותר להריח בהן ואם תלה בה עשבות המריחים נ&quot;ל דאסור להריח בהם (ומ&quot;שכ המגן אברהם סי' תרל&quot;ח דאם סיכך בהדס יש מתירין להריח היינו דוקא בסיכך בהן דאפשר לסכך בעצים כמ&quot;שכ שם מגן אברהם בשם ר&quot;ן משא&quot;כ בתלה בה) וכן אסור לטלטל הלולב בשבת. ונ&quot;ל דלא מיבעיא לצורך גופו דאסור כיון שכבר הקצה למצוה אלא אפילו לצורך מקומו אסור דהוי כאבן:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
הפריש אתרוג סתם לז' ימים אסור לדידן גם בח' הפריש לכל יום א' אסור לאותו יום כולו ומותר למחר (תרס&quot;ה) ומותר לכתחלה להתנות על אתרוג שיהיה כולו ליום א' ושאינו בודל כל ב&quot;השמ של ליל ב' ואילך (ונ&quot;ל לפי מש&quot;כ המגן אברהם סי' תרל&quot;ח דהיכא דליכא סתירת אהל מהני תנאי א&quot;כ אצ&quot;ל איני בודל כל בהש&quot;ע) הפריש לשאר ימים דחסר כשר מותר לאכול ממנו ובלבד שנשאר בו כשיעור לצאת ואפילו בלא תנאי דמתחלה לא הקצה אלא כשיעור (כ&quot;כ המגן אברהם סי' תרמ&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ט וצ&quot;ע דבלא תנאי מסתמא הקצה כולו):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
בנויי סוכה מהני תנאי דהיינו שעומד מבע&quot;י ואומר אני מתנה שאיני בודל מהם כל בה&quot;ש או לאכלן כל זמן שארצה וא&quot;כ גם ב&quot;השמ בכלל שהרי גם בהש&quot;מ מותר ליטלן (תרל&quot;ח) אבל תנאי אחר כגון שיאמר אני מתנה עליהם לאכלן למחר דכיון דחלה הקדושה עליהן בהש&quot;מ אסורין כל ז' דסוכה נוהג בלילות כבימים משא&quot;כ אתרוג דכל יום הוא מצוה בפ&quot;ע ובשמן המטפטף והנותר בנר לא מהני אפי' תנאי זה דע&quot;כ אסור בהש&quot;מ משום איסור כיבוי דהמסתפק מן הנר חייב משום מכבה ומ&quot;מ מותר לאחר השבת והנותר משיעור הדלקה בנר חנוכה כגון שכבה אסור לעולם וצריך לשורפה בפ&quot;ע דאגב חביבות הנס מקצה לגמרי שלא להנות ממנו (תרע&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
אם טלטל המוקצה לצורך גופו או מקומו כ&quot;ז שעודו בידו מותר לטלטלו ולהניח באיזו מקום שירצה (ססי' רס&quot;ו ור&quot;ס ש&quot;ח ועיין בסי' רס&quot;ו במגן אברהם ס&quot;ק י&quot;ט שהקשה משבת ל&quot;ה ומה שתירץ אינו מספיק דעכ&quot;פ קשה מר&quot;י בר חנינא שאמר שמעתי כו' ואם הוכיח מזה שמא ש&quot;ה כיון דעדיין בידו ולכן דין זה צ&quot;ע):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|סו|סז|סח|דין בסיס לדבר איסור}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל סז דין בסיס לדבר איסור&lt;/center&gt; =

==כלל סז'== 

דין בסיס לדבר איסור (ש&quot;ט ש&quot;י שי&quot;א): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כבר כתבנו שהמניח דבר מוקצה אפילו על כלי שמלאכתו להיתר דין הכלי כמוקצה גופא ואמנם אינו נעשה בסיס אלא ע&quot;פ ז' אופנים (א) שיהיה מונח עליו בהש&quot;מ דאז אמרינן מיגו דאיתקצאי לבהש&quot;מ איתקצאי לכולי יומא אבל אם הניח הנכרי או קטן או אפילו הוא בעצמו בשוגג בשבת אע&quot;ג דכל זמן שהמוקצה מונח עליו אסור לטלטל הכלי מ&quot;מ לאחר שהוסר המוקצה ממנו אין עליו דין בסיס עוד ומותר לטלטל וי&quot;א דאפילו בעודו עליו מותר לנער המוקצה ממנו (ב) לגדולי הפוסקים לא נעשה בסיס אא&quot;כ היה דעתו שיהיה מונח שם כל השבת אבל אם דעתו שלמחר יטלנו נכרי לא הוי בסיס ויש לסמוך ע&quot;ז במקום פסידא אבל בל&quot;ז קי&quot;ל כגדולי הפוסקים דאפילו דעתו לסלקו הוי בסיס כיון שבהש&quot;מ היה מוקצה עליו: (ג) דוקא כשהניח עליו בכוונה אבל אם שכח אפילו שהניח עליו בחול בכוונה והיה דעתו לסלקו קודם שבת ושכח לא הוי בסיס (ד) שיהיה מונח המוקצה על כלי שלו או על של חבירו שנתן לו רשות אבל אם הניח מוקצה שלו על כלי של חבירו שלא ברשות קי&quot;ל אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ומכל מקום אם נתן ראובן מוקצה של שמעון בכלי של שמעון הוי בסיס דמסתמא ניחא ליה לשמעון שלא יבא לידי הפסד: (ה) שיהיה מונח שם המוקצה בשביל שיתיישב עליו בטוב אבל מה שמניחין בדרך אקראי כמו שרגילין להשים בתיבה חפצים אלו על אלו מפני שאין לו ריוח לפנות לכל חפץ מקום בשולי התיבה לא הוי בסיס ונ&quot;ל דאף לסברא זו התיבה הוי בסיס שהרי עכ&quot;פ היה דעתו שיונח בתיבה אלא שהכלים שבתיבה שהמוקצה מונח עליו לא הוי בסיס ויש חולקין וס&quot;ל דהוי בסיס (ו) שיהיה מונח על עיקר הכלי אבל כיס התפור בבגד ומעות מונח בכיס כיון שאינו על עיקר הבגד לא הוי הבגד בסיס (ז) לא מקרי בסיס אלא כשמונח עליו דבר איסור בלבד אבל אם מונח עליו גם דבר היתר וההיתר חשוב אצלו יותר מן האיסור לא הוי בסיס. ודוקא שחשוב לו אבל אם אינו חשוב לו אף על גב דלאחרים חשוב לא נקרא חשוב:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
החילוק אם הוא בסיס או לא הוא זה דכל מקום דהוי בסיס אסור לטלטל הכלי אפילו לצורך גופו ומקומו ואפילו לנער ממנו המוקצה דהוי רק טלטול כלאחר יד אפ&quot;ה אסור שהרי הכלי גופו נעשה כאלו היא עצמה המוקצה ובמקום דלא נעשה בסיס אם צריך להשתמש בגופו של כלי או שצריך למקום הכלי מותר לנער המוקצה דהוי טלטול כלאחר יד ואם א&quot;א לנער שמתירא מהפסד הכלי או אפילו &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; מהפסד המוקצה מטלטל הכלי עם המוקצה למקום הצריך לו וכן אם צריך למקומו מטלטלו ועודו עליו שכיון שצריך למקומו א&quot;א לו לנער שם (סי' ש&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
הא דשרינן ניעור דוקא כשצריך הכלי המותר או מקומו אבל בשביל הפסד המוקצה אסור לנער (עיין מגן אברהם סי' ש&quot;ט ס&quot;ק ה' וסי' ש&quot;י ס&quot;ק י&quot;א מש&quot;כ בשם הב&quot;ח ואי איכא הפסד בניעור ור&quot;ל שיפסיד המוקצה וכן הוא בהדיא בב&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
ע&quot;פ הכללים המבוארים נתברר כשהדליקו מנורה על שולחן אסור לטלטל השולחן שהרי השולחן הוא בסיס למנורה ונרותיה אם לא שיהיה מונח על השלחן בהש&quot;מ לחם דא' הוי בסיס לאיסור והיתר וההיתר חשוב יותר מהאיסור שהרי צריך לסעודת שבת. ונ&quot;ל דזה הטעם שמקפידות הנשים להנית הלחם על השולחן קודם הדלקת הנרות (ובזה מסולק תמיהת הט&quot;ז בסי' ש&quot;י סק&quot;א) ואם אינן נביאות בנות נביאים הן ואם נפל נר דולק על השולחן ומתירא שלא תדלוק השולחן אע&quot;פ שלא היה לחם עם השולחן מותר לנער כיון שאין דעתנו להניח המנורה כל השבת ובמקום הפסד סמכינן ע&quot;ז כדלעיל סי' א' בדין ב' (סי' רע&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
המנורה שהדליקו בו נר שבת נעשה בסיס לנרות ולכן אסור לטלטל המנורה אף לאחר שיכבה אפילו לצורך גופו ומקומו אף על גב דשאר כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל בכה&quot;ג זה אסור כיון דבין השמשות היה אסור לטלטל בכה&quot;ג משום הנרות ומכל מקום נוהגין לטלטלו למחר ע&quot;י נכרי וסומכין בזה על דעת האומרים שלא נעשה בסיס כיון שלא יהיה עליו כל השבת ומ&quot;מ אם הנר מאוס עליו ביותר המיקל לטלטל על ידי ישראל לא הפסיד מידי דהוי אגרף של ריעי (סימן רע&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
ולכן ג&quot;כ מותר לנער המפה שמונח עליו קליפי אגוזים ולא אמרינן דהוי בסיס משום שלא היו עליו בהש&quot;מ ועוד דאפילו בשעה שמניתן שם אינו חושש להיכן יפלו ודוקא ניער אבל אסור להגביה המפה עם הקליפין ואם יש ג&quot;כ פת על המפה מותר להגביה להמפה ולטלטל עם הקליפין ולזרוק הקליפין דכיון דקליפין אינן חשובין כלל בטלים לגבי פת ואפילו לא היה שם פת מותר להניח שם פת כדי לטלטל אגבן הקליפין (מגן אברהם סי' ש&quot;ח ס&quot;ק נ' ועיין ביצה כ&quot;א ע&quot;ב תוספות ד&quot;ה עושה ועיין ט&quot;ז ס&quot;ס ש&quot;י ס&quot;ק ח'):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
כבר בארנו שאם היה בסיס לאיסור ולהיתר אם היה ההיתר חשוב יותר אזי בטל האיסור לגבי ההיתר ואם האיסור חשוב לו יותר בטל ההיתר לגבי האיסור ולכן תיבה שיש בה דבר המותר לטלטל וגם מעות אם המעות אינם עיקר וצריך לטלטל התיבה עם הדברים המותרים אם אפשר לו שיקח משם דברים המותרים לא יטלטל התיבה ואם א&quot;א לו לטלטל אלא ע&quot;י כלי זו שאם יקח אותם מן התיבה ימאסו או שיפלו לארץ ויטנפו אם יכול לנער המעות מן התיבה ינער ואם א&quot;א לנער מפני הפסד כדלעיל סימן ב' או שצריך למקום התיבה מותר לטלטל התיבה כמו שהיא ואין צריך לנער (ש&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
היה האיסור וההיתר שניהן חשובין או שניהן אינן חשובין נ&quot;ל דאסור &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
כיס המיוחד למעות התפור בבגד אם אין בתוכו מעות בטל לגבי הבגד ומותר ללבשו ואם שכח מע&quot;ש ויש בו מעות ילך למקום המשתמר וינער שם דכל זמן שהמוקצה בידו אינו מחוייב להשליך מידו תיכף אלא מותר לילך למקום שירצה להניחו שם (ועיין בכלל הקודם סימן ט&quot;ו שדין זה צ&quot;ע) ואם א&quot;א לו לנער מ&quot;מ מותר לטלטל הבגד כיון שהמעות אינו על עיקר הבגד וא&quot;כ בטל הכיס לבגד אבל אסור ללבשו שמא יצא בו לר&quot;ה ואם הוא בדרך עיין לעיל כלל נ&quot;ד סי' ה' וה&quot;ה אפי' הניח בכיס מעות בכוונה מותר לטלטל הבגד אבל אסור להכניס ידו בכיס דהכיס הוא מוקצה כדין בסיס אבל בשכח מותר להכניס ידיו בתוכו דלא נעשה בסיס כדלעיל (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
וכ&quot;ז בכיס התפור בבגד וכן תיבה שבשלחן שקורין טיש קעסטיל המיוחד למעות וכיוצא בו ועשוי בענין שא&quot;א להוציאו לגמרי מן השלחן וא&quot;כ נתבטל לעיקר הבגד ולשלחן אבל כיס מעות הקשור בבגד וכן התיבה אם יכולין להוציאו לגמרי מן השלחן וא&quot;כ כא&quot;וא כלי בפ&quot;ע לא נתבטל לבגד ולשלחן ואסור לטלטל הבגד והשלחן שהרי הם נעשים בסיס למעות אא&quot;כ יש בתוכם ג&quot;כ דבר היתר החשוב כדלעיל סי' ז' ח'. ונ&quot;ל דאם יש בתוכו רק איזה פרוטות בטלים לגבי הבגד דאין אדם מבטל בגדו ושלחנו בשביל איזה פרוטות &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
נ&quot;ל דאם הטיש קעסטל תלוי בשלחן ועשוי להניח בתוכו לחם וסכינים ואירע שהניח בו מעות אפילו אין בו לחם וסכינים אף על גב דהטיש קעסטיל ודאי אסור לטלטל אבל מותר לטלטל השלחן שהרי גם הטיש קעסטיל הוא כלי שמלאכתו להיתר וא&quot;כ נעשה השלחן בסיס לאיסור ולהיתר ומכ&quot;ש כיון שאין המעות על עיקר הכלי וצ&quot;ע. ואם הטיש קעסטל קבוע ברגלי השלחן ואינו תלוי בשלחן נ&quot;ל דמותר לטלטל השלחן עם הרגלים אע&quot;פ שאין דף השלחן קבוע ברגלים ומכ&quot;ש כשמחובר עד שא&quot;א לטלטלו בלא רגלים אבל הרגלים לבד אסור לטלטל &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
מטעמים שבארנו נתבאר שלא אסרו מוקצה אלא בטלטול אבל בנגיעה מותר כשהוא לצורך דבר המותר ובלבד שלא יניד אותה בידים לפיכך מותר לישב על אבנים וקורות גדולים שאינם זזים ממקומם מחמת ישיבתו (סי' ש&quot;ח מ&quot;א ס&quot;ק מ&quot;א) וכן מותר ליגע בשולחן ועמוד אע&quot;פ שנרות קבועים בו אבל אסור ליגע במנורה תלויה וכן בביצה שנולדה שמא יתנדנד קצת אבל מותר לכפות עליו כלי אם לא נוגע בו ואם דבר היתר מונח על המנורה מותר ליטלנה משם אע&quot;פ שעי&quot;ז תנדנד המנורה דהוי טלטול מן הצד כמו שנבאר בסי' שאח&quot;ז וכן מותר לטלטל מוקצה ע&quot;י נפיחה (ש&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
לא אסרו לטלטל אלא כדרכו בידים אבל טלטול מן הצד דהיינו שאין מטלטל המוקצה בידו כגון שהטמין פירות בדבר מוקצה וגם מקצתו מגולה או שיוכל לתחוב בו דבר וליטלו בענין שא&quot;צ לטלטל המוקצה בידים נוטלו ושומטו אע&quot;ג דעי&quot;ז נופל המוקצה ממנו כיון שאין צריך כלל להמוקצה אבל כשכלה טמונה בו אסור ליטול שהרי צריך לפנות המוקצה ואם המוקצה הוא כלי שמותר לטלטלו לצורך מקומו אפילו כולו טמון בתוכו מותר לפנות: ודוקא כשצריך לדבר ההיתר אבל לטלטל לצורך המוקצה שלא תפסד אפי' בטלטול מן הצד אסור &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt; (סי' שי&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
אם אינו צריך לטלטל בידים כלל אלא בגופו או ברגליו אפי' בשביל דבר המוקצה מותר דזה לא נקרא אפי' טלטול מן הצד ולפ&quot;ז כשנר חלב וכיוצא בו מונח על הארץ מותר לדחפו ברגליו ויש אוסרין (ש&quot;ח מ&quot;א ס&quot;ק ז'):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
מתוך זה יתבאר דמה שנוהגין למכור בשבת ולקבל המעות בכלי או שגוררין בסכין מלבד הרעה הגדולה של מקח וממכר כמה סמיות עיניהם דדוקא כשמטלטל ההיתר והמוקצה נופל מאליו מיתר ודוקא לצורך דבר המותר אבל הכא שאין כאן אלא לצורך המעות אין שום ס' שהוא איסור גמור &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
נוטל אדם את בנו בחצר אע&quot;פ שיש בידו אבן אם התינוק יש לו געגועין על אביו ואינו יכול להיות בלא אביו ואם ישליך האבן מידו יצעק התינוק דכיון שיש בו חשש חולי התירו אבל בלא&quot;ה אסור ודוקא אבן אבל אם בידו מעות או שאר דבר מוקצה שמקפיד עליו אף על פי שהמעות ביד התינוק רק שאוחז התינוק בידו והתינוק מהלך ברגליו אסור דחיישינן דלמא נפיל ואתי לאתויי: בלבוש כתב לאתויי ד' אמות וע&quot;כ הוא ט&quot;ס אלא שיטפיה דלישנא דהא מיירי בחצר כמש&quot;כ רש&quot;י דבר&quot;ה אסור לשאת התינוק אלא ר&quot;ל דאתי לאתויי שיטול הדינר ויש מתירין גם בזה ולא אסרו אלא אם כן נושא התינוק עם המעות דיאמר כשם שמותר לטלטל המעות כשהוא ביד התינוק ה&quot;נ מותר לטלטל המעות בשביל המעות (סימן ש&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
כל דבר שיש לחוש שיזיקו בו רבים או תינוקות אפילו מונח ברה&quot;ר מותר לטלטל בפחות פחות מד' אמות וכן אם נשבר כלי זכוכית בבית וכיוצא בו במקום שיש לחוש שיזוקו בהם בני אדם מותר לטלטל להוציאו (ש&quot;ח סעיף ז' סעיף י&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
מת בשבת נוהגים להגביה אותו מעל הכרים ע&quot;י ככר אף במקום שאין לחוש שיסריח ויש למחות בידם רק לשמוט הכר מתחתיו (מגן אברהם סי' שי&quot;א) ובמקצת מקומות נוהגין להעצים עיניו וליישר איבריו שלא יתעקמו ואומרים דאיתא בזוהר שהוא סכנה וכל זה אין לו שורש על פי הדין ואף בזוהר לא נזכר סכנה אלא בעינים ואם כן ליישר האיברים אין לו שום סמך. ואם הוא מלוכלך בטיט וצואה עד שמאוס בעיני רואיו מותר לטלטלו ע&quot;י ככר או תינוק או ע&quot;י כסותו ולרחצו במים בידו אבל לא ע&quot;י מפה משום סחיטה אבל בלאו הכי אסור אפילו ע&quot;י נכרי ואסור לטלטל המת לצורך כהנים או לצורך מצוה אפילו על ידי ככר ותינוק אבל ע&quot;י נכרי מותר או בטלטול מן הצד דהיינו להפכו ממטה למטה אפילו ע&quot;י ישראל. ודוקא אם הקרובים רוצים אבל א&quot;י לכופן להוציאו מן הבית אם לא שהכהן חולה שאינו יכול לצאת מן הבית כופין הקרובים להוציאו כדי להציל הכהן מאיסור ואם הוא נפל דליכא משום כבוד כופין הקרובים להוציאו מן הבית בשביל כהנים ע&quot;פ אופנים המבוארים (סי' שי&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
היתר זה ע&quot;י ככר או תינוק לא מצינו אלא במת אבל לא בשאר דברים המוקצים מגופו אבל כלי שמלאכתו לאיסור יש מתירין לטלטלו על ידי ככר או שיניח עליו שאר דבר היתר אם חושש שיפסד במקום זה ויכול לטלטלו למקום אחר שהרי גם בין השמשות היה לו היתר על כל פנים לטלטלו לצורך גופו ומקומו אבל המנורה שהדליקו עליו נרות בין השמשות אע&quot;פ שהוא כלי כיון שהדליקו עליו בין השמשות נעשה כמוקצה מגופו ולכן אפילו אם הניח עליו דבר המותר מע&quot;ש כדי שיהיה בסיס לאיסור ולהיתר לא מהני שהרי ידוע שהנר חשוב לו בלילה יותר מדבר שמונח על המנורה (ט&quot;ז סי' שי&quot;ח) וכן סחורה שירדו עליו גשמי' בשבת אסו' לטלטל ע&quot;י ישראל אפי' ע&quot;י ככר ולכסותה אם יש נכרי מוטב ואם לאו מותר הישראל לכסות (של&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
ודוקא בהפסד שאינו בהול עליו כירידת גשמים שיכול לקרות לנכרי לטלטלן או לכסותן בעצמו אבל היזק שבא פתאום על אדם כגון דליקה או שמתירא מגנבים וגזלנים מותר לטלטל אפי' מעות ע&quot;י ככר או דבר המותר ויש מתירין אפי' בלא דבר המותר (סי' של&quot;ד סעיף ב' וסעיף י&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
כל דבר מטונף כגון ריעי וקיא וצואה בין של תרנגולים וכיוצא בהם אם הם במקום דריסת רגלי בני אדם או שמאוס לו מותר לסלקן לצדדין או להוציאם באשפה אפילו בלא כלי. ואם אינו במקום דריסת רגלים אלא שירא שתינוקות יתלכלכו בו אסור להוציאו אפילו בכלי או לסלקו אלא יכפה עליו הכלי. ומ&quot;מ אם הכלי מלא וא&quot;א לפנות עליו מותר להוציאו לאשפה ולהחזירו משום כבוד הבריות (סי' ש&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
כשהוציא גרף של ריעי או עביט של מי רגלים כל זמן שעדיין בידו מותר להחזירו כדין כל מוקצה שבעודו בידו מותר לטלטלו למקום שירצה ולאחר שהניחו מידו אסור להחזירו דמאוס כ&quot;כ דלא חזי למידי אא&quot;כ נותן לתוכו מים ובלבד שיהיו המים ראוין לבהמה דאל&quot;כ גם המים הם כגרף עצמו וכיון שהמים ראוים מותר לטלטל הכלי אגבן כדלעיל (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
בזמן הזה מותר לזמן לנכרי ואם השקהו יין מותר לטלטלו אפילו נשאר בו פירורי הפת שנשרה ביין האסור בהנאה מ&quot;מ בטלים לגבי הכוס ומותר להדיחו אח&quot;כ דאינו אלא כמסיר גרף של ריעי ולכן איסור שנגע בהיתר או כלי מותר להדיח כיון שגוף הכלי הוא מותר אינו רק להסיר האיסור ואינו דומה למטביל כלי דהתם גוף הכלי אסור:&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
כשיורדים גשמים על דברים המוקצים עד שנמאס הבית מותר להוציאן ואפילו אם היו מונחים במקום שאינו משתמש שם אם יהיה לו פסידא מותר לקבוע דירתו שם כגון להכניס שולחנו או מטתו שם כדי שתמאס לו ואז מותר להוציאן וכן עכבר שנמצא באוכלין מותר לזרוק לחוץ (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
כבר כתבנו דאסור לבטל כלי מהיכנו דהיינו שיקח כלי שמותר לטלטל וליתנו תחת המוקצה שיפול בתוכו דכיון דאז אסור לטלטל כלי ההיתר דומה כאלו חברו בטיט (ד' מג ברש&quot;י) ולכן אסור ליתן כלי תחת התרנגולת שיפול הביצה לתוכה ואפי' נותן כלי תחת מוקצה על מנת שישמט תיכף הכלי מתחתיו אסור דאפי' לפי שעה אסור לבטל כלי מהיכנו ומ&quot;מ במקום הפסד מרובה מותר אפי' לבטל לכל השבת (סימן רס&quot;ו) אבל מותר לכפות כלי על המוקצה שלא תפסיד ובלבד שלא יגע בכלי במוקצה שמא ינענע אותה (סימן תקי&quot;ג) ולכן כופין סל על אפרוחים כדי שיעלו וירדו וכל זמן שהן עליו אסור לטלטלו ואם היו עליו בין השמשות אע&quot;פ שירדו אסור לטלטלו:&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
נותנין כלים תחת הדלף שדולף דרך התקרה וכיוצא בו בשבת ואם נתמלא שופכו ומחזירו למקומו והוא שיהא הדלף ראוי לרחיצה אבל אם אינו ראוי אסור שאין מבטלין כלי מהיכנו ואם נתן כלי תחת דלף שאינו ראוי לרחיצה ומאוס עליו מותר לטלטלו עם המים המאוסים כדין גרף של רעי (לעיל סי' כ&quot;א) אבל לכתחלה אסור ליתן שם הכלי כדי שיהיה כגרף ויוציאנו שאין עושין גרף של רעי לכתחלה (של&quot;ח) ונ&quot;ל דבמקום צורך גדול יש לסמוך על הטור דמתיר אפילו באינו ראוי (ועיין בט&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
לטלטל מוקצה לצורך מצוה אם ע&quot;י טלטול זה מקיים המצוה כגון ששחט ביו&quot;ט וצריך לכסות ואין לו עפר מוכן אבל אם אינו כך אלא שעל ידי זה יוכל לקיים המצוה אחר כך אסור כגון שירדו גשמים על סוכתו וכבר פסקו הגשמים ועדיין מטפטף ולכן אם אינו יכול לאכול בסוכה אסור לנער הסכך כדי שיפלו המים למטה לא מיבעי להגביה הסכך ולטלטל אסור משום סתירת אהל אלא אפילו להכות עליו בידו אסור שהרי מנענע בידו והוי טלטול ממש ואסור שהרי אינו מקיים עי&quot;ז המצוה אלא שהיא מכשירי מצוה ולכן אסור אבל להכות עליו במקלים שאינם מוקצים הוי טלטול מן הצד ומותר כדלעיל סי' י&quot;ג י&quot;ד &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואפילו אם עי&quot;ז מקיים המצוה דמותר דוקא בסתם מוקצה אבל אם הוא מוקצה מחמת גזירה כגון לולב שנתלש ביו&quot;ט אפי' ע&quot;י נכרי כיון דכל מחובר אסור שמא יעלה ויתלוש לכן אסור ליטלו אפילו ביום טוב ראשון ואע&quot;ג דבעידנא דמטלטל מקיים המצוה. ואפילו בסתם מוקצה ומקיים המצוה דמותר דוקא אם בעידנא דמטלטל מקיים המצוה אבל אם הטלטול קודם אסור ולכן אסור לטלטל חמץ שנמצא ביום טוב של פסח כדי לבערו (ועיין בסימן תמ&quot;ו):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|סז|סח|סט|דין במקום שמותר לחלל שבת}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל סח דין במקום שמותר לחלל שבת&lt;/center&gt; =

==כלל סח'== 

דין במקום שמותר לחלל שבת (סימן שכ&quot;ה): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כל חולי שיש בו סכנה מחוייב כל אדם לחלל שבת בשבילו בכל מלאכות ובלבד שתהא הרפואה ידוע ע&quot;פ מומחה או שידוע לכל שהיא רפואה בדוקה ומותר לכבות הנר בשביל שישן החולה שיש בו סכנה (רע&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
כשמחללין שבת על חולה שיש בו סכנה אם אפשר לעשות בלא דיחוי ובלא איחור ע&quot;י שינוי או ע&quot;י נכרי עושין אבל במקום דיש לחוש שיתעצל הנכרי או יתאחר כשיעשה ע&quot;י שינוי אסור לעשות ע&quot;י נכרי אלא ע&quot;י אנשים גדולים מישראל וכל הזריז לחלל הרי זה משובח ואסור לשאול כלל אלא כיון שידוע שצריך לדבר זה ע&quot;י רופא מומחה או מה שידוע לכל שצריך לו חייב לחלל שבת ואם רצו י' בני אדם לעשות דבר א' להביא שכל א' לא ידע מחבירו יש להם שכר טוב:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
כל מכה של חלל מהשנים ולפנים ושנים עצמן בכלל דהיינו שנתקלקל אחד מאברים פנימים מחמת מכה או בועה וכיוצא בזה אפילו אין כאן מומחה וגם החולה אינו אומר כלום אעפ&quot;כ מחללין שבת:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
מכה שעל גב היד ועל גב הרגל ומי שנשכו כלב שוטה ואפילו אם הוא ספק אם יש בו סכנה ה&quot;ה כמכה של חלל:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
מכה שנעשית מחמת ברזל ושחין הבא בפי הטבעת וכן כל מיני חולי שבא לו קור וחום בפעם א' שקורין (שוידרין) מחללין עליו שבת אבל קדחת הרגיל ר&quot;ל שידוע שאין בו סכנה כלל אין בכלל זה ואסור לחלל עליו שבת ע&quot;י ישראל ומ&quot;מ כל צרכיו נעשה ע&quot;י נכרי:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
כל חולי ומכה שהרופאים אומרים שהוא סכנה אעפ&quot;י שהוא מבחוץ מחללין ואפי' רופא אחד אומר צריך ואחד מכחישו הולכין להקל ומכ&quot;ש כשהחולה אומר שצריך אע&quot;פ שהרופא אומר א&quot;צ שומעין לחולה אם לא שהרופא אומר שהרפואה זו יזיק לו אין מחללין אבל בסתם שאין כאן מומחה והחולה אינו אומר כלום כיון שאינו מכה של חלל אין מחללין עד שיאמר א' מהם צריך חילול או שיאמר שהוא סכנת נפשות:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אבל מכה של חלל א&quot;צ אומד ואפי' אין שם בקיאין והחולה אינו אומר כלום עושין כל מה שרגילין לעשות לו בחול ומשמע אפילו אין בו סכנה במניעת הדבר ההיא (כצ&quot;ל במגן אברהם סק&quot;ד ועיין סימן ט') ודוקא בסתם אבל כשיודעין ומכירין באותו חולי שממתין וא&quot;צ חילול אפילו מכה של חלל אסור לחלל שבת (עיין ב&quot;ח סימן ג') אע&quot;פ שאינו רופא מומחה אלא סתם ישראל שאומר שמכיר חולי זה וצריך לחלל עליו שומעין לו ודוקא כשאין רופא מומחה מכחישו ודוקא סתם ישראל אבל נכרי שאינו מומחה אין מחללין על דבריו כיון שאינו מכה של חלל:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אם החולה אינו רוצה לקבל התרופה כופין אותו:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
חולה שיש בו סכנה שצריך לחממו ואפשר לחממו בבגדים י&quot;א כיון שהוא מסוכן אע&quot;פ שאפשר לחממו בלא&quot;ה מותר לעשות מדורה. ויש אוסרין. ומ&quot;מ נ&quot;ל דאם הדבר בהול יש לסמוך על המקילין:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
היה צריך לבשר לאלתר ויש כאן בשר טרפה או נבלה נותנין לו נבלה ואין מאחרין עד שישחטו ואם אין הדבר בהול כ&quot;כ שוחטין לו ואין נותנין לו נבלה כיון דבלא&quot;ה דחוי שבת אצל החולה אצל שאר מלאכות ועוד דאכילת איסור נבלה וטרפה בכל כזית וכזית חשוב איסור חמור יותר מחילול שבת בפעם א' אבל כשצריך להחם יין ואין הדבר בהול מחממין ע&quot;י נכרי (עיין א&quot;ר שכ' בשם רדב&quot;ז דאם אין החולה קץ מוטב שיאמר לנכרי לנחור ע&quot;ש ואמנם צ&quot;ע דזהו דוקא לטעם רא&quot;ש אבל לטעם ר&quot;ן ל&quot;ש שכתב שאיסור זה חמור משבת וצ&quot;ע):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
נ&quot;ל דאם אין הדבר בהול אין מבשלין ועושין שאר מלאכות רק מה שצריך עכשיו בצמצום אבל אם הדבר בהול אין מדקדקין בכך שלא יבא לידי דיחוי ועכוב (סימן שכ&quot;ח סעיף ט&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
מי שרוצי' לאנסו לעבור עבירה גדולה אין מחללין עליו שבת כדי להצילו. ודוקא שרוצים לאנסו לעבור פעם אחת אפי' עבירה חמורה מאד אבל אם רוצים לאנסו להוציאו מכלל ישראל מצוה על כל אדם לחלל עליו שבת אפילו במלאכה דאורייתא להשתדל בהצלתו ואפי' הוא ספק שמא לא תועיל בהשתדלותו כמו ספק פיקוח נפש דכמו שמחללין שבת על חולה דאמרינן מוטב שיחלל שבת א' כדי שישמור שבתות הרבה ה&quot;ה הכא ודוקא כשרוצים לאנסו אבל היכא דפשע באיסור דאורייתא אין אומרים לאדם חטוא בשביל שיזכה חבירך ומ&quot;מ באיסור דרבנן כגון ללכת חוץ לתחום ולרכוב ע&quot;ג סוס א&quot;ר מתיר סימן ש&quot;ו ועיין בסי' רס&quot;ו במגן אברהם שם לענין רכיבה:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
וכ&quot;ז בגדול אבל אם שמע שרוצים לאנוס בנו הקטן צ&quot;ע אם מותר לגדול לחלל עליו שבת כמו בפ&quot;נ או שמא כיון שעכשיו כשהוא קטן אין מצוין עליו להפרישו אסור לחלל &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ונ&quot;ל דבאיסור דרבנן מותר ובדאורייתא עיין נ&quot;א:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
ולהציל את הצבור נמי מותר לחלל שבת (עיין מגן אברהם ס&quot;ס ש&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ה כי מהראיה דר&quot;א שחרר עבדו אינו מוכח אלא באיסור עשה וצ&quot;ע) ודוקא להציל מגזרה שגזרו ח&quot;ו לבטל מצוה אבל להצילם מסכנת נפשות אפילו בשביל יחיד וקטן מצוה לחלל שבת וכן בכל דבר שיש לחוש שיבא מזה סכנה מותר לעבור איסור דאורייתא לחלל שבת ומכ&quot;ש דמותר לכבות דליקה במקום שיש לחוש שיזיק זקן או חולה או ילד וכיוצא בו (של&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
מי שנפלה עליו מפולת ספק חי ספק מת מחללין שבת ומפקחין הגל ובודקים עד חוטמו. ואם לא הרגישו בחוטמו חיות אז ודאי מת לא שנא אם פגע בראשו תחלה ל&quot;ש פגע ברגליו תחלה לעולם מפקחין עד חוטמו ואפי' מצא עליוני' מתים לא יאמר כבר מתו תחתונים אלא מפקח שמא הם חיים עדיין (שכ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
יולדת היא כחולה שיש בה סכנה ומחללין עליה שבת לכל מה שצריכה קורין לה מילדת ממקום למקום ומדליקין לה נר אפי' היא סומא ואע&quot;פ שיכולין לעשות לה בלא נר דשמא תרגיש שלא הדליקו ותחלש דעתה ומ&quot;מ כיון שכאב היולדת הם דברים טבעים ואין א' מאלף שמתה מחמת לידה ולכן כל מה שיכול לעשות ע&quot;י שינוי עושין ומשעה שמרגשת קצת ואפי' בספק מותר לקרות המילדת ואפי' מחוץ לתחום אבל לחלל בשאר דברים אסור עד שתשב על המשבר או משעה שהדם שותת ויורד או משעה שאין בה כח להלוך עד שחברותיה צריכין לשאת אותה בזרוע וכיון שנראה בה אחד מכל אלו מחללין עליה שבת (ש&quot;ל):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
כל ג' ימים ראשונים אפי' אמרה אינה צריכה מחללין עליה שבת ולא חשבינן מעת לעת אם חברותיה אומרין שצריכה אפי' ליכא חכמה ורופא עושין לה שהדברים שעושין לחיה בחול ידועים הם אפי' אוכלת מאכל בריאים אמרי' שאינה מרגשת לשעתה ואם תאכל צונן תסתכן. אבל אם חכמה ורופא אומרים א&quot;צ שומעין להם שהרבה יולדת שאין עושין להם חמין בכל יום. וכן נוהגין עכשיו שאוכלין חמין של אתמול (מגן אברהם) מג' ועד ז' אם אמרה אינה צריכה ואפי' שחברותיה אומרים צריכה אין מחללין אבל אם רופא אומר שצריכה מחללין (במגן אברהם סי' ש&quot;ל סק&quot;ט יש ט&quot;ס ונרשם שלא במקומו אלא דקאי על מג' ועד ז' וצ&quot;ל כמו שכתבתי) ומז' ואילך ה&quot;ה כחולה שאין בו סכנה ומותר לעשות צרכיה ע&quot;י נכרי עד שלשים יום (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
עושין מדורה ליולדת כל שלשים יום ואפילו בתקופת תמוז אם יש לה צער צנה שידוע שמסוכנת בצנה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
לפדות חבירו משביה אם יש לחוש אפי' בספק שמא יתבטל נ&quot;ל דאין ספק דמותר למנות המעות בידו ממש דאם התירו איסור מוקצה משום הפסד הבא פתאום כדלעיל במלאכת מכבה ובהוצאה כ&quot;ש אבידת גוף חבירו ואמנם אם הדבר ברור שלא יתבטל עד למחר אסור למנות המעות וכיוצא בו (ועיין בב&quot;י ובד&quot;מ ס&quot;ס תקמ&quot;ד שכ' דבחה&quot;מ מותר למנות משמע דבשבת אסור. ונ&quot;ל דמיירי שאין חשש כלל שיתבטל וע' בפסחים פרק האשה וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורין דאיכא למיחש משום פיהם דבר כו' וביותר לדעת הירושלמי שהביאו שם תוספות):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|סח|סט|ע|דין חולה שאין בו סכנה ורפואה בשבת}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל סט דין חולה שאין בו סכנה ורפואה בשבת&lt;/center&gt; =

==כלל סט'== 

דין חולה שאין בו סכנה ורפואה בשבת (סימנים שכ&quot;ח): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
חכמים גזרו מלעשות רפואה בשבת אפילו דבר שאין בו משום מלאכה או שמוכנת מע&quot;ש דאם נתיר לו לעשו' רפואה המוכנת מע&quot;ש יטעו לומ' שמותר לשחוק הסממנים בשבת וחייב משום טוחן ואם ימרח רטיה חייב משום ממחק ואמנם לא השוו גזרותיהם בזה אלא שחלקו לפי הענין יש שאסרו לגמרי ויש שהתירו ע&quot;י נכרי דוקא ויש שהתירו אפילו ע&quot;י ישראל הכל לפי הענין:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
מי שיש לו מיחוש בעלמא רק שיש לו איזה כאב והוא מתחזק והולך כבריא אע&quot;פ שיש לו קצת צער אסור לעשות שום רפואה אפי' ע&quot;י נכרי &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
לפיכך מי שחושש בשיניו ומ&quot;מ הולך כבריא שדרך רפואתו ליקח חומץ בפיו כיון דמוכח מלתא שעושה לרפואה שאין דרך לשתות חומץ לכן אסור ליקח חומץ בפיו ולפלוט וה&quot;ה יין שרף לא ישהנו בפיו ויפלוט ואפי' לשהות ואח&quot;כ יבלעו אסור ובמקום צער גדול אפשר לסמוך ביי&quot;ש דמותר לשהותו ולבלוע אח&quot;כ או אפי' להפליטו כיון דיי&quot;ש הוא משקה גמור לכל לא מחזי כ&quot;כ לרפואה (כ&quot;כ א&quot;ר בשם הגמיי' פרק כ&quot;א וש&quot;ג סוף ח' שרצים) וכ&quot;ש דאסור ליתן על השן נעגליך או שפירוטוס וסובין חמין דכ&quot;ז מוכח שהוא לרפואה אם לא דכאיב ליה טובא שמצטער כל גופו כדלקמן סימן י&quot;א (שכ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
וכן החושש בגרון שאין לו אלא מיחוש בעלמא שיודעין שבודאי אין בו סכנה כלל ודרך לערערו במיני משקין אסור להפליט ואם הוא משקה שדרך לשתותו דינו כמו חולי שן בסי' ג' (שם). ומי שיש לו חטטין בראשו אסור לסוך בשמן וכן משום צער אחר כיון שבמדינתינו אין סכין בשמן מוכח שהיא לרפואה (שכ&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
ומ&quot;מ דברים שלא נעשה לעולם ע&quot;י סממנים מותר כגון החושש במעיו מותר ליתן עליהם כוס שעירו ממנו חמין אע&quot;פ שעדיין יש בו הבל וכן מותר להחם בגדים וכלים לתת על בטנו ואם מחמם כלי בדיל ועופרת מותר להניחו אפילו סמוך למדורה במקום שיש לחוש שמא יהיה ניתך דאף אם ניתך הוי דבר שאינו מתכוין ומקלקל (שכ&quot;א) ויזהר שלא יתן על בטנו כלי עם מים חמים רותחים ודבר זה אף בחול אסור מפני הסכנה (שכ&quot;ו) וכן מי שנשתכר מותר לסוך כפות ידיו ורגליו שמן ומלח כיון דדבר זה אינו רפואה כלל ומותר לכפוץ כוס מים על הטבור ולהעלותו שעושין לחולי שקורין (הייב מוטר) ומותר להקיף בטבעת או בכלי כדי שלא תתפשט הנפוח וכן מותר לדחוק חבורה בסכין שלא תתפשט וכן מותר להגביה ערלת הפה שקורין צינגל שנפל לגרון ורוקח אוסר בזה ומותר ליטול הקוץ במחט ובלבד שיזהר שלא יוציא דם דאז עושה חבורה (שכ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
מי שנגף ידו או רגלו אסור לצומתה בחומץ ויין שרף ואם הוא מעונג אף ביין אסור אבל בסתם אדם מותר ביין ואם נעשה ע&quot;י ברזל או ע&quot;ג יד ורגל מותר הכל כדלעיל כלל הקודם (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
מי שנשמטה פרק ידו ופרק רגלו ממקומו אף על פי שיש לו קצת צער לא ישפשפנו הרבה בצונן אבל מותר לחבירו למשוך אותו כדרך שעושין בחול (א&quot;ר בשם רוקח) אבל עצם שנשבר מחזירין השבר לכ&quot;ע כדלקמן:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
בזמ&quot;הז שאין דרך לרחוץ העין ביין אסור לרחוץ בשבת ביין ורוק תפל ואפי' אם שרה חתי' בגד מע&quot;ש אסור ליתנו ע&quot;ג העין בשבת ואם משים מים בתוך פיו ורוחץ בכל צדדים אף שמעורב בו רוק תפל מותר לרחוץ בו עיניו וכן אם לא יוכל לפתוח עיניו יכול ללחלחן ברוק תפל דאינו רפואה אלא לפתוח עיניו (א&quot;ר) ובכל ענין מותר להניח רטיה וכיוצא בו על העין או על מכה מערב שבת אף על פי שיהא מונח כל השבת (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
רטיה שנפלה ע&quot;ג קרקע או שהסירה במזיד לא יחזירנה נפלה על גבי כלי או שהוחלקה ממקומה יחזירנה דכיון דמילתא דל&quot;ש הוא ל&quot;ג ומגלה מקצת רטיה ומקנח פי המכה וחוזר ומגלה קצה השני ומקנחה ובלבד שלא יקנח הרטיה שהוא ממרח ומכה שנתרפא נותנין עליה רטיה שאינה רפואה אלא שמשמרה שלא יסרוט בבגדיו וכן מותר להניח חתיכת בגד יבש חדש שאינו מרפא או אפילו ישנים כשכבר היה על המכה אבל בגד ישן שלא היה על מכה מעולם אסור שהוא מרפא וכן מותר להניח עלים על העין או מכה לקרר אבל עלים שמרפאים אסור ומעבירין גלדי מכה וסכין אותם בשמן אבל לא בחלב מפני שנימוח (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
אשה שמצטערת מרוב חלב שבדדיה מותר לקלח החלב מדדיה לארץ דכיון דהולך לאיבוד אינו דומה לדש אבל לקבל החלב בכלי ליתן לתינוק או לקלח על אדם שאינו חולה אלא שנשף בו רוח רעה ואין לו צער כל כך אסור אבל מותר לקלח בפי התינוק כדי שיאחז התינוק הדד ויניק (כן כתב בש&quot;ל) וכל זה הוא בבריא שיש לו מיחוש:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
חולה שחלה כל גופו או שיש לו כאב גדול ומצטער על ידי זה כל גופו אע&quot;ג שהולך כנפל למשכב דמי ומותר לעשות כל רפואות על ידי נכרי ואפילו דברים שיש בהם מלאכה דאורייתא ולכן אם כואב לו השנים מותר להוציאן ע&quot;י נכרי אבל ע&quot;י ישראל אסור דהוי מלאכה דאורייתא דהחובל לרפואה חייב ומותר שיצוה לנכרי שיעשה לו רטיה וכל שכן דמותר להניח עליו לכתחלה (מה שהאריך הט&quot;ז בענין הוצאת השן כבר תירץ הש&quot;ך בי&quot;ד בנקה&quot;כ סימן קצ&quot;ח דבאיסורי שבת קי&quot;ל מסייע אין בו ממש) ומותר לעשות על ידי נכרי כל מלאכות דאורייתא ופשיטא שמותר לו לשתות כל מיני רפואות ובלבד שיעשה הנכרי. ופראשקעס (שקורין פולווער) כגון (ראברברע) וכיוצא בו שמערבין במים נראה לי דאסור ע&quot;י ישראל לעשותו בלילתו עבה דהא י&quot;א דבדבר שאינו בר גיבול משנתן מים חייב כמו שביארנו במלאכת לש ולכך יעשנה נכרי:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
ולעשות ישראל דבר שאינו אלא מדרבנן יש מתירין אבל לדעת רוב הפוסקים דאסור אלא יעשנה על ידי שינוי וכן נ&quot;ל. ואם א&quot;א על ידי שינוי ולא על ידי נכרי מותר לעשות כדרכו כן נ&quot;ל:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
ואם יש בו סכנת אבר לכ&quot;ע מותר אפי' ע&quot;י ישראל כדרכו בדבר שאין בו אלא מלאכה דרבנן ואפילו אינו חולה כלל אבל מלאכה דאורייתא אפי' יש בו סכנת אבר אסור חוץ מסכנת עין שמחללין עליו שבת דסכנת עין הוא סכנת נפשות וכל דבר שמותר לעשות ע&quot;י ישראל בחולי שאב&quot;ס נ&quot;ל דאפי' יכול לעשות ע&quot;י נכרי מותר (ועי' בכלל הקודם לזה על איזה מכה מחללין שבת):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
עין ששותת ממנו דמעות או דם מתחלת החולי יש בו סכנה וכל דבר שמסתפק בחולי שמא יש בו סכנה מחללין שבת דהוי סכנת נפשות (או&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
כל דבר שמותר לישראל מותר אף לישראל אחר לעשות לחולה וכל דבר שאסור אסור אפילו ע&quot;י החולה:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
חולה שאב&quot;ס מותר לומר לנכרי לבשל לו אפילו דברים שאסורים משום בישולי נכרים ומ&quot;מ מה שנשאר למ&quot;ש אסו' אפי' לחולה עצמו &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; ובשבת אסו' לבריא והכלים צריכים הכשר ואפילו כלי חרס כיון דעיקר איסורו אינו אלא מדרבנן דיו אם מגעילו ג&quot;פ ובדיעבד אם בישל בו ויש רוב בתבשיל מותר והמיקל שלא להגעיל כלל לא הפסיד ונ&quot;ל דהישראל לא יתן המאכל בקדרה דאחד נותן את המים וא' שופת הקדרה הראשון פטור אבל אסור (ועיין ביצה ד' ל&quot;ד) ודוקא בישולי נכרים התירו ודוקא בשבת דהוי היכר אבל אסור להאכילו שום דבר איסור אפילו איסור דרבנן או מוקצה בין בחול בין בשבת ועיין בנ&quot;א. ולעשות זויף מן יין ע' בחיבורי חכמת אדם כלל ע&quot;ו סי' י&quot;א דיש למצוא היתר אם צרי' החולה לכך הרבה. ומותר לומר לנכרי לעשות תבשיל לקטן שאין לו מה לאכול דסתם צרכי קטן כחולה שאב&quot;ס דמי ומותר להאכילו מוקצה בידים אם א&quot;א בענין אחר (שם) ועיין בהל' ברכות כלל ס&quot;ו בדין חינוך קטן:&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
אסור לשום פתילה (שקורין צעפל) בפי הטבעת כדרך שנוהגין למי שהוא עצור אלא בשינוי שיאחזנה בב' אצבעות וכ&quot;ש דאסו' לעשות הפתילה מחלב או זייף או מנייר ומכל דבר אא&quot;כ יש בו סכנה כמבואר בדין מכה בפטיש סי' ט&quot;ו וכן אסור לעשית קריסטיר ואפילו הוכנה מאתמול ולא יערב מים ושמן כדרך שעושין אלא הנכרי ישפוך הכל לתוך הכלי וטוב לעשות הכל ע&quot;י הנכרי או שיעשה הישראל בשינוי (ססי' שכ&quot;ח במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
אדם בריא מותר לשתות משקין אע&quot;פ שאין דרך בריאים לשתותן ודוקא כששותן לצמאו אבל אם כוונתו לרפואה אסור אבל דברים שדרך בריאים לאכול ולשתות אע&quot;פ שמתכוין לרפואה מותר:&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
מי שיש לו מורסא שיש בו ליחה ודם או מכה אפי' הוא בריא מותר לפתוח חור כדי שיצא הליחה והדם אם יש לו צער מזה ודוקא כשאינו חושש אם יסתם תיכף אבל אם כוונתו שיהיה פתוח חייב כדלעיל במלאכת בונה אבל אסור לחוך שחין שע&quot;י החיכוך מוצי' דם שנבלע בבשר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; דאינו דומה לליחה ודם שהוא כנוס במורסא משא&quot;כ דם איברים שהוא נבלע וא&quot;כ עושה חבורה ואם היה כבר נקב במכה ונסתם קצת אפ&quot;ה אסור לפותחה וכ&quot;ש להרחיבה ואותן שיש פוטינעלא ובלשון לאטיין איפעראטור מסתפק במגן אברהם אם מותר ליתן לתוכו קטניות כדי שישאר פתוח ומותר להחליף הבגד שעליו דאם לא מחליף יסריח אבל אסור ליתן עליו רטיה ואם יודע שמוציא דם כשמקנחם לא יקנחנה דהוי פסיק רישיה (ועיין במגן אברהם ס&quot;ק נ&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
צפורן שפרשה וכן קליפת עור שפרשה באצבעו ומצער אותו מותר ליטלן ביד אם פרשו רובן דהוי כתלושין ולא גזרו רבנן (עיין לעיל במלאכת גוזז סימן ג' ד' באיזה ענין מותר לדידן):&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
דין העושה חבורה ושאסור למצוץ דם בפיו מן החבורה ודם שבין שיניו ושאסור לדבק עלוקה שתמצוץ דם ושאסור להניח צוק זאלב וכיוצא בו דברים המושכים דם ופשיטא לדחוק בידיו על המכה להוציא דם והעושה כן חייב (עיין במלאכת השוחט סי' ד' ה' ו'):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
אם מצטער מרוב מאכל ורפואתו להקיא מותר לתחוב ידו לגרונו להקיא אבל על ידי סמים אסור וכל שכן דאסור לשתות דברים לשלשל מעיו ובחולי שאב&quot;ס הכל מותר:&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
אסור להניח בגד על המכה שיוצא דם ממנו מפני שהדם צובע הבגד וכ&quot;ש בבגד אדום (עיין לעיל במלאכת צובע) אבל מותר ליתן עליו קורי עכביש (א&quot;ר בשם תוי&quot;ט דלא כמ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
מותר לאכול שרפים ולגמוע ביצה חיה להנעים הקול:&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
דין מילה בשבת מבואר בחבורי חכמת אדם כלל קמ&quot;ט:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|סט|ע|עא|דין רחיצה בשבת}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל ע דין רחיצה בשבת&lt;/center&gt; =

==כלל ע'== 

דין רחיצה בשבת (סימנים שכ&quot;ו): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
אסרו חכמים לכנוס למרחץ בשבת מפני הבלנין שהיו מחממין חמין בשבת ואומרים מע&quot;ש הוחמו לפיכך גזרו שלא לכנוס אפילו רק להזיע ואפילו לעבור במרחץ במקום שיכול להזיע אסור ולכן הטובלים בשבת אסורים לעמוד במרחץ במקום שיכולים להזיע ואסור לרחוץ אפילו בחמין שהוחמו מע&quot;ש ואפילו לשפוך המים על גופו להשתטף אסור אבל מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו או שאר איברים בחמין שהוחמו מע&quot;ש ובלבד שלא ירחוץ רוב גופו ואשה שלובשת לבנים בשבת וי&quot;ט מותרת לרחוץ במקומות המטונפים ובלבד שלא תרחוץ בבגד שלא תבא לידי סחיטה (סימן שכ&quot;ו) ולפיכך במקום שנוהגין להחם המקוה צריכין ליזהר שלא יהיו רק פושרין דאל&quot;כ אסור לטבול בו (וע' בחיבורי חכמת אד' כלל קכ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
מותר לשוף ידיו במורסן ובלבד שלא יתן עליהם מים רק שישיף ידיו רטובות בהם ואז מותר לכ&quot;ע (ועי' לעיל כלל י&quot;ט סימן א' ועיין ט&quot;ז ומגן אברהם) אבל אסור לשוף ידיו במלח וכ&quot;ש בבורית שקורין (זייף) כיון דנימוח הוי כנולד וכמו אין מרסקין שלג במלאכת דש (שכ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
הנוטל ידיו אסור לחמם אצל האש אחר נטילה לא מיבעיא במקום שהיס&quot;ב דאסור משום בישול ואפילו במקום שאין היס&quot;ב דהוי כחמין שהוחמו בשבת דאסור ברחיצה אפילו ידיו לבד (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
הרוחץ בנהר גופו או ידיו צריך שינגב גופו או ידיו יפה כשעולה מן הנהר שלא ישארו מים עליו ויטלטל ד' אמות בכרמלית ומ&quot;מ אסור לרחוץ בנהר לתענוג אלא דוקא לצורך טבילת מצו' כנדה שאירע ליל טבילתה בע&quot;ש ולא היה באפשר לטבול מקודם וכן מי שראה קרי ליל שבת אבל בלא&quot;ה כבר נהגו לאסור על פי פוסקים:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
מותר לטבול בשבת ולקנח א&quot;ע בכתונת או בגד אחר ומותר להביאו לביתו ולא גזרינן שמא יסחוט (סי' ש&quot;א סעיף מ&quot;ח):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|ע|עא|עב|דין תיקון מבוי וחצר}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל עא דין תיקון מבוי וחצר&lt;/center&gt; =

==כלל עא'== 

דין תיקון מבוי וחצר (סימנים שס&quot;ג): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כבר בארנו במלאכת הוצאה דמקום שיש לו ג' מחיצות אע&quot;פ שמדאורייתא מותר לטלטל בכולו מ&quot;מ חכמים אסרו לטלטל בו עד שיעשה תיקון ברביעית אחד חצר ואחד מבוי:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
והלכו חכמים בכ&quot;א אחר תשמישן כיון שתשמישי החצר הוא בדבר צנוע ראוי לעשות לו מחיצות יותר סתום ממבוי שתשמישו אינו צנוע מפני שיש בו דיורים הרבה ולכן תיקנו שחצר שפרוץ במלואו מג&quot;ט עד עשר אמות עושה בצד א' פס רחב ד' טפחים או אם ירצה לתקנו משני צידי הפרצה די בשני פסין שכל אחד משהו וקיי&quot;ל דלחי משהו הוי מחיצה וא&quot;כ הוא כאלו היה לו ד' מחיצות ואע&quot;ג דלחי א' הוי מחיצה מ&quot;מ הצריכו ב' לחיין מטעם שכתבנו כדי שיהי' יותר סתום או פס ד' (שס&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
היה שם מחיצה גמורה ונפרצה במלואה ונשתייר משני צדדי הפרצה משהו מכאן ומכאן לכתחלה יש לחוש לאיסור עד שישאר טפח דדוקא אם מעמיד שם לכתחלה סגי במשהו דיש היכר שהעמידו שם להתיר משא&quot;כ בנשתייר ממילא אין היכר כ&quot;כ. ומ&quot;מ אם הוא לצורך נ&quot;ל דיש לסמוך על דעת המקילין דגם בנשתייר סגי אפילו במשהו וה&quot;ה אם נשתייר מן הכותל רחב ד&quot;ט מצד א' &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; וכ&quot;ז בחצר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אבל מבוי העמידו חכמים אדינא דבלחי אחד משהו סגי וכ&quot;ש יותר ובלבד שלא יהיה רחב ד' אמות אם המבוי רחב יותר משמנה אמות דד&quot;א הוי שיעור מבוי ואין כאן היכר כלל ולכן צריך לחי אחר ולהעמידו בצד האחר או שיעשנה מעט עב או דק מהבליט' כדי שיהיה ניכר שהוא לשם לחי דאע&quot;ג דלחי משום מחיצה מ&quot;מ היכר קצת בעינן אבל אם פתח המבוי רק ח' אמות וכ&quot;ש בפחות אף בלא לחי אחר מותר דעכ&quot;פ הוי פרוץ כעומד וקיי&quot;ל דפרוץ כעומד מותר אבל אם העמידו לשם לחי דאית ליה קלא שתיקנו לחי למבוי אפילו רחב ד' אמות הוי לחי אבל סמכו עליו לא מהני (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
כל לחי ופס שאמרנו לא יהיה גבהו פחות מי' טפחים ויהיה חזק ומהודק שלא ינוד ברוח מצויה ולא יהיה רחוק מן הכותל ג' טפחים דאל&quot;כ אתי אוירא דהאי גיסא ואויר הפתח ומבטלו &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואפילו היה הלחי יותר מג' טפחים דל&quot;ש לומר אתי אוירא ומבטלו כיון שהעומד מרובה מהאויר שבצד א' מ&quot;מ י&quot;א דצריך לחי אחר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; וצריך שלא יהיה גבוה מן הארץ ג&quot;ט דכל מחיצה שהיא ג&quot;ט מן הארץ לא נקראת מחיצה:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אפי' לא היה הלחי קנה שלם מחובר יחד אלא שברי שברים או אבני' או קורות היוצאים מן הגדר זו למעלה מזו בפחו' מג&quot;ט הוי לחי. ואפילו לא העמיד אותו לשם לחי אלא שנזדמן לו שם מאיליו כשר ובלב' שיסמכו עליו מע&quot;ש אבל לא סמכו עליו מע&quot;ש כגון שהיה שם לחי אח' ונפל בשב' ובאים עכשיו לסמוך על זה לא. אבל אם לא היה שם לחי אחר מע&quot;ש אעפ&quot;י שלא סמכו עליו בפירוש כאלו סמכו עליו אבל אם בפירוש לא סמכו עליו כגון שלא טלטלו בשבת העבר ע&quot;י לחי זו לא הוי לחי:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אפילו אם אינה נראית הלחי בחוץ ובפנים כגון שיש קצת בליטה בכותל ואותה בליטה נראית רק לאותן העומדין בפנים ולא להעומדים חוץ למבוי או שנראית להעומדים בחוץ נגד חלל המבוי ואינה נראית להעומדים בפנים כשר:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
עוד יש חילוק בין מבוי לחצר דבחצר אין אוסר בה פרצה אלא ביותר מי' אמות או שנפרץ במילואו שלא נשארו גפופין מן הצדדין ואין חילוק אם נפרץ למקום דבקעו בו רבים או לא &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt; אבל במבוי אם נפרץ א' מהכתלים שבצד ארכו אם נשאר מן הכותל לצד ראשו פס רוחב ד' טפחים דזהו שיעור סוף מבוי (ר&quot;ל דתחילת מבוי צריך שתהיה ארכו ד' אמות דוקא כדלקמן סי' ט' אך בזו שכבר היה עליו שם מבוי אלא שנפרצה סגי בפס ד&quot;ט. ואם לא נשאר פס ד&quot;ט א&quot;כ הוי כתחלת מבוי וצריך שיעשה פס רחב ד' אמות וא&quot;כ כיון שלא נתבטל שם פתח מן מבוי זה לכן אינו אוסר פרצה זו אא&quot;כ ביותר מי' אמות דעד י' אמות נחשב לפתח. ומבוי לא נפסל בפתחים הרבה ואין לחוש שמא יקצרו בני רה&quot;ר דרכם וילכו דרך פרצה זו וא&quot;כ אין להם היכר של לחי דכיון שנשאר שם מבוי על משך זה לא נתבטל תורת לחי ופתח ממבוי זה. אבל אם לא נשאר פס ד' טפחים א&quot;כ נתבטל תורת לחי ופתח ממבוי זה ובני מבוי יקצרו דרכם ללכת דרך הפרצה ולכן אפילו אין בפרצה רק ג' טפחים אוסר. ומ&quot;מ אפי' בנשאר פס ד&quot;ט דאינו אוסר עד י' אמות דוקא דלא בקעי בו רבים כגון שנפרץ למקום מקולקל בטיט וכ&quot;ש אם נשתיירו מן היסודות דעכ&quot;פ מעכב הילוך הרבים. אבל בלא&quot;ה אוסר בפרצה ד&quot;ט. ומבוי שנפרץ בראשו ממש דהיינו בכותל שבו הפתח אם מתוקן בקורה והקורה מונח מכותל לכותל אין צריך תיקון אבל אם יש שם אצל אחד מן הצדדים פס והקורה מונח על הפס ונפרץ שם בפס ד&quot;ט צריך לחי אצל הפרצה דקורה על גבי מבוי בעינן ואינו דומה לנפרץ מצדו דלעיל דאוסר בפרצה ג' טפחים דשאני ראשו כיון דמבוי שאין פתוח בראשו א&quot;צ תיקון אע&quot;פ שבתוכו רחב הרבה (שס&quot;ה במגן אברהם סק&quot;ג ואע&quot;ג שבסי' שס&quot;ג כ' בש&quot;ע דעה א' בסתם ג' טפחים כבר כתב בד&quot;מ כדעת י&quot;א והתימה שלא הגיה בש&quot;ע):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
בד&quot;א דבחצר פרצתו בי&quot;א אם אינו במלואו דוקא שהיה העומד הנשאר על כ&quot;פ כמו הפרוץ אבל אם היה הפרוץ מרובה על העומד כל שהפרצה יותר מג&quot;ט צריך לתקן בבנין או בצוה&quot;פ דלעולם לא הוי רה&quot;י עד שיהיה לו ג' מחיצות ואח&quot;כ יכשיר רוח ד' (עה&quot;ק ו' ע&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
כל התיקונים שבארנו הוא דוקא כשהפתח או הפרצה עד עשר אמות שנחשב לפתח אבל אם הפרצה יותר מעשר אמות בין בחצר ובין במבוי ואפי' יש לה גפופין משני הצדדין לא מהכי עד שיעשה שם צוה&quot;פ שבארנו דינו כלל מ&quot;ח. ודע דלא נקרא מבוי להתירו בלחי או בקורה שנבאר לקמן אא&quot;כ שיהיה ארכו עכ&quot;פ ד' אמות מרווחים או יותר ויהיו פתוחים לתוכו עכ&quot;פ ב' חצירות ולכל חצר ב' בתים לפחות ולא יהיה בכל פתח פחות מד' טפחים רחבו ושיהיו דיורים אוכלין בכל בית אע&quot;פ שבאחד דר האב ובשני הבן והבן מקבל פרס מאביו כיון שאוכל בבית נדונים כשנים ואפילו באחד נכרי ובאחד ישראל ויהיה ארכו יותר על רחבו ואם חסר א' מאלו דינו כחצר ואינו מותר אלא בפס ד' או ב' לחיין או צוה&quot;פ (שס&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
חצר שארכו יותר על רחבו דינו כמבוי וניתר בלחי וקורה אע&quot;פ שאין חצירות ובתים פתוחים לתוכן הואיל ואינו קרוב לרה&quot;ר אלא פתוח למבוי והמבוי לרה&quot;ר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
עוד יש חילוק בין חצר למבוי שהמבוי עקום כמין דלת כזה % דינו כאלו היה מפולש בעקמימות וצריך צורת הפתח בעקמומיתו ובב' ראשיו לכל אחד לחי או קורה או שיעשה צוה&quot;פ לכל אחד משני ראשיו ובעקמומית יעשה לחי או קורה ואם הוא כמין ח' צוה&quot;פ בשני עקמומית ולחי או קורה בב' ראשיו וכן אם יש מבוי גדול והרבה מבואות קטנים יוצאים מצדדים אפי' אינן מכוונות זה כנגד זה עוש' לכל שביל צוה&quot;פ מצד א' ולחי או קורה מצד השני אבל בחצר שהוא עקום כמין ד' או ח' א&quot;צ שום תיקון בעקמימותו &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שס&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
ומתוך מה שבארנו יתבאר לנו שהעיירות שלנו שאין חצירות פתוחים לתוכו רק שבכל המבואות הבתים פתוחים לתוכה יש לה דין חצר. ומ&quot;מ אם נפרצה למקום שרבים בוקעים בו כדלעיל סי' ח' צ&quot;ע אם נדונין כחצר או כמביי וכיון דבקעי בו רבים דינו כדלעיל במבוי (סימן שס&quot;ה במגן אברהם סק&quot;ד) ואם העיר מוקף חומה ורוצים לתקן המבואות שדרים בה יהודים אם המבואות רחבים יותר מי' אמות במקום שרוצים להעמיד התיקון צריך צוה&quot;פ דוקא שהרי אפילו בחצר כשפרוץ למקום האסור לה צריך צוה&quot;פ אבל אם במקום שרוצין להעמיד התיקון אינו רחב מי' אמות אע&quot;פ שהמבוי באמצע יותר מעשר אמות מ&quot;מ הכל הולך אחר הפתח והמקום שמעמיד התיקון שם הוא הפתח וא&quot;כ די בב' פסין משהוין כדין חצר וא&quot;צ ג&quot;כ לתקן בעקמומית דאין זה אלא סלוק דיורים היהודים מן הנכרים ואין כאן פרצה לרה&quot;ר או לכרמלית כיון שמוקף חומה אבל אם אין חומה סביב א&quot;כ לכ&quot;ע פרוצה לכרמלית וצריך צוה&quot;פ מצד א' ומצד השני כשאינו רחב מי&quot;א סגי ב' פסין משהוין דממ&quot;נ מותר בין שיהיה עליהם תורת חצר או מבוי ואם חצירות פתוחים לתוכה יש לה דין מבוי לגמרי כמו שבארנו &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt; (סי' שס&quot;ג) ומ&quot;מ נ&quot;ל דגם אפי' עיר שאינו מוקף חומה ויש שם בתים וחצירות פתוחים למבואות כמו שהוא בק&quot;ק ווילנא אעפ&quot;כ אם אי אפשר לעשות תיקון בעקמומית יתקן רק בכל המבואות הפתוחות לרה&quot;ר בצוה&quot;פ כדין ובצד השני בלתי אף שא&quot;א לעשות בעקמומית שום תיקון (וע' בנ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
נ&quot;ל דב' לחיין צריך להעמידן זכ&quot;ז ואם העמידן שלא מכוונים פסול אבל בצוה&quot;פ אפי' באלכסון מהני. ומ&quot;מ בשעת הדחק יש לסמוך גם בלחיין אף זה שלא כ&quot;ז &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
&lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;8&quot;&gt;&lt;/i&gt; מבוי או עיר שצדה א' נהר או ים אם שפת הנהר או ים משופע שבתוך שיפוע ד&quot;א כבר גבוה י&quot;ט א&quot;כ נחשב המדרון הזה למחיצה וא&quot;צ שום תיקון ואפי' כשהמים נרפשין שהרי אנו אין צריכין לעומק המים כיון שהמדרון עד המים גבוה י&quot;ט אבל אם אין המדרון שיפוע כך אלא שבתוך ד&quot;א אינה גבוה י&quot;ט וא&quot;כ נוח להלוך א&quot;כ אין המדרון נחשב למחיצה ומ&quot;מ עומק המים גופה נחשב למחיצה כיון שיש בעומקו י&quot;ט אך כשנקרשין המים לא נחשב אז כמחיצה ודוקא בנהר שאין ספינות עוברות בתוכו דאל&quot;כ כיון דהוי מחיצה הנעשה שלא ע&quot;י אדם אתו רבים ומבטלו מחיצה וצ&quot;ע &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;9&quot;&gt;&lt;/i&gt; וכשיש גשר על הנהר אף על פי שאינו רחב יותר מי&quot;א א&quot;כ הוי כפרצה דכיון דבקעו בה רבים דינו כדלעיל סימן ו' בפרצת מבוי &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;10&quot;&gt;&lt;/i&gt; וצריך לעשות שם תיקון ואם דרך הנהר להתיבש בימות הקיץ אסור לטלטל בלא תיקון אפי' כשלא נתייבש דחיישינן שמא יתייבש ויסמכו עליו וכן כשנקרשין בחורף בטלה המחיצה. ומיהו משמע דוקא בדרכו להתייבש אזי אף בזמן שהוא מלא מים אסור דחיישי' שמא יתייבש ולאו אדעתא אבל מחמת שנקרש בימות החורף לא גזרינן דהכל נקרש בפעם א' (כן משמע במ&quot;א וכ&quot;כ בתשובת בשם שו&quot;ת שב יעקב וכ&quot;י) ונ&quot;ל דדוקא שאין שפת הנהר עמוק י&quot;ט לאחר שנתייבש אבל אם לאחר שנתייבש אפ&quot;ה נשאר שפתו עמוק י&quot;ט מותר לטלטל בלא תיקון כדלעיל ריש הסי' (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
וכ&quot;ז דוקא שהנהר סמוך לבתים בתוך י' אמות אבל אם המדרון או הנהר רחוק יותר מי&quot;א מן הבתים נמצא שפרוץ מצדו יותר מי&quot;א וצריך לעולם תיקון מן הצד וכן אם הנהר המקיף אינו עמוק י&quot;ט כדין בשפתו הסמוכה לבתים בתוך י&quot;א אע&quot;פ שמצד השני הוא עמוק י' לא מיבעי' שאם רחב יותר מי' אמות דפשיט' דאסור שהרי פרוץ מצדו אלא אפי' אינו רחב י&quot;א אסור שמא יבא לטעות ויאמרו דמותר לטלטל במפולש בלא תיקון שלא יעלו על דעתם שההיתר מפני המדרון שמעבר הנהר ומיהו י&quot;א דלא גזרינן &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;11&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
אם פתח המבוי רחב יותר מי' אמות וא&quot;א או שאינו רוצה להטריח בעשיית צוה&quot;פ יכול להעמיד קנים אצל כותל אחד פחות מג&quot;ט מן הכותל וכן כל קנה מחבירו והוי כאלו היה הכל סתום ומכ&quot;ש כשיעמיד פס שלם עד שיתמעט הפתח של מבוי מי&quot;א ואע&quot;ג דהמבוי נשאר רחב הרבה כיון שהפתח אינו רחב מי' אמות דינו כאלו היה כל המבוי רק י&quot;א דצריך להעמיד שם לחי דפס זה לא מהני משום לחי שהרי לא נעשה לשם לחי ואין כאן היכר קצת דאע&quot;ג דלחי הוי משום מחיצה מ&quot;מ היכר קצת בעינן (ריש שס&quot;ג סעיף ל&quot;ג ל&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
עוד יש הכשר אחר למבוי הפתוח ברוח רביעית או אפי' המפולש מב' צדדים שיעשה צוה&quot;פ מצד א' ודינו כסתום וברוח רביעית יניח קורה שרחבה טפח ע&quot;ג הכתלים ואמנם כיון שאין מנהגינו לתקן בקורה לכן לא אכתוב פרטי דיניה והרוצה לעיין מבואר בסי' שס&quot;ג &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;12&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
אע&quot;פ שהקורה המונחת למעלה מעשרים אמה לא מהני דקורה משום היכר ולמעלה מעשרים אמה ליכא הכירא אבל צו&quot;הפ ולחי מהני אפילו כשכותל מבוי גבוה יותר מכ' אמה דצו&quot;הפ ולחי הוי כמחיצה גמורה:&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
מבוי שנפלו תיקוניו בשבת אם העיר אינו מוקף חומה אסור לטלטל בו דכיון דליכא מחיצות לא אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה אבל אם העיר מוקף חומה כדין בלא פרצות רק שתיקנו המבואות לסלק דיורת היהודי' א&quot;כ כיון שכל העיר דינו כחצר שהרי מוקפת חומה אע&quot;פ שנפל עכשיו בשבת התיקון אמרינן הואיל והותר למקצת השבת הותר לכל השבת ואם היה קרוב לודאי שנכרים ישברוהו בשבת אסור לאחר שנשבר. ספק אם נשבר מע&quot;ש או בשבת מותר דהוי ספק דרבנן ולקולא. וכבר בארנו בכלל אמירה לנכרי דמותר לומר לנכרי לתקן בשבת אע&quot;ג דהוי מלאכה דאורייתא כדי שלא יבאו רבים לידי מכשול. דין המבוי ודין החצרות כשנשבר תיקון המבוי בשבת יתבאר בכלל שאחר זה סימן כ' (סימן שס&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
חצר שנפרץ בפרצה האוסר לכרמלית בשבת כיון שאין כאן מחיצות לא אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה (סי' תנ&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
רשות הרבים עצמה אינה ניתרת אלא בדלתות י&quot;א דבעינן ב' דלתות דדלת לא חשיבה כמחיצה גמורה וי&quot;א דסגי בדלת א' ובצד השנייה או לחי או קורה וגם יש מחלוקת די&quot;א דוקא אם ננעלת בלילה וי&quot;א אע&quot;פ שאינה ננעלת רק שיהיו ראוין לנעול שאם משוקעות בעפר מפנה אותן ומתקנן שיהיו ראוין לנעול ואחר שעשה התיקון דדלתות חשובה כולה כחצר א' ואין מבואותיה צריכין תיקון (שס&quot;ד) ומ&quot;מ לדידן לאותן הפוסקים דאין לנו בזמ&quot;הז ר&quot;הר כדלעיל כלל מ&quot;ט סימן י&quot;ג א&quot;כ אין נפקא מינה בזה כן נ&quot;ל:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|עא|עב|עג|דין עירובי חצירות ושיתופי מבואות וברכתו}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל עב דין עירובי חצירות ושיתופי מבואות וברכתו&lt;/center&gt; =

==כלל עב'== 

דין עירובי חצירות ושיתופי מבואות וברכתו (סימנים שס&quot;ו עד ש&quot;ע): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
תקנו חז&quot;ל דאע&quot;ג שהמבואות והחצרות כתיקונן במחיצות גמורות מ&quot;מ אסור לטלטל בהם מן הבתים לחצרות ומחצרות לבתים וכן מן הבתים למבוי אלא אם כן ערבו יחד שלפי שהמבוי הוא כמו רשות הרבים וכן החצירות נגד הבתים הוא כמו רשות הרבים שכיון שהבית מיוחד לאחד והחצר משותף לכל הדרים בחצר מחזי כרשות הרבים ואם יהיה מותר לטלטל בלא עירוב יבואו לטעות דמותר לטלטל ג&quot;כ מן ר&quot;הי לר&quot;ה ולפיכך תיקנו שכל הבעלי בתים שבחצר יתערבו יחד דהיינו שכ&quot;א יתן קצת לחם ויתנו הכל בכלי אחד דוקא. ויניחו הכל בבית א' כיון שדעתו של אדם נגרר אחר המקום שמאכלו שם והוי כאילו דרים בבית זה. ונמצא הוי כאלו לא דר בחצר זה אלא א' ואח&quot;כ יתערבו כל החצרות יחד ויניחו הכל בחצר א' ונמצא כאילו אין במבוי אלא חצר א'. ולפי שאין מערבין אלא בככר שלם שלא יבואו לידי מריבה שזה יתן פת שלם וזה חתיכה וגם יש עוד חילוקי דינים הרבה לפיכך המנהג הפשוט בכל קהלות ישראל שהשמש גובה מכל בעלי בתים מעות ואפילו ע&quot;י קטן אבל לא ע&quot;י נכרי (מגן אברהם סק&quot;ט) ונ&quot;ל דזה דוקא כשנותנים פת אבל לפי מנהגינו אין חילוק ובמקצת מקומות ביצים ואף על גב דמדינא אם השמש נחתום ונותן הלחם לא מהני במה שהבעלי בתים נותנים לו מעות או ביצים דקיי&quot;ל מעות אינו קונה מ&quot;מ כיון דמנהגינו שהשמש נותן להרב או לחזן שיזכה בעירוב לכל בני העיר הרי זיכה להם ע&quot;י אחר ומכ&quot;ש כשאינו נחתום ואינו מוכר משלו ה&quot;ז כאלו עשו אותו שליח לערב וזה מהני (סי' שס&quot;ט) ואז השמש קונה קמח או נותן משלו מצה לפי שאינו נתעפש מהר כמו לחם חמץ שמתעפש במהרה ואפילו אם אינו עושה מצה מכל הקמח אפ&quot;ה הוי עירוב דלא גרע מאילו אחד מזכה לכולם ואדעתא דהכי נתנו קמחם תחילה והשמש יתן העירוב להרב או לאחר ויזכהו לכל הקהל על ידו ואם שכח ולא זיכה מכל מקום מותר שכיון שגבה מכל בני העיר א&quot;כ נעשה העירוב ממילא ומכל מקום רשאי לברך כיון שלא חל העירוב עד שבת. ולפ&quot;ז למנהגינו שמערבין בע&quot;פ אם שכח ולא זיכה עד י&quot;ט ובי&quot;ט שאסור לזכות יערב בע&quot;ש ומ&quot;מ אם שכח לזכות עד שבת מותר לטלטל דמסתמא אדעתא דהכי נתנו קמחם (שס&quot;ו ובמגן אברהם) ועולה זה המצה במקום עירוב חצרות ושתוף מבואות ומניחין המצה בב&quot;הכנ (שס&quot;ו) ואם נשבר המצה לאחר שהניחו אפילו קודם שנכנס שבת ראשונה אם נשאר בו כשיעור כשר כיון דבשעת הנחה היה שלם (סימן שס&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
וראוי להשגיח תמיד על העירוב שמא נתעפש עד שאינו ראוי לאכילה או שמא התליע בתולעים קטנים שקורין (מילבין) ולכן יש אנשים שמערבין בכל ע&quot;ש בפת שלהן ומזכין ע&quot;י אחר לכל בני הקהלה וכן הדין בב' יהודים הדרים בשני בתים ובית או חצר ביניהם צריכים לערב יחד או שאחד יערב משלו ויזכה לשני וצריך המזכה שלא יקפיד אם יאכל חבירו מפת שעירב בו ולכן לא יערב בפת שתיקן לצורך שבת שאם מקפיד מליתן לו נמצא שאין לחבירו חלק בזה ובטל השיתוף (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
המזכה בעירוב משלו יכול לערב בפרוסה שהרי אין כאן איבה וגם ראוי שיודיע להם שמערב בשבילם דלפעמים יש למצוא שאינו יכול לערב בלא דעתו ויש בזה חילוקי דינים (עיין סי' שס&quot;ח) וע&quot;י שמודיע יוצא לעולם ומיהו כשמערב לכל העיר א&quot;צ לזה:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
המזכה משלו צריך שיזכה על ידי אחר ואם יש שם איש אחר לא יזכה ע&quot;י אשתו ולא ע&quot;י בנו ובתו אם הם סמוכים על שלחנו אפי' הם גדולים וכ&quot;ש על ידי עבדו ושפחתו הכנענים אפילו הם גדולים אבל עבדו ושפחתו העברים אפילו קטנים מזכה על ידן דאע&quot;ג דקטן אין לו זכות במידי דרבנן קטן זוכה לאחרים ולא ע&quot;י בתו אפילו אינה אוכלת משלו כל זמן שלא בגרה ואם אין שם אחר מותר לזכות על ידי כולם חוץ מבנו ובתו הקטנים הסמוכים על שלחנו דידן כידו וגדול שיש לו אשה אע&quot;פ שאוכל על שלחן אביו מזכה על ידו ואפי' לכתחלה דאז עושה הכל אדעתא דנפשיה שלא על דעת אביו וצריך הזוכה להגביה הפת טפח כדי שיקנה בהגבהה זו (שס&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
בשעה שמזכה העירוב מברך אקב&quot;ו על מצות עירוב ואומר בדין יהא שרי לנא לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים ומבית לבית ומן הבתים למבוי וממבוי לבתים לכל בתי החצרות ולכל מי שיתוסף בעיר הזאת (שס&quot;ח). ואם מערב לכל שבתות השנה יאמר לכל שבתות השנה ולכל ימים טובים ואם אסור לטלטל במבוי רק שמערב עירובי חצרות אצ&quot;ל ומן הבתים למבוי (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אם זיכה משלו ע&quot;י אחר אע&quot;פ שלא בירך ולא אמר בהדין אינו מעכב ומותרי' לטלטל אבל אם לא זיכה ע&quot;י אחר אעפ&quot;י שבירך ואמר בהדין אסורים לטלטל כן נ&quot;ל. ואינו דומה לדלעיל סימן א' דהתם נתנו כולם ונעשה העירוב ממילא משא&quot;כ כאן:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אם אין האיש בבית או אפילו כשהוא בביתו ואינו רוצה לערב אשתו מערבת ונותנת חלק בעירוב אבל אין יכולה לזכות משל בעלה שהיא תתן כל הפת אפי' אם אינו בביתו ומכל מקום ממזונותיה או אם ידוע שאין הבעל מקפיד בדבר מועט מותרת גם לזכות (שס&quot;ז) ועיין שם עוד חילוקי דינים בזה:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
שיעור העירוב אם היה י&quot;ח ב&quot;ב או פחות סגי שיהיה ערך כחצי ביצה לכל א' וא' ואם הם יותר מי&quot;ח אפילו אלף ויותר סגי בככר שהוא כשמנה ביצים ובדיעבד אפי' רק כששה ביצים (שס&quot;ח) ובכל מיני מאכל מערבין ומשתתפין ואפי' ארבעה וחמשה מינים מצטרפין למזון שני סעודות ומערבין בפת אורז ועדשים אבל לא בפת דוחן שזה אינו ראוי לאכילה (שס&quot;ו) ולא בעדשים וחטים שאלו אינן נאכלים חיין. ולא בכמהין ופטריות וכן מערבין בבשר חי אלא דבחי צריך שיהיה בו מזון ב' סעודות ובצלי או מבושל א&quot;צ רק כדי ללפת בו פת מזון ב&quot;ס זה הכלל כל שמלפתין בו פת שיעורו כדי ללפת בו פת מזון ב&quot;ס וכל שאין מלפתין בו פת שיעורו כדי לאכול ממנו ב&quot;ס ויין חי לא הוי לפתן ושיעורו ב' רביעית וכן שיעור שאר משקין. משתתפין בב' בצים אפי' חיים בשני רמונים בה' אפרסקים בליטרא ירק בין חי בין מבושל אבל לא בעלי בצלים ולא בתבלין ובשעת הדחק אפי' בתבלין ונ&quot;ל לא בפלפלין עיין בי&quot;ד סי' ק&quot;כ בנקה&quot;כ וביומא ד' פ&quot;א ע&quot;ב בתוס' שם. וליטרא האמור בכ&quot;מ הוא ב' רביעית ועוכלא היא חצי רביעית (רמב&quot;ם פ&quot;א מה' עירובין) (שפ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
העירוב צריך להיות קיים בין השמשות ויוכל לאכלו כשהיא חשיכה ודאי. ואם סועד והוא לילה ודאי יבצע עליו בלילה או יבצע עליו שחרית אם הוא לחם שלם כיון דאיתעביד ביה מצוה חדא. ספק אם היה קיים בין השמשות או לא מותר דאוקמינן אחזקתיה אבל אם ספק אם הניחו עירוב או לא דלא היה לו חזקת היתר מעולם ואפי' אם הניחו רק שהיה מונח במקום שא&quot;א ליטלו אא&quot;כ יעשה מלאכה דאורייתא ה&quot;ז כנאבד שהרי אי אפשר לאכלו אבל אם נתנו בתיבה ואבד המפתח כיון דאפשר לשבור התיבה או להסיר הצירים דאין זה אלא מלאכה דרבנן קי&quot;ל דל&quot;ג על השבות בהש&quot;מ (שצ&quot;ד) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
מערבין ע&quot;ח בהש&quot;מ ובשעת הדחק אפילו כבר קבל עליו שבת כל זמן שהוא יום והוא תוספת שבת ואם חל י&quot;ט בע&quot;ש אין מערבין ואם חל י&quot;ט יום ה' ו' ונזכר ביום ה' מניח ומתנה אם היום קדש אין בדברי כלום ואם היום חול יהיה זה עירוב לשבת ולמחר ביום ו' יאמר על אותו פת אם היה אתמול קדש ולא היה בדברי כלום יהיה זה עירוב מהיום ואם היום קדש הרי ערבתי מאתמול ודוקא בב' י&quot;ט של גליות אבל בר&quot;ה לא יכול להתנות דקדושה א' היא (שצ&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אפילו לא עירבו מותר לטלטל בבהכ&quot;נ לא מיבעיא כלים ששבתו בתוכו אלא אפילו אם הביאו שם בשוגג כלים מן הבתים מותר לטלטל בכולו דאינו בית דירה ואינו אוסר (במגן אברהם סי' שס&quot;ו ס&quot;ק י' ויש שם ט&quot;ס וכצ&quot;ל אפי' בנאה יחיד כו' ואם יש אורחים כו' צריכים לערב עם שאר בני חצר כן הוא בש&quot;ל):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אין החצרות והבתים יכולים לערב יחד אא&quot;כ יש ביניהם פתח או חלון שיוכלו לטלטל מזה לזה דרך הפתח או החלון והפתח והחלון שבין חצירות צריך שיהיה עכ&quot;פ ד&quot;ט על ד&quot;ט ויהיה קצתו אפילו משהו בתוך י&quot;ט לארץ ואז מותר לטלטל אפי' דרך פתחים קטנים ולא יהיה סריגה בחלון דסריגה מבטל החלון ובפחות מד' על ד' לא מהני עירוב ואסור לטלטל כלים ששבתו בבית מחצר זה לזה דרך חורין ומ&quot;מ לפי מנהגינו שעושין העירוב והשיתוף יחד כדלעיל סי' א' הרי נעשו כלם כאלו היו חצר א' ולכן אפילו אין חלון בין החצרות מותר לערב ולטלטל כלי בית מזה לזה (כמ&quot;ש רש&quot;י בעירובין ע&quot;א ע&quot;ב ד&quot;ה מערבין דלא כמ&quot;א סי' שע&quot;ב ס&quot;ק ג' וכבר השיגו ותמה עליו בס' אה&quot;ע):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אבל בתים ועליות (בעה&quot;ק אוסר ובא&quot;ר הניח בצ&quot;ע) הסמוכים זה לזה ולא ערבו בחצר אם יש ביניהם פתח או חלון שהוא ד&quot;ט על ד&quot;ט אע&quot;פ שהוא למעלה מי&quot;ט לארץ יכולים לערב דביתא כמאן דמליא דמי (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
חריץ שבין ב' חצרות עמוק י&quot;ט ורחב משפתו ד&quot;ט אם נתן נסר לארכו של חריץ במשך ד&quot;ט עד שנתמעט עי&quot;ז מרחב ד&quot;ט או שנתן נסר משפתו לשפתו כמין גשר ורוחב הגשר ד&quot;ט הוי כפתח ויכולין לערב יחד וא&quot;ל אין אוסרין זה ע&quot;ז וגם אין יכולין לערב יחד (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
מרפסת (שקורין גאנק) שהוא דרך לעליות הפתוחים לה ועומדת בחצר ועולים לה בסולם ובני העליות יורדים ממנה לחצר ועוברים לרשות הרבים אינם אוסרים על בני החצר דסולם תורת פתח עליו והוי כב' חצירות ופתח ביניהם שאם רצו מערבים יחד ואם רצו כל א' מערב לעצמו. ובלבד שיערבו כל בני מרפסת לעצמן כדי שתהא רגל המותרת במקומה אבל אם לא ערבו בני המרפסת לעצמן א&quot;כ הם אסורים לטלטל במקומן ורגל האסורה במקומה אוסרת ג&quot;כ שלא במקומה כדלקמן סוף כלל ע&quot;ג סי' י&quot;ט:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
אם לא ערבו יחד וערבו לעצמן ויש בתצר תל או עמוד שהוא משותף בין שניהם כל שלזה תשמישו בנחת ולזה בקשה לא מקרי רק רשות לזה שתשמישו בנחת ואם שניהם שוין הן בנחת כגון ששניהם משתמשים על ידי פתח או שלשניהם הוא בקשה א&quot;כ רשות שניהם שולטת בו ואוסרין זה על זה. ואיזה הוא קשה בין שהמקום ההוא גבוה ממנו י&quot;ט נמצא שצריך לזרוק או שהמקום ההוא נמוך ממנו י&quot;ט וצריך לשלשל לשם כל זה הוא קשה ולכן אם התל והעמוד אינם גבוהים י&quot;ט וגם למרפסת אין גבוה עשרה דהוי לשניהם בנחת דכל פחות מעשרה הוי בנחת הרי שניהם אסורים להוציא לשם כלי הבתים ואם הם גבוהים מקרקעות החצר י' טפחים ובתוך עשרה למרפסת והם בתוך ארבעה טפחים למרפסת ואם כן לבני מרפסת הוא בנחת ולחצר הוא בקשה ולכן בני מרפסת מותרים ובני חצר אסורין י ואם היה רחוק מהמרפסת ד&quot;ט או יותר אעפ&quot;י שגבוהי' י&quot;ט מן החצר ולתוך י&quot;ט למרפסת הוי לשניהם בקשה דהיינו לבני החצר ע&quot;י זריקה בגובה ולמרפסת מכח הפלגה ד' טפחים ולכן שניהם אסורין אבל אם הוא מופלג מן המרפסת ד&quot;ט וגם גבוה י&quot;ט מותר לבעל החצר שאין אדם אוסר דרך אויר (ועיין כ&quot;ז בסימן שע&quot;ה במ&quot;א ובט&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
בור שבין ב' חצרות שלא ערבו אסור למלאות ממנו בכלים של בית אא&quot;כ עשו תיקון דהיינו שיעשה מחיצה עשרה טפחים למעלה מן המים וצריך שיהיה טפח מן המחיצה יורד בתוך המים או שיעשה המחיצה כולה בתוך המים רק צריך שיהיה טפח יוצא ממנה למעלה מן המים כדי שתהא ניכרת רשות זה מרשות זה או אם עשו על פי הבור קורה רחבה ד' טפחים זה ממלא מצד הקורה וזה ממלא מצד השני דלא אזיל דלי יותר מד' טפחים ואע&quot;ג דעריבי מיא מתחת הקורה קל הוא שהקילו חכמים במים אבל מותר למלאות בכלים ששבתו בחצר ובלבד שלא יכניסם לביתו כדלקמן סי' כ&quot;א (שע&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
בור שבאמצע שביל שבין ב' חצרות י&quot;א דאם מופלג מכותל זה ד' טפחים ומכותל זה ד&quot;ט ואין החצירות פתוחות לשביל בפתחים רק שמשתמשים דרך חלונות ואם כן כיון שהוא מופלג כ&quot;כ הוי תשמישן רק דרך אויר ואין אדם אוסר דרך אויר ואין צריכין שום תיקון אבל אם אינה מופלגת אלא בפחות מד' טפחים הוי תשמישן בנחת ואוסרין זה על זה וי&quot;א דאפי' החצרות פתוחות לשביל כיון שאין ממלאין עכשיו רק דרך חלונות ולכן בין שהיו מופלגות זה מזה ד' או בפחות מכן כיון שאין משתמשין רק דרך אויר השביל ולא דרך הפתחים א&quot;צ שום תיקון (עיין בב&quot;י סימן שע&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
בור שבין ב' חצרות שחצר א' דר בו נכרי וחצר א' דרים בו כמה ישראלי' בשעת הדחק יש לסמוך על הרא&quot;ש דבין יש ביניהם פתח או חלון ורחב ד' על ד' בתוך י' או פחות מד' על ד' למעלה מי' ממלאין ממנו ואין צריך לשכור מנכרי כיון שאין לנכרי דריסת רגל עליהם אינו אוסר (ב&quot;י בשם רא&quot;ש שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
דין בית הכסא שבין ב' חצרות או בתים שלא ערבו נתבאר לעיל כלל נ&quot;ה:&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
כיון דאמרינן דתקנו ע&quot;ח דנחשב כאלו כולן דרים בבית ובחצר שמונח שם העירוב לפיכך צריך שיהיה העירוב מונח במקום שיכולין כולן להביא העירוב אצלם בהש&quot;מ לפיכך לפי מנהגנו שמניחין העירוב בבהכ&quot;נ אם לא תקנו המבואות שבעיר ואין פתוח לחצר בהכ&quot;נ עכ&quot;פ שני בתים שדרים בתוכם ב' בעלי בתים שיש ביניהם פתח או חלון שהוא ד' על ד' אין בעירובן כלום והמברך מברך לבטלה (סימן שס&quot;ו בט&quot;ז ומגן אברהם סוף סי' שס&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
ולפיכך אם נשבר תיקון המבוי מע&quot;ש אותן הבתים שיכולין להביא אצלן העירוב מותרין לטלטל אבל שאר החצירות והבתים אסור לטלטל מבית לבית חבירו או בחצר שב' בעלי בתים דרים בו ואפי' לא נשבר אלא התיקון מהמבוי שבהכ&quot;נ בתוכו ושאר מבואות שבעיר לא נשבר תיקונם אפ&quot;ה כולם אסורין שהרי אין יכולים להביא העירוב אצלם &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
וכן אם נאבד או נתעפש או התליע העירוב בע&quot;ש ולא נודע עד שבא בענין שלא עשו עירוב אחר אסור לטלטל בכל החצרות והבתים (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
אבל אם נשבר. תיקון המבוי בשבת אפילו בעיר שאינה מוקפת חומה אע&quot;ג דאסור לטלטל במבוי כדלעיל כלל הקודם סימן כ' מ&quot;מ מותרים כלם לטלטל בחצרותיהם ובביתם אע&quot;ג דאין יכולים להביא העירוב אצלם דבזה אמרינן שבת כיון שהותרה הותרה לכל השבת וכן אם ערבו כדין שהיה פתח או חלון ביניהם ונסתם החלון בשבת מותר כיון שהותר למקצת השבת ומותרים להשתמש דרך גובה הכותל וחורים שביניהם ואפילו אם עירב לשנה ונסתם הפתח בחול ונפתח בשבת ואפילו אם סתם בכונה אפ&quot;ה כיון שנפתח בשבת מותר כיון שהיה ראוי בע&quot;ש לפתוח שהרי היה עומד לכך שיהיה פתוח ואם נפסק הצה&quot;פ קודם שבת ותקנו אותו בשבת אם אמרינן דחזר העירובי חצרות למקומו (עיין נ&quot;א סי' א' כל זה תמצא במגן אברהם ס&quot;ס שס&quot;ה ס&quot;קטו ובסימן שע&quot;ד) ואם חל יום טוב יום ה' ו' מהרי&quot;ק מתיר אפי' נשבר ביום ה' ומגן אברהם אוסר אפי' היה יו&quot;ט ראשון ביום ו' ונשבר ביום ו' (מגן אברהם סי' שס&quot;ג ס&quot;ק ד' וצ&quot;ע):&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
מה שהצריכו לערב ע&quot;ח הוא כדי שיוכלו לטלטל כלי בית לחצר ומחצר לבתי חצר השני אבל כלים ששבתו בחצר מותר לטלטל בחצר ואפילו מחצר זה לחצר חבירו וכן מחצר לקרפף שלא הוקף לדירה כמבואר לעיל בדין קרפף כלל נ&quot;א ולמבוי שמתוקן כדין דכיון דכל אלו אין תשמישן תדיר לא הצריכו חכמים לעירוב &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; ולכן אפילו לא ערבו בחצירות ולא נשתתפו במבוי מ&quot;מ מותר לטלטל כלים ששבתו בחצרות או במבוי מחצר למבוי וממבוי לחצר ומחצר לחצר ובלבד שלא יטלטל כלים ששבתו בבתים למבוי (שע&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
אם הניחו העירוב בא' מבתי החצר. הבית שמניחין בו העירוב א&quot;צ לתת חלק לעירוב (שס&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
כיון שיש הרבה חילוקי דינים בשכולן נותנין חלק בעירוב מה שא&quot;צ לכל זה אם א' מזכה לכולן לכן הרוצה לזכות רבים וגם להתיר עצמו יערב משלו ויזכה לכלם על ידי אחר כמבואר לעיל בכלל הקודם:&lt;br&gt;

=== סעיף כח ===
חצר הפתוח לב' מבואות אם נתנו השני מבואות שתופן בחצר זה בכלי א' ה&quot;ל כולן כאחד ומותרין כלם לטלטל אף במבוי אבל אם בני החצר הוליכו עירובן לשניהם מותרים כל א' לטלטל ממנו למבוי וממבוי לתוכו אבל אסור לבני מבוי זה לטלטל כלי הבית למבוי האחר דרך החצר אבל כלים ששבתו במבוי עצמו מותר לטלטל כדלעיל סימן כ&quot;ה ואם לא שיתף עם שום אחד מהם אם הוא רגיל עם שניהם לצאת ולבא בחול דרך עליהם אוסר על שניהם. ואם הוא רגיל עם האחד ועם השני אינו רגיל אותו שרגיל אוסר ושאינו רגיל אינו אוסר ואם שיתף עם אותו שאינו רגיל הותר הרגיל לעצמו אם שיתפו ביניהם וכן אם היה רגיל עם שניהם ושיתף עם אחד מהם מותר השני שהרי סילק עצמו ממנו ואם המבוי שרגיל בו שיתפו ביניה' ואותו שאינו רגיל לא שיתפו והוא לא שיתף לא עם זה ולא עם זה דוחים אותו אצל שאינו רגיל ויסתלק מאותו שרגיל כדי שיהא מותר כיון שהוא אינו מפסיד בדבר שהרי לא שיתף עמהם ויש ריוח לאחרים שעל ידי זה יהיו מותרים כופין אותו על מידת סדום (סי' שפ&quot;ו):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|עב|עג|עד|}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל עג &lt;/center&gt; =

==כלל עג'== 

(דין באיזה ענין צריכים ע&quot;ח סימן ש&quot;ע): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כבר ביארנו דשני בע&quot;ב הדרים בב' חדרים צריכין לערב יחד ע&quot;ח ואם לא ערבו אסורין להוציא מבית לבית. ואם יש (פיר הויז) ביניהם אסורין להוציא כלי הבית (לפיר הויז) וכן להיפך וכן אם יש להם חצר בשותפות אסורין להוציא מבית לחצר ולהיפך ואמנם אין אוסרין זה ע&quot;ז אלא עפ&quot;י י' תנאים שנבאר: (א) שלא יהיה א' בית שער לחבירו ובית שער הוא כשהבתים א' לפנים מחבירו ואין לפנימי דרך לצאת לחצר או לר&quot;ה אלא דרך בית החיצון וקיי&quot;ל דבית שער לא נקרא דירה לענין זה וכן אכסדרה ומרפסת שבחצר אינו אוסר על בני החצר שאינם חשובים דירה (ש&quot;ע סעיף א'). וכן סוכת החג בחג ואעפ&quot;י שיש לבית שער או לסוכה ד' דפנות גמורות ותקרה. אבל הדר בבית התבן בבית העצים בבית הבקר ובית האוצרות כל אלו חשובים דירה ואוסרים (שם): (ב) אם השכיר או השאיל חדרו לחבירו ויש לו בו תפיסת היד ליתן שם כלו' להניח בחדר שהשכיר או השאיל דבר שא&quot;א לפנותן בשבת בין מחמת כובדן או מחמת שהן מוקצין וא&quot;כ נחשב כאלו שניהם דרים בחדר א' ואינן אוסרין דה&quot;ל השוכר או השואל כאלו הוא אורח אצל בעה&quot;ב (סעיף ב') ולפיכך גם הם מותרים להוציא מבתיהם לחצר אעפ&quot;י שלא נתנו עירוב וכן סתם הב&quot;י. וי&quot;א דדוקא כשאין דיורים בחצר אלא הם אבל כשיש דיורים אחרים וא&quot;כ צריכין האחרים לערב עכ&quot;פ עם הבעה&quot;ב ולכן אם מניחין העירוב בבית בעה&quot;ב אזי השוכר או השואל א&quot;צ ליתן לעירוב וכ&quot;ש אם הבעה&quot;ב מזכה משלו לכל בני החצר דדי בזה אבל אם הבע&quot;הב מוליך עירובו אצל האחרים אומרים מיגו דהני אסרי הני נמי אסרי. ואם אין הבתים שלו לא קנויות ולא שכורות ולא מושאלות אלא שיש לו בהן דברי' המוקצין אוסרים זה על זה שהרי הוא אינו כבע&quot;הב והם אינם אורחים (שם סעי' ב): (ג) כ&quot;ש אורח גמור שנתארח בחצר אפילו בבית בפ&quot;ע כל שאינו קובע דירתו שם אלא לשלשים יום שאינו אוסר: (ד) שיהיה כ&quot;א אוכל בחדרו אבל אם כולן אוכלין בבית א' כל א' על שולחנו אע&quot;פ שישנים כ&quot;א ומשתמשין כל תשמישן בחדר בפ&quot;ע אינו אוסר דקיי&quot;ל מקום פיתא גורם ר&quot;ל אם חלוקין באכילה אז אוסרין. גם בזה יש חילוק כמו בסימן ב' אם העירוב בא אצלן או שהם מוליכין העירוב בא' משאר בתי החצר או שאין דיורים אחרים בחצר: (ה) שיהיה לכל חדר מחיצות גמורות לאפוקי אם חלקו חדר א' במחיצות שאין מגיעות לפחות מג&quot;ט לתקרה או אפילו מגיעות לתקרה אלא שהם מחיצות גרועות מסדינים וכיוצא בהם אם מוליכין העירוב לבית אחר יש ג&quot;כ החילוק כמו בסימן ב' ואם אין דיורים אחרים בחצר אין צריכין עירוב כלל כיון שהם מחיצות גרועות (סעיף ג'): (ו) שיהיה החדר מושכר לחבירו אבל אם השאיל לחבירו חדר ואופה ומבשל בבית המשאיל אע&quot;פ שאוכל בחדרו משלו מ&quot;מ אמרי' אדעתא דהכי לא השאיל לו וכיון שגם עושה כל צרכיו בבי' המשאיל נעשה כאורח (שם): (ז) שלא יהיה נגרר דעתו אחר חבירו כגון בן אצל אביו ותלמיד אצל רבו ועבד ואשה אע&quot;פ שיש לכל אחד חדר בפ&quot;ע אעפ&quot;י שאין שום שייכות לאביו ולרבו ולבעל לחדרם וגם אוכלים בחדרם אם האב והרב והבעל נותנין להם פרס דהייני שנותנים להם מאכלם בין מאכל או מעות לקנות מאכלם נחשבים כא' מבני ביתו ואם הם דרים בחצר לבדם אינם אוסרין ואם יש גם דיורין בחצר דינם כמו שמבואר בסי' ב': (ח) שלא יהיה להם שום שותפות בפת אבל אם יש להם פת א' בשותפות בא' מן הבתים אפילו בבית התבן ובית הבקר שקורין (שטאל) סומכין עליו משום עירוב אבל אם מונח בחצר לא שהרי העירוב צריך שיהיה מונח דוקא בבית אבל לא בחצר (סי' שס&quot;ו סעיף י&quot;א): (ט) שידור בו חבירו בשבת אבל אם הניח ביתו והלך לשבות בחצר אחרת אעפ&quot;י שבשבת חזר כיון שבשעת קניית העירוב לא היה דר כאן והסיח דעתו מלדור כאן קיי&quot;ל דירה בלא בעלים לא הוי דירה: (י) נ&quot;ל שבית שאין בו ד' אמות על ד&quot;א הדר שם א&quot;צ עירוב ואינו אוסר וצ&quot;ע. ומעכשיו נבאר פרטיהם:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
הא דאמרינן דבית שער לא הוי דירה דווקא כשיש שני חדרים בפנים אבל אם אין רק חדר א' לא חשיב כולי האי שנאמ' דהוי בית שער לחדר א' דבית שער דיחיד לא שמיה בית שער. ונ&quot;ל דאפילו יש לפנימי כמה חדרים ולחיצון חדר א' כיון שאין דר בחדרים הפנימים אלא בעה&quot;ב א' נקרא החיצון בית שער דיחיד ואוסר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; (ש&quot;ע סעי' ג'):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
בעה&quot;ב שיש לו הרבה חדרים בחצרו והשאילן או השכירן לאנשים אחרים אם שייר לעצמו רשות שיוכל להניח שם בקביעות מטלטלין שלו אפילו אין לו רשות רק בפנה א' ולא בכל הבית והניח שם בבתיהם דברים שאין דרכן ליטלן בשבת בין מחמת כובדן שיש טורח לפנותן או שהם דברים המוקצים ה&quot;ז כאלו דר עמו בבית והשואל והשוכר נחשבין רק כאורחים ואינן אוסרין ומותר לטלטל להם ולבע&quot;הב בחצר בלא עירוב מ&quot;מ אם יש ג&quot;כ דיורים אחרים בחצר שאוסרין על בע&quot;הב ומניחין העירוב אצלם כדלעיל סימן א' אמרינן מיגו דהני אסרי הני נמי אסרי וצריכין לערב אבל אם אין לבעה&quot;ב תפיסת היד בבית' כגון שאין לו רשות להניח מטלטליו בבית' אע&quot;ג שאין מקפידין זה על זה מ&quot;מ כיון שלא שייר לעצמו זכות זה אפילו ששייר לעצמו זכות זה והניח שם דברים שאפשר שיצטרך בעה&quot;ב להשתמש בהם בשבת או להוציאן מביתם מחמת איזה סיבה לא הוי הנך אורחים לגבי בעה&quot;ב וצריכין לערב &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם) כן נ&quot;ל:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
בד&quot;א דמהני תפיסת היד כשהיו הבתים שלו קנויות או שכורות אבל אם שכר בתים מנכרי אדעת' דהכי בשבילו ובשביל חבירו אעפ&quot;י שהאחד לבדו שכר מן הנכרי ונתרצה שידור חבירו אצלו הוי הוא רק כשליח מחבירו לשכור ולא יכול לסלק את חבירו ולא מהני מה שיש לו בו תפיסת היד אם לא ששכר מתחלה הבתים בשבילו לבד ואח&quot;כ השכיר לחבירו ושייר בו תפיסת היד (עיין בב&quot;י בשם מהר&quot;ן) וכ&quot;ש דלא מהני תפיסת היד אם כל א' קנה או שכר או שאל בית לעצמו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אורח שנתארח בחצר אפילו שכר בית בפ&quot;ע ואוכל בפ&quot;ע אם לא נתארח אלא לשלשים יום או פחות אינו אוסר על בני חצר והוא והם מותרים בלא עירוב ואפילו הם אורחים הרבה וכ&quot;א דר בבית בפ&quot;ע ודוקא כשיש שם בע&quot;הב א' שדר שם בקבוע דנעשים כלם אורחים לגביה ובטלים אבל אם אין שם בעה&quot;ב כלל רק שכלם אורחים וכ&quot;א יש לו חדר בפ&quot;ע שאוכל שם אפילו אינם נחים שם רק שבת א' אוסרים זה ע&quot;ז וצריכין לערב (שם בסי' ש&quot;ע וסי' שצ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
ולכן הסוחרים הנוסעים ונזדמנו לשבות בעיר המוקפת חומה וישראל א' דר בו בקביעות והאורחים מתאכסנים כ&quot;א בבית בפ&quot;ע ואוכלים שם לא מבעיא אם מתאכסנים באותו חצר שהישראל דר שם אעפ&quot;י ששוכרים החדרים שבחצר מן נכרי בעל החצר דאמרינן שכלם בטלים לגבי בעל הבית ונעשו כולם אורחים ואינן אוסרין זה על זה ולא על בעל הבית ולא בעה&quot;ב עליהם ואפילו אם מתאכסנים בחצר אחרת מכל מקום אמרינן דכולם בטלים לגביה ואז מותרי' לטלטל אפילו בכל העיר אם העיר מוקף חומה או שנתקן כדין תיקון מבואות ואם דרים באותו עיר ב' בעלי בתים וא&quot;כ עכ&quot;פ אסורים הבעה&quot;ב לטלטל בעיר כדין חצר שיש בו ישראלים אא&quot;כ שכרו מכל נכרי ונכרי כדלקמן כלל ע&quot;ה וא&quot;כ אם מתאכסנים בחצר של ישראל ודאי בטלים לגביה ומותרין לטלטל בחצר אבל אם מתאכסנים בחצר של נכרי אם ערבו ושכרו מן הבעלי בתים א&quot;כ כל העיר כחצר אחד ובטלים אבל אם לא עירבו ושכרו מן הנכרים בעה&quot;ב נ&quot;ל דהאורחים אוסרים זה על זה (ואם אין העיר מוקף חומה ומתאכסנים בחצר אחרת צ&quot;ע אם אעפ&quot;כ אמרינן דנעשו כולם אורחים &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
ואם אין ישראל דר באותו עיר והאורחים יש להם לכ&quot;א חדר ששכר מן הנכרי ואוכל שם ואין להם שותפות בלחם שאוכלי' אעפ&quot;י שכלן מבשלי' בבי' הנכרי כיון שכ&quot;א אוכל בחדרו צריכין לערב. ואמנם אם לא שכרו החדרים מן הנכרי אלא שהנכרי משאיל להם לכ&quot;א חדר בפ&quot;ע ואפילו אופין ומבשלין כל אחד בחדר שלו צ&quot;ע אם צריכין לערב וכ&quot;ש כשאופין ומבשלין כלן בבית הנכרי צ&quot;ע ונ&quot;ל דיערבו בלא ברכה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt; ובדיעבד נ&quot;ל דבאופין ומבשלין יחד ובענין המבואר בכלל ע&quot;ה סי' י&quot;ג מותרים לטלטל (ועיין בנ&quot;א סי' ד' וסימן ח'):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
וכ&quot;ז מדינא אבל ירא שמים ראוי להחמיר על עצמו שהאורח לא יוציא כלי ביתו לחצר או לעיר אבל הבעה&quot;ב הדר שם בקביעות לכ&quot;ע מותר להוציא מביתו דאין האורח אוסר על בעה&quot;ב (מגן אברהם סי' שצ&quot;א) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
ודע שבמקום שצריכין יחד לערב צריכין ג&quot;כ לשכור הרשות מן הנכרי כדלקמן כלל ע&quot;ה:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
בית גדול שחלקוהו במחיצות אם אין המחיצות מגיעות לתקרה אפילו הם מחיצות קבועות וגמורות אפ&quot;ה נחשבים כאילו הן רק חדר א' לכל דבר ואם המחיצות מגיעות לתקרה או אפי' רק לפחות מג' לתקרה ויש עוד דיורין אחרים בחצר כיון דעכ&quot;פ צריכין לערב אם מניחין העירוב בא' מבתי' שבחצר צריך כל חדר וחדר ליתן עירוב ואפילו אם המחיצות רק מסדינים וכיוצא בו רק שעשוי בענין שיכולין לעמוד ברוח מצויה ואם אין דיורין אחרים בחצר א&quot;צ לערב כלל כיון דהמחיצות אינן מחיצות קבועות נחשב כאילו הכל חדר א' שהתקרה מחברן ואם היו מחיצות גמורות וקבועות מנסרים וכיוצא בו ומגיעות לפחות מג' לתקרה אפילו אין דיורים אחרים בחצר נ&quot;ל דצריכין לערב ויערבו בלא ברכה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואם יש ג' מחיצות גמורות ורוח רביעית פתוחה לגמרי יערבו בלא ברכה ואם יש שם צה&quot;פ חשוב דירה גמורה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt; (ש&quot;ע):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
בעה&quot;ב שיש לו סופר או מלמד וכיוצא בו שהשאיל להן בית בחצרו אפילו לזמן ארוך אע&quot;פ שאוכל וישן שם ועושה שם כ&quot;צ אם אופה ומבשל בבית בעה&quot;ב הרי הם כבני ביתו וא&quot;צ לערב דכיון דאיכא תרתי שמשתמשים בצרכי אכילה בבית בעה&quot;ב וגם הבית אינו מושכר להם רק מושאל להם מסתמא לא השאילם אדעת' שיאסרו עליו אבל אם החדר מושכר לו אע&quot;פ שהוא מקבל פרס מבעה&quot;ב לא מהני אא&quot;כ יש לבעה&quot;ב תפיסת היד בבית כדלעיל סי' ג' (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
ודוקא באלו שאין נגרר דעתם אחר בעה&quot;ב לא מהני מה שמקבלים פרס מהעה&quot;ב אבל בן המקבל פרס מאביו ותלמיד מרבו ואשה מבעלה ועבד מרבו אע&quot;פ שיש לכ&quot;א חדר מיוחד שאופה ומבשל שם ואוכל וישן שם לא מבעיא אם אוכלין ממה שמבשל האב והבעל והרב דא&quot;צ לעירוב אלא אפילו אם רק מקבלין מעות לקנות בהם צרכי אכילה אעפ&quot;כ נחשב כאלו דרים בחדר אחד ונחשבים מבני ביתו דאלו נגרר דעתם אחר מי שמספיק צרכיהם&lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;8&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
כללא דמילתא ב' שכנים שדרים בבית אחד ואין שם דיורים אחרים בחצר אם אין המחיצות מגיעותז בפחות מג&quot;ט לתקרה אינן אוסרין זה ע&quot;ז. ואם מגיעות לתקרה או ב' בתים גמורים אם השכיר חדר א' לחבירו אע&quot;פ שאופה ומבשל הכל בבית המשכיר ואפילו ג&quot;כ מקבל פרס ממנו על הוצאתו אוסרין זה על זה (עיין סימן י&quot;א) אא&quot;כ שהתנה עמו ושייר לעצמו זכות שיכול להניח שם חפציו הכבדים שא&quot;א לפנותן בשבת או דברים המוקצין (עיין סימן ג') דאז כיון שיש לו תפיסת היד נחשב כאלו הוא דר שם. או כשאוכלין כולם בבית א' אע&quot;פ שכ&quot;א אוכל על שולחן בפני עצמו וגם לפעמים פורסין וילון לפניהם כשרוצין לעשות דבר צנוע כיון שאין שם מחיצה בקביעות ואע&quot;פ שכ&quot;א ישן בחדרו אינם אוסרין (סי' א'). ובן אצל אביו אפילו אוכל וישן בחדר בפני עצמו אם מקבל פרס מאביו בין לחם בין מעות אינו אוסר (סי' י&quot;ב). ואם משאיל חדר א' ואופה ומבשל בבית המשאיל כיון דיש ב' דברים אחד מסתמא לא משאיל לו שיאסור עליו ועוד שמבשל ג&quot;כ בביתו לעולם אינו אוסר:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
נ&quot;ל דהדר בבית שאין בו ד' אמות על ד&quot;א אינו אוסר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;9&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואם יש בו כדי לרבע ד' על ד' נ&quot;ל דיניח בלא ברכה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;10&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
אע&quot;ג דלכתחלה צריכין לערב דוקא בפת מ&quot;מ נ&quot;ל דאם מבשלין יחד קדרה א' סומכין ע&quot;ז משום עירוב &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;11&quot;&gt;&lt;/i&gt; בדיעבד אם שכחו ולא ערבו אבל אם עשו דבר מאכל יחד וחלקו ובשלו כ&quot;א בקדרה לבד אינו מועיל דהעירוב שהם שותפין בו צריך להיות בכלי א' דוקא בין השמשות:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
המזמין שכיניו הדרי' עמו בחצר ובמבוי ומסובים שם ואוכלים מבעוד יום וקדש עליהם היום אע&quot;פ שאוכלים משל בעה&quot;ב וקיי&quot;ל דצריך לזכות דוקא ע&quot;י אחר מ&quot;מ כיון שאוכלים עכשיו בביתו והזמינם הוי כאלו זכו כולם בפת וסומכין עליו באותו שבת משום עירוב (שס&quot;ו סעיף י&quot;א כ&quot;כ הב&quot;י שם בשם רשב&quot;א ואע&quot;ג דהמ&quot;מ חולק קי&quot;ל הלכה כדברי המיקל בעירוב וכ&quot;ש שגם תוס' כ&quot;כ דף ע&quot;ג) אבל אם אינם מסובים שם מע&quot;ש נ&quot;ל דאע&quot;ג שהזמינם שיאכלו עמו בשבת לא אמרינן דהוי כזכו בו (דאל&quot;כ ק' ממתניתין דמי שזימן אצלו אורחים לא יוליכו כו' אא&quot;כ זיכה להם מנותיהן מעיו&quot;ט אע&quot;כ כמו שחלקתי):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
אחד מבני חצר שהניח ביתו והלך ושבת בחצר אחרת אפילו היתה סמוכה לחצרו והסיח לבו מביתו שאין דעתו לחזור לביתו בשבת בין שהלך בע&quot;ש או בשבת ולא עירב אינו אוסר ואפי' אם חזר בשבת אינו אוסר דאין דרך ישראל לשנות דירתו בשבת ואם כן אמרינן הואיל והותרה הותרה (שע&quot;א) מה שאין כן בנכרי כדלקמן כלל ע&quot;ה סימן ך&quot;ה. ואם מת אחד מבני החצר בשבת אם ערבו אפילו ירשו א' מבני השוק אינו אוסר ואם לא ערבו אם ירשו א' מן השוק בין שמת בשבת או בערב שבת כל זמן שאינו בא לדור עמהם אינו אוסר אבל אם בא לדור עמהם אוסר דדוקא כשדר בחצר זה והלך לו אמרי' דכבר הסיח דעתו משא&quot;כ בזה שלא דר כאן. ואחד מבני חצר שהיה גוסס אע&quot;פי שאינו יכול לחיות בו ביום אוסר עד שיערבו בשבילו ואפי' מת בשבת אוסר ואע&quot;פ שעירבו אוסר שאין העירוב ראוי להתקיים כל השבת דרוב גוססין למיתה. וקטן אע&quot;פי שאינו יכול לאכול כזית אוסר (שע&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
כבר כתבנו שחכמים אסרו להוציא מן החצרות למבוי אע&quot;פ שהעיר מוקף חומה או שתקנו המבואות כדין אפילו הכי אסור להוציא למבוי אם לא שישתתפו יחד הבתים או החצרות הפתוחים למבוי ולפי שאין מנהגנו לעשות שיתוף לבד כי העירוב שאנו עושין בפת אנו סומכין עליו משום עירוב ומשום שיתוף ולכן אינו מן הצורך להאריך בזה אך דע ככל משפטי חצר לענין הבתים כן הוא דין המבוי לחצרות כי המבוי לחצרות כחצר לבתים ולכן אם יש רק חצר א' במבוי אפילו דרים בו הרבה בעלי בתים כיון שערבו יחד או אם אינן צריכין לערב מותרים להוציא מן הבתים והחצרות למבוי ואם לא ערבו בחצרות מ&quot;מ מותר לטלטל במבוי כלים ששבתו בתוכו. כללו של דבר שהחצר נחשב למבוי כבית לחצר בין שדר בכל החצר בע&quot;הב א' או שדרים בתוכו הרבה בעלי בתים נחשב כאילו היה רק בעל הבית א' (שפ&quot;ו שפ&quot;ז שצ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
קיי&quot;ל רגל האסורה במקומה אוסרת ורגל המותרת במקומה אינה אוסרת כגון שני חצרות זו לפנים מזו והפנימית אין לה פתח למבוי ודריסת הרגל שלה רק דרך החיצונה ויש פתח ביניהם ולכן אם רצו מערבין יחד ואם לא ערבו יחד אלא שערבה פנימית לעצמה ולא החיצונה או שעירבה כ&quot;א לעצמה ושכח א' מן החיצונה ולא עירב א&quot;כ הוי כלא עירבו מכל מקום הפנימית מותרת והחיצונ' אסורה שאין החיצונה יכולה לאסור עליה שאין לה דריסת הרגל עליה. ואם ערבה החיצונה ולא הפנימית או ששכח אחד מפנימית ולא ערבו שתיהן אסורות שכיון שלא ערבה הפנימית הוי רגל האסורה במקומה ואוסרת עם דריה שלה על החיצונה ואם ערבו זו לעצמה וזו לעצמה כל אחת מותרת במקומה עירבו ביחד ונתנו עירובן בחיצונה ושכח אחד בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא עירבו שתיהן אסורות עד שיבטל רשות כדין א' מבני חצר ששכח ולא עירב. ואם נתנו עירובן בפנימי' ושכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות דל&quot;ל בחיצונ' אחדא לדשא ותשמש שהרי אין העירוב אצלה אבל אם שכח אחד מן החיצונה ולא עירב הפנימית מותרת דיכולה היא להסתלק מהחיצונה דאחדא לדשא ותשמש אע&quot;ג דגם החיצונה ערבה עמה ודומה כאילו יש לחיצונה דר&quot;ה בפנימית מ&quot;מ תוכל הפנימית לומר לתקוני שתפתיך ולא לעותי. ואם יחיד דר בפנימית או רבים שאינם צריכים לערב כמו שנתבאר לעיל אפי' דרים שנים בחיצונה וערבו שנים יחד אין היחיד שבפנימית אוסר עליהם דהוי רגל המותרת במקומה. וה&quot;ה ג' חצרות זו לפנים מזו ויחיד בכל אחת דהוי רגל המותרת במקומה אינו אוסר ואם היו ב' בפנימית ולא ערבו הוי רגל האסורה במקומה ואוסרים על היחידים (שע&quot;ח):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|עג|עד|עה|דין אם לא עירבו. איזה תקנה שיוכלו לטלטל מבית לבית}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל עד דין אם לא עירבו. איזה תקנה שיוכלו לטלטל מבית לבית&lt;/center&gt; =

==כלל עד'== 

דין אם לא עירבו. איזה תקנה שיוכלו לטלטל מבית לבית (סימנים ש&quot;פ שפ&quot;א): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
אם לא עירבו יש תקנה שיבטל אחד לחבירו ואפילו הם רבים בחצר יבטלו כלם רשותם לאחד וא&quot;כ כל החצר שייך לזה שנתבטל לו וכלם נחשבים כאורחים. וכבר כתבנו שאורח אינו אוסר ואף שלפי המנהג קדמונים שכל א' ואחד מבני החצר היה נותן פת לעירוב יש חילוקי דינים אם ערבו כולם ושכח א' ולא עירב מ&quot;מ לפי מנהגנו אין דין זה מצוי בינינו דמנהגנו שאחד מזכה לכולם וא&quot;כ ממ&quot;נ אם ערבו הרי כולם מותרים ואם לא ערבו צריכין כולם לבטל לאחד אבל א&quot;א לבטל רשות לשנים שכיון שלא ערבו אף אלו השנים אוסרים זה על זה ולכן לפי מנהגנו אין חילוק אם דרים הרבה בע&quot;ב בחצר או שדרים בו רק שנים ולכן אם שכחו ולא ערבו בחצר יבטלו כלם רשותם לאחד לזה שצריך להוציא מבתיהם לחצר או אפילו מביתו לחצר וכן ב' חצרות ופתח ביניהם או ב' בתים וחורבה ביניהם יכולים לבטל לאחד ולעולם המבטלים אסורים ומי שנתבטל לו מותר (ש&quot;פ):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
וכיצד הוא הביטול שיאמר כל א' רשות ביתי וחצרי קנויה לך או מבוטלת לך וצריך לפרש בהדיא רשות ביתי ואם לא אמר רק רשותי מבוטלת לך אין הבית בכלל רק החצר וא&quot;כ אסור להוציא מביתו של המבטל שהרי הבית נשאר ברשות חברו. ומותר לבטל אפי' בשבת שאין זה כמקח וממכר דאין זה רק שמסלק עצמו מרשותו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
אע&quot;פ שביטלו הרשות לא' מהם וכל הבתים והחצר שייכים לזה שנתבטל לו והם נחשבים כאורחים מ&quot;מ אינו דומה לאורח ממש לא מבעיא אם רבים דרים בחצר דלא שייך לומר שרבי' יהיו אורחים לנגד יחיד אע&quot;ג דאורחי' ממש אפי' הם הרבה נחשבים כאורחים היינו מפני שבאמת אין להם שום זכות בחצר משא&quot;כ הכא שבאמת הבתים והחצר שייך להם לא שייך לומר שיחשבו אורחים ממש שלא יוכלו לחזור ולהחזיק ברשותם ואפילו אם רק שנים דרים בחצר שלא נעשה זה שביטל כאורח ממש דיחיד לגבי יחיד לא נעשה כאורח ממש מטעם שנתבאר ולכן המבטלים אסורים להוציא מבתיהם לחצר ואפילו מבית חברו שביטל לו אע&quot;ג שאין הבית שלו באמת ולגבי בית חברו הוא כאורח ממש מ&quot;מ כיון שבחצר יש לו ג&quot;כ חלק וא&quot;כ כשחוזר ומוציא לחצר הרי חוזר ומחזיק ברשותו ואפי' אם כבר החזיק חבירו מי שנתבטל לא מהני (מגן אברהם סי' ש&quot;פ ס&quot;ק ז') אבל מותר להכניס מחצר לבית חבירו (שם) דבזה ל&quot;ש לומר שחוזר ומחזיק דדוקא אם מכניס לרשותו הוי חזרה אבל מה שמוציא מרשותו אין כאן חזרה (ט&quot;ז סימן שפ&quot;א ס&quot;ק ג') אבל זה שנתבטל לו מותר להוציא ולהכניס בין לביתו ובין לבית חבירו שהרי הכל הוא רשותו שהרי נתן לו חבירו רשותו:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
לא היה שם חצר אלא ב' בתים ופתח ביניהם ולא ערבו יבטל א' לחבירו וזה שנתבטל לו מותר להכניס ולהוציא כרצונו ואפילו המבטל מותר להוציא מביתו לבית חבירו שהרי הכל של חבירו ואינו דומה לדרים בחצר בסי' הקודם דהמבטל אסור ש&quot;ה דכיון דיש לו חלק בחצר וא&quot;כ אם יוציא לחצר חוזר ומחזיק ברשותו שבחצר אבל הכא כיון שאין לו רשות בבית חבירו אף שמוציא מרשותו אין זה חוזר ומחזיק אבל אסור להכניס מבית חבירו לביתו דאז חוזר ומחזיק בביתו ואם יש (פיר הויז) ביניהם דינו כדין חצר (שפ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אם יש לזה המבטל חדר פתוח לביתו צריך לבטל גם רשות החדר ואז מותר לטלטל מבית לחדר ולהיפך דהוי הכל כחדר א' (שם ב&quot;י) ואם לא ביטל בהדיא גם רשות החדר אסור להוציא מחדר לביתו שהרי הבית הוא רשות חבירו שהרי כבר בטלו לחבירו וא&quot;כ כשמכניס לביתו חוזר ומחזיק (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אם גם זה שביטל רשותו צריך להוציא ולהכניס אזי לאחר שעשה זה שנתבטל לו צרכיו יחזור זה ויבטל רשותו לזה שביטל לו בראשונה ודינו שוה כמבואר:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
י&quot;א דביטול רשות שייך דוקא בחצר שערבו בו אלא ששכח א' או רבים מלערב אבל אם לא ערבו כלל לא מהני דא&quot;כ לא יערבו לעולם ותשתכח תורת עירוב אא&quot;כ ישאיר לעצמו חדר א' שלא יבטל וטוב להחמיר לכתחילה (עיין סימן שפ&quot;א סעי' ד'):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
המבטל רשותו והוציא מביתו לחצרו בשוגג אינו אוסר במזיד אוסר אא&quot;כ כבר החזיק זה (שפ&quot;א):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|עד|עה|עו|דין ישראל ונכרי הדרים בחצר ובמבוי}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל עה דין ישראל ונכרי הדרים בחצר ובמבוי&lt;/center&gt; =

==כלל עה'== 

דין ישראל ונכרי הדרים בחצר ובמבוי (סימן שפ&quot;ב פ&quot;ג פ&quot;ד): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
גזרו חכמים שאם שני בעלי בתים דרים בחצר שדר בו נכרי אע&quot;פ שערבו יחד אסורין לטלטל ואפי' כשיבטל אחד רשותו לחבירו גם כן לא מהני עד שישכור הרשות מן הנכרי ודוקא בדרך שכירות אבל אם הנכרי יתן לו במתנה רשותו לא מהני. שהנכרי לא ירצה להשכיר שיאמר בלבו כיון שאני רוצה ליתן לו במתנה רשותי ואף על פי כן אינו רוצה מסתמא מתכוין לכשפים ועי&quot;ז שיהיה אסור בטלטול בכל שבת לא ידור עמו ויצא ולכן לא גזרו אלא דוקא במקום שדרים ב' ישראלים שצריכין לער' יחד דכיון דהם ב' בע&quot;ב אבל אם ישראל א' דר בחצר עם הנכרי לא גזרו ולכן אפילו אם מתאכסן גם ישראל אורח אצל הנכרי מותר לטלטל (שפ&quot;ב ובסימן שצ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ולפיכך אסרו ג&quot;כ בחצר שישראל ונכרי שרויים שם ובית א' של ישראל הוא בתצר אחרת סמוך לבית ישראל זה ואין לו פתח לחצר של נכרי וישראל זה אלא שיש ביניהם חלונות ד' על ד' שיוכלו להכניס מביתו של זה לזה אינם יכולים לערב יחד דרך חלונות כדי שיוכל להוציא כליו דרך בית ישראל שדר בחצר עם הנכרי שאע&quot;פ שישראל זה הדר עם הנכרי מותר לטלטל בחצר שהרי אינו דר שם בחצר אלא ישראל א' אפ&quot;ה אסור. במה דברים אמורים כשאין להם פתח מזה לזה אבל אם יש פתח בין בית ישראל זה לזה וא&quot;כ אפי' לא יערבו יחד שכיח שזה הולך אצל זה דרך הפתח וא&quot;כ בלא&quot;ה הוא דר עם הנכרי ולכן מותר שיערבו יחד וא&quot;צ לשכור מן הנכרי כיון שאין דר שם אלא ישראל א' ויש אוסרים אפילו בזה (שם סעיף י&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
וכן חצר שישראלים ונכרים דרים בו והיו חלונות שהם ד' על ד' טפחים פתוחות מבית ישראל זה לזה וערבו דרך החלונות אע&quot;פ שמותרים להוציא מביתו לביתו דרך חלונות מ&quot;מ אסורים להוציא מבית לבית דרך הפתחים שהרי הנכרי אוסר עליהם עד שישכיר דאע&quot;ג דערבו יחד לא נעשה על ידי כך כיחיד במקום נכרי (סעיף כ' וע&quot;ש בב&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
לא חלקו חכמים אם יש לישראל א' בני בית מרובים או שהוא לבד וכן לא חלקו בשני ישראלים אם הם לבדם בלא בני בית או אם רבים הם רק הלכו בזה לפי חילוק הדיורין אם הם חלוקים לגמרי ברשותם אפי' הם רק ב' אנשים שאוסרים זע&quot;ז וכן אפי' אם יש בני בית הרבה לא' כיון שאין שם אלא בעה&quot;ב א' ולפיכך אם אינם אוסרין זע&quot;ז כגון אם דרים שניהם בבית א' וכן האב ובנו רב ותלמידו כמו שנתבאר לעיל כלל ע&quot;ג סימן י&quot;א י&quot;ב כיון שכולם נחשבים כבני בית א' אפי' במקום נכרי אינן אוסרין אבל לא מהני אם יש לישראל א' בבית חבירו תפיסת היד דאע&quot;ג דמהני לענין זה שאינן צריכין לערב כדלעיל שם סי' ג' ומ&quot;מ במקום נכרי נחשבין כשני בעלי בתים וכן לא מהני שיבטלו כולם הרשות לא' כדי שיהיה כאילו היה רק יחיד ויהיה הוא מותר והם אסורים דא&quot;כ יעשו כך בכל שבת ויאמרו עירוב מועיל במקום נכרי (שם סעיף ב'):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
בד&quot;א דנכרי אוסר דוקא כשדר עם הישראלים באותו חצר או אפי' ב' חצרות הפתוחות זו לזו ודריסת רגל שלו רק דרך חצר של ישראל כגון ב' חצרות בא' דרים ב' ישראלים ובא' דר נכרי ודריסת הרגל של הנכרי אינו רק דרך חצר של ישראל ובזה יש לחוש ולאסור אבל כשאין לנכרי דריסת הרגל אלא כל חצר יש לו פתח לעצמו לרה&quot;ר אע&quot;ג דיש ביניהם גם כן פתח מותרין להכניס ולהוציא מחצר לחצר דרך פתח וחלון ואין הנכרי אוסר עליהם וכדלקמן סי' כ&quot;ז (שם סעיף ג' ובמגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
מותר לשכור ממנו בשבת ונותן לו בעד השכירות איזה דבר מאכל או משקה או כלי ואומר לו השכיר לי רשותך שאין זה כמקח וממכר אלא מתנה בעלמא להתיר לטלטל או שיאמר לו תשכיר לנו חצרך ולמחר ניתן לך שכר ואפי' במעט פלפלין ובפחות משוה פרוטה (שפ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
צריך שיאמר השכיר לי רשותך אבל אם אמר לו תן לי רשות שאוכל לטלטל בחצר ובמבוי לא מהני &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אין הנכרי אוסר אא&quot;כ שהבית קנוי לו או ששכרו או שנכנס בו בשביל שיש עליו חוב ואפילו אינו דר בו בקביעות אך שהוא רגיל לבא אע&quot;פ שעכשיו אינו כאן מ&quot;מ כיון שרגיל לבא אפשר יבא בשבת ויאסור ול&quot;ש בזה לומר שבת כיון שהותרה הותרה כיון שאינו ראוי להתקיים כל השבת ולכן אוסרין מיד (שפ&quot;ג שפ&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
היה הבית של ישראל והישראל השכיר או השאיל בית לנכרי בחצרו אינו אוסר עליו שלא השאיל או השכיר ביתו לנכרי שיאסור עליו ונ&quot;ל דאפילו הישראל המשכיר אינו דר בחצר זה רק שהשכיר בתי החצר לישראלים אחרים ולנכרי אע&quot;פכ אינו אוסר דגם בזה אמרינן שלא השכיר בית לנכרי שיאסור על הישראלים &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שפ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
שוכרין מאשתו או משכירו ולקיטו (פרש&quot;י שכירו שכיר לעבודת כל השנה לקיטו לימות הקציר) ואפילו אם הוא מוחה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אם שכירו ולקיטו יש לו רשות לקחת שכיר שיהיה לו רשות להשתמש בכל הבית ה&quot;ל שכירו דשכירו כאלו היה שכיר של בעה&quot;ב ויכולין לשכור ממנו (ב&quot;י ססי' שצ&quot;א) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אם א&quot;א להשכיר בענין שנתבאר יתקרב לו א' ואפילו מי שאינו מבני החצר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt; עד שישאיל לו רשותו שיהא לו רשות להניח בו דבר ויניח בו איזה דבר בע&quot;ש כדי שעי&quot;ז &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt; יקנה הרשות דאל&quot;כ במה יקנה רשותו ואף שלא יהא מונח שם בשבת כיון שיש לו רשות להשתמש בביתו הרי הוא כשכירו ולקיטו ויכול הוא להשכיר רשות הנכרי ואם הוא א' מבני החצר לכתחלה אע&quot;פ שעירבו יחד בחצר ישכיר ג&quot;כ לבני החצר רשות הנכרי ומ&quot;מ אם לא השכיר כיון שעירבו יחד סגי שזה דומה כאלו השאיל המקום בשביל כולם (סי' שפ&quot;ב סעיף י&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אעפ&quot;י שיש לנכרי חדרים הרבה ולא נתן רשות לישראל להשתמש רק בבית א' או אפילו בזוית א' כיון שעכ&quot;פ הנכרי יכול להשתמש גם בזה המקום שנתן לישראל וכ&quot;ש שיכול ג&quot;כ לסלק הישראל א&quot;כ הנכרי הוא הבעה&quot;ב והישראל הוא כשכירו ולקיטו (מגן אברהם בשם ב&quot;ח והגמ&quot;י) ועיין לעיל כלל ע&quot;ג סימן ז' ובנ&quot;א שם סי' ד'. אבל אם הנכרי אין לו רשות להשתמש ברשות שהשאיל לישראל וגם הישראל אין לו רשות להשתמש בכל הבית ובשאר הבתים א&quot;כ לא הוי הישראל כשכירו ולקיטו ואינו יכול להשכיר כמו בסימן שאח&quot;ז:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
ואם הנכרי השכיר בית לישראל ונסתלק לגמרי מבית זה שהשכיר וגם לא יוכל לסלק את הישראל עד שיכלה הזמן לא מקרי שכירו ולקיטו וצרי' לשכור רשות מן הנכרי ולא מועיל שכירות הבית לענין שכירות העירוב שהרי לא השכיר לו רק בית מיוחד ולא רשות כל החצר וכן נכרי וישראל שהם שותפין בבית לא מקרי הישראל שכירו שהרי שניהן שוין בבית ואין זה יותר עיקר מזה (ב&quot;ח) אבל רמ&quot;א כ' דוקא כשיש לכ&quot;א דורה בפני עצמו אבל אם הם שותפין בחדר אחד הוי כשכירו וצ&quot;ע (שם) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
אם שכרו מן הנכרי סתם כ&quot;ז שאין הנכרי חוזר מהני וכל זמן שאינו מחזיר הדמים לא מהני חזרתו ואם שכר ממנו לזמן מרובה אינו יכול לחזור עד כלות הזמן (מגן אברהם) ואפילו שכר או מכר הבית לאחר בתוך הזמן די בשכירות ראשון שהרי כבר מכר רשות זה (א&quot;ר) (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
שכר ממנו סתם וחזר בו הנכרי בשבת אע&quot;פ שמחזיר הדמים אינו חזרה אם כבר החזיק בו ישראל (מגן אברהם סי' שפ&quot;ב ס&quot;ק ו'):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
נ&quot;ל דאם שכר ממנו סתם ומכר או השכיר לאחר צריך לשכור מהשוכר והקונה (עיין בב&quot;י בשם תשובת רשב&quot;א גבי גזבר המלך) ואם מת צריך לשכור מן היורש (ט&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
שכר משכירו ולקיטו לזמן אע&quot;פ שסלקו תוך הזמן או שמת מותר עד הזמן שהרי אנו חושבין השכיר כאלו שכרו מבעה&quot;ב אבל אם שכר ממנו סתם כיון שנסתלק או מת נתבטל השכירות (שפ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
נכרי שהשכיר ביתו לנכרי אחר אם לא יכול לסלקו וגם אין לו שום תפיסת יד להניח שם שום כלי צריכין לשכור מן השוכר אבל אם יכול לסלקו או שהשאיר לעצמו שום תפיסת יד שוכרין אף מהמשכיר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
בכל מקום שנתבטל השכירות מן הנכרי צריכין לערב מחדש (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
כבר כתבנו שדין חצר למבוי כבתים לחצר ולכן אם העיר מוקף חומה או שנתקן כדין ואין שם אלא חצר א' שדרים בו יהודים אפילו הם בע&quot;ב מרובים כולם נחשבים כבעה&quot;ב אחד ומותרים לטלטל בכל העיר אבל אם יש שני חצירות אפילו אין דר בחצר אלא בעה&quot;ב א' מ&quot;מ כיון ששני ישראלים דרים באותו עיר צריכין לשכור הרשות מכל נכרי בעה&quot;ב שדר באותו עיר אפילו ערבו יחד דבמקום נכרי לא מהני עירוב וה&quot;ה בב' נכרים שדרים בב' בתים בחצר צריך לשכור מכל נכרי ונכרי ודוקא כשיש לכ&quot;א בית דירה בפ&quot;ע. ונ&quot;ל דה&quot;ה אם הם שותפין בבית רק שכ&quot;א משתמש בשלו ואין לחבירו רשות להשתמש בחלקו אע&quot;ג שדרים בחדר א' צריך לשכור מכאו&quot;א כדלעיל סי' י&quot;ד (סי' שנ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
אין מספיק לשכור הרשות משר העיר לענין לטלטל בחצרות שדרים בו נכרים אם אין רשות להשר להשתמש בבתי הנכרים אפילו בשעת מלחמה אלא עפ&quot;י יועצי המדינה כיון שאין הבתים שלו מ&quot;מ מועיל לענין זה לטלטל במבוי ולהוציא מחצרות שאין הנכרי דר שם שהרי הדרך הוא של שר העיר ויכול לסלק כל הנכרים משם אבל מותר לשכור מהממונה של מלך שהרי יש רשות להמלך להושיב אנשיו וכלי מלחמתו בבתי בני העיר שלא מדעתם מדינא דמלכותא וא&quot;כ כל עבד מעבדיו הקטנים הוי כשכירו ולקיטו שהרי ממונה הוא במקום המלך. ונ&quot;ל דוקא מהממונה ע&quot;ז כמו זה שקורין פאליצייא שידוע שכל דבר המלכות נעשה על ידו ואפילו מהמשרתים שלהם שהרי יש להם רשות ליקח משרתים שעל ידיהם נתקיים כל צווי המלך אבל מאנשי חיילותיו אפילו הראש שלהם נ&quot;ל דלא מהני במקום שהוא אין ממונה ע&quot;ז &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שצ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
דין אורחים ששבתו בעיר שדרים בה יהודים ונכרים או שמתאכסנים בבית נכרי מבואר לעיל כלל ע&quot;ג סימן ה' ו' ז' וכבר כתבנו שם דמקום שצריכין עירוב צריכין לשכור ג&quot;כ מן הנכרי (עיי&quot;ש בנ&quot;א סי' ד'):&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
נכרי אכסנאי אם נכנס שלא ברשות אינו אוסר לעולם ואם נכנס ברשות או שיש לו חוב על הבית דהוי כנכנס ברשות אם הוא רגיל לבא אוסר מיד ואם אינו רגיל אינו אוסר אלא לאחר שלשים יום ואנשי חיל המלך שנכנסו בבתי יהודים אפי' בחדרים בפ&quot;ע אם יש לבעלי הבתים באותן מקומות שנכנסו כלים שאסור לטלטלם בשבת אינם אוסרים עליהם והמגן אברהם סימן שפ&quot;ד כתב דה&quot;ה אם יש להם רשות להניח כלים בחדרים אין אוסרים (והביא ראיה מסימן שפ&quot;ב סעיף ח' ול&quot;נ דל&quot;ד דהתם הוי כשכירו ולענין זה מהני שיכול לשכור ממנו אבל לענין שלא יאסור צריך דוקא כלים שאסור לטלטל (וכדאיתא בסימן ש&quot;ע סעיף ב' וצ&quot;ע) ודוקא שמתאכסנים עפ&quot;י דינא מלכותא ולכן אפילו נכנסו בחזקה שלא ברשות אוסרים כיון דהוא דינא דמלכותא אבל אם משנים מחוק שנתן המלך כגון שיש ממונים ע&quot;ז שקורין קאמיסייע ועפ&quot;י הקאמיסייע אינו יכול להתאכסן שם רק שהוא עושה בחזקה ה&quot;ז כשאר נכרי בחזקה ואינו אוסר (ובזה לק&quot;מ קו' המגן אברהם סי' שכ&quot;ד וקו' הט&quot;ז בקל יש לתרץ ואינו דומה כלל להשאיל לו בית דהכא אינו תלוי ברצונו) ומ&quot;מ לא עדיפא משאר נכרי ואם אינו רגיל אינו אוסר בפחות מל' יום (שפ&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
אם אין הנכרי בביתו אינו אוסר ויערבו ויהיו מותרים ואם בא נכרי בשבת אוסר והעירוב בטל ול&quot;א שבת הואיל והותרה דאין סופו להתקיים לפי שעתיד הנכרי לבא בשבת ואפילו הוא במקום רחוק שמא הלך בחול עד שיבא בשבת ומ&quot;מ בזה מהני שישכור ממנו הרשות אפילו בשבת ואח&quot;כ יבטל הא' לחבירו אבל שביטול לחוד לא מהני במקום נכרי דלפעמים הנכרי אינו רוצה להשכיר ואז אינו מועיל ביטול דא&quot;כ בטלת תורת עירוב מאותו חצר או מבוי דלעולם יעשו כן ולכן אפילו כשרוצה להשכיר לא פלוג רבנן ואמרו דלעולם לא יועיל ביטול במקום נכרי רק דוקא אחר שכירות ויהיה היחיד מותר וכ&quot;ש אם מת הנכרי בשבת שיבטל א' לחבירו ויהיה היחיד מותר (שפ&quot;ג) ואם הלך מע&quot;ש למקום רחוק ונתייאש לגמרי מבית זה וע&quot;פ סיבה חזר בשבת אמרינן בזה הואיל והותרה הותרה ואינו אוסר (ט&quot;ז ריש שמגן אברהם וסי' שפ&quot;ג במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
ישראל מומר או רשע שמחלל שבת בפרהסיא אפילו אינו מחלל אלא באסור דרבנן ה&quot;ה כנכרי ולא מהני עירובו ולא ביטול רשות עד שישכור &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;8&quot;&gt;&lt;/i&gt; ומיהו משום פעם א' לא מקרי מומר לחלל שבתות ואם מתבייש לחלל בפני אדם גדול לא מקרי פרהסיא (א&quot;ר בעירובין דף סט) ואם אינו מחלל אלא בצנעה אפי' באיסור דאורייתא הרי הוא כישראל. וצדוקים בזמה&quot;ז אף ע&quot;ג שמחללין באיסורי דרבנן דינם כישראל לענין זה דאנוסים הם דמעשה אבותיהם בידיהם (שפ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
נכרי הדר במבוי ויש לו חלון אחורי ביתו פתוח לבקעה או לקרפף אפילו אין בו אלא ד' על ד' אינו אוסר אפילו מכניס ומוציא דרך המבוי דהוי בפתח שבמבוי כאינו רגיל דניחא ליה יותר באותו שפתוח לו מאחוריו לבדו שיש לו אויר והוא שיש בבקעה או בקרפף יותר מסאתים אבל אם אין בו אלא סאתים קטן הוא ולא ניחא ליה בו ואם פתוח לר&quot;הר צ&quot;ע &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;9&quot;&gt;&lt;/i&gt; וישראל שיש לו פתח למבוי ופתח מאחוריו לקרפף ושכח ולא עירב אם הקרפף רק סאתים אע&quot;ג דאין ראוי לו שהרי אסור להוציא מבית לקרפף כדלעיל כלל נ&quot;א מ&quot;מ כיון דמותר לטלטל בתוכו ניחא ליה בו אבל אם הוא יותר מסאתים אוסר לפי שאינו ראוי לו כלל שאפילו בתוכו אסור לטלטל. ולכן אם הוקף לדירה דאז ראוי לו אפילו יותר מסאתים אינו אוסר. וכן סתם הב&quot;י בש&quot;ע. וי&quot;א דאם הוקף לדירה גרע ואפילו בית סאתים אוסר שכיון שהוקף לדירה אין בו אויר ואינו חפץ להסתלק בשבילו מן המבוי (שפ&quot;ט):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|עה|עו|עז|דין עירובי תחומין:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל עו דין עירובי תחומין:&lt;/center&gt; =

==כלל עו'== 

דין עירובי תחומין: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כתיב אל יצא איש ממקומו יש מגדולי הפוסקים דס&quot;ל דזהו אזהרה שאל יצא בשבת חוץ לג' פרסאות וכונת הכתוב ממקומו ר&quot;ל מקום מחנה ישראל שהיה ג' פרסאות וי&quot;א דאינו אלא אסמכתא וכל תחומין אינו אלא מדרבנן ששלמה וב&quot;ד גזרו שאסור לצאת בשבת חוץ לב' אלפים אמה ואם אינו יודע היכן כלים מהלך ב' אלפים פסיעות בינונית שכל פסיעה נחשב לאמה דהיינו אורך ב' רגלים שכל רגל נחשב לחצי אמה ובין רגל לרגל חצי אמה (שצ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אלפים אמה של תחומין אינן עגולות אלא מרובעות כדי שיהא נשכר את הזוית ונמצא משתכר בכל זוית ת' אמה שכל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה ונמצא אלכסון של ב' אלפים נתוסף עליהם ד' אלפים חומשין שהן ת&quot;ת אמות ונמצא מגיע לכל זוית ת&quot;ת אמה. ואמנם יש מן הגאונים סוברים כי לעולם רשאי להלוך אלפיס וח' מאות אמה במדת האלכסון ואפילו הולך אל עבר פניו כגון שהוא בשדה או לעבר פני העיר ויש מי שהורה שאין לו אלפים ות&quot;ת אלא כשהולך באלכסון תחומי העיר או תחום מקומו אבל במהלך אל עבר פניו או לעבר תחומי העיר אין לו אלא אלפים (מ&quot;מ ריש פ' כ&quot;ז ועה&quot;ק). ונ&quot;ל דבשעת הדחק אפשר דיש לסמוך על המקילין שהרי אפילו לענין טלטול ד&quot;א ברה&quot;ר דהוא דאורייתא לכ&quot;ע אפ&quot;ה כתב הב&quot;י בסימן שמ&quot;ט בשם הראב&quot;ד דבשעת הדחק מותר הן ואלכסונן וא&quot;כ כ&quot;ש בתחומין דלכ&quot;ע אינו אלא מדרבנן וצ&quot;ע (שצ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
אימתי קונה אדם שביתה בכניסת בין השמשות ואין אדם קונה שביתה לאחר בין השמשות בד&quot;א שהיה במקום הראוי לקנות שביתה אבל אם היה בין השמשות במקום שאינו ראוי לקנות שם שביתה ה&quot;ז קונה שביתה אפילו לאחר שחשכה אם יגיע למקום הראוי לקנות שביתה כיצד הרי שהיה כשקדש היום בימים או בנהרות למעלה מי' טפחים אינו ראוי לקנות שם שביתה אף ע&quot;ג דמספקא לן אם יש תחומין למעלה מי&quot;ט מ&quot;מ בימים ונהרות לכ&quot;ע אפילו ג' פרסאות אין תחומין מן התורה שאינן דומין לדגלי מדבר וא&quot;כ לעולם למעלה מי&quot;ט הוי ספק דרבנן ולפיכך אם יגיע למטה מי&quot;ט אפילו באמצע שבת שם קונה שביתה ויש לו משם אלפים אמה לכל רוח (סי' ת&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
קונה אדם שביתה בין ער בין ישן דהואיל אילו היה ער היה קונה ישן נמי קונה. היה ישן בעיר כל בין השמשות הרי הוא כשביתת אנשי עיר ואם היה ישן בשדה קנה שם שביתתו אלפים לכל רוח (ת&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
ישב לו לנוח אעפ&quot;י שסבור שהוא רחוק מתחום העיר ולאחר שחשכה נודע לו שהוא בתחומי העיר הרי הוא כאנשי העיר ודוקא שהיה דעתו לכנוס לעיר אבל אם לא היה דעתו לכנוס לעיר או אפילו שהיה דעתו לכנוס לעיר אלא שאמר בין השמשות שביתתי במקומי אין לו שביתת אנשי העיר אלא שיש לו שביתת מקומו אלפים לכל רוח ואם כלתה מדתו בעיר יתבאר לקמן סימן כ&quot;ז וכן אם היה חוץ לתחומי העיר קנה שביתה במקומו (ת' ת&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אלפים אמה שאמרנו חוץ ממקומו הן וכמה הוא מקומו של אדם ד' אמות כדכתיב שבו איש תחתיו ור&quot;ל שכל איש ישבות שיעור תחתיו ותחתיו של אדם הוא ד&quot;א ג' אמות לגופו של אדם ואמה לפשיטת ידיו ורגליו ואע&quot;ג דלענין טלטול אין לו אלא ד' אמות עם אלכסון מ&quot;מ לענין תחומין הקילו חכמים ונתנו לו ד' אמות לכל רוח ממקום עמידת רגליו (שצ&quot;ו וכן הכריע הא&quot;ר) נמצא שמותר להלך בשבת לכל צד ממקום עמידת רגליו ב' אלפים וד' אמות וכל זה ששבתו בשדה שאינו מוקף מחיצות (שצ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
שבת במקום שהוא מוקף מחיצות או אפילו בתל גבוה י' ורחב ד' וכן בנקע עמוק י' ואפילו בקמה קצורה ושבולת מקיפים אותה דכ&quot;ז הוי ר&quot;הי לשבת כמו שבארנו בדין הוצאה אם הוא מוקף לדירה אפילו אין בה עתה דיורין חשוב כולו כד' אמות ואפילו גדול מאד וה&quot;ה אם אינו מוקף לדירה אלא שהוא רק סאתים דמותר לטלטל בכולו כמו שבארנו שם חשוב כולו כד' אמות ומהלך את כולו וחוצה לו ב' אלפים אבל אם הם יותר מסאתים הואיל ואינו מוקף לדירה דינו כשבת בשדה לעיל וקנה שביתה במקומו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
שבת בבית או בעיר אפילו היא חריבה אפילו היא גדולה כאנטוכיא מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה (ת&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
עבורה של עיר נחשב מכלל העיר ואיזו היא עבורה ע' אמה וב' שלישי אמה הסמוכין לעיר אעפ&quot;י שהוא קרקע פנוי' שאין בו שום בנין מפני שכן דרך להניח לעיר מקום פנוי והוא נקרא קרפף העיר שהוא נוי העיר והכל נחשב מכלל העיר ונחשב עם העיר כד' אמות ותיכף ממקום שכלתה עיבור העיר מתחיל למדוד אלפים ואף על גב דבשבת בשדה מתחיל למדוד מעמידת רגליו ד' אמות ואח&quot;כ ב' אלפים היינו דוקא בשדה אבל במקום שמוקף מחיצות כיון שחשבינן אפילו גדולה הרבה רק כד&quot;א אין נותנין לו חוצה לו אפילו פסיעה א' אלא תיכף מתחיל תחומו ממקום שכלו המחיצות או העבור ואפילו שבת בבית שהוא רק ד&quot;א מ&quot;מ לא פלוג רבנן ואין נותנין לו מחוצה לו כלום אלא מתחיל למדוד תוכף (מגן אברהם ס&quot;ס ת&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
היו ב' עיירות סמוכות זו לזו אם אין ביניהם רק קמ&quot;א אמה ושליש שהוא שיעור ב' קרפיפות הרי שניהם נחשבין לעיר אחת (שצ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אפילו העיר אינה מוקפת חומה אלא בתים סמוכים זה לזה אלא שאין בין בית לבית ע' אמה אפילו עד מהלך כמה ימים נחשב לעיר וממקום שכלה הבית האחרון מרחיק עוד ע' אמה וב' שלישים ומשם מתחיל למדוד (כ&quot;כ הרמב&quot;ם בהדיא בפ' כ&quot;ז וכ&quot;כ תוס' דף נ&quot;ז ד&quot;ה רב הונא וכ&quot;כ הרא&quot;ש שם וכן מוכח מדין דיושבי צריפין בסי' שצ&quot;ח דמיירי באין להם מחיצה כמ&quot;שכ רמ&quot;א שם דאל&quot;כ לא גרע מהיקף לדירה בסי' שצ&quot;ו וטעמא דאין להם קביעות הא אם קבוע יש להם דין עיר וכ&quot;כ הרא&quot;ש ריש מי שהוציאוהו ורי&quot;ו הביאו הב&quot;י בסי' ת&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
בתים אלו שאמרנו אפי' אין בהם דיורין אלא שראוין לדירה כגון שלש מחיצות אפי' אין עליהם תקרה או ב' מחיצות עם תקרה ובלבד שיהיה בין המחיצות ארך ורחב ד' אמות דכל בית שאין בו ד&quot;א על ד&quot;א אע&quot;פי שדרין בתוכו אינו בית כלל (כתב המגן אברהם ס&quot;ק ו' דאם אין בו רחב ד&quot;א אעפ&quot;י שארוכה כמה לא מקרי בית. וצ&quot;ע שאף שבי&quot;ד סימן רפ&quot;ו סעיף י&quot;ג פסק הש&quot;ע כן והיא דעת רמב&quot;ם מ&quot;מ הרי כתב שם הש&quot;ך דדעת הרבה פוסקים דאם יש בו כדי לרבע הוי בית וא&quot;כ כ&quot;ש במידי דרבנן ועיין בסימן שס&quot;ו במגן אברהם ס&quot;ק ו') אבל יושבי צריפין שעושין מן ההוצין וערבה וכיוצא בהן שאין להם קביעות לא מקרי בית דירה (שצ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
הבא למדוד אלפים של תחום העיר אם היתה העיר ארוכה וקטינא שאין ארכה כרחבה או שהיתה מרובעת ולא לרבוע של עולם הואיל ויש לה ד' זויות שוות מניחים אותה כמות שהיא ומודדים אלפים לכל רוח. היתה עגולה עושין לה זוית ורואין אותה כאלו היא בתוך המרובע ומודדין חוץ מצלעות אותו מרובע אלפים לכל רוח שנמצא משתכר הזוית וכשהוא מרבע מרבע לריבוע של עולם כדי שתהא כל רוח ממנה משוכה כנגד רוח מרוחות העולם ומכוונת כנגדה:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
היתה רחבה מצד א' וקצרה מצד א' רואין אותה כאלו כולה רחבה היתה עשויה כמין גם דהיינו כמין דלי&quot;ת כזה % או כקשת נותנים לה זוית לצד הקשת ומרבעים אותה לריבוע של עולם וא&quot;כ מהלכים כל אותו חלל וכל העיגול של קשת וכן הולכים דרך הבתי' עד ראשי הקשת ומשם מודדים אלפים אמה כמו הדרין בראשי הקשת אבל אם רצו ללכת מביתם דרך היתר (הקשת נקרא מה שהוא בעיגול והיתר הוא הרחב שיש בין שני ראשי הקשת) כזה % שכנגדם כל חלל הקשת ולא דרך הבתים בזה יש חילוק אם יש בין שני ראשיה פחות מד' אלפים אמה נמצא שתחומי הקצוות מובלעין זה בתוך זה מצטרפין להדדי ומודדין לה מן היתר ורואין את כל הרוחב שבין היתר והקשת כאלו הוא מלא בתים ואם היה בין שני ראשיה יותר מד' אלפים אמה אין מצטרפין ואין מודדין אלא מן הקשת וי&quot;א מן המקום שנתקצר שם הקשת עד שאין בו עוד ד' אלפים אמה וכ&quot;ז מיירי שיש בין הקשת והיתר יותר מאלפים דכיון דמכי נפק מביתו הולך לו תחום שלם מקמי דלימטי ליתר לא משחינן ליה מן היתר אבל אם אין ביניהם אלפים מודדין בכל ענין מן היתר אפי' הוא יותר מד' אלפים אמה וטעמא דלעולם כשיכול להלך אע&quot;פ שכל חלל הקשת עד היתר יותר מאלפים אמה מ&quot;מ כיון שיכול להלך דרך הבתים סביב הקשת עד שמגיע לאח' מן הראשים ומשם יכול להלך לראשו האחר שהרי תחומיהם נבלעים זה בתוך זה תו לא אסר ליה אותה החלק לשוייה כשתי עירות ורואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצרות וה&quot;ה נמי אם אין בין יתר לקשת אלא אלפי' אמה אע&quot;פ שיש בין שני ראשי הקשת יותר מד' אלפים אמה מודדין מן היתר דהא מצו אתו דרך היתר מהראש הא' לראש האחר כיון דהיתר מובלע בתוך אלפים של קשת:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
עיר שהרבה בתים יוצאים זה אחר זה עד רחוק מאלפים מן העיר לצפון וכן לדרום דינה כעיר העשויה כקשת בסימן הקודם:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
היה מצד אחד מהעיר יוצאים בתים ובצד השני לא היו בתים אם רוחב העיר באותו צד פחות מאלפים אע&quot;פ שמשך אלו הבתים הם יותר מאלפי' מאלפים כיון שיכול לבוא לצד השני שהרי יכול לילך דרך הבתים ומשם יפנה לשם כגון שבמזרח העיר מצד צפון יש בתים וארכם למזרח יותר מאלפים ובצד דרום אין כאן בתים כיון דבמזרח אין אורך העיר אלפים נמצא יכול לילך עד סוף הבתי' ומשם יכול לילך לדרו' שהרי אין כאן אלפי' וכן אם העיר במזרח יותר מאלפים אלא שהבתים שבצפון אינם נמשכין למזרח אלפים נמצא יכול להלוך מסוף העיר מבית שהוא בדרומי' מזרחית לצד דרום נגד הבית שבצפון ולכן רואין כאילו היה חוט מתוח מצפון לדרום וכאילו היה גם בדרום בתים ולכן ההולך מן העיר אפילו לצד דרום מתחיל למדוד לאחר שהלך לדרום נגד הבית שבסוף צפון ומשם מרחיק ע' אמה ומודד אלפים אבל אם אורך הבתים מצפון יותר מאלפים וגם אורך העיר למזרח יותר מאלפי' ונמצא שא&quot;א לו שיבא בצד דרום נגד הבתי' שבצפון עד שצריך להלוך אלפים ולכן אע&quot;פ שכשהולך דרך הבתים מודד מן ע' אמה לאחר שכלות הבתים אבל ההולך בקצה הדרום מרחיק רק ע' אמה מהעיר או מן הבתים שסמוכים לעיר בתוך ע' אמה ומשם מודד אלפים &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
הא דמרחיקין ע' אמה דוקא מעיר או בתים הסמוכים דנחשב כעיר אבל אם אין שם רק בית א' אפי' הוא גדול הרבה מ&quot;מ אינו חשוב כ&quot;כ ליתן לו קרפף אלא מתחיל למדוד מקיר הבית וחוצה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
אין מודדין תחום העיר אלא בחבל של פשתן שהוא ארוך נ' אמה לא פחות ולא יותר לא פחות מפני שהוא נמתח ביותר ומאריך המדה ולא ארוך יותר מפני שמחמת ארכו הוא מכביד באמצע ואיני יכול למתוח כראוי שמתמעטת המדה של אלפים הרבה ודבר זה אסמכוה אקרא דכתיב אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים ב' יתירה לומר בחבל של חמשים אמה מדוד. וישים ראש החבל כנגד לבו שכן קבעו לו חכמים מקום זה כדי שלא יתן זה החבל כנגד צוארו וזה כנגד רגליו והחבל מתקצר ותחומין מתמעטין וימתחו בכל כחו:&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
ואם יש נהר לפניו לסוף ע&quot;ה אמה והנהר הוא רחב יותר מכ&quot;ה אמה ולא יוכל למדוד בחבל של חמשים ב' פעמים חמשים שהרי יכלה באמצע הנהר יעשה כן. לאחר שמדד חמשים אמה חוזר לאחוריו כ&quot;ה אמה כדי שיהא החבל של נ' אמה שלם עד הנהר ואח&quot;כ ימדוד בחבל זה משפת הנהר הזה עד אחורי עבר השני מן הנהר:&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
ולא ימדוד אלא כנגד העיר דרך ישרה ומכוונת אפי' אם יש הרים וגאיות כנגדה לא ילך מכנגדה בצדה למקום שהוא ישר למדוד שם שהוא נוח לו למדוד ואח&quot;כ יחזור כנגד העיר לפי מדה שמדד להיות צופה משם כנגד מדתו לא יעשה כן מפני שלפעמים יש שם כנגד העיר הרים וגבעות שיש לו להבליע כמו שיתבאר לפיכך ימדוד כנגד העיר וכשמגיע להר אם הוא כ&quot;כ זקוף עד שאם יורידו חוט המשקולת מראשו עד לארץ לא יתרחק החוט מכנגדו למטה בשיפולו ד' אמות אז א&quot;צ למדוד כ&quot;כ הירידה והעלייה שכיון שהוא זקוף כ&quot;כ עד דלא חזי לילך על שיפועו שהוא פחות מד&quot;א הקילו בו חכמים שא&quot;צ ליטול גובה שיפועו למדת התחום מפני שיש טורח במדידתו בד&quot;א שבראש ההר אין בו מישור דלא ניחא להשתמש עליו אז אין מודדין כלל ההר בכלל התחום כלל. אבל אם יש מישור בראש ההר דניחא להשתמש עליו נוטל ראש ההר במדידת התחום ואין שיפוע ממעט התחום משום דניחא תשמישתיה עליו ואם אין השיפוע גבוה כ&quot;כ בזקיפה אלא חוט המשקולת מתרחק כנגדו ד&quot;א ומתלקט ההר י' בתוך ה' ר&quot;ל שבהילוך ה' אמות של שיפוע ההר עולה י&quot;ט דשיפוע כזה נוח להלוך עליו בזה הניחו מדידתו כמו בכל המדידות דהיינו בחבל של נ' אמה ורואים אם אין משפתו אל שפתו אלא נ' אמה מבליע בחבל של נ' אמה כיצד יעש' זוקף עץ גבוה בשפתו מזה ועץ א' כנגדו בשפתו מזה ומותח חבל מזה לזה ומדת אותו החבל חושב במדידת אלפים של התחום ואם הוא רחב יותר מנ' אמה עד שאינו יכול להבליעו בחבל של נ' אמה מודדו בחבל של ד' אמות כיצד עושה נותן התחתון החבל כנגד לבו והעליון כנגד רגליו שמרויחין בזה שיתמעט מדרונו של כל ד&quot;א חצי קומת אדם ואח&quot;כ עולה התחתון למקום שעומד העליון והעליון עולה עוד ד&quot;א ומודדין כבתחילה וכן יעשה עד שימדוד כולה ואם הוא משופע יותר עד שבהילוך ד&quot;א עולה י' טפחים הוי זקיפתו ביותר שאין הלוכו נוחה אז הקילו בו ולא הטריחו להבליעו בחבל של נ&quot;א ע&quot;י זקיפת עצים אלא אם יש בו נ&quot;א ישער אותו כמה יש בו לפי אומד הדעת ואם יש בו יותר מנ' אמה מודדו בחבל של ד&quot;א על האופן שנתבאר שאין כ&quot;כ טורח במדידה כזו:&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
הגיע לגיא אם שפוע הוא באופן עד שחוט המשקולת מתרחק מכנגדו למטה ד' אמות שיכולין להלוך בשיפוע קצת אז רואים אם יכול להבליעו משפתו אל שפתו מלמעלה בחבל של נ&quot;א ע&quot;י זקיפות שני עצים כמו שנתבאר מבליעו כיון שאין רחבו יותר מנ&quot;א הניחו מדידתו ככל המדידות ואם הוא רחב יות' מנ&quot;א מודדו בחבל של ד&quot;א על אופן שנתבא' בהר והוא שלא יהא עמוק יותר מאלפים אמה אבל אם היא עמוק יותר מאלפים אמה מודד הירידה והעליה של השיפוע כמו בקרקע חלקה שכיון שהוא עמוק אלפי' שהוא שיעור של תחום בפני עצמו חשבוה בפני עצמו ואע&quot;פ שבהר מודדו בחבל של ד' אמות כדי למעט מדרונו ומשמע אפי' הוא גבוה יותר מאלפים שאני הר דעליתו קשה ואין דרך לעלות עליו הרבה אבל גיא ירידתו קלה לפיכך חשבוהו למישור בפ&quot;ע ומהאי טעמא לא חלקו בגיא אם מתלקט י' מתוך ה' אמות או מתוך ד' או לא כיון דירידתו קלה כו' ואם אין החוט מתרחק מכנגדו למטה ד' אמות הוי זקיפתו ביותר ואין נוח לירד שם לגיא אז אם יכול להבליעו בחבל של נ' אמ' מבליעו ולא התירו לו כאן לפי אומד הדעת כמו בהר דשאני הר כיון שהוא עשוי בידי שמים הקילו להיות אומד אבל גיא שעשוי בידי אדם כדרך שעושין גיאות ועמקי' סביבו' העיר לחוזק לא הקילו להיות אומדו אלא אפי' אין החוט מתרחק מכנגדו ד' אמות למטה ודלא חזי להילוך מבליעו כן כתב הטור בשם ר&quot;ת (לבוש):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
הגיע להר או לגיא וכל מה שהוא ממנו מכנגד העיר הוא רחב מחמשים אמה שאינו יכול להבליעו כגון שהוא במזרח העיר וכל אורך מזרח אינו יכול להבליעו וההר או הגיא יוצאין חוץ לתחומי העיר אם יכול להבליעו בחוץ אלפים שלצד צפון או דרום ילך ויבליענו שם כיון שהוא עדיין בתוך אלפים שמצד צפון העיר או דרום העיר אבל אם אינו יכול להבליעו בתיך אלפים של צד צפון העיר או דרום העיר אע&quot;פ שיכול להבליעו חוץ לתחומי העיר ולא כנגד התחומין לא יתרחק מצד העיר חוץ לתחומין להבליעו שם גזירה שמא יאמר מדת התחומין שלצד העיר באה לכאן:&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
אין סומכין אלא על מדידת אדם מומחה שהוא יודע ובקי במדידת קרקעות:&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
ומודדין את התחומין בריבוע שלם עד שיהיו הזויות עשויין כטבלא מרובעת דהיינו שמודד אלפים בשוה על פני כל אורך העיר למזרח מן קיר העיר וחוצה וכן אלפים על פני כל רוחב העיר לצפון או לדרום ואח&quot;כ רואין הזויות כאילו הוא טבלא מרובעת למלא כל הקרן דהיינו שיהא התחום בקרן זוויות אלפים על אלפים למלאות האלפים שבמזרח ושבצפון או דרו' בריבוע שוה וכן במערב ויהיה התחום בקרן זויות של כל זויות העיר באלכסון אלפים ות&quot;ת אמה דהא קיי&quot;ל כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשא באלכסונ' אבל לא ימדוד מאמצע הקרן אלפים לאלכסון וכן בקרן שכנגדו ויתן אחר כך החוט מזה לזה שא&quot;כ תפסיד הת&quot;ת שבקרן וגם לא יהיהה תחום כנגד העיר בשוה אלא אלף ותכ&quot;ח אמה ומשהו דהא כשתמדוד אלף ותכ&quot;ח כנגד העיר בשוה ואח&quot;כ תמדוד בקרן זוית על אלכסונן של אלף ותכ&quot;ח יתוספו תרי חומשין של אלף ותכ&quot;ח ויהיו תקע&quot;ב פחות ד' חומשין צרפן יחד יהיה אלפים פחות ד' חומשין דהא תרי חומשין מאלף הם ד' מאות ותרי חומשין מת' הם ק&quot;ס ותרי חומשין מכ&quot;ח הם י&quot;א אמה וחומש צרפם יחד יהיה אלפים פחות ד' חומשין וכשתוסיף הד' חומשין למלאות אלפים בקרן זויות תוסיף משהו על אלף ותכ&quot;ח לכך מודדין בתחלה אלפים בשיה כנגד צלע מזרח וכן כנגד צלע צפון ודרום וכן במערב ואח&quot;כ ממלאין הזויות מרובעות ויהיה ממלא אלפים על אלפים ויהיה אלכסונן של הזויות אלפים ות&quot;ת (שם ובלבוש):&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
כיון דתחומין דרבנן הקילו להאמין אפילו עבד או שפחה לומר עד כאן תחום שבת אבל קטן כל זמן שהוא קטן אינו נאמן דשמא טועה הוא ואינו מבחין ואע&quot;ג דבכל דרבנן קטן נאמן היינו דבר שהוא בידו כמבואר בחיבורי חכמת אדם כלל ע&quot;ב אבל כשהוא גדול נאמן לומר זכור אני שעד כאן היינו מהלכין בשבת כשהייתי קטן (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
הרועים ושומרי פירות וכיוצא בהן בזמן שדרכן ללון בעיר אע&quot;פ שאוכלין בשדה המה כאנשי העיר שאין קבע שלהן אלא בעיר ואם דרכן ללון בשדה אע&quot;פ שנכנסים ואוכלין בעיר מודדין להם מן השדה דאע&quot;פ שנכנסים ואוכלין בעיר אנן סהדי שאלו היה להם מי שיביא להן פתן לשדה לא היו נכנסין לעיר וכן התלמידים האוכלים אצל בעל הבית והם בשדות וחוזרים ולנים בבית רבם מודדין תחומין מבית רבם ששם היו חפצים גם לאכול (ת&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
הקונה שביתה חוץ לעיר והיה מודד וכלתה מדתו באמצע העיר או אפי' בסוף העיר אין לו מן העיר אלא עד המקום שכלתה לו מדתו ממקום שקנה שביתה שאין אומרים שהעיר נחשב כד' אמות אלא למי ששבת בתוכה או למי שכלתה מדתו בחוץ לעיר כיצד היה מודד וכלתה מדתו חוץ לעיר אפילו אמה א' מחשבין לו העיר כולה כד' אמות ומשלים למדתו כדלקמן כלל ע&quot;ז ואע&quot;ג דמדינא סגי כשכלתה בסוף העיר מ&quot;מ כיון שמדידה זו באלפים פסיעות נמסר לכל אדם לכן החמירו הפוסקים שיהיה כלה דוקא חוץ לעיר ומ&quot;מ לצורך יש לסמוך דאפי' כלה בסוף העיר הוי כחוץ לעיר (א&quot;ר בשם מי&quot;ט) דלכן כ&quot;כ הרמב&quot;ם כלתה מדתו חוץ העיר בעיבורה של עיר מחשבין לו העיר כולה כד&quot;א דאעפ&quot;י שעיבור העיר כעיר היינו להקל אבל לא להחמיר. ולענין רחב העיר מבואר לקמן בכלל שאח&quot;ז סי' ה' וסי' ח':&lt;br&gt;

=== סעיף כח ===
מי שיצא חוץ לתחום אפי' אמה א' אין לו אלא ד&quot;א לכל רוח כדלעיל סי' ו' ודוקא שוצא במזיד ולדבר רשות אבל באונס או שהלך לדבר מצוה אפי' יצא כבר ג' אמות ואפי' גם אמה ד' אלא שעדיין רגלו א' בתוך ד' אמות כיון שעדיין נבלע מקצת מד' אמותיו שנתנו לו חכמים בתחום זה יכול לחזור לאמה זו וכיון שכבר נכנס בתחומו ה&quot;ז כאילו לא יצא ונשאר על תחומו כבתחלה (מ&quot;א ריש סי' ת&quot;ה וכ&quot;כ א&quot;ר):&lt;br&gt;

=== סעיף כט ===
מי שהוציאוהו נכרים או שנאנס בשאר אונסין ויצא חוץ לתחום והוא בבקעה או במקום שאין מוקף לדירה אין לו אלא ד' אמות כדין היוצא חוץ לתחום אבל אם נכנס באונס (זה) או שהנכרים נתנוהו במקום שמוקף מחיצה לדירה אע&quot;ג שהפסיד תחומו מ&quot;מ מותר להלך בכל אותו היקף כיון שהיציאה היה שלא לדעת ואם החזירוהו נכרים או בשאר אונס לתחומו ה&quot;ז כאילו לא יצא כיון שהיציאה וגם החזרה היה שלא לדעת (ת&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ל ===
יצא לדעת אע&quot;פ שנכנס לעיר המוקף חומה אין לו אלא ד&quot;א שהרי לא שבת באויר המחיצות אבל אם חזר לעירו ששבת בה והיא מוקפת לדירה (אף דזה לא נזכר אלא בנתנוהו בעיר אחרת דלא שבת באויר מחיצה אבל בחזר לעירו כיון ששבת בה י&quot;ל דלא בעינן מוקפת לדירה דהא בשובת לא בעינן מוקף כלל כדלעיל י&quot;ל דרמ&quot;א למד זה מדברי רי&quot;ו שהביא הב&quot;י שכתב וכן בכל מקום שאמרנו שהעיר כולה כד&quot;א צריך מוקפת זולת בשובת ונותן עירובו עכ&quot;ל וי&quot;ל סברתו דאע&quot;ג דכל העיר לו כד&quot;א כיון ששבת בה מ&quot;מ כיון שיצא חוץ לתחום לענין זה הפסיד שביתתו וצריך על כל פנים שתהי' מוקף וכמש&quot;כ הרא&quot;ש כעין זה ריש מי שהוציאוהו ע&quot;ש) או שמתוקן בעירוב כדין אע&quot;פ שיצא וגם חזר לדעת מ&quot;מ כיון ששבת באויר אותן המחיצות נחשב לו כל העיר כד' אמות ומותר להלוך בכולה אפי' גדולה הרבה אבל חוץ לעיר אסור לילך אפי' פסיעה א' אפי' החזירוהו נכרים שהרי כיון שיצא לדעת הפסיד תחומו דלעולם אינו מוחזר לתחומו הראשון אא&quot;כ היציאה היה שלא לדעת וגם החזרה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף לא ===
זה שיוצא חוץ לתחום שלא לדעת שאין לו אלא ד' אמות אם היה נצרך לנקביו י&quot;א דוקא גדולים וי&quot;א אפילו לקטנים יכול לצאת אפילו למקום רחוק עד שימצא מקום צנוע שלא יתבייש שם לפנות ויכול ללכת עד בית יהודים לפנות שם דתחומין מדרבנן וגדול כבוד הבריות ועצה טובה לו שיתקרב בצד תחומו שאם לא ימצא מקום צנוע עד תחומו יכול לכנוס ולאחר שנכנס הוי כאלו לא יצא ואם מצא מקום צנוע קודם לא יכנוס אלא יפנה שם ויתרחק ממקום שנפנה עד שיכלה הריח ומשם יש לו ד' אמות. ואם נתרחק מהריח ונכנס בתחומו כאלו לא יצא וכ&quot;ז ביצא שלא לדעת אבל ביצא לדעת אף על גב דמותר ג&quot;כ לילך למקום צנוע לפנות מ&quot;מ אף שהגיע לתחומו יש לו כל דין המבואר בסי' כ' ביצא לדעת (סי' ת&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף לב ===
מי שיצא חוץ לתחום ברשות כגון החכמה שבאה לילד וכיוצא בזה יש לו אלפים לכל רוח מאותו מקום שהגיע לו ואם הגיע לעיר (ר&quot;ל שאותו מקום שהלך לשם הוא עיר) הרי הוא כאנשי העיר ויש לו אלפים לכל רוח חוץ לעיר ואם באמצע הדרך אמרו לו שכב' א&quot;צ לילך לשם יש לו ממקומו אלפים לכל רוח ואם מקצת תחומו נבלע בתוך אלפים הראשונים ה&quot;ז חוזר למקומו וכאלו לא יצא וכל היוצאים להציל נפשו' ישראלים מיד עובדי כוכבים או מן הנהר וממפולת יש להם אלפים אמה לכל רוח ואם היו מפחדים לשבות באותו מקום הרי אלו חוזרים למקומם ובכלי זיינם (סי' ת&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף לג ===
כיון שביארנו דבימים ונהרות שהמים עמוקים עד שיש מקרקע הספינה לקרקע הים י&quot;ט אין קונים שם שביתה וא&quot;כ המפליג בספינה ונכנס בה מע&quot;ש וקידש שם כמבואר לעיל כלל ד' אם לא יצא כלל מהספינה והספינה הפליגה בשבת וא&quot;כ כשמגיע ליבשה קונה שם שביתה אפילו באמצע השבת ויש לו שם אלפים לכל רוח כאלו היה שם באותו מקום בע&quot;ש בהש&quot;מ ואם פגע פעם אחד במקום שלא היו המים עמוקים י&quot;ט מקרקע הספינה ואם כן קנה שם שביתה ואם אח&quot;כ הלך בספינה חוץ לתחום כיון שנכנס בה מע&quot;ש הוי ליה כיצא שלא לדעת ולכן אם בא הספינה לנמל או למקום שמוקף מחיצות או שהוצרך לצאת מן הספינ' לנקביו או מכח גשמים או מחמת החמה וצריך לכנוס לעיר או שדחפוהו נכרים לתוך העיר כיון שאותו מקים מוקף מחיצות מותר להלוך בכל העיר אותו היקף וה&quot;ה כשנתנוהו נכרים לספינה אחרת מהלך את כולה כמבואר לעיל סימן י&quot;ח ואפילו לא נכנס אלא לעבורה של עיר ה&quot;ה כאילו היה בעיר דלקולא אמרי' עיבורא של עיר הוי כעיר. ונהגו שלא לצאת מן הספינה אלא ישראל אחר אומר לנכרי שיוציאוהו לעיר או לשפת הים מקום שהוא גבוה י&quot;ט וי&quot;א דעומק הנמל הוי מחיצה (ת&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף לד ===
ואם עדיין לא יצא אלפים ממקום שפגע למטה מעשרה ונכנס לעיר דינו כדין המהלך בתוך התחום ופגע בעיר דיש חילוק אם כלתה מדתו בחצי העיר או בסוף העיר כדלעיל סימן כ&quot;ז (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף לה ===
ואם יצא פעם אחד מן הספינה בשבת או שחזר לביתו כדלעיל כלל ד' ונמצא שכבר קנה שביתה באותו מקום וחזר ונכנס לספינה לישב בה ולא ע&quot;ד להפליג והספן הפליג בשבת דינו כיצא שלא לדעת וכדלעיל סימן ל&quot;א אבל אם נכנס לספינה ע&quot;ד להפליג דינו כאילו יצא לדעת ודינו כשיגיע בשבת ליבשה כדלעיל סימן י&quot;ט ומ&quot;מ מותר לכנוס לספינה קטנה התלויה בה לפנות ולחזור לספינה הגדולה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף לו ===
ובין יצא פעם א' או לא כיון ששבת עכ&quot;פ באויר מחיצות מותר לילך באותה ספינה כולה אפי' כשהיא עומדת ובלבד שיהיה להספינה מחיצות גבוהות י&quot;ט באמצעיתה אע&quot;פ שבראשה מפני השפוע אין שם גבוה י&quot;ט אבל אם נפחת דופני הספינה או שהולך על קורות השטין על המים (שקורין פליטען) כיון שאין שם מחיצות ולכן כ&quot;ז שהוא שט על המים מותר להלוך בכולו שלעולם אינו עומד בתוך ד&quot;א אחרים דלעולם הספינה נוטלתו מתחלת ד&quot;א ונותנתו לד&quot;א אחרים אבל כשהיא עומדת אינו מהלך בה אלא ד&quot;א (שם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|עו|עז|עח|דין המערב ברגליו או בפת וע&quot;י שליח:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל עז דין המערב ברגליו או בפת וע&quot;י שליח:&lt;/center&gt; =

==כלל עז'== 

דין המערב ברגליו או בפת וע&quot;י שליח: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
תקנו חכמים שמי שיצטרך לילך לרוח אחד אלפים אמה יערב בסוף אלפים אמה או במקום שירצה ובלבד שלא יהיה חוץ מאלפים אמה. וא&quot;כ ה&quot;ז כאלו מקום שביתתו שם במקום עירובו ויש לו ממקים עירובו אלפים אמה לכל רוח ולפיכך מי שהיה שובת בעיר ונתן עירובו בעיר או בעיבורה של עיר או אפילו בתוך ע' אמה של עיר לא עשה כלום ולא נשכר ולא הפסיד בתחומין מפני שהוא ועירובו במקום אחד שהרי בלאו הכי מתחיל למדוד לאחר ע' אמה של עיר (ת&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
נתנו חוץ לעיבורה של עיר ה&quot;ה נשכר מעירובו ולהלן כדי השיעור שהרחיק מעיבור העיר ולהלאה ומה שנשכר מעירובו ולהלאה הפסיד לאחוריו כיצד הרי שהניח עירובו אלף אמה למזרח העיר נמצא אנו חושבין ששבת שם ומשם יש לו ב' אלפים למזרח נמצא מהלך מן העיר למזרח ג' אלפים אמה דהיינו אלף אמה עד עירובו ומעירובו אלפים ונגד זה הפסיד אלף אמה למערב העיר שאילו לא הניח עירוב והיה שביתתו בעיר היה מותר להלוך למערב העיר אלפים עכשיו שהניח עירוב וקנה שביתה אלף אמה רחוק מן העיר למזרח נמצא מותר להלוך למערב מעירובו אלף אמה עד העיר. ועוד אלף אמה חוץ לעיר ולא יותר וכדלקמן סימן ג' ד' נמצא השתכר במזרח והפסיד כמותן במערב וכן כל כיוצא בזה ולפיכך אם הניח העירוב למזרח לסוף אלפים מן העיר הפסיד מן המערב ואסור לו להלוך למערב אפילו אמה א' (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
זה שהניח העירוב רחוק מעירו ובלבד שהוא בתחום העיר אף על פי שהוא חוץ תחום ביתו מותר לחזור לביתו. כיצד הרי שהיה העיר ממזרח למערב ב' אלפים אמה וביתו הוא לצד מערב ורחוק ממזרח העיר אלף ות&quot;ק אמה ונמצא כשהלך לערב אלף אמה למזרח העיר א&quot;כ הוא רחוק מביתו אלפים ות&quot;ק אמה וכבר הוא חוץ לתחום ביתו ואלו היה בא מן הדרך וקנה שביתה באותו מקום שעירב ביארנו לעיל כלל הקודם סימן כ&quot;ז שאם כלתה מדתו בתוך העיר אסור לו להלוך יותר מאלפים. וא&quot;כ היה לזה שהלך לערב אסור לחזור ללון בביתו ויצטרך ללון עכ&quot;פ בתוך העיר רחוק מביתו ת&quot;ק אמה מ&quot;מ הקילו חכמים לזה שעירב שכשירצה לחזור לאחר שתחשך מותר לחזור לביתו דאין זה דרכי נועם שע&quot;י תקנת חכמים יצטרך ללון חוץ לביתו וכיון שלן בה הקילו עוד יותר שיהיה נחשב כל העיר לו כד' אמות אפילו היא גדולה הרבה ואף על פי שכלתה מדת תחומו באמצע העיר. ומ&quot;מ לא הקילו רק לענין זה שיהיה מותר להלוך בכל העיר אבל חוץ לעיר למערב אסור להלוך שהרי כבר יצא חוץ לתחום עירובו (שם ברמ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
בד&quot;א שכלתה מדתו באמצע העיר אבל אם כלתה מדתו חוץ לעיר כגון שהעיר ממזרח למערב תתקצ&quot;ט אמה והניח עירובו למזרח העיר אלף אמה מן העיר נמצא שמדת תחום עירובו כלה אמה א' חוץ לעיר למערב וכיון שכלתה מדתו חוץ לעיר כבר כתבנו כלל ע&quot;ו בסי' י&quot;ז דאפילו בבא מן הדרך אם כלתה חוץ לעיר מהלך את כל העיר כד' אמות ומשלים ע&quot;ז מדת תחומו דהיינו תתקצ&quot;ו אמה למערב העיר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
זה שאמרנו שהקילו לזה שלן בעירו לחשוב לו כל העיר כד&quot;א ובכלה חוץ לעיר להשלים עליו זה דוקא לצד שעירב בו דהיינו מזרח ומערב שהוא לאורך דרכו שהיה צריך לערב שם אבל לרוחב דהיינו לצפון ודרום לא הקילו לו בזה כלום ואין לו אלא ברוחב מדת תחום עירובו דהיינו רוחב אלפים וד&quot;א לצפון וכן לדרום. כיצד הרי שהיה העיר שדר בו מן המזרח למערב תתקצ&quot;ו אמה ומצפון לדרום ה' אלפים אמה ועירב זה למזרח העיר אלף אמה מן העיר וזה שקנה שביתה במקום עירובו אין לו אלא ב' אלפים וד&quot;א לכל רוח נמצא רוחב תחומו מן צפון לדרום הוא ד' אלפים וד' אמות אם הניח העירוב בשדה דאז מקום עירובו ד' אמות על ד&quot;א ונותנין לו אלפים לכל רוח עם הזויות ואם הניח בעיר או בבית מבואר בסימן ו'. ולכן כשחוזר לעירו אע&quot;פ שמסתברא שגם בזה הקילו שכל העיר נחשבת לו כד&quot;א וא&quot;כ מותר להלוך מצפון לדרום בתוך העיר כל ה' אלפים אמה ואפילו כלתה מדתו באמצע העיר כיון שכתבנו שהקילו עליו שמותר להלוך כל העיר ממזרח למערב ה&quot;ה נמי שמותר לילך מצפון לדרום בכל העיר. אבל אסור לזוז לצפון ודרום העיר מקיר העיר וחוצה כמו בכלתה מדתו בחצי העיר לעיל סימן ד' שהקילו עליו שיהיה לו כל העיר כד&quot;א ואעפ&quot;כ אסור לזוז מקיר העיר וחוצ' למערב ה&quot;ה הכא בצפון ודרום ולא עוד אלא דאפי' בכלתה חוץ לעיר שהקילו שמותר להשלים תתקצ&quot;ו אמה למערב מ&quot;מ ברחב צפון ודרום אין לו אלא רוחב מדת תחום עירובו ד' אלפים וד&quot;א שהרי זה הפסיד שביתת העיר וקנה שביתת תחומו. (ויש מחכמי קהילתינו רוצים לומר דבכלתה מדתו חוץ לעיר כיון שהקילו לו להשלים חוץ לעיר תתקצ&quot;ו אמה למערב ולא יעלה לו למדה ה&quot;ה שהקילו לו שלא יהיה מדת העיר עולה לצפון ודרום ומותר להלך לצפון ודרום בכל צד אלפים ולא ר&quot;ל) ולכ&quot;ע במודד (ר&quot;ל שבא מן הדרך ומודד אלפים אמות ממקום רגליו) אפי' כלתה מדתו חוץ לעיר דאע&quot;ג דכל העיר נחשב כד&quot;א כדלעיל כלל ע&quot;ו סי' י&quot;ז ומסתמא מותר להלוך גם לצפון ודרום בתוך העיר אבל חוץ לעיר בין צפון ודרום ובין למזרח ומערב אין לו אלא ד' אלפים מרובעים ממקום שביתת רגליו (ור' יונתן כתב דבכלתה מדתו באמצע העיר אין לו לצפון ודרום ברחב בתוך העיר והוא אזיל לשיטתו דפסק כפסק המחבר דבאמצע עיר לא הקילו לו חכמים וכיון שלא הקילו לו למער' ה&quot;ה לצפון ודרום. אבל לפסק רמ&quot;א דאפילו באמצע הקילו לו עכ&quot;פ שתהיה כל העיר לו כד&quot;א מסתמא ה&quot;ה לרוחב העיר ודברי רמ&quot;א שכתב דלר&quot;י בכלתה הקילו לו ג&quot;כ ברוחב הוא תמוה וכמ&quot;שכ המ&quot;א ומ&quot;ש בספר אבן העוזר ומדייק כן מדברי ר&quot;י דבריו אינם מובנים כלל שדברי ר&quot;י מדוקדקי' היטב ומה שהקשה דכיון דחשבינן לו העיר כד' אמות. וא&quot;כ בע&quot;כ צריך ליתן לו פיאות כמו בכל שובתי שבת זה לק&quot;מ דבאמת לכל שובתי שבת נותנין פיאות למקום שהוא שובת. אבל זה שהפסיד שביתת העיר מהיכא תיתי ליתן לו פיאות העיר). (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
הנותן עירובו בעיר אחרת או אפילו בבית א' אפילו עיר חריבה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח ואז גם רוחב תחומו הוא כנגד העיר כולו אבל אם הניח במקום שאין מוקף מחיצות כגון בשדה נותני' למקום העירוב ד' אמות ולכל רוח אלפים אמה נמצא מהלך אלפים לכל רוח רק ברוחב ד' אמות (שם ברמ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
הנותן עירובו חוץ לתחום אעפ&quot;י שאינו כלום מ&quot;מ נשאר על תחום ביתו דמסתמא ניחא ליה כשלא יקנה עירובו שישאר על תחום ביתו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
עיקר מצות עירוב שילך למקום שרוצה לקנות שם שביתה וישב שם עד שתחשך ודאי ואפי' לא אמר כלום (ת&quot;י) אלא שהיה כונתו לקנות שם שביתתו קנה אבל אם לא היה כונתו לא קנה שם שביתה אלא בביתו ואין חילוק בין שיצא מביתו להחשיך שם או שבא בדרך וחשכה לו במקום שנתכוין לקנות שם קונה אלא היוצא מביתו לערב אפי' במקום שנתבאר שאין העירוב קונה לו מ&quot;מ נשאר על תחום ביתו אבל הבא בדרך וטעה בשביתתו במקום שאין עירובו עירוב אסור לזוז ממקומו כמו שנבאר לקמן בסימן ט&quot;ז וכבר כתבנו שהמחשיך לקנות שביתה מותר לחזור וללון לביתו ומ&quot;מ קנה שביתה במקום שהחשיך עליו (ת&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
אם אינו רוצה להטריח עצמו ולהחשיך שם יוכל לערב באוכלין דהיינו שילך שם מבע&quot;י ויניח שם פת מזון ב' סעודות כל א' וא' לפי מזונו כגון שהיה חולה ואם רעבתן סגי בשתי סעודות בינונית שהם ו' ביצים או דבר שמלפתין בו פת ב' סעודות או שאר דבר ובלבד שיהיה דבר שמלפתין בו פת ככל משפטי עירובי חצרות כמבואר לעיל כלל ע&quot;ב סי' ח' ומניח במקום המשתמר ומברך בא&quot;י אמ&quot;ה אקב&quot;ו על מצות עירוב ואומר בזה העירוב יהיה מותר לי לילך למחר אלפים אמה לכל רוח וחוזר ולן בביתו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
אם לא בירך יצא אבל אם לא אמר בזה העירוב אינו עירוב ומ&quot;מ אף אם לא אמר הנוסח הנזכר אלא שאמר זה יהיה עירוב סגי דעכ&quot;פ קרא שמו עירוב (ודומה לע&quot;ת בסימן שס&quot;ו) (תט&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אין מערבין לב' רוחות כגון שיאמר חצי יום יהיה עירובי למזרח וחצי יום למערב ואם עירב כך כיון שהיא ספק איזה עירוב יקנה לו ולכך אסור לו לילך אלא עד מקום שאפשר לו לילך מכח שניה' כיצד הרי שהניח עירוב למזרח לסוף אלף מן העיר ולסוף אלף למערב העיר אסור לו לילך רק אלו האלף דאף אם קנה לו למזרח עכ&quot;פ מותר לו לילך עוד אלף למערב וכן אף אם קנה לו מערב מותר לו לילך אלף למזרח אבל יותר מזה אסור להלך אפילו פסיעה אח' נתן א' לסוף אלף למזרח וא' לסוף אלף ות&quot;ק למערב הולך למזרח ת&quot;ק אמה שמא קנה לו העירוב למערב ולמערב הולך אלף וכן כל כיוצא בזה (תי&quot;ב) אבל מותר לערב לב' רוחות על תנאי שיאמר לאיזה רוח שאצטרך למחר יקנה לי העירוב ואם ארצה אהיה כבני עירי וכדלקמן סימן כ&quot;ג:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
כיון שעיקר מצות עירוב לערב ברגליו לכן המערב ברגליו מותר לערב אפי' לדבר הרשות אבל המערב בפת לא הקילו לו חכמים לכתחלה לערב אלא כשהוצרך לילך בשב' לדבר מצוה ואפי' רק לקבל פני חבירו הבא מן הדרך או אפילו לטייל בפרדס שיש בו שמחה או שהיה חוץ לעירו וצריך לילך לביתו ואם עירב לדבר מצוה מותר לילך אף לדבר הרשות ובדיעבד שעירב לדבר הרשות ה&quot;ז עירוב (תט&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אין מערבין עירובי תחומין בין השמשות שהוא ס' יום ס' לילה ובדיעבד אם הוא לצורך יש לסמוך על המתירין (עיין סימן תט&quot;ו ובא&quot;ר ס&quot;ק ז') וכ&quot;ש אם הניח העירוב ולאחר זה אירע ספק אם נאכל או נאבד בין השמשות דמעמידין על חזקתו שהיה קיים אבל אם הוא ס' אם הניחו עירוב דלא היה לו כלל חזקת כשרות לכ&quot;ע לא הוי עירוב (ת&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
כיון דעירוב מטע' דנחשב כאילו קבע דירתו שם צריך שיהיה הוא ועירובו במקום אחד כדי שיהיה אפשר לו לאכלו בהש&quot;מ לפיכך אם נתכוין לשבות ברה&quot;ר והניח עירובו ברה&quot;י או להיפך אין זה עירוב שהרי אי אפשר לו להוציא מרשות לרשות בהש&quot;מ שמא הוא לילה וכן אם הניחו במקום שא&quot;א לו ליקחנו בה&quot;שמ אם לא שיעשה איסור דאורייתא כגון שנפל עליו גל וצריך לחפור במרא וחצינא או שהניחו במגדל ונאבד המפתח וצריך לסתור הבנין וכן אם הניח העירוב בגומא שבקרקע והניח עליו עפר אע&quot;ג דיכול לפנות בידו מ&quot;מ נ&quot;ל דהוי מלאכה מן התורה שהרי הוא בטל לגבי קרקע וא&quot;כ הוי חופר וכן הניח על אילן או קנה רך שהוא מחובר אע&quot;ג דאיסור שימוש באילן אינו אלא מדרבנן מ&quot;מ אינו עירוב דכיון שהוא רך ונוח לקטום וקרוב לבא לידי חטאת גזרו עליו בהש&quot;מ אפי' לדבר מצוה וכן כשמניח עירובו ברה&quot;ר רחוק ח' אמות משביתתו אע&quot;ג דיכול להביאו בפחות פחות מד&quot;א כיון דאפשר לבא לידי חיוב חטאת גזרו עליו בה&quot;ש וכן כל כיוצא בזה. אבל אם אם למלאכה דאורייתא אע&quot;פ שצריך לעשות איסור דרבנן כגון שנתכוין לשבות ברה&quot;י או ברה&quot;ר והניח העירוב בכרמלית או איפכא וכן אם הניחו תחת אבנים שא&quot;צ לחפור רק שצריך לפנות ולטלטל האבנים וכן אם נתנו בקנה שהוא תלוש ונעוץ ה&quot;ז עירוב ובלבד שלא יהיה הקנה רחב ד' טפחים וכן כל כיוצא בזה דכיון דאסור לערב כי אם לדבר מצוה וקי&quot;ל כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו בהש&quot;מ לצורך מצוה:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
היה בא בדרך ועודנו רחוק מן העיר ד' אלפים אמה ומתירא שתחשך לו קודם שיבא בתוך אלפים של עיר וראה מרחוק או שהיה מכיר אילן או גדר או כל דבר מסוים רחוק ממנו אלפים אמה יאמר שביתתי תהיה שם ובלבד שיסיים מקומו כגון שיאמר בד' אמות המזרחיות או המערביות כדי שיהא ניכר מקום שביתתו ואז קנה שם שביתה ויש לו משם אלפים אמה אע&quot;פ שלא יגיע לאותו מקום בהלוך בינוני עד שתחשך אם עדיין שהות שעכ&quot;פ יכול להגיע לשם קודם שתחשך אם ירוץ ואז מותר להלוך אפי' בנחת או שינוח כאן וילך כל הד' אלפים משתחשך (א&quot;ר) דכיון שהוא בדרך ואי אפשר לו לערב שם הקילו לו חכמים לקנות שביתה אפי' בריחוק מקום אבל אם אי אפשר לו להגיע לשם מבעוד יום אפי' כשירוץ לא מהני. היו שנים או יותר וא' מכיר והשאר אינם מכירים אלו שאינם מכירים מוסרין שביתתן למכיר והמכיר אומר תהא שביתתנו במקום פלוני (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
היה אותו מקום שאמר שביתתי שם רחוק יותר מאלפים אמה אסור לזוז ממקומו דכיון דמכאן עקר דעתו ושם לא קנה אינו דומה לסימן ח' ששם כיון שהוא בביתו ודאי דעתו שאם לא יקנה לו עירובו ישאר לו תחום ביתו מה שאין כן בבא בדרך (מגן אברהם סימן תי&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
עני שא&quot;א לו לערב במזון שתי סעודות והלך לקנות שביתה במקום ידוע וכשיצא מפתח ביתו או שהיה דר בעליה וירד ממנה לילך לשם אירע לו מקרה שלא יוכל לילך לשם בין שהחזירו חבירו וביקש ממנו שילין עמו או שהוא מעצמו חזר כדי ללון בביתו או שאר עיכוב כיון שנתכוין לקנות שם שביתה מותר לו להלוך עד אותו מקום ומשם יש לו אלפים לכל רוח ודוקא לבא בדרך או לעני שהחזיק כבר לילך שם הקילו שיקנה שביתתו בריחוק מקום אבל מי שאינו עני ולא בא בדרך אע&quot;פ שהחזיק בדרך או עני ולא החזיק לילך לא מהני אפי' אמר שיקנה לו שביתה במקום פלוני אלא א&quot;כ הולך לשם ומחשיך שם (תי&quot;ו) אבל ע&quot;י שליח לא מהני לערב ברגליו (א&quot;ר ס&quot;ס תט&quot;ו) וכן מוכח בגמרא כמה פעמים ובמתניתין ולא אמרו לערב ברגליו אלא להקל כו':&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
אם ירצה מותר לשלוח העירוב ע&quot;י שליח והשליח מוליך העירוב למקום ידוע ומברך (עיין מגן אברהם סי' שס&quot;ו סק&quot;כ) ואומר בזה העירוב יהא פלוני מותר לילך ממקום הזה אלפים לכל רוח ואם מערב בשביל רבים צריך שיהיה מזון ב' סעודות לכל אחד ואחד ואומר בזה העירוב יהיה מותר לפלוני ופלוני או לבני העיר פלוני לילך מכאן אלפים לכל רוח (ת&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
השליח צריך שיהיה גדול ובר דעת ומודה בעירוב לאפוקי חרש שוטה וקטן אפי' ראה שהניחו העירוב במקום שצוה להם אינו כלום דלא אלימי למקני שביתה ונכרי נמי שמא לא כוון בהנחתו לשום עירוב ואפיקורוס כיון שאינו מודה בעירוב לא מהני מה שהניח שם ואפי' אומר להם שימסרו העירוב לישראל גדול וגם עשה אותו שליח לקבל מיד א' מאלו ויניח העירוב בשבילו אינו כלום דשמא לא הוליכו העירוב לאותו ישראל אא&quot;כ ראה שהם מסרו לאותו ישראל אע&quot;ג שלא ראה שישראל הניח העירוב כשר דחזקה שליח עושה שליחותו כיון דתחומין אינו אלא מדרבנן ועוד דאפי' היה דאורייתא הוה סמכינן בזה אחזקה זו דהיכא דאם לא יעשה שליחותו יבא המשלח לידי איסור אפילו בדבר דאורייתא אמרינן חזקה שליח עושה שליחותו (שם). ועיין בחיבורי שערי צדק פרק ח' מבואר כל דיני דחזקה שליח עושה שליחותו:&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
הא דשליח מותר לערב דוקא מדעת משלחו אבל בלא דעתו אין בעירוב כלום דאין חבין לאדם אלא מדעתו ועירוב תחומין הוא חוב לו. שהרי מפסיד מצד שכנגדו ואפי' בשביל בנו ובתו הגדולים אפי' סמוכים על שולחנו ובשביל עבדו ושפחתו העברים ובשביל אשתו אינו יכול לערב אלא מדעתם ומ&quot;מ אם עירב בשבילם ושמעו ושתקו ולא מיחו הרי זה כשר ובשביל בנו ובתו הקטנים יותר מבן ו' שנים אפי' אינם סמוכים על שולחנו ואפי' מיחו או שהניחו בעצמם עירוב לרוח אחרת אינו כלום אלא נגררים אחר אביהם אבל קטן עד בן ו' שנים יוצא בעירוב אמו וא&quot;צ להניח בשבילו מזון שתי סעודות (עיין לעיל בדין חינוך קטן) (תי&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
ולפיכך האומר לחברו ערב לי אם אמר לו סתם מסתמא נתרצה שכל מה שיעשה ניחא ליה ועירובו עירוב אבל אם אמר לו ערב לו בפת ועירב לו בדבר אחר או שאמר לו להניח העירוב במקום פלוני ועל דבר פלוני והוא שינה וקי&quot;ל דכל שליח שמשנה מדעת משלחו עקר השליחות לגמרי ואינו שלוחו עוד ואין עירובו עירוב וכל זה אין חילוק בין עירב לו בשלו או בשל המשלח סי' ת&quot;ט (מ&quot;א וא&quot;ר):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
ספק אם שינה השליח שליחותו הרי זה עירוב דחזקה שאין שליח משנה מדעת משלחו (שם מ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
המערב בשביל אחר בין יחיד או רבים משלו צריך להניח בעד כל נפש מזון ב' סעודות. וצריך לזכות להם ע&quot;י אחר ודין הזכוי לע&quot;ת כדין הזיכוי בעירובי חצירות כמו שנתבאר לעיל כלל ע&quot;ב סי' ד' וצריך להודיעם וכל מי שהודיע לו מבעוד יום אפי' לא גמר בלבו לסמוך עליו מבעוד יום אלא לאחר שחשכה הוי עירוב דקי&quot;ל בדרבנן יש ברירה ואמרינן הוברר הדבר שדעתו היה מתחלה לכך אבל אם לא הודיעו מבעוד יום אינו יכול לסמוך עליו לאחר שתחשך וכן מי שהניח עירוב לכל שבתות השנה ואמר איזו שבת מהם שארצה אסמוך על עירוב זה אע&quot;פ שלא גמר בלבו עד למחר יכול לסמוך עליו וכן אם אמר לב' או לג' ערבו עלי ועל איזה מכם שארצה אסמוך עליו אף על פי שלא בירר עד שתחשך יכול לסמוך עליו כיון שהתנה כך (תי&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
המניח עירובו שיהיה לכל שבתות השנה צריך שיניחו במקום מוצנע שלא יאבד ושלא יתעפש ויכול להתנות לומר עירוב לשבת זה אבל לא לשבת אחרת. לשבת אחרת ולא לשבת זה לשבתות ולא ליום טוב. ליום טוב ולא לשבתות (תי&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
אם שלח עירוב על ידי שליח והחזיק השליח בדרך ונתעכב ולא הניח העירוב לא קנה זה שביתה שם אע&quot;ג שהשליח כבר החזיק בדרך אינו דומה לדעיל סימן י&quot;ז שהרי א&quot;א לערב ברגל ע&quot;י שליח אלא בפת וזה לא הניח הפת (סימן ת&quot;י ועיין א&quot;ר סוף סימן תט&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
כשם שאסור להלך חוץ לתחום בשבת כך אסור ביו&quot;ט וכ&quot;ש ביוה&quot;כ. ויום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה או מלאחריה וכן שני ימים טובים של גליות הוי ב' קדושות ויכול לערב ב' עירובין לב' רוחות וסומך על איזה מהם שירצה ליום ראשון ועל העירוב שברוח השני ליום השני או מערב עירוב א' לרוח א' וסומך עליו לא' משני הימים וביום השני יהי' כבני עירו וכאלו לא עשה עירוב ויש לו ב' אלפים לכל רוח. בד&quot;א בב' יו&quot;ט של גליות אבל ב' יו&quot;ט של ר&quot;ה הרי הן כיום א' ואינו מערב לב' ימים אלא לרוח א' (תט&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
זה שאמרנו שיש לו לערב ב' עירובין לב' רוחות לב' ימים הוא שיהיה אפשר לו להגיע לכל א' מב' העירובין ביום הראשון אבל אם א&quot;א להגיע לעירוב של יום ב' ביום הראשון אין עירוב הב' עירוב שהעירוב מצותו שיהי' סעודה הראויה לו מבעוד יום וזה הואיל ואינו יכול להגיע לזה העירוב ביום הראשון ה&quot;ז אינה ראויה מבעו&quot;י כיצד הרי שהניח ערובו ברחוק אלפים מביתו למזרח וסמך עליו ליום א' והניח עירוב ב' ברחוק אמה או יותר לרוח מערב וסמך עליו ליום ב' אין זה השני עירוב שהרי ביום הראשון א&quot;א לו לילך למקום שעירב על יום ב' שהרי הוא חוץ לתחומו כיון שהניח לסוף אלפים למזרח אין לו למערב כלום אבל אם הניח עירובו ברחוק אלף ות&quot;ק אמה מביתו למזרח ליום ראשון ועירוב השני ליום ב' רחוק מביתו למערב פחות מת&quot;ק אמה הרי זה עירוב שהרי אפשר שיגיע שם ביום ראשון (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כח ===
המערב ב' עירובין אפי' לרוח א' לשני הימים צריך שיהיה העירוב קיים בליל הראשון ובליל הב' כל בין השמשות שהוא זמן קניית העירוב ולכן עצה טובה שלאחר שחשכה בליל א' אם היא יו&quot;ט יטלנו ויוליכנו לביתו ולמחר ביו&quot;ט מוליך אותו פת לשם לאותו מקום וממתין עד שתחשך ודאי ולא יאמר כלום דאמירתו חשוב הכנה ואסור להכין מיו&quot;ט לחבירו ומ&quot;מ אפילו אמר עירובו עירוב (מגן אברהם בשם ב&quot;ח) כיון דבלא&quot;ה סגי ואוכלו שם כשירצה או יניחנו שם שכבר קנה עירוב ואם יו&quot;ט לאחר שבת מוליכו בע&quot;ש ומניחו שם במקום המשתמר שהרי א&quot;א לו להביא לביתו ולמחר בשבת הולך לשם אם העירוב קיים ממתין עד שתחשך ומביאו כשירצה ואם נאבד בשבת קנה עירוב לראשון בלבד ואין לו עירוב ליו&quot;ט שכיון שהם ב' קדושות אין א' קונה ליום השני ולא מבעיא ביו&quot;ט שלאחר השבת שהרי א&quot;א לו להוליך שם בשבת פת אחר משום איסור הוצאה אלא אפי' ביו&quot;ט שלפני שבת אם נאכל העירוב ביו&quot;ט אסור לו להוליך פת אחר לשם דדוקא אם מוליך לשם אותו פת עצמו שכבר קרא שמו עירוב מעיו&quot;ט וא&quot;כ א&quot;צ לומר כלום וא&quot;כ אין כאן הכנה כלל אבל אם יקח פת אחר צריך ע&quot;כ לקרות שמו עירוב כדלעיל סימן י' ואם כן מכין מיו&quot;ט לשבת ואפי' בדיעבד אם קרא שם אינו עירוב ואפילו אם היה שוגג בזה שהיה סבור דמותר (דאומר מותר שוגג ט&quot;ז י&quot;ד סי' צ&quot;ט ומגן אברהם סי' רמ&quot;ח) וקיי&quot;ל בעשה איסור דרבנן בשוגג מותר אפ&quot;ה אינו עירוב שהמניח ע&quot;ת כקונה שם בית ע&quot;י אמירה זו ואין קונין בית בשבת ואפילו אם הניח עירוב תבשילין לא מהני (כדלקמן כלל ק&quot;א סי' י&quot;ז) וכן א&quot;א לערב בפת לב' רוחות אפי' אם יוליך אותו פת עצמו לרוח ב' שהרי ע&quot;כ צריך לקרות שם עירוב עליו שתיכף כשנטלו ממקומו הראשון נתבטל שם עירוב ממנו (עיין א&quot;ר בשם פרישה) ודוקא בי&quot;ט של גליות או י&quot;ט ושבת דב' קדושות הן אבל ב' י&quot;ט של ר&quot;ה אם נאכל בראשון אפ&quot;ה עירובו ג&quot;כ לשני שתיכף בבהש&quot;מ ראשון נקנה לו העירוב לב' הימים דיום א' הוא העיקר וחשבינן לשני כמו חול לענין זה משא&quot;כ ב' יו&quot;ט ש&quot;ג דמספקא שמא יום ב' הוא העיקר (שם מגן אברהם ס&quot;ק א'):&lt;br&gt;

=== סעיף כט ===
עירב ברגליו לראשון אם עירב לב' הימים לרוח א' יחזור ביום הראשון בין שהוא שבת או י&quot;ט ויעמוד באותו מקום שעמד אתמול ויחשוב בלבו שיקנה שם שביתה ולא יאמר כלום מפני שאסור לעשות שום הכנה מי&quot;ט לשבת או להיפך אפי' בדבור ומ&quot;מ אפי' אמר עירובו עירוב שאין זה הכנה גמורה שהרי אפילו לא אמר כלים קנה שביתה וגם ל&quot;ש בזה שקונה בית שהרי ממילא נקנה לו דדוקא במערב בפת שאינו קונה אלא באמירה ונמצא קונה בית משא&quot;כ במערב ברגליו שממילא נקנה לו בע&quot;כ שהרי אפי' בבא בדרך וחשכה לו ולא חשב בלבו לקנות שביתה נקנה לו ממקומו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ל ===
ואמנם אם רוצה לערב ברגליו לב' הימים לב' רוחות י&quot;א דמותר דכיון דע&quot;י הליכתו בלבד נקנה לו התחום וגם אין צריך שיאמר כלום וא&quot;כ אין כאן לא הכנה ולא משים מקני בית (רשב&quot;א בעה&quot;ק ופרישה כתב דין זה בלשון אפשר ולא ראה עה&quot;ק וה&quot;ה אם עירב בראשון בפת מותר לערב ברגל בשני אפי' בב' רוחות אבל עירב בראשון ברגל א&quot;א לערב בפת לשני אפי' ברוח א' אבל י&quot;א דכל שלא עירב בראשון לאותו רוח אינו מערב ברגליו בשני לא באמיר' ולא בשתיקה דדוקא היכא דאיכא גלוי דעתא שרוצה לקנות שם שביתה כגון זה שעירב שם בראשון וגלי דעתא דניחא ליה גם בשני בזה מהני שמערב שתיקה אבל בשלא עירב שם כלל מעי&quot;ט דילמא לא ניחא ליה להפסיד לצד אחר וכיון שכן בעי אמירה ובמקו' דצריך אמירה אסור משום הכנה (ריטב&quot;א בשם ריב&quot;א דף ל&quot;ח ואפשר שזהו ג&quot;כ דעת ר&quot;י שכתב ד&quot;ה גופא עירב ברגליו כו' לאותו רוח עצמו כו'):&lt;br&gt;

=== סעיף לא ===
ומ&quot;מ התיר בא' שבא בספינה ביום טוב הסמוך לשבת דאף על גב דביום טוב אסור לזוז ממקומו כמבואר לעיל אבל בשבת מותר לו לצאת שקנה שם שביתה אפילו בלא אמירה דאנן סהדי דניחא ליה למקני מידי דהוי אישן (וזה שלא כא&quot;ר בשם ש&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף לב ===
ולפ&quot;ז נ&quot;ל דגם כשלא עירב כלל בראשון לא בפת ולא ברגל לדעת המתירין לערב ברגל אפילו לב' רוחות ה&quot;ה דמותר בזה לערב ברגל כיון שאין כאן לא מקני שביתה ולא הכנה דמ&quot;ש (וצ&quot;ע שהרי הרשב&quot;א סיים שם מי ששכח ולא עירב ע&quot;ת אפי' בב' י&quot;ט של גליות אינו מניח מיו&quot;ט לחבירו ואפילו בתנאי שהמניח עירוב הרי זה קונה בית ע&quot;כ והוא מגמרא דביצה י&quot;ז ע&quot;א וע&quot;כ צ&quot;ל דזה דוקא לערב בפת אבל ברגל מותר וא&quot;כ קשה למה לא הזכיר רבא תקנה זו וכ&quot;ש הרשב&quot;א למה לא חילק בכך וצ&quot;ע) ועיין לעיל בדין עשיית חפציו בשבת כלל ס' באיזה דבר מותר להחשיך על התחום ונ&quot;ל דיש לסמוך ע&quot;ז לצורך מצוה כגון שנודע לו בי&quot;ט למול את בן חבירו או שאר מצוה:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|עז|עח|עט|דין תחומי כליו ובהמתו:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל עח דין תחומי כליו ובהמתו:&lt;/center&gt; =

==כלל עח'== 

דין תחומי כליו ובהמתו: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כשם שאין אדם רשאי לילך בשבת ויו&quot;ט חוץ לתחום כך כליו ובהמתו קנו שביתת הבעלים ואסור לאחר להוציאם חוץ לאלפים של הבעלים ומ&quot;מ אפילו חוץ לי&quot;ב מיל י&quot;א דלכ&quot;ע אינו אלא מדרבנן (ת&quot;ד מ&quot;א) ואם עירבו הבעלים לרוח א' אין שום אדם יכול להוליכם לרוח אחרת אלא מה שהבעלים מותרים לילך ואם השאיל כלים לאחר השואל נקרא בעלים ואפילו רק הבטיח לו להשאיל לו מערב יו&quot;ט ולא נטל השואל מבית המשאיל עד הלילה אף על פי כן קנה שביתת השואל (סימן שצ&quot;ז) ולכן ישראל שהשאיל כליו לנכרי שמחוץ לתחום והחזירו לו בשבת או בי&quot;ט אסור לטלטלן חוץ לד&quot;א שקנו שביתה אצל הנכרי ולא עוד אלא אפילו כליו של נכרי קונים שביתה אצל הנכרי אע&quot;ג שהנכרי אינו בר שביתה גזרו חכמים חפצי נכרי אטו חפצי ישראל ולפיכך נכרי שהביא כליו של ישראל שהיו מונחים חוץ לתחום וא&quot;ש ע&quot;כ קנו שביתה במקומו שהרי א&quot;א ליתן להם שביתת בעליהם כיון שהוא חוץ לתחום או שהביא כליו של נכרי בשדה ובמקום שאין מוקף מחיצות אסור לטלטלן חוץ לד&quot;א. ואם הביאן הנכרי למקום שמוקף היקף כגון לעיר המוקף מחיצה או לחצר או למבוי שמתוקן בעירוב כדין או לבית כל ההיקף נחשב להם כד&quot;א ומותר לטלטלן בכל ההיקף וה&quot;ה אם הביא דבר מאכל שאין בו חשש צידה ומחובר כמבואר בדין נכרי שעשה מלאכה בשבת כלל ס&quot;ג (סימן ת&quot;א). אבל חפצי הפקר אין קונים שביתה אלא המוצא הראשון הם כרגליו ואינו יכול להוליכו רק למקום שהוא מותר לילך שם לפיכך חריץ מלא מים שבין ב' תחומי שבת מקצתו בתחום עיר זה מקצתו בתוך תחום של עיר אחרת אם הם מים מכונסים שתיהם אסורות למלאות אפילו בתוך תחומם שהמים שבתוך התחום קונים שביתת העיר דכיון שסמוכים לעיר דעת אנשי העיר עליהם ולא הוי כחפצי הפקר. וצריך לעשות מחיצה של קנים בעלמא בסוף התחומין להפסיק אפילו רק מחיצה תלויה שאינו מגיע לקרקע החריץ דבמים הקילו דגם מחיצה תלויה מתיר אבל אם הם מים המושכים אינם קונים שביתה כלל אלא הרי הם כרגלי הממלא. ובור של תבן העומדת בין ב' תחומין אלו מאכילין מכאן ואלו מאכילין מכאן כיון שאין מערבין ולא גזרינן שמא יקח א' מחלק חבירו (ת&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ישראל שעבר והוציא פירות חוץ לתחום אם במזיד הוציא אסורים באכילה לכל ישראל באותו שבת וי&quot;ט אע&quot;ג דנכרי שהביא מחוץ לתחום אינו אסור אלא למי שהובא בשבילו כיון שנעשה האיסור ע&quot;י ישראל חמור טפי ואסור לטלטלן חוץ לד&quot;א אפילו הכניסם לעיר המוקף חומה כדין יצא לדעת לעיל כלל ע&quot;ו בסי' ך' ואם בשוגג מותר גם לאכלם בני אדם הדרים שם. אבל למי שהובא אסור דלא גרע מנכרי שהביא פירות מחוץ לתחום דאסור למי שהובא בשבילו והריטב&quot;א כתב דאפילו לבעלים מותר כיון שהיה היציאה בשוגג וכ&quot;מ ברמב&quot;ם (ועיין כלל ט' בנ&quot;א סי' ט'). ואסור לטלטלם חוץ לד' אמות אם הוא מקום שאינו מוקף מחיצה. ואם הוא במקום שמוקף מחיצות כל ההיקף להם כד&quot;א כדין דיצא שלא לדעת שם בסימן י&quot;ח. וכ&quot;ז כשהם עדיין חוץ לתחום אבל אם החזירן לתחומן הראשון אפילו במזיד ואף על פי שלא החזירן לעירן הרי הוא כאלו לא יצאו ממקומם ויש להם אלפים לכל רוח ובזה עדיפי הפירות מאדם שיצא חוץ לתחום וחזר כדלעיל שם סימן י&quot;ט דפירות נחשבים לעולם כאנוסים וא&quot;כ ה&quot;ז כדין מי שיצא באונס וחזר באונס לעיל סימן י&quot;ח ומותר באכילה אפילו לאותו ישראל שהחזירן במזיד דכיון שהחזירם אין שום איסור עליהם (עיין מה שכתבתי כלל ע' בנ&quot;א סימן ט'. ועיין עוד בכלל ק&quot;ה (סימן ת&quot;ה):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|עח|עט|פ|דין עיו״ט ודיני קידוש ליו״ט}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל עט דין עיו״ט ודיני קידוש ליו״ט&lt;/center&gt; =

==כלל עט'== 

דין עיו״ט ודיני קידוש ליו״ט &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
דין עי&quot;ט כע&quot;ש לכל דבר וראוי לכל אדם לטבול עצמו בעי&quot;ט זכר למקדש שהיו כל ישראל מחוייבים לטהר עצמם ברגל ליראות בבהמ&quot;ק ומגלחין ונוטלין צפרנים וכל דבר שאסור לומר לנכרי בע&quot;ש לעשות בשבת אסור ג&quot;כ בעי&quot;ט במלאכות האסורות בי&quot;ט:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
נהגו שלא להקיז דם בשום עי&quot;ט דבערב שבועות יצא שד דשמיה טבוח ואילו לא קבלו ישראל את התורה הוי טבח להו לבשרייהו ולדמייהו וגזרו רבנן על כלל עי&quot;ט משום ערב שבועות. ושרעפין שקורין באנקעס או קעפ זעאצין יש מתירין מלבד הושענא רבה שהוא יום הדין ועכ&quot;פ בערב שבועות יש להחמיר ובלילה שלפני עי&quot;ט מותר להקיז חוץ מליל הושענא רבה ועי&quot;ט אחרון של פסח הכל מותר דאינו רגל בפני עצמו (מגן אברהם סי' תס&quot;ח) וכל זה כשרוצה להקיז לבריאות אבל משום סכנה כבר דשו בו רבים ושומר פתאים ה' ואפילו בערב שבועות התיר בא&quot;ר כשציוו הרופאים בחולי שיש בו סכנה די&quot;ל דוקא הקזה שלהם אסרו משא&quot;כ בהקזה שלנו ולכן במקום סכנה יש להתיר אבל לא בלאו הכי:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
קידוש של יו&quot;ט אינו אלא מדרבנן ומ&quot;מ דין קידוש בי&quot;ט כדין קידוש בשבת לכל דבר (סי' רע&quot;א) אלא שבי&quot;ט מוסיף לברך שהחיינו בין בליל ראשון ובין ליל שני עבור יו&quot;ט דכיון דליל ב' הוא משום ספיקא דיומא ושמא היה חול ולכן חייב לברך גם בליל ב' ואם לא בירך בליל א' ונזכר ביום א' מברך בכל שעה שנזכר וכן אם לא בירך בליל ב' אימת שנזכר אפילו ביום טוב האחרון מברך (תפ&quot;ג במגן אברהם) וא&quot;צ להניח בליל ב' פרי חדש לברך שהחיינו כיון שהוא משום ספק (א&quot;ר במגן אברהם) אבל בליל ב' של ר&quot;ה נוהגין להניח לפניו פרי חדש דכיון דב' ימים של ר&quot;ה הוי כיומא אריכא ולכן ס&quot;ל למקצת פוסקים דאין מברכין שהחיינו בליל ב' ולכן מניחין פרי חדש משא&quot;כ בב' י&quot;ט ש&quot;ג. ומ&quot;מ אפי' בר&quot;ה אם אין לו פרי חדש מברכין שהחיינו ובסוכות חייב לברך שהחיינו משום י&quot;ט וגם משום סוכה ולכן אם היה אנוס וכה&quot;ג שלא אכל בסוכה בלילה ראשונה אע&quot;ג שבירך בביתו למחר או באיזה יום מז' ימי סוכה כשנכנס בסוכה מברך שהחיינו משום סוכה ומ&quot;מ מי שלא אכל בסוכ' בליל ב' וכבר בירך שהחיינו בביתו למחר כשנכנס בסוכה אין צריך לברך שהחיינו דשהחיינו שבירך פעם א' משום סוכה סגי (וע' בא&quot;ר סימן ג' תרמגן אברהם) ולכן בליל א' דסוכות מברך לישב בסוכה תיכף אחר קידוש ואח&quot;כ שהחיינו דשהחיינו קאי גם על סוכה אבל בליל ב' דשהחיינו לא קאי על סוכה רק על י&quot;ט ולכן מברכין שהחיינו תיכף אחר קידוש ואח&quot;כ לישב בסוכה (כהכרעת הש&quot;ע ורמגן אברהם בסימן תרס&quot;א וכ&quot;כ א&quot;ר שם בשם הרבה גדולי' דלא כרש&quot;ל וט&quot;ז ומגן אברהם שם) ומה שכתב המגן אברהם ר&quot;ס תרמ&quot;ג דאם היתה הסוכה עשייה מברך זמן ואחר כך סוכה היינו דוקא כשבירך בשעת עשיה וכ&quot;ה בב&quot;ח) ובשביעי של פסח אין מברכין שהחיינו שהכל רגל א' אבל בשמיני עצרת וש&quot;ת מברכין שהחיינו דש&quot;ע רגל בפ&quot;ע:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|עט|פ|פא|דין כלל מלאכות של י&quot;ט וזורע וחורש וקוצר ומעמר:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל פ דין כלל מלאכות של י&quot;ט וזורע וחורש וקוצר ומעמר:&lt;/center&gt; =

==כלל פ'== 

דין כלל מלאכות של י&quot;ט וזורע וחורש וקוצר ומעמר: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כל המלאכות האסורות בשבת בין מדאורייתא או דרבנן אסורין ביו&quot;ט וכן כל דבר שאסור לעשות בצרכיו אע&quot;פ שאין בו מלאכה המבואר בכלל ס'. וכל דבר שאסור לדבר בו בכלל ס&quot;א מה שאסור בשבת אסור ביום טוב. וכל הדברים שאסור שמא יכתוב כמבואר בכלל ל&quot;ח סימן ל' כגון אין דנין כו' וכן כל עניני מקח וממכר וכל מיני שחוק דאסור בשבת כדלעיל כלל ל&quot;ד ה&quot;ה ביו&quot;ט. ולכן הנצרך בשר ליו&quot;ט לא יאמר לטבח תן לי בסלע או בשתים אלא מחלק כפי החלקים שדרך לחלק בעיר בלא פיסוק דמים ומביא ב' בהמות ואומר זו כזו ולמחר שמין הנשאר וכפי ששוה כך יפרע לו אבל אסור שיאמר לו מה שאת' נוטל בעד זו אתן לך בעד זו דהוי סכום מקח. והא דמותר לחלק דוקא בלא גורל אלא שהם מוותרים זה לזה אבל אם מקפידין עד שצריכים גורל אסור אפילו בלא גורל דגזרי' שמא יבואו לידי משקל ומדה ומנין. ודוקא חבירים אבל שכנים שאינם חבירים אפילו מקפידים מותרים לחלוק בלא גורל: ואסור לשקול בשר אפילו בביתו לידע כמה יבשל ולא מהני בפוחת מעט או מוסיף מעט כמו במשקל בכלל ל&quot;ח דהתם מחזי רק כשופך אל כלי מה שאין כן במשקל בכל ענין אסור ואפילו ליתנו בכף מאזנים לשמרו מן העכברים אסור אם הוא תלוי במקום שרגילין לשקול בו. ואסור ליקח המשקל ביד א' והבשר ביד שני אבל לשקול בידו דהיינו שמשער כמה יש בו מותר אבל אם הוא אומן שיודע לכוין בצמצום גם זה אסור ודוקא למכור אבל בתוך ביתו לידע כמה יבשל מותר אפי' באומן ואם יודע לכוין בדרך חתיכתו לחתוך ליטרא או ב' חותך כדרכו וכן מותר לומר לו תן לי כך וכך ליטרות שאינו מכוין למשקל רק להודיע לו כמה צריך (ת&quot;ק) כללו ש&quot;ד אין בין יו&quot;ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד אלא בשבת חייבין סקילה וחטאת ובי&quot;ט לוקה חוץ ממלאכת אוכל נפש כגון השחיטה והאפיה והבישול וההוצאה של אוכל נפש מרשות לרשות וההבערה לבשל בהן האוכל נפש דכל אלו מותרים אם הם לצורך אכילה וכן מכשירי אוכל נפש שלא היה אפשר לעשותם מעי&quot;ט כמו שנבאר בכלל פ&quot;ה וצ&quot;ד אבל אוכל אפילו היה אפשר לעשות מעי&quot;ט מותר לעשותו בי&quot;ט. ומ&quot;מ אם אינו מפיג טעם כלל כגון בישול פירות יבשים יש להחמיר לעשות מעי&quot;ט ומיהו אם אין לו פנאי וכ&quot;ש ששכח ולא עשה מעי&quot;ט מותר לעשותו בי&quot;ט ע&quot;י שינוי קצת כמו שנבאר לקמן כלל פ&quot;ה סי' ז' אי&quot;ה (תצ&quot;ה) (במגן אברהם ס&quot;ק ב' ג'):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
מלאכות אלו השייכים בא&quot;נ וכן הוצאה והבערה אפילו אינו צריך להם ביו&quot;ט לאכילה ממש אלא לאיזה צורך כגון להוציא לטיול ולהדליק לכבוד ריבוי נרות מותר דאמרינן מתוך שהותרה לצורך א&quot;נ מקרא דאך אשר יאכל לכל נפש הותרה נמי לצורך איזה הנאה וטיול שצריך לו לבו ביום דאשר יאכל משמע נמי הנאה וכאלו כתיב אשר יהנה לכל נפש ואם עשה שלא לצורך כלל כגון המבשל מי&quot;ט לחול &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; אם הוא עדיין שהות ביום שאפשר לאכול ממנו או אפי' אם הוא כבר אכל מ&quot;מ אילו באים אורחים היה עדיין שהות שיאכלו בו ביום אע&quot;פ דמ&quot;מ אסור מדרבנן מ&quot;מ אינו לוקה לכ&quot;ע ואם הוא כבר סמוך לחשיכה עד שא&quot;א לשום ישראל לטעום ממנו באותו היום י&quot;א דחייב (תקכ&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
לפיכך החרישה והזריעה שאינן שייכים לא&quot;נ בי&quot;ט לוקין עליהם מה&quot;ת לכ&quot;ע וכל מה שאסור בשבת אסור בי&quot;ט (תצ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
קוצר ומעמר ודש וזורה וטוחן ומרקד וצידה אע&quot;פ שהם מלאכות שעושין בא&quot;נ עצמו ואפשר להנות מהם בי&quot;ט אעפ&quot;כ כולם אסורים אלא עפ&quot;י אופנים שנבאר בכל מלאכה ומלאכה. ומיהו י&quot;א דבאמת מדאורייתא מותר אלא שחכמים אסרוהו (שם) מפני שכולן הם מלאכות שנעשים לימים הרבה ע&quot;פ רוב ואילו היו מותרים בי&quot;ט יתבטלו משמחת י&quot;ט לפיכך אסרו הכל אפילו מה שצריך ליומו ועוד שאין בהם הפסד אם יעשה מעי&quot;ט וי&quot;א דכולם אסורים מדאורייתא מגזה&quot;כ ולא התירה התורה מלאכת א&quot;נ רק מלישה ואילך ועוד יש טעמים אחרים (שם) עיין בב&quot;י בשם המ&quot;מ ומדברי הב&quot;י משמע דסברת המ&quot;מ שהיא מדרבנן ובאמת במ&quot;מ מבואר שהוא דאורייתא שכתב שיש מי שסובר שכולם מדאורייתא ואח&quot;כ כתב הטעם מפני שמלאכת עבודה כולל כל שצריך לזה עבדים ע&quot;ש וכן דעת הרשב&quot;א:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
לפיכך אין עולין באילן ולא רוכבין ע&quot;ג בהמה כמבואר הכל במלאכת קוצר בהלכות שבת וכל מה שאסור בשבת אסור בי&quot;ט (תקכ&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
המעמר והוא המאסף יחד וצובר צבורים במקום גידולי פירות או קש או עצים. לפיכך אין מביאין עצים מן השדה אפילו היו מכונסין שם מעי&quot;ט שמא יטעו הרואים ויחשדוהו שאסף מן המפוזרים וכן אסור ללקט ולהניח בחצר בין עצים גדולים או קטנים אם לא שידליק שם בחצר דאז מותר ללקט ממה שמונח לפניו. ובשדה גם זה אסור (סימן תק&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
היו לו עצים מכונסים בתוך מקום שמוקף מחיצות אעפ&quot;י שהוא רחוק מביתו אם הוא בתוך התחום ויש לו שם מסגרת בענין שהוא מקום המשתמר מותר להביא ממנו עצים ואם אינו מקום המשתמר או שרחוק יותר אסח דעתיה מיניה והוי מוקצה (שם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|פ|פא|פב|דין דש וחליבת פרות}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל פא דין דש וחליבת פרות&lt;/center&gt; =

==כלל פא'== 

דין דש וחליבת פרות (ב[[שולחן ערוך]] סימן תק&quot;ה): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
&lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; הדש אע&quot;פ שהוא בא&quot;נ כבר ביארנו דאסור לרמב&quot;ם מדרבנן ולרשב&quot;א מדאורייתא מכל מקום בדברים שאינן אסורים בשבת אלא מדרבנן כמו שמבואר הכל בהלכו' שבת וש מהם שהתירו חכמים בי&quot;ט וכן בשאר מלאכות והיינו מה שהוא נצרך מאוד לשמחת י&quot;ט לפיכך אע&quot;ג דיש אוסרין בשבת לסחוט אשכול של ענבים אפילו לתוך האוכל מ&quot;מ בי&quot;ט מותר אם סוחט לתוך אוכל דלא קיי&quot;ל בשבת להחמיר אלא משום חומרא דשבת אבל בי&quot;ט סמכינן על רוב הפוסקים דאין זה דומה לדש דמלאכת דש הוא על שני אופנים או שמפרק אוכל מן הקש והתבן כדישה בתבואה או שסוחט משקה מאוכל כסחיטת זיתים וענבים וכיון שסוחט לתוך האוכל קי&quot;ל דמשקה הבא לתקן האוכל הוי המשקה ג&quot;כ אוכל וא&quot;כ אינו דומה לסחיטת ענבים למשקין וגם החרצנים אינן פסולת גמור וא&quot;כ אינו דומה לדישה בתבואה ולכן מותר (עיין מה שכתבתי בהלכות שבת במלאכת דש בנ&quot;א סי' ב' ג' ותבין הדברים):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ולפיכך מותר ג&quot;כ לחלוב פרה אפילו על ידי ישראל לתוך האוכל מבהמה העומדת לאכילה אע&quot;ג דבשבת אסור היינו משום דבשבת א&quot;א לשחטה ונחשבת הבהמה כפסולת גמור אבל בי&quot;ט דמותר לשחטה וא&quot;כ אין כאן פסולת כלל ולא דמי לדש דגן משבלין שהם פסולת גמור וגם אינו דומה לסחיטת ענבים כיון שחולב לאוכלין (תק&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
בד&quot;א שחולב לתוך אוכלין מרובין כגון שחולב לתוך לביבות שרוצה לאכלן בו ביום ונותן בו כ&quot;כ לביבות כפי השיעור שראוי לאותו חלב או מעט או הרבה ומכ&quot;ש אם נבלע כל החלב בהאוכלין אבל לחלוב ללביבות או פירורין מעט יותר ממה שצריך לתקנו אסור אפי' ע&quot;י נכרי דכיון דאינו בא לתקן האוכל הרי הם משקין גמורים והוי דש ממש כסחיטת ענבים כמו שביארנו בהל' שבת:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
בד&quot;א בבהמה העומדת לאכילה אבל אם עומדת לחלוב וא&quot;כ אסור לשחטה בי&quot;ט שהרי היא מוקצה כמו שנבאר לקמן אי&quot;ה בדיני המוקצה וא&quot;כ הבהמה נחשבת לפסולת ולכן אסור לחלוב אפילו לתוך האוכלין שהרי הוא כמפרק דגן משבלין. נ&quot;ל דאם יש בזה מניעת שמחת י&quot;ט שאין לו מה שיאכל כ&quot;א מאכלי חלב כיון דיש מתירין במוקצה בי&quot;ט יש לסמוך עליהם ולהתיר לחלוב לתוך האוכלין כדרך שנתבאר בסימן ג' (ועוד שהרי הרמב&quot;ן מתיר לעולם וכתב הב&quot;י וד&quot;מ דנקטינן להקל אלא שלא נהגו כן ובמקום הדחק יש לסמוך על רמב&quot;ן):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
היתה הבהמה של נכרי אפילו עומדת לחלוב מותר לחלוב לתוך האוכלין דנכרי אינו מקצה מדעתו כלום ואין מוקצה שייך בבהמת נכרי אבל שלא לתקן האוכל ופשיטא לקדרה ריקנית אפילו חלבו הנכרי לעצמו והיא בהמה העומדת לאכילה אסור דכיון דמעיקרא היתה החלב תורת אוכל עליו והשתא נעשה משקה הוא נולד ונולד אסור אפילו בשל נכרי (שם מ&quot;א ס&quot;ק ג'):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
היה י&quot;ט אחר שבת ונחלב בשבת אפילו חלבו הנכרי לתוך האוכלין ואפילו בבהמה העומדת לאכילה כיון שאסור בשבת אסור גם ביום א' דאין שבת מכין ליו&quot;ט אבל ביום ב' שהוא יו&quot;ט שני מותר (אע&quot;ג דדברים הנעשים באיסור בשבת ע&quot;י נכרי י&quot;א דאסור גם ביום ב' כמבואר (בסי' תקט&quot;ו במגן אברהם) הכא שרי כיון שיש היתר לומר לנכרי לחלוב הבהמות בשבת כדאיתא לעיל בהל' שבת כלל נ&quot;ט סימן י&quot;א לא גזרו לאסור ביום ב' ואם יו&quot;ט ביום ה' ו' ונחלב ביום ה' מותר ביום ז' אבל מה שנחלב ביום ו' כשהוא יו&quot;ט ב' אסור בשבת ודוקא ביו&quot;ט של גליות אבל ביו&quot;ט של ר&quot;ה הנחלב ביום א' אסור גם ביום ב' ואם יו&quot;ט ה' ו' ונחלב ביום ה' אפ&quot;ה אסור גם בשב' דשני יו&quot;ט של ראש השנה כיום אחד דמי:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
לענין לסחוט לימונס וציטרי&quot;ן וכן דין סחיטת בגד כל מה שאסור בשבת אסו' בי&quot;ט ונתבאר בהלכות שבת במלאכת דש (סי' תק&quot;ה במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
יש מתירין למלול קטניות וכיוצא בו בי&quot;ט בלא שינוי וי&quot;א דוקא בראשי אצבעותיו ועיין בהלכות שבת שם סי' א' (תק&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
אסור לכתוש שעורים שקורין גאגליך להסיר קליפתן דהוי דש &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; (סימן תק&quot;ד סעיף ג'):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
אסור לדוך שקדים להוציא החלב דדומה לסחיטת פירות ולכן אע&quot;פ שמפיג טעם קצת אסור (סימן תצ&quot;ה במגן אברהם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|פא|פב|פג|דין זורה ובורר}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל פב דין זורה ובורר&lt;/center&gt; =

==כלל פב'== 

דין זורה ובורר (בסימנים תק&quot;י): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
הזירה לרוח כל מה שאסור בשבת אסור ביום טוב ומבואר בהלכות שבת במלאכת זורה:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
הבורר לרשב&quot;א אסור מדאורייתא ולכן כל מה שבשבת חייב אסור גם בי&quot;ט כמבואר הכל בהלכות שבת במלאכת בורר אלא מה שאסרו בשבת מדרבנן התירו בי&quot;ט ולפ&quot;ז אפילו כשבורר ביד אינו מותר אלא מה שצריך לאותה סעודה אבל לסעודה אחרת אפילו לבו ביום אסור אבל לדעת שאר פוסקים וכ&quot;כ בש&quot;ע דכל מלאכות שהם בא&quot;נ גופא אינו אלא מדרבנן מלאכת בורר התירו לגמרי בין האוכל מתוך הפסולת ובין פסולת מתוך האוכל רק שיברור אותו שהוא ממעט בטרחה בין מחמת שהוא מועט ובין מחמת שהוא נוח יותר לברור מחמת שהוא גס והשני הוא דק (באמת כן מוכח בט&quot;ז ומ&quot;א וכ&quot;מ בטור והיינו לפי מה שפירש&quot;י דהא דאמרינן ל&quot;צ דנפיש בטרחא קאי על הפסולת אבל לפי מ&quot;ש הר&quot;ן וכ&quot;כ תוס' בשבת קמ&quot;ב ע&quot;ב דקאי על האוכל וכתב הר&quot;ן דאפשר דתרווייהו איתנהו וא&quot;כ בפסולת מרובה אע&quot;ג דיש טורח בברירות האוכל מחמת שהוא דק אפילו הכי דוקא אוכל מפסולת מותר דכיון שהפסולת מרובה שם פסולת עליו עכ&quot;פ לענין זה שאסור לטלטל הפסולת וכ&quot;כ הסמ&quot;ק בשם רא&quot;ה וכ&quot;כ בא&quot;ר ובזה מיושב קושיית הט&quot;ז ומ&quot;א על רמ&quot;א בדין לוזים ומצאתי שכ&quot;כ א&quot;ר ומותר לברור אפילו לסעודה אחרת שצריך לבו ביום ובלבד שלא יברור בנפה וכברה כיון שכן דרך ברירתו בחול (תק&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
נפל צרור לתוך הקמח יש אוסרין ליקח אותו בידו שכן דרך ברירתו בחול ויש מתירין (תק&quot;ו). וכן לברור פרורי מצות הגדולים מתוך הקמח הנכתש מן המצות דדומה לצרור בקמח. ודיני הריקוד נבאר לקמן אי&quot;ה במלאכת מרקד (תק&quot;ד סק&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אעפ&quot;י שהתירו לברור קטניות לא יתנם במים שיצוף הפסולת למעלה או שיפול העפר למטה שזה דרך חול (תק&quot;י מ&quot;א סק&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אין עושין חמאה מן החלב בי&quot;ט אע&quot;פ שמותר לברור לפי שיש בזה טורח גדול ונעשה נימים רבים ולכן אע&quot;ג שחמאה חדשה טובה יותר מן הישינה אסור ואפילו ע&quot;י נכרי אם לא במקום מניעת שמחת יו&quot;ט דיש להתיר ע&quot;י נכרי מה שצריך לבו ביום ולרשב&quot;א גם זה אסור &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם סעיף ה'):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אין מעמידין חלב בי&quot;ט ע&quot;י קיבה או שאר דברים שיתקבץ חלב ויקפה ויתברר הקום וכן אסור לעשות סיראוועטקע דהיינו שנותן מעט חומץ בחלב כדי שיתברר המי חלב דכל זה בורר ממש ואסור לרשב&quot;א מדאורייתא ולש&quot;פ מדרבנן (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אסור לקלוט השומן שקורין שמעטני מן הסיראווטקי אלא יניח מעט סמוך לסיראווטקי דזה אפילו בשבת מותר. ודוקא מה שצריך לבו ביום אבל לצורך מחר בלא&quot;ה אסור משום הכנה כדלקמן. ואם חושש שיפסיד מותר לקלוט בענין זה ע&quot;י נכרי (שם במגן אברהם) ונ&quot;ל דמותר נקלוט הסמעטאנקע מן החלב לשתות בו קאווע &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
דין סינון משקה דינו בי&quot;ט כמו בשבת כמבואר במלאכת בורר בהלכו' שבת דכל מה שאסור בשבת מדאורייתא לא התירו ביו&quot;ט עכ&quot;פ מדרבנן לכ&quot;ע וכן לסנן מים בבגד פשתן דאסור משום מלבן כמבואר בהלכות שבת במלאכת מלבן בזה גם לרמב&quot;ם אסור מדאורייתא שזה הוא מלאכה שאינו ממלאכת א&quot;נ (עיין לעיל ריש הל' י&quot;ט בנ&quot;א סי' א') ולכן יש ליזהר שיסנן ע&quot;י נפה העשויה משערות ועיין כ&quot;ז בהלכות שבת במלאכת בורר (שם סעיף ד'):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
דין עשיית גבינות נתבאר לקמן במלאכת בונה אי&quot;ה:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|פב|פג|פד|הטוחן ב[[שולחן ערוך]]}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל פג הטוחן ב[[שולחן ערוך]]&lt;/center&gt; =

==כלל פג'== 

הטוחן ב[[שולחן ערוך]] (סימנים תקי&quot;ד): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
הטחינה אע&quot;ג שהיא בא&quot;נ עצמה אסירה לרשב&quot;א מדאורייתא ולשאר פוסקים עכ&quot;פ מדרבנן לפי שדרך לטחון לימים הרבה. ומ&quot;מ מותר לטחון תבלין שמפיגין טעמם אם יטחון מעי&quot;ט וכן מותר לשחוק המלח אך מפני שאינו מפיג טעם כלל צריך שנוי קצת כגון שיטה המכתשת לצדדין או שידוך בקערה וכיוצא בו וכ&quot;ז מותר אפילו לרשב&quot;א כיון דאין דרך לטחון בכלי זה לימים הרבה מותר מן התורה אבל פלפלין וחרדל ברחיים שלהן אסור שזה הוי עובדא דחול וטוב לשחוק הפלפלין והכרכום במדוכה ודוקא ע&quot;י שינוי קצת כיון שאינן מפיגין טעם כלל ולרשב&quot;א שחיקת פלפלין וחרדל ברחיים שלהן כיון שהוא כלי שדרך לטחון בו לימים הרבה אסור מדאורייתא ואסור אפילו ע&quot;י שינוי (עיין סי' תק&quot;ו סעיף ב') וכ&quot;ז מדינא אבל ראוי להורות דאפילו תבלין המפיגים טעם ידוך ע&quot;י שנוי קצת שמתוך כך יהיה זכור שלא ידוך יותר ממה שצריך וכ&quot;ש אם ידע מאתמול שיצטרך לתבלין אלו די&quot;א דמדינא צריך שנוי והיינו שיעשה בתמכא דהיינו שלא יגרור בקערה רק על השולחן או על המפה:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
קאווע נ&quot;ל דדינן כפלפלין ואסור עכ&quot;פ ברחיים שלהם ונ&quot;ל דע&quot;י נכרי מותר אפילו ברחיים שלהם רק שהנכרי יטחון בשינוי קצת ושמעתי בק&quot;ק פראג שאם נוטל התיבה קטנה שעשוי לקבל הקאווע השחוק ומניח שם נייר זה נקרא שינוי &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
מותר לגרור גבינה ביו&quot;ט על ריב אייזין ע&quot;י שינוי ודינו כמלח דאין מפיג טעם. ונ&quot;ל דמותר לגרור ע&quot;י שינוי גם תמכא שקורין חריין דאע&quot;ג דכלי זה מיוחד למלאכה זו ודומה לרחיים של פלפלין לא דמי דהתם דומה לרחיים של חטים משא&quot;כ כלי זה דדומה למכתשת שכותשין בו תבלין וכ&quot;ש דמותר לכתוש או לברור מצות על ריב אייזין בלא שום שינוי דאין טחינה בפת דאין טחינה אחר טחינה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; וכן לחתוך ירקית דק דק בסכין (תק&quot;ד סעיף ג'):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
כ&quot;ז שמותר לשחוק דוקא מה שצריך לבו ביום אבל ליום אחר הכל אסור ולרשב&quot;א דוקא מה שצריך לאותה סעודה כדלעיל במלאכת בורר ואפילו דיכת מצות יש ליזהר (עיין בהלכות שבת):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
עצים שראוי לבשל כמו שהן אסור לבקעם לחתיכות קטנות שיהיה נוח יותר להדליק כמו שנוהגין לבקוע לצורך בישול דגים דהוי טרחא יתירה אפילו לשברם ביד אסור אבל עצים שאינו ראוי לבשל בהם מחמת גדלן מותר לבקע ממנו בסכין לחתיכות גדולות דאין זה טוחן אלא עובדא דחול ולכן דוקא בקרדום אסור דזה הוי עובדא דחול אבל בסכין וכיוצא בו מותר וכל מה שאסור אסור אפילו אין לו עצים לבשל בהם &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; (בסי' תק&quot;א ועיין בע&quot;הק) אבל לעשות קיסמין קטנים להבעיר האש דבזה בשבת חייבין עליו וא&quot;כ בי&quot;ט אסור לרשב&quot;א מה&quot;ת ולשאר פוסקים מדרבנן:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|פג|פד|פה|המרקד}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל פד המרקד&lt;/center&gt; =

==כלל פד'== 

המרקד (ב[[שולחן ערוך]] סימנים תק&quot;ו): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
הרקדה היא מהמלאכות האסורות שגם היא נעשית לימים הרבה ולרשב&quot;א אסור מדאורייתא ולכ&quot;ע אסור מדרבנן לרקד בנפה וכברה אפילו ע&quot;י שינוי ואם כבר רקדו מאתמול ורוצה לרקדו שנית בשביל שתהא הפת נאה צריך שינוי קצת כגון שירקד על גב שולחן ואם דרכו בכך בחול ירקד בשינוי אחר כגון במפה:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
בד&quot;א שלא נפל בו דבר אבל אם נפל בו צרור בי&quot;ט נ&quot;ל דיש לרקדו ע&quot;י נכרי או שירקד באחורי נפה שהוא שינוי גמור וכן הדך מצות בי&quot;ט וצריך לרקד הקמח הנטחן מן הפרורין ירקד באחורי נפה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ולנטלו ביד עיין כלל פ&quot;ב:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
לא רקדו עדיין הקמח כלל מותר ע&quot;י נכרי בדרך שינוי דהוי שבות דשבות כיון שאינו עושה כדרכו (שם סעיף ב'):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|פד|פה|פו|הלש}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל פה הלש&lt;/center&gt; =

==כלל פה'== 

הלש (ב[[שולחן ערוך]] סימן תק&quot;ו): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
לישה מותרת בי&quot;ט ומ&quot;מ לא ימדוד הקמח בי&quot;ט דהוי עובדא דחול אלא יקח באומד הדעת ואם אינו ממלא המדה אלא פוחת או מוסיף אפי' בכלי המיוחד למדה מותר כמבואר בהלכות שבת כלל ל&quot;ח (פ&quot;ח בשם ב&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
מותר לעשות פתין גדולים ולא חיישינן שמתוך כך יאפה יותר ממה שצריך (שם בש&quot;ע סעיף ה'):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
אם יש לו פת נקיה אינו אופה פת קיבר אא&quot;כ יש לו בני בית שרגיל להאכילם פת קיבר אבל אם יש לו פת קיבר מותר לאפות פת נקיה ומותר לכתחילה לאפות פת קיבר תחלה ואח&quot;כ פת נקיה (שם סעי' ז' ובמגן אברהם) וכן אפי' יש לו פת נקיה שאפה מעי&quot;ט מותר לאפות עוד פת נקיה שיכול לומר אוכל היום פת חמה וכן אם לש עיסה מעי&quot;ט לצורך אחר י&quot;ט ולא הספיק לאפותה עד שחשיכה ואם יניח כך תפסיד אם צריך באמת לאכול פת א' והוא הפסד גדול יש להתיר לעשות פתין גדולים ולאפות אבל לאפות על סמך שיאכל פת א' אסור כדלקמן כלל צ&quot;ט סימן ח' (ועיין בסימן תנ&quot;ח במגן אברהם שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אסור לעשות שאור בי&quot;ט אלא ע&quot;י שינוי מפני שאפשר לאפות מעי&quot;ט שאינו נפגם בכך (סעיף ח'):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
כשלש עיסה בי&quot;ט מותר להפריש חלה אבל אסור לשרפה בי&quot;ט דאין שורפין קדשים בי&quot;ט וגם אסור לאפותה דאין ראויה לאכילה שהרי כולנו טמאי מתים ולכן ישמור החלה עד הערב ואז ישרפנה אבל אם לש מעי&quot;ט אסור להפריש חלה ביום טוב אלא יאכל ויניח מעט מן הפת ולערב יפריש מחתיכה שהשאיר חלה וישרפנה אבל אסור לשייר רק כדי חלה דכתיב ראשית עריסותיכם ואם כן צריך שיהיה שיריה ניכרים או אם רוצה יכול ללוש עוד עיסה א' בי&quot;ט ויקיף אותם זה אצל זה ויפריש מאותה עיסה גם על מה שלש מעי&quot;ט ודוקא כשצריך לפת חמה (סי' תק&quot;ו ס&quot;ק י&quot;א). ונ&quot;ל דאין דומה למ&quot;ש סי' תנ&quot;ח דמותר לאפות ע&quot;י הערמה שאומר אני רוצה פת חם דהכא בלא&quot;ה יש לו פת חמה שהרי אופה עיסה ראשונה מה שאין כן התם שאפה מעי&quot;ט:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אע&quot;ג דלישה מותר ביו&quot;ט מ&quot;מ אסור לגבל טיט לסתום בו התנור שמטמינין בו לשבת דנראה כמתקן לבנין ואפי' לגבל אפר דאינו בר גיבול יש להחמיר. ונ&quot;ל דע&quot;י נכרי מותר לגבל אבל לא טיט דהוי בר גיבול ולכן צריך ליזהר שיכין מעי&quot;ט טיט מגובל. ומה שנוהגין העולם ליקח רפש מרחוב גם זה אסור אא&quot;כ הוא כבר תלוש מעי&quot;ט ומונח בקרן זוית דאל&quot;כ בטל לגבי קרק' והוי כמחובר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; והוא שהיה דעתו ע&quot;ז מעי&quot;ט דאל&quot;כ הוי מוקצה (תק&quot;ז סעיף ז' ובמגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
יש ליזהר ללוש ורימזיל שקורין לאקשין מעי&quot;ט שהישנים יותר טובים מהחדשים. ומ&quot;מ אם אין פנאי או ששכח מעי&quot;ט יעשה בי&quot;ט ע&quot;י שינוי קצת שאם רגיל לעשות על השולחן יעשה על מפה וכיוצא בו וכן הדין בכל אוכל נפש. ומותר לכתחילה להמתין לעשותו ביו&quot;ט ע&quot;י שינוי (תצ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
דין גבול מורסן לבהמה ועוף מבואר לעיל בה' שבת במלאכת לש (תקי&quot;ב):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|פה|פו|פז|האופה וכל צרכי אפיה}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל פו האופה וכל צרכי אפיה&lt;/center&gt; =

==כלל פו'== 

האופה וכל צרכי אפיה (ב[[שולחן ערוך]] סימנים תק&quot;ז): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
האפיה והבישול מותרת בי&quot;ט ומותר להבעיר התנור כדרכו ולגרוף ממנו הגחלים והאפר. ומותר לשרות המכבדות שמכבדין בו התנור במים לצננו אם הסיקו יותר מהצורך ומתירא שיתחרך הפת אע&quot;ג שמכבה וכן מותר לצלות בשר ע&quot;ג גחלים אע&quot;פ שמכבה הגחלים ע&quot;י הנחת הבשר כיון שא&quot;א בענין אחר. ומ&quot;מ אם כבר גרף התנור רק שנשאר בו עוד גחלים קטנים שאינו מזיק לפת אסור לשרות המכבדות לגרפו ופשיטא דאסור לטבול המכבדות במים לכבותה שלא תשרף כיון שאין זה לצורך הפת ומותר לסתום פי התנור בטיט מגובל וכיוצא בו (עיין כלל צ&quot;ב סי' א') כיון שא&quot;א בענין אחר הוי כאוכל נפש עצמו דמותר (ועיין לקמן במלאכת ממחק):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אם גרף מקצת התנור עד שאפשר לאפות באותו מקצת אסור לגרוף השאר:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
דין תנור חדש תמצא בכלל צ&quot;ג:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|פו|פז|פח|הגוזז הצמר כו' והתופר והקורע:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל פז הגוזז הצמר כו' והתופר והקורע:&lt;/center&gt; =

==כלל פז'== 

הגוזז הצמר כו' והתופר והקורע: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
הגוזז והמלבן והמנפץ והצובע והטווה והמיסך והעושה שני בתי נירין ואורג שני חוטין והפוצע ב' חוטין והקושר והמתיר כל מה שאסור בשבת אסור ביום טוב. ולענין תלישת שער ונוצה בשעת שחיטה יתבאר אי&quot;ה במלאכת שוחט:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
התופר והמתיר כל מה שאסור בשבת אסור בי&quot;ט. ומ&quot;מ מותר לתפור העופות שממלאין אותן וכיוצא בהן אך צריך ליזהר שישים החוט במחט מע&quot;יט דגזרינן שמא יחתוך אותו כשיהיה ארוך ונמצא מתקן כלי (עיין בנ&quot;א כלל ט' סי' ח'). ואם לא נתן מעי&quot;ט אסור ליתן החוט במחט בי&quot;ט ולאחר שתפר מותר לחתוך או לשרפו ונהגו שלא לחתכו אלא לשרפו דוקא (סי' תק&quot;ט). וכתב הב&quot;י בסי' תק&quot;ט בשם הרשב&quot;א דמותר לתפור עוף שאותה תפירה הוא לצורך א&quot;נ ע&quot;כ. ולפ&quot;ז צ&quot;ע דמשמע דהוי תפירה וא&quot;כ לשיטת רמב&quot;ם שכתבתי ריש הלכות יו&quot;ט דכל מלאכות כאורג ובונה אסור אפי' לצורך א&quot;נ אפשר דאסור וצ&quot;ע ועיין לעיל כלל ט' מה שכתבתי בנ&quot;א סי' ח' בשם הירושלמי ולפי מה שכתבתי שם בשם הירושלמי הטעם משום שמא יחתוך החוט למדתו וחיוב משום מחתך וא&quot;כ אין ספק דמותר לחתכו לאחר שתפר (ועיין בד&quot;מ שמשמע שמסופק קצת בזה דזה לא שייך אלא קודם התפירה):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
פוצעים אגוזים במטלית ולא חיישינן שמא תקרע דאינו חייב אלא בקורע על מנת לתפור (סי' תק&quot;ח):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|פז|פח|פט|הצד}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל פח הצד&lt;/center&gt; =

==כלל פח'== 

הצד (סימן תצ&quot;ז): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
צידה אסורה בי&quot;ט לרשב&quot;א מדאורייתא ולשאר פוסקים מדרבנן ולכן כל מה שאסור בשבת אסור בי&quot;ט ומלבד איסור צידה אפילו באלו שכבר ניצוד עכ&quot;פ כל בעלי חיים הם מוקצים אם לא שהזמינם מאתמול כמו שנבאר:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אווזים ותרנגולים ויונים שבביתו או שבחצר העומדים לאכילה מותר לצודן לצורך אכילה בי&quot;ט לשחטן. ודוקא אותן שכבר הורגלו בבית ובאצר שאפילו אם יצאו חוץ לחצר באין לערב לביתן ולכן מותר לצודן אפילו חוץ לחצר ומ&quot;מ שלא לצורך אכילה אסור (מגן אברהם שם) אבל אם קנה מחדש שעדיין לא הורגלו ואם יצאו לא יחזרו אסור לצודן אפילו כשהן בביתו. ונ&quot;ל דבלילה כשהן יושבין על הקורה מותר לצודן דבלילה לא שייך בהן צידה כדאיתא בשבת ד' ק&quot;ו הצד חגבים בשעת הטל פטור פרש&quot;י עיניהם מתעורות והרי הם ניצודין עכ&quot;ל. וידוע דגם תרנגולים בלילה כן ואותן שהורגלו אין בהם ג&quot;כ משום מוקצה כיון שעומדין לאכילה ומ&quot;מ ירא שמים ראוי ליזהר שיברר מעי&quot;ט איזה שרוצה לשחוט דשמא אותה שיטול ימצא שהיא כחושה ונמצא שמטלטל שלא לצורך:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
יוני שובך ויוני עליה אע&quot;פ שכבר הורגלו לבוא לקיניהן כיון שעשוין להשמט ולברוח מפני בני אדם ואין נוח לתפסן לכן אסור לצודן ואפי' הזמינן מעי&quot;ט ואמר זה וזה אני נוטל אסור לצודן אבל קטנים שאינן מפריחין אלא מדדין נ' אמה כיון דאין בהם משום צידה מהני בהם הזימון:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
כיצד הוא הזימון אומר מעי&quot;ט זה וזה אני נוטל אע&quot;פ שאינו לוקח אותם בידו כיון שכבר הזמינן ולא הקפיד למשמש בהם כבר הסכים בדעתו שאפי' יהיו כחושים ישחטם. אבל לא מהני שיאמר מכאן אני נוטל למחר או אני מזמין כולם דשמא יטלטל מה שאינו צורך שימצא שהם כחושי' אבל אם אפשר שיצטרך לכולם אזי יאמר אני מזמין כולם:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
דגים אסור לצודן במקום שהביבר רחב הרבה והדגים נשמטים אילך ואילך ואם יכול לתפסן בידים אין בהם צידה אבל אם צריך כלי אסור ואם א&quot;צ כלי רק מחמת שאינו רוצה לירד במים נהגו להקל. ואם יש דגים הרבה צריך לעשות בו סי' כגון חוט וכיוצא בו ויחזור ויניחנו במים ואם צריך לכולם יזמין לכולם כמו בסימן ד':&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
ספק אם נצודו בי&quot;ט וכן כל ספק מוכן אסור ואפי' בי&quot;ט שני (מגן אברהם) ובצורך גדול נ&quot;ל דיש לסמוך על ש&quot;ע וכן הסכים בפ&quot;ח דמותר בי&quot;ט שני:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
כל בע&quot;ח שהם מוקצים יש ליזהר שלא ליתן להם מזונות בסמוך להם שמא יקח מהם אבל ברחוק קצת מותר:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|פח|פט|צ|השוחט}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל פט השוחט&lt;/center&gt; =

==כלל פט'== 

השוחט (תצ&quot;ח): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
שחיטה מלאכה המותרת בי&quot;ט לצורך אותו יום אבל שאר דברים שאסורים משום נטילת נשמה כמו שאסור בשבת אסור בי&quot;ט כמבואר בהלכות שבת במלאכת שוחט ומותר להוליך סכין והבהמה אצל הטבח ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתיפו אפי' היה אפשר להוליכו מעי&quot;ט וה&quot;ה שהטבח יכול להוליך הסכין אצל הבהמה:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
הרוצה לשחוט בי&quot;ט לא יבדוק הסכין קודם שחיטה שמא ימצאנו פגום וישחיזנו במשחזת שלו וה&quot;ז עושה כלי דאסור אף בי&quot;ט ולכן יבדקנו מעי&quot;ט ומצניע וסומך על חזקה זו ושוחט בלא בדיקה ודוקא אם הוא ספק שחזקתו בכך שאינו נפגם ממילא (עיין בחיבורי בינת אדם בשער חזקה) ואם לא בדקו מעי&quot;ט והוא שעת הדחק יכול לבודקו. ומ&quot;מ לאחר שחיטה צריך לבדוק דאז לא חיישינן שמא ישחיז:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
השוחט בהמה אינו רשאי לתלוש הצמר והשיער לעשות מקום לסכין אפילו בידו דהוי עוקר דבר מגדולו ואסור כמו קוצר אלא מפנהו בידו אבל לא בכלי ומושכו אילך ואילך ואף אם יתלוש כיון שאינו מתכוין מותר וכן השוחט העוף אסור למרוט הנוצות לעשות מקום לסכין כן סתם בש&quot;ע וע&quot;ש במ&quot;א. והפ&quot;ח שם כתב בשם הר&quot;ן דנוהגין להקל כדעת רמב&quot;ם כיון שסופו של יו&quot;ט לדחות אצל מלאכה זו שהרי הנוצה עתידה ליתלש משום אוכל נפש מה לי מחיים או לאחר מיתה דגם לאחר שחיטה הוי אב מלאכה כדלעיל כלל כ&quot;א סי' ב' ועוד דקיי&quot;ל כר&quot;ש דמלאכה שאצ&quot;ל פטור הלכך משום שמחת י&quot;ט מותר לכתחלה ואף ע&quot;ג שהפ&quot;ח כתב ראיה כדעת הש&quot;ע מ&quot;מ נהגו עכשיו השוחטים למרוט מפני שאומרים שא&quot;א לשחוט בלא זה ויש להם על מי שיסמוכו ומ&quot;מ בודאי אם אפשר לשחוט בלא מריטה רק שיפנה בידו יש להחמיר:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אסור לשחוט חיה ועוף אא&quot;כ יש לו עפר מוכן מעי&quot;ט לכסות בו או אפר כירה שהוסק מעי&quot;ט או אפילו שהוסק בי&quot;ט ועדיין הוא חם שראוי לצלות בו ביצה דאל&quot;כ הוי נולד ואם כבר שחט מותר לכסות אף באפר שהוא מוקצה או בעפר תיחוח שע&quot;ג קרקע אע&quot;ג דהוא מוקצה דמשום מצות כיסוי שרינן מוקצה בדיעבד ובלבד שיהיה תיחוח הרבה כמבואר לקמן במלאכת בונה ודוקא ששחט בי&quot;ט אבל אם שחט מעי&quot;ט אסור לכסות הדם אפילו בעפר מוכן דאפילו בלא כיסוי מותר באכילה:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
שחט ונמצא טרפה אסור לטלטלה אבל מותר להצניע במקום קר שלא תסרח דאי לא שרית ליה לאצנועי ימנע עצמו מלשחוט ויתבטל משמחת י&quot;ט דחושש שמא ימצא טרפה. ומותר ג&quot;כ למכרו לנכרי ע&quot;פ התנאים שמותר למכור לישראל כמבואר לקמן מטעם הנזכר. ודוקא בהמה דשכיחי בה טריפות חיישינן שמא לא ישחוט אבל עופות דלא שכיחי בהם טריפות וא&quot;כ לא ממנע מלשחוט ולכן אסור להצניע ואסור למוכרה לנכרי אם נמצאת טרפה ואפילו בבהמה אם יכול להצניע שלא תסרח אסור למכור לנכרי ואם נשחטה מעי&quot;ט ונטרפה אסור להצניע אא&quot;כ נשחטה סמוך לי&quot;ט כ&quot;כ שלא היה באפשר שימכור קודם י&quot;ט. ומ&quot;מ כ&quot;ז שהעוף בידו מותר להוליכו וליתנו במקום המשתמר כמבואר בהל' שבת בדיני מוקצה:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אע&quot;ג דמדינא מותר לשחוט בהמה בי&quot;ט מ&quot;מ האידנא נוהגין שלא לשחוט אפילו היכא דלא שכיחי טריפות אם לא שצורך גדול לצורך י&quot;ט או שהבהמה מסוכנת ויפסיד אבל עופות נוהגין לשחוט. ומותר לשחוט עוף אע&quot;ג שיש בו ריעותא וצריך בדיקה מ&quot;מ סומכין על החזקה דרוב כשרות הם ואמרי' מסתמא תהיה מן הרוב:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
בהמה מסוכנת וירא שמא תמות וכבר אכל אסור לשוחטה בי&quot;ט ואם יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי באותו יום אפילו קודם הפשט ואפילו לא יאכל כיון שאם היה רוצה היה אוכל או אם יקלע לו אורחים חזי להו וא&quot;כ מותר מדאורייתא לא גזרו רבנן משום הפסד ממון ומ&quot;מ י&quot;א כיון שאינו שוחטה לצורך י&quot;ט אסור להפשיטה דכולי האי לא שרינן ואם שחטה בשדה או אפילו בהמה בריאה ששחט לצורך י&quot;ט לא יביאנה במוטות כדרך שעושה בחול אלא יביאנה איברים איברים &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
בהמה חציה של נכרי וחציה של ישראל יכול לשחטה בי&quot;ט דאי אפשר לאכול כזית בשר בלא שחיטה ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן דא&quot;א שיהיו שניהן שוין בכל דבר. ואם רצה הנכרי ליתן לו הגדולה והטובה אסור לשחוט שתיהן:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
כוי אין שוחטין אותו בי&quot;ט מפני שצריך לכסות דמו מספק שמא הוא חיה והרוא' שהוא מכסה דמו בי&quot;ט יאמר שהוא ודאי חיה דאל&quot;כ לא היו מטריחין אותו לכסות בי&quot;ט וא&quot;כ יבא להתיר חלבו כדין חיה דהחלב מותר ובאמת כוי הוא ספק חיה ספק בהמה ולכן אפילו יש לו עפר מוכן כדלעיל בסימן ד' אפ&quot;ה אסור. ואם שחט לערב אם רישומו ניכר מכסה בלא ברכה ודוקא ששחט בקרן זוית אבל אם שחט באמצע חצר אפילו דם בהמה מותר לכסות בעפר מוכן. דהוי כגרף של רעי שלא יתלכלכו כליו בחצר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|פט|צ|צא|המפשיט}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל צ המפשיט&lt;/center&gt; =

==כלל צ'== 

המפשיט (סימן תצ&quot;ח): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
השוחט בהמה טוב שלא יבדוק עד שיפשיט דכיון דנשחטה בחזקת היתר עומדת ואם לא פשט מקודם ונמצא טרפה אסור להפשיט וכן עוף שנטרפה בשחיטה אסור למרוט הנוצות ואע&quot;ג דיש לחוש שמא ימנע עצמו ולא ישחוט כיון דהפשט הוא מלאכה דאורייתא לא שרינן מטעם זה דדוקא איסור דרבנן שרינן סופן משום תחילתן כמבואר במלאכת שוחט סימן ה' (ועיין לקמן במלאכת מעבד) ומותר לטלטל העור והנוצות להצניען דאל&quot;כ דלמא מימנע ולא שחיט אבל בלא&quot;ה אסור לטלטל עורות ונוצות כמבואר בהלכות מוקצה בהלכות שבת ולכן אם יודע שלא יפסיד אסור לטלטל (תצ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
גדיים וטלאים שדרכן להפשיט העור שלם יפשיט כן בי&quot;ט שהוא טורח גדול (שם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|צ|צא|צב|המולחו והמעבדו}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל צא המולחו והמעבדו&lt;/center&gt; =

==כלל צא'== 

המולחו והמעבדו (סימנים תצ&quot;ט ות&quot;ק): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
אין מולחין עורות שהוא צורך עיבוד וחייבין עליו וכן אין מולחין החלבים אפילו נשחטה בי&quot;ט דדבר שאינו אוכל גמור שייך בו עיבוד. וכבר בארנו דבמלאכה דאורייתא לא התירו משום שמא ימנע ולא ישחוט וכן אסור לשטחן ע&quot;ג יתידות דמוכח מילתא שעושה כן כדי שלא יסריח ויטעה לומר שהתירו אף המליחה וכן אסור למלוח בשר על החלב באויר דכיון דאין דרך בחול למלוח כן מוכח מלתא שעושה כן בשביל החלב ומ&quot;מ מותר לטלטלו ולהצניעו משום הפסד דאין זה אלא מדרבנן והתירו משום שמא ימנע כו' (תצ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אע&quot;ג דאין עיבוד באוכלין מדאורייתא מ&quot;מ מדרבנן אסור כמבואר בהלכות שבת ולכן בשר שנשחט מעי&quot;ט ונמלח והודח משום דם אסור למלחו שנית בי&quot;ט כדי שלא יפסיד ואפילו קודם אכילה שהרי אין דרך למלוח בשר בשעת בישולו ואדרבה מדיחין אותו ממלחו בשעת הבישול וא&quot;כ מוכחא מלתא שמולח רק לתקן הבשר ולכן אסור אבל מותר למלוח בשר אפילו נשחט מעי&quot;ט להוציא דמו שאם ימלח מעי&quot;ט ויצטרך למלחו עוד הפעם שלא יסרח אין טעמו כ&quot;כ (תק&quot;י) (וצ&quot;ע באגודה בעירובין פ&quot;ח בהגהה שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
מיני דגים המתקלקלין כשיניחו זמן רב במלח מותר למלחן בי&quot;ט אעפ&quot;י שקרען מעי&quot;ט אבל הדגים שהן משובחין כשמניחין במלח אסור למלחן בי&quot;ט כשהיה יכול למלחן מעי&quot;ט דהוי כמכשירי א&quot;נ שאפשר לעשותן מעי&quot;ט (שם במ&quot;א ודינו כדלקמן כלל צ&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
היה לו בשר הרבה יותר ממה שצריך היום וצריך למלוח להוציא דמו ואם לא ימלח השאר יפסיד אם הוא בליל י&quot;ט או ביום קודם אכילה או שרוצה לאכול היום עוד מותר למלוח אפילו כמה חתי' בבת אחת דהכל חדא טרחא הוא ואם כבר מלח מה שצריך לאותו יום מותר להערים ולומר אני חפץ לאכול חתיכה זו ולא מזו שכבר מלח וכן בכל חתי' וחתי' אלא אם כבר אכל וא&quot;צ עוד היום אסור ואם נשחט בי&quot;ט מותר למלוח על ידי הערמה זו אפילו אחר שאכל אם יש הפסד בוודאי כשלא ימלח דומיא שהתירו במסוכנת במלאכת שוחט סימן ז'. ונ&quot;ל דה&quot;ה דגים שהמלח מועיל להם אם קרען בי&quot;ט לאכול מהם בו ביום ואם יניחן כך יפסידו בוודאי דמותר למלוח ע&quot;י הערמה זו אפילו אחר אכילה אבל שלא לצורך היום אסור לקרען ופשיטא למלחן ובמקום הפסד גדול יש להתיר כמו במסוכנת כלל פ&quot;ט סימן ז' ודוקא בענין שלא היה יכול לקרען ולמלחן מעיו&quot;ט אבל אם כבר הוה בביתו מעיו&quot;ט אסור כדלקמן סימן ו' ולעיל סימן ב':&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
כשנשחט בי&quot;ט וחושש שמא יפסיד וצריך למלחו להוציא דמו כמו שבארנו כיון שא&quot;א למלוח עד שינקר מותר לנקר כל הבשר ע&quot;י הערמה זו אבל אם נשחט מעי&quot;ט לא ינקר אלא מה שצריך וטוב לשנות קצת אם אפשר אבל אחוריים דא&quot;א ע&quot;י שינוי יש להחמיר שלא לנקרו אם נשחט מעי&quot;ט והיה שהות לנקרו מעי&quot;ט ובמקום דחוק יש להקל לצורך י&quot;ט:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אם הבשר ביום ג' לשחיטתו ואם ישהה אחר י&quot;ט יהיה אסור לאכלו כ&quot;א צלי אסור לנקרו ולהדיחו על ידי הערמה שיאמר אוכל ממנו כזית כיון דהיה יכול לנקרן מעי&quot;ט ועל ידי פשיעתו גרם לעצמו פסידא ואם כבר נקרו מותר להדיחו בי&quot;ט דמ&quot;מ ראוי לאכילה ואינו עושה מעשה רק ששופך עליו מים וראוי לכתחיל' שימלאו מים מעי&quot;ט ויאכלו הקצבים חתיכה ממנה ואם אפשר להניח ההדחה עד י&quot;ט ב' לא ידיחו בי&quot;ט ראשון (פ&quot;ח ס&quot;ס ת&quot;ק):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אעפ&quot;י שבשבת אסור למלוח הרבה חתי' צנון דהוי כעיבוד אבל בי&quot;ט מותר שא&quot;א לעשותו מעי&quot;ט ויש מחמירין גם בזה דאפשר לטבול א' א' במלח ויאכל (סימן תק&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
מולגין הראש והרגלים ומהבהבין אותן באור אבל אין טופלין בסיד דמחזי כמעבד (סימן ת&quot;ק) מותר למלוג תרנגולת אבל לא גדי שלם אפילו אם מולג לאכול העור (תצ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
בהמה שנשחטה בי&quot;ט מותר לטלטל העור ולתת אותה במקום דריסת רגלי בני אדם שבדרך הילוכם ידרסו עליו ולא יפסיד העור ואף על גב דגם זה אסור מדרבנן התירו בזה סופן משום תחילתן דאל&quot;כ מימנע ולא שחיט &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; אבל לשטחה על גבי יתידות אסור דמוכחא מילתא שעושה זה לצורך העור (תצ&quot;ט מ&quot;א דלא כב&quot;ח):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|צא|צב|צג|הממחק:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל צב הממחק:&lt;/center&gt; =

==כלל צב'== 

הממחק: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
הממחק העור אסור לכ&quot;ע וכן למרח רטיה וכל מה שאסור בשבת אסור בי&quot;ט. ומ&quot;מ מותר למרח פי התנור בטיט דהוי כאוכל נפש עצמו (כ&quot;כ רשב&quot;א בעה&quot;ק שער ב' וכ&quot;כ הר&quot;ן הביאו הב&quot;י סימן תק&quot;ז אבל מדברי הרא&quot;ש והב&quot;י שם שכתב בשם ר&quot;ח דעפר אסור שמא ימרח מוכח להדיא דמירוח אסור ומדברי רא&quot;ש שסיים מיהו בכולי שמעתא כו' אין הכרע ע&quot;ש ובש&quot;ע סימן תק&quot;ז כתב ג&quot;כ רק מותר לסתום פי התנור משמע רק לסתום בלא מירוח ומכ&quot;ש לדעת רמב&quot;ם שכתבתי דכל מלאכה שאינה של אוכל נפש אסור מדאורייתא אע&quot;ג דהוי בא&quot;נ אסור למרח רק לסתום בלא מירוח דזה אינו מפורש בגמ' שימרח):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אסור לחמם נר של שעוה או חלב לדבקו במנורה או בכותל שמא ימרח (סימן תקי&quot;ד) ונ&quot;ל דאם השפופרת סתום בחלב מותר לנקות בסכין וכיוצא בו &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
המחתך והמשרטט והכותב והמוחק כל מה שאסור בשבת אסור בי&quot;ט ולכן אעפ&quot;י דמותר ללוש ולאפות בי&quot;ט כל מה שצריך אבל אסור לחקוק בדפוס בעיסה איזה צורה. וז&quot;ל רוקח סימן ר&quot;פ יש שחוקקין עץ א' בחקיקה מצה או עוף א' אע&quot;ג דלענין גט קיי&quot;ל וכתב ולא וחקק אבל בי&quot;ט אסור לא מבעיא לר' יוסי דמחייב משום רושם אלא לד&quot;ה לא גרע מקומוס וקנקנתום ובאבק דרכים שאסור כו' עכ&quot;ל ולפ&quot;ז אסור לעשות לעקיך בדפוס שיש בו איזה ציור. ונ&quot;ל דאפי' ביד אסור לעשות מן העיסה כמין צורת עוף או שאר צורה:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|צב|צג|צד|הבונה והסותר והמכה בפטיש:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל צג הבונה והסותר והמכה בפטיש:&lt;/center&gt; =

==כלל צג'== 

הבונה והסותר והמכה בפטיש: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
הבונה אסור וכל מה שאסור בשבת אסור בי&quot;ט. ולכן אין עושין גבינה בי&quot;ט דהמגבן בשבת חייב משום בונה והגבינה הישנה יותר טובה מחדשה ואפילו היה לו אונס ולא עשה מעי&quot;ט אסור &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; דהוא מלאכה שנעשית לימים הרבה (סימן תק&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
כשעושים סוכות שקורין (ביידליך או זומר הייזליך) לישב שם לקרר ולאחר שגמר הדפנות והסכך לפעמים נותנים שם עצים לעבותה אם בתחלת עשייתה נתנן כדי לעבותה או לחזקה אסור ליטלן דהוי סותר שהרי נתבטלו לדפנות או לסכך אבל אם לאחר שנגמר הדופן והסכך נתנם שם אפילו סמכן לעבותה מותר (מגן אברהם) אבל הט&quot;ז אוסר בזה כיון שעכ&quot;פ דעתו לעבותה. וה&quot;ה אם זרק חבילות על הסכך דאינן בטילות לגבי הסכך מותר ליטלן להסיקן כיון שלא התיר החבילה מסתמא לא בטלי לגבי סכך אבל אם נתן עצים על הסכך בטלות לגבי הסכך ואסור ליטלן דהוי סותר (סי' תקי&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
כיבוד הבית דינו כמו בשבת וכדומה שנוהגין היתר ומכבדין הבית ואפשר כיון שיש מתירין אפי' בשבת וכ&quot;ש בבתים שלנו שהם מרוצפין באבנים או בקרשים ול&quot;ש בו אשוויי גומות על זה סומכין להתיר אבל בש&quot;ע כתב לאיסור (תק&quot;כ):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
העושה גומא אפי' בחול ועפר המונח בכלי שייך בו גומא. ולכן צריך ליזהר כשלוקחין חול לפזר הבית שלא יעשו גומא אלא שיקחו בשוה אם לא שהוא תחוח כ&quot;כ שתיכף כשמוציא החול נופל מה שסביב ונסת' הגומא &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; אבל בפירות וקמח וכיוצא בו ל&quot;ש גומא ובנין לכ&quot;ע. ולכן מותר ליקח מן הכלי אף כשעושה גומא (סי' תצ&quot;ח מ&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
מה שתוחבין בי&quot;ט נר של שעוה בחול הקשה המגן אברהם אוסר ולי צ&quot;ע. אבל מותר להוציא דבר התחוב אע&quot;פ שנשאר גומא דגומא ממילא הוי אם לא שהוא בבית דחיישי' שיבא להשוות גומות דאז אסור להוציא &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; (מגן אברהם שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
לכתחלה יש לזהר שלא יבשל מתחלה בקדרות חדשות כלי חרס שאינן גלוזירט שע&quot;י הבישול הראשון נגמרו ונתחזקו והוי כמתקן מנא ולכן יבשל בהם לכתחלה מעי&quot;ט ובדיעבד ואין לו קדרה אחרת כזה מותר לבשל בהם שכלי חרס שלנו נגמרים מהיסק היוצר. אבל אלו שהם גלוזירט א&quot;צ ליזהר אפילו לכתחלה (תק&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אסור לאפות בתנור חדש שהטיט מתיבש ומתחזק ע&quot;י ההיסק והוי תיקון כלי (מגן אברהם שם) ונ&quot;ל דזה דוקא שנעשה מחדש אבל אם כבר נעשה ימים הרבה ממילא נתייבש בלא&quot;ה וגם אין מדרך תנורים שלנו לפחות:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
כלים של פרקים אף על גב שדרכן להדקם בחוזק ואסור לפרקם ולהחזירם בשבת כדאיתא בהל' שבת בבנין כלים כלל מ&quot;ד אבל בי&quot;ט מותר כיון דאין בנין בכלים לא גזרו משום שמחת י&quot;ט והוא שלא יתקע ויהדקנו בחוזק דבזה חייב אפילו בי&quot;ט (תקי&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
אין פוחתין את הנר של טיט דהיינו בעוד שהטיט רך אסור למעך אותו באצבעו לעשות לו בית קיבול וכן אפילו אם כבר נעשה הבית קיבול וגם נתייבש בחמה או באור אלא שהניח בו קש או שאר דבר כדי שלא יפלו הדפנות אסור ליטלן בי&quot;ט דמתקן מנא וכן אם ב' כלים מחוברים יחד בתחלת עשייתן אסור להפרידן (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
נכרי שהביא כתב חתום מותר לפתחו בי&quot;ט דהיינו לשבור רק החותם (ודוקא שאין בו אותיות דאל&quot;כ אסור משום מוחק) וכן אם מחותם היטב עד שצריך לקרוע הנייר אסור דאין קורעין נייר בי&quot;ט כדלעיל במלאכת קורע &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
לקטום קש או קיסם לחצוץ בו שיניו כדינו בשבת כן ביו&quot;ט כמבואר בהלכו' שבת במלאכת מכה בפטיש סימן י&quot;ז (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
להתיר ולחתוך הקשרים שבכלים ולפתוח דיט בי&quot;ט כמו בשבת כמבואר שם כלל מ&quot;ד (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אסור לעשות קמטים בבגדים דהוי מתקן מנא ועיין בהלכות שבת במלאכת מלבן סימן י&quot;ז (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
אסור ליתן בשמים על הבגד כדי שיקלוט הריח משום דמוליד ריחא והוי כתיקון מנא אבל אם כבר היה מריח מותר אע&quot;ג שמוסיף ריחא קצת (תקי&quot;א ותרנ&quot;ח) ופשיטא דאסור ליתן דבר שמריח למים כדי שיריחו (תקי&quot;א):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|צג|צד|צה|דין מכשירי אוכל נפש}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל צד דין מכשירי אוכל נפש&lt;/center&gt; =

==כלל צד'== 

דין מכשירי אוכל נפש (סימנים תק&quot;ט): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כתיב אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם וקבלו חז&quot;ל מדכתיב לכם לרבות כל צרכיכם דהיינו אפילו מה שאינו אוכל נפש עצמו רק שהם מכשירים שא&quot;א לאכול בלא זה גם זה מותר מה&quot;ת ומדכתיב הוא לבדו משמע למעט דוקא הוא ר&quot;ל אוכל נפש מותר אבל מכשירין אסורים ואחר שריבה הכתוב ומיעט קבלו חז&quot;ל דמכשירין שא&quot;א לעשותן מעי&quot;ט מותר אבל מכשירין שהיה אפשר לעשותן מעי&quot;ט אסור ואעפ&quot;כ אין מורין לרבים להתיר מכשירין אפי' בא&quot;א לעשותן מעי&quot;ט שמא יבואו להתיר אף מה שאפשר (תק&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
שכח וכ&quot;ש נתעצל ולא עשה מעי&quot;ט אסור לעשותן אבל אם לא היה לו פנאי או שלא ידע בו מאתמול שנשבר מותר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
י&quot;ט ראשון לגבי י&quot;ט שני דינו כעי&quot;ט ואסור לתקן בי&quot;ט ב' אם נשבר בי&quot;ט ראשון (שם במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אע&quot;ג דמדאורייתא שרי לעשות המכשירים שא&quot;א לתקן מעי&quot;ט מ&quot;מ אסור לתקן בענין שעושה כלי גמור שהוא טורח מרובה ולא התירו אלא בדבר שטרחתו מועט דלא עדיף מא&quot;נ עצמו שאסרו בדברים שנעשה לימים הרבה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
לפיכך סכין שנפגם אפילו בי&quot;ט אסור להשחיזה במשחזת של אבן כדרכו מפני שעושה כלי גמור אבל מותר לחדדה במשחזת של עץ או אבן בעלמא שאינה משחזת וכיוצא בו ומ&quot;מ אין מורין כן לרבים שלא יבואו להשחיז במשחזת ואם א&quot;צ לחדד רק להעביר השמנונית מותר לכתחילה אפילו בפני רבים ע&quot;ג עץ וכיוצא בו ואפי' אם כוונתו לחדד רק שהיא מלאה שמנונית עד שנראה לכל ויכול לומר שלהעביר השמנונית עושה מותר אבל במשחזת אסור אפילו אם א&quot;צ אלא להעביר השמנונית מ&quot;מ אין מורין כן ואם עמדה כ&quot;כ עד שאינה חותכת כלל אסור לחדד אפי' בשל עץ שמא ישחיז במשחזת (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
שפוד של ברזל שנעקם מעי&quot;ט אסור לפושטה אפי' א&quot;צ לזה שום כלי ויכול לפשטה בידו אפ&quot;ה אסור אבל אם נעקם בי&quot;ט אם יכול לצלות בו כך אסור לתקנו ואם א&quot;א לצלות בו כלל מותר לתקנו בי&quot;ט ואין מורין כן &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; ומ&quot;מ בכל המכשירין אפי' נשבר בי&quot;ט אם אפשר לשאול מחבירו אסור לתקן:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
שפוד של עץ אין מחדדין אותו ואין מחליקין אותו בסכין שזה עושה כלי גמור (רשב&quot;א) ולכן אם היה ארוך יותר מדאי אסור לחתכו או לשורפו לקצרו דהוי תיקון כלי ונ&quot;ל אפילו בלא אפשר מעי&quot;ט אסור &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt; אבל מותר לחתוך או לשרוף האגד שאוגדין בו העופות שאין בזה שום תיקון כלי ואפי' בשבת מותר לחתוך:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אין שוברין החרס ואין חותכין או קורעין הנייר לצלות עליהן ואין פוצעין הקנה לעשותו כמו שפוד דכל מילי דעביד להשתמש בו הוי תיקון כלי (סי' תק&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
וכן אסור ליקח עץ מבין העצים לחתות בו האור אפי' הוא עץ יבש דלא שייך בו מוקצה שראוי לבשל בו מ&quot;מ מחזי כתיקון כלי אא&quot;כ הוכן לכך מעי&quot;ט (סימן תק&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
אין נופחין במפוח דדומה שרוצה לעשות כלי. והעולם נהגו היתר במפות של בעלי בתים ע&quot;י שינוי קצת שהופכו מלמעלה למטה ונ&quot;ל שאין בכלל זה מה שנופחין על האש בבגדו או בכלי העשוי לכך מנוצות דאין זה דומה כלל למפוח (סימן תק&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
כלי שאופין בו מיני טיגון וצריך ללבנו קודם שנותנים בו האוכל ואפילו בישל חלב מעי&quot;ט והיום רוצה לטגן בו של בשר מותר ללבנו בי&quot;ט כיון דבלא&quot;ה צריך ללבנו קצת ואע&quot;ג שעכשיו צריך קצת ליבון יותר עד שתהיה הקש נשרף עליו מבחוץ כדין הכשר כלי מחלב לבשר מ&quot;מ לא מחזי כתיקון כלי גמור ופשיטא שאין לאסור משום הליבון עצמו שהרי הוא לצורך או&quot;נ אבל אם היה הכלי טרפה אסור ללבנו ביו&quot;ט אפילו נטרפה ביו&quot;ט דכיון דצריך ליבון כ&quot;כ עד שיהיה ניצוצות נתזין הוי תיקון כלי גמור (תק&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אסור להגעיל כלי בי&quot;ט אם היה אפשר להגעילו מעי&quot;ט אבל אם נטרפה ביו&quot;ט מותר להגעיל דאין כאן משו' תיקון כלי דאפש' להשתמש בו בלא&quot;ה דברים צוננים ודוקא כשיש לו מים רותחים שהרתיחן לצורך או&quot;נ אבל להרתיחן כדי להגעיל אסור דהגעלה הוי מכשירי אוכל נפש (רדב&quot;ז ח&quot;ז סימן ת&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אסור להטביל כלים חדשים כיון דאסור להשתמש בהם קודם טבילה הוי כמתקן ומ&quot;מ אם א&quot;א להטביל מעי&quot;ט כיון די&quot;א דאפי' כלי מתכות אינו אלא מדרבנן מותר להטביל בי&quot;ט ומ&quot;מ אין מורין כן וכן שפוד שצלו בו בשר שאינו מלוח אף על גב דנוהגין ללבנו מותר ללבנו ביום טוב כיון דאינו אלא חומרא בעלמא ולכן אפילו היה אפשר ללבנו מערב יום טוב מותר (מגן אברהם סעיף י&quot;ב) (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
אסור לחתוך נר ארוך לשנים ע&quot;י סכין וכן פתילה אפי' קודם שהודלקה דהוי תיקון כלי אבל מותר להדליקה באמצע אם צריך לשתיהן &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt; (סי' תקי&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
אין גודלין פתילה וכן אין סותרין נר שעוה הקלוע מקליעתה דהוי סותר (סימן תקי&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
דין הדחת ושיפשוף כלים דינן כמו בשבת בהלכות שבת במלאכת בונה (סימן תק&quot;ט):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|צד|צה|צו|דין מכבה ומבעיר}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל צה דין מכבה ומבעיר&lt;/center&gt; =

==כלל צה'== 

דין מכבה ומבעיר (סימן תקי&quot;ד): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
אסור לכבות הנר אפי' אם צריך לשמש מטתו ואין יכול לכפות עליו כלי או להוציאו אפ&quot;ה אסור ונ&quot;ל דלצורך שעה שיצרו מתגבר או ליל טבילה יש לסמוך על המתירין (רשב&quot;א ור&quot;ן) בי&quot;ט שני של גליות לכבות ואם יכול להדביק הנרות לעשותן כמין אבוקה כדי שידליק מהר לא יכבה או שיעמיד הנר במים וכשיגיע שם ממילא יכבה כ&quot;ז יש להתיר בי&quot;ט שני של גליות (ועיין בפ&quot;ח סימן תצ&quot;ז סעיף ב' ובא&quot;ר סי' תקי&quot;ד ס&quot;ק ו') וכן מותר להעמיד במקום שהרוח שולט כדי שיכבה ובלבד שלא יהיה הרוח מנשב אז דאל&quot;כ הוי כמכבה בידים ודוקא לצורך תשמיש יש לסמוך ע&quot;ז (עי' מ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
מותר לכסות האש בכלי או בעפר מוכן לצורך אותו יום אבל אסור לכסות לצורך הלילה (סימן תק&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
מדורה מהרבה עצים כל עץ שלא אחז בו האור עדיין מותר לשמטו שאין חיבור זה לזה וכן מותר ליקח עץ הדולק בצד זה של מדורה ולהניחו בצד האחר של המדורה הואיל שאינו מכוין לכיבוי כלל וגם אינו פ&quot;ר אבל ליקח אותו לגמרי מן הכירה אפילו להאיר נכון להחמיר ואם האש גדול ומזיק לתבשיל שיקדיח מותר להסיר קצת עצים לצד אחר ולא יכבה וצריך להזהיר בני ביתו כשמבשלין דגים שלאחר גמר הבישול לא יקחו האודים אלא יניחום לשרוף (סי' תקי&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אבל אסור ליקח פתילה מנר הדולק אפי' ליתנה בנר אחר שתיכף כשמוציא הוא מכבה משא&quot;כ בעץ הדולק שלא יכבה כ&quot;כ מהרה וכן אסור להטות הנר כדי להרחיק השמן מן הפתילה דהוי כיבוי אבל חתיכות חלב המונחים בנר מותר ליקח החתיכות הרחוקות מהפתילה שאינו דומה לגרם כיבוי דהא בזה אינו גורם כלל כיבוי אלא שמונע שלא ישרף ודומה למדורה של עצים בסימן ג' אבל בנר של שמן אסור ליקח משמן שבנר השמן כולו חיבור א' והנוטל ממנו מ&quot;מ הוי מכבה ממש (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
מותר ליתן סביב קודם שידליק דבר המונע מלשרוף בענין שיכבה כשיגיע לשם ולצורך הפסד אפי' לאחר שהדליק דאינו אלא גרם כיבוי וכן מותר לתחוב נר הדולק בחול כדי שכשיגיע לחול יכבה ומ&quot;מ לא יניח הנר בצווענגל או להדביק בכותל בענין שיכבה כשיגיע לשם דהוי כאלו חותך מן הנר וזה בודאי אסור כמו נר של שמן שהרי לוקח מגוף הנר והוי מכבה דדוקא ליתן דבר המונע לשרוף מותר (שם) (ואף שחילוק זה דחוק מאוד אין בנו כח לחלוק ח&quot;ו ועי' א&quot;ר):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
מותר להוסיף פתילות לנר דולק להוסיף אורה ואם כונתו שיבער הרבה ויכבה בש&quot;ע מתיר וא&quot;ר אוסר ונראין דבריו &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; כי כן כ' הרשב&quot;א בעה&quot;ק להדיא וכן אין להקל לכפול נר של שעוה כדי שישרוף מהרה דינו הכי (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אין להקל למחוט הפתילה מנר של חלב ושעוה אפי' באצבע וכ&quot;ש בכלים אבל מותר להטות הפחם למטה ובנר של שמן מותר לנפץ באצבע הפחם שנעשה בראש הנר ובלבד שלא ימחוט בכלי אבל בנר שכבה כבר ורוצה להדליקו מותר להסיר הפחם ושיורי שמן ופתילה מותר להדליקם אפי' בי&quot;ט אחר שבת או ב' יו&quot;ט של ר&quot;ה ואין כאן משום הכנה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אסור לכבות דליקה בי&quot;ט ודינו כשבת כמבואר בהלכות שבת במלאכת מכבה ומ&quot;מ אם לא יהיה לו מקום לאכול אפילו בבית נכרי או שישרוף כלי תשמישו שצריך לאכול בהם בי&quot;ט מותר לכבות (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה ואם אין הקור גדול אסור להחם בית החורף ומ&quot;מ ע&quot;י נכרי מותר (סימן תקי&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
מותר להחם בי&quot;ט מים לרחוץ ידיו אבל לא כל גופו דלא התירה התורה אלא דבר השוה לכל נפש וזה אינו צורך אלא למפונקים ואפילו לרחוץ לתינוק אסור דהאידנא אף בחול לפעמים אין רוחצין תינוק ב' או ג' ימים אם לא במקום שהתינוק צריך לזה דאז מותר לרחצו אבל אסור לחמם בשבילו לרחוץ אפילו על ידי נכרי אם לא במקצת חולי אבל מותר לישראל כשצריך להחם מים לבשל או להדיח להרבות מים כדי שישאר גם לקטן לרחיצה ובלבד שלא יוסיף מים בקדרה לאחר שהעמיד אותו על האש רק שיקח מתחלה כלי גדול (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אפילו במים שהוחמו מעי&quot;ט יש אוסרין וכן נוהגין:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אסור להוציא אש בין מאבן או מזכוכית שקורין ברען גלאז ומכל דבר דאסור להוציא דבר חדש שהרי יכול לעשות מעי&quot;ט ואם הוציא מותר להשתמש בו (סימן תק&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אין עושין מוגמר דהיינו לפזר מיני בשמים על הגחלים בין להריח בין לגמר הבית והכלים דכל זה אינו אלא למפונקים ולבעלי תענוג ולא התירה התורה אלא דבר השוה לכל נפש ולכן אסור ג&quot;כ לעשן בי&quot;ט בעשב שקורין טיטון דאינו שוה לכל נפש &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; (סימן תקי&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
המדליק נר של י&quot;ט צריך לברך אקב&quot;ו להדליק נר של י&quot;ט ובשבת אומר נר של שבת ושל י&quot;ט (שם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|צה|צו|צז|הוצאה מרשות לרשות}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל צו הוצאה מרשות לרשות&lt;/center&gt; =

==כלל צו'== 

הוצאה מרשות לרשות (סימן תקי&quot;ח ותקכ&quot;ב): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
מתוך שהותרה הוצאה לצורך אוכל נפש הותרה נמי שלא לצורך א&quot;נ ובלבד שיהיה לו צורך קצת כגון שמתירא מגניבה וכיוצא בו אבל שלא לצורך כלל י&quot;א דחייב וי&quot;א דאינו אלא מדרבנן וכל בעל נפש יחמיר על עצמו שלא להוציא רק מה שצריך קצת לאו&quot;נ או לקישוט והמחזורים שהיו מונחים כבר בבה&quot;כנ לא יביאם לביתו אפי' משום חשש גניבה וכ&quot;ש שאר כלים אלא שאם הביאם בי&quot;ט לבהכ&quot;נ ומתירא מגניבה מותר להחזירם דהתירו סופן משום תחלתן (תקי&quot;ח). ואם ר&quot;ל במחזורים דברי שירות ותשבחות בי&quot;ט לעולם מות' להביאם:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
במקום שיש עירוב מותר לטלטל אפילו מה שאינו לצורך היום כלל רק שיש בו תורת כלי ובמקום שאין עירוב אסור לטלטל. אפילו מחצר לחצר ומ&quot;מ נוהגין לטלטל סכינים בכיסו אע&quot;פ שאין בו צורך היום כגון לאחר אכילה אבל להוציאם חוץ לעיר לגמרי אסור כיון שאין בהם צורך היום (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
מותר להוציא את הקטן אע&quot;פ שאסור בשבת דהוי צורך קצת אפי' לטייל מותר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
לא ישא משאות גדולות כמו בחול אלא ישנה כדי שיהיה ניכר שעושה כן לצורך י&quot;ט ומבית לבית או שזימן אצלו אורחים אפי' הם בני עירו וצריך למהר עושה כדרכו (סי' תק&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
סומא וחיגר שיכולין לילך בלא מקל אסורין לילך במקל ברה&quot;ר או בכרמלי' אבל אם אינו חסר אלא ע&quot;ח מותרים דאין עירוב לי&quot;ט (סי' תקכ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אין יוצאין בכסא (שקורין פאטדעז) שהיא כתיבה קטנה והוא יושב בה ושני אנשים נושאים אותו אחד איש או אשה. ואיש שרבים צריכים לו מותר אפי' יכול לילך בלא כסא אם יש בו איזו צורך כגון שלא יטנף בגדיו או בעתותא (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
משלח אדם לחבירו בי&quot;ט דרך רה&quot;ר כל דבר שיכול לאכול בי&quot;ט אע&quot;פ שאין חבירו צריך לזה כגון בהמה ועוף העומדים לאכילה דאין בהם משום מוקצה וכל מיני אוכלין או כלים אפי' שאינן ראוים לו בי&quot;ט כגון תפילין מ&quot;מ כיון שבחול יוכל ליהנות ממנו בלא שום מעש' שמח' הוא למשלח. אבל דבר שא&quot;צ חבירו היום וגם בחול א&quot;א להנות ממנו כך שמחוסר עדין מלאכה כגון בהמה ועוף העומדים לגדל וולדות שא&quot;א לשחטן בי&quot;ט וגם בחול א&quot;א ליהנות מהם כך דמחוסרים שחיטה וכן תבואה שמחוסר טחינה ודיכה אסור לשלוח אפי' במקום שיש עירוב דהוי עובדא דחול כ&quot;כ הרמב&quot;ם בפי' המשנה בהדיא וכן משמע דאי איתא דטעמא דב&quot;ש משום הוצאה א&quot;כ הו&quot;ל למיתני לעיל במתני' דאין מוציאין את הקטן (ולפ&quot;ז צ&quot;ע על הט&quot;ז והמגן אברהם בסי' תקכ&quot;ב סק&quot;א וצ&quot;ע) ואם חבירו צריך היום ליתן תבואה לבהמתו מותר לשלוח במקום שיש עירוב בענין שאין בו משום איסור הוצאה דהא לצורך בהמה אסור להוציא כדלקמן בכלל צ&quot;ז סי' ז'. וכל מה שמותר לשלוח לא ישלח ע&quot;י ג' בני אדם דאושא מילתא דנראה כאילו שלחם למכרם ואם כל אחד נושא מין אחר מותר (תקט&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
יו&quot;ט א&quot;צ עירובי חצירות ושיתופי מבואות אבל עירובי תחומין צריך (סי' תקכ&quot;ח) ומ&quot;מ מהני עירוב לדברים שא&quot;צ כלל בי&quot;ט כדלעיל סימן ב':&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|צו|צז|צח|דין שביתת בהמתו בי&quot;ט ושא' דינים בבהמה}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל צז דין שביתת בהמתו בי&quot;ט ושא' דינים בבהמה&lt;/center&gt; =

==כלל צז'== 

דין שביתת בהמתו בי&quot;ט ושא' דינים בבהמה (ס&quot;ס תקכ&quot;ב ותקכ&quot;ג): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
שביתת בהמה בי&quot;ט י&quot;א דדינו כמו בשבת בהלכות שבת כלל נ&quot;ז וי&quot;א דאין אדם מוזהר על שביתת בהמתו בי&quot;ט (סימן רמ&quot;ו ותצ&quot;ה) ולכ&quot;ע אין מוציאין משא על הבהמה בי&quot;ט שהוא עובדא דחול. ולכן אין רוכבין על הבהמה ביו&quot;ט (סי' תקפ&quot;ב) וגם שמא יחתוך זמורה:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
דין מחמר אחר בהמתו כתב הפ&quot;ח בסימן תצ&quot;ה) דדינו כשבת:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
אין מנהיגין בהמה במקל בי&quot;ט ואפי' במקל דאזמניה לכך שאין בו מוקצה דמיחזי שמוליכה למוכרה (תקכ&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אין מגרדין בהמה במגרדת שמשרת השער והוי פסיק רישיה אבל זבובים שדרכן לתלות בבהמה מסירין אותם אע&quot;פ שקצתן אין נפרדין מן הבהמה אלא בעשיית חבורה מ&quot;מ כיון שאין מתכוין לכך הוי דבר שא&quot;מ ושרי (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אין מילדין לבהמה אבל מסעדין אותה שאוחז ביד שלא יפול לארץ ונופח לו בחוטמו ונותן לו דד בפיו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
בהמה טהורה שרחקה ולדה שורין שליתה במים ומזלפין עליו כדי שתריח ריחו ותרחם עליה. וכן מותר ליתן מלא אגרוף מלח ברחמה כדי שתזכור צער לידה אבל בבהמה טמאה אסור לעשות כן דטמאה כשריחקה וולדה שוב לא תרחם עוד והוי טרחא בכדי (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
לא ימוד אדם מאכל לבהמתו אלא נותן לה באומד (תקי&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
כל מלאכות המותרים לעשות ביום טוב לצורך אדם אף על פי כן אסור לעשות בשביל בהמה דכתיב יעשה לכם וקבלו חז&quot;ל לכם ולא לבהמה ולכן אסור לבשל ולהוציא ולאפות וכיוצא בו לצורך בהמה וכן אסור לגבל מורה אלא ע&quot;פ תנאים המבוארים בהלכות שבת במלאכת לש אבל מותר לטלטל מזונות וליתן לפניהם (תקי&quot;ב):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|צז|צח|צט|}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל צח &lt;/center&gt; =

==כלל צח'== 

 &lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|צח|צט|ק|דין הכנה מי&quot;ט לחבירו ולחול}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל צט דין הכנה מי&quot;ט לחבירו ולחול&lt;/center&gt; =

==כלל צט'== 

דין הכנה מי&quot;ט לחבירו ולחול (תק&quot;ג): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כל המלאכות המותרות לעשות בי&quot;ט לצורך היום אבל לצורך מחר אפי' לי&quot;ט ב' אסור ואפי' בב' י&quot;ט של ר&quot;ה דאע&quot;ג דקי&quot;ל דכיומא אריכתא הם דוקא לחומרא אבל לא לקולא ואם עבר ובישל אפי' במזיד מותר (ומ&quot;מ צריך תשובה שהרי עכ&quot;פ בישל מי&quot;ט לחול וצריך תשובה כדין עובר על איסור דרבנן כדלעיל כלל ט') אבל בהערים אסור כדלקמן כלל ק&quot;ב סי' י&quot;ב ואפי' דבר שאין בו מלאכה כגון להביא מים ואפי' יין להבדלה אסור להכין מי&quot;ט לחבירו וכ&quot;ש לחול (כ&quot;כ מ&quot;א ססי' תרס&quot;ז ועי' מש&quot;כ בכלל קנ&quot;ב סימן ו' דנ&quot;ל דאם יהיה טורח גדול להביא בלילה מותר להביא ביום וה&quot;ה אם צריך למים ומ&quot;מ לצורך חול אין להתיר):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אבל מותר למלאות קדרה בשר וכיוצא בו אע&quot;פ שאין בדעתו לאכול אלא כזית ואפי' אם כבר הניח הקדרה אצל האש מותר להוסיף וכן אם הוא בקדרה קטנה מותר להחליף וליתן בקדרה גדולה שמחמת הריבוי בשר ודגים הרוטב הוא מוטעם ביותר. ולכן אע&quot;פ שעיקר טרחתו הוא בשביל מחר מותר כיון שיש בו תועלת גם לצורך היום:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
אבל אסור לעשות חרעמזיל או קרעפליך וכיוצא בו יותר ממה שצריך לבו ביום שאין א' משביח מחבירו וצריך לטרוח בכל או&quot;א בפ&quot;ע:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
וכן אם צריך מים להחם מותר למלאות הכלי אף ע&quot;פ שהוא גדול ביותר מצרכו אם עושה הכל בטורח אחד שממלא אותו בפעם א' אבל אם כבר מלא הכלי אסור להוסיף עליו דהוי טירחא לצורך מחר ואין כאן השבחה לצורך היום ואם ירא שיתבקע הכלי ע&quot;י האש מותר להוסיף שהרי זה לצורך י&quot;ט:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
הא דמותר להרבות בשר דוקא באותה קדרה אבל בקדרה אחרת מאותו מין אסור לבשל לצורך מחר על סמך שיאכל ממנה כזית שנראה לכל שאין זה אלא הערמה שהרי כבר יש לו אותו מין אם לא שצריך באמת לאותו יום יותר מקדרה זו ואפי' בדיעבד יש אוסרין בענין זה [פ&quot;ח סימן תק&quot;ג]:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
הערמה זו היא דוקא קודם אכילה אבל לאחר שאכל אסור ומ&quot;מ בדיעבד אם אוכל ממנו קצת מותר אבל אם אינו אוכל ממנו כלום רק שמערים שמא יצטרך או שמא יבואו אורחים אפילו בדיעבד אסור לאכול ממנה:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אע&quot;ג דמותר להערים בהערמת אכילת כזית יש ליזהר שלא יאמר בפירוש שעושה מאכל זה לצורך הלילה ומכ&quot;ש לצורך חול המועד או חול דיש אוסרין לגמרי אם לא שבדעתו באמת לצורך י&quot;ט שיאכל המקצת ואז מותר להוסיף:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אם צריך לפת אחד לצורך היום י&quot;א דמותר למלאות כל התנור פת שהפת נאפה יפה בזמן שהתנור מלא ודוקא כשצריך באמת לככר אחד אבל אם א&quot;צ באמת אלא שאופה על סמך שיאכל פת א' אסור דבתנורים שלנו י&quot;א דל&quot;ש לומר שהפת נאפה יפה וג&quot;ז אין להתיר אלא לצורך גדול (עיין א&quot;ר סי' תק&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
אסור להעמיד הנרות במנורה וכן לתקן הפתילו' והעששיות בי&quot;ט א' לצורך הלילה אם לא שמדליקין ביום לכבוד בהכ&quot;נ או להשתמש בהם היום (סי' תקי&quot;ד ובמגן אברהם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|צט|ק|קא|דין פירות ודגים וש&quot;ד שהובאו בי&quot;ט}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל ק דין פירות ודגים וש&quot;ד שהובאו בי&quot;ט&lt;/center&gt; =

==כלל ק'== 

דין פירות ודגים וש&quot;ד שהובאו בי&quot;ט (תקט&quot;ו): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כבר ביארנו בה' שבת דפירות המחוברים בקרקע ובאילן וכן דגים וכ&quot;ד המחוסר צידה אסור לכ&quot;ע משום מוקצה ואפילו בטלטול ולכן אפי' נשרו או ניצודו מאליהן אסורין אפי' בטלטול לכל ישראל וה&quot;ה בי&quot;ט אסורין באותו יום ולערב מותרין מיד:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אפילו אם ספק אם נלקט או ניצוד היום או נפל מאילן או ניצוד מעצמו. או אפי' ודאי שנלקט וניצוד אלא שהנכרי עשה זה לעצמו אסורין בו ביום ואפי' לטלטל אפי' שלא הובאו בשבילו אבל לערב מותרין מיד דכיון דלא עשה המלאכה בשביל ישראל ל&quot;ג שיאמר לי הישראל להביאה:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
וכן אפי' ודאי נעשה היום אבל הוא ספק אם נעשה בשביל ישראל מותר לערב מיד אם הוא צורך י&quot;ט דלא מחמרינן מספיקא להצריך בכדי שיעשו אבל שלא לצורך י&quot;ט או אורחים וכיוצא בו יש להחמיר להמתין גם בזה בכדי שיעשו ואם יש כאן ב' ספיקות דהיינו ס' ניצוד היום ואת&quot;ל שניצוד היום שמא ניצוד בשביל הנכרי נ&quot;ל דלכ&quot;ע א&quot;צ להמתין בכדי שיעשו:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אבל נכרי שהביא דורון לישראל מדבר שיש במינו מחובר או צידה אע&quot;פ שמסופק אם נלקט וניצד היום צריך להמתין בכדי שיעשו דמסתמא מבי' מן המשובחין אם לא שניכר שאינן לחים כראוי דאז גם בזה דינן כספק (במגן אברהם ס&quot;ק י&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
נכרי שהביא דורון לישראל בי&quot;ט ראשין צריך להמתין עד מוצאי י&quot;ט שני בכדי שיעשו דכיון דמביא לו דורון חיישינן שאם נתיר לו בי&quot;ט שני יאמר לנכרי להביא לו כדי שיהיו לו בי&quot;ט שני אבל אם חל י&quot;ט ה' ו' מותר בשבת אם הם פירות שראויין לאכלן חיין (שהרי אסורין בטלטול ואיך יבשלם בי&quot;ט) דלא גזרינן שיאמר לו שני ימים קודם לזה להביא לו אבל בר&quot;ה אם חל ה' ו' אסור גם בשבת דקי&quot;ל דב' ימים ר&quot;ה הם כיומא אריכא ואין י&quot;ט מכין לשבת משא&quot;כ ב' י&quot;ט של רגלים דחד מינייהו ממ&quot;נ חול אבל אם הביאן ביום ו' ודאי אסורין בשבת בין בר&quot;ה ובין בשאר רגלים וכן אם הביאן בשבת אסורין ביום א' שהוא י&quot;ט משום הכנ' (מגן אברהם ס&quot;ק ח'):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
דין זה שאמרנו שמה שהובא בי&quot;ט ראשון אסור גם בשני אינו מוסכם מכל הפוסקים ולכן אם הוא לצורך אורחים שאינן מעיר הזאת כמבואר לעיל כלל מ' סימן ד' יש להקל ולהתיר במוצאי יום טוב ראשון בכדי שיעשו ואז משום כבוד האורחים מותר גם לבעה&quot;ב לאכול עמהם כיון דיש מתירין לעולם במוצאי י&quot;ט בכדי שיעשו ודוקא שאין לו מאותו המין אבל אם יש לו מאותו מין לא מיקרי צורך י&quot;ט:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אם הוא צורך גדול יש להתיר אפי' דגים שהביאו לו בי&quot;ט או שחל ביום ה' ו' לבשל אותן ביום ו' לצורך שבת אע&quot;ג דקיי&quot;ל דאסור אפי' בטלטול גם ביום ב' מ&quot;מ לצורך גדול יש לסמוך על דעת המתירין אפי' באכילה ביום ב' די&quot;ט ודי לנו לאסור באכילה ולא בטלטול כיון שיש צד היתר גם לדידן אפי' באכילה לצורך אורחים כדאיתא בסי' הקודם (ט&quot;ז ס&quot;ק ח'):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
שיעור בכדי שיעשו עיין לעיל בהלכות שבת כלל ס&quot;ג ומכל מקום לענין זה קיל י&quot;ט שלעולם גם הלילה עולה לחשבון אפילו אין דרך לעשות מלאכה זו בלילה (מגן אברהם ס&quot;ק כ&quot;א) ומיהו יש לומר דדוקא בבא מחוץ לתחום כיון די&quot;א דא&quot;צ להמתין בכ&quot;ש אבל בצידה ומחובר אפשר דגם בי&quot;ט אין הלילה עולה (ע&quot;ש במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
הא דמחמרינן להמתין בהביא בי&quot;ט ראשון עד מוצאי י&quot;ט ב' בכ&quot;ש דוקא בנכרי שהביא דורון שעושה המלאכה בשביל ישראל וגם גזרי' שמא יאמר לנכרי להביא לו לצורך י&quot;ט ב' אבל נכרי המוכר דגים ופירות או שישראל שכר נכרי שיביא לו דגים קודם י&quot;ט וכיוצא בו ונשתהא מלהביא עד יו&quot;ט אין לו דין זה אלא אפילו לדידן סגי להמתין בי&quot;ט ראשון ודינו כדין נכרי הצד בשביל עצמו בסי' ב' (מגן אברהם ס&quot;ק ו'):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
נכרי שמביא דגים ופירות למכור בעיר שרובה נכרים מדינא מותר ליקח ממנו לצורך הלילה ובלבד שלא יטלטלם באותו יום ובלבד שלא יזכיר לו סכום דמים רק יקח ממנו בהקפה אם רגיל עמו ולא ישא ויתן עמו בעבור המקח ואמנם אם יש לחוש שאם נתיר ירבה להביא בשביל ישראל אסור וצריך להתיישב בדבר (מגן אברהם ס&quot;ק כ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
דברים שאין במינן מחובר. ולא מחוסר צידה ולא משום מוקצה שהביא דורון לישראל מחוץ לתחום אע&quot;פ שאסורין בו ביום למי שהובא בשבילו ולערב בכדי שיעשו כמבואר כ&quot;ז בהל' שבת כלל הנ&quot;ל מ&quot;מ אם הביאו בי&quot;ט ראשון מותר לכ&quot;ע במוצאי י&quot;ט ראשון בכדי שיעשו (סעיף ה' ובמגן אברהם ס&quot;ק כ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
דין נכרי מסיח לפי תומו שלא נלקט וניצוד היום מבואר שם בהלכות שבת ומ&quot;מ אם הוא מי&quot;ט לשבת והם פירות שאינן נאכלין חיין די&quot;א דאסורים מדאורייתא דהוי כמכין מי&quot;ט לשבת אינו נאמן (עיין מגן אברהם ס&quot;ק י&quot;ז) ומה שיש לדקדק בדבריו עיין לעיל כלל הקודם בנ&quot;א ועיין כלל ק&quot;א ססי' ד':&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
ישראל שנתן מעות לנכרי לקנות דבר אעפ&quot;י שאין בו לא משו' צידה ומחובר ומוקצה מ&quot;מ לא טוב עשה שהרי אסור לומר לנכרי מעי&quot;ט שיקנה וימכור לו דהוי מקח וממכר. ומ&quot;מ בדיעבד מותר באכילה אם אינו רגיל בכך אבל הרגיל בכך אסור (הט&quot;ז בסי' ש&quot;ז ס&quot;ק ג' נעלם ממנו דין זה בסי' תקי&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
בעיר שרובה נכרים מותר לקנות מנכרי' פת אם הרוב הם נכריס שלוקחין פת וקמח אם שומתו ידוע בענין שאין בו משום מקח וממכר אפי' אם נטחן הקמח היום אין בו משום מוקצה שהרי גם אתמול הי' ראוי לכוס ודוקא אם הוא לצורך דיש אוסרין (מהרי&quot;ל) דשמא לרקד היום ויאמרו דהרקדה מותר בי&quot;ט משא&quot;כ בשבת דהכל יודעין דאסור הכל אפי' לצורך או&quot;נ (ובני המנוח מהו' משה זלה&quot;ה הקשה לי שהרי כתב המ&quot;א דתחלת הרקדה מותר על ידי נכרי בשינוי כדלעיל כלל פ&quot;ד. והשבתי לו כיון שאינו מותר על ידי נכרי אלא על ידי שינוי לא שייך לטעות משא&quot;כ כשהנכרי עושה מעצמו) ומיהו אסור לקרות הנכרי לביתו וליתן בעדו מעות דהוי עובדא דחול ואפילו על ידי נכרים אסור לקנות וכן בכל דבר שקונה מנכרים אסור לישא וליתן עמו או ליתן המעות רק שיתן לו בהקפ' ואם אינו מאמינו מותר ליתן לו משכון:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
מותר לקנות מנכרים כ&quot;ד שא&quot;צ פיסוק דמים וע&quot;ד הנזכר כמבואר בסי' הקודם אפילו דבר שבא מחוץ לתחום אם הוא עיר שרובה נכרים אבל בעיר שרובה ישראלים אסור לקנות ממנו &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
ישראל ששיגר דורון לחבירו ע&quot;י נכרי מעי&quot;ט ונתעכב הנכרי והביאם בי&quot;ט מחוץ לתחום אע&quot;פ שאסור לכל ישראל לטלטלם חוץ לד' אמות כמבואר שם בהלכות שבת מ&quot;מ מותר אפי' לאותו ישראל לאכלם בו ביום דדוקא כשהנכרי מביא משלו גזרינן שמא יאמר לו להביא וגם כאן אינו נהנה ממלאכת יו&quot;ט כלל שהרי היה יכול להביא גם מעי&quot;ט אלא שנשתהא בדר' ואם יש לחוש שיהנה הנכרי בחליפין צריך חותם אבל אם הוא הדרך רחוק שלא היה יכול להגיע כלל קודם י&quot;ט באמת אסור דהוי כאלו יאמר לו שילך בשבת ויום טוב ודוקא שהיה דעתו מאתמול ויודע מזה ששלח לו אבל בלא&quot;ה אסור משום מוקצה ולעת הצורך יש לסמוך ולהתיר אע&quot;פ שלא ידע מזה כלום דאף ע&quot;ג שהיה חוץ לתחום מכל מקום לא הקצה דעתו ממנו להדיא דדוקא ביש לו פירות חוץ לתחום ולא הביאן קודם יום טוב זה הוא מוקצה שהרי הקצה דעתו ממנו אבל זה אע&quot;פ שלא היה דעתו עליו מ&quot;מ גם לא הקצה דעתו ממנו (מ&quot;א וא&quot;ר) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
דין אם הוציא הנכרי לפתות מן הבור שמטמינים בו בחורף מבואר כלל ס&quot;ג סי' כ&quot;ג:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|ק|קא|קב|דין מוקצה:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קא דין מוקצה:&lt;/center&gt; =

==כלל קא'== 

דין מוקצה: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כל מה שאסור לטלטל בשב' בין מחמת איסו' או מחמת חסרון כיס או מחמת מצוה אסור גם ביו&quot;ט ונוסף עליו דבי&quot;ט יש אוסרין אפי' מוקצה מחמת מיאוס וכ&quot;ש מוקצה מדעת כיון די&quot;ט קיל ואתי לזלזולי ביה החמירו חכמים וכל פרטי דיניהם מבוארים בהל' שבת בדיני מוקצה ומ&quot;מ מותר לטלטל מוקצה אפי' אבנים בשביל אוכל נפש אם צריך לאותו מקום ודוקא לטלטל המוקצה מותר אבל להשתמש במוקצה אפי' לצורך אוכל נפש אסור כן סתם הב&quot;י בש&quot;ע אבל יש מתירין מוקצה בי&quot;ט. ומ&quot;מ נולד אע&quot;ג דיש מתירין גם בזה מ&quot;מ הכריע רמגן אברהם דאף אותן המקילין במוקצה מ&quot;מ בנולד יש להחמיר ולפ&quot;ז אין לטלטל עצמות שנתפרקו בי&quot;ט (תצ&quot;ה ובמגן אברהם סי' תק&quot;ו ותק&quot;ט ותקי&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
לפיכך מי שיש לו פירות ושאר מיני מאכל או עצים והקצה לסחורה לאוצר אסור לאכול או להשתמש בי&quot;ט עד שיזמינם מעי&quot;ט ויאמר מכאן אני אוכל או משתמש למאר ואם שכח לומר מעי&quot;ט אע&quot;פ שאסור אז להסתפק ממנו בי&quot;ט ראשון מותר לומר בי&quot;ט ראשון מכאן אני אוכל מחר ולא מקרי מכין מי&quot;ט לחבירו כיון שאינו אלא אמירה בעלמא ונ&quot;ל דחנונים שדרכן למכור תמיד הרי הוא כאלו אמר (שם) עיין ט&quot;ז סי' תקט&quot;ז סס&quot;ק ט&quot;ו בשם רש&quot;ל. ודוקא במוקצה סתם אבל במוקצה דבע&quot;ח דיש לחוש דלמא מטלטל ושביק כדלעיל כלל פ&quot;ח וכגון תרנגולת העומדת לגדל ביצים בזה לא יכול להזמין מי&quot;ט לחבירו אא&quot;כ זימן מעי&quot;ט (וצ&quot;ל דלעיל כלל ע&quot;ג ססי' כ&quot;א הוי הכנה יותר) וכ&quot;כ הט&quot;ז דמ&quot;מ הוי עובדא דחול (וצ&quot;ע דמ&quot;ש מסי' שצ&quot;ג ג' דמותר להתנות):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
מי שיש לו פירות או בהמה מחוץ לתחום ואין לנות בתוך התחום כיון דאקציה בידים אפילו הביאן נכרי או שבאו מאליהם בתוך התחום אסורין משום מוקצה (סימן תצ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
ביצה שנולדה ביו&quot;ט אסורה אפילו בטלטול וכ&quot;ש באכילה ואפילו נתערבה באלף כולן אסורין ואפילו ס' אם נולדה בי&quot;ט ונתערבה באחרות כולן אסורין דהוי דשיל&quot;מ &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואם נולדה ביום טוב אחר השבת או בשבת שאחר יום טוב אסורה מדאורייתא דסעודת שבת וי&quot;ט צריך הכנה כדכתיב והכינו את אשר יביאו וכל ביצה שנולדה היום מאתמול גמרה לה ונמצא שי&quot;ט הכין לשבת או להיפך ואם נולדה בי&quot;ט א' של גליות מותרת בשני ממ&quot;נ דאחד חול אבל אם נולדה ביום טוב הסמוך לשבת אסורה בשבת וכן אם נולדה בשבת אסורה ביום טוב של אחריה מדרבנן אבל הנולדה ביום טוב א' של ראש השנה אסור אף בשני דשניהם כיומא אריכא דמי ואם שבת אחר יום טוב אסור גם בשבת (סי' תקי&quot;ג) ונכרי שהביא ביצים ומסיח לפי תומו שנולדו מכבר במדינתינו שמביאין הרבה ושכיחי ביצים לרוב אפילו הביא ביום טוב אחר השבת דאסור מן התורה מכל מקום הא דלא אזלינן אחר הרוב בדבר שיש לו מתירין אינו אלא מדרבנן וקיימא לן דבדרבנן נכרי מסל&quot;ת נאמן (שם) ודין אם ליבנו מאכל בביצה שנולדה ביום טוב (עיין בחבורי חכמת אדם כלל נ&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
נראה לי דאם היה מונח מפתח של אוכלין בתיבה המיוחדת למעות ומונח בו מעות דהוי מוקצה כמו שבארנו בהלכות שבת בדיני מוקצה מותר להוציא התיבה כדי ליקח ממנו המפתח דהא מותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש וכיון דמותר להוציאו לצורך מותר גם כן להחזירו דהתירו סופן משום תחילתן &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
עצים יבשים שראוי לבשל בהם יש חומרים דמותר להשתמש בהם בכל תשמיש אפילו למאן דאוסר מוקצה ביום טוב ויש אומרים דדוקא לבשל בהם או לצלות בו דהיינו שתוחב בו הבשר דמה לי לצלות בו או לצלות בגחלתו אבל להשתמש בו שאר תשמיש כגון לסמוך בו הקדרה או שאר דברים אסור דהא עצים ואבנים הוי מוקצי' כדלעיל כלל ס&quot;ה ולא נתנו ביום טוב אלא להסקה אבל לא לשאר תשמישים אבל בעץ לח לכולי עלמא אסור להשתמש בו (סימן תק&quot;ב ובמגן אברהם שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אותו ואת בנו שנפלו לבור מעלה את הראשון על מנת לשוחטו ואינו שוחטו ומערים ומעלה את השני רצה זה שוחט רצה זה שוחט דמפני צער בעלי חיים התירו להערים אבל עכ&quot;פ צריך לשחוט אחד. ואם נפלו בהמות אחרות שאינן אותו ואת בנו אף על פי שאין שוחט א' מותר להערים כיון שכולן ראויין לשחוט (תצ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אין מבקעין עצים מן הקירות שעומדין לבנין דהוי מוקצה מחמת חיסרון כיס ואסור לכ&quot;ע. ולא מקורה שנשברה ביו&quot;ט אם היתה בריאה מעיו&quot;ט אסו' לכ&quot;ע דאף על גב דבהמה בריאה שמתה מותר להמתירין מוקצה היינו דאדם מצפה שמא ישחטנו חרש שוטה וקטן מה שאין כן בקורה דבודאי אין אדם מצפה שתשבר קורתו. ולהאוסרין נולד בי&quot;ט פשיטא דאסור ולהאוסרין אף מוקצה ביו&quot;ט אפי' היתה רעועה מעיו&quot;ט וקרובה להשבר אפ&quot;ה אסור וכן כל שברי כלים אפילו היתה רעועה מקרי נולד דמעיקרא כלי והשתא שבר כלי. ואם יש עליו תואר כלי כגון שברי עריבה לצוק לתוכו מקפה יש מתירין אפילו נשבר ביו&quot;ט מסיקין בו ויש אוסרין (סי' תקי&quot;א) וכיצד מבקעין נתבאר לעיל כלל פ&quot;ג. וכלים שלמים אם אין לו עצים די ספיקו (דאל&quot;כ עובר משום בל תשחית). או בכלים שנשברו מעי&quot;ט מותר להסיק ואם הסיק בכלים אסור להפוך בהם לאחר שהודלק המקצת דאז הוי כשברי כלים אא&quot;כ ריבה עליה' עצים מוכנים ולכן עץ המיוחד לחתות בו האש שקורין (קאצערע) שנשבר אסור להסיקו דהוי שבר כלי (מגן אברהם שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
עצים שנשרו מן הדקל בי&quot;ט אין מסיקין בהם דה&quot;ל נולד וגזרו שמא יעלה ויתלוש (תק&quot;ח) ואם נשרו ביו&quot;ט מותר להסיקן בשבת ע&quot;י נכרי ע&quot;י ביטול ברוב (סי' תק&quot;ז). שקדים ואגוזים שאכלם מעי&quot;ט מסיקין בקליפיהן ביו&quot;ט אבל אם אכלן ביו&quot;ט אין מסיקין בקליפיהן דה&quot;ל נולד דאתמול היו עומדים לאדם גם אין להסיק עם האגוזים והשקדים עצמם אא&quot;כ הם בקליפ' שאין דרך כלל להניח' על האש משא&quot;כ כלים (שם ובמגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
לקח עץ שאינו מיוחד לשפוד וצלה בו בשר אסור לטלטלו אח&quot;כ שאינו כלי אלא שומטו ומניחו בקרן זוית כדי שלא יזיקו בו וזה מותר אפי' אין עליו בשר כלל אבל בשצריך למקום השפוד להעמיד שם קדרה מותר לסלקו דלצורך א&quot;נ מותר לטלטל מוקצ' אפי' סתם עצים דאסירי' אפי' לצורך גופו ומקומו (תקי&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
דין פירות שהיו טמונים בבור ונפתח הבור או שפתחו נכרי מבואר בכלל ס&quot;ג בסופו:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
ליתן כלי תחת הדלף כדינו בשבת כך דינו ביו&quot;ט ומבואר לעיל כלל ס&quot;ז. ומותר לכסות פירות או כדי יין או לבנים מפני הדלף (תקכ&quot;ד):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קא|קב|קג|דין ערובי תבשילין}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קב דין ערובי תבשילין&lt;/center&gt; =

==כלל קב'== 

דין ערובי תבשילין (תקכ&quot;ד): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
יום טוב שחל להיות בע&quot;ש לא יבשל תחלה לצורך השבת בקדרה בפ&quot;ע דאע&quot;ג דמדאורייתא בודאי מותר דהא אי מקלעי אורחין חזי ליה לאותו יום מכל מקום מדרבנן אסור לכתחלה לבשל מיו&quot;ט לחול וה&quot;ה לשבת ואע&quot;ג שראוי להתיר לצורך שבת אף לכתחלה דלא גרע כבוד שבת ממה שהתירו לשחוט בהמה מסוכנת משום הפסד ממונו מטעם הואיל. מ&quot;מ לא רצו חכמים להתיר אלא ע&quot;י עירוב תבשילין דע&quot;י העירוב נעשה כאלו התחיל כבר לבשל מעיו&quot;ט לשבת ועכשיו גומר כדי שיאמרו מה מיו&quot;ט לשבת אין מבשלין ק&quot;ו מיו&quot;ט לחול &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
מותר להניח עירוב זה אפילו בספק חשיכה ואם כבר קיבל עליו יו&quot;ט כגון שאמר ברכו או שהצבור כבר אמרו ברכו אסור להניח ואם הוא בבהכ&quot;נ ומתירא שיעבור זמן מנחה יתפלל מנחה ולא יניח עירוב תבשילין דיכול להקנות קמחו לאחרים כמו שנבאר. וי&quot;א דאם הניח ע&quot;ת קודם שהתפללו הצבור תפלת יו&quot;ט אף על גב שאמרו כבר ברכו עירובו עירוב (דיש לסמוך על ראב&quot;ן שכ&quot;כ בסימן קס&quot;ח ע&quot;ש):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
עירוב זה עושין בפת ותבשיל ואם עשאו בתבשיל לבד מותר:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
שיעור התבשיל כזית בין לא' ובין לאלפים. ויש אומרים דלכתחלה צריך בפת כביצה:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
צריך שיהיה התבשיל דבר שראוי ללפת בו הפת כגון בשר דגים וביצים (רמב&quot;ם פ&quot;ו) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; לאפוקי דייסא וכל מיני לפת וקטניות במקום שאין דרך ללפת בהן הפת וה&quot;ה פירות מבושלין במקום שאין דרך ללפת בו:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
בשעת הדחק שאין לו דבר לערב בו מותר לערב בדג מליח שקורין (הערינג) דקיי&quot;ל מליח כרותח והוי כצלי (תשובת ח&quot;צ). ולי נראה דאין מערבין בו כלל אפי' בשעת הדחק אבל בדבר שהוא כבוש &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; וראוי לאכילה מערבין בו:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
כל אדם צריך לערב ואפי' ב' בעלי בתים הדרים בבית אחד אם כ&quot;א מבשל לעצמו צריך לערב בפ&quot;ע ואסור לסמוך על עירוב שעושה חבירו או על עירו' של גדול העיר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt; ומ&quot;מ ואם שכח לא מחמת עצלות אלא מתוך טרדתו או שהוא עם הארץ ואינו יודע איך מערבין או שסבר שמותר לסמוך על גדול העיר. (ונ&quot;ל דכ&quot;ש אם ביקש מחבירו שיעשה העירוב ג&quot;כ בשבילו וחבירו זוכה ע&quot;י אחר ה&quot;ז עירוב) אבל אם שכח מחמת עצלותו או אפי' לא מחמת עצלות אלא שכבר שכח ב' פעמים ונ&quot;ל אפי' אם לא היו רצופין לא יכול לסמוך עוד על חבירו שעירב בשבילו דנקרא פושע &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt; וצ&quot;ע:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
כשרוצה לערב על אחרים אין צריך לפרט אלא מניח סתם ואומר על כל הדרים בעיר הזאת. וכל מי שהוא בתחום העיר יוצא בו אבל מי שהוא חוץ לתחום אפילו הניח עירובי תחומין אינו יוצא בו אלא אם כן התנה עליו המניח בהדיא וגם הניח עירובי תחומין שיכול לבוא לכאן דמסתמא אין דעתו על מי שהוא חוץ לתחום:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
המערב בשביל אחרים אפילו לא הודיע לו אלא ביום טוב מותר ובלבד שיודיעוהו קודם שיתחיל לבשל לצורך שבת:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
המערב לאחרים צריך לזכות להם ע&quot;י אחר ואפילו ע&quot;י בנו ובתו הגדולים אפילו סמוכים על שלחנו וע&quot;י אשתו ולכתחלה יזכה על ידי אחר ולא על ידי הסמוכים על שולחנו בין בני ובין אשתו אבל אינו מזכה ע&quot;י בנו ובתו הקטנים אפילו אינם סמוכים על שולחנו דידן כידו וגם ע&quot;י קטן אע&quot;פ שאינו בנו לא יזכה לכתחלה ומ&quot;מ אם אין לו אחר נ&quot;ל דמותר לזכות ע&quot;י קטן שאינו סמוך על שולחנו (ועיין בסימן שס&quot;ו סעיף י' שכתב רמ&quot;א דבדיעבד סומכין על דברי המיקל ואם כן ה&quot;ה בקטן שאינו סמוך על שולחנו מותר לי&quot;א דהתם) אבל בתו כל זמן שלא בגרה לכ&quot;ע אינו מזכה על ידה דידה כיד אביה:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
צריך הזוכה להגביה העירוב ממקום שמונח שם טפח וחוזר ונוטל מן הזוכה ומברך בא&quot;י אמ&quot;ה אק&quot;ב וצונו על מצות עירוב ואומר בדין יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת לנו ולפלוני או לכל בני העיר ואם אינו מזכה לאחרים אין צריך לומר לנו ולפלוני כו' ואם אינו מבין בלה&quot;ק יותר טוב לומר בלשון שמבין:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אף על פי שהניח עירוב אינו יכול לבשל מיו&quot;ט ראשון לשבת ואפי' אם יהיה אינם שלא יוכל לבשל ביום ו' מ&quot;מ אסור דלא תקנו עירוב תבשילין שיועיל אלא לבשל ביום ו' אבל ביום ה' לא התירו ומ&quot;מ מי שלא הניח עירובי תבשילין קודם אכילה מותר להרבות באותו קדרה כמו שמבואר לעיל בדין הכנה מיום טוב לחול ואפי' ב' מיני תבשילין בב' קדרות כדאיתא שם אבל אם הערים לבשל ב' קדרות כדי שיותיר לשבת אסור אבל אם עבר במזיד מותר וכן מותר לילך מבעוד יום לחדר בנר דלוק לחפש איזה דבר ויניחנו דולק עד הלילה והחמירו במערים יותר מבמזיד שלעולם יעשה כן מה שאין כן במזיד שישים על לבו וישוב בתשובה:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
נאכל העירוב או שנאבד קודם שהתחיל לבשל אינו יכול לבשל אא&quot;כ נשתייר כזית ומ&quot;מ אם התחיל כבר באותו תבשיל כגון שחתך הלפתות אע&quot;ג שלא הניח עדיין הקדרה על האש וכיוצא בו שכבר התחיל ללוש הלביבות וכן שהחתיל ללוש העיסה מותר לבשל אותו תבשיל ולאפות אותו עיסה. ולאחר שהכין כל צרכי שבת יכול לאכלו ולכתחלה יניח אותו ללחם משנה:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
מי שלא עירב אסור לבשל ולאפות ואפילו להדליק נר אסור רק נר אחד וכשם שהוא אסור לבשל כך אחרים אסורים לבשל לו אפילו בביתם ואין תקנה אלא שיתן קמחו ותבשילו לאחרים שעירבו במתנה ואז מותרים לבשל בשבילו אפילו בביתו וצריכין הזוכים במתנה לקנות במשיכה דוקא אבל לא בק&quot;ס דאין מקנין בי&quot;ט ואם אין שם אחרים שעירבו מותר לאפות בצמצום פת א' ולבשל קדרה א' ולהדליק נר א' וכן אם אינו רוצה להקנות לאחרים. המתענה ביום טוב אסור לבשל לאחרים אפילו משרתת דכיון דאסור לבשל לצורך עצמו אסור לבשל גם כן לאחרים ואם הוא ביום ו' אסור לבשל לצורך שבת גם כן אפילו על ידי עירובי תבשילין כיון דאסור לבו ביום אבל אחרים אופין ומבשלין לו ע&quot;י ע&quot;ת (שם ובמגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
אם הפריש תבשיל לעשות בו ע&quot;ת ולא אמר נוסח בדין יהא שרא דינו כאלו לא עירב דכיון דתקנו חכמים ע&quot;ת כדי שיברור מנה יפה לשבת ולכן העיקר הוא האמירה ומ&quot;מ נ&quot;ל דלא יברך כדעת רש&quot;ל וט&quot;ז וראייה לזה בפ&quot;ד ממסכת מעשר שני מ&quot;ז הפודה מעשר שני ולא קרא שם ר&quot;י אומר דיו וקי&quot;ל כותיה. (אך &quot;ע מסימן תי&quot;ו דאם עירב ולא אמר כלום דאינו עירוב כמ&quot;ש שם המגן אברהם בשם רשב&quot;א והוא גמרא ערוכה עירובין ל&quot;ח וצ&quot;ל דשם לא מקרי עסוק באותו ענין וכל זה בשתק ולא אמר כלום אבל אם אמר נוסח אחר גרע משתיקה כדאיתא בקדושין דף ו' ומכל מקום אם אמר שכוונתו היה לשם עירוב תבשילין נ&quot;ל דמהני) אבל אם אמר בדין יהא כו' אבל לא בירך יצא דברכות אינו מעכב. ועם הארץ שטעה ואמר במקום בדין כו' לבשולי אמר בדין יהא שרא לעיולי כו' נוסח של עירובי חצירות נ&quot;ל בדיעבד והוא דר יחידי שאין שם מי שיזכה לו כיון שהפריש עליו מעי&quot;ט לע&quot;ת מותר לבשל וכדאי הוא הר&quot;ש לסמוך עליו &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
אם חל יו&quot;ט יום ה' ויום ו' ונזכר ביום ה' שלא עירב יכול לערב בתנאי ויאמר אם היום קודש אינו צריך לערב ואם היום חול בעירוב זה יהיה מותר לבשל כו' ומברך בתחלה ולמחר א&quot;צ לומר כלום אבל בר&quot;ה קיי&quot;ל דשתיהם קדושה א' לחומרא ולא מהני תנאי:&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
אפי' אם הניח ע&quot;ת אין מערבין בע&quot;ש לא עירובי תחומין ולא עירובי חצירות דמחזי כמתקן דע&quot;ת אינו מתיר אלא צרכי סעודה ואם חל יום טוב של גליות יום ה' ו' ונזכר ביום ה' יכול לערב ע&quot;ח בתנאי אבל עירובי תחומין דהוי מקני רשותא אסור ואפילו מספק (תקכ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
המניח ע&quot;ת ועירובי חצירות כולל בברכה א' ומברך על מצות עירובין לשון רבים ול&quot;נ שיאמר על מצות ע&quot;ת וע&quot;ח ואומר בדין יהא שרא לנא לאפויי כו' ולטלטל מבית לחצר כו' (א&quot;ר בשם שכ&quot;ג בסימן שצ&quot;ה) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;7&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קב|קג|קד|דין יו&quot;ט שני של גליות ודין רפואה ביו&quot;ט}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קג דין יו&quot;ט שני של גליות ודין רפואה ביו&quot;ט&lt;/center&gt; =

==כלל קג'== 

דין יו&quot;ט שני של גליות ודין רפואה ביו&quot;ט (סימנים תצ&quot;ו): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
בני א&quot;י אין עושין פסח ושבועות וסוכות אלא יום א' יו&quot;ט חוץ ר&quot;ה דבכל ארץ ישראל היו יודעין בזמן המקדש אימתי קבעו ב&quot;ד ראש חודש שתיכף כשקדשו החודש היו משלחין שלוחים בכל מקום להודיע אימתי נקבע ובאותן מקומו' היו עושין תמיד רק יום אחד יו&quot;ט. ולכן גם אחר החורבן כיון דאנו בקיאין בקביעא דירחא כמו שתיקן ר' הלל הנשיא בנו של רבי יודא הנשיא (עיין בתרי&quot;ג מצות לרמב&quot;ם ורמב&quot;ן מצוה קנ&quot;ג) ולכן אין עושין רק יום אחד אבל בכל הגולה הם מקומות שלא הגיעו לשם שלוחי בית דין. ולכן אפי' כשהמקדש קיים היו צריכין לעשות תמיד שני ימים מחמת ספק שלא ידעו אימתי הי' ר&quot;ח. ולכן אע&quot;פ שאנו בקיאין בקביעא דירחא התקינו חז&quot;ל שלעולם צריכין אנו לעשות שני ימים וכל שאסור בראשון אסור בשני ומקללים למי שמזלזל בו ואין חילוק בין ראשון לשני אלא לענין מת כמבואר בחיבורי חכמת אדם בהלכות אבילות (תצ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
כל דיני הרפואה ביום טוב דינו כמו בשבת כמו שמבואר הכל בכלל ס&quot;ט ודוקא ביו&quot;ט ראשון אבל ביו&quot;ט שני אם יש לו חולי הכולל כל הגוף או אפילו חושש באחד מאיבריו שעי&quot;ז מרגיש הצער בכל הגוף מות' לישראל בעצמו לעשות מלאכה דרבנן חוץ מיו&quot;ט שני של ר&quot;ה שדינ' כיו&quot;ט א' דקדושה אחת היא ודוקא שבות דרבנן מותר ע&quot;י ישראל ביום טוב שני אבל מלאכה דאורייתא אסור ע&quot;י ישראל אפי' ביו&quot;ט שני &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
בני א&quot;י שבאו לח&quot;ל אסורים לעשות מלאכה ביו&quot;ט שני אם הגיעו למקום שיש שם ישוב של ישראל ואם הוא תוך התחום הוי כאלו הוא בתוך העיר ואפילו דעתו לחזור דאע&quot;ג דבשאר דברים כל שדעתו לחזור שרי לעשות בצנעה מלאכה שאני דלעולם אי אפשר לעשות בצנעה (תוס') ועוד כיון שזה הוא מנהג גדול שפשט בכל הגולה כולה אין לפרוץ בו גדר. ולכן אפילו מה שאפשר לעשות בצנעה אסור (בעל המאור) וכל זמן שלא הגיע לישוב אפילו אין דעתו לחזור מותר לפי שעדיין לא הוקבע להיות כמותן. אבל אם הגיע לישוב אפילו לישוב נכרי כיון שאין דעתו לחזור נעשה כמותן ואסור בין במדבר בין בישוב. וכל חוץ לתחום אין נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם דכל חוץ לתחום הוי בלא הגיע לישוב (כצ&quot;ל במגן אברהם) ולכן אם דעתו לחזור מותר לעשות ואם אין דעתו לחזור עדיין לא הוקבע להיות כמותן (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
בני א&quot;י שבאו לח&quot;ל ועשו מלאכה אין מקללים אותו אבל ראוי למונעו ולהחמיר עליו ובבקר קודם שיכנס לבהכ&quot;נ יניח תפילין ויקרא בהם ק&quot;ש דהקורא ק&quot;ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר ואחר כך יכנס בבה&quot;כנ ויתפלל עמהם תפלת י&quot;ח בלחש ומשום שיש בי&quot;ח יותר אריכית מתפלת יו&quot;ט כדי שלא יהיה היכר יתחיל להתפלל קוד' שיתחילו וילבש בגדי יו&quot;ט וכשחל יו&quot;ט שני בע&quot;ש מותר לבשל לשבת בלא עירוב ובליל שני של פסח לא יברך הברכות שמברכין על הסדר לא קידוש ולא אשר גאלנו ולא על הלל ולא על מצה ומרור ויאמר הגדה כקורא בתורה ועל כוס א' יברך בפה&quot;ג ויכוין לפטור גם כוס ב' וכן יכוין בכוס של ברכת המזון ואם הוא בחדר בפני עצמו לא יסדר הסדר כלל. וכל זה שדעתו לחזור. וכל שאין דעתו לחזור אעפ&quot;י שאשתו נשארת שם הוי כאין דעתו לחזור. והעוקר דירתו עם אשתו מא&quot;י לח&quot;ל אעפ&quot;י שדעתו לחזור דינו כאין דעתו לחזור (שם במגן אברהם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קג|קד|קה|דין שמחת יו&quot;ט}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קד דין שמחת יו&quot;ט&lt;/center&gt; =

==כלל קד'== 

דין שמחת יו&quot;ט (סימן תקכ&quot;ט): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כשם שמצוה לכבד שבת ולענגו כך כל ימים טובים שנאמר לקדוש ה' מכובד וכל יו&quot;ט נאמר בהן מקרא קדש ולכן אסור לאכול בעי&quot;ט ממנחה למעלה כמו בע&quot;ש שזהו מכלל הכבוד כדי שיאכל סעודת י&quot;ט לתיאבון מיהו אם עי&quot;ט שבת יכול לקיום ג' סעודות ויאכל מעט פת ולכתחלה יעשנה קודם מנחה קטנה ובדיעבד מותר עד הלילה. וחייב לאכול פת בי&quot;ט בערבית ושחרית ולקדש על היין וקידוש זה לכ&quot;ע אינו אלא מדרבנן. וחייב לבצוע על ב' ככרות כמו בשבת וירבה במאכלים כפי כחו שהרי חייב בשמחה ואם לא אכל בלילה יקדש ביום קידוש של לילה:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
חייב אדם להיות שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו וכל הנלוים עליו שנאמר ושמחת בחגך וישמח כ&quot;א בראוי לו כיצד הקטנים נותן להם אגוזים ומגדנות הנשים קונה להם בגדים ותכשיטים כפי ממונו והאנשים בבשר ויין &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; וחייב להאכיל לגר יתום ולאלמנה ושאר עניים האומללים אבל אם אינו מאכיל לעניים עליו נאמר וזריתי פרש על פניכ' פרש חגיכ' ובזוה' מאריך מאוד בעונש הדין ר&quot;ל:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
אעפ&quot;י שהאכילה והשתיה מצוה מ&quot;מ לא ימשיך בו כל היום אלא מתפללין וקורין ואוכלין והולכין לבית המדרש וקורין ושונין ומתפללין מנחה וחוזרין לאכול ולשתות:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
כששמח ברגל לא ימשוך בשחוק וקלות ראש שאין זה שמחה של מצוה אלא שמחה של הוללות וסכלות ולא נצטוינו על ההוללות אלא על שמחה של מצוה ויש בו עבודת יוצרנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב. הא למדת שהעבודה בשמחה ואי אפשר לעבוד את השם משחוק וקלות ראש:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
כל איש ואיש חייב להשגיח על בני ביתו וכן ב&quot;ד מחויבין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשין בגנות ופרדסים ועל הנהרות שלא יתקבצו שם אנשים ונשים וכן בביתם שלא יתערבו נשים ואנשים שמא יבואו לידי עבירה (ואפשר שלכן סמך הפסוק בפ' קדושים אל תחלל את בתך וסמך לו את שבתותי תשמרו) אלא יעבדו את ה' בשמחה:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קד|קה|קו|דין תחומין:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קה דין תחומין:&lt;/center&gt; =

==כלל קה'== 

דין תחומין: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כבר ביארנו בה' תחומין שכשם שאין אדם רשאי להלך בשבת וי&quot;ט אלא אלפים אמה כך כליו ובהמתו אין יכול שום אדם להוליכם חוץ לאלפים אמה של בעליהם ואם ערבו בעליהם לרוח א' אין שום אדם יכול להוליכם לרוח אחרת אפי' פסיעה א' במקום שאין הבעלים יכולים לילך (סי' תקכ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ולכן מי שהיה לו פירות מופקדים בעיר אחרת רחוקה ממנו וערבו בני אותה העיר לבא אצלו לא יביאו לו מפירותיו שפירותיו כמוהו ודוקא כשיחד להם קרן זויות אבל אם לא יחד להם הרי הם כרגלי זה שהם מופקדים אצלו. ודוק' כשלא קיבל הנפקד שמירתן אלא שייחד לו קרן זויות והם ברשות המפקיד אבל אם הם ברשות הנפקד בשמירתן שהוא מחוייב לשמור הם כרגלי הנפקד ואם ערבו מותרין הם להביא לו אבל אם עירב בעל הפירות לא מהני שהרי הם ברשות הנפקד (שצ&quot;ז) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
שאר דיני תחומין בי&quot;ט עיין לעיל בדין תחומין בשבת דשבת וי&quot;ט שוין בזה:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
דין מת בי&quot;ט מבואר בחבורי חכמת אדם כלל ק&quot;ע:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קה|קו|קז|דין מלאכת חה&quot;מ בכללן:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קו דין מלאכת חה&quot;מ בכללן:&lt;/center&gt; =

==כלל קו'== 

דין מלאכת חה&quot;מ בכללן: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
חה&quot;מ אסור במקצת מלאכות ומותר במקצת (עיין רי&quot;ו נתיב ד' ח&quot;ה כללים בזה) לפי צורך הענין שהיה נראה לחכמים להתיר ויש מגדולי הפוסקים דס&quot;ל דמלאכה בח&quot;ה אסור מדאורייתא כל שאינה צורך המועד או דבר האבד ויש מגדולי הפוסקים דס&quot;ל דאינה אלא מדרבנן. ומ&quot;מ החמירו חכמים בעונש זה יותר משאר איסורי דרבנן ואמרו המחלל את המועד היינו חה&quot;מ כאלו עובד כוכבים ומזלות. ואמר עוד המבזה את המועדות אע&quot;פ שיש בידו תורה ומע&quot;ט אין לו חלק לעה&quot;ב והמבזה (ר&quot;ל שאינו מכבדו במאכל ובמשתה וכסות נקיה ולכן כל אדם חייב לכבדו לפי כחו וללבוש בגדי שבת (סי' תק&quot;ל):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
כל מלאכות שהם לצורך אכילה במועד אע&quot;פ שאסורה ביו&quot;ט כגון הקצירה והטחינה והצידה מותר בחה&quot;מ ולא עוד אלא שמותר לכתחלה להמתין ולכוין לעשותם במועד (מגן אברהם סי' תל&quot;ג סק&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
דבר שאינו צורך א&quot;נ והוא לצורך המועד ואינו דבר האבד כגון שצריך לבגד למועד מותר מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן כמו שנתבאר במלאכת תופר ובונה (תקמ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
ואם היה דבר האבד כגון שנפל כותל ביתו הסמוך לרה&quot;ר ואם לא יבנהו יגנבו כליו מותר אפי' מלאכת אומן וכן כיוצא בזה. ומ&quot;מ כל מה שיכול להקל בטרחא יעשה (סימן תקל&quot;ז ותק&quot;מ) ולא נקרא דבר האבד אלא כשעיקר הדבר נפסד אבל בשביל מעט תוספות קלקול לא מקרי דבר האבד ולכן אסור לתקן מלבושיו ומנעליו אע&quot;פ שיתקרעו מעט יותר אבל אם יתקרעו ויקלקלו הרבה מותר דהוי הפסד גדול (סימן תקמ&quot;א ט&quot;ז) ומ&quot;מ ישנה קצת (א&quot;ר):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
ספק דבר האבד מותר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ול&quot;נ שיעשה ע&quot;י נכרי (סימן תקל&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
מלאכה גמורה אפי' לא יהיה בנמצא אחר המועד כגון ללקוט פירות לצורך אחר המועד אסור ואע&quot;ג שיהיה לו ריוח מזה דאעבורי רווחא לא מיקרי פסידא אבל לקנות ולמכור כיון שאין זה מלאכה גמורה אם אינו בנמצא לאחר המועד מותר לקנות ולמכור (תקל&quot;ג) מ&quot;א ס&quot;ק ו' סימן תקל&quot;ט) וכיון דמותר לקנות אף ע&quot;פ שצריך לעשות כלים לזה כגון שקונה יין וצריך לחביות והוי מלאכ' גמורה מ&quot;מ מותר (סימן תקל&quot;ט סעי' ט'):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
כל המלאכות שהם לצורך המועד כשעושין אותן אומניהם כגון הציידים והטוחנין העושין לרבים למכור בשוק צריכין לעשית בצנעה שלא יהיה נראה שעושה לצורך חול כיון שעושים הרבה (סימן תקל&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
צרכי רבים מותר לעשותם בח&quot;המ ויש בזה ב' התירים (א) במעשה הדיוט אפילו א&quot;צ עתה במועד (ב) מעשה אומן דוקא אם צריך לה במועד ובב' התירים אלו מותר אפילו כיון מלאכתו ובפרהסיא ובטורח. דכל צרכי רבים אינם נגמרים אלא בשעה שהם בטלים ומתחברים כולם ואם לא יעשו עכשיו יתבטל הדבר ולכן אם יש להם מנהיג שהרשות בידו לעשות לבדו אסור לעשיתו במועד. ולכן הותר לתקן הדרכים להסיר המכשולות ולציין הקברות מפני כהנים ולתקן המקואות. ובורות ומעינות של רבים שנפל בהם עפר ואבנים מותר לתקנם אפי' אין רבים צריכים להם עתה כיון שאינו מעשה אומן אבל לחפור בורות מחדש שהיא מעשה אומן דוקא אם רבים צריכים להם עתה מותר ואם אין צריכי' להם עתה לא יעשו ודוקא צרכי רבים כאלו שהם צריכים לגוף האדם. ומרחץ של רבים לרשב&quot;א מותר אפי' מעשה אומן דחשיב לו צורך המועד ולרא&quot;ש דוקא מעשה הדיוט דלא חשיב לו צורך המועד ושאר צרכי מצוה אפילו בנין בהכ&quot;נ &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; אם אין לחוש שיתבטל לגמרי אפי' צריך להם עתה אסור לעשות מעשה אומן. בורות ומערות של יחיד אסור לחפור מחדש ואפילו צריך להם עתה שאין לו מה לשתות אלא ממקום רחוק הרבה (כ&quot;ה במ&quot;מ וכצ&quot;ל במגן אברהם) אסור ואם עשויים כבר ונתקלקלו אם צריך להם עתה מותר לתקנם ואם א&quot;צ עתה אסור לתקנם ואפילו להמשיך לה מים דרך חריץ אסור אבל מותר לקבל מי גשמים ולהוליך לבור שאין בזה טורח גדול וכל צורך מצוה המותרת במועד מותר ליטול עליה שכר (תקמ&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
אפילו המלאכות המותרות אינם מותרות אלא לעשותם לעצמו או לאחרים בחנם אבל בשכר אסור. ודוקא בשכר קצוב אבל בשנותן לו לאכול בשכר מותר ודבר האבד מותר לעשית אפי' בשכר דכשם שהתירו לבעה&quot;ב ליתן מלאכה לפועל שאין לו מה לאכול כדבסמוך ה&quot;נ התירו לפועל שיעשה בשביל בעה&quot;ב (הגר&quot;א) ויש מתירין לצורך המועד אפילו בשכר אם אינו מעשה אומן (תקמ&quot;ב א&quot;ר בשם כלבו) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
כל מלאכה האסורה במועד מותר לעשותה ע&quot;י פועל שאין לו מה לאכול כדי שישתכר וירויח &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt; (שם) ומ&quot;מ יעשה בצנעה מפני הרואים שלא ידמו שיש לו מה לאכול (סימן תקל&quot;ד מ&quot;א סס&quot;ק ז):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
נ&quot;ל דכל המלאכות המותרות אסור לעשות בשביל נכרי אפילו בחנם &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt; ולפ&quot;ז אסור לבשל לצורך נכרי לשלוח לו דורון כמבואר בה' י&quot;ט כלל צ&quot;ח:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
נ&quot;ל דאסור לשכור פועלים נכרים לעשות לו במועד אע&quot;פ שאם לא ישכור עכשיו יצטרך לשלם ביוקר גדול לאחר המועד אעפ&quot;כ אסור &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
המכוין מלאכתו במועד אפילו בדבר האבד הניחה ב&quot;ד מאבדין אותה ממנו ומפקירים אותה לכל ואם עשה מלאכת אחרים שא&quot;א לקנסו כגון חייט או סופר מקללין ליה ומלקין אותו ואם מת לא קנסינן לבנו אחריו ואם הוא דבר האבד מותר הבן לעשות אותה מלאכה אבל דבר שאינו אבד פשיטא דאסור לעשותה (סי' תקל&quot;ח וע&quot;ש בט&quot;ז מ&quot;א):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קו|קז|קח|החורש פרטי ל&quot;ט מלאכות מה שהותר מהם בחה&quot;מ:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קז החורש פרטי ל&quot;ט מלאכות מה שהותר מהם בחה&quot;מ:&lt;/center&gt; =

==כלל קז'== 

החורש פרטי ל&quot;ט מלאכות מה שהותר מהם בחה&quot;מ: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
לא מצינו שום דבר שהתירו בחרישה כי חרישה לעולם אינו לצורך המועד ואפילו ללקט עצים ואבנים מן השדה ליפותו לחרישה אסור אא&quot;כ שעושה מעשה שניכר שאינו מכוין לצורך ליפות הקרקע כגון שלוקט הגדולים ומניח הקטנים וכל כיוצא בזה (סי' תקל&quot;ז סעיף ט&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
המזבל שדה תולדה דחורש ולכן אסור לזבל שדהו ואפילו להכניס הצאן לדייר שדהו אסור ואם הכניס הנכרי מעצמו א&quot;צ למחות בידו ואפי' בשבת ובלבד שלא יתן לו שכר ואפילו שכר מזונות אסור וביו&quot;ט מותר ליתן לו שכר מזונות ובחוה&quot;מ מותר ליתן לו שכר ובלבד שלא ישכרנו ולא יסייע לו ולא ימסור לו שומר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ונ&quot;ל דכ&quot;ז דוקא במכניס צאן לדיר אבל כשהנכרי מזבל ממש דזה מלאכה דאורייתא אסור להניחו ואפילו קצץ מעיו&quot;ט אסור וה&quot;ה בחוה&quot;מ דכל מלאכת מחובר אסור ע&quot;י נכרי אפילו בחה&quot;מ (שם סעיף י&quot;ד):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קז|קח|קט|הזורע הקוצר המעמר הדש הזורה הבורר הטוחן המרקד הלש והאופה:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קח הזורע הקוצר המעמר הדש הזורה הבורר הטוחן המרקד הלש והאופה:&lt;/center&gt; =

==כלל קח'== 

הזורע הקוצר המעמר הדש הזורה הבורר הטוחן המרקד הלש והאופה: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
זריעה אסורה במועד בכל ענין ואם היה כבר זרוע וצריך להשקותו במים אע&quot;ג דגם זה תולדה דזורע מ&quot;מ יש בו ענינים שהתירו בהם כגון אם יפסדו הזרעים וכן ירקות שרוצה לאכלן במועד יכול לדלות מים להשקותן כדי שיגדלו ויהיו ראוים למועד אע&quot;ג שהוא טורח גדול לצורך המועד התירו לפיכך אם אינו רוצה לאכלן במועד רק כדי להשביחן אסור ואפילו המשכה בלא הדלאה אסור (מ&quot;א וט&quot;ז) וכיון שאין דינים אלו מצוים בינינו לא כתבתים ומבוארים בש&quot;ע (סי' תקל&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
קצירה אסורה במועד ואפילו כשקוצר ענפי האילן לתקן האילן אסור ואם צריך לענפים להאכיל לבהמה צריך לעשות היכר כגון שיקוץ כולם מצד אחד (תקל&quot;ז) אבל כשצריך למועד מותר לפיכך מותר לקוץ עצים ממחובר ולעקור כשות שראוי להטיל בשכר ולעקור שומשמין לאכול הגרעיני' וכן כל מיני ירקות ופירות שרוצה לאכול במועד מותר לתלוש וכ&quot;ז דוקא מה שצריך למועד. ומ&quot;מ אין צריך לצמצם אלא עושה בהרוחה ואם יותיר יותיר ובלבד שלא יערים לומר לאחר שתלש אלו יאמר באלו אני רוצה כיון דאין אחד משובח מחבירו ומ&quot;מ אם הערים מותר (סימן תקל&quot;ג מ&quot;א ס&quot;ק ב') ואם ליקט פירות והותיר וירא שיתעפשו מותר לכבשם. אבל אסור ללקט תחלה כדי לכבוש ואפילו לא ימצא לאחר המועד דמלאכה גמורה לא התירו משום זה דאין זה דבר האבד. ואסור לקצות אילן אא&quot;כ צריך לבשל ולחמם הבית וכיוצא בו אבל לצורך נסורת שלו אסו' (שם) (א&quot;ר וכן הוא בגמ') ולענין ביקוע עצים נוהגין להכין הכל מעי&quot;ט אם לא במקום הפ&quot;מ אבל ביד מותר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
ומ&quot;מ אם יש לו גן אצל גן של נכרי וגדר אחד להם והנכרי לוקט פירות שלו בח&quot;המ ואם לא ילקט הישראל גם פירו' שלו יפסיד יכול גם הישראל ללקט את שלו דהוי דבר האבד ואם ירא שיתעפשו מותר לכבשם כיון דהוא דבר האבד ולא עוד אלא שאם אין לו כלים במה לכבוש מותר לעשות חביות וכל צרכיו בלא שינוי אם אי אפשר בענין אחר ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד (סי' תקל&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אסור לקצור שדהו בח&quot;המ אם אינו נפסד אם יעמוד לאחר המועד ואם אין לו מה יאכל אפילו מוצא בשוק לקנות אין מצריכין אותו ליקח מן השוק אלא קוצר ומעמר וזורה ובורר כדרכו ובלבד שלא ידוש כדרכו אלא בשינוי &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; והנ&quot;מ שאין צריך אלא לו לבדו אבל אם הוא צריך לדוש לצורך רבים דש כדרכו (שם) ומותר לחלוב הבהמות אפילו שלא לצורך המועד אע&quot;ג דהוי מלאכה גמור' כמו דש דהוי כדבר האבד שמכחיש הבהמה (תקל&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
וכן מותר לטחון ולרקד ולעשות שכר לצורך המועד אפילו כיון מלאכתו דבצורך אכילה מותר לכוין מלאכתו במועד ואפילו יש לו לחם מותר לטחון לאפות פת חמה דפת חמה עדיף וה&quot;ה בשכר אם החדש עדיף ובלבד שלא יהיה ערמה בדבר לעשות יותר בכונה ואם הערים מותר לאכלו אבל אסור לטחון אם יש לו קמח דאין שבח בקמח שנטחן היום או מימים רבים (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
נ&quot;ל דאפילו אם יש לו פת נקיה מותר לאפות פת קיבר אע&quot;ג דביו&quot;ט אסור בח&quot;המ מותר ובלבד שצריך עכ&quot;פ גם כן קצת במועד ועושה בהרוחה ואם יותיר יותיר ובשעת הדחק כגון שלא יוכל לאפות תיכף לאחר המועד יש לסמוך להתיר לאפות על ידי שצריך קצת להערים ולעשות בכוונה יותר כיון שהערמה זו אינו ניכר כ&quot;כ &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; וכ&quot;ש כשעושה פת אחד או לעקוך אחד גדול שאין בו אלא טורח א' דנ&quot;ל דמותר לכ&quot;ע:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אם אינו צריך לקצור או שאר מלאכות רק מעט לצורך המועד ואינו מוצא מי שיקצור או יטחון לו מעט מות' לקצור ולטחון הרבה דכ&quot;ז הוא לצורך אותו מועט שצריך (ריטב&quot;א בשם רבו שקבל מרמב&quot;ם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קח|קט|קי|הגוזז}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קט הגוזז&lt;/center&gt; =

==כלל קט'== 

הגוזז (סימן תקל&quot;א): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
אסור לגזוז צאנו בח&quot;המ:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אסור לגלח במועד אע&quot;ג דהוא צורך יו&quot;ט מ&quot;מ אסרו חכמים כדי שיגלח מעיו&quot;ט ולא יכנס למועד כשהוא מנוול ולכן אפילו אם גילח מעיו&quot;ט אסור לגלח דמי יודע אם גילח ומזה הטעם אפי' אם היה אנוס או שהיה חולה ונתרפ' ואפי' לא היה לו אומן מערב יו&quot;ט מ&quot;מ אסור לגלח משום דלא מוכחא מילתא:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
וכן אסור ליטול הצפרנים ואם נטלן מע&quot;יט מותר ליטלן בח&quot;המ דהא יש מתירין לעולם וכן לצורך טבילה נוטלן כדרכו בחול:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
מי שיש לו שחין בראשו מותר לגלח השער אפילו בתער (א&quot;ר) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
היוצא מבית האסורים כגון שהיה חבוש אצל נכרים או ישראל מותר לגלח דכיון שהוא בצער לא גילח וכן הבא מעבר לים דמפורסם הדבר. ודוקא כשלא היה בישוב בעיו&quot;ט דאל&quot;כ היה לו לגלח עיו&quot;ט כל אלו אפילו היה שהוא בעיו&quot;ט לגלח רק שלא היה לו פנאי ביום לגלח מותרין ומ&quot;מ לא יגלחו אלא בצנע' (צ&quot;ע דבכולם כ' הטור והש&quot;ע ולא היה לו פנאי משמע אף שהיה עדיין יום גדול ובבא ממדינת הים כ' ולא היה שהות ביום וכ&quot;כ הב&quot;י בשם רי&quot;ו והלבוש העתיק ולא היה לו שהות וצ&quot;ע):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
מותר לגלח לקטן במועד דכיון דאין עליו מצוה לגלח מעיו&quot;ט ל&quot;ג עליו ומ&quot;מ אם נראה כגדול לא יגלח בפרהסיא:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אבל שחל שביעי שלו בשבת ערב הרגל מותר לגלח במועד שהרי לא היה יכול לגלח בע&quot;ש שעדיין היה תוך ז':&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
כל אדם מותר ליטול שפה אפי' בפרהסיא וכן מותר לחוף ולסרוק הראש במועד אעפ&quot;י שמשיר השער ואין בזה משום גילוח:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קט|קי|קיא|המלבן והמנפץ והצובע והטוה כו' והאורג כו' הקושר והמתיר כו' הצד השוחטו כו':}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קי המלבן והמנפץ והצובע והטוה כו' והאורג כו' הקושר והמתיר כו' הצד השוחטו כו':&lt;/center&gt; =

==כלל קי'== 

המלבן והמנפץ והצובע והטוה כו' והאורג כו' הקושר והמתיר כו' הצד השוחטו כו': &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
אין מכבסין במועד כדי שיכבס מעיו&quot;ט ולא יכנס למועד כשהוא מנוול אבל הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורים או שביה ולא היה לו שהות לכבס מעיו&quot;ט מותר וכן אשה שצריכה ללבוש לבני' ולא היתה יכולה לכבס מעיו&quot;ט כגון שפרסה נדה ביו&quot;ט ומי שאין לו אלא חלוק א' ומיהו לא יכבסו אלא חלוק א' ואם אינו מכבס ע&quot;ג הנהר אזי יכבס בצנעה ואם מכבס בנהר מותר אע&quot;ג דהוי פרהסיא כיון שמתכבס שם יפה (תקל&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
בגדי קטנים שמלפפין בהם מותר לכבס אפילו הרבה כיון שמשתינין תמיד וצריך להם הרבה (שם) ומטפח' הידים וכן פאציילע של חוטם כיון שמתלכלכי' תמיד מדינא מותר לכבסן אפי' יש לו הרבה אך כיון שמנהגנו שאין מחליפין המטפחת רק מע&quot;ש לע&quot;ש אסור לכבסן:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
כלי פשתן מדינא מותר לכבס דאין לנו הכיבוס כמו שהיו מכבסין בזמן הגמ' אך נהגו בו איסור ואסור להתיר מזה נתפשט שנותנין לנכרי לכבס כתונת א' אם מכבס חוץ לבית אע&quot;ג דכל מה שאסור אסור גם ע&quot;י נכרי מ&quot;מ בזה מקילין (א&quot;ר בשם פרישה) (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
מותר למעך בגדי פשתן בידים אחר הכיבוס כדי ללבנן ולרככן אם הוא לצורך המועד וכן מותר להחליקן בכלי כדרכן אבל אסור. לעשות קמטים שקורין פאלטן או פאלבן דזה מעשה אומן (תקמ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
המנפץ הצובע מה שאסור בי&quot;ט אסור במועד (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
הטווה אסור בח&quot;המ אעפ&quot;כ מותר לטוות לו ציצית לבגדו ואפילו בלא שינוי אבל לא יטוה בגלגל שקורין שפין ראד אלא בידיו או על יריכו (תקמ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
הצריך לתפור לצורך המועד כמבואר לקמן ואין לו חוטים במה לתפור צ&quot;ע אם מותר לטוות חוטים לתפור בו &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
כל צרכי אריגה הכל אסור ואפילו לארוג רשתות לצוד בהם אסור דאין זה בכלל מכשירי א&quot;נ שאינו מכשיר המאכל כמו תנור וסכין אבל זה לא הוי אפי' מכשירין וכיון שהוא מלאכת אומן אסור אבל מותר לארוג מצודה מערבות וכיוצא בו לצורך המועד שאין זה אלא מעשה הדיוט (תקמ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
לגדל הפתילות נכון להכין מעי&quot;ט ומ&quot;מ בדיעבד מותר לגדל מצמר גפן דהוי מעשה הדיוט (עיין בא&quot;ר סס&quot;י תק&quot;מ) ונ&quot;ל דלכ&quot;ע אסור לעשות נרות של חלב ופשיטא של שעוה דאיכא גם כן מירוח וכדומה שנוהגין היתר לצורך מועד:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
מטה שמסרגין אותה בחבלים אם היה בה חבלים רק שנתרפו מותר לכ&quot;ע למתוח אותן. ולשום בו לכתחלה חבלים לסרג אותו יש אוסרין (עיין ב&quot;י וא&quot;ר) ולכ&quot;ע אסור לגדל לכתחלה חבלים לסרוג בו אף על פי שהוא צורך המועד (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
הקושר והמתיר לא נזכר מה דינו ונ&quot;ל דמה שאינו לצורך המועד אסור לכולי עלמא:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
התופר אסור במועד ומי שצריך בגד למועד מותר לתפור אותו מעשה הדיוט דהיינו שיעשה תפירות רחבות ותפירה א' למעלה ואחת למטה כשיני הכלב אבל מה שישנה לאחוז המחט בענין אחר ממה שדרכו לא מהני. ונ&quot;ל שאם אין לו מי שיעשה לו בגד לצורך המועד בענין זה מותר ליתן שכר לפועל שאין לו כ&quot;א לחם כדי שיהיה לו צרכי יו&quot;ט בריוח לכ&quot;ע (שם) (ועיין לעיל בנ&quot;א כלל ק&quot;ז סי' ד'):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אסור לתקן מלבושיו ומנעליו הקרועים אע&quot;פ שיתקרעו יותר דלא מקרי דבר האבד בשביל מעט תוס' קלקול אבל אם יתקרעו לגמרי יש מתירין (ט&quot;ז) ומיהו ע&quot;י שינוי מותר לתקן אפילו לא יתקרעו לגמרי כמו סימן הקודם (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
צידה אסור שלא לצורך המועד ולצורך המועד מותר ומ&quot;מ מותר לצוד כל מה שיכול וכן מותר למלוח על ידי הערמה דתמיד יאמר אולי יזדמן לי דג יותר משובח מזה אע&quot;ג דבמליחה לא שייך זה שהרי כבר יש לפניו גם היותר טוב מ&quot;מ כיון דמליחת אוכלין גם בשבת אין בו מלאכה מדאורייתא כדאיתא בהל' שבת במלאכת מעבד התירו בחה&quot;מ ומותר לצוד בפרהסיא שניכר לכל שעושה לצורך המועד ודוקא שאין אומנתו בכך אבל היה צייד לרבים עושה בצנעה כדלעיל כלל ק&quot;ו סימן ז' תקל&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
לשחוט ולהפשיט מותר לצורך המועד:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
למלוח העור ולעבדו אסור שאין זה צורך המועד וכן אסור למלוח אוכלין לכבוש אם לא על ידי הערמה כמבואר בסימן י&quot;ד וכן מותר לקנות פירות וירקות וכיוצא בו שלא יהיה בנמצא לקנות אחר המועד וכיון שמותר לקנותם ואז אם לא ימלחם או יכבשם יפסידו מותר גם למלחן ולכבשן כיון דמקח וממכר וגם המליחה אינו מלאכה גמורה התירו (תקל&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
דין ממחק בעור ובשאר דברים אסור במועד (עיין בהל' שבת) ומ&quot;מ כל רפואה מותר במועד ונ&quot;ל דה&quot;ה למרח רטיה וכן כל עשיית רפואות אפילו דברים שהם מלאכה גמורה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; (תקל&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
המחתך למדה אסור כמבואר במלאכת מחתך אם לא לצורך המועד אז מותר כן נ&quot;ל:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קי|קיא|קיב|הכותב}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קיא הכותב&lt;/center&gt; =

==כלל קיא'== 

הכותב (סימן תקמ&quot;ה): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
אסור לכתוב בחוה&quot;מ ואפי' להגיה אות בספר אסור. ודוקא בכתב שכותבין בו סת&quot;מ דהוה מעשה אומן ואפילו הוא צורך רבים אם אינו צריך להם במועד אבל אם אין להם ספר אחר לקרות בו בצבור מותר דהוי דבר האבד שהרי זה מצוה עוברת. משא&quot;כ בנין בהכנ&quot;ס בכלל ק&quot;ו ואפי' לכתוב לכתחילה על ידי סופרים הרבה או להשלים כשאין להם ספר אחר מותר:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו אפילו להניחן לאחר המועד ואם אין לסופר מה יאכל מותר לכתוב ולמכור לאחרים עד שיהיה לו הוצאותיו בריוח לשמחת י&quot;ט. ולהניחן במועד במקום שמניחין תפילין מותר בכל ענין ואינו אסור אלא הכתיבה דהוי מעשה אומן אבל העשייה מותר לעולם:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
מותר לכתוב חשבנותיו ויציאותיו וכתבים שכותבים כשמלוים על משכנות דכ&quot;ז הוא דבר האבד דאם לא יכתוב ישכחם ואם אינו דבר האבד אסור אא&quot;כ הוא לצורך המועד דאז שרי לכתוב בכתב שלנו דהוי מעשה הדיוט:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אגרת שלום מאדם לחבירו יש אוסרין ונהגו להקל כיון דכתב שלנו הוא מעשה הדיוט. ונוהגין לשנות קצת לכתוב שורה עליונה עקומה דאף על גב דכה&quot;ג לא מקרי שינוי ולכן כל דבר שאסור לכתוב לא מהני זה מ&quot;מ בזה כיון דבלא&quot;ה יש מתירין נוהגין להקל:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אין כותבין שט&quot;ח במועד אם לא נתן לו עדיין המעות אבל כשנתן לו כבר המעות דיש לחוש שמא ימותו העדים ויבא להפסד וכן אם אינו מאמינו מלוה ללוה והלוה צריך למעות בחוה&quot;מ אפילו שאינו לצורך המועד מותר אבל כשלוה לצורך אחר המועד אסור. ואם לא ימצא אחר המועד מעות ללות מותר לכתוב דהוי דבר האבד או שאין לו לסופר מה לאכול ה&quot;ז כותב. ומותר לכתוב שטר מכירה כשמוכר במועד לצורך המועד אבל כשמכר קודם למועד אסור לכתוב במועד דאף שיחזרו בהן ליכא פסידא דיכול לקנות במקום אחר ואסור לכתוב שטרי אריסות וקבלנות שקיבל קודם המועד:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
מי ששלחו לשאול ממנו שאלה ואין השליח רוצה להתעכב עד אחר המועד מותר לכתבה ולהעתיקה אם לא ימצא לאחר המועד וה&quot;ה אם למד בעצמו דבר חידוש מותר לכתוב שלא ישכח וכן אם שמע דבר חידוש או ראה ספר מחודש ולא ימצא לאחר המועד מותר. ובלבד שלא יכתוב שום אות בכתיבת סת&quot;מ רק דוקא בכתיבה שלנו כתב משיט&quot;א שקורין גימאסאכץ (ט&quot;ז שם) אבל אם כבר כתובים אצלו רק שאינם מסודרי' אצלו נ&quot;ל דאסו' לסדרם דהיינו לחזור ולכתבם אבל מותר לסדרם ובלבד שלא יחברם ולא יתפרם יחד (עיין בא&quot;ר וצ&quot;ע):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
כל דבר שמותר לכתוב מותר בלא שינוי ולעשות הקולמוס ודיו ואסור לתקן קונטרסים לכתוב עליו אחר המועד (מגן אברהם שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
נ&quot;ל דאם שלח שלוחו ליריד מותר למשולח לכתוב לו אגרת בענין סחורתו לכ&quot;ע כמו בסימן ג' דכ&quot;ז הוי דבר אבד:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קיא|קיב|קיג|דין מקח וממכר}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קיב דין מקח וממכר&lt;/center&gt; =

==כלל קיב'== 

דין מקח וממכר (סימנים תקל&quot;ט): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כל סחורה אסורה אפי' כל שהוא מפני הטורח בין לקנות בין למכור מיהו אם נזדמן לו ריוח מרובה במועד יכול למכור ולקנות בצנעה ויוציא לשמחת יו&quot;ט יותר ממה שהיה דעתו להוציא:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אם יש לו סחורה שאם לא ימכרנה עתה יפסיד מהקרן מותר למכרה ונ&quot;ל דאפי' אם מסתפק שמא יבא לידי הפסד מן הקרן מותר (עיין לעיל כלל ק&quot;ו סי' ה'). ובמקח וממכר לכ&quot;ע מותר וכ&quot;כ תו' בהדי' (ד' י' ע&quot;ב ד&quot;ה ובדבר האבד) אבל אם לא יפסיד מהקרן אף שלא ירויח ג&quot;כ אסור דעבורי רווחא לא. מקרי פסידא אם לא שהוא ריוח מרובה כדלעיל סי' א' ומ&quot;מ מי שדחוק במעות ועי&quot;ז מקמץ להוציא לשמחת יו&quot;ט ואלו היה לו מעות בריוח היה מוציא יותר מותר למכור כדי שיוציא יותר לשמחת יו&quot;ט ואפי' בענין זה אינו מותר רק שתהי' החנות סגורה ופתוחה במקצת כשבא הקונה ליקח אבל בלא&quot;ה אף זה אסור:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
אם בא יריד בחוה&quot;מ או אפילו יומא דשוקא שאינו שכיח כלל כגון אסיפת הוועד שקורין (סיימיקש) ואפשר דה&quot;ה כשחל השבוע שלפני פסחם בחוה&quot;מ וידוע דאז הם קונים הרבה חשיב כיומא דשוקא דלא שכיח וצ&quot;ע. וכן כשבאו ספינות וסוחרים שאינם שכיחים תמיד או כשמבקשים ללכת ומוכרים בזול או קונים ביוקר מותר לקנות ולמכור כדרכו וחשבינן הפסד ריוח כהפסד קרן אבל יום השוק הקבוע בכל שבוע אסור:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
וכן מי שצריך לקנות יין בעת הבציר לצורך שתיית כל השנה ואם לא יקנה עתה לא ימצא כ&quot;כ בזול מותר לקנות ולתקן החביות דאם לא יהיו החביות מתוקנות יפסיד היין ולכן מותר אע&quot;ג דתיקון החביות הוי מלאכה גמורה ומלאכה גמורה אסור משום עבורי רווחא אלא דכיון דמותר לקנות מותר ג&quot;כ לתקן ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד אבל להרויח אסור לקנות אם לא שלא ימצא כלל לאחר המועד להרויח בו אבל כשימצא רק שיהיה יותר ביוקר ולא יכול להרויח בו כ&quot;כ נ&quot;ל דאסו' (ובזה מדוקדק לשון רמ&quot;א בהג&quot;ה וע&quot;ש בב&quot;י ועיין בכללים סי' ו' &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אין לוקחים בתים עבדים בהמה ואבנים אלא לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל או לצורך השכיר או הסרסור שמוליך הדברים הנקנים שאין לו מה יאכל:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
ודוקא אלו שיש פרסום בקנייתן לכן אסורים מדינא אבל שאר כלים כשלא ימצא לקנות לאחר המועד מותר אבל אם יכול לקנותן לאחר המועד מדינא אין נכון לקנותם מ&quot;מ נהגו לקנותם בצנעה ואין למחות בידם שיש להם על מי שיסמכו (עיין סוף סימן תקל&quot;ט במגן אברהם (מגן אברהם ס&quot;ק ט&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
מוכרי פירות או ירק וכל דבר שאינו מתקיים מוכרין כדרכן בפרהסיא שהכל יודעין שהוא לצורך המועד ומוכרי תבלין אע&quot;פ שהוא דבר המתקיים לא בעי צנעה דהכל יודעין שהוא לצורך המועד וכיון דמותר לפתוח החנות לצורך ישראל כשבא נכרי לקנות ג&quot;כ מותר למכור לו:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
מן הנכרי מותר לקנות הכל (מגן אברהם ס&quot;ק ט&quot;ו) וכן נכרי שפרע לישראל בסחורה וכיוצא בו מותר לקבל ממנו ופשיטא דמותר לתבוע אותו בדין ועכשיו כיון שאנו רואין החובות מתקלקלים נוהגין לתבוע אף לישראל בדין במועד דחשבינן לדבר האבד:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
בימי הפסח שנמצא דגים על שפת המים אסור לאספם כדי ליבשם או למלחם אא&quot;כ יהיו ראוים לאכול מהם במועד (ועיין לעיל במלאכת צידה):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
להלוות לנכרי ברבית לאותם שרגילים ללות ממנו מותר דהוי דבר האבד שאם לא ילוה ירגיל עצמו ללות אצל אחר ואם אינו רגיל צריך ליקח הרבית של שבוע הראשון ויוציאנו בשמחת יו&quot;ט. ונ&quot;ל דה&quot;ה דמותר למכור סחורה לאותן שרגילים ליקח אצלו אבל לאותן שאינן רגילים לא מהני מה שיוציא הריוח ליו&quot;ט כדלעיל &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; ומותר ליקח ערבות במועד על הלואה שיעשה אחר המועד:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
חילוף מטבעות אסור:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קיב|קיג|קיד|דין בנין וסתירה}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קיג דין בנין וסתירה&lt;/center&gt; =

==כלל קיג'== 

דין בנין וסתירה (סימן תק&quot;מ): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
בנין אפילו כ&quot;ש אסור ומ&quot;מ מותר ליטול גבשושית שבבית וכן מותר לתקן סדקים שבגג ובלבד שלא יתקן בכלי אומנות רק בידיו:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ציר הדלת והמנעול וכיוצא בו שהוא דבר האבד שאם ישאר ביתו פתוח יגנבו מותר לתקן כדרכו בלא שינוי ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד וכן כותל חצר הסמוך לר&quot;ה שנפל בונהו כדרכו ואם היה נוטה ליפול סותרו מפני הסכנה ובונהו כדרכו דאל&quot;כ ממנע ולא סתיר ולכן במקום שאין סכנה אסור לסתור לבנותו אפי' איכא חשש גנבי. וכותל חצר שבינו לחבירו בונה מעש' הדיוט:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
מותר לבנות אבוס לבהמה ואצטבא לישב או לישן עליה ובלבד שיעש' מעשה הדיוט ולא מעשה אומן דאע&quot;ג דהוא לצורך מועד כיון שאינו צורך או&quot;נ אסור מעשה אומן:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
תנור וכיריים וכן קדרות ואלפסין שאפשר לאפות בו במועד מותר לעשות כדרכו דהוי צורך או&quot;נ ואם לאו אסור וכן מותר לחדד הסכין ואם נשבר במועד מותר לעשות אחרת בלא שינוי דכ&quot;ז הוי לצורך או&quot;נ ואפילו אם אפשר להשאיל מחבירו:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אם הזמן הוא קור מותר להעמיד תנור בית החורף להסיק הבית ונ&quot;ל דה&quot;ה אם נשבר החלון בענין שאם לא יסתם אותו ישב בקור מותר לתקנו:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
מנקרים את הרחיים:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קיג|קיד|קטו|דין הוצאה בחה&quot;מ ודברים שאסור משום טורח}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קיד דין הוצאה בחה&quot;מ ודברים שאסור משום טורח&lt;/center&gt; =

==כלל קיד'== 

דין הוצאה בחה&quot;מ ודברים שאסור משום טורח (סימנים תקל&quot;ה): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
אע&quot;ג דהוצאה מותר אפי' ביו&quot;ט מ&quot;מ אפילו בחה&quot;מ אסרו דברים שיש בו טורח גדול ואפי' במקום דמותר להוציא אפילו בשבת ולכן אין מפנין מחצר לחצר דרך רה&quot;ר אפילו מכעורה לנאה אבל אם יש פתח בין ב' החצרות מותר לפנות אבל מבית לבית באותו חצר מותר וכן אפי' דרך מבוי מבית לבית הסמוך לו יש מתירין ואם מתירא מחמת גנבים ושאר פסידא הכל מותר ואפי' מעיר לעיר בדבר האבד מותר אבל בדבר שאינו אבד אסור להסיע אפי' ממונו (סי' תקל&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אם הוא דר בחצר אחר מותר לפנות לחצר שלו אפי' מנאה לכעורה ששמחה לאדם לדור בשלו. ודוקא לחצר שלו אבל משום שאר הנאה כגון שהיה דר עם חבירו בשכינות ורוצה לדור בבית מיוחד אע&quot;פ שנוח לאדם מ&quot;מ אסור ומ&quot;מ אם היה דר בין הנכרים או ענין אחר הנדמה לזה יש להתיר על פי ראות עיני המורה (תקל&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
שולה פשתנו מן המשרה וכל כיוצא בזה מדבר האבד ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד. ומותר להכניס פירות מפני הגנבים אם אינם במקום המשתמר. מיהו יעשה בצנעה כגון שיכניס בליל' ואם הוא דבר שיש בו פרסום בלילה יותר מביום כגון שצריך להכניסו באבוקות ובקולות יכניסם ביום ואם א&quot;א לעשותן כי אם בפרהסיא הכל שרי בדבר האבד (סי' תקל&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
מי שיש לו סחורה שאם לא יהפכנה ממטה למעלה תתקלקל מותר להפכה בחה&quot;מ. היו לו פירות שטוחין בשדה לייבש וירא מהמטר מותר לחפותם בקש אפילו חיפוי עב (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
הזבל שבחצר אסור להוציא אלא יסלקנו לצדדים. ואם נתרבה עד שנעשה החצר כרפת מותר להוציא לאשפה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
מביאין מבית האומן כלים שהם לצורך המועד אבל מה שאינו לצורך המועד אסור שיחשדוהו שנתן לתקנו במועד ואפילו מאומן נכרי אסור. ואם אין לאומן מה יאכל וצריך ליתן שכרו אם אינו מאמינו מניחן בבית הסמוך לו ואם חושש שמא יגנבו מפנן לחצר אחרת אבל לא יביאם לביתו אלא בצנעה (סי' תקל&quot;ד):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קיד|קטו|קטז|דין מלאכה ע&quot;י נכרי ודין לשכור פועלים}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קטו דין מלאכה ע&quot;י נכרי ודין לשכור פועלים&lt;/center&gt; =

==כלל קטו'== 

דין מלאכה ע&quot;י נכרי ודין לשכור פועלים (סימנים תקמ&quot;ג): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כל דבר שאסור לעשותו אסור לומר לנכרי לעשותו אבל מותר ליתן לנכרי מלאכה בקבלנות או בשכיר יום שיעשנה אחר המועד ובלבד שלא ימנה וישקול וימדוד כדרך שעושה בחול ואף אם יעשה הנכרי אחר כך המלאכה במועד אין צריך למחות לו הואיל והתנה עמו בהדיא שיעשנה אחר המועד ומותר ליתן בגדים לכובס נכרי ובלבד שלא ימנה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ודוקא מלאכת תלוש אבל מלאכת מחובר אפילו אם הנכרי קבל המלאכה מערב יו&quot;ט אסור להניחו לעשותה במועד אפילו חוץ לתחום דחיישינן שמא יבואו יהודים ממקום אחר. אבל נכרי שהיה אריסו ונוטל חלק מהתבואה כאריס מותר לעשות בשדה ואפילו אם יש לישראל עבדים נכרים והם אוכלים אצלו ומסייעין לאריס זה שרי כיון שאין הישראל נותן להם שכר על כך. ומלאכת תלוש שנתן לנכרי מערב יו&quot;ט אין צריך למחות אם הוא בביתו של נכרי (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
לצורך מצוה הצריך בחול המועד מותר לומר לנכרי לעשותו במועד (עיין מ&quot;א ריש סימן תקמ&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
מותר לשכור פועלים ואפילו יהודים שיעשו מלאכתו אחר המועד (שם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קיה|קטז|קיז|דין צרכי בהמה}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קטז דין צרכי בהמה&lt;/center&gt; =

==כלל קטז'== 

דין צרכי בהמה (סימנים תקל&quot;ו): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
הצריך לרכוב במועד אפילו לטייל ולא יוכל לילך ברגליו יכול לעשות כל צרכי הרכיבה וליטול צפרני הסוס ולשום ברזל ברגליו ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד אבל מארץ ישראל לחוץ לארץ אסור לתקן צרכי רכיבה אם אינו לצורך כלל אף על פי שמותר לרכוב אפילו מעיר לעיר אבל אסור לתקן צרכי רכיבה ומותר לסרוק הסוס במגרדת של ברזל וכיוצא בו ליפותו ומקיזין לו דם וכל רפואה אפילו יש בה מלאכה אבל אין מרביעין בהמה במועד מפני שאינו צורך המועד ולא דבר האבד:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אין מושיבין תרנגולים על הביצים לגדל אפרוחים ואם השיבם קודם המועד וברחו מעליהם יכול להחזירם אם הוא בתוך ג' ימים לבריחה דאז מהני החזרה וגם אין טורח כ&quot;כ להחזירם אבל אחר ג' ימים אסור אפילו יפסידו הביצים דיש טורח גדול בחורה וגם לא מהני עוד החזרה. ודוקא אותה תרנגולת מותר אבל להושיב אחרת אפילו מתה ראשונה לעולם אסור (סי' תקל&quot;ו):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קיו|קיז|קיח|דין אירוסין ונשואין בחה&quot;מ}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קיז דין אירוסין ונשואין בחה&quot;מ&lt;/center&gt; =

==כלל קיז'== 

דין אירוסין ונשואין בחה&quot;מ (סימנים תקמ&quot;ו): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
אין נושאים נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות אפילו בלא סעודה אסור שנאמר ושמחת בחגך ולא באשתך דאין מערבין שמחה בשמחה אבל מותר לארס דהיינו אפילו לקדש ובלבד שלא יעשה סעודה בבית ארוסתו אבל שלא בבית ארוסתו מותר לעשות ריקודין ומחולות עם מריעיו וכן אפילו בבית ארוסתו שלא בשעת אירוסין מותר. וכתיבת תנאים שלנו א&quot;ר מתיר לעשות סעודה דלא כט&quot;ז. ומותר להחזיר גרושתו מהנשואין דאין שמחה כ&quot;כ. ומדינא מותר לישא ערב הרגל אפילו סמוך לחשיכה ובלבד שלא יעשה הסעודה בלילה ראשונה דעיקר השמחה הוא חד יומא ומתחיל ביום וגומר בלילה אבל למחר מותר לעשות סעודה. אך במדינתינו אין נוהגין כלל לישא ערב הרגל אם לא בשעת הדחק (א&quot;ר) ומותר לעשות סעודת מילה ופדה&quot;ב ברגל דלא חשיבא שמחה כ&quot;כ:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אע&quot;ג דאין מערבין שמחה בשמחה דוקא באדם א' אבל מותר לב' בני אדם לפיכך מותר לעשות חופת יתום ויתומה או עני עם שמחת נישואי בניו ביום א' אך לא ב' אחיות (ט&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
כל דין אבלות בחוה&quot;מ מבואר בחכמת אדם כלל קס&quot;ט ק&quot;ע קע&quot;ח:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קיז|קיח|קיט|דין ר&quot;ח וקידוש לבנה ודין הלל והפטורת:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קיח דין ר&quot;ח וקידוש לבנה ודין הלל והפטורת:&lt;/center&gt; =

==כלל קיח'== 

דין ר&quot;ח וקידוש לבנה ודין הלל והפטורת: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
ר&quot;ח מותר בעשיית מלאכה ונשים נוהגות שלא לעשות מלאכה ומנהג הגון הוא ולכן אין להקל להם (תי&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ר&quot;ח אסור בתענית להרמב&quot;ם מה&quot;ת דאיקרי מועד ולשאר פוסקים מדרבנן ולכ&quot;ע אף שאינו אוכל פת אלא פירות וכיוצא בו יצא (ואם קיבל עליו להתענות כך וכך ימים ופגע בו ר&quot;ח עיין בש&quot;ע סי' תי&quot;ח) והמתענה תענית חלום בר&quot;ח ניסן או בר&quot;ח אב אין צריך למיתב תענית לתעניתו כיון די&quot;א דמצוה להתענות בהם שהם תענית צדיקים. ומצוה להרבות בסעודת ר&quot;ח ואם חל בשבת יעשה תבשיל א' יותר משאר שבתות (א&quot;ר בשם שכ&quot;ג) מזכירין יעלה ויבוא בבה&quot;מז ואם לא הזכיר אם סיים ברכת בונה ולא התחיל עדיין הטוב והמטיב אעפ&quot;י שאמר כבר בא&quot;י מסיים אמ&quot;ה אשר נתן ר&quot;ח לזכרון לעמו ישראל ואם כבר אמר הטוב אין צריך לחזור כיון דאין חוב לאכול פת דוקא:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
היה אוכל בערב ר&quot;ח ולאחר שהתחיל לאכול התפללו הצבור מעריב אזלינן בתר התחלת הסעודה ואינו מזכיר של ר&quot;ח דדומה למש&quot;כ (בסימן רס&quot;ג סעיף ט&quot;ז ובמגן אברהם שם) אבל אם התחיל אחר שהתפללו הצבור אעפ&quot;י שהוא לא התפלל ערבית מזכיר של ר&quot;ח דהיחיד נגרר אחד הצבור (כדאיתא בסי' רס&quot;ג ובסי' תקנ&quot;א סעיף ט' ובמגן אברהם שם ס&quot;ק כ&quot;ו יש ט&quot;ס וצ&quot;ל בטור סי' קי&quot;ז וכ&quot;ה להדיא בסי' תי&quot;ט במגן אברהם בסימן רצ&quot;א ובא&quot;ע ס&quot;ס קכ&quot;ג אך צ&quot;ע שהרי כתב המגן אברהם בסימן ל' ס&quot;ק ז' דבמלתא דרבנן אינו נגרר אחר הצבור) ואם לא התפלל מנחה עדיין אינו מזכיר כיון שעתיד להתפלל מנחה של חול (תי&quot;ט במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
חל ר&quot;ח בא' בשבת אם לא אכל גם בלילה מזכיר רק של שבת ולא של ר&quot;ח דאזלינן בתר התחלת הסעודה ואם אכל גם בלילה כיון דצריך להזכיר של ר&quot;ח ואם יזכור גם של שבת הוי תרתי דסתרי ולכן מזכיר רק של ר&quot;ח אבל כשחל חנוכה ביום א' אפילו אכל גם בלילה מזכיר של שבת או של ר&quot;ח דאין חיוב הזכרת של חנוכה כחיוב של ר&quot;ח (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
היה אוכל בר&quot;ח מבע&quot;י וכבר התפלל מעריב במוצאי ר&quot;ח אינו מזכיר של ר&quot;ח וה&quot;ה בשבת דהוי כתרתי דסתרי ואם הוא לא התפלל אע&quot;פ שהצבור התפללו מזכיר של ראש חודש. ודוקא שהתחיל לאכול קודם שהתחילו הצבור להתפלל מעריב אבל אם התחיל לאכול אחר שהתפללו הצבור מעריב אם כבר התפלל מנחה אינו מזכיר של ר&quot;ח דנגרר אחר הצבור והוי כהתחיל בחול אבל אם לא התפלל עדיין מנחה כיון שצריך להזכיר של ראש חודש במנחה מזכיר ג&quot;כ בברכת המזון (שם במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
ר&quot;ח שחל בשבת והזכיר של שבת ולא אמר יעלה ויבוא אם נזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב אומר כדין ר&quot;ח כמבואר לעיל סימן ב' ואם כבר פתח הטוב והמטיב אינו חוזר ואם שכח גם רצה ונזכר קודם שהתחיל הטוב אומר בא&quot;י אמ&quot;ה שנתן שבתות למנוחה ור&quot;ת לזכרון בא&quot;י מקדש השבת וישראל ור&quot;ח (וע&quot;ל בדין ברכת המזון כלל מ&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
ר&quot;ח אסור בהספד וא&quot;א צ&quot;ה וקדיש וה&quot;ה בכל יום שא&quot;א תחנון ואפילו לחכם בפניו וכ&quot;ש בזמנינו שאין לנו ת&quot;ח ששואלין אותו דבר הלכה בכ&quot;מ ואומרה (כ&quot;כ המגן אברהם ס&quot;ס תקמ&quot;ז ומש&quot;כ א&quot;ר דמצינו דגם בזמה&quot;ז לענין מסים בי&quot;ד סי' רמ&quot;ג ובח&quot;מ ס&quot;סי תר&quot;ב בסמ&quot;ע נ&quot;ל דל&quot;ד דהתם תליא במי שתורתו אומנתו וא&quot;צ לזה ת&quot;ח דוק שם בפוסקים אבל היכא דבעינן ת&quot;ח אין לנו בזמן הזה וכ&quot;ש לדעת רמב&quot;ם דר&quot;ח אקרי מועד מה&quot;ת ולכן אין להקל ואף לפי מה שכתב הלבוש דדורשין עליו היינו לומר ד&quot;ת אבל לא כמו בזמנינו שאומרים עליו קינות והספדים נ&quot;ל דאסור בכל יום שאסור בהספד וכמש&quot;כ הט&quot;ז סימן ת&quot;כ וכן נראה ממעשה שכתב הט&quot;ז דע&quot;כ לא היו מסופקים אלא בצ&quot;ה אבל בהספד לכ&quot;ע אסור. ובאמת הדבר תמוה מאד דצ&quot;ה דאינו אלא תחנה אסור והספדים וקינות יהיה מותר):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
דין הזכרת יעלה ויבוא בי&quot;ח מבואר בדין תפלה כלל כ&quot;ד סי' כ&quot;א ובכלל כ&quot;ח:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
מ&quot;ע מדרבנן לקרות הלל בימים שנעשו נסים לישראל. ונהגו לקרוא גם בראש חודש אלא שהימים שחייבו חכמים הסימן בבט&quot;ח ואז גומרין ההלל דהיינו ב' ימים ראשונים של פסח ב' של שבועות ט' של סוכות ח' של חנוכה ובר&quot;ח ובשאר ימי פסח קורין הלל בדילוג ומ&quot;מ מברכין תחלה וסוף. ומ&quot;מ בימים שאין גומרין הלל יזהר היחיד לקרותו עם הצבור די&quot;א דיחיד אין מברך אע&quot;ג דלא קי&quot;ל הכי מ&quot;מ לכתחלה יזהר בזה. ולכן אם בא לבהכ&quot;נ סמוך להלל יקרא תחלה הלל עם הצבור ואח&quot;כ יתפלל ואם הוא באמצע פסוקי דזמרה יקרא הלל עם הצבור ולא יברך תחלה וסוף דברוך שאמר וישתבח נחשב לברכה גם על ההלל אבל בימים שגומרים הלל לא יעשה כן דלכ&quot;ע היחיד מברך על הלל. וכשקורא ביחיד אם יש שנים יאמר בפניהם הודו כו' והם יענו דכיון שאומר הודו משמע שאומר לאחרים. ואסור להפסיק בו ובימים שגומרים הלל דינו לענין הפסקה כמו בק&quot;ש בכלל כ' ואם הפסיק אפילו שהה לגמור את כולה א&quot;צ לחזור לראש. וצריך לקרותו כסדר ואם דילג פסוק א' צריך לחזור ולקרות מאותו פסוק ואילך כסדרו וצריך לקרות מעומד ואפי' לסמוך אסור דסמיכה אינה כעמידה חוץ מליל פסח שקורין מיושב:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
א&quot;א הלל בבית אבל בר&quot;ח וא&quot;צ ג&quot;כ לומר אח&quot;כ בביתו דאינו חוב כ&quot;כ אבל בחנוכה אומר כל אחד ואחד בביתו (סימן ק&quot;א במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אחר הלל אומר קדיש שלם ומוציאין ספר תורה וקורין בו ד' הכהן קורא וידבר צו ואמרת ולוי חוזר וקורא ואמרת וקורא את הכבש ועשירית וישראל קורא עולת תמיד עד ובראשי חדשיכם ורביעי קורא ובר&quot;ח עד סוף (סימן תכ&quot;ג בש&quot;ע) (והגר&quot;א בבאוריו סק&quot;ג הכריע שהכהן קורא כנ&quot;ל והלוי קורא את הכבש עד וביום השבת והשלישי קורא מעולת תמיד עד ובראשי חדשיכם ע&quot;ש):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אחר קה&quot;ת אומר קדיש ואשרי ובא לציון וחצי קדיש ומתפללין מוסף וחולצין התפילין קודם מוסף ובפמ&quot;ג א&quot;ח סימן כ&quot;ט ס&quot;ק ב' בט&quot;ז כתב שיש לחלוץ התפילין קודם יה&quot;ר שבובל&quot;ג שנשמור חקיך משום דבמערבא היו מברכין על חליצת תפילין לשמור חקיו ע&quot;ש. שיר של יום ר&quot;ח מזמיר ק&quot;ד ברכי נפשי:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
הרואה לבנה בחדושה מברך אשר במאמרו כו' ואין לקדש אלא כשהוא ודאי לילה שתהא זריחתה ע&quot;ג קרקע וראוי להנות מאורה. וצריך שלא יהיה מסך מבדיל בינו לבין הלבנה אא&quot;כ הוא דבר זך שהלבנה נראית ממנו שיוכל להכיר דברים הניכרים לאור הלבנה וה&quot;ה אם נתכסתה בעבים אינו מברך אבל אם נתכסה בעב דק וקלוש מברך ואם התחיל לברך שהיה סובר שיוכל לגמור הברכה קודם שתתכסה ונתכסתה באמצע הברכה גומר הברכה אבל אם משער שלא יוכל לגמור קודם שתתכסה לא יתחיל. ונ&quot;ל דמ&quot;מ בדיעבד יסיים הברכה ואם אפשר בקל לא יקדש תחת גג ואהל שאינו דרך כבוד אלא בחצר או בשדה כיוצאין לקראת מלך ובלבד שיהיה המקום נקי (ועיין בה' ברכות כלל ג' וסימן תכ&quot;ו) ותחלה יתפלל מעריב ואח&quot;כ קידוש לבנה דתדיר קודם ומ&quot;מ אם הימים מעוננים ואין עוד רק ב' או ג' ימים יכול לקדש קודם מעריב (וכ&quot;כ אמ&quot;ו בנ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
מצוה מן המובחר לקדש במוצאי שבת דאז הוא מבושם ומלובש בכלים נאים ואם יש לחוש דעי&quot;ז לא יוכל לקדש יקדש אף בחול ואם מו&quot;ש ליל י' בחדש אין ממתינים (וע' מ&quot;ש בכלל ס&quot;ח בדין שיהוי מצוה דס&quot;ח ס&quot;ל דלא משהינן כלל למצוה וכ&quot;כ כמ&quot;א רסי' כ&quot;ה וא&quot;כ אין להמתין כלל עד מו&quot;ש) ולא יקדש עד שיעברו לפחות ג' ימים מן המולד ויש ממתינים עד ז' ימים אם לא כשחל מו&quot;ש בתוך ז' דאז מקדשין במו&quot;ש ואין לקדש אלא עד חצי כ&quot;ט י&quot;ב תשצ&quot;ג מן המולד וחשבינן מע&quot;ל. וסומא מותר לקדש הלבנה כי ברכה זו נתקן על חידוש העולם ודומה ליוצר המאורות:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
אין לקדש קודם ט&quot;ב וכן כשהוא אבל אא&quot;כ כשלא ישלים אבילתו עד י' בחדש דאז יקדש בימי אבלו ואין לקדש כשהוא בתענית עד שיטעום מקודם ומ&quot;מ במוצאי יה&quot;כ כיון שאז העולם בשמחה מקדשין אף קודם ולכתחלה אין מקדשין בליל שבת או יו&quot;ט. ומ&quot;מ בשעת הדחק מותר לקדש (שם במגן אברהם ס&quot;ק ז'):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
ר&quot;ח שחל בשבת ערבית שחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר יעלה ויבא בעבוד' ואינו מזכיר של שבת ביעלה ויבוא ומוציאין שני ספרים בא' קורין שבעה בסדר היום ובשני קורין מפטיר וביום השבת ובר&quot;ח ומפטירין השמים כסאי חוץ מר&quot;ח אלול שחל בשבת מפטירין עניה סוערה כן סתם הב&quot;י אבל מנהגינו ע&quot;פ רמ&quot;א דאפילו ר&quot;ח אלול שחל בשבת מפטירין השמים כסאי ואז מפטירין בכי תצא רני עקרה וגם עניה סוערה כדי לקרות ז' דנחמתא. וכן ר&quot;ח אב שחל בשבת יש מקומות שמפטירין שמעו כדי לקרות ג' דפורענותא אבל במקום שאין מנהג ראוי לקרות השמים כסאי (ובביאורי הגר&quot;א סק&quot;ח הכריע לקרות שמעו וע&quot;ש). ור&quot;ח שחל בא' בשבת קורין מחר חדש אבל כשחל ר&quot;ח אלול בא' בשבת קורין עניה סוערה ולא מחר חדש. ואם ר&quot;ח ב' ימים מפטירין השמים כסאי. ואם חל ר&quot;ח בא' מד' פרשיות שבאדר מפטירין בשל פרשה ולא בשל ר&quot;ח (סימן תכ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
מפטירין ג' דפרענותא וז' דנחמתא וג' דתיובתא ואם טעה והפטיר בשבת ראשון הפטורה של אותה סדר יפטיר לשבת הבאה דברי ירמיה וגם שמעו אע&quot;ג דאין מדלגין מנביא לנביא הכא סמוכין זה לזה. ג' דפורענותא. דברי ירמיה. שמעו. חזון. ז' דנחמתא. נחמו. ותאמר ציון. עניה סוערה. אנכי. רני עקרה. קומי אורי. שוש אשיש ובצ&quot;ג במנחה דרשו. ובשבת תשובה מפטירין שובה (ובמהרי&quot;ל כ' שקורין שובה עד סוף ואח&quot;כ מתחילין ביואל תקעו עד ולא יבושו עמי לעולם וכ' הטעם מחמת שאין בו כ&quot;א ט' פסוקים בהפטרת שובה ובאמת כן הוא המנהג לקרות שובה וגם הפסוקים מיואל כנ&quot;ל אך טעם מהרי&quot;ל צ&quot;ע הא סליק ענינא וכל דסליק ענינא מותר לקרות אף פחות מכ&quot;א פסוקים וכן נוהגין תמיד לקרות הפרשה אף פחות מכ&quot;א פסוקים היכא דס&quot;ע אלא נ&quot;ל הטעם דמוסיפין לקרות אחר זה הפסוקים מיואל כנ&quot;ל משום דמסיים בדבר רע ופושעים יכשלו בם (לכן מהראוי לסיים בטוב) וכשר&quot;ה ב' ג' דאז יש שבת בין יוה&quot;כ לסוכות שקורין האזינו מפטירין וידבר דוד. ובשאר שבתות השנה מפטירין מעין הפרש'. וכשקורין ב' פרשיות מפטירין בשל אחרונה מלבד באחרי קדושים כשהן מחוברין מפטירין הלא כבני כושיים שהיא הפטרת אחרי. מה שכתב בחומשים הפטרת וישלח ויברח יעקב הוא טעות אלא בויצא מפטירין מן ויברח עד סוף הושע ואח&quot;כ פסוקים מיואל ואכלתם אכול וגו' וידעתם וכו' ג&quot;כ מטעם לסיים בטוב ובוישלח מפטירין מן ועמי תלואים וגם מקצת ויברח יעקב עד ומושיע אין בלתי ועפ&quot;י הגר&quot;א נוהגין להפטיר בפרשה וישלח חזון עובדיה (תכ&quot;ח):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קיח|קיט|קכ|דין בדיקת חמץ:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קיט דין בדיקת חמץ:&lt;/center&gt; =

==כלל קיט'== 

דין בדיקת חמץ: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
חודש ניסן החודש הראשון לחדשי השנה כמו שכתוב בתורה ובו נגאלו אבותינו ממצרים וי&quot;א דאף הגאולה העתידה לבא תהיה בניסן ובר&quot;ח הוקם המשכן והקריבו י&quot;ב נשיאים כמפורש בתורה ובכל יום שהיה הנשיא מקריב היה יו&quot;ט שלו ואחר כך ע&quot;פ ופסח וא&quot;ח ולכן אין נופלים על פניהם כל החדש אפילו אחר הפסח מפני שכבר עבר רוב החודש בקדושה וא&quot;א צדקתך במנחה בשבת ואין מספידין בו ואין מתענים בו אפילו תענית יחיד ואפילו יא&quot;צ חוץ מן הבכורים בע&quot;פ וכן תענית חלום מתענים בו ואפילו חלם לו בר&quot;ח ניסן וא&quot;צ למיתב תענית לתעניתו (ועיין כלל קל&quot;ב סי' ל&quot;ו) וכן חתן ביום חופתו ואפילו בר&quot;ח ניסן מתענה כיון ד&quot;א שהוא תענית צדיקים. ובערב פסח א&quot;א מזמור לתודה ואא&quot;א ולמנצח (תכ&quot;ט). ושבת שלפני פסח קורין שבת הגדול מפני הנס הגדול שהיה בו שבשנה שיצאו ממצרים היה י' בניסן ביום שבת ולקחו כל אחד מישראל שה לפסח וקשרו בכרעי מטותיהם כמ&quot;ש בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות והמצרים ראו זה שרצו לשחוט אלהיהם והוצרכו לשתוק. ומנהג בכ&quot;י שדורשין בשבת הגדול לפי שהוא חיוב לדרוש בהלכות פסח קודם פסח ל' יום (סי' ת&quot;ל):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
מ&quot;ע מן התורה להשבית החמץ קודם זמן איסור אכילתו שנאמר אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם ומפי השמועה למדו שהראשון זה הוא יום י&quot;ד דל&quot;ל כפשטא דר&quot;ל ביום ראשון של פסח ישבית שהרי כבר נאמר שבע' ימים לא ימצא כו' וע&quot;כ ר&quot;ל ז' ימים שלימים ואם ימתין מלהשבית עד יום ראשון הרי אין כאן ז' ימים אלא ע&quot;כ דראשון זה ר&quot;ל כאלו נכתב אך ביום הקוד' תשביתו ומצינו כיוצא בו במקרא דכתיב הראשון אדם תולד ופירושו הקודם תולד (תל&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
ומה היא השבתה זו האמורה בתורה שיבטלנו בלבו ויחשוב אותו כעפר וישים בלבו שכל חמץ שברשותו הרי הוא כעפר וכדבר שאין בו צורך כלל. דא&quot;ל דכונת התורה דוקא לבער מן העולם דאם כן הוי ליה לכתוב תבערו או תשרפו אע&quot;כ השבתה בלב סגי דכוון דביטל ונחשב לו כעפר הרי הוא הפקר ואינו שלו ואינו עובר עליו שהרי לא אסרה תורה בבל יראה ובל ימצא אלא בחמץ שלו כדכתיב לא יראה לך חמץ וקבלו חז&quot;ל דר&quot;ל שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים (רמב&quot;ם רפ&quot;ב ובמגן אברהם שם) ואע&quot;ג דבשאר הפקר לא מהני דאם יאמר אדם על נכסיו שיהיה כעפרא לא הוי הפקר ומכ&quot;ש אם אינו מוציא בפיו שהרי תשביתו משמע אפילו ביטול בלב ולכ&quot;ע בכל התורה קי&quot;ל דברים שבלב אינן דברים מ&quot;מ כיון דחמץ ממילא אינו ברשותו של אדם שהרי התורה אסרה בהנאה אלא שהתורה העמידה אותו ברשותו לענין זה שיהיה נחשב כשלו לעבור עליו בבל יראה משום הכי בגילוי דעתא בעלמא דלא ניחא ליה דלהוי ליה זכותא בגויה כלל סגי ומהני בין לחמץ ידוע ובין לשאינו ידוע (תוס' ור&quot;ן ריש פסחים):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
מן התורה סגי בביטול וכ&quot;ש אם רוצה לבערו מן העולם ובאחד מהן סגי ואמנם חז&quot;ל החמירו דלא סגי באחד מהן אלא בשניהם דוקא לפי שחששו אחר שהביטול תלוי במחשבתן של בני אדם ובדעותיהם ואולי ירע בעיני האדם שיש לו חמץ בעד כמה אלפים להפקיר ואף שבפיו יאמר שיהיה בטל והפקר וחשוב כעפרא מכל מקום לבו לא כן יחשוב ולא יבטלנו בלב שלם והרי עובר בבל יראה שהרי לא הוציאו מביתו ורשותו ועוד שמא מתוך שרגילין בו כל השנה אם יהיה בביתו ורשותו גזרינן שישכח ויבא לאוכלו ולכן תקנו חז&quot;ל שאע&quot;פ שמבטל לא סגי אלא צריך לבדוק ולבערו מן העולם או שימכרנו לנכרי שיוציא הנכרי החמץ מביתו של ישראל או שימכור הישראל החדר שהחמץ מונח בו לנכרי דאז הוי כביתו של נכרי (ר&quot;ן שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אם תאמר כיון שאף שביטל צריך לבער ל&quot;ל הביטול כיון שכבר ביער הכל ז&quot;א שחששו חכמים שמא ישאיר חתיכה חמץ לאיזה צורך וישכח ולא יבערנו ונמצא תיכף כשנמצא בפסח יהיה עובר בב&quot;י שהרי לא ביער ולא ביטל וי&quot;א דעובר גם למפרע (מגן אברהם סי' תל&quot;ד סק&quot;ה) ולא הזכי' מה שכתב הר&quot;ן להדיא ריש פסחים דאינו עוב' למפרע ואינו דומה לאוכל חלב בשוגג דשאני הכא דאוקי אחזקה כיון שכבר ביער הכל (ע&quot;ש בר&quot;ן וכ&quot;מ בריש פ' כ&quot;ש מתוספת ד&quot;ה ואי):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
והצריכו חכמים לבדוק בחורין ובסדקים דאע&quot;ג דבחורין וסדקים אין לחוש אלא לחמץ כ&quot;ש כגון פרורין ופרורין ממילא בטל' ואינו עובר בשום אופן מ&quot;מ מחששא דשמא יבא לאכלו צריך לבער אפילו כ&quot;ש (ריא&quot;ז בפי' ובפ&quot;ח סי' תמ&quot;ד סעיף ד' חולק) ולפי שא&quot;א לבדוק בחורין וסדקים אלא ע&quot;י נר שאור היום אינו מועיל לחורין ולכן התקינו שכל הבדיקות לא יהיו אלא על ידי נר ולפי שאין אור הנר מועיל ביום לפיכך תקנו לבדוק בלילה שאז אור הנר יפה לבדיקה ועוד דביום אין כל אדם מצוי בביתו שהולך למלאכתו אבל בלילה אז היא שעה שבני אדם מצוים בבתיהם ולפי שבלילה יש לחוש שמא יחטפנו שינה ולכן תיקנו שתיכף בתחילת ליל י&quot;ד חייבין לבדוק (כ&quot;כ א&quot;ר וח&quot;י בסי' תל&quot;א וכן משמע לשון ראב&quot;ד ודלא כמ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
כיון שתקנו זמן קבוע לבדיקה זו שתהיה דוקא מתחילת הלילה לכן אסור להתחיל לאכול או לכנס למרחץ או לעשות מלאכה חצי שעה קודם תחילת הלילה ואפילו ללמוד אסור בין שלומד בפני עצמו או שלומד עם אחרים (אלא בלימוד אינו אסור אלא בה&quot;ש כן משמע ברמב&quot;ם ועיין ח&quot;י כדי שלא יתבטל מלימודו כ&quot;כ) דחיישינן שמא ישכח מלבדוק ואם התחיל ללמוד מבעוד יום יש אומרים שצריך להפסיק אע&quot;ג דהתחיל בהיתר ומילתא דרבנן היא דהא מה&quot;ת בביטול סגי וקיימא לן דכל מילי דרבנן בהתחיל בהיתר לא יפסיק הכא כיון שהוא לאפרושי מאיסורא חמיר טפי וצ&quot;ל דהמיקל כדעת המקילין לא הפסיד ואם התחיל לאכול או במלאכה נ&quot;ל דיפסיק ואותן המתפללים מעריב בזמנו בצבור יתפללו מקודם דטורח לקבצן אח&quot;כ וגם אין לחוש כ&quot;כ שישכח לבדוק שהרי תפלה היא דבר קבוע דלא שייך בו שמא ימשוך והמתפלל בביתו יתן לאחר לבדוק והוא יתפלל ואם אין לו אחר והוא רגיל להתפלל לעולם ביחידי יבדוק תחלה דכיון דרגיל בכך שיתפלל לא ישכח. והח&quot;י כתב דלעולם יתפלל תחלה דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. ואותן אנשים שאומרים הלכה בפני אחרים כתב המ&quot;א (שם) דמותר ללמוד בלא פלפול כיון דיש לו שיעור קבוע (וברמב&quot;ם ובכ&quot;מ שם מבואר דאפי' ללמוד עם אחרים אסור (וצ&quot;ע) וטעימה בעלמא קודם בדיקה כגון פירות וכזית פת מותר (תל&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אין בודקין אלא בנר של שעוה והוא יחידי אבל ב' נרות קלועים הוי כאבוקה ואין בודקין לאור אבוקה שמתירא להכניסו לחורין שלא ישרוף הבית ולא ובנר של חלב ולא של שמן שלא יטיף על הכלים ויפסידם ואם בדק בדיעבד לאור אבוקה צריך לחזור ולבדוק כיון דמוזכר בגמרא דאין בודקין לאורו. ובשאר נרות בדיעבד או באין לו נר של שעוה דהוי כדיעבד עלתה לו בדיקה (סימן תל&quot;ג עיין מגן אברהם סק&quot;ה) ואין כונתו לענין הדין שיהיה שוה לאבוקה אלא ר&quot;ל הטעם של שמן הוא כמו באבוקה ועיין ברא&quot;ש ובח&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
בודק כל המקומות שיש לחוש שמא הכניסו בהם חמץ ואפי' המרתפים של מוכרי יין ומי דבש צריך בדיקה שלפעמים השמש נכנס בהם בתוך סעודתו ופתו בידו וכן בכל מקום שיש לחוש לזה אפילו מקום שמחזיקין בו עצים לבשל. וכן בתי כנסיות ובתי מדרשות צריך בדיקה שהתינוקות מכניסים בהם חמץ (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
ולכן צריך לבדוק כל הבתים והעליות והחורין שאינם גבוהים מתשמיש אדם או נמוכים פחות מג&quot;ט דאלו א&quot;צ בדיקה כלל דמתיך גבהן ועמקן אין דרך להשתמש בהם ואם מצוים תינוקות צריך לבדוק אף בנמוכים וכן צריך לבדוק תחת הספסלין והשולחנות שאוכלין שם. ובמקום שהתרנגולים מצויים א&quot;צ לבדוק בקרקע הבית ובלול שלהן דמסתמא אף את&quot;ל שהוה בו חמץ בודאי תרנגולים אכלוהו אבל אם היה שם חמץ ודאי לא סמכינן ע&quot;ז וצריך בדיקה (עיין בח&quot;י סימן תל&quot;ג ס&quot;ק י&quot;ב שרוצה להשוות כל הדעות ומפרש באגודה דר&quot;ל דכשיגיע זמן הביעור צריך לבער ולא ידעתי מה יעשה במה שכתב באורח חיים וז&quot;ל וחצר שתרנגולים מצויים שם א&quot;צ בדיקה ונראה לומר מספק חמץ אבל מודאי חמץ צריך בדיקה עכ&quot;ל ובזה נדחו דבריו) וכ&quot;ש במקום שמעמידים אווזים בלול ומניחין לפניהם מבחוץ כלי עם שבולת שועל ושעורים שע&quot;י אכילתם נופלים גרעינים לחוץ וא&quot;א להם לאכול משם והם חמץ גמור שהרי שורין הגרעינים במים וצריך בדיקה מדינא. וכן צריך לבדוק כל הכלים שבשלו בהם כל השנה מיני קמחין ולנקותן יפה ועריבות שלשין בהם כל השנה אפילו העשויות בעץ אחד בדוק ומנוסה שאין הרחיצה והניקור מועיל להם וכן הכלים שמניחים בו קמח והסלים שמניחים בהם פת ולכן יתנם במתנה או ימכרם לנכרי או יטיחם בטיט (תמ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אם בדק ליל י&quot;ג לאור הנר בדיעבד עלתה לו בדיקה ומ&quot;מ נכון שיחזור ויבדוק ליל י&quot;ד חדר א' כעיקר תקנת חכמים ולא יברך (ח&quot;י) אבל המכבד חדריו ובידק ביום י&quot;ג צריך מדינא לחזור ולבדוק בלילה כיון דבדק בלא אור הנר (תל&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
קודם הבדיקה יכבד היטיב דלא מיבדק שפיר בלא כיבוד ולכן נהגו ליטול נוצות כדי לכבד אותן מקומות שימצא בהם חמץ והכיסוים של בגדים והבתי ידים שנותנים בהם לפעמים חמץ אפי' אמר ברי לי שלא נתן לתוכו חמץ הוי כמלתא דלא רמיא על אינשי ולכן צריך בדיקה. והעולם נוהגין רק לנער הכיסים בשעת הביעור ונכון לבדוק אותם בשעת בדיקה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אע&quot;ג דכתיב לא יראה לך חמץ דמשמע דוקא לראותו אסור קבלו חז&quot;ל מדכתיב שבעת ימים לא ימצא דאסור להטמין או להניח בבית אחר שעכ&quot;פ כיון שיודע היכן הוא ה&quot;ז מצוי לו ועובר ולכן חמץ שמונח עליו גל אבנים וכיוצא בו אם הוא פחות מג' טפחים צריך לבדוק ולבע' ואם יש עליו גבוה ג&quot;ט אע&quot;פ שיודע שיש שם חמץ א&quot;צ לבדו' ולבנער דהוי כמבוער ומ&quot;מ צריך לבטל לכ&quot;ע אלא די&quot;א דהביטול הוא מדאורייתא דאם לא כן אעפ&quot;י שאין דעתו כלל לפקח הגל במועד מ&quot;מ עובר משום לא ימצא ויש אומרים דמדאורייתא אינו עובר כלל דדוקא להטמין בידים אסור מדאורייתא אבל הכא כיון שלא היה בדעתו להטמינו אינו עובר מ&quot;מ מדרבנן לכ&quot;ע צריך לבטל ולכן אם לא ביטל עד אחר זמן איסורו צריך לפקח הגל ולבער ולאחר הפסח אם מותר להנות ממנו מחלוקת בין הפוסקים ואם נפל עליו גל גדול שא&quot;א לפקח והוא אבוד ממנו ומכל אדם מותר דלא קרינן ביה שלך (סימן תל&quot;ג במגן אברהם ס&quot;ק י&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
ולהניח לכתחלה על החמץ כעין גל כגון שיש לו אוצר חטים וידוע שיש שם חטים מחומצים בקרקעות הבור ועכשיו רוצה להניח שם עוד חטים אפילו הוא מתחלת השנה צריך לבער שה&quot;ז כמטמין בידים ואפילי אין דעתו לפנותו קודם פסח ודוקא לכתחלה אבל בדיעבד או שלא שם על לבו לזה והניח עליו האוצר אם היה קודם ל' יום לפני הפסח א&quot;צ לבער אלא מבטלו ודיו ולאחר הפסח כשמפנה האוצר אסור להנות מאותן חטים המחומצים שכיון שהיה יודע שיש כאן חמץ בוודאי ואין לך אדם שאין דעתו לפנות אוצרו וגרע מחמץ שנפל עליו מפולת ממילא. ובתוך ל' יום אפילו אין דעתו לפנותו תוך הפסח חייב לבער (סי' תל&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
ואם לא היה שם חמץ ידוע אלא ספק חמץ אם הוא תוך ל' יום זקוק לבדוק מספק קודם שיניח שם האוצר בלילה לאור הנר ואם לא בדק זקוק לפנות האוצר ולבדוק דכל שלשים יום קודם הפסח חל עליו חובת בדיקה וקודם שלשים יום אם דעתו לפנותו קודם הפסח צריך לבדוק דחיישינן שמא יפנה עד שלא ישאר עליו ג&quot;ט ואחר כך יטרוד ולא יבדוק ואם אין דעתו לפנותו קודם פסח אין צריך לבדוק מספק (ססי' תל&quot;ז במ&quot;א ובסי' תל&quot;ג ס&quot;ק י'):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
הטעם שמחלקין בין קודם לשלשים יום דכך תקנו חז&quot;ל דשלשים יום קודם הרגל חל עליו חובת הרגל ולכן צריך כל אדם לעיין בכל השלשים יום שלא ישאר בו חמץ באופן שלא יוכל להסירו בנקל וכן לא ישליך גרעינים לתרנגולים במקום לח תוך ל' יום שמא ישכח מלבערם (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
היוצא לדרך ומניח אשתו בביתו היא תבדוק ותבטל בביתו וגם הוא יבטל בדרך ולפי שיש חילוקי דיני' בזה אם הוא תוך ל' או קודם ל' כדלעיל בסי' י&quot;ד ומבואר בש&quot;ע סי' תל&quot;ה וגם לכתחילה אין לסמוך על בדיקת נשים לכן ראוי שימנה שליח שיבדוק במקומו וגם יבטל (ועיין כ&quot;ז בסימן תל&quot;ו ועיין בח&quot;י ס&quot;ק יו&quot;ד ולקמן סימן כ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
היוצא מביתו ונכנס לבית אחר בפסח כדרך בני הכפרים אם אין נכנס בו אדם והבית של יהודי או אפילו של נכרי ודעתו לחזור בו לאחר פסח צריך לבדוק ולבער אבל אם הבית של נכרי ועוקר דירתו ממנו א&quot;צ לבדוק שהרי מפקיר חמצו ולא יזכה בו עוד וגם יקיים מצות ביעור בבית אחר שיכנס בו. אבל אם מפרש לים או יוצא בשיירא ולא יכנס בבית בפסח אע&quot;ג שבודק הכיסים ובתי ידים מ&quot;מ מדכתיב תשביתו שאור מבתיכם משמע דעיקר מצוה לבער מביתו ולכן י&quot;א דאם הוא תוך שלשים יום חל עליו חובת בעור וצריך לבער בית הנכרי שהוא יוצא ממנו וי&quot;א דאם נכנס בו נכרי א&quot;צ בעור אבל ישראל שיצא מבית ישראל וישראל אחר נכנס בו לכ&quot;ע א&quot;צ לבער שהשני חייב לבער (סי' תל&quot;ו בח&quot;י) והמשכיר בית לחבירו לצורך י&quot;ד וממנו ואילך וקנהו בא' מדרכי הקניה ששכירות קרקע נקנה בו דהיינו בכסף ושטר וחזקה או ק&quot;ס אם עד שלא מסר לו המפתח חל י&quot;ד או אפי' שכבר מסר לו המפתח וחזר והפקידו ביד המשכיר חייב המשכיר לבדוק ואם משמסר לו המפתח חל י&quot;ד על השוכר לבדוק ולבטל שהרי כבר הפקיר המשכיר ומ&quot;מ המשכיר יבטל ג&quot;כ ואם הוא בית שאינו נעול תיכף כשהחזיק על השוכר לבדוק. ואם לא קנה בא' מדרכי הקניה אע&quot;פ שהמפתח ביד השוכר א&quot;צ לבדוק דה&quot;ל כמו שהפקיד מפתח ביד אחר. והמוכר ביתו והחזיק הלוקח כיון שאין למוכר שום זכות בקרקע על הלוקח לבדוק אע&quot;פ שהמפתח ביד המוכר. והמשכיר בית לנכרי חייב המשכיר לבדוק אע&quot;פ שמסר המפתח בי&quot;ג (א&quot;ר) (ונ&quot;ל פשוט לפי מנהגנו שמוכרים החדר עם החמץ שמונח בו שעכ&quot;פ מחוייב הבעה&quot;ב לבדוק כיון שלא החזיק בו הנכרי ופשיטא שאם גם המפתח בידו של בעה&quot;ב לכל הדעות חייב הבעה&quot;ב לבדוק (עיין בח&quot;י סי' תל&quot;ז סק&quot;ב) שהרי אין מוסרין לו השטר והמפתח עד יום י&quot;ד וא&quot;כ חל עליו חובת בדיקה תיכף בלילה). והשוכר בי&quot;ד ואינו יודע אם הוא בדוק ישאל לו ואם אינו בעיר חזקתו בדוק ומבטלו בלבו ודיו וה&quot;ה אשתו או ב&quot;ב אפילו קטן שיש בו דעת נאמנים אפילו אם הוחזק שלא נבדק כיון שבדיקת חמץ דרבנן האמינוהו (ועיין עוד מדיני שוכר בש&quot;ע סימן תל&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
קודם שיתחיל לבדוק יברך וצונו על ביעור חמץ דאע&quot;ג דאינו מבער עד למחר מ&quot;מ כיון דבדיקה זו לצורך ביעור הוי מעין הביעור. ואין מברכין על בדיקת חמץ דאינו סוף מצותו וגם אין מברכין על ביטול חמץ כיון דעיקר הביטול תלוי בלב ואין מברכין על דברים שבלב ואם התחיל לבדוק ולא בירך יברך כ&quot;ז שלא סיים בדיקתו ואם שכח לברך כ&quot;ז בדיקתו אזי יברך למחר בשעת הביעור (תל&quot;א). ויזהר שלא ידבר בין הברכה לתחלת הבדיקה ואם סח מדברים שאינם צורך הבדיקה צריך לחזור ולברך ואם הוא מענין הבדיקה א&quot;צ לברך וטוב שלא ידבר עד שיגמור כל הבדיקה ומ&quot;מ בדיעבד אם דיבר אחר שהתחיל הבדיקה א&quot;צ לחזור ולברך:&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
בברכה אחת יכול לבדוק כמה בתים ואם בעה&quot;ב רוצה יעמדו מבני ביתו אצלו בשעה שמברך והם יבדקו איש במקומו על סמך ברכה שבירך בעה&quot;ב אבל אם אין בעה&quot;ב בודק כלל לא יברך הבעה&quot;ב אלא זה שבודק דהוי כשלוחו אע&quot;ג שאין החמץ שלו. ואם באמצע הבדיקה נחלש הבעה&quot;ב ומצוה לאחר אף ע&quot;פ שלא היה שם בשעת ברכה א&quot;צ לברך כיון שהכל מצוה א' (שם). ועיין בנ&quot;א סוף הלכות פסח:&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
ואם יש הפסק בין הבתים כגון שבודק ביתו וחנותו שהוא בחצר אחרת יברך השליח שם בחנות דברכת בעה&quot;ב אינו מועיל שהרי יש הפסק בהליכה ואפי' בע&quot;הב צריך לברך כשהולך מביתו לחנות לבדוק (פ&quot;ח): ונ&quot;ל דאם הבית אחר סמוך לו אין צריך לברך (ועיין בהל' ציצית כלל י&quot;ב בנ&quot;א סימן א' שהארכתי בזה):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
יש נוהגין להניח פתיתי חמץ במקום שימצאם הבודק דחוששין שמא לא ימצא כלים ויהיה ברכתו לבטלה ואין לחוש לזה שהרי עכ&quot;פ יבער למחר מה שמשייר והבדיקה הוא לצורך הביעור (תל&quot;ג) וכן דעת הגר&quot;א בבאורו סק&quot;ט שא&quot;צ להניח):&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
קודם הבדיקה ישים כל החמץ שמשייר לאכילתו במקום א' ולא יוליך אנה ואנה דאז לא מהני לי בדיקתו ואז יבדוק ומה שימצא בבדיקתו יצניע גם כן שלא יאבד ממנו דאז צריך לחזור ולבדוק ולכן המנהג לתלות אותו באויר או בתיבה במקום שלא יוכל עכבר ליטלנו (תל&quot;ד) ובש&quot;ע סי' תל&quot;ח ובסימן תל&quot;ט מבואר דין אם לא מצא מספר החמץ שהניח ודין עכבר נכנס למקום שבדק וככר בפיו:&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
ואחר הבדיקה בלילה יבטלנו ויאמר כל חמירא דאיתא ברשותי דלא חזיתיה ודלא ביערתיה לבטיל ולהוי הפקר כעפרא דארעא. וטוב ללמד לעמי הארץ שאינן מבינים בלה&quot;ק או אשה המבטלת שתאמר בלשון שתבין דהיינו (אללי חמץ אדר זויער טייג וואס עס איז אין מיין רשות זאל זיין הפקר און זאל נישט זיין גירעכנט נאר אזו וויא ערד אין גאס) שהרי הביטול הוא מתורת הפקר ואם אינו יודע מה מהני הביטול (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
אע&quot;ג דיכול אדם לעשות שליח לבדוק חמצו מ&quot;מ מצוה בו יותר מבשלוחו. ודוקא הבדיקה אבל הביטול י&quot;א דאינו יכול לבטל ע&quot;י שליח שהרי הביטול הוא מטעם הפקר ואם יאמר אדם לחבירו להפקיר נכסיו אינו כלום אם לא שיזכה לו החמץ בא' מדרכי הקניה מ&quot;מ י&quot;א כיון שבאמת החמץ אינו ברשותו בלא&quot;ה שהרי אסור בהנאה אלא שהכתוב העמידו ברשותו לענין זה שיעבור עליו. ולכן בגילוי דעת שאינו רוצה בו סגי ולכן בדיעבד מהני ע&quot;י שליח והשליח יאמר חמצו של פלוני יהיה הפקר ולכן אם אין האיש בביתו לא יסמוך על אשתו אע&quot;ג דמסתמא היא כשלוחו בכל נכסיו מה שהוא לזכותו ויבטל בעצמו במקום שהוא. ומ&quot;מ תבטל גם אשתו דשמא ישכח מלבטל ודוקא אשתו אמרינן מסתמא היא שלוחו אבל איש אחר אפילו אם עשאוהו שליח לבדוק אינו יכול לבטל דמה מהני ביטול אא&quot;כ אמר לו בפירוש שיבטל ג&quot;כ: אפטרופס של יתומים חייב לבדוק ולבער ולבטל ובמקום שנותנין שכר על הבדיקה נותן שכר ואם עבר ולא ביער ולא ביטל ועבר עליו הפסח אין לחייבו כיון שאינו חייב אלא בפשיעה ומה שלא מכר לא מקרי פשיעה אלא גרמא (ח&quot;י סי' תל&quot;ד ותמ&quot;ג) ועי' כלל ק&quot;כ סימן ה'):&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
אע&quot;ג שכבר ביטל בלילה מ&quot;מ יבטל עוד הפעם ביום שהרי לאחר שביטל בלילה וחזר לאכול א&quot;כ זכה באותו פת ושמא ישאר ממנו ולכן יבטל עוד הפעם ויאמר כל חמירא דחזיתיה ודלא חזיתיה דביערתיה ודלא ביערתיה כו' כדי לכלול אף מה שנשאר בלילה לסעודתו ולא יבטל ביום עד לאחר ששרף החמץ כדי לקיים מצות ביעור חמץ שדינו לכתחלה בשרפה ואם יבטל קודם הרי אין החמץ שלו ואינו מצווה על שריפתו ולא יסמוך על ביטול היום דשמא ישכח מלשרוף החמץ עד לאחר שעת איסורו ואז לא מהני ביטולו דלאחר זמן איסורו בלא&quot;ה אינו שלו שהרי אסרה התורה בהנאה וא&quot;כ מה מהני ביטולו ולכן צריך לבטל ג&quot;כ בשעת הבדיקה בלילה (שם) ומ&quot;מ הלש עיסה לאחר זמן איסורו והוא טרוד במקום אחר וירא שמא תחמיץ מבטלו קודם שתחמיץ דכוון דעדיין אינו חמץ הוא ברשותו ויכול לבטל (תמ&quot;ד) ולכן העושין מצות של מצוה בע&quot;פ אחר חצות יאמרו כל הפרורין שיפלו שיהיו הפקר (תל&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
לא בדק בליל י&quot;ד יבדוק ביום י&quot;ד תיכף כשנזכר. לא בדק ביום י&quot;ד יבדוק בתוך הפסח ואפילו בי&quot;ט ואם מצא לא יטלטלו אלא יכפה עליו כלי כדלקמן סי' כ&quot;ט. ואימתי שבודק מברך על ביעור חמץ כ&quot;ש אם נתחמץ לו איזה חמץ בפסח מברך על בעור חמץ שהרי זה לא היה כלל בכלל הביטול ומיהו אפילו אם בודק בחמץ שאינו ידוע מ&quot;מ מברך אע&quot;ג שזה היה בכלל הביטול מ&quot;מ מדרבנן חייב לבער וא&quot;כ מברך על תקנת חכמים ומיהו אם נתחמץ לו ע&quot;י שנמצא חטה בתבשיל וכיוצא בו אינו מברך שאין זה ודאי חמץ. לא בדק כל ימי הפסח אעפ&quot;כ צריך לבדוק אפי' אחר הפסח דאז ג&quot;כ צריך לבערו כדי שלא יכשל בו שהרי חמץ שעבר עליו הפסח אסור ג&quot;כ בהנאה ומ&quot;מ על הבדיקה זו שלאחר הפסח לא יברך כיון שאינו אסור אלא מטעם קנס (סי' תל&quot;ה מגן אברהם שם הניח בצ&quot;ע אם יברך אם מצא חמץ בי&quot;ט אבל בסימן תמ&quot;ו כתב בפשיטות לברך וכן כתב הח&quot;י) ונ&quot;ל דעל חמץ פחות מכזית לא יברך די&quot;א דא&quot;צ ביעור (עיין מגן אברהם סימן תמ&quot;ב י' ולעיל סימן ו'):&lt;br&gt;

=== סעיף כח ===
כל הבדיקות אע&quot;פ שבודק ביום מ&quot;מ צריך לבדוק לאור הנר כמו בלילה (סי' תל&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף כט ===
מצא חמץ בביתו בחול המועד יברך ויוציאנו לחוץ ויבערנו בשריפה ואם ביו&quot;ט שני וה&quot;ה אחרון של פסח לא ישרפנו שהרי הבערה היא אב מלאכ' ולכן ישליכנו לבית הכסא ואע&quot;ג שאסור לטלטלו שהרי הוא מוקצה מ&quot;מ ביו&quot;ט ב' יש מקילין בשביל מנות ביעור וי&quot;א יו&quot;ט שני כדין יו&quot;ט ראשון אם כבר ביטל אבל אם לא ביטל או שנתחמץ לו ביו&quot;ט לכ&quot;ע ישליכנו לבהכ&quot;ס (ח&quot;י סי' תמ&quot;ו) ואם מצא בי&quot;ט ראשון וכן בערב פסח שחל בשבת ומצא לאחר שעה ה' דאסור בהנאה אסור לטלטנו אפילו אם נתחמץ בפסח ולא היה בכלל הביטול עובר עליו מד&quot;ת וטלטול מוקצה אינו אלא מדרבנן מכל מקום כיון שברצונו היה שורפו אלא שחכמים אסרו לטלטלו ואינו משהה אותו ע&quot;מ לקיימו אלא על מנת לשרפו אינו עובר עליו ולכן יכפה עליו כלי במקומו עד הלילה ואז ישליכנו לבית הכסא (וע' בנ&quot;א סוף דין מוקצה) ואפי' לשרפו במקומו אסור אף על גב דמצות בעור הוי עשה וא&quot;כ בעידנא דעקר לאו דלא תעשה מלאכה מקיים לעשה וקי&quot;ל דעשה דוחה ל&quot;ת שאני יו&quot;ט דהוי עשה ול&quot;ת (עיין במגן אברהם סי' תמ&quot;ו ס&quot;ק ב' ג') וכ&quot;ז בחמץ גמור אבל חטה שנמצאת בתבשיל בח' של פסח יכול לשהות התבשיל עד הערב ואין צריך לבערו כיון דאינו חמץ ודאי וגם אינו אלא משהו אבל ביום ז' של פסח יבערנו על ידי נכרי דהיינו שיאמר לנכרי לזרוק הכל לבית הכסא דאם ישהא עד הלילה אז לא יצטרך עוד לבערו ונמצא משהה החמץ על מנת לקיימו וזה אסור אפילו באיסור משהו (תמ&quot;ו) עיין לקמן סימן קכ&quot;ב ס' א' מה שכתבתי בשם תשוב' חכם צבי וא&quot;ר):&lt;br&gt;

=== סעיף ל ===
יכול לבער החמץ תיכף בלילה לאחר הבדיקה אם לא ישאיר לו עוד. ואמנם אפ&quot;ה טוב יותר לבערו ביום די&quot;א דאין בעור חמץ אלא שריפה דילפינן מניתר ושריפת נותר צריך להיות דוקא ביום ומיהו הרבה פוסקים ס&quot;ל דיכול לבערו בכל דבר רק שלא יהיה בעינם דהיינו לזרוק אותו לים או לבית הכסא והמנהג לשרפו ואם נתנו לנכרי קודם שעה ו' א&quot;צ לבער מ&quot;מ לא קיים מצות שריפת חמץ ואסור ליתנו לעבדו ושפחתו נכרים שצריך ליתן להם מזונותם אם הוא חמץ הרבה שיאכלו לאחר זמן איסורו שהרי נהנה מהחמץ (ח&quot;י בשם ב&quot;ח) ואם שרפו משעה ו' ולמעלה הואיל דאסור בהנאה הרי זה לא יסיק בו תנור וכיריים ולא יבשל ואם בישל או אפה אותו הפת ואותו תבשיל אסורים בהנאה ואפילו היה שם ג&quot;כ עצים דהתירא דהוי זה וזה גורם אפ&quot;ה אסור דיש שבח עצים בפת והוי כאלו האיסור בעין (כמ&quot;ש הט&quot;ז בי&quot;ד סי' קמ&quot;ב ס&quot;ק ד') וכן הפחמין שלו אסורין בהנאה הואיל ושרפו אחר שנאסר בהנאה (תמ&quot;ה ובמגן אברהם) אם שרף חמץ קודם זמנו או שנתעפש עד שנפסל מאכיל' כלב או שיחדו לישיבה וטח אותו בטיט מותר לקיימו בפסח ואם נפל לתוך התבשיל בתוך הפסח בטל ברובא בעלמא כיון שהוא עפרא בעלמא (תמ&quot;ב ובח&quot;י):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קיט|קכ|קכא|דין חמץ של נכרי בבית ישראל ודין ישראל שמשכן חמץ לנכרי או לישראל}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קכ דין חמץ של נכרי בבית ישראל ודין ישראל שמשכן חמץ לנכרי או לישראל&lt;/center&gt; =

==כלל קכ'== 

דין חמץ של נכרי בבית ישראל ודין ישראל שמשכן חמץ לנכרי או לישראל (ת&quot;מ תמ&quot;ח): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כתיב לא יראה לך חמץ וקבלו חז&quot;ל דלכן כתיב לך להורות דדוקא שלך אי אתה רואה אבל חמץ שאינו שלו אינו עובר עליו. ואמנם מדכתיב קרא אחרינא שבעת ימים שאור לא ימצא כו' ולא כתיב לך משמע אפילו מה שאינו שלו עובר וקבלו חז&quot;ל דודאי אינו עובר אלא על חמץ שלו ומיהו אם קיבל עליו אחריות אף על גב דקיימא לן בכל התורה דבר הגורם לממון לאו כממון דמי מ&quot;מ רבי רחמנא הכא גבי חמץ אם קיבל עליו אחריות עובר עליו דזה עכ&quot;פ מצוי אצלו ברשותו ולכן נכרי שהפקיד חמצו אצל ישראל אם קיבל עליו אחריות מגניבה ואבדה דהיינו שהתנה עמו בפירוש שמקבל אחריות דאף על גב דבישראל אף בסתם הוי כקיבל אחריות דכיון דאמר הכנס לרשותי הוי כאלו קיבל בפירוש אם לא שאמר הנח לפני כמבואר בח&quot;מ סימן רצ&quot;א אבל בנכרי שהפקיד דקי&quot;ל שם סימן ש&quot;א דאין דין שומרים לנכרי ולכן בעינן דוקא התנה אף על פי דלא קנו מידו ומדינא אינו חייב מ&quot;מ כיון שמחוק המלך כיון דהתנה חייב לשלם (ח&quot;י ס&quot;ק א') ולכן בין שהוא בביתו או בכל מקום שהוא רשות של הישראל חייב לבער ואפילו ייחד לו מקום בפני עצמו בשכירות לא מהני לכתחלה דקיי&quot;ל שכירות לא קניא לקולא (עיין מגן אברהם סימן רמ&quot;ו) ומ&quot;מ בדיעבד סמכינן על רבינו תם דס&quot;ל דמהני יחד לו מקום והוי כמקבל אחריות על חמצו של נכרי בביתו של נכרי דמותר לכ&quot;ע (והיה נראה דאם ישראל שכר הבית מנכרי והשכיר מקום לנכרי מותר ממ&quot;נ אפילו לכתחילה דאם שכירות קניא אם כן הוי ביתו של זה הנכרי השוכר ואם שכירות לא קניא אם כן אינו ביתו של ישראל כלל וכמ&quot;ש המגן אברהם בסימן רמ&quot;ו אך י&quot;ל כיון שהוא על כל פנים ברשות הישראל ונקרא מצוי לו י&quot;ל דגם בזה חייב לבער) ולא מהני מה שיפקיד הישראל החמץ ביד נכרי אחר שאינו בעליו שכיון שהוא כשלו הרי זה כאלו מפקיד חמצו ביד נכרי שחייב לבער כמו שנבאר בסימן ה' אבל אם חזר והפקידו ביד בעליו הראשונים אינו חייב לבער דה&quot;ל כמקבל אחריות על חמצו של נכרי ברשות הנכרי ומותר שהרי אינו שלו וגם אינו מצוי לו ומיהו אם הנכרי השני מקבל עליו כל אחריות מגניבה ואבידה צ&quot;ע (ועיין כ&quot;ז במגן אברהם וח&quot;י סימן ת&quot;מ):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
י&quot;א דאפילו אם אין הישראל מקבל עליו אחריות גניבה ואבידה אלא שהוא עליו כשומר חנם כיון שעכ&quot;פ יש מציאות שיהיה חייב לשלם כגון ע&quot;י פשיעה הוי כחמצו של ישראל וחייב לבער וי&quot;א דאפילו אינו מקבל עליו שום אחריות אלא שהנכרי אלם כגון אנשי חיילות וכיוצא בו שאם יאבד יעליל עליו ויכפהו לשלם חייב לבער ויש חולקים (ע&quot;פ בט&quot;ז ובח&quot;י) ואם הוא חייב מדינא דמלכותא לכ&quot;ע חייב לבער ולכתחלה אם הוא שומר חנם יבערנו ובדיעבד ששכח לבער יש לסמוך אסברא ראשונה דכל שאין חייב בגניבה ואבידה מותר (ח&quot;י שם). ובפסח אינו רשאי לקבל כלל פקדון חמץ אפילו בלא אחריות כלל:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
ואם אינו חייב באחריות כלל אינו חייב לבערו ועכ&quot;פ צריך לעשות לפניו מחיצה גבוה י&quot;ט כדי שלא יבוא לידי מכשול ולאכלו כיון שחמץ לא בדילי מיניה אבל לא מהני לכפות עליו כלי כיון שיהיה מונח שם איזה ימים חיישינן שמא תנטל הכלי וכן מחיצה ע&quot;י סדין ג&quot;כ לא מהני שהולכין ובאין מתחתיו וכן נכרי שהניח חמץ בבית ישראל בלא רשותו אם הוא ביום טוב כופה עליו כלי ובחו&quot;המ או שהניח בחו&quot;המ וכ&quot;ש קודם פסח צריך לעשות מחיצה דכפיית כלי לא מהני רק בי&quot;ט או על איזו שעות אפילו בחו&quot;המ ואם יכול לזרוק אותו לחוץ או לבערו בענין שלא יצטרך לשלם לנכרי לא יטריח בחו&quot;המ לעשות מחיצה אלא יזרקנו או יבערנו (ח&quot;י שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
ודוקא שהנכרי הניחו בבית ישראל והלך לו דאיכא למיחש שמא יאכלנו לכן צריך כפיית כלי אבל נכרי שנכנס בבית ישראל וחמצו בידו א&quot;צ להוציאו ולא לכפיית כלי שהרי נכרי משמרו וגם אינו מסור בידו כלל אבל אסור לישראל לאכול על שלחן א' עם נכרי אע&quot;פ שיעשה היכר בהפסק מפה אע&quot;ג דמהני כשזה אוכל בשר וזה חלב אבל חמץ שהוא במשהו חיישינן שמא יתערב פירור ואפילו השלחן הוא גדול אסור דלא פלוג רבנן אבל אם אין הישראל אוכל על השלחן מותר להניח לנכרי שיאכל על שלחנו ואח&quot;כ ירחצנו וידיחנו יפה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
ישראל שהפקיד חמצו אצל ישראל חבירו או אצל נכרי אף על פי שקיבל עליו הנפקד אחריות מ&quot;מ עובר עליו אף המפקיד דהא דמקבל עליו אחריות נעש' כשלו היינו דוקא לחומרא שגם הנפקד עובר אבל לענין זה שנאמר שיצא מרשות המפקיד לגמרי דהיינו לקולא ל&quot;א דאדרבה בכל התורה קיי&quot;ל דעומד ברשות המפקיד ולכן ישראל שהיה בידו חמצו של ישראל אחר בפקדון יעכבנו עד שעה ה' ואם לא בא בעליו ימכרנו לנכרי בענין שיוכל נחזור לקנות ממנו אחר הפסח (כדלקמן בכלל קכ&quot;ג) ואסור למכרו לחלוטין אם לא שאי אפשר למכרו בענין זה דאז מותר למכרו לנכרי לחלוטין ואם יודע הנפקד שאם ימתין עד שעה ה' לא יוכל למכרו ימכרנו קודם לזה (עיין א&quot;ר וח&quot;ד) ואם לא מכרו חייב לבערו בזמן איסורו ואפילו אינו חייב באחריותו כלל ונמצא שאינו עובר עליו מכל מקום יעבור עליו המפקיד ומכל מקום גם המפקיד לא יסמוך על זה וצריך גם היא למכרו במקום שהוא אבל גם הנפקד אינו רשאי לסמוך על זה דשמא ישכח המפקיד ולכן הנפקד חייב לשלם להמפקיד שהרי פשע ולא מכרו (והח&quot;י חולק בזה וגם בא&quot;ר הניח דין זה בצ&quot;ע ואם לא ביער ולא מכר ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך ואם נאנס החמץ אחר כך דשוב א&quot;י לומר הרי שלך לפניך חייב לשלם (תמ&quot;ג במגן אברהם ועיין א&quot;ר ח&quot;ד) וישראל שמשכן חמץ ביד חבירו המלוה עובר עליו דישראל מישראל קונה משכון (תמגן אברהם מגן אברהם) ואם עבר ולא ביער צריך עיון אם יכול לומר לו הרי שלך לפניך וחייב הלוה לפרוע לו מעותיו או דילמא כיון שפשע המלוה ולא מכרו הפסיד מעותיו ואפשר די&quot;ל דהמלוה על המשכון דין שומר יש לו ובשומר יכול לומר הרי שלך לפניך ה&quot;נ במשכון וצ&quot;ע (תמ&quot;ג במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
בכל מקום דישראל חייב לבער חמצו של נכרי ועבר ולא ביערו ובא הנכרי אחר פסח רשאי ליתן לו החמץ דכיון שלאחר פסח אינו אסור אלא משום קנס בכי האי גוונא לא גזרו אך מכל מקום אסור שמא ימכרנו לישראל והח&quot;י וא&quot;ר מתירין בהנאה (ת&quot;מ):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
נכרי שהלוה לישראל על חמצו והמשכון ברשות הנכרי או אפי' שמונח ברשות ישראל אלא שהקנהו לנכרי בקנין גמור אג&quot;ק כמבואר לקמן בדין מכירת חמץ ואמר לו אם לא אפרע לך לזמן פלוני יהיה שלך מעכשיו והגיע הזמן ולא פרעו מותר אפילו לא הגיע הזמן פרעון עד אחר פסח דכיון דאמר לו מעכשיו נמצא כשהגיע הזמן ולא פרעו היה החמץ למפרע של נכרי והוי חמצו של נכרי ודוקא באלו ג' תנאים דהיינו א' שאמר מעכשיו ב' שיהיה ברשותו של נכרי ג' שיגיע הזמן ולא פרעו אבל אם חסר א' מן התנאים דינו כחמצו של ישראל שעבר עליו הפסח ואסו' לכל ישראל להנות ממנו דאם לא אמר לו מעכשיו אע&quot;פ שהוא ברשותו של נכרי מ&quot;מ כיון שכל ימי הפסח היה של ישראל דקי&quot;ל דבעל חוב אינו גוב' אלא מזמן הפרעון ואילך וכיון שהזמ&quot;פ היה אחר הפסח ה&quot;ז כחמץ של ישראל ברשות נכרי דעובר עליו המפקיד כדלעיל סי' ה' ואפי' אם הגיע הזמן קודם פסח ולא פרעו כיון שלא אמר לו מעכשיו וכיון דקי&quot;ל דכל דאי הוי אסמכתא ואסמכתא לא קניא אע&quot;ג די&quot;א דאין דין אסמכתא לנכרי מ&quot;מ רוב אחרונים פוסקים לאיסור ואפי' אמר מעכשיו רק שלא היה ברשות הנכרי אלא שהיה מונח ברשות ישראל אע&quot;ג דהוי חמצו של נכרי כיון דאמר לו מעכשיו מ&quot;מ ה&quot;ל כחמצו של נכרי ברשות ישראל והאחריות על ישראל שהרי אם יאבד המשכון יצטרך הישראל לשלם לו דבשלמא אם הוא מונח ברשות הנכרי ה&quot;ל מקבל אחריות חמצו של נכרי בביתו של נכרי דמותר כדלעיל סי' א' משא&quot;כ כשהוא ברשות ישראל ואפי' אמר מעכשיו' וגם מונח ברשות הנכרי אם הגיע זמ&quot;פ ופרעו א&quot;כ לא קנאו הנכרי מעולם וה&quot;ל חמצו של ישראל ברשות נכרי דאסור. ומ&quot;מ לכתחלה נסתפקו הפוסקים אם מותר לישראל להלוות בענין זה שכיון שבידו לפדותו בפסח א&quot;כ אפשר דאעפ&quot;כ עובר עליו (תמ&quot;א וע' מ&quot;א וט&quot;ז ס&quot;ק ב' ועיין בפסחים מ&quot;ו תוס' ד&quot;ה הואיל) ולכן ראוי להחמיר ולפדותו קודם פסח:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
וכן ישראל שהלוה לנכרי על חמצו והמשכון ברשות הישראל ואמר לו מעכשיו והגיע הזמן אפי' לאחר פסח ולא פרעו אפי' אין אחריות החמץ על הישראל אסור שהרי כיון שהגיע הזמן ולא פרעו נמצא היה למפרע של ישראל ומ&quot;מ אין הישראל מחוייב לבער בפסח שהרי עדיין לא הגיע הזמ&quot;פ דשמ' יפדנו ואפילו בא הנכרי בפסח ונתן דמיו מותר להניח לנכרי ליטול חמצו אבל אם לא אמר לו מעכשיו ואין אחריותו עלייו מותר אע&quot;פ שהיה בבית ישראל (וע' בח&quot;י מה שהקשה ראש יוסף):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
אם עבר ישראל ומכר החמץ לאחר זמן איסורו ואפילו בפסח גופה (פ&quot;ח) י&quot;א דהמעות מותר אפילו לבעל החמץ שהחמץ אינו תופס את דמיו וי&quot;א דדוקא אם שפחתו עשתה זאת שלא בידיעת ישראל מותר אבל אם עשה הנכרי בידיעתו של ישראל אסור עכ&quot;פ לבעל החמץ מטעם קנס (ע' מגן אברהם סימן תמ&quot;ג ס&quot;ק ו'):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קכ|קכא|קכב|דין חמץ ותערובת חמץ קודם פסח ונוקשה.}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קכא דין חמץ ותערובת חמץ קודם פסח ונוקשה.&lt;/center&gt; =

==כלל קכא'== 

דין חמץ ותערובת חמץ קודם פסח ונוקשה. (תמ&quot;ב ותמ&quot;ז): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
ג' מיני חמץ הם (א) שאור או חמץ בעין שראוי לאכילה ואינו מעורב בדבר אחר (ב) חמץ גמור ע&quot;י תערובות (ג) חמץ נוקשה דהיינו חמץ רע שלא היה ראוי לאכילה מעולם כגון אותן שהסופרים מדבקין ניירותיהם שעושין מקמח ומים או שאינו חמץ גמור כגון שאור שעדיין לא החמיץ כל צרכו וי&quot;א גם עיסה שנילושה במים עם מי פירות (ע' ריב&quot;ש סי' ג') וחלוקין קצת בדינם האוכל כזית מחמץ בעין חייב כרת וע&quot;י תערובות אע&quot;ג דליכא כרת מ&quot;מ עובר בלאו דכל מחמצת כו' שהוא אזהרה לתערובות חמץ שאין בו כזית בכא&quot;פ ואם הוא מין במינו כגון שנתערב קמח מתבואה ששורין החטין קודם הטחינה בקמח של פסח אם נתבטל ברוב כיון דמה&quot;ת מותר אפילו לאכילה שהרי מה&quot;ת בטל ברוב כדין כל איסורין שבתורה וא&quot;כ מותר לשהותו מה&quot;ת מ&quot;מ מדרבנן חייב לבער משום לא פלוג אבל מין בשאינו מינו ר&quot;ל תערובת חמץ בכותח הבבלי אפי' נתערב בו עד שאין כזית בכא&quot;פ מ&quot;מ חייב לבערו שהרי עכ&quot;פ החמץ מצורף ממילא ועובר בב&quot;י (תמ&quot;ב במגן אברהם סק&quot;א) ועיין ביבמות דף פ&quot;ב ד&quot;ה ר' יהודה דאפילו קמח חטין בקמח שעורי' הוי מב&quot;מ לרבא דאזיל בתר שמא ומה שכתבו תוס' בפסחים דף מ&quot;ד ד&quot;ה איתיביה דהוי מבשא&quot;מ צ&quot;ל דהתם מארי דשמעת' אביי ואביי ס&quot;ל דאזלינן בתר טעמא אך מה&quot;ת לח בלח אין נ&quot;מ בזה דודאי אזלינן בתר טעמא כמש&quot;כ הש&quot;ך בסי' צ&quot;ח רק לענין יבש ביבש (ועיין בי&quot;ד סי' ק&quot;ט ס&quot;ק ח' ט') וכ&quot;ש אם נתערב דגן שצמח בכרי של תבואה שצריך לבער שהרי אלו הגרעינים הם ניכרים וכל דבר הניכר ל&quot;ש בו ביטול (תמ&quot;ז במגן אברהם ס&quot;ק מ&quot;ה) וחמץ נוקשה מה&quot;ת אינו עובר בב&quot;י מ&quot;מ מדרבנן חייב לבער דלא פלוג רבנן אבל נוקשה ע&quot;י תערובת מותר לשהותה (תמ&quot;ב). נמצא לפ&quot;ז דכל דבר שיש בו חמץ גמור חייב לבער. ואם אין בו חמץ בעין אלא טעם חמץ כגון שבישל איזה דבר עם חמץ אע&quot;פ שהסיר החמץ ולא נשאר בו אלא הטעם אפ&quot;ה חייבין עליו דקיי&quot;ל טכ&quot;ע דאורייתא ולענין בל יראה מסתפק בח&quot;י אם עובר עליו אבל דבר שאין בו חמץ כלל אלא שנתבשל בכלי חמץ שהיה בן יומו או שנכבש בתוכו אע&quot;ג דאסו' באכילה לכ&quot;ע מ&quot;מ י&quot;א דמותר להשהותה ודוקא קודם פסח אבל בישל או נכבש בפסח אפי' אב&quot;י צריך לבער (עיין מגן אברהם סי' תמ&quot;ב סס&quot;ק ט' וח&quot;י ס&quot;ק א'):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
דבר המעמיד הוי כאילו הוא בעין ולא בטל אפילו באלף ולכן אם העמיד גבינות בחומץ שכר או חומץ שנתחמץ בשמרי שכר חייב לבער וכן דבש שקורין מעד שהחמיצו בשמרי דבש שבישל כל השנה ודבש הראשון שבישל היה מחומץ בשמרי שכר וזה שבישל עתה היה רביעי או חמישי חייב לבערו. ודוקא שלא היה שם מעמיד אחר אבל אם היה ג&quot;כ מעמיד אחר של היתר הוי זה וזה גורם ומותר (מגן אברהם סי' תמ&quot;ב ועיין בחכמת אדם כלל נ&quot;ג סי' ל&quot;ז): וכל דבר שתחלת עשייתו כך כגון משקה שעושין מחומץ ושאר משקין מעורבין אפי' באלף לא בטיל דהוי כדבר המעמיד ומיהו כ&quot;ז אינן אלא מדרבנן. ובדיעבד אם שכח ולא ביערו ועבר עליו הפסח במקום הפ&quot;מ יש להתיר בהנאה ע&quot;י השלכת הנאת המעמיד לים המלח (עיין ח&quot;י ס&quot;ק ט&quot;ז) ואם העמידו ע&quot;י קיבה שנכבש בכלי חמץ אסור לאוכלו ומותר להשהותו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
שכר שלנו ויי&quot;ש שלנו הוא חמץ גמור וכן השמרים מהם:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
חמץ שהיה ראוי לאכילה אע&quot;פ שנתקלקל מ&quot;מ חייב לבער עד שתפסל מאכילת כלב קודם זמן איסורו דאז הוי כעפרא בעלמא אבל לאכלו אפ&quot;ה אסור ואם נפסל לאחר זמן איסורו חייב לבער (מ&quot;א כדלעיל סוף כלל קי&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
בגדים שמכבסים בחלב חטה שקורין (קראכמעל) מותר לקיימן ומ&quot;מ אסור להציען על השולחן אם יש איזה ממשות עליהן בענין שיהיה חשש שיפרוך קצת וכ&quot;ש שאסור לתת לתוכן קמח של פסח:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
מותר לדבק ניירות בחלון בתוך ל' יום קודם פסח ובלבד שלא יהיה החמץ ניכר דכיון דהוא חמץ נוקשה ול&quot;ש שמא יבא לאכלו דאינו ראוי אלא דלא פלוג רבנן וכיון שהוא מכוסה בנייר דל&quot;ש כלל שמא יבא לאכלו לא החמירו אבל אם נראה מבחוץ אסור אבל קודם שלשים יום הכל מותר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
דיו שבישלו בשכר קודם פסח מותר לכתוב בו ואם בשלו נכרי בפסח אסור לקנותו ממנו דגם חמץ של נכרי אסו' בהנאה בפסח וכן חמץ גמור שנתערב עם שאר מינים שאינו מאכל אדם כלל כגון עריבת העבדנין שנתן לתוכן קמח ועורות אפי' נתנן שעה א' קודם הביעור או אפי' לא נתן עורות רק שנתן הקמח ג' ימים קודם שעת הביעור וא&quot;כ כבר נפסד והבאיש. וכן הקילור והרטיה וטריקא שנתן לתוכו חמץ מותר לקיימו שהרי נפסד צורת החמץ (תמ&quot;ב). (בדפוס הראשון כתבתי דמה שקורין מונטלאק מותר להשהותן וכתב לי אחי הישיש מהו' צבי שזה טעות כי חקר הדבר שהוא חמץ גמור ומה שאינו מתעפש היינו משום שהאפייה היא בטוב וכן אמרו לי פה הבקיאין במלאכה זו וא&quot;כ אע&quot;ג שעירבו בו מיני צבעונים דינו כחמץ גמור על ידי תערובות וחייב לבער:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
חמץ בפסח מה&quot;ת שוה לשאר איסורין ואוסר בנ&quot;ט דהיינו בששים אלא שחז&quot;ל החמירו ואסרו תערובתו בין במינו בין שלא במינו במשהו אפי' בהנאה וצריך לשרוף הכל ולא סגי בפדיון דמי החמץ ולמכור השאר או למכור כך לנכרי אע&quot;פ שאינו שוה יותר בשביל המשהו מ&quot;מ כבר נהגו לשרוף הכל אבל הכלי' שנתבשל בתוכם אפי' חמץ גמור מותר להשהותם אחר הפסח וא&quot;צ שבירה ומותר אז לבשל בהם בין במינו ובין שלא במינו. ואם נתערב מתערובות זה שנתערב במשהו בתערובות ב' ונמצא תרי משהו כבר נתפשט ההוראה לאיסור (במ&quot;א תס&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ג) ולכן תבשיל שנמצא בו חטה נאסרה הכף והקדרה וכל הכלים. ואם הגיסו בכף קדרה שניה הכל אסור וכתב בא&quot;ר דדוקא בכף יש להחמיר לאסור מטעם דאין לו פליטה מגופו או לח בלח אבל יבש שנתערב בו משהו ונתערב באחרות ויש רוב כנגדו ומכיר החתיכה השאר מותר אבל אם אינו מכיר הכל אסור ובמקום הפ&quot;מ ושמחת יו&quot;ט ויש עוד צד להקל כתב הכו&quot;פ בסי' צ&quot;ב סק&quot;י דיש לעשות סניף להתיר התערובות הב'. ובמקום שיש הרבה צדדים להקל יש לצרף עוד דעת השאלתות דס&quot;ל דחמץ שוה לשאר איסורין ובטל בס' כמש&quot;כ המ&quot;א (סימן תס&quot;ז ס&quot;ק ל&quot;ג). ולפי שנתבאר לקמן כלל קכ&quot;ב סי' י&quot;ב להקל בתערובות וא&quot;כ י&quot;ל דהיינו טעמא דדוקא בדאיכא ודאי משהו אמרינן תרי משהו אבל בחד משהו לא אמרינן תרי משהו. אמנם י&quot;ל דדוקא התם די&quot;ל עכשיו נפל וא&quot;כ יש לסמוך על הפוסקים דס&quot;ל דלעולם לא מחזקינן מזמן לזמן ואמרינן עכשיו נפל משא&quot;כ בשאר ספיקות וכעין זה כתב שם בא&quot;ר:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
בד&quot;א שדבר שאוסר בשאר איסורין בנ&quot;ט וצריכין שיעור לבטלו אבל בדבר דבש&quot;א א&quot;צ לבטלו אלא דבעי הדחה או קליפה או נטילה והיינו משום דאמרינן דאין האיסור נבלע כלל יותר מזה השיעור וא&quot;כ ה&quot;ה בחמץ סגי בהכי ולפיכך החותך בסכין של חמץ לפת וכיוצא בו מדברים שאינם חריפים אפי' בן יומו ואפי' אינו מקונח דבש&quot;א א&quot;צ אלא הדחה או גרידה כמבואר בחבורי חכמת אדם כלל מ&quot;ט סי' ט' א&quot;כ הכי נמי בחמץ די בהדחה או גרידה ומ&quot;מ בדיעבד אם בישל בלא הדחה או בדבר שא&quot;א בהדחה או בגרידה אע&quot;פ דבש&quot;א מותר כמבואר שם כלל מ&quot;ב סי' ב' אבל בחמץ אפילו דיעבד אסור דעכ&quot;פ משהו מיהו איכא וביטול אינו שייך בפסח (וכ&quot;כ הגאון בעל ח&quot;ד וכ&quot;כ בא&quot;ר דכ&quot;מ במגן אברהם ס&quot;ק ל&quot;ד) וא&quot;ר מיקל בדבר שיש רק חשש שמא יבא לתוכו פירור אבל בדבר שבא לתוכו ודאי משהו ולא הדיח אסור אף בדיעבד וה&quot;ה בדבר שצריך קליפה ונתבשל בלא קליפה אע&quot;ג דבש&quot;א בטל כמבואר שם כלל מ&quot;ב סימן י' אבל בחמץ אסור הכל כמ&quot;ש המגן אברהם סימן תס&quot;ז ס&quot;ק ל&quot;ג:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
ולפ&quot;ז בדין עירוי כגון שעירה מכלי חמץ על בשר כיון דקיימא לן דלכ&quot;ע עירוי אינו אוסר יותר מכ&quot;ק כמבואר שם כלל נ&quot;ט וא&quot;כ ה&quot;נ בחמץ ועיין בנ&quot;א סי' כ' שכתבתי במקום שאין הפסד גדול יש לאסור כולו וכן בדין תתאה גבר דקיי&quot;ל דאם התחתון צונן אינו אוסר העליון רק כ&quot;ק כמבואר כלל ס' גם בפסח אינו אוסר רק כ&quot;ק כגון שהניח בשר או מצה רותח על חמץ צונן אמרינן תתאה גבר ואם הניח חתיכת בשר רותח בקערת חמץ צונן דקיי&quot;ל בש&quot;א בכלל נ&quot;ז סי' ד' דאינו אוסר אלא כ&quot;ק ואפי' בדבר שיש לו רטיבות קצת דתתאה גבר א&quot;כ ה&quot;ה בחמץ (ומ&quot;ש המגן אברהם סי' תמ&quot;ז סס&quot;ק ט' דיש להחמיר בדבר גוש היינו כדינו בקליפה וכ&quot;כ הגאון בעל ח&quot;ד) ואם נשתמש בקערת חמץ אפי' צוננת ברוטב שהיס&quot;ב וא&quot;כ בש&quot;א צריך ס' נגד קליפת הקערה כמבואר שם אם כן בחמץ אסור כולו דבכ&quot;ד דצריך לבטל בש&quot;א אוסר במשהו בפסח ואם הניח חמץ רותח בקערה ש&quot;פ נאסר הכלי עכ&quot;פ כ&quot;ק וא&quot;כ כולו אסור ודוקא חמץ בעין אבל אם הניח דבר שבלע חמץ דבש&quot;א אינו אוסר כלל דקיי&quot;ל דמאכל אינו פולט בלא רוטב אם הבליעה היה דבר כחוש וא&quot;כ י&quot;ל דגם בחמץ מותר אך לפי מ&quot;ש הח&quot;י דבתוך הפסח לאסור כולו חם בחם כדלקמן סי' י&quot;א וא&quot;כ י&quot;ל ה&quot;נ לאסור בתוך הפסח ולכ&quot;ע אין כלי אוסר כלי בנגיעתה:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
ולפ&quot;ז בנגע ככר חמץ בככר מצה אפי' בתנור שניהם רותחים לדידן לרמגן אברהם דקיי&quot;ל בכלל ס' סי' ט' דחם בחם בלא רוטב אוסר כולו אע&quot;ג דמדינ' אינו אוסר רק כדי נטילה באיסור כחוש מ&quot;מ כיון שא&quot;א בקיאין בין כחוש לשמן אסור כולו אך זה שייך בדבר ששייך בו שמן אבל חמץ דהא בודאי כחוש ול&quot;ש למגזר אטו שמן ולכן פסק בש&quot;ע באמת (בסי' תמ&quot;ז ובסי' תס&quot;א) דאינו אוסר רק כדי נטילה אמנם הב&quot;י אזיל לשיטתו בי&quot;ד סי' ק&quot;ה אבל לדידן דקיי&quot;ל כרמגן אברהם שם ולכן י&quot;א דכולו אסור (רש&quot;ל וב&quot;ח) וי&quot;א דאוקמי אדינא אפי' לדידן (ט&quot;ז ומגן אברהם) וכתבו הח&quot;י דבתוך הפסח יש לאסור כולו וה&quot;ה בחטה שנמצאת במצה אפויה נמי דינא הכי (תס&quot;ז ברמגן אברהם). והתנור צריך הכשר באותו מקום שעמד החמץ אבל שאר מקומות א&quot;צ הכשר דדוקא בבישול מפעפע בכל הכלי אבל לא באפייה (מגן אברהם סי' תס&quot;ז ס&quot;ק ל&quot;ו וח&quot;י סי' תס&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
בד&quot;א בחמץ ומצה שאין אחד מהן שמן אבל מצה המשוחה בשומן דקיי&quot;ל בש&quot;א (בחכמת אדם בכלל ס' סימן ג') דאזיל ההיתר ומפטם לאיסור ואוסר כולו וא&quot;כ ה&quot;ה הכא אוסר כולו. וכן מצה שנתכפלה ונגעה במצה אם אינה משוחה בשומן דינו כמו בסי' י&quot;א אבל אם משוחה בשומן יש חילוק דאם נגעה במקום הכפל עצמו נמצא הוי כאילו נוגע באיסור מחמת עצמו דאמרינן אזיל היתר כו' אבל אם נגעה בצד האחר דינו רק כאילו בלעה איסור ובאיסור הבלוע לא אמרינן בשאר איסורים אזיל היתר כו' כמבואר שם סי' ה' א&quot;כ ה&quot;ג בחמץ וא&quot;כ אינו אוסר רק כדי נטילה. ולענין שאר המצות שנגעו במצה זו כיון דיש פוסקים בש&quot;א דלא אמרינן כלל אזיל היתר ומפטם כמבואר שם ולכן במצה המשוחה בשומן שנגעה בחמץ גמור יש להתיר האחרת הנוגעת בזו שנאסרה ע&quot;י קליפה או שימכרם לנכרי ואם אינה חמץ גמור רק נפוחה או כפולה ונגעה בצד האחר יש להתיר האחרת שנגעה בו (ועיין מגן אברהם סי' תמ&quot;ז ותס&quot;א דמשמע דלעולם במשוחה בשומן דינו שוה) ואין חילוק בזה אם נגעה חוץ לתנור או בתנור דאפילו נגעו בתנור בחמץ שאר מצות שבתנור שאינם נוגעות מותרים שהרי עכ&quot;פ המשוחי' אינן משוחי' כ&quot;כ עד שיזוב מהן השומן (דא&quot;כ בלא&quot;ה אסור מדין בו&quot;ח כדאית' בי&quot;ד סי' צ&quot;ז). קי&quot;ל דאינו מפעפע בכל הכלי רק דוקא בבישול [כמ&quot;ש המגן אברהם ססי' תס&quot;ז] (ואע&quot;ג שכתב המגן אברהם שם דאם התרנגולת שמינה הכל אסור היינו משום היפוך השפוד זב השומן וכן משמע שם שכתב אפילו אינה נוגעת משמע אבל היפוך שפוד צריך דאל&quot;כ ה&quot;ל לכתוב סתם בכל ענין אסור. א&quot;ו דאם לא היפך השפוד אינו אוסר אפי' בשמינה דאינה מפעפע) והגאון בעל ח&quot;ד מחמיר בזה ונכנס בדוחקים דבסי' תמ&quot;ז מיירי שהחטה נוגעת בשפוד. ומסתימת דברי המגן אברהם שם לא משמע כן וגם היה לו לחלק בין בתוך התנור או חוץ לתנור א&quot;ו משמע דאין חילוק כן נ&quot;ל ועיין בנ&quot;א סי' י&quot;ג:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
הטעם שהחמירו בחמץ לאסור במשהו יותר משאר איסורין הוא משום דלא בדילי מיניה כולה שתא וגם משום שהוא בכרת משא&quot;כ בחלב ודם אע&quot;ג דהוא בכרת מ&quot;מ בדילי מיניה כולה שתא. ולפיכך דוקא מליל ט&quot;ו אסור במשהו משא&quot;כ בע&quot;פ מו' שעות עד הלילה כיון דאז אע&quot;ג דאסור מה&quot;ת כמבואר לעיל מ&quot;מ אין בו כרת וכן חמץ נוקשה אפי' בפסח אפילו להפוסקים דאסור מה&quot;ת כיון שאין בו כרת ומכש&quot;כ להפוסקים דאינו אלא מדרבנן ולכן אפי' בפסח בטל בס' (מ&quot;א תמ&quot;ז ס&quot;ק ה'):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
מדינא נטל&quot;פ מותר גם בפסח וכן סתם הב&quot;י בש&quot;ע אבל מטעמים הנזכרים החמירו הפוסקים לאסור בפסח אפי' נטל&quot;פ דעכ&quot;פ לא גרע ממשהו ואפי' משהו ונטל&quot;פ אסור אבל בע&quot;פ עד הלילה מותר ומ&quot;מ בדבר שהוא עפרא בעלמא אפי' בפסח מותר דבשלמא נטל&quot;פ עכ&quot;פ יש טעם אלא שהוא פגום משא&quot;כ כאן דאין כאן טעם כלל. ומטעם זה מתיר הח&quot;צ בתשובה סי' ע&quot;ה בסכין שעבר עליו י&quot;ב חודש דאפילו חתך דברים חריפים אינו אוסר אבל אם נעשה כעפרא לאחר זמן איסורו אוסר דקיי&quot;ל דאפילו האפר אסור בהנאה כדאיתא בסי' תמ&quot;ה ולעיל כלל י&quot;ט סימן ל' (תמ&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
נתערב בע&quot;פ ונתבטל בס' ונשתהה עד פסח אם היה חמץ בעין כגון חטה שנמצאת בע&quot;פ בתרנגולת מבושלת ונתבטל ואח&quot;כ חממו התרנגולת בפסח בעוד שהחטה בתוכו כתב המ&quot;א דלכ&quot;ע חוזר וניעור ואוסר במשהו ואם נטל החטה מתרנגולת בע&quot;פ או אפילו לא נטלו אלא שלא חממו התרנגולת בפסח אע&quot;ג שעדיין נשאר בו טעם משהו כיון שאין בו אלא טעם בעלמא כתב המ&quot;א דבזה לכ&quot;ע אינו חוזר וניעור (וכתבתי בנ&quot;א שגם בזה מחלוקת) ובדבר שיש בו ממשות האיסור אלא שאינו בעין כגון שכר שנתערב בדבש וכיוצא בו ונתבטל כבר קודם פסח בזה יש מחלוקת הפוסקים אם אמרינן חוזר וניעור ולכן לכתחילה יאכלנו עד הלילה ובדיעבד במדינות אלו נוהגין בכל תערובות לח בלח דלא אמרינן חוזר וניעור ומותר לכתחילה בשעת התירו לערב בידים ולאכול בפסח. (ולכאורה היה נראה דזה דוקא שנודע לו קודם פסח וא&quot;כ כבר נתבטל ונעשה היתר גמור אבל כשלא נודע לו כלל מן התערובות עד פסח וא&quot;כ הוי כנתערב בפסח ואוסר במשהו ועיין בנ&quot;א סי' כ&quot;ד שכתבתי דלעולם מותר) ומ&quot;מ במקום שיש לחוש לתערובות כגון פת שנפל ליין אע&quot;ג שנטלו משם מ&quot;מ חיישינן שמא נשארו בו פירורין בעין וע&quot;כ חוזר וניעור ואע&quot;ג שהוא צונן מ&quot;מ כיון ששהה בפסח מעל&quot;ע וא&quot;כ הוי כבוש כמבושל ומ&quot;מ מותר להשהותו ומותר ליהנות ממנו וכן כל דבר שמותר לשהות מותר ליהנות ממנו (ח&quot;י סק&quot;ה י&quot;ח) ומיהו אם סינן היין קודם פסח אע&quot;ג די&quot;א דלא מהני סינון מ&quot;מ יש להקל לצורך ובלבד שיהיה בגד דק שא&quot;א לפירור קטן לעבור דרך הנקבים ואז אף אם יעבור הוי כלח בלח. ואם שאב קודם פסח זוהמא של דבש בנפה חמוצה מותר דהוי לח בלח (ח&quot;י ס&quot;ק י&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
דבר שצריך קליפה ולא קלף מעי&quot;ט מותר לקלוף בפסח (ח&quot;י סימן תס&quot;א ס&quot;ק י&quot;ח) ואם לא קלף ובישלו כך הכל אסור ואע&quot;ג דאין כאן אלא בלוע וקיי&quot;ל לעיל סי' ח' דבדבר שאין בו אלא טעם לא אמרינן חוזר וניעור היינו דוקא שנתבטל בס' אבל בקליפה אין בו באותו קליפה ס' נגד הבלוע (וכ&quot;כ א&quot;ר סי' תמ&quot;ז ס&quot;ק ו') אך זה דוקא כשהקליפה מדינא כגון חטה שנגע בחתי' שנמלחה או אפילו כשיש לספק שמא נגע החטה או שלא ידעינן באיזה חתי' נגע החטה וא&quot;כ טעונין כולן קליפה מדינא אבל אם לא נגע החטה בחתיכה זו רק שחתיכה אחרת נגעה בחתיכה זו דאע&quot;ג דנוהגין להצריכה קליפה כדלקמן כלל קכ&quot;ב אם נתבשלה כך מותרת (סימן תס&quot;ז במגן אברהם ס&quot;ק ל&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
אע&quot;ג דקיי&quot;ל בש&quot;א כלי שני דאינו מפליט ומבליע מ&quot;מ בפסח יש להחמיר דבלאו הכי גם בש&quot;א יש אוסרין וגם י&quot;א דבפסח אפילו בצונן אסור ודוקא כשהוא חם כ&quot;כ שהיס&quot;ב דבלאו הכי דינו כצונן: ומ&quot;מ בהפ&quot;מ או מניעת שמחת יו&quot;ט בפרט בכלי שאב&quot;י יש להקל וכן אם נשתמש בכלי שתשמישו בכ&quot;ש אף בכלי חרס יש להקל (ח&quot;י סק&quot;ח בסי' תנ&quot;א). ומכל מקום לכ&quot;ע אם נשפך מכ&quot;ש על צונן אין להחמיר ולומר דדינו כעירוי מכ&quot;ר דאוסר כ&quot;ק כולי האי לא אמרינן (תמ&quot;ז ס&quot;ק ט'):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
חמץ ומצה שאפו בתנור אחד אם התנור קטן וסתום ואו&quot;ה מגולין לרוב הפו' אסור אפי' להסוברין ריחא לאו מילתא בשאר איסורין אבל בחמץ אסורים דלא גרע ממשהו מ&quot;מ בהפס&quot;מ יש לסמוך על המקילין גם בזה בין בצלי ובין בחמין הטמונין לשבת ואפי' בתנור סתום לגמרי ודלא כמ&quot;א בא&quot;ח סי' תמ&quot;ז (כו&quot;פ בי&quot;ד סי' ק&quot;ח וח&quot;י) אבל אם ההיתר דבר חריף אפי' בתנור גדול ופתוח אסור אפי' בהפ&quot;מ (ח&quot;י שם). דף שסותמין בו התנור לכתחלה יש ליקח חדשה ובדיעבד אינו אסור:&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
יבש ביבש אע&quot;ג דבש&quot;א קיי&quot;ל דמין במינו בטל ברוב אבל חמץ ומצה אפי' באלף לא בטיל דכשם דבלח איסורו במשהו ה&quot;ה ביבש. וכ&quot;ז בפסח אבל בע&quot;פ דלח בס' ה&quot;ה ביבש דבטל ברוב ובלבד שיאכלנו קודם פסח דאל&quot;כ חוזר וניעור (מגן אברהם ס&quot;ק ט') ומ&quot;מ יש חילוק בין לח ליבש דלח בלח שנתבטל מותר לקיימו לכ&quot;ע אפי' למ&quot;ד חוזר וניעור אבל יבש ביבש אע&quot;פ שנתבטל אסו' לקיימו דעכ&quot;פ החמץ בביתו (ור&quot;ל מדרבנן עי' בנ&quot;א סי' ח') ולכן אם יכול לבשלו עד שיהא נימוח ויתערב קודם פסח בס' ואז דינו כלח ומותר לאכלו בפסח (מגן אברהם ס&quot;ק י&quot;א) ובמקום הפסד גדול עי' בנ&quot;א מה שכתבתי לענין לשהות:&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
יבש ביבש שנתערב ברוב בפסח ונאכל א' מהם מותר דכיון דמה&quot;ת בטל רק מדרבנן אסור ובדרבנן תלינן שזה שנאכל היה האיסור ובלבד שיאכל שנים שנים וה&quot;ה דהתערובות השלישי שרי כש&quot;א (ומבואר בחבורי ח&quot;א כלל ס&quot;ג מ&quot;א סימן תס&quot;ז ס&quot;ק ד'):&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
הא דיבש ביבש בטל דוק' בפרוס' אבל ככר חמץ שנתער' לא בטל אפי' באלף דהוי דבר שבמנין (תמ&quot;ז ס&quot;ק ט') ומצה שהיה בה חטה או שנתכפלה מצד א' וחתכו הכפל (וצ&quot;ל שהוא בענין שעדיין הוא דבר שבמנין) ונתערב' באחרו' (והיינו לשיטתו שכ' בסי' תס&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב דבעי' ס' כנגד צד הפנימי) בטל ברוב דלא מקרי דב' שבמנין כיון דאין איסורו מחמת עצמו רק מחמ' בלועו כמו שבארתי בח&quot;א שם (מגן אברהם שם) משמע מדבריו דס&quot;ל דביבש אע&quot;ג דקיי&quot;ל דחו&quot;נ זה דוקא באיסו' מחמת עצמו משא&quot;כ בבלוע אינו אלא כטעם דלשיטתו לכ&quot;ע אינו חו&quot;נ וכ&quot;מ מדבריו בסימן תנ&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ז שכתב דאם נתערבו בטילות וכ&quot;כ בח&quot;ד שכן דעת המגן אברהם אבל דעת הח&quot;י סי' תל&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ד דאף בזה חוזר וניעור):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
כלי חמץ שנתערב בכלים אינו בטל דהא י&quot;א דאפי' בש&quot;א אינו בטל (סי' תמ&quot;ז במגן אברהם ס&quot;ק מ') ומ&quot;מ בהפ&quot;מ ומניעת שמחת י&quot;ט יש לסמוך על א&quot;ר שכ' בשם כנה&quot;ג דבאין ב&quot;י יש להקל מ&quot;מ יסיר כלי א' ממנו (אפשר דכנה&quot;ג כ&quot;כ לשיטת הסוברים נטל&quot;פ מותר וצ&quot;ע בכנה&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
חטים שנתחמצו ונתערבו בחטים אחרים עד שאינן ניכרים מותר להוסיף עליהן עד ס' ולטחנן ולאפות קודם פסח דקמח בקמח הוי לח בלח ואינו חו&quot;כ ולא הוי מבטל איסור לכתחלה כיון שעדיין שעת היתר (תמ&quot;ז ס&quot;ק מ&quot;ה ותס&quot;ז ס&quot;ק ד'). (ועי' לקמן כלל קכ&quot;ד סי' כ&quot;ח וכלל קכ&quot;ו סי' ה'):&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
בשר יבש וגבינה ודגים שנמלחו קודם פסח ולא נזהרו בהם לבדוק המלח ולמלחם בכלי פסח מותר להדיחם בי&quot;ט ולאכלם דאף אם היה בהם מעט חמץ נתבטל קודם פסח ואפי' את&quot;ל שמלחו בכלי חמץ ב&quot;י מ&quot;מ אין מליחה לכלים להפליט ועוד דסתם כלים אין משתמשים בהם חמץ הרבה וא&quot;כ בוודאי יש ס' לבטל הפליטה וכבר נתבטל. אבל דגים מלוחים השרוים במים בכלי חמץ בפסח יש להחמיר ליזהר מהם דעינינו רואות שהשריית הערינג הוא עז ונמצא בולע מפליטת כלים בפסח אבל אם שרוי בכלי של פסח או קודם יו&quot;ט אפי' בכלי חמץ אין לחוש וכ&quot;ז מדינא וכן סתם בב&quot;י בש&quot;ע אבל אנו במדינות אלו קבלנו עלינו כאותן פוסקים להחמיר לכתחלה שלא לאכול כל המלוחים או הכבושים אם לא נזהרו בג' דברים (א) לבדוק המלח (ב) שלא לחתכם בסכין של חמץ (ג) שלא למלחן או לכבשן בכלי חמץ אפי' אינו בן יומו ואם הדיחו הבשר ג' פעמים קודם פסח נוהגים לאכול והדחה תהיה ע&quot;י שריה קצת ולא בהעברה בעלמא ובג' מימות מחולפים ובכלי פסח ובדיעבד אפי' בכלי חמץ או לשרותו בנהר ולכתחלה ישרה וידיח קודם פסח ומ&quot;מ אם לא הדיחו מותר לשרות ולהדיח אפי' בפסח. וכ&quot;ז דוקא בבשר בין בשר יבש ובין שנמלח מחדש אלא שנמלח מליחה מרובה עד שא&quot;א לאכלו בלא הדחה (א&quot;ר בשם מי&quot;ט) ומ&quot;מ בדיעבד אפי' בע&quot;פ אחר חצות אם אירא שנמלח בשר בכלי חמץ שהם אב&quot;י יש להתיר ע&quot;י הדחה אבל אם א&quot;י אם הוא ב&quot;י אסור אפי' קודם הפסח הרבה (ב&quot;ח בתשובה סי' קכ&quot;ג ועי' לקמן סי' כ&quot;ה) אבל דגים אין נוהגין לאכלן ע&quot;י הדחה ומ&quot;מ כשיש דוחק בבשר מתירין גם בדגים. ואפי' בשר יבש שנמלח וחתכו תוך המלח שום בסכין חמץ דק דק ושמו על הבשר ליתן טעם וריח יש להתיר ע&quot;י הדחה ושריה ובלבד שלא יאכל השום. וכל הכבושים כגון אוגערקס ולימנעס וכיוצא בו אין מתירין כלל ע&quot;י הדחה כיון דאין דרכן להדיחן וכן גבינות וכרכשות הממולאים בבשר אפי' בלא שומים לא מהני להם הדחה שמא נתערב בו בפנים איזה פרור וכ&quot;ז לכתחלה אבל בדיעבד שכבר בשלו אותו בפסח וא&quot;א לקיימו לאחר פסח מותרים וכ&quot;ש דאין אוסרים תערובתן אפי' בפחות מס' אבל יש שום בטבחות אוסר התערובות בפסח כחמץ גמור שהרי נחתך בסכין של חמץ (סי' תס&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
וכ&quot;ז שנמלחו בסתם כלים שבליעתן מחמץ משהו אבל אם נכבשו בכלים שמשתמשין חמץ בשפע כגון חבית של שכר או יי&quot;ש ומחבת שמטגנין בו מיני קמחין א&quot;כ בודאי אין במה שבתוכו לבטל הפליטה בס' ולכן אם נכבשו בתוכו אפי' במים מע&quot;ל אפי' קודם פסח אם באותו רגע שפינה החמץ נתן לתוכו א&quot;כ אע&quot;ג דלא נעשה כבוש עד אחר מע&quot;ל ואז כבר נטל&quot;פ מ&quot;מ י&quot;ל דהבליעה והפגימה באים כאחד ואסור מדינא ומכ&quot;ש אם נכבש בו דברים חמוצים וחריפים דאפי' הכלי אינו ב&quot;י אסורים מדינא דחורפיה משויא ליה לשבח. ואם נמלח בתוכו אע&quot;ג דאין מליחה לכלים להפליט מ&quot;מ מה שמונח בציר נעשה כבוש תיכף לאחר ששהה כדי שיתחיל להרתיח (מגן אברהם ס&quot;ק ט&quot;ז) ומ&quot;מ במקום הפסד יש לסמוך על הפוסקים דאפי' בציר בעינן דוקא מע&quot;ל (ש&quot;ך ועיין בחבורי ח&quot;א שער או&quot;ה סי' ע&quot;ז) ואין להחמיר בדברים שנעשו קודם פסח. וכ&quot;ז כשפינן קודם פסח אבל אם עמדו בכלי חמץ בפסח אז מקבלים טעם חדש בפסח ואסור הכל ומ&quot;מ אינו אסור אלא מה שבתוך הציר דכבוש אינו מפליט בכולו (ומ&quot;מ צ&quot;ע אם כבר נכבש קודם פסח ולא פינן ובפסח לא עמד שם כל מע&quot;ל אם נאמר דמשנעשה כבוש אז בכל רגע ורגע בולע וכמו בישול משהתחיל לבשל בולע בכל רגע או נימא דלעולם לא מפליט עד אחר מע&quot;ל ואם פינה קודם מע&quot;ל עדיין לא בלע כלל וצ&quot;ע) ומ&quot;מ בכבוש בציר או בדברים חמוצים ביו&quot;ט יש להחמיר ולומר כששהה כדי שיתנו על האור וירתיח וכדעת המגן אברהם:&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
שומן מהותך וכן כל דבר שבשלו בכלי חמץ קודם פסח אם בשלו ונזהרו בכ&quot;ד לשם פסח רק שבשלו אותו בכלי שאב&quot;י מותר לאכלו בפסח ובלבד שיערה אותם קודם פסח לכלי פסח אבל אם לא נזהרו בו בשעת עשייתו מחמץ חיישינן שמא נתערב בו משהו חמץ או שמא היה המחבת ב&quot;י אפי' אומר עכשיו שברי לו שלא נתערב בו שום חמץ ושהיה הכל אינו ב&quot;י לא מהני דמילתא דלא רמיא עליה דאינשי לאו אדעת' דאע&quot;ג דקי&quot;ל בשאר איסורין סתם כלי אב&quot;י וגם דהוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט היינו משום שהוא טעם קלוש כ&quot;כ ולכן אינו ראוי לחול עליו שם חדש בו&quot;ח אבל חמץ שמו עליו אלא שעד עכשיו לא אסרו הכתוב וכשהגיע זמן האיסור נעשה החתי' נבלה ואף דאין כאן אלא טעם ובטעם לא אמרי' חוזר וניעור היינו אם נתבטל בס' אבל הכא לא נתבטל בס' רק שהוא נ&quot;ט בר נ&quot;ט והוי כנ&quot;ט בר נ&quot;ט דאיסורא ומ&quot;מ מותרים בהנאה ונ&quot;ל דגם בזה דוקא בנתבשל בכלי' ששמשו בו חמץ בשפע כגון מחבת וקדירו' שמבשלין בו מיני קמחין כדלעיל סי' כ&quot;ה דאין ס' נגד הבלוע וא&quot;כ אין היתר רק מטעם נ&quot;ט בר נ&quot;ט אבל בכלים שידוע בודאי שבלעו רק מעט חמץ וידוע שיש ס' נגדו בודאי קי&quot;ל דבטעם אינו חו&quot;נ אבל בי&quot;ט האחרון יש להקל דסתם כלים אב&quot;י וגם הוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט ומה&quot;ט יש מקילין לשתות מי דבש של כל השנה. מיהו אם יש לחוש שהעמידו אותו בשמרי שכר ואפילו אם דבש הזה לא נתחמץ בשמרי שכר רק שהעמידו אותו בשמרי דבש אך הדבש הראשון היו מעמידין אותו בשמרי שכר וזה הדבש הוא רביעי או חמישי עכ&quot;פ אסור לשתותו אפי' בי&quot;ט אחרון (מגן אברהם סי' תמ&quot;ב) ולענין להשהותו ע' לעיל סי' א' ואם יש לחוש שנתבשל ביורות שמבשלין בו יי&quot;ש אסור אע&quot;ג דאין חריפות הראשון משוי לשבח מ&quot;מ יין שרף שהוא חריף ביות' ומשביח ואסור אפי' בי&quot;ט אחרון (תמ&quot;ז מגן אברהם ס&quot;ק כ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
אם נתערב קצת מדברים האלו שאין בו חשש פירורים רק שנתבשל בכלי חמץ נהי דאסור בפסח מ&quot;מ אם נתערב מותר התערובות ואפילו בפחות מס' דעכ&quot;פ אין כאן אלא נ&quot;ט בר נ&quot;ט וגם סתם כלי אב&quot;י אבל אם ודאי נתבשל בכלי ב&quot;י אע&quot;ג דהוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט אוסר תערובתו וגם ביו&quot;ט אחרון אסור וכ&quot;ש בשומן מהותך דיש לחוש בו מפרורים בעין (ע' מגן אברהם ס&quot;ק כ&quot;ג סי' תמ&quot;ז) ואם נתערב הרבה עד שאין ס' נגד התערובות אסור התערובות:&lt;br&gt;

=== סעיף כח ===
אם בשלו דברים חריפים כגון צנון וחריין קודם פסח כתב הט&quot;ז סק&quot;י לאסור אפי' באינו ב&quot;י דאגב חורפיה כו'. ובת&quot;ח כלל ס&quot;א סי' ז' כ' דלא נקרא ד&quot;ח מחמת שהדבש ממתיק אותו וא&quot;כ לפי מה שכתבתי בשער או&quot;ה סי' ס&quot;ז דתרי חומרי ל&quot;א די&quot;א דל&quot;א אגב חורפי' רק בקורט של חלתות ועוד הא י&quot;א דאפי' בצנון שחתכו בסכין דוקא כשהוא ב&quot;י אוסר ואע&quot;ג דזה דוקא בדברים שאינם חריפים כגון תפוחים החמוצים אבל צנון הוא חריף לדעת רמ&quot;א וש&quot;ע מ&quot;מ הכא דלת&quot;ח הדבש ממתיק וגם דאינו אלא נ&quot;ט בר נ&quot;ט ואע&quot;ג דבחמץ ל&quot;א נ&quot;ט בר נ&quot;ט מ&quot;מ במקום הפסד מרובה כבר כ' א&quot;ר בסי' תנ&quot;א סקי&quot;ג להתיר ועיין בח&quot;י סי' תנ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד דהיכא דיש עוד צדדים להקל אמרי' דהוי התירא בלע ולפ&quot;ז במקום מניעת שמחת י&quot;ט יש להתיר אפי' באכילה. אך לפי מנהגינו שמבשלין אותו תחלה במים ואח&quot;כ שופכין המים ומבשלין בדבש י&quot;ל דבמים אינו ממתיק וא&quot;כ אפי' אב&quot;י אסור ומ&quot;מ מותר להשהותה:&lt;br&gt;

=== סעיף כט ===
זיתים וכן בוסר שהסכימו האחרונים דהוי דבר חריף וכן שאר דברים חריפים שחתכן בסכין של חמץ אפי' אב&quot;י קודם פסח וא&quot;כ כל הזיתים נעשים חמץ ואסורים ואעפ&quot;י שחזר וכבשן אינם חוזרים ופולטים דדוקא ע&quot;י בישול פולט מה שבלע אבל לא ע&quot;י כבישה (ט&quot;ז ומגן אברהם) ואם נידוכו יחד וכ&quot;ש כשנתבשל יחד וא&quot;כ פולט הכל ומסתמא יש ס' כנגד הסכין וא&quot;כ מדינא הוא מותרים לאכול שהרי עדיין שעת היתר כדקיי&quot;ל בבצלים שחתכן בסכין חולבת בח&quot;א כלל מ&quot;ד מ&quot;מ בחמץ חיישינן שמא נשאר משהו בעין ועוד דהא י&quot;א דחוזר וניעור (מגן אברהם ס&quot;ק ל&quot;ח) אבל א&quot;ר ס&quot;ק ל&quot;ז כ' כיון דרוב פוסקים ס&quot;ל דטעם אינו חו&quot;נ וגם יש פוסקים דאפשר לסוחטו מותר ולכן כתב דאין להחמיר. ונ&quot;ל דאם יודע בודאי שהסכין היה נקי דאין חשש משום פירור בעין וגם אינו ב&quot;י דאיכא הרבה צדדים להקל כדלעיל בסי' כ&quot;ח וא&quot;כ יש להקל במקום מניעת שמחת י&quot;ט להתיר אפי' באכילה ולהשהותה לכ&quot;ע מותר (תמ&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ל ===
זנגביל שחתכו בסכין של חמץ אב&quot;י או שדכו במדוכה של חמץ קודם פסח אע&quot;ג דהוי חריף כיון דזנגביל י&quot;א דלא הוי דבר חריף כמש&quot;כ המגן אברהם סס&quot;ק ל&quot;א א&quot;כ יש להקל עכ&quot;פ בתערובות (שם ובזה י&quot;ל ג&quot;כ טעם של הב&quot;ח שכ' לדוך הכל קודם יו&quot;ט כמ&quot;שכ המגן אברהם שם היינו דאזיל לשיטתו דס&quot;ל חמץ קודם זמנו הוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט דהתירא כמ&quot;ש בתשו' ב&quot;ח סי' קכ&quot;ג וא&quot;כ ל&quot;ק קושי' המגן אברהם עליו):&lt;br&gt;

=== סעיף לא ===
דבר שאינו חריף שנידוך במדוכה מחומצת ממש מ&quot;מ מותר אפילו אם נעשה בפסח דדוקא ע&quot;י חריף ודוחקא מבליע ומפליט אבל דבר שאינו חריף לא מהני דוחקא לבד להפליט בצונן אם היה הכלי נקי. אבל אם הכלי אינו נקי אע&quot;פ שאינו חריף מ&quot;מ ע&quot;י הדוחקא נכנס קצת לתוכו וא&quot;א להדיח שהרי נידוך ולכן אפי' נעשה קודם פסח אסור (מגן אברהם ס&quot;ק ל&quot;ד וכדלעיל סי' ח') ודוקא בדברים הנדוכים דא&quot;א בהדחה אבל אם חתכו דברים שאינם חריפים באקראי בסכין של חמץ שאפשר בהדחה או גרידה אפי' בפסח מותר אבל דברים שנעשו ע&quot;י נכרי כגון דגים שחותכין הנכרים אם הוא בתוך הפסח יש להחמיר דסתם סכין אינו נקי ויש לחוש לחמץ הדבוק עליו. אבל נתערב מדברים הללו בתבשיל אפי' בפחות מס' אין לחוש להחמיר ואע&quot;ג דסתם סכין אינו נקי היינו משמנונית אבל חמץ אינו דבר הנדבק ומ&quot;מ נ&quot;ל דבסכינים שחותכין בו לחם במדינתינו ידוע שנדבק בו פרורי חמץ ולכן אפי' בדיעבד אסור אם לא הדיחו אותו דבר כמו בשומן מהותך (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף לב ===
ריב אייזין שלא פררו עליו חמץ בעין רק שפררו עליו חריין שנחתך בסכין של חמץ וא&quot;כ נעשה הריב אייזן כולו חמץ אם פררו עליו אפילו מצה בפסח הכל אסור שא&quot;א שלא נדבק בו פירור חריין שהוא נבלע מחמץ ואם פררו עליו בע&quot;פ מצה וא&quot;כ אף שנשאר פירור חריין מ&quot;מ הפירור אינו אוסר אלא מטעם בלוע וא&quot;כ כבר נתבטל בס' ואינו חוזר וניעור אבל פררו עליו חריין בע&quot;פ וא&quot;כ צריך ס' נגד כל הריב אייזין או נגד כל הסכין ואם לאו כולו אסור (עיין מגן אברהם סי' תנ&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ה) ובפסח הכל אסור. ואם פררו על ריב אייזין מצה נפוחה אסור לכתחילה ואם פררו אח&quot;כ מצות בדיעבד מותר ואם נתערב קמח ממצה נפוחה בשאר קמח מותר בשהייה ולמכרו:&lt;br&gt;

=== סעיף לג ===
לכתחילה אין להניח מלח אע&quot;פ שהוא יבש במדוכה של חמץ ואם הניח מותר למלוח בו אע&quot;פ שהוא דבר חריף מ&quot;מ כיון שהוא יבש אינו מפליט כלל ול&quot;ד לשריית הערינג לעיל בכלל הקודם דהוי לחי ובשאר כלים המחמיר שלא להשתמש בו בפסח תע&quot;ב (כדאיתא בי&quot;ד ססי' צ&quot;ה) ואם דך בו כיון דאיכא דוחקא וחריף אסור. ובמדינות שלנו שאין כותשין בו אלא בשמים יש להתיר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף לד ===
צריך ליזהר שלא לנהל הקמח סמוך לבשר שהאבק נדבק בו ובדיעבד הט&quot;ז (סי' תמ&quot;ז ס&quot;ק ט') כתב דלא מהני הדחה אבל בא&quot;ר שם סק&quot;כ מתיר בהדחה דהקמח כיון שבא למים תיכף נימוח והוי לח בלח ממש (וכ&quot;כ הב&quot;ח בתשו' סימן ק&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף לה ===
יש מחמירין שלא להסתפק מחומץ יין שמסתפקין ממנו כל השנה דחיישינן שמא נתנו בו מן הנשאר בסעודה ולפעמים יש בו פירור לחם. ובמקומות אלו שאין חומץ מצוי אין מחמירין בזה. עוד יש מחמירין לכתחלה שלא למלאות מן יין תוך שלשים יום לפסח בכלי חמץ ואם מלאוהו תוך ל' יום נוהגין שלא לשתותו בפסח ואינו אלא חומרא והמיקל לא הפסיד אבל בחומץ דהוי דבר חריף אם עמד בכלי חמץ ב&quot;י וי&quot;ג אב&quot;י ושהה בתוכו כדי שיתנוהו על האור וירתיח אסור מדינא (ומה שתמה הח&quot;י דבחריף אפילו אב&quot;י עיין בנ&quot;א מה שכתבתי ובמקצת כונתי לא&quot;ר) ובהפ&quot;מ יש להקל עד שישהא בתוכו מע&quot;ל וכדעת הש&quot;ך בסימן ק&quot;ה (סימן תמ&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף לו ===
חבית יין שדבקו נסריו בבצק אם הוא תוך ב' חדשים קודם פסח עדיין רך הוא ונותן טעם בפסח אבל לקיימו מותר כיון שהבצק נעשה לחזק החבית וא&quot;כ בטל לגבי החבית ואינו רק נוקשה ומותר לקיימו וא&quot;כ היין נמי מותר לקיימו ואם נתנוהו מקודם לכן כבר נתייבש ואינו נ&quot;ט בפסח ומותר לשתותו ואע&quot;ג דלעיל בדיבוק ניירות סי' ה' סגי בל' יום שאני התם דאינו רק לענין לקיימו אבל הכא לענין שיתן טעם ביין בעינן שיהיה יבש גמור (ח&quot;י) ואם יש כזית במקום אחד חייב לבער הבצק אע&quot;פ שעשוי לחזק אא&quot;כ טחו בטיט (ס&quot;ק ל' שם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קכא|קכב|קכג|דין תערובות חמץ ע&quot;י בישול או מליחה בפסח}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קכב דין תערובות חמץ ע&quot;י בישול או מליחה בפסח&lt;/center&gt; =

==כלל קכב'== 

דין תערובות חמץ ע&quot;י בישול או מליחה בפסח (סימנים תס&quot;ו): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
תבשיל שנמצא בו גרעין מה' מיני דגן אע&quot;ג דמדינא אינו אוסר אא&quot;כ נתבקעה ממש וכ&quot;כ הב&quot;י בש&quot;ע ולי&quot;א דוקא בראוי להתבקעות אבל אנו במדינתינו מחמירים דאפי' רק נתרככה הכל אסור בהנאה אבל בלא נתרככה אפי' נמצא בחמין אין לחוש (מגן אברהם ס&quot;ק כ&quot;ה) ואם נמצא בח' של פסח אפי' נעשה התערובות בפסח רק שלא נודע לו עד יום שמיני או אפי' עבר ושהה (ח&quot;י) כיון דאינו אלא משהו מותר להשהותו עד אחר פסח ובהפ&quot;מ יש לסמוך על חכם צבי סי' פ&quot;ו וכ&quot;כ א&quot;ר בשם פסקי תוס' דאפי' מצא בשביעי של פסח כופה עליו כלי וישהה התרנגולת או התבשיל עד אחר פסח ואז מותר באכילה רק יבער החטה במוצאי יו&quot;ט. ודוקא במשהו אבל דבר שהוא חמץ גמור דאסור מה&quot;ת אפי' מצא ביו&quot;ט אחרון אסור לאחר פסח עכ&quot;פ מדרבנן (ח&quot;י סי' תס&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
שבולת מקש שנמצא ואין בו גרעין (שקורין שפרייער) אינו מחמיץ דרגיל הדבר שבשעת דישה נופלין כולו (ולא דמי לעצם חלול שכתבתי בח&quot;א שער רוב וחזקה סי' מ&quot;ג) אבל אם נמצא קליפה מחטה גופה זה אפשר דמחמיץ וגם א&quot;א שלא יהיה נדבק בו קצת ממשות חטה ועוד דזה דמי לעצם חלול שכתבתי שם לאיסור. ומורסן הוא הנשאר בנפה וזה בא ודאי לידי חימוץ (כדאי' במתני' אין שורין מורסן לתרנגולת) ובסובין שהיא הקליפה הגסה מסתפק המגן אברהם שהרי להרי&quot;ף דמפרש פת הדראה היונו פת סובין וא&quot;כ מדנפיק ידי מצה שמע מינה דבא לידי חימוץ (ובזה סרה תמיהת ח&quot;י בסי' תנ&quot;ד דהמגן אברהם מסתפק בסובין ובמתני' איתא אין שורין מורסן):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
תבשיל שנמצא בו שלשה גרעינים שלא נתרככו לא אמרינן חזקה שיש בתבשיל זה יותר גרעינין ושמא הם נתרככו דלא חיישי' לזה אלא דוקא בתולעים דמיניה קא רבו משא&quot;כ בדבר דאתי מעלמא לא חיישינן לזה (והח&quot;י ס&quot;ק כ&quot;ה השיג ע&quot;ז והביא ראיה מהא דאמרינן שלשה ה&quot;ז שכונת קברות אע&quot;ג דהוי דבר דאתי מעלמא ולדעתי משם ראיה שהרי דוקא במושכב כדרכו דאז הוא הוכחה שהוא קברות ועכ&quot;פ אין ראיה משם לדבריו):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
חטה מרוכך שנמצא בעיסה או במצה אפויה וא&quot;כ יש לספק כיון דמנהג ישראל לשמור המים שלשין בהם ואם כן יותר מסתבר שהיה בקמח וכיון שאנו רואין שהעיסה לא נתחמצה א&quot;כ כ&quot;ש שהחטה לא נתחמצה וא&quot;כ ראוי להתיר הכל וי&quot;ל דכל העיסה אסורה דחיישי' שהחטה כבר נתחמצה במים קודם לכן ועכשיו ע&quot;י הלישה והעריכה נתמצה מן החטה ומוליך בכל העיסה מה שנפלט מהחטה דרך גלגולה (ואם נמצא ג&quot;כ חטה ביתר המים שלשין בהם הכל מודים שכל העיסה אסורה (פ&quot;ח). ומנהגינו אם הוא קודם הפסח אין אוסרין רק כדי נטילה ואפילו נמצא במצה אפויה. אבל אם לשו ואפו בתוך הפסח אזי אם נמצא בעיסה אוסרין כל העיסה. ואם נמצא במצה או בחתיכת עיסה בין שהיא עדיין חיה או אפויה אוסרין אותה עיסה או מצה כולה אבל שאר העיסות מותרים דאמרינן כאן נמצא וכאן היה ר&quot;ל שנפלה במצה זו ומוקמינן המאכל על חזקתו שהוא בחזקת היתר ואפילו אם החטה מלאה מים ומלוחלחת מעבר לעבר י&quot;ל שמא היתה בלועה ממקום אחר ונפלה עתה לתוך עיסה או מצה זו (בשולחן ערוך סעיף י&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אבל אם חילק העיסה להעוזרים ונשאר חתיכ' עיסה בידו ונמצא בו גרעין מרוכך כל המצות שביד אחרים נמי אסורין דדוקא ממקום למקום לא מחזקינן איסורא ואמרינן כאן נמצא כו' שהרי באותו מקום לא נולד שום ריעותא כלל בעיסות האחרות אבל בכה&quot;ג דאנו מסופקים על שאר מצות מחמת שאנו אולי היה הגרעין בעיסה זו בשעת לישה או עכשיו נפל קיי&quot;ל דמחזקינן מזמן לזמן ואמרינן דמתחלה היה בעיסה וכלן אסורות ומ&quot;מ בהפ&quot;מ בלא נתבקעו ממש יש להתיר בהנאה (ח&quot;י וכ&quot;כ בא&quot;ר) ואפשר דבכה&quot;ג גם לכ&quot;ע מותר ולכן עכ&quot;פ מותר בהנאה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
ונ&quot;ל דכ&quot;ז דוקא בגרעין אפילו נתבקעה אבל אם נמצא פירור לחם אפילו קודם פסח אסור כל העיסה או המצה שנמצא בו הפירור דשמא נשאר איזה פירור והוי כיבש דחוזר וניעור (עיין תשובת הרשב&quot;א סי' קע&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
וכן הדין באחד שלקח מהחבית כרוב בקערה והוליכו לבית אחר ושם נמצא חטה הכרוב שבחבית מותר דאין מחזיקין ממקום למקום ואמרי' כאן נמצא כאן היה ר&quot;ל השתא נפל. ונ&quot;ל דל&quot;ד לבית אחר אלא אפילו באותה בית כיון שהוא מקום אחר וכמ&quot;ש המגן אברהם סוף ס&quot;ק כ&quot;ה אבל אם נמצא החטה בחבית אז אף מה שבקערה בבית אחר אסור דזה הוא מזמן לזמן ומחזקינן למפרע (מגן אברהם ס&quot;ק ט&quot;ז) ובמקום שנוכל לומר השתא נפל אם נמצא הגרעין באמצע החבית של כרוב וא&quot;כ יש הוכחה קצת שמקודם היה בו דאם נפל עכשיו על הכרוב היה לו להמצא מכל מקום מותר דאפשר כשהיה מהפך וממשמש בכרוב ובקערה נהפכו עליונים למטה ותחתונים למעלה אע&quot;ג שאינו יודע שהפכה ומשמשה הוי כמילתא דלא רמיא אאינשי וידים עסקניות הן (א&quot;ר סוף סי' תס&quot;ז). וכתב עוד דאפילו נמצא בחבית מכל מקום אותן הבעלי בתים שלקחו ממנו מקודם לזה אם יש הפ&quot;מ ומניעת שמחת יו&quot;ט יש להקל מטעם ס&quot;ס שמא עכשיו נפל בחבית ואת&quot;ל מקודם שמא לא נתרככה עד עכשיו אם לא תיכף כשלקחו נמצא בחביות שלא היה שהות להתרכך בזה הזמן. ואם אין הציר עולה ע&quot;ג הכרוב בלא&quot;ה יש להתיר הכרוב שבחבית ע&quot;ש ואפילו אם המגופה היתה סתומה מ&quot;מ י&quot;ל עכשיו נפל וכבר היתה החטה מלאה מים ממקום אחר והכל לפי הענין. וביאגדע קוואס שנוהגין במדינתנו יש להחמיר דמצוי הדבר למצוא גרעינין ביאגדעס אם לא שבררו היאגדעס קודם נתינת המים:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אע&quot;ג דמחזקינן מזמן לזמן. מ&quot;מ במקום ס&quot;ס שמא עכשיו נפל. ואת&quot;ל מקודם שמא לא נתרככה עד עכשיו. או שמא לא נתחמצה. אע&quot;ג דספק זה שמא לא נתחמצה הוי ספק מחסרון ידיעה (כמ&quot;ש המגן אברהם סוף ס&quot;ק ט&quot;ז) מ&quot;מ בהפסד גדול יש מקום להקל. (ע' נ&quot;א סי' כ&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
הא דקיי&quot;ל אין מחזיקין ממקום למקום. היינו בענין זה שנטל מכלי זה והניח בכלי אחרת ומצא בו חטה. וכן המערה מכלי לכלי ומצא בתחתון. דלכ&quot;ע לא מחזקינן אפי' באיסור דאורייתא דאמרי' כאן נמצא כו'. אבל אם טלטל הקדרה ממקום למקום ומצא בו חטה. אע&quot;ג דגם בזה אמרי' כאן נמצא. מ&quot;מ נ&quot;ל דזה דוקא באיסור משהו דרבנן. אבל אם מצא חמץ גמור שאין ס' כנגדו צ&quot;ע להתיר דמאי חזית שתדין על החמץ והוי ממקום למקום דאמרי' כאן נמצא כשהוא צונן וכאן היה. נדון על הקדרה כאן נמצא בקדרה זו כאן היתה בשעה שהיתה רותח. דהוי מזמן לזמן. כמו שהארכתי שם (בשער רו&quot;ח וסי' כ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
הא דקיי&quot;ל מחזקינן מזמן לזמן. דוקא בסתם שלא היו בודקים לא המים ולא התבשיל. אבל אם בדק המים והתרנגולת והיו בחזקת כשרות בודאי והניחן בתיבה או שכיסה אותן. אע&quot;פ שכבר עברו איזה ימים מזמן הבדיקה לעולם הן בחזקתן ולכ&quot;ע אמרינן השתא נפל. כמו שהארכתי בזה שם סי' ל&quot;א ל&quot;ב. וכמ&quot;ש המגן אברהם בשם מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
הא דאמרינן עתה נפל דוקא כשיש לתלות בזה כמו בזה. אבל בדבר שאינו מצוי לא מקרי ספק כלל (מגן אברהם ס&quot;ק ט&quot;ז) ולפ&quot;ז כמעט נפל האי התירא בבירא. דקשה הדבר למצוא שיפול גרעין בתבשיל בפסח שכל הבתים. בדוקים ממיני תבואות. אם לא שלפעמים מאכילים העופות גרעינים. ולפעמים נדבק במשרתת איזה גרעין והכל לפי הענין. (אך לפי מה שכתבתי בשער הקבוע סי' נ&quot;ה בשם מהרי&quot;ק. דאפילו באפשר רחוק הוי ס' ע&quot;ש. הגם שהנחתי דבריו בצ&quot;ע. מ&quot;מ באיסור משהו ובשאינו ראוי להתבקע יש לסמוך ולעשות ממנו ספק במקום ס&quot;ס. כגון שהוליך המאכל מגולה דרך הקצר או רחוב. או ע&quot;י המשרתת המאכילה לעופות וכיוצא בו ולומר שמא עכשיו נפל. ואת&quot;ל מקודם שמא לא נתרככה עד עכשיו. וכן מצאתי מבואר בתשובת מ&quot;ב סי' ס&quot;ט. דאפי' במקום דמצוי חיטין כגון בתרנגולת. אם יש עוד ספק אחד מצטרף לס&quot;ס ע&quot;ש). ואם לא רקדו הקמח ונמצא גרעינים בשעת אפיית המצות ואח&quot;כ נמצא גרעינים בתבשיל. תלינן במצוי שהיו בשעת אפייה. וא&quot;כ יש לעשות מזה ספק שמא נאפה יפה וא&quot;כ אינו בא לידי חימוץ (ועיין בנ&quot;א סי' כ&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אם מלגו תרנגולת ברותחין ואחר כך לאחר שנטלו התרנגולת או בעוד שהתרנגולת בתוכו אלא שנצטננו המים נמצא במחבת גרעין שנתרככה וכן בשר שנתנו למים רותחים ולאחר שנטלוהו או שנצטנן נמצא במים גרעין רבו המחלוקת י&quot;א אע&quot;פ שעכשיו המים צוננין מ&quot;מ מחזקינן איסור מזמן לזמן ואמרינן מסתמא היה במחבת כשעוד המים היו מרותחין וכן אפי' לאחר שנטלו התרנגולת נמצא בכלי לא הוי ממקום למקום כיון שהתרנגולת היה בתוכו הוי מזמן לזמן ולא הוי ממקום למקום אא&quot;כ שהכלי או התרנגולת לא היה כלל בתוך כלי זה וה&quot;ה לעיל בכרוב סימן ז' מיירי שלקח הכרוב בידים ונתן לקערה אבל הכניס הקערה לחבית ושאב עמה הכרוב זה הוא מזמן לזמן וע' בב&quot;א מסי' ל&quot;ח עד סי' מ&quot;ג ולפיכך אסור הכל וי&quot;א דאין מחזיקין כלל מזמן לזמן אלא בקדשים ואמרינן עכשיו נפל (עיין בחיבורי בינת אדם בשער רוב וחזקה סימן ל&quot;ה ל&quot;ו שכן דעת רשב&quot;א דלא כמגן אברהם) וי&quot;א דאע&quot;פ דמחזקינן מזמן לזמן ובבשר אסור אבל בתרנגולת יש חילוק דאם היתה הגרעין שלימה דאז אין לומר שנתעכל אסור אבל בגרעינים שבורים מותר מטעם ס&quot;ס שמא עכשיו נפל ואת&quot;ל מקודם שמא כבר נתעכל והוי רק פרשא בעלמא ומנהגינו ע&quot;פ רמגן אברהם דבבשר או בעופות והגרעין שלימה אסור הכל ובתרנגולת וגרעינים שבורים דהוי ס&quot;ס הכל מותר. וכן אם שרו בשר בצוננין ואח&quot;כ לאחר שנטלו הבשר מן הכלי נמצא במים גרעין הכל מותר אפי' להאוסרים בצוננין דבכה&quot;ג סמכינן על הפוסקים דלא מחזקינן מזמן לזמן ואם נתערבו התערובות ויש הפסד מרובה ומניעת שמחת יו&quot;ט יש להקל בכל זה בספיקות. איסור דרבנן שהוא משהו ויש להתיר שאר תבשילין שיש בהם תערובות מאותו תבשיל של בשר אע&quot;פ שנמצאת החטה בתוכו בעוד שהבשר היו שרוי בתוכו אע&quot;ג דהתבשיל עצמו אסור כדלקמן בסימן הסמוך להאוסרין בצונן מ&quot;מ התערובות מותר דהא יש מתירין בצונן וכן אם נמלג ונמצא לאחר שנטלו התרנגולת או שנצטנן והגרעין שלימה וא&quot;כ התבשיל אסור מ&quot;מ התערובות מותר דסמכינן לומר עכשיו נפל (מגן אברהם). והב&quot;ח מחמיר כיון דספק זה שמא נתעכל יש חולקין דלא מהני נגד איסור ולכן מחמיר דבספק א' אפי' להשהותה אסור ובס&quot;ס מותר להשהותה או למכור לנכרי:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
מי שנטל עוף ותחבה בקדרה רותחת למלגה ואחר זמן מצא חטה בעוף גם הקדרה אסורה דזה הוי מזמן לזמן ואמרינן שמא היה בעוף בשעה שהכניסה לקדרה ודוקא שלא פתח העוף בטוב בענין שיש לספק שהיה בו מקודם אבל אם הוא בענין שאילו היה בתוכו היה רואה אותו או שהיה נופל אמרי עתה נפל וע&quot;ש בבינת אדם מסימן ל&quot;ח עד סי' י&quot;ג:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
מי שנטל תוך פיו חתי' מצה וחתי' תרנגול והרגיש בפיו שיש שם חטה ונטל המאכל מפיו וראה חטה אם ניכר שהחטה נאפה א&quot;כ מסתמא הוא מן המצה ואסור כדי נטילה ואם ניכרת שהיא מבושל מסתמא הוא מן התרנגול דרוב פעמים ניכר אך אם אינו ניכר והחטה מרוסק וא&quot;כ יש להתיר שניהם התרנגול מותר מטעם ס&quot;ס שמא נפל כשהוא צונן ואת&quot;ל שמא היה מקודם בשעת בישול שמא נתעכל והמצה ג&quot;כ מותר כיון דאיסור משהו רק מדרבנן תלינן שהי' בתרנגולת כדקי&quot;ל בי&quot;ד בסי' קי&quot;א ובחבורי ח&quot;א כלל ס&quot;ג גבי ב' קדרות בא' יש בו ס' ובא' אין בו ס' ונפל לתוך אחד איסור דרבנן תלינן לקולא שאני אומר שנפל לזה שיש בו ששים דאפי' באיסורי הנאה אמרי' שאני אומר ותלינן לקולא (ח&quot;י ס&quot;ק מגן אברהם) ואפילו היה חתיכת בשר או תרנגול והחטה שלימה אע&quot;ג שאין כאן אלא ס' א' שמא עכשיו נפל מ&quot;מ מותר דלא מחזקינן איסור ממקום למקום ומכירה על השלחן הוי ממקום למקום אבל אם נמצא החטה בקערה שהוא אוכל מתוכו כיון דקיי&quot;ל דמחזקינן מזמן לזמן א&quot;כ חיישינן שמא היה החטה בתוך הקערה כשעירו לתוכו רותח וא&quot;ל דהוי ס&quot;ס ס' שמא היה במצה את&quot;ל בבשר או בקדרה שמא עכשיו נפל ז&quot;א דא&quot;כ צריך אתה לאסור המצה שהרי אם תאמר במצה ר&quot;ל שנאפה עם המצה וא&quot;כ המצה אסורה וכל מקום שאתה צריך לאסור אחד מהם א&quot;כ שניהם אסורות דמאי חזית לאסור זו ולהתיר זו שמא איפכא שהיה בבשר והמצה מותרת ובמקום שא' אסור קיי&quot;ל דשניהם אסורות אפילו באיסור דרבנן כדאי' שם בי&quot;ד ובחבורי שם (שם במגן אברהם ס&quot;ק כ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
אם נמצא חטה בקועה בכלי של מים בפסח ואח&quot;כ בשל באותן מים או לש בו עיסה י&quot;א אע&quot;ג דהוא צונן ואין צונן מפליט ומבליע מ&quot;מ משהו מיהא איכא ואסור וי&quot;א דלעולם לא מפליט ולא מבליע בצונן אפילו משהו דאף על גב דהחטה ודאי בולע מן המים ומחמיצה אבל אינו מפליט כלום (ומש&quot;כ המגן אברהם ס&quot;ק ט&quot;ו ומוכיח מרשב&quot;א דס&quot;ל דצונן אוסר עיין בב&quot;א בשער רוב וחזקה סי' ל&quot;ה דנ&quot;ל דלא מוכח כלום) והמגן אברהם כ' דבמקום שיש לחוש שנשתהה מעל&quot;ע וכן בבשר דאית ביה פילי יש לאסו' (נ&quot;ל כוונתו דבשאר בשר יש תקנה בהדחה משא&quot;כ באית ביה פילי דא&quot;א בהדחה) ובמקום הפסד מרובה אם לא נתבקעה החטה ממש יש להתיר למכור והמיקל אף באכילה לא הפסיד (ח&quot;י). ודוקא שידוע שהיה החיטה במים קודם שבישל באלו המים אבל אם נמצא לאחר שכבר בישל בהם הכל מותר מטעם ס&quot;ס שמא עכשיו נפל ואת&quot;ל מקודם שמא לא נתרככה עד עכשיו (מגן אברהם) ואע&quot;ג דהא ספק שלא נתרככה עד עכשיו אינו ספק גמור כיון דמחזקינן מזמן לזמן מ&quot;מ י&quot;ל דהוי ס&quot;ס שמא עכשיו נפל ואת&quot;ל מקודם שמא הלכה כדעת המתירין בצונן וגם יש פוסקים דלא מחזקינן מזמן לזמן אבל בחמץ גמור ליכא אלא ספק א' שמא עתה נפל ואסור (שם במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
והא דאוסר בצונן דוקא ע&quot;י שריה קצת או ע&quot;י התעסקות אבל אם נמצאת חטה מבוקעת אפי' בתרנגולת אע&quot;ג שהיא לחה די בשטיפה בעלמא (ח&quot;י ס&quot;ק מ&quot;ו) ואם שפשפו מורסן באווז לח או שהיא יבשה רק שהמורסן נשרו במים אפי' להמתירין בצונן כיון דאית ביה פילי וגם בכל צד יש בו בקעים לכן כולו אסור אפי' לא הדיח האווז אח&quot;כ ובע&quot;פ עד הלילה סגי בקליפה (ח&quot;י סי' תס&quot;ה) ואם שפשפו במורסן יבש וגם האווז היה יבש סגי בקליפת העור (עיין א&quot;ר):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
ואם נמצא גרעיני תבואה בבאר מים בפסח ראוי ליזהר בכל מה דאפשר שלא להשתמש באותן מים דשמא נכבש בתוכו מעת לעת ומ&quot;מ אם אין להם מים אחרים כיון שחייו תלוים בו יש להתיר שהרי חטים ושעורים במים נטל&quot;פ ואע&quot;ג דקיי&quot;ל לדידן דגם נטל&quot;פ אסור בפסח מ&quot;מ הרי י&quot;א דבצונן אינו אוסר אבל אם נמצא חתי' פת וכיוצא בו שזה נימס בתוך המים יש לאסור אפי' בשעת הדחק ואפי' ע&quot;י סינון שהרי י&quot;א דאפי' קודם פסח לא מהני סינון כדלעיל כלל קכ&quot;א סי' ט&quot;ו ומכ&quot;ש בפסח דלכ&quot;ע לא מהני סינון (ח&quot;י ס&quot;ק ל&quot;ח ופר&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
ונ&quot;ל דכ&quot;ש דאם שפכו שכר על בשר דאסור שהרי אפי' בשאר איסורין יש אוסרין אפילו בהפ&quot;מ. אפילו בבשר תו ויש בו בקעים. וא&quot;כ אע&quot;ג דביו&quot;ד בסי' צ&quot;א (וע' בח&quot;א כלל מ&quot;ב סי' ו') מתיר מ&quot;מ בחמץ בפסח יש להחמיר וצריך עכ&quot;פ קליפה. ואפי' במעשה דצמח צדק שנשאר מעט שכר בכלי ונטלו בו מים להדיח הבשר אחר מליחה דפסק דצריך קליפה. והח&quot;י ס&quot;ק מ&quot;ו כתב דאינו אלא חומרא שהמים מבטלים רתיחת המלח. ול&quot;נ דדינא הוא מטעם שכתבתי כיון דאית ביה פילי. ולכן אפי' לא נמלח הבשר מ&quot;מ צריך קליפה:&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
אם הגעילו יורה מחומצת בת יומא קודם זמן איסורו וירדו המים המחומצים לבור בתוך הפסח. אסור לשתות המים אפי' להמתירין בצונן הכא אסור שהרי נתערב הכל. אבל אם היה אב&quot;י אע&quot;ג דנטל&quot;פ אסור לדידן. מ&quot;מ כיון שהגעיל קודם שעת איסורו מותר דאפי' שומן מהותך בכלי אב&quot;י קודם פסח מותר. כדלעיל כלל קכ&quot;א סי' כ&quot;ו אבל בב&quot;י אם נתערב קודם פסח אע&quot;ג דהוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט וגם כבר נתבטל בס'. מ&quot;מ לכתחלה אין להשתמש בהם כיון דמים יש בקל למצוא. ואם אחר שירד לבור לא שאבו מן המים יש לאסור אפי' דיעבד דקוו וקיימו וכאלו הן בעין. אא&quot;כ ששאבו כבר כמה פעמים. דאז הוי כעירוי וכעיסה (ט&quot;ז) והת&quot;י מיקל בזה כיון שנעש' קודם פסח הוי עכ&quot;פ ב&quot;ט בר נ&quot;ט ונ&quot;ל מדברי הט&quot;ז שאם נשתבר כד של חלב לתוך הבור ובשלו בו בשר קודם ששאבו מן הבור והיה הרוטב מלבין מן החלב אסור (ודמות ראיה לדבר עירה דם הפר לדם השעיר וחזר ונתן את המלא בריקן כדי שיתערבו יפה וכן נראה לעינים. ועיין מכות דף כ&quot;א דחיישינן במקום דקוו וקיימו וכן מוכח במקואות פ&quot;ו משנה ד') ובזבחים פי' רש&quot;י ד&quot;ה בשלמא יש ס' שאין לך טפח מזה שלא בא מחבירו קצת ע&quot;כ דוקא קצת:&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
אם נמצא גרעין מרוכך על בשר מלוח. אע&quot;ג שחמץ הוא איסור כחוש מחמרינן לאסור אותה חתיכה שנמצא החטה עליו כולה. וחתיכות האחרות הנוגעות בחתי' זו אם מסופק שמא נגע החטה בשאר חתי' כולן אסורין (נ&quot;ל דר&quot;ל כדי קליפה דמ&quot;ש מדין שאח&quot;ז) ואף שידעינן בודאי שלא נגע אלא באחת מהן ולא ידעינן באיזו נגע כולן טעונין קליפה מדינא דחמץ בפסח לא בטיל ברוב וא&quot;כ אם נתבשלה בלא קליפה אוסרת תערובתה (עיין בא&quot;ח סי' תס&quot;ז ובמגן אברהם ס&quot;ק ל&quot;ב) ואם ירצה יכול למכור הכל לנכרי או להשהות חתיכה האחת המונחת עמה עד אחר פסח ושאר החתי' שודאי לא נגעו בחטה לכתחילה יקלוף אותם ובדיעבד שנתבשלו בלא קליפה מותרין דכיון דאין איסורו רק מחמת בלוע כחוש אינו הולך מחתי' לחתי' בלא רוטב (מ&quot;ב סי' ס&quot;ט וב&quot;ח בתשו' סי' נ&quot;ד) וע' בט&quot;ז מש&quot;כ הלכה למעשה ודוקא שמצא החטה בעודה מונחת במלח קודם שהדיחו אבל אם מצא לאחר שהדיח הבשר או על עוף מבחוץ ע&quot;כ נפל עליו לאחר המליחה דאל&quot;כ היה נופל ע&quot;י הדחה אבל אם מצא בתוך עוף שהוא חלול אפי' לאחר הדחה אסור דאמרי' מה שלא נפל הוא מחמת שמונח בתוכו ומ&quot;מ אם יש לתלות שעכשיו נפל אפילו בעוף מותר (שם במגן אברהם ס&quot;ק ל'):&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
אם נמצא החטה בכלי שמלחו בו בשר לאחר מליחה והדחה אם לא נמלח כ&quot;כ כדרך שמולחין לקדרה אע&quot;ג שאנו מחמירין ואומרים שאין אנו בקיאין בזה מ&quot;מ הכל יודעין היאך מולחין לקדרה ולכן אם לא נמלח כ&quot;כ מותר (כמ&quot;ש רמ&quot;א בסימן צ&quot;א) אך אם נמצא ציר למטה בשולי' הכלי והחטה למעלה חיישינן דמתמצית החטה שנתרככה יצאה טפת חמץ ונוטפת על החתי' דרך הילוכו מלמעלה למטה וכולן נאסרות דאע&quot;ג דנאכל מחמת מלחו מ&quot;מ הציר הוא לעולם רותח וא&quot;כ נאסר מן הציר (ב&quot;ח בתשו' סי' נ&quot;ד) ואם נמלח כדרך שמולחין לקדרה והציר עולה על גביהן הכל אסור ואם לאו מה שבציר אסור (ט&quot;ז תס&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
אפי' נתרככה החטה אם חזינן דאין החטה נתלחלח מן המלח כגון שהיא נגובה אינה אוסרת דאינו פולטת כל עיקר דהוי טהור מליח וטמא תפל וכן אם נפל חמץ על בשר מלוח אף בפסח יש להקל במקום הפ&quot;מ כמו בשאר איסורין (ח&quot;י סי' תמ&quot;ז ס&quot;ק ו'):&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
ספק אם נתרככה החטה וגם ספק אם היה אז ציר בשולי הכלי מותר דהוי ס&quot;ס (שם ב&quot;ח בתשו') וצ&quot;ע:&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
תרנגולת צלויה שנמצא בה חטה בפסח חותך מקום פעפועו דהיינו כדי נטילה בכחוש ואם הוא שמן אסור כולו וזהו לדעת הב&quot;י דמחלק בין כחוש לשמן וי&quot;א דאפילו בכחוש אע&quot;ג דבשאר איסורין לדעת הב&quot;י אינו אסור אלא כדי נטילה מ&quot;מ בחמץ דאיסורו במשהו ע&quot;י היפוך השפוד מתפשט הטעם בכולו. וי&quot;א כל התרנגולת הצלויות עמה באותו שפוד ונוגעות זו בזו כולן אסורים שע&quot;י היפוך השפוד מתפשט מזו לזו וא&quot;ל היפך השפוד דינו כדין מליחה ואם התרנגולת שמינה אפי' אינו נוגעת אוסרת הכל דכיון שהיא שמינה זב השומן ע&quot;י היפוך השפוד והוי כבישול דמפעפע בכל הכלי (תס&quot;ז) ואמנם כ&quot;ז שנמצא בתוך תרנגולת די&quot;ל שנתחמצה במים שהודחה בו אבל אם נמצא על התרנגולת אם כן אי איתא דהוי בשעת הדחה היה נופל וע&quot;כ עכשיו נפל ושומן הוי כמי פירות ואינו מחמיץ (תס&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
חטה שנמצאת בזפק העוף לאחר שהבהבו אותה החטה שורף דלא נחשב כמעוכל והעוף מותר דאין צלי אוסר יותר מקליפה והזפק במקום קליפה ואפי' לדידן דאוסרין בצלי כולו מ&quot;מ בהבהוב דגרע מצלי לכ&quot;ע מותר (שם תס&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
נוהגין שלא להבהב העופות בקש עם השבלין שמא יש בו דגן מחומץ ולכן מהבהבין בעשבים או מחתכין השבלין מן הקש ובדיעבד מותר (ט&quot;ז) ואפילו היה בו דגן מחומץ בודאי מותר (א&quot;ר תס&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
יין לבן שהוכהה מראיתו ותקנו בחלב חטה אע&quot;פ שכבר נתבטל בס' קודם פסח אם ידוע אותו יין לא ישתה ממנו בפסח שמא נשאר קצת חלב חטה בעין וחוזר וניעור (תמ&quot;ז ס&quot;ק מ&quot;ה) ונראה לי דיש לשאול להאומנים המתקנים דאם יש לחוש לזה אפילו נתערב בחבית אחרת יש לאסור דה&quot;ל ס' א' בגופו וס' א' בתערובות. ולענין אם מותר לתקנו שמא ישתה בפסח מבואר בחבורי חכמת אדם כלל נ&quot;ב:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קכב|קכג|קכד|דין אכילת חמץ בע&quot;פ ודין איסור חמץ בע&quot;פ ובפסח ולאחר הפסח}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קכג דין אכילת חמץ בע&quot;פ ודין איסור חמץ בע&quot;פ ובפסח ולאחר הפסח&lt;/center&gt; =

==כלל קכג'== 

דין אכילת חמץ בע&quot;פ ודין איסור חמץ בע&quot;פ ובפסח ולאחר הפסח (תמ&quot;ג): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
ג' זמנים חלוקים לחמץ מה&quot;ת. מו' שעות עד הלילה. ובתוך הפסח. ולאחר הפסח. ערב פסח משש שעות ולמעלה אסור באכילה ובהנאה מה&quot;ת ולוקין עליו לדעת רוב הפוסקים (תמ&quot;ג). וילפינן מדכתיב לא תאכל עליו חמץ כלומר על קרבן הפסח וקבלו חז&quot;ל דר&quot;ל משעה שראויה לשחיטת הפסח שהוא לאחר חצות היום אבל אין בו כרת לכ&quot;ע וגם אין עוברין בב&quot;י עד הלילה (מש&quot;כ הח&quot;י דמרש&quot;י בב&quot;ק כ&quot;ט משמע דס&quot;ל דמשש שעות עובר בב&quot;י ול&quot;נ דאינו מוכר' די&quot;ל דכוונתו דבפסח עובר בב&quot;י ע&quot;ש ועי' בפסחים). ולפיכך לא החמירו ג&quot;כ בתערובות אלא דינו כשאר איסורי תורה לבטל בס' (תמ&quot;ז). ומתחלת ליל ט&quot;ו וכל הפסח אסור באכילה וחייבין על אכילתו כרת וגם אסור בהנאה ועוברין בב&quot;י וב&quot;י ולפיכך החמירו בו חכמים שאיסורו במשהו (שם) ולאחר הפסח קיי&quot;ל דאינו אסור כלל מה&quot;ת אלא דחכמים אסרו חמץ שעבר עליו הפסח מטעם קנס כיון שעבר עליו בב&quot;י (תמ&quot;ח) ואפילו בחמץ שביטל ולא עבר בב&quot;י מ&quot;מ אסור כיון שאותו חמץ ראוי לעבור עליו בב&quot;י חיישינן שאם נתיר אותו אזי לא יבערנו ויסמוך על הביטול ומיעקר תקנת חכמים שתקנו לבערו. ולכן אפילו היה שוגג או אונס ולא מכרו אסרו חז&quot;ל ולפיכך חמץ שלא היה ראוי לעבור עליו בב&quot;י כגון חמץ נוקשה או שנפסל קודם איסורו מאכילת כלב או שנתערב מין במינו ברוב או מין בשאינו מינו בששים מותר לאחר הפסח וכ&quot;ש חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח דמותר אפי' באכילה (תמ&quot;ז ע&quot;ש):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
כיון דמדאורייתא אסור מו' שעות עשו חכמים הרחקה שלא יבא האדם ליגע באיסור תורה ואסרו לאכול חמץ אף קודם חצות ב' שעות מקודם ואעפ&quot;כ התירו כל שעה חמישית בהנאה למכרו לנכרי וליתנו לבהמה וחיה ועוף רק שיעמוד עליהם לראות שלא יצניעו ממנו ושלא ישאר כלום. ומתחלת שעה ששית אסרו חכמים גם בהנאה ואז צריך לבערו מן העולם ואפילו ביטול אינו מועיל עוד שהרי כבר אינו שלו אעפ&quot;י שאין איסורו אלא מדרבנן בהנאה כל שעה ששית מ&quot;מ כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקון (תמ&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
השעות הללו חשבינן שעות זמניות ר&quot;ל שלעולם מחלקי' היום מעלות השחר עד צאת הכוכבים לי&quot;ב חלקים ואם היום ארוך ט&quot;ו שעות חשבינן כל שעה שעה ורביע ואוכלין שליש היום. ומ&quot;מ כיון שי&quot;א דמותר לאכול עד ב' שעות קודם חצות היום אע&quot;ג דלא קיי&quot;ל הכי לענין אכילה מ&quot;מ אם שכח למכור עד שעה קודם חצות מותר למכרו (מגן אברהם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קכג|קכד|קכה|דין מכירת חמץ וחמץ שעבר עליו הפסח}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קכד דין מכירת חמץ וחמץ שעבר עליו הפסח&lt;/center&gt; =

==כלל קכד'== 

דין מכירת חמץ וחמץ שעבר עליו הפסח (סימנים תמ&quot;ח מ&quot;ט נ): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כבר בארנו שכל דבר שהוא חמץ גמור צריך לבער כגון לחם ושכר ויי&quot;ש וגרעינין של תבואה שצמחו וכן תבואה שרחצו אותה במים או שנפל עליה מים בתלוש וכן כל מיני גרויפן מתבואה הידוע שרוחצין התבואה קודם עשיית הגרויפן וכן כל כיוצא בו צריך לבער קודם הפסח ואם לא ביער נתבאר בכלל הקודם:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ואם יש לו חמץ הרבה שאינו רוצה לבערו ולהפסידו יכול למכו' לנכרי קודם שעה חמישית ואפילו לנכרי המשרת בתוך ביתו מותר למכרו רק שלא יהיה קנוי לי קנין עולם כגון אלו שקורין (פאדנעש) ובלבד שיהיה המכירה כדין גם החמץ יוציא חוץ לביתו דאל&quot;כ מחזי כמקבל בפקדון חמצו של נכרי אבל מדינא מותר שהרי אין הישראל חייב באחריות אבל אם כשיאבד החמץ יצטרך הישראל להחזיר דמי המכירה לנכרי אסור. ואם יש לו חמץ הרבה וא&quot;א להוציאו חוץ לביתו ימכור לו גם החדר ואגב הקרקע יקנה ג&quot;כ החמץ ולפי שהרבה פוסקים ס&quot;ל דאינו קונה בכסף אלא דוקא בשטר עם הכסף ולכן יתנה עמו שיקנה בכסף לחוד ויותר טוב שיכתוב ג&quot;כ שטר ואף שאין הנכרי נותן לו כל הכסף רק איזה זהו' שקורין אויף גאב יתנה עמו שיקנה בזה האוף גאב החדר והחמץ ושאר הכסף יזקוף עליו במלוה. וצריך ליזהר שיתן לו המפתח מן החדר כדי שיוכל הנכרי ליכנס שם ואסור לישראל ליתן עליו עוד מסגרת או חותם ולאחר המכיר' מתיר הח&quot;י ליתן מסגרת וחותם אם מתירא שיגנוב הנכרי ונ&quot;ל דה&quot;ה דמותר ליתן חותם עליו משר העיר אם הנכרי מאבדו שהרי החמץ הוא באחריו' הנכרי ואע&quot;ג שהוא כעין משכון אצל הישראל כיון שישראל מנכרי אינו קונה משכון וגם הוא ברשות הנכרי שהרי מכר לו החדר וגם אין הישראל חוזר מן המכירה אלא שרוצה לכופו שישלם לו דמיו נ&quot;ל דמותר (עיין סי' תמ&quot;א בסופו):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
גם צריך ליזהר שיפסוק דמים עם הנכרי כמה יתן בעד הבית וכמה יתן בעד כל מדה שכר או יי&quot;ש וכיוצא בו דבלא פסיקת דמים אין כאן קנין כלל (ח&quot;מ סי' ר' סעיף ז') אא&quot;כ שיאמר כפי שישום אותו פלוני או ג' בקיאין או שיפסוק דמיו לפיכך לא מהני שיאמר לו אני מוכר לך בית זה או חמץ שלי אא&quot;כ יאמר לו אני מוכר לך בית זה בכך וכך וחמץ זה בעד סך כך וכך ויכול להתנות עמו שהמדידה תהיה אחר הפסח (ותמיה לי על המגן אברהם שכתב דלא כההמון שאומרים אני מוכר לך המפתח אלא צריך שיאמר אני מוכר לך החמץ דגם לשון זה לא מהני אא&quot;כ קצץ דמים וע&quot;כ שבאמת כך כונתו ומ&quot;מ היה לו לבאר) וכשיאמר לו אני מוכר לך בית זה או חמץ זה בעד פרוטה זו מותר (וכ&quot;כ הפ&quot;ח) דאנן סהדי דהישראל גמר ומקני כדי שלא יעבור בב&quot;י. וכל קנין שנהגו בו הסוחרים כגון שנותן כפו לחבירו שקורין (צו שלאק) או אג&quot;ק מהני. ולא ימכור לשליח של נכרי דאין שליחות לנכרי. ואם עשה הישראל שליח למכור חמצו והשליח מכר החמץ אג&quot;ק שלו אפילו בלא שום נתינת מעות ג&quot;כ מהני בדיעבד וצריך לפרוט שם הלוקח בשטר וצריך לפרש כל מין חמץ שיש לו ולא יכתוב סתם אני מוכר כל שיש בו חשש חימוץ דהוי כאין מינו ידוע שהרי אינו יודע אם שוה הרבה או מעט (כ&quot;כ בח&quot;ד) אלא יפרוט כל מין ומין רק המדידה א&quot;צ שיהיה דוקא קודם פסח אלא כמו שכותבים דהמדידה והשומא לאח&quot;פ וא&quot;כ סמכה דעתו ועיין עוד הרבה חלוקים בח&quot;ד שהאריך מאד בכל פרטי דברים:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
בדיעבד שלא מכר לו רק בכסף לבד או במשיכה לבד מותר כיון דיש פוסקים כרש&quot;י דנכרי קונה בכסף לבד דוקא וי&quot;א כר&quot;ת במשיכה דוקא ולכן בדיעבד סמכינן על כל א' מן הדיעות ונ&quot;ל דה&quot;ה אם מכר לו החמץ אגב קרקע בלא כסף ובלא שטר רק שהנכרי החזיק בקרקע בא' מדרכי קניות קרקע דהיינו בחדר שיש מנעול ונכנס בתוכו ע&quot;ד להחזיק בו ג&quot;כ בדיעבד מותר. וה&quot;ה אם הקנה לו בחליפין דהיינו שהנכרי נתן סודר שלו להישראל שעי&quot;ז שמקנה לו הסודר מקנה לו זה החדר והחמץ נמי בדיעבד מותר כדאיתא בח&quot;מ סי' קכ&quot;ג סעיף י&quot;ד וע&quot;ש בסמ&quot;ע שמסופק בזה מ&quot;מ בדיעבד נ&quot;ל להתיר וכ&quot;כ מ&quot;א ר&quot;ס תמ&quot;א. ודוקא שהנכרי נתן סודר שלו להמוכר אבל לא מהני שיתנו עדים סודר שלהם להמוכר כמו בין ישראל לישראל שהעדים מקנין הסודר שלהם דאין שליחות וזכיה לנכרי (וע' מ&quot;א ר&quot;ס תמ&quot;א וע' נ&quot;א סי' פ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אם הבית שהחמץ שם אינו שלו אלא ששכר אותו מן הנכרי או מישראל נ&quot;ל דאז לא מועיל מכירתו דאיך ימכור דבר שאינו שלו אלא ישכור לנכרי אותו החדר וכ&quot;כ בח&quot;ד בהדיא וע' בפ&quot;ח סי' תמ&quot;ח ובסי' ת&quot;נ ברמגן אברהם ומגן אברהם) וישכיר לו החדר סתם ולא יאמר לו בהדי' שמשכירו להניח בתוכו חמץ כדלקמן סי' י&quot;ז:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אם ישראל מניח חמצו בחדר של חבירו המוכר את חמצו צריך להודיע לישראל המוכ' ויעשהו שליח למכור ואם הניח שלא מדעתו אסו' (בח&quot;י שם ס&quot;ק ט&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
ואסור להתנות עמו שיחזור ויקנה ממנו לאחר הפסח אבל מותר להבטיח לו שיקנה ממנו לאחר הפסח ויתן לו ריוח:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
ואסור למכור לישראל מומר או מומרת שאע&quot;פ שחטאו דינם לכל דבר כישראל ממש ונמצא עובר משום לפני עור והוי כחמץ של ישראל שעבר עליו הפסח (ט&quot;ז סי' תמ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
ואם היה לו חמץ בספינה על הדרך יוכל ג&quot;כ למוכרו באחד מדרכי הקנייה (שם במגן אברהם) וג&quot;כ יפקיר לפני בית דין (ועיין בח&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
אם יבא לו חמץ בפסח על עגלה או ספינה ויצטרך לשלם מכס ושכר עגל' ימכור לנכרי בכסף ושהנכרי יסלק הכל ואח&quot;כ יפקירנו גם כן (ח&quot;י שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
מתנה ע&quot;מ להחזיר אע&quot;ג דבכל התורה הוי מתנה גמורה משום חומרא דחמץ החמירו אבל מתנה גמורה וחלוטה מהני לכ&quot;ע וכן מותר ליתן לו החמץ במתנה אע&quot;פ שיודע שלא יגע בו אלא ישמרנו עד אחר פסח ויחזור ויתן לו מותר ובלבד שיתננו לו מתנה גמורה בלא שום תנאי ואם הנכרי אינו רוצה להחזיר לו החמץ אסור לתבוע אותו בדיניהם. ואם הנכרי מכר לישראל אחר צריך לחזור ולמכור לבעלים הראשונים ואם נתן להנכרי יותר מן הראוי א&quot;צ הבעלים להחזיר לו (מגן אברהם) (עיין נ&quot;א סי' ד'):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אסור ליתן בהמתו לנכרי להאכילה בפסח אם ידוע שמאכילה חמץ ולכן צריך למכור גם הבהמות ואפילו אינו מקדים לו דינר אסור (ועיין בנ&quot;א סימן ה' דלא כפ&quot;ח) וצריך להזהיר זה לסוחרי סוסים ומכ&quot;ש שנוהגין קלות ששוכרים נכרי שיתן סובין עם מים לסוסים אלא צריכין למכור הסוסים עם השטאל ולא יהיה להם שום עסק עמהם בפסח (ועיין לקמן כלל קכ&quot;ו סי' י&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
ישראלים שיש להם (ברייא הייזר) שלהם או שוכרים מנכרי וכן המחזיקים (אורענדא) ששוכרים משר יורות ורחיים ליקח מכל שכר שמבשלין מדה חמץ עיין בב&quot;ח וט&quot;ז ומסקנת המגן אברהם דאין לו היתר אלא שימכור קודם פסח הרחיים והיורות. או יצוה להטוחנים שלא יפרישו המדות בפסח שהרי יכול לומר איסורא לא ניחא לי דלקני אלא יכתבו הנכרים שטחנו בפסח ויגבו מהם לאחר פסח (מגן אברהם סי' ת&quot;ו עיין כ&quot;ז בט&quot;ז ומגן אברהם סי' ת&quot;נ ובח&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
ישראל שמקבל מנכרי בריבית ככרות בכל שבוע יאמר לו קודם פסח שיתן לו בשבוע של פסח קמח מתבואה שלא רחצו או מעות וכיון שהתנה עמו כך אע&quot;פ שאחר פסח נותן לו ככרות חמץ הם חליפי הקמח והמעות ושרי. ובדיעבד אפילו לא אמר לו והביא אחר הפסח מותר שהרי לא זכה בו הישראל בפסח. וישראל שקנה חוק הכומרים וכיוצא בו שנותנים להם לחם מותר ליקח מהם לאחר פסח מה שחסר להם בפסח שהרי לרוב פוסקים אינו קונה הישראל בכסף אלא דוקא במשיכה ואפילו הפוסקים דקונה בכסף לבד מ&quot;מ כיון דחמץ שעבר עליו הפסח אינו אסור אלא משום קנס והכא ליכא למקנס שהרי ישראל לא זכה בו מעולם (ת&quot;נ במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
ישראל ונכרי שיש להם תנור בשותפות יאמר לנכרי קודם פסח טול אתה של פסח בין רב או מעט בין יאפה בין לא יאפה ואני אקח אחר הפסח דהוי כמוכר התנור להנכרי בפסח ומה איכפת ליה לישראל אם יאפה חמץ או מצה ואמנם היותר נכון למכור השבוע של פסח להנכרי ויטול הדמים מתחלה. ופשיטא דבארבעה ימים שהם יו&quot;ט עכ&quot;פ אסור לומר טול אתה כמבואר כלל ג' (שם ועיין ח&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
ישראל שהיה לו תנור ואפה בו נכרי חמץ בפסח ואפה שלא בידיעת ישראל אפילו מעות אסור לקבל בשכרו דכיון שהתנור של ישראל לבד וא&quot;כ ה&quot;ל משתכר באיסורי הנאה ואם קיבל כבר המעות מותר להנות ממנו דחמץ אינו תופס דמיו אלא דלכתחלה אסור להשתכר באיסורי הנאה כדלעיל כלל ק&quot;כ סי' ט' אבל ככרו' אפי' בדיעבד שקבלו ממנו אסו' שהרי תיכף כשאופ' בו זכה בככרות אלו וה&quot;ל חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח. ואם יש לישראל הזה גזבר נכרי שמשכיר התנור ומיחה לגזבר שלא ישכיר התנור בפסח ושלא בידיעת הישראל השכיר הגזבר וקיבל המעות מותר הישראל לקבל ממנו המעות אבל אם קיבל ככרות אף בזה אסור (ת&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
מותר להשכיר תנורו לנכרי ע&quot;מ שיאפה בו מצה ואע&quot;ג שאופה בו חמץ אין זקוק לו שהרי אפילו לא יאפה בו כלום צריך לשלם שכרו אבל אסור להשכיר לו סתם כיון דמסתמ' עומד לאפות בו חמץ הוי כאילו פירש אבל מותר להשכיר חמורו וסוסו סתם דמסתמא אינו עומד דוקא לחמץ אף על גב שיודע שהנכרי יביא עליו חמץ אבל אם מפר' לו שרוצה שיביא עליו חמץ יש לאסור אבל כלים אסו' להשכיר אפי' סתם שהרי הוא רוצה בקיומו שאילו לא יבשל בו יתבקע ועוד כיון שהכלי עצמו בלוע מחמץ ואסור בהנאה אסור להשכיר לכתחלה. וכן בית אסור להשכיר לשום בו חמץ אבל בסתם לדור בו מותר ודוקא כשמשכירו תוך הפסח או בע&quot;פ אבל איזה ימים קודם פסח מותר. ויש מתירין להחם חמין בכלי חמץ לחוף ראשו ולרחוץ בו או להשתמש בו בדבר יבש או לח מה שאינו דבר אכילה דכיון שאין נהנה מחמץ שבתוכו ועוד דהוי שלא כדרך הנאתן מותר אבל למכרו לנכרי אסור כיון דעומד לאכילה ומוכרו לנכרי ונהנה ממנו הוי כאלו נהנה ממנו הוא (שם בש&quot;ע):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
להיות שומר אצל חמץ אפי' חמצו של נכרי אם הוא נוטל שכר (כצ&quot;ל במגן אברהם) אסור לכ&quot;ע שהרי משתכר באיסורי הנאה ויש אוסרין אפילו יהיה בחנם ונ&quot;ל משום דמסתמא אם לא קיבל ממנו הנאה לא הוה שומר בחנם וא&quot;כ הוי נמי משתכ' באיסורי הנאה כדלקמן בסי' שאח&quot;ז ומ&quot;מ בדיעבד שנטל שכר יש להתיר כיון שאינו תופס דמיו (ח&quot;י סק&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
אסור לקנות חמץ בשביל נכרי בפסח אפי' במעותיו של נכרי דאין שליחות לנכרי ונמצא הישראל קונה אותם ועוד שמא יאכל ממנו ועוד שהוא רוצה בקיומו שהנכרי מחזיק לו טובה בשביל זה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
היתה בהמת נכרי טעונה חמץ אסור לפרוק בפני הנכרי מטעם המבואר ובמקום שיש צער בע&quot;ח כיון דצער בע&quot;ח דאורייתא וגם שאינו מכוין משום טובה הוי כלא אפשר ולא מכוין ומותר (שם במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
מותר לומר למשרתו נכרי בפסח הילך דינר וקנה ואכול אעפ&quot;י שיודע שיקנה חמץ ובשעת הדחק מותר לומר לו ג&quot;כ צא ואכול ואני פורע וכן מותר לומ' לחנוני אני פורע אע&quot;ג דהחנוני נותן בשליחות הבעה&quot;ב והוי כשלוחו וכיון שמזונותיו עליו הרי כנהנה. מחמץ מ&quot;מ כיון שעדיין לא נתן המעו' לחנוני לא חשיב חמצו של ישראל אבל לכ&quot;ע אסור שיקדים ליתן מעות לחנוני שיתן עבור המעות חמץ למשרתו דזה הוי שלוחו ממש ואסור לכ&quot;ע. וכן הדין אם צריך ליתן חמץ לבניו הקטנים ישא אותם לבית הנכרי ויאכיל הנכרי אותם שם ויאמר אני פורע ובלבד שלא יקדים דינר ופשיטא דאסור להאכילם ביד דאז הוא תיכף קונ' החמץ (ועיין בהל' ברכות כלל ס&quot;ו סימן ט'):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
ישראל שלוה ככר מחבירו קודם פסח על מנת שיתן לו ככר אחר אפילו אם עבר הישראל הלוה והניחו עד לאחר פסח מ&quot;מ מחויב לשלם דאע&quot;ג דלכתחלה אסו' לקבל חליפי חמץ כדלעיל כלל ק&quot;כ מ&quot;מ זה לא מקרי חליפי חמץ שהרי כיון שהלוה זה לא הלוה להחזיר לו ככר זה בעין אלא לאכילה הוי כאילו חייב לו מעות. ולפ&quot;ז אפילו נותן לו מעות בעד הככר אפילו בפסח מותר (ח&quot;י שם) ויש מקומות שנהגו בזה איסור לכתחלה ללוות חמץ שיפרע לו חמץ (ת&quot;נ):&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
חמץ שנמצא לאחר הפסח ולא ידעינן אם הוא של ישראל או של נכרי אסו' באכילה ומותר בהנא' והולכין אחר רוב בני העיר ואם יש לתלות שנעשה אחר הפסח אפילו ברוב ישראל מותר באכילה ועיין בח&quot;י דוש מתירין בחמץ שהוא ספק אם עבר עליו הפסח ע&quot;ש (סי' תמ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
גר [*) היינו הבא מארץ אחרת לכן אין לו יורשים] שמת קודם הפסח והניח חמץ ועבר עליו הפסח כל הקודם לזכות בו אחר הפסח מותר שהרי לא עבר עליו בבל יראה שום אדם אבל כשמת הגר בפסח או שגזל ישראל ממנו קודם פסח אע&quot;פ שמת הגר קודם פסח אז עבר בב&quot;י הגר או הגזלן ואסור (ח&quot;י רסי' תמ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
מי שיש לו שותפות עם נכרי בחמץ ועבר עליו הפסח חלקו של ישראל ודאי אסור בהנאה אך לאחר שנטל הנכרי חלקו חלק של נכרי מותר בהנאה דכיון דחמץ לאחר פסח אינו אלא מדרבנן ובמילתא דרבנן קיי&quot;ל יש ברירה. ובאכילה צ&quot;ע די&quot;ל דעשאוהו כשל תורה דמטעם זה כ' הריטב&quot;א דאע&quot;ג דמותר לעשות רפואה מחמץ שעבר עליו הפסח אבל לענין אכילה אסור להתרפאות אלא במקום סכנה (ח&quot;י שם ובסי' תס&quot;ו). ואם יש להם בשותפות חמץ ושאר דברים כתב בח&quot;ד דאסור לומר לו טול אתה חמץ ואני שאר דברים אע&quot;ג דאינו אסור אלא מדרבנן ע&quot;ש:&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
נכרי שהביא דורון לישראל ביום א' של פסח לא יקבלנו הישראל וגם לא יהא ניכר שחפץ בו וטוב שיאמר בפירו' שאינו רוצה שיקנה לו רשותו ואז אפי' הניח הנכרי בביתו בתוך הפסח מותר שהרי לא זכה בו הישראל (תמ&quot;ח) ואם נתן חטים לטוחן נכרי ואמר הנכרי שלתת החיטין א&quot;צ להאמין לו. ואם אפה הנכרי ממנה פת בפסח בלא ידיעת ישראל ואחר פסח הביא לו הפת מותר לישראל ליקח הדמים מן הנכרי דה&quot;ל כמזיק (ח&quot;י שם). ונכרי שמכר חטים לישראל ואח&quot;כ נודע שהוא חמץ וא&quot;כ י&quot;ל דהוי מקח טעות דאיסורא לא ניחא ליה דלקני בח&quot;י הניח בצ&quot;ע וח&quot;ד כ' דאסור (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
בין חמץ שנתערב ממילא או עירב במזיד קודם פסח בששי' דאע&quot;ג דבפסח חוזר וניעור כגון יבש ביבש כדלעיל כלל קכ&quot;ח מ&quot;מ אם עבר עליו הפסח מותר שהרי לא עבר בב&quot;י והיינו אם היה במינו אבל במין בשא&quot;מ א&quot;כ עבר בב&quot;י (כדלעיל כלל קכ&quot;א) בין חמץ שנתער' ממילא בפסח בס' אע&quot;ג דצרי' לבער מדרבנן מ&quot;מ אפילו עבר ושהה במזיד מותר שהרי גם בזה לא עבר בב&quot;י מה&quot;ת (מגן אברהם) (משמע דמיירי שלא היה יודע בו מקודם שנתערב וא&quot;כ לא עבר בב&quot;י כמש&quot;כ המגן אברהם סי' תל&quot;ד ס&quot;ק ה' וצ&quot;ע שהרי אפילו עבר עליו במזיד כיון שנתערב בס' ולא קנסינן רק בעינא אבל לא התערובות א&quot;כ אפילו ידע נמי דינא הכי שהרי אפילו בעבר עליו במזיד כל הפסח ונתערב אחר הפסח מותר וא&quot;כ מ&quot;ש ואפש' כיון דעבר במזיד וגם שהה במזיד אע&quot;פ שנתער' אסור דדוקא כשנתער' אחר פסח ממילא מותר משא&quot;כ בפסח כיון דהתערובות נעשה בפסח אסור) ובין חמץ גמור שעבר עליו מה&quot;ת ונתערב ממילא אחר הפסח בס' מותר דדוקא בפסח החמירו במשהו אבל לאחר הפסח כיון שאין בו כרת הוא כשאר איסורין ובטל בס'. וי&quot;א דלאחר הפסח בטל ברוב דלא קנסו בחמץ שעבר עליו הפסח אלא כשהוא בעינא אבל כשנתערב מותר והמיקל לא הפסיד. ודוקא בנתערב בשוגג אבל אם עירב במזיד אפילו לאחר פסח דינו כדין מבטל איסור כמבואר בח&quot;א כלל נ&quot;ב. ואפי' להפוסקים דגם בזה בעינן ס' מ&quot;מ אם נתערב בפחות מס' סגי בהשלכת הנאת האיסור לים המלח דאע&quot;ג דבפסח לא קיי&quot;ל הכי מ&quot;מ לאחר הפסח הואיל וקנסא בעלמא הוא מהני פדיון ואז מותר אפילו באכילה. אבל אם נתערב קודם פסח ברוב או בפחות מס' ועבר עליו הפסח אם הוא מין במינו א&quot;כ עכ&quot;פ לא עבר מה&quot;ת בב&quot;י מותר בהנאה ואסור באכילה אלא מין בשא&quot;מ דעבר עליו מה&quot;ת אסור. ודעת הב&quot;ח דדוקא אם נתערב פחות מכזית חמץ בתבשיל אפילו נודע לו קודם פסח ועבר ושהה כיון שלא עבר בב&quot;י וליכא למקנסיה מ&quot;מ אסור באכילה דטעם חמץ קא טעים אלא סגי ליה בפדיון. אבל דעת האחרונים דכל פחות מס' מהני השלכת הנאה וכן חמץ נוקשה אפי' בלא תערובות כיון דלא עבר בב&quot;י מותר בהנאה וכן בכל חמץ שאיסורו מדרבנן ועבר עליו הפסח מותר בהנאה (ססי' תמ&quot;ז במגן אברהם ובח&quot;י שם) וכן מותר לערבו לכתחלה קודם פסח כדי להשהותו כיון דאין איסור להשהותו רק מדרבנן:&lt;br&gt;

=== סעיף כח ===
חטין שנתבקעו ואין בקוען ניכר שנתערבו בכרי אסור להשהותן ואם עבר ושהן אסורים אחר הפסח ואסור למכרן לנכרי (ועיין לקמן כלל קכ&quot;ו סי' ה') ואם לא נודע לו עד לאחר הפסח סגי בהולכת הנאה לים המלח כדלעיל בסי' הקודם:&lt;br&gt;

=== סעיף כט ===
שמרי שכר או שאור שעבר עליו הפסח וחימץ בו עיסה אסור דהוי כאלו הוא בעיניה וכן הדין בכל דבר המעמיד כמבואר לעיל כלל קכ&quot;א סי' ב' (ועיין בסי' תמ&quot;ז במ&quot;א ובח&quot;י סי' תמ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קכד|קכה|קכו|דיני הגעלה}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קכה דיני הגעלה&lt;/center&gt; =

==כלל קכה'== 

דיני הגעלה (תנ&quot;א): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כל כלי חרס שנשתמש בהם חמץ אינו מועיל להם הגעלה שהתורה העידה שא&quot;א להוציא האיסור מכ&quot;ח ע&quot;י הגעלה. שהרי בקדרה של מתכות שבישל בה חטאת כתיב דמהני לה הגעלה ובכ&quot;ח כתיב תשבר ואפילו אם ימלאם גחלים לא מהני כיון שאין דרכן בכך שמא חייס עלייהו שלא יתבקעו ולא ילבן יפה:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אבל התנורים שמסיקים בהם אע&quot;פ שהם של חרס מהני להו ליבון אך לא מהני בלהבה לבד אלא שצריך ללבנו כ&quot;כ עד שיהיו ניצוצות נתזין ממנו. ואח&quot;כ צריך לדקדק שיגרוף הגחלים על פני כל התנור דגם בלע ע&quot;י גחלים (תס&quot;א) וקיי&quot;ל בכל דבר כבולעו כך פולטו. ואפי' הסיקו כמה פעמים לא מהני אא&quot;כ היה כונתו להכשיר לצורך פסח כי שמא לא הלכו הגחלים ע&quot;פ כולו ומ&quot;מ בזה שהסיק כמה פעמים אם נסתפק אם הלכו הגחלים ע&quot;פ כולו יש לאסור אפילו בדיעבד וטוב וישר שלא לאפות המצה בהיסק זה שהכשיר דשמא היה בו חמץ בעין ונמצא נהנה מחמץ. וכיון דאינו אלא מחומרא בעלמא לכן אם לא הכשיר בעי&quot;ט מותר להכשירו בי&quot;ט. ולא יעשה היסק ב' בהבערה שלא לצורך י&quot;ט (ח&quot;י תס&quot;א). וכן הכירה צריך להסיק שילכו הגחלים ע&quot;פ כולו או שיטיח בטיט כעובי אצבע אבל הקאחלען שבתנור בית החורף לא מהני היסק כיון שאין דרכו להסיק שם שמא יחוס מללבנו היטב וכן לא מהני אם מטיח בטיט אא&quot;כ מטיחו מלמעלה ולמטה ומכל צדדיו: ובדיעבד אם לא הכשירו התנו' והניח שם קדרה בפסח רוב אחרונים מתירים שהרי אין שם חמץ בעין רק מה שנבלע בתנור וא&quot;כ הוי כב' קדרות שנגעו זו בזו ואפילו את&quot;ל שהיה שם משהו חמץ בעין כיון שאין שם רוטב וא&quot;כ אינו אוסר רק כדי קליפה וכ&quot;ד שאינו אוסר כלו אין חילוק בין פסח לשאר איסורים כמבואר כלל קכ&quot;א ודי לאסור הקדרה והתבשיל מותר אבל אם נתנו בתנור או כירה או קאחלען מצה אזי אפי' בדיעבד אסור כולו. ונ&quot;ל מה שהחמירו האחרונים בתנור בית החורף דלא מהני ליבון היינו כמי שעושין במדינות פולין גדול ששם מקום כבודם של רמ&quot;א והמ&quot;א ובאשכנז כידוע שהתנור נעשה רק מקאחלען וא&quot;כ הוי כלי חרס ממש אבל במדינה זו שידוע שבונין סביב הקאחלען מחיצה של לבנים וא&quot;כ דינו ממש כתנור שאופין בו דבזה לא חייס שמא פקעי. ולכן נ&quot;ל דכ&quot;ע מודים דמהני ליבון או טיח בטיט וה&quot;ה לתנורים שקורין במדינתנו שוועדצקע אויבין שיש עליו כסוי מהני לבון ולכן נ&quot;ל דבמקום שאין לו לבשל בכירה יש להתיר ללבן תנורי בית החורף במדינת ליטא וכיוצא בו שעושין התנורים כן. ובתנורים אלו שאין אופין בהם וכן בכירה א&quot;צ להסיק כל התנור או כל הכירה רק מקום מושב הקדירה ומקום שדרך לבשל שם כל השנה (ח&quot;י סי' תכ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
שאר כל הכלים בין כלי עץ או כלי מתכות או כלי אבן וכלי עצם מהני הגעלה ובלבד שלא יהיו דברים שמתקלקלים בחמין כגון שעושין בדבק ואפי' אם רק הקתא מדובק בדבק אין להם תקנה בהגעלה דחיישינן דלמא חייס עלייהו ולא יגעילן יפה. וכל כלי צריך הכשר לפי תשמישו אם נשתמש בהם בכ&quot;ר צריך הגעלה בכ&quot;ר ואם תשמישו בעירוי יגעילנה בעירוי ואם תשמישו ע&quot;י אור בלא משקה צריך ליבון ואם יש לחוש שמא נשתמש בו פעם אחת בכ&quot;ר או ע&quot;י אור אע&quot;ג דיש פוסקים דהולכים אחר רוב תשמישן אם בכ&quot;ר או בכ&quot;ש דאע&quot;ג דבלע פעם א' על ידי אור או כ&quot;ר מ&quot;מ כיון שאינו ב&quot;י וא&quot;כ מותר מה&quot;ת וא&quot;כ הם אמרו להגעיל והם אמרו לילך אחר רוב תשמישן וכן סתם הב&quot;י בש&quot;ע. אבל כל האחרונים חולקין וס&quot;ל דאזלינן אף אחר מיעוט תשמישן (ומ&quot;מ אם הכלי אינו ב&quot;י הולכין אחר רוב תשמישן ואין צריך ליבון) (פ&quot;ח סימן תנ&quot;א סעיף י' בשם תשובת מ&quot;ע מפראג סי' צ&quot;ו) ולכן מנהגנו להגעיל הכל אפי' קערות וטעלער בכ&quot;ר דוקא ובדיעבד אם נשתמש בכלי שאין משתמשין בו רק בכלי שני כגון טעלער והוא אינו ב&quot;י אפי' בכלי חרס מותר במקום מניעת שמחת יו&quot;ט והפ&quot;מ דקיי&quot;ל כ&quot;ש אינו מבליע וגם שרבים מקילין בנטל&quot;פ (שם בח&quot;י ס&quot;ק ח'):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
קודם שיגעיל צריך להעביר כל חלודה שקורין ראסט אבל אם אין בו רק מראות שחורות שקורין שלעקין אין קפידא ולא יהיה בכלי גומות כי אז צריך לנקר היטיב היטיב הגומות כי הגעלה אינו מפליט רק מה שבלוע בכלי אבל לא מה שיש בעין. ואם הוא כלי ברזל או נחשת ילבן מקום הגומות ואחר כך יגעיל וכן הסכינים הקבועים בקתא של כסף יסירנו ויגעיל הסכין וגם הקתא כדין כל ידות הכלי' לקמן ולכתחל' ילבן הסכין וסכינים שלנו שהקתא קבוע במסמרים ויש בו גומות אינו מועיל לו הגעלה אלא יסיר הקתא ואם השחיז במשחזת של נפחים ואח&quot;כ הגעיל מהני אפילו לכתחלה כמו ליבון אם יכול לנקות הגומות ובדיעבד אם הגעיל או השחיז במשחזת להשתמש בו בחמין אינו אסור (שם ח&quot;י סק&quot;ך) והנדן של סכין אין תקנה בהגעלה ואסור להכניס בה הסכין בפסח כי א&quot;א לנקרו אם לא שיפתח התפירות וינקר היטיב וכל כלי שיש בו סדקים או גומות או חלודה מבפנים בתוך הכלי ולא יכול לנקרן ולנקותם לא מהני הגעלה וצריכין ליבון באותו מקום אבל אם הוא מבחוץ לעבר השני אינו מזיק (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
כלים שמשתמשין בהם ע&quot;י אור דהיינו בלי מים כגון שפוד ואסכלה שצולין עליו חמץ צריכים ליבון ואפי' בדיעבד אסור אבל אם (לא) צלו עליו בשר מלוח שנמלח במלח שלא נבדק אע&quot;ג דלכתחלה צרי' ליבון מ&quot;מ בדיעבד אם צלו עליו בפסח בלא הכשר מותר דאת&quot;ל שהיה בו חמץ כבר נתבטל קודם פסח אע&quot;ג דבכלי לא שייך ביטול מ&quot;מ מספיקא לא מחזקינן איסור. אבל מחבת שמטגנין בה כגון אותן שמטגנין בהם שקורין שקאווראדע אע&quot;ג דתשמישה ע&quot;י אור מ&quot;מ יש מקילין דדי בהגעלה כיון שתמיד יש בו לחלוחית של שמן או שומן. אבל דעת רוב הפוסקים דינו כתשמישו ע&quot;י אור ולכן צריך ליבון (סעיף י&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
הכלים הצריכי' ליבון י&quot;א דדינם כליבון דשאר איסורי' דגם חמץ כיון דשמו עליו הוי כשיגיע פסח כנבלה וצריך ליבון עד שיהיו נצוצות מתזין ממנו וי&quot;א דחמץ קודם פסח דינו כהתירא בלע ודי בליבון קל שיתלבן כ&quot;כ עד שקש נשרף עליו מבחוץ ולכן דבר שצריך ליבון מדינא צריך ללבן עד שיהיו ניצוצות נתזין. אבל דבר שדינו בהגעלה רק שיש בו סדקים שמחמירין ללבן סגי בליבון קל ונוהגין ללבן האגנות לכתחלה מיהו סגי ליה בהגעלה אם אין אופין בו עוגות בעין אבל האגנות שאופין בהם עוגות בעין אפילו שמושחין אותן בחמאה או שומן כגון (פורמעש שאופין בו טארטין או בעקן קוכן) צריכי' ליבון מדינא וכן השקוועראדעס שפעמים מחממין בהם סובין לחולה צריכין ליבון מדינ':&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
כלי הצריך ליבון אם לא ליבנו אע&quot;פ שהגעילו אסור להשתמש בו בחמין דחיישינן שמא לא פלט הכל ע&quot;י הגעלה ויחזו' ויפלוט (בי&quot;ד סי' קכ&quot;א בט&quot;ז) וכן כלי שצריך הגעלה אסור להשתמש בהם עד שיכשירן כדין. ודוקא בדרך קבע אבל בדרך עראי מותר להשתמש בצונן. ולכן לכתחלה מצניע כל הכלים של חמץ במקום צנוע שאינו רגיל לילך שם (מגן אברהם ס&quot;ק ב' בשם ב&quot;ח) והאחרונים מקילין בכלי מתכות שא&quot;צ להצניען דרובן אינם ב&quot;י ואף אם ישתמש בהם רבו המתירין בנטל&quot;פ בפסח ומכ&quot;ש באותן שתשמישן בכ&quot;ש כגון טעלער והמחמיר אף בזה תע&quot;ב. ומ&quot;מ כלי חרס יש אומרים כיון דבליעתן מרובה הוי כגופו של איסור ולכן צריך להצניעם:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
ידות הכלים צריך הכשר כמותן דמוליך הבליעה בכולו ואם לא הגעילו הידות ונשתמש בתוך הכלי אין לאסור בדיעבד דאינו מפליט בכולו. ואם נשתמש ביד הכלי שלא הכשיר אסור שהרי בלע בכולו (מגן אברהם ס&quot;ק כ&quot;ד) וי&quot;א להיפך דאינו מוליך בכולו (ש&quot;ך פ&quot;ח בי&quot;ד סי' קכ&quot;א וע' בחיבורי שער או&quot;ה שהארכתי בזה) ומ&quot;מ יכול להגעיל היד ע&quot;י עירוי שמערה עליהן שזה שבלע מצד השני אינו אלא כמו עירוי שנתזין עליו ניצוצות (מגן אברהם שם) ולכ&quot;ע כלי שצריך ליבון ולא הכשיר היד ונשתמש ביד אוסר דבליבון לא שייך לומר כבולעו כך פולטו שאינו אלא ששורף הבליעה במקום שמלבן (פ&quot;ח שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
כיסוי של כלי צריך הגעלה כמו הכלי כיון שמזיע בכל שעה מחום הכלי ואם נתונה בפסח על הקדרה אסור כל התבשיל ואם הוא כיסוי שמשימים אותו על החררה או הבלעכין שאופין בו צריך ליבון לכ&quot;ע לפי שנוגעת בחררה (סעיף ט&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
כלי שיש בו טלאי ואינו דבוק יפה בענין שיש לחוש שמא יש שם חמץ בעין צריך להרחיב הסדק כדי שיוכל לנקרו היטיב או שצריך ללבן אותו מקום עד שבוודאי אם יש שם איזה חמץ תשרף ותהיה לאפר דהיינו שילבן עד שניצוצות נתזין הימנו ואם מדובק יפה בענין שאין בו ממש אלא מחמת שבלע חמץ אם קדם הטלאי לבליעה כגון שהיה הטלאי בו מחדש או שהכשיר הכלי ואא&quot;כ נתן עליו הטלאי ואח&quot;כ נשתמש בו מהני לה הגעלה עכשיו דממ&quot;נ כבולעו כך פולטו. אבל אם היה הבליעה קודם לנתינת הטלאי א&quot;כ הטלאי מפסיק בין הבליעה ובין מי הגעלה לכן צריך ללבן שם מקום הטלאי. ואם הטלאי הוא שהתיך לתוכו בדיל או כסף א&quot;כ נשרף גוף האיסור וא&quot;כ אין חילוק אם קדם הטלאי או לא וא&quot;צ ליבון. וכלים שמחפין בבדיל יש מחמירין שצריכין הגעלה אח&quot;כ מפני שהאומנין אין מדקדקין ללבן הכלי כדין ויש לחקור אצל האומנין (ע' פ&quot;ח וח&quot;י) והנה חקרתי שהגם שמלבנין הכלי כדי שיקלוט הבדיל אבל ידות הכלים אין מלבנים ולכן צריכים ליזהר עכ&quot;פ להגעיל את הידות והיותר נכון להגעיל לאחר הצפוי ורושם שעושין האומנין בתוך הכלי מותר להגעילם מאחר שנעשה מחדש רק שינקרם היטב ואם א&quot;א ישים גחלים על אותו מקום (סעיף י&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
מדוכה במקום שנהגו לדוך בו שומים ובצלים עם פרורי לחם ודמי לבית שאור לקמן סי' י&quot;ג ולכן מצריכים ליבון עד שקש נשרף מבחוץ אך במדוכות שלנו שלעולם אין דכין בהם רק כרכום ופלפלין וכיוצא בו די בהגעלה וראוי להחמיר לדוך הכל לפני פסח דאז הוי נ&quot;ט ב&quot;ר נ&quot;ט (ועיין בנ&quot;א סי' י&quot;א) ואם דכו בלא הגעלה כיון שאין בו אלא חשש שמא נתערב פירור חמץ בבשמים שדכו בו או שמא חתכו זנגוויל וכיוצא בו בסכין של חמץ ודכו בו בח&quot;י משמע להקל בדיעבד אך כ&quot;ז במדוכה שיש רק חשש חמץ אבל בהאק מעסר שידוע שחותכין הבצלים בסכין של חמץ ומניחים אותו בבשר ומחתכין בהאק מעסר אותו בשר דק דק א&quot;כ י&quot;ל דאסור וצ&quot;ע (וע' בנ&quot;א סי' כ&quot;ב) ומדוכה של עץ יש לקלפו בכלי אומנות דחיישינן לגומות ולהגעילו אח&quot;כ (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
סלים שמולחים בהם בשר יש מצריכים להם הגעלה דחיישינן שמא היה חמץ בתוך המלח שמלחו בו ובלעו טעם חמץ דאע&quot;ג דהבשר מותר ע&quot;י הדחה כמבואר בכלל קכ&quot;א מ&quot;מ שאני התם דאף את&quot;ל שבלע קצת בטל קודם פסח משא&quot;כ בכלי ל&quot;ש בו ביטול וי&quot;א שאין לחוש לזה מן הסתם ואין צריך הגעלה כלל אם לא בידוע שהיה גרעינין מחומצים או פירורים במלח דאז לכ&quot;ע צריך הגעלה לכתחילה (פ&quot;ח) ומ&quot;מ בדיעבד אם מלחו עליו בכל ענין מותר דקיי&quot;ל אין מליחה לכלים להפליט (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
כל הכלים אפי' של חרס שנשתמש בהן חמץ בצונן מותר להשתמש בהן מצה אפי' בחמין שהרי לא בלעו כלום בצונן ובלבד שיהיו מודחים היטיב. חוץ מבית שאור או בית חרוסת דהיינו שנותנים לתוכו דברים חריפים עם חמץ וכן בחבית שמחזיקים בו יי&quot;ש שבאלו אע&quot;פ שלא נשתמש בהם חמץ אלא בצונן אסור להשתמש בהם מצה בחמין אבל להניח בהם מצה אפויה בצונן בדרך עראי מותר. ומכל מקום ללוש בהן אסור דממהר להחמיץ מכח הכח שבכלי וכ&quot;ז בלא הגעלה אבל על ידי הגעלה אפי' בית שאור וחרוסת מותר אם אינם של חרס אבל לשל חרס לא מהני הגעלה ואפי' לא נשתמש בהם חמץ אלא בצונן לא ישתמש בהם מצה אפי' בצונן (והפ&quot;ח גרס אלא בצונן) כן סתם הב&quot;י בש&quot;ע. ומנהגינו שאין משתמשין בפסח בכלי חרס אפי' בצונן אפי' בדרך עראי אפי' בכלי עץ כגוץ הדף שעורכים עליו כל השנה וכן עריבה שלשין בה אע&quot;ג דמדינא סגי בהגעלה מ&quot;מ מנהגנו שאין משתמשים כלל בעריבות ודפין שמשתמשים בהם כל השנה דנוהגין כדעת הפוסקים דלבית שאור וחרוסת לא מהני הגעלה (מגן אברהם ס&quot;ק לג). ולפי טעם זה היה לנו לאסור אפי' בכלי מתכות כגון כלים של נחושת שעומד בו יי&quot;ש כל השנה אבל י&quot;א הטעם דדוקא בעריבות ודפין שא&quot;א לגרר יפה ולנקותן שלא ישאר משהו באיזה סדק וכן כל הכלים שהיו מחזיקים בו קמח וכן החביות שהיו מחזיקים בו שכר או משקה שעושין במדינות אלו ממי סובין שקורין בארשטץ שמניחין בתוכו קמח מעורב במים שקורין פאמאטקי שכל אלו א&quot;א לנקרן אבל אם היו קודם פסח מחזיקין שם מים איזה זמן אין לחוש להגעילו אחר שינקרו אותו היטיב (ט&quot;ז ס&quot;ק כ') והביא ראיה משקים שכתב רמגן אברהם דמהני כיבוס ול&quot;נ דאין ראיה משם דבשקים מתיר התפירות מקודם ואח&quot;כ מהני כיבוס משא&quot;כ באלו הכלים שנעשו מנסרים הרבה ומהדקים אותם ברייפין אפשר לא מהני הגעלה כי א&quot;א שלא ישאר חמץ בעין אך עכ&quot;פ הכלים שהם מדף א' בודאי מהני הגעלה וכמש&quot;כ לקמן סי' י&quot;ד ולפ&quot;ז כ&quot;ש דמהני הגעלה לכלי בדיל ושאר מיני מתכות ובלבד שינקר יפה יפה מכל הסדקים ואם החזיק בהן יי&quot;ש צריך לבשל בו תחלה מים עם אפר עד שיסתלק ממנו הריח לגמרי ואח&quot;כ יגעיל (ט&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;ז) ודוקא לכלים פתוחים לגמרי ויכול להכניס ידו לתוכו לנקר יפה ולראות ולבדוק בכל הסדקים שלא יהיה נדבק בו שום ממשות אבל אם אינו בענין זה לא מהני להם אפי' יבשל באפר כמה פעמים וכן סכין שגורדין בו בצק כל השנה וחתכו בו בצל בפסח אם ידוע שהיה נקי מותר דל&quot;ד כלל לבית שאור כיון שלא בלע ע&quot;י חמין (תמ&quot;ז מגן אברהם ס&quot;ק ל&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
ו&quot;ל דזה דוקא בכלי שנעשה מחתיכ' אחת (כמש&quot;כ הט&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;ד) אבל העשויים מנסרים הרבה כחביות וכלים שלנו וידוע שנכנס הזוהמה בין נסר לנסר לאלו לא מהני הגעלה (וכמש&quot;כ הב&quot;ח הביאו המגן אברהם ס&quot;ק ל&quot;ט וכ&quot;כ בע&quot;ש (אפילו אם יפתח א' משוליה שא&quot;א לנקר בין נסר לנסר ועיין א&quot;ר בשם הפרישה שמחמיר מאוד דאם נשתמש בחבית שכר ולא פתח השולים וניקר היטיב דאסור אפילו בדיעבד משום חמץ בעין ומ&quot;מ משמע מדברי האחרונים אם פתח א' משוליה וניקר היטב בפנים דמהני הגעלה ול&quot;נ דבמקום שאין דוחק גדול יש להחמיר גם בזה לכתחלה שהדבר ידוע שבוודאי נדבק זוהמא בין נסר לנסר וכ&quot;ש דהדבר ידוע שלפעמים נרפים העקולים (שקורין רייפן) ואז בוודאי נכנס לבין הנסרים מן השכר וזה נשאר אף לאחר שיתקן החבית וזה בלתי שום ספק ואפילו אם יאמר שידוע לו שלא תיקן שום פעם החביות נ&quot;ל דהוי מילתא דלא רמיא וגם כשעומד החבית כך ריקן בחמה ידוע דאז נרפין הרייפין ולכן נ&quot;ל דאין להקל כלל להשתמש בכלים של נסרים בכלים שלנו ואפילו שריה במים כמה ימים לא מהני כן נ&quot;ל וכן כתב הגאון בעל ח&quot;ד דכן עיקר. אבל חבית של מי דבש אפילו אם נתבשל הדבש ביורה של שכר מ&quot;מ יש להתיר ע&quot;י הגעלה דהוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט אע&quot;פ דקיי&quot;ל דלענין חמץ לא אמרינן נ&quot;ט בר נ&quot;ט מכל מקום יש להקל:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
בדיעבד אם נתנו בחבית בלא הגעלה יין או דבש והדיחו היטיב מקודם בענין שאין בו חשש מחמץ בעין רק מחמת הטעם שעמד בתוכו היין מע&quot;ל ונעשה כבוש אם לא עירו היין והדבש קודם פסח אסור שעכ&quot;פ נטל&quot;פ ואסור לדידן אבל אם עירו אותו מקודם פסח כתב המגן אברהם דביין מותר דהוי נטל&quot;פ דשכר ביין נטל&quot;פ אבל בדבש אם היה הכלי ב&quot;י אסו'. ולי צ&quot;ע דנ&quot;ל דבין ביין ובין בדבש אע&quot;פ שהחבית היה ב&quot;י מן השכר מ&quot;מ מותר כיון שאינו יוצא ע&quot;י כבישה עד אחר מע&quot;ל ונמצא כבר נטל&quot;פ קודם הפסח ואם נתנו לתוכו דבר חריף כחומץ או שנכבש בתוכו ירקות אפילו לא היה ב&quot;י אוסר דאגב חורפיה משויא ליה לשבח (ועיין כ&quot;ז בנ&quot;א סימן כ&quot;ח) וכן אם נתנו יין או דבש בכלי שהחזיקו בו יי&quot;ש אפי' היה אב&quot;י אסור הכל דעינינו רואות שהוא חריף מאד (מגן אברהם שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
כל דבר שצריך הגעלה לא מהני ליה קליפה דהגעלה מפלטת מעבר לעבר משא&quot;כ הקילוף:&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
הגעלת החבית יעשה בדרך זה ילבן אבנים וישימם בהם ויערה עליהם רותחים מכלי ראשון ויגלגל החבית כדי שיגיע ההגעלה לכל מקום:&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
הנפה נהגו שלא להשתמש בה כלל אפי' ע&quot;י שפשוף היטיב והגעלה כי א&quot;א לנקות אותה ואפילו במקום שאין שם נפה חדשה מוטב שלא ירקד הקמח (מגן אברהם) ואם נמצא גרגירי חיטה בקמח ואם כן אם ימצא אותם בפסח במצה מבושלת אסור דאע&quot;ג שכבר נאפה מ&quot;מ י&quot;ל דלא גרע ממצה שנילוש בה קמח ונאפה (בססי' תצ&quot;ט וסי' תס&quot;ג) ולכן בשעת הדחק אפשר דיש לסמוך על הב&quot;י שכתב שמותר להשתמש בנפה אחר שישפשפו אותה יפה יפה ואח&quot;כ יגעיל אותה דהוי כחליטה ואם א&quot;א לנקותה ואין לו נפה אזי ישמור שלא יאכל המצות כי אם יבשים ולא יבשלם ולא יתנם ברוטב ובדבר לח (שם) וכן נוהגין שלא להשתמש בריב אייזין וכן הכיס של רחיים וכן סלים שמשתמשין בהם חמץ וכל כיוצא בזה אין משתמשים בהם אפילו על ידי הגעלה שא&quot;א לנקותם ובדיעבד שנשתמש בריב אייזן עיין כלל קכ&quot;א סימן ל&quot;ב. ולענין השקים והסדינים (עיין בכלל קכ&quot;ח סימן ו'):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
הרחת (שקורין פאלע או לאפעטע) אין מועיל לו הגעלה לפי שבולע האיסור ע&quot;י האור ולכן אפי' אם יקליף ויגעיל לא מהני ואם הוציא ברחת של חמץ יקלוף המצה (ר&quot;ל כדי נטילה כדין חם בחם) כיון דחמץ אינו אלא איסור כחוש אינו יוצא מחתי' לחתי' בלא רוטב אך לפי מה שרגילין לאפות עוגות עם שומן א&quot;כ אזיל היתר ומפטם לאיסור ואוסר כלו ואם הדיחו הרחת וא&quot;כ אין לו רק בלוע סגי בנטילה (מגן אברהם ס&quot;ק ל&quot;ז ונ&quot;ל דאפילו להש&quot;ך בי&quot;ד סימן ק&quot;ה שכ' דצ&quot;ע בכלי שבלע שומן אם מפליט בלא רוטב לאסור בכולו היינו כשהאיסור עצמו הנבלע היה שמן בזה צ&quot;ע לדעת הש&quot;ך אבל הכא האיסור עצמו כחוש רק מחמת דמפטם י&quot;ל דמודה למגן אברהם) ואם נתערבה באחרות כיון דאין איסורו מחמת עצמו מן הבלוע וא&quot;כ לא הוי דבר שבמנין ובטלות אם הוא קודם פסח אבל בפסח הכל אסור דלא שייך ביטול (וכ' הח&quot;י דלדידן דקיי&quot;ל ביבש דחוזר וניעור א&quot;כ אפילו קודם פסח לא בטיל אא&quot;כ עשאן לח בלח וצ&quot;ל לדבריו דאע&quot;ג דאין כאן אלא טעם וטעם אינו חוזר וניעור נ&quot;ל דזה דוקא כגון חטה של תרנגולת דנתבטל הטעם בס' אבל בדבר שאינו אוסר אלא כדי קליפה א&quot;כ לא נתבטל הטעם הרי אין בקליפה לבטל הטעם וא&quot;כ הוי כגופו של איסור וחוזר וניעור אבל מדברי המגן אברהם משמע דגם בזה בטל כיון שאינו אלא טעם וכבר נתבטל כשהיה בלח ואינו ח&quot;ונ (ועיין לעיל כלל קכ&quot;א סימן כ&quot;א) וכ&quot;ז בחמץ גמור אבל במרדה שהוציא בו מצה כפולה ונפוחה די לאסור הרחת לכתחלה אבל בדיעבד אינו אוסר ויותר מזה כ' הח&quot;י דאם א&quot;א למצוא בקל רחת אחרת מותר לכתחלה להוציא בה המצות דא&quot;כ יצטרך תמיד מרדה חדשה והוי כדיעבד ואם נסתפקו במרדה אם היתה של חמץ או חדשה מותרים כל המצות (סי' תנ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
השולחנות והתיבות שמצניעים בהם אוכלין כל השנה ולפעמים נשפך עליהם מרק מן הקדרות לתוכן ולכן מערין עליהם רותחין ויש נוהגין דמניחין עליהם אח&quot;כ מפה שמא דבוק בו עדיין עוד חמץ בעין אבל סתם תיבות א&quot;צ הגעלה. והגעלת השולחנות נוהגין שמלבנים אבנים ושופכין עליו מים רותחים מן היורה או אפילו מכלי שני דהא נרתחין על הדף והוי ככ&quot;ר (כ&quot;כ א&quot;וה כלל נ&quot;ח סימן ע' וכ&quot;כ בפ&quot;מ ובלבוש ולא כתב שישפוך עליהן דוקא מכ&quot;ר) ויזהר שיוליך האבן ע&quot;פ כולו כדי שיהיו המים מרותחין ע&quot;פ כולו. ומיהו בשולחנות וכיוצא בו די אם יערה עליהן מים מרותחין מן כלי ראשון בלא אבנים שהרי לא בלעו ג&quot;כ רק ע&quot;י עירוי ועיין לקמן סימן ל&quot;ה (סעיף כ') וכן ידות הכלים אם א&quot;א להכניסן ליורה סגי בעירוי שלא בלעו ג&quot;כ רק ע&quot;י עירוי (ס&quot;ק כ&quot;ה). אבל כלים שיש להם בליטות שא&quot;א להעביר עליהן אבן לא מהני בהגעלה זו (מגן אברהם ס&quot;ק י&quot;ח) וכן קדירות של מתכות או נחושת שבלעו ע&quot;י בישול אצל האש לא מהני הגעלה זו ועיין פ&quot;ח סעיף ט&quot;ז וכ&quot;מ בא&quot;ר. (נ&quot;ל דאפילו בדיעבד אם לא הרתיח בהם המים אסור דכלל גדול הוא כבולעו כך פולטו וא&quot;כ אינו פולט רק ע&quot;י מים שעומד אצל האש):&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
כל כלי שתיה כגון כוסות מדינא סגי בשטיפה בין של מתכות ובין של עץ או חרס שהרי תשמישן בצונן ואין שוהה בתוכו מע&quot;ל אך אנו נוהגין דמצריכין הגעלה וכן נוהגין משום שלפעמים נותנים בהם לחם ושכר חם ועוד שלפעמים שורין בו פתיתי לחם או שכר ויי&quot;ש וכבוש כמבושל (סעיף כ&quot;ה ובמגן אברהם ס&quot;ק י&quot;ז ונרשם שלא במקומו) וכ&quot;ש המדות שלפעמים מחממין בו שכר בימות החורף וכן הכלים ששותין בו יי&quot;ש שהוא חריף וקיי&quot;ל דשיעור כבישה בדבר חריף הוא רק כדי שיתן על האש וירתיח וא&quot;כ מדינא צריכין הגעלה (שם במגן אברהם ס&quot;ק מ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
כלי זכוכית אפילו בוטלקעש ששוהין בו השכר כמה ימים או חדשים י&quot;א דזכוכית אינו בולע כלל אפילו אם נשתמש בהן בחמין ולכן לעולם אין צריכין רק שטיפה והדחה ויש מחמירין דאדרבה אפילו הגעלה לא מהני לזכוכית וכן המנהג במדינות אלו. אבל בדיעבד אין להחמיר ולכן אם היה תשמישן בצונן אפילו בלא הגעלה כשר ואם תשמישו בחמין או שיש לחוש שעמד בו חמץ מע&quot;ל מהני הגעלה בדיעבד. ובמקום שאין בנמצא כלי זכוכית ואין לו כוסות ושאר כלים רק הכלים המחומצים נ&quot;ל דבוטלקעש אין להם תקנה שידוע שהשמרים נדבק בהם וכן כל כלי שא&quot;א לו להכניס ידו לתוכו לנקות אותו היטיב היטיב אבל כוסות אם יכול לנקותן יפה יפה יכול להכשירן ע&quot;י עירוי ג' ימים דהיינו שיתן אותם לכלי אחר וישהה שם במים יותר מכ&quot;ד שעות ואז ישפוך אותו המים וישפוך לתוכו מים אחרים וישהה ג&quot;כ יותר מכ&quot;ד שעות ויחזור לשפוך המים ויתן מים אחרים וישהה בתוכו כ&quot;ד שעות עד שישהה בתוך ג' מימות מחולפות ג' מעת לעת דאפילו את&quot;ל שהה בתוכו חמץ מע&quot;ל ובלע חמץ מ&quot;מ הא לא ישהה עכשיו מע&quot;ל ואע&quot;ג דבכ&quot;ח שנשתמש בו חמץ בחמין אסור להשתמש בו אפילו בצונן כמש&quot;כ בסימן י&quot;ג מ&quot;מ הא י&quot;ל דכלי זכוכית אינו בולע כלל חפילו על ידי חמין ובמקום דוחק יש לסמוך על זה אבל במקום שנמצא לקנות חדשים אסור לפרוץ גדרן של ראשונים כיון שהמנהג כן הוא שלא להשתמש בהן:&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
כלי כסף שיש בתוכן התוך זכוכית (שקורין גשמעלצט) אין להגעיל ודינו ככלי זכוכית אבל מבחוץ אינו מזיק (ע&quot;ש במגן אברהם ס&quot;ק נ' שכ' דכיון דקיי&quot;ל בי&quot;ד דהבליעה הולכת בכל הכלי וא&quot;כ אף מבחוץ אסור) ונ&quot;ל דלפי מה שכתב המגן אברהם שם ס&quot;ק כ&quot;ד שעכ&quot;פ אין מפליט מכל הכלי. וא&quot;כ כיון דאין בו אלא חשש שמא נשתמש בו בחמין ואת&quot;ל שנשתמש בו שמא לא ישתמש בו בפסח בחמין ואת&quot;ל שישתמש בו חמין הא אינו מפליט מצד הב' ולכן מתיר רמגן אברהם משא&quot;כ במחבת שם דודאי השתמש בו בחמין וגם ישתמש עכשיו בחמין:&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
שפוד ישן שצלו בו עופות בפסח מותרין אע&quot;פי שמקודם צלו בו בשר ממולח במלח שלא נבדק דאע&quot;פ שאם היה ידוע לנו שהיה במלח חמץ אע&quot;פי שהיה לפני פסח מ&quot;מ היה אסור שהרי בכלי לא שייך לבטל איסור וא&quot;כ למ&quot;ד חוזר וניעור היה אסור מ&quot;מ מספיקא לא מחזקינן איסורא שהיה חמץ על הכלי ומ&quot;מ אין להתיר רק בדיעבד. אבל אם צלו על הכלי פעם א' מולייתא או שיבשו עליו חתיכות לחם ולא ליבנוהו בינתים אסור (סעיף כ&quot;ז ובמגן אברהם שם ונ&quot;ל לפ&quot;ז פשיטא (בקאווע ברענר) המיוחדים רק לקאווע דאם קלו בו קאווע דמותר בדיעבד. ונ&quot;ל דבזה אפילו לכתחלה מותר שהרי יש כאן כמה ספיקות שמא לא היו גרעינים בתוך הקאווע דבשלמא במלח רגילין למצוא בו גרעינים והעולם נוהגין ללבנו בליבון קל. והריחים של קאווע ששחקו בו קאווע בלא הכשר פשיטא דמותר ולא עוד נ&quot;ל דאם אין לו אחרת מותר לשחוק בו אפילו לכתחלה שהרי לא רגיל כלל למצוא גרעינים בקאווע ואת&quot;ל שהיו בו גרעינים שמא נקלה יפה ואינו בא עוד לידי חימוץ ועכ&quot;פ צ&quot;ל דחיישינן שמא היו בו גרעינים ולא נקלה יפה ונתערב עם הקאיוע ויבא לידי חימוץ א&quot;כ גם הגעלה לא יועיל בו וע&quot;כ צריכין לנקותו יפה יפה שלא ישאר בו משהו א&quot;כ בלא הגעלה נמי מותר. ומ&quot;מ י&quot;ל כיון דא&quot;א לנקותו היטיב ממשהו יגעיל דהוי כמו חליטה ברותחים ואם רוצה להיות מן המהדרין אם אין לו רחיים מיוחד לפסח ינקה כפי כחו היטיב היטיב ואח&quot;כ יכניס אותו ברותחין. ועיין לעיל סימן י&quot;ב בשם פ&quot;ח ולעיל י&quot;ח גבי נפה וכ&quot;ש בזה די&quot;ל דכ&quot;ע מודים:&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
הברזות שבחביות של יין וכן השטאפקעש של יין והעצים שתוחבין בהם כלי שתיה של שכר צריכין הדחה לתחוב בהם כלים של פסח מפני שמשתמשין בהם בידים המדובקים חמץ (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
דרייא פוס צריך ליבון דלפעמים נשפך עליו כשמבשלין עליו לביבות וכיוצא בו (סעיף ד') ולפי&quot;ז פשיטא דצריך ללבן אותן הברזילים שקורין קאצירעש שמושכין בהם הקדירות מן התנור שידוע שנשפך עליה' מן הקדירו':&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
כלי שתשמישו מבחוץ כמו קערה שכופין לפעמים על הקדרה או כלי ששואבין בה מהקדרה אף צד החיצון צריך הגעלה (סוף סי' תל&quot;ב במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף כח ===
כלי שפיה צר שאי אפשר לשפשפו מבפנים או שיש לו קנים אסו' להגעיל' (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כט ===
אין מגעילין בשום משקה די&quot;א דאין כח בשום משקה להפליט הבלוע מן הכלי רק מים לבד ואפי' במים המעורבים עם אפר שקורין לויג וכן במה שנוהגים הצורפים ע&quot;י שמרי יין או בוויין שטיין מעורב במים רק במים לבד. ומיהו בדיעבד מהני הגעלה בכל משקה ואין לאסור הכלי מפני שבלע מוויין שטיין אם הוא לאחר יב&quot;ח כדאיתא בי&quot;ד סימן קכ&quot;ג סעיף ט&quot;ז ואסור להשתמש לכתחילה במי הגעלה (ח&quot;י ס&quot;ק י&quot;ח בשם או&quot;ה) ונ&quot;ל דאו&quot;ה מיירי כשמגעיל הכלי משום בליעת איסור דאז הוי כמבטל איסור לכתחלה אבל כשמגעיל לצורך פסח א&quot;כ אין איסור עליו כלל קודם פסח אע&quot;ג דחמץ שמו עליו זה דוקא לענין לאוכלו בפסח ואפשר דמ&quot;מ כיון שמגעילין של בשר וגם של חלב ושל איסור הכל בכלי זה ולכן גם אם מגעיל רק של מין א' של היתר אין להשתמש בהם דאתי לאחלופי (וכה&quot;ג כ' האו&quot;ה שם) אבל בחמי טבריא אין מועיל הגעלה אפי' לכלי שני דאין תולדות אור כלל וקיי&quot;ל כבולעו כך פולטו מה בולעו ע&quot;י תולדת אור כך פולטו דוקא ע&quot;י תולדת אור (תנ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ל ===
אם מגעיל בצבת יגלגל הכלי דאל&quot;כ במקו' שמחזיק בצבת אין בא שם ממי הגעלה וטוב יותר לשום הכלי במחרוזה קטנה הקלועים (שקורין נעץ) או בסל:&lt;br&gt;

=== סעיף לא ===
לא יניח כלים הרבה לתוך כלי ויגעילם יחד אם נוגעים זה בזה דבמקום נגיעתן לא סלקא הרתיחה אע&quot;ג דלענין טבילה אין חוצצין לענין רתיחה שאני:&lt;br&gt;

=== סעיף לב ===
מצינו שצותה התורה להגעיל כלי מדין וכן בקדשים כתיב ואם בכלי נחשת בשלה ומורק ושוטף במים ר&quot;ל בהגעלה והיינו משום דרתיחת המים הוא מוציא כל מה שבלוע בכלי אך אם הכלי ב&quot;י אז אינו מועיל כלום שהרי הכלי חוזר ובולע האיסור ואין להתיר שהרי הוא נ&quot;ט ב&quot;ר נ&quot;ט שהרי באיסור לא שייך נ&quot;ט בר נ&quot;ט כמבואר בחבורי ח&quot;א כלל מ&quot;ח ולכן צריך שיהיה בכלי שהגעיל בו ששים נגד הכלי שמגעיל וא&quot;כ תיכף בטל האיסור בששים ואם אין בו ס' לא מהני הגעלה אבל אם הכלי אינו בן יומא אפי' אם אין ס' נגד הכלי מותר דאע&quot;ג דחוזר ובולע נטל&quot;פ וגם מתחילה לא היה רק נטל&quot;פ מ&quot;מ מתחילה בלע האיסור כשהיה לשבח משא&quot;כ עכשיו בולע רק מנטל&quot;פ. ולכן המגעיל צריך ליזהר שבשע' שמכניס הכלי להגעיל יעלו המים רתיחות ולא מהני במה שהו' חם שהיד סולד' בו רק דוקא ע&quot;י רתיחה מפליט הבלוע ולכן כשחוזר להגעיל כלי אחר צריך שיראה שיעלו המים רתיחות דע&quot;י שהכניס הכלי הראשון נצטננו קצת המים וכל פעם ופעם כשמכניס כלי צריך ליזהר בזה שיעלו המים אבעבועות מחמת הרתיחה:&lt;br&gt;

=== סעיף לג ===
לפי הטעם הנזכר לדידן דקיי&quot;ל דנטל&quot;פ ומשהו אסור בפסח א&quot;כ לא מהני הגעלה ביו&quot;ט ובחו&quot;המ אפילו לכלי שאינו ב&quot;י וגם יש ה' דעכ&quot;פ חוזר ובולע משהו מנטל&quot;פ אבל מותר ללבן שהרי שורף אבל מן תחלת שעה ה' דאז אסור עכ&quot;פ מדרבנן וכ&quot;ש לאח' שש שעות עד הלילה דאסור מה&quot;ת אע&quot;ג דמהני הגעלה אך אז צריך שיזהר בכל חומרות הנזכרים דהיינו שיהיה הכלי אינו ב&quot;י או שיהיה ס' נגד הכלי ואם מגעיל כלים הרבה אפי' בזה אחר זה צריך שיהיה ס' נגד כולם שהאיסור חוזר וניעור מ&quot;מ בדיעבד סמכינן על הפוסקים דלא אמרי' חוזר וניעור וא&quot;כ כשמגעיל בזה אחר זה בדיעבד יש להתיר אם היה ס' נגד הכלי הגדול שבהם. וכן צריך שיגעיל תחלה כלים שבליעתן מועטת ואח&quot;כ אלו שבליעתן מרובה דאל&quot;כ יש לחוש שבלעו ממה שפולטין אותם שבליעתן מרובה. וכן צריך ליזהר שאם נחו המים פעם א' מרתיחתן אסור להרתיחן פעם ב' דכל זמן שהן רותחין לא בלעו ממי הגעלה ואם נחו מרתיחתן בלעין. וכן צריך ליזהר שלא יכניס הכלי' עד שירתיחו המים כדי שלא יבלע ממי הגעלה. וכן צריך להגעיל היורה הגדולה שמגעיל בה תחלה וסוף. וכן יזהר שלא ישהה הכלים בתוך מי הגעלה יותר מדאי דאז יחזרו ויבלעו (ועיין בפ&quot;ח ובח&quot;ד בבאורים ס&quot;ק א'):&lt;br&gt;

=== סעיף לד ===
אבל קודם שעה ה' דאז עדיין זמן היתר אע&quot;ג דכתבנו דגם בחמץ אסור בנתבשל בכלי חמץ ב&quot;י אפי' קודם פסח מכל מקום לענין הגעלה דאיכא הרבה נ&quot;ט החמץ בכלי והכלי במים והמים בכלי ומכ&quot;ש דיש פוסקים דאפי' חמץ קודם זמן איסורו מקרי התירא ולכן מותר להגעיל וא&quot;צ לדקדק בכל החומרות הללו:&lt;br&gt;

=== סעיף לה ===
ומ&quot;מ כיון שבהגעלת כלי איסור צריך ליזהר לעולם בכל החומרות הנזכרים אם הכלי ב&quot;י ואין ס' כנגדו דבכל איסורין לא מהני נ&quot;ט בר נ&quot;ט דבשלמא כשהוא אינו ב&quot;י אז הוא נט&quot;לפ ומותר בכל איסורין אבל כשהוא ב&quot;ו א&quot;א להגעיל כלי איסור עד שיהיה צריך לדקדק בכל זה ומכ&quot;ש שרוב עולם אין בקיאין בדינים ולכן נוהגין שלא להכשיר שום כלי ב&quot;י אפילו לבדו ויש ס' נגד הכלי ולכן אפילו המגעיל קודם פסח נוהגין שלא להגעיל שום כלי שהוא ב&quot;י רק דוקא אב&quot;י דכיון שהוא אינו ב&quot;י הוי נט&quot;לפ ולכן א&quot;צ להגעיל היורה הגדולה אם גם הוא אב&quot;י אלא או בתחלה או בסוף ואם אינו רוצה להשתמש ביורה הגדולה בפסח א&quot;צ להגעילה כלל ואם היא ב&quot;י א&quot;א להגעיל בה כלל שהרי הכלים יבלעו איסור מהיורה וגם א&quot;א להגעיל אותה בפני עצמה כלל שהרי תחזור ותבלע ממי הגעלה שהרי אין כלי שיהיה ס' במה שבתוכו ולכן א&quot;א להגעיל שום כלי שא&quot;א להכניס בכלי אחר אא&quot;כ היא אינה ב&quot;י. וכיון שצריך שיעלו המים גם על שפתה שהרי גם שם בלעה מהניצוצות הניתזין עליה לכן נוהגין כשיעלו המים רתיחות היטיב זורקין לתוכו אבן מלובן או לפידים ואז המים נשפכין גם על שפתו. ונוהגין שלא להגעיל כלל אחר חצות מ&quot;מ נ&quot;ל שאם שכח ולא הגעיל יכול להגעיל בביתו כלים שאינם ב&quot;י עד הלילה כיון דנט&quot;לפ מותר עד הלילה ואע&quot;ג דנטל&quot;פ אסור לכתחלה היכא דלא אפשר שאני דא&quot;כ גם בכלי איסור יהיה אסור אפילו באינו ב&quot;י אא&quot;כ כשיהיה ס' נגד הכלי ובמקום צורך שאין לו כלים לי&quot;ט יש להתיר דחשיב כדיעבד:&lt;br&gt;

=== סעיף לו ===
כבר בארנו בסימן י&quot;ט כיצד מגעילין השולחנות ונהגו לשפשף אותן היטיב וישהה אחר השפשוף מע&quot;ל כי בלא&quot;ה צריך להמתין עכ&quot;פ שיהיה מנוגבים יפה מן המים הצוננים שלא יצטננו הרותחין ולכן נהגו מילתא דפסיקא מע&quot;ל ויזהר לשפוך עליהם בזריזות ולא ע&quot;י זריקה באויר דזה לא חשוב עירוי ויזהר שישפוך עליהם מן הכלי שבישל בו המים אבל לא ישאוב עם כלי אחר מהקדירה ולערות עליהן להגעיל דזה מקרי כלי שני אם מגעיל בלא אבן מלובן כדלעיל סי' כ' ואם שוהה הכלי ששואב עמו תוך הקדרה עד שהמים מעלין רתיחה בקדרה הקטנה מקרי שפיר בכ&quot;ר (מגן אברהם שם וט&quot;ז בי&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף לז ===
נוהגין שאחר הגעלה שוטפין הכלי שהגעיל במים קרים ומ&quot;מ בדיעבד אין מעכב (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף לח ===
שאר דיני הגעלה עיין בחבורי חכמת אדם כלל ע&quot;ד:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קכה|קכו|קכז|דין דברים הבאים לידי חימוץ ודין מי פירות:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קכו דין דברים הבאים לידי חימוץ ודין מי פירות:&lt;/center&gt; =

==כלל קכו'== 

דין דברים הבאים לידי חימוץ ודין מי פירות: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
חמץ האמור בתורה קבלו חז&quot;ל שהוא דוקא מה' מיני דגן שהם חטים ושעורים ושבולת שועל (שקורין האבער) ושיפון הוא (קארין) וכוסמין שמינים אלו אם יבואו במים באים לידי חמוץ משא&quot;כ כל מיני קטניות ואפילו אורז ודוחן וטאטרקע שקורין רעצקע אינם באים לידי חימוץ אלא לידי סרחון ולכן כל מה שנעש' מה' מיני דגן כגון יי&quot;ש ושכר וכן כל מיני גרויפין יש שמלחלחים אותם במים כגון האבערנע גרויפן שידוע שצריך לבשל אותם קודם שעושין מהם גרויפן או ששורין אותן זמן רב במים וכן גרעינים שצמחו במחובר שזהו שאמרו בגמרא שנתחמצו במחובר כ&quot;ז הוא חמץ גמור והאוכל מהם כזית חייב כרת והאוכל מהן כ&quot;ש כשהוא בעין אסור עכ&quot;פ מה&quot;ת כדין חצי שיעור ומדרבנן אפי' באלף לא בטיל ואסור בפסח (תס&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
א' מה' מינים אלו שנטבע בנהר או שנפלו עליו מים ושהה שם שיעור מיל כיון דנייחי בלא עסק לכ&quot;ע אפי' לא נתבקע כשם שאסור לאכלו כך אסור לקיימו אלא מוכרו לישראל ומודיעו כדי שיאכלנו קוד' פסח וכיון שמודיעו מותר למכור אפילו הרבה וכן אפי' אם מוכר מעט לישראל צריך להודיעו ואם ניכר שהם נתחמצו א&quot;צ להודיע לישראל כיון שהחמץ ניכר. ואם מוכר לנכרי קודם פסח מוכר מעט לכל א' וא' דאפי' את&quot;ל שהנכרי ימכור לישראל מסתמא יאכלנו הישראל קודם פסח דמסתמא קונה הישראל לאכלם מיד אבל הרבה אסו' למכור לנכרי שמא יחזור הנכרי וימכור לישראל ואפי' אם ניכר החמץ יש אוסרין דחיישי' שמא יטחנם הנכרי וימכו' הקמח לישראל ומ&quot;מ למנהגנו שאין לוקחין קמח לפסח מן השוק ואפי' אם יש לישראל קמח בביתו אינו משהה אותו בביתו אא&quot;כ מוכרו לנכרי כדין מכירת חמץ א&quot;כ אין לחוש לזה ולכן יש להקל אם ניכר החמץ (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
חטים שלתתו אותן במים דהיינו כמו שנוהגים שרוחצים החטים מעט במים לנקותן (וזה נקרא לתיתה) וכן שעורים כשעושין מהם גאגליך או גרויפן לותתין אותן במים קודם כתישה אע&quot;ג דזה אינו מחמיץ בוודאי שהרי עוסקי' בהם בשעת רחיצה ואינו דומה לסי' ב' שנפלו למים דהתם מונח בלא עסק כלל מ&quot;מ אסור אפי' לקיימו בבית דאין אנו בקיאין בלתיתה והוי ספק חמץ אלא מוכרים כדין מכירת חמץ. ומ&quot;מ אם עבר ושהה כ' בא&quot;ר רסי' תס&quot;ז בשם זקינו שהתיר למכרם לאחר פסח כיון דאינו אלא ספק. ומ&quot;מ גרויפן של שבולת שועל הוא חמץ גמור כמו שחקרתי אצל האומנים וכן מוכרי קמח חטים בעיירות שידוע שרוחצים הרבה במים וגרע מלתיתה וזה אפילו בדיעבד אסור דזה הוא חמץ גמור (עיין ח&quot;י סי' תנ&quot;ז מש&quot;כ לחלק בין עיירות לכפרים ומייתי ראייה מן הש&quot;ס ונ&quot;ל דאין ראיה מימיהם לזמנינו וגם לא ממדינה למדינה והכל לפי מנהג המקומות גם מה שכתב דבני הכפרים לא מקרי קבוע דכולהו ניידי בכל יום עיין בחיבורי ח&quot;א שער הקבוע סי' י&quot;ט ובי&quot;ד סי' קי&quot;ד ובש&quot;ך שם ס&quot;ק י&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
ולכן מנהגינו שאין לוקחין קמח מן השוק אפי' בשעת הדחק וצריכין ליזהר שלא יבואו מים או גשמים על החטים דאז אפי' לא נתבקעו אסורים. ודגן שהיה מונח בעליה וירדו גשמי' דרך גג בקצת מקומו' ונתלחלחו אותן שנתלחלחו אסורות והשאר מותר להשהותן מכח ס&quot;ס שמא לא ירדו עליהם גשמים ואת&quot;ל ירדו שמא לא נתחמצו אבל לאכלן במקום שאפשר לקנות אחרים אסור לאכלן ומ&quot;מ אם א&quot;א לקנות אחרים מותר ג&quot;כ לאכלן מטע' ס&quot;ס ואם נפל מעט שלג או מים על תבואה ויודע מקומו יגרוף העליונים והשאר מותר (תס&quot;ז שם בט&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
חטים אפילו שבאו בספינה או שהיו מונחים בבורות אם הם יבשות וקשות ולא נשתנה מראיהן אחזוקי איסורא לא מחזקינן וכן אפילו שנה שרבו גשמים וירדו על ערימות שבשדות עד שהיו קצת מהשבלים שעל הערימו' מעלין צמחים אין חוששין לסתם חטים של אותה שנה. וכן חטים שנמצאו בהם מבוקעות או מצומחי' השאר מותר שהדבר מצוי שבשעת הגשמים עליונות הגדיש ותחתיתו מתחמץ ואין המים נוגעין באמצעיתו כלל (שם) ומ&quot;מ צריכין לבער המצומחים או צריכים לדקדק היטיב שיהיה עכ&quot;פ ששים נגד המצומחים. ואם יש בהם חטים שאכלו מהם עכברים יברר מה שאפשר ובדיעבד אפי' לא היה ס' נגד אלו שאכלו עכברים מותר דהאי רוק שבפי עכברים אינו מחמיץ לחטה שהיא קשה ואפשר דבשעורים שאינו קשה כ&quot;כ מחמיץ (סימן תנ&quot;ג) ובשעת הדחק מותר לכתחלה להוסיף חטים או שעורים לבטל המצומחים בששים כיון דלפני פסח עדיין היתר אך צריך לטחנן קודם פסח וגם לאפות די&quot;א דקמח בקמח דינו כיבש ביבש וחוזר וניעור ובדיעבד מותר לאפותן אף בפסח דקיי&quot;ל דקמח בקמח דינו כלח בלח וא&quot;כ כבר נתבטל לפני פסח וקיי&quot;ל דבלח אינו חוזר וניעור (תנ&quot;ג בט&quot;ז ובמגן אברהם שם ועיין במגן אברהם ססי' תמ&quot;ז שכ' בשם הרשב&quot;א דאסור להוסיף עליהם עד ששים כדי לאכלן בפסח דהוי כמבטל איסור. נ&quot;ל דהרשב&quot;א אזיל לשיטתו דס&quot;ל דחמץ קודם פסח נקרא איסור כמש&quot;כ המגן אברהם שם ס&quot;ק כ&quot;ד ולכן דברי המגן אברהם צ&quot;ע): ולכן בשנה שידוע לנו שנתרבו גשמי' בעת הקציר וידוע שמצוי מאד בהם מצומחי' צריך לבדוק אח&quot;ז אם יש עכ&quot;פ ששים כנגדם ומש&quot;כ רשב&quot;א והש&quot;ע דאין חוששין לסתם חטים ר&quot;ל אע&quot;פ שנמצא בהם מצומחים אין חוששין לשאר חיטים אבל ודאי דצריך לבדוק אם יש שם ששים. ופשיטא כשמוליכין החטים למכור והגשמים יורדים על השקים עד שהשק כמעט כולו שרוי במים וגם החטים נתלחלתו אסורים מדינא בפסח שהרי הריעותא נגלה לעינים וצריכין להזהיר על זה כי המוכרים אין מקפידין ע&quot;ז כי רובן אינן בני תורה וגם צריך להזהיר להמוכרי תבואה בשנה שרבו גשמים או שירדו מים על השקין דאז מחויבים למכור התבואות כדין מכירת חמץ ואסורים למכור מהם לנכרים אחר זמן איסורו ובדוחק להתיר להם שיהיו סרסרים לנכרים לקנות ולמכור אבל לקנות ולמכור לעצמם הוא איסור גמור:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
כבר כתבתי שחקרתי אצל האומנין העושים מיני גרויפן שגרויפן של שבולת שועל הם חמץ ודאי ופ&quot;א נתפזר שק של גרויפן אלו על מצות אפויות ואסרתי לאכול המצות אפילו ביבש שבלא ספק שנכנס קצת בנקבי מצות. וגרויפן של שעורי' הרוב אינם מלחלחים אותם כלל בעשייתן אך יש מקצתן שמלחלחים אותם מעט. וגאגעלך הנכתשים בין בכלי בין ברחיים מזלפין עליהם ג&quot;כ מים בשעת עשייתן. ואותן שקורין פעריל גריץ שהוא ג&quot;כ משעורים הם נכתשים יבשים ואין נותנים בו מים כלום. ורעצקע קאשע הם ג&quot;כ לא בא עליהם מים כלל ומ&quot;מ אסורים לחולה שאין בו סכנה שידוע שנתערבו בהם הרבה גרעיני' מתבוא' מ&quot;מ מותר להשהות אותם בביתו כיון שלא בא עליהם מים אבל אותן שקורין מלך גרויפין או הקמח מזה דעכ&quot;פ אינו כקמח ממש שהם כמו פרורין אלו שורין הרעצקע מקודם כמה שעות ולכן אם לא בירר מהם הגרעיני תבואה אסור לשהות בביתו ופשיטא שאסורין לחולי שאב&quot;ס. כתבתי כדי שידעו הכל מה להתיר או לאסור כי כבר שמעתי שמורה א' התיר במעשה הנ&quot;ל בגרויפן של ש&quot;ש לאכול המצה ביבש ושגג שלא ידע שהם חמץ גמור וגם מוכרי גרויפין צריכין ליזהר שלא יחזיקו כלל בביתם המלך גרויפין וכ&quot;ש למכרם אא&quot;כ בררו מתוך הרעצקע הגרעיני תבואה קודם הטחינה עד שיש בודאי ס' כנגד הגרעינים:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אפילו קמח של ה' מיני דגן אינו בא לידי חימוץ אלא דוקא כשנילושה עם מים לבד אבל מי פירות בלא מים אין מחמיצין כלל ומותר לאכול בפסח מצה שנילושה במי פירות אפילו שהתה כל היום אבל אינו יוצא בה ידי חובתו מפני שהיא מצה עשירה ובקרא כתיב לחם עוני (ומ&quot;מ כל בעל נפש יחוש להפוסקים דס&quot;ל דמי פירות בלא מים הוי עכ&quot;פ נוקשה ויזהר בשימור כשאר עיסה (ח&quot;י בשם כ&quot;ג ותומת ישרים) וחלב ומי ביצים ושאר משקים אפי' דברים החמוצים כגון מי רמונים ותפוחים וחומץ ודבש ושומן וכה&quot;ג כ&quot;ז הוא בכלל מי פירות אבל במדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות ואפילו לקטוף המצות אין נוהגין רק לאחר אפייתן בעודן חמין ואין לשנות ואם אפה נוהגין שלא לאכול אלא ישהנו עד אחר פסח (עיין סי' תמ&quot;ד) אם לא בשעת הדחק לצרכי חולה או זקן הצריך לזה (סי' תס&quot;ב). ומי פירות עם מים בין שנילוש תחלה עם מי פירות ואח&quot;כ באו למים קודם שנאפה ובין שנילוש במים תחלה ואח&quot;כ באו עליו מי פירות ואפילו כשנתייבש כבר המי פירות תוך הקמח ואח&quot;כ בא למים כל זה נקרא מי פירות עם מים וממהר להחמיץ יותר משאר עיסה ולכן אם לש יאפה מיד (שם בח&quot;י). ואם לא נאפה מיד כיון שלא שהה שיעור מיל בלי עסק ולא ניכר בה שיעור חימוץ יש לאסור באכילה ומ&quot;מ יש להתיר בהנאה או לשהותו עד אחר פסח כיון דיש פוסקים דאינו ממהר להחמיץ יותר משאר עיסה (תס&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
היין אע&quot;ג שא&quot;א בלא טיפת מים שנופלת בשעת הבציר דינו כמי פירות לבד שכבר נתבטלו המים ביין קודם הלישה: ודוק' המים שנפלו לתוכו בעת הבציר שאז מחמת התסיס' נשתנ' המים ליין אבל אם נפלה לתוכו אחר התסיס' דינו כמי פירות עם מים ולפ&quot;ז י&quot;ל דמי דבש שקורין (מעד) שאנו מבשלין הוי ג&quot;כ מי פירות שהרי ע&quot;י הבישול והתסיס' נהפך המים להיו' כמי פירות (ולכן אם נמצא חטה במי דבש אפי' בחבית בענין שא&quot;א לומר עכשיו נפל או שחמם המי דבש בפסח ונמצא בו חטה כיון שהוא ספק שמא הוי מי פירות נ&quot;ל דאסור לשתותו אבל עכ&quot;פ מותר להשהות) וכן יין צמוקים כ' המגן אברהם דהוי מ&quot;פ ונ&quot;ל דמיירי לאחר ג' ימים שאז היין הוא תוסס אבל בלא תסיס' לא מקרי מ&quot;פ וכ&quot;מ ממעש' דכרוב שהבי' המגן אברהם ססי' תס&quot;ז דק' למה לא נימא דהוי מ&quot;פ א&quot;ו דזה דוקא בדבר שיש בו תסיסה. ובתשובת חכם צבי סי' ק&quot;מ חולק על דין זה דיין צמוקי' וס&quot;ל דיין צמוקי' אם הביא לנסכים כשר היינו בלא מים ובאמת דבריו נראים ומכ&quot;ש לפי מה שכתב במגן אברהם בשם רוב הפוסקי' וכול' ס&quot;ל דחטה שנמצ' בדבש או ביין אם בא לתוכו שום מים דינו כמ&quot;פ עם מים ולכן אין להקל רק דוקא בדבר שכתבתי דהיינו לאחר התסיסה וגם בזה נ&quot;ל דכל בעל נפש יחמיר שלא לאכול רק למכור או להשהות עד אח&quot;פ:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
חטה שנמצא בשומן אווז אם נמצא באותו קדרה שבשלו השומן קודם פסח לאחר שהודח מן המליחה נמצא שיש בו ג&quot;כ מים מן ההדחה אע&quot;ג דשומן ודאי נקרא מי פירות מ&quot;מ החטה נתחמץ דהוי כמי פירות עם מים בשעת לישה דאסור (כמ&quot;ש המגן אברהם ס&quot;ק ג') דדוקא כשנתבטל המים מקודם במי פירות מועיל לדעת המתירין וא&quot;כ השומן אסור (ונ&quot;ל דזהו כונת השל&quot;ה שהביא המגן אברהם שם וכ&quot;כ צ&quot;ץ) ומ&quot;מ אם התיכו לשם פסח והיה נזהר בכ&quot;ד ואומר בבירור שיודע שלא התיך תיכף אחר הדחה רק שכבר נתייבשו המים או שנמצא בכלי שעירה לתוכו השומן מהקדרה שהתיך בו השומן דהוי ממקום למקום דאין מחזיקין איסור אלא אמרי' כאן נמצא וכאן היה ותלינן שנפל לקדרה זו ואע&quot;ג דהשומן שנתבשל כבר נתבשל עם המי' של הדחה מ&quot;מ לא הוי כמי פירות עם מים שכבר נתבטל המים בשומן מחמת הבישול ובין שהי' עכשיו השומן רותח או צונן בין קרוש ובין אינו קרוש מותר דתלינן שנפלו הגרעינים לתוכו כשהיה רך ואפי' נמצא מעט מים למטה בקדרה כבר פסק כח המים ע&quot;י הבישול (וע' כ&quot;ז בצ&quot;צ סי' קכ&quot;ב) אבל אם עשו בשומן זה קניידליך ונמצאת חטה בקניידלך כיון שיש בקניידלך מים הוי מי פירות עם מים ואסור דמסתמא עכשיו נפל בקניידלך דכאן נמצא כאן היה. ואם בדקו השומן בקדרה שהתיכו בו השומן והיה נזהר בכל דבר כדלעיל ונמצא בו עוד גרעינים תלינן החטה שבאה מן השומן דתלינן במצוי וידוע כשמרתיחין שומן מבשלין אותו הרבה וא&quot;כ כבר נתבשלה החטה ואינה מחמצת עוד והכל מותר ואפי' לדידן דלא בקיאין בחליט' היינו כמו שכתב הרמב&quot;ם גזרה שמא לא ירתיח יפה וזה לא שייך בשומן שצריך בישול רב אבל אם נמצאת בקדרה שעירה לתוכו השומן לא מהני דשם לא נתבשל החטה:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
וחטה שנמצאת בחרעמזל שנעשה בדבש ונמצא ג&quot;כ חטים בדבש התיר אמ&quot;ו בנ&quot;ב דתלינן במצוי ואמרי' שהחטה היתה בדבש בשעה שהתיכו אותו להסיר השעוה ואמנם חקרתי אצל הרבה ב&quot;ב העוסקים במלאכת דבש ואמרו לי שאין מרתיחין כלל הדבש אלא לפרקים אבל מסתם מעמידין הכלי שיש בו דבש רק בתנור שאינו חם כ&quot;כ ואז צף הדבש מלמעלה ומסירין אותו (ועי' סוף עוקצין בה&quot;א משיחרחר בפי' הרמב&quot;ם) וא&quot;כ לא נתבשלה החטה מעולם וא&quot;כ אם יש בחרעמזל מעט מים או רוטב או ששרו מצה במים אע&quot;פ שסחט המים מ&quot;מ א&quot;א לסחוט כל המים ואפי' חממו הדבש על האש מ&quot;מ אין מבשלין אותו הרבה וא&quot;כ לדידן דלא בקיאין בחליטה יש לאסור. אך אמ&quot;ו שם מתיר ומסתמא חקר דשם מרתיחין הדבש היטיב להוציא השעוה וכיון דאינו אלא איסור משהו סמכינן אחליטה דידן. ומ&quot;מ זה שייך דוקא אם בשלו הדבש היטיב היטיב. משא&quot;כ בשומן דמרתיחין אותו היטיב (וע' בנ&quot;א סימן כ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
כל תולדות המים הם כמים ומחמיצים כגון הטל. ומי רגלים. ומי הפה כגון הרוק. ומי החוטם. (ולכן צריכים ליזהר שלא יטיף מהחוטם על העיסה). ודמעות עין וצואת האוזן. כל אלו מחמיצים. צואה עבה אינו מחמיץ אבל צואה רכה בין דאדם בין של בהמה ועוף יש אומרים דדינו כמי פירות וא&quot;כ הוי בעיסה כמי פירות עם מים וי&quot;א דאפי' כמי פירות לא הוי ואין מחמיץ כלל (א&quot;ר): ומי רגלי בהמה ועכברים י&quot;א דהוי כמי פירות (כ&quot;כ הרמב&quot;ם פ&quot;י מה' טומאת אוכלין) וי&quot;א דמחמיץ עיין ח&quot;י: זיעת אדם וזיעת בהמה ומי מרה ודם וחלב ושומן אינו מחמיץ אבל מי הפה של בהמה ועכברים הוי כרוק האדם דמחמיץ (תס&quot;ו וע&quot;ש במ&quot;א וח&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
זיעת החום אם מזיע מחמת הבל חום מים לכ&quot;ע מחמיץ ואם מחמת עצמו או מחמת האש יש מתירין וכן סתם בש&quot;ע ולזה הסכימו א&quot;ר וח&quot;י ופ&quot;ח ויש אוסרין (וע' בנ&quot;א סי' כ&quot;ו) גם לענין זיעת כותל של עץ (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אם נתלחלח הקמח בשק ממים יאחז בידו כל המקום המלוחלח בשק עד שיריק כל הקמח שבשק ואם נתלחלח במקומות מרובים וא&quot;א לאחוז מקום המלוחלח אם עדיין הוא לח ירקד הקמח והפרורין הם חמץ והשאר מותר אבל אם כבר נתייבש וא&quot;כ לא מהני ריקוד דחיישינן שמא יתערב איזה פירור ואע&quot;פ שהוא לפני פסח וקיי&quot;ל דקמח בקמח מקרי לח בלח ואינו חוזר וניעור כדלעיל כלל קכ&quot;ב מ&quot;מ פירורים נקרא יבש וא&quot;כ חוזר וניעור בפסח ולכן אם הי' המעשה בפסח וכבר נתייבש צריך לבער הכל כדין תערובת בפסח. אבל לפני פסח ירקדנו וימכור או ישמרנו לאחר פסח. ודוקא שהיה במקומו' הרבה אבל אם הוא במקום א' אפילו כבר נתייבש יאחז אותו מקום בידו עם הקמח והשאר מותר ואפילו בפסח יש להתיר ע&quot;י שיאחז בידו לעני או במקום הפסד גדול ומ&quot;מ טוב לרקד הקמח ואפי' בי&quot;ט מותר לרקד כיון דאין בו פסולת לא הוי מלאכה ואם א&quot;צ לאכול מן הקמח ביו&quot;ט אסור לרקד ע&quot;י ישראל רק ע&quot;י נכרי כדי לבער החמץ או אם לא שהה שיעור מיל יתננו לנכרי במתנה (מגן אברהם סק&quot;ח) וגם אם עדיין לח יעשה כן אם הוא במקום א' שאפשר לאחוז בידו והשאר ירקד ומ&quot;מ בעודו לח ואחז כל המקום המלוחלח ולא ריקד הקמח או שריקד ולא אחז בידו מותר בדיעב' קודם פסח (שם) ויקח מצות אחרים למצות של מצוה:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
וכ&quot;ז שנתלחלח בוודאי ממים אבל אם הוא ספק אם נתלחלח ממים או ממי פירות אפי' כבר נתייבש אם רקדו הקמח אח&quot;כ מותר לאכול בפסח דהוי ס&quot;ס שמא נתלחלח ממי פירות. ואת&quot;ל ממים שמא לא נתערב בו כלום (ח&quot;י וא&quot;ר בשם דרישה) ונ&quot;ל דה&quot;ה אם יודע בוודאי שנתלחלח מזיעת חומה או מהשתנת עכברים וכיוצא באלו במקום שנחלקו הפוסקים אם הוי מי פירות ורקדו הקמח א&quot;כ היי נמי ס&quot;ס שמא הלכה כדעת הפוסקים דהוי מי פירות ואת&quot;ל דהוי מים שמא לא נתערב בו כלום ושמא פירור נקרא לח. (ר&quot;ל שמא לא נתערב שום דבר במצה זו שהרי אין חשש אלא שמא נתערב איזה פירור וזה נקרא יבש ואז חוזר וניעור וא&quot;כ על כל מצה ומצה יש ספק שמא לא נתערב בזו המצה כלום ונ&quot;ל לרוחא דמלתא יאכל איזו מצות קודם פסח דכיון דהחשש אינו רק משום פירור דהוי יבש וביבש לכ&quot;ע תלינן שהאיסור נאכל ועיין בנ&quot;א סימן כ&quot;ב). ומותר לכתחלה לרקדו אע&quot;ג דאין עושין ס&quot;ס בידים מ&quot;מ קודם פסח עדיין כולו היתר אבל לא רקדו אין כאן אלא ספק א':&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
ומ&quot;מ בכל אלו שהם ספק מי פירות וכ&quot;ש מ&quot;פ לבדו צריך שיעור רב כדין מי פירות עם מים ולכן צריכין להזהירם שתאפה מיד דהיינו שלא יעשו העיסה יותר משלשה קווארט ורק כדי חשבון האנשים העוזרים בגלגול המצות שלא ישאר שום בצק ביד המעריך שקורין (מיירער). ואף שכן ראוי לעשות בכל המצות אמנם באלו צריכין ליזהר ביותר:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
עכברים שנשכו השקים אם ניכר שאכלו מן הקמח ומכ&quot;ש כשמונח בחבית דהנהו עכברי רשיעי מהלכין בכל החבית וא&quot;כ הוא תוך הפסח כולו אסור ולפני פסח ירקד הקמח ולמכור אי לשהותו אחר פסח כדין נתלחלח במים בסימן י&quot;ג ואם הוא שעת הדחק יש להקל גם בזה אפילו נתייבש לאחוז סביב מקום הנשוך והשאר ירקדנו ויאכל בפסח ועכ&quot;פ בזה וגם בדין הנ&quot;ל ובסימן י&quot;ד יקח מצות אחרים למצות של מצוה ומ&quot;מ בחבית או בשק שאינו מקושר יפה יש לאסור דמסתמא הלכו בכל החבית (ועיין בסימן תס&quot;ג וסימן תס&quot;ו בט&quot;ז ומ&quot;א וח&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
אין שורין מורסן לתרנגולים בשום פנים (אפילו לא ישהה שיעור מיל דלכתחילה אסור להשהות אפילו רגע) ולא חולטין. דהיינו שמניחין המורסן במים רותחים דאף על גב דמדינא המים הרותחים אינן מניחים להחמיץ מ&quot;מ כיון שאין אנו בקיאים איזה נקרא חליטה אסור אפילו בדיעבד (תס&quot;ה). וחתי' עיסה שנפלה למים רותחין בשעת רתיחתן וסלקוה מיד (מגן אברהם סי' תנ&quot;ד לא ידעתי מנ&quot;מ אם סלקו או לא כיון שכבר נתבשלה) הח&quot;י וא&quot;ר מתירין להשהותה או למכור. וחולה שרפואתו שחולטין שעורין אם אפשר ע&quot;י נכרי יעשה ואם אי אפשר ירתיח המים היטיב היטיב ואח&quot;כ יטיל לתוכו השעורים ואם אפשר יעשנה במי פירות ואם אי אפשר בכ&quot;ז במקום סכנת נפשות הכל מותר (שם בח&quot;י). ונ&quot;ל דה&quot;ה לפעמים כשאנשי חיילות עוברים שכופין ישראל לבשל להם מיני גרויפין אם יכול להציל עצמו בממון מחוייב ליתן כפי יכולתו ואם אי אפשר באופן אחר אזי אם אפשר לפייסו שיבשל לו גרויפן של רעצקע טוב וע&quot;כ יברר אותם מגרעינים של תבואה שיש בהם. ואם א&quot;א לפייסן בכך ונותנין גרויפן של שעורים אזי יזהר שיניח לבשל המים מקודם היטיב עד שמבושל הרבה ואז יניח לתוכו הגרויפין מעט מעט כדי שלא יתקררו המים והוי כחליטה וגם ברעצקע יעשה כן כי בוודאי נתערבו עמהם ג&quot;כ גרעינים של תבואה כידוע אבל גרויפן של שבולת שועל שקורין האבר ידוע שהגרויפן הם חמץ גמור כדלעיל סי' א':&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
כשנותנים שעורים או חטים לפני העופות בפסח יזהר שלא להשליכם במקום לח שיבואו לידי חימוץ וכ&quot;ש שאסור ליתנם במים ואפילו אם אינם שוהים כדי שיעור חימוץ דלכתחילה אסור להשהותה אפילו רגע והנותן שבולת שועל או שאר תבואה לבהמתו יתן מעט מעט שלא ישאירו והנותר מבהמה אם יש עליו רוק צריך לבער שמחמת הרוק שבפיו פן יחמיץ ונכון לבער אף על פי שאין רואה עליו רוק ופשיטא דאסור ליתן סובין אפילו הם יבשים ובלא מים לפני בהמה דמחמת הרוק של בהמה יתחמץ (תס&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
יזהר לבדוק המלח קודם הפסח שלא יהיה בו גרעינין שמחמת לחלוחית המלח מתחמץ הגרעין ומ&quot;מ קודם פסח מותר לבטל בס' ובע&quot;פ לאחר חצות אם מצא גרעין שנתרכך ישליך כדי נטילה סביבו ואם מצא בפסח יניח המלח עד אחר הפסח ואם שמו בתבשיל מאותו כדי נטילה בפסח אסור אם נתרככה החטה (תס&quot;ב) וכן יש לבדוק התבלין קודם שטחנן (תס&quot;ב). ומלח ולנו שנעשה ע&quot;י שמבשלין אותם במים ודאי מחמיץ ומה שחופרין בקרקע י&quot;א דהוי מי פירות וי&quot;א להיפך (מגן אברהם שם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קכו|קכז|קכח|דין דברים שאסורים משום מנהג:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קכז דין דברים שאסורים משום מנהג:&lt;/center&gt; =

==כלל קכז'== 

דין דברים שאסורים משום מנהג: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כל מיני קטניות וזרעונים כגון רייז הירש גריקע וכל דבר שבעולם בין הם עצמם שלמים ובין הקמח שלהם אפילו כשיניחו אותם זמן מרובה וישרו במים לא יבואו לידי חימוץ אלא לידי סרחון ולכן מן התורה מותר לאכלם ולעשות מהקמח כל מה שירצו. אך הגאונים שהיו כמה מאות שנה לפנינו נהגו לאסור מפני הע&quot;ה שיבואו לטעות ויאמרו מ&quot;ש קמח קטניות או קמח ה' מיני דגן ולא ידעו הטעם ולכן נהגו כל תפוצת הגולה האשכנזים וכן במדינות פולין שגם הם נחשבים מבני אשכנזים לאסו' ואפי' לבשל קטניות ורעצקע ואורז ודוחן שלמים אסרו הכל מפני הטעות שכיון שבימיהם וגם עד עכשיו בכמה מקומות עושים מהם קמח ובזה דומה לה' מינים ויאמרו כשם שמותר לבשל אלו כך מותר לבשל ה' מיני דגן ולא ידעו שאלו באים לידי חימוץ וכיון שאבותינו נהגו כך אסור לנו לשנות משום אל תטוש תורת אמך אבל מותר לטחון ולאפותה כעין מצות ולאכול. וכן בכל מנהגי ישראל שנהגו באיזה דבר אעפ&quot;י שלא עשו דבר זה לתקנה אלא שנהגו כך מעצמם איכא איסור לאו מדברי נביאים כמש&quot;כ אל תטוש כו' אבל דבר שתקנו חז&quot;ל או אפי' הגאונים שבזמנינו לעשות סייג וגדר לתורה אזי אסור לשנות בלאו דאורייתא דכתיב לא תסור כו' אעפ&quot;י שאין זה אלא איסור דרבנן לענין ספק כך תקנו חז&quot;ל שאף על פי שאסור מדאורייתא לעבור עליו מ&quot;מ יהיה ספיקו לקולא ולכן בשעת הדחק שאין לאדם מה לאכול אלא בדוחק גדול מותר לבשל קטניות ושאר דברים ומ&quot;מ כל מה שאפשר ליזהר מאורז ודוחן ורעצקי שקורין טאטרקע יזהר מהם כי הם דומים יותר לה' מינים (ועיין בנ&quot;א סימן כ&quot;ח מה שכתבתי) ומ&quot;מ בדיעבד אם נפל דבר מאלו לתוך התבשיל מותר אם יש רוב בהיתר כנגדם ואינו בעין ומה שהוא ניכר יזרוק. ומותר להדליק בשמנם ולהנות מהן אבל אסור לעשות מהן יי&quot;ש (עיין נ&quot;א סי' ל&quot;א) וכן נהגו שלא לאכול חרדל אפילו נתערב קודם פסח ביין וכיוצא בו כיון דדרכו בכך לערב ומ&quot;מ מותר להשהות כל שאר מינים בבית אע&quot;פ שנפל עליהם מים אפילו צמחו:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
עוד מנהג אבותינו שלא לאכול פירות יבשים אם לא שידע בבירור שנתיבש בדרך שאין בו חשש חימוץ כגון שלא נתיבש בתנור שאפו בו חמץ כי אם לאחר הכשירו או בחמה וכן מנהג אבותינו שלא לאכול תאנים יבשים וצמוקים בין גדולים או קטנים מפני שאומרים שמפזרין עליו קמח בשעת תקונן וכן קליפת פאמעראנצין דינן כפירות יבשים ומ&quot;מ המשקין שעושין מצמוקים נוהגין היתר לשתותן. וכן נוהגין במקצת מקומות שלוקחין פירות יבשים מן נכרי ושופכין עליהם מים קרים ושורה בשתוכן עד שנעשה משקה אבל לבשלו עם הפירות נוהגים איסור וגם הפירות אינם אוכלין והכלים ששואבין בהם המשקה נוהגין שלא להשתמש דבר אחר והטעם דחיישינן שמא נדבק בהם קצת חמץ לכן אין אוכלין אותם אבל המשקה שותים דאותו המעט בטל בס' קודם פסח אע&quot;ג ששורה גם בפסח מ&quot;מ לא החמירו בספק. ומה שנוהגין איסור לבשלן משום דע&quot;י בישול יהבי טעמא יותר ואע&quot;ג שיש נכרים שמייבשין הפירות בתנור אחר שאפו בו לחם מ&quot;מ הוי נ&quot;ט בר נ&quot;ט דהתירא ואף ע&quot;ג דאנן קיי&quot;ל לאסור אפילו בנ&quot;ט בר נ&quot;ט הכא דספק הוא שהרבה מויבשין בחמה או אחר שהוסק התנור לכן נהגו ביש מקומות להקל ובמקומות אחרים נוהגין להחמיר גם בזה (סימן תס&quot;ז במגן אברהם ס&quot;ק ח') וכן נוהגין שלא לאכול זאפרען ונעגעליך וחרדל שקורין זענעפט. דבש נוהגין שלא לאכול אלא דוקא דבש שקונים בחבית המעורב עם השעוה וי&quot;א דוקא הבא מן הכוורת עם החדרים הקטנים שעדיין לא נתרסק כי יש לחוש שמערבין בו קמח לעבותו וצריך לחקור ולידע מנהג המקומות כי יש מדינות שנותנין לחם בכורת בשעת רדיה או שאר דברים של חמץ. ובמקום שיש לחוש אסור הדבש לאכלו בעין בפסח אבל מותר לעשות ממנו משקה מעד קודם פסח:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
צוקר שהוא כמו חול ונקרא מושקעבאד או רויטן צוקר שבזה לא נעשה עוד שום מלאכה כ' אמ&quot;ו בנודע ביהודא סימן כ&quot;ד שכבר נתפשט המנהג שצריך להביא כתב הכשר מהמבורג או מאמשטרדם כי במדינות שגדל שם הקני צוקר הקמח הוא ביוקר כפלי כפלים ולכן אין בו חשש אבל במדינות אלו יש לחוש שמזייפין ויש בו תערובות קמח ולכן המנהג כאשר הוא מובא בספינה ממקום גידולו להמבורג או אמשטרדם שולח הרב שלוחו לחתום החביות ומביאים אותו מחותם עם כתב הכשר מהרב. ויש עוד מין צוקר שנקרא פידער וזה כבר נתבשל במקום גידולו ומ&quot;מ נתפשט המנהג בקצת מקומות לאכלו. ואמ&quot;ו בנודע ביהודא כ' שאסור לאכלו בעין רק שיבשל אותו קודם פסח כדי שיהיה לח בלח קודם פסח. והוט צוקר נוהגין לאכלו בפסח רק שצריך כתב הכשר ומ&quot;מ אין מחזיקין הוט צוקר לחמץ גמור ולכתחלה צריך למכרו כדין מכירת חמץ ובדיעבד שלא מכר מותר וכן טיטון במקומות שמוכרים פעקליך שכבר נחתך לחתיכות קטנות אין משתמשים אלא בכתב הכשר שמזלפין עליו שכר (ודע שחקרתי אצל האומנין שעושין שנוף טאבק דהיינו ששואפין בחוטם הפעקל טאבאק מלחלחים אותם ביי&quot;נ וידוע שיי&quot;נ אסור בהנאה מדינא ויש עדיין ב&quot;ה אנשים יראים שנוהגין כן דמה שנוהגין להקל אינו אלא מטעם הפ&quot;מ (עיין בי&quot;ד סימן קכ&quot;ג וא&quot;כ ראוי להם ליזהר שלא לשאוף אותו טאבק) וכל אלו הדברים מותר לשהותן בבית ואינן אוסרים תערובתן. ובלילות צוקר שמחפין בו פירות או בשמים עפ&quot;י רוב יש בו חמץ גמור:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
נוהגין שלא להשתמש בכלים גלוזירט בפסח י&quot;א מפני שמתקנין בסובין וי&quot;א מפני שמא חופה כלים ישנים ולכן אין משתמשין רק כשישב שומר ויראה מתחלת עשיית הגלייז במה מתקנין ועד שהוסקו בתנור וכן אין משתמשין בכלים צבועים (סימן תנ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
נוהגין במדינות אלו שלא לאכול מצה עשירה אפי' נילושה במי פירות לבד בלא שום תערובות מים:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
כל דברים הללו שהוא מנהג אבותינו מותר לצורך גדול או לאולי אפי' אב&quot;ס או לצורך תינוק אם צריכין הרבה לכך (ועיין כלל קכ&quot;ז סי' ז'):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
דברים המותרים ואחרי' נהגו בו איסור מחמת שהיו סבורי' שהוא איסור ועכשיו נתברר לו שהוא מותר או שהיה סבור שהוא איסור גדול ונתברר לו שאין איסור כ&quot;כ אע&quot;ג שי&quot;א דצריך התרה כבר כ' רמ&quot;א בי&quot;ד סי' רי&quot;ד סוף סעי' א' דנוהגין כסברת האומרי' דאינו נדר כלל וא&quot;צ התרה. ולפ&quot;ז אותן הנוהגין לאכול כל ימי הפסח מצה שמורה מחמת שהיו סוברי' שמצוה לאכול שמורה כל ימי פסח רשאין לשנות בלא התרה דבאמת אין מצוה כלל רק בליל פסח למצת מצוה (פ&quot;ח בא&quot;ח סימן תצ&quot;ו) ונ&quot;ל דאם הוא מטעם שחששו לשאר חטים שבא עליהם מים ונוהגים כן מחמת סיג דינו כדבסמוך סימן ג': ולפ&quot;ז נ&quot;ל פשוט דמה שיש נוהגי' שלא לאכול צנון ושומים שאין לזה שום טעם וריח מותר להתיר להם בפשיטות דבוודאי בזה ל&quot;ש שום סייג:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אבל אם נהגו מחמת פרישות וחסידות כגון הרגילים להתענות בתעניתים לפני ר&quot;ה ובעי&quot;ת והנוהגים שלא לאכול בשר ויין מי&quot;ז בתמוז וכיוצא בהם זה הוי כנדר ואם רצה לחזור מחמת שאינו בריא צריך להתיר נדרו בשלשה ויפתח בחרטה שמתחרט שנהג כן לשם נדר ואלו ידע שיתחרט לא היה נודר בלשון נדר. אבל כשאירע ברית בימים האלו א&quot;צ התרה וגם מותרים לאכול בשר כיון שמתענה אדעתא דמנהג ואין המנהג להתענות בהם כשיש ברית אבל בחולה ודאי לא אסיק אדעתא שיחלה (ש&quot;ך בי&quot;ד שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
ואם נהגו מחמת סייג כגון שלא לילך ליריד ביום עש&quot;ק (כעובדא דבני בישן בפסחי') בזה מחלוקת בין הפוסקים די&quot;א דהוי כאלו קבלו עליהם באיסור תורה וא&quot;כ לא מהני התרה וי&quot;א דגם בזה מהני התרה ולזה נוטה דעת פ&quot;ח ואם הוא דבר שכל בני העיר נהגו כך אפילו לדעת המתירין שיכולין להתיר בחרטה היינו שכל בני העיר מתחרטין אבל היחיד אינו יכול להתי' לעצמו בחרטה ואפילו אם התירו לו אינו מותר ואפי' הולך לעיר אחרת כל שדעתו לחזור חייב לנהוג כחומרי מקום שיצא משם (פ&quot;ח שם) ודוקא בדבר שנהגו מקצת עם או אפי' איזה קהלות אבל דבר שנהגו כל ישראל וקבלו עליהם כגון חפיפה וכיוצא בו א&quot;א להתיר בשום ענין (ש&quot;ך שם בשם רש&quot;ל):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
וכ&quot;ז בדבר שקבלו מעצמם אבל דברים שיש בו מחלוקת בין הפוסקים ובמקום אחד נהגו כדברי האוסר א&quot;כ לא קבלו עליהם איסור חדש שיהיה נראה לנדר אלא שקבלו עליהם שדבר זה אסור באיסור תורה או מדרבנן לא מהני בזה שום התרה שאין בדורותינו מי שיכול להכריע נגד אותו חכם שאוסר כ&quot;א אפשר לחד בדרא (פ&quot;ח שם סי' ב'). ולפ&quot;ז אותן אנשים שנוהגי' שלא לשתות ולאכול חדש היינו ע&quot;פ דעת כל הפוסקים ראשונים ומחמת חולשתם או שאינם בריאי' רוצים להתיר נדרם נ&quot;ל דאם קיבל עליו מחמת שחשש שידע שכל הראשונים אוסרי' וא&quot;כ כבר קיבל עליו באיסור תורה ולא מחמת נדר ודינו ככל איסורי תורה שאסור רק לחולי שיש בו סכנה ולא מהני התרה אבל אם לאו בר הכי הוא רק שסבר שהוא חסידות א&quot;כ דינו כמקבל משום פרישו' בסי' ח'. ונ&quot;ל דדוקא בזה אבל במי שנהג תמיד להמתין בין אכילת בשר לחלב ו' שעות. ועכשיו מפני חולשות רצה לנהוג כהמקילין להמתין רק איזה שעות כיון דלכל הדיעות אין האיסור רק מחמת סייג וגדר א&quot;כ מהני לזה התרה להמקילין בסי' ט'.&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
וכל זה בדברים שקבלו והנהיגו מעצמם אבל אם היתה הסכמה וגדר לרבים או סייג לתורה ולדבר מצוה אינן יכולים להתיר (י&quot;ד סימן רכ&quot;ח סעיף כ&quot;ח). ולא עוד אלא שיכולים הצבור לעשות תקנה עליהם ועל זרעם ואפילו דברים שלא קבלו עליהם בני העיר בהסכמה אלא שנהגו כן מעצמם לעשות סייג וגדר לתורה אף הבנים חייבים לנהוג באותו גדר כדאיתא להדיא בפסחים דבני בישן לא הוי אזלי מצור לצידון בע&quot;ש ובאו בניהם לפני ר&quot;י ואמרו אבותינו היה אפשר להם ואנן לא אפשר ואמר להם כבר קבלו אבותיכם ומוזהרי' מדברי קבלה שנאמר אל תטוש תורת אמך (ריב&quot;ש ורמב&quot;ן). ודוקא כשכל בני עיר הנהיגו כך אבל יחיד שנהג איזה דבר לסייג או לחסידות אין הבן חייב לנהוג אותה חומרא אא&quot;כ עשאה פ&quot;א בחיי אביו או אחר מיתתו ולא התנה בפי' שאינו מקבל עליו חומרא זו דאז הרי קבלה בעצמו (פ&quot;ח סי' ז'):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
דבר שקבלו אבותיהם למגדר דאמרי' שהבנים חייבין לנהוג כן. אם כל בני העיר רוצים להתיר נדרם בחרטה כתב הפ&quot;ח דלדעת הסוברים דאפילו דבר שנעשה לסייג יש להם התרה כשמתחרטים כלם וא&quot;כ כ&quot;ש שיכולין בניהם כלם להתיר וי&quot;א דדוקא האבות היו יכולים להתיר כיון שהם המציאו אותו איסור אבל לבניהם לא מועיל התרה ונ&quot;ל דזה דוקא כשלא תקנו האבות על הבנים אבל כשקבלו זרעם ג&quot;כ לכ&quot;ע לא מועיל להם התרה:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
שאר דינים כתבתי בחבורי שערי צדק שער משפטי הארץ בסופו:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קכז|קכח|קכט|דין המצות ומצות של מצוה משעת קצירתן עד אפייתן:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קכח דין המצות ומצות של מצוה משעת קצירתן עד אפייתן:&lt;/center&gt; =

==כלל קכח'== 

דין המצות ומצות של מצוה משעת קצירתן עד אפייתן: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
המצות שכ' בתורה קבלו חז&quot;ל דאין יוצאין אלא דוקא במה שהוא מה' מיני דגן דאלו באים לידי חימוץ משא&quot;כ שאר מינים שנאמר לא תאכל עליו חמץ ז' ימים תאכל עליו מצות וקבלו חז&quot;ל דהכתוב בא להקיש מצה לחמץ מה חמץ אין חייבין עליו אלא בה' מיני דגן כדלעיל בכלל הקודם אף מצה אין יוצאין בה אלא דוקא במה שהוא מה' מיני דגן. ונוהגין לעשות מצות מחטים משום הידור מצוה אבל מותר לעשות אף מכל שאר ד' מיני דגן (כנ&quot;ג) והכהנים יוצאים בחלה ואין יוצאין בפת סובין או מורסן אבל לש הוא את העיסה בסובין ומורסנין שבה אבל אם הפרישן מן הקמח וחזר ועירב עמהן המ&quot;א מסתפק והח&quot;י כ' בפשיטות דאין מצטרף. ויוצא במצה מסולת נקיה ביותר ואין אומרים אין זה לחם עוני ומ&quot;מ טוב לכתחלה שלא לעשות המצה רחבה יותר מדאי. ואין יוצאין במצה גזולה. בד&quot;א כשגזל מצה אבל אם גזל חטים או קמח ועשה מצה יוצא בה שקנאה בשינוי וחטים לבד הוא חייב לו. ולענין הלכה כ' המ&quot;א דלא יברך דהוי מצוה הבאה בעבירה. אבל יוצאין במצה שאולה (תנ&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
צריכין ליזהר מאד שלא יהי' בחטים שום חשש מחמץ ולכן ראוי לדקדק ולידע שלא עמדו השבלים במחובר עד שיתייבשו וילבינו כל צרכן דכיון דנתייבשו כל צרכן ואז אם ירדו עליהם גשמים יכולים לבא לידי חימוץ שהרי כיון שאינם צריכים עוד ליניקת הקרקע א&quot;כ לא נתבטלו הגשמים בתוכו והרי הם כאלו מונחים בכלי (וזהו שאמרו בגמ' דאחמוץ במחובר) אך סומכין מן הסתם שאין מניחין לעמוד בקרקע כ&quot;כ שלא יפלו הגרעינים ומ&quot;מ ראוי ונכון להשגיח על זה דלפעמים מחמת הגשמים או שאר מניעות עומדין בקרקע לאחר שנתייבשו כל צרכם ולכן ראוי ונכון לקנות החטים בעיד שיש בהם עוד מעט מראה ירקות דאז אין חשש מחמת גשמים:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
כבר כתבנו בכלל הקודם שהתבואה שלתתו (ר&quot;ל שרחצו) הוא ספק חמץ ולכן צריך ליזהר ג&quot;כ שלא יטחנו אפילו בריחיים אחרת באותו בית שטוחנין בו תבואה לתותה שהאבק יתערב יחד ואפי' אם נאמר דיש ששים מ&quot;מ לכתחלה ודאי צריך ליזהר ולכן יעשה מחיצה ביניהם מן הקרקע מלמטה עד התקרה:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
נוהגין לנקר הרחיים היטיב ולכסות כל הכלים בבגד פשתן או שרוחצין כל הכלים היטיב שלא ישאר בהם קמח מחומץ ובדיעבד ובשעת הדחק שא&quot;א לנקר הרחיים מותר לטחון בלא ניקור רק שיאפה הכל קודם פסח וכן אם טחנו באותו רחיים שטחנו בו תבואה לתותה אין לאסור בדיעבד כיון שהוא קודם פסח דאז בטל (תנ&quot;ג בח&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
ביום שטחנו בו הקמח אסור לאפותו שאז הקמח רותח ומחמם המים ומתחמץ אלא יטחון עכ&quot;פ מעת לעת קודם האפי' ואם עבר ולש אין לאסור בדיעבד (ח&quot;י שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
השקים שמניחים בו קמח טוב לעשותן חדשים ואם נתן בו קמח מתבואה לתותה אפילו פעם אחת צריך להתיר כל התפירות שיש בו ולרחצו היטיב בשפשוף וחמין ואפר וחביטה ואפילו אימרא שקורין (זיים). וכן אסור לעשות מצות על המפות שכבר עשו עליה' פעם א' שהחמץ נדבק בהם ולא מהני בהם הדחה לבד וכ&quot;ש דלא מהני מה שמהפכין לצד השני דהחמץ מבצבץ ויוצא מעבר לעבר אלא שצריכין כיבו בחמין ואפר וחביטה. ובדיעבד שעבר ועשה מצות על הסדין בלא כיבוס אם הוא תוך הפסח אף בדיעבד אסור אך אם הפך הסדין או כבסו ולא התיר האימרא אין להחמיר בדיעבד ואפשר אפילו לכתחלה א&quot;צ להתיר הזיים כי מסתמא אין עושין עליו מצות וכן לענין השקין שנתן לתוכן קמח ולא התיר התפירה אין לאסור בדיעבד (סימן תנ&quot;ח בח&quot;י ס&quot;ק נ&quot;ג) נ&quot;ל דאם נמצא בתיך התפירות כמו עיסה שנתייבש אפילו בדיעבד אסור אפילו קודם פסח שהרי פירורין לא נקרא לח וחוזר וניעור (ועיין לעיל כלל קכ&quot;ו סימן י&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אסור להניח השק עם קמח ע&quot;ג בהמה שאין עור עב תחת השק כי הבהמה מזיע וגם לא יניח הרבה שקים זה על זה במקום שאפשר כי אז יתחמם הקמח ובדיעבד אין לאסור בזה כדלעיל סימן נ' (תנ&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אסור ללוש המצות אלא דוקא במים שהיו צוננין מתחלתן ועד סופן ולפי שהחמה מהלכת בימי ניסן בלילה תחת הקרקע ועי&quot;ז מתחמם כל הימים שהרי כולן נובעין מתחת הקרקע לכן אסור לנלוש במים שנשאבו בלילה שהרי כבר היו חמים ואפילו אם ימתין י&quot;ב שעות י&quot;א דלא מהני כיון שכבר פעם א' היו חמין ועוד יש הרבה טעמים בזה ולכן צריך לשאבן סמוך לבין השמשות וימתין י&quot;ב שעות כדי שיצטננו דהיינו כל היום במחובר ואח&quot;כ כל הלילה י&quot;ב שעות בתלוש ואם אין יכול לכוין בין השמשות יקדים מעט אבל לא הרבה. ובדיעבד ששאבן מבע&quot;י או לאחר תחלת הלילה בשעת הדחק יש להקל ללוש בהם אחר עלות השחר אעפ&quot;י שלא עמדו י&quot;ב שעות אבל לא קודם עה&quot;ש (א&quot;ר בשם סמ&quot;ק) ויכול לשאוב בפעם א' על כמה ימים אלא שאינו הידור מצוה. והמנהג לסנן המים שלא יפלו לתוכו איזה גרעינים וכצ&quot;ל מכוסה מטעם זה (ועוד עכ&quot;פ לענין מצוה ראוי ליזהר בגילוי) ויעמוד המים במקום קר דהיינו אם העת חם יתנם במרתף ואם העת קר ואז המרתף חם מעמיד במקום אויר ואז יזהר להכניס קודם שיזרח השמש כיון שעומד במקום מגולה שלא יתחמם מן השמש דאז אסור ללוש בהם אפילו אחר שיצטנן ולכן טוב יותר שלא יעמיד המים אלא תחת תקרה ומחיצות (תנ&quot;ה). ומחד צריך ליזהר שלא יעמיד המים בחדר שיש בו תנור בית החורף או תנור שאופין בו מצות שבלילה סותמין הנקב שהעשן יוצא ואז הבית חם (ומצאתי בא&quot;ר סי' תנ&quot;ה סק&quot;ג וז&quot;ל מעשה בא ששם מי מצות בבי' החורף חם ושאל לזקני הגאון ושאל אם הכלי היה חם כשלקחו ואמרו לאו והתיר עכ&quot;ל והנה הח&quot;י סימן תנ&quot;ה סקט&quot;ו כ' דפושרין היינו כחמימות הרוק ובי&quot;ד סי' ל&quot;ו כ' הש&quot;ך דפושרין הם כמים העומדים בבית בימות החמה וא&quot;כ אלו שעמדו כל הלילה בבית מחומם ודאי לא גרע מהם וצ&quot;ל דדווקא בפושרין במים הגרופים מדוד הוא אסור אבל לא סתם פושרין וכן יש לדקדק מדקתני בברייתא ולא בחמי אמה משמע דוקא שנתחממו מחמה. ולפעמים מחמת הקור נקרשו המים אסור להעמידו אצל תנור חורף שיפשר:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
הנהרות הם יותר קרים מן הבארות אבל בזמן שהנהרות גדולות מהפשרות שלגים יותר טוב לשאוב מהבארות (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
לא ישאבום ע&quot;י נכרי אלא ע&quot;י ישראל ולא יתנם בכלי שהיה בו דבש או שאר מי פירות דאז ממהר להחמיץ אא&quot;כ רחצם היטב ולכתחלה טוב להגעילן. ונ&quot;ל דאסור ליתנם בכלי שהחזיקו בו דברים חמוצים אפי' של פסח כגון שהחמיצו בו בוריקעש וכיוצא בו או חבית של דג מלוח שקורין הערינג וכ&quot;ש אם החזיקו בו יי&quot;ש אפילו של פסח דהוי כבית חרוסת דלא מהני הגעלה אא&quot;כ בשלם הרבה במי אפר והחזיקו בו כמה ימים מים (ועיין לעיל כלל קכ&quot;ה סי' תנ&quot;ה) ולא יתנם בכלי נחשת די&quot;א דמחמם ומ&quot;מ בעבר ולש בהם מותר (פ&quot;ח סי' תנ&quot;ה) ואין לשפוך מים שלנו בין ששאבן ללוש מצות מצוה או שאר מצות מפני התקופה או מת ונוהגין ששואבין למצה של מצוה בכלי חרס חדשה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אם רואה שלא יספיק לו מים שלנו מותר לשפוך לתוכו מים שלא לנו ובלבד שיהיה רוב ממים שלנו ולכתחלה דוקא חד בתרי ממש (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
כשאופין מצות ביום א' לאחר שבת יזהר להביא מים בליל ה' דהיינו הלילה השייך ליום ו' אבל לא ישאבם בע&quot;ש שא&quot;א לכוין בהש&quot;מ וגם אין מהראוי להקדים ובדיעבד ישאוב ע&quot;י נכרי סמוך לבהש&quot;מ או ישאוב בע&quot;ש לאחר מנחה סמוך למעריב:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
עבר ולש במים שלא לנו אסור ויש מתירין אם היה בשוגג ומ&quot;מ אין ליקח אותם לצאת י&quot;ח מצה בלילה ראשונה אבל אם לש במים שהוחמו בחמה ופשיטא חמי אור אע&quot;פ שעכשיו הם צוננים אסור אם לא בשעת הדחק ומ&quot;מ אם לש אפילו בחמין מותר בהנאה (עיין ח&quot;י וא&quot;ר ופ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
לא ידחוק הקמח במדה שאז אינו נילוש יפה וכשיבא לתוך התבשיל יתחמץ (תנ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
אסור ללוש עיסה יותר משיעור ג' קווארט שהוא שיעור חלה ואדרבה יש למעט כי כשהעיסה גדולה א&quot;א לעסוק בה בפעם אחת וא&quot;כ חלק מן העיסה מונח בלא עסק ואסור ומ&quot;מ אם אופה ביו&quot;ט דאין מודדין קמח ביו&quot;ט אע&quot;ג דיש מתירין למדוד מ&quot;מ מנהגינו שאין מודדים אלא לוקחין מאומד (שם) (ונ&quot;ל דאפי' לפי המחמירין ואומרים ששיעור חלה הוא ה' קווארט וי&quot;א ו' מ&quot;מ אסור ללוש עיסה יותר מג' קווארט שהרי מבואר בכל האחרונים ששיעור חלה היא מ&quot;ג ביצים רק שמחמירין אומרים שביצים שלנו הם קטנים מביציהם עכ&quot;פ לכ&quot;ע אסור ללוש יותר משיעור חלה. וא&quot;כ כמו שהביצים נתקטנו כן האנשים נתקטנו כן נ&quot;ל) ומ&quot;מ אם עבר ולש יותר משיעור זה אפי' במזיד מותר דיש מתירין אפילו לכתחלה:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
אסור ליתן מלח או שאר תבלין בעיסה של מצה וכן אם נפל לתוכו מעט פלפלין או סיד או זנגוויל ואפשר ה&quot;ה נעגליך אפי' קורט א' אוסר שמחמם כל ועיס' ודוקא כשנילוש בתוכו אבל אם נפל עליו יסלקנו ומ&quot;מ בדיעב' מותרי' בהנאה וי&quot;א דדוקא פלפלין וסיד אבל בשאר תבלין מותר אפי' באכילה (תנ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
כל עשיית המצה אסור במקום השמש וביומא דעיבא אסור תחת כל אויר הרקיע דיומא דעיבא כוליה שמשא ואין לשין אלא בבית מקורה ולא נגד חלון פתוח אפילו אין שם שמש שמא יהיה מעונן ולאו אדעתיה אבל אם יש זכוכית בחלון מותר במקום שאין השמש בא שם אבל אם השמש בא לשם לא מהני הזכוכית אא&quot;כ מכסה בסדין וכן נוהגין (כן נ&quot;ל דלא כח&quot;י) עבר ולש תחת השמש או סמוך לתנור מותר והב&quot;ח אוסר ואם הוחמה העיסה לכ&quot;ע אסור (תנ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
אסור ללוש ולעשות המצות בבית שיש שם תנור בית החורף שהוסק או אפילו תנור שאופין בו ומחמת שמבערין אש והוא עשוי כמו תנור בית החורף או אפילו עשוי כסתם תנור שאופין בו רק שמבערין בפיו ומחמת זה הבית מחומם צריך ליזהר בזה מאוד ולפתוח הדלת והחלונות ומכ&quot;ש שלא יתעסקו במצות נגד פי התנור (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
לא יניחו העיסה רגע בלא עסק ואם מונח בלא עסק שיעור ח&quot;י מנוטין הוי חמץ ואם המצה עשויה וירא שלא תבא לידי תימוץ מותר לשברה ולחזור ולעשותה ולכן צריכין ליזהר שלא ילושו עיסות יותר ממה שיש עוזרין שמגלגלין המצות דאל&quot;כ העיסה תהיה מונחת בלא עסק (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
אם העיסה רכה לא יוסיף בה קמח שאותו קמח אינו נילוש יפה ושמא לא נאפה יפה אותו הקמח ויש לחוש שיתננו אח&quot;כ במרק ויחמץ ואם יש אדם אחר שילוש עיסה קטנה מגיבול קשה ויערבנה עם עיסה זו הרכה שפיר דמי אבל זה שלש הרכה אסור גם ללוש הקשה שא&quot;א לאדם א' ללוש ב' עיסות בפעם א' ואם א&quot;א בענין זה והוא עני או שדחוק לעיסה זו מותר להוסיף קמח רק שיזהר שלא ליתן המצות בדבר לח רק יאכלנו ביובש שהרוק אינו מחמיץ תיכף ובדיעבד שנתן המצה לרוטב יש להחמיר שהרי המצה מפסקת בין האור והקמח ואפי' בקמח שקלו אותו בתנור לבד רוב הפוסקים מחמירין וכ&quot;ש בזה לדידן דאסרי' מצה כפולה (ססי' תנ&quot;ט וסי' תס&quot;ג ע&quot;ש במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
ישער לחתוך מן העיסה כ&quot;כ חתי' שיש עוזרין בכדי שלא ישאר בידיו כלום מן העיסה ותיכף כשגומרין מללוש העיסה תיכף יחלקו לגלגל (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
יזהיר שישגיחו שלא יהיו פרורין על השלחן כדי שלא ידבק במצה ויהיה כמצה כפולה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
העוסק בילשה יזהר שלא יהיה בעריבה שלשין בה שום גומא וחריץ וסדק ויחליקם לעשותו יפה אבל לא ידבוק עליו חתי' נחושת במסמרים אלא ע&quot;י היתוך וכן המרדה וכן אם עושה על השולחן מצות בלא סדין יזהר לסתום הגומות היטיב שיכניס בו בצק ולא יעמיד העריבה על כר וכסת שמחמם אבל על בגד או עור מותר. ויזהר לרחוץ ידיו ולנקותם היטיב עכ&quot;פ לאחר שלש שיעור חימוץ וכן הכלים שלשין בו ירחצו היטיב לאחר שעשו בו ב' או ג' עיסו' עד שלא יהיה מהתחלת הלישה יותר משיעור מיל וכן הסדינים שמכסין בו השולחנות די להחליף משיעור מיל לשיעור מיל והמדקדקין יותר ינוח ברכה על ראשם ומנהג חסידות הוא (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
וכן ישגיחו על עצים המגלגלין שיהיו נקיים ולהחליפם בזמן הנזכר וכן כלים המנקבין בהם (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
המגלגלים ישגיחו אם מודבק בידיהם עיסה שירחצו ידיהם ג&quot;כ משיעור מיל לשיעור מיל ולא יעשו במצות כמין חיה או עוף או דג לפי ששוהין בעשייתן אבל כל מה שעושין במסרק אפילו אם הוא עשוי כעין צורה כיון שזה עושה שלא יתפח המצה מותר ומ&quot;מ ימהר לעשותן ויש לעשות המצות רקיקין ולא עבה טפח ומ&quot;מ יש מקומות שעושין אותם קצת עבה אך צריך ליזהר הרבה שלא יוציא מן התנור עד שתהיה נאפה יפה ושיהיה התנור מחומם הרבה שלא תבא לידי חימוץ (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
לאחר שיעשו המצה יהיו נזהרים מאוד להוליכו בזריזות אל התנור ויזהיר להאופה שתיכף יניחנו בתנור שלאחר שנתחמם העיסה בידים יתחמץ מיד כשתהיה בפי התנור ששם החום גדול ולכן צריך שיושיט להאופה איש זריז ובעל תורה וירא שמים שיהיה נזהר בזה ויזהר מאד שלא להחזיק המצה נגד פי התנור אפילו רגע (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
התנור ראוי לכל י&quot;ש שקודם שיאפה יכשיר התנור כדין אע&quot;פ שאפו בו מצה כי מי יודע אם היו נזהרים ובפרט בעו&quot;ה שרובם אינם מן המהדרים ולכן יכשיר התנור כדין מחמץ למצה המבואר בה' הגעלה ויהיו הגחלים מהלכים ע&quot;פ כולו ויהיה חם מאד (ואני חושש אם התנור אינו מחומם הרבה שהרי יש מחמירין שלא יתן מצה במקום שכבר אפו בו מצה א' (עיין בח&quot;י וכ&quot;ש בזה):&lt;br&gt;

=== סעיף כח ===
האופה יהיה נזהר שלא יתכפל המצה בתנור ושלא תיגע אחת בחברתה שבמקום הכפל והנגיעה אינו שולט האש כ&quot;כ ושלא יוציאנה עד שתהיה נאפת כ&quot;כ עד שאם ישברנה לא יהיו חוטין נמשכין דאל&quot;כ יתחמץ ובדיעבד שהוציא הט&quot;ז וח&quot;י אוסרין וא&quot;ר כתב דאם החזיר מיד מותר וכ&quot;ש אם יש לספק שמא אין נמשכין חוטין ומהראוי להוציא מצה שנתכפלה במרדה אחרת אך לא נוהגין כן ומצה כפולה או נפוחה אוסרין אותה תוך הפסח אבל שאר מצות שבתנור מותרין וקודם פסח אין לאסור רק מקום הדבק ונפוחה אין לחלק בין לפני פסח או תוך הפסח ולעולם כל המצה אסורה ומ&quot;מ בדיעבד שנגעו ב' מצות כשהן לחין בתנור בדיעבד מותר. וכתב בא&quot;ר שכל הגאונים אוסרים נפוחה זולת הט&quot;ז שהפריז על המדה וקבלה בידם דלמעלה סמוך לקצה המצה וכן למטה מקרי קרום ואין לאסור אבל אם נפוחה אפי' שלא באמצע אלא בקצוות וניכר מבחוץ מחמת שעלה למעלה והנקב הוא כמו אגודל בינוני הן שניכר למעלה או למטה בזה יש לאסור אפי' התערובות וגם הכלים כשאין בו ס' יש לאסרו וריב אייזן לכתחלה יש לאסרו אך אם כבר נשתמשו בו יש להקל ודלא כח&quot;י אך בהנאה יש להתיר ואם היו שוכבות זה על זה אם נסתלק תיכף תלוי בפלוגתא של הט&quot;ז והח&quot;י וא&quot;ל דינו ככפולה ואסורין (תס&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף כט ===
כל ז' ימי פסח אם רצה לאכול מצה אוכל לא רצה אינו אוכל רק שלא יאכל חמץ ויאכל בשר ופירות וכיוצא בו אבל לילה ראשונה חייב כל אחד מישראל לאכול מצה כדכתיב בערב תאכלו מצות וקבלו חז&quot;ל שהיא מצות עשה אפי' בזה הזמן דאין לנו פסח וה&quot;א מדכתיב על מצות כו' וכיון דליכא פסח יהיה פטור נמי ממצה והודיענו הכתוב שזה מצוה לדורות ולכן לילה ראשונה וכן לדידן בליל ב' חייב כ&quot;א מישראל לאכול לא פחות מכזית מצה וזו נקרא' מצת של מצוה כיון שמצוה עלינו לאכלו וכל כזית הוא כחצי ביצה לפחות ויאכלנו ביחד ולא מעט מעט ויש מחמירין להכניס הכזית לפיו בפעם א' ולבלוע כשהוא מרוסק כזית כא' ואם שהה מתחלת אכילה עד סופו בכדי אכילת ג' בצים [דהיינו לחומרא] לא יצא (סי' תפ&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ל ===
כל אזהרות ושמירות הנזכרים בין בקצירה ובלישה ובאפייה אין חילוק בין המצות שאוכלין כל ימי הפסח או אלו שיוצאין בהם בלילה שהרי הכל הוא מחשש חמוץ. אמנם המצות שאוכלין בב' הלילות לצאת בו מצות בערב תאכלו מצות הם צריכים שימור יתירה לא משום חמוץ בלבד אלא שצריך שימור יתירה לשם מצות מצוה ולא סגי בשיודע בו שלא בא לידי שום חמוץ דכתיב ושמרתם את המצות וקבלו חז&quot;ל דמצוה זו היא שצריך שישמור לשם מצה ולפחות צריך שישמור אותה משעה שמוליכין החטים לטחון דאז התקרבם למים דסתם רחיים הוא של מים ואז צריך לשמור והרבה פוסקים ס&quot;ל דצריך שמירה משעת קצירה שתיכף משנקצר ישמרנה לשם מצה וזהו שקורין מצה שמורה ואף שמצד הדין א&quot;צ שמירה זו אלא לכזית של חובה מ&quot;מ נוהגין החרדים וכן ראוי שיהיו כל המצות משומרים משעת קצירה שיש כמה חששות מביאת מים על החטים וגם לפעמים שמניחין לייבשן במחובר יותר מדאי מפני שאין להם פנאי לקצור וזו שקורין שמורה עכ&quot;פ ממהרין לקצור בעוד שהם לחים קצת (סימן תנ&quot;ג) ואדונינו הגר&quot;א החמיר מאוד בזה שלא לאכול רק מה שמשומר משעת קצירה כל ימי הפסח והיינו מטעם הזה ומכל שכן כשמוליכין החטים יורד לפעמים גשמים מרובים על השקים עד שכמעט נשרה כל השק במים ואסור מדינא כדלעיל כלל קכ&quot;ו:&lt;br&gt;

=== סעיף לא ===
ולכן כיון שצריכה כזית זו שימור לשם מצוה ראוי שכל מה שיעשה יאמר לשם מצות מצה אפילו בשאיבת המים ופשיטא הלישה והגלגול והאפיה בכלן יאמר לשם מצוה וצריך דוקא ישראל שהוא בן י&quot;ג שנה או אשה בת י&quot;ב שנים אבל קטן פסול וכן נכרי פסול אפי' בישראל עומד ע&quot;ג אם לא שא&quot;א בענין אחר דאז מותר בנכרי ע&quot;י ישראל עומד ע&quot;ג (סי' ת&quot;ס):&lt;br&gt;

=== סעיף לב ===
וראוי לכל ירא שמים שיהיה הוא בעצמו עומד על עשיית המצה וכ&quot;ש במצת המצוה ולהזהירם ולזרזם וכן היו עושין גדולי ישראל הראשונים וגם בזמנינו (שם) וההמון טועים מאד וחושבים שכל הזהירות והזריזות הוא רק למצה שמורה ולכן מקילין מאד בשאר המצות וטועים הם שאין שום חלוק והפרש בשום דבר בכל הדינים וה' הטוב יכפר:&lt;br&gt;

=== סעיף לג ===
יש מהדרין ואופין מצה של מצוה בע&quot;פ אחר חצות שהוא זמן הקרבת הפסח ואז בשעת לישה יאמר כל פרורין שיפלו וכן בצק הנדבק בכלים יהיה הפקר כדי שיהיו מבוטלין קודם שיתחמצו דאחר שיתחמץ כיון שהוא לאחר זמן איסורו לא מהנו ביטולו (תנ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף לד ===
אם נמצא גרעין של תבואה בתוך העיסה אם הוא קודם הפסח נוטל מן העיסה כדי נטילה אבל אם אפו מצה בפסח ונמצא הגרעין בעיסה אסור' כל העיסה דע&quot;י הלישה מתמצה טעם הגרעין וע&quot;י המים והלישה מתבלבל טעם המשהו בכל העיסה ואם נמצא בחתי' מן העיסה ויש לתלות שמא לא היתה בעיסה אינו אסור רק אותה חתיכה ואם א&quot;א לתלות שנפל עכשיו ועל כרחך היה קודם לזה אסור כל העיסה וכבר נתבאר דינו בכלל קכ&quot;ב סי' ד&quot;ה:&lt;br&gt;

=== סעיף לה ===
אין אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה בד&quot;א כשגזל מצה אבל גזל חטים או קמח ועשה מזה מצה יוצא דקנאה בשינוי ודמים הוא חייב לו ומ&quot;מ לא יברך עליו דהוי בוצע ברך ולכן אם הרבה אופים בתנור אחד יאמרו כל מי שיגיע לידו מצתי יהיה לו במתנה וכן כשטוחנין נכון לומר כן שמא יתחלף הקמח אבל יוצאין במצה שאולה (תנ&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף לו ===
אין יוצאין בפת סובין ומורסן אבל כ&quot;ז שהכל מעורב הקמח והמורסן יוצא ואם נטל המורסן מתוכו וחזר לתוכו יש להסתפק וטוב לכתחלה שלא לעשות מצות שיוצאין בהם בלילה רחבה יותר מדאי שהרי נקרא לחם עוני (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף לז ===
דין החלה אנו בקהלתינו נוהגין שאין נוטלין אלה מן העיסה רק אחר שנאפו ואז מניחין הכל בסל א' ונוטלין חלה. כמבואר בחבורי שערי צדק פרק ד':&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קכח|קכט|קל|דין ערב פסח}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קכט דין ערב פסח&lt;/center&gt; =

==כלל קכט'== 

דין ערב פסח &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כבר כתבנו לעיל כלל קכ&quot;א דאסור לאכול חמץ רק עד שליש היום לפי גדלו ואח&quot;כ אסור באכילה ומותר עוד בהנאה ולמכרו לנכרי שעה א' ואחר כך אסור מדרבנן אפילו בהנאה עד חצי היום לפי גדלו וקטנו ומחצי היום ולמעלה אסור בהנאה מדאורייתא וישרוף החמץ בשעה חמישית ויבטל החמץ:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
כשהיה ב&quot;הק קיים ביום שמביאין קרבן הוא לו יו&quot;ט וכיון שבע&quot;פ מחצות היום הוא זמן שחיטת הפסח שכ&quot;א מישראל חייב בו ולכן היה יו&quot;ט לכל ישראל שהיו אסורין במלאכה ולכן אף האידנא דליכא פסח כיון דדבר זה הוא מתקנת חכמים הכולל בכל מקום וקיי&quot;ל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו ולכן אף עכשיו אסור במלאכה מחצות היום והעושה בו מלאכה מקללין אותו ואינו רואה סי' ברכה מאותה מלאכה וחמור בזה ע&quot;פ משאר ע&quot;ש ועיו&quot;ט אפי' להפוסקים דס&quot;ל דבכל ע&quot;ש ועיו&quot;ט אסור במלאכה ממנחה גדולה ולמעלה מ&quot;מ אין משמתין אותו (סי' תס&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
בד&quot;א כשעושה מלאכה להשתכר או אפילו בחנם והיא מלאכה גמורה כגון לתפור בגדים ממש אבל מותר לתקן כליו ליו&quot;ט וכל מה שמותר בחול המועד כ&quot;ש דמותר בע&quot;פ (ועיין בהל' תה&quot;מ) ויש מתירין לתקן בגדי חבירו ליו&quot;ט בחנם ובלבד שלא יעשה מלאכה גמורה אפילו לצורך יו&quot;ט ומותר לכתוב ספרים דרך לימודו אבל לאחרים אפילו בחנם אסור (שם ובח&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
יש מקומות שקבלו עליהם שלא לעשות מלאכה בע&quot;פ אפילו קודם חצות היום וא&quot;כ חלה על זרעם אחריהם ג&quot;כ וא&quot;א להתיר להם וכתב רמ&quot;א שכן נהגו במקומו ומ&quot;מ נהגו שהחייטין והספרים והכובסין וי&quot;א גם רצענין מתחילין ועושין עד חצות ובשאר אומנות אם התחילו מקודם והוא לצורך מועד עושין עד חצות. אבל האחרונים כתבו שלא ראו מקום שנהגו איסור עד חצות ולכן לא אאריך בדין הולך ממקום שעושין למקום שאין עושין שבכל מדינתינו עושים והרוצה לעיין יעיין בסי' תס&quot;ח. ואם אין לו מה יאכל מותר לעשות אף אחר חצות דאין לך לצורך מועד יותר מזה (ח&quot;י ס&quot;ק י&quot;א והוא בכלל מה שכתב המ&quot;א דכל מה שמותר בחה&quot;מ כ&quot;ש בע&quot;פ):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
הזבל שבחצר לא יוציאנו אלא יסלקנו לצדדים אא&quot;כ נתרבה בחצר. ואין מושיבין בתחלה תרנגולת על ביצים ואם כבר ישבה על הביצים וברחה מחזירין אותה ואם מתה מושיבין אחרת תחתיה ולעת הצורך מותר להושיב גם בתחלה (א&quot;ר). גורפין במגרפה הזבל מתחת רגלי הבהמה ומשליכין אותו לאשפה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
יש אוסרין לעשות מלאכה אפילו ע&quot;י נכרי ויש מתירין וכן נוהגין (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
לספר עצמו ע&quot;י נכרי יש אוסרין לפי שע&quot;כ הישראל המסתפר צריך להוות ראשו ומסייע לו וה&quot;ז דומה כאלו הישראל עושה (עיין מגן אברהם ס&quot;ק י&quot;ג נ&quot;ל לפי מה שכתב רמגן אברהם בסי' שכ&quot;ח להתיר הוצאת השן בשבת וע&quot;ש בט&quot;ז אבל הש&quot;ך בי&quot;ד סימן קצ&quot;א בנקה&quot;כ כתב דדוקא בגילוח הפאות שייך דין מסייע אבל לא באיסורי שבת וא&quot;כ כ&quot;ש בע&quot;פ ובפרט שגם הח&quot;י מתיר) ונ&quot;ל דיש להקל אבל ודאי דישראל אסור לספר לנכרי. ונטילת צפרנים אסור לאחר חצות ומ&quot;מ אם שכח לטלן קודם חצות מותר ליטלן (א&quot;ר שהרי יש מתירין אפילו בחה&quot;מ שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אע&quot;פ שבחה&quot;מ אסור להביא כלים מבית האומן אא&quot;כ לצורך המועד אבל בע&quot;פ מותר אפילו אינם לצורך המועד (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
ע&quot;פ שחל בשבת בודקין ליל י&quot;ג ומבערין ביום ו' בשעה ה' כמו בכל ע&quot;פ ומברכין על הבדיקה ומבטלין בלילה בזמן הבדיקה וכן בשבת לאחר שאכל מבטל וא&quot;צ לבטל ביום ו' בשעת שריפת החמץ (סי' תמ&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
אין מבשלין בשבת זה דייסא ושום שעורים או חיטין כתושין וכן אין עושין המולייתא מקמחין שקורין לאקשין וקוגל שהרי החמץ דבק בקדרות ואסור לקנחן שלא לצורך השבת ואם עבר ועשה משום מצות ביעור חמץ מותר לקנחו באצבע ולהדיחו ואח&quot;כ ינער המפות שאכל בהם ויטמון כלי החמץ ואם נשאר פת יכול ליתנו לנכרי ואם הוא עיר שאסור להוציא יתן לו דבר מועט שיוכל לאכלו וכן בכל פעם יתן לו דבר מועט ובלבד שלא יתנו לתוך ידו כמבואר בהל' שבת כלל ס&quot;ב ואם אין שם נכרי ליתן לו יכפה עליו כלי עד מוצאי יו&quot;ט כמבואר לעיל כלל קי&quot;ח ונ&quot;ל דבודאי מותר ג&quot;כ להאכיל לבהמה או להשליכו לבית הכסא דבזה ג&quot;כ מבער החמץ (שם). ואם שכח למכור חמצו שיש לו בחדר מיוחד יתן לנכרי בשבת במתנה וימסור לו המפתח שיקנה עי&quot;ז החדר והחמץ ואם א&quot;א במתנה ימכור לו אפילו בשבת דלא הוי כמקח וממכר כיון שאינו עושה רק להנצל מאיסור חמץ ואם אין לו נכרי לכבד הבית יכבד הישראל בבגד (א&quot;ר שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
ע&quot;פ שחל בשבת ושכח להפריש חלה בע&quot;ש מלחם חמץ שאפה לשבת אסור לאכול ממנו אע&quot;ג דחלת ח&quot;ל אוכל ואח&quot;כ מפריש הכא כיון שצריך לבער החמץ נמצא אכל טבל למפרע וגם א&quot;א ליתן במתנה לנכרי שמא יאכלנו (מגן אברהם סי' תק&quot;ו) ומצאתי בספר קרבן נתנאל שכ' וז&quot;ל לא נהירא פסק המגן אברהם דכדאי הם הפוסקים שפסקו לקולא להפריש חלה בשבת וליתן לכהן קטן או לגדול שטבל לקריו ואף לכהן טמא דיוכל לבטלה ברוב כו' ואי ליכא כהן אוכל והולך וישייר פחות מכזית ויכפה עליו כלי עד מיו&quot;ט כמו שאר חמץ שנשאר אם אין לו נכרי בסי' תמ&quot;ד סק&quot;ה ולפסק המגן אברהם קשה הא מפקיע מחלה בידים כנ&quot;ל לפסק הלכה עכ&quot;ל (ע&quot;ש במסכת ביצה דף ה' ברא&quot;ש):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
הבכורים חייבין להתענות ובסעודת ברית או פה&quot;ב נהגו כאן ק&quot;ק ווילנא להקל והמ&quot;א כ' דבמדינתינו נוהגין להחמיר ואם חל ע&quot;פ בשבת יתענו ביום ה' והאסטניס אם יאכל ביום אינו תאב לאכול מתענה כדי שיאכל מצה לתאבון ובכור הבא אחר נפלים מתענה:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אסור לאכול מצה בע&quot;פ אבל בליל י&quot;ד וכ&quot;ש לפניו מותר מדינא אך יש נוהגין שלא לאכול אפי' מר&quot;ח (ח&quot;י) והאוכל מצה בע&quot;פ כאלו בא על ארוסתו קודם שבירך ז' ברכות וכן קודם אכילת מצה מברכין ז' ברכות ואפילו קטן וקטנה היודע מענין י&quot;מ אסור ליתן לו מצה לאכול ואפילו מצה מפוררת וחזר ולשה ביין ושמן וחזר ואפה אסור לאכול די&quot;א דיוצאין בו אבל מפורכת ומבושל שקורין מצה ברייא או קניידליך מותר לאכול דאין זה לחם כלל לכ&quot;ע וה&quot;ה חרעמזיל המטוגנים (ולענין ברכה עיין בהלכות ברכות כלל נ&quot;ד) (תע&quot;א) כיוצא בו אסור כדי שיאכל מצה לתאבון אבל מותר לאכול מעט פירות ובשר ודגים וגם בכ&quot;ז יזהר שלא ימלא כריסו מהם (שם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קכט|קל|קלא|דיני הסדר בליל פסח}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קל דיני הסדר בליל פסח&lt;/center&gt; =

==כלל קל'== 

דיני הסדר בליל פסח (מסימנים תע&quot;ב עד סימנים ת&quot;פ): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כבר כתבנו שכל א' מישראל חייב לאכול מצה המשומרת לשם מצוה בליל פסח מן התורה ולכתחלה המצוה שיאכל כזית מאותו מצה שמברכין עליו המוציא ועמו כזית שמברכין עליו על אכילת מצה דהיינו מן המצה הפרוסה ואחר כך כזית שאוכל עם המרור שכורכין כריכה ואחר כך אפיקומן. והטעם לאלו ג' זיתים שכזית ראשון הוא משום מצת מצוה וזה מה&quot;ת אפי' בזמן הזה כדכתיב בערב תאכלו מצות. וכזית של כריכה הוא דיש מחלוקת במה שכתוב בפסח על מצות ומרורי' יאכלוהו דרבנן סברי דר&quot;ל שיאכל עם הפסח מצה וגם מרור מצה בפני עצמו ומרור בפני עצמו והלל סובר דר&quot;ל שיאכל שניהם עם הפסח ולכן מתחל' אנו עושין כדברי רבנן ואוכלין מצה בפ&quot;ע ומרור בפ&quot;ע ואח&quot;כ זכר למקדש כהלל אנו אוכלין שניה' ביחד וכזית אפיקומן הוא במקו' פסח שנאכל באחרונה ולכן אוכלין כזית אפיקומן באחרונה (תע&quot;ג). ושיעור כזית הוא כחצי ביצה וחולה יכול לסמוך על הפוסקי' שהוא כשליש ביצה אם א&quot;א לו לאכול ביצה (תפ&quot;ז) והנשבע שלא לאכול מצה סתם וא&quot;כ כיון שחל על מצת הרשות חל נמי על מצת מצוה וצריך להתיר השבועה ואם פירש שלא יאכל בליל פסח הוי שבועת שוא ולוקה ואוכל ואם אמר קונם אכילת מצה צריך להתיר נדרו (תפ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
מי שאינו יכול ללעוס המצה מותר לשרות במים מעט שיתרכך קצת ובלבד שלא יהיה נמחה לגמרי אבל לא ישרה ביין שמבטל טעם המצה ומ&quot;מ מי שאינו יכול לאכול כשנשרה במים מותר לשרות ביין או שאר משקין ודוקא לזקן או חולה או שא&quot;א לו כלל לאכול בלא&quot;ה אבל שאר כל אדם אף דיעבד אינו יוצא בשרוי ביין או שאר משקין וכ&quot;ש ברותחין ואפילו שרה רק בכלי שני שהרי י&quot;א דכלי שני מבשל וכ&quot;ש בבישול דאין יוצאין בו כלל וכן מותר לאכול מצה מפוררת אף שהוא כקמח ומברכין עליו המוציא ובלבד שיאכל כזית (סי' תס&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
כ&quot;א מישראל חייב לאכול כזית מרור בב' לילות ראשונות והוא מ&quot;ע מדרבנן בזמ&quot;הז שאין לנו פסח וצריך לדקדק בזה שיאכל לא פחות מכזית דכל דבר שמצותו לאכול אינו פחות מכזית ומצוה בחזרת ואם אין לו חזרת יחזיר אחר ראשון ראשון כפי הסדר השנוי במשנה. דהיינו חזרת. עולשין. תמכא. חרחבינא. מרור. אך כיון שאין אנו בקיאין בירקות אלו בשמותם ולכן המרור הנהוג במדינתנו הוא חריין והוא תמכא שנזכר במשנה ואמנם האוכל אותו כשהוא שלם כמעט הוא סכנה ואין בו מצוה שמחמת חריפות הוא מזיק גדול וגם א&quot;א לאכלו כזית בפעם א' ולכן צריך לפררו על ריב אייזין ולהעמידו מגולה כך ואז מפיג חריפותו. והגר&quot;א הנהיג שלא לפרר אותו קודם ביאתו מבה&quot;כנ כדי שלא יפיג כל הטע' דאז אינו יוצא או שיפרר ביום ויניח בכלי ויכסה הכלי עד התחל' הסדר ואז יפזר אותו על קערה ועי&quot;ז יפיג חריפתו (ועיין בנ&quot;א) ואז ימעך אותו וישער שיהיה כזית ויכול לאכלו בטוב וכן כשיעשה כריכת מצה ומרור צריך שיאכל כזית שהרי אנו אוכלין מספק שמא צריך לאכול מצה ומרור ביחד כהלל ואין אכילה פחות מכזית. ומי שחושש לאכול החריין שמא יזיק לו יוכל לסמוך על הח&quot;צ שמעיד שהירק שקורין הייפל שלאטן הוא חזרת שנזכר במשנה וכן שמעתי מהמשולחים הבאים מארץ הקדושה ואמרו ששם אוכלין שלאטן למרור רק שאמרו ששם הם עלים גדולין והשרש גדול ואין תימה כי במדינתינו עדיין הם תחלת הצמיחה ולכן העלין קטנים וכ&quot;כ הח&quot;י ששמע מלועז א' ואע&quot;ג דאינו מר כלל לא אכפת לן (וז&quot;ל אורח חיים ולא צריך למהדר אמרריתא דהא מצוה בחזרת ומאי חסא דחס כו' ובירושלמי התיבון הרי חזרת אינו קרוי מרור אלא מתוק רבי חייא בר הושעיה כל עצמו אינו תלוי אלא בחזרת) וכן הוא בגמרא דילן דף ל&quot;ט והלבוש כתב שהוא זערזיך בלשון פולין ועכ&quot;פ צריך תמיד למעך החלל שיהיה בעלין כזית בלא שום חלל ביניהם והחריין לא יקח אלא מן הגבעול האמצעי שבראשי העלין אבל לא יקח מן השרשים המתפצלים דאין יוצאין אלא בקלח ולא בשרשים ויזהר שלא ישרה אותו מעת לעת במים דהוי כבוש ואין יוצאין בכבוש ואם אין לו מאלו הירקות אף שאוכל דברים מרים לא יברך עליהם דאין מצוה אלא מה שנקרא מרור בלשון תורה. ואם בלע המרור ולא לעס אינו יוצא דטעם מרור בעינן אבל בלע מצה יצא דאע&quot;ג דגם במצה בעינן טעם מצה ולכן אינו יוצא במצה מבושלת שאני התם דכיון דבשלה אין במצה גופא טעם מצה אבל כשבלע המצה אע&quot;ג שהוא אינו מרגיש טעם מצה בפיו מ&quot;מ המצה לא אבדה שמה וטעמה אבל במרור צריך שיטעום בפיו ג&quot;כ טעם המרור ולכן לא יצא (תע&quot;ג ותע&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
החרוסת עושין מאגוזים ושקדים ותפוחים וצימרינד ואינגבער ויהיה עב זכר לטיט ובשעה שצריך לטבול בו המרור ישפוך לתוכו יין או חומץ שיהיה רך וראוי לטיבול ואם חל בשבת לא ישפוך היין לחרוסת אלא ישנה שיתן החרוס' לתוך המשקה:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
הירקות לטיבול ראשון נוהגין בכל אשכנז ליקח העלין מן פעטרזלע ובלשון פולין פעטרעשקי ומה שלוקחין לטיבול בצל כיון שאין להם ירק אחר נוהגים כן:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
נוהגין להניח על הקערה ביצה וזרוע וצריך לצלות מעיו&quot;ט ואם שכח וצלאן ביו&quot;ט צריך לאכול הזרוע ביו&quot;ט ראשון אבל לא בלילה שאין אוכלין צלי' בלילה אבל הביצה מותר לאכול בלילה וצריך שיהיה מעט בשר על הזרוע דאל&quot;כ אין זה תבשיל ומנהג זה הוא זכר לב' תבשילין שהיו אוכלין במקדש בליל זה א' קרבן חגיגה וא' קרבן פסח ובחרו בביצה דבלשון תרגום היא ביעא ור&quot;ל דבעי רחמנא ופרקינן ורע עלי המעשה שזורקין הזרוע והוא ביזוי מצוה. ומצוה להניחו למחר לתוך הצלי שצולין ליום טוב ואוכלין אותו:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
כזית מרור. שאוכל בפני עצמו צריך לטבל בחרוסת כולו אבל לא יאכל החרוסת עם המרור רק ינער החרוסת מעליו כדי שלא יבטל החרוס' טעם של המרור והכריכה נוהגין שאין טובלין אותו בחרוסת אבל נכון לנהוג כהפוסקי' להטביל כיון שאנו עושין מספק כהלל והלל היה מטבלה בוודאי בחרוסת:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
צריך ליזהר שלא יאמר לצלות זרוע לפסח די&quot;א דאפילו בדיעבד אסור ולא זרוע בלבד אלא אפילו על שאר בשר בהמה י&quot;א דאסור אפילו בדיעבד אם אמר בלשון הקדש בשר זה לפסח דנראה כאילו הקדישו לקרבן פסח אבל מותר לומר בשר זה על פסח (מש&quot;כ המגן אברהם בלשון אשכנז מותר לא ידעתי מה איסור יש בלה&quot;ק וצ&quot;ע) ומ&quot;מ אם אינו בשר גדי וטלה מותר בדיעבד שהרי הפסח אינו בא אלא מגדי וטלה. ומ&quot;מ לכתחלה יזהר אפי' על בשר עוף (תס&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
יש מקומות שאוכלין צלי בליל פסח ואנו בני אשכנז ממקומו' שאין אוכלין צלי בשני לילות האלו אפילו צלי קדר ואפילו בשלו ואח&quot;כ צלאו גזרה שלא יאמרו שהיא בשר פסח ואוכלין קדשים בחוץ ואפילו בשר עגל או עוף כל דבר שטעון שחיטה אבל דגים וביצים צלוין מותר ויש אוכלין ביצים בליל הסדר זכר לחורבן שהיו מקריבין פסח ועכשיו בטל אבל אין בזה משום מצוה. ודלא כההמון שחושבים זה למצוה ומכח זה ממלאים כריסם עד שאוכלין אפיקומן על אכילה גסה ולכן צריך אדם לידע בנפשו:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
כל א' מישראל חייב לשתות ד' כוסות מדרבנן בשני הלילות וצריך שיחזיק הכוס לפחות רביעית וצריך לשתות בפעם א' לפחות רובו של כוס ואפילו הוא גדול שהרי החיוב הוא לשתות כוס ואפילו מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו או שונאו צריך לדחוק עצמו לקיים ד' כוסות ויכול למזוג היין במים או שישתה מה שהוא חמר מדינה או יין צמוקים. וחייב למכור כסותו או להשכיר את עצמו בשביל ד' כוסות. והכוסות צריכין הדחה ושטיפה וכל מה שצריך כוס של ברכת המזון (כמבואר בהל' ברכות כלל מ&quot;ו) ומ&quot;מ אם הם נקיים אין צריך שטיפ' והדחה בין כוס לכוס אלא סגי בשטיפת כוס הראשון (תע&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
כל א' מישראל מחוייב מן התורה לספר יציאת מצרים בליל א' מדאורייתא ובליל ב' מדרבנן והיא מצוה נוספת על כל שאר לילות שהרי בכל לילה חייב להזכיר יציאת מצרי' אבל בלילה זה חייב לספר המעש' וכמו שנסדר בהגד' ולכן אמר ר&quot;ג כל שלא אמר ג' דברים אלו ר&quot;ל הטעם של ג' דברים אלו שהם פסח מצה ומרור לא יצא ואם אין בידו הגדה יאמר בחומש פרשיות של יציאת מצרים. וסומא חייב בהגדה. וכשיגיע למצה זו או מרור זה יאמר רק מצה שאנו אוכלין כו' וכן מרור שאנו אוכלין כו' (תע&quot;ג ובח&quot;י) ונ&quot;ל כיון שצריך להגביה יכול לומר מצה זו ומרור זה:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
כל המצות הנוהגות בב' לילות אלו שהם ד' כוסות ומצה ומרור וסיפור יציאת מצרים א' אנשים וא' נשים חייבין (כן משמע מלשון הש&quot;ע דחייבות אף בהגדה ומלשון הטור משמע דפטורות שכתב נשים חייבות בד' כוסות ובכל המצות הנוהגות בלילה זה כגון מצה ומרור משמע דוקא באלו ולמעוטי הגדה וכן משמע לכאורה בפסחים דף ק&quot;ח ע&quot;ב בתוס' ד&quot;ה שאף הן ע&quot;ש אבלי א&quot;א לומר כן דנהי דפטורות מ&quot;הת כיון דהוי מ&quot;ע שהזמ&quot;ג מ&quot;מ כיון דמחוייבות בד' כוסות קי&quot;ל דאם שתאן שלא על הסדר לא יצא בגמרא שם ובש&quot;ע וא&quot;כ ע&quot;כ חייבות בהגדה כדי שתשתה על הסדר וכ&quot;כ תוס' להדיא בסוכה ל&quot;ח ד&quot;ה מי שהיה וא&quot;כ מש&quot;כ הטור כגון מצה ומרור ר&quot;ל כמו מצה ומרור שמזלזלין בו מאד וגם צריך להודיע להם בלשון שמבינים ועכ&quot;פ הטעם של פסח מצה ומרור כדי שיקיימו מצוה זו וגם שישמעו קידוש וברכת אשר גאלנו ויכוון להוציא' (תע&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אכילת מצה והכריכה ואפיקומן וד' כוסות צריך לאכול ולשתות בהסיבה דהיינו שיטה על צד שמאלו כשהוא מוסב ואין חילוק בין שהוא איטר או לא לעולם יסב בשמאל של כל אדם ואם אכל בלא הסיבה וכן בב' כוסות הראשונות יחזור ויאכל וישתה בהסיבה אבל בב' כוסות אחרונות דאסו' להוסיף על הכוסות יסמוך על הפוסקים דס&quot;ל דיצא בזמ&quot;הז) כיון שאין דרכנו בכך. ונ&quot;ל דה&quot;ה באפיקומן דהא אסור לאכול ב' פעמים אפיקומן (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
אחר כל האכילה אוכלין כזית מצה המשומרת והיא נקראת אפיקומן ולכתחלה יאכל ב' זיתים א' זכר לפסח וא' לחגיגה וצריך שיזהר באכילתו שלא ימלא כריסו בסעודה שלא יאכל האפיקומן על אכילה גסה שהאפיקומן אנו אוכלין זכר לפסח שנאכל באחרונה ואסור לאכול הפסח על אכילה גסה ואסור לאכול ולשתות אחר אכילת אפיקימן חוץ מן הכוסות שמחוייב לשתות ואחר ד' כוסות אסור לשתות ג&quot;כ שאר משקין המשכרין מפני שחייב אדם לספר ביציאת מצרים עד שתחטפנו שינה וחיישינן שמא ישתכר (עיין ח&quot;י סימן תפ&quot;א) אבל לאקריץ ועפיל טראנק וטייא וכיוצא בו מותר ואם צמא הרבה אחר אפיקומן מותר לשתות (עיין ח&quot;י סימן תע&quot;ח) ויזהר לאכלו קודם חצות שהפסח אינו נאכל אלא עד חצות ויקדים עצמו שגם ההלל יקרא קודם חצות ולא יאכל אותו בב' מקומות או אפילו בבית א' בב' שלחנות דומיא דפסח דכתיב בבית א' יאכל ואם ישן באמצע אכילתו והקיץ אינו חוזר לאכול אבל אם ישן בסעודה קודם שאכל אפיקומן לא הוי הפסק:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
אם שכח לאכול האפיקומן אם נזכר קודם ברכת המזון אע&quot;פי שכבר נטל מים אחרונים או שאמר הב ונברך מותר לאכול בלא ברכת המוציא (עיין לעיל הל' ברכות כלל מ&quot;ד) דאתכא דרחמנא סמכינן ולא חשיב היסח הדעת שלנו לכלום כיון דמחוייב לאכול ואם כבר בירך ברה&quot;מז אם נזכר קודם שבירך על הכוס בפ&quot;הג יטול ידיו ויברך המוציא ויאכל האפיקומן ויחזור ויברך בר&quot;המז ויברך על הכוס ואם לא נזכר עד אחר שבירך על הכוס אם אינו נזהר בכל השנה לברך בר&quot;המז על הכוס יטול ידיו ויברך המוציא ויאכל אפיקומן ויברך ב&quot;המז שנית בלא כוס אבל אם נזהר תמי' לברך על הכוס אזי יצטרך לשתו' עוד כוס והוי כמוסיף על הכוסות לכן לא יחזור לאכול ויסמוך על אכילת מצה שאכל מקודם אבל אם לא היה לו אלא כזית מצה המשומרת משעת קצירה ולא אכל ממנה מקוד' אפי' לא נזכר עד אחר שגמר כל הסדר יטול ידיו ויאכל אותו כזית ויחזור ויברך על הכוס אע&quot;פי שהוא מוסיף על הכוסות וא&quot;צ לחזור ולומר הלל דאע&quot;פי שלא שתאן כסדר יצא דסדרן אינו מעכב (ח&quot;י בשם תשובת הרא&quot;ש דלא כמ&quot;א) ואם נאבד האפיקומן יאכל כזית אחר ממצה שמורה (תע&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
אם אין לו אלא ד' מצות שמורות יקח ב' ללילה ראשונה וב' ללילה שניה ואם אין לו אלא ג' אם יספיק לו ללילה ראשונה בא' יעשה הכל בליל א' מן א' ויניח ב' ללילה ב' משום לחם משנה ואם לא יספיק לו א' יקח א' וחצי ללילה ראשונה ויספיק לו א' וחצי ללילה ב' די&quot;א דלעולם בלילה של פסח סגי בא' ומחצה משום דבעינן מה דרכו של עני בפרוסה ואם אין לו אלא ב' זיתים יקח ללילה ראשונה ויברך על אכילת מצה על זית א' וא' יניח לאפיקומן ואם אין לו אלא זית א' יברך המוציא על אלו שאינו משומר כלל ולא יברך ברכת אכילת מצה ויברך על מרור ויאכל הכריכה ג&quot;כ עם מצה שאינה משומרת ואחר כל אכילתו יברך על אפיקומן על אכילת מצה וכפסק הש&quot;ע. ונ&quot;ל דזה מיירי דוקא בענין שאין יוצאין בשאר מצות כלל שאינו משומר כלל משום מצה אפילו משעת טחינה אבל אם משומר משעת טחינה כסתם מצות שלנו רק שאינו משומר משעת קצירה יעשה כמו שכתב הט&quot;ז דיברך על הכזית שמורה המוציא וגם על אכילת מצה והכריכה ואפיקומן יאכל משאר המצות ועיין בנ&quot;א. וחולה שאין יכול לאכול אלא כזית א' של מצה יאכל מקודם כל מאכלו בלא המוציא ואח&quot;כ יטול ידיו ויברך המוציא ועל אכילת מצה על הכזית אבל אם אין לו ג&quot;כ יין א&quot;כ צריך לקדש תחילה על הפת ואח&quot;כ יאכל (תפ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
אם אין לו יין לכוסות יקח מה שהוא חמר מדינה אע&quot;פ שאינו אלא בימי הפסח כגון מי דבש ואם גם זה אין לו יקח לאקריץ או יאגדע קוואס (מגן אברהם) ואם אין לו שום כוסות מקדש על הפת ומברך המוציא ובוצע דהיינו שמפריס תחלה את האמצעית ונוטל החצי לאפיקומן וגומר הקידוש ומברך על אכילת מצה ואוכל ואח&quot;כ מטבל טיבול ראשון ואומר מה נשתנה וכל הגדה עד גאל ישראל ומברך על המרור ואוכל ואח&quot;כ כורך מצה ומרור ואוכל בלא ברכה ואוכל סעודתו ומברך בהמ&quot;ז ואומר הלל בלא חתימה לפי שזה נתקן על הכוס אבל ברכת אשר גאלנו הוא במקום שעשה נסים. (כ&quot;כ רוקח בסי' רפ&quot;ג והביאו ג&quot;כ פ&quot;ח) ולפ&quot;ז ה&quot;ה בחולה שאינו יכול לאכול לא מצה ולא ד' כוסות מ&quot;מ מברך אשר גאלנו (ובמגן אברהם כ' טעם מלבו) ונ&quot;ל דלא יאמר תיבות לאכול בו מצה ומרור רק והגיענו הלילה הזה כן ה' אלהינו יגיענו כו' ואם יש לו כוס א' יקח אותו לקידוש ואם יש לו ב' יקח אותו לבהמ&quot;ז (סי' תפ&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
נהגו להדר בליל פסח לברך בזימון כדי לענות כשיאמר בהלל הודו יהיו שנים עונים ומ&quot;מ בדיעבד אף אשתו וב&quot;ב מצטרפים ויענו אחריו ואם הם ג' יאמר א' הודו וב' עונים ואם הם ב' יאמרו שניהם הודו וכשיש בבית א' ד' ב&quot;א הולך לאחר אכילתו להצטרף בבית חבירו עם ב' וצריך זה ליזהר שלא יאכל האפיקומן בביתו דאז אסור לאכול ולשתות בבית חבירו ואינו מצטרף שם וגם אסור לברך בה&quot;מז אלא במקום שאכל וגם אסור לאכול שם עוד הפעם אפיקומן שהרי אינו נאכל בב' מקומות ולכן לא יאכל כאן אפיקומן אלא על שלחן חבירו שיברך שם בה&quot;מז. והח&quot;י כתב דמהר&quot;ל מפראג קורא תגר על מנהג זה שהרי אין חייב לברך דוקא בזימון ולכן משבח העצלנים שאין יוצאין מפתח ביתם:&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
אם יש אנשים או נשים בבית אחד שאינם יודעים לעשות הסדר או אפי' ב' או ג' בתים יכול אחר לעשות להם דהיינו לאחר שעשה הסדר בביתו ואכל ובירך בהמ&quot;ז הולך לבית אחר ועושה קידוש בשבילם והם ישתו ואומר הגדה לפניה' עד גאל ישראל ואז הם שותים כוס שני ואוכלין מצה ומרור ואוכלין כל צרכיה' אבל הוא אסור לאכול ולשתות עמהם שהרי כבר אכל אפיקומן בביתו ואפילו אם לא יאכל אפיקומן בביתו מ&quot;מ לכתחלה י&quot;א דאפילו שאר מצות אינו נכון לאכול בב' מקומות ואח&quot;כ יברכו בהמ&quot;ז ואם אינם יודעים יקרא עמהם מלה במלה ואח&quot;כ ילך לבית השני והשלישי ועושה להם כסדר הזה ואח&quot;כ הולך לביתו וגומר ההלל ושותה כוס ד'. ואח&quot;כ ילך לבתיהם ויגמור עמהם ההלל או אם ירצה גומר הכל בביתו ואח&quot;כ הולך לבתים אחרים או אם ירצה עושה הסדר תחלה בבית אחרים ואינו אוכל עמהם ואח&quot;כ הולך לביתו ועושה הסדר (תפ&quot;ד):&lt;br&gt;&lt;big&gt;&lt;strong&gt;הסדר בקצרה&lt;/strong&gt;&lt;/big&gt;&lt;br&gt;&lt;b&gt;(א)&lt;/b&gt; יכין מושבו מבע&quot;י כפי יכולתו במצעות נאות ויהיו הכוסות שטופות ומודחות מבע&quot;י ודינם כדין כוס של בהמ&quot;ז כמבואר לעיל בהל' ברכות ויהיה הכוס שלם ומחזיק עכ&quot;פ רביעית ואם אינו מחזיק רביעית לא יצא כדין ותיכף שיבא מבהכ&quot;נ יעשה הסד' כדי שלא ישנו התינוקו' כדי שישאלו מה נשתנה ותהיה הקער' סדורה לפניו דהיינו שיניח בקערה ג' מצות ויכסה אותם במכסה כמו בשבת וי&quot;ט אך מה שנוהגין לכרוך המצות ומניחין המטפחות בין מצה למצה הוא מנהג בורות. ועליהם הזרוע מימין. וביצה משמאל. מרור לברכה באמצע. חרוסת תחת הזרוע. כרפס תחת הביצה. מרור לכריכה באמצע וסדר זה אינו מעכב. והמי מלח יניח על השלחן והמי מלח יעשה מבע&quot;י ואם שכח יתן המים תחלה ואח&quot;כ יתן לתוכו מלח:&lt;br&gt;&lt;b&gt;(ב)&lt;/b&gt; תיכף בביאתו מב&quot;הכ מנהגינו ללבוש קיטל ואבל אינו לובש ומ&quot;מ הלובש ג&quot;כ לא הפסיד. אח&quot;ז ימזוג הכוסות ואם יש לו משרת המשרת ימזוג להראות חירות:&lt;br&gt;&lt;b&gt;קדש (ג)&lt;/b&gt; קודם שיקדש יזהיר לכל ב&quot;ב זכרים ונקבות שישתו מן הכוסות עכ&quot;פ רוב רביעית בפעם א' בלא שום הפסק ויש שמקמצין וכועסים על המשרתים אם שותין הרבה ועתידים ליתן הדין כי הוא מכשילם ומונעם מן המצוה ואם הפסיק בשתיה בכדי שתית רביעי' בשני כוסות ראשונו' יחזור וישתה ובשתי אחרונו' לא ישתה ואם שהה בין שתיה לשתיה כשיעור אכילת פרס לעול' יחזור וישתה כוס אחר. לא יקדש עד שתחשך דהיינו צאת הכוכבי' ואז יקדש כמ&quot;ת בהגד' ואם חל בשבת אומר ויכולו ואם חל במ&quot;ש אומר יקנה&quot;ז ואם שכח להבדיל ולא נזכר עד שהתחיל ההגדה ישלים ההגדה דכיון דהבדלה צריכה כוס קבוע נראה כמוסיף על הכוסות ולכן ישלים ההגדה עד גאל ישראל ואח&quot;כ יבדיל ואם לא נזכר עד אמצע הסעודה יבדיל בתוך הסעודה ויברך בפה&quot;ג אם לא היה דעתו לשתות יין בתוך הסעודה ואם שכח עד אחר בהמ&quot;ז יאמר הלל והבדלה על כוס ד' כיון דא&quot;א בענין אחר (מ&quot;א וח&quot;י) וא&quot;צ ליטול ידיו קודם קידוש אם לא שאין ידיו נקיות ירחץ מעט וקודם שיקדש יכוין שרוצה לקיים מצות קידוש וגם לקיים מצות ד' כוסות שכוס של קידוש הוא א' מד' כוסות ויש נוהגין לומר הריני מוכן לקדש ולקיים מצות ד' כוסות רק שצריכין ליזהר שלא יאמרו זה לאחר קידוש שהרי בירך על הכוס בפה&quot;ג אלא דוקא קודם קידוש וקודם הגדה יכוין או יאמר לצאת ידי מצות סיפור יציאת מצרים:&lt;br&gt;&lt;b&gt;ורחץ (ד)&lt;/b&gt; לאחר שקידש יטול ידיו דמדינא כל דבר שטיבולו במשקה צריך נט&quot;י ואע&quot;ג דבזמה&quot;ז אין נוהגין כן רק מי שנוהג בפרישות מ&quot;מ בליל פסח נוהגין ליטול כדין נטילה בלא ברכה כדי לעשות היכר לתינוקות כדי שישאלו.&lt;br&gt;&lt;b&gt;כרפס (ה)&lt;/b&gt; אח&quot;ז יטול פעטערזייל (שקורין פעטרושקא) או ירק אחר וטובל במי המלח ומברך בפ&quot;הא ואם גדלו הירק בכלי בבי' כמו שנוהגין שנוטעין בצלים בכלי בבית אזי לא יברך בפ&quot;הא רק שהכל:&lt;br&gt;&lt;b&gt;יחץ (ו)&lt;/b&gt; אח&quot;ז יקח המצה האמצעית וישברנה לב' חלקים דהיינו חלק א' גדול והב' קטן ממנו והחלק הגדול יניח תחת המפה לאפיקומן ויהיו נזהרין שיכרוך האפיקומן במטפחות שלא כבסו בקראכמעל כי הכרים מסתמא מכובסים בקראכמעל ממעל כנהוג. והחלק הקטן יחזיר לקערה ויהיה מגולה כל זמן אמירת הגדה רק כשמגיע לוהיא שעמדה לאבותינו אז נוטלין הכוס בידו אז יכסה המצה ואח&quot;כ יגלה אותו עד שיגיע ללפיכך ואז נוטל הכוס ומכסה המצה:&lt;br&gt;&lt;b&gt;מגיד (ו)&lt;/b&gt; אח&quot;ז יגביה הקערה ונוהגין שכל בני ביתו מגביהין הקערה ולפעמים שאשתו נדה ואז מתביישת או שבאים לידי שחוק ולכן יותר נכון שלעולם לא תגביה אשתו הקערה כמו שנוהגין כמה גדולים ויאמר הא לחמא עניא. מוזגין כוס שני עד שישאל התינוק מה נשתנה אם אין שם תינוק ישאל בנו או חבירו או אפילו אשתו ואז יאמר עבדים היינו והנכון כמו שנוהגים היראים לפרש ההגדה בלשון אשכנז או בלשון שמבינים. שהרי גם נשים חייבות בכל המצות ובאמירת הגדה ולכן חיוב שגם המשרתת תשב אצל השלחן ותשמע כל הגדה ואם צריכה לצאת לחוץ לבשל עכ&quot;פ מחוייבת לשמוע הקידוש ולכשיגיע לרבן גמליאל אומר כל שלא אמר כו' תכנס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותה שתשמע העשרה מכות שהביא על המצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב&quot;ה בשביל ישראל. וכשיגיע למצה זו צריך להגביה המצה להראותה למסובין ויש שנושקין אותה כדי לחבב המצוה בעיניהם וכן כשיגיע למרור זה. אבל כשיאמר פסח שהיו אבותינו כו' לא יגביה. וכשיגיע ללפיכך מגביה כ&quot;א כוסו בידו עד שחותם גאל ישראל ואז יכסה הפת וישתה כוס שני וכבר נתפשט המנהג שמברכין על כל כוס וכוס ברכה ראשונה אבל ברכה אחרונה אין מברכין רק על כוס ד':&lt;br&gt;&lt;b&gt;רחצה (ח)&lt;/b&gt; יטול ידיו כדין נט&quot;י לאכילה ויברך:&lt;br&gt;&lt;b&gt;מוציא מצה (ט)&lt;/b&gt; לפי שביו&quot;ט צריך לחם משנה אך ברכת אכילת מצה צריך דוקא בפרוסה שהרי נקראת לחם עוני ומה דרכו של עני בפרוסה לכן מניחין הפרוסה בין ב' השלימות ולוקח שלשתן בידו ומברך המוציא ועל אכילת מצה ואחר כך מניח השלישית בקערה ובוצע מהעליונה ומהפרוסה מכל א' כזית ויאכל בהסיבה השני זיתים ביחד ואם א&quot;א לאכול שניהם ביחד יאכל של המוציא תחלה ואח&quot;כ מהפרוסה ולכתחלה ירסק היטב השני זיתים או הזית בפיו ויבלעם בבת אחת ואם קשה לו לבלוע יאכל מעט מעט רק שלא ישהה בכדי אכילת פרס מתחלת אכילת הכזית עד סוף אכילת הכזית:&lt;br&gt;&lt;b&gt;מרור (י)&lt;/b&gt; אח&quot;ז ירכך החרוסת דהיינו שישפוך לתוכו יין או חומץ כדי שיהא ראוי לטבל בו ויקח כזית מרור וכבר כתבתי שיפרר אותו מקודם כדי שיפיג טעם קצת אבל לא יניח להפיג כל טעמו ויטבלנו בחרוסת וינערנו ממנו דא&quot;כ יבטל טעם המרור ויברך על אכילת מרור וצריך שילעוס המרור שיטעום הטעם המר אבל אם בלע ולא לעסו לא יצא אבל מצה אעפ&quot;י שלא לעסו יצא והמרור לא יהיה כבוש מע&quot;ל אפילו במים:&lt;br&gt;&lt;b&gt;כורך (יא)&lt;/b&gt; אח&quot;כ יקח כזית מצה מן השלישית השלימה כדי לקיים בה ג&quot;כ מצוה ואם צריך לה למחר יקח מן העליונה או מן האמצעית ויקח עוד כזית מרור וכורכה עם המצה והנכון לטבל גם מרור זה בחרוסת ויאכל שני הזיתים בבת א' אם אפשר לו כדלעיל סימן ט' ויזהר שלא יסיח בדברים שאינו צרכי סעודה עד לאחר שאכל הכריכה שהרי ברכת אכילת מצה ומרור קאי גם על זה ומ&quot;מ אם סח בדיעבד א&quot;צ לברך. ודע דאין חילוק בין המרור שמברך עליו או זה שלוקח בכריכה דלא כששמעתי ממקצת בני אדם בשם כתבי האר&quot;י שהם ב' מינים והם אינם יודעים בין ימינם לשמאלם שהרי ה' מיני ירק שיוצאין בהם מצטרפין זה לזה אפילו לקט מכולן כזית יצא אלא דהעולם נוהגים ליקח העליון של חריין לברך עליו שהוא נוח יותר לאכול וגם שהם הידור מצוה):&lt;br&gt;&lt;b&gt;שלחן עורך (יב)&lt;/b&gt; אח&quot;כ אוכל סעודתו ואין אוכלין צלי בב' לילות אלו אפילו בשלו ואחר כך צלאו בקדרה ואפילו בשר עוף אם לא לצורך חולה וביצים צלויות מותר ויש מקומות שנוהגים לאכול ביצים בשני לילות והמיקל בזה שלא לאכול תע&quot;ב כי ממלאין כריסם ואוכלין אפיקומן באכילה גסה וכן אני נוהג והכל לפי שהוא אדם ישגיח על עצמו שלא למלאות בטנו:&lt;br&gt;&lt;b&gt;צפון (יג)&lt;/b&gt; לאחר גמר סעודתו אוכלים מן המצה שמונח תחת הסיבה והוא נקרא אפיקומן ולכתחלה יאכל כ&quot;א ב' זיתים א' זכר לפסח וא' זכר לחגיגה ועכ&quot;פ לא יפחות מכזית א' ויאכלנו בהסיבה ויהא זהיר לאכלו קודם חצות ויקדים עצמו שגם ההלל יקרא קודם חצות (ואם שכח לאכול אפיקומן עיין לעיל סי' ט&quot;ו) ואחר האפיקומן לא יאכל ולא ישתה שום דבר:&lt;br&gt;&lt;b&gt;ברך (י&quot;ד)&lt;/b&gt; אח&quot;ז מוזגין כוס שלישי ונוטל מים אחרונים ומברך בהמ&quot;ז ומצוה לחזור אחר זימון ונהגו שבעל הבית בעצמו מברך ולאחר בה&quot;מז שותין כוס ג' בהסיבה ומברך ברכה ראשונה ואסור לשתות בין כוס ג' לכוס ד' ומ&quot;מ אם הוא כוס גדול והיה דעתו על זה בשעת ברכה מותר לשתות ממנו כמה פעמים דהכל נחשב לשתיה אחת:&lt;br&gt;&lt;b&gt;הלל (טו)&lt;/b&gt; אחר בהמ&quot;ז נוהגין לפתוח הדלת כדי לזכור שהוא ליל שמורים ובזכות אמונה זו יבא משיח וישפוך חמתו על העובדי כוכבים ולכן אומרים שפוך חמתך כו' ואח&quot;כ מוזגין כוס ד' ומתחילין לא לנו וגומרין ההלל ואומר יהללוך עד אתה אל ואינו חותם ואומר הלל הגדול היינו כ&quot;ו כל&quot;ח ואח&quot;כ אומר נשמת וישתבח עד מעתה וע&quot;ע וחותם עד חי העולמים ואפילו אבל בתוך ז' אומר הלל ולאחר שסיים הברכה מברך ושותה כוס ד' בהסיבה ואם רוצה ממתין עד שיאמר הפיוטים תחלה ואחר שתייתו מברך ברכה אחרונה אם שתה רביעית בפעם א' ואחר ד' כוסות אינו רשאי לשתות רק מים או לאקריץ יש להתיר אם צריך לשתות וכ&quot;ש בליל שני דמותר אבל בכל דבר דין ליל ב' כלולה ראשונה:&lt;br&gt;&lt;b&gt;נרצה (טז)&lt;/b&gt; חייב אדם לספר ביציאת מצרים עד שתחטפנו שינה ולכן יש קוראים אחר הסדר שיר השירים. ונוהגין. שלא לקרות על מטתו רק פ' שמע ולא שאר פסוקים שקורין בשאר לילות להגן להראות שהוא מאמין שהוא ליל שמורים מן המזיקים אבל אם לא קרא קריאת שמע בזמנו דהיינו שהתפלל מעריב קודם לצאת הכוכבים מחוייב לומר כל הג' פרשיות שהרי מחוייב לקרות ק&quot;ש עכ&quot;פ:&lt;br&gt;&lt;b&gt;(יז)&lt;/b&gt; שאר דינים כגון שאין לו מצה שמורה אלא כזית או ששכח לאכול אפיקומן או מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים תמצא בכלל שלמעלה:&lt;br&gt;&lt;b&gt;(יח)&lt;/b&gt; דין התפלות ידוע ומפסיקין לומר משיב הרוח בתפלת המוסף ביום א' ואם עשה מבואר בהלכות תפלה כלל כ&quot;ד ושם כלל כ&quot;ח:&lt;br&gt;&lt;b&gt;(יט)&lt;/b&gt; נוהגין שלא לשמש מטתו ב' לילות ש&quot;פ עפ&quot;י האר&quot;י ז&quot;ל ואמנם כבר כתבתי שאין זה אלא להיראים שלא יכשלו ח&quot;ו בעבירה אבל לא למי שיצרו תקפו אין לו להחמיר כלל כי אין בו אלא מידת חסידית ואין לך איסור בתשמיש מדינא באשתו הכשרה רק אבלות שלו או שלה ובט&quot;ב ויום הכפורים:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קל|קלא|קלב|ספירת העומר:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קלא ספירת העומר:&lt;/center&gt; =

==כלל קלא'== 

ספירת העומר: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
בזמן המקדש בתחלת ליל י&quot;ו בניסן שהוא ליל ב' של פסח היו קוצרין העומר ומ&quot;ע מן התורה לספור כא&quot;וא ספירה כדכתיב וספרתם לכם כו' וכתיב שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור ז' שבועות ועכשיו שאין לנו לא קצירת העומר ולא הבאה מ&quot;מ חייב כא&quot;וא מישראל לספור ספירה מדרבנן ומדכתיב תספרו חמשים יום משמע שצריכין לספור ימים ופעם כתיב ז' שבועות משמע דמצוה למנות שבועות ולכן צריכין לספור היום יום א' בעומר עד שמגיע לז' ימים אומר היום ז' ימים שהם שבוע א' בעומר ואם מנה הימים בלא שבועות או להיפך אע&quot;ג דיצא מ&quot;מ יש לחזור ולספור בלא ברכה:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
מצותה בתחלת הלילה וזמנה כל הלילה ואם שכח כל הלילה יספור אותו יום בלא ברכה ובליל שאחריו מברך כיון שעכ&quot;פ ספר ביום ואם שכח ולא ספר גם ביום אזי יספור בלילות האחרות בלא ברכה כיון שדילג יום א' הרי אינם תמימות וכתיב ז' שבתות תמימות תהיינה:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
היה מסופק אם דילג יום א' או לא מברך שאר הלילות בברכה דהא י&quot;א דספירה בזמ&quot;הז הוי דאורייתא ואם כן הוי ס' דאורייתא ומברכין מספק ולתוס' דס&quot;ל דספירה בזמ&quot;הז אינו אלא מדרבנן הא ס&quot;ל דאפילו בוודאי דילג יום א' סופר בברכה דס&quot;ל דכל יום הוא מצוה בפ&quot;ע (עיין מה שכתבתי בהל' ברכות כלל ה' בנ&quot;א סי' ו' ונ&quot;ל דה&quot;ה בנסתפק כשספר אתמול הוה עדיין יום דינא הכי):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
מצוה לכתחילה לספור מעומד דכתיב מהחל חרמש בקמה ודרשינן בקומה ואם ספר מיושב יצא:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
מצותה לספור כל א' וא' דכתיב ספרת לכם ואם שמע מחבירו ונתכוין השומע ומשמיע להוציאו יספור בלא ברכה (עיין ח&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
מצותה לספור אחר צאת הכוכבים ואם ספר בין השמשות יצא ולמ&quot;ד דספירה אינה אלא מדרבנן אף לכתחלה מותר בין השמשות דהוי ספק דרבנן:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
השואל מחבירו בין השמשות כמה ימי ספירה בזה הלילה יאמר לו אתמול היה כך שאם יאמר לו היום כך וכך ואע&quot;פ שלא אמר בעומר מ&quot;מ כיון דבדיעבד אפילו לא אמר בעומר יצא ואע&quot;פ שלא נתכוין לצאת כיון דלרוב פוסקים ספורה אינה אלא מדרבנן וקי&quot;ל דבמצוה דרבנן א&quot;צ כוונה (ובא&quot;ר מסתפק דאפילו לא אמר ג&quot;כ היום יצא) וקודם בה&quot;שמ אין לחוש ומותר לומר שהרי אין מן ספירה:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
לכתחילה לא עד שיודע בבירור כמה צריך לספור. ומ&quot;מ בדיעבד אם בירך ע&quot;ד שיספור כמו שיאמר חבירו ושתק ושמע וספר יצא אבל לכתחלה אסור להפסיק אפילו בשתיקה בין הברכה להמצוה יותר מכ&quot;ד (כדלעיל בהלכות ברכות כלל ה' סי' ט'):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
אם בירך אדעתא לומר היום יום ד' שסבר שהם ד' ימים ובאמת הוא ה' ימים וסיים בה' ימים יצא אבל אם היה הטעות בדבור כגון שאמר ה' ימים ובאמת אינו אלא ד' ימים אף ע&quot;ג שבשעה שבירך סבר שהוא ד' ובירך אדעתא דלימא ד' ואח&quot;כ סבר שהם ה' וספר אזלינן בתר דיבורו וצריך לחזור ולספור ומ&quot;מ אם לא שתק הרבה הברכה עולה לו:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
יאמר מנין הימים הכל בלשון זכר יום אחד שני ימים ארבעה חמשה כו' וכן עד עשרה כולם בה' שהוא לשון זכר ולא שלש ארבע חמש. ושמונה אין חילוק בין לשון זכר לנקבה אלא בנקודה שיאמר שמנה בקמץ (עיין בנ&quot;א) ולא בסגו&quot;ל דזה הוא לשון נקבה. ומאחד עשר ואילך המנין המועט בלשון זכר אחד עשר יום שנים עשר יום ולא שתים עשר שלשה עשר (יום ולא ימים) והמנין המרובה בלשון נקבה אחד עשר ולא אחת עשרה שתים עשר או שנים עשרה וכן אחד ועשרים שנים ועשרים שלשה ועשרים וכן כולם והמנין המועט קודם להמרובה ולא עשרים ואחד וכן כולם ומכל מקום בדיעבד בכולם יצא:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
בין פסח לעצרת מתו תלמידי ר&quot;ע ולא מתו בימים שא&quot;א בו תחנון וא&quot;כ נשאר ל&quot;ג יום ולכן נוהגים קצת אבילות אין נושאים נשים ואין מסתפרין ל&quot;ג ימים ויש בזה מנהגים שונים. ובקהילתנו אמר לי הרב ר' שמעון ז&quot;ל מ&quot;ץ דקהליתנו שנוהגין איסור מיום א' דר&quot;ח אייר עד ג' סיון דאמרינן מקצת היום ככולו מלבד בל&quot;ג בעומר נוהגין היתר שהוא יום הילולא דרשב&quot;י ולכבודו נוהגין קצת שמחה ואם חל יום ל&quot;ג ביום א' נוהגין בקהלתנו שמסתפרין ביום ו' עש&quot;ק ולכן הנשים נוהגין שלא לעשות מלאכה מפסח עד עצרת משקיעת החמה שאז היה זמן הקבורה:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אסור לאכול חדש דהיינו תבואה חדשה אעפ&quot;י שנזרע אם לא נשרש קודם ט&quot;ז בניסן שהוא זמן הקרבת העומר אסור אפילו בזמ&quot;הז. בא&quot;י עד תחלת י&quot;ז ניסן. ובח&quot;ל עד ליל י&quot;ח ניסן. ולרוב הפוסקים אסור מ&quot;הת בין בארץ בין בח&quot;ל ואפי' בתבואה של נכרים ולדבריהם דינו בכל דבר ככל איסורי תורה ואפי' פליטת כלים אוסר אך כיון שהוא דבר קשה לכל העולם ולכן סומכין על הפוסקים דס&quot;ל דאינו נוהג בח&quot;ל ומ&quot;מ כל אוהב נפשו ירחיק מזה ובמדינות אשכנז רוב התבואה נשרש קודם לעומר. אך במדינות אלו ידוע שלעולם אין זורעין קודם פסח שעורים ושבולת שועל. ולכן צריכין לזהר מהם אפי' כשעשאן משקין אבל חטים ודגן שקורין קארן רובא דרובא נזרע באלול ותשרי ומותרין. ואינו נוהג חדש אלא בתבואה של ה' מיני דגן אבל לא בשום מין אחר. וכל דיני חדש מבואר בחיבורי שערי צדק פ&quot;ז ע&quot;ש והגר&quot;א היה מהדר לאכול מצו' מחדש בליל ט&quot;ז ניסן כיון שהיה עליו שם איסור עד היום כדי להראות שמה שנמנע היה מחמת מצות הבורא (וכעין זה כתבו תוס' שבועות דף י&quot;ג ד&quot;ה לא קראו) והיה מחמיר באיסור חדש ככל איסורי תורה:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
הנר&quot;א ביטל מנהג מלהעמיד אילנות בעצרת משום שעכשיו הוא חוק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם שקורין זאלאניא שווענטע או פינגשטן (ועיין עבודת כוכבים דף י&quot;א בתוס' שם) וכתבתי בזה בדין חוקות העמים בחלק י&quot;ד):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קלא|קלב|קלג|}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קלב &lt;/center&gt; =

==כלל קלב'== 

(תקס&quot;ב) &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
מצות עשה מה&quot;ת לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שלא תבא על הצבור שנאמר על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות כל דבר שיצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן זעקו עליהן והריעו (רמב&quot;ם) וכשם שהצבור מתענים ומתפללים על צרתם כך מצוה על כל יחיד שיתענה ויתפלל על צרתו כיצד היה לו חולה בתוך ביתו או תועה במדבר או חבוש בבית האסורים יש לו להתענות ולבקש רחמים (תקע&quot;ח) ודבר זה מדרכי התשובה הוא בזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו וידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן שכתוב עונותיכם הטו אלה. וזה הוא שיגרום להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו צרה זו נקרה מקרה ה&quot;ז דרך אכזריות וגורמות להם להדבק במעשיהם הרעים. ותוסיף הצרה צרות אחרות והוא ככתוב בתורה והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי. ומדברי סופרים להתענות על כל צרה עד שירוחמו מן השמים ובימי תעניות אלו זועקין בתפלה ומתחננים ומריעין בחצוצרות (רמב&quot;ם פ&quot;א מהל' תענית) וחצוצרות לאו דוקא אלא ה&quot;ה שופר ולכן תמה המגן אברהם בסימן תקע&quot;ח למה אין נוהגין לתקוע בשופר בעת צרה אע&quot;ג דאין דין ת&quot;צ בבבל מ&quot;מ כיון שהוא מ&quot;ע מן התורה:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
מדינא אין גוזרין תענית על הצבור בתחלה בחמישי מפני שכשיראו שיקנו סעודות גדולות לסעודת ערב וגם לצורך שבת יסברו שרעב בא לעולם ויוקירו השער אבל במדינות אלו דלא שכיחי מפקיעי שערים ולכן מותר (סימן תקע&quot;ב) ואין גוזרין תענית על הצבור מתחלה בר&quot;ח ולא בחנוכה ופורים או בחול המועד או בט&quot;ו בשבט שהוא ר&quot;ה לאילנות או ט&quot;ו באב (לבוש) ואם התחילו להתענות על הצרה אפילו יום א' ופגע בהם ימים אלו מתענין ומשלימין וזהו מדינא אבל האידנא צבור דינם כיחיד ומפסיקין בר&quot;ח ומשלימין יום אחד וכן נוהגין. וב&quot;ד שגזרו שלא לאכול בשר בכל ב&quot;ה חצי שנה או שנה אם לא יעלה על דעתם שיהיה ר&quot;ח וט&quot;ו באב בתוך משך זה צ&quot;ע אם מותר אי לא דמסתמא לא נתכוונו לאסור ימים שאין אומרים בהם תחנון או סעודת מצוה (עיין במגן אברהם סי' תקפ&quot;ב ס&quot;ק ה' ובא&quot;ר סי' תק&quot;פ סק&quot;ט) וישלימו יום אחר אבל יחיד שקיבל עליו חל עליו האיסור ומשמע דאפילו בסעודת מצוה אלא אם כן התנה בשעת הנדר (שם ובמגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
יחיד שרוצה להתענות תענית נדבה צריך לקבל מבעוד יום בתפלת המנחה שלפניו בשומע תפלה או אחר שסיים תפלתו קודם שיעקור רגליו יאמר הריני בתענית יחיד מחר יה&quot;ר שתהא תפלתי ביום תעניתי מקובלת וטוב יותר לקבל קודם אלהי נצור כדי שלא להפסיק תפלתו רק בשומע תפלה יהרהר בלבו שמקבל התענית ואף עפ&quot;י שאוכל ושותה אח&quot;כ אין בכך כלום. וכן אם קיבל עליו להתענות ג' או ד' ימים או יותר זאח&quot;ז שיתענה בימים ויאכל בלילות אין בכך כלום דהוי קבלה לכולם ואין צריך לקבל כל א' ואחד במנחה שלפניו ואם קיבל עליו איזה ימים ואינם רצופין כגון שקיבל עליו בה&quot;ב וכיוצא בזה י&quot;א דצריך קבלה לכ&quot;א וא' במנחה שלפניו הואיל ואינם רצופים אבל י&quot;א דסגי בקבלה א' וכן נהגו העם (תקס&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אם קיבל עליו להתענות ב' ימים רצופין מותר לאכול בלילה שביניהם אם לא שפירש בהדיא אף הלילות (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
הרגיל להתענות בעשרת י&quot;ת או ביום א' דסליחות וער&quot;ה אין צריך לקבלם שמקובלים ועומדים מכח מנהגם וכן ת&quot;ח א&quot;צ קבלה וכן תענית בה&quot;ב שאחר פסח וסוכות כשעונה אמן אחר הש&quot;ץ ודעתו להתענות הוי קבלה וא&quot;צ לקבל עוד. ומ&quot;מ אם רוצה אינו מתענה כיון שלא הוציא בפיו אבל אם הוציא בשפתיו חייב להתענות וכן תענית שגוזרים הצבור י&quot;א דסגי בהכרזת הש&quot;ץ ומכ&quot;ש תענית צבור דא&quot;צ לקבל (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אם לא הוציא בפיו אלא שהרהר בלבו להתענות אע&quot;פי שלא הרהר בשעת תפלה אלא אח&quot;כ בעוד שהוא יום הוי קבלה אף ע&quot;ג דלענין נדר לא מהני הרהור עד שיוציא מפיו אבל תענית הוי קרבן וכתיב כל נדיב לב עולות. אבל אם לא קיבל אפילו ע&quot;י הרהור אלא שהיה בדעתו להתענות אבל לא גמר בלבו אם כבר התחיל להתענות אסו' לאכול בלא התרה אבל כ&quot;ז שלא התחיל להתענות אינו חל התענית ומותר לאכול (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אם קיבל עליו קודם תפלת מנחה בפיו רוב אחרונים מחמירים דהוי קבלה (סימן תקס&quot;ג במגן אברהם והט&quot;ז בסימן תס&quot;ב) ואפילו לא הוציא בפיו אלא שגמר בלבו י&quot;א דאעפ&quot;כ צריך להתענות מדין נדר וכיון דהוא מלתא דאורייתא אזלינן לחומרא (שהרי לראב&quot;י מותר לקבל כל היום ולר&quot;ת הרהור כדבור ומ&quot;שכ המגן אברהם בס&quot;ס תקס&quot;ג בשם הלבוש דדוקא בהוציא מפיו אבל בהרהור אין חייב להתענות הוא תמוה דאדרבה בלבוש סימן תקס&quot;ב סעיף ו' כתב דלא הוי קבלה לענין עננו משמע דעכ&quot;פ צריך להתענות וכ&quot;כ א&quot;ר) (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אפילו אכל עד חצי היום וקיבל עליו תענית עד הלילה חייב להתענות מדין נדר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
אם לא קבל עליו במנחה לא נקרא תענית לענין שאם חייב תענית סתם לא יצא ידי נדרו. ונ&quot;ל דבזה יש להחמיר אפילו קיבל קודם מנחה דהא י&quot;א דלא מהני קבלה זו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
אם קיבל להתענות יום סתם אפילו בערב שבת צריך להתענות עד שיראו ג' כוכבים בינונים אבל גדולים לא מהני (כצ&quot;ל במגן אברהם) אם לא שפירש בשעת קבלת התענית עד איזו שעה שירצה וכן ת&quot;ח צריך להשלים עד צה&quot;כ ואפי' בע&quot;ש (תקס&quot;ב ובט&quot;ז סי' רמ&quot;ט) שכן המנהג אבל תענית של עי&quot;ת אפי' ער&quot;ה א&quot;צ להתענות רק עד פלג מנחה אחרונה שהוא שעה ורביע קודם צה&quot;כ ויתפלל מנחה תחלה וכן חתן. ומ&quot;מ נכון להתנות מתחלה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
בענין תפלת עננו יש מחלוקת בין הפוסקים דיש אומרים דכל שלא קיבל עליו מבע&quot;י או אפילו שקיבל עליו להתענות עד אחר תפלת ערבית כיון שאין משלים אין מתפלל עננו וכן נוהגים לענין אם גזרו הצבור תענית עד אחר מנחה כיון שאין משלימין אין הש&quot;ץ אומר עננו אבל לענין יחיד נוהגים להתפלל עננו אפילו לא קיבל עליו מאתמול רק עד מנחה גדולה אם התפלל קודם שאכל אבל אם אכל מקודם אינו מתפלל וה&quot;ה אם לא קיבל עליו מאתמול כלל והתענה כל היום. ואם לא קיבל עליו מאתמול וגם לא התענה אלא עד מנחה גדולה צ&quot;ע אם יתפלל עננו ומכל מקום נכון שידלג תיבת ביום תעניתנו אלא יאמר עננו ה' כי בצרה גדולה כו' (ועיין ב&quot;ח). ובתענית חלום לכ&quot;ע מתפלל עננו אף על פי שלא קבלו מבע&quot;י (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אם היה טרוד בעסקיו עד חצי יום או יותר ונמלך להתענות עד הלילה כיון שלא אכל כל היום נקרא תענית שעות ומתפלל עננו:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
כיון דתענית דומה לצדקה ולקרבן ולכן האומר אם לא אעשה דבר פלוני אשב בתענית אף על פי שמה שתלה תעניתו בו הוי דבר רשות לא אמרינן דהוי אסמכתא אלא צריך לקיים נדרו וכ&quot;ש אם תלה בדבר מצוה או שאמר אם יצילני ה' מצרה או אם יצליח דרכי דהוי נדר גמור (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
נוהגין שיחיד אינו אומר ענני אלא במנחה שמא יצטרך לאכול אבל ש&quot;ץ אומר גם בשחרית שא&quot;א שלא יתענה א' מן הצבור וש&quot;ץ אומרה ברכה בפ&quot;ע בין גואל לרופא ואם שכח נתבאר לעיל בהל' תפלה כלל כ&quot;ט סי' ה' אבל היחיד אין קובע ברכה לעצמו אלא כוללה בשומע תפלה וכשמגיע לכי אתה שומע תפלה כו' אומר עננו ומסיים כי אתה ה' העונה בעת צרה פודה ומציל בכל עת צרה וצוקה כי אתה שומע תפלת עמך כו' בא&quot;י שומע תפלה ודלא כהמון עם שמסיים בא&quot;י העונה בעת צרה וזה טעות גדול (תקס&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
טוב לומר אחר אלקי נצור רבון העולמים הנדפס בסידור אבל אין היחיד רשאי לומר י&quot;ג מדות דרך תפלה וברכה דהוי דבר שבקדושה שא&quot;א בפחות מיו&quot;ד אבל מותר לאומרה דרך קריאה בניגון וטעמים:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
המתענה ומפרסם עצמו לאחרים להשתבח שהוא מתענה נענש על כך אבל אם אינו עושה להתפאר אלא שמבקשין ממנו שיאכל מותר לומר שמתענה:&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
כל תענית חוץ מט&quot;ב ויה&quot;כ מותר לאכול ולשהות עד שיעלה עמוד השחר והוא שלא ישן שינת קבע אבל אם ישן שינת קבע אסור לאכול ולשתות אלא אם כן התנה ואם הוא רגיל לשתות לאחר השינה א&quot;צ להתנות על השתיה (תקס&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
כל השרוי בתענית הן על צרתו או על חלומו או שמתענה עם הצבור על צרתם ה&quot;ז לא ינהג עידונין בעצמו ולא יקל ראשו ולא יהיה שמח וטוב לב ומכ&quot;ש שלא ישחוק בשום שחוק אלא דואג ואונן כנאמר מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו (תקס&quot;ח) וכל הפורש מן הצבור בין בתענית ובין בממון או בגופו אינו רואה בנחמתן וכל כמצטער עמהם זוכה ורואה בנחמתן. ואם אינו יכול לעזור הצבור לא בגופו ולא בממונו אל יעמוד במקום סכנה (סוף סי' תקע&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
בתענית יחיד מותר לטעום את התבשיל אם יש בו מלח או תבלין דכיון דתלי בקבלתו מסתמא לא קיבל עליו אלא אכילה ושתיה. וטעימה לא הוי אכילה. וטעימה זו בתוך דוקא ולרוקקו מיד שלא תעבור מן החיך ולפנים ומותר לטעום עד רביעית ודוקא מעט מעט ויפליט אבל רביעית בפעם אחד אסור אפילו מפליט מיד ואפילו מעט מעט אסור יותר מרביעית וכל היום מצטרף לרביעית ודוקא בתענית יחיד אבל בתענית צבור הכתובים דוקא דהיינו י&quot;ז תמוז וצום גדליה וי' טבת ותענית אסתר לאפוקי תענית צבור שגוזרין הקהל לפעמים (א&quot;ר) דלא תלי בקבלתו נוהגין להחמיר (תקס&quot;ז) ובט&quot;ב וביום הכפורים. מדינא אסור. ונ&quot;ל כשמבשלין ביום לצורך סעודת מצוה אפילו בתעניתים הכתובים חוץ מתשעה באב מותר לטעום אם צריך מלח ותבלין ובלבד שיזהר לפלוט ולא יבלע כלום ודוקא מעט מעט ועד רביעית (דהא הרבה פוסקים מתירין אפילו בלא סעודת מצוה):&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
ולרחוץ פיו במים בשחרית בתענית צבור אסור (ומ&quot;ש המ&quot;א דבפחות מרביעית מותר היינו לדעת הב&quot;י בש&quot;ע דמותר טעימה בת&quot;צ אבל לרמ&quot;א דטעימה אסור בת&quot;צ ה&quot;ה רחיצה) אבל בתענית יחיד מותר במים אפי' יותר מרביעית דבמים לא מתהני כלל וה&quot;ה בחומץ שאינו ראוי לשתיה אבל בשאר משקין אסור ביותר מרביעית. ונ&quot;ל דבמקים צער גדול יש להתיר אפי' בט&quot;ב רחיצת הפה במים רק שיזהר ביותר לכפוף ראשו ופיו למטה שלא יבא לגרונו ובי&quot;הכ יש להחמיר גם בזה בכל מה דאפשר (תקס&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
בתענית יחיד מותר ללעוס עצי קנמון ושאר עצים מתוקים ללחלח גרונו ולפלוט אבל בת&quot;צ וכ&quot;ש ט&quot;ב ויה&quot;כ אסור (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
הרוק אם יש באפשר יפלוט ומ&quot;מ במקום דא&quot;א מותר לבלוע אפי' ביה&quot;כ דאף על גב דאוכלין שאין ראוין לאכילה פטור אבל אסור היינו במתכוין לאכילה אבל בבליעת רוקו שאינן מכוין כלל להנאתו מותר (מגן אברהם שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
הנודר לצום עשרה ימים ולא ייחד דוקא לימים ידועים אלא באיזה יום שירצה יקבל עליו במנחה להתענות למחר והוצרך לדבר מצוה לאכול כגון בסעודת מצוה אף על פי שאין שייך בגוה או מפני כבוד אדם גדול או שמצטער הרי זה לוה ופורע יום אחר לאחר שהתענה מקצת היום (א&quot;ר בשם הרא&quot;ש ורי&quot;ו) שהרי לא קבע הימים בתחלת נדרו ואף על פי שקבלו במנחה שלפניו היינו מכח נדרו שקדם לו אבל אם לא נדר מתחלה להתענות אלא שקיבל עליו במנחה להתענות למחר וכל שכן אם אמר בתחלת נדרו אתענה יום פלוני או בה&quot;ב כל השנה או חצי שנה וכל שכן ת&quot;צ או יום שמת בו אביו ואמו דכיון שמחוייב לצום יום זה דוקא אפילו מצטער הרבה אינו יכול ללותו ולאכול היום ולהתענות יום אחר (תקס&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
ודוקא שאמר בה&quot;ב כל השנה או שאמר בה&quot;ב של חצי שנה אבל אם אמר סתם בה&quot;ב חצי שנה או שנה אין זה כיום זה אלא כסתם שהרי לא נדר להתענות דוקא בחצי שנה זו ולוה ופורע (מגן אברהם שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
הנודר להתענות בה&quot;ב מותר להחליף ולהתענות הב&quot;ה אבל לא ימים אחרים לפי שמסתמא כוונתו להם הואיל והם יומא דדינא (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
מיהו תענית בה&quot;ב שאחר פסח וסוכות או עשרת י&quot;ת ואירע ברית או פדה&quot;ב או שאר סעודת מצוה (מגן אברהם סס&quot;ק ט') מצוה לאכול וא&quot;צ התרה כי כל המתענה אדעתא דמנהגא מתענה ולא נהגו להתענות בימים אלו כשיש סעודת מצוה. ונ&quot;ל דה&quot;ה פדה&quot;ב שלא בזמנה נמי נקרא סעודת מצוה (דלא כמגן אברהם שכתב לאסור ע&quot;פ התוספו' במ&quot;ק וכבר כתבתי בהלכות שבת כלל א' בנ&quot;א דבחינוך וביש&quot;ש אי' להדיא דהוי סעודת מצוה וכתבתי בפירוש דעת התוספות גם כן כדבריהם דלא כמגן אברהם שנדחק בדבריהם) אבל שאר תעניתים שגוזרים הצבור וכן יא&quot;צ אסורים לאכול אפי' בסעודת מצוה. כ' סיון שחל בע&quot;ש מותר לאכול על סעודת מצוה כיון דא&quot;א לעשות הסעודה בלילה ואם חל בחול הניח במגן אברהם בצ&quot;ע אם מותר לאכול בסעודת מצוה שהרי יכולין לעשות הסעודה בלילה (מגן אברהם שם ס&quot;ק י') ונ&quot;ל דבעיר שאין מתענין כ' סיון ויש שם אנשים ממקומות שמתענין אם צריכין להשלים למנין על הסעודה מותר לאכול (וכה&quot;ג כתב בח&quot;ד סי' תקפ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
ואם ידע לפני ר&quot;ה שיאכל בין ר&quot;ה ליה&quot;כ על סעוד' מצוה מחויב להתענות יום א' לפני ר&quot;ה דהא הטעם שמתענין ד' ימים לפני ר&quot;ה הוא להשלים ארבעה ימים שאוכלין בעשי&quot;ת ודוקא כשיש מיום א' דסליחות יותר מארבעה ימים כגון שחל ביום ש&quot;ק או ביום ב' אבל אם חל ביום ה' וא&quot;כ ליכא אלא ד' ימים א&quot;צ להתענות יום א' קודם הסליחות דמעיקרא לא קבילו עלייהו אלא להתענות דוקא בימי הסליחות (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כח ===
וכיון שהטעם בתעניתים אלו שמתענים אדעתא דמנהגא ולכן דוקא כשלא קיבל עליו תענית במנחה אלא שסמך עצמו על המנהג או שענה אמן כשמברכין בה&quot;ב דאז לא קיבל עליו בנדר ואם רצה שלא להתענות רשאי ולכן אפי' לא ידע שיזמינו אותו לסעודה והתחיל להתענות מ&quot;מ מותר לאכול בסעודת מצוה אבל אם קיבל עליו התענית במנחה שעשה יותר ממנהג צריך לקיים ולהתענות אפי' בסעודת מצוה ויש לומר דאף כשקיבל עליו במנח' מותר שקבלתו הי' עבור המנהג אבל מי שאינו מתענה כל בה&quot;ב או כל עשרת ימי תשובה אלא שמתענה יום או יומים ונמצא דזה צריך לקבל במנחה ודינו כאלו מתענה באמצע השנה שהרי אינו תלוי במנהג וחייב להתענות (שם) והוא הדין מי שיש לו מקצת חולי אם לא קבל במנחה אלא על דעת מנהגא אינו צריך התרה אבל אם מתענה יותר ממה שהצבור מתענין צריך התרה (סי' תקפ&quot;א מ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב) אבל הש&quot;ך כ' בי&quot;ד סי' רי&quot;ד סק&quot;ט דמחמת שאינו בריא לעולם צריך התרה:&lt;br&gt;

=== סעיף כט ===
במקום דמותרים לאכול על הסעודה אינו תענית כלל ומותר אח&quot;כ לאכול אפי' בביתו אבל קודם הסעודה אסור לאכול אבל הבעלי ברית מותרים לאכול מיד דיו&quot;ט שלהם הוא (שם) חוץ מט&quot;ב שנדחה כדלקמן כלל קל&quot;ו (א&quot;ר):&lt;br&gt;

=== סעיף ל ===
ת&quot;צ או ת&quot;ח או יום שמת בו אביו ואמו ושכח או הזיד ואכל אפי' הרבה חייב להשלים התענית כיון דיום זה מיוחד להתענות ואע&quot;ג דמדינא א&quot;צ להתענות יום אחר מ&quot;מ ראוי להתענית לכפרה בה&quot;ב אבל אם נדר להתענות יום א' או ב' ומחמת הנדר קיבל עליו להתענות למחר (כן נ&quot;ל כמ&quot;ש המגן אברהם בס&quot;ק ו') ושכח ואכל אפי' רק כזית או ששתה מלא לוגמיו אע&quot;ג דאיבד תעניתו ומותר לאכול מ&quot;מ יש פוסקים דכיון דקבלו הוי כיום זה וחייב להשלים התענית ומ&quot;מ כיון דמדינא איבד תעניתו נוהגין עליו עוד חומרא שצריך להתענות יום אחר מספקא ודוקא שאכל כזית בפעם אחת או ששתה מלא לוגמיו בפ&quot;א אבל אם לא אכל בפעם אחת אלא שהפסיק בין תחילת אכילה ראשונה לסוף אכילה אחרונה יותר מכדי אכילת פרס וכן אם לא שתה מלא לוגמיו בפ&quot;א (וע' בהל' יו&quot;כ ס&quot;ס תרי&quot;ב) לא איבד תעניתו כלל ומשלים התענית וא&quot;צ להתענות יום אחר דזה לא נקרא אכילה והנודר לצום ב' ימים ולילות ושכח ואכל בלילה צריך להתענות ב' ימים רצופים אחרים (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף לא ===
המקבל עליו להתענות יום א' או יותר ומצטער הרבה בתעניתו יכול לפדותו בממון דאומדין דעתו דאדעתא דהכי קיבלו דתענית נחשב לצדקה וכיון שנותן דמי חלבו ודמו לעניים יצא ואם קבלו דרך נדר לא מהני ושיעור הפדיון העשיר לפי עשרו (שם) אבל בתענית שגוזרים הצבור לא מהני פדיון אם לא שהתנו כן הצבור:&lt;br&gt;

=== סעיף לב ===
מי שנדר להתענות כך וכך תעניתים אע&quot;פ שבשעת הנדר הי' ימות הקיץ יכול לדחותם עד ימות החורף אם הוא חלש וצער לו להתענות בימים ארוכים דמסתמא לא היה הגון לו להתענות בימים ארוכים אבל המ&quot;א חולק בזה דחיישינן שמא ימות (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף לג ===
בת&quot;צ ש&quot;ץ שאינו מתענה לא יתפלל ואם אירע שעבר לפני התיבה יאמר (בש&quot;ת) עננו ביום צום התענית הזה (מגן אברהם סי' תקס&quot;ו ס&quot;ז) ונ&quot;ל דתיבת בש&quot;ת הוא ט&quot;ס דממ&quot;נ לדעת ר' נתן משמע דאפילו עלה ירד ולטור משמע דיאמר ברכה בפ&quot;ע בין גואל לרופא וכיון דפסק בדיעבד כטור א&quot;כ יאמרנה כדין כן נ&quot;ל (ובמחצית השקל מקיים גי' המגן אברהם שלפנינו בש&quot;ת וז&quot;ל דהטור ס&quot;ל דאפילו לכתחלה יכול להתפלל מי שאינו מתענה ולומר ברכה בפני עצמה ונהי דהרב&quot;י הסכים לדעת החולקי' היינו לכתחל' גם אפי' דיעבד שלא לקבוע ברכה בפ&quot;ע אלא יאמרנה בש&quot;ת ויסיים ג&quot;כ בא&quot;י ש&quot;ת לבד וכיון שאומר ביום התענית הזה ולא תעניתנו שפיר דמי דאינו משקר כסברת הטור וגם לא קבע ברכה בפ&quot;ע וגם הצבור יצאו י&quot;ח כמבואר בסי' קי&quot;ט דאם שכח הש&quot;ץ עננו יאמר בש&quot;ת וכתב שם המגן אברהם דאם סיים בש&quot;ת לבד יצא לכן אם הש&quot;ץ אינו מתענה יעשה כן לכתחלה) וה&quot;ה אם אין ש&quot;ץ אחר מוטב שיתפלל מי שאינו מתענה משיתבטלו לשמוע קדיש וברכו. ואם אין בב&quot;הכנ י' שמתענים אע&quot;פ שיש בעיר י' שמתענים אין הש&quot;ץ קיבע ברכה בפ&quot;ע אלא דינם כיחידים ומ&quot;מ יאמרנה בש&quot;ת כיון שהוא תענית צבור (א&quot;ר וכ&quot;מ בתשובת רשב&quot;א סי' ס&quot;א). ויחיד שאינו מתענה ומתפלל עם הצבור יאמר בש&quot;ת עננו ויאמר ביום תענית צבור זה (אלי' זוטא בשם ב&quot;ח) אבל כשמתפלל עם הש&quot;ץ לא יאמר אפילו עם הש&quot;ץ לברכה בפ&quot;ע. וש&quot;ץ המתענה תענית יחיד לא יאמר עננו כשמתפלל בקול רם אפי' לא התפלל עדיין בלחש אלא יאמר עננו אחר סיום תפלתו והש&quot;ץ יאמר במנחה אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה כו':&lt;br&gt;

=== סעיף לד ===
בת&quot;צ הכתובים חוץ ט&quot;ב קורין ויחל ומפטירין דרשו בין שחל בשני וחמישי בין שחל בשאר ימים אפילו חל בע&quot;ש מפטירין דרשו וכן תענית בה&quot;ב שאחר הפסח ואחר סוכות וכן כ' סיון מאחר שהוא מנהג קבוע ברוב ישראל דינו כת&quot;צ לכל דבר אבל כשהצבור גוזרים על כל צרה שלא תבא עליהם אם קבעי ביום אגד&quot;ו לפעמים גזרו הראשונים ולא קראו בתורה כלל רק אמרו סליחות ותחנונים. ורמ&quot;א כתב דיכולין לקרות ויחל ולומר עננו אבל אם חל ב' ה' שחרית אין דוחין פרשת השבוע ולמנחה ויחל ודרשו אם גזרו שלא לשום צורך אלא לשוב בתשובה וכן ער&quot;ח יש מקומות שקורין בתורה במנחה ולא בשחרית ובמקום שאין מנהג אין לנהוג כן לכתחלה (תקס&quot;ז) וכ&quot;ז דוקא כשיש י' המתענים באותו בה&quot;כנ ולענין אם יש כהן שאינו מתענה בשחרית דבלא&quot;ה קורין בתורה אפילו קורין ויחל מותר לקרותו אא&quot;כ כשהתענית הוא ביום אגד&quot;ו ובמנחה לעולם לכתחלה יצא מבה&quot;כ ואם קראוהו בדיעבד יעלה וכבר נתבאר לעיל בהלכות תפלה כלל ל&quot;א סימן י&quot;ט (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף לה ===
מי שנתחייב לצום על פי תקוני תשובה מרוקח והאר&quot;י כך וכך תעניתים טוב יותר להתענות מפוזרים כמש&quot;כ וחטאתי נגדי תמיד ומכל מקום אם ירצה יכול לפטור אותם בהפסקות דהיינו ב' ימים וב' לילות רצופים ויפסיק מעט מבע&quot;י דנחשב ליום א' ויום ראשון ג&quot;כ ליום א' ויום שני נחשב כל שעה ושעה ליום והוא כ&quot;ד שעות וא&quot;כ הוי כ&quot;ו ומעט בליל ג' ונחשב לכ&quot;ז תעניתים וג' ימים וג' לילות רצופים נחשבים לע&quot;ב תעניתים ועיין בסוף קיצור ראשית חכמה אבל הנודר לצום כך וכך ימים צריך לקיים נדרו ולצום מפוזרים (תקס&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף לו ===
המתענה ת&quot;ח בשבת וביו&quot;ט או בחוה&quot;מ או בר&quot;ח או בחנוכה ופורים או בעי&quot;הכ צריך למיתב תענית לתעניתו ואפילו בניסן אי בימים שבין ר&quot;ח סיון לעצרת או בין יוה&quot;כ לסוכות ומ&quot;מ המתענה תענית חלום בר&quot;ח ניסן או אב א&quot;צ למיתב תענית לתעניתו די&quot;א דמצוה להתענות והוי תענית צדיקים (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף לז ===
יאר צייט מתענים ביום המיתה ולא ביום הקבורה ואפילו בשנה ראשונה ואפילו נקבר ביום שלאחריו ונוהג האבלות עד יאר צייט ולא יותר ואם נקבר ב' או ג' ימים אחר המיתה יתענה ביום המיתה וינהג אבלות עד תשלום י&quot;ב חדש מיום הקבורה (כן הכריע בא&quot;ר אבל בשמע שמת אביו משלים האבלות ביום המיתה כשאר אחיו ואם חל יאר צייט בימים שא&quot;א בו תחנון המנהג שלא להתענות כלל ואם הוא בעל ברית אין צריך להתענות דיו&quot;ט שלו הוא ואם ירצה יתענה עד מנחה גדולה אם מת באדר המנהג שבשנת העבור מתענה בראשון ויש מחמירים להתענות בשניהם (ובבאורי הגר&quot;א הכריע לעיקר כדעה זו ע&quot;ש) ואם היה השנה שמת בו מעוברת מתענה בחדש שמת בין בראשון בין בשני (שם) ונראה לי דאם א&quot;י אם בראשון או בשני יתענה בשני חדא שהרי מוקמינן האדם על חזקתו ואמרינן חי היה ועוד שהרי י&quot;א דלעולם מתענין בשני ושאר דיני יא&quot;צ עיין בחיבורי חכמת אדם:&lt;br&gt;

=== סעיף לח ===
יאר צייט צריך להשלים אפילו חל בע&quot;ש אבל אם חל בשנה ראשונה בע&quot;ש ולא השלים אזי כשחל בע&quot;ש אין צריך להשלים אבל אם חל בחול ואם כן צריך להשלים ממילא חל עליו הנדר (ועיין בהלכות שבת כלל א' סימן ח'):&lt;br&gt;

=== סעיף לט ===
הנודר לצום כך וכך ימים רצופים ואירע בהם תענית חובה עולין לו (ועיין בסי' תקס&quot;ט במגן אברהם בזה כמה חילוקי דינים):&lt;br&gt;

=== סעיף מ ===
יחיד המתענה על צרתו ועברה או על חולה ונתרפא או מת צריך להשלים כל התעניות שקיבל עליו אבל צבור שמתענין על שום דבר ונענו קודם חצות לא ישלימו ואם תלמיד חכם ורוב צביר רוצים להשלים אין היחיד רשאי להפריש מהם (ועיין במגן אברהם סימן תקס&quot;ט ס&quot;ק א') ויחיד שמתענה ת&quot;צ ונודע שקודם קבלת התענית כבר עברה א&quot;צ להשלים וה&quot;ה צבור ששמעו אחר חצות שקבלו התענית בטעות א&quot;צ להשלים ובזה אין ראוי לצבור להחמיר אלא אם כן שכבר הוא סמוך לחשיכה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף מא ===
דין הנודר להתענות ופגע בו ר&quot;ח וחנוכה ופורים נתבאר בא&quot;ח סי' תק&quot;ע ודין באיזה ימים אין גוזרים ת&quot;צ בסימן תקע&quot;ב:&lt;br&gt;

=== סעיף מב ===
מי שעבר עבירות ידועים המבואר ברוקח ובכתבי האר&quot;י כמה ימים צריך להתענות לכפרה חייב להתענות אע&quot;ג דמצטער בזה הרבה ואף על פי כן אם ת&quot;ח הוא ותורתו אומנתו אפילו בזמה&quot;ז לא יסגף עצמו כ&quot;כ אפילו על עונות ידועים רק שישוב לפני ה' בלבב שלם ויבכה מקירות הלב וילמוד יותר ממה שהיה רגיל כי התורה היא מקוה טהרה ונמשלה לאש וכל אשר יבא באש באש יובא וטהר וימעט מכל התענוגים ויאכל רק כדי קיום גופו שלא יחלש כדי שיהיה לו כח לעבודת ה' ולא ילך לשום סעודה וכ&quot;ש לסעודת מריעות וישמור שבת בכל דקדוקיה ופרטיה ואם אפשר שיתענה עכ&quot;פ בכל שבוע יום א' או עכ&quot;פ כל יום ב' וה' עד חצות והעיקר הבכיה והוידוי וגדרים שלא יעשה זאת עוד לעולם וה' יראה ללבב (ועיין בהלכות תשובה) ומ&quot;מ מי שהוא איש בריא ואין התענית מזיק לו כלל אלא שרוצה להתענות לתשובה על עבירות שאדם דש בעקבו נקרא קדוש אבל אם אינו בריא וחזק וע&quot;י התענית מתיש כחו אפילו מי שאינו ח&quot;ח נקרא חוטא ואם הוא לומד ועל ידי התענית ממעט במלאכת שמים אינו רשאי לישב בתענית אלא אם כן כשהציבור גוזרים תענית דאז אסור לפרוש מן הצבור ומלמדי תינוקות פשיטא דאסורים להתענות שממעט מלאכת שמים וגוזל את הבריות (תקע&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף מג ===
נוהגין שהחתן והכלה מתענין ביום חופתם מפני שמוחלין להם עונותיהם ואינם מתענים בראש חודש חוץ מר&quot;ח ניסן שהוא תענית צדיקים ולא בחנוכה ופורים ולא ט&quot;ו בשבט ובט&quot;ו באב אבל בניסן ובימים שבין ר&quot;ח סיון עד שבועות ובין יוה&quot;כ לסוכות ול&quot;ג בעומר מתענין (סימן תקע&quot;ג) ובא&quot;ח של שבועות אינם מתענים (כדאיתא בחגיגה י&quot;ח) אבל בא&quot;ח של סיכית וש&quot;פ אינו אלא מנהג ואזלינן בתר המנהג (סימן תכ&quot;ט במגן אברהם שם):&lt;br&gt;

=== סעיף מד ===
דין תעניתים על הגשמים בא&quot;י ועל שאר הצרות הבאות על הצבור מבואר בש&quot;ע מסי' תקע&quot;ה עד סימן תק&quot;פ ודין ימים שמתענים בו תענית צדיקים (שם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קלב|קלג|קלד|}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קלג &lt;/center&gt; =

==כלל קלג'== 

(תקס״ב) &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם כדי לעורר הלבבות לפקח על דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשי אבותינו שהיו כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון הדברים אלו נשוב להיטיב שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם. ולכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהן כי אין העיקר התענית כמ&quot;ש באנשי נינוה וירא ה' את מעשיהם ואמרו רז&quot;ל וירא את שקם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם ואין התענית אלא הכנה לתשובה לכן אותן אנשים שכשמתענים הולכים בטיול ובדברים בטלים תפשו הטפל והניחו העיקר ומ&quot;מ אין לפטור א&quot;ע בתשובה לבד כי ימים אלו הם מ&quot;ע מדברי הנביאים להתענות בהם וכבר קבלו כל ישראל ונהגו כן בכל העולם כדלקמן סי' ו':&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ואלו הם יום ב' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ונכבה גחלת ישראל הנשארת לאחר שחרב בה&quot;מ והשאיר נבוכדנצר בא&quot;י ושם אותו לראש על ישראל וע&quot;י שנהרג גלו כולן ונהרגו מהם לאלפים:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל נ&quot;נ הרשע על ירושלים והביאה במצור ובמצוק ומזה נמשך החורבן:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
י&quot;ז בתמוז אירעו בו חמשה צרות נשתברו הלוחות כשירד משה מן ההר כמפורש בתורה וזה היה בי&quot;ז בתמוז ובוטל התמיד עוד מלהקריב בבית הראשון והובקעה העיר בחורבן בית שני דאע&quot;ג דבחורבן הראשון נבקעה העיר בט' לחדש כיון ששניהם היו בחדש זה קבעו לחורבן בית שני דחמירא עלינו ולא רצו לגזור בשניהם דאין מטריחין על הצביר יותר מדאי ושרף אפוסטמוס הרשע את התורה והעמיד עבודת כוכבים בהיכל ע&quot;י רשעי ישראל וזה גרם גלותינו וצרותינו (סי' תקמ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
וט&quot;ב שהיה בו חורבן הגדול שנחרב בה&quot;מ הראשון וגם השני ואותו היום הוא מוכן לפורענות מיום עלות ישראל ממצרים שבו ביום נגזר על אבותינו שבמדבר שלא יכנסו לארץ כי בו ביום חזרו המרגלים ובכו ישראל בכיה של חנם ונקבע לבכיה לדורות ונלכדה ביתר היא היתה עיר גדולה והיו בה אלפים ורבבות מישראל והיה להם מלך גדול וחשבו כל ישראל שהוא מלך המשיח ונפל ביד הנכרים ונהרגו כולם והיתה צרה גדולה כמו חורבן בהמ&quot;ק בו ביום חרש טורנסרופס את ההיכל ואת סביבו ונתקיים הפסוק ציון שדה תחרש:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
ג' תעניתים אלו חוץ מט&quot;ב תקנו הנביאים שאם ירצו כל ישראל ויסכימו שלא להתענות בהם הרשות בידם. אמנם כבר רצו כל ישראל וקבלו עליהם לדורות להתענות בהם ולכן אסור לפרוץ גדר ומ&quot;מ בשעה שרצו וקבלו הקילו בהם שיהיו מותרים לאכול בלילה שלפניהם ודין עוברות ומניקות פטורים אלא שכ&quot;ז שאינן מצטערות נהגו להתענות ואם מצטערות הרבה אסורים להחמיר על עצמן וכן חולה אפי' אין בו סכנה פטור מלהתענית לכ&quot;ע ומ&quot;מ אף הצריך לאכול לא יתענג עצמו בבשר ויין רק כפי מה שצריך ואפי' הקטנים שיש להם דעת להתאבל אע&quot;ג שאין מחייבין לחנכם אפי' בן י&quot;ב שנה ואפי' בתענית שעות מ&quot;מ ראוי לחנכם שלא יאכלו רק כדי קיום הגוף לחם ומים או שאר מאכל פשוט כדי שיתאבלו עם הצבור (תק&quot;נ):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
גם הקילו בהם שמותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה מ&quot;מ הבריא ומי שהוא בעל נפש יחמיר בכולן כמו בט&quot;ב אלא שאם חל יום טבילה יקיים עונתו וגם בנעילת הסנדל לא יחמיר משום חוכא וטלולא. וי' בטבת שחל בע&quot;ש צריכין להשלים ואם חלו תעניתים אלו בשבת דוחין אותם לאחר השבת:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
כיון שבי&quot;ז בתמוז התחיל מקצת החורבן שבטל התמיד ובטלו הנסכים לכן נוהגים שאין נושאים נשים מי&quot;ז בתמוז וכ&quot;ש דאסור לעשית מחולות וריקודין וגם נוהגין לאסור תספירת מי&quot;ז בתמוז אבל בכבוס לא נהגו לאסור שאין גוזרין על הצבור גזירה שא&quot;י לעמוד בה וכן מותר ברחיצה אפי' בחמין. ויש נוהגין שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מי&quot;ז בתמוז אם לא בשבת או סעודת מצוה ואם קיבל עליו בפירוש בלשון נדר שלא לאכול בשר ויין עד ט&quot;ב אסור אפי' בשבת וצריך התרה אבל אם לא הוציא רק בדרך קבלה בעלמא מותר בשבת ובסעודת מצוה (תקנ&quot;א מ&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ז) ויש שמתענין לגמרי מי&quot;ז ואילך וגם נוהגין שאין מברכין שהחיינו בימים הללו אע&quot;ג דאפי' אבל מברך שהחיינו מ&quot;מ ימים אלו כיון שהזמן הוא זמן פורענות אין מברכין שהחיינו לזמן הזה ולכן ג&quot;כ אין לובשין בגד חדש דצרי' לברך שהחיינו ובשבת יש נוהגין היתר לברך שהחיינו ואם לא ימצא הפרי אחר ט&quot;ב או על פדיון הבן מברכין אפי' בחול כדי שלא יחמיץ המצוה. צריך ליזהר מי&quot;ז בתמוז עד ט&quot;ב מראש ד' שעות עד סוף ט' שעות שלא לילך יחידי ולא יכו את התלמידים בימים ההם אפי' ברציעה. וראוי לכל אדם להתאבל בימים ההם אחר חצי היום ויבכה כמו חצי שעה:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
משנכנס ר&quot;ח אב אין שמחין כלל ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי שונאו לשתמיט מיניה דריע מזליה ואם אפשר ישתמיט מניה כל החדש ועכ&quot;פ עד אחר ט&quot;ב (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
מר&quot;ח עד התענית מדינא י&quot;א דצריך למעט בכל משא ומתן. ומנהגנו להתיר בכל מ&quot;ומ שהכל נחשב לדבר מצוה שהוא פרנסתנו ומ&quot;מ צרכי חופה ובנין של שמחה צריכין למעט ואפי' שאר בנין שאינו אלא להרוחה בעלמא אסור ואם קצץ עם נכרי לצייר ביתו אם יכיל לפייסו בדבר מועט שימתין עד אחר ט&quot;ב נכון הדבר וא&quot;ל מותר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אסור לעשות נשואין מר&quot;ח עד התענית מדינא ואם לא קיים פ&quot;ו מדינא מותר לעשות נשואין כיון שהוא מצוה אלא דנוהגין דאעפ&quot;כ אין נושאין דלא מסמנא מלתא אבל מותר לעשות שידוכים כמו שנהגו בכתיבת תנאים ולאכיל מיני מרקחת דזה לא הוי סעודה כלל אבל לעשות סעודה אסור (שם מ&quot;א ס&quot;ק י') ואפי' בט&quot;ב עצמו מותר לעשות שידוך שלא יקדמנו אחר:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אע&quot;ג דמדינא אין אסור לכבס אלא בשבוע שחל ט&quot;ב אנו נוהגין לאסור מר&quot;ח והאיסור הוא משום אבילות שגם האבל אסור בהן ואפילו אין לו אלא חלוק אחד אסור ומיהו מר&quot;ח עד השבת יש להתיר באין לו אלא חלוק אחר (א&quot;ר) וכן המכובסים מקודם אסורים בין ללבוש בין להציע בהן המטה ואפילו מטפחות הידים והשלחן אסור ואפילו אינו רוצה ללבשו עתה אלא להניחו אחר התענית אסור. ואסור לעבריות לכבס אפילו בגדי נכרים בשביע שחל ט&quot;ב בו משום מראית העין שלא ידעו שהוא של נכרי אבל אם ניכרים שהם של נכרי או בצנעה מותר ונ&quot;ל דמר&quot;ח עד שבת חזון אפילו למנהגנו ג&quot;כ מותר לכבס של נכרי (וכן משמע מדלא כתב רמ&quot;א בזה דנוהגין מר&quot;ח). וכן אסור מצד המנהג. ליתן כלים לכובסת נכרית לכבס מר&quot;ח ואילך אפילו תאמר לו שתכבס אחר ט&quot;ב אבל מותר ליתן קודם ר&quot;ח אע&quot;פ שכובסת אחר ר&quot;ח ומיהו הצריך לילך למרחקים מותר לכבס ע&quot;י נכרי אפילו לכמה שבתות וע&quot;י ישראל אם א&quot;א ע&quot;י נכרי והוא לצורך גדול הב&quot;ח מתיר אבל המ&quot;א וא&quot;ר אוסרין וכ&quot;ה (תקנ&quot;א) בראב&quot;ן:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
לצורך מצוה כגון אשה שלובשת לבנים מותרת לכבס וללבוש לבנים ואפילו בט&quot;ב וכן אם אין לו כתונת לשבת ומכ&quot;ש דמותר על ידי נכרי וכן מותר ללבוש כלי פשתן ולהציע על השולחן לבנים כדרך שעושים בשאר שבתות (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
מדינא אסור ללבוש כלים חדשים בין צבועים בין לבנים בין של צמר בין של פשתן בשבת זה ואפילו מנעלים חדשים ומצד המנהג מר&quot;ח והיינו אפי' בשבת אף דנוהגין לברך שהחיינו בשבת אי אפילו קנה בגד מתוקן וכבר בירך עליו שהחיינו קודם שבעה עשר בתמוז (דאל&quot;כ בלא&quot;ה אסור משום שלא יוכל לברך שהחיינו) וכן אסור לתקן בגדים חדשים או מנעלים חדשים מר&quot;ח וכן לקנותן ונהגו להקל לעשות בגדים חדשים לאחרים אם נתנו לו קודם ר&quot;ח אבל מר&quot;ח אסור ליתן לתקן בגדים חדשים וכן נהגו להקל אפילו ליתן מר&quot;ח לא מן נכרי לעשות כדי שיהיו מוכנים לאחר ט' באב אם צריך הרבה לזה דאע&quot;ג דבכיבוס נוהגין לאסור אפילו על ידי נכרי שאני הכא דעדיין לא נקרא שמו על הבגד ולצורך נשואין מי שאין לו אשה ובנים מותר לעשות בגדים חדשים דהא מדינא מותר לו אפילו לישא ואפילו בט&quot;ב עצמו שרי לעשות בגדים ע&quot;י נכרי לצורך נשואין (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
נשים שנוהגין שלא לסדר החוטין לאריגה משים שזה נקרא שתי וכיון שנתבטל אבן השתיה החמירו בזה עליהם מעצמם אסור להתיר להם מ&quot;מ מותר לעשות (קרונין) דלאו בגד הוא:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
אע&quot;ג דמדינא אינו אסור בבשר ויין אלא בעט&quot;ב בסעודה מפסקת כדלקמן לפי שנתבטלו קרבנות ונסכים מ&quot;מ אנו כבר נהגנו לאיסור מר&quot;ח ואין שוחטין אלא לצורך חולה אע&quot;פ שאין בו סכנה או לסעודת מצוה ונ&quot;ל דמי שחכר מהשר להאכיל בשר לנכרים ואם לא ישחוט יפסיד אזי יתן מכל בהמה לעני חולה איזה חתיכה וא&quot;א לכזית בשר בלא שחיטה. ואם א&quot;א אזי לא יברך על השחיטה כיון שאין ישראל אוכל ממנו ומיד שהתפללו הקהל ערבית בערב ר&quot;ח אע&quot;פ שהיחיד עדיין לא התפלל אסור שלעולם היחיד נגרר אחר הצבור (מגן אברהם ס&quot;ק כ&quot;ו וצ&quot;ע דבסימן ל' סק&quot;ז כתב דבמלתא דרבנן אינו נגרר) ואסור אפילו בתבשיל שנתבשל בו בשר וכ&quot;ש תבשיל שיש בו שומן וכן בבשר עוף ובשר מלוח אפילו יותר מג' ימים אע&quot;ג דהטעם באיסור בשר משום שנתבטלו הקרבנות ולאחר ג' ימים לא מקרי עוד בשר לענין קדשים שהרי שלמים אין נאכלין יותר מב' ימים וכן עופות לא היו קרובים ע&quot;ג מזבח חוץ מתורים ובני יונה וגם אין שמחה אלא בבשר בהמה מ&quot;מ נהגו לאיסור ומ&quot;מ מי שא&quot;א לו לאכול מאכלי חלב יאכל בשר עוף ומ&quot;מ ראוי ונכון שמן ז' אב לא יאכלו בשר ויין אפילו יולדת אם אפשר דבז' אב נכנסו גוים להיכל ואכלו ושתו וקלקלו (סימן תקנ&quot;ד מגן אברהם ס&quot;ק ט') ולתינוק שאינו יודע להתאבל על ירושלים מותר ליתן בשר ויין וכוס של הבדלה אם יש שם תינוק יתן לו לשתות ואם לאו מותר הוא בעצמו לשתית כוס של הבדלה ובסעודת מצוה כגון מילה ופה&quot;ב וסיום מסכתא מותר אפילו בשבוע של ט&quot;ב לאכול בשר ויין וכתב בספר א&quot;ר דבסיום דוקא אם בזמן אחר היה ג&quot;כ עושה סעודה לסיום וגם לא ימהר בלימודו כדי להשלים בזמן ההיא רק שנזדמן עפ&quot;י שיעור קבוע שיש לו לסיים בזמן ההוא. וסעודת בר מצוה אם הביא שתי שערות הוי סעודת מצוה וכן אם דורש הבר מצוה מעניינא דבר מצוה הוי ג&quot;כ סעודת מצוה (יש&quot;ש ב&quot;ק פ&quot;ז סי' ל&quot;ז). וסעודה בלילה שלפני המילה במגן אברהם בסי' תר&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ג כתב בשם תשובת נ&quot;ש דהוי סעודת מצוה וסיים לכן יש להחמיר לענין נדר משמע דוקא לענין נדר וא&quot;כ י&quot;ל לענין אכילת בשר דאינו אלא מנהג יש להקל ובא&quot;ר מסופק בזה) ומלבד הקרובים הפסולים לעדות ומלבד הבעלי מצוה מותר להוסיף עוד י' משום ריעות דהיינו אלו שדרך בעל אותה סעודה להזמין אותם שאר פעמים משום ריעות אבל אלו שאין מזמן אותם בשום פעם אלא שהולכים רק לשתות עבירה היא בידם (הלבוש ועיין א&quot;ר) ונשים השייכות לסעודה במקום שדרך לזמנן לסעודה ג&quot;כ מותר ונ&quot;ל דאשת הבעל סעודה מותרת אף בסיום מסכתא וכן בניו ומי ששולחין לו לביתו אסור לאכול. וכל זה אפילו בעט&quot;ב מותר ובלבד שיעשנו קודם חצות (תקנ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
תספורת מדינא אסור בשבוע שחל בו ט&quot;ב א' ראשו וכן כל שער שבו ואנו נוהגים מי&quot;ז בתמוז אבל מותר ליטול צפרנים וכ&quot;ש בע&quot;ש או לצורך טבילה אפילו בע&quot;ש חזון. אבל תספורת אסור אפילו לכבוד שבת דבלא&quot;ה אין רגילין לספר כל שבוע ובזקן כל שמעכב אכילה מותר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
אסור לגדולים לספר לקטנים ולכבס כסותם מפני שצריך לחנכם (ונ&quot;ל אפילו לא הגיעו לחינוך משום עגמת נפש (עיין במגן אברהם ס&quot;ק ל&quot;ח) בשבת שחל ט&quot;ב בתוכו אבל בגדים שמלפפין בהם קטנים לגמרי שמוציאין ריעי ומשתינים בהם מותר וכן שאר בגדי קטנים בני ב' וג' שנים נוהגין להתיר ומ&quot;מ לא יכבסו הרבה ביחד ואם אין מכבסים על הנהר יש לכבסם בצנעה ונ&quot;ל דלצור' קטנים אין להחמיר אפילו לפי מנהגנו אלא בשבת זו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
נוהגים שלא לרחוץ מר&quot;ח אפילו בצונן וכל רחיצה לרפואה מותר אפילו בחמין ואפילו בשבוע שחל בו ט&quot;ב (א&quot;ר) וכן נדה רוחצת וטובלת כדרכה ואם טובלת ליל י' מותרת לרחוץ בעט&quot;ב אם א&quot;א לרחוץ בליל י' ולמוצאי ט&quot;ב חופפת מעט דבעינן סמוך לטבילה חפיפה וה&quot;ה הלובשת לבנים יכולה לרחוץ מעט כדרכה הואיל ואינה עושה לתענוג ובע&quot;ש של חזון הנוהג לטבול בכל ע&quot;ש מותר לטבול ומי שמבטלה לפעמים אסור וכן מי שרגיל בחפיפת הראש בחמין בכל ע&quot;ש מותר אבל לא בזייף ולויג שעושין מאפר ונ&quot;ל דה&quot;ה ברחיצת פניו ידיו ורגליו בחמין מי שרגיל בכל ע&quot;ש. ובצונן מותר לכ&quot;ע בע&quot;ש חזון לרחוץ פניו ידיו ורגליו ויולדת או חולה מותרת לרחוץ בחמין. ור&quot;ח אב שחל בע&quot;ש האחרונים מתירין לרחוץ (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
אפילו מי שתכפו אבלות של מת ושל שבת זו לא יספר כדרכו וכן אסור לכבס כסותו בנתר ואפר אלא במים. אבל שחל יום שלשים שלו בי&quot;ח בתמוז מותר לספר כיון שאינו אלא מנהג הוי תכפוהו אבלות אבל כה&quot;ג בשבת שחל ט' באב אסור בין בכבוס ובין בתספורת עכ&quot;ל הב&quot;ח (תקנ&quot;א במגן אברהם ס&quot;ק י&quot;ט) משמע דוקא בשבת שחל ט&quot;ב דאסור מדינא אבל מר&quot;ח דאינו אלא מנהג נמי מותר אבל ברוקח סי' שי&quot;א כתב בהדיא דמר&quot;ח אסור ברחיצה בחמין אפילו בכה&quot;ג:&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
מילה שהוא מר&quot;ח עד ט&quot;ב נוהגין שהמוהל והסנדק ואבי הבן ואמו לובשין בגדי שבת ואפילו בשבת שחל בו ט&quot;ב אבל המכניס התינוק שקורין קוואטר אסור ומכל מקום האשה המכנסת התינוק נוהגת ללבוש בגדי שבת שזה עיקר מצותה ובלא&quot;ה אסור ואפילו בשבת חזון אין מחליפין אלא הכתונת לבד וזה מותר אפילו בשבת שחל ט' באב ונ&quot;ל דה&quot;ה פוזמקאות שאינו לובש אלא מפני הזיעה ופשיטא שמותר להציע לבנים על השולחן. אבל פרוכת ומפות ומעילים של שבת לדעת הש&quot;ע בשבת חזון מותר אבל לא כשחל ט&quot;ב בשבת (שם) ובק&quot;ק ווילנא נוהגין עפ&quot;י הגר&quot;א ללבוש בגדי שבת ויש משנים בגד אחד:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קלג|קלד|קלה|דין עט&quot;ב}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קלד דין עט&quot;ב&lt;/center&gt; =

==כלל קלד'== 

דין עט&quot;ב (תקנ&quot;ב תקנ&quot;ג): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
בעט&quot;ב לא יאכל אדם בסעודה המפסקת ב' מיני תבשילין אפילו הכל מין א' כגון מיני קמחין שקורין פארפיל או לאקשין אסור לאכלן כשבשלן אחד רכה ואחד עבה וכן קרעפליך הממולאין בגבינה הוי ב' תבשילין ואפילו בישל ב' מינים שנאכל כמות שהוא חי אסור ולכן במדינתינו שאין דרך לבשל עדשים עם ביצים אסור לאכלן אך נוהגים לאכול או עדשים או ביצים שהן זכר לאבלות שאין להם פה כשאר דברים כאבל שאין לו פה ואפילו זה אסור כשכבר אכל מין אחר באותה סעודה ודלא כהמון עם שמתחלה אוכלין מין מבושל ואח&quot;כ יושבין לארץ ואוכלין ביצים דאסור וכ&quot;ש דאסור להפסיק ביניהם בבהמ&quot;ז דגורם ברכה שא&quot;צ אבל מותר לאכול אפילו כמה מינים פירות כשהן חיין וההמון עם אוכלים פירות כמה מינים על הארץ ואין לזה טעם וריח:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
מי שאפש' לו לא יאכל בסעודה המפסקת אלא פת חריבה במלח וקיתון של מים ויש מחמירים לטבל אחר האכילה פת באפר ולאכלו ע&quot;ש ויגרס בחצץ כו' ועכ&quot;פ לא יאכל אחר סעודתו לקינוח דברים שרגיל בהם בשאר פעמים וימעט בשתיה ממה שרגיל לשתות והכל לפי מה שהוא אדם:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
נהגו לישב ע&quot;ג קרקע בסעודה המפסקת כדי שתהיה ניכר שהיא סעודה שפילה וא&quot;צ לחלוץ מנעליו דכל שהוא משום אבל אינו חל עד שתחשך ואחר שאכל מותר לישב על הספסל עד שתחשך:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
יש ליזהר שלא ישבו ג' לאכול יחד סעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו בזימון כדי שלא תהיה סעודה חשובה ולכן אפילו אם אירע שאכלו ביחד לא יזמנו דאין זה קביעות כיון שאין דעתן לקבוע:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
וכ&quot;ז בסעודה המפסקת שאין דעתו לאכול עוד אחריה סעודת קבע וכשהוא אחר חצות אבל קודם חצות או אפילו אחר חצות ודעתו לאכול אחריה סעודת קבע א&quot;צ לזהר בכ&quot;ז:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
ומנהג הישר לאכול קודם חצות או אחר חצות סעודת קבע וסמוך לחשיכה אוכלין על הארץ תבשיל אחד ואח&quot;ז מי שמתירא שיזיק לו התענית מותר לאכול פת עם חמאה או גבינה כדי לשבוע ובלבד שלא יאכל ב' תבשילין:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
המתענה ב' וה' כל ימות השנה ואירע בו ערב ט&quot;ב ישאל על נדרו או שיתענה עד מנחה ואוכל סעודה המפסקת קודם ביאת השמש כיון דא&quot;א לו להתענות ב' ימים ומכל מקום אם ברי לו שלא יזיק לו יתענה ב' ימים ומ&quot;מ אף מי שאינו רוצה להשלים אסור לאכול ב&quot;פ וגם כל דין סעודת המפסקת עליה ולכן אם צריך לאכול יותר ישאל על נדרו:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אע&quot;פ שאכל סעודה המפסקת מותר לחזור ולאכול אא&quot;כ קיבל עליו בפירוש שלא לאכול עוד היום ואפילו לא הוציא בפיו אלא שקבל בלבו להתענות הוי קבלה (עיין מ&quot;א וביאורי הגר&quot;א) ואסור אז בכל מה שאסור בט&quot;ב חוץ מנעילת הסנדל דמותר דהוי כאלו התנה בפירוש חוץ מזה (עיין ט&quot;ז) אבל אם לא קיבל אפילו בלב אלא שגמר בדעתו שלא לאכיל אינו כלום ומותר אפילו באכילה:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
כ&quot;ז שלא קיבל עליו התענית מותר אפילו באכילה ובכולם עד בין השמשות אבל בהש&quot;מ אסור דהוי ס' לילה ונוהגין לחלוץ המנעלים קודם ברכו אפילו אם מתפלל ביום ובמוצאי שבת אחר ברכו חוץ מש&quot;ץ שחולץ קודם ברכו מפני בלבול הדעת ויזהר שלא יגע בידיו במנעליו דאל&quot;כ צריך נט&quot;י לתפלה:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
נוהגין שלא ללמוד עט&quot;ב אחר חצות אע&quot;ג שמותר באכילה כיון שיכולין ללמוד בדברים שמותר ללמוד בט&quot;ב והוא חומרא בעלמא:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קלד|קלה|קלו|דין ט&quot;ב}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קלה דין ט&quot;ב&lt;/center&gt; =

==כלל קלה'== 

דין ט&quot;ב (תקנ&quot;ד עד תק&quot;ס): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
ט&quot;ב אסור באכילה ושתיה ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ואסור לקרות בתורה בין שבכתב ובין שבע&quot;פ שדברי תורה משמחין הלב ומותר לקרות בירמיה בדברים הרעים ואם יש בהם פסוקי נחמה צריך לדלגן וכן מה שכתוב פורעניות על א&quot;ה צריך לדלגן וכן מותר ללמוד איוב ומדרש איכה ופ' אלו מגלחין דמיירי מדין אבל ומנודה אבל אסור לישא וליתן בהלכה ואפילו ע&quot;י הרהור אסור דעכ&quot;פ משמח וכ&quot;ש דאסור לעיין איזה קושיא או תירוץ אפילו בדברים הרעים דמשמח הלב ואסור להורות הוראה כ&quot;א לצורך חולה הצריך עכשיו ואסור לדון דיני ממונות דדין היינו תורה ואם אין הבע&quot;ד יכול להמתין עד מחר אפשר דשרי דהוי כרבים צריכים לו (מגן אברהם) וחזן הקורא מותר לחזור הפרשה קודם שיקרא ומותר לקרות כל סדר היום ואפילו איזהו מקומן ואסור ללמוד עם התינוקות אפילו דברים רעים כדי שידעו דזה שמחה הוא להם אבל מותר לומר לפניהם דברים הרעים כדי לשבור לב התינוק:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אפילו עוברות ומניקות צריכין להתענות ולהשלים אפילו מצטערות הרבה אם לא ח&quot;ו שיש לחוש לסכנה וחיה כל ל' יום דדינה כחולה שאין בה סכנה אפילו אם אינה חולה כלל וכן שאר חולה שאין בו סכנה כשצריכין לאכול דעת רוב הפוסקים דא&quot;צ להתענות דבמקום חולי ל&quot;ג רבנן (ר&quot;ן ה' תענית ומ&quot;מ כדעת הרמב&quot;ן וב&quot;ח כתב משום דבדברי קבלה ט&quot;ב שוה לשאר תעניתים וכלן אסורים אלא דבזמן שלום דתליא ברצו ה&quot;ה ט&quot;ב אלא שאחר כך רצו להקל בג' תעניות ובט&quot;ב לא רצו להקל וכן משמע דעת רמב&quot;ם שכתב על כל ד' תעניות נהגו כל ישראל כו' וכ&quot;כ בהדיא בחי' רשב&quot;א מגילה דף ה' שכתב שגם ר&quot;ח מודה בזה ודברי הט&quot;ז לא הבנתי דממ&quot;נ אם ט&quot;ב הוא מדברי קבלה א&quot;כ ה&quot;ה בחולי שאין בו סכנה אסור דכעין דאורייתא תיקון וא&quot;כ מה זה שכתב ביולדת אם לא שהיא קצת חולה וצ&quot;ע ועכ&quot;פ בחולה שאין בו סכנה אם צריך לאכול נראה דהמיקל לא הפסיד) ומיהו נוהגין להתענות כל זמן שאין להם צער גדול שיש לחוש ח&quot;ו לסכנה והמיקל לא הפסיד ומכ&quot;ש באדם חלוש והוא חולה שאב&quot;ם שלא להחמיר ומ&quot;מ לא יתעסקו במאכל ובמשתה אלא כדי קיום הגוף ומ&quot;מ יתענו איזה שעות אם לא בחיה שמרגשת בעצמה שהיא בריאה ושאין מזיק לה התענית אז צריכה להתענות ותוך ג' ימים אסור לה להתענות:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
רחיצה בין בחמין בין בצונן אפילו להושיט אצבעו במים ואפילו טבילת מצוה כגון שחל טבילתה בט&quot;ב אסור אף ע&quot;ג דמדינא היה מותר כיון שאינו של תענוג מכל מקום כיון דאפילו אם תטבול אסורה לשמש ובלאו הכי בזמן הזה ליכא טבילה בזמנה כדאי הוא בית אלקים לאבד טבילה אחת (ועיין כלל קנ&quot;ג סימן י&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
כיון שאינו אסור אלא רחיצה של תענוג לכן נוטל אדם ידיו שחרית וצריך ליזהר שלא יטול אלא עד סוף קשרי האצבעות מפני שרוח רעה שורה עליו ולאחר שניגב ידיו ועדיין לחות קצת מעבירם על עיניו (ועיין בביאור הגר&quot;א סימן תרמ&quot;ג סק&quot;י שכתב לעיקר שאסור ברחיצה ע&quot;ש ראייתו מירושלמי) ואם היה לכלוך על עיניו ודרכו לרחצם במים רוחץ כדרכו ואינו חושש דהוי כמלוכלך בטיט דמותר:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אם היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה מותר לרחוץ להעביר הלכלוך. ומיהו לא יטול כל ידיו אלא לפי הצורך להעביר הלכלוך ואם עשה צרכיו וקינח וכן אם הטיל מים ישפשף בידו הניצוצו' ורוחץ עד סוף קשרי אצבעותיו דהוי כמלוכלך ואם רוצה להתפלל אפילו לא קינח מותר ליטול עד קשרי אצבעותיו וה&quot;ה למנחה לתפלה ירחוץ עד קשרי אצבעותיו:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
נשים המבשלות וצריכות להדיח ולרחוץ המאכלים מותר דהא אין מתכונים לרחיצה:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
הבא מן הדרך ורגליו מלוכלכות מותר לרחצם במים וכן מותר לשרות מפה במים בעט&quot;ב ומוציאה מן המים והיא מתנגבת עד שאין בה טופח להטפיח ומקנח בה פניו ידיו ורגליו אפילו עושה כן לתענוג כיון שהיא נגובה:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
סיכה אינה אסורה אלא של תענוג אבל מי שיש לו חטטין מותר לסוך:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
נעילת הסנדל דוקא של עור ואפילו של עץ אם מחופה בעור או של בגד ולמטה בשולים תפורים בעור אסור אבל של בגד ושל עץ וכיוצא בו מותר דלא נקרא מנעל אלא של עור:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
המהלך בדרך ברגליו כיון שהוא טורח גדול לא אסרו חכמים ומותר בנעילת הסנדל וכשיגיע לעיר חולץ אבל אם יושב בעגלה אסור:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
ההולכים בין הנכרים נוהגים ללבוש מנעלים אף על גב שאין למחות בידם כיון שיש גדולים המתירים מכל מקום אין לזה טעם דמה בכך שילעיגו עלינו הנכרים ומ&quot;מ אותן היושבים בחנות ודאי אסורים דאיך ידעו הנכרים אם הולכים בלא מנעלים:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
תשמיש המטה אסור ולכן אסור לישן עמה במטה א' וגם נכון שלא ליגע בה בלילה:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אסיר לשאול שלום לחבירו בט&quot;ב ואפילו לומר צפרא טב וכיוצא בו אסור ואם ע&quot;ה שואל בשלומו משיב לו בשפה רפה משום שלא ישנאנו וכן אסור לשלוח דורון לחבירו דזהו בכלל שאלת שלום:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
לא ילך ויטייל בשוק כדי שלא יבא לידי שחוק והתול ואותן אנשים שיושבים בבית הכנסת ועושין שחוק עליהם נאמר כל מי שאינו מתאבל כו' וגדול עונם מנשוא:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
מלאכה בין בלילה ובין ביום תלוי במנהג המקומות וכן פרקמטיא ואנו נוהגין לאסור בכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת אפילו מעשה הדיוט בין בלילה וביום עד חצות אבל דבר שאין בה שיהוי כגון הדלקת נרות וקשירה וכיוצא בו מותר ומכל מקום ראוי לכל ירא שמים להחמיר על עצמו שלא לעשות מלאכה כל היום כדי שלא יסיח דעתו מהאבילות וכן נוהגים לאסור משא ומתן קודם חצות ולאחר חצות נוהגין להיתר ומ&quot;מ לא ימשוך בעסקיו כדי שלא יסיח דעתו מהאבילות ולחלוב הפרות טוב לעשות על ידי נכרי ואם א&quot;א מותר לחלוב בעצמו וכל העושה מלאכה בט&quot;ב בקביעות אינו רואה סימן ברכה ומלאכת דבר האבד מותר וע&quot;י נכרי מותר אפילו בביתו בכל מקום:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
כל האוכל ושותה בט&quot;ב אינו רואה בשמחת ירושלים וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה. כל הדברים שאסור מדינא בט&quot;ב כגון אכילה כו' אין חילוק בין בלילה ובין ביום עד הערב ומה שנוהגין שרוחצין קודם מנחה הוא מנהג של בורות וע&quot;ה ונשים היו נוהגין כן לחזק את לבן שנולד משיח בט&quot;ב ושעתיד לבא אבל אין ראוי לכל בן תורה לעשות כן:&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
יש נוהגין לשכב בליל ט&quot;ב על הארץ ומשום אבן תחת ראשו ויש לאדם להצטער בענין משכבו בליל ט&quot;ב שאם רגיל לשכב בב' כרים ישכב על אחד מיהו הכל לפי מה שהוא אדם וימעט בדבורו והנאתו בט&quot;ב בכל מה דאפשר:&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
המנהג הפשוט שלא להניח תפילין בט&quot;ב שחרית ולא טלית גדול אלא לובשים טלית קטן בלא ברכה ומיהו לאחר חצות מותר להניח טלית ותפילין וכן נהג הגר&quot;א:&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
בליל ט&quot;ב מתפללים ערבית ואחר י&quot;ח אומרים ק&quot;ש ואומרים איכה וקינות ואפי' כשהוא ביחיד ואחר כך אומרים ואתה קדוש ואחר זה קדיש בלא תתקבל עד למחר במנחה:&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
ליל ט&quot;ב ויומו נוהגים שיושבים על הארץ ויש שיושבים על השק ומאריכין בקינות עד קודם חצות ונוהגים שלאחר שיצאו מבית הכנסת שחרית יושבין על הספסלים דכיון דאינו אלא מנהג לא מחמרינן כולי האי ואסור לספר ולדבר ולצאת לחוץ בשעת הקינות כדי שלא יפסיק לבו מן האבל:&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
אין אומרים תחנון בט&quot;ב דאקרי מועד כדכתיב קרא עלי מועד כו' ומ&quot;מ מותר לעשות הספד על חכם אפילו לאחר חצות דכל היום הוא נקבע לבכי אבל צ&quot;ה אין אומרים. ואין אומרים אל ארך אפים ולמנצח ולא פיטום הקטורת ומכל שכן קרבנות דלא מקרי סדר היום שאין כל אדם אומרו אבל מזמור לתודה אומרים שהרי בזמן בית המקדש היה יום טוב והחזן אומר עננו בין גואל לרופא (א&quot;ר דלא כט&quot;ז וכן נוהגין) (ובענין אמירת ברכת כהנים בא&quot;ר כתב שאומרים ובשכנה&quot;ג כתב שלא לומר וכתוב בספר ד&quot;מ שנ&quot;ל הטעם כיון שט&quot;ב אסור בשאלת שלום איך יאמר וישם לך שלום):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
אם יש אבל בעיר הולך בלילה לבית הכנסת וגם ביום עד שיגמור הקינות:&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
מנהג שלנו שא&quot;א נחם בי&quot;ח בברכת ולירושלים כ&quot;א בתפלת המנחה שאז הציתו אש בבית המקדש ונשרף עד שקיעת החמה ביום העשירי ולכן נוהגים מקצת להתענות גם ביום י' ולכן מתפללים אז על הנחמה ומש&quot;ה מנהג טוב שלא לאכול בשר בליל י' ויולדת מותרת (א&quot;ר) וכן נוהגין ביום עשירי עד חצות היום וכן אין לרחוץ במרחץ ואין להסתפר עד חצות היום אבל בסעודת מצוה מותר אפילו בליל י' והסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות לא מקרי סעודת מצוה ולכן אין לאכול בשר וכ&quot;ש שלא יהיה שם כלי זמרים עד אחר חצות ביום י'. והמתענה ביום י' אסור לאכול ג&quot;כ בשר בסעודה ראשונה משום אבילות דיומו. ויאמר נחם בכל התפלות ערבית ושחרית ומנחה. ויקרא איכה ביום י'. ואם הם י' לא יקראו בצבור ונ&quot;ל דלפי מנהג קהלתינו שקורין במגילה הכתיבה כדין על הקלף ובגלילה ומברכין בט&quot;ב על מקרא מגילה אבל בי' באב לא יברך ופשוט דמותר ללמוד וכ&quot;ש להניח תפילין ואסור להחמיר בזה (א&quot;ר בשם כ&quot;ג) ומ&quot;מ הצריך לאכול בט&quot;ב אומר נחם כל פעם שאוכל שהרי מדינא גם בכל התפלות צ&quot;ל אלא שכבר נהגו משא&quot;כ באכילה אין כאן מנהג ואומרו בברכת בונה ירושלים כמו יעלה ויבא ורצה:&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
אם יש תינוק למול מלין אותו אחר שגומרים הקינות ונותנים הכוס לתינוק הגדול קצת דשייך בחינוך ואם מלין אצל היולדת אם אינה מתענת כמבואר לעיל סימן ב' אזי תשמע היא הברכה ולא תפסיק בדברים בין הברכה לשתיית הכוס ותשתה היא ואבי הבן ואמו והמוהל והסנדק נקראים בעלי ברית ומותרים ללבוש בגדי שבת לאחר הקינות עד לאחר המילה ואז פושטים אותם:&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
לאחר גמר הקינות יוצאין לבית הקברות ואפילו על קברי נכרים כלומר הרי אנו חשובין כמתים ועל כל פנים לא ילכו על הקברים אפילו על קברי ישראל כי הרוחות מתדבקים בו ח&quot;ו אם לא לצורך מת אלא יעמדו ברחוק ד' אמות:&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
נוהגין שלא להכין צרכי סעודה ושלא לשחוט עד אחר חצות אבל לצורך מציה מותר. ויש מקומות נוהגין לשחוט לצורך אכילה למחר (מגן אברהם סימן תקנ&quot;ח וט&quot;ז סימן תקנ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
אסור לעשן טיטון שקורין רויכרן. והחמיר מאד עד שכתב שהעובר על זה מקללין אותו (כנה&quot;ג):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קלה|קלו|קלז|דין ט' באב שחל בא' בשבת:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קלו דין ט' באב שחל בא' בשבת:&lt;/center&gt; =

==כלל קלו'== 

דין ט' באב שחל בא' בשבת: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
ערב ט&quot;ב שחל בשבת או ט&quot;ב שחל בשבת ונדחה אין לו כלל שום דין ט&quot;ב ואוכל בשר ושותה יין ואפילו במנחה והמונע עצמו משום אבל עבירה היא בידו ומ&quot;מ לא ישב בסעודת חבירים ולא ינהיג בשמחה אלא בדאבון נפש ואם חל מילה יעשה הסעודה קודם מנחה ואסור באכילה ושתיה ורחיצה בין השמשות שהרי הוא ספק לילה אבל לא יחלוץ המנעלים עד שתחשך ויאמר הש&quot;ץ ברכו דאסור להראות אבילות בשבת. וש&quot;ך חולץ קודם ברכו' משום בלבול הדעת רק שיאמר מקודם המבדיל בין קדש לחול (תקס&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
תשעה באב שחל בשבת אומרים אב הרחמים בשחרית (א&quot;ר) ובמנחה אין אומרים צדקתך צדק:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
י&quot;א דאסור בתשמיש המטה כמו אבל דנוהג דברים שבצנעה וכן נוהגין ואמנם כשחל ליל טבילה בשבת יש מתירין ונ&quot;ל דאע&quot;ג דקיי&quot;ל בזמה&quot;ז אין טבילה בזמנה מ&quot;מ משום ביטול מצות עונה יש לסמוך על המתירין &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
ט&quot;ב שחל בשבת י&quot;א שיש להחמיר שלא ללמוד בו אלא דברים שמותר ללמוד בט' באב אבל מותר לחזור שמו&quot;ת ומכ&quot;ש קודם חצות. בשבת חזון אם אין מי שיודע לקונן במפטיר כנהוג אלא אחד ממי שכבר בירך בתורה יעלה שנית ולא יברך ויאמר קדיש אחר מפטיר ואם כבר אמרו קדיש צריך זה לחזור ולקרות בתורה תחלה וסוף (סי' רפ&quot;ב מ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
במוצאי שבת כשרואה הנר מברך מאורי האש ואין מבדילין על הכוס דאסור לטעמו וא&quot;ל ליתנו לתינוק כמו גבי מילה בט&quot;ב דהתם לא הוי מילתא דקביע משא&quot;כ הבדלה דהוי כמו מילתא דקביע דהרבה פעמים חל תשעה באב בא' בשבת וגזרינן שהתינוק יבא לשתות כשיגדיל ואף על גב דנותנין לתינוק לאכול ולשתות היינו מה שצריך בשבילו אבל לעשות דבר בשבילנו וליתן לתינוק אסור אבל מבדילין בתפלה כשאר שבת ובליל מוצאי ט&quot;ב מבדיל על הכוס אבל אינו מברך לא על הבשמים ולא על הנר אפילו לא בירך על הנר במ&quot;ש דאין מברכין על הנר אלא במ&quot;ש בזמן שנברא. וכך אסור לברך על הבשמים בליל ט&quot;ב כיון שאינן באין אלא לתענוג אין עושין בט&quot;ב ויזהיר לבני ביתו שקודם שעושים שום מלאכה יאמרו המבדיל בין קודש לחול:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
המתענה ב' ימים ט&quot;ב ישמע הבדלה בליל עשירי מאחרים ואי ליכא אחר יתן לתינוק לשתות. ואל ימתין מלהבדיל עד יום ב':&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אם יש מילה בט' באב שנדחה מדינא מותר לבעלי הברית דהיילו אבי הבן ואמו והמוהל והסנדק להתפלל מנחה גדולה היינו מו' שעות ומחצה (עיין א&quot;ר דלא כמגן אברהם וכן מצאתי ברוקח הלכות שבת סי' קי&quot;ג בהדיא) ואז מותרים לאכול ולרחוץ אבל סעודה לא יעשו עד הלילה וה&quot;ה פדיון הבן דהאב והכהן לא ישלימו (עיין א&quot;ר בשם תוי&quot;ט) ומכל מקום נראה לי דוקא אם הפדיון הבן בזמנו שחל ל&quot;א שלו בו ביום אבל שלא בזמנו ואפילו היה יום ל&quot;א בשבת דאעפ&quot;כ הוא שלא בזמנו צריכין להשלים (שהרי בלא&quot;ה המגן אברהם בסי' תקס&quot;ח ס&quot;ל דשלא בזמנו לא הוי סעודת מצוה וגם הא&quot;ר הקשה על תוי&quot;ט די&quot;ל שאני מילה דכתיב ביה שש אנכי הגם דנ&quot;ל דלק&quot;מ שהרי דין זה נובע ממעשה דר&quot;א בר&quot;צ שיו&quot;ט שלו היה מחמת קרבן עצים וא&quot;כ דומה לפד&quot;הב מ&quot;מ י&quot;ל דגם התוי&quot;ט מודה דאסור):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
ט&quot;ב שחל בשבת ונדחה ליום א' בלילה אסור לאכול בשר כמו לעיל כלל סי' כ&quot;ג אבל ביום ב' מותר לאכול בשר ויין ואין עליו דין עשירי באב כלל וכן הנוהג להתענות בכל שנה עשירי באב א&quot;צ להתענות (תקנ&quot;ח):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קלו|קלז|קלח|דין לעשות זכר לחורבן:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קלז דין לעשות זכר לחורבן:&lt;/center&gt; =

==כלל קלז'== 

דין לעשות זכר לחורבן: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
משחרב ב&quot;המק תקנו חז&quot;ל שבכל דבר שיש בו שמחה יהיה בה זכר לחורבן ואסמכוהו אקרא דכתיב אם אשכחך ירושלים כו' אם לא אעלה כו' ע&quot;כ אמרו לא יסוד אדם כל ביתו בסיד אלא יניח בו אמה על אמה בלא סיד כנגד הפתח כדי שיראהו תמיד כשיוצא ונכנס ויזכור החורבן ויתאונן עליו אבל מה שמציירין כל החדר ומשחירין אמה א' לא מהני דגם זה הוא ציור ואף שכותבין זכר לחורבן לא מהני &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
וכן התקינו שהעורך שולחן לעשות סעודה לאורחין לא יתן כל התבשילין הראוי לסעודה וכן האשה לא תתקשט בכל התכשיטין בפעם א' וכשהחתן נושא אשה לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת תפילין (וצ&quot;ע שכ&quot;ז אין נוהגין כלל) והכל כדי לזכור ירושלים שנאמר אם לא אעלה כו' על ראש שמחתי:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
וכן גזרו שלא לשמוע שום כלי שיר ואפילו שיר בפה וכל מיני שמחה אסור ואסור למלאות פיו שחוק בעו&quot;הז והמזמרין בשעת מלאכתן אסור ואם ידוע שלא ישמעו מוטב שיהיו כו' אבל לשמחת חתן וכלה הכל שרי:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
בשעה שמכסין ראש הכלות ביום החופה אסור לכסות במעיל שיש בו חוטי כסף וזהב כי י&quot;א דזהו שגזרו על עטרות כלות:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעו&quot;הז ואפילו בשמחה של מצוה כגון בחתונה ופורים (ט&quot;ז):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קלז|קלח|קלט|דין ימי הסליחות וער&quot;ה:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קלח דין ימי הסליחות וער&quot;ה:&lt;/center&gt; =

==כלל קלח'== 

דין ימי הסליחות וער&quot;ה: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
באהבת הקב&quot;ה את עמו ישראל הרבה להטיב אותנו וצונו לשוב לפניו בכל עת שנחטא ואף שהתשובה טובה בכל עת מ&quot;מ חדש אלול הוא מובחר ומוכן יותר שמקובל תשובתו משאר ימות השנה לפי שימים אלו הם ימי רצון מעת נבחרנו לעם שכשחטאו ישראל בעגל ונשתברו הלוחות בי&quot;ז בתמוז ואח&quot;ז עלה משה בהר והתפלל ואמר לו הקב&quot;ה פסל לך ונתרצה ליתן לו לוחות שניות ואז עלה בר&quot;ח אלול ונשתהה שם עד יום כפור שהיה גמר כפרה ואיתא בתנא דבי אליהו ישראל היו נוהגים כל אותם הימים צום ותענית ויום אחרון שבכלם דהיינו בעשרה בתשרי גזרו תענית ולנו בתענית ולפיכך נקבע אותו יום דהיינו יום הכפורי' לכפרה לעול' ולפי שהיו ימים אלו ימי רצון מאז לכן בכל שנה ושנה מתעורר עוד הרחמים למעלה והם ימי רצון ולפי שכשעלה משה תקעו בשופר במחנה להודיע לישראל שלא יטעו עוד לכן גם אנחנו נוהגים לתקוע בשופר בכל יום מר&quot;ח אלול ותוקעין בכל החודש חוץ מער&quot;ה כדי להפסיק בין תקיעת רשות לחובה ויש מקומות שתוקעין גם במנחה ויש מתחילין מיום א' דר&quot;ח ויש מיום ב' ועיקר התקיעות הוא לעורר לב העם ולהחריד לבותם שיעוררו לבותם לתשובה כי כן טבע קול השופר להחריד כמש&quot;כ היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו. וחייב כל אדם עכ&quot;פ להכין את עצמו ליום שיכנס למשפט לפני ה' בר&quot;ה שלשים יום קודם בתשובה ותפלה ויתן כל לבו רק בעבודת ה'. ונתנו רמז לזה אני לדודי ודודי לי ר&quot;ת אלול ולכן ירבה בכל החודש בתשובה ותפלה וצדקה ונתנו רמז לזה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים ר&quot;ת אלול לרמז שבחודש אלול ירבה במתנות לאביונים ומטעם זה יש נוהגין להתענות מר&quot;ח אלול ואמנם אין ראוי לנהוג בתענית אלא מי שהוא אדם בריא ויודע בודאי שהתענית אין מזיק לו ואינו מבטלו מת&quot;ת אבל בדורות הללו שאנו חלושי כח ופשיטא הלומדי' ומכ&quot;ש מי שאין לו בלא&quot;ה אלא לחם בדוחק יותר טוב שיאכל מעט וילמוד כפלים (וכבר הארכנו בזה בהלכות תענית):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
כיון שהוא ימי תשובה לכן נוהגין בהרבה מקומות לעמוד כל אלול באשמורת קודם היום ולומר סליחות ותחנונים. ואנו נוהגים שלא לקום רק ד' ימים לפני ר&quot;ה שבד' ימים אלו נוהגין להתענות המתענים י' ימי תשובה ולפי שא&quot;א להתענות בר&quot;ה ב' ימים ושבת תשובה ועיו&quot;הכ לפיכך מתענים ד' ימים קודם כדי להשלים י' ימים בתענית ולכן מקדימים ג&quot;כ באשמורת בד' ימים מקודם ואמנם אם חל ר&quot;ה ב' ג' שאז אין בשבוע זו ד' ימים והיו צריכין להקדים משבוע הקודם איזה ימים ובכדי שיהיה יום מסויים לפיכך נוהגין לקום בשבוע העבר מיום א' ונוהגין רוב הצבור להתענות עכ&quot;פ ביום א' של סליחות. ועוד טעם שקבעו ד' ימים שכן מצינו בקרבנות שטעונים ביקור ממום ד' ימים קודם הקרבה ובכל הקרבנות בפרשה פינחס כתיב והקרבתם עולה ובר&quot;ה כתיב ועשיתם עולה ללמד שבר&quot;ה יעשה כל אדם עצמו כאילו מקריב את עצמו ולכן קבעו ד' ימים לבקר כל מומי חטאתו ולשוב עליהם:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
אבל אסור לצאת מביתו ליכנס לבה&quot;כנ לומר סליחות מלבד בער&quot;ה שמרבים בסליחות וכן במקום שנוהגין להרבות בסליחות בעי&quot;הכ:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
ידקדקו לחזור אחר ש&quot;ץ היותר הגון והיותר גדול במע&quot;ט שאפשר שימצא שיתפלל סליחות וימים נוראים ושיהא בן שלשים שאז כבר נח רתיחת הדם של בחרות ונכנע לבו ויהא נשוי וכל העוזרים ומסייעין לש&quot;ץ שאינו הגון כאלו גוזל טוב מן הקהל ועתידין ליתן את הדין (ס&quot;ת) ורע עלי המעשה שראיתי שמעמידים בימים נוראים ש&quot;ץ שינגן יפה וכבר כתב המגן אברהם סי' תקכ&quot;ט בשם רש&quot;ל שהחזנים המאריכים בניגונים אינן מחציו לה' ולא מחציו לכם והבט נא וראה מה שכתב הגאון בעל ת&quot;ש ע&quot;ש שהאריך בגנות זה ובפרט בימים הנוראי' אוי לאזנים שכך שומעות כי הש&quot;ץ כונתו רק על הניגון שיהיה יפה וטוב כפי שסידר א&quot;ע בימים שצריכים ביקור ולשוב בתשובה כנ&quot;ל ואין כונתו על התפלות והבקשות שסדרו לנו ומבלבל דעת השומעים התפלה על סדר הברכות והתקיעו' ואי איישר חילי אבטל המנהג הרע הזה ועכ&quot;פ ראוי לכל י&quot;ש במקום שדבריו נשמעים ישים פניו לדבר הזה כי מי שיש בידו למחו' כו' והוא רחום יכפר והיודע בעצמו שאינו בקי מאד ויודע לשמור אפילו משגגה אין לו להכניס א&quot;ע בעבודת ה' ואם אין ראוי והגון ובקי אין מקיפין לו בשאר עונשין (א&quot;ר בשם כלבו) (ונ&quot;ל דצ&quot;ל כשאר כו' והוא לשון הקפה והמתנה כמו החנוני מקיף והנה בכל העבירות מקיפין ואין גובין לאלתר ובזה גובין לאלתר כמו אין מקיפין בחלול השם וכן אמרו בשבועות דף ל&quot;ט כשמאיימין על השבועה בכל עבירות תולין ב' וג' דורות וכאן נפרעים מיד) ומיהו כל ישראל כשרים רק שיהיה מרוצה לקהל אבל מי שמתפלל בחזקה אין עונין אחריו אמן ואם רואה שיש מחלוקת בשביל התפלה לא יתפלל אע&quot;פ שיתפלל מי שאינו הגון (ס&quot;ח תשנ&quot;ח) ואבל כל י&quot;ב חודש לא יתפלל בר&quot;ה ויוה&quot;כ אא&quot;כ ליכא אחר אבל כל ימי סליחות אפילו ער&quot;ה מותר ובימים שא&quot;א תחנון מותר לאבל להתפלל ואפילו בר&quot;ח מותר עד הלל (א&quot;ר) וכדומה שהגר&quot;א לא היה מניח להתפלל אפילו שחרית בר&quot;ח. ויש להחמיר בימים נוראי' עכ&quot;פ ליתן עליהם כל חומר תעניות כמבואר בהלכות תפלה בכלל כ&quot;ט (א&quot;ר) וכתב עוד בשם תורת אמת ההולך בערכאות של נכרים אין ראוי להיות ש&quot;ץ בר&quot;ה ויו&quot;כ אא&quot;כ עשה תשובה (א&quot;ר בסי' נ&quot;ג ס&quot;ק ו'):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
ער&quot;ה הוא יום האחרון מן השנה וקבלו חז&quot;ל שכל העושה תשובה יום א' בשנה חשוב כאלו שב כל השנה. ולכן נהגו שכלם מתענים ומשכימים הרבה קודם היום ומרבים בסליחות ובווידוים ויש נוהגין עוד לילך על הקברות ואמנם צריכים ליזהר מאד שלא יכנסו לקברות מי שהוא טמא קרי כי אז החיצונים מתדבקים בו וגם לא ילך על קברי רשעים כי הם כמזיקין ויהיה נזהר מאד שלא ישים מגמתו להתפלל ולבקש מן המתים שקרוב הדבר שיהיה בכלל ודורש אל המתים אלא שיתפלל להקב&quot;ה שיעשה חסד בזכות הצדיקים המתים ומרבים שם בצדקות ובתחנונים וישים כל אדם על לבו לשוב בכל לבו ומכ&quot;ש בעבירות שבין אדם לחבירו ולא ימתין עד עיוה&quot;כ לבקש מחילה מחבירו אלא יקדים עצמו למצוה וכל היום יעסוק בתורה ובמצוה וראוי לכל אדם לטבול במקוה או בנהר ולא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות היום ולא יסיח דעתו כל היום מתשובה:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
דין התעניתים אלו של א' דסליחות וער&quot;ה ושאר ימי תשובה נתבאר לעיל בהלכות תענית כלל קל&quot;א סי' כ&quot;ו כ&quot;ז:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
מכבסין ומסתפרין בער&quot;ה לכבוד יו&quot;ט ולובשין בגדי שבת בר&quot;ה להראות שאנו בטוחים בחסד עליון שיוציא לאור משפטינו אחר התשובה:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
נוהגין לעשות התרת נדרים בער&quot;ה כדי להנצל מעונש נדרים ואמנם ראוי לכל אדם שילמוד הל' נדרים (ומבוארים בחכמת אדם) כי יש הרבה נדרים שא&quot;א להתיר אותם ונכשלין בהם. צריך כל אדם שיהיה נזהר שיבין מה שהוא אומר ולא כמו שחושבין הע&quot;ה שהוא איזה תחינה וראיתי מהיראים שאינם מבינים בלה&quot;ק שאומרים הנוסח של התרת נדרים בלשון לע&quot;ז (דיא נדרים אדר שבועות וואש איך האב גיטאן אונ מען קען זייא מתיר זיין האב איך חרטה אז איך האב אויף מיר גנומן בנדר אדר שבועה) ויתירו לו ואז יאמר (איך בין מוסר מודעה אז ווען איך ווער טאן איין נדר זאל ער גאר ניט חל זיין):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קלח|קלט|קמ|דין ליל ר&quot;ה ותפלת ר&quot;ה:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קלט דין ליל ר&quot;ה ותפלת ר&quot;ה:&lt;/center&gt; =

==כלל קלט'== 

דין ליל ר&quot;ה ותפלת ר&quot;ה: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
בליל ר&quot;ה יכנס לבהכ&quot;נ ביראה ורעד כי כבר הגיע העת להכין כסאות למשפט בשמים ממעל. וראוי לכל אדם אף מי שאינו נזהר להתפלל מעריב בזמנו עכ&quot;פ יזהר בי' ימים אלו שהוא מיום א' דר&quot;ה עד אחר יוה&quot;כ להתפלל מעריב בזמנו ואף בשאר דברים שלא היה נזהר בכל השנה ואף שאין דעתו לנהוג כן לעולם עכ&quot;פ ינהג כן בי' ימים אלו שהם ימי תשובה ורחמים וכשם שאנו אומרים שהקב&quot;ה מתנהג בחסידות כן ראוי לכל אדם להתנהג בימים אלו בחסידות מה שאפשר לו ויתפלל בכוונה גדולה וכ&quot;ש שלא ישכח להוסיף מה שתקנו חז&quot;ל בתפלת זכרנו ומי כמוך וסיום הברכות מלך הקדוש ובחול מלך המשפט ואם שכח נתבאר כל הדינים לעיל בהל' תפלה כלל כ&quot;ד סי' י' וסימן ט&quot;ז וסי' כ&quot;ד כ&quot;ה ובכלל כ&quot;א סי' י&quot;ז ויש נוהגין להתפלל כל התפלה בר&quot;ה ויו&quot;הכ בכריעה ואמנם צריכין הם לזקוף כדי לקיים הכריעות ולכן כשמתחיל ברוך כורע וכשאומר ה' יזקוף ואח&quot;כ יכרע עד קודם סיום הברכה ויזקוף ואח&quot;כ כשיאמר ברוך יכרע וכשיאמר ה' יזקוף וישאר זקוף עד שהתחיל כבר איזה תיבוח בברכה ב' דהיינו שיאמר עכ&quot;פ אתה גבור לעולם ה' בזקיפה דאסור לשחות בתחלת ברכה וסוף ברכה אלא במקום שתקנו חכמים וכן כל תחלת ברכה וסוף ברכה צריך שיאמר בזקיפה ואמנם מאחר שירדה חולשה לעולם יותר טוב להתפלל באיברים זקופים ולב כפוף ובכוונה רצויה כי אין חפץ לה' לכוף כאגמון ראשו ולבו בל עמו:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אע&quot;ג שכתבו הפוסקים דבר&quot;ה ויו&quot;כ מותר להתפלל בקול מעט מ&quot;מ כל ירא לדבר ה' יתפלל בלחש כמו בכל השנה כי איתא בזוהר שאם מגביה קולו כ&quot;כ עד שחבירו יכול לשמוע תפלתו אזי אין תפלתו נשמעת למעלה ולכן כל אדם יזהר בזה ומכ&quot;ש שגם המתירים אינן מתירין אלא להגביה קולו מעט לא כמו שעושין ההמון בצעקות וקולות:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
יזהר כל אדם להגיה סדר תפלות שלו שלא יהיה משובש וירשום הכל כדי שלא יבא לטעות (בנוסח זכרנו צ&quot;ל מ&quot;ח אותיות ולכן לא יאמר וכתבנו בספר החיים אלא כתבנו בספר חיים וכן כשיאמר זכרנו לחיים וכן לעולם כשאומר לחיים לא יאמר לחיים בפת&quot;ח תחת הלמ&quot;ד אלא בשו&quot;א לחיים דאע&quot;ג דבכל השנה אומרים הלמ&quot;ד בפת&quot;ח עפ&quot;י דקדוק מ&quot;מ בימים אלו שתלויין בדין צריכין לומר כנ&quot;ל שלא יוכל השטן לומר שמבקש לא חיים דפת&quot;ח בלמ&quot;ד משתמע לא ובנוסח תן פחדך לא יאמר כמו שידענו וידלג כמו כדי שיעלו מ&quot;ב תיבות חוץ מתיבת ובכן בטור כתב שבנוסח ובכן תן יש מ&quot;ד תיבות לפי&quot;ז אין למחוק תיבת כמו כי בזה יש מ&quot;ד תיבות ובנוסח ובכן צדיקים יאמר בעשן תכלה בבי&quot;ת ולא בכ&quot;ף ולא יאמר ודברך מלכנו אמת אלא ודברך אמת ולא יאמר ואז צדיקים אלא ובכן צדיקים כו'):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
כשחל ר&quot;ה בחול אומרים יום תרועה אף בערבית וכן בקידוש ובשבת אומרים בין בקידוש או בכל התפלות זכרון תרועה לפי שאין תוקעין בשבת ומ&quot;מ בדיעבד שהחליף וסיים הברכה יצא:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
לאחר התפלה נוהגין לומר כל אחד לחבירו תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
בבואו לביתו יהיה השולחן ערוך ונרות דולקים כמו שאר יו&quot;ט ויקדש כדין כמבואר בהל' יו&quot;ט כלל ע&quot;ט בדין חידוש (וכבר כתבתי בהלכות ברכות כלל נ&quot;א סי' ז' דמה שנוהגין ליקח ענבים על שהחיינו כיון שאין אנו בקיאין בשיעור פול הלבן לכן לא יברכו עליו רק ב&quot;פ האדמה) וכיון שהוא תחלת השנה נוהגין לעשות לסימן טוב לאכול דברים הרומזים לזה (והטעם לזה עיין ברמב&quot;ן תחלת לך לך מש&quot;כ דע כי כל גזרות עירין משיצא למטה סי' לזה לא ישתנה בשום אופן וזה נ&quot;ל ברור שהוא הטעם שאמרו רז&quot;ל השתא דאמרת סימנא מילתא) ונוהגין במדינתינו לאכול תפוח מתוק וראוי לנהוג שיברך על התפוח בפה&quot;ע ויאכ' מעט ואח&quot;כ יטבל אותו בדבש ויאמר יה&quot;ר שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה ואוכלים ראש ואפי' של דג ואומרים יה&quot;ר שנהיה לראש ולא לזנב ואם הוא ראש כבש יותר טוב ואוכלין מיני לפתן שקורין מעהרין או ריבין שהוא לשון ריבוי ואומרים יה&quot;ר שירבו זכיותינו ואין אוכלין דברים המבושלין בחומץ ואוכלים בשר שמן וכל מיני מתיקה כדכתיב לכו אכלו משמנים כו' והכל לסימן טוב ולכן פשיטא שיזהר מאד שלא יכעוס בימים האלו מלבד גודל האיסור כדי שיהיה לסימן טוב רק יהי' שמח לבו ונכון לבו ובטוח בה' עם התשובה ומע&quot;ט ואין אוכלין אגוזים שמרבים כיחה וניעה ואנשי מעשה לומדין על השולחן ד' פרקים משניות שבמס' ר&quot;ה:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
החרדים אל ה' לא ישמש מטתו בלילות אלו אם לא בליל הטביל' דאז יקיים עונתו ויחזור לטבול כדי שיהיה בטהרה ואפילו לא יוכל לטבול למחר מ&quot;מ לא יבטל העונה בשביל זה רק שלא ירבה שחוק עמה רק לקיים המצוה ואם היתה יכולה לטבול מקודם כה&quot;ג אסור. ואמנם אלו האוכלים לשובע בטנם או ח&quot;ו כשנכנס במחשבתו הרהור אשה יותר טוב שישמש מטתו מח&quot;ו שיבא לידי עבירה ויטבול בשחרית אם יכול ובלבד שיהיה נזהר מסחיטת שער:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
מה מאוד ראוי ונכון שיתגבר כל אדם אף שאין דרכו בכך כל השנה עכ&quot;פ בימים אלו ישכים לעמוד קודם קריאת השמש לבה&quot;כ כדי שיוכל לפנות ולהכין עצמו לתפלה עם הצבור מראש עד סוף ולאחר תפלת שחרית אומרים א&quot;מ ויש שכתבו שידלג ולא יאמר א&quot;מ חטאנו לפניך לפי שאסור לומר וידוי בר&quot;ה ואם חל בשבת א&quot;א כלל א&quot;מ וקוראין בס&quot;ת ומפטירין ואם יש מילה מלין קודם תקיעת שופר סי' לדבר זכור ברית אברהם והדר ועקידת יצחק ואח&quot;ז מתפללין מוסף ובנוסח ומפני חטאינו יש במקצת סידורים ואין אנו יכולים לעלות ולראו' והוא טעות דאף שבהמ&quot;ק היה קיים א&quot;צ לעלות ולראות אלא בג' רגלים אלא ואין אנו יכולים לעשות חובותינו ויאמר ואת מוספי יום הזכרון כדי לכלול בו גם מוספי ר&quot;ח שנקרא ג&quot;כ זכרון וצריך שיאמר ושני שעירים לכפר ואומרים ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור ולא כהאומרים לזרע יעקב תזכור. ומ&quot;מ אם טעה באיזה נוסח א&quot;צ לחזור. וצריך לומר מלכיות זכרונות שופרות כסדר ואם הקדים ברכה לחבירו צריך לחזור ולומר כסדר ומאריכים בתפלה עד קרוב לחצות ולא יותר (תקצ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
מי שאין לו שופר מ&quot;מ יוכל להתפלל מוסף שהברכות והתקיעות אין מעכבין זה את זה וגם אם יש לו שופר והתפלל קודם תקיעות יצא (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
יחיד שדר בישוב וא&quot;א לו לילך למקום שיש שם מנין יזהר מאד שיתפלל שחרית בשעה שידוע שבכל המקומות מתפללין הצבור דאע&quot;ג דהקב&quot;ה דן את העולם בכל יום בשלש שעות ראשונות מ&quot;מ אין זה אלא לפקידה בעלמא לאותו יום אבל בר&quot;ה שהקב&quot;ה דן לכל השנה ולפעמים לשנים רבות וכיון שהוא יום הדין והוא יתפלל ביחיד שמא יעיינו בדיני ומי יצדק אבל בשעה שהצבור מתפללין אזי תקובל תפלתו בתוך תפלת הצבור ולכן צריך ליזהר שלא יתפלל מוסף ביחיד בג' שעות ראשונות דאז הוא שעת הדין דאע&quot;ג דבכל המקומות עסוקין עדיין באמירת פיוטים אין זה תפלת הצבור ועוד דמוסף עם שחרית לא הוי בשעה שהצבור מתפללין ולכן צריך להתפלל בזמן שמשער שמתפללין מוסף בשאר מקומות או יתפלל אחר ג' שעות ואם יש לפניו מקום שיוכל לשמוע תקיעו' אע&quot;פ שגם שם אין מנין ויצטרך להתפלל ביחיד ויכול לילך למקום שיש שם מנין רק שאין להם שופר מוטב שילך לשמוע תקיעות אע&quot;פ שיתפלל ביחיד ומוטב שלא יתפלל כלל רק שישמע התקיעות דתקיעות ביום ראשון הוא מ&quot;ע דאורייתא וגם ביום ב' עכ&quot;פ הוי משום ספק דאורייתא אבל אם יש שהות ביום שיוכל לילך לקיים שניהם ילך למקום שמתפללין ואח&quot;כ ילך לשמוע התקיעות שכל היום כשר לתקיעות ובלבד שיזהר שלא ילך חוץ לתחום כדלקמן כלל מ':&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
לאחר התפלה אוכלים ושותים ושמחים לא שמחה של הוללות אלא שמחה של מצוה ואין מתענין בר&quot;ה ולא בשבת תשובה ואמנם לא יאכלו כל שבעם למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניו כל היום ויזכור תמיד שתלוי בדין הוא וכל העולם ולכן יש נמנעים מלאכול בר&quot;ה מאכל שחביב להם מאד (תקצ&quot;ז) ולאחר האכילה יקבע עצמו ללמוד ואם ראשו כבד עליו יישן מעט אם א&quot;א לו בלא זה ויש נוהגים לגמור כל תהלים ומותר לומר גם ההלל אע&quot;ג דאין אומרים הלל בר&quot;ה ויו&quot;כ משום שהלל הוא שמחה ועכשיו תלוין בדין היינו דוקא כשאומר בדרך שיר אבל כשאומר דרך תחנה ובקשה מותר (תקפ&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
המתענה בר&quot;ה מי שאינו מתירא לנפשו א&quot;צ להתענות כל ימיו ואפשר מה שקבלה באיזה מקומות שהנוהג ורגיל להתענות ומשנה רגילתו ואינו מתענה אינו משלים שנתו היינו דוקא ברגיל להתענות כל מי שהתענה פעם א' לא יארע לו כל און ולא ידע דבר רע וכן עשיתי מעשה בעצמי ומ&quot;מ בלילה אסור להתענות (תקצ&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
המתענה ת&quot;ח בר&quot;ה אם הוא ביום א' יתענה גם ביום ב' ומ&quot;מ המתענה בר&quot;ה א&quot;צ למיתב תענית לתעניתו ואפילו חל בשבת והמתענה ראוי ונכון שילמוד כל היום ופשיטא אם אינו מתענה מחמת חלום רק מחמת תשובה דבשלמא בת&quot;ח יש לומר כיון דתענוג הוא לו א&quot;כ מקרי לכם משא&quot;כ בשאר תענית וכיון שאינו חציו לכם צריך שיהיה לה' ועיין לעיל כלל ק&quot;ב שאסור לבשל לאחרים ואין אומר עננו והמתענה פעם אחת בר&quot;ה אם התנה מתחלה שאינו מקבל עליו בנדר ושאין דעתו להתענות רק היום א&quot;צ התרה אבל סתם צריך התרה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
ב' יו&quot;ט של ר&quot;ה אפילו בא&quot;י עושין ב' ימים ונחשבים ליומא אריכא לפי שאפילו בזמן המקדש לפעמים היו עושין ב' יו&quot;ט אם באו עדים מן המנחה ולמעלה לפי שלעולם היו עושין יום ל' של אלול ליו&quot;ט דשמא יבאו עדים ויקדשו החדש באותו יום ואז לא היה רק יום אחד אך אם באו לאחר שכבר הקריבו תמיד של בין הערבים ואם יקבלו העדים באותו יום יהיה קלקול שנמצא שאמרו שיר של חול על התמיד וגם היו צריכין לדחות עשה שלאחר התמיד אסור להקריב שום קרבן והרי היו צריכין להקריב המוספין ולכן התקינו שלא יהיו מקבלין העדים רק עד המנחה ואם באו אחר המנחה היו גומרין אותו יום בקדושה כדי שלא יזלזלו בו לשנה הבאה ולמחר היו מקדשין החדש והיה י&quot;ט מה&quot;ת ולפיכך אפילו לאחר החורבן אפילו אם באו העדים קודם מנחה התקינו שלעולם יעשו שני ימים ומתחילין למנות ימי החדש מיום ראשון (תר&quot;א) וכל דין יום ראשון נוהג גם ביום ב' ולכן ביצה שנולדה בי&quot;ט א' דר&quot;ה אסורה גם בשני וכן מה שנצוד ונתלש בא' אסור בשני כמבואר בהלכות י&quot;ט חלב שנחלב בא' אסור גם ביום ב' ואם חל ר&quot;ה ה' ו' אסור גם בשבת (ת&quot;ר):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קלט|קמ|קמא|דין השופר}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קמ דין השופר&lt;/center&gt; =

==כלל קמ'== 

דין השופר (סימנים תקפ&quot;ו): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
מ&quot;ע מה&quot;ת לשמוע תרועת השופר בר&quot;ה שלאמר יום תרועה יהיה לכם וקבלו חז&quot;ל הלמ&quot;מ דילפינן ג&quot;ש מדכתיב ביום הכפורים של יובל והעברה שופר תרועה מה התם בשופר אף ר&quot;ה בשופר:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
שופר קבלו חז&quot;ל שהוא לשון שפופרת ר&quot;ל דבר חלול ולא כל דבר החלול נקרא שופר אלא דוקא קרן של בהמה וחיה החלולין שכן הן בטבען שיוצא עצם מראשו ועליו תקוע עצם חלול וזה העצם החלול הוא נקרא שופר ולכתחלה ממ&quot;המ לתקוע בקרן של איל כדי להזכיר עקדת יצחק ועוד שהוא כפוף ומצוה בכפופין לרמז שכל אחד יכפוף לבבו בתשובה ומיהו אם לא מצא של איל יתקע בשל מין אחר שהוא כפוף ואם אין לו מן המינים כפופים כשר אף מן המינים שקרנותיהן חלולין ופשוטין ובלבד שיהיה חיה או בהמה טהורה דכל דבר טמא פסול לעשות ממנו צרכי מצוה דילפינן מתפילין שנאמר בו למען תהיה תורת ה' בפיך וקבלו חז&quot;ל דר&quot;ל מן המין המותר בפיך אבל קרן של מין שקרנותיו אינו אלא עצם אחד ואינו חלול פסול דזה לא נקרא שופר כלל וכן קרן של פרה ושור אע&quot;ג שהוא חלול מ&quot;מ פסול דלא נקרא שופר אלא קרן בלבד כדכתיב בכור שורו כו' וקרני ראם קרניו הרי שמדמה התורה קרן השור לקרני ראם אע&quot;פ שזה חלול וראם אינו חלול מ&quot;מ כיון שהקישן התורה ולכן אפילו בדיעבד פסול:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
שיעור אורך השופר טפח דהיינו ג' גודלין במקום הרחב כדי שיאחזנו התוקע בידו בד' אצבעותיו ויראה מכאן ומכאן כל שהוא כדי שלא יאמרו שנופח בידו:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
לא הוציא זכרותו דהיינו כשהקרן מחובר בבהמה בולט עצם אחד מן הראש ונכנס לתוך חללו של השופר כזכרות בנקבות וכשעושין ממנו שופר צריך להוציא עצם הזכרות ואם לא הוציאו אלא הניחו בתוכו ועשה בו נקב ותקע בו יצא שהרי קול שופר שמע ועצם זה אינו חוצץ דקיי&quot;ל מין במינו אינו חוצץ אבל אם הוציא עצם זה הזכרות ונקב אותו ועשאהו חלול כשופר ותקע בו לא יצאו שעצם זה לא נקרא שופר שהרי לא נברא חלול כשפופרת וי&quot;א דאם הוציאו פ&quot;א ונקבו וחזר ונתן בתוך השופר פסול (א&quot;ר):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
הפכו לא שנא הפכו כדרך שמהפכין החלוק שמהפכין הפנימי לחוץ והחוץ לפנים לא שנא שהניחו כמות שהוא אלא שהרחיב צד העליון שהוא בטבעו קצר וקיצר הצד המחובר בראש שטבעו להיות רחב או אפילו שהשופר נעשה כדין אלא שדרך התוקע לתקוע בצד הקצר והוא הפך השופר והניח צד הרחב אצל הפה ותקע בו לא יצא דכתיב והעברת שופר תרועה וקבלו חז&quot;ל דר&quot;ל דרך העברתו כלומר בדרך תמונת גידולו שהאיל מעבירו בראשו מחיים כך צריך לתקוע בו דהיינו במקום הקצר (כ&quot;כ הר&quot;ן והריטב&quot;א בסוכה בס' לולב הגזול ד&quot;ה והיבש ומש&quot;כ בירושלמי מדכתיב מן המצר היינו לאסמכתא ולשון צחות ונ&quot;ל דמש&quot;כ ברא&quot;ש בר&quot;ה רק מירושלמי משום שנאמר מן המצר נשמט בדפוס מרא&quot;ש מה שכתב הר&quot;ן שהרי בהדיא כתב דפסול מה&quot;ת מוהעברת) ואע&quot;ג דפסוק זה נאמר בתקיעות של יה&quot;כ של יובל כבר קבלו חז&quot;ל דילפינן ג&quot;ש שיהיו כל התקיעות של ר&quot;ה ויה&quot;כ של יובל שוין:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אבל אם היה ארוך וקצרו עד שנשאר בו כשיעור וכן אם גררו בין מבפנים או מבחוץ עד שנעשה דק מאד כשר שהרי לא שינה אותו מתמונתו שהיה בראש האיל:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
כל הקולות כשרים בשופר בין שהיה קולו עב או דק מאד ובלבד שיהיה הקול מחמת עצמו אבל אם נשתנה קולו ע&quot;י דבר אחר מכמות שהיה בתחלה פסול ולפיכך אם נתן שופר בתוך שופר ותקע בו אם הפנימי עודף על החיצון משני צדדין שאז אינו שומע אלא קול הפנימי לבד יצא והוא שלא נשתנה הקול מחמת החיצון ואם אין הפנימי בולט משני צדדין אע&quot;פ שלא נשתנה קולו לא יצא דשופר א' אמרה תורה ולא שני שופרות ויש מכשירין אם לא נשתנה קולו ובולט רק לצד הפה אע&quot;פ שאינו בולט מצד הרחב ובלבד שגם החיצון לא יהיה בולט בצד הרחב דאז הוי ב' שופרות:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
כיון דקי&quot;ל שופר אחד ולא שני שופרות לכן אם הוסיף עליו כל שהוא בין במינו ובין שלא במינו פסול ולכן אפילו אם דבק שברי שופרות אפילו חממו באור ודבקו יחד מיניה וביה בלא דבק ועשה מזה שופר ואפילו אם יש בשבר של צד פיו שיעור שופר ואלו לא הוסיף עליו היה כשר כיון שהוסיף בין במינו ובין שלא במינו פסול דהוי ב' שופרות:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
וכ&quot;ז כשהוסיף עליו על ארכו אבל אם צפהו מבחוץ אפילו בזהב וכיוצא בו שאינו מינו אם לא צפה מקום הנחת פה אלא למטה ממנו מבחוץ אם לא נשתנה קולו כשר אבל במקום הנחת פה פסול ולפי שיש בו חלוקי דינים. לכן צריך ליזהר בזה שיהיה עכ&quot;פ מקום הנחת פה כולו אינו מצופה ובלבד שלא ישתנה קולו מחמת הציפוי דאז פסול:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
ולכן אותם המציירים בשופר ציורים במיני צבעונים לא יפה עושוי דשמא נשתנה קולו מעט אבל מותר לחקוק בשופר עצמו ציורים לנאותו:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
לכתחילה אין לתקוע בשופר שיש בו נקב אפילו נשתייר בו שעור תקיעה לצד פיו משום שקולו פגום והקריבהו נא לפחתך ואם אין כ&quot;כ שופר שלם אם לא סתם הנקב כשר שכל הקולות כשרים בשופר ואפילו לא נשתייר שעור תקיעה:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אבל אם סתם הנקב אם לא נשתייר רובו פסול לעולם אפילו סתם במינו וקולו כמות שהיה תחלה דכיון דלא נשתייר רובא בטל ממנו שם שופר ולא נעשה שופר אלא על ידי סתימה זו ונמצא הוי שופר ודבר אחר או ב' שופרות דפסול אך אם נשתייר בו רובו י&quot;א דצריך עוד ב' תנאים דהיינו (א) שיהיה הסתימה דוקא במינו דהיינו בחתי' קרן דאז כיון שנשתייר הרוב בטלה לגבי השופר אבל שלא במינו לעולם לא בטל לגבי השופר והוי שופר וד&quot;א (ב) אע&quot;פ שנשתייר רובו וסתמו במינו צריך שיחזור קולו לכמות שהיה קודם שניקב דאל&quot;כ כיון שנשתנה קולו אין הסתימה בטלה ולכן בעינן שלשה תנאים: (א) נשתייר רובו. (ב) חוזר קולו לכמות שהיה קודם שניקב. (ג) סתמו במינו ואם הוא שעת הדחק שאין לו שופר אחר סמכינן על הפוסקים דסגי בב' תנאים נשתייר רובו וסתמו במינו אע&quot;פ שלא חזר קולו לכמות שהיה או אם חזר לכמות שהיה אע&quot;פ שסתמו שלא במינו אבל בלא נשתייר רובא אע&quot;ג שיש בו תרתי למעליותא דהיינו שחזר קולו לכמות שהיה וגם סתמו במינו אפ&quot;ה פסול דבטל מתורת שופר:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
ודוקא שלא נזכר עד יו&quot;ט דאז אסור ליטול הסתימה דהוי כתיקון כלי כיון שע&quot;י זה מכשיר השופר אבל אם נזכר קודם יו&quot;ט יטול הסתימה ודינו כאילו לא סתמו בסימן י&quot;א דכשר:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
נסדק לארכו י&quot;א אפילו לא נסדק אלא כל שהוא גם דבק בדבק אפ&quot;ה פסול וגרע מניקב דכשר משום דבניקב יש מקום לרוח לצאת משא&quot;כ בנסדק דאין מקום לרוח לצאת ולכן כל זמן שתוקע הסדק מוסיף והולך וכל העומד ליסדק דומה כאלו כבר נסדק כולו ובנסדק כולו לכ&quot;ע פסול ואם הדקו הרבה בחוט ומשיחה דאז לא יוסיף להסדק כשר ובלבד שלא ישתנה קולו מחמת המשיחה. (דאל&quot;כ בלא&quot;ה פסול כדלעיל סימן ט' ואז אפילו לא נשתייר שיעור תקיעה לצד הפה כשר אבל יש פוסקים דהא דנסדק פסול היינו בנסדק כולו אפילו רק מצד אחד דהוי כשני חתיכות שדיבקן דפסול דשופר א' אמר רחמנא ואפילו אם חממו באור ודיבק הסדק מיניה וביה פסול ואם נסדק רובו יש חילוק דאם לא דבקו פסול דרובו ככולו אבל אם דבקו כשר ואם לא נסדק אלא המיעוט אפילו לא דבקו כשר והא דמכשרינן בדבקו בנסדק רובו י&quot;א אפילו דבקו בדבק דכיון דהדבק אינו ניכר לא הוי כמין בשא&quot;מ וי&quot;א דהוי מין בשא&quot;מ ופסול אא&quot;כ דבקו מחמת שחממו באור ולכתחלה ודאי יש להחמיר לפסול אפי' בכל שהוא ובשעת הדחק שאין לו שופר אחר יש להקל כהפוסקי' דכשר במיעוטו אף שלא דבקו או ברובו ודבקו אפילו בדבק ונ&quot;ל דדוקא בדבק מכשרינן דהוי כאלו הוא שלם אבל אם מהדקו בחוט ומשיחה לא מהני לדעה זו דדוקא בנסדק מיעוטו להפוסלין דסופו ליסדק לגמרי בזה מהני חוט (דלא כא&quot;ר דכתב שהוא כ&quot;ש):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
ונ&quot;ל דדוקא בסדק כל שהוא מחמירין המחמירין אבל הפגימה כשר לכ&quot;ע דדוקא בסדק הולך ומוסיף (ומה שכתב בא&quot;ר בשם חי&quot;ט דכ&quot;ש נפגם פסול כדשנינן במומין נפגם שיש בו חסרון נסדק אין בו חסרון ולכן לא תני בשופר נפגם ע&quot;ש לא הבנתי כלל דאדרבה א&quot;כ קשה למה תני גבי מומין נפגם נסדק כיון דכ&quot;ש הוא אע&quot;כ דאין למידין נפגם מנסדק וכן להיפך וא&quot;כ גבי שופר דלא תני נפגם מוכח דכשר וכן הסכים א&quot;ר דכשר דנפגם דינו כנקב):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
בסדק לרחבו במיעוטו כשר ברובו פסול דהוי ליה כאילו ניטל כולו אלא אם כן נשתייר לצד פיו כשיעור וי&quot;א אפילו שלא לצד פיו ולא חשיב הפסק דמין במינו אינו חוצץ:&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
הרחיק את השופר מפיו ונפח בו ותקע בו פסול כיון שאין השופר נוגע אל פיו:&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
הגוזל שופר לכתחלה אסור לתקוע בו דהוי מצוה הבאה בעבירה ומ&quot;מ בדיעבד יוצא אפילו לא נתייאשו הבעלים דאין גזל בקול ומ&quot;מ אין מברכין עליו אבל בשופר שאול יוצאין אפילו לכתחלה ומברכין עליו אף על גב דכתיב יום תרועה יהיה לכם ובלולב דכתיב ולקחתם לכם קי&quot;ל דאין יוצאין בשאול שאני התם דלכם קאי על ולקחתם משמע שהלקיחה יהיה משלכם וכן בציצית תעשה לך אבל הכא קאי לכם על התרועה ולא שייך לומר שיהיה משלכם דא&quot;כ הל&quot;ל ולקחתם לכם שופר ולכן שאול כשר ולכן מותר ליטול שופר חבירו שלא מדעתו ולתקוע בו דסמתמא ניחא לאדם לקיים מצוה בממונו ואף על גב דכשיתקע בו הרבה נתקלקל קצת ליכא למיחש שמא יתקע בו הרבה דלמה יתקע יותר מצורכו (מגן אברהם סק&quot;ד) משמע אבל להתלמד אסור ליקח שלא מדעת הבעלים אם לא שיודע שחבירו אינו מקפיד בזה:&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
אע&quot;ג דתקיעת שופר הוא מצות עשה מן התורה מ&quot;מ אם א&quot;א לקיימו אלא על ידי שיעבור איסור אפי' רק איסור דרבנן העמידו רבנן דבריהם ומוטב שיתבטל מצוה מה&quot;ת בשב ואל תעשה משיעבור איסור דרבנן בקום ועשה ולכך אם היה מונח על השופר גל של אבנים או שאר דברים שאסורים בטלטול או שהיה השופר מונח בראש האילן או חוץ לתחום או מעבר הנהר אסור לעלות באילן או לשוט בנהר להביאו ולעבור במברא שקורין (פראם) או בספינה קטנה אם א&quot;א בלא&quot;ה יש לסמוך על המתירין (כמש&quot;כ המ&quot;א ר&quot;ס תרל&quot;ט ועיין מה שכתבתי בהלכות סוכה בנשמת אדם) אבל באמירה לנכרי כגון לשלוח להביאו אפי' מחוץ לתחום מותר במקום מצוה דהוי שבות דשבות ואם הנכרי הביאו אפי' מחוץ לי&quot;ב מיל די&quot;א דהוי דאורייתא אפ&quot;ה תוקעין בו דהא מותר לטלטלו בתוך ד' אמות וא&quot;כ שרי לצאת בו דלא אסרו חז&quot;ל בבאו מחוץ לתחום אלא באכילה והנאה ומצות לאו ליהנות נתנו ועכ&quot;פ אסור לטלטל חוץ לד&quot;א כדין בא מחוץ לתחום ואם עשה נכרי שופר מקרן שלו מות' לתקוע בו דלא הוי נולד כיון שגמרו בידי אדם אבל אם עשאו מקרן של ישראל אסור דהוה ליה נולד ומותר ליתן לתוכו מים או יין לצחצחו ואין בו משום תיקון כלי:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קמ|קמא|קמב|דין התקיעות והברכות ומי שחייב בהם:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קמא דין התקיעות והברכות ומי שחייב בהם:&lt;/center&gt; =

==כלל קמא'== 

דין התקיעות והברכות ומי שחייב בהם: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
זמן תקיעת שופר ביום ולא בלילה שנאמר יום תרועה ומצותה משעת הנץ החמה ואילך עד הלילה ומ&quot;מ אם לא היה לו שופר ביום והביאו לו בין השמשות תוקע בלא ברכה (ועיין בהלכות ברכות כלל ה') ובדיעבד אם תקע משעלה עמוד השחר יצא (תקפ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
כשחל ר&quot;ה בשבת אין תוקעין דחכמים גזרו שמא יעבירנו ד&quot;א בר&quot;ה ואסור לטלטל אם לא לצורך גופו או מקומו וביו&quot;ט אסור להשתמש בו דהוקצה למצותו אבל בטלטול מותר:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
כל שאינו מחוייב בדבר אין מוציא אחרים ידי חובתן ולכן חרש שוטה וקטן או חרש שאינו שומע אע&quot;פ שיכול לדבר כיון שפטורים אין יכולין להוציא אחרים אבל שומע ואינו מדבר חייב כיון ששומע התקיעות ואף על פי שאינו יכול לברך אם אין שם אחר שיודע לתקוע יברך אחר והוא יתקע. סומא חייב בתקיעות ויכול להוציא אחרים ולכתחלה יש לחוש לדעת האומרים דסומא פטור ומ&quot;מ אם כבר הוחזק בכך אין לסלקו משום זה ונשים פטורות דהוי מ&quot;ע שהזמן גרמא (תקפ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אנן יוצאין י&quot;ח אא&quot;כ מתכוין לתקוע לשם מצוה אבל המתעסק לתקוע רק להתלמד לא יצא בין התוקע בין השומעים ממנו ואין יוצאין אא&quot;כ שנתכוין התוקע להוציא השומעים וכן השומעים יכוונו לצאת אבל אם נתכוין התוקע ולא השומע או להיפך לא יצא ומ&quot;מ לא בעינן שיתכוין דוקא להוציא פלוני ופלוני אלא שיתכוין סתם להוציא כל השומעים ומסתמא התוקע בבהכ&quot;נ מתכוין להוציא כל השומעים ולפיכך אם היה ביתו סמוך לבהכ&quot;נ או שהלך סמוך לבהכ&quot;נ אם כיון לבו לצאת יצא אבל אם היו תוקעין בבית לחולה וליולדת והיה ביתו סמוך לו ושמע לא יצא דמסתמא לא נתכוין זה להוציא אלא החולה:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אין יוצאין י&quot;ח אא&quot;כ שמע קול שופר ממש ולא קול שופר המעורב בד&quot;א ולכן השומע מבחוץ תקיעות בהכ&quot;נ צריך לשער אם שמע קול שופר או קול הברה דאז לא יצא וזה תני בריחוק מקום ולכן צריך לקרב עצמו לבהכ&quot;נ וכן היושב בבית אסורים במערה שתחת הקרקע ותוקע שם ומחמת ההבל נתבלבל הקול ממילא אפילו בעומד סמוך לו ולכן אם יש אנשים עומדים למעלה מבחוץ צריך להבחין אם שמע קול שופר או קול הברה ואם להיפך שתוקעין מבחוץ והשומע בפנים י&quot;א דבזה לעולם אם הוא בסמוך שומע קול שופר דדוקא אם תוקע בבור או מערה שם נתבלבל הקול מחמת הבל המערה משא&quot;כ אם תוקע מבחוץ וי&quot;א דגם בזה תלי בהבחנתו ומ&quot;מ אנו לא סמכינן על בקיאות ולכן אם משער שלא שמע רק קול הברה יחזור לשמוע שופר ויברך ואם מסופק ישמע בלא ברכה אבל אם התוקע וגם השומע בבור לעולם שומעים קול שופר (תקפ&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
צריך לתקוע מעומד דילפינן מעומר דכתיב וספרתם לכם והכא כתיב יום תרועה יהיה לכם ובעומר כתיב מהחל חרמש בקמה וקבלו חז&quot;ל דר&quot;ל בקומה. ולכן לא יסמוך על דבר שאם ינטל אותו דבר יפול דזה לא נקרא עמידה וגם השומעים יעמדו (א&quot;ר דלא כמ&quot;א) ומ&quot;מ בדיעבד אם תקע מיושב יצא דבעומר גופא קי&quot;ל דאינו אלא למצוה ולא לעיכוב ונוהגין לתקוע על הבימה משום כבוד הצבור ויתקע בצד ימינו ויהפוך פי השופר למעלה ולא לצדדין ונוהגין להקרות להתוקע מלה במלה אפילו תקיעה ראשונה כדי שלא יטעה (תקפ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
קודם שיתקע צריך לברך אקב&quot;ו לשמוע קול שופר ולא יאמר לשמוע בקול דמשמע לעשות רצונו ולא יאמר וצונו לתקוע דהא לא כתיב בקרא ותקעתם רק יום תרועה ועוד שהרי צריך לעשות גם תרועה ובדיעבד יצא בכולן וגם יברך שהחיינו ואנו במדינתינו נוהגין שגם ביום ב' מברכין שהחיינו ואין חילוק בין אם מברך לעצמו או שכבר יצא ומברך. להוציא אחרים דלעולם מברך ב' ברכות הנזכרות (במ&quot;א יש ט&quot;ס וצ&quot;ל דמנהג זה אינו אלא לאנשים שאין יודעין וכ&quot;כ פ&quot;ח שכן נכון דלא כמ&quot;א) ומ&quot;מ אם כבר יצא התוקע הנכון שיברך השומע לעצמו ולא התוקע ואין נוהגין כן ואם תוקע לנשים והוא כבר יצא לא יברך התוקע דמצד הדין נשים פטורות משופר אך שהנשים יברכו בעצמן אם ירצו אבל התוקע לא יברך ומ&quot;מ מותר לתקוע אף שהתוקע כבר יצא ואין שם אלא נשים (אבל הפ&quot;ח כתב דדעת רוב הפוסקים שאם כבר יצא אסור לתקוע לנשים) ואפילו בשביל קטנים מותר לתקוע כדי לחנכם במצות והמ&quot;א כתב דאם צריך לתקוע בשביל נשים יכוין שלא לצאת בתקיעו' דבהכ&quot;נ ואז ילך להאש' ויתקע שם ויברך ואע&quot;ג שאח&quot;כ הולך לבהכ&quot;נ לשמוע תקיעות על סדר הברכות מ&quot;מ א&quot;צ לחזור ולברך כיון שכולה חדא מצוה היא לו אין הפסק מזיק בזה. ולא יתקע ביחיד בג' שעות ראשונות דאז הקב&quot;ה יושב בדין כמו שכתבנו לעיל לענין תפלה אלא יתקע להם או בשעת תקיעות בהכ&quot;נ או לאחר ג' שעות ואם האשה צריכה לאכול בשחר תאכל קודם התקיעות כי בלא&quot;ה מדינא פטורות ואע&quot;ג שכבר קבלו עליהם חובה מ&quot;מ במקום צער או חולי י&quot;ל דלא קבלו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
המתחיל לתקוע ולא יכול להשלים ישלים אחר על סמך ברכה שבירך הראשון שהרי הראשון כיון להוציא כל השומעים וא&quot;כ ה&quot;ז כאלו כ&quot;א בירך דקי&quot;ל שומע כעונה ואפילו לא ענה אמן וה&quot;ה אפילו אם הראשון לא יכול לתקוע כלל נמי דינא הכי ואם זה השני לא שמע הברכה צריך לברך בפ&quot;ע בלחש ואם זה נכנס באמצע התקיעות ולא שמע התקיעות ראשונות ספק אם יתחיל לראש התקיעות משום עצמו ואע&quot;ג דקיימא לן דסדר תקיעות אינן מעכבות ואם כן יכול לתקוע להוציא הציבור ואח&quot;כ יתקע לעצמו הסדר שנחסר לו מ&quot;מ כיון שמברך בשביל עצמו ראוי לו שיתקע כולם על הסדר ואפשר שזהו ספיקא של שכנה&quot;ג שהביא (א&quot;ר) ונ&quot;ל דהכל לפי הענין (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
לא ישיחו לא התוקע ולא השומעים משבירך עד כלות כל התקיעות בין דמיושב ובין של מעומד ונ&quot;ל דה&quot;ה עד לאחר שלשים קולות שתוקעין לאחר התפלה ומכל מקום סדר התפלות והפיוטים לא מקרי הפסק בין התקיעות אבל בין ברכה לתקיעה אפי' סדר התפלה הוי הפסק וצריך לחזור ולברך אא&quot;כ שח בדבר שהוא לצורך הברכה כגון הביאו שופר וכיוצא בו וכדלעיל כלל ה' ואין חילוק בכל זה בין המברך או השומע דאפי' שח השומע בין התקיעה לברכה צריך לחזור ולברך ובדיעבד ששח בין התקיעות אין צריך לחזור ולברך דהכל מצוה אחת היא ואינו דומה לשח בין תפילין לתפילין דהתם הם ב' מצות (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
בתקיעות מיושב דהיינו קודם שמתפללין מוסף מותר הש&quot;ץ לתקוע אבל התקיעות שעל סדר הברכות מדינא אסור להש&quot;ץ לתקוע כדי שלא יתבלבל אך כשמתפלל מתוך הסידור דינו כמובטח שלא יתבלבל ומותר לתקוע אבל משום הפסק בתפלה ודאי אין לחוש כיון שהתקיעות הם לצורך התפלה (שם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קמא|קמב|קמג|סדר התקיעות}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קמב סדר התקיעות&lt;/center&gt; =

==כלל קמב'== 

סדר התקיעות (תק&quot;ץ): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כמה תקיעות חייב אדם לשמוע בראש השנה תשע לפי שנאמר בר&quot;ה זכרון תרועה ויום תרועה וביוה&quot;כ של יובל כתיב שופר תרועה וילפינן ג&quot;ש שביעי שביעי שיהיו כל התקיעות של חדש שביעי שוין ונמצא הוי כאילו כתיב בר&quot;ה ג&quot;כ תרועה וקי&quot;ל שכל תרועה צריך להיות תקיעה לפניה ותקיעה לאחריה שכן למדו רז&quot;ל מקראי נמצא צריך לשמוע ג&quot;פ תר&quot;ת תר&quot;ת תר&quot;ת. ואפילו שמע ט' קולות אלו בט' שעות ביום ואפילו מט' בני אדם תקיעה מזה ותרועה מזה ותקיעה מזה יצא אם לא היה מחמת אונס אבל אם מחמת אונס לא יצא ועיין לקמן סימן י&quot;א:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
תרועה זו האמורה בתורה קבלו חז&quot;ל שהוא לשון בכיה ומתאונן שכן ת&quot;א יום יבבא ומצינו דכתיב ותיבב אם סיסרא שר&quot;ל שהיתה בוכה ומתאוננת ודרך הבוכה ומתאונן שגונח מכאב לב והם קולות ארוכים קצת ומופסקים קצת ולא תכופים יחד והוא אותן קולות שאנו קורין שברים ואח&quot;כ מיילל בקולות קצרות ותכופים יחד שאנו קורין תרועה בל&quot;א (חליפען) וברוב הימים והגלות נסתפקו חז&quot;ל (היינו ע&quot;פ מה שכתב רמב&quot;ם אבל רב האי כתב דלא משום ספק עי' ברא&quot;ש ובב&quot;י) אם התרועה הוא לשון הגנוחי היינו שברים קולות ארוכות או לשון יללה קולות קצרות או אפשר שניהם יחד שברים תרועה ולכן תקנו חז&quot;ל לצאת ידי כל הספיקות ולתקוע ג&quot;פ תשר&quot;ת וג&quot;פ תש&quot;ת וג&quot;פ תר&quot;ת אבל אין לספק שמא תחלה תרועה ואחר כך שברים ואם כן היה להם לתקן גם כן לתקוע תרש&quot;ת דכיון דתרועה הכתובה הוא לשון בכיה ויללה ואין דרך הבוכה ליילל בראשונה ואחר כך לגנוח אלא הדרך תחלה עושה גניחות ואח&quot;כ מיילל ואם כן כיון שכבר תקנו לתקוע תשר&quot;ת א&quot;כ יוצא ממ&quot;נ אם תרועה הוא שברים כבר תקע ואם התרועה היא תרועה כבר תקע ולמה לן לתקוע תש&quot;ת ותר&quot;ת הטעם דצריך שיתקע תקיעה תרועה תקיעה רצופים שלא יפסיק בין קול לקול עם קול אחר (כמו שנכתוב בסמוך) וא&quot;כ שמא התרועה הוא שברים לבד והרי הפסיק בתרועה בין השברים לבין תקיעה שלאחריה וכן שמא התרועה הוא תרועה לבד ונמצא שהפסיק בשברים בין תקיעה ראשונה לתרועה:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
השברים קבלו חכמינו ז&quot;ל שלא יהיו פחות משלשה שברים זה אחר זה:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
שיעור תקיעה קבלו חז&quot;ל שהוא כשיעור תרועה ולפ&quot;ז בסדר תשר&quot;ת שאנו עושין שמא התרועה הכתובה היא שניהם יחד ש&quot;ת ואם כן צריך להאריך גם כן בתקיעות כשיעור ש&quot;ת ובסדר תש&quot;ת שאנו עושין שמא התרועה הוא שברים צריך להאריך התקיעות כשיעור שלשה שברים שהם קולות ארוכית קצת ובסדר תר&quot;ת שאנו עושין שמא התרועה היא יללה א&quot;צ להאריך רק כשיעור תרועה ואם קיצר בשיעור התקיעה משיעור התרועה שבאותו סדר לא יצא:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
וכן בשברים ותרועה שאם קיצר מן השיעור שנכתוב בסמוך לא יצא אבל מותר להאריך בין בתקיעה ובין בשברים וכן בתרועה מותר לעשות בבת אחת ד' או ה' שברים:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
שיעור התרועה שאנו קורין תרועה קבלו חז&quot;ל שהיא שלש יבבות ונחלקו הפוסקים דיש אומרים שהיא כשלשה יבבות דהיינו שלש כחות בעלמא ולפי זה בסדר תר&quot;ת שאנו תוקעין דשמא תרועה היא מה שאנו קורין תרועה וכיון דשיעור תרועה הוא רק כשלש כחות וקי&quot;ל דשיעור תקיעה כשיעור תרועה א&quot;כ התקיעו' דבסדר תר&quot;ת אינו רק כשיעור שלש כחות ולכן י&quot;א שצריך ליזהר בסדר תשר&quot;ת ותש&quot;ת שלא יאריך בסד' א' כשיעור ג' כחות כיון דבסדר תר&quot;ת נקרא זה תקיעה אך אין אנו נוהגין כן ומאריכין יותר דסבירא לן כיון דבסדר תשר&quot;ת ותש&quot;ת שאנו עושין דשמא התרועה הכתובה הוא שברים ולא תרועה ומותר להאריך בשבר אחד קצת ובלבד שלא יאריך בשבר אחד כשיעור שלשה שברים בתש&quot;ת דאז שיעור תקיעה כתרועה דידיה דהיינו ג' שברים והוא הדין בתשר&quot;ת כשיעור ג' שברים ותרועה אבל יש פוסקים דס&quot;ל דכל יבבא היא שלש כחות ואם כן התרועה שהיא שלש יבבות היינו ט' כחות וכן ג' שברים כל שבר הוא שלש כחות ולפ&quot;ז כיון דקי&quot;ל דשיעור תקיעה כתרועה נמצא צריך להאריך בתקיעות תשר&quot;ת שכל תקיעה יהיה כשיעור ח&quot;י כחות (דהיינו ט' דשברים וט' דתרועה) ובסדר תש&quot;ת ותר&quot;ת צריך להאריך בכל תקיעה כשיעור ט' כחות לפחות:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
ולכן לכתחל' צריך לצאת ידי כל הדיעות וצריך התוקע ליזהר שיאריך בתקיעו' דתשר&quot;ת שכל תקיעה יהיה לפחות כשיעור שמונה עשר כחות והתקיעות של תש&quot;ת ותר&quot;ת לפחות כשיעור ט' כחות דבזה יוצא לכ&quot;ע שהרי מותר להאריך אפי' יותר מכשיעור כמו שמבואר בסי' ה' וגם יזהר לכתחלה בתש&quot;ת שיקצר בכל שבר שלא יהיה כשיעור ט' כחות מכ&quot;פ דאם יאריך בשבר אחד כשיעור ט' כחות לכ&quot;ע הוי שיעור תקיעה ואם כן יצא מכלל שבר ונעשה תקיעה ואפי' בדיעבד אם האריך כשיעור תשעה כחות צריך לחזור ולתקוע וגם יזהר לכתחלה שיעשה בתרועה כשיעור ט' כחות:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
כל קול מקולות השופר צריכין שיהיו בשלימות בנשימה אחת דתרועה כתיב ולא תרועות ואם מפסיק ביניהם אין כאן תרועה שלימה וכן התקיעו' ולכן צריך ליזהר שיעשה השלשה שברי' בנשימה אחת דאע&quot;ג דשברים הם קולות מופסקים אין הכונה שיפסיק בין שבר לחבירו אלא הכונה שיהי' ניכר שכל שבר הוא בפני עצמו ולא תכופים יחד כתרועה ואפי' בדיעבד אם לא עשאן בנשימ' א' לא יצא (וכ&quot;כ הגר&quot;א וא&quot;ר בשם כ&quot;ג דלא כט&quot;ז ומ&quot;א והמעיין בכל הפוסקי' יראה להדיא דאין אחד מהם דס&quot;ל דבדיעבד יצא זולת הראב&quot;ן לפי מה שכתב הרא&quot;ש ובהדיא חולק עליו הרא&quot;ש והגר&quot;א כתב דגם הראב&quot;ן מודה בזה ואפילו רש&quot;י שהביא הב&quot;י דכתב דלא כלום ר&quot;ל יותר מכדי נשימה משמע אבל בכדי נשימה כשר היינו לר&quot;י בתקיעה ותרועה שהם עכ&quot;פ שני קולות אבל קול אחד אפי' כדי נשימה אם הפסיק פסול:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
ולכן יש מן הפוסקים שסוברים דבסדר תשר&quot;ת דחשבינן לש&quot;ת לתרועה וא&quot;כ צריך לעשותן בנשימ' אחת דוקא ואם הפסיק ביניהן בכדי נשימה לא יצא (כ&quot;כ הב&quot;י וזה ראיה לדלעיל בשם הגר&quot;א) אבל ר&quot;ת ס&quot;ל כיון דגנוחי וילולי לא עבדי אינשי בנשימה אחת ולכן אע&quot;ג דש&quot;ת בסדר תשר&quot;ת הוי תרועה אחת מ&quot;מ לכתחילה יעשה דוקא בב' נשימות וי&quot;א עוד דלר&quot;ת אם עשאן בנשימה אחת לא יצא ולכן יש מקומות שלעולם עושין ש&quot;ת בב' נשימות אפי' לכתחלה ויש מקומות עושין לצאת ידי שניהם דהיינו שבתקיעות מיושב עושין בנשימ' אחת כיון דלדעה ראשונה אפילו בדיעבד לא יצא ואת&quot;ל דהלכה כר&quot;ת דגנוחי וילולי לא עבדי בנשימה אח' מ&quot;מ הא י&quot;א דמודה דבדיעבד יצא אפי' בנשימה אחת וכדי לצאת גם דעה שניה דס&quot;ל לר&quot;ת אפי' בדיעבד לא יצא אם עשאן בנשימה אחת ולכן בתקיעות מעומד שבמדינתינו תוקעין על כל ברכה תשר&quot;ת יעשה בב' נשימות דוקא כמו שנבאר לקמן סי' י&quot;ז:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
ולכן המקרא לפני התוקע סדר התקיעות שלא יטעה צריך ליזהר בתקיעות דמיושב יקרא לפניו שברים תרועה בפעם אחת כדי שיזהר התוקע לתקוע אותם בנשימ' אחת ואפי' בתקיעות דמעומד יחטוף קריאת תרועה אע&quot;ג שכתבנו לעשות שתי נשימות דוקא עכ&quot;פ לכ&quot;ע אסו' לשהות יותר מכדי נשימה ואם ימשוך הקריאה יהיה יותר מכדי נשימה וכיון שאנו עושין מספק שמא צריך ש&quot;ת אף לר&quot;ת דגנוחי ויליל לא עבדי בנשימה אחת מ&quot;מ אסור לשהות יותר מכדי נשימה (עיין בב&quot;י):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
קולות אלו אפי' לא שמען רצופים אלא ששהה בין שמיעת קול אחד לחבירו יצא ובלבד שישמעם על הסדר אבל אם שמעם שלא כסדר כגון ששמע התרועה קודם לתקיעה וכיוצא בו לא יצא וכמו שנבאר בסי' שאחר זה ומיהו י&quot;א דדוקא שנתכוין לשמוע קול זה לשם מצוה אבל אם אינו מתכוין כלל לשם מצוה כגון ששמע תקיעה ואחר זה שמע תרועה ולא נתכוין כלל לשם מצוה ואח&quot;ז שמע שברים וכן כולם אינו מזיק מה ששמע התרועה קודם לשברים דלא יהא אלא ששמע קול בהמה וכיוצא בו וי&quot;א דאפי' בשומע כשמתעסק ואינו מכוין כלל לשם מצוה אפ&quot;ה מעכב והמגן אברהם מכריע בזה להקל ובכל זה אין חילוק בין השומע להתוקע דאע&quot;ג דהשומע אינו עושה מעשה אפילו הכי פוסל (ועיין בסי' תקפ&quot;ח במגן אברהם ס&quot;ק ג' שכתב דמר&quot;ן מוכח כן וכן מוכח בסי' תק&quot;צ במגן אברהם ס&quot;ק י') ודוקא בסדר אחד הוא דמעכב קול אחר שאינו שייך לאותו סדר אבל הסדרים אינן מעכבין זה את זה שאפילו תקע או שמע תחלה סדר תר&quot;ת או תש&quot;ת ואח&quot;כ תשר&quot;ת יצא וכן בענין אחר ולא עוד אלא אפילו שמע פעם אחת או ב' תשר&quot;ת ואח&quot;כ תקע תש&quot;ת וכיוצא בו יתקע לבסוף פ&quot;א או שתים תשר&quot;ת ויוצא בזה דגם זה אינו מעכב שהרי מדינא א&quot;צ לתקוע על סדר ברכות רק על כל ברכה פעם אחת סדר אחד כדלקמן (סי' תק&quot;צ במגן אברהם ס&quot;ק י&quot;ב וע&quot;ש במגן אברהם ס&quot;ק ה' בשם הלבוש דכת' דלמ&quot;ד דתקיעה כמתעסק הוי הפסק צריך לחזור לראש וזהו תמוה דא&quot;כ במתנית' דתניא אין בידו אלא אחת היכא משכחת לה וכמו שהקשה הר&quot;ן ונ&quot;ל דזה כוונת הלבוש שכתב ואם תקע כו' בין תשר&quot;ת הראשון כו' אך גם ז&quot;א שהרי הירושלמי קאי אדינא דמתני' שלא היו תוקעין רק פ&quot;א וזה שכתב המגן אברהם ואם תקע ר&quot;ל מה שכתב הלבוש ואם תקע כו' עי' בר&quot;ן כו'):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
כיון שצריך שלא יתקע או ישמע קול אחר דאינו שייך לאותו סדר ולפיכך היה עומד בתשר&quot;ת והקדים התרועה לשברים וכן בתש&quot;ת שטעה ועשה גם תרועה בין לפני השברים או לאחריה וכן בתר&quot;ת אם טעה ועשה שברים בין לפני התרועה או לאחריה או שעשה שברים ולאחר שסיים עשה עוד אפי' שבר אחד אע&quot;ג דמותר לעשות ד' או ה' שברים היינו דוקא כשעושה הכל בנשימה א' דאז נחשב הכל לשברים א' אבל תיכף כשיסיים השברי' כדין שכבר עשה ג' שברי' והפסיק וחזר לעשות אפי' שבר אחד וכן אם עשה תרועה כדין אפי' רק כשיעור ג' כחות בעלמא כיון די&quot;א דיוצא בזה כדלעיל סי' ו' וא&quot;כ כיון שהפסיק בה וגמר כבר התרועה וא&quot;כ כשחוזר להריע הרי עושה ב' תרועות והפסיד כל אותו הסדר ואפי' התקיעה שעשה קודם התרועה או השברים הפסיד וצריך לחזור לתקיעה ויעשה אותו הסדר כסדר:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אם טעה בתשר&quot;ת ואחר שעשה ב' שברים התחיל להריע ונזכר מיד צריך לחזור לעשות ג' שברים דאף על גב דבסי' תשר&quot;ת חשבינן לשברים ותרועה הכל לתרועה ואם כן אין כאן קול אחר וא&quot;כ היה בדין שיתקע רק שבר א' להשלים הג' שברים כיון שעדיין לא עשה שיעור תרועה וכ&quot;כ מקצת הפוסקים מ&quot;מ ראוי להחמיר כאותן פוסקים דסבירא להו כיון שהתחיל להריע אין מצטרף שבר זה שיתקע ואין כאן שברים דהא בעינן ג' שברים (כ&quot;כ הט&quot;ז ודבריו נכונים דאין הפסד במה שחוזר ותוקע כיון שיש מחמירים כמש&quot;כ הרא&quot;ש הביאו המגן אברהם בס&quot;ק ז' וכל מה שאנו עושין משום ספק אין בו חשש שבות ואף שהגר&quot;א כתב דאף הש&quot;ע שכתב דג' שברים צריך שיהיה בנשימה אחת ואפילו בדיעבד מעכב ואעפ&quot;כ כתב דיתקע שבר אחד וע&quot;ש שמחלק וחולק על הרא&quot;ש מ&quot;מ נ&quot;ל דהמחמיר לא הפסיד כיון דאין כאן נדנוד ואיסור כיון דהרא&quot;ש כתב דתלי זה בזה ואע&quot;ג דלתוקע בחנם הוי שבות כמו שהשיג בתשובת ח&quot;צ סי' ל&quot;ה על הט&quot;ז מ&quot;מ במקום ספק נ&quot;ל דבודאי ליכא איסור שהרי כתבו האחרונים לתקוע ק' קולות וצ&quot;ל מאחר שעושין לשם מצוה אין איסור) ומ&quot;מ אפילו גמר התרועה ואח&quot;כ נזכר שלא עשה אלא ב' שברים א&quot;צ לחזור לתקיעה ראשונה שכיון דבסדר תשר&quot;ת גם השברים גם התרועה הם נחשבים לתרועה לא הפסיק בקול אחר כיון שכבר התחיל בשברים ה&quot;ז דומה לתוקע ואין קולו עולה יפה שאינו מפסיד התקיעה אלא תוקע שברים תרועה אבל אם לא התחיל כלל בשברים אלא שהתחיל בתרועה אע&quot;ג דהכל היא תרועה כיון שהקדים התרועה לשברים אין זה מעין התרועה שבסדר זה דלא עבדי אינשי לעשות היללה קודם לגנוחי ולכן הפסיד אפילו תקיעה ראשונה:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
בד&quot;א בתשר&quot;ת אבל בתש&quot;ת אם התחיל בשברים ובאמצע התחיל להריע אפילו לא גמר וכ&quot;ש להיפ' וכן בתר&quot;ת אפי' התחיל להריע ובאמצע הפסוק והתחיל לעשות אפילו שבר א' בכל זה כיון שאין זה שייך כלל לתרועה שבסדר זה הפסיד גם תקיעה ראשונה וכבר כתבנו דלא הפסיד אלא אותו סדר אבל אותן הסדרים שעשה כהוגן עולין לו:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
אם תקע סדר א' בנשימה אחת מחלוקת בין הפוסקים אם יצא וספק דאורייתא לחומרא:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
ולפיכך צריכין ליזהר במקום שבתי כנסיות תכופים זה אצל זה שלא יתקעו בבה&quot;כנ אחת עד שיגמרו באחרת דאל&quot;כ לא ישמעו על הסדר ואפילו אינו מתכוין לשמוע לשם מצוה ואין ברצונו כלל לשמוע מ&quot;מ כיון שיש פוסקים דאפילו שמע כמתעסק הפסיד התקיעות ששמע כדלעיל בסימן י&quot;א לכן צריכין ליזהר בזה:&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
עיקר התקיעות הוא לתקוע על סדר הברכות כשחוזר ש&quot;ץ תפילת המוספין שתוקעין למלכיות ולזכרונות ולשופרות ומדינא לתקוע על כל ברכה תר&quot;ת ולפי הספק שנסתפקו בתרועה היה לנו לתקוע על כל ברכה תשר&quot;ת פ&quot;א ותש&quot;ת פ&quot;א ותר&quot;ת פ&quot;א וכן נוהגין במקצת מקומות. אך כיון שתקנו חז&quot;ל לתקוע קודם מוסף והם נקראין תקיעות דמיושב ר&quot;ל שעדיין הקהל יושבין ולא עומדין בתפלה והטעם שתקנו כן לערבב השטן שלא יקטרג בתפלת המוספין ובתקיעותיהן שהשטן מתבהל בקול השופר בזוכרו שלע&quot;ל דכתיב יתקע בשופר גדול שאז יעבורו הקב&quot;ה מהעולם כדכתיב בלע המות לנצח ואע&quot;ג שאינן אלא לערבב השטן מ&quot;מ צריך לתקוע אותן בכל דיניו וחוקותיו שכתבנו וכ&quot;ש שמברכין עליהם ברכת השופר ולפי שכבר יצאו י&quot;ח באלו התקיעות בין מה&quot;ת ובין מה שתקנו משום ספק לא רצו חז&quot;ל להטריח עוד על הצבור ולכן תקנו לתקוע על על ברכה רק סדר א' כפי דין תורה תר&quot;ת ולא חשו לתקוע כל הספיקות וגם לא חשו להפסקה בין הקולות ובלבד שיהיה כסדר שתקנו. ואמנם כל המקומות אין שוין בזה דיש נוהגין לתקוע על כל ברכה תשר&quot;ת וכן אנו נוהגין במדינות אלו דבזה ממ&quot;נ יוצאין ידי חובת תקיעת התורה שאם התרועה היא שניהם עושין ואם שברים או תרועה עושין ולא נשאר אלא שמא אינו אלא שברים ונמצ' מפסיק התרועה בין שברים לתקיעה או שמא אינו אלא תרועה ומפסיק שברים בין תקיעה לתרועה לא חשו לזה משום טורח צבור ומ&quot;מ מה שמפסיד בשמיעת קול אחר הנזכר בסי' י&quot;ג י&quot;ד פוסל גם בכאן:&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
כבר כתבנו בסימן ט' שנוהגים לתקוע על סדר ברכות שברים תרועה דוקא בב' נשימות והטעם דבתקיעות אלו כיון שאין אנו נוהגין לתקוע אלא פעם א' תשר&quot;ת ע&quot;כ אנו סוברים ממ&quot;נ כיון שעושה כל ג' מיני תרועות באיזה מהן שהיא מן הדין יוצא והשאר כמו שאינו וא&quot;כ אנו חוששין שמא מן הדין ראוי לתקוע רק תר&quot;ת או תש&quot;ת וא&quot;כ אם יתקע שברים תרועה בנשימה אחת אין כאן לא שברים ולא תרועה ולכן עושין בב' נשימות דאף אח&quot;ל דמדינא צריך ש&quot;ת הא י&quot;א דאפילו בתרועה גופא אם הפסיק כדי נשימה יצא וה&quot;ה יזהר שלא יפסיק יותר מכדי נשימה:&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
אחר גמר התפלה נוהגין לתקוע עוד הפעם שלשים קולות ויש נוהגין לתקוע עוד הפעם ל' קולות כדי להשלים מאה קולות וכשגומר כל התקיעות יש אומרים דאסור לתקוע עוד בחנם דהא תקיעות בי&quot;ט הוא שבות ואפילו התוקע ביום ב' אסור לתקוע ביום א' להתלמד (סימן תקצ&quot;ו) ולהוציאו שלא לצורך פשיטא דאסור והיינו כשאר דברים שמבואר לעיל כלל צ&quot;ו סי' א'&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
כבר כתבנו דאם לא היה לו שופר ביום ראשון ובא לו בהשמ&quot;ש תוקעין בלא ברכ' ואם חל ר&quot;ה ה&quot;ו והביאו שופר ביו' ו' לאחר שהתפללו של שבת ועדיין הוא יום כ' בט&quot;ז סי' ת&quot;ר שיתקע בלא ברכה:&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
אע&quot;פ שתקיעת שופר בר&quot;ה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישנים משינתכם ונרדמים הקיצו מתרדמה וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם אתם השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושונים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכ' ומעלליכם יעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה (רמב&quot;ם פ&quot;ג הלכות תשובה):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קמב|קמג|קמד|דין עשי&quot;ת וערב יו&quot;כ:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קמג דין עשי&quot;ת וערב יו&quot;כ:&lt;/center&gt; =

==כלל קמג'== 

דין עשי&quot;ת וערב יו&quot;כ: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
באהבת ה' בעמו כמדתו כי חפץ חסד הוא ולא יחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחי לא לצרכו ולהנאתו כי אם יצדק מה יתן לו כי אם להיטיב לו באחריתו ולכן לא יום ולא יומים ממתין ומצפה לתשובת רשעים אלא הרחיב לנו את הזמן ותיכף בתחילת השנה והחודש נפתחים כל השערים שערי תשובה שערי מחילה וסליחה והם פתוחים ועומדים עד זמן נעילת שערי' ביוה&quot;כ והכרוז יוצא מלפניו שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם ומי לא יירא ויפחד בשמעו קול שופר מכריז ואומר עורו ישנים משנתכם קום קרא אל אלהיך כי חנון ורחום הוא וגדול העון מי שלא שב ואינו רואה להרבות בתורה ומע&quot;ט בימים האלו מכל ימות השנה כי אנחנו הלואי שנהי' מן הבינונים אשר משפטם תלוי עד יוה&quot;כ וכל זמן שהאדם חי אין הקב&quot;ה נוהג במדתו להטות כלפי חסד לבינונים ר&quot;ל אם הי' הכף שקול עושה חסד ולוקח עון אחת מן הכף או שנוטל זכות משלו ונותן לכף השניה שמדה זאת אינו נוהג אלא לאחר מותו שאי אפשר לאדם עוד לעשות איזה זכות אבל בחייו אומר הקב&quot;ה הרי הפתח פתוח ובירך לזכות באיזה מצוה ואתה מתעצל בעצמך ומתחייב בנפשך. לכן צריך כל אדם לפחד על עצמו שיתאמץ בתשובה על העבר ולהרבות מצות ומע&quot;ט בכדי שיהיה טהור וזך לפני בוא יום הקדוש הזה כמש&quot;כ לפני ה' תטהרו ואל יאמר אדם הלא בכל יום אני מניח תפילין וציצית ומברך ומתפלל וא&quot;כ ודאי שכף של זכיות יכריע. מי שאין לו לב יאמר כן כי צריך לחשוב ג&quot;כ כמה חבילות עבירות עושה בכל יום בדברי' בטלים ולה&quot;ר וכל דבורים אסורים וכן בכל האיברים (והארכתי כבר בזה בהקדמת חיבורי זכרו תורת משה) וראוי לכל אדם שיקראנו בעשי&quot;ת. ובאמת בטעות הזה טעו הרבה בני אדם שחושבי' שאין צריך לשוב רק מעבירו' חמורות עבודת כוכבים ג&quot;ע ש&quot;ד חילול שבת וכיוצא בו וזה שקר מוחלט כי יש עונות שאדם דש בעקביו שהם חמורים מג' עבירות הנ&quot;ל. הנך רואה מה שאחז&quot;ל בחומר לה&quot;ר שהוא קשה מעבודת כוכבי' ג&quot;ע ש&quot;ד ודרשו זה מן הפסוק וזהו עבירה השכיח ומצוי מאד בבני אדם כמו שהעידו על זה חז&quot;ל כולן בלה&quot;ר וראה כחו של לה&quot;ר עד שהאומר נורא בי פלניא (ר&quot;ל היכן נמצא אש רק בבית פלוני ששם מבשלים תמיד) זהו אבק של לה&quot;ר והנה הטעם שחמור מג' עבירות החמורות הוא שזה אוחז במעשה הנחש הקדמוני שדבר לה&quot;ר על הקב&quot;ה ואמר לחוה מן האילן הזה אכל וברא העולם ועי&quot;ז פיתה אותה ושכב עמה (כאז&quot;ל הטיל בה זוהמא) הרי ג&quot;ע וגרם מיתה לכל העולם הרי ש&quot;ד והטה את לב אדה&quot;ר וחוה לכפור האף שתיכף עשו תשובה הגונה ומ&quot;מ גרם כל זה ראה כחו של לה&quot;ר עד היכן מגיע וכן יש חבילות חבילות עבירו' שבני אדם רגילין בהם אשר רבו מלספר שבועות שקר ושוא וזהו רגיל אפי' כשמספר איזה שקר לחבירו או שמוכר חפץ לחבירו נשבע כה יעזרני ה' והרי נשבע בשם ועון שבועה הוקשה לעבוד' כוכבי' וחמור ממנו כדכתי' כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא מקלל עצמו או חבירו בשם שאומר זאל מיך אדר זאל דיך דר אויברשטר שטראפן וכ&quot;ז אין חילוק בין שיאמר בלה&quot;ק או בכל לשון מברך או מזכיר השם לבטלה וכ&quot;ש כל התפלות וברכות אם יעיין בנפשו בעו&quot;ה הכל הוא בלא כוונות רק נעשה טבע שכבר רגיל פיו ולשונו להתפלל ולברך. מלבין פני חבירו. מתכבד בקלון חבירו. מצער א' בין בדברי' בין במעש' שנא' לא תונו וגו' וזה קאי על אונאו' דברי' דבאונאו' ממון כתי' וכי תמכרו כו' לא תונו ואם מצער אלמנה או יתום חייב מיתה בידי שמים שנאמ' כל אלמנה ויתום לא תענון וגו'. מלוה בריבית בלא היתר עסקא או זקוקים וכל א' וא' מורה לעצמו באיז' התירי' ואינן נשאלין למורים איך להתיר ומכ&quot;ש הסוחרי' עם החלפני' כמעט א&quot;א בלא נגיעת איסו' ריבית וכבר מבוא' בחיבורי ח&quot;א כלל קל&quot;ב וקמ&quot;ג. שנאת איש לרעהו. כעס. הסתכלות בנשים. חניפות. ליצנות. דברים בטלים דברי משא ומתן בשבת ויו&quot;ט ובכל אלו רגילים העולם מאד ואפי' הלומדים ומופלגי' כשישימו על לבם ימצאו שרובם נכשלים ברוב אלו דברי' ועוד יש הרבה עד אין מספר וביטול ת&quot;ת כנגד כולם כי הרחוק מן התורה רחוק מעבודת הבורא ולכן תקנו השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך וכפי הריבוי בעסק התורה כן יתרבה ויתקרב לעבודה ולכן תקנו קדמונינו לתקוע מר&quot;ח אלול כדי שישים האדם על לבו כאלו מתרין אותו לדין ולבו יחיל בקרבו כי באו ימי הפקודה לפקוד לעיין בדינו וכל מעשיו בספר נכתבין אפי' תנועה קלה שעושה ובעת ההיא האלהים יביא במשפט את כל המעשה על כל נעלם אם טוב אם רע ובעת אשר יביאו דינו לפני בשר ודם הלא יחרד חרדה גדולה וכמאמר ריב&quot;ז אם יענשני ר&quot;ל בעונש ממון אין עונשו עונש עולם שאוכל להרויח עוד ממון ואם ייסרני ביסורי הגוף אין איסורו איסור עולם כי יכול להיות שיוציאני לחפשי וכדמצינו בנ&quot;נ ואם מותתני אין מיתתו מיתת עולם כי אינו יכול לשלוט רק בגופי אבל הרוח תשוב אל אלהים אשר נתנה ואף על פי כן בודאי יירא ויפחד ויחרד חרדה גדולה וישית עצות בנפשו ובכל דרכי חריצות יחוש אולי ימצא מפלט לו לא תעלה על רוחו לפנות ימין או שמאל ולהתעסק ביתר חפציו ולא ישגיח לפתח ולשדד אדמתו ולא יתרפה ביום צרה מלהסיר מעליו כל מחשבות מענייניו רק יכין לבו ומחשבתו להנצל כצבי מיד ואם כך לפני דינו של בשר ודם כל שכן כשעומד לדין הוא ובניו וכל אשר לו לפני מלך מלכי המלכי' הקב&quot;ה שאם יעניש אותו ח&quot;ו בממון ויגזור עליו עניות הוא עונש עולם ואם יכהו ח&quot;ו בגופו או בבנים הוא איסור עולם ואם יגזור עליו או על בניו מיתה הוא מיתת עולם ולכן מה נואלו היוצאים לפעלם ולעבודתם כל היום בימים האלו וכל שכן מתחלת ימי הסליחות שהם נגד ימי ביקור של קרבן וכ&quot;ש בי' ימי תשובה ימי הדין והמשפט ואינם יודעים מה יהיה משפטם לכן מחוייב כל אדם ליתן לנפשו ולשום הדברים אל לבו ולמעט בעסקיו ולקבוע ביום ובלילה שעות מיוחדות להתבודד בחדריו ובמשכיות לבו ולקדם באשמורות ולהתעסק בדרכי התשובה וכשרון המעשה ולשפוך שיחה לפני בוראו ולהתוודות עונותיו ויוסיף לעשות מצות ומע&quot;ט ולעסוק בתורה יותר ממה שעושה בשאר ימים וירבה בצדקה יותר מכל השנה כי העת רצון והתפלה נשמעת בו. ומ&quot;ע מה&quot;ת שיחזור בתשובה לפני יוה&quot;כ כמש&quot;כ לפני ה' תטהרו ולכן מהראוי שיתנהג האדם בעשי&quot;ת בדברים וחומרות אף שאינו נזהר בו כל השנה כי גם הקב&quot;ה מתנהג בחסידו' עם בריותיו והאוכלי' פת פלטר כל השנה בימים האלו ראוי שלא לאכול כ&quot;א פת ישראל וכן בכל הדברים וביותר צריך אדם לתקן בדברים שבין אדם לחבירו כי עליהם אין יום הכפורים או אפי' מיתה מכפר עד שיחזיר הגזל והעושק ויפייס לחבירו עד שימחול לו ואפי' מתענה מאה שנים ויביא כל אילי נביות ויתודה מאה פעמי' ביום לא יתכפר לו כדאיתא במשנה הביא אשמו עד שלא הביא גזילו לא יצא שהרי כשחוטא לאדם הוא חוטא בכפלים אחד לאדם וא' להקב&quot;ה שעבר על ציויו ועד שמפייס לחבירו כיצד יתוודה כי הלא עיקר הוידוי הוא עזיבת החטא והחרטה והרי עדיין השרץ בידו ולכן צריך מקוד' לפייס חבירו עד שימחול לו ואז לא נשאר רק בינו למקו' ויועיל התשובה כמו שאמר דוד המע&quot;ה במזמור נ&quot;א שהוא מזמור התשובה לך לבדך חטאתי ר&quot;ל הלא חטא זה אינו ביני לאדם רק ביני לבינך וא&quot;כ בידך למחול. ולכן לאחר שתיקן הכל יתוודה על חטאתיו ויש אנשים שטועים ונותנים מה שבידם מהגזל לצדקה ומפזרים לעניים וזה טעות גמור כמש&quot;כ יד ליד לא ינקה רע ואע&quot;פ שאז&quot;ל גזל ואינו יודע למי גזל יעשה מהם צרכי רבים היינו שעשה כן לפי שאינו יודע למי גזל אבל אם יודע לא יועיל לו כלום עד שיחזיר לו ואם מת יחזיר ליורשין וצריך שיתוודה בפיו ובלבו ובהכנעה גדולה ובבכי ובלב נשבר ואז הוא הקרבן כמש&quot;ה לב נשבר ונדכה כו' ויסכים בדעתו שלא ישוב עוד לעשות כזה דכיון דהוידוי הוא כקרבן אז&quot;ל קרבן בלא תשובה נקרא זבח רשעים תועבה ולכן צריך שישוב ויסכים בדעתו שלא ישוב עוד לעשו' ויבכה ויתמרמר ויתודה על אשר הכעיס את האדון ה' צבאות ופגם נשמתו אשר חנן ה' לו להטיבו באחריתו ואיך טינף אותה במעשיו הרעים ויתעצב אל לבו ויתבייש מאלהיו לשאת עינו אליו בזכרו טינוף מעשיו אשר עשה בנערותו וגם עד זקנה ושיבה. ויאמר אל לבו מה עשיתי מדוע דבר ה' בזיתי ולא זכרתי אשר בראני מאין וגמלני כל הטובות ואנכי קלקלתי מעשי ושלמתי רעה תחת טובה אוי לי אוי עלי כי ארד אבל שאולה וע&quot;י התמרמרות בבכיה ודאי ישבר לבו בקרבו עד שיסכים בדעתו באותה שעה שיתאמץ בכל כחו שלא ישוב עוד לעשות מעשה הרע הזה וזהו התשוב' האמיתי' שיתמרמר כ&quot;כ עד שיעיד עליו אדון הכל שהסכי' בדעתו באותה שעה שלא ישוב עוד לעשו' כזה כל ימיו וכשיזכה למרירו' גדול כזה יהי' בטוח לבו שיתכפר לו ואשרי המגיע לווידוי זה והנה ההמון חושבי' כששבים ביוה&quot;כ נתכפר להם הכל ועל סמך זה הם עושים עונות בכל השנה כאלו הם ברשות עצמן ולכן יש שמתענין משבת לשבת בהפסקות ב' או ג' ימים רצופי' ועומדים ביוה&quot;כ כל היום והלילה ואינם מגביהים ידיהם כלל וכיוצא בדברי' אלו מסיגופים ותעניות ובכל השנה הם עושים נאצות ותועבות גדולות ועליהם אמר המוכיח הגדול ר' ליב טארלער זל&quot;הה משל נאה ואמר שפעם אחד נתאכסן אצל בעה&quot;ב אחד וביקש ממנו למחול לו שאינו יכול לכבדו כראוי וא&quot;ל אמת כי יש לי איזה אווזות שאשביע אותם לפטם אבל הם כחושות עדיין ואינן ראויין להתכבד ויהי היום לאחר איזה חדשים נזדמן עוד לאותו פונדק וקבלו הבעל הבית בסבר פנים יפות ושחט אווז וכבדו וכשישבו לאכול א&quot;ל הבעה&quot;ב זו היא מן האווזות שאמרתי שהם כחושות וא&quot;ל המוכיח הלא א&quot;א לפטם אווז רק ערך ג' או ד' וה' שבועות וזה כבר זמן רב והשיב שכך אני עושה כאשר האווז כבר מפוטם באופן שא&quot;א לה עוד לאכול אין אני נותן לה לאכול כמה ימים וע&quot;י התענית אז יכולה לחזור ולאכול וכן אני עושה לה תמיד עד זמן שאני רוצה לאכלה כך דרכו של יצה&quot;ר כמש&quot;כ הולך אחריה כשור אל טבח יבא ר&quot;ל שהשור קוד' שחיטה מפטמים אותו והשור סבר שהוא לטובתו ובאמת הוא לרעתו והנה כל חיות הקליפו' הוא כשאדם עושה איזה מצוה והוא רשע ובזה מניצוץ הקדושה אשר מגיע לאדם בשכר מצותו כ&quot;ז לוקח הקליפה והיא חיותו וכאשר ירבה אדם לפשוע הרבה עד שלא נשאר בו שום ניצוץ קדושה אזי מפתה אותו להתענות בסיגופים ותעניות ולשוב בתשובה ואז הוא כקטן שנולד ואז כשיחזור לחטוא הוא חוזר ליתן בו כח ומזה תראה כמה טועים אותן אנשים כי אפי' להסוברים דיוה&quot;כ מכפר בלא תשובה היינו כשעבר עביר' במקרה אבל כשחוטא ואומר יוה&quot;כ מכפר לכ&quot;ע אין יוה&quot;כ מכפר דאין קטיגור נעשה סניגור כדאיתא להדיא בגמרא ולכן אל יסמוך האדם על זה ויהיו כל ימי השנה אצלו כמו ימים נוראים רק שבימים האלו ראוי לאדם להשגיח יותר ויותר על מעשיו ועיקר גדול שבימים אלו ילך כל אדם לבית הכנסת ובה&quot;מד לשמוע דברי תוכחות ומוסר שדורשים שם כמשאז&quot;ל אוהב את התוכחות והאיש השונא תוכחת רחוק מאד מתשובה כמש&quot;כ אוהב תוכחת יאהב ונאמר אוהב מוסר אוהב דעת ושונא תוכחת בער ונאמר מוסר רע לעוזב אורח שונא תוכחת ימות ונאמר אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין ונאמר לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך וראוי לאדם שירגיל א&quot;ע בכל ימי השנה שיהיה רגיל בפיו בכל שעה התפלה שהתפלל דוד המלך הורני ה' דרכך הדריכני באמתך ויחד לבבי ליראה את שמך וטהר רעיוני ולבי לעבודתך וכיוצא באלו פסוקי יראה מובטח לו שינצל מכל חטא ופשיטא שהוא חוב גמור על כל אדם שילמוד בכל יום בספרי היראה אם מעט ואם הרבה שהו' יותר חיוב מכל למודו ואפי' אם יתבטל עי&quot;ז מלימוד פרק משניו' או שאר לימוד כי מה ה' אלהיך מבקש ממך כי אם ליראה אותו וכדאיתא במשנה אם אין יראה אין תורה כי מה יועיל לו התורה אם אין דעתו לקיים ואמנם לא יספיק לו היראה לבד אם אינו לומד התורה כי אם אינו יודע מה לעשות מה יועיל לו היראה כדאית' שם במשנה אם אין תורה אין יראה ר&quot;ל אין יראתו כלום הגם שבוודאי יותר טוב כאשר יהיה אדם ירא שמים אף שהוא עם הארץ יותר ויותר טוב מלמדן ואין לו יראה כמש&quot;כ טוב איש רש הולך בתומו מעקש שפתים ר&quot;ל טוב רש בתורה והולך בתומו מלומד תורה בלא יראה שנקרא תורתו רק עקשות פה ולכן כש&quot;ד כל מה שיוכל אדם לעשות בכ&quot;ז שיש לו פנאי לפנות מחשבתו וללמוד תורה ביום או בלילה ובתנאי שתהי' כוונתו לעשו' ולקיים כל מה שילמוד ולא ילמוד רק כדי לקיים מצות לימוד כ&quot;א ללמוד ולעשות ואז תהי' תורתו רצויה ולפי שהמתודה צריך עכ&quot;פ להבין מה שהוא אומר ולומר הוידוי בנחת ומוטב לומר אשמנו פעם אחד בכוונה מלומר ג&quot;פ במהירות ובלא כוונה ולפי שדברי הוידוי שתקנו קדמונינו הם כפולים ומכופלים ואינם מובנים לכל אדם לכן כתבתי פירושו לפי מה שלקטתי מספרי ראשונים. הנה ווידוי זה אשמנו נתקן ע&quot;פ הפוסקים שא&quot;צ לפרוט החטא ולכן תקנו אותו על שם הכנוים רעים שנתכנו בהם ישראל לגנאי ולפי שהחוטא פוגם בכ&quot;ב אותיות התורה לכן תקנו ע&quot;ס א&quot;ב שיפרש כל אדם חטאיו בין האותיות כגון באשמנו יאמר אכלתי דבר איסור וכן בכולם:&lt;br&gt;&lt;b&gt;אשמנו&lt;/b&gt; ע&quot;ש הכתוב (הושע ה) עד אשר יאשמו ובקשו פני והוא לשון ואשמה הנפש ההיא פי' הרמב&quot;ן בחומש שהוא לשון שממה שמהראוי שתהי' הנפש שוממה ויכלול כאן אכלתי דברי' האסורים נבלות וטרפות שקצים ורמשים (ובידוע שבעו&quot;ה אין אדם כמעט שניצול מאכילת שרצים ולפעמים שלאחר שאכל הבשר נודע שהיתה נבילה וטרפה והאוכל דברים המוחזקים בתולעים כגון מאלינש והירק שקורין קראפע דומה כאוכל במזיד וזה ידוע ובדוק ומנוסה שכל הקאשיקעס שנוהגים שמניחים בם בשר ודגים הם מלאים תולעים וכל אדם יכול לבדוק כי כאשר יכה אותו על השולחן יפלו תולעים הרבה אין מספר וכן הרעסיטעש והנפות שתולים איזה ימים בחנות ומרתפים ואפי' בבתים יש בהם ג&quot;כ תולעים לרוב). אכלתי בלא ברכה לפניו ולאחריו:&lt;br&gt;&lt;b&gt;בגדנו &lt;/b&gt; ע&quot;ש הכתוב (שם) בה' בגדו כו'. מלת בגידה הוא כאשר יטיב אדם לחבירו וא&quot;כ בודאי מהראוי שיחזיק לו טובה עבור זה ומכ&quot;ש שלא יעשה כנגדו רעה וכשאינו עושה כן זה נקרא בגידה גדולה ואנו בוגדים בהקב&quot;ה שמטיב עמנו לעולם ונותן לנו חיים ופרנסה (בגדנו בין אדם לחבירו וגמלנו לו רעה תחת טובה. אם בעל ח&quot;ו בעילה אסורה יאמר בעלתי בעילות אסורות. וכבר כתבתי שנכון לכל אדם לומר כן שמא חטא בזה בגלגול אחר) בטלתי מללמוד תורה. ברכתי ברכה לבטלה. ברכה שאינה צריכה. ברכה בלא כוונה. בטלתי מ&quot;ע לקרוא ק&quot;ש בזמנה. בטלתי מ&quot;ע ול&quot;ת:&lt;br&gt;&lt;b&gt;גזלנו&lt;/b&gt; ע&quot;ש הכתוב (מלאכי ג) כי אתם קובעים אותי וע&quot;ש הפסוק גוזל אביו ואמו ואר&quot;ל גוזל אביו הקב&quot;ה ואמו כ&quot;י (א&quot;צ להאריך בעון זה שהרי אמרו סאה של עונות מי מקטרג גזל מקטרג בראש) גאיתי וכתיב תועבת ה' כל גבה לב:&lt;br&gt;&lt;b&gt;דברנו דופי &lt;/b&gt; ע&quot;ש הכתוב (שם) חזקו עלי דבריכם כו' אמרתם שוא עבוד אלקים וזהו דבר של דופי דברנו אחד בפה וא' בלב (כפירוש המפרשי' דר&quot;ל דופי בשני פיות היינו אחד בפה ואחד בלב) דברנו דברי' בטלים. לשון הרע. שקרים. דברי מרמה. חניפות. ניבול פה. דברי משא ומתן בשבת ויו&quot;ט (והנה הפה והלשון ושפתיים ושניים הם דמות ד' בגדי כהונה וידוע שבגדי כהונה המלוכלכים פסולים לעבודה וא&quot;כ כיון שטמא הפה איך נפתח פה להתפלל ולבקש עלינו ואין קטיגור נעשה סניגור):&lt;br&gt;&lt;b&gt;העוינו &lt;/b&gt; זה נמצא בפסוק כ&quot;פ והוא פועל יוצא ר&quot;ל שגרמנו לעוות מה שהי' ישר כענין המחטיא את חבירו (וכן אם הוא איזה גלגול נשמה שהי' מתוקן ונתגלגל לתקן אותו חטא וכאשר חטא הרי עיות וקלקל אותה הנשמה): הוריתי הוראות בטעות והכשלתי רבים הוצאתי זרע לבטלה הקשיתי עצמי לדעת הרהרתי הרהורים רעים הסתכלתי במקו' ערוה הסתכלתי בנשים ליהנות מהם הנפתי ידי על חבירי להכותו הלבנתי פני חבירי ברבים:&lt;br&gt;&lt;b&gt;והרשענו &lt;/b&gt; גם זה נמצא לרוב בפסוק והוא ג&quot;כ פועל יוצא שעשינו גם אחרים שנעשו רשעים על ידינו (וג&quot;כ כדלעיל בהעוינו):&lt;br&gt;&lt;b&gt;זדנו&lt;/b&gt; ר&quot;ל היינו אנשי רוע לב כמש&quot;כ זדון לבך השיאך זלזלתי בכבוד שבתות וימים טובים זלזלתי בכיבוד אב ואם זלזלתי בכבוד לומדי תורה:&lt;br&gt;&lt;b&gt;חמסנו&lt;/b&gt; ע&quot;ש הכתוב החמס קם למטה רשע הוא כמי גזל כגון שיש לחבירו איזה חפץ והוא אינו רוצה למכרו וליקח ממנו בחזקה ומשלם לו מעות כדי שויו או אפילו יותר רק כיון שאינו מוכר לו ברצון זה נקרא חמס חללתי שבת ויו&quot;ט חללתי השם:&lt;br&gt;&lt;b&gt;טפלנו שקר&lt;/b&gt; על שם הכתוב (יחזקאל י&quot;ב) והנה טחים אותו תפל כי הקליפות הם תמיד בפירוד וזה מחסדי יתב' שלא יתחברו לקטרג כמ&quot;ש יתפרדו כל פועלי אין ובעונותינו גרמנו שטפלנו יחד הפועלי שקר ועוד טפלנו שקר ר&quot;ל שנתחברנו ונטפלנו עצמנו לעוברי עבירה (באבות דר&quot;נ רע&quot;א המדבק לעוברי עבירה אע&quot;פ שאינו עושה כמעשיהם מקבל עונש כיוצא בהן וכן הוא במשנה במכות פ&quot;א):&lt;br&gt;&lt;b&gt;יעצנו רע&lt;/b&gt; עשה&quot;כ היועצים על ה' רעה (שלפעמים מיעץ את חבירו כדי להבאיש ריחו בפני בני אדם או שנותן לו עצה להנאתו לפי דרכו וגורם לחבירו הפסד). יחדתי עצמי עם נשים בין נכרית או ישראלית אפילו פנויה (וכ&quot;ש אשת איש או ערוה):&lt;br&gt;&lt;b&gt;כזבנו&lt;/b&gt; ע&quot;ש הכתוב והמה דברו עלי כזבים ר&quot;ל שדברנו דברי כזב בין לתועלת או ללא תועלת (וגודל החטא הזה כמש&quot;כ דובר שקרים לא יכון לנגד עיני) כעסתי וארז&quot;ל הכועס כאלו עובד עבודת כוכבים וכתיב איש חמה רב פשע וכיוצא באלו פסוקים הרבה:&lt;br&gt;&lt;b&gt;לצנו &lt;/b&gt; עשה&quot;כ שמעו אנשי לצון (וכת לצים אינם מקבלים פני השכינה ואמרו כל המתלוצץ נופל בגיהנם) לבשתי שעטנז לא שלמתי שכר פעולת שכיר בזמנו ועברתי על לאו דלא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר ועל מ&quot;ע ביומו תתן שכרו:&lt;br&gt;&lt;b&gt;מרדנו&lt;/b&gt; ע&quot;ש הכתוב המורדים והפושעים בי ענין מרד הוא חמור מכולם כי יש שעושה עבירה אע&quot;פ שאין יצרו תקפו עליו רק מחמת שאינו מאמין כלל במצוה זו:&lt;br&gt;&lt;b&gt;נאצנו &lt;/b&gt; ע&quot;ש נאצו קדוש ישראל ר&quot;ל שגרמנו בעונינו שהכעסנו את ה' כמ&quot;ש וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו ואוי לו לעבד שמכעיס את רבו נשבעתי לשוא ולשקר (ובעוה&quot;ר רוב העולם נכשלים בזה שנשבעים אפילו אינו מחוייב שבועה בתוך המשא ומתן נשבע ואומר כה יעזרני ה' וכבר ידוע שזה הוא כנשבע בשם ולפעמים אפילו כשמדבר דברים בטלים עם חבירו ואומר דבר שקר כדי לאמת דבריו אומר ג&quot;כ יעזרני' ה' לפי שכבר הרגיל לשונו בכך וע&quot;ז ידוו כל הדווים שכאשר נתחייב שבועה בב&quot;ד על תביעת חבירו לפעמים מוחל לחבירו ואינו רוצה לישבע אע&quot;פ שאינו נשבע בשם שבטלו לישבע בשם מחמת גודל העבירה של לא תשא ואיך לא יבוש מלשבע בחנם שבועה בשם. נדרתי ולא שלמתי (ועבר על ב' לאוין א' הנודר כאלו בנה במה והשני אם לא שילם נדרו). נהניתי מעוה&quot;ז בלא ברכה:&lt;br&gt;&lt;b&gt;סררנו&lt;/b&gt; ע&quot;ש הכתוב כפרה סוררה ונאמר וסרתם מן הדרך ר&quot;ל סר לבנו מעבודת הבורא (כמש&quot;כ ולעם הזה היה לב סורר ומורה ר&quot;ל סורר מלקיים מ&quot;ע ומורה לעבור על ל&quot;ת):&lt;br&gt;&lt;b&gt;עוינו&lt;/b&gt; (עון הוא העושה עבירה במזיד למלאות תאותו):&lt;br&gt;&lt;b&gt;פשענו &lt;/b&gt; פשע הוא כענין מרד (וי&quot;ל שיש ב' מורדים א' שמאמין בה' ובתורה ואעפ&quot;כ מורד ואינו רוצה לקיים המצות ב' שמורד מחמ' שכפר בכל):&lt;br&gt;&lt;b&gt;צררנו&lt;/b&gt; ע&quot;ש הכתוב צרר רוח אותה בכנפיה (ר&quot;ל שהיינו צוררים א' לחבירו):&lt;br&gt;&lt;b&gt;קשינו עורף&lt;/b&gt; ע&quot;ש הכתוב והנה עם קשה עורף שהרי מהראוי לאדם כשישמע לדברי המוכיח או כשרואה שנענש בממון או בחולי ר&quot;ל הוא או בניו בודאי מהראוי שיכנע וישוב אל ה' אבל קשינו עורף ולא עשינו תשובה ותלינו שזה בא במקרה ולא מן ה':&lt;br&gt;&lt;b&gt;רשענו&lt;/b&gt; עשינו מעשים שעי&quot;ז נקרא רשע כגון המרים יד על חבירו כדכתיב רשע למה תכה כו' וכן הגוזל והגונב נקרא רשע בקרא וכיוצא באלו:&lt;br&gt;&lt;b&gt;שחתנו&lt;/b&gt; עש&quot;ה שחת עמך ונאמר בנים משחיתים השחתה היא דבר ערוה ועבודת כוכבים ר&quot;ל שעשינו דבר ערוה ולאו דוקא שבעל ערוה אלא אפילו חיבוק ונשוק ובכלל זה המשחית ומוציא זרע לבטלה אפי' ע&quot;י הרהור וכ&quot;ש אם ניאף בידו ח&quot;ו ודברים הדומין לעבודת כוכבים כל המתגאה כאלו עוב' עבודת כוכבים המעלים עיניו מצדקה וכן כל הכועס כאלו עובד עבודת כוכבים וכיוצא בו הרבה:&lt;br&gt;&lt;b&gt;תעבנו&lt;/b&gt; ר&quot;ל עשינו מעשים רעים שעי&quot;ז האדם נקרא תועבה כמש&quot;כ לא תאכלו כל תועבה. וכן עבודת כוכבים נקרא תועבה וכמש&quot;כ לא תביא תועבה אל ביתך:&lt;br&gt;&lt;b&gt;תעינו&lt;/b&gt; זהו ווידוי כללית היינו כמש&quot;כ כולנו כצאן תעינו כי לא הלכנו בדרך הישר ולכן אף אתה לא עזרתנו לשוב כארז&quot;ל הבא לטמא פותחין לו ר&quot;ל שאין משמרים אותו משמים לסייעו שישוב עד שישים האדם אל לבו שישוב ואז הבא לטהר מסייעין אותו וז&quot;ש תעתענו ר&quot;ל שהנחת אותנו על בחירתינו להיות תועים:&lt;br&gt;&lt;b&gt;סרנו&lt;/b&gt; ממצותיך כו' ואלו היינו בוחרים בדבר ששוה למצותיך לא היה רע כל כך אבל בחרנו בדבר שלא שוה לנו ולכן ואתה צדיק כו':&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קמג|קמד|קמה|דין ערב יוה&quot;כ:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קמד דין ערב יוה&quot;כ:&lt;/center&gt; =

==כלל קמד'== 

דין ערב יוה&quot;כ: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כתיב ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב היה לו לכתוב בתשעה לחודש בערב תענו את נפשותיכם עד ערב כו' ומדכתיב ועניתם כו' בתשעה לחדש משמע שיתענו בט' ובאמת יוה&quot;כ אינו אלא בי' לחדש וקבלו חז&quot;ל דאדרבה מצוה מן התורה לאכול בעי&quot;כ ורצה הקב&quot;ה ליתן שכר בעד האכילה כאילו התענו שאין דומה מצוה שיש בו צער כמו שאמרו לפום צערא אגרא ואילו כתיב בט' לחדש תאכלו לא היה לנו שכר אלא כמקיים מצותו ע&quot;י אכילה ולכך שינה הכתיב וכתב מצות אכילה בלשון תענית שיהיה נחשב אכילה זו לפני הקב&quot;ה כאילו היה תענית כדי ליתן שכר כמקיים מצוה בצער עינוי (פ&quot;א) ולכן מצוה לאכול ולהרבות בסעודה והנודר שלא יאכל בשר חוץ מיו&quot;ט מותר ג&quot;כ בעי&quot;כ בסעודה המפסקת ולא בשחרית (עיין סימן תר&quot;ח במגן אברהם ס&quot;ק ז') ונ&quot;ל דלדידן דרגילין לאכול בשר גם בסעודת שחרית וכל הנודר אדעתא דמנהגא נדר ולכן מותר אפילו בסעודת שחרית (ונ&quot;ל דזהו כוונת המגן אברהם בסי' תר&quot;ד שכתב סתם שמותר לאכול בעי&quot;ה וכתב ועסס&quot;י תר&quot;ח וכוונתו לחלק דדוקא בזמן הגמרא) ומי שלא נדר בהדיא אלא שנוהג כך שלא לאכול בשר כ&quot;א בימים שאין אומרים בו תחנון אזי אפילו בלילה של עיה&quot;כ מותר לאכול דוקא בלילה ממש אבל לא מקודם לזה אע&quot;פ שהתפלל ערבית ונכון שלא יאכל אפילו בסעודת שחרית מאכלי חלב חמאה ושום ושום שמרבין זרע:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אסור להתענות בו שום תענית ומי שראה חלום שמתענין עליו ומתירא לנפשו ורוצה להתענות יתענה עד סעודה המפסקת דודאי מה&quot;ת סגי כשיאכל פ&quot;א ומיהו כיון דלאחר חצות חל עליו שם תענית מוטב שלא להתענות ואם רוצה יקבל עליו להתענות יום אחר ויקובל כאלו התענה היום כן נ&quot;ל (עי' סי' רפ&quot;ח במגן אברהם ס&quot;ק ז'):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
אין נופלין על פניהם וא&quot;א למנצח דכתיב ביה ביום צרה וא&quot;א מזמור לתודה דבזמן הבית אסור להקריב שום קרבן הנאכל בעיו&quot;ה דממעט זמן אכילתו שהרי עכ&quot;פ כל הקרבנות נאכלין ליום ולילה אחריו וביה&quot;כ א&quot;א לאכול ונמצא מביא לידי פסול ולכן נ&quot;ל שלא יאמר ג&quot;כ פרשת הקרבנות בעיוה&quot;כ אבל פרשת עולה מותר שאינו נאכל:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
כבר נתפשט המנהג לעשות כפרות בעיה&quot;כ דהיינו שלוקחין תרנגול זכר לזכר ותרנגולת לנקבה ולמעוברת ב' דהיינו תרנגול שמא הולד זכר ותרנגולת דאפילו אם הולד נקבה יתכפרו שניהם היא והולד כא' ואפי' ב' בני אדם יכולים ליקח כפרה אחת. ויש לוקחים למעוברת ב' תרנגולת ותרנגול א' ואמנם אף שכמה גאונים כתבו מנהג זה מ&quot;מ מה שנשרש בלב ההמון שכל כפרת יוה&quot;כ תולה בזה וכמעט שכפרות ואכילת מצה נחשב להם למצוה אחת וסוברים שאין להם כפרה ביוה&quot;כ אם לא בתרנגול ועי&quot;ז באים לידי איסור נבלה ח&quot;ו שדוחקין זה את זה בקהלות גדולות והשוחטים ניעורים כל הלילה בפנים זעופים ואינם מרגישים בסכין ואי לדידי צייתי ואינם רוצים לבטל מנהג זה טוב יותר היה להם לסבב על ראשיהם במעות כמו שכבר נשרש בלב עמי הארץ שאם א&quot;א להם להשיג תרנגול אזי מסבבין במעות שבאמת כן מצינו במנהג קדמונים שהיו מסבבים בזרעים (כמ&quot;ש בשם רש&quot;י בשבת פ&quot;ח) ותחשב להם לצדקה ושלא יהיו נכשלים באיסור נבלה ח&quot;ו ומכ&quot;ש לפי מנהג הנכון ליחן הכפרות לעניים או לפדותן וליתן המעות לעניים ומי שיכול ורוצה מן המובחר אזי יקרא להשוחט לביתו באשמורת הבוקר ויהיה תיכף לסמיכה שחיטה אבל לא יחשוב שזהו כפרתו אלא יחשוב שכל מה שעושין לעוף הזה הכל היה ראוי לבא עלי (כענין הכוונה בקרבנות) והקב&quot;ה ברחמיו עבור התשובה שעשה היפך הגזירה ונתקיים דוגמתו בעוף הזה (כענין שכתב הרמב&quot;ן ריש פ' לך לך בענין הליכת אברהם) גם יזהרו שלא ידקדקו אחר כפרות לבנים וכבר נתפשט בין הנשים שאין לוקחין אחרים רק דווקא לבנים ומהדרין אחריהם ונותנין ביוקר והוא מדרכי האמורי וחק לעבודת כוכבים לכן יזהרו בזה אלא שאם ממילא יבא לידו לקנות במקח שאר תרנגולים יקנה אותו ולא יאמר כלום והמנהג לזרוק בני מעיהם לפי שנזונים מן הגזל והבני מעיים הם הכלים הראשונים שמקבלים הגזל לכן מרחיקים עצמן מלאכלם כדי ליתן אל לבו להרחיק עצמו מגזל:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אע&quot;ג שחייב אדם לשוב בכל יום וכ&quot;ש בעשי&quot;ת מ&quot;מ בעיה&quot;כ החיוב יותר ויותר שיהיה כל היום בתשובה ולקיים כמש&quot;כ כי ביום הזה כו' לפני ה' תטהרו ור&quot;ל כי בר&quot;ה אין הקב&quot;ה דן בעצמו אלא ב&quot;ד של מעלה דנין אבל ביה&quot;כ אזי הקב&quot;ה בעצמו ובכבודו יושב על המשפט ומשגיח ולכן צריך כל אדם לידע בנפשו לפני מי הוא מטהר לפני ה' ולכן יראה לתקן הכל מה שעיות בין מה שבין אדם למקום וכ&quot;ש שבין אדם לחבירו מן הגזל ואונאה וכל דבר הנוגע בממון ואונאת דברים כי עבירות שבין אדם לחבירו אין יה&quot;כ מכפר עד שירצה את חבירו ולכן אפי' לא הקניטו אלא בדברים צריך לפייסו ואם אינו מתפייס בראשונה יחזור וילך פעם ב' וג' ויפייסנו בכל פעם במין רצוי אחר וכל פעם יקח עמו ג' אנשים ואם אינו מתפייס בג&quot;פ אינו זקוק לו אא&quot;כ רצה לעשות לפנים משה&quot;ד אלא יעמיד י' ב&quot;א ויאמר בפניהם שכבר בקש ממנו מחילה (מהרי&quot;ל). וכשביקש ממנו זה כדין וזה אינו מוחל לו נקרא חוטא ואכזרי שאין זה ממדת ישראל אלא ממדת עמלק שעליו נאמר ועברתו שמרה נצח ומ&quot;מ אם זה מכוין לטוב כדי שלא ירגיל בכך מותר ואם הוציא ש&quot;ר א&quot;צ למחול לו דאיכא ששמע בש&quot;ר ולא שמע שבקש ממנו מחילה ולא נפק מחשדא ומ&quot;מ אם רוצה במדת ענוה ימחול לו גם בש&quot;ר ואם מת זה שחטא לו אין לו מחילה אא&quot;כ יביא י' בני אדם ומעמידם על קברו וילך על קברו יחף ואומר חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו והם ישיבו לו מחול לך מחול לך ג&quot;כ (א&quot;ר) ואפי' הוציא עליו ש&quot;ר ואם הוא מהלך ג' פרסאות ישלח שלוחו ואם חרפו לאחר מיתה א&quot;צ לילך על קברו אלא יבקש ממנו מחילה במקום שביישו ואז צריך לעשות תשובה על שעבר חרם קדמונים שלא להוציא ש&quot;ר על מתים:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
ואם יש לחברו בידו ממון שיש לו תביעה עליה יודיענו אע&quot;פ שחיברו לא ידע מזה כלל ועכ&quot;פ יסדר לפני הרב ומ&quot;ץ הענין בשלמות ובאמת בלא שקר דאל&quot;כ אינו אלא כגונב דעת העליון וישאל היאך ינהג. כללו ש&quot;ד כל דבר שבממון לא יסמוך על הוראתו כי היצה&quot;ר יש לו התירים הרבה כ&quot;א ישאל למ&quot;ץ שיורה לו הדרך ע&quot;פ דרכי התורה כדי שלא ישאר בידו ממון חברו בעול:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
מצוה לטבול בעיוה&quot;כ אע&quot;פ שהוא טהור מטומאת קרי ומכ&quot;ש כששימש מטתו כדי שיהיה נקי וטהור ביום הקדוש ומ&quot;מ אין מברכין על הטבילה ועיקר זמן הטבילה אחר חצות ומיהו הרוצה להקדים לא יקדים משעה ה' על היום שעה אחת קודם חצות והאומרים וידוי במקוה אינו אלא מנהג ואם הוא אסטניס שא&quot;א לו לילך במקוה יטילו עליו ט' קבין מים ואפילו מים חמין הוא בערך ע&quot;ו קווארט פולי&quot;ש ויכול לשפוך אפילו מג' כלים רק שיתחיל בשני עד שלא פסק הראשון וכן בשלישי עד שלא פסק השני אבל ד' כלים אין מצטרפין והטובל עצמו במים שבכלים אינו כלום:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אפי' היא אבל בתוך ז' מותר לטבול בעיה&quot;כ שעה קודם הלילה אע&quot;ג דנוהגין לאסור רחיצה כל ל' טבילת מצוה שאני ושאר כל דיני אבילות כגון ישיבה ע&quot;ג קרקע ובלא מנעלים נוהג עד הלילה דאין שום מעלה לעיו&quot;כ משאר ערב יום טוב רק שמצוה לאכול:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
כיון שחייב כל אדם להתודות ביוה&quot;כ תקנו חז&quot;ל להקדים הוידוי בתפלת מנחה שכבר מחצות היום מתחיל להתנוצץ קדושת היום דשמא מחמת אכילת סעודת המפסקת תארע לו תקלה שלא יוכל להתודות לאחר הסעודה או שמא ימות ולכן תקנו שלאחר שהתפלל מנחה לאחר שסיים עושה השלום קודם יהיו לרצון יתודה וכן כל הוידוים ביוה&quot;כ אין מסיימין בה בברכה (ודיני הוידוי כתבנו בהלכות תשובה):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
עונות שהתודה עליהן ביום הכפורים שעבר אף על פי שלא שינה עליהם אפילו הכי החוזר ומתודה עליהן ה&quot;ז משובח שנאמר וחטאתי נגדי תמיד אע&quot;ג שבודאי כבר כיפר עליו יום הכפורים מכל מקום שמא לא זכה לקבל תשובתו או שלא שב בתשובה שלימה:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אחר תפלת מנחה נוהגין כל הקהל להלקות ואע&quot;ג דאין מלקות זה מועיל כדי שמתוך כך ישים אל לבו מעבירות שבידו:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
כשיהיה סמוך לחשיכה שעה או ב' אוכלין סעודה המפסקת ואין לאכול אלא דברים הקלים להתעכל כדי שלא ימולא בטנו ולא יוכל להתפלל כראוי ולא יאכל דברים המחממים ולא מאכל חלב חמה אלא בשר עוף וכיוצא בו וצריך ליזהר מאד להוסיף מחול על הקודש מעט בענין שיפסיק האכילה מבע&quot;י קצת קודם בהש&quot;מ ותוס' עינוי הוא ג&quot;כ מה&quot;ת וחז&quot;ל למדו כן מהפסוקים ומ&quot;מ א&quot;צ להפסיק בעוד יום גדול רק מעט קודם בה&quot;שמ ואם הפסיק אכילתו בעוד יום גדול יכול לחזור ולאכול כל זמן שלא קיבל עליו תענית בעוד שהוא יום אך יש שכתבו שהמנהג שלאחר שאכלו אסור לאכול דבזה שמפסיקין הוי כאלו קיבל עליו בפה ולכן נכון שקודם ברכת המזון יאמר בפרוש שאינו מקבל עליו עוד התענית ונ&quot;ל דמי שהיה בדעתו כן נמי מותר אבל בסתם אם נהג כך אסור ולא ראיתי מי שנהג כך ויש להחמיר דקבלה בלב הוי קבלה (כן כתב המגן אברהם בסי' תקי&quot;ב וכ&quot;כ הגר&quot;א דלכ&quot;ע הוי קבלה דלא כרמגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
המנהג הפשוט במדינות אלו שלא להטמין חמין מעיוה&quot;כ למוצאי יוה&quot;כ דהוי כמכין מיוה&quot;כ לחול:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
בעוד יום ודאי מדליקין נרות וידליק בחדר ששוכב שם כדי שלא יבא לידי תשמיש ואע&quot;פ שי&quot;א שאין מברכין על הנר ביוה&quot;כ מ&quot;מ המנהג הפשוט שמברכין להדליק נר של יוה&quot;כ ואם חל בשבת פשיטא שמברכין להדליק נר של שבת ושל יוה&quot;כ וגם שהחיינו ואמנם אז לא יברך שהחיינו בבהכ&quot;נ:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
מצוה להרבות נרות בבתי כנסיות דכתיב לקדוש ה' מכובד זה יוה&quot;כ שאין בו אכילה ושתיה מצוה לכבדו בנרות וכסות נקיה ונוהגין במדינתינו שכל בעה&quot;ב עושה נר של שעוה לביתו וגם נוהגין לעשות נר בשביל נשמות אביו ואמו שמתו ואמנם גם בזה אדוקים מאד עד שמדליקין אפי' בהש&quot;מ ויש למחות בידם ומ&quot;מ ע&quot;י נכרי נ&quot;ל דמותר כיון שחושבין זה למצוה גדולה (ע' בה' שבת כלל ה' סי' ו') ואם כבו הנרות ביוה&quot;כ אסור לומר לנכרי לחזור להדליק וכן אסור לומר לנכרי לקבל שעוה הנוטף ואפילו לומר לו עיה&quot;כ שידליק ויקבל השעוה אסור:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
נוהגין להציע השולחנות ביוה&quot;כ כמו בשבת ונוהגין ללבוש הקיטל שהוא בגד מתים וגם אבל מותר ללבשו:&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
מאחר שהעולם מקפידים אם כבה נרו אף שלדעתי אין בו משום חשש דלפעמים נכבה מחמת רוח או מחמת חום מ&quot;מ כיון שהעולם מקפידים בזה ראוי לכל אדם ליתן נרו לשמש ולא ישגיח עליו כלל וגם המותר יניח בבהכ&quot;נ דבלא&quot;ה למוצאי יו&quot;כ מבטלין תפלת ערבית מתוך זה ולכן נכון לתקן כמו שכתבתי:&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
אפילו מי שלובש שק מחמת תשובה אסור ללבשו ביו&quot;כ שהוא יו&quot;ט וכ&quot;ש אותן הנותנין אבנים או קטניות באנפלאות שקורין זאקן ועומדים עליהם משום תשובה שאסור ואף בשאר ימות השנה נ&quot;ל דאסור שזה מדרכי נביאי הבעל כדכתיב עד שפך דם עליהם וכן מנהג הכומרים:&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
המנהג לברך את הבנים קודם שנכנסין לבהכ&quot;נ שאז כבר חל קדושת היום ושערי רחמים נפתחים והנוסח שאנו מברכים ישימך כו' ויה&quot;ר מלפני אבינו שבשמים שיתן בלבך אהבתו ויראתו ותהיה יראת ה' על פניך כל ימי חייך שלא תחטא ותהי חשקך בתורה ומצות עיניך לנוכח יביטו פיך ידבר חכמות ולבך יהגה אימות ידיך יהיו עוסקות במצות רגליך ירוצו לעשות רצון אביך שבשמים ויתן לך בנים ובנות צדיקים וצדיקות עוסקים בתורה ומצות כל ימיהם ויהי מקורך ברוך ויזמין לך פרנסתך בהיתר ובנחת ובריוח מתחת ידו הרחבה ולא ע&quot;י מתנת בשר ודם פרנסה שתהיה פנוי לעבודת ה' ותכתב ותחתם לחיים טובים וארוכים בתוך כל צדיקי ישראל אמן:&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
אח&quot;ז ילך לבה&quot;כ באימה ורעדה והמנהג בקהלתנו בכל בתי מדרשים להוציא ס&quot;ת מהיכל כמש&quot;כ בכתבי אר&quot;י ז&quot;ל וכבר נדפס בחמדת הימים התפלה שסידר ואמנם לא כל אדם מבין הדברים רק למי שבא בסוד ה' ומי שא&quot;י הוא להם כדברי ספר החתום ולכן העתקתי מספרים קדמונים תפלה בלשון קל כי בלא&quot;ה לדעת הרבה פוסקים מצות וידוי הוא סמוך ללילה דוקא וראוי לכל אדם לאמרה וזה נוסחתה ואשרי מי שיאמר אותה בשחרית:&lt;br&gt;&lt;b&gt;הנוסח המוסכם מהפוסקים&lt;/b&gt; &lt;br&gt;&lt;b&gt;[*)&lt;/b&gt; נתקן על שבועות שאדם נשבע על עצמו כמו אוכל ולא אוכל וכדומה כי לא על שבועות אשר הממשלה משביע היהודים או בין אדם לחבירו נתקנה התפלה הזאת. כי כאלה הם עמודים של עולם וכל העובר עליהם יהיה לדראון עולם]&lt;br&gt;&lt;b&gt;כל &lt;/b&gt; נדרי ואסרי ושבועי וחרמי וקונמי וכנויי וקונאי וקנסי די נדרנא ודאשתבענא ודי נדינא ודי חרמנא ודי אסרנא על נפשתנא מיוה&quot;כ שעבר עד יוה&quot;כ הזה שבא עלינו לשלום ומיוה&quot;כ הזה עד יוה&quot;כ שיבא עלינו לשלום נדרנא לא נדרי ושבוענא לא שבועי וחרמנא לא חרמי ונדוינא לא נדויי ואסרנא לא אסרי כלהון אתחרטנא בהון יהא רעוא די יהון שביתין ושביקין לא שרירין ולא קיימין ונסל' לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכ' כי לכל העם בשגגה.&lt;br&gt;&lt;b&gt;רבון &lt;/b&gt; כל העולמים אב הרחמים והסליחות אשר ימינך פשוטה לקבל שבים ואתה בראת את האדם להיטיב לו באחריתו ובראת לו שני יצרים יצר טוב ויצר רע כדי שיהיה הברירה בידו לבחור בטוב או ברע כדי ליתן לו שכר טוב על טוב בחירתו כי כן גזרה חכמתך כמו שכתוב ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע וגו ובחרת בחיים ועתה אלהי לא שמעתי לקולך והלכתי בעצת יצה&quot;ר ובדרכי לבי ומאסתי בטוב ובחרתי ברע ולא די לי שלא קדשתי את איברי אלא טמאתי אותם בראת בי מח ולב ובהם חוש המחשבה לחשב מחשבות טובות והרהורים טובים ולב להבין דברי קדשך ולהתפלל ולברך כל הברכות במחשבה טהורה ואני טמאתי אותם בהרהורים ומחשבות זרות ולא די בזה אלא שעל ידי הרהורים רעים באתי לידי הוצאת זרע לבטלה פעם ברצון ופעם באנס בטמאה קרי המטמא את כל הגוף ומהם בראתי משחיתים ומחבלים הנקראים נגעי בני אדם אוי לי כי תחת המחשבות טובות שיכלתי לברא על ידי זה מלאכים קדושים שיהיו סנגורים ופרקליטים טובים עלי תחתיהם בראתי משחיתים לחבל א&quot;ע כמש&quot;כ והוכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם. בראת בי ב' עיני' ובהם חוש הראות לראות בהם מה שכתו' בתורה ולקדש אות' בראיות כל דברים שבקדשה והזהרת בתורתך ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אוי לי כי הלכתי אחרי עיני וטמאתי אותם להסתכל בנשים ובכל דבר טמאה. בראת בי אזנים לשמע דברי קדושה ודברי תורה. אוי לי כי טמאתי אותם לשמע דברי נבלה ולה&quot;ר וכל דברים האסורים אוי לאזנים שכך שומעות. בראת בי פה ולשון ושנים וחיך וגרון ונתת בהם כח לדבר בהם חמשה מוצאות האותיות הקדושים של א&quot;ב אשר בהם בראת שמים וארץ ומלואם ובהם ארגת תורתך הקדושה ובכח הדבור הבדלת את האדם מן הבהמה ואפלו כבהמה לא הייתי כי טמאתי פי בדברי נבלה בלשון הרע. בשקרים. בליצנות. רכילות. מחלוקת. מלבין פני חבירו. מקלל את חבירו. מתכבד בקלון חבירו. דברי משא ומתן בשבת ויום טוב. בשבועות ונדרים. בראת בי ידים וחוש המישוש לעסק בהם במצוות ואני טמאתי עצמי במשמושין של אסור להכות באגרוף רשע ולהרים יד להכות בן אדם ולטלטל דברים המוקצים בשבת ויו&quot;ט. בראת בי רגלים להלוך לכל דבר מצוה ואני טמאתי אותם ברגלים ממהרים לרוץ לרעה. בראת כי ראש הגויה וחתמת אותו באות ברית קודש להיות עבד נאמן לעבודתך ואני טמאתי אותו בהוצאת זרע לבטלה ובקרי ולהקשות עצמי לדעת שלא במקום מצוה (ובעלתי בעילות אסורות) מששתי את כל איברי ומצאתי אותם בעלי מומין מכף רגלי ועד ראשי אין בם מתום. ועתה ה' אלהי גלוי וידוע לפניך שלא נתכונתי בכל החטאים והעונות להכעיס אותך ולמרוד כנגדך אך הלכתי בעצת יצר הרע אשר תמיד בכל יום פורש רשת לרגלי ללכדני ואני עני ואביון תולעת ולא איש כשל כחי לעמוד כנגדו ועמל הפרנס' לפרנס את בני ביתי וטרדת הזמן ומקריו הם היו בעוכרי. ולפי שכל זה גלוי וידוע לפניך כי אין אדם צדיק בארץ אשר לא יחטא לכן ברחמיך הרבים נתת לנו יום אחד בשנה יום אדיר וקדוש יוה&quot;כ הזה הבא לטובה לפניך ולכפר את כל עונותינו ולטהר אותנו מכל טומאותינו כמו שכתוב כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. ועתה ראה עמך ישראל אשר לקחת אותם לעם מי כעמך ישראל טהורי' וקדושים המיחלים ומצפים למחילתך באנו לפניך בלב נשבר ונדכה כעניים ודלים ורכים לבקש ממך מחילה וסליחה וכפרה על כל מה שחטאנו ועוינו ופשענו לפניך ידענו ה' רשענו עון אבותינו. בושנו ונכלמנו להרים פנינו אליך. כבושת גנב כי ימצא ואיך נפתח פה ונרים ראש. כי ברוב עונינו העברנו מעלינו הצלם הקדוש אשר הוא מלביש אותנו אשר כל המזיקים והמקטרגים אינם יכולים להביט בפניו כמו שכתוב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. והחלפנו אותו בצלם טמא והלבשנו בגדים צואים ואיך נבא בשער המלך בלבוש שק מלוכלך בצואה. מתמיהי' אנחנו על נפשינו איך נעשה התועבה הזאת כי הוצאנו נפשנו ורוחנו מעולם הקדוש. ברחנו למקום מדבר ציה וצלמות למקום הטומאה והקליפות. ואתה ה' אלהינו הרוצה בתשובה רשעים כמש&quot;כ שובו שובו בית ישרא' כי לא אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה עתה שמנו אל לבנו לשוב ולבא לפניך בבושת פנים. אבינו מלכנו רחם עלינו כרחם אב על בנו שמרד באביו ויצא מביתו ובשובו אל אביו בבושת פנים בבכי וצעקה ומתנפל לפניו מדרך האב לרחם על בנו. ואם עבדים אנחנו המכה את עבדו ביסורים כשמרד בו מוחל לו. הנה כבר לקינו בשעבוד גליות ויסורין שבגוף. או עניות וצער גידול בנים ושאר מכאובים יסרני ה' אך במשפט ואל באפך פן תמעיטני רחם עלינו וצוה למלאכיך הקדושים הממונים על הטהרה להפשיט את הבגדים הצואי' מעלינו ולטהרנו מכל חטאתינו וילבישו אותנו שנית בלבוש הקדושה כמ&quot;ש הסירו הבגדים הצואים והלבש אותך מחלצוות. וכתפלת דוד המלך ע&quot;ה השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני. לב טהור ברא לנו אלהים ורוח חדשה תתן בקרבנו: ואם פשענו וסדרנו כמדת בשר ודם אתה עשה כמדתך למחול ולסלוח. ואל יעכבו עונותינו לשוב לפניך כמדתך לקבל שבים. וחזק לבנו בתורתך וביראתך שתהיה יראתך תמיד קבועה בלבנו. וטהר רעיונינו ומחשבותינו לעבודתך וראה בשברון לבי כי מתנחם אני על מעשי הרעים שעשיתי עד היום הזה ובוכה ומתאונן ומתודה עליהם ואומר חטאתי עויתי פשעתי לפניך. וקבל תשובתי בתוך תשובת כל עמך ישראל השבים לפניך בכל לבם כי גם אני מבני אברהם יצחק ויעקב ואל יעכבו עונותי הרבים מלשוב לפניך בכל לב וזכני שאשוב לפניך בלב שלם ולהתחרט על עונותי חרטה גמורה ולעזוב מעשי הרעים עזיבה עולמית: ורחם עלי והצילני עד עולם מכל חטא ועון כי לולא רחמיך וחסדיך אי אפשר לעמוד נגד היצה&quot;ר אשר הוא כאש בוער בעצמותי. ולכן רחם עלי ותן בי כח לעמוד כנגדו כמו שאמרו חכמים הצדיקים בדבריהם הבא לטהר מסייעין אותו והנה אני מקבל עלי קדושת יום הכפורים ולהתענות בו בחמשת ענויים שצוית לנו על ידי משה עבדך בתורתך הקדושה. אכילה. שתיה. רחיצה. סיכה. נעילת הסנדל. תשמיש המטה. ולשבות ביום הקדוש הזה מכל מלאכה. וע&quot;י עינוי של אכילה ושתייה תכפר לנו מה שחטאנו באכילות ושתיות אסורות. וע&quot;י עינוי רחיצה וסיכה תכפר לנו מה שחטאנו בתענוגי עולם הזה אשר התענגנו בימי החול ובפרט תענוגים האסורים. וע&quot;י עינוי נעילת הסנדל תכפר לנו מה שחטאנו ברגלים ממהרים לרוץ לרע: ואת אשר עברנו על כ&quot;ד דברים שב&quot;ד מקללין עליהם ונתחייבנו להיות יחפי רגלים מנדויים. וע&quot;י עינוי מתשמיש המטה תכפר לנו מה שחטאנו ופגמנו בברית קודש בקשוי שלא במקום מצוה ובטומאת קרי ובהוצאת זרע לבטלה (ומה שבעלנו בעילות אסורות): וע&quot;י חמשה תפלות ותחינות ובקשות יתוקן מה שפגמנו בחמש' מוצאות הפת החיך והגרון והלשון והשינים ושפתים שמהם יוצא הדיבור וטמאתי אותם בכל דברים האסורים ונדרים שבועות. וע&quot;י חיבוק ונישוק הס&quot;ת וע&quot;י זכות התפלות שנתפלל ביום הקדוש היה יעלה ויבא ויגיע ויצטרפו עמהם כל התפלות שהתפללנו בכל השנה בלא כוונה ויהיו כולם נכללו' בתפלו' היום הזה ויגיעו לראשך להיות עטרה לראשך בכלל תפלת ישראל. וע&quot;י דמעות עיני יתוקן מה שפגמנו בראיית עינים בכל דבר טמא והסתכלות בנשים. וע&quot;י רתיחת גופינו ע&quot;י התענית והתפילות יתוקן מה שהרתחנו רמ&quot;ח איברינו ושש&quot;ה גידינו באש של יצה&quot;ר. ובמיעוט חלבנו ודמינו ע&quot;י התענית יכופר כל מה שחטאנו ושעוינו ושפשענו לפניך ויהיה נחשב לפניך התענית כאלו הקרבנו את גופינו ע&quot;ג המזבח ויקובל לפניך לריח ניחוח כקרבן וכעולה. והנה ידענו כי אנחנו מחוייבים להתענות ע&quot;פ תקוני התשובה על כל חטא וחטא ולסגף את גופנו בתשובת המשקל נגד מה שהתענגנו בעבירות. אך גלוי וידוע לפניך שאין בנו כח להתענות אפי' על חטא א' ומכש&quot;כ על כל עון ועון כי רבו עונותינו מלספור וכשל כחנו. ולכן יה&quot;ר מלפניך ה' אלהינו שיהיה צום התענית ביום הקדוש הזה יוה&quot;כ הבא עלינו לטובה כפרה על כל עונותינו. ויה&quot;ר מלפניך אל מלך יושב על כסא רחמים הרוצה בתשובה רשעים שתתן בלבנו ובלב כל עמך בית ישרא' אהבתך ויראתך ליראה אותך כל הימים. ובתוכם תרחם על פושעי עמך בית ישראל ותן בלבם פחד הדר גאונך ותכניע לבם האבן וישובו לפניך בלב שלם כמו שהבטחת ע&quot;י נביאך לבל ידח ממנו נדח. גם כי הרבו אשמה לפניך עד שננעלו בפניהם דרכי תשובה אתה ברחמיך הרבים תחתור להם חתירה מתחת כסא כבודך וקבלם בתשובה. ורחם עלינו ותן בנו כח לעבור אותך כל הימים והסר טמנו כל המניעות והסבות המונעים אותנו מלעבוד אותך כי אתה יצרתנו ויודע כל מחסורי ב&quot;א וטבעם המבלבלים אותם מעבודתך ובירך להסירם ולמנעם. ולא תטרוף עלינו את השעה עד שנשוב לפניך בלב שלם. ונהיה כל ימינו בתשובה ומעש&quot;ט עד סוף רגע אחרונה אשר יהיה לרצון לפניך לאסוף את נשמתינו אליך אז יהיו כל מחשבותינו דבוקים בך ואז תצא נשמתינו בקדושה ובטהרה ואז נזכה להיות נוקבא לעלות ממטה למעלה ולהשפיע שפע בכל העולמות מלמעלה למטה. ותן בנו כח להתענות ביום הקדוש הזה ולהשלים התענית בכל חמשה ענוים ושלא יגרום מעשינו להיות נכשל ח&quot;ו בשום א' מן החמשה ענוים כי כלנו בני זרע אביהם יצחק ויעקב ידידיך. וזכנו לגדל בנינו לתורה ולמעש&quot;ט ולא יתפשו ח&quot;ו בעונותינו. וחתמנו בספר חיים טובים חיים של יראת שמך. חיים שנעבוד אותך בלב שלם. חיים שלא נכשל ח&quot;ו בשום חטא ועון ואשמה. חיים של פרנסה בנחת ובכבוד ובהתר ולא יטרידנו הפרנסה בטרדת הזמן. ותן לנו פרנסה בהשקט ושלוה כדי שיהיה לבנו פנוי תמיד לעבודתך. וטהר רעיונינו ומחשבותינו כדי שנהיה אנחנו דבוקים בך תמיד:&lt;br&gt;&lt;b&gt;&lt;br&gt;&lt;b&gt;ולהיות&lt;/b&gt; שידעתי שכמעט אין צדיק בארץ אשר לא יחטא בין אדם לחבירו בממון או בגופו במעשה או בדבור פה ועל זה דוה לבי בקרבי כי על חטא שבין אדם לחבירו אין יוה&quot;כ מכפר עד שירצה את חברו ועל זה נשבר לבי בקרבי ורחפו עצמותי כי אפי' אין יום המיתה מכפר ולכן אני מפיל תחנתי לפניך שתרחם עלי ותתנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני בל בני אדם והנני מוחל במחילה גמורה לכל מי שחטא נגדי בין בגופו ובין בממונו או שדיבר עלי לה&quot;ר ואפי' הוצאת ש&quot;ר וכן לכל מי שהזיק לי בגופו או בממונו ולכל חטאת האדם אשר בין אדם לחבירו חוץ ממון אשר אני אוכל להוציא ע&quot;פ דין וחוץ מי שחוטא כנגדי ואומר אחטא לו והוא ימחו' לי וחוץ מאלו אני מוחל במחילה גמורה ולא יענש שום אדם בסבתי וכשם שאני מוחל לכל אדם כן תתן את חני בעיני כל אדם שימחלו לי במחילה גמורה ובכן יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע תפלותינו &quot;קבל &quot;רנת &quot;עמך &quot;שגבנו &quot;טהרנו &quot;נורא ותוציא כל הניצוצות הקדושות שנפלו לקליפה על ידי חטאתינו וע&quot;י קדושת יוה&quot;כ יתעוררו מדותיך הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה ותתפשט עליה' קדושת יוה&quot;כ לכפר עלינו כמ&quot;ש בתורת משה עבדך כי ביום הזה יכפר עליכם לפני ה' תטהרו: ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננהו ותעביר זדון מן הארץ ומלוך על כל העולם כלו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקרך. ותן שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך. אמן כי&quot;ר יהיו לרצון כו':&lt;/b&gt;&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קמד|קמה|קמו|דין יוה&quot;כ:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קמה דין יוה&quot;כ:&lt;/center&gt; =

==כלל קמה'== 

דין יוה&quot;כ: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
יוה&quot;כ לילו כיומו לכל דבר וכבר כתבנו שצריך להוסיף עוד מחול על הקדש וכ&quot;ש שבין השמשות אסור שהוא ספק איסור כרת ולכן בעוד יום יכנס לבהכ&quot;נ מעוטף בבגד לבן ונקי ויתעטף בטלית בעודו יום כדי שיוכל לברך עליו דאין מברכים על הציצית בלילה כמבואר בהלכות ציצית. ומ&quot;מ אם לא נתעטף מבע&quot;י יתעטף משחשיכה בלא ברכה:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
דברים האסורים ביה&quot;כ אכילה שתיה רחיצה סיכה נעילת הסנדל תשמיש המטה ואע&quot;פ שכולן אסורין לדעת הרבה פוסקים מה&quot;ת מדכתיב תענו את נפשותיכם [ועיין נדרים דף פ' ע&quot;ב דמשמע להדיא שכולן הם מה&quot;ת] וכל דברים הללו מצינו בפסוקים שנקרא עינוי מ&quot;מ לכ&quot;ע אין חיוב כרת אלא על אכילה ושתיה ולכ&quot;ע נמסר לחכמים להתיר כפי שנראה בעיניהם:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
כל מלאכה שחייבין בשבת חייבין ביוה&quot;כ וכל שבשבת פטור אבל אסור גם ביוה&quot;כ כן אלא שבשבת זדונו בסקילה וביוה&quot;כ כרת כדכתיב וכל מלאכה כו' ונכרתה וכל שאסור לטלטל בשבת אסור לטלטל ביוה&quot;כ וכשם שצריך לערב עירובי חצירות ותחומין לשבת כך צריך ליוה&quot;כ (תי&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אע&quot;ג דכל שהוא אסור מה&quot;ת מ&quot;מ אין חייב כרת אלא אם אכל או שתה כשיעור ושיעור האוכלין ככותבת הגסה והיא פחות מעט מכביצה בינינית ושיעור זה שוה לכל אדם בין לננס בין לעוג מלך הבשן שכך קבלו חז&quot;ל הלמ&quot;מ דשיעורו נשתנה מכל איסורי תורה שכל איסורי תורה כחלב ודם ושאר חייבי כריתות שיעורן בכזית אבל ביוה&quot;כ כיון דלא כתיב לשון אכילה אלא הוציא הכתוב האכילה בלשון עינוי כמ&quot;ש אשר לא תעונה וקבלו חז&quot;ל דבפחות מככותבת אין מיישב הדעת כלל אפילו לננס עדיין הוא מעונה ובכותבת מיישב הדעת קצת אפילו לעוג מלך הבשן וכל האוכלין מצטרפין לשיעור זה ובלבד שיהיו ראוים לאכילה אבל אוכלין שאינן ראוים לאכילה אין חייבין עליהן כרת ואכילה ושתיה אין מצטרפים:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
אכל וחזר ואכל אם יש מתחילת אכילה ראשונה עד סוף אכילה אחרונה כבא&quot;פ מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין ופטור ושיעור אכילת פרס י&quot;א ד' ביצים וי&quot;א ג' ביצים:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
שיעור שתיה להתחייב עליו קבלו חז&quot;ל כמלא לוגמיו (ר&quot;ל מלא פיו) ולא מלא לוגמיו ממש אלא כדי שיסלקנו לצד א' בפיו ויראה כמלא לוגמיו וזה אינו שוה לכל אדם אלא שמשערים בכל אדם לפי מה שהוא הגדול לפי גדלו י והקטן לפי קטנו גם זה אינו שוה לכל איסורין שבתורה דשיעורן ברביעית אלא שכן הלמ&quot;מ שכל אדם מתיישב דעתו קצת כמלא לוגמיו שלו והוא פחות מרביעי' באדם בינוני וכל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו ובלבד שיהיו ראוין לשתיה:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
שתה מעט וחזר ושתה מעט אם יש מתחילת שתיה ראשונה עד סוף שתיה אחרונה כדי שתיית רביעית מצטרפין וחייב ואם לאו אינן מצטרפין וי&quot;א דשיעור צירוף שתיה כאכילה בכא&quot;פ:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
מותר ליגע באוכלין ומשקין ליתן לקטנים ולא חיישינן שמא יאכל וישתה דאימת יום הדין עליו:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
איסור רחיצה בין בחמין ובין בצונן ואפילו להושיט אצבעו במים אסור ואם היו ידיו או רגליו או שאר גופו מלוכלך בטיט או בצואה או שנטף דם מחוטמו מותר לרחצם שלא אסרו אלא רחיצה של תענוג ומ&quot;מ יזהר שלא ירחץ אלא מקום המטונף בלבד:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
מ&quot;מ מותר לרחוץ ידיו בשחרי' ומברך על נט&quot;י ולא יכוין להנאה רק להעביר רוח רעה מן הידים (ועיין בבאורי הגר&quot;א סימן תרי&quot;ג סק&quot;ו שכתב לעיקר שאסור ברחיצה ע&quot;ש מש&quot;כ בשם הירושלמי ועיין בנשמת אדם מש&quot;כ שם ע&quot;ז &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ויזהר שלא יטול אלא עד סוף קשרי אצבעותיו דהא אינו מותר אלא משום להעביר רוח רעה דהוי כמלוכלך בצואה ומקום שריית הטומאה אינו רק על האצבעות בלבד:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אם הטיל מים ושפשף ומכ&quot;ש כשעשה צרכיו וקינח מותר לרחוץ כל היום דהוי כמלוכלך בצואה ואם רוצה להתפלל מותר אפילו לא קינח ומ&quot;מ נכון הדבר כשמטיל מים שישפשף להוציא נפשו מפלוגתא וכל נטילות אלו עד סוף קשרי אצבעותיו והכהנים כשעולין לדוכן נוטלין עד הפרק (א&quot;ר):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
מי שרגליו כהות מותר לרחצם כיון שאינו עושה לתענוג:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
מי שאין דעתו מיושבת עליו כלל עד שיקנח פניו במים מדינא מותר אלא שכבר נהגו להחמיר ואפילו ברחיצת העינים ומ&quot;מ אם יש לו לכלוך ע&quot;ג עין דינו כמלוכלך בטיט דמותר ואסור לשרו' מפה במים מעיו&quot;הכ ולנגבה קצת להצטנן בו ביוה&quot;כ או להעביר על פניו דשמא לא תנגב יפה ויבא לידי סחיטה:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
ההולך לדבר מצוה מותר לעבור במים:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
החולה אפילו אין בו סכנה רוחץ כדרכו וכן כלה כל שלשים יום מותרת לרחוץ פניה ונ&quot;ל שזה היה בימיהם שלא היו בבה&quot;כנ כל היום והתירו שלא תתגנה על בעלה אבל בזמן הזה שאינו רואה אותה כל היום לא שמעתי שנוהגין להתיר:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
הרואה קרי בי&quot;הכ אם לח הוא מקנחו במפה ואם כבר נתיבש רוחץ מקומות המלוכלכות בו לבד דדינו כצואה ואסור לטבול אע&quot;פ שרגיל לטבול בשאר ימות השנה:&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
אסור לאשה לטבול ביוה&quot;כ אפילו הגיע זמן טבילתה בו ביום ואפילו שלא לשם תשמיש דזה בלא&quot;ה אסור אלא כדי שתהא טהורה אסור ואשה שלובשת ביוה&quot;כ מותרת לרחוץ מעט בין ירכותיה:&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
סיכה אסורה אפילו מקצת גופו ואפילו אינו אלא להעביר את הזוהמא ולא לתענוג אסור ואם יש חטטין וכל שכן חולה שאין בו סכנה סך כדרכו:&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
נעילת הסנדל או מנעל של עור אפילו של עץ מחופה עור אסור ויש אוסרין משל עץ אפילו אינו מחופה עור דגם זה נקרא מנעל אבל של גמי או קש או בגד מותר דלא נקרא מנעל אלא של עור ויש להחמיר שלא לנעול מנעל אפילו מפני רפש וטיט וגשמים או שהוא בין הנכרי' שהרי י&quot;א דכל הענוין הם מדאורייתא ואם קשה לו מאד לילך כך ברפש וטיט ילך עד פתח ב&quot;הכנ ואז יחלוץ וישאם בידו ויטמנם בב&quot;הכנ ועכ&quot;פ לא ינעול מנעל אלא סנדל בלא עקב:&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
כל תולה אע&quot;פ שאב&quot;ס או שיש לו מכה ברגלו וכן החיה כל שלשים יום מותרת לנעול את הסנדל ופשיטא במקום שיש לחוש לסכנה דמותר:&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
מותר לעמוד על כרים וכסתות של עור כיון שאינו מנעל ומ&quot;מ בשעת תפלת י&quot;ח אסור לעמוד על שום דבר דנראה כמתגאה ומ&quot;מ נ&quot;ל באיש מצונן דמותר לעמוד על מעט עשבים להפסיק בין הקרקע:&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
אסור בתשמיש המטה ולכן יש לנהוג עם אשתו ככל דיני נדה ופשיטא שלא יגע בה בין ביום ובין בלילה וכ&quot;ש שלא לישן עמה במטה אחת אפילו כשהם לבושים ולא ירבה עמה דברים:&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
הרואה קרי ביוה&quot;כ ידאג כל השנה ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן עוה&quot;ב &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; (ועיין תיקון לזה בספר חמדת הימים):&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
דין התינוק ותינוקת מבואר לעיל הלכות תפלה כלל ס&quot;ו סימן י&quot;א בדין חינוך קטן:&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
עוברות ומניקות מתענות ככל אדם:&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
עוברה שהריחה מאכל וידוע שאם אין נותנין לה מה שמתאוה היא וולדה מסוכנים לכן אם אמרה צריכה אני אע&quot;פ שאין פניה משתנים כלל או שרואין שפניה משתנים אף על פי שלא אמרה כלום לוחשין לה באזנה שיום הכפורים הוא שלפעמים מתיישב דעתה בזה ואם לא נתקרר דעתה בזה מאכילין אותה בזה הענין שתחלה טובלין אצבע או כף ברוטב ונותנין לתוך פיה שלפעמים בטיפה אחת מתיישבת דעתה ואם לאו נותנין לה רוטב עצמו פחות מכשיעור כדלקמן סימן כ&quot;ט בחולה:&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
יולדת תוך ג' ימים לא תתענה כלל אפילו אמרה א&quot;צ מאכילין אותה בע&quot;כ ואומרים לה אכול וע&quot;ז נאמר אל תצדק הרבה (א&quot;ר) ומ&quot;מ יש להאכילה פחות מכשיעור כמש&quot;כ בחולה. מג' עד ז' אם אמרה צריכה מאכילין אותה מכאן ואילך הרי היא ככל אדם. וימים אלו אינן חושבין מעת לעת בהן שאם ילדה בז' בתשרי קודם הלילה לא חשבינן מע&quot;לע וא&quot;כ יוה&quot;כ היא מע&quot;לע ג' אפ&quot;ה אין מאכילין אותה אם לא אמרה צריכה אני דחשבינן כל יום ויום לפי סדר הימים ואפי' נולד בז' בתשרי קודם הערב חושבין אותו ליום א' וא&quot;כ ערב יה&quot;כ הוא יום ג' ויוה&quot;כ הוא לאחר ג'. וכ&quot;ז היינו מחמת צער לידה אבל אם היא חולה דינה לגמרי כשאר חולה וביולדת א&quot;צ לשאול לרופא אלא נשים אחרות הבקיאות נאמנות אם אומרות שצריכה לכך:&lt;br&gt;

=== סעיף כח ===
כל אדם שהריח מאכל ונשתנו פניו מסוכן הוא אם לא יתנו לו ממנו ומאכילין אותו הימנו (ועכ&quot;פ כשמריח ריח מאכל יזהר מאד כל אדם שיפליט כל הרוק שיבא בפיו ולא יבלע דאז בא לידי סכנה כדאיתא בכתובות ס&quot;א ע&quot;ב) אבל כל זמן שלא נשתנה פניו אפי' אמר שצריך לאכול אסור להאכילו:&lt;br&gt;

=== סעיף כט ===
חולה אפילו אין בו סכנה עכשיו אלא שאמר שצריך לאכול שאם לא יאכל יכבד עליו החולה ויסתכן (ב&quot;ח) אפילו הרופאים אומרים אינו צריך שומעים לחולה ומאכילים אותו דלב יודע מרת נפשו ואפילו אם הרופאים אומרים שהמאכל יזיק לו (ואע&quot;ג דלעיל כלל ס&quot;ח סימן ו' כתבתי דאם הרופא אומר שיזיק לו שומעין לרופא והביאו המגן אברהם סימן שכ&quot;ח סק&quot;ו היינו לענין שאר רפואות דלא שייך בו לב יודע כו' וא&quot;כ מאי חזית דסמכת אחולה סמוך על רופא ואפי' בחולה סומכין על רופא אבל לענין אכילה דשייך לב יודע אין בדבריו של רופא שאמר שיזיק לו האכילה כלום ואפי' בשאר רפואות שחולה אומר שצריך לרפואה פלונית והרופא אומר אינו צריך אבל לא יזיקהו ומכ&quot;ש כשאומר שאינו מסוכן במניעת הרפואה גם בזה שומעין לחולה (העתקתי מתשובת רדב&quot;ז ח&quot;א סי' ס&quot;ו) ואם החולה אמר א&quot;צ אם יש שם רופא בקי אפי' נכרי שאומר שאפשר שיכבד עליו החולי ואפשר שיכול לבא עי&quot;ז לסכנה אעפ&quot;י שאינו אומר שמא ימות מאכילין אותו על פיו ואפי' רופא א' אומר שצריך ואחד אומר א&quot;צ מאכילין אותו דהוי סכנת נפשות להקל (ואם אחד בקי יותר עיין בש&quot;ע סי' תרי&quot;ח ברמגן אברהם ומגן אברהם ס&quot;ק ד' ובא&quot;ר שם). ואם הרופא אומר שאינו מכיר החולי אין דבריו מעלין ולא מורידין מיהו אם נחלש הרבה עד שנראה לרוב ב&quot;א שאצלו שהוא מסוכן אם לא יאכל מאכילין אותו:&lt;br&gt;

=== סעיף ל ===
כשמאכילין את היולדת והחולה מניחין לפניו המאכל ואומרים לו אם יודע אתה שאפשר שתסתכן אם לא תאכל די מחסורך אזי תאכל עד שתבין שדי לך בכך אבל אם אפשר לך שלא תאכל כשיעור בפעם א' תאכל לעולם בפחות מכשיעור דהיינו באכילה יאכל כשני שלישי ביצה וישהה כדי אכילת ד' ביצים ולפחות כדי אכילת ג' ביצים ויחזור ויאכל כן ובשתיה יבדוק החולה עצמו כמה הוא כדי שיסלקנו לצד א' ויראה כמלא לוגמיו וישתה פחות מזה מעט וישהה בין שתיה לשתיה כדי אכילת ד' ביצים או ג' ביצים ולפחות ישהה בין שתיה לשתיה כדי שעור שתיית רביעית ויש להחולה לבדוק זה מעיה&quot;כ כמה הוא שעור לוגמיו דהיינו שיכנים לתוך פיו משקין ויפליטם לתוך כלי וכן ישער מערב יוה&quot;כ כמה הוא שיעור אכילת ד' ביצים ואז יכול לאכול על הזייגר:&lt;br&gt;

=== סעיף לא ===
מי שאחזו בולמוס והוא חולי שבא מחמת רעבון וסימניו שעיניו כהות ואינו יכול לראות מאכילין אותו עד שיאורו עיניו:&lt;br&gt;

=== סעיף לב ===
חולה שאוכל ביוה&quot;כ אם דעתו מיושבת עליו לברך בר&quot;המז יאמר יעלה ויבא בב&quot;המז ואם חל בשבת יאמר ג&quot;כ רצה ואם שכח א&quot;צ לחזור שאינו מחויב לאכול דוקא פת אבל לא יקדש וא&quot;צ לבצוע על שתי ככרות (תרי&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף לג ===
מותר להריח ביוה&quot;כ בשמים וכיוצא בו ויזהר לברך עליהם. ואמנם כ&quot;ז שלא הסיח דעתו מלהריח אסור לחזור ולברך דהוי ברכה שא&quot;צ. ויש אנשים שמריחים במים המריחים שקורין שפירטוז (אבל שפירטוז שאינו מריח אין מברכין עליו כלל) ואין מברכין עליו כלל ועושים איסור. ועוד עושין שעושין קשר בפאטשיילע ושופכין עליו שפירטוז והנה הקשר בקצה א' הוא מלאכה דאורייתא כדאיתא בהלכות שבת במלאכת קושר ומה שנותנין עליו שפירטוז הוא איסור בפ&quot;ע שמולידין בו ריח ולכן צריך ליזהר בזה:&lt;br&gt;

=== סעיף לד ===
סדר התפלה ידוע. וראוי לכל אדם שירשום בסדורו כי נשמטו בכמה סדורים רצה ומודים ויכול לבוא לידי טעות וגם במוסף לא נרשם עד היכן יאמר מתפלת שחרית (ועיין בנ&quot;א הגהות בסדר עבודה) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף לה ===
נוהגין לשטוח עשבים בב&quot;הכנ ואין הטעם כמו שחושבין ההמון כדי לעמוד עליו אלא הטעם לפי שנוהגין לעשות זכר למקדש ולהשתחוות בשעת עלינו ובאמירת והכהנים והעם היו כורעים ומשתחוים ולפי מנהג הנכון להשתחוות בפשוט ידים ורגלים כדין השתחואה במקדש ובמקום שהקרקע מרוצף באבנים אסור להשתחות כן ועובר בלאו שנאמר ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה ואפילו במקום שאינו מרוצף כלל צריך להטות קצת על צדו דגזרינן אטו אבנים לכן שוטחים עשבים כדי להפסיק בין הקרקע דאז ל&quot;ג. ואם אין לו עשבים יפסיק בטליתו או בדבר אחר (סי' קל&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף לו ===
זמן תפלת נעילה כשהחמה בראש האילנות כדי שישלים אותה עם צאת הכוכבים ועכשיו נוהגין שממשיכין התפלה גם בלילה אך צריך ליזהר להתחיל עכ&quot;פ בעוד היום גדול וגם יאמר החרוז היום יפנה כו' קודם הערב שמש דאל&quot;כ דובר שקרים (תרכ&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף לז ===
אם חל בשבת מזכיר בה של שבת ואם לא הזכיר חוזר ובוידוי לאחר התפלה יחיד אינו מזכיר של שבת וש&quot;ץ כיון שאומר אתה נותן בתוך התפלה מזכיר גם באתה נותן ואם לא הזכיר הש&quot;ץ שבת באתה נותן א&quot;צ לחזור אבל בשאר התפלה בין יחיד ובין ש&quot;ץ אם לא הזכיר של שבת חוזר (ועיין בב&quot;י ססי' תרכ&quot;ג) ואם עדיין יום כהנים נושאים כפיהם במקום שנהגו אבל אם כבר חשכה אין נשיאת כפים בלילה ומ&quot;מ אומר הש&quot;ץ בתפלה ברכת כהנים וה&quot;ה במנחה ואומרים אבינו מלכנו אפילו חל בשבת ואפילו גמרו ביום כיון שהוא גמר התחימה. ובסוף הסליחות אומרים פעם א' שמע ישראל וג' פעמים בשכמל&quot;ו וז&quot;פ ה' הוא האלהים. ולאחר שגמר התפלה תוקעין תקיעה אחת אע&quot;פ שלא הבדילו עדיין והוא סימן לסילוק שכינה:&lt;br&gt;

=== סעיף לח ===
צריך להוסיף מחול על הקדש מעט שימתינו מעט אחר צאת הכוכבים ומתפללין תפלת ערבית ואומרים אתה חוננתנו (תרכ&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף לט ===
מבדילים על הכוס ואין מברכים על הבשמים אפילו חל בשבת והרוצה לעשות מן המובחר לצאת דעת האומרים לברך גם על הבשמים כשחל בשבת נ&quot;ל דלאחר שסיים ברכת המבדיל בין קדש לחול אז יברך על הבשמים ולא באמצע הבדלה (עיין א&quot;ר שהקשה על הט&quot;ז) (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף מ ===
מברכים על הנר אפילו כשחל בחול וטעם ברכה זו אינו כשאר מו&quot;ש שאז מברכים משום שהאור נברא במוצאי שבת ולכן מותר לברך אפילו על אור שהוציא עכשיו מן האבנים וכיוצא בו אבל ברכת האש ביו&quot;הכ הוא מטעם מפני שהיה אסור כל היום בתשמישו ולכן אסור לברך אלא דוקא על שדלק מעיו&quot;הכ או שהדליק נכרי ביו&quot;הכ לחיה או לחולה ששבת ממלאכת איסור וי&quot;א שאין מברכין על נר של בה&quot;כנ ונ&quot;ל דה&quot;ה מה שהדליק בביתו לכבוד היום שהרי עיקרו לא נעשה להאיר אלא לכבוד היום ונוהגין להדליק נר אחר מנר זה ומבדילין על שניהם ומ&quot;מ אם אין לו נר מותר לברך על מה שהוציא מן האבנים וידליק נר ממנו וימתין מעט שלא יהיה בעמוד הראשון שהדליק ואז יברך עליו:&lt;br&gt;

=== סעיף מא ===
אוכלים ושותים ושמחים במוצאי יוה&quot;כ דאיתא במדרש שבת קול יוצא ואומר לכו אכלו בשמחה לחמכם:&lt;br&gt;

=== סעיף מב ===
מצוה תיכף אחר הבדלה או אחר הסעודה לעסוק מעט בסוכה אם אינו עיף מן התענית כדי לקיים ילכו מחיל אל חיל:&lt;br&gt;

=== סעיף מג ===
בש&quot;ע כתב שיש שעושים ב' ימים יו&quot;הכ אך מימינו לא שמענו משום אדם שינהוג כן דאע&quot;ג דבכל יו&quot;ט אנו עושים ב' ימים מספק מ&quot;מ כיון שרוב צבור אין יכולים לעמוד בזה להתענות ב' ימים רצופים לא תקנו מספק כיון דאנן בקיאין בקביעא דירחא:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קמה|קמו|קמז|דיני סוכה}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קמו דיני סוכה&lt;/center&gt; =

==כלל קמו'== 

דיני סוכה &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כתיב בסכת תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל וגו' מארץ מצרים מתחלה כתיב בסכת חסר וכאן בסכות הושבתי כתיב מלא אלא להורות ב' מיני סוכות שישבו א' סוכות של ענני כבוד וא' סוכות ממש בשעה שצרו על העיירות במלחמות סיחון ועוג. וצוה מצוה זו בתשרי ולא בניסן שהיא זמן יציאת מצרים משום דבימות החמה אינו ניכר המצוה כי כן דרך לישב בסוכות מפני החום משא&quot;כ בתשרי שכבר הגיעו ימות הגשמים ואז ניכר שהוא למצוה (תרכ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
זה שנאמר בתורה בסוכות תשבו היינו הסכך שלמעלה שזה נקרא סכך שמסכך על האדם ומגין עליו מזרם וממטר כדכתיב וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר אבל הדפנות אינם קרויים סוכה ולפיכך כל הפסולים שנכתבו לקמן דפסלה התורה בסוכה היינו דוקא בסכך אבל כולם כשרים בדפנות (תר&quot;ל ובט&quot;ז שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
ומ&quot;מ הלמ&quot;מ וגם מרבינן מהכתוב דלא קרויה סוכה אלא אם כן יש לה דפנות ומצוה מן המובחר שיעשה ד' דפנות שלימות ומכל מקום אם עשה לה רק ב' דפנות ובשלישית טפח מרווח הלכה למשה מסיני דכשרה ובלבד שיעשה צורת הפתח דהיינו אם היו ב' מחיצות זו אצל זו כמין גם % עושה דופן שיש ברחבו יותר מעט על טפח ומעמידו בפחות מג' טפחים סמוך לדופן שנמצא שיש כאן רוב דופן מהכשר סוכה שהוא ז' כדלקמן ועוד יעמיד קנה כנגד סוף המקצוע השני כנגד אותו טפח ומניח קנה מן הטפח עד הקצה שכנגדו או אפילו למעלה מהן שאין נוגע בהן רק שיהיה כנגדן ממש דהוי צ&quot;הפ כמבואר בהלכות שבת בדין מחיצות ואפילו אם הסכך מונח עליהם מ&quot;מ ראוי להחמיר ולהניח קנה על גביהן דהסכך לא נעשה לשם צורת הפתח (סי' תר&quot;ל מגן אברהם ס&quot;ק ב') ואז מות' לטלטל בתוכו ולהוציא מן הבית דרך חלון הפתוח לסוכה בשבת שבתוך החג דאע&quot;ג דבשאר שבתות אסור לטלטל אלא א&quot;כ יש תיקון ברוח רביעית מ&quot;מ בשבת שבתוך החג אמרי' מגו דהוי דופן לענין סוכה הוי נמי לענין שבת ודוקא בשעת הדחק אבל בלא&quot;ה ראוי להחמיר (עיין ר&quot;ן וב&quot;י) אבל בפחות מן ב' דפנות שלימות ושלישית טפח וצורת הפתח לא מהני אם יעשה כל הדפנות ע&quot;י צורת הפתח אע&quot;ג דצ&quot;הפ היא מחיצה גמורה כמו שנתבאר בכלל מ&quot;ח מ&quot;מ לענין סוכה לא מהני אפילו בדופן ג' ומכ&quot;ש בשאר מחיצות (כ&quot;כ ר&quot;ן בהדיא ריש סוכה) וכן מחיצות של קנה פחות מג' טפחים לא מהני אא&quot;כ עושה ד' דפנות (ועיין סי' תר&quot;ל במגן אברהם סק&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
היה לה ב' דפנות זו כנגד זו % וזה גרע משתי דפנות הדבוקים יחד דלעיל עושה דופן שיש ברחבו ד' טפחים ומשהו ומעמידו בפחות מג' טפחים סמוך לאחד משני הדפנות וא&quot;כ הוי כאלו היה כאן בדופן השלישי דופן של ז' טפחי' דכל פחות מג' טפחים הוי כלבוד וגם בזה צריך להניח קנה מן הפס על דופן האחר כדי שיהי' צה&quot;פ (ובסוכה גדולה ודופנה ג' רחוק הרבה מן הפס שעושה מ&quot;א הניח בצ&quot;ע אם מהני וא&quot;ר מכשיר). ודוקא כשנעשה מחיצה ג' ע&quot;י לבוד צריך צה&quot;פ אבל אם יש דופן של שבעה טפחים בלא לבוד וכ&quot;ש ג' דפנות שלימות א&quot;צ לצה&quot;פ אלא שנוהגין לעשות לנוי. ולפי שיש הרבה דינים בענין עשיית הדפנות שאינן שלימות ואין הכל בקיאין בזה ולכן נהגו לעשות מחיצות שלימות ומי שאין לו כדי צרכו למחיצות עדיף שיעשה ג' מחיצות שלימות מד' שאינן שלימות (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
העושה סוכתו בבית בזוית של כותל מזרח וכותל דרום ונמצא שאין כאן אלא ב' מחיצות ולמעל' מונח קורת הבית ויש לומר פי תקרה יורד וסותם לא מהני לחשוב לדופן ג' אלא ישים תחת הקורה קנה מכאן וקנה מכאן ויהיה נחשב לצורת הפתח (שם ט&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
גובה הדפנות אין פחות מי&quot;ט מן הקרקע ואם אין לו נסרים גבוהים כל כך יעמידם פחות מג&quot;ט סמוך לקרקע או פחות מג&quot;ט סמוך לסכך דאמרינן לבוד אבל אם יש אויר ביניה' ג&quot;ט אפי' גבוהים הרבה פסול דהוי מחיצה תלוי'. ורוחב המחיצות אין פחות מז' טפחים על ז&quot;ט דזהו השיעור שמחזיק ראשו ורובו של אדם ושלחן טפח. ומותר לו להוסיף ברחבה אפילו כמה מילין ובגובה עד עשרים אמה אבל אם הסכך למעלה מעשרים אמה פסולה כדלקמן ואם הי' בחלל הסוכה בפנים פחות מי&quot;ט בגובה או פחות מז' על ז' בארכה ורחבה פסול דזה דירה סרוחה ואין אדם דר בדירה סרוחה ומ&quot;מ מה שמכניס כלים לתוכה או נויי סוכה אע&quot;פ שממעט חללה מי' טפחים כשרה דמ&quot;מ הוי דירה אבל אם הסכך יורד לתוך י&quot;ט פסול שאין זה דירה (תרל&quot;ג). ומן הצד כגון שאינה אלא ז' על ז' ותלה במחיצות אפילו לנוי ופחתה מז' על ז&quot; פסולה (תרל&quot;ד) ואם הסוכה גדולה הרבה ובמקום א' יש קרן א' משוך לפנים שאין בו ז&quot;ט על ז&quot;ט אסור לישב שם כיון שהמקום צר לו לשבת לא הוי דירה וכ&quot;ש אם היתה ארוכה הרבה ואין ברחבה ז' דפסולה אפילו לדידן דישיבתינו אינה כשלהם מ&quot;מ פסולה (תרל&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
כל הדברים כשרים לדפנות בין מדבר שאינו גדולי קרקע כגון עורות וכן דבר המקבל טומאה כגון סדינין וכיוצא בו וכן מכלים ובלבד שיכולה לעמוד ברוח מצויה ולכן אם עושה מחיצות מיריעות וכיוצא בו צריך לקשור אותם מלמעלה ומלמטה כדי שלא יניד אותם הרוח ומ&quot;מ אין נכון לעשות מיריעות שמא יפסקו ולאו אדעתי'. ואפילו יש בהם פרצות הרבה ואפילו חמתה מרובה מצלתה כשרה שכ&quot;ז אינו פוסל אלא בסכך וכן אפי' מבעלי חיים ואפילו שיעמיד בני אדם לשם מחיצות אלא דבשבת ויו&quot;ט צריך שלא ידעו שלשם מחיצה הועמדו שם דאסור לעשות מחיצה בשבת וגם צריך ליזהר שלא לעשות מחיצה מיריעות בשבת ויו&quot;ט ואפי' אם לא נקשר בקשר גמור מ&quot;מ אסור מטעם דאסור לעשות מחיצה בשבת ויו&quot;ט וצריך להזהיר על זה את בני הכפרי' (תר&quot;ל):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
ששה דברים פסולים בסכך (א) דבר המקבל טומאה (ב) שאין גידולו מן הארץ (ג) מחובר (ד) חמתה מרובה מצילתה (ה) תעשה ולא מן העשוי (ו) למעלה מכ' אמה. ולפיכך צריך שיהיה הסכך מדבר שהוא גידולי קרקע ואינו מקבל טומא' שנא' חג הסוכות תעשה וגו' באספך מגרנך ומיקבך. וא&quot;ל דהכתוב בא להורות באיזה זמן יעשה שהרי כבר כתיב בשביעי בט&quot;ו לחדש וקבלו חז&quot;ל דכוונת הכתוב להורות ממה שיעשה הסכך שיעשה ממה שאוסף מן הגרן ומן היקב דהיינו הקש וענפי האילן שהם דבר שגדולו מן הארץ ואינו מקבל טומאה דקש וענפי אילן אין מקבלין טומאה דאין לומר דר&quot;ל בגרן ויקב עצמו דהיינו האוכל שהוא דבר המקבל טומאה דא&quot;כ הוי ל&quot;ל באספך גרנך ויקבך אלא ע&quot;כ דכונת הכתוב בפסולת גרן ויקב דהיינו מה שמאסף מן הגרן ומן היקב והוא הפסולת (תרכ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
וגם ילפינן מפסוק זה שלא יסכך בענפי אילנות המחוברים באילן דדוקא בפסולת גרן דהיינו בתלוש אבל תלוש ולבסוף חברו כגון נסרים שחיברן בכותל מקרי תלוש לענין זה (שם במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
ולכן המסכך בעורות של בהמה אע&quot;פ שלא נעבדו עדיין שאינן מקבלים טומא' או במיני מתכות או בכלים דכל זה אינן גידולי קרקע ואפילו בעפר דעכ&quot;פ לאו גידולי קרקע הוא אלא קרקע עצמו פסול' הסוכה מה&quot;ת והמסכך בשבר כלים אע&quot;ג שכבר טהרו מטומאת' ע&quot;י שבירה זו וגם אינן מקבלים טומאה מ&quot;מ פסולה מדרבנן ולכן כל עץ שנמצא בו ברזל אין לסכך בו דשבר כלי הוא (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
כל דבר שיש לו בית קיבול אין מסככין בו דמקבל טומאה ומ&quot;מ מותר לסכך בקנים כיון שלא נעשו לקבלה וה&quot;ה מרזב (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
המחצלאות שעושין מקנים או מענפי אילן הרכים ומעמידן בעגלות שקורין (קערב או פאלוקישאק) אסור לסכך בהן שהן כלים ואפילו לאחר שביטלן מתורת כלים כדלעיל סי' י' אבל אם עשה לסיכוך אפילו יש לה שפה רק שלא תהיה לה בית קיבול (עי' א&quot;ר) מסככין בה אם לא במקום שנהגו להניח מחצלאות אלו בגגין כעין תקרה דאז אסור דיבא לטעות ויאמר מ&quot;ש לישב בסוכה או בבית אבל אלו מחצלאות שנעשו מקליפת עץ שקורין ראגזעס או מאטן פסולים שהם נעשים לכסות סחורה והוי כלים ומקבלים טומאה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אין מסככין בדבר שריחו רע או שנושרים עליהן ואע&quot;פ שהם גידולי קרקע ואינם מקבלים טומאה כגון עשבים שאינן ראוים לאכילה אסור דחיישינן שמא מתוך שריחו רע או שעליהן נושרין תמיד יצא מן הסוכה (שם) ומ&quot;מ בדיעבד יצא וכן אם אין לו במה לסכך מותר (מגן אברהם) אבל אם אין נושרין רק בשעת הרוח כשר לסכך בהם אפילו לכתחלה וכן לא יסכך בדבר שמתייבש תוך ז' שמא לא יהא בו שיעור הכשר סוכה:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
כבר כתבנו דנקרא סוכה על שם שנעשה לצל ומדכתיב חג הסוכות תעשה קבלו חז&quot;ל תעשה ולא ממה שנעשה כבר שלא לשם צל ועכשיו נמלך שתהי' לצל לפיכך המניח עצים או קש ע&quot;ג מחיצות ליבשן ולא לשם צל כלל ואח&quot;כ נמלך שתהיה לשם סוכה פסול מה&quot;ת שהרי מתחילה לא נעשה לשם צל ולפיכך אסרו חכמי' לסכך אפי' לשם סוכה בדברים שדרך בני אדם להניח לייבשן כגון חבילה של קנים או של קש אע&quot;ג שמסכך עכשיו לשם צל וסוכה משו' גזרה ואמנ' לא אסרו אלא באותו ענין שדרך בני אדם רגילין להניח לייבש ואין זה בפחות מכ&quot;ה קנים וגם לא נקרא חבילה אלא מה שיכול לטלטל ממקום למקום ע&quot;י אגוד זה כגון שנקשר בב' ראשיה או באמצע אבל אם קשר רק מצד א' כיון שאין יכול לטלטל עי&quot;ז לא נקרא חביל' ומטעם זה נמי אם יש בגזע א' כ&quot;ה קנים אע&quot;פ שקשרה ג&quot;כ בראש השני לא נקרא חבילה כיון שעיקרן א' ואגוד בידי שמים לא נקרא אגוד ומ&quot;מ אם אגד עמהם אפילו רק קנה א' הוי חבילה ואותן המסככים בקש צריכים ליזהר שלא יעשו אגודות מן הקש בכדי שלא יפזרם הרוח דפסול מדרבנן (תרכ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
ולכן נמי חבילה שאין קושרין אותן אלא למוכרם במנין ומיד כשיקנה הקונה יתירנה אינה חבילה ובמדינתינו שמוכרין אגודות ענפי אילנות שקורין ועלניק וקוצצין אותם לפזר בבית אפשר שאין דינם כחבילה כיון שאין דרך להניחן ליבשן דאדרבה כשיתיבשו אז אינן שוין כלום (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
ומטעם זה כיון דאין זה אלא מדרבנן אם כבר סיכך בחבילה לשם סוכה ואח&quot;כ נזכר א&quot;צ להתירן ולהגביהן ולחזור ולהניחן אלא מתיר האגודות ודיו דכיון דאין החשש אלא שמא יבא לטעות ויאמר דמותר לישב תחת סוכה שהניח רק ליבש וכיון דמגלה דעתו במה שמתירן שהוא בקי בדין תעשה ולא מן העשוי סגי אבל אם הניחן שלא לשם צל רק ליבש אע&quot;פ שמתירן עכשיו פסול מה&quot;ת שהרי נעשה בפסול אלא צריך להתיר האגודות ולנענען דהיינו שיגביהן ויחזור ויניחן לשם סוכה (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
נסרים אע&quot;פ שהן גידולי קרקע ואינן מקבלי' טומאה אם יש ברחבן ד&quot;ט אסרו חכמים לסכך בהם אפי' אם יניחם על עובין ששם הם קצרים אפ&quot;ה אסו' דסתם תקרה של בית נעשה מנסרים רחבים ויבא לטעות ויאמר מ&quot;ש לישב בסוכה מ&quot;ש לישב בבית והתורה אמרה בסוכות תשבו ולא בבית אבל אם אינן רחבין ד&quot;ט אע&quot;פ שהן משופין ודומין לכלים אם לא ייחדן לשום תשמיש מותר לסכך בהן דאין רגילות לסכך בית בנסרים הפחותים מד&quot;ט ומ&quot;מ אין אנו נוהגין כלל לסכך בנסרים ובמדינתינו נוהגין לעשות תקרות הבית אף בנסרים שאינן ד&quot;ט ולא עוד אלא אפי' לאטש דבזה אין דרך כלל לעשות ממנו תקרה אפילו בזמה&quot;ז נוהגין לאסור לסכך בהן שמא יבא לסכך כ&quot;כ עד שלא יהיו גשמים יורדין לתוכה ושייך בה גזירת בית. ומ&quot;מ בשעת הדחק או שאין לו במה לסכך מותר לסכך אפי' בנסרים שרחבן ד&quot;ט וה&quot;ה בכל דבר האסור משום גזרה (שם במגן אברהם ס&quot;ק כ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
כיון דנקרא סכך ע&quot;ש שמגין מן החמה לכן צריך להניח כ&quot;כ עד שתהיה צלתה מרובה מחמתה ואם היה חמתה מרובה פסולה מה&quot;ת שהרי אין כאן סכך ולכתחלה יהיה הסיכוך קל כדי שיראו ממנו הכוכבים גדולים הנראים בלילה ומ&quot;מ אם היתה מעובה כמין בית אע&quot;פ שאין הכוכבים נראים בתוכה כשרה אבל אם היה מעובה כ&quot;כ עד שאין הגשמים יכולים לירד בתוכה אפי' כשיורדין גשמים מרובים וא&quot;כ הוי כעין בית פסולה משום גזירת בית (תרל&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
אויר פוסל בסוכה בג' טפחים בין בגדולה ובין בקטנה בין באמצע בין מן הצד ג&quot;ט פסול בפחות מג&quot;ט כשרה ומצטרף להשלים הסוכה אבל אין ישנים תחתיו וחמור אויר מסכך פסול שבסי' כ' שבאויר נראה ההפסק לעינים (ט&quot;ז) ואם יש אוי' ג&quot;ט במקום אחד ואינו חולק כל הסוכה כשרה מלבד באותו מקום ואם חולק הסוכה לשנים עד שלא נשאר שיעור הכשר סוכה עם ג' דפנות אותו חלק שאין בו הכשר סוכה פסול ואם היה הסכך דק מאוד שיש בה אויר הרבה אלא שאין ג' טפחים במקום א' כיון שבין הכל צלתה מרובה מחמתה כשרה ובלבד שלא יהיה במקום א' כדי ראשו ורובו (סי' תרל&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
סכך פסול אם הניח מן הצד סמוך לדופן אפי' מהלך על כל אותו הצד אם הוא פחות מד&quot;א כשרה דהלמ&quot;מ דאמרי' דופן עקומה ר&quot;ל דחשבינן לסכך כאלו הוא מן הדופן ועקום ונכפף למעלה ואם הגג עקום כגגין שלנו אע&quot;פ שיש בשיפוע ד' אינו פוסל אא&quot;כ יש במשכו ד' ואם הגג עקום למעלה ולמטה בסמוך לו קורה אף ע&quot;פ דאינו נמשך ממנו ג&quot;ט כיון דבגובה רחוק ממנו ג&quot;ט אין מצטרפין ולא אמרי' חבוט ולבוד להחמיר ונחלקו הפוסקים די&quot;א דוקא כשהדפנות מגיעים לסכך אמרי' דופן עקומה (ר&quot;ן ב&quot;ח מ&quot;א) וי&quot;א דאפי' אינם מגיעים לסכך נמי אמרי' כאלו הדופן מגיע עד למעלה ונכפף (טור ט&quot;ז א&quot;ר) ואפי' הניח סכך פסול אצל כל הד' דפנות אם הוא פחות מד&quot;א כשרה הסוכה באמצע אם יש באמצע המסוכך בסכך כשר שיעור סוכה אבל אם הוא ד&quot;א לא אמרי' דופן עקומה וא&quot;כ כיון שזה אינו נקרא דופן נמצא אע&quot;ג שבאמצע הסוכה הניח סכך כשר מ&quot;מ כל הסוכ' פסולה שהרי אין דפנות דהדפנות אינן מועילין לסוכה כיון שהם מופלגים מן הסוכה ואם יש לסוכה ד' דפנות והניח סכך פסול אצל דופן א' אע&quot;פ שהוא יותר מד&quot;א כשרה אם יש בסכך הכשר שיעור סוכה שהרי יש לה ג' דפנות רק שלא ישב תחת הפסול:&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
בד&quot;א מן הצד דשייך לומר דופן עקומה אבל באמצע הסוכה אם הוא פחות מד&quot;ט בטל לגבי הסכך ולא מקרי כלל סכך פסול והסוכה כשרה ומותר לישב אפילו תחת הפסול (כ&quot;כ בש&quot;ע אבל דעת הראב&quot;ד דאפילו בפחות מד&quot;ט חשבינן לסכך פסול לענין זה שאסור לישב תחתיו וכ&quot;מ דעת הר&quot;ן ד' רל&quot;ט ע&quot;ב וכ&quot;כ ריטב&quot;א בחי' סוכה דף י&quot;ט וכתב שכן הסכים רבו וכ&quot;כ ריא&quot;ז בש&quot;ג ולכן יש להחמיר) ואם הסכך פסול ד&quot;ט והסוכה יש לה ג' דפנות והפסול הולך ע&quot;פ ארכה פסולה כל הסוכה שהרי אין כאן בכל צד אלא דופן ומחצה ואם הפסול הולך לרחבה ונשאר שיעור סוכה בחלק הפנימי חלק הפנימי כשר והחיצון פסול ואם יש פחות מד&quot;א מדופן אמצעי עד סוף הסכך פסול א&quot;כ אף חלק החיצון כשר דזה שיושב בחלק הפנימי מחשב לו לסכך וזה שיושב בחלק החיצון מחשב לו לדופן (סי' תרל&quot;ג מ&quot;א סק&quot;ו) בד&quot;א בסוכה גדולה שיש בה יותר על הסכך פסול ז' טפחים על ז&quot;ט אבל בסוכה קטנה שאין בה אלא ז' על ז' או אפי' ט' ומחצה כיון דכי שקלת ליה לפסול ליכא הכשר סוכה ולכן בין באמצע בין מן הצד בג&quot;ט פסולה בפחות משלשה כשרה וישנים תחתיו ומצטרף להשלים הסוכה לכשיעור (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
לפיכך בית המסוכך כל השנה בנסרים ורוצה לעשות ממנו סוכה ומניח סביב הדפנות נסרים וכן המסכך תחת הגג ומניח סביב הדפנות מן הרעפים צריך ליזהר שלא יהיה בנשאר ד' אמות ומ&quot;מ יש להחמיר גם בפחות מד' טפחים שלא לישב תחתיו כדלעיל סימן כ':&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
אם הניח אויר בין הדפנות לסכך ברחבו בפחות מג&quot;ט קי&quot;ל לבוד וכל הסוכה כשרה שאנו רואים כאלו הדפנות מחוברים לסכך אבל אם הניח אויר ג&quot;ט פסולה שהרי אין כאן דופן לסוכה דבזה לא שייך לומר דופן עקומה כיון שאין כאן אלא אויר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
סכך פחות מד' ואויר אצלו פחות משלשה אין מצטרפין לפסול הילכך אם יש אויר ג' במקום אחד ומיעטו אפילו בסכך פסול כשר ודוקא בסוכה גדולה אבל בקטנה שאין בה אלא ז' על ז' אם יש בשניהם האויר והסכך פסול שלשה טפחים מצטרפים לפסול:&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
אם יש סכך פסול ב' טפחים ועוד סכך פסול ב&quot;ט ואויר פחות משלשה מפסיק באמצע יש להסתפק דכיון דקי&quot;ל דכל פחות מג' הוי כלבוד וא&quot;כ י&quot;ל ה&quot;ה הכא הוי כאלו ב' הפסולים הם ביחד וא&quot;כ הוי סכך פסול ד&quot;ט אבל אם בב' הפסולים אין בהם ד&quot;ט לא אמרינן דנחשב האויר ביניהם כאלו היה סתום בסכך פסול דדוקא כשאלו השני פסולים היו סמוכים אמרינן אבל לא כשמפורד לעשותו סתום (תרל&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
סככה בשפודין של ברזל וכיוצא בו מדברים הפסולין לסכך בהן ואין בהם ד' ואין בהם במקום א' ד' והניח בין שפוד לשפוד כמלא שפוד ונתן שם סכך כשר פסול שא&quot;א שיצמצם כל האויר מסכך כשר ונמצא הפסול מרובה אבל אם העדיף סכך הכשר מעט על הפסול כשר. ודוקא בסוכה גדולה אבל בסוכה קטנה צריך להיות מן השפודין פחות מג&quot;ט במקום א' (תרל&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
בשעת הדחק וכיוצא בו שמותר לסכך בנסרים כדלעיל סי' ט&quot;ז ויש לו בית שמסוכך בנסרים ואין עליהם מעזיבה מ&quot;מ פסולה לסוכה מה&quot;ת אע&quot;פ שנמלך עכשיו לשם סוכה משום תעשה ולא מן העשוי כדלעיל שהרי בית פסול מה&quot;ת דסוכה אמר רחמנא ולא בית. ולכן צריך לעשות מעשה שיסיר כל המסמרים ומנענע כל נסר ונסר (כן פרש&quot;י ורע&quot;ב וכן מוכח ע&quot;כ) או שיטול מן ב' נסרים נסר א' ויתן סכך כשר במקומו וכולה כשרה אפילו הנסרים רחב ד' ול&quot;ש בזה גזרת תקרה כיון שעושה מעשה שמוכיח שבקי בדין תולמ&quot;ה ובדין שלא ישב תחת תקרת הבית (ואמנם י&quot;א דאם כבר היה מעזיבה על הנסרים אין להתיר ליטול המעזיבה ולפקפק או ליטול א' מבינתים. והמ&quot;א הניח זה בצ&quot;ע וגם בא&quot;ר משמע דמותר (סימן תרל&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף כח ===
פסל היוצא מן הסוכה דינו כסוכה כגון שעשה שני דפנות כמין גם ארוכות ודופן א' ארכו רק ז&quot;ט והסכך הוא יוצא הרבה כנגד דופן הארוכה ונמצא שאין לסכך הזה רק ב' דפנות מ&quot;מ כשר ואפילו אם עשה הדופן הג' יותר מד&quot;ט ואם כן י&quot;ל שגילה דעתו שרוצה לעשות דפנות שלימות ואינו רוצה להשתמש רק כנגד הדפנות מ&quot;מ כשר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כט ===
אם הניח הסכך למעלה מכ' אמה מקרקעיתו של הסוכה פסולה מה&quot;ת דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים ר&quot;ל שתעשה בענין זה שאפשר לך לעשות שלא תעמוד רק ז' ימים דהיינו בנין עראי אבל למעלה מכ' אמה א&quot;א לעשות אלא בנין קבע פסולה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; (תרל&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף ל ===
לכתחלה ראוי להחמיר שלא להעמיד הסכך בדבר שמקבל טומאה ולכן אין ליתן סולמות של עגלות או המחוברים בכותל שנותנים שם מאכל בהמה שהם ככלים ומקבלים טומאה וכן שאר סולמות שיש להם בית קיבול השליבות וכ&quot;ש שאר כלים כגון מרה ומגריפה כדי לסכך עליהן ואפילו ליתן אותם על הסכך כדי שיחזיק הסכך שלא יפול דגזרי' שמא ויבא לסכך בהם ומה שנותנין הכלונסו' על כותל אבנים המחובר משום דשם ל&quot;ש למגזר. וכ&quot;ז לכתחלה אם אפשר ליזהר אבל אם א&quot;א שאין לו שאר דברים או בדיעבד קי&quot;ל דמותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה ולכ&quot;ע מותר לחבר הכלונסאות שמניח הסכך עליהם במסמרות של ברזל כיון שאין סומך הסכך על המסמרים אלא שמחזיק בהם העמודים זה מותר לכ&quot;ע וכן מותר לקשרם בחבלים של פשתן או בבגדים בלואים אבל לקשור הסכך עצמו בכלונסאות בחבלים ראוי ליזהר לכתחלה כיון שקושר הסכך עצמו בדבר המקבל טומאה (סי' תרכ&quot;ט במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף לא ===
אותן שעושין סריגות מעצים דקים ומחוברים יחד והן רחב ד' יש להסתפק דאפשר דדינן כנסר שיש בו רחב ד&quot;ט דפסול ואע&quot;פ שנותן עליו סכך כשר אפשר שיש לאסור מ&quot;מ אין למחות בהנוהגין היתר כיון שנותן עליו סכך כשר ל&quot;ש גזרת תקרה (תרכ&quot;ט מ&quot;א סק&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף לב ===
סוכה שאין לה גג כגון שהיו ראשי הדפנות דבוקות זו בזו כזה % או שסמך ראש הדופן לכותל כזה % פסולה שאין כאן לא סכך ולא דופן ומ&quot;מ אם יש בפחות מג' סמוך לגנה טפח כשרה ולפי שאינו מצוי במדינתנו לא הארכתי ואם כל הדפנות מדבר שמסככין בו מותר לישן אפילו תחת הדפנות (סס&quot;י תרל&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף לג ===
מדכתיב בסכת תשבו בלא ו' דמשמע בסוכה א' ולא בסוכה שתחת הסוכה ולכן אם עשה ב' סככים זה למעלה מזה ושניהם צלתה מרובה מחמתה (דכל שחמתה מרובה לא שמה סכך ועיין בסי' תרכ&quot;ח) ויש ביניהם שיעור סוכה דהיינו י&quot;ט (דאל&quot;כ אין שמה סכך והוי כאלו כולו סכך א' פסול וכ&quot;ש אם עשה סוכה תחת תקרת הבית דפסולה אלא דבזה אפילו אין תקרת הבית גבוה י&quot;ט מן הסכך פסולה דבצל סוכה אמרה התורה ולא בסוכה שתחת הבית וכן בסוכה שתחת האילן אפילו ענפי האילן מועטי' שחמתה מרובה מצלתה והסוכה היא בלא האילן צלתה מרובה מחמתה מחלוקת בין הפוסקים וכיון דהוי מלתא דאורייתא אזלינן לחומרא דכל הסכך שכנגד הענפים רואין אותן כאילו אינן אא&quot;כ הסכך כשר הוא כ&quot;כ שאפילו אם תנטל כל הסכך שמונח נגד הענפים אף עפ&quot;כ תשער הסוכה צלתה מרובה מחמתה וכל זה פסול מדכתיב בסכת חסר ו' להורות לא בסוכה שתחת הסוכה ולא בסוכה שתחת הבית ולא בסוכה שתחת האילן ואפילו אם יקצצו אח&quot;כ ענפי האילן שיהיו הענפים עצמם מהסכך אע&quot;ג דהשתא הם כשרים לסכך שהרי אינו מחובר מכל מקום הסוכה פסולה שהרי כבר נעשה בפסול והוי תעשה ולא מן העשוי אלא א&quot;כ יגביה כל ענף וענף ויחזור ויניחנו על הסכך לשם סוכה ומטעם זה אסור לישן בסוכה במטה שיש לה גג למעלה אע&quot;ג שאינו גבוה י&quot;ט שהרי אינו ישן בצל סוכה אלא בצל אהל (סי' תרכ&quot;ו כ&quot;ז כ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף לד ===
והעושה סוכה תחת תקרת הבית ואח&quot;כ מסיר הרעפים י&quot;א דפסולה דהוי תעשה ולא מן העשוי ויש מכשירין דזה גופא מה שמסיר הרעפים הוי מעשה ויש ליזהר בזה. ולכ&quot;ע מותר לעשות תחת הגגות העשוים לפתוח ולסגור ומותר לסגרן מפני הגשמים ולחזור ולפתחן רק שיפתח קודם עשיית הסוכה ואף שאח&quot;כ סוגר הגג ה&quot;ז כאילו פירס עליה סדין וחוזר ונוטלה כיון שנעשה בהכשר ומותר לפתחן ולסגרן ביו&quot;ט אם יש להם צירים ואין בזה משום בנין וסתירה דהוי כפתח (תרכ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף לה ===
העושה סוכה למטה בבית תחת הגב שהסירו הרעפים אע&quot;פ שנשארו עדיין העצים הדקים שקורין לאטש שהרעפים מונח עליהם כשר אפילו לישב תחת העצים עצמן הוכשרו כיון שעשה מעשה והסיר הרעפים ויש מחמירי' שיהיה בין כל אחד ד&quot;ט או לפחות ג&quot;ט אבל אם היתה כך בלא רעפים אז אותן העצים יש להם דין סכך פסול דאע&quot;ג דבאמת הם סכך כשר מ&quot;מ כיון שהניחם שם שלא לשם צל הרי הם פסולים משום תולמ&quot;ה ודינם כדין סוכה שתחת האילן בסימן ל&quot;ב ע&quot;ש ואם מניח הסכך עליהם הב&quot;ח אוסר אם אין ביניהן ג&quot;ט אבל מ&quot;א וא&quot;ר מתירין אם יש ריוח ביניהם יותר כדלעיל סי' כ&quot;ו (ע&quot;ס תרל&quot;א סעיף ח'):&lt;br&gt;

=== סעיף לו ===
פירש סדין תחת הסכך לנוי אם הוא בתוך ד&quot;ט לסכך כשרה דכיון שהוא לנוי בטל לגבי סכך ואם הוא רחוק מן הסכך ד&quot;ט הוי אהל בפ&quot;ע ופסולה ואם אינו לנוי אלא להגן אפילו בפחות מד&quot;ט פסולה הסוכה ויש ליזהר שלא לתלות שום נוי בסוכה אלא דוקא בפחות מד&quot;ט לסכך. ומ&quot;מ דבר שחמתה מרובה מצלתה ליכא למיחש דל&quot;ש לגזור בזה (א&quot;ר) ונ&quot;ל דלכך אין מדקדקין בתליית מנורות התלוים:&lt;br&gt;

=== סעיף לז ===
ומ&quot;מ כיון די&quot;א דמותר לפרוס סדין תחת הסכך בפחות מד&quot;ט כדי להציל מן הגשמים דבטל לגבי סכך ולכן אם הרוח מכבה הנרות מוטב לעשות כן משיאכל חוץ לסוכה ומיהו לא יברך לישב בסוכה דיש פוסלין דס&quot;ל דדוקא לנאותה כשרה אבל מפני הגשמים וכיוצא לא בטיל לגבי סוכה (תרכ&quot;ט ותר&quot;מ):&lt;br&gt;

=== סעיף לח ===
סוכה אע&quot;פ שלא עשאה לשם מצוה כשרה ואפי' עשאוה נכרי' שאינ' מצווי' כלל דלא הקפידה התורה אלא שתעשה הסוכה לצל כדכתי' חג הסוכו' תעש' וסוכה הוא דוקא כשנעשה לצל ואפילו לא נעשית אלא לדירת עראי כמו שעושין הרועים וכיוצא בו כשרה ובלבד שתהיה מסוכך כדין אבל סוכה הנעשית מאליה כגון שהיה מונח גדיש גדול וחטט בו מלמטה עד שנעשה בו דפנות וסכך ממיל' פסולה לפי שלא נעשית לצל ואם עשאה לבית דירה הרי דינו כבית ופסולה אא&quot;כ מגביה הסכך וחוזר ומניחו (תרל&quot;ה תרל&quot;ו) ואין לעשו' הסכך קודם שיעשה הדפנות ואפילו בדיעבד יש פוסלין. ואם עשה טפח סמוך לסכך מותר לסכך קודם שנעשה שאר דפנות כמו בחוטט בגדיש דהיינו כמבואר בש&quot;ע סי' תרנ&quot;ה:&lt;br&gt;

=== סעיף לט ===
סוכה העומדת משנה לשנה כשרה כיון שנעשה פעם אחת לצל ומ&quot;מ כיון שעבר החג הרי בטלה העשייה ואע&quot;ג דמדינא א&quot;צ שיעשה לשם סוכה כדאיתא בסי' הקודם מ&quot;מ מצוה מן המובחר שיחדש דבר מה בסכך לשם סוכה ואפי' בטפח על טפח סגי או שילך החידוש על פני כילה ואפילו רחב כל דהו וה&quot;ה בסוכות הנזכר בסימן הקודם מצוה לחדש בה דבר ואם עשאה לשם חג אפילו מתחלת השנה כשרה וא&quot;צ חידוש (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף מ ===
מותר לעשות סוכה בראש עגלה ובספינה ובלבד שיוכל לעמוד ברוח מצויה ולכן גם הסוחרים יכולים לעשות סוכה בעגלה שלהם שקורין ביידיל ובלבד שיהיה בתוכה גבוה י&quot;ט ורחב ז&quot;ט בלא הגלגלים (תרכ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף מא ===
יוצאין בסוכה שאולה דכתיב כל האזרח בישראל ישבו בסוכות ומדכתיב בסוכת חסר ו' משמע שכל ישראל ראוים לישב בסוכה א' ובענין זה א&quot;א שיגיע אפילו שוה פרוטה לכ&quot;א אא&quot;כ ע&quot;י שאלה והא דכתיב חג הסוכו' תעש' לך וקיי&quot;ל דכ&quot;מ דכתיב לך ר&quot;ל משלך קבלו חז&quot;ל דר&quot;ל לאפוקי גזולה ואמנם כיון דקיי&quot;ל קרקע אינה נגזלת וא&quot;כ אם תקף את חבירו והוציאו מסוכתו וגזלה וישב בה אף ע&quot;ג דלכתחלה אסור אפי' לישב בסוכת חבירו שלא מדעתו אפילו אין דעתו לגוזלה דאע&quot;ג דניחא ליה לאדם לקיים מצוה בממונו מ&quot;מ הכא קפיד שאינו רוצה שיהיה עמו יחד מ&quot;מ התורה שכתבה מיעוט דלא יצא בגזולה ע&quot;כ לא מיירי בהכי שהרי קרקע אינו נגזלת וא&quot;כ הוי כשאולה וכן אין לומר דמיירי שגזל עצים ועשה מהם סוכה דנהי דלפי ד&quot;ת לא יצא שצריך לקיים כדכתיב והשיב את הגזלה מ&quot;מ כיון שכבר תקנו חכמים שזה א&quot;צ לסתור סוכתו אלא ישלם דמי עצי' לבעלי' וא&quot;כ כשזה נותן לו דמי העצים ה&quot;ז אינו בכלל גזולה שהרי יש כח ביד חכמים להפקיר ממון חבירו דקיי&quot;ל הפקר ב&quot;ד הפקר. ואין למצוא אלא כשזה אינו משלם לו דמי העצים או שראובן עשה לו סוכה בראש העגלה או בספינה ושמעון גזל והוציא את ראובן דבזה ליכא תקנת השבים ופסול מדאורייתא וכן אם ראובן עשה לו סוכה בקרקע של שמעון וחזר שמעון בעל הקרקע והוציא את ראובן מסוכתו הבנויה בקרקע שלו ונמצא היא גזולה ביד שמעון דאין כאן תורת שאלה שהרי אינה עומדת בקרקע של ראובן ואפילו אם בנה ראובן מדעת שמעון שהשאיל לו הקרקע לז' ימים מ&quot;מ לא הוי הקרקע בחזקת ראובן אלא בחזקת שמעון וגם אין כאן תקנת השבים לומר ששמעון קנה העצים ע&quot;י שיתן ממון לראובן דדוקא בגזל עצים וטרח בהם ובנה מהם בית או סוכה בזה יש תקנת השבים אבל זה שגזל סוכה עשויה אין כאן תקנת השבים (תרל&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף מב ===
ומטעם זה אסור לעשות סוכה ברה&quot;ר ואף דקיי&quot;ל דקרקע אינה נגזלת וא&quot;כ בדיעבד יצא מדין תורה מ&quot;מ אסור לברך לישב בסוכה כיון שאינה שלו עכ&quot;פ וא&quot;ר מתיר לברך בדיעבד אם אין אחרת (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף מג ===
ומטעם זה יש ליזהר שלא יקצץ ישראל סכך של סוכה בעצמו אלא יקנה אותם מנכרים (ועיין בט&quot;ז ס&quot;ס תרס&quot;ד) ומ&quot;מ אם א&quot;א מותר לקצוץ בעצמו ובלבד שיטול רשות מבעל הקרקע (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף מד ===
מי שלא עשה סוכה קודם יו&quot;ט מותר לעשות בחוה&quot;מ ומותר שיהיה לו ב' סוכות ויאכל היום בזו ולמחר בזו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף מה ===
עצי הסוכה בין הסכך ובין הדפנות אסורין בהנאה כל ח' ימים ולדידן גם בט' שהרי בח' עדיין מחוייב לאכול בסוכה וכיון דאיתקצאי בהש&quot;מ אתקצאי לכולי יומא ואם חל בשבת לאחר יו&quot;ט נוהגין שלא להסתפק ממנו גם בשבת דהוי כמכין מי&quot;ט לשבת ואיסור הנאה בשיעור סוכה אסור מה&quot;ת דכתיב חג הסוכות וקבלו חז&quot;ל דבא להורות דהסוכה דומה לחגיגה מה חגיגה אסור בהנאה שהרי היא קדשים אף הסוכה היא קדושת הגוף ומ&quot;מ אף מה שהוא יותר מהכשר סוכה אסור מדרבנן ואפילו ליטול קיסם לחצוץ שיניו אסור וכן הנוי סוכה אסור משום ביזוי מצוה ואפילו אם נפלו מ&quot;מ אסורין כל ח' ובשבת ויו&quot;ט אסורין אפילו בטלטול משום מוקצה (ואפילו למאן דמתיר אתרוג שנפסל בסימן תרס&quot;ה שאני סוכה שהכל בטל לשיעור סוכה שאסור מדאורייתא ואינו תלוי בדעתו כלל משא&quot;כ אתרוג דתלי בדעתו) ולענין תנאי להתנות עליהן להנות מהן עיין בהלכות שבת כלל ס&quot;ו סי' י&quot;ד ומ&quot;מ אין אנו נוהגין להתנות ומ&quot;מ נוהגין לטלטל הסדינין המצויירים שלא יתקלקלו מן הגשמים ואפילו בלא תנאי דמסתמא מתחלה ע&quot;ד זה תלאן ומ&quot;מ נכון להתנות שיעמוד קודם בין השמשות ראשון ויאמר אני מתנה שאיני בודל מהן כל בין השמשות של הט' ימים דאז מתחלה לא חל עליהם הקדושה או שמתנה ואומר אני מתנה עליהם לאכלם ולהשתמש בהן כל זמן שארצה וא&quot;כ גם בהש&quot;מ בכללו (תרל&quot;ח) ועיין לעיל כלל ס&quot;ו סי' י&quot;א י&quot;ב לענין לטלטל ולהנות מנויי סוכה:&lt;br&gt;

=== סעיף מו ===
אין לעשות דפנות הסוכה מיריעות שעטנז וכן לא יתלה שעטנז לנוי אא&quot;כ גבוהים מתשמיש וגם לא יקשור אותן דברים שבדעתו לטלטלן מפני הגשמים דאסור להתירן ביום טוב אלא יעשה עניבה (שם במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף מז ===
אסור לחקוק פסוק בסוכות תשבו על דלעת וכיוצא בו שיבא לידי בזיון ועוד דלהרבה פוסקים אסור לכתוב פסוקים אלא דוקא חומש שלם ואף על גב דנוהגין היתר דוקא להתלמד בהן אבל שלא לצורך אסור (שם ועיין בי&quot;ד סי' רפ&quot;ג בט&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף מח ===
מי שא&quot;א לו לעשות סוכה אלא מעבר הנהר וצריך לעבור בספינה קטנה אם א&quot;א לו בשום אופן אחר מותר לעבור בספינה קטנה שנכרי יעבירנה כדי שלא יצטרך הישראל לעשות שום דבר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; (תרל&quot;ט במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף מט ===
היושב בסוכה ושלחנו בתוך הבית כאלו לא אכל בסוכה מדרבנן דגזרו שמא ימשוך אחר שלחנו אבל אם מקצת שלחנו בתוך הסוכה אפי' רק טפח אע&quot;פי שכל השלחן בתוך הבית יצא דהא סגי בשלחן טפח (ססי' תרל&quot;ד):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קמו|קמז|קמח|דין ישיבת הסוכה}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קמז דין ישיבת הסוכה&lt;/center&gt; =

==כלל קמז'== 

דין ישיבת הסוכה (תרל&quot;ט תר&quot;מ תרמ&quot;א): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כתיב ז' ימים תשבו בסכות וא&quot;א לומר ישיבה ממש אלא קבלו חז&quot;ל דר&quot;ל תדורו בסכות (והוא לשון עכבה כמו וישבו בקדש) אמרה תורה שידור בסוכה כמו שדר בביתו בכל השנה שתהיה עיקר דירתו בסוכה שיכניס בה כליו הנאים ומצעות נאות ואוכל ושותה וישן בסוכה ומטייל בה ולומד בה וכשמספר עם חבירו הכל יהיה בסוכה כללו ש&quot;ד שהסוכה תהיה נחשב לדירתו לגמרי. ולפי שקדושת סוכה גדולה מאוד ראוי שלא לדבר בה כ&quot;א קדושה ותורה וכ&quot;ש שיזהר מלדבר שם לה&quot;ר ורכילות ושאר דבורים האסורים:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ומ&quot;מ לא תהיה המצוה בזויה עליו ולכן לא יכניס בה כלים שאינם דרך כבוד כגון קדרות וכלים שמשהין בהם קמח ועריבות וכד ששואבין בו מים ויורה ומחבת ומכתשת וכיוצא בהן ונוהגין שלא להכניס קדרות אפי' קודם אכילה וקערות לאחר שאכל צריך להוציאן לחוץ. ונוהגין שלא להכניס נר של חרס דמאוס וכן לא יעשה בה תשמיש בזוי כגון שטיפת קדרות וקערות אבל כוסות מותר וכ&quot;ש דאסור להשתין בה אפילו בכלי אע&quot;פ שעושה כן בביתו אבל תשמיש המטה מותר בסוכה שהרי עיקר מצותה איש ואשתו ומ&quot;מ אם הכניס בתוכה כלים מאוסים לא נפסלה הסוכה בכך ומ&quot;מ בשעה שהם בתוך הסוכה י&quot;א דפסולה מדרבנן ואין מברכין לישב בסוכה עד שיוציאם (כ&quot;כ ר' מנוח וכ&quot;מ מל' הרי&quot;ף בסוכה) וכל כלי שתיה כגון כוסות וכיוצא בו בסוכה ומ&quot;מ נ&quot;ל דאם אין לו כלי וצריך לאכול' מן הקדרה מותר להכניסו ויציע המטה ויכסה השלחן בסוכה ולא בביתו כדי להראות שאין זו דירתו:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
אין ישנים חוץ לסוכה אפי' שינת ארעי דאין ארעי לשינה דפעמי' דסגי לאינש בזה וה&quot;ל קבע אבל מותר לאכול אכילת ארעי חוץ לסוכה דהיינו אפי' כביצה פת וכן מותר לשתות מים ויין אם אינו קובע עצמו לשתות יין. ולאכול פירות אפי' בדרך קבע דפירי לא חשיב קביעות שלהם. וכל זה מדינא והמחמיר עליו שלא לשתות אפי' מים חוץ לסוכה ה&quot;ז משובח. ותבשיל העשוי מה' מיני דגן אם קבע עליו חייב בסוכה וכן בשר ודגים אם אוכל יותר מכביצה וקבע עליו ראוי להחמיר ולאכול בסוכה וכן חבורה שקובעין עצמן לשתות איזה משק' כגון מי דבש וכיוצא בו וכ&quot;ש יין ראוי להחמיר שלא ישתו כ&quot;א בסוכה ד&quot;א דכיון ששותה בקביעות הוי קבע וחייב בסוכה וכן באכילת פירות בקבע עם בני חבורה ראוי להחמיר:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה שאינן ישנין בסוכה רק המדקדק במצוות י&quot;א משום צינה דיש צער לישן במקומות הקרים ועוד שרוב ב&quot;א אין להם סוכה מיוחדת שיוכל לישן שם עם אשתו וה&quot;ל מצטער דפטור כדלקמן אבל כל אדם ראוי ליזהר שיהיה לו סוכה מיוחדת ולישן שם עם אשתו. ולענין אם חל ליל טבילה בחג וא&quot;א לישן עם אשתו בסוכה אם מצטער ודאי פטור ועיין בנ&quot;א: &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
קורא ולומד בסוכה ואם אין דעתו מיושבת עליו בסוכה לומד בביתו אבל בלא&quot;ה ילמוד בסוכה ואם יש לו טורח רב להביא ספרים הרבה לסוכה אפשר דפטור ואם יכול להניחם שם כל החג חייב דאין זה טורח (א&quot;ר) וכן המתפלל בביתו אם יש לו מנוח' מתפלל בסוכ' וא&quot;ל יתפלל בביתו אבל במקו' שיש בה&quot;כנ הולך לבית הכנסת. והבדלה עושין בסוכה:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
כיון שישיבתו בסוכה חייב להיו כמו ישיבתו בביתו לכן אם ירדו גשמים כ&quot;כ שמשער בעצמו שאילו היה יושב בביתו וירדו גשמים היה קם והולך לחדר אחר כן כשיושב בסוכה וירדו גשמים מותר לצאת ואם ירדו כ&quot;כ שאם יפלו לתוך התבשיל יפסול אפילו אין תבשיל לפניו או שמחמת הקור יקרוש המאכלים השמנים מותר לאכול בביתו. ודוקא לענין אכילה אבל לענין שינה אפי' בגשמים מועטים הוי צער לישן שם ויכול לצאת:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
היה אוכל בסוכה וירדו גשמים והלך לביתו ופסקו הגשמים אין מחייבין אותו לחזור לסוכה עד שיגמור סעודתו וה&quot;ה כשהיו יורדין גשמים כשהיה בביתו ואכל בביתו אע&quot;ג שעדיין לא טרח עצמו אפ&quot;ה אין צריך לפסוק סעודתו בביתו (ריטב&quot;א בחי' סוכה) וכשיוצא מחמת גשמים אל יבעט ויצא אלא יצא כנכנע כעבד שמזג כוס לרבו ושפכו על פניו:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
היה ישן וירדו גשמים ונכנס לביתו ופסקו הגשמים אין מטריחין אותו לעלות לסוכה עד שיעלה עמוד השחר ואם היה ישן אין צריך להקיצו עד שיקיץ מאליו ונ&quot;ל דה&quot;ה בזה אע&quot;פ שהיה ישן בביתו מחמת הגשמים. ודוקא ששכב כבר קבל אם עדיין לא שכב ופסקו הגשמים חייב לישן בסוכה מידי דהוי שלא שכב עד הלילה שצריך לעלות לסוכה:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
וכ&quot;ז בשאר ימי הסוכות דאם רוצה שלא לאכול פת הרשות בידו וא&quot;כ יכול לפטור עצמו מן הסוכה לגמרי שיאכל רק פירות ואפילו ביו&quot;ט שחייב לאכול פת מ&quot;מ כשירצה לא יאכל אלא כזית או כביצה פת דפטור מסוכה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt;. אבל בלילה ראשונה של סוכות דחייב מה&quot;ת לאכול כזית פת עכ&quot;פ בסוכה דילפי' ג&quot;ש ט&quot;ו ט&quot;ו מחג המצות דכמו דבלילה הראשון של פסח חייב לאכול עכ&quot;פ כזית פת משום מצה ה&quot;ל בלילה ראשונה של סוכות חייב לאכול עכ&quot;פ כזית פת בסוכה משום סוכה. ולכן דעת הרבה פוסקים ראשונים דכמו דבפסח בכל ענין חייב ה&quot;ה בסוכות בכל ענין חייב לאכול כזית בסוכה ואפילו ירדו גשמים דאע&quot;ג דבירדו גשמים פטור דילפינן מתשבו כעין תדורו היינו דוקא בשאר ימים אבל בלילה הראשונה לא פטרו התורה משום מצטער דאפ&quot;ה חייב ויכול לברך לישב בסוכה ויש מגדולי הפוסקים דס&quot;ל דאפילו בלילה הראשון פטור בירדו גשמים דאז אין חיוב סוכה כלל אלא דילפינן ג&quot;ש דאע&quot;פ דבשאר ימים הרשות בידו שלא לאכול או לאכול כזית ופטור מן הסוכה אבל בלילה ראשונה אפילו כזית חייב בסוכה אבל בירדו גשמי' פטור ולכן כדי לצאת ידי כל הדעות ראוי להמתין עד חצות הלילה דאם יפסקו גשמים קודם חצות יכנס לסוכה ויברך ויאכל דכמו דמצה אין זמנה אלא עד חצות ה&quot;ה סוכה ואם אינו רוצה להמתין כ&quot;כ אזי עכ&quot;פ ימתין שעה ושתים ואם לא פסקו יעשה קידוש בסוכה ויברך שהחיינו ויכוין לפטור גם שהחיינו על הסוכה דאע&quot;ג דשמא פטור מסוכה מ&quot;מ לא גרע מאילו בירך שהחיינו בשעת עשיית הסוכה דיצא ולא יברך לישב בסוכה ויאכל בסוכה כזית ושאר סעודתו יאכל בביתו ומ&quot;מ ימתין אח&quot;כ עד חצות שאם יפסקו הגשמי' יחזור ויאכל בסוכה כזית ויברך לישב בסוכה או שיאכל תחלה כל סעודתו בביתו וגם יקדש בביתו ויברך שהחיינו משום יו&quot;ט וימתין עד חצות ויאכל כזית בסוכה אלא דאז אם פסקו הגשמים צריך לחזור ולברך שהחיינו משום סוכה ולישב בסוכה (הדרך הראשון יותר נכון) ומ&quot;מ כיון שמחלוקת הפוסקים די&quot;א דזמן מצה כל הלילה וא&quot;כ ה&quot;ה בסוכה וכיון שהוא מילתא דאורייתא לכן ראוי להמתין כל הלילה שאם יפסקו גשמים יאכל כזית בסוכה ואע&quot;ג דאם מצטער ורוצה לישן נראה דממ&quot;נ פטור דלמאן דס&quot;ל דמצטער חייב הא ס&quot;ל דאפילו בירדו גשמים חייב והרי כבר אכל ולמאן דס&quot;ל דמצטער פטור וא&quot;כ פטור מ&quot;מ אם יפסקו הגשמים אז חייב ושמא ס&quot;ל דזמנה כל הלילה. ואף דכיון שהוא מצטער בשינה הותר לו לישן ואז אין מחייבין אותו להקיצו אפילו אם רוצה להחמיר ולהקיצו נקרא הדיוט ואסור לברך לישב בסוכה מ&quot;מ אם מתחזק על עצמו שלא לישן ופסקו גשמים ואוכל בסוכה מברך וקיים מ&quot;ע. ואם לא אכל בלילה בסוכה יברך שהחיינו למחר כשיכנס בסוכה:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
וכ&quot;ז בלילה ראשונה אבל בליל ב' אם ירדו גשמים ראוי שימתין ג&quot;כ. ומי שאינו רוצה להמתין יקדש בביתו ויאכל סעודתו ואח&quot;כ יאכל כזית בסוכה ולא יברך לישב בסוכה וגם לא יברך שהחיינו ויסמוך על שהחיינו שבירך בליל ראשון:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
ומטעם זה כיון די&quot;א דבליל ראשון אפילו מצטער ואפילו אם ירדו גשמים חייב ולכן אע&quot;פ דבשאר ימים מי שאין לו סוכה ומצטער להוליך מאכלו לסוכת חבירו פטור מסוכה מ&quot;מ בליל ראשון אם ירדו גשמים ופסקו ומ&quot;מ עדיין מנטף וא&quot;א לאכול בסוכתו ויש לחבירו סוכה עם גג העשוי לכך לסגור ולפתוח חייב לילך לסוכת חבירו אע&quot;פ שמצטער ומ&quot;מ כיון שיש פוסקים דבירדו גשמים פטור אפי' בליל א' א&quot;כ לא יברך שם אם לא שאינו מצטער בזה (א&quot;ר סי' תר&quot;מ ס&quot;ק ט') ונ&quot;ל דבמצטער כזה יכול אדם לחייב את עצמו ולעשות בשמחה ולברך ואינו דומה לירדו גשמים או מצטער מחמת חולי דזה אינו תלוי בו וגם כולם מצטערים בזה ולכן אסור לברך ונקרא הדיוט כיון שמן השמים עכבוהו אבל בצער דתלי בגופא אם זה אינו מצטער בכך למה יפטור שהרי כמה בני אדם הולכין לבית חבריהם לאכול שם (וא&quot;ר כ' בשם רי&quot;ו דבפטור ועושה אם מברך הוא פלוגתא בין הפוסקים ונ&quot;ל בכה&quot;ג יש לברך וכן בכל מיני מצטער שנכתב לקמן דפטור מן הסוכה מ&quot;מ בליל א' חייב וכ&quot;כ רמ&quot;א בסימן תר&quot;מ להרבה פוסקים:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
אם מותר לנענע הסכך מן הגשמים שנפלו עליו בשבת ויו&quot;ט (מבואר לעיל כלל ס&quot;ז סימן כ&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
מדינא דגמרא לדעת פוסקים ראשונים כשבירך בסוכה ויצא לעשות צרכיו וכיוצא בו ולא לחזור תיכף בענין שהיה יציאה גמורה וא&quot;כ הרי הסיח דעתו מן המצוה כשיחזור אח&quot;כ צריך לברך שנית ואפילו ק' פעמים ביום ואימת שנכנס אע&quot;פ שאינו אוכל שם מברך שהרי גם הישיבה ועמידה שם הוא מצוה דהוי כעין תדורו וכן נהג הגר&quot;א ודוקא שיצא יציאה גמורה אבל אם יצא להביא דבר לסוכה א&quot;צ לברך שהרי לא הסיח דעתו (ע' בהל' ציצית כלל י&quot;ב בנ&quot;א סי' א' שכתבתי שם לשון ר' מנוח בזה) אבל מנהג כל העולם כדעת הפוסקים שאינם מברכים אלא בשעת אכילה ואפי' אם יושבים בסוכה קודם אכילה איזה שעה אינם מברכים דס&quot;ל דברכה שמברכין על האכילה היא פוטרת הכל ומ&quot;מ אין נכון הדבר שישב כך בלא ברכה ולכן הנכון שתיכף בבואו מבהכ&quot;נ יברך על דבר שהוא מה' מינים ואף שאינו אוכל אלא כזית וכיוצא בו כיון שהוא קובע עליו יברך לישב בסוכה ולא יברך אח&quot;כ בשעת אכילה:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
ולכ&quot;ע כשהולך לבהכ&quot;נ וחוזר לסוכה צריך לברך שנית אבל כשיושב כל היום בסוכה אף שאוכל י' פעמים אינו חוזר ומברך ואפילו לא יצא כל ז' ימים מסוכתו אינו מברך כיון שלא הסיח דעתו:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
והמתענה בסוכות נ&quot;ל דה&quot;ה אם אין בדעתו לאכול פת באותו יום לכ&quot;ע שכל אימת שיצא יציאה גמורה חייב לברך דדוקא כשאוכל פת ס&quot;ל להנהו פוסקים שמברך על עיקר חיוב סוכה ופוטר כל הדברים הטפלים אבל כשאינו אוכל ל&quot;ש זה. ונ&quot;ל דה&quot;ה כשיצא יציאה גמורה לאחר אכילה וחוזר ונכנס ולא יאכל עד הערב וקודם האכילה יצטרך עוד הפעם לצאת לבהכ&quot;נ דבזה ג&quot;כ לכ&quot;ע צריך לברך וכן ההולך לסוכת חבירו צריך לברך שם בין יאכל שם או לא (ומש&quot;כ תוספות דפוטר הטיול אינו ר&quot;ל יציאה גמורה ע&quot;מ שלא לכנוס תיכף אלא ר&quot;ל יציאה ע&quot;מ לחזור):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
שכח לברך עד אמצע אכילה מברך בכל זמן שיזכור ואפילו אם אכל כבר שהרי מעיקר הדין צריך לברך אף שאינו אוכל:&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
כיון דילפינן אכילת לילה ח' בסוכה ממצה לכן לא יאכל עד שחשכה ודאי ויזהר לאכול קודם חצות וגם בערב סוכות לא יאכל פת לאחר חצות היום ושאר דברים משביעים מט' שעות ומחצה כמו בע&quot;פ (עיין מגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
כיון דקיי&quot;ל תשבו כעין תדורו לפיכך המצטער לישב בסוכה מחמת צנה או הרוח או ריח רע או דבר אחר ואם יצא חוץ לסוכה ינצל מצער זה פטור מן הסוכה. ולפיכך מי שכבו לו הנרות בסוכה בשבת ויש לו נר בביתו מותר לאכול בביתו וא&quot;צ לילך לסוכת חבירו אם יש טורח גדול בדבר וכן המצונן או מי שאין לו בגדים כראוי פטור (א&quot;ר בשם ב&quot;ח) ואם צר לו המקום לישן בסוכה שאינו יכול לפשוט ידיו ורגליו עיין ט&quot;ז סימן תר&quot;מ סימן ה' (ונ&quot;ל דהכל לפי מה שהוא אדם דיש שמצטער מזה מאד) ולא יוכל אדם לומר מצטער אני אלא בדבר שדרך בני אדם להצטער בזה וכן אם לא יוכל להנצל בסוכה מזה הצער אבל אם יכול להציל עצמו מזה הצער אף בסוכה חייב ולפיכך אבל חייב בסוכה דאף בבית לא ינצל מזה ועוד שיכול להסיח הצער מלבו ואם בא רוח לכבות הנרות מותר לפרוש סדין או בגד מן הצד ובסכך נתבאר לעיל כלל הקודם סי' ל&quot;ב:&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
ודוקא שעשה הסוכה מתחלה שלא יגיע לו צער הזה ובמקרה בא לו אבל העושה סוכתו מתחילה במקום ריח רע או במקום שמתירא מפני גנבים שיזיקו לו בגופו ואפי' במקום שביום אינו מתירא רק בלילה א&quot;א לישן בו אינו יוצא אפילו באכילה אבל מה שא&quot;א לישן בו מחמת צנה יוצא בה שאילו לא היה צנה היתה ראויה ואם אינו מתירא מהיזק הגוף רק מגניבת כליו יוצא שיוכל להכניסם לביתו:&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
חולה אפילו אין בו סכנה ואפילו רק חש בעיניו או בראשו פטור מן הסוכה ואפילו המשמשין אותו בזמן שצריכים לשמש החולה פטורין מן הסוכה אבל המשמשים למצטער חייבין והמקיז דם אם רק לשמור הבריאות חייב ואם מחמת חולי פטור והשותה משקה לשלשל אם מתירא שיזיק לו הצינה פטור:&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה בין ביום ובין בלילה אפילו אינם הולכים אלא ביום ודוקא שצריך לטרוח אחר הסוכה אבל בלא טורח צריך לישב בסוכה וה&quot;ה אם אינם יכולים לישן בסוכה מפני שיהיו יגיעים למחר ולא יוכלו לקיים המצוה כראוי פטורין:&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
הולכי דרכים ביום פטורים ביום וא&quot;צ להמתין עד שימצא סוכה וכן ההולכים בלילה אבל כשמגיעים לישוב צריכין לעשות שם סוכה כ&quot;כ המגן אברהם אבל הלבוש כתב דהולכי דרכים ביום א&quot;צ להמתין עד שיגיעו למקום שיש בו סוכה אבל בלילה אם יגיעו למקום שיש שם סוכה חייבים לאכול ולישן בסוכה משמע אבל ביום אפילו מגיע למקום שיש שם סוכה א&quot;צ לכנוס שם ולאכול בסוכה ובודאי אין כונת הלבוש שאף אם נח ביום במקום שיש שם סוכה באותו בית עצמו שיהיה פטור כיון שא&quot;צ שום טורח אלא דנ&quot;מ דביום א&quot;צ להמתין וגם אם נכנס לעיר שיש שם יהודים ונכרים ובעל אושפיזא הוא נכרי א&quot;צ לילך אצל יהודים לאכול בסוכה דכעין תדורו כמו שדרכו בכל השנה שנח ביום באושפיזא כיון שאינו נח אלא איזה שעות ועוד דזה לא גרע ממצטער לילך לסוכת חבירו אבל בלילה כיון שנח שם כל הלילה צריך לילך לסוכה (ובזה לק&quot;מ מה שהקשה המגן אברהם דא&quot;כ יום ולילה שוין) אבל שיעשה לו סוכה א&quot;כ יצטרך לעסוק רוב הלילה או עכ&quot;פ כמה שעות עד שיעשה וזה לא הוי כעין תדורו (ומה שכת' תוס' ור&quot;ן כשהגיעו ליישוב היינו במקום שיש סוכה וכן משמע דברי הא&quot;ח שהביא הב&quot;י מ&quot;מ המחמיר תע&quot;ב ולכ&quot;ע א&quot;צ להמתין מלאכול עד שיעשה הסוכה כמו בירידת גשמים דלא אמרינן שימתין מלאכול אלא כיון שעכשיו רוצה לאכול ואין לו סוכה פטור ה&quot;ה בזה. וההולכים בכפרים יחמירו על עצמן לשוב לבתיהם ואם הם במקום א' איזה ימים חייבים לעשות להם שם סוכה. ומ&quot;מ מותר להולכי דרכים להחמיר על עצמן (עיין מגן אברהם בשם ירושלמי):&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
והיושבים בחנות אע&quot;פי שדרכם בכל השנה לאכול בחנות חייבין לילך לבתיהם לסוכה אפי' כשהחנות בתוך העיר והוא דר חוץ לעיר דדוקא הולכי דרכים פטורים אבל לא היושב בביתו (מגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
שומרי גנות ופרדסים פטורים בין ביום ובין בלילה דהא אין יכול לזוז משם וא&quot;ל שיעשה סוכה התם דאם ידע הגנב שיש להשומר מקום קבוע יגנוב מצד אחר לפיכך אם היה שומר כרי וכיוצא בו שיכול לשמור כולו ממקום א' חייב לעשות סוכה במקום ששומר ואע&quot;פי שאינו יכול להכניס לשם כל כליו מ&quot;מ דר כדרך כל השנה. והעושין יין אצל הנכרי בסוכות פטורים וה&quot;נ אם יכול לשמור ממקום א' חייב:&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
נשים ועבדים פטורים מן הסוכה דהוי מ&quot;ע שהז&quot;ג ולכן [לא] יברכו אנשים בשבילם להוציאם אם כבר ברכו אבל הם עצמן (אין) מברכים וקטנים שצריכים לאמם דהיינו כבן ה' או ו' כל חד לפי חורפיה אין אביו חייב לחנכו אבל יותר מזה חייב אביו לחנכו במצות וגם אחרים אסורים ליתן לו לאכול חוץ לסוכה (ועיין בדין חינוך קטן בהל' תפלה כלל ס&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
דין קידוש וברכת שהחיינו וברכת סוכה בליל א' ובליל ב' נתבאר בדין קידוש כלל ע&quot;ט:&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
נוהגין לברך בשאר הימים לישב בסוכה אחר ברכת המוציא קודם שיטעום כדי שיתחיל בסעודה והיינו לפי המנהג שאין מברכין אלא בשעת אכילה וברכת סוכה לא הוי הפסק בין המוציא לאכילה דהוי מצרכי אכילה דלא הוי הפסק ובליל שבת וי&quot;ט דאיכא קידוש מברכין לאחר הקידוש ולפי עיקר הדין לברך בכל עת שיכנס לישב בה מברך תיכף כשנכנס בה ובליל א' שצריך לקדש תחלה צריך שיעשה הקידוש מעומד כדי שיברך לישב בסוכה ג&quot;כ קודם שישב כדי שתהיה עובר לעשייתה והיינו מעיקר הדין אבל לפי מנהגנו גם בליל א' מקדשין מיושב:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קמז|קמח|קמט|דין לולב וד' מיניו}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קמח דין לולב וד' מיניו&lt;/center&gt; =

==כלל קמח'== 

דין לולב וד' מיניו (תרנ&quot;א): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
מ&quot;ע מה&quot;ת שכל א' מישראל יטול לולב וד' מיניו שנא' ולקחתם לכם ביום הראשון כו' ובתר הכי כתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכ' ז' ימי' וקבלו חז&quot;ל דר&quot;ל לפני ה' דהיינו במקדש תשמחו בלולב ז' ימים ובשאר מקומות ביום ראשון לבד הוא מה&quot;ת אלא שחז&quot;ל תקנו ליטול כל ז' אף בזמה&quot;ז ואפי' בח&quot;ל זכר למקד':&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
כפות תמרים האמור בתורה הן חריות של תמרים שקורין לולב. ענף עץ עבות האמור בתורה הוא ההדס: ערבי נחל האמורים בתורה אין כל דבר הגדל על הנחל אלא מין ידוע הנקרא ערבי נחל. פרי עץ הדר האמור בתורה הוא אתרוג שבלשון תרגום הוא כמו מרגג ובלשון הקודש הוא הדר וכל אלו הדברים נתפרשו מפי מרע&quot;ה הלמ&quot;מ:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
ד' מינים הללו מצוה א' הם ומעכבין זה את זה וכולן נקראות מצות לולב לפי שהוא הגבוה מכלן לפיכך נקראים על שמו ואין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהם שנאמר ולקחתם לכם ולא כתיב ולקחת' או קחו לכם ע&quot;כ קבלו חז&quot;ל דר&quot;ל לקיחה תמה ואם חסר מין א' אין כאן לקיחה תמה:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
בד&quot;א שמעכבין זא&quot;ז אם אין כל ד' מינים מצוים לפניו אבל אם כולם לפניו ונטלם א' א' יצא ויטול הלולב תחלה ויברך עליו ודעתו על האחרים ואם סח ביניהם שלא לצורך הלולב ומיניו צריך לברך על כל א' וא' בפני עצמו דדוקא אם נטלן כלן בפעם א' כיון שהלולב גבוה מכולן כולן בטלין אצלו אבל כשסח ביניהם אע&quot;ג דכולן מצוה א' הן צריך לברך (א&quot;ר) וכן אם לאחר שבירך ראה שהערבה פסולה או ההדס או שהיה מונח ההדס שלא כדרך גדילתו צריך לחזור ולברך על אותו מין ולברך שהחיינו &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
מצוה מן המובחר שיטול לולב א' כדכתיב כפת תמרים חסר ו' דהיינו א' ואתרוג א' כדכתיב פרי עץ והדסים ג' שקבלו חז&quot;ל מדכתיב ענף עץ עבות ענף א' ועץ א' ועבות א' וב' ערבות כדכתיב וערבי נחל לשון רבים ומ&quot;מ בשעת הדחק שאין לו הדס כשר יהדר עכ&quot;פ שיהיה בד א' שלא נקטם ובשעת הדחק אפילו א' וקטום כשר כמו שנבאר בדין הדס הנקטם דסמכינן על מ&quot;ד דסגי בהדס א':&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
מצוה מן המובחר לאגוד לולב והדס וערבה ולעשות שלשתן אגודה אחת בקשר גמור דהיינו ב' קשרים זה על זה משום נוי מצוה ויכול לאגדם במין אחר ואין בו משום בל תוסיף כיון שעושה לנוי (ריטב&quot;א) וי&quot;א הטעם דכיון דקי&quot;ל מ&quot;הת א&quot;צ אגד וא&quot;כ האגד עומד בפני עצמו וכיון שאינו בדרך גדילתו אין כאן משום בל תוסיף (אבל אם נטל מין אחר לגמרי בדרך גדילתו עובר משום בל תוסיף לשיטה זו &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; אף שיצא ידי המצוה. סוכה דף ל&quot;ב בתוס' ד&quot;ה הואיל) ואם נשרו מן העלין בתוך האגודה אע&quot;ג שמפסיק בין המינין אין לחוש דמין במינו אינו חוצץ אבל החוטין שכורכין בהן ההדס חוצץ דכיון דהוי שאינו מינו וגם לא לנוי הוי חציצה ואם לא אגדו מבעו&quot;י או שהותר האגודה אסור לאגדו ביו&quot;ט בקשר אלא לאוגדו בעניבה או כמו שנוהגין שכורכין סביבות ג' מינים אלו ותוחבים ראש הכרך תוך העגול הכרוך. והמנהג הפשוט ליטול הלולב השדרה נגד פניו וקושרין ההדס מימין הלולב והערבה משמאל ויש לקשור ההדס מעט גבוה יותר מן הערבה וישפיל ההדס והערבה בסוף הלולב כדי שיטול שלשתן בידו ועושין בלולב ג' קשרים:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
יטול האגודה בימין ואתרוג בשמאל לפי שבלולב יש ג' מינין ולא יטול כל ד' מינים ביד א' שכך סדרן הכתוב פרי עץ הדר כפות תמרים וענף כו' וערבי נחל אבל בלולב לא כתיב וכפת תמרים הרי שחיבר הכתוב ג' מיני' ביחד ואתרוג לבדו ומ&quot;מ צריך לחברם יחד ולא יפרידם לעולם בין בשעת הנענועים ובין בהקפה. ואיטור נוטל הלולב בימין שלו שהוא בשמאל כל אדם אם היפך יחזור ויטלנו בלא ברכה די&quot;א דלא יצא וא&quot;ר כתב דדעת כל הפוסקים דאם החליף יצא ושולט בב' ידיו הרי הוא ככל אדם:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
גידם שאין לו ידים כלל יטול הלולב בזרוע ימין ואתרוג בזרוע שמאל דהרי לא כתיב ולקחתם ביד ואם יש לו יד א' יטול הלולב באותו יד דלעולם היד אצלו ימין ואתרוג בזרוע:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
צריך ליטלן דרך גדילתן ראשיהן למעלה ועקריהן למטה והאתרוג דרך גדילתו הוא ג&quot;כ העוקץ למטה רק אחר שנעשה גדול מחמת כובדו נוטה למטה וצריך לזהר שיהיה העוקץ למטה ואפילו בדיעבד לא יצא:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
לאחר שנטל הלולב בימינו (צ&quot;ע מ&quot;ש המגן אברהם ס&quot;ק ח' שיטול האתרוג תחלה והרי בסעיף ה' מבואר להיפך וצ&quot;ע) יברך על נטילת לולב קודם שנטל האתרוג כדי שיהיה עובר לעשייתו וביום ראשון גם שהחיינו. נ&quot;ל דמי שלא בירך שהחיינו ביום א' ואפי' אם לא בירך מחמת שהיה ספק באיזה מין אם הוא כשר ואח&quot;כ נזדמן לו כל ד' מינים כשרים אפילו ביום ז' מברך שהחיינו וה&quot;ז דומה למי שלא בירך שהחיינו של יו&quot;ט שמברך כל ז' (כמ&quot;ש המגן אברהם ססי' תע&quot;ג ואף שיש לחלק קצת מ&quot;מ נ&quot;ל דמברך וכן הוא בהדיא בסי' תרע&quot;ו סעי' א') או כשירצה יקח גם האתרוג אלא שיהפוך שיטלנו עם העוקץ למעלה או שיכוין שלא לצאת עד אחר הברכה וזה המובחר כי ע&quot;י ההיפוך עושין נקבים באתרוג (דאפילו למ&quot;ד מצות אין צריכות כוונה היינו בסתם אבל בע&quot;כ ודאי אינו יוצא וזהו ג&quot;כ כונת הש&quot;ג שהביא המגן אברהם סי' תרנ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב אלא שלשונו צריך תיקון וכצ&quot;ל ואם נתכוין שלא לצאת עד שיברך מותר ובזה סרה השגת המגן אברהם) אבל קודם שיטול הלולב בידו אין לברך כמ&quot;ש בהל' ברכות בכלל ה' ויברך מעומד וגם הנטילה תהיה מעומד ומותר ליטלו כמה פעמים ביום לחיבוב מצוה שכן היו עושין אנשי ירושלים שאפי' כשהלכו בשוק היה הלולב בידם אבל אסור לברך רק פעם א' ביום. וצריך ליטלו בידו ואם כרך סודר על הלולב או שהניחו בכלי ואחז בדופני הכלי לא יצא דהוי חציצה ואם אחז בבי' יד של הכלי או שהניח ידו תחת שוליו לא יצא דהוי לקיחה על ידי דבר אחר בדרך בזיון ואם כרך סודר על ידו או שלבש בתי ידים י&quot;א דיצא דבטל לגבי היד וי&quot;א דלא יצא ויחזור ויטלנו בלא ברכה. ונכון שיחלוץ התפילין קודם שיטול הלולב כיון שהלולב הוא אות אע&quot;ג דמטעם חציצה אין לחוש וכן כשטבעות בידו אין כאן חציצה כיון שאינו על כל היד מ&quot;מ נהגו לכתחלה להסיר אפילו הטבעות וי&quot;א דאפילו בדיעבד מעכב. ולכן יחזור ויטלנו בלא ברכה (עיין א&quot;ר):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אם לא בירך קודם הנטילה מברך אח&quot;כ שגם הנענועים הן מן המצוה והקפה צ&quot;ע דאינו אלא זכר למקדש (ומיהו בסוכה ל&quot;ט ע&quot;א תוס' ד&quot;ה אבל כו' משמע דכל שהוא מצוה מן המובחר הוי עובר לעשייתן ע&quot;ש וכ&quot;כ הרא&quot;ש שם) אבל לאחר שהסירו מידו לאחר גמר מצותו אין מברך עוד:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
נ&quot;ל שאם לא הביאו לולב ובאמצע הלל הביאו לו מותר לברך בין הפרקים דהיינו בין מזמור למזמור &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
ינענע לאחר שבירך אעפ&quot;י שבירך עליו שלא בשעת הלל וכן ינענע בכל הודו. ובהודו שבסוף הלל שכופלין אותו מנענע שני פעמים ובאנא הושיעה נא אבל לא בהצליחה נא. ונ&quot;ל שאם מתפלל ביחידי אינו מנענע אלא בהודו שבתחלת ההלל ולא ביאמר נא ישראל דאין מנענעין אלא בהודו אלא שהש&quot;ץ מנענע ביאמר נא כיון שהקהל עונין הודו גם הוא מנענע משא&quot;כ ביחיד (עיין בב&quot;י) ואפילו הש&quot;ץ נוהגין שאינו מנענע אלא ביאמר נא ישראל אבל לא ביאמרו נא:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
יחלק הנענועים דהיינו בהודו יש ו' תיבות חוץ מן השם וינענע בכל תיבה לרוח א' ובשם לא ינענע ורמז לדבר ירננו עצי יער לפני ה' ובאנא ינענע לב' רוחות בתיבה א' ומנהג הפשוט שמנענעים מזרח דרום מערב צפון מעלה ומטה וי&quot;א כשמנענע למטה ישפיל רק ידיו למטה ומ&quot;מ ישאר בדרך גדילתו ובאמת זה הוא הנכון (שהרי בב' כבשי עצרת שכתוב בו תנופה וקבלו חז&quot;ל דר&quot;ל מוליך ומביא מעלה ומוריד וכן הוא כל התנופות שבתורה ובודאי שם לא היה רק שהשפיל ידיו למטה) ומ&quot;מ יש נוהגין שמנענע ומהפך הלולב לצד מטה ואם הוא בבהכ&quot;נ שמנענעים באופן זה אל ישנה מן המנהג. ונוהגין שמנענעין העלין של הלולב בשעת הולכה והובאה והמנענעים בכח עד שכמעט הלולב נשבר עי&quot;ז הוא טעות רק כסכום מעט סגי:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
מצות לולב ביום ולא בלילה וכל היום כשר שאם לא נטל יטלנו אח&quot;כ ולכתחלה לא יטול עד שתנץ החמה ואם נטלו משע&quot;הש יצא. ואם לא נטלו עד בין השמשות אם הוא בשאר ימים יטלנו בלא ברכה ונ&quot;ל דה&quot;ה ביום א' (עיין מגן אברהם ס&quot;ס תרנ&quot;ב ולעיל בהל' ברכות כלל ה' סי' כ&quot;א) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
אסור לאכול קודם שיטלנו ואם שכח ואכל ונזכר על שלחנו ביום ראשון שהוא מה&quot;ת כיון שהתחיל לאכול באיסור אעפ&quot;י שיש עדיין שהות ביום ליטלו מ&quot;מ צריך להפסיק מאכילתו וליטלו כדין כל דבר שהוא מ&quot;הת שאם התחיל באיסור צריך להפסיק אבל בשאר ימים שאינו אלא מדרבנן אם יש שהות ביום א&quot;צ להפסיק אלא גומר סעודתו ואח&quot;כ יטלנו. ומי שבא בדרך ומצפה שיבוא למקום שיש בו לולב או הדרים על הישובים ומשלחין להם לולב ימתינו עד חצות היום ולא יותר דאסור להתענות ומי שחלש לבו ואין יכול להמתין כ&quot;כ מותר לטעום קודם דדוקא באכילה גזרינן שמא ישכח משא&quot;כ טעימה בעלמא אבל מי שאינו חלוש יחמיר אף בטעימה (תרנ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
מותר להחזיר הלולב במים ולהוסיף עליו מים אבל לא יחליף דטרח לתקוני מנא ובחו&quot;המ מצוה להחליף כדי שישאר לח ומהודר ונוהגין ליקח בחו&quot;המ בכל יום ערבה חדשה ללולב והוא הידור מצוה (תרנ&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
ערבה שנתלשה ביום טוב בין ביו&quot;ט א' ובין ביום ב' אסור לטלטל באותו יום דהוי מוקצה ואפילו אין לו אחרת ואפי' למי שלא נקצץ בשבילו מכל מקום הנתלש ביו&quot;ט א' מותר בשני דלא חיישי' שיאמר לנכרי לתלוש דל&quot;ח שיעשה מצוה בעבירה ואם הביא נכרי לולב לישראל מחוץ לתחום כיון שמותר לטלטלו מותר ליטלו ואפי' מי שהובא בשבילו דאין כאן אלא איסור הנאה ומצות לאו ליהנות נתנו ואפי' הביאו מחוץ לי&quot;ב מיל (ועיין בהלכות יו&quot;ט כלל צ&quot;ז בנשמת אדם סי' ג') ומ&quot;מ אסור לטלטלו חוץ לד&quot;א (במגן אברהם בסי' תקפ&quot;ו ס&quot;ק כ&quot;ד) וה&quot;ה אם ישראל שלחו ונשתהא הנכרי בדרך ומותר לשלוח נכרי ביו&quot;ט אחר לולב אפי' חוץ לי&quot;ב מילין אם יחזור בו ביום אע&quot;ג די&quot;א דהוי דאורייתא מ&quot;מ לולב הוי עשה דרבים ודחינן איסור אמירה לנכרי בשביל זה ועוד דהא י&quot;א דג&quot;ז אינו אלא מדרבנן ואם יו&quot;ט א' ביום א' אסור לשלוח הנכרי בשבת להביאו ביו&quot;ט דשבות קרובה התירו דהיינו מה שצריך לבו ביום אבל להתיר משבת ליו&quot;ט אסור (רש&quot;ל וט&quot;ז וא&quot;ר) ואם אין לחבירו לולב והוא חוץ לתחום אם אין לו מעות לקנות לולב מותר לזה לשלחו אבל אם יש ביכלתו לקנות ופשע ולא קנה אין אומרים לאדם חטוא בשביל שיזכ' חבירך. והא דמות' לשלוח דוקא כשיודע בודאי שיביאו לו לולב אבל אם הוא ספק אפילו ביום א' אסור לשלוח נכרי כיון דעושה ודאי איסור דרבנן אע&quot;ג דאפשר שיקיים מצוה דאורייתא אין ס' מוציא מידי ודאי (תרנ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
בזמן המקדש היו מקיפין את המזבח בכל יום מז' ימי החג במורביות של ערבה ולכן גם אנחנו נוהגין לעשות זכר למקדש ומוציאין ס&quot;ת ומעלין אותה על המגדל ומקיפין את המגדל בכל יום פעם אחת ואומרים הושענות כפי שנדפס בסידורים וביום ז' שהוא הושענא רבה היו מסבבין המזבח ז&quot;פ ולכן גם אנחנו מקיפין ז&quot;פ ונוהגין שאין מקיפין רק מי שיש לו לולב ומ&quot;מ אם אין לולב בכל העיר ביום ז' יקיפו בערבה. ומי שהוא אבל י&quot;א דאינו מקיף והמקיף לא הפסיד ושכר מצוה בידו (תר&quot;ס):&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
באתרוג של מצוה בשעת מצותו אין להריח בו די&quot;א דאז אין עומד להריח אבל שלא בשעת מצותו מותר להריח בו ומברכין הנותן ריח טוב בפירות וכן בשבת שבתוך החג ועי' כלל ס&quot;ו סי' י&quot;ג לענין להריח באתרוג והדס (תרנ&quot;ג) אבל הלולב אסור לטלטל בשבת אפי' לצורך גופו ומקומו כדלעיל בהל' שבת (שם) ומותר ליתן האתרוג בתוך המוכין שהיה מונח בו מעיו&quot;ט שכבר קלט הריח אבל לא יתן במוכין אחרי' או בבגד משום דמוליד ריחא בבגד והוי כתיקון מנא ואע&quot;ג דאינו מכוין מ&quot;מ הוי פ&quot;ר (תרנ&quot;א במגן אברהם):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קמח|קמט|קנ|דין הפסולים בד' מינין שבלולב ופסולי לולב:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קמט דין הפסולים בד' מינין שבלולב ופסולי לולב:&lt;/center&gt; =

==כלל קמט'== 

דין הפסולים בד' מינין שבלולב ופסולי לולב: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
מדכתיב ולקחתם ולא כתיב ולקחת להורות דבעינן לקיחה תמה וזה כולל ב' ענינים (א) שיהיה כל מין ומין בשלימות שלא יהיה חסר ממנו כלום דאל&quot;כ אין כאן תמה (ב) כ&quot;ש כשחסר מין א' לגמרי דפשיטא דאין כאן תמה וממילא נשמע כיון שקבלו הלמ&quot;מ שיעורו של כל אחד וא' אם אין בו כשיעור בין מתחלת ברייתו או שנחסר אח&quot;כ או שנשתנה אותו המין בין מתחלת ברייתו או אח&quot;כ ממה שהוא ראוי שיהיה אותו המין נמצא ה&quot;ז כאלו אינו וא&quot;כ חסר לו אותו המין ובכלל הזה אם הוא עומד לשרפה כגון של עבודת כוכבים וכיוצא בו וא&quot;כ דומה כאלו כבר נשרף דכל העומד לשרפה כשרוף דמי ואין כאן שיעור וה&quot;ז כאלו חסר לו אותו המין (תרמ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ומדכתיב לכם קבלו חז&quot;ל דר&quot;ל משלכם למעוטי שאול דאף על פי שחבירו משאיל לו לא יצא וכ&quot;ש גזול (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
ומדכתיב פרי עץ הדר קבלו חז&quot;ל דאע&quot;ג דבכל המצות כתיב ואנוהו היינו למצוה מן המובחר אבל בד' מינין הקפידה התורה דאפילו לעכב בעינן הדר ואע&quot;ג דלא כתי' הדר רק באתרוג כדכתי' פרי הדר מ&quot;מ כיון שכולן בפסוק אחד ילפי' א' מחבירו ובעינן הדר בכולן וכיון שלא פירשה התורה מה הוא הדר ע&quot;כ מסרה התורה לחכמים שהם יפרשו מדעתם (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
עוד יש פסול מה&quot;ת הנוהג בכל המצות והוא מצוה הבאה בעבירה שעושה המצוה על ידי עבירה כגון שגזל לולב (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
נמצא הפסולין בד' מינין הם ששה (א) שיהיו לו כל הד' מינין (ב) אין שמו עליו (ג) חסר כל שהוא (ד) הדר שלא יהיה בו מום (ה) מצוה הבאה בעבירה (ו) יבש אסמכוהו אקרא דכתיב לא המתים יהללו יה וכיון שהוא יבש הרי זה כמת וי&quot;א דפסול משום הדר:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אע&quot;ג דבפסוק זה כתיב ולקחתם לכם ביום הראשון ומשמע דלא הקפידה התורה בכל אלו הפסולין רק ביום א' מ&quot;מ יש מן הפוסקים דס&quot;ל דבמקדש שכל ז' הימים הוא מ&quot;הת ולכ&quot;ע לדידן ביום א' שהוא מדאורייתא כולן נוהגין ופוסלין מדאורייתא ובשאר הימים לכ&quot;ע שאול כשר כמו שנבאר דין דשאול וגזול לקמן. חסר לכ&quot;ע כשר בשאר הימים והפסול מחמת שחסר לו אחד מן המינים או שאין שמו עליו או שעומד לשריפה או שאין בו שיעור לכ&quot;ע פסול מדרבנן כל ז' ובהדר נחלקו הפוסקים דלרוב הפוסקים אינו נוהג אלא בראשון ויש פוסקים דאף הדר נוהג כל ז' ובשעת הדחק יש לסמוך על רוב הפוסקים. ויו&quot;ט שני מחולקים הפוסקים י&quot;א דדינו כראשון וי&quot;א כשאר ימים ולכן נוטלין בלא ברכת והטעם דבעיקר הלקיחה שיהיו כל הד' מינין ראו חכמים לתקן שיהיה נוהג כל ז' ימים אבל שאול וחסר שאינו בעיקר הלקיחה לא תקנו ובהדר משום הידור מצוה בזה מחולקים הפוסקים והפסול מחמת מצוה הבאה בעבירה כיון דחמור איסורו שנוהג אפילו בשאר מצות נוהגין נמי כאותן הפוסקים המחמירים כל ז' וביבש שהוא כמת י&quot;א דאפילו לדעת המקילין דלא בעינן הדר כל ז' מ&quot;מ יבש פסול משום לא כל המתים. וי&quot;א דבשעת הדחק מותר לברך על לולב יבש וי&quot;א דאפילו על כל ד' מינין יבשים דכיון שהוא שעת הדחק ראו חכמים להכשירם לגמרי אפילו ביום ראשון דבעינן הדר לכ&quot;ע ראו חכמים לומר שזה הוא הדר שאעפ&quot;י דאם אינו שעת הדחק פסולים לגמרי מ&quot;מ בשעת הדחק כשרים לגמרי ומברכין. וי&quot;א עוד דאף דבשאר מינים לא בעינן הדר כל ז' היינו משום דלא כתיב בהו בהדיא הדר אבל אתרוג שכתוב בו בהדיא הדר פסול כל ז' ולכן יש לנהוג הכל לפי שעת הדחק (שם) ועיין בתשו' חכם צבי סי' ט' שמכשיר בשעת הדחק לברך אפילו על אתרוג חסר וכ&quot;ש בניטל עוקצו:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
ונ&quot;ל דלא מקרי שעת הדחק אא&quot;כ אין בכל העיר ד' מינין כשרים אבל אם יש לא' ד' מינין כשרים לא הוי שעת הדחק ויברך על של חבירו ויעשה הנענועי' בשלו אם אי אפשר בשל חבירו ומ&quot;מ ביבש ואינו יבש גמור ויש לחבירו לח אבל לא לח גמור לכתחלה יטול שלו ואם שלו אינו לח גמור אבל לא יבש ושל חבירו לח גמור לכתחלה יברך בשל חבירו ובדיעבד יחזור ויטול בלא ברכה אבל אם שלו היה יבש גמור ושל חבירו לח גמור אפי' בדיעבד חוזר ומברך על של חבירו ואם שלו כשר לכ&quot;ע אלא שאינו מהודר כמו של חבירו אעפ&quot;כ יטול שלו (א&quot;ר בשם מבי&quot;ט סי' תרמ&quot;ט) ואם אין בכל העיר ד' מינים כשרים יטול מה שנמצא ב' או ג' מינין ויעשה כל הנענועים וכן הש&quot;ץ ובלבד שלא יברך אבל אסו' ליקח מין אחר דיבואו לטעות בשאר שנים משא&quot;כ בג' מינין לא יבואו לטעות דהכל יודעים שצריך ד' מינין (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
תארו וגידולו של לולב כשיוצא מן הדקל יוצא עץ אחד כשרביט והוא חלק ואין בו עלין כלל ולאחר שגדל מעט נכרין בו העלין ואם ינענעו בו יהיו נפרדין ממנו אבל לא ממילא וכל זה נקרא בגמ' אופתא וראש כל עלה ועלה הוא קוץ שיכולין לסרט ידיו וזהו נקרא כופרא (כדאי' בכ&quot;מ גבי צלף) ואח&quot;ז נפרד ממנו העלין והם מונחי' זה על זה תכופי' יחד על השדרה וכשגדל יותר מתפרדין העלין מן השדרה ואינם שוכבים זה על זה ומ&quot;מ עדיין עולים עם השדרה וכשיתקשו הרבה נפרדין לגמרי מן השדרה אלא שתלוין בו כענפי שאר אילנות ומדכתיב כפת תמרים ולא כתיב כף או עלי תמרים קבלו חז&quot;ל דהוא לשון כפית' שהוא לשון קשור ואגוד שהצריכה התורה שיקחנו בזמן שיש בו עלין דאז שייך לומר שהעלין כפותי' בו משא&quot;כ קודם ליה שהוא חלק לגמרי בלא עלין הנקרא אופתא דאז ל&quot;ש לומר שהוא כפות וגם למעט לאחר שכבר נפרדו ונתפשטו העלין לגמרי מן השדרה דאז אינו כפות כלל וזה נקרא בגמרא חרותא &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; אלא דוקא בזמן שיש לו עלין שייך בו לשון כפיתה. וגם לא קוד' שנפרדו העלין ממילא דאז מלא קוצי' ואין זה דרכי נועם ומצוה מן המובחר ליטול כשעדיין הם תכופים בשדרה. ומ&quot;מ אף אם נפרדו קצת כיון שעולין עם השדרה עדיין נקרא כפות וכשר וא&quot;צ לאגוד אותו כדי שיהיו העלין שוכבים על השדרה. ופסול זה באופתא וחרותא הוא פסול מגופו שאין שמו עליו (תרמ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
בריית עלין של לולב כשהן גדלין. ב' ב' מב' צידי השדרה וכל עלה כפול ודבוק מגבו ופתוח מלפניו וגב של כל עלה ועלה הדבוק נקרא תיומת ואם נחלקה התיומת של רוב העלין וברוב כל עלה ועלה. ולאו דוקא שנחלקה מגבה (ראב&quot;ד ובע&quot;הע ומ&quot;מ) אלא כל שנסדקו רוב העלין וברוב כל עלה ועלה שזהו ששנינו נפרצו העלין (היינו כפי' התוס' ושאר ראשונים) ר&quot;ל שנחלקו העלין וא&quot;כ ה&quot;ז כאלו אינו (שם) והוי כאלו הלולב בלא עלין והוי כאופתא דהוי פסול מגופו ופסול כל ז' (ריטב&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
בריית הלולב שבראש השדרה במקום שכלה יוצאין על השדרה לפעמים ב' עלין ולפעמים ג' עלין והם ג&quot;כ כפולין ומחוברין מגבו ואם נחלקה העלה האמצעי' אם כלה בג' עלין או שנחלק א' אם כלה בב' עלין ונחלק עד השדרה גם זה בכלל נחלק התיומת והוי כאלו ניטל אותו עלה ואינו הדר זהו דעת רוב הפוסקים אבל יש מחמירין יותר דאפילו לא נחלק רק מעט בסדק כל שהוא א' מן העלין העליונים נמי פסול דע&quot;י הנענועים סופו לסדוק כולה וכל העומד ליסדק כסדוק דמי &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; וראוי להחמיר אם אפשר ודוקא שנסדק בענין שאינו נראה שנסדק אבל אם נתרחב הסדק עד שנראה הסדק וזהו שנקרא בגמרא שנסדק כהמנק אפי' לא נחלקה העלה העליונה רק העליון שאצל העלה העליונה אפי' במיעוט פסול וכ&quot;ש אם נסדקה השדרה כהמנק דפסול (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
לולב דסליק בחד הוצא בעל מום הוא ופסול י&quot;מ שעליו אינן כפולין מתחלת ברייתן (רמב&quot;ם) וי&quot;מ שעלה העליונה לא היה כפול (ר&quot;מ בשם כל בו) וי&quot;מ שכל עליו מצד א' וצד א' נשאר בלא עלין (רש&quot;י) וי&quot;מ שדרך עלי הלולב שיוצאין זה אחר זה וזה יש לו עלה א' מעיקרו עד ראשו (רא&quot;ם) וקיי&quot;ל לחומרא ככל הפרושים ומיהו י&quot;א דכ&quot;ז הוי פסול מגופו וי&quot;א דהפסול משום הדר (ר&quot;ן) וי&quot;א דבאין עליו כפולים אפשר י&quot;ל דהפסול משום הדר אבל לפירוש רש&quot;י ורא&quot;ש הוי פסול מגופו לכ&quot;ע (ריטב&quot;א) ואם היו העלין קצרים עד שאין ראשו של זה מגיע לעיקרו של זה פסול ונ&quot;ל דזה תלוי ג&quot;כ במחלוקת אם הוי פסול הגוף או משום הדר ולריטב&quot;א הוי פסול הגוף: &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
נקטם ראשו פסול וגם בזה נחלקו רוב הפוסקים ס&quot;ל דהיינו אם נקטם רוב של כל העלין וי&quot;א דאם נקטם רק העלה העליונה הוי נקטם ויש מחמירין אפילו לא נקטם רק כל שהוא מעלה העליונ' פסול דאינו הדור וגם בזה ראוי להחמי' ומ&quot;מ אם אין לו לולב אחר אלא שנקטם ראש העלה העליונה או שנחלקה מעט יש לסמוך על רוב הפוסקים ולברך עליו ואפילו ביום א' (אבל שנקטמו רוב עלין לכ&quot;ע פסול אפי' בשעת הדחק כ&quot;כ א&quot;ר דזהו כונת רמ&quot;א דלא כמ&quot;א בס&quot;ק ו'):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
יש לו קוצים בשדרתו או שנצמת ונכווץ או שעקום באמצעיתו לפניו עד שנעש' שדרתו כגב בעל חטוטרת או שנעקם לא' מצדדיו פסול אבל אם נכפף לאחוריו כשר דזהו דרך ברייתו ודוקא שהשדרה כפופה אבל אם עליו העליונים כפופים מעט הרא&quot;ש אוהב אותם יותר דאז התיומות בשלימות והר&quot;ן פוסל ואם רוב העלין כפופין בראשיהם לכ&quot;ע פסול:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
נשבר השדרה ונופל למטה ולא נשאר בו שיעור לולב כ' המ&quot;א דכשר (דדומה לבהמה שנשבר השדרה דכשר וכ' א&quot;ר דש&quot;ה דנשאר החוט ונ&quot;ל דכונת המ&quot;א כיון דאין השדרה סי' טריפו' וא&quot;כ ה&quot;נ דכשר) ואם נשברו רוב העלין פסול:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
יבשו רוב עליו פסול י&quot;א משום שאינו הדר וי&quot;א משום דנקרא מת והריטב&quot;א כ' דאף לפ&quot;ז הפסול הוא משום הדר ולא נקרא יבש אא&quot;כ נפרך בצפורן או כשכופלין העלין נשברין (כלבו) וכ&quot;ז כשאין בעיר לח דרוב פוסקים ס&quot;ל דכשכלה ירקות שבו זהו יבש:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
שיעור הלולב שיהיה עכ&quot;פ ד&quot;ט שהן ט&quot;ז אצבעות. ובדיעבד סגי י&quot;ג גודלין ושליש ושיעור זה הוא דוקא השדרה בלא עלין העליונים וכל הפסולים שכתבנו למעלה הוא דוקא בתוך שיעור זה:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קמט|קנ|קנא|דין פסולי הדס וערבה}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קנ דין פסולי הדס וערבה&lt;/center&gt; =

==כלל קנ'== 

דין פסולי הדס וערבה (תרמ&quot;ו תרמ&quot;ז): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
עץ עבות האמור בתורה הוא ההדס והלמ&quot;מ שיהיה ארכו עכ&quot;פ י&quot;ב גודלין ובשעת הדחק יש לסמוך על הפוסקים דסגי בי' גודלין ויהיה בכל השיעור הזה ממטה עד למעלה עבות דהיינו מעשה שרשרות שר&quot;ל שיהיו יוצאין ג' עלין בשורה א' בשוה בכל קן וקן שלא יהיה אחד נמוך או גבוה מחבירו ואם היה עלה א' נמוך או גבוה ה&quot;ז נקרא הדס שוטה ופסול. וכן אלו הגדלין בב' ב' עלין פסולים דאע&quot;ג דכלן גדלין באילן א' כידוע גזה&quot;כ הוא שדוקא ענף שהוא עבות כשר שהרי לא נאמר בתורה ענף עץ הדס אלא עץ עבות ולכן פסול אפי' בשעת הדחק ואף שהעולם נוהגין בו היתר והאחרונים דחקו עצמם למצוא מקום למנהגם מ&quot;מ לא מצאו (ועי' בביאורי הגר&quot;א). ולכן הירא דבר ה' יטרח למצוא והדס שיהוא עבות ובתוך אלו היבשים שמביאים עם האתרוגי' בדוחק נמצ' אחד למאה ולכן אין להם חזקת כשרות עד שישרם בחמין ויבדוק אותם ואם לא מצא יטול בלא ברכה והרבה מן הפוסקים ראשונים ס&quot;ל דאסור להוסיף מה שאינו טובות ועובר על בל תוסיף וכיון שאינו מין הדס פסול כל ז' ונ&quot;ל דאם חשש בהדס שמא הוא מורכב וכיוצא בו מהני תנאי שיאמר אם הוא הדס אצא בו וא&quot;ל יהיה כאבן ואז אין כאן בל תוסיף כמו בב' זוגי תפילין:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
בדיעבד אם לא היה גידולו ממטה למעלה ג' בקן אחד אלא שלמטה הוא גידולו ב' ב' או תרי וחד ואחר כך יוצא ג' ג' אם הוא רוב שיעור של הדס כשר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
היה עבות אלא שנשרו עליו אם נשארו ג' עלין בקן אחד ואפי' אינן בראשו בשעת הדחק שאין לו אחר נוטלו ולא יברך דיש פוסלין אפילו אם נשר רק עלה א' מכל קן מרוב השיעור של ההדס ומ&quot;מ בשעת הדחק אם נשאר ברוב השיעור בכל קן ב' עלין כשר ואם נשר מרוב השיעו' אפילו מקן א' ב' עלין פסול לכ&quot;ע (חוץ בעל העיטו' אבל אותן הגדלים ב' ב' אם נשר עלה אחד מקן אחד (וכן מוכח דמ&quot;ש מהדס בת ג' טרפי דאם נשרו ב' עלין מקן א' דפסול ה&quot;ה בזה וכ&quot;כ הט&quot;ז בהדיא ומש&quot;כ הב&quot;ח מכל קן נ&quot;ל דר&quot;ל מכל הקנים אבל לכ&quot;ע אפי' לא נשר רק עלה א' מקן א' פסול ומש&quot;כ הט&quot;ז דלרא&quot;ש בעינן ב' עלין לא הבנתי) מרוב שיעור אורך ההדס פסול ובכ&quot;ז אין משגיחין העולם ואפי' אם נאמר שהם הדס מ&quot;מ פסולי' ובעוה&quot;ר העולם נבשלי' בזה ואי לדידי צייתי כל שלא ידוע לו שיש לו הדס כשר שהוא ג' בקן אחד לא יברך על שלו אלא על של חבירו ופסול זה דנשרו עליו פוסל מגופו שאין שמו עליו ופסול כל ז':&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
היו ענביו מרובין מעליו אם ירוקות כשר שעדיין הוא מרא' הדס ואם כבר נעשו אדומים או שחורים פסול דהוי כמנומר ואינו הדר ואם מיעטן כשר ואין ממעטין ביו&quot;ט דהוי כמתקן מנא. עבר ולקטן כשר ואדם אחר שא&quot;צ לזה ההדס מותר ללקטן א' א' לאכילה דכיון דאינו מתכוין לתקן אע&quot;ג דהוי פ&quot;ר כיון דלא איכפת ליה במקום מצוה מותר (עיין בהלכות שבת כלל ט) ופסול זה כיון שהוא משום הדר א&quot;כ פסול כל שבעה (מגן אברהם ס&quot;ק ד'):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
נכמשו כל העלין כשר:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
יבשו כל העלין פסול ואם נשתייר בראשו קן א' ובו ב' עלין לחין כשר ואפילו אם גם מקן זה יבשו ב' עלין יש מכשירין ואם אותן עלין שלא יבשו נכמשו יש פוסלין דאע&quot;ג דנכמש כשר כיון שכולו יבש לא מהני הכמיש להציל ולא נקרא יבש עד שילבינו פניהם לאחר שנפרך בצפורן אבל כ&quot;ז שהם ירוקים קצת אע&quot;פ שנפרך בצפורן כשר ופסול היבש כמו בלולב ואם כל ההדס לח אלא שיבש בראשו יש פוסלין (מגן אברהם סק&quot;ח בשם ב&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
נקטם ראשו דהיינו שנקטם העץ כשר דלא ניכר כ&quot;כ הנקטם בהדס וכיון שיש פוסלין בנקטם צריך להדר אם אפשר שלא יהיה נקטם בראשו:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
נ&quot;ל דמה שרגיל שיוצאים בין הקנים ענפים קטנים צריך לקטום אותם כדי שלא יפסיקו בין הקנים ואעפ&quot;י שנקטם כשר לכ&quot;ע כיון שאינו בראשו (כ&quot;כ הט&quot;ז בשם הראב&quot;ד וכ&quot;כ הר&quot;ן וכל הפוסקים לדין פשוט ולא ידעתי למה לא העתיק הב&quot;י דין זה בש&quot;ע):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
ערבי נחל האמור בתורה אין כל דבר הגדל על הנחל כשר אלא מין ידוע הנקרא ערבי נחל עלה משוך כנחל ופיה חלק וקנה שלה אדום ואף בעודו ירוק כשר שכשישהה באילן נעשה אדום ולפי שרוב מין זה גדל על הנחל לכך נקרא ערבי נחל ואפילו גדל בהרים או במדבר כשר וי&quot;א שלכתחלה יהדר ליקח מאותן הגדלים על הנחל. ויש מין ב' שקנה שלה אדום ועלה שלה משוך אלא שפיה אינו חלק שיש בו פגימות אלא שכל הפגימות נוטות לצד אחד וזה ג&quot;כ כשר ונקרא חלפי גילא ויש מין ג' שקנה שלה לבן ועלה שלה עגול ובה פגימות כמגירה שיש לה ב' עוקצין ונקרא צפצפה וזה פסול שאינו מין ערבה ושיעור הערבה כשיעור ההדס ופחות מזה פסול כל ז':&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
ערבה שיבשה אי שנקטם העץ שבראשה פסול שאינו הדר ואם נפרצו העלין י&quot;א דהיינו נדלדלו הענים מן הקנה ותלוים למטה (במגן אברהם ס&quot;ק ב' ט&quot;ס וצ&quot;ל ורמ&quot;ע פירש נפרצו שנדלדלו) או שנסדקה ונחלקו &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; העלין או שנשרו רוב העלין פסול שאין שמו עליו ופסול כל ז' אבל כמושה או שנשרו מקצת העלין כשר וצריך להשגיח מאד בערבה דמחמת הניענועים נושרין העלין ואז פסול:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קנ|קנא|קנב|דין אתרוג}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קנא דין אתרוג&lt;/center&gt; =

==כלל קנא'== 

דין אתרוג (תרמ&quot;ח): &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
פרי עץ הדר האמור בתורה הוא אתרוג ואם הוא יבש שאינו מוציא שום ליחה פסול דאינו הדר ויש פוסלין אפילו כמוש (עיין א&quot;ר דלא כמ&quot;א וכן גרסת בה&quot;ג כמוש פסול):&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
ניקב ואין בו חסרון כלל אם הוא מפולש פסול ואם אינו מפולש והנקב הוא כאיסר אעפ&quot;י שאין בו חסרון כלל כגון שתחב בו יתד אפ&quot;ה פסול כ&quot;ז באינו חסר אבל אם חסר ממנו כל שהוא פסול (רמב&quot;ם ורא&quot;ש וכן סתם בש&quot;ע) אבל י&quot;א דבלא חסרון אינו פסול אפילו נקב מפולש אלא כשיש בו חסרון אז יש לחלק דאם הוא מפולש אע&quot;פ שאינו חסר אלא כל שהוא פסול ואם אינו מפולש צריך שיהיה בו חסרון בכאיסר (ראב&quot;ד) ומה הוא מפולש י&quot;א דוקא שניקב מעבר לעבר וי&quot;א דאם מגיע לחדרי הזרע הוי מפולש ואם ניק' הקליפה העבה מצד זה לצד זה לכ&quot;ע הוי מפולש ומ&quot;מ מה שנראה לפעמים באתרוג שהיה בו נקב בעודו במחובר אלא שנקרם עליו עור ובשר זה לא נקרא נקב וכשר ובשעת הדחק נוהגין להכשיר חסרון כל שהוא אם אינו מפולש ואם הוא ספק אם יש בו חסרון כ&quot;ש אזלינן לקולא כיון דיש מכשירין אפילו בודאי וכן אם מסופק אם מגיע לחדרי הזרע כשר דסמכינן על הפוסקים דדוקא מעבר לעבר פסול (א&quot;ר) וטעם דניקב פסול י&quot;א משום שאינו לקיחה תמה (טור) וי&quot;א משום שאינו הדר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
נסדק מראשו לסופו אפילו אינו חסר כלום ואפי' לא נסדק אלא רוב עובי הקליפה העבה פסול דסופו לרקוב אבל כל שלא נסדקה רוב קליפתו לא מקרי נסדק ודוקא שנסדק מלמעלה ומלמטה דהיינו מסוף החוטם עד סופו אבל אם נשאר בו מלמעלה ומלמטה אפי' כל שהוא כשר שאז יחזור לבריאתו ודוקא שנשאר החוטם שלם אבל אם נסדק בחוטמו אפילו כ&quot;ש פסול כדלקמן סימן י&quot;ב ונ&quot;ל דאפי' בחוטם דוקא שנסדק רוב קליפה החיצונה דבלא&quot;ה לא מיקרי נסדק וטעם פסול דנסדק הוא משום הדר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אתרוג שנרגש במשמוש היד שנימוח כל בשרו בפנים וקליפתו החיצונה וגם חדרי הזרע קיימין יש מכשירין ויש פוסלין משום חסר:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
האתרוג מבחוץ יש לו קליפה ירוקה דק מאוד ולפנים ממנו היא הקליפה העבה לבינה והוא בשר האתרוג ולפנים ממנו יש כמו עגול ובו מונחים גרעינין וזה נקרא חדרי הזרע ואם נקלף אותה קליפה הירוקה שאינו מחסרו אלא נשאר ירוק כמו שהוא ברייתו כשר אפילו נקלף כולו ובלבד שנשתייר בו כל שהוא וכן סתם בש&quot;ע וי&quot;א שצריך שישאר בו כסלע דהיינו שליש טפח כדאיתא בי&quot;ד סי' ל'. ואם אין מראה הקילוף דומה לשאר האתרוג אם נקלף רובו פסול ודינו כחזזית לקמן סי' ח' וכ&quot;ז שנקלף הכל ביחד אבל אם נקלף בב' וג' מקומות אפילו במיעוט האתרוג אם אינו דומה לשאר האתרוג פסול דהוי כמנומר ובשע' הדחק יש להכשיר אפילו בב' וג' מקומות אע&quot;פ שאינו דומה לשאר האתרוג ובלבד שתהיה מראה כשרה ואם הוא במקום אחד אפילו ברובו כשר (כי ראיתי בא&quot;ר שכתב נראה בתמים דעים לראב&quot;ד שהוא מסכים ג&quot;כ לי&quot;א עי' בב&quot;י) אבל אם יש לו מראה פסול כגון לבן ושחור פסול ובחוטמו נתבאר דינו לקמן &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
ניטלה פטמתו והוא העץ שתקוע באתרוג למעלה בחוטמו ועליו הוא השושנתא אם ניטל עד האתרוג פסול דהוי כחסר ואם לא היה לו עץ זה מעולם וניכרים הם כי יש במקומו כמו גומא מתחלת ברייתו כשר ואם יש לו אותו העץ אלא שנחסר השושנתא יש מחמירין בזה וטוב להחמיר במקום שאפשר ליקח יותר מובחר מזה אבל אם הוא המובחר אין להחמי' בשביל השושנתא:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
ניטל עוקצו הוא העץ שלמטה שבו תלוי באילן ונשאר מקומו גומא פסול משו' חסר ואם ניטל רק מקצתו ונשאר הגומא מכוסה כשר:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
עלתה עליו חזזית אם ממקום א' אם הוא על רובו של אתרוג מב' צדדין פסול ואם אינו רק על רוב של צד אחד כשר (מגן אברהם ס&quot;ק י&quot;ב) אבל אם הוא בב' וג' מקומות דמחזי כמנומר יש פוסקים דאפילו אם אינו מתפשט אלא על מיעוטו של אתרוג פסול ודעת רוב פוסקים דאף בזה דוקא אם מתפשט ברוב האתרוג ואע&quot;פ שכשנצרף מקום החברבורות לא יהי' אלא מיעוט מכל מקום כיון שנתפשט ברוב האתרוג מחזי כמנומר ופסול ולאו דוקא ברוב האתרוג אלא אפי' אם הוא רק ברוב היקף האתרוג עד שנתפשט משני צדדי' פסול (שם ס&quot;ק י&quot;ג) ואינו כשר אלא כשהוא במיעוטו מצד אחד. ופסול דחזזית הוא משו' הדר וחזזית הוא כמו אבעבועות וניכר במשמוש היד שהוא גבוה משאר האתרוג אבל אותן שרגילין להיות הרבה ומצוי ברוב אתרוגים או מה שנעשה עקום ואדום כשר דחיישינן למראה אתרוג אך כבר כתב היש&quot;ש המורים מרובים והיודעים מועטי' וגם התה&quot;ד הניח דין זה בצ&quot;ע ולכן הירא לדבר ה' ישתדל לקנות אתרוג בלא חזזית ובהרות:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
פסול זה דחזזית חוזר להכשרו אם כשיקלוף אותו מקום חוזר למראה אתרוג ולא יהיה חסר כלום:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
תפוח סרוח מנומר פסול שאינו הדור וכן כבוש ומבושל ואם נכבש בדבש כתב הט&quot;ז דהוי כבוש והב&quot;ח כ' דלא הוי כבוש ומיהו צריך בדיקה אם יש בו לחלוחית ואתרוג שהוא משנה שעברה ולא נכבש ודאי יבש הוא ואין לו לחלוחית:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
אלו הן מראות הפסולות באתרוג שחור או לבן ודינו כחזזית (בסי' ח') אבל ירוק הוי מראה אתרוג (כדמוכח בסעיף כ&quot;א דדוקא משום דעדיין לא נגמר פריו פסול ירוק) וכן אדום כשר (כדמוכח במגן אברהם ס&quot;ק י&quot;ט וכן הטור והש&quot;ע לא כתבו רק שחור ולבן) כן נ&quot;ל:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
מחוטמו ואילך דהיינו ממקום שמתחיל לשפע עד הפיטמא פוסל חזזית וכל שינוי מראה הפוסל וכן יבש ונסדק ונקלף ונשתנה ממראה האתרוג ואם חסר בכ&quot;ש בחוטמו אם פסול כל זה צ&quot;ע &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;5&quot;&gt;&lt;/i&gt; וכל זה דוקא כשנראה לעינים אבל לא כשיצטרך לחפש אח&quot;ז:&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
התיום דהיינו שגדלו ב' דבוקים זה בזה כשר וסמ&quot;ג וראב&quot;ן ורי&quot;ו פוסלים:&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
העגול כ' המ&quot;מ עגול מכל צד ככדור פסול וכן אם גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת דאין שמו עליו אבל אם נעשה כברייתו אע&quot;פ שעשאו כעין דפין דפין כשר אע&quot;ג שנראה בין הדפין כחסר כיון שתחלת ברייתו הוא כך ונקרם העור והבשר כשר:&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
הירוק שדומה לעשבי השדה פסול משום שלא נגמר פריו ופסול כל שבעה אם התחיל כבר להוריק כשר דכשמשהין אותו יחזור כולו למראה אתרוג:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
שיעור אתרוג הקטן לא פחות מכביצה פחות מזה פסול כל שבעה שלא נגמר פריו ולא נקרא פרי ואפילו אם היה בו כשיעור ובימי החג נצטמק ועמד על פחות מכביצה מכל מקו' פסול משום שאינו הדר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;6&quot;&gt;&lt;/i&gt; וגדול אפי' הרב' כשר וראוי לכל אדם להדר שיהיו לו כל ד' מינים מובחרים ומהודרים וכבר ביארנו בהלכות ברכות כלל ס&quot;ח סי' ה' דהידור מצוה שליש ושם מבואר כיצד יעשה אם כבר קנה ורוצה להחליף או אם רוצה לקנות (תרנ&quot;ו):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קנא|קנב|קנג|דין שאר פסולים בד' מינים ודין שאול וגזול ואתרוג השותפים:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קנב דין שאר פסולים בד' מינים ודין שאול וגזול ואתרוג השותפים:&lt;/center&gt; =

==כלל קנב'== 

דין שאר פסולים בד' מינים ודין שאול וגזול ואתרוג השותפים: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
אתרוג ושאר המינים המורכבים פסולים שאין שמם עליהם:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
אם גדלו בעציץ שאינו נקוב צ&quot;ע &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt;:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
כבר כתבנו מדכתיב לכם קבלו חז&quot;ל דביום ראשון בעינן לכם ממש ולא שאול ולכן אסור ליטול לולבו של חבירו ביום א' שלא מדעתו (אע&quot;ג דגבי ציצית נמי כתיב לך וקיימ&quot;ל דשאול פטור ואפ&quot;ה מותר ליטול טלית חבירו בלא דעתו ולברך עליה שאני התם דציצית אינו חובת גברא ואף דשאול פטור מ&quot;מ מותר לברך מידי דהוי נשים במ&quot;ע שהזמ&quot;ג אבל לולב הוא חובת גברא וא&quot;כ איך יצא בו וכ&quot;ש איך יברך כיון שאינו יוצא בזה דבלולב ל&quot;א דשאול פטור אלא דבשאול אין מצוה כלל (זהו כונת המגן אברהם בסי' י&quot;ד ס&quot;ק ד') ואם נטלו מדעתו אע&quot;ג דאמר לו בלשון שאלה אם אינו יודע דאין יוצאין בשאול י&quot;א דיוצא בו דמסתמא נתכוין ליתן לו בענין זה לצאת בו ואם היה יודע שאינו יוצא בשאלה מסתמא היה נותן לו במתנה ע&quot;מ להחזיר &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; אבל בשאר ימים מותר ליטול לולב של חבירו אפי' שלא מדעתו ולברך עליו דמסתמא ניחא ליה לאינש לקיים מצוה בממונו רק שיהיה בענין שאין לחוש שחבירו מקפיד ע&quot;ז כגון להוציא מביתו או שיודע שחבירו מקפיד דאז אפי' בשאר ימים אסור דשואל שלא מדעת הוי גזלן (תרמ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
נתנו לו במתנה ע&quot;מ להחזיר אם החזירו יצא ואם לא החזיר אפי' ע&quot;י אונס שנאנס מידו וכיוצא בו לא יצא ואם החזירו לאחר זמן מצותו אם אמר סתם ע&quot;מ שתחזיר יצא אבל אם אמר ע&quot;מ שתחזירהו לי מסתמא דעתו שצריך אותו לצאת בו ולכן לא יצא ונ&quot;ל דאפילו אמר לו זה הריני כאלו התקבלתי לא יצא דלא הוי כקיום התנאי &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; וצ&quot;ע (תרנ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
נתנו לו סתם מסתמא דעתו במתנה ע&quot;מ להחזיר ומותר לזה ליתן לחבירו וחבירו לחבירו ובלבד שהאחרון יחזיר לבעליו ואפי' אם אמר ע&quot;מ שתחזירהו לי מ&quot;מ מסתמא כוונתו לאחר שיטלו כולם ומ&quot;מ אם מפרש לו שלא יתן אסור ליתן לאחר שהרי מקפיד וזה שמחזיר ליד בעליו צריך לחזור וליתנו במתנה כדי שיהיה של בעלים שהרי נעשה כשלו (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
אם אין האיש בביתו והאשה רוצה ליתן לאחר תלוי באומדן דעת הבעל אם מקפיד עליו וכן לקנות ממנה מותר דמסתמא ניחא לבעל וזכין לאדם כו' אם לא שהוא אדם חשיב וזילא ליה מלתא (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
שותפים שקנו אתרוג לצאת בו מסתמא אדעתא דהכי קנאוה דבשעת מצותו כ&quot;א מקנה חלקו לחבירו ולכן המנהג שהקהל קונין אתרוג וכל הקהל יוצאין בו דאדעתא דהכי קנאוהו כשגובין דמי אתרוג אפילו לפי מנהגנו שכ&quot;א נותן כמה שירצה נ&quot;ל דזה שאינו נותן לא יצא אם יש ביכלתו ליתן (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
אעפ&quot;י שכ&quot;ז הוא דין גמור וח&quot;ו לפקפק בו מ&quot;מ כיון שאין הכל יודעין להקנות לכן מוטב לברך על שלו אם יש לו כל ד' מינים כשרים בלא פקפוק אעפ&quot;י שאינם מהודרים כמו של חבירו ואם אין לו מוטב שיטול של חבירו הכשרים משיטול של הקהל כי י&quot;א דבשל הקהל לא יצא דשמ' יש בא' מהם מי שאין בדעתו להקנות חלקו לחבירו גם יש בעיר כמה קטנים יתומים שיש להם חלק בו ואינם יודעים להקנות כדלקמן סי' י' ואף דלא קיי&quot;ל הכי אלא דקיי&quot;ל דיוצאין בשל קהל מ&quot;מ עדיף טפי ליטול של יחיד (וכדעת ר' שרירא גאון שכ' הטור בסי' תרנ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
נ&quot;ל דמותר ליקח מעות מחבירו בעבור טרחתו שישלח לו הלולב בכל יום לבהכ&quot;נ אחרת דאינו נוטל אלא שכר טרחתו וה&quot;ה שמותר לומר לו אני מוכר לך חצי אתרוג מיום א' דחוה&quot;מ ואילך:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
ביום א' לא יתן הלולב לקטן קודם שיצא בו ונ&quot;ל דה&quot;ה אם מזכה רבים בלולבו לא יתן לקטן עד שיברכו כלם מפני שהקטן קונה ואינו יכול להקנות לאחרים מה&quot;ת ונמצא שאף שהחזיר לו אינו מוחזר ואם יאמר לקטן יהא שלך עד שתצא בו נמצא שלא יצא הקטן ומכל שכן לדידן דעושין ב' ימים ואם כן גם ביום ב' צריך שיהיה שלו ולכן לא יוציאנו מידו אלא יהיה תופס הלולב עם התינוק דאז לא יזכה בו הקטן (וצריך עיון דא&quot;כ איך יברך הקטן וא&quot;ת דאעפ&quot;כ מותר לברך א&quot;כ מ&quot;ש אם יתנו לו בתורת שאלה או שיאמר לו יהיה שלך עד שתצא בו):&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
כבר בארנו דבגזול לא יצא לא מבעיא ביום א' ולפני יאוש דאינו שלו אלא אפילו לאחר יאוש ובחול המועד דלא בעינן לכם אפ&quot;ה אינו יוצא בגזול דהוי מצוה הבאה בעבירה אבל אם גזל לולב ועשה בו מעשה ששינה אותו מכמות שהיה וא&quot;כ כבר קנה אותו בשינוי מ&quot;מ אסור לברך עליו דכתיב ובוצע ברך נאץ ה'. מיהו יש אומרים דלאחר יאוש אינו אסור אלא לגזלן עצמו אבל לאחר מותר ומאוד צריך אדם ליזהר בכל מצוה שלא יהיה בו שום חשש גזל כדכתיב שונא גזל בעולה ולכן צריך ליזהר שלא יקוץ ישראל לצורך לולבו א' מד' מינים אפי' מקרקע של נכרי ואפי' כשנתן לו הנכרי רשות וקי&quot;ל קרקע אינה נגזלת ואם כן לא מהני רשותו אלא יקצץ נכרי או ישראל אחר כדי שיהיה יאוש ושינוי רשות ביד אחר ויתן לזה (סי' תרמ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
דין טלטול לולב ואתרוג בשבת ודין להריח בו מבואר לעיל כלל ס&quot;ו דין י&quot;א י&quot;ב י&quot;ג י&quot;ד. ודין הידור מצוה מבואר בהלכות ברכות כלל ס&quot;ח סי' ה':&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קנב|קנג|קנד|דין הושענא רבה ושמיני עצרת וש&quot;ת:}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קנג דין הושענא רבה ושמיני עצרת וש&quot;ת:&lt;/center&gt; =

==כלל קנג'== 

דין הושענא רבה ושמיני עצרת וש&quot;ת: &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
דין הקפות שנוהגין בה&quot;ר מבואר לעיל כלל קמ&quot;ח סימן י&quot;ט:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
יום ז' של חג קוראין אותו הושענא רבה לפי שמרבין בו לומר הושענות לפי שבחג נדונין על המים והכל הולך אחר החיתום ולכן נוהגין להיות נעורים כל הלילה ובשחרית מרבין קצת בזמירות של פסוקי דזמרה כמו ביו&quot;ט אלא שאין אומרים נשמת אלא תיכף אחר סיום שירת הים אומר ישתבח:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
מנהג נביאים שכל א' יטול ערבה ביום זה מלבד ערבה שבלולב וכיון שאינו תקנת חכמים אלא מנהג לכן אין מברכין עליו ואין חילוק בין ערבה זו לערבה של לולב וכל הפוסל בה פוסל נמי בערבה זו ולכן לא יקצצנו ישראל אלא נכרי מלבד נשרו רוב עליו דכשר בזה אפי' עלה אחד בבד א' ומיהו אין זה הידור מצוה ולכן נוהגים לעשות הושענות יפים ויש נוהגין ליקח ערבה ארוכה וגסה שהרי בבהמ&quot;ק היו לוקחין ערבה גבוה י&quot;א (עיין א&quot;ר) ומזה תראה כמה טועים המנתקים העלין מן הבדים וחותכין אותו מלמטה שלא יהיה ארוך דאדרבה יותר מצוה בארוכין ובעלין הרבה שהיא מצוה מן המובחר ונוי מצוה ואינה ניטלת אלא בפני עצמה שלא יאגד ד&quot;א עמה ומ&quot;מ המנהג לאגדה בעלין של לולב לנוי אבל אינו מעכב דאדרבה י&quot;א שיותר טוב שיהיו נפרדים גם אין שיעור כמה ענפים יקח ומנהג הראוי ליקח ה' גבעולין ולא יחברם כלל עם הלולב אלא לאחר שהקיף ההקפות עם הלולב אזי יקח הערבה זו ויש שאין אוחזין אותה עד שמגיעים לתענה אמונים שאז מתפללים על המים ואז מניחין הלולב מידם ולוקחים ערבה זו ולפי שמצותה בחבטה ונחלקו בה הפוסקים י&quot;א דהיינו נענוע וי&quot;א הוינו לחבוט אותה ולכן עושים שניהם דהיינו שמנענעים בה ואחר שגמר כל ההושענות חובטין אותה בקרקע ה' פעמים ודי בזה. ומה שנוהגין שחובטין עד שיפלו כל העלין הוא מנהג של תינוקת משום שמחה ולאחר שחבט לא יזרקנה על הקרקע דהוי עכ&quot;פ תשמישי מצוה שאין לנהוג בה בזיון אלא ישרפנה:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אם חל יום ז' בא' בשבת וקצצו נכרים ערבה בשבת אפי' צוה לו ישראל מותר מיהו אם יש פרהסיא בדבר אפי' לא אמר לו הישראל לקצצו בשבת רק אמר לו ראה שתהא מזומנת למוצאי שבת יש להחמיר:&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
לדידן שעושין יו&quot;ט ב' ימים וא&quot;כ שמיני עצרת הוא ס' שביעי ולכן צריכין לישב בסוכה וגם יישן בסוכה כל הלילה וכל היום דלא כמו שנוהגין לאכול רק חצי סעודה אלא אין שום חילוק בין שמיני לז' ימים אלא דז' הימים הוא מדאורייתא ובח' הוא מדרבנן ואף על גב דבשאר מצות דרבנן מברכין גם כן מכל מקום בח' לא מברכין לישב בסוכה דהוי תרתי דסתרי שאומר בקידוש ובתפלה את יום שמיני עצרת וא&quot;כ איך יברך לישב בסוכה. ואין לאכול עד הלילה. ומ&quot;מ אפי' אוכל בסוכה לאחר שהתפלל ערבית אע&quot;פ שעדיין הוא יום לא יברך לישב בסוכה והעולם מקילין ואינם אוכלין כל היום בסוכה רק מקצת סעודה בשחרית ובליל שמיני אף מקצת המדקדקים במצות אינם ישנים כלל. אבל רבינו הגאון החסיד מה' אליהו החמיר מאד שצריך לישן בלילה וגם לאכול כל היום בסוכה כפשטא דלישנא דגמרא מיכל אכלי ואמרו עוד אלא מעתה הישן בשמיני ינקה פרש&quot;י ואנן מיתב יתבינן אלמא דצריך לישן גם כן בסוכה. ופעם א' היה קור גדול בליל ח' ואמר אף על פי שבשאר הימים היה פטור מן הסוכה מ&quot;מ להראות הלכה לתלמידים צוה שילבישו עצמן בטוב וילינו בסוכה. ובקדוש הלילה מברכין שהחיינו דשמיני רגל בפני עצמו:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
בשמיני סמוך לחשיכה אם א&quot;א לו או שיהיה לו טרחא הרבה לפנות הכלים מן הסוכה בלילה מותר לפנות ביום להביאם לביתו ובלבד שלא יסדרם עד הלילה דאם יסדרם ביום הוי כמכין מיום טוב לחבירו ולכן אם השלחן הוא של פרקים לא יניח הטבלא על הרגלים דכשגומר איזה דבר הוא הכנה אבל ההבאה לביתו לא הוי הכנה (ונ&quot;ל דכן מוכח ע&quot;כ שהרי בסימן תי&quot;ו סעיף ב' מבואר להדיא דמותר להוליך העירוב לצורך יום ב' והוא גמרא ערוכה בעירובין ל&quot;ח דדוקא אם אמר זה יהא עירוב הוי הכנה אבל ההולכה לא הוי הכנה וכן פירש רש&quot;י להדיא ביצה דף מ' ע&quot;א במשנה מי שזמן כו' בד&quot;ה לא יוליכו כו' מנות בידם לביתם לסעודת הלילה עד כאן לשונו אע&quot;כ דדוקא היכא שגומר איזה ענין מקרי הכנה. וכן מוכח ממהרי&quot;ל שהביא המגן אברהם בסימן תרס&quot;ז דמותר להביא השולחנות לבית רק להעריכם אסור וכתב עוד בשמו דאסור לחפש הס&quot;ת מיום טוב לשבת אע&quot;כ כמו שחלקתי ואפשר שזה כוונת המגן אברהם שם שכתב ועיין סי' י&quot;ו ס&quot;ב. ולפי זה מש&quot;כ המגן אברהם שם וכ&quot;כ הלבוש בסי' תפ&quot;ח דאסור להביא יין מיום טוב לחבירו צ&quot;ע דמ&quot;ש מהולכת עירוב. ונ&quot;ל דכוונתם בסמוך לחשיכה דמוכח מלתא דאינו לצורך היום. ולכן נ&quot;ל דבשעת הדחק שלא ימצא בלילה בקל מותר להביא יין וכן מים מיום טוב לחבירו דכ&quot;ז לא מיקרי הכנה רק שצריך להביאו בעוד יום גדול דלא מוכח מלחא דאפשר דצריך עדיין לצורך היום וגם לא יביא כדרך שנושא בחול רק ישנה ומכל מקום לצורך חול אין לנו ראיה להתיר דיש לומר דדוקא לצורך מצוה מותר ולכן אין מציעין מטות משבת לחול ויהיה זהיר במנורות או שאר דברים הקשורים שם בקשר של קיימא דאסור להתיר ביו&quot;ט וכבר כתבנו דאסור להנות מנויי סוכה אפי' בשמחת תורה שהרי בח' בה&quot;שמ אסור שמא עדיין יום ואתקצי לכולא יומא ודוקא מיני מאכל וכיוצא בו אבל קרמים וסדינים ועטרות לכתחלה אין מקצה אותם שהרי מטלטלן אפילו מפני הגשמים:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
יום אחרון של חג דהיינו ביום תשיעי שהוא לדידן גם כן שמיני עצרת קוראין אותו שמחת תורה לפי שגומרין בו התורה. ובלילה מקדשין ואומרים את יום שמיני ומברכין שהחיינו ונוהגין במדינות אלו להוציא כל ספרי תורות שבהיכל ומקיפים את הבימה ואומרים שירות והגר&quot;א היה מקיף ז' פעמים ואמר הנוסח שנדפס בסידורים. ואחר כך אתה הוא אלהינו והאדרת והאמונה כמו שנדפס במחזורים והיה מקיף ומרקד לפני הספר תורה בכל כחו ובמקצת מקומות אין קורין בלילה אלא גוללין הספר תורה על הקריאה של מחר וכן נוהגין בק&quot;ק פראג ובמדינות אלו קירין גם בלילה ובשחרית מקיפים גם כן וקורין בס&quot;ת ראשונה וזאת הברכה ובשניה מתחילין בראשית ובשלישית מפטיר ומרבים בקרואים משום כבוד התורה ועוד כדי שיזרזו כולם בשמחת התורה ונוהגים שהעולם נודרים נדבות להחזיק בלומדי תורה ומכל שכן חתן תורה וחתן בראשית שמרבים בנדבות ויש מקומות שחתן תורה וחתן בראשית עושים סעודה לרעיהם לכבוד התורה ואין לחוש במה שאחד מן העולים חוזר ועולה וגם כשקוראין שנים בפעם א' או כהן ולוי עם כל הכהנים והלוים הגם שהנכון שאחד מברך ויוציא את האחרים מכל מקום יש מקומות שכולם מברכים. וא&quot;ר מיישב המנהג ועוד משום דיהבי דעתייהו ושמעו ומכל מקום נכון הדבר שיבחרו י' אנשים שישמעו ברכת התורה ויענו אמן כי נוהגים קלות גדול שאין י' ששומעים בקריאת התורה. ואף על גב שמצוה גדולה לשמוח אבל אסור להבעיר פולווער וראוי למחות ולגעור בעושין כן אבל מותר לקבוע שפופרת מלאה פולווער בתוך הנר בערב יום טוב אע&quot;פ שהנר כבה על ידו (מגן אברהם סימן תקי&quot;ד):&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קנג|קנד|קנה|דיני חנוכה}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קנד דיני חנוכה&lt;/center&gt; =

==כלל קנד'== 

דיני חנוכה &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
בבית שני כשמלך אנטיוכוס גזרו גזירות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ומצות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות וצר להם לישראל מאוד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות ישראל יתר על מאתים שנה עד חורבן הבית:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בכ&quot;ה בחדש כסליו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכת ח' ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמנת ימים אלו שמתחילין כ&quot;ה כסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן נרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס וימים אלו נקראין חנוכה ר&quot;ל חנו כ&quot;ה שביום כ&quot;ה חנו מאויביהם ואע&quot;ג שהנס של השמן לא היה אלא ז' ימים שהרי היה בו להדליק יום א' מ&quot;מ כיון שאפילו בלא נס השמן היה ראוי לקבוע יום כ&quot;ה שנחו בו מאויביהם להלל ולהודות כמו שקבעו פורים ביום שנחו בו ולפי שבאותו יום מצאו גם השמן התקינו שיהיו מדליקין גם בלילה שלפניו לפרסם נס של השמן גם באותו יום:&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
אע&quot;ג דקיי&quot;ל דבטלה מגילת תענית ר&quot;ל דשם כתבו כל ימים טובים שהיה להם בבית שני שהתקינו חכמי אותו דור על הניסים שאירע להם לאחר החורבן ביטלו אותם לפי שערבה כל שמחה מ&quot;מ חנוכה ופורים לא ביטלו. ואסורים בהפסד ותענית ומ&quot;מ מותרים בעשיית מלאכה והנשים נוהגות שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות ויש שנוהגין איסור מלאכה ביום א' וביום א' דומיא דפסח וסוכות ומנהג טוב הוא ואין להקל להם דהוי כדברים המותרי' ואחרים נהגו בו איסור ומה שהנשים נוהגין יותר מאנשים מפני שבאותן הימים נעשה הנס ע&quot;י אשה שבת יוחנן כ&quot;ג היתה יפת תואר מאד ואמרה למלך הצורר שתשכב עמו והאכילתו תבשילי גבינה כדי שיצמא וישתכר מן היין וישן וירדם וכן היה וחתכה ראשו והביאתו לירושלים וראו שר צבאם כי מת מלכם ויניסו. ולפי שהנס נעשה ע&quot;י תבשיל חלב ולכן נוהגין קצת לאכול תבשיל חלב בחנוכה זכר לנס שנעשה ע&quot;י חלב:&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
אע&quot;ג דאסור בהספד ותענית מ&quot;מ מותר להספיד חכם בפניו (עיין בהלכות ר&quot;ח) ומותר להתענות בו תענית חלום ומ&quot;מ צריך למיתב תענית לתעניתו כדין מתענה בשבת אבל שאר תעניתים אסור אפי' יום שמת בו אביו ואמו ומ&quot;מ יום שלפני חנוכה דהיינו כ&quot;ד כסליו מותר בתענית ולא גזרינן שמא יבא להתענות בחנוכה דלא חמיר כולי האי ולכן יש מתענים בו תמורת ערב ר&quot;ח אבל בהספד אסור ומ&quot;מ לכתחלה לא ינהוג כן להתענות כ&quot;ד כסליו וכ&quot;ש דאסור לגזור תענית צבור (סי' תרפ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
י&quot;א שמצוה קצת להרבות בסעודה בחנוכה שבימים האלו נגמר מלאכת המשכן ועוד לפי שהצוררים טמאו ההיכל ועשו חנוכת הבית בח' ימים אלו בבית המקדש ומ&quot;מ לא הוי סעודת מצוה וכשאומרים זמירות ושבחות הוי סעודת מצוה:&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
צריך ליזהר מאד בהדלקת הנרות ואפי' עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו כדי להדליק להודיע הנס ולהוסיף בשבח ה' והודיה לו על הנסים שעשה לנו ומ&quot;מ א&quot;צ לשאול ולמכור אלא לנר א' בכל לילה שהיא עיקר המצוה (א&quot;ר) ואם יש לו נר א' אע&quot;פ שאין לו נר על השולחן ידליק הנר לשם חנוכה ואע&quot;פ שע&quot;כ ישתמש לאורה (סי' תרע&quot;ח במגן אברהם):&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
הכל חייבין בנר חנוכה אנשים ונשים וקטן שהגיע לחינוך חייב אביו לחנכו שהכל היו באותו נס וסומא אם יש לו אשה היא תדליק או ישתתף בפריטי ואם יש לו בית מיוחד ואין לו אשה ידליק בסיוע אחרים ואשה יכולה להדליק להוציא אפילו איש:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
כל השמנים כשרים אע&quot;פ שאינו נמשך אחר הפתילה ואפי' בלי שבת שבתוך חנוכה דאע&quot;ג דלנר שבת אסור להדליק בהם התם דמשתמשין לאורה חיישינן שמא יטה משא&quot;כ בנר חנוכה שאסור להשתמש לאורן ולכן לא גזרינן. ומ&quot;מ מצוה מן המובחר ליתן שמן זית דומיא דנס שבמקדש שהיה בשמן זית ואם אין מצוי יקח שמנים שאורם זך ונקי או נר של שעוה שג&quot;כ אורו זך ואם אין לו יקח של חלב או שומן וה&quot;ה הפתילות שאין מדליקין בהם בשבת מותר להדליק בהם נ&quot;ח ומ&quot;מ מצוה מן המובחר ליקח צמר גפן או חוטי פשתן וא&quot;צ להחליף הפתילות בכל לילה אלא מדליק בהם עד שיכלו ולא יעשו הנרות משעוה של בתי עבודת פעור אע&quot;פ שבטלו הנכרי משום דמאים:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
מצוה להדליק בנר של מתכות משום הידור מצוה או של זכוכית ואם מדלי' בנר של חרס כיון שהדליק בו לילה אחת נעשה ישן ואין מדליקין בו בלילה אחרת דמאיס ולכן צריך כלי חדש בכל לילה או שיסיק אותו באור:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
מילא קערה שמן והקיפה פתילות אם כפה עליה כלי כל פתילה עולה בשביל נר א' לא כפה עליה כלי אפי' לנר אחד אינו עולה לפי שהיא כמדורה ומותר להדליק בפמוטות שקורין לאמפא שכל א' מובדל מחבירו אע&quot;ג דאין כופה עליה כלי ונ&quot;ל דה&quot;ה אם יש הפסק מחיצה בין נר לנר ובלבד שיהי' בין נר לנר עכ&quot;פ רחב אצבע אפי' לא כפה עליה כלי וכן נוהגין דדוקא בקערה שאין שום הפסק בין נר לנר ומ&quot;מ אין הידור מצוה להדליק בלאמפ מפני שהנרות הם בעגול וכן אם מדליק בנרות שעוה יעמידם בשוה ולא א' גבוה וא' נמוך וכן לא יעשה קליעות ב' נרות ביחד אע&quot;ג שאורו רב מ&quot;מ הוי כמדורה אלא שיהיה נר יחידי ולא יעמיד' סמוך כ&quot;כ שיתחממו זו מזו דאז נכפלות ונופלות ולא קיים המצוה:&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
נר שיש לו ב' פיות לא ידליקו בו ב' בני אדם אפי' בלילה ראשונה לפי שאנו נוהגין שכ&quot;א מוסיף בכל לילה כדלקמן יטעו הרואים וליכא היכר כמה נרות מדליקין ואפשר דוקא נר שיש לו רק ב' פיות אבל במנורת חנוכה שלנו שיש בו ח' פיות מותר להדליק ב' בני אדם זה בקצה זה וזה בקצה זה שהרי הכל רואין שהדליקו ב' דאל&quot;כ היה מדליק כסדר א' אצל חבירו:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
מקום הדלקתה בזמן הגמ' היה מצותה להדליק בפתח הסמוך לרה&quot;ר אם הבית פתוח לרה&quot;ר ואם יש חצר לפני הבית מניחו על פתח החצר אך בזמן הזה שאנו דרים בין האומות מנהגינו להדליק כל אחד בביתו ואפי' יש לו חדרים הרבה ופתחים הרבה לחצר ולרה&quot;ר אינו מדליק אלא בביתו שמשתמש בו כל תשמישו עם ב&quot;ב (תרע&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
מצוה מן המובחר שיניחנה בטפח הסמוך לפתח משמאל כדי שתהא מזוז' מימין ונ&quot;ח משמאל ונמצא שהוא מסובב במצות ואם אין שם מזוזה מניחו מימין דבכ&quot;מ ימין עדיף והיותר עדיף להניח בחלל הפתח כמו שנכתוב לקמן סי' כ&quot;ד (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
מצותו להניח למעלה מג' טפחים מן הקרקע ולמטה מעשרה טפחים דאז ניכר שהניח שם לשם מצוה דנר העשוי להאיר אינם מניחים נמוך כ&quot;כ אם הניח למעלה מי' יצא אבל אם מניחו למעלה מעשרים אמה לא יצא דלמעלה מכ' אמות לא שלטה ביה עין ואינו ניכר (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
אם יש הרבה שמדליקין וצריכין להדליק בשאר מקומות מ&quot;מ יזהרו שלא להדלי' במקום שמדליקין כל השנה דאז לא יהיה היכר כלל (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
הדר בעליה יכול להניח בחלון אע&quot;פ שהוא גבוה למעלה מי&quot;ט. ונ&quot;ל דלדידן מצוה יותר בחלון מלהניח אצל הפתח דבחלון יש היכר לבני רה&quot;ר ואם החלון גבוה מקרקע רה&quot;ר למעלה מכ' אמה וא&quot;כ אין היכר לבני רה&quot;ר אזי יותר טוב להניח בפתח (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
מדליקין ומברכין בבית הכנסת משום פרסומי ניסא ומניחן בכותל דרום ומסדר הנרות ממזרח למערב ויש נוהגין לסדרן צפון ודרום ונהרא נהרא ופשטיה. ואין אדם יוצא בנרות של בהכ&quot;נ וצריך לחזור ולהדליק בביתו ומדליקין בבהכ&quot;נ בין מנחה למעריב ובע&quot;ש אם הוא סמוך לחשיכה ואין מנין בבהכ&quot;נ יברך וידליק מיד דמ&quot;מ איכא פרסומי ניסא כשבאים אח&quot;כ לבהכ&quot;נ. בבהכ&quot;נ לא ידליק מי שהוא אבל בליל ראשון שאז הקהל בשמחה שמברכין שהחיינו אבל בשאר לילות מותר אבל בבית כשמדליק אבל בליל ראשון מברך שהחיינו (תרע&quot;א ט&quot;ז סק&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
זמן הדלקתה הוא עם סוף שקיעת החמה דהיינו צה&quot;כ ולא מאחרים ואם הוא טרוד ולא יהיה לו פנאי אח&quot;כ יכול להדליק מפלג המנחה ולמעלה דהיינו שעה ורביע קודם צה&quot;כ וחשבינן השעה לפי קוצר היום דהיינו שעה זמניות ובלבד שיתן בה שמן כ&quot;כ שתהא דולקת עד חצי שעה לאחר צה&quot;כ ואם אינה דולקת בלילה לא קיים המצוה וצריך לחזור ולהדליק ולברך ונ&quot;ל דאם הוא מסופק אם כבר הוא צה&quot;כ ידליק ומותר למהר קצת מלאחר (עי' פ&quot;ח ר&quot;ס תרע&quot;ב וביאורי הגר&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק שהוא כמו חצי שעה לאחר צה&quot;כ ואיכא פרסומי ניסא וכ&quot;ז בזמניהם שהיו מדליקין בחוץ וכיון שכבר כלה רגל מן השוק אין כאן היכר אבל לדידן שמדליקין בפנים לכתחלה יזהר להדליק בזמנו. ומיהו בדיעבד כל זמן שבני ביתו נעורים יכול להדליק ולברך ואם כבר ישנים אין לברך אלא ידליק בלא ברכה דכמו דלדידהו לא היה מברך אלא בזמן פרסום הנס ה&quot;נ לדידן:&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
קודם שידליק יקבץ כל בני ביתו לפרסם הנס ומשהגיע זמנה אסור אפי' ללמוד וכ&quot;ש אכילה וש&quot;ד ואפילו התחיל פוסק ויתפלל תחלה מעריב ובלבד שלא יאחר עיקר זמן הדלקה שהוא עד שתכלה רגל וא&quot;ל מוטב שידליק תחילה וי&quot;א שידליק קודם מעריב וכן נהג הגר&quot;א:&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
צריך שיתן בה שמן שידליק לפחות חצי שעה &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; ואפי' בזמה&quot;ז ואפי' בדיעבד נ&quot;ל דלא יצא ויחזור וידליק בלא ברכה אבל אם נותן שמן הרבה שידליק יותר אין בו שום מצוה אבל בנרות של שעוה יש הידו' מצוה כשהן ארוכים:&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
קי&quot;ל הדלקה עושה מצוה. ר&quot;ל שעיקר המצוה היא בשעת הדלקה ולכן צריך שתהיה ההדלקה במקום מצותה ואם היה מונח שם נר דולק מבע&quot;י אינו כלום שהרי לא הדליק לשם מצוה אלא יכבנה ויחזור וידליק וא&quot;צ להסירה ולחזור ולהניחה ומטעם זה ג&quot;כ צריך שיתן בה שמן כשיעור שידליק חצי שעה קודם שבירך וידליק אבל אם לא היה בה כשיעור קודם שהדליק אע&quot;פ שאחר הדלקה הוסיף בה שמן עד שדולק אפי' כל הלילה לא יצא כיון שבשעת הדלקה לא היה בה כשיעור אלא יכבנה ויחזור וידליק ומ&quot;מ לא יברך די&quot;א דלא בעי שיעו' ומטעם זה ג&quot;כ אם הדליק וכבתה בין שכיבה הרוח או שהוא עצמו כיבה א&quot;צ לחזור ולהדליק דתיכף כשהדליק קיים המצוה ואם רוצה להחמיר ולחזור ולהדליק עכ&quot;פ לא יברך ודוקא שהעמיד במקום שראוי להיות דולק אבל אם העמידה במקום העומד לכבות כגון במקום שהרוח שולט לא קיים המצוה כלל ויחזור וידליק ומ&quot;מ לא יברך &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; ומטעם זה אם הדליקה למעלה מכ' אמה אע&quot;פ שלקחה כך דלוק והניחה למטה מכ' אמה לא יצא (תרע&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
לפי שיש דעות שונות בענין ההדלקה מאיזה נר יתחיל ולכן הנכון להניח בתוך חלל הפתח שיהיו כולם שוין בטפח הסמוך לפתח ואם א&quot;א ומניח בכותל בין שמניח בימין הפתח ובין שמניח משמאל הפתח יתחיל להדליק בליל ראשון בנר היותר ימיני ובליל ב' כשיוסיף נר אחר סמוך לו יתחיל ויברך על הנוסף שהוא יותר שמאלי כדי להפנות לימין וכן לעולם יתחיל הברכה בנר הנוסף שהוא מורה על תוספ' הנס וי&quot;א דאם מונח בימין הפתח אזי צריך להתחיל תמיד בנר הימיני שהוא סמוך לפתח ודעבד כמר עבד. ואם מדליק בחלון או בחלל הפתח נ&quot;ל שבליל ראשון ידליק בנר היותר ימיני ובליל ב' ביותר שמאלי וירחיק א&quot;ע לצד השמאל כדי שיפגע תחלה בשל שמאלי כדי שלא יצטרך להעביר על המצות (עי' ט&quot;ז) &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;3&quot;&gt;&lt;/i&gt; תרע&quot;ו:&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
עיקר מצות נר חנוכה שידליק נר א' בכל בית אפי' אם רבים בני הבית וכן בכל לילה א&quot;צ יותר מנר א' והמהדרין מדליקין נר א' לכל א' וא' ומהדרין מן המהדרין מדליקין כאו&quot;א מבני בית בליל א' נר א' ובכל לילה ולילה מוסיפין נר א' דהיינו בליל ב' ב' נרות עד שבליל ח' מדליקין ח' (וכן המנהג פשוט במדינתנו) וצריכין ליזהר שיתן כל א' וא' נרותיו במקום מיוחד כדי שיהיה היכר כמה נרות מדליקין ואם השמן הוא ביוקר מוטב שידליק בנרות שעוה כדי להיות מהמהדרין מן המהדרין ממה שידליק בשמן זית נר א' בכל לילה לבד &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;4&quot;&gt;&lt;/i&gt; (תרע&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
כיון שעיקר מצותה נר א'. ולכן מי שאין לו שמן הרבה ואם יתן בכל נר ונר לא יספיק אפילו בא' כשיעור ולכן מוטב שיתן באחד כשיעור שהרי יש פוסקין דבפחות מכשיעור לא יצא כלל ובשאר נרות יסמוך על הפוסקים דס&quot;ל דא&quot;צ שיעור ואם יש לו בצמצום ולחברו אין לו כלל מוטב שידליק כל לילה אחד ויתן גם לחבירו שידליק עכ&quot;פ א' ואפשר דדוקא כשאינו מבני ביתו אלא מבית אחרת או שאינו סמוך על שלחנו כדלקמן אבל אם הוא מב&quot;ב ואם כן עיקר המצוה אינו חל כלל על חבירו רק שחבירו רוצה להיות מן המהדרין מוטב שיהיה הוא המהדרין מן המהדרין וכן מי שאין לו נרות שיספיק לו לכל ח' לילות כגון שאין לו אלא ח' נרות ידליק א' בכל לילה ואם יש לו ט' ידליק בליל ב' ב' ואם וש לו י' נ&quot;ל דידליק בליל ב' ב' ובליל ג' לא ידליק ב' דאינו לא כמר ולא כמר ואם יש לו יותר ידליק בכל לילה כראוי רק שישייר לכל שאר הלילות א' לכל לילה (ועיין בהלכות ברכות כלל ס&quot;ח) ומטעם זה ג&quot;כ מי שאין לו פנאי כלל להדליק כל הנרות ידליק לפחות א' ויצוה לאחר שידליק השאר וכן הש&quot;ץ בבהכ&quot;נ יעשה כן אם צריך למהר להתפלל (שם):&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
ומטעם זה נהגו להחמיר שלא להדליק נ&quot;ח נר מנר אע&quot;ג דשאר נרות של מצוה כגון נרות של ב&quot;הכנ ושל שבת ושל ת&quot;ת ושל חולה כולן נר של מצוה הוא ומותר להדליק מזה לזה אבל בנ&quot;ח מחמירין לפי שעיקר מצותו אינו אלא נר א' והשאר אינו מצוה כ&quot;כ וכ&quot;ש דאסור להדליק השמש שכבה מנר של חנוכה שהרי השמש הוא נר של רשות (תרע&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
בליל ראשון מברך קודם הדלקה ג' ברכות להדליק ושעשה נסים ושהחיינו ובשאר הלילות אינו מברך שהחיינו ואם לא בירך בליל ראשון שהחיינו או שלא הדליק כלל מברך בלילה ראשונה כשנזכר כשידליק:&lt;br&gt;

=== סעיף כח ===
אם לא הדליק בליל א' אין לו תשלומין ביום דשרגא בטיהרא כו' וידליק בשאר הלילות כשאר בני אדם (תרע&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף כט ===
היה עומד בליל ג' וסבר שהוא ליל ב' ולא הדליק רק ב' יצא וא&quot;צ לחזור ולהדליק מראש שהרי העיקר אינו אלא נר אחד אלא ישלים מה שחסר וא&quot;צ לברך (ועיין בנ&quot;א בהלכות לולב כלל קמ&quot;ד סי' א'):&lt;br&gt;

=== סעיף ל ===
כל זמן מצותה דהיינו חצי שעה אסור להנות מאורה שום תשמיש ואפילו לאכול לאורה ואפילו ללמוד לאורה יש אוסרין ולכן נוהגין להניח אצלן השמש שבהן מדליק הנרות כדי שאם ישתמש אצלן ישתמש לאור השמש ואם הניחן במקום שאין רגילין להדליק שם נר א&quot;צ נר אחר על השלחן להשתמש לאורו דאז לא יאמרו לצרכו הדליקן. ומ&quot;מ צריך להניח שמש אצלו שמא ישתמש שם אבל אם מדליק במקום שרגילין להדליק שם נר צריך נר אחר על השלחן דאל&quot;כ יאמרו לצרכו הדליק (תרע&quot;ג):&lt;br&gt;

=== סעיף לא ===
כבר כתבנו דלאחר שדלק כשיעור חצי שעה מותר לכבותה ולהנות מן השמן או להשתמש לאורה ומ&quot;מ טוב להתנות לכתחלה קודם הדלקה שאינו מקצה רק כפי השיעור די&quot;א דאם נתן בסתם מסתמא הקצה למצותה הכל דמשום חיבוב המצוה אינו מצפה שיכבה הנר וא&quot;כ כל השמן הוי מוקצה למצוה ולד&quot;ה אם כבתה ממילא בתוך שיעור הזמן דכתבנו לעיל שא&quot;צ לחזור ולהדליק וא&quot;כ שמן זה לכ&quot;ע אסור להנות ממנה דהוקצה למצותה ולכן מה שנשאר בליל ח' מן השמן והפתילות עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו ואם נתערב בשמן אחר צריך ס' לבטלו. ואם הדליק נרות של שעוה ובתוך זמן שיעור מצותה כבתה ונתערב נר זה בנרות אחרות אסור להשתמש ולהדליק נר א' אפילו נתערב באלף דנר חנוכה נקרא דבר שבמנין שהרי מונין אותן ודבר שבמנין לא בטיל אלא אם נתערב א' ידליק ב' וכן אם נתערב ב' ידליק ג' דאז כיון דעכ&quot;פ יש א' של היתר מותר להשתמש לאורן (תרע&quot;ז):&lt;br&gt;

=== סעיף לב ===
אכסנאי שאין לו אשה בביתו או שידע שאין אשתו מדלקת צריך להדליק או שישתתף בפריטי עם אחר דהיינו שעי&quot;ז מקנה לו חלק בשמן והבחורים אם הם סמוכים על שלחן בעה&quot;ב י&quot;ל דהם בכלל ב&quot;ב ומן הדין פטורים אם הוא אוכל בבית בעה&quot;ב ומ&quot;מ ראוי שיהיה מן המהדרין שכ&quot;א מדליק בפני עצמו ואפי' אם רק אוכל בבית בעה&quot;ב וישן בתוך חדר בפ&quot;ע ידליק במקום שאוכל בקביעות אבל ההולך לסעוד אצל חבירו פעם אחת חייב לילך לביתו ולהדליק ואם אחזו תאות האכילה ואינו רוצה לזוז ממקום אכילתו יצוה לב&quot;ב שידליקו בשבילו ומ&quot;מ מצוה בו יותר מבשלוחו אבל ההולך לבית אביו או חמיו וכיוצא בו לדור שם כל ימי חנוכה ידליק במקום שאוכל שם ימי חנוכה אף שביום הולך באקראי לביתו ואוכל שם אכילת ארעי דכיון דקבע לו כל ימי חנוכה אצל אביו שם הוא ביתו (שם בפ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף לג ===
מי שיש לו אשה בביתו ויודע בה בודאי שתדליק פטור מלהדליק ומיהו י&quot;א דעכ&quot;פ חייב לראות את הנרות ולברך שעשה נסים ושהחיינו או שישמע מאחר ויענה אמן וגם י&quot;א דאם ירצה להדליק מותר לו להדליק ולברך ואף לפי דעה זו לפי מה שמבואר לעיל דעיקר זמן הדלקתה הוא רק עד שתכלה רגל וידוע שהנוסעים לירידים נוסעים כמה שעות בלילה ולכן ראוי לכל י&quot;ש להזהיר לאשתו קודם נסיעתו שתהיה זהירה בזה להדליק תיכף בצאת הכוכבים והוא יסמוך עליה ומכל מקום כשיבא לאושפיזא ידליק בלא ברכה ויהדר לשמוע הברכות ממי שחייב להדליק ויענה אמן ואם אין אחר עמו והוא בבית נכרי או שבא לאחד שכבר הדליק שם ידליק ויסמוך על הפוסקים דפטור מלברך ככל דין ספק ברכות להקל (ואין זה דומה לנשים שמברכים על מ&quot;ע שהז&quot;ג דהתם מכניסה א&quot;ע בחיוב משא&quot;כ כאן שכבר נפטר):&lt;br&gt;

=== סעיף לד ===
מי שיש לו אשה בביתו ואינו יודע בודאי שתדליק ובא באותו לילה לביתו ומצא שהדליקו בעדו י&quot;א כיון שלא ידע בודאי א&quot;כ כבר חל עליו תקנת חכמים וצריך להדליק ומ&quot;מ לא יברך די&quot;א דפטור:&lt;br&gt;

=== סעיף לה ===
בע&quot;ש מדליקין נ&quot;ח תחלה ואח&quot;כ נר שבת ודוקא לאחר פלג המנחה ונ&quot;ל דצריך שיתן בה שמן כ&quot;כ עד שתהיה דולקת חצי שעה בלילה ואם לאו הוי ברכתו לבטלה ואם כבתה קודם שקיבל עליו שבת יחזור וידלקנה כיון שעדיין יום הוא ומ&quot;מ א&quot;צ לברך שהרי בירך בהיתר (ודומה למברך על תקיעת שופר ואינו יכול לתקוע) צריך ליזהר שיתן דבר בפני הנרות לחוץ ביניהן לבין הפתח שלא יכבנה הרוח כשפותח הדלת ואם טעה והדליק נר של שבת אם לא קיבל שבת במחשבתו ידליק אח&quot;כ נ&quot;ח אבל אשה כיון שנוהגת שמקבלת שבת בהדלקת' לכן לא תדליק אלא תאמר לאחר שידליק (תרע&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף לו ===
אם אין ידו משגת לקנות נ&quot;ח ונר של שבת יקנה נר שבת משום שלום בית ומ&quot;מ סגי בנר א' לשבת וא' לנ&quot;ח ובזמה&quot;ז שמדליק בפנים יקנה נ&quot;ח שהרי לא ישב בחושך ואע&quot;פ שאסור להשתמש לאורה הוי כשעת הסכנה דמניחה על שולחנו (תרע&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף לז ===
במ&quot;ש מדליקין נ&quot;ח קדם הבדלה ואם שכח אתה חוננתנו יאמר המבדיל בין קודש לחול דאין נכון לעשות פעם כך ופעם כך (א&quot;ר) ואין מבדילין בנ&quot;ח דאסור להנות מארו (תרפ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף לח ===
דין על הניסים בתפלה מבואר בכלל כ&quot;ד סימן כ&quot;ד:&lt;br&gt;

=== סעיף לט ===
בבהמ&quot;ז מזכירין על הנסים בנודה לך קודם ועל הכל ואם שכח מחזירין אותו ובשבת וחנוכה ושכח של שבת בענין שצריך לחזור ולברך נ&quot;ל דצריך להזכיר גם של חנוכה (המגן אברהם בסי' קפ&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ג כתב דא&quot;צ ולא הבנתי שהרי מה שברך כמאן דליתא דמי) וחנוכה שחל ביום א' ואכל בשבת ונמשך סעודתו בלילה אפי' אכל גם בלילה מזכיר של שבת לבד ועיין כלל קי&quot;ח סי' ד' ותרפ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף מ ===
כל ח' ימי חנוכה גומרין הלל וא&quot;א תחנון וצ&quot;ץ ולמנצח (תרפ&quot;ג) ובבית האבל לא יאמרו אלא יאמר כל א' וא' בביתו (מגן אברהם סי' קל&quot;א וא&quot;כ משמע שהאבל לא יאמר אפילו בחנוכה ולענין הספד עיין בדין ר&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף מא ===
קורין בפ' נשיאים ומתחילין מויהי ביום כלות משה בפ' נשא וקורא הכהן עד ביום הראשון ולוי וישראל קורין ביום הראשון וביום ב' קורא כהן ביום השני עד פר בן בקר ולוי עד ביום השלישי וישראל ביום שלאחריו דהיינו ביום השלישי וכן בכל יום. וביום ח' מתחילין ביום השמיני וישראל מתחיל ביום התשיעי עד כן עשה את המנורה ור&quot;ח וחנוכה מקדימין לקרות בשל ר&quot;ח ב' דהוא תדיר ואח&quot;כ הד' בחנוכה ואם טעה החזן וקרא ד' בשל ר&quot;ח אם לא הוציאו רק ספר א' א&quot;צ לקרות יותר ואם הוציאו ב' ספרים ואז יש משום פגם של ס&quot;ת שיאמרו שהיא פסולה צריך לקרות חמישי בשל חנוכה ויאמר קדיש אחר החמישי ואם כבר אמר אחר הרביעי א&quot;צ לחזור ולומר ואפי' אם באמצע קריאת הרביעי נזכרו יגמור הקריאה בר&quot;ח ואח&quot;כ יקרא של חנוכה ואם טעה ובירך כבר על של חנוכה תחלה וקרא אח&quot;כ בשל ר&quot;ח ססי' תרפ&quot;ד (ט&quot;ז ומגן אברהם בסי' ק&quot;מ דלא כרמגן אברהם) ור&quot;ח שבט שחל בשבת מוציאין ג' ספרים וקורין ו' בראשונה בסדר היום ובשניה קורין א' בר&quot;ח ובשלישית קורין מפטיר בשל חנוכה דר&quot;ח תדיר אע&quot;ג דבחנוכה איכא פרסומי ניסא מ&quot;מ תדיר קודם להקדים והפטרה קורין בשל חנוכה רני ושמחי דלענין לדחות פרסומי ניסא עדיף ולפ&quot;ז נ&quot;ל דאם טעו וקראו בשני בשל חנוכה ובשלישית בשל ר&quot;ח מ&quot;מ קורין הפטרה בשל חנוכה משום פרסומי ניסא (ועיין ברא&quot;ש פ' ב&quot;מ ועיין לבוש ומגן אברהם) ואם קראו הפטרה בשל ר&quot;ח השמים כסאי יצאו: ור&quot;ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין ג&quot;כ ג' ספרים וקורין בראשונה ו' בסדר היום ובשני קורין בר&quot;ח ובשלישי פ' שקלים למפטיר והפטרה מפ' שקלים ואם טעו והתחילו לקרות מקודם פ' שקלים יגמרו ויברך אחריו ואח&quot;כ יקראו מפטיר בר&quot;ח והפטרה יקראו ג&quot;כ בשל ר&quot;ח (ועיין תשובת אמ&quot;ו בנ&quot;ב מ&quot;ת סי' י&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף מב ===
מי שיש לו (יאר צייט) בחנוכה לא יחשוב לפי ימי החנוכה אלא לפי ימי החודש שהרי לפעמים ראש חודש טבת יום א' ולפעמים ב' ימים:&lt;br&gt;

=== סעיף מג ===
סדר ד' פרשיות שהם שקלים זכור פרשת פרה ופרשת החודש מבואר בש&quot;ע סימן תרפ&quot;ה:&lt;br&gt;

{{סרגל ניווט|חיי אדם|סדר היום|קנד|קנה|קנו|דיני פורים}}


=&lt;center&gt;חיי אדם כלל קנה דיני פורים&lt;/center&gt; =

==כלל קנה'== 

דיני פורים &lt;br&gt;

=== סעיף א ===
כשנכנס אדר מרבים בשמחה:&lt;br&gt;

=== סעיף ב ===
שבת שלפני פורים קורין פ' זכור והוא מ&quot;ע מה&quot;ת לזכור מעשה עמלק ולשנוא אותו שנאה קבועה בלב עד שאם היה באפשר למחות אותו מן העול' שלא ישאר ממנו שום זכר בין אדם ובהמה וכליו ומטלטלין שלא יזכר שמו לומר שזה הוא מעמלקי כדכתיב זכור את אשר עשה כו' תמחה זכר עמלק ומיהו י&quot;א דמצוה דאורייתא זו יוצאין מה שקורין פ' זו בתורה בסדר השבוע ומ&quot;מ כיון שאין כאן היכר ל&quot;ה כיון שהוא פ' השבוע ועוד שהרי מצות צריכות כונה ולכן יחדו לזה להסמיך קריאת פ' עמלק למגילה ששם כתוב נמי מחיית עמלק שהמן היה מבני בניו של עמלק וי&quot;א שגם פ' פרה הוא מצוה מה&quot;ת לקרותה ולכן צריכין בני הישובים שאין להם מנין לבא למקום שיש מנין בשבתות הללו לשמוע פרשיות אלו ואם א&quot;א להם לבא מ&quot;מ יזהרו לקרותם בנגינות ובטעמים (תרפ&quot;ה):&lt;br&gt;

=== סעיף ג ===
בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י&quot;ג לאדר להלחם ולעמוד על נפשם והיו צריכין לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ה' להנקם מאויביהם ומצינו כשהיו ביום מלחמה שהיו מתענין שכן אמרו רז&quot;ל שמרע&quot;ה ביום שנלחם עם עמלק היה מתענה וא&quot;כ בודאי גם בימי מרדכי היו מתענים באותו יום ולכן קבלו עליהם כל ישראל לתענית צבור להתענות בי&quot;ד אדר ונקרא תענית אסתר כדי לזכור שהבורא ית' רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ה' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם ומ&quot;מ אינה חובה כ&quot;כ כד' תעניתים הכתובים ולכן יש להקל בו לעת הצורך כגון מעוברת ומניקות או אפילו חולה קצת מכאב עינים שאם מצטערים הרבה לא יתענו וכן ביולדת כל ל' יום ויפרעו אח&quot;כ אבל שאר הבריאים לא יפרשו מן הצבור ואם חל פורים ביום א' מתענין ביום ה' ואם חל בו ברית מילה מותר לאכול על המילה ולמחר ביום ו' יתענו האוכלים כ&quot;כ רמ&quot;א אבל הט&quot;ז וא&quot;ר כתב דאסור לאכול ביום ה' אלא יעשו הסעודה בלילה כדין י&quot;ז תמוז ונ&quot;ל פשוט דבעלי ברית מותרין לאכול ביום ה' כמש&quot;כ בכלל קל&quot;ב לענין ט&quot;ב שנדחה וא&quot;צ להתענות ביום ו') והיינו לשיטת הט&quot;ז שקבעו דוקא ביום ה' ובאמת כן משמע בשאלתות פרשה תשא אבל לדעת רמ&quot;א דאין כאן יום קבוע א&quot;כ מותרים כל בעלי הסעודה לאכול בשחרית ג&quot;כ רק שמחוייבים להתענות ביום ו' ואין חילוק בין בעלי ברית לשאר אדם) וכפי הנראה המנהג כט&quot;ז שהרי לא ראינו לעשות הסעודה ביום (עיין ט&quot;ז סי' תרפ&quot;ו):&lt;br&gt;

=== סעיף ד ===
נוהגין ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן זכר למחצית השקל שהיו נותנים באדר לצורך קרבנות הצבור ומנהג ליתן ג' מחצית דבפ' כי תשא כתיב ג&quot;פ תרומה וקטן א&quot;צ ליתן אלא די&quot;א דמבן י&quot;ג שנה שהביא שערות שהוא כבר גדול חייב וי&quot;א עד בן עשרים פטור וכל קטן שאביו נתן בשבילו פעם א' חייב ליתן לעולם (תרצ&quot;ד):&lt;br&gt;

=== סעיף ה ===
חייב אדם לקרות המגילה בלילה ולחזור ולקרותה ביום זכר לנם שהיו צועקין ביום ובלילה ושל יום זמנה כל היום מהנץ החמה עד סוף היום ואם קראה משעלה ע&quot;ה יצא ושל לילה מתחלת תיכף מיציאת הכוכבים וזמנה כל הלילה אבל קודם צה&quot;כ אע&quot;פ שמצטער מאוד מחמת התענית אסור להקדים והקורא קודם צה&quot;כ לא יצא כלל ואפי' קרא מקצתה קודם צה&quot;כ לא יצא וצריך לחזור ולקרות (פ&quot;ח רסי' תרפ&quot;ו וכ&quot;כ הגר&quot;א ס&quot;ס תרצ&quot;ב ומ&quot;מ נ&quot;ל דלא יחזור ויברך דלא כפ&quot;ח כיון שכל האחרונים לא השיגו ע&quot;ז) ואם הוא לצורך גדול או שא&quot;א לו לשמוע המגילה קודם שיטעום כדי לחזק מעט מחולשת התענית מותר לטעום מעט כשתיית קאווע וכיוצא בו (מגן אברהם ססי' תרצ&quot;ב):&lt;br&gt;

=== סעיף ו ===
כל המצות אפי' שבתורה מאחרינן לקריאת המגילה משום פרסומי ניסא אא&quot;כ ליכא שהות לעשות שתיהן אם יקרא המגילה לא יהיה לו באפשר לקיים המצוה כיון שהוא מצוה מה&quot;ת ומגילה מדרבנן מצות התורה קודם אע&quot;פ שלא יקרא המגילה כלל אבל מת מצוה דהיינו שמונח בשדה בבזיון מבטלין מגילה וקוברין אותו תחלה ואפי' אם לא יהיה שהות כלל לקרות המגילה דגדול כבוד הבריות שדוחה מצוה דרבנן אבל קבורת מת המונח בביתו מגילה קודמת שהרי אפשר לקוברו אח&quot;כ (וכן הוא הסכמת אחרונים דלא כרמ&quot;א ססי' תרפ&quot;ז) ונוהגין למול קודם המגילה:&lt;br&gt;

=== סעיף ז ===
אפי' ת&quot;ת ששקול כבר כל המצות מבטל לשמוע מקרא מגילה בצבור ואפילו יכול לכנס עשרה מ&quot;מ מצוה מן המובחר לילך לבהכ&quot;נ הוא ואשתו ובניו לשמוע המגילה ברוב עם ומ&quot;מ נ&quot;ל מי שמתפלל כל השנה בקביעות במנין המיוחד לו להתפלל שם א&quot;צ לילך לבית הכנסת:&lt;br&gt;

=== סעיף ח ===
בזמן מרדכי בעת הנס כתיב שהיהודים שבכל מקום נלחמו ביום י&quot;ג ונחו בי&quot;ד ועשו אותו יום משתה ושמחה ובשושן ניתן ליהודים להלחם עם הנכרים גם ביום י&quot;ד ולא עשו. יו&quot;ט עד ט&quot;ו וכיון שבאותו זמן נחלקו לב' ימים ולכן כשקבעו מרדכי ואסתר בהסכמת אנשי כנה&quot;ג לקבוע פורים לדורות חלקו ג&quot;כ אותו לב' ימים והיה ראוי לתקן שכל עיר שהיא מוקפת חומה כמו שושן יהיה דומה לשושן לעשות בט&quot;ו והיה ראוי לתלות הכבוד בשושן ולתקן שכל עיר המוקפת חומה מימות אחשורוש וקראו בט&quot;ו אך כיון שא&quot;י היתה חריבה באותו עת תקנו שכל עיר שהיא מוקפת חומה מימות יב&quot;ן יקראו בט&quot;ו והשאר בי&quot;ד מלבד שושן אע&quot;פ שאינה מוקפת מיב&quot;ן אפ&quot;ה קורין בט&quot;ו מפני שבה נעשה הנס (ר&quot;ן וב&quot;י) ולכן כל עיר שידוע לנו שהיא מוקפת חומה מימות יב&quot;ן עושין בט&quot;ו ואפי' אינה מוקפת חומה עכשיו ואפילו הם בח&quot;ל אפי' הכפרים הסמוכים להם בתוך מיל אפילו אינם נראים או אם נראים אפילו אינו סמוך קורין בט&quot;ו ואם נראה והוא רחוק מיל (עיין במגן אברהם סי' תרפ&quot;א ס&quot;ק ג' וא&quot;ר שהאריך בזה) היה ספק אם הוא מוקף מיב&quot;ן או לאו קורין בי&quot;ד ובט&quot;ו ובלילה ומ&quot;מ לא יברכו רק על קריאתה בליל י&quot;ד ויומו וכן נוהגין בק&quot;ק פראג וכיון דבמדינתנו לא מספקינן כלל בזה בשום עיר לכן לא הארכתי בזה:&lt;br&gt;

=== סעיף ט ===
בזמן שתקנו לקרות המגילה התקינו שיהיו בני הכפרים רשאין להקדים לקרות פעמים בי&quot;א לחדש פעמים בי&quot;ב פעמים בי&quot;ג לפי שבני הכפרים רובן אינן בקיאין לקרות והיו צריכין ליכנס לעיר בפורים לקרות המגילה ולפי שהם מספיקים כל צרכי העיר ולכן הקילו עליהם שכשחל יום ב' או יום ה' שקודם פורים בא' מאלו הימים דאז בלא&quot;ה היו בני הכפרים מתכנסים לערים לשמוע קריאת התורה ולדין ואז קורין גם שם המגילה כדי שיהיו פנוים בפורים להספיק צרכי העיר ולכן אף שבזמ&quot;הז אין דין זה נוהג מ&quot;מ המפרש בים וכיוצא בו בענין שלא יהיה לו מגילה לקרות בו בפורים מותר לקרות בא' מאלו הימים בלא ברכה ואם א&quot;א לו להמתין עד י&quot;א בחדש יקראנו אפי' מר&quot;ח שכל החדש נהפך לשמחה כדכתיב והחדש אשר נהפך ומ&quot;מ אם נזדמן לו אח&quot;כ מגילה בי&quot;ד חוזר וקורא אותה בברכה אפילו קראה בי&quot;ג דעכ&quot;פ היה שלא בזמנה (ועיין מגילה י&quot;ט תוס' ד&quot;ה בן כפר) ואם לא נזדמנה לו עד יום ט&quot;ו אפשר דא&quot;צ לחזור ולקרות כיון שכבר קרא אבל אם לא קרא כלל חייב לקרותה בט&quot;ו בלא ברכה אבל אחר ט&quot;ו אין זמנה כלל שנאמר ולא יעבור וכל הקורא המגילה בלא זמן הקבוע (לא) צריך לקרותה דוקא בעשרה כיון שאין קורא בזמנו:&lt;br&gt;

=== סעיף י ===
אין קורין מגילה בשבת אפילו המקומות שהם מוקפים חומה שקורין בט&quot;ו כשחל בשבת מקדימים לקרות בע&quot;ש לפי שגזרו חז&quot;ל כיון שהכל חייבין ואין הכל בקיאין בקריאה שמא יטלנו בידו לילך אל הבקי ויעביר ד' אמות בר&quot;ה ולפי שאסור לקרות בו באותה שבת לכן אסור גם לטלטל אותה אבל כשחל י&quot;ג בשבת מותר לטלטל המגילה דמ&quot;ש שבת זה משאר שבתות השנה ומ&quot;מ אין נכון להביא המגילה לבהכ&quot;נ אפי' במקום שערבו דמ&quot;מ מכין משבת לחול דומיא להביא יין להבדלה בסי' תרס&quot;ז (ועיין בכלל קל&quot;ג סי' ז' מה שכתבתי שם) ושאר הדינים מבוארים בש&quot;ע סי' תרפ&quot;ח סעיף ו':&lt;br&gt;

=== סעיף יא ===
הכל חייבין בקריאת המגילה אחד אנשים ואחד נשים וגרים ועבדים אפילו אינם משוחררים (כ&quot;כ המגן אברהם מדכתב הטור סתם עבדים ופליג על הב&quot;י) וחייב לחנך גם הקטנים שהרי כלם היו בגזרת להשמיד ולהרוג ולאו דוקא לקרות כל אחד לעצמו אלא אפי' אם שומע מפי הקורא יצא י&quot;ח ובלבד שישמע ממי שהוא חייב בקריאתה לפיכך אם היה הקורא חש&quot;ו השומע ממנו לא יצא אפילו קטן שהגיע לחינוך (במגן אברהם סי' תרפ&quot;ט ס&quot;ק ד' מסופק בזה ועיין א&quot;ר) וכן נשים אע&quot;פ שמחוייבות מ&quot;מ אין עליהם חובת קריאה אלא חובת שמיעה שמחוייבות לשמוע מאיש ואפי' לעצמה לא תקרא אלא שיקרא לפניה איש (לשון זה שכתב המגן אברהם ס&quot;ק ו' לא נמצא בז&quot;ח רות והגר&quot;א הביא לשונו ואינו מוכרח אם ר&quot;ל אינה קוראת לאחרים אבל לעצמה קוראה וצ&quot;ע) ומיהו נ&quot;ל דאם אין לה מי שיקרא לפניה תקרא היא לעצמה במגילה כשרה ומברכת אקב&quot;ו לשמוע מקרא מגילה וכיון שהנשים חייבות ולכן צריך כל א' לקרוא בביתו לפני המשרתת ובנותיו:&lt;br&gt;

=== סעיף יב ===
כבר כתבנו שמצוה מן המובחר לשמוע המגילה בבהכ&quot;נ במקום שיש רוב אנשים משום רוב עם כו' ועכ&quot;פ לכתחלה צריך לחזור שיהיו עכ&quot;פ י' אנשים גדולים בזמן קריאתה משום פרסומי ניסא ואם נשים מצטרפות לעשרה מסופקים הפוסקים כיון שגם הם מחוייבות אפשר דמצטרפות או אפשר דמ&quot;מ לא מצטרפות ואם א&quot;א בעשרה קורין אותה ביחיד דקורא בזמנו איכא פרסום הנס בשאר מקומות ומ&quot;מ אם באותה העיר קורין בצבור רק איזה יחיד לא שמעה יכול לקרותה אפי' לכתחלה ביחיד כיון דכבר נתפרסם הנס על ידי קריאת הצבור (ס&quot;ס תר&quot;ן):&lt;br&gt;

=== סעיף יג ===
אם אין שם מנין אם כולם יודעים לקרות כל א' קורא לעצמו כמו בתפלה דאין הש&quot;ץ מוציא בפחות מי' ובדיעבד אם א' קרא ונתכוין הקורא וגם השומעים להוציא יוצאין וי&quot;א דאפילו לכתחלה יותר טוב שא' קורא ויוציא את האחרים משום ברוב עם כו' ואמנם אם א' יודע והאחרים אינן יודעין לכ&quot;ע יקרא זה ויוציא האחרים (ססי' תרפ&quot;ט):&lt;br&gt;

=== סעיף יד ===
המגילה נקראת ספר ולכן צריכה להיות כתובה על קלף וככל משפטי דיני כתיבת ס&quot;ת ומבואר בסי' תרצ&quot;ח ובהגמיי' וז&quot;ל למנין שיטין ורחב ג' למשפחותיכם ובין שיטה לשיטה כו' ושיעור גליון למעלה ג&quot;א ולמטה ד' ובין דף לדף ב&quot;א וכל פרשיותי' סתומות כו' וצריך לתופרה בגידין ואם תפרה בחוטי פשתן פסולה ואם אין לו גידין כ&quot;כ לתפור כל המגילה בגידין ע&quot;ש כיצד תופרין (ודוקא כשאינה תפורה כולה אבל אם תפורה כולם בגידין א&quot;צ לדקדק כמה תפירות וכן משמע להדיא ברמב&quot;ם בפ&quot;ב הל' י&quot;א) ואין לעשות בה נקודות או לכתוב בה הטעמים מ&quot;מ בדיעבד כשר ואפי' לכתחלה מותר אם אין שם מי שיודע לקרות כהוגן או להקרות לש&quot;ץ ומ&quot;מ אם אין הטעמים במגילה מותר לקרות בלא טעמים ובלבד שיקרא התיבות כראוי שלא יקרא תיבה שמשמע עבר או עתיד ויקרא להיפך כגון ומרדכי יושב לא יקרא ישב וכן והמן נופל לא יקרא נפל דבזה לא יצא &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;1&quot;&gt;&lt;/i&gt; אבל אם קורא יהודי שצריך לקרות בי' א' וקורא יהודיים כיון שאין הענין משתנה יצא (תר&quot;ץ) ובכל אלו מותר לקרות בברכה אבל אם אין לו מגילה הכתובה כדין אלא שנכתבה או נדפס על הנייר או בספרים נדפסים שלנו אע&quot;ג דעכ&quot;פ יקרא בו כיון שאין בכל העיר מגילה כשרה אבל לא יצא ידי מצוה ופשיטא שאין מברכין על קריאתה ואסור לגזול מגילה ולקרות בה ופשיטא שאין מברכין דהוי בוצע ברך ומ&quot;מ אם קרא בה יצא בדיעבד דאין גזל בקול (תרצ&quot;ח):&lt;br&gt;

=== סעיף טו ===
כשיקרא בצבור לא יקרא מיושב מפני כבוד הצבור אבל כשיקרא ביחיד מותר לקרות בין עומד ובין יושב ומותר שיקראוה שנים אע&quot;ג דבכל מקום אמרינן תרי קלי לא משתמעי מ&quot;מ במגילה איידי דחביבא מתכונים לשמוע:&lt;br&gt;

=== סעיף טז ===
צריך לקרותה כולה מתוך הכתב ואם קראה ע&quot;פ לא יצא וצריך שתהיה לכתחלה כתובה כולה לפניו שלא יחסר בה אפילו אות א' ובדיעבד אפילו היה חסר כמה תיבות וקראם בע&quot;פ יצא. ומיהו י&quot;א דבתיבות שאינם מפסידים הקריאה אף על פי שלא קראם כלל יצא אבל במפסידים הקריאה לכ&quot;ע לא יצא כגון וימי הפורים לא יעברו והשמיט לא או מתנות לאביונים השמיט המ&quot;ם ולפי שאין הכל בקיאים בזה מה הוא מפסיד הקריאה ומכ&quot;ש שי&quot;א שלעולם חוזר ולכן לעולם אפי' השמיט אות א' יחזור ויקרא בלא ברכה ואם השמיט ויודע שזה מפסיד הקריאה יחזור ויקרא בברכה וא&quot;כ אם קרא ומרדכי ישב כו' וכן והמן נפל אפי' כבר סיים כל המגילה צריך לחזור ולקרותה בלא ברכה. ואם חסר במגילה ענין שלם אפילו באמצע או שחסר מתחילה או מסופה אפילו אינו ענין שלם אפילו בדיעבד לא יצא וכן אם היו בה אותיות מטושטשות ואין רישומן ניכר ביותר מחציה. ונ&quot;ל דה&quot;ה אם היו נפסקין האותיות חשוב כחסר:&lt;br&gt;

=== סעיף יז ===
מי שתופס בידו מגילה שאינה כשרה או חומשין שלנו שבדפוס לא יקרא עם הש&quot;ץ דשמא יתן דעתו על מה שהוא קורא וקריאתו הוי כקורא בע&quot;פ ואפי' אם הוא יתן דעתו ויכוין למה שאומר הש&quot;ץ אפ&quot;ה חיישינן שמא ישמע אחר לקריאתו ויכוין לצאת בזה (ובזה מתורץ דיוק של מ&quot;א ועיין בב&quot;י בשם רשב&quot;א ובשם א&quot;ח ושניהם אמרו ד&quot;א) וכן לא יסייע שום אדם ע&quot;פ לחזן ולכן אותם הפסוקים שאומרים הקהל צריך החזן לחזור ולקרותם מתוך מגילה כשרה:&lt;br&gt;

=== סעיף יח ===
אסור להפסיק בקריאתה ולשהות בינתיים אלא יקראנה בטעם א' ומכ&quot;ש דאסור לשוח. ומ&quot;מ בדיעבד אפי' שח וכ&quot;ש אם שהה אפי' שעה ויותר ואח&quot;כ חוזר למקום שפסק וגמר יצא ודוקא אם שח הקורא דעכ&quot;פ קרא כולה אבל אם שח השומע ולא שמע אפילו תיבה א' כבר בארנו לעיל בסי' ט&quot;ז שצריך לחזור ולקרות כדאיתא שם וכן אם קרא אותה והוא מתנמנם יצא כיון שעכ&quot;פ קרא אבל אם שמעה מתנמנם לא יצא:&lt;br&gt;

=== סעיף יט ===
קרא ודילג תיבה א' או פסוק א' אע&quot;פ שגמר כולה אין תקנה לקרות אחר כך מה שהשמיט אלא צריך להתחיל מאותה תיבה שהשמיט ולקרות כסדר ואם לאו לא יצא:&lt;br&gt;

=== סעיף כ ===
נשים וע&quot;ה או שאין מבין לה&quot;ק אע&quot;פ שאינם יודעים ומבינים כלל אפ&quot;ה יצאו דעכ&quot;פ איכא מצות קריאה ופרסומי ניסא:&lt;br&gt;

=== סעיף כא ===
הקורא המגילה צריך לכוין להוציא כל השומעים וגם השומע צריך שיכוין לצאת. וצריך שישמע כל המגילה ואם לא שמע אפילו תיבה אחת חוזר כדלעיל אבל אם לא כיון בכל תיבה יצא דלא גרע מנשים וע&quot;ה:&lt;br&gt;

=== סעיף כב ===
הקורא צריך שיאמר י' בני המן ועשרת הכל בנשימה אחת להודיע שכלם נהרגו ונתלו כא' ונוהגין לכתחלה לומר בנשימה א' מחמש מאות איש עד עשרת ועשרת בכלל ובדיעבד אפי' הפסיק בין י' בני המן יצא &lt;i data-commentator=&quot;Nishmat Adam&quot; data-order=&quot;2&quot;&gt;&lt;/i&gt; ומה שנוהגין במקצת המקומות שכל הקהל אומרים י' בני המן אינו מנהג אלא הקורא יאמרם לבד והקהל ישמעו כמו כל המגילה:&lt;br&gt;

=== סעיף כג ===
מנהג כל ישראל שהקורא פושט כל המגילה ואינה מניחה כרוכה אלא כופל אותה דף על דף כאגרת שכן המגילה נקרא' אגרת הפורים אבל השומעים אינם צריכים לפשטה וגם המנהג שהקהל אומרים ד' פסוקי גאולה בקול רם וצריך הקורא להמתין עד שיסיימו ואז יקרא הוא ממגילה כשרה (תרצ&quot;א):&lt;br&gt;

=== סעיף כד ===
הקורא את המגלה מברך ג' ברכות על מקרא מגילה ושעשה נסים ושהחיינו ואין מברכין לשמוע מקרא מגילה כמו בשופר דמשמע דאם אינו משמיע לאזנו לא יצא ובאמת יצא משא&quot;כ בשופר דעיקר תלוי בשמיע' האוזן ואם לא בירך וקרא יצא י&quot;א דביום אין מברכין שהחיינו כיון שכבר בירך בלילה אבל בכל מדינתינו נוהגין שמברכים גם ביום שהחיינו דעיקר זמנה ביום (כתב הגר&quot;א אע&quot;ג דעיקר מצותה ביום כמש&quot;כ המ&quot;א מ&quot;מ כיון שבירך בלילה יצא דלא גרע מבירך אסוכה ולולב בשעת עשיה אבל המ&quot;א כתב דלמ&quot;ד דעיקר מצותה ביום צריך לחזור ולברך שהחיינו מ&quot;ש הגר&quot;א מסוכה בשעת עשיה י&quot;ל כמש&quot;כ הרא&quot;ש סוף סוכה בשם ר&quot;ש מאיברא דדוקא בשעת עשיה אבל אם לא בירך בשעת עשיה ולא בשעת מצותה לא יצא ואע&quot;ג דהרא&quot;ש כתב שם דלדידן אין מברכין ביום ב' שהחיינו על לולב צ&quot;ל דזה עדיף כיון שבירך בראשון בשעת מצותה וא&quot;כ ה&quot;נ הרי בירך בשעת מצותה בלילה י&quot;ל דהתם על כ&quot;פ עיקר מצותה הוא ביום א' משא&quot;כ במגילה דאדרבה עיקר מצותה ביום ולכן מברכין וכללא היא כל מקום שהלכה רופפת הלך אחר המנהג:&lt;br&gt;

=== סעיף כה ===
אחר שקרא המגילה כורכה כולה ומניחה לפניו ומברך ברכת הרב דגנאי הוא שהמגלה תהיה מונחת כך ואפילו התחיל ואמר ברוך אתה כיון שלא אמר השם יפסיק ויכרוך ואח&quot;כ יחזור ויתחיל אבל אם כבר אמר השם צ&quot;ע אם יחזור לתחלת ברכה בשביל זה (עיין א&quot;ר תר&quot;ץ):&lt;br&gt;

=== סעיף כו ===
אם נשתתק הקורא באמצע המגילה וצריך אחר לקרות א&quot;צ לברך שהרי כלם יצאו בברכתו (והמ&quot;א כתב דצריך לחזור לראש אבל א&quot;ר כ' דמתחיל ממקום שפסק דל&quot;ד לתורה דהתם המברך מברך לעצמו ולא להוציא הצבור משא&quot;כ הכא שמברך להוציא הצבור ודמי לשופר ודבריו נכונים בטעמם):&lt;br&gt;

=== סעיף כז ===
בברכת שהחיינו של יום יכוין גם על מצות משלוח מנות ומתנות לאביוני' ומ&quot;מ אם אין לו מגילה אין מברך שהחיינו בשבילם דזה נוהג בשאר ימים:&lt;br&gt;

=== סעיף כח ===
חייב כל אדם אפי' עני המקבל צדקה ליתן לפחות ב' מתנות לב' עניים דהיינו מתנה א' לא' וכן לשני דכתי' ומתנות לאביונים משמע ב' מתנות לב' אביונים ואין מדקדקין במעות פורים אלא כל הפושט יד ליטול נותנים ואם הוא במקום שאין עניים שם יכול לעכב מעות פורים עד שיבואו עניים או שישלחם למקום שירצה:&lt;br&gt;

=== סעיף כט ===
חייב כל אדם לשלוח עכ&quot;פ לאדם א' ב' מתנות כמש&quot;כ ומשלוח מנות איש' לרעהו משמע ב' מנות לאחד וכל המרבה לשלוח לריעי' ה&quot;ז משובח ומ&quot;מ מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות ודומה לשכינה שנאמר להחיות לב נדכאים (רמב&quot;ם):&lt;br&gt;

=== סעיף ל ===
כיון שכל הנס היה על ידי יין כי בתחלה נטרדה ושתי ע&quot;י משתה ובאה אסתר וכן ענין המן ומפלתו היה על ידי יין ולכן חייבו חכמים להשתכר ולפחות לשתות יותר מהרגלו כדי לזכור הנס הגדול וחמנם היודע בעצמו שיזלזל אז במצוה מן המצות כנט&quot;י וברכה וברהמ&quot;ז או שלא יתפלל מנחה או מעריב או שינהוג קלות ראש מוטב שלא ישתכר וכל מעשיו יהיה לשם שמים:&lt;br&gt;

=== סעיף לא ===
לא נקרא מנות אלא דבר שראוי לאכול כמות שהוא בלא תיקון כגון בשר ודגים מבושלים ולא חיין או מיני מתיקה או פירות או כוס יין ומי דבש וכיוצא בו (נ&quot;ל דמירושלמי פ&quot;ק סוף הלכה ד' משמע דאם שלח לעני דבר מאכל יצא ג&quot;כ משום מתנות לאביונים ולא משום משלוח מנות דגרסינן שם ר' יודן נשיאה שלח לר' הושעיא רבה חדא עטם וחד לגין דחמר שלח ליה וא&quot;ל קיימת בנו ומתנות לאביונים חזר ושלח לו חד עיגול וחד גרב דחמר שלח וא&quot;ל קיימת בנו ומשלוח מנות משמע מזה דמתחלה ששלח לו מתנה קטנה הוא כדרך שנותני' לאביונים ואח&quot;כ כששלח לו מתנה מרובה אמר דזהו משלוח מנות משמע מזה שאם שולח דבר פחות לעשיר אינו יוצא בזה ידי משלוח מנות):&lt;br&gt;

=== סעיף לב ===
סעודת פורים היא מצוה מדרבנן וחייב לאכול ולשתות ולשמוח ועכ&quot;פ צריך שתהיה הסעודה ביום וכן משלוח מנות ומתנות לאביונים כדכתיב ימי משתה כו' ובבהמ&quot;ז מזכיר על הניסים ואם שכח אפי' היה בסעודה ראשונה שאכל ביום אינו חייב לחזור (א&quot;ר בשם תה&quot;ד סי' ל&quot;ח וכנ&quot;ל דכ&quot;מ בירושלמי פ' ג&quot;ש הל' ד') ואם התחיל לאכול מבעוד יום ונמשכה בלילה אעפ&quot;כ מזכיר עה&quot;כ ואם חל בע&quot;ש וקידש בתוך הסעודה מזכיר אם לא התפלל עדיין אבל אם כבר התפלל אינו מזכיר ונ&quot;ל דלפי מה שנתבאר לעיל כלל קי&quot;ח סי' ד' דאם אכל בליל' חייב להזכיר של עכשיו וא&quot;כ היה בשבת היאך יאמר תרתי דסתרי וכיון דאין הזכרת עה&quot;נ חמור כ&quot;כ לכן יאמר רק של שבת:&lt;br&gt;

=== סעיף לג ===
גם נשים חייבות במשלוח מנות ומתנות לאביונים ומ&quot;מ אשה שיש לה בעל סומכת שבעלה שולח בשבילה ואינו נכון אלא יש להחמיר:&lt;br&gt;

=== סעיף לד ===
פורים מדינא מותר במלאכה דאע&quot;ג דכתיב משתה ושמחה וי&quot;ט מ&quot;מ לא קבלו עליהם לעשותו יו&quot;ט ומ&quot;מ אח&quot;ז נהגו מעצמם במקצת מקומות שלא לעשות בו מלאכה ובמקום שנהגו שלא לעשות אין עושין והעושה אינו רואה ריוח מאותה מלאכה ואנו נוהגין שלא לעשות מלאכה אלא לצורך פורים או ע&quot;י נכרי מ&quot;מ מותר לכתוב אפילו אגרת שלום וכן פינקס חובותיו וכל דבר שא&quot;צ עיון גדול וכ&quot;ש לכתוב דבר מצוה:&lt;br&gt;

=== סעיף לה ===
כל מצות פורים אינו נוהג אלא ביום י&quot;ד לקורין בו ביום או בט&quot;ו להקורין בו אבל של זה בזה אינו נוהג ומ&quot;מ נוהגין בשמחה ומשתה קצת בב' הימים אבל אינו מדינא כלל וכלל דהא כתיב נזכרים ונעשים ואיתקש עשיה דהיינו המשתה והשמחה לזכירה שהיא הקריאה:&lt;br&gt;

=== סעיף לו ===
ב' ימים י&quot;ד וט&quot;ו אסורים בהספד ותענית ונחלקו הפוסקים אם נוהג בו אבלות מדכתיב שמחה ולכן אבל תוך ז' יזהר בכל דיני אבילות חוץ מנעילת הסנדל וישיבה ע&quot;ג קרקע שהוא דבר שרואין הכל וכ&quot;ש דדברים שבצנעה נוהג וכ&quot;ש דאסור לראות כל מיני שמחה ואם יוכל לאסוף מנין לביתו לקרות המגילה מוטב וא&quot;ל יתפלל בביתו וילך לבהכ&quot;נ לשמוע קריאת המגילה ובשחרית ילך לבהכ&quot;נ ואם חל במ&quot;ש ילך לבהכ&quot;נ:&lt;br&gt;

=== סעיף לז ===
האבל חייב לשלוח מנות ומ&quot;מ לא ישלח דבר של שמחה וכ&quot;ש דחייב במתנו' לאביונים אבל אין שולחין לאבל כל י&quot;ב חודש כל דבר אפילו אינו של שמח' אבל אם האבל הוא עני מותר לשלוח לו מעות או דבר שאינו של שמחה ואם אין בעיר רק האבל עם אחר חייב לשלוח לאבל כדי לקיים מצות משלוח מנות:&lt;br&gt;

=== סעיף לח ===
מי שמת לו מת בתענית אסתר נמצא בלילה שהוא אונן קודם קבורה לא יאכל בשר וישתה יין שהרי בלילה אין חייב כלל ויקרא המגילה וגם יקרא ק&quot;ש ותפלה וביום שיקברו את המת ימתין עד לאחר הקבורה ואז יקרא ק&quot;ש ותפלה ויקרא המגילה ואם שמע קודם הקבורה יצא ומכ&quot;מ נכון לחזור ולקרותה בלא ברכה ומ&quot;מ לא יניח תפילין כיון שהוא יום ראשון לקבורה כדין אבל. ועיין בחבורי חכמת אדם בקו' מצבת משה:&lt;br&gt;

=== סעיף לט ===
מותר לישא אשה בפורים ולעשות סעודה ואין בזה משום מערבין שמחה בשמחה וכל שכן שמותר לעשות פדיון הבן. והמ&quot;א כתב דיעשה החופה ביום י&quot;ג:&lt;br&gt;

=== סעיף מ ===
יום י&quot;ד וט&quot;ו שבאדר ראשון אסור ג&quot;כ בהספד ותענית אבל שאר דברים אין נוהגין בהם. וי&quot;א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי&quot;ד של אדר א' ואין נוהגין כן מכל מקום ירבה קצת בסעודה לצאת ידי כלם ולכולי עלמא אין אומרים על הניסים:&lt;br&gt;

=== סעיף מא ===
מי שאירע לו נס וכ&quot;ש בני עיר יכולין לתקן בהסכמה וקללה עליהם ועל הבאים אחריהם לעשות אותו יום לפורים (והפ&quot;ח בסי' תצ&quot;ו חולק עליו בסעיף י&quot;ד ונ&quot;ל דאותה סעודה שעושין בשביל הנס הוא סעודת מצוה אף לפי דבריו כמש&quot;כ ביש&quot;ש ב&quot;ק סימן ל&quot;ז דכל סעודה שעושין לזכר נפלאות ה' היא סעודת מצוה ע&quot;ש דלא כמו שכתב הפ&quot;ח דהוי סעודת רשות שלא ראה דברי היש&quot;ש שלא נדפס בימיו ועוד נ&quot;ל דלא כפ&quot;ח שהרי ר' יעב&quot;ץ לא התענה בט&quot;ב שנדחה כראב&quot;צ מפני שיו&quot;ט שלו הוא והיינו דס&quot;ל לא בטלה מג&quot;ת כמש&quot;כ הפ&quot;ח וא&quot;כ קשה כיון דקי&quot;ל בטלה וכן אותן יו&quot;ט עושים בשביל מצוה הם ממג&quot;ת כדאיתא בירו' מגילה דף ג' אינש דיהוי להון אעין כו' ואם כן מה ראה שלא להתענות אע&quot;כ דלענין זה בטלה שלא לעשות היו&quot;ט על כל ישראל אבל כל יחי' בזמן המצוה יו&quot;ט שלו הוא ויותר נ&quot;ל דיוכל להיות שראב&quot;צ ס&quot;ל ג&quot;כ בטלה מג&quot;ת ואפ&quot;ה לא התענה דדוקא יו&quot;ט לכל ישראל בטלה וה&quot;נ כיון שעושין לזכר נפלאותיו הוי מצוה):&lt;br&gt;&lt;b&gt;וכן&lt;/b&gt; אנו עושי' על הנס שנעשה לנו בשנת תקס&quot;ד אור ליום ט&quot;ז כסליו שהיתה הריגה בחצר שאני דר בו מחמת הבערה שיצא ללהב מן פולווער ונפלו כמה בתים בחצר וגם בית אחד שלי ומחדר שהיו שם כל ב&quot;ב נפל ב' חצי חומה וקורה א' והחומה נפל על בתי וויטקה עד שהיה כפסע בינה לבין המות וכן אשתי נתפצעה בפניה והשפה העליונה לכמה חתיכות והשנים התחתונים כלם נשברו בפיה וגם בחדר שישבתי שם עם בני נשברו החלונות והדלת ונתבקעו החומות וגם נעשה בגב בני ב' נקבים ומכל ב&quot;ב כלם וממני אין אחד שלא יצא מהם עכ&quot;פ איזה טיפות דם והש&quot;י ברחמיו וחסדיו חשב לנו הדם כקרבן לכפר והצילנו ונשארנו כולנו בחיים אף שהיה לי היזק גדול כמה מאות אדומים החליף הש&quot;י בחסדיו דמים לדמים וזולתינו נהרגו בעו&quot;ה בחצרי ל&quot;א נפשות וגם בחצר המנוח מהו' נח במהו' פייבש ובנו הנגיד הרבני המופלא מהו' פייבש נתבקעו החומות והכיפות והדברים ארוכים לכתוב השגחת השמים על אנשי החצר מי שהיה ראוי להציל או להזדמן לשם מחצרות אחרים שיהרגו ולהראות כי עיניו על כל דרכי איש ולמען ספר נפלאות ה' כדכתיב זכר עשה לנפלאותיו קבלתי עלי ועל זרעי בל&quot;נ יום ט&quot;ו כסליו אחר שהוא בלא&quot;ה במדינתינו בהרבה קהלות יום תענית לח&quot;ק ג&quot;ח לעשותו כמעט חציו לה' עכ&quot;פ ומי שיוכל יתענ' ובלילה שאחריו יתאספו יתד תיכף אחר מעריב וידליקו נרות כמו בי&quot;ט ולומר שיר היחוד כולו בנעימ' ובמתון שיר הכבוד בזמרה ואח&quot;ז מזמורי תהלים במתון ואלו הם קי&quot;א קי&quot;ו קי&quot;ז כ&quot;ג ל&quot;ד ס&quot;ו ק' ק&quot;ג קכ&quot;א ק&quot;ל קל&quot;ד קל&quot;ח קל&quot;ט קמ&quot;ג קמ&quot;ח ק&quot;ן ואח&quot;ז לעשות סעודה ללומדי תורה למי שאפשר וליתן צדקה כברכת ה' כפי השגת ידו ה' ירפא שבר עמו:&lt;br&gt;&lt;b&gt;ברוך&lt;/b&gt; שהחיינו וקיימנו לזמן הזה וראיתי שנגמר חיבורי חיי אדם אמרתי אודה לה' כי טוב אבא ביתו בעולות ואזבחה לו תודה ויה&quot;ר שתהיה האמירה נחשב לקרבן כאלו הקרבתי תודה ואמרתי עליו המזמור וזה פירושו:&lt;br&gt;&lt;b&gt;מזמור&lt;/b&gt; לתודה פירש&quot;י לאומרה על קרבן תודה וצ&quot;ע שהרי' בערכין פ' ב' וכ&quot;פ הרמב&quot;ם בפ&quot;ב מהל' כלי המקדש דאין אומרים שירה אלא על חובת צבור וכ&quot;כ התוספת בהדיא שם דעל קרבן יחיד אפי' על חובתו א&quot;א שירה ונראה לי דכונת רש&quot;י ע&quot;פ מה שכתב הרמב&quot;ם סוף הל' מע&quot;ק בשעת סמיכה מתודה על חטאת עון חטאת כו' ועל תודה ושלמים ל&quot;ל שאינו מתודה אלא אומ' דברי שבח ע&quot;ש וזהו כוונת רש&quot;י שבשעת סמיכה אומר על תודה מזמור לתודה:&lt;br&gt;&lt;b&gt;הריעו&lt;/b&gt; לה' כל הארץ לשון זה מצינו במזמור ל&quot;ב שירו לו שיר חדש הטיבו כו' בתרועה וידוע שכ&quot;מ שנאמר שיר חדש ולא שירה קאי על לע&quot;ל שנמשל לזכר ובמזמור מ&quot;ג הריעו לאלהים כו' כי ה' עליון כו' ובמזמור צ&quot;ח דקאי נמי על לע&quot;ל שיר חדש כו' הריעו לה' כל הארץ ובמזמור ס&quot;ו הריעו כו' איתא בש&quot;ט זש&quot;ה אז אהפוך משו' דקשה למדרש לשון הריעו לכן מפרש דקאי על העתיד וכן כאן במזמור לתודה שאמרו במדרש שכל הקרבנות יבטלו לעתיד לבא חוץ מן התודה וכן כל התפלו' יבטלו חוץ מן ההודא' והטעם פשוט כי כל הקרבנו' באין על חטא חוץ מן התודה שהיא על הנס והנה כתיב אשרי העם יודעי תרועה והענין הוא כמו שהארכנו במקום אחר כי ע&quot;י תקיעת שופר מתעורר הדין למעלה רק ע&quot;י שאנו תוקעין בשופר יחרדו הלבבות כמ&quot;ש היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו ומכח זה חוזרין בתשובה ואז הדין נהפך למעלה לרחמים כי עי&quot;ז שאנו מעוררים בעצמנו הדין עלינו ואומרי' הרי אנו מעוררים הדין לקבל עלינו כל גזירותיך כמו שכתבנו ע&quot;פ למשפטיך עמדו ר&quot;ל דוד המע&quot;ה אמר הרי אנו עומדים לקבל משפטיך ועל ידי זה מעורר הרחמים וסגולה זו אינו אלא לאותם שהם צדיקים ויכולים לעורר הדין ולעתיד לבא שאז כל העמים יטו שכם אחד לעבדו. ולכן אמר הריעו לה' כל הארץ כי אז כל העולם יכולים לתקוע בשופר ולעורר הדין:&lt;br&gt;&lt;b&gt;עבדו&lt;/b&gt; כו' בשמחה בואו כו' ברננה כמש&quot;פ בזוהר דהכהנים הם מסטרא דשמחה והלוים מסטרא דרננה והיינו עבדו שהיא עבודת הכהנים בקרבן בשמחה והלוים יהיו ברננה. או י&quot;ל ע&quot;פ דאי' בילקוט אמור סי' תשנ&quot;א ע&quot;פ והיית אך שמח שהוא מיעוט אמר הקב&quot;ה בעה&quot;ז אין השמחה בשלימו' אבל לע&quot;ל תהיה השמחה שלימה וז&quot;ש עבדו כו' בשמחה:&lt;br&gt;&lt;b&gt;בואו&lt;/b&gt; ברננה. עפ&quot;י דאיתא בש&quot;ט ע&quot;פ שמחו בה' כו' והרנינו כל ישרי לב אמרו הצדיקים לנו אתה נותן רק הגילה ולישרים הרננה אמר הקב&quot;ה רננו צדיקים ולכן לע&quot;ל שיהיו כלם צדקים אמר בואו לפניו ברננה:&lt;br&gt;&lt;b&gt;דעו &lt;/b&gt; כי ה' הוא אלהים. ידוע כי האושר המקוה לע&quot;ל הוא להשיג האמת איך הנהגת הקב&quot;ה הוא הכל בחסד ודין וכמו שאנו אומרים היחוד הגדול ה' הוא האלהים כי אז כלם יודעים אותו כמש&quot;כ וידעו אותי וע&quot;ז אמר עתה כי ה' הוא אלהים:&lt;br&gt;&lt;b&gt;הוא עשנו&lt;/b&gt; ולא אנחנו והקרי הוא לו בוא&quot;ו כי בע&quot;הז כאשר רואה אדם שמצליח הוא תולה בעצמו ואומר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה אבל לע&quot;ל יכירו הכל כי הוא עשנו לשון תיקון כי הכל נתקן ממנו ית' ולא אנחנו עשינו שום דבר:&lt;br&gt;&lt;b&gt;בואו&lt;/b&gt; שעריו בתודה היינו בקרבן. חצרותיו בתהלה היינו התפלה כדאיתא במדרש:&lt;br&gt;&lt;b&gt;הודו&lt;/b&gt; לו ברכו שמו היינו ה' הוא האלהים כי לה' רומז על ה' ושמו הוא האלקים כמש&quot;כ ביום ההוא כו' ה' אחד ושמו אחד. כי טוב ה' לעולם חסדו כי החילוק בין חסד לאמת כמש&quot;כ הרד&quot;ק אמת הוא מה שראוי לאדם מצד מצותיו וחסד הוא בחנם והנה חסד ה' הוא לעוצם וכדאיתא במדרש שקודם מ&quot;ת היה זן העולם רק בחסדו וזהו לעולם משא&quot;כ אמונתו הוא רק לדור ודור כדכתיב לאלף דור:&lt;br&gt;

==הערות==
&lt;references /&gt;</text>
      <sha1>ryivwh1k3xihwfmthm866go852wvzyt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/קטלוניה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1738966</id>
    <revision>
      <id>3080581</id>
      <parentid>3079353</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:22:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* שחרית */</comment>
      <origin>3080581</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8354" sha1="sd2bx09ftsxnpivdcouzx4hxdxb4p0w" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|על פי: מחזור לנוסח ברצלונה מנהג קאטאלוניה, סלוניקי רפ&quot;ז}}

==ראש השנה==

===שבת לפני ר&quot;ה===

* אזהרות: אלהים נצב בעדת אל
* פזמון: אסיר תקוה לקץ ימין

===ערבית לראש השנה===

* פזמון: [[אחות קטנה]]

===שחרית יום א'===

* רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* קדיש: [[יה שמך ארוממך]]
* אופן: [[ידי רשים|ידי רשים נחלשים]]
* זולת: [[אלהי מעשיו מה נפלאים]]
* מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]]
* פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]]
* מסתג'אב: מלך שדי השוכן
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז שם ה']]
* סליחה: מלאך שמך בקרבו
* מסתג'אב: אזכיר קצות הנוראות
* כרוג': ישראל להשית חלקם בחיים
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: יוצר רום בבינה
* מסתג'אב: לאדיר נורא תהלות
* תוכחה: אם חסדך שכחנו
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* פזמון: אדירי ישורון יברכו בקול
* סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]]
* [[היום תאמצנו|היום תאמצם]]
* פזמון לאחר תקיעת שופר: קול שופר הדרור

===שחרית יום ב'===

* רשות: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
* נשמת: נשמת ישורון יום זה
* אופן: חרדו רעיוני
* זולת: שב מן הפסילים
* מגן: אדר היקר העיר מזבוליו
* פזמון: יום לריב תעמוד
* פזמון: [[המלך ה']]
* מסתג'אב: מחסי לשחר פניך קמתי
* כרוג': יושיע וישיב
* מחיה: יונת אלם מזת האור
* פזמון: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* מסתג'אב: אמיץ גוזר ומקים
* כרוג': ייראה ויוקשב
* משלש: צמח צדיק אצפצף קורותיו
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* מסתג'אב: אל איום ונורא מכין הרים בגבורה
* תוכחה: יגדל נא חסדך
* פזמון: מלאכי צבא מעלה
* סלוק: לך יאתה יקר תפארת המלוכה
* פזמון לאחר תקיעת שופר: [[ה' בקול שופר]]

==יום כיפור==

===ערבית===

* פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
* סליחה: [[אנשי אמונה אבדו]]
* סליחה: יעשה תבואה ופרי
* סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
* פזמון: שירו ילדי אמוני
* תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
* [[רחמנא אידכר לן]]
* גמר (חטאנו): יצר עזוב חטא ומעל
* גמר (שמע): [[אנשי לבב שמעו לי]]
* גמר (בשכמל&quot;ו): אעזבה מחשבות און
* [[אלהינו שבשמים]]
* [[שנת אורה שנת ברכה]]
* פזמון: בליל עשור להתכפר
* סליחה: מבורך זה היום
* מסתג'אב: ה' הקשיבה

===שחרית===

* רשות לברוך שאמר: ברוך אשר אשש דוק וחוג
* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות לנשמת: אקום להודות לך
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* מסתג'אב: [[ברכי אצולה]]
* אופן: התעוררו תמהים
* זולת: אחלה פניך באימתה
* כרוג': אמרים עמכם קחו
* רשות למגן: וארץ אקוד ואשתחוה בפחד
* פזמון: ה' רצה נא מחמד הילולי
* מגן: אמונת השורש
* פזמון: יענה כבוד אבות
* כרוג': אמץ בן רצוי
* מחיה: אלמד ארחות אלהי
* פזמון: חרדים לבית תפלתם
* כרוג': אל ביתך רצתי
* משלש: אמון יוכח ודרכו תמימה
* פזמון: יום צעקו שבים
* קיקלר: שעה זכרון דתי
* פזמון: אפס גאון עוזי
* מסתג'אב: אפיל תחינתי לפניך
* תוכחה: אין מילה בלשוני
* פזמון: אסיר מעל יצף פועל
* פזמון: תקרב ותרצה ותבחר
* פזמון: כל המיחלים לישע צורכם
* מסתג'אב: אחרי שובי נחמתי
* מסתג'אב: [[מראש מקדמי עולמים]]
* מסתג'אב: [[ה' מה אדם]]
* עסתריוטא: את חטאי נוכח פני שמתי
* רהיט: [[החרשים שמעו]]
* פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
* פזמון: ממרום לבן עירם
* סלוק: אל אל הנורא

====סליחות לשחרית====

* מה נאמר לפניך אדון הסליחות
* פזמון: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים]]
* פזמון: נורא מכל ואיום
* פזמון: ידידים לבית אל חשו
* תוכחה: ישני לב מה לכם
* פזמון: [[יה איום]]
* גמר (חטאנו): אליכם אקרא נמהרים
* גמר (שמע): אזמרה למפיק מאויי
* גמר (בשכמל&quot;ו): אצלצלה ברכותיך
* גמר (ה' מלך): בטרם אמון תחלת כל תחלה
* מי אל כמוך: אתה אמרת אבקש אובדים

===מוסף===

* מגן: אלהים למשפטיך עמדו היום
* פזמון: אל מעמדי שבתי
* כרוג': משמים עוונימו
* מחיה: אילת אהבים נגידי
* פזמון: נאור מקור חיים
* כרוג': מקשיב מענה
* מחיה: תמהים מחובם
* תוכחה: ימי האדם צבא
* רהיט: חי אני תמים דעים
* רהיט: אנה אדון עולם
* רהיט: [[ישן אל תרדם]]
* תוכחה: שעה קולי בהתעטפי
* פזמון: זה אל זה ישאלון
* קדושה: [[אלהים אל מי אמשילך]]

====סדר עבודה====

* [[אוחילה לאל]]
* פזמון רשות: אנא אל נאור
* [[היה עם פיפיות]]
* רשות: [[אבואה ברשיון מחוללי]]
* עבודה: [[אל אלהים בך יצדקו צדוק]]
* מה נהדר: [[כאור בקוע באשנבו]]
* אשרי עין: [[אשרי עין ראתה ארון הקדש|ארון הקדש בני אהרן]]
* [[לא אשים ולא אשם|אין לנו לא אשים ולא אשם]]

====סליחות למוסף====

* פזמון: יוספים שנית לעמוד
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* פזמון: [[יעזוב רשע נתיבו|יעזוב רשע נתיבות]]
* גמר (חטאנו): אומללנו בנפש אנושה
* גמר (שמע): אזמר לאל המיוחד
* מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]

===מנחה===

* מגן: אשלש תפלות
* כרוג': ה' נאמי יקרב אצלך
* מחיה: בקר וערב שם אל להודות
* כרוג': ארנן בקול רם
* משלש: השכם והערב לצורי מניתי
* תוכחה: נפשי אל צורך ילדך
* פזמון: היום יוודע אל רם
* סילוק: אחד לבדו באין סמוך

====סליחות למנחה====

* פזמון: מעלות השחר קראתיך
* פזמון: יה אשר אשפוך לפניו
* עקידה: [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רצון - באחרית נוסה]]
* גמר (חטאנו): מחטאתי אדאג תמיד
* גמר (שמע): מיחד כל יום שם האל

===נעילה===

* מגן: אדון היושב על חוג הארץ
* כרוג': כחגבים נחשבו
* מחיה: בבכי יונת אלם
* כרוג': ענך בחמלתו
* משלש: אילי הצדק
* תוכחה: מצעק מעלות השחר
* סלוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם]]

====סליחות לנעילה====

* פזמון: [[בנשף קדמתי]]
* פזמון: [[אל נורא עלילה]]
* פזמון: אנא ה' חתמנו לחיים
* פזמון: ידעו הבנים השובבים
* סליחה: [[אנא בקראנו]]
* פזמון: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
* מי אל כמוך: [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]</text>
      <sha1>sd2bx09ftsxnpivdcouzx4hxdxb4p0w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/תוניס</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739014</id>
    <revision>
      <id>3080582</id>
      <parentid>3079351</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:22:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* סדר מחזור לשחרית */</comment>
      <origin>3080582</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7559" sha1="biu9t5rly7a8jjguzzdcex6q6cf56sz" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|על פי: מחזור קטן כמנהג ק&quot;ק תוניס יע&quot;א, ליוורנו תרל&quot;ח}}

==ראש השנה==

===שחרית יום א===

* בקשה: [[אלהי אל תדינני כמעלי]]
* רשות: [[יעלה ויבוא אצלך זכרון]]
* מחרך: [[רעה בשבטך]]
* נשמת: [[נשמת ידידי עליון]]
* קדיש: מרומם אל בישראל
* אופן: [[ידי רשים]]
* מגן: [[אתה כוננת מישרים/מגן|אתה כוננת מישרים]]
* פזמון: [[ירצה צור אין כערכו]]
* מסתגאב: מחסי לשחר פניך קמתי
* כרוג': יחזו פנימו
* מחיה: [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מגדל עוז]]
* פזמון: לבית ישראל יחיש ישועתו
* מסתגאב: אמיץ גוזר ומקים
* כרוג': ישראל להשית
* משלש: למשפט כונן כסאו
* פזמון: [[יעלו לאלף ולרבבה]]
* מסתגאב: אל איום ונורא
* תוכחה: אנא צורי וגואלי
* עקידה קטנה: [[עת שערי רצון - אני מזכיר היום]]
* פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
* מי אשר יכול
* ה' מלך: מלאכי צבא מעלה
* סלוק: [[אתה כוננת מישרים/סילוק|יראי ה' הללוהו]]

===שחרית יום ב'===

* בקשה: [[אדני נגדך כל תאותי]]
* רשות: [[שואף כמו עבד]]
* מחרך: [[מי יתנני עבד אלוה עשני]]
* אופן: [[יה שמך ארוממך]]
* רשות למגן: וארץ אתנפל
* פזמון: יחיד אלהי אמן
* מגן: אב המון גוים
* פזמון: יום לריב תעמוד
* מסתגאב: אחזתני היום רעדה
* כרוג': יאזין צורי
* מחיה: איתן אוהבך
* פזמון: יבואוני חסדיך
* מסתגאב: אזכיר קצות הנוראות
* כרוג': יחיה צבאיו אל דעות
* משלש: אהוב מבטן
* פזמון: ה' אלהיכם לכל קוראיו עונה
* מסתגאב: לאדיר נורא תהלות
* תוכחה: יגדל נא חסדך
* עקידה גדולה: [[עת שערי רצון להפתח]]
* פזמון: [[מרום וקדוש שעה]]
* מי אשר יכול
* ה' מלך: אדירי ישורון יברכו בקול
* סילוק: יאתה לך
===לתקיעות===
* [[ה' בקול שופר]]

===מוסף===

* קודם חזרת מוסף: [[ה' יום לך אערוך תחינה]]
* [[בת אהובת אל קמה בשחר#חון תחון|חון תחון על בניך]]
* פזמון למוסף יום א': ה' אלהים שמעה
* פזמון למוסף יום ב': קול שופר הדרור

==יום כיפור==

===ליל כפור===

* בקשה: [[לך אלי תשוקתי]]
* בקשה: [[שמע קולי]]
* סליחות:
** פזמון: לך ה' הצדקה זאת אשיב אל לבי
** [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים]]
** סליחה: בליל עשור להתכפר
** [[אנשי אמונה אבדו]]
** סליחה: [[משתחוים להדרת קודש]]
** [[תמהנו מרעות]]
** מסתגאב: איותה אל נפשי
** תוכחה: [[שטר עלי בעדים וקנין]]
** [[רחמנא אידכר לן]]
** [[אדיר ונאור בורא דוק וחלד]]

===בקשות לחזרה===

* שחרית: ה' שמעתי שמעך
* מוסף: ה' בצר פקדוך
* מנחה: ה' אשר עמדתי לפניו
* נעילה: ה' חסדו יצוה

===שחרית===

* [[אתאנו לחלות פניך]]
* אבוא כעני
* [[וידוי הגדול לרבנו נסים]]
* סליחות:
** סליחה: [[שופט כל הארץ]]
** פזמון: ממרום לבן עירם
** תוכחה: תקרב תרצה ותבחר
** רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו

===סדר מחזור לשחרית===

* פזמון לברוך שאמר: ברוך אשר אשש
* בקשה: שעה שועי ורפא מחלתי
* רשות: אקום להודות לך
* נשמת: נשמת אסירי עוונות
* קדיש: אלהי הרוחות לכל בשר אתה
* אופן: התעוררו תמהים
* מאורה: אעמוד במשמר מנעמי
* אהבה: אסירי תקותם
* זולת: אחלה פניך באימתה
* כרוג' לזולת: אמרים עמכם קחו
* רשות למגן: מארץ שפלנו ברובי עוונינו
* פזמון: מדמי הלבבות
* מגן: אזרח רענן
* פזמון: כל מעשה ה' מאד נורא הוא
* כרוג': מחבש עצבות
* מחיה: אלוה פקד גפן פוריה
* פזמון: מלך מכל על מרומם ומתנשא
* כרוג': מרפא יהיה
* משלש: תם אהל צדק
* פזמון: יום צעקו שבים
* פזמון: חרדים לבית תפלתם
* עסטריותא: את חטאי נכח פני שמתי
* החרשים שמעו מפי נוראות
* מסתגאב: [[מראש מקדמי עולמים]]
* פזמון: מרום וקדוש שעה
* מי אשר יכול
* ה' מלך: בטרם אמון
* סלוק: האל הנקרא ממערב וממזרח

===מוסף===

(בסדר חזרת הש&quot;ץ מופיע [[אתה כוננת עולם מראש|סדר העבודה הספרדי]])

סליחות: 
* [[ישראל עבדיך]]
* תוכחה: אם חסדך שכחנו
* אל מי מגואלי דם אצעק
* [[אם אפס]]
* סליחה: [[יה איום]]
* פזמון: [[מקור עיני]]
* סליחה: בני תמימים משכימים
* תוכחה: שעה קול בהתעטפי
* רהוטה: אמצה ממנו אשמתנו

===מחזור למוסף===

* מגן: אלהים למשפטיך עמדנו היום
* פזמון: [[יוספים שנית]]
* כרוג': משמים עוונימו
* מחיה: איילת אהבים
* כרוג': מקשיב מענה
* משלש: תמהים מחובם
* פזמון: [[ישן אל תרדם]]
* (אנא) [אנה] אדון עולם אברח ממך
* סילוק: אתה אלהי האלהים

===סליחות למנחה===

* סליחה: קראתי מצרה
* תוכחה: מזמרת שירתי
* סליחה: [[אנא כעב זדוני תמחהו]]
* סליחה: אליך ה' אקרא
* סליחה: יה אשר אשפוך לפניו
* תוכחה: אם חסדך שכחנו
* סליחה: קראתי מצרה
* תוכחה: מזמרת שירתי
* תוכחה: ימי האדם צבא 
* פזמון: [[אם אפס]]

===מחזור למנחה===

* מגן: אנושי לב כארי
* כרוג': ישע יעטרהו
* מחיה: מפרי שפתיו
* כרוג': קדש תפארתנו
* משלש: אתיתי מתחנן
* פזמון: מושבי עול עוונים
* היום יודע אל רם
* תוכחה: [[שוכני בתי חמר]]
* סליחה: [[אנא בקראנו]]
* סילוק: אדיר אשר עולם בראת

===נעילה===

* פתיחה לנעילה: [[אל נורא עלילה]]
* וידוי: רבון העולמים חתמנו לחיים
* ([[שבט יהודה בדוחק ובצער]])
* (סליחה: [[אנא כעב זדוני תמחהו]])
* רחמנא חתמינן
* סליחות: [[בנשף קדמתי]]

* מגן: אדון היושב על חוג הארץ
* כרוג': כחגבים נחשבו
* מחיה: בבכי יונת אלם תתן קולה
* פזמון: אחרית ותקוה יתן אלהיכם
* כרוג': ענך בחמלתו
* משלש: אילי הצדק עברו בשערים
* תוכחה: [[מצעק מעלות השחר]]
* סלוק: [[אנשי חסד הנושאים קולם|אנשי חסד הנושאים את הוד קולם]]
* סליחה: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו]]
* [[שומר ישראל]]</text>
      <sha1>biu9t5rly7a8jjguzzdcex6q6cf56sz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/סליחות תימנים (ישן)</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739663</id>
    <revision>
      <id>3080609</id>
      <parentid>3079076</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T21:15:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080609</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5662" sha1="juabqgcrn6qkg5ycf9iqglmh86zoqqh" xml:space="preserve">{{מקורות לסידור|סליחות כמנהג קהל קדוש תימנים, ירושלים תרמ&quot;ז; ליוורנו תרצ&quot;ט}}

הסליחות שלא מופיעות כיום ב[[סידור/נוסח תימן בלדי/מפתח הפיוטים|תכלאל]] מסומנות באמצעות *
===סליחות===
*א. [[בשם אלהי אברהם אפתחה]]
*ב. [[יעלו לאלף ולרבבה]]
*ג. [[ישראל בחירי אל עבדיך ועדיך]]
*ד. [[רחמיך שאלתי]]
*ה. [[משתחוים להדרת קודש]]
*ו. [[אלהים שחרתיך]]
*ז. [[יצו האל לדל שואל]]
*ח. [[יה למתי צפנת]]
*ט. [[לאט האל בעם נדכה]]
*י. מה יתרון לאדם *
*יא. [[יה מלאך שמך בקרבו|מלאך שמך בקרבו]]
*יב. [[אליך אלכה]]
*יג. [[ידי דלים נחשלים]]
*יד. [[ילוד יעקב יצעק|יליד יעקב יצעק]]
*טו. [[יצורים וצפון חובם]]
*טז. [[ליום להיטיב תקרא]]
*יז. [[יצרי ראשית צרי]]
*יח. [[יעירוני רעיוני]]
*יט. [[ירושלים למוגיך השקי]]
*כ. [[ירושלים האנחי]]
*כא. [[יונה נשאתה]]
*כב. [[ישמעני אלהים בקראי לנגדו]] *
*כג. ה' שמע נא *
*כד. [[אלהי קדם מעונה]]
*כה. אם אויבי *
*כו. אלהי הודיעני *
*כז. אפתח שפתי בנגינותי *
*כח. אל בית המלך *
*כט. סמר גבי *
*ל. ה' מה אדם *
*לא. [[שבועה קבועה]]
*לב. [[שלומי עליון ישני מכפלה]]
*לג. שני חיי ומאויי *
*לד. [[שחר קמתי להודות]] *
*לה. [[שופט כל הארץ]]
*לו. [[שחורה ונאוה]]
*לז. [[שנותינו ספו]]
*לח. שבת משושי *
*מ. הנשא והעיר פלאות *
*מא. אל דמי לכם ילדי איתני *
*מב. מדמי הלבבות *
*מג. משאת שיר וזמירות *
*מד. יונה זמריך הרבי *
*מה. [[יה שמך ארוממך]]
*מו. [[בליל זה בראש השנה]]
*מז. [[בזכרי על משכבי]] *
*מח. [[ביום זה כפור עוונינו|ביום זה כפור זדוננו]]
*מט. אשר יסד ארקים *
*נ. יצבתי עמודים *
*נא. יום ערום אעמוד *
*נב. לאיש כמוני *
*נג. [[כמפעלי צור גואלי]]
*נד. [[אם עוונות יענו בנו]]
*נה. [[דלתיך הלילה]]
*נו. [[בעשור לחדש ביום בוא]]
*נז. [[ידידיך מאמש]]
*נח. אנא בערכנו *
*נט. סליחה בקשתי *
*ס. ייושעון קהליך *
*סא. [[ידיד עליון]] *
*סב. יה שועת מתענה *
*סג. [[יחו לשון חזות אישון]]
*סד. [[יה אנה אמצאך]]
*סה. [[מנומם בעת קומם]]
*סו. [[ישן אל תרדם]] *
*סז. ה' מה נעמה *
*סח. יומם ולילה אפיל תחנוני *
*סט. בצר לי אקרא צור *
*ע. [[ה' בקול שופר]] *
*עא. [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]] *
*עב. יום לבי סבותי *
*עג. [[יה איום זכור היום]]
*עד. אבי יתומים מלא רחמים *
*עה. [[ימינך נושא עווני]]
*עו. שולמית בלי תרמית *
*עז. לך עיני צופיות *
*עח. כל מעשה ה' *
*עט. [[ישראל עם קדוש|ישראל עם קודש]]
*פ. מלא רחמים ונושא עוון *
*פא. יערבו לפניך *
*פב. שבעה שחקים לא יכלכלוך *
*פג. שחר קמתי גם נכלמתי *
*פד. היום יגאל *
*פה. [[בליל על משכבי|בלילי על משכבי]] *
*פו. עובר על פשע ונושא חובה *
*פז. [[ישראל בחירי אל ילדי איתניך]]
*פח. [[אשר לו ים וחרבה]]
*פט. שבח בראש *
*צ. [[עת שערי רצון להפתח|עת שערי רחמים להפתח]]
*צא. מאזין לצעקה *
*צב. יה להלל *
*צג. אל מעון *
*צד. יבושר עם *
*צה. אות לטובה יעשה לי *
*צו. שועת דל הקשב *
*צז. רועה ישראל המפליא פלאות *
*צח. כל המיחלים לישע צורכם *
*צט. אל אל אשא עיני *
*ק. [[עם ה' השלחה]]

===נצ'ד אלרחמים===
רוב הפיוטים בתכלאל, נוסף סדר זה:
*אליך אתודה שוכן מעונים *
*אליך אתודה על עוונות ופשעים *
*אנוסה עדיך לבקש רחמיך *
*אלהי אזכירה ושינה אסירה *
*[[אליך ה' נשאתי עיני|אליך נשאתי עיני]]
*אשא עיני אקוד על אפים *
*אשוב אל ביתי *
*יה מתי תשבור *
*ירצה שוע קהל *
*אנא אלהי הנאדר *
*יגורתי מפני שמים קונה *
*אדרוש בוטח *
*אזמרך עליון בשובי ברציון *
*אנוסה בעזרה *
*דרכך היטיבי *
*יונה נודדת מקינה *
===סליחות לרס&quot;ג===
(כמו ב[[סידור/נוסח תימן בלדי/מפתח הפיוטים|תכלאל]])
===סדר עבודה לראב&quot;ע===
*[[אזכירה סדר עבודה]] *
*[[אמוני לבב]] *
*[[אשרי עין ראתה קדש הקדשים]] *
*[[לא אשם ולא אשים]] *
*[[אבל בחטאינו]] *
*[[תתמוך גורלנו]] *
*אל תעש עמנו כחטאינו *
===עוד סליחות===
*[[בעת רצון תחנתי]]
*[[אם תאהב דרך]]
*[[קמתי ותדד שנתי]]
*בשם ה' אל עולם *
*למוצאי יו&quot;כ: [[המבדיל - יצוה ה' חסדו|המבדיל - יצו ה' חסדו]] *
*[[בני ישראל שמחו]]
*ורם על כל תהלה *
*אלהי האלהים שעה שועת כמהים *</text>
      <sha1>juabqgcrn6qkg5ycf9iqglmh86zoqqh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טעמי המקרא (הוריית הקורא)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744201</id>
    <revision>
      <id>3080620</id>
      <parentid>3080524</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T04:11:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בריח</username>
        <id>46338</id>
      </contributor>
      <comment>/* 1.6 */</comment>
      <origin>3080620</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="308551" sha1="2nu394x5lbdr76wq27moiihvzz6akyt" xml:space="preserve">{{דף שער|טעמי המקרא}}

{{מסגרת|
&quot;טעמי המקרא&quot; הוא שמו של תרגום עברי לספר &quot;מכ'תצר הדאיה אלקאר&quot; ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ&quot;י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע&quot;י יוחנן מירקירוס, פריס שכ&quot;ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ&quot;י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה &quot;תוכן עזרא&quot;. מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}}
=[הקדמה]=
הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. 

ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי&quot;ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי&quot;ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. 

ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. 

=1=

==1.1==

פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם.

א&quot;ח ה&quot;ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. 

הה&quot;א והאל&quot;ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה&quot;א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה&quot;א, שאם תמצא ה&quot;א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל&quot;ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל&quot;ף. 

יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה&quot;א טז לב]])}}, וכאלה רבים. 

==1.2==

פרק השני: על אותיות יהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת.

אלו אותיות יהו&quot;א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ&quot;א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. 

ויוצאין מכלל העניין הזה [כי&quot;פ: תשעה] [כי&quot;מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה&quot;א, ומפיק ו&quot;ו, ומפיק יו&quot;ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי&quot;ת ופ&quot;ה. 

התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו&quot;א ובין אות בג&quot;ד כפ&quot;ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו&quot;א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. 

התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו&quot;א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. 

אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו&quot;א. 

ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו&quot;א להרפות, ובכל דומיהן. 

ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}} ודומיהן. 

ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה&quot;א לבדה, אבל ביו&quot;א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו&quot;א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו&quot;ד ואל&quot;ף. מה טעם, שהברת ו&quot;ו ויו&quot;ד ואל&quot;ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה&quot;א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. 

ואע&quot;פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו&quot;ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. 

וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו&quot;א נוהג בהם, אע&quot;פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו&quot;א בטל שם. 

ואם נמצאת אות יהו&quot;א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי&quot;ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל&quot;ף אינה נקראת כלל. 

ואם לא נכתבה אות יהו&quot;א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. 

התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו&quot;א, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. 

ועוד, אם תיבת אות יהו&quot;א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו&quot;א. 

התנאי הרביעי – מפיק ה&quot;א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה&quot;א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו&quot;א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. 

התנאי החמישי: כל מפיק ו&quot;ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע&quot;פ שמפקין ו&quot;ו הם מרפין. 

התנאי השישי: כל מפיק יו&quot;ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו&quot;א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה&quot;א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

וזה המנהג נוהג ביו&quot;ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו&quot;א נוהג בהן. 

התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי&quot;ת-בי&quot;ת או שני כ&quot;ף-כ&quot;ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו&quot;א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש&quot;א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. 

ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן.

התנאי השמיני [כי&quot;פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי&quot;ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ&quot;ה או מ&quot;ם, יבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי&quot;ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. 

ויש כ&quot;פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ&quot;א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. 

ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין.

==1.3== 

שער התי&quot;ו.

בג' מקומות נדגשת התי&quot;ו מכל הת&quot;וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה&quot;א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה&quot;ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. 

==1.4== 

שער על הדיבור במלכים.

תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל&quot;ף וה&quot;א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה&quot;א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל&quot;ף או ה&quot;א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ&quot;א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו&quot;ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו&quot;ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו&quot;ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו&quot;ו יורו עלי וי&quot;ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן.

==1.5==

שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. 

תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. 

השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי&quot;מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. 

שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה&quot;א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ&quot;א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ&quot;א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. 

שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}}. 

וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת.

שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. 

בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל&quot;ף דל&quot;ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי&quot;מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱיִ}}, קמץ, וכל דומיו.]

שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. 

שער ו' הוא שיהיה חי&quot;ת בתיבה, או באמצע או בסוף. 

באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. 

{{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי&quot;מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. 

ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. 

שער ז' הוא שיהיה עי&quot;ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. 

ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. 

ואם ח&quot;ת או עי&quot;ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. 

ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח&quot;ת או עי&quot;ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. 

זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. 

ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי&quot;ת ולא עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע&quot;פ שיש חי&quot;ת ועי&quot;ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל&quot;ף או ה&quot;א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל&quot;ף או ה&quot;א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. 

ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח&quot;ת או עי&quot;ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי&quot;פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי&quot;מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. 

אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד&quot;י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. 

שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן.

אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי&quot;מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. 

וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי&quot;מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. 

זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י&quot;ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ&quot;א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצָּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש&quot;א יג כג]] עי&quot;ש{{הערה|לפנינו פתח וכן בארבעת המקומות הנוספים שהצירוף הזה נמצא והם [[ש&quot;א יד א]], [[ש&quot;א יד ד| שם ד]], [[ש&quot;א יד יא| שם יא]], [[ש&quot;ב כג, יד]]. יש לציין שגם הרד&quot;ק בספר מכלול הוצאת ליק דף קסז ב מציין שהוא בקמץ בסמיכות. ויקיעורך.}})}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. 

ועוד אודיעך: כל וי&quot;ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, ואותה אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בחטף פתח, הו&quot;ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי&quot;מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]])}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. 

ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי&quot;ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש&quot;א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. 

ואם היא להבא הוי&quot;ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. 

ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי&quot;מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ&quot;א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ&quot;א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. 

וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. 

[כי&quot;מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י&quot;ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה&quot;ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה&quot;ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.]

וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי&quot;ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. 

ואין אות שתהא שוה לח&quot;ת ועי&quot;ן במצע לעניין פתחות כי אם ה&quot;א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. 

וכל {{צ|אָז}} קמץ. 

וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. 

וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. 

ועוד דע והבן: אם באה ה&quot;א בראש התיבה, ובאה אחריה אל&quot;ף או עי&quot;ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. 

ואם באה ה&quot;א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. 

ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כד]] עי&quot;ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. 

וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. 

וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. 

וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה&quot;א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי&quot;מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. 

תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה&quot;ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה.

בר מן ד' שהן סמוכין לה&quot;א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. 

ואם הוא עומד באחד מי&quot;ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. 

וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. 

ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח&quot;ת ועי&quot;ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח&quot;ת ועי&quot;ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ&quot;ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח&quot;ת ועי&quot;ן, והן על פי המסורת. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. 

וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א&quot;ח ה&quot;ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א&quot;ח ה&quot;ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. 

ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש&quot;א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. 

וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. 

וכל {{צ|הָהָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|הָעָם}}] [כי&quot;מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. 

כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. 

וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין.

וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א כב יד]])}}.] 

וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי&quot;מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] 

וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. 

{{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. 

{{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. 

ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח&quot;ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש&quot;א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. 

וכל הנסמך לשאר י&quot;ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. 

כל מפיק ה&quot;א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. 

אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. 

וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. 

ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. 

ובכל מקום שתמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן בתיבה ואחריה ה&quot;א בסוף התיבה, אין אותה ח&quot;ת ועי&quot;ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. 

תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי&quot;מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|כָּל־בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל־הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל־הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם{{הערה|כך לפנינו &quot;הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם&quot; בלא מקף אלא במשרת ובחולם. ואפשר שנוסח הניקוד וההטעמה לפני המחבר היה שונה, או, לחילופין, שדוגמא זו השתרבבה לכאן בטעות ובמקומה בהמשך ברשימה להלן של בעלי החולם. ויקיעורך.}}}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל־אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. 

וכל {{צ|אַל}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. 

וכל יו&quot;ד וי&quot;ו בסוף התיבה [כי&quot;פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי&quot;מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי&quot;פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי&quot;מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי&quot;ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] 

וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי&quot;מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. 

וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי&quot;מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי&quot;מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי&quot;ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי&quot;פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי&quot;מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי&quot;מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש&quot;ב ב יח]])}}]. 

וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי&quot;פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק.

ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. 

אתנחתיות דבראשית י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו|יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י|י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד|טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח|כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י|כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד|כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב|כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י|כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא|ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה|לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז|מט כז]])}}. 

סוף פסוק דבראשית פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: י&quot;ג], וסימן: [כי&quot;מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד|א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג|יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג|י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח|טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד|יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט|יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט|כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא|כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא|לו יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט|מח ט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה|מט כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו|מז כו]])}}]. 

אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. 

סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי&quot;פ: ו'] [כי&quot;מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי&quot;מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי&quot;מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. 

אתנח' דויקרא פתחין [כי&quot;פ: ג'] [כי&quot;מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}].

סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. 

אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי&quot;מ: לית עָבֶר בקר'].

אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.]

סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה.

אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי&quot;מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}.

לית פתח בסו' פסו' דיהושע. 

אתנח' דשופטים [כי&quot;פ: ב'] [כי&quot;מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי&quot;ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.]

אתנח' דשמואל פתחין יו&quot;ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש&quot;א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש&quot;א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש&quot;א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש&quot;א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש&quot;א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש&quot;ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש&quot;ב כב י]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסו' דשמואל (י&quot;ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש&quot;א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש&quot;א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש&quot;ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש&quot;ב יב טו]])}}.]

אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ&quot;א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ&quot;א יז יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ&quot;ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ&quot;ב יז ל]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ&quot;א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ&quot;ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ&quot;ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ&quot;א כא כז]])}}.] 

אתנח' דישעיה פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: (י&quot;ב) [י&quot;א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי&quot;מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}.

[כי&quot;מ: סופא דפסו' דישעיהו י&quot;ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.]

אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] 

לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. 

אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי&quot;מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו).

[כי&quot;מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] 

אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחַ֑מָה}} {{ק|([[הושע א ו]] עי&quot;ש)}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]] עי&quot;ש, [[הושע ב כה|שם ב כה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.]

[כי&quot;מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.]

[כי&quot;מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] 

אתנח' דתילים מ&quot;א פתחין, וסימ': {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}.

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.]

אתנח' דאיוב [כי&quot;מ: כ'] פתחין [כי&quot;פ: י&quot;ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי&quot;ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}].

[כי&quot;מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב{{הערה|אבל להלן לקראת סוף הפרק כן מביא רשימה כזו, וכן הוא לגבי כמה מההערות הבאות להלן. ויקיעורך}}.]

אתנחתין דמשלי פתחין י&quot;א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] 

אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] 

[כי&quot;מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.]

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.]

אתנח' דדניאל פתחין י&quot;ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.]

אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסו' דעזרא י&quot;ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ואע&quot;פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ&quot;ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובמשלי י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] 

[כי&quot;מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.]

[כי&quot;מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה&quot;ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה&quot;ש ח ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי&quot;ש)}}.] 

[כי&quot;מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובדניאל כ&quot;ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.]

שלמו מחלקות קמץ ופתח.

==1.6==
עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. 

עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי&quot;פ: וכגון] [כי&quot;מ: או אם הוא נתמה בה&quot;י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. 

וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד (צירי) [סגול], ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}.

ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה&quot;א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש&quot;א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש&quot;ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. 

וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו&quot;ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. 

ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. 

וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי&quot;פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] 

[כי&quot;פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי&quot;ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי&quot;ש)}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] 

[כי&quot;מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.]

כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי&quot;פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ&quot;א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש&quot;א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. 

[כי&quot;מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].]

[כי&quot;מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.]

ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. 

ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. 

ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי&quot;ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי&quot;ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי&quot;ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי&quot;פ: הנראה] [כי&quot;מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול.

וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. 

ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה&quot;א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש&quot;א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ב לו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי&quot;מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית&quot;ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. 

וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ&quot;א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה&quot;ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי&quot;מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ&quot;ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. 

וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי&quot;פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ&quot;ת דתק&quot;ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ&quot;ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. 

וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח&quot;ת או עי&quot;ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי&quot;ת ומן העי&quot;ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל&quot;ף הממוצעת בינותם. 

וכל מ&quot;ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ&quot;ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. 

ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה&quot;א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה&quot;א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש&quot;א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יט מג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה&quot;א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. 

ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי&quot;מ: על בניין מפעל{{הערה|הכוונה למשקל 'פֶעֶל'. ויקיעורך.}}] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא{{הערה|הכוונה לטעם סגול שאחריה וראה להלן 2.2 ועוד. ויקיעורך}} נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. 

ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש&quot;ב טו ח]])}}. 

וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. 

{{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. 

וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. 

וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. 

וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז&lt;!-- לא למחוק --&gt;וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. 

ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. 

ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]] עי&quot;ש)}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. 

ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי&quot;מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש&quot;ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. 

וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל&quot;ף והת&quot;ו והעי&quot;ן קמצין בקמץ גדול, ו&quot;ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי&quot;ו. 

והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח&quot;ת או עי&quot;ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח&quot;ת ועי&quot;ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה&quot;א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח&quot;ת ועי&quot;ן וה&quot;א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי&quot;ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר&quot;ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. 

ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. 

או&quot;י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. 

ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל&quot;ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו&quot;א המה אותיות השיכון, ואולם הה&quot;א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית&quot;ן באה בראשן, ולכך תצא האל&quot;ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע&quot;פ שאות אית&quot;ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. 

וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה&quot;א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. 

וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. 

וכל מלה שתמצא יו&quot;ד בסופה, כגון {{צ|עֵינֵי}}, {{צ|שְׁנֵי}}, {{צ|יְמֵי}}, {{צ|בְּנֵי}}, {{צ|חַיֵי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ&quot;א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. 

ובזה דע והבן: מש&quot;ה מפֵק אל&quot;ף, בוכ&quot;ל לא מפק אל&quot;ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש&quot;ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל&quot;ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ&quot;ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש&quot;א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש&quot;ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל&quot;ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל&quot;ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל&quot;ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ&quot;א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. 

שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'.

==1.7== 

עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'.

שער על דיבור השבא.

השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי&quot;ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי&quot;ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. 

ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי&quot;ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש&quot;א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ&quot;ד והשי&quot;ן שוכנים ונאחזים עם המ&quot;ם והיו&quot;ד, והכ&quot;פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ&quot;ף השנית והבי&quot;ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ&quot;ם שבא ותחת הה&quot;א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. 

ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ&quot;ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה&quot;א אינו מדגיש. 

ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה&quot;א ומ&quot;ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ&quot;ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. 

ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל&quot;ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. 

והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. 

האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א&quot;ח ה&quot;ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי&quot;מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה&quot;א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה&quot;א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי&quot;ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי&quot;ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. 

[כי&quot;מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה&quot;ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. 

עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א&quot;ח ה&quot;ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. 

ודע: אם בא השבא תחת וי&quot;ו קודם אות אית&quot;ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי&quot;ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ&quot;א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. 

אופן ב': השבא אם בא קודם היו&quot;ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי&quot;פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ&quot;ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לִישְׂרָאֵל{{הערה|וכן היה מנקד בפועל בן נפתלי, אבל בן אשר מנקד את הלמ&quot;ד בשבא ואת היו&quot;ד בחיריק וכן הוא לפנינו. ויקיעורך.}}}}. ודע: אם בא השבא קודם היו&quot;ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. 

אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י&quot;ז, יתחבר אליהם יו&quot;ד ויהיו י&quot;ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י&quot;ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש&quot;א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. 

ואדבר על אלה י&quot;ח אותיות. דע כי אלה י&quot;ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י&quot;ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י&quot;ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. 

אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי&quot;ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. 

אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. 

אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א&quot;ח ה&quot;ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. 

אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. 

אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. 

אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. 

אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ&quot;א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. 

אופן י&quot;א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. 

אופן י&quot;ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי&quot;ן והצד&quot;י ונשאר בי&quot;ת ותי&quot;ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. 

אופן י&quot;ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש&quot;א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ&quot;א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש&quot;ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. 

אופן י&quot;ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם.

==1.8==

שער על שמות המלכים ושכונתם.

המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו &quot;חולם&quot; – &quot;מלא פום&quot;, לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני &quot;קמץ&quot;, מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי &quot;פתח&quot;, לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי &quot;סגול&quot;, והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם &quot;צירי&quot;, ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה &quot;חירק&quot;, והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו&quot;ו, ושֵם אחד להם והוא &quot;שורק&quot;, בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'.

=2=

==2.1==

ועתה אדבר על הטעמים. 

דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ&quot;י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. 

דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י&quot;ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל.

==2.2==

פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. 

והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין {{הערה|כן הוא בכתבי היד ואוצ&quot;ל &quot;מחשבון&quot;. ויקיעורך.}} הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש&quot;א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם לפיכך לא נמנה עם הטעמים, ולא עם המשרתים מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת. 

ודע כי אלו י&quot;ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. 

ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. 

הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה&quot;א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה&quot;א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. 

ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש&quot;א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ&quot;ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ&quot;א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. 

ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם.

==2.3==

שער על הקמת המשרתים. 

דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד, והוא הקל שבהם; והיָתֵר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים. 

האחד יהיה לו משרת אחד, והוא הסילוק, כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. 

והשני יהיה לו שני משרתים, והם ארבעה טעמים: לגרמיה, כגון {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט}}{{הערה|לפנינו המשרת הראשון מונח, אבל לשיטת המחבר הוא מרכא וראה להלן שער הלגרמיה. ויקיעורך.}} {{ק|([[ש&quot;א כז א]])}}; ואתנח, כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}; וזקף, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}; וטפחה – {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. 

והחלק השלישי יהיו לו ג' משרתים, והוא הרביע, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. 

והרביעי יהיו לו ד' משרתים, והם זרקא ותביר. הזרקא, כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}; התביר: {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כג]])}}. 

והחמישי יהיו לו ה' משרתים, והם תלשא וטרס. [התלשא,] כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}}; הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}}. 

והשישי יהיו לו ו' משרתים, והוא הפזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}; והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים, והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣הו מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יד]])}}. 

ודע שאלה הטעמים הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. 

ודע שאלו י&quot;ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק, מלבד הסילוק בכ&quot;א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק, לפי ששם ישרתוהו יותר משמש אחד, ובכ&quot;א ספרים לא ישרתוהו כי אם שמש אחד, ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים, בעבור כן יתכן להיות הסילוק בג' ספרים בראש הפסוק{{הערה|והם עשרה פסוקים ולהלן 3.7 מפרט אותם. ויקיעורך.}}.

==2.4==

פרק על שכונת המשרתים. 

דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד למינו על אופן מכל פנים כי אם שלשה, והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח, ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש&quot;א כח יג]])}}, {{הערה|כאן צ&quot;ל &quot;ומן המרכא&quot; וכדומה. ובמשפה&quot;ט שער א פרק ו תיקן &quot;ומרכא כגון&quot;. ויקיעורך.}} {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. 

והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים, והמיוחד במקרא שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. 

ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך, כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא, כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]], [[דניאל ד יח| יח]])}}; ויהיה שכן לה מרכא, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא טו]])}}; ויהיה שכן לה דרגא, כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א יְיָ֧ לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}; ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. 

התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים: ביתיב, כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}; ובטרס, כגון {{צ|בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ}} {{ק|([[יחזקאל כ לא]])}}; ובזרקא, כגון {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}; ובתביר, כגון {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}}. 

מרכא יהיה לה שכן מרכא כמוה, כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד: {{צ|אִם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}; ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. 

הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח, כגון {{צ|לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי}} {{ק|([[ישעיהו מה יט]])}}; ותהיה שכינה למרכא מוכפלת, כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}; ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. 

שופר כרבלא יהיה שכן לו שופר עילוי בלבד, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}. 

שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו: {{צ|כֹּ֤ה אָמַר֙}} {{ק|([[בראשית לב ה]])}}. 

שופר עילוי יהיה שכן לג' טעמים: אתנחתא וזקף וזרקא{{הערה|אגב הזרקא נכללת גם הסגולה (וראה לעיל 2.2 על עניין זה בכללותו) וכפי שמפרש המחבר להלן בסעיף 2.14: &quot;שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי&quot;. ויקיעורך.}}. וסימ': אז&quot;ז עילוי. 

מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחתא וסוף פסוק, כגון {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, וכגון {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}}. 

הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד, כגון {{צ|וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}. 

ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם, ולא יִוָעדו בפסוק אחד, לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. 

והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת, כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}}, אבל היא סימן לביטול הגעיא, לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. 

ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד, והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק האזלא שהיא שכינה לטרס, ולשאר הטעמים לא תתחבר. והתלישא [כי&quot;פ: הקטנה] [כי&quot;מ: הגדולה{{הערה|וכן תיקן מסברא הרוו&quot;ה במשפה&quot;ט שער א פרק ו. ויקיעורך.}}] היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת.

==2.5==

פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל, ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר.

לשון מֶרְכָּבָה, אם היה תחת המ&quot;ם ג' נקודות יהיה לשון יחיד, כגון {{צ|מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ}} {{ק|([[מ&quot;ב ה כו]])}}, {{צ|מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים}} {{ק|([[ש&quot;ב טו א]])}}. ואם יהיה תחת המ&quot;ם פתח גדול תהיה המילה לשון רבים, כגון {{צ|מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה}} {{ק|([[שמות טו ד]])}}, {{צ|פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו}} {{ק|([[שופטים ה כח]])}}. ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה, והיא {{צ|בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙}} {{ק|([[בראשית מא מג]])}}, נקודה אחת תחת המ&quot;ם. 

תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן, כגון {{צ|בָּ֥רְכוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כט כ]])}}. ואשר יהיה הטעם על הכ' יהיה שבא מניע, כגון {{צ|בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[בראשית כז יט]])}}. חוץ ממקומות: {{צ|וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת}} {{ק|([[דניאל ד לא]])}}, {{צ|וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖}} {{ק|([[ש&quot;ב ז כט]])}}, {{צ|בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}.

==2.6==

פרק לדבר על י&quot;ב טעמים{{הערה|כותרת זו מתייחסת למעשה גם לסעיפים הבאים עד וכולל שער הסילוק (2.12). חלק מי&quot;ב הטעמים זכו לכותרת משלהם ועל כן גם לסעיף נפרד במהדורתנו, וחלק באים בסעיף כללי זה או בסעיפים הבאים כהמשך לטעם אחר בלא כותרת של שער נפרד, אלו האחרונים הודגשו במהדורתנו. להלן סדר הטעמים לרבות השיוך לסעיפים השונים: 2.6 פזר, טרס, תלשא, יתיב. 2.7 זקף, אתנחתא. 2.8 זרקא. 2.9 לגרמיה. 2.10 רביע. 2.11 תביר, טפחא. 2.12 סילוק. ויקיעורך.}}

'''הפזר''' בכ&quot;א ספרים משני פנים: האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל והוא בי&quot;ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות והם {{צ|אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|וַיִּקְבֹּץ֘ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה}} דדברי הימים {{ק|([[דה&quot;ב כד ה]])}}, {{צ|גַּם־חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ה יג]])}}, {{צ|וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים}} בסוף עזרא {{ק|([[נחמיה יג ה]])}}. 

וישרת' ג' משרתים בה' מקומות {{צ|וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כה]])}}, {{צ|וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן}} {{ק|([[דה&quot;ב לה ז]])}}, {{צ|וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה}} {{ק|([[ירמיהו כה יב]])}} דירמיה, {{צ|וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים}} {{ק|([[נחמיה יג טו]])}}, {{צ|גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן}} {{ק|([[אסתר ז ט]])}}. 

ויש לו ד' משרתים בג' מקומות: {{צ|וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל}} {{ק|([[ש&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים׀ רָעָ֣ב׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב כד יג]])}}, {{צ|וְאָמַרְתָּ֙ (להם) [אֲלֵיהֶ֜ם] כֹּֽה־אָמַ֣ר יְיָ֗ הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו יג יג|יג יג]])}}. 

ויש לו ה' משרתים בב' מקומות: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}, {{צ|וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;א כח א]])}}. 

ויש לו ו' משרתים בב' מקומות {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} {{צ|וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין׀ לַעֲלָוָ֣ן׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}. 

ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. 

'''התלשא''' משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת אבל ההפרש שיש ביניהם התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. 

'''הטרס''' פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא, התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח כגון {{צ|תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת}} {{ק|([[ישעיהו ס יז]])}}, {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}} ודומ' ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא כגון {{צ|וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח}} {{ק|([[במדבר טז א]])}} והדומ' לו, ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא כגון {{צ|וְהָ֨רַסְתִּ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יג יד]])}}, {{צ|וְסָ֨לַחְתָּ֜}} {{ק|([[מ&quot;א ח לו]])}}, {{צ|וַהֲסִ֨רֹתִ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יא יט]])}}, {{צ|וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַדְתִּי}} {{ק|([[עמוס ב ט]])}}, ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. 

ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר כגון {{צ|וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְיָ֙}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} {{צ|וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו}} {{ק|([[בראשית מב כא]])}} ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון {{צ|וַיַּ֜עַשׂ}} {{ק|([[שמות לו יא]])}} {{צ|וַיֹּ֜אמֶר}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}} והדומה להם לא יהיה בהן אלא מקל אחד. 

הטרס אם ישרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם תלישא והב' אזלא {{צ|וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ ע֗וֹד}} {{ק|([[שמות ד ו]])}} {{צ|וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב}} {{ק|([[שופטים ג טז]])}}. 

ואם היו לו יותר מב' משרתים יהיו כולם שופרות מונחים כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והדומ' לו. 

'''היתיב''' יש לו ב' דמיונות האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה, וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}}, וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}} ואשר הביא שינוי הדמיון הזה אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}} {{צ|ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה}} {{ק|([[חבקוק ב ו]])}} ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו {{צ|הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}} והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף אבל בי&quot;א מקומות באה אחריו הפשטה והם {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}, {{צ|אֵ֚ת סִיחֹן֙}} {{ק|([[דברים א ד]])}}, {{צ|כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙}} {{ק|([[ישעיהו ה כד]])}}, דישעיה {{צ|אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙}} {{ק|([[ירמיהו כב ל]])}}, {{צ|כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה}} {{ק|([[ישעיהו ל לב]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת}} {{ק|([[ירמיהו טז יב]])}}, {{צ|שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙}} {{ק|([[ירמיהו יד יד]])}}, {{צ|דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט}} {{ק|([[דניאל ב י]])}}, {{צ|דִּ֚י מַלְכְוָת֙}} {{ק|([[דניאל ז כז]])}}, {{צ|כֹּ֚ל חָרֵד֙}} {{ק|([[עזרא ט ד]])}}, דעזרא {{צ|דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ז כה|ז כה]])}}. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון {{צ|שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}, {{צ|אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ}} {{ק|([[ויקרא יא ד]])}} ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי&quot;א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת, הרי לך ראיה משני פנים: אופן אחד אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו כגון {{צ|בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙}} {{ק|([[יחזקאל יד יג]])}} ודומ' וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד; והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים {{הערה|אוצ&quot;ל &quot;מספרם&quot; או &quot;נספרים&quot; ועכ&quot;פ הכוונה שכל יתיב/מהפך שלפני פשטא אם לא נכלל ברשימת י&quot;א היתיב לפני פשטא שהוזכרה לעיל הרי הוא מהפך המשרת. ויקיעורך.}} י&quot;א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה ומי שקרא {{צ|שְׁ֚תַּיִם}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}} ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה לפי שהנחת הדיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} נהיה עם האות הגימ&quot;ל ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה {{צ|שְׁתַּיִם}} ולכך אתה רואה בספרים הטובים {{צ|שְׁתַּיִם}} ואל תתמה על דיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} שעיקרו אשתים כי הוא כמו {{צ|אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ}} {{ק|([[שמות כו ג]])}} ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר {{צ|שְׁתַּיִם}} הוא אשתים. 

הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא התנאי על זה הוא שאם אין מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון {{צ|וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה}} {{ק|([[במדבר כג א]])}} {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} ודומ' ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון {{צ|וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙}} {{ק|([[ויקרא כג מא]])}}, {{צ|וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙}} {{ק|([[במדבר ל ב]])}} ודומ' זה הכלל לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו כגון {{צ|יוֹצֵ֥ר אוֹר֙}} {{ק|([[ישעיהו מה ז]])}} {{צ|מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙}} {{ק|([[ירמיהו ב ה]])}} {{צ|הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק הלא תראה שהתי&quot;ו של {{צ|תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. 

ואם היה לפשטא ב' משרתים הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח כגון {{צ|לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽייָ֔}} {{ק|([[שמות יב מב]])}} {{צ|כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא}} {{ק|([[ירמיהו נ לח]])}} ודומ', ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וְכִ֨י מִ֤י (אנכי) [אֲנִי֙]}} {{ק|([[דה&quot;א כט יד]])}} {{צ|אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙}} {{ק|([[ישעיהו ל י]])}}.

ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} והדומ' לו. 

ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח כגון {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יד]])}}. המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא.

==2.7==

שער הזקף 

הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. 

הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרתים שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל כמו {{צ|מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]])}} {{צ|רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ז]])}}, {{צ|לֹ֣א דֻכְּא֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו מד י]])}} ודומ', ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי כגון {{צ|וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו לו כד]])}}, {{צ|וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ט]])}} ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרתים יהיה הראשון מכרבל, או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר, והמשרת השני עילוי כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} ודומ'. 

ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער הגעיא מן האות אשר היא עליו כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} והדומ' לו. 

והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה כגון {{צ|וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים}} {{ק|([[במדבר יז יג]])}}, {{צ|וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ}} {{ק|([[אסתר ד ב]])}} ודומ'. 

שתי '''אתנחתא''' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי&quot;א מקומות שתשרתה המאיילא והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד, בר מן חד {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ [לְךָ׀] בָּ֛הּ}} {{ק|([[דה&quot;ב כ ח]])}} דדברי הימ', ואלה הם {{צ|וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ}} {{ק|([[בראשית ח יח]])}}, {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} ד{{צ|וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}, {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, {{צ|מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}, {{צ|לָא֖וֹפַנִּ֑ים}} {{ק|([[יחזקאל י יג]])}}, {{צ|וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל יא יח|יא יח]])}}, {{צ|וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ}} {{ק|([[רות א י]])}}, {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} וחב' דדניאל {{ק|([[דניאל ד יח|ד יח]])}}, {{צ|וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה}} דמלכים {{ק|([[מ&quot;ב ט ב]] עי&quot;ש)}} {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ}} דדברי הימ' {{ק|([[דה&quot;ב כ ח]])}} 

ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש&quot;א כח יג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} ודומ', 

ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו {{צ|וּבָהָ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}}, {{צ|בַּמִּדְבָּ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו סא]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י}} {{ק|([[בראשית יט ז]])}} וזה הטעם יקרא מונח לפי שאתה מניחו בלי (מתינה) [מתיגה] והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} {{צ|כְּנֵֽמָא}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}} {{צ|והמלך}} אן [או?] בלעדי אלה, ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי כגון {{צ|וַֽיְהִי־אֽוֹר}} {{ק|([[בראשית א ג]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח}} {{ק|([[בראשית מד יט]])}}, {{צ|יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע}} {{ק|([[ישעיהו א ג]])}}.

==2.8==

שער הזרקא 

אם היה בלא משרת אין עליה דיבור, ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒}} {{ק|([[ישעיהו ז ג]])}}, {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא והם {{צ|כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ל יב]])}}, {{צ|לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ו ו]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ז ז]])}}, {{צ|וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘}} {{ק|([[דה&quot;א יד יא]])}}, {{צ|נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא יב]])}} דדברי הימ', {{צ|וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֘ לָרֹב֒}} {{ק|([[מ&quot;א א יט]])}}, {{צ|בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֘}} {{ק|([[דה&quot;א ה יח]])}}, {{צ|קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֘}} {{ק|([[רות ד ד]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[דה&quot;א יז ו]])}} דדברי הימ' 

ואם היה לזרקא ב' משרתים יהיה הראשון אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒}} {{ק|([[בראשית מא מה]])}} ודומ' חוץ מב' שהן למטה והן {{צ|וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ח ה]])}} דמלכים {{צ|אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[דה&quot;ב ו לב]])}} וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה כגון {{צ|ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֘}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}} {{צ|הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘}} {{ק|([[דברים לא יד]])}} ואם באו שני המשרתים בתחלת אותיות התיבות יהיו שניהם שופר עילוי כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֘}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}, {{צ|מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘}} {{ק|([[שמות ד יא]])}} והננהג כמנהג הזה הוא למטה ונקרא שופר עילוי ואם היה עם האות השנייה או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה (לפרעה) [אֶל־יְיָ֘]}} {{ק|([[שמות ד י]])}}, {{צ|הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ג ח]])}} ודומ' והמשרת השני לזרקא שראוי להיותו במרכא למטה בא משתי סיבות האחת פסק והאחת געיא ויש שכותבין אותו שופר מונח והוא כמו מרכא במחלקותיו אשר ביניהן פסק {{צ|וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתוֹם֘}} {{ק|([[ירמיהו לב מד]])}}, {{צ|וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל׀ דְּבִרָה֘}} {{ק|([[יהושע טו ז]])}} וכל דומ' חוץ משתי מקומות שיש בהן פסק והן שופר עילוי והם {{צ|וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒}} {{ק|([[בראשית לז כב]])}}, {{צ|הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ׀ אֵלֵינוּ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ד יג]])}}, ואשר ביניהם געיא {{צ|וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ד כט]])}} {{הערה|לפנינו לא רשומה געיא בשני אלו, אבל ראה להלן שמדובר גם על מקום הראוי לגעיה ואיננה כתובה בפועל. ויקיעורך.}} ודומ' חוץ מז' מקומות שיש בהם כמעט שינוי והם {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘}} {{ק|([[יהושע יח יד]])}}, {{צ|וַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם}} {{ק|([[דה&quot;א יד א]])}} וחביר' {{ק|([[ש&quot;ב ה יא]])}} {{צ|אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ד ח]])}} {{צ|בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֘}} {{ק|([[דניאל ו יג]])}} {{צ|וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘}} {{ק|([[נחמיה ח טו]])}} והקורא יטעים הגעיא בפיו או כתובה או לא כתובה. 

ואם היה לזרקא ג' משרתים יהיה הראשון תלשא והשני אזלא ולא תשתנה מהיות תחלה, או תהיה עם תחילת אות או עם השיני או יותר, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא טו]])}} {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ודומ'. 

ואם היו לה ד' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} והדומ' לו ובכ&quot;א ספר יש לו ג' זרקתות שיתחברו ב' משרתים בתיבה אחת והם {{צ|(ולאיתמר) וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮}} {{ק|([[ויקרא י יב]])}} {{צ|אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘}} {{ק|([[שופטים כא כא]])}} {{צ|לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}}

==2.9==

שער לגרמיה 

הלגרמיה ישרתוהו ב' משרתים והם ב' מרכות כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש&quot;א כז א]] עי&quot;ש)}}. והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה, והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק, והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה.

==2.10==

שער הרביע 

הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון {{צ|וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּת}} {{ק|([[שמות טו כג]])}} {{צ|אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע}} {{ק|([[ויקרא כו מא]])}} ודומ' ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות והם {{צ|וְעַתָּה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ}} {{ק|([[בראשית מה ה]])}} {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָא}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} {{צ|וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם}} {{ק|([[זכריה ז יד]])}} {{צ|וְאִ֣יל֗וֹ הָאֶחָד}} {{ק|([[קהלת ד י]])}} {{צ|בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר}} {{ק|([[דניאל א ז]])}}. 

ואם שרתוהו ב' משרתים יהיה הראשון דרגא כגון {{צ|כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י}} {{ק|([[ירמיהו לב לא]])}} והדומה לו. 

ואם שרתוהו ג' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה}} {{ק|([[ש&quot;ב כא ב]])}} {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}.

==2.11==

שער התביר 

התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו, ב' תנאים: האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אָה אוֹ אִי כגון {{צ|יָ֥צְא֛וּ}} {{ק|([[שמות יב מא]])}} {{צ|יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ}} {{ק|([[איכה א יד]])}} {{צ|הִתְבּ֥וֹנְנ֛וּ}} {{ק|([[ירמיהו ט טז]])}} בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה והוא {{צ|בְּבִֽירְתָ֛א … בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו ב|ו ב]])}} ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף פתח בין המרכא והתביר והם {{צ|וַיִּדְרֹ֣שׁ (חזקיהו) [יְחִזְקִיָּ֗הוּ] עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ט]])}} {{צ|אַל־ תִּלָּֽחֲמ֛וּ}} {{ק|([[דה&quot;ב יג יב]])}} {{צ|וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן}} {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}} ואין זולתם ואילו לא אחזו אלו הג' או {{צ|וְרָחֲצ֛וּ}} {{ק|([[שמות ל יט]])}} יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. 

ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא כגון {{צ|וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד}} {{ק|([[ש&quot;א ל יז]])}} {{צ|כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר}} {{ק|([[מ&quot;ב ד מג]])}} ודומ' שאין ביניהן אלא מלך אחד {{צ|כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ}} {{ק|([[דברים יט ו]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְיָֽ}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}} ודומ' שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא כגון {{צ|וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ}} {{ק|([[יהושע ח ג]])}} {{צ|וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם}} {{ק|([[שמות טו כד]])}} {{צ|וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ד כ]])}} ודומ' ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל טז]])}} ישרתהו מרכא ואם היה מלך ושבא מניע כגון {{צ|וַאֲשֶׁ֧ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן}} {{ק|([[בראשית לד יא]] עי&quot;ש)}} ישרתהו דרגא וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט&quot;ו מקומות היוצאים מתנאי זה שאע&quot;פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא והם {{צ|וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה}} {{ק|([[בראשית יח יח]])}} {{צ|וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ}} {{ק|([[שמות כא לה]])}} {{צ|לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה}} {{ק|([[שמות כג כו]])}} {{צ|וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ}} {{ק|([[דברים יד י]])}} דמשנה תורה {{צ|וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה}} {{ק|([[בראשית מו יז]])}} {{צ|וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ}} ... {{צ|וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח יב]])}} {{צ|כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר}} {{ק|([[ש&quot;א ל יז]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְיָ֥ צְבָא֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט כה]])}} {{צ|כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל}} {{ק|([[הושע י יד]])}} {{צ|הֲפֹ֧ךְ ידיך יָדְךָ֛}} {{ק|([[דה&quot;ב יח לג]])}} דדברי הימ' {{צ|כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ}} {{ק|([[דה&quot;ב ל ג]])}} {{צ|כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛}} {{ק|([[קהלת ט י]])}} {{צ|כִּ֣י אֵ֧ין לַעֲמ֛וֹד}} {{ק|([[עזרא ט טו]] עי&quot;ש)}} {{צ|וְעַ֨ד הֵ֧ם עֹמְדִ֛ים}} {{ק|([[נחמיה ז ג]] עי&quot;ש)}} דעזרא ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך כגון {{צ|הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל}} {{ק|([[בראשית יז יג]])}} {{צ|וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ׀ מַ֛ס}} {{ק|([[אסתר י א]])}}. 

ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח כגון {{צ|עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל כב ג]])}} ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא כגון {{צ|וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־ (אבותיו) [אֲבוֹתָ֛ם]}} {{ק|([[יהושע כב יד]])}} והדומ' לו. 

ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא כגון {{צ|כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ}} {{ק|([[ירמיהו ל יז]])}} {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה וזהו משפט התלשא לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. 

ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח כגון {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כג]])}} והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב{{צ|אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ}} {{ק|([[שה&quot;ש ב ז]])}} וחבריו {{ק|([[שה&quot;ש ג ה]])}} 

'''הטפחה''' לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי&quot;ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד והם {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} {{צ|לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה}} {{ק|([[שמות ה טו]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה}} {{ק|([[ויקרא י א]])}} {{צ|הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח}} {{ק|([[במדבר לב מב]])}} {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} דיחזקאל {{צ|וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה}} {{ק|([[מ&quot;א כ כט]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ}} {{ק|([[מ&quot;א י ג]])}} דמלכים וחברו דדברי הימ' {{ק|([[דה&quot;ב ט ב]])}} {{צ|וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן}} {{ק|([[חבקוק א ג]])}} דחבקוק {{צ|(ויחי) [וַיְהִ֧י] לֵ֦ב לָעָ֖ם}} {{ק|([[נחמיה ג לח]])}} דעזרא ולא יהיו לו יותר מב' משרתים על זה האופן ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות והם {{צ|בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}} {{צ|אֵ֛ת כָּל־ הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}} {{צ|מַבְלִ֥יגִיתִ֖י}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}} {{צ|וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל לו כה]])}} דיחזקאל {{צ|מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל מד ו]])}} דיחזקאל {{צ|כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה}} {{ק|([[דה&quot;א טו יג]])}} {{צ|וּנִבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}} דדניאל {{צ|שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי}} {{ק|([[שה&quot;ש ו ה]])}} וסימ' מה&quot;ם גתלו&quot;ש מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח' 

ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא כגון {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והדומ' לו אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג כגון {{צ|וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים אחד בתיבת המרכא כגון {{צ|כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם}} {{ק|([[יהושע ה ז]])}} והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא כגון {{צ|יעשה לו֟}} והדומ' לו מושלת בהם מרכא בלי מתיגה, ואם נתרחקה המרכא המרבה מן הטפחה והיה ביניהם תיבה במקף מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה כגון {{צ|ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה}} {{ק|([[רות ד א]])}} {{צ|ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}} ודומ' ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתן {{הערה|כן הוא בכי&quot;פ ואוצ&quot;ל &quot;יתמתג&quot;. ויקיעורך.}} כגון {{צ|כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} {{צ|וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} ודומ'. 

וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה {{צ|כִּי}} והשניה {{צ|לֹא}} והשלישית תהיה טפחה הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה אם עומדת האות הראשונה במלך שים {{צ|כִּי}} במרכא ולא במקף כגון {{צ|כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב}} {{ק|([[ש&quot;א טז יא]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו}} {{ק|([[איכה ג כב]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין}} {{ק|([[בראשית מה כו]])}} ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה שים {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא כגון {{צ|כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ}} {{ק|([[דה&quot;א יג ג]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ}} {{ק|([[ש&quot;ב כג ו]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ}} {{ק|([[ש&quot;א ב ט]])}} חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא והוא {{צ|כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן}} {{ק|([[דברים ג כז]])}} וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא.

==2.12==

שער הסילוק 

הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} {{צ|לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם}} ד{{צ|שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ}} {{ק|([[שמות ל לא]] עי&quot;ש)}} {{צ|וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}} {{צ|מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם}} {{ק|([[הושע יא ו]])}} בהושע וראש פסוקו {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}} דדברי הימ' ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} וכמהו.

==2.13==

שער על הגעיא 

הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה, וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות, וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי&quot;ב טעמ' ולא עם המשרתים, ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע&quot;פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון {{צ|כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ}} {{ק|([[משלי ד טז]])}} שהוא מן שינה ותנומה ואילו נחטפה היו&quot;ד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון {{צ|אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ}} {{ק|([[איוב כט כב]])}} וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. 

==2.14==

שער על חניית המשרתים 

שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. 

שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. 

שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. 

שופר מונח ישרת לז' טעמים פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר, הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל, והתלישא [לא ישרתהו אחר?] זולתו, והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. 

מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמים והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. 

חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד {{הערה|והם טפחא, סילוק, פשטא, זרקא, תביר, לגרמיה. אפשר שנשמט כאן פירוט זה ואולי גם כמה מלים נוספות כהקדמה להמשך על משרתים אחרים של טפחא וסילוק הבאים לעתים נדירות. ויקיעורך.}} הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} וחביריו. 

מספר חלקי אזלא בד' טעמים טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידוע.

מספר חלקי הדרגא בשני טעמים רביע ותביר במקום ידוע.

==2.15==

שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק 

יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו {{הערה| המשפט לא ברור וטעון תיקון ובמשפטי הטעמים שער ג' פרק א' תיקן הרוו&quot;ה באופן הבא: &quot;תביר אי אפשר בלא טפחא אחריו, והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח והוא אם אֶ֥רֶץ מַ֖אְפֵּלְיָ֑ה (ירמי' ב לא). כן כתב החכם בן בלעם&quot; ע&quot;כ. ויקיעורך.}} כגון {{צ|הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא}}{{ק|([[עובדיה א ח]])}} והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנחתא והוא {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־(חחזקתי) [הֶחֱזַ֣קְתִּי] בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. 

ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמים, והם: תביר שאחריו טפחה, וטפחה לאתנחתה וסילוק, וזרקא לסגולה.

==2.16==

ושער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה 

הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון {{צ|זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר}} {{ק|([[בראשית ח כב]])}} והיתיב כגון {{צ|וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל׀ לְיִשְׂרָאֵל֙}} {{ק|([[ש&quot;א ז יד]])}} וכגון {{צ|וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙}} {{ק|([[ש&quot;ב יג לג]])}} והזרקא כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀ תְּרוּמָה֘}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} ויתכן אחריו התביר כגון {{צ|וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ׀ הַח֛וּצָה}} {{ק|([[יהושע ב יט]])}} ויתכן אחריו טרס כגון {{צ|וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} ויתכן אחריו לגרמיה כגון {{צ|שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם כגון {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}}.

התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס כגון {{צ|וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל}} {{ק|([[דה&quot;ב לה ט]])}} {{צ|כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד}} {{ק|([[ישעיהו טו א]])}} ויתכן אחריה הזרקא כגון {{צ|וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֘ אֵלַי֒}} {{ק|([[בראשית מב לד]])}} ויתכן אחריה היתיב כמו {{צ|כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙}} {{ק|([[ירמיהו מח ז]])}} {{צ|פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר}} {{ק|([[ישעיהו ט ה]])}} ויתכן אחריה תביר כגון &quot;ושמע ויזדי ויעבץ&quot;{{הערה|כן הוא בכי&quot;פ אבל אין במקרא ומסתבר שצ&quot;ל {{צ|וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן}}{{ק|([[דברי הימים א ה יג]])}} וכן הגיה הרוו&quot;ה במשפה&quot;ט שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר. 

הטרס כגון [יתכן?] להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם}} {{ק|([[ירמיהו יט יג]])}} ותלישא כגון {{צ|בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה}} {{ק|([[עמוס ח יג]])}} וזרקא כגון {{צ|וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין [כָּל]־הָאָרֶץ֘}} {{ק|([[שמות י טו]])}} ולגרמיה כגון {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀}} {{ק|([[דברים לא כ]])}} ויתיב כגון {{צ|וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙}} {{ק|([[דניאל יא לט]])}} ותביר {{צ|דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל א כו]])}}. 

הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית}} {{ק|([[בראשית ג טו]])}} {{צ|זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ}} {{ק|([[שמות ל יג]])}} {{צ|וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו}} {{ק|([[ירמיהו ז יד]])}} ופזר {{צ|לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} וטרס לא יהיה אלא אזל ואתי בי&quot;א מקומות במקרא והם {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} {{צ|מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אוֹחִ֜ילָה}} {{ק|([[ירמיהו ד יט]])}} {{צ|וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} {{צ|הֵ֣ן׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ}} {{ק|([[חגי ב יב]])}} {{צ|וַיַּ֣עַשׂ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת}} {{ק|([[דה&quot;ב כו טו]])}} {{צ|אִיכָב֣וֹד׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י}} {{ק|([[ש&quot;א יד ג]])}} {{צ|וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד}} {{ק|([[ש&quot;ב יג לב]])}} {{צ|בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙}} {{ק|([[ש&quot;א יד מז]])}} {{צ|אֶת־תַּרְתָּ֥ן [וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס׀] וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יז]])}} {{צ|בָּאִ֣ים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}} {{צ|וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם}} {{ק|([[ירמיהו מ יא]])}} ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות והם {{צ|אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙}} {{ק|([[ויקרא כא י]])}} {{צ|וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙}} {{ק|([[רות א ב]])}} {{צ|רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} ויתכן אחריו תביר במקום אחד {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ (ירושלם) [יְרוּשָׁלְַ֛מָה]}} {{ק|([[ישעיהו לו ב]])}} ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. 

הרביע יתכן להיות אחריו זרקא כגון {{צ|וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות יג יז]])}} והיתיב כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ}} {{ק|([[מ&quot;א כב מג]])}} ותלישא כגון {{צ|וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י}} {{ק|([[יונה ב ג]])}} וטרס כגון {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} ויתכן אחריו פזר כגון {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} והטפחא במקום אחד {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. 

הפשטא יתכן להיות אחריה זקף כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם}} {{ק|([[בראשית א ה]])}} הרביע כגון {{צ|הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙}} {{ק|([[יחזקאל מז ח]])}} אלא יש לו זה התנאי כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר כגון {{צ|הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים (עליך) [עָלָיו֙] לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙}} {{ק|([[דה&quot;ב לב לא]])}} דדברי הימ' {{צ|וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙}} {{ק|([[אסתר ז ח]])}} בר מן ב' {{צ|וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת}} {{ק|([[ש&quot;א כז ה]])}} {{צ|אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא}} {{ק|([[מ&quot;ב ה יג]])}} ותלישא כגון {{צ|כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד}} {{ק|([[ויקרא יג נא]])}} ולגרמיה {{צ|וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת}} {{ק|([[שמות כט כב]])}} וזרקא {{צ|הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘}} {{ק|([[מ&quot;א יב י]])}} {{צ|וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה}} {{ק|([[שמות כט כ]])}} ותביר {{צ|עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה}} {{ק|([[דברים כ כ]])}} {{צ|עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו לו א]])}} וטרס {{צ|חַי־(אני)[יְיָ֙] אִם־יִפֹּ֞ל}} {{ק|([[ש&quot;א יד מה]])}} ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. 

הזקף יתכן אחריו טפחה כגון {{צ|וְיָצָ֣א יְיָ֔ וְנִלְחַ֖ם}} {{ק|([[זכריה יד ג]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו כ ג]])}} ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא {{צ|וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י בִּמְק֞וֹם}} {{ק|([[ש&quot;ב טו כא]])}} והיתיב {{צ|וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ}} {{ק|([[ירמיהו כה ל]])}} אלא שיש לו זה התנאי כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף כגון {{צ|כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י}} {{ק|([[איוב א ה]])}} {{צ|וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְיָ֔ רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}} {{צ|וּמִשְׁפְּחוֹת֙ (אבי) קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}} והרביע מבלעדי הקמת היתיב {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז}} {{ק|([[זכריה ב ח]])}} {{צ|אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}} {{צ|לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְיָ֔ וְאַתָּ֗ה}} {{ק|([[ירמיהו כח טו]])}} והטרס כגון {{צ|מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} ולגרמיה {{צ|אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב}} {{ק|([[ש&quot;א ו ח]])}} {{צ|וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא}} {{ק|([[ש&quot;א כב יח]])}} ואתנחתא במקום אחד {{צ|לַֽייָ֔ בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} והסילוק במקום אחד {{צ|הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}}. 

האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. 

הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. 

סוף פסוק ימנעו אחריו כל הטעמים. 

יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף כגון {{צ|רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי}} {{ק|([[עמוס ג ב]])}} ויתיב כמוהו כגון {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}} וטרס כגון {{צ|אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}.

==2.17==

פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמים 

שמשי הפזר הקטן שופר מונח. 

שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. 

שמש התלישא שופר מונח. 

שמשי הטרס ג' שופר מונח ותלישא ואזלא. 

שמשי הלגרמיה ב' שופר מונח ומרכא. 

שמשי הרביע ב' שופר מונח ודרגא. 

שמשי הזרקא ה' שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. 

שמשי היתיב ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. 

שמשי הזקף ב' שופר מכרבל ושופר עילוי. 

שמשי התביר ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. 

שמשי הטפחא ב' דרגא ומרכא. 

שמשי האתנחת' ב' שופר עילוי ומאיילא.

שמשי הסילוק ב' מרכא ומאיילא

==2.18==

פרק על סדר הטעמ' (האחר אחד אחד) [האחד אחר אחד] 

אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. 

אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה: 

הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. 

התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. 

הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. 

הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק, ואם יבוא אחריו טרס לא יהא {{הערה| נשמטה כאן תיבת &quot;אלא&quot; ולעיל 2.16 בפסקה המתחילה &quot;הלגרמיה&quot; באה על מכונה, וכן ציטט מכאן הרוו&quot;ה במשפטי הטעמים שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} אזל ואתי והם י&quot;א בלבד. 

הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנחתא וסילוק וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. 

הפשטה ימנעו מאחריה אתנחתא וטפחה וסילוק.

הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא. וסילוק ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}}, [ואתנחתא] במקום אחד {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}.

האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. 

הזרקא {{הערה|הכוונה לאחרי הסגול שלעולם אחרי הזרקא ונקרא בחיבור זה ועוד &quot;רודף הזרקא&quot;. ויקיעורך.}} ימנעו מאחריה ג' טפחה ואתנחתא וסילוק. 

תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה אבל במקום ימצא אחריו אתנחתא. 

שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי&quot;א מקומות ימצא אחריו פשטא. 

ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח, ושופר עילוי אחר שופר עילוי. 

ואלה הי&quot;ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד והם {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ [עָרֵ֣י] יִשְׂרָאֵ֗ל}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} אשר יחסר ממנו אחד {{הערה|והיא הזרקא. וראה משפה&quot;ט שער ג' פרק ג'. ויקיעורך.}} והיא תמצא בפסוק האחר והוא {{צ|וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב א ו]])}}, ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. 

וגם אמרו בעלי הדקדוק ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא ותהיה הראשנה סופה יו&quot;ד או וי&quot;ו כגון {{צ|וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י}} {{ק|([[קהלת ב יא]])}} {{צ|וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ}} {{ק|([[ויקרא כ ד]])}} {{צ|וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה}} {{ק|([[איוב א ה]])}}. 

כל {{צ|רָמָה}} דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל והם {{צ|יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה}} {{ק|([[דברים לב כז]])}} {{צ|רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽייָ֑}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}} {{צ|יְיָ֛ רָ֥מָה יָדְךָ֖}} {{ק|([[ישעיהו כו יא]])}}. 

כל {{צ|פֵּלֶא}} דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול {{צ|הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}} {{צ|כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}}. 

{{צ|בָּהֶן}} ג' בסגול וסימ' {{צ|וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן}} {{ק|([[ש&quot;א לא ז]])}} דשמואל {{צ|וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י}} {{ק|([[ישעיהו לח טז]])}} דישעיה {{צ|יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן}} {{ק|([[יחזקאל מב יד]])}} דמשכנא דיחזקאל. 

כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר כגון {{צ|צִפִּיתָ}} {{צ|הִכִּיתָ}} {{צ|צִוִּיתָ}} {{צ|צִפִּיתִי}} {{צ|הִכֵּיתִי}} {{צ|צִוִּיתִי}} ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה כגון {{צ|וְצִפִּיתָ֤}} {{ק|([[שמות כה יא]])}} {{צ|וְהִכֵּיתִ֣י}} {{ק|([[שמות ג כ]])}} {{צ|וְצִוִּ֤יתִי}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}} וְצִפִּיתִי {{צ|וְצִוִּיתָ֣}} {{ק|([[ירמיהו כז ד]])}} וטעמ' מלרע ולהבא אבל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מתחלף מהם יש {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלעיל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלרע אם הוא סמוך לטעמ' מלרע ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל והסמוכה לאל&quot;ף הן ה' במסורת בתי&quot;ו ושאינן סמוכין לאל&quot;ף כגון {{צ|וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} ועוד {{צ|שַׂמְתָּ}} {{צ|שַׂמְתִּי}} {{צ|קַמְתִּי}} {{צ|שַׁבְתִּי}} {{צ|דִּבַּרְתִּי}} {{צ|נָתַתִּי}} מלעיל מפני שהן לשעבר ואם נוספה וי&quot;ו בראשון חזר ולהבא ומלרע כגון {{צ|וְשַׂמְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית יג טז]])}} {{צ|וְקַמְתִּ֣י}} {{ק|([[ישעיהו יד כב]])}} {{צ|וְשַׁבְתָּ֙}} {{ק|([[דברים ד ל]])}} {{צ|וְשַׁבְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית כח כא]])}} {{צ|וְנָתַתָּ֤}} {{ק|([[בראשית מ יג]])}} {{צ|וְנָתַתִּ֣י}} {{ק|([[בראשית יז ח]])}} אבל {{צ|וְדִבַּרְתִּי}} יש בו כמעט חילוק אם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל כגון {{צ|וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}} וכן {{צ|וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עא יד]])}} {{צ|הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה}} {{ק|([[קהלת א טז]])}} ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. 

ודע כי פעמים תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים כגון {{צ|מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ}} {{ק|([[שמות כז יא]])}} {{צ|מֵ֣אָה אִ֗ישׁ}} {{ק|([[מ&quot;א יח יג]])}} וכמוהו הרבה בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה כמו {{צ|עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר}} {{ק|([[יהושע יט ח]])}} עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא וכמהו {{צ|וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כ]])}} {{צ|שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה}} {{ק|([[חבקוק ג יא]])}} {{צ|וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶל מְאֹֽד}} {{ק|([[תהלים כא ב]])}} ודע כי כל ה&quot;א הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה אותה ה&quot;א באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל כגון {{צ|שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה}} {{ק|([[ירמיהו מח יט]])}} {{צ|הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ}} {{ק|([[יחזקאל כא לא]])}} {{צ|כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה}} {{ק|([[הושע ז ד]])}} שעיקרו וְנִמְלָט הַשָּׁפָל בֹּעֵר כי הם לשון זכר והם לווי וכמו כן דרך כל השמות הנוסף ה&quot;א בסופן כמו {{צ|שָׁם}} {{צ|שָׁמָּה}} {{צ|יָם}} {{צ|יָמָּה}} {{צ|נַחַל}} {{צ|נַ֣חְלָה}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}} {{צ|מִצְרַיִם}} {{צ|מִצְרַ֙יְמָה֙}} {{ק|([[בראשית יב י]])}} {{צ|הָעִיר}} {{צ|הָעִֽירָה}} {{ק|([[בראשית מד יג]])}} {{צ|יְרוּשָׁלִַם}} {{צ|יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה}} {{ק|([[דה&quot;ב לב ט]])}} {{צ|נֹב}} {{צ|וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה}} {{ק|([[ש&quot;א כא ב]])}} {{צ|דְּדָן}} {{צ|וּדְדָ֖נֶה}} {{ק|([[יחזקאל כה יג]])}} הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא ה&quot;א. 

ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו כמו {{צ|תִּשְׁמָע֔וּן}} {{ק|([[דברים א יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּן֘}} {{ק|([[דברים ד כו]])}} ואם אין שם נו&quot;ן יהיה הטעם בעי&quot;ן או בדל&quot;ת כמו {{צ|תִשְׁמְע֛וּ}} {{ק|([[בראשית לד יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּ}} ואם הם אתנחתא או סוף פסוק' הטע' או בב' או במ&quot;ם כמו {{צ|תִּשְׁמָֽעוּ}} {{ק|([[ש&quot;ב טו לו]])}} {{צ|תֹּאבֵ֑דוּ}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}} ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת כללו שלדבר פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם וכן {{צ|הֲבִיאוֹתִ֣יהוּ}} {{ק|([[יחזקאל יז כ]])}} {{צ|עֲשִׂיתִ֙יהוּ֙}} {{ק|([[מ&quot;א יז יב]])}} כמו פעלתיהו. 

תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים.

=3=

==3.1==

טעמי ג' ספרים.

דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ&quot;א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. 

==3.2==

שער על הטעמים. 

אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. 

דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. 

==3.3==

פרק על מקומות המשרתים. 

דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. 

והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. 

והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. 

והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}.

==3.4==

פרק לבאר סיבות הטעמים. 

הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. 

הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. 

הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. 

השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. 

הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}.

לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ&quot;א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. 

היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ&quot;א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע&quot;פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. 

האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. 

האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי&quot;ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. 

האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. 

הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל&quot;ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו&quot;ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. 

הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. 

ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. 

והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל&quot;ת) [אולי: הרי&quot;ש] ועל הת&quot;ו יחד, ושמו המקל להודיע. 

הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. 

הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה&quot;ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. 

רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי&quot;ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. 

==3.5==
פרק על מספר המשרתים. 

חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך 
בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב 
והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. 
הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות 
ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. 
חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק 
שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. 
חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. 
חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב 
בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; 
אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק.

==3.6==

פרק על שכונת הטעמים. 

אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד 
אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא 
יהיה לפניה אתנחתא. 

הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י 
כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י 
אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; 
וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. 

הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: 
{{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ 
וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם 
לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, 
כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. 

הרביע 
יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: 
{{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', 
כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר 
מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. 

הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ 
פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ 
כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; 
ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י 
יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. 

היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; 
ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע 
וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. 

האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; 
וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. 

הטפחה 
יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ 
מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה 
אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא.

==3.7==

פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. 

הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא 
ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא 
ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת 
משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך 
וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא 
ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי 
הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר 
ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית 
ושלשלת. 

וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר 
לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב &lt;small&gt;(ואתנח')&lt;/small&gt;, 
אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. 

ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב 
והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא 
תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא 
תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת 
הפסוק שלכ&quot;א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה 
לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות 
ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה 
קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. &lt;small&gt;({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)&lt;/small&gt; ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: 
{{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. &lt;small&gt;(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר 
מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן 
לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)&lt;/small&gt;

אבל הסילוק לא ימצא בכ&quot;א ספרים בתחלת הפסוק 
לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות 
לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת 
אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר 
בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש 
להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, 
{{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, 
והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה 
אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ 
עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: 
כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע 
לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. 

וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל 
כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם 
בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. 

&lt;עד כאן דיני טעמי אמ&quot;ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}&gt;

= 4 =

ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו 
ג' אותיות במ&quot;ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי&quot;ו, נקראת ב'אוּ', 
כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, 
וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ&quot;ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, 
{{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי&quot;ו אשר בראש תיבה אשר האות 
שלאחריהם ננקדת בשבא הוי&quot;ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם 
באה אחד מאותיות א&quot;ח ה&quot;ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון 
{{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א ח לד]])}}. 

כל לשון דכר {{צ|לך}} 
אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן 
י&quot;ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, 
{{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל 
{{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, 
וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה 
עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, 
{{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, 
{{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים 
כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש&quot;א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש&quot;א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש&quot;א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, 
{{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ&quot;א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. 

וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, 
{{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת 
מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. 

מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. 

דע כי אותיות 
יהו&quot;א מתחלפות אחת בחברתה. אל&quot;ף בה&quot;א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה&quot;ב כ לה]])}} – התחבר; 
{{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש&quot;א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. 

ה&quot;א באל&quot;ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה&quot;א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. 

יו&quot;ד באל&quot;ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. 

אל&quot;ף ביו&quot;ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה&quot;א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה&quot;א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה&quot;ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם.

אל&quot;ף בו&quot;ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. 

יו&quot;ד בו&quot;ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה&quot;א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה&quot;א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. 

יו&quot;ד בה&quot;א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש&quot;א כא ג]])}}. 

ועל ענין זה נהפך אל&quot;ף בו&quot;ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו 
לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל&quot;ף מן אית&quot;ן. וכן האל&quot;ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} 
ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי&quot;ן|וי&quot;ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו&quot;ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי&quot;ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה&quot;א 
ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו&quot;ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו&quot;ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל&quot;ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו&quot;ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; 
ו&quot;ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל&quot;ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו&quot;ו הנוספת בפעלים 
ובשמות בשרק והנופלת עלי במ&quot;ף – אל&quot;ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, 
{{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה&quot;ב כב ז]])}}. 

ודע כי קריאת ה&quot;א ואל&quot;ף החלוקות 
אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם 
להם קמץ גדול. ולכן באל&quot;ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ&quot;ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו 
להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה&quot;א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי&quot;ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל&quot;ף ובה&quot;א. וה&quot;א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל&quot;ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. 

וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל&quot;ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. 

וכן יו&quot;ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות 
אל&quot;ף והיא יו&quot;ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו&quot;ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו&quot;ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו&quot;ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. 

{{תיקון גירסה|ויו&quot;ד|וה&quot;א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו&quot;ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה&quot;א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו&quot;ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש&quot;א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. 

ונכתבה ה&quot;א בו&quot;ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ&quot;א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו&quot;ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש&quot;א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. 

דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא 
אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. 
כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. 

והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. 
והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה 
לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע&quot;ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו 
קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. 
וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, 
נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל 
פעל שנפחת מ&quot;ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. 
והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך 
שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; 
והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; 
מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא&quot;ח ה&quot;ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, 
נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד 
אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל 
הקל להיות רפי ובלא מ&quot;ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה 
בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן 
'''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ&quot;א יח כז]])}}. 

&lt;!-- (מכאן חיוג') --&gt;אותיות 
החליקה ג', והן או&quot;י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש 
לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה 
בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן 
ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. 

ונשתתפו 
אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, 
האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל&quot;ף אשר 
ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא 
'''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון 
יו&quot;ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. 

והאופן הב' עלום, 
כגון אל&quot;ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי&quot;ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה 
ואינה נראת; וכגון ו&quot;ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו&quot;ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. 
ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת 
שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל 
המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או 
בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' 
לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון 
ו&quot;ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. 

ודע כי הה&quot;א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף 
הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל&quot;ף החלוקה בסוף הדברים 
והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא 
אל&quot;ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה&quot;א חלוקה. אבל 
יש ביניהם הפרש, כי הה&quot;א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת 
הפעלים כמו שיקרא לאו&quot;י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} 
בחלוקת ה&quot;א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק 
אשר אחר [אל&quot;ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו&quot;ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה&quot;א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. 
יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – 
(ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד.

ודע כי פעמים 
יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון 
שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו 
פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים 
חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו 
להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו 
אחד לחבירו אין עליו כלום. &lt;!-- (עד כאן חיוג') --&gt;

כ&quot;ב אותיות הם, י&quot;א זכרים י&quot;א נקבות. מיכא&quot;ל ב&quot;ן הוש&quot;ת, וסימן אחר שמלאכת&quot;ו בינ&quot;ה; והנקבות: גז&quot;ע צד&quot;ק רפ&quot;ס ח&quot;ט. 

וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות 
הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, 
{{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ&quot;ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש&quot;ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} 
וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות 
נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם 
בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ&quot;ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא 
אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות 
נוהגות. 

אין במקרא תיבה גדול מי&quot;א אותיות, 
והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) &lt;{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}&gt; {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. 
ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש 
אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם 
השם הסמוך לה, ואין זולתה. 

{{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. 

{{צ|הֵבִין}} 
ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. 
{{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, 
{{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, 
{{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד 
{{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} 
עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – 
{{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} 
כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, 
{{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}.

=הערות=


[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]]</text>
      <sha1>2nu394x5lbdr76wq27moiihvzz6akyt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080621</id>
      <parentid>3080620</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T04:24:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בריח</username>
        <id>46338</id>
      </contributor>
      <comment>/* 1.5 */</comment>
      <origin>3080621</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="309123" sha1="jo314ji32ws1mgo86dtmxzuldekhwbv" xml:space="preserve">{{דף שער|טעמי המקרא}}

{{מסגרת|
&quot;טעמי המקרא&quot; הוא שמו של תרגום עברי לספר &quot;מכ'תצר הדאיה אלקאר&quot; ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ&quot;י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע&quot;י יוחנן מירקירוס, פריס שכ&quot;ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ&quot;י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה &quot;תוכן עזרא&quot;. מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}}
=[הקדמה]=
הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. 

ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי&quot;ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי&quot;ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. 

ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. 

=1=

==1.1==

פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם.

א&quot;ח ה&quot;ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. 

הה&quot;א והאל&quot;ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה&quot;א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה&quot;א, שאם תמצא ה&quot;א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל&quot;ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל&quot;ף. 

יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה&quot;א טז לב]])}}, וכאלה רבים. 

==1.2==

פרק השני: על אותיות יהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת.

אלו אותיות יהו&quot;א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ&quot;א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. 

ויוצאין מכלל העניין הזה [כי&quot;פ: תשעה] [כי&quot;מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה&quot;א, ומפיק ו&quot;ו, ומפיק יו&quot;ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי&quot;ת ופ&quot;ה. 

התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו&quot;א ובין אות בג&quot;ד כפ&quot;ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו&quot;א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. 

התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו&quot;א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. 

אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו&quot;א. 

ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו&quot;א להרפות, ובכל דומיהן. 

ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}} ודומיהן. 

ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה&quot;א לבדה, אבל ביו&quot;א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו&quot;א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו&quot;ד ואל&quot;ף. מה טעם, שהברת ו&quot;ו ויו&quot;ד ואל&quot;ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה&quot;א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. 

ואע&quot;פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו&quot;ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. 

וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו&quot;א נוהג בהם, אע&quot;פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו&quot;א בטל שם. 

ואם נמצאת אות יהו&quot;א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי&quot;ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל&quot;ף אינה נקראת כלל. 

ואם לא נכתבה אות יהו&quot;א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. 

התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו&quot;א, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. 

ועוד, אם תיבת אות יהו&quot;א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו&quot;א. 

התנאי הרביעי – מפיק ה&quot;א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה&quot;א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו&quot;א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. 

התנאי החמישי: כל מפיק ו&quot;ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע&quot;פ שמפקין ו&quot;ו הם מרפין. 

התנאי השישי: כל מפיק יו&quot;ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו&quot;א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה&quot;א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

וזה המנהג נוהג ביו&quot;ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו&quot;א נוהג בהן. 

התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי&quot;ת-בי&quot;ת או שני כ&quot;ף-כ&quot;ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו&quot;א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש&quot;א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. 

ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן.

התנאי השמיני [כי&quot;פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי&quot;ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ&quot;ה או מ&quot;ם, יבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי&quot;ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. 

ויש כ&quot;פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ&quot;א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. 

ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין.

==1.3== 

שער התי&quot;ו.

בג' מקומות נדגשת התי&quot;ו מכל הת&quot;וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה&quot;א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה&quot;ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. 

==1.4== 

שער על הדיבור במלכים.

תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל&quot;ף וה&quot;א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה&quot;א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל&quot;ף או ה&quot;א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ&quot;א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו&quot;ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו&quot;ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו&quot;ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו&quot;ו יורו עלי וי&quot;ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן.

==1.5==

שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. 

תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. 

השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי&quot;מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. 

שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה&quot;א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ&quot;א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ&quot;א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. 

שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}}. 

וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת.

שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. 

בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל&quot;ף דל&quot;ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי&quot;מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱיִ}}, קמץ, וכל דומיו.]

שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. 

שער ו' הוא שיהיה חי&quot;ת בתיבה, או באמצע או בסוף. 

באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. 

{{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי&quot;מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. 

ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. 

שער ז' הוא שיהיה עי&quot;ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. 

ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. 

ואם ח&quot;ת או עי&quot;ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. 

ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח&quot;ת או עי&quot;ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. 

זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. 

ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי&quot;ת ולא עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע&quot;פ שיש חי&quot;ת ועי&quot;ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל&quot;ף או ה&quot;א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל&quot;ף או ה&quot;א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. 

ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח&quot;ת או עי&quot;ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי&quot;פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי&quot;מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. 

אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד&quot;י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. 

שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן.

אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי&quot;מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. 

וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי&quot;מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. 

זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י&quot;ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ&quot;א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצָּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש&quot;א יג כג]] עי&quot;ש{{הערה|לפנינו פתח וכן בארבעת המקומות הנוספים שהצירוף הזה נמצא והם [[ש&quot;א יד א]], [[ש&quot;א יד ד| שם ד]], [[ש&quot;א יד יא| שם יא]], [[ש&quot;ב כג, יד]]. יש לציין שגם הרד&quot;ק בספר מכלול הוצאת ליק דף קסז ב מציין שהוא בקמץ בסמיכות. ויקיעורך.}})}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. 

ועוד אודיעך: כל וי&quot;ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, ואותה אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בחטף פתח, הו&quot;ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי&quot;מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]])}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. 

ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי&quot;ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש&quot;א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. 

ואם היא להבא הוי&quot;ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. 

ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי&quot;מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ&quot;א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ&quot;א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. 

וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. 

[כי&quot;מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י&quot;ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה&quot;ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה&quot;ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.]

וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי&quot;ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. 

ואין אות שתהא שוה לח&quot;ת ועי&quot;ן במצע לעניין פתחות כי אם ה&quot;א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. 

וכל {{צ|אָז}} קמץ. 

וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. 

וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. 

ועוד דע והבן: אם באה ה&quot;א בראש התיבה, ובאה אחריה אל&quot;ף או עי&quot;ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. 

ואם באה ה&quot;א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. 

ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כד]] עי&quot;ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. 

וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. 

וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. 

וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה&quot;א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי&quot;מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. 

תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה&quot;ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה.

בר מן ד' שהן סמוכין לה&quot;א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. 

ואם הוא עומד באחד מי&quot;ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. 

וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. 

ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח&quot;ת ועי&quot;ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח&quot;ת ועי&quot;ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ&quot;ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח&quot;ת ועי&quot;ן, והן על פי המסורת. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. 

וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א&quot;ח ה&quot;ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א&quot;ח ה&quot;ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. 

ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש&quot;א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. 

וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. 

וכל {{צ|הָהָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|הָעָם}}] [כי&quot;מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. 

כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. 

וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין.

וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א כב יד]])}}.] 

וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי&quot;מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] 

וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. 

{{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. 

{{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. 

ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח&quot;ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש&quot;א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. 

וכל הנסמך לשאר י&quot;ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. 

כל מפיק ה&quot;א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. 

אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. 

וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. 

ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. 

ובכל מקום שתמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן בתיבה ואחריה ה&quot;א בסוף התיבה, אין אותה ח&quot;ת ועי&quot;ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. 

תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי&quot;מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|כָּל־בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל־הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל־הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם{{הערה|כך לפנינו &quot;הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם&quot; בלא מקף אלא במשרת ובחולם. ואפשר שנוסח הניקוד וההטעמה לפני המחבר היה שונה, או, לחילופין, שדוגמא זו השתרבבה לכאן בטעות ובמקומה בהמשך ברשימה להלן של בעלי החולם. ויקיעורך.}}}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל־אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. 

וכל {{צ|אַל}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. 

וכל יו&quot;ד וי&quot;ו בסוף התיבה [כי&quot;פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי&quot;מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי&quot;פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי&quot;מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי&quot;ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] 

וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי&quot;מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. 

וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי&quot;מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי&quot;מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי&quot;ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי&quot;פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי&quot;מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי&quot;מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש&quot;ב ב יח]])}}]. 

וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי&quot;פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק.

ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. 

אתנחתיות דבראשית י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו|יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י|י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד|טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח|כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י|כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד|כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב|כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י|כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא|ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה|לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז|מט כז]])}}. 

סוף פסוק דבראשית פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: י&quot;ג], וסימן: [כי&quot;מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד|א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג|יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג|י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח|טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד|יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט|יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט|כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא|כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא|לו יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט|מח ט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה|מט כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו|מז כו]])}}]. 

אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. 

סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי&quot;פ: ו'] [כי&quot;מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי&quot;מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי&quot;מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. 

אתנח' דויקרא פתחין [כי&quot;פ: ג'] [כי&quot;מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}].

סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. 

אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי&quot;מ: לית עָבֶר בקר'].

אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.]

סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה.

אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי&quot;מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}.

לית פתח בסו' פסו' דיהושע. 

אתנח' דשופטים [כי&quot;פ: ב'] [כי&quot;מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי&quot;ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.]

אתנח' דשמואל פתחין יו&quot;ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש&quot;א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש&quot;א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש&quot;א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש&quot;א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש&quot;א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש&quot;ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש&quot;ב כב י]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסו' דשמואל (י&quot;ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש&quot;א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש&quot;א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש&quot;ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש&quot;ב יב טו]])}}.]

אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ&quot;א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ&quot;א יז יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ&quot;ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ&quot;ב יז ל]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ&quot;א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ&quot;ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ&quot;ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ&quot;א כא כז]])}}.] 

אתנח' דישעיה פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: (י&quot;ב) [י&quot;א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי&quot;מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}.

[כי&quot;מ: סופא דפסו' דישעיהו י&quot;ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.]

אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] 

לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. 

אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי&quot;מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו).

[כי&quot;מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] 

אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחַ֑מָה}} {{ק|([[הושע א ו]] עי&quot;ש)}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]] עי&quot;ש, [[הושע ב כה|שם ב כה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.]

[כי&quot;מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.]

[כי&quot;מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] 

אתנח' דתילים מ&quot;א פתחין, וסימ'{{הערה|ברשימה להלן לא מוזכרות המלים עצמן שבפתח באתנחתא אלא מילה אחרת מאותו פסוק לסימן בעלמא. עוד יש להעיר שרשימה זו ארוכה לפי ערך בגלל דרך טעמי אמ&quot;ת שכאשר ישנו הטעם עולה ויורד בפסוק הוא מטעים את המילה המפסיקה ביותר בתוך הפסוק ולא האתנחתא, ולכן אין באתנחתא צורת הפסק בפסוקים אלו, ואלו הן רבות מהדוגמאות להלן. ויקיעורך.}}: {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}.

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.]

אתנח' דאיוב [כי&quot;מ: כ'] פתחין [כי&quot;פ: י&quot;ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי&quot;ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}].

[כי&quot;מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב{{הערה|אבל להלן לקראת סוף הפרק כן מביא רשימה כזו, וכן הוא לגבי כמה מההערות הבאות להלן. ויקיעורך}}.]

אתנחתין דמשלי פתחין י&quot;א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] 

אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] 

[כי&quot;מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.]

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.]

אתנח' דדניאל פתחין י&quot;ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.]

אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסו' דעזרא י&quot;ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ואע&quot;פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ&quot;ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובמשלי י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] 

[כי&quot;מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.]

[כי&quot;מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה&quot;ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה&quot;ש ח ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי&quot;ש)}}.] 

[כי&quot;מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובדניאל כ&quot;ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.]

שלמו מחלקות קמץ ופתח.

==1.6==
עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. 

עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי&quot;פ: וכגון] [כי&quot;מ: או אם הוא נתמה בה&quot;י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. 

וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד (צירי) [סגול], ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}.

ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה&quot;א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש&quot;א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש&quot;ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. 

וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו&quot;ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. 

ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. 

וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי&quot;פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] 

[כי&quot;פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי&quot;ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי&quot;ש)}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] 

[כי&quot;מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.]

כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי&quot;פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ&quot;א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש&quot;א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. 

[כי&quot;מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].]

[כי&quot;מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.]

ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. 

ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. 

ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי&quot;ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי&quot;ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי&quot;ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי&quot;פ: הנראה] [כי&quot;מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול.

וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. 

ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה&quot;א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש&quot;א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ב לו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי&quot;מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית&quot;ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. 

וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ&quot;א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה&quot;ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי&quot;מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ&quot;ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. 

וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי&quot;פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ&quot;ת דתק&quot;ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ&quot;ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. 

וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח&quot;ת או עי&quot;ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי&quot;ת ומן העי&quot;ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל&quot;ף הממוצעת בינותם. 

וכל מ&quot;ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ&quot;ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. 

ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה&quot;א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה&quot;א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש&quot;א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יט מג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה&quot;א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. 

ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי&quot;מ: על בניין מפעל{{הערה|הכוונה למשקל 'פֶעֶל'. ויקיעורך.}}] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא{{הערה|הכוונה לטעם סגול שאחריה וראה להלן 2.2 ועוד. ויקיעורך}} נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. 

ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש&quot;ב טו ח]])}}. 

וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. 

{{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. 

וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. 

וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. 

וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז&lt;!-- לא למחוק --&gt;וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. 

ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. 

ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]] עי&quot;ש)}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. 

ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי&quot;מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש&quot;ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. 

וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל&quot;ף והת&quot;ו והעי&quot;ן קמצין בקמץ גדול, ו&quot;ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי&quot;ו. 

והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח&quot;ת או עי&quot;ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח&quot;ת ועי&quot;ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה&quot;א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח&quot;ת ועי&quot;ן וה&quot;א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי&quot;ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר&quot;ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. 

ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. 

או&quot;י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. 

ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל&quot;ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו&quot;א המה אותיות השיכון, ואולם הה&quot;א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית&quot;ן באה בראשן, ולכך תצא האל&quot;ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע&quot;פ שאות אית&quot;ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. 

וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה&quot;א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. 

וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. 

וכל מלה שתמצא יו&quot;ד בסופה, כגון {{צ|עֵינֵי}}, {{צ|שְׁנֵי}}, {{צ|יְמֵי}}, {{צ|בְּנֵי}}, {{צ|חַיֵי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ&quot;א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. 

ובזה דע והבן: מש&quot;ה מפֵק אל&quot;ף, בוכ&quot;ל לא מפק אל&quot;ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש&quot;ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל&quot;ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ&quot;ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש&quot;א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש&quot;ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל&quot;ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל&quot;ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל&quot;ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ&quot;א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. 

שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'.

==1.7== 

עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'.

שער על דיבור השבא.

השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי&quot;ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי&quot;ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. 

ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי&quot;ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש&quot;א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ&quot;ד והשי&quot;ן שוכנים ונאחזים עם המ&quot;ם והיו&quot;ד, והכ&quot;פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ&quot;ף השנית והבי&quot;ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ&quot;ם שבא ותחת הה&quot;א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. 

ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ&quot;ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה&quot;א אינו מדגיש. 

ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה&quot;א ומ&quot;ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ&quot;ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. 

ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל&quot;ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. 

והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. 

האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א&quot;ח ה&quot;ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי&quot;מ: ואלם,] {{צ|וְאֶת בָּנָיו}} {{ק|([[בראשית ט א]])}}. וכמוכן הה&quot;א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה&quot;א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי&quot;ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי&quot;ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. 

[כי&quot;מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה&quot;ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. 

עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א&quot;ח ה&quot;ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. 

ודע: אם בא השבא תחת וי&quot;ו קודם אות אית&quot;ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי&quot;ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ&quot;א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. 

אופן ב': השבא אם בא קודם היו&quot;ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי&quot;פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ&quot;ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לִישְׂרָאֵל{{הערה|וכן היה מנקד בפועל בן נפתלי, אבל בן אשר מנקד את הלמ&quot;ד בשבא ואת היו&quot;ד בחיריק וכן הוא לפנינו. ויקיעורך.}}}}. ודע: אם בא השבא קודם היו&quot;ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. 

אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י&quot;ז, יתחבר אליהם יו&quot;ד ויהיו י&quot;ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י&quot;ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש&quot;א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. 

ואדבר על אלה י&quot;ח אותיות. דע כי אלה י&quot;ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י&quot;ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י&quot;ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. 

אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי&quot;ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. 

אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. 

אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א&quot;ח ה&quot;ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. 

אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. 

אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. 

אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. 

אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ&quot;א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. 

אופן י&quot;א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. 

אופן י&quot;ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי&quot;ן והצד&quot;י ונשאר בי&quot;ת ותי&quot;ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. 

אופן י&quot;ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש&quot;א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ&quot;א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש&quot;ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. 

אופן י&quot;ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם.

==1.8==

שער על שמות המלכים ושכונתם.

המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו &quot;חולם&quot; – &quot;מלא פום&quot;, לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני &quot;קמץ&quot;, מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי &quot;פתח&quot;, לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי &quot;סגול&quot;, והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם &quot;צירי&quot;, ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה &quot;חירק&quot;, והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו&quot;ו, ושֵם אחד להם והוא &quot;שורק&quot;, בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'.

=2=

==2.1==

ועתה אדבר על הטעמים. 

דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ&quot;י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. 

דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י&quot;ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל.

==2.2==

פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. 

והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין {{הערה|כן הוא בכתבי היד ואוצ&quot;ל &quot;מחשבון&quot;. ויקיעורך.}} הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש&quot;א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם לפיכך לא נמנה עם הטעמים, ולא עם המשרתים מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת. 

ודע כי אלו י&quot;ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. 

ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. 

הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה&quot;א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה&quot;א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. 

ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש&quot;א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ&quot;ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ&quot;א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. 

ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם.

==2.3==

שער על הקמת המשרתים. 

דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד, והוא הקל שבהם; והיָתֵר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים. 

האחד יהיה לו משרת אחד, והוא הסילוק, כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. 

והשני יהיה לו שני משרתים, והם ארבעה טעמים: לגרמיה, כגון {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט}}{{הערה|לפנינו המשרת הראשון מונח, אבל לשיטת המחבר הוא מרכא וראה להלן שער הלגרמיה. ויקיעורך.}} {{ק|([[ש&quot;א כז א]])}}; ואתנח, כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}; וזקף, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}; וטפחה – {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. 

והחלק השלישי יהיו לו ג' משרתים, והוא הרביע, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. 

והרביעי יהיו לו ד' משרתים, והם זרקא ותביר. הזרקא, כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}; התביר: {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כג]])}}. 

והחמישי יהיו לו ה' משרתים, והם תלשא וטרס. [התלשא,] כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}}; הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}}. 

והשישי יהיו לו ו' משרתים, והוא הפזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}; והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים, והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣הו מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יד]])}}. 

ודע שאלה הטעמים הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. 

ודע שאלו י&quot;ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק, מלבד הסילוק בכ&quot;א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק, לפי ששם ישרתוהו יותר משמש אחד, ובכ&quot;א ספרים לא ישרתוהו כי אם שמש אחד, ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים, בעבור כן יתכן להיות הסילוק בג' ספרים בראש הפסוק{{הערה|והם עשרה פסוקים ולהלן 3.7 מפרט אותם. ויקיעורך.}}.

==2.4==

פרק על שכונת המשרתים. 

דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד למינו על אופן מכל פנים כי אם שלשה, והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח, ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש&quot;א כח יג]])}}, {{הערה|כאן צ&quot;ל &quot;ומן המרכא&quot; וכדומה. ובמשפה&quot;ט שער א פרק ו תיקן &quot;ומרכא כגון&quot;. ויקיעורך.}} {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. 

והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים, והמיוחד במקרא שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. 

ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך, כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא, כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]], [[דניאל ד יח| יח]])}}; ויהיה שכן לה מרכא, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא טו]])}}; ויהיה שכן לה דרגא, כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א יְיָ֧ לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}; ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. 

התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים: ביתיב, כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}; ובטרס, כגון {{צ|בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ}} {{ק|([[יחזקאל כ לא]])}}; ובזרקא, כגון {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}; ובתביר, כגון {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}}. 

מרכא יהיה לה שכן מרכא כמוה, כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד: {{צ|אִם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}; ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. 

הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח, כגון {{צ|לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי}} {{ק|([[ישעיהו מה יט]])}}; ותהיה שכינה למרכא מוכפלת, כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}; ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. 

שופר כרבלא יהיה שכן לו שופר עילוי בלבד, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}. 

שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו: {{צ|כֹּ֤ה אָמַר֙}} {{ק|([[בראשית לב ה]])}}. 

שופר עילוי יהיה שכן לג' טעמים: אתנחתא וזקף וזרקא{{הערה|אגב הזרקא נכללת גם הסגולה (וראה לעיל 2.2 על עניין זה בכללותו) וכפי שמפרש המחבר להלן בסעיף 2.14: &quot;שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי&quot;. ויקיעורך.}}. וסימ': אז&quot;ז עילוי. 

מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחתא וסוף פסוק, כגון {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, וכגון {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}}. 

הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד, כגון {{צ|וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}. 

ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם, ולא יִוָעדו בפסוק אחד, לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. 

והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת, כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}}, אבל היא סימן לביטול הגעיא, לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. 

ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד, והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק האזלא שהיא שכינה לטרס, ולשאר הטעמים לא תתחבר. והתלישא [כי&quot;פ: הקטנה] [כי&quot;מ: הגדולה{{הערה|וכן תיקן מסברא הרוו&quot;ה במשפה&quot;ט שער א פרק ו. ויקיעורך.}}] היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת.

==2.5==

פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל, ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר.

לשון מֶרְכָּבָה, אם היה תחת המ&quot;ם ג' נקודות יהיה לשון יחיד, כגון {{צ|מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ}} {{ק|([[מ&quot;ב ה כו]])}}, {{צ|מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים}} {{ק|([[ש&quot;ב טו א]])}}. ואם יהיה תחת המ&quot;ם פתח גדול תהיה המילה לשון רבים, כגון {{צ|מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה}} {{ק|([[שמות טו ד]])}}, {{צ|פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו}} {{ק|([[שופטים ה כח]])}}. ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה, והיא {{צ|בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙}} {{ק|([[בראשית מא מג]])}}, נקודה אחת תחת המ&quot;ם. 

תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן, כגון {{צ|בָּ֥רְכוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כט כ]])}}. ואשר יהיה הטעם על הכ' יהיה שבא מניע, כגון {{צ|בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[בראשית כז יט]])}}. חוץ ממקומות: {{צ|וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת}} {{ק|([[דניאל ד לא]])}}, {{צ|וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖}} {{ק|([[ש&quot;ב ז כט]])}}, {{צ|בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}.

==2.6==

פרק לדבר על י&quot;ב טעמים{{הערה|כותרת זו מתייחסת למעשה גם לסעיפים הבאים עד וכולל שער הסילוק (2.12). חלק מי&quot;ב הטעמים זכו לכותרת משלהם ועל כן גם לסעיף נפרד במהדורתנו, וחלק באים בסעיף כללי זה או בסעיפים הבאים כהמשך לטעם אחר בלא כותרת של שער נפרד, אלו האחרונים הודגשו במהדורתנו. להלן סדר הטעמים לרבות השיוך לסעיפים השונים: 2.6 פזר, טרס, תלשא, יתיב. 2.7 זקף, אתנחתא. 2.8 זרקא. 2.9 לגרמיה. 2.10 רביע. 2.11 תביר, טפחא. 2.12 סילוק. ויקיעורך.}}

'''הפזר''' בכ&quot;א ספרים משני פנים: האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל והוא בי&quot;ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות והם {{צ|אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|וַיִּקְבֹּץ֘ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה}} דדברי הימים {{ק|([[דה&quot;ב כד ה]])}}, {{צ|גַּם־חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ה יג]])}}, {{צ|וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים}} בסוף עזרא {{ק|([[נחמיה יג ה]])}}. 

וישרת' ג' משרתים בה' מקומות {{צ|וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כה]])}}, {{צ|וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן}} {{ק|([[דה&quot;ב לה ז]])}}, {{צ|וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה}} {{ק|([[ירמיהו כה יב]])}} דירמיה, {{צ|וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים}} {{ק|([[נחמיה יג טו]])}}, {{צ|גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן}} {{ק|([[אסתר ז ט]])}}. 

ויש לו ד' משרתים בג' מקומות: {{צ|וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל}} {{ק|([[ש&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים׀ רָעָ֣ב׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב כד יג]])}}, {{צ|וְאָמַרְתָּ֙ (להם) [אֲלֵיהֶ֜ם] כֹּֽה־אָמַ֣ר יְיָ֗ הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו יג יג|יג יג]])}}. 

ויש לו ה' משרתים בב' מקומות: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}, {{צ|וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;א כח א]])}}. 

ויש לו ו' משרתים בב' מקומות {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} {{צ|וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין׀ לַעֲלָוָ֣ן׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}. 

ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. 

'''התלשא''' משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת אבל ההפרש שיש ביניהם התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. 

'''הטרס''' פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא, התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח כגון {{צ|תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת}} {{ק|([[ישעיהו ס יז]])}}, {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}} ודומ' ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא כגון {{צ|וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח}} {{ק|([[במדבר טז א]])}} והדומ' לו, ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא כגון {{צ|וְהָ֨רַסְתִּ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יג יד]])}}, {{צ|וְסָ֨לַחְתָּ֜}} {{ק|([[מ&quot;א ח לו]])}}, {{צ|וַהֲסִ֨רֹתִ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יא יט]])}}, {{צ|וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַדְתִּי}} {{ק|([[עמוס ב ט]])}}, ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. 

ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר כגון {{צ|וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְיָ֙}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} {{צ|וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו}} {{ק|([[בראשית מב כא]])}} ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון {{צ|וַיַּ֜עַשׂ}} {{ק|([[שמות לו יא]])}} {{צ|וַיֹּ֜אמֶר}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}} והדומה להם לא יהיה בהן אלא מקל אחד. 

הטרס אם ישרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם תלישא והב' אזלא {{צ|וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ ע֗וֹד}} {{ק|([[שמות ד ו]])}} {{צ|וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב}} {{ק|([[שופטים ג טז]])}}. 

ואם היו לו יותר מב' משרתים יהיו כולם שופרות מונחים כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והדומ' לו. 

'''היתיב''' יש לו ב' דמיונות האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה, וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}}, וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}} ואשר הביא שינוי הדמיון הזה אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}} {{צ|ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה}} {{ק|([[חבקוק ב ו]])}} ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו {{צ|הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}} והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף אבל בי&quot;א מקומות באה אחריו הפשטה והם {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}, {{צ|אֵ֚ת סִיחֹן֙}} {{ק|([[דברים א ד]])}}, {{צ|כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙}} {{ק|([[ישעיהו ה כד]])}}, דישעיה {{צ|אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙}} {{ק|([[ירמיהו כב ל]])}}, {{צ|כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה}} {{ק|([[ישעיהו ל לב]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת}} {{ק|([[ירמיהו טז יב]])}}, {{צ|שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙}} {{ק|([[ירמיהו יד יד]])}}, {{צ|דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט}} {{ק|([[דניאל ב י]])}}, {{צ|דִּ֚י מַלְכְוָת֙}} {{ק|([[דניאל ז כז]])}}, {{צ|כֹּ֚ל חָרֵד֙}} {{ק|([[עזרא ט ד]])}}, דעזרא {{צ|דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ז כה|ז כה]])}}. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון {{צ|שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}, {{צ|אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ}} {{ק|([[ויקרא יא ד]])}} ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי&quot;א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת, הרי לך ראיה משני פנים: אופן אחד אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו כגון {{צ|בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙}} {{ק|([[יחזקאל יד יג]])}} ודומ' וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד; והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים {{הערה|אוצ&quot;ל &quot;מספרם&quot; או &quot;נספרים&quot; ועכ&quot;פ הכוונה שכל יתיב/מהפך שלפני פשטא אם לא נכלל ברשימת י&quot;א היתיב לפני פשטא שהוזכרה לעיל הרי הוא מהפך המשרת. ויקיעורך.}} י&quot;א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה ומי שקרא {{צ|שְׁ֚תַּיִם}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}} ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה לפי שהנחת הדיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} נהיה עם האות הגימ&quot;ל ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה {{צ|שְׁתַּיִם}} ולכך אתה רואה בספרים הטובים {{צ|שְׁתַּיִם}} ואל תתמה על דיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} שעיקרו אשתים כי הוא כמו {{צ|אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ}} {{ק|([[שמות כו ג]])}} ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר {{צ|שְׁתַּיִם}} הוא אשתים. 

הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא התנאי על זה הוא שאם אין מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון {{צ|וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה}} {{ק|([[במדבר כג א]])}} {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} ודומ' ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון {{צ|וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙}} {{ק|([[ויקרא כג מא]])}}, {{צ|וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙}} {{ק|([[במדבר ל ב]])}} ודומ' זה הכלל לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו כגון {{צ|יוֹצֵ֥ר אוֹר֙}} {{ק|([[ישעיהו מה ז]])}} {{צ|מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙}} {{ק|([[ירמיהו ב ה]])}} {{צ|הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק הלא תראה שהתי&quot;ו של {{צ|תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. 

ואם היה לפשטא ב' משרתים הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח כגון {{צ|לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽייָ֔}} {{ק|([[שמות יב מב]])}} {{צ|כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא}} {{ק|([[ירמיהו נ לח]])}} ודומ', ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וְכִ֨י מִ֤י (אנכי) [אֲנִי֙]}} {{ק|([[דה&quot;א כט יד]])}} {{צ|אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙}} {{ק|([[ישעיהו ל י]])}}.

ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} והדומ' לו. 

ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח כגון {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יד]])}}. המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא.

==2.7==

שער הזקף 

הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. 

הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרתים שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל כמו {{צ|מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]])}} {{צ|רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ז]])}}, {{צ|לֹ֣א דֻכְּא֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו מד י]])}} ודומ', ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי כגון {{צ|וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו לו כד]])}}, {{צ|וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ט]])}} ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרתים יהיה הראשון מכרבל, או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר, והמשרת השני עילוי כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} ודומ'. 

ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער הגעיא מן האות אשר היא עליו כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} והדומ' לו. 

והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה כגון {{צ|וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים}} {{ק|([[במדבר יז יג]])}}, {{צ|וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ}} {{ק|([[אסתר ד ב]])}} ודומ'. 

שתי '''אתנחתא''' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי&quot;א מקומות שתשרתה המאיילא והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד, בר מן חד {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ [לְךָ׀] בָּ֛הּ}} {{ק|([[דה&quot;ב כ ח]])}} דדברי הימ', ואלה הם {{צ|וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ}} {{ק|([[בראשית ח יח]])}}, {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} ד{{צ|וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}, {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, {{צ|מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}, {{צ|לָא֖וֹפַנִּ֑ים}} {{ק|([[יחזקאל י יג]])}}, {{צ|וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל יא יח|יא יח]])}}, {{צ|וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ}} {{ק|([[רות א י]])}}, {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} וחב' דדניאל {{ק|([[דניאל ד יח|ד יח]])}}, {{צ|וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה}} דמלכים {{ק|([[מ&quot;ב ט ב]] עי&quot;ש)}} {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ}} דדברי הימ' {{ק|([[דה&quot;ב כ ח]])}} 

ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש&quot;א כח יג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} ודומ', 

ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו {{צ|וּבָהָ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}}, {{צ|בַּמִּדְבָּ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו סא]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י}} {{ק|([[בראשית יט ז]])}} וזה הטעם יקרא מונח לפי שאתה מניחו בלי (מתינה) [מתיגה] והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} {{צ|כְּנֵֽמָא}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}} {{צ|והמלך}} אן [או?] בלעדי אלה, ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי כגון {{צ|וַֽיְהִי־אֽוֹר}} {{ק|([[בראשית א ג]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח}} {{ק|([[בראשית מד יט]])}}, {{צ|יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע}} {{ק|([[ישעיהו א ג]])}}.

==2.8==

שער הזרקא 

אם היה בלא משרת אין עליה דיבור, ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒}} {{ק|([[ישעיהו ז ג]])}}, {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא והם {{צ|כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ל יב]])}}, {{צ|לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ו ו]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ז ז]])}}, {{צ|וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘}} {{ק|([[דה&quot;א יד יא]])}}, {{צ|נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא יב]])}} דדברי הימ', {{צ|וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֘ לָרֹב֒}} {{ק|([[מ&quot;א א יט]])}}, {{צ|בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֘}} {{ק|([[דה&quot;א ה יח]])}}, {{צ|קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֘}} {{ק|([[רות ד ד]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[דה&quot;א יז ו]])}} דדברי הימ' 

ואם היה לזרקא ב' משרתים יהיה הראשון אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒}} {{ק|([[בראשית מא מה]])}} ודומ' חוץ מב' שהן למטה והן {{צ|וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ח ה]])}} דמלכים {{צ|אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[דה&quot;ב ו לב]])}} וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה כגון {{צ|ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֘}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}} {{צ|הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘}} {{ק|([[דברים לא יד]])}} ואם באו שני המשרתים בתחלת אותיות התיבות יהיו שניהם שופר עילוי כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֘}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}, {{צ|מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘}} {{ק|([[שמות ד יא]])}} והננהג כמנהג הזה הוא למטה ונקרא שופר עילוי ואם היה עם האות השנייה או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה (לפרעה) [אֶל־יְיָ֘]}} {{ק|([[שמות ד י]])}}, {{צ|הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ג ח]])}} ודומ' והמשרת השני לזרקא שראוי להיותו במרכא למטה בא משתי סיבות האחת פסק והאחת געיא ויש שכותבין אותו שופר מונח והוא כמו מרכא במחלקותיו אשר ביניהן פסק {{צ|וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתוֹם֘}} {{ק|([[ירמיהו לב מד]])}}, {{צ|וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל׀ דְּבִרָה֘}} {{ק|([[יהושע טו ז]])}} וכל דומ' חוץ משתי מקומות שיש בהן פסק והן שופר עילוי והם {{צ|וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒}} {{ק|([[בראשית לז כב]])}}, {{צ|הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ׀ אֵלֵינוּ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ד יג]])}}, ואשר ביניהם געיא {{צ|וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ד כט]])}} {{הערה|לפנינו לא רשומה געיא בשני אלו, אבל ראה להלן שמדובר גם על מקום הראוי לגעיה ואיננה כתובה בפועל. ויקיעורך.}} ודומ' חוץ מז' מקומות שיש בהם כמעט שינוי והם {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘}} {{ק|([[יהושע יח יד]])}}, {{צ|וַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם}} {{ק|([[דה&quot;א יד א]])}} וחביר' {{ק|([[ש&quot;ב ה יא]])}} {{צ|אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ד ח]])}} {{צ|בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֘}} {{ק|([[דניאל ו יג]])}} {{צ|וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘}} {{ק|([[נחמיה ח טו]])}} והקורא יטעים הגעיא בפיו או כתובה או לא כתובה. 

ואם היה לזרקא ג' משרתים יהיה הראשון תלשא והשני אזלא ולא תשתנה מהיות תחלה, או תהיה עם תחילת אות או עם השיני או יותר, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא טו]])}} {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ודומ'. 

ואם היו לה ד' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} והדומ' לו ובכ&quot;א ספר יש לו ג' זרקתות שיתחברו ב' משרתים בתיבה אחת והם {{צ|(ולאיתמר) וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮}} {{ק|([[ויקרא י יב]])}} {{צ|אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘}} {{ק|([[שופטים כא כא]])}} {{צ|לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}}

==2.9==

שער לגרמיה 

הלגרמיה ישרתוהו ב' משרתים והם ב' מרכות כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש&quot;א כז א]] עי&quot;ש)}}. והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה, והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק, והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה.

==2.10==

שער הרביע 

הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון {{צ|וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּת}} {{ק|([[שמות טו כג]])}} {{צ|אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע}} {{ק|([[ויקרא כו מא]])}} ודומ' ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות והם {{צ|וְעַתָּה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ}} {{ק|([[בראשית מה ה]])}} {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָא}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} {{צ|וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם}} {{ק|([[זכריה ז יד]])}} {{צ|וְאִ֣יל֗וֹ הָאֶחָד}} {{ק|([[קהלת ד י]])}} {{צ|בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר}} {{ק|([[דניאל א ז]])}}. 

ואם שרתוהו ב' משרתים יהיה הראשון דרגא כגון {{צ|כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י}} {{ק|([[ירמיהו לב לא]])}} והדומה לו. 

ואם שרתוהו ג' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה}} {{ק|([[ש&quot;ב כא ב]])}} {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}.

==2.11==

שער התביר 

התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו, ב' תנאים: האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אָה אוֹ אִי כגון {{צ|יָ֥צְא֛וּ}} {{ק|([[שמות יב מא]])}} {{צ|יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ}} {{ק|([[איכה א יד]])}} {{צ|הִתְבּ֥וֹנְנ֛וּ}} {{ק|([[ירמיהו ט טז]])}} בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה והוא {{צ|בְּבִֽירְתָ֛א … בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו ב|ו ב]])}} ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף פתח בין המרכא והתביר והם {{צ|וַיִּדְרֹ֣שׁ (חזקיהו) [יְחִזְקִיָּ֗הוּ] עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ט]])}} {{צ|אַל־ תִּלָּֽחֲמ֛וּ}} {{ק|([[דה&quot;ב יג יב]])}} {{צ|וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן}} {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}} ואין זולתם ואילו לא אחזו אלו הג' או {{צ|וְרָחֲצ֛וּ}} {{ק|([[שמות ל יט]])}} יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. 

ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא כגון {{צ|וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד}} {{ק|([[ש&quot;א ל יז]])}} {{צ|כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר}} {{ק|([[מ&quot;ב ד מג]])}} ודומ' שאין ביניהן אלא מלך אחד {{צ|כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ}} {{ק|([[דברים יט ו]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְיָֽ}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}} ודומ' שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא כגון {{צ|וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ}} {{ק|([[יהושע ח ג]])}} {{צ|וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם}} {{ק|([[שמות טו כד]])}} {{צ|וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ד כ]])}} ודומ' ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל טז]])}} ישרתהו מרכא ואם היה מלך ושבא מניע כגון {{צ|וַאֲשֶׁ֧ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן}} {{ק|([[בראשית לד יא]] עי&quot;ש)}} ישרתהו דרגא וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט&quot;ו מקומות היוצאים מתנאי זה שאע&quot;פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא והם {{צ|וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה}} {{ק|([[בראשית יח יח]])}} {{צ|וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ}} {{ק|([[שמות כא לה]])}} {{צ|לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה}} {{ק|([[שמות כג כו]])}} {{צ|וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ}} {{ק|([[דברים יד י]])}} דמשנה תורה {{צ|וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה}} {{ק|([[בראשית מו יז]])}} {{צ|וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ}} ... {{צ|וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח יב]])}} {{צ|כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר}} {{ק|([[ש&quot;א ל יז]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְיָ֥ צְבָא֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט כה]])}} {{צ|כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל}} {{ק|([[הושע י יד]])}} {{צ|הֲפֹ֧ךְ ידיך יָדְךָ֛}} {{ק|([[דה&quot;ב יח לג]])}} דדברי הימ' {{צ|כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ}} {{ק|([[דה&quot;ב ל ג]])}} {{צ|כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛}} {{ק|([[קהלת ט י]])}} {{צ|כִּ֣י אֵ֧ין לַעֲמ֛וֹד}} {{ק|([[עזרא ט טו]] עי&quot;ש)}} {{צ|וְעַ֨ד הֵ֧ם עֹמְדִ֛ים}} {{ק|([[נחמיה ז ג]] עי&quot;ש)}} דעזרא ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך כגון {{צ|הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל}} {{ק|([[בראשית יז יג]])}} {{צ|וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ׀ מַ֛ס}} {{ק|([[אסתר י א]])}}. 

ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח כגון {{צ|עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל כב ג]])}} ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא כגון {{צ|וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־ (אבותיו) [אֲבוֹתָ֛ם]}} {{ק|([[יהושע כב יד]])}} והדומ' לו. 

ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא כגון {{צ|כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ}} {{ק|([[ירמיהו ל יז]])}} {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה וזהו משפט התלשא לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. 

ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח כגון {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כג]])}} והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב{{צ|אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ}} {{ק|([[שה&quot;ש ב ז]])}} וחבריו {{ק|([[שה&quot;ש ג ה]])}} 

'''הטפחה''' לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי&quot;ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד והם {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} {{צ|לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה}} {{ק|([[שמות ה טו]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה}} {{ק|([[ויקרא י א]])}} {{צ|הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח}} {{ק|([[במדבר לב מב]])}} {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} דיחזקאל {{צ|וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה}} {{ק|([[מ&quot;א כ כט]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ}} {{ק|([[מ&quot;א י ג]])}} דמלכים וחברו דדברי הימ' {{ק|([[דה&quot;ב ט ב]])}} {{צ|וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן}} {{ק|([[חבקוק א ג]])}} דחבקוק {{צ|(ויחי) [וַיְהִ֧י] לֵ֦ב לָעָ֖ם}} {{ק|([[נחמיה ג לח]])}} דעזרא ולא יהיו לו יותר מב' משרתים על זה האופן ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות והם {{צ|בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}} {{צ|אֵ֛ת כָּל־ הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}} {{צ|מַבְלִ֥יגִיתִ֖י}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}} {{צ|וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל לו כה]])}} דיחזקאל {{צ|מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל מד ו]])}} דיחזקאל {{צ|כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה}} {{ק|([[דה&quot;א טו יג]])}} {{צ|וּנִבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}} דדניאל {{צ|שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי}} {{ק|([[שה&quot;ש ו ה]])}} וסימ' מה&quot;ם גתלו&quot;ש מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח' 

ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא כגון {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והדומ' לו אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג כגון {{צ|וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים אחד בתיבת המרכא כגון {{צ|כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם}} {{ק|([[יהושע ה ז]])}} והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא כגון {{צ|יעשה לו֟}} והדומ' לו מושלת בהם מרכא בלי מתיגה, ואם נתרחקה המרכא המרבה מן הטפחה והיה ביניהם תיבה במקף מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה כגון {{צ|ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה}} {{ק|([[רות ד א]])}} {{צ|ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}} ודומ' ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתן {{הערה|כן הוא בכי&quot;פ ואוצ&quot;ל &quot;יתמתג&quot;. ויקיעורך.}} כגון {{צ|כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} {{צ|וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} ודומ'. 

וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה {{צ|כִּי}} והשניה {{צ|לֹא}} והשלישית תהיה טפחה הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה אם עומדת האות הראשונה במלך שים {{צ|כִּי}} במרכא ולא במקף כגון {{צ|כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב}} {{ק|([[ש&quot;א טז יא]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו}} {{ק|([[איכה ג כב]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין}} {{ק|([[בראשית מה כו]])}} ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה שים {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא כגון {{צ|כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ}} {{ק|([[דה&quot;א יג ג]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ}} {{ק|([[ש&quot;ב כג ו]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ}} {{ק|([[ש&quot;א ב ט]])}} חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא והוא {{צ|כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן}} {{ק|([[דברים ג כז]])}} וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא.

==2.12==

שער הסילוק 

הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} {{צ|לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם}} ד{{צ|שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ}} {{ק|([[שמות ל לא]] עי&quot;ש)}} {{צ|וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}} {{צ|מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם}} {{ק|([[הושע יא ו]])}} בהושע וראש פסוקו {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}} דדברי הימ' ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} וכמהו.

==2.13==

שער על הגעיא 

הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה, וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות, וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי&quot;ב טעמ' ולא עם המשרתים, ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע&quot;פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון {{צ|כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ}} {{ק|([[משלי ד טז]])}} שהוא מן שינה ותנומה ואילו נחטפה היו&quot;ד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון {{צ|אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ}} {{ק|([[איוב כט כב]])}} וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. 

==2.14==

שער על חניית המשרתים 

שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. 

שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. 

שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. 

שופר מונח ישרת לז' טעמים פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר, הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל, והתלישא [לא ישרתהו אחר?] זולתו, והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. 

מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמים והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. 

חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד {{הערה|והם טפחא, סילוק, פשטא, זרקא, תביר, לגרמיה. אפשר שנשמט כאן פירוט זה ואולי גם כמה מלים נוספות כהקדמה להמשך על משרתים אחרים של טפחא וסילוק הבאים לעתים נדירות. ויקיעורך.}} הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} וחביריו. 

מספר חלקי אזלא בד' טעמים טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידוע.

מספר חלקי הדרגא בשני טעמים רביע ותביר במקום ידוע.

==2.15==

שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק 

יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו {{הערה| המשפט לא ברור וטעון תיקון ובמשפטי הטעמים שער ג' פרק א' תיקן הרוו&quot;ה באופן הבא: &quot;תביר אי אפשר בלא טפחא אחריו, והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח והוא אם אֶ֥רֶץ מַ֖אְפֵּלְיָ֑ה (ירמי' ב לא). כן כתב החכם בן בלעם&quot; ע&quot;כ. ויקיעורך.}} כגון {{צ|הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא}}{{ק|([[עובדיה א ח]])}} והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנחתא והוא {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־(חחזקתי) [הֶחֱזַ֣קְתִּי] בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. 

ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמים, והם: תביר שאחריו טפחה, וטפחה לאתנחתה וסילוק, וזרקא לסגולה.

==2.16==

ושער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה 

הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון {{צ|זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר}} {{ק|([[בראשית ח כב]])}} והיתיב כגון {{צ|וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל׀ לְיִשְׂרָאֵל֙}} {{ק|([[ש&quot;א ז יד]])}} וכגון {{צ|וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙}} {{ק|([[ש&quot;ב יג לג]])}} והזרקא כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀ תְּרוּמָה֘}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} ויתכן אחריו התביר כגון {{צ|וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ׀ הַח֛וּצָה}} {{ק|([[יהושע ב יט]])}} ויתכן אחריו טרס כגון {{צ|וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} ויתכן אחריו לגרמיה כגון {{צ|שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם כגון {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}}.

התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס כגון {{צ|וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל}} {{ק|([[דה&quot;ב לה ט]])}} {{צ|כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד}} {{ק|([[ישעיהו טו א]])}} ויתכן אחריה הזרקא כגון {{צ|וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֘ אֵלַי֒}} {{ק|([[בראשית מב לד]])}} ויתכן אחריה היתיב כמו {{צ|כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙}} {{ק|([[ירמיהו מח ז]])}} {{צ|פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר}} {{ק|([[ישעיהו ט ה]])}} ויתכן אחריה תביר כגון &quot;ושמע ויזדי ויעבץ&quot;{{הערה|כן הוא בכי&quot;פ אבל אין במקרא ומסתבר שצ&quot;ל {{צ|וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן}}{{ק|([[דברי הימים א ה יג]])}} וכן הגיה הרוו&quot;ה במשפה&quot;ט שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר. 

הטרס כגון [יתכן?] להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם}} {{ק|([[ירמיהו יט יג]])}} ותלישא כגון {{צ|בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה}} {{ק|([[עמוס ח יג]])}} וזרקא כגון {{צ|וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין [כָּל]־הָאָרֶץ֘}} {{ק|([[שמות י טו]])}} ולגרמיה כגון {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀}} {{ק|([[דברים לא כ]])}} ויתיב כגון {{צ|וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙}} {{ק|([[דניאל יא לט]])}} ותביר {{צ|דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל א כו]])}}. 

הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית}} {{ק|([[בראשית ג טו]])}} {{צ|זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ}} {{ק|([[שמות ל יג]])}} {{צ|וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו}} {{ק|([[ירמיהו ז יד]])}} ופזר {{צ|לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} וטרס לא יהיה אלא אזל ואתי בי&quot;א מקומות במקרא והם {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} {{צ|מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אוֹחִ֜ילָה}} {{ק|([[ירמיהו ד יט]])}} {{צ|וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} {{צ|הֵ֣ן׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ}} {{ק|([[חגי ב יב]])}} {{צ|וַיַּ֣עַשׂ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת}} {{ק|([[דה&quot;ב כו טו]])}} {{צ|אִיכָב֣וֹד׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י}} {{ק|([[ש&quot;א יד ג]])}} {{צ|וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד}} {{ק|([[ש&quot;ב יג לב]])}} {{צ|בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙}} {{ק|([[ש&quot;א יד מז]])}} {{צ|אֶת־תַּרְתָּ֥ן [וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס׀] וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יז]])}} {{צ|בָּאִ֣ים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}} {{צ|וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם}} {{ק|([[ירמיהו מ יא]])}} ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות והם {{צ|אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙}} {{ק|([[ויקרא כא י]])}} {{צ|וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙}} {{ק|([[רות א ב]])}} {{צ|רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} ויתכן אחריו תביר במקום אחד {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ (ירושלם) [יְרוּשָׁלְַ֛מָה]}} {{ק|([[ישעיהו לו ב]])}} ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. 

הרביע יתכן להיות אחריו זרקא כגון {{צ|וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות יג יז]])}} והיתיב כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ}} {{ק|([[מ&quot;א כב מג]])}} ותלישא כגון {{צ|וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י}} {{ק|([[יונה ב ג]])}} וטרס כגון {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} ויתכן אחריו פזר כגון {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} והטפחא במקום אחד {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. 

הפשטא יתכן להיות אחריה זקף כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם}} {{ק|([[בראשית א ה]])}} הרביע כגון {{צ|הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙}} {{ק|([[יחזקאל מז ח]])}} אלא יש לו זה התנאי כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר כגון {{צ|הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים (עליך) [עָלָיו֙] לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙}} {{ק|([[דה&quot;ב לב לא]])}} דדברי הימ' {{צ|וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙}} {{ק|([[אסתר ז ח]])}} בר מן ב' {{צ|וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת}} {{ק|([[ש&quot;א כז ה]])}} {{צ|אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא}} {{ק|([[מ&quot;ב ה יג]])}} ותלישא כגון {{צ|כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד}} {{ק|([[ויקרא יג נא]])}} ולגרמיה {{צ|וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת}} {{ק|([[שמות כט כב]])}} וזרקא {{צ|הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘}} {{ק|([[מ&quot;א יב י]])}} {{צ|וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה}} {{ק|([[שמות כט כ]])}} ותביר {{צ|עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה}} {{ק|([[דברים כ כ]])}} {{צ|עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו לו א]])}} וטרס {{צ|חַי־(אני)[יְיָ֙] אִם־יִפֹּ֞ל}} {{ק|([[ש&quot;א יד מה]])}} ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. 

הזקף יתכן אחריו טפחה כגון {{צ|וְיָצָ֣א יְיָ֔ וְנִלְחַ֖ם}} {{ק|([[זכריה יד ג]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו כ ג]])}} ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא {{צ|וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י בִּמְק֞וֹם}} {{ק|([[ש&quot;ב טו כא]])}} והיתיב {{צ|וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ}} {{ק|([[ירמיהו כה ל]])}} אלא שיש לו זה התנאי כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף כגון {{צ|כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י}} {{ק|([[איוב א ה]])}} {{צ|וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְיָ֔ רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}} {{צ|וּמִשְׁפְּחוֹת֙ (אבי) קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}} והרביע מבלעדי הקמת היתיב {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז}} {{ק|([[זכריה ב ח]])}} {{צ|אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}} {{צ|לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְיָ֔ וְאַתָּ֗ה}} {{ק|([[ירמיהו כח טו]])}} והטרס כגון {{צ|מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} ולגרמיה {{צ|אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב}} {{ק|([[ש&quot;א ו ח]])}} {{צ|וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא}} {{ק|([[ש&quot;א כב יח]])}} ואתנחתא במקום אחד {{צ|לַֽייָ֔ בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} והסילוק במקום אחד {{צ|הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}}. 

האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. 

הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. 

סוף פסוק ימנעו אחריו כל הטעמים. 

יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף כגון {{צ|רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי}} {{ק|([[עמוס ג ב]])}} ויתיב כמוהו כגון {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}} וטרס כגון {{צ|אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}.

==2.17==

פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמים 

שמשי הפזר הקטן שופר מונח. 

שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. 

שמש התלישא שופר מונח. 

שמשי הטרס ג' שופר מונח ותלישא ואזלא. 

שמשי הלגרמיה ב' שופר מונח ומרכא. 

שמשי הרביע ב' שופר מונח ודרגא. 

שמשי הזרקא ה' שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. 

שמשי היתיב ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. 

שמשי הזקף ב' שופר מכרבל ושופר עילוי. 

שמשי התביר ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. 

שמשי הטפחא ב' דרגא ומרכא. 

שמשי האתנחת' ב' שופר עילוי ומאיילא.

שמשי הסילוק ב' מרכא ומאיילא

==2.18==

פרק על סדר הטעמ' (האחר אחד אחד) [האחד אחר אחד] 

אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. 

אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה: 

הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. 

התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. 

הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. 

הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק, ואם יבוא אחריו טרס לא יהא {{הערה| נשמטה כאן תיבת &quot;אלא&quot; ולעיל 2.16 בפסקה המתחילה &quot;הלגרמיה&quot; באה על מכונה, וכן ציטט מכאן הרוו&quot;ה במשפטי הטעמים שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} אזל ואתי והם י&quot;א בלבד. 

הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנחתא וסילוק וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. 

הפשטה ימנעו מאחריה אתנחתא וטפחה וסילוק.

הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא. וסילוק ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}}, [ואתנחתא] במקום אחד {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}.

האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. 

הזרקא {{הערה|הכוונה לאחרי הסגול שלעולם אחרי הזרקא ונקרא בחיבור זה ועוד &quot;רודף הזרקא&quot;. ויקיעורך.}} ימנעו מאחריה ג' טפחה ואתנחתא וסילוק. 

תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה אבל במקום ימצא אחריו אתנחתא. 

שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי&quot;א מקומות ימצא אחריו פשטא. 

ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח, ושופר עילוי אחר שופר עילוי. 

ואלה הי&quot;ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד והם {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ [עָרֵ֣י] יִשְׂרָאֵ֗ל}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} אשר יחסר ממנו אחד {{הערה|והיא הזרקא. וראה משפה&quot;ט שער ג' פרק ג'. ויקיעורך.}} והיא תמצא בפסוק האחר והוא {{צ|וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב א ו]])}}, ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. 

וגם אמרו בעלי הדקדוק ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא ותהיה הראשנה סופה יו&quot;ד או וי&quot;ו כגון {{צ|וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י}} {{ק|([[קהלת ב יא]])}} {{צ|וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ}} {{ק|([[ויקרא כ ד]])}} {{צ|וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה}} {{ק|([[איוב א ה]])}}. 

כל {{צ|רָמָה}} דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל והם {{צ|יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה}} {{ק|([[דברים לב כז]])}} {{צ|רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽייָ֑}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}} {{צ|יְיָ֛ רָ֥מָה יָדְךָ֖}} {{ק|([[ישעיהו כו יא]])}}. 

כל {{צ|פֵּלֶא}} דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול {{צ|הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}} {{צ|כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}}. 

{{צ|בָּהֶן}} ג' בסגול וסימ' {{צ|וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן}} {{ק|([[ש&quot;א לא ז]])}} דשמואל {{צ|וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י}} {{ק|([[ישעיהו לח טז]])}} דישעיה {{צ|יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן}} {{ק|([[יחזקאל מב יד]])}} דמשכנא דיחזקאל. 

כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר כגון {{צ|צִפִּיתָ}} {{צ|הִכִּיתָ}} {{צ|צִוִּיתָ}} {{צ|צִפִּיתִי}} {{צ|הִכֵּיתִי}} {{צ|צִוִּיתִי}} ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה כגון {{צ|וְצִפִּיתָ֤}} {{ק|([[שמות כה יא]])}} {{צ|וְהִכֵּיתִ֣י}} {{ק|([[שמות ג כ]])}} {{צ|וְצִוִּ֤יתִי}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}} וְצִפִּיתִי {{צ|וְצִוִּיתָ֣}} {{ק|([[ירמיהו כז ד]])}} וטעמ' מלרע ולהבא אבל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מתחלף מהם יש {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלעיל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלרע אם הוא סמוך לטעמ' מלרע ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל והסמוכה לאל&quot;ף הן ה' במסורת בתי&quot;ו ושאינן סמוכין לאל&quot;ף כגון {{צ|וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} ועוד {{צ|שַׂמְתָּ}} {{צ|שַׂמְתִּי}} {{צ|קַמְתִּי}} {{צ|שַׁבְתִּי}} {{צ|דִּבַּרְתִּי}} {{צ|נָתַתִּי}} מלעיל מפני שהן לשעבר ואם נוספה וי&quot;ו בראשון חזר ולהבא ומלרע כגון {{צ|וְשַׂמְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית יג טז]])}} {{צ|וְקַמְתִּ֣י}} {{ק|([[ישעיהו יד כב]])}} {{צ|וְשַׁבְתָּ֙}} {{ק|([[דברים ד ל]])}} {{צ|וְשַׁבְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית כח כא]])}} {{צ|וְנָתַתָּ֤}} {{ק|([[בראשית מ יג]])}} {{צ|וְנָתַתִּ֣י}} {{ק|([[בראשית יז ח]])}} אבל {{צ|וְדִבַּרְתִּי}} יש בו כמעט חילוק אם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל כגון {{צ|וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}} וכן {{צ|וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עא יד]])}} {{צ|הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה}} {{ק|([[קהלת א טז]])}} ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. 

ודע כי פעמים תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים כגון {{צ|מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ}} {{ק|([[שמות כז יא]])}} {{צ|מֵ֣אָה אִ֗ישׁ}} {{ק|([[מ&quot;א יח יג]])}} וכמוהו הרבה בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה כמו {{צ|עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר}} {{ק|([[יהושע יט ח]])}} עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא וכמהו {{צ|וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כ]])}} {{צ|שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה}} {{ק|([[חבקוק ג יא]])}} {{צ|וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶל מְאֹֽד}} {{ק|([[תהלים כא ב]])}} ודע כי כל ה&quot;א הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה אותה ה&quot;א באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל כגון {{צ|שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה}} {{ק|([[ירמיהו מח יט]])}} {{צ|הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ}} {{ק|([[יחזקאל כא לא]])}} {{צ|כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה}} {{ק|([[הושע ז ד]])}} שעיקרו וְנִמְלָט הַשָּׁפָל בֹּעֵר כי הם לשון זכר והם לווי וכמו כן דרך כל השמות הנוסף ה&quot;א בסופן כמו {{צ|שָׁם}} {{צ|שָׁמָּה}} {{צ|יָם}} {{צ|יָמָּה}} {{צ|נַחַל}} {{צ|נַ֣חְלָה}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}} {{צ|מִצְרַיִם}} {{צ|מִצְרַ֙יְמָה֙}} {{ק|([[בראשית יב י]])}} {{צ|הָעִיר}} {{צ|הָעִֽירָה}} {{ק|([[בראשית מד יג]])}} {{צ|יְרוּשָׁלִַם}} {{צ|יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה}} {{ק|([[דה&quot;ב לב ט]])}} {{צ|נֹב}} {{צ|וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה}} {{ק|([[ש&quot;א כא ב]])}} {{צ|דְּדָן}} {{צ|וּדְדָ֖נֶה}} {{ק|([[יחזקאל כה יג]])}} הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא ה&quot;א. 

ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו כמו {{צ|תִּשְׁמָע֔וּן}} {{ק|([[דברים א יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּן֘}} {{ק|([[דברים ד כו]])}} ואם אין שם נו&quot;ן יהיה הטעם בעי&quot;ן או בדל&quot;ת כמו {{צ|תִשְׁמְע֛וּ}} {{ק|([[בראשית לד יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּ}} ואם הם אתנחתא או סוף פסוק' הטע' או בב' או במ&quot;ם כמו {{צ|תִּשְׁמָֽעוּ}} {{ק|([[ש&quot;ב טו לו]])}} {{צ|תֹּאבֵ֑דוּ}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}} ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת כללו שלדבר פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם וכן {{צ|הֲבִיאוֹתִ֣יהוּ}} {{ק|([[יחזקאל יז כ]])}} {{צ|עֲשִׂיתִ֙יהוּ֙}} {{ק|([[מ&quot;א יז יב]])}} כמו פעלתיהו. 

תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים.

=3=

==3.1==

טעמי ג' ספרים.

דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ&quot;א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. 

==3.2==

שער על הטעמים. 

אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. 

דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. 

==3.3==

פרק על מקומות המשרתים. 

דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. 

והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. 

והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. 

והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}.

==3.4==

פרק לבאר סיבות הטעמים. 

הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. 

הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. 

הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. 

השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. 

הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}.

לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ&quot;א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. 

היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ&quot;א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע&quot;פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. 

האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. 

האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי&quot;ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. 

האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. 

הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל&quot;ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו&quot;ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. 

הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. 

ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. 

והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל&quot;ת) [אולי: הרי&quot;ש] ועל הת&quot;ו יחד, ושמו המקל להודיע. 

הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. 

הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה&quot;ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. 

רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי&quot;ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. 

==3.5==
פרק על מספר המשרתים. 

חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך 
בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב 
והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. 
הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות 
ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. 
חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק 
שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. 
חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. 
חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב 
בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; 
אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק.

==3.6==

פרק על שכונת הטעמים. 

אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד 
אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא 
יהיה לפניה אתנחתא. 

הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י 
כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י 
אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; 
וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. 

הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: 
{{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ 
וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם 
לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, 
כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. 

הרביע 
יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: 
{{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', 
כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר 
מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. 

הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ 
פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ 
כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; 
ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י 
יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. 

היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; 
ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע 
וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. 

האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; 
וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. 

הטפחה 
יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ 
מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה 
אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא.

==3.7==

פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. 

הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא 
ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא 
ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת 
משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך 
וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא 
ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי 
הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר 
ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית 
ושלשלת. 

וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר 
לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב &lt;small&gt;(ואתנח')&lt;/small&gt;, 
אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. 

ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב 
והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא 
תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא 
תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת 
הפסוק שלכ&quot;א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה 
לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות 
ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה 
קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. &lt;small&gt;({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)&lt;/small&gt; ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: 
{{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. &lt;small&gt;(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר 
מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן 
לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)&lt;/small&gt;

אבל הסילוק לא ימצא בכ&quot;א ספרים בתחלת הפסוק 
לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות 
לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת 
אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר 
בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש 
להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, 
{{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, 
והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה 
אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ 
עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: 
כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע 
לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. 

וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל 
כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם 
בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. 

&lt;עד כאן דיני טעמי אמ&quot;ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}&gt;

= 4 =

ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו 
ג' אותיות במ&quot;ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי&quot;ו, נקראת ב'אוּ', 
כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, 
וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ&quot;ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, 
{{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי&quot;ו אשר בראש תיבה אשר האות 
שלאחריהם ננקדת בשבא הוי&quot;ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם 
באה אחד מאותיות א&quot;ח ה&quot;ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון 
{{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א ח לד]])}}. 

כל לשון דכר {{צ|לך}} 
אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן 
י&quot;ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, 
{{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל 
{{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, 
וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה 
עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, 
{{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, 
{{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים 
כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש&quot;א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש&quot;א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש&quot;א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, 
{{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ&quot;א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. 

וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, 
{{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת 
מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. 

מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. 

דע כי אותיות 
יהו&quot;א מתחלפות אחת בחברתה. אל&quot;ף בה&quot;א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה&quot;ב כ לה]])}} – התחבר; 
{{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש&quot;א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. 

ה&quot;א באל&quot;ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה&quot;א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. 

יו&quot;ד באל&quot;ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. 

אל&quot;ף ביו&quot;ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה&quot;א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה&quot;א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה&quot;ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם.

אל&quot;ף בו&quot;ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. 

יו&quot;ד בו&quot;ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה&quot;א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה&quot;א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. 

יו&quot;ד בה&quot;א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש&quot;א כא ג]])}}. 

ועל ענין זה נהפך אל&quot;ף בו&quot;ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו 
לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל&quot;ף מן אית&quot;ן. וכן האל&quot;ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} 
ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי&quot;ן|וי&quot;ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו&quot;ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי&quot;ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה&quot;א 
ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו&quot;ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו&quot;ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל&quot;ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו&quot;ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; 
ו&quot;ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל&quot;ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו&quot;ו הנוספת בפעלים 
ובשמות בשרק והנופלת עלי במ&quot;ף – אל&quot;ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, 
{{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה&quot;ב כב ז]])}}. 

ודע כי קריאת ה&quot;א ואל&quot;ף החלוקות 
אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם 
להם קמץ גדול. ולכן באל&quot;ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ&quot;ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו 
להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה&quot;א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי&quot;ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל&quot;ף ובה&quot;א. וה&quot;א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל&quot;ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. 

וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל&quot;ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. 

וכן יו&quot;ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות 
אל&quot;ף והיא יו&quot;ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו&quot;ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו&quot;ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו&quot;ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. 

{{תיקון גירסה|ויו&quot;ד|וה&quot;א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו&quot;ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה&quot;א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו&quot;ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש&quot;א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. 

ונכתבה ה&quot;א בו&quot;ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ&quot;א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו&quot;ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש&quot;א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. 

דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא 
אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. 
כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. 

והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. 
והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה 
לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע&quot;ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו 
קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. 
וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, 
נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל 
פעל שנפחת מ&quot;ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. 
והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך 
שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; 
והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; 
מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא&quot;ח ה&quot;ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, 
נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד 
אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל 
הקל להיות רפי ובלא מ&quot;ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה 
בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן 
'''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ&quot;א יח כז]])}}. 

&lt;!-- (מכאן חיוג') --&gt;אותיות 
החליקה ג', והן או&quot;י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש 
לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה 
בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן 
ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. 

ונשתתפו 
אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, 
האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל&quot;ף אשר 
ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא 
'''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון 
יו&quot;ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. 

והאופן הב' עלום, 
כגון אל&quot;ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי&quot;ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה 
ואינה נראת; וכגון ו&quot;ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו&quot;ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. 
ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת 
שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל 
המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או 
בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' 
לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון 
ו&quot;ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. 

ודע כי הה&quot;א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף 
הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל&quot;ף החלוקה בסוף הדברים 
והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא 
אל&quot;ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה&quot;א חלוקה. אבל 
יש ביניהם הפרש, כי הה&quot;א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת 
הפעלים כמו שיקרא לאו&quot;י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} 
בחלוקת ה&quot;א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק 
אשר אחר [אל&quot;ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו&quot;ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה&quot;א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. 
יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – 
(ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד.

ודע כי פעמים 
יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון 
שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו 
פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים 
חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו 
להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו 
אחד לחבירו אין עליו כלום. &lt;!-- (עד כאן חיוג') --&gt;

כ&quot;ב אותיות הם, י&quot;א זכרים י&quot;א נקבות. מיכא&quot;ל ב&quot;ן הוש&quot;ת, וסימן אחר שמלאכת&quot;ו בינ&quot;ה; והנקבות: גז&quot;ע צד&quot;ק רפ&quot;ס ח&quot;ט. 

וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות 
הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, 
{{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ&quot;ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש&quot;ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} 
וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות 
נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם 
בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ&quot;ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא 
אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות 
נוהגות. 

אין במקרא תיבה גדול מי&quot;א אותיות, 
והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) &lt;{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}&gt; {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. 
ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש 
אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם 
השם הסמוך לה, ואין זולתה. 

{{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. 

{{צ|הֵבִין}} 
ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. 
{{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, 
{{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, 
{{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד 
{{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} 
עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – 
{{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} 
כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, 
{{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}.

=הערות=


[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]]</text>
      <sha1>jo314ji32ws1mgo86dtmxzuldekhwbv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080622</id>
      <parentid>3080621</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T04:38:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בריח</username>
        <id>46338</id>
      </contributor>
      <comment>/* 1.7 */</comment>
      <origin>3080622</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="309128" sha1="h0h35306jns8ta7qfejmc29bvmxv3hl" xml:space="preserve">{{דף שער|טעמי המקרא}}

{{מסגרת|
&quot;טעמי המקרא&quot; הוא שמו של תרגום עברי לספר &quot;מכ'תצר הדאיה אלקאר&quot; ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ&quot;י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע&quot;י יוחנן מירקירוס, פריס שכ&quot;ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ&quot;י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה &quot;תוכן עזרא&quot;. מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}}
=[הקדמה]=
הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. 

ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי&quot;ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי&quot;ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. 

ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. 

=1=

==1.1==

פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם.

א&quot;ח ה&quot;ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. 

הה&quot;א והאל&quot;ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה&quot;א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה&quot;א, שאם תמצא ה&quot;א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל&quot;ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל&quot;ף. 

יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה&quot;א טז לב]])}}, וכאלה רבים. 

==1.2==

פרק השני: על אותיות יהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת.

אלו אותיות יהו&quot;א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ&quot;א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. 

ויוצאין מכלל העניין הזה [כי&quot;פ: תשעה] [כי&quot;מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה&quot;א, ומפיק ו&quot;ו, ומפיק יו&quot;ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי&quot;ת ופ&quot;ה. 

התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו&quot;א ובין אות בג&quot;ד כפ&quot;ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו&quot;א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. 

התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו&quot;א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. 

אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו&quot;א. 

ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו&quot;א להרפות, ובכל דומיהן. 

ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}} ודומיהן. 

ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה&quot;א לבדה, אבל ביו&quot;א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו&quot;א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו&quot;ד ואל&quot;ף. מה טעם, שהברת ו&quot;ו ויו&quot;ד ואל&quot;ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה&quot;א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. 

ואע&quot;פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו&quot;ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. 

וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו&quot;א נוהג בהם, אע&quot;פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו&quot;א בטל שם. 

ואם נמצאת אות יהו&quot;א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי&quot;ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל&quot;ף אינה נקראת כלל. 

ואם לא נכתבה אות יהו&quot;א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. 

התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו&quot;א, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. 

ועוד, אם תיבת אות יהו&quot;א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו&quot;א. 

התנאי הרביעי – מפיק ה&quot;א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה&quot;א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו&quot;א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. 

התנאי החמישי: כל מפיק ו&quot;ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע&quot;פ שמפקין ו&quot;ו הם מרפין. 

התנאי השישי: כל מפיק יו&quot;ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו&quot;א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה&quot;א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

וזה המנהג נוהג ביו&quot;ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו&quot;א נוהג בהן. 

התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי&quot;ת-בי&quot;ת או שני כ&quot;ף-כ&quot;ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו&quot;א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש&quot;א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. 

ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן.

התנאי השמיני [כי&quot;פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי&quot;ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ&quot;ה או מ&quot;ם, יבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי&quot;ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. 

ויש כ&quot;פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ&quot;א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. 

ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין.

==1.3== 

שער התי&quot;ו.

בג' מקומות נדגשת התי&quot;ו מכל הת&quot;וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה&quot;א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה&quot;ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. 

==1.4== 

שער על הדיבור במלכים.

תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל&quot;ף וה&quot;א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה&quot;א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל&quot;ף או ה&quot;א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ&quot;א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו&quot;ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו&quot;ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו&quot;ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו&quot;ו יורו עלי וי&quot;ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן.

==1.5==

שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. 

תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. 

השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי&quot;מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. 

שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה&quot;א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ&quot;א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ&quot;א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. 

שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}}. 

וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת.

שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. 

בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל&quot;ף דל&quot;ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי&quot;מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱיִ}}, קמץ, וכל דומיו.]

שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. 

שער ו' הוא שיהיה חי&quot;ת בתיבה, או באמצע או בסוף. 

באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. 

{{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי&quot;מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. 

ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. 

שער ז' הוא שיהיה עי&quot;ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. 

ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. 

ואם ח&quot;ת או עי&quot;ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. 

ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח&quot;ת או עי&quot;ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. 

זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. 

ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי&quot;ת ולא עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע&quot;פ שיש חי&quot;ת ועי&quot;ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל&quot;ף או ה&quot;א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל&quot;ף או ה&quot;א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. 

ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח&quot;ת או עי&quot;ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי&quot;פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי&quot;מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. 

אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד&quot;י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. 

שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן.

אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי&quot;מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. 

וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי&quot;מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. 

זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י&quot;ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ&quot;א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצָּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש&quot;א יג כג]] עי&quot;ש{{הערה|לפנינו פתח וכן בארבעת המקומות הנוספים שהצירוף הזה נמצא והם [[ש&quot;א יד א]], [[ש&quot;א יד ד| שם ד]], [[ש&quot;א יד יא| שם יא]], [[ש&quot;ב כג, יד]]. יש לציין שגם הרד&quot;ק בספר מכלול הוצאת ליק דף קסז ב מציין שהוא בקמץ בסמיכות. ויקיעורך.}})}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. 

ועוד אודיעך: כל וי&quot;ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, ואותה אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בחטף פתח, הו&quot;ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי&quot;מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]])}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. 

ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי&quot;ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש&quot;א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. 

ואם היא להבא הוי&quot;ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. 

ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי&quot;מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ&quot;א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ&quot;א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. 

וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. 

[כי&quot;מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י&quot;ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה&quot;ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה&quot;ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.]

וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי&quot;ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. 

ואין אות שתהא שוה לח&quot;ת ועי&quot;ן במצע לעניין פתחות כי אם ה&quot;א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. 

וכל {{צ|אָז}} קמץ. 

וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. 

וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. 

ועוד דע והבן: אם באה ה&quot;א בראש התיבה, ובאה אחריה אל&quot;ף או עי&quot;ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. 

ואם באה ה&quot;א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. 

ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כד]] עי&quot;ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. 

וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. 

וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. 

וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה&quot;א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי&quot;מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. 

תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה&quot;ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה.

בר מן ד' שהן סמוכין לה&quot;א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. 

ואם הוא עומד באחד מי&quot;ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. 

וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. 

ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח&quot;ת ועי&quot;ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח&quot;ת ועי&quot;ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ&quot;ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח&quot;ת ועי&quot;ן, והן על פי המסורת. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. 

וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א&quot;ח ה&quot;ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א&quot;ח ה&quot;ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. 

ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש&quot;א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. 

וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. 

וכל {{צ|הָהָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|הָעָם}}] [כי&quot;מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. 

כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. 

וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין.

וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א כב יד]])}}.] 

וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי&quot;מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] 

וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. 

{{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. 

{{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. 

ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח&quot;ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש&quot;א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. 

וכל הנסמך לשאר י&quot;ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. 

כל מפיק ה&quot;א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. 

אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. 

וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. 

ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. 

ובכל מקום שתמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן בתיבה ואחריה ה&quot;א בסוף התיבה, אין אותה ח&quot;ת ועי&quot;ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. 

תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי&quot;מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|כָּל־בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל־הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל־הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם{{הערה|כך לפנינו &quot;הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם&quot; בלא מקף אלא במשרת ובחולם. ואפשר שנוסח הניקוד וההטעמה לפני המחבר היה שונה, או, לחילופין, שדוגמא זו השתרבבה לכאן בטעות ובמקומה בהמשך ברשימה להלן של בעלי החולם. ויקיעורך.}}}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל־אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. 

וכל {{צ|אַל}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. 

וכל יו&quot;ד וי&quot;ו בסוף התיבה [כי&quot;פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי&quot;מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי&quot;פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי&quot;מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי&quot;ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] 

וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי&quot;מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. 

וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי&quot;מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי&quot;מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי&quot;ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי&quot;פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי&quot;מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי&quot;מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש&quot;ב ב יח]])}}]. 

וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי&quot;פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק.

ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. 

אתנחתיות דבראשית י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו|יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י|י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד|טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח|כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י|כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד|כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב|כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י|כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא|ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה|לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז|מט כז]])}}. 

סוף פסוק דבראשית פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: י&quot;ג], וסימן: [כי&quot;מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד|א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג|יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג|י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח|טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד|יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט|יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט|כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא|כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא|לו יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט|מח ט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה|מט כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו|מז כו]])}}]. 

אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. 

סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי&quot;פ: ו'] [כי&quot;מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי&quot;מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי&quot;מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. 

אתנח' דויקרא פתחין [כי&quot;פ: ג'] [כי&quot;מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}].

סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. 

אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי&quot;מ: לית עָבֶר בקר'].

אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.]

סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה.

אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי&quot;מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}.

לית פתח בסו' פסו' דיהושע. 

אתנח' דשופטים [כי&quot;פ: ב'] [כי&quot;מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי&quot;ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.]

אתנח' דשמואל פתחין יו&quot;ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש&quot;א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש&quot;א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש&quot;א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש&quot;א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש&quot;א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש&quot;ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש&quot;ב כב י]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסו' דשמואל (י&quot;ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש&quot;א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש&quot;א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש&quot;ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש&quot;ב יב טו]])}}.]

אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ&quot;א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ&quot;א יז יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ&quot;ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ&quot;ב יז ל]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ&quot;א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ&quot;ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ&quot;ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ&quot;א כא כז]])}}.] 

אתנח' דישעיה פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: (י&quot;ב) [י&quot;א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי&quot;מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}.

[כי&quot;מ: סופא דפסו' דישעיהו י&quot;ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.]

אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] 

לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. 

אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי&quot;מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו).

[כי&quot;מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] 

אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחַ֑מָה}} {{ק|([[הושע א ו]] עי&quot;ש)}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]] עי&quot;ש, [[הושע ב כה|שם ב כה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.]

[כי&quot;מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.]

[כי&quot;מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] 

אתנח' דתילים מ&quot;א פתחין, וסימ'{{הערה|ברשימה להלן לא מוזכרות המלים עצמן שבפתח באתנחתא אלא מילה אחרת מאותו פסוק לסימן בעלמא. עוד יש להעיר שרשימה זו ארוכה לפי ערך בגלל דרך טעמי אמ&quot;ת שכאשר ישנו הטעם עולה ויורד בפסוק הוא מטעים את המילה המפסיקה ביותר בתוך הפסוק ולא האתנחתא, ולכן אין באתנחתא צורת הפסק בפסוקים אלו, ואלו הן רבות מהדוגמאות להלן. ויקיעורך.}}: {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}.

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.]

אתנח' דאיוב [כי&quot;מ: כ'] פתחין [כי&quot;פ: י&quot;ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי&quot;ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}].

[כי&quot;מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב{{הערה|אבל להלן לקראת סוף הפרק כן מביא רשימה כזו, וכן הוא לגבי כמה מההערות הבאות להלן. ויקיעורך}}.]

אתנחתין דמשלי פתחין י&quot;א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] 

אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] 

[כי&quot;מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.]

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.]

אתנח' דדניאל פתחין י&quot;ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.]

אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסו' דעזרא י&quot;ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ואע&quot;פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ&quot;ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובמשלי י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] 

[כי&quot;מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.]

[כי&quot;מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה&quot;ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה&quot;ש ח ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי&quot;ש)}}.] 

[כי&quot;מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובדניאל כ&quot;ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.]

שלמו מחלקות קמץ ופתח.

==1.6==
עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. 

עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי&quot;פ: וכגון] [כי&quot;מ: או אם הוא נתמה בה&quot;י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. 

וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד (צירי) [סגול], ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}.

ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה&quot;א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש&quot;א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש&quot;ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. 

וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו&quot;ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. 

ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. 

וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי&quot;פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] 

[כי&quot;פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי&quot;ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי&quot;ש)}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] 

[כי&quot;מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.]

כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי&quot;פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ&quot;א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש&quot;א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. 

[כי&quot;מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].]

[כי&quot;מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.]

ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. 

ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. 

ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי&quot;ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי&quot;ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי&quot;ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי&quot;פ: הנראה] [כי&quot;מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול.

וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. 

ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה&quot;א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש&quot;א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ב לו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי&quot;מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית&quot;ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. 

וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ&quot;א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה&quot;ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי&quot;מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ&quot;ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. 

וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי&quot;פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ&quot;ת דתק&quot;ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ&quot;ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. 

וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח&quot;ת או עי&quot;ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי&quot;ת ומן העי&quot;ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל&quot;ף הממוצעת בינותם. 

וכל מ&quot;ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ&quot;ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. 

ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה&quot;א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה&quot;א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש&quot;א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יט מג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה&quot;א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. 

ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי&quot;מ: על בניין מפעל{{הערה|הכוונה למשקל 'פֶעֶל'. ויקיעורך.}}] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא{{הערה|הכוונה לטעם סגול שאחריה וראה להלן 2.2 ועוד. ויקיעורך}} נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. 

ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש&quot;ב טו ח]])}}. 

וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. 

{{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. 

וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. 

וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. 

וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז&lt;!-- לא למחוק --&gt;וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. 

ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. 

ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]] עי&quot;ש)}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. 

ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי&quot;מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש&quot;ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. 

וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל&quot;ף והת&quot;ו והעי&quot;ן קמצין בקמץ גדול, ו&quot;ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי&quot;ו. 

והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח&quot;ת או עי&quot;ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח&quot;ת ועי&quot;ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה&quot;א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח&quot;ת ועי&quot;ן וה&quot;א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי&quot;ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר&quot;ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. 

ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. 

או&quot;י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. 

ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל&quot;ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו&quot;א המה אותיות השיכון, ואולם הה&quot;א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית&quot;ן באה בראשן, ולכך תצא האל&quot;ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע&quot;פ שאות אית&quot;ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. 

וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה&quot;א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. 

וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. 

וכל מלה שתמצא יו&quot;ד בסופה, כגון {{צ|עֵינֵי}}, {{צ|שְׁנֵי}}, {{צ|יְמֵי}}, {{צ|בְּנֵי}}, {{צ|חַיֵי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ&quot;א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. 

ובזה דע והבן: מש&quot;ה מפֵק אל&quot;ף, בוכ&quot;ל לא מפק אל&quot;ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש&quot;ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל&quot;ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ&quot;ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש&quot;א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש&quot;ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל&quot;ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל&quot;ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל&quot;ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ&quot;א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. 

שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'.

==1.7== 

עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'.

שער על דיבור השבא.

השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי&quot;ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי&quot;ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. 

ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי&quot;ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש&quot;א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ&quot;ד והשי&quot;ן שוכנים ונאחזים עם המ&quot;ם והיו&quot;ד, והכ&quot;פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ&quot;ף השנית והבי&quot;ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ&quot;ם שבא ותחת הה&quot;א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. 

ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ&quot;ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה&quot;א אינו מדגיש. 

ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה&quot;א ומ&quot;ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ&quot;ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. 

ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל&quot;ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. 

והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. 

האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א&quot;ח ה&quot;ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי&quot;מ: ואלם,] {{צ|וְֽאֶת־בָּנָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ז כד]])}}. וכמוכן הה&quot;א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה&quot;א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי&quot;ת: כגון {{צ|וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}}, {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי&quot;ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]])}}, {{צ|בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]])}}. 

[כי&quot;מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה&quot;ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. 

עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א&quot;ח ה&quot;ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. 

ודע: אם בא השבא תחת וי&quot;ו קודם אות אית&quot;ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי&quot;ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ&quot;א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. 

אופן ב': השבא אם בא קודם היו&quot;ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי&quot;פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ&quot;ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לִישְׂרָאֵל{{הערה|וכן היה מנקד בפועל בן נפתלי, אבל בן אשר מנקד את הלמ&quot;ד בשבא ואת היו&quot;ד בחיריק וכן הוא לפנינו. ויקיעורך.}}}}. ודע: אם בא השבא קודם היו&quot;ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. 

אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י&quot;ז, יתחבר אליהם יו&quot;ד ויהיו י&quot;ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י&quot;ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש&quot;א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. 

ואדבר על אלה י&quot;ח אותיות. דע כי אלה י&quot;ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י&quot;ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י&quot;ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. 

אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי&quot;ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. 

אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. 

אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א&quot;ח ה&quot;ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. 

אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. 

אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. 

אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. 

אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ&quot;א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. 

אופן י&quot;א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. 

אופן י&quot;ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי&quot;ן והצד&quot;י ונשאר בי&quot;ת ותי&quot;ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. 

אופן י&quot;ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש&quot;א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ&quot;א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש&quot;ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. 

אופן י&quot;ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם.

==1.8==

שער על שמות המלכים ושכונתם.

המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו &quot;חולם&quot; – &quot;מלא פום&quot;, לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני &quot;קמץ&quot;, מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי &quot;פתח&quot;, לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי &quot;סגול&quot;, והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם &quot;צירי&quot;, ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה &quot;חירק&quot;, והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו&quot;ו, ושֵם אחד להם והוא &quot;שורק&quot;, בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'.

=2=

==2.1==

ועתה אדבר על הטעמים. 

דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ&quot;י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. 

דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י&quot;ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל.

==2.2==

פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. 

והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין {{הערה|כן הוא בכתבי היד ואוצ&quot;ל &quot;מחשבון&quot;. ויקיעורך.}} הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש&quot;א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם לפיכך לא נמנה עם הטעמים, ולא עם המשרתים מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת. 

ודע כי אלו י&quot;ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. 

ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. 

הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה&quot;א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה&quot;א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. 

ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש&quot;א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ&quot;ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ&quot;א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. 

ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם.

==2.3==

שער על הקמת המשרתים. 

דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד, והוא הקל שבהם; והיָתֵר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים. 

האחד יהיה לו משרת אחד, והוא הסילוק, כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. 

והשני יהיה לו שני משרתים, והם ארבעה טעמים: לגרמיה, כגון {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט}}{{הערה|לפנינו המשרת הראשון מונח, אבל לשיטת המחבר הוא מרכא וראה להלן שער הלגרמיה. ויקיעורך.}} {{ק|([[ש&quot;א כז א]])}}; ואתנח, כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}; וזקף, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}; וטפחה – {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. 

והחלק השלישי יהיו לו ג' משרתים, והוא הרביע, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. 

והרביעי יהיו לו ד' משרתים, והם זרקא ותביר. הזרקא, כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}; התביר: {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כג]])}}. 

והחמישי יהיו לו ה' משרתים, והם תלשא וטרס. [התלשא,] כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}}; הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}}. 

והשישי יהיו לו ו' משרתים, והוא הפזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}; והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים, והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣הו מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יד]])}}. 

ודע שאלה הטעמים הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. 

ודע שאלו י&quot;ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק, מלבד הסילוק בכ&quot;א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק, לפי ששם ישרתוהו יותר משמש אחד, ובכ&quot;א ספרים לא ישרתוהו כי אם שמש אחד, ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים, בעבור כן יתכן להיות הסילוק בג' ספרים בראש הפסוק{{הערה|והם עשרה פסוקים ולהלן 3.7 מפרט אותם. ויקיעורך.}}.

==2.4==

פרק על שכונת המשרתים. 

דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד למינו על אופן מכל פנים כי אם שלשה, והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח, ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש&quot;א כח יג]])}}, {{הערה|כאן צ&quot;ל &quot;ומן המרכא&quot; וכדומה. ובמשפה&quot;ט שער א פרק ו תיקן &quot;ומרכא כגון&quot;. ויקיעורך.}} {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. 

והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים, והמיוחד במקרא שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. 

ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך, כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא, כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]], [[דניאל ד יח| יח]])}}; ויהיה שכן לה מרכא, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא טו]])}}; ויהיה שכן לה דרגא, כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א יְיָ֧ לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}; ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. 

התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים: ביתיב, כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}; ובטרס, כגון {{צ|בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ}} {{ק|([[יחזקאל כ לא]])}}; ובזרקא, כגון {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}; ובתביר, כגון {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}}. 

מרכא יהיה לה שכן מרכא כמוה, כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד: {{צ|אִם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}; ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. 

הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח, כגון {{צ|לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי}} {{ק|([[ישעיהו מה יט]])}}; ותהיה שכינה למרכא מוכפלת, כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}; ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. 

שופר כרבלא יהיה שכן לו שופר עילוי בלבד, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}. 

שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו: {{צ|כֹּ֤ה אָמַר֙}} {{ק|([[בראשית לב ה]])}}. 

שופר עילוי יהיה שכן לג' טעמים: אתנחתא וזקף וזרקא{{הערה|אגב הזרקא נכללת גם הסגולה (וראה לעיל 2.2 על עניין זה בכללותו) וכפי שמפרש המחבר להלן בסעיף 2.14: &quot;שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי&quot;. ויקיעורך.}}. וסימ': אז&quot;ז עילוי. 

מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחתא וסוף פסוק, כגון {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, וכגון {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}}. 

הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד, כגון {{צ|וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}. 

ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם, ולא יִוָעדו בפסוק אחד, לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. 

והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת, כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}}, אבל היא סימן לביטול הגעיא, לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. 

ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד, והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק האזלא שהיא שכינה לטרס, ולשאר הטעמים לא תתחבר. והתלישא [כי&quot;פ: הקטנה] [כי&quot;מ: הגדולה{{הערה|וכן תיקן מסברא הרוו&quot;ה במשפה&quot;ט שער א פרק ו. ויקיעורך.}}] היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת.

==2.5==

פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל, ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר.

לשון מֶרְכָּבָה, אם היה תחת המ&quot;ם ג' נקודות יהיה לשון יחיד, כגון {{צ|מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ}} {{ק|([[מ&quot;ב ה כו]])}}, {{צ|מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים}} {{ק|([[ש&quot;ב טו א]])}}. ואם יהיה תחת המ&quot;ם פתח גדול תהיה המילה לשון רבים, כגון {{צ|מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה}} {{ק|([[שמות טו ד]])}}, {{צ|פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו}} {{ק|([[שופטים ה כח]])}}. ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה, והיא {{צ|בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙}} {{ק|([[בראשית מא מג]])}}, נקודה אחת תחת המ&quot;ם. 

תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן, כגון {{צ|בָּ֥רְכוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כט כ]])}}. ואשר יהיה הטעם על הכ' יהיה שבא מניע, כגון {{צ|בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[בראשית כז יט]])}}. חוץ ממקומות: {{צ|וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת}} {{ק|([[דניאל ד לא]])}}, {{צ|וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖}} {{ק|([[ש&quot;ב ז כט]])}}, {{צ|בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}.

==2.6==

פרק לדבר על י&quot;ב טעמים{{הערה|כותרת זו מתייחסת למעשה גם לסעיפים הבאים עד וכולל שער הסילוק (2.12). חלק מי&quot;ב הטעמים זכו לכותרת משלהם ועל כן גם לסעיף נפרד במהדורתנו, וחלק באים בסעיף כללי זה או בסעיפים הבאים כהמשך לטעם אחר בלא כותרת של שער נפרד, אלו האחרונים הודגשו במהדורתנו. להלן סדר הטעמים לרבות השיוך לסעיפים השונים: 2.6 פזר, טרס, תלשא, יתיב. 2.7 זקף, אתנחתא. 2.8 זרקא. 2.9 לגרמיה. 2.10 רביע. 2.11 תביר, טפחא. 2.12 סילוק. ויקיעורך.}}

'''הפזר''' בכ&quot;א ספרים משני פנים: האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל והוא בי&quot;ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות והם {{צ|אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|וַיִּקְבֹּץ֘ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה}} דדברי הימים {{ק|([[דה&quot;ב כד ה]])}}, {{צ|גַּם־חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ה יג]])}}, {{צ|וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים}} בסוף עזרא {{ק|([[נחמיה יג ה]])}}. 

וישרת' ג' משרתים בה' מקומות {{צ|וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כה]])}}, {{צ|וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן}} {{ק|([[דה&quot;ב לה ז]])}}, {{צ|וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה}} {{ק|([[ירמיהו כה יב]])}} דירמיה, {{צ|וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים}} {{ק|([[נחמיה יג טו]])}}, {{צ|גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן}} {{ק|([[אסתר ז ט]])}}. 

ויש לו ד' משרתים בג' מקומות: {{צ|וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל}} {{ק|([[ש&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים׀ רָעָ֣ב׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב כד יג]])}}, {{צ|וְאָמַרְתָּ֙ (להם) [אֲלֵיהֶ֜ם] כֹּֽה־אָמַ֣ר יְיָ֗ הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו יג יג|יג יג]])}}. 

ויש לו ה' משרתים בב' מקומות: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}, {{צ|וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;א כח א]])}}. 

ויש לו ו' משרתים בב' מקומות {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} {{צ|וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין׀ לַעֲלָוָ֣ן׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}. 

ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. 

'''התלשא''' משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת אבל ההפרש שיש ביניהם התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. 

'''הטרס''' פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא, התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח כגון {{צ|תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת}} {{ק|([[ישעיהו ס יז]])}}, {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}} ודומ' ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא כגון {{צ|וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח}} {{ק|([[במדבר טז א]])}} והדומ' לו, ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא כגון {{צ|וְהָ֨רַסְתִּ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יג יד]])}}, {{צ|וְסָ֨לַחְתָּ֜}} {{ק|([[מ&quot;א ח לו]])}}, {{צ|וַהֲסִ֨רֹתִ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יא יט]])}}, {{צ|וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַדְתִּי}} {{ק|([[עמוס ב ט]])}}, ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. 

ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר כגון {{צ|וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְיָ֙}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} {{צ|וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו}} {{ק|([[בראשית מב כא]])}} ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון {{צ|וַיַּ֜עַשׂ}} {{ק|([[שמות לו יא]])}} {{צ|וַיֹּ֜אמֶר}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}} והדומה להם לא יהיה בהן אלא מקל אחד. 

הטרס אם ישרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם תלישא והב' אזלא {{צ|וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ ע֗וֹד}} {{ק|([[שמות ד ו]])}} {{צ|וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב}} {{ק|([[שופטים ג טז]])}}. 

ואם היו לו יותר מב' משרתים יהיו כולם שופרות מונחים כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והדומ' לו. 

'''היתיב''' יש לו ב' דמיונות האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה, וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}}, וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}} ואשר הביא שינוי הדמיון הזה אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}} {{צ|ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה}} {{ק|([[חבקוק ב ו]])}} ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו {{צ|הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}} והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף אבל בי&quot;א מקומות באה אחריו הפשטה והם {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}, {{צ|אֵ֚ת סִיחֹן֙}} {{ק|([[דברים א ד]])}}, {{צ|כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙}} {{ק|([[ישעיהו ה כד]])}}, דישעיה {{צ|אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙}} {{ק|([[ירמיהו כב ל]])}}, {{צ|כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה}} {{ק|([[ישעיהו ל לב]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת}} {{ק|([[ירמיהו טז יב]])}}, {{צ|שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙}} {{ק|([[ירמיהו יד יד]])}}, {{צ|דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט}} {{ק|([[דניאל ב י]])}}, {{צ|דִּ֚י מַלְכְוָת֙}} {{ק|([[דניאל ז כז]])}}, {{צ|כֹּ֚ל חָרֵד֙}} {{ק|([[עזרא ט ד]])}}, דעזרא {{צ|דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ז כה|ז כה]])}}. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון {{צ|שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}, {{צ|אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ}} {{ק|([[ויקרא יא ד]])}} ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי&quot;א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת, הרי לך ראיה משני פנים: אופן אחד אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו כגון {{צ|בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙}} {{ק|([[יחזקאל יד יג]])}} ודומ' וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד; והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים {{הערה|אוצ&quot;ל &quot;מספרם&quot; או &quot;נספרים&quot; ועכ&quot;פ הכוונה שכל יתיב/מהפך שלפני פשטא אם לא נכלל ברשימת י&quot;א היתיב לפני פשטא שהוזכרה לעיל הרי הוא מהפך המשרת. ויקיעורך.}} י&quot;א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה ומי שקרא {{צ|שְׁ֚תַּיִם}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}} ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה לפי שהנחת הדיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} נהיה עם האות הגימ&quot;ל ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה {{צ|שְׁתַּיִם}} ולכך אתה רואה בספרים הטובים {{צ|שְׁתַּיִם}} ואל תתמה על דיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} שעיקרו אשתים כי הוא כמו {{צ|אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ}} {{ק|([[שמות כו ג]])}} ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר {{צ|שְׁתַּיִם}} הוא אשתים. 

הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא התנאי על זה הוא שאם אין מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון {{צ|וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה}} {{ק|([[במדבר כג א]])}} {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} ודומ' ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון {{צ|וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙}} {{ק|([[ויקרא כג מא]])}}, {{צ|וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙}} {{ק|([[במדבר ל ב]])}} ודומ' זה הכלל לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו כגון {{צ|יוֹצֵ֥ר אוֹר֙}} {{ק|([[ישעיהו מה ז]])}} {{צ|מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙}} {{ק|([[ירמיהו ב ה]])}} {{צ|הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק הלא תראה שהתי&quot;ו של {{צ|תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. 

ואם היה לפשטא ב' משרתים הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח כגון {{צ|לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽייָ֔}} {{ק|([[שמות יב מב]])}} {{צ|כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא}} {{ק|([[ירמיהו נ לח]])}} ודומ', ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וְכִ֨י מִ֤י (אנכי) [אֲנִי֙]}} {{ק|([[דה&quot;א כט יד]])}} {{צ|אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙}} {{ק|([[ישעיהו ל י]])}}.

ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} והדומ' לו. 

ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח כגון {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יד]])}}. המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא.

==2.7==

שער הזקף 

הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. 

הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרתים שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל כמו {{צ|מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]])}} {{צ|רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ז]])}}, {{צ|לֹ֣א דֻכְּא֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו מד י]])}} ודומ', ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי כגון {{צ|וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו לו כד]])}}, {{צ|וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ט]])}} ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרתים יהיה הראשון מכרבל, או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר, והמשרת השני עילוי כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} ודומ'. 

ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער הגעיא מן האות אשר היא עליו כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} והדומ' לו. 

והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה כגון {{צ|וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים}} {{ק|([[במדבר יז יג]])}}, {{צ|וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ}} {{ק|([[אסתר ד ב]])}} ודומ'. 

שתי '''אתנחתא''' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי&quot;א מקומות שתשרתה המאיילא והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד, בר מן חד {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ [לְךָ׀] בָּ֛הּ}} {{ק|([[דה&quot;ב כ ח]])}} דדברי הימ', ואלה הם {{צ|וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ}} {{ק|([[בראשית ח יח]])}}, {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} ד{{צ|וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}, {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, {{צ|מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}, {{צ|לָא֖וֹפַנִּ֑ים}} {{ק|([[יחזקאל י יג]])}}, {{צ|וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל יא יח|יא יח]])}}, {{צ|וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ}} {{ק|([[רות א י]])}}, {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} וחב' דדניאל {{ק|([[דניאל ד יח|ד יח]])}}, {{צ|וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה}} דמלכים {{ק|([[מ&quot;ב ט ב]] עי&quot;ש)}} {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ}} דדברי הימ' {{ק|([[דה&quot;ב כ ח]])}} 

ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש&quot;א כח יג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} ודומ', 

ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו {{צ|וּבָהָ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}}, {{צ|בַּמִּדְבָּ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו סא]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י}} {{ק|([[בראשית יט ז]])}} וזה הטעם יקרא מונח לפי שאתה מניחו בלי (מתינה) [מתיגה] והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} {{צ|כְּנֵֽמָא}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}} {{צ|והמלך}} אן [או?] בלעדי אלה, ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי כגון {{צ|וַֽיְהִי־אֽוֹר}} {{ק|([[בראשית א ג]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח}} {{ק|([[בראשית מד יט]])}}, {{צ|יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע}} {{ק|([[ישעיהו א ג]])}}.

==2.8==

שער הזרקא 

אם היה בלא משרת אין עליה דיבור, ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒}} {{ק|([[ישעיהו ז ג]])}}, {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא והם {{צ|כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ל יב]])}}, {{צ|לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ו ו]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ז ז]])}}, {{צ|וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘}} {{ק|([[דה&quot;א יד יא]])}}, {{צ|נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא יב]])}} דדברי הימ', {{צ|וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֘ לָרֹב֒}} {{ק|([[מ&quot;א א יט]])}}, {{צ|בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֘}} {{ק|([[דה&quot;א ה יח]])}}, {{צ|קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֘}} {{ק|([[רות ד ד]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[דה&quot;א יז ו]])}} דדברי הימ' 

ואם היה לזרקא ב' משרתים יהיה הראשון אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒}} {{ק|([[בראשית מא מה]])}} ודומ' חוץ מב' שהן למטה והן {{צ|וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ח ה]])}} דמלכים {{צ|אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[דה&quot;ב ו לב]])}} וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה כגון {{צ|ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֘}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}} {{צ|הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘}} {{ק|([[דברים לא יד]])}} ואם באו שני המשרתים בתחלת אותיות התיבות יהיו שניהם שופר עילוי כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֘}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}, {{צ|מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘}} {{ק|([[שמות ד יא]])}} והננהג כמנהג הזה הוא למטה ונקרא שופר עילוי ואם היה עם האות השנייה או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה (לפרעה) [אֶל־יְיָ֘]}} {{ק|([[שמות ד י]])}}, {{צ|הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ג ח]])}} ודומ' והמשרת השני לזרקא שראוי להיותו במרכא למטה בא משתי סיבות האחת פסק והאחת געיא ויש שכותבין אותו שופר מונח והוא כמו מרכא במחלקותיו אשר ביניהן פסק {{צ|וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתוֹם֘}} {{ק|([[ירמיהו לב מד]])}}, {{צ|וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל׀ דְּבִרָה֘}} {{ק|([[יהושע טו ז]])}} וכל דומ' חוץ משתי מקומות שיש בהן פסק והן שופר עילוי והם {{צ|וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒}} {{ק|([[בראשית לז כב]])}}, {{צ|הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ׀ אֵלֵינוּ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ד יג]])}}, ואשר ביניהם געיא {{צ|וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ד כט]])}} {{הערה|לפנינו לא רשומה געיא בשני אלו, אבל ראה להלן שמדובר גם על מקום הראוי לגעיה ואיננה כתובה בפועל. ויקיעורך.}} ודומ' חוץ מז' מקומות שיש בהם כמעט שינוי והם {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘}} {{ק|([[יהושע יח יד]])}}, {{צ|וַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם}} {{ק|([[דה&quot;א יד א]])}} וחביר' {{ק|([[ש&quot;ב ה יא]])}} {{צ|אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ד ח]])}} {{צ|בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֘}} {{ק|([[דניאל ו יג]])}} {{צ|וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘}} {{ק|([[נחמיה ח טו]])}} והקורא יטעים הגעיא בפיו או כתובה או לא כתובה. 

ואם היה לזרקא ג' משרתים יהיה הראשון תלשא והשני אזלא ולא תשתנה מהיות תחלה, או תהיה עם תחילת אות או עם השיני או יותר, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא טו]])}} {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ודומ'. 

ואם היו לה ד' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} והדומ' לו ובכ&quot;א ספר יש לו ג' זרקתות שיתחברו ב' משרתים בתיבה אחת והם {{צ|(ולאיתמר) וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮}} {{ק|([[ויקרא י יב]])}} {{צ|אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘}} {{ק|([[שופטים כא כא]])}} {{צ|לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}}

==2.9==

שער לגרמיה 

הלגרמיה ישרתוהו ב' משרתים והם ב' מרכות כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש&quot;א כז א]] עי&quot;ש)}}. והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה, והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק, והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה.

==2.10==

שער הרביע 

הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון {{צ|וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּת}} {{ק|([[שמות טו כג]])}} {{צ|אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע}} {{ק|([[ויקרא כו מא]])}} ודומ' ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות והם {{צ|וְעַתָּה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ}} {{ק|([[בראשית מה ה]])}} {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָא}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} {{צ|וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם}} {{ק|([[זכריה ז יד]])}} {{צ|וְאִ֣יל֗וֹ הָאֶחָד}} {{ק|([[קהלת ד י]])}} {{צ|בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר}} {{ק|([[דניאל א ז]])}}. 

ואם שרתוהו ב' משרתים יהיה הראשון דרגא כגון {{צ|כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י}} {{ק|([[ירמיהו לב לא]])}} והדומה לו. 

ואם שרתוהו ג' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה}} {{ק|([[ש&quot;ב כא ב]])}} {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}.

==2.11==

שער התביר 

התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו, ב' תנאים: האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אָה אוֹ אִי כגון {{צ|יָ֥צְא֛וּ}} {{ק|([[שמות יב מא]])}} {{צ|יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ}} {{ק|([[איכה א יד]])}} {{צ|הִתְבּ֥וֹנְנ֛וּ}} {{ק|([[ירמיהו ט טז]])}} בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה והוא {{צ|בְּבִֽירְתָ֛א … בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו ב|ו ב]])}} ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף פתח בין המרכא והתביר והם {{צ|וַיִּדְרֹ֣שׁ (חזקיהו) [יְחִזְקִיָּ֗הוּ] עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ט]])}} {{צ|אַל־ תִּלָּֽחֲמ֛וּ}} {{ק|([[דה&quot;ב יג יב]])}} {{צ|וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן}} {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}} ואין זולתם ואילו לא אחזו אלו הג' או {{צ|וְרָחֲצ֛וּ}} {{ק|([[שמות ל יט]])}} יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. 

ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא כגון {{צ|וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד}} {{ק|([[ש&quot;א ל יז]])}} {{צ|כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר}} {{ק|([[מ&quot;ב ד מג]])}} ודומ' שאין ביניהן אלא מלך אחד {{צ|כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ}} {{ק|([[דברים יט ו]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְיָֽ}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}} ודומ' שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא כגון {{צ|וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ}} {{ק|([[יהושע ח ג]])}} {{צ|וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם}} {{ק|([[שמות טו כד]])}} {{צ|וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ד כ]])}} ודומ' ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל טז]])}} ישרתהו מרכא ואם היה מלך ושבא מניע כגון {{צ|וַאֲשֶׁ֧ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן}} {{ק|([[בראשית לד יא]] עי&quot;ש)}} ישרתהו דרגא וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט&quot;ו מקומות היוצאים מתנאי זה שאע&quot;פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא והם {{צ|וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה}} {{ק|([[בראשית יח יח]])}} {{צ|וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ}} {{ק|([[שמות כא לה]])}} {{צ|לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה}} {{ק|([[שמות כג כו]])}} {{צ|וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ}} {{ק|([[דברים יד י]])}} דמשנה תורה {{צ|וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה}} {{ק|([[בראשית מו יז]])}} {{צ|וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ}} ... {{צ|וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח יב]])}} {{צ|כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר}} {{ק|([[ש&quot;א ל יז]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְיָ֥ צְבָא֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט כה]])}} {{צ|כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל}} {{ק|([[הושע י יד]])}} {{צ|הֲפֹ֧ךְ ידיך יָדְךָ֛}} {{ק|([[דה&quot;ב יח לג]])}} דדברי הימ' {{צ|כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ}} {{ק|([[דה&quot;ב ל ג]])}} {{צ|כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛}} {{ק|([[קהלת ט י]])}} {{צ|כִּ֣י אֵ֧ין לַעֲמ֛וֹד}} {{ק|([[עזרא ט טו]] עי&quot;ש)}} {{צ|וְעַ֨ד הֵ֧ם עֹמְדִ֛ים}} {{ק|([[נחמיה ז ג]] עי&quot;ש)}} דעזרא ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך כגון {{צ|הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל}} {{ק|([[בראשית יז יג]])}} {{צ|וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ׀ מַ֛ס}} {{ק|([[אסתר י א]])}}. 

ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח כגון {{צ|עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל כב ג]])}} ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא כגון {{צ|וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־ (אבותיו) [אֲבוֹתָ֛ם]}} {{ק|([[יהושע כב יד]])}} והדומ' לו. 

ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא כגון {{צ|כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ}} {{ק|([[ירמיהו ל יז]])}} {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה וזהו משפט התלשא לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. 

ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח כגון {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כג]])}} והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב{{צ|אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ}} {{ק|([[שה&quot;ש ב ז]])}} וחבריו {{ק|([[שה&quot;ש ג ה]])}} 

'''הטפחה''' לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי&quot;ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד והם {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} {{צ|לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה}} {{ק|([[שמות ה טו]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה}} {{ק|([[ויקרא י א]])}} {{צ|הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח}} {{ק|([[במדבר לב מב]])}} {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} דיחזקאל {{צ|וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה}} {{ק|([[מ&quot;א כ כט]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ}} {{ק|([[מ&quot;א י ג]])}} דמלכים וחברו דדברי הימ' {{ק|([[דה&quot;ב ט ב]])}} {{צ|וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן}} {{ק|([[חבקוק א ג]])}} דחבקוק {{צ|(ויחי) [וַיְהִ֧י] לֵ֦ב לָעָ֖ם}} {{ק|([[נחמיה ג לח]])}} דעזרא ולא יהיו לו יותר מב' משרתים על זה האופן ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות והם {{צ|בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}} {{צ|אֵ֛ת כָּל־ הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}} {{צ|מַבְלִ֥יגִיתִ֖י}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}} {{צ|וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל לו כה]])}} דיחזקאל {{צ|מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל מד ו]])}} דיחזקאל {{צ|כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה}} {{ק|([[דה&quot;א טו יג]])}} {{צ|וּנִבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}} דדניאל {{צ|שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי}} {{ק|([[שה&quot;ש ו ה]])}} וסימ' מה&quot;ם גתלו&quot;ש מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח' 

ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא כגון {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והדומ' לו אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג כגון {{צ|וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים אחד בתיבת המרכא כגון {{צ|כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם}} {{ק|([[יהושע ה ז]])}} והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא כגון {{צ|יעשה לו֟}} והדומ' לו מושלת בהם מרכא בלי מתיגה, ואם נתרחקה המרכא המרבה מן הטפחה והיה ביניהם תיבה במקף מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה כגון {{צ|ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה}} {{ק|([[רות ד א]])}} {{צ|ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}} ודומ' ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתן {{הערה|כן הוא בכי&quot;פ ואוצ&quot;ל &quot;יתמתג&quot;. ויקיעורך.}} כגון {{צ|כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} {{צ|וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} ודומ'. 

וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה {{צ|כִּי}} והשניה {{צ|לֹא}} והשלישית תהיה טפחה הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה אם עומדת האות הראשונה במלך שים {{צ|כִּי}} במרכא ולא במקף כגון {{צ|כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב}} {{ק|([[ש&quot;א טז יא]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו}} {{ק|([[איכה ג כב]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין}} {{ק|([[בראשית מה כו]])}} ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה שים {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא כגון {{צ|כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ}} {{ק|([[דה&quot;א יג ג]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ}} {{ק|([[ש&quot;ב כג ו]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ}} {{ק|([[ש&quot;א ב ט]])}} חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא והוא {{צ|כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן}} {{ק|([[דברים ג כז]])}} וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא.

==2.12==

שער הסילוק 

הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} {{צ|לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם}} ד{{צ|שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ}} {{ק|([[שמות ל לא]] עי&quot;ש)}} {{צ|וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}} {{צ|מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם}} {{ק|([[הושע יא ו]])}} בהושע וראש פסוקו {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}} דדברי הימ' ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} וכמהו.

==2.13==

שער על הגעיא 

הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה, וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות, וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי&quot;ב טעמ' ולא עם המשרתים, ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע&quot;פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון {{צ|כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ}} {{ק|([[משלי ד טז]])}} שהוא מן שינה ותנומה ואילו נחטפה היו&quot;ד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון {{צ|אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ}} {{ק|([[איוב כט כב]])}} וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. 

==2.14==

שער על חניית המשרתים 

שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. 

שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. 

שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. 

שופר מונח ישרת לז' טעמים פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר, הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל, והתלישא [לא ישרתהו אחר?] זולתו, והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. 

מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמים והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. 

חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד {{הערה|והם טפחא, סילוק, פשטא, זרקא, תביר, לגרמיה. אפשר שנשמט כאן פירוט זה ואולי גם כמה מלים נוספות כהקדמה להמשך על משרתים אחרים של טפחא וסילוק הבאים לעתים נדירות. ויקיעורך.}} הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} וחביריו. 

מספר חלקי אזלא בד' טעמים טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידוע.

מספר חלקי הדרגא בשני טעמים רביע ותביר במקום ידוע.

==2.15==

שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק 

יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו {{הערה| המשפט לא ברור וטעון תיקון ובמשפטי הטעמים שער ג' פרק א' תיקן הרוו&quot;ה באופן הבא: &quot;תביר אי אפשר בלא טפחא אחריו, והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח והוא אם אֶ֥רֶץ מַ֖אְפֵּלְיָ֑ה (ירמי' ב לא). כן כתב החכם בן בלעם&quot; ע&quot;כ. ויקיעורך.}} כגון {{צ|הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא}}{{ק|([[עובדיה א ח]])}} והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנחתא והוא {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־(חחזקתי) [הֶחֱזַ֣קְתִּי] בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. 

ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמים, והם: תביר שאחריו טפחה, וטפחה לאתנחתה וסילוק, וזרקא לסגולה.

==2.16==

ושער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה 

הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון {{צ|זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר}} {{ק|([[בראשית ח כב]])}} והיתיב כגון {{צ|וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל׀ לְיִשְׂרָאֵל֙}} {{ק|([[ש&quot;א ז יד]])}} וכגון {{צ|וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙}} {{ק|([[ש&quot;ב יג לג]])}} והזרקא כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀ תְּרוּמָה֘}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} ויתכן אחריו התביר כגון {{צ|וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ׀ הַח֛וּצָה}} {{ק|([[יהושע ב יט]])}} ויתכן אחריו טרס כגון {{צ|וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} ויתכן אחריו לגרמיה כגון {{צ|שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם כגון {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}}.

התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס כגון {{צ|וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל}} {{ק|([[דה&quot;ב לה ט]])}} {{צ|כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד}} {{ק|([[ישעיהו טו א]])}} ויתכן אחריה הזרקא כגון {{צ|וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֘ אֵלַי֒}} {{ק|([[בראשית מב לד]])}} ויתכן אחריה היתיב כמו {{צ|כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙}} {{ק|([[ירמיהו מח ז]])}} {{צ|פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר}} {{ק|([[ישעיהו ט ה]])}} ויתכן אחריה תביר כגון &quot;ושמע ויזדי ויעבץ&quot;{{הערה|כן הוא בכי&quot;פ אבל אין במקרא ומסתבר שצ&quot;ל {{צ|וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן}}{{ק|([[דברי הימים א ה יג]])}} וכן הגיה הרוו&quot;ה במשפה&quot;ט שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר. 

הטרס כגון [יתכן?] להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם}} {{ק|([[ירמיהו יט יג]])}} ותלישא כגון {{צ|בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה}} {{ק|([[עמוס ח יג]])}} וזרקא כגון {{צ|וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין [כָּל]־הָאָרֶץ֘}} {{ק|([[שמות י טו]])}} ולגרמיה כגון {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀}} {{ק|([[דברים לא כ]])}} ויתיב כגון {{צ|וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙}} {{ק|([[דניאל יא לט]])}} ותביר {{צ|דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל א כו]])}}. 

הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית}} {{ק|([[בראשית ג טו]])}} {{צ|זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ}} {{ק|([[שמות ל יג]])}} {{צ|וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו}} {{ק|([[ירמיהו ז יד]])}} ופזר {{צ|לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} וטרס לא יהיה אלא אזל ואתי בי&quot;א מקומות במקרא והם {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} {{צ|מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אוֹחִ֜ילָה}} {{ק|([[ירמיהו ד יט]])}} {{צ|וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} {{צ|הֵ֣ן׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ}} {{ק|([[חגי ב יב]])}} {{צ|וַיַּ֣עַשׂ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת}} {{ק|([[דה&quot;ב כו טו]])}} {{צ|אִיכָב֣וֹד׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י}} {{ק|([[ש&quot;א יד ג]])}} {{צ|וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד}} {{ק|([[ש&quot;ב יג לב]])}} {{צ|בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙}} {{ק|([[ש&quot;א יד מז]])}} {{צ|אֶת־תַּרְתָּ֥ן [וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס׀] וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יז]])}} {{צ|בָּאִ֣ים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}} {{צ|וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם}} {{ק|([[ירמיהו מ יא]])}} ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות והם {{צ|אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙}} {{ק|([[ויקרא כא י]])}} {{צ|וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙}} {{ק|([[רות א ב]])}} {{צ|רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} ויתכן אחריו תביר במקום אחד {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ (ירושלם) [יְרוּשָׁלְַ֛מָה]}} {{ק|([[ישעיהו לו ב]])}} ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. 

הרביע יתכן להיות אחריו זרקא כגון {{צ|וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות יג יז]])}} והיתיב כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ}} {{ק|([[מ&quot;א כב מג]])}} ותלישא כגון {{צ|וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י}} {{ק|([[יונה ב ג]])}} וטרס כגון {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} ויתכן אחריו פזר כגון {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} והטפחא במקום אחד {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. 

הפשטא יתכן להיות אחריה זקף כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם}} {{ק|([[בראשית א ה]])}} הרביע כגון {{צ|הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙}} {{ק|([[יחזקאל מז ח]])}} אלא יש לו זה התנאי כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר כגון {{צ|הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים (עליך) [עָלָיו֙] לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙}} {{ק|([[דה&quot;ב לב לא]])}} דדברי הימ' {{צ|וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙}} {{ק|([[אסתר ז ח]])}} בר מן ב' {{צ|וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת}} {{ק|([[ש&quot;א כז ה]])}} {{צ|אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא}} {{ק|([[מ&quot;ב ה יג]])}} ותלישא כגון {{צ|כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד}} {{ק|([[ויקרא יג נא]])}} ולגרמיה {{צ|וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת}} {{ק|([[שמות כט כב]])}} וזרקא {{צ|הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘}} {{ק|([[מ&quot;א יב י]])}} {{צ|וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה}} {{ק|([[שמות כט כ]])}} ותביר {{צ|עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה}} {{ק|([[דברים כ כ]])}} {{צ|עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו לו א]])}} וטרס {{צ|חַי־(אני)[יְיָ֙] אִם־יִפֹּ֞ל}} {{ק|([[ש&quot;א יד מה]])}} ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. 

הזקף יתכן אחריו טפחה כגון {{צ|וְיָצָ֣א יְיָ֔ וְנִלְחַ֖ם}} {{ק|([[זכריה יד ג]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו כ ג]])}} ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא {{צ|וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י בִּמְק֞וֹם}} {{ק|([[ש&quot;ב טו כא]])}} והיתיב {{צ|וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ}} {{ק|([[ירמיהו כה ל]])}} אלא שיש לו זה התנאי כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף כגון {{צ|כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י}} {{ק|([[איוב א ה]])}} {{צ|וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְיָ֔ רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}} {{צ|וּמִשְׁפְּחוֹת֙ (אבי) קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}} והרביע מבלעדי הקמת היתיב {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז}} {{ק|([[זכריה ב ח]])}} {{צ|אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}} {{צ|לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְיָ֔ וְאַתָּ֗ה}} {{ק|([[ירמיהו כח טו]])}} והטרס כגון {{צ|מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} ולגרמיה {{צ|אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב}} {{ק|([[ש&quot;א ו ח]])}} {{צ|וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא}} {{ק|([[ש&quot;א כב יח]])}} ואתנחתא במקום אחד {{צ|לַֽייָ֔ בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} והסילוק במקום אחד {{צ|הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}}. 

האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. 

הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. 

סוף פסוק ימנעו אחריו כל הטעמים. 

יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף כגון {{צ|רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי}} {{ק|([[עמוס ג ב]])}} ויתיב כמוהו כגון {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}} וטרס כגון {{צ|אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}.

==2.17==

פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמים 

שמשי הפזר הקטן שופר מונח. 

שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. 

שמש התלישא שופר מונח. 

שמשי הטרס ג' שופר מונח ותלישא ואזלא. 

שמשי הלגרמיה ב' שופר מונח ומרכא. 

שמשי הרביע ב' שופר מונח ודרגא. 

שמשי הזרקא ה' שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. 

שמשי היתיב ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. 

שמשי הזקף ב' שופר מכרבל ושופר עילוי. 

שמשי התביר ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. 

שמשי הטפחא ב' דרגא ומרכא. 

שמשי האתנחת' ב' שופר עילוי ומאיילא.

שמשי הסילוק ב' מרכא ומאיילא

==2.18==

פרק על סדר הטעמ' (האחר אחד אחד) [האחד אחר אחד] 

אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. 

אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה: 

הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. 

התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. 

הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. 

הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק, ואם יבוא אחריו טרס לא יהא {{הערה| נשמטה כאן תיבת &quot;אלא&quot; ולעיל 2.16 בפסקה המתחילה &quot;הלגרמיה&quot; באה על מכונה, וכן ציטט מכאן הרוו&quot;ה במשפטי הטעמים שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} אזל ואתי והם י&quot;א בלבד. 

הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנחתא וסילוק וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. 

הפשטה ימנעו מאחריה אתנחתא וטפחה וסילוק.

הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא. וסילוק ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}}, [ואתנחתא] במקום אחד {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}.

האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. 

הזרקא {{הערה|הכוונה לאחרי הסגול שלעולם אחרי הזרקא ונקרא בחיבור זה ועוד &quot;רודף הזרקא&quot;. ויקיעורך.}} ימנעו מאחריה ג' טפחה ואתנחתא וסילוק. 

תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה אבל במקום ימצא אחריו אתנחתא. 

שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי&quot;א מקומות ימצא אחריו פשטא. 

ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח, ושופר עילוי אחר שופר עילוי. 

ואלה הי&quot;ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד והם {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ [עָרֵ֣י] יִשְׂרָאֵ֗ל}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} אשר יחסר ממנו אחד {{הערה|והיא הזרקא. וראה משפה&quot;ט שער ג' פרק ג'. ויקיעורך.}} והיא תמצא בפסוק האחר והוא {{צ|וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב א ו]])}}, ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. 

וגם אמרו בעלי הדקדוק ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא ותהיה הראשנה סופה יו&quot;ד או וי&quot;ו כגון {{צ|וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י}} {{ק|([[קהלת ב יא]])}} {{צ|וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ}} {{ק|([[ויקרא כ ד]])}} {{צ|וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה}} {{ק|([[איוב א ה]])}}. 

כל {{צ|רָמָה}} דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל והם {{צ|יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה}} {{ק|([[דברים לב כז]])}} {{צ|רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽייָ֑}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}} {{צ|יְיָ֛ רָ֥מָה יָדְךָ֖}} {{ק|([[ישעיהו כו יא]])}}. 

כל {{צ|פֵּלֶא}} דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול {{צ|הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}} {{צ|כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}}. 

{{צ|בָּהֶן}} ג' בסגול וסימ' {{צ|וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן}} {{ק|([[ש&quot;א לא ז]])}} דשמואל {{צ|וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י}} {{ק|([[ישעיהו לח טז]])}} דישעיה {{צ|יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן}} {{ק|([[יחזקאל מב יד]])}} דמשכנא דיחזקאל. 

כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר כגון {{צ|צִפִּיתָ}} {{צ|הִכִּיתָ}} {{צ|צִוִּיתָ}} {{צ|צִפִּיתִי}} {{צ|הִכֵּיתִי}} {{צ|צִוִּיתִי}} ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה כגון {{צ|וְצִפִּיתָ֤}} {{ק|([[שמות כה יא]])}} {{צ|וְהִכֵּיתִ֣י}} {{ק|([[שמות ג כ]])}} {{צ|וְצִוִּ֤יתִי}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}} וְצִפִּיתִי {{צ|וְצִוִּיתָ֣}} {{ק|([[ירמיהו כז ד]])}} וטעמ' מלרע ולהבא אבל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מתחלף מהם יש {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלעיל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלרע אם הוא סמוך לטעמ' מלרע ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל והסמוכה לאל&quot;ף הן ה' במסורת בתי&quot;ו ושאינן סמוכין לאל&quot;ף כגון {{צ|וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} ועוד {{צ|שַׂמְתָּ}} {{צ|שַׂמְתִּי}} {{צ|קַמְתִּי}} {{צ|שַׁבְתִּי}} {{צ|דִּבַּרְתִּי}} {{צ|נָתַתִּי}} מלעיל מפני שהן לשעבר ואם נוספה וי&quot;ו בראשון חזר ולהבא ומלרע כגון {{צ|וְשַׂמְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית יג טז]])}} {{צ|וְקַמְתִּ֣י}} {{ק|([[ישעיהו יד כב]])}} {{צ|וְשַׁבְתָּ֙}} {{ק|([[דברים ד ל]])}} {{צ|וְשַׁבְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית כח כא]])}} {{צ|וְנָתַתָּ֤}} {{ק|([[בראשית מ יג]])}} {{צ|וְנָתַתִּ֣י}} {{ק|([[בראשית יז ח]])}} אבל {{צ|וְדִבַּרְתִּי}} יש בו כמעט חילוק אם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל כגון {{צ|וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}} וכן {{צ|וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עא יד]])}} {{צ|הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה}} {{ק|([[קהלת א טז]])}} ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. 

ודע כי פעמים תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים כגון {{צ|מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ}} {{ק|([[שמות כז יא]])}} {{צ|מֵ֣אָה אִ֗ישׁ}} {{ק|([[מ&quot;א יח יג]])}} וכמוהו הרבה בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה כמו {{צ|עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר}} {{ק|([[יהושע יט ח]])}} עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא וכמהו {{צ|וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כ]])}} {{צ|שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה}} {{ק|([[חבקוק ג יא]])}} {{צ|וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶל מְאֹֽד}} {{ק|([[תהלים כא ב]])}} ודע כי כל ה&quot;א הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה אותה ה&quot;א באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל כגון {{צ|שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה}} {{ק|([[ירמיהו מח יט]])}} {{צ|הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ}} {{ק|([[יחזקאל כא לא]])}} {{צ|כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה}} {{ק|([[הושע ז ד]])}} שעיקרו וְנִמְלָט הַשָּׁפָל בֹּעֵר כי הם לשון זכר והם לווי וכמו כן דרך כל השמות הנוסף ה&quot;א בסופן כמו {{צ|שָׁם}} {{צ|שָׁמָּה}} {{צ|יָם}} {{צ|יָמָּה}} {{צ|נַחַל}} {{צ|נַ֣חְלָה}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}} {{צ|מִצְרַיִם}} {{צ|מִצְרַ֙יְמָה֙}} {{ק|([[בראשית יב י]])}} {{צ|הָעִיר}} {{צ|הָעִֽירָה}} {{ק|([[בראשית מד יג]])}} {{צ|יְרוּשָׁלִַם}} {{צ|יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה}} {{ק|([[דה&quot;ב לב ט]])}} {{צ|נֹב}} {{צ|וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה}} {{ק|([[ש&quot;א כא ב]])}} {{צ|דְּדָן}} {{צ|וּדְדָ֖נֶה}} {{ק|([[יחזקאל כה יג]])}} הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא ה&quot;א. 

ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו כמו {{צ|תִּשְׁמָע֔וּן}} {{ק|([[דברים א יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּן֘}} {{ק|([[דברים ד כו]])}} ואם אין שם נו&quot;ן יהיה הטעם בעי&quot;ן או בדל&quot;ת כמו {{צ|תִשְׁמְע֛וּ}} {{ק|([[בראשית לד יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּ}} ואם הם אתנחתא או סוף פסוק' הטע' או בב' או במ&quot;ם כמו {{צ|תִּשְׁמָֽעוּ}} {{ק|([[ש&quot;ב טו לו]])}} {{צ|תֹּאבֵ֑דוּ}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}} ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת כללו שלדבר פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם וכן {{צ|הֲבִיאוֹתִ֣יהוּ}} {{ק|([[יחזקאל יז כ]])}} {{צ|עֲשִׂיתִ֙יהוּ֙}} {{ק|([[מ&quot;א יז יב]])}} כמו פעלתיהו. 

תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים.

=3=

==3.1==

טעמי ג' ספרים.

דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ&quot;א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. 

==3.2==

שער על הטעמים. 

אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. 

דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. 

==3.3==

פרק על מקומות המשרתים. 

דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. 

והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. 

והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. 

והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}.

==3.4==

פרק לבאר סיבות הטעמים. 

הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. 

הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. 

הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. 

השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. 

הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}.

לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ&quot;א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. 

היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ&quot;א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע&quot;פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. 

האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. 

האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי&quot;ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. 

האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. 

הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל&quot;ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו&quot;ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. 

הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. 

ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. 

והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל&quot;ת) [אולי: הרי&quot;ש] ועל הת&quot;ו יחד, ושמו המקל להודיע. 

הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. 

הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה&quot;ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. 

רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי&quot;ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. 

==3.5==
פרק על מספר המשרתים. 

חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך 
בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב 
והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. 
הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות 
ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. 
חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק 
שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. 
חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. 
חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב 
בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; 
אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק.

==3.6==

פרק על שכונת הטעמים. 

אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד 
אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא 
יהיה לפניה אתנחתא. 

הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י 
כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י 
אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; 
וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. 

הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: 
{{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ 
וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם 
לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, 
כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. 

הרביע 
יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: 
{{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', 
כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר 
מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. 

הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ 
פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ 
כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; 
ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י 
יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. 

היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; 
ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע 
וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. 

האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; 
וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. 

הטפחה 
יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ 
מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה 
אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא.

==3.7==

פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. 

הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא 
ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא 
ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת 
משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך 
וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא 
ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי 
הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר 
ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית 
ושלשלת. 

וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר 
לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב &lt;small&gt;(ואתנח')&lt;/small&gt;, 
אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. 

ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב 
והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא 
תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא 
תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת 
הפסוק שלכ&quot;א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה 
לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות 
ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה 
קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. &lt;small&gt;({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)&lt;/small&gt; ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: 
{{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. &lt;small&gt;(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר 
מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן 
לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)&lt;/small&gt;

אבל הסילוק לא ימצא בכ&quot;א ספרים בתחלת הפסוק 
לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות 
לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת 
אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר 
בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש 
להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, 
{{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, 
והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה 
אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ 
עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: 
כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע 
לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. 

וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל 
כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם 
בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. 

&lt;עד כאן דיני טעמי אמ&quot;ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}&gt;

= 4 =

ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו 
ג' אותיות במ&quot;ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי&quot;ו, נקראת ב'אוּ', 
כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, 
וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ&quot;ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, 
{{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי&quot;ו אשר בראש תיבה אשר האות 
שלאחריהם ננקדת בשבא הוי&quot;ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם 
באה אחד מאותיות א&quot;ח ה&quot;ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון 
{{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א ח לד]])}}. 

כל לשון דכר {{צ|לך}} 
אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן 
י&quot;ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, 
{{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל 
{{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, 
וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה 
עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, 
{{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, 
{{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים 
כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש&quot;א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש&quot;א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש&quot;א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, 
{{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ&quot;א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. 

וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, 
{{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת 
מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. 

מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. 

דע כי אותיות 
יהו&quot;א מתחלפות אחת בחברתה. אל&quot;ף בה&quot;א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה&quot;ב כ לה]])}} – התחבר; 
{{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש&quot;א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. 

ה&quot;א באל&quot;ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה&quot;א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. 

יו&quot;ד באל&quot;ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. 

אל&quot;ף ביו&quot;ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה&quot;א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה&quot;א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה&quot;ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם.

אל&quot;ף בו&quot;ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. 

יו&quot;ד בו&quot;ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה&quot;א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה&quot;א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. 

יו&quot;ד בה&quot;א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש&quot;א כא ג]])}}. 

ועל ענין זה נהפך אל&quot;ף בו&quot;ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו 
לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל&quot;ף מן אית&quot;ן. וכן האל&quot;ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} 
ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי&quot;ן|וי&quot;ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו&quot;ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי&quot;ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה&quot;א 
ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו&quot;ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו&quot;ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל&quot;ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו&quot;ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; 
ו&quot;ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל&quot;ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו&quot;ו הנוספת בפעלים 
ובשמות בשרק והנופלת עלי במ&quot;ף – אל&quot;ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, 
{{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה&quot;ב כב ז]])}}. 

ודע כי קריאת ה&quot;א ואל&quot;ף החלוקות 
אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם 
להם קמץ גדול. ולכן באל&quot;ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ&quot;ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו 
להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה&quot;א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי&quot;ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל&quot;ף ובה&quot;א. וה&quot;א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל&quot;ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. 

וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל&quot;ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. 

וכן יו&quot;ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות 
אל&quot;ף והיא יו&quot;ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו&quot;ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו&quot;ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו&quot;ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. 

{{תיקון גירסה|ויו&quot;ד|וה&quot;א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו&quot;ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה&quot;א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו&quot;ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש&quot;א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. 

ונכתבה ה&quot;א בו&quot;ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ&quot;א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו&quot;ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש&quot;א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. 

דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא 
אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. 
כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. 

והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. 
והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה 
לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע&quot;ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו 
קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. 
וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, 
נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל 
פעל שנפחת מ&quot;ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. 
והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך 
שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; 
והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; 
מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא&quot;ח ה&quot;ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, 
נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד 
אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל 
הקל להיות רפי ובלא מ&quot;ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה 
בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן 
'''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ&quot;א יח כז]])}}. 

&lt;!-- (מכאן חיוג') --&gt;אותיות 
החליקה ג', והן או&quot;י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש 
לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה 
בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן 
ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. 

ונשתתפו 
אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, 
האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל&quot;ף אשר 
ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא 
'''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון 
יו&quot;ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. 

והאופן הב' עלום, 
כגון אל&quot;ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי&quot;ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה 
ואינה נראת; וכגון ו&quot;ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו&quot;ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. 
ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת 
שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל 
המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או 
בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' 
לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון 
ו&quot;ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. 

ודע כי הה&quot;א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף 
הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל&quot;ף החלוקה בסוף הדברים 
והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא 
אל&quot;ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה&quot;א חלוקה. אבל 
יש ביניהם הפרש, כי הה&quot;א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת 
הפעלים כמו שיקרא לאו&quot;י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} 
בחלוקת ה&quot;א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק 
אשר אחר [אל&quot;ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו&quot;ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה&quot;א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. 
יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – 
(ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד.

ודע כי פעמים 
יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון 
שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו 
פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים 
חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו 
להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו 
אחד לחבירו אין עליו כלום. &lt;!-- (עד כאן חיוג') --&gt;

כ&quot;ב אותיות הם, י&quot;א זכרים י&quot;א נקבות. מיכא&quot;ל ב&quot;ן הוש&quot;ת, וסימן אחר שמלאכת&quot;ו בינ&quot;ה; והנקבות: גז&quot;ע צד&quot;ק רפ&quot;ס ח&quot;ט. 

וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות 
הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, 
{{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ&quot;ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש&quot;ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} 
וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות 
נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם 
בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ&quot;ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא 
אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות 
נוהגות. 

אין במקרא תיבה גדול מי&quot;א אותיות, 
והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) &lt;{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}&gt; {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. 
ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש 
אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם 
השם הסמוך לה, ואין זולתה. 

{{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. 

{{צ|הֵבִין}} 
ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. 
{{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, 
{{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, 
{{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד 
{{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} 
עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – 
{{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} 
כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, 
{{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}.

=הערות=


[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]]</text>
      <sha1>h0h35306jns8ta7qfejmc29bvmxv3hl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080623</id>
      <parentid>3080622</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:02:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בריח</username>
        <id>46338</id>
      </contributor>
      <comment>/* 1.7 */</comment>
      <origin>3080623</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="309279" sha1="hwx8hkgu22zzzb1kkano51bwcp024ua" xml:space="preserve">{{דף שער|טעמי המקרא}}

{{מסגרת|
&quot;טעמי המקרא&quot; הוא שמו של תרגום עברי לספר &quot;מכ'תצר הדאיה אלקאר&quot; ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ&quot;י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע&quot;י יוחנן מירקירוס, פריס שכ&quot;ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ&quot;י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה &quot;תוכן עזרא&quot;. מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}}
=[הקדמה]=
הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. 

ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי&quot;ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי&quot;ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. 

ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. 

=1=

==1.1==

פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם.

א&quot;ח ה&quot;ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. 

הה&quot;א והאל&quot;ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה&quot;א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה&quot;א, שאם תמצא ה&quot;א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל&quot;ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל&quot;ף. 

יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה&quot;א טז לב]])}}, וכאלה רבים. 

==1.2==

פרק השני: על אותיות יהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת.

אלו אותיות יהו&quot;א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ&quot;א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. 

ויוצאין מכלל העניין הזה [כי&quot;פ: תשעה] [כי&quot;מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה&quot;א, ומפיק ו&quot;ו, ומפיק יו&quot;ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי&quot;ת ופ&quot;ה. 

התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו&quot;א ובין אות בג&quot;ד כפ&quot;ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו&quot;א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. 

התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו&quot;א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. 

אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו&quot;א. 

ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו&quot;א להרפות, ובכל דומיהן. 

ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}} ודומיהן. 

ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה&quot;א לבדה, אבל ביו&quot;א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו&quot;א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו&quot;ד ואל&quot;ף. מה טעם, שהברת ו&quot;ו ויו&quot;ד ואל&quot;ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה&quot;א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. 

ואע&quot;פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו&quot;ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. 

וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו&quot;א נוהג בהם, אע&quot;פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו&quot;א בטל שם. 

ואם נמצאת אות יהו&quot;א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי&quot;ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל&quot;ף אינה נקראת כלל. 

ואם לא נכתבה אות יהו&quot;א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. 

התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו&quot;א, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. 

ועוד, אם תיבת אות יהו&quot;א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו&quot;א. 

התנאי הרביעי – מפיק ה&quot;א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה&quot;א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו&quot;א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. 

התנאי החמישי: כל מפיק ו&quot;ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע&quot;פ שמפקין ו&quot;ו הם מרפין. 

התנאי השישי: כל מפיק יו&quot;ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו&quot;א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה&quot;א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

וזה המנהג נוהג ביו&quot;ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו&quot;א נוהג בהן. 

התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי&quot;ת-בי&quot;ת או שני כ&quot;ף-כ&quot;ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו&quot;א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש&quot;א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. 

ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן.

התנאי השמיני [כי&quot;פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי&quot;ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ&quot;ה או מ&quot;ם, יבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי&quot;ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. 

ויש כ&quot;פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ&quot;א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. 

ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין.

==1.3== 

שער התי&quot;ו.

בג' מקומות נדגשת התי&quot;ו מכל הת&quot;וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה&quot;א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה&quot;ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. 

==1.4== 

שער על הדיבור במלכים.

תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל&quot;ף וה&quot;א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה&quot;א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל&quot;ף או ה&quot;א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ&quot;א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו&quot;ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו&quot;ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו&quot;ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו&quot;ו יורו עלי וי&quot;ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן.

==1.5==

שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. 

תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. 

השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי&quot;מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. 

שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה&quot;א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ&quot;א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ&quot;א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. 

שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}}. 

וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת.

שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. 

בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל&quot;ף דל&quot;ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי&quot;מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱיִ}}, קמץ, וכל דומיו.]

שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. 

שער ו' הוא שיהיה חי&quot;ת בתיבה, או באמצע או בסוף. 

באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. 

{{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי&quot;מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. 

ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. 

שער ז' הוא שיהיה עי&quot;ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. 

ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. 

ואם ח&quot;ת או עי&quot;ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. 

ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח&quot;ת או עי&quot;ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. 

זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. 

ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי&quot;ת ולא עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע&quot;פ שיש חי&quot;ת ועי&quot;ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל&quot;ף או ה&quot;א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל&quot;ף או ה&quot;א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. 

ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח&quot;ת או עי&quot;ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי&quot;פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי&quot;מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. 

אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד&quot;י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. 

שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן.

אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי&quot;מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. 

וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי&quot;מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. 

זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י&quot;ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ&quot;א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצָּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש&quot;א יג כג]] עי&quot;ש{{הערה|לפנינו פתח וכן בארבעת המקומות הנוספים שהצירוף הזה נמצא והם [[ש&quot;א יד א]], [[ש&quot;א יד ד| שם ד]], [[ש&quot;א יד יא| שם יא]], [[ש&quot;ב כג, יד]]. יש לציין שגם הרד&quot;ק בספר מכלול הוצאת ליק דף קסז ב מציין שהוא בקמץ בסמיכות. ויקיעורך.}})}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. 

ועוד אודיעך: כל וי&quot;ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, ואותה אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בחטף פתח, הו&quot;ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי&quot;מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]])}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. 

ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי&quot;ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש&quot;א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. 

ואם היא להבא הוי&quot;ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. 

ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי&quot;מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ&quot;א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ&quot;א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. 

וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. 

[כי&quot;מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י&quot;ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה&quot;ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה&quot;ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.]

וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי&quot;ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. 

ואין אות שתהא שוה לח&quot;ת ועי&quot;ן במצע לעניין פתחות כי אם ה&quot;א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. 

וכל {{צ|אָז}} קמץ. 

וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. 

וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. 

ועוד דע והבן: אם באה ה&quot;א בראש התיבה, ובאה אחריה אל&quot;ף או עי&quot;ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. 

ואם באה ה&quot;א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. 

ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כד]] עי&quot;ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. 

וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. 

וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. 

וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה&quot;א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי&quot;מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. 

תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה&quot;ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה.

בר מן ד' שהן סמוכין לה&quot;א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. 

ואם הוא עומד באחד מי&quot;ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. 

וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. 

ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח&quot;ת ועי&quot;ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח&quot;ת ועי&quot;ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ&quot;ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח&quot;ת ועי&quot;ן, והן על פי המסורת. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. 

וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א&quot;ח ה&quot;ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א&quot;ח ה&quot;ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. 

ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש&quot;א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. 

וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. 

וכל {{צ|הָהָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|הָעָם}}] [כי&quot;מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. 

כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. 

וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין.

וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א כב יד]])}}.] 

וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי&quot;מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] 

וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. 

{{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. 

{{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. 

ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח&quot;ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש&quot;א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. 

וכל הנסמך לשאר י&quot;ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. 

כל מפיק ה&quot;א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. 

אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. 

וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. 

ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. 

ובכל מקום שתמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן בתיבה ואחריה ה&quot;א בסוף התיבה, אין אותה ח&quot;ת ועי&quot;ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. 

תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי&quot;מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|כָּל־בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל־הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל־הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם{{הערה|כך לפנינו &quot;הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם&quot; בלא מקף אלא במשרת ובחולם. ואפשר שנוסח הניקוד וההטעמה לפני המחבר היה שונה, או, לחילופין, שדוגמא זו השתרבבה לכאן בטעות ובמקומה בהמשך ברשימה להלן של בעלי החולם. ויקיעורך.}}}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל־אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. 

וכל {{צ|אַל}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. 

וכל יו&quot;ד וי&quot;ו בסוף התיבה [כי&quot;פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי&quot;מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי&quot;פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי&quot;מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי&quot;ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] 

וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי&quot;מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. 

וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי&quot;מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי&quot;מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי&quot;ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי&quot;פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי&quot;מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי&quot;מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש&quot;ב ב יח]])}}]. 

וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי&quot;פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק.

ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. 

אתנחתיות דבראשית י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו|יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י|י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד|טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח|כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י|כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד|כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב|כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י|כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא|ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה|לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז|מט כז]])}}. 

סוף פסוק דבראשית פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: י&quot;ג], וסימן: [כי&quot;מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד|א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג|יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג|י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח|טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד|יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט|יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט|כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא|כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא|לו יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט|מח ט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה|מט כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו|מז כו]])}}]. 

אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. 

סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי&quot;פ: ו'] [כי&quot;מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי&quot;מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי&quot;מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. 

אתנח' דויקרא פתחין [כי&quot;פ: ג'] [כי&quot;מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}].

סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. 

אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי&quot;מ: לית עָבֶר בקר'].

אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.]

סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה.

אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי&quot;מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}.

לית פתח בסו' פסו' דיהושע. 

אתנח' דשופטים [כי&quot;פ: ב'] [כי&quot;מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי&quot;ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.]

אתנח' דשמואל פתחין יו&quot;ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש&quot;א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש&quot;א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש&quot;א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש&quot;א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש&quot;א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש&quot;ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש&quot;ב כב י]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסו' דשמואל (י&quot;ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש&quot;א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש&quot;א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש&quot;ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש&quot;ב יב טו]])}}.]

אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ&quot;א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ&quot;א יז יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ&quot;ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ&quot;ב יז ל]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ&quot;א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ&quot;ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ&quot;ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ&quot;א כא כז]])}}.] 

אתנח' דישעיה פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: (י&quot;ב) [י&quot;א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי&quot;מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}.

[כי&quot;מ: סופא דפסו' דישעיהו י&quot;ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.]

אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] 

לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. 

אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי&quot;מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו).

[כי&quot;מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] 

אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחַ֑מָה}} {{ק|([[הושע א ו]] עי&quot;ש)}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]] עי&quot;ש, [[הושע ב כה|שם ב כה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.]

[כי&quot;מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.]

[כי&quot;מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] 

אתנח' דתילים מ&quot;א פתחין, וסימ'{{הערה|ברשימה להלן לא מוזכרות המלים עצמן שבפתח באתנחתא אלא מילה אחרת מאותו פסוק לסימן בעלמא. עוד יש להעיר שרשימה זו ארוכה לפי ערך בגלל דרך טעמי אמ&quot;ת שכאשר ישנו הטעם עולה ויורד בפסוק הוא מטעים את המילה המפסיקה ביותר בתוך הפסוק ולא האתנחתא, ולכן אין באתנחתא צורת הפסק בפסוקים אלו, ואלו הן רבות מהדוגמאות להלן. ויקיעורך.}}: {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}.

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.]

אתנח' דאיוב [כי&quot;מ: כ'] פתחין [כי&quot;פ: י&quot;ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי&quot;ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}].

[כי&quot;מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב{{הערה|אבל להלן לקראת סוף הפרק כן מביא רשימה כזו, וכן הוא לגבי כמה מההערות הבאות להלן. ויקיעורך}}.]

אתנחתין דמשלי פתחין י&quot;א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] 

אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] 

[כי&quot;מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.]

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.]

אתנח' דדניאל פתחין י&quot;ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.]

אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסו' דעזרא י&quot;ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ואע&quot;פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ&quot;ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובמשלי י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] 

[כי&quot;מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.]

[כי&quot;מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה&quot;ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה&quot;ש ח ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי&quot;ש)}}.] 

[כי&quot;מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובדניאל כ&quot;ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.]

שלמו מחלקות קמץ ופתח.

==1.6==
עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. 

עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי&quot;פ: וכגון] [כי&quot;מ: או אם הוא נתמה בה&quot;י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. 

וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד (צירי) [סגול], ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}.

ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה&quot;א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש&quot;א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש&quot;ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. 

וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו&quot;ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. 

ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. 

וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי&quot;פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] 

[כי&quot;פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי&quot;ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי&quot;ש)}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] 

[כי&quot;מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.]

כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי&quot;פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ&quot;א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש&quot;א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. 

[כי&quot;מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].]

[כי&quot;מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.]

ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. 

ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. 

ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי&quot;ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי&quot;ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי&quot;ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי&quot;פ: הנראה] [כי&quot;מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול.

וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. 

ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה&quot;א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש&quot;א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ב לו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי&quot;מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית&quot;ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. 

וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ&quot;א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה&quot;ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי&quot;מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ&quot;ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. 

וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי&quot;פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ&quot;ת דתק&quot;ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ&quot;ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. 

וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח&quot;ת או עי&quot;ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי&quot;ת ומן העי&quot;ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל&quot;ף הממוצעת בינותם. 

וכל מ&quot;ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ&quot;ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. 

ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה&quot;א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה&quot;א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש&quot;א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יט מג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה&quot;א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. 

ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי&quot;מ: על בניין מפעל{{הערה|הכוונה למשקל 'פֶעֶל'. ויקיעורך.}}] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא{{הערה|הכוונה לטעם סגול שאחריה וראה להלן 2.2 ועוד. ויקיעורך}} נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. 

ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש&quot;ב טו ח]])}}. 

וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. 

{{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. 

וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. 

וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. 

וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז&lt;!-- לא למחוק --&gt;וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. 

ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. 

ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]] עי&quot;ש)}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. 

ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי&quot;מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש&quot;ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. 

וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל&quot;ף והת&quot;ו והעי&quot;ן קמצין בקמץ גדול, ו&quot;ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי&quot;ו. 

והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח&quot;ת או עי&quot;ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח&quot;ת ועי&quot;ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה&quot;א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח&quot;ת ועי&quot;ן וה&quot;א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי&quot;ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר&quot;ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. 

ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. 

או&quot;י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. 

ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל&quot;ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו&quot;א המה אותיות השיכון, ואולם הה&quot;א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית&quot;ן באה בראשן, ולכך תצא האל&quot;ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע&quot;פ שאות אית&quot;ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. 

וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה&quot;א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. 

וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. 

וכל מלה שתמצא יו&quot;ד בסופה, כגון {{צ|עֵינֵי}}, {{צ|שְׁנֵי}}, {{צ|יְמֵי}}, {{צ|בְּנֵי}}, {{צ|חַיֵי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ&quot;א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. 

ובזה דע והבן: מש&quot;ה מפֵק אל&quot;ף, בוכ&quot;ל לא מפק אל&quot;ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש&quot;ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל&quot;ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ&quot;ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש&quot;א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש&quot;ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל&quot;ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל&quot;ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל&quot;ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ&quot;א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. 

שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'.

==1.7== 

עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'.

שער על דיבור השבא.

השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי&quot;ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי&quot;ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. 

ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי&quot;ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש&quot;א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ&quot;ד והשי&quot;ן שוכנים ונאחזים עם המ&quot;ם והיו&quot;ד, והכ&quot;פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ&quot;ף השנית והבי&quot;ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ&quot;ם שבא ותחת הה&quot;א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. 

ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ&quot;ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה&quot;א אינו מדגיש. 

ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה&quot;א ומ&quot;ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ&quot;ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. 

ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל&quot;ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. 

והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. 

האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א&quot;ח ה&quot;ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי&quot;מ: ואלם,] {{צ|וְֽאֶת־בָּנָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ז כד]])}}. וכמוכן הה&quot;א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה&quot;א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי&quot;ת: כגון {{צ|וְֽחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}} {{ק|([[שמות כח ח]], [[שמות לט ה| לט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְֽחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי&quot;ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְֽעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]] עי&quot;ש)}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְֽעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בְּֽעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]] עי&quot;ש)}}. 

[כי&quot;מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה&quot;ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּֽעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. 

עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א&quot;ח ה&quot;ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. 

ודע: אם בא השבא תחת וי&quot;ו קודם אות אית&quot;ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי&quot;ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ&quot;א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. 

אופן ב': השבא אם בא קודם היו&quot;ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי&quot;פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ&quot;ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לִישְׂרָאֵל{{הערה|וכן היה מנקד בפועל בן נפתלי, אבל בן אשר מנקד את הלמ&quot;ד בשבא ואת היו&quot;ד בחיריק וכן הוא לפנינו. ויקיעורך.}}}}. ודע: אם בא השבא קודם היו&quot;ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. 

אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י&quot;ז, יתחבר אליהם יו&quot;ד ויהיו י&quot;ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י&quot;ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש&quot;א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. 

ואדבר על אלה י&quot;ח אותיות. דע כי אלה י&quot;ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י&quot;ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י&quot;ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. 

אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי&quot;ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. 

אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. 

אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א&quot;ח ה&quot;ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. 

אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. 

אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. 

אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. 

אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ&quot;א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. 

אופן י&quot;א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. 

אופן י&quot;ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי&quot;ן והצד&quot;י ונשאר בי&quot;ת ותי&quot;ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. 

אופן י&quot;ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש&quot;א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ&quot;א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש&quot;ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. 

אופן י&quot;ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם.

==1.8==

שער על שמות המלכים ושכונתם.

המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו &quot;חולם&quot; – &quot;מלא פום&quot;, לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני &quot;קמץ&quot;, מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי &quot;פתח&quot;, לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי &quot;סגול&quot;, והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם &quot;צירי&quot;, ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה &quot;חירק&quot;, והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו&quot;ו, ושֵם אחד להם והוא &quot;שורק&quot;, בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'.

=2=

==2.1==

ועתה אדבר על הטעמים. 

דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ&quot;י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. 

דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י&quot;ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל.

==2.2==

פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. 

והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין {{הערה|כן הוא בכתבי היד ואוצ&quot;ל &quot;מחשבון&quot;. ויקיעורך.}} הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש&quot;א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם לפיכך לא נמנה עם הטעמים, ולא עם המשרתים מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת. 

ודע כי אלו י&quot;ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. 

ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. 

הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה&quot;א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה&quot;א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. 

ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש&quot;א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ&quot;ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ&quot;א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. 

ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם.

==2.3==

שער על הקמת המשרתים. 

דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד, והוא הקל שבהם; והיָתֵר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים. 

האחד יהיה לו משרת אחד, והוא הסילוק, כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. 

והשני יהיה לו שני משרתים, והם ארבעה טעמים: לגרמיה, כגון {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט}}{{הערה|לפנינו המשרת הראשון מונח, אבל לשיטת המחבר הוא מרכא וראה להלן שער הלגרמיה. ויקיעורך.}} {{ק|([[ש&quot;א כז א]])}}; ואתנח, כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}; וזקף, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}; וטפחה – {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. 

והחלק השלישי יהיו לו ג' משרתים, והוא הרביע, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. 

והרביעי יהיו לו ד' משרתים, והם זרקא ותביר. הזרקא, כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}; התביר: {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כג]])}}. 

והחמישי יהיו לו ה' משרתים, והם תלשא וטרס. [התלשא,] כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}}; הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}}. 

והשישי יהיו לו ו' משרתים, והוא הפזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}; והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים, והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣הו מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יד]])}}. 

ודע שאלה הטעמים הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. 

ודע שאלו י&quot;ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק, מלבד הסילוק בכ&quot;א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק, לפי ששם ישרתוהו יותר משמש אחד, ובכ&quot;א ספרים לא ישרתוהו כי אם שמש אחד, ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים, בעבור כן יתכן להיות הסילוק בג' ספרים בראש הפסוק{{הערה|והם עשרה פסוקים ולהלן 3.7 מפרט אותם. ויקיעורך.}}.

==2.4==

פרק על שכונת המשרתים. 

דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד למינו על אופן מכל פנים כי אם שלשה, והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח, ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש&quot;א כח יג]])}}, {{הערה|כאן צ&quot;ל &quot;ומן המרכא&quot; וכדומה. ובמשפה&quot;ט שער א פרק ו תיקן &quot;ומרכא כגון&quot;. ויקיעורך.}} {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. 

והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים, והמיוחד במקרא שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. 

ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך, כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא, כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]], [[דניאל ד יח| יח]])}}; ויהיה שכן לה מרכא, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא טו]])}}; ויהיה שכן לה דרגא, כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א יְיָ֧ לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}; ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. 

התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים: ביתיב, כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}; ובטרס, כגון {{צ|בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ}} {{ק|([[יחזקאל כ לא]])}}; ובזרקא, כגון {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}; ובתביר, כגון {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}}. 

מרכא יהיה לה שכן מרכא כמוה, כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד: {{צ|אִם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}; ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. 

הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח, כגון {{צ|לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי}} {{ק|([[ישעיהו מה יט]])}}; ותהיה שכינה למרכא מוכפלת, כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}; ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. 

שופר כרבלא יהיה שכן לו שופר עילוי בלבד, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}. 

שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו: {{צ|כֹּ֤ה אָמַר֙}} {{ק|([[בראשית לב ה]])}}. 

שופר עילוי יהיה שכן לג' טעמים: אתנחתא וזקף וזרקא{{הערה|אגב הזרקא נכללת גם הסגולה (וראה לעיל 2.2 על עניין זה בכללותו) וכפי שמפרש המחבר להלן בסעיף 2.14: &quot;שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי&quot;. ויקיעורך.}}. וסימ': אז&quot;ז עילוי. 

מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחתא וסוף פסוק, כגון {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, וכגון {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}}. 

הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד, כגון {{צ|וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}. 

ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם, ולא יִוָעדו בפסוק אחד, לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. 

והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת, כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}}, אבל היא סימן לביטול הגעיא, לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. 

ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד, והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק האזלא שהיא שכינה לטרס, ולשאר הטעמים לא תתחבר. והתלישא [כי&quot;פ: הקטנה] [כי&quot;מ: הגדולה{{הערה|וכן תיקן מסברא הרוו&quot;ה במשפה&quot;ט שער א פרק ו. ויקיעורך.}}] היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת.

==2.5==

פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל, ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר.

לשון מֶרְכָּבָה, אם היה תחת המ&quot;ם ג' נקודות יהיה לשון יחיד, כגון {{צ|מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ}} {{ק|([[מ&quot;ב ה כו]])}}, {{צ|מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים}} {{ק|([[ש&quot;ב טו א]])}}. ואם יהיה תחת המ&quot;ם פתח גדול תהיה המילה לשון רבים, כגון {{צ|מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה}} {{ק|([[שמות טו ד]])}}, {{צ|פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו}} {{ק|([[שופטים ה כח]])}}. ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה, והיא {{צ|בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙}} {{ק|([[בראשית מא מג]])}}, נקודה אחת תחת המ&quot;ם. 

תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן, כגון {{צ|בָּ֥רְכוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כט כ]])}}. ואשר יהיה הטעם על הכ' יהיה שבא מניע, כגון {{צ|בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[בראשית כז יט]])}}. חוץ ממקומות: {{צ|וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת}} {{ק|([[דניאל ד לא]])}}, {{צ|וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖}} {{ק|([[ש&quot;ב ז כט]])}}, {{צ|בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}.

==2.6==

פרק לדבר על י&quot;ב טעמים{{הערה|כותרת זו מתייחסת למעשה גם לסעיפים הבאים עד וכולל שער הסילוק (2.12). חלק מי&quot;ב הטעמים זכו לכותרת משלהם ועל כן גם לסעיף נפרד במהדורתנו, וחלק באים בסעיף כללי זה או בסעיפים הבאים כהמשך לטעם אחר בלא כותרת של שער נפרד, אלו האחרונים הודגשו במהדורתנו. להלן סדר הטעמים לרבות השיוך לסעיפים השונים: 2.6 פזר, טרס, תלשא, יתיב. 2.7 זקף, אתנחתא. 2.8 זרקא. 2.9 לגרמיה. 2.10 רביע. 2.11 תביר, טפחא. 2.12 סילוק. ויקיעורך.}}

'''הפזר''' בכ&quot;א ספרים משני פנים: האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל והוא בי&quot;ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות והם {{צ|אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|וַיִּקְבֹּץ֘ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה}} דדברי הימים {{ק|([[דה&quot;ב כד ה]])}}, {{צ|גַּם־חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ה יג]])}}, {{צ|וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים}} בסוף עזרא {{ק|([[נחמיה יג ה]])}}. 

וישרת' ג' משרתים בה' מקומות {{צ|וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כה]])}}, {{צ|וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן}} {{ק|([[דה&quot;ב לה ז]])}}, {{צ|וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה}} {{ק|([[ירמיהו כה יב]])}} דירמיה, {{צ|וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים}} {{ק|([[נחמיה יג טו]])}}, {{צ|גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן}} {{ק|([[אסתר ז ט]])}}. 

ויש לו ד' משרתים בג' מקומות: {{צ|וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל}} {{ק|([[ש&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים׀ רָעָ֣ב׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב כד יג]])}}, {{צ|וְאָמַרְתָּ֙ (להם) [אֲלֵיהֶ֜ם] כֹּֽה־אָמַ֣ר יְיָ֗ הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו יג יג|יג יג]])}}. 

ויש לו ה' משרתים בב' מקומות: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}, {{צ|וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;א כח א]])}}. 

ויש לו ו' משרתים בב' מקומות {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} {{צ|וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין׀ לַעֲלָוָ֣ן׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}. 

ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. 

'''התלשא''' משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת אבל ההפרש שיש ביניהם התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. 

'''הטרס''' פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא, התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח כגון {{צ|תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת}} {{ק|([[ישעיהו ס יז]])}}, {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}} ודומ' ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא כגון {{צ|וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח}} {{ק|([[במדבר טז א]])}} והדומ' לו, ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא כגון {{צ|וְהָ֨רַסְתִּ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יג יד]])}}, {{צ|וְסָ֨לַחְתָּ֜}} {{ק|([[מ&quot;א ח לו]])}}, {{צ|וַהֲסִ֨רֹתִ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יא יט]])}}, {{צ|וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַדְתִּי}} {{ק|([[עמוס ב ט]])}}, ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. 

ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר כגון {{צ|וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְיָ֙}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} {{צ|וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו}} {{ק|([[בראשית מב כא]])}} ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון {{צ|וַיַּ֜עַשׂ}} {{ק|([[שמות לו יא]])}} {{צ|וַיֹּ֜אמֶר}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}} והדומה להם לא יהיה בהן אלא מקל אחד. 

הטרס אם ישרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם תלישא והב' אזלא {{צ|וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ ע֗וֹד}} {{ק|([[שמות ד ו]])}} {{צ|וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב}} {{ק|([[שופטים ג טז]])}}. 

ואם היו לו יותר מב' משרתים יהיו כולם שופרות מונחים כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והדומ' לו. 

'''היתיב''' יש לו ב' דמיונות האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה, וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}}, וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}} ואשר הביא שינוי הדמיון הזה אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}} {{צ|ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה}} {{ק|([[חבקוק ב ו]])}} ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו {{צ|הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}} והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף אבל בי&quot;א מקומות באה אחריו הפשטה והם {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}, {{צ|אֵ֚ת סִיחֹן֙}} {{ק|([[דברים א ד]])}}, {{צ|כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙}} {{ק|([[ישעיהו ה כד]])}}, דישעיה {{צ|אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙}} {{ק|([[ירמיהו כב ל]])}}, {{צ|כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה}} {{ק|([[ישעיהו ל לב]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת}} {{ק|([[ירמיהו טז יב]])}}, {{צ|שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙}} {{ק|([[ירמיהו יד יד]])}}, {{צ|דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט}} {{ק|([[דניאל ב י]])}}, {{צ|דִּ֚י מַלְכְוָת֙}} {{ק|([[דניאל ז כז]])}}, {{צ|כֹּ֚ל חָרֵד֙}} {{ק|([[עזרא ט ד]])}}, דעזרא {{צ|דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ז כה|ז כה]])}}. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון {{צ|שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}, {{צ|אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ}} {{ק|([[ויקרא יא ד]])}} ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי&quot;א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת, הרי לך ראיה משני פנים: אופן אחד אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו כגון {{צ|בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙}} {{ק|([[יחזקאל יד יג]])}} ודומ' וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד; והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים {{הערה|אוצ&quot;ל &quot;מספרם&quot; או &quot;נספרים&quot; ועכ&quot;פ הכוונה שכל יתיב/מהפך שלפני פשטא אם לא נכלל ברשימת י&quot;א היתיב לפני פשטא שהוזכרה לעיל הרי הוא מהפך המשרת. ויקיעורך.}} י&quot;א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה ומי שקרא {{צ|שְׁ֚תַּיִם}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}} ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה לפי שהנחת הדיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} נהיה עם האות הגימ&quot;ל ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה {{צ|שְׁתַּיִם}} ולכך אתה רואה בספרים הטובים {{צ|שְׁתַּיִם}} ואל תתמה על דיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} שעיקרו אשתים כי הוא כמו {{צ|אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ}} {{ק|([[שמות כו ג]])}} ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר {{צ|שְׁתַּיִם}} הוא אשתים. 

הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא התנאי על זה הוא שאם אין מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון {{צ|וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה}} {{ק|([[במדבר כג א]])}} {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} ודומ' ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון {{צ|וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙}} {{ק|([[ויקרא כג מא]])}}, {{צ|וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙}} {{ק|([[במדבר ל ב]])}} ודומ' זה הכלל לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו כגון {{צ|יוֹצֵ֥ר אוֹר֙}} {{ק|([[ישעיהו מה ז]])}} {{צ|מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙}} {{ק|([[ירמיהו ב ה]])}} {{צ|הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק הלא תראה שהתי&quot;ו של {{צ|תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. 

ואם היה לפשטא ב' משרתים הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח כגון {{צ|לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽייָ֔}} {{ק|([[שמות יב מב]])}} {{צ|כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא}} {{ק|([[ירמיהו נ לח]])}} ודומ', ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וְכִ֨י מִ֤י (אנכי) [אֲנִי֙]}} {{ק|([[דה&quot;א כט יד]])}} {{צ|אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙}} {{ק|([[ישעיהו ל י]])}}.

ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} והדומ' לו. 

ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח כגון {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יד]])}}. המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא.

==2.7==

שער הזקף 

הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. 

הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרתים שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל כמו {{צ|מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]])}} {{צ|רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ז]])}}, {{צ|לֹ֣א דֻכְּא֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו מד י]])}} ודומ', ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי כגון {{צ|וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו לו כד]])}}, {{צ|וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ט]])}} ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרתים יהיה הראשון מכרבל, או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר, והמשרת השני עילוי כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} ודומ'. 

ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער הגעיא מן האות אשר היא עליו כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} והדומ' לו. 

והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה כגון {{צ|וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים}} {{ק|([[במדבר יז יג]])}}, {{צ|וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ}} {{ק|([[אסתר ד ב]])}} ודומ'. 

שתי '''אתנחתא''' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי&quot;א מקומות שתשרתה המאיילא והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד, בר מן חד {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ [לְךָ׀] בָּ֛הּ}} {{ק|([[דה&quot;ב כ ח]])}} דדברי הימ', ואלה הם {{צ|וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ}} {{ק|([[בראשית ח יח]])}}, {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} ד{{צ|וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}, {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, {{צ|מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}, {{צ|לָא֖וֹפַנִּ֑ים}} {{ק|([[יחזקאל י יג]])}}, {{צ|וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל יא יח|יא יח]])}}, {{צ|וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ}} {{ק|([[רות א י]])}}, {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} וחב' דדניאל {{ק|([[דניאל ד יח|ד יח]])}}, {{צ|וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה}} דמלכים {{ק|([[מ&quot;ב ט ב]] עי&quot;ש)}} {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ}} דדברי הימ' {{ק|([[דה&quot;ב כ ח]])}} 

ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש&quot;א כח יג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} ודומ', 

ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו {{צ|וּבָהָ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}}, {{צ|בַּמִּדְבָּ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו סא]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י}} {{ק|([[בראשית יט ז]])}} וזה הטעם יקרא מונח לפי שאתה מניחו בלי (מתינה) [מתיגה] והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} {{צ|כְּנֵֽמָא}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}} {{צ|והמלך}} אן [או?] בלעדי אלה, ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי כגון {{צ|וַֽיְהִי־אֽוֹר}} {{ק|([[בראשית א ג]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח}} {{ק|([[בראשית מד יט]])}}, {{צ|יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע}} {{ק|([[ישעיהו א ג]])}}.

==2.8==

שער הזרקא 

אם היה בלא משרת אין עליה דיבור, ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒}} {{ק|([[ישעיהו ז ג]])}}, {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא והם {{צ|כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ל יב]])}}, {{צ|לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ו ו]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ז ז]])}}, {{צ|וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘}} {{ק|([[דה&quot;א יד יא]])}}, {{צ|נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא יב]])}} דדברי הימ', {{צ|וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֘ לָרֹב֒}} {{ק|([[מ&quot;א א יט]])}}, {{צ|בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֘}} {{ק|([[דה&quot;א ה יח]])}}, {{צ|קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֘}} {{ק|([[רות ד ד]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[דה&quot;א יז ו]])}} דדברי הימ' 

ואם היה לזרקא ב' משרתים יהיה הראשון אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒}} {{ק|([[בראשית מא מה]])}} ודומ' חוץ מב' שהן למטה והן {{צ|וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ח ה]])}} דמלכים {{צ|אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[דה&quot;ב ו לב]])}} וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה כגון {{צ|ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֘}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}} {{צ|הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘}} {{ק|([[דברים לא יד]])}} ואם באו שני המשרתים בתחלת אותיות התיבות יהיו שניהם שופר עילוי כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֘}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}, {{צ|מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘}} {{ק|([[שמות ד יא]])}} והננהג כמנהג הזה הוא למטה ונקרא שופר עילוי ואם היה עם האות השנייה או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה (לפרעה) [אֶל־יְיָ֘]}} {{ק|([[שמות ד י]])}}, {{צ|הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ג ח]])}} ודומ' והמשרת השני לזרקא שראוי להיותו במרכא למטה בא משתי סיבות האחת פסק והאחת געיא ויש שכותבין אותו שופר מונח והוא כמו מרכא במחלקותיו אשר ביניהן פסק {{צ|וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתוֹם֘}} {{ק|([[ירמיהו לב מד]])}}, {{צ|וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל׀ דְּבִרָה֘}} {{ק|([[יהושע טו ז]])}} וכל דומ' חוץ משתי מקומות שיש בהן פסק והן שופר עילוי והם {{צ|וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒}} {{ק|([[בראשית לז כב]])}}, {{צ|הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ׀ אֵלֵינוּ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ד יג]])}}, ואשר ביניהם געיא {{צ|וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ד כט]])}} {{הערה|לפנינו לא רשומה געיא בשני אלו, אבל ראה להלן שמדובר גם על מקום הראוי לגעיה ואיננה כתובה בפועל. ויקיעורך.}} ודומ' חוץ מז' מקומות שיש בהם כמעט שינוי והם {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘}} {{ק|([[יהושע יח יד]])}}, {{צ|וַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם}} {{ק|([[דה&quot;א יד א]])}} וחביר' {{ק|([[ש&quot;ב ה יא]])}} {{צ|אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ד ח]])}} {{צ|בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֘}} {{ק|([[דניאל ו יג]])}} {{צ|וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘}} {{ק|([[נחמיה ח טו]])}} והקורא יטעים הגעיא בפיו או כתובה או לא כתובה. 

ואם היה לזרקא ג' משרתים יהיה הראשון תלשא והשני אזלא ולא תשתנה מהיות תחלה, או תהיה עם תחילת אות או עם השיני או יותר, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא טו]])}} {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ודומ'. 

ואם היו לה ד' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} והדומ' לו ובכ&quot;א ספר יש לו ג' זרקתות שיתחברו ב' משרתים בתיבה אחת והם {{צ|(ולאיתמר) וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮}} {{ק|([[ויקרא י יב]])}} {{צ|אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘}} {{ק|([[שופטים כא כא]])}} {{צ|לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}}

==2.9==

שער לגרמיה 

הלגרמיה ישרתוהו ב' משרתים והם ב' מרכות כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש&quot;א כז א]] עי&quot;ש)}}. והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה, והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק, והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה.

==2.10==

שער הרביע 

הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון {{צ|וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּת}} {{ק|([[שמות טו כג]])}} {{צ|אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע}} {{ק|([[ויקרא כו מא]])}} ודומ' ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות והם {{צ|וְעַתָּה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ}} {{ק|([[בראשית מה ה]])}} {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָא}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} {{צ|וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם}} {{ק|([[זכריה ז יד]])}} {{צ|וְאִ֣יל֗וֹ הָאֶחָד}} {{ק|([[קהלת ד י]])}} {{צ|בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר}} {{ק|([[דניאל א ז]])}}. 

ואם שרתוהו ב' משרתים יהיה הראשון דרגא כגון {{צ|כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י}} {{ק|([[ירמיהו לב לא]])}} והדומה לו. 

ואם שרתוהו ג' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה}} {{ק|([[ש&quot;ב כא ב]])}} {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}.

==2.11==

שער התביר 

התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו, ב' תנאים: האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אָה אוֹ אִי כגון {{צ|יָ֥צְא֛וּ}} {{ק|([[שמות יב מא]])}} {{צ|יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ}} {{ק|([[איכה א יד]])}} {{צ|הִתְבּ֥וֹנְנ֛וּ}} {{ק|([[ירמיהו ט טז]])}} בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה והוא {{צ|בְּבִֽירְתָ֛א … בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו ב|ו ב]])}} ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף פתח בין המרכא והתביר והם {{צ|וַיִּדְרֹ֣שׁ (חזקיהו) [יְחִזְקִיָּ֗הוּ] עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ט]])}} {{צ|אַל־ תִּלָּֽחֲמ֛וּ}} {{ק|([[דה&quot;ב יג יב]])}} {{צ|וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן}} {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}} ואין זולתם ואילו לא אחזו אלו הג' או {{צ|וְרָחֲצ֛וּ}} {{ק|([[שמות ל יט]])}} יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. 

ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא כגון {{צ|וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד}} {{ק|([[ש&quot;א ל יז]])}} {{צ|כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר}} {{ק|([[מ&quot;ב ד מג]])}} ודומ' שאין ביניהן אלא מלך אחד {{צ|כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ}} {{ק|([[דברים יט ו]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְיָֽ}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}} ודומ' שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא כגון {{צ|וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ}} {{ק|([[יהושע ח ג]])}} {{צ|וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם}} {{ק|([[שמות טו כד]])}} {{צ|וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ד כ]])}} ודומ' ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל טז]])}} ישרתהו מרכא ואם היה מלך ושבא מניע כגון {{צ|וַאֲשֶׁ֧ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן}} {{ק|([[בראשית לד יא]] עי&quot;ש)}} ישרתהו דרגא וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט&quot;ו מקומות היוצאים מתנאי זה שאע&quot;פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא והם {{צ|וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה}} {{ק|([[בראשית יח יח]])}} {{צ|וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ}} {{ק|([[שמות כא לה]])}} {{צ|לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה}} {{ק|([[שמות כג כו]])}} {{צ|וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ}} {{ק|([[דברים יד י]])}} דמשנה תורה {{צ|וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה}} {{ק|([[בראשית מו יז]])}} {{צ|וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ}} ... {{צ|וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח יב]])}} {{צ|כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר}} {{ק|([[ש&quot;א ל יז]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְיָ֥ צְבָא֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט כה]])}} {{צ|כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל}} {{ק|([[הושע י יד]])}} {{צ|הֲפֹ֧ךְ ידיך יָדְךָ֛}} {{ק|([[דה&quot;ב יח לג]])}} דדברי הימ' {{צ|כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ}} {{ק|([[דה&quot;ב ל ג]])}} {{צ|כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛}} {{ק|([[קהלת ט י]])}} {{צ|כִּ֣י אֵ֧ין לַעֲמ֛וֹד}} {{ק|([[עזרא ט טו]] עי&quot;ש)}} {{צ|וְעַ֨ד הֵ֧ם עֹמְדִ֛ים}} {{ק|([[נחמיה ז ג]] עי&quot;ש)}} דעזרא ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך כגון {{צ|הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל}} {{ק|([[בראשית יז יג]])}} {{צ|וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ׀ מַ֛ס}} {{ק|([[אסתר י א]])}}. 

ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח כגון {{צ|עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל כב ג]])}} ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא כגון {{צ|וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־ (אבותיו) [אֲבוֹתָ֛ם]}} {{ק|([[יהושע כב יד]])}} והדומ' לו. 

ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא כגון {{צ|כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ}} {{ק|([[ירמיהו ל יז]])}} {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה וזהו משפט התלשא לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. 

ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח כגון {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כג]])}} והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב{{צ|אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ}} {{ק|([[שה&quot;ש ב ז]])}} וחבריו {{ק|([[שה&quot;ש ג ה]])}} 

'''הטפחה''' לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי&quot;ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד והם {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} {{צ|לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה}} {{ק|([[שמות ה טו]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה}} {{ק|([[ויקרא י א]])}} {{צ|הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח}} {{ק|([[במדבר לב מב]])}} {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} דיחזקאל {{צ|וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה}} {{ק|([[מ&quot;א כ כט]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ}} {{ק|([[מ&quot;א י ג]])}} דמלכים וחברו דדברי הימ' {{ק|([[דה&quot;ב ט ב]])}} {{צ|וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן}} {{ק|([[חבקוק א ג]])}} דחבקוק {{צ|(ויחי) [וַיְהִ֧י] לֵ֦ב לָעָ֖ם}} {{ק|([[נחמיה ג לח]])}} דעזרא ולא יהיו לו יותר מב' משרתים על זה האופן ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות והם {{צ|בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}} {{צ|אֵ֛ת כָּל־ הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}} {{צ|מַבְלִ֥יגִיתִ֖י}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}} {{צ|וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל לו כה]])}} דיחזקאל {{צ|מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל מד ו]])}} דיחזקאל {{צ|כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה}} {{ק|([[דה&quot;א טו יג]])}} {{צ|וּנִבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}} דדניאל {{צ|שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי}} {{ק|([[שה&quot;ש ו ה]])}} וסימ' מה&quot;ם גתלו&quot;ש מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח' 

ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא כגון {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והדומ' לו אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג כגון {{צ|וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים אחד בתיבת המרכא כגון {{צ|כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם}} {{ק|([[יהושע ה ז]])}} והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא כגון {{צ|יעשה לו֟}} והדומ' לו מושלת בהם מרכא בלי מתיגה, ואם נתרחקה המרכא המרבה מן הטפחה והיה ביניהם תיבה במקף מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה כגון {{צ|ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה}} {{ק|([[רות ד א]])}} {{צ|ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}} ודומ' ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתן {{הערה|כן הוא בכי&quot;פ ואוצ&quot;ל &quot;יתמתג&quot;. ויקיעורך.}} כגון {{צ|כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} {{צ|וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} ודומ'. 

וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה {{צ|כִּי}} והשניה {{צ|לֹא}} והשלישית תהיה טפחה הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה אם עומדת האות הראשונה במלך שים {{צ|כִּי}} במרכא ולא במקף כגון {{צ|כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב}} {{ק|([[ש&quot;א טז יא]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו}} {{ק|([[איכה ג כב]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין}} {{ק|([[בראשית מה כו]])}} ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה שים {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא כגון {{צ|כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ}} {{ק|([[דה&quot;א יג ג]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ}} {{ק|([[ש&quot;ב כג ו]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ}} {{ק|([[ש&quot;א ב ט]])}} חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא והוא {{צ|כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן}} {{ק|([[דברים ג כז]])}} וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא.

==2.12==

שער הסילוק 

הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} {{צ|לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם}} ד{{צ|שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ}} {{ק|([[שמות ל לא]] עי&quot;ש)}} {{צ|וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}} {{צ|מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם}} {{ק|([[הושע יא ו]])}} בהושע וראש פסוקו {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}} דדברי הימ' ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} וכמהו.

==2.13==

שער על הגעיא 

הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה, וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות, וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי&quot;ב טעמ' ולא עם המשרתים, ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע&quot;פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון {{צ|כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ}} {{ק|([[משלי ד טז]])}} שהוא מן שינה ותנומה ואילו נחטפה היו&quot;ד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון {{צ|אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ}} {{ק|([[איוב כט כב]])}} וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. 

==2.14==

שער על חניית המשרתים 

שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. 

שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. 

שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. 

שופר מונח ישרת לז' טעמים פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר, הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל, והתלישא [לא ישרתהו אחר?] זולתו, והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. 

מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמים והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. 

חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד {{הערה|והם טפחא, סילוק, פשטא, זרקא, תביר, לגרמיה. אפשר שנשמט כאן פירוט זה ואולי גם כמה מלים נוספות כהקדמה להמשך על משרתים אחרים של טפחא וסילוק הבאים לעתים נדירות. ויקיעורך.}} הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} וחביריו. 

מספר חלקי אזלא בד' טעמים טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידוע.

מספר חלקי הדרגא בשני טעמים רביע ותביר במקום ידוע.

==2.15==

שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק 

יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו {{הערה| המשפט לא ברור וטעון תיקון ובמשפטי הטעמים שער ג' פרק א' תיקן הרוו&quot;ה באופן הבא: &quot;תביר אי אפשר בלא טפחא אחריו, והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח והוא אם אֶ֥רֶץ מַ֖אְפֵּלְיָ֑ה (ירמי' ב לא). כן כתב החכם בן בלעם&quot; ע&quot;כ. ויקיעורך.}} כגון {{צ|הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא}}{{ק|([[עובדיה א ח]])}} והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנחתא והוא {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־(חחזקתי) [הֶחֱזַ֣קְתִּי] בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. 

ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמים, והם: תביר שאחריו טפחה, וטפחה לאתנחתה וסילוק, וזרקא לסגולה.

==2.16==

ושער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה 

הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון {{צ|זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר}} {{ק|([[בראשית ח כב]])}} והיתיב כגון {{צ|וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל׀ לְיִשְׂרָאֵל֙}} {{ק|([[ש&quot;א ז יד]])}} וכגון {{צ|וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙}} {{ק|([[ש&quot;ב יג לג]])}} והזרקא כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀ תְּרוּמָה֘}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} ויתכן אחריו התביר כגון {{צ|וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ׀ הַח֛וּצָה}} {{ק|([[יהושע ב יט]])}} ויתכן אחריו טרס כגון {{צ|וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} ויתכן אחריו לגרמיה כגון {{צ|שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם כגון {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}}.

התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס כגון {{צ|וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל}} {{ק|([[דה&quot;ב לה ט]])}} {{צ|כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד}} {{ק|([[ישעיהו טו א]])}} ויתכן אחריה הזרקא כגון {{צ|וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֘ אֵלַי֒}} {{ק|([[בראשית מב לד]])}} ויתכן אחריה היתיב כמו {{צ|כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙}} {{ק|([[ירמיהו מח ז]])}} {{צ|פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר}} {{ק|([[ישעיהו ט ה]])}} ויתכן אחריה תביר כגון &quot;ושמע ויזדי ויעבץ&quot;{{הערה|כן הוא בכי&quot;פ אבל אין במקרא ומסתבר שצ&quot;ל {{צ|וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן}}{{ק|([[דברי הימים א ה יג]])}} וכן הגיה הרוו&quot;ה במשפה&quot;ט שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר. 

הטרס כגון [יתכן?] להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם}} {{ק|([[ירמיהו יט יג]])}} ותלישא כגון {{צ|בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה}} {{ק|([[עמוס ח יג]])}} וזרקא כגון {{צ|וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין [כָּל]־הָאָרֶץ֘}} {{ק|([[שמות י טו]])}} ולגרמיה כגון {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀}} {{ק|([[דברים לא כ]])}} ויתיב כגון {{צ|וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙}} {{ק|([[דניאל יא לט]])}} ותביר {{צ|דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל א כו]])}}. 

הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית}} {{ק|([[בראשית ג טו]])}} {{צ|זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ}} {{ק|([[שמות ל יג]])}} {{צ|וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו}} {{ק|([[ירמיהו ז יד]])}} ופזר {{צ|לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} וטרס לא יהיה אלא אזל ואתי בי&quot;א מקומות במקרא והם {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} {{צ|מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אוֹחִ֜ילָה}} {{ק|([[ירמיהו ד יט]])}} {{צ|וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} {{צ|הֵ֣ן׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ}} {{ק|([[חגי ב יב]])}} {{צ|וַיַּ֣עַשׂ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת}} {{ק|([[דה&quot;ב כו טו]])}} {{צ|אִיכָב֣וֹד׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י}} {{ק|([[ש&quot;א יד ג]])}} {{צ|וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד}} {{ק|([[ש&quot;ב יג לב]])}} {{צ|בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙}} {{ק|([[ש&quot;א יד מז]])}} {{צ|אֶת־תַּרְתָּ֥ן [וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס׀] וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יז]])}} {{צ|בָּאִ֣ים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}} {{צ|וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם}} {{ק|([[ירמיהו מ יא]])}} ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות והם {{צ|אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙}} {{ק|([[ויקרא כא י]])}} {{צ|וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙}} {{ק|([[רות א ב]])}} {{צ|רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} ויתכן אחריו תביר במקום אחד {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ (ירושלם) [יְרוּשָׁלְַ֛מָה]}} {{ק|([[ישעיהו לו ב]])}} ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. 

הרביע יתכן להיות אחריו זרקא כגון {{צ|וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות יג יז]])}} והיתיב כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ}} {{ק|([[מ&quot;א כב מג]])}} ותלישא כגון {{צ|וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י}} {{ק|([[יונה ב ג]])}} וטרס כגון {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} ויתכן אחריו פזר כגון {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} והטפחא במקום אחד {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. 

הפשטא יתכן להיות אחריה זקף כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם}} {{ק|([[בראשית א ה]])}} הרביע כגון {{צ|הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙}} {{ק|([[יחזקאל מז ח]])}} אלא יש לו זה התנאי כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר כגון {{צ|הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים (עליך) [עָלָיו֙] לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙}} {{ק|([[דה&quot;ב לב לא]])}} דדברי הימ' {{צ|וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙}} {{ק|([[אסתר ז ח]])}} בר מן ב' {{צ|וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת}} {{ק|([[ש&quot;א כז ה]])}} {{צ|אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא}} {{ק|([[מ&quot;ב ה יג]])}} ותלישא כגון {{צ|כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד}} {{ק|([[ויקרא יג נא]])}} ולגרמיה {{צ|וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת}} {{ק|([[שמות כט כב]])}} וזרקא {{צ|הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘}} {{ק|([[מ&quot;א יב י]])}} {{צ|וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה}} {{ק|([[שמות כט כ]])}} ותביר {{צ|עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה}} {{ק|([[דברים כ כ]])}} {{צ|עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו לו א]])}} וטרס {{צ|חַי־(אני)[יְיָ֙] אִם־יִפֹּ֞ל}} {{ק|([[ש&quot;א יד מה]])}} ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. 

הזקף יתכן אחריו טפחה כגון {{צ|וְיָצָ֣א יְיָ֔ וְנִלְחַ֖ם}} {{ק|([[זכריה יד ג]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו כ ג]])}} ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא {{צ|וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י בִּמְק֞וֹם}} {{ק|([[ש&quot;ב טו כא]])}} והיתיב {{צ|וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ}} {{ק|([[ירמיהו כה ל]])}} אלא שיש לו זה התנאי כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף כגון {{צ|כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י}} {{ק|([[איוב א ה]])}} {{צ|וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְיָ֔ רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}} {{צ|וּמִשְׁפְּחוֹת֙ (אבי) קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}} והרביע מבלעדי הקמת היתיב {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז}} {{ק|([[זכריה ב ח]])}} {{צ|אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}} {{צ|לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְיָ֔ וְאַתָּ֗ה}} {{ק|([[ירמיהו כח טו]])}} והטרס כגון {{צ|מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} ולגרמיה {{צ|אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב}} {{ק|([[ש&quot;א ו ח]])}} {{צ|וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא}} {{ק|([[ש&quot;א כב יח]])}} ואתנחתא במקום אחד {{צ|לַֽייָ֔ בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} והסילוק במקום אחד {{צ|הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}}. 

האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. 

הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. 

סוף פסוק ימנעו אחריו כל הטעמים. 

יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף כגון {{צ|רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי}} {{ק|([[עמוס ג ב]])}} ויתיב כמוהו כגון {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}} וטרס כגון {{צ|אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}.

==2.17==

פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמים 

שמשי הפזר הקטן שופר מונח. 

שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. 

שמש התלישא שופר מונח. 

שמשי הטרס ג' שופר מונח ותלישא ואזלא. 

שמשי הלגרמיה ב' שופר מונח ומרכא. 

שמשי הרביע ב' שופר מונח ודרגא. 

שמשי הזרקא ה' שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. 

שמשי היתיב ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. 

שמשי הזקף ב' שופר מכרבל ושופר עילוי. 

שמשי התביר ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. 

שמשי הטפחא ב' דרגא ומרכא. 

שמשי האתנחת' ב' שופר עילוי ומאיילא.

שמשי הסילוק ב' מרכא ומאיילא

==2.18==

פרק על סדר הטעמ' (האחר אחד אחד) [האחד אחר אחד] 

אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. 

אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה: 

הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. 

התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. 

הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. 

הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק, ואם יבוא אחריו טרס לא יהא {{הערה| נשמטה כאן תיבת &quot;אלא&quot; ולעיל 2.16 בפסקה המתחילה &quot;הלגרמיה&quot; באה על מכונה, וכן ציטט מכאן הרוו&quot;ה במשפטי הטעמים שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} אזל ואתי והם י&quot;א בלבד. 

הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנחתא וסילוק וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. 

הפשטה ימנעו מאחריה אתנחתא וטפחה וסילוק.

הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא. וסילוק ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}}, [ואתנחתא] במקום אחד {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}.

האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. 

הזרקא {{הערה|הכוונה לאחרי הסגול שלעולם אחרי הזרקא ונקרא בחיבור זה ועוד &quot;רודף הזרקא&quot;. ויקיעורך.}} ימנעו מאחריה ג' טפחה ואתנחתא וסילוק. 

תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה אבל במקום ימצא אחריו אתנחתא. 

שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי&quot;א מקומות ימצא אחריו פשטא. 

ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח, ושופר עילוי אחר שופר עילוי. 

ואלה הי&quot;ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד והם {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ [עָרֵ֣י] יִשְׂרָאֵ֗ל}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} אשר יחסר ממנו אחד {{הערה|והיא הזרקא. וראה משפה&quot;ט שער ג' פרק ג'. ויקיעורך.}} והיא תמצא בפסוק האחר והוא {{צ|וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב א ו]])}}, ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. 

וגם אמרו בעלי הדקדוק ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא ותהיה הראשנה סופה יו&quot;ד או וי&quot;ו כגון {{צ|וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י}} {{ק|([[קהלת ב יא]])}} {{צ|וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ}} {{ק|([[ויקרא כ ד]])}} {{צ|וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה}} {{ק|([[איוב א ה]])}}. 

כל {{צ|רָמָה}} דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל והם {{צ|יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה}} {{ק|([[דברים לב כז]])}} {{צ|רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽייָ֑}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}} {{צ|יְיָ֛ רָ֥מָה יָדְךָ֖}} {{ק|([[ישעיהו כו יא]])}}. 

כל {{צ|פֵּלֶא}} דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול {{צ|הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}} {{צ|כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}}. 

{{צ|בָּהֶן}} ג' בסגול וסימ' {{צ|וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן}} {{ק|([[ש&quot;א לא ז]])}} דשמואל {{צ|וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י}} {{ק|([[ישעיהו לח טז]])}} דישעיה {{צ|יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן}} {{ק|([[יחזקאל מב יד]])}} דמשכנא דיחזקאל. 

כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר כגון {{צ|צִפִּיתָ}} {{צ|הִכִּיתָ}} {{צ|צִוִּיתָ}} {{צ|צִפִּיתִי}} {{צ|הִכֵּיתִי}} {{צ|צִוִּיתִי}} ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה כגון {{צ|וְצִפִּיתָ֤}} {{ק|([[שמות כה יא]])}} {{צ|וְהִכֵּיתִ֣י}} {{ק|([[שמות ג כ]])}} {{צ|וְצִוִּ֤יתִי}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}} וְצִפִּיתִי {{צ|וְצִוִּיתָ֣}} {{ק|([[ירמיהו כז ד]])}} וטעמ' מלרע ולהבא אבל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מתחלף מהם יש {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלעיל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלרע אם הוא סמוך לטעמ' מלרע ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל והסמוכה לאל&quot;ף הן ה' במסורת בתי&quot;ו ושאינן סמוכין לאל&quot;ף כגון {{צ|וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} ועוד {{צ|שַׂמְתָּ}} {{צ|שַׂמְתִּי}} {{צ|קַמְתִּי}} {{צ|שַׁבְתִּי}} {{צ|דִּבַּרְתִּי}} {{צ|נָתַתִּי}} מלעיל מפני שהן לשעבר ואם נוספה וי&quot;ו בראשון חזר ולהבא ומלרע כגון {{צ|וְשַׂמְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית יג טז]])}} {{צ|וְקַמְתִּ֣י}} {{ק|([[ישעיהו יד כב]])}} {{צ|וְשַׁבְתָּ֙}} {{ק|([[דברים ד ל]])}} {{צ|וְשַׁבְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית כח כא]])}} {{צ|וְנָתַתָּ֤}} {{ק|([[בראשית מ יג]])}} {{צ|וְנָתַתִּ֣י}} {{ק|([[בראשית יז ח]])}} אבל {{צ|וְדִבַּרְתִּי}} יש בו כמעט חילוק אם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל כגון {{צ|וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}} וכן {{צ|וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עא יד]])}} {{צ|הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה}} {{ק|([[קהלת א טז]])}} ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. 

ודע כי פעמים תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים כגון {{צ|מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ}} {{ק|([[שמות כז יא]])}} {{צ|מֵ֣אָה אִ֗ישׁ}} {{ק|([[מ&quot;א יח יג]])}} וכמוהו הרבה בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה כמו {{צ|עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר}} {{ק|([[יהושע יט ח]])}} עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא וכמהו {{צ|וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כ]])}} {{צ|שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה}} {{ק|([[חבקוק ג יא]])}} {{צ|וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶל מְאֹֽד}} {{ק|([[תהלים כא ב]])}} ודע כי כל ה&quot;א הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה אותה ה&quot;א באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל כגון {{צ|שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה}} {{ק|([[ירמיהו מח יט]])}} {{צ|הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ}} {{ק|([[יחזקאל כא לא]])}} {{צ|כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה}} {{ק|([[הושע ז ד]])}} שעיקרו וְנִמְלָט הַשָּׁפָל בֹּעֵר כי הם לשון זכר והם לווי וכמו כן דרך כל השמות הנוסף ה&quot;א בסופן כמו {{צ|שָׁם}} {{צ|שָׁמָּה}} {{צ|יָם}} {{צ|יָמָּה}} {{צ|נַחַל}} {{צ|נַ֣חְלָה}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}} {{צ|מִצְרַיִם}} {{צ|מִצְרַ֙יְמָה֙}} {{ק|([[בראשית יב י]])}} {{צ|הָעִיר}} {{צ|הָעִֽירָה}} {{ק|([[בראשית מד יג]])}} {{צ|יְרוּשָׁלִַם}} {{צ|יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה}} {{ק|([[דה&quot;ב לב ט]])}} {{צ|נֹב}} {{צ|וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה}} {{ק|([[ש&quot;א כא ב]])}} {{צ|דְּדָן}} {{צ|וּדְדָ֖נֶה}} {{ק|([[יחזקאל כה יג]])}} הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא ה&quot;א. 

ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו כמו {{צ|תִּשְׁמָע֔וּן}} {{ק|([[דברים א יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּן֘}} {{ק|([[דברים ד כו]])}} ואם אין שם נו&quot;ן יהיה הטעם בעי&quot;ן או בדל&quot;ת כמו {{צ|תִשְׁמְע֛וּ}} {{ק|([[בראשית לד יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּ}} ואם הם אתנחתא או סוף פסוק' הטע' או בב' או במ&quot;ם כמו {{צ|תִּשְׁמָֽעוּ}} {{ק|([[ש&quot;ב טו לו]])}} {{צ|תֹּאבֵ֑דוּ}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}} ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת כללו שלדבר פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם וכן {{צ|הֲבִיאוֹתִ֣יהוּ}} {{ק|([[יחזקאל יז כ]])}} {{צ|עֲשִׂיתִ֙יהוּ֙}} {{ק|([[מ&quot;א יז יב]])}} כמו פעלתיהו. 

תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים.

=3=

==3.1==

טעמי ג' ספרים.

דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ&quot;א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. 

==3.2==

שער על הטעמים. 

אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. 

דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. 

==3.3==

פרק על מקומות המשרתים. 

דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. 

והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. 

והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. 

והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}.

==3.4==

פרק לבאר סיבות הטעמים. 

הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. 

הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. 

הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. 

השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. 

הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}.

לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ&quot;א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. 

היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ&quot;א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע&quot;פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. 

האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. 

האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי&quot;ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. 

האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. 

הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל&quot;ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו&quot;ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. 

הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. 

ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. 

והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל&quot;ת) [אולי: הרי&quot;ש] ועל הת&quot;ו יחד, ושמו המקל להודיע. 

הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. 

הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה&quot;ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. 

רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי&quot;ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. 

==3.5==
פרק על מספר המשרתים. 

חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך 
בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב 
והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. 
הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות 
ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. 
חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק 
שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. 
חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. 
חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב 
בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; 
אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק.

==3.6==

פרק על שכונת הטעמים. 

אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד 
אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא 
יהיה לפניה אתנחתא. 

הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י 
כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י 
אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; 
וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. 

הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: 
{{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ 
וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם 
לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, 
כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. 

הרביע 
יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: 
{{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', 
כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר 
מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. 

הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ 
פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ 
כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; 
ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י 
יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. 

היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; 
ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע 
וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. 

האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; 
וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. 

הטפחה 
יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ 
מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה 
אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא.

==3.7==

פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. 

הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא 
ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא 
ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת 
משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך 
וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא 
ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי 
הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר 
ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית 
ושלשלת. 

וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר 
לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב &lt;small&gt;(ואתנח')&lt;/small&gt;, 
אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. 

ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב 
והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא 
תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא 
תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת 
הפסוק שלכ&quot;א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה 
לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות 
ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה 
קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. &lt;small&gt;({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)&lt;/small&gt; ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: 
{{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. &lt;small&gt;(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר 
מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן 
לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)&lt;/small&gt;

אבל הסילוק לא ימצא בכ&quot;א ספרים בתחלת הפסוק 
לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות 
לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת 
אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר 
בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש 
להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, 
{{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, 
והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה 
אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ 
עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: 
כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע 
לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. 

וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל 
כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם 
בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. 

&lt;עד כאן דיני טעמי אמ&quot;ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}&gt;

= 4 =

ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו 
ג' אותיות במ&quot;ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי&quot;ו, נקראת ב'אוּ', 
כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, 
וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ&quot;ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, 
{{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי&quot;ו אשר בראש תיבה אשר האות 
שלאחריהם ננקדת בשבא הוי&quot;ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם 
באה אחד מאותיות א&quot;ח ה&quot;ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון 
{{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א ח לד]])}}. 

כל לשון דכר {{צ|לך}} 
אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן 
י&quot;ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, 
{{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל 
{{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, 
וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה 
עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, 
{{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, 
{{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים 
כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש&quot;א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש&quot;א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש&quot;א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, 
{{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ&quot;א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. 

וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, 
{{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת 
מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. 

מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. 

דע כי אותיות 
יהו&quot;א מתחלפות אחת בחברתה. אל&quot;ף בה&quot;א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה&quot;ב כ לה]])}} – התחבר; 
{{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש&quot;א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. 

ה&quot;א באל&quot;ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה&quot;א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. 

יו&quot;ד באל&quot;ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. 

אל&quot;ף ביו&quot;ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה&quot;א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה&quot;א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה&quot;ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם.

אל&quot;ף בו&quot;ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. 

יו&quot;ד בו&quot;ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה&quot;א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה&quot;א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. 

יו&quot;ד בה&quot;א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש&quot;א כא ג]])}}. 

ועל ענין זה נהפך אל&quot;ף בו&quot;ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו 
לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל&quot;ף מן אית&quot;ן. וכן האל&quot;ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} 
ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי&quot;ן|וי&quot;ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו&quot;ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי&quot;ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה&quot;א 
ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו&quot;ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו&quot;ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל&quot;ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו&quot;ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; 
ו&quot;ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל&quot;ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו&quot;ו הנוספת בפעלים 
ובשמות בשרק והנופלת עלי במ&quot;ף – אל&quot;ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, 
{{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה&quot;ב כב ז]])}}. 

ודע כי קריאת ה&quot;א ואל&quot;ף החלוקות 
אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם 
להם קמץ גדול. ולכן באל&quot;ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ&quot;ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו 
להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה&quot;א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי&quot;ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל&quot;ף ובה&quot;א. וה&quot;א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל&quot;ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. 

וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל&quot;ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. 

וכן יו&quot;ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות 
אל&quot;ף והיא יו&quot;ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו&quot;ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו&quot;ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו&quot;ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. 

{{תיקון גירסה|ויו&quot;ד|וה&quot;א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו&quot;ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה&quot;א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו&quot;ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש&quot;א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. 

ונכתבה ה&quot;א בו&quot;ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ&quot;א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו&quot;ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש&quot;א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. 

דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא 
אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. 
כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. 

והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. 
והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה 
לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע&quot;ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו 
קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. 
וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, 
נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל 
פעל שנפחת מ&quot;ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. 
והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך 
שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; 
והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; 
מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא&quot;ח ה&quot;ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, 
נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד 
אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל 
הקל להיות רפי ובלא מ&quot;ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה 
בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן 
'''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ&quot;א יח כז]])}}. 

&lt;!-- (מכאן חיוג') --&gt;אותיות 
החליקה ג', והן או&quot;י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש 
לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה 
בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן 
ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. 

ונשתתפו 
אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, 
האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל&quot;ף אשר 
ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא 
'''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון 
יו&quot;ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. 

והאופן הב' עלום, 
כגון אל&quot;ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי&quot;ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה 
ואינה נראת; וכגון ו&quot;ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו&quot;ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. 
ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת 
שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל 
המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או 
בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' 
לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון 
ו&quot;ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. 

ודע כי הה&quot;א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף 
הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל&quot;ף החלוקה בסוף הדברים 
והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא 
אל&quot;ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה&quot;א חלוקה. אבל 
יש ביניהם הפרש, כי הה&quot;א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת 
הפעלים כמו שיקרא לאו&quot;י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} 
בחלוקת ה&quot;א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק 
אשר אחר [אל&quot;ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו&quot;ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה&quot;א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. 
יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – 
(ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד.

ודע כי פעמים 
יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון 
שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו 
פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים 
חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו 
להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו 
אחד לחבירו אין עליו כלום. &lt;!-- (עד כאן חיוג') --&gt;

כ&quot;ב אותיות הם, י&quot;א זכרים י&quot;א נקבות. מיכא&quot;ל ב&quot;ן הוש&quot;ת, וסימן אחר שמלאכת&quot;ו בינ&quot;ה; והנקבות: גז&quot;ע צד&quot;ק רפ&quot;ס ח&quot;ט. 

וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות 
הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, 
{{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ&quot;ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש&quot;ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} 
וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות 
נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם 
בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ&quot;ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא 
אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות 
נוהגות. 

אין במקרא תיבה גדול מי&quot;א אותיות, 
והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) &lt;{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}&gt; {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. 
ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש 
אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם 
השם הסמוך לה, ואין זולתה. 

{{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. 

{{צ|הֵבִין}} 
ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. 
{{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, 
{{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, 
{{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד 
{{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} 
עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – 
{{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} 
כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, 
{{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}.

=הערות=


[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]]</text>
      <sha1>hwx8hkgu22zzzb1kkano51bwcp024ua</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080634</id>
      <parentid>3080623</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:45:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בריח</username>
        <id>46338</id>
      </contributor>
      <comment>/* 3.3 */</comment>
      <origin>3080634</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="309482" sha1="my8eoj2vrp4kpasovp6iw3d7453kmx9" xml:space="preserve">{{דף שער|טעמי המקרא}}

{{מסגרת|
&quot;טעמי המקרא&quot; הוא שמו של תרגום עברי לספר &quot;מכ'תצר הדאיה אלקאר&quot; ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ&quot;י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע&quot;י יוחנן מירקירוס, פריס שכ&quot;ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ&quot;י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה &quot;תוכן עזרא&quot;. מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}}
=[הקדמה]=
הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. 

ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי&quot;ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי&quot;ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. 

ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. 

=1=

==1.1==

פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם.

א&quot;ח ה&quot;ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. 

הה&quot;א והאל&quot;ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה&quot;א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה&quot;א, שאם תמצא ה&quot;א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל&quot;ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל&quot;ף. 

יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה&quot;א טז לב]])}}, וכאלה רבים. 

==1.2==

פרק השני: על אותיות יהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת.

אלו אותיות יהו&quot;א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ&quot;א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. 

ויוצאין מכלל העניין הזה [כי&quot;פ: תשעה] [כי&quot;מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה&quot;א, ומפיק ו&quot;ו, ומפיק יו&quot;ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי&quot;ת ופ&quot;ה. 

התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו&quot;א ובין אות בג&quot;ד כפ&quot;ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו&quot;א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. 

התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו&quot;א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. 

אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו&quot;א. 

ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו&quot;א להרפות, ובכל דומיהן. 

ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}} ודומיהן. 

ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה&quot;א לבדה, אבל ביו&quot;א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו&quot;א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו&quot;ד ואל&quot;ף. מה טעם, שהברת ו&quot;ו ויו&quot;ד ואל&quot;ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה&quot;א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. 

ואע&quot;פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו&quot;ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. 

וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו&quot;א נוהג בהם, אע&quot;פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו&quot;א בטל שם. 

ואם נמצאת אות יהו&quot;א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי&quot;ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל&quot;ף אינה נקראת כלל. 

ואם לא נכתבה אות יהו&quot;א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. 

התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו&quot;א, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. 

ועוד, אם תיבת אות יהו&quot;א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו&quot;א. 

התנאי הרביעי – מפיק ה&quot;א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה&quot;א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו&quot;א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. 

התנאי החמישי: כל מפיק ו&quot;ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע&quot;פ שמפקין ו&quot;ו הם מרפין. 

התנאי השישי: כל מפיק יו&quot;ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו&quot;א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה&quot;א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

וזה המנהג נוהג ביו&quot;ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו&quot;א נוהג בהן. 

התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי&quot;ת-בי&quot;ת או שני כ&quot;ף-כ&quot;ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו&quot;א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש&quot;א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. 

ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן.

התנאי השמיני [כי&quot;פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי&quot;ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ&quot;ה או מ&quot;ם, יבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי&quot;ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. 

ויש כ&quot;פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ&quot;א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. 

ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין.

==1.3== 

שער התי&quot;ו.

בג' מקומות נדגשת התי&quot;ו מכל הת&quot;וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה&quot;א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה&quot;ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. 

==1.4== 

שער על הדיבור במלכים.

תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל&quot;ף וה&quot;א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה&quot;א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל&quot;ף או ה&quot;א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ&quot;א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו&quot;ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו&quot;ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו&quot;ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו&quot;ו יורו עלי וי&quot;ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן.

==1.5==

שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. 

תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. 

השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי&quot;מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. 

שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה&quot;א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ&quot;א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ&quot;א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. 

שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}}. 

וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת.

שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. 

בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל&quot;ף דל&quot;ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי&quot;מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱיִ}}, קמץ, וכל דומיו.]

שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. 

שער ו' הוא שיהיה חי&quot;ת בתיבה, או באמצע או בסוף. 

באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. 

{{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי&quot;מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. 

ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. 

שער ז' הוא שיהיה עי&quot;ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. 

ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. 

ואם ח&quot;ת או עי&quot;ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. 

ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח&quot;ת או עי&quot;ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. 

זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. 

ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי&quot;ת ולא עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע&quot;פ שיש חי&quot;ת ועי&quot;ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל&quot;ף או ה&quot;א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל&quot;ף או ה&quot;א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. 

ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח&quot;ת או עי&quot;ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי&quot;פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי&quot;מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. 

אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד&quot;י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. 

שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן.

אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי&quot;מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. 

וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי&quot;מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. 

זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י&quot;ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ&quot;א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצָּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש&quot;א יג כג]] עי&quot;ש{{הערה|לפנינו פתח וכן בארבעת המקומות הנוספים שהצירוף הזה נמצא והם [[ש&quot;א יד א]], [[ש&quot;א יד ד| שם ד]], [[ש&quot;א יד יא| שם יא]], [[ש&quot;ב כג, יד]]. יש לציין שגם הרד&quot;ק בספר מכלול הוצאת ליק דף קסז ב מציין שהוא בקמץ בסמיכות. ויקיעורך.}})}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. 

ועוד אודיעך: כל וי&quot;ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, ואותה אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בחטף פתח, הו&quot;ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי&quot;מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]])}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. 

ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי&quot;ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש&quot;א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. 

ואם היא להבא הוי&quot;ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. 

ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי&quot;מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ&quot;א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ&quot;א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. 

וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. 

[כי&quot;מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י&quot;ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה&quot;ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה&quot;ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.]

וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי&quot;ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. 

ואין אות שתהא שוה לח&quot;ת ועי&quot;ן במצע לעניין פתחות כי אם ה&quot;א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. 

וכל {{צ|אָז}} קמץ. 

וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. 

וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. 

ועוד דע והבן: אם באה ה&quot;א בראש התיבה, ובאה אחריה אל&quot;ף או עי&quot;ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. 

ואם באה ה&quot;א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. 

ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כד]] עי&quot;ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. 

וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. 

וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. 

וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה&quot;א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי&quot;מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. 

תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה&quot;ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה.

בר מן ד' שהן סמוכין לה&quot;א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. 

ואם הוא עומד באחד מי&quot;ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. 

וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. 

ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח&quot;ת ועי&quot;ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח&quot;ת ועי&quot;ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ&quot;ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח&quot;ת ועי&quot;ן, והן על פי המסורת. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. 

וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א&quot;ח ה&quot;ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א&quot;ח ה&quot;ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. 

ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש&quot;א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. 

וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. 

וכל {{צ|הָהָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|הָעָם}}] [כי&quot;מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. 

כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. 

וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין.

וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א כב יד]])}}.] 

וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי&quot;מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] 

וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. 

{{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. 

{{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. 

ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח&quot;ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש&quot;א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. 

וכל הנסמך לשאר י&quot;ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. 

כל מפיק ה&quot;א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. 

אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. 

וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. 

ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. 

ובכל מקום שתמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן בתיבה ואחריה ה&quot;א בסוף התיבה, אין אותה ח&quot;ת ועי&quot;ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. 

תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי&quot;מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|כָּל־בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל־הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל־הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם{{הערה|כך לפנינו &quot;הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם&quot; בלא מקף אלא במשרת ובחולם. ואפשר שנוסח הניקוד וההטעמה לפני המחבר היה שונה, או, לחילופין, שדוגמא זו השתרבבה לכאן בטעות ובמקומה בהמשך ברשימה להלן של בעלי החולם. ויקיעורך.}}}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל־אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. 

וכל {{צ|אַל}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. 

וכל יו&quot;ד וי&quot;ו בסוף התיבה [כי&quot;פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי&quot;מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי&quot;פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי&quot;מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי&quot;ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] 

וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי&quot;מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. 

וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי&quot;מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי&quot;מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי&quot;ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי&quot;פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי&quot;מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי&quot;מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש&quot;ב ב יח]])}}]. 

וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי&quot;פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק.

ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. 

אתנחתיות דבראשית י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו|יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י|י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד|טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח|כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י|כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד|כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב|כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י|כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא|ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה|לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז|מט כז]])}}. 

סוף פסוק דבראשית פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: י&quot;ג], וסימן: [כי&quot;מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד|א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג|יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג|י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח|טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד|יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט|יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט|כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא|כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא|לו יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט|מח ט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה|מט כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו|מז כו]])}}]. 

אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. 

סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי&quot;פ: ו'] [כי&quot;מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי&quot;מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי&quot;מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. 

אתנח' דויקרא פתחין [כי&quot;פ: ג'] [כי&quot;מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}].

סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. 

אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי&quot;מ: לית עָבֶר בקר'].

אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.]

סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה.

אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי&quot;מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}.

לית פתח בסו' פסו' דיהושע. 

אתנח' דשופטים [כי&quot;פ: ב'] [כי&quot;מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי&quot;ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.]

אתנח' דשמואל פתחין יו&quot;ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש&quot;א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש&quot;א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש&quot;א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש&quot;א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש&quot;א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש&quot;ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש&quot;ב כב י]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסו' דשמואל (י&quot;ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש&quot;א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש&quot;א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש&quot;ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש&quot;ב יב טו]])}}.]

אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ&quot;א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ&quot;א יז יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ&quot;ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ&quot;ב יז ל]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ&quot;א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ&quot;ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ&quot;ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ&quot;א כא כז]])}}.] 

אתנח' דישעיה פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: (י&quot;ב) [י&quot;א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי&quot;מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}.

[כי&quot;מ: סופא דפסו' דישעיהו י&quot;ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.]

אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] 

לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. 

אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי&quot;מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו).

[כי&quot;מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] 

אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחַ֑מָה}} {{ק|([[הושע א ו]] עי&quot;ש)}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]] עי&quot;ש, [[הושע ב כה|שם ב כה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.]

[כי&quot;מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.]

[כי&quot;מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] 

אתנח' דתילים מ&quot;א פתחין, וסימ'{{הערה|ברשימה להלן לא מוזכרות המלים עצמן שבפתח באתנחתא אלא מילה אחרת מאותו פסוק לסימן בעלמא. עוד יש להעיר שרשימה זו ארוכה לפי ערך בגלל דרך טעמי אמ&quot;ת שכאשר ישנו הטעם עולה ויורד בפסוק הוא מטעים את המילה המפסיקה ביותר בתוך הפסוק ולא האתנחתא, ולכן אין באתנחתא צורת הפסק בפסוקים אלו, ואלו הן רבות מהדוגמאות להלן. ויקיעורך.}}: {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}.

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.]

אתנח' דאיוב [כי&quot;מ: כ'] פתחין [כי&quot;פ: י&quot;ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי&quot;ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}].

[כי&quot;מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב{{הערה|אבל להלן לקראת סוף הפרק כן מביא רשימה כזו, וכן הוא לגבי כמה מההערות הבאות להלן. ויקיעורך}}.]

אתנחתין דמשלי פתחין י&quot;א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] 

אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] 

[כי&quot;מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.]

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.]

אתנח' דדניאל פתחין י&quot;ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.]

אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסו' דעזרא י&quot;ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ואע&quot;פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ&quot;ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובמשלי י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] 

[כי&quot;מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.]

[כי&quot;מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה&quot;ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה&quot;ש ח ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי&quot;ש)}}.] 

[כי&quot;מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובדניאל כ&quot;ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.]

שלמו מחלקות קמץ ופתח.

==1.6==
עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. 

עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי&quot;פ: וכגון] [כי&quot;מ: או אם הוא נתמה בה&quot;י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. 

וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד (צירי) [סגול], ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}.

ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה&quot;א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש&quot;א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש&quot;ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. 

וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו&quot;ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. 

ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. 

וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי&quot;פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] 

[כי&quot;פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי&quot;ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי&quot;ש)}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] 

[כי&quot;מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.]

כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי&quot;פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ&quot;א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש&quot;א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. 

[כי&quot;מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].]

[כי&quot;מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.]

ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. 

ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. 

ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי&quot;ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי&quot;ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי&quot;ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי&quot;פ: הנראה] [כי&quot;מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול.

וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. 

ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה&quot;א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש&quot;א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ב לו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי&quot;מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית&quot;ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. 

וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ&quot;א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה&quot;ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי&quot;מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ&quot;ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. 

וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי&quot;פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ&quot;ת דתק&quot;ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ&quot;ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. 

וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח&quot;ת או עי&quot;ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי&quot;ת ומן העי&quot;ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל&quot;ף הממוצעת בינותם. 

וכל מ&quot;ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ&quot;ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. 

ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה&quot;א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה&quot;א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש&quot;א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יט מג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה&quot;א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. 

ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי&quot;מ: על בניין מפעל{{הערה|הכוונה למשקל 'פֶעֶל'. ויקיעורך.}}] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא{{הערה|הכוונה לטעם סגול שאחריה וראה להלן 2.2 ועוד. ויקיעורך}} נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. 

ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש&quot;ב טו ח]])}}. 

וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. 

{{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. 

וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. 

וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. 

וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז&lt;!-- לא למחוק --&gt;וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. 

ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. 

ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]] עי&quot;ש)}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. 

ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי&quot;מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש&quot;ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. 

וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל&quot;ף והת&quot;ו והעי&quot;ן קמצין בקמץ גדול, ו&quot;ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי&quot;ו. 

והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח&quot;ת או עי&quot;ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח&quot;ת ועי&quot;ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה&quot;א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח&quot;ת ועי&quot;ן וה&quot;א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי&quot;ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר&quot;ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. 

ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. 

או&quot;י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. 

ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל&quot;ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו&quot;א המה אותיות השיכון, ואולם הה&quot;א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית&quot;ן באה בראשן, ולכך תצא האל&quot;ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע&quot;פ שאות אית&quot;ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. 

וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה&quot;א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. 

וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. 

וכל מלה שתמצא יו&quot;ד בסופה, כגון {{צ|עֵינֵי}}, {{צ|שְׁנֵי}}, {{צ|יְמֵי}}, {{צ|בְּנֵי}}, {{צ|חַיֵי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ&quot;א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. 

ובזה דע והבן: מש&quot;ה מפֵק אל&quot;ף, בוכ&quot;ל לא מפק אל&quot;ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש&quot;ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל&quot;ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ&quot;ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש&quot;א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש&quot;ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל&quot;ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל&quot;ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל&quot;ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ&quot;א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. 

שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'.

==1.7== 

עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'.

שער על דיבור השבא.

השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי&quot;ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי&quot;ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. 

ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי&quot;ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש&quot;א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ&quot;ד והשי&quot;ן שוכנים ונאחזים עם המ&quot;ם והיו&quot;ד, והכ&quot;פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ&quot;ף השנית והבי&quot;ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ&quot;ם שבא ותחת הה&quot;א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. 

ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ&quot;ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה&quot;א אינו מדגיש. 

ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה&quot;א ומ&quot;ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ&quot;ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. 

ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל&quot;ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. 

והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. 

האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א&quot;ח ה&quot;ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי&quot;מ: ואלם,] {{צ|וְֽאֶת־בָּנָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ז כד]])}}. וכמוכן הה&quot;א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה&quot;א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי&quot;ת: כגון {{צ|וְֽחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}} {{ק|([[שמות כח ח]], [[שמות לט ה| לט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְֽחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי&quot;ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְֽעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]] עי&quot;ש)}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְֽעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בְּֽעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]] עי&quot;ש)}}. 

[כי&quot;מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה&quot;ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּֽעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. 

עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א&quot;ח ה&quot;ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. 

ודע: אם בא השבא תחת וי&quot;ו קודם אות אית&quot;ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי&quot;ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ&quot;א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. 

אופן ב': השבא אם בא קודם היו&quot;ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי&quot;פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ&quot;ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לִישְׂרָאֵל{{הערה|וכן היה מנקד בפועל בן נפתלי, אבל בן אשר מנקד את הלמ&quot;ד בשבא ואת היו&quot;ד בחיריק וכן הוא לפנינו. ויקיעורך.}}}}. ודע: אם בא השבא קודם היו&quot;ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. 

אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י&quot;ז, יתחבר אליהם יו&quot;ד ויהיו י&quot;ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י&quot;ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש&quot;א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. 

ואדבר על אלה י&quot;ח אותיות. דע כי אלה י&quot;ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י&quot;ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י&quot;ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. 

אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי&quot;ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. 

אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. 

אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א&quot;ח ה&quot;ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. 

אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. 

אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. 

אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. 

אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ&quot;א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. 

אופן י&quot;א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. 

אופן י&quot;ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי&quot;ן והצד&quot;י ונשאר בי&quot;ת ותי&quot;ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. 

אופן י&quot;ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש&quot;א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ&quot;א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש&quot;ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. 

אופן י&quot;ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם.

==1.8==

שער על שמות המלכים ושכונתם.

המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו &quot;חולם&quot; – &quot;מלא פום&quot;, לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני &quot;קמץ&quot;, מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי &quot;פתח&quot;, לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי &quot;סגול&quot;, והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם &quot;צירי&quot;, ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה &quot;חירק&quot;, והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו&quot;ו, ושֵם אחד להם והוא &quot;שורק&quot;, בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'.

=2=

==2.1==

ועתה אדבר על הטעמים. 

דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ&quot;י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. 

דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י&quot;ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל.

==2.2==

פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. 

והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין {{הערה|כן הוא בכתבי היד ואוצ&quot;ל &quot;מחשבון&quot;. ויקיעורך.}} הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש&quot;א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם לפיכך לא נמנה עם הטעמים, ולא עם המשרתים מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת. 

ודע כי אלו י&quot;ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. 

ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. 

הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה&quot;א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה&quot;א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. 

ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש&quot;א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ&quot;ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ&quot;א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. 

ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם.

==2.3==

שער על הקמת המשרתים. 

דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד, והוא הקל שבהם; והיָתֵר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים. 

האחד יהיה לו משרת אחד, והוא הסילוק, כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. 

והשני יהיה לו שני משרתים, והם ארבעה טעמים: לגרמיה, כגון {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט}}{{הערה|לפנינו המשרת הראשון מונח, אבל לשיטת המחבר הוא מרכא וראה להלן שער הלגרמיה. ויקיעורך.}} {{ק|([[ש&quot;א כז א]])}}; ואתנח, כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}; וזקף, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}; וטפחה – {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. 

והחלק השלישי יהיו לו ג' משרתים, והוא הרביע, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. 

והרביעי יהיו לו ד' משרתים, והם זרקא ותביר. הזרקא, כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}; התביר: {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כג]])}}. 

והחמישי יהיו לו ה' משרתים, והם תלשא וטרס. [התלשא,] כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}}; הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}}. 

והשישי יהיו לו ו' משרתים, והוא הפזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}; והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים, והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣הו מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יד]])}}. 

ודע שאלה הטעמים הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. 

ודע שאלו י&quot;ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק, מלבד הסילוק בכ&quot;א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק, לפי ששם ישרתוהו יותר משמש אחד, ובכ&quot;א ספרים לא ישרתוהו כי אם שמש אחד, ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים, בעבור כן יתכן להיות הסילוק בג' ספרים בראש הפסוק{{הערה|והם עשרה פסוקים ולהלן 3.7 מפרט אותם. ויקיעורך.}}.

==2.4==

פרק על שכונת המשרתים. 

דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד למינו על אופן מכל פנים כי אם שלשה, והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח, ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש&quot;א כח יג]])}}, {{הערה|כאן צ&quot;ל &quot;ומן המרכא&quot; וכדומה. ובמשפה&quot;ט שער א פרק ו תיקן &quot;ומרכא כגון&quot;. ויקיעורך.}} {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. 

והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים, והמיוחד במקרא שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. 

ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך, כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא, כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]], [[דניאל ד יח| יח]])}}; ויהיה שכן לה מרכא, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא טו]])}}; ויהיה שכן לה דרגא, כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א יְיָ֧ לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}; ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. 

התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים: ביתיב, כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}; ובטרס, כגון {{צ|בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ}} {{ק|([[יחזקאל כ לא]])}}; ובזרקא, כגון {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}; ובתביר, כגון {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}}. 

מרכא יהיה לה שכן מרכא כמוה, כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד: {{צ|אִם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}; ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. 

הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח, כגון {{צ|לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי}} {{ק|([[ישעיהו מה יט]])}}; ותהיה שכינה למרכא מוכפלת, כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}; ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. 

שופר כרבלא יהיה שכן לו שופר עילוי בלבד, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}. 

שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו: {{צ|כֹּ֤ה אָמַר֙}} {{ק|([[בראשית לב ה]])}}. 

שופר עילוי יהיה שכן לג' טעמים: אתנחתא וזקף וזרקא{{הערה|אגב הזרקא נכללת גם הסגולה (וראה לעיל 2.2 על עניין זה בכללותו) וכפי שמפרש המחבר להלן בסעיף 2.14: &quot;שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי&quot;. ויקיעורך.}}. וסימ': אז&quot;ז עילוי. 

מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחתא וסוף פסוק, כגון {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, וכגון {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}}. 

הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד, כגון {{צ|וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}. 

ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם, ולא יִוָעדו בפסוק אחד, לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. 

והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת, כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}}, אבל היא סימן לביטול הגעיא, לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. 

ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד, והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק האזלא שהיא שכינה לטרס, ולשאר הטעמים לא תתחבר. והתלישא [כי&quot;פ: הקטנה] [כי&quot;מ: הגדולה{{הערה|וכן תיקן מסברא הרוו&quot;ה במשפה&quot;ט שער א פרק ו. ויקיעורך.}}] היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת.

==2.5==

פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל, ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר.

לשון מֶרְכָּבָה, אם היה תחת המ&quot;ם ג' נקודות יהיה לשון יחיד, כגון {{צ|מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ}} {{ק|([[מ&quot;ב ה כו]])}}, {{צ|מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים}} {{ק|([[ש&quot;ב טו א]])}}. ואם יהיה תחת המ&quot;ם פתח גדול תהיה המילה לשון רבים, כגון {{צ|מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה}} {{ק|([[שמות טו ד]])}}, {{צ|פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו}} {{ק|([[שופטים ה כח]])}}. ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה, והיא {{צ|בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙}} {{ק|([[בראשית מא מג]])}}, נקודה אחת תחת המ&quot;ם. 

תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן, כגון {{צ|בָּ֥רְכוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כט כ]])}}. ואשר יהיה הטעם על הכ' יהיה שבא מניע, כגון {{צ|בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[בראשית כז יט]])}}. חוץ ממקומות: {{צ|וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת}} {{ק|([[דניאל ד לא]])}}, {{צ|וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖}} {{ק|([[ש&quot;ב ז כט]])}}, {{צ|בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}.

==2.6==

פרק לדבר על י&quot;ב טעמים{{הערה|כותרת זו מתייחסת למעשה גם לסעיפים הבאים עד וכולל שער הסילוק (2.12). חלק מי&quot;ב הטעמים זכו לכותרת משלהם ועל כן גם לסעיף נפרד במהדורתנו, וחלק באים בסעיף כללי זה או בסעיפים הבאים כהמשך לטעם אחר בלא כותרת של שער נפרד, אלו האחרונים הודגשו במהדורתנו. להלן סדר הטעמים לרבות השיוך לסעיפים השונים: 2.6 פזר, טרס, תלשא, יתיב. 2.7 זקף, אתנחתא. 2.8 זרקא. 2.9 לגרמיה. 2.10 רביע. 2.11 תביר, טפחא. 2.12 סילוק. ויקיעורך.}}

'''הפזר''' בכ&quot;א ספרים משני פנים: האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל והוא בי&quot;ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות והם {{צ|אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|וַיִּקְבֹּץ֘ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה}} דדברי הימים {{ק|([[דה&quot;ב כד ה]])}}, {{צ|גַּם־חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ה יג]])}}, {{צ|וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים}} בסוף עזרא {{ק|([[נחמיה יג ה]])}}. 

וישרת' ג' משרתים בה' מקומות {{צ|וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כה]])}}, {{צ|וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן}} {{ק|([[דה&quot;ב לה ז]])}}, {{צ|וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה}} {{ק|([[ירמיהו כה יב]])}} דירמיה, {{צ|וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים}} {{ק|([[נחמיה יג טו]])}}, {{צ|גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן}} {{ק|([[אסתר ז ט]])}}. 

ויש לו ד' משרתים בג' מקומות: {{צ|וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל}} {{ק|([[ש&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים׀ רָעָ֣ב׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב כד יג]])}}, {{צ|וְאָמַרְתָּ֙ (להם) [אֲלֵיהֶ֜ם] כֹּֽה־אָמַ֣ר יְיָ֗ הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו יג יג|יג יג]])}}. 

ויש לו ה' משרתים בב' מקומות: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}, {{צ|וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;א כח א]])}}. 

ויש לו ו' משרתים בב' מקומות {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} {{צ|וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין׀ לַעֲלָוָ֣ן׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}. 

ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. 

'''התלשא''' משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת אבל ההפרש שיש ביניהם התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. 

'''הטרס''' פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא, התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח כגון {{צ|תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת}} {{ק|([[ישעיהו ס יז]])}}, {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}} ודומ' ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא כגון {{צ|וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח}} {{ק|([[במדבר טז א]])}} והדומ' לו, ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא כגון {{צ|וְהָ֨רַסְתִּ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יג יד]])}}, {{צ|וְסָ֨לַחְתָּ֜}} {{ק|([[מ&quot;א ח לו]])}}, {{צ|וַהֲסִ֨רֹתִ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יא יט]])}}, {{צ|וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַדְתִּי}} {{ק|([[עמוס ב ט]])}}, ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. 

ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר כגון {{צ|וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְיָ֙}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} {{צ|וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו}} {{ק|([[בראשית מב כא]])}} ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון {{צ|וַיַּ֜עַשׂ}} {{ק|([[שמות לו יא]])}} {{צ|וַיֹּ֜אמֶר}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}} והדומה להם לא יהיה בהן אלא מקל אחד. 

הטרס אם ישרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם תלישא והב' אזלא {{צ|וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ ע֗וֹד}} {{ק|([[שמות ד ו]])}} {{צ|וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב}} {{ק|([[שופטים ג טז]])}}. 

ואם היו לו יותר מב' משרתים יהיו כולם שופרות מונחים כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והדומ' לו. 

'''היתיב''' יש לו ב' דמיונות האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה, וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}}, וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}} ואשר הביא שינוי הדמיון הזה אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}} {{צ|ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה}} {{ק|([[חבקוק ב ו]])}} ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו {{צ|הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}} והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף אבל בי&quot;א מקומות באה אחריו הפשטה והם {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}, {{צ|אֵ֚ת סִיחֹן֙}} {{ק|([[דברים א ד]])}}, {{צ|כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙}} {{ק|([[ישעיהו ה כד]])}}, דישעיה {{צ|אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙}} {{ק|([[ירמיהו כב ל]])}}, {{צ|כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה}} {{ק|([[ישעיהו ל לב]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת}} {{ק|([[ירמיהו טז יב]])}}, {{צ|שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙}} {{ק|([[ירמיהו יד יד]])}}, {{צ|דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט}} {{ק|([[דניאל ב י]])}}, {{צ|דִּ֚י מַלְכְוָת֙}} {{ק|([[דניאל ז כז]])}}, {{צ|כֹּ֚ל חָרֵד֙}} {{ק|([[עזרא ט ד]])}}, דעזרא {{צ|דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ז כה|ז כה]])}}. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון {{צ|שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}, {{צ|אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ}} {{ק|([[ויקרא יא ד]])}} ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי&quot;א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת, הרי לך ראיה משני פנים: אופן אחד אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו כגון {{צ|בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙}} {{ק|([[יחזקאל יד יג]])}} ודומ' וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד; והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים {{הערה|אוצ&quot;ל &quot;מספרם&quot; או &quot;נספרים&quot; ועכ&quot;פ הכוונה שכל יתיב/מהפך שלפני פשטא אם לא נכלל ברשימת י&quot;א היתיב לפני פשטא שהוזכרה לעיל הרי הוא מהפך המשרת. ויקיעורך.}} י&quot;א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה ומי שקרא {{צ|שְׁ֚תַּיִם}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}} ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה לפי שהנחת הדיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} נהיה עם האות הגימ&quot;ל ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה {{צ|שְׁתַּיִם}} ולכך אתה רואה בספרים הטובים {{צ|שְׁתַּיִם}} ואל תתמה על דיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} שעיקרו אשתים כי הוא כמו {{צ|אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ}} {{ק|([[שמות כו ג]])}} ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר {{צ|שְׁתַּיִם}} הוא אשתים. 

הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא התנאי על זה הוא שאם אין מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון {{צ|וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה}} {{ק|([[במדבר כג א]])}} {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} ודומ' ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון {{צ|וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙}} {{ק|([[ויקרא כג מא]])}}, {{צ|וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙}} {{ק|([[במדבר ל ב]])}} ודומ' זה הכלל לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו כגון {{צ|יוֹצֵ֥ר אוֹר֙}} {{ק|([[ישעיהו מה ז]])}} {{צ|מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙}} {{ק|([[ירמיהו ב ה]])}} {{צ|הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק הלא תראה שהתי&quot;ו של {{צ|תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. 

ואם היה לפשטא ב' משרתים הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח כגון {{צ|לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽייָ֔}} {{ק|([[שמות יב מב]])}} {{צ|כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא}} {{ק|([[ירמיהו נ לח]])}} ודומ', ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וְכִ֨י מִ֤י (אנכי) [אֲנִי֙]}} {{ק|([[דה&quot;א כט יד]])}} {{צ|אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙}} {{ק|([[ישעיהו ל י]])}}.

ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} והדומ' לו. 

ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח כגון {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יד]])}}. המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא.

==2.7==

שער הזקף 

הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. 

הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרתים שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל כמו {{צ|מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]])}} {{צ|רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ז]])}}, {{צ|לֹ֣א דֻכְּא֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו מד י]])}} ודומ', ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי כגון {{צ|וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו לו כד]])}}, {{צ|וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ט]])}} ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרתים יהיה הראשון מכרבל, או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר, והמשרת השני עילוי כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} ודומ'. 

ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער הגעיא מן האות אשר היא עליו כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} והדומ' לו. 

והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה כגון {{צ|וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים}} {{ק|([[במדבר יז יג]])}}, {{צ|וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ}} {{ק|([[אסתר ד ב]])}} ודומ'. 

שתי '''אתנחתא''' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי&quot;א מקומות שתשרתה המאיילא והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד, בר מן חד {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ [לְךָ׀] בָּ֛הּ}} {{ק|([[דה&quot;ב כ ח]])}} דדברי הימ', ואלה הם {{צ|וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ}} {{ק|([[בראשית ח יח]])}}, {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} ד{{צ|וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}, {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, {{צ|מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}, {{צ|לָא֖וֹפַנִּ֑ים}} {{ק|([[יחזקאל י יג]])}}, {{צ|וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל יא יח|יא יח]])}}, {{צ|וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ}} {{ק|([[רות א י]])}}, {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} וחב' דדניאל {{ק|([[דניאל ד יח|ד יח]])}}, {{צ|וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה}} דמלכים {{ק|([[מ&quot;ב ט ב]] עי&quot;ש)}} {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ}} דדברי הימ' {{ק|([[דה&quot;ב כ ח]])}} 

ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש&quot;א כח יג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} ודומ', 

ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו {{צ|וּבָהָ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}}, {{צ|בַּמִּדְבָּ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו סא]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י}} {{ק|([[בראשית יט ז]])}} וזה הטעם יקרא מונח לפי שאתה מניחו בלי (מתינה) [מתיגה] והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} {{צ|כְּנֵֽמָא}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}} {{צ|והמלך}} אן [או?] בלעדי אלה, ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי כגון {{צ|וַֽיְהִי־אֽוֹר}} {{ק|([[בראשית א ג]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח}} {{ק|([[בראשית מד יט]])}}, {{צ|יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע}} {{ק|([[ישעיהו א ג]])}}.

==2.8==

שער הזרקא 

אם היה בלא משרת אין עליה דיבור, ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒}} {{ק|([[ישעיהו ז ג]])}}, {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא והם {{צ|כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ל יב]])}}, {{צ|לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ו ו]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ז ז]])}}, {{צ|וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘}} {{ק|([[דה&quot;א יד יא]])}}, {{צ|נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא יב]])}} דדברי הימ', {{צ|וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֘ לָרֹב֒}} {{ק|([[מ&quot;א א יט]])}}, {{צ|בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֘}} {{ק|([[דה&quot;א ה יח]])}}, {{צ|קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֘}} {{ק|([[רות ד ד]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[דה&quot;א יז ו]])}} דדברי הימ' 

ואם היה לזרקא ב' משרתים יהיה הראשון אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒}} {{ק|([[בראשית מא מה]])}} ודומ' חוץ מב' שהן למטה והן {{צ|וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ח ה]])}} דמלכים {{צ|אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[דה&quot;ב ו לב]])}} וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה כגון {{צ|ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֘}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}} {{צ|הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘}} {{ק|([[דברים לא יד]])}} ואם באו שני המשרתים בתחלת אותיות התיבות יהיו שניהם שופר עילוי כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֘}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}, {{צ|מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘}} {{ק|([[שמות ד יא]])}} והננהג כמנהג הזה הוא למטה ונקרא שופר עילוי ואם היה עם האות השנייה או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה (לפרעה) [אֶל־יְיָ֘]}} {{ק|([[שמות ד י]])}}, {{צ|הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ג ח]])}} ודומ' והמשרת השני לזרקא שראוי להיותו במרכא למטה בא משתי סיבות האחת פסק והאחת געיא ויש שכותבין אותו שופר מונח והוא כמו מרכא במחלקותיו אשר ביניהן פסק {{צ|וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתוֹם֘}} {{ק|([[ירמיהו לב מד]])}}, {{צ|וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל׀ דְּבִרָה֘}} {{ק|([[יהושע טו ז]])}} וכל דומ' חוץ משתי מקומות שיש בהן פסק והן שופר עילוי והם {{צ|וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒}} {{ק|([[בראשית לז כב]])}}, {{צ|הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ׀ אֵלֵינוּ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ד יג]])}}, ואשר ביניהם געיא {{צ|וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ד כט]])}} {{הערה|לפנינו לא רשומה געיא בשני אלו, אבל ראה להלן שמדובר גם על מקום הראוי לגעיה ואיננה כתובה בפועל. ויקיעורך.}} ודומ' חוץ מז' מקומות שיש בהם כמעט שינוי והם {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘}} {{ק|([[יהושע יח יד]])}}, {{צ|וַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם}} {{ק|([[דה&quot;א יד א]])}} וחביר' {{ק|([[ש&quot;ב ה יא]])}} {{צ|אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ד ח]])}} {{צ|בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֘}} {{ק|([[דניאל ו יג]])}} {{צ|וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘}} {{ק|([[נחמיה ח טו]])}} והקורא יטעים הגעיא בפיו או כתובה או לא כתובה. 

ואם היה לזרקא ג' משרתים יהיה הראשון תלשא והשני אזלא ולא תשתנה מהיות תחלה, או תהיה עם תחילת אות או עם השיני או יותר, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא טו]])}} {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ודומ'. 

ואם היו לה ד' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} והדומ' לו ובכ&quot;א ספר יש לו ג' זרקתות שיתחברו ב' משרתים בתיבה אחת והם {{צ|(ולאיתמר) וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮}} {{ק|([[ויקרא י יב]])}} {{צ|אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘}} {{ק|([[שופטים כא כא]])}} {{צ|לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}}

==2.9==

שער לגרמיה 

הלגרמיה ישרתוהו ב' משרתים והם ב' מרכות כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש&quot;א כז א]] עי&quot;ש)}}. והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה, והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק, והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה.

==2.10==

שער הרביע 

הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון {{צ|וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּת}} {{ק|([[שמות טו כג]])}} {{צ|אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע}} {{ק|([[ויקרא כו מא]])}} ודומ' ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות והם {{צ|וְעַתָּה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ}} {{ק|([[בראשית מה ה]])}} {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָא}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} {{צ|וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם}} {{ק|([[זכריה ז יד]])}} {{צ|וְאִ֣יל֗וֹ הָאֶחָד}} {{ק|([[קהלת ד י]])}} {{צ|בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר}} {{ק|([[דניאל א ז]])}}. 

ואם שרתוהו ב' משרתים יהיה הראשון דרגא כגון {{צ|כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י}} {{ק|([[ירמיהו לב לא]])}} והדומה לו. 

ואם שרתוהו ג' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה}} {{ק|([[ש&quot;ב כא ב]])}} {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}.

==2.11==

שער התביר 

התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו, ב' תנאים: האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אָה אוֹ אִי כגון {{צ|יָ֥צְא֛וּ}} {{ק|([[שמות יב מא]])}} {{צ|יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ}} {{ק|([[איכה א יד]])}} {{צ|הִתְבּ֥וֹנְנ֛וּ}} {{ק|([[ירמיהו ט טז]])}} בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה והוא {{צ|בְּבִֽירְתָ֛א … בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו ב|ו ב]])}} ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף פתח בין המרכא והתביר והם {{צ|וַיִּדְרֹ֣שׁ (חזקיהו) [יְחִזְקִיָּ֗הוּ] עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ט]])}} {{צ|אַל־ תִּלָּֽחֲמ֛וּ}} {{ק|([[דה&quot;ב יג יב]])}} {{צ|וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן}} {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}} ואין זולתם ואילו לא אחזו אלו הג' או {{צ|וְרָחֲצ֛וּ}} {{ק|([[שמות ל יט]])}} יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. 

ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא כגון {{צ|וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד}} {{ק|([[ש&quot;א ל יז]])}} {{צ|כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר}} {{ק|([[מ&quot;ב ד מג]])}} ודומ' שאין ביניהן אלא מלך אחד {{צ|כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ}} {{ק|([[דברים יט ו]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְיָֽ}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}} ודומ' שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא כגון {{צ|וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ}} {{ק|([[יהושע ח ג]])}} {{צ|וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם}} {{ק|([[שמות טו כד]])}} {{צ|וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ד כ]])}} ודומ' ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל טז]])}} ישרתהו מרכא ואם היה מלך ושבא מניע כגון {{צ|וַאֲשֶׁ֧ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן}} {{ק|([[בראשית לד יא]] עי&quot;ש)}} ישרתהו דרגא וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט&quot;ו מקומות היוצאים מתנאי זה שאע&quot;פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא והם {{צ|וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה}} {{ק|([[בראשית יח יח]])}} {{צ|וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ}} {{ק|([[שמות כא לה]])}} {{צ|לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה}} {{ק|([[שמות כג כו]])}} {{צ|וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ}} {{ק|([[דברים יד י]])}} דמשנה תורה {{צ|וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה}} {{ק|([[בראשית מו יז]])}} {{צ|וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ}} ... {{צ|וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח יב]])}} {{צ|כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר}} {{ק|([[ש&quot;א ל יז]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְיָ֥ צְבָא֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט כה]])}} {{צ|כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל}} {{ק|([[הושע י יד]])}} {{צ|הֲפֹ֧ךְ ידיך יָדְךָ֛}} {{ק|([[דה&quot;ב יח לג]])}} דדברי הימ' {{צ|כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ}} {{ק|([[דה&quot;ב ל ג]])}} {{צ|כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛}} {{ק|([[קהלת ט י]])}} {{צ|כִּ֣י אֵ֧ין לַעֲמ֛וֹד}} {{ק|([[עזרא ט טו]] עי&quot;ש)}} {{צ|וְעַ֨ד הֵ֧ם עֹמְדִ֛ים}} {{ק|([[נחמיה ז ג]] עי&quot;ש)}} דעזרא ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך כגון {{צ|הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל}} {{ק|([[בראשית יז יג]])}} {{צ|וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ׀ מַ֛ס}} {{ק|([[אסתר י א]])}}. 

ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח כגון {{צ|עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל כב ג]])}} ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא כגון {{צ|וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־ (אבותיו) [אֲבוֹתָ֛ם]}} {{ק|([[יהושע כב יד]])}} והדומ' לו. 

ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא כגון {{צ|כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ}} {{ק|([[ירמיהו ל יז]])}} {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה וזהו משפט התלשא לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. 

ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח כגון {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כג]])}} והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב{{צ|אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ}} {{ק|([[שה&quot;ש ב ז]])}} וחבריו {{ק|([[שה&quot;ש ג ה]])}} 

'''הטפחה''' לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי&quot;ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד והם {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} {{צ|לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה}} {{ק|([[שמות ה טו]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה}} {{ק|([[ויקרא י א]])}} {{צ|הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח}} {{ק|([[במדבר לב מב]])}} {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} דיחזקאל {{צ|וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה}} {{ק|([[מ&quot;א כ כט]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ}} {{ק|([[מ&quot;א י ג]])}} דמלכים וחברו דדברי הימ' {{ק|([[דה&quot;ב ט ב]])}} {{צ|וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן}} {{ק|([[חבקוק א ג]])}} דחבקוק {{צ|(ויחי) [וַיְהִ֧י] לֵ֦ב לָעָ֖ם}} {{ק|([[נחמיה ג לח]])}} דעזרא ולא יהיו לו יותר מב' משרתים על זה האופן ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות והם {{צ|בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}} {{צ|אֵ֛ת כָּל־ הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}} {{צ|מַבְלִ֥יגִיתִ֖י}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}} {{צ|וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל לו כה]])}} דיחזקאל {{צ|מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל מד ו]])}} דיחזקאל {{צ|כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה}} {{ק|([[דה&quot;א טו יג]])}} {{צ|וּנִבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}} דדניאל {{צ|שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי}} {{ק|([[שה&quot;ש ו ה]])}} וסימ' מה&quot;ם גתלו&quot;ש מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח' 

ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא כגון {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והדומ' לו אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג כגון {{צ|וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים אחד בתיבת המרכא כגון {{צ|כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם}} {{ק|([[יהושע ה ז]])}} והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא כגון {{צ|יעשה לו֟}} והדומ' לו מושלת בהם מרכא בלי מתיגה, ואם נתרחקה המרכא המרבה מן הטפחה והיה ביניהם תיבה במקף מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה כגון {{צ|ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה}} {{ק|([[רות ד א]])}} {{צ|ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}} ודומ' ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתן {{הערה|כן הוא בכי&quot;פ ואוצ&quot;ל &quot;יתמתג&quot;. ויקיעורך.}} כגון {{צ|כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} {{צ|וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} ודומ'. 

וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה {{צ|כִּי}} והשניה {{צ|לֹא}} והשלישית תהיה טפחה הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה אם עומדת האות הראשונה במלך שים {{צ|כִּי}} במרכא ולא במקף כגון {{צ|כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב}} {{ק|([[ש&quot;א טז יא]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו}} {{ק|([[איכה ג כב]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין}} {{ק|([[בראשית מה כו]])}} ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה שים {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא כגון {{צ|כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ}} {{ק|([[דה&quot;א יג ג]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ}} {{ק|([[ש&quot;ב כג ו]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ}} {{ק|([[ש&quot;א ב ט]])}} חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא והוא {{צ|כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן}} {{ק|([[דברים ג כז]])}} וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא.

==2.12==

שער הסילוק 

הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} {{צ|לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם}} ד{{צ|שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ}} {{ק|([[שמות ל לא]] עי&quot;ש)}} {{צ|וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}} {{צ|מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם}} {{ק|([[הושע יא ו]])}} בהושע וראש פסוקו {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}} דדברי הימ' ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} וכמהו.

==2.13==

שער על הגעיא 

הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה, וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות, וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי&quot;ב טעמ' ולא עם המשרתים, ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע&quot;פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון {{צ|כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ}} {{ק|([[משלי ד טז]])}} שהוא מן שינה ותנומה ואילו נחטפה היו&quot;ד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון {{צ|אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ}} {{ק|([[איוב כט כב]])}} וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. 

==2.14==

שער על חניית המשרתים 

שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. 

שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. 

שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. 

שופר מונח ישרת לז' טעמים פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר, הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל, והתלישא [לא ישרתהו אחר?] זולתו, והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. 

מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמים והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. 

חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד {{הערה|והם טפחא, סילוק, פשטא, זרקא, תביר, לגרמיה. אפשר שנשמט כאן פירוט זה ואולי גם כמה מלים נוספות כהקדמה להמשך על משרתים אחרים של טפחא וסילוק הבאים לעתים נדירות. ויקיעורך.}} הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} וחביריו. 

מספר חלקי אזלא בד' טעמים טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידוע.

מספר חלקי הדרגא בשני טעמים רביע ותביר במקום ידוע.

==2.15==

שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק 

יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו {{הערה| המשפט לא ברור וטעון תיקון ובמשפטי הטעמים שער ג' פרק א' תיקן הרוו&quot;ה באופן הבא: &quot;תביר אי אפשר בלא טפחא אחריו, והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח והוא אם אֶ֥רֶץ מַ֖אְפֵּלְיָ֑ה (ירמי' ב לא). כן כתב החכם בן בלעם&quot; ע&quot;כ. ויקיעורך.}} כגון {{צ|הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא}}{{ק|([[עובדיה א ח]])}} והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנחתא והוא {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־(חחזקתי) [הֶחֱזַ֣קְתִּי] בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. 

ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמים, והם: תביר שאחריו טפחה, וטפחה לאתנחתה וסילוק, וזרקא לסגולה.

==2.16==

ושער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה 

הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון {{צ|זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר}} {{ק|([[בראשית ח כב]])}} והיתיב כגון {{צ|וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל׀ לְיִשְׂרָאֵל֙}} {{ק|([[ש&quot;א ז יד]])}} וכגון {{צ|וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙}} {{ק|([[ש&quot;ב יג לג]])}} והזרקא כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀ תְּרוּמָה֘}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} ויתכן אחריו התביר כגון {{צ|וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ׀ הַח֛וּצָה}} {{ק|([[יהושע ב יט]])}} ויתכן אחריו טרס כגון {{צ|וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} ויתכן אחריו לגרמיה כגון {{צ|שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם כגון {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}}.

התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס כגון {{צ|וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל}} {{ק|([[דה&quot;ב לה ט]])}} {{צ|כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד}} {{ק|([[ישעיהו טו א]])}} ויתכן אחריה הזרקא כגון {{צ|וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֘ אֵלַי֒}} {{ק|([[בראשית מב לד]])}} ויתכן אחריה היתיב כמו {{צ|כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙}} {{ק|([[ירמיהו מח ז]])}} {{צ|פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר}} {{ק|([[ישעיהו ט ה]])}} ויתכן אחריה תביר כגון &quot;ושמע ויזדי ויעבץ&quot;{{הערה|כן הוא בכי&quot;פ אבל אין במקרא ומסתבר שצ&quot;ל {{צ|וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן}}{{ק|([[דברי הימים א ה יג]])}} וכן הגיה הרוו&quot;ה במשפה&quot;ט שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר. 

הטרס כגון [יתכן?] להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם}} {{ק|([[ירמיהו יט יג]])}} ותלישא כגון {{צ|בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה}} {{ק|([[עמוס ח יג]])}} וזרקא כגון {{צ|וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין [כָּל]־הָאָרֶץ֘}} {{ק|([[שמות י טו]])}} ולגרמיה כגון {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀}} {{ק|([[דברים לא כ]])}} ויתיב כגון {{צ|וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙}} {{ק|([[דניאל יא לט]])}} ותביר {{צ|דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל א כו]])}}. 

הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית}} {{ק|([[בראשית ג טו]])}} {{צ|זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ}} {{ק|([[שמות ל יג]])}} {{צ|וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו}} {{ק|([[ירמיהו ז יד]])}} ופזר {{צ|לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} וטרס לא יהיה אלא אזל ואתי בי&quot;א מקומות במקרא והם {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} {{צ|מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אוֹחִ֜ילָה}} {{ק|([[ירמיהו ד יט]])}} {{צ|וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} {{צ|הֵ֣ן׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ}} {{ק|([[חגי ב יב]])}} {{צ|וַיַּ֣עַשׂ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת}} {{ק|([[דה&quot;ב כו טו]])}} {{צ|אִיכָב֣וֹד׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י}} {{ק|([[ש&quot;א יד ג]])}} {{צ|וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד}} {{ק|([[ש&quot;ב יג לב]])}} {{צ|בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙}} {{ק|([[ש&quot;א יד מז]])}} {{צ|אֶת־תַּרְתָּ֥ן [וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס׀] וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יז]])}} {{צ|בָּאִ֣ים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}} {{צ|וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם}} {{ק|([[ירמיהו מ יא]])}} ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות והם {{צ|אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙}} {{ק|([[ויקרא כא י]])}} {{צ|וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙}} {{ק|([[רות א ב]])}} {{צ|רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} ויתכן אחריו תביר במקום אחד {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ (ירושלם) [יְרוּשָׁלְַ֛מָה]}} {{ק|([[ישעיהו לו ב]])}} ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. 

הרביע יתכן להיות אחריו זרקא כגון {{צ|וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות יג יז]])}} והיתיב כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ}} {{ק|([[מ&quot;א כב מג]])}} ותלישא כגון {{צ|וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י}} {{ק|([[יונה ב ג]])}} וטרס כגון {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} ויתכן אחריו פזר כגון {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} והטפחא במקום אחד {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. 

הפשטא יתכן להיות אחריה זקף כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם}} {{ק|([[בראשית א ה]])}} הרביע כגון {{צ|הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙}} {{ק|([[יחזקאל מז ח]])}} אלא יש לו זה התנאי כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר כגון {{צ|הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים (עליך) [עָלָיו֙] לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙}} {{ק|([[דה&quot;ב לב לא]])}} דדברי הימ' {{צ|וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙}} {{ק|([[אסתר ז ח]])}} בר מן ב' {{צ|וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת}} {{ק|([[ש&quot;א כז ה]])}} {{צ|אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא}} {{ק|([[מ&quot;ב ה יג]])}} ותלישא כגון {{צ|כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד}} {{ק|([[ויקרא יג נא]])}} ולגרמיה {{צ|וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת}} {{ק|([[שמות כט כב]])}} וזרקא {{צ|הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘}} {{ק|([[מ&quot;א יב י]])}} {{צ|וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה}} {{ק|([[שמות כט כ]])}} ותביר {{צ|עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה}} {{ק|([[דברים כ כ]])}} {{צ|עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו לו א]])}} וטרס {{צ|חַי־(אני)[יְיָ֙] אִם־יִפֹּ֞ל}} {{ק|([[ש&quot;א יד מה]])}} ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. 

הזקף יתכן אחריו טפחה כגון {{צ|וְיָצָ֣א יְיָ֔ וְנִלְחַ֖ם}} {{ק|([[זכריה יד ג]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו כ ג]])}} ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא {{צ|וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י בִּמְק֞וֹם}} {{ק|([[ש&quot;ב טו כא]])}} והיתיב {{צ|וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ}} {{ק|([[ירמיהו כה ל]])}} אלא שיש לו זה התנאי כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף כגון {{צ|כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י}} {{ק|([[איוב א ה]])}} {{צ|וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְיָ֔ רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}} {{צ|וּמִשְׁפְּחוֹת֙ (אבי) קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}} והרביע מבלעדי הקמת היתיב {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז}} {{ק|([[זכריה ב ח]])}} {{צ|אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}} {{צ|לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְיָ֔ וְאַתָּ֗ה}} {{ק|([[ירמיהו כח טו]])}} והטרס כגון {{צ|מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} ולגרמיה {{צ|אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב}} {{ק|([[ש&quot;א ו ח]])}} {{צ|וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא}} {{ק|([[ש&quot;א כב יח]])}} ואתנחתא במקום אחד {{צ|לַֽייָ֔ בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} והסילוק במקום אחד {{צ|הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}}. 

האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. 

הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. 

סוף פסוק ימנעו אחריו כל הטעמים. 

יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף כגון {{צ|רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי}} {{ק|([[עמוס ג ב]])}} ויתיב כמוהו כגון {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}} וטרס כגון {{צ|אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}.

==2.17==

פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמים 

שמשי הפזר הקטן שופר מונח. 

שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. 

שמש התלישא שופר מונח. 

שמשי הטרס ג' שופר מונח ותלישא ואזלא. 

שמשי הלגרמיה ב' שופר מונח ומרכא. 

שמשי הרביע ב' שופר מונח ודרגא. 

שמשי הזרקא ה' שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. 

שמשי היתיב ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. 

שמשי הזקף ב' שופר מכרבל ושופר עילוי. 

שמשי התביר ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. 

שמשי הטפחא ב' דרגא ומרכא. 

שמשי האתנחת' ב' שופר עילוי ומאיילא.

שמשי הסילוק ב' מרכא ומאיילא

==2.18==

פרק על סדר הטעמ' (האחר אחד אחד) [האחד אחר אחד] 

אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. 

אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה: 

הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. 

התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. 

הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. 

הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק, ואם יבוא אחריו טרס לא יהא {{הערה| נשמטה כאן תיבת &quot;אלא&quot; ולעיל 2.16 בפסקה המתחילה &quot;הלגרמיה&quot; באה על מכונה, וכן ציטט מכאן הרוו&quot;ה במשפטי הטעמים שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} אזל ואתי והם י&quot;א בלבד. 

הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנחתא וסילוק וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. 

הפשטה ימנעו מאחריה אתנחתא וטפחה וסילוק.

הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא. וסילוק ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}}, [ואתנחתא] במקום אחד {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}.

האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. 

הזרקא {{הערה|הכוונה לאחרי הסגול שלעולם אחרי הזרקא ונקרא בחיבור זה ועוד &quot;רודף הזרקא&quot;. ויקיעורך.}} ימנעו מאחריה ג' טפחה ואתנחתא וסילוק. 

תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה אבל במקום ימצא אחריו אתנחתא. 

שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי&quot;א מקומות ימצא אחריו פשטא. 

ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח, ושופר עילוי אחר שופר עילוי. 

ואלה הי&quot;ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד והם {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ [עָרֵ֣י] יִשְׂרָאֵ֗ל}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} אשר יחסר ממנו אחד {{הערה|והיא הזרקא. וראה משפה&quot;ט שער ג' פרק ג'. ויקיעורך.}} והיא תמצא בפסוק האחר והוא {{צ|וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב א ו]])}}, ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. 

וגם אמרו בעלי הדקדוק ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא ותהיה הראשנה סופה יו&quot;ד או וי&quot;ו כגון {{צ|וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י}} {{ק|([[קהלת ב יא]])}} {{צ|וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ}} {{ק|([[ויקרא כ ד]])}} {{צ|וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה}} {{ק|([[איוב א ה]])}}. 

כל {{צ|רָמָה}} דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל והם {{צ|יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה}} {{ק|([[דברים לב כז]])}} {{צ|רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽייָ֑}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}} {{צ|יְיָ֛ רָ֥מָה יָדְךָ֖}} {{ק|([[ישעיהו כו יא]])}}. 

כל {{צ|פֵּלֶא}} דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול {{צ|הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}} {{צ|כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}}. 

{{צ|בָּהֶן}} ג' בסגול וסימ' {{צ|וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן}} {{ק|([[ש&quot;א לא ז]])}} דשמואל {{צ|וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י}} {{ק|([[ישעיהו לח טז]])}} דישעיה {{צ|יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן}} {{ק|([[יחזקאל מב יד]])}} דמשכנא דיחזקאל. 

כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר כגון {{צ|צִפִּיתָ}} {{צ|הִכִּיתָ}} {{צ|צִוִּיתָ}} {{צ|צִפִּיתִי}} {{צ|הִכֵּיתִי}} {{צ|צִוִּיתִי}} ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה כגון {{צ|וְצִפִּיתָ֤}} {{ק|([[שמות כה יא]])}} {{צ|וְהִכֵּיתִ֣י}} {{ק|([[שמות ג כ]])}} {{צ|וְצִוִּ֤יתִי}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}} וְצִפִּיתִי {{צ|וְצִוִּיתָ֣}} {{ק|([[ירמיהו כז ד]])}} וטעמ' מלרע ולהבא אבל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מתחלף מהם יש {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלעיל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלרע אם הוא סמוך לטעמ' מלרע ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל והסמוכה לאל&quot;ף הן ה' במסורת בתי&quot;ו ושאינן סמוכין לאל&quot;ף כגון {{צ|וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} ועוד {{צ|שַׂמְתָּ}} {{צ|שַׂמְתִּי}} {{צ|קַמְתִּי}} {{צ|שַׁבְתִּי}} {{צ|דִּבַּרְתִּי}} {{צ|נָתַתִּי}} מלעיל מפני שהן לשעבר ואם נוספה וי&quot;ו בראשון חזר ולהבא ומלרע כגון {{צ|וְשַׂמְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית יג טז]])}} {{צ|וְקַמְתִּ֣י}} {{ק|([[ישעיהו יד כב]])}} {{צ|וְשַׁבְתָּ֙}} {{ק|([[דברים ד ל]])}} {{צ|וְשַׁבְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית כח כא]])}} {{צ|וְנָתַתָּ֤}} {{ק|([[בראשית מ יג]])}} {{צ|וְנָתַתִּ֣י}} {{ק|([[בראשית יז ח]])}} אבל {{צ|וְדִבַּרְתִּי}} יש בו כמעט חילוק אם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל כגון {{צ|וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}} וכן {{צ|וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עא יד]])}} {{צ|הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה}} {{ק|([[קהלת א טז]])}} ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. 

ודע כי פעמים תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים כגון {{צ|מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ}} {{ק|([[שמות כז יא]])}} {{צ|מֵ֣אָה אִ֗ישׁ}} {{ק|([[מ&quot;א יח יג]])}} וכמוהו הרבה בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה כמו {{צ|עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר}} {{ק|([[יהושע יט ח]])}} עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא וכמהו {{צ|וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כ]])}} {{צ|שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה}} {{ק|([[חבקוק ג יא]])}} {{צ|וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶל מְאֹֽד}} {{ק|([[תהלים כא ב]])}} ודע כי כל ה&quot;א הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה אותה ה&quot;א באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל כגון {{צ|שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה}} {{ק|([[ירמיהו מח יט]])}} {{צ|הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ}} {{ק|([[יחזקאל כא לא]])}} {{צ|כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה}} {{ק|([[הושע ז ד]])}} שעיקרו וְנִמְלָט הַשָּׁפָל בֹּעֵר כי הם לשון זכר והם לווי וכמו כן דרך כל השמות הנוסף ה&quot;א בסופן כמו {{צ|שָׁם}} {{צ|שָׁמָּה}} {{צ|יָם}} {{צ|יָמָּה}} {{צ|נַחַל}} {{צ|נַ֣חְלָה}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}} {{צ|מִצְרַיִם}} {{צ|מִצְרַ֙יְמָה֙}} {{ק|([[בראשית יב י]])}} {{צ|הָעִיר}} {{צ|הָעִֽירָה}} {{ק|([[בראשית מד יג]])}} {{צ|יְרוּשָׁלִַם}} {{צ|יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה}} {{ק|([[דה&quot;ב לב ט]])}} {{צ|נֹב}} {{צ|וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה}} {{ק|([[ש&quot;א כא ב]])}} {{צ|דְּדָן}} {{צ|וּדְדָ֖נֶה}} {{ק|([[יחזקאל כה יג]])}} הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא ה&quot;א. 

ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו כמו {{צ|תִּשְׁמָע֔וּן}} {{ק|([[דברים א יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּן֘}} {{ק|([[דברים ד כו]])}} ואם אין שם נו&quot;ן יהיה הטעם בעי&quot;ן או בדל&quot;ת כמו {{צ|תִשְׁמְע֛וּ}} {{ק|([[בראשית לד יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּ}} ואם הם אתנחתא או סוף פסוק' הטע' או בב' או במ&quot;ם כמו {{צ|תִּשְׁמָֽעוּ}} {{ק|([[ש&quot;ב טו לו]])}} {{צ|תֹּאבֵ֑דוּ}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}} ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת כללו שלדבר פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם וכן {{צ|הֲבִיאוֹתִ֣יהוּ}} {{ק|([[יחזקאל יז כ]])}} {{צ|עֲשִׂיתִ֙יהוּ֙}} {{ק|([[מ&quot;א יז יב]])}} כמו פעלתיהו. 

תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים.

=3=

==3.1==

טעמי ג' ספרים.

דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ&quot;א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. 

==3.2==

שער על הטעמים. 

אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. 

דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. 

==3.3==

פרק על מקומות המשרתים. 

דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר [אחד?] ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}}{{הערה|הטעם בשם הוא צינורית המשרת ולא זרקא הטעם, והיא כעין טעם משני לפני המרכא וכאילו מקף ביניהם. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. 

והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. 

והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. 

והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}.

==3.4==

פרק לבאר סיבות הטעמים. 

הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. 

הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. 

הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. 

השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. 

הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}.

לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ&quot;א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. 

היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ&quot;א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע&quot;פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. 

האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. 

האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי&quot;ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. 

האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. 

הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל&quot;ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו&quot;ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. 

הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. 

ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. 

והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל&quot;ת) [אולי: הרי&quot;ש] ועל הת&quot;ו יחד, ושמו המקל להודיע. 

הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. 

הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה&quot;ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. 

רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי&quot;ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. 

==3.5==
פרק על מספר המשרתים. 

חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך 
בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב 
והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. 
הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות 
ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. 
חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק 
שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. 
חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. 
חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב 
בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; 
אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק.

==3.6==

פרק על שכונת הטעמים. 

אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד 
אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא 
יהיה לפניה אתנחתא. 

הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י 
כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י 
אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; 
וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. 

הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: 
{{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ 
וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם 
לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, 
כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. 

הרביע 
יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: 
{{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', 
כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר 
מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. 

הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ 
פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ 
כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; 
ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י 
יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. 

היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; 
ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע 
וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. 

האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; 
וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. 

הטפחה 
יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ 
מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה 
אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא.

==3.7==

פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. 

הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא 
ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא 
ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת 
משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך 
וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא 
ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי 
הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר 
ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית 
ושלשלת. 

וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר 
לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב &lt;small&gt;(ואתנח')&lt;/small&gt;, 
אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. 

ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב 
והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא 
תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא 
תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת 
הפסוק שלכ&quot;א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה 
לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות 
ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה 
קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. &lt;small&gt;({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)&lt;/small&gt; ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: 
{{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. &lt;small&gt;(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר 
מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן 
לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)&lt;/small&gt;

אבל הסילוק לא ימצא בכ&quot;א ספרים בתחלת הפסוק 
לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות 
לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת 
אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר 
בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש 
להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, 
{{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, 
והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה 
אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ 
עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: 
כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע 
לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. 

וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל 
כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם 
בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. 

&lt;עד כאן דיני טעמי אמ&quot;ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}&gt;

= 4 =

ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו 
ג' אותיות במ&quot;ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי&quot;ו, נקראת ב'אוּ', 
כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, 
וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ&quot;ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, 
{{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי&quot;ו אשר בראש תיבה אשר האות 
שלאחריהם ננקדת בשבא הוי&quot;ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם 
באה אחד מאותיות א&quot;ח ה&quot;ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון 
{{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א ח לד]])}}. 

כל לשון דכר {{צ|לך}} 
אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן 
י&quot;ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, 
{{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל 
{{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, 
וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה 
עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, 
{{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, 
{{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים 
כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש&quot;א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש&quot;א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש&quot;א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, 
{{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ&quot;א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. 

וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, 
{{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת 
מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. 

מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. 

דע כי אותיות 
יהו&quot;א מתחלפות אחת בחברתה. אל&quot;ף בה&quot;א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה&quot;ב כ לה]])}} – התחבר; 
{{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש&quot;א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. 

ה&quot;א באל&quot;ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה&quot;א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. 

יו&quot;ד באל&quot;ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. 

אל&quot;ף ביו&quot;ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה&quot;א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה&quot;א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה&quot;ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם.

אל&quot;ף בו&quot;ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. 

יו&quot;ד בו&quot;ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה&quot;א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה&quot;א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. 

יו&quot;ד בה&quot;א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש&quot;א כא ג]])}}. 

ועל ענין זה נהפך אל&quot;ף בו&quot;ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו 
לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל&quot;ף מן אית&quot;ן. וכן האל&quot;ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} 
ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי&quot;ן|וי&quot;ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו&quot;ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי&quot;ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה&quot;א 
ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו&quot;ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו&quot;ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל&quot;ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו&quot;ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; 
ו&quot;ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל&quot;ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו&quot;ו הנוספת בפעלים 
ובשמות בשרק והנופלת עלי במ&quot;ף – אל&quot;ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, 
{{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה&quot;ב כב ז]])}}. 

ודע כי קריאת ה&quot;א ואל&quot;ף החלוקות 
אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם 
להם קמץ גדול. ולכן באל&quot;ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ&quot;ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו 
להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה&quot;א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי&quot;ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל&quot;ף ובה&quot;א. וה&quot;א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל&quot;ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. 

וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל&quot;ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. 

וכן יו&quot;ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות 
אל&quot;ף והיא יו&quot;ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו&quot;ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו&quot;ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו&quot;ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. 

{{תיקון גירסה|ויו&quot;ד|וה&quot;א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו&quot;ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה&quot;א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו&quot;ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש&quot;א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. 

ונכתבה ה&quot;א בו&quot;ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ&quot;א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו&quot;ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש&quot;א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. 

דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא 
אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. 
כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. 

והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. 
והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה 
לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע&quot;ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו 
קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. 
וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, 
נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל 
פעל שנפחת מ&quot;ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. 
והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך 
שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; 
והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; 
מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא&quot;ח ה&quot;ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, 
נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד 
אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל 
הקל להיות רפי ובלא מ&quot;ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה 
בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן 
'''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ&quot;א יח כז]])}}. 

&lt;!-- (מכאן חיוג') --&gt;אותיות 
החליקה ג', והן או&quot;י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש 
לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה 
בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן 
ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. 

ונשתתפו 
אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, 
האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל&quot;ף אשר 
ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא 
'''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון 
יו&quot;ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. 

והאופן הב' עלום, 
כגון אל&quot;ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי&quot;ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה 
ואינה נראת; וכגון ו&quot;ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו&quot;ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. 
ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת 
שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל 
המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או 
בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' 
לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון 
ו&quot;ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. 

ודע כי הה&quot;א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף 
הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל&quot;ף החלוקה בסוף הדברים 
והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא 
אל&quot;ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה&quot;א חלוקה. אבל 
יש ביניהם הפרש, כי הה&quot;א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת 
הפעלים כמו שיקרא לאו&quot;י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} 
בחלוקת ה&quot;א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק 
אשר אחר [אל&quot;ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו&quot;ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה&quot;א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. 
יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – 
(ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד.

ודע כי פעמים 
יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון 
שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו 
פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים 
חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו 
להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו 
אחד לחבירו אין עליו כלום. &lt;!-- (עד כאן חיוג') --&gt;

כ&quot;ב אותיות הם, י&quot;א זכרים י&quot;א נקבות. מיכא&quot;ל ב&quot;ן הוש&quot;ת, וסימן אחר שמלאכת&quot;ו בינ&quot;ה; והנקבות: גז&quot;ע צד&quot;ק רפ&quot;ס ח&quot;ט. 

וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות 
הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, 
{{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ&quot;ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש&quot;ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} 
וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות 
נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם 
בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ&quot;ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא 
אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות 
נוהגות. 

אין במקרא תיבה גדול מי&quot;א אותיות, 
והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) &lt;{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}&gt; {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. 
ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש 
אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם 
השם הסמוך לה, ואין זולתה. 

{{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. 

{{צ|הֵבִין}} 
ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. 
{{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, 
{{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, 
{{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד 
{{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} 
עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – 
{{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} 
כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, 
{{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}.

=הערות=


[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]]</text>
      <sha1>my8eoj2vrp4kpasovp6iw3d7453kmx9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080638</id>
      <parentid>3080634</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:48:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בריח</username>
        <id>46338</id>
      </contributor>
      <comment>/* 3.3 */</comment>
      <origin>3080638</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="309502" sha1="fnbfrkdvyzu6fnv0wdm02091cmfncoj" xml:space="preserve">{{דף שער|טעמי המקרא}}

{{מסגרת|
&quot;טעמי המקרא&quot; הוא שמו של תרגום עברי לספר &quot;מכ'תצר הדאיה אלקאר&quot; ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ&quot;י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע&quot;י יוחנן מירקירוס, פריס שכ&quot;ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ&quot;י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה &quot;תוכן עזרא&quot;. מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}}
=[הקדמה]=
הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. 

ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי&quot;ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי&quot;ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. 

ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. 

=1=

==1.1==

פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם.

א&quot;ח ה&quot;ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. 

הה&quot;א והאל&quot;ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה&quot;א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה&quot;א, שאם תמצא ה&quot;א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל&quot;ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל&quot;ף. 

יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה&quot;א טז לב]])}}, וכאלה רבים. 

==1.2==

פרק השני: על אותיות יהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת.

אלו אותיות יהו&quot;א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ&quot;א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. 

ויוצאין מכלל העניין הזה [כי&quot;פ: תשעה] [כי&quot;מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה&quot;א, ומפיק ו&quot;ו, ומפיק יו&quot;ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי&quot;ת ופ&quot;ה. 

התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו&quot;א ובין אות בג&quot;ד כפ&quot;ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו&quot;א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. 

התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו&quot;א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. 

אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו&quot;א. 

ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו&quot;א להרפות, ובכל דומיהן. 

ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}} ודומיהן. 

ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה&quot;א לבדה, אבל ביו&quot;א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו&quot;א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו&quot;ד ואל&quot;ף. מה טעם, שהברת ו&quot;ו ויו&quot;ד ואל&quot;ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה&quot;א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. 

ואע&quot;פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו&quot;ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. 

וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו&quot;א נוהג בהם, אע&quot;פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו&quot;א בטל שם. 

ואם נמצאת אות יהו&quot;א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי&quot;ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל&quot;ף אינה נקראת כלל. 

ואם לא נכתבה אות יהו&quot;א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. 

התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו&quot;א, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. 

ועוד, אם תיבת אות יהו&quot;א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו&quot;א. 

התנאי הרביעי – מפיק ה&quot;א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה&quot;א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו&quot;א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. 

התנאי החמישי: כל מפיק ו&quot;ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע&quot;פ שמפקין ו&quot;ו הם מרפין. 

התנאי השישי: כל מפיק יו&quot;ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו&quot;א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה&quot;א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

וזה המנהג נוהג ביו&quot;ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו&quot;א נוהג בהן. 

התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי&quot;ת-בי&quot;ת או שני כ&quot;ף-כ&quot;ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו&quot;א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש&quot;א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. 

ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן.

התנאי השמיני [כי&quot;פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי&quot;ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ&quot;ה או מ&quot;ם, יבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי&quot;ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. 

ויש כ&quot;פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ&quot;א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. 

ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין.

==1.3== 

שער התי&quot;ו.

בג' מקומות נדגשת התי&quot;ו מכל הת&quot;וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה&quot;א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה&quot;ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. 

==1.4== 

שער על הדיבור במלכים.

תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל&quot;ף וה&quot;א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה&quot;א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל&quot;ף או ה&quot;א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ&quot;א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו&quot;ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו&quot;ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו&quot;ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו&quot;ו יורו עלי וי&quot;ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן.

==1.5==

שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. 

תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. 

השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי&quot;מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. 

שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה&quot;א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ&quot;א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ&quot;א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. 

שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}}. 

וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת.

שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. 

בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל&quot;ף דל&quot;ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי&quot;מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱיִ}}, קמץ, וכל דומיו.]

שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. 

שער ו' הוא שיהיה חי&quot;ת בתיבה, או באמצע או בסוף. 

באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. 

{{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי&quot;מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. 

ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. 

שער ז' הוא שיהיה עי&quot;ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. 

ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. 

ואם ח&quot;ת או עי&quot;ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. 

ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח&quot;ת או עי&quot;ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. 

זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. 

ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי&quot;ת ולא עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע&quot;פ שיש חי&quot;ת ועי&quot;ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל&quot;ף או ה&quot;א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל&quot;ף או ה&quot;א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. 

ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח&quot;ת או עי&quot;ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי&quot;פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי&quot;מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. 

אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד&quot;י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. 

שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן.

אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי&quot;מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. 

וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי&quot;מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. 

זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י&quot;ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ&quot;א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצָּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש&quot;א יג כג]] עי&quot;ש{{הערה|לפנינו פתח וכן בארבעת המקומות הנוספים שהצירוף הזה נמצא והם [[ש&quot;א יד א]], [[ש&quot;א יד ד| שם ד]], [[ש&quot;א יד יא| שם יא]], [[ש&quot;ב כג, יד]]. יש לציין שגם הרד&quot;ק בספר מכלול הוצאת ליק דף קסז ב מציין שהוא בקמץ בסמיכות. ויקיעורך.}})}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. 

ועוד אודיעך: כל וי&quot;ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, ואותה אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בחטף פתח, הו&quot;ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי&quot;מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]])}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. 

ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי&quot;ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש&quot;א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. 

ואם היא להבא הוי&quot;ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. 

ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי&quot;מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ&quot;א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ&quot;א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. 

וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. 

[כי&quot;מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י&quot;ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה&quot;ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה&quot;ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.]

וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי&quot;ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. 

ואין אות שתהא שוה לח&quot;ת ועי&quot;ן במצע לעניין פתחות כי אם ה&quot;א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. 

וכל {{צ|אָז}} קמץ. 

וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. 

וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. 

ועוד דע והבן: אם באה ה&quot;א בראש התיבה, ובאה אחריה אל&quot;ף או עי&quot;ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. 

ואם באה ה&quot;א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. 

ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כד]] עי&quot;ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. 

וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. 

וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. 

וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה&quot;א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי&quot;מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. 

תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה&quot;ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה.

בר מן ד' שהן סמוכין לה&quot;א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. 

ואם הוא עומד באחד מי&quot;ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. 

וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. 

ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח&quot;ת ועי&quot;ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח&quot;ת ועי&quot;ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ&quot;ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח&quot;ת ועי&quot;ן, והן על פי המסורת. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. 

וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א&quot;ח ה&quot;ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א&quot;ח ה&quot;ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. 

ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש&quot;א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. 

וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. 

וכל {{צ|הָהָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|הָעָם}}] [כי&quot;מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. 

כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. 

וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין.

וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א כב יד]])}}.] 

וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי&quot;מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] 

וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. 

{{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. 

{{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. 

ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח&quot;ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש&quot;א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. 

וכל הנסמך לשאר י&quot;ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. 

כל מפיק ה&quot;א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. 

אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. 

וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. 

ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. 

ובכל מקום שתמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן בתיבה ואחריה ה&quot;א בסוף התיבה, אין אותה ח&quot;ת ועי&quot;ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. 

תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי&quot;מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|כָּל־בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל־הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל־הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם{{הערה|כך לפנינו &quot;הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם&quot; בלא מקף אלא במשרת ובחולם. ואפשר שנוסח הניקוד וההטעמה לפני המחבר היה שונה, או, לחילופין, שדוגמא זו השתרבבה לכאן בטעות ובמקומה בהמשך ברשימה להלן של בעלי החולם. ויקיעורך.}}}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל־אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. 

וכל {{צ|אַל}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. 

וכל יו&quot;ד וי&quot;ו בסוף התיבה [כי&quot;פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי&quot;מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי&quot;פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי&quot;מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי&quot;ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] 

וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי&quot;מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. 

וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי&quot;מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי&quot;מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי&quot;ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי&quot;פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי&quot;מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי&quot;מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש&quot;ב ב יח]])}}]. 

וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי&quot;פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק.

ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. 

אתנחתיות דבראשית י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו|יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י|י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד|טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח|כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י|כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד|כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב|כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י|כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא|ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה|לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז|מט כז]])}}. 

סוף פסוק דבראשית פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: י&quot;ג], וסימן: [כי&quot;מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד|א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג|יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג|י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח|טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד|יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט|יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט|כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא|כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא|לו יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט|מח ט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה|מט כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו|מז כו]])}}]. 

אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. 

סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי&quot;פ: ו'] [כי&quot;מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי&quot;מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי&quot;מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. 

אתנח' דויקרא פתחין [כי&quot;פ: ג'] [כי&quot;מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}].

סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. 

אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי&quot;מ: לית עָבֶר בקר'].

אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.]

סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה.

אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי&quot;מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}.

לית פתח בסו' פסו' דיהושע. 

אתנח' דשופטים [כי&quot;פ: ב'] [כי&quot;מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי&quot;ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.]

אתנח' דשמואל פתחין יו&quot;ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש&quot;א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש&quot;א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש&quot;א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש&quot;א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש&quot;א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש&quot;ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש&quot;ב כב י]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסו' דשמואל (י&quot;ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש&quot;א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש&quot;א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש&quot;ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש&quot;ב יב טו]])}}.]

אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ&quot;א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ&quot;א יז יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ&quot;ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ&quot;ב יז ל]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ&quot;א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ&quot;ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ&quot;ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ&quot;א כא כז]])}}.] 

אתנח' דישעיה פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: (י&quot;ב) [י&quot;א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי&quot;מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}.

[כי&quot;מ: סופא דפסו' דישעיהו י&quot;ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.]

אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] 

לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. 

אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי&quot;מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו).

[כי&quot;מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] 

אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחַ֑מָה}} {{ק|([[הושע א ו]] עי&quot;ש)}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]] עי&quot;ש, [[הושע ב כה|שם ב כה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.]

[כי&quot;מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.]

[כי&quot;מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] 

אתנח' דתילים מ&quot;א פתחין, וסימ'{{הערה|ברשימה להלן לא מוזכרות המלים עצמן שבפתח באתנחתא אלא מילה אחרת מאותו פסוק לסימן בעלמא. עוד יש להעיר שרשימה זו ארוכה לפי ערך בגלל דרך טעמי אמ&quot;ת שכאשר ישנו הטעם עולה ויורד בפסוק הוא מטעים את המילה המפסיקה ביותר בתוך הפסוק ולא האתנחתא, ולכן אין באתנחתא צורת הפסק בפסוקים אלו, ואלו הן רבות מהדוגמאות להלן. ויקיעורך.}}: {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}.

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.]

אתנח' דאיוב [כי&quot;מ: כ'] פתחין [כי&quot;פ: י&quot;ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי&quot;ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}].

[כי&quot;מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב{{הערה|אבל להלן לקראת סוף הפרק כן מביא רשימה כזו, וכן הוא לגבי כמה מההערות הבאות להלן. ויקיעורך}}.]

אתנחתין דמשלי פתחין י&quot;א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] 

אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] 

[כי&quot;מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.]

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.]

אתנח' דדניאל פתחין י&quot;ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.]

אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסו' דעזרא י&quot;ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ואע&quot;פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ&quot;ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובמשלי י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] 

[כי&quot;מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.]

[כי&quot;מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה&quot;ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה&quot;ש ח ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי&quot;ש)}}.] 

[כי&quot;מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובדניאל כ&quot;ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.]

שלמו מחלקות קמץ ופתח.

==1.6==
עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. 

עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי&quot;פ: וכגון] [כי&quot;מ: או אם הוא נתמה בה&quot;י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. 

וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד (צירי) [סגול], ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}.

ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה&quot;א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש&quot;א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש&quot;ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. 

וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו&quot;ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. 

ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. 

וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי&quot;פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] 

[כי&quot;פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי&quot;ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי&quot;ש)}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] 

[כי&quot;מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.]

כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי&quot;פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ&quot;א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש&quot;א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. 

[כי&quot;מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].]

[כי&quot;מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.]

ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. 

ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. 

ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי&quot;ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי&quot;ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי&quot;ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי&quot;פ: הנראה] [כי&quot;מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול.

וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. 

ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה&quot;א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש&quot;א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ב לו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי&quot;מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית&quot;ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. 

וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ&quot;א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה&quot;ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי&quot;מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ&quot;ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. 

וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי&quot;פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ&quot;ת דתק&quot;ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ&quot;ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. 

וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח&quot;ת או עי&quot;ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי&quot;ת ומן העי&quot;ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל&quot;ף הממוצעת בינותם. 

וכל מ&quot;ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ&quot;ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. 

ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה&quot;א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה&quot;א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש&quot;א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יט מג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה&quot;א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. 

ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי&quot;מ: על בניין מפעל{{הערה|הכוונה למשקל 'פֶעֶל'. ויקיעורך.}}] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא{{הערה|הכוונה לטעם סגול שאחריה וראה להלן 2.2 ועוד. ויקיעורך}} נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. 

ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש&quot;ב טו ח]])}}. 

וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. 

{{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. 

וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. 

וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. 

וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז&lt;!-- לא למחוק --&gt;וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. 

ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. 

ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]] עי&quot;ש)}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. 

ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי&quot;מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש&quot;ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. 

וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל&quot;ף והת&quot;ו והעי&quot;ן קמצין בקמץ גדול, ו&quot;ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי&quot;ו. 

והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח&quot;ת או עי&quot;ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח&quot;ת ועי&quot;ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה&quot;א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח&quot;ת ועי&quot;ן וה&quot;א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי&quot;ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר&quot;ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. 

ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. 

או&quot;י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. 

ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל&quot;ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו&quot;א המה אותיות השיכון, ואולם הה&quot;א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית&quot;ן באה בראשן, ולכך תצא האל&quot;ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע&quot;פ שאות אית&quot;ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. 

וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה&quot;א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. 

וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. 

וכל מלה שתמצא יו&quot;ד בסופה, כגון {{צ|עֵינֵי}}, {{צ|שְׁנֵי}}, {{צ|יְמֵי}}, {{צ|בְּנֵי}}, {{צ|חַיֵי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ&quot;א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. 

ובזה דע והבן: מש&quot;ה מפֵק אל&quot;ף, בוכ&quot;ל לא מפק אל&quot;ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש&quot;ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל&quot;ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ&quot;ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש&quot;א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש&quot;ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל&quot;ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל&quot;ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל&quot;ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ&quot;א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. 

שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'.

==1.7== 

עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'.

שער על דיבור השבא.

השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי&quot;ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי&quot;ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. 

ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי&quot;ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש&quot;א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ&quot;ד והשי&quot;ן שוכנים ונאחזים עם המ&quot;ם והיו&quot;ד, והכ&quot;פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ&quot;ף השנית והבי&quot;ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ&quot;ם שבא ותחת הה&quot;א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. 

ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ&quot;ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה&quot;א אינו מדגיש. 

ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה&quot;א ומ&quot;ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ&quot;ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. 

ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל&quot;ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. 

והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. 

האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א&quot;ח ה&quot;ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי&quot;מ: ואלם,] {{צ|וְֽאֶת־בָּנָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ז כד]])}}. וכמוכן הה&quot;א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה&quot;א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי&quot;ת: כגון {{צ|וְֽחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}} {{ק|([[שמות כח ח]], [[שמות לט ה| לט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְֽחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי&quot;ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְֽעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]] עי&quot;ש)}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְֽעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בְּֽעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]] עי&quot;ש)}}. 

[כי&quot;מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה&quot;ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּֽעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. 

עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א&quot;ח ה&quot;ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. 

ודע: אם בא השבא תחת וי&quot;ו קודם אות אית&quot;ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי&quot;ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ&quot;א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. 

אופן ב': השבא אם בא קודם היו&quot;ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי&quot;פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ&quot;ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לִישְׂרָאֵל{{הערה|וכן היה מנקד בפועל בן נפתלי, אבל בן אשר מנקד את הלמ&quot;ד בשבא ואת היו&quot;ד בחיריק וכן הוא לפנינו. ויקיעורך.}}}}. ודע: אם בא השבא קודם היו&quot;ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. 

אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י&quot;ז, יתחבר אליהם יו&quot;ד ויהיו י&quot;ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י&quot;ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש&quot;א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. 

ואדבר על אלה י&quot;ח אותיות. דע כי אלה י&quot;ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י&quot;ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י&quot;ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. 

אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי&quot;ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. 

אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. 

אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א&quot;ח ה&quot;ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. 

אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. 

אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. 

אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. 

אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ&quot;א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. 

אופן י&quot;א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. 

אופן י&quot;ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי&quot;ן והצד&quot;י ונשאר בי&quot;ת ותי&quot;ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. 

אופן י&quot;ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש&quot;א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ&quot;א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש&quot;ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. 

אופן י&quot;ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם.

==1.8==

שער על שמות המלכים ושכונתם.

המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו &quot;חולם&quot; – &quot;מלא פום&quot;, לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני &quot;קמץ&quot;, מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי &quot;פתח&quot;, לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי &quot;סגול&quot;, והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם &quot;צירי&quot;, ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה &quot;חירק&quot;, והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו&quot;ו, ושֵם אחד להם והוא &quot;שורק&quot;, בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'.

=2=

==2.1==

ועתה אדבר על הטעמים. 

דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ&quot;י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. 

דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י&quot;ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל.

==2.2==

פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. 

והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין {{הערה|כן הוא בכתבי היד ואוצ&quot;ל &quot;מחשבון&quot;. ויקיעורך.}} הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש&quot;א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם לפיכך לא נמנה עם הטעמים, ולא עם המשרתים מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת. 

ודע כי אלו י&quot;ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. 

ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. 

הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה&quot;א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה&quot;א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. 

ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש&quot;א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ&quot;ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ&quot;א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. 

ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם.

==2.3==

שער על הקמת המשרתים. 

דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד, והוא הקל שבהם; והיָתֵר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים. 

האחד יהיה לו משרת אחד, והוא הסילוק, כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. 

והשני יהיה לו שני משרתים, והם ארבעה טעמים: לגרמיה, כגון {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט}}{{הערה|לפנינו המשרת הראשון מונח, אבל לשיטת המחבר הוא מרכא וראה להלן שער הלגרמיה. ויקיעורך.}} {{ק|([[ש&quot;א כז א]])}}; ואתנח, כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}; וזקף, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}; וטפחה – {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. 

והחלק השלישי יהיו לו ג' משרתים, והוא הרביע, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. 

והרביעי יהיו לו ד' משרתים, והם זרקא ותביר. הזרקא, כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}; התביר: {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כג]])}}. 

והחמישי יהיו לו ה' משרתים, והם תלשא וטרס. [התלשא,] כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}}; הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}}. 

והשישי יהיו לו ו' משרתים, והוא הפזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}; והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים, והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣הו מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יד]])}}. 

ודע שאלה הטעמים הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. 

ודע שאלו י&quot;ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק, מלבד הסילוק בכ&quot;א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק, לפי ששם ישרתוהו יותר משמש אחד, ובכ&quot;א ספרים לא ישרתוהו כי אם שמש אחד, ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים, בעבור כן יתכן להיות הסילוק בג' ספרים בראש הפסוק{{הערה|והם עשרה פסוקים ולהלן 3.7 מפרט אותם. ויקיעורך.}}.

==2.4==

פרק על שכונת המשרתים. 

דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד למינו על אופן מכל פנים כי אם שלשה, והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח, ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש&quot;א כח יג]])}}, {{הערה|כאן צ&quot;ל &quot;ומן המרכא&quot; וכדומה. ובמשפה&quot;ט שער א פרק ו תיקן &quot;ומרכא כגון&quot;. ויקיעורך.}} {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. 

והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים, והמיוחד במקרא שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. 

ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך, כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא, כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]], [[דניאל ד יח| יח]])}}; ויהיה שכן לה מרכא, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא טו]])}}; ויהיה שכן לה דרגא, כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א יְיָ֧ לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}; ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. 

התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים: ביתיב, כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}; ובטרס, כגון {{צ|בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ}} {{ק|([[יחזקאל כ לא]])}}; ובזרקא, כגון {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}; ובתביר, כגון {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}}. 

מרכא יהיה לה שכן מרכא כמוה, כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד: {{צ|אִם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}; ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. 

הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח, כגון {{צ|לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי}} {{ק|([[ישעיהו מה יט]])}}; ותהיה שכינה למרכא מוכפלת, כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}; ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. 

שופר כרבלא יהיה שכן לו שופר עילוי בלבד, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}. 

שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו: {{צ|כֹּ֤ה אָמַר֙}} {{ק|([[בראשית לב ה]])}}. 

שופר עילוי יהיה שכן לג' טעמים: אתנחתא וזקף וזרקא{{הערה|אגב הזרקא נכללת גם הסגולה (וראה לעיל 2.2 על עניין זה בכללותו) וכפי שמפרש המחבר להלן בסעיף 2.14: &quot;שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי&quot;. ויקיעורך.}}. וסימ': אז&quot;ז עילוי. 

מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחתא וסוף פסוק, כגון {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, וכגון {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}}. 

הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד, כגון {{צ|וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}. 

ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם, ולא יִוָעדו בפסוק אחד, לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. 

והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת, כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}}, אבל היא סימן לביטול הגעיא, לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. 

ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד, והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק האזלא שהיא שכינה לטרס, ולשאר הטעמים לא תתחבר. והתלישא [כי&quot;פ: הקטנה] [כי&quot;מ: הגדולה{{הערה|וכן תיקן מסברא הרוו&quot;ה במשפה&quot;ט שער א פרק ו. ויקיעורך.}}] היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת.

==2.5==

פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל, ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר.

לשון מֶרְכָּבָה, אם היה תחת המ&quot;ם ג' נקודות יהיה לשון יחיד, כגון {{צ|מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ}} {{ק|([[מ&quot;ב ה כו]])}}, {{צ|מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים}} {{ק|([[ש&quot;ב טו א]])}}. ואם יהיה תחת המ&quot;ם פתח גדול תהיה המילה לשון רבים, כגון {{צ|מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה}} {{ק|([[שמות טו ד]])}}, {{צ|פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו}} {{ק|([[שופטים ה כח]])}}. ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה, והיא {{צ|בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙}} {{ק|([[בראשית מא מג]])}}, נקודה אחת תחת המ&quot;ם. 

תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן, כגון {{צ|בָּ֥רְכוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כט כ]])}}. ואשר יהיה הטעם על הכ' יהיה שבא מניע, כגון {{צ|בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[בראשית כז יט]])}}. חוץ ממקומות: {{צ|וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת}} {{ק|([[דניאל ד לא]])}}, {{צ|וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖}} {{ק|([[ש&quot;ב ז כט]])}}, {{צ|בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}.

==2.6==

פרק לדבר על י&quot;ב טעמים{{הערה|כותרת זו מתייחסת למעשה גם לסעיפים הבאים עד וכולל שער הסילוק (2.12). חלק מי&quot;ב הטעמים זכו לכותרת משלהם ועל כן גם לסעיף נפרד במהדורתנו, וחלק באים בסעיף כללי זה או בסעיפים הבאים כהמשך לטעם אחר בלא כותרת של שער נפרד, אלו האחרונים הודגשו במהדורתנו. להלן סדר הטעמים לרבות השיוך לסעיפים השונים: 2.6 פזר, טרס, תלשא, יתיב. 2.7 זקף, אתנחתא. 2.8 זרקא. 2.9 לגרמיה. 2.10 רביע. 2.11 תביר, טפחא. 2.12 סילוק. ויקיעורך.}}

'''הפזר''' בכ&quot;א ספרים משני פנים: האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל והוא בי&quot;ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות והם {{צ|אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|וַיִּקְבֹּץ֘ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה}} דדברי הימים {{ק|([[דה&quot;ב כד ה]])}}, {{צ|גַּם־חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ה יג]])}}, {{צ|וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים}} בסוף עזרא {{ק|([[נחמיה יג ה]])}}. 

וישרת' ג' משרתים בה' מקומות {{צ|וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כה]])}}, {{צ|וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן}} {{ק|([[דה&quot;ב לה ז]])}}, {{צ|וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה}} {{ק|([[ירמיהו כה יב]])}} דירמיה, {{צ|וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים}} {{ק|([[נחמיה יג טו]])}}, {{צ|גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן}} {{ק|([[אסתר ז ט]])}}. 

ויש לו ד' משרתים בג' מקומות: {{צ|וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל}} {{ק|([[ש&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים׀ רָעָ֣ב׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב כד יג]])}}, {{צ|וְאָמַרְתָּ֙ (להם) [אֲלֵיהֶ֜ם] כֹּֽה־אָמַ֣ר יְיָ֗ הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו יג יג|יג יג]])}}. 

ויש לו ה' משרתים בב' מקומות: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}, {{צ|וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;א כח א]])}}. 

ויש לו ו' משרתים בב' מקומות {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} {{צ|וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין׀ לַעֲלָוָ֣ן׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}. 

ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. 

'''התלשא''' משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת אבל ההפרש שיש ביניהם התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. 

'''הטרס''' פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא, התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח כגון {{צ|תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת}} {{ק|([[ישעיהו ס יז]])}}, {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}} ודומ' ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא כגון {{צ|וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח}} {{ק|([[במדבר טז א]])}} והדומ' לו, ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא כגון {{צ|וְהָ֨רַסְתִּ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יג יד]])}}, {{צ|וְסָ֨לַחְתָּ֜}} {{ק|([[מ&quot;א ח לו]])}}, {{צ|וַהֲסִ֨רֹתִ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יא יט]])}}, {{צ|וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַדְתִּי}} {{ק|([[עמוס ב ט]])}}, ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. 

ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר כגון {{צ|וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְיָ֙}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} {{צ|וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו}} {{ק|([[בראשית מב כא]])}} ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון {{צ|וַיַּ֜עַשׂ}} {{ק|([[שמות לו יא]])}} {{צ|וַיֹּ֜אמֶר}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}} והדומה להם לא יהיה בהן אלא מקל אחד. 

הטרס אם ישרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם תלישא והב' אזלא {{צ|וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ ע֗וֹד}} {{ק|([[שמות ד ו]])}} {{צ|וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב}} {{ק|([[שופטים ג טז]])}}. 

ואם היו לו יותר מב' משרתים יהיו כולם שופרות מונחים כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והדומ' לו. 

'''היתיב''' יש לו ב' דמיונות האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה, וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}}, וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}} ואשר הביא שינוי הדמיון הזה אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}} {{צ|ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה}} {{ק|([[חבקוק ב ו]])}} ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו {{צ|הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}} והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף אבל בי&quot;א מקומות באה אחריו הפשטה והם {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}, {{צ|אֵ֚ת סִיחֹן֙}} {{ק|([[דברים א ד]])}}, {{צ|כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙}} {{ק|([[ישעיהו ה כד]])}}, דישעיה {{צ|אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙}} {{ק|([[ירמיהו כב ל]])}}, {{צ|כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה}} {{ק|([[ישעיהו ל לב]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת}} {{ק|([[ירמיהו טז יב]])}}, {{צ|שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙}} {{ק|([[ירמיהו יד יד]])}}, {{צ|דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט}} {{ק|([[דניאל ב י]])}}, {{צ|דִּ֚י מַלְכְוָת֙}} {{ק|([[דניאל ז כז]])}}, {{צ|כֹּ֚ל חָרֵד֙}} {{ק|([[עזרא ט ד]])}}, דעזרא {{צ|דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ז כה|ז כה]])}}. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון {{צ|שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}, {{צ|אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ}} {{ק|([[ויקרא יא ד]])}} ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי&quot;א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת, הרי לך ראיה משני פנים: אופן אחד אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו כגון {{צ|בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙}} {{ק|([[יחזקאל יד יג]])}} ודומ' וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד; והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים {{הערה|אוצ&quot;ל &quot;מספרם&quot; או &quot;נספרים&quot; ועכ&quot;פ הכוונה שכל יתיב/מהפך שלפני פשטא אם לא נכלל ברשימת י&quot;א היתיב לפני פשטא שהוזכרה לעיל הרי הוא מהפך המשרת. ויקיעורך.}} י&quot;א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה ומי שקרא {{צ|שְׁ֚תַּיִם}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}} ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה לפי שהנחת הדיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} נהיה עם האות הגימ&quot;ל ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה {{צ|שְׁתַּיִם}} ולכך אתה רואה בספרים הטובים {{צ|שְׁתַּיִם}} ואל תתמה על דיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} שעיקרו אשתים כי הוא כמו {{צ|אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ}} {{ק|([[שמות כו ג]])}} ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר {{צ|שְׁתַּיִם}} הוא אשתים. 

הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא התנאי על זה הוא שאם אין מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון {{צ|וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה}} {{ק|([[במדבר כג א]])}} {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} ודומ' ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון {{צ|וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙}} {{ק|([[ויקרא כג מא]])}}, {{צ|וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙}} {{ק|([[במדבר ל ב]])}} ודומ' זה הכלל לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו כגון {{צ|יוֹצֵ֥ר אוֹר֙}} {{ק|([[ישעיהו מה ז]])}} {{צ|מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙}} {{ק|([[ירמיהו ב ה]])}} {{צ|הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק הלא תראה שהתי&quot;ו של {{צ|תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. 

ואם היה לפשטא ב' משרתים הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח כגון {{צ|לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽייָ֔}} {{ק|([[שמות יב מב]])}} {{צ|כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא}} {{ק|([[ירמיהו נ לח]])}} ודומ', ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וְכִ֨י מִ֤י (אנכי) [אֲנִי֙]}} {{ק|([[דה&quot;א כט יד]])}} {{צ|אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙}} {{ק|([[ישעיהו ל י]])}}.

ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} והדומ' לו. 

ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח כגון {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יד]])}}. המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא.

==2.7==

שער הזקף 

הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. 

הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרתים שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל כמו {{צ|מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]])}} {{צ|רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ז]])}}, {{צ|לֹ֣א דֻכְּא֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו מד י]])}} ודומ', ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי כגון {{צ|וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו לו כד]])}}, {{צ|וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ט]])}} ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרתים יהיה הראשון מכרבל, או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר, והמשרת השני עילוי כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} ודומ'. 

ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער הגעיא מן האות אשר היא עליו כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} והדומ' לו. 

והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה כגון {{צ|וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים}} {{ק|([[במדבר יז יג]])}}, {{צ|וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ}} {{ק|([[אסתר ד ב]])}} ודומ'. 

שתי '''אתנחתא''' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי&quot;א מקומות שתשרתה המאיילא והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד, בר מן חד {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ [לְךָ׀] בָּ֛הּ}} {{ק|([[דה&quot;ב כ ח]])}} דדברי הימ', ואלה הם {{צ|וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ}} {{ק|([[בראשית ח יח]])}}, {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} ד{{צ|וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}, {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, {{צ|מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}, {{צ|לָא֖וֹפַנִּ֑ים}} {{ק|([[יחזקאל י יג]])}}, {{צ|וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל יא יח|יא יח]])}}, {{צ|וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ}} {{ק|([[רות א י]])}}, {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} וחב' דדניאל {{ק|([[דניאל ד יח|ד יח]])}}, {{צ|וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה}} דמלכים {{ק|([[מ&quot;ב ט ב]] עי&quot;ש)}} {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ}} דדברי הימ' {{ק|([[דה&quot;ב כ ח]])}} 

ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש&quot;א כח יג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} ודומ', 

ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו {{צ|וּבָהָ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}}, {{צ|בַּמִּדְבָּ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו סא]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י}} {{ק|([[בראשית יט ז]])}} וזה הטעם יקרא מונח לפי שאתה מניחו בלי (מתינה) [מתיגה] והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} {{צ|כְּנֵֽמָא}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}} {{צ|והמלך}} אן [או?] בלעדי אלה, ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי כגון {{צ|וַֽיְהִי־אֽוֹר}} {{ק|([[בראשית א ג]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח}} {{ק|([[בראשית מד יט]])}}, {{צ|יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע}} {{ק|([[ישעיהו א ג]])}}.

==2.8==

שער הזרקא 

אם היה בלא משרת אין עליה דיבור, ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒}} {{ק|([[ישעיהו ז ג]])}}, {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא והם {{צ|כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ל יב]])}}, {{צ|לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ו ו]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ז ז]])}}, {{צ|וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘}} {{ק|([[דה&quot;א יד יא]])}}, {{צ|נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא יב]])}} דדברי הימ', {{צ|וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֘ לָרֹב֒}} {{ק|([[מ&quot;א א יט]])}}, {{צ|בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֘}} {{ק|([[דה&quot;א ה יח]])}}, {{צ|קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֘}} {{ק|([[רות ד ד]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[דה&quot;א יז ו]])}} דדברי הימ' 

ואם היה לזרקא ב' משרתים יהיה הראשון אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒}} {{ק|([[בראשית מא מה]])}} ודומ' חוץ מב' שהן למטה והן {{צ|וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ח ה]])}} דמלכים {{צ|אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[דה&quot;ב ו לב]])}} וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה כגון {{צ|ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֘}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}} {{צ|הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘}} {{ק|([[דברים לא יד]])}} ואם באו שני המשרתים בתחלת אותיות התיבות יהיו שניהם שופר עילוי כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֘}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}, {{צ|מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘}} {{ק|([[שמות ד יא]])}} והננהג כמנהג הזה הוא למטה ונקרא שופר עילוי ואם היה עם האות השנייה או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה (לפרעה) [אֶל־יְיָ֘]}} {{ק|([[שמות ד י]])}}, {{צ|הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ג ח]])}} ודומ' והמשרת השני לזרקא שראוי להיותו במרכא למטה בא משתי סיבות האחת פסק והאחת געיא ויש שכותבין אותו שופר מונח והוא כמו מרכא במחלקותיו אשר ביניהן פסק {{צ|וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתוֹם֘}} {{ק|([[ירמיהו לב מד]])}}, {{צ|וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל׀ דְּבִרָה֘}} {{ק|([[יהושע טו ז]])}} וכל דומ' חוץ משתי מקומות שיש בהן פסק והן שופר עילוי והם {{צ|וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒}} {{ק|([[בראשית לז כב]])}}, {{צ|הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ׀ אֵלֵינוּ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ד יג]])}}, ואשר ביניהם געיא {{צ|וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ד כט]])}} {{הערה|לפנינו לא רשומה געיא בשני אלו, אבל ראה להלן שמדובר גם על מקום הראוי לגעיה ואיננה כתובה בפועל. ויקיעורך.}} ודומ' חוץ מז' מקומות שיש בהם כמעט שינוי והם {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘}} {{ק|([[יהושע יח יד]])}}, {{צ|וַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם}} {{ק|([[דה&quot;א יד א]])}} וחביר' {{ק|([[ש&quot;ב ה יא]])}} {{צ|אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ד ח]])}} {{צ|בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֘}} {{ק|([[דניאל ו יג]])}} {{צ|וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘}} {{ק|([[נחמיה ח טו]])}} והקורא יטעים הגעיא בפיו או כתובה או לא כתובה. 

ואם היה לזרקא ג' משרתים יהיה הראשון תלשא והשני אזלא ולא תשתנה מהיות תחלה, או תהיה עם תחילת אות או עם השיני או יותר, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא טו]])}} {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ודומ'. 

ואם היו לה ד' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} והדומ' לו ובכ&quot;א ספר יש לו ג' זרקתות שיתחברו ב' משרתים בתיבה אחת והם {{צ|(ולאיתמר) וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮}} {{ק|([[ויקרא י יב]])}} {{צ|אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘}} {{ק|([[שופטים כא כא]])}} {{צ|לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}}

==2.9==

שער לגרמיה 

הלגרמיה ישרתוהו ב' משרתים והם ב' מרכות כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש&quot;א כז א]] עי&quot;ש)}}. והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה, והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק, והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה.

==2.10==

שער הרביע 

הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון {{צ|וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּת}} {{ק|([[שמות טו כג]])}} {{צ|אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע}} {{ק|([[ויקרא כו מא]])}} ודומ' ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות והם {{צ|וְעַתָּה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ}} {{ק|([[בראשית מה ה]])}} {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָא}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} {{צ|וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם}} {{ק|([[זכריה ז יד]])}} {{צ|וְאִ֣יל֗וֹ הָאֶחָד}} {{ק|([[קהלת ד י]])}} {{צ|בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר}} {{ק|([[דניאל א ז]])}}. 

ואם שרתוהו ב' משרתים יהיה הראשון דרגא כגון {{צ|כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י}} {{ק|([[ירמיהו לב לא]])}} והדומה לו. 

ואם שרתוהו ג' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה}} {{ק|([[ש&quot;ב כא ב]])}} {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}.

==2.11==

שער התביר 

התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו, ב' תנאים: האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אָה אוֹ אִי כגון {{צ|יָ֥צְא֛וּ}} {{ק|([[שמות יב מא]])}} {{צ|יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ}} {{ק|([[איכה א יד]])}} {{צ|הִתְבּ֥וֹנְנ֛וּ}} {{ק|([[ירמיהו ט טז]])}} בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה והוא {{צ|בְּבִֽירְתָ֛א … בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו ב|ו ב]])}} ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף פתח בין המרכא והתביר והם {{צ|וַיִּדְרֹ֣שׁ (חזקיהו) [יְחִזְקִיָּ֗הוּ] עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ט]])}} {{צ|אַל־ תִּלָּֽחֲמ֛וּ}} {{ק|([[דה&quot;ב יג יב]])}} {{צ|וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן}} {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}} ואין זולתם ואילו לא אחזו אלו הג' או {{צ|וְרָחֲצ֛וּ}} {{ק|([[שמות ל יט]])}} יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. 

ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא כגון {{צ|וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד}} {{ק|([[ש&quot;א ל יז]])}} {{צ|כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר}} {{ק|([[מ&quot;ב ד מג]])}} ודומ' שאין ביניהן אלא מלך אחד {{צ|כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ}} {{ק|([[דברים יט ו]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְיָֽ}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}} ודומ' שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא כגון {{צ|וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ}} {{ק|([[יהושע ח ג]])}} {{צ|וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם}} {{ק|([[שמות טו כד]])}} {{צ|וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ד כ]])}} ודומ' ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל טז]])}} ישרתהו מרכא ואם היה מלך ושבא מניע כגון {{צ|וַאֲשֶׁ֧ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן}} {{ק|([[בראשית לד יא]] עי&quot;ש)}} ישרתהו דרגא וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט&quot;ו מקומות היוצאים מתנאי זה שאע&quot;פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא והם {{צ|וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה}} {{ק|([[בראשית יח יח]])}} {{צ|וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ}} {{ק|([[שמות כא לה]])}} {{צ|לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה}} {{ק|([[שמות כג כו]])}} {{צ|וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ}} {{ק|([[דברים יד י]])}} דמשנה תורה {{צ|וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה}} {{ק|([[בראשית מו יז]])}} {{צ|וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ}} ... {{צ|וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח יב]])}} {{צ|כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר}} {{ק|([[ש&quot;א ל יז]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְיָ֥ צְבָא֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט כה]])}} {{צ|כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל}} {{ק|([[הושע י יד]])}} {{צ|הֲפֹ֧ךְ ידיך יָדְךָ֛}} {{ק|([[דה&quot;ב יח לג]])}} דדברי הימ' {{צ|כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ}} {{ק|([[דה&quot;ב ל ג]])}} {{צ|כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛}} {{ק|([[קהלת ט י]])}} {{צ|כִּ֣י אֵ֧ין לַעֲמ֛וֹד}} {{ק|([[עזרא ט טו]] עי&quot;ש)}} {{צ|וְעַ֨ד הֵ֧ם עֹמְדִ֛ים}} {{ק|([[נחמיה ז ג]] עי&quot;ש)}} דעזרא ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך כגון {{צ|הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל}} {{ק|([[בראשית יז יג]])}} {{צ|וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ׀ מַ֛ס}} {{ק|([[אסתר י א]])}}. 

ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח כגון {{צ|עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל כב ג]])}} ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא כגון {{צ|וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־ (אבותיו) [אֲבוֹתָ֛ם]}} {{ק|([[יהושע כב יד]])}} והדומ' לו. 

ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא כגון {{צ|כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ}} {{ק|([[ירמיהו ל יז]])}} {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה וזהו משפט התלשא לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. 

ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח כגון {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כג]])}} והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב{{צ|אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ}} {{ק|([[שה&quot;ש ב ז]])}} וחבריו {{ק|([[שה&quot;ש ג ה]])}} 

'''הטפחה''' לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי&quot;ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד והם {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} {{צ|לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה}} {{ק|([[שמות ה טו]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה}} {{ק|([[ויקרא י א]])}} {{צ|הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח}} {{ק|([[במדבר לב מב]])}} {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} דיחזקאל {{צ|וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה}} {{ק|([[מ&quot;א כ כט]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ}} {{ק|([[מ&quot;א י ג]])}} דמלכים וחברו דדברי הימ' {{ק|([[דה&quot;ב ט ב]])}} {{צ|וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן}} {{ק|([[חבקוק א ג]])}} דחבקוק {{צ|(ויחי) [וַיְהִ֧י] לֵ֦ב לָעָ֖ם}} {{ק|([[נחמיה ג לח]])}} דעזרא ולא יהיו לו יותר מב' משרתים על זה האופן ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות והם {{צ|בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}} {{צ|אֵ֛ת כָּל־ הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}} {{צ|מַבְלִ֥יגִיתִ֖י}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}} {{צ|וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל לו כה]])}} דיחזקאל {{צ|מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל מד ו]])}} דיחזקאל {{צ|כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה}} {{ק|([[דה&quot;א טו יג]])}} {{צ|וּנִבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}} דדניאל {{צ|שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי}} {{ק|([[שה&quot;ש ו ה]])}} וסימ' מה&quot;ם גתלו&quot;ש מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח' 

ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא כגון {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והדומ' לו אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג כגון {{צ|וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים אחד בתיבת המרכא כגון {{צ|כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם}} {{ק|([[יהושע ה ז]])}} והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא כגון {{צ|יעשה לו֟}} והדומ' לו מושלת בהם מרכא בלי מתיגה, ואם נתרחקה המרכא המרבה מן הטפחה והיה ביניהם תיבה במקף מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה כגון {{צ|ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה}} {{ק|([[רות ד א]])}} {{צ|ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}} ודומ' ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתן {{הערה|כן הוא בכי&quot;פ ואוצ&quot;ל &quot;יתמתג&quot;. ויקיעורך.}} כגון {{צ|כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} {{צ|וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} ודומ'. 

וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה {{צ|כִּי}} והשניה {{צ|לֹא}} והשלישית תהיה טפחה הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה אם עומדת האות הראשונה במלך שים {{צ|כִּי}} במרכא ולא במקף כגון {{צ|כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב}} {{ק|([[ש&quot;א טז יא]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו}} {{ק|([[איכה ג כב]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין}} {{ק|([[בראשית מה כו]])}} ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה שים {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא כגון {{צ|כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ}} {{ק|([[דה&quot;א יג ג]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ}} {{ק|([[ש&quot;ב כג ו]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ}} {{ק|([[ש&quot;א ב ט]])}} חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא והוא {{צ|כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן}} {{ק|([[דברים ג כז]])}} וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא.

==2.12==

שער הסילוק 

הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} {{צ|לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם}} ד{{צ|שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ}} {{ק|([[שמות ל לא]] עי&quot;ש)}} {{צ|וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}} {{צ|מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם}} {{ק|([[הושע יא ו]])}} בהושע וראש פסוקו {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}} דדברי הימ' ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} וכמהו.

==2.13==

שער על הגעיא 

הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה, וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות, וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי&quot;ב טעמ' ולא עם המשרתים, ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע&quot;פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון {{צ|כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ}} {{ק|([[משלי ד טז]])}} שהוא מן שינה ותנומה ואילו נחטפה היו&quot;ד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון {{צ|אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ}} {{ק|([[איוב כט כב]])}} וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. 

==2.14==

שער על חניית המשרתים 

שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. 

שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. 

שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. 

שופר מונח ישרת לז' טעמים פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר, הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל, והתלישא [לא ישרתהו אחר?] זולתו, והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. 

מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמים והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. 

חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד {{הערה|והם טפחא, סילוק, פשטא, זרקא, תביר, לגרמיה. אפשר שנשמט כאן פירוט זה ואולי גם כמה מלים נוספות כהקדמה להמשך על משרתים אחרים של טפחא וסילוק הבאים לעתים נדירות. ויקיעורך.}} הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} וחביריו. 

מספר חלקי אזלא בד' טעמים טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידוע.

מספר חלקי הדרגא בשני טעמים רביע ותביר במקום ידוע.

==2.15==

שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק 

יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו {{הערה| המשפט לא ברור וטעון תיקון ובמשפטי הטעמים שער ג' פרק א' תיקן הרוו&quot;ה באופן הבא: &quot;תביר אי אפשר בלא טפחא אחריו, והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח והוא אם אֶ֥רֶץ מַ֖אְפֵּלְיָ֑ה (ירמי' ב לא). כן כתב החכם בן בלעם&quot; ע&quot;כ. ויקיעורך.}} כגון {{צ|הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא}}{{ק|([[עובדיה א ח]])}} והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנחתא והוא {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־(חחזקתי) [הֶחֱזַ֣קְתִּי] בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. 

ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמים, והם: תביר שאחריו טפחה, וטפחה לאתנחתה וסילוק, וזרקא לסגולה.

==2.16==

ושער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה 

הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון {{צ|זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר}} {{ק|([[בראשית ח כב]])}} והיתיב כגון {{צ|וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל׀ לְיִשְׂרָאֵל֙}} {{ק|([[ש&quot;א ז יד]])}} וכגון {{צ|וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙}} {{ק|([[ש&quot;ב יג לג]])}} והזרקא כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀ תְּרוּמָה֘}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} ויתכן אחריו התביר כגון {{צ|וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ׀ הַח֛וּצָה}} {{ק|([[יהושע ב יט]])}} ויתכן אחריו טרס כגון {{צ|וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} ויתכן אחריו לגרמיה כגון {{צ|שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם כגון {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}}.

התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס כגון {{צ|וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל}} {{ק|([[דה&quot;ב לה ט]])}} {{צ|כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד}} {{ק|([[ישעיהו טו א]])}} ויתכן אחריה הזרקא כגון {{צ|וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֘ אֵלַי֒}} {{ק|([[בראשית מב לד]])}} ויתכן אחריה היתיב כמו {{צ|כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙}} {{ק|([[ירמיהו מח ז]])}} {{צ|פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר}} {{ק|([[ישעיהו ט ה]])}} ויתכן אחריה תביר כגון &quot;ושמע ויזדי ויעבץ&quot;{{הערה|כן הוא בכי&quot;פ אבל אין במקרא ומסתבר שצ&quot;ל {{צ|וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן}}{{ק|([[דברי הימים א ה יג]])}} וכן הגיה הרוו&quot;ה במשפה&quot;ט שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר. 

הטרס כגון [יתכן?] להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם}} {{ק|([[ירמיהו יט יג]])}} ותלישא כגון {{צ|בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה}} {{ק|([[עמוס ח יג]])}} וזרקא כגון {{צ|וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין [כָּל]־הָאָרֶץ֘}} {{ק|([[שמות י טו]])}} ולגרמיה כגון {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀}} {{ק|([[דברים לא כ]])}} ויתיב כגון {{צ|וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙}} {{ק|([[דניאל יא לט]])}} ותביר {{צ|דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל א כו]])}}. 

הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית}} {{ק|([[בראשית ג טו]])}} {{צ|זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ}} {{ק|([[שמות ל יג]])}} {{צ|וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו}} {{ק|([[ירמיהו ז יד]])}} ופזר {{צ|לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} וטרס לא יהיה אלא אזל ואתי בי&quot;א מקומות במקרא והם {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} {{צ|מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אוֹחִ֜ילָה}} {{ק|([[ירמיהו ד יט]])}} {{צ|וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} {{צ|הֵ֣ן׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ}} {{ק|([[חגי ב יב]])}} {{צ|וַיַּ֣עַשׂ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת}} {{ק|([[דה&quot;ב כו טו]])}} {{צ|אִיכָב֣וֹד׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י}} {{ק|([[ש&quot;א יד ג]])}} {{צ|וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד}} {{ק|([[ש&quot;ב יג לב]])}} {{צ|בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙}} {{ק|([[ש&quot;א יד מז]])}} {{צ|אֶת־תַּרְתָּ֥ן [וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס׀] וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יז]])}} {{צ|בָּאִ֣ים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}} {{צ|וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם}} {{ק|([[ירמיהו מ יא]])}} ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות והם {{צ|אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙}} {{ק|([[ויקרא כא י]])}} {{צ|וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙}} {{ק|([[רות א ב]])}} {{צ|רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} ויתכן אחריו תביר במקום אחד {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ (ירושלם) [יְרוּשָׁלְַ֛מָה]}} {{ק|([[ישעיהו לו ב]])}} ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. 

הרביע יתכן להיות אחריו זרקא כגון {{צ|וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות יג יז]])}} והיתיב כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ}} {{ק|([[מ&quot;א כב מג]])}} ותלישא כגון {{צ|וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י}} {{ק|([[יונה ב ג]])}} וטרס כגון {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} ויתכן אחריו פזר כגון {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} והטפחא במקום אחד {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. 

הפשטא יתכן להיות אחריה זקף כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם}} {{ק|([[בראשית א ה]])}} הרביע כגון {{צ|הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙}} {{ק|([[יחזקאל מז ח]])}} אלא יש לו זה התנאי כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר כגון {{צ|הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים (עליך) [עָלָיו֙] לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙}} {{ק|([[דה&quot;ב לב לא]])}} דדברי הימ' {{צ|וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙}} {{ק|([[אסתר ז ח]])}} בר מן ב' {{צ|וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת}} {{ק|([[ש&quot;א כז ה]])}} {{צ|אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא}} {{ק|([[מ&quot;ב ה יג]])}} ותלישא כגון {{צ|כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד}} {{ק|([[ויקרא יג נא]])}} ולגרמיה {{צ|וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת}} {{ק|([[שמות כט כב]])}} וזרקא {{צ|הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘}} {{ק|([[מ&quot;א יב י]])}} {{צ|וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה}} {{ק|([[שמות כט כ]])}} ותביר {{צ|עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה}} {{ק|([[דברים כ כ]])}} {{צ|עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו לו א]])}} וטרס {{צ|חַי־(אני)[יְיָ֙] אִם־יִפֹּ֞ל}} {{ק|([[ש&quot;א יד מה]])}} ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. 

הזקף יתכן אחריו טפחה כגון {{צ|וְיָצָ֣א יְיָ֔ וְנִלְחַ֖ם}} {{ק|([[זכריה יד ג]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו כ ג]])}} ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא {{צ|וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י בִּמְק֞וֹם}} {{ק|([[ש&quot;ב טו כא]])}} והיתיב {{צ|וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ}} {{ק|([[ירמיהו כה ל]])}} אלא שיש לו זה התנאי כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף כגון {{צ|כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י}} {{ק|([[איוב א ה]])}} {{צ|וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְיָ֔ רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}} {{צ|וּמִשְׁפְּחוֹת֙ (אבי) קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}} והרביע מבלעדי הקמת היתיב {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז}} {{ק|([[זכריה ב ח]])}} {{צ|אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}} {{צ|לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְיָ֔ וְאַתָּ֗ה}} {{ק|([[ירמיהו כח טו]])}} והטרס כגון {{צ|מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} ולגרמיה {{צ|אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב}} {{ק|([[ש&quot;א ו ח]])}} {{צ|וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא}} {{ק|([[ש&quot;א כב יח]])}} ואתנחתא במקום אחד {{צ|לַֽייָ֔ בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} והסילוק במקום אחד {{צ|הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}}. 

האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. 

הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. 

סוף פסוק ימנעו אחריו כל הטעמים. 

יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף כגון {{צ|רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי}} {{ק|([[עמוס ג ב]])}} ויתיב כמוהו כגון {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}} וטרס כגון {{צ|אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}.

==2.17==

פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמים 

שמשי הפזר הקטן שופר מונח. 

שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. 

שמש התלישא שופר מונח. 

שמשי הטרס ג' שופר מונח ותלישא ואזלא. 

שמשי הלגרמיה ב' שופר מונח ומרכא. 

שמשי הרביע ב' שופר מונח ודרגא. 

שמשי הזרקא ה' שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. 

שמשי היתיב ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. 

שמשי הזקף ב' שופר מכרבל ושופר עילוי. 

שמשי התביר ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. 

שמשי הטפחא ב' דרגא ומרכא. 

שמשי האתנחת' ב' שופר עילוי ומאיילא.

שמשי הסילוק ב' מרכא ומאיילא

==2.18==

פרק על סדר הטעמ' (האחר אחד אחד) [האחד אחר אחד] 

אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. 

אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה: 

הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. 

התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. 

הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. 

הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק, ואם יבוא אחריו טרס לא יהא {{הערה| נשמטה כאן תיבת &quot;אלא&quot; ולעיל 2.16 בפסקה המתחילה &quot;הלגרמיה&quot; באה על מכונה, וכן ציטט מכאן הרוו&quot;ה במשפטי הטעמים שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} אזל ואתי והם י&quot;א בלבד. 

הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנחתא וסילוק וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. 

הפשטה ימנעו מאחריה אתנחתא וטפחה וסילוק.

הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא. וסילוק ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}}, [ואתנחתא] במקום אחד {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}.

האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. 

הזרקא {{הערה|הכוונה לאחרי הסגול שלעולם אחרי הזרקא ונקרא בחיבור זה ועוד &quot;רודף הזרקא&quot;. ויקיעורך.}} ימנעו מאחריה ג' טפחה ואתנחתא וסילוק. 

תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה אבל במקום ימצא אחריו אתנחתא. 

שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי&quot;א מקומות ימצא אחריו פשטא. 

ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח, ושופר עילוי אחר שופר עילוי. 

ואלה הי&quot;ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד והם {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ [עָרֵ֣י] יִשְׂרָאֵ֗ל}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} אשר יחסר ממנו אחד {{הערה|והיא הזרקא. וראה משפה&quot;ט שער ג' פרק ג'. ויקיעורך.}} והיא תמצא בפסוק האחר והוא {{צ|וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב א ו]])}}, ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. 

וגם אמרו בעלי הדקדוק ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא ותהיה הראשנה סופה יו&quot;ד או וי&quot;ו כגון {{צ|וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י}} {{ק|([[קהלת ב יא]])}} {{צ|וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ}} {{ק|([[ויקרא כ ד]])}} {{צ|וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה}} {{ק|([[איוב א ה]])}}. 

כל {{צ|רָמָה}} דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל והם {{צ|יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה}} {{ק|([[דברים לב כז]])}} {{צ|רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽייָ֑}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}} {{צ|יְיָ֛ רָ֥מָה יָדְךָ֖}} {{ק|([[ישעיהו כו יא]])}}. 

כל {{צ|פֵּלֶא}} דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול {{צ|הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}} {{צ|כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}}. 

{{צ|בָּהֶן}} ג' בסגול וסימ' {{צ|וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן}} {{ק|([[ש&quot;א לא ז]])}} דשמואל {{צ|וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י}} {{ק|([[ישעיהו לח טז]])}} דישעיה {{צ|יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן}} {{ק|([[יחזקאל מב יד]])}} דמשכנא דיחזקאל. 

כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר כגון {{צ|צִפִּיתָ}} {{צ|הִכִּיתָ}} {{צ|צִוִּיתָ}} {{צ|צִפִּיתִי}} {{צ|הִכֵּיתִי}} {{צ|צִוִּיתִי}} ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה כגון {{צ|וְצִפִּיתָ֤}} {{ק|([[שמות כה יא]])}} {{צ|וְהִכֵּיתִ֣י}} {{ק|([[שמות ג כ]])}} {{צ|וְצִוִּ֤יתִי}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}} וְצִפִּיתִי {{צ|וְצִוִּיתָ֣}} {{ק|([[ירמיהו כז ד]])}} וטעמ' מלרע ולהבא אבל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מתחלף מהם יש {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלעיל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלרע אם הוא סמוך לטעמ' מלרע ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל והסמוכה לאל&quot;ף הן ה' במסורת בתי&quot;ו ושאינן סמוכין לאל&quot;ף כגון {{צ|וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} ועוד {{צ|שַׂמְתָּ}} {{צ|שַׂמְתִּי}} {{צ|קַמְתִּי}} {{צ|שַׁבְתִּי}} {{צ|דִּבַּרְתִּי}} {{צ|נָתַתִּי}} מלעיל מפני שהן לשעבר ואם נוספה וי&quot;ו בראשון חזר ולהבא ומלרע כגון {{צ|וְשַׂמְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית יג טז]])}} {{צ|וְקַמְתִּ֣י}} {{ק|([[ישעיהו יד כב]])}} {{צ|וְשַׁבְתָּ֙}} {{ק|([[דברים ד ל]])}} {{צ|וְשַׁבְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית כח כא]])}} {{צ|וְנָתַתָּ֤}} {{ק|([[בראשית מ יג]])}} {{צ|וְנָתַתִּ֣י}} {{ק|([[בראשית יז ח]])}} אבל {{צ|וְדִבַּרְתִּי}} יש בו כמעט חילוק אם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל כגון {{צ|וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}} וכן {{צ|וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עא יד]])}} {{צ|הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה}} {{ק|([[קהלת א טז]])}} ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. 

ודע כי פעמים תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים כגון {{צ|מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ}} {{ק|([[שמות כז יא]])}} {{צ|מֵ֣אָה אִ֗ישׁ}} {{ק|([[מ&quot;א יח יג]])}} וכמוהו הרבה בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה כמו {{צ|עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר}} {{ק|([[יהושע יט ח]])}} עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא וכמהו {{צ|וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כ]])}} {{צ|שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה}} {{ק|([[חבקוק ג יא]])}} {{צ|וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶל מְאֹֽד}} {{ק|([[תהלים כא ב]])}} ודע כי כל ה&quot;א הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה אותה ה&quot;א באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל כגון {{צ|שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה}} {{ק|([[ירמיהו מח יט]])}} {{צ|הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ}} {{ק|([[יחזקאל כא לא]])}} {{צ|כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה}} {{ק|([[הושע ז ד]])}} שעיקרו וְנִמְלָט הַשָּׁפָל בֹּעֵר כי הם לשון זכר והם לווי וכמו כן דרך כל השמות הנוסף ה&quot;א בסופן כמו {{צ|שָׁם}} {{צ|שָׁמָּה}} {{צ|יָם}} {{צ|יָמָּה}} {{צ|נַחַל}} {{צ|נַ֣חְלָה}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}} {{צ|מִצְרַיִם}} {{צ|מִצְרַ֙יְמָה֙}} {{ק|([[בראשית יב י]])}} {{צ|הָעִיר}} {{צ|הָעִֽירָה}} {{ק|([[בראשית מד יג]])}} {{צ|יְרוּשָׁלִַם}} {{צ|יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה}} {{ק|([[דה&quot;ב לב ט]])}} {{צ|נֹב}} {{צ|וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה}} {{ק|([[ש&quot;א כא ב]])}} {{צ|דְּדָן}} {{צ|וּדְדָ֖נֶה}} {{ק|([[יחזקאל כה יג]])}} הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא ה&quot;א. 

ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו כמו {{צ|תִּשְׁמָע֔וּן}} {{ק|([[דברים א יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּן֘}} {{ק|([[דברים ד כו]])}} ואם אין שם נו&quot;ן יהיה הטעם בעי&quot;ן או בדל&quot;ת כמו {{צ|תִשְׁמְע֛וּ}} {{ק|([[בראשית לד יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּ}} ואם הם אתנחתא או סוף פסוק' הטע' או בב' או במ&quot;ם כמו {{צ|תִּשְׁמָֽעוּ}} {{ק|([[ש&quot;ב טו לו]])}} {{צ|תֹּאבֵ֑דוּ}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}} ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת כללו שלדבר פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם וכן {{צ|הֲבִיאוֹתִ֣יהוּ}} {{ק|([[יחזקאל יז כ]])}} {{צ|עֲשִׂיתִ֙יהוּ֙}} {{ק|([[מ&quot;א יז יב]])}} כמו פעלתיהו. 

תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים.

=3=

==3.1==

טעמי ג' ספרים.

דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ&quot;א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. 

==3.2==

שער על הטעמים. 

אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. 

דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. 

==3.3==

פרק על מקומות המשרתים. 

דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר [אחד?] ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}}{{הערה|ההטעמה בשם היא של המשרת צינורית ולא של הטעם זרקא, והיא כעין הטעמה משנית לפני המרכא וכאילו מקף ביניהם. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. 

והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. 

והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. 

והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}.

==3.4==

פרק לבאר סיבות הטעמים. 

הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. 

הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. 

הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. 

השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. 

הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}.

לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ&quot;א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. 

היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ&quot;א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע&quot;פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. 

האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. 

האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי&quot;ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. 

האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. 

הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל&quot;ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו&quot;ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. 

הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. 

ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. 

והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל&quot;ת) [אולי: הרי&quot;ש] ועל הת&quot;ו יחד, ושמו המקל להודיע. 

הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. 

הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה&quot;ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. 

רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי&quot;ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא. 

==3.5==
פרק על מספר המשרתים. 

חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך 
בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב 
והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. 
הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות 
ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. 
חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק 
שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. 
חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. 
חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב 
בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; 
אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק.

==3.6==

פרק על שכונת הטעמים. 

אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד 
אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא 
יהיה לפניה אתנחתא. 

הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י 
כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י 
אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; 
וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. 

הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: 
{{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ 
וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם 
לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, 
כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. 

הרביע 
יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: 
{{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', 
כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר 
מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. 

הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ 
פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ 
כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; 
ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י 
יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. 

היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; 
ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע 
וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. 

האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; 
וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. 

הטפחה 
יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ 
מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה 
אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא.

==3.7==

פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. 

הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא 
ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא 
ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת 
משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך 
וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא 
ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי 
הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר 
ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית 
ושלשלת. 

וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר 
לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב &lt;small&gt;(ואתנח')&lt;/small&gt;, 
אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. 

ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב 
והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא 
תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא 
תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת 
הפסוק שלכ&quot;א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה 
לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות 
ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה 
קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. &lt;small&gt;({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)&lt;/small&gt; ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: 
{{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. &lt;small&gt;(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר 
מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן 
לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)&lt;/small&gt;

אבל הסילוק לא ימצא בכ&quot;א ספרים בתחלת הפסוק 
לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות 
לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת 
אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר 
בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש 
להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, 
{{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, 
והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה 
אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ 
עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: 
כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע 
לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. 

וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל 
כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם 
בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. 

&lt;עד כאן דיני טעמי אמ&quot;ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}&gt;

= 4 =

ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו 
ג' אותיות במ&quot;ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי&quot;ו, נקראת ב'אוּ', 
כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, 
וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ&quot;ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, 
{{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי&quot;ו אשר בראש תיבה אשר האות 
שלאחריהם ננקדת בשבא הוי&quot;ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם 
באה אחד מאותיות א&quot;ח ה&quot;ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון 
{{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א ח לד]])}}. 

כל לשון דכר {{צ|לך}} 
אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן 
י&quot;ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, 
{{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל 
{{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, 
וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה 
עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, 
{{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, 
{{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים 
כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש&quot;א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש&quot;א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש&quot;א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, 
{{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ&quot;א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. 

וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, 
{{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת 
מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. 

מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. 

דע כי אותיות 
יהו&quot;א מתחלפות אחת בחברתה. אל&quot;ף בה&quot;א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה&quot;ב כ לה]])}} – התחבר; 
{{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש&quot;א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. 

ה&quot;א באל&quot;ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה&quot;א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. 

יו&quot;ד באל&quot;ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. 

אל&quot;ף ביו&quot;ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה&quot;א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה&quot;א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה&quot;ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם.

אל&quot;ף בו&quot;ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. 

יו&quot;ד בו&quot;ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה&quot;א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה&quot;א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. 

יו&quot;ד בה&quot;א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש&quot;א כא ג]])}}. 

ועל ענין זה נהפך אל&quot;ף בו&quot;ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו 
לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל&quot;ף מן אית&quot;ן. וכן האל&quot;ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} 
ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי&quot;ן|וי&quot;ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו&quot;ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי&quot;ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה&quot;א 
ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו&quot;ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו&quot;ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל&quot;ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו&quot;ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; 
ו&quot;ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל&quot;ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו&quot;ו הנוספת בפעלים 
ובשמות בשרק והנופלת עלי במ&quot;ף – אל&quot;ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, 
{{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה&quot;ב כב ז]])}}. 

ודע כי קריאת ה&quot;א ואל&quot;ף החלוקות 
אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם 
להם קמץ גדול. ולכן באל&quot;ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ&quot;ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו 
להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה&quot;א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי&quot;ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל&quot;ף ובה&quot;א. וה&quot;א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל&quot;ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. 

וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל&quot;ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. 

וכן יו&quot;ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות 
אל&quot;ף והיא יו&quot;ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו&quot;ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו&quot;ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו&quot;ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. 

{{תיקון גירסה|ויו&quot;ד|וה&quot;א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו&quot;ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה&quot;א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו&quot;ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש&quot;א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. 

ונכתבה ה&quot;א בו&quot;ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ&quot;א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו&quot;ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש&quot;א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. 

דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא 
אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. 
כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. 

והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. 
והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה 
לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע&quot;ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו 
קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. 
וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, 
נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל 
פעל שנפחת מ&quot;ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. 
והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך 
שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; 
והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; 
מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא&quot;ח ה&quot;ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, 
נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד 
אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל 
הקל להיות רפי ובלא מ&quot;ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה 
בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן 
'''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ&quot;א יח כז]])}}. 

&lt;!-- (מכאן חיוג') --&gt;אותיות 
החליקה ג', והן או&quot;י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש 
לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה 
בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן 
ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. 

ונשתתפו 
אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, 
האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל&quot;ף אשר 
ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא 
'''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון 
יו&quot;ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. 

והאופן הב' עלום, 
כגון אל&quot;ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי&quot;ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה 
ואינה נראת; וכגון ו&quot;ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו&quot;ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. 
ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת 
שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל 
המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או 
בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' 
לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון 
ו&quot;ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. 

ודע כי הה&quot;א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף 
הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל&quot;ף החלוקה בסוף הדברים 
והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא 
אל&quot;ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה&quot;א חלוקה. אבל 
יש ביניהם הפרש, כי הה&quot;א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת 
הפעלים כמו שיקרא לאו&quot;י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} 
בחלוקת ה&quot;א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק 
אשר אחר [אל&quot;ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו&quot;ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה&quot;א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. 
יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – 
(ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד.

ודע כי פעמים 
יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון 
שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו 
פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים 
חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו 
להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו 
אחד לחבירו אין עליו כלום. &lt;!-- (עד כאן חיוג') --&gt;

כ&quot;ב אותיות הם, י&quot;א זכרים י&quot;א נקבות. מיכא&quot;ל ב&quot;ן הוש&quot;ת, וסימן אחר שמלאכת&quot;ו בינ&quot;ה; והנקבות: גז&quot;ע צד&quot;ק רפ&quot;ס ח&quot;ט. 

וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות 
הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, 
{{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ&quot;ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש&quot;ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} 
וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות 
נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם 
בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ&quot;ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא 
אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות 
נוהגות. 

אין במקרא תיבה גדול מי&quot;א אותיות, 
והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) &lt;{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}&gt; {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. 
ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש 
אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם 
השם הסמוך לה, ואין זולתה. 

{{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. 

{{צ|הֵבִין}} 
ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. 
{{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, 
{{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, 
{{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד 
{{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} 
עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – 
{{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} 
כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, 
{{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}.

=הערות=


[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]]</text>
      <sha1>fnbfrkdvyzu6fnv0wdm02091cmfncoj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080640</id>
      <parentid>3080638</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T05:50:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בריח</username>
        <id>46338</id>
      </contributor>
      <comment>/* 3.4 */</comment>
      <origin>3080640</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="309646" sha1="jaf8lld68j97cuhovt0qv1r47pxqwv2" xml:space="preserve">{{דף שער|טעמי המקרא}}

{{מסגרת|
&quot;טעמי המקרא&quot; הוא שמו של תרגום עברי לספר &quot;מכ'תצר הדאיה אלקאר&quot; ({{=}}הוריית הקורא הקצר). תרגום זה מכונה כך בכ&quot;י פריס, Ms. hebr. 1221, שממנו נדפס הספר לראשונה ע&quot;י יוחנן מירקירוס, פריס שכ&quot;ו. העתקה נוספת של תרגום זה מצויה בכ&quot;י מילאנו, הספריה האמבורסיאנית, 88 (A 186 inf.), ושם הוא מכונה &quot;תוכן עזרא&quot;. מהדורת ויקיטקסט מבוססת על שני כתבי יד אלו (לפרטים נוספים ראו [[טעמי המקרא (הוריית הקורא)/אודות המהדורה|כאן]]).}}
=[הקדמה]=
הרוצה לידע ולהבין תנאי דקדוק המקרא בנקודיה ובטעמיה – יבקש בזה הספר. אם יאמר האומר: מה צורך יש לדעת תנאי המקרא? יכול אדם להשיבו ולומר לו: לפי שהטעמים משונים זה מזה; ואותו השינוי כדי להפריד בין זכר לנקבה, כגון {{צ|ק֥וּמִי א֖וֹרִי}} {{ק|([[ישעיהו ס א]])}} – שתי תיבות הללו לשון נקבה הן, ויורה על זה הטעם שבא על האות הראשון שלתיבה, אבל {{צ|לְיוֹם קוּמִ֣י לְעַד}} {{ק|([[צפניה ג ח]])}} דטעמיה לרע, וזה {{צ|יְיָ אוֹרִ֣י וְיִשְׁעִי}} {{ק|([[תהלים כז א]])}}, אלו לשון זכר, בעבור שנתאחר הטעם לרע. 

ועוד מודיעים הטעמים ביאור שני, כגון זה {{צ|שָׁ֩בוּ֩ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם}} {{ק|([[ירמיהו יא י]])}}, הטעם על השי&quot;ן מפני שהוא לשון תשובה; אבל {{צ|שָׁב֖וּ וַיָּבֹזּוּ}} {{ק|([[בראשית לד כט]])}} שהוא לשון שְׁבִי, טעמיה לרע על הבי&quot;ת, וכעניין הזה הרבה במקרא. 

ועתה, אילו קרא אדם טעמי האחד ועשרים ספרים בטעמי שלשת הספרים – תילים ואיוב ומשלי – נשחת עליו מודע הבינה. וכן אילו קרא במקום שלשלת מרכא או במקום מרכא שלשלת, היה טועה בכולם יחד. ולפי שיש לטעמים שערים הרבה, הוזקקנו לדעת עומקם. 

=1=

==1.1==

פרק הראשון: להשכין האותיות – לדעת שיכנם והנעתם.

א&quot;ח ה&quot;ע שיכנם בעיקר הלשון ובבית הבליעה, והוא ראש הקנה ושורש הלשון, והן קלות מכל האותיות, ואין אדם יכול להדגישן כלל. 

הה&quot;א והאל&quot;ף יוזמים בני אדם להדגישן, ולא יתכן, שהנקודה הנמצאת תחת ה&quot;א בסוף התיבה מוֹדעת עיקר הה&quot;א, שאם תמצא ה&quot;א בראש המילה או באמצעיתה ויהיה תחתיה קמץ או פתח, לא יקרא בדגש. והאל&quot;ף נמצאת בארבעה מקומות כמו דגשה, והן {{צ|וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה}} דיוסף {{ק|([[בראשית מג כו]])}}, {{צ|תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}}, {{צ|וַיָּבִיאּוּ לָנוּ כְּיַד אֱלֹהֵינוּ}} דעזרא, {{ק|([[עזרא ח יח|ח יח]])}}, {{צ|וְשֻׁפּוּ עַצְמוֹתָיו לֹא רֻאּוּ}} {{ק|([[איוב לג כא]])}}. ואלו ארבעה קיבלום הראשונים ואין זולתם, ואף על פי כן לא יתכן להדגיש אל&quot;ף. 

יש אותיות שמתחלפות זו בזו, כגון {{צ|בִּזַּר}} {{ק|([[תהלים סח לא]])}} – {{צ|פִּזַּר}} {{ק|([[תהלים נג ו]])}}, {{צ|יַעֲלֹס}} {{ק|([[איוב כ יח]])}} – {{צ|יַעֲלֹז}} {{ק|([[תהלים צו יב]])}} – {{צ|יַעֲלֹץ}} {{ק|([[דה&quot;א טז לב]])}}, וכאלה רבים. 

==1.2==

פרק השני: על אותיות יהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת.

אלו אותיות יהו&quot;א, אם היתה אחת מהן בסוף המילה, והמילה עומדת במשרת, והמילה הסמוכה אחריה תחלתה אחת מן אותיות בג&quot;ד כפ&quot;ת, יוצאה אותה האות ברפי, כגון {{צ|כִּ֤י בְֿאַפָּם֙}} {{ק|([[בראשית מט ו]])}}, {{צ|וַיְהִ֤י דְֿבַר־יְיָ֙}} {{ק|([[מ&quot;א טז א]])}}, {{צ|וְאֶקְחָ֨ה פַֿת־לֶ֜חֶם}} {{ק|([[בראשית יח ה]])}} והדומין להן. 

ויוצאין מכלל העניין הזה [כי&quot;פ: תשעה] [כי&quot;מ: שמונה] שמבטלין את הרפי, ואלו הן: דפסיק, ודדחיק, ודאתי מרחיק, ומפיק ה&quot;א, ומפיק ו&quot;ו, ומפיק יו&quot;ד, ושתי אותיות רצופות שתחת הראשונה שבא, ובי&quot;ת ופ&quot;ה. 

התנאי הראשון – דפסיק – כיצד; כל זמן שיהיה בין אות יהו&quot;א ובין אות בג&quot;ד כפ&quot;ת פסק, לא יהיה כח לאות יהו&quot;א לרפות אות שלאחריו, מפני הפסק הממוצע ביניהם כעין מקל, כגון {{צ|{{ק|(ו)}}יוֹסֵף יְיָ עַל עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וכל דומיהן. 

התנאי השני – דדחיק – הוא שיהיה בתיבת יהו&quot;א אחר המשרת מלך, ובתיבה הסמוכה לה אין מלך קודם הטעם, כגון {{צ|וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם}} {{ק|([[דברים לא כח]])}}, {{צ|וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙}} {{ק|([[יהושע א ח]])}} ודומיהן. 

אבל אם יש ביניהן יותר ממלך אחד, כגון {{צ|מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ}} {{ק|([[במדבר כד ט]])}}, {{צ|נָחִ֥יתָ בְחַסְדְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג]])}}, {{צ|נֵהַ֥לְתָּ בְעׇזְּךָ֖}} {{ק|([[שמות טו יג|שם]])}} ודומיהן, יתקיים בהן חוק יהו&quot;א. 

ועוד, אם אין ביניהן מלך, כגון {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא}}, {{צ|וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָיִם}} {{ק|([[שמות ל יח]])}}, נוהג בהן חוק יהו&quot;א להרפות, ובכל דומיהן. 

ופעמים שהדוחֵק במילה שאין בה טעם כלל, ומדגיש, מפני שהיא תיבה בת שתי אותיות ואינה יכולה להאריך, אלא מקפת שלאחריה ומדגישה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}} ודומיהן. 

ואלו המחלקות אינם נוהגות כי אם בהברת ה&quot;א לבדה, אבל ביו&quot;א, אם אין טעם הקרייה מבטלת חוק יהו&quot;א, אין עלילה אחרת מבטלתן כי אם הפסק לבדו. הלא תראה {{צ|אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּ֣נוּ ב֔וֹ}} {{ק|([[יהושע ב יח]])}}, אף על פי שמלך דחוק שם אינו מדגיש, וכן נוהג ביו&quot;ד ואל&quot;ף. מה טעם, שהברת ו&quot;ו ויו&quot;ד ואל&quot;ף לא יהיה בסוף התיבה אם אינה כתובה, אבל הברת ה&quot;א נשמעת בסוף המילה או כתובה או לא כתובה. 

ואע&quot;פ כן יש מקצת מילין הנדגשות אחר ו&quot;ו והן על פי המסורת, והן {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי בָרְחוֹב}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּי מֶלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח יט]])}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ הַחֲרֵשׁ}} דבני דן {{ק|([[שופטים יח יט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וַיֹּאמְרוּ֩ לּ֨וֹ חֲכָמָיו}} {{ק|([[אסתר ו יג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִן הַמָּקוֹם}} דלוט {{ק|([[בראשית יט יד]])}}, {{צ|ק֚וּמוּ צְּאוּ֙ מִתּוֹךְ עַמִּי}} {{ק|([[שמות יב לא]])}}]. 

וכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|לָמָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ}} {{ק|([[בראשית ד ו]])}}, {{צ|אֲשֶׁר עָ֥שָׂה שָׁ֖ם בָּרִאשֹׁנָה}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}}, חוק יהו&quot;א נוהג בהם, אע&quot;פ שמלך דחוק הויֶה שמה. ואם היא להבא, כגון {{צ|הָ֤בָה נָּא֙ אָבוֹא אֵלַיִךְ}} {{ק|([[בראשית לח טז]])}}, חוק יהו&quot;א בטל שם. 

ואם נמצאת אות יהו&quot;א שאינה נקראת כלל בסוף תיבה, כגון {{צ|וַיַּרְא בָּלָק}} {{ק|([[במדבר כב ב]])}}, לא תיקרי הבי&quot;ת ברפי כי אם בדגש, לפי שהאל&quot;ף אינה נקראת כלל. 

ואם לא נכתבה אות יהו&quot;א בסוף התיבה, הואיל והברתה נשמעת שם, מרפה האות שלאחריה, כגון {{צ|וְעָשִׂ֥יתָ בַ֖דֵּי עַצֵּי}} {{ק|([[שמות כה יג]])}} וכל דומיו. 

התנאי השלישי – דאתי מרחיק – יש בו חילוק כמעט מן דחיק שאמרנו לעיל; אם נתרחק הטעם בתיבה השלישית הבאה אחרי המשרת, נשפך עליו כסוללה להדגיש האות אשר אחרי יהו&quot;א, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה}} {{ק|([[שמות יט יג]])}},] {{צ|הוּא יִבְנֶה־בַּיִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}}, {{צ|הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה־פֶּלֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}}, {{צ|סוּרָה שְׁבָה־פֹּה פְּלֹנִי}} {{ק|([[רות ד א]])}}. 

ועוד, אם תיבת אות יהו&quot;א גדולה ובאה על התיבה שלאחריה במקף, והיא מן שתי אותיות, כגון {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} והדומין לו, נבטל שם חוק יהו&quot;א. 

התנאי הרביעי – מפיק ה&quot;א – כיצד, כל מקום שיהיה נקודה תחת ה&quot;א בסוף התיבה, יבטל בה חוק יהו&quot;א, ותהיה דגש האות הסמוכה לה, כגון {{צ|מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[ויקרא ו יג]])}}, {{צ|וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|וְלַהּ גַּפִּין אַרְבַּע}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}} וכל דומיהן. 

התנאי החמישי: כל מפיק ו&quot;ו בסוף התיבה, האות הראשונה מן התיבה השנייה לה היא נדגשת, ויבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה}} {{ק|([[תהלים ק ד]])}}, {{צ|אֵלָיו פִּי קָרָאתִי}} {{ק|([[תהלים סו יז]])}}, {{צ|יָדָיו תְּבִיאֶינָה}} {{ק|([[ויקרא ז ל]])}} והדומין להן, בר מן ב': {{צ|וְנָטָה עָלֶיהָ קַֽו־תֹ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו לד יא]])}}, {{צ|וְקוֹל הָמוֹן שָׁלֵ֣ו בֶָהּ֒}} {{ק|([[יחזקאל כג מב]])}}, שאע&quot;פ שמפקין ו&quot;ו הם מרפין. 

התנאי השישי: כל מפיק יו&quot;ד בסוף התיבה לא יתקיים בו מנהג יהו&quot;א ולא ירפה האות שלאחריו, כגון {{צ|שָׂרַי גְּבִרְתִּי}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}}, {{צ|אוּלַי תַּעֲרוֹצִי}} {{ק|([[ישעיהו מז יב]])}}, {{צ|(ואחרי) [יְאָתְרַי] בְּנוֹ}} {{ק|([[דה&quot;א ו ו]])}} ודומיהן. בר מן חד: {{צ|אֲדֹנָ֥י בָ֝֗ם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

וזה המנהג נוהג ביו&quot;ד בזמן שהיא נקראת ב'אָה'; אבל אם היא נקראת מלא פום, כגון {{צ|כִּי מִי גוֹי גָדוֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|גּוֹי מֵרָחֹק}} {{ק|([[דברים כח מט]])}}, {{צ|אוֹי נָא לִי}} {{ק|([[ירמיהו ד לא]])}} וכל הדומין להן, חוק יהו&quot;א נוהג בהן. 

התנאי השביעי מדבר על שתי אותיות רצופות, והן בשני בי&quot;ת-בי&quot;ת או שני כ&quot;ף-כ&quot;ף שנתחברו יחד בראש התיבה, ויהיה תחת הראשונה שבא, יִבָּטל בה חוק יהו&quot;א ומדגיש, כגון {{צ|וַיְהִי בְּבוֹאָם}} {{ק|([[ש&quot;א טז ו]])}}, {{צ|וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}. 

ואם היה תחת הראשונה מלך, נתקיים בה תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח}} {{ק|([[ויקרא כא יג]])}}, {{צ|אֲזַלוּ בִבְהִילוּ}} דעזרא {{ק|([[עזרא ד כג|ד כג]])}} ודומיהן.

התנאי השמיני [כי&quot;פ: והתשיעי] מדבר שכל מקום שיהיה בי&quot;ת בראש התיבה ותחתיה שבא, והאות השנייה לה פ&quot;ה או מ&quot;ם, יבטל שם חוק יהו&quot;א, כגון {{צ|וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה}} {{ק|([[שמות יד ד]])}}, {{צ|אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}}, {{צ|וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן}} {{ק|([[במדבר לג לו]])}} וכל דומיהן. ואם יהיה מלך תחת הבי&quot;ת בראש התיבה יתקיים בו תנאי יהו&quot;א, כגון {{צ|אַל יֵרֶא בִפְלַגּוֹת}} {{ק|([[איוב כ יז]])}}. 

ויש כ&quot;פין הבאות אחר {{צ|וַיְהִי}} בראש התיבה, מקצתן ידגישו ומקצתן ירפו, לפי עניין שיתכן לשון הקורא, כגון {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ}} {{ק|([[בראשית כט יג]])}}, {{צ|כְשָׁמְעוֹ}} {{ק|([[בראשית לט טו]])}}, {{צ|כְהוֹצִיאָם}} {{ק|([[בראשית יט יז]])}}, {{צ|כְמָלְכוֹ}} {{ק|([[מ&quot;א טו כט]])}}, {{צ|כִרְאוֹת}} {{ק|([[אסתר ה ב]])}}, {{צ|כִרְאוֹתוֹ}} {{ק|([[שופטים יא לה]])}}, {{צ|כַאֲשֶׁר}} {{ק|([[דברים ב טז]])}}, ולפי העניין שיתכן לשון הקורא להדגיש ידגיש, לרפות – ירפה. 

ויש במקרא ז' מילין שאין להן עלילות אילו הט' ומדגישין, ואילו הן: {{צ|כִּי גָאֹה גָּאָה}} {{ק|([[שמות טו א]])}}, וחביריו {{ק|([[שמות טו כא]])}}, {{צ|יִדְּמוּ כָּאָבֶן}} {{ק|([[שמות טו טז]])}}, {{צ|מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר}} {{ק|([[שמות טו יא]])}}, ובישעיה {{צ|וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד}} {{ק|([[ישעיהו נד יב]])}}, ובירמיה {{צ|וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל}} {{ק|([[ירמיהו כ ט]])}}, ובדניאל {{צ|וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלָהִין}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}}, {{צ|גְדָבְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא}} {{ק|([[דניאל ג ב|שם ג ב]])}}, ואין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הן מקובלין.

==1.3== 

שער התי&quot;ו.

בג' מקומות נדגשת התי&quot;ו מכל הת&quot;וין הנדגשות, והן {{צ|וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם}} {{ק|([[יהושע ח כח]])}}, ו{{צ|בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו}} {{ק|([[דה&quot;א כח יא]])}}, {{צ|וְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ תְּלָתֵּהוֹן}} {{ק|([[דניאל ג כג]])}}. וכל {{צ|בַּתִּים}} שהם לשון מידה, כגון {{צ|וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף}} {{ק|([[דה&quot;ב ב ט]])}}, דכוותהון דגש, ופתח; אבל {{צ|בָּתִּים}} שהן לשון דירה, כגון {{צ|וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב}} {{ק|([[דברים ו יא]])}}, {{צ|הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים}} {{ק|([[שמות ט כ]])}}, כולהון קמצין ואינן מדגישין בחוזק, מבלעדי {{צ|וְאֶת בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּיו}}, שאף על פי שהוא לשון דירה הוא מדגיש בחוזק ונקמץ, מפני שיש בו משרת וטעם, ונראה כאילו הוא שתי תיבות. ויש שמוסיפין עליהן להדגיש בחוזק {{צ|וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִים כָּל טוּב}}, הואיל שהמשרת והטעם יחד בתיבה. 

==1.4== 

שער על הדיבור במלכים.

תוכן המילה: אות יתכן להיות בתיבה בלא מלך ומלך יתכן בלא אות. וכלל המלכים הם שבעה, והם אֹ אָ אַ אֵ אֶ אִ אֻ. ויוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת אלו שבעת המלכים מן הקמץ ומן הפתח ומן אוֹ ומן אִי. ועתה אל&quot;ף וה&quot;א יוצא מן הקמץ ומן הפתח, כמו {{צ|עֲבָדֶיךָ}}, {{צ|עַמְּךָ}}, {{צ|קָשָׁה}}, שאף על פי שלא נכתבה ה&quot;א ב{{צ|עֲבָדֶיךָ}} וב{{צ|עַמְּךָ}} הקמץ מודיעה, כאשר מודיע ב{{צ|קָשָׁה}} כאשר נכתבה. וזה עניין סוף התיבה. ובאמצע התיבה מורה כמו כן הקמץ והפתח אל&quot;ף או ה&quot;א, כמו {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|זָכַר}}, (מזבח) [נ&quot;א: {{צ|זֹבֵחַ}}], {{צ|זוֹרֵעַ}} {{צ|שֹׁמֵעַ}}. והנקודה שהיא באה בסגול למעלה תורה על ו&quot;ו, כמו {{צ|זֹכֵר}}, {{צ|שֹׁמֵר}}, {{צ|אֹמֵר}}, {{צ|עֹמֵד}}. והשתי נקודות ונקודה אחת מלמטה יורו על יו&quot;ד באִי ואֵי אף על פי שאינה כתובה, כגון {{צ|אִשָּׁה}}, {{צ|אֵשֶׁת}}, וכהנה רבים, שהיו&quot;ד רגילה להיות חסרה בתיבה ונקראת על פי הנקודות. וג' הנקודות הנקראות שרק שהן מוצבות למטה, והנקודה שבתוך הו&quot;ו יורו עלי וי&quot;ו, כגון {{צ|קוּמוּ צְּאוּ}} {{ק|([[בראשית יט יד]])}}. ובעניין הזה יוצא יהו&quot;א מתחת ממשלת ז' המלכים, שיש מקומות הרבה שהן נקראות ואינן נכתבות, ועל פי הנקודות קריאתן.

==1.5==

שער על הקמץ הגדול ועל הפתח הגדול, באי זה מקום יוכשר הקמץ ובאי זה הפתח. 

תדע ותבין ששמונה דברים מבטלין את הקמץ, ואלו הן: הדגש, והשבא, והמקף, וכל תיבה שבסופה אִי, או נִי, וח', וע', והדבוק לתיבה שלאחריו. 

השער הראשון: כל אות המודגשת בתיבה האות שלפניה נפתחת, כגון {{צ|הַגַּל}}, {{צ|מַכָּה}}, {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|דַּבֵּר}}, ודומיהן. ואם האות ברפי האות שלפניה נקמצת, כגון {{צ|דָּבָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|שָׁמַר}}] [כי&quot;מ: {{צ|שָׁבַר}}], {{צ|עָבַר}}, {{צ|בָּשָׂר}}. וכעניין זה דגש מבטל קמץ שלפניו. 

שער ב' מדבר על השבא שמבטל את הקמץ באות שלפניו, כגון {{צ|הַגְרִיאִים}} {{ק|([[דה&quot;א ה יט]])}}, {{צ|דַרְדַּע}} {{ק|([[מ&quot;א ה יא]])}}, {{צ|בַּעֲלִיס}} {{ק|([[ירמיהו מ יד]])}}, {{צ|גַּבְנֻנִּים}} {{ק|([[תהלים סח טז]])}}, {{צ|טַבְרִמֹּן}} {{ק|([[מ&quot;א טו יח]])}}, בעבור השבא נפתחת האות שלפניו. וכעניין הזה נוהג כל המקרא. 

שער ג' הוא המקף שהוא פותח את תיבתו ונשפך כסוללה על תיבה הסמוכה לה, כגון {{צ|מַה־תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה־נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, {{צ|מַה־בֶּצַע}} {{ק|([[בראשית לז כו]])}}, {{צ|מַה־נֹּאכַל}} {{ק|([[ויקרא כה כ]])}}. והעניין הזה נוהג בתיבה קטנה בת שתי אותיות, בין בפתח גדול ובין בפתח קטן, כגון {{צ|זֶה־בְּנִי הַחַי}} {{ק|([[מ&quot;א ג כג]])}}. 

וכן פעמים שתמצא התיבה שהיא בת שלש אותיות או ארבע או יותר והן נדגשות, כגון {{צ|עֹ֤שֶׂה פְּרִ֔י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן}} {{ק|([[בראשית יא לא]])}}, שאף על פי שאין בהן מלך דחוק הן נדגשין, הואיל והמשרת בראש התיבה הראשונה, והאות מראש התיבה השנייה היא ננקדת בשבא, לפיכך היא נדגשת.

שער ד' הוא מפיק י' שבתיבה, בין באמצעיתה בין בסופה. באמצע תיבה, כגון {{צ|הַשָּׁמַיִם}}, {{צ|הָעַרְבַּיִם}}, {{צ|הַמַּיִם}} ודומיהן; בסוף תיבה, כגון {{צ|אָזְנַי}}, {{צ|בָּנַי}}, {{צ|בְּנוֹתַי}}, {{צ|עֵינַי}}, {{צ|כַּפַּי}} ודומיהן. 

בר מן עניין אחד: כל שם הנקרא באל&quot;ף דל&quot;ת הוא נקמץ; ואם הוא דרך חול, כגון {{צ|הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, הוא פתח, ואף על פי שאין זולתו. [כי&quot;מ: אבל {{צ|אֲדֹנָי}} שהוא דרך קודש, כגון {{צ|אֲדֹנָי יֱיִ}}, קמץ, וכל דומיו.]

שער ה' הוא שיבוא נִי בסוף התיבה בלשון דיבור שלא יהיה שם, האות שלפניו היא ננקדת בפתח, כגון {{צ|שְׁמָרַנִי}} {{ק|([[בראשית כח כ]])}}, {{צ|ענני}}, {{צ|אֲכָלַנִי}}, {{צ|הֲמָמַנִי}}, {{צ|בְּלָעַנִי}} {{ק|([[ירמיהו נא לד]])}}, וכל תיבה שהיא לשון דיבור כגון אלו. אבל תיבה שהיא לשון שם, כגון {{צ|תּוֹלַעַת שָׁנִי}} {{ק|([[שמות כח ו]])}}, הן נקמצין. 

שער ו' הוא שיהיה חי&quot;ת בתיבה, או באמצע או בסוף. 

באמצע כיצד, כגון שתהיה התיבה שם ואינה דיבור, כגון {{צ|תַּחַת}}, {{צ|נַחַל}}, {{צ|שַׁחַל}}, {{צ|שַׁחַץ}}, {{צ|גַּחַל}} וכל דומיהן, והנגינה באות הראשונה. 

{{צ|פַּחַת}} הוא מתחלף לשני פנים: {{צ|פַּחַת}} שהוא לשון מצודה, [כי&quot;מ: כגון {{צ|יִפֹּל אֶל הַפַּחַת}} {{ק|([[ישעיהו כד יח]])}},] טעמיה לעיל, ואם הוא לשון שולטנות טעמיה לרע, כגון {{צ|פַּחַת יְהוּדָה}} {{ק|([[חגי א א]])}}. 

ואם התיבה דיבור ואינה שם, כגון {{צ|בָּחַר}}, {{צ|רָחַב פִּי}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}}, האות הראשון קמץ והשני פתח והטעם לרע ודומיהן. 

שער ז' הוא שיהיה עי&quot;ן באמצע תיבה והתיבה היא שם, כגון {{צ|בַּעַל}}, {{צ|בַּעַר}}, {{צ|נַעַל}}, {{צ|נַעַר}} וכל דומיהן, כולהון פתחין וטעמ' מלעיל. 

ואם היא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|פָּעַל}}, {{צ|מָעַל מַעַל}} {{ק|([[יהושע כב כ]])}}, ראשון ראשון נקמץ והשני פתח, וכל דומיהן. 

ואם ח&quot;ת או עי&quot;ן בסוף התיבה והיא דיבור ואינה שם, כגון {{צ|שָׂמַח}}, {{צ|בָּרַח}}, {{צ|שָׁמַע}}, {{צ|לָקַח}}, {{צ|זָרַע}}, {{צ|פָּרַח}}, הראשון קמץ והשני פתח. 

ואם היא שם ואינה דיבור, כגון {{צ|אֶלְיָדָע}}, {{צ|יְהוֹיָדָע}}, {{צ|אֱלִישָׁמַע}}, {{צ|יוֹאָח}}, אף על פי שיש ח&quot;ת או עי&quot;ן אחריהן, את שלפניהן קמוץ. 

זה הכלל: כל תיבה שהיא דיבור ואינה שם והיא בת ג' אותיות, האות הראשונה נקמצת והשנייה נפתחת, כגון {{צ|אָשֹׁם אָשַׁם לַייָ}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן}} {{ק|([[במדבר יז כג]])}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|שָׁמַר}} ודומיהן. 

ואם התיבה שם, כגון {{צ|אָשָׁם הוּא}} {{ק|([[ויקרא ה יט]])}}, {{צ|בָּקָר}}, {{צ|דָּבָר}}, שאין בהן לא חי&quot;ת ולא עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בקמץ. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה, ננקדת כולה בפתח, בר מן ד' תיבות שאע&quot;פ שיש חי&quot;ת ועי&quot;ן באמצעיתן והם שם ואינן דיבור והן נקמצות, ואילו הן: {{צ|מָחָר}}, {{צ|נָחָשׁ}}, {{צ|רָחָב הַזּוֹנָה}} {{ק|([[יהושע ו יז]])}}, {{צ|רָעָב}}, וטעמ' לרע. 

ואם יש לתיבה חי&quot;ת או עי&quot;ן באמצעיתה והאות האחרונה היא אל&quot;ף או ה&quot;א, כולה נקמצת, כגון {{צ|נָחָה}}, {{צ|שָׁחָה}}, {{צ|שָׁעָה}}, {{צ|רָעָה}}. וכן כל שאר תיבות שיש אל&quot;ף או ה&quot;א בסופן, בין שהן דיבור או שם, כולהון קמצין, כגון {{צ|בָּרָא}}, {{צ|אָפָה}}, {{צ|בָּנָה}}, {{צ|סָרָה}}, {{צ|פָּרָה}} ודומיהן. 

ואם התיבה בת שלש אותיות, והאות הראשונה ננקדת בפתח קטן, והאות האחרונה שלתיבה היא ח&quot;ת או עי&quot;ן, והיא שם ואינה דיבור, כולה ננקדת בפתח וטעמה לעיל, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|זֶרַע}}, [כי&quot;פ: {{צ|זֶרַח}}] [כי&quot;מ: {{צ|פֶּרַח}}], {{צ|פֶּלַח}}, {{צ|פֶּצַע}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֶּצַע}}], {{צ|קֶצַח}} וכל דומיהן. 

אבל {{צ|צֵלָע}} יוצא מתנאי זה, שאם הוא דבוק, כגון {{צ|צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}, הוא נפתח כולו, ואם הוא עומד בטעם ואינו דבוק, כגון {{צ|וְהַצְּלָעוֹת צֵלָ֨ע אֶל צֵלָ֜ע}} {{ק|([[יחזקאל מא ו]])}}, הצד&quot;י נקמצת בקמץ קטן והנגינה מלרע. 

שער ח' הוא הדבוק לפניו. וזה פירושו: אם תמצא תיבה עומדת בטעמה והיא שם, היא ננקדת בקמץ, כגון {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|וְהַבָּשָׂר}} {{ק|([[ויקרא ז יט]])}}, {{צ|וְהַמָּרָק}} {{ק|([[שופטים ו יט]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן.

אבל אם היא נקראת ונסברת עם התיבה שלאחריה, לא יתכן בה קמץ, כגון {{צ|וְכֹל בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים}} {{ק|([[במדבר ז פח]])}}, {{צ|וּמְרַק פִּגֻּלִים}} {{ק|([[ישעיהו סה ד]])}}, {{צ|וּבְשַׂר קֹדֶשׁ}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}, {{צ|מַאֲכַל פַּרְעֹה}} {{ק|([[בראשית מ יז]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} {{ק|([[שמות לא טו]])}}. [כי&quot;מ: וכל {{צ|שַׁבַּת}} דסמיך לאדכרא פתח, וכל {{צ|שַׁבָּת}} העומד קמץ; {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} פתח, אבל] {{צ|שַׁבַּת הָאָרֶץ}} {{ק|([[ויקרא כה ו]])}}, בין שהוא בא במקף בין שהוא עומד בטעם, הוא ננקד בפתח. 

וכל {{צ|מַלְאָךְ}} דסמיך לאדכרא פתח, כגון {{צ|מַלְאַךְ יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים}} {{ק|([[בראשית לא יא]])}}. [כי&quot;מ: בר מן ב' שאף על פי שאינן סמוכין לאדכרא הן פתחין, והן במסורת המקרא, וסימניך: {{צ|וּמַלְאַךְ פָּנָיו}} {{ק|([[ישעיהו סג ט]])}}, {{צ|וּמַלְאַךְ הַבְּרִית}} {{ק|([[מלאכי ג א]])}}.] ואם אינו סמוך לאדכרא, כגון {{צ|וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב}} {{ק|([[איוב א יד]])}}, קמץ. 

זהו כללו שלדבר: כל מילה שנסברת ונקראת עם המלה שלאחריה ננקדת בפתח, בר מן י&quot;ג מילין שאף על פי שהן נסמכין לשלאחריהן הן נקמצין. ואלו הן: {{צ|כְּתָב הַדָּת}} {{ק|([[אסתר ד ח]])}}, {{צ|וְאוּלָם הַכִּסֵּא}} {{ק|([[מ&quot;א ז ז]])}}, {{צ|שְׁאָר יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ישעיהו י כ]] ועוד 1)}}, {{צ|בִּשְׁאָט (ב)נֶפֶשׁ}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}, {{צ|כְּדָת הַיּוֹם}} {{ק|([[אסתר ט יג]])}}, {{צ|מַצָּב פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ש&quot;א יג כג]] עי&quot;ש{{הערה|לפנינו פתח וכן בארבעת המקומות הנוספים שהצירוף הזה נמצא והם [[ש&quot;א יד א]], [[ש&quot;א יד ד| שם ד]], [[ש&quot;א יד יא| שם יא]], [[ש&quot;ב כג, יד]]. יש לציין שגם הרד&quot;ק בספר מכלול הוצאת ליק דף קסז ב מציין שהוא בקמץ בסמיכות. ויקיעורך.}})}}, {{צ|וּמְנָת הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ג]])}}, {{צ|הָגְלָת יְהוּדָה}} {{ק|([[ירמיהו יג יט]])}}, {{צ|וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}}, {{צ|וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ}} {{ק|([[ויקרא כו לד]])}}, {{צ|וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת}} {{ק|([[אסתר א ד]])}}, {{צ|מַתָּן אָדָם}} {{ק|([[משלי יח טז]])}}, {{צ|פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[אסתר א כ]])}}. 

ועוד אודיעך: כל וי&quot;ו שהיא בראש התיבה, והאות שלאחריה היא אחת מן אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, ואותה אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בחטף פתח, הו&quot;ו שלפניה היא נפתחת, כגון {{צ|וַהֲלַכְתֶּם}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, {{צ|וַחֲזַקְתֶּם}} {{ק|([[יהושע כג ו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַעֲבַדְתֶּם}} {{ק|([[שמות כג כה]])}}] [כי&quot;מ: וַעֲבַרְתֶּם {{ק|([[דברים יב י]])}}], {{צ|וַאֲשֶׁר}} {{ק|([[בראשית ז כג]])}}, {{צ|וַאֲדַבֵּרָה}} {{ק|([[בראשית יח ל]])}}. אבל {{צ|וָאֲדַבֵּר}} {{ק|([[דברים א מג]])}} יוצא מתנאי זה, שהוא קמץ מפני שהוא לשעבר. ויש אחד שהוא להבא והוא פתח: {{צ|עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ}} {{ק|([[יחזקאל ב א]])}}. 

ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ננקדת בקמץ או בפתח והתיבה לשעבר, תדע שהוי&quot;ו נקמצת, כגון {{צ|וָאַרְבֶּה}} {{ק|([[יהושע כד ג]])}}, {{צ|וָאֶתֵּן}} {{ק|([[בראשית מ יא]])}}, {{צ|וָאֶשְׁמַע}} {{ק|([[ש&quot;א טו כד]])}}, {{צ|וָאֶקְרָא}} {{ק|([[בראשית לט יד]])}}. 

ואם היא להבא הוי&quot;ו ננקדת בשבא, כגון {{צ|וְאֶתְּנָה בְרִיתִי}} {{ק|([[בראשית יז ב]])}}, {{צ|וְאֹמְרָה}} {{ק|([[בראשית מו לא]])}}, {{צ|וְאֶעֱשֶׂה}} {{ק|([[בראשית כז ט]])}}, {{צ|וְחָלָה}} {{ק|([[הושע יא ו]])}}, {{צ|וְעָמַד}}, {{צ|וְהָיָה}}, {{צ|וְעָלוּ}}, {{צ|וְהָיוּ}} וכל דומיהן. 

ועוד אשכילך, שכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשעבר, כגון {{צ|וְעָמְדוּ}} {{ק|([[נחמיה יב לט]])}}, {{צ|וְעָבְרוּ}}, {{צ|וְאָמְרוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ה ז]])}}, {{צ|בָּגְדוּ}} {{ק|([[ירמיהו יב ו]])}}, {{צ|בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|גָּבְרוּ}} {{ק|([[בראשית ז יט]])}}, {{צ|חָמְדוּ}} {{ק|([[משלי א כב]])}}, {{צ|זָכְרוּ}} {{ק|([[שופטים ח לד]])}} וכל דומיהן, אף על פי שהשבא בא אחריו, לא יבטל הקמץ. ואפילו אם היא בלשון יעשו, כגון {{צ|וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו}} {{ק|([[שמות ל יט]])}}, {{צ|וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם}} {{ק|([[שמות ל כא]])}}. אבל אם התיבה היא להבא בלשון ציווי, כגון {{צ|וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם}} {{ק|([[בראשית יח ד]])}}, {{צ|רַחֲצוּ הִזַּכּוּ}} {{ק|([[ישעיהו א טז]])}} [כי&quot;מ: אבל {{צ|וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ}} {{ק|([[מ&quot;א כב לח]])}} כולו קמץ, וכן {{צ|לֹא חָפַצְתִּי בָּחָרוּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ד]])}} כולו קמץ], {{צ|בַּחֲרוּ לָכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]], [[מ&quot;א יח כה]])}}, כולהון פתחין. וכן {{צ|אָמְרָה}}, {{צ|גָּבְרָה}}, {{צ|עָבְרָה}}, וכן {{צ|אָמַרְתָּ}}, {{צ|בָּחַרְתָּ}}, {{צ|גָּעַרְתָּ}} ודומיהן שהן לשעבר הן קמצין, ולא יבטל בהן השבא את הקמץ. 

וכל {{צ|וַיַּעַל}}, {{צ|וַיַּחַץ}}, {{צ|וַיַּעַשׂ}}, {{צ|וַתַּעַל}}, {{צ|וַתַּעַשׂ}}, כולהון פתחין וכל דומיהן, וטעמ' לעיל. 

[כי&quot;מ: וכל עשייה פתח בר מן ב' קמץ וסוף פסו': {{צ|וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ}} {{ק|([[איוב כג יג]])}} {{צ|עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָֽשׂ}} {{ק|([[אסתר ה ו]])}}. וכל {{צ|מַעֲשֵׂה}} קמץ, בר מן י&quot;ב פתח, וסימ': {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, {{צ|בֹּשֶׂם}} {{ק|([[ישעיהו ג כד]])}}, {{צ|לְמִצְרַיִם}} {{ק|([[ישעיהו יט טו]])}}, {{צ|הַפְכְּ[כֶ]ם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|מְרֻקָּחִים}} {{ק|([[דה&quot;ב טז יד]])}}, (חשב) {{צ|הֵחֵל}} {{ק|([[דה&quot;ב לא כא]])}}, {{צ|לְהָסִיר}} {{ק|([[איוב לג יז]])}}, {{צ|אֶת כָּל (אלה) [זֶה]}} {{ק|([[קהלת ח ט]])}} {{צ|תִּמְצָא}} {{ק|([[קהלת ט י]])}}, {{צ|בְמִשְׁפָּט}} {{ק|([[קהלת יב יד]])}}.]

וכל {{צ|וַיֵּשֶׁב}}, {{צ|וַתֵּשֶׁב}}, {{צ|וַיָּקָם}}, {{צ|וַתָּקָם}}, {{צ|וַתָּרָם}}, {{צ|וַנָּשָׁב}} וכל דומיהן קמצין, בר מן וי&quot;ו שבראש התיבה שהיא פתוחה, וטעמ' לעיל. 

ואין אות שתהא שוה לח&quot;ת ועי&quot;ן במצע לעניין פתחות כי אם ה&quot;א לבדה במקומות מועטין, כגון {{צ|וַתַּהַר}}, {{צ|בַּהַט}}, {{צ|לַהַט}}, {{צ|רַהַב}}, {{צ|לַהַב}}. 

וכל {{צ|אָז}} קמץ. 

וכל {{צ|אַךְ}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|רַק}}, פתח. 

וכל {{צ|וַיֹּאכַל}}, {{צ|וַתֹּאכַל}}, {{צ|וַיֹּאמֶר}}, {{צ|וַתֹּאמֶר}}, כולהון פתחין וטעמ' לרע, בר מן חד דטעמיה לעיל: {{צ|הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לוֹ}} {{ק|([[משלי ז יג]])}}. ואפילו אתנחתא וסוף פסוק' כולהון פתחין. 

ועוד דע והבן: אם באה ה&quot;א בראש התיבה, ובאה אחריה אל&quot;ף או עי&quot;ן, כגון {{צ|הָעַמִּים}}, {{צ|הָעָם}}, {{צ|הָעֹמְדִים}}, {{צ|הָאֵל}}, {{צ|הָאֲדָמָה}}, {{צ|הָאֲרָצוֹת}}, {{צ|הָאָדָם}}, {{צ|הָעֶבֶד}}, {{צ|הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי}} {{ק|([[בראשית מח טו]])}} וכל דומיהן – קמצין. 

ואם באה ה&quot;א בתימה, כגון {{צ|הַאֵל יְעַוֵּת מִשְׁפָּט}} {{ק|([[איוב ח ג]])}}, {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, {{צ|הַאֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, {{צ|הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}}, {{צ|הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ}} {{ק|([[ירמיהו ה כב]])}}, ננקדת בפתח, וכל דומיהן. 

ועוד {{צ|רָץ}} שהוא לשון דיבור, כגון {{צ|וְהִנֵּה אִישׁ רַץ לְבַדּוֹ}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כד]] עי&quot;ש)}}, הוא פתח, ואם הוא עניין שם, כגון {{צ|רָץ לִקְרַאת רָץ}} {{ק|([[ירמיהו נא לא]])}}, הוא קמץ. 

וכל {{צ|עַל}}, {{צ|וְעַל}} שהן סמוכין, כגון {{צ|עַל הַמְּנֹרָה}} {{ק|([[ויקרא כד ד]])}} {{צ|עַל הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות כה כ]])}}, פתחין, ואם אינו סמוך, כגון {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל}} {{ק|([[בראשית כז לט]])}}, הן קמצין. 

וכל {{צ|עַד}}, {{צ|וְעַד}} פתחין. 

וכל {{צ|חַג}}, {{צ|וְחַג}} הנסמך לשם הקודש ולאות ה&quot;א הן פתחין, כגון {{צ|חַג יְיָ לָנוּ}} {{ק|([[שמות י ט]])}}, וכגון {{צ|חַג הַמַּצּוֹת}}, {{צ|חַג הַשָּׁבֻעוֹת}}, {{צ|חַג הַסֻּכּוֹת}} {{ק|([[דברים טז טז]])}}. והיוצאין מתנאי זה הן קמצין, [כי&quot;מ: {{צ|בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח ב]])}}, {{צ|בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג}} {{ק|([[מ&quot;א ח סה]])}}.] בר מן ג' פתחין: {{צ|אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים}} {{ק|([[תהלים קיח כז]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|וַיַּעֲשׂוּ חַג מַצּוֹת}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו כב|ו כב]])}}. 

תנאי {{צ|מָה}} קמץ ו{{צ|מַה}} פתח: כל {{צ|מָה}} הסמוך לאלו ג' אותיות אה&quot;ר קמצין, כגון {{צ|מָה אֹמַר}} {{ק|([[שמות ג יג]])}}, {{צ|מָה הָאָרֶץ}} {{ק|([[במדבר יג יט]])}}, {{צ|מָה רְאִיתֶם}} {{ק|([[שופטים ט מח]])}}, אף על פי שאם בא במקף עם אחת מג' אותיות הללו, הוא קמץ ומתוג הוא כמעט מלמטה.

בר מן ד' שהן סמוכין לה&quot;א והם פתחין, והם {{צ|אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא}} {{ק|([[בראשית כג טו]])}}, {{צ|וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה־הִוא}} {{ק|([[במדבר יג יח]])}}, {{צ|וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא}} {{ק|([[תהלים לט ה]])}}, {{צ|וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה}} {{ק|([[זכריה ה ו]])}}. 

ואם הוא עומד באחד מי&quot;ב טעמים הוא קמץ, כגון {{צ|וְנַחְנוּ מָ֔ה}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְלֹא יָדַעְתִּי מָֽה}} {{ק|([[ש&quot;ב יח כט]])}},] {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָ֑ה}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}} וכל דומיהן. 

וכל {{צ|מָה}} דארמית דדניאל ועזרא קמצין, כגון {{צ|מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה}} {{ק|([[דניאל ב כט]])}}. 

ויש ז' {{צ|מָה}} במקרא דסמיכן לח&quot;ת ועי&quot;ן והן קמצין, ואלו הן: {{צ|מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ}} {{ק|([[בראשית לא לב]])}}, {{צ|(ו)מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי}} {{ק|([[בראשית לא לו]])}}, {{צ|כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח יג]])}}, {{צ|וַאֲמַרְתֶּם עַל מָה עַל כִּי יְיָ הֵעִיד בֵּינְךָ}} {{ק|([[מלאכי ב יד]])}}, {{צ|וּמָה חַשְׁחָן}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}, {{צ|וְ[יֵ]אמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו}} {{ק|([[איוב כא כא]])}}. וכל דסמיכין לח&quot;ת ועי&quot;ן הן {{צ|מֶה}}, בר מן אילין ז'. ועוד יש כ&quot;ד {{צ|מֶה}} בקרי שאינן סמוכין לח&quot;ת ועי&quot;ן, והן על פי המסורת. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|מֶה}} הוא בא או במשרת או מתוג הוא כמעט מלמטה, והאות הבאה אחריה ננקדת ברפי, כגון {{צ|מֶ֣ה לִידִידִי}} {{ק|([[ירמיהו יא טו]])}}. 

וכל אות הבאה אחר {{צ|מַה}} פתח היא נדגשת, כגון {{צ|מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק}}, {{צ|מַה נֹּאמַר}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, ו{{צ|מַה תֹּאמַר}} {{ק|([[ש&quot;א כ ד]])}}, {{צ|מַה יִּתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת א ג]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מַה יַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[תהלים נו ה]])}},] {{צ|מַה נַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[שופטים יג ח]])}}, {{צ|מַה תַּעֲשֶׂה}} {{ק|([[ישעיהו מה ט]])}} וכל דומיהן. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא אות א&quot;ח ה&quot;ע בתיבה ואחריה אות המודגשת או ננקדת בשבא, לא תתכן אותה אות א&quot;ח ה&quot;ע שתהא ננקדת כי אם בפתח לבדו או בקמץ לבדו, כגון {{צ|אַתֶּם}}, {{צ|אַבְרֵךְ}}, {{צ|בַּעְלִיס}}, {{צ|עַמִּים}}, {{צ|עָבְרוּ}}, {{צ|חַרְבּוֹ}}, {{צ|הַרְבּוּ}}, ולא יתכן להיות בה חטף פתח, אבל יתכן להיות חטף קמץ, כגון {{צ|עֳבְרְכֶם}} {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|הֳתְפָּקְדוּ}}, {{צ|הֳגְלָה}}. 

ויש סופרים שאינן מחברין חטף קמץ באות ואם בא בשבא תחת אות הסמוך לה, אלא נוקדים אותה בקמץ לבדו, ועשים {{צ|אָרְכָּהּ}}, {{צ|רָחְבָּהּ}}, {{צ|אָכְלָה בְשִׁלֹה}} {{ק|([[ש&quot;א א ט]])}}. ולא יתכן בעיני להיות כן, לפי שמצאנו {{צ|אֳכְלָה בְשִׁלֹה}} במסורת: לית דכוותיה, ואם כן הוא, הלא מצינו כמו כן ננקד {{צ|אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ}} {{ק|([[משלי ל כ]])}} בקמץ לבדו, ועתה נסתר המסורת. ועוד {{צ|קֳרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ}} {{ק|([[תהלים סט יט]])}}, מצינו במסורת: לית דכוותיה, ומצינו עוד {{צ|קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע}} {{ק|([[דברים טו ט]])}} ננקד כמו כן בקמץ, לפיכך נראה בעיני שיתכן חטף קמץ באות אף על פי שהאות השנייה לה ננקדת בשבא, כדי להפריד בין להבא בין לשעבר. 

ובכל מקום שתמצא {{צ|אַרְבַּע}} במקרא, בין אתנחתא בין סוף פסוק, כולהון פתחין. 

וכל {{צ|הַהוּא}}, {{צ|הַהִיא}} – פתח. 

וכל {{צ|הָהָר}}, [כי&quot;פ: {{צ|הָעָם}}] [כי&quot;מ: {{צ|הָהֵם}}] – קמצין. 

כל {{צ|נִמְכַּר}}, {{צ|וְנִמְכַּר}} – פתחין. 

וכל {{צ|מָךְ}} {{צ|וּמָךְ}} – קמצין.

וכל {{צ|חֲמַת}} שהוא לשון רוגז פתחין, וכל לשון קריה קמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|אִם לֹא כְאַרְפַּד חֲמָת}} {{ק|([[ישעיהו י ט]])}}, {{צ|לְבֹא חֲמָת}} {{ק|([[במדבר יג כא]])}},] בר מן חד: {{צ|וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה}} דנבואת עמוס {{ק|([[עמוס ו ב|ו ב]])}}. 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|חָתָן}} קמץ, בר מן ד' דפתח חטף: {{צ|וַתִּקַּח}} {{ק|([[שמות ד כה]])}}, {{צ|וַיִּרֶף}} {{ק|([[שמות ד כו]])}}, {{צ|אַחְאָב}} {{ק|([[מ&quot;ב ח כז]])}}, (המלך) [{{צ|הַתִּמְנִי}} {{ק|([[שופטים טו ו]])}}], וחד {{צ|וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;א כב יד]])}}.] 

וכל {{צ|שָׁמָּה}} שהוא כמו שָׁם כולו קמץ וטעמיה מלעיל, אבל {{צ|שַׁמָּה וּמִזָּה}} {{ק|([[בראשית לו יג]])}} שהיא שם, חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. [כי&quot;מ: וכן {{צ|שַׁמָּה}} שהוא לשון שממה, כגון {{צ|שַׁמָּה הֶחֱזִקָתְנִי}} {{ק|([[ירמיהו ח כא]])}}, חציו פתח וחציו קמץ וטעמיה מלרע.] 

וכן {{צ|יָמָּה}} קמץ וטעמיה מלעיל. 

{{צ|בַּמָּה}} – חציו הראשון פתח והשני קמץ וטעמיה מלרע. 

{{צ|למה}}, {{צ|ולמה}}, בין דגש ובין רפי כולו קמץ, ואם הוא דגש טעמיה לעיל, ואם הוא רפי טעמיה לרע. 

ועתה אודיעך תנאי {{צ|לָמָה}} רפי ו{{צ|לָמָּה}} דגש, באי זה מקום יוכשר דגש ובאי זה מקום יוכשר רפי. את הנסמך לג' אותיות א(ה)ח&quot;ע הן רפין, כגון {{צ|לָמָה יְיָ}} {{ק|([[שמות לב יא]])}}, {{צ|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ}} {{ק|([[במדבר כא ה]])}}, {{צ|לָמָה עֲלִיתֶם}} {{ק|([[שופטים טו י]])}}, בר מן ה' דגש, והן {{צ|לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי}} {{ק|([[ש&quot;א כח טו]])}}, {{צ|לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לא]])}}, {{צ|לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע}} {{ק|([[תהלים מט ו]])}}, {{צ|לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח}} {{ק|([[ירמיהו טו יח]])}}, {{צ|לָמָּה אַכֶּכָּה אַרְצָה}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כב]])}}, וטעמיה מלעיל. 

וכל הנסמך לשאר י&quot;ט אותיות דגש, בר מן ג' רפיין, והן {{צ|לָמָה זְנַחְתָּ[נִי] (ותמאס)}} {{ק|([[תהלים מג ב]])}}, {{צ|לָמָה שְׁכַחְתָּנִי}} {{ק|([[תהלים מב י]])}}, {{צ|לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ}} {{ק|([[איוב ז כ]])}}. כל {{צ|לָמָה}} רפי טעמיה לרע בר מן דין {{צ|לָ֤מָה שַׂמְתַּנִי}} דטעמיה לעיל. 

כל מפיק ה&quot;א בסוף התיבה, האות הקדומה לה היא נקמצת, כגון {{צ|אֳרְכָּהּ}}, {{צ|רֳחְבָּהּ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|אֲהָהּ}} וכל דומיהן. 

אבל אם התיבה נסברת ונקראת עם התיבה אשר לפניה, כגון {{צ|הֲלֹא אֱלוֹהַּ גֹּ֣בַהּ שָׁמָ֑יִם}} {{ק|([[איוב כב יב]])}}, היא נפתחת והטעם מלעיל. 

ועוד הבן: כל מקום שתמצא שבא בין שני קמצין, כגון {{צ|יָדְךָ}}, {{צ|שָׂדְךָ}}, {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|חֲמָתְךָ}}, {{צ|בְּקָרְךָ}}, אפילו יהיה התיבה לשון עשייה, כגון {{צ|אֲשֶׁר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים כה יח]])}}, {{צ|הוּא עָֽשְׂךָ֖}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, לא יבטל השבא הקמץ אשר לפניו באלו ובכל דומיהן, וצריך הקמץ אשר לפני השבא להיות כמעט מתוג. אבל אם יצטרף דיגוש עם השבא באות, כגון {{צ|לְבַדְּךָ}} והדומה לו, לא יתכן הקמץ שם. 

וזהו טעמו שלדבר: אם תוציא אות ך' שבסוף התיבה מאלו הנזכרים למעלה ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|יָדוֹ}}, {{צ|יָדָהּ}}, {{צ|יָדִי}}, {{צ|בְּקָרוֹ}}, {{צ|בְּקָרִי}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבוֹ}},] {{צ|לְבָבִי}}, {{צ|שָׂדִי}}, {{צ|חֲמָתִי}}, אין שבא בתיבה, וחוקו ומשפטו להיות קמץ, שאין כאן אחת משמונה דברים המבטלין את הקמץ. אבל {{צ|לְבַדְּךָ}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְבָבְךָ}}, {{צ|עִמְּךָ}}, {{צ|נַפְשְׁךָ}}] והדומה להן, אם תוציא אות ך' משם ותשים בה אות אחרת, כגון {{צ|לְבַדּוֹ}}, {{צ|לְבַדָּהּ}}, {{צ|לְבַדִּי}}, {{צ|לְבַדָּם}}, הדגש עומד במקומו, והוא אחד מח' דברים המבטלין את הקמץ. 

ועוד: אם תעשה את התיבה הזאת לשון נקבה, כגון {{צ|לְבַדֵּךְ}}, הדגש עומד במקומו; ואלו התיבות הנזכרות למעלה, אם תעשה אותן לשון נקבה, כגון {{צ|יָדֵךְ}}, {{צ|לְבַבֵךְ}}, {{צ|בְּקָרֵךְ}}, אין שם עלילת ח' דברים המבטלין בהן את הקמץ. וכן הילוכן בכל המקרא. 

ובכל מקום שתמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן בתיבה ואחריה ה&quot;א בסוף התיבה, אין אותה ח&quot;ת ועי&quot;ן מבטלת את הקמץ אשר לפניה, כגון {{צ|אַרְבָּעָה}}, {{צ|שְׁמָעָה… סְלָחָה}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}} וכל דומיהן. 

תנאי {{צ|כל}}, {{צ|וְכל}}, [כי&quot;מ: {{צ|בְּכל}}, {{צ|מִכּל}}, {{צ|לְכל}}, {{צ|הַכּל}}, {{צ|הֲכל}}, {{צ|כְּכל}},] את שהוא בא בטעם או במשרת, הוא ננקד {{צ|כֹּל}} חולם, ואת שהוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, הוא ננקד {{צ|כָּל}} בקמץ, [כי&quot;מ: כגון {{צ|כָּל־בְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא כז יא]])}}, {{צ|וְכָל־זֶה אֵינֶנּוּ}} {{ק|([[אסתר ה יג]])}}, {{צ|בְּכָל־הַדֶּרֶךְ}} {{ק|([[דברים א לא]])}}, {{צ|מִכָּל־הָאֹכֶל}} {{ק|([[ויקרא יא לד]])}}, {{צ|לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|הֲכֹל הַיּוֹם{{הערה|כך לפנינו &quot;הֲכֹ֣ל הַיּ֔וֹם&quot; בלא מקף אלא במשרת ובחולם. ואפשר שנוסח הניקוד וההטעמה לפני המחבר היה שונה, או, לחילופין, שדוגמא זו השתרבבה לכאן בטעות ובמקומה בהמשך ברשימה להלן של בעלי החולם. ויקיעורך.}}}} {{ק|([[ישעיהו כח כד]])}}, {{צ|כְּכָל־אֲשֶׁר}} {{ק|([[אסתר ג יב]])}} וכל דומ'. והבא בטעם או במשרת הוא ננקד מלעיל במלוא פום, כגון {{צ|וּבְחֹסֶר כֹּ֑ל}} {{ק|([[דברים כח מח]])}}, {{צ|וְכֹ֣ל אֲשֶׁר (זכל) [יִפֹּל]}} {{ק|([[ויקרא יא לב]])}}, כולהון ננקדין במלא פום]. בר מן ב' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן ננקדין בקמץ, והם: {{צ|כָּ֥ל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ}} {{ק|([[משלי יט ז]])}}, {{צ|כָּ֥ל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה}} {{ק|([[תהלים לה י]])}}, ואין זולתם במקרא. 

וכל {{צ|אַל}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַל}}] הוא פתח. 

וכל יו&quot;ד וי&quot;ו בסוף התיבה [כי&quot;פ: האות אשר למעלה מהם ננקדת] [כי&quot;מ: ננקד כולו] בקמץ, כגון {{צ|אֵלָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, [כי&quot;פ: {{צ|שִׁנָּיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|יָמָיו}},] [כי&quot;מ: {{צ|גַּלָּיו}}, {{צ|דָּמָיו}}, {{צ|הָרָיו}}, {{צ|וּבָנָיו}}, זָרָיו, {{צ|חַיָּיו}}, טַפָּיו, {{צ|יָמָיו}}, {{צ|כַּפָּיו}}, {{צ|לְפָנָיו}}, {{צ|מַדָּיו}}, {{צ|נִינָיו}}, {{צ|שָׂרָיו}}, {{צ|עֵינָיו}}, {{צ|פָּנָיו}}, {{צ|צָרָיו}}, {{צ|קַרְנָיו}}, {{צ|רַבָּיו}}, {{צ|[תַּ]חְתָּיו}} וכל דומיהן. ויש מן הנוקדים {{צ|עָנָיו}}, {{צ|בָּנָיו}}, שמטילין נקודה אחת בתוך הוי&quot;ו שלסוף {{צ|עָנָיו}}; ולא יתכן להיות, כי לא יכול להפריד בין {{צ|עֵשָׂו}} ל{{צ|עָשׂוּ}}, וסוף התיבה ננקדת כמין אוּ, על כן ראוי להטיל שם ב' נקודות להציב דבר על מתכונתו.] 

וכל {{צ|הִנָּךְ}}, {{צ|עָנָךְ}}, {{צ|עַמָּךְ}}, {{צ|עִמָּךְ}}, [כי&quot;מ: {{צ|אֲנָךְ}}] וכל דומיהן, קמצין. 

וכל ברוי דיוסף, כגון {{צ|וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר}} {{ק|([[בראשית מא מט]])}}, קמצין; [כי&quot;מ: ברויי דשאר קרייא, כגון {{צ|נַשְּׁקוּ בַר}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|בַּר בִּטְנִי}} {{ק|([[משלי לא ב]])}}, {{צ|וּבַר הָיִיתִי בְעֵינֶיךָ}} {{ק|([[איוב יא ד]])}}, פתחין]. וכל פרוי דבלק – {{צ|פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ}} {{ק|([[במדבר כג ב]] ועוד 3)}} – [כי&quot;מ: קמצין; שאר פרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|פַּר בֶּן בָּקָר}} {{ק|([[ויקרא ד ג]] ועוד רבים)}}]. קרויי דבלעם, כגון {{צ|וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כג ד]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר קרויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְשָׂשֹׂן וִיקַר}} {{ק|([[אסתר ח טז]] עי&quot;ש)}}]. וכל בזוי דמשלי, כגון {{צ|בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב}} {{ק|([[משלי יא יב]])}}, [כי&quot;מ: קמצין; שאר בזויי דקרא פתחין, כגון {{צ|וְלָבֹז בַּז}} {{ק|([[ישעיהו י ו]])}}]. כברוי דקהלת – [כי&quot;פ: {{צ|מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר (הוּא)}} {{ק|([[קהלת ג טו]])}}] [כי&quot;מ: כגון {{צ|כִּי כְבָר רָצָה}} {{ק|([[קהלת ט ז]])}} – קמצין, שאר קריא פתחין, כגון {{צ|עַל נְהַר כְּבָר}} {{ק|([[יחזקאל א א]] ועוד 3)}}]. קלוי דדניאל, כגון {{צ|קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא}} {{ק|([[דניאל ג ה]] ועוד 3)}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, כולהון קמצין; [כי&quot;מ: שאר קריא פתחין, כגון {{צ|קַל בְּרַגְלָיו}} {{ק|([[ש&quot;ב ב יח]])}}]. 

וכל {{צ|אַיִן}} פתחין, בר מן חד זקף קמץ, וסימ': {{צ|וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָ֔יִן}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}. וכל [כי&quot;פ: {{צ|עַיִן}},] {{צ|יַיִן}}, {{צ|מַיִם}}, פתח, בר מן אתנחתא וסוף פסוק קמץ. וכן {{צ|שָׁמַיִם}}, {{צ|מִיֹּמַיִם}} {{ק|([[הושע ו ב]])}}, {{צ|פַּעֲמַיִם}}, פתחין, בר מן אתנחתא וסוף פסוק.

ובכל מקום אתנחתא וסוף פסוק קמץ, בר ממקצת מקומות בכל ספר וספר שהן פתחין, והם במספר בכל ספר וספר. 

אתנחתיות דבראשית י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַ֑ל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, {{צ|לוֹט הַפֶּ֑תְחָה}} {{ק|([[בראשית יט ו|יט ו]])}}, {{צ|וְאַכַּד וְכַלְנֵ֑ה}} {{ק|([[בראשית י י|י י]])}}, {{צ|אֶל הָגָר וַתַּ֑הַר}} {{ק|([[בראשית טז ד|טז ד]])}}, {{צ|וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַ֑ל}} {{ק|([[בראשית כא ח|כא ח]])}}, {{צ|וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב י|כב י]] ועוד 2)}}, {{צ|וַיָּקָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּבֶז}} {{ק|([[בראשית כה לד|כה לד]])}}, {{צ|הִנֵּה נָא זָקַ֑נְתִּי}} {{ק|([[בראשית כז ב|כז ב]])}}, {{צ|וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁ֑בַע}} {{ק|([[בראשית כח י|כח י]])}}, {{צ|וְאַחַר יָלְדָה בַּ֑ת}} {{ק|([[בראשית ל כא|ל כא]])}}, {{צ|וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּ֑טַח}} {{ק|([[בראשית לד כה|לד כה]])}}, {{צ|בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַ֑ד}} {{ק|([[בראשית מט כז|מט כז]])}}. 

סוף פסוק דבראשית פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: י&quot;ג], וסימן: [כי&quot;מ: {{צ|וּבֵין הַחֹשֶֽׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד|א ד]])}},] {{צ|וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַֽל}} {{ק|([[בראשית ג ו|ג ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לָהֶם לַחֹֽמֶר}} {{ק|([[בראשית יא ג|יא ג]])}},] {{צ|וְגֶתֶר וָמַֽשׁ}} {{ק|([[בראשית י כג|י כג]])}}, {{צ|אָנֹכִי בֹּרַחַֽת}} {{ק|([[בראשית טז ח|טז ח]])}}, {{צ|אֶת בְּרִיתִי הֵפַֽר}} {{ק|([[בראשית יז יד|יז יד]])}}, {{צ|הָרָעָה וָמַֽתִּי}} {{ק|([[בראשית יט יט|יט יט]])}}, {{צ|לְאַבְרָהָם מְצַחֵֽק}} {{ק|([[בראשית כא ט|כא ט]])}}, {{צ|אֶת רִבְקָה וַיֵּלַֽךְ}} {{ק|([[בראשית כד סא|כד סא]])}}, {{צ|וְגַעְתָּם וּקְנַֽז}} {{ק|([[בראשית לו יא|לו יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|קְנַז}} דקריא פתחין,] {{צ|קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֶֽם}} {{ק|([[בראשית מח ט|מח ט]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָֽחַם}} {{ק|([[בראשית מט כה|מט כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|לְפַרְעֹה לַחֹ֑מֶשׁ}} {{ק|([[בראשית מז כו|מז כו]])}}]. 

אתנח' דאלה שמות פתחין ג', וסימ': {{צ|וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[שמות י כט]])}}, {{צ|וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַ֑שׁ}} {{ק|([[שמות טז כ]])}}, {{צ|לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁ֑ה}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}. 

סוף פסוק' דאלה שמות פתחין [כי&quot;פ: ו'] [כי&quot;מ: ח'], וסימ': {{צ|יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּֽשׁ}} {{ק|([[שמות טו ז]])}}, {{צ|לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ}} {{ק|([[שמות כב כד]])}}, [כי&quot;מ: לית נָשֶׁך בקר', {{צ|לָאֵפֹד וְלַחֹֽשֶׁן}} {{ק|([[שמות כה ז]])}},] {{צ|וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵֽן}} {{ק|([[שמות לא י]])}}, {{צ|וַיָּקֻמוּ לְצַחֵֽק}} {{ק|([[שמות לב ו]])}}, {{צ|וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם}} {{ק|([[שמות לג יט]])}}, [כי&quot;מ: לית נָדֶר בקר',] {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּֽרְתָּ}} {{ק|([[שמות לד א]])}}. 

אתנח' דויקרא פתחין [כי&quot;פ: ג'] [כי&quot;מ: ד'], וסימ': {{צ|מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶ֑נָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, {{צ|וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָ֑ה}} {{ק|([[ויקרא ז י]])}}, {{צ|אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ}} {{ק|([[ויקרא כה לז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בֵּין הַקֹּדֶשׁ}} {{ק|([[ויקרא י י]])}}].

סוף פסוק' פתח' חד: {{צ|אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵֽרֶב}} {{ק|([[ויקרא יג נו]])}}. 

אתנח' דבמדבר סיני פתחין ד', וסימ': {{צ|וּבְנֻחֹה יֹאמַ֑ר}} {{ק|([[במדבר י לו]])}}, {{צ|נָשֵׁינוּ [וְ]טַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַ֑ז}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}}, {{צ|וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַ֑ר}} {{ק|([[במדבר טו לא]])}}, {{צ|וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵ֑בֶר}} {{ק|([[במדבר כד כד]])}}, [כי&quot;מ: לית עָבֶר בקר'].

אתנח' דאלה הדברים פתחין ד', וסימ': {{צ|אֲשֶׁר שִׁבַּ֑רְתָּ}} {{ק|([[דברים י ב]])}}, {{צ|עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶ֑ם}} {{ק|([[דברים יא יח]])}}, {{צ|בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ}} {{ק|([[דברים לא יד]])}}, {{צ|עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵ֑ף}} {{ק|([[דברים לב יא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דאלה הדברים.]

סליקו להו אתנח וסוף פסוק פתח דתורה.

אתנח' דיהושע פתחין ג', וסימן: {{צ|וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ו יח]])}}, {{צ|וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵ֑רֶם}} {{ק|([[יהושע ז א]])}}, [כי&quot;מ: לית חָרֶם בקר',] {{צ|וַיִּתְּנוּ [אֶת] הַכְּנַעֲנִי לָמַ֑ס}} {{ק|([[יהושע יז יג]])}}.

לית פתח בסו' פסו' דיהושע. 

אתנח' דשופטים [כי&quot;פ: ב'] [כי&quot;מ: ג' פתח], וסימן: {{צ|יוֹשֵׁב צְפַ֑ת}} {{ק|([[שופטים א יז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וַיִּשְׁתַּ֑חוּ}} דגדעון {{ק|([[שופטים ז טו]] עי&quot;ש)}},] {{צ|וַתְּאַלְצֵ֑הוּ}} {{ק|([[שופטים טז טז]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק' דשופטים ב' פתחין, וסימ': {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דזבולן {{ק|([[שופטים א ל]])}}, {{צ|וַיִּהְיוּ לָמַֽס}} דנפתלי {{ק|([[שופטים א לה]])}}.]

אתנח' דשמואל פתחין יו&quot;ד, וסימן: {{צ|בְּצֶלְצַ֑ח}} {{ק|([[ש&quot;א י ב]])}}, {{צ|רֵאשִׁית הַחֵ֑רֶם}} {{ק|([[ש&quot;א טו כא]])}}, {{צ|וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַ֑ר}} {{ק|([[ש&quot;א טו כג]])}}, {{צ|גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּ֑ת}} {{ק|([[ש&quot;א יז ד]])}}, {{צ|מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶ֑שַׁע}} {{ק|([[ש&quot;א כד יג]])}}, {{צ|וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;א כה לב]])}}, {{צ|(מן השלל) [מֵהַשָּׁלָל] אֲשֶׁר הִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל כב]])}}, {{צ|וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁ֑ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ו ז]])}}, {{צ|וַיְצַו (את) [אֶל] בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַ֑ק}} {{ק|([[ש&quot;ב יז כג]])}}, {{צ|וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַ֑ד}} {{ק|([[ש&quot;ב כב י]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסו' דשמואל (י&quot;ד) [ד'] פתח, וסימ': {{צ|תֹאכַֽל}} {{ק|([[ש&quot;א א ז]])}}, {{צ|זִיף בַּחֹֽרְשָׁה}} {{ק|([[ש&quot;א כג טו]])}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ כְּבַֽת}} {{ק|([[ש&quot;ב יב ג]])}}, {{צ|וַיֵּאָנַֽשׁ}} {{ק|([[ש&quot;ב יב טו]])}}.]

אתנח' דמלכים פתחין ה', וסימ': {{צ|אַחֲרֵי תִבְנִי בֶן גִּינַ֑ת}} {{ק|([[מ&quot;א טז כא]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ לָקַחַת וַיִּקְרָא אֵלֶיהָ וַיֹּאמַ֑ר}} {{ק|([[מ&quot;א יז יא]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|וַיֹאמַר}} פתחין,] {{צ|כִּי לֹא פָתַח וַיַּ֑ךְ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}}, {{צ|וַיְנַחֵ֑שׁוּ}} {{ק|([[מ&quot;ב יז יז]])}}, {{צ|עָשׂוּ אֶת נֵרְגַ֑ל}} {{ק|([[מ&quot;ב יז ל]])}}.

[כי&quot;מ: סוף פסוק דמלכים ד' פתח, וסימ': {{צ|מִלִּפְנִים וְלַחִיצֽוֹן}} {{ק|([[מ&quot;א ו כט]])}}, {{צ|עֲדָיָה מִבָּצְקַֽת}} {{ק|([[מ&quot;ב כב א]])}}, {{צ|מִגַּת הַחֵֽפֶר}} {{ק|([[מ&quot;ב יד כה]])}}, {{צ|וַיְהַלֵּךְ אַֽט}} {{ק|([[מ&quot;א כא כז]])}}.] 

אתנח' דישעיה פתחין [כי&quot;פ: י'] [כי&quot;מ: (י&quot;ב) [י&quot;א]], וסימ': {{צ|וְעֵינָיו הָשַׁ֑ע}} {{ק|([[ישעיהו ו י]])}}, {{צ|הַהֹלְכִים לְאַ֑ט}} {{ק|([[ישעיהו ח ו]])}}, {{צ|נְעָרִים תְּרַטַּ֑שְׁנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג יח]])}}, {{צ|בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַ֑ד}} {{ק|([[ישעיהו כו ד]])}}, [כי&quot;מ: (עולמי) {{צ|עַד עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, וכל {{צ|עַד}} דיקר' פתחין,] {{צ|תֵּלְדוּ קַ֑שׁ}} {{ק|([[ישעיהו לג יא]])}}, {{צ|הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו לג ט]])}}, {{צ|וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵ֑ל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵ֑כוּ}} {{ק|([[ישעיהו מט כג]])}}, {{צ|יַעֲלֶה הֲדַ֑ס}} {{ק|([[ישעיהו נה יג]])}}, {{צ|כַּדֶּשֶׁא תִפְרַ֑חְנָה}} {{ק|([[ישעיהו סו יד]])}}.

[כי&quot;מ: סופא דפסו' דישעיהו י&quot;ח פתחין, וסימ': {{צ|תְּעַכַּֽסְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ג טז]])}}, {{צ|וְהַשַּׂהֲרֹנִֽים}} {{ק|([[ישעיהו ג יח]])}}, {{צ|תִּשְׁפַּֽלְנָה}} {{ק|([[ישעיהו ה טו]])}}, {{צ|בַּעֲרִיפֶֽיהָ}} {{ק|([[ישעיהו ה ל]])}}, {{צ|בֶּן־טָֽבְאַֽל}} {{ק|([[ישעיהו ז ו]])}}, {{צ|חָ֥שׁ בַּֽז}} {{ק|([[ישעיהו ח א]], [[ישעיהו ח ג|שם פסוק ג]])}}, {{צ|תִּשָּׁכַֽבְנָה}} {{ק|([[ישעיהו יג טז]])}}, {{צ|הִשְׁבַּֽתִּי}} {{ק|([[ישעיהו טז י]], [[ישעיהו כא ב|שם כא ב]])}}, {{צ|(היה) כַּאֲרִיאֵֽל}} {{ק|([[ישעיהו כט ב]])}}, {{צ|יִצַּֽתּוּ}} {{ק|([[ישעיהו לג יב]])}}, {{צ|מַרְחַקִּֽים}} {{ק|([[ישעיהו לג יז]])}}, {{צ|בָּזְזוּ בַֽז}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, וכל {{צ|בַּז}} שהוא לשון ביזה פתח, {{צ|תִּפָּתַֽחְנָה}} {{ק|([[ישעיהו לה ה]])}}, {{צ|(ויחלו) [יְיַחֵֽלוּ]}} {{ק|([[ישעיהו מב ד]])}}, {{צ|הָשַֽׁב}} {{ק|([[ישעיהו מב כב]])}}, {{צ|עוֹלְמֵי עַֽד}} {{ק|([[ישעיהו מה יז]])}}, {{צ|לַעֲיֵפָֽה}} {{ק|([[ישעיהו מו א]])}}, {{צ|(ויחל) [וָחֵֽל]}} {{ק|([[ישעיהו כו א]])}}.]

אתנח' דירמיה פתחין ג', וסימ': {{צ|וַאֲמַרְתֶּם נִצַּ֑לְנוּ}} {{ק|([[ירמיהו ז י]])}}, {{צ|מְשֻׁבָה נִצַּ֑חַת}} {{ק|([[ירמיהו ח ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְאַרְקָא לָא עֲבַ֑דוּ}} {{ק|([[ירמיהו י יא]])}}.] 

לית פתחין בסו' פסו' דירמיהו. 

אתנח' דיחזקאל פתחין ז', וסימ': {{צ|וִידֵי עַם הָאָרֶץ תִּבָּהַ֑לְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ז כז]])}}, {{צ|בֶן אָדָם הֵאָנַ֑ח}} {{ק|([[יחזקאל כא יא]])}}, {{צ|בַּחֶרֶב תֵּהָרַ֑גְנָה}} {{ק|([[יחזקאל כו ו]])}}, {{צ|לָבַ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לד כב]])}}, {{צ|היושבים לָבֶ֑טַח}}. [כי&quot;מ: לית בָטָח בקר' בר מן א': {{צ|בֹּשׁוּ כִּי בָטָח}} {{ק|([[איוב ו כ]])}}, וכל לשון עשייה לשעבר פתח, כגון {{צ|בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי}} {{ק|([[תהלים כח ז]])}},] {{צ|וְלָבֹז בַּ֑ז}} {{ק|([[יחזקאל לח יב]])}} (וחביריו).

[כי&quot;מ: סוף פסו' דיחזקאל (ז') [ח'] פתח, וסימ': {{צ|(גויותהן) [גְּוִיֹּתֵיהֶֽם]}} {{ק|([[יחזקאל א כג]])}}, {{צ|הַחַשְׁמַֽלָה}} {{ק|([[יחזקאל ח ב]])}}, {{צ|בַּשָּׁשַֽׁר}} {{ק|([[יחזקאל כג יד]])}}, {{צ|לְהָבַֽר}} {{ק|([[ירמיהו ד יא]])}}, {{צ|וְלָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל כג מו]])}}, {{צ|בְּיַד מְחַלְלֶֽיךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, {{צ|תֵלַֽכְנָה}} {{ק|([[יחזקאל ל יז]])}}, {{צ|לָבַֽז}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}}.] 

אתנח' דתרי עשר פתחין ח', וסימ': {{צ|לֹא רֻחַ֑מָה}} {{ק|([[הושע א ו]] עי&quot;ש)}} וחביריו {{ק|([[הושע א ח|שם פסוק ח]] עי&quot;ש, [[הושע ב כה|שם ב כה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶ֑לֶת}} {{ק|([[עמוס ט יא]])}}, {{צ|אֲשֶׁר בִּסְפָרַ֑ד}} {{ק|([[עובדיה א כ]])}}, {{צ|עַל מוֹרֶשֶׁת גַּ֑ת}} {{ק|([[מיכה א יד]])}}, [כי&quot;מ: וכל {{צ|גַּת}} דיקר' פתח,] {{צ|וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַ֑ן}} {{ק|([[חבקוק ב יז]])}}, {{צ|וְיָדָיו תְּבַצַּ֑עְנָה}} {{ק|([[זכריה ד ט]])}}, {{צ|וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַ֑בְנָה}} {{ק|([[זכריה יד ב]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסוק דתרי עשר י' פתחין, וסימ': {{צ|תְּנָאַֽפְנָה}} {{ק|([[הושע ד יג]])}}, {{צ|יְשַׁחֲרֻֽנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|יונה}}, {{צ|וַיֵּרָדַֽם}} {{ק|([[יונה א ה]])}}, {{צ|מִזַּעְפּֽוֹ}} {{ק|([[יונה א טו]])}}, {{צ|תִּתְמוֹגַֽגְנָה}} {{ק|([[עמוס ט יג]])}}, {{צ|גזל בעולה}}, {{צ|תֶּחֱרַֽשְׁנָה}} {{ק|([[מיכה ז טז]])}}, {{צ|(ו)לֹא יְאַחֵֽר}} {{ק|([[חבקוק ב ג]])}}, {{צ|לְמַעַן כַּחֵֽשׁ}} {{ק|([[זכריה יג ד]])}}.]

[כי&quot;מ: סליקו להו אתנחתין וסוף פסוק דפתחין בנביאים.]

[כי&quot;מ: בדברי הימים לית פתח באתנח' וסוף פסוק.] 

אתנח' דתילים מ&quot;א פתחין, וסימ'{{הערה|ברשימה להלן לא מוזכרות המלים עצמן שבפתח באתנחתא אלא מילה אחרת מאותו פסוק לסימן בעלמא. עוד יש להעיר שרשימה זו ארוכה לפי ערך בגלל דרך טעמי אמ&quot;ת שכאשר ישנו הטעם עולה ויורד בפסוק הוא מטעים את המילה המפסיקה ביותר בתוך הפסוק ולא האתנחתא, ולכן אין באתנחתא צורת הפסק בפסוקים אלו, ואלו הן רבות מהדוגמאות להלן. ויקיעורך.}}: {{צ|אֲסַפְּרָה}} {{ק|([[תהלים ב ז]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים יד ד]])}}, {{צ|יָדְעוּ}} {{ק|([[תהלים נג ה]])}}, {{צ|וַיֵּט}} {{ק|([[תהלים יח י]])}}, {{צ|חַטֹּאות}} {{ק|([[תהלים כה ז]])}}, {{צ|שָׁפְטֵנִי}} {{ק|([[תהלים כו א]])}}, {{צ|שָׁאַלְתִּי}} {{ק|([[תהלים כז ד]])}}, {{צ|רַבַּת}} {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|רִיבָה}} {{ק|([[תהלים לה א]])}}, {{צ|וּבְצַלְעִי}} {{ק|([[תהלים לה טו]])}}, {{צ|יִשְׂמְחוּ}} {{ק|([[תהלים לה יט]])}}, {{צ|שָׁלוֹם}} {{ק|([[תהלים לה כ]])}}, {{צ|רָאִיתָה}} {{ק|([[תהלים לה כב]])}}, {{צ|עֶזְרָתִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|עֶזְרִי}} {{ק|([[תהלים ע ו]])}}, {{צ|(בשמך) [כְּשִׁמְךָ]}} {{ק|([[תהלים מח יא]])}}, {{צ|יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|הִרְכַּבְתָּ}} {{ק|([[תהלים סו יב]])}}, {{צ|רָעָשָׁה}} {{ק|([[תהלים סח ט]])}}, {{צ|תִּשְׁכְּבוּן}} {{ק|([[תהלים סח יד]])}}, {{צ|נִחַר}} {{ק|([[תהלים סט ד]])}}, {{צ|רַבּוּ}} {{ק|([[תהלים סט ה]])}}, {{צ|בַּצָּרָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}, {{צ|חֶרְפָּה}} {{ק|([[תהלים סט כא]])}}, {{צ|שִׁיתֵמוֹ}} {{ק|([[תהלים פג יד]])}}, {{צ|בַּחֲצֵרֶיךָ}} {{ק|([[תהלים פד יא]])}}, {{צ|שָׁמְרָה}} {{ק|([[תהלים פו ב]])}}, {{צ|וַאֲנִי}} {{ק|([[תהלים מ יח]])}}, {{צ|לְפָנִים}} {{ק|([[תהלים קב כו]])}}, {{צ|לִמְנוֹת}} {{ק|([[תהלים צ יב]])}}, {{צ|דְּעוּ}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יָשֵׂם}} {{ק|([[תהלים קז לה]])}}, {{צ|בִּשְׂפָתַי}} {{ק|([[תהלים קיט יג]])}}, {{צ|מִכָּל}} {{ק|([[תהלים קיט צט]])}}, {{צ|הַצִּילָה}} {{ק|([[תהלים קכ ב]])}}, {{צ|נָשָׂאתִי}} {{ק|([[תהלים קכג א]])}}, {{צ|רַבַּת}} קדמא {{ק|([[תהלים קכט א]])}}, {{צ|גָבַהּ}} {{ק|([[תהלים קלא א]])}}, {{צ|תִּדְבַּק}} {{ק|([[תהלים קלז ו]])}}, {{צ|שְׁמַע}} {{ק|([[תהלים קמג א]])}}, {{צ|הַלְלוּיָהּ}} קדמא {{ק|([[תהלים קמח א]])}}.

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דתילים.]

אתנח' דאיוב [כי&quot;מ: כ'] פתחין [כי&quot;פ: י&quot;ג], וסימן: {{צ|הַיּוֹם}} {{ק|([[איוב ג ד]])}}, {{צ|יֶחְשְׁכוּ}} {{ק|([[איוב ג ט]])}}, {{צ|מִבֹּקֶר}} {{ק|([[איוב ד כ]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}, {{צ|כָּלָה}} {{ק|([[איוב ז ט]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|פְּנוּ}} {{ק|([[איוב כא ה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|בַּדֵּי}} {{ק|([[איוב יז טז]])}}, {{צ|(על) פֶרֶץ [עַל] פְּנֵי פֶ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]] עי&quot;ש)}}], {{צ|יִתְּצֵנִי סָבִיב}} {{ק|([[איוב יט י]])}}, {{צ|יִשָּׂאֵהוּ}} {{ק|([[איוב כז כא]])}}, {{צ|כִּי אָמַר}} {{ק|([[איוב לד ה]])}}, {{צ|אַחַת}} {{ק|([[איוב ט כב]])}}, {{צ|אֶמְאַס}} {{ק|([[איוב מב ו]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|מִנְּעוּרַי}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|פַחִים}} {{ק|([[איוב כב י]])}}, {{צ|הָיִיתִי לַעִוֵּר}} {{ק|([[איוב כט טו]])}}, {{צ|(הורוני) [הֹרָנִי] לַחֹמֶר}} {{ק|([[איוב ל יט]])}}, {{צ|מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ}} {{ק|([[איוב לד יז]])}}, {{צ|הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}].

[כי&quot;מ: לית פתחין בסו' פסוק' דאיוב{{הערה|אבל להלן לקראת סוף הפרק כן מביא רשימה כזו, וכן הוא לגבי כמה מההערות הבאות להלן. ויקיעורך}}.]

אתנחתין דמשלי פתחין י&quot;א, וסימ': {{צ|לְנָבָל}} {{ק|([[משלי יז ז]])}}, {{צ|הֲתָעִיף}} {{ק|([[משלי כג ה]])}}, {{צ|שְׂדֵה}} {{ק|([[משלי כד ל]])}}, {{צ|תִּשְׂבַּ֑עְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גָּלָה חָצִיר}} {{ק|([[משלי כז כה]])}}, {{צ|(ענוים) [עֲנִיִּים] מֵאֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל יד]])}}, {{צ|לַעֲלוּקָה}} {{ק|([[משלי ל טו]])}}, {{צ|שָׂבְעָה מַּ֑יִם}} {{ק|([[משלי ל טז]])}}, {{צ|עֹרְבֵי נַ֑חַל}} {{ק|([[משלי ל יז]])}}, {{צ|אֶשְׂבַּע}} {{ק|([[משלי ל ט]])}}, {{צ|רָגְזָה אֶ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל כא]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דמשלי. לית [פתח ב]אתנח' וסוף פסוק' דרות. לית פתחין באתנח' וסו' פסו' דשיר השירים.] 

אתנח' דקהלת פתח חד, וסימ': {{צ|מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּ֑ח}} {{ק|([[קהלת י ד]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק' דקהלת. לית פתחין וסו' פסוק דאיכה.] 

[כי&quot;מ: אתנח' דאסתר חד פתח, וסימ': {{צ|מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף}} {{ק|([[אסתר ו ב]])}}.]

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסוק דאסתר.]

אתנח' דדניאל פתחין י&quot;ט, וסימ': {{צ|הַמֶּלְצַ֑ר}} {{ק|([[דניאל א יא]])}}, {{צ|לְבַיְתֵהּ אֲזַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב לב]])}}, {{צ|דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ב מא]])}}, {{צ|וּמִנְּהֵין חֲסַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ב מב]])}}, {{צ|יָכִל לְשֵׁיזָבוּתַ֑נָא}} {{ק|([[דניאל ג יז]])}}, {{צ|וִידַחֲלִנַּ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂ֑ר}} {{ק|([[דניאל ד כו]])}}, {{צ|קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַ֑ל}} {{ק|([[דניאל ד כח]])}}, {{צ|וְרַבְרְבָנַי יְבַע֑וֹן}} {{ק|([[דניאל ד לג]])}}, {{צ|לְרַבְרְבָנוֹהִי אֲלַ֑ף}} {{ק|([[דניאל ה א]])}}, {{צ|לְבֵית מִשְׁתְּיָא עַלַּ֑ת}} {{ק|([[דניאל ה י]])}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ לְהוֹדָעֻתַ֑נִי}} {{ק|([[דניאל ה טו]])}}, {{צ|לְאָחֳרָן הַ֑ב}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}}, {{צ|וְלָא יָדְעִין שַׁבַּ֑חְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|רְשַׁ֑מְתָּ}} {{ק|([[דניאל ו יד]])}}, {{צ|עַל גַּבַּ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ו]])}}, {{צ|אֶתְעֲקַרָה מִן קֳדָמַ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ז ח]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת}} {{ק|([[דניאל יא מב]])}},] {{צ|וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַ֑ר}} {{ק|([[דניאל ט יט]])}}. 

[כי&quot;מ: לית פתח בסו' פסו' דדניאל.]

אתנח' דעזרא פתחין ד', וסימ': {{צ|וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַ֑ב}} {{ק|([[עזרא ז טו]])}}, {{צ|בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּ֑ד}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּ֑ן}} {{ק|([[עזרא ז כ]])}}, {{צ|כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַ֑ח}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

[כי&quot;מ: סוף פסו' דעזרא י&quot;ג פתחין, וסימ': {{צ|וְאֻשַּׁיָּא יַחִיטוּ}} {{ק|([[עזרא ד יב]])}}, {{צ|הָחָרְבַת}} {{ק|([[עזרא ד טו]])}}, {{צ|מִתְעֲבֶד בַּהּ}} {{ק|([[עזרא ד יט]])}}, {{צ|בִנְיָנָא בָּנַיִן}} {{ק|([[עזרא ה ד]])}}, {{צ|אָסְפַּרְנָא עֲבַדוּ}} {{ק|([[עזרא ו יג]])}}, {{צ|תַּעַבְדוּן}} {{ק|([[עזרא ז יח]])}}, {{צ|תחזקנה}}, {{צ|לֹא הִגַּדְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ב טז]])}}, {{צ|(ובנותינו) [וּכְרָמֵינוּ] לַאֲחֵרִים}} {{ק|([[נחמיה ה ה]])}}, {{צ|לֹא אָכַלְתִּי}} {{ק|([[נחמיה ה יד]])}}, {{צ|לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים}} {{ק|([[נחמיה ט ו]])}}, {{צ|בַּעֲנָה}} {{ק|([[נחמיה י כח]])}}, {{צ|גֵּי הַחֲרָשִׁים}} {{ק|([[נחמיה יא לה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ואע&quot;פ שכתבנו שאין פתח בסו' פסו' באיוב, כבר מצאנו בספרים הבאים מן אלקירואן כ&quot;ה פתחין בסו' פסו', וסימ': {{צ|שָׂגְבוּ יֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב ה יא]])}}, {{צ|תְּבַעֲתַֽנִּי}} {{ק|([[איוב ז יד]] ועוד 2)}}, {{צ|עַכָּבִישׁ מִבְטַחֽוֹ}} {{ק|([[איוב ח יד]])}}, {{צ|תָּם אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי}} {{ק|([[איוב ט כ]])}}, {{צ|אוֹ אֲדַבֵּר וַהֲשִׁיבֵֽנִי}} {{ק|([[איוב יג כב]])}}, {{צ|(חנף) [אֱנוֹשׁ] הֶאֱבַֽדְתָּ}} {{ק|([[איוב יד יט]])}}, {{צ|וְזֶה חָזִיתִי וַאֲסַפֵּֽרָה}} {{ק|([[איוב טו יז]])}}, {{צ|לֹא רַעֲנָנָֽה}} {{ק|([[איוב טו לב]])}}, {{צ|יַאֲמִין בַּחַיִּֽין}} {{ק|([[איוב כד כב]])}}, {{צ|לֹא אֲכַחֵֽד}} {{ק|([[איוב כז יא]])}}, {{צ|אֲבֵלִים יְנַחֵֽם}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}, {{צ|כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי}} {{ק|([[איוב ל יח]])}}, {{צ|יִכְרְעוּן אֲחֵרִֽין}} {{ק|([[איוב לא י]])}}, {{צ|אַלְמָנָה אֲכַלֶּֽה}} {{ק|([[איוב לא טז]])}}, {{צ|וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶֽנָּה}} {{ק|([[איוב לא יח]])}}, {{צ|אָמַרְתִּי מִבְטַחִֽי}} {{ק|([[איוב לא כד]])}}, {{צ|(שפתי) [דְּבָרַי] הַאֲזִֽינָה}} {{ק|([[איוב לג א]])}}, {{צ|מַאֲכַל תַּאֲוָֽה}} {{ק|([[איוב לג כ]])}}, {{צ|אַנְשֵׁי רֶֽשַׁע}} {{ק|([[איוב לד ח]])}}, {{צ|הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵֽנוּ}} {{ק|([[איוב לה יא]])}}, {{צ|וַתְּטַהֲרֵֽם}} {{ק|([[איוב לז כא]])}}, {{צ|לֹא יְעַנֶּֽה}} {{ק|([[איוב לז כג]])}}, {{צ|תְּשַׁלַּֽחְנָה}} {{ק|([[איוב לט ג]])}}, {{צ|רַעְמָֽה}} {{ק|([[איוב לט יט]])}}, {{צ|אַל תּוֹסַֽף}} {{ק|([[איוב מ לב]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובמשלי י&quot;ב פתחין, וסימ': {{צ|כָּל תּוֹכַחְתִּֽי}} {{ק|([[משלי א ל]])}}, {{צ|תִנְצְרֶֽכָּה}} {{ק|([[משלי ב יא]])}}, {{צ|כְּסִילִים תְּאַבְּדֵֽם}} {{ק|([[משלי א לב]])}}, {{צ|מְפַלֵּֽס}} {{ק|([[משלי ה כא]])}}, {{צ|לְעַפְעַפֶּֽיךָ}} {{ק|([[משלי ו ד]])}}, {{צ|מְדָנִים בֵּין אַחִֽים}} {{ק|([[משלי ו יט]])}}, {{צ|תִשָּׂרַֽפְנָה}} {{ק|([[משלי ו כז]])}}, {{צ|לַיְלָה וַאֲפֵלָֽה}} {{ק|([[משלי ז ט]])}}, {{צ|יָבִין לַאֲשֻׁרֽוֹ}} {{ק|([[משלי יד טו]])}}, {{צ|יָכִין צַעֲדֽוֹ}} {{ק|([[משלי טז ט]])}}, {{צ|לֹא תִשְׂבַּֽעְנָה}} {{ק|([[משלי כז כ]])}}, {{צ|גֶּבֶר בְּעַלְמָֽה}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}.] 

[כי&quot;מ: וברות לית פתח באתנח; וחד פתח בסוף פסוק: {{צ|וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַר}} {{ק|([[רות ב יד]])}}.]

[כי&quot;מ: ובשיר השירים חד פתח באתנ', וסימ': {{צ|פִּתַּח הַסְּמָדַר}} {{ק|([[שה&quot;ש ז יג]])}}; וחד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|חִבְּלָה יְלָדַֽתְךָ}} {{ק|([[שה&quot;ש ח ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובקהלת חד פתח בסו' פסו': {{צ|הַכֹּל הֶֽבֶל}} בתראה {{ק|([[קהלת יב ח]] עי&quot;ש)}}.] 

[כי&quot;מ: ובאיכה ב' פתחין בסו' פס', וסימ': {{צ|לָמַֽס}} {{ק|([[איכה א א]])}}, {{צ|וַאֲנִיָּֽה}} {{ק|([[איכה ב ה]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובאסתר חד פתח בסו' פסו', וסימ': {{צ|לוֹ לְבַת}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}.] 

[כי&quot;מ: ובדניאל כ&quot;ד פתחין בסו' פסוק, וסימ': {{צ|הַחֲוֹֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ו]])}}, {{צ|תְּ[הַ]חֲוֻנַּֽנִי}} {{ק|([[דניאל ב ט]])}}, {{צ|מִלְּתָא הוֹדַֽע}} {{ק|([[דניאל ב יז]])}}, {{צ|לְמַלְכָּא [יְ]הוֹדַע}} {{ק|([[דניאל ב כה]])}}, {{צ|תִּנְדַּע}} {{ק|([[דניאל ב ל]])}}, {{צ|לְהַחֲוָיָה}} {{ק|([[דניאל ג לב]])}}, {{צ|(ו)יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ב]])}}, {{צ|יְהוֹדְעֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ד ג]] ועוד 1)}}, {{צ|וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר}} {{ק|([[דניאל ד ו]])}}, {{צ|יְקִים עֲלַהּ}} {{ק|([[דניאל ד יד]])}}, {{צ|יִתְּנִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ד כב]] ועוד 1)}}, {{צ|מָה עֲבַדְתְּ}} {{ק|([[דניאל ד לב]])}}, {{צ|יִשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה ז]])}}, {{צ|תִּשְׁלַט}} {{ק|([[דניאל ה טז]])}}, {{צ|יְדַעְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כב]])}}, {{צ|(ו)לָא הַדַּרְתָּ}} {{ק|([[דניאל ה כג]])}}, {{צ|וְהַשְׁלְמַהּ}} {{ק|([[דניאל ה כו]])}}, {{צ|בֵּאדַיִן… אֲזַל}} {{ק|([[דניאל ו כ]])}}, {{צ|יְהִיב לַהּ}} {{ק|([[דניאל ז ד]] ועוד 2)}}, {{צ|רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי}} {{ק|([[דניאל ז טו]])}}, {{צ|רַב מִן חַבְרָתַהּ}} {{ק|([[דניאל ז כ]])}}, {{צ|וְתַדְּקִנַּהּ}} {{ק|([[דניאל ז כג]])}}, {{צ|וּלְהַשְׂכִּיל}} {{ק|([[דניאל ט יג]])}}, {{צ|מִיכָאֵל שַׂרְכֶם}} {{ק|([[דניאל י כא]])}}.]

שלמו מחלקות קמץ ופתח.

==1.6==
עתה אבאר שימושי צירי וסגול התחתון ואת מחלקותם, באי זה עניין יתיישבו שניהם. 

עתה דע והבן, שכל {{צ|אֵל}} שהוא קודש הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא}} {{ק|([[דברים ז כא]])}}, {{צ|הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא}} {{ק|([[דברים י יז]])}}. וגם אם הוא לשון חוזק או בלשון אֵלה, כגון {{צ|בְּיַד אֵיל גּוֹיִם}} {{ק|([[יחזקאל לא יא]])}}, {{צ|יֶשׁ לְאֵל יָדִי}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, וכגון {{צ|אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל}} {{ק|([[בראשית כו ג]])}}, כולהון ננקדים בצירי. אבל אם הוא לשון משרת, כגון [כי&quot;מ: {{צ|אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות ו יג]])}},] {{צ|וְאֶל הַבָּקָר}} {{ק|([[בראשית יח ז]])}}, {{צ|אֶל אֹהֶל מוֹעֵד}} {{ק|([[שמות כח מג]])}}, [כי&quot;פ: וכגון] [כי&quot;מ: או אם הוא נתמה בה&quot;י כגון,] {{צ|הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ}} {{ק|([[ישעיהו לו יב]])}}, הן ננקדין בסגול. 

וכל {{צ|אֵת}} שהוא עומד בטעם או במשרת, ננקד בצירי, כגון {{צ|וְעָשִׂיתָ אֵ֖ת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כז ט]])}}, {{צ|וְאֵ֖ת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַיִם וְאֵ֖ת הָאָרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ואם הוא בא במקף עם התיבה שלאחריו, כגון {{צ|אֶת־הָאָרֹן וְאֶת־בַּדָּיו}} {{ק|([[שמות לה יב]])}}, {{צ|וְאֶת־הַכַּפֹּרֶת}} {{ק|([[שמות לא ז]])}}, הוא ננקד בסגול. בר מן ד' שאף על פי שהן עומדין במשרת הן נפתחין בניקוד (צירי) [סגול], ואלו הן: {{צ|אֶ֥ת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה}} {{ק|([[איוב מא כו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|אֶ֥ת אֲרַם נַהֲרַיִם}} {{ק|([[תהלים ס ב]])}}, {{צ|אֶ֥ת גְּאוֹן יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מז ה]])}}, {{צ|כִּי אֶ֥ת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְיָ יוֹכִיחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}.

ועוד דע והבן: כל {{צ|בֵּן}} שהוא עומד בטעם או במשרת, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|וּלְשָׂרָה בֵֽן}} {{ק|([[בראשית יח יד]])}}, {{צ|וַתֵּלֶד בֵּ֔ן}} {{ק|([[בראשית ד כה]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּי אֵין לוֹ בֵּ֑ן}} {{ק|([[במדבר כז ד]])}}]. בר מן ז' שהן עומדין במשרת ופתח, וסימ': {{צ|הַלְּבֶ֤ן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד}} {{ק|([[בראשית יז יז]])}}, {{צ|וְשָׁחַט אֶת־בֶּ֥ן הַבָּקָר}} {{ק|([[ויקרא א ה]])}}, {{צ|בֶּ֚ן הַיִּשְׂרְאֵלִית}} {{ק|([[ויקרא כד י]])}}, {{צ|וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָהוּ}} {{ק|([[ישעיהו ח ב]])}}, {{צ|זְכַרְיָה בֶּ֣ן מְשֶׁלֶמְיָה}} {{ק|([[דה&quot;א ט כא]])}}, {{צ|בֶּ֣ן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי}} {{ק|([[אסתר ב ה]])}}, {{צ|אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּ֥ן בֶּרֶכְיָה}} {{ק|([[נחמיה ו יח]])}}. 

ואם הוא במקף, כגון {{צ|בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי}} {{ק|([[במדבר טז א]])}}, הוא ננקד בסגול, בר מן ד' קמצין: {{צ|וַתֵּלֶד בֵּן־שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית ל יט]])}}, {{צ|וַיִּמָּלֵט בֵּן־אֶחָד לַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֲחִטוּב}} {{ק|([[ש&quot;א כב כ]])}}, {{צ|וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן}} {{ק|([[ש&quot;ב ט יב]])}}, {{צ|וְהוֹלִיד בֵּן־פָּרִיץ}} {{ק|([[יחזקאל יח י]])}}. 

וכל {{צ|בֵּין}} שיתכן להיות בו יו&quot;ד הנקרא כמו בֵּנְתַּיִם, כגון {{צ|בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ}} {{ק|([[בראשית א ד]])}}, בין שיהיה בו טעם או משרת ובין בא במקף, ננקד בצירי. 

ועוד דע וראה שכל מקום שתמצא {{צ|הֵן}} בכל המקרא הוא ננקד בצירי, בר מן ה' שהן ננקדין בסגול, וסימן: {{צ|הֶן־עָם֙ כְּלָבִיא יָקוּם}} {{ק|([[במדבר כג כד]])}}, {{צ|הֶן־עָם֙ לְבָדָד יִשְׁכֹּן}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|הֶן־ה֭וּא מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ}} {{ק|([[איוב ח יט]])}}, {{צ|הֶן־תָּ֭וִי}} {{ק|([[איוב לא לה]])}}, {{צ|הֶן־זֹ֣את}} {{ק|([[איוב לג יב]])}}. וכל דסמיך {{צ|כֹּל}} {{ק|([[איוב יג א]] ועוד 1)}}, {{צ|אֵל}} {{ק|([[איוב ח כ]] ועוד 3)}}, {{צ|אֵלֶּה}} {{ק|([[איוב כו יד]])}}, דכוותהון ננקדין בסגול ובאים במקף עם התיבה שלאחריהן באות הראשונה שלתיבה. וכל שהטעם ניתק לאות השנייה או השלישית, הוא ננקד בצירי, כגון {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}}. 

וכדרך {{צ|הֵן}} כן מנהג {{צ|שֵׁשׁ}}, כגון {{צ|שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵלֶּה}} {{ק|([[רות ג יז]])}} ננקד בצירי, מפני שהטעם הסמוך לו אינו בא באות הראשונה; [כי&quot;פ: אבל {{צ|שֶׁשׁ־הֵ֭נָּה שָׂנֵא יְיָ}} {{ק|([[משלי ו טז]])}} הוא ננקד בסגול, מפני שהטעם בא באות הראשונה. וכל {{צ|שֵׁשׁ מָשְׁזָר}} {{ק|([[שמות כו א]])}}, {{צ|וְאֶת הַשֵּׁשׁ}} {{ק|([[שמות כח ה]])}}, קמצין.] 

[כי&quot;פ: וכן דרך {{צ|יֵשׁ}}, {{צ|שֵׁן}}, {{צ|כֶּן־הוּא}} {{ק|([[בראשית מד י]])}}, {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|מַה־יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|עַל שֶׁן־סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}, {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}. וגם {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]])}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָ֖הּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות הראשנה. וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|שֶׁן}} שהוא במקף ננקד בסגול כגון {{צ|שֶׁן־בְּשֵׁן}} {{ק|([[דברים יט כא]] עי&quot;ש)}}, {{צ|עַל שֶׁן סֶלַע וּמְצוּדָה}} {{ק|([[איוב לט כח]])}}. אבל {{צ|שֵׁן}} העומד בטעם או במשרת, כגון {{צ|וְשֵׁ֤ן בְּהֵמֹת}} {{ק|([[דברים לב כד]] עי&quot;ש)}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|יֶשׁ}} שהוא במקף ננקד בסגול, כגון {{צ|יֶשׁ־הֶבֶל}} {{ק|([[קהלת ח יד]])}}, {{צ|יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן}} {{ק|([[בראשית מד כ]])}}, {{צ|יֶּשׁ־לָךְ בַּבָּיִת}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ב]])}}; אבל {{צ|וְיֵ֤שׁ יְיָ עִמָּנוּ}} {{ק|([[שופטים ו יג]])}}, {{צ|יֵ֛שׁ וָיֵשׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב י טו]])}}, ננקד בצירי.] 

[כי&quot;מ: וכל {{צ|כֶּן}} הבא במקף, כגון {{צ|הִנֵּה זֹאת חֲקַרְנוּהָ כֶּן־הִיא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא}} {{ק|([[משלי כג ז]])}}, ננקד בסגול; אבל {{צ|וַיְהִי כֵֽן}} {{ק|([[בראשית א ז]])}}, {{צ|וַתֹּאמֶר כֵּ֗ן}} {{ק|([[יהושע ב ד]])}}, {{צ|לֹא כֵ֗ן לְכוּ נָא}} {{ק|([[שמות י יא]])}}, ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|לָ֤תֶת לָנוּ}} {{ק|([[דברים ו כג]] ועוד רבים)}}, {{צ|הָרְאֻיוֹת לָֽתֶת־לָהּ}} {{ק|([[אסתר ב ט]])}}, כמו כן, הואיל שהטעם באות ראשונה.] 

[כי&quot;מ: וגם {{צ|בְּלֶב יָם}} {{ק|([[שמות טו ח]])}} כמו כן, אבל {{צ|וְנָמֵס כָּל לֵב}} {{ק|([[יחזקאל כא יב]])}} ננקד בצירי.]

[כי&quot;מ: וכל {{צ|גֵּר}}, {{צ|הַגֵּר}}, {{צ|לַגֵּר}}, ננקד בצירי.]

כל {{צ|שֵׁם}} שבמקרא בצירי [כי&quot;פ: הוא בא, בין דבוק ובין אינו דבוק]. בר מן ו', וסימן: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית טז טו]])}}, {{צ|עַל שֶׁם־שֶׁמֶר}} {{ק|([[מ&quot;א טז כד]])}}, {{צ|וְגַם שֶׁם־עִיר הֲמוֹנָה}} {{ק|([[יחזקאל לט טז]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[בראשית כא ג]])}}, {{צ|מַה שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}},] {{צ|וַיְהִי שֶׁם־בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל}} {{ק|([[ש&quot;א ח ב]])}}, וכך הם מסורין במסורת. וכל {{צ|שֵׁם חָם וָיָפֶת}} {{ק|([[בראשית י א]])}} בצירי קמצין. 

[כי&quot;מ: כל {{צ|מַכֵּה}} שבמקרא קמצין, בר מן ה' פתחין, וסימ': {{צ|מִצְרִי}} {{ק|([[שמות ב יא]])}}, {{צ|בַּמַּטֶּה}} {{ק|([[שמות ז יז]])}}, {{צ|וּבְקַשְׁתְּךָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ו כב]])}}, {{צ|עַמִּים}} {{ק|([[ישעיהו יד ו]])}}, (תהום) [{{צ|תָחוֹס}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}].]

[כי&quot;מ: כל {{צ|עַל}} {{צ|וְעַל}} שבמקרא פתחין משום שהן דבוקין – {{צ|עַל כֵּן}} – בר מן ב' קמצין: {{צ|הֻקַם עָל}} {{ק|([[ש&quot;ב כג א]])}}, {{צ|יָשׁוּבוּ לֹא עָל}} {{ק|([[הושע ז טז]])}}, שהן עומדין.]

ועוד הבן בזה השער: כל מקום שתמצא {{צ|תֵּלֵךְ}}, {{צ|יֵלֵךְ}}, {{צ|תֵּלֵד}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, שהן להבא, כולהון בצירי ננקדין, כגון {{צ|וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ}} {{ק|([[במדבר י לב]])}}, {{צ|יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי}} {{ק|([[שמות לד ט]])}}, {{צ|אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה}} {{ק|([[בראשית יז כא]])}}, {{צ|כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל}} {{ק|([[משלי כג א]])}}, {{צ|יֵשֵׁב נָא}} {{ק|([[בראשית מד לג]] עי&quot;ש)}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. 

ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה תתכן אותה התיבה לשעבר, כגון {{צ|וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית כד לו]])}}, {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד}} {{ק|([[בראשית כא טז]])}}, {{צ|וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה}} {{ק|([[שמות ד יח]])}}, {{צ|וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן}} {{ק|([[שמות ב טו]])}}, הן וכל דומיהן הראשון בצירי והשני בסגול. 

ואם תתכן התיבה להיות להבא, אף על פי שיהיה וי&quot;ו בראש התיבה, כגון וְיֵלֵךְ, וְיֵשֵׁב, הואיל שהוי&quot;ו ננקדת בשבא, נשמעת המילה להבא, ותתכן להיות כולה בצירי. וגם {{צ|תֵּרֵא אַשְׁקְלוֹן}} {{ק|([[זכריה ט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְתֵרֵא אֹיַבְתִּי}} {{ק|([[מיכה ז י]] עי&quot;ש)}}, כוותהון קמצין ולהבא. אבל {{צ|וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם}} {{ק|([[בראשית כא יט]])}} [כי&quot;פ: הנראה] [כי&quot;מ: {{צ|וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כג]])}}, שהן] לשעבר, חציו בצירי וחציו בסגול.

וכל אלו התיבות שהם לשעבר הטעם מלעיל, ואלו שהן להבא הטעם מלרע. אבל {{צ|וַתֵּצֵא}}, {{צ|תֵּצֵא}}, {{צ|וְתֵצֵא}}, יוצאין מתנאי זה, שאפילו הן לשעבר הן ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל {{צ|אֹמֶר}}, {{צ|אֹכֶל}}, {{צ|אֹמֶן}} שם, כגון {{צ|אֵֽין־אֹ֭מֶר וְאֵין דְּבָרִים}} {{ק|([[תהלים יט ד]])}}, {{צ|אֹ֣כֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי}} {{ק|([[דברים ב כח]])}}, {{צ|אֱמוּנָה אֹֽמֶן}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}} הן ודומיהן ננקדין בסגול וטעמן לעיל. ואם התיבה לשון פועֵל, כגון {{צ|אֹמֵ֣ר אָנִי מַעֲשַׂי}} {{ק|([[תהלים מה ב]])}}, {{צ|צַדִּיק אֹ֭כֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}} {{ק|([[משלי יג כה]])}}, {{צ|וַיְהִי אֹמֵ֜ן אֶת הֲדַסָּה}} {{ק|([[אסתר ב ז]])}}, וכל הדומין להן, ננקדין בצירי וטעמן לרע. 

ובכל מקום שתמצא תיבה שהיא לשון ציווי ובאה ה&quot;א בסוף התיבה, כגון {{צ|צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב}} {{ק|([[תהלים מד ה]])}}, {{צ|הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה}} {{ק|([[ש&quot;א יד מ]])}}, {{צ|בְּנֵה לְךָ בַיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ב לו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|רְאֵה אָנֹכִי}} {{ק|([[דברים יא כו]])}}] [כי&quot;מ: {{צ|רְאֵה אֱלֹהִים עֵד}} {{ק|([[בראשית לא נ]])}}], הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

ואם נוספה עליהם אחת מאותיות אית&quot;ן בראש התיבה, כגון {{צ|אֶעֱשֶׂה}}, {{צ|אֶבְנֶה}}, {{צ|אֶרְאֶה}}, {{צ|אֲצַוֶּה}}, {{צ|יַעֲשֶׂה}}, {{צ|יִבְנֶה}}, {{צ|יִרְאֶה}}, {{צ|יְצַוֶּה}}, {{צ|תַּעֲשֶׂה}}, {{צ|תִּבְנֶה}}, {{צ|תִּרְאֶה}}, {{צ|תְּצַוֶּה}}, {{צ|נַעֲשֶׂה}}, {{צ|נִבְנֶה}}, {{צ|נִרְאֶה}}, {{צ|נְצַוֶּה}}, הן ננקדין בסגול, וכל דומיהן, ואלו ואלו טעמם לרע. 

וכל לשון {{צ|מַעֲשֶׂה}}, {{צ|מַשְׁקֶה}}, {{צ|מִקְנֶה}}, {{צ|מִרְעֶה}}, אם הוא נסמך לתיבה שלאחריו, כגון {{צ|מַעֲשֵׂה חָרַשׁ}} {{ק|([[שמות כח יא]])}}, {{צ|מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה}} {{ק|([[מ&quot;א י כא]])}}, {{צ|מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר}} {{ק|([[בראשית כו יד]])}}, {{צ|מִרְעֵה עֲדָרִים}} {{ק|([[ישעיהו לב יד]])}}, {{צ|מַעֲלֵה מִנְחָה}} {{ק|([[ישעיהו סו ג]])}}, {{צ|מִשְׁנֵה (למלך) [הַמֶּלֶךְ]}} {{ק|([[דה&quot;ב כח ז]])}}, {{צ|טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם}} {{ק|([[קהלת ו ט]])}}, {{צ|שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים}} {{ק|([[דברים יד ד]])}}, {{צ|מַכֵּה אִישׁ}} {{ק|([[שמות כא יב]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|מַטֵּה רְאוּבֵן}} {{ק|([[במדבר א כא]])}}, {{צ|מַטֵּה שִׁמְעוֹן}} {{ק|([[במדבר א כג]])}},] {{צ|מַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם}} {{ק|([[במדבר יז כא]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בצירי, מפני שהן נקראין ונסברין עם התיבה שלאחריהן. אבל אם הן עומדין בפני עצמן, כגון {{צ|כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה}} {{ק|([[במדבר לא נא]])}}, והן [כי&quot;מ: י' פתחין:] {{צ|הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה}} {{ק|([[בראשית מ ה]])}}, {{צ|וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה}} {{ק|([[במדבר לב ד]])}}, {{צ|וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה}} {{ק|([[שמות כא לז]])}}, {{צ|פָּרָשׁ מַעֲלֶה}} {{ק|([[נחום ג ג]])}}, {{צ|וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה}} {{ק|([[מ&quot;ב כב יד]])}}, {{צ|נֶחְמָד לְמַרְאֶה}} {{ק|([[בראשית ב ט]])}}, {{צ|כִּי אֲנִי יְיָ מַכֶּה}} {{ק|([[יחזקאל ז ט]])}}, {{צ|שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה}} {{ק|([[במדבר לד טו]])}}, {{צ|וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה}} {{ק|([[במדבר יז יז]])}}, {{צ|כִּי אֵין מִרְעֶה}} {{ק|([[בראשית מז ד]])}}, {{צ|אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה}} {{ק|([[ישעיהו לג כג]])}}, אלו וכל דומיהן ננקדין בסגול. 

וכל מקום שתמצא {{צ|בֹּנֶה}}, {{צ|עֹנֶה}}, {{צ|קֹנֶה}}, {{צ|חֹלֶה}}, {{צ|גֹּלֶה}}, [כי&quot;פ: {{צ|חֹנֶה}},] {{צ|פֹּנֶה}}, {{צ|צֹפֶה}}, {{צ|עֹלֶה}}, {{צ|מֹנֶה}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול בין סמוכין בין עומדין. וכל {{צ|עֹשֶׂה}} דכוותהון ננקדין בסגול, בר מן ח' שהן ננקדין בצירי. וכל אמ&quot;ת דתק&quot;ע – א' אלה הדברים, מ' מלכים, ת' תרי עשר, ד' דברי הימים, ת' תילים, ק' קהלת, ע' עזרא – דכוותהון ננקדין בצירי, בר מן כ&quot;ב שהן ננקדין בסגול, וכולהון נמסרין במסורת הגדולה. וכל {{צ|הִנֵּה}} ננקדין בצירי, בר מן חד שהוא בסגול ומדגיש האות שלאחריו: {{צ|וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}}, ואין זולתו. 

וכל מקום שתמצא אות באמצע תיבה ואחריה ח&quot;ת או עי&quot;ן והן סוף תיבה, כגון {{צ|מִזְבֵּחַ}}, {{צ|הַשְׁבֵּעַ}}, {{צ|יִזָּרֵעַ}}, {{צ|כֹּרֵעַ}}, {{צ|שׁוֹמֵעַ}}, {{צ|פּוֹתֵחַ}}, {{צ|זוֹרֵחַ}}, דע שאותה אות אשר למעלה מן החי&quot;ת ומן העי&quot;ן ננקדת בצירי, מפני הברת האל&quot;ף הממוצעת בינותם. 

וכל מ&quot;ם שבסוף התיבה, והאות הקדומה לה היא משמשת ליסוד התיבה ומתקנת המלה, כגון {{צ|בְּנֵיכֶם}}, {{צ|בְּנֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיהֶם}}, {{צ|עֲלֵיכֶם}}, {{צ|שִׁמְכֶם}}, {{צ|דִּמְכֶם}}, {{צ|וְשַׂמְתֶּם}}, {{צ|וּלְקַחְתֶּם}}, {{צ|וַעֲשִׂיתֶם}}, {{צ|וּבֵרַכְתֶּם}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. אבל אם האות הקדומה למ&quot;ם שבסוף התיבה היא יסוד התיבה, כגון {{צ|וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא}} {{ק|([[בראשית מח כ]])}}, {{צ|וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם}} {{ק|([[במדבר ו כז]])}}, {{צ|כִּי תִשְׁמְרֵם}} {{ק|([[משלי כב יח]])}}, עַטְּרֵם, {{צ|חוֹתֵם תָּכְנִית}} {{ק|([[יחזקאל כח יב]])}} וכל דומיהן, ננקדין בצירי. ואלו ואלו טעמם לרע. אבל אם התיבה שֵם ואינה דיבור, כגון {{צ|רֹתֶם}}, ננקדת בסגול וטעמה מלעיל. 

ועוד אודיעך: כל מקום שתמצא תיבה וה&quot;א בתחילתה, כגון {{צ|הֵרָאוֹת}} {{ק|([[ויקרא יג יד]])}}, {{צ|הֵרָאֹה}} {{ק|([[שופטים יג כא]])}}, {{צ|הֵעָלוֹת}} {{ק|([[במדבר ט יז]])}}, {{צ|הֵאָסֵף}} {{ק|([[בראשית כט ז]])}}, {{צ|הֵאָכֹל יֵאָכֵל}} {{ק|([[ויקרא ז יח]])}}, {{צ|שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל}} {{ק|([[חבקוק ב טז]])}}, הואיל והן לשון פעל, אף על פי שאותה ה&quot;א היא משמשת, ננקדין בצירי. אבל אם היא משמשת למילה שהיא שֵם, כגון {{צ|הֶהָמוֹן}}, {{צ|הֶחָרָבָה}}, {{צ|הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל}} {{ק|([[ש&quot;א יז כו]])}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול. ועוד: אם הוא תמוהא, כגון {{צ|הֶאָכוֹל אָכַלְנוּ מִן הַמֶּלֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יט מג]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|הֶאָנֹכִי הָרִיתִי}} {{ק|([[במדבר יא יב]])}},] {{צ|הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי}} {{ק|([[איוב כא ד]])}}, {{צ|הֶאָמוּר בֵּית יַעֲקֹב}} {{ק|([[מיכה ב ז]])}}, {{צ|הֶאָמֹר תֹּאמַר אֱלֹהִים אָנִי}} {{ק|([[יחזקאל כח ט]])}}, גם אלו ננקדין בסגול. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחר ה' בראש התיבה והיא ננקדת בחטף פתח, אותה ה&quot;א הקדומה לה ננקדת בסגול, כגון {{צ|הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ק|([[שמות יז ג]])}}, {{צ|הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ}} {{ק|([[במדבר יד יג]])}}, {{צ|הֶחֱיִתָנוּ}} {{ק|([[בראשית מז כה]])}}, {{צ|הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת}} {{ק|([[תהלים כז יג]])}}. 

ועוד דע והבן: כל זמן שתהיה המלה [כי&quot;מ: על בניין מפעל{{הערה|הכוונה למשקל 'פֶעֶל'. ויקיעורך.}}] היא פתוחה, כגון {{צ|אֶרֶץ}}, {{צ|בֶּרֶךְ}} שהוא לשון ברכים – אבל המלה שהיא לשון ברכה, כמו {{צ|וּבֵרֵךְ [וְ]לֹא אֲשִׁיבֶנָּה}} {{ק|([[במדבר כג כ]])}}, {{צ|וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ}} {{ק|([[תהלים י ג]])}}, הן קמצין וטעמן לרע – וגם {{צ|גֶּשֶׁם}}, {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|חֶרֶם}}, {{צ|הֶבֶל}}, זרה {{צ|זֶרֶם}}, {{צ|שֶׁלֶג}}, {{צ|שֶׁמֶן}}, הן ודומיהן נפתחין בסגול כולם כמו {{צ|אֶרֶץ}} וטעמן לעיל. ובבוא מילה מן המלים האלה ודומיהן באתנחתא וסוף פסוק, נהפך תחילת המלה בקמץ גדול, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָ֑רֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} {{צ|פַּנּוּ דָ֑רֶךְ}} {{ק|([[ישעיהו נז יד]])}}, {{צ|עָלֶיךָ פָּ֑רֶץ}} {{ק|([[בראשית לח כט]])}}, {{צ|יִפְרְצֵנִי פֶרֶץ עַל פְּנֵי פָ֑רֶץ}} {{ק|([[איוב טז יד]])}}, {{צ|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּ֑בֶר}} {{ק|([[חבקוק ג ה]])}}, {{צ|אָיִן כִּי הַכֹּל הָֽבֶל}} {{ק|([[קהלת ג יט]])}}, {{צ|תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָ֑רֶשׂ}} {{ק|([[איוב מא כב]])}}, {{צ|וְסֵתֶר זָ֑רֶם}} {{ק|([[ישעיהו לב ב]])}}, {{צ|וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּֽשֶׁם}} {{ק|([[זכריה יד יז]])}}, {{צ|עָלֵימוֹ יִתְעַלֶּם שָֽׁלֶג}} {{ק|([[איוב ו טז]])}}, {{צ|וַיַּעֲמֹד הַשָּֽׁמֶן}} {{ק|([[מ&quot;ב ד ו]])}}. כל הנהפכין מן סגול באתנחתא וסוף פסוק לקמץ גדול כמו אלה, הן ננקדין כולן בסגול כשאינן באין לאתנחתא וסוף פסוק. וזקף וזרקא{{הערה|הכוונה לטעם סגול שאחריה וראה להלן 2.2 ועוד. ויקיעורך}} נלוו אליהם במיעוט מקומות, כגון {{צ|לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא טז]])}}, [כי&quot;מ: {{צ|וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָ֔רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נב י]])}}, {{צ|נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָ֒רֶץ}} {{ק|([[ישעיהו נא יג]])}},] והם על פי מסורת משונין מגזרתן. 

ויש מלין שהן ננקדין בסגול, ואף על פי כן לא יתכנו לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כמו {{צ|עֶבֶר}}, {{צ|עֶדֶר}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|נֶגֶב}}, {{צ|מַאֲכֶלֶת}}, {{צ|קֶדֶם}}, {{צ|חֶמֶת}}, {{צ|עֶדֶן}}, {{צ|מֶלַח}}, הן וכל דומיהן על פי המסורת נכללים. וגם {{צ|חֶבֶל}} ננקד בסגול, בר מן חד שהוא ננקד חציו בצירי וחציו בסגול: {{צ|בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ}} {{ק|([[ישעיהו סו ז]])}}, מפני שהוא כמו מכאוב. וגם {{צ|נֶדֶר}} הוא ננקד בסגול, בר מן ה' שתחילתן בצרי וסופן בסגול: {{צ|וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה}} {{ק|([[ויקרא כב כג]])}}, {{צ|כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר}} {{ק|([[במדבר ל יד]])}}, {{צ|וְנֵדֶר אַלְמָנָה}} {{ק|([[במדבר ל י]])}}, {{צ|וְנָדְרוּ נֵדֶר לַייָ וְשִׁלֵּמוּ}} {{ק|([[ישעיהו יט כא]])}}, {{צ|כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ}} דאבשלום {{ק|([[ש&quot;ב טו ח]])}}. 

וכל שאין יכול לבוא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, לא יתכן תחלת התיבה להיות כי אם בצירי וסופה בסגול, כגון {{צ|אֵפֶר}}, {{צ|חֵרֶם}}, {{צ|חֵלֶק}}, {{צ|עֵרֶב רַב}} {{ק|([[שמות יב לח]])}} ו{{צ|שְׁתִי וָעֵרֶב}}, {{צ|עֵשֶׂב}}, {{צ|סֵפֶר}}, {{צ|שֵׁשֶׁת}}, {{צ|חֲמֵשֶׁת}}, {{צ|תְּכֵלֶת}}, {{צ|עֵגֶל}}, וכל דומיהן. 

{{צ|שֶׁבֶר}} כולו בסגול, בר מן ג' מקומות שתחילתו בצירי וסופו בסגול, וסימן: {{צ|כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים}} {{ק|([[ישעיהו ל יד]])}}, {{צ|וְלֹא נֶחְלוּ עַל שֵׁבֶר יוֹסֵף}} {{ק|([[עמוס ו ו]])}}, {{צ|וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ}} {{ק|([[ישעיהו סה יד]])}}, והנם על פי המסורת. 

וכל {{צ|תֵּשַׁע}} תחילתו בצירי וסופו בפתח, מפני שאינו יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול. אבל {{צ|שֶׁבַע}} תחלתו בסגול, שהוא יוצא באתנחתא וסוף פסוק בקמץ גדול, כגון {{צ|וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע}} {{ק|([[בראשית כא לג]])}}. 

וכל {{צ|יֵשַׁע}}, {{צ|לְיֵשַׁע}}, הן בצרי, בר מן ה' בסגול, וסימן: {{צ|הַרְעִיפוּ}} {{ק|([[ישעיהו מה ח]])}}, {{צ|שׂוֹשׂ}} {{ק|([[ישעיהו סא י]])}}, {{צ|וְכֹהֲנֶיהָ}} {{ק|([[תהלים קלב טז]])}}, {{צ|יִרְחֲקוּ}} {{ק|([[איוב ה ד]])}}. 

וגם {{צ|מֵצַח אַהֲרֹן}} {{ק|([[שמות כח לח]])}}, {{צ|וּמֵצַח אִשָּׁה ז&lt;!-- לא למחוק --&gt;וֹנָה}} {{ק|([[ירמיהו ג ג]])}}, {{צ|אֵין מֵזַח עוֹד}} {{ק|([[ישעיהו כג י]])}}, {{צ|וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ}} {{ק|([[תהלים קט יט]])}} – כולהון ננקדין בצירי. 

ולא תמצא חילוק בכל המקרא ב{{צ|אֶרֶץ}} ורעיה לא בסמיכה ולא בפרידה, ואין להם שינוי בנקודתן כדרך שאר התיבות הסמוכות, כמו {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}} {{ק|([[בראשית מא יט]])}} נמצא בהסמכו ל{{צ|מִצְרַיִם}} ננקדין כולו בסגול, כאילו הוא עומד בפני עצמו, כמו {{צ|אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ}} {{ק|([[ירמיהו כב כט]])}} ששנים מהם אינן נסמכין לשום מילה והם פתחין בסגול כמו אותו הסמוך ל{{צ|מִצְרַיִם}}. וכמו כן {{צ|גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים סח י]])}}, {{צ|דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר}} {{ק|([[דברים א ב]])}}. זולתי {{צ|הֶבֶל}} אשר נחלף בנינו בסמיכתו, כאמרך {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}} {{ק|([[קהלת א ב]])}}. ועוד {{צ|וְחֵמַת מַיִם}} {{ק|([[בראשית כא יד]])}} נחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}, וכשאינו סמוך אל {{צ|מַיִם}} הוא נקרא {{צ|חֵמֶת}}, כגון {{צ|וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא טו]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת}} {{ק|([[בראשית כא יט|שם פסוק יט]])}}]. ועוד {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}} {{ק|([[תהלים יח כו]])}} נתחלף מעיקרו ונלוה אל {{צ|הֲבֵל הֲבָלִים}}. ופתרון {{צ|עִם גְּבַר תָּמִים}}: גבר תמימות, ואינו מגזרת {{צ|תָּמִים תִּהְיֶה}} {{ק|([[דברים יח יג]])}}; ומצינו מילים על הבניין הזה. 

ודע כי {{צ|מֵכִין תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ}} {{ק|([[ירמיהו י יב]])}}, וכל {{צ|תֵּבֵל}} שהוא לשון ארץ, כולו נקמץ בצירי, כדי שלא ישתוה עם {{צ|תֶּבֶל עָשׂוּ}} {{ק|([[ויקרא כ יב]] עי&quot;ש)}} שתחילתו בצירי וסופו בסגול. וכן {{צ|לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ}} {{ק|([[ויקרא יט יד]])}} ננקד כולו בצירי, מפני שהוא ממשקל {{צ|גִּבֵּן}} ו{{צ|אִלֵּם}}, ואינו מגזרת {{צ|חֶרֶשׁ לֵאמֹר}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}. 

ואל תדין {{צ|יֶרֶךְ}} ו{{צ|כֶּתֶף}} [כי&quot;מ: ו{{צ|גֶּדֶר}}] ו{{צ|גֶּזֶל}} על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיה שנגינתן מלעיל, כי לא אחד מאלה פתח בסגול ולא הטעם מלעיל כי אם בסמיכה, כגון {{צ|יֶרֶךְ יַעֲקֹב}} {{ק|([[בראשית לב כו]])}}, {{צ|אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת}} {{ק|([[מ&quot;א ו ח]])}}, {{צ|וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה}} {{ק|([[משלי כד לא]])}}, {{צ|גָּזַל גֵּזֶל אָח}} {{ק|([[יחזקאל יח יח]])}}. ויש אומרים: {{צ|וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים}} {{ק|([[ישעיהו יא יד]])}} ראוי היה להיות נקוד כולו בסגול בעבור סמיכתו ל{{צ|פְּלִשְׁתִּים}}. וכמו כן {{צ|יֶרַח יָמִים}} {{ק|([[דברים כא יג]])}} סמוך, {{צ|יָרֵחַ}} מובדלת –{{צ|עַד בְּלִי יָרֵחַ}} {{ק|([[תהלים עב ז]])}}. וכן בשמות: {{צ|כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה}} {{ק|([[שמות ז יד]])}} – {{צ|עַם כֶּבֶד עָוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א ד]])}}; {{צ|עָרֵל}} – {{צ|עֲרַל שְׂפָתָיִם}} {{ק|([[שמות ו יב]])}} – {{צ|עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר}} {{ק|([[יחזקאל מד ט]])}}; {{צ|וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע}} {{ק|([[בראשית ב כב]])}}, {{צ|(בקבר) [בְּאֶרֶץ] בִּנְיָמִן בְּצֵלָע}} {{ק|([[ש&quot;ב כא יד]])}} – {{צ|וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן}} {{ק|([[שמות כו כ]])}}, {{צ|עַל צֶלַע צָפוֹן}} {{ק|([[שמות כו לה]])}}. ואל תטעה ותחשוב {{צ|וְצֵלַע הָאֶלֶף}} {{ק|([[יהושע יח כח]])}} סמוך וטעמו מלעיל, אינו כי אם לרע ונפרד, לפי שלא יעלה בידך חשבון {{צ|אַרְבַּע עֶשְׂרֵה}} {{ק|([[יהושע יח, כח|שם]])}} עד שתחשב {{צ|וְצֵלַע}} קריה אחת, ו{{צ|הָאֶלֶף}} קריה אחת, {{צ|גִּבְעַת}} קריה אחת, {{צ|קִרְיַת}} קריה אחת. ומבלי סמיכת {{צ|יָרֵךְ}} ו{{צ|כָּתֵף}}, תהיה תחלת אותיותיהם קמץ גדול ושני קמץ קטן, כמו {{צ|לָכֵן סְפֹק אֶל יָרֵךְ}} {{ק|([[יחזקאל כא יז]])}}, {{צ|וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית}} {{ק|([[שמות כז טו]])}}, {{צ|גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה}} {{ק|([[במדבר כב כד]])}}, [כי&quot;פ: {{צ|אוֹ בְגָזֵל}} {{ק|([[ויקרא ה כא]])}}]. 

וגם אלו המילים: {{צ|אָוֶן}} ו{{צ|תָּוֶךְ}}, {{צ|עָוֶל}}, האל&quot;ף והת&quot;ו והעי&quot;ן קמצין בקמץ גדול, ו&quot;ויהם בסגול הנפתח. ונתחבר {{צ|עָוֶל}} ורעיו בסמיכה עם {{צ|כָּתֵף}} וחביריו, כמו {{צ|בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ}} {{ק|([[יחזקאל כח יח]])}}. ומצאנו מ{{צ|אָוֶן}} – {{צ|מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ}} {{ק|([[ירמיהו ד יד]])}}, ומן {{צ|תָּוֶךְ}} – {{צ|אֶל תּוֹךְ הַיָּם}} {{ק|([[שמות יד כג]])}}, ונשבת הנעת הוי&quot;ו. 

והתבונן בבוא שם פועל על משקל {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו והיתה שלישית אותיותיו ח&quot;ת או עי&quot;ן, תתחלפנה האותיות השניות הקדומות לח&quot;ת ועי&quot;ן מפתח קטן לפתח גדול וטעמ' מלעיל כבתחילה, כגון {{צ|פֶּתַח}}, {{צ|פֶּקַח}}, {{צ|פֶּרַח}}, {{צ|צֶמַח}}, {{צ|רֶוַח}}, {{צ|רֶצַח}}, {{צ|קֶרַח}}, {{צ|זֶרַח}}, {{צ|זֶרַע}}, {{צ|נֶגַע}}, {{צ|רֶגַע}}, {{צ|רֶשַׁע}}, {{צ|בֶּצַע}}, {{צ|שֶׁבַע}}, {{צ|פֶּצַע}}, {{צ|פֶּתַע}}, {{צ|שֶׁבַח}}, {{צ|שֶׁמַע}}. ונלוה אליהם אות ה&quot;א במיעוט מקומות, כמו {{צ|סֶלָה}}, והיה עיקר המילים האלה להיות נפתחות בסגול, אבל למען בואם באחריתם שלשת אותיות הללו – ח&quot;ת ועי&quot;ן וה&quot;א – נפתחו האותיות הקרובות אליהם בפתח גדול, והאותיות הראשונות בסגול ולא יסורו מבניינם. לבד באתנחתא וסוף פסוק יבואו קמוצין כעניין {{צ|אֶרֶץ}} ורעיו, כגון {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} {{ק|([[בראשית א כט]])}}, אשר בא אות הז' באתנחתא או סוף פסוק ננקדת בקמץ גדול, וכמהו {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} {{ק|([[תהלים קנ ה]])}}, השי&quot;ן ננקדת בקמץ גדול עבור בואה באתנחתא. וכמוהם {{צ|וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָֽשַׁע}} {{ק|([[קהלת ג טז]])}}, יען בואו בסוף פסוק הר&quot;ש קמץ ומלעיל, ועיקרו הָרֶשַׁע. וכמהו {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}} {{ק|([[איוב יד ט]])}}, כל אלה מלעיל. אבל בהצטרפם לפועל עבר תהיה נגינתם מלרע ולא מלעיל, כמו {{צ|וְהָיָה אִם זָרַ֣ע יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[שופטים ו ג]])}} למען הרחיקו מן {{צ|זֹרֵעַ זָ֑רַע}} שהוא מלעיל. וכמהו {{צ|וְיַעֲקֹב שָׁמַ֗ע}} {{ק|([[בראשית לד ה]])}}, הטעם מלרע שהוא דיבור, למען הפרידו מן {{צ|בְצִלְצְלֵי שָׁ֑מַע}} שהוא שם וטעמ' מלעיל. וכמהו {{צ|אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם}} {{ק|([[דברים כ ו]])}}, כדי להפרידו מן {{צ|וְעָשָׂה קָצִיר כְּמוֹ נָֽטַע}}. 

ודע כי לא יאתו גם בסמיכתם כי אם כעניין {{צ|אֶרֶץ מִצְרַיִם}}, וכמו {{צ|נֶגַע צָרַעַת}} {{ק|([[ויקרא יג ג]])}}, {{צ|בֶּצַע כֶּסֶף}} {{ק|([[שופטים ה יט]])}}. זולתי כמעט: {{צ|כִּזְרַע גַּד}} {{ק|([[במדבר יא ז]])}}, {{צ|בִּזְרַע אֲנָשָׁ[א]}} {{ק|([[דניאל ב מג]])}}, {{צ|נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו}} {{ק|([[ישעיהו ה ז]])}}. 

או&quot;י חוקי נקידה הם, והברת חמשת הקולות נשמעות מתוכן למען התרחק פתרון כל מלה מחברתה, כמו {{צ|חֵרֵף עֹשֵׂהוּ}} {{ק|([[משלי יד לא]])}}, {{צ|מֵאֵן בִּלְעָם}} {{ק|([[במדבר כב יד]])}}, {{צ|וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו}} {{ק|([[במדבר ח כו]])}}, {{צ|בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת}} {{ק|([[דברים א ה]])}}, שהיה עיקרן להיות דגשין, כמו {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, ובאו רפין בעבור ר' וא' שאין יכולין להדגש, והם פעלים שעברו. וכן תמצא הפעלים שעברו שאין אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצע ביניהם, כגון {{צ|דִּבֶּר}}, {{צ|שִׂבֶּר}}, {{צ|סִפֶּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כִּפֶּר}},] {{צ|שִׁבֶּר}}, ננקדין בסגול, לבד מאשר בא באתנחתא או סוף פסוק שהן ננקדין בצירי. ויש אחד מהם במקרא אשר בא בסגולה אחרי הזרקא ונקמץ בצירי: {{צ|הִנֵּה הֶחֱיָה יְיָ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר֒}} ביהושע {{ק|([[יהושע יד י|יד י]])}}, ואין זולתו. ואם הם להבא נקמצין בצירי, כמו {{צ|דַּבֵּר}}, [כי&quot;מ: {{צ|כַּפֵּר}},] {{צ|שַׁבֵּר}}, {{צ|סַפֵּר}}. ואם אות א&quot;ח ה&quot;ע ממוצעת שם, כגון {{צ|שִׁחֵת}}, {{צ|מֵאֵן}}, {{צ|בִּעֵר}}, {{צ|טִהֵר}}, {{צ|טַהֵר}}, {{צ|מַהֵר}}, {{צ|בַּעֵר}}, {{צ|שַׁחֵת}}, בין להבא בין לשעבר ננקדין בצירי. 

ועוד אודיעך: כל מלה שהיא לשון נקבה, כגון {{צ|עוֹמֶדֶת}}, {{צ|אֹכֶלֶת}}, הן וכל דומיהן ננקדין בסגול; בר מן אתנחתא וסוף פסוק, שהן ננקדין הראשון בקמץ גדול והשני בסגול, כגון {{צ|וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָֽדֶת}} {{ק|([[קהלת א ד]])}}, {{צ|כְּאֵשׁ אֹכָֽלֶת}} {{ק|([[ישעיהו ל כז]])}}. ויש מיעוט תיבות שהן יוצאות מתנאי זה, כגון {{צ|הַמַּאֲכֶ֑לֶת}} {{ק|([[בראשית כב ו]] ועוד 1)}}, {{צ|אָמְרָה קֹהֶ֑לֶת}} {{ק|([[קהלת ז כז]])}}, {{צ|לָרֶ֑דֶת}} {{ק|([[בראשית מד כו]] ועוד 2)}}, {{צ|וַתְּהִי לוֹ לְאֹמֶֽנֶת}} {{ק|([[רות ד טז]])}}, אף על פי שבאין אתנחתא וסוף פסוק, אינן יוצאין משיטתן ונקודתן בסגול. וגם {{צ|לָלֶכֶת}} כמו כן ננקדין בסגול בין באתנחתא בין בסוף פסוק, בר מן חד סוף פסוק והוא ננקד(ין) בקמץ גדול: {{צ|שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָֽכֶת}} {{ק|([[קהלת א ז]])}}, ואין זולתו. ואם תמצא ח&quot;ת או עי&quot;ן באמצע תיבה, כמו {{צ|הַנִּשְׁמַעַת}} {{ק|([[ירמיהו נא מו]])}}, {{צ|הַנֹּגַעַת}} {{ק|([[במדבר יט כב]])}}, {{צ|בֹּרַחַת}} {{ק|([[בראשית טז ח]])}} וכל דומיהן, ננקדין בפתח גדול. 

ועוד דע והבן, כי {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, במשקל עם {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אלה פתוחים בסגול ואלה קמוצים בצירי למען האות השוכנת בהם. כי עיקר {{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}} – יָשַׁב, יָדַע, ויכול אדם להוציא מביניהן השבא בהרבה עיניינים, לפיכך יתכן להיות ננקד בצירי ובגעיא להורות על האל&quot;ף שהיא שוכנת. ודע כי אותיות יהו&quot;א המה אותיות השיכון, ואולם הה&quot;א לא תשכון כי אם בסוף התיבה, כמו {{צ|עֵדָה}}. ומעיקר {{צ|אֶקְרָא}}, {{צ|אֶפְעַל}}, {{צ|אֶשְׁמֹר}}, אין אדם יכול להוציא מתוכן השבא אם אות אית&quot;ן באה בראשן, ולכך תצא האל&quot;ף במהירות ונפתחת בסגול באלו. אבל ב{{צ|אֵשְׁבָה}}, {{צ|אֵדְעָה}}, אע&quot;פ שאות אית&quot;ן באה בראשן, אדם יכול להוציא מתוכן השבא, כגון {{צ|אֵשֵׁב}}, {{צ|אֵדַע}}, {{צ|יֵשֵׁב}}, {{צ|יֵדַע}}, {{צ|תֵּשֵׁב}}, {{צ|תֵּדַע}}, {{צ|נֵשֵׁב}}, {{צ|נֵדַע}}, ולפיכך הן חלוקין זה מזה. 

וכל {{צ|אֵלֶיךָ}}, {{צ|בָּנֶיךָ}}, {{צ|עָלֶיךָ}}, {{צ|שֹׁמְרֶךָ}}, {{צ|כַּפֶּיךָ}}, {{צ|עֵינֶיךָ}}, {{צ|לְעֹזְרֶךָ}} {{ק|([[דה&quot;א יב יט]])}}, שהן לשון זכר, ננקדין בסגול; ואם הן לשון נקבה, כגון {{צ|בְּנֵךְ}}, {{צ|שְׂכָרֵךְ}}, {{צ|צֹאנֵךְ}}, הן ננקדין בצירי. 

וכל {{צ|אֵלֶיהָ}}, {{צ|בָּנֶיהָ}}, {{צ|עָלֶיהָ}}, {{צ|פָּנֶיהָ}} וכל דומיהן, נפתחין בסגול. 

וכל מלה שתמצא יו&quot;ד בסופה, כגון {{צ|עֵינֵי}}, {{צ|שְׁנֵי}}, {{צ|יְמֵי}}, {{צ|בְּנֵי}}, {{צ|חַיֵי}}, הן וכל דומיהן ננקדין בצירי. 

וכל תיבה שיהיה 'נוּ' בסופה והיא ממשקל חזק היא ננקדת בסגול, כגון אֶבְנֶּנּוּ, {{צ|אֲשׁוּרֶנּוּ}} {{ק|([[במדבר כג ט]])}}, {{צ|אֵינֶנּוּ}}, הן וכל דומיהן. ואם ממשקל הרפה, כגון {{צ|עַד בֹּאֵנוּ}} {{ק|([[שמות י כו]])}}, {{צ|עֵינֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד יז]])}}, {{צ|עוֹדֵינוּ}} {{ק|([[איכה ד, יז|שם]])}}, {{צ|עוֹרֵנוּ}} {{ק|([[איכה ה י]])}}, {{צ|שְׁמֵנוּ}} {{ק|([[יהושע ז ט]])}}, {{צ|בָּנֵינוּ}} {{ק|([[יהושע כב כה]])}}, {{צ|בְּנוֹתֵינוּ}} {{ק|([[תהלים קמד יב]])}}, הן וכל דומ' ננקד' בצירי. ואם תמצא 'נָה' בסוף התיבה, בין שהיא ממשקל חזק בין שהיא ממשקל הרפה, הן ננקד' בסגול, כגון {{צ|אֵינֶנָּה}} {{ק|([[בראשית ז ח]])}}, {{צ|אֶעֱשֶׂנָּה}} {{ק|([[מ&quot;א יא יב]])}}, {{צ|אֲצִיתֶנָּה}} {{ק|([[ישעיהו כז ד]])}}, {{צ|תְּבִיאֶנָּה}} {{ק|([[ויקרא ו יד]])}}, תְּבִיאֶנָה, {{צ|לְיַחְמֵנָּה}} {{ק|([[בראשית ל מא]])}}, {{צ|תַּעֲשֶׂינָה}} {{ק|([[דברים א מד]])}}, {{צ|תִּהְיֶינָה}} {{ק|([[ויקרא כג טו]])}}. בר מן עניין חד: {{צ|הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי}}, והן ב': {{צ|נְשֵׁי לֶמֶךְ}} {{ק|([[בראשית ד כג]])}}, {{צ|בָּנוֹת בֹּטְחוֹת}} {{ק|([[ישעיהו לב ט]])}}, שהן ננקדין בצירי, אין אדם יכול להשיב עליהן, שכך הם מקובלין. 

ובזה דע והבן: מש&quot;ה מפֵק אל&quot;ף, בוכ&quot;ל לא מפק אל&quot;ף. כל מקום שתמצא אחת מג' אותיות הללו – מש&quot;ה – בראש התיבה שהיא שם, כגון {{צ|מֵיְיָ}}, {{צ|שֶׁיְיָ}}, {{צ|הַיְיָ}}, {{צ|מֵאֱלֹהִים}}, {{צ|הָאֱלֹהִים}}; או בלש'ון אדונות, כמו {{צ|הָאָדוֹן}} {{ק|([[ישעיהו א כד]])}}, {{צ|מֵאֲדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מז יח]])}}, האל&quot;ף אשר אחריהם נקראת ונשמעת בלשון. ואם אחד מאותיות בוכ&quot;ל בראש תיבת השם או בראש תיבה שהיא עניין אדונות, כמו {{צ|אַךְ בַּייָ}} {{ק|([[במדבר יד ט]])}}, {{צ|בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ}} {{ק|([[תהלים מד ט]])}}, {{צ|וַייָ אֱלֹהִים אֱמֶת}} {{ק|([[ירמיהו י י]])}}, {{צ|וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם}} {{ק|([[בראשית לא כט]])}}, {{צ|מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים}} {{ק|([[תהלים עז יד]])}}, {{צ|לֵאלֹהִים}}, {{צ|לֵאלֹהֵינוּ}}, {{צ|בַּאדֹנִי [כִּי] (ב)מְשִׁיחַ יְיָ}} {{ק|([[ש&quot;א כד י]])}}, {{צ|וַאדֹנִי חָכָם}} {{ק|([[ש&quot;ב יד כ]])}}, {{צ|הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי}} {{ק|([[בראשית מד טז]])}}, כולהון לא מפקין אל&quot;ף ואינן נשמעות בלשון. בר מן ב' בעניין אלהות דמפקין אל&quot;ף, והן {{צ|אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי}} {{ק|([[תהלים פו ח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם}} {{ק|([[שמות כב יט]])}}, ואין זולתם. ובלשון אדונות הם ז' דמפקין אל&quot;ף, וסימ': {{צ|הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[דברים י יז]])}}, {{צ|לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם}} {{ק|([[בראשית מ א]])}}, {{צ|הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם}} {{ק|([[עמוס ד א]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע}} {{ק|([[מ&quot;א א יא]])}}, {{צ|וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים}} {{ק|([[תהלים קלה ה]])}}, {{צ|הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים}} {{ק|([[תהלים קלו ג]])}}, {{צ|כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ}} {{ק|([[נחמיה ח י]])}}. 

שלמו מחלקות קמץ גדול ופתח גדול ומחלקות צירי וסגול הנקראים 'קמץ קטן' ו'פתח קטון'.

==1.7== 

עתה נבין בשערי השוא אשר נקרא 'חטף'.

שער על דיבור השבא.

השבא מתחלק לשני פנים: שוכן ומניע. סימניו שלשוכן שהוא משכין ומניח האות אשר הוא תחתיו ויעשהו כאילו הוא דבוק לאות שלפניו, כגון {{צ|יִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית לב כט]])}}, {{צ|יֶחְדְּיָהוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כד כ]])}}, {{צ|זִמְרִי}} {{ק|([[במדבר כה יד]])}}, {{צ|לְמִשְׁעִי}} {{ק|([[יחזקאל טז ד]])}}, {{צ|וּפִסְלִי וְנִסְכִּי}} {{ק|([[ישעיהו מח ה]])}}. ולכך נהיה האות שתחתיו השבא שוכן ונפרד ממה שלאחריו ונתחבר למה שלפניו. ומן סימניו עוד שהוא מחלק המלה לקיום דיבור, לפי שכל אות שהיא בסוף המלה, אם היא בלא מלך הוא שוכן, לפי שהוא גבול המלה ופיסוקה, כמו התי&quot;ו של{{צ|בְּרֵאשִׁית}}, וכגון רי&quot;ש של{{צ|אוֹר}}, וכגון {{צ|חֳכְמָה}}, שפיסוקה בתווך ויהיה גבולה על אופן {{צ|הַמְצַפְצְפִים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}, {{צ|תִּרְכַּבְנָה}} {{ק|([[בראשית כד סא]])}}, {{צ|תִּשְׁלַחְנָה}} {{ק|([[שופטים ה כו]])}}, נהיתה כל מלה מאלה לקיום הדיבור בעבור השבא השוכן, ואילו חסר לא נתקיים החילוק. 

ומסימני השבא המניע: אם היה תחת אות לא ינוח אותה האות ולא ישכון, כגון זי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, ושי&quot;ן של{{צ|שְׁמוֹר}} ודומיהן. וכמו שנהיה השוכן מתאחז את שלמעלה הימנו כן המניע מתאחז את שלמטה הימנו, כגון {{צ|מַלְכְּכֶם}} {{ק|([[ש&quot;א ח יח]])}}, {{צ|וַיִּשְׁכְּבוּ}} {{ק|([[יהושע ב א]])}}, שהלמ&quot;ד והשי&quot;ן שוכנים ונאחזים עם המ&quot;ם והיו&quot;ד, והכ&quot;פין שבם השבא מניעים ונאחזים עם הכ&quot;ף השנית והבי&quot;ת, וכן כל דומיהן. ואם תהיה לך ספיקה במקצת המקומות אם הוא שוכן או מניע, דע כי הדגשות שבאות אשר לפני אות השבא יורה שהוא מניע. ומן זה {{צ|הַמְדַבֵּר}} {{ק|([[בראשית מה יב]])}}, בתחילת הדיבור, אם היה תחת המ&quot;ם שבא ותחת הה&quot;א פתח והוא מודגש, אותו השבא מניע. 

ויתפרש עוד הנעת השבא במספר אותיות המלה, אם היתה שלחמש אותיות אותו השבא יהיה מניע, כמו {{צ|הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי}} {{ק|([[במדבר יא כט]])}}, {{צ|הַמְשַׂמֵּחַ}} {{ק|([[שופטים ט יג]])}}, {{צ|הַמְחַכֶּה}} {{ק|([[דניאל יב יב]])}}, {{צ|הַמְדַבֵּר}} ודומיהן. חוץ מן מלה אחת: {{צ|מַדּוּעַ בָּא הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה}} {{ק|([[מ&quot;ב ט יא]])}}, מספרו ה' אותיות ואין אותו שבא מניע, מפני שזה ה&quot;א אינו מדגיש. 

ואם תראה שיהיה בו יותר מה' אותיות וה&quot;א ומ&quot;ם בתחלתם עם השבא, יבוא בהם פעם שוכן ופעם מניע. והתנאי בדבר זה: אם הטעם על האות החמישי אז יהיה השבא שוכן, כגון {{צ|הַמְדַבְּרִים֙}} {{ק|([[שמות ו כז]])}}, {{צ|הַמְאָרְרִֽים}} {{ק|([[במדבר ה יח]])}}, {{צ|הַמְצַפְצְפִ֖ים}} {{ק|([[ישעיהו ח יט]])}}. אבל יש מעט תיבות שיוצאות משיטה זאת, כגון {{צ|הַמְבַקְשִׁ֖ים}} {{ק|([[שמות ד יט]])}}, {{צ|הַמְצֹרָעִ֨ים}} {{ק|([[מ&quot;ב ז ח]])}} ומיניהם. ואם יהיה הטעם על האות הרביעי יהיה השבא מניע: {{צ|הַמְחַכִּים}} {{ק|([[איוב ג כא]])}}, {{צ|הַמְנַדִּים}} {{ק|([[עמוס ו ג]])}}, ודומיהן. ויש ספיקה לרוב בני אדם בשבא באותיות הרצופות בתוך המלה אם היה תחת הראשונה שבא אם הוא מניע או שוכן, וזו הספיקה מסיבת הדגשות שיש באות אשר לפני אותם אותיות רצופות אם היה בגעיא או בטעם או במלך; דע כי אותו השבא מניע, כמו {{צ|וּבָזְזוּ אֶת בֹּזְזֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט י]])}}, {{צ|וְשָׁלְלוּ אֶת שֹׁלְלֵיהֶם}} {{ק|([[יחזקאל לט, י|שם]])}}, {{צ|וּלְלַמְּדָם}} {{ק|([[דניאל א ד]])}}, ודומיהן. לבד מששה מקומות, לפי שהדגשות הוֹיה שם לא הניע השבא, והם {{צ|אָז יִקְרָאֻנְנִי… יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי א כח]])}}, {{צ|זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי}} {{ק|([[תהלים נ כג]])}}, {{צ|בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי}} {{ק|([[הושע ה טו]])}}, {{צ|וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי}} {{ק|([[משלי ח יז]])}}. 

ודע כי השבא המניע לא תפול על האות השנייה לו השכנה כלל, לפי שהוא מניע מסיבת הנעת האות הראשון בשבא. והשלישי לשבא פעמים יהיה שוכן ופעם יהיה מניע, כגון {{צ|בְּיִשְׂרָאֵל}} {{ק|([[בראשית מט ז]])}}, {{צ|לְיִרְמְיָה}} {{ק|([[נחמיה יב יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}}. ודע כי האות אם היה תחתיו מלך שאותו האות מניע והשיכון תפול באות השני, כגון {{צ|שָׁמַר}}, {{צ|אָמַר}}, {{צ|גָּבַר}}, {{צ|עָמַד}}, והשיכון תפול תחת האל&quot;ף המוצאה מן הקמץ ומן הפתח. 

והשבא המניע היא מודיע לאופני הנקוד. 

האופן הראשון הוא שיהיה לו מתיקון אותיות א&quot;ח ה&quot;ע, שאלו ארבע האותיות, אם היה לפני אחת מהן אות אחרת ותחתיה שבא, יצא אותו השבא כהברת המלך שתחת א&quot;ח ה&quot;ע ברפיות. אבל אם היה עמו געיא, נחשב אותו השבא כמו מלך, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|וְֽאִם־כָּ֣כָה׀}} {{ק|([[במדבר יא טו]])}}, {{צ|וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ}}, [כי&quot;מ: ואלם,] {{צ|וְֽאֶת־בָּנָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ז כד]])}}. וכמוכן הה&quot;א: אם תהיה השבא לפניה יצא השבא בניקוד הה&quot;א, כגון {{צ|וְהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הרפה; ואם יצא בגעיא {{צ|וְֽהָיָה}}, יוצאה הוי&quot;ו בקמץ הדגש מסיבת הגעיא. החי&quot;ת: כגון {{צ|וְֽחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ}} {{ק|([[שמות כח ח]], [[שמות לט ה| לט ה]] עי&quot;ש)}}, {{צ|וְֽחָלָה חֶרֶב}} {{ק|([[הושע יא ו]] עי&quot;ש)}}, {{צ|כִּ֧י רְֽחוֹקָה}} {{ק|([[שופטים יח כח]])}}, {{צ|תְּֽחִי־נַ֭פְשִׁי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}. העי&quot;ן: כגון {{צ|בָּרוּךְ יְיָ לְֽעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים פט נג]] עי&quot;ש)}}, {{צ|יְהִי שְׁמוֹ לְֽעוֹלָם}} {{ק|([[תהלים עב יז]] עי&quot;ש)}}, {{צ|בְּֽעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם}} {{ק|([[משלי ג ד]] עי&quot;ש)}}. 

[כי&quot;מ: וזה לך האות: בכל מקום שתמצא געיא בשאר אותיות, המקל שלה מימין והיא נאמרת ב'אַ' כגון {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וְֽשֹׁפְטָ֡יו}} {{ק|([[יהושע ח לג]])}} וכל דומיהן. אבל געיא שהיא באחה&quot;ע, המקל שלה משמאל והיא נקראת כשני לה, כגון {{צ|וְֽאִם־יִוָּתֵ֞ר}} {{ק|([[שמות כט לד]])}}, {{צ|תְּֽחִי}} {{ק|([[תהלים קיט קעה]])}}, {{צ|וְֽהָיְתָ֞ה}} {{ק|([[ויקרא יג כד]])}}, {{צ|וְֽעוֹלָתְךָ֖}} {{ק|([[תהלים כ ד]])}} וכל דומיהן.] {{צ|וְאִם רַע בְּֽעֵינֵיכֶם}} {{ק|([[יהושע כד טו]])}}. 

עתה זה התנאי נוהג בשבא עם א&quot;ח ה&quot;ע כשיהיה השבא תחת אות אחרת שאינה מאילו הד', אבל אם היה מאלה הד' בטל זה התנאי, כגון {{צ|יִמְחֲאוּ כָף}} {{ק|([[ישעיהו נהי ב]])}}, {{צ|(די) אֱלָהֲהֹם}} {{ק|([[עזרא ה ה]])}}. 

ודע: אם בא השבא תחת וי&quot;ו קודם אות אית&quot;ן יהיה לשון עתיד, כמו {{צ|וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}}. אם בא תחת הוי&quot;ו מלך יהיה לשעבר, כגון {{צ|וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי}} {{ק|([[יחזקאל טז יא]])}}, {{צ|וָאָקֻם בַּבֹּקֶר}} {{ק|([[מ&quot;א ג כא]])}}, {{צ|וָאָשִׂם הַנֶּזֶם}} {{ק|([[בראשית כד מז]])}}. 

אופן ב': השבא אם בא קודם היו&quot;ד, יצא השבא לעולם כנקודה שלמטה שנקראת חירק, ולא יתפרש בנקודות השבא, כגון {{צ|בְּיוֹם}}, {{צ|בְּיַד}}, [כי&quot;פ: {{צ|לְיַד}},] {{צ|לְיַבָּשָׁה}} {{ק|([[תהלים סו ו]])}}, {{צ|לְיוֹרָם}} {{ק|([[מ&quot;ב ח טז]])}}, ונחשבת כמו {{צ|לִיהוּדָה}}, {{צ|לִישְׂרָאֵל{{הערה|וכן היה מנקד בפועל בן נפתלי, אבל בן אשר מנקד את הלמ&quot;ד בשבא ואת היו&quot;ד בחיריק וכן הוא לפנינו. ויקיעורך.}}}}. ודע: אם בא השבא קודם היו&quot;ד ברוב המקומות תורה על הגדת דבר והמלך שלאחריו יורה על הודעת, כמו {{צ|בְּיוֹם זִבְחֲכֶם}} {{ק|([[ויקרא יט ו]])}}, ואם היה בַּיּוֹם, תורה שהב' משרת ומודיע עצמו שליום, וכאלה רבים. 

אופן ג': הנשאר מן אותיות לשון הקודש י&quot;ז, יתחבר אליהם יו&quot;ד ויהיו י&quot;ח, אם היה השבא תחת אות מן אלה י&quot;ח בתחלת המלה או בתוך המלה כמו שהוא נוהג במנהג ההתחלה, יוצאה השבא בפתח הרפה אם לא תהיה עמו געיא, ובפתח דגש אם היתה עמו געיא, כגון {{צ|בְּרָב עָם}} {{ק|([[משלי יד כח]])}}, {{צ|גְרֻשֹׁתֵיכֶם}} {{ק|([[יחזקאל מה ט]])}}, {{צ|דְּרָכָיו}} {{ק|([[דברים י יב]])}}, {{צ|וְרֹאשׁ דָּגוֹן}} {{ק|([[ש&quot;א ה ד]])}}, {{צ|וְרָאִיתָ}} {{ק|([[דברים ד יט]])}}, {{צ|זְכוֹר יְיָ}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|טְמֵאַת הַשֵּׁם}} {{ק|([[יחזקאל כב ה]])}}, {{צ|יְראוּ אֶת יְיָ}} {{ק|([[תהלים לד י]])}}. 

ואדבר על אלה י&quot;ח אותיות. דע כי אלה י&quot;ח אותיות נקודתם הפתח, ומן תנאי זה הפתח הנזכר לא ינוקד בה אלא רפי, ולא יוכל לעשותו רפי אם לא בא שבא עמו, ובאלה י&quot;ח יבוא פתח רפי כפתח דגש, לפי שלא יהיה השבא מתחבר בעיקרן עם מלך תחת אלה י&quot;ח, ויתכן להיות בהן השבא לבדו והפתח לבדו. 

אופן ד': השבא לא יתחבר לא עם הטעם ולא עם משרת באות יחד, לפי שהטעם לא יתחבר עם שבא שוכן שלא יהרוס בניין התיבה, לפי שהטעם יניע האות והשבא שוכן ישכין האות. ולפי שהטעם מניעו ומנהגו, אי אפשר לקיימן באות יחד. ולפי שהשבא המניע יניע האות הנעה שאינה שלקיימא, כגון הבי&quot;ת של{{צ|בְּרֵאשִׁית}} והזי&quot;ן של{{צ|זְכוֹר}}, והטעם יניע בו האות במקומו ויחלוק מחלקות רבות, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}, לא תתחבר הנעת הטעם עם הנעת השבא, לפי שהוא רגיל למהר בהנעה, והטעם מאריכו. 

אופן ה': השבא המניע לא יהיה האות השני לו לעולם אלא רפי, כגון {{צ|בְּבוֹאָם}}, {{צ|כְּכֹל}}, {{צ|פְּנוֹת}}, {{צ|כְּכַלּוֹת}} ודומיהן. ומה טעם אלו רפין, לפי שהשבא ממהרו ומניעו, ולא יתכן להדגיש האות שלאחריו, לפי שהדיגוש מכביד האות. 

אופן ו': השבא המניע לא יתחבר עם מלך באות אחד מן אותיות הקודש כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם, כגון {{צ|אֲנִי יְיָ}} {{ק|([[בראשית טז ז]])}}, {{צ|וְאַתֶּם חֲנוּ}} {{ק|([[במדבר לא יט]])}}, {{צ|הֲלֹא הוּא}} {{ק|([[דברים לב לד]])}}, {{צ|עֲלֵה אֵלַי}} {{ק|([[שמות כד יב]])}} ודומיהן. ואם נראה לבד מאלה הד' בקצת הספרים, זה משינוי דעות הסופרים שמרבין בנקודות, כגון {{צ|קֳדָמֵיהוֹן}} {{ק|([[דניאל ד ד]])}}, {{צ|מֳשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל לב כ|לב כ]])}}. ולא הודו בזה כל החכמים שיתכן להיות כי אם באותיות א&quot;ח ה&quot;ע לבדם. ואם רצו למנוע מן ד' אותיות א&quot;ח ה&quot;ע מלך ולקרותה בשבא לבדו, או למנוע השבא ממנה ולקרותה במלך לבדו, היה נשחת הדיבור, לפי שהמלך לבדו נראה קלוט, והשבא לבדו נראה מניע. 

אופן ז': השבא אם נתחבר עם מלך באות, מנע אותו המלך לקלוט כל חוקו מן הדגש, כגון {{צ|חֳרֵם וּבֵית עֲנָת}} {{ק|([[יהושע יט לח]])}}. ודע שקיום הנעת השבא מוטב מקיום קליטת המלך, לפי שאם לא היה צריך לחטפת המלך ומהירותו, לא שמו עמו השבא. 

אופן ח': השבא לא יתחבר אלא עם ג' מלכים בלבד: הקמץ והפתח והסגול התחתון, לפי שבאלו ג' יתקיים העמדה והמהירות. 

אופן ט': השבא אם היה בתחלת המלה יהיה מניע, כגון {{צ|לְעֵד}} {{ק|([[בראשית לא מד]])}}, {{צ|דְּבַר מִי יָקוּם}} {{ק|([[ירמיהו מד כח]])}}, {{צ|כְּחֹם הַיּוֹם}} {{ק|([[בראשית יח א]])}} ודומיהן, לפי שלא יתקיים תחילת הדיבור בשוכן. ואתה תמצא המלה בזה האופן מבואר עד סוף הספר. 

אופן י': השבא המניע אחריו שוכן באות השלישי ויותר, כגון {{צ|לְיָקְמְעָם}} {{ק|([[מ&quot;א ד יב]])}}, {{צ|לְיָשְׁבְּקָשָׁה}} {{ק|([[דה&quot;א כה כד]])}} והדומין להם שהשוכן באות השלישית; ומה שיותר על שלישית, כגון {{צ|אֱלֹהִים}}, {{צ|בְּרוֹשִׁים}}. 

אופן י&quot;א: שבא מניע לא יהיה שכן לשבא מניע לא בתחלת המלה ולא באמצע ולא בסוף, לפי שהמלה אם תהיה במניע יניענה עד מקום הטעם, ובעבור זה לא יתכנו שני המניעים רצופים. ואם יש בתיבה ג' שבאים, השלישי הממוצע הוא שוכן ומונע הנעתו שלראשון. ומה שדומה למניע והוא פחות הנעה מן המניע: אם הוחל בשבא והשוכן רצוף להם, לפיכך לא יתחברו המניעים כמו שיתחברו השוכנים. 

אופן י&quot;ב: שני שבאים שוכנים לא יתחברו זה בצד זה כי אם באחרית המלה, כגון {{צ|וַיִּשְׁבְּ}} {{ק|([[במדבר כא א]])}}, {{צ|וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ}} {{ק|([[רות ג ג]])}}. ודע כי לפי ששכן השבא אשר תחת השי&quot;ן והצד&quot;י ונשאר בי&quot;ת ותי&quot;ו אי אפשר בשלא השכנתם לפי שאין להם אות שיהיה שכן אחריהם להיות הנעתם אליו. 

אופן י&quot;ג: שני שבאים רצופים, הראשון שוכן והשני מניע. ודע שיש שם שבא בניינו על הרציפה ואין שם אלא אחד הוא מדגיש האות, כגון {{צ|מִזְּעֹק}} {{ק|([[ש&quot;א ז ח]])}}, {{צ|מְחַלְּלִים}} {{ק|([[מ&quot;א א מ]])}}, {{צ|מִמְּלֹךְ}} {{ק|([[ש&quot;א ח ז]])}}, {{צ|הַכְּמוֹת}} {{ק|([[ש&quot;ב ג לג]])}}, וסיבת זה שהאות יוצאה כשתי אותיות. וזה מנהג לשון הקודש, והוא לפי שכל אות דגש בתוך המלה שאינו נוהג כמנהג ההתחלה ותחתיו שבא יוצא כשתי אותיות. 

אופן י&quot;ד: השבא בסוף המלה לא יהיה אלא שוכן, כגון {{צ|דֶּרֶךְ}}, {{צ|מֶלֶךְ}}, {{צ|הֵלֶךְ}}, וכל הדומה להם.

==1.8==

שער על שמות המלכים ושכונתם.

המלכים הם ז' כעין נוטריקון, והם אֹ אָ אַ אֶ אֵ אִ אֻ. הראשון הנקודה שהיא למעלה הוא על גב הפה כולו ושמו &quot;חולם&quot; – &quot;מלא פום&quot;, לפי שהיא תמלא הפה. והמלך השני &quot;קמץ&quot;, מוציא פירושו מן {{צ|וְקָמַץ הַכֹּהֵן}} {{ק|([[ויקרא ה יב]])}}, לפי שהוא מקמץ את הפה. והשלישי &quot;פתח&quot;, לפי שהוא פותח את כל הפה, מן {{צ|פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק}} {{ק|([[משלי לא ט]])}}. והרביעי &quot;סגול&quot;, והוא ג' נקודות מלמטה כמו אשכול. והחמישי שתי נקודות מלמטה ושמם &quot;צירי&quot;, ופירושו בוקע, לפי שהוא בוקע בין השינים, כמו {{צ|הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ}} {{ק|([[משלי כו יד]])}}. והשישי נקודה נקודה אחת מלמטה ושמה &quot;חירק&quot;, והוא כמו {{צ|חָרַק עָלַי בְּשִׁנָּיו}} {{ק|([[איוב טז ט]])}}, כשאדם חורק שיניו ומשמיע קול, נשמע כמו 'אִי'. והשביעי ג' נקודות מלמטה זו על גב זו, וחילופם עושים נקודה בתוך הו&quot;ו, ושֵם אחד להם והוא &quot;שורק&quot;, בפירוש כמו {{צ|לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים}} {{ק|([[שופטים ה טז]])}}, לפי שכשאדם שורק בשפתיו ומשמיע קול נשמע כמו 'אוּ'.

=2=

==2.1==

ועתה אדבר על הטעמים. 

דע כי הטעמים הושמו במקומם ולא ישתנו לעולם, וכן משרתיהם, שאם ישתנו הופסדה הקרייה שלמכתב צורנו יתעלה זכרו. הלא תראה דיבור הכתוב {{צ|כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָ֑יו}}{{הערה|סימון הטעמים כאן ובפסוק הבא הוא כפי שהוא בכ&quot;י פריס, ונועד להציג שינוי מכוון מהטעמים כפי שהם במקרא, כהמחשה לנאמר. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים לז כב]])}}, ועתה אם נקרא כמו שנקוד עתה היה נשמע כמו הירושה לכולהם. וכמו כן {{צ|בֵּן חָ֭כָם יְשַׂמַּח אָ֥ב וּבֵן כְּסִ֑יל}} {{ק|([[משלי י א]])}}, אם נקרא כמו שנקוד עתה היה תולה השמחה בשניהם ומשנה הדיבור מחוקו. 

דע כי הטעמים שלאחד ועשרים ספרים הן י&quot;ב, ואלה שמותם: פזר קטן, תלישה גדולה, טרס, יתיב, זקף, אתנחתא, זרקא, לגרמיה, תביר, רביע, טפחה, סילוק. ומשרתיהם ט', ואלו הן: שופר, והוא מתחלק לג' חלקים: חלק אחד שופר מונח ושופר עילוי, והשני שופר כרבלא, והשלישי שופר הפוך; ותלישא קטנה, ואזלא, ומרכא, ודרגא, ומאיילא, וגלגל.

==2.2==

פרק אשר יפריד בין הטעמים ובין המשרתים. 

והוא שטעם ינוח בלא משרת, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}}, ואין משרת בלא טעם. ולפי שלא יתכן למשרת לעמוד בלא טעם נקרא 'משרת'. ולא יכון הטעם להיות משרת ולא המשרת טעם, אלא השלשלת בלבד בג' ספרים, שפעמים תהיה טעם ופעמים תהיה משרת. ובאחד ועשרים ספרים אינה מצויה כי אם בז' מקומות, והם {{צ|וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀}} {{ק|([[בראשית יט טז]])}}, {{צ|וַיְמָאֵ֓ן׀}} {{ק|([[בראשית לט ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[בראשית כד יב]])}}, {{צ|וַיִּשְׁחָ֓ט׀}} דויקרא {{ק|([[ויקרא ח כג|ח כג]])}}, {{צ|וְֽנִבְהָ֓לוּ׀}} {{ק|([[ישעיהו יג ח]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֓ר׀}} {{ק|([[עמוס א ב]])}}, {{צ|וַאֲמַר־לֵ֓הּ׀}} דעזרא {{ק|([[עזרא ה טו|ה טו]])}}. הואיל והם במניין אינן מחשבין {{הערה|כן הוא בכתבי היד ואוצ&quot;ל &quot;מחשבון&quot;. ויקיעורך.}} הטעמים והמשרתים. וכן הסגולה שהיא ג' נקודות אינה מנויה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים לפי שאינה באה אלא אחרי הזרקא, ואילולי שהזרקא תחלה לא היתה סגולה באה. ובכל מקום שבאה הזרקא באה הסגולה אחריה, חוץ ממקום אחד במקרא שאין סגולה באה אחריה, והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. ופעמים באות שתי זרקתות זו אחר זו וסגולה אחת באה אחריהן, כגון {{צ|גַּם֘ בְּטֶרֶם֘ יַקְטִר֣וּן אֶת־הַחֵלֶב֒}} {{ק|([[ש&quot;א ב טו]])}}. וכן הפסק אינו נמנה לא עם הטעמים ולא עם המשרתים. עם הטעמים אינו נמנה מפני שאינו בא כי אם עם המשרת, כגון {{צ|יוֹסֵף֩ יְיָ֨ עַל־עַמּ֤וֹ׀ כָּהֵם֙}} {{ק|([[דה&quot;א כא ג]])}}, ואמרנו למעלה שזה שופר מהפך הוא מן המשרתים, ועוד {{צ|עָשׂ֣וּ׀ כָּלָ֑ה}} {{ק|([[בראשית יח כא]])}}, וזה שופר עילוי הוא מן המשרתים. ואם לחשך אדם הלא לגרמיה בא עם השופר, זהו דרכו, שלא תמצא לעולם לגרמיה בא כי אם בשופר ומקל בין שתי תיבות. וכל לגרמיה שבמקרא באים לפני רביע: {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו}} {{ק|([[דברים לא כ]])}}. לבד ממקומות מועטין המנויין בזה הביאור בשער הלגרמיה. ולעולם לא תמצא פסק לפני רביע כי אם במקום אחד במקרא, והוא {{צ|כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל׀ יְיָ֗ בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם}} {{ק|([[ישעיהו מב ה]])}}. אבל בכל המשרתים תמצא פסק בא עמהם לפיכך לא נמנה עם הטעמים, ולא עם המשרתים מפני שלא נמנע דגש מלבוא אחריו ביהו&quot;א ובג&quot;ד כפ&quot;ת. 

ודע כי אלו י&quot;ב טעמים מתחלקים על ג' חלקים. החלק האחד ירים הקול ויעלהו, והן שלשה: פזר ותלשא וטרס. והחלק השני יהיה מונח, והם יתיב וזקף ואתנחתא, חשבונם שלשה, אם היה הטעם עם מלך אחרון בתיבה. והשלישי יבוא מחלוקתו עילוי, והם שארית הטעמים, מלבד הטפחה והסילוק שאם היו עם מלך אחרון במילה חזרו לחלק המונח. 

ואלה הטעמים מתחלקים על ב' חלקים: חלק שמתרדף האחד אחר חבירו, והחלק השני אין בו רדיפה כלל. המנועים מן הרדיפה הם ששה: טרס ותלשא ורביע וטיפחה ואתנחתא וסילוק. והמתרדפים הם ששה: פזר ויתיב, זקף ולגרמיה ותביר וזרקא. ויש בהם שמתרדפים שנים ולא יותר, ויש שמתרדפים ג' ולא יותר, ויש שמתרדפים יותר. 

הפזר מתרדף אחד אחר חבירו מן שנים ועד חמשה, וששה ושבעה לא ימצא, אבל יש אחד במקרא שמתרדף שמונה, והוא {{צ|וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָ֡הוּ בֵּ֡ן וְיַֽעֲזִיאֵ֡ל וּשְׁמִֽירָמ֡וֹת וִיחִיאֵ֣ל׀ וְעֻנִּ֡י ואֱלִיאָ֡ב וּבְנָיָ֡הוּ [וּמַֽעֲשֵׂיָ֡הוּ]}} {{ק|([[דה&quot;א טו יח]])}}. והמתרדף שנים, כגון {{צ|וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ}} {{ק|([[יהושע ח יד]])}}. והמתרדף שלשה, כגון {{צ|בְּנֵ֣י הֵימָ֡ן בֻּקִּיָּ֡הוּ מַתַּנְיָ֡הוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כה ד]])}}. והמתרדף ארבעה: {{צ|וּשְׁבַנְיָ֡הוּ וְיֽוֹשָׁפָ֡ט וּנְתַנְאֵ֡ל וַעֲמָשַׂ֡י}} {{ק|([[דה&quot;א טו כד]])}}. והמתרדף חמשה: {{צ|וְֽאֶחָ֡יו שְֽׁמַעְיָ֡ה וַעֲזַרְיאֵ֡ל מִֽלֲלַ֡י גִּֽלֲלַ֡י}} דעזרא {{ק|([[נחמיה יב לו]])}}. 

ואשר יתרדף ג' ולא יותר הם זקף וזרקא. הזקף יתכן להיות אחד, כגון {{צ|וְעָלִ֔ינוּ}} {{ק|([[ש&quot;א יד י]])}}, והמתרדף שנים, כמו {{צ|וּמֹשֶׁה֙ בֶּן־שְׁמֹנִ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַֽהֲרֹ֔ן}} {{ק|([[שמות ז ז]])}}. והמתרדף ג', כגון {{צ|כְּבֹאֲךָ֣ בָבֶ֔ל וְֽרָאִ֔יתָ וְֽקָרָ֔אתָ}} {{ק|([[ירמיהו נא סא]])}}. והזרקא מתרדף ב', כגון {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}, ומתרדפת שלשה במקום אחד ואין זולתו: {{צ|יַ֜עַן אֲשֶׁר־שָׁלַ֣חְתָּ מַלְאָכִים֘ לִדְרֹשׁ֘ בְּבַ֣עַל זְבוּב֘}} {{ק|([[מ&quot;ב א טז]])}}. ואשר יתרדפו שנים הם יתיב ולגרמיה ותביר. יתיב כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד־יְיָ֣ צְבָאוֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}}, ולגרמיה כגון {{צ|מַדּ֣וּעַ׀ (הלכת) [עָבַ֣רְתָּ׀] לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי־עַמּ֗וֹן}} {{ק|([[שופטים יב א]])}}, ותביר כגון {{צ|לָרֶ֛דֶת אֶל־כֶּ֛רֶם}} {{ק|([[מ&quot;א כא טז]])}}. וכבר זכרתי בספר הוריית הקורא שהתלישא תתרדף במקום אחד, והוא {{צ|בֹּ֣א הֵ֠נָּה וְאֶשְׁלְחָה֩ אֹתְךָ֙ אֶל־הַמֶּ֜לֶךְ}} {{ק|([[ש&quot;ב יד לב]])}}, ונתברר לי הוא שדבריהם על זה הוא שהראשון טעם והשני משרת, התלשא שהיא טעם בראש התיבה הוא, והתלשא שהיא משרת היא בסוף התיבה. 

ודע זה שהזקיק אל המשרתים כדי להכריע המחלקות, לפי שאילו אמרת {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} בלא משרת עד שתגיע אל הטעם, הורע כוחו שלדיבור והושפלו המשרתים ונקטעה המילה עד שיגיע אל הטעם.

==2.3==

שער על הקמת המשרתים. 

דע כי יש בטעמים אשר לא ישרתהו אלא משרת אחד, והוא הקל שבהם; והיָתֵר שבהם ישרתוהו מן השמשים שבעה. והיא מתחלקת על זה האופן ששה חלקים. 

האחד יהיה לו משרת אחד, והוא הסילוק, כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. 

והשני יהיה לו שני משרתים, והם ארבעה טעמים: לגרמיה, כגון {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט}}{{הערה|לפנינו המשרת הראשון מונח, אבל לשיטת המחבר הוא מרכא וראה להלן שער הלגרמיה. ויקיעורך.}} {{ק|([[ש&quot;א כז א]])}}; ואתנח, כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}}; וזקף, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}}; וטפחה – {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}. 

והחלק השלישי יהיו לו ג' משרתים, והוא הרביע, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. 

והרביעי יהיו לו ד' משרתים, והם זרקא ותביר. הזרקא, כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘}} {{ק|([[שמות יז ו]])}}; התביר: {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כג]])}}. 

והחמישי יהיו לו ה' משרתים, והם תלשא וטרס. [התלשא,] כגון {{צ|וְעַל־הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל־שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ כָּל־עֵֽץ־מַ֠אֲכָל}} {{ק|([[יחזקאל מז יב]])}}; הטרס כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}}. 

והשישי יהיו לו ו' משרתים, והוא הפזר והיתיב. הפזר כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}}; והיתיב יש מקום אחד במקרא שיש לו ו' משרתים, והוא {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣הו מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יד]])}}. 

ודע שאלה הטעמים הנזכרים בארתי משרתיהם על מה שתמצאם בזה הפרק באר היטב. 

ודע שאלו י&quot;ב טעמים יתכנו להיות בתחילת הפסוק, מלבד הסילוק בכ&quot;א ספר. ובג' ספרים יתכן להיות בתחילת הפסוק, לפי ששם ישרתוהו יותר משמש אחד, ובכ&quot;א ספרים לא ישרתוהו כי אם שמש אחד, ופסוק משתי תיבות לא יהיה בג' ספרים, בעבור כן יתכן להיות הסילוק בג' ספרים בראש הפסוק{{הערה|והם עשרה פסוקים ולהלן 3.7 מפרט אותם. ויקיעורך.}}.

==2.4==

פרק על שכונת המשרתים. 

דע כי המשרת לא יתכן שיהא שכן האחד למינו על אופן מכל פנים כי אם שלשה, והם שופר מונח ושופר עילוי ומרכא: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}} ודומ' מן המונח, ומן העילוי כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש&quot;א כח יג]])}}, {{הערה|כאן צ&quot;ל &quot;ומן המרכא&quot; וכדומה. ובמשפה&quot;ט שער א פרק ו תיקן &quot;ומרכא כגון&quot;. ויקיעורך.}} {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. ושאר כל המשרתים לא יתכן שכונתם. 

והשופר המונח ישרת לתלשא, ולטרס אשר לו ג' משרתים ויותר, וליתיב אשר יש לו ה' משרתים, והמיוחד במקרא שיש לו ו' משרתים. והשופר המונח יהיה שכן אל דרגא, כגון {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}. 

ואזלא יהיה שכן אל שופר הפוך, כגון {{צ|וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙}} {{ק|([[יחזקאל לח כא]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא, כגון {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]], [[דניאל ד יח| יח]])}}; ויהיה שכן לה מרכא, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא טו]])}}; ויהיה שכן לה דרגא, כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א יְיָ֧ לְמֹשֶׁ֛ה}} {{ק|([[שמות יט כ]])}}; ויהיה שכן לה הטרס בעצמו. 

התלשא לא יהיה שכן לה אלא אזלא בלבד בד' טעמים: ביתיב, כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}}; ובטרס, כגון {{צ|בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ}} {{ק|([[יחזקאל כ לא]])}}; ובזרקא, כגון {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}; ובתביר, כגון {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}}. 

מרכא יהיה לה שכן מרכא כמוה, כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵל עֹשִׂים}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}; ויהיה שכן לה מאיילא במקום אחד: {{צ|אִם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}; ותהיה שכינה לזרקא וליתיב ולסילוק. 

הדרגא תהיה שכינה לשופר מונח, כגון {{צ|לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי}} {{ק|([[ישעיהו מה יט]])}}; ותהיה שכינה למרכא מוכפלת, כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}}; ותהיה שכינה לטעם התביר בלבד. 

שופר כרבלא יהיה שכן לו שופר עילוי בלבד, כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}. 

שופר מהפך לא יהיה שכינו אלא יתיב בעצמו: {{צ|כֹּ֤ה אָמַר֙}} {{ק|([[בראשית לב ה]])}}. 

שופר עילוי יהיה שכן לג' טעמים: אתנחתא וזקף וזרקא{{הערה|אגב הזרקא נכללת גם הסגולה (וראה לעיל 2.2 על עניין זה בכללותו) וכפי שמפרש המחבר להלן בסעיף 2.14: &quot;שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי&quot;. ויקיעורך.}}. וסימ': אז&quot;ז עילוי. 

מאיילא לא תהיה שכינה אלא לאתנחתא וסוף פסוק, כגון {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, וכגון {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}}. 

הגלגל יהיה שכן לפזר גדול בלבד, כגון {{צ|וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}. 

ודע אלו השכניות לא יתחלף תיקונם ומנהגם, ולא יִוָעדו בפסוק אחד, לפי שהמאיילא והגלגל לא יהיו בפסוק אחד. 

והמתיגה אשר תהיה עם הזקף הקטן לא תחשב משרת, כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן הַמַּקְרִ֖יב}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}}, אבל היא סימן לביטול הגעיא, לפי שהמתיגה והגעיא לא יתחברו יחד. 

ודע שיש מן המשרתים שנים שלא יבואו בצד תיבת הטעם אלא אם כן יבוא אחריהם משרת אחד, והם תלישא קטנה ואזלא. אבל יש מן חוק האזלא שהיא שכינה לטרס, ולשאר הטעמים לא תתחבר. והתלישא [כי&quot;פ: הקטנה] [כי&quot;מ: הגדולה{{הערה|וכן תיקן מסברא הרוו&quot;ה במשפה&quot;ט שער א פרק ו. ויקיעורך.}}] היא תתחבר לפעמים אל הטרס בלי משרת.

==2.5==

פרק זה ידבר במה שלא יהיה תנאו תלוי בטעם כלל, ומה שיש תנאו תלוי בטעם זולתי עוזר.

לשון מֶרְכָּבָה, אם היה תחת המ&quot;ם ג' נקודות יהיה לשון יחיד, כגון {{צ|מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ}} {{ק|([[מ&quot;ב ה כו]])}}, {{צ|מֶרְכָּבָ֖ה וְסֻסִ֑ים}} {{ק|([[ש&quot;ב טו א]])}}. ואם יהיה תחת המ&quot;ם פתח גדול תהיה המילה לשון רבים, כגון {{צ|מַרְכְּבֹ֥ת פַּרְעֹ֛ה}} {{ק|([[שמות טו ד]])}}, {{צ|פַּעֲמֵ֖י מַרְכְּבוֹתָֽיו}} {{ק|([[שופטים ה כח]])}}. ויש תיבה אחת שיוצאת מתנאי זה, והיא {{צ|בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙}} {{ק|([[בראשית מא מג]])}}, נקודה אחת תחת המ&quot;ם. 

תנאי לשון ברכה. אם יהיה הטעם על הב' יהיה שבא שוכן, כגון {{צ|בָּ֥רְכוּ}} {{ק|([[דה&quot;א כט כ]])}}. ואשר יהיה הטעם על הכ' יהיה שבא מניע, כגון {{צ|בַּעֲב֖וּר תְּבָרֲכַ֥נִּי נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[בראשית כז יט]])}}. חוץ ממקומות: {{צ|וּלְעִלָּאָה֙ בָּרְכֵ֔ת}} {{ק|([[דניאל ד לא]])}}, {{צ|וּמִבִּרְכָ֣תְךָ֔ יְבֹרַ֥ךְ בֵּֽית־עַבְדְּךָ֖}} {{ק|([[ש&quot;ב ז כט]])}}, {{צ|בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ}} {{ק|([[בראשית מט כו]])}}.

==2.6==

פרק לדבר על י&quot;ב טעמים{{הערה|כותרת זו מתייחסת למעשה גם לסעיפים הבאים עד וכולל שער הסילוק (2.12). חלק מי&quot;ב הטעמים זכו לכותרת משלהם ועל כן גם לסעיף נפרד במהדורתנו, וחלק באים בסעיף כללי זה או בסעיפים הבאים כהמשך לטעם אחר בלא כותרת של שער נפרד, אלו האחרונים הודגשו במהדורתנו. להלן סדר הטעמים לרבות השיוך לסעיפים השונים: 2.6 פזר, טרס, תלשא, יתיב. 2.7 זקף, אתנחתא. 2.8 זרקא. 2.9 לגרמיה. 2.10 רביע. 2.11 תביר, טפחא. 2.12 סילוק. ויקיעורך.}}

'''הפזר''' בכ&quot;א ספרים משני פנים: האחד נקרא פזר גדול וצורתו כצורת ט' וישמשהו לעולם הגלגל והוא בי&quot;ו מקומות וישרתוהו ב' שמשים בד' מקומות והם {{צ|אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה}} {{ק|([[במדבר לה ה]])}}, {{צ|וַיִּקְבֹּץ֘ אֶת־הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּם֒ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם צְא֣וּ לְעָרֵ֪י יְהוּדָ֟ה}} דדברי הימים {{ק|([[דה&quot;ב כד ה]])}}, {{צ|גַּם־חָצְנִ֣י נָעַ֗רְתִּי וָֽאֹמְרָ֡ה כָּ֣כָה יְנַעֵ֪ר הָֽאֱלֹהִ֟ים}} דעזרא {{ק|([[נחמיה ה יג]])}}, {{צ|וַיַּ֨עַשׂ ל֜וֹ לִשְׁכָּ֣ה גְדוֹלָ֗ה וְשָׁ֣ם הָי֪וּ לְפָנִ֟ים}} בסוף עזרא {{ק|([[נחמיה יג ה]])}}. 

וישרת' ג' משרתים בה' מקומות {{צ|וּבָ֣אוּ אֵלֶ֣יךָ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֟יךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כה]])}}, {{צ|וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן}} {{ק|([[דה&quot;ב לה ז]])}}, {{צ|וְהָיָ֣ה כִמְלֹ֣אות שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֡ה}} {{ק|([[ירמיהו כה יב]])}} דירמיה, {{צ|וּמְבִיאִ֣ים הָעֲרֵמ֣וֹת וְֽעֹמְסִ֪ים עַל־הַחֲמֹרִ֟ים}} {{ק|([[נחמיה יג טו]])}}, {{צ|גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן}} {{ק|([[אסתר ז ט]])}}. 

ויש לו ד' משרתים בג' מקומות: {{צ|וּשְׁנֵ֣י אֲנָשִׁ֣ים שָׂרֵֽי־גְדוּדִ֣ים הָי֪וּ בֶן־שָׁא֟וּל}} {{ק|([[ש&quot;ב ד ב]])}}, {{צ|וַיָּבֹא־גָ֥ד אֶל־דָּוִ֖ד וַיַּגֶּד־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֡וֹ הֲתָב֣וֹא לְךָ֣ שֶֽׁבַע שָׁנִ֣ים׀ רָעָ֣ב׀ בְּאַרְצֶ֡ךָ}} {{ק|([[ש&quot;ב כד יג]])}}, {{צ|וְאָמַרְתָּ֙ (להם) [אֲלֵיהֶ֜ם] כֹּֽה־אָמַ֣ר יְיָ֗ הִנְנִ֣י מְמַלֵּ֣א אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֪רֶץ הַזֹּ֟את}} דירמיה {{ק|([[ירמיהו יג יג|יג יג]])}}. 

ויש לו ה' משרתים בב' מקומות: {{צ|אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀ וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן}} {{ק|([[יהושע יט נא]])}}, {{צ|וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת־כָּל־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת־הַמֶּ֟לֶךְ}} {{ק|([[דה&quot;א כח א]])}}. 

ויש לו ו' משרתים בב' מקומות {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} {{צ|וּמָ֣ה חַשְׁחָ֡ן וּבְנֵ֣י תוֹרִ֣ין וְדִכְרִ֣ין וְאִמְּרִ֣ין׀ לַעֲלָוָ֣ן׀ לֶאֱלָ֪הּ שְׁמַיָּ֟א}} {{ק|([[עזרא ו ט]])}}. 

ופזר קטן אשר דמיונו כצורת ץ' פשוטה כל משרתיו שופרות מונחים ואין בו חילוק במשרתים. 

'''התלשא''' משרתיה שופרות מונחים ואין חילוק בדבר. ודע שהתלשא שהוא טעם והתלשא שהוא משרת צורה אחת אבל ההפרש שיש ביניהם התלשא שהיא טעם מונחת באות הראשון שלתיבה ואשר היא משרת מונחת בסוף התיבה וכתובים הם יחד על אות המחלק ועל אות שאינו מחלק והלימוד יפריש זה. ונתברר לי שאם נכתבה על אות המחלק בלבד אז תפול על תוך המלה ולא יוודע אם הוא טעם או משרת. 

'''הטרס''' פעם ישרתהו שמש אחד ופעם ישרתהו ב' שמשים ויותר עד חמשה. אם שימשו משרת אחד והיה המשרת בלתי מלת הטרס לא יהיה אותו השמש אלא או שופר מונח או אזלא, התנאי על זה הוא אם היה המשרת באות הראשונה שלתיבה יתכן להיות שופר מונח כגון {{צ|תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת}} {{ק|([[ישעיהו ס יז]])}}, {{צ|הֵ֣ן הֵ֜נָּה}} {{ק|([[במדבר לא טז]])}} ודומ' ואם ניתק אל האות השיני או יותר חזר להיות משרתו אזלא כגון {{צ|וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח}} {{ק|([[במדבר טז א]])}} והדומ' לו, ואם יש עמו משרתו בתיבתו יהיה אותו המשרת אזלא כגון {{צ|וְהָ֨רַסְתִּ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יג יד]])}}, {{צ|וְסָ֨לַחְתָּ֜}} {{ק|([[מ&quot;א ח לו]])}}, {{צ|וַהֲסִ֨רֹתִ֜י}} {{ק|([[יחזקאל יא יט]])}}, {{צ|וְאָ֨נֹכִ֜י הִשְׁמַדְתִּי}} {{ק|([[עמוס ב ט]])}}, ואם היה אחר הטרס רביע לא יהיה משרתו עמו בתיבתו. 

ויתכן להיות בו גרשיים אם אין אחר אותה האות שהטרס שוכן עליה מלך אחר כגון {{צ|וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְיָ֙}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} {{צ|וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֗יו}} {{ק|([[בראשית מב כא]])}} ואם נשאר מלך אחריו בתיבה כגון {{צ|וַיַּ֜עַשׂ}} {{ק|([[שמות לו יא]])}} {{צ|וַיֹּ֜אמֶר}} {{ק|([[בראשית יט ב]])}} והדומה להם לא יהיה בהן אלא מקל אחד. 

הטרס אם ישרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם תלישא והב' אזלא {{צ|וַיֹּאמֶר֩ יְיָ֨ ל֜וֹ ע֗וֹד}} {{ק|([[שמות ד ו]])}} {{צ|וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב}} {{ק|([[שופטים ג טז]])}}. 

ואם היו לו יותר מב' משרתים יהיו כולם שופרות מונחים כגון {{צ|יוֹצִ֣יאוּ אֶת־עַצְמ֣וֹת מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֣ה וְאֶת־עַצְמוֹת־שָׂרָיו֩ וְאֶת־עַצְמ֨וֹת הַכֹּהֲנִ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו ח א]])}} והדומ' לו. 

'''היתיב''' יש לו ב' דמיונות האחד דמיון שופר מהפך והאחד מקל מלמעלה, וברור לי שקורין דמיון שופר מהפך שלמטה יתיב כגון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}}, וקורין אותו מקל שלמעלה פשטה כגון {{צ|מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙}} {{ק|([[ישעיהו יט טז]])}} ואשר הביא שינוי הדמיון הזה אם היותו מיוחד בתיבה עם תחילת האות הראשון {{צ|כָּ֚כָה}} {{ק|([[דברים כה ט]])}} {{צ|ה֚וֹי הַמַּרְבֶּ֣ה}} {{ק|([[חבקוק ב ו]])}} ואם ניתק אל האות השיני או יותר יהיה במקל למעלה כמו {{צ|הַעֶ֙בֶד֙ יִשְׂרָאֵ֔ל}} {{ק|([[ירמיהו ב יד]])}} והשופר יתיב לא יבוא אחריו כי אם הזקף אבל בי&quot;א מקומות באה אחריו הפשטה והם {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}}, {{צ|אֵ֚ת סִיחֹן֙}} {{ק|([[דברים א ד]])}}, {{צ|כִּ֣י מָאֲס֗וּ אֵ֚ת תּוֹרַת֙}} {{ק|([[ישעיהו ה כד]])}}, דישעיה {{צ|אִ֚ישׁ יֹשֵׁב֙}} {{ק|([[ירמיהו כב ל]])}}, {{צ|כֹּ֚ל מַֽעֲבַר֙ מַטֵּ֣ה}} {{ק|([[ישעיהו ל לב]])}}, {{צ|אִ֚ישׁ אַֽחֲרֵי֙ שְׁרִר֣וּת}} {{ק|([[ירמיהו טז יב]])}}, {{צ|שֶׁ֚קֶר הַנְּבִאִים֙}} {{ק|([[ירמיהו יד יד]])}}, {{צ|דִּ֚י כָּל־מֶ֙לֶךְ֙ רַ֣ב וְשַׁלִּ֔יט}} {{ק|([[דניאל ב י]])}}, {{צ|דִּ֚י מַלְכְוָת֙}} {{ק|([[דניאל ז כז]])}}, {{צ|כֹּ֚ל חָרֵד֙}} {{ק|([[עזרא ט ד]])}}, דעזרא {{צ|דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ז כה|ז כה]])}}. וזה הענין מפריד בין זה היתיב המצוייר כעין שופר הפוך לשופר הפוך שהוא משרת אם הוא משרת יהיה בפנים מן הנקודה כגון {{צ|שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה}} {{ק|([[בראשית מא כו]])}}, {{צ|אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ}} {{ק|([[ויקרא יא ד]])}} ואם הוא יתיב יהיה חוץ מן הנקודה כגון אלו הי&quot;א הנזכרים למעלה. ואם יהיה לך ספיקה מאחר ראיה זאת, הרי לך ראיה משני פנים: אופן אחד אם היה אחריו יתיב כמוהו אי אפשר לו ממשרת ולא ימנע אותו המשרת לבלתי היותו או שופר הפוך או מרכא ואם היה משרתו שופר מהפך לא יתכן שישרתוהו שני שופרין הפוכין כלל אלא האחד יהיה שופר יתיב חוץ מן הנקודה והאחר היה שופר הפוך ומשרת לפשטא שלאחריו כגון {{צ|בֶּן־אָדָ֗ם אֶ֚רֶץ כִּ֤י תֶחֱטָא־לִי֙}} {{ק|([[יחזקאל יד יג]])}} ודומ' וכמנהג הזה אם שימשתו מרכא ליתיב לא יתחברו לו בשירותו שופר מהפך ומרכא יחד; והאופן האחד שהדקדוק כבר תפסו בידם שהיתיב הוא שיהיה אחריו פשטא וספרים {{הערה|אוצ&quot;ל &quot;מספרם&quot; או &quot;נספרים&quot; ועכ&quot;פ הכוונה שכל יתיב/מהפך שלפני פשטא אם לא נכלל ברשימת י&quot;א היתיב לפני פשטא שהוזכרה לעיל הרי הוא מהפך המשרת. ויקיעורך.}} י&quot;א כמו שכת' למעלה. ודע אם היה משפט היתיב יהיה עם תחלת אות בתיבה ומי שקרא {{צ|שְׁ֚תַּיִם}} {{ק|([[ויקרא כג יז]])}} ביתיב מהפך והוא באות השלישי שבכתיבה לא עשה יפה לפי שהנחת הדיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} נהיה עם האות הגימ&quot;ל ועל זה העניין יתכן להיות בפשטא מלמעלה {{צ|שְׁתַּיִם}} ולכך אתה רואה בספרים הטובים {{צ|שְׁתַּיִם}} ואל תתמה על דיבור {{צ|שְׁתַּיִם}} שעיקרו אשתים כי הוא כמו {{צ|אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ}} {{ק|([[שמות כו ג]])}} ואין זאת כי אם חיבור לדבר אחד ולכן עיקר {{צ|שְׁתַּיִם}} הוא אשתים. 

הפשטה אם ישרתנה משרת אחד יתכן שיעלינו שופר מהפך ויתכן להיות כן מרכא התנאי על זה הוא שאם אין מלך בין המשרת והפשטא דע שהמשרת מרכא הוא כגון {{צ|וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה}} {{ק|([[במדבר כג א]])}} {{צ|הָיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} ודומ' ואם יהיה בין הפשטא ומשרתה מלך אחד או יותר יהיה משרתה שופר מהפך כגון {{צ|וְחַגֹּתֶ֤ם אֹתוֹ֙}} {{ק|([[ויקרא כג מא]])}}, {{צ|וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙}} {{ק|([[במדבר ל ב]])}} ודומ' זה הכלל לא יהיה משרת שידבק לפשטא אלא או שופר מהפך או מרכא ודע אם שימשתו המרכא ולא היה בתיבת הפשטא אלא מלך אחד משלתו המרכא והאריכתו כגון {{צ|יוֹצֵ֥ר אוֹר֙}} {{ק|([[ישעיהו מה ז]])}} {{צ|מַה־מָּצְא֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֥ם בִּי֙}} {{ק|([[ירמיהו ב ה]])}} {{צ|הַאֱלֹהִ֥ים אָ֙נִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב ה ז]])}}, ואם היה בתיבת הפשטה יותר ממלך אחד לא משלה המרכא כלל אלא יהיה משרתה שופר הפוך ואם ראית על התיבה שני פשטין הרי סומך הקריה על הראשונה לפי שהאות הראשונה הוא שמחלק הלא תראה שהתי&quot;ו של {{צ|תֹ֙הוּ֙}} {{ק|([[בראשית א ב]])}} הוא המחלק הדיבור והשנייה נכתבת שלא יחשוב אדם שהראשונה אזלא. 

ואם היה לפשטא ב' משרתים הראשון יהיה או אזלא או שופר מונח והתנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות ראשון מן תיבתו יהיה שופר מונח כגון {{צ|לֵ֣יל שִׁמֻּרִ֥ים הוּא֙ לַֽייָ֔}} {{ק|([[שמות יב מב]])}} {{צ|כִּ֣י אֶ֤רֶץ פְּסִלִים֙ הִ֔יא}} {{ק|([[ירמיהו נ לח]])}} ודומ', ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וְכִ֨י מִ֤י (אנכי) [אֲנִי֙]}} {{ק|([[דה&quot;א כט יד]])}} {{צ|אֲשֶׁ֨ר אָמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙}} {{ק|([[ישעיהו ל י]])}}.

ואם שרתו לפשטא ג' משרתים הראשון לעולם תלשא כגון {{צ|וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙}} {{ק|([[זכריה יד ד]])}} והדומ' לו. 

ואם שרתוה ד' משרתי' או יותר דע כי כל משרת אשר יבוא קודם התלשא הוא שופר מונח כגון {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח חִזְקִיָּ֣ה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֣ה אֶל־מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר׀ לָכִ֨ישָׁה׀ לֵאמֹ֤ר׀ חָטָ֙אתִי֙}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יד]])}}. המשרתים הבאים קודם תלישא כולם שופרות מונחים. ואחר התלישא לעולם אזלא ואחר האזלא לעולם או שופר הפוך או מרכא.

==2.7==

שער הזקף 

הוא ב' נקודות זה על גב זה ונקרא זקף קטן והזקף השני שתי נקודות זה על גב זה ומקל אחד אצלם מצד שמאל ונקרא זקף גדול. 

הזקף הקטן לא ישרתהו אלא ב' משרתים שופר מכרבל ושופר עילוי. והתנאי על זה הוא שאם היה לזקף משרת אחד והוא עם האות הראשון בתיבת המשרת אז יהיה שופר מכרבל כמו {{צ|מִי־ג֣וֹי גָּד֔וֹל}} {{ק|([[דברים ד ז]])}} {{צ|רֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ז]])}}, {{צ|לֹ֣א דֻכְּא֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו מד י]])}} ודומ', ואם היה השופר עם האות השיני או יותר יהיה שופר עילוי כגון {{צ|וְלֹ֣א פָחֲד֔וּ}} {{ק|([[ירמיהו לו כד]])}}, {{צ|וְרֶ֣גַע אֲדַבֵּ֔ר}} {{ק|([[ירמיהו יח ט]])}} ודומ'. ואם שימשו לזוקף שני משרתים יהיה הראשון מכרבל, או אם היה עם האות הראשון או עם השיני או יותר, והמשרת השני עילוי כגון {{צ|אֲשֶׁ֣ר כֻּפַּ֣ר בָּהֶ֔ם}} {{ק|([[שמות כט לג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִמֵּעֶ֔יךָ}} {{ק|([[בראשית טו ד]])}} ודומ'. 

ודע כי המתיגה תהיה עם הזקף הקטן בתחלת התיבה אם היה התיבה בלא משרת לבער הגעיא מן האות אשר היא עליו כגון {{צ|וְהַ֨כֹּהֵ֔ן}} {{ק|([[ויקרא ז ח]])}} והדומ' לו. 

והזקף הגדול מרמז בו בעמידה נצבה עם המקל מפני שבא בלא משרת ובלא מתיגה מלמעלה כגון {{צ|וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים}} {{ק|([[במדבר יז יג]])}}, {{צ|וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ}} {{ק|([[אסתר ד ב]])}} ודומ'. 

שתי '''אתנחתא''' לא תמצאן בפסוק אחד לפי שהוא תנהג מנהג מחצית הפסוק ולא ישרתה אלא שופר עילוי חוץ מי&quot;א מקומות שתשרתה המאיילא והשלמתה ותנאה שיש בין המאיילא והאתנחת' מלך אחד, בר מן חד {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ וַיִּבְנ֨וּ [לְךָ׀] בָּ֛הּ}} {{ק|([[דה&quot;ב כ ח]])}} דדברי הימ', ואלה הם {{צ|וַיֵּ֖צֵא־נֹ֑חַ}} {{ק|([[בראשית ח יח]])}}, {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} ד{{צ|וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}, {{צ|קְפָ֖דָה־בָ֑א}} {{ק|([[יחזקאל ז כה]])}}, {{צ|מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}}, {{צ|לָא֖וֹפַנִּ֑ים}} {{ק|([[יחזקאל י יג]])}}, {{צ|וּבָ֖אוּ־שָׁ֑מָּה וְהֵסִ֜ירוּ}} דיחזקאל {{ק|([[יחזקאל יא יח|יא יח]])}}, {{צ|וַתֹּאמַ֖רְנָה־לָּ֑הּ}} {{ק|([[רות א י]])}}, {{צ|וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ}} {{ק|([[דניאל ד ט]])}} וחב' דדניאל {{ק|([[דניאל ד יח|ד יח]])}}, {{צ|וּבָ֖אתָ שָׁ֑מָּה}} דמלכים {{ק|([[מ&quot;ב ט ב]] עי&quot;ש)}} {{צ|וַיֵּשְׁב֖וּ־בָ֑הּ}} דדברי הימ' {{ק|([[דה&quot;ב כ ח]])}} 

ויתכן להיות לה ב' משרתי' כגון {{צ|כִּ֣י מָ֣ה רָאִ֑ית}} {{ק|([[ש&quot;א כח יג]])}}, {{צ|כִּ֣י לֹ֣א תַחְפִּ֑ירִי}} {{ק|([[ישעיהו נד ד]])}} ודומ', 

ויתכן לבוא בראש הפסוק כמו {{צ|וּבָהָ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}}, {{צ|בַּמִּדְבָּ֑ר}} {{ק|([[יהושע טו סא]])}}, {{צ|וַיֹּאמַ֑ר אַל־נָ֥א אַחַ֖י}} {{ק|([[בראשית יט ז]])}} וזה הטעם יקרא מונח לפי שאתה מניחו בלי (מתינה) [מתיגה] והנעה כי טוב. ודע כי כל טעם שיתכן בו מתיגה והעילוי פעם וההשכנה וההנחה פעם אם נשאר אחריו מלך בתיבה יהיה מתוג כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} {{צ|כְּנֵֽמָא}} {{ק|([[יהושע טו מח]])}} {{צ|והמלך}} אן [או?] בלעדי אלה, ואם היה עם סוף מלך מן תיבה יהיה מונח רפי כגון {{צ|וַֽיְהִי־אֽוֹר}} {{ק|([[בראשית א ג]])}}, {{צ|הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ־אָֽח}} {{ק|([[בראשית מד יט]])}}, {{צ|יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יָדַ֔ע}} {{ק|([[ישעיהו א ג]])}}.

==2.8==

שער הזרקא 

אם היה בלא משרת אין עליה דיבור, ואם שרתה משרת אחד לא יהיה אלא שופר עילוי כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֘ אֶֽל־יְשַׁעְיָהוּ֒}} {{ק|([[ישעיהו ז ג]])}}, {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}} והיוצאים מתנאי זה הם תשע שבאים במרכא והם {{צ|כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ל יב]])}}, {{צ|לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[שמות ו ו]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ז ז]])}}, {{צ|וַיַּעֲל֥וּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘}} {{ק|([[דה&quot;א יד יא]])}}, {{צ|נִסְפֶּ֥ה מִפְּנֵי־צָרֶיךָ֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא יב]])}} דדברי הימ', {{צ|וַ֠יִּזְבַּח שׁ֥וֹר וּֽמְרִיא־וְצֹאן֘ לָרֹב֒}} {{ק|([[מ&quot;א א יט]])}}, {{צ|בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְגָדִ֜י וַחֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁה֘}} {{ק|([[דה&quot;א ה יח]])}}, {{צ|קְ֠נֵה נֶ֥גֶד הַֽיֹּשְׁבִים֘}} {{ק|([[רות ד ד]])}}, {{צ|בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר־הִתְהַלַּכְתִּי֘}} {{ק|([[דה&quot;א יז ו]])}} דדברי הימ' 

ואם היה לזרקא ב' משרתים יהיה הראשון אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה לְפַרְעֹה֮}} {{ק|([[שמות ח ה]])}}, {{צ|וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒}} {{ק|([[בראשית מא מה]])}} ודומ' חוץ מב' שהן למטה והן {{צ|וַ֠יְהִי ה֥וּא מְסַפֵּ֣ר לַמֶּלֶךְ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ח ה]])}} דמלכים {{צ|אֲ֠שֶׁר לֹ֥א מֵעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֘}} {{ק|([[דה&quot;ב ו לב]])}} וכבר נהגו חכמ' בדבר הזה מנהג עלילה שכל מי שיהיה על תחלת אות התיבה נקרא למטה כגון {{צ|ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֘}} {{ק|([[דניאל ה יא]])}} {{צ|הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֘}} {{ק|([[דברים לא יד]])}} ואם באו שני המשרתים בתחלת אותיות התיבות יהיו שניהם שופר עילוי כגון {{צ|כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֘}} {{ק|([[ישעיהו ח כג]])}}, {{צ|מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֘}} {{ק|([[שמות ד יא]])}} והננהג כמנהג הזה הוא למטה ונקרא שופר עילוי ואם היה עם האות השנייה או יותר יהיה אזלא כגון {{צ|וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה (לפרעה) [אֶל־יְיָ֘]}} {{ק|([[שמות ד י]])}}, {{צ|הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ג ח]])}} ודומ' והמשרת השני לזרקא שראוי להיותו במרכא למטה בא משתי סיבות האחת פסק והאחת געיא ויש שכותבין אותו שופר מונח והוא כמו מרכא במחלקותיו אשר ביניהן פסק {{צ|וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר׀ וְחָתוֹם֘}} {{ק|([[ירמיהו לב מד]])}}, {{צ|וְעָלָ֨ה הַגְּב֥וּל׀ דְּבִרָה֘}} {{ק|([[יהושע טו ז]])}} וכל דומ' חוץ משתי מקומות שיש בהן פסק והן שופר עילוי והם {{צ|וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֣ם׀ רְאוּבֵן֘ אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם֒}} {{ק|([[בראשית לז כב]])}}, {{צ|הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ׀ אֵלֵינוּ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ד יג]])}}, ואשר ביניהם געיא {{צ|וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘}} {{ק|([[בראשית ל טז]])}}, {{צ|וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב ד כט]])}} {{הערה|לפנינו לא רשומה געיא בשני אלו, אבל ראה להלן שמדובר גם על מקום הראוי לגעיה ואיננה כתובה בפועל. ויקיעורך.}} ודומ' חוץ מז' מקומות שיש בהם כמעט שינוי והם {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֘}} {{ק|([[יהושע יח יד]])}}, {{צ|וַ֠יִּשְׁלַח חוּרָ֨ם}} {{ק|([[דה&quot;א יד א]])}} וחביר' {{ק|([[ש&quot;ב ה יא]])}} {{צ|אֶת־רֹ֨אשׁ אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת אֶל־דָּוִד֘}} {{ק|([[ש&quot;ב ד ח]])}} {{צ|בֵּ֠אדַיִן קְרִ֨יבוּ וְאָמְרִ֥ין קֳדָם־מַלְכָּא֘}} {{ק|([[דניאל ו יג]])}} {{צ|וְיַעֲבִ֨ירוּ ק֥וֹל בְּכָל־עָרֵיהֶם֘}} {{ק|([[נחמיה ח טו]])}} והקורא יטעים הגעיא בפיו או כתובה או לא כתובה. 

ואם היה לזרקא ג' משרתים יהיה הראשון תלשא והשני אזלא ולא תשתנה מהיות תחלה, או תהיה עם תחילת אות או עם השיני או יותר, כגון {{צ|וַיִּשְׁלַח֩ הָאֱלֹהִ֨ים׀ מַלְאָ֥ךְ׀ לִֽירוּשָׁלִַם֘}} {{ק|([[דה&quot;א כא טו]])}} {{צ|וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֘}} {{ק|([[דברים יט ה]])}} ודומ'. 

ואם היו לה ד' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} והדומ' לו ובכ&quot;א ספר יש לו ג' זרקתות שיתחברו ב' משרתים בתיבה אחת והם {{צ|(ולאיתמר) וְאֶל־אִ֨יתָמָ֥ר ׀ בָּנָיו֮}} {{ק|([[ויקרא י יב]])}} {{צ|אִם־יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת־שִׁילוֹ֘}} {{ק|([[שופטים כא כא]])}} {{צ|לָא֨וֹצָר֥וֹת לַתְּרוּמוֹת֘}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}}

==2.9==

שער לגרמיה 

הלגרמיה ישרתוהו ב' משרתים והם ב' מרכות כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֣ל׀}} {{ק|([[יחזקאל ח ו]])}}. {{צ|כִּ֥י הִמָּלֵ֥ט אִמָּלֵ֣ט׀}} {{ק|([[ש&quot;א כז א]] עי&quot;ש)}}. והשופר הבא עם המקל אשר בין שתי תיבות הוא לגרמיה, והאות אשר השופר תחתיו הוא המחלק, והמקל השובר את הפסק אינו על אחת מכל האותיות אלא מודיע שזה השופר הוא לגרמיה.

==2.10==

שער הרביע 

הרביע ישרתהו משרת אחד והוא שופר מונח כגון {{צ|וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּת}} {{ק|([[שמות טו כג]])}} {{צ|אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע}} {{ק|([[ויקרא כו מא]])}} ודומ' ויהיה השופר עמו בתיבתו בה' מקומות והם {{צ|וְעַתָּה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ}} {{ק|([[בראשית מה ה]])}} {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָא}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} {{צ|וְאֵ֣סָעֲרֵ֗ם}} {{ק|([[זכריה ז יד]])}} {{צ|וְאִ֣יל֗וֹ הָאֶחָד}} {{ק|([[קהלת ד י]])}} {{צ|בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר}} {{ק|([[דניאל א ז]])}}. 

ואם שרתוהו ב' משרתים יהיה הראשון דרגא כגון {{צ|כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י}} {{ק|([[ירמיהו לב לא]])}} והדומה לו. 

ואם שרתוהו ג' משרתים יהיה הראשון שופר מונח כגון {{צ|לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה}} {{ק|([[ש&quot;ב כא ב]])}} {{צ|גַּ֣ם בֵּ֧ן וָאָ֣ח אֵֽין־ל֗וֹ}} {{ק|([[קהלת ד ח]])}}.

==2.11==

שער התביר 

התביר אם שרתו משרת אחת בתיבתו לא יהיה כי אם מרכא. ואשר מזקיקו להיות עמו מרכא בתיבתו לשרתו, ב' תנאים: האחד הוא שיהיה קודם האות אשר תחתיו שבא אות שיהיה עמו אחד מן ג' מלכים אילו אָה אוֹ אִי כגון {{צ|יָ֥צְא֛וּ}} {{ק|([[שמות יב מא]])}} {{צ|יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ}} {{ק|([[איכה א יד]])}} {{צ|הִתְבּ֥וֹנְנ֛וּ}} {{ק|([[ירמיהו ט טז]])}} בר מן חד שיש עם אות המרכא נקודה מלמטה והוא {{צ|בְּבִֽירְתָ֛א … בְּמָדַ֥י מְדִינְתָּ֖ה}} דעזרא {{ק|([[עזרא ו ב|ו ב]])}} ועל התנאי הזה יש ג' פסוקים שיש חטף פתח בין המרכא והתביר והם {{צ|וַיִּדְרֹ֣שׁ (חזקיהו) [יְחִזְקִיָּ֗הוּ] עַל־הַכֹּֽהֲנִ֛ים}} {{ק|([[דה&quot;ב לא ט]])}} {{צ|אַל־ תִּלָּֽחֲמ֛וּ}} {{ק|([[דה&quot;ב יג יב]])}} {{צ|וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל־שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן}} {{ק|([[יחזקאל לו ג]])}} ואין זולתם ואילו לא אחזו אלו הג' או {{צ|וְרָחֲצ֛וּ}} {{ק|([[שמות ל יט]])}} יקרא כמו כן במרכא ותביר וכל הנוהג כמנהגו. 

ואם שימש לתביר משמש אחד בתיבה אחרת אותו המשרת יהיה או מרכא או דרגא. והתנאי בהזקקת מרכא הוא לפי שאין בין אות מרכא ובין אות התביר אלא מלך אחד או אין ביניהן מלך כלל יזקיק בו המרכא כגון {{צ|וַיַּכֵּ֥ם דָּוִ֛ד}} {{ק|([[ש&quot;א ל יז]])}} {{צ|כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר}} {{ק|([[מ&quot;ב ד מג]])}} ודומ' שאין ביניהן אלא מלך אחד {{צ|כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ}} {{ק|([[דברים יט ו]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֥א שָׁ֛ם אַבְרָ֖ם בְּשֵׁ֥ם יְיָֽ}} {{ק|([[בראשית יג ד]])}} ודומ' שאין ביניהן מלך כלל נזקקין אל המרכא ואם יסף על מלך תהיה משרתו דרגא כגון {{צ|וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ}} {{ק|([[יהושע ח ג]])}} {{צ|וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם}} {{ק|([[שמות טו כד]])}} {{צ|וַיֵּ֧שֶׁב עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ}} {{ק|([[מ&quot;ב ד כ]])}} ודומ' ואם היה בין אות המשרת לאות התביר מלך ושבא שוכן כגון {{צ|אֲשֶׁ֥ר לָקְח֛וּ}} {{ק|([[ש&quot;א ל טז]])}} ישרתהו מרכא ואם היה מלך ושבא מניע כגון {{צ|וַאֲשֶׁ֧ר תֹּאמְר֛וּ אֵלַ֖י אֶתֵּֽן}} {{ק|([[בראשית לד יא]] עי&quot;ש)}} ישרתהו דרגא וכל אשר יהיה ביניהם שני מלכים ויותר יהיה המשרת דרגא מלבד ט&quot;ו מקומות היוצאים מתנאי זה שאע&quot;פ שאין ביניהן כי אם מלך ושבא שוכן ישרתם הדרגא והם {{צ|וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה}} {{ק|([[בראשית יח יח]])}} {{צ|וְכִֽי־יִגֹּ֧ף שֽׁוֹר־אִ֛ישׁ}} {{ק|([[שמות כא לה]])}} {{צ|לֹ֥א תִהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה}} {{ק|([[שמות כג כו]])}} {{צ|וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־ל֛וֹ}} {{ק|([[דברים יד י]])}} דמשנה תורה {{צ|וּבְנֵ֣י אָשֵׁ֗ר יִמְנָ֧ה וְיִשְׁוָ֛ה}} {{ק|([[בראשית מו יז]])}} {{צ|וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ}} ... {{צ|וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח ט]])}} {{צ|וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל}} {{ק|([[יהושע ח יב]])}} {{צ|כִּי֩ אִם־אַרְבַּ֨ע מֵא֧וֹת אִֽישׁ־נַ֛עַר}} {{ק|([[ש&quot;א ל יז]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר בֵּרֲכ֛וֹ יְיָ֥ צְבָא֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו יט כה]])}} {{צ|כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל}} {{ק|([[הושע י יד]])}} {{צ|הֲפֹ֧ךְ ידיך יָדְךָ֛}} {{ק|([[דה&quot;ב יח לג]])}} דדברי הימ' {{צ|כִּ֣י לֹ֧א יָכְל֛וּ לַעֲשֹׂת֖וֹ}} {{ק|([[דה&quot;ב ל ג]])}} {{צ|כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛}} {{ק|([[קהלת ט י]])}} {{צ|כִּ֣י אֵ֧ין לַעֲמ֛וֹד}} {{ק|([[עזרא ט טו]] עי&quot;ש)}} {{צ|וְעַ֨ד הֵ֧ם עֹמְדִ֛ים}} {{ק|([[נחמיה ז ג]] עי&quot;ש)}} דעזרא ואם היה בין אות המשרת הקרוב אל התביר ובין התביר פסק יהיה אותו המשרת דרגא או יהיה ביניהן מלך אחד או לא יהיה ביניהן כלל מלך כגון {{צ|הִמּ֧וֹל׀ יִמּ֛וֹל}} {{ק|([[בראשית יז יג]])}} {{צ|וַיָּשֶׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֧וֹשׁ׀ מַ֛ס}} {{ק|([[אסתר י א]])}}. 

ואם ישרתוהו ב' משרתי' יהיה הראשון או שופר מונח או אזלא התנאי על זה הוא אם היה המשרת עם אות הראשנה שלתיבה יהיה שופר מונח כגון {{צ|עִ֣יר שֹׁפֶ֥כֶת דָּ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל כב ג]])}} ואם ניתק המשרת אל אות השיני או יותר תהיה אזלא כגון {{צ|וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־ (אבותיו) [אֲבוֹתָ֛ם]}} {{ק|([[יהושע כב יד]])}} והדומ' לו. 

ואם שרתוה ג' משרתים יהיה הראשון תלשא כגון {{צ|כִּי֩ אַעֲלֶ֨ה אֲרֻכָ֥ה לָ֛ךְ}} {{ק|([[ירמיהו ל יז]])}} {{צ|נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְיָ֧ וְצִדְקָתָ֛ם}} {{ק|([[ישעיהו נד יז]])}} ואם שימשתו התלשא לא תשתנה התלשא מלבוא אחריה וזהו משפט התלשא לא יהיה אחריה לעולם אחד מן המשרתי' כי האזלא. 

ואם ישרתוהו ד' משרתי' יהיה המשרת המוקדם לתלשא לעולם שופר מונח כגון {{צ|כָּל־הַבָּ֣א אֶֽל־הַמָּקוֹם֩ אֲשֶׁר־נָ֨פַל שָׁ֧ם עֲשָׂהאֵ֛ל}} {{ק|([[ש&quot;ב ב כג]])}} והדומ' לו. ולא יתחבר לתביר בשירותו הדרגא והמרכא יחד כי אם ב{{צ|אִם־תָּעִ֧ירוּ׀ וְֽאִם־תְּעֽוֹרְר֛וּ}} {{ק|([[שה&quot;ש ב ז]])}} וחבריו {{ק|([[שה&quot;ש ג ה]])}} 

'''הטפחה''' לא ישרתה לעולם אלא מארכא כי אם בי&quot;ד מקומות תשרתיה הדרגא עם ב' מרכות ביחד והם {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן וַיֵּֽשְׁתְּ}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} {{צ|לָ֧מָּה תַעֲשֶׂ֦ה כֹ֖ה}} {{ק|([[שמות ה טו]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א צִוָּ֖ה}} {{ק|([[ויקרא י א]])}} {{צ|הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ}} {{ק|([[במדבר יד ג]])}} {{צ|וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח}} {{ק|([[במדבר לב מב]])}} {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} דיחזקאל {{צ|וַֽיַּחֲנ֧וּ אֵ֦לֶּה נֹ֥כַח אֵ֖לֶּה}} {{ק|([[מ&quot;א כ כט]])}} {{צ|אֲשֶׁ֧ר לֹ֦א הִגִּ֖יד לָֽהּ}} {{ק|([[מ&quot;א י ג]])}} דמלכים וחברו דדברי הימ' {{ק|([[דה&quot;ב ט ב]])}} {{צ|וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן}} {{ק|([[חבקוק א ג]])}} דחבקוק {{צ|(ויחי) [וַיְהִ֧י] לֵ֦ב לָעָ֖ם}} {{ק|([[נחמיה ג לח]])}} דעזרא ולא יהיו לו יותר מב' משרתים על זה האופן ולא תשרתוה המרכא בתיבתיה עמה לעולם כי אם בח' מקומות והם {{צ|בְּכָל־מוֹשְׁבֹ֥תֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}} {{צ|אֵ֛ת כָּל־ הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ}} {{ק|([[מ&quot;ב טו טז]])}} {{צ|מַבְלִ֥יגִיתִ֖י}} {{ק|([[ירמיהו ח יח]])}} {{צ|וּמִכָּל־גִּלּ֥וּלֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל לו כה]])}} דיחזקאל {{צ|מִֽכָּל־תּוֹעֲבֽוֹתֵיכֶ֖ם}} {{ק|([[יחזקאל מד ו]])}} דיחזקאל {{צ|כִּ֛י לְמַבָּרִ֥אשׁוֹנָ֖ה}} {{ק|([[דה&quot;א טו יג]])}} {{צ|וּנִבָ֥זְבְּיָתָ֖ךְ}} {{ק|([[דניאל ה יז]])}} דדניאל {{צ|שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי}} {{ק|([[שה&quot;ש ו ה]])}} וסימ' מה&quot;ם גתלו&quot;ש מלבד אלה ח' לא יתחברו עמה כי אם געיה והשמר בזה שתגעה כל תיבת טפחה שיתכן להיות עמה געיא מלבד אלה ח' 

ואם שרת אותה משרת בתיבה אחרת יהיה לעולם מרכא כגון {{צ|אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם}} {{ק|([[בראשית א א]])}} והדומ' לו אלא שהמרכא אם שימשה לטפחה יתחלף מחלוקת המרכא וזה לפי שתעיין אם אין בין אות המרכא ובין אות הטפחא מלך כלל אחת מן הנקודות יהיה מחלוקת המרכא בטל ומתוג כגון {{צ|וּנְתַתֶּ֥ם לִ֖י א֥וֹת אֱמֶֽת}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} ואם היה בין אות המרכא ובין אות הטפחא שני מלכים אחד בתיבת המרכא כגון {{צ|כִּ֛י לֹא־מָ֥לוּ אוֹתָ֖ם}} {{ק|([[יהושע ה ז]])}} והדומ' לו או מלך אחר בתיבת המרכא כגון {{צ|יעשה לו֟}} והדומ' לו מושלת בהם מרכא בלי מתיגה, ואם נתרחקה המרכא המרבה מן הטפחה והיה ביניהם תיבה במקף מושלת גם שם המרכא בלי מתיגה כגון {{צ|ס֥וּרָה שְׁבָה־פֹּ֖ה}} {{ק|([[רות ד א]])}} {{צ|ה֥וּא יִבְנֶה־בַּ֖יִת}} {{ק|([[ש&quot;ב ז יג]])}} ודומ' ומי שלא בא על ג' אופנים אלה לא יתמתן {{הערה|כן הוא בכי&quot;פ ואוצ&quot;ל &quot;יתמתג&quot;. ויקיעורך.}} כגון {{צ|כִּי־עָשִׂ֥יתִי עִמָּכֶ֖ם חָ֑סֶד}} {{ק|([[יהושע ב יב]])}} {{צ|וְאֵלְכָ֥ה אֵלֶ֖יהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּ֑הּ}} {{ק|([[ש&quot;א כח ז]])}} ודומ'. 

וכל ג' תיבות שתהיה הראשנה {{צ|כִּי}} והשניה {{צ|לֹא}} והשלישית תהיה טפחה הסתכל בתיבה השלישית אשר בה הטפחה אם עומדת האות הראשונה במלך שים {{צ|כִּי}} במרכא ולא במקף כגון {{צ|כִּ֥י לֹא־נָסֹ֖ב}} {{ק|([[ש&quot;א טז יא]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו}} {{ק|([[איכה ג כב]])}} {{צ|כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין}} {{ק|([[בראשית מה כו]])}} ואם יהיה שבא באות הראשונה מן תיבת הטפחה שים {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא כגון {{צ|כִּי־לֹ֥א דְרַשְׁנֻ֖הוּ}} {{ק|([[דה&quot;א יג ג]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ}} {{ק|([[ש&quot;ב כג ו]])}} {{צ|כִּֽי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ}} {{ק|([[ש&quot;א ב ט]])}} חוץ מן תיבה אחת שיש בתיבה מלך באות הראשון {{צ|כִּי}} במקף ולא במרכא והוא {{צ|כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן}} {{ק|([[דברים ג כז]])}} וזה התנאי נוהג במרכא לשרת הטפחא.

==2.12==

שער הסילוק 

הסילוק לא ישרתהו אלא מרכא לבדה חוץ מה' מקומות שתשרתהו המאיילא {{צ|לְהֵ֖חַלּֽוֹ}} {{ק|([[ויקרא כא ד]])}} {{צ|לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם}} ד{{צ|שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ}} {{ק|([[שמות ל לא]] עי&quot;ש)}} {{צ|וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ}} {{ק|([[ישעיהו ח יז]])}} {{צ|מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם}} {{ק|([[הושע יא ו]])}} בהושע וראש פסוקו {{צ|וְחָלָה חֶרֶב}} {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}} דדברי הימ' ואם תשרתהו המרכא לא תהיה עמו בתיבתו לעולם ויותר ממה שמתחזקין בני אדם בדבר הזה לפי שקוראין עם הסילוק אם היתה תיבתו רחבה מרכא וזהו שינוי שרשי הקרייה לפי שלא תשרתהו כי אם בתיבה אחרת כגון {{צ|וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}} וכמהו.

==2.13==

שער על הגעיא 

הגעיא היא הנפשת המילה ותחבב הקריאה ותטעימה בטעם ותשים תאות הקריאה בלב הקורא ותנדיבהו על הוספת הקריאה, וכבר ראיתי שחוטפין אותה במקצת מקומות ומקיימין אותה במקצת המקומות, וכלל הדבר אין לה שורש לפי שאינה מנוייה עם הי&quot;ב טעמ' ולא עם המשרתים, ומעמדה לנטות אל הימין שלקורא בדמיון העמדת הטפחא ומאיילא אע&quot;פ שאמרו אין אב לגעיא והיא לעולם יהיה עמה מקף והוא דבר שמדביק שתי תיבות אם היתה התיבה שאין בה לא טעם ולא משרת. כל תיבה שיש בה טעם לא יהיה בה מקף אלא אם תבוא הגעיא מלפני הטעם או תהיה בתיבה טעם ומקף בקצת המקומות. ויש מקומות שלא יתכן בהם אות הגעיא כגון {{צ|כִּ֤י לֹ֣א יִֽ֭שְׁנוּ}} {{ק|([[משלי ד טז]])}} שהוא מן שינה ותנומה ואילו נחטפה היו&quot;ד אז תסור התיבה מעיקרה ונדמית כגון {{צ|אַחֲרֵ֣י דְ֭בָרִי לֹ֣א יִשְׁנ֑וּ}} {{ק|([[איוב כט כב]])}} וכמהו כמו שתראה שישתנה הדיבור אם לא היתה הגעיא. 

==2.14==

שער על חניית המשרתים 

שופר מכרבל לא ישרת אלא לזקף קטן. 

שופר מהפך לא ישרת אלא ליתיב. 

שופר עילוי משרת לג' טעמים לזרקא וזקף ואתנחתא, וגם בין הזרקא לסגולה לא ישרת אלא שופר עילוי. 

שופר מונח ישרת לז' טעמים פזר וזרקא ותלישא וטרס ויתיב ורביע ותביר, הפזר לא ישרתהו אחר זולתו אלא אם יהיה פזר גדול יבוא הגלגל, והתלישא [לא ישרתהו אחר?] זולתו, והטרס והזרקא והרביע והיתיב ישרתם שופר מונח במקומות ידועים. 

מספר חלקי התלישא האדוקה בד' טעמים והם זרקא ויתיב וטרס ותביר במקומות ידועים. 

חלקי המרכא בו' טעמ' בלבד {{הערה|והם טפחא, סילוק, פשטא, זרקא, תביר, לגרמיה. אפשר שנשמט כאן פירוט זה ואולי גם כמה מלים נוספות כהקדמה להמשך על משרתים אחרים של טפחא וסילוק הבאים לעתים נדירות. ויקיעורך.}} הטפחה והסילוק במקום ידוע שישרתם המאיילא והדרגא כגון {{צ|וַיָּ֧בֵא ל֦וֹ יַ֖יִן}} {{ק|([[בראשית כז כה]])}} וחביריו. 

מספר חלקי אזלא בד' טעמים טרס ויתיב וזרקא ותביר במקום ידוע.

מספר חלקי הדרגא בשני טעמים רביע ותביר במקום ידוע.

==2.15==

שער על שכונת הטעמ' מה שראוי להיות שכן על דרך חוק 

יש תביר שאפשר בלא טפחה אחריו {{הערה| המשפט לא ברור וטעון תיקון ובמשפטי הטעמים שער ג' פרק א' תיקן הרוו&quot;ה באופן הבא: &quot;תביר אי אפשר בלא טפחא אחריו, והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנח והוא אם אֶ֥רֶץ מַ֖אְפֵּלְיָ֑ה (ירמי' ב לא). כן כתב החכם בן בלעם&quot; ע&quot;כ. ויקיעורך.}} כגון {{צ|הֲל֛וֹא בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא}}{{ק|([[עובדיה א ח]])}} והיוצא מתנאי זה אחד שהוא אתנחתא והוא {{צ|אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה}} {{ק|([[ירמיהו ב לא]])}} ומזה הטפחה אי אפשר לו שלא יהיה אחריה או אתנחת' או סוף פסוק כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. זה הזרקא אי אפשר שלא יהיו אחריה רודפיה חוץ ממקום אחד והוא {{צ|כֹּה־אָמַ֣ר יְיָ֘ לִמְשִׁיחוֹ֘ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־(חחזקתי) [הֶחֱזַ֣קְתִּי] בִֽימִינ֗וֹ}} {{ק|([[ישעיהו מה א]])}}. 

ואילו ג' הטעמ' התביר והטפחה והזרקא אדוקים לד' טעמים, והם: תביר שאחריו טפחה, וטפחה לאתנחתה וסילוק, וזרקא לסגולה.

==2.16==

ושער על הטעמ' מה שהוא שוכן על דרך הראוי לעבור ממנה 

הפזר יתכן להיות אחריו התלישא כגון {{צ|זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר}} {{ק|([[בראשית ח כב]])}} והיתיב כגון {{צ|וַתָּשֹׁ֣בְנָה הֶעָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר לָֽקְחוּ־פְלִשְׁתִּים֩ מֵאֵ֨ת יִשְׂרָאֵ֤ל׀ לְיִשְׂרָאֵל֙}} {{ק|([[ש&quot;א ז יד]])}} וכגון {{צ|וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙}} {{ק|([[ש&quot;ב יג לג]])}} והזרקא כגון {{צ|וְהַנּוֹתָ֣ר לַנָּשִׂ֣יא מִזֶּ֣ה׀ וּמִזֶּ֣ה׀ לִתְרֽוּמַת־הַקֹּ֣דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֪ת הָעִ֟יר אֶל־פְּנֵ֣י חֲמִשָּׁה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים אֶ֥לֶף׀ תְּרוּמָה֘}} {{ק|([[יחזקאל מח כא]])}} ויתכן אחריו התביר כגון {{צ|וְהָיָ֡ה כֹּ֣ל אֲשֶׁר־יֵצֵא֩ מִדַּלְתֵ֨י בֵיתֵ֧ךְ׀ הַח֛וּצָה}} {{ק|([[יהושע ב יט]])}} ויתכן אחריו טרס כגון {{צ|וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ}} {{ק|([[בראשית לט ה]])}} ויתכן אחריו לגרמיה כגון {{צ|שְׁלַ֡ח לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְיֵשׁ֡וּעַ וּבָנִ֡י וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} אבל לגרמיה אם היה אחריו טרס יתכן להיות אזלא ביניהם כגון {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}}.

התלישא יהיה לה שכן מאחריה הטרס כגון {{צ|וְ֠כָֽנַנְיָהוּ וּשְׁמַֽעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל}} {{ק|([[דה&quot;ב לה ט]])}} {{צ|כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד}} {{ק|([[ישעיהו טו א]])}} ויתכן אחריה הזרקא כגון {{צ|וְ֠הָבִיאוּ אֶת־אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹן֘ אֵלַי֒}} {{ק|([[בראשית מב לד]])}} ויתכן אחריה היתיב כמו {{צ|כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙}} {{ק|([[ירמיהו מח ז]])}} {{צ|פֶּ֠לֶא יוֹעֵץ֙ אֵ֣ל גִּבּ֔וֹר}} {{ק|([[ישעיהו ט ה]])}} ויתכן אחריה תביר כגון &quot;ושמע ויזדי ויעבץ&quot;{{הערה|כן הוא בכי&quot;פ אבל אין במקרא ומסתבר שצ&quot;ל {{צ|וְ֠שֶׁבַע וְיוֹרַ֧י וְיַעְכָּ֛ן}}{{ק|([[דברי הימים א ה יג]])}} וכן הגיה הרוו&quot;ה במשפה&quot;ט שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} ולא תהיה שכינה טעמ' אלא למה שזכר. 

הטרס כגון [יתכן?] להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְהָי֞וּ בָּתֵּ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם}} {{ק|([[ירמיהו יט יג]])}} ותלישא כגון {{צ|בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא תִּ֠תְעַלַּפְנָה}} {{ק|([[עמוס ח יג]])}} וזרקא כגון {{צ|וַיְכַ֞ס אֶת־עֵ֣ין [כָּל]־הָאָרֶץ֘}} {{ק|([[שמות י טו]])}} ולגרמיה כגון {{צ|כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה׀}} {{ק|([[דברים לא כ]])}} ויתיב כגון {{צ|וְעָשָׂ֞ה לְמִבְצְרֵ֤י מָֽעֻזִּים֙}} {{ק|([[דניאל יא לט]])}} ותביר {{צ|דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם}} {{ק|([[יחזקאל א כו]])}}. 

הלגרמיה יתכן להיות אחריו רביע כגון {{צ|וְאֵיבָ֣ה׀ אָשִׁ֗ית}} {{ק|([[בראשית ג טו]])}} {{צ|זֶ֣ה׀ יִתְּנ֗וּ}} {{ק|([[שמות ל יג]])}} {{צ|וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו}} {{ק|([[ירמיהו ז יד]])}} ופזר {{צ|לְמִכְנַ֣שׁ׀ לַֽאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּ֡א}} {{ק|([[דניאל ג ב]])}} {{צ|וְשֵׁרֵ֥בְיָ֣ה׀ יָמִ֡ין}} {{ק|([[נחמיה ח ז]])}} וטרס לא יהיה אלא אזל ואתי בי&quot;א מקומות במקרא והם {{צ|וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם}} {{ק|([[בראשית כח ט]])}} {{צ|מֵעַ֣י׀ מֵעַ֨י׀ אוֹחִ֜ילָה}} {{ק|([[ירמיהו ד יט]])}} {{צ|וַיִּקַּ֣ח׀ עֶֽבֶד־מֶ֨לֶךְ אֶת־הָאֲנָשִׁ֜ים}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} {{צ|הֵ֣ן׀ יִשָּׂא־אִ֨ישׁ בְּשַׂר־קֹ֜דֶשׁ}} {{ק|([[חגי ב יב]])}} {{צ|וַיַּ֣עַשׂ׀ בִּירוּשָׁלִַ֨ם חִשְּׁבֹנ֜וֹת}} {{ק|([[דה&quot;ב כו טו]])}} {{צ|אִיכָב֣וֹד׀ בֶּן־פִּינְחָ֨ס בֶּן־עֵלִ֜י}} {{ק|([[ש&quot;א יד ג]])}} {{צ|וַיַּ֡עַן יוֹנָדָ֣ב׀ בֶּן־שִׁמְעָ֨ה אֲחִֽי־דָוִ֜ד}} {{ק|([[ש&quot;ב יג לב]])}} {{צ|בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙}} {{ק|([[ש&quot;א יד מז]])}} {{צ|אֶת־תַּרְתָּ֥ן [וְאֶת־רַב־סָרִ֣יס׀] וְאֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִן־לָכִ֜ישׁ}} {{ק|([[מ&quot;ב יח יז]])}} {{צ|בָּאִ֣ים׀ מִדֶּרֶךְ־שַׁ֨עַר הָעֶלְי֜וֹן}} {{ק|([[יחזקאל ט ב]])}} {{צ|וְגַ֣ם כָּֽל־הַיְּהוּדִ֡ים אֲשֶׁר־בְּמוֹאָ֣ב׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶאֱד֜וֹם}} {{ק|([[ירמיהו מ יא]])}} ויתכן להיות אחר לגרמיה פשטא בג' מקומות והם {{צ|אֲֽשֶׁר־יוּצַ֥ק עַל־רֹאשׁ֣וֹ׀ שֶׁ֤מֶן הַמִּשְׁחָה֙}} {{ק|([[ויקרא כא י]])}} {{צ|וְשֵׁ֥ם שְׁנֵֽי־בָנָ֣יו׀ מַחְל֤וֹן וְכִלְיוֹן֙}} {{ק|([[רות א ב]])}} {{צ|רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־תִפְרֹ֙מוּ֙}} {{ק|([[ויקרא י ו]])}} ויתכן אחריו תביר במקום אחד {{צ|וַיִּשְׁלַ֣ח מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֣וּר׀ אֶת־רַב־שָׁקֵ֨ה מִלָּכִ֧ישׁ (ירושלם) [יְרוּשָׁלְַ֛מָה]}} {{ק|([[ישעיהו לו ב]])}} ולא יהיה לו שכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. 

הרביע יתכן להיות אחריו זרקא כגון {{צ|וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘}} {{ק|([[שמות יג יז]])}} והיתיב כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֵּ֗לֶךְ בְּכָל־דֶּ֛רֶךְ}} {{ק|([[מ&quot;א כב מג]])}} ותלישא כגון {{צ|וַיֹּ֗אמֶר קָ֠רָאתִי מִצָּ֥רָה לִ֛י}} {{ק|([[יונה ב ג]])}} וטרס כגון {{צ|אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א}} {{ק|([[שמות לב לא]])}} ויתכן אחריו פזר כגון {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂיקוּ}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} והטפחא במקום אחד {{צ|אֲנִ֣י יְיָ֗ נַעֲנֵ֧יתִי ל֦וֹ בָ֖ה}} {{ק|([[יחזקאל יד ד]])}} ולא יהיה לשכן אחד מן הטעמים חוץ ממה שנזכר. 

הפשטא יתכן להיות אחריה זקף כגון {{צ|וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים׀ לָאוֹר֙ י֔וֹם}} {{ק|([[בראשית א ה]])}} הרביע כגון {{צ|הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙}} {{ק|([[יחזקאל מז ח]])}} אלא יש לו זה התנאי כל רביע שיבוא אחר פשטא אי אפשר שלא יהיה אחר הרביע יתיב אחר כגון {{צ|הַֽמְשַׁלְּחִ֤ים (עליך) [עָלָיו֙] לִדְרֹ֗שׁ הַמּוֹפֵת֙}} {{ק|([[דה&quot;ב לב לא]])}} דדברי הימ' {{צ|וְהָמָן֙ נֹפֵ֔ל עַל־הַמִּטָּה֙}} {{ק|([[אסתר ז ח]])}} בר מן ב' {{צ|וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־אָכִ֗ישׁ אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ יִתְּנוּ־לִ֣י מָק֗וֹם בְּאַחַ֛ת}} {{ק|([[ש&quot;א כז ה]])}} {{צ|אָבִי֙ דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל הַנָּבִ֛יא}} {{ק|([[מ&quot;ב ה יג]])}} ותלישא כגון {{צ|כִּֽי־פָשָׂ֤ה הַנֶּ֙גַע֙ בַּ֠בֶּגֶד}} {{ק|([[ויקרא יג נא]])}} ולגרמיה {{צ|וְאֵ֨ת יֹתֶ֤רֶת הַכָּבֵד֙ וְאֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הַכְּלָיֹ֗ת}} {{ק|([[שמות כט כב]])}} וזרקא {{צ|הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֘}} {{ק|([[מ&quot;א יב י]])}} {{צ|וְלָקַחְתָּ֤ מִדָּמוֹ֙ וְנָֽתַתָּ֡ה}} {{ק|([[שמות כט כ]])}} ותביר {{צ|עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה}} {{ק|([[דברים כ כ]])}} {{צ|עָלָ֞ה סַנְחֵרִ֤יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ עַ֣ל כָּל־עָרֵ֧י יְהוּדָ֛ה הַבְּצֻר֖וֹת}} {{ק|([[ישעיהו לו א]])}} וטרס {{צ|חַי־(אני)[יְיָ֙] אִם־יִפֹּ֞ל}} {{ק|([[ש&quot;א יד מה]])}} ולא יתכן להיות לה שכן אחד מן הטעמ' חוץ ממה שנזכר. 

הזקף יתכן אחריו טפחה כגון {{צ|וְיָצָ֣א יְיָ֔ וְנִלְחַ֖ם}} {{ק|([[זכריה יד ג]])}} והתביר כגון {{צ|וַיֹּ֣אמֶר יְיָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ}} {{ק|([[ישעיהו כ ג]])}} ואם היה הזקף לפניו יתיב יתכן לבוא אחריו תלישא {{צ|וְחֵי֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֠י בִּמְק֞וֹם}} {{ק|([[ש&quot;ב טו כא]])}} והיתיב {{צ|וּמִמְּע֤וֹן קָדְשׁוֹ֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ שָׁאֹ֤ג יִשְׁאַג֙ עַל־נָוֵ֔הוּ}} {{ק|([[ירמיהו כה ל]])}} אלא שיש לו זה התנאי כל זקף שיש אחריו יתיב אי אפשר שלא יהיה אחריו זקף כגון {{צ|כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י}} {{ק|([[איוב א ה]])}} {{צ|וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְיָ֔ רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ}} {{ק|([[ישעיהו נט כא]])}} {{צ|וּמִשְׁפְּחוֹת֙ (אבי) קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים הַיִּתְרִי֙ וְהַפּוּתִ֔י}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}} והרביע מבלעדי הקמת היתיב {{צ|וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔ו רֻ֗ץ דַּבֵּ֛ר אֶל־הַנַּ֥עַר הַלָּ֖ז}} {{ק|([[זכריה ב ח]])}} {{צ|אֽוֹי־לִ֣י אִמִּ֔י כִּ֣י יְלִדְתִּ֗נִי}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}} {{צ|לֹֽא־שְׁלָחֲךָ֣ יְיָ֔ וְאַתָּ֗ה}} {{ק|([[ירמיהו כח טו]])}} והטרס כגון {{צ|מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י}} {{ק|([[בראשית א יא]])}} ולגרמיה {{צ|אֶל־הָ֣עֲגָלָ֔ה וְאֵ֣ת׀ כְּלֵ֣י הַזָּהָ֗ב}} {{ק|([[ש&quot;א ו ח]])}} {{צ|וַיִּפְגַּע־הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא}} {{ק|([[ש&quot;א כב יח]])}} ואתנחתא במקום אחד {{צ|לַֽייָ֔ בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}} והסילוק במקום אחד {{צ|הַצָּ֣רְעָתִ֔י וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}}. 

האתנחת' לא ימנע מלבוא אחריה אחד מן הטעמים אלא אתנחת' כמוה. 

הרודף לזרקא לא ימנע אחריה אלא טפחה ואתנחת' וזרקא וסגולה כמוה. 

סוף פסוק ימנעו אחריו כל הטעמים. 

יתיב המהפך יתכן להיות אחריו זקף כגון {{צ|רַ֚ק אֶתְכֶ֣ם יָדַ֔עְתִּי}} {{ק|([[עמוס ג ב]])}} ויתיב כמוהו כגון {{צ|א֚וֹ בְּנִבְלַת֙}} {{ק|([[ויקרא ה ב]])}} וטרס כגון {{צ|אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}.

==2.17==

פרק על מספר משרתי כל אחד ואחד מן אלה הטעמים 

שמשי הפזר הקטן שופר מונח. 

שמשי הפזר הגדול שופר מונח אלא שהמשרת הקרוב אליו הוא הגלגל. 

שמש התלישא שופר מונח. 

שמשי הטרס ג' שופר מונח ותלישא ואזלא. 

שמשי הלגרמיה ב' שופר מונח ומרכא. 

שמשי הרביע ב' שופר מונח ודרגא. 

שמשי הזרקא ה' שופר מונח ותלישא ושופר עילוי ואזלא ומרכא. 

שמשי היתיב ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ושופר מהפך ומרכא. 

שמשי הזקף ב' שופר מכרבל ושופר עילוי. 

שמשי התביר ה' שופר מונח ותלישא ואזלא ודרגא ומרכא. 

שמשי הטפחא ב' דרגא ומרכא. 

שמשי האתנחת' ב' שופר עילוי ומאיילא.

שמשי הסילוק ב' מרכא ומאיילא

==2.18==

פרק על סדר הטעמ' (האחר אחד אחד) [האחד אחר אחד] 

אחר הטרס רביע. אחר לגרמיה רביע. אחר רביע יתיב. אחר יתיב זקף. אחר זקף תביר או טפחה. אחר טפחה אתנחת' או סוף פסוק'. אחר פזר תלשא. אחר התלשא טרס. 

אלה הם הטעמים המנועים לבוא זה אחר זה: 

הפזר לא יבוא אחריו זקף ורביע וטפחה ואתנחת' וסילוק. 

התלישא לא יבוא אחריו פזר ורביע ולגרמיה וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. 

הטרס לא יבא אחריו פזר וזקף ואתנח' וטפח' וסילוק. 

הלגרמיה לא יבוא אחריו תלישא וזרקא וזקף ואתנח' וטפחה וסילוק, ואם יבוא אחריו טרס לא יהא {{הערה| נשמטה כאן תיבת &quot;אלא&quot; ולעיל 2.16 בפסקה המתחילה &quot;הלגרמיה&quot; באה על מכונה, וכן ציטט מכאן הרוו&quot;ה במשפטי הטעמים שער ג פרק ב. ויקיעורך.}} אזל ואתי והם י&quot;א בלבד. 

הרביע לא ימנעו מאחריו אלא זקף ואתנחתא וסילוק וטפחה יבוא אחריו במקום אחד. 

הפשטה ימנעו מאחריה אתנחתא וטפחה וסילוק.

הזקף ימנעו מאחריו פזר וזרקא. וסילוק ואתנחת' לא יבואו אחריו כי אם סילוק במקום אחד {{צ|וְהָאֶשְׁתָּ֖אֻֽלִֽי}} {{ק|([[דה&quot;א ב נג]])}}, [ואתנחתא] במקום אחד {{צ|בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם}} {{ק|([[במדבר כח כו]])}}.

האתנחתא לא ימנע מלבוא אחריה אלא אתנחת' כמוה. 

הזרקא {{הערה|הכוונה לאחרי הסגול שלעולם אחרי הזרקא ונקרא בחיבור זה ועוד &quot;רודף הזרקא&quot;. ויקיעורך.}} ימנעו מאחריה ג' טפחה ואתנחתא וסילוק. 

תביר לא ימצא מאחריו כי אם טפחה לבדה אבל במקום ימצא אחריו אתנחתא. 

שופר יתיב לא ימצא אחריו אלא זקף כי אם בי&quot;א מקומות ימצא אחריו פשטא. 

ומן המשרתים לא ימצא אחד מהם מתרדף אחר חבירו כי אם שופר מונח אחר שופר מונח, ושופר עילוי אחר שופר עילוי. 

ואלה הי&quot;ב טעמים לא יתכנו להיות בפסוק אחד כולם יחד אלא בב' פסוק' יקובצו מהם בכל אחד והם {{צ|וְֽיָצְא֞וּ יֹשְׁבֵ֣י׀ [עָרֵ֣י] יִשְׂרָאֵ֗ל}} {{ק|([[יחזקאל לט ט]])}} אשר יחסר ממנו אחד {{הערה|והיא הזרקא. וראה משפה&quot;ט שער ג' פרק ג'. ויקיעורך.}} והיא תמצא בפסוק האחר והוא {{צ|וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אִ֣ישׁ׀ עָלָ֣ה לִקְרָאתֵ֗נוּ וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵינוּ֘ לְכ֣וּ שׁוּבוּ֘}} {{ק|([[מ&quot;ב א ו]])}}, ואשר יחסר ממנו הוא הפזר והוא נמצא בפסוק האחר. 

וגם אמרו בעלי הדקדוק ואם רצית לומר המלה הראשונה על השנייה בגעיא יהיה בין שני הטעמים מלך אחד או מלך ושבא ויהיה הטעם בתחלת השנייה או יסור ממנו בשבא ותהיה הראשנה סופה יו&quot;ד או וי&quot;ו כגון {{צ|וּפָנִ֣יתִֽי אֲנִ֗י}} {{ק|([[קהלת ב יא]])}} {{צ|וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ}} {{ק|([[ויקרא כ ד]])}} {{צ|וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּיפֽוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה}} {{ק|([[איוב א ה]])}}. 

כל {{צ|רָמָה}} דבמקרא קמצ' וטעמ' לרע בר מן ג' דטעמ' לעיל והם {{צ|יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה}} {{ק|([[דברים לב כז]])}} {{צ|רָ֥מָה קַרְנִ֖י בַּֽייָ֑}} {{ק|([[ש&quot;א ב א]])}} {{צ|יְיָ֛ רָ֥מָה יָדְךָ֖}} {{ק|([[ישעיהו כו יא]])}}. 

כל {{צ|פֵּלֶא}} דבקר' ננקד בצירי בר מן ב' דטע' לעיל והן בסגול {{צ|הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[תהלים פח יא]])}} {{צ|כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא}} {{ק|([[ישעיהו כה א]])}}. 

{{צ|בָּהֶן}} ג' בסגול וסימ' {{צ|וַיָּבֹ֣אוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיֵּֽשְׁב֖וּ בָּהֶֽן}} {{ק|([[ש&quot;א לא ז]])}} דשמואל {{צ|וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י}} {{ק|([[ישעיהו לח טז]])}} דישעיה {{צ|יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן}} {{ק|([[יחזקאל מב יד]])}} דמשכנא דיחזקאל. 

כשתמצא פועל ממשקל חזק נגינתו מלעיל ולשעבר כגון {{צ|צִפִּיתָ}} {{צ|הִכִּיתָ}} {{צ|צִוִּיתָ}} {{צ|צִפִּיתִי}} {{צ|הִכֵּיתִי}} {{צ|צִוִּיתִי}} ואם נוספה וי&quot;ו בראש התיבה כגון {{צ|וְצִפִּיתָ֤}} {{ק|([[שמות כה יא]])}} {{צ|וְהִכֵּיתִ֣י}} {{ק|([[שמות ג כ]])}} {{צ|וְצִוִּ֤יתִי}} {{ק|([[ויקרא כה כא]])}} וְצִפִּיתִי {{צ|וְצִוִּיתָ֣}} {{ק|([[ירמיהו כז ד]])}} וטעמ' מלרע ולהבא אבל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מתחלף מהם יש {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלעיל {{צ|וְהִכִּיתָ}} מלרע אם הוא סמוך לטעמ' מלרע ואם אינו סמוך לא' טעמ' מלעיל והסמוכה לאל&quot;ף הן ה' במסורת בתי&quot;ו ושאינן סמוכין לאל&quot;ף כגון {{צ|וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר}} {{ק|([[שמות יז ו]])}} ועוד {{צ|שַׂמְתָּ}} {{צ|שַׂמְתִּי}} {{צ|קַמְתִּי}} {{צ|שַׁבְתִּי}} {{צ|דִּבַּרְתִּי}} {{צ|נָתַתִּי}} מלעיל מפני שהן לשעבר ואם נוספה וי&quot;ו בראשון חזר ולהבא ומלרע כגון {{צ|וְשַׂמְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית יג טז]])}} {{צ|וְקַמְתִּ֣י}} {{ק|([[ישעיהו יד כב]])}} {{צ|וְשַׁבְתָּ֙}} {{ק|([[דברים ד ל]])}} {{צ|וְשַׁבְתִּ֥י}} {{ק|([[בראשית כח כא]])}} {{צ|וְנָתַתָּ֤}} {{ק|([[בראשית מ יג]])}} {{צ|וְנָתַתִּ֣י}} {{ק|([[בראשית יז ח]])}} אבל {{צ|וְדִבַּרְתִּי}} יש בו כמעט חילוק אם אות א&quot;ח ה&quot;ע באה אחריהן חזר הטעם לעיל כגון {{צ|וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים}} {{ק|([[הושע יב יא]])}} וכן {{צ|וְ֝הוֹסַפְתִּ֗י עַל־כָּל־תְּהִלָּתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עא יד]])}} {{צ|הִגְדַּ֤לְתִּי וְהוֹסַ֙פְתִּי֙ חָכְמָ֔ה}} {{ק|([[קהלת א טז]])}} ונתברר לי שבסיבת אלו מפני שהן לשעבר. 

ודע כי פעמים תבוא מלעיל המשרת בלא עלילה זולתי להרויח בין הטעמים כגון {{צ|מֵ֣אָה אֹ֑רֶךְ}} {{ק|([[שמות כז יא]])}} {{צ|מֵ֣אָה אִ֗ישׁ}} {{ק|([[מ&quot;א יח יג]])}} וכמוהו הרבה בהיות הטעם באות הראשונה שלתיבה יתלה הטעם לעיל וגם בהיות הטעם באות השנייה מן התיבה השנית וקדם לה שבא יתלה הטעם למעלה כמו {{צ|עַד־בַּֽעֲלַ֥ת בְּאֵ֖ר}} {{ק|([[יהושע יט ח]])}} עיקרו להיות מלרע ונתעלה בעבור הטעם הבא אחר השבא וכמהו {{צ|וְיִ֥יטַב לְךָ֖ וּתְחִ֥י נַפְשֶֽׁךָ}} {{ק|([[ירמיהו לח כ]])}} {{צ|שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה}} {{ק|([[חבקוק ג יא]])}} {{צ|וּ֝בִישׁ֥וּעָתְךָ֗ מַה־יָּ֥גֶל מְאֹֽד}} {{ק|([[תהלים כא ב]])}} ודע כי כל ה&quot;א הנוספת בסוף התיבה ואין המלה לשון נקבה אותה ה&quot;א באה להשביח המלה וטעם המלה ההיא לעיל כגון {{צ|שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה}} {{ק|([[ירמיהו מח יט]])}} {{צ|הַשָּׁפָ֣לָה הַגְבֵּ֔הַּ}} {{ק|([[יחזקאל כא לא]])}} {{צ|כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה}} {{ק|([[הושע ז ד]])}} שעיקרו וְנִמְלָט הַשָּׁפָל בֹּעֵר כי הם לשון זכר והם לווי וכמו כן דרך כל השמות הנוסף ה&quot;א בסופן כמו {{צ|שָׁם}} {{צ|שָׁמָּה}} {{צ|יָם}} {{צ|יָמָּה}} {{צ|נַחַל}} {{צ|נַ֣חְלָה}} {{ק|([[במדבר לד ה]])}} {{צ|מִצְרַיִם}} {{צ|מִצְרַ֙יְמָה֙}} {{ק|([[בראשית יב י]])}} {{צ|הָעִיר}} {{צ|הָעִֽירָה}} {{ק|([[בראשית מד יג]])}} {{צ|יְרוּשָׁלִַם}} {{צ|יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה}} {{ק|([[דה&quot;ב לב ט]])}} {{צ|נֹב}} {{צ|וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה}} {{ק|([[ש&quot;א כא ב]])}} {{צ|דְּדָן}} {{צ|וּדְדָ֖נֶה}} {{ק|([[יחזקאל כה יג]])}} הטעם נשאר במקומו כאשר הוא בלא ה&quot;א. 

ודע כי כל נון הנוסף בסוף המלה לא יהיה הטעם כי אם באות השלישית שלפניו כמו {{צ|תִּשְׁמָע֔וּן}} {{ק|([[דברים א יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּן֘}} {{ק|([[דברים ד כו]])}} ואם אין שם נו&quot;ן יהיה הטעם בעי&quot;ן או בדל&quot;ת כמו {{צ|תִשְׁמְע֛וּ}} {{ק|([[בראשית לד יז]])}} {{צ|תֹּאבֵדוּ}} ואם הם אתנחתא או סוף פסוק' הטע' או בב' או במ&quot;ם כמו {{צ|תִּשְׁמָֽעוּ}} {{ק|([[ש&quot;ב טו לו]])}} {{צ|תֹּאבֵ֑דוּ}} {{ק|([[אסתר ד יד]])}} ואם נוסף הן ירד הטעם בבית או בדלת כללו שלדבר פעלנו פעלונו פעלתיהו תפעלון הטעם באות השלישית קודם וכן {{צ|הֲבִיאוֹתִ֣יהוּ}} {{ק|([[יחזקאל יז כ]])}} {{צ|עֲשִׂיתִ֙יהוּ֙}} {{ק|([[מ&quot;א יז יב]])}} כמו פעלתיהו. 

תמו הטעמים שלעשרים ואחד ספרים.

=3=

==3.1==

טעמי ג' ספרים.

דע שאלו ג' ספרים – תילים איוב ומשלי – נשתנו מן כ&quot;א ספרים בג' פנים. האחד: עצם כתיבתן ותיקון שירטוטם כתיקון ספר, ועזיבת קצת מן השיטות על בניין השירה בכתיבתה. והאופן השני: שהפסוקין שלהן קטנים. והאופן השלישי: שינוי טעמיהם. 

==3.2==

שער על הטעמים. 

אלה ג' הספרים ישרתום ח' טעמים, והם פזר וזרקא ורביע ולגרמיה ויתיב וטפחה ואתנחתא וסילוק. ומשרתיהם: שופר עילוי וגלגל ושופר הפוך ושופר מונח ומאיילא ומרכא ושלשלת ומקל וצינורית ושוכב ודחויה. 

דע שטעמי אלו ג' הספרים יש בהם שרודפים זה אחר זה ויש שאינן רודפים זה אחר זה. אלו שיש בהן רדיפה: רביע וזרקא ולגרמיה; וזולתם מנועי רדיפה. 

==3.3==

פרק על מקומות המשרתים. 

דע שאלה ח' טעמים מתחלקים על סדר המשרתים ד' חלקים. הראשון: מה שיתכן להיות להם ב' משרתים ולא יותר, והם זרקא וטפחה, כגון {{צ|הָ֤אֵ֣ל׀ לָנוּ֘}} {{ק|([[תהלים סח כא]])}} ודומה לו, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}. עוד יש אחר [אחד?] ואין כמוהו ויש לו ד' משרתים, והוא {{צ|בְּי֤וֹם הִֽצִּיל־יְיָ֮ אוֹת֥וֹ מִכַּ֥ף כָּל־אֹ֝יְבָ֗יו}}{{הערה|ההטעמה בשם היא של המשרת צינורית ולא של הטעם זרקא, והיא כעין הטעמה משנית לפני המרכא וכאילו מקף ביניהם. ויקיעורך.}} {{ק|([[תהלים יח א]])}}. 

והחלק הב' שיהיו לו ג' משרתים ולא יותר, והם שנים: לגרמיה ופזר; כגון {{צ|כִּ֥י גָ֮בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ׀}} {{ק|([[תהלים קיז ב]])}}, {{צ|גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֢יא צַלְמָ֡וֶת}} {{ק|([[תהלים כג ד]])}}. 

והחלק הג' שיהיו לו ד' משרתים ולא יותר, והם ב': רביע ויתיב; כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}, {{צ|כִּ֥י יֹ֮סִ֤יף עַֽל־חַטָּאת֣וֹ פֶ֭שַׁע}} {{ק|([[איוב לד לז]])}}. 

והחלק הד' שיתכן שיהיו לו ה' משרתים ולא יותר, והם ב': אתנחתא וסוף פסוק'; כגון {{צ|כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְיָ֣ יוֹכִ֑יחַ}} {{ק|([[משלי ג יב]])}}, {{צ|וְאַתָּ֨ה נָ֮שָׂ֤אתָ{{ק|(י)}} עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים לב ה]])}}.

==3.4==

פרק לבאר סיבות הטעמים. 

הפזר פעמים יתכן להיות לו ב' דמויות: צורת ט' וצורת ץ'. אשר הזקיקו לצורת ט' הוא הגלגל{{הערה|לפנינו כולם כצורת ץ' אמנם יש כתבי יד עתיקים שנמצאת בהם חלוקה זו. ויקיעורך.}}. ולא נדע מדוע נשתנה הפזר בב' דמיונות באלו ג' ספרים. 

הפזר; אם שימשוהו ב' משרתים, יהיה הראשון מרכא ופעם יהיה שופר מהפך, והב' פעמים יהיה שופר מהפך ופעמים יהיה {{ק|(מ)}}גלגל. התנאי על זה הוא: אם היה הראשון עם תחלת אות מן תיבתו יהיה שופר הפוך, ואם היה עוד השני עם תחילת תיבתו יהיה גלגל, כגון {{צ|כִּ֤י כ֢וֹס בְּֽיַד־יְיָ֡}} {{ק|([[תהלים עה ט]])}}, {{צ|כִּ֤י לֹ֢א בְחַרְבָּ֡ם}} {{ק|([[תהלים מד ד]])}}. ואם סר המשרת הראשון מתחלת אות חזר להיות מקל או מרכא ויהיה לרע, כגון {{צ|וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֢וֹסֵי בָ֡ךְ}} {{ק|([[תהלים ה יב]])}}. ואם סר עוד המשרת השני מתחלת התיבה חזר להיות שופר מהפך. ותתחלף הקריאה במקום הזה הרבה, וזה לפי שאם הוסר המשרת השני מתחילת תיבה אות שמתהו גלגל, כגון {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֢וּם רֹאשִׁ֡י}} {{ק|([[תהלים כז ו]])}}, ויש מי שקורא {{צ|וְעַתָּ֨ה יָר֤וּם רֹאשִׁ֡י}}. ויש בהם שלא יכנס בשימוש הפזר גלגל כלל באלו ג' ספרים. ואם תראה בספרים מאלו שינויים לא תחשוב שיהא טעות. 

הזרקא; אם שרתה משרת אחד עם תחלת האות יהיה מרכא, כגון {{צ|אַתָּ֤ה׀ סֵ֥תֶר לִי֘}} {{ק|([[תהלים לב ז]])}}, {{צ|לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם היה משרת על האות השני מן תיבתו ויהיה תחת האות הראשון שבא יהיה המשרת מרכא עוד, כגון {{צ|אַל־תִּֽהְי֤וּ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֘}} {{ק|([[תהלים לב ט]])}}, {{צ|בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֘}} {{ק|([[תהלים קא ז]])}}. ואם היה תחת הראשון מלך יהיה המשרת שופר, כגון {{צ|וַאֲנִ֤י׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֘}} {{ק|([[תהלים נט יז]])}}, {{צ|אָהַ֣בְתָּ צֶּדֶק֘}} {{ק|([[תהלים מה ח]])}}. ואם חזר המשרת להיות על האות הג' או יותר יהיה המשרת שופר עילוי, כגון {{צ|בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֘}} {{ק|([[תהלים ד ט]])}}, {{צ|אֱלֹהִ֣ים צְבָאוֹת֘}} {{ק|([[תהלים פ טו]])}}. חוץ ממקום אחד שהוא במרכא והוא על האות השלישי: {{צ|חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. ואם היה המשרת עם אות דגש יהיה לעולם מרכא, או יהיה עם השני או עם השלישי או יותר, כגון {{צ|מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יב ו]])}}, {{צ|רַבִּ֥ים אֹמְרִים֘}} {{ק|([[תהלים ד ז]])}}. מלבד {{צ|לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֘ לְדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל}} {{ק|([[תהלים נט א]])}}, {{צ|אָֽנָּ֣ה יְיָ֘ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ}} {{ק|([[תהלים קטז טז]])}}, לפי שאם היה הזרקא בשתי תיבות לא תהיה הראשונה במקף אלא במשרת, חוץ {{צ|כִּֽי־יְיָ֘ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֘}} {{ק|([[תהלים קט כח]])}}, וכבר מצאתי מהם לבד מאלה השנים. וכבר נמצא בספרים זה {{צ|יְקַ֥לְלוּ}} במרכא בזולתי במקף. 

השלשלת; ידוע שהשלשלת בג' ספרים עומדת בפני עצמה. ולא ישרתה לעולם שמש אחד. אבל ישרתוה שני משרתים בשני מקומות, והן {{צ|עַל־כֵּ֖ן זָחַ֥לְתִּי וָֽאִירָ֓א׀}} {{ק|([[איוב לב ו]])}}, {{צ|כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם׀}} {{ק|([[איוב לז יב]])}}. וכל זמן שיבוא קודם השלשלת אתנחתא תהיה עומדת בעצמה ולמעלה תהיה הטעם שלה, כגון {{צ|וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀}} {{ק|([[תהלים ז ו]])}}, {{צ|תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד־אָ֓נָה׀}} {{ק|([[תהלים יג ב]])}}. ואם לא תבוא לפניה האתנחתא יהיה משרת, והן ח' שהן משרתים, והם {{צ|יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ג ג]])}} – זאת לסוף פסוק. {{צ|לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֮הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן}} {{ק|([[תהלים סה ב]])}}, {{צ|כִּ֤י׀ לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ}} {{ק|([[משלי א ט]])}}, {{צ|הֲיַחְתֶּ֤ה אִ֓ישׁ אֵ֬שׁ בְּחֵיק֑וֹ}} {{ק|([[משלי ו כז]])}} – אלו לאתנחתא. {{צ|חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְיָ֓ סָ֮בִ֤יב (ליראוו) [לִֽירֵאָ֗יו]}} {{ק|([[תהלים לד ח]])}}, {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}, {{צ|אַשְׁרֵ֤י׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ}} {{ק|([[תהלים קלז ט]])}} – אלו לרביע. {{צ|יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים}} {{ק|([[תהלים עב ג]])}}. וישמוהו כנגד הפסק לטעם ממנה. 

הרביע; אם שרתו שמש אחד פעמים יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה מרכא ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על אלה החילופים הוא שתעיין אם יהיו אחר הרביע רודפיו דע כי המשרת מרכא, כגון {{צ|אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה}} {{ק|([[תהלים ג ו]])}}, {{צ|כָּלָ֥ה שְׁאֵרִ֗י וּלְבָ֫בִ֥י}} {{ק|([[תהלים עג כו]])}}. ואם היה רביע אחר לגרמיה נזקק לו שופר מונח, כגון {{צ|מוֹאָ֤ב׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י}} {{ק|([[תהלים ס י]])}}. ושופר מונח אם היה עם אות שיני מן המלה, כמו {{צ|יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|וְתֹ֬אבְדוּ דֶ֗רֶךְ}} {{ק|([[תהלים ב יב]])}}, {{צ|נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ}} {{ק|([[תהלים ה ט]])}}, אם לא יהיו אחריו רודפיו. וכן אם היה אחריו סוף פסוק' יהיה עוד המשרת מרכא, כגון {{צ|מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ}} {{ק|([[תהלים נ ב]])}}. וכן אם יהיה לגרמיה או אם יהיה המשרת מרכא, לפי שהיו אחריה רודפיה, כגון {{צ|אַזְכִּ֤יר׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י}} {{ק|([[תהלים פז ד]])}}. והתנאי בהזקקת שופר מהפך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו, כגון {{צ|שְׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי}} {{ק|([[תהלים ב ח]])}}, {{צ|רֶ֤כֶב אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים סח יח]])}}. 

הרביע אם שרתוהו ב' משרתים ויהיה אחריו סוף פסוק {{תיקון גירסה|או|אז}} יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא, כגון {{צ|בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי}} {{ק|([[תהלים קיט יד]])}}, {{צ|גְּמֹ֖ל עַֽל־עַבְדְּךָ֥ {{ק|(ו)}}אֶֽחְיֶ֗ה}} {{ק|([[תהלים קיט יז]])}}. וזה המין לא יתחלף ואם היו לו ג' משרתים, אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך, כגון {{צ|כִּ֤י מֶ֖לֶךְ (על) כָּל־הָאָ֥רֶץ אֱלֹהִ֗ים}} {{ק|([[תהלים מז ח]])}}. וכן אם שרתוהו ד' משרתים לא יתחלפו הדחויה והמרכא, אבל יתחלפו הראשנים: הראשון יהיה צינורית והשני שופר, כגון {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי מִשְׁפָּטֶ֖יךָ מֵעוֹלָ֥ם׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים קיט נב]])}}. וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא, והוא {{צ|בְּפָ֮רֵ֤שׂ שַׁדַּ֓י מְלָ֮כִ֤ים בָּ֗הּ}} {{ק|([[תהלים סח טו]])}}.

לגרמיה הוא מן הטעמים אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ&quot;א ספרים. פעמים שישרתוהו שופר מהפך, כגון {{צ|אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}; ומרכא: {{צ|יִ֥תְיַצְּב֨וּ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים ב ב]])}}; ושופר מונח: {{צ|וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ׀}} {{ק|([[תהלים יח ח]])}}; וצינורית: {{צ|הַדְרִ֮יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀}} {{ק|([[תהלים כה ה]])}}. ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק. ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק – שני פנים. האופן האחד: לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה 'לגרמיה' וכנגד פסק 'פסק', ויהיה זה ברמז, אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב': שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספרים לא הוצרכו למנותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק, לפי שצורה אחת להם, והוא המקל אשר בין ב' תיבות. 

היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ&quot;א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת, ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה, ראוי לו השופר, כגון {{צ|מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי}} {{ק|([[איוב מא ג]])}}, {{צ|כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי}} {{ק|([[תהלים לח ה]])}}, {{צ|כִּ֣י לָ֭חֲמוּ}} {{ק|([[משלי ד יז]])}}, {{צ|עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ}} {{ק|([[איוב כ ט]])}}, {{צ|הֵ֣מָּה רָ֭אוּ}} {{ק|([[תהלים מח ו]])}}, {{צ|שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס}} {{ק|([[תהלים לג יז]])}} ודומ'. ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה, יסתכל אם היה בתוכה אחד משני מלכים – חולם או קמץ, ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא, יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר, כמו {{צ|יִ֭לָּ֣פְתוּ}} {{ק|([[איוב ו יח]])}}, {{צ|הֲֽ֭מִיִּרְאָ֣תְךָ}} {{ק|([[איוב כב ד]])}}, {{צ|בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ}} {{ק|([[תהלים קט ז]])}} ודומיהן – בתוך התיבה קמץ. והחולם, כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|וִֽ֭ירוֹמִמְךָ לָרֶ֣שֶׁת אָ֑רֶץ}} {{ק|([[תהלים לז לד]])}} ודומ'. ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|לְֽ֭תַאֲוָה}} {{ק|([[משלי יח א]])}}, {{צ|בְּֽ֭מַקְהֵלוֹת}} {{ק|([[תהלים סח כז]])}}. ובכך ישתנה תנאי השבא, ואע&quot;פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר, כגון {{צ|מֵֽ֭הֵיכָלֶךָ}} {{ק|([[תהלים סח ל]])}} והדומין לו. 

האתנחתא; אם שרת אתה משרת אחד יהיה פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים: [האחד] הוא שתהיה האתנחתא ראשונה למה שבסוף, כגון {{צ|נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו}} {{ק|([[תהלים קלב ז]])}}, {{צ|שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה}} {{ק|([[תהלים קב ח]])}} ודומ'. והשני הוא שתהיה אחר האתנחתא רביע, כגון {{צ|הַשָּׁמַ֗יִם מְֽסַפְּרִ֥ים כְּבֽוֹד־אֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים יט ב]])}}, {{צ|וְֽאֶשְׁחָקֵ֗ם כְּעָפָ֥ר עַל־פְּנֵי־ר֑וּחַ}} {{ק|([[תהלים יח מג]])}}, {{צ|אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל־תַּאֲוָתִ֑י}} {{ק|([[תהלים לח י]])}} ודומ'. והשלישי: שתהיה אתנחתא אחר רודפי רביע, כגון {{צ|שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זְכוֹר־יְיָ֥ לְדָוִ֑ד}} {{ק|([[תהלים קלב א]])}}, {{צ|יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל}} {{ק|([[תהלים נ ג]])}} ודומ'. הרביעי: יהיה האתנחתא אחר רודפי הזרקא, כגון {{צ|וּֽצְפוּנְךָ֘ תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}. והה': יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו, כגון {{צ|ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי}} {{ק|([[תהלים יז ט]])}}, {{צ|לֹ֥א עָמָ֑ד}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואתה תמצא בספר הוריית הקורא אופן ששי חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר, כגון {{צ|וְצֹ֣אן (מרעיתי) [מַרְעִיתֽוֹ]}} {{ק|([[תהלים ק ג]])}}, {{צ|מוּסַ֣ר אָבִ֑יךָ}} {{ק|([[משלי א ח]])}}, {{צ|הֵקִ֣ים כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ}} {{ק|([[משלי ל ד]])}} ודומ'. 

האתנחתא; אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמים שופרות ופעמים דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא: אם היה בין תיבת האתנחתא ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא, כגון {{צ|בָּרְכ֖וּ עַמִּ֥ים׀ (אלהים) [אֱלֹהֵ֑ינוּ]}} {{ק|([[תהלים סו ח]])}}, {{צ|הֲלֽוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְ֥יָ׀ אֶשְׂנָ֑א}} {{ק|([[תהלים קלט כא]])}}. חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק, והם {{צ|הִנֵּה־זֹ֭את חֲקַרְנ֥וּהָ כֶּֽן־הִ֑יא}} {{ק|([[איוב ה כז]])}}, {{צ|הַקְשֵׁ֖ב אִיּ֥וֹב שְֽׁמַֽע־לִ֑י}} {{ק|([[איוב לג לא]])}}. ואם אין יהיו הב' משרתים שופרות, כגון {{צ|שָׂמ֣וֹ אָד֣וֹן לְבֵית֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קה כא]])}}, {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, {{צ|כִּ֣י תְּשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם}} {{ק|([[תהלים כא יג]] עי&quot;ש)}}. ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב עם הטפחה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה שֵׁגַ֥ל לִֽ֝ימִינְךָ֗}} {{ק|([[תהלים מה י]])}}. ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה, כגון {{צ|נִצְּבָ֥ה}} כגון החמשה טעמים כגון {{צ|אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה׀ יְיָ֗}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}}, השוכב לעולם עם הטפחה. והדחויה לעולם עם הרביע ועם האתנחתא. לרביע כגון {{צ|יֵבֹ֖שׁוּ וְיִבָּהֲל֥וּ עֲדֵי־עַ֗ד}} {{ק|([[תהלים פג יח]])}} {{צ|בָּר֖וּךְ יְיָ֥ לְ֝עוֹלָ֗ם אָ֮מֵ֥ן׀ וְאָמֵֽן}} ד{{צ|אַךְ טוֹב}} {{ק|([[תהלים פט נג]])}}; ואתנחתא כגון {{צ|וַ֭יֹּ֣אמְרוּ לֹ֣א יִרְאֶה־יָּ֑הּ}} {{ק|([[תהלים צד ז]])}}, {{צ|שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו}} {{ק|([[תהלים צז י]])}}, וכגון {{צ|אוֹדֶ֣ה יְיָ֣ כְּצִדְק֑וֹ}} {{ק|([[תהלים ז יח]])}}, {{צ|עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י}} {{ק|([[תהלים ו ח]])}}, ואתנחתא {{צ|כִּ֥י גָ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל־כָּל־אֱלֹהִֽים}} {{ק|([[תהלים צו ד]])}}, {{צ|זָ֮כַ֤רְתִּי בַלַּ֣יְלָה שִׁמְךָ֣ יְיָ֑ וָֽ֝אֶשְׁמְרָ֗ה תּוֹרָתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים קיט נה]])}}, {{צ|לְעֹ֮שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ}} {{ק|([[תהלים קלו ד]])}}, {{צ|וְנִ֮עֵ֤ר פַּרְעֹ֣ה וְחֵיל֣וֹ בְיַם־ס֑וּף}} {{ק|([[תהלים קלו טו]])}}, {{צ|גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח ב]])}}, {{צ|לֹ֮א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ}} {{ק|([[איוב יח יט]])}}. 

האתנחתא אם שרתוה ב' יהיו שופרין, כגון {{צ|בְּרֹ֣ב שַׂרְעַפַּ֣י בְּקִרְבִּ֑י}} {{ק|([[תהלים צד יט]])}}, ואם יהיו ג' משרתים פעם יהיה שופר הפוך ופעמים יהיה שופר מונח. התנאי על זה: אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך: {{צ|כִּ֤י אֵ֣ל גָּד֣וֹל יְיָ֑ וּמֶ֥לֶךְ גָּ֝ד֗וֹל}} {{ק|([[תהלים צה ג]])}}. ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח, כגון {{צ|וַיְהִ֬י יְיָ֣ לִ֣י לְמִשְׂגָּ֑ב}} {{ק|([[תהלים צד כב]])}}. 

הטפחה מן הטעמים אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה {{צ|לֹא}} {{צ|וְלֹא}} ותהיה הטפחה על האות הראשון או השני או השלישי יהיה {{צ|לֹא}} במקף, כגון ({{צ|ולא בטחתי}}) [אולי: {{צ|וְלֹא רָשַׁעְתִּי}} {{ק|([[תהלים יח כב]])}}] ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה {{צ|לֹא}}, כגון {{צ|וְלֹ֥א נֶ֝אֶמְנ֗וּ}} {{ק|([[תהלים עח לז]])}}. ואם ראית {{צ|לֹ֥א שָׁ֝מְע֗וּ}} {{ק|([[תהלים קו כה]])}}, {{צ|וְלֹ֥א כִֽ֝חֲד֗וּ}} {{ק|([[איוב טו יח]])}}, אינו {{תיקון גירסה|האות על|על האות}} הג' כי אם על הרביעי, לפי שהברת אל&quot;ף נשמעת בקמץ של{{צ|שָׁ֝מְע֗וּ}} ויו&quot;ד בהברת של{{צ|כִֽ֝חֲד֗וּ}}. 

הטפחה; אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אֵי או אי, אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה, לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה ומנוע, או למטה או למעלה, או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות, והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו וחוץ ממנו לא יבוא טעם. ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע, שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמים: בטפחה ובסילוק. בטפחה כגון {{צ|קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו}} {{ק|([[משלי טז ל]])}}, {{צ|שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד}} {{ק|([[משלי יז ה]])}}, {{צ|בְרָקִ֥ים רָ֝֗ב}} {{ק|([[תהלים יח טו]])}}; ובסילוק כגון {{צ|וּ֝בְסָתֻ֗ם חָכְמָ֥ה תוֹדִיעֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים נא ח]])}}. וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמים ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה, והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה ועל היות המרכא שם, לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא. 

ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות, כגון {{צ|וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַת צַדִּיקִים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}, ואם נסתפק לו אי זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות. 

והיתיב לא יכתב אלא עם תחילת אות, ויתכן אות הנעימה ויש אות שלא יתכן עליו הנעימה, והרבה פעמים שמסתפק על הקורא ומנעים האות הראשון אשר עליו היתיב ולא יתכן להנעים אותה האות, ויחזור בו על דרך הלימוד. ויש מקצת סופרים שמשימין תחת אות הנעימה במקום הספק מקל שדומה למרכא, לא שהוא מרכא, אלא ללמד שאותו אות הוא מנעים, כגון {{צ|עוּרָה כְבוֹדִי ע֭וּרָ֥ה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר}} {{ק|([[תהלים נז ט]])}}, {{צ|בְּיוֹם צָ֭רָתִ֥י}} {{ק|([[תהלים פו ז]])}}, לפי שיתכן שיקרא היתיב על (הדל&quot;ת) [אולי: הרי&quot;ש] ועל הת&quot;ו יחד, ושמו המקל להודיע. 

הטפח'; אם שרתוה ב' משרתים פעמים שיהיו מרכות ופעמים שיהיה הראשון שוכב והשני מרכא. התנאי המזקיק להיות מרכא בתחלה הוא שתהיה עם האות הראשון או עם השני והיה תחת הראשון שבא, כגון {{צ|כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ}} {{ק|([[תהלים פו ג]])}}, {{צ|זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי־נָ֝בָ֗ל}} {{ק|([[תהלים עד כב]])}} ודומיהן. ואם הוסר המשרת מן האות הראשון והיה תחת הראשון מלך {{תיקון גירסה|והיה|יהיה}} המשרת הראשון שוכב, כגון {{צ|עֵד֥וּת יְיָ֥ נֶ֝אֱמָנָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ח]])}}, {{צ|מִצְוַ֥ת יְיָ֥ בָּ֝רָ֗ה}} {{ק|([[תהלים יט ט|שם פסוק ט]])}}, ואין חילוק ביניהם. 

הסילוק; אם אין לו משרת אין עליו דיבור, כגון {{צ|מִמִּצְוֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים קיט י]])}}. ואם שרתו משרת אחד פעמים שופר עילוי [ופעמים יהיה מרכא] ופעמים יהיה מונח. התנאי על הזקקת שופר עילוי: היותו עם תחלת אות, כגון {{צ|שֹׁ֣פְטֵי אָֽרֶץ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}, {{צ|בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי}} {{ק|([[תהלים ה ב]])}} ודומ'. ואם היה עם האות השני ויהיה תחת הראשון שבא נזקק עוד השופר, כגון {{צ|וְדֹ֣מּוּ סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים ד ה]])}}, {{צ|בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ}} {{ק|([[תהלים עד א]])}} ודומ'. והתנאי על הזקקת [מרכא]: היותה עם האות השני והיה תחת הראשון [מלך], כגון {{צ|וְאַחַר כָּב֥וֹד תִּקָּחֵֽנִי}} {{ק|([[תהלים עג כד]])}}, {{צ|תָּר֥וּם (ידך) [יְמִינֶֽךָ]}} {{ק|([[תהלים פט יד]])}} ודומ'. ואם חזר להיות עם השלישי או יותר לא תשתנה המרכא, כגון {{צ|אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ}} {{ק|([[תהלים א ד]])}}, {{צ|בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים}} {{ק|([[תהלים א ה]])}} ודומיהן, וימצא מאלה מעט. והתנאי על הזקקת השופר מונח: אם יהיה לפניו לגרמיה, כגון {{צ|מִפְּנֵ֤י׀ אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ}} {{ק|([[תהלים ג א]])}}, {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}} ודומ'. ויש חילוף בתיבה אשר יש בה אחת מאותיות אחה&quot;ע ויהיה בתיבה אות דגש ומקצת יחליף ויקראהו למעלה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}} {{ק|([[תהלים ה ו]])}}, {{צ|אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם}} {{ק|([[תהלים פט י]])}}. ואם היתה תיבה קטנה, כגון {{צ|עַל}}, {{צ|זֹאת}}, ותהיה במקף, אז תנהג במנהג התיבה, כגון {{צ|כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן}}. וישרת השוכב הסילוק בג' מקומות, והם {{צ|יַֽעַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}}, {{צ|וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים סט טו]])}}, {{צ|וְיַֽהַפְכוּ־אָֽרֶץ}} {{ק|([[איוב יב טו]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ב' משרתים הראשון לעולם מאיילא והשני לעולם עילוי, כגון {{צ|וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ}} {{ק|([[תהלים א ג]])}}, {{צ|אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים}} {{ק|([[איוב טו כח]])}}. ויצאו מתנאי זה מעטים, כגון {{צ|וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}, וזה חילוף במשרת השני. והוא לפי שמקצתם אם לא יהיה בין אות הדיבור ובין אות השופר מלך כלל יושם מקום השופר מרכא, כגון {{צ|מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים נב ה]])}}, {{צ|אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה}} {{ק|([[תהלים ט כא]])}}, {{צ|וְצָפ֖וּי ה֣וּא אֱלֵי־חָֽרֶב}} {{ק|([[איוב טו כב]])}}. 

הסילוק; אם שרתוהו ג' משרתים לא ישתנו השני משרתים אבל אם ישתנה המשרת הראשון, והוא אם היה עם אות הראשון שופר מהפך, כגון {{צ|כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְיָֽ}} {{ק|([[תהלים ט יא]])}}. ואם חזר עם האות השני יהיה מונח מלמעלה, כגון {{צ|מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים עו ד]])}}. ואם חזר עם השלישי נהיה מקל, כגון {{צ|אֶבְחָֽנְךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה}} {{ק|([[תהלים פא ח]])}}. והשופר אם היה לפני הסילוק, אם היה הסילוק עם סוף מלך יהיה עילוי השופר קל, כגון {{צ|לֹ֣א יָשָֽׁב}} {{ק|([[תהלים א א]])}}. ואם אחר הסילוק מלך אז תהיה העליית השופר במתיגה למעלה, ואם הודגש הסילוק אז יהיה רפי עם רפי ודגש עם דגש ותשתווה הנעימה. 

רודפי הזרקא אינם נחשבים לא עם הטעמים ולא עם המשרתים, והן באים על ג' פנים. האחד: כגון {{צ|מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ}} {{ק|([[תהלים לא כא]])}}; והשני: כגון {{צ|בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והג': אם יהיה הטעם עם אות ראשון יהיה שופר הפוך, כגון {{צ|יִמְחַץ֘ רֹ֤אשׁ אֹ֫יְבָ֥יו}} {{ק|([[תהלים סח כב]])}}, {{צ|מִ֥י זֶה֘ מֶ֤לֶךְ הַכָּ֫ב֥וֹד}} {{ק|([[תהלים כד ח]])}}. ואין זה המקל אשר תחת {{צ|אֹ֫יְבָ֥יו}} ו{{צ|הַכָּ֫ב֥וֹד}} מרכא, לפי שאינם דבוקים לשלאחריהם, אבל הם סימן לאות המנעים לפי שהוא מנוקד. כגון {{צ|זִֽבְחֵ֣י אֱלֹהִים֘ ר֪וּחַ נִשְׁבָּ֫רָ֥ה}} {{ק|([[תהלים נא יט]])}} אילו לא הושם על הרי&quot;ש סימן שהוא אות הנעימה אז נקראת כשהיא.

==3.5==
פרק על מספר המשרתים. 

חלק הגלגל עם הפזר. חלק המקל עם הסילוק. חילוק מהפך 
בז' מקומות: עם הפזר והזרקא והרביע והלגרמיה והיתיב 
והאתנחתא והסילוק. חלק הצינורית בה' מקומות ידועים. 
הלגרמיה מקום ידוע, והרביע והיתיב והאתנחתא והסילוק במקומות 
ידועים עוזרים לשופר מהפך. ומה שנתברר עם תנאי מרכא. 
חלק שופר עילוי בזרקא ובאתנחתא במקום ידוע. חלק 
שופר ברביע ולגרמיה ויתיב ואתנחתא וסוף פסוק' במק' ידוע'. 
חלק מרכא וחלק הדחויה ברביע ואתנחתא במקו' ידוע'. 
חלק המאיילא בסוף פסוק' במקום ידוע. חלק השוכב 
בטפחא ובסילוק בג' מקומות: {{צ|יַ֖עַמְדוּ־מָֽיִם}} {{ק|([[תהלים קד ו]])}} וחבריו {{ק|([[תהלים סט טו]], [[איוב יב טו]])}}. השלשלת; 
אם היתה משרת תשרת לאתנחתא ורביע וסילוק.

==3.6==

פרק על שכונת הטעמים. 

אלה הם טעמים אין בהם זיקוק האחד 
אחר אחד אלא השלשלת, שאם היה טעם אי אפשר שלא 
יהיה לפניה אתנחתא. 

הפזר יתכן שיהיה אחריו זרקא: {{צ|כִּ֤י 
כָל֢וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘}} {{ק|([[תהלים לא יא]])}}; ורביע: {{צ|פַּ֡ח לִ֗י}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; ולגרמיה, כגון {{צ|וַיֵּרַ֡ד מִ֤י 
אָֽסַף־ר֨וּחַ׀}} {{ק|([[משלי ל ד]])}}; ויתיב: {{צ|יִגְאָלֻ֡הוּ חֹ֣שֶׁךְ וְ֭צַלְמָוֶת}} {{ק|([[איוב ג ה]])}}; וטפחה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝יָ֗}} {{ק|([[תהלים כה א]])}}; 
וסילוק: {{צ|וַיֹּאמַ֡ר אֶרְחָמְךָ֖ יְיָ֣ חִזְקִֽי}} {{ק|([[תהלים יח ב]])}}. 

הזרקא אם רדפוה רודפיה יתכן אחריה ד' טעמים. הפזר: {{צ|כִּֽי־כִפְלַ֪יִם לְֽת֬וּשִׁיָּ֥ה וְדַ֡ע}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; ורביע: 
{{צ|בָּ֤ר֣וּךְ אֲדֹנָי֘ י֤וֹם׀ י֥וֹם יַֽעֲמָס־לָ֗נוּ}} {{ק|([[תהלים סח כ]])}}; ויתיב: {{צ|אֶֽבְחַ֣ר דַּרְכָּם֘ וְאֵשֵׁ֪ב רֹ֥אשׁ 
וְ֭אֶשְׁכּוֹן}} {{ק|([[איוב כט כה]])}}; ואתנחתא: {{צ|גַּם־אֲנִ֤י׀ אוֹדְךָ֣ בִכְלִי־נֶבֶל֘ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י}} {{ק|([[תהלים עא כב]])}}. ואם 
לא יהיו אחריה רודפיה לא יתכן אחריה כי אם הרביע בלבד, 
כגון {{צ|הַאֲזִינָה֘ אֶֽל־דִּמְעָתִ֗י}} {{ק|([[תהלים לט יג]])}}, {{צ|דֶּ֤רֶךְ הַנֶּ֨שֶׁר׀ בַּשָּׁמַיִם֘ דֶּ֥רֶךְ נָחָ֗שׁ}} {{ק|([[משלי ל יט]])}}. 

הרביע 
יתכן אחריו הזרקא: {{צ|מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֘}} {{ק|([[תהלים יז יד]])}}; והיתיב: 
{{צ|חַסְדּ֜וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שִׁירֹ֣ה}} {{ק|([[תהלים מב ט]])}}; ואתנחתא: {{צ|כְּֽמוֹכֶ֨ם לֹא־נֹפֵ֣ל אָנֹכִ֣י מִכֶּ֑ם}} {{ק|([[איוב יב ג]])}}; ולגרמ', 
כגון {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר׀ לֹ֥א הָלַךְ֘}} {{ק|([[תהלים א א]])}}; והסילוק: {{צ|פֵּ֖תַח דְּבָרֶ֥יךָ יָאִ֗יר 
מֵבִ֥ין פְּתָיִֽים}} {{ק|([[תהלים קיט קל]])}}. 

הלגרמיה יתכן אחריו {{תיקון גירסה|וטעמ'|ו' טעמים}}. הפזר: {{צ|טָֽמְנֽוּ־גֵאִ֨ים׀ 
פַּ֡ח}} {{ק|([[תהלים קמ ו]])}}; וזרקא: {{צ|וְיַגֶּד־לְךָ׀ תַּֽעֲלֻמ֣וֹת חָכְמָה֘}} {{ק|([[איוב יא ו]])}}; [ורביע:] {{צ|אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ׀ 
כָּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ}} {{ק|([[תהלים כב ל]])}}; ויתיב: {{צ|עַל־כֵּ֤ן׀ לֹא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים א ה]])}}; 
ואתנחתא: {{צ|כִּ֤י שָׁ֨מָּה׀ יָשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט}} {{ק|([[תהלים קכב ה]])}}; והסילוק: {{צ|שֵׁ֤ם׀ אֱלֹהֵ֬י 
יַעֲקֹֽב}} {{ק|([[תהלים כ ב]])}}. 

היתיב יתכן אחריו ג' טעמים. אתנחתא: {{צ|יְֽיָ֗ עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן}} {{ק|([[תהלים כט יא]])}}; 
ורביע: {{צ|בְּ֭פִי שְׁלֹ֥שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים}} {{ק|([[איוב לב ה]])}}. וסילוק בב' מקומות: {{צ|וְדֶ֣רֶךְ רָ֭ע 
וּפִ֨י תַהְפֻּכ֬וֹת שָׂנֵֽאתִי}} {{ק|([[משלי ח יג]])}}, {{צ|אִישׁ־עָנִ֣י וְ֭אֶבְיוֹן וְנִכְאֵ֨ה לֵבָ֬ב לְמוֹתֵֽת}} {{ק|([[תהלים קט טז]])}}. 

האתנחתא יתכן אחריה ב' טעמים. טפחה: {{צ|וְ֭עַתָּה מְלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסְר֗וּ}} {{ק|([[תהלים ב י]])}}; 
וסילוק: {{צ|כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא}} {{ק|([[משלי ד כב]])}}. 

הטפחה 
יתכן אחריו לגרמיה: {{צ|יָ֝שַׁ֗נְתִּי אָ֤ז׀ יָנ֬וּחַֽ לִֽי}} {{ק|([[איוב ג יג]])}}; וסילוק: {{צ|מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ 
מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ}} {{ק|([[תהלים צב ו]])}}. כל טפחה שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה 
אחר הלגרמיה סילוק, ויהיה קודם הטפחה אתנחתא.

==3.7==

פרק על מספר משרתי אלה הטעמים כמה משרתים יהיו לכל טעם. 

הפזר ג' משרתיו: מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא 
ג': שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו': מרכא 
ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת 
משרתי הלגרמיה ד': מרכא ושופר מונח ושופר מהפך 
וצינורית. משרתי האתנח' ז': שופר ודחויה ומרכא 
ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי 
הטפחה ב': שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח': שופר 
ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית 
ושלשלת. 

וככה נסדרו אלה הטעמים: אחר פזר לגרמיה, אחר 
לגרמיה זרקא, אחר זרקא רביע, אחר רביע יתיב &lt;small&gt;(ואתנח')&lt;/small&gt;, 
אחר יתיב אתנחתא, אחר אתנחתא טפחה, אחר טפחה סילוק. 

ואלה ח' טעמים יתכן להיות כולם ראשי פסוק', חוץ מן היתיב 
והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפחה לא 
תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק, ולא 
תהיה הטפחה במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת 
הפסוק שלכ&quot;א ספרים, כגון {{צ|בְּרֵאשִׁ֖ית}} {{ק|([[בראשית א א]])}}. ולכך בארתי שהטפחה 
לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק. ויש כאן ג' מקומות 
ששנים מהם בלי משרת, והם {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר: קַוֹּ֣ה 
קִוִּ֣יתִי}} {{ק|([[תהלים מ|תהלים מ א-ב]])}}, {{צ|לַ֝מְנַצֵּ֗חַ לְדָוִ֥ד לְהַזְכִּֽיר: אֱלֹהִ֥ים לְהַצִּילֵ֑נִי}} {{ק|([[תהלים ע|תהלים ע א-ב]])}}. &lt;small&gt;({{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: שִׁמְעוּ־זֹ֭את כָּל־הָֽעַמִּ֑ים}} {{ק|([[תהלים מט|תהלים מט א-ב]])}}.)&lt;/small&gt; ואשר {{תיקון גירסה|הם|הוא}} במשרת: 
{{צ|שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח: גָּ֮ד֤וֹל יְיָ֣ וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד}} {{ק|([[תהלים מח|תהלים מח א-ב]])}}. &lt;small&gt;(ג' בטעמ' {{צ|שִׁ֖יר 
מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ}} {{ק|([[תהלים פג|תהלים פג א-ב]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד: נָכ֣וֹן 
לִבִּ֣י אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים קח|תהלים קח א-ב]])}}.)&lt;/small&gt;

אבל הסילוק לא ימצא בכ&quot;א ספרים בתחלת הפסוק 
לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד, ופסוק משתי תיבות 
לא ימצא באלה הג' ספרים, ולפיכך ישרתהו יותר משרת 
אחד ובא הנה בראש הפסוק, ואין בפסוק טעם אחר 
בלעדו. וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות; ג' מהם שיש 
להם שני משרתים, והם {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְדָוִֽד}} {{ק|([[תהלים קח א]])}}, {{צ|שִׁ֖יר מִזְמ֣וֹר לְאָסָֽף}} {{ק|([[תהלים פג א]])}}, 
{{צ|מִזְמ֖וֹר לְדָוִ֣ד לְהַזְכִּֽיר: יְֽיָ֗ אַל־בְּקֶצְפְּךָ֥}} {{ק|([[תהלים לח|תהלים לח א-ב]])}}; ומהם ז' בשופרות מונחים, 
והם {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מַשְׂכִּֽיל: אֱלֹהִ֤ים׀ בְּאָזְנֵ֬ינוּ}} {{ק|([[תהלים מד|תהלים מד א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח 
מִזְמֽוֹר: רָצִ֣יתָ יְיָ֣}} {{ק|([[תהלים פה|תהלים פה א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ עַֽל־נְגִינַ֬ת לְדָוִֽד: שִׁמְעָ֣ה 
אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י}} {{ק|([[תהלים סא|תהלים סא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד: הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים}} {{ק|([[תהלים סט|תהלים סט א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ 
עַֽל־הַגִּתִּ֬ית לְאָסָֽף: הַ֭רְנִינוּ לֵאלֹהִ֣ים}} {{ק|([[תהלים פא|תהלים פא א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר: 
כָּֽל־הָ֭עַמִּים תִּקְעוּ־כָ֑ף}} {{ק|([[תהלים מז|תהלים מז א-ב]])}}, {{צ|לַמְנַצֵּ֬חַ׀ לְעֶֽבֶד־יְיָ֬ לְדָוִֽד: נְאֻֽם־פֶּ֣שַׁע 
לָ֭רָשָׁע}} {{ק|([[תהלים לו|תהלים לו א-ב]])}}. 

וקבוץ אלה ח' טעמים ימצאו בפסוק {{צ|עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל 
כָּל־חָסִ֨יד׀ אֵלֶיךָ֘}} {{ק|([[תהלים לב ו]])}}. ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק {{צ|אַ֥שְֽׁרֵי־הָאִ֗ישׁ}} {{ק|([[תהלים א א]])}}, וגם 
בזה: {{צ|לְדָוִ֡ד אֵ֮לֶ֤יךָ יְ֨יָ׀ אֶקְרָ֗א}} {{ק|([[תהלים כח א]])}}, וגם בזה: {{צ|רָאִ֡תָה כִּֽי־אַתָּ֤ה׀ עָ֮מָ֤ל וָכַ֨עַס׀}} {{ק|([[תהלים י יד]])}}. 

&lt;עד כאן דיני טעמי אמ&quot;ת.{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}&gt;

= 4 =

ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו 
ג' אותיות במ&quot;ף ובתחלת תיבה תהיה אות וי&quot;ו, נקראת ב'אוּ', 
כגון {{צ|'''וּבְכָל'''}} {{ק|([[בראשית א כו]])}}, {{צ|'''וּבָאוּ'''}} {{ק|([[שמות ז כח]])}}, {{צ|'''וּפַרְעֹה'''}} {{ק|([[בראשית מא א]])}}, {{צ|'''וּמִצְרַיִם'''}} {{ק|([[בראשית י ו]])}}. ועוד: {{צ|'''וּקְרָא'''}} {{ק|([[יונה א ב]])}}, {{צ|'''וּרְאֵה'''}} {{ק|([[בראשית יג יד]])}}, {{צ|'''וּשְׁמֹר'''}} {{ק|([[דברים ד ט]])}}, 
וּשְׁכַב, וּגְאֹל, {{צ|'''וּזְכֹר'''}} {{ק|([[קהלת יב א]])}}. ותיבות שבאחריתם מ&quot;ם, כגון {{צ|'''וּקְרָאתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא כג כא]])}}, 
{{צ|'''וּשְׁמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[שמות יב יז]])}}, {{צ|'''וּרְאִיתֶם'''}} {{ק|([[שמות טז ז]])}}. וכל וי&quot;ו אשר בראש תיבה אשר האות 
שלאחריהם ננקדת בשבא הוי&quot;ו נקראת ב'אוּ'; לבד אם 
באה אחד מאותיות א&quot;ח ה&quot;ע אחריה היא ננקדת בפתח, כגון 
{{צ|'''וַאֲמַרְתֶּם'''}} {{ק|([[בראשית לב כא]])}}, '''וַחֲשַׁבְתֶּם''', {{צ|'''וַעֲשִׂיתֶם'''}} {{ק|([[ויקרא יט לז]])}}, {{צ|'''וַהֲשֵׁבֹתָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א ח לד]])}}. 

כל לשון דכר {{צ|לך}} 
אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|לָךְ}} וזקפתא כותהון {{צ|'''לָךְ'''}}, בר מן 
י&quot;ד בתורה {{צ|'''לְךָ'''}}: {{צ|יְחִידְךָ}} {{ק|([[בראשית כב ב]])}}, {{צ|וְקָרָא}} {{ק|([[שמות לד טו]])}}, {{צ|וְחַג שָׁבֻעֹת}} {{ק|([[שמות לד כב]])}}, {{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[במדבר יח ח]])}}, {{צ|הָאָתוֹן}} {{ק|([[במדבר כב כח]])}}, {{צ|בַּצַּר}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, 
{{צ|וְשָׁמַרְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|וְשָׁמַעְתָּ}} {{ק|([[דברים ו ג]])}}, {{צ|יִרְחַק}} {{ק|([[דברים יב כא]])}}, {{צ|וְהִגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז ט]])}}, {{צ|יַגִּידוּ}} {{ק|([[דברים יז י]])}}, {{צ|וְיָד}} {{ק|([[דברים כג יג]])}}, {{צ|וֶהֱשִׁיבְךָ}} {{ק|([[דברים כח סח]])}}. וכל 
{{צ|שְׁמֳר}}, {{צ|הִשָּׁמֶר}} – {{צ|'''לְךָ'''}}. וכל נתינה דאלה הדברים {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ג' {{צ|'''לָךְ'''}}, 
וסימן: אכל מלכא בסלא – {{צ|וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים}} {{ק|([[דברים ז טז]])}}, {{צ|אָשִׂימָה 
עָלַי מֶלֶךְ}} {{ק|([[דברים יז יד]])}}, {{צ|וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא}} {{ק|([[דברים כו ב]])}}. וי' {{צ|לְךָ}} זקפין בשאר קריה, וסימן: {{צ|הָנִיחַ}} {{ק|([[ישעיהו יד ג]])}}, 
{{צ|מוֹסֵרוֹת}} {{ק|([[ירמיהו כז ב]])}}, {{צ|כִּי {{ק|תיקון גירסה|אבר|אַגִּיד}}}} {{ק|([[ירמיהו לח טו]])}}, {{צ|הִכֹּן}} {{ק|([[יחזקאל לח ז]])}}, {{צ|שְׁבָא}} {{ק|([[יחזקאל לח יג]])}}, {{צ|מַשְׁלִיךְ}} {{ק|([[מיכה ב ה]])}}, {{צ|לוּ אִישׁ}} {{ק|([[מיכה ב יא]])}}, {{צ|אֱוִלִי}} {{ק|([[זכריה יא טו]])}}, 
{{צ|מִן הַזֶּרַע}} {{ק|([[רות ד יב]])}}. וכל שופטים וזקפתא דשמואל ונתינתא דמלכים 
כותהון {{צ|'''לְךָ'''}}; בר מן ה' {{צ|'''לָךְ'''}}, וסימן: {{צ|טוֹב}} {{ק|([[ש&quot;א א ח]])}}, {{צ|נְטֵה}} {{ק|([[ש&quot;א יד ז]])}}, {{צ|לוֹא חָטָא}} {{ק|([[ש&quot;א יט ד]])}}, {{צ|לֹא חָטָאתִי}} {{ק|([[שופטים יא כז]])}}, 
{{צ|נָתַתִּי}} {{ק|([[מ&quot;א ג יג]])}}. וכל אתנחתא וסוף פסוק' דכוותהון {{צ|'''לָךְ'''}}. 

וכל לשון דכר {{צ|'''אִתְּךָ'''}}, 
{{צ|'''עִמְּךָ'''}}, בר מן אתנחתא וסוף פסוק' דאינון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}, ובקצת 
מקומות בזקפתא ורביע דכוותהון {{צ|'''אִתָּךְ'''}}, {{צ|'''עִמָּךְ'''}}. 

מן רישיה דאלה הדברים עד {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} {{ק|([[דברים יד כב]])}} – {{צ|'''וְתִירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים ז יג|שם ז יג]], [[דברים יא יד|יא יד]] [[דברים יב יז|יב יז]])}}, ומן {{צ|עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר}} עד סוף סיפרא {{צ|'''תִּירֹשְׁךָ''' וְיִצְהָרֶךָ}} {{ק|([[דברים יד כג|שם יד כג]], [[דברים יח ד|יח ד]])}}. 

דע כי אותיות 
יהו&quot;א מתחלפות אחת בחברתה. אל&quot;ף בה&quot;א, כגון {{צ|'''אֶתְחַבַּר'''}} {{ק|([[דה&quot;ב כ לה]])}} – התחבר; 
{{צ|'''אֶגְאָלְתִּי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}} – הִגְאָלְתִּי; {{צ|'''אֶשְׁתּוֹלְלוּ'''}} {{ק|([[תהלים עו ו]])}} – הִשְׁתּוֹלְלוּ; {{צ|'''אַשְׁכֵּ֥ים'''}} {{ק|([[ירמיהו כה ג]])}} – {{צ|'''הַשְׁכֵּ֣ם'''}} {{ק|([[ש&quot;א יז טז]])}}; {{צ|'''אַזְכָּרָ֔ה'''}} {{ק|([[ויקרא כד ז]])}} – הַזְכָּרָה; {{צ|'''אָמוֹן'''}} {{ק|([[ירמיהו נב טו]])}} – {{צ|'''הָמוֹן'''}} {{ק|([[ישעיהו יג ד]])}}. 

ה&quot;א באל&quot;ף: {{צ|'''הֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יד]])}} – {{צ|'''אֵתָיוּ'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]])}}; {{צ|'''הַהַרְאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}} – {{צ|'''הָאֲרִיאֵל'''}} {{ק|([[יחזקאל מג טו]])}}; {{צ|'''הֵיךְ'''}} {{ק|([[דה&quot;א יג יב]])}} – {{צ|'''אֵיךְ'''}}; {{צ|'''אֲדֹרָם'''}} {{ק|([[מ&quot;א יב יח]])}} – {{צ|'''הֲדוֹרָם'''}} {{ק|([[בראשית י כז]])}}; {{צ|'''הֶדֶר'''}} {{ק|([[דניאל יא כ]])}} – {{צ|'''אֶדֶר'''}} {{ק|([[מיכה ב ח]])}}; {{צ|'''כֻּלָּא'''}} {{ק|([[יחזקאל לו ה]])}} – {{צ|'''כֻּלָּהּ'''}}. 

יו&quot;ד באל&quot;ף: {{צ|'''תְּלוּיִם'''}} {{ק|([[יהושע י כו]])}} – {{צ|'''תְלוּאִים'''}} {{ק|([[הושע יא ז]])}}; {{צ|'''בְּלוֹיֵ'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יא]])}} – {{צ|'''בְּלוֹאֵי'''}} {{ק|([[ירמיהו לח יב]])}}. 

אל&quot;ף ביו&quot;ד, כמו {{צ|'''אִישַׁי'''}} {{ק|([[דה&quot;א ב יג]])}} – {{צ|'''יִשַׁי'''}}; {{צ|'''מְנָאוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מד]])}} – {{צ|'''מְנָיוֹת'''}} {{ק|([[נחמיה יב מז]])}}; {{צ|'''הַהַגְרִאִים'''}} {{ק|([[דה&quot;א ה י]])}} – הַהַגְרִיִּם; {{צ|'''הָעַרְבִיאִים'''}} {{ק|([[דה&quot;ב יז יא]])}} – הָעַרְבִיִּם.

אל&quot;ף בו&quot;ו: {{צ|'''פּוּאָה'''}} {{ק|([[שופטים י א]])}} – {{צ|'''פֻוָּה'''}} {{ק|([[בראשית מו יג]])}}. 

יו&quot;ד בו&quot;ו: {{צ|'''פְּנִיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לא]])}} – {{צ|'''פְּנוּאֵל'''}} {{ק|([[בראשית לב לב]])}}; {{צ|'''פִּינֹן'''}} {{ק|([[בראשית לו מא]])}} – {{צ|'''פוּנֹן'''}} {{ק|([[במדבר לג מב]])}}; {{צ|'''עַלְיָן'''}} {{ק|([[דה&quot;א א מ]])}} – {{צ|'''עַלְוָן'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''עֵיבָל'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}} – {{צ|'''עוֹבָל'''}} {{ק|([[בראשית י כח]])}}; {{צ|'''שְׁפִי'''}} {{ק|([[דה&quot;א א מ]])}} – {{צ|'''שְׁפוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לו כג]])}}; {{צ|'''מְחִיָּיאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}} – {{צ|'''מְחוּיָאֵל'''}} {{ק|([[בראשית ד יח]])}}; {{צ|'''וְקוֹיֵ'''}} {{ק|([[ישעיהו מ לא]])}} – {{צ|'''וְקֹוֵי'''}} {{ק|([[תהלים לז ט]])}}. 

יו&quot;ד בה&quot;א, כמו {{צ|'''הוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[יחזקאל כ יא]])}} – {{צ|'''יוֹדַעְתִּי'''}} {{ק|([[ש&quot;א כא ג]])}}. 

ועל ענין זה נהפך אל&quot;ף בו&quot;ו: {{צ|'''אָכַל'''}}, {{צ|'''אָמַר'''}} – {{צ|'''יֹאמַר'''}}, {{צ|'''יֹאכַל'''}}, כי עיקרו 
לומר אֶאֱכַל אֶאֱמַר, כי האל&quot;ף מן אית&quot;ן. וכן האל&quot;ף השוכן ב{{צ|'''שָׁב'''}} 
ו{{צ|'''קָם'''}} – {{תיקון גירסה|זי&quot;ן|וי&quot;ו}} {{צ|'''יָקוּם'''}} {{צ|'''יָשׁוּב'''}}. יו&quot;ד {{תיקון גירסה|ילך|{{צ|'''יָלַד'''}}}}, {{צ|'''יָדַע'''}} – וי&quot;ו ב{{צ|'''נוֹלַד'''}} {{צ|'''נוֹדַע'''}}. וכמו הה&quot;א 
ב{{צ|'''עָשָׂה'''}}, {{צ|'''רָאָה'''}} – יו&quot;ד {{צ|'''עָשִׂיתִי'''}}; וכן ו&quot;ו שוכנת [ב{{צ|'''יוֹם'''}} – אל&quot;ף שוכנת] {{צ|'''יָמִים'''}}; ויו&quot;ד {{צ|'''בַּיִת'''}} – {{צ|'''בָּתִּים'''}}; 
ו&quot;ו {{צ|'''רֹאשׁ'''}} שהוא אל&quot;ף בכתב – שתים {{צ|'''רָאשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית ב י]])}}; וכן ו&quot;ו הנוספת בפעלים 
ובשמות בשרק והנופלת עלי במ&quot;ף – אל&quot;ף {{תיקון גירסה|בשרת|בשרק}}, כמו {{צ|'''וְשָׁמַעְתָּ'''}} {{ק|([[דברים ד ל]])}}, 
{{צ|'''וְקָרָאת'''}} {{ק|([[בראשית טז יא]])}} – {{צ|'''וּבַייָ'''}} {{ק|([[יהושע כב יט]])}}, {{צ|'''וּמֵיְיָ'''}} {{ק|([[משלי טז א]])}} {{צ|'''וּמֵאֱלֹהִים'''}} {{ק|([[דה&quot;ב כב ז]])}}. 

ודע כי קריאת ה&quot;א ואל&quot;ף החלוקות 
אין ביניהם הפרש, ויותר בסוף המלים והשמות והקדם 
להם קמץ גדול. ולכן באל&quot;ף אשר עיקרו להיות כמו {{צ|'''שֵׁנָא'''}} {{ק|([[תהלים קכז ב]])}}{{הערה|ואולי הכוונה ל{{צ|וְשִׁנָּא}} {{ק|([[מ&quot;ב כה כט]])}}. המשפט כולו משובש וצריך תיקון. ויקיעורך.}} עיקרו 
להיות מן מ{{צ|'''שֵׁנָה'''}}. {{צ|'''גָּבְהָא'''}} {{ק|([[יחזקאל לא ה]])}}, {{צ|'''דֶּשֶׁא'''}} {{ק|([[בראשית א יא]])}}, {{צ|קְרֶאןָ [לִי] '''מָרָא'''}} {{ק|([[רות א כ]])}}, כולן במקום ה&quot;א. {{צ|'''אָתָא'''}} {{ק|([[ישעיהו כא יב]] עי&quot;ש)}}, {{צ|'''תֹּבֵא'''}} {{ק|([[משלי א י]])}}, {{צ|'''אָנָּא'''}} באל&quot;ף ובה&quot;א. וה&quot;א אשר ב{{צ|'''צֹנֶה'''}} {{ק|([[תהלים ח ח]])}} אל&quot;ף שב{{צ|'''צֹאן'''}}. 

וכן כתוב {{צ|'''לֹא'''}} באל&quot;ף {{ק|([[שמות כא ט]] ועוד)}}. 

וכן יו&quot;ד הבאה אחר קמץ ועיקרה להיות 
אל&quot;ף והיא יו&quot;ד, כמו {{צ|'''בְּגָדָיו'''}} {{ק|([[בראשית כז כז]])}}, {{צ|'''סוּסָיו'''}} {{ק|([[ישעיהו ה כח]])}}, {{צ|'''פָּרָשָׁיו'''}} {{ק|([[שמות יד כו]])}}, {{צ|'''עֵינָיו'''}} {{ק|([[בראשית יג י]])}}; ונכתבה ביו&quot;ד לענין {{צ|'''עֵינַי'''}} {{ק|([[בראשית לא י]])}}, {{צ|'''בְּגָדַי'''}} {{ק|([[ישעיהו סג ג]])}}; כי היא יו&quot;ד הקיבוץ ב{{צ|'''בְּגָדִים'''}} {{ק|([[ויקרא ו ד]])}}, {{צ|'''פָּרָשִׁים'''}} {{ק|([[בראשית נ ט]])}}, {{צ|'''סוּסִים'''}} {{ק|([[דברים יז טז]])}}; ויו&quot;ד השניות ב{{צ|'''יָדַיִם'''}} {{ק|([[בראשית לד כא]])}}, {{צ|'''עֵינַיִם'''}} {{ק|([[בראשית כ טז]])}}, {{צ|'''רַגְלַיִם'''}} {{ק|([[ויקרא יא מב]])}}. 

{{תיקון גירסה|ויו&quot;ד|וה&quot;א}} אשר ב{{צ|'''פֶּה'''}} היא יו&quot;ד אשר ב{{צ|'''פִּי'''}} ו{{צ|'''פִּיו'''}} ו{{צ|'''פִּיהוּ'''}}. ה&quot;א שב{{צ|'''שֶׂה'''}} [היא יו&quot;ד] אשר ב{{צ|'''שְׂיֵהוּ'''}} {{ק|([[ש&quot;א יד לד]])}} ב{{צ|'''שֵׂיוֹ'''}} {{ק|([[דברים כב א]])}}. 

ונכתבה ה&quot;א בו&quot;ו, כמו {{צ|'''רָאֹה'''}} {{ק|([[שמות ג ז]])}}, {{צ|'''בָּנֹה'''}} {{ק|([[מ&quot;א ח יג]])}}. {{צ|'''פֹּה'''}} פעמים ו&quot;ו {{ק|([[יחזקאל מ י]])}}. {{צ|'''מֵחֲט֪וֹא'''}} {{ק|([[תהלים לט ב]])}} – {{צ|'''מֵחֲטֹ֣א'''}} {{ק|([[ש&quot;א יב כג]])}} – {{צ|'''מֵחֲטוֹ'''}} {{ק|([[בראשית כ ו]])}}. 

דע כי לא יהיה פעל מן הפעלים פחות מג' אותיות אלא 
אם תחוסר אחת מג' אותיות חסר והיה עיקרו להיות ב'. 
כן מנהג לשון הקודש להיות פעמים תוספת ופעמים מחסרת. 

והפעלים מתחלקים על ב' פנים: יש מהם קל ויש מהם כבד. 
והקל על אופן אחד, אבל הכבד מתחלק לכמה פנים. וראה 
לקל הבא מן הפעלים על משקל פָעַל,{{הערה|בקטע זה הפעלים נוקדו מהשערה, ולעתים נבחרה צורה אחת מתוך כמה אפשריות (לע&quot;ע לא נעשתה השוואה מול המקור הערבי). ויקיעורך.}} כאומרך שְׁמֹר או שָׁמוֹר, ולפֹעל העבר שָׁמַר, ולפֹעלו שׁוֹמֵר, ולמפעלו שָׁמוּר. וכמהו 
קְנֵה ציויו; בָּנָה, קָנָה – עבר, קוֹנֶה – פועֵל, קָנוּי – פעוּל, שָׁמוּר. 
וכמהו אָסַף; אֻסַּף – פֹעל שלא הוזכר פֹעלו; נפעל: נֶאֱסַף, 
נִשְׁמַר, נִקְנָה; מופעל: נֶאֱסָף, נִשְׁמָר, נִקְנֶה. וכללו שלדבר: כל 
פעל שנפחת מ&quot;ם מן פֹעלו ומן מופעלו הוא הפעל הקל. 
והפעל הכבד מהפעול: פֻעַל, הָפְעַל, פַעוּל, פוֹעֵל. כאמרך 
שַׁבֵּר; שִׁבֵּר, שִׁבַּר – פועל עבר; מְשַׁבֵּר – פועֵל; מפועל: מְשֻׁבָּר; 
והמתפעל: מִשְׁתַּבֵּר. וכמוהו דַּבֵּר – ציווי; דִּבֵּר – פועל עבר; 
מְדֻבָּר – מופעל. וכן בא&quot;ח ה&quot;ע, פעל הקל: שְׁלַח, שׁוֹלֵחַ, שָׁלַח, 
נִשְׁלָח. והכבד: שַׁלַּח, שִׁלַּח, מְשַׁלֵּחַ, מְשֻׁלָּח, מִשְׁתַּלֵּחַ. וכבד 
אחר: הַשְׁלֵחַ, {{תיקון גירסה|השלוח|הִשְׁלִיחַ}}, מַשְׁלִיחַ, מָשְׁלָח. וכן מנהג כל הפעל 
הקל להיות רפי ובלא מ&quot;ם בראש פֹעלו ומִפעלו, וכשלא תהיה 
בתחילתו אם ראוי להיות דגש; חוץ מתיבה אחת: {{צ|וַאֲבִיכֶן 
'''הֵתֶל''' בִּי}} {{ק|([[בראשית לא ז]])}}, כי ראוי היה לדגשו, כמו {{צ|'''וַיְהַתֵּל''' בָּהֶם אֵלִיָּהוּ}} {{ק|([[מ&quot;א יח כז]])}}. 

&lt;!-- (מכאן חיוג') --&gt;אותיות 
החליקה ג', והן או&quot;י. אילו ג' אותיות המשתתפות בלשון הקודש 
לשני ענינים מופרשין בלשון. האחד: {{תיקון גירסה|הנעת|הנעה}} נראית יוצאה 
בלשון, שיכון ידוע נראה לעינים, כשאר האותיות בהנעתן 
ובשיכונן; והענין השיני: שיכון נעלם שאינו נראה. 

ונשתתפו 
אילו אותיות לב' פנים מן השיכון מופרשין אחד מחבירו, 
האחד ידוע ונראה, והב' נעלם. הנראה: כגון האל&quot;ף אשר 
ב{{צ|'''וַיֶּאְסֹר'''}} {{ק|([[בראשית מו כט]])}}, כי היא שוכנת ונראית ויוצאה בלשון; וכגון {{צ|לֹא 
'''שָׁלַוְתִּי'''}} {{ק|([[איוב ג כו]])}}, {{צ|כֻּלֹּה '''מְקַלְלַוְנִי'''}} {{ק|([[ירמיהו טו י]])}}, הנראית שיכונה בלא העלמה; וכגון 
יו&quot;ד {{צ|'''וַיְשַׁבֵּר'''}} {{ק|([[שמות לב יט]])}}, {{צ|'''וַיְדַבֵּר'''}} {{ק|([[בראשית ח טו]])}}, הנראה שיכונן. 

והאופן הב' עלום, 
כגון אל&quot;ף {{צ|'''וְקָאם''' שָׁאוֹן {{תיקון גירסה|בעי&quot;ן|בְּעַמֶּךָ}}}} {{ק|([[הושע י יד]])}}, {{צ|'''רְפָא''' נָא}} {{ק|([[במדבר יב יג]])}}, שהיא שכונה ועלומה 
ואינה נראת; וכגון ו&quot;ו {{צ|'''שׁוֹפָר'''}}, {{צ|'''עוֹלָם'''}}, ויו&quot;ד {{צ|'''שֵׂעִיר'''}}, {{צ|'''רָבִיד'''}}, {{צ|'''דָּוִיד'''}}. 
ולענין זה האחר נקראו 'אותיות החליקה', כי יחלקו עד עת 
שיעלמו ולא יהיה להם בלשון ראיה ולא {{תיקון גירסה|הרגשת|הרגשה}}. אבל 
המודיען {{תיקון גירסה|לשמיעת|לשמיעה}} – הנעת מה שלפניהן קמץ או 
בפתח או בשאר השבעה מלכים. ונקראו 'אותיות המשך' ו'הפרישה' 
לפי שיוסיפו בפעלים ובשמות בעבור המשך {{תיקון גירסה|ההוויה|ההווה}} בהן, כגון 
ו&quot;ו {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}} ו{{צ|'''גִּבּוֹר'''}} הנוספת למשיכת הדיבור ואינה עיקר. 

ודע כי הה&quot;א {{ק|(ה)}}נכתבת במקום אותיות החליקה, ויותר בסוף 
הדברים והשמות. אך כתיבתה במקום אל&quot;ף החלוקה בסוף הדברים 
והשמות רבתה לרוב עד מאד כדי שלא יאמר אדם שהיא 
אל&quot;ף חלוקה בעקר, אלא יש לזולתו לומר שהיא ה&quot;א חלוקה. אבל 
יש ביניהם הפרש, כי הה&quot;א לא {{תיקון גירסה|יקרא|יקרה}} לה שיכון וחליקה בהצטרפת 
הפעלים כמו שיקרא לאו&quot;י. ואם נפשך לומר: מצינו {{צ|'''הָלַךְ'''}} 
בחלוקת ה&quot;א כאומרך {{צ|הָלֹךְ '''אֵלֵךְ''' עִמָּךְ}} {{ק|([[שופטים ד ט]])}}, {{צ|'''יֵלְכוּ''' הָלוֹךְ}}, כי השוכן החלק 
אשר אחר [אל&quot;ף] {{צ|'''אֵלֵךְ'''}} ויו&quot;ד {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – {{ק|(ו)}}ה&quot;א אשר ב{{צ|'''הָלַךְ'''}}. 
יתכן לומר כי הם ב' שורשין: הָלַךְ, יָלַךְ, ויהיה עיקר {{צ|'''הָלוֹךְ'''}} – הָלַךְ, ועיקר {{צ|'''יֵלְכוּ'''}} – 
(ולך) [יָלַךְ], ונדבר בהם בשיתוף לפי שפירושן אחד.

ודע כי פעמים 
יוסרו אלה השוכנים החלוקים מן הכתיבה להקל הלשון ולבטחון 
שהן נראין בלשון, כמו {{צ|'''גִּבּוֹר'''}}, {{צ|'''שִׁכּוֹר'''}}, {{צ|'''שׁוֹפָר'''}} ו{{צ|'''עוֹלָם'''}}, שנכתבו 
פעם חסירין ופעם מלאין, וכן {{צ|'''דָּוִד'''}} ו{{צ|'''יַעֲקֹב'''}} ו{{צ|'''אַבְשָׁלוֹם'''}} פעמים 
חסירין ופעמים מלאין. ולפי דרכינו נלמוד כי הרוצה ממנו 
להחסיר או להשלים אלו השמות והפעלים כאשר כתבנו 
אחד לחבירו אין עליו כלום. &lt;!-- (עד כאן חיוג') --&gt;

כ&quot;ב אותיות הם, י&quot;א זכרים י&quot;א נקבות. מיכא&quot;ל ב&quot;ן הוש&quot;ת, וסימן אחר שמלאכת&quot;ו בינ&quot;ה; והנקבות: גז&quot;ע צד&quot;ק רפ&quot;ס ח&quot;ט. 

וזה מנהגם: אם יתכפלו אותיות 
הזכרים בראש התיבה הראשונה אינה יסוד, כגון {{צ|'''אֲאַמִּצְכֶם'''}} {{ק|([[איוב טז ה]])}}, 
{{צ|'''אֲאַזֶּרְךָ'''}} {{ק|([[ישעיהו מה ה]])}}, {{צ|'''בַּבָּתִּים'''}} {{ק|([[שופטים יח יד]])}}, {{צ|'''בְּבֹאוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לג יח]])}}, {{צ|'''בְּבִגְדוֹ'''}} {{ק|([[בראשית לט יב]])}}, {{צ|'''הָהָר'''}} {{ק|([[שמות ג יב]])}}, {{צ|'''הָהֵם'''}} {{ק|([[בראשית ו ד]])}}, {{צ|'''הַהֹלֵךְ'''}} {{ק|([[דברים א ל]])}}, ({{צ|'''וָוִים'''}} {{ק|([[שמות לח כח]])}},{{הערה|מילה זו אינה מתאימה לרשימה, ויש עליה הגהה בגיליון שקשה לפענחה, ואולי צ&quot;ל: {{צ|'''נָנוּס'''}} {{ק|([[ש&quot;ב יח ג]])}}. ויקיעורך.}} 
וכל הזכרים כענין הזה, אם תוציא הראשונה מן הכפולות 
נשאר הדיבור שלם. אבל הנקיבות, אם תמצא שתים מהם 
בראש התיבה יהיו שתיהן, כגון {{צ|'''גַּגּוֹת'''}} {{ק|([[מ&quot;ב יט כו]])}}, {{צ|'''דַּדַּיִךְ'''}} {{ק|([[יחזקאל כג כא]])}}, אם תוציא 
אחת מהן מן התיבה נשחת הדיבור. וכן כל האותיות הנקבות 
נוהגות. 

אין במקרא תיבה גדול מי&quot;א אותיות, 
והן ג' תיבות: ({{צ|וכתועבותיהם}} {{צ|וכעלילותיהן}}) &lt;{{צ|'''וּכְתוֹעֲבוֹתֵיהֶן'''}} {{ק|([[יחזקאל טז מז]])}}, {{צ|'''וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם'''}} {{ק|([[יחזקאל כ מד]])}}, שניהם ביחזקאל, והראשון הוא כתוב ברוב ספרים מלא כאשר כתבת{{הערה|הערה זו מופיעה בגליון כתב היד.}}&gt; {{צ|'''וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים'''}} {{ק|([[אסתר ט ג]])}}. 
ולא פחותה מב' אותיות, כגון {{צ|'''אֶל'''}}, {{צ|'''בֵּן'''}}, {{צ|'''בָּם'''}}, {{צ|גַּם}}, {{צ|'''אֵת'''}}, ודומ'. ויש 
אחת בתורה שהיא מאות אחת: {{צ|'''הֲ''' לַיְיָ}} {{ק|([[דברים לב ו]])}}, והיא נקראת עם 
השם הסמוך לה, ואין זולתה. 

{{צ|'''אָנִי'''}} בספר קהלת ה', וסימן: {{צ|שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן}} {{ק|([[קהלת ב יג]])}}, {{צ|גַּם זֹה}} {{ק|([[קהלת ב כד|ב כד]])}}, {{צ|הִנֵּה אֲשֶׁר}} {{ק|([[קהלת ה יז|ה יז]])}}, {{צ|אֲשֶׁר חֹטֶא}} {{ק|([[קהלת ח יב|ח יב]])}}, {{צ|וְאָמַרְתִּי}} {{ק|([[קהלת ט טז|ט טז]])}}. 

{{צ|הֵבִין}} 
ג' בקרייה, וסימן: {{צ|הַפְכְּכֶם}} {{ק|([[ישעיהו כט טז]])}}, {{צ|דַּרְכָּהּ}} {{ק|([[איוב כח כג]])}}, {{צ|וְדָנִיֵּאל}} {{ק|([[דניאל א יז]])}}. 
{{צ|הִיא}} דויקרא: {{צ|פָּתוֹת}} {{ק|([[ויקרא ב ו]])}}, 
{{צ|וְנָתַתָּ}} {{ק|([[ויקרא ב טו|ב טו]])}}, {{צ|תַשִּׂיג}} {{ק|([[ויקרא ה יא|ה יא]])}}, {{צ|וֶהֱבִיאָהּ}} {{ק|([[ויקרא ה יב|ה יב]])}}, {{צ|צַו}} {{ק|([[ויקרא ו ב|ו ב]])}}, {{צ|לֹא תֵאָפֶה}} {{ק|([[ויקרא ו י|ו י]])}}, {{צ|דַּבֵּר}} {{ק|([[ויקרא ו יח|ו יח]])}}, {{צ|כל דכר}} {{ק|([[ויקרא ו כב|ו כב]])}}, {{צ|קְחוּ}} {{ק|([[ויקרא י יב|י יב]])}}, {{צ|וַאֲכַלְתֶּם}} {{ק|([[ויקרא י יג|י יג]])}}, 
{{צ|מַדּוּעַ}} {{ק|([[ויקרא י יז|י יז]])}}, {{צ|הָאַרְנֶבֶת}} {{ק|([[ויקרא יא ו|יא ו]])}}, ב' בו, {{צ|הַבְּהֵמָה}} {{ק|([[ויקרא יא כו|יא כו]])}}. {{צ|{{תיקון גירסה|יומת|יָמוּת}}}} {{ק|([[ויקרא יא לט]])}} ומן {{צ|אִם בַּהֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג ד|יג ד]])}} עד 
{{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} {{ק|([[ויקרא יג יא|שם פסוק יא]])}} – {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|לֹא יַסְגִּרֶנּוּ}} עד {{צ|וּבָשָׂר}} {{ק|([[ויקרא יג יח|שם פסוק יח]])}} – {{צ|הִוא}}, ומן {{צ|וּבָשָׂר}} 
עד {{צ|אִישׁ}} דנתקים {{ק|([[ויקרא יג כט|שם פסוק כט]])}}– {{צ|הִיא}}, ומן {{צ|אִישׁ}} דנתקים עד {{צ|וְכִי יִהְיֶה בַקָּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם פסוק מב]])}} – 
{{צ|הִוא}}. {{צ|פֹּרַחַת}} {{ק|([[ויקרא יג מב|שם]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נב|שם פסוק נב]])}}, {{צ|פְּחֶתֶת}} {{ק|([[ויקרא יג נה|שם פסוק נה]])}}, {{צ|מַמְאֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא יד מד|יד מד]])}}, {{צ|טֻמְאָתוֹ}} {{ק|([[ויקרא טו ג|טו ג]])}}, {{צ|יֹשֶׁבֶת}} {{ק|([[ויקרא טו כג|טו כג]])}}, {{צ|טְמֵאָה}} {{ק|([[ויקרא טו כה|טו כה]])}}, {{צ|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן}} קדמאה {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}},{{הערה|כתוב שם {{צ|היא}}, והכוונה רק שבראשון {{צ|הִיא}} ובשני {{צ|'''הוּא'''}}. כנראה עיקר מטרת רשימה זו היא להבדיל בין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הִוא}} לבין {{צ|הוא}} שנקראת {{צ|הוּא}} ולא לציין היכן כתוב {{צ|הוא}} והיכן {{צ|היא}} (אם כי גם דבר זה נעשה באופן חלקי). ויקיעורך.}} {{צ|בַּדָּם}} קדמאה {{ק|([[ויקרא יז יא|יז יא]])}}, {{צ|דָּמוֹ}} בתראה {{ק|([[ויקרא יז יד|יז יד]])}}, {{צ|עֶרְוָתָהּ}} {{ק|([[ויקרא יח ז|יח ז]])}} 
כולהון {{צ|הִוא}} {{ק|([[ויקרא יח]])}}, {{צ|גִּלְּתָה}} {{ק|([[ויקרא כ יח|כ יח]])}}, {{צ|נִדָּה}} {{ק|([[ויקרא כ כא|כ כא]])}}, {{צ|זִמָּה}} {{ק|([[ויקרא כ יד|כ יד]])}}, {{צ|מְחַלֶּלֶת}} {{ק|([[ויקרא כא ט|כא ט]])}},{{הערה|כאן כתוב הִיא. ויקיעורך.}} {{צ|בִּתְרוּמַת}} {{ק|([[ויקרא כב יב|כב יב]])}}, {{צ|שַׁבָּת}} {{ק|([[ויקרא כג ג|כג ג]])}}, 
{{צ|עֲצֶרֶת}} {{ק|([[ויקרא כג לו|כג לו]])}}, {{צ|יוֹבֵל}} שלשה {{ק|([[ויקרא כה#כה י|כה י-יב]])}}, {{צ|אֲחֻזָּתָם}} {{ק|([[ויקרא כה לב|כה לב]])}} {{צ|נְקֵבָה הִוא}} {{ק|([[ויקרא כז ד|כז ד]])}}.

=הערות=


[[קטגוריה:לשון הקודש ודקדוק]]
[[קטגוריה:יצירות שנכתבו בערבית יהודית]]</text>
      <sha1>jaf8lld68j97cuhovt0qv1r47pxqwv2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום כפור/נעילה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744455</id>
    <revision>
      <id>3080571</id>
      <parentid>3080244</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:04:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* פזמונים */</comment>
      <origin>3080571</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11998" sha1="bh5ymkk5n2m0gnf7qdzwl6iuuxpdz61" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
===פתיחה===
{{הור2|אומרים כותרת הפיוט {{צ|[[אז לפנות ערב]]}}:}}{{ש}}
{{#קטע:אז לפנות ערב|מחזורים}}
{{הור2|ונוהגים לדלג הפיוט עצמו (חוץ מק&quot;ק שאומרים אותו בשלמות וכן מנהג פלאס וחלק מקהילות איטליה:)}}
{{מגירה|[[אז לפנות ערב]]:|{{#בלי קטע:אז לפנות ערב|מחזורים}}}}
{{הור2|אומרים כותרות הפיוט {{צ|[[אבן מעמסה]]}}:}}
{{הור|למנהג וורמייזא הנוסח {{צ|נָבוֹאָה שְׁעָרָיו}}. יש שאומרים {{צ|הַיּוֹם פָּנָה / הַשֶּׁמֶשׁ בָּא וּפָנָה}} כשכבר עברו צאת הכוכבים:}}{{ש}}
{{#קטע:אבן מעמסה|מחזורים}}
{{הור2|ונוהגים לדלג הפיוט עצמו.}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{הור2|בהרבה קהילות אין אומרים שום סליחה ומתחילים תיכף ה[[#פזמונים|פזמונים]], וכן מנהג פרנקפורט, וורמייזא, אמשטרדם.}}

===סליחה===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב מקומות אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַקְשִׁיבָה {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}} לְקוֹל שַׁוְעֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ג}}{{ש}}
עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם נָשִׂיחָה וְנֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נה יח}}{{ש}}
קוֹלֵנוּ אֶל יְיָ נִקְרָא, וַיַּעֲנֵנוּ מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ג ה}}{{ש}}
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג יג}}|{{הור|בעלזאס אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי אֶקַּח מוֹעֵד, אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט׃{{ממס|תהלים עה ג}}{{ש}}
בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ד ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לט יג}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז א}}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון מועד כתקח|נוסח=מערבי|יום=יום כפור|טבלה=כן}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמונים===
{{הור|בוורמייזא אין אומרים כאן פסוקים.}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}
{{הור2|אומרים קטעי התחלה של פזמוני ימי הסליחות. הסדר כאן הוא המופיע במחזורים הרגילים, ויש קהילות שנהגו בסדרים אחרים כדלהלן:}}
{{הור|במץ אין אומרים פזמון זה אלא מתחילים {{צ|ה' ה'}}.}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אזכרה אלהים ואהמיה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:מלאכי רחמים|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:ישראל נושע בה' (סליחות)|נעילה}}{{ש}}
{{הור|במץ מוסיפים כאן {{צ|אל מלך…}} עד {{צ|ויקרא בשם ה'}} (בלי הי&quot;ג מידות).}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:רועה ישראל האזינה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אלה בשלישמו|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אדני שמעה אדני סלחה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:לך ה' הצדקה תלבושת|נעילה}}{{ש}}
{{הור|במץ מוסיפים כאן {{צ|אל מלך…}} עד {{צ|ויקרא בשם ה'}} (בלי הי&quot;ג מידות).}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אם עוונינו ענו בנו|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אדוני האדונים השקיפה ממעונים|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אנקת מסלדיך|נעילה}}

{{הור|במץ אין אומרים פזמון זה אלא מדלגים ל{{צ|כי הנה}}.}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אנשי משמר|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:כי הנה כחומר|נעילה}}
&lt;div style=&quot;display: flex;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;flex: 1; margin-right: 10px;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;width:{{{רוחב|100%}}};&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}&quot;&gt;&lt;small&gt;&lt;small&gt;סדר האשכנזים באיטליה, נירנברג-פיורדא, שוואבן-שווייץ&lt;/small/&gt;&lt;/small&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:block; text-align:right&quot;&gt;
{{הור|באיטליה אין אומרים פזמון זה אלא מתחילים {{צ|ה' שמעה}}.}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אדני שמעה אדני סלחה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:לך ה' הצדקה תלבושת|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אלה בשלישמו|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:כי הנה כחומר|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:רועה ישראל האזינה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן {{ש}}
חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן {{ר1}}
   אוּלַי יָחוּס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:ישראל נושע בה' (סליחות)|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אם עוונינו ענו בנו|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אנקת מסלדיך|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אזכרה אלהים ואהמיה|נעילה}}
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;flex: 1; margin-left: 10px;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;width:{{{רוחב|100%}}};&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}&quot;&gt;סדר וורמייזא&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:block; text-align:right&quot;&gt;
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:לך ה' הצדקה תלבושת|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:רועה ישראל האזינה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אדוני האדונים השקיפה ממעונים|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אנקת מסלדיך|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:כי הנה כחומר|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:ישראל נושע בה' (סליחות)|נעילה}}

&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
{{הור2|בוורמייזא שמרו על המנהג להוסיף גם כותרת זו:}}
'''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד'''{{ממס|דברים ו ד}}

{{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת מוסיפים:}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:המבדיל בין קדש לחול|נעילה1}}(כַּסְפֵּֽנוּ) וְזַרְעֵֽנוּ {{#קטע:המבדיל בין קדש לחול|נעילה2}}
{{סוף}}

===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}
===זכור ברית===
{{הור2|ברוב המקומות הקהל חוזר על הבית הראשון גם אחר שהש&quot;ץ אומר הבתים הראשון והשני. ובמחזור רעדלהיים כתוב שהקהל חוזר על הבית השני אחר הש&quot;ץ. בוורמייזא אחר הבית הראשון מדלגים עד {{צ|גואל חזק}}. בפלאס משלבים בין הבתים את בתי הפזמון {{צ|[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]}}.}}
{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|מערבי}}
===זכור לנו ברית ראשונים===
{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}
{{מגירה|הסדר שאומרים בוורמייזא לנעילה:|זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}{{ש}}כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח טז}}}}</text>
      <sha1>bh5ymkk5n2m0gnf7qdzwl6iuuxpdz61</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080573</id>
      <parentid>3080571</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:10:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* פזמונים */</comment>
      <origin>3080573</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12018" sha1="9a7e3zijzykb1ogzcobby4gomh8gxv3" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}&lt;/noinclude&gt;
===פתיחה===
{{הור2|אומרים כותרת הפיוט {{צ|[[אז לפנות ערב]]}}:}}{{ש}}
{{#קטע:אז לפנות ערב|מחזורים}}
{{הור2|ונוהגים לדלג הפיוט עצמו (חוץ מק&quot;ק שאומרים אותו בשלמות וכן מנהג פלאס וחלק מקהילות איטליה:)}}
{{מגירה|[[אז לפנות ערב]]:|{{#בלי קטע:אז לפנות ערב|מחזורים}}}}
{{הור2|אומרים כותרות הפיוט {{צ|[[אבן מעמסה]]}}:}}
{{הור|למנהג וורמייזא הנוסח {{צ|נָבוֹאָה שְׁעָרָיו}}. יש שאומרים {{צ|הַיּוֹם פָּנָה / הַשֶּׁמֶשׁ בָּא וּפָנָה}} כשכבר עברו צאת הכוכבים:}}{{ש}}
{{#קטע:אבן מעמסה|מחזורים}}
{{הור2|ונוהגים לדלג הפיוט עצמו.}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{הור2|בהרבה קהילות אין אומרים שום סליחה ומתחילים תיכף ה[[#פזמונים|פזמונים]], וכן מנהג פרנקפורט, וורמייזא, אמשטרדם.}}

===סליחה===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב מקומות אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַקְשִׁיבָה {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פו ו}} לְקוֹל שַׁוְעֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ג}}{{ש}}
עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם נָשִׂיחָה וְנֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נה יח}}{{ש}}
קוֹלֵנוּ אֶל יְיָ נִקְרָא, וַיַּעֲנֵנוּ מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ג ה}}{{ש}}
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג יג}}|{{הור|בעלזאס אומרים אלו הפסוקים:}}{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי אֶקַּח מוֹעֵד, אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט׃{{ממס|תהלים עה ג}}{{ש}}
בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ד ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לט יג}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז א}}}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון מועד כתקח|נוסח=מערבי|יום=יום כפור|טבלה=כן}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמונים===
{{הור|בוורמייזא אין אומרים כאן פסוקים.}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}
{{הור2|אומרים קטעי התחלה של פזמוני ימי הסליחות. הסדר כאן הוא המופיע במחזורים הרגילים, ויש קהילות שנהגו בסדרים אחרים כדלהלן:}}
{{הור|במץ אין אומרים פזמון זה אלא מתחילים {{צ|ה' ה'}}.}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אזכרה אלהים ואהמיה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:מלאכי רחמים|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:ישראל נושע בה' (סליחות)|נעילה}}{{ש}}
{{הור|במץ מוסיפים כאן {{צ|אל מלך…}} עד {{צ|ויקרא בשם ה'}} (בלי הי&quot;ג מידות).}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:רועה ישראל האזינה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אלה בשלישמו|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אדני שמעה אדני סלחה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:לך ה' הצדקה תלבושת|נעילה}}{{ש}}
{{הור|במץ מוסיפים כאן {{צ|אל מלך…}} עד {{צ|ויקרא בשם ה'}} (בלי הי&quot;ג מידות).}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אם עוונינו ענו בנו|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אדוני האדונים השקיפה ממעונים|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אנקת מסלדיך|נעילה}}

{{הור|במץ אין אומרים פזמון זה אלא מדלגים ל{{צ|כי הנה}}.}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אנשי משמר|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:כי הנה כחומר|נעילה}}
&lt;div style=&quot;display: flex;&quot;&gt;&lt;div style=&quot;flex: 1; margin-right: 10px;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;width:{{{רוחב|100%}}};&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}&quot;&gt;&lt;small&gt;&lt;small&gt;סדר האשכנזים באיטליה, נירנברג-פיורדא, שוואבן-שווייץ&lt;/small/&gt;&lt;/small&gt;&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:block; text-align:right&quot;&gt;
{{הור|באיטליה אין אומרים פזמון זה אלא מתחילים {{צ|ה' שמעה}}.}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אדני שמעה אדני סלחה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:לך ה' הצדקה תלבושת|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אלה בשלישמו|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:כי הנה כחומר|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:רועה ישראל האזינה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן {{ש}}
חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן {{ר1}}
   אוּלַי יָחוּס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן / אוּלַי יְרַחֵם

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:ישראל נושע בה' (סליחות)|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אם עוונינו ענו בנו|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אנקת מסלדיך|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אזכרה אלהים ואהמיה|נעילה}}
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;div style=&quot;flex: 1; margin-left: 10px;&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;width:{{{רוחב|100%}}};&quot;&gt;&lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;text-align:center; float:{{{יישור|auto}}}&quot;&gt;סדר וורמייזא&lt;/div&gt;&lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:block; text-align:right&quot;&gt;
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:לך ה' הצדקה תלבושת|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:רועה ישראל האזינה|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אדוני האדונים השקיפה ממעונים|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אנקת מסלדיך|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:כי הנה כחומר|נעילה}}

{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:ישראל נושע בה' (סליחות)|נעילה}}

&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
{{הור2|בוורמייזא שמרו על המנהג להוסיף גם כותרת זו:}}
{{הור|חו&quot;ק:}} '''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד'''{{ממס|דברים ו ד}}

{{רקע אפור}}{{הור|כשחל בשבת מוסיפים:}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:המבדיל בין קדש לחול|נעילה1}}(כַּסְפֵּֽנוּ) וְזַרְעֵֽנוּ {{#קטע:המבדיל בין קדש לחול|נעילה2}}
{{סוף}}

===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}
===זכור ברית===
{{הור2|ברוב המקומות הקהל חוזר על הבית הראשון גם אחר שהש&quot;ץ אומר הבתים הראשון והשני. ובמחזור רעדלהיים כתוב שהקהל חוזר על הבית השני אחר הש&quot;ץ. בוורמייזא אחר הבית הראשון מדלגים עד {{צ|גואל חזק}}. בפלאס משלבים בין הבתים את בתי הפזמון {{צ|[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]}}.}}
{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|מערבי}}
===זכור לנו ברית ראשונים===
{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}
{{מגירה|הסדר שאומרים בוורמייזא לנעילה:|זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃{{ממס|ויקרא כו מה}}{{ש}}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃{{ממס|ויקרא כו מד}}{{ש}}
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ, וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃{{ממס|דברים ד לא}}{{ש}}
קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃{{ממס|דברים ל ד}}{{ש}}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃{{ממס|דברים ל ג}}{{ש}}
אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ב}}{{ש}}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יט טו}}{{ש}}כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לח טז}}}}</text>
      <sha1>9a7e3zijzykb1ogzcobby4gomh8gxv3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג עלזאס/סליחות לערב יום כיפור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744465</id>
    <revision>
      <id>3080579</id>
      <parentid>3077449</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:20:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* וידוי */</comment>
      <origin>3080579</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="22572" sha1="pnvultzxqajveckn2uldmzyg3c0b3bd" xml:space="preserve">{{תוכן עניינים מרחף|גודל=22|גופן=David}}
{{סליחות|פתיחה|נוסח=מערבי|יום=עשי&quot;ת|מספר פתיחה=קיג|פתיחה={{:ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|נוסח=מערבי}}}}
===קיד. (לט.) סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי אֶקַּח מוֹעֵד, אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט׃{{ממס|תהלים עה ג}}{{ש}}
בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ד ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לט יג}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז א}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון מועד כתקח|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===קטו. (מ.) סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא׃{{ממס|קהלת ז כ}}{{ש}}
הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין, וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה׃{{ממס|איוב ד יח}}{{ש}}
אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה, וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה׃{{ממס|איוב כה ו}}{{ש}}
אָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז׃{{ממס|איוב יד א}}{{ש}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ׃{{ממס|תהלים לג כא}}{{ש}}
כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי׃ כִּי אִם הוֹגָה, וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו׃{{ממס|איכה ג#ג לא|איכה ג לא-לב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון בשפטך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===קטז. (מא.) סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
כִּי אֶקַּח מוֹעֵד, אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט׃{{ממס|תהלים עה ג}}{{ש}}
בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ד ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לט יג}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז א}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון בפקדך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===קיז. (מב.) סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
אַל תִּתֵּן יְיָ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק, יָרוּמוּ סֶלָה׃{{ממס|תהלים קמ ט}}{{ש}}
אַל תִּשְׁטְפֵנוּ שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנוּ מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלֵינוּ בְּאֵר פִּיהָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט טז}}{{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ, כִּי צַר לָנוּ מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט יח}}{{ש}}
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ בְּיוֹם צַר לָנוּ, הַטֵּה אֵלֵינוּ אָזְנֶךָ, בְּיוֹם נִקְרָא מַהֵר עֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קב ג}}{{ש}}
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃{{ממס|תהלים כב ה}}

{{:אך במתח דין|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===קיח. (מג.)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ, תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים׃{{ממס|איכה ה כ}}{{ש}}
יְיָ אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ, וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ו ב}}{{ש}}
אֵלֶיךָ יְיָ שִׁוַּעְנוּ, וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח יד}}{{ש}}
חָנֵּנוּ אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא ג}}{{ש}}
פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחָנֵּנוּ, כִּי יְחִידִים וַעֲנִיִּים אֲנָחְנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה טז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אל נא תיסר באי עדיך|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
===קיט. (מד.) סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
חָנֵּנוּ אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא ג|וגם=תהלים סט יז}}{{ש}}
כִּי אַתָּה יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|תהלים ט י}}{{ש}}
אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם, עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד כא}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ עֲנִיִּים וְכוֹאֲבִים, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים סט ל}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אך בך לדל מעוז|נוסח=מערבי}}
===קכ. (מה.) סליחה===
{{:אל באפך פן תמעיט|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===קכא. (מו.) סליחה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ אֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ וְאֶל תַּחֲנוּנֵינוּ, וְהָאֵר פָּנֶיךָ עַל מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם לְמַעַן אֲדֹנָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|דניאל ט יז}}{{ש}}
כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה׃{{ממס|תהלים סט לד}}{{ש}}
כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃{{ממס|תהלים כב כה}}{{ש}}
זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ׃{{ממס|תהלים לד ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אוילי המתעה|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===קכב. (מז.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פח ג|תהלים נה ב}}{{ש}}
תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים עט יא}}{{ש}}
לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר, לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה׃{{ממס|תהלים קב כא}}{{ש}}
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, וְלִפְנֵי יְיָ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ׃{{ממס|תהלים קב א}}{{ש}}
נִשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחֵנוּ, וְצָרוֹתֵינוּ לְפָנָיו נַגִּיד׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמב ג}}{{ש}}
זֶה עָנִי קָרָא וַייָ שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ׃{{ממס|תהלים לד ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אשפוך שיחי לפניך צורי|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===קכג. (מח.) שלישיה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטֵנוּ יֵצֵא, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז ב}}{{ש}}
כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטֵנוּ וְדִינֵנוּ, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ט ה}}{{ש}}
כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים׃{{ממס|תהלים ט יג}}{{ש}}
יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה׃{{ממס|תהלים קי ו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אדון דין אם ידוקדק|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===קכד. (מט.) עקידה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ׃{{ממס|תהלים כב#כב ה|תהלים כב ה-ו}}{{ש}}
וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים ט יא}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃{{ממס|תהלים כב כ}}{{ש}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ, כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כב יב}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אהבת עזז|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===קכה. (נ.) עקידה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ׃ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ׃{{ממס|תהלים כב|תהלים כב ה-ו}}{{ש}}
וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְיָ׃{{ממס|תהלים ט יא}}{{ש}}
וְאַתָּה יְיָ אַל תִּרְחָק, אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה׃{{ממס|תהלים כב כ}}{{ש}}
אַל תִּרְחַק מִמֶּנּוּ כִּי צָרָה קְרוֹבָה, כִּי אֵין עוֹזֵר׃{{ממס|תהלים כב יב|לפני=ע&quot;פ}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ל יא}}{{ש}}
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, כֵּן תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג|תהלים קג י-יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אמונת אומן עצות מרחוק|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===קכו. (נא.) עקידה===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
בְּקָרְאֵנוּ עֲנֵנוּ אֱלֹהֵי צִדְקֵנוּ, בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לָּנוּ, חָנֵּנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ד ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים לט יג}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז א}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אמונים בני מאמינים|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===קכז. (נב.) (גזרה)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃{{ממס|תהלים פג ב}}{{ש}}
אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים׃ נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ׃ שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָיִם וְאֵין קוֹבֵר׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים עט|תהלים עט א-ג}}{{ש}}
אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ׃{{ממס|תהלים צד ו}}{{ש}}
שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ, לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ׃{{ממס|תהלים עד ז}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:אלהים אל דמי לדמי|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===קכח. (נג.) (גזרה)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם׃{{ממס|תהלים מד יז}}{{ש}}
כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃{{ממס|תהלים מד כג}}{{ש}}
כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ׃{{ממס|תהלים עט ז}}{{ש}}
הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ, תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃{{ממס|ישעיהו סד יא}}{{ש}}
אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ׃ הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים׃{{ממס|תהלים צד|תהלים צד א-ב}}{{ש}}
וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם, חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי׃{{ממס|תהלים עט יב}}{{ש}}
יְיָ כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה, יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ, עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׃{{ממס|ישעיהו מב יג}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:את הקול קול יעקב נוהם|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===קכט. (נד.) (גזרה)===
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל׃ רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי, גַּם לֹא יָכְלוּ לִי׃ עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים, הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם׃ יְיָ צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים׃ יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן׃{{ממס|תהלים קכט|תהלים קכט א-ה}}{{ש}}
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם׃ אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ׃ אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ׃ אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים׃ בָּרוּךְ יְיָ שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם׃{{ממס|תהלים קכד#קכד ב|תהלים קכד ב-ו}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===קל. פזמון===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:ירצה צום עמך|נוסח=מערבי}}
{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}

===קלא. חטאנו===
{{החלף|{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}|חטאנו|קלא. חטאנו}}

{{:אודך ה' כי אנפת בי|נוסח=מערבי}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}&lt;h3&gt;קלב. (נז.) זכור ברית&lt;/h3&gt;
{{#קטע:זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|מערבי}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי ב}}
===קלג (נט.) תחינה===
{{:אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|נוסח=מערבי}}
===וידוי===
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:סידור/נוסח אשכנז/וידוי|אלהינו|אשמנו}}|%(אָנָּא%)||וַאֲבוֹתֵינוּ|}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|משיח צדקך מערבי}}
{{הור2|מסיימים כאן ועוברים ל'''[[#קדיש שלם|קדיש]]''', מלבד בערב שבת, שאז אומרים גם את הפיוטים:}}{{ש}}

{{רקע אפור}}{{טקסט מנוקד|גודל=13}}

===פיוטים===
====עשה למען שמך====
{{:עשה למען שמך|נוסח=מערבי}}
====עננו====
{{#קטע:עננו אבינו|אשכנז}}
{{#קטע:עננו אלהי אברהם|אשכנז מערבי}}
====מי שענה====
{{:מי שענה לאברהם אבינו|נוסח=מערבי}}
{{#קטע:דעני לעניי|אשכנז מערבי}}{{סוף}}{{סוף}}
===קדיש שלם===
{{קדיש אשכנז|קדיש=שלם|נוסח=מערבי|פסוקים=כן|עשי&quot;ת=כן}}</text>
      <sha1>pnvultzxqajveckn2uldmzyg3c0b3bd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סדר הסליחות/מנהג אשכנז המערבי/סליחות ליום כיפור/ערבית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1744573</id>
    <revision>
      <id>3080570</id>
      <parentid>3073890</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:00:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3080570</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="44622" sha1="1k174czzvsrf72tnoqc2b96708yglm9" xml:space="preserve">{{בעבודה}}{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===שומע תפילה===
{{הור2|הסדר המובא כאן הוא המופיע במחזורי רעדלהיים מעל הקו, ויש קהילות שנהגו בסדרים שונים, ראו להלן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
[{{הור|חזן, ובפ&quot;פ א&quot;א:}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}]{{ש}}
{{הור|קהל, ובפ&quot;פ חזן:}} יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן, ובפ&quot;פ קהל:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי שֵׁם יְיָ אֶקְרָא, הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ׃{{ממס|דברים לב ג}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃{{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, הַלְלוּ־יָהּ׃{{ממס|תהלים קטו יח}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים פא ב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} לְכוּ נְרַנְּנָה לַייָ, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ׃{{ממס|תהלים צה א}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ יְיָ, אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדשִׁים׃{{ממס|תהלים פט ו}}{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|ק' (ח'):}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|ק' (ח'):}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|ח' (ק'):}} כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|תהלים פו י}}{{ש}} 
({{הור|בפ&quot;פ מוסיף החזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}){{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר׃{{ממס|איוב ט י}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים | אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ׃׃{{ממס|תהלים פו ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה בָקַעְתָּ מַעְיָן וָנָחַל, אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן׃{{ממס|תהלים עד טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנוּ מַאֲכָל לְעַם לְצִיִּים׃{{ממס|תהלים עד יד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר יַחְדָו נַמְתִּיק סוֹד, בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃{{ממס|תהלים נה טו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}} 

{{הור|חזן:}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף פָּעֳלֶךָ, חוּסָה עַל עֲמָלֶךָ.{{ש}} 
{{הור|(ק':)}} הַנְּשָׁמָה לָךְ וְהַגּוּף שֶׁלָּךְ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
{{הור|(ח':)}} אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
{{הור|(ק':)}} בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
{{הור|(ח':)}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
{{הור|(קו&quot;ח:)}} כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}
{{מגירה|הסדר שבמחזור פרנקפוט תכ&quot;ה|{{הור2|לשון רוו&quot;ה במחזורו: 'בסדר הפסוקים האלה נחלקו הספרים, והנה יש בידי ד' כ&quot;י ישן נושן ולכל אחד סדר מיוחד בקדימה ואחור וגם בתוספת ומגרעת, וארבעתם משונים מן הסדר שבספרי הדפוס אשר גם הם שונים דא מן דא, גם נוטות מן הסדר הכתוב בשאר ימי הסליחות: ולמטה בעמוד הצגנו סדר אחר גם הוא מ&quot;א לקוח ממחזור ישן שנדפס בק&quot;ק פֿפֿד׳׳ם יע&quot;א. (סדר זה הונהג מחדש בקהילות מתפללי נוסח אשכנז המערבי בא&quot;י.)}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
{{הור|חזן}} לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃{{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ׃{{ממס|תהלים מז ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל׃{{ממס|תהלים מז ח|שם ח}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי אֵל גָּדוֹל יְיָ, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צה ג}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים קד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ, חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ׃{{ממס|תהלים פט טו}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו׃{{ממס|תהלים לד ד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃{{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃{{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ,{{ש}}
{{הור|קהל:}} לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃{{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא׃{{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה, וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו׃{{ממס|תהלים פט ח}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, יִדְמֶה לַייָ בִּבְנֵי אֵלִים׃{{ממס|תהלים פט ז}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃{{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד,{{ש}}
{{הור|קהל:}} כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃{{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃{{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃{{ממס|תהלים קלד א}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קלד ב|שם ב}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ מַלְאָכָיו, גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ׃{{ממס|תהלים קג כ}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל צְבָאָיו, מְשָׁרְתָיו עֹשֵׂי רְצוֹנוֹ׃{{ממס|תהלים קג כא}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} בָּרְכוּ יְיָ כָּל מַעֲשָׂיו בְּכָל מְקֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ׃{{ממס|תהלים קג כב}}{{ש}}
{{הור|חזן:}} בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃{{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים׃{{ממס|תהלים צו ד}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ׃{{ממס|תהלים מח ב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃{{ממס|תהלים קח ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה, אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ׃{{ממס|תהלים עד טז}}{{ש}}
{{הור|קהל:}} לְךָ שָׁמַיִם, אַף לְךָ אָרֶץ, תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם׃{{ממס|תהלים פט יב}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אַתָּה הִצַּבְתָּ כָּל גְּבוּלוֹת אָרֶץ, קַיִץ וָחֹרֶף אַתָּה יְצַרְתָּם׃{{ממס|תהלים עד יז}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְעָזְּךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם׃{{ממס|תהלים עד יג}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ, וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ׃{{ממס|תהלים צה ה}}{{ש}} 
{{הור|קהל:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ, וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ׃{{ממס|תהלים צה ד}}{{ש}} 
{{הור|חזן:}} אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי, וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ׃{{ממס|איוב יב י}}{{ש}}
{{הור|הנשמה לך וכו'...}}}}
{{מגירה|סדר האשכנזים באיטליה|
{{הור|באיטליה אומרים סדר זה:}}
{{:שומע תפילה אשכנזים באיטליה כפור}}
}}
{{מגירה|סדר וורמייזא|
{{הור2|בוורמייזא אין נוהגים בערבית של יום כפור אמירת סירוגים המקובלת בשאר קהילות אשכנז לא בפסוקים ולא בפיוטים, אלא כמנהג הרגיל בקהילה זו בכל השנה, ורק {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}} אומרים בצורת קהל וחזן:}}
{{הור|חזן:}} שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבאוּ׃{{ממס|תהלים סה ג}}{{ש}} 

{{הור|קהל:}} יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ יְיָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו סו כג}}{{ש}} 
לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ.{{ממס|סידור/נוסח אשכנז/עלינו לשבח|נוסח התפילה}}{{ש}}
יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי, וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|תהלים פו ט}}{{ש}}
בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה, נִבְרְכָה לִפְנֵי יְיָ עֹשֵׂנוּ׃{{ממס|תהלים צה ו}}{{ש}}
נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו׃ {{ממס|תהלים קלב ז}}{{ש}}
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרוֹתָיו בִּתְהִלָּה, הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ׃ {{ממס|תהלים ק ד}}{{ש}}
הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְיָ כָּל עַבְדֵי יְיָ הָעוֹמְדִים בְּבֵית יְיָ בַּלֵּילוֹת׃ שְׂאוּ יְדֵיכֶם קדֶשׁ, וּבָרְכוּ אֶת יְיָ׃ {{ממס|תהלים קלד#א|תהלים קלד א-ב}}{{ש}}
הִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַדְרַת קדֶשׁ, חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃{{ממס|תהלים צו ט}}{{ש}}
כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ, יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה׃ {{ממס|תהלים סו ד}}{{ש}}
וַאֲנַחְנוּ בְּרֹב חַסְדְּךָ נָבוֹא בֵיתֶךָ, נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ| תהלים ה ח}}{{ש}}
נִשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ וְנוֹדֶה אֶת שְׁמֶךָ, עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּךָ, כִּי הִגְדַּלְתָּ עַל כָּל שִׁמְךָ אִמְרָתֶךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קלח ב}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ׃ {{ממס|תהלים קד א}}{{ש}}
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ׃ {{ממס|תהלים קג א}}{{ש}}
רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו, קָדוֹשׁ הוּא׃ {{ממס|תהלים צט ה}}{{ש}}
ח' (ק'): רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ׃ {{ממס|תהלים צט ט}}{{ש}}
גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר׃ {{ממס|תהלים קמה ג}}{{ש}}
גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ, לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר׃ {{ממס|תהלים קמז ה}}{{ש}}
כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְיָ, וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ: {{ממס|שמואל ב כב לב}}{{ש}}
אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶיךָ׃ {{ממס|לפני=מתוך|דברים ג כד}}{{ש}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ׃ {{ממס|תהלים פט ט}}{{ש}}
מִי אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ {{ממס|מיכה ז יח}}{{ש}}
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ, מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא׃ {{ממס|שמות טו יא}}{{ש}}
לְךָ יְיָ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְיָ הַמַּמְלְכָה, וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ׃ {{ממס|דה&quot;א כט יא}}{{ש}}
יְיָ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְיָ, עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט׃{{ממס|תהלים צג א}}{{ש}}
מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, כִּי בְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל מַלְכוּתָם מֵאֵין כָּמוֹךָ׃{{ממס|ירמיהו י ז}}{{ש}} 
מֵאֵין כָּמוֹךָ יְיָ, גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה׃{{ממס|ירמיהו י ו}}{{ש}} 
לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ׃ {{ממס|תהלים פט יד}}{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}
===מה נאמר===
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם, וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.{{ש}}
מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק.{{ש}}
אֱלֹהֵינוּ, בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ׃{{ש}}
{{הור|חזן בקול רם:}} אָתָנוּ עַל שְׁמֶךָ, יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.{{ש}} 
בַּעֲבוּר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם שְׁמֶךָ.{{ש}} 
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ. וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ, כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
{{הור|קו&quot;ח:}} כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃{{ממס|דניאל ח יט}}}}
===פתיחה===
{{הור|חזן:}} יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ישעיהו לז טז}}{{ש}}
{{נוא|{{הור|חזן:}} יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ישֵׁב הַכְּרֻבִים,{{ש}}
{{הור|קהל:}} אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדֶּךָ׃{{ממס|לפני=מתוך|ישעיהו לז טז}}}}

{{:ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|נוסח=מערבי|טבלה=כן}}

===כי על רחמיך הרבים===
{{:כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים|נוסח=מערבי|יום=יום כיפור}}

{{הור|חזן:}} אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה / וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ{{ש}}
{{הור|קהל:}} / וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ / תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים / כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם / כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם{{ש}}
{{הור|חזן:}} מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב / כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב{{ש}} 
{{הור|קהל:}}  וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן / כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן{{ש}} 
{{הור|חזן:}} תַּעֲבֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם
{{הור|קהל:}} / כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם{{ש}}
{{הור|חזן:}} תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר / כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ, וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְיָ֥׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ 

'''יְיָ֣׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙׃'''{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃{{ממס|שמות לד/טעמים#לד ה|שמות לד ה-ז, ט}}{{ש}}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.{{ש}}
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח, וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃{{ממס|תהלים פו ה}}
===סליחה===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אׇזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קל ב}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנׇשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קׇדְשֶׁךָ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִילָּתֵנוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|סידור/נוסח אשכנז/עמידה#שומע תפילה|נוסח העמידה}}{{ש}}
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, וְחׇנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כח ב}}{{ש}}
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרׇךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ה ד}}{{ש}}
כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה׃ {{ממס|תהלים סט לד}}{{ש}}
כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃ {{ממס|תהלים כב כה}}
|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד׃ {{ממס|תהלים קל ג}}{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב הוּא׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג יא}}{{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ס ז}}{{ש}}
לְמַעַן דַּעַת כׇּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד׃ {{ממס|מלכים א ח ס}}{{ש}}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת, כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ׃ {{ממס|דניאל ט ט}}{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ וּלְכׇל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ, וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם׃ {{ממס|מלכים א ח נ}}{{ש}}
וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ, וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|מלכים א ח לט}}{{ש}}
סְלַח נָא לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ {{ממס|במדבר יד יט}}{{ש}}
וְשָׁם נֶאֱמַר: וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃ {{ממס|במדבר יד יט|שם כ}}{{ש}}
הַטֵּה אֱלֹהַי אׇזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ׃ {{ממס|לפני=מתוך|דניאל ט יח}}{{ש}}
}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:סלח נא אשמות|נוסח=מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===עקידה===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב הוּא׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים כה יא}}{{ש}}
כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃ {{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}}
לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָּנוּ, וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קג י}}{{ש}}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג יא}}{{ש}}
לְמַעַן דַּעַת כׇּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד׃ {{ממס|מלכים א ח ס}}{{ש}}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים ס ז}}{{ש}}
וִיהִי יְהֹוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃ {{ממס|תהלים ט י}}{{ש}}
|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
אַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט עִמָּנוּ, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים קמג ב}}{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ׃ {{ממס|מסגרת הסליחות (אשכנז)#פתיחה|נוסח הסליחות}}{{ש}}
יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה׃ {{ממס|מסגרת הסליחות (אשכנז)#פתיחה|שם}}{{ש}}
לְךָ לְבַדְּךָ חָטָאנוּ, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ עָשִׂינוּ׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא ו}}{{ש}}
קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ׃ {{ממס|תהלים לד יט}}{{ש}}
שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה תְפִלָּתֵנוּ, בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה׃ {{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים יז א}}{{ש}}
}}

{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{:תומת צורים וחסדם|נוסח= מערבי}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===פזמון===
{{טורים שווים|{{הור|ברוב קהילות אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|טוב}}|{{הור|בפרנקפורט וק&quot;ק אשכנז אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו׃{{ממס|תהלים קמה ט}}{{ש}}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ׃{{ממס|איכה ג כה}}{{ש}}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ׃{{ממס|איכה ג כו}}{{ש}}
טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם׃ טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים׃{{ממס|תהלים קיח#קיח ח|תהלים קיח ח-ט}}{{ש}}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ, עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃{{ממס|תהלים כה ח}}{{ש}}
כִּי טוֹב יְיָ, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃{{ממס|תהלים ק ה}}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ, זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃{{ממס|תהלים קג יד}}{{ש}}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|ירמיהו יז יד}}}}{{מגירה|סדר האשכנזים באיטליה וק&quot;ק מץ|{{הור|באיטליה ומץ אומרים פסוקים אלו:}}{{ש}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|נעילה טוב}}}}
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ליי}}

{{הור2|ברוב המקומות אומרים כותרות פזמון {{צ|[[אמנם אשמינו]]}} ושתי הצלעיות של הבית האחרון ממנו בצורת חזן וקהל. בחלק מהקהילות כמו פרנקפורט אין הקהל חוזר על אמירות החזן אלא עונה בכל פעם {{צ|דרכך אלהינו וכו'...}}. בחלק מהקהילות אומרים עוד בתים נוספים כדלהלן:}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו1}}
{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}
{{מגירה|המשך אמנם אשמינו כמנהגי ק&quot;ק|{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' מרובע}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו1}}{{ש}}
{{הור|בוורמייזא מפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו2}}{{ש}}
{{הור|יש קהילות שמפסיקין כאן ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}{{ש}}
{{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי תחת הקו3}}{{ש}}
{{הור|ומדלגין עד {{צ|תעלה ארוכה וכו'...}}.}}}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו2}}{{ש}}
{{הור|חו&quot;ק:}} {{#קטע:אמנם אשמינו|מערבי על הקו3}}{{רפרן|(דַּרְכְּךָ אֱלֹהֵינוּ לְהַאֲרִיךְ אַפֶּךָ / לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, וְהִיא תְהִלָּתֶךָ)}}

{{:אל מלך יושב על כיסא רחמים|נוסח=מערבי}}

===ואתה קדוש===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|ואתה קדוש}}
===חטאנו===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|חטאנו}}{{ש}}
{{הור|בוורמייזא אומרים לחטאנו {{צ|[[אדברה תחנונים כרש]]}}, ראו להלן:}}{{ש}}
{{:אותך אדרוש|נוסח=מערבי}}
{{מגירה|חטאנו לערבית יו&quot;כ כמנהג וורמייזא|{{:אדברה תחנונים כרש|נוסח=מערבי}}}}
===זכור לנו ברית אבות===
{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|זכור לנו מערבי א}}

{{טורים שווים|{{הור|סדר זה אומרים ברוב קהילות אשכנז:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|כפור זכור לנו מערבי ב}}|{{הור|סדר זה אומרים למנהג פרנקפורט:}}{{ש}}{{#קטע:מסגרת הסליחות (אשכנז)|פרנקפורט כפור זכור לנו ב}}}}</text>
      <sha1>1k174czzvsrf72tnoqc2b96708yglm9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אלהים שחרתיך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1745345</id>
    <revision>
      <id>3080611</id>
      <parentid>3029071</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T21:16:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080611</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4031" sha1="kq1z7f8c4tfxkpswtxjmc7r236e4unv" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יהודה''' (הלוי)}}

אֱלֹהִים שִׁחַרְתִּיךָ / וְנֶגְדְּךָ אֶשְׁפֹּךְ שִׂיחִי {{ש}}
וּמִקֶּדֶם אֲהַבְתִּיךָ / בִּמְאֹדִי וּבְכֹחִי {{ש}}
וּבְעֵין לֵב שַׁרְתִּיךָ / אָמְנָם אַתָּה גוֹחִי {{ר1}}
נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ / בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי{{ממס|ישעיהו כו ט}}
{{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי}}

{{סי|יְ}}חִידָה כַיּוֹם מַהֲרִי / לִקְרַאת אֱלֹהִים לְהִכּוֹן {{ש}}
וּמֵהוֹד זְמָן הִתְנַעֲרִי / לֹא יוֹעִיל וְלֹא יִסְכֹּן {{ש}}
וּמִטֶּנֶף הִטַּהֲרִי / בְּלֵב בַּר וְרוּחַ נָכוֹן {{ש}}
וְקִרְבַת אֱלֹהִים בַּחֲרִי / וּמְכוֹן גְּבֹהִים לִשְׁכֹּן {{ר1}}
וְהַבְלֵי עוֹלָם שִׁכְחִי / וּבִיקַר צוּרֵךְ שִׂמְחִי
{{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי}}

{{סי|הֲ}}דוּרֵי לֵב יִשַּׁרְתִּי / וְדִבְרֵי רְנָנוֹת אֶפְצֶה {{ש}}
וּבְעַד עַמְּךָ חַשְׁתִּי / בְּנִיב שִׁיר אוֹתְךָ לְרַצֵּה {{ש}}
וּבַנֶּשֶׁף קִדַּמְתִּי / הֱיוֹתִי חִנְּךָ מוֹצֶא {{ש}}
עֲנֵה קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי / וְנִדְבוֹת פִּיךָ אֶרְצֶה {{ר1}}
כִּקְטֹרֶת עַל מִזְבְּחִי / וּכְרֵיחַ נִיחוֹחִי
{{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי}}

{{סי|וִ}}ימִין הָאֵל תַּצְבִּיא / פְּלֵיטַיִךְ לְתַלְפִּיּוֹת {{ש}}
וְנִדְחֵי אֲפָסִים שׁוֹבְבִי / מִבֵּין פְּרִיצֵי חַיּוֹת {{ש}}
לְהַנְחִילָם אֶרֶץ צְבִי / וְכִימֵי קֶדֶם לִהְיוֹת {{ש}}
וּזְמָן צֶדֶק קָרְבִי / לֵב נִדְכָּאִים לְהַחֲיוֹת {{ר1}}
וּצְרִי יֶשַׁע תִּמְרְחִי / עַל שְׁחִין לִבָּם וְיֶחִי
{{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי}}

{{סי|דְּ}}רֹשׁ נָא בֶּן אֲמָתֶךָ / אֱלֹהִים, וְחֹן פָּעֳלֶיךָ {{ש}}
וּבִנְתִיב יִרְאָתֶךָ / נְחֵנִי, וּמַעְגָּלֶיךָ {{ש}}
הֱיוֹתִי מִמְּתֵי רְצוֹנֶךָ / וְהַחוֹנִים עָלֶיךָ {{ש}}
אֶשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ / קְדוֹשׁ הֵיכָלֶךָ {{ר1}}
בָּם מַרְגּוֹעִי וְנוּחִי / וְהֵם מִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִי
{{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי}}

{{סי|הֲ}}לִי לָשׁוֹן וּפֶה לַעֲנוֹת / עַל רֹעַ מַעֲלָלַי {{ש}}
וְהֵן קָמוּ בִי זְדוֹנוֹת / וּפָרְשׂוּ רֶשֶׁת לְרַגְלַי {{ש}}
אֲעוֹרֵר שִׂפְתֵי רְנָנוֹת / וְאַאֲרִיךְ לְשׁוֹן מַהֲלָלַי {{ש}}
וְאֵיטִיב שִׁיר וּנְגִינוֹת / לָאֵל גּוֹמֵל {{נוא|גּוֹמֵר}} עָלַי {{ר1}}
מַצִּיל מִשְּׁאוֹל רוּחִי / וְאֶת רַגְלִי מִדֶּחִי
{{רפרן|הזחה=2|נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי}}
{{סוף}}
==הערות==
[[קטגוריה:פזמון (סליחות)]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:נוסח תימן]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>kq1z7f8c4tfxkpswtxjmc7r236e4unv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אז בסכות נבוני לחשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1753632</id>
    <revision>
      <id>3080562</id>
      <parentid>3058991</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T17:39:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3080562</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11962" sha1="fzqmltbgaxr9vc3agolvda7ads1mzmp" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{רקע אפור}}
כָּךְ גָּזְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה {{ש}}
מְקַדְּשֵׁי יְרָחִים בַּת גֹּרֶן הָעֲגוּלָה {{ש}}
יֶשׁ־לָנוּ יוֹם תְּרוּעָה יוֹם &lt;sub&gt;פלוני&lt;/sub&gt; וְיוֹם &lt;sub&gt;פלוני&lt;/sub&gt; בְּחֶשְׁבּוֹן רַבּוֹתֵינוּ.
{{סוף}}
{{הור|סימן: '''אני שלום ענבי בן יוסף'''}}

{{סי|אָ}}ז בִּסְכוֹת נְבוֹנֵי לְחָשִׁים {{ש}}
{{סי|נְ}}תִיבֵי לְבָנָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים {{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר מַהֲלַךְ הַמַּרְכֵּז דּוֹרְשִׁים {{ש}}
{{סי|שֹׁ}}רֶשׁ מַרְכֵּז הַסּוֹבֵל בַּעֲגוּלַת הַמַּרְכֵּז מַפְרִישִׁים {{ש}}
{{סי|לְ}}פִי חָק מַרְכֵּז הַהַקָּפָה בְּגוּף גַּלְגַּל הַיּוֹצֵא מְשַׁמְּשִׁים {{ש}}
{{סי|וְ}}תִקּוּן מַה שֶּׁבֵּין שְׁנֵי הַמַּרְכְּזִים מַקִּישִׁים {{ש}}
{{סי|מְ}}נָת הַתִּקּוּן לְפִי מַהֲלַךְ הַמַּרְכֵּז מַגִּישִׁים {{ש}}
{{סי|עֵ}}רֶךְ שִׁבְרֵי הָעֵרֶךְ עִם שִׁבְרֵי הַחִלּוּף מֻקָּשִׁים {{ש}}
{{סי|נ}}וֹסָף תָּמִיד תִּקּוּן הַחִלּוּף שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים {{ש}}
{{סי|בְּ}}תִקּוּן רִאשׁוֹן מִדַּק וְעַד שִׁשִּׁים {{ש}}
{{סי|יֹ}}שֶׁר תִּקּוּן הַגָּבֹהַּ עַל שְׁלִשִׁיִּם שִׁלֵּשִׁים {{ש}}
{{סי|בִּ}}גְרוֹעַ תִּקּוּן הַמְתֻקָּן בַּמַּרְכֵּז הַקַּיָּם תָּשִׂים {{ש}}
{{סי|נ}}וֹסָף כְּלָל הַגָּבֹהַּ עַל כְּלָל הַשָּׁרָשִׁים {{ש}}
{{סי|יְ}}תֻקַּן מַהֲלַךְ הָאֹרֶךְ מַזָּלוֹת מַעֲלוֹת שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים {{ש}}
{{סי|וּ}}בִמְקוֹם הַלְּבָנָה עִם מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ נֶעֱרָכִים פּוֹגְשִׁים {{ש}}
{{סי|סִ}}לּוּל מַרְכֵּז בְּמַרְכֵּז וְגוּף בְּגוּף נִגָּשִׁים {{ש}}
{{סי|פַּ}}עַם תָּשִׁים וּפַעַם חוּשִׁים {{ש}}
כְּדָת אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים {{ר1}}
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים.{{ממס|שמות יב ב}}

וְזֹאת הַתּוֹדָה לְמָנָה {{ש}}
בְּתִקּוּן קֶשֶׁת הַמַּרְאָה לַלְּבָנָה {{ש}}
מַהֲלַךְ הָאֹרֶךְ לַשֶּׁמֶשׁ נִמְנָה  {{ש}}
עִם מַהֲלַךְ הָאֹרֶךְ לַלְּבָנָה {{ש}}
תִּקּוּן הַמֶּרְחָק אֱמוּנָה  {{ש}}
מַעֲמַד הַשֶּׁמֶשׁ עִם מַעֲמַד הַלְּבָנָה {{ש}}
גַּם מַהֲלַךְ שַׁעַת הַשֶּׁמֶשׁ עִם מַהֲלַךְ שַׁעַת הַלְּבָנָה {{ש}}
שַׁעַר שָׁעוֹת חֲצִי הַיּוֹם לַמְּדִינָה {{ש}}
תִּקּוּן הַחֵלֶק לַשֶּׁמֶשׁ לְךָ לְמָנָה {{ש}}
עִם תִּקּוּן הַחֵלֶק לַלְּבָנָה  {{ש}}
קֶשֶׁת הָעֲרִיכָה לַשֶּׁמֶשׁ נְכוֹנָה {{ש}}
עִם קֶשֶׁת הָעֲרִיכָה לַלְּבָנָה {{ש}}
תִּקּוּן קֶשֶׁת הָעֲרִיכָה לְפִי הָאֹפֶק מְכֻוָּנָה {{ש}}
תִּקּוּן מַהֲלַךְ קִנְיָן לַלְּבָנָה  {{ש}}
עֵרֶךְ הַמֶּרְחָב בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה {{ש}}
יְלַמֵּד אֵלָיו תִּקּוּן מֶרְחָב לַלְּבָנָה {{ש}}
לְהוֹסִיף וְלִגְרֹעַ מֶרְחַב הַלְּבָנָה {{ש}}
אִם צְפוֹנִי וְאִם דְּרוֹמִי מִקֶּשֶׁת הָעֲרִיכָה לְמֶרְחַב הַמְּדִינָה {{ש}}
וְאִם מוֹסִיף אוֹ שָׁוֶה לְקֶשֶׁת הַמַּרְאָה בְּמִנְיָנָהּ אָז תֵּרָאֶה הַלְּבָנָה {{ש}}
וְזֶה יִהְיֶה לְךָ תְּרוּמַת מַתָּנָה {{ש}}
עַל פִּי אַרְבָּעָה דְחִיּוֹת קְבִיעוּת הַשָּׁנָה {{ש}}
מִפְּנֵי מוֹלָד זָקֵן לַלְּבָנָה {{ש}}
וְלֹא אֲד&quot;וֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה  {{ש}}
וּמִפְּנֵי גַּטְרָ&quot;ד בִּפְשׁוּטָה נִמְנָה {{ש}}
וּבְט&quot;וּ תַּקְפַּ&quot;ט לְאַחַר מְעֻבֶּרֶת צְפֵה נָא {{ש}}
עַל פִּי הַתּוֹרָה וְהַדָּת נִתְּנָה {{ר1}}
זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.{{ממס|במדבר כח יד}}

אָז בִּהְיוֹת בֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין וְסוֹפְרִים {{ש}}
מַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ עִם מַהֲלַךְ הַלְּבָנָה נֶחְבָּרִים {{ש}}
רֶגַע הַקִּבּוּץ אֶמְצָעִי וַאֲמִתִּי מְיַשְּׁרִים {{ש}}
רְאִיַּת הַלְּבָנָה בְּכֵן מְבָאֲרִים {{ש}}
אִם בִּצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְאִם בִּדְרוֹמָהּ פָּנֶיהָ חוֹזְרִים {{ש}}
וְאִם רְחָבָה הִיא אוֹ קְצָרָה מְשַׁעֲרִים {{ש}}
וְאַל זֶה רוּחַ קַרְנֵי הַיָּרֵחַ מְאִירִים {{ש}}
וּבְכֵן הָעֵדִים בּוֹדְקִים וְחוֹקְרִים {{ש}}
כֵּיצַד רְאִיתֶם נְתִיבֵי הַלְּבָנָה מִתְיַשְּׁרִים {{ש}}
בַּצָּפוֹן אוֹ בַדָּרוֹם סָרִים {{ש}}
לְהֵיכָן קַרְנֵי הַלְּבָנָה מְאִירִים {{ש}}
וְכַמָּה רְחָבָה בְּאֶצְבָּעוֹת נִירִים {{ש}}
רְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים וִישָׁרִים {{ש}}
בַּחֲצַר בֵּית יַעֲזֵק אֹתָם מַסְגִּירִים {{ש}}
מַאֲכִילִין וּמַשְׁקִין אֹתָם לְהַעֲרִים {{ש}}
וְזוּג רִאשׁוֹן בּוֹדְקִין רִאשׁוֹן בִּסְדָרִים {{ש}}
אִם דְּבָרָיו מְכֻוָּנִים לְחֶשְׁבּוֹן תִּקּוּן מוֹרִים {{ש}}
בְּכֵן הַבָּא אַחֲרָיו חוֹקְרִין {{ש}}
אִם דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִים וִישָׁרִים {{ש}}
עֵדוּתָם מְקַבְּלִים נוֹבְרִים {{ש}}
אַחַר אֵלֶּה הַדְּבָרִים {{ש}}
רֹאשׁ בֵּית דִּין מְקֻדָּשׁ קוֹרִין {{ש}}
כְּחֹק מִצְוַת אֱלֹהֵינוּ וּכְהוֹרָיַת מוֹרִים.

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת לְאוֹר עִבּוּרִים {{ש}}
מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִים לְהַעֲרִים {{ש}}
עַל פִּי הַשְּׁלוּחִים קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ מוֹסְרִים {{ש}}
וְעַל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים סְפוּרִים {{ש}}
הַשְּׁלוּחִים יוֹצְאִים מְהִירִים {{ש}}
עַל נִיסָן מִפְּנֵי הַפֶּסַח מְחַזְּרִים {{ש}}
וְעַל אָב מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית סְדָרִים {{ש}}
וְעַל אֱלוּל מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מַזְהִירִים {{ש}}
וְעַל תִּשְׁרִי מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת גּוֹמְרִים {{ש}}
וְעַל כִּסְלֵו מִפְּנֵי חֲנֻכָּה מְסַפְּרִים {{ש}}
וְעַל אֲדָר מִפְּנֵי הַפּוּרִים {{ש}}
בְּכֵן תְּמִימִים וִישָׁרִים {{ש}}
סֵדֶר בְּרָכוֹת מְיַשְּׁרִים {{ש}}
אָבוֹת וּגְבוּרוֹת וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם מַזְכִּירִים {{ש}}
מַלְכִיּוֹת זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת גּוֹמְרִים {{ש}}
עֲבוֹדָה וְהוֹדָאָה וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים נִגְמָרִים {{ש}}
בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשֶׁל זְכָרִים {{ש}}
תַּשְׁרַ&quot;ת תַּשַׁ&quot;ת תַּרַ&quot;ת כַּסְּדָרִים {{ש}}
תּוֹקְעִין עַל הַסֵּדֶר וְעַל סֵדֶר בְּרָכוֹת לְמֵישָׁרִים {{ש}}
שָׁלֹשׁ שֶׁל שָׁלֹשׁ סוֹפְרִים {{ש}}
שֵׁעוּר תְּקִיעָה כִּתְרוּעָה מְשַׁעֲרִים {{ש}}
וְשֵׁעוּר תְּרוּעָה כִּשְׁלֹשָׁה שְׁבָרִים {{ש}}
וְעַל תֵּשַׁע בְּרָכוֹת רִנָּה מַעֲבִירִים {{ר1}}
פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים.{{ממס|תהלים יט ט}}

שֶׁיְּהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ אֵל  {{ש}}
לְכוֹנֵן בִּנְיַן אֲרִיאֵל {{ש}}
וּלְכַנֵּס מֵאַרְבַּע נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל {{ש}}
וְקִימָם אֵיתָן אָגוּר וְאִיתִיאֵל {{ש}}
נַאֵר וְשַׁקֵּץ מִשְׁכְּנוֹת מַגְדִּיאֵל {{ש}}
עוּרָה קַדְּמָה בְּכֹחַ וְאֵל {{ש}}
לְשׁוֹבֵב נְתִיבוֹת פְּנִיאֵל {{ש}}
הָפֵץ עֶבְרוֹת אַפֶּךָ עַל עַם אַדְבְּאֵל {{ש}}
וְכוֹנֵן מִשְׁכַּן יְקוּתִיאֵל {{ש}}
פְּנִימִי וְחִיצוֹן לְאַכְתְּרִיאֵל {{ש}}
יָדוֹת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי לְכָל הִתְגָּאֵל {{ש}}
רֶמֶז לְהֶקֵּף הַבֵּינוֹנִי וְעֵרֶךְ שְׁלִישִׁי לְסַמָּאֵל {{ש}}
טֶכֶס שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעָה לִמְשָׁרְתֵי אֵל {{ש}}
עֵרֶךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֲלֵיהֶם לְיִשְׂרָאֵל {{ש}}
עֲטָרָה לְיָשְׁנָהּ לְהָשֵׁב הוֹאֵל {{ש}}
לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי יְיָ לְהָהָר אֵל {{ש}}
צֶמַח צַדִּיק יַצְמִיחַ צַדִּיק וְגוֹאֵל {{ש}}
בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל {{ש}}
לִשְׁכֹּן לָבֶטַח מֵעַוָּל וּמִתְגָּאֵל {{ש}}
עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת עִם הַשָּׂר מִיכָאֵל {{ש}}
וּצְנִיף מְלוּכָה בְּכַף הָאֵל {{ש}}
עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שֶׁאַתָּה הָאֵל {{ש}}
שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כֹּהֲנֵי הָאֵל {{ש}}
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר יִשְׂרָאֵל {{ש}}
יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ חוֹכֵי אֵל {{ש}}
יֵבוֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ כָּל שׁוֹכְחֵי אֵל {{ש}}
כִּי יְיָ יִסֵּד בְּצִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל {{ש}}
וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל {{ש}}
וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֵאל {{ש}}
וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{ר1}}
וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל.{{ממס|ישעיהו נט כ}}

[[קטגוריה:פיוטי הלכה]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>fzqmltbgaxr9vc3agolvda7ads1mzmp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה כוננת מישרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755061</id>
    <revision>
      <id>3080674</id>
      <parentid>3079205</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T10:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הסרת [[קטגוריה:רבי יהודה הלוי]]; הוספת [[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3080674</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="820" sha1="hh6lls9mgsvx8qpks3s1sins37fjslb" xml:space="preserve">&lt;קטע התחלה=סרגל/&gt;
{| width=100% border=5 cellpadding=0 align=center
|- align=center bgcolor=&quot;#F3F6FB&quot;
|{{גדול-מודגש|[[אתה כוננת מישרים]]}}{{ש}}[[אתה כוננת מישרים/מגן|מגן: אתה כוננת מישרים]] · [[ירצה צור אין כערכו|פזמון: ירצה צור אין כערכו]] · [[אתה כוננת מישרים/מחיה|מחיה: מגדל עוז שם ה']] · [[אתה כוננת מישרים/משלש|משלש: למשפט כונן כסאו]] · [[יעלו לאלף ולרבבה|פזמון: יעלו לאלף ולרבבה]] · [[אתה כוננת מישרים/סילוק|סילוק: יראי ה' הללוהו]]
|}&lt;קטע סוף=סרגל/&gt;

[[קטגוריה:קדושתאות לראש השנה]]
[[קטגוריה:שירי רבי יהודה הלוי]]</text>
      <sha1>hh6lls9mgsvx8qpks3s1sins37fjslb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אתה כוננת מישרים/סילוק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755074</id>
    <revision>
      <id>3080673</id>
      <parentid>3079347</parentid>
      <timestamp>2026-09-06T09:58:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3080673</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9724" sha1="jz7tr0zhhvldblorjpdjt9cuynzjuyu" xml:space="preserve">{{#קטע:אתה כוננת מישרים|סרגל}}
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''יהודה הלוי בן שמואל הלוי חזק בא מאדום'''; '''יהודה'''}}

{{סי|יִ}}רְאֵי יְיָ הַלְלוּהוּ / כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ{{ממס|תהלים כב כד}}

{{סי|הַ}}יּוֹם בְּהַזְכַּרְכֶם / יוֹם פְּקֻדַּת יֹצֶרְכֶם{{ש}}
אָיֹם וְנוֹרָא הוּא{{ממס|חבקוק א ז}}

{{סי|וּ}}בַהֲכִינוֹ כִּסֵּא פְלָאָיו / וְהַקְדִּישׁ לַמִּשְׁפָּט קְרֻאָיו{{ש}}
לְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ{{ממס|תהלים סב יג|לפני=ע&quot;פ}}

{{סי|דִּ}}ינוֹ בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת / פְּעֻלָּתָם עַל סֵפֶר חֲרוּתוֹת{{ש}}
וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ{{ממס|משלי כט יח}}

{{סי|הֲ}}מוֹנִים הֲמוֹנִים / לְיוֹם דִּין נְכוֹנִים{{ש}}
כְּאֶחָד לָרוּץ / בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ{{ש}}
עֵמֶק הַמֶּלֶךְ הוּא{{ממס|בראשית יד יז|לפני=ע&quot;פ}}

{{סי|הַ}}צַּדִּיקִים לְחַיִּים / וּבֵינוֹנִים תְּלוּיִים{{ש}}
וּרְשָׁעִים לְחֶרְפַּת הֲמוֹנָי / כִּי כִחֲשׁוּ בַּייָ{{ש}}
וַיֹאמְרוּ לוֹא הוּא{{ממס|ירמיהו ה יב}}

{{סי|לְ}}הַצְדִּיק צַדִּיק כְּצִדְקָתוֹ / וּלְהַרְשִׁיעַ רָשָׁע כְּרִשְׁעָתוֹ{{ש}}
וּלְהַאֲרִיךְ לְבֵינוֹנִי / כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי{{ש}}
אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא{{ממס|בראשית מג יב}}

{{סי|וְ}}אוּלַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ / לְבַעֵר טְמוּנֵי חֻבּוֹ{{ש}}
כִּי יִרְאֶה בְּמוֹת רָשָׁע / וְשָׁב מֵעָוֹן וָפָשַׁע{{ש}}
פֶּן יָמוּת גַּם הוּא{{ממס|בראשית לח יא}}

{{סי|יָ}}חִיד נִקְרָא רַב חֶסֶד / מַטֶּה כְּלַפֵּי חָסֶד{{ש}}
וְרוֹצֶה וִדּוּי אֱמוּנַי / לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ{{ש}}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא{{ממס|תהלים כה יא}}

{{סי|בּ}}וֹחֵר בִּתְשׁוּבָה וְעַל פֶּשַׁע עֹבֵר / פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר{{ש}}
אֲבָל אִם הַחֵטְא גָּבַר / הָרִאשׁוֹן אֵלָיו יְחֻבָּר{{ש}}
וְנוֹסַף גַּם הוּא{{ממס|שמות א י}}

{{סי|רִ}}אשׁוֹן רִאשׁוֹן מַעֲבִיר / לַחוֹטֵא אִם חֲמֻדוֹת הִגְבִּיר{{ש}}
וְיֵחָשֶׁב לוֹ חֶטְאוֹ / כְּאִילוּ לֹא עֲשָׂאוֹ{{ש}}
כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא{{ממס|ישעיהו ב כב}}

{{סי|שֶׁ}}עֲוֹנוֹתֵיהֶם כִּזְכֻיּוֹתֵיהֶם שְׁקוּלִים / יוֹרְדִים וּמְצַפְצְפִים וְעוֹלִים{{ש}}
כִּי יְיָ יִפְקְדֵם / מִבֶּטֶן שְׁאוֹל יְעֹודְדֵם{{ש}}
כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא{{ממס|יואל ב יג}}

{{סי|מ}}וּכָן כִּסְאוֹ לַמִּשְׁפָּט / בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ הוּא עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט{{ש}}
לְהַרְאוֹת צִדְקוֹתָיו / לַאֲשֶׁר לֹא הֵבִינוּ פְּעֻלּוֹתָיו{{ש}}
כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא{{ממס|שמות טז טו}}

{{סי|וּ}}מִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ/ כִּי מִמְּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ{{ש}}
יִקְרָא חֲיָלָיו / לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַהֲדֹם רַגְלָיו{{ש}}
קָדוֹשׁ הוּא{{ממס|תהלים צט ה}}

{{סי|אִ}}ם יִטָּמֵן אָדָם בַּצוּר / לֹא יִתְעַלֵּם מִפְּנֵי הַצּוּר{{ש}}
כִּי צֶדֶק מַהֲלָכָיו / וּמִשְׁפָּט כָּל דְּרָכָיו{{ש}}
צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא{{ממס|דברים לב ו}}

{{סי|לְ}}בָבוֹת חוֹקֵר / וּצְפוּנוֹת סוֹקֵר / וּמֹאֵס בַּשֶּׁקֶר / וְטוֹפְלוֹ מְעַקֵּר{{ש}}
וּכְנַהֲמַת יָם וְגָלָּיו / יִנְהֹם עָלָיו{{ש}}
בַּיּוֹם הַהוּא{{ממס|ישעיהו ה ל}}{{ש}}
וְנִשְׂגַּב יְיָ לְבַדוֹ בַּיּוֹם '''הַהוּא'''.{{ממס|ישעיהו ב יא}}

{{סי|הַ}}'''הוּא''' יִקָּרֵא עֵמֶק / הֶחָרוּץ כִּי שָׁם יֶחֱרַץ עֹמֶק{{ש}}
הַדִּין / וְעַד צֶדֶק יָשׁוּב מִשְׁפָּט{{ממס|תהלים צד טו|לפני=ע&quot;פ}}

{{סי|לַ}}יּוֹם אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה / אֵין מָנוֹס וְאֵין מִכְסֶה / בְּשִׁבְתּוֹ לַכִּסֵּא מִתְנַשֵּׂא{{ש}}
וְאֵשׁ עֲלוּקָה / בְּאַפּוֹ נִשְּׂקָה{{ש}}
כִּי בָאֵשׁ יְיָ נִשְׁפָּט{{ממס|ישעיהו סו טז}}

{{סי|וַ}}יִּקְרָא שְׁחָקִים / וַיַּרְגֵז אֲרָקִים{{ש}}
וְעָדָיו / יְבֹאוּן עֵדָיו{{ש}}
לְהַגִּיד עַל עָשִׁיר וּמִסְכֵּן / עַל כֵּן{{ש}}
לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט{{ממס|תהלים א ה}}

{{סי|יַ}}חַד כָּעָשִׁיר כָּאֶבְיוֹן / כַּשָּׁפָל כָּעֶלְיוֹן{{ש}}
כַּמֶּלֶך כַּחֵלֶךְ / כָּאֶזְרָח כַּהֵלֶךְ{{ש}}
כָּאָדוֹן כָּעֶבֶד / כַּנִּמְצָא כָּאֹבֵד{{ש}}
שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט{{ממס|שמות טו כה}}

{{סי|חַ}}יִּים כְּנֶגֶד מָוֶת / וְאוֹר כְּנֶגֶד צַלְמָוֶת
שִׁוָּה / וְצִוָּה{{ש}}
לִדְבֹּק בַּטּוֹב / וְלִרְחֹק מִקְּטֹב{{ש}}
יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִשְׁפָּט{{ממס|תהלים כה ט}}

{{סי|זִ}}כְרוּ זֶה הַיּוֹם / נוֹרָא וְאָיוֹם{{ש}}
לָכֶם לְפִדְיוֹן הוּכַן / לְשׁוֹבַבְכֶם עֲלֵי כֵן{{ש}}
וּבְיוֹם נִקְרָא / עוֹלָם וְנִבְרָא / וְנִפְקְדָה שָׂרָה / וַתְּהִי עֲקָרָה{{ש}}
מְלֵאֲתִי מִשְפָּט{{ממס|ישעיהו א כא}}

{{סי|קְ}}רֻאִים לַדִּין / יִפְחֲדוּ מִיּוֹם דִּין{{ש}}
וְהַיָּרֵא דְבָרוֹ / נִזְהָר בְּמוּסָרוֹ{{ש}}
וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט{{ממס|ישעיהו כח כו}}{{ש}}
וַיִגְבָּה יְיָ צְבָאוֹת '''בַּמִּשְׁפָּט'''{{ממס|ישעיהו ה טז}}

{{סי|בַּ}}'''מִּשְׁפָּט''' עַמְּךָ אַל תַּרְשִׁיעַ / וְהַיּוֹם בִּתְקוֹעַ שׁוֹפָר וְהָרִיעַ{{ש}}
תֵּחָשֵׁב לוֹ לִצְדָקָה{{ממס|תהלים קו לא|לפני=ע&quot;פ}}

{{סי|אֵ}}ילֵי שִׂפְתוֹתָם תְּקַבֵּל / בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל{{ש}}
לַעֲשׂוֹת צְדָקָה{{ממס|בראשית יח יט}}

{{סי|מְ}}לוֹךְ עֲלֵיהֶם יוֹם יַמְלִיכוּךָ / וְזָכְרֵם יוֹם יִזְכְּרוּךָ{{ש}}
וּפְדֵה צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה{{ממס|ישעיהו א כז}}

{{סי|אֶ}}ת זְכִירָתָם תַּחֲשֹׁב עֲקֵדָה / לְהָכִין אוֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ{{ש}}
בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה{{ממס|ישעיהו ט ו}}

{{סי|דִּ}}מְעָתָם תְּקַבֵּל כְּנִסְכֵּיהֶם / וְהָרִים יִשְׂאוּ שָׁלוֹם לָהֶם{{ש}}
וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה{{ממס|תהלים עב ג}}

{{סי|וְ}}שָׂטָן תְּעַרְבֵּב וּפִי עַוְלָה תִּבְלוֹם / וְהָיָה מַעֲשֶׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם{{ש}}
וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה{{ממס|ישעיהו לב יז}}

{{סי|מֶ}}לֶךְ מַשְׁקִיט וְאֵין מַרְשִׁיעַ / זֹכֵר נִשְׁכָּחוֹת רַב לְהוֹשִׁיעַ{{ש}}
מְדַבֵּר בִּצְדָקָה{{ממס|ישעיהו סג א}}{{ש}}
וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדַּשׁ '''בִּצְדָקָה'''{{ממס|ישעיהו ה טז}}

'''בִּצְדָקָה''' יְ{{סי|יַ}}חֲדוּהוּ {{סי|יְ}}צוּרָיו / וּבְמִשְׁפָּט יְ{{סי|הַ}}דְּרוּהוּ {{סי|הֲ}}דוּרָיו{{ש}}
'''בִּצְדָקָה''' יְ{{סי|וַ}}עֲדוּהוּ {{סי|וְ}}תִיקָיו / וּבְמִשְׁפָּט יְ{{סי|דַ}}גְּלוּהוּ {{סי|דְּ}}בֵקָיו{{ש}}
'''בִּצְדָקָה''' יְ{{סי|הַ}}לְלוּהוּ כְרוּבָיו / וּבְמִשְׁפָּט יַעֲרִיצוּ{{ש}}
לְאֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו.{{ממס|תהלים פט ח|לפני=ע&quot;פ}}

[[קטגוריה:סילוקים]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>jz7tr0zhhvldblorjpdjt9cuynzjuyu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755118</id>
    <revision>
      <id>3080586</id>
      <parentid>3080039</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:32:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3080586</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12799" sha1="qytvk9j7rwngtzvp49bg2x4zsof5bsr" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק א|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''אבות פרק ב''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/אבות/פרק ג|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;רַבִּי אוֹמֵר: אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם? כֹּל שֶׁהִיא תִּפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ, וְתִפְאֶרֶת לוֹ מִן הָאָדָם. וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת. וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ. וְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְּבָרִים, וְאִי אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמְּךָ, עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִין: &lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם; שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן, וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. וְאַתֶּם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם: &lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן; נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן, וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ: &lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;הוּא הָיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ; בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנְךָ. הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע. וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִּפָּנֶה: &lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;הוּא הָיָה אוֹמֵר: אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד, וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָּל הַמַּרְבֶּה בִּסְחוֹרָה מַחְכִּים. וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ: &lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;אַף הוּא רָאָה גֻּלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם. אָמַר לָהּ: עַל דַּאֲטֵפְתְּ, אַטְפוּךְ; וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן: &lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;הוּא הָיָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה בָּשָׂר – מַרְבֶּה רִמָּה. מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְּאָגָה. מַרְבֶּה נָשִׁים – מַרְבֶּה כְּשָׁפִים. מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת – מַרְבֶּה זִמָּה. מַרְבֶּה עֲבָדִים – מַרְבֶּה גָּזֵל. מַרְבֶּה תּוֹרָה – מַרְבֶּה חַיִּים. מַרְבֶּה יְשִׁיבָה – מַרְבֶּה חָכְמָה. מַרְבֶּה עֵצָה – מַרְבֶּה תְּבוּנָה. מַרְבֶּה צְדָקָה – מַרְבֶּה שָׁלוֹם. קָנָה שֵׁם טוֹב, קָנָה לְעַצְמוֹ; קָנָה לוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה, קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא: &lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{המשנה|ח|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמַּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ. חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, חָסִיד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יְרֵא חֵטְא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הֻרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם: &lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{המשנה|ט|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=ט/&gt;אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ רָעָה, שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן רָעָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: חָבֵר רַע. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שָׁכֵן רַע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם. אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם, כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|תהלים|לז|כא}}: לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֵב רַע. אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם: &lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{המשנה|י|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=י/&gt;הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה דְּבָרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יְהִי כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ, וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעֹס; וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה; שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ: &lt;קטע סוף=י/&gt;

{{המשנה|יא|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=יא/&gt;רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עַיִן הָרַע, וְיֵצֶר הָרַע, וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם: &lt;קטע סוף=יא/&gt;

{{המשנה|יב|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=יב/&gt;רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלְּךָ; וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לְךָ; וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם: &lt;קטע סוף=יב/&gt;

{{המשנה|יג|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=יג/&gt;רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה; וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|יואל|ב|יג}}: &quot;כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה&quot;. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ: &lt;קטע סוף=יג/&gt;

{{המשנה|יד|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=יד/&gt;רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמֹד תּוֹרָה, וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס. וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל; וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ, שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתְךָ: &lt;קטע סוף=יד/&gt;

{{המשנה|טו|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=טו/&gt;רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: הַיּוֹם קָצָר, וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק: &lt;קטע סוף=טו/&gt;

{{המשנה|טז|ב|אבות}} &lt;קטע התחלה=טז/&gt;הוּא הָיָה אוֹמֵר: לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶּן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, נוֹתְנִים לָךְ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ, שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתְךָ. וְדַע, מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא: &lt;קטע סוף=טז/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|אבות ב]]
[[קטגוריה:מסכת אבות|ב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qytvk9j7rwngtzvp49bg2x4zsof5bsr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:דברים לג</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1755179</id>
    <revision>
      <id>3080574</id>
      <timestamp>2026-09-05T19:11:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>היודע והאינו נודע</username>
        <id>39105</id>
      </contributor>
      <comment>/* יש לציין שמעלים מוספים. */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3080574</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="839" sha1="4flctaay98yifnz15qit1hsfy3tbg5w" xml:space="preserve">== יש לציין שמעלים מוספים. ==

בשמיני עצרת נהוג בהרבה מקומות להעלות אנשים נוספים ויש לציין את זה בדף: '''וּלְאָשֵׁ֣ר אָמַ֔ר בָּר֥וּךְ מִבָּנִ֖ים אָשֵׁ֑ר יְהִ֤י רְצוּי֙ אֶחָ֔יו וְטֹבֵ֥ל בַּשֶּׁ֖מֶן רַגְלֽוֹ׃ כהבַּרְזֶ֥ל וּנְחֹ֖שֶׁת מִנְעָלֶ֑ךָ וּכְיָמֶ֖יךָ דׇּבְאֶֽךָ׃ כואֵ֥ין כָּאֵ֖ל יְשֻׁר֑וּן רֹכֵ֤ב שָׁמַ֙יִם֙ בְּעֶזְרֶ֔ךָ וּבְגַאֲוָת֖וֹ שְׁחָקִֽים׃''' [[משתמש:היודע והאינו נודע|היודע והאינו נודע]] ([[שיחת משתמש:היודע והאינו נודע|שיחה]]) 22:11, 5 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>4flctaay98yifnz15qit1hsfy3tbg5w</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3080589</id>
      <parentid>3080574</parentid>
      <timestamp>2026-09-05T19:36:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* יש לציין שמעלים מוספים. */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3080589</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1123" sha1="4e6ur23rsevtgfrhh40c8s8ax4r0va5" xml:space="preserve">== יש לציין שמעלים מוספים. ==

בשמיני עצרת נהוג בהרבה מקומות להעלות אנשים נוספים ויש לציין את זה בדף: '''וּלְאָשֵׁ֣ר אָמַ֔ר בָּר֥וּךְ מִבָּנִ֖ים אָשֵׁ֑ר יְהִ֤י רְצוּי֙ אֶחָ֔יו וְטֹבֵ֥ל בַּשֶּׁ֖מֶן רַגְלֽוֹ׃ כהבַּרְזֶ֥ל וּנְחֹ֖שֶׁת מִנְעָלֶ֑ךָ וּכְיָמֶ֖יךָ דׇּבְאֶֽךָ׃ כואֵ֥ין כָּאֵ֖ל יְשֻׁר֑וּן רֹכֵ֤ב שָׁמַ֙יִם֙ בְּעֶזְרֶ֔ךָ וּבְגַאֲוָת֖וֹ שְׁחָקִֽים׃''' [[משתמש:היודע והאינו נודע|היודע והאינו נודע]] ([[שיחת משתמש:היודע והאינו נודע|שיחה]]) 22:11, 5 בספטמבר 2026 (IDT)
: מנהג זה וכן כל כיוצא בו הם מנהגי רשות שתלויים ברצון הטוב של הגבאים ואין להם מקום לענ&quot;ד בטקסט. בברכה, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:36, 5 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>4e6ur23rsevtgfrhh40c8s8ax4r0va5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מראש מקדמי עולמים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755180</id>
    <revision>
      <id>3080580</id>
      <timestamp>2026-09-05T19:21:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>פיוט</comment>
      <origin>3080580</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6708" sha1="euxrotpib1qb0hv8hombj6vz23jges2" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''משה בן נחמן ירונדי חזק'''}}
{|
|-
|colspan =&quot;2&quot; | {{מר|אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי {{מילת קבע|לְמֶלֶךְ}}.{{ממס|תהלים מה ב}}}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|מֵ}}רֹאשׁ מִקַּדְמֵי עוֹלָמִים
|-
|נִמְצֵאתִי בְמִכְמַנָּיו הַחֲתוּמִים
|-
|מֵאַיִן הִמְצִיאַנִי, וּלְקֵץ יָמִים
|-
|{{שמאל|נִשְׁאַלְתִּי מִן {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|נחמיה יג ו}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|שַׁ}}לְשֶלֶת חַיַּי מִיסוֹד הַמַּעֲרָכָה
|-
|לִמְשֹׁךְ תַּבְנִית בִּתְמוּנָה מְשׁוּכָה
|-
|לִשְׁקֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה
|-
|{{שמאל|לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|אסתר ג ט}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|ה}}וֹפִיעַ לְגַלּוֹת אֲשֶׁר הִטְמִין
|-
|הֵן מִשְּׂמֹאל הַגֻּלָּה וּמֵהַיָּמִין
|-
|מִמַּעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת יָרַדְתִּי מִן
|-
|{{שמאל|בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח לְגַן {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|נחמיה ג טו}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|בֶּ}}עָפָר רֻקַּמְתִּי וְאִם רוּחֲךָ בִּי נָשׁוּב
|-
|בַּנְתָּ לְרֵעִי כְּגֵר בָּאָרֶץ אֶהְיֶה חָשׁוּב
|-
|עַד מָתַי יִהְיֶה מַהֲלָכְךָ וּמָתַי תָּשׁוּב
|-
|{{שמאל|וְיִיטַב לִפְנֵי {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|לפני=ע&quot;פ|נחמיה ב ו}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|נֵ}}ר לְרַגְלִי שַׂמְתָּ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי
|-
|תְּחַפֵּשׂ כָּל חַדְרֵי בֶטֶן בְּרוּחַ נְדִיבָתִי
|-
|וּבְצֵאתִי מִלְּפָנֶיךָ הִזְהַרְתָּ אוֹתִי
|-
|{{שמאל|יְרָא אֶת יְיָ בְּנִי {{מילת קבע|וָמֶלֶךְ}}}}||{{ממס|משלי כד כא}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|נָ}}תַתָּ בִּידֵי לֵב מֹאזְנֵי מִשְׁפָּט וָפֶלֶס
|-
|אִם לְחֶסֶד יַמְצִיאֵנִי בּוֹ אֶתְעַלֵּס
|-
|וְאִם לְרָעָה, יִהְיֶה לַעַג וָקֶלֶס
|-
|{{שמאל|כִּי לֹא הָיְתָה {{מילת קבע|מֵהַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|ש&quot;ב ג לז}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|חֲ}}גוּר חֲרָדוֹת לְהוֹדוֹת פְּשָׁעַי אָחִישׁ
|-
|בְּטֶרֶם לְבֵית מוֹעֵד כְּבוֹדִי גָז חִישׁ
|-
|שָׁם תָּוִי בְּפָנַי יַעֲנֶה וּמִי יַכְחִישׁ
|-
|{{שמאל|אֵת אִגְּרוֹת {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|נחמיה ב ט}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|מֵ}}עֲצַת נֶפֶשׁ אֶל אֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת סָחַרְתִּי
|-
|וְכִמְעַט בְּקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה נִקְבַּרְתִּי
|-
|וְאַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי, כִּי לֹא שָׁמַרְתִּי
|-
|{{שמאל|אֲנִי פִּי {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|קהלת ח ב}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|נִ}}תַּן בְּלִבִּי חֵשֶׁק הָעוֹלָם
|-
|לִרְדֹּף אַחֲרֵי יָמִים וְהֶבְלָם
|-
|אָכֵן בְּהִשָּׁפְטִי עַל כָּל נֶעְלָם
|-
|{{שמאל|יָרֵא אֲנִי אֶת אֲדֹנִי {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|דניאל א י}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|י}}וֹדֵעַ עֲוֹנוֹ וְחָרֵד לְחוֹבוֹ
|-
|יְצַפֶּה חַסְדְּךָ וְלֹא יָחִיל טוּבוֹ
|-
|נִבְעָת מִלְּפָנֶיךָ כִּי אֵיךְ יָבוֹא
|-
|{{שמאל|רָשָׁע לִפְנֵי {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|משלי כה ה}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|רַ}}חֲמֶיךָ לְכַף זְכוּת שִׂימָה קָלְבּוֹן
|-
|בְּהִשָּׁקֵל עֲוֹן עֶבֶד מוֹדֶה לְרִבּוֹן
|-
|וְעַל כָּרְחוֹ יִתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן
|-
|{{שמאל|לִפְנֵי {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|ש&quot;ב יד לג}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|וּ}}לְךָ יְיָ הַחֶסֶד וּבוֹ מַחְסֵהוּ
|-
|וּלְךָ יְיָ הַצְּדָקָה וְהִיא מִכְסֵהוּ
|-
|וּלְךָ יְיָ הַסְּלִיחָה כִּי תַשְׁלִים מַעֲשֵׂהוּ
|-
|{{שמאל|לְמִדַּת {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|נחמיה ה ד}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|נִ}}סְמַכְתִּי עָלֶיךָ וְלֹא לְמַעֲשַׂי אֶפְנֶה
|-
|כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה
|-
|בְּטֶרֶם אֶקְרָא הֲלֹא תַעֲנֶה
|-
|{{שמאל|כִּי בֹשְׁתִּי לִשְׁאוֹל מִן {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|עזרא ח כב}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|דְּ}}רָכֶיךָ יְנַחֲמוּנִי כִּי שָׁמַעְתִּי עֲוֹנוֹת תִּכְבֹּשׁ
|-
|וּבְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וְלֹא תֵבוֹשׁ
|-
|כִּי הַגּוּף בְּמַסְגֵּר תַּחְבֹּשׁ
|-
|{{שמאל|וְהִיא בְּהֵיכְלֵי {{מילת קבע|מֶלֶךְ}}}}||{{ממס|משלי ל כח}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|י}}וֹדַעַת אָז בַּשַּׁחַת אוֹתִי תִטְבֹּל
|-
|הֲלֹא אִם שַׂלְמָתָהּ חָבֹל תַּחְבֹּל
|-
|תְּשִׁיבֶנּוּ לָהּ אַחֲרֵי תִסְבֹּל
|-
|{{שמאל|הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט {{מילת קבע|הַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|מ&quot;א ג כח}}
{{פיסקה בטבלה}}
|-
|{{סי|חַזֵּק|0}} יָד חֲלוּשָׁה יוֹשֶׁבֶת לְךָ בְּאֵיתָן
|-
|וּבְעֵת יָשׁוּבוּ הַדְּבָרִים לַהֲוָיָתָן
|-
|תְּשַׁנֶּהָ לְטוֹב מִגִּנַּת הַבִּיתָן
|-
|{{שמאל|הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר {{מילת קבע|לַמֶּלֶךְ}}}}||{{ממס|נחמיה ב ח}}
|}
[[קטגוריה:מסתג'אב]]
[[קטגוריה:רמב&quot;ן]]
[[קטגוריה:חתימה]]</text>
      <sha1>euxrotpib1qb0hv8hombj6vz23jges2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:מראש מקדמי עולמים</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1755181</id>
    <revision>
      <id>3080583</id>
      <timestamp>2026-09-05T19:24:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקורות */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3080583</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="380" sha1="e3nrcbrpx1clznryf70feavl75ujx7g" xml:space="preserve">== מקורות ==

מקורות למהדורה זו:
* מחזור לנוסח ברצלונה מנהג קאטאלוניה, סלוניקי רפ&quot;ז
* מחזור קטן לימים נוראים כמנהג ק&quot;ק תוניס יע&quot;א, ליוורנו תרכ&quot;א
[[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:24, 5 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>e3nrcbrpx1clznryf70feavl75ujx7g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:מאיר דיין</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755182</id>
    <revision>
      <id>3080602</id>
      <timestamp>2026-09-05T20:47:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3080602</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121" sha1="1zdeab1e6hx779ov171q0mkw1nzdqat" xml:space="preserve">{{בה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:47, 5 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>1zdeab1e6hx779ov171q0mkw1nzdqat</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מאיר דיין</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755183</id>
    <revision>
      <id>3080603</id>
      <timestamp>2026-09-05T20:47:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3080603</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יצורים וצפון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1755184</id>
    <redirect title="יצורים וצפון חובם" />
    <revision>
      <id>3080608</id>
      <timestamp>2026-09-05T21:14:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>מו יו הו העביר את הדף [[יצורים וצפון]] לשם [[יצורים וצפון חובם]]</comment>
      <origin>3080608</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48" sha1="bdnl2eiepw6sdhvpf474xh3lbflt1dk" xml:space="preserve">#הפניה [[יצורים וצפון חובם]]</text>
      <sha1>bdnl2eiepw6sdhvpf474xh3lbflt1dk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:סדר הסליחות/מנהג פולין/סליחות לערב ראש השנה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1755185</id>
    <revision>
      <id>3080632</id>
      <timestamp>2026-09-06T05:29:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Yack67</username>
        <id>27395</id>
      </contributor>
      <comment>/* היכן סוגרים הארון? */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3080632</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="440" sha1="kns5f6wdoler8fgst284dyugyftxw66" xml:space="preserve">== היכן סוגרים הארון? ==

לא מופיעה סגירת הארון, וכן בעותק שלי (יסוד מלכות) זה לא מופיע. מזכרוני סוגרים אותו אחר הפסוקים, כמו במנהג ליטא, וכן נראה אצל גולדשמידט. האם יש למישהו מידע יותר בטוח? [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 08:29, 6 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>kns5f6wdoler8fgst284dyugyftxw66</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Yehuditfix</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755186</id>
    <revision>
      <id>3080664</id>
      <timestamp>2026-09-06T06:59:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}__~~~~&quot;</comment>
      <origin>3080664</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="121" sha1="4m0f3jreda1zzw9dadtf8b1m0bw9bei" xml:space="preserve">{{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 09:59, 6 בספטמבר 2026 (IDT)</text>
      <sha1>4m0f3jreda1zzw9dadtf8b1m0bw9bei</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Yehuditfix</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755187</id>
    <revision>
      <id>3080665</id>
      <timestamp>2026-09-06T06:59:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3080665</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>