ביאור:בראשית יז א

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.19</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית יז א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>185302</id>
    <revision>
      <id>3082604</id>
      <parentid>2806979</parentid>
      <timestamp>2026-09-11T15:22:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* התהלך לפניי והיה תמים */</comment>
      <origin>3082604</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12981" sha1="ebp0fdt9c9ltubt4dh83i9ce49rdcvw" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|יז|טז טז|א|יז ב|הבהרה=כן|
ציטוט=וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים.}}

= התהלך לפניי והיה תמים =
== וֶהְיֵה תָמִים ==
[[WIKT:תמים|&quot;'''תָמִים'''&quot;]] - כּוֹלֵל, מָלֵא, מַקִּיף, שָׁלֵם, נָאִיבִי, פֶּתִי (מילוג), טהור, זכאי, הגון, ממושמע, צייטן, שומע בקול, לא מתווכח, ממרמר, מתחכם או מתלונן, מושלם במעלות טובות.&lt;br&gt;

אלוהים ידע שאברהם אוהב את ישמעאל, יתנגד לקבל את יצחק משרה, ויתווכח &quot;לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ&quot; ([[ביאור:בראשית יז יח]]), ולכן אלוהים מזהיר את אברהם מראש להיות תמים וממושמע. למרות ההזהרה, אברהם צחק בחוסר אמונה ששרה תלד ([[ביאור:בראשית יז יז]]), וסרב בדבריו. אלוהים הודיע את הודעתו על הולדת יצחק, והסתלק בכעס, ככתוב: &quot;וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם&quot; ([[ביאור:בראשית יז כב]]).

אלוהים השתמש במילה: 'תָמִים', כשם שנאמר: &quot;נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה&quot; ([[ביאור:בראשית ו ט]]). &lt;br&gt;
אלוהים ידע שאברם יתנגד ויתווכח, ורמז לאברם שחייו וחיי ישמעאל בסכנה, כמו דור המבול, אם הוא לא יגיב כראוי. 

== הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים ==
אחת ההתגלויות של ה' לאברם מתחילה במילים:

{{צמ|וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא ה׳ אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו: ’אֲנִי אֵל שַׁדַּי, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. ואתנה בריתי ביני ובינך, וארבה אתך במאד מאד‘.|בראשית יז א}}

בהמשך ההתגלות, ציווה ה' על אברם לשנות את שמו לאברהם ולעשות ברית מילה.

'''אל שדי''' [[ביאור:אל שדי|= כינוי של ה' המבטא הפריה, מלשון שָד]]; ואכן בפסוק הבא מבטיח ה' לאברהם: &quot;וארבה אותך במאד מאד&quot;.

'''התהלך לפניי''' = {{צפ|תוכן=ללכת בדרך אשר אורה אותך, כטעם '''’אחרי ה׳ אלהיכם תלכו ואותו תיראו‘''' ([[דברים יג ה]]). כי המצַוֶה לאחוז דרכו, קודם שיורנו יאמר: '''’התהלך לפני‘''', והבא אחרי הצוואה יאמר: '''’אחרי ה׳ תלכו‘'''; והעניין בשניהם, ללכת אחרי השם, לירא ממנו לבדו ולעשות מה שיצווה}} {{קטן|קטן= (רמב&quot;ן)|}}.

'''תמים''' [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= שלם ללא פגם]].

'''התהלך לפניי והיה תמים''' = אפשר לפרש כמצוה או כהבטחה:

1. מצוה - קיים את מצוותי ללא פגם, ובזכות השלמות תזכה לברית עם ה':
::*ללא פגם במעשה - {{צפ|תוכן=היה שלם בכל נסיונותי}} {{קטן|קטן= (רש&quot;י פירוש ראשון)|}};
::*ללא פגם בדיבור - {{צפ|תוכן=שלא ישאל על המילה למה והוא כטעם יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש (תהלים קיט פ)}} {{קטן|קטן= (רמב&quot;ן בשם אבן עזרא)|}},
::*ללא פגם במחשבה - {{צפ|תוכן=שיאמין בלבו כי הקב&quot;ה לבדו הוא בעל היכולת בתחילה ובסוף, הוא היכול לעשות ולבטל... וזהו שאמרו (שבת קנו) צא מאצטגנינות שלך}} {{קטן|קטן= (רמב&quot;ן)|}}.

התמימות שאברהם מצווה עליה עומדת בניגוד לדבריהם המתחמקים של האדם: ({{צ|וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל}}), ושל קין: ({{צ|וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי}}); הם דמיינו לעצמם מה הם תכונותיו של אלוקים והתייחסו אליו בהתאם לדמיונם, כלומר, בראו אלוהים בצלם דמות איוולתם. התמים נוהג להפך - מתאים את עצמו לרצונו ולדמותו האמיתית של אלוקים {{קטן|קטן= (ע&quot;פ דוד אקסלרוד)|}}.

2. הבטחה - קיים את מצוותי, ובזכות זה תהיה תמים ולא יחסר לך כלום: 

::*למרות שאני מצוה אותך, כביכול, לפגוע בגופך ע&quot;י מצוות המילה - גופך יישאר בריא ושלם.
::*למרות שאני מצוה אותך, כביכול, לפגוע באיבר הזרע שלך - יהיה לך זרע בריא ושלם, שהרי {{צ|אני אל שדי}} המפרה ומרבה.
::* {{צפ|תוכן=התהלך לפני במצות מילה ובדבר הזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני}} {{קטן|קטן= (רש&quot;י)|}}.

משפט דומה מאד נאמר לבני ישראל בתורה, וגם שם אפשר לפרש בשתי הדרכים - כמצוה או כהבטחה: 

::* {{צמ|'''תָּמִים''' תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. כי הגויים... אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, ואתה לא כן נתן לך ה' אֱלֹהֶיךָ. נביא... יקים לך ה', אליו תשמעון|דברים יח יג}} ([[ביאור:תמים תהיה עם ה' אלהיך|פירוט]]). 

גם בספר משלי יש קשר בין התהלכות בתמימות לבין ברכת הצאצאים: 

::* {{צמ|מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק - אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו|משלי כ ז}} ([[ביאור:איך לחנך את הילדים כך שיהיו צדיקים|פירוט]]).

וייתכן שהפסוק רומז, שהדרך שהציב ה' בפני אברהם אבינו פתוחה בפני כל אחד ואחד הרוצה ללכת בתמימות.

==פירושים נוספים==
&lt;div class=&quot;advanced&quot;&gt;

&quot; {{צפ|תוכן=אני אל שדי - אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה, לפיכך התהלך לפני ואהיה לך לאלוה ולפטרון...}} {{קטן|קטן= (רש&quot;י)|}}. 

&quot; {{צפ|תוכן=&quot;אל שדי&quot; - שני שמות כל אחד תאר לעצמו ופירוש &quot;אל&quot; תקיף מלשון אלי מואב (שמות טו טו) ופירוש &quot;שדי&quot;... מגזרת שודד כלומר מנצח ומשודד מערכות השמים... וטעם להזכיר עתה זה השם, כי בו יעשו הנסים הנסתרים לצדיקים להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב ולפדותם במלחמה מיד חרב ככל הנסים הנעשים לאברהם ולאבות... ולכן אמר עתה לאברהם אבינו כי הוא התקיף המנצח שיגבר על מזלו ויוליד ויהיה ברית בינו ובין זרעו לעולם שיהיה חלק ה' עמו וברצונו ינהיגם לא יהיו תחת ממשלת כוכב ומזל...}} {{קטן|קטן= (רמב&quot;ן)|}}.

::* [[פירוש בכור שור לתורה#ברית המילה]] 
::* [[משנה נדרים ג יא]] 
::* [[ביאור:משלי כ ז]] 
::* [[ביאור:רש&quot;י בראשית ו|ביאור:רש&quot;י בראשית ו]] 
::* [[:רמב&quot;ם הלכות מילה ג|רמב&quot;ם הלכות מילה ג]] 
::* [[ביאור:בבלי חגיגה דף יב|בבלי חגיגה דף יב]] 
::* [[ירושלמי נדרים פרק ג הלכה ט]] 
::* [[תוספתא נדרים פרק ב הלכה ו]] 
::* [[:קטע:רמב&quot;ן על ויקרא כו יא|קטע:רמב&quot;ן על ויקרא כו יא]] 
::* [[:קטע:רמב&quot;ן על דברים יח יג|קטע:רמב&quot;ן על דברים יח יג]] 
::* [[ביאור:בבלי נדרים דף לא#עמוד ב|בבלי נדרים לא ב]] 
::* [[ביאור:בבלי נדרים דף לב#עמוד א|בבלי נדרים לב א]] 
::* [[שמות רבה כה ה]] 
::* [[מדרש רבה על שמות טז ד]] 
::* [[ויקרא רבה כה ו]] 
::* [[מכות כד א]]  
::* [[ביאור:קרבנות תמימים כמשל לאבות התמימים|קרבנות תמימים כמשל לאבות התמימים]] .
::* [[ביאור:דמויות תמימות|דמויות תמימות בספר בראשית]] . 
::* [[ביאור:לך לך - תמימות ושלמות|ביאור:לך לך - תמימות ושלמות]]
::* [[ביאור:איך לחנך את הילדים כך שיהיו צדיקים|איך לחנך את הילדים כך שיהיו צדיקים]]
::* [[ביאור:אברהם הוא המאמין הרצוי|ביאור:אברהם הוא המאמין הרצוי]]

&lt;/div&gt;

==מאמרים נוספים==
*'''מקור הרשימה הוא בתוצאות חיפוש [http://www.google.com בגוגל].'''
&lt;div class=&quot;future&quot;&gt;


::# [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/limud-tora-2.htm לימוד תורה - בין עצמאות לסמכות / פרופ' אלעזר טויטו] : בבר' יז,א-ב נאמר: &quot; '''ויהי אברם בן תשעים '''שנה ותשע שנים וירא ה' אל אברם ויאמר אליו: אני א-ל ש-די התהלך לפני והיה תמים, ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:4WKfWABL2x4J:www.daat.ac.il cache] )
::# [http://www.2all.co.il/Artical.asp?FType=102665&amp;amp;ID=3589&amp;amp;T1=104&amp;amp;T2=14&amp;amp;T3=6 פרשת לך-לך: תמימות ושלמות, תשס&quot;ט / מוטי לקסמן] : (3) &quot;לא היה צריך לומר זה, שבסוף הענין אמר '''ויהי אברם בן תשעים '''ותשע שנה בהמולו בשר ערלתו, אבל הכוונה אחר שהיה זקן ואין לו בנים, היה ראוי שלא יחלשו לו איברי '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:2qNWSC9eCmEJ:www.2all.co.il cache] )
::# [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/raba1/46.htm פרשת לך לך] : '''ויהי אברם בן תשעים '''ותשע שנים (הושע ט) כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה וגו' אמר רבי יודן: התאנה הזו בתחלה אורים אותה אחת אחת, ואח&quot;כ שתים, '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:i_HH7IFtaWkJ:www.daat.ac.il cache] )
::# [http://hebrew.grimoar.cz/zohar/zohar_vilno_1.htm ספר הזוהר] : פתח אידך ואמר, ויהי אברם בן תשעים '''שנה ותשע שנים וירא '''יהו&quot;ה וגו', אני אל שדי התהלך לפני וגו', האי קרא אית לעיינא ביה, וקשיא בכמה אורחין, וכי עד השתא לא אתגלי '''... 
::# [http://www.e-mago.co.il/Editor/judaism-2561.htm חשיבה ילדותית זה טוב או רע? (וירא סט)] : 14 נובמבר 2008 '''... '''וַיֵּרָא '''ה' אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר '''אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים. '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:TUVGUvK-qOwJ:www.e-mago.co.il cache] )
::# [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayechi/sht.html ד&quot;ר שמעון שטובר] : הוא הופיע לראשונה כציווי מאת ה' לאברהם, לאחר שאברהם עשה בארץ כנען כחצי יובל שנים: &quot;אני א-ל שדי '''התהלך לפני והיה תמים '''&quot; (יז:א). אך לדברים אלה קָדם צירוף מילים '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:z35-IOPwg2UJ:www.biu.ac.il cache] )

&lt;/div&gt;

&lt;noinclude&gt;
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:התהלך לפניי והיה תמים|ביאור:התהלך לפניי והיה תמים}}}}

{{מידה טובה|מידת התמימות|בלי קטגוריה}}
&lt;/noinclude&gt;
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/br-17-01.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2009-05-03.
}}

&lt;noinclude&gt;

{{קיצור דרך|tnk1/tora/brejit/br-17-01}}

&lt;/noinclude&gt;

{{סיכום על פסוק|בראשית|יז|טז טז|א|יז ב|קטגוריה=1}}</text>
      <sha1>ebp0fdt9c9ltubt4dh83i9ce49rdcvw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רפואה למכה/שיר השירים ב/יז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>328070</id>
    <revision>
      <id>3082603</id>
      <parentid>3082578</parentid>
      <timestamp>2026-09-11T15:07:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Do2or</username>
        <id>5565</id>
      </contributor>
      <origin>3082603</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29552" sha1="tsc9w0n09yyf1rpv2956fxqzv3aktia" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|רפואה למכה|שיר השירים ב|טז|יז||}}
== יז ==
{{טורים שווים | '''&lt;sup&gt;(שה&quot;ש ב, יז):&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''עד שיפוח היום ונסו הצללים{{ש}}סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים{{ש}}על הרי בתר.'''}}|'''&lt;sup&gt;(איכה ב, י):&lt;/sup&gt;'''{{ש}}{{גופן|5|סתם|'''ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון{{ש}}העלו עפר על ראשם חגרו שקים{{ש}}הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם.'''}}}}

אז&quot;ל במס' (שבת טו, א): מ' שנה עד שלא חרב הבית גלתה לה סנהדרין וישבה לה בחנויות, מאי למימרא שלא דנו דיני נפשות. וזהו 'ישבו לארץ' חוץ מלשכת הגזית, ו&quot;ידמו' שלא דנו כנז'. ואז 'העלו עפר על ראשם'. אז&quot;ל (איכ&quot;ר ב, יד): התחילו להזכיר זכותו של אברהם שאמר: ואנכי עפר ואפר (בראשית יח, כז). היה בהיותו מדבר עם ה' ית' בענין סדום, והנה אז הושיב הב&quot;ה את אברהם ב&quot;ד למטה כנגד ב&quot;ד של מעלה, וזהו וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב (שם א). ישב כתיב, בקש לעמוד א&quot;ל הקב&quot;ה שב ואתה סימן לבניך שאני עומד והן יושבי' וכו'. והנה כשראו כי לסיבת העוונות ידמו זקני בת ציון כמ&quot;ש, התחילו להזכיר זכותו של אברהם שהיה הראשון שהושיבו הב&quot;ה בדין כמ&quot;ש, ואז באותה שעה אמר ואנכי עפר ואפר. גם חגרו שקים, התחילו להזכיר זכותו של יעקב שנאמר וישם שק במתניו (בראשית לז, לד). וזה לפי שאמרו במדרש (ב&quot;ר פד, כ): יעקב תפס את השק ואינו זז מבניו וכו'. ובמקום אחר אמרו: ואינו נוהג אלא בגדולי'. ולכן בראותם כי שחה לעפר נפשם חגרו שקים כנז' כדי לנהג עצמם בגדולה, ומ&quot;מ לא הועיל להם ועי&quot;ז הורידו לארץ ראשם בתולות ירושלים, כי כאשר זקנים משער שבתו אז ג&quot;כ בחורים מנגינתם, וכאשר נתבטלו הבחורים אז בושו בתולות וחפו ראשם, וזהו הורידו לארץ ראשם בתולות ירושלם. והנה אעפ&quot;י שבטלו ד' מיתות ב&quot;ד דין ד' מיתות לא בטלו כמשארז&quot;ל (סנהדרין לז, ב). גם אז&quot;ל בענין דיני ממונות (גיטין פח, ב): אנן שליחותייהו דרבנן קמאי עבדינן. ואפשר שזכותו של אברהם היא שעמדה לאבותינו ולנו, וזה רמוז במשז&quot;ל בילקוט ובב&quot;ר (מד, טו): ויקח לו את כל אלה (בראשית טו, י). ר' יהודה ור' נחמיה. ר&quot;י אומר שרי א&quot;ה הראה לו, ור' נחמיה אומר שרי ישראל הראה לו. על דעתיה דר&quot;י קתדרין דדין לקבל קתדרין דדין, על דעתיה דר' נחמיה ששם היתה סנהדרי גדולה יושבת וחותכת דיניהם של ישראל עכ&quot;ל. אפשר לפרש כוונת ר&quot;י היא לומר שה' הראה לאברהם שרי האומות, ובכל דור ודור הראה לו שיהיו עומדים חכמי' בישראל לעמוד כנגד האומות, וזהו קתדרין דדין, פי' של ישראל לקבל קתדרין דדין שהם של א&quot;ה, והוא ע&quot;ד משאז&quot;ל (חגיגה ה, ב) על אבדה עצה מבני' נסרחה חכמתם (ירמיה מט, ז). פי' כאשר אבדה חכמה מבנים אלו ישראל ח&quot;ו, אז ג&quot;כ נסרחה חכמתם של א&quot;ה, כי גם זה לעומת זה עשה האלקי' להגן על ישראל. ועל דעתיה דר' נחמיה ששם היתה סנהדרי גדולה וכו', וזהו ג&quot;כ איש בתרו לקראת רעהו, שאפי' בגלות אין לך דור שאין בו כאברהם וכו'. פי' דומה אליו במקצת ולא בכל, אבל שליחותייהו דסנהדרין קא עבדי, וזהו ג&quot;כ ע&quot;ד מ&quot;ש (ר&quot;ה כה, ב): יפתח בדורו כשמואל בדורו וכו'. והנה אז&quot;ל (ילקוט שה&quot;ש רמז תתקפ&quot;ו): עד שיפוח היום, מדבר באברהם [שנאמר והוא יושב פתח האהל כחום היום] וכו'. ולפי דרכנו יאמר אעפ&quot;י שישבו לארץ וכו' ובטלו הסנהדרין כמ&quot;ש, מ&quot;מ עד שיפוח היום שיבוא אותו היום שכתוב בו: כי הנה היום בא וכו' (מלאכי ג, יט). וע&quot;ז אז&quot;ל (תנחומא פ' וירא, ג): זה יום הדין. אי נמי אותו היום אשר נאמר עליו: היום אם בקולו תשמעו (תהלים צה, ז). ואז באותו היום ונסו הצללים של א&quot;ה, וכ&quot;ז יהיה בזכותו של אברהם אשר עליו נאמר והוא יושב פתח האהל כחום היום. הנה עד אותו היום סוב דמה לך דודי, שזה יאמר על הת&quot;ח הנקראי' דודים, כמ&quot;ש (שהש&quot;ר א, יח) על כי טובים דודיך מיין. וכמדבר עם כל א' מהם, ובפרט אם הוא איש מיוחד מנהיג לבני דורו או מדינתו, סוב דמה לך דודי לצבי כמשז&quot;ל מה צבי זה מביט לאחוריו וכו', אף אתה תביט אחריך וצא בעקבות הרועים, בשליחותייהו דרבנן קמאי, וזה 'על הרי בתר' כמ&quot;ש ויתן איש בתרו לקראת רעהו (בראשית טו, י). כמ&quot;ש שמעו הרים את ריב ה' (מיכה ו, ב). וגם בדברי רז&quot;ל במקומות רבים.

אי נמי ישבו לארץ וכו' על דרך מ&quot;ש בפ' טבעו בארץ וכו'. כי התורה נתלבשה בלבוש נכרי גשמי וזהו ג&quot;כ ישבו לארץ, קנו התישבות וישבו לארץ, ולא הלכו בגדולות ובנפלאות להשכיל ברוחניות ובסתרי תורה רק ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון, וזה היתה סיבה מפני כי העלו עפר על ראשם, כי הם בעצמם הגבירו כח החומריות עליהם לסיבת שהיו נוטים אחרי החומר, וזה בפרט ע&quot;י העוונות עי&quot;ז חשך אור השכל, וכמ&quot;ש מהר&quot;ש ן' גבירול: אתה אור ועיני כל נפש זכה יראוך, ועוצם העוונים ממך יעלימוך וכו'. וע&quot;ז חגרו שקים, נתנו כח אל השק שהוא עשו וארבע מאות איש עמו כמנין ש&quot;ק, וגם הורידו לארץ ראשן בתולות ירושלם, אותם הבתולות שהם הת&quot;ח אשר עליהם נאמר ותירוש ינובב בתולות (זכריה ט, יז). אשר בתחלה היו הולכים בגלוי הראש, ואמרו (סנהדרין קד, ב): כל מקום שהולכי' נעשים שרים לאדוניהם. וכמ&quot;ש (איכ&quot;ר א, ד) על רבתי בגוים, רבתי בדעות. עתה הורידו לארץ ראשן וירדו למטה. אי נמי יאמר על דרך מ&quot;ש פעמים רבות מ&quot;ש מהר&quot;א אזולאי בהקדמתו לס' חסד לאברהם, כי רצו קצת מחכמי ישראל לפרש התורה עפ&quot;י הקדמות הפלוסופיא, וזה וזה לא עלה בידם כי לא באלה חלק יעקב, באופן כי נתרחקו מן הפנימית ואל החצונית לא באו וכו' ע&quot;ש. וזהו נתינת טעם למה ישבו לארץ כמ&quot;ש, וגם ידמו זקני בת ציון, כי במקצת דברים הודו חכמי ישראל לא&quot;ה, הגם כי בזה יפה פי' הרמ&quot;ע ז&quot;ל (מאמר אם כל חי, ח&quot;א פי&quot;ב): כי חלילה להם לחכמי ישראל להודות לדברים, אלא שלא רצו לגלות להם טעם הדבר ולפיכך הודו. מ&quot;מ לפי פשוטו ידמו זקני בת ציון ולא מצאו תשובה, הוא מפני כי העלו על עפר, כי ראש דבריהם והעיקר אשר בנו דרושיהם הכל היה מן העפר, ולכן ג&quot;כ הכל שב אל העפר והורידו לארץ ראשם בתולות ירושלם כמ&quot;ש ולא ידעו מה להשיב, ולזה אמר עד שיפוח היום על דרך משאז&quot;ל (מגילה כח, ב): דשמעתא בעיא צלותא כיומא דאסתנא. וכאשר יאיר היום אז ונסו הצללים אשר הנה הם חוצצים על השכל ומחשיכים אותו, אז סוב דמה לך דודי וכו'. והעיקר כי הארת היום הנה הוא ע&quot;י אור השמש המאיר מלמעלה למטה, שהוא עומד בשמים ומאיר לארץ ולדרים עליה, והנה בשמות רבה (כח, א) על פ' ומשה עלה אל האלקי' (שמות יט, ג). אמרו שלא שלטה בריה מלמעלה כשם ששלט משה עכ&quot;ל. והענין כי הרבה צפו במרכבה ולא ראו רק מן הדברי' הגשמיים, רצו לצפות ולהבין אפי' באלקיות על דרך ומבשרי אחזה אלוק (איוב יט, כו). וצפו מלמטה למעלה ולא ראו יען לפי האמת יפול בהם הטעות, אבל משה היה להפך כי בעלותו אל האלקים ראה בעיניו את כל הדברים הרוחניים אשר רוח אלקי' מתגלה בהם, וממנו הבין הדברים הגשמיים המסתעפים מהם, וזהו שלא שלטה בריה מלמעלה. ואח&quot;כ ירד למטה כשם ששלט משה, וזו היתה ג&quot;כ חכמתו של שלמה המלך ע&quot;ה, כמ&quot;ש מהר&quot;א לאניאדו בס' כלי יקר ע&quot;ש. והנה בהיות ישראל תלמידיו של מרע&quot;ה הולכים בעקבות הרועים ללמוד ע&quot;פ סדר הקדמותיו אשר הנה הם הלכה למשה מסיני, יבינו תחלה בנסתרות ומהם ירדו מלמעלה למטה בדרך אמת, דרך הקדש יקרא לה, וזהו עד שיפוח היום להאיר מלמעלה למטה, ואז ינוסו הצללים המעכבים להבין הדברים כתקונן. ואז סוב דמה לך דודי שהוא הת&quot;ח יסוב לאחוריו, ודמה לך לצבי שבעת שהוא בורח מתהפך לאחוריו, אף אתה בהיותך יורד מלמעלה למטה אל תביט לפניך במה שהוא למטה, רק חזור לאחוריך למעלה, שהם ההקדמות המסורות לך מלמעלה הלכה למשה מסיני כמ&quot;ש, ועי&quot;ז ג&quot;כ תהיה דומה לעופר האילים שהוא חזק לא ימוט, ותתחזק במלחמתה של תורה על הרי בתר, למעלה מכל החלוקים אשר יעלו על לב איש, כי עפ&quot;י הקדמותיה ויסדותיה של תורה אשר ניתנו מרועה א' יתורץ ויתישב הכל. וכמ&quot;ש הכתוב וכל הדבר הקשה יביאון אל משה (שמות יח, כו). והוא דרך רמז. ועפ&quot;י דרך זה שאמרנו נוכל ג&quot;כ לומר ישבו לארץ ומתעסקי' בעסקי הארץ, זה רץ לשדהו וכו' ואינם עוסקי' בתורה רק ידמו זקני בת ציון, ולכן מדה כנגד מדה העלו עפר על ראשם וכו' על דרך (אבות ג, ה): כל הפורק ממנו עול תורה נותני' עליו עול מלכות ועול דרך ארץ. והנה כנגד זה אמר עד שיפוח היום על דרך מ&quot;ש (סנהדרין צט, א־ב): זמר בכל יום. ועי&quot;ז ונסו הצללי' ואז סוב דמה לך דודי לצבי. או להיות חוזר על הראשונות ובזה יהיה דומה לעופר האיילי' על הרי בתר, כמ&quot;ש (סנהדרין מב, א): במי אתה מוצא מלחמתה של תורה, במי שיש בידו חבילות של משנה. גם אפשר לומר על דרך שפי' מהר&quot;ש אלקבאץ בפ' עד שיפוח היום וכו' סוב דמה לך דודי לצבי. במיעוט שינה. או לעופר האיילים, ברוב הזכירה על הרי בתר. כלומר שתמיד יחזור על למודו וכו' עד שתפרד הנפש וכו' ע&quot;ש עכ&quot;ל. וזה כנגד ידמו זקני בת ציון שהיו שותקי' ולא היו חוזרים על למודם, אמר עתה עד שיפוח היום וכו' סוב דמה לך כמ&quot;ש. ולפי הדרך שפי' ז&quot;ל על פ' ישבו לארץ וכו'. על ענין נבוכדנצר הרשע שהושיב הסנהדרין לארץ וכו' עד וגררום. יאמר עד שיפוח היום כמ&quot;ש במדרש (ילקוט שה&quot;ש רמז תתקפ&quot;ו): עד שאכניס פיח(ה) בלילן של מלכיות, בלילן של בבל. ואז יתקיים ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה. דהנה במדרש חזית אומר לא כבר הכנסתי פיחה בלילן של מצרים שהיו ד' מאות שנה ועשית ר&quot;י. ונסו הצללי' לא כבר העברתי בהם שני צללים קשים, צל טיט ולבנים וכו'. ולפי דרך זה נוכל לומר משאז&quot;ל כי בערמה עשו המצריים והתחילו הם בעצמם לבנות ערי מסכנות, ובני ישראל מעצמם הלכו גם הם ואח&quot;כ נשמטו המצריים א' א' ונשארו בני ישראל לבדם ואז וימררו את חייהם, ובני לוי נשמרו מזה ולא רצו ללכת אם מפני שהכירו וידעו ערמת המצריים, וגם מפני שלא רצו להבטל מתלמוד תורה שלהם, וזהו כי שמרו אמרתך ותורתך, ובריתך ינצורו זו ברית מילה כפשוטו וזה היה במצרים, וזכות התורה הועיל שלא נשתעבדו בהם כמשאז&quot;ל, ועתה יאמר ישבו לארץ מעצמם, ישבו לארץ לעשות מלאכה בטיט ולבנים ובכל עבודת הארץ, וגם ידמו שתקו ולא היו עוסקי' בתורה, זקני בת ציון בשערים המצויינים. ובזה העלו עפר על ראשם שהיו מלוכלכים בטיט ולבנים, חגרו שקים, כמש&quot;ה ויפץ העם וכו' לקושש קש לתבן. ושק וקש הכל א'. וכמ&quot;ש ג&quot;כ בתיקונים. ואם נפרש 'העלו עפר' התחילו להזכיר זכותו של אברהם וכו' כמשז&quot;ל. אפשר לומר כי בתוך השעבוד הזכירו זכותו של אברהם, אשר אליו נאמ' כי גר יהיה זרעך. גם חגרו שקים, התחילו להזכיר זכותו של יעקב, שנאמ' וישם שק במתניו. וידוע כי זה נאמ' במכירת יוסף אשר בסיבתו נתגלגלו הדברים וירדו למצרי', ואח&quot;כ הורידו לארץ ראשן בתולות ירושלם, שהיו שוקעים אותם בבנין, ובפרט כנר' ממעשה בתו של מתושלח, שיצא העובר ממנה ונתערב עם הלבנה, כמשז&quot;ל על פ' ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. ועז&quot;א עד שיפוח היום במצרים כמ&quot;ש במד', ונסו הצללי' של טיט ולבנים. סוב דמה לך דודי לצבי. סוף שאני מהפך מדה&quot;ד למדה&quot;ר. וממהר בגאולתם כדם הצבי וכדם האיל. אפשר שמפרש דרך רמז, 'דמה' לשון דם, מדה&quot;ד נהפך לדודי שהוא מדה&quot;ר, וזה היה על הרי בתר, בזכות התנאי' שהתנתי עם אאע&quot;ה בברית בין הבתרי'.

א&quot;נ אמרו בלקוטי', עבר אדם על מ&quot;ע, גורם שתרד המלכות דמלכות דעשייה לג' ראשונות דקליפה, עבר על ל&quot;ת יורדת לג' אמצעיות, ונה&quot;י דידה לג' ראשונות דקליפה, עבר על כריתות ומיתות ב&quot;ד יורדת לג' אחרונות, עבר על חלול ה' ח&quot;ו יורדת המלכות למלכות של קליפה, וכן ג&quot;כ לעולם עד&quot;ז יורדים כל המדרגות וכל העולמות עד כי מלכות דמלכות דאצילות יורדת בבריאה וכו' ע&quot;ד הנז'. ולז&quot;א ישבו לארץ וכו' זקני בת ציון. הם הניצוצות דמלכות שיורדים למטה, ע&quot;ד מ&quot;ש מהר&quot;א גלאנטי שהם י' ניצוצות המל' המתפשטי' בבריאה ע&quot;כ. וקראם 'זקני' לפי שהיו מימים קדמוניות, וגם שבאו לה מצד הזקני' שהם או&quot;א, כמ&quot;ש ה' בחכמה יסד ארץ. ואמ' עתה 'ישבו לארץ' וירדו למטה, ואח&quot;כ ג&quot;כ ידמו זקני בת ציון. פי' בתחלה יזכו לארץ, שיורדת המלכות בג' עליונות של מטה ממנה מלכות דעשיה בג' ראשונות של קליפה. והנה הג' ראשונות הם טומאה קלה וקרובים אל הקדש, ולכן אעפ&quot;י שיורדת המל' שם, מ&quot;מ יש לה קצת התישבות להיותה קרובה אל הקדושה, וזהו 'ישבו לארץ' ואמר 'ישבו' לשון רבים, רמז לב' בחינות עגולא ורבועא, פנימי וחצון, כמ&quot;ש בפ' הקודם. אח&quot;כ ע&quot;י העון ידמו וכו'. שירדה המלכות לג' אמצעיות ונה&quot;י דידה לג' ראשונות, ואז ידמו זקני בת ציון, יען השפתים שלה הנה הם בגלות, וזה דומה למה שנאמ' כי כבד פה וכבד לשון אנכי. ואמרו בזוה' בגין דדכורא דיליה בגלותא הוה. אח&quot;כ 'העלו עפר' שהוא כח הדין, כמ&quot;ש מהר&quot;א גלאנטי בשם הזוהר 'על ראשם', ועי&quot;ז 'חגרו שקים' שירדו המלכות לנה&quot;י, ונה&quot;י דידה בחג&quot;ת, וחג&quot;ת דידה ששם מקום החגורה, לבשו שקים שהוא ג' ראשונות דקליפה, בסוד 'ארבע מאות איש עמו' כמנין ש&quot;ק כידוע, אח&quot;כ ירדה המלכות למלכות דקליפה וכו'. ואז הורידו לארץ עיפתה כמ&quot;ש, 'ראשן' שהם ג' ראשונות, ג&quot;כ בתולות ירושלם, והנה התיקון לזה הוא להמשיך אור לובן העליון ע&quot;י התשובה ולהמשיך מימי החסד, ועי&quot;ז 'ישקני' יטהרני וישובו כל הדברים לקדמותן. וזהו 'עד שיפוח היום' שהוא החסד העליון, ועי&quot;ז ונסו הצללי'. והנה כנגד ד' בחינות שאמרנו יש ד' חלוקי כפרה שאז&quot;ל. והנה עבר על מ&quot;ע וירדה המלכות לג' ראשונות, ואז ישבו לארץ כמ&quot;ש, אם עשה תשובה לא זז משם עד שמוחלין לו וחוזרת המלכות לקדמותה, וזהו עד שיפוח היום, כמו שמביא ראיה בגמ' מפ' שובו בנים שובבים ארפא וכו'. והנה עיקר הרפואה הוא ע&quot;י האי חרגא דיומא דמסי. וגם ע&quot;ד האמת הנה הרפואה מצד הת&quot;ת בקבלתו מן הכתר. וידוע כי הת&quot;ת נק' 'יום'. וזהו עד שיפוח היום, והנה עבר על ל&quot;ת, ואז יורדת המל' לג' אמצעיות, ואז ידמו זקני בת ציון כמ&quot;ש, ואז אם עשה תשובה תולה עד שיבא יוה&quot;ך ויכפר, שנ' כי ביום הזה יכפר. וזה 'עד שיפוח היום' שהוא יוה&quot;ך שמתגלה אור אימא עלאה. עבר על כריתות ומיתות ב&quot;ד ועשה תשובה, תשובה וי&quot;ה תולין ויסורין ממרקין. וירדה המלכות לנה&quot;י, ואז חגרו שקי', אם עשה תשובה, תשובה וי&quot;ה תולים ויסורי' ממרקים. ועי&quot;ז יורד אור מאו&quot;א בסוד יסור יסרני י&quot;ה. וזהו עד שיפוח היום. כמשאז&quot;ל במד' אמ' ר' ברכיה עד שארתיח היום, באש עברתי אפיח עליך וכו' (יחזקאל כא, לו). ואז אין מתוק הדין אלא בשרשו ע&quot;י יסורין, ועי&quot;ז ונסו הצללים, אלו צללי יגון ואנחה. וסוף שאני מהפך מדה&quot;ד לרחמי' וכו'. כמ&quot;ש במד'. אבל כל מי שיש בידו חלול ה' והוריד המלכות למלכות, ואז הורידו לארץ ראשן, אז אין כח בתשובה לתלות וכו' אלא הכל תולים ומיתה ממרקת. וזהו 'עד שיפוח היום' זה יום הדין כמשז&quot;ל, 'ונסו הצללים' כמ&quot;ש בזוהר, ואז סוב דמה לך דודי לצבי וכו'. פי' כי בכל אלו התליות שאמרנו, לעולם הקדושה הנה היא מצמצמת עצמה שלא יהנו ממנה החצונים, וזהו ודמה לך לצבי. גם ודמה לך לצבי שמהפך לאחוריו ועינו למעלה, וגם או לעופר האיילי'. לשון חוזק, והכל הוא 'על הרי בתר', לשון ויבתר וכו'. שירידתה שם הנה היא להבדיל בין קדש שהם ישראל, לחול שהם א&quot;ה, כידוע סוד שכינה בגלות מה היא. א&quot;נ הנה בזו&quot;ן יש כמה מיני חסדי' וגבורות, וז&quot;א נבנה מן החסדים ונוק' מן הגבורות. הנה בס' עץ חיים ש&quot;ב ח&quot;ג פ&quot;ט כתוב ז&quot;ל, כי אותם החו&quot;ג שקבלו זו&quot;ן בפעם ראשונה היתה לצורך גופא לבד, ונתפשטו החסדים בגופא דזעי' והגבורות בגופא דנוק', אך לא להוציא תולדות, ומשם ואילך צריכים לחזור ולקבל מוחין חדשים בכל זווג וזווג מלמעלה להמציא נבראים חדשים, ונמצא כי בהזדווג ז&quot;א עם נוק' צריך שיעלו שם בסוד מ&quot;נ תחלה עד או&quot;א, ואז או&quot;א מעלין מ&quot;נ לא&quot;א, וכן עזה&quot;ד עד רום המעלות, ואז גורם שישפעו משם מ&quot;ד שהוא שם מ&quot;ה החדש, כי גם הוא כולל חו&quot;ג וכו'. עד ונותני' אותו בסוד מוחין חדשים לבניהם זו&quot;ן וכו'. וכלל הענין ג&quot;כ כי (אפי') ההוא רוחא קדמאה דשביק בה בעלה, הנה היא מעלה מ&quot;נ. ועי&quot;ז יורדים מ&quot;ד ע&quot;ש כל הדרוש. והנה כשיש מי שיעלה מ&quot;נ אז יורדים מ&quot;ד, ואם אין מי שיעלה מ&quot;נ הנה (מגבורות) הנז' שעשו בה בחי' 'כלי' יושבות לעצמם, וזהו 'ישבו לארץ' במלכות הנק' ארץ, ישבו ולא עלו לז&quot;א הנק' שמים, וגם 'ידמו' שתקו ולא אמרו דבר, כמש&quot;ה ישב בדד וידום. והנה ישבו לארץ ידמו, אלו הגבורות שהם זקני בת ציון היושבים ראשונה במלכות מימי קדם, ונקראו זקני בת ציון לגבי החדשות הבאות בכל יום בעת הזווג, והנה כיון שאין מי שיעלה מ&quot;נ כמ&quot;ש, לכן ישבו לארץ וכו'. ובזה העלו עפר על ראשם, שהוא סוד הדין מן העפר אשר בקרקע המשכן. גם אפשר לומ' העלו עפר על ראשם חגרו שקים, ע&quot;ד מ&quot;ש שהקליפה רוצה היא להתקן בסוד השערות. אך לא נעשה עצתם רק חגרו במקום החגורה שהוא ז&quot;א, שם חגרו שקים ולא (בראש). וקרוב לזה פי' מהר&quot;א גלאנטי. הורידו לארץ ראשן בתולות ירושלם כמ&quot;ש לעיל, ואמר 'בתולות ירושלים' לרמוז כי אעפ&quot;י שירדה הקדושה למטה, מ&quot;מ הנה התרעין דילה סתומות לבל יהנו ממנה החצוני', וגם הנה הם נקראי' בשמם, ושמם הראשון עליהם ועדיין הם נקראי' 'בנות ירושלם', ובפרט 'המלכיות' הנה הם נק' 'בתולות', דתרעין דילה סתומות כמ&quot;ש למעלה, והנה המלכות דמלכות היא היורדת למטה. ואפשר שלזה אמ' בנות ירושלם, שהוא שם (ב&quot;ן) שבמלכות של כל א' [מ]העולמות. גם אפשר לומ' 'בנות ירושלם' על שם (ב&quot;ן) שהוא ההוא (רוחא) קדמאה כמ&quot;ש, והנה כנגד זה אמר עד שיפוח היום. פי' שיבא הרוח מצד (החסד). וזה כי ידוע כי הגבורות נק' לילה, וכמ&quot;ש על ולחשך קרא לילה. והיא ג&quot;כ מדת המלכות הנק' לילה, גם ידוע כי בתחלה כשיצאו בסוד נפש בלבד, אז היתה מיתת המלכים. אמנם אח&quot;כ כשמלך הדר סוד הרוח, והוא יסוד מצד הת&quot;ת, אז נתקיימו וכמבוא' בדרוש. וזהו עד שיפוח היום, שיבא שם מ&quot;ה החדש, שהוא מדת יום, אז יהיה מתוק הדין, בסוד ונתתי רוחי בכם וחייתם. א&quot;נ כמ&quot;ש באידרא ז&quot;ל, ובההוא זמנא דאתער עתיק יומין בתקונין דלעילא, ההוא אתקרי יום א', דביה זמין לאוקיר דיקניה, הה&quot;ד יום א' הוא יודע לה'. הוא בלחודוי וכו' עכ&quot;ל. והנה בכל יום ידוע שמתעוררים מ&quot;נ ע&quot;י מעשה הצדיקי', ואם אין מי שיעלה מ&quot;נ אז ח&quot;ו אין זווג, וזה עד ביאת המשיח, כי אז תתעורר המל' מאיליה ע&quot;י שימשך אליה הארת החוטם העליון, אשר יש נוק' דפרדשקא, והיא המל' דעתיק יומין ע&quot;כ. וזהו שאו' אח&quot;כ דתנינן באתר דאית יום אית לילה, דלית יום בלא לילה. פי' כל הזווגים הוא ע&quot;י התעוררות מ&quot;ד ומ&quot;נ, שהם מצד זו&quot;ן שהם יום ולילה. וכן למטה ע&quot;י עליית נשמת הזכרים והנקבות, הם מעוררים מ&quot;נ לזו&quot;ן. אבל ל&quot;ל אז יהיה יום א'. פי' שהכל נק' יום. א&quot;נ יום א' שכולל י&quot;ג תיקוני' כמנין אח&quot;ד. והרמז על החוטם דאריך שהוא ת&quot;ת, ויש בו נוק' דפרדשקא שהוא המל', ויש בו הארת וא&quot;ו במלוי אלפי&quot;ן כמנין וזה היום הנק' יום אחד. גם נק' 'הוא', אם מפני שכולל י&quot;ב תקונין כמנין הו&quot;א. וגם מפני שהוא נעלם, ועל ידו יודע לה', בסוד וידע אדם. שיתיחד הת&quot;ת עם המל'. וז&quot;ש עד שיפוח היום. פי' שיתגלה הארת הרוח מן היום הנז' דמיניה אריק רוחא למלכותא דלתתא. גם אמרו דזמין לאשראה על מלכא משיחא. ואפשר שלזה רמזו רז&quot;ל בילקוט שאמרו, עד שיפוח היום, זה יום הדין. וידוע כי על אותו היום נאמ' כי הנה היום בא בוער כתנור. בגי' תרע&quot;ו. שהוא כמנין תרע&quot;א וה' אותיות. וידוע כי במל' של עתיק יש שם אד' במלואו שעולה תרע&quot;א ועם ה' של שם הרי תרע&quot;ו, וכשיתגלה הארת היום הנק' הוא יודע לה', ויתעלה מ&quot;נ ותזדווג עם ז&quot;א בבי&quot;א. וזהו ג&quot;כ שאחז&quot;ל בילקוט, עד שיופיע הקב&quot;ה מלכותו בעה&quot;ז. והנה הקב&quot;ה יצדק לפעמים אפי' באריך ובעתיק, וכאשר יופיע מלכותו, שהוא נוק' דפרדשקא הנז', בעה&quot;ז שהוא המל' דאצילות הנק' ע&quot;ה, ואז באותו זמן ונסו הצללי', אלו צללי המלכיות, שהם הקליפות העושים צל על המלכיות שבכל העולמות, והם נאחזים ויונקים מק&quot;כ צירופי אלקים העולים כמנין צ&quot;ל. והנה אמר הכתוב עד שיפוח היום ונסו הצללים כמ&quot;ש, הנה עד אותו זמן בין דא לדא, סוב דמה לך לצבי, מלשון דהוה צבי. והנה הוא חפץ בטובתינו. א&quot;נ ודמה לך לצבי, הוא הצדיק שהשכינה מתלבשת בו, וכפי כוונתו ותאותו להתדבק בשכינה, כן תאות השכינה להתדבק בצדיקים, וזהו ודמה לך לצבי, שהשכינה הנה היא דומה אל הצדיק, ואמר סוב ודמה לך דודי, כי כן אמרו כי השכינה הנה סובבת בכל יום אם ימצא צדיק להתלבש בו מתלבש בתוכו, ואם לאו חוזרת לקן ציפור. והנה 'צבי' כבר ביארנו לעיל שעולה כמנין ק&quot;ב, והוא סוד ק&quot;ב טוב, כמ&quot;ש בפ' דומה דודי לצבי ע&quot;ש. וכל מה שביארנו שם שייך ג&quot;כ כאן. או לעופר האיילים. הנה מלת 'לעופר' כאשר נוסיף ו' הנה הוא בגי' שכינה עם הכולל, גם מלת 'האילים' בגי' צ&quot;ו כמנין אל אדנ&quot;י שהוא במלכות, ומתלבש בעשיה כדי להכניע הקליפות, בסוד ומלכותו בכל משלה. וזהו על הרי בתר. והכוונה כי עד שיפוח היום וכו'. סוב דמה לך דודי וכו. כדי להגן על ישראל, כי כאשר יפוח היום אז אין צריך, כי אור קטן אינו נרגש לפני אור גדול אשר תגלה ותראה עלינו אכי&quot;ר.</text>
      <sha1>tsc9w0n09yyf1rpv2956fxqzv3aktia</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד B/לב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470280</id>
    <revision>
      <id>3082605</id>
      <parentid>3082556</parentid>
      <timestamp>2026-09-11T20:35:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3082605</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5122" sha1="g5tgtut37fa5klw28d8qwpprdzj52rj" xml:space="preserve">{{להשלים}}

(לב, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;היה להם כאחד מהם: דאג להם ואחר תסוב&lt;קטע סוף=א/&gt;

(לב, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;הכין צרכם ואחר תרבץ:{{ש}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(לב, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;למען תשמח בכבודם \ ועל מוסר תשא שכל:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(לב, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;מלל שב כי הוא לך \ והצנע שכל ואל תמנע שיר:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(לב, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;במקום היין אל תשפך שיח ובלא מזמר מה תשפך שיח ובל עת מה תתחכם:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(לב, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;כחותם על כיס זהב \ שיר אל על משתה היין:{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(לב, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;כומז אודם(?) על ניב זהב \ משפט שיר על משתה היין:{{ש}}&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(לב, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;כרביד זהב ובו נפך וספיר \ כך נאים דברים יפים על משתה היין:&lt;קטע סוף=ה/&gt; ''[יש נקודה מעל וליד למילה &quot;נפך&quot;]''

(לב, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;מלואות פז וחותם ברקת \ קול מזמור על נועם תירוש:&lt;קטע סוף=ו/&gt; ''[יש נקודה מעל המילה &quot;מלואות&quot;]''

(לב, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;דבר נער אם צריך אתה \ בחזק פעמים ושלש אם ישאלך:&lt;קטע סוף=ז/&gt; ''[יש נקודה מעל המילה &quot;אתה&quot; ונקודה מעל המילה &quot;ישאלך&quot;]''

(לב, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;כל לאמר ומעט הרבה \ ודמה ליודע ומחריש יחדו:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(לב, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;בין זקנים אל תקומם \ ושרים אל תרב לטרד:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(לב, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;לפני ברד ינצח ברק \ ולפני דכא ינצח חן:{{ש}}&lt;קטע סוף=י/&gt;

(לב, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;לפני ברד ינצח ברק \ ולפני בושי חן:&lt;קטע סוף=י/&gt; ''[יש נקודה בין המלים &quot;ברד&quot; ו&quot;ינצח&quot;, ויש נקודה מעל המילה &quot;ברק&quot;]''

(לב, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;בעת מפקד אל תתאחר \ פטר לביתך ושלם רצון:{{ש}}&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(לב, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;בעת שלחן אל תרבה דברים \ ואם עלה על לבך דבר:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(לב, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;... ושלם רצון \ ביראת אל ולא ב[...] כל&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(לב, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;...ל...ל...לה ברך עושך \ המרוך מטובתו:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(לב, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;...ל...צון \ ומתלהלה יוקש בו:{{ש}}&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(לב, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;דורש אל יקח מוסר \ ומשחרהו ישיג מענה:{{ש}}&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(לב, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;דורש חפצי אל יקח לקח \ ויענהו בתפלתו:&lt;קטע סוף=יד/&gt; ''[יש נקודה מעל המילה &quot;יקח&quot;]''

(לב, יד, שולי - ימין) [דורש חפצי אל] ישא [לקח \ ויענהו בתפלתו:]

(לב, טו) &lt;קטע התחלה=טו/&gt;דורש תורה יפיקנה \ ימתלהלה יוקש בה:&lt;קטע סוף=טו/&gt;

(לב, טז) &lt;קטע התחלה=טז/&gt;ירא ייי יבין משפט \ ותחבולות מנשף יוצא:{{ש}}&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(לב, טז) &lt;קטע התחלה=טז/&gt;יראי ייי יבינו משפטו \ וכחמות רבות יוציאו מלבם:&lt;קטע סוף=טז/&gt; ''[יש נקודה מעל המילה &quot;וכחכמות&quot;]''

(לב, טז, שולי - שמאל) [יראי ייי יבינו משפטו \] וחכמות [רבות יוציאו מלבם:]

(לב, יז) איש חכם יטה תוכחות \ ואחר צרכו ימשך תורה: ''[יש נקודות מעל המילה &quot;חכם&quot;, המילה &quot;ואחר&quot;, והמילה &quot;ימשך&quot;]'' 

(לב, יח) איש חכם לא יכסה כחמה \ ולץ לא ישמר לשונו: ''[יש נקודה מעל המילה &quot;כחמה&quot;]''

(לב, יח, שולי - ימין) [איש חכם לא יכסה] חכמה [\ ולץ לא ישמר לשונו:]

(לב, יח) איש חכם לא יקח שחד \ זד ולץ לא ישמר תורה:

(לב, יט) בלא עצה אל תפעל דבר \ ואחר מעשיך אל תתקצף:

(לב, כ) בדרך מוקשת אל תלך \ ואל תתקל בנגף פעמים:

(לב, כא) אל תבטח בדרך מחתף \ (לב, כב) ובאחריתך השמר: ''[יש נקודות מעל המילה &quot;מחתף&quot; ומעל המילה &quot;השמר&quot;]''

(לב, כב) אל תבטח בדרך רשעים \ ובאחריתך הזהר:

(לב, כג) בכל דרכיך שמור נפשך \ כי כל עשה אלה שומר מצוה: ''[יש נקודות מעל המילה &quot;מצוה&quot;]''

בכל מעשיך שמור נפשך \ כי עושה זה שומר מצוה:

(לב, כד) נוצר תורה שומר נפשו \ ובוטח בייי לא יבוש:


''[גרסאות השוליות עוד לא הוקלדו]''


[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>g5tgtut37fa5klw28d8qwpprdzj52rj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בקשה לרב סעדיה גאון/קטע א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1736499</id>
    <revision>
      <id>3082596</id>
      <parentid>2981113</parentid>
      <timestamp>2026-09-11T12:29:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3082596</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5144" sha1="ms1qz11edikbmmsbuw4wyu3vgp0y8o1" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
===נוסח אשכנז המערבי===
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מערבי=וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהִי הַשָּׁנָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, קֵץ תַּכְלִית לְשָׁבֵי פֶשַׁע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְעֵת סוֹף לְגָלוּתֵנוּ וּלְאֶבְלֵנוּ, וְאַחֲרִית טוֹב לִימֵי עָנְיֵנוּ וּמְרוּדֵינוּ. כִּי מָשַׁךְ עָלֵינוּ עֹל הַשִּׁעְבּוּד, וְהִנְנוּ בְכָל יוֹם הוֹלְכִים וְדַלִּים, וְנִצְעָרִים בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים, וְנִמְעָטִים בִּסְגִיאוּת הַזְּמַנִּים. וְאֵין לָנוּ לֹא מְנַהֵל וְלֹא מְנַחֵם וְלֹא מַחֲזִיק בְּיָדֵנוּ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם, וּמִי יָנוּד לָךְ, וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ׃{{ממס|ירמיהו טו ה}} אוֹ מִי יִגְדֹּר גָּדֵר, אוֹ מִי יַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ בַּעֲדֵנוּ. וְאֵין עוֹד לֹא חוֹזֶה וְלֹא נָבִיא. וְאֵין קֹרֵא בְשִׁמְךָ בְּאֶמֶת, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ. כִּי כֻלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ. כָּל גֶּבֶר אַחַר בִּצְעוֹ, וְכָל אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ הָרָע. וְלֹא דַי לָנוּ עֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, כִּי הוֹסַפְנוּ עֲלֵיהֶם עוֹד חֲדָשִׁים. וְלֹא הוּכַחְנוּ בְּכָל הַתּוֹכָחוֹת אֲשֶׁר הוֹכַחְתָּנוּ, וְלֹא הֻזְהַרְנוּ בְּכָל הָאַזְהָרוֹת אֲשֶׁר הִזְהַרְתָּנוּ. וּמַה יֶּשׁ לָנוּ עוֹד צְדָקָה וְלִזְעֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ. וְאָנוּ בֹּשְׁנוּ בְמַעֲשֵׂינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ, וְאֵין לָנוּ פֶה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ.}}&lt;noinclude&gt;
===נוסח אשכנז המזרחי===
&lt;/noinclude&gt;{{נוסחי תפילה מוסתר|נוסח={{{נוסח|}}}|מזרחי={{נוסחי אשכנז|נוסח={{{נוסח|}}}|ליטא=וּבְכֵן}} יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל, קֵץ וְתַכְלִית לִשְׁבִי עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל, וְעֵת סוֹף לְגָלוּתֵנוּ וּלְאֶבְלֵנוּ, וְאַחֲרִית טוֹב לִימֵי עָנְיֵנוּ וּמְרוּדֵינוּ. כִּי מָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד, וְאָרַךְ עָלֵינוּ עֹל גָּלֻיּוֹת. וְהִנְנוּ בְּכָל יוֹם הוֹלְכִים וְדַלִּים, בִּרְבוֹת הַשָּׁנִים אָנוּ נִמְעָטִים, וּבִסְגוֹת הַזְּמַנִּים אָנוּ נִצְעָרִים. וְאֵין לָנוּ לֹא מְנַהֵל וְלֹא מַחֲזִיק בְּיָדֵינוּ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם, וּמִי יָנוּד לָךְ, וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ׃{{ממס|ירמיהו טו ה}} אוֹ מִי יִגְדֹּר גָּדֵר, אוֹ מִי יַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ. וְאֵין עוֹד נָבִיא וְחוֹזֶה, וְאֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ. כִּי כֻלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ אִישׁ לְדַרְכּוֹ הָרָעָה פָּנִינוּ. כָּל גֶּבֶר אַחֲרֵי בִצְעוֹ, וְכָל אִישׁ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבּוֹ הָרָע. וְלֹא דַי לָנוּ בָּעֲוֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כִּי אִם הוֹסַפְנוּ עֲלֵיהֶם חֲדָשִׁים. וְלֹא הֻזְהַרְנוּ בְּכָל הָאַזְהָרוֹת אֲשֶׁר הִזְהַרְתָּנוּ, וְלֹא הוּכַחְנוּ מִכָּל הַתּוֹכָחוֹת אֲשֶׁר הוֹכַחְתָּנוּ. וּמַה יֶּשׁ לָנוּ עוֹד צְדָקָה וְלִזְעֹק עוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ.}}&lt;noinclude&gt;</text>
      <sha1>ms1qz11edikbmmsbuw4wyu3vgp0y8o1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1738884</id>
    <revision>
      <id>3082595</id>
      <parentid>2999175</parentid>
      <timestamp>2026-09-11T12:27:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3082595</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26095" sha1="g7vsw5ggbwymxlk2b8vc1mit5p3walj" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|תפילה שנוהגים לאומרה על כל צרה שלא תבוא (מחזור בני רומא)}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה הַקֵּץ הַזֶּה
קֵץ וְתַכְלִית שְׁבִי {{נוא|לְשָׁבֵי}} עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְעֵת וְסוֹף לְגָלֻיוֹתֵינוּ
וּלְאֶבְלֵנוּ, וְאַחֲרִית טוֹב לִימֵי עָנְיֵנוּ וּמְרוּדֵנוּ. כִּי מָשַׁךְ עָלֵינוּ
הַשִּׁעְבּוּד, וְאָרַךְ עֹל מַלְכוּת עָלֵינוּ, וְהִנְנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם הוֹלְכִים
וְדַלִּים, וְנִמְעָטִים בִּרְבוֹת הַזְּמַנִּים, וְנִצְעָרִים בִּשְׂגוֹת הַשָּׁנִים. וְאֵין
לָנוּ לֹא מְנַהֵל וְלֹא מַחֲזִיק בְּיָדֵנוּ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ 
יְרוּשָׁלִַם וּמִי יָנוּד לָךְ וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ.{{ממס|ירמיהו טו ה}} וְאֵין מִי יִגְדֹּר
גָּדֵר אוֹ מִי יַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ בַּעֲדֵנוּ, וְאֵין עוֹד נָבִיא וְחוֹזֶה, וְאֵין קוֹרֵא 
בְשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ. כִּי כֻלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ
לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ, כָּל גֶּבֶר אַחֲרֵי בִצְעוֹ הוֹלֵךְ, וְכָל אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבּוֹ.
וְלֹא דַּיֵּנוּ עֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, כִּי הוֹסַפְנוּ עֲלֵיהֶם עֲוֹנוֹת 
חֲדָשִׁים, וְלֹא נִתְיַסַּרְנוּ בְּכָל הַתּוֹכָחוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֵינוּ, וְלֹא
הוֹעִילוּ לָנוּ כָּל הָאַזְהָרוֹת אֲשֶׁר הֻזְהַרְנוּ. 

וְאַתָּה יְיָ חָשַׁבְתָּ לְצָרֵף
אֶת סִיגֵינוּ וּלְהָסִיר אֶת בְּדִילֵינוּ וּלְשַׁבֵּר אֶת לִבֵּנוּ הַזֹּנֶה וּלְהָתֵם אֶת
טֻמְאוֹתֵינוּ מִמֶּנּוּ, עַל כֵּן הִגְלִיתָנוּ וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ. וְהִנֵּה בִּשְׁאוֹן מֵימֵי
מַלְכֻיוֹת צָלַלְנוּ, וּכְהִתּוּךְ כֶּסֶף בְּתוֹךְ כּוּר בְּאִשָּׁם נִתַּכְנוּ, וּכְמוֹץ
הָרִים כֵּן רְדָפוּנוּ, וַעֲוֹנֵינוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאוּנוּ. וְלֹא מִקֹּצֶר יָדְךָ יְיָ לֹא
הוֹשַׁעְתָּנוּ, וְלֹא מִכֹּבֶד אָזְנְךָ לֹא שָׁמַעְתָּ תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אִם עֲוֹנֹתֵינוּ
הַבְדִּילוּנוּ בֵּינֵינוּ וּבֵין יְשׁוּעָתֶךָ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, 
כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ.{{ממס|נחמיה ט לג}} לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, 
וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה.{{ממס|דניאל ט ז}} לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת, כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ.{{ממס|דניאל ט ט}} וּלְךָ 
אֲדֹנָי חָסֶד, כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ.{{ממס|תהלים סב יג}} 

וְאַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ גּוֹאֵל יִשְֹרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ, הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ, 
תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר, חָלִילָה. לֹא לְעוֹלָם תִּזְנַח וְלֹא תוֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד, חָלִילָה. כִּי לֹא
אָפֵס לָנֶצַח חַסְדֶּךָ, וְלֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְלֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי הֵמָּה
חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים יָחוּלוּ, בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע. לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ עֲשֵׂה
עִמָּנוּ, כִּי תוֹחַלְתֵּנוּ בְּךָ הִיא, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל;
וּלְמַעַן זְכוּת אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֲשֶׁר כָּרַתָּ בְרִיתְךָ
אִתָּם וְנִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ כִּי לֹא תִשְׁכַּח אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתָּ אִתָּם; 
וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ וְלוֹמְדֶיהָ אֲשֶׁר נִמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ, וְהִבְטַחְתָּנוּ עָלֶיהָ כִּי
לֹא תִשָּׁכַח מִפִּינוּ, וּדְבָרְךָ אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ לֹא יָמוּשׁ מִפִּינוּ; וּלְמַעַן
עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ, אֲשֶׁר נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה, כַּתֹּרֶן עַל רֹאשׁ הָהָר
וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה; וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם הַר קָדְשֶׁךָ אֲשֶׁר הָיְתָה מִדְבַּר 
שְׁמָמָה וְיָצָא מִמֶּנָּה כָּל הֲדָרָהּ, וּבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ וְחֶמְדַּת 
עֵינֵינוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבוֹתֵינוּ בוֹ הָיְתָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ. וּרְאֵה נָא
כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וְהִנֵּה הָעֵת אֲשֶׁר יָאָתָה לְךָ לְהוֹשִׁיעַ,
וּבָהּ יִוָּדַע עֹז רַחֲמֶיךָ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, וְגַם גָּמַר חָסִיד מִן הָאָרֶץ.{{הערה|עד כאן לקוח מתפילת רס&quot;ג.}}

אַתָּה יְיָ אֱלֹהִים, עַד מָתַי לֹא תְרַחֵם עַל שִׁמְךָ הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם, וְעַל
הַבַּיִת אֲשֶׁר נִבְנָה לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, וְלִכְלֵי מִקְדָּשְׁךָ אֲשֶׁר הֵם בַּגּוֹלָה,
וְלַאֲרוֹן עֻזֶּךָ הַטָּמוּן בָּאָרֶץ, וּלְזֶרַע יְדִידֶיךָ בְּנֵי שַׁעֲשׁוּעֶיךָ הַנְּתוּנִים 
לִמְשִׁסָּה, כָּל רוֹאֵיהֶם יַלְעִיגוּ לָהֶם. אֵיךְ שָׁכַחְתָּ הֲמוֹן מֵעֶיךָ 
וְרַחֲמֶיךָ עַל בֵּן יַקִּירֶךָ הַנָּתוּן כְּתוֹא מִכְמָר בֵּין חֲזִירֵי יַעַר, כָּל
מוֹצְאֵיהֶם יֹאכְלוּם, וְהֵם נִבְזִים וּשְׁפָלִים בַּגּוֹיִם, וְאוֹתָם לוֹחֲמִים כָּל
רַבִּים עַמִּים, עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ. מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתָם בְּכָל מַכָּה
קָשָׁה וַאֲרֻכָּה וְכָל מוּסָר אַכְזָרִי, מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב
מְרִירִי. וְעַל כָּל זֹאת גּוֹעִים וְעוֹרְגִים וְצוֹעֲקִים וּמְצַפְצְפִים לְהַצְדִּיק
דִּינֶךָ, כִּי מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ נִקְרָאוּ וְעַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכוּ, אֹמְרִים
אָמוֹר לִמְנַאֲצַי אֶת מוֹחֲצַי וְלוֹחֲצַי: {{ש}}
לֹא נוֹאָשׁ לְבָבֵנוּ מִן הַגּוֹאֵל{{ש}}
לִבְנוֹת הַבַּיִת וְהָאֲרִיאֵל{{ש}}
כִּי זֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל{{ש}}
שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ{{ש}}
לֹא מְאָסָנוּ וְלֹא גְּעָלָנוּ{{ש}}
וַהֲלֹא מִמִּצְרָיִם הִצִּילָנוּ{{ש}}
וּמִבֵּית עֲבָדִים גְּאָלָנוּ{{ש}}
לֹא אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ בַּאֲבֹד הַגְּוִיָּה{{ש}}
וְלֹא נִגְזַרְנוּ לָנוּ בְּשׁוּב הֶעָפָר אֶל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה{{ש}}
כִּי לֹא קָצְרָה יַד יְיָ מֵהוֹשִׁיעַ{{ש}}
בִּרְכַּת אֹבֵד אֵלָיו תָּבוֹא, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה יַשְׂבִּיעַ {{ש}}
כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה לְפָנָיו תַּגִּיעַ {{ש}}
וּמִשְׁפָּטֵנוּ לְאוֹר גּוֹיִם יַרְגִּיעַ. {{ש}}
הַאֵת אֵלֶּה לֹא תִפְקֹד נְאֻם יְיָ, הֲגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תְרַחֵם. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ.{{ממס|שמות לב יב}}

אָנָּא יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, רַחֵם עָלֵינוּ. לָמָּה לָךְ אֵיבָה עִם זֶרַע
אַבְרָהָם אוֹהַבֶךָ אֲשֶׁר הוֹדִיעַ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ וְיִחוּדְךָ בָּעוֹלָם,
וְנִסִּיתוֹ בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, וְעָקַד בְּנוֹ
לְפָנֶיךָ לְשָׁחֳטוֹ כְּשֶׂה תָמִים. לָמָּה לָּךְ תַּחֲרוּת עִם זֶרַע יִצְחָק יְחִידֶךָ
הַנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לְמַעַנָךְ. לָמָּה לָּךְ קִנְאָה עִם זֶרַע יַעֲקֹב אִישׁ
תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים, הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק, הֶחָקוּק בְּכִסֵּא כְבוֹדֶךָ.
אַל יִחַר אַפְּךָ בָהֶם, כִּי קִנְיַן שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָרָאתָ אוֹתָם. זְכֹר עֲדָתְךָ 
קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ.{{ממס|תהלים עד ב}} אַל תִּנְאַץ 
לְמַעַן שִׁמְךָ אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ.{{ממס|ירמיהו יד כא}}
שׁוּבָה יְיָ עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ.{{ממס|תהלים צ יג}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן 
לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה.{{ממס|עובדיה א כא}} הַתֵּר הַתֵּר יוֹצֵר
בְּרֵאשִׁית, סְלַח סְלַח אֲבִיר יַעֲקֹב, מְחֹל מְחֹל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. 

אָנָּא
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, עֲמֹד מִכִּסֵּא דִּין וְשֵׁב עַל כִּסֵּא
רַחֲמִים, וְרַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן זְכוּת אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, 
וּלְמַעַן כָּל הַחֲסִידִים וְהַיְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם, וּלְמַעַן כָּל הַהֲרוּגִים עַל
יִחוּדֶךָ, וּלְמַעַן כָּל הַשְּׂרוּפִים עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ, וּלְמַעַן כָּל הַטְּבוּחִים
אֲשֶׁר נִשְׁחֲטוּ לְפָנֶיךָ כְּאֵלִים וּכְבָשִׂים, וּלְמַעַן כָּל אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ
דָּמוֹ עַל יִחוּדֶךָ. דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים צַדִּיקִים אֲשֶׁר לְשִׁמְךָ הֶעֱרוּ נַפְשָׁם
לַמָּוֶת, וְתַחַת הַחֶרֶב נָתְנוּ רֹאשָׁם, אַחֲרֶיךָ יִשְׁאֲגוּ וְעָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם
הֹרָגוּ, יַקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ עוֹלָה וּזְבָחִים, מֵאֲנָשִׁים זְבוּחִים, וַיֵּעָשׂוּ לְרֵיחַ
נִיחוֹחִים, אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַנְּתָחִים, וְהֵם בְּמִיתָתָם שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים,
זֶה יֹאמַר לַייָ אָנִי, וְצוּר יִשְׂרָאֵל בְּרָאַנִי, אַקְרִיב עַצְמִי, חֶלְבִּי וְדָמִי,
נְתָחַי וְרֹאשִׁי, וְאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי, פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי, וְנַפְשָׁם
מִתְפַּלֶּשֶׁת, בְּדָמִים מִתְבּוֹסֶסֶת, וּמֵאֲבוֹת לְבָנִים מוֹרָשָׁה מִסִּינַי, 
לַעֲשׂוֹת לָהֶם שַׁלְמֵי נְדָבָה לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יְיָ. 

אָנָּא הַבֵּט בְּצִדְקַת
עֲבָדֶיךָ וַחֲסִידֶיךָ אֲשֶׁר לְשִׁמְךָ הֶעֱרוּ לַמָּוֶת נַפְשָׁם עָלֶיךָ, וְלֹא חָסוּ 
עַל עַצְמָם וְעַל זַרְעָם, וְקָצוּ וּמָאֲסוּ בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וּבִטְּלוּ רְצוֹנָם
מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ, וְקִדְּשׁוּ אֶת שִׁמְךָ הַמְיֻחָד וְלֹא חִלְלוּהוּ, וּפָשְׁטוּ צַוָּארָם
וְעָמְדוּ בְּנִסָּיוֹן וְנֶאֶמְנוּ וְנִבְחֲנוּ בְצֵרוּף. וְנָגְעוּ דְּמֵי אָבוֹת וּבָנִים, וּדְמֵי 
חֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם, דְּמֵי חֲסִידִים וַחֲסִידוֹת, וּדְמֵי מְלַמְּדִים
וְתַלְמִידֵיהֶם, דְּמֵי יוֹנְקֵי שָׁדַיִם עִם גּוֹמְלֵיהֶם, דְּמֵי חֲתָנִים וְכַלּוֹתֵיהֶם,
וְנֶהֶרְגוּ כֻלָּם כְּאֶחָד עַל קִדּוּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְלֹא חִלְּלוּהוּ. אָרֶץ
אַל תְּכַסִּי דָּמָם, וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתָם, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְיָ מִשָּׁמָיִם,
וְיִנְקֹם נִקְמָתָם וְנִקְמַת תּוֹרָתוֹ הַשְּׂרוּפָה בָאֵשׁ הַנְּתוּנָה לְמִרְמָס לְכָל עוֹבְרֵי דֶרֶךְ, וְנִקְמַת 
שְׂרֵפַת בֵּיתוֹ, וְנִקְמַת דַּם עֲבָדָיו וַחֲסִידָיו אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָּמָם כַּמַּיִם, 
כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ בְּיַד אֲבִי כָל חֹזֶה כָּאָמוּר: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי 
דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.{{ממס|דברים לב מג}} אֶת אֵלֶּה
הַמִּזְבְּחוֹת זְכֹר, וַהֲרִיגָתָם זְכֹר, וְאֶת אֵלּוּ הָעֲקֵדוֹת תִּרְאֶה וְהִתְנַחֵם
וְשַׁכֵּךְ אַף וְחֵמָה, וְתַשְׁבִּית שֹׁד וָשֶׁבֶר וּבִזָּה מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְחוּס
וְרַחֵם אֶת יֶתֶר הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת, וְתוֹצִיאֵנוּ מַאֲפִילָה לְאוֹרָה,
וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה בִּגְמִירָה, שְׁנַת רָצוֹן וְעֵת גְּאֻלָּה, לְמַעַן 
יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ.{{ממס|תהלים ס ז}} 

לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק 
תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.{{ממס|תהלים י א}} לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל 
חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ. לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם.{{ממס|תהלים קטו|תהלים קטו א-ב}} וְאַתָּה
תוֹחַלְתֵּנוּ וְתִקְוָתֵנוּ וְסִבְרֵנוּ, חַנּוּן וְרַחוּם, יִהְיוּ נֶגֶד עֵינֶיךָ צָרוֹתֵינוּ,
וּרְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיב רִיבֵנוּ, וְיַעֲלֶה עֶלְבּוֹנֵנוּ לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת עִם עֶלְבּוֹן
שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בֵּין עוֹבְדֵי אֵל נֵכָר, אֲשֶׁר בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתֵינוּ
חֵרְפוּךָ, וַיִּתְּנוּ כְבוֹדְךָ לְאַחֵר וּתְהִלָּתְךָ לַפְּסִילִים, לֶאֱנוֹשׁ רִמָּה וּלְבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה.
שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֵל חַי, וְאַל תְּכַס עַל עֲוֹנָם,
וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל תִּמְחֶה. וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה אֵל
קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ.{{ממס|ישעיהו כט כג}}

זְכָר נָא יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי יֵשׁ בְּבָנֶיךָ שֶׁאֵין לָהֶם מָזוֹן
וְעוֹסְקִים בְּתוֹרָתֶךָ. וְכַמָּה חֲסִידִים וְצַדִּיקִים עוֹשֵׂי מִצְוֹתֶיךָ, וְכַמָּה
מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְהֵמָּה מְצַפִּים 
לִישׁוּעָתְךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צַדִּיק אַתָּה, חָסִיד
אַתָּה, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בֶאֱמוּנָה. יָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְעַל בָּנֶיךָ
אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ שׁוֹבֵיהֶם. וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִקְדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ
יִשְׂרָאֵל מִשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת, וּמִתּוֹכוֹ הִפְרַשְׁתָּ שֵׁבֶט לֵוִי, וּמִשֵּׁבֶט לֵוִי
הִפְרַשְׁתָּ כֹּהֵן גָּדוֹל לַעֲמֹד לְשָׁרֵת לְפָנֶיךָ וּלְהִתְפַּלֵּל עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל
וּלְכַפֵּר עֲלֵיהֶם; וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ שֶׁרַבּוּ, נִגְדְּעָה מַאֲוַיֵּנוּ וְהֻשְׁלְכָה
תְפְאַרְתֵּנוּ וְנִשְׁאַרְנוּ רֵיקָם מִכָּל טוּב, וְאֵין לָנוּ כִּי אִם תְּפִלּוֹתֵינוּ
הַיּוֹצְאִים מִקִּירוֹת לִבֵּנוּ, כִּי אֲנַחְנוּ צְמֵאִים לְרַחֲמֶיךָ כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה
לַמַּיִם, וְצוֹעֲקִים לְפָנֶיךָ מִכְּאֵב לֵב, וְשׁוֹפְכִים לְפָנֶיךָ שִׂיחָה בְּדֶמַע
הַלֵּב. זְכֹר מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ: כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ, וְהֶחֱזַקְתָּ 
בּוֹ.{{ממס|ויקרא כה לה}} וַאֲנַחְנוּ בָנֶיךָ, יְלִידֵי שַׁעֲשׁוּעֶיךָ, עֲמוּסֵי זְרוֹעוֹתֶיךָ. וְקַיֵּם לָנוּ
מְהֵרָה מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ: לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה, כִּי אֵיךְ יֵחָל, וּכְבוֹדִי 
לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן.{{ממס|ישעיהו מח יא}} שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה. שְׁלַח
הַגּוֹאֵל לְגָאֳלֵנוּ, וְהַעֲלֵנוּ שְׂמֵחִים עַל אַדְמָתֵנוּ, וְאוֹר שְׁכִינָתְךָ שַׁכֵּן
בְּתוֹכֵנוּ, וְחַזֵּר נְבִיאֶיךָ בְּתוֹכֵנוּ, וּבִדְבָרְךָ יִחְיוּ מֵתֵינוּ, יָקִיצוּ וִירַנְּנוּ
שׁוֹכְנֵי עַפְרוֹתֵינוּ, וְשִׂמְחַת עוֹלָם תִּהְיֶה עַל רָאשֵׁינוּ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ:
וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן 
וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.{{ממס|ישעיהו לה י}} וְעוֹד אָמַרְתָּ: כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ 
וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה, וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא 
תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ יְיָ.{{ממס|ישעיהו נד י}}  וְעוֹד אָמַרְתָּ: אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת יַעֲקֹב 
וְרִחַמְתִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי.{{ממס|יחזקאל לט כה}}  וְעוֹד אָמַרְתָּ: וְלֹא
יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְיָ, 
כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְיָ, כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, 
וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד.{{ממס|ירמיהו לא לג}} וְרַבּוֹת מֵאֵלֶּה הַבְטָחוֹת וְנֶחָמוֹת אֲשֶׁר
כָּרַתָּ לִשְׁאֵרִיתֵנוּ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ 
אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי 
אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר.{{ממס|ירמיהו נ כ}} וְאוֹמֵר: בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת 
קַבְּצִי אֶתְכֶם, כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, 
בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְיָ.{{ממס|צפניה ג כ}} אֵלֶּה אָמַרְתָּ, וְכָהֵנָּה רַבּוֹת
עִמָּךְ, וְכָאֵלֶּה תַעֲשֶׂה. זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, וּפָקְדֵנוּ בִישׁוּעָתֶךָ,
לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ, לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ.
כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וּמַאֲזִין צְעָקָה, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה 
כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי 
שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה.{{ממס|תהלים סט לד}} וְכָתוּב: כִּי לֹא בָזָה 
וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ.{{ממס|תהלים כב כה}}
וְחַדֵּשׁ בְּקִרְבֵּנוּ רוּחַ נָכוֹן לְעָבְדְּךָ בְּלֵב נֶאֱמָן. וּרְאֵה דִמְעוֹתֵינוּ
כְּנִסּוּךְ הַיַּיִן, וְשִׁבְרוֹן רוּחֵנוּ כְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת, וְאַנְחוֹתֵינוּ כְּקֹמֶץ מִנְחַת
הַדַּל, וְשִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ כְּשִׁירֵי הַלְוִיִּם וְשִׁירֵי מַלְאָכִים, וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹתֵינוּ
לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִיתֶךָ כְּכָל כְּרִיעוֹת וְקִדּוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת מְשָׁרְתֶיךָ
בַּמָּרוֹם, וְרוּחַ פִּינוּ כִּקְטֹרֶת. טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֵנוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ. אַתָּה
יְיָ יָדַעְתָּ אֶת עָנְיֵנוּ, זָכְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ, וְהִנָּקֵם לָנוּ מֵאוֹיְבֵינוּ וּמֵרוֹדְפֵינוּ.
אֵל לְאֶרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנוּ.
{{סוף}}
==הערות==</text>
      <sha1>g7vsw5ggbwymxlk2b8vc1mit5p3walj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3082597</id>
      <parentid>3082595</parentid>
      <timestamp>2026-09-11T12:49:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3082597</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="25953" sha1="p2aop3u269m8cek2ehpdx4a60h7kep8" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|תפילה שנוהגים לאומרה על כל צרה שלא תבוא (מחזור בני רומא)}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה הַקֵּץ הַזֶּה
קֵץ וְתַכְלִית שְׁבִי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְעֵת וְסוֹף לְגָלִיּוֹתֵינוּ
וּלְאֶבְלֵנוּ, וְאַחֲרִית טוֹב לִימֵי עָנְיֵנוּ וּמְרוּדֵינוּ. כִּי מָשַׁךְ עָלֵינוּ
הַשִּׁעְבּוּד, וְאָרַךְ עֹל מַלְכוּת עָלֵינוּ, וְהִנְנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם הוֹלְכִים
וְדַלִּים, וְנִמְעָטִים בִּרְבוֹת הַזְּמַנִּים, וְנִצְעָרִים בִּשְׂגוֹת הַשָּׁנִים. וְאֵין
לָנוּ לֹא מְנַהֵל וְלֹא מַחֲזִיק בְּיָדֵנוּ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ 
יְרוּשָׁלַיִם וּמִי יָנוּד לָךְ וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ,{{ממס|ירמיהו טו ה}} אוֹ מִי יִגְדֹּר
גָּדֵר אוֹ מִי יַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ בַּעֲדֵנוּ, וְאֵין עוֹד נָבִיא וְחוֹזֶה, וְאֵין קוֹרֵא 
בְשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת, מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ. כִּי כֻלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ
לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ, כָּל גֶּבֶר אַחֲרֵי בִצְעוֹ הוֹלֵךְ.
וְלֹא דַּיֵּנוּ עֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים, כִּי הוֹסַפְנוּ עֲלֵיהֶם עֲוֹנוֹת 
חֲדָשִׁים, וְלֹא נִתְיַסַּרְנוּ בְּכָל הַתּוֹכָחוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֵינוּ, וְלֹא
הוֹעִילוּ לָנוּ כָּל הָאַזְהָרוֹת אֲשֶׁר הֻזְהַרְנוּ. 

וְאַתָּה יְיָ חָשַׁבְתָּ לְצָרֵף
אֶת סִיגֵינוּ וּלְהָסִיר אֶת בְּדִילֵינוּ וּלְשַׁבֵּר אֶת לִבֵּנוּ הַזֹּנֶה וּלְהָתֵם אֶת
טֻמְאוֹתֵינוּ מִמֶּנּוּ, עַל כֵּן הִגְלִיתָנוּ וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ. וְהִנֵּה בִּשְׁאוֹן מֵימֵי
מַלְכֻיוֹת צָלַלְנוּ, וּכְהִתּוּךְ כֶּסֶף בְּתוֹךְ כּוּר בְּאִשָּׁם נִתַּכְנוּ, וּכְמוֹץ
הָרִים כֵּן רְדָפוּנוּ, וַעֲוֹנֵינוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאוּנוּ. וְלֹא מִקֹּצֶר יָדְךָ יְיָ לֹא
הוֹשַׁעְתָּנוּ, וְלֹא מִכֹּבֶד אָזְנְךָ לֹא שָׁמַעְתָּ תְּפִלָּתֵנוּ, כִּי אִם עֲוֹנֹתֵינוּ
הַבְדִּילוּנוּ בֵּינֵינוּ וּבֵין יְשׁוּעָתֶךָ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, 
כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ.{{ממס|נחמיה ט לג}} לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה, 
וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים כַּיּוֹם הַזֶּה.{{ממס|דניאל ט ז}} לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִחוֹת, כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ.{{ממס|דניאל ט ט}} וּלְךָ 
אֲדֹנָי חָסֶד, כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ.{{ממס|תהלים סב יג}} 

וְאַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ גּוֹאֵל יִשְֹרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ, הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ, 
תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר, חָלִילָה. לֹא לְעוֹלָם תִּזְנַח וְלֹא תוֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד, חָלִילָה. כִּי לֹא
אָפֵס לָנֶצַח חַסְדֶּךָ, וְלֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְלֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי הֵמָּה
חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים יָחוּלוּ, בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע. לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ עֲשֵׂה
עִמָּנוּ, כִּי תוֹחַלְתֵּנוּ בְּךָ הִיא, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל;
וּלְמַעַן זְכוּת אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֲשֶׁר כָּרַתָּ 
וְנִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם כִּי לֹא תִשְׁכַּח אֶת בְּרִיתָם אֲשֶׁר כָּרַתָּ אִתָּם; 
וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ וְלוֹמְדֶיהָ אֲשֶׁר נִמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ, וְהִבְטַחְתָּנוּ עָלֶיהָ כִּי
לֹא תִשָּׁכַח מִפִּינוּ, וּדְבָרְךָ אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ לֹא יָמוּשׁ מִפִּינוּ; וּלְמַעַן
עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ, אֲשֶׁר נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה, כַּתֹּרֶן עַל רֹאשׁ הָהָר
וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה; וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם הַר קָדְשֶׁךָ אֲשֶׁר הָיְתָה מִדְבַּר 
שְׁמָמָה וְיָצָא מִמֶּנָּה כָּל הֲדָרָהּ, וּבֵית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ וְחֶמְדַּת 
עֵינֵינוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבוֹתֵינוּ הָיְתָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ. וּרְאֵה נָא
כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וְהִנֵּה הָעֵת אֲשֶׁר יָאָתָה לְךָ לְהוֹשִׁיעַ,
וּבָהּ יִוָּדַע עֹז רַחֲמֶיךָ, כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, וְגַם גָּמַר חָסִיד מִן הָאָרֶץ.{{הערה|עד כאן לקוח מתפילת רס&quot;ג.}}

אַתָּה יְיָ אֱלֹהִים, עַד מָתַי לֹא תְרַחֵם עַל שִׁמְךָ הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם, וְעַל
הַבַּיִת אֲשֶׁר נִבְנָה לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, וְלִכְלֵי מִקְדָּשֶׁךָ אֲשֶׁר הֵם בַּגּוֹלָה,
וְלַאֲרוֹן עֻזֶּךָ הַטָּמוּן בָּאָרֶץ, וּלְזֶרַע יְדִידֶיךָ בְּנֵי שַׁעֲשׁוּעֶיךָ הַנְּתוּנִים 
לִמְשִׁסָּה, כָּל רוֹאֵיהֶם יַלְעִיגוּ לָהֶם. אֵיךְ שָׁכַחְתָּ הֲמוֹן מֵעֶיךָ 
וְרַחֲמֶיךָ עַל בֵּן יַקִּירֶךָ הַנָּתוּן כְּתוֹא מִכְמָר בֵּין חֲזִירֵי יַעַר, כָּל
מוֹצְאֵיהֶם אֲכָלוּם, וְהֵם נִבְזִים וּשְׁפָלִים בַּגּוֹיִם, וְאוֹתָם לוֹחֲמִים כָּל
רַבִּים עַמִּים, עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם הִפְשִׁיטוּ. מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתָם בְּכָל מַכָּה
קָשָׁה וַאֲרֻכָּה וְכָל מוּסָר אַכְזָרִי, מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב
מְרִירִי. וְעַל כָּל זֹאת גּוֹעִים וְעוֹרְגִים וְצוֹעֲקִים וּמְצַפְצְפִים לְהַצְדִּיק
דִּינֶךָ, כִּי מֵעִיר הַקֹּדֶשׁ נִקְרָאוּ וְעַל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִסְמָכוּ, אֹמְרִים
אָמוֹר לִמְנַאֲצַי אֶת מוֹחֲצַי וְלוֹחֲצַי: {{ש}}
לֹא נוֹאָשׁ לְבָבֵנוּ מִן הַגּוֹאֵל{{ש}}
לִבְנוֹת הַבַּיִת וְהָאֲרִיאֵל{{ש}}
כִּי זֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל{{ש}}
שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ{{ש}}
לֹא מְאָסָנוּ וְלֹא גְּעָלָנוּ{{ש}}
וַהֲלֹא מִמִּצְרָיִם הִצִּילָנוּ{{ש}}
וּמִבֵּית עֲבָדִים גְּאָלָנוּ{{ש}}
לֹא אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ בַּאֲבֹד הַגְּוִיָּה{{ש}}
וְלֹא נִגְזַרְנוּ לָנוּ בְּשׁוּב הֶעָפָר אֶל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה{{ש}}
כִּי לֹא קָצְרָה יַד יְיָ מֵהוֹשִׁיעַ{{ש}}
בִּרְכַּת אֹבֵד אֵלָיו תָּבוֹא, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה יַשְׂבִּיעַ {{ש}}
כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה לְפָנָיו תַּגִּיעַ {{ש}}
וּמִשְׁפָּטֵנוּ לְאוֹר גּוֹיִם יַרְגִּיעַ. {{ש}}
הַאֵת אֵלֶּה לֹא תִפְקֹד נְאֻם יְיָ, הֲגוֹי אֲשֶׁר כָּזֶה לֹא תְרַחֵם. שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ.{{ממס|שמות לב יב}}

אָנָּא יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, רַחֵם עָלֵינוּ. לָמָּה לְךָ אֵיבָה עִם זֶרַע
אַבְרָהָם אוֹהֲבֶךָ אֲשֶׁר הוֹדִיעַ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ וְיִחוּדְךָ בָּעוֹלָם,
וְנִסִּיתוֹ בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, וְעָקַד בְּנוֹ
לְפָנֶיךָ לְשָׁחֳטוֹ כְּשֶׂה תָמִים. לָמָּה לְךָ תַּחֲרוּת עִם זֶרַע יִצְחָק יְחִידֶךָ
הַנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ לְמַעַנָךְ. לָמָּה לְךָ קִנְאָה עִם זֶרַע יַעֲקֹב אִישׁ
תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים, הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק, הֶחָקוּק בְּכִסֵּא כְבוֹדֶךָ.
אַל יִחַר אַפְּךָ בָהֶם, כִּי קִנְיַן שָׁמַיִם וָאָרֶץ קָרָאתָ אוֹתָם. זְכֹר עֲדָתְךָ 
קָנִיתָ קֶּדֶם גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ.{{ממס|תהלים עד ב}} אַל תִּנְאַץ 
לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ.{{ממס|ירמיהו יד כא}}
שׁוּבָה יְיָ עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ.{{ממס|תהלים צ יג}} וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן 
לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַייָ הַמְּלוּכָה.{{ממס|עובדיה א כא}} הַתֵּר הַתֵּר יוֹצֵר
בְּרֵאשִׁית, סְלַח סְלַח אֲבִיר יַעֲקֹב, מְחֹל מְחֹל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. 

אָנָּא
יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, עֲמֹד מִכִּסֵּא דִּין וְשֵׁב עַל כִּסֵּא
רַחֲמִים, וְרַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן זְכוּת אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, 
וּלְמַעַן כָּל הַחֲסִידִים וְהַיְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם, וּלְמַעַן כָּל הַהֲרוּגִים עַל
יִחוּדֶךָ, וּלְמַעַן כָּל הַשְּׂרוּפִים עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ, וּלְמַעַן כָּל הַטְּבוּחִים
אֲשֶׁר נִשְׁחֲטוּ לְפָנֶיךָ כְּאֵלִים וּכְבָשִׂים, וּלְמַעַן כָּל אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ
דָּמוֹ עַל יִחוּדֶךָ. דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים צַדִּיקִים אֲשֶׁר לְשִׁמְךָ הֶעֱרוּ נַפְשָׁם
לַמָּוֶת, וְתַחַת הַחֶרֶב נָתְנוּ רֹאשָׁם, אַחֲרֶיךָ יִשְׁאָגוּ, וְעָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם
הֹרָגוּ, יַקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ עוֹלָה וּזְבָחִים, מֵאֲנָשִׁים זְבוּחִים, וַיֵּעָשׂוּ לְרֵיחַ
נִיחוֹחִים, אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַנְּתָחִים, וְהֵם בְּמִיתָתָם שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים,
זֶה יֹאמַר לַייָ אָנִי, וְצוּר יִשְׂרָאֵל בְּרָאַנִי, אַקְרִיב עַצְמִי, חֶלְבִּי וְדָמִי,
נְתָחַי וְרֹאשִׁי, וְאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי, פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי, וְנַפְשָׁם
מִתְפַּלֶּשֶׁת, בְּדָמִים מִתְבּוֹסֶסֶת, וּמֵאֲבוֹת לְבָנִים מוֹרָשָׁה מִסִּינַי, 
לַעֲשׂוֹת לָהֶם שַׁלְמֵי נְדָבָה לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יְיָ. 

אָנָּא הַבֵּט בְּצִדְקַת
עֲבָדֶיךָ וַחֲסִידֶיךָ אֲשֶׁר לְשִׁמְךָ הֶעֱרוּ לַמָּוֶת נַפְשָׁם עָלֶיךָ, וְלֹא חָסוּ 
עַל עַצְמָם וְעַל זַרְעָם, וְקָצוּ וּמָאֲסוּ בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וּבִטְּלוּ רְצוֹנָם
מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ, וְקִדְּשׁוּ אֶת שִׁמְךָ הַמְיֻחָד וְלֹא חִלְלוּהוּ, וּפָשְׁטוּ צַוָּארָם
וְעָמְדוּ בְּנִסָּיוֹן וְנֶאֶמְנוּ וְנִבְחֲנוּ בְצֵרוּף. וְנָגְעוּ דְּמֵי אָבוֹת וּבָנִים, וּדְמֵי 
חֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶם, דְּמֵי חֲסִידִים וַחֲסִידוֹת, וּדְמֵי מְלַמְּדִים
וְתַלְמִידֵיהֶם, דְּמֵי יוֹנְקֵי שָׁדַיִם עִם גּוֹמְלֵיהֶם, דְּמֵי חֲתָנִים וְכַלּוֹתֵיהֶם,
וְנֶהֶרְגוּ כֻלָּם כְּאֶחָד עַל קִדּוּשׁ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְלֹא חִלְּלוּהוּ. אָרֶץ
אַל תְּכַסִּי דָּמָם, וְאַל יְהִי מָקוֹם לְזַעֲקָתָם, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְיָ מִשָּׁמָיִם,
וְיִנְקֹם נִקְמָתָם וְנִקְמַת תּוֹרָתוֹ הַשְּׂרוּפָה בָאֵשׁ הַנְּתוּנָה לְמִרְמָס לְכָל עוֹבְרֵי דֶרֶךְ, וְנִקְמַת 
שְׂרֵפַת בֵּיתוֹ, וְנִקְמַת דַּם עֲבָדָיו וַחֲסִידָיו אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָּמָם כַּמַּיִם, 
כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחָנוּ בְּיַד אֲבִי כָל חֹזֶה כָּאָמוּר: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי 
דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.{{ממס|דברים לב מג}} אֶת אֵלֶּה
הַמִּזְבְּחוֹת זְכֹר, וַהֲרִיגָתָם זְכֹר, וְאֶת אֵלּוּ הָעֲקֵדוֹת תִּרְאֶה וְהִתְנַחֵם
וְשַׁכֵּךְ אַף וְחֵמָה, וְתַשְׁבִּית שֹׁד וָשֶׁבֶר וּבִזָּה מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְחוּס
וְרַחֵם אֶת יֶתֶר הַפְּלֵיטָה הַנִּשְׁאֶרֶת, וְתוֹצִיאֵנוּ מַאֲפִילָה לְאוֹרָה,
וְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה בִּגְמִירָה, שְׁנַת רָצוֹן וְעֵת גְּאֻלָּה, לְמַעַן 
יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ.{{ממס|תהלים ס ז}} 

לָמָה יְיָ תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק 
תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.{{ממס|תהלים י א}} לֹא לָנוּ יְיָ לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל 
חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ. לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם.{{ממס|תהלים קטו|תהלים קטו א-ב}} וְאַתָּה
תוֹחַלְתֵּנוּ וְתִקְוָתֵנוּ וְסִבְרֵנוּ, חַנּוּן וְרַחוּם, יִהְיוּ נֶגֶד עֵינֶיךָ צָרוֹתֵינוּ,
וּרְאֵה בְעָנְיֵנוּ וְרִיב רִיבֵנוּ, וְיַעֲלֶה עֶלְבּוֹנֵנוּ לְפָנֶיךָ בְּכָל עֵת עִם עֶלְבּוֹן
שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בֵּין עוֹבְדֵי אֵל נֵכָר, אֲשֶׁר בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתֵינוּ
חֵרְפוּךָ, וַיִּתְּנוּ כְבוֹדְךָ לְאַחֵר וּתְהִלָּתְךָ לַפְּסִילִים, לֶאֱנוֹשׁ רִמָּה וּלְבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה.
שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֵל חַי, וְאַל תְּכַס עַל עֲוֹנָם,
וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל תִּמְחֶה. וְיֵדְעוּ כָּל הַגּוֹיִם כִּי אַתָּה אֵל
קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ.{{ממס|ישעיהו כט כג}}

זְכָר נָא יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי יֵשׁ בְּבָנֶיךָ שֶׁאֵין לָהֶם מָזוֹן
וְעוֹסְקִים בְּתוֹרָתֶךָ. וְכַמָּה חֲסִידִים וְצַדִּיקִים עוֹשֵׂי מִצְוֹתֶיךָ, וְכַמָּה
מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְהֵמָּה מְצַפִּים 
לִישׁוּעָתְךָ בְּכָל יוֹם תָּמִיד. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צַדִּיק אַתָּה, חָסִיד
אַתָּה, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בֶאֱמוּנָה. יָגֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ וְעַל בָּנֶיךָ
אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ שׁוֹבֵיהֶם. וּזְכָר לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהִקְדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ
יִשְׂרָאֵל מִשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת, וּמִתּוֹכוֹ הִפְרַשְׁתָּ שֵׁבֶט לֵוִי, וּמִשֵּׁבֶט לֵוִי
הִפְרַשְׁתָּ כֹּהֵן גָּדוֹל לַעֲמֹד לְשָׁרֵת לְפָנֶיךָ וּלְהִתְפַּלֵּל עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל
וּלְכַפֵּר עֲלֵיהֶם; וְעַתָּה בַּעֲוֹנֹתֵינוּ שֶׁרַבּוּ, נִגְדְּעָה מַאֲוַיֵּנוּ וְהֻשְׁלְכָה
תִפְאַרְתֵּנוּ וְנִשְׁאַרְנוּ רֵיקָם מִכָּל טוּב, וְאֵין לָנוּ כִּי אִם תְּפִלּוֹתֵינוּ
הַיּוֹצְאִים מִקִּירוֹת לִבֵּנוּ, כִּי אֲנַחְנוּ צְמֵאִים לְרַחֲמֶיךָ כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה
לַמַּיִם, וְצוֹעֲקִים לְפָנֶיךָ מִכְּאֵב לֵב, וְשׁוֹפְכִים לְפָנֶיךָ שִׂיחָה בְּדֶמַע
הַלֵּב. זְכֹר מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ: כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ, וְהֶחֱזַקְתָּ 
בּוֹ.{{ממס|ויקרא כה לה}} וַאֲנַחְנוּ בָנֶיךָ, יְלִידֵי שַׁעֲשׁוּעֶיךָ, עֲמוּסֵי זְרוֹעוֹתֶיךָ. וְקַיֵּם לָנוּ
מְהֵרָה מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ: לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה, כִּי אֵיךְ יֵחָל, וּכְבוֹדִי 
לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן.{{ממס|ישעיהו מח יא}} שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה. שְׁלַח
הַגּוֹאֵל לְגָאֳלֵנוּ, וְהַעֲלֵנוּ שְׂמֵחִים עַל אַדְמָתֵנוּ, וְאוֹר שְׁכִינָתְךָ שַׁכֵּן
בְּתוֹכֵנוּ, וְחַזֵּר נְבִיאֶיךָ בְּתוֹכֵנוּ, וּבִדְבָרְךָ יִחְיוּ מֵתֵינוּ, יָקִיצוּ וִירַנְּנוּ
שׁוֹכְנֵי עַפְרוֹתֵינוּ, וְשִׂמְחַת עוֹלָם תִּהְיֶה עַל רָאשֵׁינוּ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ:
וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן 
וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.{{ממס|ישעיהו לה י}} וְעוֹד אָמַרְתָּ: כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ 
וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה, וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא 
תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ יְיָ.{{ממס|ישעיהו נד י}}  וְעוֹד אָמַרְתָּ: אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת יַעֲקֹב 
וְרִחַמְתִּי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְקִנֵּאתִי לְשֵׁם קָדְשִׁי.{{ממס|יחזקאל לט כה}}  וְעוֹד אָמַרְתָּ: וְלֹא
יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְיָ, 
כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְיָ, כִּי אֶסְלַח לַעֲוֹנָם, 
וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד.{{ממס|ירמיהו לא לג}} וְרַבּוֹת מֵאֵלֶּה הַבְטָחוֹת וְנֶחָמוֹת אֲשֶׁר
כָּרַתָּ לִשְׁאֵרִיתֵנוּ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ, יְבֻקַּשׁ 
אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ, וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה, כִּי 
אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר.{{ממס|ירמיהו נ כ}} וְאוֹמֵר: בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת 
קַבְּצִי אֶתְכֶם, כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, 
בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְיָ.{{ממס|צפניה ג כ}} אֵלֶּה אָמַרְתָּ, וְכָהֵנָּה רַבּוֹת
עִמָּךְ, וְכָאֵלֶּה תַעֲשֶׂה. זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, וּפָקְדֵנוּ בִישׁוּעָתֶךָ,
לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ, לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ, לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ.
כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וּמַאֲזִין צְעָקָה, וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה 
כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי 
שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה.{{ממס|תהלים סט לד}} וְכָתוּב: כִּי לֹא בָזָה 
וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ, וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ.{{ממס|תהלים כב כה}}
וְחַדֵּשׁ בְּקִרְבֵּנוּ רוּחַ נָכוֹן לְעָבְדְּךָ בְּלֵב נֶאֱמָן. וּרְאֵה דִמְעוֹתֵינוּ
כְּנִסּוּךְ הַיַּיִן, וְשִׁבְרוֹן רוּחֵנוּ כְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת, וְאַנְחוֹתֵינוּ כְּקֹמֶץ מִנְחַת
הַדַּל, וְשִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ כְּשִׁירֵי הַלְוִיִּם וְשִׁירֵי מַלְאָכִים, וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹתֵינוּ
לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִיתֶךָ כְּכָל כְּרִיעוֹת וְקִדּוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת מְשָׁרְתֶיךָ
בַּמָּרוֹם, וְרוּחַ פִּינוּ כִּקְטֹרֶת. טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֵנוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ.
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ. אַתָּה
יְיָ יָדַעְתָּ אֶת עָנְיֵנוּ, זָכְרֵנוּ וּפָקְדֵנוּ, וְהִנָּקֵם לָנוּ מֵאוֹיְבֵינוּ וּמֵרוֹדְפֵינוּ.
אֵל לְאֹרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנוּ.
{{סוף}}
==הערות==</text>
      <sha1>p2aop3u269m8cek2ehpdx4a60h7kep8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1744508</id>
    <revision>
      <id>3082602</id>
      <parentid>3027191</parentid>
      <timestamp>2026-09-11T14:56:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <origin>3082602</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15864" sha1="s4si6q7k3gaohmjgoqfys6qeqcb5ii1" xml:space="preserve">==זוהר מתורגם== 
כאן ניתן לרכז תרגומים לחלקים שונים בספר הזוהר.

[[/הקדמת הזוהר/]]

===פרשת בראשית===
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/טו א|דף טו' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/טו ב|דף טו' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/טז א|דף טז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/טז ב|דף טז' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יז א|דף יז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יז ב|דף יז' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יח א|דף יח' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יח ב|דף יח' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יט א|דף יט' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/יט ב|דף יט' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כ א|דף כ' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כ ב|דף כ' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כא א|דף כא' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כא ב|דף כא' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כב א|דף כב' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/דף כב ב|דף כב' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כג א|דף כג' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כג ב|דף כג' ב]]| [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כד א|דף כד' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כד ב|דף כד' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כה א|דף כה' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כה ב|דף כה' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כו א|דף כו' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כו ב|דף כו' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כז א|דף כז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כז ב|דף כז' ב]]| [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כח א|דף כח' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כח ב|דף כח' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כט א|דף כט' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/כט ב|דף כט' ב]]| [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/ל א|דף ל' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/ל ב|דף ל' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לא א|דף לא' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לא ב|דף לא' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לב א|דף לב' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לב ב|דף לב' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לג א|דף לג' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לג ב|דף לג' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לד א|דף לד' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לד ב|דף לד' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לה א|דף לה' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לה ב|דף לה' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לו א|דף לו' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לו ב|דף לו' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לז א|דף לז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לז ב|דף לז' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לח א|דף לח' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לח ב|דף לח' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לט א|דף לט' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/לט ב|דף לט' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מ א|דף מ' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מ ב|דף מ' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מא א|דף מא' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מא ב|דף מא' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מב א|דף מב' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מב ב|דף מב' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מג א|דף מג' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מג ב|דף מג' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מד א|דף מד' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מד ב|דף מד' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מה א|דף מה' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מה ב|דף מה' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מו א|דף מו' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מו ב|דף מו' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מז א|דף מז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מז ב|דף מז' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מח א|דף מח' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מח ב|דף מח' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מט א|דף מט' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/מט ב|דף מט' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נ א|דף נ' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נ ב|דף נ' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נא א|דף נא' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נא ב|דף נא' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נב א|דף נב' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נב ב|דף נב' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נג א|דף נג' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נג ב|דף נג' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נד א|דף נד' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נד ב|דף נד' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נה א|דף נה' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נה ב|דף נה' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נו א|דף נו' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נו ב|דף נו' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נז א|דף נז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נז ב|דף נז' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נח א|דף נח' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נח ב|דף נח' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נט א|דף נט' א]]

===פרשת נח===
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/נט ב|דף נט' ב]] | [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/ס א|דף ס' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/ס ב|דף ס' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סא א|דף סא' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סא ב|דף סא' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סב א|דף סב' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סב ב|דף סב' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סג א|דף סג' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סג ב|דף סג' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סד א|דף סד' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סד ב|דף סד' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סה א|דף סה' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סה ב|דף סה' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סו א|דף סו' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סו ב|דף סו' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סז א|דף סז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סז ב|דף סז' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סח א|דף סח' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סח ב|דף סח' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סט |דף סט' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/סט ב|דף סט' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/ע א|דף ע' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/ע ב|דף ע' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עא א|דף עא' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עא ב|דף עא' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עב א|דף עב' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עב ב|דף עב' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עג א|דף עג' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עג ב|דף עג' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עד א|דף עד' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עד ב|דף עד' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עה א|דף עה' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עה ב|דף עה' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עו א|דף עו' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עו ב|דף עו' ב]] 

===פרשת לך לך===
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עו ב|דף עו' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עז א|דף עז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עז ב|דף עז' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עח א|דף עח' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עח ב|דף עח' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עט א|דף עט' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עט ב|דף עט' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פ א|דף פ' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פ ב|דף פ' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פא א|דף פא' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פא ב|דף פא' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פב א|דף פב' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פב ב|דף פב' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פג א|דף פג' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פג ב|דף פג' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פד א|דף פד' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פד ב|דף פד' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פה א|דף פה' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פה ב|דף פה' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פו א|דף פו' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פו ב|דף פו' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פז א|דף פז' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פז ב|דף פז' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פח א|דף פח' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פח ב|דף פח' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פט א|דף פט' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/פט ב|דף פט' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צ א|דף צ' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צ ב|דף צ' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צא א|דף צא' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צא ב|דף צא' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צב א|דף צב' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צב ב|דף צב' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צג א|דף צג' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צג ב|דף צג' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צד א|דף צד' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צד ב|דף צד' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צה א|דף צה' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צה ב|דף צה' ב]] |
[[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צו א|דף צו' א]], [[ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/צו ב|דף צו' ב]] |

==קטע זמני לפיתוח מפתח דפים==
===הקדמת ספר הזהר===
א, א/ב | ב, א/ב | ג, א/ב | ד, א/ב | ה, א/ב | ו, א/ב | ז, א/ב | ח, א/ב | ט, א/ב | י, א/ב | יא, א/ב | יב, א/ב | יג, א/ב | יד, א/ב

===בראשית===
טו, א/ב | טז, א/ב | יז, א/ב | יח, א/ב | יט, א/ב | כ, א/ב | כא, א/ב | כב, א/ב | כג, א/ב | כד, א/ב | כה, א/ב | כו, א/ב | כז, א/ב | כח, א/ב | כט, א/ב | ל, א/ב | לא, א/ב | לב, א/ב | לג, א/ב | לד, א/ב | לה, א/ב | לו, א/ב | לז, א/ב | לח, א/ב | לט, א/ב | מ, א/ב | מא, א/ב | מב, א/ב | מג, א/ב | מד, א/ב | מה, א/ב | מו, א/ב | מז, א/ב | מח, א/ב | מט, א/ב | נ, א/ב | נא, א/ב | נב, א/ב | נג, א/ב | נד, א/ב | נה, א/ב | נו, א/ב | נז, א/ב | נח, א/ב | נט, א

===נח===
נט, ב | ס, א/ב | סא, א/ב | סב, א/ב | סג, א/ב | סד, א/ב | סה, א/ב | סו, א/ב | סז, א/ב | סח, א/ב | סט, א/ב | ע, א/ב | עא, א/ב | עב, א/ב | עג, א/ב | עד, א/ב | עה, א/ב | עו, א/ב

===לך לך===
עו, ב | עז, א/ב | עח, א/ב | עט, א/ב | פ, א/ב | פא, א/ב | פב, א/ב | פג, א/ב | פד, א/ב | פה, א/ב | פו, א/ב | פז, א/ב | פח, א/ב | פט, א/ב | צ, א/ב | צא, א/ב | צב, א/ב | צג, א/ב | צד, א/ב | צה, א/ב | צו, א/ב

===וירא===
צז, א/ב | צח, א/ב | צט, א/ב | ק, א/ב | קא, א/ב | קב, א/ב | קג, א/ב | קד, א/ב | קה, א/ב | קו, א/ב | קז, א/ב | קח, א/ב | קט, א/ב | קי, א/ב | קיא, א/ב | קיב, א/ב | קיג, א/ב | קיד, א/ב | קטו, א/ב | קטז, א/ב | קיז, א/ב | קיח, א/ב | קיט, א/ב | קכ, א/ב

===חיי שרה===
קכא, א/ב | קכב, א/ב | קכג, א/ב | קכד, א/ב | קכה, א/ב | קכו, א/ב | קכז, א/ב | קכח, א/ב | קכט, א/ב | קל, א/ב | קלא, א/ב | קלב, א/ב | קלג, א/ב | קלד, א

===תולדות===
קלד, א/ב | קלה, א/ב | קלו, א/ב | קלז, א/ב | קלח, א/ב | קלט, א/ב | קמ, א/ב | קמא, א/ב | קמב, א/ב | קמג, א/ב | קמד, א/ב | קמה, א/ב | קמו, א/ב

===ויצא===
קמו, ב | קמז, א/ב | קמח, א/ב | קמט, א/ב | קנ, א/ב | קנא, א/ב | קנב, א/ב | קנג, א/ב | קנד, א/ב | קנה, א/ב | קנו, א/ב | קנז, א/ב | קנח, א/ב | קנט, א/ב | קס, א/ב | קסא, א/ב | קסב, א/ב | קסג, א/ב | קסד, א/ב | קסה, א/ב

===וישלח===
קסה, ב | קסו, א/ב | קסז, א/ב | קסח, א/ב | קסט, א/ב | קע, א/ב | קעא, א/ב | קעב, א/ב | קעג, א/ב | קעד, א/ב | קעה, א/ב | קעו, א/ב | קעז, א/ב | קעח, א/ב | קעט, א

===וישב===
קעט, א/ב | קפ, א/ב | קפא, א/ב | קפב, א/ב | קפג, א/ב | קפד, א/ב | קפה, א/ב | קפו, א/ב | קפז, א/ב | קפח, א/ב | קפט, א/ב | קצ, א/ב | קצא, א/ב | קצב, א/ב | קצג, א

===מקץ===
קצג, א/ב | קצד, א/ב | קצה, א/ב | קצו, א/ב | קצז, א/ב | קצח, א/ב | קצט, א/ב | ר, א/ב | רא, א/ב | רב, א/ב | רג, א/ב | רד, א/ב | רה, א

===ויגש===
רה, א/ב | רו, א/ב | רז, א/ב | רח, א/ב | רט, א/ב | רי, א/ב | ריא, א/ב

===ויחי===
ריא, ב | ריב, א/ב | ריג, א/ב | ריד, א/ב | רטו, א/ב | רטז, א/ב | ריז, א/ב | ריח, א/ב | ריט, א/ב | רכ, א/ב | רכא, א/ב | רכב, א/ב | רכג, א/ב | רכד, א/ב | רכה, א/ב | רכו, א/ב | רכז, א/ב | רכח, א/ב | רכט, א/ב | רל, א/ב | רלא, א/ב | רלב, א/ב | רלג, א/ב | רלד, א/ב | רלה, א/ב | רלו, א/ב | רלז, א/ב | רלח, א/ב | רלט, א/ב | רמ, א/ב | רמא, א/ב | רמב, א/ב | רמג, א/ב | רמד, א/ב | רמה, א/ב | רמו, א/ב | רמז, א/ב | רמח, א/ב | רמט, א/ב | רנ, א/ב | רנא, א</text>
      <sha1>s4si6q7k3gaohmjgoqfys6qeqcb5ii1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:הגיון</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1755381</id>
    <revision>
      <id>3082598</id>
      <timestamp>2026-09-11T14:07:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{בה}}&quot;</comment>
      <origin>3082598</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8" sha1="26hvcdb3tdow015vbm1nika8v39jnx8" xml:space="preserve">{{בה}}</text>
      <sha1>26hvcdb3tdow015vbm1nika8v39jnx8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:הגיון</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1755382</id>
    <revision>
      <id>3082599</id>
      <timestamp>2026-09-11T14:07:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <origin>3082599</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" sha1="n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עו א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755383</id>
    <revision>
      <id>3082600</id>
      <timestamp>2026-09-11T14:38:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|עה ב|עו א|עו ב|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ג|דף עו א}}  ==תרגום לעברית== שנתגלתה לו ידיעת המדרגות, והוא נדבק ביצר הרע, עד שהסתלקו ממנו מעיינות החכמה. ואחר כך שב לפני אדונו, ונתגלו לו מהם, אך לא כבתחילה. אחר כך, באותו הספר שלו, ידע חכמים, ואחר כך באו בני...&quot;</comment>
      <origin>3082600</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6041" sha1="c5enmpdq98q673x9vs88rejhvwn0z1u" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|עה ב|עו א|עו ב|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ג|דף עו א}}

==תרגום לעברית==
שנתגלתה לו ידיעת המדרגות, והוא נדבק ביצר הרע, עד שהסתלקו ממנו מעיינות החכמה. ואחר כך שב לפני אדונו, ונתגלו לו מהם, אך לא כבתחילה. אחר כך, באותו הספר שלו, ידע חכמים, ואחר כך באו בני אדם והכעיסו לפניו.

נתן חכמה לנח, ועבד בה את הקדוש ברוך הוא. לאחר מכן מה כתוב? &quot;וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל&quot; {{ממ|בראשית|ט|כא}}, כפי שנאמר.

נתן חכמה לאברהם, ועבד בה את הקדוש ברוך הוא. לאחר מכן יצא ממנו ישמעאל, שהכעיס לפני הקדוש ברוך הוא. וכן יצחק, יצא ממנו עשו. יעקב נשא שתי אחיות.

נתן חכמה למשה. מה כתוב בו? &quot;בְּכל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא&quot; {{ממ|במדבר|יב|ז}}. ולא היה כמשה, ששימש נאמן בכל המדרגות, ולא נטה לבו בתשוקה לאחת מהן, אלא עמד בנאמנות העליונה כראוי.

נתן חכמה עליונה לשלמה המלך. לאחר מכן מה כתוב בו? &quot;מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה&quot; {{ממ|משלי|א|א}}, &quot;הַמַּשָּׂא נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל&quot; {{ממ|משלי|ל|א}}. אמר שלמה: אֵתִי אֵל, והחכמה שלו היא. &quot;וְאֻכָל&quot;, ואוכל לעשות את רצוני. לאחר מכן: &quot;וַיָּקֶם ה' שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה&quot; {{ממ|מלכים א|יא|יד}.

בוא וראה: בגלל המעט מחכמה שמצאו אלה מאותה החכמה של הקדמונים, התגרו בקדוש ברוך הוא ובנו מגדל, ועשו כל מה שעשו, עד שהתפזרו מעל פני הארץ, ולא נשארה בהם חכמה לעשות דבר. אבל לעתיד לבוא, הקדוש ברוך הוא יעורר חכמה בעולם, ויעבדו אותו בה, זהו שכתוב: &quot;וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|כז}}, לא כקדמונים שהשחיתו בה את העולם, אלא &quot;וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם&quot;.

רבי יוסי ורבי חייא היו הולכים בדרך. אמר רבי יוסי לרבי חייא: נפתח בדברי תורה ונאמר דבר. פתח רבי יוסי ואמר: &quot;כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|כג|טו}}. &quot;כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ&quot;, היה צריך לומר מהלך. אלא כפי שנאמר: &quot;מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם&quot; {{ממ|בראשית|ג|ח}}. וזהו העץ שאכל ממנו אדם הראשון. מתהלך, נקבה. מהלך,— זכר. וזהו שהולך לפני ישראל כאשר היו הולכים במדבר, שכתוב: &quot;ה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם&quot; {{ממ|שמות|יג|כא}}. הוא שהולך לפני אדם כאשר הוא הולך בדרך, שכתוב: &quot;צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו&quot; {{ממ|תהלים|פה|יד}}. וזהו שהולך לפני אדם בשעה שהוא זוכה. ולמה נאמר &quot;לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ&quot;? כדי שאדם יינצל בדרך, ולא ישלוט בו אחר.

ובגלל כך צריך האדם להישמר מחטאיו ולטהר את עצמו. מהו טהרה זו? שכתוב: &quot;וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ&quot; {{ממ|דברים|כג|טו}}. מהו &quot;קָדוֹשׁ&quot;? קדושים היה צריך לומר. אלא &quot;מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ&quot;, אלה איברי הגוף, שהגוף מתחבר ומתוקן בהם, ובגלל כך: &quot;וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר&quot;. מהו &quot;עֶרְוַת דָּבָר&quot;? זהו דבר ערווה, שזהו הדבר שהקדוש ברוך הוא מואס בו יותר מכול. כיוון שאמר &quot;וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת&quot;, מדוע &quot;דָּבָר&quot;? אלא אלה חייבי העולם, שמלכלכים ומטמאים את עצמם בדבר שלהם היוצא מפיהם, וזהו &quot;עֶרְוַת דָּבָר&quot;. וכל כך למה? משום שהוא הולך לפניך. ואם אתה עושה כך, מיד: &quot;וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ&quot;, שלא ילך עמך וישוב מאחריך. ואנחנו הרי הולכים לפניו בדרך; נעסוק בדברי תורה. שהרי התורה מתעטרת על ראשו של אדם, והשכינה אינה סרה ממנו.

פתח רבי חייא ואמר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ו}}, בוא וראה מה כתוב: &quot;וַיְהִי בְּנסְעָם מִקֶּדֶם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ב}}. מהו &quot;מִקֶּדֶם&quot;? מקדמונו של עולם. &quot;וַיִּמְצְאוּ&quot;, היה צריך לומר ויראו. מהו &quot;וַיִּמְצְאוּ&quot;? אלא מציאה מצאו שם מסודות החכמה של הקדמונים, שנשארו שם מבני המבול. ובה השתדלו לעשות באותה העבודה שעשו, למרוד בו בקדוש ברוך הוא, והיו אומרים בפה ועושים</text>
      <sha1>c5enmpdq98q673x9vs88rejhvwn0z1u</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:זוהר מתורגם/חלק א/עו ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1755384</id>
    <revision>
      <id>3082601</id>
      <timestamp>2026-09-11T14:51:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>תומר פנק</username>
        <id>21273</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{דף של זהר|זהר חלק א|עו א|עו ב|עז א|}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ג|דף עו ב}} {{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף עו ב}}  ==תרגום לעברית - פרשת נח== מעשיהם, ראה מה כתוב: &quot;הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ו}}, משום שהם בלב אחד וברצון אחד ומדברים בלשון הקודש. &quot;וְעַתָּה לֹ...&quot;</comment>
      <origin>3082601</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3932" sha1="t76lkr6uj8tyakly7yw11t72tw73kiu" xml:space="preserve">{{דף של זהר|זהר חלק א|עו א|עו ב|עז א|}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ג|דף עו ב}}
{{קטע זוהר|זוהר חלק ד|דף עו ב}}

==תרגום לעברית - פרשת נח==
מעשיהם, ראה מה כתוב: &quot;הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ו}}, משום שהם בלב אחד וברצון אחד ומדברים בלשון הקודש. &quot;וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot; {{ממ|בראשית|יא|ו}}, ואין מי שימנע את מעשיהם. אבל מה אעשה? אבלבל להם את המדרגות שלמעלה ואת לשונם למטה, ואז יימנע מעשיהם. ומכיוון שהיו ברצון ובלב אחד ומדברים בלשון הקודש, כתוב: &quot;יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת&quot;, והדין שלמעלה לא יכול לשלוט בהם. אנו, או החברים העוסקים בתורה, ואנו בלב אחד וברצון אחד, על אחת כמה וכמה. אמר רבי יוסי: מכאן, לאותם בעלי המחלוקת אין קיום. שהרי כל זמן שבני העולם, אלה עם אלה, ברצון אחד ובלב אחד, אף על פי שמורדים בקב&quot;ה, הדין שלמעלה אינו שולט בהם. כיוון שנחלקו, מיד: &quot;וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ח}}. אמר רבי חייא: נשמע שהכול תלוי בדיבור הפה, שהרי כיוון שנתבלבלה, מיד: &quot;וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם&quot;. אבל בזמן שיבוא, מה כתוב: &quot;כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעׇבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד&quot; {{ממ|צפניה|ג|ט}}. וכתוב: &quot;וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד&quot;.

ברוך ה, לעולם אמן ואמן.

==תרגום לעברית - פרשת לך לך==
&quot;לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ&quot; {{ממ|בראשית|יב|א}}, רבי אבא פתח ואמר: &quot;שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה&quot; {{ממ|ישעיהו|מו|יב}}, &quot;&quot;שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב&quot;, כמה קשים לבם של הרשעים, שרואים שבילים ודרכים של התורה ואינם מסתכלים בהם, ולבם קשה שאינם חוזרים בתשובה לפני אדונם, ונקראים: &quot;אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה&quot;, שהם מתרחקים מן התורה. רבי חזקיה אמר: שהם מתרחקים מהקדוש ברוך הוא, והם רחוקים ממנו, ומשום כך נקראים &quot;אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה&quot;, שאינם רוצים להתקרב אל הרדוש ברוך הוא, משום כך הם רחוקים מצדקה. כיוון שהם רחוקים מצדקה, רחוקים הם משלום, שאין להם שלום, שכתוב: &quot;אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים&quot; {{ממ|ישעיהו|מח|כב}}. מה הטעם? משום שהם רחוקים מצדקה. בוא וראה: אברהם רצה להתקרב אל הקדוש ברוך הוא והתקרב. זהו שכתוב: &quot;אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע&quot; {{ממ|תהלים|מה|ח}}. משום שאהב צדק ושנא רשע, התקרב לצדקה. ועל כך כתוב: &quot;אַבְרָהָם אֹהֲבִי&quot; {{ממ|ישעיהו|מא|ח}}. מה הטעם &quot;אֹהֲבִי&quot;? משום שכתוב: &quot;אָהַבְתָּ צֶּדֶק&quot; {{ממ|תהלים|מה|ח}}, אהבת הקדוש ברוך הוא שאהב.</text>
      <sha1>t76lkr6uj8tyakly7yw11t72tw73kiu</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>